ד. ה. ו. ז. אחסנת חומרים מסוכנים לאה דהן חוק החומרים המסוכנים התשנ“ג ) (1993מגדיר את הכללים לאחסון חומרים מסוכנים .החוק קובע שכל העוסק בחומרים מסוכנים חייב בהיתר רעלים ,למעט לכמויות והריכוזים הפטורים מהיתר במסגרת תקנות החומרים המסוכנים )סיווג ופטור( התשנ“ו .1996 ח. אחסון מכלי חומרים נוזלים חייב להיות מעל מאצרות. מחסן החומרים המסוכנים יהיה בנוי מחומר עמיד בעירה ויהיה מצויד בתאורה מוגנת מפני התפוצצות. באחסון חומרים דליקים המחסנים צריכים להיות בטווח רחוק מחדרי מדרגות ,מעליות ומיציאות חירום ,ממקור חום וכד‘ כמו כן יש לדאוג לאוורור המחסן וליציאת חירום. חייב להיות שלט עם שמות החומרים המאוחסנים, מס‘ או“ם ,קבוצת סיכון ,ציון הסיכון וקוד חירום. ועוד. לסיכום – בכדי למנוע אסון יש חשיבות רבה לתנאי האחסון החומרים המסוכנים ,חובה לבדוק את הכללים המחייבים לפי חוק . מיכלים לאחסון חומרים מסוכנים בתנאים הכללים להיתר רעלים ובתנאים ספציפיים למגזרים השונים ,מוגדרים הכללים הנדרשים לאחסן החומרים לתכנון המחסן .מאחר ויש כללים רבים לנושא האחסון ,ולאו דוקא של המשרד לאיכות הסביבה ,נתייחס במאמר זה רק לחלק מהם ,את שאר ניתן למצוא באתר חברת ״שלהבת״ ובאתר המשרד להגנת הסביבה. א .לתחום אחסון החומרים המסוכנים יכנסו רק עובדים שהוסמכו לכך. ב .חובה לבצע ההפרדה בין חומרים העלולים להגיב ביניהם ושההנחיות לטיפול בהם בעת חירום סותרות זו את זו. ג .קימות הנחיות לאמצעי ספיגה ,שאיבה וכיבוי אש, באירוע שפך או דליקה. ה במלון גלישה ות גלי עבודות לשמיים -בו ארץ ל מיים בין ר קיסר פרמייר טבריה נכתב -משה שורר ויוסי דובר ,נערך -ישראל חייט )מנהל מלון קיסר טבריה( מבוא במסגרת עבודות התחזוקה השוטפות לשיפור מלון קיסר פרמייר טבריה ,הוחלט לנקות את חזית המלון -חלונות ,שיש ומאגר המים שעל הגג .לצורך זה פנה מנהל האחזקה במלון מר יובל אלביליה לממונה הבטיחות – חברת ״שלהבת״ המנהלת את מערך הבטיחות של רשת מלונות קיסר פרמייר – כדי לטפל בהיבט הבטיחותי של הפעלת קבלן משנה לביצוע עבודות הגלישה. תזכורת – לשון החוק ”ביצוע עבודה בגלישה -לאופן הביצוע של עבודות גלישה שאחת מהנקודות הבולטות ,המבדילות בין סוג עבודה זה לעבודות אחרות בגובה ,הינה חובת נוכחות מנהל מקצועי בעת ביצוע העבודות“. על המלון מלון קיסר פרמייר טבריה הינו מהמלונות המובילים בעיר. למלון 10קומות ועל הגג קיים מאגר מים שתחזוקתו מחייבת בצוע עבודות בגובה בגלישה. הערכות לקראת העבודה לביצוע העבודה נבחרה חברת ”סנפ עבודת גובה בע“מ“. חברת ״שלהבת״ פנתה ותיאמה עם מנכ“ל החברה את בדיקת ההסמכות ותדרוך הבטיחות .ביום ובשעה המיועדים התייצב מר איציק קוסמינסקי ,מנכ“ל חברת הסנפלינג - מנהל מקצועי מוסמך – מלווה בשניים מעובדיו יוסי ואיציק שכולם מצוידים כדת וכדין בכל הציוד הנדרש לעבודה. הצוות מלווה בממונה הבטיחות של המלון ,מושון שורר ,עלה לגג המלון ,לביצוע תדרוך הבטיחות ולבדיקת ההסמכות. לאחר הבדיקה וביצוע התדרוך הוכן על ידי איציק תרשים מפורט של אתר העבודה עם ציון נקודות העיגון ,הכל תחת עיניו הפקוחות של ממונה הבטיחות .תוך כדי בדיקת אתר העבודה התברר שעל הגג פועלות אנטנות סלולאריות. פניה לחברת ”פלאפון“ הובילה להגעת צוות טכני שניתק את האנטנות משידור ובזאת תם שלב הערכות. העבודה לאחר העיגון” ,זריקת“ חבלי-התילוי ,מיגון נגד שחיקת חבלים ,החל תהליך העבודה שנימשך 3ימים .איציק – העובד ויוסי יצאו לדרך ושהםתלויים בין שמיים לארץ החלו בתהליך הניקיון תוך ת המתבצעת עבודת סנפלינג ”כדת וכדין“. והתוצאות? אתם מוזמנים לבקר במלון ולהתרשם בעצמכם. האמנם עברה פלילית או?... דוד גבריאלוב ת“פ )תל-אביב-יפו( 12603/00מדינת ישראל נ ג ד אלון זיו – בעצמו בית משפט השלום תל-אביב-יפו כב‘ השופטת דורית רייך -שפירא גזר דין ביום 22.02.99המתלונן שי פרדו נפל לבור פתוח, שבחניון שבבעלות מספר גורמים ,בניהם הנאשם אלון זיו .הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בחבלה ברשלנות בניגוד לסעיף 341לחוק העונשין ...בטיעוניה לעונש נדרשה התובעת לאחריותו הישירה של הנאשם לחבלה שנחבל המתלונן כפי שפורטה בהכרעת הדין. בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם ,הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ,והעובדה שהוא היחיד העומד לדין, בקשה התובעת לגזור מאסר על תנאי וקנס בלבד. הסנגור נדרש לעבירה בה הורשע הנאשם ,ולמחלוקות בספרות ובפסיקה באשר לשאלה ,האם ראוי שעבירה כזו תבוא במניין עבירות פליליות )הדגשות ע“י העורך(. הסניגור הפנה לפסה“ד בת.פ ) 2332/97אשדוד( מ.י נ‘ בנדרה ואח‘ )אסון ערד( ,שבו נידונו מספר נאשמים בעבירת גרם מות ברשלנות .לדעתו ,מקל וחומר נכונים הדברים ביחס לעבירת חבלה ברשלנות נשוא ההרשעה בתיק זה .לטענת הסנגור ,מהכרעת הדין המרשיעה ,ניתן להבין שאין המדובר במקרה שהוא מן החמורים .הוא ביקש מבית המשפט לתת משקל לקולא ,בשלב גזר הדין להנחות שבהכרעת הדין, ובמיוחד לקביעה שהוסרו הצינורות שיועדו למנוע פגיעה ,שדלקו נורות בבורות ,ושלבניין ניתנה תעודת גמר .כמו כן ביקש לצרף למניין השיקולים לקולא, עובדות כדלקמן: א .היות הנאשם היזם ולא בונה הבניין. ב .היותו רק אחד מבין מספר בעלים ,כשהוא היחיד העומד לדין. ג .היעדר מודעות או כוונה של הנאשם ביחס לעבירה... ד .הבור אליו נפל המתלונן נמצא במפלס שטרם נמכר. ה .מתלונן שאינו מדיירי הבניין. ו .נאשם שעברו נקי וזו מעידתו היחידה והחד פעמית. ז .הזמן שחלף מיום המקרה. לטענת הסנגור ,בנסיבותיו המיוחדות מאוד של המקרה ,עיקר החשיבות באמירה העקרונית שבהרשעת הנאשם ,ולא בענישה ,והפנה לפסה“ד בע“פ 1327/86מ.י נ‘ רוזנבוך יעקב .לדעת הסנגור, ראוי שבית המשפט ימנע מלהטיל על הנאשם מאסר, ואפילו מותנה ,שלדעתו ,הוא עונש חמור ולא מידתי, לסוג העבירה ונסיבותיה ,והפנה לספרו של פרופ‘ אנקר ”מאסר על תנאי“ ,עמ‘ .59הסניגור ביקש להסתפק בהחתמת הנאשם בהתחייבות ולחילופין בקנס מינימלי והתחייבות. לאחר ששמעתי הטיעונים ,ועיינתי באסמכתאות, הגעתי למסקנות כדלקמן: .1הנאשם הורשע בעבירת חבלה ברשלנות בניגוד לסעיף 341לחוק העונשין ...הגם שנקודות המוצא אליהן כיון הסניגור אכן נקבעו בהכרעת הדין, אינני חושבת שמדובר במקרה שנסיבותיו חריגות או קלות במיוחד .כל העוסקים והקשורים בעבודות .2 .3 .4 .5 .6 בניה חייבים בחובת זהירות שתגן מפני חבלה את העובדים במקום ,המוזמנים אליו וגם המזדמנים באקראי )הדגשות ע“י העורך(. מקובל עלי ,כי זרם של משפטנים מלומדים ... סוברים שבגין עבירות רשלנות ,הנטולות כוונה פלילית ,לא ראוי להטביע בנאשם חותם של פליליות ...המחוקק הישראלי לא קיבל את הגישה, והשאיר בספר החוקים ...עבירות רשלנות נוספות כגון אלו ,המפורטות בחלופותיו הרבות של סעיף 338לחוק העונשין .מן הסתם לנוכח חרדתו של המחוקק לקדושת חיי אדם ,ודאגתו לשלמות הגוף. לא למותר ,לדעתי ,לציין שגם באסון ערד ,למרות ההתייחסות לדעת המלומדים ,נגזרו עונשי מאסר לריצוי בפועל על כל אחד מהנאשמים ,גם אלו שלגביהם נקבעה מידת אחריות פחותה. בגזר דין ...אליו הפנה הסניגור ,הושת על נאשם, שהורשע בעבירת תרמית בניירות ערך ,קנס בלבד, בשל התקדימיות שבהרשעה .אין הנמשל דומה לראיה... הגם שנקודת המוצא בעבירה של חבלה ברשלנות היא ,שהנאשם לא התכוון ואף לא צפה את תוצאת פעולתו או מחדלו הרשלניים ,התקיימו כל יסודות העבירה כמפורט בהכרעת הדין ...יש מקום להניח, שרק נס מנע תאונה קשה שתוצאותיה חמורות בהרבה. מאידך ,מקובלת עלי טענת הסניגור כי התביעה לא עשתה מלאכה שלמה במקרה זה .את העובדה שכתב האישום הוגש אך ורק כנגד הנאשם ,אקח במכלול שיקולי בעת שקילת עונשו של הנאשם, ביחד עם עברו הנקי ,והזמן הרב שחלף מיום ביצוע העבירה. לאחר ששקלתי מכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת כדלקמן: א .חודשיים מאסר על תנאי ,והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור הנאשם את העבירה שבה הורשע. ב ₪ 7500 .קנס .הנאשם ישלם את הקנס שהושת עליו בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים... ג .לא ישולם תשלום אחד במועדו תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי. ד .לא ישולם הקנס ,ייאסר הנאשם ל 21 -יום... ניתנה היום י“ג בניסן ,תשס“ג ) 15באפריל (2003במעמד הצדדים.
© Copyright 2024