‫הנכונה‪ ,‬במיוחד משום שגשר נבנה לשנים רבות‪,‬‬
‫ומהווה אלמנט בולט בסביבה‪.‬‬
‫גשר מעל ומעבר‬
‫אדר' נוף ברוס לוין‬
‫שילוב של אמנות וטכנולוגיה‬
‫לא רבים הם הפרויקטים האדריכליים אשר‬
‫דורשים שילוב בין אמנות וטכנולוגיה כפי‬
‫שנדרש בתכנון גשרים‪ .‬בעת האחרונה יש תנופה‬
‫חסרת תקדים של בניית גשרים בארץ‪ ,‬אך לא‬
‫תמיד היה הדבר כך‪ .‬ארץ ישראל אינה מקום‬
‫טבעי לגשרים‪ .‬בהיותה ארץ מדברית שאינה‬
‫שופעת נהרות‪ ,‬לא נדרשו לבניית גשרים רבים‪.‬‬
‫נהר הירדן שהוא הגדול מכולם‪ ,‬הינו קטן וצר‬
‫יחסית לנהרות בעולם‪ .‬גם הירקון אינו התמז או‬
‫נהר ההדסון‪ .‬פיורדים קיימים דרומית לאילת‬
‫ומפרץ יש בחיפה‪ .‬אבל בשונה מסידני או סן‬
‫פרנסיסקו‪ ,‬מפרץ חיפה אינו חודר עמוק ליבשת‬
‫ומהווה מעין סטייה של מישור החוף הסרגלי‪.‬‬
‫לעומת גשרי רכב ורכבת‪ ,‬גשר להולכי רגל‬
‫מהווה סוגיה מיוחדת‪ .‬היותו קטן יחסית‬
‫ואינטימי‪ ,‬הולכי רגל העוברים על גשר רואים‪,‬‬
‫מרגישים‪ ,‬ומשתתפים בחוויית ה”מעבר” על כל‬
‫פרטיה‪.‬‬
‫במאמר זה‪ ,‬אתמקד בשלושה סוגי גשרים‪ :‬גשר‬
‫עירוני מעל כביש סואן‪ ,‬גשרים מעל מים‪ ,‬וגשרים‬
‫המחברים אל תחנות רכבת‪ .‬מעניין שדווקא‬
‫עכשיו‪ ,‬בתחילת המאה ה‪ ,21-‬נבנים בארץ אלפי‬
‫קילומטר של גשרים בעיקר לצורך מעבר כלי רכב‬
‫ורכבות‪ ,‬אך לא רק למטרה זו‪ .‬נראה כאילו‬
‫‪4‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫שהגשר מצא את מקומו בעיני הציבור בישראל‬
‫כסמל של קידמה‪ .‬קיים הבדל בין גשרים‬
‫שימושיים ובין גשרים שאינם מתפקדים ואפילו‬
‫פוגמים בנוף (יש ערים כדוגמת בוסטון וסן‬
‫פרנציסקו‪ ,‬שהורסות אלפי מטרים של גשרי‬
‫אוטוסטרדות שנבנו בשנות הששים ויצרו חיץ בין‬
‫שכונות ואזורים היסטוריים)‪ .‬לכן החלטות לגבי‬
‫בניית גשרים‪ ,‬קטנים כגדולים‪ ,‬דורש חשיבה‬
‫אורבנית‪ ,‬נופית וחברתית מעבר לחשיבה‬
‫תחבורתית והנדסית‪ .‬אולי הגשר הנועז ביותר‬
‫שנבנה בישראל בשנים האחרונות‪ ,‬גשר המיתרים‬
‫בכניסה לירושלים‪ ,‬מהווה דוגמה לדילמה‪ .‬גשר‬
‫זה שתכנן האדריכל‪-‬מהנדס הנודע סנטיאגו‬
‫קלטראווה‪ ,‬הפך לנושא לדיון ציבורי סוער ולכל‬
‫אדם יש דעה בדבר ההתאמה או אי ההתאמה‬
‫של הגשר במקום רגיש זה‪.‬‬
‫אציג כאן חמישה גשרי הולכי רגל שתכננו‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬כל אחד מהם מציג פתרונות‬
‫והתמודדות מול אתגרים שונים‪ ,‬כגון תקציב‪,‬‬
‫תפקוד‪ ,‬השתלבות בסביבה‪ ,‬התאמת לתקנות‬
‫נגישות ובטיחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת הדילמה בין‬
‫השאיפה ליצור מבנה אייקוני לבין תכנון‬
‫פונקציונלי של גשר המפנה בצניעות את אור‬
‫הזרקורים אל הנוף הטבעי והאורבני‪ .‬על‬
‫המתכננים מוטלת האחריות לבחירת הגישה‬
‫גשר דרך רבין‪ ,‬גבעתיים‬
‫תפקיד הגשר‬
‫מעבר הולכי רגל ורוכבי אופניים מעל כביש סואן‬
‫הגשר כאייקון ומקשר אורבני‬
‫שנת בניה‬
‫‪2012‬‬
‫סוג קונסטרוקציה‬
‫גשר תלוי ‪ -‬גשר מונח פלדה וניצבי בטון‬
‫גשר דרך רבין‪ ,‬גבעתיים‬
‫גשר זה נוצר בעקבות תחרות שבה חברו יחד‬
‫אדריכל‪ ,‬מהנדס קונסטרוקציה וקבלן‪ .‬התקציב‬
‫והחומר‪ ,‬פלדה‪ ,‬נקבעו מראש‪ .‬הרחבת דרך רבין‬
‫ליד קניון גבעתיים יצרה הפרדה בין דרום העיר‬
‫לצפונה‪ ,‬דווקא בציר השטחים הפתוחים‬
‫הירוקים והמוסדות‪ .‬בנוסף להגברת הבטיחות‪,‬‬
‫יחבר הגשר מחדש בין שכונת הרצוג לבין‬
‫הקניון‪ ,‬שכונת ארלוזורוב‪ ,‬הפארק המרכזי‪ ,‬פארק‬
‫רבקה וקריית בתי הספר והמתנ”סים‪ .‬הגשר‬
‫מורכב ממפתח ראשי‪ ,‬מדרך תלוי על שתי‬
‫קשתות פלדה פרבוליות הנושקות זו לזו‬
‫בפסגה‪ .‬בשני המפתחים החיצוניים‪ ,‬המדרך‬
‫מונח על גבי ניצבי קצה עשויים בטון בצד אחד‬
‫ומחוברים לגשר התלוי בצד האחר‪ .‬כל הגשר‬
‫תוכנן בתלת מימד כולל החישובים הסטטיים‬
‫והחלוקה לחלקי ייצור במטרה לאפשר הובלה‬
‫והרכבה‪ .‬בנוסף להצלחת הגשר בחיבור מחדש‬
‫של קצות עיר שנותקו והגברת הבטיחות של‬
‫הולכי הרגל‪ ,‬מתווספת גם תרומתו של הגשר‬
‫כסמל תרבות בלב עיר הגבעות‪ .‬משום שהציבור‬
‫אינו נוטה לעלות על גשרים‪ ,‬כאשר נדרש לטפס‬
‫ולרדת יותר מ‪ 4-‬מטר‪ .‬תוכננה גישה אופקית‬
‫מהפארק המרכזי אל הגשר ללא כל טיפוס‪ ,‬דבר‬
‫שמגביר מאוד את השימוש בו‪.‬‬
‫אדריכל גשר‬
‫ברוס לוין‪ -‬ק‪.‬ס‪.‬מ‪ - .‬קבוצת סוף מערב אדריכלים‬
‫מהנדס קונסטרוקציה‬
‫ג‪.‬א‪.‬ש‪ .‬מהנדסים‬
‫גשר מעל למים‬
‫קבלן‬
‫טר ארמה‬
‫גשר נחל פולג‬
‫במסגרת שיקום הנחל‪ ,‬בד בבד עם בניית גשרי‬
‫כביש החוף‪ ,‬נדרשנו לתכנן גשר להולכי רגל‬
‫ולחקלאים מעל נחל פולג‪ .‬שיקולים של תחזוקה‪,‬‬
‫חוזק והתאמה למבנים סמוכים הובילו לתכנון‬
‫גשר בטון יצוק במקום‪ .‬ביקשנו לכבד את המעבר‬
‫מעל לנחל‪ ,‬ולכן בחרנו בצורת הגשר הקשתי עם‬
‫שיפוע מקסימלי של ‪ .5%‬שילוב של ניצבי קצה‬
‫בעבודות דיפון בולדרים ומעקות גשר תקניים‬
‫לרכב בגוון חום‪ ,‬סיפקו פתרון עמיד ויחד עם זאת‬
‫מותאם לסביבת הנחל‪.‬‬
‫גשר נחל לכיש ‪ -‬אזור עד הלום‬
‫במסגרת שיקום נחל לכיש ובניית מחלף עד‬
‫הלום‪ ,‬התבקשנו לתכנן גשר הולכי רגל מעל‬
‫הנחל שיקשר בין תעלת גבעתי ואזור המיועד‬
‫לפארק טבע למטיילים‪ .‬שיקולים של תחזוקה‪,‬‬
‫חוזק והתאמה למבנים סמוכים הביאו לתכנון‬
‫גשר בטון עם פרופיל טרפזי חלול בבניית קשת‪.‬‬
‫שילוב ניצבי קצה מאבן כורכר‪ ,‬דיפון בולדרים‬
‫להסדרת הנחל‪ ,‬ושימוש במעקות גשר תקניים‬
‫לרכב ולהולכי רגל‪ ,‬שנצבעו בגוון חום‪ .‬בסופו של‬
‫דבר הפתרון הוא שימושי ועמיד ומותאם לאופי‬
‫הטבעי של סביבת הנחל‪.‬‬
‫אורך‬
‫‪ 90‬מ’‬
‫רוחב‬
‫‪ 4.10‬מ’ (‪ 3.0‬מ’ נטו)‬
‫גובה לפסגת הקשת‬
‫‪ 24.0‬מ’‬
‫מפתחים‬
‫‪22.5 - 45.5 - 22.5‬‬
‫חומרים‬
‫פלדה‪ ,‬מדרך עץ איפאה‪ ,‬מעקות פלדה ורשתות נירוסטה במתיחה‬
‫אדריכל גשר‬
‫ברוס לוין ‪ -‬ק‪.‬ס‪.‬מ‪ - .‬קבוצת סוף מערב אדריכלים‬
‫מהנדס קונסטרוקציה‬
‫יצחק שטרן י‪.‬ד‪.‬ע‪ .‬מהנדסים‬
‫קבלן‬
‫לינום הנדסת בניה ומסגריית עדי נתניה‬
‫יזם‬
‫חברה כלכלית עיריית גבעתיים‬
‫גשר נחל פולג‬
‫תפקיד הגשר‬
‫מעבר חקלאי והולכי רגל מעל נחל פולג‬
‫שנת בניה‬
‫‪2007‬‬
‫סוג קונסטרוקציה‬
‫בטון דרוך‪ -‬יצוק במקום‬
‫אורך‬
‫‪ 28.60‬מ’‬
‫רוחב‬
‫‪ 4.7 ( 5.7‬מ’ נטו)‬
‫מפתח‬
‫‪ 20.60‬מ’‬
‫חומרים‬
‫בטון חשוף‪ ,‬חיפוי אבן כורכר‪ ,‬מעקות פלדה‪ ,‬מיסעת אספלט‬
‫החברה‬
‫החברה הלאומית לדרכים‬
‫מימין‪ :‬גשר דרך רבין‪ ,‬גבעתיים ‪ -‬הדמייה ותמונת הגשר המבוצע‪.‬‬
‫למעלה‪ :‬גשר נחל פולג‪.‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫‪5‬‬
‫למעלה‪ :‬גשר נחל לכיש‪ .‬למטה‪ :‬גשר תחנת רכבת עד הלום‪.‬‬
‫גשר נחל לכיש‬
‫תפקיד הגשר‬
‫שנת בניה‬
‫סוג קונסטרוקציה‬
‫אורך‬
‫רוחב‬
‫מפתחים‬
‫גברית מעל הנחל‬
‫חומרים‬
‫אדריכל גשר‬
‫מהנדס קונסטרוקציה‬
‫קבלן‬
‫יזם‬
‫גשר תחנת רכבת בית יהושע‪.‬‬
‫גשר כמקשר אל מרכזים תחבורתיים‬
‫מעבר להולכי רגל ודרך שרות‬
‫‪2010‬‬
‫בטון דרוך ‪ -‬יצוק במקום‬
‫‪ 49.50‬מ’‬
‫‪ 3.50( 4.80‬מ’ נטו)‬
‫‪ 37.50‬מ’‬
‫‪ 8.00‬מ’‬
‫בטון חשוף‪ ,‬נציבים בחיפוי אבן כורכר‪ ,‬מיסעת אבנים משתלבות‪,‬‬
‫מעקות פלדה‬
‫ברוס לוין ‪ -‬ק‪.‬ס‪.‬מ‪ - .‬קבוצת סוף מערב אדריכלים‬
‫ירון שמעוני‪ ,‬שחם מהנדסים בע”מ‬
‫שפיר הנדסה‬
‫החברה הלאומית לדרכים‬
‫תחנת רכבת עד הלום‬
‫עם בניית מחלף עד הלום‪ ,‬הוחלט להוסיף חניון‬
‫רכב בצד המזרחי של מסילת הברזל על מנת‬
‫לאפשר לנוסעים המגיעים מכיוון גן יבנה גישה‬
‫לרכבת מבלי להיכנס לאשדוד‪ .‬עמדו בפנינו‬
‫כמה דרישות‪ :‬האחת להקים גשר טרומי והשנייה‬
‫לא לשתק את התנועה בציר אשקלון‪-‬אשדוד‬
‫בזמן הבנייה‪ .‬בנוסף רצינו להתאים את המבנה‬
‫החדש לאופי של התחנה הקיימת‪ .‬השתמשנו‬
‫בחיפוי אבן כורכר‪ ,‬באלמנטים מפלדה‪ ,‬ותכננו‬
‫מעבר מקורה תלוי על ידי תרנים עם מוטות‬
‫מתיחה‪ .‬מגדלי המדרגות והמעליות הסתיימו‬
‫בגג קונסולי‪ ,‬מעין פירמידה הפוכה‪ .‬כך יצרנו‬
‫מוקד בעל נוכחות ברורה המדגיש את מיקום‬
‫התחנה‪.‬‬
‫תחנת רכבת בית יהושע‬
‫עם הרחבת כביש ‪ 553‬מפולג לאבן יהודה‪ ,‬נבנה‬
‫חניון גדול לנוסעי הרכבת בצד המערבי של‬
‫מסילת הברזל‪ .‬אך מתוך הרגל‪ ,‬המשיכו רבים‬
‫לנסוע דרך מושב בית יהושע לכניסה המזרחית‬
‫של התחנה וגרמו לעומס ופקקים‪ .‬הוחלט לסגור‬
‫את הכניסה המזרחית לתחנה‪ ,‬ולהפוך את החניון‬
‫המזרחי ליער‪ .‬הגשר החדש מעל למסילת הברזל‬
‫מיועד להנגיש את התחנה להולכי רגל ובעיקר‬
‫לתושבי המושבים‪ .‬לא אושר שימוש במעליות‬
‫ולכן היה צורך לתכנן גרמי מדרגות עם רמפות‬
‫תקניות לנכים ועגלות‪ .‬עם גבריט של ‪ 6.60‬מטר‬
‫מעל למסילה‪ ,‬המראה של רמפות באורך של ‪110‬‬
‫מטר מכל צד היה מחריד‪ .‬הפתרון האדריכלי היה‬
‫לקפל את הרמפות על עצמן‪ ,‬חמש פעמים‪ .‬כיון‬
‫שלא היה מספיק מרחב לספירלה מעגלית‪ ,‬קיבל‬
‫הקיפול צורה טרפזית‪ .‬התוצאה שהתקבלה היתה‬
‫חזית צד באורך של ‪ 22‬מטר בלבד‪ .‬השתמשנו‬
‫בחומרים שהותאמו לתחנה הקיימת כמו‬
‫אלמנטים מפלדה בצבע כחול עמוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עמודים קוניים מבטון חשוף‪ ,‬מדרגות גרנוליט‬
‫וקירוי לוחות פוליקרבונט מחוברים על גבי‬
‫מנהרת קשתות עשויה צינורות פלדה‪ ,‬יצרו גשר‬
‫בעל נוכחות‪ ,‬עמיד ופונקציונלי תוך שמירה על‬
‫מסגרת התקציב‪.‬‬
‫גשר בתחנת רכבת בית יהושע‬
‫הנגשת תחנת בית יהושע לתושבי המושבים ממזרח‬
‫תפקיד הגשר‬
‫‪2010‬‬
‫שנת בניה‬
‫קורות טרומיות בטון דרוך‪ ,‬נציבי קצה כולל גרמי מדרגות בטון‬
‫סוג קונסטרוקציה‬
‫חשוף בטפסנות עץ ופלדה‪.‬‬
‫‪ 30.00‬מ’‬
‫אורך‬
‫‪ 3.50‬מ’ (‪ 2.70‬נטו)‬
‫רוחב‬
‫‪ 18.24‬מ’‬
‫מפתחים‬
‫מדרגות בטון בחיפוי גרנוליט‪ ,‬קירוי מצנורות פלדה ולוחות‬
‫חומרים‬
‫פוליקרבונט שקופים‪ .‬תרני פלדה ומוטות מתיחה המחזיקים את‬
‫הקירוי‪ ,‬מדרך בטון מחופה גרנוליט‪ ,‬עמודים ונציבי מבטון חשוף‪.‬‬
‫ברוס לוין‪ -‬ק‪.‬ס‪.‬מ‪ - .‬קבוצת סוף מערב אדריכלים‬
‫אדריכל גשר‬
‫אנג’ יהודה עובד‬
‫מהנדס קונסטרוקציה‬
‫ש‪ .‬כהן‪ ,‬א‪ .‬חוואלד ‪,‬י‪ .‬שחר ‪ -‬קבלן‪ ,‬סולל בונה ‪ -‬קורות טרומיות‬
‫קבלן‬
‫מע”צ בשיתוף עם רכבת ישראל‬
‫יזם‬
‫אדריכל נוף ברוס לוין ק‪.‬ס‪.‬מ‪ - .‬קבוצת סוף מערב אדריכלים‬
‫‪6‬‬
‫אדריכלות נוף‬
‫אדריכלות נוף‬
‫‪7‬‬