סעיף

‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫‪10303‬‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫סעיף ‪ :22‬מועד החיוב במס במכירת טובין‬
‫כון‬
‫המ‬
‫‪ 22.1‬סעיף ‪)22‬א(‪ :‬מועד החיוב במס עם מסירת הטובין‬
‫‪ 22.1.1‬כללי‬
‫ל‬
‫מועד החיוב במע"מ מהווה מרכיב חשוב שלפיו נקבע עיתוי תשלום מס העסקאות‪.‬‬
‫מועד החיוב במע"מ קשור אמנם ליום ביצוע העסקה‪ ,‬אולם יש לבדוק את קביעותיו‬
‫המפורשות של המחוקק לענין זה‪ .‬למשל‪ ,‬יום מסירת הממכר אם מדובר בעסקת מכר‬
‫לפי סעיף ‪)22‬א( לחוק או יום מתן השירות אם מדובר בעסקת שירות‪ ,1‬אולם קיימים גם‬
‫חריגים ובעסקאות מסויימות נקבע מועד החיוב לפי יום קבלת התמורה או בדרך‬
‫אחרת‪ .‬הוראות החוק הנוגעות לענין הינן אלה הכלולות בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף‪,‬‬
‫תשל"ו‪) 1976-‬להלן ‪ -‬חוק מע"מ‪ ,‬או החוק(‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫מועד החיוב במס נראה על‪-‬פניו ענין פעוט וזניח‪ ,‬שהרי מאי נפקא מינה אם העוסק‬
‫יחוייב במס בחודש זה או חודש לאחר מכן‪ ,2‬אולם‪ ,‬למעשה‪ ,‬מועד זה עשוי להיות‬
‫משמעותי ביותר מבחינת העוסק‪ .‬המשמעות תבוא לידי ביטוי מעשי במקרה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫שביצוע עסקה מסוג זה הוא חוזר ונשנה‪ ,‬או במקרה בו שונה שיעור המס ואז שיעור‬
‫המע"מ שיחול על העוסק יהא תלוי במועד החיוב שלו‪ .‬חשיבות קביעת מועד החיוב‬
‫תתקיים גם במקרים בהם מבצע העוסק עסקאות בהיקף גדול ואז חבות המס שלו‬
‫גדולה למדי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יש לזכור כי "מס נדחה הוא מס נחסך"‪ ,‬וגובה החסכון תלוי‬
‫רק בסכום המס הנדחה‪.‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫במסגרת פרק ו' לחוק נעשתה אבחנה בין מועדי החיוב במס בהקשר לביצוע עסקאות‬
‫מסוגים שונים שבהן מועברים טובין‪ ,‬כגון‪ :‬מכר טובין‪ ,‬משגור‪ ,‬שימוש לצורך עצמי‪,‬‬
‫יבוא והפקעה‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף לעסקאות בהן מועבר נכס שאינו טובין‪ ,‬כגון מקרקעין‪ ,‬או‬
‫עסקאות מסוג של מתן שירות‪ ,‬להן נקבעו הוראות נפרדות לקביעת מועד החיוב במס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫הכוונה לעסקת שירות לגבי נותן שירות שמחזור עסקאותיו היה מעל ‪ 15‬מליון ש"ח‪ ,‬שבו מועד החיוב במס הוא עם מתן השירות‬
‫]סעיף ‪1)29‬א([‪ ,‬או במתן שירותי בניה שבהם מועד החיוב במס הוא המוקדם שבין גמר השירות או מסירת העבודה לבין קבלת‬
‫התקבול ]סעיפים ‪)28‬ב( ו‪ (1)29-‬לחוק[‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בניגוד למס הכנסה בו משמעות דחיית המס הינה משמעותית‪ ,‬מאחר ותשלום המס נדחה בשנה ולא בחודש‪.‬‬
‫רשויות מע"מ בחנו את האפשרות לשנות את עקרון קביעת מועד החיוב מהשיטה הקיימת )השיטה המסחרית( לשיטה המבוססת‬
‫על זמני קבלת התמורה בפועל )שיטת המזומנים(‪ .‬בתיקונים ‪ 41‬ו‪ 42-‬לחוק מע"מ שונו סעיפים ‪ 24‬ו‪1)(1)29-‬א()‪1‬ב(‪ ,‬באופן‬
‫שהורחבו העסקאות הנוגעות למועד חיוב במס לפי בסיס מזומן )ראו סעיפים ‪ .(29 ,24‬בהמשך לכך פוצל סעיף ‪ 22‬בתיקון ‪48‬‬
‫לחוק לשני חלקים‪ ,‬כאשר החלק הראשון מאמץ את ההסדר שקדם וחלקו השני קובע מועד חיוב במס לפי מועד קבלת התמורה‬
‫וחל על עוסקים שהיקף עסקיהם אינו עולה על מה שנקבע‪.‬‬
‫©‬
‫‪2‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫בחלק ניכר מהעסקאות החייבות במע"מ נקבע מועד החיוב במס לפי מועד מסירת‬
‫הממכר או מתן השירות‪ ,‬ולא לפי מועד קבלת התמורה‪ .‬מכאן‪ ,‬שאין להתפלא‪ ,‬כי רבים‬
‫העוסקים אשר יוצאים כנגד שיטת חיוב זו‪ ,‬אשר מחייבת אותם לשלם מע"מ עוד לפני‬
‫שקיבלו תמורה כלשהי עבור העסקה‪ .‬יש להדגיש‪ ,‬כי לעתים מדובר בהפרשי זמן‬
‫ארוכים למדי‪ ,‬כגון מספר חודשים של מתן אשראי מצד המוכר או נותן השירות‬
‫ללקוחו‪ ,‬ואז ניתן להבין את טענותיהם של העוסקים‪ ,‬אשר נאלצים לשלם את המע"מ‬
‫ממקורות אחרים‪.3‬‬
‫‪10304‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫דיוננו נוגע למועד החיוב במע"מ‪ ,‬קרי‪ ,‬מועד היווצרותה של חבות משפטית מצד העוסק‬
‫לשלם מע"מ בגין עסקה שביצע‪ ,‬אולם חוק מע"מ קובע מספר מועדים נוספים‪:‬‬
‫‪ .1‬מועד החיוב במע"מ‪;1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬מועד הוצאת החשבונית ;‬
‫‪3‬‬
‫‪ .3‬מועד הגשת הדו"ח התקופתי ;‬
‫‪ .4‬מועד תשלום המס‪.4‬‬
‫כל ארבעת המועדים האמורים תלויים זה בזה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מועד הוצאת החשבונית נמדד‬
‫ביחס למועד החיוב במע"מ‪ ,‬מועד תשלום המס תלוי במועד הגשת הדו"ח התקופתי‪,‬‬
‫וכיוצא באלה‪ .‬להמחשת התלות האמורה ניתן להיעזר בדוגמא של אדם הרוכש מקרר‬
‫מעוסק "גדול" שעליו חל סעיף ‪)22‬א( לחוק‪ ,‬בתנאי עסקה כדלקמן‪:‬‬
‫ל‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫א‪ .‬יום כריתת העסקה הינו ה‪ .24.2.15-‬הרוכש שילם לבעל העסק מקדמה על חשבון‬
‫הרכישה‪ .‬מועד אספקת המקרר שנקבע בין הצדדים הינו תוך ‪ 3‬חודשים מיום כריתת‬
‫העסקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביום ‪ 24.5.15‬נמסר המקרר לידי הרוכש‪ .‬מועד המסירה הינו גם מועד החיוב במע"מ‬
‫לפי סעיף ‪)22‬א( לחוק בעסקאות של מכר טובין‪ .‬בעל העסק הוציא חשבונית ביום‬
‫‪ ,7.6.15‬תוך שבועיים מיום מסירת המקרר‪ ,‬כנדרש לפי הוראת סעיף ‪ 46‬לחוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביום ‪ 10.6.15‬השלים הרוכש ושילם את יתרת התמורה של המקרר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביום ‪ 30.6.15‬הסתיימה תקופת הדו"ח התקופתי שהחלה ביום ‪ ,1.6.15‬כמשמעה‬
‫בתקנה ‪ 20‬לתקנות מע"מ‪.‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫ה‪ .‬ביום ‪ 15.7.15‬הגיש בעל העסק דו"ח תקופתי לרשויות מע"מ‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪)67‬ב(‬
‫לחוק‪ ,‬ובו כלל את העסקה‪ ,‬בהתאם להוראת סעיף ‪ 69‬לחוק‪ .‬באותו יום שילם בעל‬
‫העסק גם את מס העסקאות‪ ,‬שחב בו בגין העסקאות הכלולות בדו"ח התקופתי‬
‫ובכללן עסקה זו‪ ,‬כמצוות סעיף ‪ 88‬לחוק‪.‬‬
‫להלן תרשים שימחיש זאת‪:‬‬
‫יום כריתת‬
‫העסקה‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.6.15‬‬
‫‪10.6.15‬‬
‫‪7.6.15‬‬
‫תקופת הדו"ח‬
‫‪30.6.15‬‬
‫‪15.7.15‬‬
‫סעיפים ‪ 29-22‬לחוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 46‬לחוק‪ .‬לפי הוראת הסעיף‪ ,‬יש להוציא חשבונית תוך ‪ 14‬ימים ממועד החיוב במס‪ .‬אמנם‪ ,‬לנישום עומדת תקופה בת ‪14‬‬
‫ימים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להוצאת החשבונית‪ ,‬אך הנוהג המקובל הוא להחשיב את היום האחרון במסגרת התקופה כמועד הוצאתה‪,‬‬
‫מאחר ודחיית הוצאתה כמידת האפשר תשפיע גם על מועד התשלום‪.‬‬
‫סעיף ‪ 67‬לחוק‪ .‬לפי הסעיף‪ ,‬יש להגיש את הדו"ח התקופתי תוך ‪ 15‬ימים מיום סיום תקופת הדיווח‪ .‬הגדרת המונח "תקופת‬
‫הדיווח" קבועה בתקנה ‪ 20‬לתקנות מע"מ‪ .‬סעיף ‪ 69‬לחוק מוסיף וקובע את סוג העסקאות שיש לכלול בדו"ח התקופתי‪ .‬סעיף‬
‫‪ 68‬לחוק קובע מועד ותנאים להגשת דו"ח ארעי‪ ,‬שעשוי בנסיבות מסויימות להחליף את הדו"ח התקופתי‪.‬‬
‫סעיפים ‪ 92-88‬לחוק ‪ +‬תקנות ‪ 2‬ו‪ 4-‬לתקנות מע"מ )מוסדות כספיים ומלכ"רים(‪ ,‬תשל"ו‪ .1976-‬לפי הוראות החיקוקים‬
‫האמורים‪ ,‬יש לשלם את המס במועד הגשת הדו"ח התקופתי או הדו"ח הארעי‪ ,‬כמשמעם בסעיפים ‪ 68-67‬לחוק‪.‬‬
‫©‬
‫‪2‬‬
‫‪24.5.15‬‬
‫מועד המסירה‬
‫השלמת‬
‫מועד‬
‫תמורת‬
‫הוצאת‬
‫החשבונית העסקה‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪24.2.15‬‬
‫מקדמה‬
‫מועד החיוב במס‬
‫מועד הגשת הדו"ח‬
‫התקופתי ‪ +‬מועד‬
‫תשלום המס‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10305‬‬
‫דיוננו ימוקד בנושא המועד הראשון בלבד‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בנושא מועד החיוב במע"מ‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ :‬מתוך כלל העסקאות החייבות במס‪ ,‬שמועדן נקבע בפרק ו' לחוק‪ ,‬נתמקד במועד‬
‫החיוב של עסקת מכר טובין‪.‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫‪" 22.1.2‬מכר" לעומת "שירות"‬
‫ל‬
‫על מנת שנחרוץ דין לגבי עסקאות של מכר טובין‪ ,‬יש לאבחן תחילה בין עסקאות "מכר"‬
‫ובין עסקאות "שירות"‪ .‬האבחנה אינה תמיד קלה‪ .‬הדרך לעשות זאת היא לבחון‬
‫תחילה האם עסקה פלונית מהווה עסקת "מכר"‪ ,‬כמשמעו בסעיף ‪ 1‬לחוק‪ .‬הגדרת‬
‫"מכר" בחוק הינה רחבה למדי וכוללת גם השכרה של נכסים‪ ,‬נכסים שניתנו כמתנה‪,‬‬
‫הפקעת נכסים‪ ,‬שימוש לצורך עצמי ועוד‪ .‬רק אם מגיעים למסקנה שהעסקה אינה‬
‫מהווה עסקת "מכר"‪ ,‬יש לעבור לשלב הבא ולבחון האם מדובר בעסקת "שירות"‪,‬‬
‫כמשמעה בסעיף ‪ 1‬לחוק‪ .‬זאת‪ ,‬משום ש"שירות" מוגדר כ"כל עשייה בתמורה למען‬
‫הזולת שאיננה מכר‪ ,‬לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף‪) "...‬הדגשה לא במקור(‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫ייתכנו גם מקרים בהם העסקה משלבת יסודות של מכר ושירות גם יחד )להלן ‪-‬‬
‫עסקאות מעורבות(‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במצב בו נמסרה מכונה לתיקון )למשל‪ ,‬מחשב(‬
‫ובמסגרת התיקון הוכנסו בה רכיבים חדשים‪ .‬במקרה זה יהא מועד חיוב מס אחד לגבי‬
‫שירות התיקון שניתן והרכיבים שנמכרו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מועד חיוב אחד לעסקה המעורבת‪,‬‬
‫כולה‪ .‬המועד עצמו ייקבע על פי שיטת העיקר והטפל‪ :‬אם מרכיב המכר הוא הדומיננטי‬
‫בעסקה המעורבת הרי שתחול הוראת סעיף ‪)22‬א( לחוק )חיוב במס במועד המסירה(‪,‬‬
‫ואילו אם מרכיב השירות הוא הדומיננטי ‪ -‬תחול הוראת סעיף ‪ 24‬לחוק )חיוב במס‬
‫במועד קבלת התמורה(‪ .‬תיתכן עסקה מעורבת המשלבת מרכיב של מכר ומרכיב של‬
‫מתן שירות מתמשך‪ .‬לגבי מתן שירות מתמשך נקבע מועד החיוב במס באופן שונה‪,‬‬
‫והוא פונקציה של מועדי קבלת התמורה‪ .‬גם לגבי עסקה מעורבת ממין זה יחול עקרון‬
‫העיקר והטפל והמרכיב הדומיננטי בעסקה הוא שיכריע‪ .1‬הדבר עולה מהוראת סעיף ‪8‬‬
‫לחוק הקובעת‪ ,‬כי "בעסקה הכוללת נכס ושירות יהיה מחיר כולם מחיר העסקה"‪.‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫במכירת נכס בה ניתנה אחריות לתקופה מסויימת‪ ,‬כחלק אינטגרלי מעסקת היסוד )לא‬
‫נדרשה תמורה נוספת עבור האחריות(‪ ,‬יחול מועד החיוב במועד החיוב של עסקת‬
‫היסוד‪ .‬אולם‪ ,‬אם שירות האחריות ניתן כעסקה עצמאית )בתמורה נפרדת( בשירות‬
‫מתמשך‪ ,‬יחול סעיף ‪ 24‬או ‪1)29‬א( לפי הענין‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עם קבלת התמורה או עם תום‬
‫תקופת האחריות‪ .‬אם בתקופת האחריות ישולם תשלום נוסף על תיקון‪ ,‬יהיה מועד‬
‫החיוב לפי מועד התקבול‪ .2‬אגב‪ ,‬גם על שירותי אספקת מים תחול ההוראה של שירות‬
‫מתמשך שלא ניתן להפריד בין חלקיו‪.2‬‬
‫©‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ראו בענין זה סעיף ‪ 8‬לחוק וכן ע"א ‪ 848 ,863/75‬צבי גולדשטיין נ' פ"ש ת"א‪ ,‬פ"ד לב)‪ 365 (1‬והאתר המשפטי מסטקס;‬
‫ע"ש )ת"א( ‪ 150/80‬א‪.‬מ‪.‬י‪ .‬הנדסת חימום ומיזוג אויר‪ ,‬שותפות רשומה נ' מנהל המכס והבלו )‪ ,(14.10.80‬האתר המשפטי‬
‫מסטקס‪ ;,‬ע"ש )ת"א( ‪ 239/85‬קן מהנדסים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א‪ ,‬אוגדני שפט ‪ 690‬והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫ראו חוזר רשות המסים ‪ -‬מועד החיוב במס מיום ‪ ,23.6.08‬אתר מסטקס ואתר רשות המסים‪.‬‬
‫‪10306‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪ 22.1.3‬מכר טובין‬
‫כון‬
‫המ‬
‫עסקאות של מכר טובין הינן סוג עסקאות שכיח ביותר‪ ,‬מאחר וההגדרה הרחבה של‬
‫המונחים "מכר" ו"טובין" בסעיף ‪ 1‬לחוק‪ 1‬מורים לנו שהמונח "מכר טובין" כולל מגוון‬
‫רב של עסקאות‪ .‬לענין מועד החיוב במס בעסקאות של מכר טובין‪ ,‬הרי שלשון סעיף ‪22‬‬
‫לחוק מע"מ קובעת כדלקמן‪:‬‬
‫ל‬
‫"‪ .22‬במכר טובין‬
‫)א( במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה; נמסרו הטובין בחלקים ‪ -‬חל החיוב על כל חלק‬
‫שנמכר‪ .‬לענין זה ‪" -‬מסירה" כמשמעותה בסעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪.21968-‬‬
‫‪)3‬ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה‪ ,‬יחול החיוב במס עם‬
‫קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל‪:‬‬
‫)‪ (1‬עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים;‬
‫)‪ (2‬עוסק שמתקיים בו האמור בפרט ‪)2‬ג( לתוספת א' להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי‬
‫חשבונות(‪ ,‬התשל"ג‪".1973-‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫מסקנה ראשונה הנובעת מהוראת סעיף ‪)22‬א( לחוק היא‪ ,‬שמועד החיוב במע"מ‬
‫בעסקאות של מכר טובין נקבע על פי השיטה המסחרית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לפי מועד ביצוע פעולת‬
‫המכר‪ ,‬ולא לפי מועד קבלת התמורה עבור הממכר‪ .‬למעשה‪ ,‬המחוקק בחר למסות את‬
‫המוכר במועד מסירת הטובין שנמכרו )להלן ‪ -‬הממכר( לקונה‪ ,‬וליום ביצוע פעולת‬
‫המכר נבחר "יום המסירה"‪ .‬חשיבותו של יום המסירה עולה גם מהוראת סעיף ‪133‬‬
‫לחוק מע"מ‪ ,‬אשר קובעת חזקה‪ ,‬כי מסירת נכס על ידי עוסק במהלך עסקו‪ ,‬למעט‬
‫במשגור‪ ,‬תיחשב למכירה‪ .‬הוראת סעיף ‪ 133‬לחוק הינה‪:‬‬
‫"‪ .133‬חזקת מכירה‬
‫עוסק שמסר במהלך עסקו נכס של עסקו לאחר‪ ,‬למעט מסירה לשם מכירה במשגור‪ ,‬יראוהו כאילו‬
‫מכר אותו אם לא הוכח היפוכו של דבר‪ .‬לענין זה‪ ,‬מסירה ‪ -‬כמשמעותה בסעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪,‬‬
‫התשכ"ח‪."1968-‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫יש לשים לב‪ ,‬כי הוראת סעיף ‪ 133‬לחוק הינה רחבה והיא חלה על מכירת כל סוגי‬
‫הנכסים‪ ,‬הן טובין והן מקרקעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬סעיף ‪ 133‬לחוק קובע חזקת מכירה לגבי נכס‬
‫‪3‬‬
‫©‬
‫‪2‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪1‬‬
‫ההגדרות הן‪:‬‬
‫"'מכר' ‪ -‬לענין נכס ‪ -‬לרבות השכרתו‪ ,‬מקחו אגב שכירות‪ ,‬הקניית רשות לשימוש בו בתמורה‪ ,‬הקניית זכות בו‪ ,‬שימוש בו לצורך‬
‫עצמי‪ ,‬ולרבות הפקעתו‪ ,‬חילוטו או החרמתו‪ ,‬בתמורה‪ ,‬וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד‪ ,‬ולענין מקרקעין ‪ -‬גם לרבות‬
‫פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין‪ ,‬תשכ"ג‪ ;1963-‬ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד‬
‫מקרקעין‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 8‬לחוק האמור‪ ,‬אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה;‬
‫'טובין' ‪ -‬לרבות ‪-‬‬
‫)‪ (1‬עצים‪ ,‬שתילים‪ ,‬פרחים‪ ,‬יבול וכיוצא באלה הנמכרים בנפרד מהקרקע;‬
‫)‪ (2‬זכות‪ ,‬טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר ‪ -‬ידע‪ ,‬למעט זכות במקרקעין או בתאגיד‪ ,‬ולמעט ניירות ערך‬
‫ומסמכים סחירים וזכויות בהם;"‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪ 1968-‬קובע‪:‬‬
‫"‪ .8‬מסירה כיצד?‬
‫)א( מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות הקונה‪.‬‬
‫)ב( היה הממכר חלק מתוך צובר של נכסים‪ ,‬תהא המסירה בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את ייחוד הממכר וקבלתו על ידי‬
‫הקונה‪.‬‬
‫)ג( הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל‪ ,‬תהא המסירה בהעמדת הממכר לרשות המוביל‪ ,‬ובלבד שהמוביל אחראי כלפי הקונה‬
‫על פי חוזה ההובלה"‪.‬‬
‫תחילה מיום ‪) 1.1.15‬תיקון ‪ - 48‬ס"ח ‪ 2478‬התשע"ה ‪.(41 ,4.12.14‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10307‬‬
‫שנמסר על ידי עוסק בלבד במהלך עסקו‪ ,‬ולא לגבי מסירת נכסים על ידי מוסד כספי או‬
‫מלכ"ר‪ ,‬אלא אם מדובר בעסקת אקראי במקרקעין‪.1‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫בענין יער זאב‪ 2‬מכרה המערערת חציר‪ ,‬שאותו היא העבירה ישירות משדות הספקים‬
‫המגדלים אותו אל הקונים‪ .‬לקונים היתה אפשרות לעשות אחת משתיים בעת קבלת‬
‫החציר‪ (1) :‬לסרב לקבל את החציר ולהחזירו; )‪ (2‬להשאיר את החציר ברשותם ולנהל‬
‫משא ומתן לקביעת המחיר‪ .‬בבית המשפט התנהל דיון סביב מועד החיוב במס בנסיבות‬
‫המקרה‪ ,‬המשליך גם על מועד הוצאת החשבונית‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שמועד מסירת‬
‫החציר לידי הקונים הוא מועד החיוב במס אליבא דסעיף ‪ 22‬לחוק‪ ,‬אף שלקונים מותר‬
‫לסרב לעסקה או להסכים ולנהל משא ומתן על מחיר העסקה‪ .‬זאת‪ ,‬משום שמדובר‬
‫בעסקת מכר על תנאי כמשמעה בסעיף ‪)27‬א( לחוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪.1973-‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬המכר שריר וקיים כל עוד לא נתקיים התנאי‪ ,‬כלומר‪ ,‬קיומה של האופציה‬
‫בידי הקונה להחזיר את הממכר ולבטל את העיסקה אינה שוללת מהעסקה את תוקפה‪,‬‬
‫כל עוד לא נעשה שימוש באופציה זו‪.‬‬
‫ל‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫פסק הדין בענין יער זאב עומד בסתירה לפסק דין שקדם לו בענין ב‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬רדיו וטלויזיה‪.3‬‬
‫באותו מקרה מסרה המערערת טלויזיות בתנאי "מכירה או החזר"‪ .‬במלים אחרות‪,‬‬
‫למקבל הסחורה ניתנה ברירה‪ :‬לשלם עבור הסחורה או להחזירה למערערת‪ .‬עם מסירת‬
‫הסחורה בתנאים אלה הוציאה המערערת חשבונית‪ ,‬שעליה נרשם כי החשבונית לא תהא‬
‫בת‪-‬תוקף אלא אם וכאשר התמורה בעד הטלויזיות תסולק‪ .‬כן נרשם באותה חשבונית‪ ,‬כי‬
‫הבעלות על הטלויזיות תישאר בידי המערערת‪ ,‬ולא תעבור לאחר‪ ,‬אלא אם וכאשר‬
‫התמורה תסולק‪ .‬לאחר זמן מה נתברר‪ ,‬כי מי שקיבל את הסחורה היה רמאי‪ ,‬כך‬
‫שהסחורה לא הוחזרה וגם התמורה לא סולקה‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬שלא נתהוותה במקרה‬
‫זה כל עסקת מכר בין הצדדים‪ .‬לדידו‪ ,‬אין מדובר במכר על תנאי לפי סעיף ‪ 27‬לחוק‬
‫החוזים )חלק כללי(‪ ,‬מאחר ובחוזה על תנאי "איש מן הצדדים אינו רשאי להכשילו"‪,‬‬
‫ואילו כאן הקונה חופשי שלא לבצע את הקניה המתוכננת בתנאי‪ ,‬כמובן‪ ,‬שיחזיר את‬
‫הסחורה‪ .‬כן נקבע שאין מדובר בעסקת מכר במשגור כמשמעה בסעיף ‪ 23‬לחוק מע"מ‪.4‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫לדעתנו‪ ,‬יש להעדיף את הלכת יער זאב על פני הלכת ב‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬רדיו וטלויזיה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫לראות במסירת נכסים על ידי עוסק במהלך עסקו בתנאי "מכירה או החזר" כמכירת‬
‫נכסים לכל דבר‪ ,‬כל עוד לא יוכיח המוכר אחרת‪ .‬זאת‪ ,‬לאור הוראת סעיף ‪ 133‬לחוק‬
‫מע"מ‪ .5‬כלומר‪ ,‬החזקה הקבועה בסעיף ‪ 133‬לחוק עומדת לרעת העוסק‪-‬המוסר‪ .‬נראה גם‪,‬‬
‫כי קביעת בית המשפט בענין ב‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬רדיו וטלויזיה ניתנה על רקע הנסיבות העגומות של‬
‫אותו מקרה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬על רקע היותו של הקונה רמאי‪ ,‬אשר לא נתכוון כלל לקיים עסקה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫©‬
‫‪4‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪1‬‬
‫יש לשים לב לכך שסעיף ‪ 133‬לחוק נוגע למסירת "נכס" על ידי עוסק במהלך עסקו‪ ,‬ואילו סעיף ‪ 22‬לחוק עוסק במסירת טובין‬
‫בלבד המהווה מכירה‪ .‬מכאן ניתן ללמוד שתחולתה של החזקה הקבועה בסעיף ‪ 133‬רחבה ונוגעת לסעיפי חוק נוספים מלבד‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק‪.‬‬
‫ע"ש )חי'( ‪ 98/87‬יער זאב בע"מ נ' מדינת ישראל )‪ ,(3.12.87‬אוגדני י‪ .‬שפט‪ 972 ,‬והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫ע"ש )ת"א( ‪ 226/81‬ב‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬רדיו וטלויזיה ‪ 1978‬בע"מ נ' מנהל המכס והבלו ירושלים )‪ ,(21.12.82‬אוגדני י‪ .‬שפט‪720 ,‬‬
‫והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫נדגיש‪ ,‬כי מחלוקת דומה קיימת בנושא של רישום תקבולים בנסיבות בהן נמסרה סחורה ללקוח‪ ,‬אשר השאיר שיק פקדון לבעל‬
‫החנות‪ ,‬לפי סעיף ‪)7‬א( להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות( )מס' ‪ ,(2‬התשל"ג‪ .1973-‬ראו עמ"ה ‪ 111/95‬אופוס‬
‫אופנה בע"מ נ' פ"ש ת"א‪ ,‬האתר המשפטי מסטקס‪ ,‬בו פסק בית המשפט באופן דומה להלכת יער זאב‪ ,‬ומנגד ראו עמ"ה‬
‫‪ 29/86‬גוס שלום נ' פ"ש חיפה‪ ,‬האתר המשפטי מסטקס‪ ,‬אשר מזכיר יותר את הלכת ב‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬רדיו וטלויזיה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 133‬לחוק קובע‪:‬‬
‫"‪ .133‬חזקת מכירה‬
‫עוסק שמסר במהלך עסקו נכס של עסקו לאחר‪ ,‬למעט מסירה לשם מכירה במשגור‪ ,‬יראוהו כאילו מכר אותו אם לא הוכח‬
‫היפוכו של דבר‪ .‬לענין זה‪ ,‬מסירה ‪ -‬כמשמעותה בסעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪ ,‬התשכ"ח‪".1968-‬‬
‫‪10308‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫יש לציין‪ ,‬כי קביעת מועד המסירה כמועד החיוב במס הינה רק כאשר חוזה המכר נכרת‬
‫לפני מועד המסירה‪ .‬אם נמסר הנכס לאדם‪ ,‬ורק זמן מה לאחר מכן נכרת חוזה מכר בין‬
‫הצדדים‪ ,‬הרי שמועד כריתת החוזה )מועד המכירה( ייחשב למועד החיוב במס‪ ,‬ולא‬
‫מועד המסירה‪ .‬ענין זה נקבע בפסק דין שלמה כהן‪ .1‬כן נקבע‪ ,‬שנטל ההוכחה להראות‬
‫כי מסירת הנכס לא בוצעה במסגרת אקט של מכירה מוטל על המוכר‪ ,‬שהרי חזקת‬
‫המסירה הקבועה בסעיף ‪ 133‬לחוק עומדת לרעתו‪ .2‬לפיכך‪ ,‬במצב בו נמסרו הטובין‬
‫לאדם‪ ,‬בהשאלה או בהשכרה קודם למכירה‪ ,‬הרי שהוראת סעיף ‪ 22‬לחוק אינה חלה כל‬
‫עוד לא בוצעה מכירה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם מדובר בהשכרה הקודמת למכירה‪ ,‬הרי שתחול‬
‫חובת תשלום מס לגבי התמורה )דמי השכירות( ששולמה‪.‬‬
‫ל‬
‫‪ 22.1.4‬הפסקת פעילות של עוסק )סעיף ‪ 137‬א)א( לחוק(‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫לאור סעיף ‪137‬א)א( הקובע שבמקרה שהוכח להנחת דעתו של המנהל‪ ,‬כי עוסק הפסיק‬
‫כליל את עסקיו או העביר את הבעלות על עסקו לאחר ונשאר ברשותו נכס‪ ,‬יהא דינו של‬
‫אותו נכס בתום שנתיים מיום ההפסקה או ההעברה כדין נכס שנעשה בו שימוש לצורך‬
‫עצמי‪ ,‬מתעוררת השאלה מה יהיה מועד החיוב במס כאשר נעשה בנכס שימוש עצמי‬
‫לפני תום השנתיים מיום ההפסקה או ההעברה‪.‬‬
‫עמדת רשות המסים היא שרק כאשר לא נעשה במהלך התקופה האמורה שימוש כל‬
‫שהוא בנכס בידי בעל הנכס‪ ,‬לרבות שימוש עצמי כהגדרתו בסעיף ‪ 1‬לחוק יידחה מועד‬
‫החיוב בשנתיים‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪137‬א)ב( לחוק האמור בסעיף זה לא יחול על נכסים עסקיים שמחירם הכולל‬
‫פחות מן הסכום הקבוע לגבי עוסק פטור‪.‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫‪ 22.1.5‬מהי "מסירה"?‬
‫להבנת משמעות המונח "מסירה" בהקשר של עסקאות מכר‪ ,‬מפנה אותנו החוק לסעיף ‪8‬‬
‫לחוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪) 1968-‬להלן ‪ -‬חוק המכר(‪ .3‬סעיף ‪ 8‬האמור מגדיר "מסירה"‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ע"ש )חי'( ‪ 98/90‬שלמה כהן נ' מנהל המכס ומע"מ )‪ ,(29.4.91‬האתר המשפטי מסטקס; אוגדני י‪ .‬שפט‪ .1693 ,‬באותו‬
‫מקרה מסר המערער מכונת קירור לשימוש חברה עמה עבד‪ ,‬אשר עסקה בייצור גלידה‪ ,‬אולם חשבונית מס על מכירתה הוצאה‬
‫רק לאחר ‪ 5‬חודשים‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬כי המערער הרים את נטל ההוכחה‪ ,‬כי בעת מסירת המכונה טרם נתגבשה עסקת המכר‬
‫בין הצדדים‪ ,‬אלא בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫ראו בהקשר זה גם י' פוטשבוצקי‪ ,‬חוק מס ערך מוסף‪ ,‬מהדורה שלישית )התשנ"א‪.177-176 ,(1991-‬‬
‫סעיפים חשובים נוספים בחוק המכר הנוגעים לענייננו הם‪ :‬סעיף ‪ 7‬הקובע את חובת המסירה והעברת הבעלות בנכס המוטלת על‬
‫המוכר‪ ,‬סעיף ‪ 9‬הקובע את מועד המסירה‪ ,‬ולפיו יימסר הממכר על אתר או תוך זמן סביר לאחר גמירת החוזה‪ ,‬אלא אם הוסכם‬
‫אחרת בין הצדדים )כמו כן חלה חובה על המוכר להודיע לקונה זמן סביר מראש על מועד המסירה(‪ ,‬סעיף ‪ 10‬שעניינו מקום‬
‫המסירה וסעיף ‪ 33‬הקובע חזקת העברת הבעלות בנכס במועד מסירתו‪ ,‬אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים‪.‬‬
‫©‬
‫‪2‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫"‪ .8‬מסירה כיצד?‬
‫)א( מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות הקונה‪.‬‬
‫)ב( היה הממכר חלק מתוך צובר של נכסים‪ ,‬תהא המסירה בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את‬
‫ייחוד הממכר וקבלתו על ידי הקונה‪.‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10309‬‬
‫)ג( הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל‪ ,‬תהא המסירה בהעמדת הממכר לרשות המוביל‪,‬‬
‫ובלבד שהמוביל אחראי כלפי הקונה על פי חוזה ההובלה‪.".‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬ניתן להסיק‪ ,‬כי מסירת הממכר מתבצעת לרוב עם העמדת הממכר‬
‫לרשות הקונה )סעיף ‪)8‬א( לחוק המכר(‪ .‬כלומר‪ ,‬המסירה יכול שתבוא לידי גמר בפעולה חד‬
‫צדדית של המוכר שאינה דורשת שיתוף פעולה מצד הקונה‪ .‬אמנם‪ ,‬חוק המכר אינו דן‬
‫כלל במסירה קונסטרוקטיבית או במסירה סמלית‪ ,‬אך כל מקרה של "העמדת הממכר‬
‫לרשות הקונה" מהווה "מסירה" כמשמעותה בחוק‪ .‬אם מדובר בפעולה אחרת‪ ,‬הרי‬
‫שרק מכוח הסכמת הצדדים‪ ,‬המפורשת או המשתמעת‪ ,‬או מכוח נוהג המתייחס‬
‫לעסקה‪ ,‬יראו בה קיום של חיוב המסירה‪ .1‬יש גם לציין‪ ,‬שאף כי חזקה היא שהמסירה‬
‫והעברת הבעלות מתרחשות במקביל‪ ,‬אין כל מניעה שהמסירה תבוצע לפני העברת‬
‫הבעלות בנכס או אחריה‪.‬‬
‫ל‬
‫המסירה יכול שתבוצע על ידי מתן אמצעי לקונה להשיג את החזקה בנכס‪ ,‬כגון מתן‬
‫מפתחות לקונה אשר יאפשרו לו לפתוח מחסן או דירה בה נמצאים המיטלטלין‪ ,‬או על‬
‫ידי העברת מסמכי ההחזקה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬יראו במתן האמצעי משום קיום מותנה של‬
‫המסירה‪ .‬אם התנאי אינו מתקיים‪ ,‬דהיינו המיטלטלין לא נמצאים במקומם למשל‪,‬‬
‫הרי שהמסירה לא קוימה‪ .‬דרך אחרת לביצוע מסירה היא על ידי ייחוד )ראו סעיף ‪)8‬ב(‬
‫לחוק המכר(‪ .‬בדרך זו מייחד המוכר את הממכר בנפרד משאר הנכסים שהוא מוכר‬
‫בעסקו‪ ,‬וכן מודיע לקונה על ייחוד הממכר‪ .‬פעולה חד צדדית זו מאפשרת לקונה לקבל‬
‫את הממכר‪ ,‬ועל ידי כך באה לידי סיום ה"מסירה"‪ ,‬אף כי הקונה עדיין לא קיבל את‬
‫הממכר לידיו‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫דרך אחרת לביצוע עסקת מכר טובין תיתכן במקרה בו הנכס הנמכר מוחזק על ידי צד‬
‫שלישי‪ .‬במקרה זה יש צורך בשיתוף פעולה מהצד השלישי‪ ,‬מחזיק הנכס‪ ,‬בכדי שעסקת‬
‫המכר תתקיים והנכס יימסר לקונה‪ .‬לכן‪ ,‬המסירה של הנכס מהמוכר לקונה לא תושלם‬
‫עד שהצדדים יודיעו למחזיק אודות המכירה‪ ,‬בין בכתב ובין בדרך אחרת‪ .‬דוגמא לכך‬
‫היא מצב בו הנכס מושכר על ידי המוכר לצד שלישי בזמן כריתת הסכם המכר‪ .‬שאלה‬
‫המחזיק )הצד השלישי( מסרב‬
‫שעשויה להתעורר היא‪ ,‬מה הדין בנסיבות בהן השוכר או‬
‫לקיים את ההוראה שהורה המוכר למסור את הנכס לקונה‪.2‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫במקרה בו הובלת הממכר מהמוכר לקונה מבוצעת על ידי צד שלישי )המוביל(‪ ,‬הרי‬
‫שעולה שוב שאלת מועד השלמת ה"מסירה"‪ .‬התשובה לשאלה זו תלויה בתוכנו של‬
‫חוזה ההובלה שנערך עם המוביל‪ .‬אם נקבע בחוזה שהמוביל )ולא המוכר( אחראי כלפי‬
‫הקונה‪ ,‬הרי שה"מסירה" נסתיימה עם העמדת הממכר לרשות המוביל )סעיף ‪)8‬ג( לחוק‬
‫המכר(‪ .3‬לעומת זאת‪ ,‬אם אין אחריות של המוביל כלפי הקונה אליבא דחוזה ההובלה‪,‬‬
‫אלא אחריות כלפי המוכר בלבד‪ ,‬הרי שסיום ה"מסירה" יהא עם העברת הממכר‬
‫מהמוביל לקונה‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי אחריותו של המוביל כלפי הקונה אינה חייבת להיקבע‬
‫המוביל לקונה ועשויה להיקבע גם בחוזה שבין המוביל למוכר‪ ,‬כאשר‬
‫בחוזה שנכרת בין‬
‫הקונה משמש בו כמוטב‪.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫©‬
‫‪1‬‬
‫להרחבה‪ ,‬ראו א' זמיר‪ ,‬חוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪ ,1968-‬פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג‪ .‬טדסקי‪.196-183 ,‬‬
‫לפי הדין האמריקאי‪ ,‬כל עוד לא אישר המחזיק שמעתה והלאה הוא מחזיק בנכס עבור הקונה‪ ,‬או כל עוד לא נמסר לקונה מסמך‬
‫בעלות סחיר המזכה אותו בקבלת הנכסים‪ ,‬לא נחשב הדבר כמסירה‪ .‬ראו א' זמיר‪ ,‬חוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪ ,1968-‬פירוש לחוקי‬
‫החוזים בעריכת ג‪ .‬טדסקי‪.193-192 ,‬‬
‫ראו גם סעיפים ‪)10‬ג( ו‪)22-‬ב( לחוק המכר‪.‬‬
‫ראו גם י' פוטשבוצקי‪ ,‬חוק מס ערך מוסף‪) ,‬מהדורה חמישית‪.225 ,(1999 ,‬‬
‫‪10310‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪ 22.1.6‬מסירה בשלבים‬
‫כון‬
‫המ‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק מתייחס גם למצב בו נמסר הנכס בשלבים‪ .‬אמנם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬נמסר‬
‫הנכס במועד אחד‪ ,‬אולם‪ ,‬קיימים מקרים בהם הנכס מורכב מחלקים‪ ,‬אשר נמסרים‬
‫לקונה במספר מועדים‪ .‬דוגמא לכך יכולה לשמש רכישת סלון‪ ,‬כאשר השולחן עשוי‬
‫להימסר על אתר‪ ,‬ואילו הכורסאות עשויות להימסר לקונה במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫במקרה זה יחול מועד החיוב במע"מ באופן יחסי עבור כל חלק שנמסר‪ .‬אם נחזור‬
‫לדוגמא‪ ,‬הרי שבמועד מסירת השולחן תקום החבות במע"מ בגין חלק העסקה המשקף‬
‫את מחיר השולחן‪ ,‬ואילו יתרת החבות במע"מ תקום עם מסירת הכורסאות לידי‬
‫הקונה‪.‬‬
‫ל‬
‫הכלל הקבוע בסעיף ‪ 22‬לחוק הינו "נמסרו הטובין חלקים חלקים ‪ -‬חל החיוב על כל‬
‫חלק שנמכר"‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שאם עוסק מוכר טובין‪ ,‬אשר נמסרים לקונה‬
‫בשלבים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬חלק מהטובין נמסרים במועד פלוני וחלק במועד אחר‪ ,‬יקום החיוב‬
‫במס בחלקים אף הוא לגבי כל חלק של הטובין שנמסר לקונה‪ .‬מכאן יוצא‪ ,‬שהקונה‬
‫יחוייב במס מספר פעמים בהתאם למספר ה"מסירות" שהיו במכירה זו‪ .‬חבות המס‬
‫תהיה יחסית‪ ,‬לפי היחס בין חלק הטובין שנמסרו ובין סך כל הטובין שנרכשו‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫הכלל יחול גם במצב בו מדובר בטובין‪ ,‬המהווים יחידה אחת אולם ניתן למסור אותם‬
‫חלקים חלקים‪ ,‬כגון מכונה או מכשיר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במצב בו נמכר אופנוע חלקים‪-‬‬
‫חלקים‪ ,‬כאשר בשלב הראשון נמסרים הגלגלים ובמועד אחר נמסרים שאר חלקי‬
‫האופנוע הניתנים להרכבה‪.‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫שאלה שעשויה להתעורר היא‪ ,‬מה הדין במצב בו נמסרו טובין חלקים‪-‬חלקים‪ ,‬כאשר‬
‫במקצת ה"מסירות" נמסרו לקונה חלקים טפלים של הממכר ואילו ביתרת‬
‫ה"מסירות" נמסרו לו החלקים העיקריים של הממכר‪ .‬כלומר‪ ,‬האם ניתן ללמוד מסעיף‬
‫‪ 22‬לחוק שיש לפצל בכל מקרה ומקרה ללא קשר לטיב החלק שנמסר‪ ,‬או שמא ניתן‬
‫לאחד מספר מסירות במקרים מסויימים ולקבוע להם מועד אחד של חיוב במס‪.‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫התשובה לשאלה זו אינה פשוטה‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬כי לשון סעיף ‪ 22‬לחוק אינה מותירה‬
‫פתח לפירוש אחר מלבד פיצול מועדי החיוב במס בהתאם למספר המסירות‪ .‬לטענתם‪,‬‬
‫עקרון הפיצול הקבוע בסעיף ‪ 22‬לחוק יחול בכל מקרה ומקרה‪ ,‬ואין זה משנה מה‬
‫משקלו של חלק הטובין שנמסרו מכלל הטובין שנמכר‪ .1‬לדעתנו‪ ,‬יש לפרש את סעיף ‪22‬‬
‫לחוק פירוש תכליתי מרחיב מעט יותר משיקולי פרקטיקה‪ .‬אין כל טעם בחיוב נישום‬
‫במס מספר רב של פעמים‪ ,‬גם כאשר חלק מן הטובין שנמסרו הינם שוליים ביותר ביחס‬
‫לכלל הטובין‪ .‬זאת‪ ,‬משום שכל מועד חיוב במס גורר אחריו חובה לבצע מספר פעולות‬
‫נוספות כגון הוצאת חשבונית‪ ,‬דיווח ותשלום המס‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם נמשיך עם דוגמת‬
‫מכירת האופנוע‪ ,‬הרי שיכול שבמועד מסויים יימסרו לקונה ברגים לחיבור הכידון‬
‫ובמועד אחר יימסר הכידון עצמו‪ .‬במקרים כאלו ניתן לאחד את מועדי החיוב במס‬
‫השונים‪ ,‬שהינם פונקציה של מועדי מסירה שונים‪ ,‬למועד חיוב אחד‪ ,‬הוא מועד מסירת‬
‫הכידון )מועד מסירת החלק העיקרי של הממכר(‪ .‬מאחר ולשון החוק אינה מציעה‬
‫אפשרות כזו‪ ,‬הרי שראוי שרשויות מע"מ יקבעו את הדרך ליישום הצעתנו‪ ,‬במידה‬
‫ויאמצוה‪ .‬לשם כך יש לקבוע הגדרה של מידת הטפלות של אותו חלק מן הטובין‪ ,‬אשר‬
‫©‬
‫‪1‬‬
‫ראו א' נמדר‪ ,‬מס ערך מוסף‪ ,‬הוצאת חושן למשפט )תשס"א‪.413 ,(2000-‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10311‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫ניתן יהיה לאחדו עם חלק אחר של הטובין מבחינת מועדי חיוב‪ .‬ההגדרה צריכה‬
‫להתבסס על נתוני השווי של החלקים הנמסרים ביחס לשווי של כלל הטובין שנמכרו‪.1‬‬
‫שאלה אחרת היא‪ ,‬מה הדין במצב בו המסירה לקונה מתבצעת באופן רציף‪ ,‬כגון על ידי‬
‫צינור או מסוע‪ ,‬למשל‪ ,‬במקרה של מכירת דלק‪ ,‬מים‪ ,‬תבואות וכיוצא באלה‪ .‬במקרה‬
‫זה בודאי שלא ניתן לקבוע מועד חיוב חדש במס בגין כל "חלק" שנמכר‪ ,‬ולכן ראוי‬
‫לקבוע מועד חיוב במס בגין כל כמות הממכר שנמסרה אחת לתקופה מסויימת בה‬
‫תימדד הכמות‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬פחות ראויה‪ ,‬הינה למסות את כל הממכר הנמכר כבר‬
‫בתחילת מסירתו‪.2‬‬
‫‪" 22.1.7‬טובין"‬
‫ל‬
‫מאחר והמונח "טובין" כולל סוגי נכסים שונים‪ ,‬החל ממיטלטלין‪ ,‬דרך יבול‪ ,‬וכלה‬
‫בנכסים לא מוחשיים כגון זכויות )למשל‪ ,‬זכות שכירות בחפץ מסויים או‪ ,‬להבדיל‪ ,‬זכות‬
‫יוצרים(‪ ,‬פטנט‪ ,‬ידע‪ ,‬מוניטין ועוד‪ ,‬הרי שנכון יהא להפריד את הדיון בהתאם לסוג‬
‫הטובין הנמכרים‪ .‬להלן מספר סוגי נכסים שמכירתם תהווה "מכר טובין"‪:‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫‪ 22.1.7.1‬מיטלטלין‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫פירוש המונח "מיטלטלין" לענייננו הוא נכסים מוחשיים למיניהם‪ ,‬מלבד מקרקעין‬
‫)סעיף ‪ 1‬לחוק המיטלטלין‪ ,‬תשל"א‪ .(1971-‬מונח זה כולל חפצים בכל סוגי מצבי הצבירה‪ ,‬כגון‬
‫מוצקים )כלי רכב‪ ,‬למשל‪ ,‬או אבקה‪ ,‬להבדיל(‪ ,‬נוזלים )כגון נפט( או גז‪ .‬כמו כן‪ ,‬כולל‬
‫המונח "עצים‪ ,‬שתילים‪ ,‬פרחים‪ ,‬יבול ועוד"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מחוברים מסויימים לקרקע‪ ,‬אשר‬
‫ניתן להפרידם ולמכרם בנפרד ממכירת המקרקעין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במצב בו נמכר מבנה‬
‫ובתוכו מזגנים הניתנים להפרדה‪ ,‬הרי שיש לראות במבנה כ"מקרקעין" ובמזגנים‬
‫כ"טובין"‪ .‬עם זאת‪ ,‬יכול שהעוסק ימכור את המבנה כולל המזגנים כיחידה אורגנית‬
‫אחת‪ ,‬ללא הפרדה‪ ,‬ובמצב זה ראוי להתייחס לכל המכירה כאל מכירת "מקרקעין"‪ ,‬על‬
‫פי עקרון העיקר והטפל‪.‬‬
‫מסירת המיטלטלין תושלם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬עם העברתם הפיסית לידי הקונה‪ ,‬אולם ניתן‬
‫להשלים את ה"מסירה" גם בדרכים אחרות‪ ,‬כגון הצגתם לקונה ומתן רשות ליטול‬
‫אותם‪ ,‬מתן אמצעי לקבלתם כאמור לעיל‪ ,‬או על דרך של ייחוד‪ .‬הכל‪ ,‬כאמור בהוראת‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪.‬‬
‫©‬
‫‪2‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪1‬‬
‫ברם‪ ,‬ניתן לאחד מספר עסקאות שנעשו באותו חודש ולהוציא חשבונית מס מרוכזת בתנאים מסויימים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לאחד מספר‬
‫מסירות‪ .‬כך נקבע בנהלי מע"מ‪ ,‬הקובעים כדלקמן‪:‬‬
‫"עוסק יוכל להוציא חשבונית מס מרוכזת ללקוח מסויים אחת לחודש לגבי כל העסקאות שביצע במשך החודש עם אותו לקוח‪,‬‬
‫ובלבד שמתמלאים כל התנאים הבאים באופן מצטבר‪:‬‬
‫)א( לכל לקוח תונפק חשבונית מס הכוללת את כל העסקאות שבוצעו איתו בחודש הנוגע‪ ,‬בציון מספר תעודות משלוח או מספרי‬
‫חשבוניות העסקה שהוצאו לאותו לקוח במשך החודש‪.‬‬
‫)ב( חשבונית המס המרוכזת תוצא אך ורק במשך החודש שבו בוצעו העסקאות )לא יאוחר מהיום האחרון באותו חודש(‪.‬‬
‫)ג( חשבונית המס תיכלל בתקופת הדיווח למע"מ של אותו חודש‪.‬‬
‫)ד( העוסק ינהג באופן רצוף וקבוע בשיטה זו לגבי הלקוח‪ ,‬שבעבורו הוא נוהג להנפיק חשבונית מס מרוכזת‪.‬‬
‫מובהר בזה‪ ,‬שהעוסק יכול לנהוג כאמור לעיל לגבי לקוחות מסויימים‪ ,‬ולהמשיך בנוהג הרגיל של הוצאת חשבונית מס בגין כל‬
‫עסקה לגבי לקוחות אחרים‪.".‬‬
‫ראו קובץ הוראות מקצועיות‪ ,‬תאמ"ו ‪.66.609‬‬
‫המוכר‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬יכול גם להקדים את הוצאת החשבונית המרוכזת למועד המסירה הראשונה‪ .‬ראו לענין זה ע"ש )חי'( ‪36/80‬‬
‫האחים שרבט ‪ -‬חברה לבנין בע"מ נ' הממונה על מע"מ‪ ,‬אוגדני י' שפט )פסיקה( ‪ 186‬והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫ראו י' פוטשבוצקי‪ ,‬חוק מס ערך מוסף‪) ,‬מהדורה חמישית‪.225 ,(1999 ,‬‬
‫‪10312‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫‪ 22.1.7.2‬נכסים בלתי מוחשיים‬
‫"טובין" מסוג זה הינן זכויות וטובות הנאה שונות‪ ,‬כגון פטנטים‪ ,‬זכויות יוצרים‪ ,‬זכויות‬
‫תביעה‪ ,1‬מוניטין‪ ,‬דמי הסכמה‪ ,2‬אופציות‪ ,3‬ולמעט זכויות בתאגיד או בנייר ערך )כגון‬
‫מניות בחברות רגילות‪ ,‬שאינן איגודי מקרקעין(‪ ,‬או כל מסמך סחיר אחר )כגון‪,‬‬
‫המחאות(‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים יימסרו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בדרך של מסירת מסמכים המעידים על‬
‫העברת הבעלות בנכס )כגון‪ ,‬מסמך המעיד על מכירת זכות היוצרים(‪ .‬זאת‪ ,‬משום שלא‬
‫ניתן להעביר נכס בלתי מוחשי בדרך הרגילה של העברת נכס מיטלטלין‪ ,‬דהיינו‪ ,‬על ידי‬
‫העברת החזקה הפיסית בנכס לידי הקונה‪ .‬לענין זה‪ ,‬די שהמוכר יעמיד את הנכס‬
‫לרשות הקונה בדרך המוסכמת בין הצדדים‪ ,‬באופן מפורש או משתמע‪ ,‬או מכוח הדין‬
‫או המנהג‪ .4‬כאשר המכירה נרשמת בפנקס המתנהל על פי דין‪ ,‬כגון‪ :‬סימן מסחרי‪ ,‬פטנט‬
‫וכו' מועד המסירה יהיה מועד הרישום בפנקס‪ ,‬או במועד השימוש בנכס‪ ,‬לפי המוקדם‪.5‬‬
‫יש לשים לב לענין זה‪ ,‬כי יש להבחין בין מסירת הזכות )נכס בלתי מוחשי(‪ ,‬כגון זכות‬
‫היוצרים או הפטנט‪ ,‬ובין מסירת ביטוי פיסי שלה‪ ,‬כגון קלטת של היצירה או תוכנת‬
‫מחשב‪ .‬אם מדובר במכירת דיסק שבו טבועה תוכנת מחשב‪ ,‬למשל‪ ,‬הרי שיש לראות‬
‫בכך מעין השכרה של זכות היוצרים לקונה‪ ,‬אשר תיחשב גם כן ל"מכר טובין"‪ .6‬במקרה‬
‫זה‪ ,‬המסירה של התוכנה תושלם עם ההעברה הפיסית של הדיסק לידי הקונה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אם מדובר במכירת זכות היוצרים בתוכנה‪ ,‬ולא בהשכרתה‪ ,‬הרי שמסירת הזכות‬
‫תושלם על ידי העברת מסמך מידי המוכר לקונה המעיד על מכירת הבעלות ביצירה‪,‬‬
‫ו‪/‬או מסירת שם משתמש וסיסמא לגבי שימוש בתוכנה באינטרנט‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אם מדובר במכירת ידע או בזכות פלונית שהשימוש בה יהא אפשרי רק ממועד‬
‫עתידי‪ ,‬הרי שמועד המסירה יהא המועד בו ניתן להתחיל לעשות שימוש בזכות או‬
‫בידע‪ .7‬ברם‪ ,‬אם נתקבלה תמורה אצל המוכר כבר במועד כריתת חוזה מכירת הזכות‪,‬‬
‫אף שהקונה אינו יכול עדיין לעשות שימוש בה‪ ,‬הרי שמועד המסירה יהיה מועד קבלת‬
‫ל‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫©‬
‫‪4‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪3‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬ע"א ‪ 418/86‬ש‪ .‬רוזין נ' מנהל המכס והמע"מ )‪ ,(15.5.89‬האתר המשפטי מסטקס‪ ,‬שם נקבע שזכות תביעה של‬
‫תיירים שנפגעו בתאונת דרכים בישראל ודורשים בבית משפט ישראלי פיצויים על הפגיעה הינה "זכות" לענין חוק מע"מ‪,‬‬
‫הכלולה בהגדרת "טובין"‪ .‬כן ראו ע"א ‪ 182/72‬אברך צבי נ' פ"ש ת"א )‪ ,(12.7.73‬פ"ד כז)‪ ;477 (2‬פד"א ו ‪ 241‬והאתר‬
‫המשפטי מסטקס‪ ,‬שם ראו בזכות לתבוע את פירוקה של חברה נכס בלתי מוחשי המהווה "טובין"‪.‬‬
‫הכוונה לסכומים אותם גובה מינהל מקרקעי ישראל בעד הסכמתו להעברת הנכס מחוכר אחד למשנהו‪ .‬בהמרצה )ת"א(‬
‫‪ 4151/78‬טליתמן משה נ' מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬אוגדני י‪ .‬שפט ‪ ,89‬נקבע‪ ,‬שהזכות הנמכרת על ידי המינהל בתמורה לדמי‬
‫ההסכמה אינה זכות במקרקעין עצמם‪ ,‬אלא הזכות להשתמש בזכותו של בעל המקרקעין להעביר זכויותיו במקרקעין לאחר‪,‬‬
‫"זכות שבזכות"‪ ,‬וכי המכירה של הנכס נעשית על ידי "הקנית רשות לשימוש בו בתמורה" או "הקניית זכות בו"‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬ע"ש )ב"ש( ‪ 34/87‬גני עומר בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ )‪ ,(30.11.89‬האתר המשפטי מסטקס‪ .‬באותו ענין‬
‫התאגדה המערערת על מנת לבנות בתי מגורים לקשישים‪ ,‬וגבתה דמי פקדון מאנשים המעוניינים להרשם בעתיד‪ .‬בית המשפט‬
‫קבע‪ ,‬שתשלום הפקדון מהווה קניית זכות להשתתף בפרוייקט‪ ,‬ומכאן שמדובר במכירת נכס בלתי מוחשי הנחשב ל"עסקה" לפי‬
‫חוק מע"מ‪.‬‬
‫ראו סעיף ‪)37‬א( לחוק זכויות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪ .2007-‬בעיה דומה קיימת לגבי מסירת מקרקעין‪ ,‬ובמקרה זה נקבע שמועד‬
‫המסירה עשוי להיות המועד בו הועמדו המקרקעין לרשות הקונה או לשימושו )כפי הקבוע בסעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪-‬‬
‫‪ ,(1968‬מועד רישום המקרקעין על שמו של הקונה בלשכת רישום המקרקעין או מועד תשלום התמורה בגין המקרקעין‪.‬‬
‫הבחירה בין המועדים השונים תיעשה לפי הקבוע בסעיפים ‪)28‬א( ו‪ (1)29-‬לחוק מע"מ‪.‬‬
‫ראו חוזר רשות המסים ‪ -‬מועד החיוב במס מיום ‪ ,23.6.08‬אתר מסטקס ואתר רשות המסים‪.‬‬
‫ראו סעיף ‪)17‬א( לחוק זכויות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪.2007-‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ראו הוראת סעיף ‪ 33‬לחוק המכר‪ ,‬אשר קובעת חזקה‪ ,‬לפיה הבעלות בממכר תעבור לקונה במסירתו‪ ,‬אם לא הסכימו‬
‫הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות‪.‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10313‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫התמורה‪ .‬אם נתקבלה תמורה חלקית‪ ,‬יש לראות כאילו נמכר חלק יחסי של הזכות‬
‫בהתאם לחלק התמורה שנתקבל‪.‬‬
‫בפסק דין ארם משחקים‪ 1‬התעוררה שאלה נוספת‪ .‬באותו ענין היה עיסוקה של‬
‫המערערת מכירת מחשבים ומשחקי מחשב‪ .‬עבור חלק ממכירותיה שולם למערערת‬
‫בתשלומים צמודים לשער הדולר‪ ,‬כאשר הקונה מבצע את התשלום הראשון כבר ביום‬
‫המכירה ומקבל במעמד זה את הנכס שרכש ואת חשבונית המס על מלוא מחיר הנכס‪.‬‬
‫השאלה שהתעוררה נגעה לחיוב הפרשי ההצמדה ששולמו למערערת במועדים‬
‫מאוחרים יותר במע"מ‪ .‬לטענת המערערת‪ ,‬חיוב המע"מ תם לגביה עם תשלום המע"מ‬
‫עבור המחיר המלא של הנכס בעת המכירה לפי סעיף ‪ 22‬לחוק‪ ,‬ואין לחייבה שוב עבור‬
‫הפרשי ההצמדה ששולמו במועדים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫ל‬
‫בית המשפט קיבל את הערעור‪ ,‬ופסק‪ ,‬כי הפרשי ההצמדה שגובה המערערת אינם חלק‬
‫מ"מחיר העסקה" בנסיבות אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נפסק גם‪ ,‬שהמצב יהיה שונה במקרה בו‬
‫מועד החיוב במס בגין העסקה חל לאחר שנצטברו הפרשי ההצמדה‪ ,‬כמו במקרים‬
‫החריגים בהם חל מועד החיוב במס עם קבלת התמורה‪ .‬במקרה כזה כולל מחיר‬
‫העסקה גם את הפרשי ההצמדה‪ ,‬ויש לשלם מע"מ עליהם‪.2‬‬
‫יש להוסיף‪ ,‬כי במצב בו נמכר עסק חי ובו מגוון נכסים שונים כגון‪ :‬מקרקעין‪ ,‬מלאי‪,‬‬
‫מוניטין‪ ,‬פטנטים וכיוצא באלה‪ ,‬הרי שיש לבצע הפרדה של התמורה לפי הנכסים‪,‬‬
‫מאחר ולמכירה של כל אחד מן הנכסים עשוי להיקבע מועד חיוב אחר במס‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫‪ 22.1.8‬שכירות‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫עסקה של השכרת טובין תיחשב לעסקת "מכר טובין" לענין החיוב במע"מ‪ .‬הדבר עולה‬
‫מהגדרת "מכר" בסעיף ‪ 1‬לחוק‪ .3‬מכאן יוצא‪ ,‬שהוראת סעיף ‪ 22‬לחוק תחול גם על‬
‫עסקה של השכרת שמלת כלה‪ ,‬למשל‪ ,‬או של השכרת רכב‪ .‬במקרה זה יחול מועד החיוב‬
‫במס במועד מסירת המושכר‪ ,‬דהיינו‪ ,‬במועד מסירת השמלה או הרכב‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬ברוב עסקאות ההשכרה אין זה מקובל לשלם את דמי השכירות מראש למשכיר‪,‬‬
‫ועל כן עלול היה המשכיר להיות חייב בתשלום מע"מ מלא בגין מכירת מלוא זכות‬
‫השכירות שלו בטובין‪ ,‬אף שהוא נוהג לקבל את דמי השכירות לשיעורין‪ .‬תוצאה‬
‫"טראגית" זו נמנעה על ידי שר האוצר‪ ,‬אשר נחלץ לעזרת המשכיר מכוח הסמכות‬
‫הנתונה לו בסעיף ‪ (2)29‬לחוק וקבע‪ ,‬כי מועד החיוב במס בעסקאות של השכרת נכסים‬
‫יהיה מועד קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל‪) 4‬תקנה ‪)7‬א()‪ (2‬לתקנות מע"מ(‪.5‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪ 22.1.9‬עסקת שכר‪-‬מכר‬
‫עסקת שכר‪-‬מכר )או בלעז "ליסינג"( הינה עסקה‪ ,‬אשר במסגרתה פלוני משכיר נכס‬
‫לאחר‪ ,‬כאשר השוכר מקבל גם אופציה לרכוש את הנכס בסופה של תקופת השכירות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫©‬
‫‪1‬‬
‫ע"א ‪ 733/89‬ארם משחקים בע"מ נ' מס ערך מוסף גוש דן )‪ ,(15.9.92‬אוגדני י‪ .‬שפט‪1483 ,‬א והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫להרחבה‪ ,‬ראו א' אלתר‪" ,‬מע"מ על מכר בתשלומים"‪ ,‬מיסים ו‪ 12/92 6/‬א‪.9-‬‬
‫הרחבה בנושא שכירות לענין חוק מע"מ‪ :‬י' שפט וא' שניידר‪ ,‬מס ערך מוסף )דברי הסבר(‪ ,‬בהוצאת אדמית‪ ,‬עמ' ‪1.16-30‬‬
‫ואילך‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם גובה דמי השכירות הושפע מיחסים מיוחדים‪ ,‬או שלא נקבעו כלל‪ ,‬הרי שיש להעריכה על סמך שווי שוק‪ ,‬לפי הקבוע‬
‫בסעיף ‪ 10‬לחוק‪.‬‬
‫ראו גם א' נמדר‪ ,‬מס ערך מוסף‪ ,‬הוצאת חושן למשפט )תשס"א‪.419-418 ,(2000-‬‬
‫‪10314‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫כלומר‪ ,‬בעסקה זו רוכש השוכר הן את זכות השכירות בנכס והן את האופציה לרכוש‬
‫אותו בתום תקופת השכירות‪ ,‬כאשר שווי המכירה המוסכם יהא נמוך יותר משווי שוק‪,‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬בשל דמי השכירות ששולמו‪ ,‬אם כי השווי הכולל של שווי המכירה המוסכם‬
‫‪ +‬דמי שכירות יהא גבוה יותר משווי השוק של הנכס במועד כריתת ההסכם‪ .‬סכום‬
‫התמורה בגין ההשכרה והמכירה וכן תקופת ההשכרה נקבעים כבר במועד כריתת‬
‫העסקה לראשונה‪.1‬‬
‫עסקת שכר‪-‬מכר )"ליסינג"( כלולה בהגדרת ה"מכר" שבסעיף ‪ 1‬לחוק תחת השם "מקח‬
‫אגב שכירות"‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬היא מהווה עסקה חייבת במס ערך מוסף‪.2‬‬
‫ל‬
‫נוהגים להבדיל בין שני סוגי עסקאות שכר‪-‬מכר )"ליסינג"(‪ :‬ליסינג תפעולי )או חכירה‬
‫תפעולית( וליסינג מימוני )או חכירה מימונית‪/‬פיננסית(‪ .‬ליסינג תפעולי משמעו עסקת‬
‫שכר‪-‬מכר אמיתית‪ ,‬במסגרתה משלם החוכר דמי שכירות למחכיר בגין השימוש בנכס‪,‬‬
‫ובנוסף יש לו אופציה לרכישת הנכס בתום תקופת ההשכרה‪/‬החכרה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ליסינג מימוני הינה עסקת מכר רגילה במסווה של עסקת שכר‪-‬מכר‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עסקת‬
‫שכר‪-‬מכר לא אמיתית‪ .‬בליסינג מימוני‪ ,‬דמי השכירות המשולמים הם למעשה חלק‬
‫מהסכום המשולם על חשבון רכישת הבעלות בנכס‪ .‬בתי המשפט אבחנו בין שני סוגי‬
‫העסקאות בשורה ארוכה של פסקי דין‪.3‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫לכאורה‪ ,‬ניתן לצפות היה שעסקת ליסינג תפעולי תחוייב במע"מ בשלבים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בשלב‬
‫הראשון ימוסה חלק של העסקה כגובה דמי השכירות ששולמו וכן האופציה שנרכשה‪,‬‬
‫בשלבים האחרים ימוסו דמי השכירות המשולמים במועדים המתאימים‪ ,‬ובשלב האחרון‬
‫תמוסה עסקת מכירת הנכס‪ ,‬אם נמכר )שילוב של הוראות סעיפים ‪ 22‬ו‪ (2)29-‬לחוק וכן תקנה ‪)7‬א()‪(2‬‬
‫לתקנות מע"מ(‪ .‬כמו כן‪ ,‬היינו מצפים שעסקת ליסינג מימוני תמוסה ככל עסקת מכר טובין‬
‫רגילה במועד מסירת המושכר‪/‬מוחכר‪ .‬ברם‪ ,‬בשל הקשיים באבחנה בין ליסינג תפעולי‬
‫ובין ליסינג מימוני החליטו רשויות מע"מ למסות את שני סוגי העסקאות באותה הדרך‬
‫ונקבע כי‪:4‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫"הן בעסקת שכר‪-‬מכר תפעולי והן בעסקת שכר‪-‬מכר מימוני של נכס‪ ,‬מועד החיוב במס הוא כאמור‬
‫בתקנה ‪)7‬א()‪ (2‬לתקנות מע"מ‪ ,‬התשל"ו‪) 1976-‬השכרת נכסים(‪ ,‬דהיינו עם קבלת התמורה ועל‬
‫הסכום שנתקבל"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫©‬
‫‪3‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪1‬‬
‫להרחבה‪ ,‬ראו‪ :‬מ' כהן‪ ,‬דיני מסים‪ ,‬בהוצאת המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ‪ ,‬עמוד ‪ ;2637‬א' אלתר‪" ,‬עסקאות שכר‪-‬מכר‪,‬‬
‫עידן חדש"‪ ,‬הרבעון הישראלי למסים ט"ו )תשמ"ו( ‪ ;123‬י' הדרי‪" ,‬השכרת ציוד מנקודת ראות המס"‪ ,‬רואה החשבון ל"א‬
‫‪ ;419‬ש' בורנשטיין וא' נמדר‪ ,‬מיסוי שכירות )הוצאת חושן למשפט‪ ,‬התשמ"ט‪ ;128 (1989-‬ש' לרנר‪ ,‬שכירות נכסים )הוצאת‬
‫חושן למשפט‪ ,‬התש"ן‪.6 (1990-‬‬
‫להרחבה בנושא שכר‪-‬מכר לענין חוק מע"מ‪ ,‬ראו י' שפט וא' שניידר‪ ,‬מס ערך מוסף )דברי הסבר(‪ ,‬בהוצאת אדמית‪ ,‬מעמוד‬
‫‪ 1.16-50‬ואילך‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬עמ"ה ‪ 181/84‬ברנשטיין גיל נ' פ"ש ת"א‪ ,‬פד"א טו ‪ 179‬והאתר המשפטי מסטקס; ע"א ‪ 85/81‬צמיד בע"מ נ'‬
‫מנהל אגף המכס והבלו )‪ ,(12.5.83‬פ"ד לז)‪ 487 (2‬והאתר המשפטי מסטקס; עמ"ה ‪ 376/80‬כלילית רכב בע"מ נ' פשמ"ג‪,‬‬
‫פד"א יב ‪ 325‬והאתר המשפטי מסטקס; עמ"ה ‪ 214/83‬ארזים נ' פשמ"ג )‪ ,(25.2.88‬פד"א טו ‪ 325‬והאתר המשפטי מסטקס;‬
‫ע"פ ‪ 675/75‬פרידמן נ' מ"י‪ ,‬פ"ד לא)‪ ;309 (1‬עמ"ה ‪ 149/88‬גדבאן עפיף נ' פ"ש‪ ,‬האתר המשפטי מסטקס‪ .‬להרחבה ראו מ'‬
‫כהן‪ ,‬דיני מסים‪ ,‬בהוצאת המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ‪ ,‬עמוד ‪ ;2637‬ר' בן ארוש‪" ,‬ניכוי מס תשומות בגין מרכיב הריבית‬
‫בעיסקאות שכר מכר מימוני של כלי רכב פרטיים ‪ -‬הכיצד?"‪ ,‬מסים יב‪ 12/98 6/‬א‪.117-‬‬
‫ראו הוראות מקצועיות‪ ,‬תאמ"ו ‪) 62.714‬חוזר ‪.(22/94‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10315‬‬
‫‪ 22.2‬סעיף ‪)22‬ב(‪ :‬מועד החיוב עם קבלת התמורה‬
‫)ולא עם מסירת הטובין(‬
‫‪ 22.2.1‬כללי‬
‫כון‬
‫המ‬
‫ל‬
‫מועד החיוב במס בחוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪) 1975-‬להלן ‪ -‬חוק מע"מ‪ ,‬או החוק(‬
‫נקבע בפרק ו' לחוק בסעיפים ‪ .22-29‬סעיף ‪ 22‬נוגע למועד החיוב במכר טובין וקובע‬
‫שמועד החיוב במס יהיה עם מסירת הטובין‪ .‬אפשר שעם מסירת הטובין טרם‬
‫התקבלה התמורה‪ ,‬אולם מאחר שמועד החיוב כבר חל‪ ,‬יש להוציא חשבונית בתוך‬
‫שבועיים בהתאם לסעיף ‪)46‬א( לחוק ולשלם את מס העסקאות בהתאם‪ ,‬אף אם‬
‫טרם התקבלה התמורה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש קושי בתשלום מס עסקאות אצל העוסק המוכר‬
‫באשראי‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫משכך‪ ,‬בשנים האחרונות חלה מגמה של התחשבות של רשות המסים בעוסקים‪,‬‬
‫שמועד החיוב אצלם חל לפי מועד מסירת הטובין‪ ,‬והקלה עליהם בכך שהמחוקק‬
‫מאפשר להם לשלם את מס העסקאות בעת "המפגש עם הכסף"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לדווח לפי‬
‫בסיס מזומן‪.‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫תיקון מספר ‪ 42‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬תשל"ו‪ ,11975-‬עסק‪ ,‬למשל‪ ,‬במספר עניינים‬
‫שנושאם דיווח לפי בסיס מזומן‪ .‬בין השאר נקבע שקביעת מועד החיוב במס לפי מועד‬
‫קבלת התמורה )בסיס מזומן(‪ ,‬גם לגבי עסקאות מכר של יצרנים לפי תוספת א'‬
‫להוראות לניהול ספרים‪ ,‬שמחזור עסקאותיהם השנתי אינו עולה על ‪ 1.95‬מיליון ‪ ₪‬והם‬
‫מעסיקים ‪ 6‬עובדים לכל היותר‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שמועד החיוב במס לפי בסיס מזומן נקבע‬
‫כברירת המחדל בעסקאות שירות כבר במסגרת תיקון ‪ 41‬לחוק מע"מ‪ .‬הוראה זו נקבעה‬
‫כהוראת שעה מיום פרסום ההוראות ‪ 1.4.12‬והוארכה מידי שנה‪ ,‬עד למועד תיקון ‪,48‬‬
‫שבו בוטלה ההוראה של סעיף ‪1)29‬ב( לחוק‪.2‬‬
‫‪ 22.2.2‬מכר טובין שבו מועד החיוב במס נקבע במועד קבלת התמורה‬
‫]תקנות ‪6‬ו ו‪)7-‬א()‪[(1‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫ישנם גם סוגי עסקאות של מכר טובין‪ ,‬שבהם מועד קבלת התמורה ייחשב למועד‬
‫החיוב במס‪ ,‬אף אם קדם לו‪ .‬עסקאות חריגות אלו ייקבעו על ידי שר האוצר מכח‬
‫סמכות הנתונה לו בסעיף ‪ (1)29‬לחוק‪ .‬השר עשה שימוש בסמכות להתקנת תקנה ‪6‬ו‬
‫לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪) 1976-‬להלן ‪ -‬תקנות מע"מ(‪ ,‬שם נקבע‪ ,‬כי מכירת‬
‫טובין מסוג מערכות למיזוג אויר או הסקה‪ ,‬מבנים טרומיים‪ ,‬תקרות אקוסטיות‪,‬‬
‫רמזורים ומעליות ‪ -‬תחוייב במס בהתאם למועד קבלת הסכומים ששולמו על חשבון‬
‫התמורה‪ ,‬אם קדם למועד החיוב הרגיל שנקבע לפי הוראות פרק ו' לחוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוסמך שר האוצר בסעיף ‪ (2)29‬לחוק לקבוע‪ ,‬שמועד קבלת התמורה בעסקאות מכר‬
‫טובין מסויימות יהא מועד החיוב במס‪ ,‬אף אם מועד זה מאוחר למועד החיוב במס לפי‬
‫השיטה המסחרית )אותו עקרון הטבוע בסעיף ‪ 22‬לחוק(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫©‬
‫‪1‬‬
‫ס"ח ‪ 2351‬התשע"ב‪.317 ,1.4.2012 ,‬‬
‫א‪ .‬קביעת מועד אחיד בסעיף ‪)46‬א( לחוק להוצאת חשבוניות מס בכל סוגי העסקאות‪ ,‬בתוך ‪ 14‬ימים ממועד החיוב במס‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקבע כי הקונה לא יהא רשאי לדרוש חשבונית מס בעסקה שמועד החיוב במס בה הוא לפי בסיס מזומן לפני המועד שבו קיבל‬
‫המוכר או נותן השירות את התמורה‪.‬‬
‫‪10316‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫בתקנה ‪ 7‬לתקנות מע"מ‪ ,‬שהותקנה מכוח סעיף ‪ (2)29‬לחוק‪ ,‬נקבעו סוגי העסקאות‬
‫שיחוייבו במס בעת קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל‪ .‬בין עסקאות אלו ניתן למנות‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬עסקאות של השכרת נכסים‪ 1‬או עסקאות של מכירת מנויים על ספרים‪ ,‬עיתונים‪,‬‬
‫מנויים להצגות וכיוצא באלה‪ .2‬כך גם מכירת טובין על ידי קמעונאים שהיקף עסקיהם‬
‫קטן‪ ,3‬המנהלים פנקסי חשבונות לפי סעיף ‪)2‬ג(‪) ,‬ד(‪) ,‬ה(‪) ,‬ו( או )ז( לתוספת ג' להוראות מס‬
‫הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪ ,‬תשל"ג‪.41973-‬‬
‫בענין האחים שרבט‪ 5‬נקבע‪ ,‬כי קבלת שיקים דחויים )מעותדים( אמנם אינה מהווה‬
‫תקבול במזומן‪ ,‬אולם עוסק רשאי לדווח על עסקה ולשלם את המס לפני המועד שנקבע‬
‫בחוק כמועד החיוב במס‪ .‬הדבר מסתמך על סעיף ‪)69‬א( לחוק המאפשר לעוסק להוציא‬
‫חשבונית מס מוקדמת‪ ,‬אם זו תיכלל בדו"ח התקופתי לפי מועד הוצאתה‪.‬‬
‫ל‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫‪ 22.2.3‬הוספת עוסקים המוכרים טובין שמחזור עסקם אינו עולה על ‪2‬‬
‫מיליון ‪₪‬‬
‫בתיקון ‪ 48‬לחוק‪ ,‬בתחילה לגבי עסקאות שנעשו מיום ‪ ,1.1.15‬נקבעו ההוראות הבאות‪:6‬‬
‫חריג לדיווח מצטבר‪ :‬בסעיף ‪)22‬ב()‪ (1‬הוסף חריג לכלל הרחב של דיווח מצטבר )דהיינו‬
‫תחולת מועד החיוב במס לפי מועד מסירת הטובין( ולפיו מועד החיוב במס יחול עם‬
‫קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל לגבי "עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על‬
‫שני מיליון שקלים חדשים"‪.‬‬
‫סוגי העוסקים שייכללו‪ :‬הוראה זו כוללת כל עוסק ולא רק יצרן‪ ,‬כפי שהיה קבוע בעבר‬
‫בסעיף ‪1)29‬ב( לחוק‪ .‬כלומר‪ ,‬הוראה זו יכולה לחול גם על סיטונאי‪ ,‬על חקלאי וכל מי‬
‫שעסקו במכירת טובין‪.‬‬
‫דוגמא א‪ :‬השינוי לגבי עוסק שמוכר טובין‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫מחזור שאינו עולה על ‪ 2‬מיליון ‪ :₪‬המחזור שמצויין לעיל אינו כולל מע"מ‪ ,‬בשונה‬
‫ממחזור הלקוח מתוך הגדרת "מחזור" בהוראות לניהול פנקסים‪ ,‬אשר כולל מע"מ‪.‬‬
‫המחזור מתייחס לעסקאות בשנת המס שחלפה ואינו כולל מכירת ציוד‪.7‬‬
‫בשנת מס ‪ 2013‬מחזור עסקו של קמעונאי היה ‪ 1.7‬מיליון לא כולל מע"מ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬היה מחזור עסקו ‪ 1.9‬מיליון ‪ ₪‬לא כולל מע"מ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫©‬
‫‪5‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫‪1‬‬
‫תקנה ‪)7‬א()‪ (2‬לתקנות מע"מ‪.‬‬
‫תקנה ‪)7‬א()‪ (5‬לתקנות מע"מ‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי גם קמעונאים בעלי מחזור עסקים בהיקף של ‪ 1,950,000‬ש"ח לשנה ושמספר המועסקים בעסקם קטן מ‪ 5-‬יהיו‬
‫כפופים לתקנה ‪ 7‬לתקנות מע"מ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ידווחו על עסקאותיהם על בסיס מזומן צרוף‪ .‬לענין תקרת הסכומים‪ ,‬ראו סעיפים ‪)2‬ג(‪,‬‬
‫))ד(‪) ,‬ה(‪) ,‬ו( ו‪)-‬ז( לתוספת ג' להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪ ,‬תשל"ג‪.1973-‬‬
‫תקנה ‪)7‬א()‪ (1‬לתקנות מע"מ‪.‬‬
‫ע"ש )חי'( ‪ 36/80‬האחים שרבט ‪ -‬חב' לבנין בע"מ נ' הממונה על מע"מ‪ ,‬אוגדני שפט ‪ 186‬והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫ראו נוסח סעיף ‪ 22‬המתוקן לאחר תיקון ‪ 48‬בנספח א'‪.‬‬
‫להלן הגדרת "מחזור עסקאות של עוסק " בסעיף ‪ 1‬לחוק מע"מ‪:‬‬
‫"מחזור עסקאות של עוסק" ‪ -‬סך כל המחיר‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ ,7‬של העסקאות בשנת המס שחלפה‪ ,‬ואם הסכום אינו ידוע‪ ,‬או‬
‫שעסק רק בחלק מאותה שנה ‪ -‬הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת‪ ,‬כשהוא מחושב לפי הנחיות שקבע שר האוצר;‬
‫ובלבד שאם התברר למנהל או לעוסק ביום מן הימים בתוך שנת המס השוטפת‪ ,‬כי סך כל המחיר כאמור של העסקאות בשנה‬
‫השוטפת עולה או יעלה על סך כל המחיר בשנה שחלפה או בשנה השוטפת‪ ,‬כשהוא מחושב כאמור‪ ,‬יראו מאותו יום ועד לתום‬
‫שנת המס את הסכום הגבוה יותר כמחזור העסקאות של העוסק לענין זה‪" ,‬עסקאות" ‪ -‬למעט מכירת ציוד;"‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫‪10317‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫א‪ .‬כיצד היה עליו לדווח לעניין מע"מ בשנת המס ‪?2014‬‬
‫ב‪ .‬כיצד יהיה עליו לדווח לעניין מע"מ בשנת ‪?2015‬‬
‫פתרון‬
‫כון‬
‫המ‬
‫א‪ .‬דיווח בשנת ‪2014‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬קבע סעיף ‪ 22‬מועד חיוב במס במכר טובין באופן גורף לפי מועד מסירת‬
‫הטובין‪ .‬עם זאת‪ ,‬תקנה ‪)7‬א()‪ (1‬לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪ 1976-‬קבעה שמועד‬
‫החיוב חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל לגבי תוספת ג' קמעונאי לפי‬
‫סעיף ‪)2‬ג( לתוספת‪ .‬סעיף ‪)2‬ג( לתוספת חל על קמעונאי שמחזור עסקו אינו עולה על‬
‫‪ 1.95‬מיליון ‪ ₪‬כולל מע"מ )‪ .(1.95 :1.18 = 1.65‬ברם‪ ,‬מחזור עסקו של הקמעונאי‬
‫בשנת ‪ 2014‬היה ‪ 1.7‬לפני מע"מ‪ ,‬אשר שווה ערך למחזור של ‪ 2.006‬מיליון ‪ ₪‬כולל‬
‫מע"מ‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא חלה עליו בשנת ‪ 2014‬תקנה ‪)7‬א()‪ (1‬והיה חייב לדווח בשנת ‪2014‬‬
‫לפי בסיס מצטבר‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 22‬כנוסחו אז‪.‬‬
‫ל‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫ב‪ .‬דיווח בשנת ‪2015‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬מחזורו לפני מע"מ ‪ 1.9‬מיליון ‪ ,₪‬פחות מ‪ 2-‬מיליון ‪ ₪‬ולכן חל עליו סעיף‬
‫‪)22‬ב()‪ (1‬לחוק אשר מורה לו לדווח לפי בסיס מזומן‪.‬‬
‫‪ 22.2.4‬העלאת סף הדיווח לדיווח מזומן לגבי יצרנים מסעיף ‪)2‬ג(‬
‫לסעיף ‪)2‬ד( להוראות לניהול ספרים‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫לפני תיקון ‪ 48‬לחוק חלה הקלה על יצרן "קטן"‪ ,‬אשר מנהל ספריו לפי תוספת א'‬
‫ולפיה אם חל עליו סעיף ‪)2‬ד( החיוב היה חל על בסיס מזומן‪ .‬הוראה זו היתה קבועה‬
‫בסעיף ‪1)29‬ב( לחוק כהוראת שעה לשנה והיתה מוארכת מידי שנה‪ .‬עתה שונתה‬
‫הוראה זו שבסעיף ‪1)29‬ב( לחוק בשני מובנים‪:‬‬
‫א‪ .‬הוראת השעה בסעיף ‪1)29‬ב( בוטלה ותחתה נקבעה הוראה חדשה בסעיף ‪)22‬ב()‪(2‬‬
‫לחוק כהוראת קבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקום תחולת ההוראה על יצרן לפי סעיף ‪)2‬ד( שונתה התחולה ליצרן עליו חל‬
‫סעיף ‪)2‬ג( לתוספת א'‪.‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫השינוי הוא בהגדלת המחזור שמתחתיו מועד החיוב במס יהיה לפי מועד קבלת‬
‫התמורה מ‪ 1.95-‬מיליון ‪ ₪‬כולל מע"מ לפי סעיף ‪)2‬ד( ל‪ 3.45-‬מיליון ‪ ₪‬כולל מע"מ‬
‫לפי סעיף ‪)2‬ד(‪ ,‬וכן הגדלת מספר המועסקים מ‪ 6-‬מועסקים בסעיף ‪)2‬ד( ל‪17-‬‬
‫מועסקים בסעיף ‪)2‬ג( להוראות לניהול חשבונות‪.‬‬
‫ההוראה לגבי מועד החיוב במס היא קוגנטית ומחייבת ולא ניתן להתנות עליה‪ .‬שכן‪,‬‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק וגם הסעיפים האחרים העוסקים במועד החיוב במס נוקטים במלים‬
‫"יחול החיוב" ולא באופן המאפשר לעוסק אם לאמץ זאת‪ ,‬אם לאו‪ .‬במלים‬
‫אחרות‪,‬לכאורה‪ ,‬לא ניתן לדחות מועד החיוב במס למועד המאוחר ממועד קבלת‬
‫©‬
‫‪ 22.2.5‬האם ניתן לוותר על "ההקלה" של דיווח מזומן ולהמשיך לדבוק‬
‫בדיווח לפי בסיס מצטבר?‬
‫‪10318‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫התמורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם העוסק מוסר את הטובין באופן עקבי לפני קבלת התמורה ואינו‬
‫מקבל מקדמות על חשבון‪ ,‬ולפי גישת המחוקק הוא מקדים בהוצאת חשבונית מס‬
‫הנעשית לפי מועד מסירת הטובין‪ ,‬ולעולם אינו דוחה את מועד החיוב במס אל מעבר‬
‫למועד קבלת התמורה‪ ,‬אינו ממש עובר על החוק‪ ,‬אף אם הוא סוטה מהכללים‪ .‬יש‬
‫להניח שהוא עושה כן מטעמי נוחות‪ ,‬כדי להתאים את מערכת הדיווח במע"מ‬
‫לפרקטיקה הנהוגה בעסקו לגבי ניהול ספרים‪ ,‬דיווח למס הכנסה וכו'‪ .‬יתירה מזאת‪,‬‬
‫בכך הוא מתכוון לפתור את בעיית הבלבול שיצר המחוקק‪ ,‬כאשר קבע כללים שונים‬
‫לחובת הדיווח במע"מ לעומת המערכות האחרות – ניהול ספרים ומס הכנסה‪.‬‬
‫ל‬
‫בענין האחים שרבט‪ 1‬נקבע‪ ,‬כי קבלת שיקים דחויים )מעותדים( אמנם אינה מהווה‬
‫תקבול במזומן‪ ,‬אולם עוסק רשאי לדווח על עסקה ולשלם את המס לפני המועד שנקבע‬
‫בחוק כמועד החיוב במס‪ .‬הדבר מסתמך על סעיף ‪)69‬א( לחוק המאפשר לעוסק להוציא‬
‫חשבונית מס מוקדמת‪ ,‬אם זו תיכלל בדו"ח התקופתי לפי מועד הוצאתה‪ .‬נראה‪,‬‬
‫שהוצאת חשבונית מס גם ללא קבלת שיקים דחויים תואמת את העקרון שנקבע בפסק‬
‫דין שרבט‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫‪ 22.2.6‬תחילת התיקון מ‪1.1.15-‬‬
‫תחילת התיקון היא לגבי עסקאות מיום ‪ ,1.1.15‬שבהן מועד קבלת התמורה ומועד‬
‫מסירת הטובין הוא מיום ‪ 1.1.15‬ואילך‪ .‬זאת‪ ,‬בכפוף להוראות המעבר‪.‬‬
‫הוראות המעבר קובעות‪ :‬לגבי עסקאות שמועד קבלת התמורה או מועד מסירת‬
‫הטובין בהן חל לפני ‪ ,1.1.15‬ימשיכו לחול הוראות סעיפים ‪ 22‬ו‪ 29-‬לחוק לפי הדין‬
‫ערב התיקון‪.‬‬
‫דוגמא ב'‪ :‬מועד תחילת ההוראות‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫קמעונאי שמחזור עסקאותיו בשנת ‪ 2014‬היה ‪ 1.99‬מיליון ‪ ₪‬לפני מע"מ‪ ,‬מכר מוצרי חשמל ביום‬
‫‪ .20.12.14‬את התמורה קיבל ביום ‪ 5.1.14‬ואת הסחורה סיפק ביום ‪.10.1.15‬‬
‫פתרון‬
‫א‪ .‬מהו מועד החיוב במס ומתי עליו להוציא חשבונית מס?‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫נדרש‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו מועד החיוב במס ומתי עליו להוציא חשבונית מס?‬
‫ב‪ .‬כיצד תשתנה התשובה אם העוסק היה מקבל מקדמה ביום ‪?20.12.14‬‬
‫ג‪ .‬כיצד תשתנה התשובה לשאלה א' אם היה מוסר את הטובין ביום ‪ 20.12.14‬ואת התמורה היה מקבל‬
‫ביום ‪?5.1.14‬‬
‫ד‪ .‬כיצד תשתנה התשובה לשאלה א' אם מחזור העסקאות של העוסק בשנת ‪ 2014‬היה ‪ 2.1‬מיליון ‪?₪‬‬
‫אם מחזור העסקאות היה ‪ 2.1‬מיליון ‪ ₪‬והיה יצרן עליו חלה תוספת א'?‬
‫‪1‬‬
‫ע"ש )חי'( ‪ 36/80‬האחים שרבט ‪ -‬חב' לבנין בע"מ נ' הממונה על מע"מ‪ ,‬אוגדני שפט ‪ 186‬והאתר המשפטי מסטקס‪.‬‬
‫©‬
‫אמנם העסקה נעשתה ביום ‪ ,20.12.14‬אולם עד לפני תיקון ‪ 48‬מועד החיוב במס היה‬
‫תלוי במועד אספקת הסחורה‪ .‬מאחר שהטובין סופקו לאחר ‪) 31.12.14‬ביום‬
‫‪ ,(10.1.15‬מועד החיוב לא ייקבע לפי מועד מסירת הטובין‪ ,‬אלא לפי מועד קבלת‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫‪10319‬‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫התמורה ביום ‪ .5.1.15‬ממועד זה יש לספור ‪ 14‬ימים בהתאם לסעיף ‪)46‬א( לחוק –‬
‫עד ‪ ,19.1.15‬להוצאת החשבונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד תשתנה התשובה אם העוסק היה מקבל מקדמה ביום ‪?20.12.14‬‬
‫כון‬
‫המ‬
‫במקרה זה יחולו לחול הוראות הדין הקודם ומועד החיוב במס ייקבע לפי מועד‬
‫מסירת הטובין‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ביום ‪ .10.1.15‬את החשבונית עליו להוציא בתוך ‪ 14‬יום‬
‫ממועד זה‪ ,‬דהיינו עד ‪.24.1.15‬‬
‫ג‪ .‬כיצד תשתנה התשובה לשאלה א' אם היה מוסר את הטובין ביום ‪ 20.12.14‬ואת‬
‫התמורה היה מקבל ביום ‪?5.1.14‬‬
‫ל‬
‫במקרה שהטובין נמסרו )או שהתמורה נתקבלה( לפני ‪ 1.1.15‬יחול מועד החיוב לפי‬
‫הדין הקודם‪ ,‬דהיינו לפי מועד מסירת הטובין ולא לפי מועד קבלת התמורה‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫ד‪ .‬כיצד תשתנה התשובה לשאלה א' אם מחזור העסקאות של העוסק בשנת ‪2014‬‬
‫היה ‪ 2.1‬מיליון ‪?₪‬‬
‫במקרה זה לא היה חל סעיף ‪)22‬ב( לחוק אלא סעיף ‪)22‬א( ולפיו מועד החיוב במס‬
‫הוא לפי מועד מסירת הטובין‪.‬‬
‫אם מחזור העסקאות היה ‪ 2.1‬מיליון ‪ ₪‬והיה יצרן עליו חלה תוספת א'?‬
‫במקרה זה היה חל סעיף ‪)22‬ב()‪ (2‬לחוק‪ ,‬כאשר מחזור העסקאות הקובע הוא לפי‬
‫‪ 3.45‬מיליון ‪ ₪‬כולל מע"מ בהתאם לסעיף ‪)2‬ג( לתוספת א'‪ ,‬דהיינו ‪ 2.923‬מיליון ‪₪‬‬
‫לא כולל מע"מ‪ .‬מועד החיוב היה נקבע לפי בסיס מזומן לפי מועד קבלת התמורה‪.‬‬
‫נספח א'‪ :‬סעיף ‪ 22‬לאחר תיקון ‪ 48‬לחוק מע"מ‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫‪ 22.2.7‬נספחים‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫"‪ .22‬במכר טובין‬
‫)א( במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה; נמסרו הטובין בחלקים ‪ -‬חל החיוב על כל חלק‬
‫שנמכר‪ .‬לענין זה ‪" -‬מסירה" כמשמעותה בסעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪.11968-‬‬
‫‪)2‬ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה‪ ,‬יחול החיוב במס עם‬
‫קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל‪:‬‬
‫)‪ (1‬עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים;‬
‫)‪ (2‬עוסק שמתקיים בו האמור בפרט ‪)2‬ג( לתוספת א' להוראות מס הכנסה )ניהול פנקסי‬
‫חשבונות(‪ ,‬התשל"ג‪".1973-‬‬
‫‪2‬‬
‫©‬
‫‪1‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪ 1968-‬קובע‪:‬‬
‫"‪ .8‬מסירה כיצד?‬
‫)א( מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות הקונה‪.‬‬
‫)ב( היה הממכר חלק מתוך צובר של נכסים‪ ,‬תהא המסירה בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את ייחוד הממכר וקבלתו על ידי‬
‫הקונה‪.‬‬
‫)ג( הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל‪ ,‬תהא המסירה בהעמדת הממכר לרשות המוביל‪ ,‬ובלבד שהמוביל אחראי כלפי הקונה‬
‫על פי חוזה ההובלה"‪.‬‬
‫תחילה מיום ‪) 1.1.15‬תיקון ‪ - 48‬ס"ח ‪ 2478‬התשע"ה ‪.(41 ,4.12.14‬‬
‫‪10320‬‬
‫דיני מסים ‪ -‬מע"מ‬
‫)‪ .22‬מועד חיוב במס במכירת‬
‫טובין(‪ ,‬מ‪ .‬כהן © )‪(76‬‬
‫נספח ב'‪ :‬סעיף ‪1)29‬ב( לפני ביטולו בתיקון ‪ 48‬לחוק מע"מ‬
‫כון‬
‫המ‬
‫")‪1‬ב( בעסקה של מכר נכס על ידי עוסק שמתקיים בו האמור בסעיף ‪)2‬ד( לתוספת א' להוראות‬
‫מס הכנסה )ניהול פנקסי חשבונות(‪ ,‬התשל"ג‪ ,1973-‬יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל‬
‫הסכום שהתקבל; הוראות פסקה זו יחולו על עסקה של מכר נכס כאמור אשר נמסר לקונה בשנה‬
‫שמיום תחילתו של חוק מס ערך מוסף )תיקון מס' ‪ 42‬והוראת שעה(‪ ,‬התשע"ב‪ ;2012-‬ואולם שר‬
‫האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬רשאי לקבוע כי הוראות אלה יחולו על עסקאות כאמור‬
‫בתקופות נוספות שיקבע;"‬
‫‪ 22.3‬סיכום‬
‫ל‬
‫ניתן להיווכח מהדברים האמורים‪ ,‬כי קביעת מועד החיוב במס לגבי מכירת טובין אינה‬
‫דבר כה פשוט‪ ,‬כפי הנדמה מקריאה של סעיף ‪ 22‬לחוק‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לקבוע שאכן מדובר‬
‫בעסקת "מכר" ולא בעסקת "שירות"‪ .‬לשם כך סקרנו את דרך האבחנה בין שני סוגי‬
‫העסקאות‪ .‬לאחר מכן יש לבחון אם מדובר במכר של "טובין"‪ .‬בענין זה אבחנו בין‬
‫נכסים מנכסים שונים‪ ,‬כגון אבחנה בין נכס מוחשי לנכס בלתי‪-‬מוחשי‪ ,‬ואף ראינו כיצד‬
‫סוג הנכס עשוי להשפיע על מועד חיוב המס שייקבע למכירתו‪.‬‬
‫וץ‬
‫יע‬
‫ול‬
‫ים‬
‫מס‬
‫עמדנו גם על חשיבותו של מועד החיוב במס במסגרת כלל המועדים הרלבנטיים לחוק‬
‫מע"מ‪ ,‬כגון מועד הוצאת החשבונית‪ ,‬מועד הגשת הדו"ח התקופתי ומועד תשלום המס‪.‬‬
‫הבחנו שקביעת מועד חיוב במס אחר עשויה להשפיע על כל יתר המועדים וכן בסיבות‬
‫נוספות לחשיבות הרבה של קביעה נכונה של מועד החיוב במס‪.‬‬
‫לי‬
‫לכ‬
‫כ‬
‫לאחר מכן התמקדנו בסוגיית ה"מסירה"‪ ,‬שהינה הסוגייה הבעייתית ביותר בהקשר של‬
‫מכירת טובין‪ .‬אבחנו בין דרכי המסירה השונות )מסירה רגילה‪ ,‬ייחוד‪ ,‬מסירה על ידי‬
‫מתן אמצעי‪ ,‬מסירה על ידי מוביל‪ ,‬מסירה רציפה‪ ,‬וכיוצא באלה(‪ .‬כן אבחנו בין מסירה‬
‫בפעם אחת ובין מסירה בשלבים‪.‬‬
‫נגענו בעסקאות של השכרת טובין ושכר‪-‬מכר )ליסינג( הנחשבות‪ ,‬אליבא דחוק מע"מ‪,‬‬
‫לעסקאות "מכר" ובקביעת מנהל מע"מ שלפיה עסקאות אלו ידווחו לפי בסיס מזומן‪.‬‬
‫"מ‬
‫בע‬
‫ראינו גם את השינוי שנעשה בסעיף ‪ 22‬לחוק על ידי פיצולו )בתיקון ‪ 48‬לחוק( לשתי‬
‫פסקאות – פיסקה )א(‪ ,‬שהינה הנוסח המקורי של סעיף ‪ 22‬לחוק ופיסקה )ב(‪ ,‬אשר‬
‫מציגה מקרים בהם יחול מועד החיוב במס לפי מועד קבלת התמורה‪.‬‬
‫©‬