מהי מושבה? מערך שיעור

‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫מהי מושבה?‬
‫מערך שיעור‬
‫מידע למורים‬
‫תיאור קצר של בימי העלייה הראשונה (‪ )1903–1881‬הגיעו לארץ ישראל כעשרים‬
‫וחמישה אלף עולים‪ ,‬והקימו עשרים ושלוש מושבות‪ .‬תמונות מן‬
‫השיעור‬
‫התקופה מאירות את מאפייני המושבה ומסייעות להגדיר סוג התיישבות‬
‫זה‪ .‬השיעור מאפשר התנסות בשלוש מיומנויות ‪:‬‬
‫‪ .1‬הפקת מידע ממקור חזותי;‬
‫‪ .2‬הגדרת מושג;‬
‫‪ .3‬עבודת צוות‪.‬‬
‫קהל יעד‬
‫נושא העלייה הראשונה נלמד באופן מקיף בחט"ע‪ .‬פעילות זו נועדה‬
‫לחשוף את הלומדים בחט"ב למאפייני המושבה בלבד‪ ,‬ואינה מתיימרת‬
‫לבחון את תקופת העלייה הראשונה על כל היבטיה‪.‬‬
‫קהל היעד של פעילות זו הם תלמידי כיתות ח' או ט' בחט"ב‪ .‬ניתן ללמד‬
‫בהקשר של שני נושאים המופיעים בתכנה"ל‪:‬‬
‫‪ .1‬היהודים לאן? כיתה ח';‬
‫‪ .2‬מבוא לנושא הבית הלאומי – מבית לאומי למדינה בדרך – בניית‬
‫התשתית למדינה יהודית‪ ,‬כיתה ט'‪.‬‬
‫פריטי מקור‬
‫שהשיעור‬
‫מתבסס עליהם‬
‫‪ .1‬רחוב יעקב‪ ,‬רחובות‪1893 ,‬‬
‫‪ .2‬רחוב בית הכנסת‪ ,‬ראשון לציון‪1893 ,‬‬
‫‪ .3‬רחוב חובבי ציון‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬תחילת המאה העשרים‬
‫אורך הפעילות‬
‫חומר רקע‬
‫למורה‬
‫שני שיעורים‪.‬‬
‫‪ .1‬אתר מוזיאון העלייה הראשונה‬
‫‪ .2‬מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה‪ ,‬מאתר הספרייה‬
‫הווירטואלית של מט"ח‬
‫‪ .3‬לאן יהודים לאן‪ :‬אנשי העלייה הראשונה (סרטון)‪ ,‬מאתר‬
‫הטלוויזיה החינוכית‬
‫ציוד והכנות‬
‫מוקדמות‬
‫מחשבים‪ ,‬מקרן‬
‫קבצים נוספים‬
‫‪ 3‬דפי עבודה‪ ,‬דף עבודה לכל תמונה‪.‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫מהלך השיעור‬
‫מהלך ההוראה‬
‫ואורך משוער‬
‫פתיחה‪.‬‬
‫הפתיחה‬
‫מבקשת ליצור‬
‫רלוונטיות‬
‫תיאור הפעילות‬
‫הציגו לתלמידים את השאלות הבאות‪:‬‬
‫מה סוג היישוב שאתם גרים בו? מה הם מאפייניו‪ :‬האם הוא יישוב‬
‫עירוני? האם הוא יישוב כפרי? מה מיקומו הגאוגרפי? מתי נוסד? מה‬
‫מקור שמו? מה גודל האוכלוסייה? מהם ענפי הכלכלה המיוחדים לו?‬
‫מהם המאפיינים הבולטים של אוכלוסייתו?‬
‫‪ 20‬דקות‬
‫הבהירו לתלמידים כי השיעור נועד לברר באמצעות תמונות מהם‬
‫הצגת מטרת‬
‫מאפייני המושבה ולחבר הגדרה לסוג התיישבות זה‪ ,‬שהוקם בעלייה‬
‫השיעור‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫והמקורות‬
‫החזותיים‬
‫שיתבסס עליהם‬
‫‪ .1‬הקרינו את מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה ובררו עם‬
‫התלמידים באילו אזורים בארץ ישראל הקימו עולי העלייה‬
‫‪ 20‬דקות‬
‫הראשונה מושבות‪.‬‬
‫‪ .2‬הקרינו לפני התלמידים את התמונות שהפעילות מבוססת‬
‫עליהן (ראו לעיל‪" ,‬פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם")‪,‬‬
‫והדגישו כי תמונות א' וב' הן מאותה השנה (‪ ,)1893‬ולכן הבסיס‬
‫הכרונולוגי להשוואה ביניהן מדויק‪ .‬זמן הצילום של תמונה ג'‬
‫אינו ברור במדויק‪ ,‬אבל תמונה זו אינה רחוקה בזמן מתמונות‬
‫א' וב'‪ ,‬ומשקפת את רוח התקופה‪ ,‬ולכן ניתן לצרפה לדיון זה‪.‬‬
‫מומלץ לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות‪ .‬כל קבוצה תנתח תמונה‬
‫אחת‪ ,‬על פי דף העבודה‪ .‬אפשרו לתלמידים לבחור את התמונה שהם‬
‫רוצים לנתח‪ .‬בכיתות גדולות אפשר לבצע את המשימה בזוגות‪ ,‬או‬
‫לחלופין לתת לשתי קבוצות משימה זהה‪.‬‬
‫עבודה‬
‫בקבוצות‬
‫‪ 25‬דקות‬
‫סיום השיעור –‬
‫השוואה ודיון‬
‫‪ 25‬דקות‬
‫שיעורי בית‬
‫על פי דפי העבודה המצורפים‪.‬‬
‫‪ .1‬במליאת הכיתה יציגו הקבוצות או כמה מן הזוגות את ממצאיהן‬
‫ותיערך השוואה בין התמונות‪.‬‬
‫‪ .2‬ייערך דיון שמטרתו ניסוח הגדרה כיתתית משותפת לסוג‬
‫היישוב – מושבה‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים יחזרו לשאלת הפתיחה ויבהירו במה היישוב שהם‬
‫גרים בו שונה ממושבה או דומה לה‪.‬‬
‫אתרו באמצעות מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה עוד מושבות‬
‫שהוקמו בשנות העלייה הראשונה והכינו מצגת ובה לפחות חמש‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫מהלך ההוראה‬
‫ואורך משוער‬
‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫תיאור הפעילות‬
‫תמונות של המושבות בשנותיהן הראשונות‪.‬‬
‫א‪ .‬שימו לב לתאריכי התמונות שאתם מבקשים להציג‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתבו כותרת לכל תמונה ואת השנה שבה צולמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציינו ליד כל תמונה מה מקורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסבירו מדוע בחרתם בתמונות אלו‪.‬‬