1. No category

‫תוכן‬
‫‪38‬‬
‫‪8‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪46‬‬
‫‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪61‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪23‬‬
‫‪56‬‬
‫גליון פסח תשע"ה‬
‫פסח תשע"ה | אפריל ‪2015‬‬
‫פי האטום‬
‫בטאון עובדי קמ"ג‬
‫כתבות‬
‫גיאולוגים בקמ"ג‪ ,‬יש דבר כזה?‬
‫מדורים‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר ד‪ .‬אברהם‪ ,‬ד"ר ע‪ .‬קליין בן‪-‬דוד‬
‫תהליך היווצרות זוגות נוקלואידים‬
‫קרובים בגרעין מדגים את‬
‫חשיבות המיעוט ‪ -‬ד"ר א‪ .‬חן‬
‫‪16‬‬
‫ד"ר ש‪ .‬מי‪-‬טל בק‪ ,‬ד"ר א‪ .‬בק‬
‫מה כל כך חכם ב"רשת חכמה"?‬
‫‪23‬‬
‫ד"ר ע‪ .‬בן ארצי‬
‫הבלש האנליטי המודרני‬
‫‪28‬‬
‫ד"ר א‪ .‬עליש‬
‫אירועי סייבר בארץ ובעולם‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫‪44‬‬
‫ע‪ .‬סלפטי‪ ,‬צ‪ .‬כהנה‪ ,‬י‪ .‬קדמון‬
‫אפריל ‪2015‬‬
‫טורים‬
‫כלכלה ‪ -‬חסכון פנסיוני‬
‫‪18‬‬
‫משפט ‪ -‬דרכים חלופיות ליישוב ‪31‬‬
‫סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט‬
‫‪48‬‬
‫חברה וקהילה‬
‫אחזקה ‪ -‬אחזקה תלוית מצב ‪55‬‬
‫תפסה תנופה‬
‫ניהול ‪' -‬פרדוקס ההתיעלות' ‪59‬‬
‫דבר מנק"מ והעורך‬
‫פסח חג החירות‬
‫ראיון עם ראש הוועדה לאנרגיה אטומית‬
‫קמ"ג ומעצמת הרובוטיקה‬
‫ראיון אישי עם ראש עיריית ירוחם‬
‫המנופאים‬
‫ראיון עם בן שירות לאומי‬
‫'חוסן'‪-‬נאמני רווחה בקמ"ג‬
‫טקס עובדים חדשים‬
‫שגרה‬
‫עבודה מאורגנת‬
‫זרקור על‪ ...‬אנשים בקמ"ג‬
‫המזון בקמ"ג בעידן המודרני‬
‫התחרות‪-‬הישגים ונזקים אפשריים‬
‫פרסים וזוכים‬
‫יוצרים בקמ"ג‬
‫יומנו של גמלאי‪ ,‬אפרים זיו‬
‫קמ"ג ספורטיבית‬
‫סקר שביעות רצון ראש השנה תשע"ה‬
‫היום לפני‪...‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪46‬‬
‫‪51‬‬
‫‪54‬‬
‫‪56‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪2‬‬
‫דבר מנהל קמ"ג‬
‫עובדות ועובדים יקרים‪,‬‬
‫דבר העורך‬
‫חברי‪ ,‬עובדות ועובדים יקרים‪,‬‬
‫לפני כשלושה חודשים סיימנו את ביצוע תכנית העבודה ‪2014‬‬
‫ונכנסנו לתכנית העבודה ‪ .2015‬השנה שהסתיימה התאפיינה‬
‫בהישגים רבים בתחומים מגוונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬עמידה גבוהה ביעדי‬
‫הבקרה‪ ,‬גיבוש תכנית אסטרטגית‪ ,‬קידום מחקרים בינלאומיים‪,‬‬
‫שיפור תהליכים‪ ,‬קליטת אנשים מצוינים‪ ,‬קידום עובדים לתפקידי‬
‫ניהול משמעותיים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אושרו לקמ"ג תקציבים משמעותיים לריענון ושדרוג תשתיות‪.‬‬
‫בעקבות כך התחלנו בפעילות רחבה של בינוי שאת חלקה הנכם‬
‫רואים בחצר הארגון‪ .‬קידום תשתיות חדשות מאפשר שיפור בתפעול‬
‫ובסביבת העבודה ובעיקר שיפור הבטיחות‪ .‬היקפי הטיפול בתשתיות‬
‫נוגעים כמעט בכל יחידה בחצר וישפיעו עליה שנים קדימה‪.‬‬
‫תכנית העבודה ‪ 2015‬מציבה בפנינו אתגרים חדשים ותדרוש מכל‬
‫אחד מאתנו מיצוי המיטב האישי והארגוני‪ .‬נדרש לחשיבה רעננה‬
‫ומקורית‪ ,‬בחינת תהליכים חדשים ועבודה מאומצת‪ .‬יותר מכל נדרש‬
‫לאיחוד כוחות ושיתוף פעולה בין היחידות השונות‪ .‬אני קורא לכם‬
‫לקיים שיח רציף ופתוח עם העובדים והמנהלים באותן קבוצות איתן‬
‫יש לכם ממשקים‪ .‬אין לי ספק כי השלם יהיה גדול באופן משמעותי‬
‫מסך חלקיו‪.‬‬
‫הנגב מסביבנו רוגש לאור צמצומים במפעלים שונים ובעקבות כך‬
‫פיטורי עובדים‪ .‬בלי לנקוט עמדה אני מקווה שיימצאו הפתרונות‬
‫למניעת צעדים אלו‪ .‬מכיר אני בפגיעה הקשה של עובד הנותר בבית‬
‫ללא מקור תעסוקה וגאווה‪ .‬אצלנו בקמ"ג נראה שהשנים הקרובות‬
‫יציבות ואף צפוי גידול מסוים בהיקף כוח האדם‪ .‬במקביל‪ ,‬אנו פועלים‬
‫עם ארגוני העובדים כדי לטפל בנקודות מסוימות הדורשות שיפור‬
‫ושינוי‪ .‬אנו נפעל לשיח גלוי‪ ,‬פתוח והגון לקידום העובדים בקמ"ג‪.‬‬
‫במהלך השנים קמ"ג מעורבת ותורמת רבות לקהילה מסביב ואף‬
‫זכתה בפרס‪ .‬זכינו לסיפוק כאשר קבוצת הרובוטיקה בירוחם‬
‫השתתפה בתחרות בינלאומית בארה"ב וזכתה בפרסים‪ ,‬כאשר‬
‫קיבלנו את אות אומ"ץ להתנדבות ואנו זוכים לסיפוק יום יומי בבית‬
‫ספר עתיד‪-‬קמ"ג‪.‬‬
‫השנה הצטרף שטח פיתוח הנדסי למעגל העובדים המתנדבים‪,‬‬
‫מהנדסי היחידה החלו לפעול בבית‪-‬ספר 'זינמן' בדימונה בקידום‬
‫תלמידים בתחומי ההנדסה והמדע‪ .‬זוהי חובה וזכות גדולה לתרום‪.‬‬
‫אני קורא לכם להרחיב את פעילותכם בקהילה מסביבנו‪ .‬אנו‬
‫בהנהלה מחויבים למעורבות בקהילה‪ ,‬נאפשר השתתפות של‬
‫עובדים בפעילויות השונות ואף נתמוך‪ ,‬על‪-‬פי הצורך‪ ,‬במסגרת‬
‫הלוגיסטית‪.‬‬
‫הגיליון השני של העיתון היוצא לאור מעיד על הצלחת הגיליון‬
‫הראשון‪ .‬קיבלנו בשמחה כתבות רבות ממגוון יחידות‪ .‬גיליון זה משקף‬
‫עשייה רחבה בתחומים רבים ומגוונים‪ .‬הכתבות נותנות הצצה קטנה‬
‫לתחומי העיסוק ולחוויות היצירה‪.‬‬
‫אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג חירות שמח‪ .‬יש השנה פריחה‬
‫יפיפייה וזו ההזדמנות לצאת לטבע ולחגוג איתו‪.‬‬
‫תבלו עם המשפחה ותרחיבו את החוויות המשותפות‪ .‬תורנות נעימה‬
‫לכל אלו שנשארים במשמרות או שנקראים להשלמת משימות‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר אודי נצר‬
‫גיליון זה מובא אליכם לקראת חג הפסח והוא השני במתכונתו‬
‫החדשה‪ .‬חברי המערכת ועובדים רבים נרתמו למלאכה‬
‫והתוצאה לפניכם‪ :‬שלל כתבות‪ ,‬מידע ותמונות‪ ,‬המשקפים‬
‫במידה רבה‪ ,‬את העשייה בארגון שלנו על כל רבדיה‪.‬‬
‫השתדלנו להפיק לקחים מסקר שביעות רצון שנערך מיד לאחר‬
‫הפצת הגיליון הקודם‪ .‬באמתחתנו‪ ,‬רעיונות נוספים שישולבו‬
‫בעתיד‪ .‬בגליון זה‪ ,‬כבגיליון הראשון‪ ,‬שיבצנו כתבות מדעיות‬
‫והנדסיות‪ ,‬לצד כתבות שונות המשקפות‪ ,‬במידת האפשר את חיי‬
‫היום יום שלנו‪ .‬בחלק המדעי‪ ,‬אנו גאים להציג תמצית של עבודות‬
‫ופרסומים של עובדינו‪ .‬במקביל‪ ,‬שמחנו לחשוף גופים ויחידות‬
‫בארגון ולהציג את פעילותם המבורכת‪ .‬תמצאו בגיליון זה את‬
‫נושא ההסעדה‪ ,‬מנופאים וטקס קליטת עובדים חדשים‪ .‬הבחירה‬
‫באלו יחידות להתמקד ואלו עובדים לחשוף אינה קלה כל ועיקר‪.‬‬
‫התברכנו בהרבה מאוד עובדים מעולים ופעילות מרשימה וננצל‬
‫את הגיליונות הבאים לספר עוד על יחידות קמ"ג ועובדיה‪ .‬למרות‬
‫רצוננו‪ ,‬לא הצלחנו לשלב את המדור "קוראים כותבים" בגיליון‬
‫הנוכחי‪ ,‬אך ננסה לפרסמו בגיליון הבא‪.‬‬
‫חידוש שהכנסנו בגיליון זה‪ ,‬שני ראיונות אישיים‪ .‬האחד‪ ,‬עם ראש‬
‫הוועדה לאנרגיה אטומית ד"ר שאול חורב‪ ,‬לקראת פרישתו‬
‫מתפקידו ויציאה לגימלאות‪ .‬והשני‪ ,‬עם ראש מועצת ירוחם‪ ,‬מר‬
‫מיכאל ביטון‪ .‬מדובר בשני אנשים עם סיפור חיים מעניין ופעילות‬
‫ציבורית מגוונת ואנו מודים לשניהם על הזמן שהקדישו לנו‪ ,‬דבר‬
‫שאינו מובן מאליו‪ ,‬לאור סדר היום העמוס מאוד של שניהם‪.‬‬
‫בכוונתנו להמשיך נוהג זה ולשלב בכל גיליון ראיון עם אישיות‬
‫שונה‪ ,‬בכוונתנו לערוך בגיליון הבא ראיון עם ראש עירית דימונה‪,‬‬
‫בתקוה שיעתר לבקשתנו‪.‬‬
‫הרחבנו את המדורים בנושא ספורט ומעורבות חברתית ושילבנו‬
‫כתבה על פעילות ארגון העובדים‪ .‬במדור ההיסטורי – "היום‬
‫שלפני"‪ ,‬הבאנו תמונות שצולמו לפני ‪ 50‬ו‪ 40-‬שנה‪ ,‬באותה‬
‫תקופה של השנה בה אנו נמצאים היום‪.‬‬
‫בטורים הפעם‪ ,‬שילבנו נושאים מיוחדים‪ :‬משפט‪ ,‬תחזוקה‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬חברה וקהילה‪ ,‬ניהול‪ .‬במדור האמנות התמקדנו הפעם‬
‫בצילום‪ ,‬פיסול וציור‪ .‬ראו את התמונות ותהנו‪.‬‬
‫בסקר שביעות הרצון שערכנו לאחר פרסומו של הגיליון הראשון‬
‫ביקשנו מן העובדים להתייחס לשאלה "האם ראוי להוציא עיתון‬
‫בקמ"ג" – ‪ 88%‬מהנשאלים השיבו בחיוב‪ .‬אני שמח על כך וחש כי‬
‫העבודה הרבה שהושקעה בגיליון השני מוצדקת‪ .‬אני מקווה כי‬
‫כל אחת ואחד מכם ימצא עניין בעיתון‪ ,‬אם בכל הכתבות ואם רק‬
‫בחלקן‪.‬‬
‫ועוד חידוש נוסף‪ ,‬הפעם נחלק את הגליונות באופן אישי‪,‬‬
‫במעטפות מתאימות שיגיעו ישירות אליכם‪.‬‬
‫אאחל לכם ולבני משפחותיכם‪ ,‬חג חירות שמח וחופשה נעימה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד“ר נתן פנחס‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪3‬‬
‫ד"ר ב‪ .‬קרפ‬
‫חג החירות‬
‫המחשבה שכל מנהגי החגים נועדו 'להזכיר' לנו אירוע כלשהו מן העבר‪ ,‬יש לה אחיזה גם במנהגי חג המצות‪:‬‬
‫"ו ְָהיָה ַהיּוֹם ַהזֶ ּה לָ כֶ ם לְ זִ כָ ּרוֹן ו ְַחגֹ ֶּתם אֹתוֹ ַחג לַ ה' לְ דֹר ֵֹתיכֶ ם ֻח ַקּת עוֹלָ ם ְת ָּחגֻ ּהוּ‪ִ :‬ש ְׁב ַעת י ִָמים ַמצּוֹת תֹּאכֵ לוּ ַא‪ַ ‬בּיּוֹם‬
‫ש ִׁב ִעי‪":‬‬
‫שאֹר ִמ ָב ֵּתּיכֶ ם כִ ּי כָ ּל אֹכֵ ל ָח ֵמץ וְנִ כְ ְר ָתה ַהנֶ ֶּפשׁ ַה ִהוא ִמ ִי ְּש ָׂר ֵאל ִמיּוֹם ָה ִראשֹׁן ַעד יוֹם ַה ְ ּ‬
‫ָה ִראשׁוֹן ַת ְּש ִׁבּיתוּ ְ ּׂ‬
‫ֹתוֹ‪--‬מ ְתנֵ יכֶ ם ֲחגֻ ִרים‪ ,‬נַ ֲעלֵ יכֶ ם‬
‫ָ‬
‫)שמות יב‪ ,‬יד‪-‬טו(‪ .‬מצה על שום מה? כי בחיפזון יצאנו ממצרים‪" :‬וְכָ כָ ה‪ ,‬תֹּאכְ לוּ א‬
‫ְב ַּרגְ לֵ יכֶ ם ַוּמ ֶקּלְ כֶ ם ְ ּבי ְֶדכֶ ם; ו ֲַאכַ לְ ֶתּם אֹתוֹ ְב ִּח ָפּזוֹן" )שמות יב‪ ,‬יא(‪ .‬אך מי שממקד את הייחוד של חג פסח באכילת‬
‫מצה‪ ,‬מחמיץ‪ .‬הרי מצה נאכלה גם לפני יציאת מצרים‪ ,‬כמנהג אירוח של לוט‪ַ " :‬ו ַי ַּעשׂ לָ ֶהם ִמ ְש ֶׁתּה‪ַ ,‬וּמצּוֹת ָא ָפה‬
‫ַויֹּאכֵ לוּ" )בראשית יט‪ ,‬ג(‪ .‬מצה היא 'לחם העוני'‪ ,‬שכן עניים אכלו 'מן היד אל הפה' והיו רעבים מכדי להמתין‬
‫לתפיחת הבצק‪ .‬על כן ההגדה פותחת ”הא לחמא עניה“‪ .‬אם כך‪ ,‬מה העניין היום סביב אכילת המצה וביעור‬
‫החמץ? האם ייתכן שכל הטורח הוא רק על מנת 'לזכור' את יציאת מצרים‪" :‬ו ְָהיָה ַהיּוֹם ַהזֶ ּה לָ כֶ ם לְ זִ כָ ּרוֹן"? כיצד‬
‫אנו יכולים לראות את עצמנו כאילו זה עתה יצאנו ממצרים? ומה העניין בהסבה לשמאל בשתיית היין?‬
‫למענה על שאלות אלו נתמקד בסיבות‪ ,‬הברורות לכאורה‪ ,‬בגללן‬
‫ת‪-‬בּנֵ י י ְִש ָׂר ֵאל‪,‬‬
‫רצו בני ישראל לצאת ממצרים‪ַ " :‬ו ַי ֲּע ִבדוּ ִמ ְצ ַריִם ֶא ְ‬
‫ת‪-‬ח ֵי ֶּיהם ַב ֲּעב ָֹדה ָק ָשׁה‪ּ ְ ,‬בח ֶֹמר ִוּבלְ ֵבנִ ים‪,‬‬
‫ְב ָּפ ֶר‪ַ .‬וי ְָמ ְררוּ ֶא ַ‬
‫ׁר‪-‬ע ְבדוּ ָב ֶהם‪ְ ,‬ב ָּפ ֶר‪"‬‬
‫ּל‪-‬עב ָֹד ָתם‪ֲ ,‬א ֶש ָ‬
‫ה‪--‬את‪ ,‬כָ ֲ‬
‫ל‪-‬עב ָֹדה‪ַ ,‬ב ָּשּ ֶׂד ֵ‬
‫ְוּבכָ ֲ‬
‫ו'פ ֶר‪ '‬אינם אותו הדבר‪ָ .‬פ ֶר‪ ‬יכולה‬
‫)שמות א‪ ,‬יג‪-‬יד(‪'ֲ .‬עב ָֹדה ָק ָשׁה' ָ‬
‫להיות עבודה מאוד קלה‪ ,‬אלא שזו עבודה שאין בה תועלת‪ .‬מלבד‬
‫עבודה קשה ועבודה ללא תועלת‪ ,‬מצבם הגשמי של בני ישראל היה‬
‫ל‪-‬סיר ַה ָב ָּשׂר‪ְ ,‬ב ָּאכְ לֵ נוּ לֶ ֶחם‬
‫"ב ִּש ְׁב ֵתּנוּ ַע ִ‬
‫טוב‪ ,‬על פי עדות עצמם‪ְ :‬‬
‫ת‪-‬ה ָדּגָ ה‪ֲ ,‬א ֶשׁר‪-‬נֹאכַ ל ְב ִּמ ְצ ַריִם‪,‬‬
‫לָ שֹ ַׂבע" )שמות טז‪ ,‬ג(‪ ,‬וגם "זָ כַ ְרנוּ‪ֶ ,‬א ַ‬
‫ת‪-‬ה ְב ָּצלִ ים‪,‬‬
‫ת‪-‬ה ָח ִציר ו ְֶא ַ‬
‫ּש ִׁאים‪ ,‬ו ְֵאת ָה ֲא ַב ִט ִּחים‪ ,‬ו ְֶא ֶ‬
‫ִחנָ ּם; ֵאת ַה ִק ֻ ּ‬
‫ושּׁוּמים?!! ִחנָ ּם?!!! זו לא‬
‫ִ‬
‫שּׁוּמים" )במדבר יא‪ ,‬ה(‪ֲ .‬א ַב ִט ִּחים‬
‫ת‪-‬ה ִ‬
‫ו ְֶא ַ‬
‫העבדות שאנו מדמיינים לעצמנו ממנה צריך לברוח‪ .‬שפע רב! מי‬
‫חג חרות שמח‬
‫וספירת עומר מועילה‬
‫פי האטום |פסח תשע“ה | ‪4‬‬
‫ירצה לעזוב שפע כזה? ובאמת לא כולם יצאו‪ ,‬ולא כל מי שיצא‪ ,‬יצא‬
‫בלב שלם‪ .‬אם כן‪ ,‬מה היה חסר לאלו שכן יצאו?‬
‫כל זמן שחייו של האדם סובבים על עבודה‪ ,‬אוכל‪ ,‬ורבייה הוא לא‬
‫נבדל בכלום מן החיה‪ .‬לא משנה כמה קשה העבודה‪ ,‬כמה טוב‬
‫האוכל‪ ,‬או כמה הוריו שונים משימפנזה‪ .‬האדם אמור לצרוך גם מזון‬
‫לגוף וגם מזון לנשמה‪" :‬כִ ּי ‪‬א ַעל ַהלֶ ֶּחם לְ ַבדּוֹ י ְִחיֶה ָה ָא ָדם" )דברים‬
‫ח‪ ,‬ג(‪ .‬הימנעות ממזון רוחני היא כניעה‪ .‬במצב זה אנו לא 'חופשיים'‪.‬‬
‫מי שקובע את צעדינו הם היצרים שלנו‪ ,‬אפילו נגד רצוננו‪ .‬זו עבדות‬
‫ופרך כיוון שחלק ניכר מיצרינו דוחפים אותנו למעשים בהם אין‬
‫תועלת אפילו לא לעצמנו‪ .‬היחלצות מכניעה זו היא‪-‬היא יציאת‬
‫מצרים‪ .‬מכאן מובן מה עלינו לעשות שנה‪-‬שנה בפסח‪ :‬לבחון עד‬
‫כמה אנו כנועים לתענוגות הגשמיים ומפקירים בכך את נשמתנו‪ .‬זו‬
‫המשמעות לראות את עצמנו יוצאים ממצרים‪ .‬וכיצד נצא באמת?‬
‫"א‪ַ ‬בּיּוֹם ָה ִראשׁוֹן ַת ְּש ִׁבּיתוּ‬
‫אחת ממצוות החג היא לבער את החמץ‪ַ :‬‬
‫שׂאֹר ִמ ָב ֵּתּיכֶ ם" )שמות יד‪ ,‬יט(‪ .‬על פי ההלכה‪ ,‬ציווי זה צריך להתבצע‬
‫ְּ‬
‫בערב שלפני כניסת החג‪ ,‬על ידי גברים‪ ,‬לאורו של נר‪ ,‬ולאחר שקיעת‬
‫החמה דווקא‪ .‬אם המטרה היא לנקות את הבית משאריות חמץ‪ ,‬אין‬
‫זה משנה מי עושה ניקיון זה ובוודאי עדיף בשעות היום‪ .‬אכן עניינו של‬
‫ציווי זה הוא לא רק ניקיון הבית‪ .‬עיקר העניין של ביעור חמץ הוא‬
‫ניקיון הבניין הרוחני של האדם‪ .‬החמץ תופח ולכן הוא מסמל דבר‬
‫שמתנפח‪ ,‬הגאווה‪ .‬הקלקול נובע מהשאור שבעיסה הגורם‬
‫להחמצתה‪ .‬לכן נקטו החכמים בלשון 'ביעור' החמץ להזכיר את‬
‫"וּב ַע ְר ָתּ ָה ָרע ִמ ִק ְּר ֶבּ‪) ":‬דברים יג‪ ,‬ו; יז‪ ,‬ז; יט‪ ,‬יט; כא‪ ,‬כא;‬
‫ביעור הרע‪ִ :‬‬
‫כב‪ ,‬כא; כד‪ ,‬ז(‪ .‬כיוון ששורש הגאווה הוא בתאוות האדם‪ ,‬מי שנמצא‬
‫בדרכו ממצרים מתבקש לפשפש ולמשמש בפינות התנהגותו‬
‫ולברר היכן הוא עדיין עבד לרצונותיו הגשמיים‪ ,‬לתאוות ולשאיפת‬
‫הכבוד שלו‪ .‬לכן מי שהופך את ביתו באמצעות מטה קסם )פועל‬
‫ניקיון או אישה מותשת( לנקי‪ ,‬בעצם לא עשה דבר הקשור לפסח‪ .‬כך‬
‫גם מי שסוגר את הבית לתקופת הפסח ועובר לאכול 'כשר לפסח'‬
‫במלון או אצל חברים‪.‬‬
‫כהמשך ישיר לביעור החמץ והימנעות מאכילתו צריך יהודי להרבות‬
‫באכילת מצה‪ ,‬זאת כפעולה נגד ניפוח ה‪'-‬אני' וכנגד עיסוק בסיפוק‬
‫התאוות של ה‪'-‬אני' המצומצם‪ .‬היות המצה עשויה מאותו הקמח‬
‫ממנו עשוי חמץ מרמז שהיצר הוא רע לא בהגדרתו‪ ,‬אלא בשימוש‬
‫שאנחנו עושים בו‪ .‬אסור למחוק את היצר כיוון שהוא מבטיח את‬
‫קיומנו‪ .‬אך צריך לכוון אותו נכון‪ ,‬כמו את האש‪ -‬כל עוד היא בשליטה‪,‬‬
‫יש בה תועלת‪ .‬רכישת השליטה מתרחשת כאשר האדם מלך על‬
‫היצר שלו‪ .‬זו הסיבה שנדרש להסב לשמאל כמנהג מלכים ועל כך‬
‫"ב ָי ִּמים ָה ֵהם ֵאין ֶמלֶ ‪ּ ְ ‬בי ְִש ָׂר ֵאל ִאישׁ ַה ָי ָּשׁר‬
‫מלין הנביא על בני ישראל‪ּ ַ :‬‬
‫ְב ֵּעינָ יו י ֲַע ֶשׂה‪) ":‬שופטים כא‪ ,‬כה(‪ .‬כלומר‪ ,‬אין בישראל אף אחד שהוא‬
‫מלך על היצרים שלו‪ .‬למשל‪ ,‬אדם חוצה כביש במעבר חציה‪ .‬עד‬
‫כמה מהר הוא חוצה והאם אכפת לו שבזמן חצייתו נוצר טור מכוניות‬
‫הממתין לו‪ .‬אם הוא מפרש את זכותו לחצות גם כזכות ללכת לאט‬
‫ככל שירצה‪ ,‬הוא לא מלך‪.‬‬
‫אכילת מצה והימנעות מאכילת חמץ מתייחסים לצמצום הגאווה‪.‬‬
‫זוהי פעולה בגדר 'סור מרע'‪ .‬אין די בה על מנת להביא לטוב‪ .‬מה‬
‫ייחשב כ'עשה טוב' המוביל ל'טוב'? תשובה על כך בספירת העומר‪.‬‬
‫הבסיס להחלטה שקיבלו בני ישראל שיצאו ממצרים היה הדאגה‬
‫לדור ההמשך גם במחיר של סבל עצמם במדבר‪ .‬האיזון בין האני ובין‬
‫החברה הוא זה שאיפשר את הקמת העם‪ ,‬כפי שמעיד מעמד הר‬
‫ן‪-‬שׁם י ְִש ָׂר ֵאל‪ ,‬נֶ גֶ ד ָה ָהר" )שמות יט‪ ,‬ב(‪ַ " .‬ו ִי ַּחן" בלשון יחיד –‬
‫סיני‪ַ " :‬ו ִי ַּח ָ‬
‫המסמן אחדות‪ .‬אחדות שאינה מחיקת ה'אני' אלא פעולה יחדיו‬
‫לאותה המטרה‪ .‬כך עשו גם אבותינו בהקמת המדינה‪...‬‬
‫ספירת העומר‬
‫ידוע שמטרת יציאת מצרים היא הגעה לארץ ישראל‪ .‬איך מגיעים‬
‫אליה? לא באמצעות 'אל על'‪ .‬שבע פעמים מזכיר הכתוב את הדבר‬
‫ת‪-‬ע ִמּי‪ְ ,‬וי ַַע ְב ֻדנִ י‬
‫"שׁלַ ּח ֶא ַ‬
‫אותו צריכים לעשות בני ישראל בדרך‪ַ :‬‬
‫ַב ִּמ ְּד ָבּר" )שמות ז‪ ,‬טז(‪ .‬אמנם יצאנו מעבדות לחרות‪ ,‬אך חרות זו אין‬
‫פירושה לשכב על חוף הים אלא עבודה‪ .‬עבודה זו מתחילה ממחרת‬
‫ּנוּפה" שהוא‬
‫"את‪-‬ע ֶֹמר ַה ְת ָ‬
‫הפסח‪ ,‬יום בו אנו מצווים להביא מנחה ֶ‬
‫קציר שעורה המשמש מאכל לבהמות‪ .‬עבודה זו אמורה להסתיים‬
‫כעבור ארבעים ותשעה ימים‪ ,‬יום בו אנו מצווים להביא מנחה אחרת‬
‫ּנוּפה" )ויקרא כג‪ ,‬יז( שהוא מאכל אדם‪ .‬כל אחד מארבעים‬
‫"לֶ ֶחם ְת ָ‬
‫ותשעה הימים נועד לעבודה מיוחדת לו וביחד הם אלו המעלים את‬
‫‪‬הים'‪ .‬זוהי ספירת העומר הכוללת את‬
‫האדם למדרגת ֶ'צלֶ ם ֱא ִ‬
‫המרכיב של 'עשה טוב'‪ .‬כיצד 'ספירה' יכולה לעשות מעבר כה קיצוני‬
‫מהנהגת כניעה ליצר במצרים להנהגת בוגר בארץ ישראל?‬
‫ספירת העומר אינה רק מניית הימים שחלפו ממחרת הפסח‪ .‬זוהי‬
‫עבודת המידות אותה האדם צריך לעשות כל יום‪ .‬כל יום יש לעשות‬
‫עבודה אחרת כמפורט בפרקי אבות )פרק ו'‪ ,‬משנה ו'(‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫ביום הראשון האדם בוחן את האופן בו הוא מנהיג את עצמו בלימוד‬
‫יומיומי‪ ,‬שהרי רכישת דעת הוא יסוד האדם‪ .‬ביום השני הוא בוחן את‬
‫עצמו מבחינת היכולת שלו להקשיב לזולתו‪ ,‬ביום השלישי מבחינת‬
‫האופן בו הוא מנסח את דבריו‪ .‬ביום הארבעים ושמונה האדם בוחן‬
‫עד כמה הוא נותן 'קרדיט' לדברים שנאמרו על ידי אחרים בהם הוא‬
‫אוֹמרוֹ"‪.‬‬
‫אוֹמר ָד ָּבר ְב ֵּשׁם ְ‬
‫משתמש‪" :‬ו ְָה ֵ‬
‫פי האטום |פסח תשע“ה | ‪5‬‬
‫א‪ .‬מיטלר‪ ,‬ד“ר נ‪ .‬פנחס‬
‫ראיון עם ראש הוועדה‬
‫לאנרגיה אטומית‪ ,‬ד"ר שאול חורב‬
‫ד"ר שאול חורב מכהן בתפקיד ראש הועדה לאנרגיה אטומית החל מ‪ 1-‬לספטמבר ‪ .2007‬ד"ר חורב ניאות לבקשתנו להתראיין לביטאון עובדי‬
‫הקמ"ג‪" ,‬פי האטום"‪ ,‬לקראת סיום תפקידו‪ .‬הראיון התקיים במרכז הגרעיני בנחל שורק‪.‬‬
‫ד"ר חורב‪ ,‬לפני שנשוחח על נושאים מקצועיים היינו רוצים לשמוע‬
‫ממך קצת על עצמך‬
‫אני גאה לספר שנולדתי בירושלים בבית‪-‬חולים ”הדסה“‬
‫בהר‪-‬הצופים‪ .‬הייתי "ילד מעורב"‪ ,‬בן לאם ממשפחה ותיקה‬
‫בירושלים שהגיעה בסוף המאה ה‪ 19-‬מפרס ולאב שעלה מגרמניה‬
‫בשנת ‪) 1935‬וחלק ממשפחתו נספתה בשואה(‪ .‬בכל הנושא העדתי‬
‫שעוסקים בו יותר ויותר בשנים האחרונות‪ ,‬לא היו לי כל בעיות היות‬
‫והייתי מה שנקרא "מעורב ירושלמי"‪ .‬בגיל צעיר מאוד ‪ -‬בהיותי בן‬
‫חצי שנה – הורי החליטו לעבור למושב בשרון‪.‬‬
‫בגיל ‪ 14‬יצאתי ללמוד בבית‪-‬ספר לקציני ים בעכו‪ .‬לא היה קל לעזוב‬
‫את הבית בגיל כזה‪ ,‬אבל זה היה בית‪-‬ספר ימי שהיה ידוע ברמתו‬
‫הגבוהה ושולבו בו לימודים לקראת בגרות ומקצוע )הכשרה‬
‫לקצונה בחיל‪-‬הים וצי הסוחר(‪ .‬עם סיום הלימודים המסלול הטבעי‬
‫עבורי היה להתגייס לקורס חובלים‪ .‬לאחר סיום קורס החובלים‬
‫ומעבר הכשרה קצרה‪ ,‬נבחרתי להימנות עם קבוצת אנשי חיל‪-‬הים‬
‫הראשונה שנשלחה לשרבורג בצרפת כדי להיות איש צוות בכלי‬
‫החדש ולהשיטו לישראל‪ .‬מדובר על תחילת שנת ‪ ,1968‬עוד טרם‬
‫הטלת האמברגו על הספינות‪ .‬בדרכנו ארצה היינו אמורים לפגוש‬
‫את הצוללת "דקר" ורק עם הגעתנו ארצה התברר לנו שהקשר‬
‫עמה נותק והיא נעלמה‪ .‬מיד הצטרפנו לחיפושים אחריה עד שהיא‬
‫הוכרזה כאבודה‪ .‬שניים מבין אנשי הצוות של ה"דקר" היו חברים‬
‫קרובים מהמחזור שלי בקורס חובלים‪ .‬כקצין בחיל‪-‬הים פיקדתי על‬
‫מגוון כלי שיט‪ ,‬מנחתת סטי"ל ועד צוללת וכן על שייטת הצוללות‬
‫והסטי"לים‪.‬‬
‫היות ו"פי האטום" הוא עיתון של קמ"ג אספר לכם אנקדוטה קטנה‬
‫הקשורה למנהל קמ"ג הנוכחי‪ ,‬ד"ר אודי נצר‪ .‬באמצע שנות ה‪70-‬‬
‫שרתתי בתפקיד סגן מפקד בית‪-‬ספר לחובלים ואודי היה חניך‬
‫בקורס‪ .‬אודי הרשים אותי מאוד‪ ,‬כמו את יתר המדריכים ביכולותיו‬
‫הגבוהות וסיים את הקורס כחניך מצטיין‪ .‬פגשתי את אודי בשנית‬
‫בהיותי מפקד אח"י "תרשיש"‪ .‬יחד הפלגנו במשט שהתקיים בשנת‬
‫‪ 1976‬במלאת ‪ 200‬שנה לעצמאות ארצות‪-‬הברית‪ ,‬כאשר אודי נצר‬
‫היה קצין הניווט של הסטי"ל‪ .‬זו היתה משימה לא קלה שכן כל‬
‫הניווט הסתמך על ניווט אסטרונומי )טרם עידן ה‪ (GPS-‬ואודי עשה‬
‫את מלאכתו בצורה מקצועית הן בהפלגה באוקינוס והן בהפלגה‬
‫בנהרות השונים‪.‬‬
‫לאחר שירות כמפקד פלגת סטי"לים בים‪-‬סוף בדרגת סגן אלוף‬
‫התבקשתי לשרת במפקדת חיל‪-‬הים‪ .‬לא כל‪-‬כך רציתי בזה משום‬
‫שלשרת כקצין מטה נחשב אז בעיני כעלבון‪ ,‬אבל מפקד חיל‪-‬הים‬
‫ששמע את מניעי והבין אותם שכנע אותי לעשות מסלול הסבה‬
‫ולעבור לשייטת הצוללות‪.‬‬
‫בשייטת ביצעתי מעבר דרך כל מדרג התפקידים בצוללת‪ ,‬ולאחר‬
‫שרות כמפקד צוללת‪ ,‬דרכי נסללה לתפקיד מפקד שייטת צוללות‪.‬‬
‫בגיל מאוחר יחסית‪ 36 ,‬יצאתי ללימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל‬
‫עסקים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬שלאחריהם פיקדתי במשך שנתיים‬
‫על שייטת הסטי"לים‪ .‬בתום תפקיד זה יצאתי בשנת ‪1987‬ללימודי‬
‫תואר שני‪ ,‬בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בתעשייה וניהול‪ .‬בתום לימודי‬
‫התבקשתי על‪-‬ידי מפקד חיל‪-‬הים להיות ראש פרויקט בניית‬
‫צוללות "דולפין" בגרמניה‪ .‬המעבר לגרמניה היה עבורי אירוע לא‬
‫פשוט משום שאבי איבד את כל משפחתו בשואה‪ ,‬אך כשנועצתי‬
‫עימו הוא ציטט את בן‪-‬גוריון שאמר כי למען ביטחון המדינה – חשוב‬
‫לעשות זאת‪ .‬במשך שלוש שנים שהיתי במספנות הגרמניות כקצין‬
‫הפרויקט הבכיר ולמדתי מכך המון‪ .‬התפקיד הבכיר ביותר אותו‬
‫מילאתי בחיל הים היה סגן מפקד החיל‪.‬‬
‫אני גאה לספר כי אני אב לשתי בנות ושישה נכדים‪ .‬לצערי במהלך‬
‫שנות שרותי בצבא ועבודתי בוועדה לאנרגיה אטומית נעדרתי‬
‫לתקופות ממושכות מהבית ואשתי נשאה בעול גידול הבנות‪ .‬סיפור‬
‫קצר שאולי ימחיש את המציאות – בהיותי אב צעיר‪ ,‬באחד הלילות‬
‫בהם שהיתי בביתי‪ ,‬היה מזג אויר סוער מאוד שלווה מדי פעם‬
‫בסערת ברקים ורעמים‪ .‬הבת הצעירה התעוררה בבהלה משנתה‬
‫וצעקה‪ ,‬ואני חשתי לחדרה אך משהבחינה בי אמרה‪" :‬לא קראתי‬
‫לך‪ ,‬קראתי לאמא"‪ ...‬כמובן שהעלבון היה גדול‪...‬‬
‫ולאחר השחרור שלך חשבת מן הסתם להמשיך במערכת הביטחון‪...‬‬
‫ממש לא‪ ,‬להיפך‪ ,‬בזמנו חשבתי ששום דבר לא יחזיר אותי למערכת‬
‫הביטחון‪ .‬רציתי לפנות לתחום ההייטק ואכן בחרתי להתחיל‬
‫בחניכה אישית של יאיר שמיר שעבד אז בחברת הזנק קטנה‬
‫בהרצליה‪ .‬במקביל פנה אליי גדעון פרנק‪ ,‬קודמי בתפקיד‪ ,‬וביקש‬
‫שאצטרף לוועדה‪ .‬נועצתי ביאיר שמיר שעודד אותי לעשות כן‪.‬‬
‫התחלתי כמשנה למנכ"ל גדעון פרנק אשר ייעד אותי לנהל את‬
‫ממ"ג )המרכז הגרעיני בנחל שורק( מבלי לומר לי מפורשות‪.‬‬
‫לצערי שירותי בוועדה לאנרגיה אטומית נמשך רק חצי שנה ולאחר‬
‫מכן עברתי‪ ,‬לפי בקשת שר הביטחון‪ ,‬לתפקיד אחר במערכת‬
‫הביטחון‪ .‬באותה תקופה הרגשתי שטרם מיציתי את נושא‬
‫הלימודים והחלטתי במקביל לעבודה לפנות ללימודי תואר שני‬
‫ושלישי בפילוסופיה של המדע באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬לקראת תום‬
‫תפקידי במשרד הביטחון היה בכוונתי לצאת ללימודי פוסט‬
‫דוקטורט בארצות‪-‬הברית‪ ,‬באוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬אבל ראש‬
‫הממשלה דאז‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬בהמלצתו של גדעון פרנק‪ ,‬שכנע‬
‫אותי לקבל עלי את תפקיד ראש הוועדה‪ ,‬ומאז ספטמבר ‪ 2007‬אני‬
‫כאן‪.‬‬
‫פי האטום |פסח תשע“ה | ‪6‬‬
‫ספר לנו מעט על הוועדה לאנרגיה אטומית ‪ .‬עד כמה לדעתך הציבור‬
‫מכיר גוף זה?‬
‫מעט רקע היסטורי‪ .‬הוועדה נוסדה בשנת ‪ .1952‬עד שנת ‪1965‬‬
‫הייתה קיימת הוועדה לאנרגיה אטומית אך לא במתכונת הנוכחית‪.‬‬
‫קמ"ג הייתה יחידת סמך של משרד הביטחון‪ .‬הנשיא לשעבר‪ ,‬מר‬
‫שמעון פרס‪ ,‬ריכז למעשה את כל פעילות הוועדה‪ .‬ב‪ 1965-‬התפטר‬
‫פרס והצטרף למפלגת רפ“י ולוי אשכול שהיה אז ראש הממשלה‬
‫ושר הביטחון התחיל בביצוע שינויים עמוקים בוועדה ומינה למנכ"ל‬
‫הוועדה את פרופסור ישראל דוסטרובסקי ז"ל‪.‬‬
‫הציבור מבין את תפקיד הוועדה שעוסקת בתחום הגרעין וכפופה‬
‫לראש הממשלה והיא נתפשת בעיניו כגוף מקצועי חיוני וחשוב‬
‫לביטחון המדינה‪ .‬מבוצעים סקרים בנושאים עליהם מופקדת‬
‫הוועדה‪ ,‬סקרים אלו מראים שיש הסכמה רחבה של ‪ 80%‬בקרב‬
‫הציבור היהודי לפעולות הוועדה‪ ,‬וחשוב שמגמה זו תישמר‪.‬‬
‫נושא הגרעין הוא נושא שמטבע הדברים יוצר פחדים בציבור‪ ,‬בעיקר‬
‫בטיחות הכור בקמ"ג‪ .‬מהי עמדתך?‬
‫עם השנים חל שינוי גדול בתפיסת הציבור את כל נושא הגרעין‪.‬‬
‫יותר ויותר אנשים חושבים על הדורות הבאים‪ ,‬בנושאי פסולת‬
‫למשל‪ .‬המדיניות אותה היתוותי כראש הוועדה היא מדיניות של‬
‫שקיפות רבה יותר‪ ,‬פתיחות לציבור ונכונות רבה יותר לבחינה‬
‫מקצועית של גופים חיצוניים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ביקור פקידי ממשל במרכזי‬
‫הוועדה לאנרגיה אטומית‪ ,‬דיווח לגופים חיצוניים ועד לביקור בני‬
‫משפחה במרכזים‪.‬‬
‫מינינו ועדות כגון וועדת בטג"ר )הוועדה המייעצת לבטיחות‬
‫גרעינית( שהיא ועדה מקצועית עצמאית שמתמנה ומדווחת ישירות‬
‫לראש הממשלה – ושמתפקידה לבדוק את הבטיחות בוועדה‬
‫לאנרגיה אטומית‪.‬‬
‫ועדה נוספת שהוקמה היא ועדת ריבלין‪ .‬לצערי‪ ,‬אנשים חולים‬
‫בסרטן ומשייכים זאת לעבודתם בוועדה לאנרגיה אטומית‪ .‬שרת‬
‫המשפטים‪ ,‬הגב' ציפי ליבני‪ ,‬חתמה על כתב מינוי להקמת ועדה‬
‫ציבורית בראשות המשנה לנשיא בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬השופט‬
‫בדימוס – אליעזר ריבלין )"ועדת ריבלין"(‪ .‬וועדה זו נתבקשה להציע‬
‫הסדר‪ ,‬תהליך חליפי לזה המתקיים בבתי‪-‬המשפט‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות‬
‫מנגנון‪ ,‬שאינו מבוסס על הצורך להוכיח אשם ושייתן מענה הולם‪,‬‬
‫שוויוני‪ ,‬קצר ויעיל לצורך בפיצוי במקרים המתאימים בהינתן קיומו‬
‫של קשר בין המחלה לבין חשיפתם של העובדים לקרינה מייננת‬
‫ו‪/‬או לחומרים מסוכנים אחרים במהלך עבודתם‪.‬‬
‫באשר לגילו של הכור בקמ"ג‪ ,‬אמנם הכור מתיישן‪ ,‬אבל אנו פועלים‬
‫על‪-‬פי סטנדרטים בטיחותיים בינלאומיים מחמירים ומקפידים על‬
‫תחזוקה מונעת כדי לשמור אותו כשיר‪ ,‬בטוח ואמין‪.‬‬
‫בעולם המודרני‪ ,‬שהפך להיות כפר גלובלי קטן‪ ,‬מתקיימים הרבה‬
‫שיתופי פעולה בינלאומיים – איך אתה רואה את קמ"ג משתלבת?‬
‫כדי להתקדם ולהתפתח מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית ומהנדסי‬
‫הפיתוח שלה חייבים להיחשף ולהיפתח לעולם‪ ,‬לא רק על מנת‬
‫ללמוד אלא גם על מנת לקבל רף ייחוס לגבי היכולות שלנו‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות הרחבנו מאוד את שיתוף הפעולה הבינלאומי‪ ,‬המשוב‬
‫שאני מקבל משיתופי פעולה רבים אותם אנו מקיימים הוא שמדעני‬
‫קמ"ג הם ברמה גבוהה מאוד‪ .‬חוקרים צריכים לצאת לשבתונים‬
‫במקומות יוקרתיים כדי לשפר את הרמה המקצועית שלהם‪ ,‬וכן‬
‫צריך לעשות מאמץ ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים‪.‬‬
‫איך אתה רואה את מעמד הנשים בקמ"ג ובכלל?‬
‫בעניין הזה צריך לעשות תיקון גדול – דבר שכבר החל‪ ,‬אבל נדרש‬
‫לו ביתר שאת‪ .‬יש מעט מידי נשים בארגון שלנו‪ ,‬בתפקידי מפתח!‬
‫לדעתי‪ ,‬כדי לתקן מצב זה‪ ,‬אם יש שני מועמדים שווים ביכולתם‬
‫צריך להעדיף את האישה‪ .‬קידום נשים צריך להיות יעד עבור‬
‫המנהלים והנשים עצמן צריכות להתמודד כשוות בין שווים‪.‬‬
‫כמי שהיה מנהל הרבה מאוד שנים‪ ,‬רצינו לשמוע על תפיסת הניהול‬
‫שלך‬
‫ישנם שני דברים מרכזיים לתפיסתי‪:‬‬
‫האחד – אחריות )‪ (accountability‬של מנהלים להשגת היעדים‬
‫המוצבים לארגון שלהם והמשאבים שמוקצים להם לכך‪.‬‬
‫השני – מנהל צריך לשאול את עצמו מה היחס בין התשומות – מה‬
‫אתה משקיע ‪ -‬לתפוקות שאתה מייצר לשאוף כל הזמן להגדיל את‬
‫התפוקות )איך עושים יותר במשאבים הקיימים(‪.‬‬
‫כמו כן חייבת להיות בארגון שקיפות כלפי הממונים‪ ,‬ובקרה‪ .‬אין‬
‫סתירה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בין מתן אחריות מלאה למנהל לבין שקיפות‬
‫הנדרשת ממנו ומהארגון שלו‪ .‬לכן יש חשיבות עליונה לתכנית‬
‫העבודה המאושרת על‪-‬ידי המטה מחד‪ ,‬אך יש לתת חופש פעולה‬
‫למנהלים ועובדים לבצע תכנית זו מאידך‪.‬‬
‫במגבלות הבטחון צריכה להיות גם בקרה חיצונית על הוועדה‬
‫לאנרגיה אטומית וביצועיה‪ ,‬הן על‪-‬ידי הרשות המבצעת )גורמי‬
‫הממשלה השונים( והן על‪-‬ידי הרשות המחוקקת – כנסת ישראל‬
‫באמצעות ועדותיה השונות‪ .‬בכלל‪ ,‬כדאי שיהיו ביקורת ובקרה‬
‫חיצוניים כי מי שנמצא בתוך המערכת לא תמיד רואה את הדברים‬
‫בצורה המלאה‪ ,‬או כמו שנאמר ‪" -‬תולעת שנמצאת במרור איננה‬
‫מבינה עד כמה מר לה"‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪7‬‬
‫ובקמ"ג?‬
‫מצד אחד קמ"ג היא לא אקדמיה בה מחפשים כיצד לקדם את המדע ומאידך היא גם לא תעשייה עילית שבה הכל נמדד במונחי רווח והפסד‬
‫וביצועי עבר אינם נחשבים‪ .‬קמ"ג היא מעבדה לאומית מוכוונת משימה‪ ,‬עובד נכנס לקמ"ג למשך זמן ארוך )חיים שלמים( ולכן אנו סלחנים‬
‫לגבי ביצועיו המידיים וחשוב לנו יותר מרכיב ההכשרה בראייה ארוכת טווח מאשר מדידת ההישגים באופן מיידי‪ .‬אני מייחס חשיבות רבה‬
‫לתחקיר שמטרתו היא להגיע בסופו של דבר לתובנות שאם ייושמו נכונה‪ ,‬יובילו לשיפור בביצועים‪ .‬חשוב לי שתהיה הכשרה רחבה ומגוונת‬
‫למנהלים ברמות השונות‪ .‬קיימת חשיבות לניוד אנשים בין תפקידים שונים כדי שיהיו רב‪-‬מימדיים בראייתם‪ ,‬שייצאו מחוץ למרכז לקורסי‬
‫הכשרה והשתלמויות‪ ,‬שיכירו וישרתו גם במרכזים אחרים של הוועדה לאנרגיה אטומית‪ ,‬לרבות ביצוע תפקידים במטה הוועדה‪ .‬איני מהסס‬
‫להטיל על מנהלים צעירים תפקידים מורכבים ומאתגרים‪ ,‬הם בדרך כלל מוכיחים את עצמם‪ ,‬וכאשר מישהו מיצה את עצמו בתפקידו – תן לו‬
‫תפקיד אחר שיאתגר אותו‪.‬‬
‫איך אתה רואה את הקמ"ג בעוד עשרים‪ ,‬שלושים שנה מהיום?‬
‫בשנתיים האחרונות ולאחר מאמצים לא מבוטלים השגנו יחד עם הנהלת קמ"ג משאבים לחידוש תשתיות ושימורן‪ .‬עכשיו מוטלת החובה על‬
‫הנהלת קמ"ג ועובדיה לראות איך לא מפספסים את ההזדמנות ומשנים את פניה של קמ"ג‪ .‬צריך שקמ"ג תבנה את התשתיות כמו תעשייה‬
‫מתקדמת‪ .‬קמ"ג מחוייבת לטפח מקצועיות גבוהה בתפקידי מפתח‪ :‬הנדסת גרעין‪ ,‬הנדסת חומרים‪ ,‬מכונות ואלקטרוניקה‪ ,‬יש לחפש את האיזון‬
‫הנכון בין הצורך לקדם עובדים לתפקידי ניהול מול הצורך במהנדסים שיעסקו במוקדי הידע שלהם‪ .‬יש לי אמון מלא שמנהל קמ"ג הנוכחי‬
‫וההנהלה יצליחו בנחישות ובמקצועיות לפעול בכיוון זה‪.‬‬
‫זמן לתחביבים יש? שמענו שפותחים עבורך את הבריכה מוקדם מאוד בבוקר‪....‬‬
‫יש דברים שלמדתי שאסור לוותר עליהם‪ :‬שחיה בבוקר‪ ,‬קריאה ותחביבים שונים שעליהם אני משתדל לא לוותר‪.‬‬
‫אשתי ואני חובבי מוסיקה קלאסית ואנחנו מקפידים ללכת לאופרות וקונצרטים‪ ,‬כמו גם להצגות‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬מה התכניות שלך לעתיד?‬
‫אחרי שהשתחררתי מהצבא לקחתי פסק זמן של שמונה חודשים בהם הייתי אזרח וטיילתי ברחבי העולם )וחבל שלא יותר(‪ ,‬אני מתגעגע יותר‬
‫מכל לחופש זה‪ .‬לכן‪ ,‬כרגע‪ ,‬אין לי תכניות מיוחדות פרט לכך שאהיה כאחד האזרחים שיכול לעשות ככל העולה על רוחו ולהיות אדון לזמנו‪.‬‬
‫אנחנו מודים לשאול על שהקדיש לנו מזמנו ושיתף אותנו בדברים ומאחלים לו עוד הרבה שנים של בריאות ועשייה לעצמו ומשפחתו‪.‬‬
‫ראש הוועדה ומנהל הקמ"ג בביקור פרס‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪8‬‬
‫ד"ר ד‪ .‬אברהם‪ ,‬ד"ר ע‪ .‬קליין בן‪-‬דוד‬
‫גיאולוגים בקמ“ג ‪ -‬יש דבר כזה!‬
‫גיאולוגיה היא המדע העוסק בחקר כדור הארץ‪ ,‬הסלעים‪ ,‬המים ומה‬
‫שביניהם‪ .‬התערבות אנושית לא מושכלת‪ ,‬עלולה לגרום לשורה של‬
‫תהליכים המפרים את שיווי המשקל הטבעי‪ .‬מאז תחילת העידן‬
‫הגרעיני בשנות ה–‪ 40‬של המאה הקודמת‪ ,‬הצטברה פסולת‬
‫שמקורה בכורי מחקר‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬תעשייה ובתי‪-‬חולים‪ .‬לרוב‪,‬‬
‫פסולת זו מפונה לאחר טיפול לסילוק בקבורה רדודה )מטרים‬
‫בודדים מתחת לפני השטח(‪ .‬סילוק פסולת שאינו מתחשב בתנאי‬
‫הסביבה‪ ,‬עלול בטווח הזמן הארוך לגרום לדליפת מזהמים לסביבה‪.‬‬
‫במישור ימין נמצא האתר הארצי לפסולת רדיואקטיבית‪ .‬כפי‬
‫שקראתם בעלון הקודם‪ ,‬הפסולת עוברת טיפול ומסולקת בקבורה‬
‫רדודה‪ .‬אותה פסולת היא בחזקת "ירושה" שאנחנו משאירים‬
‫לדורות הבאים‪ .‬על פי תקנות רשב"ט‪ ,1‬הפסולת חייבת להיות‬
‫מוכלת )למניעת נדידת זיהום הסביבה( באתר למשך ‪ 10,000‬שנה‪.‬‬
‫דרישה זו מחייבת אותנו להעריך כמותית את פיזור הזיהום‬
‫הרדיואקטיבי לסביבה בתהליכים טבעיים ומתוכם לגזור את‬
‫החשיפות הצפויות לאוכלוסייה‪.‬‬
‫המיקום הגיאולוגי של קמ"ג‬
‫הקמ"ג נמצאת במישור ימין הממוקם בנגב הצפון מזרחי‪ .‬האזור בנוי‬
‫ממבנים גיאולוגים של קמרים וקערים שכיוונם צפון – מזרח דרום –‬
‫מערב )איור ‪ .(1‬מישור ימין הוא חלק מקער אחד הכולל את מישורי‬
‫רותם וימין ונמשך עד אזור אורון‪ .‬קער זה נמצא בין קמרי חתירה‬
‫וחצרה בהם התפתחו המכתשים הגדול והקטן בהתאמה )איורים‬
‫‪ .(2,1‬האקוויפר האזורי נמצא בעומק של כ‪ 500-‬מ' מתחת לפני‬
‫השטח‪.‬‬
‫אקוויפר מקומי קטן נוסף‪ ,‬קיים במישור ימין בעומק של כ‪ 80-‬מ‘‪.‬‬
‫אנליזות של פחמן ‪ 14‬למי האקוויפר הרדוד הראו שגיל המים הוא‬
‫כ–‪ 8200‬שנה‪ .‬כלומר מקור המים באקוויפר אינו מגשמים בהווה‪,‬‬
‫אלא מתקופה קרה ולחה‪ ,‬לפני ‪ 8200‬שנה‪ ,‬הידועה כתקופת קרח‬
‫קטנה בכל העולם‪ .‬מפאת גודלו המצומצם‪ ,‬האקוויפר אינו בשימוש‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬הדמאת לווין של הנגב הצפון מזרחי עם יחידות‬
‫גיאוגרפיות‪/‬גיאולוגיות‪.‬‬
‫דרום מזרח‬
‫מכתש קטן‬
‫מישור ימין‬
‫צפון מערב‬
‫מכתש גדול‬
‫המחקר הגיאולוגי במישור ימין החל בסוף שנות ה–‪ 50‬של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬עוד בטרם הקמת הקמ"ג‪ ,‬כאשר מאז שנות ה‪70-‬‬
‫מועסקים מספר גיאולוגים בקמ"ג כחלק מההבנה שמתקיימים יחסי‬
‫איור ‪ :2‬מבנה גיאולוגי סכמתי ומוכלל מצפון מערב לדרום מזרח‪.‬‬
‫גומלין הדוקים בין כור גרעיני‪ ,‬אתר פסולת וסביבה‪.‬‬
‫ניתן לראות את שני המכתשים )הגדול והקטן( הפעורים בקמרים ואת‬
‫אז למה צריך גיאולוגים? צוהר לעולם תת קרקעי‬
‫מישור ימין ביניהם‪ .‬אבן חול נובית )"חול צבעוני"( יושבת בעומק מתחת‬
‫כאשר גיאולוג בוחן את השפעת האדם על הסביבה בהקשר של למישור ימין‪ .‬מעליה יחידה של סלעי גיר‪ ,‬דולומיט וחוור המכונה‬
‫אתר פסולת‪ ,‬עולה השאלה‪ :‬מהם המסלולים הטבעיים של פיזור "חבורת יהודה"‪ ,‬מעליה יושבת יחידה הקרויה חבורת "הר הצופים"‬
‫המורכבת מקירטון‪ ,‬צור‪ ,‬פוספט וחוור‪ ,‬ועל כל אלה יושבת יחידה חולית‬
‫זיהום רדיואקטיבי מאתר הפסולת לביוספרה?‬
‫הקרויה "חבורת חצבה"‪ .‬הפסים הכחולים מייצגים את מפלס מי‬
‫התהום באקוויפר המקומי והאזורי‪.‬‬
‫‪ (1‬הגוף האחראי על רישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית‬
‫פי האטום |פסח תשע“ה | ‪9‬‬
‫להלן מספר מסלולים אפשריים‪:‬‬
‫אנליזות ייחודיות אלו נערכות במכון הגיאולוגי בירושלים‪.‬‬
‫‪ .1‬נדידת מזהמים לעבר מי תהום – גשם שיורד על אתר הפסולת‬
‫עלול להמיס את המזהם ולהסיע אותו כלפי מטה בחלחול מים‪.‬‬
‫תנועות מזהמים בעמודות חול‬
‫‪ .2‬בעת בליה וסחיפה של שכבת הכיסוי המונחת על שוחת הפסולת‪,‬‬
‫עלולה הפסולת להיחשף על פני השטח ולאפשר את הסעתה על ידי‬
‫שיטפונות ורוח‪.‬‬
‫‪ .3‬כניסת זיהום לשרשרת המזון למשל על ידי צמחים מעמיקי שורש‬
‫הגדלים על אתר הפסולת המעלים את הזיהום מתת הקרקע‬
‫לעלווה הירוקה‪ ,‬יונקים צמחוניים אוכלים את הצמחים המזוהמים –‬
‫יונקים טורפים שטורפים את היונקים הצמחוניים – פגרי יונקים‬
‫מזוהמים נאכלים על ידי דורסים וכן הלאה‪ ,‬ובפשטות הזיהום נכנס‬
‫לשרשרת המזון‪.‬‬
‫כיצד נותנים מענה מחקרי להערכת גורמי הסיכון השונים?‬
‫בכתבה זו יוצגו מספר מחקרים שיש בהם להאיר על שיטות‬
‫המחקר‪ :‬תנועת מים בחלק העליון של הקרקע‪ ,‬ניסויי ספיחה‬
‫מעבדתיים בתווך חולי וקרבונטי‪.‬‬
‫ניסויים מנתיים בסלע הקירטון‬
‫מקובל לבחון התנהגות מזהמים שונים ביחס לסלע על ידי ניסויי‬
‫מעבדה מנתיים‪ .‬בניסויים אלה לוקחים כמות ידועה של סלע מרוסק‬
‫ומביאים אותו במגע עם תמיסה המכילה את המזהם‪.‬‬
‫בניסויים מסוג זה היחס בין כמות המים לכמות הסלע גבוה מאוד‬
‫בהשוואה למציאות‪ ,‬כלומר התנאים בהם מתקיים הניסוי מחמירים‬
‫לעומת התנאים הטבעיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לציין כי מזהמים רדיואקטיביים‬
‫מסוימים מסוכנים לעבודה‪ ,‬ולכן נוהגים לבחון התנהגות של יסודות‬
‫אחרים בעלי התנהגות כימית דומה ליסודות רדיואקטיביים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נבחנה יכולת הסילוק של צריום )‪ (Ce‬על סלעי‬
‫קירטון‪.‬‬
‫הוספנו כמות גדולה של ‪ Ce‬לתרחיף של סלע קירטון‪ .‬תוך דקות‬
‫ירד ריכוז ה‪ Ce-‬בתמיסה פי אלף וכעבור יום הריכוז ירד פי ‪.10,000‬‬
‫ה‪ Ce-‬סולק כגבישים קטנטנים כפי שניתן לראות בתמונת‬
‫המיקרוסקופ האלקטרוני )איור ‪ .(3‬סילוק ה‪ Ce-‬מעיד על כך שאינו‬
‫מוסע באופן יעיל במים כמומס‪ .‬חשוב לציין כי מדידה של ריכוזים כה‬
‫נמוכים של ‪ Ce‬דורשת מכשיר אנליטי מתקדם בשם ‪ICPMS‬‬
‫מכשיר זה בודק את כמות היונים השונים בעלי מסות שונות‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬גביש )קולואיד( של צריום קרבונט הידרט ששקע‪.‬‬
‫בניסוי מעבדה נבדקת ספיחת אורניום על גבי חול שנלקח‬
‫ממישור ימין‪ .‬עמודת הניסוי מולאה בחול )איור ‪ (4‬דרך החול‬
‫הוזרמה תמיסה המכילה ריכוז ידוע של אורניום‪ .‬הניסויים נעשו‬
‫עם חולות בשלושה גדלי גרגר שונים ובשלושה ערכי הגבה‬
‫שונים )‪ .(Ph‬בכל הניסויים‪ ,‬האורניום נותר בעיקר בחלק העליון‬
‫של עמודת הקרקע ולא הגיע למיכל הניקוז‪.‬‬
‫בהזרמת כמות גדולה של מים במערכת שוות ערך ל‪7000-‬‬
‫מ"מ גשם‪ ,‬במשך כחודשיים וחצי‪ ,‬לאחר ספיחת המזהם‪,‬‬
‫נשטפו החוצה רק כ‪ 30%-‬מהמזהם‪ .‬הסיבה העיקרית היא‬
‫כושר הספיחה הגבוה של התווך החולי חרסיתי שנמצא‬
‫במישור ימין‪.‬‬
‫תנועות מזהמים בעמודות סלע סדוק‬
‫מנגנון נוסף להסעת מזהמים היא באמצעות קלואידים‪.‬‬
‫קלואידים הם חלקיקים זעירים המכילים את המזהם‪ .‬חלקיקים‬
‫אלו עלולים להיות מוסעים באופן יעיל מאוד כאשר הסלע‬
‫סדוק‪ .‬למשל גבישונים זעירים‪.‬‬
‫הגבישונים עלולים להיות מוסעים בסדקים ולגרום להתפשטות‬
‫המזהם‪.‬‬
‫כדי לבדוק נושא זה נבחנה הסעת קלואידים שונים הנושאים‬
‫‪ Ce‬בסדק בסלע קרטוני )עבודה הנערכת במסגרת מחקר‬
‫משותף עם אוניברסיטת בן‪-‬גוריון(‪.‬‬
‫כאשר מסיעים ‪ Ce‬בקירטון מגלים כי הוא מוסע בעיקר‬
‫כקולואיד‪ ,‬וכי רק כי ‪ 1-2%‬מכמות ה‪ Ce-‬המקורית מצליחה‬
‫לצאת מהסדק‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הוספה של קלואידים חרסיתיים העלתה שיעור זה פי‬
‫‪ ,10‬כך שהולכת המזהם גבוהה יותר בנוכחות חרסית‪ .‬חרסית‬
‫נפוצה בסלעים וכמו כן משמשת לדיפון ואיטום אתרי פסולת‬
‫ומכאן חשיבות הממצא‪ .‬איור ‪ 5‬מציג את תוצאות הניסויים‬
‫שנערכו בנוכחות קולואידים של ‪.Ce‬‬
‫איור ‪ :4‬נדידת אורניום בתווך חולי ‪ -‬ניסויי מעבדה‬
‫פי האטום |פסח תשע“ה | ‪10‬‬
‫קצבי אירוזיה במישור ימין‬
‫אתר פסולת בקבורה רדודה‪ ,‬רגיש לתהליכי אירוזיה )סחיפה( של פני‬
‫השטח‪ .‬מכאן החשיבות של כימות קצבי התהליכים הללו )באיור ‪ 8‬מוצגת‬
‫תמונה של התחברות באחד הערוצים בגבולות מישור ימין(‪.‬‬
‫איור ‪ :5‬הסעת ציריום בסדק בנוכחות חרסית‬
‫ניסוי שדה – תנועת מים מעל מפלס מי התהום‬
‫סוכן ההובלה של מזהמים בתת הקרקע הוא מים‪ .‬לכן‪ ,‬בהעדר‬
‫תנועת מים‪ ,‬אין תנועת מזהמים‪ .‬לצורך זה‪ ,‬נלמדה תנועת מים‬
‫בחתך החולי העליון הנרטב בעת אירועי גשם‪ .‬חיישני רטיבות‬
‫הוחדרו לעומקים שונים בתת הקרקע‪ ,‬בוצעה המטרה‬
‫מלאכותית של מים‪ ,‬המדמה כמות גשם של ‪ 50‬מ"מ‪ ,‬ונבדקו‬
‫שינויים בתכולת הרטיבות כתלות בעומק ובזמן‪ .‬בנוסף בוצע‬
‫ניטור של תכולת הרטיבות במהלך אירועי גשם אמיתיים )איור‬
‫‪.(6‬‬
‫לאחרונה הוצבה מערכת ‪Domain Renfectometry) TDR‬‬
‫‪ (Time‬העוקבת באופן רציף אחרי שינויים בתכולת הרטיבות‬
‫בערוץ זרימה הפעיל בעת שיטפונות‪ .‬העיקרון לפיו עובד הגלאי‬
‫מתבסס על מדידה של המעבר של פולס חשמלי לאורך ידוע‬
‫ונתון של שרוול‪ .‬שינוי בתכולת הרטיבות משפיע על מעבר‬
‫הפולס החשמלי )איור ‪.(7‬‬
‫המסקנה העולה מהמחקרים לעיל היא‪ ,‬שמסלול של נדידת‬
‫מזהמים בתת‪-‬הקרקע הוא מוגבל הן בגלל העדר מים והן בגלל‬
‫כושר הספיחה הגבוה של התווך בתנאי האקלים הנוכחיים‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬הסחיפה באחד הערוצנים חשפה את בסיס העמוד של הגדר‬
‫תהליכי עיצוב פני השטח ובכללם קצבי האירוזיה נלמדו במספר שיטות‬
‫בלתי תלויות‪:‬‬
‫‪.1‬שיטת ‪(Optical Stimulation Luminescence) OSL‬‬
‫שיטת תיארוך הבודקת את הזמן האחרון בו חלקיק קוורץ היה חשוף‬
‫לקרני השמש‪ .‬באיור ‪ 9‬מובאת תמונה מעבודת השדה‪.‬‬
‫השיטה הניבה קצב אירוזיה של ‪ 0.3‬מ"מ בשנה‪ .‬לצורך המחשה‪ ,‬קצב‬
‫הסחיפה של מצוק הכורכר במישור החוף הוא כ‪ 2000-‬מ"מ בשנה ואילו‬
‫קצב הסרת החומר מלוחות גיר באותו איזור הוא ‪ 0.005‬מ"מ בשנה‪ .‬ניתן‬
‫להבין מכך כי קצבי הסחיפה הם בעלי שונות גבוהה ביותר ותלויים במספר‬
‫רב של פרמטרים‪.‬‬
‫איור ‪ :9‬דיגום חול לאנליזות ‪ OSL‬באחד הערוצים‪.‬‬
‫איור ‪ :7‬חתך סכמתי של המערכת לניטור חילחול עמוק מבוססת ‪TDR‬‬
‫שהוצבה בערוץ נחל אפעה‪ .‬בצהוב מסומן החתך החולי אליו הוחדרה המערכת באדום‬
‫מסומנות יחידות הגלאי בעומקים שונים מתחת לערוץ הנחל‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪11‬‬
‫‪ .2‬אנליזה של איזוטופים של ‪:Be10‬‬
‫ליסוד בריליום )‪ (Be‬איזוטופ שמשקלו האטומי ‪ .10‬איזוטופ זה נוצר באופן‬
‫שוטף מסדרה של תגובות גרעיניות הנוצרות כאשר קרינה קוסמית פוגעת‬
‫בגזים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה‪.‬‬
‫הריכוז של ‪ Be10‬מעיד על משך חשיפה לקרינה קוסמית‪ .‬חשיפה כזאת‬
‫מתרחשת רק כשהסלע חשוף בפני השטח‪.‬‬
‫הערכה למועד של חשיפת סלע‪/‬סדימנט מתקבלת ממדידת ערכי‬
‫האיזוטופים הללו והשוואתם ליתר מרכיבי הסלע‪.‬‬
‫שיטה זו הניבה קצב אירוזיה דומה לשיטת ה– ‪ OSL‬שהוזכרה‪ ,‬ומחזקת‬
‫את אמינות התוצאות‪.‬‬
‫‪ .3‬אפיון השינויים בפני השטח ועיצוב הנוף‪ :‬לימוד השינויים בפני השטח‬
‫מאז ‪ 1945‬נעשה על ידי ניתוח של הדמאות לווין ותצלומי אויר )איור ‪.(10‬‬
‫‪ .4‬שימוש במנהרת רוח ניידת כדי להעריך כמותית תנועת חול ואבק בבתי‬
‫גידול ותשתית שונים תחת מהירויות רוח משתנות )איור ‪.(11‬‬
‫איור ‪ :11‬מנהרת רוח בעבודה‬
‫שכבת הכיסוי של אתר הפסולת‬
‫כדי למנוע את הסרת שכבת הכיסוי מעל שוחות הפסולת‪ ,‬נעשה ניסיון‬
‫לפתח מרכיבי כיסוי מעשי ידי אדם שיהיו אקולוגיים ובעלי עמידות גבוהה‬
‫יותר לסחיפה ובליה‪.‬‬
‫‪ .1‬פיתוח של גיאופולימר )חומר מבנה חדשני( שישמש כחומר מילוט‬
‫לשכבת חלוקים שתונח על שכבת הפסולת‪ ,‬שכבת החלוקים תהפוך‬
‫לסלע מלוכד‪ ,‬לו עמידות גבוהה לסחיפה בהשוואה לחול‪.‬‬
‫‪ .2‬האצת התפתחות קק"ב )קרומי קרקע ביולוגיים( כמרכיב העליון‬
‫בשכבת הכיסוי‪ .‬קרומים אלו בנויים מצמחים זעירים היוצרים יחד מארג‬
‫עמיד הרבה יותר מהחול עליו הם יושבים‪.‬‬
‫קרומי הקרקע הביולוגיים במישור ימין מורכבים בעיקר מאצות מסוג‪:‬‬
‫‪ .nosto microcoleus‬לקרומי הקרקע הביולוגיים שני תפקידים‪:‬‬
‫הראשון לייצב את פני השטח העליוניים ובכך להקטין את סחיפתו‪ .‬השני‬
‫להקטין את כושר החלחול‪ .‬היתרון העצום של הקק"ב שבתנאים‬
‫האקולוגיים השוררים במישור ימין הוא משתלט על פני השטח באופן‬
‫טבעי‪ ,‬ולכן כל שנותר הוא להאיץ את התפשטותו‪ .‬איך? על ידי פיזור גורמי‬
‫הריבוי של מרכיבי הקרום על שכבת הכיסוי‪ .‬לצורך זה נמצאת בהקמה‬
‫חממה שבה נגדל את מרכיבי הקרום באופן חצי מעבדתי‪ .‬יתרון נוסף של‬
‫הקרום הוא‪ ,‬שבעת מחסור במים הוא נכנס לתרדמת וחוזר לחיים עם‬
‫טיפת המים הראשונה ‪.‬‬
‫באיור ‪ 12‬מוצג קרום שהקרקע ממנו הוסרה בעת השיטפון הגדול‬
‫שהתרחש בתאריך ‪29.1.2004‬‬
‫איור ‪ :12‬הרשת שהקרום יוצר‪ ,‬הסרת החול מתוך‬
‫הרשת בעקבות השיטפון ‪29.10.04‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫תנאי האקלים הצחיח השוררים במישור ימין‪ ,‬יעילים במניעת‬
‫התפשטות מזהמים לעבר מי התהום‪ .‬מאידך‪ ,‬גורמי בליה‬
‫אחרים כגון הסעה של רוח או שיטפונות עלולים בזמן קצר‬
‫לגרום להסעה משמעותית של המזהם‪ .‬כיוון שברור כי תנאי‬
‫האקלים שאנו חווים היום ישתנו על פני טווח של מאות ואלפי‬
‫שנים‪ .‬המטלה שלנו‪ ,‬הגיאולוגים‪ ,‬היא למצוא פתרונות‬
‫מדעיים והנדסיים עמידים לפרקי זמן אלה‪.‬‬
‫הפסולת הרדיואקטיבית היא הירושה אותה אנו משאירים‬
‫לדורות הבאים אחרינו‪ .‬חובתנו בדור זה לנהוג באחריות‬
‫מירבית‪ ,‬להקטין ככל האפשר את כמויות הפסולת ואת‬
‫אפשרות דליפת המזהמים לביוספרה על ידי מחקר ופיתוח‬
‫שיטות חדשות ולנטר תדיר את סביבת השוחה‪.‬‬
‫איור ‪ :10‬למעלה תצ"א משנת‬
‫‪ ,1945‬למטה אותו שטח בהדמאת‬
‫לויין משנת ‪ .2007‬האתה‬
‫שבתמונה נמצא כ‪ 2-‬ק"מ דרום‬
‫מזרחית לחצר קמ"ג‪ .‬הנחל‬
‫הנראה בחלק המזרחי של‬
‫התמונות הוא נחל חצרה‪.‬‬
‫‪2 km‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪12‬‬
‫א‪ .‬מיטלר‪ ,‬ר‪ .‬זוהר‬
‫קמ“ג‬
‫ומעצמת הרובוטיקה‬
‫מהנדסי קמ“ג הם חלק משמעותי בהפיכתה של ירוחם למעצמת רובוטיקה‪.‬‬
‫קברניטי העיר ירוחם הבינו מזמן כי עתידה של העיר כרוך בעתידם‬
‫של הצעירים המתגוררים בה‪ .‬כחלק מתפישה זו עודדו צעירים‬
‫לפתח את עתידם המקצועי והתעסוקתי בדגש על למדע‬
‫ולטכנולוגיה‪ .‬כחלק מן התובנות החליטו לשים את החינוך‬
‫והמצוינות בחינוך‪ ,‬בראש סדרי העדיפויות של העיר על מנת לבצע‬
‫תהליכים מחוללי שינוי בעתידם של הצעירים‪ .‬כדי לחזק את‬
‫תחומי המדע והטכנולוגיה הוחלט כי יש לחשוף את דור ההמשך‬
‫לתחומים אלו באופן חוויתי וכבר מגיל צעיר‪ .‬תכנית הרובוטיקה‬
‫היא פרויקט הדגל של העיר בתהליך זה‪.‬‬
‫תחום הרובוטיקה הינו ייחודי והוא משלב בתוכו תחומים ומיומנויות‬
‫שונים מתחום המדע והטכנולוגיה‪ ,‬דוגמת הנדסה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬תכנות‪,‬‬
‫תכנון ושרטוט‪ ,‬חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬מדיה שיווק ועוד‪ .‬לצעירים‬
‫המשתתפים בתכנית הרובוטיקה ניתנת ההזדמנות לטפח יכולות‬
‫וכישורים שונים כגון עבודת צוות ושיתופי פעולה‪ ,‬עמידה במצבי‬
‫לחץ ובלוחות זמנים קשיחים‪ ,‬פיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות‪,‬‬
‫אגב טיפוח המצוינות‪ ,‬התחרותיות והאיכות‪ .‬כל זאת יחד עם חיזוק‬
‫ביטחונם העצמי ודימויים האישי‪ .‬זהו תחום אידיאלי לקרב‬
‫באמצעותו את הילדים והנוער לעולם המדע והטכנולוגיה‪ ,‬במטרה‬
‫לעודדם לרכוש מקצועות אלו בעתיד‪.‬‬
‫בעבור פעילותם הייחודית קיבלו עובדים אלו לפני שנתיים את פרס‬
‫העובד המצטיין‪ ,‬בתחום המעורבות בקהילה‪.‬‬
‫לפני מספר חודשים זכתה קבוצת הרובוטיקה של ירוחם בשלושה‬
‫גביעים בתחרות ‪ FTC‬שהתקיימה בשיקגו‪ .‬אחת הזכיות זיכתה את‬
‫הקבוצה להעפיל לשלב הבא באליפות מדינת אילינוי‪.‬‬
‫הרובוטיקה בירוחם הפכה למעין תנועת‪-‬נוער‪ .‬התכנית היא‬
‫רב‪-‬גילאית ומלווה את התלמידים מכיתה א' עד כיתה י"ב‪ .‬בשנה‬
‫האחרונה הופעלה תכנית רובוטיקה גם לילדי הגנים‪ .‬וכחברי 'תנועת‬
‫נוער'‪ ,‬חברי קבוצות הרובוטיקה לא רק לומדים‪ ,‬מתפתחים ונהנים‬
‫אלא מחפשים דרכים לתרום ולחלק את כל הטוב בו זכו עם אחרים‪.‬‬
‫כך למשל חברי קבוצת התיכון בנו מכונית רובוטית לילדים בעלי‬
‫צרכים מיוחדים‪ .‬הם קיבלו "בימבה" בתרומה מחברה מסחרית‬
‫שידרגו והתאימו אותה והעניקו אותה במתנה לגן ילדים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים‪ .‬המכונית זכתה להצלחה כבירה והחזירה את החיוך לפני‬
‫הילדים‪ .‬בנוסף החליטו חברי הקבוצות הבוגרות לחנוך בהתאם לרוח‬
‫ארגון ‪ 1first‬קבוצות חדשות מהאזור אשר חיפשו הדרכה‪ .‬חניכי‬
‫הקבוצות הבוגרות בירוחם מדריכים קבוצות של צעירים מיישובים‬
‫קמ"ג‪ ,‬אשר חרטה על דגלה את המעורבות בקהילה כאחד‬
‫מערכיה‪ ,‬מעורבת מאוד בפרויקט הרובוטיקה בירוחם מיומו‬
‫הראשון‪ .‬שלושה ממהנדסי וחוקרי הקמ"ג תומכים ועוזרים‬
‫לקבוצות הרובוטיקה‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬מאז שהחל לפני שש שנים‪.‬‬
‫ב“ימים רגילים“ מגיעים ר‪ .‬אטיאס‪ ,.‬ר‪ .‬סייף‪ .‬וד‪ .‬לוי חברון למרכז‬
‫המדעים העירוני או למוקד הפעילות של הבוגרים‪" ,‬מחסן ‪,"52‬‬
‫אחת לשבוע‪ ,‬ומלווים ומדריכים את חניכי הקבוצות‪ .‬מדוע אמרנו‬
‫"ימים רגילים"? כי מספר חודשים בשנה מתכוננות הקבוצות‬
‫לתחרויות השונות‪ ,‬הארציות והבינלאומיות‪ .‬בימי טרום התחרות‬
‫'שורצים' מתנדבי הקמ"ג במקום בכל ימות השבוע בשעות אחר‬
‫הצהריים‪ ,‬הערב ואף הלילה‪ .‬הצעירים והמדריכים וביניהם מתנדבי‬
‫קמ"ג אוכלים‪ ,‬שותים ונושמים רובוטיקה‪ .‬עובדי הקמ"ג מביאים‬
‫עימם את ניסיונם האישי והידע המקצועי ומהווים מודל לחיקוי‬
‫עבור התלמידים שרואים בהם הרבה מעבר למדריכים וחונכים‪.‬‬
‫)‪First: For Inspiration and Recognition of Science and Technology (1‬‬
‫מטרת האירגון לעודד צעירים להיות המנהיגים של המחר בעולם המדע והטכנולוגיה‬
‫נבחרת הרובוטיקה‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪13‬‬
‫שונים בנגב‪ ,‬ביניהם קבוצת בנות דתיות מתיכון "אמית"‬
‫בבאר‪-‬שבע‪ ,‬קבוצה בכסייפה‪ ,‬קבוצות ברהט‪ ,‬קבוצה בגאון הירדן‬
‫ואפילו קבוצת רובוטיקה מתיכון במיאמי‪ .‬לאחרונה החלו להפעיל‬
‫נבחרת נוער של הציבור החרדי בירוחם‪ ,‬מתוך רצון לחשוף את‬
‫הצעירים שבקרב מגזר זה לתחום חדש‪ .‬הקבוצות מתנהלות בתוך‬
‫מתחם הצעירים ב"מחסן ‪ "52‬והמקום מהווה אבן שואבת‬
‫לבני‪-‬הנוער בירוחם‪ .‬צעירי ירוחם זוכים להערכה רבה בכל מקום‬
‫אליו הם מגיעים‪ .‬ההערכה אינה רק על ההישגים המרשימים‬
‫בתחום הרובוטיקה אלא עוד יותר על האכפתיות והרצון לתת‬
‫מעצמם על מנת לעזור היכן שרק ניתן‪.‬‬
‫ניתן בהחלט לומר כי קברניטי העיר ירוחם השיגו את מטרתם‬
‫וכבשו את היעדים שהציבו לעצמם‪ .‬בוגרי קבוצות הרובוטיקה‬
‫השונות מציינים שההתנסות בקבוצת הרובוטיקה היתה הפעילות‬
‫המשמעותית ביותר בחייהם עד כה‪ .‬אחוז גבוה מבין בוגרי התכנית‬
‫ממשיכים במסלולי עתודה או לומדים לימודים אקדמיים בתחומי‬
‫ההנדסה‪.‬‬
‫הנבחרת בפעולה‬
‫את ה"רוח" קשה להעביר על הנייר‪ .‬צריך להיות שם‪ ,‬במקום‪ ,‬בכדי‬
‫להיווכח ולהבין‪ .‬צריך להסתובב בערבים ובלילות בין הצעירים‬
‫התוססים‪ ,‬המבריקים‪ ,‬חדורי המוטיבציה‪ ,‬לראות את ההורים‬
‫המגיעים עם סירי קוסקוס ומיני תבשילים ומאפים ודואגים שכולם‬
‫יאכלו – ואין סיכוי שמי שנמצא במקום יתחמק בלי לטעום משהו‪,‬‬
‫לראות את החברה מארחים אח"מים מהארץ ומחו"ל )נשיא‬
‫המדינה‪ ,‬שרים‪ ,‬חברי כנסת ראשי עיריות ותורמים( ומסבירים להם‬
‫בביטחון ובטבעיות על הרובוט שלהם ועל הפעילות‪.‬‬
‫לא נסיים מבלי להתפאר עוד קצת בעובדים שלנו‪ ,‬החברה'‬
‫מקמ"ג‪ ,‬שנמצאים שם כל הזמן‪ ,‬מדריכים‪ ,‬דוחפים‪ ,‬מחנכים‬
‫לשמירה על כללי הבטיחות‪ ,‬מלמדים ומשמשים כמנטורים‪.‬‬
‫תגיעו לבקר – כולכם מוזמנים‪.‬‬
‫חברי הנבחרת מארחים את נשיא המדינה מר שמעון פרס ביום הולדתו ה‪90-‬‬
‫נבחרת הרובוטיקה‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪14‬‬
‫פ‪ .‬מגירה‪ ,‬א‪ .‬מיטלר‬
‫ראיון אישי עם מיכאל ביטון‪,‬‬
‫ראש מועצת ירוחם‬
‫מיכאל ביטון הוא ראש מועצת ירוחם‪ .‬רק לאחרונה נבחר מחדש‬
‫וזוהי לו הקדנציה השנייה בתפקיד‪ .‬ירוחם וקמ"ג קשורות האחת‬
‫לשניה בעבותות‪ .‬ראשית – רבים מתושבי ירוחם עבדו בקמ"ג מאז‬
‫ראשיתה ורבים עובדים בה עד היום‪ ,‬אנשים במגוון גילאים‬
‫ותפקידים‪ .‬עובדי הקמ"ג בולטים בעיר הקטנה‪ ,‬בה כולם מכירים את‬
‫כולם‪ .‬הם מתנדבים במסגרות שונות‪ ,‬בעיקר בנושאים הקשורים‬
‫לקידום החינוך של הדורות הצעירים‪.‬‬
‫דבר נוסף המחבר בין ירוחם לקמ"ג היא ה"רוח"‪ ,‬רוח המדבר‪.‬‬
‫באומרנו רוח המדבר אין הכוונה לרוח הקדים הנושבת ונושאת עימה‬
‫ענני אבק וריחות של מישורי קדומים‪ .‬הכוונה היא ל"רוח" שבאה‬
‫מהנפש‪ ,‬ל"רוח" של אנשי המקום‪ ,‬אנשי הדרום‪ .‬החום האנושי‪,‬‬
‫אהבת הזולת‪ ,‬הדלתות הפתוחות והעזרה ההדדית הם המאפיינים‬
‫את תושבי הדרום‪ ,‬הנגב ומחברים בין הערים השכנות ירוחם ודימונה‬
‫לקמ"ג‪.‬‬
‫וכמובן תחושת החלוציות‪ .‬הקמ"ג היא ארגון יחיד מסוגו במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬בנוף המדינה‪ .‬זהו מקום בו המילה ציונות נישאת בגאווה‬
‫ותחושת השליחות עדיין שורה בלבבות העובדים‪ .‬כך גם העיר ירוחם‬
‫בה מתקיימת עד היום החלוציות‪ ,‬חלוציות מודרנית‪ .‬צעירים מכל‬
‫הארץ‪ ,‬חלקם חובשי כיפה סרוגה‪ ,‬חלקם סטודנטים בראשית דרכם‪,‬‬
‫מידי שנה ומתיישבים בה‪ .‬המניעים שונים – חלק‬
‫מגיעים לעיר ‪33‬‬
‫מהצעירים מגיעים כדי להתיישב בעיר‪ ,‬מתוך תחושת שליחות‬
‫והגשמת הציונות‪ .‬הסטודנטים מגיעים לעיר כפתרון כלכלי לתקופת‬
‫הלימודים אך חלקם מתאהבים במקום ונשארים בו דרך קבע‪.‬‬
‫‪ .1‬ביקשנו ממיכאל לספר קצת על עצמו‪ :‬מקום לידה‪ ,‬ילדות‪ ,‬נעורים‪,‬‬
‫שירות צבאי‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬מסלול מקצועי ועוד‪.‬‬
‫נולדתי בירוחם לפני ‪ 45‬שנים‪ ,‬הצעיר מבין תשעה אחים‪ .‬אני בוגר בית‬
‫הספר הממ"ד "קול יעקב" ובוגר חמש שנות לימוד בישיבה התיכונית‬
‫"אהל שלמה" בבאר שבע‪ .‬את שירותי הצבאי עשיתי כקצין בחטיבת‬
‫גולני וכיום אני רב‪-‬סרן במילואים‪ .‬בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות‬
‫וספרות עברית מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ותואר שני ב"תוכנית‬
‫שוורץ" לניהול באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ומכל הטעמים הללו בחרנו לדבר עם ראש העיר ולראיינו לעיתון‬
‫שלנו‪ ,‬עיתון עובדי הקמ"ג‪.‬‬
‫בין שלל התפקידים אותם ביצעתי היה ניהול המתנ"ס בירוחם וניהול‬
‫שותפויות ותכנון אסטרטגי במגבית קנדה בישראל‪.‬‬
‫הראיון התקיים במשרדו שבבניין המועצה הצנוע בעיר‪ ,‬על כוס תה‬
‫עם נענע‪ .‬במהלך השיחה דלת משרדו של מיכאל לא פסקה‬
‫מלהיפתח שכן הוא מקבל את פני כולם בברכה ובחיוך רחב ולא‬
‫מוותר על אמירת שלום לאף אחד‪ .‬קבוצת תלמידים‪ ,‬תורמים מחו"ל‪,‬‬
‫תושבים מבוגרים ש'רק עברו' במקום ומבקרים נוספים חלקו אתנו‬
‫את הזמן שהקדיש מיכאל לראיון‪ ,‬ושמחנו על כך‪.‬‬
‫אני מכהן כראש מועצת ירוחם משנת ‪ ,2010‬נשוי לאילנה ואב לחמישה‬
‫ילדים מקסימים‪.‬‬
‫אני חובב רכיבה על אופניים‪ ,‬בישול וטיולים‪.‬‬
‫לצערי איני מוצא מספיק זמן לעסוק בתחביבים אלו‪.‬‬
‫אגם ירוחם‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪15‬‬
‫‪ .2‬ספר לנו על הקשרים הייחודיים המתקיימים בין ירוחם לקמ"ג‬
‫קודם כל קיים הקשר האישי‪ .‬אבי‪ ,‬זכרונו לברכה‪ ,‬עבד בקמ"ג כ‪-‬‬
‫‪ 30‬שנה‪ .‬אחי‪ ,‬שלומי‪ ,‬עובד כיום בקמ"ג‪ .‬שנית‪ ,‬עובדי הקמ"ג‬
‫מורגשים מאוד בירוחם‪ .‬קרוב ל–‪ 14‬שנה חוקרים מקמ"ג מגיעים‬
‫למרכז המדעים בעיר ונותנים שיעורי תיגבור לילדי ירוחם בעיקר‬
‫בפיזיקה אך גם בכימיה ועוד‪ .‬בתחום הרובוטיקה מהנדסי הקמ"ג‬
‫מובילים את הצעירים ושמו את ירוחם על המפה הבינלאומית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬דרך הקמ"ג נבנה לנו גם הקשר עם הזרוע המסחרית‬
‫שלה "רותם תעשיות"‪ ,‬איתה יש לנו רעיונות למיזמים משותפים‪.‬‬
‫היום‪ ,‬האוטובוס שמוביל את העובדים לקמ"ג מכיל חוקרים‬
‫ומהנדסים וזה מצביע על שינוי וביטוי לצמיחה של ההון האנושי‬
‫בירוחם ולזיקה של ירוחם לקמ"ג‪ .‬בעבר היו אלו בעיקר אנשי‬
‫צווארון כחול‪ ,‬היום התמהיל השתנה‪ .‬החלום שלי הוא כי כמה‬
‫שיותר תושבים מירוחם יעבדו בקמ"ג‪.‬‬
‫אני גם זכיתי לבקר בקמ"ג‪ .‬במסגרת הקשרים בין הקמ"ג לערים‬
‫השכנות הוזמנתי לביקור במקום‪ .‬נפגשתי עם מנהל הקמ"ג ועם‬
‫חברי ההנהלה ואף עם עובדים רבים‪ .‬קיבלתי הסברים על‬
‫המקום‪ ,‬על המחקר‪ ,‬על הבטיחות‪ ,‬על בית הספר התיכון‬
‫המקצועי שבו לומדים גם תלמידים מירוחם ואף זכיתי לסייר‬
‫במספר מקומות‪ .‬הביקור הסתיים בהתרגשות גדולה כאשר‬
‫נערכה ארוחת צהריים בחדר האוכל החגיגי אליה הוזמנו כל‬
‫עובדי הקמ"ג תושבי ירוחם‪ .‬בסיום הביקור הפתיעו אותי וקיבלתי‬
‫ממנהל הקמ"ג את הטפסים שמילא אבי בעת שהיה מועמד‬
‫לקמ"ג‪ ,‬לפני עשרות שנים‪ ,‬הטפסים המקוריים‪ ,‬עם כתב ידו‬
‫עליהם היה פרוס סיפור חייו‪.‬‬
‫‪ .3‬מה נעשה היום בירוחם?‬
‫ירוחם נמצאת בעיצומה של תקופת התפתחות והתחדשות‪ .‬בעשר‬
‫השנים הקרובות אוכלוסיית ירוחם צפויה להכפיל את עצמה‪ .‬על פי‬
‫ההסכם‪ ,‬קריית ההדרכה עברה לתחום השיפוט של ירוחם דבר‬
‫שיניב הכנסה ויחזק את החוסן המוניציפלי‪ .‬לאחר שישים שנה‬
‫הצלחנו להביא להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא מוכרת‪,‬‬
‫הסובבת את כל ירוחם‪ .‬יזמנו וקידמנו את פרויקט "עיר בלב פארק"‪,‬‬
‫במסגרתו ייפתחו ביישוב "ריאות ירוקות“ הממשיכות את "פארק‬
‫אגם ירוחם"‪ .‬פותחה תכנית אסטרטגית לקידום החינוך מינקות ועד‬
‫לאקדמיה‪ .‬תוגברו שעות לימוד‪ ,‬נפתחו מגמות וחוגי העשרה והוגדלו‬
‫צוותי ההוראה‪ .‬אנחנו ממשיכים לקדם תשתיות חינוך בהתאם לצפי‬
‫דמוגרפי ודיור‪ .‬אנחנו עוסקים גם בפיתוח תעסוקה ויזמות וכך‬
‫משקיעים בתעשייה הקיימת בישוב‪.‬‬
‫‪ .4‬כיצד אתה רואה האת ירוחם בעתיד?‬
‫פיתוח כלכלי ותיירותי‪ ,‬השקעה בצעירים‪ ,‬בחינוך‪ ,‬צמצום הפערים‬
‫בין האוכלוסייה הוותיקה לאוכלוסייה החדשה בירוחם‪ ,‬כל אלה יביאו‬
‫לצמיחה דמוגרפית בירוחם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ .5‬ולסיום‬
‫לקראת התקופה המאתגרת העומדת בפתח אני מאחל לעובדי‬
‫ועובדות הקמ"ג שנה של שקט ובטחון ולהמשך של שיתוף פעולה‬
‫פורה בין הקמ"ג לירוחם‪.‬‬
‫מדבריו של מיכאל בראיון‪” :‬אבי‪ ,‬ז“ל‪ ,‬עבד בקמ“ג כ‪ 30-‬שנה‪“...‬‬
‫ירוחם ממעוף הציפור‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪16‬‬
‫ד"ר ש‪ .‬מי‪-‬טל בק‪ ,‬ד"ר א‪ .‬בק‬
‫תהליך היווצרות‬
‫זוגות נוקלאונים קרובים בגרעין‬
‫מדגים את חשיבות המיעוט‬
‫ד"ר א‪ .‬חן חוקר צעיר וכבר הגיע להישג מרשים בפרסום במגזין היוקרתי ‪. Science‬‬
‫עמיתיו לשטח פיסיקה שאף הם שותפים למחקר פורסים בפנינו צוהר לרעיון ולנושא ואף לכיווני המחקר העתידיים‪.‬‬
‫ניסוי חדש שנערך במאיץ החלקיקים ע"ש תומס ג'פרסון שבארצות‬
‫הברית הראה כי פרוטונים וניטרונים נעים מהר יותר בתוך הגרעין‬
‫האטום כאשר הם במצב זוגי לעומת מצב בו כל אחד מהם נע לחוד‪.‬‬
‫הניסוי הינו שיתוף פעולה של ‪ 140‬מדענים מרחבי העולם בהובלתם‬
‫של חוקרי פיזיקה גרעינית מאוניברסיטת תל אביב‪ , MIT ,‬וקמ"ג )ד“ר‬
‫א‪ .‬חן‪ ,‬ד“ר א‪ .‬בק‪ ,‬וד“ר ש‪ .‬מי‪-‬טל בק(‪ .‬תוצאות הניסוי פורסמו בכתב‬
‫העת היוקרתי ‪.Science‬‬
‫הגרעין האטומי מורכב משני סוגי חלקיקים‪ :‬פרוטונים וניטרונים‪,‬‬
‫הנקראים יחד נוקלאונים‪.‬‬
‫ללימוד יחסי הגומלין שבין הפרוטונים לניטרונים בגרעין‪ ,‬השלכות‬
‫מרחיקות לכת על הבנת תהליכים‪ ,‬כגון‪ :‬היווצרות כוכב ניטרונים‬
‫והגלקסיות שביקום‪ ,‬ייצור איזוטופים רדיואקטיביים ומערכות דימות‬
‫של תהודה מגנטית המשמשים ברפואה ועוד‪.‬‬
‫אחת התגליות הגדולות של הפיזיקה הגרעינית בשנים האחרונות‬
‫הינה שפרוטונים וניטרונים מתחברים יחד לצמדים ונעים במהירות‬
‫גבוהה יותר מפרוטונים וניטרונים שנעים לבד‪.‬‬
‫למרות שהתופעה נצפתה רק בגרעינים של אטומים קלים‪ ,‬קבוצת‬
‫החוקרים העריכה שהיא אוניברסאלית ולכן תתקיים בכל גרעיני‬
‫האטומים‪ ,‬כולל אלו של אטומים כבדים בהם יש יותר ניטרונים‬
‫מפרוטונים‪.‬‬
‫על מנת לבחון את השערתם‪ ,‬השתמשו החוקרים באלומת‬
‫אלקטרונים באנרגיה של ‪ 5‬מליארד אלקטרון וולט‪ ,‬אנרגיה הגבוהה‬
‫פי ‪ 20‬מיליון מזו של אלקטרונים הזורמים בשקע החשמלי הביתי‪.‬‬
‫על ידי הפצצת גרעיני האטומים באלומת אלקטרונים אנרגטית זו‬
‫יכלו החוקרים לפרק את הגרעין וללמוד על מבנהו הפנימי‪" .‬אנחנו‬
‫כמו ילד בן חמש שרוצה ללמוד איך הטלפון הסלולרי של אמא שלו‬
‫עובד‪ ,‬אז הוא מרסק אותו על הקיר ומסתכל על מה שיוצא" מסביר‬
‫אור‪.‬‬
‫במקרה הזה בחנו החוקרים גלאים בגודל של בית ממוצע על מנת‬
‫לגלות את הפרוטונים והניטרונים שנפלטו מהגרעין המפורק‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי‪ ,‬בשילוב עם מידע מניסוי קודם‪ ,‬הראו כי בכל רגע‬
‫נתון כ–‪ 20%‬מהפרוטונים והניטרונים בגרעין מתקרבים אחד לשני‬
‫ויוצרים זוג הנע במהירות גבוהה מזו של שאר הנוקלאונים בגרעין‪,‬‬
‫להם אין בני זוג‪.‬‬
‫תופעה זו נגרמת עקב משיכה הדדית הקיימת בין נוקלאונים‬
‫קרובים בגרעין‪.‬‬
‫המטאפורה המובאת במאמר היא של זוג‪ ,‬הרוקד במסיבה‪ ,‬שהרבה‬
‫מאוד קורה סביבם אך המשיכה ההדדית שקיימת בניהם גורמת‬
‫להם להרגיש בעיקר אחד את השני‪.‬‬
‫התוצאה המפתיעה ביותר של הניסוי הייתה העדפת הזיווג של‬
‫החלקיקים‪ :‬בכל הגרעינים שנמדדו קיימת עדיפות לזוגות ניטרון –‬
‫פרוטון על פני זוגות של שני חלקיקים מאותו סוג‪.‬‬
‫על פי אותה מטאפורה של מסיבת ריקודים‪ ,‬הבנים מעדיפים לרקוד‬
‫עם הבנות‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬איור סכמתי של הגלאי בו נעשה‬
‫שימוש בניסוי )מימין( וריאקצית פירוק‬
‫הגרעין שנמדדה )משמאל(‪ .‬הקו הסגול‬
‫מייצג את אלומת האלקטרונים המשמשת‬
‫לפירוק הגרעין‪ ,‬בעוד שהכדור הכחול‬
‫והכתום מייצגים את הנוקלאונים הנפלטים‬
‫עקב פירוק הגרעין‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪17‬‬
‫בראיון לעיתונות העולמית ציין פרופסור אלי פיאסצקי‪ ,‬ראש‬
‫הקבוצה לפיסיקה גרעינית באוניברסיטת תל אביב ושותף למאמר‪,‬‬
‫כי "הזוגיות הזו של הנוקלאונים השונים שולטת בהתנהגותם של‬
‫גרעינים כבדים כמו עופרת‪ ,‬דבר המשנה בצורה משמעותית את‬
‫ההבנה שלנו לגבי תכונות כוכבי ניטרונים ומערכות גרעיניות‬
‫אחרות בגלקסיה שלנו"‪.‬‬
‫העובדה שזוגות בגרעין הן בעיקר זוגות פרוטון – ניטרון מעידה על‬
‫כך שיש מספר זהה של פרוטונים וניטרונים שנעים במהירות גבוהה‬
‫בגרעין‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬אחוז הזוגות פרוטון‪-‬ניטרון לעומת אחוז הזוגות‬
‫פרוטון‪-‬פרוטון כפי שנמדדו בניסוי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במקרה של גרעינים כבדים‪ ,‬בהם יש יותר ניטרונים מפרוטונים‪,‬‬
‫דווקא לפרוטונים יש הסתברות גבוהה יותר לנוע מהר ‪ .‬אפקט זה‬
‫גורם לכך שלמיעוט הפרוטוני יכולה להיות מהירות ממוצעת גבוהה‬
‫יותר מזו של הרוב הניטרוני‪.‬‬
‫התנהגות זו הפוכה למערכת בה אין משיכה קצרת טווח בין זוגות‬
‫חלקיקים‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬השפעת זוגות קרובים על התפלגות המהירות של‬
‫פרוטונים )כחול( וניטורים )אדום( בגרעינים א‪-‬סימטריים‬
‫)בהם יש יותר ניטרונים מפרוטונים( הקו הרציף מייצג את‬
‫התפלגות המהירויות במערכת בעלת זוגות והקו המקווקו‬
‫מייצג מערכת ללא זוגות‪ .‬הזוגות קיימים בעיקר באיזור‬
‫המהירויות הגבוהות שם יש כמות זהה של ניטרונים‬
‫ופרוטונים‪.‬‬
‫כעת מקווה הצוות‬
‫הישראלי להשתמש‬
‫בתוצאות החדשות כדי‬
‫להבין את יחסי הגומלין גם‬
‫במערכות שונות כמו‬
‫קוורקים בתוך הנוקלאון‪,‬‬
‫כוכבי ניטרונים וגזים‬
‫אטומים קרים‪ .‬לצורך כך‪,‬‬
‫קבוצת הגרעין‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫משתפת פעולה עם ד"ר‬
‫יואב שגיא מהטכניון‪,‬‬
‫המקים בימים אלה‬
‫מעבדת אטומים קרים‬
‫שתאפשר‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לדמות את האסימטריה‬
‫הגדולה של כוכבי ניטרונים‬
‫במערכות אטומים קרים‪.‬‬
‫עמוד התוכן של מגזין ‪Science‬‬
‫בו התפרסמה הכתבה‬
‫פי האטום | ראש השנה תשע“ה | ‪18‬‬
‫ד‪ .‬כהן‪ ,‬רו"ח ועו"ד‪ ,‬חשב קמ"ג‬
‫חסכון פנסיוני‬
‫השוואת תשואות מקרנות שונות‬
‫שיעור דמי ניהול ממוצעים בשנת ‪2014‬‬
‫מסלול החסכון הפנסיוני של למעלה ממחצית עובדי הקמ"ג יבוצע‬
‫בשנת ‪ 2015‬במסגרת קרנות הפנסיה החדשות‪ .‬להלן סקירה קצרה‬
‫ביחס למסלול חסכון פנסיוני זה‪.‬‬
‫פנסיה מקיפה חדשה‬
‫קרנות הפנסיה החדשות הוקמו בשנת ‪ 1995‬כתוצאה מהמשבר‬
‫האקטוארי בקרנות הפנסיה הוותיקות ובניסיון לתקן את הנעשה‬
‫ולפתוח דף חדש בהתנהלות הפנסיונית‪ ,‬הן מבחינת החוסכים והן‬
‫מבחינת חברות הביטוח והפנסיה‪.‬‬
‫קרנות הפנסיה החדשות נהנות מגיוון השקעתי‪ ,‬במרבית הקרנות‬
‫כ‪ 30%-‬מהנכסים יהיו באגרות חוב ממשלתיות המבטיחות תשואה‬
‫של ‪ 4.86%‬צמוד מדד‪ ,‬כאשר שאר הנכסים בקרן מושקעים בשוק‬
‫ההון באפיקי השקעה שונים הניתנים לבחירת החוסך‪.‬‬
‫יתרת נכסי הקרנות המובילות נכון ל‪-‬דצמבר ‪2014‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קרנות הפנסיה החדשות מציעות מסלולי ביטוח שונים‬
‫המשלבים יחסים זהים או שונים בין ביטוח הזקנה‪ ,‬שאירים ונכות‪,‬‬
‫אפשרות לוותר על ביטוח השארים לצורך הגדלת הרכיבים‬
‫האחרים ואפשרות לקצר את תכנית הביטוח לגיל ‪ 60‬לצורך הגדלת‬
‫רכיב החיסכון‪.‬‬
‫לצד גיוון השקעה וביטוח זה נקבעו בחוק דמי הניהול המקסימליים‬
‫שניתנים לגבייה מצד קרנות הפנסיה החדשות וכיום התקרה‬
‫עומדת על ‪ 6%‬מההפרשות החודשיות ו‪ 0.5%-‬מהצבירה‪.‬‬
‫חישוב התשואה בקרנות הפנסיה החדשות מורכב משני אלמנטים‪.‬‬
‫הראשון הינו התשואה של מנהל הקרן בגין ההשקעות הסחירות‬
‫והלא סחירות‪ .‬השני הוא התשואה הדמוגרפית שנובעת מיתרת‬
‫הכספים המופרשים כל חודש לטובת תביעות מצד העמיתים‬
‫וחוזרת לקרן בצורה של תשואה‪.‬‬
‫תשואות – קרנות הפנסיה המובילות בישראל‬
‫במהלך החודשים הקרובים העובדים יקבלו דו“חות מסכמים לשנת‬
‫‪ 2014‬מקרנות הפנסיה‪ .‬חשוב לוודא בדו“חות‪ ,‬שקיימת הפקדה‬
‫בכל חודש שהיא זהה לסכום המצוין בתלושי השכר חודש בחודשו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כדאי לבדוק את הרכיבים הביטוחיים‪ ,‬מסלולי ההשקעה וכן‬
‫את שיעור דמי הניהול‪ .‬במקביל יתקבלו דו“חות שנתיים מקופות‬
‫הגמל וקרנות ההשתלמות ויש לבצע בדיקות מתאימות גם בהם‪.‬‬
‫הערה‪ :‬קרן פנסיה היא מכשיר חסכון לטווח בינוני וארוך ומומלץ‬
‫מאוד לבחון את ביצוע הקרן לאורך זמן ולא למספר חודשים‬
‫בודדים‪.‬‬
‫הערות כלליות‪:‬‬
‫‪ .1‬האמור לעיל אינו מהווה יעוץ‪/‬שיווק השקעות ו‪/‬או ייעוץ‬
‫שיווק פנסיוני ו‪/‬או תחליף לייעוץ‪/‬שיווק כאמור המתחשב‬
‫בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬אין לראות האמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהי‪.‬‬
‫‪ .3‬האמור לעיל כפוף להוראת דין ועשוי להשתנות מעת לעת‪.‬‬
‫‪ .4‬הנתונים לגרפים נלקחו מאתר ה "פנסיה‪-‬נט" – האתר הוא‬
‫מבית משרד האוצר – אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחסכון )הנתונים‬
‫המוצגים דווחו על ידי הגופים המדווחים והאחריותם(‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪19‬‬
‫א‪ .‬שטרן‬
‫המנופאים‬
‫אי שם‪ ,‬בצידה המערבי של הקמ"ג‪ ,‬בסמוך לגדר המקיפה את‬
‫המפעל‪ ,‬שוכנת לה קבוצה קטנה אך מיוחדת וחשובה – אלו הם‬
‫מנופאי הקמ"ג‪ .‬אמרנו קבוצה קטנה? קטנטנה‪...‬‬
‫שלושה עובדים אשר חולשים על כל תחום ההעברות והשינועים‬
‫המורכבים בחצר הקמ"ג‪.‬‬
‫אמרנו העברות ושינוע? לא רק! המנופאים אחראים גם על תפעול‬
‫הציוד המכני ההנדסי הכבד בקמ"ג ומבצעים את עבודות העפר‬
‫והחפירות‪.‬‬
‫לצורך ביצוע העבודה הם מפעילים ציוד מגוון‪ ,‬הדורש מיומנות‬
‫מיוחדת‪ ,‬ומזיזים מכונות ענק כאילו היו דגמי לגו קטנים ולא‬
‫"מפלצות" השוקלות מאות טונות‪.‬‬
‫שורשיה של היחידה נטועים עמוק בימיה הראשונים של הקמ"ג‪ .‬בימי‬
‫ההקמה עסקו ‪ 15‬איש בתחום‪ .‬ציוד רב וכבד הגיע לאתר הבניה‬
‫ונדרשו מנופים רבים לטפל בציוד‪ .‬רוב הציוד הגיע בארגזי עץ גדולים‬
‫וביחידה היו עובדים שנקראו "הלומניקים" שתפקידם היה לפתוח‬
‫את ארגזי העץ עם מוטות לום‪.‬‬
‫עבודה רבה הייתה למנופאים גם בחילוץ רכבים ששקעו בחולות‬
‫עליהם נבנתה הקמ"ג‪.‬‬
‫כיום עובדים בצוות שלושה אנשים‪ :‬משה א‪ .‬בן ה‪ 65-‬אשר עובד‬
‫כבר ‪ 33‬שנה בקמ"ג‪ ,‬אסף ב‪ .‬בן ‪ 41‬שעובד בקמ"ג ‪ 21‬שנה‬
‫ואברהם מ‪ .‬בן ‪ 50‬שעובד בקמ"ג "רק" ‪ 19‬שנה‪.‬‬
‫משה‪ ,‬אסף ואברהם מחזיקים ברישיונות למלגזה‪ ,‬לשופל‪,‬‬
‫למחפרון ורישיון לעגורן‪ ,‬אשר ההכשרה העיונית והמעשית‬
‫לקבלתו היא כשנה‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪20‬‬
‫למדור ציוד הנדסי מגוון‪ :‬מנופים בני ‪ 7‬טון‪ 10 ,‬טון ו‪ 54-‬טון‪ ,‬שופל‪,‬‬
‫מחפרון ו–‪ 5‬מלגזות בגדלים שונים‪.‬‬
‫משה‪ ,‬הוותיק שבחבורה‪ ,‬מספר שהעבודה כמנופאי היא מאוד‬
‫מאתגרת ומורכבת‪ ,‬העבודה מגוונת והבקשות שונות – פריקה‬
‫והכנסה למבנים של מכונות גדולות‪ ,‬כבדות וחדישות‪ ,‬העברת‬
‫מכונות גדולות ממקום למקום‪ ,‬שינוע כספות ועוד‪.‬‬
‫כל עבודה דורשת הכנה מקדימה‪ .‬הצוות מגיע למקום לסיור מוקדם‬
‫לצורך בחינת המבנה‪ ,‬האזור‪ ,‬דרכי הגישה ואף בדיקה של הציוד‬
‫שיש להעביר‪.‬‬
‫לעיתים מזמין העבודה אינו מעריך את משקל המטען שיש להעביר‬
‫ומסתבר כי נעשתה טעות גדולה במשקל‪.‬‬
‫המנופאי בסיור המקדים‪ ,‬יודע להעריך אפילו את מקום הימצאו של‬
‫מרכז כובד המטען‪ ,‬דבר שהוא קריטי למניעת קריסה ותאונה‪.‬‬
‫רק לאחר סיור מוקדם ובחינה מדוקדקת הן של האתר והן של הציוד‬
‫הנדרש להרמה‪ ,‬נעשה תכנון קפדני של העבודה‪ ,‬כולל חסימת‬
‫אזורים וכבישים‪.‬‬
‫כל טעות יכולה להיגמר באסון והבטיחות היא הדבר החשוב ביותר‬
‫עבור המנופאים‪.‬‬
‫המנופאים של הקמ"ג גאים בעבודתם‪ ,‬שמחים לקחת חלק‬
‫בפעילויות רבות‪ ,‬ולהיות שותפים למשימות הקמ"ג‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬הם לא שוכחים לציין כי "כל מה שאמור לנוע בקמ"ג – זה‬
‫אנחנו"‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪21‬‬
‫ר‪ .‬זוהר‪ .‬י‪ .‬קיטרון‬
‫ראיון עם בן שרות לאומי‬
‫י‪ .‬קיטרון‬
‫שירות לאומי הוא שירות התנדבותי לתועלת הציבור‪ ,‬השירות פתוח לכל מי שקיבל פטור מהצבא או שלא נקרא לשרת בצבא‪ .‬השירות הלאומי‬
‫מתבצע בין היתר‪ ,‬בתחומי הביטחון‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך ורווחה‪ .‬בין המקומות שבחרו לשלב את מתנדבי השירות הלאומי נכלל גם ארגוננו – הקמ"ג‪.‬‬
‫במהלך שמונה השנים האחרונות משולבים בהצלחה מתנדבי השירות הלאומי בארגון‪ ,‬כעשרה בשנה‪ .‬המתנדבים ממלאים מגוון עבודות‬
‫בארגון‪ ,‬בעיקר עבודה משרדית או פקידותית ובין היתר גם עבודה בהדרכה ומחשוב‪.‬‬
‫לא טעינו כשאמרנו מתנדבים‪ ,‬בעבר ועד לא מזמן שרתו בקמ"ג רק בנות בשירות הלאומי‪ ,‬אבל לאחרונה יש גם בנים‪.‬‬
‫י‪ .‬קיטרון הוא אחד מהם‪ .‬י‪ .‬הוא בן ‪ 21‬מתגורר ביישוב "טנא עומרים" הסמוך למיתר‪ .‬למד בישיבה התיכונית בירוחם‪ ,‬והוא חובב ספורט ומחשבים‪.‬‬
‫בקמ"ג הוא משרת כבן שרות לאומי באגף התקשוב‪.‬‬
‫מדוע הלכת לשירות לאומי?‬
‫”כמו רבים מהצעירים בישראל המתקרבים לגיל הגיוס גם אצלי החלו התלבטויות ותכנונים באיזה מסלול גיוס אבחר – לוחם ביחידה קרבית‪,‬‬
‫חייל ביחידת המודיעין והמחשוב השונות‪ ,‬או באופציית העתודה‪ .‬בדיקה רפואית שגרתית שערכתי ניפצה את החלום בשנייה‪ ,‬והרופאים הודיעו‬
‫לי שאיני כשיר לשירות צבאי‪ ,‬וכך כל התכנונים המוקדמים‪ ,‬הציפיות וההתרגשות ירדו לטמיון‪.‬‬
‫לאחר קבלת ממצאי הבדיקה שהייתה מלווה בהרגשה שנלקחה ממני ההזדמנות לתרום מעצמי למען המדינה והחברה‪ ,‬החלטתי שברצוני‬
‫למלא את החובה )והזכות( האזרחית של תרומה לחברה על אף הפטור והתחלתי להתעניין במסלולים נוספים בהם ניתן להתנדב‪ .‬בעצתו של‬
‫חבר ועל ידי בירור הנושא לעומק‪ ,‬נחשפתי למסלול ה"שירות הלאומי"‪.‬‬
‫איך אתה רואה את שרותך פה ביחס לעובדי הקמ"ג?‬
‫"כמוני‪ ,‬גם מתנדבים נוספים‪ ,‬שקיבלו פטור צבאי מסיבות שונות‪ ,‬כגון‬
‫חובות דת או בעיות רפואיות שונות‪ ,‬התקבלו לקמ"ג לאחר תהליך‬
‫ממושך הכולל מבחנים ובדיקות ביטחוניות‪.‬‬
‫העבודה דורשת אחריות רבה מצדנו ולכן אנו המתנדבים כפופים‬
‫לממונה ישיר‪ ,‬המלווה ומדריך אותנו במהלך השירות‪ .‬תקופת השירות‬
‫בארגון היא בת עשרים וארבעה חודשים ושעות העבודה הינם כשל‬
‫שאר עובדי הקמ"ג‪ ,‬למרות שעל פי חובת השירות הלאומי ניתן לשרת‬
‫כשנים עשר חודשים בלבד – ‪ 40‬שעות שבועיות‪.‬‬
‫אנו מחויבים כשאר עובדי הקמ"ג בכלל הנחיות הביטחון‪ ,‬בהדפסה של‬
‫שעות כניסה ויציאה ובמילוי דו"ח שעות חודשי"‪.‬‬
‫איך מקבלים אותך?‬
‫”מעבר להתרגשות‪ ,‬הגאווה ותחושת השליחות לתרום במקום ייחודי‬
‫כמו הקמ"ג‪ ,‬אנו חשים כי העובדים מקבלים אותנו כעמיתים לעבודה‬
‫וכחברים שווים למשפחת הקמ"ג‪ ,‬הן מהצד החברתי כגון‪ :‬הזמנות‬
‫לאירועים משפחתיים‪ ,‬שיתוף ברשתות החברתיות‪ ,‬השתתפות‬
‫בחגיגת ימי הולדת וכדומה‪ ,‬והן מהצד הפרקטי‪ ,‬כגון יציאה לסיורים‬
‫המקצועיים‪ ,‬השתתפות בטקסים השונים‪ ,‬יציאה לחופשות מרוכזות‬
‫כשאר העובדים‪ ,‬אכילה בחדר אוכל משותף וכיוצא בכך"‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪22‬‬
‫האם אתה חש שאתה תורם?‬
‫"כמובן‪ ,‬כמו בכל עבודה השגרתית התורם הוא נתרם‪ ,‬כמעט כל מי שעוסק בתחום ההתנדבות יוכל לומר כי אינטואיטיבית ברור לו‪ ,‬שתרומתו‬
‫משפיעה עליו ותורמת לצמיחתו האישית‪.‬‬
‫כמתנדבים אנו זוכים להיחשף לאנשים איכותיים‪ ,‬ששמחים לשמוע‪ ,‬לייעץ וללמד מהידע הרב שלהם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לרבים מהמתנדבים השירות בקמ"ג מהווה צוהר והתנסות ראשונית לעולם התעסוקה ולחשיפה לתחומי עשייה מגוונים‪ ,‬תפקידים‬
‫ומקצועות שונים‪ ,‬למסגרות שונות ולפעילות‪.‬‬
‫ראוי גם לציין‪ ,‬כי מלבד מתנדבי השירות הלאומי משולבים בקמ"ג צעירים בעלי צרכים מיוחדים במגוון יחידות כמו המחסנים‪ ,‬מחלקת חצר‬
‫הקמ“ג ותחזוקה‪ ,‬תחבורה ואף בפארק תעשיות "רותם"‪ .‬המתנדבים זוכים במסגרת המשפרת את תפקודם ומסייעת להם בתחושה של‬
‫משמעות וכן חשיפה של אנשים אלה לקהילה‪ ,‬דבר שיש לו ערך בפני עצמו"‪.‬‬
‫מנקודת מבטך – איך אתה רואה את השילוב בין בני ובנות שירות לאומי בקמ"ג?‬
‫"לדעתי השילוב בין מתנדבי השירות הלאומי לקמ"ג מתברר כנוסחה מצליחה‪ ,‬המעניקה לנו המתנדבים מקום משמעותי‪ ,‬בו אנו יכולים לתרום‬
‫מכישורנו ובתמורה – הארגון זוכה בכוח עבודה צעיר ומלא באנרגיות ורצון לעזור‪ ,‬בזכות להקנות ולהעניק לנו ידע‪ ,‬מיומנויות וערכים להמשך‬
‫הדרך"‪.‬‬
‫בנות ובני השירות הלאומי שלנו‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪23‬‬
‫ד“ר ע‪ .‬בן‪-‬ארצי‬
‫מה כל כך חכם ב"רשת החכמה"?‬
‫)‪(Smart Grid‬‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫אם ישאלו אתכם מהן שלוש הבעיות הגדולות לפניהם ניצבת האנושות‬
‫במאה הקרובה‪ ,‬אזי ניתן לומר די בוודאות כי הקיימות )‪,(Sustainability‬‬
‫איכות הסביבה וההתחממות הגלובאלית על כל השפעותיה‪ ,‬תהיה כנראה‬
‫הבחירה הראשונה שלכם ומלחמת האיסלאם )אל‪-‬קעידה ודע"ש(‪ ,‬או‬
‫התאסלמות העולם )אירופה תחילה( כנראה תהיה השנייה‪ .‬הבעיה‬
‫השלישית היא כנראה צפיפות אוכלוסין כתוצאה מהגידול בתוחלת החיים‬
‫)אנשים מאריכים חיים ביחס לעבר( ובעקבותיה מחסור במזון ובמי שתיה‪.‬‬
‫בעשור האחרון נושאי האנרגיה ובכלל זה‬
‫המתחדשת וההתייעלות האנרגטית הפכו‬
‫להיות במרכז העשייה הן בתעשייה והן‬
‫במחקר‪ .‬המניעים העיקריים לכך הם קיימות‬
‫וכלכלה‪ .‬רק לאחרונה פורסם סקר של חברת‬
‫”שניידר אלקטריק“ המגלה כי שנת ‪2015‬‬
‫תהיה בסימן האצה במימון התייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬כש‪ 56%-‬ממקבלי ההחלטות צופים‬
‫כי הם יגדילו בשנה הקרובה את ההשקעה‬
‫שלהם בהתייעלות אנרגטית ד"ר ע‪ .‬בן‪-‬ארצי‪.‬‬
‫המומחה בתחום‪ ,‬אשר פירסם מאמרים וספר‬
‫בתחום זה‪ ,‬מציג את הרקע ובסופו את הרשת‬
‫החכמה שהולכת ומוקמת בעולם וגם בישראל‪.‬‬
‫הבעיות כבדות וכבר היום אנחנו רואים את הגידול האדיר באוכלוסייה בהודו‬
‫ובסין‪ .‬עליית רמת החיים שם כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית‪ ,‬הביאה‬
‫לעלייה ברמת הצריכה וזו מאיצה את קצב הפגיעה באיכות הסביבה‪ .‬בעבר‬
‫רק מעטים בסין נסעו במכוניות ורק לבודדים הייתה טלוויזיה ואילו כיום‪ ,‬לאור‬
‫מצאי מקורות פרנסה‪ ,‬מיליוני סינים והודים נכנסים למעגל העבודה‪,‬‬
‫ובעקבות זאת למעגל הצריכה‪ .‬על פי הערכות מחמירות מויקיפדיה‪,‬‬
‫אוכלוסיית העולם מונה כיום ‪ 7.2‬מיליארד איש והיא תכפיל את עצמה עד ‪ ,2080‬או תגדל בכמיליארד איש כל ‪ 10‬שנים‪ .‬זהו גידול‬
‫עצום‪ .‬המשמעות של גידול בקצב זה הוא שצריך באותו הקצב לפתח מקורות מזון‪ ,‬מים ושטחי מחייה ראויים‪.‬‬
‫אז מה זה קשור לאנרגיה?‬
‫שהייתה לנו אנרגיה זולה‪ ,‬נגישה ובכמות בלתי מוגבלת‪ .‬היינו יכולים להתפיל מים ולהפריח מקומות שוממים‪ .‬דמיינו‬
‫תארו לעצמכם‬
‫‪33‬‬
‫לעצמכם אזורים צחיחים ובלתי מיושבים כמו מדבריות נידחים אליהם מביאים חשמל בשפע‪ .‬האנרגיה מנוצלת לשאיבת מים מהים‬
‫הקרוב ולהתפלת אותם המים לשימוש לשתייה ולחקלאות‪ .‬ברגע שתהיה חקלאות‪ ,‬ניתן ליישב שם אוכלוסייה‪ ,‬ניתן יהיה לגדל בעלי‬
‫חיים ולקיים חיים‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה ומגורים‪ .‬תהליך זה התרחש במדבר נוואדה לפני ‪ 70‬שנה עת הקימו את סכר הובר‪-‬דאם ובזכות‬
‫האנרגיה המיוצרת בתחנה ההידרו‪-‬אלקטרית שלו‪ ,‬התפתחה העיר לאס‪-‬וגאס על כל בתי המלון‪ ,‬החקלאות והתעשייה הסובבים‬
‫אותה‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שבאמצעות אנרגיה ניתן לפתור את בעיית צפיפות האוכלוסין והמחסור במזון ומים‪.‬‬
‫מבט על החווה הסולרית‬
‫הניסיונית בפארק רותם‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪24‬‬
‫אילנה פיטוסי‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫אנרגיה סולרית בפארק רותם‬
‫למרבה הפלא‪ ,‬אנרגיה תפתור גם בעיות נוספות המוזכרות כאן‪ .‬הטרור האסלאמי ניזון כידוע מתמיכה כלכלית של ארגון יצרניות‬
‫הנפט הגדול בעולם‪ .‬באופ"ק חברות ‪ 11‬מדינות והוא מתנהל כקרטל המחזיק ‪ 75%‬מעתודות הנפט בעולם ומייצר ‪ 50%‬מתצרוכת‬
‫הנפט העולמית‪ .‬אופ"ק כולל את ערב הסעודית‪ ,‬שהיא היצרנית הגדולה מבין המדינות‪ ,‬והיא מייצרת כ‪ 30%-‬מתפוקת הנפט‪ ,‬אירן‬
‫‪33‬‬
‫מייצרת ‪ ,13%‬עיראק ‪ ,9%‬כווית ‪ 8%‬ומדינות כגון אינדונזיה‪ ,‬לוב‪ ,‬קטאר ואחרות מייצרות בין ‪ 2%‬ל‪ 5%-‬כל אחת‪ .‬מדינות אופ"ק‬
‫מוטרדות מאוד מהמעבר של העולם לשימוש באנרגיות חלופיות‪ ,‬אנרגיות ירוקות שאינן נפט ופחם‪ ,‬כמו אנרגיה סולארית‪ ,‬אנרגיית‬
‫רוח‪ ,‬אנרגייה הידרו‪-‬אלקטרית ואחרות‪ .‬השימוש ההולך וגובר באנרגיות חלופיות והסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן‬
‫)באמצעות הגבלת רכש הנפט( גורמות להקטנה משמעותית בהכנסות של מדינות אלו ובצר להן‪ ,‬יש להן קושי הולך וגדל לתמוך‬
‫בטרור‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שהדרך היעילה ביותר להילחם בטרור כיום‪ ,‬היא לחסוך באנרגיה בכלל ולהאיץ את המעבר לשימוש‬
‫באנרגיות חלופיות‪.‬‬
‫ומה עם הקיימות והתחממות כדור הארץ? מסתבר שגם נושא זה קשור‪ .‬שימוש באנרגיות חלופיות שאינן דלקים‪ ,‬מקטין את זיהום‬
‫האוויר וגם את פליטת הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬המגדיל את אפקט החממה ואיתו את התחממות כדור הארץ‪ .‬כלומר‪ ,‬המעבר ההדרגתי‬
‫של העולם לשימוש באנרגיות חלופיות‪ ,‬משיג יותר ממטרה אחת‪ :‬מטפל גם בטרור העולמי וגם בקיימות ובהתחממות‪ .‬אגב‪ ,‬לא‬
‫הזכרנו עד עכשיו את זיהום האוויר‪ ,‬אבל מפגע זה כה משמעותי שהוא משבית היום ערים שלמות בעולם וגורם למחלות‪ ,‬בעיקר‬
‫אצל אוכלוסיות חלשות כמו ילדים וקשישים‪ .‬שימוש באנרגיות חלופיות מקטין את פליטות זיהום האוויר תוך שיפור איכות החיים של‬
‫מיליונים ברחבי העולם‪ .‬יש לציין כי במושג קיימות טמונים עוד מרכיבים כגון מיחזור ואיכות סביבה‪ ,‬גם כאן זה קשור לאנרגיה‪ .‬כיום‬
‫מפותחים דלקים המבוססים על מיחזור של חומרים אורגאניים והמרתם לדלקים או לאנרגיה‪ ,‬באופן כזה או אחר‪.‬‬
‫מחוץ לכל המעגל הזה‪ ,‬נמצאת האנרגיה הגרעינית‪ .‬לכאורה‪ ,‬אנרגיה גרעינית נחשבת לאנרגיה חלופית‪ ,‬היות ואינה שורפת דלקים‬
‫היוצרים בעת בעירתם פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬למרבה הפלא‪ ,‬אנרגיה גרעינית נחשבת נקייה ומדינות רבות בעולם מייצרות חלק גדול‬
‫מתצרוכת החשמל שלהן בתחנות כוח גרעיניות המשפרות בכך‪ ,‬את הקיימות‪ ,‬את איכות האוויר ומקטינות את פליטות הפחמן‬
‫הדו‪-‬חמצני‪ .‬צרפת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מייצרת כיום למעלה ממחצית החשמל שלה באמצעות תחנות כוח גרעיניות והיא אפילו מוכרת חשמל‬
‫"גרעיני" למדינות שכנות באירופה כמו בלגיה וגרמניה‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪25‬‬
‫אילנהסגירת‬
‫עם זאת‪ ,‬עקב החששות מהאנרגיה הגרעינית‪ ,‬החלה מגמה של‬
‫פיטוסי‬
‫התכנית הגרעינית במערב‪ ,‬מהצד השני של העולם‪ ,‬מתרחשת מגמה‬
‫הפוכה‪ .‬ברוסיה‪ ,‬קוריאה הדרומית‪ ,‬סין ומדינות המפרץ כמו קטאר‪ ,‬איראן‬
‫ובערב הסעודית החל גל של הקמת תחנות כוח גרעיניות‪ .‬הסיבה למהפך‬
‫זה‪ ,‬הינה גידול אוכלוסין מואץ הדורש הרבה אנרגיה זולה‪ .‬מדינות אלו‬
‫מבינות שהירידה בצריכת הנפט כתוצאה מהמעבר של המערב‬
‫לאנרגיות חלופיות והשימוש הגובר בפצלי שמן בארה"ב‪ ,‬יקטין את‬
‫הכדאיות שלהן להפיק נפט ומסיבה זו עוברות גם הן לאנרגיות חלופיות‪,‬‬
‫כאשר הזולה מבחינתם זו אנרגיה גרעינית‪.‬‬
‫הגז הטבעי שהתגלה בארץ‪ ,‬הביא למהפכה הגדולה ביותר שידעה‬
‫מדינת ישראל בתחום האנרגיה מאז הקמתה‪ .‬היתרון של גז טבעי הוא‬
‫בכך שצפיפות האנרגיה שלו גבוהה ובבעירתו הוא משחרר הרבה פחות‬
‫מזהמים ופחות פחמן דו‪-‬חמצני מדלקים אחרים‪ .‬הגז הטבעי שנתגלה‬
‫מול חופי ישראל‪ ,‬יספיק לפי החישובים לצריכת האנרגיה של מדינת‬
‫ישראל למעלה מ‪ 20-‬שנה קדימה וזאת‪ ,‬לאחר שהממשלה התירה לייצא‬
‫עד ‪ 45%‬מכמות הגז הקיימת כדי ליצור הכנסות למדינה‪ .‬כיום‪ ,‬הגז‬
‫הטבעי נכנס למדינת ישראל משתי כניסות ימיות )אשדוד ואשקלון( ומובל‬
‫בצינור תת קרקעי לאורך כל המדינה )סדום‪ ,‬באר‪-‬שבע‪ ,‬קריית‪-‬גת‪,‬‬
‫לאורך כביש ‪ ,6‬חיפה‪ ,‬עפולה וכמעט עד לטבריה(‪ .‬יש ‪ 3‬חברות חלוקה‬
‫אזוריות וכיום‪ ,‬מלבד יצרני חשמל פרטיים המשתמשים בגז הטבעי לייצור‬
‫חשמל )בתחרות עם חברת החשמל(‪ ,‬גם מפעלי תעשייה רבים‬
‫מתחברים לחברות החלוקה ומנצלים גז טבעי לייצור חשמל ואנרגיה‬
‫מקומית )כגון קיטור וחום(‪ .‬ישראל תספק בקרוב גז טבעי לשכנותיה –‬
‫ירדן‪ ,‬הרשות הפלסטינית ומצרים )ממנה רכשה ישראל גז טבעי בעבר‪,‬‬
‫עד שהצינור פוצץ בידי מתנגדי השלום( היות והגז הישראלי‪ ,‬זול מהגז‬
‫המיוצר במצריים‪ .‬יש פוטנציאל גדול למכור גז לטורקיה‪ ,‬היות וטורקיה‬
‫נשענת על גז מאיראן ורוסיה )אוזבקיסטן( אולם ארדואן מתנגד לכך‬
‫‪ 33‬ואחרים‪ .‬התקווה הגדולה היא למכור גז לאירופה‬
‫משיקולים פוליטיים‬
‫דרך קפריסין אולם העברת צינור גז למרחקים כאלו עמוק בים תעלה‬
‫ממון רב שאולי לא תצדיק את ההשקעה‪ .‬אם כן‪ ,‬הפתרון לזה נקרא‬
‫‪ .Gas Neutral Compressed -GNC‬דוחסים את הגז עד לניזולו‬
‫ומעבירים אותו במכליות בלחץ גבוה‪ .‬גם תהליך זה יקר יחסית‪ ,‬אולם יש‬
‫חברות בעולם המתמחות בכך ויש כבר יזמים ישראלים המתכוונים‬
‫להיכנס לתחום ולעסוק בייצוא גז טבעי נוזלי מישראל‪.‬‬
‫אז מה זה ‪?Smart Grid‬‬
‫עד לא מזמן‪ ,‬רשת החשמל הייתה מורכבת מיצרנים וצרכנים‪ .‬חברת‬
‫חשמל הייתה מייצרת חשמל והצרכנים )בתים‪ ,‬מפעלים ומוסדות( היו‬
‫מחוברים בצד השני וצורכים חשמל‪ .‬בדרך שבין היצרנים והצרכנים יש‬
‫את רשת ההולכה המורכבת מקווי הולכה ומתחנות מיתוג‬
‫וטרנספורמציה שתפקידן להוריד את המתח מקווי המתח העליון‬
‫)המעבירים חשמל בין ערים במתח ‪ 160,000‬וולט( ועד לחיבור הביתי‬
‫במתח של ‪ 240‬וולט‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬השתנו שלושת המרכיבים של‬
‫הרשת לבלי הכר‪.‬‬
‫החשמל ה"גרעיני"‬
‫החשמל ה"גרעיני" זול יחסית ובטוח יחסית‬
‫אבל מתקשרים אליו נושאים מטרידים כמו‬
‫פסולת גרעינית‪ .‬ידוע כי פסולת גרעינית אינה‬
‫מתכלה ודעיכתם של רוב המרכיבים‬
‫המסוכנים אורכת מאות ואלפי שנים‪ .‬מסיבה זו‬
‫מתמודדים בכל העולם במחקר ובתכניות‬
‫שונות כיצד להתמודד עם הפסולת הגרעינית‪.‬‬
‫דבר אחד ברור והוא שאנחנו משאירים לדורות‬
‫הבאים "ירושה" שתשפיע על הקיומיות שלהם‬
‫אלפי שנים קדימה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פתרונות‬
‫שונים מאחסון ארוך טווח ועד קבורה בעומק‬
‫רב‪ ,‬נבחנים ומיושמים במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬אין בעיה והכל בסדר‪ ,‬אז למה לא‬
‫לייצר חשמל חינם לכל העולם באמצעות‬
‫תחנות כוח גרעיניות? לאחר שהעולם כמעט‬
‫והתאושש מאסון צ'רנוביל שהתרחש בשנת‬
‫‪ 1986‬פקד אותנו אסון חדש כתוצאה מרעידת‬
‫אדמה וצונאמי אשר גרמו לתקלה גרעינית‬
‫בכורי פוקושימה ביפן בשנת ‪ 2011‬ולאסון‬
‫סביבתי חמור‪ .‬באסון צ'רנוביל מתו סה"כ ‪50‬‬
‫איש אבל הנזק הסביבתי גרם לפינוי של‬
‫‪ 130,000‬איש מבתיהם לנצח‪ .‬עם חלוף‬
‫השנים‪ ,‬הצליחו מדענים להסביר ולהוכיח‬
‫לעולם כי אמצעי הבטיחות השתפרו‪ ,‬הבקרה‬
‫השתפרה והסיכויים לאסון בתחנת כוח‬
‫אפסיים‪ .‬אסון פוקושימה שהתרחש במדינה‬
‫מאוד מסודרת ומתקדמת‪ ,‬הנחשבת בעלת‬
‫תפישת בטיחות "מערבית" גרם לאיבוד אמון‬
‫של הציבור ביכולת של המדענים למנוע‬
‫אסונות בתחנות כוח גרעיניות‪ .‬כל ההתקדמות‬
‫בתחום זה‪ ,‬הנהלים‪ ,‬הביקורות והחוקים‬
‫שנכתבו )והוכיחו עצמם במשך ‪ 30‬שנה( ירדו‬
‫לטמיון ביום אחד‪.‬‬
‫התוצאה הישירה של אסון פוקושימה היא‬
‫שמדינות מערביות רבות החליטו להפסיק את‬
‫תכנית הגרעין‪ ,‬לא לבנות כורים חדשים ואפילו‬
‫לסגור כורים קיימים‪ .‬ארה"ב‪ ,‬צרפת ומדינות‬
‫מתקדמות אחרות שתלויות בייצור החשמל‬
‫באמצעות תחנות כוח גרעיניות‪ ,‬החליטו‬
‫לצמצם באופן דרסטי את ייצור החשמל‬
‫ה"גרעיני"‪ .‬בגרמניה ובאיטליה‪ ,‬בעקבות לחץ‬
‫מפלגות "ירוקות"‪ ,‬החליטו לסגור לגמרי את כל‬
‫התחנות הגרעיניות בתוך מספר שנים‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪26‬‬
‫היצרנים‬
‫מקורות אנרגיה חלופיים‬
‫קיימות דרכים חלופיות כגון‪ ,‬ייצור‬
‫חשמל מטורבינות הרוח באלוני‬
‫הבשן )רמת הגולן(‪ .‬בארה"ב‬
‫ובאירופה מייצרים כמויות חשמל‬
‫גדולות מרוח‪ ,‬באמצעות שדות‬
‫עצומים של טורבינות רוח‪.‬‬
‫ישנן חברות המייצרות חשמל‬
‫מהמרה סולארית לא ישירה‬
‫ושדות סולאריים גדולים פרוסים‬
‫והערבה‪,‬‬
‫הנגב‬
‫ברחבי‬
‫באמצעותם מייצרים חשמל‬
‫סולארי‪ .‬בארץ התחום של‬
‫אנרגיה גאותרמית אינו מפותח‪,‬‬
‫היות ואין שכבות גאותרמיות‬
‫בעומק מתאים מתחת לאדמה‬
‫כמו במקומות אחרים בעולם‪.‬‬
‫תחנות גיאותרמיות‪ ,‬מפיקות את‬
‫הפורץ‬
‫מקיטור‬
‫האנרגיה‬
‫מהאדמה‪ .‬מזריקים מים לתוך‬
‫האדמה‪ ,‬שם הם נתקלים בשכבה‬
‫חמה )כמו במעיינות חמים‪ -‬רק‬
‫הרבה יותר חמים( שמומרת‬
‫לקיטור‪ .‬קיטור זה יוצא החוצה‬
‫בלחץ רב ומסובב טורבינות‬
‫המייצרות חשמל‪" .‬אורמת"‪,‬‬
‫חברה ישראלית שפיתחה את‬
‫מחליף החום של טורבינות‬
‫אלו‪,‬מקימה תחנות כוח בכל רחבי‬
‫העולם‪ .‬ישנן חברות שמייצרות‬
‫חשמל מתופעת הגאות והשפל‬
‫בים‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬בעקבות הגאות‬
‫והשפל המים נעים חצי יום לכיוון‬
‫היבשה וחצי יום לכיוון הים‪ .‬אם‬
‫מעמידים בדרך עמוד ועליו מדחף‬
‫גדול‪ ,‬המדחף מסתובב כל היום‬
‫ומייצר חשמל‪ .‬הכוח שמפעילים‬
‫המים עצום‪ ,‬וכך ניתן לייצר הרבה‬
‫חשמל חינם‪.‬‬
‫חברת חשמל שוב אינה מייצרת חשמל רק בתחנות הכוח המוכרות לנו לאורך כביש‬
‫החוף‪ ,‬אלא הקימה בשנים האחרונות תחנות רבות מקומיות המייצרות חשמל‬
‫באמצעות טורבינות גז בשיטות שונות‪ ,‬חלקן מייצרות גז וקיטור לצרכים תעשייתיים‪.‬‬
‫ניתן לראות תחנות אלו לאורך כביש ‪ ,6‬ליד רמת חובב וליד זיכרון יעקב‪ .‬היתרון בייצור‬
‫חשמל בדרך זו‪ ,‬הינו שמקור האנרגיה זול‪ ,‬הזיהום הסביבתי נמוך ונוצרת יתירות‬
‫תפעולית‪ .‬המשמעות היא שאם אין עומס גבוה‪ ,‬ניתן לכבות חלק מהתחנות המייצרות‬
‫חשמל ובמידה ויש עומס רב‪ ,‬ניתן להכניס יותר תחנות לפעולה‪ .‬יתרון נוסף הינו‬
‫בהיבט הביטחוני‪ ,‬שכן אם בעבר פגיעה מלחמתית בתחנת כוח ראשית הייתה יוצרת‬
‫מחסור בחשמל או אפילו קריסה של רשת החשמל‪ .‬ביזור ייצור החשמל במוקדים‬
‫רבים‪ ,‬מקטין את הסיכוי להתרחשות אירוע כזה במדינת ישראל‪ .‬חלק מתחנות הכוח‬
‫הרגילות של חברת חשמל‪ ,‬עברו גם הן לייצור חשמל מגז טבעי )רידינג‪ ,‬אשכול וחיפה(‬
‫ובכך תורמות גם הן להקטנת זיהום האוויר ופליטה של פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬השינוי הגדול‬
‫בתחום היצרנים הוא שכבר לא רק חברת חשמל מייצרת חשמל‪ ,‬אלא שקיימים‬
‫מקורות שונים ורבים המייצרים חשמל‪ 20% .‬מהחשמל מיוצר ע"י יצרנים פרטיים‬
‫המקימים תחנות כוח פרטיות )רובן מונעות בגז טבעי(‪ .‬כיום נמצאות בהקמה עוד ‪10‬‬
‫תחנות פרטיות לייצור חשמל‪ ,‬בשיטות שונות וממקורות אנרגיה מגוונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש‬
‫יצרנים פרטיים רבים‪ ,‬אותם כולנו מכירים והם אלו שהתקינו פנלים סולאריים להמרה‬
‫ישירה על גגות הבתים‪ ,‬הרפתות‪ ,‬הלולים והחניונים‪ .‬פנלים אלו נקראים "המרה‬
‫ישירה" היות והם ממירים את אור השמש ישירות לחשמל‪ ,‬זאת בניגוד לשיטות אחרות‬
‫הממירות את אור השמש לקיטור באמצעותו מייצרים חשמל‪ .‬יצרני החשמל הפרטיים‬
‫בהמרה ישירה‪ ,‬אינם משתמשים בחשמל אותו הם מייצרים‪ ,‬אלא מוכרים אותו‬
‫לחברת החשמל‪ ,‬בתעריפים שסוכמו איתם עם הקמת המערכת‪ .‬לצורך זה‪ ,‬נדרש‬
‫להמיר את החשמל לזרם חילופין ולהתקין מונה אשר מודד את כמות החשמל שמוכר‬
‫היצרן הפרטי לחברת חשמל‪.‬‬
‫הצרכנים‬
‫מסתבר שגם הצרכנים השתנו‪ .‬חלק מצרכני החשמל הכבדים )כמו מפעלים( עברו‬
‫לייצור עצמי של האנרגיה מגז טבעי‪ .‬תנורים שהופעלו באמצעות חשמל‪ ,‬מזוט או‬
‫סולר‪ ,‬מחוממים באמצעות גז טבעי‪ .‬מצד שני‪ ,‬כלי רכב שבאופן היסטורי היו מונעים‬
‫בדלק עברו בשנים האחרונות בחלקם להיות חשמליים‪.‬‬
‫אגירת אנרגיה‬
‫אגירת אנרגיה הינה מרכיב חדש במשחק‪ .‬הצורך באגירת אנרגיה נולד כתוצאה‬
‫מההתפתחות והגידול שחלו בשוק האנרגיות החלופיות‪ .‬אנרגיות אלו תלויות לעתים‬
‫בשמש‪ ,‬או ברוח‪ ,‬בגאות ובשפל‪ ,‬כלומר אינן זמינות ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬הצרכנים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬זקוקים לאנרגיה רצופה‪ .‬בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה‬
‫בתחום אגירת האנרגיה‪ .‬ברור כי לא ניתן לייצר מצבר שיוכל לספק חשמל לעיר‬
‫שלמה ולכן‪ ,‬התפתחו טכנולוגיות ייעודיות לנושא זה‪ .‬הטכנולוגיה הטריוויאלית ביותר‬
‫הינה שאיבת מים בשעות בהן יש עודף חשמל )בשעות האור( לעבר מאגר הנמצא‬
‫בראש הר‪ .‬בלילה‪ ,‬צריכת החשמל עולה‪ ,‬מזרימים את המים בצינורות לעבר טורבינה‬
‫ומייצרים חשמל‪ .‬כמובן שיש הפסדים משמעותיים‪ ,‬הן בשאיבה והן בהפקת החשמל‪,‬‬
‫אבל אם האנרגיה הראשונית הינה סולארית אזי גם אם לוקחים בחשבון את‬
‫ההפסדים‪ ,‬תהליך זה עדיין משתלם‪ .‬יש מאות מאגרי אנרגיה הפועלים בשיטה זו ועוד‬
‫חדשים נבנים ממש בימים אלו ברחבי העולם‪ .‬פותחו שיטות נוספות לאגירת אנרגיה‬
‫באמצעות מלחים מותכים‪ .‬מלח מותך בטמפרטורות גבוהות מ‪ 500-‬מעלות צלסיוס‬
‫ועד ‪ 850‬מעלות צלסיוס‪ ,‬תלוי בהרכבו הכימי‪ .‬בשעה שיש אנרגיה מיותרת מחממים‬
‫את המלח ומתיכים אותו ואילו בשעת מחסור‪ ,‬משתמשים במלח כדי לייצר קיטור‬
‫ולהניע טורבינה לייצור חשמל‪ .‬היתרון של המלח הוא בקיבול החום הגדול שלו וזה‬
‫שניתן להתיך מלח אלפי פעמים מבלי שישנה את תכונותיו‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪27‬‬
‫אוגרים אנרגייה גם באמצעות מימן‬
‫חשמל המופק בדרך חלופית משמש לפרוק מים למרכיביהם היסודיים מימן וחמצן‪ .‬את המימן אוגרים וניתן להשתמש בו כמקור‬
‫אנרגיה להפעלת טורבינות‪ ,‬על‪-‬ידי הסבת מנועי בעירה פנימית למימן אך בעיקר באמצעות תאי דלק‪ .‬תאי דלק הינם סוללות‬
‫כימיות המופעלות ע"י מימן וחמצן )שנלקח מהאוויר(‪ .‬הגבת הגזים על אלקטרודות מתאימות מייצרת חשמל‪ .‬תאי דלק משמשים‬
‫כיום להנעת כלי רכב‪ ,‬להספקת חשמל ללוויינים ומזל“טים ובקרוב ישמשו גם לטלפונים סלולאריים‪ .‬המימן הנאגר כהידריד‬
‫)כשהוא מוגב למתכת( בטוח לאיחסון ולשינוע ומהווה תקווה גדולה בתחום האנרגיה‪ .‬לאחרונה הגו מהנדסים רעיון מעניין כיצד‬
‫לנצל את הסוללות ברכבים החשמליים לאגירת אנרגיה עבור הצריכה הביתית‪ .‬ההנחה היא שבעלי מכוניות חשמליות מחנים אותן‬
‫בלילה בטעינה‪ .‬כאשר המצבר מלא‪ ,‬ניתן לנצל את החשמל לצרכים אחרים ולטעון את המצברים שוב כאשר האנרגיה זמינה )ביום(‪.‬‬
‫ומה לגבי המיתוג והטרנספורמציה ?‬
‫זהו בעצם ה‪ .Smart Grid-‬תארו לעצמכם שעכשיו יום והפאנלים הסולאריים מפיקים חשמל‪ .‬החשמל שהם מפיקים הוא זרם‬
‫ישר במתח נמוך‪ .‬כדי להינות מחשמל זה ברשת‪ ,‬יש להמיר אותו לזרם חילופין ולהעלות את המתח באמצעות שנאים‪ .‬אחרי‬
‫שהמרנו אותו והתאמנו אותו )לתדר( אנחנו יכולים להזרים אותו לרשת‪ .‬אבל חלק מהחשמל ברשת משמש לטעינת מכוניות‬
‫חשמליות‪ ,‬לצורך זה נדרש מתח ישר ונמוך‪ .‬במקרה זה צריך שוב ליישר את הזרם ולהוריד את המתח‪ .‬יש לציין כי בכל פעולה כזו‬
‫יש הפסד לא קטן של אנרגיה ושחרור חום לסביבה‪ .‬בשלב מסויים מתחילה רוח ותחנה להפקת חשמל מטורבינות רוח שסמוכה‬
‫לעיר מתחילה להפיק חשמל‪ .‬בחדר הבקרה רואים שיש עודף חשמל ברשת‪ ,‬אז מחליטים לאגור את החשמל הנוסף‪ .‬כלומר מפנים‬
‫חשמל לעבר מערכת האגירה‪ .‬גם שם יש להתאים את המתח ואת התדר למנועים המשמשים לשאיבת המים או להמסת המלח‪.‬‬
‫בערב‪ ,‬נוצר מחסור בחשמל‪ ,‬היות ויש צריכה גבוהה לתאורה ולחימום הבתים ואז צריכה להיכנס לתמונה מערכת נוספת לייצור‬
‫חשמל מגז טבעי והמערכת מחליטה גם להפעיל טורבינות באמצעות מים מהמאגר ‪ ,‬זאת כדי להשלים את החוסר או לנצל חשמל‬
‫ממצברים של מכוניות בשכונה שלמה‪ ,‬כדי לספק את הדרישה המוגברת‪ .‬יש היום רעיונות לייצור חשמל סולארי באפריקה לצריכה‬
‫באירופה‪ .‬זאת היות ויש הרבה שמש והרבה שטח לא מנוצל במדבריות‪ ,‬כלומר‪ ,‬קווי חשמל יעבירו את החשמל אלפי קילומטרים‬
‫והוא ינוצל בשעות שיא הצריכה‪.‬‬
‫המשמעות של ‪ Smart Grid‬היא כי צריך להיות מרכז פיקוח מאוד חכם‪ ,‬שיודע לזהות היצע וביקוש‪ .‬המרכז ידרש גם לחזות‬
‫צריכה וביקוש‪ ,‬היות וחלק מהמקורות הם בעלי אינרציה גבוהה )ייצור החשמל אינו מתחיל בבת אחת(‪ .‬את החשמל יש להמיר‬
‫ולהתאים הן למקורות והן לצרכנים‪ .‬הרשת החכמה תצטרך להזרים את החשמל בכיוונים שונים‪ .‬כאשר יצרן פעיל‪ ,‬החשמל יזרום‬
‫מהיצרן לרשת וכאשר אינו פעיל‪ ,‬יזרום החשמל לכיוון ההפוך‪ .‬הרשת תצטרך לדעת "לחבר" חשמל ממקורות שונים ולהתאים בין‬
‫המקורות והצרכנים את התדר ואת הזמינות‪ .‬כיום פועלות ברחבי העולם עשרות קבוצות מחקר בנושא הרשת החכמה‪ .‬מפתחים‬
‫תוכנות‪ ,‬אלגוריתמים‪ ,‬מתגים חכמים וציוד שליטה ובקרה במטרה לתת מענה לצרכים המתפתחים ולשילובים המיוחדים של‬
‫יצרנים וצרכנים של חשמל ברחבי העולם‪.‬‬
‫גם בארץ החלה פעילות בנושא הרשת החכמה‪ .‬הכוונה היא להתקין בכל בית מונה דיגיטאלי חכם שיחובר בתקשורת למרכז‬
‫הבקרה‪ .‬המונה יספק למרכז הפיקוח מידע )וגם ללקוח באמצעות הסמרטפון( על הצריכה‪ ,‬על התנהגות הלקוח בשעות העומס‪,‬‬
‫תקלות‪ .‬אם צרכן זה יהיה גם יצרן )מסוג זה או אחר( אז גם על היפוך כיוון זרימת החשמל ומנייתו‪ .‬המדינה מתכוונת להשקיע ‪3‬‬
‫מיליארד ‪ ₪‬עד ‪ 2016‬בהתקנת מונים חכמים‪ ,‬כאשר חברת החשמל מבצעת פיילוט בבנימינה כבר בימים אלו ע"י חיבור ‪4000‬‬
‫מונים חכמים ראשונים )חפשו בגוגל "רשת חכמה"(‪.‬‬
‫אז אמרנו כבר שהעתיד טמון באנרגיה? ועכשיו הבנו כמה שהמשימה הזו מורכבת וחשובה‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪28‬‬
‫ד"ר א‪ .‬עליש‬
‫הבלש האנליטי המודרני‬
‫משערה בודדת ועד מטאוריטים – כולם ניתנים לדיגום ואיפיון אנליטי מרחבי בעזרת אבלצית לייזר‬
‫‪1‬‬
‫‪Laser Ablation‬‬
‫מדע האנליטיקה‪ ,‬עוסק באיסוף‪ ,‬ניתוח ועיבוד מידע המתקבל מדוגמאות הנבחנות באמצעות מגוון רחב של שיטות אנליטיות כאשר המטרה‬
‫היא זיהוי ההרכב הכימי של החומר‪ .‬איפיון דוגמאות ואיסוף המידע הטמון בהן משול לעבודת בילוש מורכבת במיוחד‪ ,‬המושתתת על שימוש‬
‫באמצעים טכנולוגיים רבים‪ .‬הכימאי האנליטי המודרני נדרש להפעיל שיקול דעת נרחב כדי למפות את כמות המידע הגדולה המגיעה אליו עם‬
‫ביצוע האנליזות המתאימות כדי לברור את התוצאות האמינות ביותר המייצגות את הרכב הדוגמה שנבדקה‪.‬‬
‫סקירה זו דנה באחת משיטות הדיגום הרבות העומדות לרשותו של‬
‫הכימאי האנליטי – אבלצית לייזר‪ .2‬טכניקת דיגום זו מאפשרת איפיון‬
‫ישיר של דוגמאות מוצקות בטווח רחב ביותר של מטריצות‪ .‬יוצגו‬
‫יתרונותיה וחסרונותיה של שיטת דיגום זו‪ ,‬סוגי הלייזרים בהם נעשה‬
‫שימוש‪ ,‬המיכשור המוצמד ללייזר והמשמש לזיהוי האירוסולים‬
‫הנפלטים מהדוגמה וידונו מספר יישומים אנליטיים‪ .‬איור ‪ 1‬מדגים את‬
‫הגידול המשמעותי‪ ,‬לאורך השנים‪ ,‬של מספר העבודות המדעיות‬
‫העוסקות ב ‪ 3LAICPMS‬ושימושיו‪ ,‬בתחום האנליטיקה‪:‬‬
‫שיטת האנליזה הקלאסית‪ ,‬דהיינו המסת הדוגמה וביצוע אנליזה‬
‫לתמיסה‪ ,‬אינה מתאימה לכל סוגי הדוגמאות הנבדקות‪ ,‬ממספר‬
‫סיבות‪:‬‬
‫דוגמאות רבות הן קשות תמס ודורשות שימוש בחומצות חזקות‬
‫לשם המסתן‪ .‬השימוש בחומצות אלו מסוכן‪ ,‬מצריך מיהול גבוה‬
‫לאחר ההמסה‪ ,‬ולא מבטיח תמיד המסה מלאה‪.‬‬
‫מינרלים ודוגמאות גיאולוגיות רבות אינן ניתנות כלל להמסה‬
‫בחומצות‪ ,‬ומצריכות פרוצדורה מורכבת של התכה והמסה‪.‬‬
‫גם כאשר המסת הדגם היא מלאה‪ ,‬ייתכן שיסודות מסוימים‪,‬‬
‫בעלי לחץ אדים גבוה‪ ,‬יתנדפו עוד לפני ביצוע האנליזה‪.‬‬
‫מיהול הדוגמה פוגע בספי הגילוי‪ ,‬משום שיחד עם המטריצה‬
‫נמהלים גם כל היסודות הנמצאים בתמיסה ונדרשים לקביעת‬
‫הרכבה‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬מספר פירסומים מדעיים בנושא ‪LAICPMS‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪E.Elish, Z. Karpas & A. Lorber, Determination of uranium‬‬
‫‪concentration in single hair strand by‬‬
‫‪LAICPMS applying continuous and single pulse ablation‬‬
‫)‪ ( 2‬אבלציה ‪ -‬הסרת חומר משטח פנים של אובייקט בתהליך שחיקה כלשהוא‬
‫)‪Laser Ablation Inductively Coupled Plasma Mass Spectronetry (3‬‬
‫ההכנות הרבות עוד לפני הזנת הדוגמה אל המכשיר‪ ,‬עלולות‬
‫לגרום לכך כי במהלכן תזוהם התמיסה ביסודות שמקורם‬
‫בתהליך ההמסה ולא בדגם המקורי‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪29‬‬
‫סיבות אלה היוו גורם מניע לפיתוח שיטות לדיגום ישיר של מוצקים‬
‫אשר אינן מצריכות ביצוע המסות‪ ,‬מיהולים והכנות מרובות לפני‬
‫הזנת הדוגמה אל מכשיר הגילוי‪ .‬אחת השיטות הנפוצות‬
‫והפופולאריות כיום לדיגום ישיר של מוצקים היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬אבלצית‬
‫לייזר‪ .‬בשיטה זו נעשה שימוש בלייזר הנורה אל פני הדוגמה וגורם‬
‫לניתוז של אירוסולים אל חלל תא הדיגום‪ .‬אירוסולים אלו מוסעים‬
‫באמצעות גז נושא אל מכשיר האנליזה‪ ,‬בו הם מזוהים ותכולתם‬
‫בדוגמה נקבעת על ידי כיול מתאים‪ .‬דוגמה אופיינית למערכת‬
‫מסוג זה מוצגת באיור ‪.2‬‬
‫הקרובים בהרכבם הכימי לדגם הנבדק‪ .‬היות שמיגוון הדוגמאות‬
‫הנבדקות באמצעות אבלצית לייזר גדול מאוד ומתפרש על פני‬
‫תחומים מחקריים רבים‪ ,‬לא תמיד ניתן לרכוש סטנדרטים‬
‫מתאימים ומתעורר הצורך לייצר סטנדרטים במעבדה‪ ,‬לבחון את‬
‫איכותם וההומוגניות שלהם ולהשתמש בהם לצרכי כיול מתוך‬
‫הנחה כי קיים דימיון ביניהם לבין הדוגמאות הנבדקות‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬מערכת אבלצית לייזר‬
‫בצימוד למכשיר ‪LAICPMS‬‬
‫השימוש בלייזר לצורך ניתוז אירוסולים מפני השטח החל עוד‬
‫בשנות השישים של המאה הקודמת‪ .‬אירוסולים אלו הוסעו לתוך‬
‫ספקטרומטר מסות ונבחנו בו‪ .‬צימוד הלייזר למערכות אנליטיות‬
‫אחרות )כגון ‪ (ICP‬כדי לאפשר יינון של החלקיקים שנותזו מפני‬
‫השטח‪ ,‬בוצע לראשונה רק בשנות השמונים של המאה העשרים‬
‫וסלל את הדרך להפיכת אבלציית הלייזר‪ ,‬כעבור שני עשורים‪,‬‬
‫לשיטה אנליטית פופולרית מאוד לדיגום ישיר של מוצקים‪ .‬במשך‬
‫השנים חל שינוי בסוגי הלייזר בהם נעשה שימוש‪ ,‬אורכי הגל‬
‫שלהם‪ ,‬משך הפולס שלהם‪ ,‬קוטר הקרן ועוד‪ .‬שינויים אלו נבעו‬
‫מהעמקת הידע המדעי הבסיסי בנושא אבלצית לייזר והשפעותיהם‬
‫של משתנים אלו על אינטראקצית הלייזר עם הדוגמה הנבחנת‪.‬‬
‫הלייזרים נחלקים למעשה לשני סוגים עיקריים‪ :‬לייזרי גז ולייזרי‬
‫מצב מוצק‪ .‬מכשירים אלו שונים מאוד באופן השגת הלזירה‪ ,‬אופן‬
‫הפעלתם‪ ,‬תחזוקתם ועוד‪.‬‬
‫תהליך האבלציה עצמו מושפע מעשרות רבות של פרמטרים ועדיין‬
‫אינו ברור ומאופיין דיו למרות עבודות מחקר רבות שבוצעו‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬ברור כי לסוג הלייזר ופרמטרי הפעולה שלו חשיבות מכרעת‬
‫לאופי האינטראקציה שלו עם פני השטח הנדגמים‪ .‬האינטראקציה‬
‫בין לייזר האבלציה לבין המשטח‪ ,‬מושפעת מאוד ממספר‬
‫פרמטרים‪ :‬אורך הגל‪ ,‬עוצמת הלייזר‪ ,‬קוטר הקרן‪ ,‬רוחב הפולס‪,‬‬
‫תדירות הלייזר וכמובן סוג המשטח בו פוגעת קרן הלייזר‪ .‬שינויים‬
‫בפרמטרים אלו נעשים במטרה להגיע למצב מיטבי‪ ,‬שבו כמות‬
‫החומר המותז בכל פגיעה תהיה זהה ואחידה ותייצג את הרכב פני‬
‫השטח הנדגם בהדירות ובדיוק מירביים‪.‬‬
‫תופעת הפרקציונציה‪ ,4‬ניתוז מועדף של מרכיב מסויים מפני‬
‫השטח‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬היא אחד החסרונות של אבלצית הלייזר‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬לצורך ביצוע אנליזת הרכב כמותית‪ ,‬יש להשתמש בסטנדרטים‬
‫מותאמי מטריצה )‪ .(Matrix matached standards‬באופן‬
‫מדידה זה‪ ,‬הסטנדרטים משמשים למדידת הפרקציונציה בדגמים‬
‫)‪ (4‬הפרקציונציה‪-‬העדפה איזוטופית‬
‫בעייה נוספת הניצבת בפני כימאי אנליטי בבואו לבצע אנליזה‬
‫כמותית היא הומוגניות הדוגמה‪ .‬בעת ביצוע דיגום ישיר של דוגמה‬
‫מוצקה‪ ,‬הנפח הנדגם הוא מזערי )ננוגרמים עד מיקרוגרמים(‬
‫בניגוד לאנליזה רטובה המלווה בהמסת כמה עשרות מיליגרמים‪,‬‬
‫או יותר‪ ,‬של דוגמה‪ .‬לכן יש חשיבות עליונה לכך שפיזור היסודות‬
‫הנדגמים יהיה הומוגני ואחיד‪ ,‬ולא ‪ -‬יתקבלו תוצאות אשר אינן‬
‫מייצגות את כלל הדוגמה אלא איזור מסויים ונקודתי‪ .‬ניתן כמובן‬
‫לבצע סריקה מרחבית באמצעות אלומת הלייזר‪ ,‬אך טכניקה זו‬
‫גוזלת זמן‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬שינויים מרחביים בריכוז היסוד הנבדק‪ ,‬אם‬
‫קיימים‪ ,‬יכולים לנבוע משינויים בתנאי המערכת‪ ,‬מפרקציונציה‪ ,‬או‬
‫משינויים אמיתיים שמקורם בשינויי הרכב‪.‬‬
‫הדיגום הישיר של דוגמאות מוצקות באמצעות אבלצית לייזר יושם‬
‫עבור מיגוון רחב של דוגמאות ומשמש ככלי אנליטי בתחומי מחקר‬
‫רבים‪ ,‬בהם‪ :‬מחקר גיאולוגי של מינרלים‪ ,‬איפיון דוגמאות ביולוגיות‪,‬‬
‫אנליזה פורנסית ועוד‪ .‬יישום השיטה בשדה המחקר הגיאולוגי‬
‫מאפשר תיארוך דוגמאות מהיר באמצעות קביעת היחס בין‬
‫איזוטופי האורניום והתוריום בדוגמאות‪ .‬מערכות כאלו נמצאות‬
‫במכון הגיאולוגי לישראל )ירושלים( ואנו שותפים לפעילות‬
‫מחקרית המבוצעת בהן )כדוגמת המאמר על אנליזת שערה‬
‫בודדת המצוטט במקור מס‘ ‪ 1‬בתחילת המאמר(‪ .‬האיפיון מבוצע‬
‫לרוב על ידי אבלצית לייזר‪ ,‬משום שדוגמאות אלו קשות תמס‪,‬‬
‫כאשר כמערכת היינון והזיהוי משמש ‪ ICPMS‬רב גלאי )‪MC-‬‬
‫‪ . (Multi Collector‬רגישות הגילוי במכשיר זה מעולה והוא בעל‬
‫דיוק גבוה יותר בקביעת יחס איזוטופי‪ .‬יתרון יחסי של מכשיר ה ‪-‬‬
‫‪ MC‬נובע מהסיבה כי האותות נקראים בו זמנית במספר גלאים‬
‫ולכן אינם מושפעים משינויי יציבות בפלסמה הבאים לידי ביטוי‬
‫כאשר הקריאות מבוצעות עבור כל מסה בנפרד ולא בו זמנית‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪30‬‬
‫שימוש באבלצית לייזר לדיגום ישיר של מטריצות ביולוגיות )שיער‪,‬‬
‫שיניים‪ ,‬עצמות וכו'( פופולרי מאוד לשם קביעת תכולתם של מזהמים‬
‫בדוגמאות אלו‪ .‬המזהמים‪ ,‬לרוב מתכות כבדות‪ ,‬מגיעות אל איברים‬
‫אלו לאחר חשיפה פנימית של אותו אדם‪ .‬לכן‪ ,‬אנליזות אלו‪ ,‬המבוצעות‬
‫במינימום של הכנות מקדימות‪ ,‬מתאימות במיוחד לבדיקות של‬
‫חשיפה תעסוקתית‪ ,‬רמת החשיפה ובמקרים מסויימים ניתן אף לקבל‬
‫מידע על היסטוריית החשיפה‪ ,‬כל זאת כתלות באיבר הנבדק‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אירוע של חשיפה תעסוקתית לאורניום‪ ,‬אשר זוהה על פי אנליזה‬
‫לדוגמת שיער בודדת‪ ,‬או זיהוי שינויים בחשיפה לאורניום שמקורו במי‬
‫השתייה‪.‬‬
‫אחד השימושים האקזוטיים והמעניינים ביותר הוא בתחום מדע הזיהוי‬
‫הפלילי הקלאסי והגרעיני כאחד )אנליזה פורנסית(‪ .‬השימוש בלייזר‬
‫ככלי הדיגום בתחום מדע זה‪ ,‬מאפשר ביצוע סריקת דוגמה קטנה‬
‫מאוד‪ ,‬ברזולוציה מרחבית טובה מאוד‪ ,‬וכך להשיג מידע שלא ניתן היה‬
‫להשיג אילו הומסו הדוגמאות‪ .‬השיטה נפוצה מאוד באנליזת חלקיקים‬
‫ומאפשרת השגת מידע לגבי מקור החלקיק‪ ,‬גילו והרכבו‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬חשיפה לאורניום‬
‫מי שתייה )ימין( תעסוקתית )שמאל(‬
‫איור ‪ 3‬מדגים זיהוי טביעות אצבע על משטח‪ .‬משטח זה ניתן להעברה‬
‫לדגום ישיר באמצעות מכשיר האבלצייה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי השימוש באבלצית לייזר לדיגום ישיר של‬
‫דוגמאות מוצקות הוא בעל יתרונות רבים על פני השיטה המקובלת של‬
‫הזנת הדוגמאות כתמיסה‪ .‬היתרונות החשובים של שיטה זו נעוצים‬
‫במתן פתרון לכול חמש הדוגמאות שפורטו לעיל ואינם מקבלים מענה‬
‫בשיטות הקלאסיות‪.‬‬
‫ברכת ההנהלה שלוחה‬
‫לעובדי הקמ“ג ולגמלאיה‬
‫ובני משפחותיהם‬
‫חג חירות‬
‫שמח‬
‫ד“ר אורי נצר‬
‫מנהל הקמ“ג‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪31‬‬
‫עו"ד ט‪ .‬פרנקל‬
‫)‪(noitartibrA‬‬
‫חלופיות ליישוב סכסוכים‬
‫בוררות דרכים‬
‫מחוץ לכתלי בית המשפט‬
‫העומס הרב בבתי‪-‬המשפט ובבתי‪-‬הדין‪ ,‬העלות הגבוהה הכרוכה בניהול הליכים משפטיים והזמן הרב שההליך אורך – כל אלה מצריכים‬
‫מציאת דרכים חלופיות לפתרון סכסוכים )‪ .(Alternative Dispute Resolution‬בשנים האחרונות הועלו פתרונות חלופיים‪ ,‬ובמערכת‬
‫המשפט מעודדים את בעלי הדין לפנות לאותן דרכים‪.‬‬
‫שיטת המשפט בישראל היא השיטה האדברסרית‬
‫בשל הסיבות הנ"ל וכן בשל חסרונותיו של ההליך האדברסרי המקצין את‬
‫בה הצדדים מתעמתים ביניהם והשופט מכריע‬
‫הסכסוך בין הצדדים‪ ,‬קיבלה הכנסת בשנת ‪ 1992‬את תיקון מספר ‪ 15‬לחוק‬
‫ביניהם מבלי ליטול חלק פעיל בוויכוח‪ ,‬זאת בנבדל‬
‫בתי המשפט )נוסח משולב(‪ ,‬התשמ"ד – ‪ 1984‬בו עוגנו שלוש דרכים חלופיות‬
‫משיטת המשפט האינקוויזיטורית – החקירתית –‬
‫להליך המשפטי‪ :‬בוררות‪ ,‬גישור ופשרה שיפוטית‪.‬‬
‫בה לשופט חלק פעיל בקביעת עובדות המקרה‬
‫המובא לדיון‬
‫הליך הבוררות דומה לדיונים בבית משפט‪ .‬הבורר שומע את‬
‫הצדדים‪ ,‬שומע עדים ומומחים ומוצגות בפניו ראיות‪ .‬הבורר אינו יכול‬
‫להיפגש עם צד אחד בלבד ללא נוכחות הצד השני‪.‬‬
‫הליכי הגישור )והפישור( והבוררות שונים בתכלית ומייצגים‬
‫מסלולים שונים של פתרון סכסוכים‪ ,‬אך בשניהם בסיס ההסכמה‬
‫לקיום ההליך הוא וולנטרי‪ ,‬ועל האדם שנבחר ע"י הצדדים לשמש‬
‫כבורר או מגשר חייב להיות מוסכם ע"י שני הצדדים‪.‬‬
‫הליך הבוררות הוא פרקטי‪ ,‬יעיל ומהיר לפתרון מחלוקות‬
‫משפטיות ועסקיות בין צדדים‪ ,‬והוא מעין הליך שיפוטי‪.‬‬
‫במסגרת הליך בוררות‪ ,‬הצדדים לסכסוך מציגים את עמדותיהם‬
‫בפני הבורר ‪ -‬שבידיו הסמכות להכריע בסכסוך‪ .‬החלטת הבורר‬
‫היא סופית‪ ,‬ולא ניתן לערער עליה בדרך רגילה‪ .‬צד שזכה‬
‫בבוררות‪ ,‬זכאי לבקש מבית המשפט לאשר את פסק הבורר‪ ,‬ועם‬
‫אישורו מקבל פסק הבוררות תוקף של פסק‪-‬דין‪ .‬הצד שהפסיד‬
‫בבוררות זכאי לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטול פסק‬
‫הבורר‪ ,‬אך בית משפט ייעתר לבקשה זו רק בהתקיים עילות‬
‫מסוימות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬פגיעה בכללי הצדק הטבעי‪ ,‬אם התברר‬
‫שהבורר היה בקשר עם אחד מהצדדים מבלי שהדבר נאמר‬
‫מראש‪ ,‬או שהסכם הבוררות אינו בר‪-‬תוקף‪ ,‬או שהבורר חרג‬
‫מסמכותו וכד'‪ .‬בבוררות‪ ,‬הבורר מחויב באובייקטיביות אך לא‬
‫בניטרליות‪.‬‬
‫לוח הזמנים בהליך בוררות הינו קשיח וידוע מראש מאחר ועל‬
‫הבורר לתת פסק בוררות תוך שלושה חודשים מיום שהתחיל לדון‬
‫בסכסוך‪.‬‬
‫בדרך כלל הבורר הוא מומחה בתחום הסכסוך וזו הסיבה שפונים‬
‫אליו‪ .‬צדדים יכולים להסכים מראש שכל סכסוך ידון בבוררות ודי‬
‫בסעיף בודד בחוזה )"סעיף בוררות"( כדי לחייב את הצדדים להתדיין‬
‫בעתיד בבוררות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא בכל עניין ניתן לפנות לבוררות‪ .‬על פי‬
‫החוק אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא‬
‫להסכם‪ .‬ישנה רשימה של נושאים ובהם‪ :‬זכויות המגן במשפט‬
‫העבודה )כך למשל גם אם יש הסכם בוררות בין העובד למעסיק‪,‬‬
‫בית הדין לעבודה קבע שזכותו של כל צד לפנות אל בית הדין‬
‫לעבודה ולא ניתן לחייבו ללכת לבוררות ‪ -‬תופעה נפוצה במגזר‬
‫החרדי ‪-‬חתימה על הסכמי בוררות בפני בית דין של העדה החרדית(‪,‬‬
‫דיירות מוגנת‪ ,‬ענייני מעמד אישי )הקובעים את מעמדו החוקי של‬
‫האדם ‪ -‬נשוי או גרוש‪ ,‬ענייני אבהות וכו'(‪ ,‬משמורת קטינים‪ ,‬פירוק‬
‫חברה ופירוק שותפות ונושאים נוספים‪ .‬הבורר אינו רשאי לפסוק‬
‫בעניין סמכותו‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אחד הצדדים טוען כי בעניין מסוים הבורר‬
‫לא מוסמך לפסוק‪ ,‬על הבורר או על הצדדים לפנות לבית המשפט‬
‫על מנת שזה יחליט בשאלת היקף סמכותו של הבורר‪.‬‬
‫מוסד הבוררות מוסדר בחוק הבוררות‪ ,‬התשכ"ח – ‪ .1968‬חוק זה‬
‫מעניק לבורר חופש לפסוק לפי מיטב שיפוטו‪ .‬בשנת ‪ 2008‬תוקן‬
‫החוק )תיקון ‪ (2‬והוספו בו שני מסלולי ערעור הסכמיים בהליך‬
‫הבוררות‪.‬‬
‫עד לתיקון החוק הליך הבוררות היה כמעט סופי‪ .‬הגישה היחידה‬
‫לבית המשפט היתה באמצעות הגשת בקשה לאישור או לביטול‬
‫פסק הבורר מכוח העילות הקבועות בחוק‪ .‬מצב זה הרתיע מתדיינים‬
‫פוטנציאליים מלפנות להליך זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התיקון הנ"ל הטיל על הבורר את החובה לנמק את פסק‬
‫הבוררות )פסק בוררות חייב להיות מנומק אלא אם הצדדים קבעו‬
‫אחרת בהסכם הבוררות(‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪32‬‬
‫גישור‬
‫הליך הגישור הוא אמצעי לניהול משא ומתן בין צדדים חלוקים‬
‫במטרה להגיע להסדר‪ .‬זהו הליך וולנטרי המתנהל מחוץ לכותלי‬
‫בית המשפט ומעורב בו צד שלישי‪ ,‬מגשר‪ ,‬אשר נועד עם הצדדים‬
‫כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך‪ .‬המגשר מסייע לצדדים‬
‫בקונפליקט לנהל ביניהם משא ומתן ישיר ובונה למציאת פתרון‬
‫מספק ומוסכם לסכסוך הקיים‪ .‬המגשר לא נוקט עמדה ביחס‬
‫למהות הסכסוך‪ .‬אין בידיו של המגשר יכולת לכפות על הצדדים‬
‫פתרון כלשהו‪ .‬ההחלטה על אופן פתרון הסכסוך מצויה בידי‬
‫הצדדים לסכסוך בלבד‪.‬‬
‫ישנם סוגי סכסוכים שלמרות התאמתם להליך הגישור ראוי ורצוי‬
‫בהם פתרון שיפוטי אשר ייצור הלכה מחייבת שתחול על כלל‬
‫החברה‪ .‬מערכת המשפט בישראל עושה גם היא שימוש נרחב‬
‫בהליכי גישור בתיקים שונים‪.‬‬
‫נקודת המוצא הנה שיישוב סכסוך שבעלי הדין הגיעו אליו בכוחות‬
‫עצמם ומרצונם החופשי‪ ,‬ישרת אותם ואת החברה טוב יותר‬
‫מהכרעה שיפוטית שיש בה כדי לסיים דיון מסוים‪ ,‬אך לא בהכרח‬
‫כדי לסיים את הסכסוך בין בעלי הדין‪.‬‬
‫המגשר חייב להיות ניטרלי לחלוטין‪ ,‬ואסור שתהיה לו עמדה לגבי‬
‫מהות הסכסוך‪.‬‬
‫המגשר רשאי להיפגש עם הצדדים בנפרד‪ ,‬לשמוע דברים אשר צד‬
‫אחד לא היה מוכן להעלות בפגישה משותפת‪ .‬הליך הגישור הוא‬
‫סודי וחסוי‪ ,‬כל הנאמר בהליך זה לא יוכל לשמש כראיה במשפט‪,‬‬
‫במידה שהצדדים יפרשו מהליך הגישור‪ .‬הסכמת הצדדים היא‬
‫מהות הליך הגישור – והצורך בהסכמתם קיים לאורך ההליך כולו‪.‬‬
‫הליך זה מאפשר לצדדים להגיע לפתרון יצירתי המוסכם עליהם‬
‫באמצעות מגשר‪ .‬הגישור מבטא השקפת עולם הדוגלת בהידברות‬
‫ובסובלנות‪.‬‬
‫באמצעות הליך זה ניתן להביא לפתרון הסכסוך באופן מהיר ויעיל‬
‫תוך חיסכון בעלויות‪ .‬המגשר אינו חייב להיות עו"ד‪ ,‬ואינו חייב להיות‬
‫מומחה בתחום הסכסוך‪.‬‬
‫בסופו של הליך הגישור‪ ,‬מנסחים הצדדים הסכמות והסדרים‬
‫אליהם הגיעו‪ ,‬וניתן להגיש מסמך זה )"הסדר הגישור"( לבית‬
‫המשפט על מנת שיקבל תוקף של פסק‪-‬דין מחייב‪.‬‬
‫לוח הזמנים של הליך הגישור הוא גמיש‪ .‬ניתן להגיע להסדר גישור‬
‫גם לאחר מספר מצומצם של פגישות‪ .‬הליך הגישור אינו הליך‬
‫שיפוטי‪.‬‬
‫מוסד הגישור מוסדר בתקנות בתי המשפט )גישור(‪ ,‬התשנ"ג – ‪1993‬‬
‫ובתקנות בתי המשפט )מינוי מגשר(‪ ,‬התשנ"ו – ‪1996‬בתי המשפט‬
‫עצמם נוהגים להפנות מחלוקות להליך גישור‪ ,‬מתוך הכרה‬
‫ביתרונות ההליך אשר יכול להביא את הצדדים להשגת הסכמה‬
‫רצונית ביניהם בדרך המהירה והנכונה להם‪.‬‬
‫התקנות מטילות על המגשר חובה לנהוג בתום לב וללא משוא‬
‫פנים‪ ,‬להבטיח את הגינות ההליך ולשמור על הניטרליות ביחס‬
‫להליך ולתוצאותיו‪.‬‬
‫בית המשפט מפנה למהו"ת )מפגש הכנה ותאום( בפני מגשר חיצוני‬
‫במימון המדינה‪ ,‬בדרך כלל בתיקים אזרחיים שסכום התביעה בהם‬
‫הוא עד ‪) ₪ 50,000‬הסדר זה קיים רק במספר בתי משפט שלום‬
‫בארץ(‪.‬‬
‫לעיתים במהלך הליך משפטי‪ ,‬ממליצים השופטים לצדדים לפנות‬
‫להליך של גישור‪ .‬כך למשל‪ ,‬רק לאחרונה פורסם שבית הדין‬
‫לעבודה הפנה את הנהלת בתי המשפט ואת ועד העוזרים‬
‫המשפטיים של השופטים לגישור בפני שופט בית המשפט העליון‬
‫בדימוס‪ ,‬פרופ' יצחק זמיר‪ ,‬בסכסוך הנוגע לקציבת תקופת הכהונה‬
‫של העוזרים המשפטיים‪ .‬באותו מקרה הליך הגישור לא צלח ובית‬
‫הדין הכריע לגופו של הסכסוך‪.‬‬
‫יכול להתקיים מעבר מהליך של גישור להליך של בוררות‪ ,‬ובלבד‬
‫שהליך הגישור הופסק באופן פורמלי או הסתיים‪ .‬בעלי הדין רשאים‬
‫להסכים שהמגשר יתמנה לבורר בסכסוך‪ .‬מהלך הפוך אפשרי גם כן‬
‫– הצדדים בהליך בוררות יכולים להסית את הליך הבוררות להליך‬
‫של גישור‪ ,‬ובלבד שהמעבר הוסכם ואושר בכתב ע"י הצדדים‪.‬‬
‫פישור ) ‪(Conciliation‬‬
‫ההסדרה החוקית הראשונה שאפשרה פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי‬
‫בית המשפט נקראה בתחילה "פישור" ומאוחר יותר הוחלפה במושג‬
‫"גישור"‪ .‬ובכל זאת – אין המדובר במילים נרדפות ואין האחת מייתרת‬
‫את השנייה‪.‬‬
‫הליך הפישור דומה להליך הגישור ולמעשה מקורם של שני ההליכים‬
‫באותה תפישה עקרונית‪ :‬שני ההליכים הנם רצוניים ותוצאתם‬
‫מותנית בהסכמת הצדדים‪ ,‬בשני ההליכים נעזרים הצדדים בבעל‬
‫מקצוע חיצוני – צד שלישי‪ .‬שני ההליכים הם גמישים ושני ההליכים‬
‫הנם חסויים‪.‬‬
‫מטרת הליך הפישור היא לאפשר לצדדים לסכסוך לחזור ולקיים חיי‬
‫משפחה‪/‬עבודה‪/‬עסקים – כפי שקיימו לפני פרוץ הסכסוך‪ ,‬ובכך הוא‬
‫נבדל מהליך הגישור‪ .‬המפשר חותר להגיע להסכמה בין הצדדים על‬
‫מנת שימשיכו "לדור תחת קורת גג אחת"‪.‬‬
‫יש נטייה לעשות שימוש במונח "גישור" בהקשר של סכסוכי גירושין‬
‫בעוד שבהקשר של סכסוכים עסקיים‪/‬כספיים נעשה שימוש במונח‬
‫"פישור"‪.‬‬
‫גם בסיומו של הליך זה ‪ -‬צדדים אשר הגיעו להסדר פישור‪ ,‬יחתמו‬
‫עליו ויהיו רשאים להגישו לאישור בית משפט או בית דין – לשם‬
‫הפיכתו למחייב באמצעות קבלת תוקף של פסק‪-‬דין‪ .‬המפשר מביע‬
‫את עמדתו ביחס לסכסוך וביחס לשאלות שבמחלוקת‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬השופטים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה‪ ,‬בעיקר‬
‫בהליכים המקדמיים של התיק‪ ,‬מקיימים הליך של פישור כאשר‬
‫השופט מציג לצדדים את הסיכונים והסיכויים של כל צד בתיק‬
‫ומנסה להביא הצדדים לידי פשרה‪ ,‬תוך שהוא מביע את דעתו‬
‫לכאורה על סמך החומר שבתיק‪.‬‬
‫משפט וצדקה מדוע צריך 'לגשר'? מדוע צריך 'לפתור' סכסוכים?‬
‫סכסוכים בטבע נפתרים באמצעות כח‪ .‬השימוש בכח הוא מוגבל בעיקר‬
‫לצורך הפגנתו‪ .‬להבדיל משימוש בכח במין האנושי‪ ,‬השימוש בכח בטבע‬
‫אינו מוביל למוות )למעט 'תקלות' לעיתים רחוקות(‪ .‬אך נניח שגם בני‬
‫האדם היו משתמשים בכח ליישוב סכסוכים מבלי להביא להרג‪ ,‬לא די‬
‫בכך? פתרון סכסוך בין בני אדם באמצעות כח בעצם אינו פתרון‪ .‬הצד‬
‫החלש‪ ,‬זה שהפסיד‪ ,‬אומנם מפסיק את פעולתו כנגד המנצח‪ ,‬אך‬
‫בתחושתו הוא עוין את המנצח‪ .‬לכן הוא רק יחכה להזדמנות להשיב‬
‫לעצמו את הגזלה‪ .‬מצב זה של עוינות ופרוד אינו מאפשר כינון חברה‪.‬‬
‫לקיום חברה בריאה נדרש שיתוף פעולה ואחדות בין חבריה‪ .‬זו מהות‬
‫חברה כמו מהות משפחה בה בעל ואשה שונים האחד מהשני אך‬
‫מאוחדים במטרתם ליצירת בית אחד‪ .‬לכן‪ ,‬המטרה של ישוב סכסוך אינה‬
‫הפסקת המצב המלחמתי הפיזי אלא יצירת אחדות‪ .‬זהו מצב של 'שלום'‬
‫הנגזר ממילה 'שלם'‪ .‬היפוכם הוא חלוקה ומחלוקת‪ .‬ומכאן נגזרת‬
‫משמעותו של עשיית צדק ומשפט – יצירת שלם‪ .‬השופט יעשה 'צדק' אם‬
‫התוצאה של שיפוטו הביאה לקירוב לבבות ליצירת אחדות ושלמות‬
‫"וּמלְ כִּ י ֶצ ֶדק ֶמלֶ ‪ָ ‬שׁלֵ ם" ‪.‬‬
‫)במובן של 'שלם(‪ .‬זוהי 'ירושלים עיר צדק'‪ַ :‬‬
‫"מי ָה ִאישׁ ֶה ָח ֵפץ ַחיִּים א ֵֹהב י ִָמים לִ ְראוֹת טוֹב‪ :‬נְ צֹר לְ שׁוֹנְ ‪‬‬
‫והמגיע אליה הוא‪ִ :‬‬
‫וּשׂ ָפ ֶתי‪ִ ‬מ ַדּ ֵבּר ִמ ְר ָמה‪ :‬סוּר ֵמ ָרע ו ֲַע ֵשׂה טוֹב ַבּ ֵקּשׁ ָשׁלוֹם ו ְָר ְד ֵפהוּ‪":‬‬
‫ֵמ ָרע ְ‬
‫)תהלים לד‪ ,‬יג‪-‬טו(‪ .‬והשופט הוא 'איש' – כל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪33‬‬
‫א‪ .‬אלגרבלי‪ ,‬א‪ .‬מיטלר‪ ,‬ל‪ .‬נחמיה‪-‬שי‬
‫’חוסן‘ ‪ -‬נאמני רווחה בקמ“ג‬
‫הקמ"ג‪ ,‬כחלק משגרת חייה‪ ,‬נערכת להתמודדות עם מצבי חירום‪.‬‬
‫רפואה ‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬חילוץ נפגעים – כל אילו היבטים אשר ניתן להם‬
‫מענה מקצועי הולם‪ .‬ביחד עם פיקוד העורף נערכו תרגילים‬
‫המדמים מצבי חירום שונים‪ ,‬כוחות החירום תורגלו ובהתאם‬
‫ללקחי כל תרגיל שופרו הנקודות הטעונות שיפור‪ .‬אך שאלה אחת‪,‬‬
‫חשובה מאין כמוה‪ ,‬נותרה ללא מענה – הטיפול באנשים‪ .‬כיצד‬
‫עלינו לנהוג במהלך אירוע חירום? מה עושים לאחר שכובתה האש‬
‫ופונו הבניינים? הרי כולנו‪ ,‬לצערנו למודי ניסיון‪ ...‬ירי הטילים‬
‫המאסיבי על מדינת ישראל‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬פגע בעיקר ביישובי‬
‫הנגב‪.‬‬
‫לפני שלוש שנים העלתה הממונה על הרווחה בקמ"ג‪ ,‬ליאורה‪ ,‬את‬
‫הרעיון להכשיר עובדים בקמ"ג אשר יסייעו בטיפול באנשים בעת‬
‫חירום‪ .‬תחום הרווחה מונה מס' מצומצם של עובדים שלא יוכלו‬
‫לתת מענה הולם לכלל עובדי הקמ"ג בעת מצוקה‪.‬‬
‫הרעיון "לגייס" עובדים נוספים לנושא קרם עור וגידים והוכנה‬
‫תכנית פעולה‪ .‬הוחלט לקיים קורס הכשרה לעובדים אשר יימצאו‬
‫כמתאימים – מקרב עובדי הקמ"ג‪ .‬מבצע "צוק איתן" אשר התרחש‬
‫בחודש יוני ‪ 2014‬דחף עובדים רבים להתנדב ולשמש כנאמני‬
‫רווחה בעיתות חירום‪ .‬הקורס יצא לדרך בחודש ספטמבר ‪.2014‬‬
‫אז מהו פרויקט 'חוסן'? מדובר בהכשרה מקצועית אשר נותנת‬
‫למשתתפים בה כלים לטפל באנשים אחרים הנמצאים במצוקה‬
‫ומשבר‪ .‬התמה המרכזית העומדת מאחורי פרויקט 'חוסן' היא כי‬
‫אדם צריך להכיר את עצמו ואת יכולות ההתמודדות שלו עם‬
‫קשיים ועל ידי חיזוק החוסן הנפשי האישי יוכל לעזור ולטפל‬
‫במצוקות של אנשים‪ .‬בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬הנושאים הראשונים‬
‫הנלמדים בקורס הם איזון פיזיולוגי‪ ,‬איזון קוגניטיבי ואיזון נפשי‪.‬‬
‫לאחר מכן מקבלים משתתפי הקורס כלים מעשיים להתמודדות‬
‫עם מצוקות הזולת‪ .‬הם לומדים עיבוד חוויות מאתגרות‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית‪ ,‬התמודדות באמצעות הומור ועזרה ראשונה נפשית‪,‬‬
‫כגון שינוי מחשבה שלילית למחשבה חיובית‪.‬‬
‫לאנשי הרווחה יש חזון כי עם הזמן כל עובדי הקמ"ג יוכלו לקבל את‬
‫הכלים המאפשרים לאדם לפתח את החוסן האישי שלו ואף ינחילו‬
‫את גישת החוסן לבני משפחותיהם ולקהילה הקרובה בה חיים‪.‬‬
‫ברוח זו ייפתח השנה קורס 'חוסן' נוסף ואף תוכן לומדה העוסקת‬
‫בהתמודדות עם מצבי חירום בהיבט הנפשי וברגעי לחץ‪.‬‬
‫האנשים העוסקים בנושא מאמינים כי כולם יוכלו להפיק תועלת‬
‫מידית מהשימוש בכלים אלו‪ ,‬הדבר ישפיע עלינו בחיי היומיום‪ ,‬יעמיק‬
‫את תחושת ההדדיות וישפר את האווירה בעבודה ובבית‪.‬‬
‫שוחחנו עם שני עובדים אשר לקחו חלק בקורס 'חוסן' הראשון אשר‬
‫התקיים בקמ"ג‪ ,‬האחד בתכנון והכנת מתווה הקורס והשנייה‬
‫כמשתתפת פעילה בקורס עצמו‪ .‬מיכה סיפר לנו כי במהלך 'צוק איתן'‬
‫חוו מספר עובדים תחושות חרדה‪ ,‬לדבריו זהו המקום בו נאמן 'חוסן'‬
‫יכול לסייע ולהקל מאוד על העובדים‪.‬‬
‫גלית‪ ,‬המשמשת כמנהלת משאבי אנוש באחת מיחידות הקמ"ג‬
‫סיפרה כיצד בקורס למדו המשתתפים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬כיצד ניתן‬
‫לעזור לאנשים במצבי מצוקה‪ .‬היא גם סיפרה כי משתתפי הקורס‬
‫למדו כיצד הם יכולים לתרום לעצמם בפרט ולקמ"ג בכלל בשעות‬
‫משבר‪ .‬לדברי גלית‪ ,‬זהו קורס חובה לכל אדם ובעיקר לאנשים אשר‬
‫עוסקים בנושא משאבי אנוש‪.‬‬
‫ליאורה מסכמת את הקורס ואומרת כי המשתתפים הפכו במהלך‬
‫הקורס לקבוצה מגובשת מאוד‪ ,‬עם מחויבות מלאה לתפקיד‪ .‬הם‬
‫התגייסו לנושא בכל מאודם ולכן היא מכתירה את הקורס כהצלחה‬
‫גדולה מאוד‪ ,‬אפילו יותר מן המצופה‪.‬‬
‫בסיכום הקורס מתרגלים המשתתפים התמודדות במצבי לחץ‬
‫בתרחישי חירום שונים‪.‬‬
‫בקורס הראשון השתתפו ‪ 19‬מעובדי הקמ"ג‪ .‬הבוגרים שולבו בכוח‬
‫החירום של הקמ"ג והם עתידים לשמש ככוח עזר לעובדי הרווחה‬
‫במידה ונדרש לכך )ובתקווה שלא‪ .(...‬המטרה היא כי בעת הצורך‬
‫ילוו הן את העובדים אשר נקלעו למצוקה והן את בני המשפחות‪.‬‬
‫כבר כיום‪ ,‬בכדי לשמר את הנלמד בקורס‪ ,‬נערך אחת לחודש‪,‬‬
‫מפגש ריענון וחיזוק בקמ"ג‪ .‬לצורך התנסות מעשית‪ ,‬מתלווים‬
‫משתתפי הקורס לעובדי הרווחה בביקורי בית אצל עובדים שחלו‬
‫או בביקור משפחות אבלות‪.‬‬
‫משתתפי קורס ”חוסן“‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪34‬‬
‫א‪ .‬פיטוסי‬
‫טקס עובדים חדשים‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫מחלקת ניהול משאבי אנוש מקפידה על מסורת של‬
‫מספר שנים ומקיימת בכל שנת עבודה "טקס‬
‫עובדים חדשים" המיועד לעובדים שגויסו באותה‬
‫שנה‪.‬‬
‫לטקס חגיגי ומרשים זה יש מספר מטרות‪:‬‬
‫א‪ .‬היכרות של העובדים החדשים עם הנהלת‬
‫הקמ"ג‪ :‬מנהל הקמ"ג‪ ,‬משנה‪ ,‬ראשי חטיבות‪ ,‬יו"ר‬
‫ארגון העובדים וכמובן אגף ומערך משאבי אנוש‬
‫שמלווים אותו מיום הגיוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזדמנות בה העובד החדש נחשף להנהלת‬
‫החטיבה שלו ולהנהלת הקמ"ג‪ ,‬שומע את ה"אני‬
‫מאמין" ואת הצרכים והמשימות של הקמ"ג שלהן‬
‫יהיה שותף‪ .‬זוהי היכרות ראשונית ורשמית עם‬
‫ההנהלה באווירה נעימה וארוחת צהריים חגיגית‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשוב שהעובד ירגיש שותף וחלק חשוב במשימות‬
‫של הארגון כבר עם הגיעו לקמ"ג‪.‬‬
‫בתהליך המיון אנו מציינים בפני העובד החדש שהוא מצטרף‬
‫ל"משפחת הקמ"ג וכי זוהי זכות להצטרף לארגון כמו הקמ"ג‪.‬‬
‫המפגש מגביר את תחושת השייכות של העובד לארגון‪ ,‬נחשף‬
‫בתחילת דרכו למנהלים אחרים בארגון ומכיר את הסביבה הרחבה‬
‫יותר בנוסף למנהלים ביחידה אליה הגיע‪.‬‬
‫מיום הגיוס‪ ,‬מתחיל העובד החדש תהליך של ליווי וחניכה ביחידת‬
‫העבודה‪ .‬חניכה בתחום המקצועי ובתחום החברתי‪ .‬השילוב של‬
‫עובדים ותיקים ועובדים חדשים מאפשר לבצע תהליך חניכה‬
‫מסודר‪ ,‬הכרת תרבות הארגון והעברת ידע לדור החדש‪ ,‬זהו תהליך‬
‫ארוך שבסופו של דבר תתקבל ההחלטה על קבלת העובד כעובד‬
‫קבוע לקמ"ג‪ .‬המפגש מהווה צעד נוסף בהשתלבות העובד והכרת‬
‫הארגון‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬העובדים המצטיינים והראויים ימשיכו להיות‬
‫אתנו לאורך כל הדרך‪.‬‬
‫בשנת ‪ , 2014‬התקיימו הטקס וארוחת הצהריים בחג החנוכה בחדר‬
‫האוכל המיוחד‪ .‬סביב שולחנות ואירוח מכובד ישבו העובדים‬
‫החדשים‪ ,‬המנהלים‪ ,‬המשא"ן מהיחידות‪ ,‬צוות אגף משאבי אנוש‬
‫ויו"ר הוועדים בקמ"ג‪ .‬בין המברכים‪ :‬ממש"א‪ ,‬ראשי החטיבות‪ ,‬יו"ר‬
‫ארגון העובדים ומנהל הקמ"ג‪ .‬הוקרן סרט קצר ובו סיפרו העובדים‬
‫החדשים על יום הגיוס לקמ"ג‪ ,‬למה כדאי לחכות כל כך הרבה זמן!‬
‫איך התקבלו ביחידות‪ ,‬היכן הם רואים את עצמם בעוד מספר שנים‬
‫וכו'‪ .‬יחד הדלקנו את הנר השני של חנוכה‪ ,‬המברך היה בוגר קורס‬
‫הכשרה להנדסאי גרעין‪.‬‬
‫מדברי מנהל הקמ"ג בטקס‪:‬‬
‫"הגעתם למפעל טכנולוגי מתקדם ומעניין לאחר תהליך מיון וסינון‬
‫קפדניים‪ .‬החשיבות הגדולה שלנו לקליטה של עובדים חדשים היא‬
‫לפי ‪ :‬ערכים‪ ,‬יכולות וניסיון‪ .‬הניסיון נרכש עם השנים ‪ ,‬אך הערכים‬
‫הם המובילים אותנו לאורך כל הדרך‪ .‬מאחל לכם עניין עד אין קץ‪,‬‬
‫אתגרים מקצועיים וחדשניים‪ ,‬יוזמה‪ ,‬התפתחות אישית ומקצועית‬
‫והכי חשוב התלהבות והנאה"‬
‫מדברי העובדים החדשים )לאחר הטקס(‪:‬‬
‫”מרגש מאוד‪ ...‬לא ידעתי שיש קבלת פנים כזו"‪"...‬עכשיו אני יודע מי‬
‫האדם שמאחורי השם שאני שומע"‪..‬‬
‫"שמעתי את מנהל הקמ"ג ‪ ...‬שמעתי את ראש החטיבה ואני יודע שיש‬
‫לי חלק במפעל חשוב‪"...‬‬
‫"אחרי ‪ 17‬חודשים של הכשרה‪ ,‬אני יכול להגיד שהיה כדאי‬
‫להתאמץ‪"...‬‬
‫מנהלת משאבי אנוש‪“ :‬מחמם את הלב לראות‪ ,‬בכל טקס מחדש‪ ,‬את‬
‫ההתרגשות של העובדים החדשים מהטקס‪ ,‬מהברכות והיחס האישי‬
‫וזאת לאור ההשקעה הרבה וההירתמות שלנו בתהליכי המיון‪ ,‬האיתור‬
‫והגיוס‪.‬‬
‫ברכת הצלחה לעובדים החדשים‪ ,‬מקווה שנמשיך לראות את כולם‬
‫אתנו עוד שנים רבות‪.‬‬
‫מאחלת לכולם שנים של עשייה‪ ,‬אתגר וקידום‪ .‬נמשיך כולנו להיות‬
‫גאים על היותנו עובדי הקמ"ג“‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪35‬‬
‫אורית מיטלר‪ ,‬ברוך קרפ‬
‫באוקטובר ‪ 2014‬זכתה קמ"ג בכבוד גדול עת ביקר אצלנו שמעון פרס‪ ,‬נשיאה התשיעי של‬
‫מדינת ישראל‪ .‬שמעון פרס היה הרוח החיה מאחורי הקמת קמ“ג‪ ,‬כיד ימינו של ראש הממשלה‬
‫דאז‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫שמעון פרס התקבל באהבה רבה ובחיבוק חם על‪-‬ידי כל עובדי הקמ“ג‪ ,‬אנו מאחלים לו בריאות‬
‫ואריכות ימים‬
‫‪33‬‬
‫ביקור הנשיא התשיעי‬
‫מר שמעון פרס בקמ"ג‬
‫שמעון פרס‪ ,‬מנכ“ל משרד הביטחון דאז‪1965 ,‬‬
‫פסח תשע"ה | אפריל ‪2015‬‬
‫פי האטום‬
‫‪33‬‬
‫שלג בקמ“ג‬
‫פברואר ‪2015‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪38‬‬
‫א‪ .‬אנצילביץ‘‬
‫שיגרה‬
‫בוקר‪ ,6:30 ,‬יושב בתחנת האוטובוס‪ ,‬ממתין‪ ,‬אויר קריר‪ ,‬שמיים בהירים‪ ,‬ענן בודד‪.‬‬
‫ממול ‪ ,‬מיניבוס של חברת הסעות אוסף בחור צעיר‪ ,‬כבכל בוקר למפעל כלשהו‪.‬‬
‫האוטובוס העירוני חולף על פני ולא מאט‪ ,‬הוא כבר יודע שפני לא אליו‪ .‬ממול‬
‫קמחי‪ ,‬פנסיונר של קמ"ג‪ ,‬פותח דלת לחצר תמיד באותה השעה‪.‬‬
‫ואני חושב לעצמי למה קמחי? למה לא תישן עד ‪?9:00‬‬
‫רעש מנוע האוטובוס והוא כבר כאן‪ ,‬יש תנאים‪ ,‬וולוו לוקח אותי מהבית‪.‬‬
‫נבלע באוטובוס‪ ,‬תמיד אותו מושב‪ ,‬כך גם כולם סביבי‪ ,‬האוטובוס מתמלא‪ .‬מעיין‬
‫בעיתון הבוקר‪ ,‬כמובן מדור הספורט תחילה‪ ,‬מאחורי מישהו נוזף בפלאפון בקול‬
‫רם במישהו‪ ,‬אחרים מרפרפים במסך‪ ,‬אחדים כבר ישנים‪ .‬שמש מסנוורת אך‬
‫מלטפת‪ ,‬מפנקת‪ ,‬נעימה‪.‬‬
‫שלווה של בטרם‪ ,‬הראש מחשב‪ 24 :‬שנה בקמ"ג‪ ,‬שעתיים נסיעה ביום‪ ,‬נניח‬
‫מאתיים ימי עבודה בשנה‪ ,‬אלה ‪ 700‬יום‪ ,‬זה מטורף!! שנתיים תמימות מחיי אני‬
‫נוסע באוטובוס הקמ"ג!!‬
‫אני במשרד‪ ,‬התה והלימון המסורתיים‪ ,‬כבר מחפשים אותי‪ .‬נשאב להמולת‬
‫העבודה מסביב‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬אומרים כי שיגרה נגמרת ברע‪ ,‬אבל מי יכול בלעדיה ‪....‬‬
‫האם שגרה זה רע?‬
‫ידוע ששגרה שוחקת‪ .‬יוצרת קהות‬
‫חושים‪ .‬לזוגות צעירים ממליצים‬
‫'לשבור' שיגרה‪ .‬מנגד ישנם דברים‬
‫טובים אותם אפשר להשיג רק בזכות‬
‫התמדה‪ ,‬שהיא 'אחות' של שגרה‪ .‬כך‬
‫לימוד וקניית הרגלים טובים‬
‫מתאפשרים בזכות הקדשת זמן‬
‫מוקצב לכך‪ .‬דוגמאות לכך‪ :‬פעילות‬
‫גופנית‪ ,‬קריאה‪ ,‬לימוד‪ ,‬תזונה‪ ,‬זמן עם‬
‫המשפחה‪ ,‬וכד'‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪39‬‬
‫העובדים‬
‫א‪ .‬אירגון‬
‫ע‪ .‬שוקרון ‪-‬‬
‫אנצילביץ‘‬
‫עבודה מאורגנת‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫המחאה החברתית בישראל עסקה בראש ובראשונה ביוקר המחייה‪.‬‬
‫בגלל מבנה השוק הנוכחי ובשל גובה המיסים‪ ,‬ההוצאות גבוהות מאוד‬
‫ומאידך ההכנסות אינן מספיקות במיוחד כאשר מדובר בדיור‪ .‬אולם‬
‫הבעיה אינה מסתכמת רק בפער‪ .‬הבעיה גוברת בשל אי היציבות בכול‬
‫הנוגע להכנסות‪ .‬כלומר‪ ,‬ביכולת של אדם להמשיך להתפרנס במקום‬
‫עבודתו ובאפשרות לתכנן את עתידו מבלי חשש שהכנסתו תאבד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬האם עבודה מאורגנת והסכמים קיבוציים הם דבר טוב?‬
‫התשובה היא כן! הם דבר טוב‪ ,‬הן לעובדים והן למעסיקים‪ .‬ניתן‬
‫באופן זה להשיג הבנות בין העובדים והמעסיקים ואף לסייע בניהול‬
‫טוב יותר של הארגון‪ .‬אך כיוון שכל חוק ניתן לעקוף‪ ,‬להשגת הטוב‬
‫לשני הצדדים‪ ,‬נדרש שהמובילים של שני הצדדים יהיו אחראים‬
‫למעשיהם ונטולי אינטרסים אישיים‪.‬‬
‫ההיסטוריה של העבודה המאורגנת החלה עוד לפני קום המדינה ועברה‬
‫תהפוכות רבות‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬כמדינה דמוקרטית וסוציאלית‪,‬‬
‫מאפשרת בחוק לעובדים להתאגד תחת הכותרת 'עבודה מאורגנת'‪:‬‬
‫חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז )‪ .(1957‬הסכם קיבוצי נחתם בין הנהלת‬
‫המעביד לבין העובדים באמצעות ארגון עובדים וועד עובדים המייצג את‬
‫העובדים‪ .‬ההסכם הוא הליך שנועד להסדיר את מערכת היחסים בין‬
‫המעביד לעובד באופן שלא יקפח את זכויות העובד‪ ,‬בהסכמה מרבית‪,‬‬
‫וללא סכסוכי עבודה וכולל התייחסות ל‪"-‬קבלת עובד לעבודה‪ ,‬סיום‬
‫עבודתו‪ ,‬תנאי העבודה‪ ,‬יחסי עבודה‪ ,‬זכויות וחובות של הארגונים בעלי‬
‫ההסכם‪ ,‬או בחלק מעניינים אלה"‪ .‬כל ההסכמים הקיבוציים רשומים‬
‫כחוק אצל רשם ההסכמים הקיבוציים‪ .‬מאגר מידע על כל ההסכמים‬
‫מפורסם באתר משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫כדאי שנזכור‪ -‬כי נמלה קטנה‪ ,‬חרוצה ככול שתהיה‪ ,‬תמיד תשיג‬
‫פחות מאשר קן שלם של נמלים‪.‬‬
‫עד כמה חוקי העבודה מטיבים עם העובדים ניתן להמחיש מסיפורן של‬
‫הקופאיות בסופרמרקט‪ .‬כמה פעמים חשבנו לעצמנו –איזה מסכנה‬
‫הקופאית שמולנו‪ ,‬שעומדת שעות רבות על הרגליים? אנו‪ ,‬כאנשים‬
‫פרטיים‪ ,‬יכולנו רק לחייך אליה באמפתיה או לומר מילה טובה‪ .‬לא עוד‪,‬‬
‫ממש לאחרונה‪33‬נחקק חוק אותו הובילה ח"כ שלי יחימוביץ אשר התבסס‬
‫על זכותו של עובד לבצע את עבודתו בישיבה במידה וזה ניתן‪ .‬דוגמא‬
‫נוספת היא ההגנה על עובדי הניקיון באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫ארגון העובדים והועד המייצג אותו מתפלג לפי קבוצות עניין‪ .‬חברי הועד‬
‫אמורים לייצג את חברי הארגון שבחר בהם‪ .‬במפעלים בהם העובדים‬
‫אינם בעלי עניין משותף וזהה‪ ,‬מתאפשרת התארגנות של מספר ארגוני‬
‫עובדים וכנגזר מכך‪ ,‬מספר ועדים‪ .‬ארגוני עובדים רבים מאוגדים תחת‬
‫מטרייה אחת של הסתדרות העובדים בישראל‪ ,‬ההסתדרות החדשה‪.‬‬
‫עבודה מאורגנת מניבה הישגים רבים לעובדים‪ ,‬אשר היו מתקשים‬
‫להשיגם כפרט‪.‬‬
‫הכוח של ארגון העובדים הוא גדול ויכול להיות מופעל הן כלפי המעביד‬
‫והן כלפי העובדים אותם הוא מייצג‪ .‬כך למשל‪ ,‬הארגון יכול לכפות‬
‫שביתה על העובדים ועל המעביד‪ .‬הוא יכול לכפות לשבת למשא ומתן‬
‫באמצעות בית הדין לעבודה‪ .‬גם למעביד יש כוח גדול‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫העובדה שהוא נותן פרנסה לעובדיו‪ .‬כוחות אדירים אלו יכולים להיות‬
‫מופעלים בדרכים שונות‪ .‬העובדים זקוקים למעבידים והמעבידים‬
‫זקוקים לעובדים‪ .‬אך בתנאים מסוימים קורה שמעבידים שונים‬
‫משתמשים בכוחם למנוע את התארגנות העובדים‪ .‬מנגד‪ ,‬קורה‬
‫שוועדים‪ ,‬בשם הדאגה לציבור אותו הם מייצגים‪ ,‬מנטרלים את יכולת‬
‫הניהול של המעביד‪ ,‬עד כדי קריסת המפעל‪.‬‬
‫עבודה מאורגנת בתנ"ך ומדוע צריך להתארגן‬
‫ערב פסח הוא זמן מצוין לדון בשאלה זו של עבודה מאורגנת‪.‬‬
‫עובד בא למעביד מרצונו החופשי‪ ,‬והמעביד מגייס את העובד‬
‫לעבודה מבחירתו‪ .‬שני אנשים בוגרים‪ .‬מדוע נדרשת‬
‫התארגנות עובדים?‬
‫פרעה היה אלוף ארגון עבודה‪ .‬ואכן היו לו "שרי מסים"‪,‬‬
‫"נוגשים" ו‪"-‬שוטרים"‪ .‬ואין בארגון זה רע‪ .‬אלא שהטבע‬
‫האנושי גורם לאדם לרצות "עוד"‪ .‬וכאשר בני ישראל‬
‫מבקשים לצאת ל‪"-‬חופש" של שלושה ימים‪ ,‬מבין פרעה‬
‫שהם לא עובדים מספיק שכן יש להם פנאי לחשוב על‬
‫"חופש"‪" :‬ו ְֶאת ַמ ְתכֹּנֶ ת ַהלְּ ֵבנִ ים ֲא ֶשׁר ֵהם ע ִֹשׂים ְתּמוֹל ִשׁלְ שֹׁם‬
‫ָתּ ִשׂימוּ ֲעלֵ ֶיהם ‪‬א ִתגְ ְרעוּ ִמ ֶמּנּוּ כִּ י נִ ְר ִפּים ֵהם ַעל כֵּ ן ֵהם צ ֲֹע ִקים‬
‫א‪‬הינוּ‪ִ :‬תּכְ ַבּד ָה ֲעב ָֹדה ַעל ָה ֲאנָ ִשׁים‬
‫לֵ אמֹר נֵ לְ כָ ה נִ זְ ְבּ ָחה לֵ ֵ‬
‫ְוי ֲַעשׂוּ ָבהּ ו ְַאל י ְִשׁעוּ ְבּ ִד ְב ֵרי ָשׁ ֶקר‪) ":‬שמות ה‪ ,‬ח‪-‬ט(‪ .‬ובאמת‬
‫אחרי הכבדת העבודה לא יכלו לשמוע עוד דבר‪” :‬וְ‪‬א ָשׁ ְמעוּ‬
‫רוּח ֵוּמ ֲעב ָֹדה ָק ָשׁה‪) ":‬שמות ו‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫ֶאל מ ֶֹשׁה ִמקּ ֶֹצר ַ‬
‫כיצד בני ישראל יכולים לדאוג לחופש שלהם ולעתידם? הם‬
‫בחרו ועד טוב‪ ,‬את משה רבנו ואהרון אחיו‪ .‬לא רק שהם בחרו‬
‫בהם‪ ,‬הם עשו כדבריהם‪ַ " :‬ו ִיּקֹּד ָה ָעם ַויּ ְִשׁ ַתּ ֲחוּוּ‪ַ :‬ויֵּלְ כוּ ַויּ ֲַעשׂוּ ְבּנֵ י‬
‫י ְִשׂ ָר ֵאל כַּ ֲא ֶשׁר ִצוָּה ה' ֶאת מ ֶֹשׁה ו ְַא ֲהרֹן כֵּ ן ָעשׂוּ‪) ":‬שמות יב‪,‬‬
‫כז‪-‬כח(‪ .‬בזכות התארגנות זו ובזכות אנשי ועד שמחפשים רק‬
‫את טובת הציבור נגאלו בני ישראל מעבדות ומעבודת פרך‪.‬‬
‫מחשבה נפוצה בימינו היא שאבותינו יצאו מעבדות לחרות‪,‬‬
‫וחרות הוא המצב בו אנו שרויים‪ .‬אך הדבר לא מדויק‪ .‬מיהו‬
‫עבד? מי שביטל את רצונו מול רצון מעבידו‪ .‬כך היו בני ישראל‬
‫במצרים‪ ,‬עשו כל מה שפרעה דרש‪ .‬אך בעשור הוא יותר‬
‫האחרונים אנו עדים לתופעה בה עובדי הי טק ומגזרים‬
‫נוספים מבטלים את רצונם מול מעבידם‪ .‬המעסיקים מנצלים‬
‫את רצון העובד לזכות במקום עבודה ומשדרים לו שכדאי לו‬
‫לעבוד יותר ויותר תמורת אותו השכר‪ .‬אנשים רבים‬
‫שמסיימים חוק לימודיהם מתקבלים לעבודה בתנאים‬
‫מפתים ומוצאים את עצמם עובדים עד השעות הקטנות של‬
‫הלילה ללא אפשרות ליצור משפחה או לקיים הורות סבירה‪.‬‬
‫בעמק הסיליקון כבר הבינו מזמן שחרות אין כאן‪ .‬וגם לא‬
‫ארגון עובדים‪...‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪40‬‬
‫א‪ .‬מיטלר‬
‫זרקור על‪ ...‬אנשים בקמ"ג‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫בגיליון "פי האטום" הקודם‪ ,‬שראה אור בערה"ש תשע"ה‪,‬‬
‫פרסמנו כתבה בנושא "זרקור על‪"....‬‬
‫בכתבה זו מוצגים שני עובדי הקמ"ג‪ ,‬שני אנשים שונים‬
‫מאוד האחד מהשני בכל ההיבטים – מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬השכלה‪,‬‬
‫תחומי עניין‪ ,‬עיסוק בעבודה ועוד‪.‬‬
‫מי הם האנשים המרכיבים את הפאזל האנושי שלנו?‬
‫הפעם בחרנו להציג את נטלי קוסטיריה ואת אבי מויאל‪.‬‬
‫בקשנו משניהם להציג את עצמם ולהשיב על חמש‬
‫שאלות זהות‪.‬‬
‫היא ‪ :‬נטלי קוסטיריה‪ ,‬בת ‪ ,28‬נשואה לאיליה‪ ,‬עובד הקמ"ג אף הוא‬
‫ולהם בת‪ ,‬תינוקת בת שמונה חודשים‪ .‬נטלי הגיעה לקמ"ג לפני‬
‫ארבע שנים וחצי לאחר שסיימה לימודי הנדסאות כימיה במסגרת‬
‫המשותפת של הקמ"ג ותוכנית "עתידים לתעשייה"‪ ,‬במכללה‬
‫הטכנולוגית בבאר‪-‬שבע‪ .‬נטלי מתגוררת בדימונה‪ ,‬אליה עברה‬
‫לאחרונה ממצפה רמון‪ .‬בימים אלו היא שוקדת על תואר במדעי‬
‫הטבע‪ ,‬בהדגשת כימיה‪ ,‬באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫מה הביא אותך לקמ"ג?‬
‫את שירותי הצבאי עשיתי ביחידת הבקרה האווירית במצפה רמון‪,‬‬
‫שם שירתתי שלוש שנים )שנה אחת בהתנדבות( כלוחמת במערך‬
‫ההגנה האקטיבית של חיל‪-‬האוויר‪ .‬לקראת סוף השירות החלטתי‬
‫להעביר קורות חיים לקמ"ג ושמחתי כשפנו אליי בחזרה עם הצעה‬
‫להצטרף ללימודי הנדסאות כימיה‪ .‬השאר היסטוריה‪...‬‬
‫מה את אוהבת בארגון?‬
‫‪33‬‬
‫אני גאה להיות שייכת למעבדה בה שובצתי‪ ,‬המעבדה לכימיה‬
‫פיסיקלית – אינטראקציית גז מוצק‪ .‬העבודה במעבדה מעניינת‬
‫ומאתגרת‪ ,‬אני בונה מערכות שונות‪" ,‬תוצרת בית"‪ ,‬על פי דרישות‬
‫העבודה הספציפיות‪ .‬בניית מערכת כוללת אפיון‪ ,‬תכנון‪ ,‬הרכבה‬
‫ותחזוקה‪.‬‬
‫זוהי עבודה גם עם הראש וגם עם הידיים‪ .‬אנו משתמשים‬
‫בטכנולוגיית ואקום גבוה ויש לנו את המערכת היחידה בעולם‪,‬‬
‫שנקראת ‪ , TPD-MS‬אשר יודעת למדוד כמות מים ספוחה על פני‬
‫משטח מתכתי בתנאי לחץ וטמפרטורה אטמוספריים ברגישות‬
‫גדולה‪.‬‬
‫זוהי תרומה גדולה לקמ"ג והיא אף התפרסמה בספרות המדעית‪.‬‬
‫אני שמחה שיש לי יד חופשית בעבודה ואפשרות לחשוב 'מחוץ‬
‫לקופסה'‪ .‬אני עוסקת במחקר ופיתוח עם חומרים רדיואקטיביים‪.‬‬
‫אני אוהבת לעסוק במו"פ ומרגישה בטוחה לעבוד עם חומרים‬
‫רדיואקטיביים כיוון שקיימים נהלים ברורים ויש הקפדה על‬
‫הנהלים וגם פיקוח‪ .‬היחס מצד החוקרים הוא מעולה‪ ,‬אנו עובדים‬
‫בשיתוף פעולה מלא ואני מרגישה תמיכה‪.‬‬
‫איך את מסבירה בבית‪ ,‬למשפחתך וחברייך‪ ,‬מה את עושה בקמ“ג?‬
‫אני לא מספרת והם לא שואלים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬גם בעלי הוא עובד הקמ“ג וזה יתרון עבורנו‪.‬‬
‫אם לא היית עובדת בקמ“ג‪ ,‬כהנדסאית כימיה‪ ,‬מה והיכן היית רוצה להיות?‬
‫הייתי רוצה להיות אדריכלית! זהו חלום שעוד אגשים בעתיד‪ ,‬לצורך הגשמה עצמית‬
‫מה את מאחלת לקמ“ג?‬
‫שקט ובטחון‪ ,‬המשך עשייה פוריה ומאתגרת‪ .‬כפי שנאמר‪” :‬סוס מוכן ליום מלחמה ולה‘ התשועה“ )משלי כ“א‪ ,‬ל“א(‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪41‬‬
‫הוא ‪ :‬אבי מויאל‪ ,‬בן ‪ ,52‬יליד העיר דימונה בה הוא מתגורר עד היום‪ .‬אבי למד בבית הספר התיכון הדתי בדימונה‪ ,‬במגמת‬
‫אלקטרוניקה‪ ,‬במסלול המשלב בגרות ולימוד מקצוע‪ .‬בחודש אוגוסט ‪ 1981‬התגייס לצה"ל לתפקיד טכנאי טילי נ"ט )נגד טנקים(‪.‬‬
‫לאחר השחרור למד במכללה הטכנולוגית בבאר‪-‬שבע במסלול הנדסאי אלקטרוניקה ועם סיום לימודיו החל לעבוד במפעל "ווישיי"‬
‫בדימונה‪ ,‬שם עבד שמונה שנים‪.‬‬
‫אבי התחתן עם סיגל‪ ,‬מורה בבית הספר דקלים בדימונה ונולדו להם שלוש בנות מקסימות – עדי‪ ,‬עמית ונועה‪ .‬עדי השתחררה‬
‫מצה"ל בימים אלו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬לפני כ‪ 19-‬שנים‪ ,‬החל אבי לעבוד בקמ"ג‪ ,‬בתחום‬
‫החשמל והאלקטרוניקה‪ ,‬שם הוא עובד עד היום ולדבריו‪” :‬כנראה‬
‫שגם עד יציאתי לגימלאות"‪...‬‬
‫מה הביא אותך לקמ"ג?‬
‫כמי שגר בדימונה כל חייו לא היה צריך לספר לי הרבה על‬
‫הקמ"ג‪ ,‬כמו כן אבי עבד מספר חודשים בהקמה ואחי הוא‬
‫פנסיונר של הקמ"ג‪ .‬מעבר לעובדה כי הקמ"ג נתפסת כמקום‬
‫עבודה אחד מהטובים באזור‪ ,‬עניין אותי לעבוד במקום שכולם‬
‫מדברים עליו המון אבל יודעים עליו מעט‪.‬‬
‫מה אתה אוהב בקמ"ג?‬
‫הקמ"ג היא מקום עבודה גדול וייחודי מאוד ואין עוד אחד כזה או‬
‫דומה לו בארץ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מגוון הציוד והמכשור בקמ"ג הוא גדול‬
‫מאוד ומתקופות שונות‪ ,‬מישן מאוד ועד לציוד הכי חדיש‪ .‬מגוון זה‬
‫מאתגר אותנו ומאלץ אותנו להתמקצע בנושאים‪ ,‬הרבה בלימוד‬
‫עצמי‪ .‬כמעט אין לנו יום שהוא משעמם‪.‬‬
‫אני אוהב את התחום והמחלקה שאני חלק מהם‪ .‬כמו הציוד‬
‫העובדים ביחידה מורכבים מוותיקים ומצעירים מאוד‬
‫בקמ"ג‪ ,‬גם‬
‫‪33‬‬
‫ומכולם אפשר ללמוד‪ .‬ככלל היחידה בה אני עובד היא מקום‬
‫מצוין לעבוד בו‪.‬‬
‫איך אתה מסביר בבית‪ ,‬למשפחתך ולחבריך‪ ,‬מה אתה עושה‬
‫בקמ"ג?‬
‫בבית ובסביבתי יודעים שאני מתקן מכשירים שונים בעבודה‪.‬‬
‫דרך אגב כיוון שאני ידוע כאדם שמתקן דברים‪ ,‬במשפחה תמיד‬
‫קוראים לי כשמשהו מתקלקל או כשצריך להפעיל ציוד חדש‪.‬‬
‫אם לא היית עובד בקמ"ג‪ ,‬בתחום האלקטרוניקה‪ ,‬מה והיכן היית‬
‫רוצה להיות?‬
‫תמיד אהבתי את התחום הטכני ואת מלאכת הכפיים‪ .‬אני מניח‬
‫שהייתי בוחר בתחום טכני יצירתי כגון נגרות‪ .‬אני נגר חובב ואת‬
‫כל הרהיטים בבית בניתי בעצמי‪.‬‬
‫מה אתה מאחל לקמ"ג?‬
‫לקמ"ג ולעובדיה אני מאחל את כל הטוב שבעולם‪ ,‬שכל אחד‬
‫ואחת מאתנו ימצא את מקומו ויתפתח בתחום המקצועי והאישי‪.‬‬
‫שכולם יגיעו לעבודה בחיוך ויחזרו כך הביתה‪.‬‬
‫ושקמ"ג תמשיך להיות מקום תעסוקה גדול ומקצועי עבור תושבי‬
‫הדרום‪.‬‬
‫ישנן פעולות שלביצוע שלהן מספיק בן אדם אחד‪ .‬ישנן‬
‫פעולות שבשביל לבצע אותן צריך צוות‪ .‬החשיבות‬
‫בצוות היא לא רק מספר האנשים אלא השונות‪ .‬חשוב‬
‫כי חברי הצוות יהיו שונים האחד מן השני ומגוונים‬
‫בכישוריהם‪ ,‬בהכשרתם‪ ,‬בידיעותיהם ובדיעותיהם‪.‬‬
‫לביצוע מוצלח של משימות נדרש גיוון זה‪ ,‬הארגון נבנה‬
‫מהשונות‪.‬‬
‫ההיכרות האחד את השני בארגון‪ ,‬אינה חשובה רק‬
‫לארגון אלא בוודאי לאנשים העובדים בו‪ .‬ההיכרות‬
‫יוצרת הערכה‪ ,‬ההערכה יוצרת יחס חיובי של האחד‬
‫לשני והעבודה בארגון בו אנשים מכירים האחד את‬
‫השני ומפרגנים האחד לשני היא נעימה הרבה יותר‪ .‬אנו‬
‫מבלים בעבודה שעות רבות‪ ,‬לעיתים אנו נתונים לעומס‬
‫ולחצים‪ .‬ברכת השלום האחד לשני‪ ,‬החיוך‪ ,‬ההערכה‬
‫ההדדית יוצרים את ההבדל!‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪42‬‬
‫ח‪ .‬דעי‬
‫המזון בקמ"ג בעידן המודרני‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫בואו נערוך כעת סיור וירטואלי בחדר האוכל ונטעם במה מדובר‪.‬‬
‫בעמדה הקדמית נמצא טבח חייכן שמגיש את מנת הדגל של היום‪ .‬זו‬
‫מנה טעימה ובעיקר שונה מאוד ממה שהורגלנו אליו בעבר‪ .‬אין יותר‬
‫’ג'אנק פוד‘ ויש פחות בשר בקר ויותר בשר עוף או הודו וסושי כבר‬
‫אמרנו?‬
‫במרחק פסיעה מהטבח החייכן יש סיר גדול ומבעבע‪ ,‬שבימי החורף‬
‫בעיקר‪ ,‬יש לו הרבה קליינטים‪ .‬מרקים מגוונים מחכים לנו שם ואין בהם‬
‫יותר תוספי הסמכה כמו קמח וצבעי מאכל‪ .‬תוספות למנה העיקרית‬
‫ממתינות לנו שני צעדים משם ויש בהן הרבה יותר ירקות מפעם‪ .‬על‬
‫צ'יפס לא מוותרים מפעם לפעם אבל הוא מגיע אפוי בתנור ולא מטוגן‪.‬‬
‫א‪.‬פוקס‬
‫דמיינו את עצמכם חיים כאן לפני ‪ 200‬שנה‪ ,‬הולכים ברגל‪ ,‬דגים‪,‬‬
‫צדים‪ ,‬שואבים מים בקיצור עובדים קשה‪ .‬קשה מאוד‪ .‬עכשיו הכול‬
‫פשוט האוכל מגיע לצלחת בקלות ובשפע והפיתוי עצום‪.‬‬
‫אחת הבעיות הקשות היא שהמזון מרוכז מאוד מבחינה קלורית‪,‬‬
‫והוא בדרך כלל שמן‪ ,‬עתיר בסוכר או מלח ומלא ברכיבים שנועדו‬
‫להאריך את חיי המדף‪ ,‬לשפר את הטעם‪ ,‬הצבע והריח של המוצר‪.‬‬
‫כל זאת טוב למזון אך פחות לאדם‪ .‬הפתרון? לחזור לאכול את‬
‫הפשוט‪ ,‬הטבעי והלא מעובד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫עם תחילת מחקר התזונה בקמ"ג‪ ,‬החל פרויקט‬
‫לפני כעשר שנים‬
‫לשינוי בהרגלי התזונה של העובדים במטרה לתרום לבריאות‬
‫העובד‪ .‬הפרויקט יצא לדרכו ביוזמתם של הנהלת חטיבת הנדסה‬
‫ולוגיסטיקה‪ ,‬מרפאת הקמ"ג‪ ,‬ומחלקת משק ארגוני ובשיתוף‬
‫דיאטנית צמודה שליוו ועקבו אחר כל מהלכי הפרויקט‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬חדרי האוכל בקמ“ג )החלבי‪ ,‬הבשרי וחדר‬
‫האוכל המיוחד( עברו שינויים משמעותיים‪ ,‬שעיקרם מעבר למזון‬
‫בריא יותר‪ .‬ובמקביל זכה ציבור הסועדים בהיצע מורחב של מנות‬
‫עיקריות ותוספות ובשיפורים אסטטיים במתחמי ההסעדה‪.‬‬
‫נמשיך בסיורנו‪ .‬מי שמחליט לוותר על הטבח החייכן ימצא שמחכים לו‬
‫בעמדות החלוקה עובדי מטבח חייכנים לא פחות שמציעים מבחר גדול‬
‫של מנות עיקריות‪ .‬פה אני שותק ונותן לדגים )העשירים באומגה ‪(3‬‬
‫לדבר‪ :‬פורל‪ ,‬דניס‪ ,‬לברק‪ ,‬פילה באס וכו‘ ‪ -‬ים של דגים‪ .‬פעם ראינו דגים‬
‫רק בים‪.‬‬
‫רגע לפני שמתיישבים יש סלטים ורטבים ושתייה‪ .‬אין שתייה מתוקה‬
‫אבל יש שתיה קופצת )סודה(‪.‬‬
‫אז איך עושים את כל זה?‬
‫קודם כל משנים את התפישה ונותנים לצוות המטבח כלים לממש את‬
‫התפישה הזו באמצעות סדנאות תזונה‪ ,‬טיפים מקצועיים ועוד‪ .‬לפעמים‬
‫מביאים שחקן חיזוק‪ .‬למשל‪ ,‬אחת לחודש מגיע שף אורח המגיש מנה‬
‫ייחודית שלאחר בחינת תגובת הסועדים משולבת בתפריט הקבוע‪.‬‬
‫לבסוף אי אפשר לנהל מטבח בלי הנחיות ושמירה על כללים המנוהלים‬
‫ביד רמה על‪-‬ידי ראש מדור הזנה י‪.‬לפיד‪ .‬כך למשל חל איסור להכניס‬
‫בשר מעובד מכל סוג שהוא והסלטים מיוצרים במקום‪.‬‬
‫על מנת לשמור על בריאותנו עלינו לתת את הדעת על השילוב בין מזון‪,‬‬
‫גוף ונפש‪ .‬הנהלת החטיבה ומחלקת שרותי משק אירגוני רואה לנגד‬
‫עיניה את טובת העובדים ובריאותם‪ .‬כאן‪ ,‬בחלקת אלוהים הקטנה שלנו‪,‬‬
‫אנו מנסים ככל יכולתנו לדאוג לכך שעובדינו יהיו שבעים כמו תמיד‬
‫ובריאים הרבה יותר‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪43‬‬
‫ד“ר ב‪ .‬קרפ‬
‫התחרות–הישגים ונזקים אפשריים‬
‫אנליטית‬
‫לכימיה‬
‫היחידה‬
‫עליש‪,‬‬
‫רעיון התחרות כל כך מושרש בעשייה ד"ר‬
‫שעצם‬
‫איילשלנו‪,‬‬
‫היומיומית‬
‫גם אם התחרות הצליחה להביא את משתתפי‬
‫החברה נחלש‬
‫כוחה של‬
‫התהייה האם תחרות עלולה ליצור נזקים נשמעת ככפירה בעיקר‪ .‬התחרות להישגים ולכישורים גבוהים‪.‬‬
‫התחרויות סביבנו הן גלויות וסמויות‪ .‬תחרויות בספורט לדוגמא‪ ,‬הן‬
‫תחרויות גלויות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פרסי הצטיינות בעבודה ובלימודים הן נזק נוסף שאינו נופל בחשיבותו מהקודם קשור למניעים של‬
‫בדרך כלל סמויות‪ .‬יש המארגנים תחרויות בבית‪ .‬המשותף לכולן המשתתפים בתחרות – הכבוד והפרס‪ .‬שני אלו מניעים את האדם‬
‫הוא שהן יזומות ומי שיוזם אותן פועל מתוך מחשבה חיובית להשגת להשתתף בתחרות‪ .‬ככל שהאדם שואף ליותר כבוד‪ ,‬כך הרצון לזכות בו‬
‫מניעים אלו שונים מהמניעים שהביאו את יוזם‬
‫הישגים‪ .‬הייתכן שיש בתחרויות אלו נזקים המבטלים את הישגיהן הוא יותר גדול‪.‬‬
‫ואולי אף מסתכמים בנזק? הרי אם היו‪ ,‬בוודאי היינו רואים אותם‪.‬‬
‫התחרות לערוך אותה ובכך מעמיק הפער בין מטרות הארגון למטרות‬
‫על מנת לענות על שאלה זו נתבונן ראשית במעלת התחרות חבריו‪.‬‬
‫ובסיבות בגללן היא ננקטת מלכתחילה‪ .‬מארגני התחרות חשים‬
‫שתחרות‪ ,‬אשר בסיומה מצפה טובת הנאה לזוכה‪ ,‬תניע את‬
‫המשתתפים לשפר את הישגיהם‪ .‬שיפור זה הוא הרווח של מארגן‬
‫התחרות‪ .‬כך יוזם מנהל בית‪-‬הספר תחרות הישגים כדי לשפר את‬
‫הישגי התלמידים‪ ,‬וכך מציע מנהל מפעל פרסים על הישגים על מנת‬
‫לעודד את העובדים לתרומה גדולה יותר‪ ,‬לא רק של אלו שזכו‬
‫בפרס‪.‬‬
‫על מנת להבין את שורש הנזקים האפשריים‪ ,‬יש לעשות צעד לאחור‬
‫ולשאול מדוע נדרש לפתות את התלמידים ואת העובדים בפרס על‬
‫מנת לעשות משהו שהוא ראוי ממילא? התשובה טמונה בהכרה‪ ,‬לה‬
‫כולם שותפים‪ ,‬שזהו טבע האדם שנברא מן העפר ולכן הוא זקוק‬
‫לתמריצים "חיצוניים" על מנת לעשות את הדבר הראוי‪ .‬האדם‬
‫אומנם רואה את התועלת שבעשיית הדבר הראוי אך פועל בתוכו‬
‫כוח‪" ,‬כוח העפר"‪ ,‬המונע ממנו לעשותו‪ .‬התחרות אמורה להוות כוח‬
‫נגדי לעפר ובכך‪33‬להניע את האדם‪ .‬כעת אפשר לחזור לשאלה‬
‫המקורית של נזקי‪33‬התחרות‪.‬‬
‫אילו החולשה היחידה של האדם הייתה העצלות‪ ,‬פתרון זה של‬
‫תחרות היה מושלם‪ .‬אך המציאות היא שלאדם יש חולשות נוספות‬
‫שבאות לידי ביטוי במיוחד בתנאים של תחרות ואף מתעצמות ובכך‬
‫עלולות למזער את הרווחים הצפויים מתחרות‪ .‬נציג כאן מספר‬
‫נזקים תוך הסתייגות מהכללה גורפת‪ ,‬בהבנה שישנן תחרויות‬
‫מעטות‪ ,‬יוצאות מהכלל‪ ,‬החופשיות מנזקים אלו‪.‬‬
‫הנזק העיקרי של תחרות הוא היריבות המתפתחת בין המתחרים‬
‫במעגל הראשון ובין האוהדים שלהם במעגל השני‪ .‬המתחרים רואים‬
‫האחד בשני יריבים בעצם הגדרת התחרות‪.‬‬
‫ההמלצה להתחרות "ברוח ספורטיבית" היא יפה‪ ,‬אך כמעט אינה‬
‫ישימה‪ .‬התוצאה היא יריבות בין אנשים השייכים לאותו הארגון אשר‬
‫לשם הצלחתו נדרשים שיתופי פעולה‪ .‬מכיוון שיריבות זו אינה‬
‫מסתיימת עם סיום התחרות‪,‬‬
‫ולשם מה האדם רצה בכבוד? במקרים רבים כבוד זה מתורגם לסיפוק‬
‫שאיפותיו האישיות של האדם‪ ,‬כולל התחושה של להיות בעמדת כוח‬
‫ועליונות על הסובבים אותו‪ .‬לא כולם יודעים להתנהל כראוי עם כבוד‪.‬‬
‫רבים עושים בו שימוש באופן הפוגע בסובבים אותו ובכך מוסיפים על‬
‫הפגיעה במטרות הארגון שיזם את התחרות‪.‬‬
‫בכך מביא הארגון על עצמו נזק של ירידה במוטיבציה של עובדים רבים‬
‫לתרום לארגון‪ .‬כך החליפה התחרות את נזקי העצלות בנזקי כבוד‪.‬‬
‫נזק נוסף למארגני התחרות הוא בהערכה שגוייה של הרווחים‬
‫המתקבלים‪ .‬יוזם התחרות מעודד את המשתתפים להשתפר‬
‫בעשייתם על מנת לקבל פרס‪ ,‬אך ידוע ששיפור ההישגים למטרות פרס‬
‫קטן בהרבה משיפור ההישגים לשמם‪ .‬לא רק שאיכות ההישגים נמוכה‬
‫יותר‪ ,‬כלל אין ערובה שהמשתתפים ישתמשו במיומנויות שרכשו לצרכי‬
‫הארגון‪ .‬הרי רכשו את המיומנויות לשם הפרס‪ .‬לכן מה שנראה כרווח‬
‫גדול בפועל קטן הוא בהרבה‪.‬‬
‫נזק אחרון אליו נתייחס הוא החלשת אלו שהשתתפו בתחרות ולא זכו‪.‬‬
‫פיתוח מיומנויות ויישומן הם דברים השונים מאוד מאדם לאדם‪ .‬לא נכון‬
‫להסיק שמי שלא הצליח בתחרות בתנאי לחץ ובאופן המוכוון מדידה‬
‫בה אורגנה התחרות‪ ,‬לא יצליח בעשייתו האמיתית מחוץ לתחרות‪ .‬אך‬
‫כיוון שהעדר קשר זה נסתר מן העין‪ ,‬גם המשתתף עצמו וגם המארגנים‬
‫נוטים לחשוב בטעות שהמפסידים הם פחות מוכשרים‪ .‬עצם תפישה זו‬
‫מביאה נזק הן למשתתף בתחרות והן לאלו שיזמו אותה‪.‬‬
‫לבסוף נציין שתלמידים ועובדים רבים עושים את מלאכתם היטב גם‬
‫ללא שום תמריץ חיצוני ומסתפקים בתוצאה הראויה ובמילה טובה‬
‫שבאה מהכרת הטוב‪ .‬עבור חלקם סביבה של תחרות יכולה להביא‬
‫לפגיעה בתיפקודם‪.‬‬
‫הדיון כאן הציג באופן עקרוני את קיומם של נזקים אפשריים העלולים‬
‫להתלוות לתחרות‪ .‬שלא כמו "הרווח"‪ ,‬נזקים אלו קשים לזיהוי ובוודאי‬
‫להערכה ולכן זוכים לביטול במחי יד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם בוודאי קיימים‬
‫וראוי שיוזם תחרות ישקול את דרכיו וינהג בהתאם‪ .‬על דרכים חלופיות‬
‫להתגבר על טבע העפר כבר כתוב במקומות אחרים‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪44‬‬
‫ע‪ .‬סלפטי ‪ ,‬צ‪ .‬כהנה ‪ ,‬י‪ .‬קדמון‬
‫אירועי סייבר בארץ ובעולם‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫הקדמה‬
‫פריצה למחשבי חברה קבלנית של ה– ‪DHS‬‬
‫בכתבה זו מובאים מספר אירועי סייבר שפורסמו בשנת ‪ 2014‬ברחבי‬
‫העולם בכלל ובישראל בפרט‪ .‬סקירה זו מבוססת על מידעון סייבר‬
‫המתפרסם על ידי משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים מידי‬
‫רבעון ]‪ [2] [1‬שמקורו בפרסומים באינטרנט‪ .‬כפי שניתן לראות‬
‫בהמשך‪ ,‬המדינות המובילות בעולם כיום ביכולות תקיפה במישור‬
‫הסייבר הינן סין‪ ,‬רוסיה ואיראן‪ .‬מעצמות רבות בעולם כדוגמת‬
‫האיחוד האירופי‪ ,‬יפן‪ ,‬איראן ומדינות רבות באפריקה‪ ,‬קיימו השנה‬
‫תרגילי התגוננות רחבי היקף מפני סייבר‪.‬‬
‫)‪(Department of Homeland Security‬‬
‫על פי פרסומים בתקשורת העולמית‪ ,‬נפרצו מחשבי חברת‬
‫‪ USIS‬המספקת שירותים למשרד לביטחון המולדת‬
‫האמריקאי ‪ .DHS‬במסגרת האירוע הודלפו ככל הנראה‬
‫פרטיהם של עובדי המשרד ושל גורמים נוספים להם החברה‬
‫סיפקה שירותים‪ .‬על פי הערכות ראשוניות נראה כי התוקפים‬
‫נעזרו במשאבים ברמת מדינה‪.‬‬
‫אירועי סייבר במהלך מבצע "צוק איתן"‬
‫ריגול סייבר תעשייתי אחר חברת ‪Algenol Biofuels‬‬
‫על פי נתוני ”ממשל זמין“‪ ,‬מתחילת מבצע ”צוק איתן“ נרשמה עליה‬
‫חדה בניסיונות לתקיפות סייבר על אתרי האינטרנט בישראל‪ ,‬מרבית‬
‫המתקפות היו מסוג ‪" - (Denial of Servise) DOS‬מתקפות‬
‫מניעת שירות" שמטרתן יצירת עומס כבד על שרתי אינטרנט‪ ,‬בעיקר‬
‫על שרתי ‪ (Domain Name Servise) DNS‬עד לקריסתם‪.‬‬
‫מקורן של התקיפות הינו האקרים מרחבי העולם ובעיקר ממדינות‬
‫ערב‪ .‬תקיפות מסוג זה אינן נחשבות מזיקות במיוחד שכן האתרים‬
‫עצמם אינם נפרצים אלא רק נגרמת האטה או חסימה בשירות‪ .‬עיקר‬
‫ההתמודדות של ספקיות התקשורת עם המצב הייתה בחסימת‬
‫הגישה לאתרים ‪33‬‬
‫מחו"ל‪.‬‬
‫מחלקת טכנולוגיית המידע של החברה האמריקאית העוסקת‬
‫בדלק אורגני הודיעה כי האקרים סינים ניסו לפרוץ לשרת‬
‫החברה יותר מ – ‪ 39‬מליון פעם תוך ארבעה חודשים למטרת‬
‫ריגול תעשייתי‪.‬‬
‫קבוצת ההאקרים ‪ ANONYMOUS‬שחררה סרטון וידאו המתאר‬
‫את ההכנות למתקפת סייבר מאסיבית נגד אתרים בישראל בכלל‬
‫ואתרים ממשלתיים בפרט‪.‬‬
‫החטיבה להגנת סייבר בשב"כ בשיתוף צה"ל סיכלה פעילות זאת‬
‫והנזק שנגרם בפועל היה מזערי‪ .‬תקיפות סייבר רחבות היקף נרשמו‬
‫גם מכיוון איראן‪ .‬בין היתר נפרץ חשבון הטוויטר של דובר צה"ל‬
‫ופורסמה הודעה פיקטיבית לפיה רקטות מרצועות עזה פגעו בכור‬
‫הגרעיני בדימונה‪ .‬דקות ספורות לאחר מכן פרסם דובר צה"ל הודעת‬
‫הרגעה‪.‬‬
‫תקיפת חברות אנרגיה ויצרניות מערכות בקרה‬
‫במהלך חודש יולי דווח כי קבוצת האקרים בשם ‪Energetic‬‬
‫‪ Bear‬שמקורה ככל הנראה ברוסיה‪ ,‬הצליחה לשתול ”סוס‬
‫טרויאני“ בשם ‪ HAVEX‬בקרב שלוש חברות המספקות ציוד‬
‫ותוכנות שליטה ובקרה‪ .‬הדבקת חברות האנרגיה התרחשה‬
‫כאשר אלה הורידו עדכוני תוכנה למערכות התפעוליות‪ .‬ה“סוס‬
‫הטרויאני“ סיפק לתוקפים גישה לרשתות הארגוניות ברמה‬
‫המאפשרת חבלה‪ .‬יש האומרים כי האירוע מקביל בחומרתו ל‬
‫– ‪.Stuxnet‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪45‬‬
‫סייבר איראני כנגד בכירים בישראל ובארה"ב‬
‫נוזקת הסייבר ‪Black Energy‬‬
‫עיתון מעריב פרסם כי בפעילות איראנית שזכתה לכינוי‬
‫‪ Newscaster‬ביצעו התוקפים איסוף מודיעין בחיפוש אחר‬
‫מידע רגיש הנוגע לטכנולוגיות ביטחוניות ולפעילות הצבאית‬
‫והדיפלומטית של ישראל וארה"ב‪ .‬התוקפים בנו פרופילים‬
‫אנושיים מזויפים ברשתות החברתיות ויצרו מארג מורכב של‬
‫זהויות וירטואליות וקשרים פיקטיביים המתוכננים לפרטי פרטים‪.‬‬
‫התוקפים קיימו מערך תחזוקה אשר העניק לזהויות "חיות"‬
‫באופן ששכנע את הקורבנות לאורך זמן‪ .‬כאשר הצליחו לבסס‬
‫מידה מספקת של אמון‪ ,‬נשלחו הודעות דוא"ל המכילות קוד‬
‫זדוני שהתקין עצמו על מחשבי הקורבנות לצורך העברת מידע‬
‫למפעילים‪.‬‬
‫על פי ה – ‪ICS CERT (Idustrial Control Systems Cyber‬‬
‫)‪ Emergency Response Team‬האמריקאי‪ ,‬חברות רבות‬
‫המפתחות מערכות )‪HMI (Human Machine Interface‬‬
‫זיהו נוזקה בשם ‪ .Black Energy‬בין היתר ניתן למצוא ברשימה‬
‫חברות גדולות כגון ‪ General Electric‬המפתחת את תוכנת‬
‫‪ Cimplicity‬ו‪ Siemens-‬המפתחת את ה– ‪SIMATIC‬‬
‫‪ .WinCC‬קבוצת ההאקרים הרוסית ‪ Sandworm‬עשתה‬
‫שימוש בנוזקה זו בכדי לתקוף את ארגוני נאט"ו‪ ,‬חברות בתחום‬
‫האנרגיה ובתחום הטלקום‪.‬‬
‫התקפת סייבר חיבלה במפעל ברזל בגרמניה‬
‫תחזית סייבר לשנת ‪ 2015‬ולעתיד‬
‫הסוכנות הפדראלית לאבטחת מידע של גרמניה הודתה כי‬
‫התקפת סייבר הצליחה לחבל במפעל לייצור ברזל ולגרום נזק‬
‫פיזי למפעל‪ .‬לפי הדיווח‪ ,‬קיבלו התוקפים גישה לרשת‬
‫המנהלתית של המפעל באמצעות הודעת דוא"ל זדונית באופן‬
‫שאפשר להם מעבר גם אל הרשת התפעולית‪ .‬מערכות הבקרה‬
‫של המפעל נפרצו וגרמו לכך שלא ניתן היה לכבות תנור בדרך‬
‫הרגילה‪ ,‬כך שהוא הגיע למצב בלתי מוגדר שגרם לנזק‬
‫משמעותי למערכת כולה‪ .‬מדובר באירוע נדיר שבו הממשלה‬
‫מודה באופן רשמי שמתקפת סייבר גרמה לנזק פיזי בשטחה‪.‬‬
‫השנה אנו צפויים להצטרפות של שחקנים חדשים לזירת‬
‫הלחימה בסייבר ]‪ .[3‬צפויה צמיחה של כ–‪ 30%‬באינטרנט של‬
‫הדברים )‪ (Internet of Things‬שתגרום להיווצרות של‬
‫מיליארדי נקודות תורפה חדשות‪.‬‬
‫מתקפת הסייבר ‪Operation Cleaver‬‬
‫בדו"ח מיוחד שפרסמה חברת האבטחה ‪ Cylance‬דווח כי‬
‫האקרים‪ ,‬ככל הנראים איראנים‪ ,‬תקפו כ–‪ 50‬חברות ב–‪16‬‬
‫מדינות שונות וביניהן ישראל‪ .‬הכינוי למתקפה נבע מכך שהמילה‬
‫‪) Cleaver‬סכין קצבים( הופיעה מספר פעמים בקוד התוכנה‬
‫הזדונית‪ .‬המתקפה כוונה בעיקר לחברות אנרגיה ותחבורה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫על פי הדו"ח הותקפו בישראל ארבעה יעדים בתחומי החינוך‪,‬‬
‫התעשייה האווירית והתעופה‪ .‬במסגרת התקיפה הצליחו‬
‫ההאקרים להשתלט על רשתות מחשבים ולשנות בהן את‬
‫המידע‪ ,‬לאסוף מידע ולעיתים גם לכבות מערכות בקרה‬
‫קריטיות‪.‬‬
‫הגנת הפרטיות תהפוך לגורם מכריע בתחרות בין ארגונים‪.‬‬
‫האקרים ימשיכו להפיק רווחים מהונאות כופר שבמהלכן מוצפן‬
‫כל המידע במחשבו של הקורבן ושחרורו מותנה במתן כופר‪.‬‬
‫האקרים יכוונו את המתקפות שלהם אל שרשראות האספקה‬
‫לארגונים‪ ,‬המהוות את החוליה החלשה במרבית המקרים‪.‬‬
‫חברת ‪ Kaspersky‬צופה גידול משמעותי בעולם הריגול המקוון‬
‫ובתחום עבריינות הסייבר‪.‬‬
‫בעשור הקרוב צפויה להתרחש מתקפת סייבר משמעותית אשר‬
‫תגרום לנזק רחב היקף למדינה‪ ,‬לרבות פגיעה ביכולתה להגן על‬
‫עצמה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כולם תמימי דעים כי היערכות נכונה ברמת‬
‫הטכנולוגיות ובמישור חינוך העובדים למודעות‪ ,‬יש בה כדי‬
‫לצמצם בצורה משמעותית את סיכויי ההצלחה של התוקפים‪.‬‬
‫בקמ"ג מתבצעת כל העת פעילות מחקרית לצורך בניית הידע‬
‫ויישומו במטרה להתגונן מפני איומים אלו‪.‬‬
‫פירצת האבטחה ‪Shellshock‬‬
‫ריכוז ההמלצות והתובנות העיקריות של מומחי סייבר בעולם‬
‫חוקרים בחברת ‪ Red Hat‬חשפו בספטמבר האחרון פירצת‬
‫אבטחה ענקית במערכות אבטחה מבוססות ‪ Unix‬ולינוקס‪,‬‬
‫המשמשות במרבית השרתים בעולם‪.‬‬
‫‪ -‬הגברת ערנות העובדים לסממנים מחשידים‪.‬‬
‫פירצה זו נחשבת לאחת מפירצות האבטחה החמורות ביותר‬
‫שהתגלו אי פעם בעולם המחשוב‪ .‬פירצת האבטחה פועלת על‬
‫ממשק הפקודות הטקסטואלי ומאפשרת הזרקת קוד זדוני‬
‫למשתני הסביבה של המחשב‪.‬‬
‫מדינות כגון ארה"ב‪ ,‬קנדה ובריטניה הכריזו על הבאג כסיכון‬
‫ברמה גבוהה ביותר והחלו בגיבוש מענה לאיום‪ .‬מספר חברות‬
‫החלו לשחרר עדכוני תוכנה שאמורים לטפל בבעיה בצורה כזו‬
‫או אחרת‪.‬‬
‫ קביעת נהלים ובניית תוכנית הגנה מפני סייבר‪.‬‬‫ הגדרת צוותים לניהול וטיפול באירועי סייבר‪.‬‬‫ וידוא שמירת היסטוריה לאורך יכולת תחקור‪.‬‬‫ חסימת שיתופים ושירותים שאינם נדרשים‪.‬‬‫ שימוש בחומת אש‪ ,‬הרשאות וסיסמאות‪.‬‬‫ שיפור הבקרה על פעילויות המבוצעת במיקור חוץ‪.‬‬‫ מניעת פתיחה של קבצי ‪ EXE‬לא מוכרים‪.‬‬‫‪ -‬התקנת עדכוני תוכנה קריטיים לטיפול בבאגים‪.‬‬
‫]‪ [1‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪" ,‬מידעון סייבר‬
‫מאי–אוגוסט ‪.08/2014 ,"2014‬‬
‫]‪ [2‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪" ,‬מידעון סייבר‬
‫ספטמבר‪-‬דצמבר ‪.12/2014 , "2014‬‬
‫]‪ [3‬יוסי הטוני‪” ,‬תחזית‪ :‬כך יראו אבטחת מידע והסייבר ב‪,“2015-‬‬
‫אנשים ומחשבים ‪ -‬פורטל חדשות היי‪-‬טק‪ ,‬מחשוב‪ ,‬טלקום‪ ,‬טכנולוגיות‪01/2015 ,‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪46‬‬
‫טקס הענקת פרסי ייעול לשנת ‪2014‬‬
‫פרסים וזוכים‬
‫כמדי שנה‪ ,‬כחלק מההוקרה והתגמול לעובדים‪ ,‬נערך טקס להענקת‬
‫תעודות הערכה ופרסים לעובדים שהציעו הצעות ייעול‪.‬‬
‫ייעול‪ ,‬למה צריך את זה בכלל?‬
‫בקמ"ג מעודדים את העובדים לחשוב ולהציע דרכים להתייעלות ארגונית‪,‬‬
‫לשיפור הבטיחות‪ ,‬להעלאת רמת האיכות‪ ,‬לשיפור תהליכים וכמובן‬
‫לרעיונות לחסכון כספי‪.‬‬
‫אז איך עושים זאת?‬
‫העובדים מגישים‪ ,‬באמצעות מנהל האיכות היחידתי את הצעותיהם לשיפור‪.‬‬
‫בהצעה מוצג פירוט המצב הנוכחי והבעיה או החסרונות במצב הנוכחי‬
‫ויתרונות ההצעה המשופרת‪ .‬ההצעות עוברות להתייחסות והמלצה של‬
‫מנהל היחידה ולאחר מכן לבחינה של וועדת שיפור האיכות והפריון‪ .‬חברי‬
‫הוועדה‪ ,‬המתמנים ע"י מנהל הקמ"ג‪ ,‬משמשים במגוון תפקידים ויחידות‬
‫בקמ"ג‪ ,‬זאת על מנת לתת ייצוג רוחבי‪.‬‬
‫ההצעות נבחנות על פי מספר קריטריונים‪ :‬מקוריות הרעיון‪ ,‬שיפור הבטיחות‪,‬‬
‫שביעות רצון לקוחות‪ ,‬רמה מקצועית ואיכות ההגשה‪ .‬תנאי הכרחי הוא‬
‫שההצעה אכן יושמה בפועל‪ ,‬וכמובן נבדק החיסכון הכספי המוכח‪ .‬בהתאם‬
‫לדירוג היועץ המקצועי ודיון הוועדה בהצעה‪ ,‬נקבע גובה הפרס הכספי‬
‫למייעלים‪ .‬מידי שנה זוכות כ‪ 50-‬הצעות ייעול לתעודת הערכה‪ ,‬וכ‪ 30-‬מתוכן‬
‫גם לפרס כספי‪.‬‬
‫במדור זה מובאים ארועים בהם הוענקו‬
‫פרסים לעובדינו בקמ“ג ובעולם‪ .‬זכייה‬
‫בפרס היא כבוד גדול‪ .‬יש בכך הכרה‬
‫בעשייה ברוכה וראויה‪.‬‬
‫אנו מאחלים לכל הזוכים‪ ,‬וגם לאלו שלא‬
‫זכו‪ ,‬המשך עשייה מבורכת ומועילה‪.‬‬
‫חלוקת פרסי ייעול לעובדים שהציעו הצעות ייעול‬
‫שהוכחו ומומשו בפועל‬
‫‪33‬‬
‫ומה בעצם הרווחנו?‬
‫משיחות עם העובדים וכן מתוך סקר שנערך בין המייעלים‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫מניעי העובדים העיקריים בהגשת ההצעות הם תרומה לעבודה‪ ,‬תחושת הישג‬
‫אישי‪ ,‬הכרה של המנהלים‪ ,‬הערכה של החברים בעבודה ובנוסף‪ ,‬תחושת‬
‫גאווה על כך שהצעתם יושמה והם לקחו חלק בשינוי תרבות ותהליכי עבודה‬
‫בקמ"ג‪.‬‬
‫בטקס השנתי‪ ,‬שנערך בנוכחות מנהל הקמ"ג‪ ,‬חולקו תעודות הערכה הוצגו‬
‫סרטונים וצילומים של מספר הצעות נבחרות‪ .‬לאחר הטקס נערכה בחדר‬
‫האוכל המיוחד תצוגה של פוסטרים מקצועיים‪.‬בנוסף הוכנה חוברת‬
‫התקצירים אשר הופצה ליחידות הקמ“ג במטרה להעביר מידע לכלל‬
‫העובדים ולהנחיל הידע לצורך הפקת תועלת מהצעת השיפור‪.‬‬
‫א‪.‬פוקס‬
‫בטקס הוענקו תעודות הערכה לחברי הוועדה היוצאים שתרמו במשך שנים‬
‫רבות‪ :‬ר‪ .‬אטיאס‪ ,‬י‪ .‬אשוש‪ ,‬ח‪ .‬דעי וי‪ .‬מור‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪47‬‬
‫בדברי הסיכום אמר מנהל הקמ"ג‪" :‬החתירה למצוינות היא דרך חיים! אני גאה בעובדי הקמ"ג המגלים אכפתיות ורצון לשיפור מתמיד‪ .‬כארגון‬
‫טכנולוגי מצטיין ומוביל‪ ,‬אנו מעודדים את העובדים לחשיבה יצירתית פורצת גבולות‪ ,‬בחינה מתמדת של תהליכים ורצון לשיפור מתמיד"‪.‬‬
‫נציג המייעלים בטקס אמר‪" :‬אנו מרגישים גאווה בהשתייכות לקבוצת המייעלים‪ .‬ממלאת אותי תחושה של הישג מקצועי והכרה ביכולותיי‪.‬‬
‫מניסיוני למדתי שהרבה שיפורים קטנים יוצרים שיפור גדול"‪.‬‬
‫אין ספק כי תרבות ארגונית של חדשנות ויצירתיות בשילוב הרצון לשיפור סביבת העבודה והתהליכים הם מהגורמים המעודדים את העובדים‬
‫לחתירה למצוינות‪ .‬ניתן לראות את ההשפעה החיובית על מוטיבציית העובדים ואת השיפור בתחושת השייכות ליחידה ולקמ"ג‪.‬‬
‫בברכת המשך התייעלות וחתירה למצוינות‪,‬‬
‫א‪ .‬דולב – יו"ר הועדה לאיכות ופריון‪.‬‬
‫חוקרינו המצטיינים בכנס ‪ IAES‬ביפן – נובמבר ‪2014‬‬
‫בעולם מתקיימים שלושה כנסים המוקדשים‬
‫לנושא הפליטה האקוסטית‪ .‬הכנס המתקיים‬
‫ביפן אחת לשנתיים נחשב כמוביל בתחום‪.‬‬
‫בחודש נובמבר האחרון השתתפו עובדים‬
‫מקמ"ג‪ ,‬זו הפעם בשלישית‪ ,‬בכנס זה‪ .‬הכנס‬
‫מתקיים בעיר ‪ Sendai‬הנמצאת כ‪ 70-‬ק"מ‬
‫צפונית לפוקושימה )החוקרים סיפרו כי‬
‫חששו מעט להגיע לאיזור והצטיידו בגלאי‬
‫קרינה של "רותם תעשיות"‪ ,‬רק למקרה ש‪.(...‬‬
‫חוקרי קמ"ג היו הנציגים היחידים מישראל‪.‬‬
‫הם הציגו עבודת מחקר שביצעו בקמ"ג אשר‬
‫עסקה באפיון ההתנהגות המכאנית של‬
‫ארבעה סוגי גרפיט בשילוב טכניקת הפליטה‬
‫האקוסטית‪ .‬עבודתם זו זכתה כעבודה‬
‫המצטיינת של הכנס‪ .‬העבודה המצטיינת‬
‫נבחרת ע"י ועדה המורכבת משישה‬
‫פרופסורים מרחבי העולם והיא נבחרת‬
‫על‪-‬פי מקוריות‪ ,‬מהימנות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬רמת‬
‫התוצאות‪ ,‬מבנה והגשת המאמר‪.‬‬
‫החוקרים ציינו כי הסיפוק על הזכיה היה כפול שכן הם זכו בהתמודדות מול החוקרים האמריקאים משופעי‬
‫התקציבים והחוקרים היפנים אשר מפגינים יכולות חישוב מרשימות‪ .‬החוקרים המשתתפים במחקר‪ ,‬ר‪ .‬כרמי‪ ,‬י‪ .‬אלון‪,‬‬
‫א‪ .‬צ'קואי וד"ר א‪ .‬בוסיבא סיפרו כי עלו לבמה לקבל את הפרס שמחים ונרגשים ואף נשאו דברים בהם הודו לוועדה‬
‫על בחירתה ועל חשיבות הכנס בתרומתו לפתיחת אפיקי מחקר חדשים באמצעות אינטראקציה של חוקרים מכל‬
‫העולם‪.‬‬
‫החוקרים ביקשו לציין כי הם חשים כבוד להיות שייכים לארגון היודע לשלב עשיה פעילה חשובה ומבורכת יחד עם‬
‫פעילות אקדמית מחקרית‪.‬‬
‫ברכת הצלחה שלוחה לד“ר דן על התפקיד החדש‪.‬‬
‫ד“ר דן מנהל המרפאה בקמ“ג מזה ‪ 15‬שנה‪ ,‬נענה לבקשתו של‬
‫מנהל בית‪-‬החולים סורוקה לשמש כממלא מקום מנהל‬
‫המחלקה לרפואה דחופה בבית‪-‬החולים‪.‬‬
‫באיגרת פרידה לעובדי הקמ“ג כתב ד“ר דן‪” :‬לאורך כל שנותי‬
‫בקמ“ג ראיתי לנגד עיני את עבודת הרופא כפי שלמדתיה‬
‫מרבותיי כדגם הכולל את ההיבט ה“ביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלי“ של‬
‫המטופל‪ .‬לפי דגם זה רק הבנה של הצד הפיזי הרפואי‬
‫המשולב עם הנפש‪ ,‬המלווה בהבנה של המרקם החברתי של‬
‫המטופל מאפשרת התאמת טיפול נכון ומוצלח לאותו אדם‪.‬‬
‫בשנים בהן עבדתי בקמ“ג ניסינו בכל מאודינו‪ ,‬צוותי ואני‪ ,‬ליישם‬
‫משנה זו וכולי תקווה שלפחות בחלק מהמפגשים שלנו עימכם‬
‫הצלחנו להביאה לידי ביטוי‪ ... .‬זכיתי להכיר ולעבוד עימכם‪,‬‬
‫עובדי הקמ“ג‪ ,‬ולדעת שאתם אנשים מצויינים‪ .‬הקריה למחקר‬
‫גרעיני הינה מקום ייחודי ‪ -‬שימרו עליה והיא תשמור על כולכם“‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪48‬‬
‫חברה וקהילה‬
‫הענקת אות אומ"ץ‬
‫אורית מיטלר‪ ,‬רעות זוהר‬
‫כתב‪ :‬עוזי שוקרון ‪-‬‬
‫העובדים ברפואה ובמדע‬
‫אירגון מופת‬
‫לאנשי‬
‫לחוקרי שטח פיזיקה בקמ"ג‬
‫מעורבות בקהילה‬
‫ליקטה‪ :‬א‪ .‬מיטלר‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫‪3333‬‬
‫אומ"ץ היא עמותה ציבורית הפועלת למען מנהל תקין וצדק חברתי‬
‫ומשפטי‪ .‬העמותה הוקמה לפני כ‪ 12-‬שנים ובראשה עומד העיתונאי אריה‬
‫אבנרי‪ .‬העמותה מעניקה מידי שנה אותות מופת והוקרה לאנשים אשר‬
‫פועלים למען המטרות לשמן פועלת העמותה‪ .‬האותות ניתנים לאנשים‬
‫שתרמו תרומה יוצאת דופן בתחומם לרווחת הקהילה‪ .‬השנה הוחלט‬
‫לחלק את האותות על פעילות בתחומי הרפואה והמדע‪.‬‬
‫אחד מגמלאי הקמ"ג‪ ,‬ד“ר אלי מירון‪ ,‬החבר בתנועה‪ ,‬הגיש את פעילות‬
‫ההתנדבות של החוקרים בקמ"ג‪ ,‬משטח פיזיקה‪ ,‬בתגבור לימודי פיזיקה‬
‫בירוחם‪ ,‬כמועמדת לפרס‪ .‬חבר שופטים בחר בקבוצת הקמ"ג כאחת‬
‫מהזוכות בפרס‪ ,‬סה"כ נבחרו שבעה אנשים‪ ,‬קבוצות או ארגונים מתוך ‪120‬‬
‫הצעות שהוגשו‪.‬‬
‫פעילות החונכות של הקמ"ג לתלמידי הפיזיקה בירוחם החלה בשנת‬
‫‪ 2001‬בפניה של ד"ר רחל קנול מירוחם לפרופ' דב שוורץ מקמ"ג והיא‬
‫מתקיימת מאז ברציפות‪ ,‬כבר ‪ 14‬שנים‪ .‬במסגרת זו יוצאים מידי שבוע‬
‫פיזיקאים מקמ"ג וחונכים את תלמידי כיתות י"א וי"ב מביה"ס התיכון‬
‫המקומי‪ ,‬אורט ספיר‪ ,‬הלומדים לבגרות בפיזיקה בשיעורי הבית ובהבנת‬
‫החומר הנלמד‪ .‬הפעילות מתבצעת בהתנדבות מלאה‪ ,‬על חשבון זמנם‬
‫החופשי של החונכים‪ .‬פעילות זו משלימה לפעילות צוות ההוראה המסור‬
‫ומאפשרת לכל תלמיד יחס אישי צמוד‪ ,‬השלמת פערים בהבנת החומר‬
‫ובסופו של דבר הצלחה בלימודי הפיזיקה‪ ,‬היכרות עם החשיבה ועולם‬
‫המושגים המדעי וקבלת תעודת בגרות משמעותית‪ .‬החונכים מקמ"ג‬
‫מהווים גם מודל לתלמידים הפוגשים חוקרים העוסקים במחקר אקדמי‪.‬‬
‫המפגש עם הפיזיקאים מרחיב את מגוון אפשרויות התעסוקה בעתיד אליו‬
‫נחשפים התלמידים‪.‬‬
‫מספר התלמידים שלומדים‬
‫פיזיקה גדל משמעותית בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ציוני הבגרות‬
‫בפיזיקה בירוחם גבוהים‬
‫מהממוצע הארצי ולדברי‬
‫יש‬
‫והתלמידים‬
‫המורים‬
‫לחונכות של הקמ"ג חלק‬
‫משמעותי בהצלחה‪ .‬חלק‬
‫מהבוגרים כבר לומדים‬
‫לימודים אקדמאים במסגרת‬
‫העתודה או אחרי הצבא‪ .‬לימודי‬
‫המדעים המשולבים בחונכות‬
‫הצמודה מאפשרים שוויון‬
‫ללימודים‬
‫הזדמנויות‬
‫מתקדמים ותעסוקה בעתיד גם‬
‫לתלמידים הבאים מבתים ללא‬
‫רקע אקדמי ויכולת עזרה‬
‫משמעותית בלימודי המדעים‪.‬‬
‫‪ Like‬למתנדבים‬
‫אנו גאים בעובדינו ומברכים על‬
‫שיתוף הפעולה המעולה עם‬
‫הקהילה הסובבת אותנו‪.‬‬
‫תמונות מטקס פרסי אומ“ץ‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪49‬‬
‫מרוץ הלפיד‬
‫בלב ליבו של אחד המקומות הכי שמורים במדינת ישראל פועל בית ספר תיכון‪ ,‬כבר יותר‬
‫מ – ‪ 50‬שנה‪ ,‬בית ספר עתיד – קמ"ג‪ .‬לעובדי הקמ"ג נראה הדבר טבעי‪ ,‬הנערים הלומדים‬
‫בבית הספר הם חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי שלנו‪ .‬הם נמצאים אתנו בחדר האוכל‪,‬‬
‫בחנות המכר ואף באירועים וטקסים שונים‪.‬‬
‫בית‪-‬הספר עתיד קמ"ג הינו ייחודי ומיוחד‪ ,‬הוא אינו רק מוסד לימודי אלא גם מסגרת‬
‫חינוכית ומפעל ציוני‪ .‬שיתוף הפעולה המלא והמצוין בין אנשי הקמ"ג‪ ,‬צוות בית הספר‪,‬‬
‫רשת עתיד אשר מפעילה ומנהלת את המקום‪ ,‬חיל החימוש‪ ,‬משרד הכלכלה והורי‬
‫התלמידים כולו נועד לטפח ולפתח את התלמידים‪ .‬אנו גאים בבית הספר‪ ,‬בתלמידים‬
‫ובעובדים‪.‬‬
‫אחד מהאירועים אותו מקיים בית הספר מדי שנה הוא "מרוץ הלפיד"‪ .‬בפרוס חג החנוכה‬
‫יוצאים תלמידי בית‪-‬הספר‪ ,‬בליווי מספר עובדי הקמ"ג‪ ,‬לריצה קצרה‪ ,‬סימלית‪ ,‬אשר‬
‫מסתיימת ברחבת בית הספר בטקס מרגש בו מדליקים נרות חנוכה ואוכלים סופגניות‬
‫כמנהג החג‪ ,‬עובדים מקמ"ג בצוותא עם התלמידים ואנשי סגל בית‪-‬הספר‪.‬‬
‫א‪ .‬חסון‪ ,‬מנהל בית הספר‪ ,‬היטיב לתאר בדבריו את הקשר בין הקמ"ג‬
‫לבין בית‪-‬הספר‪ ,‬כשאמר‪" :‬כמנהל בית‪-‬הספר אני שמח ומתכבד‬
‫לקחת חלק בטקס שהפך למסורת‪ ,‬המביא לידי ביטוי את השותפות‬
‫עם הקמ"ג‪ .‬השותפות באה לידי ביטוי בכל יום ויום בתחומים רבים‬
‫ומגוונים ועל כך אני רוצה להודות לכולכם‪"...‬‬
‫ע‪ .‬שוקרון‪ ,‬מ"מ יו"ר ארגון עובדי הקמ"ג בירך אף הוא בטקס וסיים‬
‫את דבריו בברכה חמה לתלמידים‪ ,‬אשר הטיבה לבטא את רגשות‬
‫כולנו‪ ,‬עובדי הקמ"ג‪" :‬אתם‪ ,‬תלמידי ביס"ת )בית הספר התעשייתי(‪,‬‬
‫זכיתם להשתלב בקמ"ג וללמוד מקצועות נחוצים אשר מעטים‬
‫מבתי הספר בארץ מלמדים‪ .‬אתם "אור" העתיד! כולנו תקווה‬
‫שחממת הקמ"ג‪ ,‬בה אתם לומדים‪ ,‬תאיר לכם את הדרך לעתיד טוב‪,‬‬
‫בטוח ומלא בגבורה אישית של כל אחד ואחד מכם"‪.‬‬
‫חלוקת משלוחי מנות בדימונה‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪50‬‬
‫התנדבות עובדי קמ“ג ב“עלי נגב“‬
‫‪ALEH NEGEV – NAHALAT ERAN | Rehabilitative Village for the Disabled‬‬
‫‪08‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫–‬
‫‪58-035-463-7‬‬
‫‪073-2360525‬‬
‫‪073-23605‬‬
‫‪02‬‬
‫‪8751301‬‬
‫‪331‬‬
‫‪M.A. Merhavim, P.O.B 331 Ofakim 8751301 | R.I.: 58-035-463-7‬‬
‫‪T. 073-2360502 F.073-2360525 | [email protected]‬‬
‫מכתבה של ז‘קלין‪ ,‬מתנדבת ’מכורה‘ בעלי נגב‬
‫בתאריך ‪ 2.2.15‬השתתפנו‪ ,‬מתנדבי הקמ"ג ב"עלה נגב"‪ ,‬ביום עיון שנערך במקום‪ .‬יום העיון היה מצוין וחשוב עבורנו ממספר סיבות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬נפגשנו עם מתנדבים נוספים ‪ -‬אנשים מצה"ל‪ ,‬בנות תנועת "בני‪-‬עקיבא"‪ ,‬גימלאים ואזרחים טובים נוספים‪ .‬נפגשנו עם אמא אשר‬
‫לה שתי בנות עם צרכים מיוחדים שסיפרה את סיפור חייהן של בנותיה מיום היוולדן‪ .‬הבנות‪ ,‬היום בגילאי ‪ 30‬ו‪ .32-‬אחת הבנות‪ ,‬יעל‪ ,‬היא‬
‫דיירת בכפר ומטופלת על ידינו‪ ,‬מתנדבי הקמ"ג‪ ,‬בבריכה הטיפולית‪.‬‬
‫דבר חשוב נוסף שקיבלנו ביום זה הוא כלים לעבודה עם המטופלים‪ ,‬זאת בפגישה עם פסיכולוג הכפר ועם העובדת הסוציאלית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מנהלת הכפר סיפרה מעט על התנהלות המקום‪.‬‬
‫האירוח בכפר ביום העיון היה מחבק וחם‪ .‬אחת המתנדבות‪ ,‬בשיתוף עם המתנדבות מ"בני‪-‬עקיבא"‪ ,‬בישלה ארוחת צהריים לכל‬
‫המשתתפי ביום העיון‪.‬‬
‫ז‘קלין‬
‫ברצוננו להודות למנהל הקמ"ג אשר אישר השתתפותנו ביום זה‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪51‬‬
‫ד“ר ב‪ .‬קרפ‬
‫יוצרים בקמ“ג‪:‬‬
‫ציור‪ ,‬פיסול וצילום‬
‫על אמנות‬
‫במדור זה מובאות יצירות של‬
‫עובדי הקמ"ג שנענו לקול קורא לפרסם אחת‬
‫מעבודותיהם בעיתון‪ .‬בגיליון זה התמקדנו בציור‪,‬‬
‫בפיסול ובצילום ובחרנו יצירה אחת של כל עובד‪ .‬אנו‬
‫משוכנעים שבקרב העובדים ישנם יוצרים רבים‬
‫נוספים שישמחו לחלוק עם חבריהם את יצירותיהם‬
‫בגיליונות הבאים‪.‬‬
‫רבים מתחבטים בשאלה 'מהי יצירת אומנות?'‪ .‬אכן‬
‫להכנסת יצירה לקטגוריה של 'אומנות' ישנם‬
‫קריטריונים שונים‪ .‬החל מעצם היותה 'יצירה' וכלה‬
‫בהיותה 'מקורית'‪ .‬נציע כאן אחת הגישות לסיווג‬
‫יצירה כ'אומנותית'‪ ,‬גישה שמקורה בבצלאל בן חורי‪,‬‬
‫על שמו נקרא בית ספר הראשון לאומנות בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫על מנת להבין מהי אומנותו של בצלאל יש להתמקד‬
‫בפעולה אותה היא היתה צריכה להשיג‪ .‬ולשם כך‬
‫נתבונן ביומיום השוחק אותנו‪ .‬מהי 'שחיקה' זו? אדם‬
‫ההולך במדבר בסביבה טרשית ממקד את המבט‬
‫שלו על המקום בו עליו לדרוך ואולי מספר צעדים‬
‫בודדים קדימה‪ .‬אחרת ייפול‪ .‬מה יקרה אם לא ירים‬
‫את הראש? ימצא את עצמו על סף תהום‪ ,‬אם יצליח‬
‫לזהות אותו בזמן‪ .‬כך האדם ביומיום מתבונן על‬
‫המהלכים המיידיים אותם עליו לעשות היום ומחר‪.‬‬
‫אך אם לא יתבונן שנה קדימה‪ ,‬או אפילו עשר‪ ,‬ימצא‬
‫את עצמו על סף תהום‪.‬‬
‫א‪ .‬רודניק‬
‫ר‪ .‬ורדי קמחי‬
‫י‪ .‬קליסקי‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪52‬‬
‫נ‪ .‬חייקין‬
‫ע‪ .‬דקלו‬
‫מ‪ .‬עזריאל‬
‫זו היתה אחת המשימות של בצלאל‬
‫להכין יצירה מחומר שכל המתבונן‬
‫בה יצא מהיומיום שלו‪ .‬ירגיש שיש לו‬
‫עתיד‪ ,‬ואם לא לו‪ ,‬לילדיו‪ .‬המתבונן‬
‫יחוש שהוא חלק מחברה גדולה בה‬
‫תלוי קיומו וקיום ילדיו‪ .‬זוהי‬
‫'התרוממות רוח'‪ .‬התבוננות ביצירה‬
‫זו משולה לאדם ההולך במדבר‬
‫אשר כל מספר צעדים מרים את‬
‫הראש ומתבונן שלושה קילומטרים‬
‫קדימה‪ .‬מבט המאפשר לו לכונן את‬
‫כיוון הליכתו‪ ,‬ולא רק להימנע‬
‫מנפילה לבור‪.‬‬
‫ז‪ .‬ארזי‬
‫ולא בכדי בצלאל ידע להכין יצירה כזו‪ .‬הוא הרי היה 'חכם לב'‪' .‬חכם' כי ידע מה מוביל למה‪ ,‬ו'חכם לב' כי חכמה זו היתה מיושבת על ליבו וכלל לא נצרך‬
‫להלחם איתו על 'שרירות ליבו'‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪53‬‬
‫מ‪ .‬פנקס‬
‫ש‪ .‬חרוש‬
‫א‪ .‬באשטקאר‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪54‬‬
‫א‪ .‬אלגרבלי‪ ,‬ר‪ .‬נוימן‬
‫יומנו של גמלאי‪ ,‬אפרים זיו‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫שמי אפרים זיו‪ ,‬ובטח רבים מכם שמעו עלי‪ ,‬אני נשוי לנורית‪ ,‬אב ל‪ 3-‬ילדים וסבא ל‪ 8-‬נכדים מקסימים‪.‬‬
‫בקמ"ג עבדתי בתחום החשמל ואף ניהלתי מחלקת חשמל במעבדות‪ .‬וכמו כולם‪ ,‬אחרי מילוי שלל תפקידים בחצר הקמ"ג גם זמני‬
‫הגיע לצאת לגמלאות ובשנת ‪ 2004‬אחרי ‪ 38.5‬שנות עבודה יצאתי לגמלאות‪-‬מבחירה‪.‬‬
‫כולם חושבים שלצאת לגמלאות אחרי כ"כ הרבה שנות עבודה ילוו במנוחה‪ ,‬אך אצלי המושג מנוחה אינו קיים‪ ,‬גם אחרי הרבה שנות‬
‫עבודה‪ ,‬חיי היום יום שלי מליאי תעסוקה‪.‬‬
‫היום שלי מתחיל בשעה ‪ 7‬בבוקר עם נכדיי בפיזור בגנים ובבתי הספר שברחבי העיר‪ .‬במשך היום אני מתנדב במספר מקומות‪ ,‬אחד‬
‫מהם הוא היכל המשפט בבאר‪-‬שבע בו אני מתנדב בלשכה אשר מסייעת לאזרחים במילוי טפסים משפטיים ומכוון אותם בהמשך‬
‫בתהליכי המשפט‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬אני מלווה בבית‪-‬אבות אדם מבוגר שעבר אירוע מוחי‪ ,‬עוזר לו ללכת‪ ,‬יוצא עימו לטיול ומשלים לו‬
‫בנושאים שבית‪-‬האבות אינו מספק לאדם‪.‬‬
‫עיסוק מהנה נוסף הוא תחום ההעשרה‪ .‬מאז פרישתי אני לומד בבית ספר לגמלאים "תרשיש" שבמכללת קיי‪ ,‬ומדי שנה אני בוחר‬
‫מחדש איזה תחום אלמד‪ .‬השנה אני לומד תנ"ך מפי המורה הדגול דוד אוחנה‪ .‬עיסוק מהנה נוסף ב"תרשיש" הוא ארגון‬
‫"פרלמנתרשיש" אותו אני מקיים זה ‪ 10‬שנים יחד עם שני ידידים נכבדים – בוגרי הקמ"ג גם הם‪ ,‬חנוך גלברג ושמוליק ליטמנוביץ'‪.‬‬
‫הפרלמנט הינו מסגרת נפרדת מהלימודים‪ ,‬בה אנו מזמינים אחת לשבוע מרצים‪ ,‬מהם אנו מבקשים לנדב לנו הרצאה בתחום בו הם‬
‫עוסקים‪ ,‬ולשמחתנו אנו רווים נחת מעמלנו‪ ,‬והאולם מלא בקהל סקרן שנהנה מההרצאות‪ ,‬ועובדי הקמ"ג וגמלאיה תרמו אף הם‬
‫הרצאות מעניינות‪ .‬כמובן ששלושתנו עושים מלאכתנו בהתנדבות‪ ,‬והעיסוק בליקוט מתנדבים מצריך השקעה אותה אנו עושים‬
‫בעונג‪.‬‬
‫האזנה למוזיקה מעניקה טעם לחיים‪ ,‬אך נגינה בתזמורת מעצימה את הטעם‪ .‬אני נגן קלרינט בתזמורת כלי הנשיפה על שם ניסים‬
‫אלשיך בקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע‪ .‬התזמורת מונה כ‪ 70 -‬נגנים שמתקבצים לחזרות אחת לשבוע‪ .‬התזמורת מקיימת‬
‫קונצרטים בעיר ומחוצה לה והשתתפה בחודש זה בתחרות תזמורות כלי נשיפה שהתקיימה בפראג‪ ,‬שם זכינו למקום שני המכובד‪.‬‬
‫עיסוק מהנה נוסף הוא כתיבת סיפורים ומאמרים לביטאון הגמלאים ולביטאון "תרשיתון" של "תרשיש"‪ .‬כמובן שמפגשים עם חברים‬
‫טובים אם בבית ואם בבית קפה הם בילוי חובה לכל‪ .‬אני גם עוסק בפתרון תשבצי היגיון ביחד עם חברים‪ .‬מי שחפץ להיכנס לעולם‬
‫מופלא זה עליו להירשם לחוג שמקיים במועדון חברינו גד בריל‪ .‬בין היתר אני פעיל גם בוועד הבניין מזה כ‪ 12-‬שנה‪ .‬אם זה לא‬
‫מספיק אז בין ניגון לפיזור ובין התנדבות לכתיבה בביטאון אני גם כותב תשחצים‪ .‬ואחרי יום כזה ‪ ,‬אני מגיע הביתה עם תחושת סיפוק‬
‫ועשייה לחברה ‪.‬‬
‫קצת על הקמ"ג ‪ ...‬הקמ"ג בשבילי היא בית חם‪ ,‬אוהב‪ ,‬מפנק ומלטף‪ ,‬מקום בעל‬
‫עשייה עצומה למען המדינה‪ .‬בקיצור הקמ"ג היא משפחה אחת גדולה‪ .‬גם היום‬
‫אחרי ‪ 11‬שנים שאני מחוץ לקמ"ג אני מלא גאווה על היותי פנסיונר של מקום כה‬
‫חשוב ומשתדל לשמור על הקשר עם הקמ"ג ע"י פעילות באתר האינטרנט של‬
‫גמלאי הקמ"ג‪ ,‬כותב שם שיר או מאמר ושותף פעיל בשיח הציבורי שם‪ .‬אני מבקש‬
‫להביע הערכה להנהלת קמ"ג שאינה שוכחת את גמלאיה ומשקיעה בהם‪ ,‬כפי‬
‫שהשקיעה בהם בהיותם עובדיה‪ .‬ומאחל לכלל גמלאי הקמ"ג בהווה ובעתיד‬
‫ששיגרת חייהם תהיה מלאה בעשייה כפי ששלי מלאת פעילות ואין לי רגע דל ‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫חברכם‪ ,‬אפרים זיו‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪55‬‬
‫י‪ .‬לוי‪ ,‬ר‪ .‬ברוך‬
‫אחזקה תלוית‪-‬מצב תפסה תנופה‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫אחת השיטות המתקדמות בתחזוקת ציוד ומתקנים‪ ,‬שתפסה תאוצה‬
‫בשנים האחרונות היא ’אחזקה תלוית מצב‘ או ’אחזקה חזויה‘ )‪-tenacne‬‬
‫‪.CBM (Condition-Based Main‬שיטה זו מושתתת על כך שפעולת‬
‫אחזקה יזומה תתבצע בהתאם לנחיצותה ועוד קודם התרחשות תקלה‬
‫אפשרית‪ .‬אחזקה חזויה מאפשרת גילוי התפתחות של תקלות‪ ,‬כשלים או‬
‫מצבי תחזוקה לא תקינים במטרה לתקנם מבעוד מועד ובזמן מתאים‪.‬‬
‫אחזקה תלוית מצב מאפשרת תכנון ותעדוף טיפולים ופעולות אחזקה‪,‬‬
‫החוסכות משאבים ומונעות כשלים והשבתות מיותרים‪.‬‬
‫מלכודת קיטור‬
‫אז כיצד עוברים לשיטה מתקדמת זו של אחזקה? לכך‪ ,‬שלושה ערוצי‬
‫פעילות‪ :‬ניטור רעידות‪ ,‬תרמוגרפיה ושיטות אולטראסוניות‪.‬‬
‫בתחום ניטור רעידות קיים מגוון של פעילויות והעיקריות שבהן – ניתוח‬
‫תדירות ורמת הרעידות המירבית במכונה וקביעה על ערך התואם לתקן‬
‫‪ ,ISO-10816‬בחינת מגמות לאורך זמן‪ ,‬איתור מקור הרעידות וקבלת‬
‫החלטה לביצוע עבודת אחזקה בהתאם‪ .‬תהליך ניטור מקצועי המיושם‬
‫תקופתית‪ ,‬יבטיח חיסכון משמעותי במרכיב האחזקה וישפר מאוד את‬
‫זמינות המתקנים הסובבים‪.‬‬
‫תחום התרמוגרפיה )התמונות משמאל מציגות ארבע תוצאות של מדידות(‬
‫מבוסס על קליטת קרינה תרמית )‪ IR (Infra-Red‬הנפלטת מגופים‬
‫תרמית שבה הצבע מייצג תחומי טמפרטורה‪ .‬שיטה זו יעילה‬
‫ובניית תמונה‬
‫‪33‬‬
‫מאוד למטרות הבאות‪ ,‬בחינת איכות בידוד מעטפות לדודי קיטור‪ ,‬צנרת‬
‫ושסתומי קיטור כמו גם נוזלים שונים ודליפות גז והפסדי אנרגיה בצנרת‪.‬‬
‫ניתן לעשות שימוש יעיל בשיטה זו גם לתנורים ואף למכונות סובבות‪.‬‬
‫התחום האולטראסוני מבוסס על טכנולוגיית גלי קול הנקלטים מהמערכת‬
‫הנמדדת וניתוח הנתונים לקביעת המצב התחזוקתי של הציוד‪ .‬שיטה זו‬
‫מרחיבה את מגוון המערכות שבהם ניתן לבצע תחזוקה תלוית מצב‪ ,‬דבר‬
‫שלא ניתן לביצוע בשיטות הקודמות‪ .‬דוגמאות לכך‪ :‬חיכוך‪ ,‬יינון חשמלי‬
‫ומערבולות‪ .‬גלי הקול הם חד‪-‬כיווניים‪ ,‬ממוקדים ולכן קל לזהותם ויעילותם‬
‫גבוהה גם בסביבה רועשת ובעייתית‪ .‬לשיטה זו רגישות גבוהה ומכאן‬
‫יעילותה הגבוהה כבר בשלבים המוקדמים של התפתחות התקלה‪.‬‬
‫אנו אימצנו והטמענו שיטות אלו בקמ“ג במהלך השנים האחרונות‬
‫והתוצאות לא איחרו להגיע‪ .‬ברור שכניסה לתחום זה מחייבת השקעות‬
‫בתשתית ובידע מקצועי‪ .‬ההחזר הכספי לכך הוא מיידי‪ ,‬הן בתחזוקה והן‬
‫בזמינות ויעילות המתקנים‪ .‬בתחום האנרגיה‪ ,‬נחסכו מאות אלפי שקלים‬
‫בשנה‪.‬‬
‫ומההיבט האישי מקצועי‪ ,‬עבודה בטכנולוגיות מתקדמות מאוד מאתגרת‬
‫מהבחינות המקצועית והניהולית ‪ -‬והשכר בצידה‪ ,‬לכולנו‪.‬‬
‫חשיפת חום בדופן דוד קיטור‬
‫חשיפת חום במעטפת דוד קיטור‬
‫מחליף חום‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪56‬‬
‫ע‪ .‬שוקרון ‪ ,‬תמונות באדיבות ל‪ .‬בויום‬
‫קמ"ג ספורטיבית‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫מסע אופניים בנופי הצפון‬
‫‪33‬‬
‫"במחצית הראשונה ראינו את חלוצינו נעים לעבר שער היריב כאשר הגנתה המלוכדת של הקבוצה היריבה מנעה הבקעת שערים"‪ .‬כך‪ ,‬מתואר‬
‫משחק כדורגל בין נבחרת הקמ"ג לחרסה באר שבע‪ ,‬שנערך ב ‪ 1968‬במסגרת אירועי ‪ 20‬שנה לליגה למקומות עבודה‪.‬‬
‫כיום הקמ"ג משתתפת באופן פעיל בליגה למקומות עבודה בתשעה ענפי ספורט )אותם מרכז א‪.‬אבוקסיס(‪ :‬קט‪-‬רגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬אופניים‪ ,‬שחייה‪,‬‬
‫טניס‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬סקווש‪ ,‬באולינג וריצה ‪.‬‬
‫ברוח הדברים של ‪ 1968‬היינו ודאי אומרים כאן ”בחורינו המצוינים )ובחורותינו( עמלים ללא הרף להשגת ניצחונות לתפארת הקמ"ג"‪ ,‬ואכן בכל‬
‫הענפים קבוצות הקמ"ג משיגות תוצאות יפות מאוד‪.‬‬
‫ל‪ .‬בויום וה‪ .‬סויסה ב“אפיק ישראל“‬
‫קבוצת הקמ“ג באופניים‬
‫אופניים – לאחר שלוש תחרויות שהתקיימו בבארי מובילה קבוצת הקמ"ג את הליגה עם סיכוי גדול לזכות באליפות‪ .‬נציין כאן ששניים מרוכבי‬
‫נבחרת הקמ"ג )ל‪ .‬בויום וה‪ .‬סויסה( השתתפו בתחרות "אפיק ישראל"‪ .‬מדובר בתחרות אופני שטח תלת יומית שבמהלכה נדרשים הרוכבים‬
‫לעבור כזוג ‪ 100‬ק"מ וכ ‪ 2‬ק"מ טיפוס ביום‪ .‬את ההתאוששות בין הרכיבות עושים המשתתפים בשטח כולל לינה באוהלים‪ ,‬רק מתיאור התחרות‬
‫הזענו‪ ...‬תוצאות בולטות בליגת האופניים‪ :‬ל‪ .‬בויום – מקום שלישי לגילאי ‪ 39-30‬בספורטיאדה אילת )נוב' ‪ . (2014‬ה‪ .‬סויסה – סיים ב ‪ 2‬מתוך ‪3‬‬
‫תחרויות שהתקיימו במקום הראשון כללי‪.‬‬
‫יותר ויותר אנשים מתחברים לרכיבה על אופניים‪ ,‬מכל שכבות הציבור‪ .‬גם מנהל הקמ"ג חובב רכיבה‪ .‬בינואר ‪ 2015‬הזמין מנהל הקמ"ג עובדים‬
‫לטיול אופניים של יום שישי בבוקר באזור מגוריו )התמונה בראש העמוד(‪ .‬הטיול כלל ארוחות ביתיות לפני ואחרי המסע‪ .‬הטיול ערך כ‪ 3-‬שעות‪,‬‬
‫בנוף קסום‪ ,‬שכלל אתרי מורשת ומקבצי רקפות‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪57‬‬
‫טניס – כעת אמצע העונה‪ ,‬הסתיימו משחקי הליגה ומתחילים משחקי‬
‫הפלייאוף כשקמ"ג א' ממוקמת במקום הראשון‪ ,‬גם קבוצת קמ"ג ב'‬
‫ממוקמת בפלייאוף העליון‪.‬‬
‫סקווש – קבוצת הסקווש מונה ‪ 6‬שחקנים וכהרגלה מובילה את הליגה‪,‬‬
‫השנה צפוי להתקיים טורניר פנימי לטובת צירוף שחקנים חדשים‪.‬‬
‫כדור–סל – לאחר הסיבוב השני קבוצת הקמ"ג נמצאת במקום הראשון‬
‫עם ‪ 2‬הפסדים בלבד‪ ,‬במשחק העונה שנערך לאחרונה מול נבחרת‬
‫חברת החשמל ניצחה הקמ"ג בהפרש של ‪ 8‬נק'‪ ,‬שחקנים צעירים‬
‫שהצטרפו הכניסו רוח חדשה והתלהבות רבה‪.‬‬
‫קט–רגל – בעקבות רענון השורות והכנסת שחקנים צעירים חדשים‬
‫קבוצת הקמ"ג מובילה את טבלת ליגת העל לאחר ניצחונות מרשימים‬
‫על טובי הנבחרת כמו נבחרת הדואר ונבחרת ברום‪.‬‬
‫שחייה – קבוצת השחייה של הקמ"ג משתתפת בליגה זו השנה הרביעית‪,‬‬
‫הקבוצה מתאמנת חמישה אימונים בשבוע ומגיעה בעקבות זאת‬
‫להישגים‪ .‬בשנת ‪ 2014-2013‬זכתה הקבוצה במקום ראשון גברים ושני‬
‫כללי‪ ,‬את תוצאת השנה ‪ 81:29‬ב – ‪ 50‬מ' חתירה לגילאי ‪ 49-45‬קבע‬
‫אשל סלומון‪ .‬כשחיין המצטיין לשנת ‪ 2014-2013‬נבחר ס‪ .‬בן שטרית‬
‫לאחר שבתואר כבר זכו ר‪ .‬איפרגן ‪ ,‬ח‪ .‬פנקס וג‪ .‬וידנפלד‪.‬‬
‫קבוצת סקווש‬
‫לקבוצת ‪ 2015-2014‬נרשמו ‪ 15‬שחיינים ושחיינית אחת‪ ,‬נאחל להם‬
‫הצלחה רבה השנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬וול ‪ -‬ראש קבוצת השחייה זכה במקום הראשון באליפות ישראל‬
‫לגילאים ‪.54-50‬‬
‫ריצה – ענף חדש בליגה למקומות עבודה באזור‪ .‬מידי יום שני מתכנסים‬
‫משתתפי הליגה לאימון משותף עם מאמנת מקצועית‪ .‬עובדי הקמ"ג הם‬
‫כנראה תלמידים טובים וכרגע נבחרתנו נמצאת במקום השלישי ועוד‬
‫היד )רגל( נטויה‪ ,‬מ‪ .‬לוי נמצא בשלב זה במקום הראשון בליגה לגילאי‬
‫‪ 49-40‬ואחריו בפער קטן משה משאש‪ .‬הספורט לא נעצר בליגה‪ .‬הוא‬
‫מגיע ממש עד לגדרות הקמ"ג‪ ,‬זה כבר כמה חודשים שמספר עובדים‬
‫מתכנס פעם פעמיים בשבוע לריצה סביב הגדר ההיקפית של הקמ"ג‪,‬‬
‫מגיעים לפני יום העבודה‪ ,‬רצים‪ ,‬מתקלחים ומגיעים אנרגטיים ליום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫באולינג ‪ -‬קבוצת הבאולינג של הקמ“ג הממוקמת בליגה הלאומית‬
‫זכתה במקום השני בגמר הגביע לשנת ‪ .2014-2015‬את הקבוצה‪,‬‬
‫המונה שמונה שחקנים‪ ,‬מנהל ח‪ .‬אלוש‪ .‬השחקנים משקיעים מזמנם‬
‫באימונים‪ ,‬למרות זאת כל השחקנים נותנים את הנשמה והתוצאות‬
‫מדברות בעד עצמן‪ .‬הזכיה במקום השני המכובד‪ .‬כעת‪ ,‬לקראת סוף‬
‫העונה הקבוצה ממוקמת במקום השלישי בפלי‪-‬אוף ואנו מקווים כי גם‬
‫כאן נסיים בהישג מכובד‪ .‬זו ההזדמנות להודות לשחקן הקבוצה ד‪.‬‬
‫חי‪-‬דוד אשר נפרד השנה מהקבוצה ולהודות לו על שנים רבות של‬
‫פעילות‪.‬‬
‫קבוצת שחייה‬
‫נבחרת טניס שולחן‬
‫ולסיום אנקדוטה‪ :‬הידעתם שפעם הייתה לקמ"ג קבוצת ‪ ....‬אגרוף?‬
‫נבחרת הבאולינג‬
‫ד‪ .‬נוימן בפעולה‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪58‬‬
‫תחרות הפתיחה‪ ,‬קבוצת הריצה‬
‫נבחרת קטרגל‬
‫נבחרת הכדורסל‬
‫קבוצת קטרגל‬
‫‪33‬‬
‫רצים בחצרים‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪59‬‬
‫ניהול‬
‫”פרדוקס ההתיעלות“‬
‫"פרדוקס ההתייעלות" ) ‪ (Paradox Efficieney‬דן בשאלה הבאה‪ :‬בכל‬
‫ארגון‪ ,‬קיים בצורה זו או אחרת‪ ,‬פער משמעותי ביחס שבין התפוקות‬
‫והמשאבים בפועל ובין הערכים האופטימאליים‪ ,‬מה שמוגדר "פער‬
‫ההתייעלות")‪ .(2)(Gap Efficieney‬לפער זה‪ ,‬לעיתים משמעות כספית‬
‫וארגונית גבוהה‪ .‬מנהלים יודעים להעריך את הפער ומודעים לו ובכל זאת‬
‫מתעלמים‪ ,‬מדחיקים‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף מתנגדים לפעילות מתקנת! מה‬
‫הגורמים וכיצד מתמודדים ביעילות בתופעה זו?‬
‫חסמים ודרכי התמודדות‬
‫ד“ר נ‪ .‬פנחס‬
‫אנליטית‬
‫נושא זה נדון בהרחבה‪ ,‬תוך מתן דגש למהות‪,‬‬
‫לכימיהוהמדעית‬
‫היחידההמקצועית‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬בספרות‬
‫למניעים ולפתרונות האפשריים‪ .‬ברור שיש להבחין כבר בראשית הדברים‪,‬‬
‫בין סוגי ומאפייני הארגונים‪ ,‬אם ממשלתיים‪ ,‬ציבוריים או ארגונים פרטיים‪,‬‬
‫שכל מטרתם הוא רווח‪ .‬נתמקד כאן ומטבע הדברים‪ ,‬בגופים מוסדיים‬
‫ממשלתיים כשלנו‪ ,‬נציג את החסמים המרכזיים ואת העקרונות שראוי לפעול‬
‫על פיהם‪.‬‬
‫מוצגת כאן בפניכם סוגיה מרתקת‪,‬‬
‫המכונה "פרדוקס ההתייעלות"‪.‬‬
‫התייעלות חשובה ואף לעיתים‬
‫חיונית‪ ,‬ולמרות זאת ישנם מקבלי‬
‫החלטות שמתעלמים‪ ,‬מתנגדים‬
‫ולעיתים לא נעתרים "לקטוף פרי‬
‫בשל"? הדברים הוצגו בהרחבה‬
‫בכנס ‪ EEEI‬בשנת ‪ (1) 2012‬וכאן‬
‫היא מוצגת בתמציתיות‪.‬‬
‫‪3333‬‬
‫חלוקת תעודות‪33‬ותגמול בתחום התייעלות‪,‬‬
‫לקבוצות עובדים שהגיעו להישגים‬
‫משמעותיים ומוכחים בתחום האנרגיה‬
‫והתהליכים‬
‫)‪Natnan Pinhas "A new approach to efficient (1‬‬
‫‪energy systems as a key component of the‬‬
‫‪global organizations management", 2012‬‬
‫‪IEEE 27 th Convention‬‬
‫)‪Stephen J. DeCanio "The efficiency paradox: (2‬‬
‫‪bureaucratic and organizational barriers to‬‬
‫‪profitable energy-savung investments",‬‬
‫‪Energy Policy,,Vol. 26 Issue 5, April 1998,‬‬
‫‪Pages 441-454‬‬
‫)‪" (3‬התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית"‪ ,‬צמצום‬
‫בצריכת החשמל ‪ ,2020-2010‬משרד התשתיות הלאומיות‪,‬‬
‫יולי ‪2010‬‬
‫קיימות חמש קטגוריות של חסמים‪ :‬חוסר מודעות ומדיניות ארגונית‪ ,‬חוסר‬
‫במידע ובידע‪" ,‬טיעונים" כלכליים פיננסיים‪ ,‬חוסר יכולת להטמיע טכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬התנהגות אישית ותרבות ארגונית‪.‬‬
‫המתודולוגיה וה"מנועים" להתמודדות עם החסמים כוללת את המרכיבים‬
‫הבאים‪ :‬הכרה והבנת החסמים הארגוניים והאישיים‪ ,‬חדשנות ושילוב‬
‫טכנולוגיות חדשות‪ ,‬קבלת החלטות בראייה ארוכת טווח‪ ,‬הפעלת מנגנוני‬
‫תגמול ותחרותיות‪ ,‬חינוך והסברה‪ ,‬הבנת המתחרים )פנים וחוץ ארגוניים(‪,‬‬
‫ניתוח האופטימום ארוך הטווח מול האופטימום המקומי וקצר הטווח וקבלת‬
‫החלטות בהתאם‪ .‬תקצר היריעה לפרט ולהרחיב כאן‪ .‬נסתפק רק בכותרות‬
‫ובעיקי הדברים שהוצגו‪.‬‬
‫ידוע הוא‪ ,‬כי לעיתים על בסיס משברים‪ ,‬קל יותר לפעול ולנקוט בפעילות‬
‫קשה וכואבת‪ .‬לא כך הדבר בפעולות המוכוונת להתייעלות‪ .‬אם נמתין‬
‫למשבר‪ ,‬יהייה זה מאוחר מדי‪ ,‬זה יכול אולי לתת מענה למקרים קיצוניים‪,‬‬
‫כתגובה למחדל מתמשך או למניעת הפסקת קיומו של ארגון‪ .‬ניהול נכון הוא‬
‫שילוב מובנה ומלא של פעילויות שמהותן התייעלות‪ ,‬בתוך תוכנית העבודה‬
‫השוטפת‪ .‬מחוייבות ההנהלה היא קריטית לעניין‪ .‬ניתן לכאורה ליישמה‬
‫בהנחיות מחייבות וגורפות "מלמעלה"‪ ,‬אך הרצוי ביותר הוא‪ ,‬ביצוע פעילויות‬
‫רבות‪ ,‬רציפות ומתמשכות בארגון‪ ,‬תוך שכנוע ועידוד מנהלים‪ ,‬איתור‬
‫האדישים והמתנגדים ומציאת הדרך הנכונה לשלבם‪ ,‬וכל זאת בעידוד‬
‫ובהנחיית ההנהלה הבכירה‪.‬‬
‫הטמעת ההתייעלות בארגון‪ ,‬נעוצה ראשית בקיומה של תוכנית ייעודית לכך‬
‫ובראייה ארוכת טווח‪ ,‬צוות מקצועי מלווה וניהול מרכזי ולבסוף הקצאת‬
‫המשאבים כנדרש‪ .‬כל פרויקט פוטנציאלי‪ ,‬ייבחן מול קריטריונים שהארגון‬
‫בוחר לעצמו‪ .‬דוגמאות לכך‪ :‬תאימות ליעדים הארגוניים‪ ,‬החזר ההשקעה‪,‬‬
‫שיקולי בטיחות ואיכות‪ ,‬ישימות ויכולת מדידה‪ .‬שנית‪ ,‬מימון הפעילות והקמת‬
‫קרן מתאימה שתזין ותתניע פרויקטים ובמקביל גם תוזן חזרה מפירות‬
‫ההתייעלות‪ .‬דוגמה לכך היא‪ ,‬הקמת הקרן הלאומית בסך של כ‪ -200 -‬מיליון‬
‫ש"ח ע"י משרד התשתיות הלאומיות)‪ ,(3‬המסייעת בתחום ההתייעלות‬
‫האנרגטית לארגונים מוסדיים ולפרטיים‪.‬‬
‫וכמה טיפים להעלאת סיכויי ההצלחה ‪ -‬הסברה והעלאת מודעות בקרב‬
‫העובדים‪ ,‬התנעת מספר רב של פרויקטים קטנים כגורם המשפר את‬
‫התרבות הארגונית‪ ,‬תיעדוף‪ ,‬מדידה‪ ,‬איתור מנהלים משתפי הפעולה‪ ,‬עידודם‬
‫והצגת ההצלחות כגורם מעודד ויצירת תחרות חיובית‪.‬‬
‫פעילות בתחום זה קיימת בקמ"ג מזה שנים ובמשנה מרץ בשנים האחרונות‪.‬‬
‫כבכל ארגון‪ ,‬גם אנו חווינו את הקשיים‪ ,‬אך התגברנו עליהם‪ ,‬בעיקר עקב‬
‫מודעות ומחייבות ההנהלה הבכירה‪ ,‬התלהבות העובדים בשטח והירתמות‬
‫של מרבית המנהלים‪ .‬גורם מכריע הוא המנוע התקציבי‪ ,‬שעודד ונתן את‬
‫ה"חמצן" לנושא ובמקביל גם מתן התגמול לעושים במלאכה )תמונה מימין(‪.‬‬
‫התוצאות ברורות‪ -‬הושגה התייעלות שבאה לידי ביטוי במיליוני ‪ .₪‬והישג‬
‫החשוב מכל‪ ,‬יצירת התלהבות‪ ,‬שיח ושיפור התרבות הארגונית בנושא‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪60‬‬
‫א‪ .‬מיטלר‬
‫סקר שביעות רצון‪-‬גליון ”פי‪-‬האטום“‬
‫ראש השנה תשע“ה‬
‫ד"ר אייל עליש‪ ,‬היחידה לכימיה אנליטית‬
‫ביטאון הקמ“ג ראה אור לראשונה בפברואר ‪ .1967‬הגליון הראשון הכיל ‪15‬‬
‫עמודים של כתבות ותמונות‪ ,‬בשחור לבן כמובן‪ ,‬מהווי הקמ"ג‪ .‬חברי המערכת‬
‫כתבו בגליון כי ”בטאון זה הינו דו‪-‬ירחון‪ ,‬שמגמתו לשמש כלי לעובדים בקמ"ג"‪.‬‬
‫העובדים נקראו לכתוב לבטאון‪" :‬כל עובד מוזמן בזאת להציע הצעות לגבי‬
‫תפקידו‪ ,‬צורתו‪ ,‬תדירות הופעתו וכל עצה טובה לשיפור רמתו של הבטאון‬
‫ויעילותו"‪.‬‬
‫במרוצת השנים עבר הבטאון גלגולים רבים‪ ,‬שמו השתנה מספר פעמים‪ ,‬חברי‬
‫המערכת התחלפו ואף הצורה החיצונית עברה שינוי והגליונות הפכו להיות‬
‫גדולים יותר וצבעוניים יותר‪.‬‬
‫לפני כשבע שנים נפסק פרסומו של הביטאון‪ .‬איננו יודעים בדיוק את הסיבה לכך‪,‬‬
‫אך כדברי השיר "הימים חולפים‪ ,‬שנה עוברת‪ ,‬אבל המנגינה לעולם נשארת"‬
‫ולפני חצי שנה‪ ,‬בערב ראש השנה תשע"ה‪ ,‬חודשה הוצאת הבטאון‪ .‬לקראת החג‬
‫קיבלו כל עובדי וגימלאי הקמ"ג עותק של "פי‪-‬האטום" המחודש‪ .‬הגליון נשלח גם‬
‫לוועדה לאנרגיה אטומית‪ .‬לארגונים אקדמיים‪ ,‬ציבוריים ותעשייתיים הקשורים‬
‫בדרך כלשהי אלינו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הביטאון הראשון ‪1967 -‬‬
‫לאחר שהשקענו מחשבה ועבודה רבה והמון רצון טוב בקשנו לדעת מה חושבים‬
‫הקוראים‪ .‬האם הכתבות היו מעניינות? האם הפורמט ידידותי? כמה קראו את‬
‫העיתון והאם בכלל יש בו צורך? ואם כן – מה ניתן לשפר? לבקשתנו‪ ,‬נערך סקר‬
‫שביעות רצון המתייחס לגליון הראשון של "פי‪-‬האטום" המחודש‪ ,‬הסקר שהוא‬
‫אנונימי וזכה להיענות של כ ‪ 20%‬התבצע על ידי חגי פ‪ .‬מאגף משאבי אנוש‪.‬‬
‫להלן הממצאים העיקריים שעלו מן הסקר‪:‬‬
‫‪ 45%‬השיבו כי "קראו את מרבית הכתבות בעיון רב" או "קראו את מרבית הכתבות"‬‫ו‪ 39%-‬עיינו בעיתון באופן חלקי‪.‬‬
‫ לשאלה האם יש לשנות את שם העיתון ענו רוב המשיבים כי אין לשנות את השם‪.‬‬‫ השאלה "האם ראוי להוציא לאור בטאון בקמ"ג" קיבלה ציון גבוה – ‪ 5.28‬מתוך ‪.6‬‬‫המעניין הוא כי גם העובדים אשר ציינו כי עיינו בעיתון בצורה חלקית בלבד השיבו‬
‫באופן דומה‪.‬‬
‫ ‪) 4.7‬שוב‪ ,‬מתוך ‪ (6‬מצאו כי הביטאון מעניין ואף יותר מכך‪ ,‬הביטאון מייצג את הקמ"ג‬‫באופן אמיתי ומכובד‪ .‬במערכת הביטאון קראנו‪ ,‬ניתחנו את כל התוצאות וסימנו‬
‫לעצמנו נקודות לשימור ונקודות לשיפור‪ .‬אנחנו מקווים כי בגליון הנוכחי הצלחנו‬
‫לענות על חלק מן הדברים‪ ,‬מבטיחים להמשיך ולהיות קשובים להצעות‪ ,‬בקשות‬
‫והערות שלכם‪ .‬כמובן שאין לחכות לפרסום סקר‪ .‬כל אחת ואחד יכול לפנות בדוא"ל‬
‫או בטלפון לכל אחד מחברי המערכת‪ ,‬בכל עת‪.‬‬
‫יש נושא אחד שאנו מבקשים להתייחס אליו – שם העיתון‪ .‬למרות שרבים השיבו כי יש‬
‫לשמר את השם‪ ,‬אלו שהשיבו כי יש להחליפו‪ ,‬הביעו דעה נחרצת כנגד‪ .‬זה מוביל‬
‫אותנו למרות זאת‪ ,‬להציג מספר שמות‪ ,‬שהוצעו על‪-‬ידי עובדים בסקר‪ ,‬ונשמח אם‬
‫תתייחסו לשמות אלו כשמות אפשריים‪ ,‬חדשים‪ ,‬לעיתון המתחדש‪ .‬אנו נעבד את‬
‫התוצאות ונקדיש שוב מחשבה‪ ,‬יחד איתכם‪ ,‬בסוגיית שם הביטאון‪.‬‬
‫בין השמות שהוצעו‪ :‬עלי גרעין‪ ,‬קמ“ג שלנו‪ ,‬אטומיום‪ ,‬בין‬
‫מדע לדעת‪ ,‬מחוזות האטום‪.‬‬
‫אנו מודים לכל העובדים שקראו‪ ,‬כתבו‪ ,‬התייחסו ונתנו‬
‫הצעות‪ .‬אנו מאחלים לכולכם חג שמח וכשר‪.‬‬
‫חברי המערכת‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪61‬‬
‫ע‪ .‬כהן‬
‫היום לפני‬
‫הזמן הוא מחצית הראשונה של‬
‫שנת ‪ .1965‬עדיין בניית הקמ"ג‬
‫בשיאה וכבר אפשר להלך בין‬
‫המבנים ולשטוף את העניים‬
‫בעצים שניטעו לא מכבר‪.‬‬
‫שנה‬
‫”אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה“‬
‫קהלת ז‘‪ ,‬י‘‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪62‬‬
‫עבודה המתבצעת בתוך‬
‫המבנים ומחוץ למבנים‪.‬‬
‫בין אם סלילת כבישי‬
‫גישה או מגרשי חנייה‬
‫לאוטובוסים שלא יקופחו‬
‫ובין אם הוספת יחידות‬
‫חדשות ליצירת תמונה‬
‫בבא העת‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪63‬‬
‫האוטובוסים שהסיעו את העוסקים במלאכה למקום‪ ,‬נראים בעינינו היום כמוצרי מוזיאון‬
‫לכל דבר ועניין‪ .‬בעצם הם כן מוצרי מוזיאון‪.‬‬
‫מי היום היה מסכים לעלות לאוטובוס כזה? לא מיזוג‪ ,‬לא חימום‪ ,‬מנוע מקרטע‪ .‬רדיו?‬
‫חלומות באספמיה‪.‬‬
‫ובכן זאת החבר'ה התייצבו לעבודה בחרדת קודש ואין‬
‫זה משנה חום‪ ,‬קור סופות חול‪ .‬פשוט עבדו ועבדו‬
‫מתוך ידיעה שהנה גם הם שותפים לחזון‪.‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪64‬‬
‫כמה טוב לראות המשכיות‬
‫של עשייה‪ .‬כאשר החבורה‬
‫המנצחת על העשייה הינם‬
‫דוברי צרפתית‪ ,‬ספרדית‬
‫אנגלית‪ ,‬עברים וערבית‬
‫והמילים בון‪-‬ז'ור‪ ,‬גוד‬
‫מורנינג‪ ,‬סבאח אל‪-‬חיר‪,‬‬
‫בואנוס‪-‬דיאס זה כלל לא‬
‫היה סינית לחבר'ה‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪65‬‬
‫היום לפני‬
‫הזמן הוא מחצית הראשונה של שנת ‪.1975‬‬
‫לאחר שהושקעה עבודה מעבר ליכולת‬
‫נורמאלית‪ ,‬רוב הפרויקטים הונעו וחלקם‬
‫עדיין בשלבי המחקר‪ .‬הקמ"ג קבעה יתד‬
‫במקום והפכה לעובדה בשטח‪ .‬הגיע הזמן‬
‫והתקבצו להם נציגי הסקטורים עם אנשי‬
‫הסתדרות העובדים‪ ,‬לדון על שיפור תנאי‬
‫ההעסקה‪ .‬לאחר דין ודברים והעלאת עשן‬
‫סיגריות ומקטרות נחתם הסכם העבודה‪ .‬כמו‬
‫שאומרים "לא זזו משם עד שיצא עשן לבן"‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שנה‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪66‬‬
‫אנו זוכרים מהגיליון הקודם‬
‫את תוצרי תפארתו של‬
‫"המאסטר שף"‪ ,‬השמועות‬
‫עשו להן כנפיים‪ .‬והנה מגיע‬
‫אלינו ראש הממשלה יצחק‬
‫רבין ולטעום קצת מהפחזניות‬
‫ועוגת המוס‪ .‬ובדרך אגב‬
‫לראות ולהתרשם ובעיקר‬
‫ללמוד על המקום ועל‬
‫האתגרים העומדים בפתח‬
‫הדלת להשבחת הקמ"ג‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪67‬‬
‫למעשה לא רק רבין הגיע אלא גם הסיס והעטלף ועוד אורחים שהפתיעו אותנו‪ .‬כהוכחה שהמקום שוקק חיים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫פי האטום | פסח תשע“ה | ‪68‬‬
‫סוף סוף הגיע הזמן להתפנק ולתת מנוחה לגוף‪ .‬ועם מה מתפנקים ? עם ספר‪ .‬הרי אנו "עם הספר" ולשם כך נפתחה תערוכת‬
‫הספרים בחדר האוכל המיוחד‪ ,‬להרחבה ולהעמקת הדעת‪.‬‬
‫‪4‬‬