‫המרכז האקדמי‬
‫לעיצוב ולחינוך‬
‫ויצו חיפה‬
‫בוגרים ‪2015‬‬
‫המרכז האקדמי‬
‫ויצו חיפה‬
‫פתח דבר‬
‫פרופ' דוד אלכסנדר‬
‫אחד מן הויכוחים המהותיים‪ ,‬שנדמה כי לעולם לא יסתיימו בהסכמה‬
‫(ובעצם – שלעולם לא יסתיימו)‪ ,‬ולכן תמיד יישארו (בעיניי‪ ,‬לפחות) מסקרנים‬
‫ומרתקים – הוא זה שבין ה”יצירה החופשית” ל”יצירה המגוייסת”‪ .‬כאשר אני‬
‫רושם לפניי את המושגים הללו אינני מתכוון לאבחנות פוליטיות ואידיאולוגיות‪.‬‬
‫אני בוחר להשתמש בהם כדי להבדיל‪ ,‬כמעט באופן בוטה‪ ,‬בין מעשה‪-‬האמנות‬
‫שהורתו ולידתו בסדנת היוצר העצמאי‪ ,‬לבין יצירה המחויבת ל”מזמין”‪.‬‬
‫אני מניח שנסכים שכאשר מדובר ביצירה ‪ -‬כל יצירה שהיא‪ ,‬בכל תחום‬
‫מתחומי האמנויות והעיצוב ומעל גבי כל “פלטפורמה” (בין אם מסורתית‬
‫וקלאסית ובין אם היא גירסה טכנולוגית עדכנית וחדשנית) ‪ -‬כישרונותיו‬
‫וכישוריו‪ ,‬דמיונו ונשמתו של היוצר הם “כלי ההתנעה וחומרי הבעירה”‬
‫ההכרחיים לה‪ .‬כך בפעילות אמנותית נטולת‪-‬לקוחות (וממילא חסרת‪-‬‬
‫התחשבות בהם)‪ ,‬וכך גם כאשר מדובר ביציקת תוכן ומשמעות ל”בריף”‬
‫מקצועי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנה שאלה מרכזית באשר למידת “עצמאותו” של יוצר ‪-‬‬
‫מעצב או אדריכל‪ ,‬אם להיות ספציפי יותר ‪ -‬כאשר הוא מקבל הזמנת‪-‬עבודה‪,‬‬
‫יוצא‪-‬לדרך שראשיתה שיח עם המזמין והמשכה‪ ,‬עד השלמתה‪,‬‬
‫במימוש ציפיותיו ומשאלותיו‪.‬‬
‫אחד מידידיי הטובים‪ ,‬מעצב בעל מוניטין – שיריעת עבודותיו נפרשת מניו יורק‪,‬‬
‫דרך תל אביב ועד לטוקיו – טען באוזניי בעניין זה‪ ,‬בהזדמנויות שונות‪ ,‬שכאשר‬
‫פונים אליו לקבלת שירותיו המקצועיים הוא איננו מתייחס לפנייה אלא כאל‬
‫”הזמנת עבודה”‪ .‬לביצועה הוא רותם את ניסיונו רב‪-‬השנים ואת מיומנויותיו‬
‫המקצועיות‪ .‬כל זאת מבלי להתווכח עם משאלות הלקוח‪ ,‬לנסות “לחנך” אותו‬
‫או לצקת לעבודה מסרים זרים‪“ .‬את השקפת העולם האידיאולוגית והאמנותית‬
‫שלי”‪ ,‬הוא אומר‪“ ,‬אני שומר לעבודות שאני עצמי מזמין אצל עצמי‪”.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬ההיסטוריה מלאה בדוגמאות בהן פטרוני‪-‬אמנויות‪ ,‬מזמינים‪-‬‬
‫בתשלום‪ ,‬קיבלו (פעמים רבות בעל‪-‬כורחם) עבודות ששיקפו את עולמם של‬
‫יוצריהן יותר מאשר את עולמם‪-‬שלהם‪ .‬ובסוף הדרך – מי בכלל זוכר את‬
‫“הלקוח” שעה שהיוצר חתום על “הזמנת העבודה”?! מה שמזמין את השאלה‬
‫הבאה‪ :‬האם מה שנאמר זה עתה רלבנטי רק ליצירות אמנות או גם ליצירות‬
‫בתחומי העיצוב השונים? האמנם ישנה‪ ,‬וחייבת להיות הפרדה בעניין זה בין‬
‫‪ Fine Art‬לבין ‪ ?Design‬כפי שאמרתי‪ ,‬הדיון הזה לא הסתיים ולא יסתיים‬
‫בתשובה חד‪-‬משמעית‪ .‬בוודאי לא בפתרון מעשי‪.‬‬
‫נדמה לי שהמקום היחיד בו ניתן לגשר על הפער שבין “הבריף” ורצונות המזמין‬
‫לבין עצמאותו היצירתית‪ ,‬הנוסקת לשחקים‪ ,‬של המעצב‪-‬המבצע הוא כאן‪ :‬בין‬
‫כתלי הסטודיו האקדמי‪ .‬ומסגרת הזמן (המוגבלת) המאפשרת זאת היא עכשיו‪:‬‬
‫בארבע או בחמש שנות הלימוד באקדמיה‪.‬‬
‫בוגריי המוכשרים ללא‪-‬סייג בכל אשר תעשו‪ :‬בארכיטקטורה‪ ,‬בעיצוב‪ ,‬באופנה‪,‬‬
‫בצילום ובמדיה‪ ,‬ובתעשיות עתירות טכנולוגיה‪ ,‬מה שאני מנסה לומר לכם‪,‬‬
‫במעט יותר מארבע‪-‬מאות מילים‪ ,‬הוא שאתם על סף מיצוי ההזדמנות שניתנה‬
‫לכם ליהנות מכל העולמות‪ :‬מקניית השכלה ודעת ומה שמכנים באופן אופנתי‬
‫בימים אלה “ארגז כלים” מקצועי‪ ,‬כמו גם מן האפשרות לשלב את עצמכם בתוך‬
‫חלומותיהם של הלקוחות‪ .‬לעצב את הפנטזיות שלהם מבלי לוותר בדרך על אלו‬
‫שלכם‪ .‬להקשיב ולהתבונן‪ ,‬להבין ולפרש ולתכנן – ללא גבולות‪.‬‬
‫ה”מוצרים” של התהליך המרתק הזה מצויים בין דפי הקטלוג הזה שבידכם‪.‬‬
‫וגם‪ ,‬לימים מעטים‪ ,‬על קירות האכסניה שלנו ב”מושבה הגרמנית” בחיפה‪.‬‬
‫ובעוד אנחנו נעבור מחדר לחדר ומקומה לקומה ‪ -‬בבית שהיה שני לבית‪-‬‬
‫משפחותיכם בשנים האחרונות ‪ -‬ונתרשם מתוצאות ההתמודדות של כל אחת‬
‫ואחד מכם עם הפיכת רעיון למשהו ממשי ומוחשי נשלב עבורכם אצבע‪-‬‬
‫קולקטיבית לרגעי‪-‬חסד בעולם המקצועי שמעבר לפתח‪.‬‬
‫להצלחתכם בכל המקומות בהם תדרשו להתמודד מדי יום ביומו עם הפערים‬
‫שבין החממה האקדמית לסדנת‪-‬היוצר‪.‬‬
‫פרופ’ דוד אלכסנדר‬
‫נשיא‬
‫תקשורת חזותית ‪/‬‬
‫עמ‪9-107 .‬‬
‫צילום‪ ,‬מדיה וקולנוע ‪/‬‬
‫עמ‪108-137 .‬‬
‫ארכיטקטורה ‪/‬‬
‫עמ‪138-193 .‬‬
‫עיצוב אופנה ‪/‬‬
‫עמ‪194-247 .‬‬
‫המחלקה‬
‫לתקשורת חזותית‬
‫ראש המחלקה ירון שין‬
‫פתח דבר‬
‫בוגרים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬חברים‪,‬‬
‫הנכם מחזיקים בידיכם את הכרך המסכם של‬
‫תקופה בת ארבע שנים‪ ,‬אשר ללא ספק שינתה‬
‫את חייכם‪ .‬אני רוצה להחזיר אתכם‪ ,‬לרגע‪ ,‬ליום‬
‫הלימודים הראשון שלכם ‪ -‬היום בו דרכתם‬
‫בפעם הראשונה על מרצפות המרכז האקדמי‬
‫ויצו חיפה‪ .‬היום ההוא‪ ,‬שבו השתנה העולם המוכר‬
‫לכם‪ ,‬השתנתה צורת התפישה שלכם את החיים‬
‫הסובבים אתכם‪ ,‬ולא ניתן היה עוד להביט עליהם‬
‫בתמימות‪ ,‬שכן החל תהליך בלתי הפיך‪ ,‬לפיו צורות‪,‬‬
‫צבעים וצלילים שאתם נחשפים וחווים ‪ -‬הופכים‬
‫לחומר גלם בידיכם‪ ,‬כזה שאין ברירה‪ ,‬אלא לפרקו‪,‬‬
‫לנתחו ולעבדו לתוכן ולתכלית יצירתיים ושונים‪.‬‬
‫ההכרה בכך צובעת את חיינו בצבע הזוהר‬
‫למרחוק‪ .‬איזו תחושה מיוחדת היא לערבב‬
‫ולהתיך את התחביב‪ ,‬הפרנסה‪ ,‬הערכים ואפילו‬
‫המשפחה‪ ,‬האהבה והחברים למיקשה אחת‬
‫שקוראים לה "מעצב"‪.‬‬
‫קים לוין‬
‫אני רוצה לאחל לכולנו‪ ,‬שלעולם לא נשכח שהעיצוב‬
‫הוא פריבילגיה שהחיים העניקו לנו‪ .‬אני רוצה‬
‫שתזכרו‪ ,‬שלתמיד תישארו הבוגרים שלנו‪ ,‬של‬
‫המחלקה הזו במרכז האקדמי ויצו חיפה‪ -‬אשר‬
‫רואה אתכם כבני משפחתה‪.‬‬
‫באהבה רבה‪ ,‬ירון (‪ )jewboy‬שין‪ ,‬מתאמות‬
‫המחלקה לנה ברושי וחלי עמר וצוות המרצים‪.‬‬
‫צוות הנחיית פרוייקט הגמר‪:‬‬
‫ירון שין‪ ,‬פרופ' טרי שרויאר‪ ,‬פרופ' שמעון (ג'וגול)‬
‫זנדהאוז‪ ,‬פרופ' אבנר כץ‪ ,‬מירה פרידמן‪,‬‬
‫גיל‪-‬לי אלון‪-‬קוריאל‪ ,‬עדה ורדי‪ ,‬עפרה עמית‪,‬‬
‫אילן ויינטראוב‪ ,‬שי גולן‪ ,‬עדי סופר‪ ,‬נועה סגל‪,‬‬
‫סוף מיילס‪ ,‬ברק דרורי‪ ,‬אוהד אלימלך‪ ,‬רן בוגין‪,‬‬
‫יפעת גלילי‪-‬אלקיים‪ ,‬אורי אופיר‪.‬‬
‫אינה בלשקביץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 12‬תקשורת חזותית‬
‫שמי אינה ואני לקויית שמיעה מלידה‪ .‬אני קוראת שפתיים‪ ,‬איני יודעת את שפת הסימנים וחבריי‬
‫שומעים‪.‬רוב הסביבה אינה מודעת כלל להתמודדות ולקשיים אותם למדתי להסתיר‪ .‬כמוצא אחרון‬
‫להתדרדרות השמיעה‪ ,‬החלטתי לעשות ניתוחי שתל קוכליאריים‪ .‬אלו החזירו חלק מהשמיעה שלי‪ ,‬אך‬
‫המהלך כרוך בלמידה ושמיעה אחרת ושונה‪ .‬באמצעות חיפוש שפה קולנועית ייחודית משלי‪ ,‬החלטתי‬
‫לחשוף את חוויותיי בהתמודדות היומיומית‪.‬‬
‫אלונה לזרנקו‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 14‬תקשורת חזותית‬
‫‪ master of light‬עיצבתי משחק מחשבה המבוסס על הבנת עיקרון האור והצל‪ ,‬מעקרונות‬
‫הבסיס באמנויות ויזואליות‪ .‬שימוש נכון באור וצל מבליט נפח‪ ,‬יוצר אווירה ומדגישאת ההיבט הרצוי‪.‬‬
‫כדי להציג את העקרון מנקודת מבט קלילה ולהנגישו לאוכלוסיה רחבה‪ ,‬בחרתי להתמקד בנושא דרך‬
‫משחק מחשבה‪ .‬המשחק מציג סדרת אתגרים ברמות קושי שונות בהן המשתמש מניח גופי תאורה‬
‫במרחב ומתמודד באתגר שמוצב בפניו‪ .‬בכך המשתמש נחשף למידע על סוגי האור השונים‪ ,‬ונעזר בו‬
‫כדי להצליח במשחק‪.‬‬
‫אבי בן זקן‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 16‬תקשורת חזותית‬
‫ננסלבן “ננסלבן” הוא סרט דוקו מוזיקאלי העוסק בשאלות של זהות ומשמעות באיזור הקריות‪ ,‬במרכזו‬
‫התקופה בה הפסקתי ליצור מוזיקה‪ ,‬חוויתי דיכאון ועברתי לצילום‪ .‬הסרט מכיל קטעי ארכיון מהתקופה‬
‫עצמה‪ ,‬ממתקפת הטילים על הקריות וחיפה במלחמת לבנון השנייה‪ .‬את הסרט מלווה פס קול מהאלבום‬
‫הלא גמור ”ננסלבן”‪.‬‬
‫אלון הירשברג‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 18‬תקשורת חזותית‬
‫סרט אנימציה אדם נחשף לקונספירציה של מלאכים המנהלים את העולם ודואגים לאשפז את מי‬
‫שמגלה זאת בבית משוגעים‪ .‬הסרט דן בשאלה מיהו משוגע‪ :‬האם אנשים ששומעים קולות או רואים‬
‫מראות הנסתרים מהרוב‪ ,‬צריכים להיחשב למשוגעים יותר מאנשים שמאמינים בכל סדר מדומיין אחר‬
‫של החברה? האם התודעה הנורמטיבית היא האידיאלית? ומי יודע‪ ,‬אולי באמת יש אלוהים‪ .‬הסרט‬
‫מושפע מסגנון הפילם נואר‪.‬‬
‫אורון אוחיון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 20‬תקשורת חזותית‬
‫“הסדרי ראייה” עבודתי עוסקת בפרידה בין הורים לילדיהם בעקבות תהליך גירושים‪ ,‬אותה אני חווה‬
‫באופן אישי עם בתי אורן בת השבע‪ .‬תהליך העבודה החל בהקלטות שאורן השאירה באייפון שלי בהן‬
‫היא מתעדת שיחות ביני לבינה‪ ,‬שירים שהיא שרה ולעתים קולות שהיא משמיעה‪ .‬ההקלטות שימשו‬
‫כחומר גלם לדיאלוג בין מחבר ומאייר‪ ,‬כשאורן המחברת ואני ‪ -‬המאייר‪ .‬ניסיון לביטול הסובייקטיביות‬
‫של הורה וילדו חידד את הדיאלוג בין הטקסט לאיור תוך יצירת דימויים שואלי שאלות‪.‬‬
‫אביב זומר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 22‬תקשורת חזותית‬
‫מוזיאון ואדי סאליב “הבעיה המרכזית היא שלנו יש בכל דור – פעם את ואדי‪-‬סאליב‪ ,‬ופעם את‬
‫הפנתרים‪ ,‬ועכשיו את האתיופים‪ ,‬ואנחנו איננו לומדים דבר באחריות של מדינת ישראל כלפי אזרחיה‪”.‬‬
‫(ח”כ אילן גילאון‪ .)5/5/2015 ,‬ואדי סאליב‪ ,‬שכונה בעיר התחתית של חיפה‪ ,‬התפרסמה בעקבות המרי‬
‫החברתי שפרץ כנגד קיפוח ואפליית עדות המזרח בשנות ה ‪ 60-‬ע”י הממסד האשכנזי‪ .‬כ ‪ 50-‬שנה לאחר‬
‫פרוץ המהומות בה‪ ,‬הסיפור שהתרחש באחת השכונות המוזנחות בעיר עדיין רלוונטי‪ .‬ניתן לראות את‬
‫הרקע למהומות כמאבק בין תרבויות‪ ,‬בין זו השולטת לזו המדוכאת‪ .‬בחרתי להציג את סיפור הואדי‬
‫באמצעות מיתוג מוזיאון פיקטיבי אשר יוקם בשכונה‪.‬‬
‫אביב טל‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 24‬תקשורת חזותית‬
‫‪ Copycat‬אישה צעירה שחייה אפורים מגדלת חתול‪ ,‬נקודת האור היחידה בחייה‪ .‬יום אחד החתול‬
‫בורח והיא מתמוטטת נפשית‪ .‬למחרת היא מוצאת אותו‪ ,‬אך לאט לאט מגיעים לביתה עוד עותקים זהים‬
‫של אותו החתול‪ .‬הסרט עוסק בשיבושה של ה’מכונה’ ושיבושה של המציאות ושגרת החיים כפי שאנו‬
‫תופסים אותה‪ .‬הסיפור מבוסס בחופשיות על סיפורה של הסופרת ורד טוכטרמן ‘ואלס עם מתילדה’‪.‬‬
‫אביעד אורן‪( ,‬בשיתוף מור בן דרור)‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 26‬תקשורת חזותית‬
‫גופן אשליות בעקבות מחקר על המושג רשת מצאנו כי על תכנים אשר מועברים ברשת האינטרנט חלים‬
‫תהליכי שינוי ופירוק‪ .‬אלו עשויים להגיע ליעדם בצורה לא נכונה ולא ומובנת‪ .‬את אותו הפירוק המתקיים‬
‫ברשת החלטנו לתרגם למערכת טיפוגרפית‪ .‬נקודות החיתוך של האות נעשו על בסיס האות א’‪ ,‬ע”י שימוש‬
‫במבנה האות עצמה‪ .‬כל חתך התקבל בעקבות שבירה אחרת בזווית האות‪ ,‬כמו גם שימוש בחלוקה לגג‬
‫האות‪ ,‬מרכז האות וקו הבסיס‪.‬‬
‫אלה בר ישראל‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 28‬תקשורת חזותית‬
‫רדיו בלה בלה אלבום הקונספט של “החברים של נטאשה”‪ ,‬מתאר יממה משידורי תחנת רדיו פיראטית‪.‬‬
‫הגיבור סובל מפיצול אישיות ויוצא כנגד הריקנות ואובדן הערכים בחברה הקפיטליסטית בת זמננו‪.‬‬
‫העבודה מציגה רוח ומסרים של ארבע דמויות וממחישה פיצול וקוטביות הנובעים ממצוקה קיומית‬
‫בהווייה הפוסט מודרנית‪ .‬פרדי‪ ,‬הפי‪ ,‬שץ וליזה ‪ -‬כל אחת בעלת אופי‪ ,‬תכנים וסגנון מוסיקלי משלה‪.‬‬
‫אלעד מזרחי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 30‬תקשורת חזותית‬
‫‪#‬פוליטיקה השיח הפוליטי בישראל משמש אותי בבחינת אמצעי התקשורת העכשוויים והשפעתם‬
‫על הדרך שבה אנחנו מעבירים מסרים מורכבים‪ .‬גופי התקשורת מעבדים כמות גדולה של מידע בדרך‬
‫הקצרה והברורה ביותר‪ .‬בכך מסרים מורכבים מושטחים בגסות והופכים לאסופת כותרות סנסציוניות‬
‫וקטעי קול במטרה לגרור הפעלה ב“שיתופים“ ו“קליקים“‪.‬‬
‫דורין לביא‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 32‬תקשורת חזותית‬
‫ילדימל’ה שוקולד‪ ,‬מוצר טעים‪ ,‬המגלם בתוכו עבדות ילדים הביא למחשבה על מאחורי הקלעים של‬
‫המוצרים אותם אנו צורכים‪ .‬במחקר לסרטון גיליתי סוגים רבים ומגוונים של עבדות ילדים ברחבי‬
‫העולם‪ .‬סרטון מאויר מציג את החיבור בין ‘עבדות ילדים’ לבין הילדות שלנו באמצעות השירים‬
‫המוכרים של חיים נחמן ביאליק‪.‬‬
‫ויטלי מנביץ’‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 34‬תקשורת חזותית‬
‫זכרון חי בחרתי לעסוק בביטוי חזותי של זכרון שנותר מעדת הקרימצ’אקים‪ .‬בהיותי הדור החמישי‬
‫לתיעוד המשפחתי הקיים‪ ,‬ביצעתי “הליכה אחורה” והגעתי למסקנה שאין תיעוד משפחתי הקודם‬
‫לארבעת הדורות האחרונים‪ .‬דרך המחשה של כתבים אישיים של סבא רבא‪ ,‬סבתא ואבא‪ ,‬בחרתי לדון‬
‫בנושא אותנטיות הזכרון‪ ,‬כמו גם זכרון אישי וחי מול זכרון קולקטיבי הלוקה בחסר ואינו נאמן למקור‪.‬‬
‫יוליה קרפילובסקי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 36‬תקשורת חזותית‬
‫מעברים גרתי בשלוש מדינות‪ ,‬שלוש ערים ועשרה בתים‪ .‬חווית המעבר והתנודה ממקום למקום טבועה‬
‫בי ומעסיקה אותי עד היום‪ .‬הפרוייקט עוסק בזיהוי ה‪ home-‬מתוך ה‪ house-‬ובהקשר הארכיטקטוני‬
‫לסיפור האישי‪ .‬השאלות שעלו‪ :‬איך מבנים ארכיטקטוניים יכולים לספר את סיפור המעבר‪ ,‬הקבוע‬
‫והמשתנה? איך משפיעה חוויה זו עלינו‪ ,‬ואיך מעוצבת תחושת התנודה המתמדת והמעבר? המחשתי חוויה‬
‫זו באמצעות מכלול אנימציות הקשורות באופן מהותי לתנועה‪ ,‬מעבר ממקום למקום‪ ,‬וממציאות אחת‬
‫לאחרת ‪ .‬ומה עם הדברים שנשארים איתנו או שמא נעלמים?‬
‫ילנה מיסיורה‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 38‬תקשורת חזותית‬
‫‪ Sonolo Casolo Simbolo‬במשך עשרים שנים אני מנסה להחיות זיכרון של סיפור ילדות‪ ,‬אשר‬
‫נשכח בשדה תעופה ברוסיה‪ .‬הזמן תלש חלקים מהסיפור והשאיר בזכרוני שישה קטעים‪ ,‬אליהם‬
‫מתווספים פרטים מדומים‪ .‬תהליך היצירה שלי מתווך בין העבר שאיבדתי וההווה בו אני מחפשת את‬
‫עצמי‪ .‬בחיתוך חלקים מהזיכרון אני מגלה ומסתירה פרטים על מנת להגיע לבסוף לקתרזיס‪ .‬בעבודתי‬
‫אני מתבססת על ספרו של יאנוש קורצ’אק “קאיטוש המכשף”‪.‬‬
‫יערה הירש‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 40‬תקשורת חזותית‬
‫סוג ב_ ‪ 1‬בראשית שנות התשעים הגיעו לישראל מאות אלפי מהגרי עבודה‪ .‬עם השנים הפכו לחלק קבוע‬
‫בנוף החברתי של ישראל‪ .‬ישנו פער עצום בין זכויות ההלכה הרבות לזכויות המעשה הלא ממומשות‬
‫המאפיין את מצבם‪ .‬פער זה הוא תוצאה בראש ובראשונה של מדיניות ממשלתית וחלקה מהווה חוסר‬
‫מדיניות‪ .‬פרוייקט זה אוסף לתוכו את המציאות הקשה והסבוכה בה שרויים מהגרי העבודה‪ ,‬הנמצאים‬
‫בתחתית פירמידת העבודה ומתאר את יחס המדינה המתנערת מאחריות לאוכלוסיה זו‪.‬‬
‫כריסטינה מורדוכוביץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 42‬תקשורת חזותית‬
‫“את מבינה?” מיצב תיעודי של שיחה בת ארבע שעות וחצי עם אבי שנשאר ברוסיה‪ .‬בשיחה אני מבקשת‬
‫ממנו לספר לי על אותן ‪ 20‬שנים בהן היינו בקשר רופף‪ .‬השיחה מתורגמת לשפה ויזואלית הכוללת ‪20‬‬
‫דלתות שונות הנמצאות בתנועה ו”מספרות” על כל שנה‪ .‬ברקע מתנגנת השיחה עם אבי מלווה בדיבוב שלי‬
‫וספר עם תמלול השיחה‪.‬‬
‫לטם גלילי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 44‬תקשורת חזותית‬
‫מבוא לבודהיזם טיבטי סרט דוקומנטרי המתאר את הדינמיקה ביני לבין הוריי ואחי הבכור‪ ,‬אשר בחרו‬
‫על עצמם אורח חיים בודהיסטי‪ .‬הפרויקט מורכב משלושה מסכים המשדרים במקביל אקטים פולחניים‬
‫וסיטואציות יומיומיות מתוך חייהם‪ .‬בין אלה שזורים טקסטים וקטעי וידיאו שלי על ספת המטפלת‪,‬‬
‫לכדי תמונה משפחתית שלמה‪ ,‬אך מורכבת‪.‬‬
‫ליטל טל (בשיתוף נטי שמעוני וקים לוין)‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 46‬תקשורת חזותית‬
‫‪ THE BLACK LIST - Second Screen Format‬רובנו משתמשים במסך שני‪ ,‬כמו אייפון או‬
‫טאבלט במקביל לצפייה בטלוויזיה‪ ,‬באופן היוצר הסחת דעת מפעולת הצפייה‪ .‬אנו מציעים פורמט חדש‬
‫ההופך את השימוש במסך השני מגורם מנתק לגורם ממזג ומערב‪ .‬הפורמט מוצג דרך סדרת הטלוויזיה‬
‫“הרשימה השחורה” המאפשרת שילוב מסך שני ללא גריעה מהחוויה הנוכחית‪ ,‬והצופה הופך לחלק‬
‫אקטיבי מהסדרה במהלך הפרק ולאחריו‪.‬‬
‫מאיה גילעד‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 48‬תקשורת חזותית‬
‫גט פרויקט הגמר שלי עוסק בגט‪ ,‬סיפור הגירושים האישי של הוריי‪ .‬התהליך אותו עברו הוריי דומה‬
‫לתהליך בו דן הסרט ”גט“‪ ,‬ומתאר מסכת ייסורים ביורוקרטית שארכה חמש שנים והייתה כרוכה‬
‫בציפייה‪ ,‬אי ודאות ואין ספור אכזבות‪ .‬בפרויקט שחזרתי סצנות מתוך הסרט ולשם כך יצרתי סט זהה‬
‫לסרט‪ ,‬בו הוריי צולמו בזוויות המופיעות במדויק‪ .‬לבקשת הוריי‪ ,‬כל אחד צולם בנפרד‪ .‬במהלך העבודה‬
‫החזרתי את הוריי למעמד ולרגעים אשר עוררו בהם זכרונות‪ ,‬תהיות ומחשבות על חיי הנישואים‪ ,‬על‬
‫גירושים ועל החיים בכלל‪ .‬את המחשבות כינסתי לספר כטקסטים העומדים בניגוד גמור לאופן המנוכר‪,‬‬
‫המנותק והקשוח של טקס הגט‪ .‬הספר “גט” נע בשני צירים מרכזיים בניסיון להתחקות אחר מהות הטקס‬
‫מחד ופירוק המשפחה מאידך‪ .‬הציר האחד מציג את הצילומים המשוחזרים ואת הטקסטים של בני זוג‬
‫שעברו תהליך גירושים (הוריי)‪ ,‬לצד תיאור ההליך הרבני הטקסי‪ ,‬היבש והמנוכר‪.‬‬
‫מור בן דרור‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 50‬תקשורת חזותית‬
‫(מימין) האשה באבטיח‪ :‬איור לשיר האשה באבטיח מאת נורית זרחי‪.‬‬
‫פרוייקט גמר‪ :‬מאז ומתמיד גרתי בבית פרטי במושב‪ .‬מעולם לא היו לי שכנים מעליי או מתחתיי‪.‬‬
‫לימודיי בויצו הביאו אותי לעיר חדשה ולדירה חדשה בקומה השלישית בכרמל צרפתי‪ .‬נחשפתי‬
‫לדברים כמו חיים בלי גינה‪ ,‬מדרגות בלי סוף‪ ,‬חיפוש חנייה‪ ,‬והמושג אותו נהוג לכנות שכנים‪ .‬בשלוש‬
‫שנים בהן אני גרה בבניין ‪ ,‬לא יצא לי לדבר עם אף שכן מעבר ל"שלום"מהיר במדרגות‪ .‬במשך הזמן‬
‫התחלתי לתהות ‪-‬מי זה הבחור הזה שמשאיר את הנעליים מלאות הבוץ מחוץ לדלת? למה שלט הדלת‬
‫של הבחורה מהקומה השנייה שבור‪ ,‬ואיך קשורה הכביסה שתלויה בקומה הראשונה לאשה המבוגרת‬
‫שגרה שם? אספתי סיפורים מאנשים שונים‪ ,‬מכל רחבי הארץ‪ ,‬ואת כולם מאחד דבר אחד‪ :‬מגורים‬
‫בבניין משותף‪ .‬סיפורים אלו אויירו וקובצו לספר המתאר את החיים של כולנו‪.‬‬
‫מור צרפתי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 52‬תקשורת חזותית‬
‫הפרויקט שלי עוסק באתיופיה‪ .‬כמי שלא ביקרה באתיופיה מעולם‪ ,‬בחרתי לאייר ספר המגיש את‬
‫הארץ כחוויה מוחשית ואמיתית‪ ,‬המציג את אופייה ואוצרותיה של הארץ‪ .‬בספר חמישה פרקים‬
‫העוסקים בהיסטוריה‪ ,‬דת הראסטפרי‪ ,‬אוכל אתיופי אופייני‪ ,‬טבע ושבטיה הנידחים של אתיופיה‪.‬‬
‫מיטל אזולאי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 54‬תקשורת חזותית‬
‫‪ 68‬ימים פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה ‪ 37-‬להריון‪ .‬אני נולדתי בשבוע ה ‪ 27-‬במשקל ‪ 880‬גרם‪.‬‬
‫כשלידה מתרחשת טרם זמנה‪ ,‬רקמות ואיברים חיוניים אינם בשלים עדיין‪ .‬המשך התפתחותם נעשה‬
‫בתנאי אינקובטור‪ .‬להמחשת חוויית ניכור טעונה רגשית‪ ,‬בה האם צופה בילדתה המתפתחת במעין‬
‫רחם חוץ‪-‬גופי‪ ,‬יצרתי שכבות של קולאז'ים סוריאליסטים‪ .‬אלו שואבים השראתם מאלמנטים מהטבע‬
‫ומוצגים במיכלי זכוכית המדמים אינקובטורים‪.‬‬
‫מיטל בלן‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 56‬תקשורת חזותית‬
‫מחשבות על זבל במשך ‪ 30‬ימים‪ ,‬מדי בוקר בשעה ‪ 10:00‬בדיוק‪ ,‬ניגשתי לשקית האשפה שלי‪ ,‬הוצאתי‬
‫ממנה את האשפה וצילמתי אותה‪ .‬הוצאת האשפה מתוך השקית משהה את הרגע‪ ,‬הזדמנות נוספת‬
‫להביט בפריטים שסיימו את תפקידם‪ .‬בכל יום הקצבתי לעצמי ‪ 24‬שעות להתבונן בפריטים‪ ,‬בצורה‪,‬‬
‫בצבע ובמרקם‪ .‬במהלך הניסוי ובמקביל לאיסוף‪ ,‬התוודעתי לטקסטים מתחומים שונים המתארים‬
‫מצב קיומי הדומה למחשבות שעוררו בי הפריטים‪ .‬מצאתי שביחד יש ביכולתם לספר סיפור שלם‪.‬‬
‫את הטקסטים עם הדימויים שיצרתי בהשראת הפריטים מהזבל‪ ,‬קיבצתי לאסופות כרוכות‪ ,‬אסופה‬
‫אחת ליממה המאגדות מחשבות על זבל‪.‬‬
‫מעיין מעוז‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 58‬תקשורת חזותית‬
‫במוקד עבודתי תהליך של חיפוש אחר אישיותה וזהותה של סבתא שלי‪ ,‬זהות שהלכה והיטשטשה‬
‫בעקבות מחלת האלצהיימר‪ .‬סבתא שלי הייתה מורה במקצועה ובהווייתה‪ .‬היא זו שלימדה אותי קרוא‬
‫וכתוב בילדותי‪ .‬במהלך המחלה נפגע זכרונה באופן הרסני ועמו היכולת לשלוף מילים מהזכרון ולכתוב‪.‬‬
‫בדימויים שיצרתי יש תהליך של ערפול והרס‪ .‬תהליך זה הוא אובדן אובייקט וסובייקט בעודם מתקיימים‪.‬‬
‫מעיין שור‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 60‬תקשורת חזותית‬
‫המדריך לרוכל המתחיל עבודה בעגלות בחו"ל הינה תופעה ידועה בקרב צעירים ישראלים רבים‪ :‬רדיפה‬
‫אחר כסף תוך רידוד אנשים ללא יותר מאשר ייצוג לערך כספי‪ .‬במשך שנותיי כמוכרת בעגלות הגעתי‬
‫למסקנות ותובנות על החברה שלנו‪ .‬בחרתי ליצור מדריך העוזר לרוכל פוטנציאלי לטוס ולחזור מיליונר‬
‫במהירות‪ ,‬המבקר אותנו כחברה ואת העגלה כראי לחברה צרכנית ותרבות קפיטליסטית‪.‬‬
‫מעיין מקאוון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 62‬תקשורת חזותית‬
‫הפרויקט עוסק בפרשנות אישית לשירה ומקורות‪ .‬התבססתי על שירו של מאיר אריאל "חיית הברזל"‪,‬‬
‫בפענוח פרשנות אישית שלו לחזון ארבעת החיות מספר דניאל‪ .‬בשיר הוא מתייחס לחזון כמשל כדי‬
‫לתאר את תפישת עולמו ולהעביר ביקורת‪ .‬ביקשתי מאנשים שונים את נקודת מבטם ופרשנותם האישית‬
‫לחזון‪ .‬בפרויקט יצרתי איורים בעקבות הפרשנויות השונות והם מהווים פרשנות שלי לדבריהם‪.‬‬
‫מריה חייטוביץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 64‬תקשורת חזותית‬
‫הפאנק הרוסי קיים כתת‪-‬תרבות בישראל‪ .‬במחקר ראיינתי ובחרתי בארבעה עולים מברית‪-‬המועצות‬
‫לשעבר‪ ,‬שביססו את התנועה והשתתפו בהופעות הראשונות‪ .‬הרצון להבין באיזו תרבות גדלתי ומציאת‬
‫עקבות אחותי שנפטרה כאשר היתה בתנועה הניעו אותי לפעולה‪ .‬הפרוייקט מבטא את רוח התקופה‬
‫ומגיש לצופה את תופעת הפאנק הרוסי מכמה נקודות מבט‪ .‬המסר הינו שהתנועה מהווה מיקרוקוסמוס‬
‫שלם‪ ,‬אך בהיותה כה מחתרתית אנשים שאינם קשורים אליה לא מודעים אליה כלל‪.‬‬
‫נטלי אבוחצירה‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 66‬תקשורת חזותית‬
‫‪ UNPLUGGED‬שרה‪ ,‬מלצרית צעירה הנמצאת לקראת סגירת המשמרת בדיינר‪ ,‬משתפת בפוסט את‬
‫ההתרגשות שלה לקראת המופע של הדי ג’יי האגדי “‪ .”M-UTE‬התוכנית משתבשת לה כשה"זומביפוניות"‪,‬‬
‫שתי נשים המהופנטות למסך הטלפון‪ ,‬נכנסות לדיינר ומכריחות את שרה לגלות‪ :‬האם הטלפון הוא אויב‬
‫או ידיד?‬
‫נטלי בן‪-‬ארי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 68‬תקשורת חזותית‬
‫עגבניות‪/‬סטנד‪-‬אפ נשי מקומי אנחנו‪ ,‬הנשים‪ .‬אנחנו מצחיקות‪ .‬אבל באמת מצחיקות‪ .‬עם עומק‪.‬‬
‫סטנד‪-‬אפ נשי הוא לא דבר כל‪-‬כך פופולרי בארצינו הקטנטונת‪ ,‬אבל בשנים האחרונות הוא תופס‬
‫תאוצה רבה‪ ,‬נהיה מקובל ואפילו מבוקש‪ .‬נשים מצחיקות‪ ,‬רהוטות‪ ,‬כריזמטיות וחושבות שעולות על‬
‫הבמה ומוציאות את מה שיש להן בפנים‪ .‬אני מעודדת‪ ,‬מפרגנת ואף מעריצה‪ .‬לכן‪ ,‬בחודשים האחרונים‬
‫ישבתי מול מאות קטעי סטנד‪-‬אפ של נשותינו‪ ,‬בחרתי את האהובים‪ ,‬תמללתי אותם ואיירתי לפי דמיוני‬
‫ספר סטנד‪-‬אפ מאוייר‪ .‬תהנו‪.‬‬
‫נטלי שמעוני‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ The land of shadows‬נטלי שמעוני ויערה הירש ‪ The land of shadows‬הינו ספר לימוד‬
‫בנושא השואה אשר נכתב על ידי אוטו לות׳ר ומרטין פוגקאר בסלובניה ותורגם לאנגלית‪ .‬לאחר הפצת‬
‫המהדורה הראשונה של הספר חבר המחבר אוטו לות׳ר לויצו חיפה ונוצר שיתוף פעולה לעיצוב מחודש‬
‫של הספר‪ .‬הספר מחולק לשני חלקים‪ ,‬בראשון הסבר על השואה ובשני עדותה של ניצולת שואה בשם‬
‫אריקה פורסט‪ .‬הספר מיועד לבני נוער בגילאים ‪ .12-16‬בעיצוב החדש שמנו דגש על התאמתו לבני‬
‫נוער דרך תשומת לב לקריאות‪ ,‬עריכת הספר‪ ,‬שילוב טכנולוגיות הפונות לבני נוער ומעשירות את הספר‪.‬‬
‫לדוגמא האיורים שבעת סריקתם מופיעים סרטונים המרחיבים את הסצינה המאויירת‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת‬
‫האפשרות להעמקה של המושגים המופיעים בספר על ידי סריקת באמצעות ‪ qrcode‬המובילה לקטעי‬
‫ארכיון‪ ,‬וידאו ושמע‪ .‬עיצובו מחדש של הספר מתועד בצילומו של סרט דוקומנטרי על ידי הבימאית‬
‫האנה סזנטפטרי‪ .‬מנחים‪ :‬גיל‪-‬לי קוריאל וירון שין‬
‫‪ 70‬תקשורת חזותית‬
‫סורגות הפרויקט “סורגות” עוסק בשימור תרבות ופולקלור באמצעות מלאכת יד העוברת מדור‬
‫לדור‪ ,‬מלאכת הסריגה‪ .‬ביקשתי משתי הסבתות שלי ללמד אותי את מלאכת הסריגה שבה הן מתמחות‬
‫מצעירותן‪ .‬סבתא יפה דוברת הערבית לימדה אותי לסרוג במסרגה אחת‪ ,‬וסבתא מלכה דוברת היידיש‬
‫לימדה אותי לסרוג בשתי מסרגות‪ .‬נוצר דיאלוג מעשי ומילולי בין הסבתות לביני‪ .‬תוך לימוד מלאכת‬
‫הסריגה נחשפתי לסיפורים מעברן שתובלו בפתגמים שונים בשפת אימן‪ .‬בחרתי להציג את מלאכת‬
‫הסריגה דרך המוטיב הויזואלי הנסרג‪ ,‬משפט פולקלוריסטי הקיים בשתי התרבויות ובעל משמעות‬
‫זהה בעברית‪.‬‬
‫נעמה אהרון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 72‬תקשורת חזותית‬
‫“בד בטון” עיצבתי תערוכה קונספטואלית למוזיאון טיקוטין בשם “בד בטון” המציגה את שני היוצרים‬
‫היפניים‪ ,‬האדריכל טאדאו אנדו ומעצב האופנה איסי מיאקי‪ .‬התערוכה עוסקת במפגש ודיאלוג בין שני‬
‫היוצרים האלה ומתבטאת בעיצוב מוצרים לתערוכה בשני היבטים חומריים מבד ומבטון‪.‬‬
‫נעמי קובץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 74‬תקשורת חזותית‬
‫הפרוייקט שלי עוסק במסע של חודשיים ב”שביל ישראל”‪ ,‬שהתחלתי באילת וסיימתי בקיבוץ דן ‪.‬‬
‫את יומן המסע אני מפרקת ליומנים נפרדים ובכל יומן אני מתמקדת בהיבט אחר‪ .‬לצד היומנים מוצג‬
‫פירוק צבעוני של השביל‪ ,‬וברקע נשמע סאונד של הליכה וטיול‪ .‬בהצלבת כל האובייקטים מתקבלת‬
‫תמונה כוללת של החוויה שלי לצד אמירה מרעננת על ארץ ישראל‪ .‬זהו פרוייקט אופטימי שעוסק בטבע‬
‫ובאדם ובשילוב של שניהם‪.‬‬
‫סיון רויטל שושן‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 76‬תקשורת חזותית‬
‫תעשיית בעלי החיים הינה השקר הגדול ביותר שקיים בעולם של אגו‪ ,‬ציניות ואלימות‪ .‬ההרגלים‬
‫והקיבעון אשר מושרשים בנו מילדות מונעים מאיתנו לעצור לרגע‪ ,‬לחשוב ולערער על הדברים‪ .‬בחרתי‬
‫לעסוק בחשיפה זו דרך יצירת מילון מונחים עברי ראשון מסוגו למילים מכובסות שמאגד ‪ 235‬ערכים‪.‬‬
‫אלו מהווים נקודת מבט ביקורתית על התעשייה שפוגעת בבעלי החיים‪ ,‬בכדור הארץ ואפילו בנו‪.‬‬
‫עדי נגר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 78‬תקשורת חזותית‬
‫“היום המאושר בחיי” עולם החתונות הוא מראה לתהליך שעברה החברה הישראלית ומעלה שאלות‬
‫רבות לגבי נורמות ועדריות בחברה‪ .‬המוצר המתועש‪ ,‬השבלוניות ואיבוד האני הניעו אותי להציג תהליך‬
‫אחד דרך שלוש עשרה מכונות מאוירות‪ .‬אלו שלוש עשרה נקודות מבט שלי על “היום המאושר בחיי”‪.‬‬
‫עדי סואץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 80‬תקשורת חזותית‬
‫עבודתי נעשתה בהשראת הרומן האוטוביוגרפי “פעמון הזכוכית”‪ ,‬מאת סילביה פלאת’‪ ,‬ספר פמיניסטי‬
‫ופורץ דרך בתקופתו‪ .‬אחד ההיבטים הבולטים בספר הוא יחס הסופרת לציפיות החברה מנשים‪.‬‬
‫הגיבורה מוזמנת לכנסים ונשפים וצריכה לאכול מעט‪ .‬עליה לשמור על גזרתה ולנעול נעלי עקב‪ ,‬להתלוות‬
‫לבן זוג שאיננה מכירה ואיננה מעוניינת בו‪ .‬עליה להתנהג באופן ההולם נשים‪ :‬מנומסות‪ ,‬עדינות ונעימות‪.‬‬
‫ואם אפשר‪ ,‬אז גם שיהיו יפות‪.‬‬
‫עדי צידולקין‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫את יוצאת עם מישהו רק שלושה‬
‫חודשים ובטעות נכנסת להריון‪.‬‬
‫‪ .‬אזתאהחלטהאקשהאלאתאוחרתא‬
‫לעשותאהפלה‪.‬‬
‫‪ .‬איןאסיכויאשתאעושהאהפלה‪,‬אתא‬
‫מיהאתאהתינוקאלעולם‪.‬א‬
‫אתה רב עם בת הזוג שלך ובשיא‬
‫הוויכוח היא נותנת לך סטירה‪.‬‬
‫‪ .‬אתהאמרסןאתאעצמך‪,‬אסוראלהריםאידא‬
‫עלאישה‪,‬אלאמשנהאמהאהסיטוציה‪.‬‬
‫‪ .‬אתחזיראלה‪,‬אהיאהתחילהאתאזה‪.‬‬
‫חבר טוב שלך סיפר לך שבחורה‬
‫בעבודה הטרידה אותו מינית‪.‬‬
‫‪ .‬אתהא שולא ותוא םא היא הייתהא‬
‫כוסיתאלפחות‪.‬‬
‫‪ .‬אתהאשולאותואםאהואסדראוםא‬
‫הוארוצהאלהגישאתלונה‪.‬‬
‫את מחכה בתור ממש ארוך ואת‬
‫ממהרת‪.‬‬
‫‪ .‬אתא מנסהא לפרלרטטא עםא מיא‬
‫שמקדימהאשיתןאלךאלחתוךאותוא‬
‫תור‪.‬א‬
‫‪ .‬אתאפשוטאמחכהאתוראכמואכולם‪.‬א‬
‫‪ 82‬תקשורת חזותית‬
‫עיצבתי משחק קופסא העוסק בפער בין המינים‪ .‬במהלך המשחק המשתתפים נתקלים בדילמות‬
‫יומיומיות ובוחרים כיצד להתמודד איתן‪ .‬הדיאלוג מתאפשר מעצם ההשתתפות במשחק קופסא ומציף‬
‫שאלות לגבי החברה המערבית ה"מתוקנת"‪ ,‬בדגש על אפלייה וקשיים איתם מתמודדות נשים על‬
‫בסיס יומיומי‪.‬‬
‫עדי תמשס‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 84‬תקשורת חזותית‬
‫‪ modes.me‬בחנתי את אופיו הוויזואלי של השיקוף העצמי ברשת החברתית‪ .‬אלגוריתם גרפי סורק‬
‫את תמונות המשתמש בזמן נתון ומעבד אותן לכדי ממוצע צבעוני וקומפוזיציוני‪ .‬עבור המשתמש מיוצרת‬
‫תעודת זהות חזותית‪ ,‬תמציתית וזמנית‪ .‬זו טומנת בחובה את סך הביטויים הוויזואליים המייצגים את‬
‫נקודת מבט המשתמש במרחב הפומבי הווירטואלי‪ .‬האייקון הנוצר נע בין הפרטי והציבורי‪ ,‬הייחודי‬
‫והנפוץ‪ ,‬המובחן והמשתנה‪ .‬בכך משמש האייקון כלוגו מזוקק המשקף את הרצון לזהות ייחודית ובולטת‪,‬‬
‫מבליט את טבעו השטחי של הייצוג ברשת החברתית‪.‬‬
‫פלורה גורדיאון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 86‬תקשורת חזותית‬
‫“גני אלון” שכונת גני אלון היא שכונת מצוקה הנמצאת בסמוך לרכבת בצידה המערבי של חדרה‪ .‬לרוב‬
‫האוכלוסייה המתגוררת בשכונה בעיות סוציאליות‪ .‬נוער מתגודד ברחובות בלא השגחה הורית‪ .‬גרים‬
‫בה מהגרים‪ ,‬בני מיעוטים‪ ,‬שיכורים ועבריינים‪ .‬זוהי השכונה בה גדלתי‪ .‬הפרויקט הוא ביטוי חזותי של‬
‫זיכרונות הילדות שלי מהשכונה‪ .‬באמצעות קולאז’ים חיברתי בין המציאות של השכונה לזיכרון‬
‫הילדות שלי‪.‬‬
‫קים לוין‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪( Portal‬פרויקט קבוצתי‪ ,‬חברי הקבוצה‪ :‬ליטל טל‪ ,‬קים לוין)‪ .‬פרויקט אינטראקטיבי לשיפור העיר‬
‫התחתית‪ .‬התמקדנו בכרמלית‪ ,‬כנקודת חיבור קריטית בין חלקי חיפה לעיר התחתית‪ .‬הקונספט נבנה‬
‫מתוך ההרגשה שהכרמלית הינה כמו “שיגור בין‪-‬מימדי” ומתוך כך יצאנו לבניית משטחי שיגור בכניסות‬
‫וביציאות הכרמלית‪ .‬כאשר העוברים ושבים הולכים על המשטחים‪ ,‬הם מתכסים בחלקיקים אשר‬
‫משגרים את דמותם אל עבר תחנה אחרת‪.‬‬
‫‪ 88‬תקשורת חזותית‬
‫‪ TEMPEST‬נרטיב אינטראקטיבי (משחק מחשב) השואל מי אנחנו‪ .‬האם אנו סך כל חלקינו או משהו‬
‫המתפתח ללא תפיסת זמן? הקונספט נבע מהתבוננות בתמונות ישנות של עצמי‪ .‬נוצרה הרגשה שהאדם‬
‫שנמצא שם הוא זר לחלוטין ואינו מי שאני ברגע זה‪ .‬נקודת מוצא המשחק הינה ממבט ראשון הלוקח את‬
‫השחקן למסע‪ .‬בכך יבין מי הוא‪ ,‬מה קרה לו ולבסוף איזה החלטות יקבל על סמך זאת‪.‬‬
‫רוית בן עמי (חלפון)‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 90‬תקשורת חזותית‬
‫אשה כהלכה‪-‬לקסיקון הלכות נשים מעמד האשה הוא נושא בו עוסק השיח הציבורי בחברה הישראלית‬
‫החופשית‪ ,‬הדתית והחרדית‪ .‬פער מקומם וזועק לשמיים קיים בין נשים בוחרות‪ ,‬נבחרות‪ ,‬מנהלות‪ ,‬לוחמות‬
‫ומשפיעות בחברה החופשית‪ ,‬לבין מעמד האשה בחברה החיה ע”פ ציוויים דתיים‪ .‬הפער בין מעמדן‬
‫בחברה הדתית לבין זה שבחברה החופשית מתרחב למרות השינויים הקלים במעמד האשה ע”פ ההלכה‬
‫(דוגמת הסמכת נשים לרבנות)‪ .‬הקיפוח ההלכתי בא לידי ביטוי במרחב הציבורי‪ ,‬בתוך המשפחה ובנושאי‬
‫אישות‪ .‬עיצבתי ספר אלקטרוני שבו חוקי ההלכה הדנים במעמד האשה ובהם כל חוק מייצג תפישת עולם‬
‫המקבעת את מעמדה הנחות‪.‬‬
‫שחף קנטור‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 92‬תקשורת חזותית‬
‫עבודתי מתמקדת במלאכת יד ובקשר בין האדם למוצר‪ .‬חקרתי את הפער שבין עבודה ידנית חומרית‬
‫ומיומנויות נרכשות‪ ,‬לבין הסרט הנע של מכונות ושיטתיות תעשייתית‪ .‬הדגשתי את המתח ביניהם‬
‫באמצעות צילומים ופסי‪-‬קול שאספתי מבתי מלאכה שונים‪ .‬מהות התנועה של בעל המלאכה תורגמה‬
‫לשפה ויזואלית חדשה אשר יצרה לכשעצמה סיסטמה של מכונה תוך הסתכלות חדשה על מלאכת היד‬
‫בעידן המודרני‪.‬‬
‫שיר מורדו‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 94‬תקשורת חזותית‬
‫פיסות זיכרון התמקדתי בקשר הבלתי אמצעי שבין הדור השלישי לדור הראשון בהתייחס לזיכרון‬
‫השואה והתפתחות זוויות הראייה לאורך הדורות‪ .‬במרכז סיפורו האישי של סבי משה קושצ’בה ז”ל‬
‫ששרד את השואה בזכות נחישותו ודבקותו במקצוע הנגרות‪ .‬בעיזבונו במחסן מצאתי יומנים אישיים‬
‫בהם פירט את הזוועות אותן עבר‪ .‬בחרתי להחיות עדות זו מתוך זווית ראייה של דור הנכדים‪ .‬איורים‬
‫ועבודות עץ נוצרו כקשר לעבודת הנגרות‪ .‬ציטוטים מתוך היומנים שובצו ומהווים את הקשר בין גבורתו‬
‫של סבי‪ ,‬מקצועו (שהציל אותו) ועדותו הנצחית‪.‬‬
‫משה צסנה (בשיתוף שיר מורדו ותום קליין)‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 96‬תקשורת חזותית‬
‫אפליקציית ‪ TravelPal‬האפליקציה היא מדריך וירטואלי בעיר התחתית בחיפה הנגישה דרך הטלפון‬
‫וכספומטים המפוזרים במקום‪ .‬המדריך האישי מלווה את התייר המגיע לעיר בהתאם לגיל‪ ,‬מקום מוצא‬
‫ותחומי עניין‪ .‬הוא מעדכן בטרנדים אקטואליים‪ ,‬ומעניק המלצות למקומות בילוי בסביבה‪.‬‬
‫עינת רודמן ושני זלצמן‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 98‬תקשורת חזותית‬
‫‪ #286‬מדען מטורף מנסה להמציא מפלץ מרושע‪ ,‬אך בניסוי ‪ #286‬כשנדמה שסוף‪-‬סוף הצליח‪ ,‬מתברר‬
‫שהמפלץ שיצר כלל אינו מרושע ורק מעוניין באהבתו של המדען‪.‬‬
‫שרון צ’יני‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 100‬תקשורת חזותית‬
‫ישראלפיש ספק אם הדור שהקים את המדינה דמיין אותה כפי שהינה כיום‪ .‬ערכי ציונות ואהבת מולדת‪,‬‬
‫עזרה הדדית ובניית הארץ וטיפוחה‪ ,‬אחווה וכבוד בין אדם לרעהו‪ .‬אלו הוחלפו בתוקפנות‪ ,‬דורסנות‪,‬‬
‫גזענות‪ ,‬אנוכיות ותאוות בצע‪ .‬נראה כי בכל יום שעובר הפער בין דור המייסדים לדור הסלפיש הולך‬
‫ומעמיק‪ .‬בחרתי לבטא את השינוי הקיצוני שעברה החברה בהכלאת כרזות מתקופת קום המדינה של‬
‫ארץ ישראל היפה עם איפיוני ערכים ונורמות המסמלים את החברה היום‪ .‬יחד עם אנימציות קצרות‪,‬‬
‫מהווה המיצג תמהיל הומוריסטי ועוקצני של המקום אליו הגענו‪.‬‬
‫שרון שריפטייליק‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 102‬תקשורת חזותית‬
‫והגדת לבנך ביום ההוא הגדת פסח היא מתודה חינוכית לשימור הזיכרון והזהות היהודית‪ .‬כדי שלא‬
‫נשכח‪ ,‬כדי שלא נהיה אלו שאינם יודעים לשאול‪ .‬זיכרון עבדות בני ישראל במצרים‪ ,‬יציאתם לחירות‬
‫והמסע אל ארץ הקודש מועבר מדור לדור בציווי “והגדת לבנך”‪ .‬סיפורו של סבי שהיה אסיר‪-‬ציון ופעיל‬
‫ציוני במחתרת הבלתי לגאלית של ברית‪-‬המועצות היווה השראה לעבודתי‪ .‬זיכרונו וזיכרונם של רבים‬
‫אחרים לא נשתמר‪ ,‬אלו שבלעדיהם לא היתה תקומה למדינת היהודים בארץ ישראל‪ .‬ההגדה שאיירתי‬
‫וערכתי מתכתבת עם זו של פסח‪ ,‬מתוכה ביקשתי להבין מה עוזר לנו לזכור בתור ילדים ומבוגרים‪.‬‬
‫שרי בריס‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 104‬תקשורת חזותית‬
‫‪ HOW TO HOW TO‬הינו אתר המאגד בתוכו שלל מדריכי ‪ WIKIHOW‬אותם כותבים המשתמשים‪.‬‬
‫‪ WIKIHOW‬משקף בעיני את מה שנפלא וגם מה שעצוב בחברה כיום‪ .‬מחד‪ ,‬אלפי אנשים ברחבי העולם‬
‫יכולים פשוטו כמשמעו ללמוד איך לעשות כל דבר‪ .‬מנגד‪ ,‬האתר מדגיש את הבדידות הגדולה ואת‬
‫האבסורד שבו אנו חיים‪ .‬במחקר בחנתי את גבולות האתר ואת גבולות המשתמשים תוך הצגת תכני‬
‫האתר באופן המדגיש את אופיו התמוה‪ .‬תהליך העבודה כלל התאמת פעולות היומיום שלי למדריכים‬
‫באתר‪ ,‬חיפוש מילים אקראיות‪ ,‬בחינת המדריכים המתקבלים ואיורם באופן שטחי בהתאמה‪ .‬כמו כן‬
‫הוספתי ערכים חדשים משלי לאתר ובדקתי את תגובת העורכים‪.‬‬
‫תום קליין‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 106‬תקשורת חזותית‬
‫‪ Space Bounds‬עיצוב משחק מחשב לטלפון הנייד בסגנון ‪ Casual Game‬המבוסס על תנועת גופים‬
‫במסלול הכבידתי ‪ .Orbit‬מאפיין המשחק הוא יכולת השחקן לעצב את השלבים ולשלוט בחללית שטסה‬
‫סביב הכוכבים‪ .‬החללית צריכה להימנע מפגיעה באסטרואידים וגופים שמימיים שונים ולאסוף נקודות‬
‫כדי להתקדם במשחק‪.‬‬
‫המחלקה לצילום‪,‬‬
‫מדיה וקולנוע‬
‫ראש המחלקה עמית זולר‬
‫פתח דבר‬
‫מחזור תשע"ה הוא מחזור משובח‪ ,‬בשל‪ ,‬קשוב‬
‫למתרחש סביבו ועסוק פחות בעצמו‪ .‬הבוגרים‬
‫מטפלים בתשומת לב ורגישות בתופעות חברתיות‪,‬‬
‫בתופעות תרבותיות ובתופעות מדיה‪ .‬כן… גם המופע‬
‫האוטוביוגרפי מוצא את מקומו‪ ,‬אם כקטליזטור‬
‫לפעולת האמן או כציר מרכזי‪ ,‬סביבו נכרכת יצירת‬
‫האמנות‪ .‬לא מעטות הן ההתייחסויות הפוליטיות‪,‬‬
‫אך לפני כן מתעוררת השאלה ‪ :‬מהי טריטוריית‬
‫הפוליטי ? תשובתה של המחלקה היא ‪" -‬משחק‬
‫הכוחות והמתחים בין חלקיה השונים של החברה‪,‬‬
‫מגדיר את "השדה הפוליטי"‪.‬‬
‫הגדרתו של רחוב יפו בירושלים כזירת פיגוע‬
‫מתמשך אשר החל בשנת ‪ 1967‬ועדיין לא הסתיים‪.‬‬
‫בריאתן מחדש של טראומות פינוי או גירוש‬
‫והפיכתן למוצג מוזיאלי ‪ /‬וירטואלי‪ .‬התייחסות‬
‫למודולריות בנייתן של התנחלויות או יישובים‪,‬‬
‫כחרב פיפיות‪ ..‬יכולת הקמה בין לילה‪ ,‬אך בו בזמן‬
‫יכולת פירוק מהירה בבוקר שאחרי‪ .‬כתיבתה של‬
‫ההיסטוריה כמנגנון פוליטי המתאר את מעשיה‬
‫של קבוצת אנשים בעלת מאפיינים דמוגרפיים‬
‫מובהקים‪ ,‬המחפשת "איכות חיים"‪ ,‬או אולי אפילו‬
‫בידוד מכוון‪ ,‬כאקט אותו ממירה המדינה לכדי‬
‫"ייהודו של הגליל"‪ .‬סיפורו של רחוב בעיירת‬
‫פועלים אשר על שפת הים‪ ,‬המופקר במאבקו‬
‫ברוח‪ ,‬בגלים ובמלח‪ ,‬הופקרו בתיו‪ ,‬הופקרו פועליו‪.‬‬
‫מטע שתילי עצי זית ננטע בתערוכה ולצידו‪ ,‬חליפת‬
‫מכתבים בין שני אוהבים אשר שוקלים האם‬
‫להשאר בפראג אשר בצ'כיה או שמא להשאר‬
‫בדליית אל כרמל‪ ,‬כפר הולדתם‪ .‬דיאלוג בין נכדה‬
‫וסבתה המסרבת לדבר אודות אירועי ‪ ,1948‬עת‬
‫איבדה את ביתה בחיפה‪ .‬דיאלוג בין אם לבנה‬
‫עמר בן צבי‬
‫הפעוט אשר בין לילה מקטין או מרחיב את עולם‬
‫האם‪ ,‬הנמצאת בקונפליקט בין חייה עד עתה‬
‫ומעתה‪ .‬אם המשמשת לבנה עיוור הצבעים "כלב‬
‫נחייה" והם מתהלכים יחד בתוך עולם הצבע של‬
‫המטבח בביתם‪ .‬בוגרת המתכתבת עם מכשפה‬
‫הקבורה למרגלות ביתה ובעבודה אחרת‪ ,‬נאבקים‬
‫האורגני והסינתטי ואובייקטים מגיחים אל‬
‫החלל מתוך התצלום הדו מימדי‪ .‬ישנן עוד עבודות‬
‫נהדרות אחרות אותן יהיה קשה לתאר ללא‬
‫חשיפה לעבודה עצמה‪ ,‬אומר רק כי בתערוכה‬
‫משתתפים גם ‪ :‬דיונון‪ ,‬מכשפה ופיל‪ ,‬תיבה אטומה‬
‫ובתוכה אדם‪ ,‬ברבור‪ ,‬ארוחה אדומה‪ ,‬נערה בוכייה‬
‫ועשר נשים על כורסא‪.‬‬
‫חלקן הגדול של העבודות בוחן את המדיה עצמה‬
‫על שלל המופעיה‪" .‬אובדן החומר" למשל אותו‬
‫מייצר ומייצג הצילום הדיגיטלי‪ ,‬הוא מופע אליו‬
‫ישנה התייחסות רחבה בתערוכה‪ .‬מחזור תשע"ה‬
‫הוא מחזור עשיר בתכנים‪ ,‬בפרשנויות ובאופני‬
‫ביטוי לרוחב ציר המדיה‪ ,‬המצליח לייצר חוויה‬
‫אינטנסיבית ותובענית תוך התייחסות מתמדת‬
‫אל עולם התרבות והאמנות‪.‬‬
‫מנחי פרויקט הגמר‪:‬‬
‫ראובן קופרמן ‪ ,‬עמית זולר‪ ,‬ערן ברק‪,‬‬
‫פרופ' מיכה קירשנר‪ ,‬יעקב ישראל‪.‬‬
‫אברהם הרוש‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סבידה‬
‫‪ 110‬צילום‬
‫אבא‬
‫מערך החוקים אותו אני מייצר‪,‬‬
‫שולח זרועותיו אל ירכתי העבודה‪.‬‬
‫כתמנון חובק‬
‫מטבח‪,‬‬
‫דיונון ודיו‪,‬‬
‫עניבה וחליפתה‪,‬‬
‫בטון ורקמה‪,‬‬
‫שיר‪,‬‬
‫ים‬
‫תיכון‪,‬‬
‫אב ובן‪,‬‬
‫טקס ושפה‪.‬‬
‫בר זלי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שמאנית (דודה פנינה)‬
‫קבר עגול (הטבעת של סבא)‬
‫‪ 112‬צילום‬
‫השמאנית מהגליל התחתון ב‪ 2005-‬התפרסמו ממצאי תגלית ארכאולוגית מחפירה בנחל חילזון‬
‫שבגליל התחתון ובה התגלו שלושה קברים בסמוך למה שנראה כאתר מגורים מהתקופה הנטופית‬
‫(הנטופים היו הראשונים באזור אשר החלו להתגורר במבני קבע)‪ .‬קבר אחד הינו קבר אחים ובו כ‪25-‬‬
‫פרטים בני כל הגילים (לא כל עצמות השלדים נמצאו)‪ ,‬קבר אחר של אם ובנה ( ככל הנראה ) ובקבר‬
‫האחרון קבורה אישה כבת ‪ 45‬בעלת פגמים גופניים מלידה‪ .‬תנוחת הגופה הייתה לא רגילה‪ :‬היא שכבה‬
‫על צידה צמודה לקיר הקבר המעוגל ורגליה פשוקות ומקופלות פנימה‪ 10 ,‬אבנים הונחו על הגופה בזמן‬
‫הקבורה כדי לשמר תנוחה זאת‪ .‬בנוסף‪ ,‬לצד הגופה התגלו מספר רב של חלקי חיות‪ 86 :‬שיריוני צבים‪,‬‬
‫עצם אגן של נמר‪ ,‬עצמות חזיר בר‪ ,‬עצמות זנב של שור הבר‪ ,‬כף רגל של אדם‪ ,‬גולגולות דלקים ועצמות‬
‫כנפי העיט‪ .‬נדמה שהאישה כוסתה בכנפי העיט ובפרוות דלקים‪ .‬לפי אופן הקבורה יש להניח כי האישה‬
‫הייתה בעל מעמד מיוחד בקהילתה‪ ,‬ככל הנראה שמאנית‪.‬‬
‫דריה סבנטורז׳צקי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 114‬צילום‬
‫מצלמת נשים יוצאות ברית המועצות‪ .‬כורסא אחת‪ ,‬ספה אחת‪ ,‬סלון אחד‪ ,‬מרחק אחיד‪ ,‬תאורת חלון‪,‬‬
‫תמונה על הקיר‪ ,‬כלבלב‪ ,‬מבט‪ ,‬אישה אחת‪ ,‬ארץ זרה‪ ,‬תרבות אחרת‪ ,‬שייכת ? לא שייכת‪ .‬באמצעות‬
‫הצילום אני בודקת את היחס בין נשים אלו כקולקטיב וכאינדיבדואל‪ ,‬כבודדות‪ ,‬לבין התרבות ממנה‬
‫באו והתרבות בתוכה הן מצויות‪ .‬האם בעוד ‪ 20‬שנה זאת תהיה אני שם במקומן?‬
‫גילי הנן בלק‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קרם הגנה‪ ,‬נוזל ניקוי ומשחת חיטוי‬
‫מחוץ לחלון הצימר‪24.11.12 ,‬‬
‫‪ 116‬צילום‬
‫בעבודה אני בודקת ומטפלת בחומרי צילום‪ ,‬בודקת את האפשרויות שהם מציעים לי‪ .‬לוקחת חומרים‬
‫מחיי היום יום וחומרים מתוך המדיה עצמה ובעבודות יד משלבת ביניהם‪ .‬משחת שיניים‪ ,‬חלב אם‪,‬‬
‫פולידין‪ ,‬והאותות שהם משאירים בנגטיבים מתוך הארכיון האישי שלי‪ ,‬בנגטיבים ריקים ובחומרי מדיה‬
‫נוספים‪ .‬אני מבצעת סדרות של פעולות חומר על חומר‪ .‬העולם הפרטי בו אני מצויה לאחר הולדת בני‬
‫ועולם הצילום הרחוק כמו כוכבים בשמיים‪ ,‬אך מתקרב אלי מתוך המעשים אותם אני עושה‪.‬‬
‫ג’פרא אבו זולוף‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 118‬צילום‬
‫עד לשנת ‪ 1948‬חלק גדול מהפלסטינים גורש אל מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬והחלק שנשאר הפך להיות פליט‬
‫בארצו‪ .‬ייתכן וזו עקירה עוד יותר קשה כי "הפליט בתוך ארצו" נמצא בקרבה לאדמתו‪ ,‬ביתו‪ ,‬וסיפור‬
‫חייו עדיין עקור ‪ .‬אותם אנשים שגורשו מאדמותיהם ובתיהם‪ ,‬אותן משפחות שהופרדו‪ ,‬חלקם "הוסעו"‬
‫אל מעבר לגבול וחלקם הצליח להישאר‪ ,‬ומה שנשאר מהם‪ ,‬עדיין חי את טראומת הכיבוש והעקירה‬
‫משורשיהם‪ .‬אנחנו‪ ,‬דור שני ושלישי לעקירה‪ ,‬לא קיבלנו את ההזדמנות להבין את גודל העוול שנעשה‬
‫ובכך הפכנו להיות תלושים ומנוכרים מכל הסובב אותנו‪ .‬העבודה בנויה משתי עבודות ווידאו‪ ,‬מטע עצי‬
‫זית‪ ,‬מכתבים ומסמכים אישיים ועבודת סאונד המלווה את המכתבים‪.‬‬
‫קובי ‬‪’‭‬קובצה’ דונר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארוחה ירוקה‬
‫ארוחה אדומה‬
‫מאמא אישיהארא‬
‫‪ 120‬צילום‬
‫מאמא‬‪‭‬אישיהארא אני מתעניין בפער שבין התפיסות שלנו‪ .‬כצלם‬ ‪‭‬עיוור‬ ‪‭‬צבעים‬ ‪‭‬יש‬פער‬ברור‬ביני‬ובינך‪.‬‬
‫מעסיק‬ ‪‭‬אותי‬ ‪‭‬הנסיון‬להתגבר‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬הליקוי‪ ,‬להתמודד‬ ‪‭‬עם‬ ‪‭‬הקושי‬ ‪‭‬שהוא‬ ‪‭‬מעלה‪ .‬באמצעות‬ ‪‭‬עבודה‬ ‪‭‬משותפת‪‭‬‬
‫‬עם‬ ‪‭‬אמי‬ ‪‭‬אני‬ ‪‭‬מנסה‬ ‪‭‬ליצור‬ ‪‭‬שפה‬ ‪‭‬משותפת‬ ‪‭‬לי‬ ‪‭‬ולעולם‪.‬‬
‫ליאורה אוסטרוף‬
—
[email protected]
My project is photographed in three Mitzpim in the north of Israel. Mitzpim are a
type of settlement that was part of a program that the Jewish agency started in 1979
to increase the Jewish population in that area. The people I photograph may not seem
like they are significant figures and may not even see themselves as makers of history,
but their choices and way of life are an important part of Israel’s history.
‫ צילום‬122
‫עמר בן צבי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נצרים‬
‫‪ 124‬צילום‬
‫בפרויקט שלי אני מתמודד עם דרכי הייצוג וההצגה של ההתיישבות היהודית באיו”ש‪ ,‬רצועת עזה וסיני‪.‬‬
‫באמצעות דקונסטרוקציה של הנוף‪ ,‬הבתים והאנשים‪ ,‬אני מייצר מעבדת ניסוי או מגרש משחקים‪,‬‬
‫על מנת לבחון בהם אופני ייצוג חדשים‪ .‬המציאות הביאה לכך שיש צורך בבלשנות ויזואלית‪ ,‬בחקירה‬
‫ובחיפוש אחר אבני בנין שפה חדשות‪ .‬חלל התצוגה משולב בעבודות בעלות מימד אינטראקטיבי‪,‬‬
‫המשתף ומערב את הצופה במהלך העבודה עצמה‪ ,‬ומעביר אליו אחריות ושותפות בתהליך היצירה‪ .‬בכל‬
‫אחת מהעבודות יישנו אלמנט של מודולריות‪ ,‬וייצוג לניידות‪ ,‬יכולת ניתוק והעברה‪.‬‬
‫אורלי קוטיק‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 126‬צילום‬
‫‪ 600‬ימים מאז שאחותי התאשפזה התערוכה מורכבת מ‪ :‬גריד בן ‪ 49‬צילומי מסך אייפון‪ 0.33 ,‬של השנייה‬
‫לפני שהמצלמה מתאפסת‪ 2 .‬תצלומים‪ ,‬האחד מתאר רגע שיא ללא תכלית‪ .‬השני ברבור אשר ברבוריותו‬
‫פוספסה‪ .‬וידאו אחד מצולם באולם בן ‪ 767‬מקומות‪ ,‬בו אני מחפשת מקום להתיישב‪ .‬ספר אחד המכיל‬
‫את ‪ 600‬הימים שחלפו מאז שאחותי אושפזה‪ .‬תערוכה על פספוס‪.‬‬
‫שקד לוי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 128‬צילום‬
‫אני מצלמת בשלושה בתים שונים‪ :‬הבית שלי‪ ,‬בית סבתא‪ ,‬בית החבר‪ ,‬שם אני מצלמת את עצמי‪ ,‬את‬
‫החללים‪ ,‬את הטבע ואת הדומם‪ .‬בכל אחד מהחללים האלה אני מנסה למצוא חיבור לזהות שלי‬
‫במרחבים שבהם אני גדלתי‪.‬‬
‫שיר לוסקי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 130‬צילום‬
‫חוסר מימוש הוא הטריגר שלי לפעולה‪ ,‬דבר חסר תפקיד‪ ,‬חסר תכלית‪ .‬אני עושה שימוש בחומר קיים‬
‫ומשנה את תפקידו‪ .‬מפרקת‪ ,‬מחברת‪ ,‬עובדת בשכבות‪ ,‬מרחיקה מהגרעין ובודקת את ההקשר החדש‬
‫שנוצר‪ .‬החומר מסקרן אותי‪ .‬ככל שאני מתקרבת אליו נוצרת בי התשוקה להרחיקו‪ .‬מרחק האובייקט‬
‫ממקומו‪/‬תפקידו המקורי ומרחק הצילום מעצמו‪ .‬האור משמש עבורי כחומר משטח‪ ,‬והצילום כשכבה‬
‫מסתירה‪ .‬בעבודתי אני בודקת את הפער בין האורגני לסינטטי תוך יצירת דיאלוג בין מדיום הצילום‬
‫לאובייקטים בתלת‪-‬מימד‪.‬‬
‫תמימה וילנר‪-‬קופל‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 132‬צילום‬
‫במהלך עבודתי חקרתי ואספתי מידע על כלל הפיגועים שהתרחשו ברחוב יפו בירושלים מאז קום‬
‫המדינה ועד היום‪ ,‬והאנשים שנרצחו בארועים טרגיים אלה‪ .‬בחרתי לעסוק במיפוי הפיגועים בציר ראשי‬
‫זה מתוך רצון להנכיח במלוא העוצמה ולעגן במציאות את הנתונים היבשים עלומי השם‪ .‬אני מבקשת‬
‫להשתמש באחד מהרחובות ההומים ביותר במדינה ודרכו להתבונן על האיקונוגרפיה של מציאות זאת‬
‫בארץ בכלל‪.‬‬
‫יעל ברקת‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 134‬צילום‬
‫אני מתעדת את רחוב טרומן בקרית חיים במצלמת פורמט גדול‪ .‬בעבודה זו אני בוחנת את יחסי הכוחות‬
‫בין המרחב השכונתי לתושבים החיים בו‪ ,‬וחושפת שכונה אשר מוקפת בחצרות הרוסות למחצה‪ .‬תושבי‬
‫השכונה מנסים להפיח חיים בסביבתם כבר חמישים וחמש שנה‪ .‬אין ביכולתם לעזוב והם נאלצים להפוך‬
‫את המרחב בו אוכלסו לבית‪.‬‬
‫זוהר שלג‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 136‬צילום‬
‫תיבה תיבת עץ‪ ,‬מידותיה ‪ .80x80x200‬בתוך התיבה‪ ,‬אדם‪ .‬אדם המתמודד עם פחדיו‪ .‬האדם ישהה‬
‫בתיבה במשך התערוכה‪ .‬ניתן לתקשר עם האדם דרך פאות התיבה‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לארכיטקטורה‬
‫דקלה בן הרבון‬
‫ראש המחלקה ארכ’ אירית צרף נתניהו‬
‫פתח דבר‬
‫אינטגר‪ :: TIV‬אלטרנ‪TIV‬‬
‫פרויקט הגמר מוגדר כפרויקט תזה המשקף את‬
‫היריעה הרחבה של תחומי העניין והעשייה ואת‬
‫רוח המחלקה לארכיטקטורה והוא נעשה במסגרת‬
‫של סטודיו בו צוות רחב של מנחים ויועצים מלווה‬
‫את הסטודנט לאורך התהליך‪ .‬תחילתו בהגדרת‬
‫הסוגיה וסופו בפרויקט אדריכלי כפרק האחרון‬
‫בתזה האישית של כל סטודנט‪ .‬בחירת הסוגיה‪/‬‬
‫נושא אמורה לבטא את עמדתו של הסטודנט‬
‫(ערכית וביקורתית) בתחום אותו בחר לחקור תוך‬
‫התמודדות עם האתגרים שמציבה לנו הסביבה‬
‫הטבעית והבנויה‪.‬‬
‫הסטודנט נדרש לרמת מורכבות והקשרים ‪ -‬מרמת‬
‫העיר ועד לרמת התכן האדריכלי‪ ,‬מרמת חקירת‬
‫המושג המופשט ועד לעיצוב הצורה האדריכלית‪.‬‬
‫כל זאת מתוך ראיה מציאותית ומפוכחת‪:‬‬
‫התחשבות בקיים וכיבודו‪ ,‬הבנת ההקשרים‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬הפוליטיים והכלכליים‬
‫של המקום והבחנה בצרכים האמיתיים של החברה‬
‫אותה האדריכלות משרתת‪.‬‬
‫התשתית האידיאולוגית הינה של אדריכלות‬
‫מעורבת‪ :‬אדריכלות שלא פועלת במגדל שן מנותק‬
‫מהעולם אלא פועלת בתוכו‪ ,‬רלוונטית‪ ,‬שייכת‬
‫למקום ולזמן‪ .‬יוצרת מתוך צרכים ממשיים ומתוך‬
‫קונפליקטים בוערים‪ .‬מחוייבת לשאלות חברתיות‪,‬‬
‫פוליטיות‪ ,‬כלכליות וסביבתיות‪.‬‬
‫השנה מגוון הפרויקטים בתערוכת הבוגרים מציג‬
‫את עמדתם של הסטודנטים תוך פרשנות מחודשת‪.‬‬
‫הנושאים כוללים‪ :‬סביבה‪ ,‬נוף‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬התערבות‬
‫ברקמה עירונית קיימת‪/‬היסטורית בדגש על‬
‫המרחב הציבורי‪ ,‬מגורים וקהילה‪ ,‬צפיפות ואיכות‬
‫חיים‪ Reuse ,‬של אזורי תעשייה ושילוב תעשייה‬
‫במרחב העירוני‪.‬‬
‫מנחי פרויקט הגמר‪:‬‬
‫ארכ' אירית צרף נתניהו‪ ,‬ארכ' שחף זית‪,‬‬
‫ארכ' אייל מלכא‪ ,‬ארכ' יורם פופר‬
‫ארכ' דני שומני (‪,)design options‬‬
‫ד"ר רוזה פרנסיס‪( ‬קונס')‪ ,‬ארכ' זיוה קולודני (נוף)‪,‬‬
‫ארכ' עמוס יורן (אקולוגיה)‪ ,‬ד"ר ליאורה ברעם‬
‫שחל וד"ר הדס שדר (תזה)‪.‬‬
‫אדי איליזירוב‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 142‬ארכיטקטורה‬
‫במסגרת פרויקט הגמר אני מציג את העיר נתניה כמקרה מבחן‪ .‬לאחר החקירה ומיפוי המבנים‬
‫הנטושים בעיר‪ ,‬אציג את ההחלטה להתערב בנקודת המוצא של הישוב‪ ,‬במבנה היסטורי תרבותי‬
‫חשוב לעיר‪ ,‬קולנוע שרון‪ .‬ההתערבות מתוכננת במבנה וסביבתו‪ ,‬כך שתשפיע באופן רחב על העיר‪.‬‬
‫במקום הנבחר אני מתכנן את מוזיאון העיר נתניה אשר יחזק את התרבות‪ ,‬ההיסטוריה והחברה בעיר‪,‬‬
‫בשילוב עם פונקציות עירוניות נוספות כגון ספריה‪ ,‬משרדים‪ ,‬מסחר\בילוי וכיכר עירונית‪ .‬הקונטרסט‬
‫המתוכנן בין החדש לישן ידגיש את שניהם‪ ,‬ויחזק את הערכים האדריכליים שלהם ואת חוויית המשוטט‬
‫במרחב החדש‪.‬‬
‫איתמר נייגר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 144‬ארכיטקטורה‬
‫מפיל לבן לסוס מרוץ התחנה המרכזית בבת גלים‪ ‬הממוקמת בשולי‪ ‬השכונה‪ ‬בעיר התחתית של חיפה‪,‬‬
‫היא אייקון בקנה מידה עירוני‪ .‬תחנת האוטובוסים הייתה חלק ממערך התחבורה הציבורית‪ ‬הפנים‪-‬‬
‫עירונית בחיפה‪ ,‬והבין‪-‬עירונית ממנה יצאו אוטובוסים לכל רחבי הארץ‪ .‬כיום התחנה עומדת ריקה‬
‫ונטושה כפיל לבן במרחב וממתינה לשילוב מחדש במרחב העירוני‪ .‬עתיד האנושות בנוגע לרפואה בעולם‬
‫המערבי עובר בימים אלו שינוי מהותי‪ ,‬אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה ברפואה‪ ,‬לאחר שבמאה‬
‫ה־‪ 20‬הרפואה התמקדה בריפוי החולים‪ ,‬כעת היא מתמקדת יותר ויותר בשדרוג הבריאים (רפואה‬
‫מונעת)‪ .‬התפיסה החדשה אותה אני מציע במתחם היא הקונטראסט לתפיסה הרווחת היום ולמתחם‬
‫ביה”ח רמב”ם הסמוך‪ .‬המתחם כולו יעבוד בגישה של ‪ .MIX USE‬מוקדש לריפוי סביבתי‪ ,‬מחקר ופיתוח‬
‫של אנרגיה חלופית‪ ,‬מחקר ופיתוח של חקלאות אורבנית‪ ,‬שדרוג איכות האוויר‪ ,‬החיים‪ ,‬ומניעת תחלואה‪.‬‬
‫גליה שטיינברגר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 146‬ארכיטקטורה‬
‫מרחב עשייה בשנים האחרונות‪ ,‬עם חיפוש אחר קרקעות לבניית מגורים‪ ,‬הופכים אזורי התעשייה בארץ‬
‫לקרקע פורייה של בנייה ופיתוח‪ .‬בכך מותירים מאחור את סביבות התעשייה והמלאכה שהתבססו‬
‫באזורים אלו‪ ,‬ללא פתרון ממשי‪ .‬הפרויקט מציע לשמור על סביבות הייצור והמלאכה בעיר באמצעות‬
‫מנגנון התחדשות עירונית המנסח יחסים סימביוטיים בין סביבות העבודה המגוונות‪ ,‬המגורים והמרחב‬
‫הציבורי‪ .‬מקרה הבוחן הוא אזור התעשייה בבת‪-‬ים‪ .‬בהתחדשותם של אזורי התעשייה ישנה הזדמנות‬
‫ליצירה של מרחב עירוני עשיר‪ ,‬מגוון ורב ממדי‪.‬‬
‫גנאדי פצ’ניק‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 148‬ארכיטקטורה‬
‫נחלי ישראל במרחב העירוני נתונים לפגיעה מתמשכת בשל קרבתם למוקדי זיהום והפרה‪ ,‬כך הפכו‬
‫הנחלים מסביבה טבעית‪ ,‬מגוונת ומסבירת פנים למקום מזוהם הנושא סיכונים תברואתיים‪.‬‬
‫נחל חי וזורם בתווך העירוני הוא נכס בעל פוטנציאל חברתי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬סביבתי וכלכלי‪ .‬הוא משמש בסיס‬
‫תמיכה והעשרה למגוון פעילויות פנאי עירוניות‪ ,‬בילוי‪ ,‬מסחר‪ ,‬תיירות‪ ,‬חינוך ומגורים‪ .‬שיקום הנחל עשוי‬
‫להיות מנוף להחייאה קהילתית וחברתית של העיר כולה‪ ,‬ולכן יש חשיבות רבה לראייה רחבה ולניהול‬
‫נכון של פיתוח הנחל וטיפוחו לרווחת הציבור‪.‬‬
‫דיקלה בן הרבון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 150‬ארכיטקטורה‬
‫מצ”ב (מרחב ציבורי בטוח) חדש הפרויקט עוסק ביחס בין המרחב הציבורי ומרחבי המיגון ומנסה‬
‫לבחון כיצד משפיע תכנון ועיצוב המיגון על המרחב הציבורי בערים הנמצאות תחת איום‪ .‬הפרויקט‬
‫מציע אלטרנטיבה חדשה למרחב הציבורי בו המיגון כבר לא כותרת אלא חלק מהמערך הכולל של‬
‫המרחב המציע מקומות מוגנים בדרגות שונות כחלק מהפיתוח הנופי‪ ,‬המבני והציבורי‪.‬‬
‫דניאל גייטיני‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 152‬ארכיטקטורה‬
‫דיאלוג ‪ -‬הצעת אלטרנטיבה חדשה לציפוף עירוני בפרויקט של שיכון ציבורי בחיפה‪ .‬בעידן בו משאבי‬
‫הטבע הולכים ומתמעטים בעוד הדרישה לדיור מתעצמת‪ ,‬עולה הצורך לצופף את מרכזי הערים ולשמור‬
‫על השטחים הפתוחים‪ .‬הדבר נעשה באמצעים שלעיתים פוגעים במראה הערים ללא התחשבות‬
‫בקנה המידה הנכון ובמורשת האדריכלית שלנו‪ .‬האתגר שהפרויקט לוקח על עצמו הוא ליצור דיאלוג‬
‫בין החדש לישן‪ .‬דיאלוג המתבטא בחומר‪ ,‬בצורה‪ ,‬בקומפוזיציה ובחלל‪ ,‬זאת תוך שמירה על הערכים‬
‫הארכיטקטוניים של הקיים ושימור מורשתו של מפעל השיכון הציבורי‪.‬‬
‫יוחאי בן דוד‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 154‬ארכיטקטורה‬
‫גבעת עמל – שוק של מגורים הצעה לטיפולוגיית מגורים הנובעת מלימוד העיר תל אביב ובודקת את‬
‫גבעת עמל כמקרה מבחן‪ .‬הפרויקט מציע טיפוסי מגורים ותעסוקה שונים‪ :‬מדירה גדולה לקטנה‪ ,‬מדירה‬
‫עם חצר חפורה בקרקע לכזו עם מרפסת גבוהה‪ ,‬מעסקים קטנים וחנויות למקומות תעסוקה גדולים‬
‫ובינוניים וממרקם של מבנים לגובה למרקם של מבנים לרוחב‪ .‬הפרויקט הוא תגובה לחדגוניות של‬
‫שכונות מגדלי היוקרה ההולכות ומתרבות בתל אביב בכלל ומאיימים לסלק ולהחליף את הקהילה‬
‫המקומית בגבעת עמל בפרט‪.‬‬
‫היבא סאלח‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 156‬ארכיטקטורה‬
‫הפרויקט עוסק בתופעת התנוונות של מרכזי ערים‪ ,‬בעיקר ערים היסטוריות בעלות אופי צלייני ותיירותי‪,‬‬
‫שליבן ההיסטורי והתפקודי התנוון במשך שלבי התפתחותן במהלך השנים‪ .‬כמקרה בוחן בחרתי את‬
‫העיר העתיקה של נצרת המורכבת בעיקר משכונת השוק והגרעין ההיסטורי‪ .‬הפרויקט בודק את מערכת‬
‫היחסים בין האווירה התיירותית בעיר לבין חיי האוכלוסייה‪ ,‬ואת האפשרויות התכנוניות של הזרמת‬
‫קצב החיים הקהילתיים אל העיר העתיקה וחשיפתה לציר הראשי של העיר‪ .‬העבודה מתבססת על‬
‫יצירת מערכת קשרים בין מוקדי הדת‪ ,‬התרבות והתיירות המאפיינים את העיר דרך סמטאות העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬תוך ניצול חללים שחורים בעיר לטובת החיים הקהילתיים וחשיפת מבנים ואזורים‪ ,‬בעלי ערך‬
‫היסטורי לציבור‪.‬‬
‫יצהר גלמידי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 158‬ארכיטקטורה‬
‫גשר ‪ l‬נשר מחצבות בנוף הטבע‪ ,‬פזורות ברחבי ארץ ישראל ומהוות מפגע סביבתי נופי ואקולוגי אשר‬
‫נוכחותן קוטעת את רצף החי בהן ואת סביבות המגורים הרבות בהן הן קיימות‪ ,‬המחצבות הן סמל‬
‫למעשה הכוח של ידי האדם‪ ,‬והצרכים המודרניים הגוברים בצורך לבניית מדינתנו‪ ,‬עם זאת המחצבות‬
‫עוצמתיות ומרהיבות ביופיין וישנן גישות שונות לשיקומן בעזרת שינוי יעודן‪ .‬פרויקט זה בוחן את מחצבת‬
‫“מחצבי אבן” בנשר כמקרה מבחן‪ ,‬את היתרונות‪ ,‬החסרונות וכל מה שביניהם‪ ,‬ע”י הקמת אקדמיה‬
‫למדעי הסביבה אשר הלומדים בה משקמים את המחצבה כחלק פעיל תוך כדי דגש על שיתוף המבקרים‬
‫בפועלם וחשיפתם לשימור ושיקום הקיים‪ .‬המיקום‪ :‬מחצבת “מחצבי אבן”‪ ,‬נשר‪.‬‬
‫יהלי קפל‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 160‬ארכיטקטורה‬
‫טיפולוגיית מגורים חדשה‪ ,‬המפגישה את הריקמה העירונית עם המרחב ממנו נוצרה; החולות‪ .‬הפרויקט‬
‫מהווה ביקורת לתוכנית ח‪( 500-‬פתוחה לעיון הציבור באתר עירית חולון) ולבנייה התאגידית הגנרית‬
‫של שכונות המגדלים המשוכפלות ברחבי הארץ בכלל‪ ,‬ועוסק במפגש האדריכלי של עיר עם גבול קו‬
‫הבנייה שלה‪ .‬לבינוי הקצה שתי מטרות עיקריות‪ :‬האחת לסמן את קצה תחום ההתפשטות של העיר‪,‬‬
‫והשנייה לייצר תווך מגשר בין הישות העירונית לישות הנופית ולהעשיר את המפגש ביניהן‪ .‬מדובר בשדה‬
‫ניסויי‪ .‬במפגש הזה בחרתי לבנות שכונת מגורים משולבי מוקדי תרבות וחינוך‪ ,‬בבנייה טורית מרקמית‬
‫המתמוססת אל תוך החולות‪.‬‬
‫ליאור אלחסיד‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 162‬ארכיטקטורה‬
‫העיר בית שאן עוברת תהליך התנוונות קשה לאורך השנים ואינה נותנת מענה ראוי לתושבים שלה‪.‬‬
‫בעזרת תכנון אשר מגיע מתוך העיר ולא מונחת עליה מלמעלה‪ ,‬אשר יתייחס לכל נקודות החוזקה שלה‪,‬‬
‫טופוגרפיה‪ ,‬אקלים‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬המיקום הגאוגרפי וקשריה לסובב אותה‪ ,‬יוכלו להעצים את העיר ולתת‬
‫לה את הייחוד שבית שאן משתוקקת לו‪.‬‬
‫ליאור גולדברג‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 164‬ארכיטקטורה‬
‫החלוץ העירוני תרבות השפע בעיר הרחיקה לכת ואיתה הערכים עליהם גידלו אותנו חלוצי ההתיישבות‪.‬‬
‫כיום הריחוק בין האדם לאדמה בשיאו‪ ,‬פער המעמדות גדל ותחושת האנונימיות בעיר כבר מטרידה‪.‬‬
‫המודעות הסביבתית נכנסת יותר ויותר אל השיקולים‪ ,‬הרצונות והרגשות שלנו‪ :‬חיסכון באנרגיה‪ ,‬יצירת‬
‫אנרגיה‪ ,‬מיחזור פסולת מוצרים ומים‪ ,‬שיתופיות ולקיחת אחריות‪ ,‬הסתכלות לעתיד ‪ -‬לא כל אחד לעצמו‬
‫אלא ביחד‪ ,‬בשיתוף פעולה כקהילה‪ .‬לחלוץ יש מכוונות לעתיד‪ ,‬החלוץ בונה את העולם החדש‪ ,‬גם במימד‬
‫הלאומי של השיבה למולדת ובניית המולדת וגם במימד החברתי האוטופי שבו הוא שואף לחברת מופת‪.‬‬
‫מור תמרי בן ציון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 166‬ארכיטקטורה‬
‫הפרויקט עוסק ביצירת אינטרפרטציה עכשווית לשילוב מלאכה ומגורים במרחב העירוני‪ .‬האתר בו‬
‫בחרתי‪ ,‬נמצא בקריית המלאכה‪ ,‬בדרום תל‪-‬אביב‪ ,‬על התפר בין ת”א ליפו‪ ,‬ומאופיין כאיזור מלאכה‬
‫ותעשייה קלה‪ .‬חללים נטושים רבים‪ ,‬הזנחה ניכרת ומבני מלאכה מיותמים לא מצליחים להסתיר את‬
‫הפוטנציאל הטמון בהם‪ .‬אני מאמינה‪ ,‬כי בעזרת התערבות נכונה וזהירה‪ ,‬ניתן לחדש את פני המקום‬
‫ולהחזיר את המתחם כולו לעיר ולצרכיה לשימוש מחדש‪ .‬לצורך כך‪ ,‬שמתי דגש‪ ,‬על בניית תשתית שתהווה‬
‫פלטפורמה‪ ,‬להתפתחות והשתנות‪ ,‬תוך שימור האלמנטים האדריכליים באזור‪ ,‬ויצירת תמהיל פרוגרמטי‬
‫עשיר המבטיח שימוש באתר לאורך כל שעות היום‪ ,‬והפיכתה למוקד חיוני‪ ,‬חי ומתפקד‪ ,‬המשלב בתוכו‬
‫מוקדי תרבות וקהילה‪ ,‬מסחר‪ ,‬אומנים ומגורים‪ .‬מיקום הפרויקט‪ -‬קריית המלאכה‪ ,‬דרום תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מידד לוי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 168‬ארכיטקטורה‬
‫מערי שינה למרחב מחיה טיפוס השכונה הישראלית העירונית הנבנית בשנים האחרונות‪ ,‬מאופיינת‬
‫בהתפרסות פרברית במגדלי מגורים גנריים וכך נוצרות ערים חסרות מרחב מחיה איכותי –אורבניות‪.‬‬
‫הפרויקט דן בסוגית בין הכלאיים הישראלי ה ‪( Urburb‬לא אורבני ‪ Urban‬ולא פרברי ‪ )Suburb‬ומציע‬
‫עקרונות עיבוי עבור שכונות מטיפוס זה‪ .‬שכונת “עיר ימים” בנתניה‪ ,‬המייצגת נאמנה את מודל ה‪,Urburb-‬‬
‫מהווה את הפלטפורמה עבור ניסוי כלים זה‪.‬‬
‫מיכל תמיר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 170‬ארכיטקטורה‬
‫קהילתיות שכונתית סביבת המגורים העירונית כפי שאנו מכירים אותה כיום דוגלת באינדיווידואליזם‪.‬‬
‫אורח חיים זה התהווה לאחר שבשנותיה הראשונות של המדינה נכפו על התושבים חיי קהילה ללא‬
‫מחשבה על האדם הפרטי‪ .‬כיום ישנה מגמה ההולכת וחוזרת לדפוס הקהילתי‪ ,‬אך העיר איננה מותאמת‬
‫לצרכים אלו‪ .‬הפרויקט בוחן כיצד ניתן לתכנן סביבת מגורים מגוונת‪ ,‬מחדשת ומקיימת בעיר‪ ,‬המעודדת‬
‫קהילתיות ומכילה בתוכה הזדמנויות מרחביות המאפשרות קשרים רב‪-‬דוריים וקשרים בין אוכלוסיות‬
‫שונות‪ .‬מיקום‪ :‬שכונת “יד התשעה”‪-‬הרצליה‪.‬‬
‫מרינה עובד‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 172‬ארכיטקטורה‬
‫שינועים במרחב פיתוח עירוני סביב תחנת הרכבת חדרה מערב ‪ .‬הפרויקט “שינועים במרחב” מבקש‬
‫לבחון את הסוגיות העולות מתכנון מוטה מסילה בקונטקסט המיוחד של תחנת הרכבת בעיר חדרה‪.‬‬
‫האתר “שטחי אגרובק” מעלה מספר סוגיות כמו חיבור רקמות עירוניות מופרדות‪ ,‬מפגשים בין רקמה‬
‫בנויה לרקמה טבעית (יער חדרה) ומכשולי תנועה חריפים (כביש ומסילת רכבת)‪ .‬שלוש הסוגיות‬
‫מתלכדות לשאלת המחקר שמלווה את הפרויקט ‪ -‬כיצד ניתן להפוך את תוואי מסילת הרכבת ו‪/‬או עורק‬
‫תנועה המנתקים רקמות עירוניות ממפגע להזדמנות? בנוסף‪ ,‬האתר מכיל מספר מרכיבים הייחודיים‬
‫לו (מסילה‪ ,‬תשתיות‪ ,‬האנגרים‪ ,‬תעלות מים‪ ,‬יער ושכונה בקצה העיר) שלכל אחד מהם מאפיינים שונים‬
‫שאותם הפרויקט מאגד לפלטת חומרים מורפולוגית וערכית ובעזרתם‪ ,‬בשילוב עם מערכות תנועה‬
‫מגוונות מבקש ליצור פרוגרמה לסביבה עירונית חדשה הייחודית למרחב תחנת הרכבת בקונטקסט‬
‫הקיים בהסתכלות על עתיד העיר חדרה‪.‬‬
‫נסיה אלטשולר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 174‬ארכיטקטורה‬
‫קטעי ניבים סתומים רחוב אבולעפיה‪-‬תג’ר | טבריה‪ .‬יצירת ציר החושף את שכבות הדת‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫והתרבות כחלק מרצף השלד העירוני של העיר‪ ,‬ובכך מהווה בסיס להתחדשות וגיבוש זהותה הייחודית‬
‫של טבריה כעיר היסטורית‪.‬‬
‫נתי לסרי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 176‬ארכיטקטורה‬
‫נוכח יבוס | מקום ומטען | ירושלמי נוכח יבוס‪ ,‬גבעה ירושלמית הנושאת מטען היסטורי תרבותי ונופי‪,‬‬
‫ממוקמת בנקודה ארכימדית בעיר וכאילו נעלמת מהעין‪ .‬המבנה המתוכנן הינו מוזיאון העיר המשתלב‬
‫בגבעה הצופה מצד אחד אל חומות ירושלים ומצד שני אל העיר החדשה‪ ,‬מספר את סיפורה של העיר‬
‫ומהווה אלמנט מקשר בין המרכיבים והפרוגרמות‪.‬‬
‫עדי פאר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 178‬ארכיטקטורה‬
‫‪ MAX > < MIN‬בשנת ‪ 2030‬אוכלוסיית העולם צפויה לגדול לשמונה ביליון איש‪ .‬מתוכה שני שליש יגורו‬
‫בערים‪ .‬הערים עתידות לגדול ולהתפשט‪ ‬על חשבון משאבי הטבע המוגבלים‪ .‬תופעה זו דורשת התייחסות‬
‫ובקרה לשם הבטחת מרחב טבע פתוח לרווחת הדור הנוכחי והדורות הבאים‪ .‬פרויקט הגמר הממוקם‬
‫בקצה העיר תל אביב‪ ,‬מצד אחד עוצר את התפשטות הבנייה ושומר על השטחים הפתוחים ומצד שני‬
‫עונה לדרישות הגדלת היצע הדיור תוך בחינת מצבי קיצון של צפיפות‪.‬‬
‫עידן זויגי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 180‬ארכיטקטורה‬
‫קמפוס חקלאי באשדוד הפרוייקט עוסק בקהילת הפליטים שחיים בארץ ומציע דרך וגישה אשר יש‬
‫ביכולתה לתת מענה לנושא טעון זה‪ .‬מקרה המבחן מוצע בעיר אשדוד ונעשה על ידי מנגנון התחדשות‬
‫עירונית ובהתאם לתכנית המתאר המתגבשת בימים אלו‪.‬‬
‫ענת שאול‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 182‬ארכיטקטורה‬
‫המסוע ‪ FABRING IL :‬הפרויקט חושף‪ ,‬מחדש ויוצר שכבות פעילות משותפות בין התעשייה והנוף‬
‫המונעות על ידי גורמים שונים בסביבה ומגדירות מחדש את הזהות המקומית‪ ,‬כמערכת פתוחת קצה‪ .‬‬
‫הפרויקט משלב בין הגדרה מרחבית ‪ -‬טבעת (‪ )RING‬היקפית הנוגעת פעם בצד המחצבה‪ ,‬פעם בעיר‬
‫ופעם בצד המפעל‪ ,‬לבין הגדרה פרוגרמתית ‪ -‬תחנות מחקר ופיתוח (‪ )FAB‬בדומה למעבדות ה ‪FABLAB-‬‬
‫העירוניות‪ .‬המיקום‪ :‬מפעל המלט ומחצבת אבן הגיר‪ ,‬נשר‪.‬‬
‫רולא עבוד‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 184‬ארכיטקטורה‬
‫‪“ SEA-CURE‬בעיר אידאלית בניינים‪ ,‬תשתיות וחללים עירוניים צריכים להופיע ולהשתנות בקצב של‬
‫הצרכים שלנו אשר משתנה וגדל מהר יותר ויותר לאורך הזמן“‪ .‬אחרי ששדה הגז יתרוקן‪ ,‬הגוף הפיזי של‬
‫האסדה יעבור שימוש חוזר ויהפוך לעוגן ומרכז התיישבות דינמית וחדשה‪ .‬פונקציות חדשות יתחברו אליו‬
‫ויתפקדו בהתאם לצרכים החדשים והמשתנים תוך כדי שיקום הסביבה שנהרסה בקידוחים‪ .‬פלטפורמות‬
‫אפשריות הינן‪ :‬רצועות צמחייה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תשתיות דייג וייצור אנרגיה מתחדשת מהמים‪ ,‬השמש והרוח‪,‬‬
‫גנים‪ ,‬פארקים‪ ,‬ובינוי לצורך תעשייה ימית‪ ,‬אפשרויות לצמיחה עתידית וחיבור לעוד פלטפורמות‬
‫שיאכלסו פונקציות ללא צורך בחיבור עם ערי חוף סמוכות ‪,‬כגון‪ ,‬תיירות ונופש‪ ,‬ספורט ימי‪ ,‬חינוך ימי‪.‬‬
‫מיקום הפרויקט‪ :‬הים התיכון‪ 30 ,‬קמ “ר מחופי אשדוד ‪,‬אסדת הקידוח “תמר“‪.‬‬
‫ריקי קקון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 186‬ארכיטקטורה‬
‫[ הארת שוליים ] הפרויקט מציע מבט מחודש על ‪ ‬הנתקים המרקמיים והזהותיים הנוצרים בין‬
‫רובעיה השונים של העיר עכו המתפתחת מחוץ לחומות העיר העתיקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרויקט מציע דרך‬
‫להתמודד עם נתקים אלו ע”י חשיפת השטחים האבודים בעיר והשבתם אל השיח והשלד העירוני‪,‬‬
‫תוך גילוי מחודש והנכחתו הפיזית והתחושתית של ציר אמת המים שנדרס ונעלם תחת תופעות העיר‬
‫המודרנית המתפתחת‪.‬‬
‫שי‪-‬לי צבר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 188‬ארכיטקטורה‬
‫‪ su (R) real‬הפרויקט חושף ומטמיע את מאפייני נוף ‪ -‬תעשיה ומגלם בתוכו מערכת חווייתית ונופית בין‬
‫עולם הטבע (רוח)‪ ,‬התעשייה (חומר) והאדם ‪ .‬אינטגרציה הכוללת בתוכה ערכי מורשת תרבותית‪ -‬נופית‬
‫– תעשייתית כמנוף לעוררות החיבור לזהות והשייכות שברוח המקום‪ .‬הפרויקט בהגדרתו המרחבית‬
‫מתייחס לתשלילי הקונטקסט המקומי דרך רצועת נוף הקושרת בין שתי נקודות מהותיות‪ ,‬מתחם מפעלי‬
‫ים המלח ומחנה העובדים הישן בסדום‪ .‬מיקום הפרויקט‪ :‬רצועת המפעלים בים המלח‪.‬‬
‫שירן רז קדוש‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 190‬ארכיטקטורה‬
‫ֶמ ָט ַמ ְר ֵּפאזָ ה* מפעל איתנית‪ ,‬נהריה‪ .‬הפרויקט בוחן אלטרנטיבות א‪-‬קונבנציונליות לשיקום קרקע‪,‬‬
‫מבנה ותדמית‪ .‬מטרת העל הינה סלילת דרך לשינוי תפיסתי של המתחם ממקום מזוהם ומזהם‬
‫למקום תורם‪ ,‬חיובי‪ ,‬בריא וסביבתי‪ ,‬שיהיה בו הן להנציח את עוולות העבר‪ ,‬והן לרפאן באמצעות‬
‫שימוש “מתקן” במבנה המפעל ובסביבתו‪.‬‬
‫*ריפוי ותיקון של מצב נתון באמצעות שינוי צורה (מטמורפוזה)‪ ,‬שינוי ייעוד ושינוי תפיסה‪.‬‬
‫תמרה גנור‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 192‬ארכיטקטורה‬
‫‪ Sink Hole | Think Hall‬מיקום הפרויקט ‪ :‬עין גדי ‪ -‬ים המלח‪ .‬בולעני ים המלח מייצרים סביבה פיזית‬
‫ותודעתית של הרס וטראומה‪ ,‬הם נוצרו מניצול יתר של משאבי הטבע‪ ,‬מתוך עמדה קצרת ראות ולא‬
‫מוסרית של האדם כלפי הסביבה‪ .‬הבולען שולח לנו אותות אזהרה ממעבה האדמה ומבקש מגדלור‬
‫להכוונת דרך לעתיד‪ .‬פרויקט הגמר מעורר חשבון נפש לנוכח הטראומה של האדמה ‪ ,‬ואינו מבקש‬
‫לטשטשה או להציע פתרון מרגיע בודד‪ .‬הפרויקט מבקש לנקוט בהליך של שיהוי והפנמה של המקום‪ ,‬תוך‬
‫מתן אפשרות לחשוב ולחקור יחד במפגש ייחודי על העתיד בטווחים השונים‪.‬‬
‫גיל בר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זיכרון עירוני במרחב פוסטראומתי‬
‫הפרויקט עוסק בעבר המודחק של המרחב הישראלי‪ ,‬כאשר חיפה ושכונת אל עתיקה משמשות לו‬
‫כמקרה בוחן‪ ,‬מבעד לפריזמה זו‪ ,‬התפתחותה האורבנית של העיר‪ ,‬נתפסת כתוצאה של מאבקים אתניים‪,‬‬
‫דתיים וכלכליים‪ .‬ההצעה לפיתוח השכונה‪ ,‬תחת צילם של תכניות פיתוח עתידיות‪ ,‬המאיימות למחוק כל‬
‫זכר לעברה‪ ,‬נעשתה מתוך התייחסות להיבט הזיכרון העירוני ושאלת הטיפול בחזית הים בעיר‪ .‬ההצעה‬
‫חותרת לשינוי התפיסה הודות הטיפול במרקמים היסטוריים וליצירת מרחבים בעלי זהות‪ ,‬המעשירים‬
‫את החוויה העירונית‪.‬‬
‫ארכיטקטורה‬
‫המחלקה‬
‫לעיצוב אופנה‬
‫ראש המחלקה רן שבני‬
‫פתח דבר‬
‫הדיאלוג בין גוף לבגד היה העיסוק המרכזי‬
‫בעבודותיהם של ‪ 25‬בוגרי המחזור השנה‪.‬‬
‫הסטודנטים אותגרו לצאת מתחום קווי הגוף‪,‬‬
‫לחפש וליצור חומרים חדשים‪ ,‬להתנסות‬
‫בטכניקות הצביעה‪ ,‬ההדפסה והסריגה‪ ,‬לחקור‬
‫את תלת המימד בהתייחס לגוף בתנועה‪ ,‬ובסופו‬
‫של תהליך לעצב קולקציות לבישות‪ ,‬שאינן‬
‫מסחריות‪ ,‬בעלות כתב יד אישי‪ ,‬עיצובי וטקסטילי‪.‬‬
‫אנו שואפים לתת לסטודנטים את כל הכלים‬
‫המקצועיים‪ ,‬על מנת שישתלבו בתעשיית האופנה‪.‬‬
‫אנו מאמינים שחדשנות באופנה מתבטאת בחיבור‬
‫של חומר‪ ,‬טקסטיל וצללית המשאירה את העיצוב‬
‫בתחומי הבגד הלביש‪ .‬תהליך העבודה על כל‬
‫קולקציה הוא אישי; לכל סטודנט מנחה צמוד‪,‬‬
‫המלווה אותו בכל תהליך העבודה‪ ,‬החל מפיתוח‬
‫הנושא ומחקרו‪ ,‬דרך עיצוב הטקסטיל ועד לעיצוב‬
‫מערכות הלבוש‪ ,‬לרבות האיבזור‪ ,‬בבניית המראה‬
‫הסופי של הקולקציה‪.‬‬
‫ברצוני לאחל לבוגרים הצלחה עם יציאתם‬
‫לדרכם כמעצבים‪.‬‬
‫מנחי פרויקט הגמר‪ :‬טליה בורק‪ ,‬עומרי גורן‪ ,‬שאול‬
‫אהרוני‪ ,‬עידו רקנטי‪ ,‬אסתי גרינבוים‪ ,‬אתי שמלה‪.‬‬
‫אבני סיון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 198‬אופנה‬
‫(‪ )K)No (W)Nude‬מה יש באיסור שמושך אותנו? עירום הוא אחד האיסורים בעולם המערבי‬
‫שעדיין נשאר בגדר טאבו‪ ,‬למרות שהסוגיה קיימת מאז גירוש גן‪-‬עדן‪ .‬חקרתי את הנושא דרך יצירותיהם‬
‫של קריסטו‪ ,‬העוטף ומדגיש את צללית המבנה‪ ,‬וספסנר טוניק‪ ,‬ההופך את העירום הפומבי למבנה אחד‬
‫נטול זהות‪ .‬הקולקציה עוסקת ביחס שבין עירום לארוטיקה‪ ,‬במתח שבין עיטוף לחשיפה באמצעות‬
‫הבלטת קימורים וכיסויים‪ ,‬ועיטוף מבנה הגוף‪ .‬חומרים‪ :‬סיליקון‪ ,‬ניאו‪-‬פרן‪ ,‬משי‪.‬‬
‫קטי פאין‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 200‬אופנה‬
‫‪ KozaKandinsky‬הקולקציה שלי היא מחווה לכוח הרצון ואומץ הלב שאפיינו את הקוזאקים‬
‫מאורנבורג‪ ,‬בה נולדתי וגדלתי עד גיל ‪ ,25‬אלו שסירבו להשתתף בפוגרומים נגד היהודים במלחמת‬
‫האזרחים במאה ה‪ .20-‬אומץ לבם של הקוזאקים שבה את לבו של הצייר קנדינסקי‪ ,‬להם הקדיש אחת‬
‫מיצירותיו‪ .‬הזדהיתי עם הצייר‪ ,‬שנטש קריירה אקדמית בגיל מאוחר לטובת האמנות‪ ,‬מאחר וגם אני‬
‫עברתי מעיסוק במדעים לעיסוק בעיצוב כשעליתי ארצה‪ .‬בקולקציה שילבתי טכניקות עתיקות ‪ ‬של‬
‫מלאכת‪-‬יד עממית עם טכנולוגיה מודרנית‪,‬בצבעוניות בעלת זיקה ליצירה של קנדינסקי‪ .‬חומרים‪ :‬דנים‪,‬‬
‫צמר‪,‬פוליאסטר‪.‬‬
‫לידור סדון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 202‬אופנה‬
‫נשים פורשות כנפיים אני מגיעה מפריפריה בה מתקיימת תחושה שנשים איבדו את חלומותיהן מתוך‬
‫פחד להישאר לבד‪ ,‬רצון להתחתן מהר ולהקים משפחה‪ .‬במהלך לימודי העסיקה אותי השאלה האם‬
‫אישה יכולה לקיים חיי משפחה לצד קריירה גדולה ומצליחה? במהלך המחקר שלי נחשפתי לסיפורה‬
‫של הטייסת והסופרת אמיליה ארהרט המופלאה‪ .‬בהשראתה בניתי את האידיאל הנשי עבורי‪ :‬אישה‬
‫שלא מאפשרת לסביבה להגדיר מה מותר ומה אסור‪ ,‬אלא נותנת לחלומות שלה דרור וממריאה על כנפי‬
‫ההגשמה העצמית הנשית‪ ,‬בעולם של גברים‪ .‬בקולקציה עשיתי שימוש במוטיבים גבריים לצד נשיים‪ ,‬ע”י‬
‫חיבורים מעולמות שונים של גזרות ובדים‪ ,‬אשר מאפיינים עבורי את החיבור של האישה לעולם הגברי‬
‫וטשטוש הגבולות‪ .‬הגילוי הטקסטילי שלי הגיע כאשר הקשחתי אריגי שיפון ומשי על פריטי עור שונים‬
‫ולאחר הסרה‪ ,‬הבד שינה את אופיו והעתיק את טקסטורת העור‪.‬‬
‫יוליה קופיט‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 204‬אופנה‬
‫פוסט אנושי ההשראה לקולקציה לקוחה מעבודותיהם של שני אמנים מודרניים‪ ,‬ביל דורג’ין וג’ייסון‬
‫הופקינס‪ ,‬המתייחסות לשלב הבא באבולוציה האנושית‪ .‬כסטודנטית לשעבר למתמטיקה ומדעי המחשב‪,‬‬
‫מעניינת אותי הצורה הפוסט אנושית‪ ,‬המשלבת היבטים אורגניים וטכנולוגיים‪ .‬הקולקציה מנסה לבטא‬
‫נקודת מבט אפשרית‪,‬של זהות שאיננה מייצגת הגדרות מגדריות והעדפות מיניות ספציפיות‪ .‬סימביוזה‬
‫של זכר ונקבה שהם שלם אחד שמהווה את הצורה הפוסט אנושית‪ .‬חומרים‪ :‬וואל‪ ,‬שיפון ואורגנזה משי‪,‬‬
‫עור כבש‪ ,‬זמש עז‪ ,‬פופלין‪ ,‬דריל כותנה‪ ,‬בדים סינטטיים‪.‬‬
‫הודיה רחל סגל‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 206‬אופנה‬
‫האור הגנוז “אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות” חנה סנש‪ .‬גם בסופם של דברים ישנה פריחה צורנית‬
‫מחודשת ונוסטלגיה מתהווה‪ .‬ההשראה לקולקציה נבעה מהתפיסה שלי את מושג היופי‪ ,‬וההתרשמות‬
‫הרגשית שלי מהשינויים שחלים בתהליך הקמילה ההרסני‪ .‬רעיון ההתחדשות מומחש באמצעות שינויים‬
‫של דפוסים קיימים ושיגרתיים וחשיפת הנסתר מתוך הגלוי‪ ,‬על ידי שימוש בבטנה המוסתרת‪ ,‬הגימורים‬
‫החרוכים‪ ,‬הצווארונים השמוטים‪ ,‬השרוולים המרושלים והשתנות הצבעים‪ .‬חומרים‪ :‬עור‪ ,‬סאטן‪ ,‬סאנג’ן‪,‬‬
‫חוטי שעווה‪.‬‬
‫יואל שבת‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 208‬אופנה‬
‫אנשי המדבר ‪ 2.0‬מסע בעקבות תרבויות במדבר סהרה הוביל אותי למחקר על אנשי המדבר וצורות‬
‫חייהם‪ .‬הגילויים‪ ,‬התובנות והידע שצברו מהחיים במדבר היוו בסיס לפיתוח ובנייה של עיר ירוקה‪,‬‬
‫חדשנית ועתידנית מחוץ לאבו דאבי‪ ,‬המאפשרת קיום חיים במדבר‪ .‬הקולקציה משלבת בין העולם‬
‫המדברי החם לבין אלמנטים וצורות שמתכתבות עם מודרניות‪ ,‬טכנולוגיה ועולם תעשייתי קר‪ .‬חומרים‪:‬‬
‫סיליקון ‪ ,‬צמר‪ ,‬כותנה‪ ,‬פשתן‪ ,‬דמוי עור‪ ,‬מגנטים ומתכות‪.‬‬
‫אוראל ארונוביץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 210‬אופנה‬
‫פס ייצור הקולקציה שלי נוצרה בהשראת התפיסה על פיה זהותו האישית של האדם אובדת בתוך עולם‬
‫האופנה‪ .‬הבגד עושה את האדם‪ ,‬ההופך להיות קולב הנושא אותו‪ .‬הקולקציה בנויה מחומרים פלסטיים‬
‫המהווים סמל לתרבות הצריכה‪ ,‬אותם הפכתי למשטחים טקסטיליים בעבודת יד‪ .‬בניגוד לפס הייצור‪,‬‬
‫חומרים נמוכים הפכו בידיי לגבוהים‪ ,‬וריבוי האלמנטים המשוכפלים מדגיש את רעיון האינדיבידואל‬
‫האובד בתוך ההמון‪ .‬חומרים‪ ,pvc :‬פרספקס‪ ,‬צינורות פלסטיק‪ ,‬גומי‪ ,‬סיליקון‪ ,‬בדים סינטטיים‪.‬‬
‫הילה שרף‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 212‬אופנה‬
‫‪ RE DEFINE ME‬הקולקציה שלי בוחנת מה מגדיר אותנו כגבר או כאישה‪ .‬עולם הצרכנות הגלובלי‬
‫נשען על שיווק באמצעות בחירת צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬גזרה וחומר היוצרים אבחנה ברורה בין המגדרים‪ .‬גם אני‬
‫צרכנית כפייתית על פי חוקי המגדר‪ ,‬אך החלטתי לשנות ולקבוע “כללים” חדשים‪ .‬בחרתי ליצור קולקציה‬
‫המדגישה אסתטיקה נטולת מגדר באמצעות גזרות מחוייטות וצבעוניות לא אופיינית‪ .‬חומרים‪ :‬טוויד‪,‬‬
‫פרווה סינתטית‪ ,‬כותנה‪ ,‬צמר‪ ,‬פאייטים‪ ,‬טאפט‪.‬‬
‫אלה פיינשטיין‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 214‬אופנה‬
‫‪ New Form‬עליתי מאוקראינה בגיל שנה וחצי‪ ,‬ובזיכרונותיי פריטי פורצלן מעוטרים בבית – סבתא‬
‫וספרי ילדות עשירים באיורים בסגנון הארט נובו בהם התבוננתי לפני השינה‪ .‬אני מעריכה את תפיסתם‬
‫של אמני הארט נובו‪ ,‬על פיה יוקרתו וערכו של החפץ נמדד לפי עיצובו‪ .‬ברוח הארט נובו יצרתי תכשיטים‬
‫מפורצלן המשמשים כפונקציה בתוך הבגד‪ ,‬בשיתוף פעולה עם מעצב תכשיטים‪ .‬הבגד לא יכול להתקיים‬
‫ללא התכשיט‪ .‬הקולקציה מבטאת פונקציה וצורה חדשות‪ ‬לחומר ישן‪ ,‬בשילוב בדים בהדפסי‪-‬איורים‬
‫אישיים‪ .‬חומרים‪ :‬מתכת‪ ,‬פורצלן‪ ,‬שיפון וג’ינס‪.‬‬
‫יפעת דדוש‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 216‬אופנה‬
‫צייד הצבאים משחר ילדותי יש בי אהבה לטבע ורצון לאחווה בין האנושות לבין בעלי החיים‪ .‬האיילים‪,‬‬
‫כסמל המעורר אמפטיה‪ ,‬חמלה‪ ,‬נשגבות והכרה בערך המוסריות‪ ,‬מרתקים אותי במיוחד‪ .‬האייל הניצוד‬
‫נהרג בפתאומיות‪ ,‬בשפל‪ ,‬מול הסיפוק והגבריות האלימה של הצייד‪ .‬הקולקציה בוחנת את הדיאלוג בין‬
‫הצייד לניצוד באמצעות בניית שלד מתכת חדש המפסל חומרים טקטסטיליים לצורות מחודשות‪.‬‬
‫חומרים‪ :‬שיפון‪ ,‬קורדרוי‪ ,‬מתכות‪ ,‬צבע מותז‪.‬‬
‫טל מצנר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 218‬אופנה‬
‫מופע שוליים | ‪ Side show‬את עולם הקרקס פגשתי לראשונה בקלאב מד שם עבדתי ובו נחשפתי‬
‫לנפלאות הטרפז המעופף והקרקס האווירי‪ .‬התאהבתי באורות הבמה‪ ,‬תחושת הריחוף‪ ,‬האדרנלין‬
‫והשרירים החדשים שהתגלו בגופי‪ .‬חלמתי לעצב תלבושות למופעי הענק של ה”סירק דה סוליי”‪,‬‬
‫ומכאן גם ההחלטה שלי ללמוד עיצוב אופנה‪ .‬הקולקציה מהווה חיבור טבעי בין שני התחומים‬
‫החשובים בחיי‪ ,‬ומתמקדת במופעי השוליים שהיו נהוגים בעבר‪ ,‬בהם הציגו “מוזרויות אנוש” וחריגים‬
‫כגון תאומים סיאמיים‪ ,‬אנשים גבוהים או נמוכים במיוחד‪ ,‬שרירנים ומקועקעים‪ .‬החומרים‪ :‬טול‪ ,‬משי‪,‬‬
‫אורגנזה‪ ,‬צמר‪ ,‬ניילון‪.‬‬
‫סמאר עסאף‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 220‬אופנה‬
‫שופוני יא נאס הקולקציה עוסקת בגבריות ומנהיגות‪ ,‬בהשראת האליטה הפלסטינית בתקופת‬
‫המנדט והיחסים המתוחים והמאופקים בינם לבין נציגי השלטון הבריטי בארץ‪ .‬אותם נכבדים‪ ,‬בתהליך‬
‫האירופיזציה אליו נחשפו‪ ,‬מסמלים עבורי את הזהות והתרבות הפלסטינית שעתידה להתפורר‪ .‬הקולקציה‬
‫המחוייטת‪ ,‬המשלבת הדפסי טקסטיל במוטיבים ערביים‪ ,‬מבטאת גבר בעל זהות חדשה‪ ,‬באמצעות הכלאה‬
‫בין המוטיב הגברי הערבי – השופוני‪ ,‬לבין זה המערבי הקלאסי‪-‬שמרני‪ .‬חומרים‪ :‬צמר אנגלי‪,cool wool ,‬‬
‫וואל כותנה‪.‬‬
‫דריה לפיס‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 222‬אופנה‬
‫מעמקים הים נראה כמו כוכב אחר‪ .‬זרמים תת‪-‬ימיים ותנועה אינסופית של גלים יוצרים הרמוניה‬
‫כוללת‪ ,‬המגלה טקסטורות מרהיבות ופלטת צבעים בקשת של כחולים‪ .‬קרני השמש החודרות לתוך המים‬
‫נבלעות בעומק‪ .‬הקולקציה עשויה מבדי ג’ינס‪ ,‬בטכניקות של פירוק החומר והרכבתו מחדש‪ ,‬בצבעוניות‬
‫שכבות של כחול‪-‬אינדיגו‪ ,‬המאבדות את צבען ככל שהן נשטפות‪.‬‬
‫מתן הרשקוביץ‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 224‬אופנה‬
‫‪ Seven‬גרגרנות‪ ,‬חמדנות‪ ,‬תאוות בשרים‪ ,‬עצלות‪ ,‬קנאה‪ ,‬גאווה‪ ,‬זעם ‪ -‬אינם מעשים אסורים אלא‬
‫תשוקות אסורות‪ .‬ההשראה לקולקציה שלי הוא הסרט “שבעה חטאים” בגרסת ‪ :2015‬שופינג‪ ,‬מסעדות‪,‬‬
‫פלסטיות‪ ,‬באדי פיטנס‪ ,‬סלפי‪ ,‬אובססיביות‪ ,‬נרקיסיזם‪ .‬נושא ההשראה מומחש בקולקציה באמצעות‬
‫חיבור בין המראה הייצוגי לספורטיבי‪ ,‬בין הצבעוניות המונוכרומאטית לבין צבעוניות קלילה ותוססת‪,‬‬
‫בין השפוי למוגזם‪ .‬חומרים‪ :‬צמר‪ ,‬קטיפת פפקו‪.‬‬
‫הדר ישראל‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 226‬אופנה‬
‫טרומפלדור פינת רוטשילד הקולקציה עוסקת במעבר מהאידיאולוגיה הציונית השוויונית והשיתופית‬
‫לעולם הקפיטליסטי והראוותני‪ .‬טשרניחובסקי‪ ,‬המופיע על שטר ‪ 50‬ש”ח החדש‪ ,‬טען כי החלוץ הישן הוא‬
‫עובד אדמה והחלוץ החדש הינו האדם המביא את הפרנסה‪ .‬רעיון המעבר בין האידיאולוגיה השיתופית‬
‫לעולם הקפיטליסטי בא לידי ביטוי בקולקציה בחיבורים בין חומרים פשוטים ליקרים‪ ,‬ומיזוג בין סמלי‬
‫המחתרות לסמלי מטבעות כסף‪ .‬החלפת השטרות בישראל לאחרונה היוותה מקור השראה לצבעוניות‬
‫חאקי‪ ,‬ירוק וסגול‪ .‬חומרים‪ :‬כותנה‪ ,‬ניילון‪ ,‬משי‪ ,‬רשת נירוסטה‪ ,‬אבני סברובסקי‪.‬‬
‫שירלי טרטקובסקי‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 228‬אופנה‬
‫‪ Monsterbox‬הקולקציה נשענת על זיכרונות ילדותי הכרוכים במעברי דירה תכופים וקשיי הסתגלות‬
‫למקומות חדשים‪ :‬ארגנטינה‪ ,‬ישראל‪ ,‬צפת‪ ,‬ירושלים‪ ,‬בית שמש‪ ,‬קיבוץ קלי”ה‪ ,‬קיבוץ אור‪-‬הנר‪ .‬בספרו “ארץ‬
‫יצורי הפרא”‪ ,‬מתייחס מוריס סנדק לעולמם הפנימי של ילדים והתמודדותם עם קשיים באמצעות הדמיון‪.‬‬
‫הקולקציה מחברת בין “המפלצת האישית שלי” לבין קונסטרוקציות המזכירות ארגזי מעברי דירות‪.‬‬
‫משחקי אטום‪-‬שקוף‪ ,‬וחיבורי רקמות גסות בפרופורציות מוגזמות – מביעים את רעיון העולמות ההפוכים‬
‫של הקולקציה‪ .‬חומרים‪ :‬שיפון מים‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬צמר כבשים‪ ,‬צמר אלפקה‪ ,‬פוליאסטר‪.‬‬
‫קרין ביטון‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 230‬אופנה‬
‫איש‪-‬פירית השפירית העדינה למראה והבורקת בצבעוניותה היא הדימוי שסביבו נארגה הקולקציה‪.‬‬
‫למרות מראה השברירי‪ ,‬השפירית היא חרק טורף‪ ,‬בעלת יכולות תנועה ותקיפה‪ ,‬המעניקות לה יכולת‬
‫הישרדות בעולם החי‪ .‬השתמשתי בשפירית כמטאפורה לנשיות של אימי‪ -‬מקור ההשראה לקולקציה‪.‬‬
‫שילבתי ניגודים בין כוח לעדינות ובין עוצמה לרוך‪ ,‬באמצעות פרטים מוכפלים כביטוי של עוצמה‪ ,‬וצלליות‬
‫רכות כביטוי של כוח‪ .‬חומרים‪ :‬משי‪ ,‬אורגנזה‪ ,‬שיפון‪ ,‬רשת כובעים‪.‬‬
‫הגר עטיה‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 232‬אופנה‬
‫מועדון ‪( ”It’s better to burn out than to fade away“ 27‬ניל יאנג‪ ,Hey Hey, My My ,‬אוגוסט ‪ .)1979‬מועדון‬
‫‪ 27‬הוא כינוי לקבוצת זמרי רוק וג’אז‪ ,‬שזכו להצלחה אדירה ומתו מוות טרגי והרסני בגיל ‪ ,27‬ביניהם ג’ים‬
‫מוריסון‪ ,‬ג’ימי הנדריקס‪ ,‬ג’ניס ג’ופלין‪ ,‬קורט קוביין ואיימי ויינהאוס‪ .‬הקולקציה מתייחסת לרדיפה אחר‬
‫הנעורים‪ ,‬התהילה והפרסום‪ ,‬הצורך של האמנים לרצות את קהל המעריצים‪ ,‬ומנגד ‪ -‬הסלידה העצמית‬
‫מהפיכתם לאייקונים פופולאריים שהביאה לפגיעה עצמית‪ .‬הפערים בין החזות הנוצצת‪ ,‬ההרס העצמי‬
‫והסלידה מתבטאים במשחקי שכבות בין הגלוי לנסתר‪ ,‬שימוש בפרנזים כביטוי להתפרקות וברתמות‬
‫וצווארוני גולף כביטוי לכבלים‪ ,‬ליצירה ולמעמד החדש‪ .‬חומרים‪ :‬סיליקון‪ ,‬פרספקס‪ ,‬מתכת‪ ,‬ויניל‪ ,‬פויל‪ ,‬משי‪,‬‬
‫כותנה‪ ,‬פוליאסטר‪ ,‬ויסקוזה‪ ,‬נאופרן‪.‬‬
‫נטלי ונדרמולן‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 234‬אופנה‬
‫בית”ר בריטניה אבא שלי הוזמן לישראל ב‪ 1987-‬כשחקן הכדורגל הזר הראשון בארץ‪ .‬ניסיתי לבחון את‬
‫האווירה המיוחדת בה גדלנו‪ ,‬לאבא בריטי ולאמא ישראלית‪-‬ירושלמית‪ ,‬ואת החינוך והמנהגים שספגנו‬
‫משניהם‪ .‬כשבוחנים את שתי התרבויות השונות כל כך‪ ,‬מבינים שדבר אחד מאחד אותן וזו אהבתם העזה‬
‫לכדורגל ‪ -‬הסיבה שבגללה אבי הגיע לפה מלכתחילה‪ .‬הקולקציה הספורטיבית‪-‬מחויטת‪ ,‬משלבת את‬
‫התרבות הבריטית המוקפדת וההדוקה‪ ,‬והתרבות הישראלית המשוחררת‪ ,‬הנשענת על המוטו “יהיה בסדר”‪.‬‬
‫חומרים‪ :‬צמר‪ ,‬כותנה‪ ,‬בדי דרייפיט‪.‬‬
‫סבינה טורקניץ’‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 236‬אופנה‬
‫‪ La Seniora‬דמותה הייחודית של דונה גרציה‪ ,‬הגבירה העשירה בעולם במאה ה‪ ,16-‬היא נושא‬
‫ההשראה לקולקציה שלי‪ .‬דמותה בולטת על רקע עולם גברי‪ ,‬רדיפות דתיות‪ ,‬כוחנות פוליטית‪ ,‬סחטנות‬
‫כספית וסכנת חיים מתמדת‪ .‬גרציה הצליחה להביא את משפחתה‪ ,‬הונה‪ ,‬ואת אלפי צאצאי אנוסי ספרד‪,‬‬
‫אל חוף מבטחים באמצעות צי סוחר פרטי משלה‪ .‬הקולקציה נעה על ציר המסעות בים‪ ,‬הנדודים‪ ,‬במסע‬
‫תמידי עד העלייה לארץ ישראל‪ ,‬כמו החיבור האישי של משפחתי עד שהגיעה ארצה‪ .‬חומרים‪ :‬אקרילן‪ ,‬משי‪,‬‬
‫עור‪ ,‬כותנה‪ ,‬פוייל‪.‬‬
‫נעמה בשן‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 238‬אופנה‬
‫רשת חברתית הרשת החברתית המקוונת יוצרת ביטויי אלימות קשים ללא ריסון ותחושות ניכור‪ .‬על פי‬
‫מחקר שערכתי‪ ,‬אם ניקח דוגמא מהתנהלות של שונית אלמוגים וננהג בהדדיות‪ ,‬נוכל להגיע לרשת חברתית‬
‫מאוזנת הפועלת בהרמוניה המזינה את כל מרכיביה‪ .‬הקולקציה מבטאת איזון בין טבע לטכנולוגיה‬
‫באמצעות פריטי לבוש מחומרים סינתטיים בצלליות נפחיות מרוסנות ע”י רצועות‪ ,‬המדמות רעש חברתי‬
‫מוקטן‪ .‬חומרים‪ :‬יריעות ואריגי ניילון‪ ,‬אריגים סינטטיים‪ ,‬אריגי כותנה מעורבים‪ ,‬צמר סינטטי מלובד‪.‬‬
‫קורל כנפו‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 240‬אופנה‬
‫‪ DEPTHS‬במהלך חווית הצלילה שעברתי בקיץ האחרון‪ ,‬נדהמתי לגלות עולם חדש‪ ,‬ללא מימדים‬
‫של התחלה‪ ,‬אמצע וסוף‪ .‬החוויה שימשה השראה לקולקציה שבמרכזה צורניות מעגלית המבטאת את‬
‫אינסופיותו של העולם התת‪-‬מימי‪ .‬ניסיתי לבחון את החיבור בין תלת המימד הנוקשה לבד הרך‪ ,‬הנופל‪,‬‬
‫בדרך חדשה‪ ,‬ושילבתי אלמנטים שנבנו בדיגום חופשי בעזרת נייר וקרטון בנוסף לשימוש בבד כרגיל‪.‬‬
‫חומרים‪ :‬אורגנזה‪ ,‬משי‪ ,‬שיפון‪ ,‬פרספקס‪.‬‬
‫שי תמנה‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 242‬אופנה‬
‫עצר מלכת הקולקציה מתייחסת להתפתחות שלבי מחלת ה‪ ALS-‬בתוך הגוף הכלוא‪ ,‬בעוד כל החושים‬
‫בו עובדים‪ .‬בקולקציה עשיתי שימוש בחומרים בלתי קונבנציונאלים כמו פרספקס נוקשה המדגישים‬
‫את תהליך הניוון‪ .‬בתהליך העיצוב קיבלתי השראה אפקטיבית ממנכ”ל עמותת ‪ ALS‬בארץ‪ ,‬שי ראשוני‪,‬‬
‫והקולקציה מוקדשת לפעילי העמותה המקדמים את העלאת המודעות של החברה למחלה ולחולים בה‪.‬‬
‫חומרים‪ :‬עור‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬פרספקס‪ ,‬משי‪ ,‬רשת פוליאסטר‪.‬‬
‫סיון לוין‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 244‬אופנה‬
‫‪ point OFF you‬הקולקציה מוקדשת לזכרה של חברתי הטובה סיון בודניצקי ז"ל‪ ,‬שנהרגה במאי‬
‫‪ 2008‬יחד עם ארבעה ישראלים נוספים בסאלאר דה‪ -‬איוני בבוליביה‪ ,‬מדבר המלח הגדול בעולם‪ .‬השילוב‬
‫בין הסינוור הלבן והאינסופיות המישורית יוצר משטח מתעתע‪ :‬הרחוק נראה קרוב‪ ,‬הגדול נראה קטן‬
‫ולהיפך‪ .‬המראה התלת מימדי שנוצר ע”י חוקי הפרספקטיבה מזוהה בעיני עם מראה גיאומטרי‪ ,‬נקי וקשיח‪.‬‬
‫הקולקציה מדגישה מראה גברי וחזק באמצעות תעתועי פרספקטיבה‪ ,‬היוצרים מראה של “חליפה חדשה”‪.‬‬
‫חומרים‪ -‬צמר‪ ,‬כותנה‪ ,‬סריג פרנץ’ טרי‪ ,‬פוליאסטר ג’ט‪ ,‬ניאו‪-‬פרן‪ ,‬עור צבוע בלחץ אוויר‪ ,‬דמוי עור‪.‬‬
‫אורי בודינגר‬
‫—‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 246‬אופנה‬
‫עטופה עיטוף גוף האישה ואריזתו מתוך ערך הצניעות היווה השראה לקולקציה‪ .‬עבורי ‘צניעות’ משמעה‬
‫טשטוש גוף האישה והסתרתו מתוך כבוד לגוף והגנתו‪ .‬בקולקציה השיער מסמל את השכבה הראשונית‬
‫השומרת על הגוף‪ ,‬והחומרים השקופים והאטומים מבליטים את ההבדלים בין החשוף לנסתר‪ .‬שילבתי‬
‫מוטיבים מטכניקות אריזות קרטון ונייר‪ .‬חומרים‪ :‬אורגנדין‪ ,‬דמוי עור‪ ,‬מסקינגטייפ‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬אורגנזה משי‪,‬‬
‫לבד צמר‪ ,‬שיער סינטטי‪.‬‬
‫המרכז האקדמי‬
‫ויצו חיפה‬