‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪14.09.15‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪2‬‬ ‫פרשת השבוע | תשובה מתוך‬ ‫גישה חדשה למציאות‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת | תקיעות ויבבות‬ ‫‪4‬‬ ‫מזווית אישית | קהילה ואגו‪,‬‬ ‫איך מסתדרים?‬ ‫‪5‬‬ ‫אקטואליה | פשוט לשוב‪,‬‬ ‫זה קל‬ ‫‪6‬‬ ‫חינוך | ילדים טועמים את‬ ‫ה”אווירה”‬ ‫‪8‬‬ ‫מה חדש‪.‬‬ ‫ֹלהיָך ְּבכֹל ַמ ֲע ֵׂשה יָ ֶדָך‪ִּ ,‬ב ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך‬‫הֹות ְירָך ה’ ֱא ֶ‬ ‫“וְ ִ‬ ‫ּוב ְפ ִרי ַא ְד ָמ ְתָך לְ ט ָֹבה‪ּ .‬כִ י יָ ׁשּוב ה’‪ ,‬לָ ׂשּוׂש‬ ‫ּוב ְפ ִרי ְב ֶה ְמ ְּתָך ִ‬ ‫ִ‬ ‫ל‪-‬אב ֶֹתיָך‪”.‬‬ ‫ָעלֶ יָך לְ טֹוב‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ָׂשׂש ַע ֲ‬ ‫כשאנחנו מתנחמים כל כך בטוב הזה שה’ יעריף עלינו‪,‬‬ ‫קשה לנו לדמיין שנצטרך לשלם גם מס הכנסה‪.‬‬ ‫אחרי הגפרית והמלח‪ ,‬הגלות והקושי‪ ,‬כשנחזור לארץ‬ ‫ישראל וה’ ימול את לבבנו לאהוב אותו‪ ,‬ונזכה לאריכות‬ ‫ימים‪ ,‬נצטרך לשלם מס הכנסה?!‬ ‫אבל כנראה שכן‪ ,‬אם אנחנו רוצים שמישהו יטאטא את‬ ‫הרחוב‪ ,‬ויפנה את האשפה‪ ,‬וישלם את חשבון החשמל‬ ‫של התאורה שדולקת כל הלילה‪ ,‬ויחדש את הכבישים‪,‬‬ ‫ויממן את בתי החולים‪ ,‬הרופאים‪ ,‬בתי הספר וכו’ וכו’‪,‬‬ ‫כל זה מחייב לשלם ארנונה ומס הכנסה‪.‬‬ ‫לכן כשפגשתי ידיד עם פנים מכורכמות הבטחתי לו‬ ‫לפרסם שלא ללכת בדרכיו‪.‬‬ ‫אותו ידיד נהג להעלים הכנסות‪ ,‬במשך שנים‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬רצה רק ליהנות מהקופה הציבורית בלא לתת‬ ‫את חלקו‪ .‬אבל רשות המיסים גילתה זאת בעקיפין‪,‬‬ ‫וכעת הוא עומד לפני משפט‪.‬‬ ‫יכולתי לתאר כיצד הוא משקשק‪ ,‬ליבו כבד ובני ביתו‬ ‫בוכים ‪ -‬ולדמות משפט בשר ודם למשפט ראש השנה‬ ‫הקרב עלינו‪ .‬אבל זה לא נכון‪ ,‬כל מי שעמד בפני‬ ‫משפט על חוב של מאות אלפי שקלים ובנוסף בפני‬ ‫חובת מאסר יודע שאין להשוות משפט בפני אב רחום‬ ‫בשמים למשפט בפני בשר ודם‪ ,‬וכבר אמר דוד “נִ ְּפלָ ה‬ ‫ּוביַ ד ָא ָדם ַאל ֶאּפֹלָ ה”‬ ‫ּנָ א ְביַ ד ה’ ּכִ י ַר ִּבים ַר ֲח ָמיו ְ‬ ‫כך שלא היה לי איך לעזור לו‪ ,‬אבל הוא ביקש לפחות‬ ‫לעזור לאחרים ולפרסם כי‪“ :‬בלי קשר להשקפה אישית‬ ‫וטענות כלפי מדינת ישראל וחלוקת המס‪ ,‬עדיף לשלם‬ ‫כל החיים מיסים כבדים ולא לעמוד בלחץ הזה”‪.‬‬ ‫ולא נותר לנו אלא לאחל לו ולכולנו שנזכה למחיקת‬ ‫הטעויות מספרי שופטי הארץ ושופט כל הארץ‪.‬‬ ‫בברכת שנת שלווה‪ ,‬מתי הורוביץ‬ ‫חיי עולם ‪ ,4‬ירושלים | ‪[email protected] | www.aguda-achat.org.il‬‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫| הרב יהושע פפר ‪ -‬רב ודיין‪ ,‬ר”מ בישיבת חדוות התורה‬ ‫מזָ רות ליחס‪ :‬תשובה מתוך גישה חדשה למציאות‬ ‫“ומפני מה נברא העולם הזה בה”י? מפני‬ ‫שדומה לאכסדרה [רש”י‪ :‬שפתוח מתחתיו]‪ ,‬שכל‬ ‫הרוצה לצאת – יצא‪ .‬ומאי טעמא תליא כרעיה?‬ ‫דאי הדר בתשובה‪ ,‬מעיילי ליה [רש”י‪ :‬בפתח‬ ‫העליון בין רגל שבתוכו לגגו]‪ .‬וליעייל בהך‬ ‫[רש”י‪ :‬פתח התחתון דנפיק ביה]? לא מסתייעא‬ ‫מילתא” (מנחות כט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫טע מפורסם זה מלמד אותנו מסר מרכזי‬ ‫בעניין התשובה‪ .‬נשתדל לעמוד על עומקו‪.‬‬ ‫ק‬ ‫‪2‬‬ ‫שני עולמות‪ :‬בין יחס לניכור‬ ‫הפתרון למעידות אינו לפרוש מן העולם‪.‬‬ ‫כאמונים על קידוש העולם על‪-‬פי צו‬ ‫התורה‪ ,‬אין לנו לא זכות‬ ‫ולא יכולת לעשות כן‬ ‫“ּבנִ ים ַא ֶּתם לַ ה ֱא‪-‬‬ ‫תפילה‪ ,‬מאור פנים‪ ,‬אהבה‪ָ :‬‬ ‫ֹלהיכֶ ם” (דברים יד‪ ,‬א)‪ .‬ואילו עבודה זרה מייצגת‬ ‫ֵ‬ ‫העדר יחס‪ ,‬זָ רות‪ ,‬ניכור וריחוק‪ .‬התורה מתארת‬ ‫את הקשר בין הקב”ה לבין ישראל כיחס בין רעים‬ ‫אהובים‪ ,‬ואילו עבודה זרה מתוארת כזנות – מעשה‬ ‫שבמהותו חסר כל יחס‪.‬‬ ‫היותו של האדם ביחס עמוק עם הקב”ה היא‬ ‫דבר נפלא – הדבר הנפלא ביותר עלי אדמות‪ .‬אך‬ ‫היא דורשת תשומת לב מרבית‪ ,‬חשיבה מעמיקה‪,‬‬ ‫והשקעת אנרגיה פיזית ונפשית‪ .‬מנגד‪ ,‬המסלול הזר‪,‬‬ ‫נתיב “אינסטנט” שאינו כרוך במערכת יחס מסובכת‬ ‫– הנאה ללא מחויבות – הינו קל וזמין‪.‬‬ ‫זהו יצרה של עבודה זרה – הפתח הפעור בתחתיתה‬ ‫של אות ה’‪.‬‬ ‫נקדים כי כיון שהקב”ה אינו בעל גוף וצורה‪“ ,‬יחס”‬ ‫אל הקב”ה הוא בהכרח דרך התעסקות עם העולם‪.‬‬ ‫דבר זה נלמד מן הפסוק‪“ :‬כי אם בזאת יתהלל‬ ‫המתהלל‪ ,‬השכל וְ ידע אותי‪ ,‬כי אני ה’ עשה חסד‪,‬‬ ‫משפט וצדקה בארץ‪ ,‬כי באלה חפצתי – נאם ה’”‬ ‫(ירמיהו ט‪ ,‬כג)‪ .‬הקב”ה עושה חסד‪ ,‬צדקה ומשפט‬ ‫בארץ – ובאלה הוא חפץ‪ .‬על‪-‬ידי שאנו דבקים‬ ‫בדרכיו‪ ,‬ונוהגים בעצמנו דרכי חסד‪ ,‬צדקה ומשפט‪,‬‬ ‫אנו זוכים ל”השכל וידע אותי”‪.‬‬ ‫כאשר נוגעים בעולם “בטעם עליון” – תוך קיום‬ ‫מצוות‪ ,‬עשיית הישר והטוב וכינון חברה המושתתת‬ ‫על חסד‪ ,‬צדקה ומשפט – אזי העולם עצמו מקרב‬ ‫ומחבר בינינו לבין הקב”ה‪.‬‬ ‫אלא שהתעסקות עם העולם‬ ‫טומנת בחובה גם סכנה‪.‬‬ ‫העולם אינו מסתפק במעמד‬ ‫נחות של “אמצעי” ליצירת‬ ‫יחס בין ישראל לאביהם‬ ‫שבשמים; הוא מנכס לעצמו‬ ‫אף מעמד של “תכלית”‪.‬‬ ‫תפיסת העולם כתכלית בפני‬ ‫עצמו גוררת אחריה שורה‬ ‫של חטאים‪ ,‬כאשר שיאה‬ ‫חטא עבודה זרה‪.‬‬ ‫עבודת ה’ היא כל כולה יחס‬ ‫– יחס של פנייה‪ ,‬השגחה‪,‬‬ ‫חז”ל מגלים לנו שמי שנופל מתוך העולם יתקשה‬ ‫לחזור באותה הדרך שבה נפל‪.‬‬ ‫כאשר יחס נפגם עמוקות‪ ,‬אין די לשיקומו בהבטחת‬ ‫נאמנות ובחזרה לשגרה‪ ,‬כאילו לא קרה כלום‪ .‬כל‬ ‫עוד שהפגם לא נתקן‪ ,‬המעידה הקרובה נותרת‬ ‫בלתי‪-‬נמנעת‪ .‬בשביל לאפשר את התשובה‪ ,‬נברא‬ ‫אפוא העולם עם פתח נוסף לצד מעלה‪ .‬לאמור‪ ,‬ניתן‬ ‫לסלול דרך חדשה‪“ ,‬עליונה”‪ ,‬באופן שאותו הדבר‬ ‫– אותו העולם – שיצר מחיצה וניכור בינינו לבין‬ ‫הקב”ה‪ ,‬שוב יוכל ליצור קשר ויחס‪.‬‬ ‫החיפוש אחר דרך חדשה‪ ,‬כאשר הוא נובע מתוך‬ ‫חרטה עמוקה‪ ,‬הוא הוא עבודת התשובה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אדם המוצא שמקום עבודתו גוזל ממנו את‬ ‫כל עיתותיו‪ ,‬עד שאינו מוצא פנאי ללימוד תורה‪,‬‬ ‫יכול לייסד חברותא או שיעור תורה דווקא במקום‬ ‫העבודה עצמו‪ .‬מי שמוצא את עצמו עוקץ או מעליב‬ ‫צילום‪ ,Djampa :‬ויקיפדיה‬ ‫המשך בעמוד ‪7‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪| 14.09.15‬‬ ‫המפלה והתשובה‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫תקיעות ויבבות‬ ‫ב‬ ‫נוהג שבעולם שלושים יום קודם החג מפריש‬ ‫הקהל ומקדיש את החזנים הראוי לתפילות‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬ואף הם פורשים ובוכים‬ ‫ומתקדשים בסילודין ומכינים‬ ‫עצמם מלגאו ומלבר‪ ,‬מצחצחים‬ ‫את קולם ומטהרים את נפשם‪,‬‬ ‫כדי שיהיו שליחי ציבור ראויים‪.‬‬ ‫שכונת “בתי מחסה” בירושלים‬ ‫העתיקה‪ ,‬י”ח באלול תרפ”ח‪.‬‬ ‫ירושלים מלווה את אחד מיקירי‬ ‫קרתא דשופרייא במסעו האחרון‪.‬‬ ‫ר’ נחום ברגמן‪“ ,‬כלי קודש” בכל‬ ‫המובנים‪ :‬שוחט ובודק ומוהל‬ ‫וגם חזן מהולל‪ ,‬נסתלק לו לבית‬ ‫עולמו בחטף בהיותו כבן שישים‪.‬‬ ‫התאלמנה רעייתו מבעלה‪,‬‬ ‫התייתמו בניו מאביהם‪ ,‬התייתמה‬ ‫הקהילה מאחד מעמודי התווך‬ ‫שלה ונתייתמה תפילת המוסף‬ ‫של ימים נוראים‪ .‬שהרי ר’ נחום‬ ‫היה “בעל מוסף” קבוע מזה שנים‬ ‫ארוכות וכיבד את ה’ מגרונו‪.‬‬ ‫ר’ נחום שבק חיים לכל חי ובין השאר שבק את‬ ‫בעלותו על המוסף‪ .‬כולי עלמא מודו שאחד מבניו‬ ‫של המנוח ימלא את מקום אביו בקביעותו‪ ,‬אבל‬ ‫השאלה התעוררה לגבי השנה הראשונה‪ ,‬שנת‬ ‫האבל‪ ,‬שהרי הלכה פשוטה בישראל שאין האבל‬ ‫יורד לפני התיבה בשבתות ובמועדי השנה‪.‬‬ ‫פירצה זו קראה לגנב‪ ,‬ועוד בעיצומם של ימי‬ ‫השבעה הזדרז מאן דהו להציע עצמו בפני רבו של‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬הגרי”ח זוננפלד‪ ,‬שהוא ימלא השנה את‬ ‫מקום המנוח‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬היינו אומרים‪ ,‬זה נהנה וזה לא חסר‪ ,‬שהרי‬ ‫הכל מודים שעל פי העיקרון ממילא לא יוכל האבל‬ ‫לשמש חזן לקהל‪ .‬אבל חכמים יודעים שלפעמים‬ ‫נמצאים העקרונות הנעלים ביותר מנוצלים לרעה‬ ‫ומשמשים “עלה תאנה” למאוויים שונים לחלוטין‪.‬‬ ‫הנה אמרו חז”ל על המעשה הנקרא בהפטורת‬ ‫היום‪“ :‬היתה פנינה מכעיסה ומצערת את חנה‬ ‫לשם שמים‪ ,‬כדי שתתפלל לה’ שיזכה אותה בילד”‪.‬‬ ‫מקשים העולם‪ :‬מניין ידעו חז”ל שחנה לשם שמים‬ ‫התכוונה והיכן נרמז דבר זה בפסוק‪ .‬אלא כך פירש‬ ‫רמ”מ מקוצק‪ :‬רשעות עצומה כזו‬ ‫אינה יכולה לבוא לעולם אלא‬ ‫מתוך “כוונות טובות”; רק “לשם‬ ‫שמים” אדם עלול הוא לבצע‬ ‫עוולות נוראיות לאדם אחר ללא‬ ‫כל רגש מצפון‪.‬‬ ‫בכן‪ ,‬הגרי”ח התכנס בשתיקה ולא‬ ‫השיב מאומה לשואל‪ .‬לגבאים‬ ‫הוא רמז שפטורים הם מדאגה‬ ‫זו‪ .‬אחרים היו סבורים שהגרי”ח‬ ‫ייעד לו תפילה זו לעצמו‪.‬‬ ‫הגיע יום ראשון של ראש־‬ ‫השנה‪ .‬תיכף לאחר התקיעות‬ ‫ניגש הגרי”ח לבנו של המנוח‪ ,‬ר׳‬ ‫שמעון‪ ,‬ביטל אבלותו וציווה עליו‬ ‫לתפוס את ספר התורה בידו‬ ‫ולשורר “יהללו” לקראת תפילת‬ ‫המוספין‪ .‬ויתמהו הקהל איש אל‬ ‫רעהו‪.‬‬ ‫עם גמר התפילה נפנה הגרי”ח וביאר טעמו ונימוקו‬ ‫עמו‪ .‬טעם ההלכה שאין האבל משמש שליח ציבור‬ ‫בשבתות ובמועדים‪ ,‬הוא מפני כבוד הציבור‪ .‬ועתה‬ ‫נחשב נא חשבונו של עולם‪ :‬אלמנה שבורה זו‪ ,‬שזה‬ ‫עתה נלקח ממנה בעלה היקר‪ ,‬הרי מתפללת היא‬ ‫עמנו בעזרת נשים‪ ,‬ובשעה זו עולה לפניה זכרון‬ ‫בעלה המנוח שהיה יורד לפני התיבה ומתחיל‬ ‫לסלסל ״הנני העני ממעש״‪ .‬ואם במקום שהיתה‬ ‫רגילה לשמוע את קולו של בעלה‪ ,‬יגיע לאזניה‬ ‫קול זר‪ ,‬אזי יתפלץ לבה בקרבה מצער ומכאב‪,‬‬ ‫בעד החלון נשקפה ותייבב האם; ונמצאנו מצערים‬ ‫אלמנה שהוא איסור דאורייתא‪ .‬כבודו ואף רצונו של‬ ‫הציבור הוא להמציא ניחומים לאלמנה הנדכאה על‬ ‫ידי שבנה‪ ,‬שקולו ערב כקול אביו‪ ,‬ממלא את מקומו‬ ‫— ואין לך כבוד הציבור גדול מאשר להרגיע נפש‬ ‫נכאה ולהרנין לב אלמנה‪.‬‬ ‫[על פי “האיש על החומה”‪].‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪14.09.15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מזווית אישית‬ ‫| נתי בקר ‪ -‬עובד סוציאלי בישיבת “מבקשי השם”‬ ‫הקהילה והאגו ‪ -‬איך הם מסתדרים?‬ ‫ה‬ ‫רהורים לקראת מצות ‘הקהל’‬ ‫האחד עלה מן התפוצות וחיפש בית כנסת‬ ‫באזור מגורי בני‪-‬תפוצתו‪ ,‬האחר הגיע כי לא‬ ‫הסתדר עם גישתו של הרב בבית הכנסת בו התפלל‪,‬‬ ‫השלישי כי נתנו לו הזדמנות למסור שיעור קבוע‬ ‫בשבת בבוקר לאחר התפילה‪ ,‬הרביעי בשל האווירה‬ ‫והניגונים היפים‪ ,‬וכך התאספו להם איש איש‬ ‫וסיבתו בצקלונו‪ ,‬והתאגדו מרצונם או בהיסח דעתם‬ ‫לכדי קהילה חמה‪ ,‬תומכת ואכפתית‪ ,‬אי שם בארץ‬ ‫ישראל של שנת תשס”ד‪ .‬המצטרפים ממספר ‪ 40‬עד‬ ‫‪ 50‬כבר באו רק בגלל ההטרוגניות וריבוי הגוונים‪.‬‬ ‫ולא שלא היו משברונים פה ושם‪ .‬היו‪ .‬ריבוי גוונים‬ ‫איננו בהכרח מתכון בטוח לשלום בית‪ .‬אבל היה‬ ‫ויש בה‪ ,‬בקהילה זו‪ ,‬נוסחת קסם עמה היא דולגת‬ ‫מכשולים ורצה קדימה‪ ,‬וסמכו עליי כי אני כותב‬ ‫מהיכרות די קרובה‪ .‬הנוסחה למעשה די פשוטה‪:‬‬ ‫פרטיות הפרט איננה באה על חשבון כלליות הכלל‪,‬‬ ‫וכן להיפך‪ .‬אין הכלל נוטל קרדום וחופר בדלי”ת‬ ‫אמותיו של הפרט‪ ,‬בהנהגותיו האישיות ובבחירותיו‪,‬‬ ‫ואין הפרט‪ ,‬כולל ה’חשוב’ ביותר‪ ,‬יכול או מורשה‬ ‫להגשים את גחמותיו האישיות במרחב הציבורי‪,‬‬ ‫המתנהל על פי מתכונת עבודת השם המסורה לנו‬ ‫מדור דור‪.‬‬ ‫וכדי שכל זה יקרה צריך היה שחברי הקהילה יעשו‬ ‫מעשה של אנשים בוגרים‪ ,‬ויעבדו על האגו שלהם‪.‬‬ ‫יוותרו‪ ,‬יפנימו שהאגו של הכלל גדול יותר ועדיף‬ ‫מן האגו של הפרט‪ .‬וזה בהחלט מעשה של אנשים‬ ‫בוגרים‪ ,‬כי לילדים למשל‪ ,‬או לבוגרים שמתנהגים‬ ‫כמו ילדים‪ ,‬קשה עד בלתי אפשרי לעבוד על האגו‪.‬‬ ‫להיות אנשים של כלל‬ ‫‪4‬‬ ‫שכר ותרומה לילד עצמו בחוותו התכנסות תורנית‬ ‫כה מרשימה? אלא שלהיות במצב של ‘הקהל’‪ ,‬במצב‬ ‫בו כולם כולם‪ ,‬על מסורותיהם ומנהגיהם השונים‬ ‫מתכנסים אל תורה ועבודת השם משותפת‪ ,‬צריך‬ ‫מידה רבה של וויתור והבנה שלכלל יש חשיבות‬ ‫רבה יותר מעבודתו של הפרט‪ ,‬ועלי כעולה לרגל‬ ‫לעשות הכל על מנת להיות חלק מהדבר הזה‪ ,‬גם‬ ‫אם זה לא נוח לי ואולי גם אינני מסכים תמיד עם כל‬ ‫דעה ומנהג‪ .‬לזה מסוגל רק אדם בוגר‪ .‬ה’טף’ מגיע‬ ‫כדי ליתן שכר למביאים בעצם טרחתם להביאו אל‬ ‫המאורע הגדול‪ ,‬אך הוא עצמו קטן מידי‪ ,‬אגואיסט‬ ‫מידי ובעל דרישות אישיות רבות מידי‪ ,‬מכדי להבין‬ ‫את המשמעות של להיות חלק מ’כלל’‪.‬‬ ‫הנוסחה למעשה די פשוטה‪ :‬פרטיות הפרט‬ ‫איננה באה על חשבון כלליות הכלל‬ ‫כך ניתן אולי לפרש את דברי הגמרא בחגיגה דף ג’‬ ‫ע”א‪ ,‬לגבי מצוות הקהל (הקרבה אלינו מאד אכי”ר)‪:‬‬ ‫“אם אנשים באים ללמוד‪ ,‬נשים באות לשמוע‪,‬‬ ‫טף למה הם באים?” ומתרצת הגמרא ‪ -‬בניגוד‬ ‫להמלצה הפדגוגית המקובלת גם על הגמרא עצמה‬ ‫במקומות אחרים‪ ,‬לפיה כדאי ורצוי שהטף יבוא‬ ‫לחוות ולחלחל לתודעתו חוויה עילאית של לימוד‬ ‫תורה ועבודת השם – “לתן שכר למביאיהם”! שכר‬ ‫למביאים הוא לא דבר של מה בכך‪ ,‬אך כלום אין‬ ‫הקהילה הנ”ל התפתחה לכלי איכותי מדרגה‬ ‫ראשונה להרמת קרנו המנטאלית של הפרט שחש‬ ‫שולי‪ ,‬מיותר או אפילו דחוי במקומות אחרים‪.‬‬ ‫הקהילה הנ”ל התפתחה לכלי איכותי מדרגה‬ ‫ראשונה להעלאת רמתו ואיכותו של הנוער הצומח‬ ‫בקרבה‪ .‬ולא באפס מאמץ היא הגיעה לכל זאת‪ ,‬ולא‬ ‫באפס מאמץ היא משמרת כל זאת‪ .‬שימורה כקהילה‬ ‫תורנית איכותית המקדשת כמעט כל אמצעי על‬ ‫מנת להגדיל תורה מחד‪ ,‬לצד הסברת פנים ונתינת‬ ‫מקום לכל פרט ודעה מאידך‪ ,‬זוקקת מידה רבה‬ ‫צילום‪JDN :‬‬ ‫המשך בעמוד ‪7‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪| 14.09.15‬‬ ‫אקטואליה‬ ‫| יצחק ברוך‬ ‫פשוט לשוב‪ ,‬זה קל‬ ‫ּובלְ ָב ְבָך לַ ֲעשֹׂתֹו” השקטים והשלווים‪ ,‬ההתבודדות עם עצמנו במחשבה‬ ‫“ּכִ י ָקרֹוב ֵאלֶ יָך ַה ָּד ָבר ְמאֹד ְּב ִפיָך ִ‬ ‫על התהליך הנפשי הנדרש מאיתנו‪ ,‬ואולי אפילו עצם‬ ‫(דברים ל‪ ,‬יד)‬ ‫השהות הנפשית בתהליך התשובה‪.‬‬ ‫עשה היה בליל ערב יום הכפורים‪ ,‬ביתו‬ ‫של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ”ל תשובה ‪ -‬הקלה שבמצוות‬ ‫רחש פעילות נמרצת‪ .‬בדלת הבית נכנסו והנה‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬מתוך שש מאות ושלוש‬ ‫ויצאו שואלים ודורשים בהלכות החג‪ .‬בשעת ליל עשרה מצוות תורתנו הקדושה‪ ,‬רק על מצות התשובה‬ ‫מאוחרת‪ ,‬כאשר אחרון השואלים יצא מן הבית‪ ,‬פנה אמרה התורה בפשטות‪ּ”“ :‬כִ י ָקרֹוב ֵאלֶ יָך ַה ָּד ָבר ְמאֹד‬ ‫ּובלְ ָב ְבָך לַ ֲעשֹׂתֹו” (דברים ל‪ ,‬יד‪ ,‬על פי רמב”ן‬ ‫הגאון זצ”ל אל בני ביתו ושיתף אותם ברחשי לבו‪ְּ :‬ב ִפיָך ִ‬ ‫ראו כמה רבו בדורנו השואלים בדבר ה’ זו הלכה‪ ,‬בפירושו שם)‪ .‬כך‪ ,‬ללא כל התנייה‪ :‬קרוב אליך הדבר‬ ‫והנה מכל השאלות שנשאלתי היום‪ ,‬אף לא אחת מאוד‪ .‬וידועה ראייתו הנפלאה של בעל “מנחת חינוך”‬ ‫ּבמצוַ ת היום‪ ,‬היא ִמצוַ ת התשובה! והכיצד? (מצוה שסד) על הקלות והמיידיות שבה אדם הופך‬ ‫עסקה ִ‬ ‫הלא כמה מרובות הלכותיה‪ ,‬וכמה טרחו רבותינו באמצעות התשובה מרשע גמור לצדיק גמור‪ ,‬מדברי‬ ‫הראשונים עליה‪ ,‬ומדוע אין שואלים בה?! (הליכות הגמרא (קידושין מט‪ ,‬ב) על המקדש את האשה “על‬ ‫מנת שאני צדיק גמור‪ ,‬אפילו רשע גמור‪ ,‬מקודשת‪,‬‬ ‫שלמה‪ ,‬עמ’ מב)‪.‬‬ ‫שמא הרהר תשובה בדעתו”‪.‬‬ ‫מ‬ ‫מפחדים מהאתגר‬ ‫והנה מכל השאלות שנשאלתי היום‪ ,‬אף‬ ‫ּבמצוַ ת היום‪,‬‬ ‫לא אחת עסקה ִ‬ ‫היא ִמצוַ ת התשובה!‬ ‫לעתים היחס הנשגב אל זמן מקודש‪ ,‬מעשה בעל‬ ‫חשיבות עליונה או חווייה בעלת משמעות גדולה‪,‬‬ ‫מביא אותנו להלך סביבם סחור סחור‪ ,‬להתמסר כולנו‬ ‫אל ההכנות שלפניהם ואל הטקסיות שבהם עצמם‪,‬‬ ‫מבלי עלות בהר ונגוע בקצהו‪ .‬דווקא משום החשיבות גם הרמב”ם ז”ל‪ ,‬בדברו על מעלת השב בתשובה‪,‬‬ ‫או המשמעות הרבה שאנו מייחסים ל”דבר עצמו”‪ ,‬מדגיש את האופי המהיר והמיידי של התשובה (הל’‬ ‫תשובה ז‪ ,‬ו)‪“ :‬כמה מעולה מעלת התשובה! אמש‬ ‫אנו עלולים להחמיץ אותו‪.‬‬ ‫היה זה מובדל מה’ אלקי ישראל‪ ...‬צועק ואינו נענה‪...‬‬ ‫ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו‪ ...‬והיום הוא מודבק‬ ‫בשכינה‪ ...‬צועק ונענה מיד‪ ...‬ועושה מצוות ומקבלין‬ ‫אותן בנחת ובשמחה‪ ...‬ולא עוד אלא שמתאוים‬ ‫להם‪‘ .”...‬אמש’ במשמע הלילה שחלף‪ ,‬והנה אך האיר‬ ‫היום ונשתנה מעמדו של אדם מן הקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬קרוב אליך הדבר מאוד!‬ ‫את מהות התשובה תאר הרמב”ם כזניחת החטא‪,‬‬ ‫הן ברובד המעשי והן ברובד התודעתי (ראה לשונו‬ ‫בהל’ תשובה ב‪ ,‬ב)‪ .‬במילים פשוטות‪ ,‬התשובה כפי‬ ‫שתיארה הרמב”ם‪ ,‬היא קבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫כאשר האתגר נתפס אצלנו כקשה כל כך‪ ,‬אנו כאשר אדם חוטא‪ ,‬על המעשה השלילי נוסף גם רובד‬ ‫עושים הכל כדי להתכונן לו כיאות‪ ,‬עומדים על כל הצהרתי‪ :‬עבירה על רצון ה’ היא גם מעין הצהרה על‬ ‫קוצו של יו”ד בטקסים המבטאים אותו‪ ,‬חרדים לכל פריקת עול‪ .‬התשובה מן החטא היא טעינה מחדש‬ ‫דקת בטלה בזמן המתאים לו‪ ,‬כל זאת ועוד ‪ - -‬אך של עול המצוות‪ .‬זו כנראה הסיבה לכך שכמצות‪-‬‬ ‫כמעט שלא עוסקים בדבר עצמו‪ .‬חסרים לנו הרגעים עשה הנמנית במנין תרי”ג מצוות מנה הרמב”ם‬ ‫המשך בעמוד ‪7‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪14.09.15‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חינוך‬ ‫| משה ויטמן ‪ -‬ארגון “חלקי בעמלי”‬ ‫הילדים טועמים את האווירה‬ ‫ל‬ ‫קראת הימים הנוראים ועם יראת העונש‬ ‫והרוממות האופפת את ימים אלו‪ ,‬דומה כי‬ ‫זהו הזמן לבדוק‪ :‬חינוך ליראה‪ ,‬האם יש לו‬ ‫מקום בימינו?‬ ‫באותם רגעים בהם אנו עוסקים בהחדרת מוטיבציה‬ ‫וחשק לקיום מצוות בליבותיהם של ילדינו הרבה‬ ‫פחות מורכב לעטוף להם את תרי”ג המצוות‬ ‫במאפיינים יפים‪ ,‬נחמדים‪ ,‬משמחים וחגיגיים‪,‬‬ ‫בין אם זו האבן שנבנית זה עתה בבית המקדש‬ ‫ובין אם זה השמחה והנחת שהם מחוללים לאבא‬ ‫שבשמיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הרבה יותר מורכב ותובעני‬ ‫לנסות לעסוק באותן הזדמנויות בהחדרת מוטיבציה‬ ‫הנשענת על יראה‪.‬‬ ‫למה זה משנה? משום שהבדל קריטי קיים בין קיום‬ ‫מצוות מתוך אהבה לקיום מצוות מתוך יראה‪ .‬רק‬ ‫המקיים מצוות מתוך יראה יוכל להפנים כי קיום‬ ‫המצוות אינו תלוי רק בבחירתו החופשית‪ ,‬אלא‬ ‫הוא חייב בו ומוכרח אליו‪ .‬חינוך מאהבה מצליח‬ ‫אמנם ליצור בליבו של הילד את החשק והמוטיבציה‬ ‫הרגעית לעשות את רצון ה’‪ ,‬אך הוא מפספס את‬ ‫הנקודה המרכזית – קיום מצוות כהכרח וחובה‪.‬‬ ‫האם אנחנו לא מחטיאים את המטרה אם לא נעסוק‬ ‫גם בזה?‬ ‫אלא שברור שחינוך ליראה לא נעשה על ידי מילים‬ ‫או איומים‪ ,‬הוא נעשה בדרך אחת בלבד – אווירה‪.‬‬ ‫הראיה הטובה ביותר לכך‪ ,‬כפי כולנו יכולים להעיד‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪| 14.09.15‬‬ ‫אלא שברור שחינוך ליראה לא נעשה על‬ ‫ידי מילים או איומים‪ ,‬הוא נעשה בדרך‬ ‫אחת בלבד – אווירה‪.‬‬ ‫היא ימים נוראים אלו‪ .‬מי לא מרגיש רתת בליבו‬ ‫עם שמיעת הניגונים המיוחדים לימים אלו? מי לא‬ ‫מרגיש את חרדת הדין דווקא ברגעים ובמקומות‬ ‫בהם הניגון‪ ,‬הדממה בבית הכנסת‪ ,‬ארשת הרצינות‬ ‫מסביב או מילות התפילה הגבוהות יוצרים אצלו את‬ ‫אווירת היום? נודה על האמת – גם בראש השנה‬ ‫‘מוסף’ נראה אצלנו טוב יותר מ’מנחה’‪ ,‬וה’עלינו‬ ‫לשבח’ שבמלכויות טוב מ’עלינו לשבח’ שבסיום‬ ‫התפילה‪ .‬והסיבה? מילה אחת בלבד‪’‘ :‬אווירה’’‪.‬‬ ‫מנהגי כלל ישראל בימים אלו נבנו במיוחד כדי ליצור‬ ‫בליבנו את האווירה הנדרשת‪ .‬הניגונים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫נוטעים בנו את רגשות היראה‪ ,‬וגם ה’ליטוואק’‬ ‫השכלתן ביותר ייאלץ להודות שהם פועלים עשרות‬ ‫מונים טוב יותר מהתבוננות ומחשבה שכליים‪ .‬ננסה‬ ‫לדמיין איך הייתה נראית אצלנו התפילה אם רק‬ ‫היינו יודעים שזה יום דין‪ ,‬אבל אווירת חולין של יום‬ ‫שגרתי רגיל הייתה שוררת סביב‪...‬‬ ‫המסקנה מהתובנה הזו נכונה וישימה כל השנה‪.‬‬ ‫חינוך ליראת שמיים בנוי אך ורק על אווירה‪.‬‬ ‫אווירה של יחס רציני לתפילות‪ ,‬ברכות‪ ,‬קיום מצוות‬ ‫והימנעות מעבירות‪ .‬אווירה היא דבר הנקלט היטב‬ ‫בליבו של המתחנך‪ .‬ילד שם לב לדרך ולצורה‬ ‫בה התייחסנו לשאלה‪ ,‬לרצינות ולחשיבות שאנו‬ ‫מעניקים לה‪ ,‬הרבה יותר משהוא מבין או מתעניין‬ ‫במסקנה ההלכתית אליה הגענו‪ .‬זוהי רק דוגמה‬ ‫לעשרות ומאות התייחסויות יומיומיות במהלך‬ ‫חיינו‪ ,‬שבלי כל קשר למה שאנחנו עושים‪ ,‬למנהג‬ ‫שאנו נוהגים ולקולות או החומרות ההלכתיות שאנו‬ ‫מיישמים‪ ,‬השאלה המהותית והחשובה היא “איך‬ ‫אנחנו מתייחסים”‪ .‬הרצינות‪ ,‬הכבוד‪ ,‬האווירה של‬ ‫החשיבות המעניקה משמעות רבה לאותם מעשים‪,‬‬ ‫היא זו שבונה אצל הילד בסופו של דבר את אוצר‬ ‫יראת השמיים והיא זו שתיטע בקרבו את תחושת‬ ‫המחויבות לקיום המצוות‪.‬‬ ‫המשך פרשת השבוע‬ ‫| הרב יהושע פפר ‪ -‬רב ודיין‪ ,‬ר”מ בישיבת חדוות התורה‬ ‫את חבריו‪ ,‬ישתדל להתבונן‪ ,‬בפגישתו עם הזולת‪ ,‬ולחשל את האדם לאורך ימים‪.‬‬ ‫בצלם א‪-‬לוהים המקונן בו‪ .‬ומי שיש לו חולשה שובה עד ה’‬ ‫לאכילה‪ ,‬עד אכילה גסה וכדומה‪ ,‬יכול להתבונן‬ ‫ֹלהיָך ּכִ י כָ ַשׁלְ ָּת ַּב ֲעו‍ֹנֶ ָך”‬‫“ׁשּובה יִ ְש ָׂר ֵאל ַעד ה’ ֱא ֶ‬ ‫ָ‬ ‫בשעת הברכה על תחושת הכרת הטוב שהמאכלים (הושע יד‪ ,‬ב)‪ .‬קריאת הנביא – הקריאה לתשובה‬ ‫מחייבים‪.‬‬ ‫שמאפיינת את עשרת ימי התשובה – מדגישה את‬ ‫כמובן שאלו דוגמאות בלבד‪ ,‬ועל כל אדם להשקיע השיבה הפשוטה אל ה’‪.‬‬ ‫יצירתיות כדי למצוא דרך תשובה המתאימה למצבו צו השעה הוא לתקן את היחס שנפגם‪ ,‬כלשון‬ ‫ונסיבותיו‪ .‬המטרה היא להפוך את העולם ממקום הרמב”ם‪“ :‬גדולה תשובה שמקרבת את האדם‬ ‫שמדבר אך את דברי עצמו‪ ,‬לעולם שמשתקף בו לשכינה‪ ,‬שנאמר‪‘ :‬שובה ישראל עד ה’ א‪-‬להיך’ ‪...‬‬ ‫דבר ה’‪.‬‬ ‫אמש היה זה שנאוי לפני המקום‪ ,‬משוקץ ומרוחק‬ ‫הפתרון למעידות אינו לפרוש מן העולם‪ .‬כאמונים ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד‪ ,‬קרוב וידיד”‪.‬‬ ‫על קידוש העולם על‪-‬פי צו התורה‪ ,‬אין לנו לא גילוי מלכות שמים‪ ,‬עליו אנו מתפללים בראש השנה‬ ‫זכות ולא יכולת לעשות כן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפתרון אינו ועשרת ימי תשובה‪ ,‬תלוי אף הוא ביחס התקין‬ ‫“להתחזק”‪ .‬החיזוק יעזור משך יום או יומיים‪ ,‬אולי שבין ישראל לבין הקב”ה‪ .‬כאשר אנו חוזרים אל‬ ‫קצת יותר‪ ,‬אבל בסוף הוא יתפוגג לנוכח עוצמת ה’ בתשובה שלמה‪ ,‬אז ידעו כל באי עולם כי “ה’‬ ‫המציאות וחולשת טבע האדם‪.‬‬ ‫א‪-‬להי ישראל מלך”‪ .‬ויה”ר שנזכה כולנו‪ ,‬כאגודה‬ ‫הפתרון חייב להיות דווקא בחיפוש ומציאת גישה אחת‪ ,‬לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫חדשה למציאות עצמה – טעם חדש שיכול לשמר‬ ‫המשך מזווית אישית‬ ‫| נתי בקר ‪ -‬עובד סוציאלי בישיבת “מבקשי השם”‬ ‫של בגרות אישית של כל אחד מחבריה‪ ,‬שלעצמם‬ ‫סבורים שאין כל חידוש בעובדת היותם‪ ,‬ואין הם‬ ‫מהווים ‘סיפור’ פובליציסטי ראוי לפרסום‪.‬‬ ‫עומדים אנו בפתחו של יום הדין הגדול‪ .‬רבותינו‬ ‫אבירי המוסר כתבו שאחת העצות לזכות בדין היא‬ ‫המשך אקטואליה‬ ‫| יצחק ברוך‬ ‫את הוידוי שבפה‪ ,‬ולא את התשובה עצמה‪ .‬זו הלא‬ ‫מחויבת מעצם קבלתנו את התורה‪ ,‬והיא המצע‬ ‫שעליו מונחות כל שאר המצוות‪.‬‬ ‫מתוך כך מובנת פשטותה של התשובה‪ ,‬ומדוע‬ ‫היא ישימה בקלות מפתיעה “בכל עת ובכל מקום”‬ ‫(רמב”ן בפירושו לדברים ל‪ ,‬יא)‪ .‬אמנם “מדרגות רבות‬ ‫לתשובה”‪ ,‬אולם בבסיסה היא קלה מאין כמותה‪ .‬אדם‬ ‫גומר בדעתו לקבל עליו עול מלכות שמים‪ .‬אנו זוכים‬ ‫לעשות זאת פעמיים ביום‪ ,‬כל יום‪.‬‬ ‫עבודת היום‬ ‫להיות ‘איש של כלל’‪ .‬אין הדברים פשוטים כלל‬ ‫ועיקר‪ .‬הדבר מצריך מאמץ והתגייסות‪ .‬אך בזה אנו‬ ‫בטוחים‪ :‬קודם כל ‘להיות איש’ ואחר‪-‬כך ‘של כלל’‪.‬‬ ‫כי קטן לא יכול להבין מהו ‘כלל’‪.‬‬ ‫שנה טובה ומתוקה!‬ ‫המחשבות הכנות הללו הן מהותה של התשובה‪.‬‬ ‫העיסוק הישיר בהן‪ ,‬ההתכנסות בתוך עצמנו‬ ‫וההתבודדות בעמידה לפניו ית’ בהצהרת כוונות‬ ‫אמיתיות‪ ,‬אלו בבחינת קיום מהודר של מצות‬ ‫התשובה‪ ,‬שהיא חובת היום‪.‬‬ ‫מוטב לנו לעודד את עצמנו לעסוק בימים אלו ב”דבר‬ ‫עצמו”‪ ,‬ולא להירתע מן העובדה שעל גבי מהותה‬ ‫היסודית של התשובה קיימות מדרגות רבות‪ ,‬זו‬ ‫למעלה מזו‪ .‬אם נביט על התשובה כמהפכה קיצונית‬ ‫קשה מנשוא‪ ,‬נמצא את עצמנו עוסקים בימים אלו‬ ‫בכל מה שמסביב‪ :‬נאריך בתפילות‪ ,‬נסתום כל חלון‬ ‫זמן פנוי‪ ,‬ננהה אחר פעולות מגוונות המפארות את‬ ‫טקסי היום‪ ,‬אך בדבר עצמו לא ניגע‪ .‬הדבר שקרוב‬ ‫אלינו מאוד‪ ,‬זה אשר בפינו ובלבבנו לעשותו‪ ,‬יישאר‬ ‫מעבר לים‪.‬‬ ‫בין התפילות הארוכות ומלאות התכנים הנשגבים‪,‬‬ ‫ומבעד למגוון הטקסים הנפלאים הממלאים את‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬נשוש על כל רגע פנוי שלנו עם‬ ‫עצמנו‪ ,‬לסדר את מחשבותינו לפניו ית’ ו‪...‬פשוט‬ ‫לשוב אליו‪.‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪14.09.15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מה חדש?‬ ‫בעקבות ההצלחה ועליה חדה בכמות השאלות‪ ,‬אתר‬ ‫“אקשיבה” הכפיל את צוות המשיבים שמספרם‬ ‫עומד כעת על ‪.22‬‬ ‫אתר אקשיבה מספק ייעוץ אנונימי ברשת על ידי‬ ‫צוות תלמידי חכמים ונשות חינוך‪ ,‬תוך התמודדות‬ ‫עם שאלות מגוונות ודילמות קשות‪ .‬המטפלים‬ ‫אף עוברים הכשרות ייחודיות לנושאים רגישים‪,‬‬ ‫כדוגמת צניעות והתמודדות מול מקרי סיכון נפשי‪.‬‬ ‫בחסות “קניון רמות”‪ ,‬מוקד הקניות הראשי‬ ‫של שכונות הצפון בירושלים‪.‬‬ ‫“איגוד המטפלים החרדי” יצא לדרך‪ 16 .‬עובדים‬ ‫סוציאלים ו‪ 10-‬פסיכולוגים מהווים את הגרעין‬ ‫המייסד של איגוד המטפלים‪ .‬האיגוד מזמין מטפלים‬ ‫ואנשי בריאות הנפש במגזר החרדי להצטרף ולקדם‬ ‫מקצועיות ושיתופי פעולה בתחום‪.‬‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬יפתח בקניון שוק ארבעת המינים‬ ‫המרכזי של צפון ירושלים‪ .‬בשוק יהיה ניתן למצוא‬ ‫עשרות דוכנים של ארבעת המינים‪ ,‬סוכות ירושלים‪,‬‬ ‫נחלים‪ ,‬סכך קישוטים ייחודיים ועוד‪ .‬מיד עם מוצאי‬ ‫יום כיפור ועד ערב החג‪.‬‬ ‫יו”ל על ידי אגודה אח”ת ‪ -‬האגודה לאחריות חברתית תורנית‪.‬‬ ‫לקבלת העלון‪ ,‬פרסום ויצירת קשר‪[email protected] :‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גליון ‪ | 4‬א’ בתשרי תשע”ו | ‪| 14.09.15‬‬