‫מתחברים לתורה ויהדות‬
‫‪690‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫שלום ל‬
‫ישראל‬
‫לנוער‬
‫שביל להאיר את הנשמה‬
‫ב‬
‫!‬
‫חווית ניגוני סליחות בצלילים וקולות שופר‬
‫בקבר דוד המלך‪.‬‬
‫רכזי נוער ומדריכים‪ ,‬צרו קשר‪052-7644420 :‬‬
‫'שלום לעם' להאיר את הנשמה‬
‫רוצים להירשם גם אתם לוואטסאפ של שלום לעם?‬
‫שלחו "הצטרף" למספר ‪050-364-4410‬‬
‫נא ציינו אם אתם לומדים במדרשה אצלנו ובאיזה סניף‬
‫נשמח לקבל תמונות‪ ,‬סרטונים‪ ,‬חידושי תורה מסניפי המדרשיות‬
‫רחוב בני ברית ‪ 18‬ירושלים‬
‫טל‪02-5022881 .‬‬
‫פקס‪02-5022771 .‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם"‬
‫שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר ‪)58-037849-5‬‬
‫רחוב בני ברית ‪ 18‬ירושלים טל‪ 02-5022881 .‬פקס‪02-5022991 .‬‬
‫מצב‬
‫בכלאל החיים‬
‫טוב מבט‬
‫במדור‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫‪www.shalomlaam.co.il‬‬
‫פרשת שופטים ז' אלול תשע"ה ‪ 22‬באוגוסט ‪2015‬‬
‫ישבת פרשת שופטים‪ ,‬ז' באלול תשע"ה‪,‬‬
‫‪ 22/8/15‬הלינץ' הנפשע באמריקה‬
‫היום‪ ,‬לפני מאה שנה בז' באלול תרע"ה‪,‬‬
‫נערך לינץ' אכזרי בליאו פרנק ‪ -‬יהודי‬
‫אמריקאי‪ ,‬לאחר עלילה נפשעת שהוטלה‬
‫עליו‪ .‬שנתיים קודם לכן‪ ,‬נמצאה בבית‬
‫החרושת לעפרונות שניהל פרנק‪,‬‬
‫גופתה של אחת העובדות‪ ,‬נערה בת‬
‫ארבע עשרה בשם מרי פייגן‪ .‬פרנק‬
‫הואשם ברצח הנערה והועמד למשפט‬
‫בפני חבר מושבעים‪ .‬הייתה זו עלילה‬
‫שפלה‪ ,‬ולפרנק לא היה שום קשר לרצח‪,‬‬
‫המשפט שהתנהל היה שנוי במחלוקת‬
‫ורווי בשנאה‪ .‬אספסוף כפרי עמד בצדי‬
‫הדרך לבית המשפט וקרא קריאות גנאי‬
‫נגד היהודי ותבעו לתלותו‪ .‬פרנק הורשע‪,‬‬
‫למרות שרוב העדויות במשפט הצביעו‬
‫כי השרת של המפעל הוא זה שרצח את הנערה‪.‬‬
‫פרנק נידון למוות שהומר אחר כך למאסר עולם‪ ,‬וחלק מהעיתונאים ניהלו‬
‫מסע מתוקשר בעל מאפיינים אנטישמיים מובהקים‪ ,‬שגרמה לשנאת יהודים‬
‫אנטישמית בדרום אמריקה‪ .‬פרנק הותקף בכלא וגרונו שוסף‪ ,‬אך הוא הצליח‬
‫לשרוד את התקיפה והתאושש במרפאת הכלא‪ .‬אך בז' באלול תרע"ה‪,‬‬
‫פרצה קבוצה של פורעים אל חצר בית הכלא‪ ,‬חטפו את פרנק‪ ,‬והוא נגרר‬
‫במשך כ‪ 250-‬קילומטר בדרכי עפר‪ ,‬עד סמוך לבית בו נולדה פייגן‪ ,‬ושם‬
‫הוא נתלה על עץ‪ ,‬השם ייקום דמו‪ .‬היה זה מעשה הלינץ' המתועד היחידי‬
‫שבוצע ביהודים בארצות הברית‪ .‬רבים מיהודי המדינה עזבו אותה כתוצאה‬
‫מהמעשה הנפשע‪ ,‬ובעקבות זאת הוקמה הליגה נגד השמצה במטרה להגן‬
‫על היהודים מעלילות דומות‪.‬‬
‫שישים שנה לאחר הלינץ'‪ ,‬הודה מחסנאי המפעל כי ראה את השרת הורג‬
‫את הנערה‪ ,‬וזה איים עליו כי אם יספר הוא יהרוג אותו‪ .‬הוא החליט לספר את‬
‫האמת‪' ,‬כדי למות במצפון שקט' כלשונו‪ .‬שוב התברר‪ ,‬כי עלילות הדם נגד‬
‫היהודים בכל ההיסטוריה‪ ,‬הינם עלילות שווא מתוך שנאה ואנטישמיות נגד‬
‫מסע אל‬
‫העבר‬
‫עם ישראל‪ ,‬העם הנבחר של הקב"ה ובניו אהוביו‪.‬‬
‫יום שני‪ ,‬ט' באלול תשע"ה‪" 24/8/15 ,‬הדף היומי"‬
‫בט' באלול תרפ"ג‪ ,‬הכריז הגאון רבי מאיר שפירא‪ ,‬רבה של לובלין וראש‬
‫ישיבת "חכמי לובלין"‪ ,‬על הרעיון הכביר והעולמי‪ ,‬של לימוד 'הדף היומי'‪ .‬את‬
‫ההצעה העביר הרב שפירא בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין‪ ,‬והיוזמה‬
‫תפסה תאוצה בלתי רגילה והקיפה את העולם התורני כולו‪ .‬היוזמה מבוססת‬
‫על מספר הדפים של התלמוד הבבלי‪ ,‬שהם ‪ 2,711‬דפים‪ ,‬והרעיון הוא שבכל‬
‫יום ילמד עם ישראל כולו את אותו דף גמרא‪ .‬ובמחזור של כשבע וחצי שנים‪,‬‬
‫יסיים עם ישראל כולו את התלמוד הבבלי כולו‪ .‬גדולי ישראל שבאותו דור‪,‬‬
‫ובראשם מרן ה"חפץ חיים" והאדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת"‪ ,‬אישרו את דבר‬
‫הרעיון ומאז הפך הדבר לנחלת הכלל‪ .‬מדהים לראות כיצד הרעיון שהגה‬
‫יהודי אחד‪ ,‬מקיף את העולם היהודי כולו בכל קצוות תבל‪ ,‬ומדי יום ביומו‬
‫לומדים רבבות‪-‬רבבות של אחינו בני ישראל את הדף היומי המשותף‪ ,‬ובכך‬
‫זוכים לקיים את דברי הזוהר "התורה והקב"ה ועם ישראל‪ ,‬כולם אחד הם"‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬י' באלול תשע"ה‪ 25/8/15 ,‬חוקי התורה‬
‫היום‪ ,‬י' באלול שנת שמ"ו‪ ,‬העניק המלך זיגמונד מלך פולין ונשיא מדינת ליטא‬
‫לגדולי הרבנים כוח ואישור רשמי לשפוט את יהודי הממלכות כדיני התורה‪,‬‬
‫גם במקרים שזה נוגד את חוקי הממשלה‪ .‬היה זה תקדים היסטורי בלתי רגיל‬
‫וקרן אור בחשכת הגלות הארוכה‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬י"א באלול תשע"ה‪ 26/8/15 ,‬מאסרו של השל"ה הקדוש‬
‫בי"א באלול שפ"ה‪ ,‬כלא הפחה התורכי של ירושלים את השל"ה הקדוש‬
‫שעלה לירושלים קודם לכן‪ ,‬יחד עם עוד חמישה עשר רבנים גדולים‪ ,‬במטרה‬
‫לאלץ את הקהילה היהודית לשלם בעבורם כופר נפש רב‪ .‬לאחר ייסורים‬
‫רבים‪ ,‬עלה בידי השבויים להיחלץ מהמאסר הנפשע‪ ,‬והשל"ה עבר לטבריה‬
‫בה נפטר בי"א בניסן שנת ש"צ ונקבר בסמוך לקברו של הרמב"ם‪.‬‬
‫יום שישי‪ ,‬י"ג באלול תשע"ה‪ 28/8/15 ,‬הרוגי האינקוויזיציה‬
‫בי"ג באלול שנת רמ"ו‪ ,‬שש שנים לפני גירוש ספרד‪ ,‬הוצאו יהודים רבים‬
‫להורג בעיר טולדו שבספרד‪ ,‬בידי האינקוויזיציה הספרדית הארורה שנוסדה‬
‫במטרה להצר את צעדי היהודים במדינה ורבים מהם הועלו על המקוד‬
‫בעטיים ומתו על קידוש השם‪ .‬בגירוש עצמו‪ ,‬יצאו מאות אלפים מתושבי‬
‫המדינה היהודיים‪ ,‬שהעדיפו לעזוב את כל רכושם ולא להמיר את דתם חלילה‬
‫לדת הנוצרית‪.‬‬
‫טוב בכל מצב‬
‫מבאט‬
‫ל‬
‫החיים‬
‫החיים בכפר הקטן והנידח שבגינאה‬
‫שבאפריקה היו קשים במיוחד עבור‬
‫נגיסטה הצעיר‪ .‬הוא גדל בכפר שבו‬
‫התושבים חיו בעוני מחפיר ושימשו‬
‫כבשר תותחים עבור המיליציות‬
‫החמושות שנאבקו אחת בשנייה‪,‬‬
‫וגרמו לשפיכות דמים קשה‪ .‬הדבר‬
‫היחיד שמממנו התפרנסו התושבים‬
‫היה החקלאות שהספיקה להם‬
‫בקושי‪ .‬האפשרויות היחידות‬
‫להרוויח קצת יותר כסף‪ ,‬הייתה‬
‫עבודה מסוכנת במכרות היהלומים‬
‫בגיל‬
‫שרוב העובדים בהם מתו‬
‫דוד קליינר‬
‫צעיר‪ ,‬או בעבודת סבלות קשה‬
‫בפריקה וטעינת משאות בנמל על‬
‫אוניות משא גדולות שעשו את דרכן אל מעבר לאוקיינוס‪.‬‬
‫נגיסטה בחר באפשרות השנייה‪ ,‬הוא היה משכים קום ורץ אל‬
‫הנמל בתקווה למצוא עבודה באותו היום‪ ,‬ולאחר ‪ 12‬שעות של‬
‫עבודת פרך הוא היה שב אל הבקתה העלובה שלו באפיסת כוחות‬
‫מוחלטת‪ .‬כך התנהלו חייו האומללים עד שלילה אחד פרצה קבוצת‬
‫חמושים לבתי הכפר ושדדו את מעט הכסף שהיה ברשותם של‬
‫התושבים‪ .‬מבחינת נגיסטה זה היה הקש ששבר את גבו השחוח‬
‫מרוב עבודה‪ ,‬עבודת פרך של חודש נשדדה תוך דקה אחת!‬
‫נגיסטה החליט שהגיע הזמן לעזוב את הארץ הארורה הזאת‪,‬‬
‫והתחיל לתכנן תכנית בריחה דרך הים‪ .‬הוא החל לעקוב אחרי‬
‫הנהלים של הכנסת הסחורות לבטן האניות וגילה את נקודות‬
‫התורפה של מערך האבטחה‪ ,‬ולאחר חודש שלם של מעקבים‬
‫החליט לצאת לדרך‪.‬‬
‫בשעת לילה מאוחרת התגנב נגיסטה אל אחד המחסנים ונכנס‬
‫לארגז ענק לאחסון מזון‪ ,‬ולמחרת בבוקר הרים אותו המנוף אל‬
‫בטן האנייה‪ .‬לאחר ההפלגה‪ ,‬יצא נגיסטה בחשאי מהארגז המחניק‬
‫וחמק לאזור מגורי המכונאים‪ .‬הוא מצא סרבל עבודה ולבש אותו‪,‬‬
‫ומאותו הרגע הוא הצטרף אל העבודה השוטפת של המכונאים‪.‬‬
‫שבוע לאחר ההפלגה פגש אותו אחד ממנהלי העבודה‪ ,‬והחל‬
‫לחשוד בו‪ ,‬פניו של נגיסטה לא היו מוכרות לו והוא ביקש את‬
‫תעודותיו ורישיון העבודה שלו‪ .‬לאחר שהתברר לו שמדובר‬
‫למעשה במסתנן אל האנייה הוא הזעיק מיד את אחד מאנשי‬
‫האבטחה כדי שיעצור אותו‪.‬‬
‫הוא נלקח בכוח אל הסיפון והוצג לפני רב החובל‪ ,‬שהחל לצעוק‬
‫עליו כאילו היה הגרוע שבאדם‪ .‬בסופו של דבר הוא נתן הוראה‬
‫להשליך אותו מן הספינה‪ .‬נגיסטה התחנן על נפשו אבל רב החובל‬
‫אפילו לא הביט לכיוונו‪ .‬בשלב הזה הבחין נגיסטה שיש עוד נוסע‬
‫סמוי שנתפס ויחדיו הם מושלכים מן הספינה‪ ,‬הם הועלו על‬
‫רפסודה קטנה והורדו ללב האוקיינוס במרחק של אלפי קילומטרים‬
‫מפיסת אדמה‪.‬‬
‫של‬
‫שמו‬
‫הנוסע השני‬
‫היה בניטו‬
‫ולצדו היה‬
‫תיק גדול‬
‫שהיה מלא‬
‫בגרוטאות‪.‬‬
‫כבר ברגע‬
‫הראשון הוציא‬
‫בניטו שני‬
‫חבלים והורה‬
‫לשותפו‬
‫ל ק ש ו ר‬
‫את עצמו‬
‫לרפסודה‪,‬‬
‫אחרת‪ ,‬אמר‪ ,‬הגלים הגבוהים יעיפו אותו היישר לתוך הים‪.‬‬
‫בעוד נגיסטה מיואש ואפוף בחרדה‪ ,‬בניטו היה משועשע מהמצב‬
‫ולא הפסיק לזרוק בדיחות עגומות על מצבם‪ .‬מעט המים שהיו להם‬
‫בשני בקבוקי פלסטיק נגמרו במהירות‪ ,‬והם היו על סף התייבשות‪.‬‬
‫בשלב הזה השמים התקדרו והחלה סופה חזקה‪ ,‬ובניטו שלף‬
‫מטריה מהתיק שלו‪" .‬זה מה שמטריד אותך‪ ,‬שלא נירטב?" זעק‬
‫נגיסטה לתוך הרוח העזה‪.‬‬
‫בניטו צחק‪" :‬ידידי‪ ,‬אם תעזור לי לאחוז את המטריה הפוך‪ ,‬נוכל‬
‫לאסוף את הגשם שיורד ולמלא את הבקבוקים שלנו!"‬
‫הסופה שככה‪ ,‬וחוץ מלשתות הם גם היו צריכים לאכול‪ ,‬בניטו‬
‫הוציא רשת מהתיק ופרס אותה ליד הרפסודה‪ ,‬ושעתיים לאחר‬
‫מכן כבר בושלו שני דגים עסיסיים בתוך כלי פח גדול‪.‬‬
‫ארבעה שבועות שטו השניים ללא כיוון או מטרה‪ ,‬כשבכל הזמן‬
‫הזה בניטו מספר לידידו החדש סיפורים מדהימים על העולם‬
‫הגדול‪ .‬כמה פעמים הם היו בסכנת חיים של ממש בעיקר לאחר‬
‫שהרפסודה שלהם התהפכה באחת הסופות ובקושי הם הצליחו‬
‫לעלות עליה בחזרה‪ ,‬אבל כל הזמן הזה בניטו לא הפסיק לצחוק‬
‫על מזלם הרע ו'מה עוד יכול לקרות להם שעוד לא קרה'‪.‬‬
‫באחד הימים הם הבחינו בספינה גדולה שטה במרחק‪ ,‬נגיסטה‬
‫החל לקפוץ ולצרוח‪ ,‬אבל בניטו אמר לו שחבל על הכוח ובמקום‬
‫זאת הוא פתח את התיק‪" :‬את זה הצלחתי לקחת מסירת הצלה‬
‫של הספינה לפני שזרקו אותנו לים" אמר בחיוך ושלף ‪ 2‬פצצות‬
‫עשן אדומות‪.‬‬
‫חצי שעה לאחר מכן הועלו השניים על ספינת תיירים גדולה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬הצליחו נגיסטה ובניטו למצוא מקלט מדיני בספרד‪....‬‬
‫***‬
‫גם בשעות המצוקה הגדולות ביותר שיש לאדם‪ ,‬אם הוא ישמור‬
‫על אופטימיות וינסה להישאר בשמחה‪ ,‬הסיכוי שלו לצאת מהמצב‬
‫הזה‪ ,‬יהיה הרבה יותר גדול‪ .‬כשאדם בשמחה המוח מגלה הרבה‬
‫יותר יצירתיות והוא מסוגל למצוא את הדרך הנכונה כדי להיחלץ‬
‫מהבעיה‪.‬‬
‫" והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה‪ ,‬שאין אתה‬
‫יודע מתן שכרן של מצוות" ( אבות ב' ‪ ,‬א' )‬
‫לכסיקון ימי התשובה‬
‫חודש אלול‬
‫חודש אלול הוא החודש האחרון של‬
‫השנה ונועד לסיכום ולחשבון‪-‬נפש‬
‫של השנה החולפת‪ .‬החודש נקרא‬
‫גם "חודש הרחמים והסליחות"‪ ,‬ובו‬
‫הקב"ה קרוב אלינו במיוחד‪ ,‬ועוזר לנו‬
‫לתקן את דרכינו ולזכות לשנה טובה‬
‫ומתוקה‪.‬‬
‫יש לי‬
‫מושג‬
‫בלב כל יהודי מורגשת התעוררות‬
‫בימי חודש אלול‪ .‬אנו מרגישים רצון‬
‫להשתנות ולהיות טובים יותר‪ ,‬וחשים‬
‫כמיהה לדבר‪-‬מה רוחני‪ .‬בחודש הזה‬
‫אנו מקבלים כוחות להשיג דברים‬
‫יוסף רזניק‬
‫שתמיד היו נראים לנו קשים ובלתי‬
‫אפשריים‪ .‬זה הזמן לעצור לרגע ממרוץ‬
‫החיים‪ ,‬לחשוב על מה שאנחנו רוצים‬
‫באמת להיות‪ ,‬ולנסות להתחיל ליישם את הרצונות הללו‪ .‬זה הזמן לסלוח‬
‫ולבקש סליחה‪.‬‬
‫כשם שראש האדם מפעיל את כל הגוף‪ ,‬כך בראש‪-‬השנה הקב"ה שופט‬
‫את האדם ואת העולם וקובע את גורלם למשך השנה כולה‪ .‬משום כך ראש‬
‫השנה נקרא גם "יום הדין"‪ .‬מבחינה זו יש בו מתח מסוים‪ ,‬אבל אנו בוטחים‬
‫בקב"ה שהוא רוצה בטובתנו‪ ,‬ולכן יסלח לנו וידון אותנו לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫לפני ראש השנה אנו מבקשים סליחה ומחילה מאת הקב"ה‪ ,‬ומקבלים על‬
‫עצמנו לעשות טוב מכאן ולהבא‪ .‬כך אנו נכנסים ליום הדין כבעלי תשובה‪,‬‬
‫והקב"ה מוחל לנו על עוונותינו‪.‬‬
‫תקיעת שופר‬
‫מצות עשה מן התורה לשמוע תקיעת שופר בראש השנה‪ .‬התקיעה היא‬
‫חלק מסדר התפילה בציבור‪ ,‬אך ניתן לבצע אותה גם בנפרד‪ ,‬עבור מי‬
‫שאינו יכול לבוא לבית הכנסת‪ .‬למצוה זו יש כמה וכמה משמעויות‪ :‬קול‬
‫השופר מסמל את ההכרזה על מלכות ה'‪ ,‬מעורר את האדם לתשובה‪ ,‬ויש‬
‫בו גם משמעות של "צעקה" לה' שידון אותנו לשנה טובה‪.‬‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫עשרת הימים מראש השנה ועד יום הכיפורים‪ ,‬נקראים "עשרת ימי‬
‫תשובה"‪ ,‬והם מוקדשים לעשיית תשובה ובקשת סליחה איש מרעהו‪.‬‬
‫בימים אלו התשובה קלה יותר והיא מתקבלת מיד‪ ,‬ועליהם נאמר הפסוק‪:‬‬
‫"ּד ְרׁשּו ה' ְּב ִה ָּמ ְצאֹו‪ְ ,‬ק ָראֻ הּו ִּב ְהיֹותֹו ָקרֹוב"‪ .‬שיאם של עשרת ימי תשובה‬
‫ִ‬
‫הוא יום הכיפורים‪ ,‬שמוקדש כולו לתשובה ולכפרה‪.‬‬
‫סליחות‬
‫תשובה‬
‫"סליחות" הוא שם כולל לסדר של פסוקים‪ ,‬תפילות ופיוטים‪ ,‬שתוכנם הוא‬
‫חרטה ובקשת מחילה‪ ,‬קינה על החורבן וציפייה לגאולה‪ .‬אמירת סליחות‬
‫בתקופה זו של השנה היא מנהג קדום בקהילות ישראל; הספרדים נוהגים‬
‫לומר סליחות כבר מראש חודש אלול‪ ,‬והאשכנזים ‪ -‬מהשבוע שלפני‬
‫ראש השנה‪ .‬את הסליחות נוהגים לומר בשעה מוקדמת בבוקר או בחצות‬
‫הלילה‪ ,‬אך ניתן לומר אותן גם במשך היום‪.‬‬
‫רעיון התשובה הוא אחד מעיקרי התורה‪ .‬אנו איננו כבולים למעשים‬
‫שעשינו בעבר או להרגלים שליליים‪ ,‬ותמיד יש מקום לשינוי ולתיקון‪.‬‬
‫התורה מבטיחה שכל מי ששב בתשובה ‪ -‬הקב"ה מקבל אותו‪ ,‬סולח‬
‫לו ומנקה אותו מעוונותיו‪ .‬מי שחזר בתשובה הוא חביב לפני ה' כאילו‬
‫לא חטא מעולם‪ ,‬וחכמים אף אמרו ש"במקום שבעלי תשובה עומדים ‪-‬‬
‫צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"‪.‬‬
‫ראש השנה‬
‫תהליך התשובה כולל את עזיבת החטא והפסקתו‪ ,‬חרטה עליו וקבלה‬
‫לעתיד‪ ,‬כלומר החלטה שלא לחזור עליו‪ .‬ביחד עם זה יש צורך גם בוידוי‪:‬‬
‫יש להתוודות לפני ה' על כך שחטאנו‪ ,‬על החרטה שלנו ועל ההחלטה‬
‫שלא לחזור על החטא‪ .‬בחטא שבין אדם לחברו‪ ,‬צריך גם לבקש סליחה‬
‫מהחבר ולפייס אותו‪ ,‬וכן יש לפצות אותו אם נגרם לו נזק כספי‪.‬‬
‫ביום א' בתשרי נברא אדם הראשון‪ ,‬וזהו היום הראשון בלוח השנה‬
‫היהודי‪ .‬ב"ממלכתו" של הקב"ה‪ ,‬ראש השנה הוא "החג הלאומי" שבו אנו‬
‫מכריזים מחדש על אמונתנו בה' ועל קבלת מלכותו‪ .‬בעניין זה עוסקות‬
‫רבות מתפילות היום‪ ,‬ומבחינה זו ראש השנה נחשב ליום של שמחה‪.‬‬
‫סדר עדיפויות‬
‫סיפור‬
‫לשבת‬
‫ריח הבשר והעשן עלה באוויר וכל‬
‫החברים שישבו מסביב לשולחן‬
‫חככו את ידיהם בהנאה וציפו‬
‫לסעודה הדשנה‪" .‬תאמינו לי‪ ,‬אין‬
‫לכם לב!" אמר אופיר לדני שהפך‬
‫את הבשרים שהיו על המנגל‬
‫הענק‪" .‬דווקא יש לנו הרבה‪ ,‬אתה‬
‫רוצה?" הושיט לו דני שיפוד עמוס‬
‫בלבבות עוף‪" ,‬אתה מתאר לעצמך‬
‫שעד לפני עשרים וארבע שעות‬
‫הדבר הזה עוד הלך על שתיים‪,‬‬
‫ועכשיו אתה נוגס בו בלי רחמים?"‬
‫אמר אופיר כשקולו מלא חמלה‪.‬‬
‫"הוא הלך‪ ,‬אבל אחר כך הוא‬
‫מיכאל ראם‬
‫הלך לעולמו ועכשיו אנחנו נהנים‬
‫מהבשר הטרי‪ ,‬אתה לא יודע מה אתה מפסיד‪ "...‬ענה דני ונגס‬
‫בשיפוד הגדול‪.‬‬
‫זה לא היה הוויכוח הראשון ולא השני שאופיר הצמחוני התווכח‬
‫עם חבריו‪ ,‬אלא זה היה הוויכוח הקבוע בכל פעם שנערך 'מפגש'‬
‫לכל החברים‪ .‬הם יכלו להמשיך ולהתווכח‪ ,‬אבל צלצול הטלפון‬
‫שבכיסו קטע את השיחה‪" .‬הלו?" ענה אופיר והקשיב לקול‬
‫שמעבר לקו בקוצר רוח‪" :‬מה זאת אומרת אתה לא מרגיש טוב?"‬
‫הוא אמר בכעס‪" :‬אצלי עבודה זה עבודה! זה לא בית אבות ולא‬
‫מעניין אותי כלום!"‪ .‬הדובר מעבר לקו ניסה למלמל משהו‪ ,‬אבל‬
‫אופיר לא הותיר לו מקום להמשיך‪" .‬אתה מגיע מחר לעבודה‬
‫כרגיל‪ ,‬וזהו!"‪.‬‬
‫הוא ניתק את הטלפון אפילו בלי לומר שלום‪ ,‬והמשיך באכילת‬
‫הסלט הירוק שהוגש לו שהורכב מירקות אורגניים ועלים שונים‬
‫ומשונים‪ .‬אלא שהטלפון צלצל בשנית "זה מהחנות‪ ,‬אני חייב‬
‫לענות" התנצל בנימוס בפני חבריו‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כמה סגרתם קופה היום?" שאל אופיר‪" .‬מה? רק תשעת‬
‫אלפים שקל? אתם חבורה של עצלנים‪ ,‬מה אתם עושים שם כל‬
‫היום?!" הפטיר בזלזול‪.‬‬
‫כנראה שהעובד ניסה להסביר את עצמו‪ ,‬אבל זה רק עורר יותר‬
‫את עצבנותו של אופיר‪" .‬אל תגיד לי השתדלנו! אני רוצה לראות‬
‫רווחים ולא השתדלות"‪ .‬הוא סיים את השיחה‪.‬‬
‫"אתה יותר מדי קשוח איתם!" אמר לו דני‪" .‬רק ככה הם מבינים‪,‬‬
‫אסור לרחם עליהם" אמר אופיר והרחיק את הצלחת‪" ,‬אני ממהר‬
‫יש לי פגישה‪ ,‬להתראות לכם חבורת הטורפים‪ "...‬נפרד מהם‬
‫אופיר‪" .‬להתראות‪ ,‬שפן סלע‪ "...‬השיב דני בחיוך‪.‬‬
‫*‬
‫טקס השקת הכוסות לרגל השנה החדשה היה האירוע הכי מדובר‬
‫ברשת החנויות של אופיר‪ .‬העובדים אהבו מאוד את המפגש‬
‫השנתי הזה שבו הם נהנים בצוותא בלי לחץ של עבודה ולקוחות‬
‫טרדניים שדורשים את מבוקשם‪.‬‬
‫העובדים קיבלו את ההזמנות היוקרתיות לארוחת הערב שכמובן‬
‫ב'מסעדה‬
‫הייתה‬
‫טבעונית' על טהרת‬
‫הירקות והצומח‪ ,‬מכיון‬
‫שאופיר לא היה מוכן‬
‫לממן בכספו 'צער‬
‫בעלי חיים'‪ .‬הערב‬
‫נקבע לשבועיים אחר‬
‫מכן וההכנות היו‬
‫בעיצומן‪.‬‬
‫והנה הגיע הערב‬
‫המיוחל‪ .‬אופיר לבש‬
‫את חליפתו היוקרתית‬
‫והתכונן לאירוע רב‬
‫הרושם‪ .‬לפי התכנון‬
‫היו אמורים כל‬
‫העובדים להגיע אל המסעדה‪ ,‬ואז היה אמור להיכנס אופיר ולתת‬
‫את האות להתחלת התוכנית האומנותית‪.‬‬
‫אופיר הגיע אל המסעדה והחנה את רכב השטח שלו על המדרכה‬
‫הסמוכה‪ .‬הוא דחף את דלת העץ היוקרתית וכמעט שהתעלף‪.‬‬
‫הוא לא הבין האם טעה והגיע למסיבת פורים במקום או לטקס‬
‫היוקרתי של רשת החנויות שלו‪ .‬מסביב לשולחנות ישבו העובדים‬
‫אבל כולם היו מחופשים‪ .‬היו שם תחפושות של כבשים ועגלים‪,‬‬
‫תרנגולים ועיזים ואפילו כמה ברווזים חמודים‪ .‬אופיר לא ידע אם‬
‫לצחוק או לבכות‪ .‬הוא פשוט היה בהלם מגן החיות שאליו נחת‪.‬‬
‫הדבר היחיד שהצליח לומר היה "מה זה? מה קורה כאן?"‬
‫ואז ניגש אליו אפרוח ענק שאופיר הצליח לזהות בו את חיים‬
‫המחסנאי‪ ,‬והגיש לו מעטפה גדולה‪ .‬אופיר פתח את המעטפה‬
‫והוציא ממנה מכתב‪ ,‬הוא התחיל לקרוא ואז הבין את הכול‪...‬‬
‫"אופיר היקר!" נכתב באותיות גדולות ויפות‪" .‬אנו עובדיך המסורים‬
‫איננו אשמים שנולדנו רק עם שתי רגליים ולא הולכים על ארבע‪.‬‬
‫אנו עושים כמיטב יכולתנו למען העסק ומקוים שתשתמש במידת‬
‫החמלה שבך‪ ,‬גם למען בעלי החיים מזן בני האדם‪ ,‬על החתום‬
‫עובדיך הנאמנים"‪.‬‬
‫אופיר התיישב במקומו בראש השולחן והסתכל על 'עדר בעלי‬
‫החיים' שמסביבו‪ .‬הם הורידו את המסכות שעל פניהם ואופיר‬
‫הביט בפניהם‪ ,‬כשלפתע הוא הבין‪ :‬הוא הבין שגם על בני אדם‬
‫צריך לרחם‪ ,‬לפחות אם לא יותר מבעלי החיים‪ ,‬שאותם הוא כל‬
‫כך אוהב ומכבד‪...‬‬
‫***‬
‫בסיומה של פרשת השבוע מובאת פרשת 'עגלה ערופה' המצווה‬
‫את זקני העדה לקחת אחריות על רצח שנעשה בתחומם‪ ,‬המוזיל‬
‫את ערך החיים ופוגע בכבוד בני האדם‪ .‬למרות הקפדתה העצומה‬
‫של התורה על צער בעלי חיים והדאגה להם‪ ,‬מגדירה לנו התורה‬
‫את סדר העדיפויות האמיתי ומורה לנו לערוף את ראש העגלה‬
‫ככפרה על הזילות בערכם של חיי אדם‪ ,‬כדי להראות לנו שלפני‬
‫שדואגים לבעלי החיים מצווים אנו לדאוג לנזר הבריאה הוא‬
‫האדם‪.‬‬
‫עקיפה מימין‬
‫בפרשת השבוע כתוב‪ֹ" :‬לא ַת ִּסיג‬
‫ֹלהיָך נ ֵֹתן ְלָך‬
‫ּגְ בּול ֵר ֲעָך ‪ֲ -‬א ֶׁשר ה' ֱא ֶ‬
‫ְל ִר ְׁש ָּתּה" (שופטים י"ט‪ ,‬י"ד)‬
‫התורה מלמדת אותנו על איסור‬
‫'הסגת גבול' של אדם לרעהו‪,‬‬
‫וחומרת המעשה‪.‬‬
‫איסור 'הסגת גבול' עורר אותנו‬
‫לשאלה מעניינת‬
‫אביחיל היה המפיץ הראשי של‬
‫חברת 'אמפוקס' בארץ‪ .‬הוא חתם‬
‫על חוזה עם הנהלת החברה‬
‫שבתוך תקופה של חצי שנה יקים‬
‫רשת משווקים עצמאית‪ ,‬שתשווק‬
‫בכל הארץ את מוצרי החברה‪.‬‬
‫אחד הסוכנים המצליחים ביותר‬
‫של אביחיל – היה יוסי‪ ,‬הוא יצא‬
‫לדרך ובתוך שבועות ספורים‬
‫הצליח למכור עשרות מוצרים‬
‫ולהביא לקוחות חדשים‪ .‬ההצלחה‬
‫הגדולה של יוסי לא נעלמה מעיניו‬
‫של אביחיל‪ ,‬והוא תגמל את יוסי‬
‫בהתאם‪ .‬באחד הימים החליט יוסי‬
‫לעקוף את אביחיל המשווק הראשי‪,‬‬
‫פנה ישירות להנהלת החברה וקנה‬
‫ממנה מוצרים במחיר מוזל יותר‬
‫ממה שקיבל אביחיל עד עכשיו‪.‬‬
‫כשאביחיל גילה את הדברים‪ ,‬הוא‬
‫בית‬
‫המדרש‬
‫שאלה מס' ‪357‬‬
‫הכנסו לאתר‬
‫‪shalomlaam.co.il‬‬
‫למדור השאלה השבועית‬
‫כתבו את תשובתכם‬
‫והשתתפו‬
‫בהגרלה הגדולה ‪-‬‬
‫‪ 2‬זוכים בתווי קנייה‬
‫בסך ‪ 300‬ש"ח‬
‫(ההשתתפות בהגרלה מגיל‬
‫‪ 14‬ומעלה)‪.‬‬
‫פנה ליוסי בטענה ואמר‪" :‬אני שילמתי לך משכורת עד עכשיו‪ ,‬לכן‬
‫הלקוחות האלה הם שלי ואסור לך למכור להם מוצרים!"‬
‫ואילו יוסי טוען‪" :‬אני הבאתי את הלקוחות הללו‪ ,‬והם לא קשורים‬
‫אליך ולכן זכותי למכור להם‪ "...‬מה דעתכם? האם מותר ליוסי למכור‬
‫לאותם לקוחות שהביא בזמן שקיבל משכורת מאביחיל? והאם‬
‫היה מותר להנהלת החברה למכור ליוסי מוצרים מאחורי גבו של‬
‫אביחיל?‬
‫מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט‪ :‬תלמוד בבלי‬
‫מסכת 'בבא בתרא' דף כ"א עמוד ב' בעניין‪' :‬מרחיקים מצודת הדג'‪.‬‬
‫שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ו סעיף ה' ברמ"א‪.‬‬
‫תשובה לשאלה "כשהדלת נשארה פתוחה" (שאלה מס' ‪)354‬‬
‫תקציר השאלה השבועית‪:‬שלומי נכנס לחדר שבו עמדו האופניים‬
‫של חיים‪ ,‬ושכח לנעול את הדלת כשיצא‪ ,‬וכתוצאה מכך נגנבו‬
‫האופניים‪ .‬האם שלומי חייב לשלם לחיים על האופניים?‬
‫תשובה בקצרה‪ :‬שלומי פטור מלשלם לחיים על האופניים‪.‬‬
‫תשובה בהרחבה‪ :‬לפני שאנו נכנסים לדיון האם שלומי פשע‬
‫באחריות על האופניים שהיו בחדר‪ ,‬עלינו לבדוק האם אדם שמקבל‬
‫מפתח למקום מסוים מתחייב ב'שמירה' על המקום‪ .‬דעת ה'נתיבות‬
‫המשפט' (סימן רצ"א סעיף קטן ב') שאדם שקיבל מפתח – אינו‬
‫מתחייב ב'שמירה' עד שיאמר לו הבעלים בשעת נתינת המפתח‬
‫'שמור לי'‪ .‬אבל אם מוכח בוודאות‪ ,‬שדעתו של הבעלים שישמור‬
‫על המקום על אף שלא אמר זאת בפירוש‪ ,‬הוא נעשה 'שומר' וחייב‬
‫באחריות על המקום‪ .‬כיוון שהחדר הזה‪ ,‬היה סגור כל הזמן – בוודאי‬
‫דעתם של הבעלים שהחדר יישאר סגור ושהוא יישמר כראוי‪.‬‬
‫למרות שבדרך כלל שומר צריך לעשות 'קניין' כדי להתחייב‬
‫בשמירה (הלכות שומרים סימן רצ"א סעיף ה')‪ ,‬בכל זאת במקרה‬
‫שלנו ישנו ספק האם להחשיב זאת כ'מנהג מדינה' שמקבל המפתח‬
‫צריך לשמור על המקום כראוי‪ ,‬אם כי לא ברור האם מסירת המפתח‬
‫נחשבת כ'קניין' של חיובי השמירה בעיני האנשים‪.‬‬
‫על מה הוא צריך לשמור?‬
‫האם השומר חייב לשמור על כל מה שנמצא בחדר? או רק על מה‬
‫שמקובל לשים באותו חדר? להלכה נראה שרק דבר שרגילים לשמור‬
‫באותו חדר על זה חייב השומר באחריות‪ ,‬אבל אם הכניסו לאותו‬
‫חדר חפצים יקרים שלא משאירים בדרך כלל בכזה חדר‪ ,‬או שאנשים‬
‫אחרים הכניסו לחדר חפצים למרות שהם קיבלו רשות להניח אותם‬
‫בחדר‪ ,‬זה עדיין לא מחייב את בעל המפתח באחריות על חפציהם‪.‬‬
‫כיוון שאמדן דעתו של הבעלים הוא – לשמור על מה שיש בחדר ולא‬
‫על חפצים של אחרים שעליהם לא התחייב בשמירה‪ ,‬והוא התחייב‬
‫בשמירה כלפי חפצי הבעלים ולא על חפצים של אנשים אחרים‪.‬‬
‫האם מי שפותח מקום ולא סוגר אותו‪ ,‬נחשב ל'מזיק'?‬
‫בתלמוד בבלי (מסכת 'בבא קמא' דף נ"ה עמוד ב') מובאים ארבעה‬
‫סוגי נזק שבהם המזיק פטור ב'דיני אדם' וחייב ב'דיני שמים'‪ .‬אחד‬
‫מסוגי הנזק הללו הוא 'הפורץ גדר בפני בהמת חברו ויצאה' שחייב‬
‫רק בדיני שמים ואי אפשר לחייב אותו בדיני אדם וכך נפסק להלכה‪.‬‬
‫(סימן שצ"ו סעיף ד')‬
‫האם שכחה נחשבת כשוגג או כאונס?‬
‫בדיני 'שומר' ישנו ספק כיצד נתייחס ל'שכחה'‪ -‬האם זה מוגדר‬
‫כ'פשיעה'‪' ,‬שוגג'‪ ,‬או 'אונס' כיוון שבדיני אדם המזיק – חייב המזיק‬
‫במקרה של שכחה (סימן תכ"א סעיף י') במקרה של 'שומרים'‬
‫ששכחו ישנה מחלוקת האם הם חייבים לשלם (תלמוד בבלי‬
‫'בבא מציעא' דף מ"ב עמוד א'‪ ,‬ו'שולחן ערוך' סימן רצ"א סעיף ז'‬
‫ובמפרשים על המקום)‪ .‬ובמקרה שלנו‪ ,‬כיוון ששלומי לא ממש‬
‫'הזיק' בידיים וגם לא קיבל 'שמירה' על החפצים שנגנבו‪ ,‬הוא ייחשב‬
‫כ'שוגג' וישנם פוסקים הסוברים שכל 'גרמא' בשוגג אינו חייב אפילו‬
‫בדיני שמים‪.‬‬