1. No category

‫חיקוקים מומלצים‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|1‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫חלק א'‪ :‬חיקוקים שהתווספו ל"רשימה המומלצת"‬
‫שהתפרסמה על‪ -‬ידי הלשכה לקראת מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫* להלן סקירה של חיקוקים שהצטרפו ל"רשימה המומלצת" ושהסבירות להופעתם בבחינה גבוהה‪.‬‬
‫תקנות סדרי‪ -‬הדין בעני י ני בוררות‪ ,‬התשכ"ט‪1968 -‬‬
‫*תקנות סדרי‪-‬הדין בענייני בוררות התווספו בפעם השנייה ל"רשימה המומלצת"‬
‫§‪02‬‬
‫‪415‬‬
‫‪ .1‬תחולת תקנות סדר הדין האזרחי‪ .‬תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית‬
‫המשפט בענייני בוררות‪ ,‬וזאת‪ ,‬אם אין בתקנות הבוררות הוראה אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬מקום השיפוט‬
‫א‪ .‬בקשה לפי חוק הבוררות‪ ,‬למעט בקשה לעיכוב הליכים )ראו סעיף ‪ 3‬שלהלן(‪ ,‬תוגש לבית‬
‫המשפט של אחד המקומות האלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬מקום מגוריו או מקום עסקו של המשיב או של אחד המשיבים;‬
‫)‪ (2‬המקום שבו התנהלה הבוררות או נועדה להתנהל בו;‬
‫)‪ (3‬המקום שבו אירע המעשה שעליו נסובה הבוררות;‬
‫)‪ (4‬בית המשפט שעליו הסכימו בעלי הדין בבוררות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה לפי חוק הבוררות שאין מקום שיפוט המתאים לה‪ ,‬יכול שתוגש לבית משפט‬
‫בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה‪ .‬ואולם‪ ,‬בית המשפט בירושלים רשאי להורות‬
‫שהדיון יתקיים בבית משפט אחר שהדיון בו יהיה נוח יותר לבעלי הדין‪.‬‬
‫‪ .3‬בקשה לעיכוב הליכים‬
‫§‪02‬‬
‫‪425‬‬
‫א‪ .‬בית המשפט המוסמך לעכב את ההליך המשפטי לצורך העברת הדיון לבוררות הוא‬
‫בית המשפט הדן בעניין‪ ,‬דהיינו ‪ -‬בית המשפט שאליו הוגשה התובענה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש יחד עם כתב ההגנה‪ ,‬ואם לא נכללה בכתב ההגנה ‪-‬‬
‫תוגש בדרך של בקשה בכתב‪.‬‬
‫‪ .4‬הזמנת עדים‪ .‬בקשה להזמנת עד על‪-‬ידי בית המשפט יכול שתידון על‪-‬פי צד אחד‪.‬‬
‫‪ .5‬בקשה לאישור פסק הבוררות‪ .‬בעל דין הרוצה באישור פסק בוררות על‪-‬ידי בית המשפט‪ ,‬יגיש‬
‫על כך בקשה בכתב ויצרף לה עותק של פסק הבוררות חתום על‪-‬ידי הבורר‪.‬‬
‫§‪02‬‬
‫‪470‬‬
‫‪ .6‬בקשה לביטול הפסק‬
‫א‪ .‬בעל דין רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות תוך ‪ 45‬ימים מיום שניתן הפסק או‬
‫תוך ‪ 15‬יום מיום שהומצאה לו הודעה בדבר בקשת האישור‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה לביטול הפסק תוגש בדרך של בקשה בכתב ובליווי תצהיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הוגשה בקשה לאישור פסק בוררות והמשיב לא הגיש בקשה לביטולו במועד )ראו‬
‫סעיף א' שלעיל(‪ ,‬יאשר בית המשפט את הפסק‪ ,‬ואין צורך לשמוע את בעלי הדין‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|2‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה )עיון בתיקים(‪ ,‬התשס"ג‪2003 -‬‬
‫"עיון"‪ ,‬מהו? לעניין זה ‪ -‬צפייה‪ ,‬האזנה‪ ,‬העתקה‪ ,‬צילום‪ ,‬הדפסה‪ ,‬הקלטה‪ ,‬קבלת פלט מחשב‬
‫או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת‪.‬‬
‫‪ .1‬עיון המותר לכל אדם‪ .‬כל אדם רשאי לעיין ברשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט וכן‬
‫§‪02‬‬
‫‪230‬‬
‫בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על‪-‬פי דין‪.‬‬
‫‪ .2‬זכות עיון של בעלי הדין‪ .‬בעל דין רשאי‪ ,‬לאחר שמילא הודעת עיון‪ ,‬לעיין בתיק בית המשפט‬
‫שהוא צד בו‪ ,‬אלא אם כן הוא אסור לעיונו על‪-‬פי דין‪.‬‬
‫‪ .3‬זכות עיון של מי שאינו בעל דין‬
‫א‪ .‬כל אדם שאינו צד להליך המשפטי רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט‪,‬‬
‫ובלבד שהעיון בו אינו אסור על‪-‬פי דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשת עיון תוגש לשופט או לרשם שהתיק נדון בפניו‪ ,‬ובאין אפשרות כאמור ‪ -‬לשופט או‬
‫לרשם שיקבע נשיא בית המשפט או סגנו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בבואו לשקול בקשת עיון‪ ,‬ייתן בית המשפט את דעתו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לעניינו בתיק של‬
‫המבקש‪ ,‬לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון‪ ,‬וכן לסבירות‬
‫הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר מבקש העיון הוא‬
‫מתחרה מסחרי של אחד מבעלי הדין‪ ,‬עליו להציג טעם כבד‪-‬משקל בדבר הצורך לעיין‬
‫בתיק‪ ,‬אם יש בו סודות מסחריים )רע"א ‪ 5349/13‬דומיקאר נ' שלמה תחבורה‪ ,‬פסק דין מיום ‪.(29.8.13‬‬
‫ד‪ .‬בית המשפט רשאי להורות על העברת הבקשה לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון‬
‫או לתגובת צד שלישי‪ ,‬אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם‪ .‬כן רשאי הוא לבקש‬
‫את תגובת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי‪.‬‬
‫תגובות כאמור יוגשו בתוך ‪ 30‬ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם אחד מבעלי הדין התנגד לעיון המבוקש‪ ,‬בית המשפט לא יחליט בעניין בטרם נתן‬
‫למבקש הזדמנות להשיב להתנגדות )רע"א ‪ 1026/14‬רובין נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪.(16.3.14‬‬
‫ו‪ .‬אם החליט בית המשפט להתיר את העיון‪ ,‬רשאי הוא להורות על השמטת פרטים‪,‬‬
‫הגבלת מספר המעיינים בתיק ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או של אנשים‬
‫אחרים וכן להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים‪.‬‬
‫‪ .4‬היתר כללי לעיון‬
‫א‪ .‬על אף האמור בסעיף ‪ 3‬שלעיל‪ ,‬רשאי מנהל בתי המשפט ליתן לאדם היתר כללי לעיון‬
‫בתיקי בית משפט או בחלקם‪ ,‬אם ראה שקיים ענין ציבורי במתן ההיתר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה להיתר כללי לעיון תוגש בכתב למנהל בתי המשפט ויצוינו בה פרטי המבקש‪ ,‬לרבות‬
‫עיסוקו‪ ,‬סוגי התיקים‪ ,‬המסמכים או המוצגים שלגביהם מבוקש ההיתר הכללי לעיון‪,‬‬
‫מטרת העיון‪ ,‬תקופת ההיתר המבוקשת והטעמים המצדיקים מתן היתר כללי לעיון‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|3‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫חוק הנאמנות‪ ,‬התשל"ט‪1979 -‬‬
‫‪ .1‬מהות הנאמנות‬
‫א‪ .‬נאמנות היא זיקה לנכס שלפיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬נאמנות נוצרת על‪-‬פי חוק‪ ,‬על‪-‬פי חוזה עם נאמן או על‪-‬פי כתב הקדש‪.‬‬
‫‪ .2‬שכר והוצאות‬
‫א‪ .‬נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו‪ ,‬אלא אם מילויים היה מעיסוקיו‪ .‬ואולם‪ ,‬בית‬
‫המשפט רשאי לקצוב לו שכר‪ ,‬אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬נאמן זכאי לשיפוי על הוצאת סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב באופן סביר‪.‬‬
‫‪ .3‬נאמנים אחדים‪ .‬בנאמנות שיש בה יותר מנאמן אחד ‪ -‬יפעלו הנאמנים ביחד; אם היו‬
‫דעותיהם חלוקות ‪ -‬יפעלו לפי הוראות בית המשפט‪.‬‬
‫‪ .4‬אחריות‬
‫א‪ .‬נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריות‪ ,‬אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות‪ ,‬והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי‬
‫הוראות בית המשפט או באישורו‪.‬‬
‫‪ .5‬איסור טובת הנאה‬
‫א‪ .‬נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו‪ ,‬לא יפיק לעצמו או‬
‫לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה‪ ,‬ולא יעשה דבר שיש בו סתירה‬
‫בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט רשאי לאשר מראש פעולה מן הפעולות המנויות בסעיף א' שלעיל אם ראה‬
‫שהיא לטובת הנאמנות‪.‬‬
‫‪ .6‬הוראות בית המשפט‪ .‬בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות בכל הנוגע למילוי‬
‫תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו לניהול היעיל של ההקדש‪.‬‬
‫‪ .7‬זכויות הנהנים‪ .‬זכותו של נהנה על‪-‬פי הקדש אינה ניתנת להמחאה‪ ,‬לשעבוד או לעיקול‪ ,‬אלא‬
‫אם הותרו בכתב ההקדש או שבית המשפט התירם לצורך תשלום מזונות או מסים המגיעים‬
‫מן הנהנה או ‪ -‬בנסיבות מיוחדות ‪ -‬לצורך תשלום חובות אחרים המגיעים ממנו‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|4‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫‪ .8‬הקדש ציבורי‬
‫א‪ .‬נאמן של נאמנות שמטרתה היא קידומו של עניין ציבורי חייב‪ ,‬תוך ‪ 3‬חדשים מן היום‬
‫שהיה לנאמן‪ ,‬להודיע לרשם ההקדשות על קיום ההקדש הציבורי‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשם ההקדשות ינהל את פנקס ההקדשות הציבוריים‪ ,‬שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם‪.‬‬
‫§‪07‬‬
‫‪290‬‬
‫ג‪ .‬אם נרשמו מקרקעין או חלק מסוים בהם כנכסי הקדש ציבורי בפנקס ההקדשות‬
‫הציבוריים‪ ,‬יודיע על כך רשם ההקדשות לרשם המקרקעין‪ ,‬ורשם המקרקעין ירשום‬
‫הערה בדבר קיומו של רישום כאמור‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם נמחק הקדש מפנקס ההקדשות הציבוריים‪ ,‬יודיע על כך רשם ההקדשות לרשם‬
‫המקרקעין‪ ,‬ורשם המקרקעין יורה על מחיקת ההערה‪.‬‬
‫‪ .9‬מינוי נאמן להקדש‬
‫א‪ .‬נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬באין מינוי כאמור וכשנבצר מנאמן למלא תפקידיו‪ ,‬רשאי בית המשפט למנות נאמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬קטין‪ ,‬פסול דין‪ ,‬פושט רגל ותאגיד בפירוק אינם כשרים להיות נאמן של הקדש‪.‬‬
‫‪ .10‬פקיעת כהונתו של נאמן‬
‫א‪ .‬נאמן של הקדש רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שרשאי למנות נאמן לאותו הקדש‪.‬‬
‫ב‪ .‬נאמן שנתמנה בידי בית המשפט או שהיה נאמן יחיד‪ ,‬התפטרותו אינה תופסת אלא אם‬
‫בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידיו כראוי או מטעם אחר‪.‬‬
‫‪ .11‬סמכות‪ .‬ככלל‪ ,‬בית המשפט המוסמך לפי חוק הנאמנות הוא בית המשפט המחוזי‪ .‬סייגים‪:‬‬
‫§‪02‬‬
‫‪65‬‬
‫א‪ .‬לבית הדין הדתי סמכות לדון בכל הנוגע להקדש דתי שנוצר לפי הדין הדתי הרלוונטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הליך פלילי נגד נאמן של הקדש שהפר חובה המוטלת עליו מצוי בסמכות בית משפט השלום‪.‬‬
‫דוגמה לסעיף א'‪ :‬לבית הדין הרבני נתונה סמכות ייחודית לדון בכל הנוגע ליצירתו של‬
‫הקדש או בהתנהלותו הפנימית‪ ,‬אם ההקדש נוצר בפני בית הדין הרבני לפי הדין היהודי‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬מוסמך בית הדין הרבני לדון אף במינוי נאמנים להקדש מסוג זה )עדכון פסיקה )‪.((9‬‬
‫‪ .12‬ערעור‪ .‬החלטות בית המשפט המחוזי לפי סעיפים ‪2‬א'‪5 ,3 ,‬ב'‪9 ,7 ,‬ב' ו‪ 10-‬שלעיל ניתנות‬
‫לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון‪.‬‬
‫‪ .13‬הרשאים לפנות לבית המשפט‪ .‬בכל עניין לפי חוק הנאמנות רשאי לפנות לבית המשפט כל‬
‫נאמן‪ ,‬נהנה‪ ,‬יוצר הנאמנות או אדם אחר שמעוניין בדבר; וכן רשאי היועץ המשפטי לממשלה‬
‫או בא כוחו לפתוח בכל הליך‪ ,‬לרבות ערעור‪ ,‬ולהתייצב ולטעון בהליך כזה‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫לנאמנות ובכל דבר אחר שהוא סבור שיש בו עניין לציבור‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|5‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫חוק הכניסה לישראל ‪ ,‬התש י " ב‪1952 -‬‬
‫וחוק למניעת הסתננות )עבירות ושיפוט(‪ ,‬התשי"ד‪1954 -‬‬
‫הערת מבוא‪ :‬חוק הכניסה לישראל מסדיר את אופן הכניסה לישראל‪ ,‬ובו כלולות ההוראות‬
‫הנוגעות לצווי הרחקה ולצווי משמורת המוּצאים לשוהים שלא כדין‪ .‬החוק למניעת הסתננות‬
‫עוסק בשוהים שלא כדין שנכנסו לישראל שלא דרך מעבר גבול‪ ,‬ובו כלולות ההוראות המיוחדות‬
‫הנוגעות לאנשים אלו‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬בשל גידול בתופעת ההסתננות לישראל‪ ,‬נחקקו שני‬
‫תיקונים לחוק למניעת הסתננות‪ ,‬שבהם ביקש המחוקק להקים מרכזי שהייה למסתננים‪.‬‬
‫שני התיקונים נפסלו על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ‪ .‬על כן‪ ,‬ההסדר החקיקתי הנוגע‬
‫למסתננים שונה רק במעט מההסדר החקיקתי הנוגע לשוהים בלתי חוקיים אחרים‪.‬‬
‫‪ .1‬בית הדין לעררים ובית הדין לביקורת משמורת‪ .‬החוק קובע שני בתי דין שונים המקיימים‬
‫ביקורת שיפוטית על החלטות לפי החיקוקים הללו‪:‬‬
‫א‪ .‬בית הדין לעררים מקיים ביקורת שיפוטית על כל החלטה בענייני כניסה לישראל‪,‬‬
‫שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה וכן בענייני אזרחות‪.‬‬
‫דוגמאות להחלטות שניתן להגיש עליהן ערר‪ :‬החלטה להוציא לשוהה שלא כדין‬
‫צו הרחקה מישראל; החלטה שלא ליתן לאדם רשיון ישיבה בישראל; החלטה בעניין‬
‫מתן אזרחות לבן‪-‬זוג של אזרח ישראלי לפי סעיף ‪ 7‬לחוק האזרחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית הדין לביקורת משמורת מקיים ביקורת שיפוטית על החלטות בעניין החזקת שוהים‬
‫שלא כדין במשמורת‪.‬‬
‫חריגים‪ :‬אין אפשרות להשיג בפני בתי הדין הללו על החלטת ממשלה ועל החלטה להתקין‬
‫תקנות‪ .‬עתירה נגד החלטות אלה תוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬אדם נתפס כשהוא שוהה בישראל שלא כדין‪ ,‬הוצאו לו צו הרחקה וצו משמורת‬
‫והוא הושם במשמורת‪ .‬אם אדם זה סבור שמתקיימת בו אחת מהעילות לשחרור ממשמורת‪,‬‬
‫עליו לפנות לבית הדין לביקורת משמורת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הוא סבור ששהייתו בישראל היא‬
‫כדין‪ ,‬ועל כן לא היה מקום להוציא לו צו הרחקה‪ ,‬עליו לפנות בהגשת ערר לבית הדין לעררים‪.‬‬
‫‪ .2‬סדרי דין בבית הדין לעררים‬
‫א‪ .‬בית הדין לעררים ידון בערר בהתאם לעילות‪ ,‬לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט‬
‫לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית הדין לעררים רשאי להחליט בערר על‪-‬פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד‪ ,‬מבלי‬
‫לקיים דיון‪ ,‬אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר‪.‬‬
‫ג‪ .‬המדינה רשאית לבקש מבית הדין לעררים להציג לפניו מידע חסוי במעמד צד אחד‪ ,‬תוך‬
‫העברת פרטים או תמצית של המידע החסוי‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬לעורר או לבא כוחו‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫|‪|6‬‬
‫‪ .3‬ערעורים‬
‫א‪ .‬על החלטות סופיות של בית הדין לעררים ובית הדין לביקורת משמורת ניתן להגיש‬
‫ערעור מינהלי‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים‪ ,‬לבית המשפט לעניינים מינהליים )§‪.(02-320‬‬
‫ב‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשת רשות ערעור על שני סוגי‬
‫החלטות ביניים של בית הדין לעררים‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫החלטה בעניין עיכוב ביצוע‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫החלטה בעניין סמכות עניינית‪.‬‬
‫על יתר החלטות הביניים ניתן להשיג רק במסגרת הערעור על פסק הדין‪.‬‬
‫ג‪ .‬על החלטת בית הדין לעררים בעניין מידע חסוי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש‬
‫ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך ‪ 15‬ימים‪ .‬אם נדחה הערעור‬
‫המינהלי‪ ,‬רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון‪ ,‬בתוך‬
‫‪ 15‬ימים‪ ,‬שידון בעניין בשופט אחד‪ .‬הדיונים בערעורים יתקיימו בדלתיים סגורות‪ ,‬ובית‬
‫המשפט רשאי לעיין במידע החסוי ולקבל פרטים נוספים במעמד צד אחד‪.‬‬
‫יודגש‪ :‬החלטת בית הדין לעררים בעניין מידע חסוי היא יוצאת‪-‬דופן בשני מובנים‪ :‬רק‬
‫היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש עליה ערעור מינהלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתונה ליועץ המשפטי‬
‫לממשלה זכות ערעור כפולה ‪ -‬לבית המשפט לעניינים מינהליים ולבית המשפט העליון‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הוגשו לבית המשפט לעניינים מינהליים‪ ,‬במקביל‪ ,‬ערעור על החלטת בית הדין‬
‫לעררים וערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת‪ ,‬הנובעים מאותן נסיבות ‪ -‬ידון‬
‫בית המשפט בשני הערעורים במאוחד‪ ,‬במסגרת הערעור על החלטת בית הדין לעררים‪.‬‬
‫השגות עיקריות לפי חוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתננות‬
‫החלטה‬
‫החלטת בית הדין לעררים בעניין כניסה‬
‫לישראל‪ ,‬שהייה וישיבה בישראל או יציאה‬
‫ממנה וכן בענייני אזרחות‬
‫הליך השגה‬
‫ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים‬
‫מינהליים‪ ,‬תוך ‪ 45‬ימים‬
‫החלטת בית הדין לביקורת משמורת בעניין‬
‫החזקת שוהים שלא כדין במשמורת‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|7‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫חוק הליכי חקירה והעדה‪ ,‬התשס"ו‪2005 -‬‬
‫*חוק זה אמנם לא הצטרף לאחרונה ל"רשימה המומלצת" אך הסבירות להופעתו בבחינה גבוהה באופן‬
‫יחסי )חלקים ממנו כבר מסוכמים בתוך ספרי הלימוד והוא מובא כאן בהרחבה(‪.‬‬
‫‪ .1‬חוק הליכי חקירה והעדה ‪ -‬כללי‬
‫א‪ .‬חוק הליכי חקירה והעדה )התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית(‪ ,‬התשס"ו‪-‬‬
‫‪) 2005‬להלן ‪ -‬החוק(‪ ,‬קובע הוראות לעניין חקירתו של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית‬
‫בידי חוקר מיוחד )כהגדרתו בחוק(‪ ,‬וכן הוראות לעניין דרך גביית עדותו בבית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככלל‪ ,‬הוראות החוק יחולו על הליכי חקירה והעדה של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית‪,‬‬
‫בקשר לעבירת מין‪ ,‬זנות ותועבה‪ ,‬בקשר לעבירות חבלה חמורה והמתה )הריגה‪ ,‬רצח וניסיון‬
‫רצח( וכן בקשר לעבירה של אחראי על קטין או חסר ישע כלפי האדם שעליו הוא אחראי‪.‬‬
‫‪ .2‬תיעוד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית‬
‫החוקר המיוחד יתעד חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬בתיעוד חזותי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתיעוד קולי ‪ -‬אם אין אפשרות סבירה לתיעוד חזותי‪ ,‬או אם סירב הנחקר להשיב‬
‫לשאלות החוקר המיוחד בשל השימוש בתיעוד החזותי וסירובו תועד בתיעוד החזותי‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכתב ‪ -‬אם אין אפשרות סבירה לתיעוד קולי‪ ,‬או אם סירב הנחקר להשיב לשאלות‬
‫החוקר המיוחד בשל התיעוד הקולי וסירובו תועד בתיעוד הקולי‪.‬‬
‫‪ .3‬אזהרת עד עם מוגבלות שכלית‬
‫א‪ .‬בית המשפט רשאי שלא להזהיר עד עם מוגבלות שכלית‪ ,‬אם מצא שהעד אינו מסוגל‪,‬‬
‫בשל מוגבלותו‪ ,‬להבין את החובה להגיד אמת וכי אין באזהרה כדי לסייע לגילוי האמת‪.‬‬
‫§‪06‬‬
‫‪20‬‬
‫ב‪ .‬הרשעת אדם על סמך עדות יחידה של אדם עם מוגבלות שכלית שנגבתה ללא אזהרה‬
‫)לפי סעיף א' שלעיל(‪ ,‬טעונה חיזוק‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬התייחסותו של המחוקק לעדותו של עד עם מוגבלות שכלית שלא הוזהר דומה‬
‫להתייחסותו לעדות קטין מתחת לגיל האחריות הפלילית )גיל ‪ .(12‬כזכור‪ ,‬הרשעה על סמך‬
‫עדות קטין מתחת לגיל ‪ 12‬טעונה חיזוק‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬הרשעה על סמך עדות יחידה של אדם‬
‫עם מוגבלות שכלית שלא הוזהר טעונה חיזוק )גם אם מדובר בבגיר(‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|8‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫‪ .4‬שימוש באמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית‬
‫§‪06‬‬
‫‪95‬‬
‫אמרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית שנגבתה מחוץ לכּותלי בית המשפט‪ ,‬תהא קבילה‬
‫כראיה במשפט בהתקיים כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬האמרה תועדה בהקלטה חזותית‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה העד הוא אדם עם מוגבלות‪.‬‬
‫ג‪ .‬החוקר שגבה את האמרה העיד על נתינתה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתקיים אחד התנאים הבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬האדם מעיד במשפט ‪ -‬האדם עם המוגבלות השכלית או הנפשית‪ ,‬שנתן את האמרה‪,‬‬
‫מעיד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקור אותו‪ .‬לעניין זה‪ ,‬התנאי מתמלא מרגע‬
‫שאותו אדם עולה על דוכן העדים‪ ,‬גם אם הוא שותק‪" ,‬מקשקש" או אינו משיב לעניין‪.‬‬
‫)‪ (2‬האדם פטור מלהעיד ‪ -‬בית המשפט העניק לאדם עם המוגבלות פטור מלתת עדות‪,‬‬
‫בהסתמך על חוות דעת מומחה כי מתן העדות עלול לפגוע בו או כי הוא אינו מסוגל‬
‫להעיד מחמת מוגבלותו‪ ,‬ולאחר שנוכח כי אין דרך יעילה אחרת לגבות את העדות‪.‬‬
‫הרשעה על סמך אמרת אדם עם מוגבלות שבית משפט פטר אותו מלהעיד )לפי סעיף )‪(2‬‬
‫שלעיל(‪ ,‬טעונה סיוע‪ .‬ברם‪ ,‬הימנעות הנאשם מלהעיד במשפט לא תשמש סיוע לעניין זה‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬כזכור‪ ,‬עדותו של ילד שניתנה בפני חוקר ילדים לפי חוק הגנת ילדים‪ ,‬טעונה סיוע‪ .‬זאת‬
‫משום שהילד אינו מעיד בעצמו‪ ,‬אלא עדותו מובאת על‪-‬ידי חוקר ילדים שגבה ממנו את‬
‫עדותו‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬עדותו של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית שבית המשפט פטר אותו‬
‫ממתן עדות‪ ,‬טעונה סיוע‪ .‬זאת משום שאותו אדם אינו מעיד בעצמו‪ ,‬אלא עדותו מובאת‬
‫על‪-‬ידי חוקר מיוחד שגבה את העדות‪ .‬יש לשים לב כי בעוד שלגבי ילד ‪ -‬יינתן הפטור ממתן‬
‫עדות על‪-‬ידי חוקר הילדים‪ ,‬הרי שלגבי אדם עם מוגבלות ‪ -‬יינתן הפטור על‪-‬ידי בית המשפט‪.‬‬
‫‪ .5‬עדות בבית משפט של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית‬
‫ראה בית המשפט כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות שכלית או‬
‫נפשית‪ ,‬וכי מסירת עדותו בדרך הרגילה עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו‪ ,‬רשאי הוא להורות‪,‬‬
‫מיוזמתו או לבקשת בעל דין‪ ,‬על גביית העדות בדרך אחרת‪ ,‬לרבות באחת הדרכים הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬שלא בנוכחות הנאשם‪ ,‬אלא בנוכחות סניגורו‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשהעד מאחורי פרגוד או כשהעד אינו על דוכן העדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט‪.‬‬
‫ד‪ .‬בלשכת השופט או במקום אחר שיקבע בית המשפט‪.‬‬
‫ה‪ .‬באמצעות דרכי תקשורת לא‪-‬מילוליות כדוגמת שפת סימנים‪ ,‬לוחות תקשורת וכד'‪.‬‬
‫ו‪ .‬בנוכחות אדם המלווה את העד או בליווי יועץ שיסייע לגביית העדות‪ ,‬וזאת ‪ -‬גם אם‬
‫הדיון נערך בדלתיים סגורות‪.‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫|‪|9‬‬
‫רשימה מומלצת‬
‫חלק ב'‪ :‬עדכוני חקיקה ותיקונים‬
‫להלן עדכוני החקיקה החשובים ביותר מן התקופה האחרונה‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדלת סמכותו של רשם בכיר לדון ולהכריע בתביעות שסכומן עד ‪) ₪ 75,000‬במקום ‪ ,(₪ 50,000‬למעט‪:‬‬
‫)‪ (1‬תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף; )‪ (2‬תביעה בענייני משפחה; )‪ (3‬תביעה שהוגשה בקשה לאשרה‬
‫כתובענה ייצוגית‪ .‬מכאן שרשם בכיר רשאי‪ ,‬ככלל‪ ,‬לדון ולהכריע בתביעה הנדונה בסדר דין מהיר‪.‬‬
‫‪ .2‬הליך לפי החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות יידון בפני המחלקה הכלכלית בלבד )‪.(02§-342-341‬‬
‫‪ .3‬איסור על צירוף עותק מקור אלא העתק בלבד‪ ,‬אלא אם הורה בית המשפט אחרת )§‪.(420-03‬‬
‫‪ .4‬הסדר מיוחד למאסר בגין חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי )§‪.(228-04‬‬
‫‪ .5‬הוראות מיוחדות לגבי עיקול רכב בהליכי הוצאה לפועל )§‪ ,275-04‬ראו סעיף ‪.(3‬‬
‫‪ .6‬שחרור קטין בהעדר הכרעת דין )§‪ ,370-09‬ראו סעיף ‪ ;(8‬וכן הארכת מעצרו של קטין שניתנה לגביו‬
‫הכרעת דין לאחר שהיה נתון במעצר ‪ 6‬חודשים )§‪ ,370-09‬ראו סעיף ‪.(9‬‬
‫‪ .7‬חקיקת חוק‪-‬יסוד‪ :‬משאל עם )§‪.(645-09‬‬
‫‪ .8‬התפטרות הנשיא תיכנס לתוקף באופן מיידי לאחר הגעת כתב ההתפטרות לידי יו"ר הכנסת )§‪(605-09‬‬
‫)ולא תוך ‪ 48‬שעות כפי שהיה טרם התיקון(‪ .‬יצוין כתב התפטרות הנשיא אינו טעון חתימת קיום‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ :‬התפטרות ח"כ תיכנס לתוקף כעבור ‪ 48‬שעות מהגעת כתב התפטרות לידי יו"ר הכנסת‪,‬‬
‫ואילו התפטרות שר תיכנס לתוקף כעבור ‪ 48‬שעות לאחר הגעת כתב ההתפטרות לידי ראש הממשלה‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬אם המועד חל ביום מנוחה תיכנס ההתפטרות לתוקף ביום החול שלאחר מכן‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬לאור התיקון‪ ,‬יש להתעלם משאלה ‪ 7‬בספר התרגול‪ ,‬בעמ' ‪.194‬‬
‫‪ .9‬תוקפו של צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה לא יעלה על ‪ 3‬חודשים; בית המשפט רשאי‬
‫להאריך את תוקפו עד לתקופה כוללת של ‪ 6‬חודשים‪ ,‬ואולם‪ ,‬מנימוקים מיוחדים שיפורטו‪ ,‬רשאי הוא‬
‫להאריך את תוקפו עד לתקופה כוללת של שנה אחת )§‪ ;(190-10‬בתיקון לחוק נקבע כי מנימוקים‬
‫מיוחדים כאמור רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו לתקופה כוללת של שנה אחת נוספת‪.‬‬
‫‪ .10‬תיקונים ב"חוברת הנקודות החמות"‪ (1) :‬עמוד ‪ ,20‬פסקה שנייה ‪ -‬לאחר "המחוזי" להוסיף‪" :‬ברם‪,‬‬
‫לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון ביצירתו ובהתנהלותו של הקדש שנוצר לפניו לפי הדין הדתי‬
‫והוא אף מוסמך למנות נאמנים להקדש מסוג זה"; )‪ (2‬עמ' ‪ ,42‬פסקת המתחילה ב‪"-‬נשיא המדינה"‪,‬‬
‫שורה רביעית ‪ -‬במקום "או בפיזורה" צ"ל‪" :‬או בפיזור הכנסת"; )‪ (3‬עמ' ‪ ,56‬שורה אחרונה ‪ -‬במקום‬
‫"ולמשך ‪ 3‬שנים" צ"ל‪" :‬ולמשך ‪ 4‬שנים"; )‪ (4‬עמ' ‪ ,29‬במקום הפסקה הרביעית יבוא‪" :‬על החלטת בית‬
‫הדין לעררים בעניין כניסה לישראל‪ ,‬שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות וכן על‬
‫החלטת בית הדין לביקורת משמורת בעניין החזקת שוהים שלא כדין במשמורת ‪ -‬ניתן להגיש ערעור‬
‫מינהלי בזכות לבית המשפט לעניינים מינהליים‪ ,‬תוך ‪ 45‬ימים )שימו לב‪ :‬מדובר בערעור מינהלי("‪.‬‬
‫*בסמוך למועד הבחינה חשוב לקרוא דפי "דגשים של הרגע האחרון" וכן לפתור את מקבץ השאלות על‬
‫עדכוני החקיקה והפסיקה ‪ -‬הקובץ יוּעלה לאתר המתמחה ויהיה פעיל החל מיום ‪.26.10‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫פתרון מלא‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫תוכן העניינים‬
‫אתיקה מקצועית ‪1 .......................................................................‬‬
‫‪ .1‬מהו "שירות משפטי"‪ ,‬שרק לעורכי דין מותר לספקו? ‪1 ...............................................................‬‬
‫מערכת בתי המשפט ‪2 ...................................................................‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על החלטה בערעור על החלטה לפי פקודת בזיון בית המשפט‬
‫תוגש בהליך אזרחי או פלילי‪ ,‬בהתאם לתוצאות הערעור ‪2 ...........................................................‬‬
‫בית המשפט רשאי לתת החלטה מייד לאחר הדיון‪ ,‬ואינו צריך להמתין לחלוף המועד להגשת‬
‫בקשה לתיקון הפרוטוקול ‪2 .....................................................................................................‬‬
‫לבית המשפט נתונה סמכות טבועה להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק ‪2 ........................................‬‬
‫כאשר בית המשפט פוסק על דרך הפשרה‪ ,‬אין הוא רשאי לסטות מהסכמת הצדדים ‪2 .....................‬‬
‫נסיעה של השופט עם אחד מבעלי הדין‪ ,‬בלא שבעל הדין השני מתלווה לנסיעה‪ ,‬עשויה להביא‬
‫לפסילתו ‪3 .............................................................................................................................‬‬
‫גם בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬תובע חייב לכלול בתביעתו את כל הנזקים שנגרמו לו בגין‬
‫עילת התביעה ‪3 ......................................................................................................................‬‬
‫בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לתת צו ארעי במעמד צד אחד עד להכרעה בבקשה‬
‫למתן צו ביניים ‪3 ....................................................................................................................‬‬
‫בית הדין הרבני מוסמך לדון במינוי נאמנים להקדש דתי יהודי ‪3 ..................................................‬‬
‫אין אפשרות לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בדיון נוסף ‪3 .........................................................‬‬
‫ככלל‪ ,‬בורר אינו רשאי לקיים את ישיבות הבוררות במעמד צד אחד‪ ,‬מבלי לזמן את הצד השני ‪4 .....‬‬
‫בורר רשאי לעכב את פסק הבוררות אם לא שולם לו שכרו‪ ,‬ובמקרה זה רשאי אחד הצדדים‬
‫לשלם לבורר את שכרו ולהיפרע מהצד השני את חלקו לאחר מכן ‪4 ...............................................‬‬
‫המצאת פסק בוררות לצדדים להליך תיעשה לפי כללי ההמצאה שבתקסד"א ‪4 ..............................‬‬
‫אין אפשרות לערער על הסדר שומה‪ ,‬המבוסס על הסכמה בין רשויות המס לבין הנישום ‪4 ...............‬‬
‫סדר הדין האזרחי ‪5 ......................................................................‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫בית המשפט אינו מוסמך לשנות מתקנות האגרות במקום שהתקנות אינן מסמיכות אותו‬
‫במפורש ‪5 ..............................................................................................................................‬‬
‫אין אפשרות לתבוע בתביעה אחת שני סעדים‪ ,‬שכל אחד מהם מצוי בסמכותה העניינית של‬
‫ערכאה אחרת ‪5 ......................................................................................................................‬‬
‫תובע אינו צריך להגיש בקשה לפיצול סעדים אם הסעדים שהוא מבקש מצויים בסמכותן של‬
‫ערכאות שונות ‪5 .....................................................................................................................‬‬
‫בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים‪ ,‬בקשה לביטול עיקול זמני ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דין‬
‫אינן צריכות להיתמך בתצהיר‪5 ................................................................................................‬‬
‫בית המשפט מוסמך לשנות את החלטתו בעניין חיוב התובע בהפקדת ערובה עם התקדמות‬
‫ההליך‪6 .................................................................................................................................‬‬
‫בקשה לביטול דחיית תובענה בגין אי‪-‬הפקדת ערובה תוגש בתוך זמן סביר לאחר דחיית‬
‫התובענה‪ ,‬אך לאו דווקא בתוך ‪ 30‬ימים ‪6 ..................................................................................‬‬
‫בתובענות לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬יש לתובע זכות להציג ראיות חדשות במסגרת תשובתו‬
‫לתגובת הנתבע ‪6 .....................................................................................................................‬‬
‫אם הורה בית המשפט על מחיקת סעדים שאינם מצויים בסמכותו העניינית‪ ,‬אין לחייב את‬
‫התובע בתשלום כפל אגרה‪ ,‬ויש לראות את הסעדים הללו כאילו הועברו לערכאה המוסמכת ‪6 .........‬‬
‫ככלל‪ ,‬כאשר ממונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט לאחר סיום שמיעת הראיות‪ ,‬יש‬
‫להעביר לו את מלוא הראיות והעדויות שנשמעו במהלך המשפט ‪7 ................................................‬‬
‫אם מונה מומחה מטעם בית המשפט‪ ,‬והוא חיווה דעתו גם בעניינים שלא נמסרו להערכתו‬
‫בהסכמת הצדדים‪ ,‬רשאים הצדדים להציג חוות דעת מטעמם בעניינים אלו‪7 .................................‬‬
‫בית המשפט אינו מוסמך להחליט בבקשת ביניים לפני שחלף המועד להגשת תשובת המבקש‬
‫לתגובת המשיב ‪7 ....................................................................................................................‬‬
‫בית המשפט יתיר לתובע להביא ראיות מפריכות לאחר פרשת ההגנה רק במקרים חריגים ‪7 ...............‬‬
‫כאשר התוצאה האופרטיבית של פסק דין או החלטה היא ברורה‪ ,‬אין מקום לתת פסיקתה‪7 ..............‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה‪ ,‬ובית המשפט מקבל את הבקשה אך‬
‫קובע תנאים לחידוש ההליך‪ ,‬המבקש יכול להגיש בקשת רשות ערעור על תנאים אלו ‪8 ....................‬‬
‫החלטה הדוחה בקשה למתן ארכה להגשת ערעור היא "החלטה אחרת"‪8 ......................................‬‬
‫לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין גילוי מסמכים כללי‪ ,‬אך ניתן לתת רשות ערעור על‬
‫החלטה בעניין גילוי מסמכים ספציפיים ‪8 ..................................................................................‬‬
‫ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטה בעניין הפרת צו לגילוי מסמכים ספציפיים‪,‬‬
‫אולם לא ניתן להגיש בקשה כזו על החלטה בעניין הפרת צו כללי לגילוי מסמכים ‪8 .........................‬‬
‫ניתן לתת רשות ערעור על החלטה בעניין עיכוב הליכים ‪9 .............................................................‬‬
‫הגשת בקשה למחיקת ערעור על הסף בשל איחור בהגשתו אינה דוחה את המועד להגשת‬
‫ערעור‪-‬שכנגד ‪9 .......................................................................................................................‬‬
‫אם ערכאת הערעור דנה בשגגה בבקשת רשות ערעור על החלטה המנויה בצו בתי המשפט‪ ,‬אין‬
‫לומר כי פסק הדין בערעור ניתן בחוסר סמכות ‪9 .........................................................................‬‬
‫בבקשת ביניים בהליך העיקרי‪ ,‬יש למשיב זכות תגובה; בבקשת ביניים בהליך ערעור‪ ,‬אין‬
‫למשיב זכות תגובה אלא הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט‪9 .......................................... .‬‬
‫בבקשה לאישור תובענה ייצוגית‪ ,‬בית המשפט רשאי למחוק כתב טענות של מי שהפר צו לגילוי‬
‫מסמכים או לעיון במסמכים ‪9 ..................................................................................................‬‬
‫כללים הנוגעים למניין ‪ 90‬הימים שבמהלכם יכולה רשות לחדול מגבייה אסורה‪ ,‬אם הוגשה‬
‫נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית ‪10 .....................................................................................‬‬
‫כללים הנוגעים לסדרי הדין החלים בתובענות נזיקין נגד עובדי ציבור ‪10 .......................................‬‬
‫בקשה לביטול פסק דין אזרחי חלוט תוגש כהליך חדש בבית המשפט שנתן את פסק הדין‪11 ............‬‬
‫אין אפשרות להטיל עיקול זמני על מסגרת אשראי שיש לנתבע בבנק; כשיש לנתבע שני‬
‫חשבונות והבנק רשאי לקזז חובות ביניהם‪ ,‬זכות הקיזוז של הבנק גוברת על העיקול הזמני ‪11 .........‬‬
‫הוצאה לפועל ‪11 ..........................................................................‬‬
‫‪ .41‬בהחלטות שיפוטיות‪ ,‬רשם ההוצאה לפועל מוסמך לתקן רק טעויות טכניות ‪11 ..............................‬‬
‫‪ .42‬על החלטת הבהרה בעקבות פנייה של רשם ההוצאה לפועל ניתן לערער בדרך שניתן לערער בה‬
‫על פסק הדין עצמו ‪11 .............................................................................................................‬‬
‫סדר הדין הפלילי‪12 .....................................................................‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.54‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪.58‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה אינו חייב להעלות על הכתב את נימוקי החלטתו לאשר הגשת כתב‬
‫אישום נגד נאשם שביצע את העבירה בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה ‪12 ...............‬‬
‫רשימת המב"דים של עד נחשבת ל"חומר חקירה" אם היא מהותית לנושא הדיון או נדרשת‬
‫לבירור מהימנותו של העד; לעומת זאת‪ ,‬רשימת התיקים הסגורים של העד אינה נחשבת‬
‫ל"חומר חקירה" ‪12 ................................................................................................................‬‬
‫אם חזרה בה המדינה מכתב האישום לאחר הגשת תשובת הנאשם‪ ,‬וכתב האישום בוטל‬
‫בהסכמת הצדדים‪ ,‬אין לאפשר הגשת קובלנה פרטית נגד הנאשם ‪12 .............................................‬‬
‫מה בין סעיף ‪ 74‬לחסד"פ לסעיף ‪ 108‬לחסד"פ? ‪13 .......................................................................‬‬
‫לנפגע העבירה אין זכות להיות נוכח בישיבות "גישור פלילי"‪13 ....................................................‬‬
‫שופט‪-‬מגשר אינו רשאי להמשיך לדון בהליך פלילי לאחר שהגישור לא צלח באופן מלא ‪13 ..............‬‬
‫בית המשפט רשאי להימנע ממינוי סנגור לנאשם בעבירות חמורות‪ ,‬אם מונה לו סנגור והוא לא‬
‫שיתף עמו פעולה‪ ,‬ובית המשפט מתרשם כי אין טעם במינוי סנגור אחר‪14 .....................................‬‬
‫כאשר נאשם בחר במודע בדרך הגנתו‪ ,‬לא תישמע מפיו לאחר מכן טענת כשל בייצוג ‪14 ...................‬‬
‫בית המשפט חייב לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה להסרת צו איסור פרסום ‪14 ........................‬‬
‫אין לתת הכרעת דין מבלי שהוגשו סיכומים בעל‪-‬פה או בכתב מטעם הנאשם ‪14 ............................‬‬
‫בפסיקת פיצויים לנפגע העבירה‪ ,‬בית המשפט לא יתחשב בתגמולי ביטוח שקיבל נפגע העבירה‪,‬‬
‫והוא אינו מוסמך לחייב את הנאשם בתשלום חלק מהפיצויים לחברת הביטוח ‪14 ..........................‬‬
‫בית המשפט רשאי להורות כי עונש מאסר בן שישה חודשים או פחות ירוצה בחלקו בין כתלי‬
‫בית הסוהר ובחלקו בעבודות שירות ‪15 .....................................................................................‬‬
‫בית המשפט הדן בהליך פלילי אינו רשאי להפחית מגזר דינו של הנאשם בגזר דין קודם ‪15 ..............‬‬
‫בית המשפט רשאי להאריך תוקפו של מאסר על‪-‬תנאי במקום להפעילו רק אם לא יהיה זה‬
‫צודק להפעיל את המאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬ומטעמים שיירשמו ‪15 ..........................................................‬‬
‫בית המשפט מוסמך לדחות ערעור על גזר דין הכולל מאסר גם אם המערער אינו מיוצג ‪15 ...............‬‬
‫מחדלים שנפלו בחקירה המשטרתית אינם מהווים עילה כשלעצמם לפסיקת פיצוי לטובת‬
‫הנאשם מכוח סעיף ‪ 80‬לחוק העונשין ‪15 ....................................................................................‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.59‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.67‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בית המשפט שלערעור אינו חייב לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים שנפסקו‬
‫בהליך פלילי ‪16 ......................................................................................................................‬‬
‫אין צורך לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיון חוזר בהחלטה על עיכוב ביצוע עונש ‪16 .............‬‬
‫אם נאשם נידון למאסר בין כתלי בית הסוהר והוגש ערעור על חומרת העונש בלבד‪ ,‬בית‬
‫המשפט רשאי להאריך את תקופת המאסר בהסכמת המערער ולקבוע כי המאסר ירוצה בדרך‬
‫של עבודות שירות‪16 ...............................................................................................................‬‬
‫אם הוטלו על נאשם עבודות שירות לתועלת הציבור והוא ריצה את מרביתן‪ ,‬בית המשפט‬
‫שלערעור לא יטיל עליו מאסר בפועל ‪16 .....................................................................................‬‬
‫יש לנאשם זכות לעיין בחומר חקירה לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר‪ ,‬והוא אף רשאי לפנות‬
‫לבית המשפט העליון בבקשה להורות על עריכת בדיקה לקראת משפט חוזר ‪17 ..............................‬‬
‫ניתן להורות על משפט חוזר אם נגרם לנאשם עיוות דין כתוצאה מהרשעתו בלבד‪ ,‬ולא‬
‫כתוצאה מהעונש שנגזר עליו ‪17 ................................................................................................‬‬
‫בקשה לעריכת משפט חוזר תיבחן לפי הדין שחל בעת מתן גזר הדין‪17 ..........................................‬‬
‫חומר שנאסף בחקירה יכול להיחשב כ"חומר חקירה" בהליך פלילי אחר ‪17 ...................................‬‬
‫השגה על אופן החישוב של תקופת פסילת רישיון תוגש בדרך של עתירה מינהלית על החלטת‬
‫רשות הרישוי ‪18 .....................................................................................................................‬‬
‫דיני ראיות ‪18 .............................................................................‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪.69‬‬
‫‪.70‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪.72‬‬
‫‪.73‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.75‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪.77‬‬
‫‪.78‬‬
‫כאשר צד מגיש ראיה‪ ,‬בית המשפט רשאי לעשות בה שימוש לטובת אותו צד או לרעתו ‪18 ...............‬‬
‫בית המשפט מוסמך לדרוש הגשת ראיה החיונית לבירור טענה מסוימת‪ ,‬אולם הראיה לא‬
‫תשמש כראיה לתוכנה‪ ,‬אלא תשמש לבירור אותה טענה בלבד‪18 ..................................................‬‬
‫איתור מכשיר סלולרי באמצעות זיהוי "מספר הברזל" שלו מספק ראיה נסיבתית חזקה ‪18 .............‬‬
‫בית המשפט רשאי לתת הכרעת דין על בסיס עדות יחידה של עד שיש לו עניין בהליך ‪18 ..................‬‬
‫האמרה נטמעת בעדות‪ ,‬והעדות קבילה גם אם‬
‫כאשר עד מאשר בעדותו את אמרתו במשטרה‪ִ ,‬‬
‫האמרה איננה קבילה‪19 ..........................................................................................................‬‬
‫ִ‬
‫עד השותק על דוכן העדים בשל זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית הנתונה לו במקום שבו הוא‬
‫נמצא‪ ,‬אינו נחשב כ"עד"‪ ,‬ועל כן לא ניתן לעשות שימוש באמרתו שניתנה מחוץ לכתלי בית המשפט ‪19 ....‬‬
‫הרשעת נאשם על בסיס ִאמרה של שותפו דורשת חיזוק מוגבר ‪19 .................................................‬‬
‫שקרים של נאשם עשויים להוות חיזוק או סיוע לראיות התביעה ‪20 .............................................‬‬
‫כאשר קטין מעיד בעצמו בבית המשפט‪ ,‬חוקר הילדים שחקר אותו לא יעיד על התרשמותו‬
‫ממהימנות עדותו של הקטין ‪20 ................................................................................................‬‬
‫אם הוצאה תעודת חיסיון בעניין מסוים‪ ,‬אין להתיר שאלות לעדים שתוצאתן עלולה להיות‬
‫חשיפת פרטים חסויים ‪20 ........................................................................................................‬‬
‫כאשר מוגשת בקשה להוספת ראיות בשלב הערעור‪ ,‬בדרך כלל יעיין בית המשפט בראיות‬
‫שהוספתן מתבקשת בטרם יכריע בבקשה; בית המשפט יפעיל אמת מידה מחמירה בבקשה כזו‬
‫המוגשת על‪-‬ידי המדינה ‪20 ......................................................................................................‬‬
‫דיני מעצרים‪21 ...........................................................................‬‬
‫‪.79‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪.82‬‬
‫‪.83‬‬
‫‪.84‬‬
‫‪.85‬‬
‫‪.86‬‬
‫אין מקום להורות כי חשוד יוכל לצאת מישראל בתנאי שערב מטעמו יישאר בישראל ‪21 .................‬‬
‫בתקופת "מעצר הגישור"‪ ,‬לאחר העברת חומר החקירה לתביעה‪ ,‬אין לבצע פעולות חקירה של‬
‫החשוד עצמו‪ ,‬אולם ניתן לבצע השלמות חקירה מסוימות ‪21 .......................................................‬‬
‫קטין שהפך לבגיר במהלך מעצרו‪ ,‬חלים עליו מיום בגרותו דיני מעצר בגיר ‪21 ................................‬‬
‫אם הורה בית המשפט על חילוט ערובה שהפקיד חשוד ששוחרר בערובה‪ ,‬ניתן להגיש על‬
‫החלטה זו בקשה לעיון חוזר אם השתנו הנסיבות הרלוונטיות‪ ,‬וכן ניתן להגיש בקשה לביטול‬
‫ההחלטה אם היא ניתנה במעמד צד אחד‪21 ...............................................................................‬‬
‫יש לקיים ביקורת שיפוטית עיתית על מעצר בית של קטין אחת ל‪ 3-‬חודשים‪ ,‬ואין בדיון אחר‬
‫בעניין המעצר כדי לקיים חובה זו ‪22 .........................................................................................‬‬
‫קטין שנעצר עד לתום ההליכים‪ ,‬והכרעת הדין בעניינו ניתנה בתוך ‪ 6‬חודשים ‪ -‬יישאר במעצר‬
‫עד למתן גזר הדין ‪22 ...............................................................................................................‬‬
‫ככלל‪ ,‬אם המשטרה מבקשת להשמיד חפץ שנתפס על ידה‪ ,‬עליה לפנות לבית המשפט בתוך ‪6‬‬
‫חודשים ‪22 ............................................................................................................................‬‬
‫נהג שנמלט מהמשטרה לאחר שהתבקש לבצע בדיקת נשיפה‪ ,‬אינו יכול לטעון לאחר מכן כי לא‬
‫הוסברה לו משמעות הסירוב להיבדק ‪22 ...................................................................................‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫דיני מקרקעין ‪23 .........................................................................‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪.90‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪.93‬‬
‫‪.94‬‬
‫אדם הרושם משכנתא על נכס נדרש להציג אישור על תשלום חובות הארנונה‪ ,‬אך אינו נדרש‬
‫להציג אישור על תשלום היטל השבחה ‪23 ..................................................................................‬‬
‫המפקח על רישום המקרקעין אינו רשאי לתקן רישום בפנקס הבתים המשותפים מיוזמתו‪,‬‬
‫אלא רק אם הוגשה לו בקשה לכך ‪23 ........................................................................................‬‬
‫ניתן להגיש ערעור בזכות גם על החלטות ביניים דיוניות מובהקות של המפקח על המקרקעין ‪23 ......‬‬
‫אם הוגשה בקשה לביטול החלטת המפקח שניתנה במעמד צד אחד‪ ,‬יחל מניין הימים לערעור‬
‫מיום ההחלטה בבקשת הביטול ‪23 ............................................................................................‬‬
‫כאשר המפקח על המקרקעין מוסמך לאשר ביצוע עבודות לחיזוק בניין מפני רעידות אדמה‪,‬‬
‫הוא מוסמך אף לאשר מתווה מסוים של ביצוע העבודות האמורות ‪24 ...........................................‬‬
‫אין לדחות ערעור על החלטת המפקח על המקרקעין על הסף בגלל אי‪-‬צירוף ההחלטה מושא‬
‫הערעור ‪24 .............................................................................................................................‬‬
‫דירת נופש אינה נחשבת כדירת מגורים לעניין מס רכישה ולעניין מס שבח ‪24 ................................‬‬
‫"יום המכירה" לעניין חישוב השבח‪ ,‬במכירת קרקע במערכת ההוצאה לפועל‪ ,‬הוא יום אישור‬
‫העסקה על‪-‬ידי רשם ההוצאה לפועל ‪24 .....................................................................................‬‬
‫דיני עבודה ‪25 .............................................................................‬‬
‫‪ .95‬תובענה שבין אגודה שיתופית לבין קרן פנסיה המבטחת את חברי האגודה השיתופית תידון‬
‫בפני בית הדין לעבודה ‪25 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .96‬אם בית הדין לעבודה ישב במותב עם נציגי ציבור בבקשה שהיה עליו לדון בה במותב שופטים‬
‫בלבד‪ ,‬החלטתו נעדרת סמכות ודינה להתבטל ‪25 ........................................................................‬‬
‫‪ .97‬ניתן להגיש הודעת צד ג' בבית הדין לעבודה רק אם היא מבוססת על עילה המצויה בסמכותו‬
‫העניינית של בית הדין ‪25 .........................................................................................................‬‬
‫דיני משפחה ‪25 ...........................................................................‬‬
‫‪ .98‬ככלל‪ ,‬הצדדים אינם רשאים להציג חוות דעת מומחה מטעמם לאחר שבית המשפט מינה‬
‫מומחה מטעמו ‪25 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .99‬בערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬חלות תקנות האגרה הכלליות‪ ,‬ולא תקנות‬
‫האגרה המיוחדות לבתי המשפט לענייני משפחה ‪26 ....................................................................‬‬
‫‪ .100‬ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בקשה לפינוי מושכר ‪26 ................................................‬‬
‫‪ .101‬אין אפשרות לכרוך בתביעת גירושין מחלוקת בנושא עריכת ברית מילה ‪26 ....................................‬‬
‫דיני חברות‪ ,‬תאגידים ופשיטת רגל ‪26 ..............................................‬‬
‫‪ .102‬יש לרשום שעבוד על מניות ברשם החברות ‪26 ............................................................................‬‬
‫‪ .103‬החלטת בית המשפט שלפירוק לאשר הגשת תובענה אישית נגד בעל תפקיד היא "פסק דין"‬
‫הניתן לערעור בזכות ‪26 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ .104‬בבקשה לאישור הגשת תביעה על‪-‬ידי מפרק‪ ,‬אין צורך לצרף את הנתבע הפוטנציאלי כצד‬
‫להליך; אך בבקשה לאישור הגשת תביעה נגד בעל תפקיד‪ ,‬יש לצרף אותו כצד להליך‪27 ..................‬‬
‫‪ .105‬בעל מניות בחברה יכול להגיש בקשה לתביעה נגזרת מרוּבה‪ ,‬בשם חברה המצויה בשליטת‬
‫החברה הראשונה‪ ,‬ולבקש במסגרתה גילוי מסמכים‪27 ................................................................‬‬
‫‪ .106‬ניתן להכריז על אדם כפושט רגל גם אם חובותיו נוצרו כתוצאה מפעילות בלתי חוקית ‪27 ...............‬‬
‫‪ .107‬בית המשפט מוסמך להורות על מאסרו של חייב בפשיטת רגל שאינו מקיים צו שיפוטי ‪28 ...............‬‬
‫‪ .108‬בית המשפט רשאי להורות כי צו הפטר יחול אף על חוב מזונות ‪28 ................................................‬‬
‫‪ .109‬אם אדם שהוכרז כפושט רגל בחו"ל מוכר נכסים המצויים בישראל‪ ,‬אין מקום לבטל את‬
‫המכירה באמצעות הכרה אגבית בצו פשיטת הרגל הזר ‪28 ...........................................................‬‬
‫‪ .110‬נאמן מוסמך לבטל עסקה של פושט רגל רק אם היא נעשתה בתוך ‪ 3‬חודשים לפני הגשת‬
‫הבקשה לפשיטת הרגל‪ ,‬ורק אם המטרה הדומיננטית לביצועה הייתה העדפת נושה ‪28 ....................‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|1‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה ‪ -‬מועד נובמבר ‪2014‬‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הסקירה שלהלן מקיפה את פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו בעת האחרונה בתחומים‬
‫הכלולים בבחינות הלשכה‪.‬‬
‫בחרנו להביא מספר רב של פסקי דין לאור המגמה הקיימת בבחינות הלשכה האחרונות לעסוק‬
‫גם בפסקי דין שאינם מהווים הלכות יסוד‪.‬‬
‫בסקירה זו תמצאו גם פסקי דין ששולבו בספרי הלימוד ואשר מפאת חשיבותם מצאנו לנכון‬
‫להביא סיכום מפורט שלהם גם במסגרת זו‪.‬‬
‫שימת לבכם כי במקומות הרלוונטיים קיימות הפניות לסמני הפסקאות שבספרי הלימוד‪.‬‬
‫לצורך חזרה נוספת על עדכוני הפסיקה או במקרה של מצוקת זמן‪ ,‬ניתן להסתפק בקריאת תוכן‬
‫העניינים שבתחילת החוברת )במקביל לעיון בסיכומים עצמם לצורך הבהרה(‪.‬‬
‫אתיקה מקצועית‬
‫‪ .1‬מהו "שירות משפטי"‪ ,‬שרק לעורכי דין מותר לספקו?‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬ככלל‪ ,‬אסור למי שאינו עורך דין לתת שירותים‬
‫משפטיים )§‪ .(01-80‬בית המשפט קבע כי יש לפרש סעיף זה בצמצום‪ ,‬ותוך התחשבות בשלושה‬
‫גורמים‪ :‬היקף שיקול הדעת הכרוך בביצוע הפעולה‪ ,‬פוטנציאל הנזק עקב שירות לקוי‪ ,‬והחלופה‬
‫הקיימת במקרה שייאסר מתן השירות על‪-‬ידי מי שאינו עורך דין‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬הפעולות הבאות נחשבות כשירותים משפטיים )צריך להפעיל בהן שיקול דעתי משפטי‪-‬‬
‫מהותי‪ ,‬ולכן ביצוען על‪-‬ידי מי שאינו עורך דין מהווה הסגת גבול המקצוע(‪:‬‬
‫)‪ (1‬אבחון זכויותיהם של ניזוקים ומתן ייעוץ באשר למסלולים המשפטיים שבהם רצוי להם‬
‫לתעל את תביעותיהם‪.‬‬
‫)‪ (2‬סיוע במילוי טפסים ובניסוח מכתבים למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬למשרד הביטחון ולחברות‬
‫ביטוח‪ ,‬כאשר הדבר דורש הפעלת שיקול דעת‪.‬‬
‫)‪ (3‬הגשת ערעורים על החלטות ועדות ערר לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הפעולות הבאות אינן נחשבות כשירותים משפטיים )מדובר בפעולות בעלות אופי טכני‪,‬‬
‫ללא שיקול דעת משפטי‪ ,‬ולכן ביצוען על‪-‬ידי מי שאינו עורך דין אינו מהווה הסגת גבול המקצוע(‪:‬‬
‫)‪ (1‬סיוע במילוי טפסים ובניסוח מכתבים למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬למשרד הביטחון ולחברות‬
‫ביטוח‪ ,‬שהם בעלי אופי טכני וניסוחי בלבד‪ ,‬אף אם הם כוללים מלל חופשי‪.‬‬
‫)‪ (2‬עריכת חוות דעת רפואיות‪.‬‬
‫)‪ (3‬ניסוח והגשת כתבי ערעור וערר על החלטות ועדות רפואיות‪ ,‬לגבי ההיבטים הרפואיים של‬
‫החלטותיהן בלבד‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 4223/12‬המרכז למימוש זכויות רפואיות נ' לשכת עורכי הדין‪ ,‬פסק דין מיום ‪(25.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|2‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫מערכת בתי המשפט‬
‫‪.2‬‬
‫בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על החלטה בערעור על החלטה לפי פקודת בזיון בית‬
‫המשפט תוגש בהליך אזרחי או פלילי‪ ,‬בהתאם לתוצאות הערעור‬
‫ההלכה‪ :‬בהליך אזרחי‪ ,‬אופן הערעור על החלטה לפי פקודת בזיון בית המשפט נגזר מתוצאתה‪:‬‬
‫ערעור על החלטה המקבלת את הבקשה ומטילה עונש על צד להליך יוגש כערעור פלילי‪ ,‬ואילו‬
‫ערעור על החלטה הדוחה את הבקשה יוגש כבקשת רשות ערעור אזרחי )§‪.(02-195‬‬
‫על ההחלטה בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי'‪ ,‬וגם במקרה זה ‪ -‬אופן הגשת‬
‫הבקשה נגזר מתוצאת הערעור‪ .‬על כן‪ ,‬אם בית המשפט דחה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט‪,‬‬
‫הוגשה על החלטתו בקשת רשות ערעור אזרחי והבקשה התקבלה )כלומר‪ ,‬הוחלט על הטלת עונש(‬
‫ השגה על החלטה זו תוגש כבקשת רשות ערעור פלילי‪.‬‬‫)בש"פ ‪ 505/14‬פרנקו נ' דאר‪ ,‬החלטה מיום ‪(15.6.14‬‬
‫‪.3‬‬
‫בית המשפט רשאי לתת החלטה מייד לאחר הדיון‪ ,‬ואינו צריך להמתין לחלוף המועד‬
‫להגשת בקשה לתיקון הפרוטוקול‬
‫ההלכה‪ :‬ניתן להגיש בקשה לתיקון רישום בפרוטוקול בתוך ‪ 10‬ימים לאחר המצאת הפרוטוקול‬
‫הכתוב לצדדים )§‪ .(02-215‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט רשאי לתת החלטה או פסק דין בהליך או‬
‫בבקשה מייד לאחר הדיון‪ ,‬ואין הוא צריך להמתין ‪ 10‬ימים לאחר כל ישיבה לצורך כך‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 2623/14‬מיטרי נ' דוברונסקי‪ ,‬החלטה מיום ‪(7.5.14‬‬
‫‪.4‬‬
‫לבית המשפט נתונה סמכות טבועה להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק‬
‫ההלכה‪ :‬לבית המשפט נתונה סמכות טבועה להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק‪ ,‬אלא אם קיים‬
‫הסדר שלילי המונע זאת במפורש‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 4088/14‬בדיר נ' רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(2.7.14‬‬
‫‪.5‬‬
‫כאשר בית המשפט פוסק על דרך הפשרה‪ ,‬אין הוא רשאי לסטות מהסכמת הצדדים‬
‫ההלכה‪ :‬אם הסכימו הצדדים להליך כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה )ראו‪,(02-525§ :‬‬
‫וקבעו את המסגרת לפשרה זו‪ ,‬בית המשפט אינו רשאי לסטות מהמסגרת שהוסכמה בין הצדדים‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 4298/13‬עודתאללה נ' עזבון אבו טפלה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(15.7.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|3‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.6‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫נסיעה של השופט עם אחד מבעלי הדין‪ ,‬בלא שבעל הדין השני מתלווה לנסיעה‪ ,‬עשויה‬
‫להביא לפסילתו‬
‫ההלכה‪ :‬אין זה רצוי שבית המשפט ייזקק לשירותיהם של מי מבעלי הדין‪ ,‬אף לצרכים לוגיסטיים‬
‫בלבד‪ ,‬ובוודאי שאין זה מן הראוי שייזקק לשירותי הסעה מצד בעל דין אחד בלא שבעל הדין האחר‬
‫יתלווה לנסיעה‪ .‬עצם הנסיעה 'במעמד צד אחד' עשויה להקים תחושה של קרבה של בית המשפט‬
‫לאחד מבעלי הדין‪ ,‬ואף להביא לפסילת השופט הדן בהליך‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 654/14‬דיאמימון נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(11.5.14‬‬
‫‪.7‬‬
‫גם בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬תובע חייב לכלול בתביעתו את כל הנזקים שנגרמו לו‬
‫בגין עילת התביעה‬
‫ההלכה‪ :‬תובע חייב לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה‬
‫אחת )§‪ .(03-140‬אם התובע לא עשה כן‪ ,‬אין הוא יכול להגיש תביעה נפרדת על הסעדים שהחסיר‪,‬‬
‫אלא אם קיבל היתר לפיצול סעדים )§‪ .(03-145‬כלל זה חל גם בבית המשפט לתביעות קטנות‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 7437/13‬פלונית נ' שמריהו‪ ,‬החלטה מיום ‪(5.3.14‬‬
‫בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לתת צו ארעי במעמד צד אחד‬
‫עד להכרעה בבקשה למתן צו ביניים‬
‫‪.8‬‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר מוגשת לבית המשפט המחוזי‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים‪ ,‬בקשה‬
‫למתן צו ביניים‪ ,‬מוסמך בית המשפט לתת צו ארעי במעמד צד אחד עד להכרעה בבקשה לצו ביניים‬
‫)השוו‪.(03-705§ :‬‬
‫)בר"מ ‪ Tesfay 3832/14‬נ' משרד הפנים‪ ,‬החלטה מיום ‪(5.6.14‬‬
‫בית הדין הרבני מוסמך לדון במינוי נאמנים להקדש דתי יהודי‬
‫‪.9‬‬
‫ההלכה‪ :‬לבית הדין הרבני נתונה סמכות ייחודית לדון בכל עניין הנוגע ליצירתו של הקדש או‬
‫להתנהלותו הפנימית‪ ,‬אם ההקדש נוצר בפני בית הדין הרבני לפי הדין היהודי‪ .‬על כן‪ ,‬בית הדין‬
‫הרבני מוסמך לדון אף במינוי נאמנים להקדש מסוג זה‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 3020/10‬וינברג נ' קרמר‪ ,‬פסק דין מיום ‪(26.3.14‬‬
‫‪.10‬אין אפשרות לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בדיון נוסף‬
‫ההלכה‪ :‬בעבר‪ ,‬פסק בית המשפט כי ניתן לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב של יותר‬
‫משלושה שופטים )הלכת נחמני‪ .(02-95§ ,‬בפסק הדין‪ ,‬הביע הנשיא גרוניס את דעתו‪ ,‬באמרת אגב‪,‬‬
‫כי הלכת נחמני שגויה וכי על‪-‬פי לשון החוק ניתן לקיים דיון נוסף רק בפסק דין שניתן בהרכב של‬
‫שלושה )ולא יותר(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין אפשרות לקיים דיון נוסף על פסק דין שניתן בדיון נוסף‪.‬‬
‫)בש"א ‪ 834/14‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(22.4.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|4‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.11‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫ככלל‪ ,‬בורר אינו רשאי לקיים את ישיבות הבוררות במעמד צד אחד‪,‬‬
‫מבלי לזמן את הצד השני‬
‫ההלכה‪ :‬אם הבורר קיים את כל ישיבות הבוררות במעמד צד אחד בלבד‪ ,‬מבלי שהצד השני זומן‬
‫לישיבות ומבלי שניתנה לו אפשרות להגיש ראיות ולחקור את עדי הצד שכנגד‪ ,‬יבוטל פסק הבוררות‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1531/14‬אבו דעוף נ' אבו דעוף‪ ,‬פסק דין מיום ‪(14.7.14‬‬
‫‪.12‬‬
‫בורר רשאי לעכב את פסק הבוררות אם לא שולם לו שכרו‪ ,‬ובמקרה זה רשאי אחד‬
‫הצדדים לשלם לבורר את שכרו ולהיפרע מהצד השני את חלקו לאחר מכן‬
‫ההלכה‪ :‬בורר רשאי לעכב את הליך הבוררות או את פסק הבוררות אם לא שולם לו שכרו )§‪.(02-440‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬רשאי אחד הצדדים לשלם לבורר את מלוא שכרו‪ ,‬ולהיפרע לאחר מכן מהצד השני את‬
‫חלקו‪ .‬בית המשפט מוסמך להתערב בשכר הבורר במסגרת בקשה להפחתת שכרו‪ ,‬או תוך כדי דיון‬
‫בבקשה לביטול פסק הבוררות‪ ,‬והוא אף מוסמך להורות לאחד הצדדים לשלם לבורר את שכרו‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 4152/14‬נדב נ' אנדרו‪ ,‬החלטה מיום ‪(14.8.14‬‬
‫‪.13‬‬
‫המצאת פסק בוררות לצדדים להליך תיעשה לפי כללי ההמצאה שבתקסד"א‬
‫ההלכה‪ :‬המצאת פסק בוררות לצדדים להליך צריכה להיעשות לפי כללי ההמצאה הקבועים‬
‫בתקסד"א‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1531/14‬אבו דעוף נ' אבו דעוף‪ ,‬פסק דין מיום ‪(14.7.14‬‬
‫‪.14‬‬
‫אין אפשרות לערער על הסדר שומה‪ ,‬המבוסס על הסכמה בין רשויות המס לבין הנישום‬
‫ההלכה‪ :‬ניתן לערער על החלטת פקיד שומה הקובעת את שיעור מס ההכנסה שישלם נישום‪ ,‬אך‬
‫אין אפשרות לערער על הסדר שומה‪ ,‬המבוסס על הסכמה בין רשויות המס לבין הנישום‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 2829/11‬שמעוני נ' פקיד שומה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(9.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫|‪|5‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫סדר הדין האזרחי‬
‫‪.15‬‬
‫בית המשפט אינו מוסמך לשנות מתקנות האגרות במקום שהתקנות אינן מסמיכות אותו‬
‫במפורש‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לתקנות האגרות‪ ,‬אם הוגשה לבית המשפט המחוזי תובענה לפיצויים בגין נזקי‬
‫גוף‪ ,‬ובסופו של דבר נפסק פיצוי בסכום הנמוך מ‪ 60%-‬מגובה סמכותו של בית משפט השלום‪,‬‬
‫ישלם הנתבע את האגרה כשיעורה בבית משפט השלום‪ ,‬והתובע ישלים את האגרה המתאימה‬
‫לבית המשפט המחוזי )§‪ .(03-960‬התקנות אינן מסמיכות את בית המשפט לסטות מהוראה זו‪ ,‬ועל‬
‫כן בית המשפט אינו מוסמך במקרה זה להורות לנתבע לשלם את מלוא סכום האגרה‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 7031/12‬שערי צדק נ' פלונית‪ ,‬פסק דין מיום ‪(23.10.13‬‬
‫‪.16‬‬
‫אין אפשרות לתבוע בתביעה אחת שני סעדים‪ ,‬שכל אחד מהם מצוי בסמכותה העניינית‬
‫של ערכאה אחרת‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר בתביעה אחת מתבקשים שני סעדים‪ ,‬שכל אחד מהם מצוי בסמכותה העניינית של‬
‫ערכאה אחרת‪ ,‬על התובע לפצל את תביעתו )§‪ .(02-585‬על כן‪ ,‬אם צד לחוזה מבקש שני סעדים ‪-‬‬
‫אכיפת החוזה ופיצוי בגין הפרתו ‪ -‬עליו לפצל לעיתים את תביעתו ולהגיש כל סעד לבית המשפט‬
‫המוסמך לדון בו‪.‬‬
‫הערה‪ :‬להלכה זו שני חריגים עיקריים‪ :‬בענייני מקרקעין חלה הלכת "העיקר והטפל"‪ ,‬לפיה‬
‫התביעה כולה תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי )§‪ ;(02-580‬ותביעה בקניין רוחני ניתן‬
‫להגיש לבית המשפט המחוזי‪ ,‬אף אם כרוך בה סעד כספי שבסמכות בית משפט השלום )§‪.(02-545‬‬
‫)ע"א ‪ 5639/13‬סגל נ' ורמז‪ ,‬פסק דין מיום ‪(14.8.14‬‬
‫‪.17‬‬
‫תובע אינו צריך להגיש בקשה לפיצול סעדים אם הסעדים שהוא מבקש מצויים בסמכותן‬
‫של ערכאות שונות‬
‫ההלכה‪ :‬תובע אינו צריך להגיש בקשה לפיצול סעדים אם בית המשפט שאליו הוגשה התביעה‬
‫לסעד הראשון אינו מוסמך ליתן את הסעד האחר )§‪.(02-585‬‬
‫)רע"א ‪ 812/14‬קרמר נ' קרמר‪ ,‬החלטה מיום ‪(27.2.14‬‬
‫‪.18‬‬
‫בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים‪ ,‬בקשה לביטול עיקול זמני ובקשה לעיכוב ביצוע פסק‬
‫דין אינן צריכות להיתמך בתצהיר‬
‫ההלכה‪ :‬ככלל‪ ,‬בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים אינה צריכה להיתמך בתצהיר‪ ,‬וכך גם בקשה‬
‫לביטול עיקול זמני ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דין‪ .‬עם זאת‪ ,‬מובן שאם נטענות בבקשות אלה‬
‫טענות עובדתיות ללא ראיות‪ ,‬יש לגבותן בתצהיר מתאים‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 8900/13‬תדיראן נ' הבר‪ ,‬החלטה מיום ‪ ;27.3.14‬ע"א ‪ 1191/14‬עיריית תל אביב נ' ש‪.‬א‪.‬י‪ ,.‬החלטה מיום ‪;2.4.14‬‬
‫רע"א ‪ 5289/14‬ארבוב נ' דליות‪ ,‬החלטה מיום ‪(11.8.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|6‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.19‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בית המשפט מוסמך לשנות את החלטתו בעניין חיוב התובע בהפקדת ערובה‬
‫עם התקדמות ההליך‬
‫ההלכה‪ :‬לבית המשפט יש סמכות להורות לתובע במקרים חריגים להפקיד ערובה כתנאי לדיון‬
‫בהליך‪ ,‬להבטחת הוצאות הנתבע במקרה שהתביעה תידחה )§‪ .(03-480‬בית המשפט אף מוסמך‬
‫לשנות החלטה קודמת שנתן בעניין זה‪ ,‬שכן סיכויי התביעה עשויים להתברר כקלושים ככל‬
‫שמתקדם הליך ההוכחות‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1572/14‬עזר נ' אמריקה‪-‬ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(14.7.14‬‬
‫‪.20‬‬
‫בקשה לביטול דחיית תובענה בגין אי‪-‬הפקדת ערובה תוגש בתוך זמן סביר לאחר דחיית‬
‫התובענה‪ ,‬אך לאו דווקא בתוך ‪ 30‬ימים‬
‫ההלכה‪ :‬אם הורה בית המשפט לתובע להפקיד ערובה כתנאי לדיון בתביעתו‪ ,‬והתובע נמנע‬
‫מלהפקיד את הערובה‪ ,‬תידחה התובענה )§‪ .(03-480‬התובע רשאי בתוך זמן סביר לבקש את ביטול‬
‫הדחייה‪ ,‬ובית המשפט ייענה לבקשה אם נוכח כי הייתה סיבה מספקת לאי‪-‬הפקדת הערובה‪.‬‬
‫הבקשה לביטול הדחייה אינה צריכה להיות מוגשת בתוך ‪ 30‬ימים‪ ,‬אולם אין אפשרות להגישה זמן‬
‫רב לאחר ההחלטה על דחיית התובענה‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 846/14‬ישראל היום נ' לנדקו‪ ,‬החלטה מיום ‪(2.4.14‬‬
‫‪.21‬‬
‫בתובענות לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬יש לתובע זכות להציג ראיות חדשות במסגרת‬
‫תשובתו לתגובת הנתבע‬
‫ההלכה‪ :‬בתובענות לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬יש לתובע זכות להציג ראיות חדשות במסגרת‬
‫תשובתו לתגובת הנתבע‪ ,‬ואין הוא צריך לבקש רשות לשם כך )השוו‪.(03-45§ :‬‬
‫)רע"א ‪ 1379/14‬רוטר נ' מקור ראשון‪ ,‬פסק דין מיום ‪(25.8.14‬‬
‫אם הורה בית המשפט על מחיקת סעדים שאינם מצויים בסמכותו העניינית‪ ,‬אין לחייב‬
‫‪.22‬‬
‫את התובע בתשלום כפל אגרה‪ ,‬ויש לראות את הסעדים הללו כאילו הועברו לערכאה המוסמכת‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר מוגשת תובענה לערכאה שאינה מוסמכת לדון בה‪ ,‬בדרך כלל בית המשפט לא‬
‫ימחק את התביעה אלא יעבירהּ לערכאה המוסמכת )§‪ .(02-655‬במקרה כזה‪ ,‬לא יחויב התובע‬
‫בתשלום כפל אגרה‪ ,‬אלא ישלם רק את הפרש האגרה הנדרש‪.‬‬
‫כאשר בתובענה אחת נתבעים מספר סעדים‪ ,‬וחלק מהם אינם מצויים בסמכותו העניינית של בית‬
‫המשפט‪ ,‬לא ניתן מבחינה מעשית לפצל את כתב התביעה ולהעביר חלק מהסעדים לערכאה‬
‫המוסמכת‪ .‬על כן‪ ,‬בדרך כלל יחליט בית המשפט במקרים אלו למחוק את הסעדים שאינם מצויים‬
‫בסמכותו‪ .‬לעניין האגרה‪ ,‬יש לראות את ההליך כאילו הועבר לערכאה המוסמכת‪ ,‬ואין לחייב את‬
‫התובע בתשלום כפל אגרה )ראו‪.(03-965§ :‬‬
‫)ע"א ‪ 1964/13‬מדינת ישראל נ' קרמזה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(20.5.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.23‬‬
‫|‪|7‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫ככלל‪ ,‬כאשר ממונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט לאחר סיום שמיעת הראיות‪,‬‬
‫יש להעביר לו את מלוא הראיות והעדויות שנשמעו במהלך המשפט‬
‫ההלכה‪ :‬ככלל‪ ,‬כאשר בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו לאחר סיום שמיעת הראיות )ראו‪:‬‬
‫§‪ ,(03-340‬יש להעביר לו את מלוא הראיות והעדויות שהוגשו ושנשמעו במהלך המשפט‪ ,‬כדי‬
‫שיתחשב בהן בחוות דעתו‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 3782/14‬חבה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(20.7.14‬‬
‫אם מונה מומחה מטעם בית המשפט‪ ,‬והוא חיווה דעתו גם בעניינים שלא נמסרו‬
‫‪.24‬‬
‫להערכתו בהסכמת הצדדים‪ ,‬רשאים הצדדים להציג חוות דעת מטעמם בעניינים אלו‬
‫ההלכה‪ :‬אם החליט בית המשפט‪ ,‬בהסכמת בעלי הדין‪ ,‬למנות מומחה מטעמו‪ ,‬ככלל‪ ,‬לא יוגשו‬
‫חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין באותו נושא )§‪ .(03-325‬עם זאת‪ ,‬הצדדים עדיין רשאים להביא‬
‫ראיות וחוות דעת מטעמם בעניינים שלא נמסרו להערכת המומחה‪ .‬על כן‪ ,‬אם המומחה מטעם בית‬
‫המשפט חרג מן ההוראות שניתנו לו‪ ,‬וחיווה דעתו גם בעניינים שהצדדים לא הסכימו עליהם‬
‫מלכתחילה‪ ,‬רשאים הצדדים להגיש חוות דעת מטעמם בעניינים אלו‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 8137/13‬מ‪.‬ו‪ .‬השקעות נ' רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬פס"ד מיום ‪(13.3.14‬‬
‫‪.25‬‬
‫בית המשפט אינו מוסמך להחליט בבקשת ביניים לפני שחלף המועד להגשת תשובת‬
‫המבקש לתגובת המשיב‬
‫ההלכה‪ :‬בהליך של בקשת ביניים )כגון‪ :‬בקשה לעיין בתיק(‪ ,‬למבקש יש זכות להשיב לתגובת‬
‫המשיב‪ .‬בית המשפט אינו מוסמך להחליט בבקשת ביניים לאחר קבלת תגובת המשיב‪ ,‬בטרם‬
‫חלוף המועד להגשת תשובת המבקש )§‪.(03-625‬‬
‫)רע"א ‪ 1026/14‬רובין נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(16.3.14‬‬
‫‪.26‬‬
‫בית המשפט יתיר לתובע להביא ראיות מפריכות לאחר פרשת ההגנה רק במקרים חריגים‬
‫ההלכה‪ :‬בית המשפט יתיר לתובע להביא ראיות מפריכות לאחר פרשת ההגנה )§‪ (03-375‬רק‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬כאשר התובע הופתע מטיעוניו של הנתבע או מראיותיו‪ ,‬או כאשר הדבר נדרש‬
‫כדי לערער את אמינותו של אחד מעדי הנתבע‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 800/14‬קרגל נ' י‪.‬א‪ ,.‬החלטה מיום ‪(21.5.14‬‬
‫‪.27‬‬
‫כאשר התוצאה האופרטיבית של פסק דין או החלטה היא ברורה‪ ,‬אין מקום לתת פסיקתה‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר התוצאה האופרטיבית של פסק דין או החלטה היא ברורה‪ ,‬בית המשפט אינו חייב‬
‫לתת פסיקתה שתבהיר כיצד לממש את פסק הדין )ראו‪.(03-440§ :‬‬
‫)רע"א ‪ 3808/14‬חמזה נ' רשות הפיתוח‪ ,‬החלטה מיום ‪(30.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|8‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה‪ ,‬ובית המשפט מקבל את‬
‫‪.28‬‬
‫הבקשה אך קובע תנאים לחידוש ההליך‪ ,‬המבקש יכול להגיש בקשת רשות ערעור על תנאים אלו‬
‫ההלכה‪ :‬הנתבע לא התייצב להליך‪ ,‬ובית המשפט נתן פסק דין בהיעדר הגנה‪ .‬הנתבע ביקש לבטל‬
‫את פסק הדין‪ ,‬ובית המשפט נענה לבקשה אך התנה את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות משפט‬
‫לטובת התובע ובהפקדת ערבות כתנאי לדיון בהליך‪ .‬על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור‪,‬‬
‫ואין היא נחשבת ל"החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין" שאין אפשרות לבקש לערער‬
‫עליה )§‪ .(03-820‬הנתבע אינו מבקש לערער על ביטול פסק הדין‪ ,‬אלא על התנאים הנלווים שקבע‬
‫בית המשפט‪ ,‬וההחלטה על תנאים אלו אינה כלולה בצו בתי המשפט‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 8256/13‬מגדלי שינקין נ' קוצר‪ ,‬פסק דין מיום ‪(16.1.14‬‬
‫‪.29‬‬
‫החלטה הדוחה בקשה למתן ארכה להגשת ערעור היא "החלטה אחרת"‬
‫ההלכה‪ :‬החלטה הדוחה בקשה למתן ארכה להגשת ערעור היא "החלטה אחרת"‪ ,‬שיש לבקש‬
‫רשות כדי לערער עליה )§‪ .(03-800‬נציין כי אפשר לבקש לערער על החלטה זו‪ ,‬והיא אינה כלולה‬
‫בצו בתי המשפט‪ ,‬שכן משמעותה היא שלילת האפשרות לפתוח בהליך‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 9088/10‬ברדה נ' פקיד שומה חדרה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(28.8.13‬‬
‫לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין גילוי מסמכים כללי‪,‬‬
‫‪.30‬‬
‫אך ניתן לתת רשות ערעור על החלטה בעניין גילוי מסמכים ספציפיים‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לצו בתי המשפט‪ ,‬לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין גילוי מסמכים כללי ‪-‬‬
‫כלומר‪ ,‬בקשה מבעל דין לגלות מהם המסמכים הקשורים לעניין המצויים ברשותו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן‬
‫לתת רשות ערעור על החלטה בעניין גילוי מסמכים ספציפיים ‪ -‬כלומר‪ ,‬בקשה מבעל דין לגלות האם‬
‫מסמך מסוים שצויין בבקשה מצוי ברשותו )§‪ .(03-820‬ההבחנה בין שני סוגי הבקשות תיעשה לפי‬
‫מהותן‪ ,‬ולא לפי כותרתן‪ .‬על כן‪ ,‬אם המבקש ציין את מאפייני המסמכים שהוא מבקש לגלות‪ ,‬אזי‬
‫מדובר בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים‪ ,‬אפילו אם מתבקש גילויים של מסמכים רבים‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 8834/13‬גרון נ' זלץ‪ ,‬החלטה מיום ‪(13.3.14‬‬
‫ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטה בעניין הפרת צו לגילוי מסמכים‬
‫‪.31‬‬
‫ספציפיים‪ ,‬אולם לא ניתן להגיש בקשה כזו על החלטה בעניין הפרת צו כללי לגילוי מסמכים‬
‫ההלכה‪ :‬אם צד להליך הפר צו לגילוי מסמכים‪ ,‬רשאי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו‬
‫)§‪ .(03-275‬לעניין הערעור‪ ,‬דין הבקשה למחוק את כתב הטענות כדין הבקשה למתן צו לגילוי‬
‫מסמכים‪ :‬בית המשפט רשאי ליתן רשות ערעור על החלטה בעניין הפרת צו לגילוי מסמכים‬
‫ספציפיים‪ ,‬אולם החלטה בעניין הפרת צו כללי לגילוי מסמכים כלולה בצו בתי המשפט ולא תינתן‬
‫עליה רשות ערעור‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1690/14‬בן אדוה נ' חברת דואר ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(10.4.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫|‪|9‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.32‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫ניתן לתת רשות ערעור על החלטה בעניין עיכוב הליכים‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לצו בתי המשפט‪ ,‬לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין שינוי מועדי דיון‬
‫ובעניין שלבי הדיון בתיק )§‪ .(03-820‬אף על פי כן‪ ,‬בית המשפט רשאי לתת רשות ערעור על‬
‫החלטה בעניין עיכוב הליכים‪ ,‬המשפיעה על ניהול ההליך כולו‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 959/14‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(25.3.14‬‬
‫‪.33‬הגשת בקשה למחיקת ערעור על הסף בשל איחור בהגשתו אינה דוחה את המועד להגשת‬
‫ערעור‪-‬שכנגד‬
‫ההלכה‪ :‬המועד להגשת ערעור‪-‬שכנגד הוא ‪ 30‬ימים לאחר יום המצאת כתב הערעור למשיב‬
‫)§‪ .(03-850‬הגשת בקשה למחיקת הערעור העיקרי על הסף בשל איחור בהגשתו אינה דוחה את‬
‫המועד להגשת ערעור‪-‬שכנגד‪.‬‬
‫)בע"מ ‪ 957/14‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(5.3.14‬‬
‫‪.34‬‬
‫אם ערכאת הערעור דנה בשגגה בבקשת רשות ערעור על החלטה המנויה בצו בתי‬
‫המשפט‪ ,‬אין לומר כי פסק הדין בערעור ניתן בחוסר סמכות‬
‫ההלכה‪ :‬אם הוגשה בקשה לערער על החלטה המנויה בצו בתי המשפט‪ ,‬ובית המשפט שלערעור דן‬
‫בבקשה בשגגה וקיבל אותה ‪ -‬אין לומר כי פסק דינו ניתן בחוסר סמכות‪ .‬כמובן‪ ,‬במקרה כזה ניתן‬
‫להגיש בקשת רשות ערעור ולבקש את ביטול פסק הדין‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1379/14‬רוטר נ' מקור ראשון‪ ,‬פסק דין מיום ‪(25.8.14‬‬
‫‪.35‬‬
‫בבקשת ביניים בהליך העיקרי‪ ,‬יש למשיב זכות תגובה; בבקשת ביניים בהליך ערעור‪,‬‬
‫אין למשיב זכות תגובה אלא הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר מוגשת בקשת ביניים בהליך עיקרי‪ ,‬יש למשיב זכות להשיב לה בתוך ‪ 20‬ימים‪,‬‬
‫והמבקש רשאי להגיב לתשובתו בתוך ‪ 10‬ימים נוספים )§‪ .(03-625‬בית המשפט אינו רשאי ליתן‬
‫החלטה בבקשת הביניים לפני שהצדדים מיצו את זכויותיהם להגיב לה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר‬
‫מוגשת בקשת ביניים בהליך ערעור‪ ,‬אין למשיב זכות מוקנית להשיב לה‪ ,‬ובית המשפט מוסמך‬
‫לדחות את הבקשה מבלי לאפשר למשיב להשיב )§‪.(03-890‬‬
‫)רע"א ‪ 3095/12‬גולובנציץ נ' אבני דרך‪ ,‬החלטה מיום ‪;2.9.12‬‬
‫רע"א ‪ 9154/12‬מצפה ארסוף נ' ארז‪ ,‬החלטה מיום ‪(9.6.13‬‬
‫‪.36‬‬
‫בבקשה לאישור תובענה ייצוגית‪ ,‬בית המשפט רשאי למחוק כתב טענות של מי שהפר צו‬
‫לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים‬
‫ההלכה‪ :‬בבקשה לאישור תובענה ייצוגית‪ ,‬אם בעל דין הפר צו לגילוי ועיון במסמכים‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט למחוק את כתב טענותיו ‪ -‬הבקשה לאישור התובענה הייצוגית או התשובה‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1690/14‬בן אדוה נ' חברת דואר ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(10.4.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 10‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.37‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫כללים הנוגעים למניין ‪ 90‬הימים שבמהלכם יכולה רשות לחדול מגבייה אסורה‪,‬‬
‫אם הוגשה נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית‬
‫ההלכה‪ :‬אם הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות‪ ,‬והרשות הודיעה בתוך ‪ 90‬ימים כי‬
‫היא חדלה מהגבייה האסורה‪ ,‬לא יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית )§‪.(03-660‬‬
‫בית המשפט קבע כי על מניין ‪ 90‬הימים יחולו הכללים הבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬במהלך ‪ 90‬הימים צריכה הרשות לחדול בפועל מהגבייה האסורה ולהודיע על כך לבית המשפט‪.‬‬
‫לאחר מכן ‪ -‬לאו דווקא בתוך ‪ 90‬הימים ‪ -‬עליה להוכיח כי היא חדלה מהגבייה האסורה‪.‬‬
‫)‪ (2‬מניין ‪ 90‬הימים מתחיל במועד הגשת הבקשה לאישור‪ ,‬אף אם היא הומצאה לרשות מאוחר‬
‫יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬המצאת הבקשה לרשות באיחור היא "טעם מיוחד" המצדיק כשלעצמו מתן‬
‫ארכה לרשות לצורך הפסקת הגבייה‪.‬‬
‫)‪ (3‬תקופת פגרה נמנית במניין ‪ 90‬הימים שבהם על הרשות לחדול בפועל מהגבייה האסורה;‬
‫אולם תקופת פגרה אינה נמנית במניין ‪ 90‬הימים שבהם על הרשות להודיע לבית המשפט על‬
‫הפסקת הגבייה האסורה‪.‬‬
‫)בר"מ ‪ 7689/13‬מינהל מקרקעי ישראל נ' דהאן‪ ,‬פסק דין מיום ‪(29.6.14‬‬
‫‪.38‬‬
‫כללים הנוגעים לסדרי הדין החלים בתובענות נזיקין נגד עובדי ציבור‬
‫ההלכה‪ :‬סעיף ‪7‬א)א( לפקודת הנזיקין קובע חסינות בנזיקין לעובדי מדינה שגרמו לנזק במסגרת‬
‫מילוי תפקידם‪ .‬בהתאם לסעיף זה‪ ,‬אם עובד מדינה גרם לנזק במסגרת מילוי תפקידו‪ ,‬ובהתקיים‬
‫התנאים הקבועים בחוק‪ ,‬תידחה התובענה נגדו והמדינה תיכנס בנעליו כנתבעת‪ .‬בית המשפט קבע‬
‫כמה כללים הקשורים לסדרי הדין הנהוגים בהליכים אלו‪ .‬נעיר כי סדרי הדין המתייחסים לעובדי‬
‫ציבור שאינם עובדי מדינה שונים מעט‪ ,‬ולא נפרט אותם כאן‪:‬‬
‫)‪ (1‬אם הוגשה תובענה נזיקית נגד עובד מדינה‪ ,‬המדינה רשאית להודיע בתוך הזמן שנקצב‬
‫להגשת כתב הגנה כי מתקיימים תנאי החסינות‪ .‬הודעה זו צריכה להיות מנומקת‪ ,‬ובמידת‬
‫הצורך להיתמך בתצהיר‪.‬‬
‫)‪ (2‬אם הוגשה הודעה מטעם המדינה‪ ,‬רשאי התובע לבקש בתוך ‪ 14‬ימים כי בית המשפט יקבע‬
‫שלא מתקיימים תנאי החסינות‪.‬‬
‫)‪ (3‬אם לא הוגשה הודעה מטעם המדינה‪ ,‬עובד המדינה רשאי לבקש ‪ -‬בתוך ‪ 14‬ימים מהיום‬
‫האחרון להגשת הודעת המדינה ‪ -‬כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות‪.‬‬
‫)‪ (4‬אם הוגשה בקשה מטעם התובע או מצד עובד המדינה‪ ,‬ידון בית המשפט בבקשה על‪-‬פי כללי‬
‫המשפט המינהלי‪ .‬בית המשפט אינו חייב לקיים דיון בבקשה‪ ,‬אך הוא רשאי לעשות זאת‪.‬‬
‫)‪ (5‬ההחלטה בבקשה כאמור יכולה להינתן גם על‪-‬ידי רשם שהוא שופט‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 775/11‬פלקסר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(11.8.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 11‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.39‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בקשה לביטול פסק דין אזרחי חלוט תוגש כהליך חדש בבית המשפט שנתן את פסק הדין‬
‫ההלכה‪ :‬ניתן לבטל פסק דין אזרחי חלוט אם פסק הדין הושג במרמה )§‪ .(02-110‬בקשה לביטול‬
‫פסק דין חלוט יש להגיש כהליך חדש לבית המשפט שנתן את פסק הדין‪ ,‬ואין להגישה כבקשה‬
‫במסגרת ההליך הקודם‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 9369/12‬איבי נ' צ‪.‬א‪.‬מ‪.‬א‪ ,.‬פסק דין מיום ‪(22.7.14‬‬
‫אין אפשרות להטיל עיקול זמני על מסגרת אשראי שיש לנתבע בבנק; כשיש לנתבע שני‬
‫‪.40‬‬
‫חשבונות והבנק רשאי לקזז חובות ביניהם‪ ,‬זכות הקיזוז של הבנק גוברת על העיקול הזמני‬
‫ההלכה‪ :‬תקנה ‪ 374‬לתקסד"א מסמיכה את בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של נתבע‪,‬‬
‫המצויים ברשותו או ברשות מישהו אחר )§‪ .(03-720‬בית המשפט מוסמך לעקל גם זכויות חוזיות‪,‬‬
‫ולא רק נכסים שבעין‪ ,‬אך הוא אינו מוסמך לעקל מסגרת אשראי שיש לנתבע בבנק )הזכות לקבלת‬
‫אשראי לפי הסכם מסגרת שבין הבנק ללקוחו(‪ .‬זכות זו ‪ -‬הזכות למסגרת אשראי ‪ -‬היא זכות בעל‬
‫מאפיינים אישיים‪ ,‬והיא גם זכות שאינה מגדילה את מצבת נכסיו של הלקוח‪ ,‬ועל כן לא ניתן‬
‫לעקלה‪ .‬במקביל‪ ,‬אם לנתבע יש יתרת זכות בחשבון אחד ויתרת חובה בחשבון אחר‪ ,‬ולבנק יש זכות‬
‫לקזז חובות בין שני החשבונות‪ ,‬אין אפשרות לעקל את יתרת הזכות מהחשבון האחד שכן זכות‬
‫הקיזוז של הבנק גוברת על צו העיקול‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 1507/11‬בנק מזרחי טפחות נ' אלבס‪ ,‬פסק דין מיום ‪(16.1.14‬‬
‫הוצאה לפועל‬
‫‪.41‬‬
‫בהחלטות שיפוטיות‪ ,‬רשם ההוצאה לפועל מוסמך לתקן רק טעויות טכניות‬
‫ההלכה‪ :‬תקנה ‪126‬א לתקנות ההוצל"פ קובעת שרשם ההוצאה לפועל רשאי לתקן בכל עת טעות‬
‫שנפלה בהחלטתו )§‪ .(04-565‬כאשר רשם ההוצאה לפועל מפעיל סמכות שיפוטית )כדוגמת‬
‫החלטה בטענת "פרעתי"(‪ ,‬יש בסמכותו לתקן טעויות סופר או טעויות טכניות בלבד‪ ,‬בדומה‬
‫לסמכותו של בית המשפט לתקן טעות בהחלטה שנתן )§‪ .(03-485‬תיקון טעויות מהותיות בהחלטה‬
‫שיפוטית מסור לבית משפט השלום בלבד‪ ,‬במסגרת ערעור על ההחלטה‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 4984/13‬כוכבי נ' כוכבי‪ ,‬החלטה מיום ‪(23.7.13‬‬
‫‪.42‬‬
‫על החלטת הבהרה בעקבות פנייה של רשם ההוצאה לפועל ניתן לערער בדרך שניתן‬
‫לערער בה על פסק הדין עצמו‬
‫ההלכה‪ :‬בהליכי הוצאה לפועל של פסק דין‪ ,‬רשם ההוצאה לפועל רשאי לפנות לבית המשפט‬
‫בבקשה להבהרת פסק הדין )§‪ .(04-525‬על החלטת הבהרה ניתן לערער בדרך שבה ניתן לערער על‬
‫פסק הדין עצמו‪ ,‬אולם ניתן לערער במסגרת זו על החלק שהובהר בלבד‪.‬‬
‫)בע"מ ‪ 8350/13‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(6.3.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫| ‪| 12‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫סדר הדין הפלילי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה אינו חייב להעלות על הכתב את נימוקי החלטתו לאשר הגשת‬
‫‪.43‬‬
‫כתב אישום נגד נאשם שביצע את העבירה בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה‬
‫ההלכה‪ :‬אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין‪ ,‬אם עברה שנה מיום ביצועה‪,‬‬
‫אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה )§‪ .(05-220‬אישור היועץ המשפטי לממשלה ניתן בהליך‬
‫מובנה‪ ,‬שבמהלכו מועברת בקשה סדורה ומנומקת הנבחנת על‪-‬ידי פרקליט מפרקליטות המדינה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬ככלל‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה אינו חייב להעלות את נימוקי החלטתו על הכתב‪ ,‬ואין חובה‬
‫להעביר לנאשם את נימוקי ההחלטה‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 7955/13‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(10.4.14‬‬
‫רשימת המב"דים של עד נחשבת ל"חומר חקירה" אם היא מהותית לנושא הדיון או‬
‫‪.44‬‬
‫נדרשת לבירור מהימנותו של העד; לעומת זאת‪ ,‬רשימת התיקים הסגורים של העד אינה נחשבת‬
‫ל"חומר חקירה"‬
‫ההלכה‪ :‬לאחר הגשת כתב אישום‪ ,‬זכאי הנאשם לעיין בחומר החקירה‪ ,‬למעט חומר שגילויו אסור‬
‫לפי כל דין )§‪ .(05-120‬אם הנאשם מבקש לעיין ברישום הפלילי של אחד מהעדים‪ ,‬כדי לנסות‬
‫לערער את מהימנותו‪ ,‬יחולו הכללים הבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬הנאשם זכאי לעיין בגליון ההרשעות של אותו עד‪ ,‬הכולל את רשימת ההרשעות והעונשים‬
‫שהוטלו עליו‪.‬‬
‫)‪ (2‬הנאשם זכאי לקבל את רשימת המב"דים ‪ -‬משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים‬
‫כנגד העד‪ ,‬אם הדבר מהותי לנושא הדיון או נדרש לבירור מהימנותו של העד‪.‬‬
‫)‪ (3‬הנאשם אינו זכאי לקבל את רשימת התיקים הסגורים של העד‪ ,‬גם אם הדבר עשוי להיות‬
‫רלוונטי להגנתו‪ .‬חוק המרשם הפלילי קובע במפורש רשימה סגורה של גופים שיכולים לקבל‬
‫מידע על התיקים הסגורים של אדם‪ .‬בית המשפט אינו מנוי בין אותם גופים‪ ,‬וקל וחומר אפוא‬
‫שאף הנאשם אינו רשאי לעיין ברשימת התיקים הסגורים של אדם‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 1408/14‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(14.4.14‬‬
‫‪.45‬‬
‫אם חזרה בה המדינה מכתב האישום לאחר הגשת תשובת הנאשם‪ ,‬וכתב האישום בוטל‬
‫בהסכמת הצדדים‪ ,‬אין לאפשר הגשת קובלנה פרטית נגד הנאשם‬
‫ההלכה‪ :‬אם המדינה חזרה בה מכתב אישום לאחר תשובת הנאשם לאישום ולפני הכרעת הדין ‪-‬‬
‫יזכה בית המשפט את הנאשם‪ ,‬אולם בהסכמת הצדדים רשאי בית המשפט לבטל את האישום ולא‬
‫לזכות את הנאשם )§‪ .(05-70‬במקרה כזה‪ ,‬אם בוטל האישום‪ ,‬אין לאפשר הגשת קובלנה פרטית‬
‫נגד אותו נאשם בגין אותה עבירה‪.‬‬
‫)רע"פ ‪ 1955/12‬נמרי נ' בנימיני‪ ,‬פסק דין מיום ‪(9.5.13‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 13‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.46‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫מה בין סעיף ‪ 74‬לחסד"פ לסעיף ‪ 108‬לחסד"פ?‬
‫ההלכה‪ :‬נאשם המבקש לעיין בחומר מסוים לאחר הגשת כתב האישום‪ ,‬יכול לילך בשני מסלולים‬
‫מקבילים‪ ,‬המעוגנים שניהם בחסד"פ )§‪:(05-150§ ;05-120‬‬
‫מתי מוגשת הבקשה?‬
‫סעיף ‪ 74‬לחסד"פ )§‪(05-120‬‬
‫ככלל‪ ,‬לאחר הגשת כתב‬
‫האישום‪ ,‬לפני תחילת הדיון‬
‫בתיק העיקרי‬
‫סעיף ‪ 108‬לחסד"פ )§‪(05-150‬‬
‫ככלל‪ ,‬במהלך הדיון בתיק העיקרי‬
‫מי מבקש את הצו?‬
‫הנאשם מבקש לעיין בחומר‬
‫הנאשם או התביעה מבקשים לזמן את‬
‫המחזיק בחומר לעדות ולהורות לו‬
‫להציג את החומר‬
‫כלפי מי מופנה הצו?‬
‫התביעה צריכה להמציא את‬
‫חומר החקירה לנאשם‬
‫בית המשפט יורה למחזיק בחומר‬
‫להציגו לנאשם או לתביעה‪ ,‬לפי העניין‬
‫מי דן בבקשה?‬
‫שופט תורן )ככל האפשר בפני‬
‫שופט שאינו דן בהליך העיקרי(‬
‫המותב הדן בתיק העיקרי‬
‫האם האדם המחזיק‬
‫בחומר הוא צד להליך?‬
‫לא‬
‫ככלל‪ ,‬המחזיק בחומר מעיד בהליך‪,‬‬
‫והוא יכול לטעון מדוע אין לחושפו‬
‫האם הנאשם רשאי שלא‬
‫לעשות שימוש בחומר?‬
‫אם הנאשם לא עושה שימוש‬
‫בחומר‪ ,‬בית המשפט‬
‫לא נחשף אליו‬
‫בית המשפט נחשף לחומר בכל מקרה‬
‫כיצד מערערים על‬
‫ההחלטה?‬
‫יש זכות ערר‬
‫אין זכות ערר‪ .‬ניתן לערער רק בסוף‬
‫ההליך‪ ,‬במסגרת הערעור על פסק הדין‬
‫ככלל‪ ,‬כאשר החומר מצוי בידי התביעה‪ ,‬בקשה לעיון בו תוגש במסגרת סעיף ‪ 74‬לחסד"פ‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬כאשר החומר מצוי בידי צד שלישי‪ ,‬והעיון בו מעורר סוגיות של חסיון‪ ,‬סודיות ואינטרסים‬
‫מוגנים אחרים‪ ,‬בקשה לעיון בחומר תוגש במסגרת סעיף ‪ 108‬לחסד"פ‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 8252/13‬מדינת ישראל נ' שיינר‪ ,‬החלטה מיום ‪(23.1.14‬‬
‫‪.47‬‬
‫לנפגע העבירה אין זכות להיות נוכח בישיבות "גישור פלילי"‬
‫ההלכה‪ :‬נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיוני בית המשפט בעניין העבירה שממנה נפגע‪ ,‬אף אם‬
‫הדיונים נערכים בדלתיים סגורות )§‪ .(05-475‬לעומת זאת‪ ,‬אם בית המשפט הפנה את ההליך‬
‫ל"גישור פלילי" )ראו‪ ,(05-195§ :‬אין חובה לאפשר לנפגע העבירה להיות נוכח בישיבות הגישור‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 8417/13‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(23.4.14‬‬
‫‪.48‬‬
‫שופט‪-‬מגשר אינו רשאי להמשיך לדון בהליך פלילי לאחר שהגישור לא צלח באופן מלא‬
‫ההלכה‪ :‬בהליך פלילי‪ ,‬אם הצדדים הופנו לשופט‪-‬מגשר והגישור לא צלח באופן מלא‪ ,‬השופט‪-‬‬
‫המגשר פסול מלהמשיך לדון בהליך‪ .‬ככלל‪ ,‬יש להחזיר את ההליך לשופט שדן בו מלכתחילה‬
‫ושהעבירו לשופט‪-‬המגשר‪ ,‬כדי שימשיך לדון בהליך‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 4877/13‬עווידה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(22.4.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 14‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.49‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בית המשפט רשאי להימנע ממינוי סנגור לנאשם בעבירות חמורות‪ ,‬אם מונה לו סנגור‬
‫והוא לא שיתף עמו פעולה‪ ,‬ובית המשפט מתרשם כי אין טעם במינוי סנגור אחר‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לחסד"פ‪ ,‬ככלל‪ ,‬בית המשפט ימנה סנגור לנאשם בעבירה שדינה ‪ 10‬שנות מאסר‬
‫או יותר )§‪ .(05-90‬אם מונה לנאשם סנגור‪ ,‬והתברר שהנאשם אינו משתף עמו פעולה‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט להתיר לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם‪ ,‬ורשאי אף להימנע מלמנות לו סנגור אחר אם‬
‫מצא כי אין טעם בכך‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר למרות‬
‫היותו בלתי‪-‬מיוצג‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 740/12‬מדינת ישראל נ' ברסקי‪ ,‬פסק דין מיום ‪(21.7.14‬‬
‫‪.50‬‬
‫כאשר נאשם בחר במודע בדרך הגנתו‪ ,‬לא תישמע מפיו לאחר מכן טענת כשל בייצוג‬
‫ההלכה‪ :‬לעיתים נדירות‪ ,‬אם הנאשם היה מיוצג באופן כושל‪ ,‬בדרך שעולה כדי עיוות דין‪ ,‬עשוי‬
‫הדבר להביא לביטול הכרעת דין‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם בא‪-‬כוחו של הנאשם היה נתון בפועל בניגוד‬
‫עניינים‪ ,‬וכתוצאה מכך נגרם שיבוש בהתנהלותו ונפגעה באופן חמור הגנתו של הנאשם‪ ,‬עשוי‬
‫הדבר להביא לקבלת הערעור ולקיום משפט מחודש‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם המערער עצמו החליט במודע על‬
‫דרך ניהול הגנתו‪ ,‬לא תישמע לאחר מכן טענה מפיו בדבר כשל בייצוג‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 2950/11‬חן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(8.5.14‬‬
‫‪.51‬‬
‫בית המשפט חייב לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה להסרת צו איסור פרסום‬
‫ההלכה‪ :‬אם הוגשה בקשה לביטול צו איסור פרסום )ראו‪ ,(02-214§ :‬בית המשפט חייב לקיים בה‬
‫דיון במעמד הצדדים‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 2137/14‬הארץ נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(10.4.14‬‬
‫‪.52‬‬
‫אין לתת הכרעת דין מבלי שהוגשו סיכומים בעל‪-‬פה או בכתב מטעם הנאשם‬
‫ההלכה‪ :‬שלב הגשת הסיכומים הוא שלב חשוב ביותר בניהול המשפט )§‪ .(05-310‬על כן‪ ,‬אין לתת‬
‫הכרעת דין מבלי שהוגשו סיכומים בכתב או נשמעו סיכומים בעל‪-‬פה מטעם הנאשם‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 1262/08‬ענתאוי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(4.8.14‬‬
‫בפסיקת פיצויים לנפגע העבירה‪ ,‬בית המשפט לא יתחשב בתגמולי ביטוח שקיבל נפגע‬
‫‪.53‬‬
‫העבירה‪ ,‬והוא אינו מוסמך לחייב את הנאשם בתשלום חלק מהפיצויים לחברת הביטוח‬
‫ההלכה‪ :‬בית המשפט מוסמך לחייב את הנאשם‪ ,‬במסגרת גזר הדין‪ ,‬בתשלום פיצויים לקרבן‬
‫העבירה )§‪ .(05-360‬אם קרבן העבירה קיבל פיצוי מחברת ביטוח‪ ,‬מכוח פוליסת ביטוח שרכש‪ ,‬בית‬
‫המשפט לא יתחשב בכך בקביעת סכום הפיצויים‪ .‬בית המשפט גם אינו מוסמך לחייב את הנאשם‬
‫בתשלום חלק מסכום הפיצויים לחברת הביטוח‪ ,‬שכן היא איננה קרבן העבירה‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 3116/13‬קבלאן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(15.10.13‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.54‬‬
‫| ‪| 15‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בית המשפט רשאי להורות כי עונש מאסר בן שישה חודשים או פחות ירוצה בחלקו בין‬
‫כתלי בית הסוהר ובחלקו בעבודות שירות‬
‫ההלכה‪ :‬אם נגזר דינו של נאשם למאסר בפועל של שישה חודשים או פחות‪ ,‬רשאי בית המשפט‬
‫להורות כי הוא יבצע את המאסר בין כתלי בית הסוהר או בעבודות שירות )§‪ .(05-338‬בית המשפט‬
‫רשאי אף להורות כי המאסר יבוצע בחלקו בין כתלי בית הסוהר ובחלקו בעבודות שירות‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 5469/13‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(13.4.14‬‬
‫‪.55‬‬
‫בית המשפט הדן בהליך פלילי אינו רשאי להפחית מגזר דינו של הנאשם בגזר דין קודם‬
‫ההלכה‪ :‬נאשם שנידון למאסר בגזר דין אחד‪ ,‬ובתוך תקופת מאסרו הורשע בעבירות נוספות ונידון‬
‫למאסר בגזר דין שני ‪ -‬בית המשפט הדן בהליך הפלילי השני יכריע אם גזר הדין השני ירוצה‬
‫במצטבר או בחופף לגזר הדין הראשון )§‪ ,(05-338‬אולם אין הוא רשאי לשנות מגזר הדין הראשון‬
‫או להפחיתו‪.‬‬
‫)רע"ב ‪ 2720/14‬מחיסן נ' שירות בתי הסוהר‪ ,‬החלטה מיום ‪(22.7.14‬‬
‫‪.56‬‬
‫בית המשפט רשאי להאריך תוקפו של מאסר על‪-‬תנאי במקום להפעילו רק אם לא יהיה‬
‫זה צודק להפעיל את המאסר על‪-‬תנאי‪ ,‬ומטעמים שיירשמו‬
‫ההלכה‪ :‬אם נגזר על אדם מאסר על‪-‬תנאי והוא הפר את התנאי ‪ -‬רשאי בית המשפט להימנע‬
‫מהפעלת המאסר על‪-‬תנאי רק אם מתקיימים טעמים שיירשמו‪ ,‬ורק אם שוכנע כי בנסיבות העניין‬
‫לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על‪-‬תנאי )§‪ .(05-338‬במקרה כזה‪ ,‬יאריך בית המשפט את‬
‫תוקפו של התנאי‪.‬‬
‫)רע"פ ‪ 2801/14‬מראד נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(1.5.14‬‬
‫‪.57‬‬
‫בית המשפט מוסמך לדחות ערעור על גזר דין הכולל מאסר גם אם המערער אינו מיוצג‬
‫ההלכה‪ :‬אם נגזר על נאשם עונש מאסר‪ ,‬והוגש ערעור על גזר הדין‪ ,‬בית המשפט שלערעור מוסמך‬
‫לדחות את הערעור גם אם המערער אינו מיוצג‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שבערכאה הדיונית‪ ,‬בית המשפט אינו‬
‫רשאי לגזור עונש מאסר על נאשם שאינו מיוצג )§‪(05-355‬‬
‫)רע"פ ‪ 1561/14‬כהן נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(25.6.14‬‬
‫‪.58‬‬
‫מחדלים שנפלו בחקירה המשטרתית אינם מהווים עילה כשלעצמם לפסיקת פיצוי‬
‫לטובת הנאשם מכוח סעיף ‪ 80‬לחוק העונשין‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לסעיף ‪ 80‬לחוק העונשין‪ ,‬בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי לטובת נאשם שזוכה‬
‫אם כתב האישום הוגש מבלי יסוד מלכתחילה‪ ,‬או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת‬
‫)§‪ .(05-345‬פגמים שנפלו בחקירה המשטרתית‪ ,‬מבלי שרשויות התביעה היו יכולות לעמוד עליהם‬
‫לפני הגשת כתב האישום‪ ,‬אינם מהווים עילה לפסיקת פיצוי לטובת הנאשם מכוח סעיף זה‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 1042/13‬קקון נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(25.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 16‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.59‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בית המשפט שלערעור אינו חייב לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים‬
‫שנפסקו בהליך פלילי‬
‫ההלכה‪ :‬בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים לקרבן עבירה‪ ,‬שנפסקו בהליך פלילי‪ ,‬היא בקשה‬
‫בעלת מאפיינים אזרחיים‪ .‬על כן ניתן להכריע בה מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים )§‪.(05-335‬‬
‫זאת‪ ,‬לעומת בקשה לעיכוב ביצוע עונש אחר‪ ,‬שבית המשפט חייב לקיים בה דיון במעמד הצדדים‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 919/14‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(28.5.14‬‬
‫‪.60‬‬
‫אין צורך לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיון חוזר בהחלטה על עיכוב ביצוע עונש‬
‫ההלכה‪ :‬הכלל לפיו יש לקיים דיון בכל בקשה בהליך פלילי חל רק על בקשות המוסדרות בדין‬
‫במפורש‪ .‬על כן‪ ,‬אין צורך לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיון חוזר בהחלטה על עיכוב ביצוע‬
‫גזר הדין‪ ,‬שכן בקשה זו אינה מוסדרת בדין במפורש‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬חוק המעצרים מסדיר הליך‬
‫של בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנוגעת למעצר‪ ,‬ואף קובע במפורש כי יש לקיים בבקשה זו דיון‬
‫במעמד הצדדים )§‪.(09-320‬‬
‫)ע"פ ‪ 5135/13‬יגרמן נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(2.6.14‬‬
‫אם נאשם נידון למאסר בין כתלי בית הסוהר והוגש ערעור על חומרת העונש בלבד‪ ,‬בית‬
‫‪.61‬‬
‫המשפט רשאי להאריך את תקופת המאסר בהסכמת המערער ולקבוע כי המאסר ירוצה בדרך של‬
‫עבודות שירות‬
‫ההלכה‪ :‬אם הנאשם ערער על חומרת העונש‪ ,‬ואילו המדינה לא ערערה על קולת העונש‪ ,‬בית‬
‫המשפט שלערעור אינו רשאי להחמיר בעונשו של הנאשם )§‪ .(05-385‬אם הנאשם נידון למאסר בין‬
‫כתלי בית הסוהר‪ ,‬ספק אם בית המשפט שלערעור רשאי להאריך את תקופת המאסר ולקבוע כי‬
‫הוא ירוצה בדרך של עבודות שירות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אם המערער נתן את הסכמתו להארכת תקופת‬
‫המאסר ולריצויו בדרך של עבודות שירות‪ ,‬ערכאת הערעור רשאית להורות על כך‪.‬‬
‫)רע"פ ‪ 483/14‬אמסלם נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(15.7.14‬‬
‫‪.62‬‬
‫אם הוטלו על נאשם עבודות שירות לתועלת הציבור והוא ריצה את מרביתן‪,‬‬
‫בית המשפט שלערעור לא יטיל עליו מאסר בפועל‬
‫ההלכה‪ :‬אם מצא בית המשפט כי נאשם ביצע את המעשים שיוחסו לו בכתב האישום‪ ,‬הוא רשאי‬
‫להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו עבודות לתועלת הציבור )של"צ; ראו‪ .(05-360§ :‬אם הוגש ערעור‬
‫על גזר הדין‪ ,‬ובינתיים ריצה הנאשם את כל עבודות השל"צ שהוטלו עליו בערכאה הדיונית‪ ,‬או‬
‫לפחות את מרביתן‪ ,‬בית המשפט שלערעור אינו רשאי להטיל עליו מאסר בפועל )בדרך של מאסר‬
‫רגיל או בדרך של עבודות שירות(‪.‬‬
‫)רע"פ ‪ 6219/12‬סרוסי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(5.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 17‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.63‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫יש לנאשם זכות לעיין בחומר חקירה לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר‪ ,‬והוא אף רשאי‬
‫לפנות לבית המשפט העליון בבקשה להורות על עריכת בדיקה לקראת משפט חוזר‬
‫ההלכה‪ :‬באופן עקרוני‪ ,‬יש לנאשם זכות לעיין בחומר חקירה לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר‪,‬‬
‫והנאשם אף זכאי לפנות לבית המשפט העליון ולבקש להורות על עריכת בדיקה לקראת משפט‬
‫חוזר‪ .‬בית המשפט ייענה לבקשה בהתחשב בסיבות שבגללן לא בוצעה הבדיקה במהלך המשפט‬
‫עצמו‪ ,‬בתרומתה הפוטנציאלית של הבדיקה לשינוי תוצאות המשפט‪ ,‬בעלויות הבדיקה‪ ,‬בהשפעה‬
‫שלה על קרבן העבירה ומשפחתו ועוד‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 3303/14‬בר יוסף נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(9.7.14‬‬
‫ניתן להורות על משפט חוזר אם נגרם לנאשם עיוות דין כתוצאה מהרשעתו בלבד‪,‬‬
‫ולא כתוצאה מהעונש שנגזר עליו‬
‫‪.64‬‬
‫ההלכה‪ :‬בית המשפט יורה על עריכת משפט חוזר אם נגרם לנאשם עיוות דין כתוצאה מהרשעתו‬
‫)§‪ .(05-110‬אין להורות על משפט חוזר לשם בחינה מחודשת של חומרת העונש שנגזר על הנאשם‪,‬‬
‫גם אם לטענתו נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהעונש שנגזר עליו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן להורות על משפט‬
‫חוזר בשל גילוי ראיות חדשות שעשויות לשנות את עונשו של הנאשם מהקצה אל הקצה‪.‬‬
‫)מ"ח ‪ 3139/13‬רחמיאן נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪;25.5.14‬‬
‫מ"ח ‪ 1264/14‬ביטון נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(14.7.14‬‬
‫‪.65‬‬
‫בקשה לעריכת משפט חוזר תיבחן לפי הדין שחל בעת מתן גזר הדין‬
‫ההלכה‪ :‬סעיף ‪ 5‬לחוק העונשין קובע כי אם הורשע אדם בפסק דין חלוט‪ ,‬ולאחר מכן שוּנה החוק‬
‫כך שהעונש על העבירה שביצע פחוּת מזה שנגזר עליו‪ ,‬יהא עונשו העונש המרבי שנקבע לאותה‬
‫עבירה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם המחוקק לא שינה את העונש המרבי הקבוע לאותה עבירה‪ ,‬אך יצר עבירה‬
‫חדשה דומה‪ ,‬שיש בה נסיבה מקלה‪ ,‬שהעונש עליה פחוּת ‪ -‬אין מקום לפתוח את ההליך מחדש‬
‫כדי לבחון האם היה מקום להרשיע את הנאשם בעבירה החדשה‪ ,‬אילו דינו היה נגזר לאחר שינוי‬
‫החקיקה‪ .‬אין גם לאשר משפט חוזר במקרה זה‪ ,‬שכן משפט חוזר אינו 'צינור' המאפשר להחיל‬
‫הוראות חוק על התקופה שלפני חקיקתן‪ .‬בקשה לעריכת משפט חוזר צריכה להיבחן במשקפי הדין‬
‫שחל בעת מתן גזר הדין‪ ,‬ולא לפי הדין כפי ששוּנה לאחר מכן‪.‬‬
‫)מ"ח ‪ 3139/13‬רחמיאן נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(25.5.14‬‬
‫‪.66‬‬
‫חומר שנאסף בחקירה יכול להיחשב כ"חומר חקירה" בהליך פלילי אחר‬
‫ההלכה‪ :‬לעיתים‪ ,‬חומר שנאסף במהלך חקירה אחת יכול להיחשב כ"חומר חקירה" לעניין הליך‬
‫פלילי אחר‪ ,‬שיש לנאשם באותו הליך זכות לעיין בו‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 1993/14‬יוסף נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(23.4.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.67‬‬
‫| ‪| 18‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫השגה על אופן החישוב של תקופת פסילת רישיון תוגש בדרך של עתירה מינהלית על‬
‫החלטת רשות הרישוי‬
‫ההלכה‪ :‬נאשם שהורשע ונדון לפסילת רשיון נהיגה‪ ,‬וסבור כי נפלה טעות בחישוב מניין ימי‬
‫הפסילה‪ ,‬יכול להשיג על החלטת רשות הרישוי בדרך של עתירה מינהלית‪ .‬בכך דומה הדבר‬
‫לנאשם שהורשע ונדון למאסר‪ ,‬ומבקש להשיג על אופן החישוב של ימי מאסרו‪ ,‬שיכול להשיג על‬
‫החלטת שירות בתי הסוהר בדרך של עתירת אסיר‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 9075/12‬ג'אבר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(14.4.14‬‬
‫דיני ראיות‬
‫‪.68‬כאשר צד מגיש ראיה‪ ,‬בית המשפט רשאי לעשות בה שימוש לטובת אותו צד או לרעתו‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר צד מגיש ראיה מטעמו‪ ,‬בית המשפט רשאי לעשות שימוש בראיה בין לטובת אותו‬
‫צד ובין לרעתו‪ .‬הצד שהגיש את הראיה אינו יכול להניח שייעשה בה שימוש לטובתו בלבד‪ ,‬ועליו‬
‫להביא זאת בחשבון בטרם הגשת הראיה‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 10121/09‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(3.4.14‬‬
‫‪.69‬‬
‫בית המשפט מוסמך לדרוש הגשת ראיה החיונית לבירור טענה מסוימת‪ ,‬אולם הראיה לא‬
‫תשמש כראיה לתוכנה‪ ,‬אלא תשמש לבירור אותה טענה בלבד‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר בעל דין טוען טענה שבירורה דורש הגשת ראיה מסוימת שלא הוגשה‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט לדרוש את הגשת אותה ראיה לעיונו‪ .‬ראיה זו תשמש לבירור הטענה בלבד‪ ,‬ואין להשתמש‬
‫בה למטרות נוספות‪ .‬על כן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬אם הודעת עד במשטרה לא הוגשה כראיה במשפט‪ ,‬אך העד‬
‫נחקר על סתירות ואי‪-‬התאמות בין גרסתו במשטרה לבין עדותו במשפט‪ ,‬מוסמך בית המשפט לדרוש‬
‫את הגשת הודעת העד במשטרה‪ ,‬ולהבהיר שמבלי הגשת ההודעה לא ניתן יהיה לברר את הטענה‪.‬‬
‫לאחר שההודעה הוגשה‪ ,‬היא לא תהווה ראיה לתוכנה‪ ,‬אלא תשמש לבירור גרסתו של העד בלבד‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 7702/10‬כהן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(29.5.14‬‬
‫‪.70‬‬
‫איתור מכשיר סלולרי באמצעות זיהוי "מספר הברזל" שלו מספק ראיה נסיבתית חזקה‬
‫ההלכה‪ :‬איתור מכשיר טלפון סלולרי באמצעות זיהוי "מספר הברזל" שלו הוא ראיה נסיבתית‬
‫חזקה‪ ,‬שכן האפשרות של זיוף "מספר ברזל" היא אפשרות רחוקה ביותר‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 2884/12‬חביבה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(18.6.14‬‬
‫‪.71‬‬
‫בית המשפט רשאי לתת הכרעת דין על בסיס עדות יחידה של עד שיש לו עניין בהליך‬
‫ההלכה‪ :‬בית המשפט רשאי לתת הכרעת דין על בסיס עדות יחידה של עד שיש לו עניין מהותי‬
‫בהליך‪ ,‬ואין צורך בתוספת ראייתית לעדות זו‪.‬‬
‫)רע"פ ‪ 8884/13‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(11.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫| ‪| 19‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫האמרה נטמעת בעדות‪,‬‬
‫‪.72‬כאשר עד מאשר בעדותו את אמרתו במשטרה‪ִ ,‬‬
‫האמרה איננה קבילה‬
‫והעדות קבילה גם אם ִ‬
‫האמרה נטמעת בעדות והופכת לחלק‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר עד מאשר בעדותו את ִאמרתו במשטרה‪ִ ,‬‬
‫האמרה הושגה באמצעים פסולים‪ ,‬העדות עדיין קבילה ואין מניעה להסתמך‬
‫ממנה‪ .‬על כן‪ ,‬גם אם ִ‬
‫עליה )ללא צורך בתוספת ראייתית(‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 9141/10‬סטואר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(28.4.14‬‬
‫עד השותק על דוכן העדים בשל זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית הנתונה לו במקום הימצאו‪,‬‬
‫‪.73‬‬
‫אינו נחשב כ"עד"‪ ,‬ועל כן לא ניתן לעשות שימוש באמרתו שניתנה מחוץ לכתלי בית המשפט‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לסעיף ‪10‬א לפקודת הראיות‪ִ ,‬אמרה של עד שניתנה מחוץ לכתלי בית המשפט‬
‫האמרה הוא עד במשפט וניתנה‬
‫מהאמרה‪ ,‬ובלבד שנותן ִ‬
‫ִ‬
‫היא קבילה אם עדותו שונה בפרט מהותי‬
‫לצדדים הזדמנות לחוקרו )§‪ .(06-210‬עד שעלה על דוכן העדים ושתק ‪ -‬קרי‪ ,‬סירב להשיב על‬
‫שאלות בית המשפט ‪ -‬נחשב כ"עד"‪ ,‬ועל כן ניתן לקבל כראיה את ִאמרתו במשטרה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עד המעיד מחוץ לגבולות הארץ‪ ,‬ושותק מכוח זכות שיש לו במדינת הימצאו‪ ,‬אינו נחשב‬
‫באמרתו שניתנה מחוץ לכתלי בית המשפט‪ .‬על כן‬
‫כ"עד" לעניין זה‪ ,‬ולכן לא ניתן לעשות שימוש ִ‬
‫לדוגמא‪ ,‬אדם העומד לדין בארה"ב ומעיד במקביל במשפט הנערך בישראל‪ ,‬ומבקש לשתוק בעדותו‬
‫בישראל מכוח הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית המעוגנת בתיקון החמישי לחוקה הפדראלית‬
‫האמריקנית ‪ -‬אינו נחשב כ"עד" לעניין סעיף ‪10‬א לפקודת הראיות‪ .‬בית המשפט בישראל אינו‬
‫יכול להבטיח כי עדותו של אותו אדם לא תשמש כנגדו בהליך המתנהל בארה"ב‪ ,‬שבו הוא עצמו‬
‫נאשם‪ .‬על כן‪ ,‬יש לראותו כמי שבית המשפט פטר אותו מהחובה להעיד‪ ,‬ולא ניתן יהיה לעשות‬
‫באמרתו שניתנה מחוץ לכתלי בית המשפט‪.‬‬
‫שימוש ִ‬
‫הערה )‪ :(1‬גם בישראל קיימת הזכות להימנע מהפללה עצמית‪ ,‬אולם הדין מסדיר את האופן שבו‬
‫ניתן לחייב עד להעיד על עבירה שעבר במשפטו של אדם אחר‪ .‬אם בית המשפט הורה לעד להעיד‬
‫למרות חששו כי הוא עלול להפליל את עצמו‪ ,‬קובעת פקודת הראיות כי עדות זו לא תשמש כראיה‬
‫במשפט נגד העד עצמו בגין אותה עבירה )§‪ .(06-385‬על כן‪ ,‬במקרה שכזה‪ ,‬אם העד עדיין מסרב‬
‫למסור את עדותו‪ ,‬הוא נחשב כ"עד שותק" וניתן לקבל את ִאמרתו במשטרה כראיה‪.‬‬
‫הערה )‪ :(2‬אף אם אדם אינו נחשב כ"עד"‪ ,‬ניתן לקבל כראיה את ִאמרתו במשטרה אם הוכח כי‬
‫אמצעי פסול הוא שהניא אותו מלמסור את עדותו בבית המשפט )§‪.(06-215‬‬
‫)ע"פ ‪ 4763/11‬יעקובי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(20.5.14‬‬
‫‪.74‬‬
‫הרשעת נאשם על בסיס ִאמרה של שותפו דורשת חיזוק מוגבר‬
‫ההלכה‪ :‬הרשעת נאשם על בסיס ִאמרה שהתקבלה בהתאם לסעיף ‪10‬א לפקודת הראיות דורשת‬
‫דבר לחיזוקה )§‪ .(06-220‬הרשעת נאשם על בסיס עדותו של שותף לעבירה דורשת אף היא דבר‬
‫לחיזוקה )§‪ .(06-90‬על כן‪ ,‬הרשעת נאשם על בסיס ִאמרה של שותף לעבירה דורשת "חיזוק מוגבר"‬
‫)או "חיזוק כפול"( ‪ -‬שאינו עולה כדי סיוע‪ ,‬אך עוצמתו גדולה מחיזוק רגיל‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 4428/13‬שיטרית נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(30.4.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 20‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.75‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫שקרים של נאשם עשויים להוות חיזוק או סיוע לראיות התביעה‬
‫ההלכה‪ :‬העובדה שהנאשם שיקר עשויה להוות חיזוק‪ ,‬ואף סיוע‪ ,‬לראיות התביעה אם מתקיימים‬
‫ארבעה תנאים‪ (1) :‬השקרים מתייחסים לעניינים מהותיים‪ ,‬ולא לעניינים קלי ערך; )‪ (2‬מדובר‬
‫בשקרים ברורים; )‪ (3‬השקרים מוכחים מתוך עדויות אחרות‪ ,‬ולא רק מתוך העדות הטעונה חיזוק;‬
‫)‪ (4‬השקרים נעשו בזדון ועל מנת להעלים את האמת מבית המשפט‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 846/10‬בדוי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(14.7.14‬‬
‫כאשר קטין מעיד בעצמו בבית המשפט‪,‬‬
‫‪.76‬‬
‫חוקר הילדים שחקר אותו לא יעיד על התרשמותו ממהימנות עדותו של הקטין‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר קטין נחקר על‪-‬ידי חוקר ילדים‪ ,‬וחוקר הילדים מעיד בשמו בבית המשפט‪ ,‬רשאי‬
‫חוקר הילדים להתייחס בעדותו גם להתרשמותו ממהימנות דבריו של הקטין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬
‫הקטין נחקר על‪-‬ידי חוקר ילדים ולאחר מכן העיד בעצמו בבית המשפט‪ ,‬החוקר יעיד בבית‬
‫המשפט על מהלך החקירה בלבד‪ ,‬והוא רשאי גם להעיד על התנהגותו של הקטין במהלך החקירה‪,‬‬
‫אך עליו להותיר לבית המשפט להתרשם בעצמו ממהימנותו של הקטין‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 337/13‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(9.9.13‬‬
‫‪.77‬‬
‫אם הוצאה תעודת חיסיון בעניין מסוים‪ ,‬אין להתיר שאלות לעדים שתוצאתן עלולה‬
‫להיות חשיפת פרטים חסויים‬
‫ההלכה‪ :‬אם הוצאה תעודת חיסיון בעניין מסוים‪ ,‬אין להתיר לסנגורו של הנאשם להפנות לעדים‬
‫שאלות שעלולות להביא לחשיפת פרטים שעליהם חל החיסיון‪ .‬גם אם הסנגור מתכוון למטרה‬
‫אחרת‪ ,‬המבחן הוא תוצאתי ‪ -‬כלומר‪ ,‬האם יש בכוחן של אותן שאלות‪ ,‬בין אם לחוד ובין אם‬
‫במצטבר‪ ,‬להוביל לחשיפת פרטים חסויים‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬כאשר המדינה מתנגדת לשאלות‬
‫מסוימות‪ ,‬רשאי בית המשפט לשמוע את נימוקיה במעמד צד אחד‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 3676/14‬מדינת ישראל נ' פקיה‪ ,‬החלטה מיום ‪(21.8.14‬‬
‫כאשר מוגשת בקשה להוספת ראיות בשלב הערעור‪ ,‬בדרך כלל יעיין בית המשפט בראיות‬
‫‪.78‬‬
‫שהוספתן מתבקשת בטרם יכריע בבקשה; בית המשפט יפעיל אמת מידה מחמירה בבקשה כזו‬
‫המוגשת על‪-‬ידי המדינה‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר מוגשת לערכאת הערעור בקשה להוספת ראיות שלא הוגשו לערכאה הדיונית‪ ,‬אין‬
‫לצרף לבקשה את הראיות שהוספתן מבוקשת ואין לחשוף את תוכן הראיות בבקשה עצמה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בין אם הבקשה הוגשה על‪-‬ידי המדינה ובין אם היא הוגשה על‪-‬ידי הנאשם‪ ,‬בדרך כלל יבקש‬
‫בית המשפט לעיין בראיות שהוספתן מבוקשת בטרם יחליט בבקשה להוספתן‪ .‬בהחלטה בבקשה‪,‬‬
‫יש להפעיל אמת מידה מחמירה כאשר הבקשה מוגשת על‪-‬ידי המדינה‪ ,‬לעומת מקרה שבו מוגשת‬
‫הבקשה על‪-‬ידי הנאשם‪.‬‬
‫)ע"פ ‪ 8080/12‬מדינת ישראל נ' אולמרט‪ ,‬החלטות מיום ‪ 6.7.14‬ו‪(6.8.14-‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 21‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫דיני מעצרים‬
‫אין מקום להורות כי חשוד יוכל לצאת מישראל בתנאי שערב מטעמו יישאר בישראל‬
‫‪.79‬‬
‫למצער‬
‫ההלכה‪ :‬אם קיים חשש להימלטות חשוד מהארץ‪ ,‬יש לאסור על יציאתו מישראל או ִ‬
‫להתנות את יציאתו מישראל בהפקדת ערבויות‪ .‬ככלל‪ ,‬אין מקום להורות כי החשוד יוכל לצאת‬
‫מישראל בלא הגבלה‪ ,‬ובלבד שערב מטעמו יישאר בישראל‪ ,‬שכן בכך עלול הערב להפוך ל"בן‬
‫ערובה" של החשוד‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 5474/14‬מדינת ישראל נ' אוחנה‪ ,‬החלטה מיום ‪(28.8.14‬‬
‫בתקופת "מעצר הגישור"‪ ,‬לאחר העברת חומר החקירה לתביעה‪ ,‬אין לבצע פעולות‬
‫חקירה של החשוד עצמו‪ ,‬אולם ניתן לבצע השלמות חקירה מסוימות‬
‫‪.80‬‬
‫ההלכה‪ :‬לאחר סיום החקירה והעברת חומר החקירה לתביעה‪ ,‬רשאי בית המשפט להאריך את‬
‫מעצרו של חשוד לתקופה של עד ‪ 5‬ימים‪ ,‬אם הצהיר התובע כי עומדים לכאורה להגיש נגד החשוד‬
‫כתב אישום )§‪ .(09-210‬מעצר זה הוא "מעצר גישור"‪ ,‬שתכליתו לאפשר לתביעה לגבש החלטה‬
‫סופית אם להגיש כתב אישום‪ ,‬וכן להכין כתב אישום ובקשה למעצר החשוד עד לתום ההליכים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬תקופת מעצר זו לא נועדה להמשך החקירה‪ ,‬ועל כן אין לבצע במהלכה פעולות חקירה של‬
‫החשוד עצמו‪ .‬אולם אם לאחר העברת חומר החקירה לתביעה נמצא כי יש צורך בהשלמות חקירה‬
‫מסוימות‪ ,‬ניתן לבצען בתקופת "מעצר הגישור"‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 1270/14‬ששון נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(20.3.14‬‬
‫‪.81‬‬
‫קטין שהפך לבגיר במהלך מעצרו‪ ,‬חלים עליו מיום בגרותו דיני מעצר בגיר‬
‫ההלכה‪ :‬אם קטין הפך לבגיר במהלך מעצרו‪ ,‬חלים עליו דיני מעצר בגיר‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 1252/14‬מדינת ישראל נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(18.2.14‬‬
‫אם הורה בית המשפט על חילוט ערובה שהפקיד חשוד ששוחרר בערובה‪ ,‬ניתן להגיש על‬
‫‪.82‬‬
‫החלטה זו בקשה לעיון חוזר אם השתנו הנסיבות הרלוונטיות‪ ,‬וכן ניתן להגיש בקשה לביטול‬
‫ההחלטה אם היא ניתנה במעמד צד אחד‬
‫ההלכה‪ :‬אם חשוד הפר את תנאי שחרורו‪ ,‬והוגשה בקשה לחילוט הערובה שהפקיד ‪ -‬בית המשפט‬
‫רשאי לדון בבקשה בלא נוכחות החשוד‪ ,‬אם הוא אינו מתייצב לדיון ולא ניתן להביאו לפני בית‬
‫המשפט )§‪ .(09-265‬אם החליט בית המשפט לחלט את הערובה‪ ,‬רשאי החשוד להגיש בקשה‬
‫לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד‪ .‬בין אם החלטת החילוט ניתנה במעמד החשוד ובין אם‬
‫היא ניתנה בלא נוכחותו‪ ,‬רשאי החשוד להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת החילוט אם התגלו‬
‫עובדות רלוונטיות חדשות אשר יש בהן כדי להפוך את הכף‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 3390/14‬ענבר נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(11.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 22‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.83‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫יש לקיים ביקורת שיפוטית עיתית על מעצר בית של קטין אחת ל‪ 3-‬חודשים‪,‬‬
‫ואין בדיון אחר בעניין המעצר כדי לקיים חובה זו‬
‫ההלכה‪ :‬אם הורה בית המשפט על מעצר בית של קטין למשך ‪ 16‬שעות ביממה או יותר‪ ,‬עליו‬
‫לקיים ביקורת שיפוטית עיתית אחת ל‪ 3-‬חודשים )§‪ .(09-375‬גם אם התקיים דיון בערר על תנאי‬
‫המעצר‪ ,‬אין בו כדי להחליף את הביקורת השיפוטית העיתית‪ ,‬המיוחדת לעניין זה‪ ,‬שיש לערוך‬
‫אחת ל‪ 3-‬חודשים‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 4234/14‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(19.6.14‬‬
‫‪.84‬‬
‫קטין שנעצר עד לתום ההליכים‪ ,‬והכרעת הדין בעניינו ניתנה בתוך ‪ 6‬חודשים ‪-‬‬
‫יישאר במעצר עד למתן גזר הדין‬
‫ההלכה‪ :‬קטין שנעצר עד לתום ההליכים‪ ,‬וחלפו ‪ 6‬חודשים מבלי שניתנה הכרעת הדין ‪ -‬ישוחרר‪,‬‬
‫אולם שופט בית המשפט העליון רשאי להאריך את מעצרו לתקופה של ‪ 45‬ימים נוספים בכל פעם‬
‫)§‪ .(09-370‬אם הכרעת הדין ניתנה בתוך ‪ 6‬החודשים הראשונים‪ ,‬יישאר הקטין ככלל במעצר עד‬
‫למתן גזר הדין‪ ,‬ואין צורך בפנייה לבית המשפט העליון לצורך הארכת מעצרו‪ .‬הוראה דומה חלה‬
‫לגבי בגירים‪ ,‬אם הכרעת הדין בעניינם ניתנה בתוך ‪ 9‬החודשים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬בתיקון חקיקה נקבע לאחרונה כי אם ניתנה הכרעת דין בעניינו של קטין לאחר שהיה‬
‫נתון במעצר ‪ 6‬חודשים‪ ,‬הערכאה הדיונית רשאית לצוות על מעצרו לתקופה של ‪ 45‬ימים‪ ,‬ומטעמים‬
‫מיוחדים ‪ -‬לתקופה נוספת של ‪ 30‬ימים‪ .‬אם לא ניתן גזר דין בתוך ‪ 75‬ימים מיום שציווה בית‬
‫המשפט כאמור לראשונה‪ ,‬ישוחרר הקטין ממעצר‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 5451/14‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(22.8.14‬‬
‫‪.85‬‬
‫ככלל‪ ,‬אם המשטרה מבקשת להשמיד חפץ שנתפס על ידה‪,‬‬
‫עליה לפנות לבית המשפט בתוך ‪ 6‬חודשים‬
‫ההלכה‪ :‬שוטר רשאי לתפוס חפץ שנעברה בו עבירה לתקופה של עד ‪ 6‬חודשים )§‪ .(09-420‬אם‬
‫המשטרה מבקשת להשמיד את החפץ‪ ,‬ככלל‪ ,‬עליה לפנות לבית המשפט בתוך תקופת ששת‬
‫החודשים‪ ,‬או להגיש בקשה להארכת תקופה זו‪.‬‬
‫)בש"פ ‪ 3405/14‬מדינת ישראל נ' חמלני טכנולוגיות‪ ,‬החלטה מיום ‪(1.6.14‬‬
‫‪.86‬‬
‫נהג שנמלט מהמשטרה לאחר שהתבקש לבצע בדיקת נשיפה‪ ,‬אינו יכול לטעון לאחר מכן‬
‫כי לא הוסברה לו משמעות הסירוב להיבדק‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לפקודת התעבורה‪ ,‬שוטר המבקש לערוך לנהג בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר‬
‫"ינשוף"‪ ,‬לגילוי שיעור האלכוהול בדמו‪ ,‬צריך להבהיר לו שאם יסרב לביצוע הבדיקה ייחשב כמי‬
‫שנהג בשכרות‪ .‬נהג שנמלט מהמקום לאחר שהתבקש לבצע בדיקת נשיפה‪ ,‬לפני שהסבירו לו את‬
‫המשמעות המשפטית של סירוב לבצע בדיקה‪ ,‬אינו יכול לטעון לאחר מכן כי משמעות הסירוב‬
‫להיבדק לא הוסברה לו‪.‬‬
‫)רע"פ ‪ 319/14‬שמעיה נ' מדינת ישראל‪ ,‬החלטה מיום ‪(18.3.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 23‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫דיני מקרקעין‬
‫‪.87‬‬
‫אדם הרושם משכנתא על נכס נדרש להציג אישור על תשלום חובות הארנונה‪,‬‬
‫אך אינו נדרש להציג אישור על תשלום היטל השבחה‬
‫ההלכה‪ :‬פקודת העיריות קובעת כי תנאי לרישום "העברה של נכס" הוא הצגת אישור על תשלום‬
‫מלוא חובות הארנונה בגין אותו הנכס‪ .‬חוק התכנון והבנייה קובע כי תנאי לרישום "מימוש זכויות‬
‫במקרקעין" הוא הצגת אישור על תשלום היטל השבחה בגין אותו הנכס‪ .‬בית המשפט העליון קבע‬
‫כי משכנתא היא "העברה של נכס"‪ ,‬אך אינה "מימוש זכויות במקרקעין"‪ .‬על כן‪ ,‬כאשר אדם‬
‫רושם משכנתא על קרקע‪ ,‬עליו להציג אישור על תשלום חובות הארנונה‪ ,‬אך אין הוא נדרש להציג‬
‫אישור על תשלום היטל ההשבחה )§‪.(07-595‬‬
‫)בג"ץ ‪ 7009/04‬עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(5.2.14‬‬
‫‪.88‬‬
‫המפקח על רישום המקרקעין אינו רשאי לתקן רישום בפנקס הבתים המשותפים‬
‫מיוזמתו‪ ,‬אלא רק אם הוגשה לו בקשה לכך‬
‫ההלכה‪ :‬סעיף ‪ 145‬לחוק המקרקעין קובע כי המפקח רשאי‪ ,‬על‪-‬פי בקשת בעל דירה או בעל זכות‪,‬‬
‫לתקן רישום בפנקס הבתים המשותפים )§‪ .(07-445‬לבקשה כאמור יש לצרף את המסמכים‬
‫הקבועים בתקנות‪ ,‬ובין השאר תשריט שעל פיו יתוקן הרישום‪ .‬המפקח אינו רשאי לתקן את‬
‫הרישום מיוזמתו‪ ,‬מבלי שהוגשה לו בקשה שצורפו לה המסמכים המתאימים‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 5069/13‬זלינגר נ' הממונה על המרשם‪ ,‬החלטה מיום ‪(27.8.13‬‬
‫‪.89‬‬
‫ניתן להגיש ערעור בזכות גם על החלטות ביניים דיוניות מובהקות של המפקח על‬
‫המקרקעין‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לחוק המקרקעין‪ ,‬ניתן להגיש ערעור בזכות על כל החלטה של המפקח על‬
‫המקרקעין‪ ,‬בין פסק דין ובין החלטה אחרת‪ ,‬כולל החלטות ביניים דיוניות מובהקות )§‪.(07-550‬‬
‫כיוון שהערעור הוא בזכות‪ ,‬ניתן לערער גם על החלטות המנויות בצו בתי המשפט‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1862/14‬זיסמן נ' נציגות הבית המשותף‪ ,‬פסק דין מיום ‪;31.3.14‬‬
‫‪ 5208/14‬קלינמן נ' נדב‪ ,‬החלטה מיום ‪(29.7.14‬‬
‫‪.90‬‬
‫אם הוגשה בקשה לביטול החלטת המפקח שניתנה במעמד צד אחד‪ ,‬יחל מניין הימים‬
‫לערעור מיום ההחלטה בבקשת הביטול‬
‫ההלכה‪ :‬אם המפקח על המקרקעין נתן החלטה בהיעדר אחד מהצדדים‪ ,‬והוגשה לו לאחר מכן‬
‫בקשה לביטול ההחלטה‪ ,‬יחל מניין הימים להגשת ערעור מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1162/14‬גיל נ' מלאכי‪ ,‬החלטה מיום ‪(16.3.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 24‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.91‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫כאשר המפקח על המקרקעין מוסמך לאשר ביצוע עבודות לחיזוק בניין מפני רעידות‬
‫אדמה‪ ,‬הוא מוסמך אף לאשר מתווה מסוים של ביצוע העבודות האמורות‬
‫ההלכה‪ :‬המפקח על המקרקעין מוסמך לאשר ביצוע עבודות לחיזוק בניין מפני רעידות אדמה‪,‬‬
‫בהתאם לתמ"א ‪ ,38‬בהתאם לבקשת מי שבבעלותם ‪ 2/3‬מהדירות ו‪ 2/3-‬מהרכוש המשותף‪ ,‬אם נתן‬
‫לכל בעלי הדירות לטעון טענותיהם )§‪ .(07-533‬המפקח מוסמך לאשר את עצם ביצוע העבודות‪ ,‬וכן‬
‫מוסמך לאשר מתווה מסוים של ביצוע העבודות שהוצג בפניו‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1002/14‬שומרוני נ' קופמן‪ ,‬החלטה מיום ‪(9.7.14‬‬
‫אין לדחות ערעור על החלטת המפקח על המקרקעין על הסף בגלל אי‪-‬צירוף ההחלטה‬
‫מושא הערעור‬
‫‪.92‬‬
‫ההלכה‪ :‬אם הוגש ערעור על החלטת המפקח על המקרקעין מבלי שצורפה לו ההחלטה שעליה‬
‫מערערים‪ ,‬אין מקום לדחיית הערעור על הסף‪ .‬יש להורות למערער לצרף את ההחלטה‪ ,‬ובמידת‬
‫הצורך ניתן לחייבו בהוצאות‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 1162/14‬גיל נ' מלאכי‪ ,‬החלטה מיום ‪(16.3.14‬‬
‫‪.93‬‬
‫דירת נופש אינה נחשבת כדירת מגורים לעניין מס רכישה ולעניין מס שבח‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לדיני התכנון והבנייה‪ ,‬האזורים הסמוכים לחוף הים משמשים לייעוד ציבורי‬
‫ואסור לבנות בהם דירות מגורים‪ .‬דירות הנבנות באזורים אלו צריכות לשמש כדירות נופש ‪-‬‬
‫כלומר‪ ,‬להיות מושכרות לתקופות קצרות לאנשים אחרים במשך מרבית השנה‪ .‬דירת נופש אינה‬
‫נחשבת כדירת מגורים לעניין מס רכישה ואינה נחשבת כדירת מגורים מזכה לעניין מס שבח‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬היא אינה נהנית מהפטורים המיוחדים לדירות מגורים ממיסים אלו‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 4299/11‬גיצלטר נ' רשות המיסים‪ ,‬פסק דין מיום ‪;21.1.14‬‬
‫ע"א ‪ 1046/12‬חכים נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(21.1.14‬‬
‫‪.94‬‬
‫"יום המכירה" לעניין חישוב השבח‪ ,‬במכירת קרקע במערכת ההוצאה לפועל‪,‬‬
‫הוא יום אישור העסקה על‪-‬ידי רשם ההוצאה לפועל‬
‫ההלכה‪ :‬מכירת קרקע בהליכי הוצאה לפועל נעשית בחמישה שלבים‪ (1) :‬זכייה במכרז פומבי‬
‫שערכה ההוצאה לפועל‪ ,‬או כריתת הסכם מכר עם הבעלים; )‪ (2‬אישור רשם ההוצאה לפועל‬
‫למכירה; )‪ (3‬תשלום התמורה; )‪ (4‬מתן צו מכר על‪-‬ידי רשם ההוצאה לפועל; )‪ (5‬רישום המכר‬
‫בלשכת המקרקעין‪ .‬לעניין חישוב השבח‪" ,‬יום המכירה" הוא השלב השני ‪ -‬היום שבו אישר רשם‬
‫ההוצאה לפועל את המכירה‪ .‬ואולם‪ ,‬אם רשם ההוצאה לפועל אישר את העסקה מראש‪" ,‬יום‬
‫המכירה" הוא יום כריתת הסכם המכר‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 9559/11‬מנהל מיסוי מקרקעין נ' שעלים‪ ,‬פסק דין מיום ‪(30.9.13‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫| ‪| 25‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫דיני עבודה‬
‫‪.95‬‬
‫תובענה שבין אגודה שיתופית לבין קרן פנסיה המבטחת את חברי האגודה השיתופית‬
‫תידון בפני בית הדין לעבודה‬
‫ההלכה‪ :‬לבית הדין לעבודה נתונה סמכות ייחודית לדון בתובענות שבין עובדים או מעבידים לבין‬
‫קופות גמל‪ ,‬הנובעות מהחברוּת בקופת הגמל או מחבות של מעבידים בקופת הגמל )§‪ .(10-10‬לבית‬
‫הדין לעבודה נתונה סמכות ייחודית לדון גם בתובענות שבין אגודה שיתופית או חברי אגודה‬
‫שיתופית לבין קופת הפנסיה המבטחת אותם‪.‬‬
‫)בג"ץ ‪ 3716/13‬אגד נ' בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(3.7.14‬‬
‫‪.96‬‬
‫אם בית הדין לעבודה ישב במותב עם נציגי ציבור בבקשה שהיה עליו לדון בה במותב‬
‫שופטים בלבד‪ ,‬החלטתו נעדרת סמכות ודינה להתבטל‬
‫ההלכה‪ :‬בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט תידון בפני בית הדין האזורי לעבודה במותב שופט‬
‫אחד‪ ,‬בלא נציגי ציבור )§‪ .(10-30‬אם בית הדין דן בבקשה כזו במותב הכולל נציגי ציבור‪ ,‬החלטתו‬
‫ניתנה בחוסר סמכות ודינה להתבטל‪.‬‬
‫)ע"ע )ארצי( ‪ 44773-08-11‬עיריית רמת השרון נ' ג'ינו‪ ,‬פסק דין מיום ‪(7.8.14‬‬
‫‪.97‬‬
‫ניתן להגיש הודעת צד ג' בבית הדין לעבודה רק אם היא מבוססת על עילה המצויה‬
‫בסמכותו העניינית של בית הדין‬
‫ההלכה‪ :‬ניתן להגיש הודעת צד ג' בבתי הדין לעבודה‪ ,‬אם היא עוסקת בעניין המצוי בסמכותו‬
‫העניינית של בית הדין לעבודה )§‪ .(10-45‬על כן‪ ,‬אם הוגשה תובענה לבית הדין לעבודה‪ ,‬והנתבע‬
‫מבקש להגיש הודעת צד ג' המבוססת על מערכת יחסים מסחרית הקיימת לטענתו בינו לבין צד ג'‪,‬‬
‫שאינה מצויה כשלעצמה בסמכות בית הדין לעבודה ‪ -‬אין להתיר את הגשת ההודעה‪.‬‬
‫)ע"ע )ארצי( ‪ 23018-05-12‬תדיר‪-‬גן נ' רימס אינטרנשיונל‪ ,‬פסק דין מיום ‪(3.7.14‬‬
‫דיני משפחה‬
‫‪.98‬‬
‫ככלל‪ ,‬הצדדים אינם רשאים להציג חוות דעת מומחה מטעמם‬
‫לאחר שבית המשפט מינה מומחה מטעמו‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר בית המשפט לענייני משפחה ממנה מומחה מטעמו‪ ,‬יש לתת לצדדים הזדמנות‬
‫לחקור אותו על חוות דעתו‪ .‬ככלל‪ ,‬לא יותר לצדדים להציג חוות דעת מומחה מטעמם לאחר שבית‬
‫המשפט מינה מומחה מטעמו )§‪.(10-115‬‬
‫)בע"מ ‪ 5471/13‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(28.8.13‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫| ‪| 26‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.99‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬חלות תקנות האגרה הכלליות‪,‬‬
‫ולא תקנות האגרה המיוחדות לבתי המשפט לענייני משפחה‬
‫ההלכה‪ :‬כללי האגרה בבית המשפט לענייני משפחה קבועים בתקנות בתי המשפט לענייני משפחה‬
‫)אגרות(‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1995-‬ולפיהן רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מאגרה אם ראה שאין‬
‫ביכולתו לשלמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בהליך של ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬המתנהל‬
‫בבית המשפט המחוזי‪ ,‬חלות תקנות האגרות הכלליות ‪ -‬תקנות בתי המשפט )אגרות(‪ ,‬התשס"ז‪-‬‬
‫‪ ,2007‬הקובעות כי בית המשפט יפטור את המבקש מתשלום אגרה רק אם ההליך מגלה עילה‪.‬‬
‫)בע"מ ‪ 6276/13‬פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פסק דין מיום ‪(8.7.14‬‬
‫‪.100‬‬
‫ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בקשה לפינוי מושכר‬
‫ההלכה‪ :‬אין להגיש תביעה בסדר דין מקוצר בבית המשפט לענייני משפחה )§‪ ,(10-110‬אך ניתן‬
‫להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בקשה לפינוי מושכר‪.‬‬
‫)בע"מ ‪ 8671/13‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬החלטה מיום ‪(30.12.13‬‬
‫‪.101‬‬
‫אין אפשרות לכרוך בתביעת גירושין מחלוקת בנושא עריכת ברית מילה‬
‫ההלכה‪ :‬אין אפשרות לכרוך בתביעת גירושין מחלוקת בין ההורים בעניין עריכת ברית מילה לבנם‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בסוגיה זו‪ ,‬אלא בית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫)בג"ץ ‪ 8533/13‬פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬פסק דין מיום ‪(29.6.14‬‬
‫דיני חברות‪ ,‬תאגידים ופשיטת רגל‬
‫‪.102‬‬
‫יש לרשום שעבוד על מניות ברשם החברות‬
‫ההלכה‪ :‬בהתאם לסעיף ‪ 178‬לפקודת החברות‪ ,‬שעבוד נכס מיטלטלין אשר אינו מוחזק בידי‬
‫הנושה טעון רישום ברשם החברות‪ ,‬ושעבוד שלא נרשם יהא חסר תוקף כלפי המפרק וכלפי כל‬
‫נושה של החברה )§‪ .(08-280‬לעניין זה‪ ,‬מניות הנסחרות בבורסה נחשבות כמיטלטלין‪ ,‬ותוקף‬
‫שעבוד עליהן תלוי ברישומן אצל רשם החברות‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 1339/12‬בנק מזרחי טפחות נ' אי‪.‬סי‪.‬אם‪ ,‬פסק דין מיום ‪(27.4.14‬‬
‫‪.103‬‬
‫החלטת בית המשפט שלפירוק לאשר הגשת תובענה אישית נגד בעל תפקיד היא "פסק‬
‫דין" הניתן לערעור בזכות‬
‫ההלכה‪ :‬על החלטות הניתנות בהליכי פירוק חלה ההבחנה הרגילה בין "פסק דין" הניתן לערעור‬
‫בזכות לבין "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון קבלת רשות‪ .‬החלטת בית המשפט שלפירוק‬
‫לאשר הגשת תובענה אישית נגד בעל תפקיד )מפרק‪ ,‬מנהל מיוחד‪ ,‬כונס נכסים או נאמן( נחשבת‬
‫ל"פסק דין"‪ ,‬שהערעור עליו הוא בזכות‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 2508/14‬שפירא נ' ב‪.‬ח‪.‬מ‪.‬ח‪ ,.‬החלטה מיום ‪(15.6.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫| ‪| 27‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בבקשה לאישור הגשת תביעה על‪-‬ידי מפרק‪ ,‬אין צורך לצרף את הנתבע הפוטנציאלי כצד‬
‫‪.104‬‬
‫להליך; אך בבקשה לאישור הגשת תביעה נגד בעל תפקיד‪ ,‬יש לצרף אותו כצד להליך‬
‫ההלכות‪:‬‬
‫)‪ (1‬הגשת תביעה על‪-‬ידי מפרק בשם חברה שבפירוק טעונה אישור מאת בית המשפט שלפירוק‬
‫)§‪ .(08-385‬בית המשפט ייתן אישור להגשת התביעה אם נראה לו שהיא מגלה עילה‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫אין צורך לצרף את הנתבע הפוטנציאלי כצד להליך בקשת האישור להגשת התביעה‪.‬‬
‫)‪ (2‬פקודת החברות מתווה דרך דיונית מיוחדת ומהירה להטלת חבות אישית על בעל תפקיד‬
‫בחברה שבפירוק‪ ,‬לאחר קבלת אישור מבית המשפט‪ .‬ככלל‪ ,‬אם מוגשת בקשה לאישור הגשת‬
‫תביעה נגד בעל תפקיד‪ ,‬יש לצרף את בעל התפקיד כצד להליך )לדוגמה‪ ,‬אם מפרק חברה‬
‫מגיש בקשה להגשת תביעה נגד מפרק‪-‬לשעבר של אותה חברה‪ ,‬יש לצרף את המפרק‪-‬לשעבר‬
‫כצד להליך(‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים חריגים ניתן ליתן אישור להגשת תביעה כאמור מבלי לשמוע‬
‫את בעל התפקיד‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 380/14‬כהן נ' ארז‪ ,‬החלטה מיום ‪(6.6.14‬‬
‫‪.105‬‬
‫בעל מניות בחברה יכול להגיש בקשה לתביעה נגזרת מרוּבה‪ ,‬בשם חברה המצויה‬
‫בשליטת החברה הראשונה‪ ,‬ולבקש במסגרתה גילוי מסמכים‬
‫ההלכה‪ :‬כאשר לחברה אחת יש שליטה בחברה שנייה‪ ,‬אדם שהוא בעל מניות בחברה האחת יכול‬
‫לבקש להגיש "תביעה נגזרת מרוּבה" ‪ -‬כלומר‪ ,‬תביעה נגזרת בשם החברה השנייה )השוו‪:‬‬
‫§‪ .(08-200‬בדומה‪ ,‬אם לחברה השנייה יש שליטה בחברה שלישית‪ ,‬בעלי מניות בחברה הראשונה‬
‫יכולים לבקש להגיש תביעה נגזרת בשם החברה השלישית‪ .‬בהליך של בקשה לתביעה נגזרת‪,‬‬
‫רגילה או מרוּבה‪ ,‬המבקש יכול לבקש גילוי מסמכים מכל אחת מהחברות בשרשרת האחזקה‪,‬‬
‫ויחולו הכללים הרגילים החלים על גילוי מסמכים בהליך אזרחי )§‪.(08-225‬‬
‫)רע"א ‪ 2903/13‬אינטרקולוני נ' שקדי‪ ,‬פסק דין מיום ‪(27.8.14‬‬
‫‪.106‬‬
‫ניתן להכריז על אדם כפושט רגל גם אם חובותיו נוצרו כתוצאה מפעילות בלתי חוקית‬
‫ההלכה‪ :‬ניתן להכריז על אדם כפושט רגל אף אם חובותיו נוצרו כתוצאה מפעילות בלתי חוקית‪,‬‬
‫במישור הפלילי או האזרחי‪ ,‬ואפילו אם החובות נוצרו כתוצאה מעבירות אלימות שבהן הורשע‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬כאשר אי‪-‬החוקיות נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור‪ ,‬ייתכן שניתן יהיה לראות אותה‬
‫כהיעדר תום לב המונע את הכרזתו של החייב כפושט רגל )§‪.(10-425‬‬
‫)ע"א ‪ 3376/11‬רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי‪ ,‬פסק דין מיום ‪(6.10.13‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫‪.107‬‬
‫| ‪| 28‬‬
‫עדכוני פסיקה‬
‫בית המשפט מוסמך להורות על מאסרו של חייב בפשיטת רגל שאינו מקיים צו שיפוטי‬
‫ההלכה‪ :‬גם לאחר שבוטלה האפשרות להטיל מאסר במסגרת הליכי הוצאה לפועל‪ ,‬עדיין מוסמך‬
‫בית המשפט להוציא צו מאסר לפושט רגל שאינו מקיים צו שניתן כלפיו )§‪ ,10-375‬סעיף ‪6‬ב'(‪.‬‬
‫המאסר הוא אמצעי אחרון‪ ,‬שיינקט רק אם בית המשפט שוכנע שהחייב יכול לבצע את הצו ואינו‬
‫עושה זאת‪ ,‬ואין דרכים מידתיות יותר לגרום לו לבצע את הצו‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 3967/13‬כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי‪ ,‬פסק דין מיום ‪(30.10.13‬‬
‫‪.108‬‬
‫בית המשפט רשאי להורות כי צו הפטר יחול אף על חוב מזונות‬
‫ההלכה‪ :‬צו הפטר הניתן לפושט רגל אינו פוטר אותו מחוב מזונות )§‪ .(10-500‬אם החייב לא שילם‬
‫מזונות‪ ,‬והמוסד לביטוח לאומי שילם את המזונות במקומו‪ ,‬צו ההפטר אינו פוטר את החייב מחוב‬
‫המזונות למוסד לביטוח לאומי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט רשאי להורות כי צו ההפטר יחול גם על חוב‬
‫המזונות‪.‬‬
‫)רע"א ‪ 7940/13‬קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי‪ ,‬החלטה מיום ‪(29.1.14‬‬
‫‪ .109‬אם אדם שהוכרז כפושט רגל בחו"ל מוכר נכסים המצויים בישראל‪,‬‬
‫אין מקום לבטל את המכירה באמצעות הכרה אגבית בצו פשיטת הרגל הזר‬
‫ההלכה‪ :‬אם הוצא נגד אדם צו פשיטת רגל במדינה זרה‪ ,‬ואותו אדם מכר נכסים שיש לו בישראל‬
‫כדי להבריחם מנושיו‪ ,‬בית המשפט לא יורה על ביטול המכירה‪ .‬הנושא העיקרי המצוי במחלוקת‬
‫הוא עצם ההכרה בצו פשיטת הרגל‪ ,‬ועל כן אין מקום להכיר ‪ -‬אגב הדיון בבקשה לביטול המכירה‬
‫ בצו פשיטת הרגל שהוצא במדינה זרה‪.‬‬‫)ע"א ‪ 1297/11‬לוין נ' זוהר‪ ,‬פסק דין מיום ‪(29.12.13‬‬
‫נאמן מוסמך לבטל עסקה של פושט רגל רק אם היא נעשתה בתוך ‪ 3‬חודשים לפני הגשת‬
‫‪.110‬‬
‫הבקשה לפשיטת הרגל‪ ,‬ורק אם המטרה הדומיננטית לביצועה הייתה העדפת נושה‬
‫ההלכה‪ :‬פעולה שתכליתה העדפת נושה אחד על פני שאר הנושים תהא בטלה כלפי הנאמן אם‬
‫היא נעשתה בתוך ‪ 3‬חודשים לפני שהוגשה הבקשה לפשיטת הרגל )§‪ .(10-505‬הנאמן אינו יכול‬
‫לבטל עסקאות שנעשו יותר מ‪ 3-‬חודשים לפני הגשת הבקשה לפשיטת הרגל‪ ,‬והוא יכול לבטל‬
‫עסקה שנעשתה בתוך שלושת החודשים כאמור רק אם הוכח כי מטרתו הסובייקטיבית‬
‫הדומיננטית של החייב בביצוע הפעולה הייתה העדפת נושה‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 7575/12‬יפת נ' זלצמן‪ ,‬פסק דין מיום ‪(4.8.14‬‬
‫מהדורת נובמבר ‪2014‬‬
‫המתמחה‬