‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החינוך‬ ‫הספרייה הלאומית‬ ‫תחום חינוך‬ ‫מהי מושבה?‬ ‫מערך שיעור‬ ‫מידע למורים‬ ‫תיאור קצר של בימי העלייה הראשונה (‪ )1903–1881‬הגיעו לארץ ישראל כעשרים‬ ‫וחמישה אלף עולים‪ ,‬והקימו עשרים ושלוש מושבות‪ .‬תמונות מן‬ ‫השיעור‬ ‫התקופה מאירות את מאפייני המושבה ומסייעות להגדיר סוג התיישבות‬ ‫זה‪ .‬השיעור מאפשר התנסות בשלוש מיומנויות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפקת מידע ממקור חזותי;‬ ‫‪ .2‬הגדרת מושג;‬ ‫‪ .3‬עבודת צוות‪.‬‬ ‫קהל יעד‬ ‫נושא העלייה הראשונה נלמד באופן מקיף בחט"ע‪ .‬פעילות זו נועדה‬ ‫לחשוף את הלומדים בחט"ב למאפייני המושבה בלבד‪ ,‬ואינה מתיימרת‬ ‫לבחון את תקופת העלייה הראשונה על כל היבטיה‪.‬‬ ‫קהל היעד של פעילות זו הם תלמידי כיתות ח' או ט' בחט"ב‪ .‬ניתן ללמד‬ ‫בהקשר של שני נושאים המופיעים בתכנה"ל‪:‬‬ ‫‪ .1‬היהודים לאן? כיתה ח';‬ ‫‪ .2‬מבוא לנושא הבית הלאומי – מבית לאומי למדינה בדרך – בניית‬ ‫התשתית למדינה יהודית‪ ,‬כיתה ט'‪.‬‬ ‫פריטי מקור‬ ‫שהשיעור‬ ‫מתבסס עליהם‬ ‫‪ .1‬רחוב יעקב‪ ,‬רחובות‪1893 ,‬‬ ‫‪ .2‬רחוב בית הכנסת‪ ,‬ראשון לציון‪1893 ,‬‬ ‫‪ .3‬רחוב חובבי ציון‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬תחילת המאה העשרים‬ ‫אורך הפעילות‬ ‫חומר רקע‬ ‫למורה‬ ‫שני שיעורים‪.‬‬ ‫‪ .1‬אתר מוזיאון העלייה הראשונה‬ ‫‪ .2‬מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה‪ ,‬מאתר הספרייה‬ ‫הווירטואלית של מט"ח‬ ‫‪ .3‬לאן יהודים לאן‪ :‬אנשי העלייה הראשונה (סרטון)‪ ,‬מאתר‬ ‫הטלוויזיה החינוכית‬ ‫ציוד והכנות‬ ‫מוקדמות‬ ‫מחשבים‪ ,‬מקרן‬ ‫קבצים נוספים‬ ‫‪ 3‬דפי עבודה‪ ,‬דף עבודה לכל תמונה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החינוך‬ ‫הספרייה הלאומית‬ ‫תחום חינוך‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫מהלך ההוראה‬ ‫ואורך משוער‬ ‫פתיחה‪.‬‬ ‫הפתיחה‬ ‫מבקשת ליצור‬ ‫רלוונטיות‬ ‫תיאור הפעילות‬ ‫הציגו לתלמידים את השאלות הבאות‪:‬‬ ‫מה סוג היישוב שאתם גרים בו? מה הם מאפייניו‪ :‬האם הוא יישוב‬ ‫עירוני? האם הוא יישוב כפרי? מה מיקומו הגאוגרפי? מתי נוסד? מה‬ ‫מקור שמו? מה גודל האוכלוסייה? מהם ענפי הכלכלה המיוחדים לו?‬ ‫מהם המאפיינים הבולטים של אוכלוסייתו?‬ ‫‪ 20‬דקות‬ ‫הבהירו לתלמידים כי השיעור נועד לברר באמצעות תמונות מהם‬ ‫הצגת מטרת‬ ‫מאפייני המושבה ולחבר הגדרה לסוג התיישבות זה‪ ,‬שהוקם בעלייה‬ ‫השיעור‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫והמקורות‬ ‫החזותיים‬ ‫שיתבסס עליהם‬ ‫‪ .1‬הקרינו את מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה ובררו עם‬ ‫התלמידים באילו אזורים בארץ ישראל הקימו עולי העלייה‬ ‫‪ 20‬דקות‬ ‫הראשונה מושבות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקרינו לפני התלמידים את התמונות שהפעילות מבוססת‬ ‫עליהן (ראו לעיל‪" ,‬פריטי מקור שהשיעור מתבסס עליהם")‪,‬‬ ‫והדגישו כי תמונות א' וב' הן מאותה השנה (‪ ,)1893‬ולכן הבסיס‬ ‫הכרונולוגי להשוואה ביניהן מדויק‪ .‬זמן הצילום של תמונה ג'‬ ‫אינו ברור במדויק‪ ,‬אבל תמונה זו אינה רחוקה בזמן מתמונות‬ ‫א' וב'‪ ,‬ומשקפת את רוח התקופה‪ ,‬ולכן ניתן לצרפה לדיון זה‪.‬‬ ‫מומלץ לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות‪ .‬כל קבוצה תנתח תמונה‬ ‫אחת‪ ,‬על פי דף העבודה‪ .‬אפשרו לתלמידים לבחור את התמונה שהם‬ ‫רוצים לנתח‪ .‬בכיתות גדולות אפשר לבצע את המשימה בזוגות‪ ,‬או‬ ‫לחלופין לתת לשתי קבוצות משימה זהה‪.‬‬ ‫עבודה‬ ‫בקבוצות‬ ‫‪ 25‬דקות‬ ‫סיום השיעור –‬ ‫השוואה ודיון‬ ‫‪ 25‬דקות‬ ‫שיעורי בית‬ ‫על פי דפי העבודה המצורפים‪.‬‬ ‫‪ .1‬במליאת הכיתה יציגו הקבוצות או כמה מן הזוגות את ממצאיהן‬ ‫ותיערך השוואה בין התמונות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ייערך דיון שמטרתו ניסוח הגדרה כיתתית משותפת לסוג‬ ‫היישוב – מושבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬התלמידים יחזרו לשאלת הפתיחה ויבהירו במה היישוב שהם‬ ‫גרים בו שונה ממושבה או דומה לה‪.‬‬ ‫אתרו באמצעות מפת יישובי העלייה הראשונה והשנייה עוד מושבות‬ ‫שהוקמו בשנות העלייה הראשונה והכינו מצגת ובה לפחות חמש‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החינוך‬ ‫מהלך ההוראה‬ ‫ואורך משוער‬ ‫הספרייה הלאומית‬ ‫תחום חינוך‬ ‫תיאור הפעילות‬ ‫תמונות של המושבות בשנותיהן הראשונות‪.‬‬ ‫א‪ .‬שימו לב לתאריכי התמונות שאתם מבקשים להציג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתבו כותרת לכל תמונה ואת השנה שבה צולמה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציינו ליד כל תמונה מה מקורה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הסבירו מדוע בחרתם בתמונות אלו‪.‬‬