הורד Pdf - ברכת משה

‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫‪www.ybm.org.il‬‬
‫פרקים י"ז‪-‬י"ח (‪ - )1‬נצחון דוד את גוליית‪ ,‬נס או טבע?‬
‫הרב אלחנן סמט‬
‫לאחר ששמואל מושח את דוד למלך‪ ,‬דוד נלקח לביתו של שאול בכדי לנגן לפניו‪ .‬בסיפור המופיע‬
‫בפרק י"ז מתרחשת מלחמה נוספת בין ישראל לפלישתים המהווה גם שלב נוסף בהפיכתו של דוד‬
‫למלך‪.‬‬
‫מבנה הסיפור‬
‫הנ ושא המרכזי של פרק י"ז הוא המלחמה בין ישראל לפלישתים‪ ,‬ואילו הנושא המרכזי של פרק י"ח‬
‫הוא הידרדרות היחסים בין שאול לדוד בעוד שאר האנשים ‪ -‬העם‪ ,‬אנשי הצבא ומיכל ‪ -‬אוהבים את‬
‫דוד ‪ .‬מאחר ולפרק י"ח יש נושא אחר‪ ,‬הוא גם מהווה סיפור בפני עצמו ואינו חלק מהסיפור בפרק י"ז‪,‬‬
‫ולכן יש לברר היכן מתחיל ובעיקר היכן מסתיים סיפורנו וכפי שהסברנו פעמים רבות‪ ,‬השלב הראשון‬
‫בבואנו לעמוד על מבנה הסיפור הוא לסמן את תחומיו‪.‬‬
‫אין ספק לגבי תחילתו של הסיפור כיוון שההתחלה היא מובהקת ‪ -‬תיאור ההכנות למלחמה הינו‬
‫תיאור המנותק לחלוטין מסיום הסיפור הקודם ואין ביניהם כל קשר‪ .‬אולם לגבי סיום הסיפור יש לדון‪.‬‬
‫המחלק הנוצרי סיים את הסיפור בפסוק נ"ח וייתכן שעשה כך כיוון שזהו סיום דרמטי‪ .‬אולם נראה‬
‫שחלוקה זו אינה נכונה כיוון שהפסוק המבוסס על דו שיח זה‪ ,‬תיאור אהבתם של יהונתן ודוד‪ ,‬נכלל‬
‫לשיטתו בסיפור החדש בפרק י"ח ‪ .‬לפיכך נראה שיש לצרף גם את פסוק א' לסיפורנו‪ ,‬כך שסיפורנו‬
‫מתפרש על חמישים ותשעה פסוקים (מפרק י"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק א'‪ ,‬ועד בכלל)‪ .‬מכל מקום‪,‬‬
‫נראה כי גם המחלק הנוצרי הרגיש באריכותו של הסיפור ועל כן חרג מהרגלו בתיחום פרק זה‪ ,‬שהרי‬
‫מספר הפסוקים הממוצע בפרקים האחרים הוא עשרים וקצת‪ ,‬ואילו פרקנו‪ ,‬לשיטת המחלק הנוצרי‪,‬‬
‫מונה חמישים ושמונה פסוקים‪.‬‬
‫סיפור זה הוא סיפור מסוג בעיה ופתרונה‪ .‬הבעיה ‪ -‬מי יהיה מוכן להילחם בגוליית ויציל את ישראל‪,‬‬
‫ופתרונה ‪ -‬דוד מתנדב להילחם בגוליית‪ ,‬מנצח ובעקבות נצחונו הפלישתים נסוגים‪ .‬סיפור מסוג זה‬
‫נחלק בדרך כלל לשתי מחציות שוות‪ ,‬וכמו כן מחציות אלו מקבילות בדרך כלל באופן כיאסטי‪.‬‬
‫הבעיה נבנית במהלך המחצית הראשונה ‪ -‬הפלישתים מתאספים למלחמה‪ ,‬אך הפעם חורגים‬
‫מהרגלם ובמקום ששני הצבאות ילחמו זה בזה‪ ,‬כל צבא ישלח נציג אחד שילחם בשמו‪ .‬הבעיה הולכת‬
‫ומחריפ ה כאשר ניתנת לשאול הארכה של ארבעים יום למצוא אדם שיהיה מוכן להילחם עם גוליית‪,‬‬
‫אך שאול לא מוצא‪ .‬מתיאור ההתכוננות והתרועות בפסוקים כ'‪-‬כ"א נראה כי בעוד זמן קצר יפוג‬
‫האולטימטום‪ ,‬השקט שבמערכה יישבר והמלחמה תפרוץ‪.‬‬
‫מכיוון שניתן כבר להבחין בפיתרון בפסוק ל"א‪ ,‬כאשר דוד מציע את עצמו להילחם בגוליית‪ ,‬נראה כי‬
‫פסוק זה הוא הפסוק הפותח את המחצית השנייה העוסקת בפיתרון‪ .‬לפיכך ניתן לומר כי סיפורנו מונה‬
‫חמישה ותשעה פסוקים וכמו רוב הסיפורים במקרא נחצה לשתי מחציות שוות‪ ,‬כאשר המחצית‬
‫הראשונה מונה שלושים פסוקים והשנייה עשרים ותשעה פסוקים‪ .‬לא נעסוק כעת בבירור כל מבנה‬
‫הסיפור‪ ,‬אלא רק עד שלב זה של חציית הסיפור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫רקע גיאוגרפי‬
‫מבחינה גיאוגרפית הסיפור מתרחש בעמק האלה‪ .‬גבעת התורמוסים המוכרת מעמק זה‪ ,‬היא תל‬
‫שוכֺה המופיע בסיפורנו ומזוהה כמעט בוודאות עם העיר סוכו המוזכרת במשנה באבות [א‪ ,‬ג] בשמו‬
‫של התנא אנטיגנוס איש סוכו‪ .‬אם בגבעת התורמוסים עסקינן‪ ,‬נעיר כי העובדה שגדלים בגבעה זו‬
‫תורמוסים‪ ,‬היא תופעה יוצאת דופן בקנה מידה ארצי הנובעת מכך שזהו תל ארכאולוגי וכיוון שכך‬
‫הקרקע שם שונה משאר הקרקעות באזור עקב היותה קרקע שפכים‪.‬‬
‫אם נוסעים ימינה מצומת האלה לכיוון בית שמש מגיעים לצומת זכריה‪ .‬בצומת זכריה מצד שמאל ניתן‬
‫לראות הר תלול מאוד‪ .‬הר זה הוא תל עזקה המופיע גם הוא בסיפורנו וגם כאן יש זיהוי כמעט וודאי‬
‫לעזקה המקראית‪ .‬הצבא הפלישתי חונה בין סוכו לעזקה מכיוון שעמק האלה הוא אחד המקומות‬
‫האסטרטגיים והנוחים ביותר לפריצה אל ממלכת יהודה ומשם לכבישת גב ההר‪ .‬שאול מגיע לתוך‬
‫העמק ומתייצב מצידו המערבי של העמק בכדי למנוע את כניסת הפלישתים‪.‬‬
‫ניצחונו של דוד ‪ -‬נס או טבע?‬
‫במלחמה זו חורגים הפלישתים מהרגלם ומציעים הצעה לא רגילה‪ .‬במקום להילחם מלחמה רגילה‬
‫ומלאה‪ ,‬הם יילחמו במלחמת ביניים‪ ,‬ללא שפיכות דמים ונזקים לכלכלה ‪ -‬כל צבא ישלח אדם אחד‬
‫שייצג את צבאו ובתוצאות הקרב ביניהם תוכרע המערכה כולה‪ .‬כפי שתיארנו לעיל‪ ,‬שאול מקבל את‬
‫ההצעה‪ ,‬אך לא מצליח למצוא מתנדב והאולטימטום שהציבו הפלישתים עומד לפוג‪ .‬לפתע מגיע דוד‪,‬‬
‫מתנדב להילחם בגוליית ומנצח‪ .‬לא ור ניצחון מפתיע זה יש לשאול כיצד יש להתייחס לניצחונו של‬
‫דוד?‬
‫גוליית אמנם מתואר כלבוש שריון קשקשים מכף רגל ועד ראש‪ ,‬אך היה עליו להשאיר פתח לעיניו‪.‬‬
‫בנקודה זו מוצא דוד את נקודת התורפה של גוליית ובעזרת הנשק שהיה ברשותו‪ ,‬הקלע‪ ,‬הוא יורה‬
‫למצחו של גוליית אבן וממוטט אותו‪ .‬גוליית עדיין אינו מת‪ ,‬ולכן דוד מתקרב אליו ובעזרת חרב הוא‬
‫עורף את ראשו של גוליית ומוודא בכך את מותו‪ .‬יש להעיר כי אמנם בפסוק נ' מתואר שלדוד לא‬
‫הייתה חרב ובפסוק נ"א הוא מוודא הריגה באמצעות חרב‪ ,‬אך אין סתירה בין הפסוקים וניתן להבין‬
‫שהכוונה בתיאור בפסוק נ' היא שהוא לא השתמש בחרב במהלך הקרב בשביל להשפיל את גוליית‪.‬‬
‫לאחר שהסתיים הקרב ביניהם‪ ,‬הוא לקח חרב ווידא את הריגת גוליית‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬האם יש לראות את ניצחונו של דוד כנס גלוי החורג מגבולות הטבע או כנס נסתר שהתרחש‬
‫בפועל על ידי תרחיש בעל הסתברות נמוכה עקב בטחונו של דוד בה' או שדוד היה קלע מיומן וידע‬
‫איך לפגוע באויבו בנקודת‬
‫התורפה?‪1‬‬
‫כדי לענות על שאלה זו יש לעיין בדברי הרמב"ם במורה נבוכים הדן בדרגות רוח הקודש [ב‪ ,‬מה]‪:‬‬
‫אתחיל בזכרון המדרגות הנרמז אליהם ואומר‪ :‬המדרגה א תחלת מדרגות הנבואה‪ ,‬שילוה‬
‫לאיש עזר אלהי שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול‪ ,‬כהצלת קהל חשוב מקהל רעים‪ ,‬או‬
‫הציל חשוב גדול‪ ,‬או השפיע טוב על אנשים רבים‪ ,‬וימצא מעצמו לזה מניע ומביא לעשות‪,‬‬
‫וזאת תקרא רוח ה'‪ ,‬והאיש אשר ילוה אליו זה הענין יאמר עליו שצלחה עליו רוח ה'‪ ,‬או‬
‫לבשה אותו רוח ה'‪ ,‬או נחה עליו רוח ה'‪ ,‬או היה עמו ה'‪ ,‬וכיוצא באלו השמות‪ ,‬וזאת היא‬
‫מדרגת שופטי ישראל כלם אשר נאמר בהם על הכלל‪ ,‬וכי הקים ה' להם שופטים והיה ה'‬
‫עם השופט והושיעם‪ ,‬וזו גם כן מדרגת יועצי ישראל החשובים כלם‪ ,‬והתבאר זה בפרט‬
‫‪ 1‬יש להעיר כי גם על פי האפשרות השלישית‪ ,‬יש צורך בהתערבות אלוקית שהאבן הראשונה תפגע בדיוק‪ ,‬אלא‬
‫שמכיוון שדוד היה כה מיומן‪ ,‬התערבות אלוקית בדרכי הטבע בסיטואציה זו הינה קלושה ביותר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫בקצת השופטים והמלכים‪ ,‬ותהי על יפתח רוח ה'‪ ,‬ונאמר בשמשון ותצלח עליו רוח ה'‪,‬‬
‫ונאמר ותצלח רוח אלהים על שאול כשמעו את הדברים‪ ,‬וכן נאמר בעמשא כאשר הניעהו‬
‫רוח הקודש לעזור את דוד‪ ,‬ורוח לבשה את עמשא וגו'‪ ,‬ודע שכמו זה הכח לא נבדל ממשה‬
‫רבינו מעת השיגו לגדר האנשים‪ ,‬ולזה התעורר להרוג את המצרי‪ ,‬ולמנוע הרשע משני‬
‫הנצים‪ ,‬ומחוזק זה הכח בו עד שאחרי פחדו וברחו והגיעו למדין והוא גר ירא‪ ,‬כאשר ראה‬
‫מאומה מן העול לא משל בעצמו מהסירו ולא יכול לסובלו‪ ,‬כמו שאמר ויקם משה‬
‫ויושיען‪ .‬וכן נלוה אל דוד כמו זה הכח אחר שנמשח בשמן המשחה‪ ,‬כמ"ש הכתוב בו‬
‫ותצלח רוח אלהים אל דוד מהיום ההוא ומעלה‪ ,‬ולזה התגבר אל הארי ואל הדוב‬
‫והפלשתי‪.‬‬
‫ניתן להבחין כי הרמב"ם אינו אומר שהתרחש לדוד נס‪ ,‬אלא שרוח הקודש עוררה את הביטחון‬
‫המוחלט של דוד שה' איתו וכן עוררה את האמונה שאפשר לפגוע בגוליית ולהרוג אותו בעזרת הקלע‬
‫שלו‪ .‬ראיה לכך ניתן להביא מדברי דוד המשתמש בביטויים קיצוניים ונועזים המעידים על ביטחונו‬
‫המוחלט בניצחונו הנובע מביטחונו בה'‪ .‬מכל מקום הרמב"ם לא רואה בניצחונו של דוד נס‪ ,‬אלא דבר‬
‫המתרחש בדרך הטבע‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מפאת ניסיונו הרב בשימוש בקלע‪.2‬‬
‫ראיה נוספת לכך שלא יתרחש כאן נס גלוי היא שדוד בוחר חמישה חלוקי נחל‪ .‬דוד אינו זורק סתם‬
‫אבנים‪ ,‬אלא בוחר אבנים שמצד אחד תהיינה קטנות מספיק לפתח הצר בשריונו של גוליית ומצד שני‬
‫יהיו מספיק חזקות כדי למוטט אותו‪ .‬המיומנות והביטחון העצמי מנעו רעידות אשר היו גורמות לסטייה‬
‫בעת הזריקה וכן לכך שדוד הצליח לפגוע בגוליית בזריקתו הראשונה‪ .‬מאחורי כל אלו עומדת רוח ה'‬
‫המעוררת את דוד לפעול בביטחון ולהצליח‪.‬‬
‫יחסי שאול ודוד‬
‫שאול מבטיח מספר הבטחות לאדם שיתנדב להילחם בגוליית וינצח‪ .‬אולם דוד אינו מתנדב לקרב‬
‫בשביל פרסים אלו‪ ,‬אלא כל עניינו הוא להסיר את החרפה שממיט גוליית מעל ישראל‪ .‬הוא שואל‬
‫אמנם מה ייעשה לאיש שינצח את גוליית‪ ,‬אך הוא ממשיך ומאריך בשאלתו‪ .‬זוהי אינה שאלה לבירור‬
‫הפרסים‪ ,‬אלא שאלה רטורית עליה הוא עונה בעצמו‪ .‬דוד מנסה להסביר לשאר הלוחמים שאין לחפש‬
‫את הרווחים הכלכליים מהריגתו של גוליית‪ ,‬אלא את המטרה האמיתית והעילאית של הריגת גוליית ‪-‬‬
‫הסרת חרפה מעם ישראל‪.‬‬
‫הלוחמים אינם מבינים את עומק דבריו‪ ,‬אולם אליאב שמבין לאן דוד חותר‪ ,‬נוזף בו‪ .‬דוד מיתמם ואומר‬
‫שהוא בסך הכול דיבר ודירבן את האנשים‪ ,‬אך בפועל הוא לא עשה כלום‪ .‬הוא מסתובב ללוחמים‬
‫חזרה ושואל אותם את אותה השאלה והם שוב לא מבינים‪ ,‬אלא שהפעם ישנו קומץ קטן שכמו אליאב‬
‫מבינים את כוונת דבריו‪ .‬הם פונים לשאול ומספרים לו על דוד‪ ,‬וכששאול שומע על כך‪ ,‬הוא מצווה‬
‫להביא אליו את דוד‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬אם כן‪ ,‬שכל מטרתו של דוד הייתה ששאול ייקח אותו אליו והוא יוכל‬
‫להתנדב למשימה‪.‬‬
‫הכתוב מתאר בפרק הקודם כי דוד היה נושא כליו של שאול ועל כן שאול מאוד אהב אותו‪ .‬אולם אם‬
‫כך הם פני הדברים‪ ,‬מדוע לא הייתה לדוד גישה ישירה לשאול‪ ,‬ולכן היה עליו לגרום לכך ששאול יקרא‬
‫לו? בנוסף‪ ,‬מדוע דוד אינו נמצא עם שאול בזמן כה מותח בשביל לנגן לו כאשר תשרה עליו הרוח‬
‫הרעה ובמקום זאת הוא הולך לרעות את צאן אביו בבית לחם?‬
‫‪ 2‬הקלע מורכב מחתיכת עור בצורת כף אשר אליה מחוברות שתי רצועות‪ .‬בכף הקלע שמים אבן ומסובבים את‬
‫הכף עם האבן במהירות ומשחררים את אחת הרצועות‪ .‬בעזרת הכוח הצנטריפוגלי האבן עפה במהירות עצומה‬
‫וגורמת נזק רב‪ .‬האימון נצרך בנשק זה כיוון שקשה מאוד לכוון את האבן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬
‫שמואל א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬
‫שאלת היחסים בין דוד לשאול מתחזקת יותר לאור דברי שאול בסוף הפרק‪ .‬שאול פונה לאבנר ושואל‬
‫אותו‪" :‬בֶּן מִ י זֶּה הַ נַעַ ר" [יז‪ ,‬נה]‪ ,‬ומשמע מדבריו שהוא כלל אינו מכיר את דוד‪ ,‬ולכן הוא מצווה את‬
‫אבנר ללכת לברר מי הוא ‪ .‬אם נעיין בסוף הפרק הקודם נראה כי שאול שולח שליחים לישי‪ ,‬אבי דוד‪,‬‬
‫פעמיים ‪ -‬הראשון מצווה את ישי לשלוח אליו את דוד והשני מבשר לישי שדוד יישאר אצל שאול ולא‬
‫יחזור הביתה‪.‬‬
‫ביקורת המקרא‬
‫ביקורת המקרא הקלאסית טוענת שהתנ"ך בנוי מתעודות שסיפרו את אותם דברים בסגנונות שונים‬
‫ובא עורך וסידר אותם והכניס את כולם במיקס ולא שם לב שלפעמים התעודות חזרו על פרטים דומים‬
‫וכן שישנן סתירות רבות‪ .‬אמנם בביקורת המקרא מובאות סתירות רבות בספר שמואל‪ ,‬אך בעיות אלו‬
‫הן בעיות ישנות אשר נפתרו על ידי המפרשים‪ .‬אולם בעיה זו של היכרותם של שאול ודוד הינה‬
‫הבעיה היחידה שהתקשו לענות עליה‪.‬‬
‫פרופסור אליהו שמואל הרטום כתב פירוש לתנ"ך המכונה תנ"ך קאסוטו על שם חותנו מטעמים‬
‫שיווקיים‪ .‬פרופסור הרטום התרחק מאוד מביקורת המקרא‪ ,‬ואף על פי כן הוא כותב שבמקרה זה‬
‫ייתכן שהעורך הכניס את שני הסיפורים שעברו במסורת לגבי היכרות דוד ושאול ובגלל זה נוצרו‬
‫הסתירות הללו‪ .‬בשאלה זו נתמקד בשיעורים הבאים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬