אוקטובר טוב שכולו מגזין 2015 , -
מגזין שכולו טוב -אוקטובר2015 , 1 עובדים ,לקוחות ושותפים יקרים, בעשירי לחודש אוקטובר ציינו ברחבי העולם את יום בריאות הנפש העולמי .ארגון הבריאות העולמי קבע כי נושא יום המודעות ייקרא "הזכות לכבוד בבריאות הנפש" ) .(Dignity in Mental Healthלפי ארגון הבריאות העולמי אין מדובר רק בסיסמא .מדו"חות הארגון ברחבי העולם עולה כי חלק ניכר מהמתמודדים סובלים לא רק מחוסר שוויון חברתי ,מסטיגמה ,מאפליה ומהדרה חברתית אלא לעתים גם מפגיעה בסיסית בזכויותיהם כבני אדם ,דווקא באותן מסגרות שאמורות להעניק להם טיפול רפואי ושירותי שיקום .בעקבות מציאות זאת ,אנו עדים להתפתחות של תכניות לפיתוח ושיפור מיומנויות סנגור עצמי בקרב מתמודדים ,שתכליתן לאפשר להם להשמיע את קולם ,להגן על זכויותיהם ולהבטיח כי יסופקו להם השירותים המתאימים לצרכיהם .זרקור החודש של גיליון זה יעסוק בנושא זה ,אשר מתכתב עם הנושא שנבחר השנה ליום בריאות הנפש הבין-לאומי .את זרקור החודש כתבה הגברת גילי פרימרמן ,מרפאה בעיסוק ,רכזת קורס סנגור עצמי בבית הספר לשיקום והחלמה בקריה האקדמית אונו ומדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש .אני מבקש להודות לגילי על כתיבת הזרקור החשוב והמעניין. בנוסף לזרקור החודש ,תוכלו להתעדכן חדשות המחקר בהחלמה ושיקום בארץ ובעולם ,ליהנות מהמדור החברה והפנאי ומפינתה הקבועה של מרים גולדברג .בנוסף ,תוכלו להתעדכן במשרות הפתוחות בקבוצת שכולו טוב. אני מבקש להודות לגברת שלי שוויצר ,מתמחה במחלקת המחקר והפיתוח של קבוצת שכולו טוב ,על הסיוע בכתיבת גיליון זה. אני מקווה שתמצאו גיליון זה מועיל ומעניין. שלכםן, ד'ר אמיר טל מנהל מו"פ קבוצת שכולו טוב 2 תוכן עניינים חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם4.................................................................................... זרקור החודש :סנגור עצמי – מתיאוריה למעשה מאת גילי פרימרמן 8............................................... מדור החברה והפנאי מאת הילה בן עטר 18................................................................................. פינת הצנ"ש" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה ,לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי .מאת מרים גולדברג22............................................................................................................................. דרושים בקבוצת שכולו טוב27.................................................................................................... 3 חדשות המחקר בשיקום מישראל ומהעולם .1יום עיון באוניברסיטת חיפה -צוותי בריאות נפש ניידים וניטור מדדי תוצאה :אתגרים ורפורמה בבריאות הנפש .המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש באוניברסיטת חיפה ,בשיתוף עם קופת חולים מאוחדת ,יערכו כנס שכותרתו צוותי בריאות נפש ניידים וניטור מדדי תוצאה :אתגרים ורפורמה בבריאות הנפש .הכנס יתקיים ביום חמישי, 19.11.2015באולם ספדיה רב תכליתי באוניברסיטת חיפה .בכנס ישתתפו מיטב המומחים בנושא מהארץ ומהעולם .ההשתתפות הינה ללא עלות ,אך נדרשת הרשמה מראש בשל מספר מקומות מוגבל .המעוניינים להירשם ,נא שלחו מייל לדוא"ל[email protected] : לתכנית הכנס היכנסוhttp://bit.ly/209SZLY : .2כנס לציון חודש המודעות לזכויות החולה .2015 ,בחודש נובמבר תקיים האגודה לזכויות החולה את חודש זכויות החולה בה תפעל להנגשת המידע הנחוץ לשם מימושן של זכויות רפואיות בקרב החולים .במקביל האגודה תעורר את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות בארץ לקיומם של כשלים בתחום ואת ההכרה בצורך הבוער למציאת פתרונות ומענים עבור ציבור החולים בישראל .האירוע הגדול והמשמעותי ביותר שיתקיים במהלך "חודש המודעות לזכויות החולה" הינו הכנס המקצועי השנתי של האגודה לזכויות החולה .הכנס מתקיים זו השנה השמינית ברציפות ,יהיה במעמד שר הבריאות ח"כ מר יעקב ליצמן ובכירים נוספים ממערכת הבריאות בארץ .הכנס יתקיים ב 26.11.2015באולם אירועים "אפקה" בתל אביב בנוכחות מאות משתתפים ,ביניהם מנהלי בתי חולים ,מנהלי מחלקות ,רופאים בכירים ואנשי מקצוע מתחומי הבריאות והסיעוד ,יעסוק במגוון של נושאים בוערים ,העומדים על סדר היום הציבורי בתחום הבריאות וזכויות החולה בישראל .לתכנית הכנס היכנסוhttp://bit.ly/1OHzfLR : להרשמה לכנס היכנסוhttp://bit.ly/1KnTg2r : 4 .3נשים עם מוגבלות :פורצות גבולות .ב 11-בנובמבר ,בין השעות ,10.00-16.00יתקיים במרכז לחיים עצמאיים בחיפה כנס אשר יתמקד בחוויות של נשים עם מוגבלות כפרספקטיבה המרחיבה את השיח הקיים :מחוויות המרחיבות את השיח הכלכלי והחברתי אל תחומים נוספים כגון דימויי גוף ,אינטימיות וזוגיות .כתובת הכנס :המרכז לחיים עצמאיים ,ארגון אחוה ,רחוב תל-אביב ,11 קריית אליעזר ,חיפה .לפרטים נוספים ולמעקב אחר פרסום התכנייה המלאה היכנסו: http://on.fb.me/1LjvRmH .4מדריכים וובינר בנושא טיפול מוכוון עצמי ) .(Self-Directed Care -SDCטיפול מוכוון-עצמי הינה דרך לניהול שירותי בריאות הנפש המספקת למתמודדים את האוטונומיה ואת הכלים לנהל ולעשות שימוש בכספי הטיפול והשיקום להם הם זכאים .במודל מסורתי של טיפול ,האופציות מוגבלות לשירותי בריאות נפש סטנדרטיים ,כגון ניהול מקרה ,תכניות לטיפול יום או פגישה עם פסיכיאטר .תכניות של טיפול מכוון עצמי נבנות על מנת לספק שירותים לצרכנים תוך מתן בחירה ואוטונומיה בתהליך בחירת השירותים שהם רוצים וצריכים ,את משך הזמן והאינטנסיביות של השירותים ,עם איזה ספק שירות יעבדו וכדומה .גישה זאת מבוססת על הרעיון שהאדם המקבל טיפול יודע איזה סוג טיפול או תמיכה יעזרו לבריאותו ולרווחתו הנפשית בצורה הטובה ביותר. בעבר ,הייתה נפוצה המחשבה שהמתמודדים אינם מסוגלים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורם ,מחשבה אשר יכלה להוביל אותם להרגשה שהם אינם נמצאים בשליטה על חייהם .לפי גישת הטיפול מוכוון עצמי ,באמצעות מתן הכוח למתמודדים לעשות יותר בחירות בדבר תהליכי הטיפול והשיקום שלהם ,הם יכולים לחוש יותר עצמאיים ובטוחים בעצמם ולפתח תחושת ההעצמה והשייכות הקהילתית .בטיפול זה ,הבחירות הטיפוליות והשיקומיות אשר עושים המתמודדים ,אינן מוגבלות לשירותי בריאות הנפש המסורתיים .טיפול מוכוון-עצמי מאפשר למתמודדים לבחור כיצד להשתמש בכספי הטיפול והשיקום שלהם ,כמעט בכל דרך בה יבחרו, בדרך להשגת מטרות חייהם. המרכז להכלה קהילתית של אנשים עם מוגבלויות פסיכיאטריות שבאוניברסיטת טמפל, פילדלפיה והמרכז למדיניות ומחקר בשירותי בריאות הנפש באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו, הפיקו שני מדריכים חדשים ומפורטים העוסקים בנושא חשוב ומפתח זה וכן קיימו וובינר אשר המתאר מדריכים אלה .שני המדריכים מספקים לקורא ראייה מעמיקה ומפורטת של המדיניות, 5 תהליכים ופרקטיות לפיתוח יוזמות לטיפול מוכוון-עצמי .הוובינר כולל סקירה בנוגע לצורך בפיתוח יוזמות ל ,SDCמתאר את התכניות בטקסס ובפנסילבניה וכן את תוצאות המחקר המעודדות העולות מיוזמות אלה ,סוקר את תכני המדריכים ועוד. לקריאת המדריך שכותרתוA Guide to Creating Self-Directed Care Programming - : The Delaware County CRIF SDC Modelהיכנסוhttp://bit.ly/1jSJjo4 : לקריאת המדריך שכותרתוSelf-Directed Care Implementation Manual: A : Comprehensive Mental Health Program Guideהיכנסוhttp://bit.ly/1RD2cHa : לשמיעת הוובינר היכנסוhttp://bit.ly/1RVruQX : לקריאת המלל של הובינר היכנסוhttp://bit.ly/1Lnjo1m : .5קול קורא להרשמה לתכנית הפוסט-דוקטורט דו-שנתית בשיקום פסיכיאטרי והחלמה תעסוקתית במכון לשיקום פסיכיאטרי באוניברסיטת בוסטון .תכנית הפוסט-דוקטורט תחל בראשון לחודש אפריל 2016 ,במכון לשיקום פסיכיאטרי באוניברסיטת בוסטון .התכנית כוללת סמינרים ,פרקטיקום מחקרי מקיף ועוד .התכנית כוללת מענק מחקר שנתי של .$40,000המועד להגשת מועמדות הנו הראשון לחודש דצמבר .2015 ,לפרטים נוספים צרו קשר עם ד"ר זלטקה רוסינובה ) (617) 353-3549 (Zlatka Russinovaאו [email protected] והיכנסו ל: http://cpr.bu.edu/research/postdoctoral-research .6קול קורא למאמרים לגיליון מיוחד של כתב העת לשיקום פסיכיאטרי .כתב העת לשיקום פסיכיאטרי ) (Psychiatric Rehabilitation Journalפרסם קול קורא לגיליון מיוחד בנושא מדיניות המחקר בתחום המוגבלויות .מטרתו של גיליון מיוחד זה היא לקדם את גוף הידע והמומחיות בנוגע למדיניות לשיפור שירותי שיקום לקידום איכות החיים של אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית ובעיות בריאות מורכבות וכרוניות .הנושאים המרכזיים בהם גיליון זה יתמקד כוללים ,בין השאר :קביעת מוגבלות ,תעסוקה ,דיור ודרות רחוב ,חינוך ,השכלה ,בני משפחה ומערכת החוק. לפרטים נוספים והגשת מאמרים היכנסוhttp://bit.ly/1PbFHJK : 6 לראשונה בעברית! הניוזלטר החודשי בנוגע לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כחלק מהמאמצים של קבוצת שכולו טוב להנגיש את הידע העדכני ביותר בתחום המוגבלויות התנדבנו לתרגם את הניוזלטר החודשי של מזכירות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כך שמעתה הניוזלטר יהיה זמין לקוראי השפה העברית .אתם/ן מוזמנים/ת להפיץ אותו בקרב הקולגות שלכם ולכלול את הקישור לניוזלטר באתרים וברשתות החברתיות של הארגונים שלכם/ן. 7 לקריאת הניוזלטר של חודש ספטמבר היכנסו: http://www.un.org/disabilities/documents/newsletter/september2015_hebrew. doc קישור לתרגום העברי של ניוזלטר אוקטובר יפורסם בתחילת חודש נובמבר באתר האו"ם, בגיליון הבא של מגזין זה וכן ברשתות החברתיות של קבוצת שכולו טוב. זרקור החודש :סנגור עצמי – מתיאוריה למעשה גילי פרימרמן 1 מבוא הספרות המקצועית העכשווית בנושא החלמה ושיקום בבריאות הנפש מדגישה מודלים של מכוונות עצמית ) (Self-Determinationהמתמקדים ביכולתו של היחיד להביע את צרכיו ולנווט את תהליך ההחלמה שלו תוך דגש על רצונותיו וצרכיו הייחודיים ). (Deci & Ryan, 2008, 2012; Mencini, 2008 בנוסף ,ספרות זאת מדגישה את מקומה של התקווה בקידום והנעת תהליך ההחלמה ,על ידי הגברת התחושות החיוביות והמוטיבציה הפנימית בקרב מתמודדים עם מחלות נפש )להלן :מתמודדים( )הדס- לידור ,ברויר וברלוי ;2009 ,לכמן .(Chopra & Roe, 2003; Snyder et al., 1991 ;2007 ,מן הצד האחר ,הסטיגמה החברתית בבריאות הנפש ,ביחד עם הטיפול התרופתי וחוויה של כישלונות חוזרים בחייהם של חלק מהמתמודדים ,עלולות לתרום לתחושות של פאסיביות ,חוסר אונים וחוסר תקווה בקרבם ) .(Anthony, 1993; Deegan, 2002; Otto, 1999; Snyder, 2002בשל קשיים אלו ,מדגישה הספרות המקצועית את הצורך בפיתוח תוכניות המקנות מיומנויות בתחום הייצוג העצמי ,ומטפחות מכוונות עצמית ותקווה בקרב מתמודדים עם מחלות נפש )קוזמינסקיDeci & Ryan, 2008; ;2004 , .(West, 2009 1מרפאה בעיסוק , MSC.OT,רכזת קורס סנגור עצמי ,בבית הספר לשיקום הקריה האקדמית אונו ;מדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש .אמא לשלושה ובת זוג של אלעד .מאמינה שכולנו פגומים וכולנו קסומים ושיהיה טוב אם נעשה טוב. 8 במאמר זה אתאר תכנית אקדמית מובנית בשם "מתמודדים מדברים בעד עצמם" שמטרתה להקנות את הגישה ואת הכלים של הסנגור העצמי לתקשורת קוגניטיבית מכוונת עצמית עם בני משפחה ,חברים, אנשי מקצוע וגורמי סמכות שונים .על מנת להכין את הרקע התיאורטי והאמפירי לתיאור התכנית ,אתאר בקצרה את המרכיבים המרכזיים העומדים בבסיס תכנית זאת. החלמה ,תקווה ,מכוונות עצמית ,סנגור עצמי ומה שביניהם החלמה הינה מסע של שינוי המאפשר למתמודד להכיל את המחלה כחלק מזהותו השלמה תוך שהוא מפתח לעצמו זהות מגובשת ,אוטונומית ובעלת משמעות מעבר לחוויית המחלה & .(Anthony, Farkas ) .Rogers, 2003; Chopra & Roe, 2003בנוסף ,גישת ההחלמה גורסת כי לאדם היכולת לקבוע את מטרותיו ואת העדפותיו ולקדם את חייו על מנת לחיות חיים בעלי משמעות ).(Anthony et al., 2003 במחקרים רבים בשנים האחרונות נמצא שתחושת התקווה היא אחת מארבעת המרכיבים המרכזיים המקדמים את האדם בתהליך החלמתו .הגדרות רבות היו לתקווה במשך השנים ,אך היה זה Snyder שפרסם לראשונה את שאלון התקווה בשנת 1991והגדיר את מונח התקווה כמצב מניע חיובי המתבסס על שני מרכיבים עיקריים הפועלים בה והם .1 :יוזמה ) - (Agency Thinkingהמוטיבציה והאמונה ביכולת להשגת המטרה .2תכנון דרך ) -( Pathwayהיכולת לקבוע מטרות ודרכים אפקטיביות להשגת המטרה .מודל זה שם דגש על היכולת של האדם להגדיר מטרות אישיות ,לאתר דרכים להשגתן ועל תחושתו של האדם לגבי יכולתו ולגבי המשאבים העומדים לרשותו לצורך השגת מטרות אלה .(Snyder .(Snyder et al., 1991; Snyder, 2002מתמודדים רבים העידו כי תחושת התקווה והיכולת לעודד את עצמם היוותה גורם מכריע עבורם בתהליך ההחלמה שלהם )לכמן .(2007 ,כך למשל ,במחקרם של (2003) Roe & Chopraנמצא כי נוכחותה של התקווה בשילוב תחושה של ערך עצמי ומסוגלות אישית 9 הם תנאים מוקדמים הנחוצים להחלמה .כמו כן ,נמצא כי אנשים בעלי רמת תקווה גבוהה מפגינים יכולת השגת מטרות והסתגלות טובה יותר מאלו שהם בעלי רמת תקווה נמוכה ).(Cheavens et al., 2006 מכוונות עצמית הינה ההחלטה של האדם מתי ,באילו הקשרים ובאיזה היקף הוא יפעיל שליטה עצמית על חייו וישפיע על איכותם )קוזמינסקי .(2004 ,לפי (2008) Menciniהיכולת למכוונות עצמית מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים .1 :אוטונומיה -התחושה של האדם כי הוא מסוגל לפעול באופן עצמאי ולשלוט ולכוון את חייו; .2מסוגלות אישית – האמונה של היחיד בעצמו ,בכישוריו וביכולותיו; .3שייכות – תחושתו של היחיד כי הינו חלק תורם ונתרם בקהילה ויכולתו ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ).(Mencini, 2008; Abela, Koestner & Veronneau, 2005 תיאוריית המכוונות העצמית מקבילה לתיאורית ההחלמה בכך שהיא כוללת בתוכה את מרכיבי ההחלמה. כך למשל ,תחושה של אוטונומיה ומכוונות עצמית מעלה את רמת המוטיבציה לטיפול ,מגבירה את שביעות הרצון ואת יכולת ההתמדה ותורמת להתפתחות דימוי עצמי חיובי .בנוסף ,תחושת המכוונות העצמית תורמת להפחתת תחושה של מתח וחרדה ולהפחתת סימפטומים דיכאוניים .(Deci & Ryan, ) 2008, 2012; Abela et al., 2005מכאן ,שתאוריית המכוונות העצמית ,על כל מרכיביה ,מהווה גורם משמעותי ואף מכריע בקידום ההחלמה אצל חולים בכלל ואצל מתמודדים עם מגבלות פסיכיאטריות בפרט. סנגור עצמי הנו אסטרטגיה לייצוג עצמי של מחשבות ורגשות בדרך אסרטיבית וברורה ,באמצעותה מקדם האדם את זכויותיו ,את מטרותיו ואת שאיפותיו ,מתוך אחריות אישית על עצמו ועל חייו .מיומנות הסנגור עצמי הנה מיומנות אחת מכלל המיומנויות הנדרשות למכוונות העצמית ,אך משמשת גם כביטוי המעשי של מכוונות עצמית בפועל .במהלך פעולת הסנגור העצמי ,היחיד משמיע את קולו ,מגן על זכויותיו ומבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים לצרכיו .הסנגור העצמי נועד להבטיח שנקודת מבטו 10 ותקוותיו של היחיד יישמעו ושהוא יפעל לקדמם )קוזמינסקי .(2004 ,מיומנות הסנגור העצמי כוללת בתוכה תת-מיומנויות כגון :שליטה ,קבלת החלטות ,ויסות עצמי ,פתרון בעיות ,אסרטיביות ,מודעות אישית לחולשות וחזקות ,תכונות מוטיבציוניות של הערכת מסוגלות עצמית ועוד )קוזמינסקי.(2004 , ניתן לראות כי קיימת הקבלה בין המיומנויות המרכיבות את הסנגור העצמי ,בין מרכיבי המכוונות העצמית ובין מרכיבי התקווה של Snyderואחרים במאמרם מ .1991-מכאן ניתן להסיק שלימוד ופיתוח מיומנות סנגור עצמי עשויה להוביל לעלייה ברמת המכוונות העצמית וברמת התקווה אצל מתמודדים ולהשפיע באופן חיובי על החלמתם .כך למשל ,מחקרים שבחנו תוכניות לקידום מכוונות עצמית מדווחים כי הכוונה עצמית ניתנת לטיפוח )קוזמינסקי (2004 ,וכי יש צורך בפיתוח ויישום תוכניות לתרגול חשיבה עצמאית וסנגור עצמי על מרכיביו ,על מנת לטפח תחושה של אוטונומיה ותקווה בקרב המתמודדים )קוזמינסקי.(Deci & Ryan, 2008, 2012; West,2009 ;2004 , בהמשך לממצאי המחקר וההכרה בחשיבות של מיומנויות הסנגור לקידום תהליכי ההחלמה של המתמודדים ,הוקמה תכנית סנגור עצמי בישראל ,כפי שיפורט בחלק הבא. תוכנית “מתמודדים מדברים בעד עצמם” -קורס סנגור העצמי בשנת 2008הגיש המרכז לטכנולוגיה חינוכית )מט"ח( הצעה לביטוח לאומי לבנות תכנית ללמידת סנגור עצמי עבור מתמודדים .בהצעה הוגדר כי יבנה קורס אקדמי מובנה שמטרתו להקנות את הגישה ואת הכלים של הסנגור העצמי לתקשורת קוגניטיבית מכוונת עצמית עם בני משפחה ,עם אנשי מקצוע ועם גורמי סמכות שונים .הקורס מושתת על עקרונות הסנגור העצמי והמכוונות העצמית. המטרות העיקריות של הקורס שנקרא "מתמודדים בעד עצמם" הן להשפיע לטובה על התפקוד היום-יומי של בוגרים צעירים מתמודדים ,לשפר את תפקודם ,ביטחונם העצמי ואיכות חייהם ,להעלות את מודעותם לזכויותיהם ,וכן לשפר את יכולתם להציג את עצמם )רוזנשטיין ,בהדפסה(. 11 תהליך בניית הקורס בניית קורס הסנגור העצמי רוכזה על ידי מט"ח אשר דאגו לבנות צוות רב מקצועי שישתתף בתהליך. הצוות שגויס כלל אנשי חינוך מטעם מט"ח עם ניסיון בבניית קורסי סנגור לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ,מתמודדים – יועצים שהביאו איש-איש את ניסיונו האישי ואנשי מקצוע מומחים בתחום ליווי החלמה ושיקום בבריאות הנפש. במהלך בניית הקורס הותאם סילבוס התכנית לצרכי המתמודדים וכל תכני הקורס נכתבו תוך התייחסות למצבים המוכרים למתמודדים מחיי היום – יום .בתהליך זה נבנה מאגר של עשרות תיאורי מקרה מחיי המתמודדים המזמנים סנגור והם היוו בסיס לכל התרגולים והדוגמאות .בסופו של תהליך שארך כשלוש שנים ולווה בפיילוט הופקו שתי תכניות קורסים מלאות :האחת -קורס סנגור עצמי למתמודדים והשני – קורס לאנשי מקצוע המלמד את אנשי המקצוע כיצד ללמד את הסנגור. הקורס למתמודדים כחלק מהתפיסה האקולוגית ,ומתוך אמונה שלמה ששיקום והחלמה מקומם בקהילה ,קורסי הסנגור מועברים בקהילה ,במסגרות המוכרות למתמודדים ושאליהן הם מגיעים באופן קבוע .הקורס משלב בכל שיעור ידע תיאורטי וכלים ליישום מודל הסנגור העצמי ,תוך למידה מאירועי החיים של המתמודדים עצמם והעלאת סיטואציות לניתוח ותרגול מתוך חוויותיהם האישיות .התוכנית "מתמודדים בעד עצמם" נותנת מענה לצרכים רגשיים וקוגניטיביים של הלומדים .במסגרת התוכנית נלמדים תכנים תיאורטיים ומעשיים המקנים ללומדים ידע לגבי זכויותיהם וכלים לניהול מצבי קונפליקט בסביבות שונות מול דמויות ובעלי תפקידים שונים .התוכנית כולה מתנהלת בגישה של כבוד הדדי כאשר המנחים מתמקדים בחוויות האישיות של המתמודדים תוך כבוד לנקודת המבט האישית של כל מתמודד .במסגרת תוכנית הלימודים המתמודדים מנתחים אירועים ,דנים במשמעויותיהם עבורם ועבור האחר ובפתרונות האפשריים .בהמשך 12 לומדים המתמודדים לבחור בפתרון היעיל ביותר מבין האפשרויות שהוצגו ולהציגו בתהליך הסנגור לנמעני הסנגור .העובדה שהלמידה נעשית על בסיס חוויות יומיומיות של המתמודדים ,מחזקת את תחושת האוטונומיה שלהם ומעניקה חוויה של מסוגלות. חשיבות המחקר המלווה בעולם ניכרת השפעה חיובית של קורסי סנגור עצמי על תחושת המסוגלות התואמת של אנשים כמו גם על תחושה של שליטה ,רווחה ואופטימיות לגבי העתיד ) .(Deci & Ryan, 2008, 2012נכון להיום, מתנהלים קורסים רבים ברחבי הארץ .מהשיח עם הסטודנטים ואנשי הצוות עולה כי לקורס השפעה חיובית משמעותית אך לגבי הנעשה בארץ התימוכין המחקרי מתמצה כיום בשני מחקרים בלבד )האחד מטעם ביטוח לאומי והשני נערך במסגרת עבודת התיזה שלי(. מהמחקר שנערך מטעם ביטוח לאומי נמצא כי לאחר התכנית: א .עלתה מודעות המשתתפים לזכויותיהם ב .עלתה תחושת הביטחון העצמי של המשתתפים ועמה יכולתם לבטא את עצמם ג .המשתתפים משתמשים בסנגור העצמי כדי לממש את זכויותיהם ד .בעקבות התכנית הצליחו כמה מהמשתתפים לערוך שינויים של ממש בחייהם האישיים: לזכות בקידום במקום העבודה ,להשתלב בלימודים ולשפר את תנאי מגוריהם )רוזנשטיין ,לא פורסם(. על מנת לבסס את הסנגור כהתערבות מוכחת ראיות ,יש להמשיך ולחקור את השפעת קורס הסנגור העצמי על מתמודדים .בנוסף ,כדי להפיק יותר מידע מדויק מומלץ לקיים מחקר על מספר רב יותר של נחקרים ,עם קבוצת ביקורת ,ועם שילוב של דיווח גם מאחרים משמעותיים המכירים את האנשים ויכולים להעיד על שינוי בהתנהגות ובהלך הרוח .כמו כן ,מומלץ כי במחקרים הבאים יוסף רכיב איכותני 13 – אם על ידי שאלון או על ידי ניתוח תיאור מקרה .ניתוח תיאורי המקרה יוכל ללמד את החוקרים את מידת ההפנמה והשימוש בכלי הסנגור על ידי הנחקרים אם במודע ואם שלא במודע. בנוסף ,לנוכח ההוכחה כי קיים קשר בין סטאטוס תעסוקתי ומידת התקווה מומלץ להמשיך ולבחון את השפעת השילוב בעבודה על תהליכי ההחלמה של מתמודדים כמו גם על גורמים מוטיבציוניים ומידת התקווה .מחקר נוסף מומלץ הינו השוואה בין מידת התקווה אצל מתמודדים העובדים בתעסוקה נתמכת או עצמאית לעומת מידת התקווה של מתמודדים המשולבים במסגרות מוגנות כגון מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי. ככל שיהיו יותר מחקרים הבודקים את השפעתן של התערבויות על איכות החיים של המתמודדים ,על מידת התקווה ,מוטיבציה ותחושת מכוונות ואוטונומיה כך הקהילה המקצועית עשויה לבסס את התהליך של התערבויות מבוססות ראיות ובהתאם ניתן יהיה להמשיך ולהתמקד בתחזוקה ופיתוח של שירותים אשר ניכר כי משפיעים לטובה על המתמודדים ומסייעים להם בתהליך ההחלמה .בהמשך ניתן יהיה גם לפתח שירותים דומים לאנשים החיים עם אתגרים אחרים. מכיוון שנראה כי ללמידת ההתערבות ולהעברתה למתמודדים יש השפעה גם על המלמדים אותה ,דהיינו על אנשי המקצוע הלומדים ומעבירים את ההתערבות ,מומלץ גם לערוך מחקרים הבודקים את העמדות של אנשי מקצוע בכל הנוגע ליכולת המתמודדים לייצג עצמם באופן יעיל כמו גם עמדות בנוגע ליכולת המתמודדים ללמוד ולפתח גמישות מחשבתית ותקשורתית. המלצות קליניות מעדויות של לומדי הקורס עולה כי ישנה חשיבות להמשיך ולקיים קורסים של סנגור עצמי למתמודדים ולאפשר לאוכלוסיה זו ללמוד לייצג ,איש-איש את עצמו ויחד את קהילתם .נראה שהמתמודדים שהיו בקורסים למדו לא רק לסנגר אלא גם החלו לפתח מיומנויות של הכוונה עצמית ושיח נינוח יותר עם 14 אחרים משמעותיים .בהמשך לכך ,מומלץ גם לנסות ולשלב קורסים של סנגור עצמי במסגרות למתמודדים צעירים ולהקדים וללמד סנגור אנשים שרק אובחנו כמתמודדים; ככל שנקדים לספק מיומנויות וכישורים אלו נוכל לסייע לאנשים לנהל את חייהם ומחלתם תוך שמירה על אוטונומיה וערך עצמי. על סנגור וקבוצת שכולו טוב בשנת 2010נפגשה גב' הגר אלוש ,סמנכ"ל שיקום בקבוצת שכולו טוב ,עם התערבות הסנגור העצמי. הגר למדה את ההתערבות ואת משמעותה הרבה ברמה האישית והמקצועית .במהלך השנים נשלחו עובדים מהקבוצה ללמוד את ההתערבות ולהעביר קורסים ללקוחות קבוצת שכולו טוב ,אשר לקחה על עצמה להיות ארגון לומד ומוביל בתחום החדשנות והעשייה בבריאות הנפש .בשנה שעברה ,הוחלט בקבוצת שכולו טוב להפוך את הסנגור להתערבות כלל ארגונית מובילה ,ובשנת הלימודים האחרונה נשלחו 27אנשי צוות משכולו טוב ללמוד את ההתערבות במרוכז בבית הספר לשיקום .זאת על מנת שיוכלו להעביר את הידע והכלים לכלל חברי הקבוצה – צוות שיקום ומתמודדים כחלק מתהליך הטמעה רחב יותר בליווי צוות בית הספר לשיקום .נכון להיום אנחנו כבר אחרי השלב הראשון בו הוכשרו אנשי הצוות והועברו קורסים ליותר מ 50מתמודדים אשר מקבלים שירות בתחומים השונים בשכולו טוב. בחודשים הקרובים יפתחו קורסים נוספים ויתחיל שלב ההטמעה לבוגרי הקורסים הראשונים. ניכר כי לקורס השפעה חיובית משמעותית על הסטודנטים .נעשו כבר מספר פעולות סנגוריות על ידי תלמידי הסנגור – הן בסנגור קבוצתי והן בסנגור אישי וזאת רק ההתחלה .בעתיד הקרוב נלווה את הקורסים במחקר על מנת לבסס את משמעות הסנגור והשפעתו. קבוצת שכולו טוב ממשיכה להוביל את הסנגור בארץ ולהוות דוגמה לכלל המסגרות העוסקות בשיקום בבריאות הנפש וגם עם אוכלוסיות המתמודדות עם אתגרים אחרים. 15 מקורות רמת התקווה בקרב אנשים בעלי מוגבלות פסיכיאטרית.(2009) ' ב, ברלוי,' ג, ברויר,' נ,לידור-הדס (4) ,18 כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק.ובעלי מוגבלות פיזית המצויים בתהליך שיקום מקצועי .302-227 מהפכת האל, התפתחות הידע על החלמה בבריאות הנפש בצל המודל הרפואי.(2007) ' מ,לכמן שיקום והחלמה.( מ' )עורכים, לכמן,' נ,לידור- הדס: בתוך.מיסוד וזיהוי תופעת ההחלמה כפר, הוצאת ליתם. מדיניות ומחקר, קריאה מנקודות מבט שונות – פרקטיקה,בבריאות הנפש . יונה מכון. סנגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה- מדברים בעד עצמם.(2004) ,' ל,קוזמינסקי . הוצאת ספרים יסוד,מופ"ת הערכה מחקרית ל"מפעלים מיוחדים" סנגור עצמי לאוכלוסיית. ( )בהדפסה, ע, ברגר, ב,רוזנשטיין . הקרן למפעלים מיוחדים, ביטוח לאומי. "בוגרים צעירים נכי נפש "מדברים בעד עצמם 16 Abela, J.R.Z., Koestner, R.F., Veronneau, M.H. (2005). Intrinsic Need Satisfaction and Well-Being in Children and Adolescents: An Application of the Self-Determination Theory. Journal of Social and Clinical Psychology, 24 (2), 280-292. Anthony, W. (1993). Recovery from Mental Illness: The Guiding Vision of the Mental Health Service System in the 1990s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16 (4), 1123. Anthony, W., Rogers, E.S., Farkas, M. (2003). Research on Evidence-Based Practices: Future Directions in an Era of Recovery. Community Mental Health Journal, 39 (2), 101-114. Cheavens, J.S., Feldman, D.B., Snyder, C.R., Woodward. J.T. (2006). Hope in Cognitive Psychotherapies: On Working With Clients Strengths. Journal of Cognitive Psychotherapy: An International Quarterly, 20 (2), 135-145. Chopra, M., Roe, D. (2003). Beyond Coping with Mental Illness: Toward Personal Growth. American Journal of Orthopsychiatry, 73 (3), 334-344. Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2012). Self-determination theory. In P. A. M. Van Lange, A. W. Kruglanski, & E. T. Higgins (Eds.), Handbook of theories of social psychology: Vol. 1 (pp. 416-437). Thousand Oaks, CA: Sage. Deci, E.L., Ryan, R.M. (2008). A Self-Determination Theory Approach to Psychotherapy: The motivational Basis for Effective Change. Canadian Psychology, 49 (3), 186-193. Deegan, P.E. (2002). Recovery as Self-Directed Process of Healing and Transformation. Occupational Therapy in Mental Health, 17 (3), 5-21. Mancini, A.D. (2008). Self –determination Theory: a framework for the recovery paradigm. Advances in Psychiatric Treatment, 14, 358-365. Otto, F.W. (1999). Mental Health Consumers' Experience of Stigma. Schizophrenia 17 Bulletin, 25 (3), 467-478. Snyder, C.R., Harris, C., Anderson, J.R., Holleran, S.A., Irving, L.M., Sigmon, S.T., et al. (1991). The Will and the Ways: Development and Validation of an IndividualDifferences Measures of Hope. Journal of Personality and Social Psychology, 60 (4), 570-585. Snyder, C.R. (2002). Hope Theory: Rainbows in the Mind. Psychological Inquiry, 13 (4), 249-275. West, C. (2009). Powerful Choices: Peer Support and Individualized Medication SelfDetermination. http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org, 9/6/2010. מדור החברה והפנאי – בין תיאוריה לפרקטיקה איש עם בעיה ותקרת זכוכית הילה בן עטר2 הפעם אשתף אתכם בסדנת מסוגלות עצמית אשר נערכה ב"סיפור חוזר" רמת-גן ,בה לקחתי חלק. ההשתתפות בסדנה באה לענות על מספר שאלות בסיסיות הקשורות להתמודדות עם בעיות ומחסומים כגון :כיצד אנחנו פועלים כיום מול קונפליקטים העומדים בפנינו ביום יום ,באיזו מידה יש לנו היכולת לסגל התנהגויות חדשות להתמודדות בריאה יותר ,מהן דרכי פתרון הבעיות שאנו עושים בהן שימוש ,האם אנחנו מתמודדים בצורה הנכונה לנו ,מהם הציפיות שלנו בעתיד ומה מונע אותנו מלהגיע לשם? התחלנו את הסדנא בהבנת המשמעות של המונח "תקרת זכוכית" הגענו להגדרה מתקבלת על הדעת כי מדובר במחסום בלתי נראה שגורם לנו לחשוב שאנחנו לא מסוגלים להתמודד יותר ,לרצות יותר ,לקוות יותר .הסכמנו כי מדובר במחסום שנמצא שם וגודר לנו גדרות ,שם לנו גבולות במקומות שנוח לנו .אך מול רצון עז הוא שביר ופותח דרך להגעה למקומות חדשים שקודם לכן לא חשבנו עליהם קודם .השאלה שהעבירה את הסדנה לחלק המשימתי שלה עלתה ממשל תקרת הזכוכית" :עד לאן אנחנו מסוגלים להגיע? מה מגביל אותנו? האם נוכל לגייס את עצמינו להרים את הראש ,לרצות ולהגשים". בשלב הבא ,נפרסו בפנינו תמונות שונות של כבשים. 2סטודנטית לפסיכולוגיה ובלוגרית בפרויקט הדיגיטל של "סיפור חוזר" ,קבוצת שכולו טוב 18 למה כבשים שאלנו? ונענינו בסיפור הבא ,שבא להמשיל מצב שבו אנחנו עומדים מול מספר חלופות להחלטה על הדרך לפתרון בעיות ,לתת לנו להבין איך אנחנו מתמודדים עכשיו ולנסות למצוא דרכים אחרות להתמודד או לקבל את עצמנו כפי שאנחנו. לאיש אחד קטן ,הייתה בעיה גדולה בגלל שעבד כל הימים -חשב עליה כל הלילות ,חשב כל כך הרבה עד שלא הצליח להירדם .כך שבעצם היו לו -שתי בעיות .אבל לפחות לאחת הבעיות הייתה לו דרךלפתרון כי הוא ידע שאומרים שהשיטה הכי טובה להירדם -היא לספור כבשים .למרות שהוא עצמו עוד לא ניסה את הדרך הזו החליט שזו ההזדמנות לנסות .בהתחלה ,הכבשים הסתובבו לו סתם בחדר ,בלי שום כיוון ומטרה ,והיה מאוד קשה לספור אותן .אז הוא החליט להציב להן גדר ופשוט לספור אותן כשהן עוברות אותה .הוא הזמין אותן לעבור את הגדר,מאוד בנימוס ,למרות שבעצם לא הייתה להן ברירה אחרת .עכשיו גם לכבשים הייתה בעיה .הן התחילו לעבור את הגדר -אחת אחת ,ולמרות שכל כבשה נראתה בדיוק אותו-דבר ,והגדר נשארה אותה גדר ,כל כבשה עברה אותה בצורה אחרת... הכבשה הראשונה קפצה מעל הגדר ,כמו שרואים בכל הספרים ,כמו שכל כבשה צריכה לעשות כשהיא נפגשת בגדר .השנייה דווקא נדחקה מתחת .אחרת -כנראה מתוך ייאוש ,או בגלל שחשבה שהיא מספיק חזקה ,נכנסה עם הראש בגדר .היו שם שתיים,קטנות ,שטיפסו אחת על השניה ,ועזרו זו לזו לעבור. הייתה גם אחת שאספה את כל אלו שלא הצליחו לעבור ,וטיפסה עליהן .הייתה אחת שניסתה לחשב איך... אחת שהתייאשה ולא הבינה בכלל -למה?! ואחרת ניסתה לשכנע את השאר שהגדר לא נחוצה כלל!! אחר כך הגיעה כבשה כמו כל הקודמות ,רק עם סמל קטן על הישבן .ומשום מה הגדר ,כשראתה אותו - הנמיכה את עצמה בהכנעה .הייתה כבשה שויתרה על הצמר שלה וכך יכלה לעבור בקלות את הגדר )היא קיוותה שלא קר בצד השני (...הכבשה שאחריה -במקום לעבור את הגדר ניסתה לדחוף אותה רחוק ככל שאפשר .עכשיו כבר נמאס לכבשים לחכות וכולן עברו ביחד ורמסו את הגדר בלי קושי .כולן... 19 חוץ מאחת שעצרה ,לקחה צעד אחד אחורה וגילתה...שלפעמים יש דרך ממש פשוטה .כל הכבשים הללו מאוד עניינו את האיש הקטן והוא המשיך לחשוב עליהן כל הלילה: איזו כבשה הכי חכמה ,ואיזו הכי יעילה ומה טוב בכל אחת ומה רע ...ומה הוא...ולמה...ונרדם. מיד לאחר מכן כל אחד מאתנו ניגש ולקח תמונה שמתארת בצורה הטובה ביותר את הדרך שלו לפתרון בעיות. התמונות מתארות ציורית את כל סוגי הכבשים שמובאות בסיפור .ומבטאות סגנונות התמודדות שונות של אנשים שונים ,כך שלכל משתתף הייתה יכולת למצוא כבשה שמתארת אותו. התהליך היה חוותי ,התחלקנו לקבוצות ,דיברנו בנינו על הבחירות שלנו ולמה אנחנו פועלים בדרך של הכבשה אות בחרנו .התחלנו לשאול את עצמינו האם אנחנו בוחרים להתמודד בדרך הזו כי היא נוחה יותר? מה האלטרנטיבות העומדות בפנינו? איך נצליח לשנות? בכלל נצליח לשנות? הדיון שהתפתח לאחר מכן ,הוא זה שחיבר בין תחילת הסדנה לסיומה. המשתתפים הבינו כי התהליך שבו נבנתה הסדנה הגיע למקום שבו הבחירות שלהם ,הרגילות השגרתיות שאותן הם גם מנסים לנמק ,מגדירים עבורם את המציאות היום יומית שלהם בקבלת החלטות ,התמודדות ,הסתגלות ,מוכנות ,בכל פרשת דרכים בה הם נוהגים באותה הדרך. אם היינו יכולים לבחור כבשה אחרת ולפעול על פי ההתנהלות שלה ,האם היינו משנים ,שואפים ,מנסים גם במקומות שקשה לנו? האם היינו שוברים את תקרת הזכוכית האישית שלנו ומנסים לקחת את עצמנו צעד נוסף קדימה? מספר האפשרויות הגדול העומד בפנינו מלמד על רצון ,על שאיפה ,על היכולת לבחור דרך בעצמינו ,על המשמעות של – לנסות! 20 לנסות כל פעם בצעד .להצליח ,ולהציב מטרה חדשה .בצעדים קטנים .לשבור קירות זכוכית שבנינו מפחדים ,מכאבים ,מתגובות הסביבה ,מהצורך להסתיר ולהגיד לעצמינו "אני לא יכול"! כי אתה יכול! להיות הכול! "...וכל כל שתבקש ,כל שתחלום ,אם תאמין – אתה יכול! גם לטפס מעל כל הר ,וגם לדלג מעל מכשול. אף פעם לא תלמד לקום אם לא טיפול. תאמין בעצמך – ותאמר אני יכול להיות הכל! אני חזק אני גדול! אני אגשים את החיים! אני חייב להאמין"... שלכם, חוצה את הגדר ומנסה .כי אם לא ננסה איך נדע? הילה 21 פינת הצנ"ש" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה, לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי ערכים ותהליך ההתפתחות המקצועית מאת :מרים גולדברג 3 לאחרונה נכחתי במסגרת עבודתי בסדנה הנוגעת לערכים בעולם העבודה .בעקבות סדנה זאת שאלתי את עצמי מהם הערכים המרכזיים אשר מובילים אותי בעבודתי? תהיתי האם עשויים להיות מצבים בהם יתעורר קונפליקט בין ערכיי האישיים לערכי המקצוע ומקום העבודה שלי והאם עשויות להיות סיטואציות בהן תהיינה התנגשות בין ערכים שונים ,אפילו ביני לבין עצמי? תהיתי כיצד השילוב בין הערכים עליהם גדלתי לבין הערכים אשר התפתחו אצלי במהלך חיי תרמו לעיצוב וגיבוש הזהות המקצועית שלי כפי שהיא בנויה כיום .כמו כן ,חשבתי על משמעותם של ערכים בקונטקסט הרחב יותר של צרכנים נותני שירות .האם ישנם ערכים המאפיינים את עבודתם וזהותם המקצועית? אז תחילה כמה מילים על גיבוש זהות מקצועית: תהליך גיבוש הזהות המקצועית כולל שילוב בין ערכים ,ידע ,אמונות ומיומנויות אישיות ,בשילוב עם אלו המשותפים לכלל העוסקים במקצוע .זהות מקצועית מוגדרת כתפיסה סובייקטיבית של חיבור בין הערכים 3רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות" ,דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. אימייל ליצירת קשר: [email protected] 22 המקצועיים לערכים האישיים של האדם .למעשה ,מדובר בתהליך של שילוב בין הזהות האישית לזהות המקצועית החדשה המתפתחת וזאת על מנת לגבש זהות קוהרנטית אחת של העצמי. אנשי שיקום וטיפול ,במסגרת תהליך גיבוש הזהות המקצועית שלהם עשויים בתחילת דרכם לשאול את עצמם ולתהות האם יש להם את המאפיינים ,הכלים והמיומנויות הבסיסיות הנדרשות מהם כאנשי טיפול ושיקום כגון :היכולת להקשיב ,להכיל ,לגלות אמפטיה ,להציב גבולות כשנדרש ולהצליח לדובב את האחר .בעבור צרכנים נותני שירות ,שאלות ותהיות אלו מקבלות נופך נוסף הקשור למיקומם הייחודי כנותני שירות וכמקבלי שירות במקביל .כלומר ,בנוסף לשאלות הבסיסיות המלוות את כלל אנשי השיקום והטיפול במסגרת תהליך ההתפתחות המקצועית שלהם ,צרכנים נותני שירות עשויים לשאול את עצמם האם הם ,כמקבלי שירות וכמטופלים יכולים גם לתת שירות ולטפל באדם אחר? ניתן לומר כי על אף שכלל אנשי השיקום נדרשים לאינטגרציה בין האישי למקצועי ,צרכנים נותני שירות נדרשים לקחת "צעד אחד נוסף" ,ולהתבונן על נקודת המפגש בין ניסיון החיים האישי שלהם בהתמודדות עם מחלה נפשית, לבין ניסיון החיים של האנשים להם הם נותנים שירות. אז איך ערכים באים לידי ביטוי בתהליך הגיבוש הזהות המקצועית כצרכן נותן שירות? נדמה כי ,פעמים רבות ,צרכנים נותני שירות נשאבים לעבודתם מתוך כך שהעבודה כצנ"ש תואמת את ערכיהם האישיים ,מה שמוביל לתחושה כי הם עובדים בעבודה המשמעותית להם והמאפשרת להם להיות "הם עצמם" ) .(Moran, Russinova, Yim, & Sprague, 2013הבחירה לעבוד כצנ"ש הינה מתוך כך שעבודה זו עולה קודם כל בקנה אחד עם ערכיו וזהותו האישית של האדם ) .(Galia Moran, Russinova, Gidugu, Yim, & Sprague, 2012ערכים אלה עשויים לכלול את האמונה בעצמי ובאחר ,השימוש בניסיון החיים האישי לקידום האחר ,וחיבור ,קשר ונתינה לאדם לו נותנים שירות ).(Gillard & Holley, 2014 23 אני חושבת שאחד הערכים אשר הובילו אותי לעבודתי ,הינו הרצון "לתקן"" ,ולעשות שינוי במערכת הקיימת" ,ערכים אשר לעניות דעתי משותפים לצנ"שים רבים בתחילת דרכם; שבתחילת הדרך ,מה שהניע אותי היה בעיקר התחושה הפנימית שלי לצדק .נכנסתי לתחום השיקום בבריאות הנפש בעיקר בשביל עצמי ,מתוך תחושה של פגיעות שאני חוויתי .אני חושבת שרק במהלך השנים ,המיקוד בעצמי השתנה בהדרגתיות גם ליכולת להתבונן על האחר ,מה טוב לו ,מה הוא רוצה ,והאם הוא בכלל מעוניין בשינוי ,אישי ומערכתי כאחד. בסיטואציות מסוימות ניתן לומר כי הייתה התנגשות מסוימת בין ערכי האישיים לערכי המקצועיים. לדוגמא ,למרות שאני מאמינה בבחירותיו האישיות של כל אדם ובאחריותו למעשיו -במסגרת עבודתי כמתאמת טיפול נאלצתי לא פעם לקבל אחריות בשביל האדם כמו במצבים בהם האדם לא עמד בדרישות המסגרת או היה מסוכן לעצמו ו\או לאחרים .במקרים נוספים חוויתי התנגשות בין הרצון שלי לחשיפה ולכך שיכירו "את האני האמיתי" לבין העקרונות אותם למדתי במסגרת עבודתי כי השימוש בחשיפה צריך להיות מותאם ונכון לאדם לו אני נותנת שירות ולא מתוך אינטרס אישי שלי .לעיתים, הערכים התנגשו גם ביני לבין עצמי כמו במצבים בהם מחד רציתי להשתמש בעצמי ובסיפור המחלה וההחלמה שלי על מנת לעורר שינוי ומודעות ומאידך היה בי הצורך לשמור על עצמי ולא להקיז החוצה את כל תולדות המחלה שלי. 24 בעבור צרכנים נותני שירות ההתנגשות בין ערכיהם האישיים לערכי המערכת עלולה להיות גדולה אף יותר .לעיתים עליהם לוותר או לצמצם את ערכיהם על מנת להתאים את עצמם למערכת שלא תמיד סבלנית כלפי השימוש בחשיפה או השימוש בידע מניסיון אישי .לעיתים על אף שצנ"שים שומעים הערות סטיגמטיות במסגרת מקומות העבודה שלהם ,לא תמיד באפשרותם להגיב היות ותגובה עשויה לחבל באפשרותם להמשיך בעבודתם. אני חושבת שהקונפליקטים הקיימים תמיד ,ולא רק בקרב צנ"שים הינם אלו אשר מניעים קדימה .הם אלו המאפשרים אתגר בעבודה ,שינוי מתמיד ויכולת להתבוננות רפלקטיבית ופנימית -מה שלי ומה של האחר .על אף שאני מאמינה באמת ובתמים שעל האדם ללכת בעקבות ערכיו ובעקבות ליבו ,אל לו לשכוח את המציאות בה הוא נמצא ,את האנשים שסביבו ואת הדברים אשר נדרשים ממנו בעבודתו ובחייו בכלל .איזון עדין זה הינו המאפשר את ההתפתחות הפנימית כאדם וכצרכן נותן שירות. שלכם, מרים. לקריאה נוספת: Beddoe, L. (2013). Health social work: Professional identity and knowledge. Qualitative Social Work, 12(1), 24–40. Gillard, S., & Holley, J. (2014). Peer workers in mental health services : literature overview. Advances in Psychiatric Treatment, 20, 286–292. http://doi.org/10.1192/apt.bp.113.011940 25 Miehls, D., & Moffatt, K. (2000). Constructing social work identity based on the reflexive Self. British Journal of Social Work, 30, 339–348. Moran, G. S., Russinova, Z., Gidugu, V., Yim, J. Y., & Sprague, C. (2012). Benefits and mechanisms of recovery among peer providers with psychiatric illnesses. Qualitative Health Research, 22(3), 304–19. http://doi.org/10.1177/1049732311420578 Moran, G. S., Russinova, Z., Yim, J. Y., & Sprague, C. (2013). Motivations of Persons with Psychiatric Disabilities to Work in Mental Health Peer Services: A Qualitative Study Using Self-Determination Theory. Journal of Occupational Rehabilitation. 26 http://doi.org/10.1007/s10926-013-9440-2 Ronnestad, M. H., & Skovholt, T. (2003). The journey of the counselor and therapist: Research findings and perspectives on professional development. Journal of Career Development, 30(1), 5–44. דרושים לקבוצת שכולו טוב 27 **את הקו"ח עבור כל המשרות נא להעביר ל [email protected]ולציין את כותרת המשרה** מנהלי/ות שיקום למפעלים המשלבים ,למשרה מלאה: במסגרת התפקיד :בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי ,הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות. דרישות :בוגר/ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית - חובה .ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה .תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים. .1 מפעל באר שבע .2 מפעלי לוד מנהלי/ות שיקום לתחום ערכותי ,באזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי ,הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות. דרישות :בוגר/ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית - חובה .ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון .תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים .בעל/ת רכב – חובה. .1אזור השפלה – משרה מלאה. .2אזור אשדוד ,אשקלון וקריית גת – משרה מלאה. .3אזור השרון – 80%משרה. אחראים/יות לחנויות סיפור חוזר ,משרה מלאה: במסגרת התפקיד :אחריות תפעולית שוטפת של החנות ,אחריות על תהליכי מכירה ועמידה ביעדים ,ליווי תהליכי התעסוקה של המשתקמים. דרישות :תואר ראשון רלוונטי-יתרון .יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל .יחסי אנוש מצוינים .אהבת ספרים. **התפקיד בהיקף משרה מלאה. .1 חנות אשקלון .2 חנות רמת גן אחראי/ת סוכנים לסיפור חוזר – אזור בקעת אונו ,משרה מלאה ,החלפה לחל"ד: במסגרת התפקיד :מעקב וליווי שיקומי של המתמודדים בפרויקט ,איתור נקודות מכירה חדשות וקידום מכירות . **העבודה היא עבודת שטח באזור בקעת אונו והסביבה ,החלפה לחופשת לידה .תיתכן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה. 28 דרישות :בעל/ת רכב – חובה .יכול ניהול מספר משימות במקביל ,כושר מנהיגות ,ארגון וסדר ,אהבת ספרים. אחראי/ת בית קפה בפתח תקווה ,למשרה מלאה: במסגרת התפקיד :אחריות שוטפת על בית הקפה ,אחריות על צוות העובדים והנעתם ליעדים ,ניהול מקצועי של המטבח ,ניהול מלאי ושיווק הפרויקט. התפקיד במשרה מלאה. דרישות :ניסיון בתחום המזון /מסעדנות – חובה .ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים- יתרון .יוזמה ויצירתיות .ניסיון בניהול צוות עובדים – חובה .תקשורת בינאישית טובה .יחסי אנוש מצוינים. רכזי/ות השמה לאזורים שונים בארץ: 29 במסגרת התפקיד :ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי ,איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ,שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי. דרישות :ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש-יתרון ,יחסי אנוש מעולים ,יכולת לעבודה עצמאית בשטח ,שליטה מלאה בתוכנות אופיס ,יכולת ארגון טובה ,בעל/ת רכב -חובה .1 רכז/ת השמה לסיפור חוזר אזור חדרה – 50%משרה .2 רכז/ת השמה לתחום ערכותי אזור השרון – 60%משרה .3 רכז/ת השמה לקפה טוב א. פתח תקווה – 50%משרה ,החלפה לחל"ד )*תיתכן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה( ב. חדרה – 50%משרה. .4 רכז/ת השמה למפעל לוד – 50%משרה רכזים/ות חברתיים/ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות ,בניית תכניות שיקום ,הנחיית קבוצה ,ליווי פעילויות ואירועים חברתיים ,חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים: * אשדוד – 50%משרה * עכו-קריות-נהריה – 50%משרה * ראשון-רחובות – 50%משרה * ת"א – 75%משרה *התפקידים בהיקף משרה חלקית – עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד. )שני בקרים בשבוע +שני אחה"צ/ערבים בשבוע +פעילות של שעה-שעתיים בימי שישי אחת לשבועיים(. דרישות :בעל/ת רכב – חובה ,תואר ראשון במקצועות בריאות/טיפול באומנויות /בריאות הנפש קהילתית חובה .נסיון בתחום השיקום/עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון ,תקשורת בינאישיתמעולה ,דינמיות ,יכולת שיווק ויוזמה .מגורים באזור הפעילות הרלוונטי. 30 אני מבקש להזכיר לכם/ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת: https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו: www.mat.co.il/nYg וכן בערך הוויקיפדיה של הקבוצה: www.mat.co.il/8MZ 31 בנוסף ,אתם/ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה/הצעה/רעיון לשיתוף פעולה: [email protected]. נתראה בגיליון הבא!
© Copyright 2024