טוב בכל מצב
מתחברים לתורה ויהדות 690 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב ! חווית ניגוני סליחות בצלילים וקולות שופר בקבר דוד המלך. רכזי נוער ומדריכים ,צרו קשר052-7644420 : 'שלום לעם' להאיר את הנשמה רוצים להירשם גם אתם לוואטסאפ של שלום לעם? שלחו "הצטרף" למספר 050-364-4410 נא ציינו אם אתם לומדים במדרשה אצלנו ובאיזה סניף נשמח לקבל תמונות ,סרטונים ,חידושי תורה מסניפי המדרשיות רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם" שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל 02-5022881 .פקס02-5022991 . מצב בכלאל החיים טוב מבט במדור כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il פרשת שופטים ז' אלול תשע"ה 22באוגוסט 2015 ישבת פרשת שופטים ,ז' באלול תשע"ה, 22/8/15הלינץ' הנפשע באמריקה היום ,לפני מאה שנה בז' באלול תרע"ה, נערך לינץ' אכזרי בליאו פרנק -יהודי אמריקאי ,לאחר עלילה נפשעת שהוטלה עליו .שנתיים קודם לכן ,נמצאה בבית החרושת לעפרונות שניהל פרנק, גופתה של אחת העובדות ,נערה בת ארבע עשרה בשם מרי פייגן .פרנק הואשם ברצח הנערה והועמד למשפט בפני חבר מושבעים .הייתה זו עלילה שפלה ,ולפרנק לא היה שום קשר לרצח, המשפט שהתנהל היה שנוי במחלוקת ורווי בשנאה .אספסוף כפרי עמד בצדי הדרך לבית המשפט וקרא קריאות גנאי נגד היהודי ותבעו לתלותו .פרנק הורשע, למרות שרוב העדויות במשפט הצביעו כי השרת של המפעל הוא זה שרצח את הנערה. פרנק נידון למוות שהומר אחר כך למאסר עולם ,וחלק מהעיתונאים ניהלו מסע מתוקשר בעל מאפיינים אנטישמיים מובהקים ,שגרמה לשנאת יהודים אנטישמית בדרום אמריקה .פרנק הותקף בכלא וגרונו שוסף ,אך הוא הצליח לשרוד את התקיפה והתאושש במרפאת הכלא .אך בז' באלול תרע"ה, פרצה קבוצה של פורעים אל חצר בית הכלא ,חטפו את פרנק ,והוא נגרר במשך כ 250-קילומטר בדרכי עפר ,עד סמוך לבית בו נולדה פייגן ,ושם הוא נתלה על עץ ,השם ייקום דמו .היה זה מעשה הלינץ' המתועד היחידי שבוצע ביהודים בארצות הברית .רבים מיהודי המדינה עזבו אותה כתוצאה מהמעשה הנפשע ,ובעקבות זאת הוקמה הליגה נגד השמצה במטרה להגן על היהודים מעלילות דומות. שישים שנה לאחר הלינץ' ,הודה מחסנאי המפעל כי ראה את השרת הורג את הנערה ,וזה איים עליו כי אם יספר הוא יהרוג אותו .הוא החליט לספר את האמת' ,כדי למות במצפון שקט' כלשונו .שוב התברר ,כי עלילות הדם נגד היהודים בכל ההיסטוריה ,הינם עלילות שווא מתוך שנאה ואנטישמיות נגד מסע אל העבר עם ישראל ,העם הנבחר של הקב"ה ובניו אהוביו. יום שני ,ט' באלול תשע"ה" 24/8/15 ,הדף היומי" בט' באלול תרפ"ג ,הכריז הגאון רבי מאיר שפירא ,רבה של לובלין וראש ישיבת "חכמי לובלין" ,על הרעיון הכביר והעולמי ,של לימוד 'הדף היומי' .את ההצעה העביר הרב שפירא בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין ,והיוזמה תפסה תאוצה בלתי רגילה והקיפה את העולם התורני כולו .היוזמה מבוססת על מספר הדפים של התלמוד הבבלי ,שהם 2,711דפים ,והרעיון הוא שבכל יום ילמד עם ישראל כולו את אותו דף גמרא .ובמחזור של כשבע וחצי שנים, יסיים עם ישראל כולו את התלמוד הבבלי כולו .גדולי ישראל שבאותו דור, ובראשם מרן ה"חפץ חיים" והאדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" ,אישרו את דבר הרעיון ומאז הפך הדבר לנחלת הכלל .מדהים לראות כיצד הרעיון שהגה יהודי אחד ,מקיף את העולם היהודי כולו בכל קצוות תבל ,ומדי יום ביומו לומדים רבבות-רבבות של אחינו בני ישראל את הדף היומי המשותף ,ובכך זוכים לקיים את דברי הזוהר "התורה והקב"ה ועם ישראל ,כולם אחד הם". יום שלישי ,י' באלול תשע"ה 25/8/15 ,חוקי התורה היום ,י' באלול שנת שמ"ו ,העניק המלך זיגמונד מלך פולין ונשיא מדינת ליטא לגדולי הרבנים כוח ואישור רשמי לשפוט את יהודי הממלכות כדיני התורה, גם במקרים שזה נוגד את חוקי הממשלה .היה זה תקדים היסטורי בלתי רגיל וקרן אור בחשכת הגלות הארוכה. יום רביעי ,י"א באלול תשע"ה 26/8/15 ,מאסרו של השל"ה הקדוש בי"א באלול שפ"ה ,כלא הפחה התורכי של ירושלים את השל"ה הקדוש שעלה לירושלים קודם לכן ,יחד עם עוד חמישה עשר רבנים גדולים ,במטרה לאלץ את הקהילה היהודית לשלם בעבורם כופר נפש רב .לאחר ייסורים רבים ,עלה בידי השבויים להיחלץ מהמאסר הנפשע ,והשל"ה עבר לטבריה בה נפטר בי"א בניסן שנת ש"צ ונקבר בסמוך לקברו של הרמב"ם. יום שישי ,י"ג באלול תשע"ה 28/8/15 ,הרוגי האינקוויזיציה בי"ג באלול שנת רמ"ו ,שש שנים לפני גירוש ספרד ,הוצאו יהודים רבים להורג בעיר טולדו שבספרד ,בידי האינקוויזיציה הספרדית הארורה שנוסדה במטרה להצר את צעדי היהודים במדינה ורבים מהם הועלו על המקוד בעטיים ומתו על קידוש השם .בגירוש עצמו ,יצאו מאות אלפים מתושבי המדינה היהודיים ,שהעדיפו לעזוב את כל רכושם ולא להמיר את דתם חלילה לדת הנוצרית. טוב בכל מצב מבאט ל החיים החיים בכפר הקטן והנידח שבגינאה שבאפריקה היו קשים במיוחד עבור נגיסטה הצעיר .הוא גדל בכפר שבו התושבים חיו בעוני מחפיר ושימשו כבשר תותחים עבור המיליציות החמושות שנאבקו אחת בשנייה, וגרמו לשפיכות דמים קשה .הדבר היחיד שמממנו התפרנסו התושבים היה החקלאות שהספיקה להם בקושי .האפשרויות היחידות להרוויח קצת יותר כסף ,הייתה עבודה מסוכנת במכרות היהלומים בגיל שרוב העובדים בהם מתו דוד קליינר צעיר ,או בעבודת סבלות קשה בפריקה וטעינת משאות בנמל על אוניות משא גדולות שעשו את דרכן אל מעבר לאוקיינוס. נגיסטה בחר באפשרות השנייה ,הוא היה משכים קום ורץ אל הנמל בתקווה למצוא עבודה באותו היום ,ולאחר 12שעות של עבודת פרך הוא היה שב אל הבקתה העלובה שלו באפיסת כוחות מוחלטת .כך התנהלו חייו האומללים עד שלילה אחד פרצה קבוצת חמושים לבתי הכפר ושדדו את מעט הכסף שהיה ברשותם של התושבים .מבחינת נגיסטה זה היה הקש ששבר את גבו השחוח מרוב עבודה ,עבודת פרך של חודש נשדדה תוך דקה אחת! נגיסטה החליט שהגיע הזמן לעזוב את הארץ הארורה הזאת, והתחיל לתכנן תכנית בריחה דרך הים .הוא החל לעקוב אחרי הנהלים של הכנסת הסחורות לבטן האניות וגילה את נקודות התורפה של מערך האבטחה ,ולאחר חודש שלם של מעקבים החליט לצאת לדרך. בשעת לילה מאוחרת התגנב נגיסטה אל אחד המחסנים ונכנס לארגז ענק לאחסון מזון ,ולמחרת בבוקר הרים אותו המנוף אל בטן האנייה .לאחר ההפלגה ,יצא נגיסטה בחשאי מהארגז המחניק וחמק לאזור מגורי המכונאים .הוא מצא סרבל עבודה ולבש אותו, ומאותו הרגע הוא הצטרף אל העבודה השוטפת של המכונאים. שבוע לאחר ההפלגה פגש אותו אחד ממנהלי העבודה ,והחל לחשוד בו ,פניו של נגיסטה לא היו מוכרות לו והוא ביקש את תעודותיו ורישיון העבודה שלו .לאחר שהתברר לו שמדובר למעשה במסתנן אל האנייה הוא הזעיק מיד את אחד מאנשי האבטחה כדי שיעצור אותו. הוא נלקח בכוח אל הסיפון והוצג לפני רב החובל ,שהחל לצעוק עליו כאילו היה הגרוע שבאדם .בסופו של דבר הוא נתן הוראה להשליך אותו מן הספינה .נגיסטה התחנן על נפשו אבל רב החובל אפילו לא הביט לכיוונו .בשלב הזה הבחין נגיסטה שיש עוד נוסע סמוי שנתפס ויחדיו הם מושלכים מן הספינה ,הם הועלו על רפסודה קטנה והורדו ללב האוקיינוס במרחק של אלפי קילומטרים מפיסת אדמה. של שמו הנוסע השני היה בניטו ולצדו היה תיק גדול שהיה מלא בגרוטאות. כבר ברגע הראשון הוציא בניטו שני חבלים והורה לשותפו ל ק ש ו ר את עצמו לרפסודה, אחרת ,אמר ,הגלים הגבוהים יעיפו אותו היישר לתוך הים. בעוד נגיסטה מיואש ואפוף בחרדה ,בניטו היה משועשע מהמצב ולא הפסיק לזרוק בדיחות עגומות על מצבם .מעט המים שהיו להם בשני בקבוקי פלסטיק נגמרו במהירות ,והם היו על סף התייבשות. בשלב הזה השמים התקדרו והחלה סופה חזקה ,ובניטו שלף מטריה מהתיק שלו" .זה מה שמטריד אותך ,שלא נירטב?" זעק נגיסטה לתוך הרוח העזה. בניטו צחק" :ידידי ,אם תעזור לי לאחוז את המטריה הפוך ,נוכל לאסוף את הגשם שיורד ולמלא את הבקבוקים שלנו!" הסופה שככה ,וחוץ מלשתות הם גם היו צריכים לאכול ,בניטו הוציא רשת מהתיק ופרס אותה ליד הרפסודה ,ושעתיים לאחר מכן כבר בושלו שני דגים עסיסיים בתוך כלי פח גדול. ארבעה שבועות שטו השניים ללא כיוון או מטרה ,כשבכל הזמן הזה בניטו מספר לידידו החדש סיפורים מדהימים על העולם הגדול .כמה פעמים הם היו בסכנת חיים של ממש בעיקר לאחר שהרפסודה שלהם התהפכה באחת הסופות ובקושי הם הצליחו לעלות עליה בחזרה ,אבל כל הזמן הזה בניטו לא הפסיק לצחוק על מזלם הרע ו'מה עוד יכול לקרות להם שעוד לא קרה'. באחד הימים הם הבחינו בספינה גדולה שטה במרחק ,נגיסטה החל לקפוץ ולצרוח ,אבל בניטו אמר לו שחבל על הכוח ובמקום זאת הוא פתח את התיק" :את זה הצלחתי לקחת מסירת הצלה של הספינה לפני שזרקו אותנו לים" אמר בחיוך ושלף 2פצצות עשן אדומות. חצי שעה לאחר מכן הועלו השניים על ספינת תיירים גדולה .בסופו של דבר ,הצליחו נגיסטה ובניטו למצוא מקלט מדיני בספרד.... *** גם בשעות המצוקה הגדולות ביותר שיש לאדם ,אם הוא ישמור על אופטימיות וינסה להישאר בשמחה ,הסיכוי שלו לצאת מהמצב הזה ,יהיה הרבה יותר גדול .כשאדם בשמחה המוח מגלה הרבה יותר יצירתיות והוא מסוגל למצוא את הדרך הנכונה כדי להיחלץ מהבעיה. " והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה ,שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" ( אבות ב' ,א' ) לכסיקון ימי התשובה חודש אלול חודש אלול הוא החודש האחרון של השנה ונועד לסיכום ולחשבון-נפש של השנה החולפת .החודש נקרא גם "חודש הרחמים והסליחות" ,ובו הקב"ה קרוב אלינו במיוחד ,ועוזר לנו לתקן את דרכינו ולזכות לשנה טובה ומתוקה. יש לי מושג בלב כל יהודי מורגשת התעוררות בימי חודש אלול .אנו מרגישים רצון להשתנות ולהיות טובים יותר ,וחשים כמיהה לדבר-מה רוחני .בחודש הזה אנו מקבלים כוחות להשיג דברים יוסף רזניק שתמיד היו נראים לנו קשים ובלתי אפשריים .זה הזמן לעצור לרגע ממרוץ החיים ,לחשוב על מה שאנחנו רוצים באמת להיות ,ולנסות להתחיל ליישם את הרצונות הללו .זה הזמן לסלוח ולבקש סליחה. כשם שראש האדם מפעיל את כל הגוף ,כך בראש-השנה הקב"ה שופט את האדם ואת העולם וקובע את גורלם למשך השנה כולה .משום כך ראש השנה נקרא גם "יום הדין" .מבחינה זו יש בו מתח מסוים ,אבל אנו בוטחים בקב"ה שהוא רוצה בטובתנו ,ולכן יסלח לנו וידון אותנו לשנה טובה ומתוקה. לפני ראש השנה אנו מבקשים סליחה ומחילה מאת הקב"ה ,ומקבלים על עצמנו לעשות טוב מכאן ולהבא .כך אנו נכנסים ליום הדין כבעלי תשובה, והקב"ה מוחל לנו על עוונותינו. תקיעת שופר מצות עשה מן התורה לשמוע תקיעת שופר בראש השנה .התקיעה היא חלק מסדר התפילה בציבור ,אך ניתן לבצע אותה גם בנפרד ,עבור מי שאינו יכול לבוא לבית הכנסת .למצוה זו יש כמה וכמה משמעויות :קול השופר מסמל את ההכרזה על מלכות ה' ,מעורר את האדם לתשובה ,ויש בו גם משמעות של "צעקה" לה' שידון אותנו לשנה טובה. עשרת ימי תשובה עשרת הימים מראש השנה ועד יום הכיפורים ,נקראים "עשרת ימי תשובה" ,והם מוקדשים לעשיית תשובה ובקשת סליחה איש מרעהו. בימים אלו התשובה קלה יותר והיא מתקבלת מיד ,ועליהם נאמר הפסוק: "ּד ְרׁשּו ה' ְּב ִה ָּמ ְצאֹוְ ,ק ָראֻ הּו ִּב ְהיֹותֹו ָקרֹוב" .שיאם של עשרת ימי תשובה ִ הוא יום הכיפורים ,שמוקדש כולו לתשובה ולכפרה. סליחות תשובה "סליחות" הוא שם כולל לסדר של פסוקים ,תפילות ופיוטים ,שתוכנם הוא חרטה ובקשת מחילה ,קינה על החורבן וציפייה לגאולה .אמירת סליחות בתקופה זו של השנה היא מנהג קדום בקהילות ישראל; הספרדים נוהגים לומר סליחות כבר מראש חודש אלול ,והאשכנזים -מהשבוע שלפני ראש השנה .את הסליחות נוהגים לומר בשעה מוקדמת בבוקר או בחצות הלילה ,אך ניתן לומר אותן גם במשך היום. רעיון התשובה הוא אחד מעיקרי התורה .אנו איננו כבולים למעשים שעשינו בעבר או להרגלים שליליים ,ותמיד יש מקום לשינוי ולתיקון. התורה מבטיחה שכל מי ששב בתשובה -הקב"ה מקבל אותו ,סולח לו ומנקה אותו מעוונותיו .מי שחזר בתשובה הוא חביב לפני ה' כאילו לא חטא מעולם ,וחכמים אף אמרו ש"במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". ראש השנה תהליך התשובה כולל את עזיבת החטא והפסקתו ,חרטה עליו וקבלה לעתיד ,כלומר החלטה שלא לחזור עליו .ביחד עם זה יש צורך גם בוידוי: יש להתוודות לפני ה' על כך שחטאנו ,על החרטה שלנו ועל ההחלטה שלא לחזור על החטא .בחטא שבין אדם לחברו ,צריך גם לבקש סליחה מהחבר ולפייס אותו ,וכן יש לפצות אותו אם נגרם לו נזק כספי. ביום א' בתשרי נברא אדם הראשון ,וזהו היום הראשון בלוח השנה היהודי .ב"ממלכתו" של הקב"ה ,ראש השנה הוא "החג הלאומי" שבו אנו מכריזים מחדש על אמונתנו בה' ועל קבלת מלכותו .בעניין זה עוסקות רבות מתפילות היום ,ומבחינה זו ראש השנה נחשב ליום של שמחה. סדר עדיפויות סיפור לשבת ריח הבשר והעשן עלה באוויר וכל החברים שישבו מסביב לשולחן חככו את ידיהם בהנאה וציפו לסעודה הדשנה" .תאמינו לי ,אין לכם לב!" אמר אופיר לדני שהפך את הבשרים שהיו על המנגל הענק" .דווקא יש לנו הרבה ,אתה רוצה?" הושיט לו דני שיפוד עמוס בלבבות עוף" ,אתה מתאר לעצמך שעד לפני עשרים וארבע שעות הדבר הזה עוד הלך על שתיים, ועכשיו אתה נוגס בו בלי רחמים?" אמר אופיר כשקולו מלא חמלה. "הוא הלך ,אבל אחר כך הוא מיכאל ראם הלך לעולמו ועכשיו אנחנו נהנים מהבשר הטרי ,אתה לא יודע מה אתה מפסיד "...ענה דני ונגס בשיפוד הגדול. זה לא היה הוויכוח הראשון ולא השני שאופיר הצמחוני התווכח עם חבריו ,אלא זה היה הוויכוח הקבוע בכל פעם שנערך 'מפגש' לכל החברים .הם יכלו להמשיך ולהתווכח ,אבל צלצול הטלפון שבכיסו קטע את השיחה" .הלו?" ענה אופיר והקשיב לקול שמעבר לקו בקוצר רוח" :מה זאת אומרת אתה לא מרגיש טוב?" הוא אמר בכעס" :אצלי עבודה זה עבודה! זה לא בית אבות ולא מעניין אותי כלום!" .הדובר מעבר לקו ניסה למלמל משהו ,אבל אופיר לא הותיר לו מקום להמשיך" .אתה מגיע מחר לעבודה כרגיל ,וזהו!". הוא ניתק את הטלפון אפילו בלי לומר שלום ,והמשיך באכילת הסלט הירוק שהוגש לו שהורכב מירקות אורגניים ועלים שונים ומשונים .אלא שהטלפון צלצל בשנית "זה מהחנות ,אני חייב לענות" התנצל בנימוס בפני חבריו. "כן ,כמה סגרתם קופה היום?" שאל אופיר" .מה? רק תשעת אלפים שקל? אתם חבורה של עצלנים ,מה אתם עושים שם כל היום?!" הפטיר בזלזול. כנראה שהעובד ניסה להסביר את עצמו ,אבל זה רק עורר יותר את עצבנותו של אופיר" .אל תגיד לי השתדלנו! אני רוצה לראות רווחים ולא השתדלות" .הוא סיים את השיחה. "אתה יותר מדי קשוח איתם!" אמר לו דני" .רק ככה הם מבינים, אסור לרחם עליהם" אמר אופיר והרחיק את הצלחת" ,אני ממהר יש לי פגישה ,להתראות לכם חבורת הטורפים "...נפרד מהם אופיר" .להתראות ,שפן סלע "...השיב דני בחיוך. * טקס השקת הכוסות לרגל השנה החדשה היה האירוע הכי מדובר ברשת החנויות של אופיר .העובדים אהבו מאוד את המפגש השנתי הזה שבו הם נהנים בצוותא בלי לחץ של עבודה ולקוחות טרדניים שדורשים את מבוקשם. העובדים קיבלו את ההזמנות היוקרתיות לארוחת הערב שכמובן ב'מסעדה הייתה טבעונית' על טהרת הירקות והצומח ,מכיון שאופיר לא היה מוכן לממן בכספו 'צער בעלי חיים' .הערב נקבע לשבועיים אחר מכן וההכנות היו בעיצומן. והנה הגיע הערב המיוחל .אופיר לבש את חליפתו היוקרתית והתכונן לאירוע רב הרושם .לפי התכנון היו אמורים כל העובדים להגיע אל המסעדה ,ואז היה אמור להיכנס אופיר ולתת את האות להתחלת התוכנית האומנותית. אופיר הגיע אל המסעדה והחנה את רכב השטח שלו על המדרכה הסמוכה .הוא דחף את דלת העץ היוקרתית וכמעט שהתעלף. הוא לא הבין האם טעה והגיע למסיבת פורים במקום או לטקס היוקרתי של רשת החנויות שלו .מסביב לשולחנות ישבו העובדים אבל כולם היו מחופשים .היו שם תחפושות של כבשים ועגלים, תרנגולים ועיזים ואפילו כמה ברווזים חמודים .אופיר לא ידע אם לצחוק או לבכות .הוא פשוט היה בהלם מגן החיות שאליו נחת. הדבר היחיד שהצליח לומר היה "מה זה? מה קורה כאן?" ואז ניגש אליו אפרוח ענק שאופיר הצליח לזהות בו את חיים המחסנאי ,והגיש לו מעטפה גדולה .אופיר פתח את המעטפה והוציא ממנה מכתב ,הוא התחיל לקרוא ואז הבין את הכול... "אופיר היקר!" נכתב באותיות גדולות ויפות" .אנו עובדיך המסורים איננו אשמים שנולדנו רק עם שתי רגליים ולא הולכים על ארבע. אנו עושים כמיטב יכולתנו למען העסק ומקוים שתשתמש במידת החמלה שבך ,גם למען בעלי החיים מזן בני האדם ,על החתום עובדיך הנאמנים". אופיר התיישב במקומו בראש השולחן והסתכל על 'עדר בעלי החיים' שמסביבו .הם הורידו את המסכות שעל פניהם ואופיר הביט בפניהם ,כשלפתע הוא הבין :הוא הבין שגם על בני אדם צריך לרחם ,לפחות אם לא יותר מבעלי החיים ,שאותם הוא כל כך אוהב ומכבד... *** בסיומה של פרשת השבוע מובאת פרשת 'עגלה ערופה' המצווה את זקני העדה לקחת אחריות על רצח שנעשה בתחומם ,המוזיל את ערך החיים ופוגע בכבוד בני האדם .למרות הקפדתה העצומה של התורה על צער בעלי חיים והדאגה להם ,מגדירה לנו התורה את סדר העדיפויות האמיתי ומורה לנו לערוף את ראש העגלה ככפרה על הזילות בערכם של חיי אדם ,כדי להראות לנו שלפני שדואגים לבעלי החיים מצווים אנו לדאוג לנזר הבריאה הוא האדם. עקיפה מימין בפרשת השבוע כתובֹ" :לא ַת ִּסיג ֹלהיָך נ ֵֹתן ְלָך ּגְ בּול ֵר ֲעָך ֲ -א ֶׁשר ה' ֱא ֶ ְל ִר ְׁש ָּתּה" (שופטים י"ט ,י"ד) התורה מלמדת אותנו על איסור 'הסגת גבול' של אדם לרעהו, וחומרת המעשה. איסור 'הסגת גבול' עורר אותנו לשאלה מעניינת אביחיל היה המפיץ הראשי של חברת 'אמפוקס' בארץ .הוא חתם על חוזה עם הנהלת החברה שבתוך תקופה של חצי שנה יקים רשת משווקים עצמאית ,שתשווק בכל הארץ את מוצרי החברה. אחד הסוכנים המצליחים ביותר של אביחיל – היה יוסי ,הוא יצא לדרך ובתוך שבועות ספורים הצליח למכור עשרות מוצרים ולהביא לקוחות חדשים .ההצלחה הגדולה של יוסי לא נעלמה מעיניו של אביחיל ,והוא תגמל את יוסי בהתאם .באחד הימים החליט יוסי לעקוף את אביחיל המשווק הראשי, פנה ישירות להנהלת החברה וקנה ממנה מוצרים במחיר מוזל יותר ממה שקיבל אביחיל עד עכשיו. כשאביחיל גילה את הדברים ,הוא בית המדרש שאלה מס' 357 הכנסו לאתר shalomlaam.co.il למדור השאלה השבועית כתבו את תשובתכם והשתתפו בהגרלה הגדולה - 2זוכים בתווי קנייה בסך 300ש"ח (ההשתתפות בהגרלה מגיל 14ומעלה). פנה ליוסי בטענה ואמר" :אני שילמתי לך משכורת עד עכשיו ,לכן הלקוחות האלה הם שלי ואסור לך למכור להם מוצרים!" ואילו יוסי טוען" :אני הבאתי את הלקוחות הללו ,והם לא קשורים אליך ולכן זכותי למכור להם "...מה דעתכם? האם מותר ליוסי למכור לאותם לקוחות שהביא בזמן שקיבל משכורת מאביחיל? והאם היה מותר להנהלת החברה למכור ליוסי מוצרים מאחורי גבו של אביחיל? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :תלמוד בבלי מסכת 'בבא בתרא' דף כ"א עמוד ב' בעניין' :מרחיקים מצודת הדג'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ו סעיף ה' ברמ"א. תשובה לשאלה "כשהדלת נשארה פתוחה" (שאלה מס' )354 תקציר השאלה השבועית:שלומי נכנס לחדר שבו עמדו האופניים של חיים ,ושכח לנעול את הדלת כשיצא ,וכתוצאה מכך נגנבו האופניים .האם שלומי חייב לשלם לחיים על האופניים? תשובה בקצרה :שלומי פטור מלשלם לחיים על האופניים. תשובה בהרחבה :לפני שאנו נכנסים לדיון האם שלומי פשע באחריות על האופניים שהיו בחדר ,עלינו לבדוק האם אדם שמקבל מפתח למקום מסוים מתחייב ב'שמירה' על המקום .דעת ה'נתיבות המשפט' (סימן רצ"א סעיף קטן ב') שאדם שקיבל מפתח – אינו מתחייב ב'שמירה' עד שיאמר לו הבעלים בשעת נתינת המפתח 'שמור לי' .אבל אם מוכח בוודאות ,שדעתו של הבעלים שישמור על המקום על אף שלא אמר זאת בפירוש ,הוא נעשה 'שומר' וחייב באחריות על המקום .כיוון שהחדר הזה ,היה סגור כל הזמן – בוודאי דעתם של הבעלים שהחדר יישאר סגור ושהוא יישמר כראוי. למרות שבדרך כלל שומר צריך לעשות 'קניין' כדי להתחייב בשמירה (הלכות שומרים סימן רצ"א סעיף ה') ,בכל זאת במקרה שלנו ישנו ספק האם להחשיב זאת כ'מנהג מדינה' שמקבל המפתח צריך לשמור על המקום כראוי ,אם כי לא ברור האם מסירת המפתח נחשבת כ'קניין' של חיובי השמירה בעיני האנשים. על מה הוא צריך לשמור? האם השומר חייב לשמור על כל מה שנמצא בחדר? או רק על מה שמקובל לשים באותו חדר? להלכה נראה שרק דבר שרגילים לשמור באותו חדר על זה חייב השומר באחריות ,אבל אם הכניסו לאותו חדר חפצים יקרים שלא משאירים בדרך כלל בכזה חדר ,או שאנשים אחרים הכניסו לחדר חפצים למרות שהם קיבלו רשות להניח אותם בחדר ,זה עדיין לא מחייב את בעל המפתח באחריות על חפציהם. כיוון שאמדן דעתו של הבעלים הוא – לשמור על מה שיש בחדר ולא על חפצים של אחרים שעליהם לא התחייב בשמירה ,והוא התחייב בשמירה כלפי חפצי הבעלים ולא על חפצים של אנשים אחרים. האם מי שפותח מקום ולא סוגר אותו ,נחשב ל'מזיק'? בתלמוד בבלי (מסכת 'בבא קמא' דף נ"ה עמוד ב') מובאים ארבעה סוגי נזק שבהם המזיק פטור ב'דיני אדם' וחייב ב'דיני שמים' .אחד מסוגי הנזק הללו הוא 'הפורץ גדר בפני בהמת חברו ויצאה' שחייב רק בדיני שמים ואי אפשר לחייב אותו בדיני אדם וכך נפסק להלכה. (סימן שצ"ו סעיף ד') האם שכחה נחשבת כשוגג או כאונס? בדיני 'שומר' ישנו ספק כיצד נתייחס ל'שכחה' -האם זה מוגדר כ'פשיעה'' ,שוגג' ,או 'אונס' כיוון שבדיני אדם המזיק – חייב המזיק במקרה של שכחה (סימן תכ"א סעיף י') במקרה של 'שומרים' ששכחו ישנה מחלוקת האם הם חייבים לשלם (תלמוד בבלי 'בבא מציעא' דף מ"ב עמוד א' ,ו'שולחן ערוך' סימן רצ"א סעיף ז' ובמפרשים על המקום) .ובמקרה שלנו ,כיוון ששלומי לא ממש 'הזיק' בידיים וגם לא קיבל 'שמירה' על החפצים שנגנבו ,הוא ייחשב כ'שוגג' וישנם פוסקים הסוברים שכל 'גרמא' בשוגג אינו חייב אפילו בדיני שמים.
© Copyright 2024