‫מגזין שכולו טוב ‪ -‬אוגוסט‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫"מדינות שהן צדדים )באמנה( תנקוטנה אמצעים בני‪-‬תועלת והולמים לביעור הפליה כנגד אנשים עם‬
‫מוגבלויות בכל הקשור לנישואין‪ ,‬משפחה‪ ,‬הורות ומערכות יחסים‪ ,‬בשוויון עם אחרים‪ ."...‬משפט זה פותח‬
‫את סעיף ‪ 23‬באמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות )‪ ;(2006‬אמנה שתכליתה הנה "לקדם‬
‫את ההנאה המלאה והשווה של כל האנשים עם מוגבלויות מזכויות האדם וחירויות היסוד‪ ,‬להגן עליה‬
‫ולהבטיחה‪ ,‬ולקדם כבוד לכבודם הטבוע"‪ .‬סעיף זה‪ ,‬ממחיש את החשיבות של מערכות יחסים‪ ,‬ובהמשך‬
‫של הקמת משפחה והורות בקרב כלל האנשים‪ ,‬כולל אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬מחד – ואת הצורך לבער את‬
‫ההפליה הקיימת בתחום זה כלפי אנשים עם מוגבלויות המבקשים לבנות לעצמם זוגיות ומשפחה מאידך‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את נושא הזוגיות בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית‪ ,‬עולה כי למרות שהוגי הדעות‬
‫המובילים בתחום בריאות הנפש הכירו בחשיבות הרבה של זוגיות ואהבה לבריאותו הנפשית של האדם‪,‬‬
‫למרות שגישת ההחלמה והפרקטיקות השיקומיות בבריאות הנפש מעלות על נס את ההכרח שהאדם‬
‫יחתור להשגת מטרות חייו ולמרות ממצאים של מחקרים רבים המצביעים על הרצון והצורך הבסיסי של‬
‫מתמודדים בחיי זוגיות‪ ,‬אהבה וחיי משפחה‪ ,‬קיימת גישה אמביוולנטית‪ ,‬ולעתים פטרנליסטית בקרב חלק‬
‫מקובעי המדיניות ואנשי המקצוע השונים בכל הנוגע לזכות של המתמודדים לחיי זוגיות ומיניות טובים‬
‫ולזכות להקים משפחה ולגדל ילדים‪ .‬זרקור החודש של גיליון זה יתמקד בנושא המיניות והזוגיות והקשרו‬
‫לתהליכי החלמה בבריאות הנפש תוך קריאה לכל בעלי העניין לחזק את השיח הפתוח והשוויוני בנושא‬
‫טעון זה‪ ,‬תוך קידום המחקר והפרקטיקה‪ .‬אני מבקש להודות לקרן אלדן‪ ,‬סטודנטית לתואר שני בחוג‬
‫לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬אשר עורכת תזה בנושא זוגיות בקרב בני זוג של אנשים‬
‫המתמודדים עם מחלה נפשית‪ ,‬שכתבה זרקור חשוב ומעניין זה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בנוסף לזרקור החודש‪ ,‬תוכלו להתעדכן חדשות המחקר בהחלמה ושיקום בארץ ובעולם‪ ,‬ליהנות מהמדור‬
‫החברה והפנאי‪ ,‬לקרוא את פינתה המרתקת של מרים גולדברג וכרגיל‪ ,‬להתעדכן במשרות הפתוחות‬
‫בקבוצת שכולו טוב‪.‬‬
‫אני מקווה שתמצאו גיליון זה מועיל ומעניין‪.‬‬
‫בהזדמנות זאת אני מבקש לאחל שנה טובה ומבורכת לכל קוראי המגזין‪.‬‬
‫שלכםן‪,‬‬
‫ד'ר אמיר טל‬
‫מנהל מו"פ‬
‫‪3‬‬
‫קבוצת שכולו טוב‬
‫תוכן עניינים‬
‫חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם‪5....................................................................................‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬זוגיות והחלמה מאת קרן אלדן‪8.............................................................................‬‬
‫מדור החברה והפנאי‪" :‬מבלים אחרת בבאולינג או איך יצאתי עם דייט" מאת הילה בן עטר‪15................‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪ ,‬לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‪ .‬מאת מרים‬
‫גולדברג‪17.............................................................................................................................‬‬
‫דרושים בקבוצת שכולו טוב‪20....................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫חדשות המחקר בשיקום מישראל ומעולם‬
‫‪ .1‬ספר חדש‪" :‬עולם בלי סודות – הסוד וחשיפתו ככלים לתיקון עולם ופרט" בעריכתו של‬
‫עו"ד יובל אלבשן‪ :‬לכולנו רגשות מעורבים של אהבה‪-‬שנאה בנוגע לסודות חיינו‪ .‬לעתים‬
‫אנחנו קורבנות של סודותינו ולעתים דווקא בזכותם יש לנו שליטה בחיינו‪ .‬יש שחשיפת הסוד‬
‫מביאה את האדם לידי הקלה ותחושת קתרזיס ויש שהיא עלולה למוטט אותו ולכלות את‬
‫ספר חייו‪ .‬אלאונורה לב כתבה פעם ש‪" -‬סוד הוא אמת שאנחנו מנסים להרוג בשתיקה"‪.‬‬
‫וכולנו יודעים שלפעמים "מוטב שקר בנוי היטב מאשר אמת מבולבלת" )פתגם מצרי ידוע(‪.‬‬
‫בדילמות אלה עוסק הספר‪" :‬עולם בלי סודות – הסוד וחשיפתו ככלים לתיקון עולם ופרט"‬
‫בעריכתו של עו"ד יובל אלבשן‪ .‬ספר זה הנו הספר הראשון בסדרת "תיקון – ספרים רב‪-‬‬
‫תחומיים לטיפול ולשינוי חברתי" מבית הקריה האקדמית אונו ומטרתו לספק לכל מי שעוסק‬
‫בתיקון עולם – אם דרך טיפול פרטני ואם דרך שינוי חברתי – ידע וחומר למחשבה בנושא‬
‫אקוטי זה של הסוד וחשיפתו‪ .‬בספר זה ישנם מספר מאמרים מרתקים הנוגעים לתחום‬
‫בריאות הנפש‪ .‬לקריאת מאמרם של הדס לידור ושרשבסקי "הסטיגמה כסוד של המתמודד‬
‫עם מחלת הנפש והקורס מתמודדים כנותני שירות" היכנסו‪:‬‬
‫‪http://bit.ly/1PWISDT‬‬
‫למאמרם של מרק ומעוז )ז"ל(‪" :‬תיקון חצור‪" ,‬תיקון נפש" במסגרת רפואת המשפחה‬
‫והתמודדות עם סטיגמה"‪ ,‬היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/2kD‬‬
‫המעוניינים בעותק של הספר מוזמנים לפנות לגברת לאה שדה‪[email protected] :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬יום עיון משותף למשפחות ולאנשי מקצוע מהחברה הערבית‪" :‬לשפוך אור על הסטיגמה‬
‫בבריאות הנפש"‪ .‬ב ‪ 9.9.2015‬ייערך יום עיון שיעסוק בסטיגמה הציבורית ובסטיגמה‬
‫העצמית בחברה הערבית‪ .‬ההרצאות המרכזיות הנן "השפעת מחלת הנפש על התפקוד היום‬
‫יומי" מאת הד"ר סארה עארף מהמרכז הרפואי "מזור" ו"סטיגמה – המחלה הנפשית בראי‬
‫החברה" מאת קמיליה סעיד‪ ,‬מדריכה מוסמכת מטעם אוניברסיטת חיפה‪ .‬יום העיון הנו‬
‫ביוזמת מילם כרמיאל וועדת ההיגוי של המרכז‪ .‬יום העיון יתקיים במרכז לתיאטרון של עכו‪,‬‬
‫רחוב ויצמן ‪ ,1‬עכו העתיקה‪ .‬לפרטים והרשמה היכנסו‪:‬‬
‫‪http://enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=36&ArticleID=912‬‬
‫‪ .3‬נפש בריאה בגוף בריא‪ :‬אורח חיים בריא ורווחה נפשית – יום עיון של לשכת‬
‫הפסיכיאטרי המחוזי‪ ,‬מחוז ירושלים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .4‬הרצאה‪ :‬אחים בצל מחלת נפש מאת דינה ברק‪ .‬בעשורים האחרונים גוברת ההכרה‬
‫בחשיבות של בני המשפחה של אנשים עם מגבלה נפשית בקידום תהליכי ההחלמה והשיקום‬
‫שלהם ובצורך לספק תמיכה והכוונה לבני המשפחה‪ .‬המרכז לייעוץ למשפחות מתמודדים‬
‫)מילם( בחיפה מזמין בני משפחה של מתמודדים להרצאתה של הגברת דינה ברק‪ ,‬מנהלת‬
‫תחום בכירה‪ ,‬שירותי תמך קהילתיים במשרד הבריאות‪ ,‬שתעסוק באחים של מתמודדים‪.‬‬
‫ההרצאה תתקיים ביום ראשון‪ ,‬ה‪ 6.92015-‬במילם חיפה ותכלול גם הרמת כוסית לכבוד‬
‫השנה החדשה ודיון עם הקהל‪ .‬למידע ופרטים נוספים ניתן לפנות למילם חיפה טל‪04- :‬‬
‫‪.8642644‬‬
‫‪ .5‬מידעון לשנת ‪ 2015-2015‬של בית הספר הארצי לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות‬
‫הנפש‪ .‬בית הספר הארצי לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות הנפש‪ ,‬הממוקם בקריה‬
‫האקדמית אונו ופועל בפיקוח ובמימון של משרד הבריאות‪ ,‬שם לו למטרה להנחיל את ערכי‬
‫השיקום וההחלמה; לבנות‪ ,‬לפתח ולקדם תהליכי הכשרה ולמידה של ידע‪ ,‬מיומנויות וערכים‬
‫בתחום השיקום בבריאות הנפש; וליישם ולהטמיע התערבויות מקדמות החלמה ‪ -‬לקהל‬
‫המתמודדים‪ ,‬המשפחות‪ ,‬אנשי המקצוע‪ ,‬עובדי השיקום ולעובדים במערך הטיפול‪ .‬החל‬
‫מחודש ספטמבר ‪ 2015‬יפתח ביה“ס הארצי את שעריו‪ ,‬זו השנה החמישית‪ ,‬לקורסים‬
‫מקצועיים בתחום השיקום לתכניות הכשרה ליישום והטמעה של התערבויות שיקומיות‬
‫מקדמות החלמה‪ ,‬לסדנאות והדרכות מלוות‪ ,‬אשר יתקיימו בשלושה אזורים בארץ‪ :‬בקריה‬
‫האקדמית אונו ‪ -‬בקרית אונו בשתי השלוחות הצפוניות של ביה“ס ‪ -‬בחיפה ובכרמיאל‬
‫ובשלוחה הדרומית של ביה“ס ‪ -‬בבאר שבע‪ .‬לאורך השנה‪ ,‬יוצעו קורסים‪ ,‬סדנאות ופעילויות‬
‫נוספות בהתאם לצרכי השטח השונים‪ ,‬בהתאם ליכולות בית הספר לשיקום ובאישור משרד‬
‫הבריאות‪ .‬מספר המקומות לכל קורס מוגבל‪ .‬לקריאת המידעון היכנסו‪:‬‬
‫‪http://web2.ono.ac.il/SchoolsCourses/about/yedionshikum.pdf‬‬
‫‪7‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬זוגיות והחלמה‬
‫קרן אלדן‬
‫‪1‬‬
‫"אלה מאתנו שאובחנו עם מחלת נפש לא יחדלו להיות בני אדם מכוחה של האבחנה‪.‬‬
‫כמו כל האנשים אנו חווים את הצורך באהבה‪ ,‬חברות‪ ,‬בדידות‪ ,‬ואינטימיות‪.‬‬
‫כמו כל האנשים אנחנו רוצים להרגיש אהובים‪ ,‬מוערכים‪ ,‬ורצויים על ידי אחרים"‬
‫)‪(Deegan, 1999‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית‪ ,‬ככל בני האדם‪ ,‬שואפים ליצירת קשר משמעותי‪ ,‬אינטימי ומספק‪.‬‬
‫קשרים אלו אינם מתבטאים רק בחברויות ומציאת תחומי הנאה בחיים‪ ,‬אלא גם ברצון ובשאיפה לחוות‬
‫יחסי חברות אינטימיים‪ ,‬לחיות חיי זוגיות ולבנות חיי משפחה‪ .‬מכאן‪ ,‬עולה הצורך בדיון על תחום הזוגיות‬
‫והמיניות בקרב מתמודדים‪.‬‬
‫מחקרים רבים שנערכו בנושא זוגיות‪ ,‬מעידים על מקומה החשוב בחיי האדם‪ ,‬על תרומתה לבריאות‬
‫הפיזית והנפשית שלו‪ ,‬ורואים בה מרכיב חיוני באיכות החיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נושא הזוגיות בקרב אנשים‬
‫המתמודדים עם מחלה נפשית כמעט ואיננו נחקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬תחום זה איננו מפותח מספיק בתכניות‬
‫הקיימות לקידום החלמה ושיקום‪ ,‬פנאי וחברה )פלג ומזור‪.(2012 ,‬‬
‫מחקרים שהתייחסו לנושא‪ ,‬מתארים את התרומה החשובה של זוגיות לתהליכי החלמה ולשיפור איכות‬
‫חייו של האדם )למשל‪ ,‬בר יעקב‪ .(2006 ,‬כך למשל‪ ,‬ישנם מספר מחקרים המעידים כי קשרים זוגיים‬
‫בהם מתקיימים יחסי קרבה ואינטימיות‪ ,‬תורמים לאיכות החיים ולהתמודדות טובה יותר עם המחלה‬
‫‪ 1‬סטודנטית לתואר שני )‪ (MA‬בחוג לבריאות נפש קהילתית אוניברסיטת חיפה‪ ,‬עורכת תזה בנושא זוגיות בקרב‬
‫בני זוג של אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית‬
‫‪8‬‬
‫והשלכותיה )לכמן‪Borge, Martinsen, Ruud, Watne, ,1999; Sherbourne & Hays, 1990 ;2000 ,‬‬
‫‪.(& Frus‬‬
‫השיח בנושא מיניות אינטימיות וזוגיות‬
‫מיניות הינה חלק משמעותי של העצמי )‪ (Volman & Landeen,2007‬ובעלת הגדרה רחבה ביותר אשר‬
‫עשויה לכלול בתוכה אספקטים כגון‪ :‬מידע על מין ואמצעי מניעה‪ ,‬מידע על מחלות מין‪ ,‬מהות הקשר‬
‫המיני והאינטימי‪ ,‬מערכות יחסים אינטימיות וזוגיות‪ ,‬חברות‪ ,‬אמון‪ ,‬תכנון משפחה ועוד ‪(McCann,‬‬
‫)‪ .2009‬עם זאת‪ ,‬מתמודדים רבים חיים בבידוד חברתי ללא בן או בת זוג ואף ללא חברים ‪SANE,‬‬
‫)‪ .(2009‬היבט משמעותי במיוחד של בידוד זה מתבטא בחוסר באינטימיות של המתמודד עם אחר‬
‫משמעותי‪ .‬הבידוד החברתי והבדידות לא רק פוגעים בתהליך ההחלמה‪ ,‬אלא מהווים גם גורמי סיכון‬
‫ידועים לבריאות הגופנית והנפשית‪.‬‬
‫מהספרות המקצועית עולה כי ישנה הימנעות מהשיח והדיון על נושא זה של המטפל ושל המטופל‪ ,‬מה‬
‫שעשוי להוביל לחשיבה כי נושא איננו קיים או לא חשוב מספיק‪ ,‬או רגיש וטעון מידי על מנת שיהיה‬
‫אפשרי לשוחח עליו בפתיחות‪ .‬כך למשל‪ ,‬אמביוולנטיות של אנשי המקצוע & ‪(Cort, Attenborough‬‬
‫)‪ ,Watson, 2001‬היסטוריה של התעללות בילדות וטראומה‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה בקרב חלק‬
‫מהמתמודדים וסטיגמה עצמית‪ ,‬סטיגמה חברתית הרואה במתמודדים א‪-‬מיניים‪ ,‬חשש מיחסי כוח דרך‬
‫מיניות ואינטימיות ועוד מובילים לכך כי ישנה התעלמות‪ ,‬ולעתים הזנחה בנוגע לטיפול בנושאים אלה‬
‫במסגרות הטיפול והשיקום )‪ .(Cook, 2000‬חוסר ההתייחסות לנושא חשוב זה‪ ,‬עלול ליצור קשיים‬
‫ולפגוע באיכות החיים של המתמודדים ומכאן בתהליך ההחלמה והשיקום שלהם )זיסמן‪-‬אילני ורועה‪,‬‬
‫‪.(2010‬‬
‫כך למשל‪ ,‬במטה‪-‬אנליזה שבוצעה על ‪ 72‬מחקרים הנוגעים לצוות סיעודי‪-‬פסיכיאטרי ומיניות בבריאות‬
‫הנפש נמצא כי על אף שמיניות ואינטימיות הינם תחומים קריטיים להתפתחות שלנו כבני אדם ולדרך בה‬
‫אנו רואים את עצמנו‪ ,‬העיסוק בתחום זה בקרב עובדים בבריאות הנפש הינו זניח‪ .‬הסיבות לכך נובעות‬
‫ממספר מניעים‪ :‬חוסר ידע‪ ,‬עמדות שמרניות וחרדה מעצם השיח על מיניות עם מתמודדים & ‪(Quinn‬‬
‫)‪.Browne,2009‬‬
‫‪9‬‬
‫גם כלפי יכולתם של מתמודדים לקיים חיים זוגיים ומיניים קיימת סטיגמה רווחת בקרב המתמודדים‪.‬‬
‫מחקרו של מקאן )‪ (McCann,2009‬עסק בתפיסותיהם וחוויותיהם של מתמודדים עם סכיזופרניה בדבר‬
‫קשרים אינטימיים משמעותיים‪ .‬המחקר העלה כי על אף המחלה‪ ,‬מתמודדים אלו הם בעלי יכולת לחשוב‪,‬‬
‫לבטא ולהביע מגוון רגשות‪ ,‬תקוות‪ ,‬שאיפות ומחשבות בנוגע ליחסים אינטימיים ואישיים‪ .‬על אף הנטייה‬
‫לחשוב כי מתמודדים יתקשו לבטא מחשבות בנוגע למושג המופשט של אינטימיות‪ ,‬נמצא כי כל‬
‫המתמודדים במחקר יכלו לבטא היטב ובבירור את האופן בו הם תופסים אינטימיות‪ .‬הם ביטאו אינטימיות‬
‫במושגים של אמון‪ ,‬חמימות‪ ,‬ידידות‪ ,‬תמיכה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬נאמנות וחיבה‪ .‬המרכיב החשוב ביותר של‬
‫מערכת יחסים אינטימיות היה אהבה אחד לשני‪ ,‬הסלע שעליו יחסים מספקים יכולים להיבנות‪.‬‬
‫המרואיינים היו גם בעלי מודעות לסיכונים הקיימים ביחסים אינטימיים‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצא כי בשל הסטיגמה‬
‫העצמית וההערכה העצמית הנמוכה של המתמודדים‪ ,‬גם תחום האינטימיות נפגע באופן טבעי‪ ,‬ופגיעה זו‬
‫גם מתחזקת בשל ההתעלמות של גורמי הטיפול והשיקום מתחום חשוב זה‪.‬‬
‫מחקר נוסף עסק בניסיון להבין כיצד אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה תופסים את המיניות שלהם‪.‬‬
‫המחקר היה מחקר איכותני וכלל ‪ 5‬נשים ו‪ 5-‬גברים עם הפרעות בספקטרום הסכיזופרניה שחיו באופן‬
‫עצמאי בקהילה‪ .‬משתתפים אלו רואיינו לגבי התחושה הסובייקטיבית שלהם לגבי מיניותם‪ .‬הממצאים‬
‫הראו כי אנשים עם סכיזופרניה משלבים מיניות לתחושת העצמי שלהם‪ .‬למרות שהמחלה משפיעה על‬
‫היבטים שונים של חיי המין שלהם‪ ,‬משתתפים רבים יכלו לפתח ולשמר מערכות יחסים אינטימיות‬
‫משמעותיות‪ ,‬כמו גם לבנות הגדרות משלהם ומשמעויות אישיות של מיניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם ראו את המיניות‬
‫והקשר האינטימי כהיבט נוסף של ניהול ההחלמה )‪.(Volman & Landeen, 2007‬‬
‫לכן‪ ,‬ניכר כי התפיסה אשר אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית מוגבלים מבחינה רגשית איננה נכונה‬
‫במקרים רבים‪ ,‬היא אף עלולה לפגוע ולהזיק לתהליך ההחלמה שלהם ‪(Ware, Hopper, Tugenberg,‬‬
‫‪Dickey, & Fisher, 2007).‬‬
‫‪10‬‬
‫הקשר בין זוגיות ומיניות והחלמה‬
‫השיח על מיניות וזוגיות מהווה חלק משפת ההחלמה והשיקום מעצם קיומו‪ .‬שיח שכזה מאפשר להביא‬
‫לידי ביטוי את כל צדדיו ורבדיו הנפשיים והפיזיים של אדם בחייו‪ ,‬זאת תוך התייחסות שלמה והוליסטית‬
‫לכלל צרכיו ורצונותיו‪ .‬מהמחקר עולה כי השיח הפתוח בנושא זה בין איש השיקום למתמודד‪ ,‬עשוי‪ ,‬בין‬
‫השאר‪:‬‬
‫•‬
‫לחזק את הזכות ויכולת הבחירה של האדם‪ ,‬הן בהיבט המיני והן בהיבט של ניהול המחלה‬
‫וההחלמה‬
‫•‬
‫למקד את האדם בכוחות וביכולות שלו לחיות חיים מלאים ומספקים‬
‫•‬
‫לקדם תהליך של חיזוק דימוי וערך העצמי וצמצום ההשלכות של הסטיגמה העצמית‬
‫•‬
‫להנחיל תקווה ואמונה בדבר האפשרות של המתמודד לחיים זוגיים מספקים‬
‫•‬
‫להוביל לשותפות אמתית בין איש השיקום למתמודד בכל הנוגע לניסיון להגשים את שאיפות חייו‬
‫במחקרים שנעשו בקרב אימהות המתמודדות עם מחלה נפשית‪ ,‬נמצא כי זוגיות והורות במסגרת תא‬
‫משפחתי מסייעות ליצירת דיאלוג בין חולי לבריאות‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הן מאפשרות חוויה של קבלה עצמית עם‬
‫המחלה ויכולת לקיימה באופן גלוי ואינטגרטיבי במסגרת הקשר הזוגי‪ .‬מהצד השני‪ ,‬חווה האם‬
‫המתמודדת חוויה רבת משמעות של חיזוק הבריאות ובניית עתיד ותקווה דרך המשימות והתפקידים‬
‫הנורמטיביים המוטלים על אימהות‪ .‬כל אלו מהווים עבור האם הרגשת ניצחון על המחלה ויצירת‬
‫המשכיות לחיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬האימהות נחוות כמעניקה אישור לנורמאליות ומהווה הישג והוכחה למסוגלות‬
‫של האישה בעיני עצמה ובעיני החברה‪ .‬באופן זה‪ ,‬תורמת ההורות לשיפור איכות חיים ומקדמת תהליכי‬
‫ההחלמה )בר יעקב‪.(2006 ,‬‬
‫עם זאת‪ ,‬למרות שגישת ההחלמה מהווה היבט חשוב בפרקטיקה של השיקום פסיכיאטרי‪ ,‬ושמה את‬
‫הדגש כיום על העצמה‪ ,‬חיזוק תפקידים נורמטיביים ככל האפשר וחיזוק האוטונומיה של מתמודדים‬
‫)שליו‪ ,‬רובינשטיין ווויל‪ ,(2012 ,‬הספרות המחקרית בנושא מועטה יחסית ונראה כי בשטח אין משתמשים‬
‫בגישת ההחלמה בהיבטים האינטימיים והמיניים של מתמודדים‪ ,‬אשר יכלו להפיק רבות מהגישה בתחום‬
‫זה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חשיבות המחקר בנושא זה‬
‫תחום זה של מיניות וזוגיות בקרב מתמודדים טרם זכה להתייחסות מחקרית נרחבת וכמעט שאיננו נחקר‬
‫ביחס לתחומי מחקר אחרים בבריאות הנפש‪ .‬זאת על אף כי נמצא במחקרים בעולם כי אנשי בריאות נפש‬
‫מעורים ובעלי ידע בתחום המיניות והאינטימיות של מתמודדים‪ ,‬וכן בעלי דעות מתקדמות וחיוביות בנושא‬
‫זה )‪.(Kazukauskas & Lam, 2010‬‬
‫המחקרים הקיימים כיום בתחומי הזוגיות והאינטימיות אצל מתמודדים‪ ,‬מתמקדים בעיקר בנושא המיניות‪,‬‬
‫התרופות והפסיכופתולוגיה‪ ,‬והקשר בין שלושת המשתנים הללו‪.‬‬
‫מרבית המחקרים אשר עוסקים באינטימיות ומיניות של מתמודדים‪ ,‬מדגישים את החשיבות בעריכת‬
‫מחקרים נוספים בנושא‪ ,‬בשל המיעוט הבולט של המחקר בתחום חשוב ומשמעותי זה‬
‫‪(McCann,‬‬
‫‪.(2009; SANE, 2009; Volman & Landeen, 2007‬‬
‫סיכום והמלצות לעתיד‬
‫קיים צורך חשוב ומהותי בהעלאת השיח בדבר מיניות וזוגיות בקרב מתמודדים‪ .‬שיח זה מהווה נדבך‬
‫חשוב בתהליכי ההחלמה והשיקום ועל כן יש להתעמק בו הן מהבחינה המחקרית והן מהבחינה‬
‫היישומית‪ .‬על מנת להמשיך ולאפשר שיח ודיון פורה בנושא זה‪ ,‬ישנו צורך חשוב בעריכת מחקרים בנושא‬
‫על מנת לקדם את גוף הידע הקיים כיום‪ .‬במקביל‪ ,‬יש לשים דגש במסגרות השיקום והטיפול השונות על‬
‫השיח בדבר מיניות וזוגיות‪ .‬ניכר כי כיום נושאים אלו אינם מדוברים מספיק בין המתמודדים לאנשי‬
‫המקצוע ולא ניתן להם המעמד הראוי למרות חשיבותם הגדולה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מקורות‬
‫בר יעקב‪ ,‬ד‪ .(2006) .‬חוויית הזוגיות ומשמעותה בקרב נשים נשואות המתמודדות עם מוגבלויות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬חיבור לצורך התואר מוסמך‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫זיסמן‪-‬אילני‪,‬י' רועה ‪ ,‬ד‪ .(2010) .‬אימהות זוגיות ‪ ,‬אינטימיות ומיניות בקרב נשים המתמודדות עם מחלות‬
‫נפש קשה ‪ :‬השתמעויות לפרקטיקה ולמחקר‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬ל' )‪.256-239 ,(2‬‬
‫לכמן ‪,‬מ‪ .(2000) .‬נתיבי החלמה של חולי נפש ממושכים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה ‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית ‪,‬ירושלים‪.‬‬
‫פלג‪ ,‬ת‪ ,.‬מזור‪ ,‬י‪ .(2012) .‬תפקידה של אינטימיות וזוגיות בתהליך ההחלמה וההתמודדות עם הפרעה‬
‫פסיכיאטרית‪.‬‬
‫שליו‪ ,‬ע‪ ,.‬רובינשטיין‪ ,‬ל‪ ,.‬ווייל‪ ,‬ג‪ .(2012) .‬מיניות במסגרות אשפוז ושיקום פסיכיאטרים‪ :‬היבטים אתיים‪.‬‬
‫רפואה ומשפט )‪.134-143 ,(46‬‬
‫‪Borge, L., Martinsen, E.W., Ruud, T. Watne, Q., &Frus, S. (1999). Quality of life,‬‬
‫‪loneliness and social contact among long-term psychiatric patient. Psychiatric services,‬‬
‫‪50, 81-84.‬‬
‫‪Cook, J.A. (2000). Sexuality and People with Psychiatric Disabilities. Sexuality and‬‬
‫‪Disability, ,18(3), 195-206.‬‬
‫‪Cort, E.M., Attenborough, J., Watson, J.P. (2001). An initial exploration of community‬‬
‫‪mental health nurses’ attitudes to and experience of sexuality related issues in their‬‬
‫‪work with people experiencing mental health problems. Journal of Psychiatric and‬‬
‫‪Mental Health Nursing, vol 8, pp: 489–499.‬‬
‫‪13‬‬
Deegan, P. E. (1999). Human sexuality and mental illness: Consumer viewpoints and
recovery principles. Sexuality and serious mental illness, 21-34.
Kazukauskas, K.A., Lam, C.S. (2010). Disability and Sexuality: Knowledge, Attitudes
and Level of Comfort Among Certified Rehabilitation Counselors. Rehabilitation
Counseling Bulletin, Vol 54(1), pp: 15-25.
McCann, E. (2009). Investigating mental health service user views regarding sexual and
relationship issues. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, Vol 17, 251–259.
Quinn, C. and Browne, G. (2009), Sexuality of people living with a mental illness: A
collaborative challenge for mental health nurses. International Journal of Mental Health
Nursing, 18: 195–203.
Sherbourne, C. D., & Hays, R.D. (1990). Marital status, social support and health
14
transitions in chronic disease patient. Journal of Health and Social Behavior, 31, 328343.
SANE Research Bulletin 8:Intimacy and mental illness(February 2009).
Volman, L., & Landeen, J. (2007). Uncovering the sexual self in people with
schizophrenia. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, 14(4), 411-417.
Ware, N. C., Hopper, K., Tugenberg, T., Dickey, B., & Fisher, D. (2007). Connectedness
and citizenship: Redefining social integration. Psychiatric services,58,469-474.
‫מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה‬
‫"מבלים אחרת בבאולינג" או איך יצאתי עם דייט‬
‫הילה בן עטר‬
‫‪2‬‬
‫באופיי אני תחרותית והישגית ובמשחק הבאולינג משחקים מול הנקודות של עצמינו ומול הנקודות של‬
‫הקבוצה‪ .‬יש משהו במשחק הזה שמאחד‪ .‬ששובר קרח‪ .‬שמביא משפחות‪ ,‬חברים ואנשים גם מקצוות‬
‫שונים להתחבר אחד לשני‪ .‬הפעם הגעתי במיוחד לבלות אחרת עם סניף השרון של "יאללה מבלים‬
‫אחרת" מבית קבוצת שכולו טוב‪ .‬אני נפעמת בכל פעם מחדש כמה הצוות המלווה את הפעילות נמצא שם‬
‫בשביל המתמודדים‪ ,‬מכוון‪ ,‬מכיל ומעודד‪ .‬וגם לוקח חלק פעיל בפעילות‪.‬‬
‫הרבה זמן שלא שיחקתי את המשחק‬
‫הרעש והמהומה‪ ,‬כמויות האנשים וילדים שנמצאים במקום הלחיצו אותי‪ .‬חששתי משיפוטיות של אנשים‪.‬‬
‫הרגשתי שמסתכלים עלי ולועגים לי אם אני נכשלת‪ .‬גם כששיחקתי במסגרת משפחתית חששתי‬
‫מתגובות שישתקו אותי‪ .‬כבר הסברתי לכם בחודש שעבר על הפחד החברתי שאני מנסה להתמודד אתו‬
‫שלב אחר שלב‪ .‬בעבר כל התקהלות כזו הייתה מעוררת בי התקף חרדה‪ .‬הפסקתי לצאת לבילויים‬
‫לחלוטין‪ .‬כשקיבלתי על עצמי את הכתיבה כבלוגרית בקבוצת שכולו טוב אחד המניעים שלי היו שאני‬
‫יאלץ לצאת לבילויים ופעילויות שונות ולהתמודד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סטודנטית לפסיכולוגיה ובלוגרית בפרויקט הדיגיטל של "סיפור חוזר"‪ ,‬קבוצת שכולו טוב‬
‫‪15‬‬
‫אז מצאנו את נקודת ה‪G‬‬
‫נפגשנו בקניון ‪ G‬בכפר סבא‪ .‬כמו שאמרתי האור בעיניים של המלוות‪ ,‬ההיכרות שנעשתה מול‬
‫המתמודדים האחרים‪ ,‬הקלו את ההשתלבות שלי בפעילות‪ .‬התחלקנו לקבוצות‪ .‬והמשחק התחיל‪ .‬מה‬
‫שהיה מקסים בכל החוויה הזו‪ ,‬שהקרח נשבר והפכנו לקבוצה אחת שמעודדת את המשחקים‪ ,‬התחלנו‬
‫לשאול שאלות להכרות מעמיקה יותר‪ ,‬ויצרנו ניצנים של חברויות שרק מתמודדים יכולים להבין את‬
‫המורכבות שלהן‪ .‬ההנאה הדביקה את כולנו‪ .‬אפילו מתמודד שהשקיף מהצד ולא רצה לקחת חלק –‬
‫הצטרף בסופו של דבר לחוויה הכללית‪.‬‬
‫הרגשתי שאני אחת ממשהו גדול ממני‬
‫חוויה שתורמת לכל אחד מאתנו וגם למדריכות והמלוות‪ .‬חוויה של לתת ולקבל‪ .‬חוויה שבה כל אחד‬
‫מהקבוצה מקבל אותך כמו שאתה‪ .‬שמעתי תחילה של סיפורים על התמודדויות שונות‪ .‬פגשתי זו‬
‫מתמודדים נשוי‪ ,‬שאת האהבה וההערצה שלהם אחת לשני לא מוצאים בכל מקום‪ .‬היופי שבאיחוד הזה‬
‫בלט ביותר בארוחת הערב שבילינו ביחד‪ .‬היה הומור קצת "שחור" אך בריא ומחזק‪ .‬הייתה בנינו הבנה‬
‫והרגשה של איחוד כוחות והתמודדות משותפת‪ .‬אין ספק שמפעם לפעם אני מעריכה את ההשקעה‬
‫והמחשבה העומדת מאחורי כל סוג של פעילות‪ .‬ההשתלבות שלי וההנאה שלי לא מובנים מאליהם‪ .‬אך‬
‫כשאת בתוך סביבה שמקבלת אותך איך שאת‪ ,‬הדברים נראים אחרת‪.‬‬
‫המלצתי לכולנו – אל תתביישו‪ .‬אל תחששו‪ .‬לפחות תנסו‪ .‬צאו תבלו‪.‬‬
‫ואני? אומנם סיימתי רק במקום שני בקבוצה‪ ,‬אבל יצאתי עם הזמנה לדייט☺‬
‫היה מקסים‪.‬‬
‫שלכםן‪ ,‬הילה‬
‫‪16‬‬
‫פינת הצנ"ש‪" :‬צרכנים נותני שירות"‪ -‬בין הפרקטיקה‪,‬‬
‫לתיאוריה‪ ,‬ובין האישי למקצועי‬
‫כאבים שאינם נראים‬
‫מאת‪ :‬מרים גולדברג‬
‫‪3‬‬
‫יום שישי‪ ,‬מרכז תל אביב‪ ,‬לפני מספר שנים‪ .‬משרד באחד המגדלים האלו שתמיד תהיתי אם באמת‬
‫יושבים שם אנשים או שזה רק על מנת לעשות רושם‪ .‬יושבת מול אחד שאמרו לי שהוא הטוב בתחומו‪.‬‬
‫חצי משכורת חודשית שלי זה מה שהוא גובה ממני לשעה‪ .‬ישובה שם מול הנוף התל‪-‬אביבי אני‬
‫מהרהרת באפשרות לעשות הסבה מקצועית‪.‬‬
‫הגעתי אליו לאחר שהפסיכיאטרית שלי ביקשה ממני לפנות אליו לצורך ‪) Second opinion‬חוות דעת‬
‫שנייה( בנוגע לטיפול התרופתי‪ .‬התברר שבמהלך ‪ 6‬השנים האחרונות נטלתי למעלה מ‪ 20-‬סוגי תרופות‬
‫שונות‪ ,‬ממש יכולתי לעבוד כנסיינית של אחת מחברות התרופות‪ ,‬ועדיין לא הצלחתי להגיע לאיזון‬
‫תרופתי‪ .‬הגעתי אליו מצוידת במכתב המלצה וברישום מסודר של כל ה‪ 20‬תרופות מחולקות לפי‬
‫קטגוריות‪ .‬הוא נורא התרשם מהבקיאות שלי בנושא אבל סיפרתי לו שבדיוק היה לי מבחן‬
‫בפסיכופתולוגיה )בו‪ ,‬אגב‪ ,‬קיבלתי ציון טוב מאוד( כך שכל מה שהיה עלי לעשות זה לסמן את התרופות‬
‫שלי מתוך החומר הנלמד‪.‬‬
‫‪ 3‬רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות"‪ ,‬דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן‪ .‬אימייל‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪17‬‬
‫כשהוא התחיל לקרוא בקול את מכתב ההפניה ידעתי שעשיתי טעות‪ .‬בחרתי בבגדים הלא מתאימים‪ .‬עוד‬
‫לפני שיצאתי מהבית התלבטתי מה ללבוש‪ .‬האם מספיק ללבוש את הטריקו והג'ינס שאני כבר שבוע‬
‫מסתובבת איתם בבית? או שצריך להשקיע ולהחליף בגדים לקראת הפגישה? בסוף הצבעתי בעד‬
‫האפשרות השנייה‪ .‬בכל זאת חשבתי‪ ,‬מגדל בצפון תל אביב‪.‬‬
‫אלא שעכשיו ראיתי שהבגדים הכריעו את הכף לרעתי‪ .‬הוא לא האמין לי‪ .‬הרי לא ייתכן שאותה הבחורה‬
‫שיושבת מולו "אינטליגנטית" לדבריו‪ ,‬היא אותה ילדה אומללה‪ ,‬חולה‪ ,‬כואבת וסובלת שעליה מדובר‬
‫במכתב ההפניה‪.‬‬
‫"גלישות פסיכוטיות" הוא שואל אותי? את בטוחה? זו לא ההגזמה? "טוב אתה יודע"‪ ...‬אני מנסה‬
‫להסביר‪ .‬מנסה להעביר במילים את הפערים העצומים שאני חיה בהם‪ .‬את הפערים בין החלקים‬
‫הבריאים לחלקים החולים‪ ,‬בין החלקים החזקים לחלקים המפורקים‪ .‬את החלקים בהם אני היא העובדת‬
‫המקצועית‪ ,‬המטפלת‪ ,‬לחלקים בהם אני זקוקה לטיפול אינטנסיבי בעצמי‪.‬‬
‫אבל אם אני בעצמי לא הצלחתי להכיל את הפערים האלו בתקופה זו ולקבל אותם באמת‪ ,‬איך אני יכולה‬
‫לצפות שאדם שהרגע פגש אותי יצליח להבין זאת‪ .‬יצליח לראות זאת מבעד לבגדים ומבעד לדמות‬
‫הנורמטיבית שכנראה נראיתי בעיניו?‬
‫במבט לאחור אני מבינה שעד שאני לא אבין ואקבל שיש בי כוחות לצד חולשות‪ ,‬כאב וחולי לצד בריאות‪,‬‬
‫אני לא יכולה לצפות שהסביבה שלי תבין ותכיל זאת‪ .‬עברתי תהליך‪ ,‬שלי עם עצמי ובסיוע אחרים‪ ,‬תהליך‬
‫שאפשר לי להתחיל לראות את הצדדים החזקים שיש בי‪ .‬אם כל כמה שקשה לי לעיתים להודות בזה‪,‬‬
‫אפילו ביני לבין עצמי‪ .‬אבל אולי דווקא עכשיו זה הזמן‪ ,‬מתוך השבר הגדול שהייתי מצויה בו בשבועות‬
‫האחרונים לקום ולומר בלב שלם שאני זו אני וזה מה שיש‪ .‬להכיר הן בכאב ובקושי אבל הן בחוזקות‬
‫ובכוחות‪ .‬לא לפחד מכך שאם לא רואים עלי אז גם לא יטפלו ויעזרו לי‪ .‬שאני יכולה להיעזר בשירותי‬
‫טיפול ושיקום לא רק אם אני מציגה פאסונה מלאת כאב אלא גם תוך כדי שאני מתפקדת ומביאה לידי‬
‫ביטוי חלקים אחרים שבי‪ .‬ואולי‪ ,‬עכשיו‪ ,‬כשאני רואה ומקבלת את זה יהיה לי יותר קל לקבל שגם האחר‬
‫רואה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לפני לא מעט זמן הייתי זקוקה שיראה את הכאב‪ .‬את העייפות‪ .‬עכשיו אני רוצה שיראו גם דברים אחרים‪.‬‬
‫אני רוצה שיראו ויכירו בכל מה שמסתתר מאחורי החזות המוחזקת לעיתים שלי‪ ,‬אך מבלי לבטל גם את‬
‫החלקים האחרים‪ .‬לכאב אין סימן חיצוני‪ .‬אין סמל‪ .‬זה משהו שרק אני רואה כמה הוא נמצא בי‪ ,‬אוכל‬
‫אותי מבפנים‪ .‬אך כיום כפי שאני רואה ויודעת שיש בתוכי הרבה כאב‪ ,‬אני גם יודעת שיש בי דברים‬
‫אחרים‪ .‬חזקים יותר‪ .‬ואולי דווקא מתוך המקום החזק‪ ,‬והמתפקד אני אוכל לאפשר באמת שיראו את‬
‫הכאב‪ .‬שיגעו בו‪ .‬שיטפלו בו‪.‬‬
‫ברור לי שהמציאות כמו תמיד הרבה יותר מורכבת‪ .‬ושה"כאב השקוף"‪ ,‬אותו כאב שלא רואים‪ ,‬יבוא‬
‫וישתלט עלי‪.‬‬
‫על הפערים לומדת לבנות גשר‪.‬‬
‫וממשיכה ללכת‪.‬‬
‫תחשבו על זה‪ ...‬ונתראה בגיליון הבא‪,‬‬
‫מרים‬
‫‪19‬‬
‫דרושים לקבוצת שכולו טוב‬
‫**את הקו"ח עבור כל המשרות נא להעביר ל‪ [email protected]‬ולציין את כותרת המשרה**‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום למפעלים המשלבים‪ ,‬למשרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ ,‬הובלת‬
‫תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מפעל באר שבע‬
‫‪.2‬‬
‫מפעלי לוד‬
‫‪.3‬‬
‫מפעל נתניה – החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיתכן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫סגנ‪/‬ית מנהל‪/‬ת שיקום למפעל המשלב בבאר שבע – ‪ 50%‬משרה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים‪ ,‬הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫מגורים באזור ב"ש והסביבה‪ ,‬שליטה טובה ביישומי אופיס‪.‬‬
‫עובדים‪/‬ות לייצור שוקולד למפעלים המשלבים‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות על תהליך ייצור השוקולד במפעל ותפעול תהליכי העבודה ‪.‬התפקיד מהווה‬
‫הזדמנות ללמידה והתפתחות בתחום השוקולד לבעלי‪/‬ות ניסיון בקונדיטוריה‪ ,‬אפיה ואוריינטציה לתחום‪.‬‬
‫**העבודה כוללת ליווי וקידום תעסוקתי של המשתקמים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון וידע בקונדיטוריה‪ ,‬אפיה או יצור שוקולד‪ ,‬יכולת הנחייה‪ ,‬אוריינטציה חברתית‪ ,‬יחסי אנוש‬
‫מצוינים‪ ,‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מפעל באר שבע – ‪ 50%‬משרה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מפעל נתניה – משרה מלאה‪ ,‬תחילת עבודה בספטמבר ‪.2015‬‬
‫מנהל‪/‬ת תפעול למפעל המשלב בראשון לציון‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול תהליכי תפעול של רצפת הייצור‪ ,‬רכש‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬אחזקה‪ .‬ליווי תהליכי העבודה‬
‫וקידומם התעסוקתי של המתמודדים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון תפעולי מוכח בחברה יצרנית‪ /‬תעשייתית‪ .‬ניסיון ניהולי של צוות עובדים ועבודה למול ספקים‬
‫וגורמי מטה‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬שליטה מלאה ביישומי ה‪ .office-‬מגורים באזור ראשון לציון‪.‬‬
‫מנהלי‪/‬ות שיקום לתחום ערכותי‪ ,‬באזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ ,‬הובלת‬
‫תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים‪.‬‬
‫בעל‪/‬ת רכב – חובה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.1‬‬
‫אזור באר שבע – התפקיד הינו ב‪ 50% -‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות להמשך‬
‫העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אזור עפולה – התפקיד הינו ב‪ 80%-‬משרה‪ ,‬החלפה לחופשת לידה‪ .‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה‬
‫בתום התקופה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫אזור השפלה – משרה מלאה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אזור אשדוד‪ ,‬אשקלון וקריית גת – משרה מלאה‪.‬‬
‫מנהל‪/‬ת שיקום לתחום קפה טוב‪ ,‬חדרה וחיפה‪ ,‬משרה מלאה )החלפה לחל"ד(‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים‪ ,‬הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי‪ .‬התפקיד‬
‫בבית הקפה בחדרה ובבית הקפה בחיפה‪.‬‬
‫**התפקיד הינו החלפה לחופשת לידה‪ ,‬תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫**תחילת העבודה בנובמבר ‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בוגר‪/‬ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית‪-‬‬
‫חובה! ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש‪ ,‬תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים‪ ,‬מגורים‬
‫באזור חדרה או חיפה‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת חנות לסיפור חוזר‪ ,‬חיפה‪ 50% ,‬משרה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬אחריות תפעולית שוטפת של החנות‪ ,‬אחריות על תהליכי מכירה ועמידה ביעדים‪ ,‬ליווי‬
‫תהליכי התעסוקה של המשתקמים‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬תואר ראשון רלוונטי‪-‬יתרון‪ .‬יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל‪ .‬יחסי אנוש מצוינים‪ .‬אהבת ספרים‪.‬‬
‫**התפקיד בהיקף ‪ 50%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אחראי‪/‬ת אזור לסיפור חוזר‪ ,‬אזור אשקלון‪ ,‬משרה מלאה‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬מעקב וליווי שיקומי בפרויקט‪ ,‬איתור נקודות מכירה וניהול האזור‪ .‬העבודה הינה עבודת‬
‫שטח באזור אשקלון‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ .‬יכולת ניהול מספר משימות במקביל‪ ,‬יכולת הובלת צוות‪ ,‬יחסי אנוש מצוינים‪,‬‬
‫שירותיות‪ ,‬אחריות ואהבת ספרים‪.‬‬
‫אחראי‪/‬ת אזור למשחק חוזר‪ ,‬אזור תל אביב‪ ,‬משרה מלאה‪ ,‬החלפה לחל"ד‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול שוטף של הפרויקט‪ ,‬הנעה וניהול צוותים‪ ,‬ליווי והכשרה שיקומית של המתמודדים‪,‬‬
‫איתור ויצירת קשרים עם לקוחות פוטנציאלים ועוד‪ .‬המשרה הינה משרה מלאה וכוללת עבודת שטח‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ .‬אוריינטציה וגישה לעיצוב גרפי – חובה‪ .‬הכרת תוכנות עיצוב ועריכה גרפית –‬
‫יתרון‪ .‬ניסיון בשירות לקוחות ומכירות – חובה‪ .‬ניסיון קודם בתחום בריאות הנפש – יתרון‪ .‬ניסיון קודם בניהול‬
‫פרויקטים והובלת תהליכים – יתרון‪ .‬שליטה מלאה בתוכנות האופיס‪ .‬יכולת ארגון וניהול‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪,‬‬
‫יכולת למידה עצמאית‪.‬‬
‫** תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי‪ ,‬איתור ויצירת קשר עם מעסיקים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש‪-‬יתרון‪ ,‬יחסי אנוש מעולים‪ ,‬יכולת לעבודה עצמאית‬
‫בשטח‪ ,‬שליטה מלאה בתוכנות אופיס‪ ,‬יכולת ארגון טובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב‪ -‬חובה‬
‫‪.1‬‬
‫רכזי‪/‬ות השמה לסיפור חוזר‬
‫אזור השרון‬
‫‪ 75%‬משרה‬
‫‪.2‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לקפה טוב בחיפה‬
‫‪ 50%‬משרה‬
‫‪23‬‬
‫‪.3‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה לתחום ערכותי‬
‫א‪.‬‬
‫אזור ערד‪-‬דימונה‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫ב‪.‬‬
‫אזור השרון‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫ג‪.‬‬
‫אזור תל אביב‬
‫משרה מלאה – ‪100%‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אזור חדרה‪-‬נתניה‬
‫‪ 60%‬משרה‬
‫‪.4‬‬
‫רכז‪/‬ת השמה למפעל ראש העין‬
‫משרה מלאה – ‪100%‬‬
‫אחראי‪/‬ת תפעול ומכירות לתחום ערכותי – לאזור עפולה והעמקים‪ ,‬משרה מלאה‪ ,‬החלפה לחל"ד‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ניהול תפעולי במספר מוקדי מכירות באזור‪ ,‬ניהול צוות עובדים‪ ,‬הנעה ליעדים‪ ,‬ניהול מלאי‪,‬‬
‫כספים ושיווק‪ .‬תפקיד שטח במשרה מלאה‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬ניסיון בניהול צוות והנעה ליעדים – חובה‪ ,‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬נכונות לעבודת שטח – חובה‪ ,‬ראייה‬
‫מערכתית‪ ,‬יכולת ארגון וניהול זמן‪ ,‬יחסי אנוש טובים‪.‬‬
‫** תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה‪.‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬הפקת פעילויות ואירועים חברתיים‪ ,‬שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי המשתקמים‬
‫בפעילויות באזורים‪:‬‬
‫* ירושלים – ‪ 60%‬משרה‪ ,‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך )בעל‪/‬ת רכב – יתרון(‪.‬‬
‫* ראשל"צ‪-‬רחובות – משרה מלאה )בעל‪/‬ת רכב – חובה(‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫היקף התפקיד‪ :‬שני בקרים בשבוע ‪ +‬שני אחה"צ‪/‬ערבים בשבוע ‪ +‬פעילות של שעה‪-‬שעתיים בימי שישי אחת‬
‫לשבועיים(‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬הכרות טובה עם עולם התרבות‪ ,‬הפנאי והבילוי באזור הפעילות הרלוונטי‪ .‬ניסיון בתחום השיקום‪/‬‬
‫עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪ ,‬דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק‬
‫ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫רכזים‪/‬ות חברתיים‪/‬ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ‪:‬‬
‫במסגרת התפקיד‪ :‬ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות‪ ,‬בניית תכניות שיקום‪ ,‬הנחיית קבוצה‪,‬ליווי פעילויות‬
‫ואירועים חברתיים‪ ,‬חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים‪:‬‬
‫* באר שבע‬
‫* עכו‪-‬קריות‪-‬נהריה‬
‫*התפקיד בהיקף חצי משרה ‪ -‬עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד‪.‬‬
‫)שני בקרים בשבוע ‪ +‬שני אחה"צ‪/‬ערבים בשבוע ‪ +‬פעילות של שעה‪-‬שעתיים בימי שישי אחת לשבועיים(‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬בעל‪/‬ת רכב – חובה‪ ,‬תואר ראשון במקצועות בריאות‪/‬טיפול באומנויות ‪/‬בריאות הנפש קהילתית ‪-‬‬
‫חובה‪ .‬נסיון בתחום השיקום‪/‬עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון‪ ,‬תקשורת בינאישית מעולה‪,‬‬
‫דינמיות‪ ,‬יכולת שיווק ויוזמה‪ .‬מגורים באזור הפעילות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/nYg‬‬
‫וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/8MZ‬‬
‫‪26‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪/‬רעיון לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתראה בגיליון הבא!‬