1. No category

‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫‪www.ybm.org.il‬‬
‫פרקים י"ג‪-‬י"ד ‪ -‬מלחמת ישראל ופלישתים במכמש (‪)1‬‬
‫הרב אלחנן סמט‬
‫בעקבות ני צחונם של ישראל במלחמתם עם נחש העמוני ביבש גלעד‪ ,‬נוצרים אמון והערכה בעם כלפי‬
‫שאול‪ .‬שמואל מנצל את האופוריה מהניצחון וממליך את שאול מחדש‪ .‬סיפורנו מתרחש זמן מה לאחר‬
‫המלכת שאול ועוסק במלחמתם של ישראל ופלישתים במכמש ובתפנית ששאול עובר בשלב זה של‬
‫חייו‪.‬‬
‫גבולות הסיפור‬
‫סיפורנו הנוכחי מתחיל בבירור בתחילת פרק י"ג‪ .‬הראיה לכך היא המעבר החד משמעי בין נאומו של‬
‫שמואל בגלגל בפרק י"ב לתיאור מלכותו של שאול בתחילת פרק י"ג‪ .‬הסיפור נגמר בפרק י"ד פסוק‬
‫מ"ו בו מתואר האופן בו נגמרה המלחמה‪ .‬אמנם פסוק נ"ב יכול להתאים לסיפורנו מבחינת תוכנו‪ ,‬אך‬
‫נראה יותר שמקומו הוא דווקא בסיפור הבא‪ .‬פסוקים מ"ז‪-‬נ"א מסכמים את חייו של שאול עד כה‬
‫למרות ששאול עדיין חי‪ .‬נראה להסביר שהסיבה שסיכום זה מופיע בעוד שאול בחיים היא שמכאן‬
‫ואילך שאול מדרדר‪ ,‬והכתוב רוצה לסכם את התקופה הטובה בחייו של שאול‪.‬‬
‫סקירה כללית וגיאוגרפית‬
‫הסיפור הנוכחי מתאר את מלחמת ישראל ופלישתים במכמש‪ .‬מלחמה זו נפתחת בקול תרועה לאחר‬
‫ששאול ויהונתן מתנקשים בנציב הפלישתי בגבע‪ .‬בתגובה למעשה זה‪ ,‬הפלישתים מגייסים צבא גדול‬
‫כדי להילחם בישראל‪ .‬שאול מצ דו תוקע בשופר בכדי לגייס את ישראל למלחמה‪ ,‬אולם כשישראל‬
‫מתוודעים ליחסי הכוחות‪ ,‬הם בורחים ומתחבאים בכל מיני מקומות ויחד עם שאול נשארים כשש‬
‫מאות חיילים‪ .‬כעת‪ ,‬עם פרוץ המלחמה‪ ,‬מתברר מצבם העגום של ישראל ‪ -‬לצבא הפלישתי יש חיילים‬
‫רבים ונשק‪ ,‬ואילו לצבא ישראל תחת פיקודם של שאול ויהונתן בנו‪ ,‬יש צבא קטן וחסר נשק‪.‬‬
‫וואדי מכמש הנמצא באזור ספר המדבר בין הערים גבע ומכמש‪ ,‬הוא השטח הנמצא בין מחנה ישראל‬
‫למחנה פלישתים‪ .‬וואדי זה הינו בלתי עביר בחלקו בגלל מבנהו הקניוני ובחלקים בהם ניתן היה‬
‫לעבור‪ ,‬שמו הפלישתים 'מַ ַצב'‪' .‬מצב' בעברית המודרנית נקרא מוצב‪ ,‬והוא הורכב מקבוצת חיילים‬
‫המשגיחה על נקודת המעבר ועל שאר הוואדי באיזור‪.‬‬
‫יהונתן ונערו חוצים את הוואדי בין שני סלעים במקום שהוואדי מתחיל להיות קניוני אבל עוד ניתן‬
‫לעבור‪ .‬הם עולים במעלה הוואדי כך שהיה נראה שהוא יוצא מהקניון ולא מכיוון מחנה ישראל‪ .‬כאשר‬
‫הפלישתים מבחינים בהם‪ ,‬הם חושבים שיהונתן ונערו שייכים לאלו שערקו מהצבא והתחבאו‬
‫במערות‪ .‬תופעה זו של עריקה מהצבא מתוארת בצורה רחבה ביותר בתחילת הפרק וככל הנראה‬
‫הפלישתים הבחינו בה גם כן‪ .‬יהונתן ונערו עולים בנקודה ממש לא פשוטה לעלייה מכיוון שהיה עליהם‬
‫לטפס בעזרת ידיהם ורגליהם‪ ,‬וכמו כן במצב כזה לפלישתים הייתה עליונות מוחלטת‪.‬‬
‫ממעשהו של יהונתן אנו למדים כמה המצב היה נואש גם בקרב כלל ישראל‪ .‬יהונתן אמנם לוקח סיכון‬
‫גדול במעשהו‪ ,‬אך התוצאה ממילא איננה לטובתם‪ .‬עליונות הצבא הפלישתי ניכרת לכל‪ ,‬ולכן גם‬
‫הניצחון במלחמה מובטח להם‪ .‬לפיכך‪ ,‬עומדות לפני יהונתן שתי אפשרויות ‪ -‬ליפול בשבי או למות‪.‬‬
‫מכיוון ששתי אפשרויות אלו קיימות גם במעשהו הנוכחי‪ ,‬הוא מחליט לנקוט בו ועולה לעבר‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫הפלישתים‪ .‬יהונתן מנצל את התוצאות של המעשה שלו בכדי לברר האם הקב"ה יעזור לעם ישראל‬
‫במלחמה זו או לא‪ .‬מבצע זה הוא בבחינת מבצע לאחר ייאוש‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬סיפור זה שהחל בקול תרועה רמה מגיע במהרה לשפל גדול‪ ,‬אולם מכיוון שאנו יודעים‬
‫שהסיפור ייגמר בצורה טובה‪ ,‬יש לברר היכן נמצא המהפך בסיפור‪ .‬נראה כי מהפך זה מתחולל בפרק‬
‫י"ד בתפר שבין פסוק י"ב לפסוק י"ג‪ .‬בתפר זה אנו נחשפים לדברי הפלישתים המזלזלים‪ ,‬הנוסכים‬
‫בקורא תחושת חולשה על המצב הקשה ולדברי יהונתן לנערו הנוסכים בקורא תחושת תקווה ואומץ‪.‬‬
‫מיד לאחר מכן בפסוק י"ג המצב כבר משתפר ויהונתן ונערו מכים בפלישתים שבמוצב מכה קשה‪.‬‬
‫רש"י מסביר את האות של יהונתן כך [יד‪ ,‬ט‪-‬י]‪:‬‬
‫"(ט) דמו ‪ -‬המתינו כמו שמש בגבעון דום (יהושע י' י"ב) וכן דום לה' (תהלים ל"ז ז') אם‬
‫כה יאמרו דומו ונעלה אליכם שעתם מצלחת ולבם רם עליהם‪( .‬י) ואם כה יאמרו עלו‬
‫עלינו ‪ -‬פחד הקב"ה בלבם ויראים לזוז ממקומם"‬
‫לשיטת רש"י יהונתן מציע סברה הגיונית ‪ -‬אם הם יגידו לנו להמתין במקומנו‪ ,‬זה יוכיח שהם לא‬
‫מפחדים‪ ,‬אולם אם הם יקראו לנו לבוא אליהם זאת הוכחה לכך שהם מפחדים ומעדיפים להישאר‬
‫במקום בטוח יותר‪ .‬אולם מפשט הפסוק נראה כי הפלישתים לא מפחדים שהרי הם לא אומרים "עלו‬
‫עלינו" כפי שמתכנן יהונתן‪ ,‬אלא "עלו אלינו" ביטוי שמשמעותו היא דווקא שהאדם בטוח בעצמו ולא‬
‫חושש כלל להכניס את האויב לשטחו‪.‬‬
‫מבנהו הכללי של הסיפור‬
‫הסיפור מתפרש על שישים וארבעה פסוקים כאשר חציו הראשון של סיפור מתחיל בפרק י"ג פסוק א'‬
‫ונגמר בפרק י"ד באמצע פסוק י"ב וחציו השני מתחיל בחלקו השני של פסוק י"ב ונגמר בסוף פרק י"ד‪.‬‬
‫כל חלק מונה בדיוק שלושים וארבעה פסוקים וחצי וכסיפור מקראי‪ ,‬זהו סיפור ארוך ומורכב בכל קנה‬
‫מידה‪ .‬כפי שראינו כמעט בכל סיפור בספר שמואל‪ ,‬גם בסיפור זה החלוקה היא לשני חלקים שווים‪.‬‬
‫יש להעיר מבחינה ספרותית כי גם בסיפורים בהם החלוקה לא הייתה מדויקת‪ ,‬היא תמיד הייתה‬
‫קרובה לכך‪.‬‬
‫הערה ספרותית נוספת היא שברוב סיפורי מלחמה וצרה בתנ"ך בהם מתקיימת חלוקה מדויקת כזו‬
‫שבה החצי הראשון מתאר את הייאוש והחצי השני את הנס וההצלה‪ ,‬המבנה הוא מבנה כיאסטי‪.‬‬
‫בסיפור זה המצב שונה‪ ,‬אולם בשלב זה איננו יכולים לעמוד על מבנהו הפרטי‪ ,‬אלא עלינו קודם כל‬
‫להיכנס לגוף הסיפור‪.‬‬
‫בכדי לעמוד על מטרת הסיפור והמסר שהוא רוצה להעביר‪ ,‬עלינו להבין את תוכן הסיפור‪ ,‬להעריך את‬
‫מעשי הגיבורים (כגון במה חטא שאול ובמה חטא יהונתן) וכן את מעשי שאר הדמויות‪ .‬נבדוק כיצד‬
‫הכתוב עצמו מעריך מעשים אלו וכיצד הם משתלבים בסיפור‪ .‬רק לאחר בירור מעמיק זה נוכל להבין‬
‫את מטרתו האמיתית של הסיפור‪.‬‬
‫מנייני המלוכה‬
‫כבר בפסוק הראשון אנו נתקלים בקושי לשוני‪" :‬בן שָׁ נָׁה שָׁ אּול בְּמָׁ לְּ כֹו ּושְׁ תי שָׁ נִים מָׁ לְַך עַ ל י ִשְׁ ָׁראל" [א‪,‬‬
‫יג]‪ .‬מובן מאליו ששאול לא מלך בגיל שנה בלבד‪ ,‬ולכן הפרשנים נדרשים לביאור פסוק זה‪ .‬המדרש‬
‫דורש [מדרש שמואל יז‪ ,‬א]‪ " :‬בן שנה שאול במלכו‪ ,‬וכי בן שנה היה שאול כשמלך‪ ,‬אלא מלמד שמחלו לו‬
‫על כל עונותיו‪ ,‬ונעשה כתינוק בן שנה שלא טעם טעם חטא"‪ .‬המדרש מסביר שמי שנתמנה למלך‪,‬‬
‫נמחלים לו כל עוונותיו ונעשה כתינוק בן יומו‪ .‬כך מצינו גם בירושלמי מסכת ביכורים [ג‪ ,‬סה]‪" :‬נשיא בן‬
‫שנה שאול במלכו וכי בן שנה היה אלא שנמחלו לו על כל עונותיו כתינוק בן שנה"‪ .‬אולם מכיוון‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫שהמדרש לא מתיימר לפרש את הפשט‪ ,‬נראה שגם במקרה זה‪ ,‬המדרש אינו מסביר את פשט‬
‫הפסוק ‪ .‬הראיה לכך היא שלא מופיע בשום מקום במקרא תיאור לגילו של אדם מסוים כאשר הכוונה‬
‫היא לגילו הרוחני‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כמה זמן הוא לא חטא‪.‬‬
‫בסדר עולם רבה פרק י"ג מפורש הפסוק כפשוטו ‪ -‬עד אותה המלחמה שאול מלך שנה ולאחריה מלך‬
‫עוד שנה‪ .‬אך גם פירוש זה קשה מכיוון שתקופת מלכותו של שאול כללה מלחמות רבות וכן מרדף‬
‫ארוך אחרי דוד‪ ,‬כך שלא סביר שהוא מלך רק שנתיים‪ .‬נראה שגם שאר הפרשנים הבינו שהוא מלך‬
‫זה רב יותר משנתיים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הבין הרלב"ג [יג‪ ,‬א]‪:‬‬
‫בן שנה שאול במלכו וגו' ‪ -‬הנה יש מן הזרו' מאד בזה הפסוק לשתי סבות האחת היא שלא‬
‫יתכן שנאמר לפי הפשט שיהיה שאול בן שנה לבד במלכו והשנית שהוא רחוק שנאמר‬
‫שלא מלך שאול כי אם שתי שנים עם רוב הדברים שעשה מצורף לזה שכבר עמד זמן‬
‫מעת המשחו קודם החזיקו במלוכה‪ ,‬והנכון בעיני לפי הפשט שיהיה הרצון בזה שכבר‬
‫עבר שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך שחדשו המלוכה בגלגל והוא כשמלך‬
‫השתי שנים על ישראל וספר כי בחר לו שלשת אלפי' מישראל היותר גבורים שבהם והיו‬
‫עם שאול אלפים ואלף עם יונתן ויתר העם שלח איש לאהליו כדי שלא יכביד על ישראל‪.‬‬
‫לפיכך מסביר הרלב"ג שכוונת הפסוק היא שהיו לשאול שני מנייני מלוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬שאול הומלך שלוש‬
‫פעמים ‪ -‬פעם אחת נמשח בסתר ועוד פעמיים לעיני כל ישראל‪ .‬שני המניינים אליהם התייחס הכתוב‪,‬‬
‫הם אותן שתי המלכות ששאול הומלך לעיני כל ישראל בפרקים י' וי"א‪.‬‬
‫ישראל תחת שלטון פלישתים‬
‫בפרק י"ג מתגלית לקורא עובדה חדשה שלא צוינה קודם ‪ -‬עם ישראל נמצא תחת שלטון פלישתי‪.‬‬
‫בעקבות שיעבוד זה‪ ,‬הפלישתים ממנים נציב מטעמם על ישראל‪ .‬בכדי למנוע מעם ישראל למרוד‪,‬‬
‫הפלישתים אסרו על עם ישראל לייצר כל כלי שאפשר להילחם בעזרתו‪ ,‬ולכן למעט חרבותיהם של‬
‫שאול ויהונתן‪ ,‬לא היה שום כלי נשק בקרב ישראל והיה עליהם להילחם במקלות ובמחרשות‪.‬‬
‫מכיוון שלא הוזכר בשום מקום לפני כן שהפלישתים השתלטו על ישראל‪ ,‬נראה כי מתחילת ספר‬
‫שמואל ועד עתה‪ ,‬עם ישראל חי תחת שלטון פלישתים לוחץ מאוד‪ .‬מכאן נובע שגם המלחמה בעמון‬
‫והמלכתו של שאול הייתה בהסכמת הפלישתים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בניגוד למלחמה בבני עמון שהייתה באישור‬
‫הפלישתים‪ ,‬ולכן יכול היה שאול לעשות גיוס גלוי לכל העם‪ ,‬במלחמה זו אין לו ברירה‪ ,‬אלא לעשות‬
‫מעשה אחר שיכריח את כל העם להתגייס ‪ -‬התנקשות בנציב הפלישתי‪ .‬במעשה זה שאול מעמיד את‬
‫ישראל בפני עובדה מוגמרת‪ ,‬הנציב הפלישתי מת והוא תוקע בקרן לאות מלחמה כך שגם הפלישתים‬
‫ישמעו וייערכו למ לחמה‪ .‬במצב כזה לישראל אין ברירה‪ ,‬אלא להיענות לקריאתו של שאול‪ ,‬להתארגן‬
‫גם הם ולצאת למלחמה‪.‬‬
‫הגלגל במקרא‬
‫עם ישראל מצטרף אל שאול בגלגל‪ .‬נראה שגלגל זה אינו שם של עיר‪ ,‬אלא שטח פתוח שככל הנראה‬
‫היה באי זור מעלה לבונה‪ ,‬מעל נחל שילה וכשנים עשר קילומטרים מבית אל‪ .‬פרופ' יואל אליצור טוען‬
‫ש'גלגל' איננו שם של מקום ספציפי‪ ,‬אלא שם כללי למקום שבו התאספו העם‪ .‬מנגד ישנם חוקרים‬
‫הטוענים כי יש כמה 'גלגלים' והם נקראים עקב ערימת אבנים מיוחדת שהייתה באותו מקום‪ .‬פרופ'‬
‫משה גרסיאל טוען כי זו אותה העיר גלגל שהייתה ליד יריחו ובה חידשו את המלוכה של שאול בפעם‬
‫השנייה‪ .‬אמנם מקום זה נמוך מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬דבר שמבחינה צבאית הוא טעות טקטית‪ ,‬אלא‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫שככל הנראה זה המקום היחיד שבו היו יכולים להתארגן מבלי להיתקל בהפרעות מצד הפלישתים‪.‬‬
‫שאול מקווה שלאחר שיארגן צבא ראוי הוא ימצא דרך להתקדם לעבר הפלישתים ולהילחם בהם‪.‬‬
‫למקום זה יש חשיבות נוספת שמתבהרת לנו רק עתה‪ .‬כאשר שמואל מושח את שאול בפעם‬
‫הראשונה הוא מצווה אותו ציווי סתום‪" :‬וְׁי ַָׁרדְׁ תָׁ לְׁפָׁ נַי הַ ִג ְׁלגָׁל ו ְׁהִ נה ָאנֹכִי י ֹרד אלֶיָך לְׁהַ עֲ לֹות ע ֹלֹות ִלזְׁב ֹחַ‬
‫ִזבְׁחי שְׁ לָׁמִ ים שִ בְׁעַ ת י ָׁמִ ים תֹוחל עַ ד בֹואִ י אלֶיָך ו ְׁהֹודַ עְׁ תִ י לְָׁך את אֲ שֶ ר תַ עֲ שֶ ה" [י‪ ,‬ח]‪ .‬באותו שלב לא היה‬
‫ברור לקורא כלל מה הקשר לגלגל‪ ,‬אלא שכעת כאשר שאול מתארגן עם צבאו בגלגל ציוויו של שמואל‬
‫מובן‪ .‬אולם שאול לא מקיים צו זה ונענש‪ .‬על העונש והשלכותיו נעמוד בשיעורים הבאים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬