ם זקקויות ומאפייני נ בקובץ נתוני יסוד

‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‬
‫הלב פתוח לרווחה‬
‫נזקקויות ומאפיינים‬
‫בקובץ נתוני יסוד‬
‫רשימה ומקרא‬
‫מהדורה ראשונה‬
‫נכון לתשרי התשע"ה ‪ /‬אוקטובר ‪4102‬‬
‫אל‪ :‬המנהלים והמפקחים במשרד והמנהלים של המחלקות לשירותים חברתיים‪,‬‬
‫אני מתכבד להעביר לעיונכם מהדורה מעודכנת של רשימת הנזקקויות ומאפייני הרקע החדשה‪.‬‬
‫הרשימה אושרה ע"י הנהלת המשרד בישיבתה מיום ‪ 11.6.22‬וע"י השר בישיבה מיום ‪.21.8.22‬‬
‫המנכ"ל מינה ביום ‪ 18.9.22‬ועדה מתמדת שתשקוד על יישומה והטמעתה של הרשימה‪.‬‬
‫הכנת רשימה של נזקקויות ושל מאפיינים היא למעשה מיפוי של אוכלוסיות היעד של המשרד ושל‬
‫צורכיהן כפי שאלו מוכרים על‪-‬ידו‪ .‬הרשימה מתווה את גבולות הגזרה של שירותי הרווחה‬
‫שבפיקוח המשרד ומכאן חשיבותה הרבה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬רישום נכון בקובץ נתוני יסוד מסייע בגיבוש‬
‫מדיניות המשרד ובתכנון ההתערבויות בשדה‪ .‬הוא מאפשר מעקב אחר התוצאות של מדיניות‬
‫המשרד ואחר התוצאות של ההתערבויות בקרב הלקוחות‪ .‬מנקודת מבט זו‪ ,‬יש לבחינה מקיפה של‬
‫הרשימה‪ ,‬לראשונה אחרי עשרות שנים‪ ,‬משמעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה‪ .‬הבחינה אכן‬
‫חייבה עבודת מטה קפדנית והתייעצות עם כלל הגורמים בקהילה המקצועית‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬קבלנו‬
‫מאות תגובות ממטה המשרד‪ ,‬ממנהלים‪ ,‬מעובדים בשדה ומאנשי אקדמיה‪ ,‬רובן ככולן מברכות‬
‫הן על היוזמה לשינוי הרשימה הנוהגת והן על הרשימה המוצעת עצמה‪.‬‬
‫רשימת הנזקקויות ומאפייני הרקע מלווה לראשונה במקרא‪ .‬מקרא זה מתבסס על מגוון עשיר של‬
‫מקורות ובהם חוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬הוראות תע"ס והנחיות המשרד‪ ,‬מסמכי מדיניות וניירות עמדה‪,‬‬
‫ספרות מקצועית ומחקרים‪ .‬במהלך כתיבת המקרא‪ ,‬התייעצנו גם עם חוקרים ומומחים בתחומי‬
‫התוכן השונים‪.‬‬
‫עדכון הרשימה ופיתוחה וכתיבת המקרא המצורף אליה‪ ,‬הציפו סוגיות עקרוניות ויישומיות רבות‬
‫שמקורן במורכבות זירת שירותי הרווחה בישראל‪ .‬זירה זו כוללת מגוון רחב של אוכלוסיות יעד‬
‫ומכלול שירותים בעלי אפיונים ארגוניים‪ ,‬מבניים ופרופסיונליים שונים בהם עובדים ומנהלים‬
‫בעלי גישות מקצועיות וערכיות מגוונות‪ .‬סוגיות אלה מתועדות וידונו בוועדה המתמדת שמינה‬
‫המנכ"ל‪.‬‬
‫תודה לד"ר אסי אהרונוב ולגב' מירי בן שמחון מהאגף למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה שסייעו בקביעת‬
‫המתכונת החדשה של הרשימה שלפניכם ובעריכת גרסאות קודמות של הרשימה שנכתבה‬
‫‪1‬‬
‫במסגרת ועדה בה השתתפו נציגים של המשרד ושל הרשויות המקומיות‪ .‬להם ולחברי הוועדה‬
‫תודה‪.‬‬
‫תודה לד"ר טל ארזי‪ ,‬מיטל ויסמן ונועה שר ממאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל אשר בסיוע צוות‬
‫החוקרים מהמכון ניתחו ועיבדו את ההערות שהתקבלו בחודשים האחרונים‪ ,‬תיקנו את הרשימה‬
‫על בסיסן ועל בסיס הספרות המקצועית‪ ,‬כתבו את המקרא וערכו את הגרסה המצורפת כאן‪.‬‬
‫אני משוכנע כי כעת הרשימה והמקרא מביאים לידי ביטוי את העמדות ואת הצרכים של אנשי‬
‫המטה ושל עובדי השדה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נשמח לכל הערה והצעה שאותן יש להעביר למזכירת הוועדה‪,‬‬
‫הגב' מירי בן שמחון בדוא"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אני מודה שוב לכל מי שהקדיש בעבר זמן ומחשבה לרשימות והעביר לנו את הערותיו ומודה‬
‫מראש על עיונכם והערותיכם‪.‬‬
‫ב ב ר כ ה‪,‬‬
‫יקותיאל צבע‬
‫מנהל אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‬
‫‪2‬‬
‫נזקקויות ומאפיינים בקובץ נתוני יסוד‬
‫רשימה ומקרא‬
‫המשרד‪ ,‬בשיתוף עם נציגים של הרשויות המקומיות‪ ,‬עשה בשנים האחרונות מספר ניסיונות לגבש‬
‫רשימת נזקקויות חדשה לקובץ נתוני יסוד‪ .‬חשיבותה של רשימת נזקקויות מעודכנת המשקפת את‬
‫כלל הצרכים של הפונים לשירותי הרווחה ברורה‪ .‬היא יוצרת שפה אחידה המובנת לכלל המנהלים‬
‫והעובדים; היא מסייעת לעובדי השדה במיון ובהערכה סדורה של צרכי הפונים‪ ,‬היא תומכת‬
‫בהגדרת התוצאות‪ ,‬בהבניית ההתערבויות ובהערכתן; והיא אבן הפינה לבסיס נתונים מהימן על‬
‫האוכלוסייה וצרכיה לשם למידה‪ ,‬פיתוח שירותים וגיבוש מדיניות‪.‬‬
‫הנוסח המעודכן מנסה לקחת בחשבון את השינויים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הדמוגרפיים‬
‫והערכיים‪ 1‬שעברו על החברה הישראלית בעשורים האחרונים וכן‪ ,‬את ההתפתחויות בתפיסות‬
‫העולם והגישות המנחות את העבודה הסוציאלית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הוא נכתב בזיקה למהלכים‬
‫אסטרטגיים של המשרד ובהם שימת הדגש על תכנון ההתערבויות כאשר המשפחה במרכז‪,2‬‬
‫הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים‪ 3‬ומיזם התוצאות‪.4‬‬
‫כצעד נלווה לעדכון הרשימה נכתב לראשונה מקרא שיכלול הגדרות לכל אחת מהנזקקויות‬
‫והמאפיינים‪ .‬מטרת המקרא היא בראש ובראשונה להבהיר את המושגים ולהגביר את האחידות‬
‫בקרב כלל משתמשי הרשימה‪ ,‬מנהלים ועובדים‪ .‬קרי‪ ,‬על המקרא להוות כלי עזר לשם הטמעת‬
‫הרשימה החדשה וכן‪ ,‬לתמוך בשימוש השוטף‪.‬‬
‫העקרונות לעריכת רשימת הנזקקויות ומאפייני הרקע‬
‫‪‬‬
‫ההבחנה בין נזקקויות ומאפיינים‪ :‬הוחלט להבחין בין תיאור האדם והמשפחה לבין הקשיים‬
‫והבעיות עמם מתמודדים ואשר עשויים להיות מוקד להתערבות ולשינוי‪ .‬לצורך כך‪ ,‬גובשו‬
‫שתי רשימות‪ ,‬הראשונה ‪ -‬של נזקקויות והשנייה ‪ -‬של מאפייני הרקע ‪:5‬‬
‫נזקקות‪ :‬נזקקות מייצגת קושי או בעיה‪ ,‬ללקוח או לסביבתו‪ ,‬שעשויה להיות מוקד לשינוי‬
‫ולהתערבות של שירותי הרווחה‪ .‬נזקקות מייצגת פער בין המצב הקיים למצב הרצוי‪.‬‬
‫הנזקקות נקבעת ככל שניתן בשותפות בין העו"ס לבין הפונה‪ ,‬על בסיס הפניה ותהליך המיון‬
‫וההערכה‪ ,‬והיא דינאמית ונתונה לשינוי ועדכון‪.‬‬
‫מאפייני רקע‪ :‬המאפיינים הם נתונים המתארים את האדם או את נסיבות חייו אשר עלולים‬
‫‪ 1‬ראה‪ :‬מסמך מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנים ‪ ,4102-4102‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ .‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫‪ 2‬ראה‪ :‬לביא‪ ,‬י‪ .)1008( .‬דוח הועדה לבחינת מדיניות רווחת המשפחה בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫‪ 3‬ראה‪ :‬צבע‪ ,‬י‪ .)1020( .‬דו"ח הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה בשרותי הרווחה המקומיים‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה; וינטר‪ ,‬מ‪ .‬ומורלי‪-‬שגיב‪ ,‬ד‪ .)1022( .‬ספר‬
‫הפרויקט‪ :‬רפורמה בשירותים החברתיים‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬אגף לשירותים‬
‫אישיים וחברתיים‪.‬‬
‫‪ 4‬ראה‪ :‬צבע‪ ,‬י‪ ,.‬ארזי‪ ,‬ט‪ ,.‬חביב‪ ,‬ג‪ .)1022( .‬מיזם התוצאות‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬אגף בכיר‬
‫למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫‪ 5‬איסוף מאפייני הרקע מחליף את טבלת "מצב בריאות" הקיימת היום‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לגרום להיווצרות של נזקקות ואשר לרוב‪ ,‬יש לקחתם בחשבון בעת תכנון ההתערבות‪ ,‬אף כי‬
‫הם אינם מוקד להתערבות ולשינוי‪ .‬המאפיינים באים להוסיף מידע על הפונה אך עצם‬
‫השתייכותו של אדם לאוכלוסייה בעלת מאפיין כלשהו‪ ,‬אין בה כדי להגדיר בהכרח את‬
‫נזקקותו‪ .‬יש לציין כי הגדרת המאפיינים המופיעים ברשימה אינה בבחינת קריטריון‬
‫פורמלי לזכאות לסיוע אלא תיאור מצב‪ ,‬הרלוונטי למעורבות של שרותי הרווחה לשימושו‬
‫של העובד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יעודית‪ ,‬ממצה ומוציאה‪ :‬הרשימה נבנתה באופן ייעודי לשירותי הרווחה האישיים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬תוך חתירה לאיזון בין צרכי העובדים בשדה לשם תכנון ההתערבות לבין צרכי הנהלת‬
‫המשרד בכל הקשור לגיבוש מדיניות ופיתוח שירותים‪ .‬הרשימה הינה קצרה‪ ,6‬ברורה (מונחים‬
‫חד משמעיים)‪ ,‬ממצה (כל הנזקקויות והמאפיינים המרכזיים‪ -‬תוך הימנעות מחזרה על נתוני‬
‫יסוד) ומוציאה ככל האפשר (צמצום חפיפה בין קטגוריות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מקרא‪ :‬לרשימות מצורף מקרא‪ ,‬הכולל הגדרה של כל נזקקות לצד דוגמאות והנחיות‬
‫לבחירה‪ .‬מטרת המקרא לסייע לעובד בבחירה מדויקת של הנזקקות ולהבטיח‪ ,‬ככל שניתן‪,‬‬
‫אחידות בין עובדים בפירוש של מהות הנזקקות תוך אפשרות להפעלת שיקול דעת לעובדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אשכולות של בעיות‪ :‬הנזקקויות מאוגדות לאשכולות כדי להקל על איתור הנזקקות‬
‫המתאימה על‪-‬ידי העו"ס בעת מילוי הטופס‪ .‬החלוקה לאשכולות השונים היא לפי תחומי‬
‫בעיה ולא לפי אוכלוסיות היעד‪ .‬יודגש לכן שדוחות מצרפיים על נזקקויות‪ ,‬מאפיינים ומענים‬
‫יופקו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ע"י הצלבה של קובץ נתוני יסוד עם מידע נוסף הקיים במערכת המס"ר‬
‫וקבצים אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נזקקויות משק בית ומשפחה לצד נזקקויות פרט‪ :‬רשימת הנזקקויות מתחלקת לרשימת‬
‫"נזקקויות פרט" ולרשימת "נזקקויות משק בית ומשפחה"‪ ,‬וזאת ברוח המלצות הדוחות‬
‫שצוינו לעיל ובהתאם לגישה אקולוגית‪ ,‬המדגישה את יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו‬
‫הפיזית‪ ,‬המשפחתית‪ ,‬החברתית והתרבותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בבסיס הרשימה החדשה והמקרא לה‪,‬‬
‫ההכרה כי אין בהכרח זהות בין המשפחה אליה משתייך האדם לבין משק הבית בו חי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נזקקויות קהילה‪ :‬לרשימה זו תצורף רשימת "נזקקויות קהילה"‪ ,‬גם זאת ברוח המלצות‬
‫הדוחות שצוינו לעיל ובהתאם לגישה אקולוגית‪ ,‬המדגישה את יחסי הגומלין בין האדם‬
‫לסביבתו הפיזית‪ ,‬המשפחתית‪ ,‬החברתית והתרבותית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כוחות‪ :‬לרשימה זו תצורף רשימה של כוחות העומדים לרשות האדם ומשפחתו וזאת ברוח‬
‫העבודה הסוציאלית החותרת לזהות‪ ,‬גם בתוך מורכבות וקשיים רבים שהם נחלת לקוחותינו‪,‬‬
‫את מרכיבי החוסן והחוזקות שלהם ולקחתם בחשבון בעת תכנון ההתערבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטמעה‪ :‬נעשה מאמץ להבנות רשימה שהטמעתה על גבי מערכות המידע הקיימות תהיה קלה‬
‫ככל שניתן‪ .‬עם זאת‪ ,‬המעבר לשימוש ברשימה החדשה יחייב תהליך הטמעה סדור שיכלול‬
‫פיילוט‪ ,‬מהלך הכשרה לדרגים השונים בכדי להבהיר את העקרונות שבבסיס הרשימה‬
‫ולהבטיח את השימוש המיטבי בה‪ ,‬ובנוסף הקמת מנגנון לדיון והכרעה בסוגיות עקרוניות‬
‫ויישומיות‪ ,‬לתמיכה בתהליך ההטמעה ולהבטחת הרלוונטיות שלה לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ 6‬עם זאת‪ ,‬מודגש שרשימת הנזקקויות משמשת לתכנון התערבויות ולמעקב אחר תוצאותיהן‪ ,‬אך היא איננה‬
‫תחליף לרישום מפורט של צרכים ופעילויות בתיק המטופל במש"ח‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רשימה ‪ :0‬רשימת נזקקויות הפרט בחלוקה לפי אשכולות‬
‫האשכול‬
‫נזקקויות פרט‬
‫אשכול ‪:0‬‬
‫היפגעות מאלימות‪,‬‬
‫ניצול והזנחה בתוך‬
‫המשפחה‬
‫מהות הנזקקות‬
‫‪02‬‬
‫נתון‪/‬ה לאלימות‬
‫פיזית‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫אלימות פיזית הינה קשת של התנהגויות הכוללות‬
‫הפעלת כוח או שימוש בחפץ‪ ,‬כלפי גופו של אחר‪,‬‬
‫הנעשות שלא בתאונה‪ ,‬באופן ובמידה שגורמות או‬
‫עלולות לגרום‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬נזק או סבל‬
‫פיזי ו‪/‬או נפשי לקורבן‪ .‬ההתנהגות הפוגעת יכולה‬
‫להיות אירוע חד פעמי חמור או לחילופין רצף‬
‫אירועים‪ ,‬גם אם אינם חמורים בעוצמתם או‬
‫בהשלכותיהם‪.‬‬
‫ההתנהגויות כוללות‪ :‬דחיפה‪ ,‬צביטות‪ ,‬סטירות‪,‬‬
‫משיכת ותלישת שיער‪ ,‬ניעור‪ ,‬נשיכות‪ ,‬בעיטות‪,‬‬
‫דקירה‪ ,‬כוויות‪ ,‬הכאה‪ ,‬חניקה‪ ,‬ירייה‪ ,‬הגבלת חופש‬
‫התנועה (לרבות כליאה או קשירה ללא הוראת‬
‫רופא)‪ ,‬הרעלה (לרבות מתן תרופות הרגעה שלא‬
‫בן משפחה שלגביו‬
‫מתייחסת נזקקות זו‬
‫הנו קורבן של בן‬
‫משפחה אחר לאחד‬
‫הפגיעה‬
‫מדפוסי‬
‫המפורטים במהויות‬
‫הנזקקות ‪.02-22‬‬
‫לצורך)‪ ,‬מניעת תרופות‪ ,‬פגיעה באמצעות חפצים‪,‬‬
‫הרעבה או מניעת נוזלים‪ ,‬האכלה בכוח‪ ,‬מניעת‬
‫שינה‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫נתון‪/‬ה לפגיעה מינית‬
‫פגיעה מינית היא ניצול של אדם אחר באמצעות‬
‫קשת רחבה של התנהגויות שיש בהן פגיעה ישירה‬
‫בגופו של הקורבן ו‪/‬או של חשיפה לתכנים מיניים‪,‬‬
‫לצורך מין או הנאה מינית של הפוגע‪ .‬פגיעה מינית‬
‫תתרחש כאשר אין או לא יכולה להיות הסכמה‬
‫מדעת‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫‪ ‬תחת כפייה ישירה או עקיפה‪ :‬מתוך הפעלת כח‬
‫פיזי ישיר או ע"י מניפולציה רגשית כמו פיתוי‬
‫וסחיטה‪ ,‬או במסגרת יחסי תלות‪ ,‬מרות‪ ,‬חינוך‬
‫או השגחה‬
‫‪ ‬בהעדר כשירות‪ :‬מפאת גיל‪ ,‬חוסר ישע או תחת‬
‫השפעת חומרים פסיכואקטיביים ועד כדי חוסר‬
‫הכרה‬
‫‪ ‬בהעדר ידע או הבנה הנדרשים לצורכי הסכמה‬
‫כגון התחזות‪ ,‬הבטחות שווא‪ ,‬אי הבנת השלכות‬
‫וכיוצ"ב‪.‬‬
‫יש שהיא אירוע חד פעמי ויש פגיעה מינית שיכולה‬
‫להמשך לאורך זמן‪ .‬תיתכן פגיעה מינית גם במצב‬
‫בו הנפגע‪/‬ת קיבל‪/‬ה תמורה ישירה או עקיפה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הפגיעה יכולה לכלול כל מעשה שיש בו תוכן מיני –‬
‫מגע ישיר או באמצעות חפץ בחלקי הגוף (הכולל או‬
‫שאינו כולל חדירה וגינאלית‪ ,‬אנאלית או‬
‫אוראלית)‪ ,‬פעילות מינית עם אדם שלישי בניגוד‬
‫לרצונו‪ ,‬התערטלות‪ ,‬הצעות ורמיזות מיניות‪ ,‬צילום‬
‫למטרת גירוי מיני וחשיפה לחומר פורנוגרפי או‬
‫ליחסי מין של אחרים או הדחה לזנות‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫נתון‪/‬ה לפגיעה רגשית‬
‫או נפשית‬
‫‪02‬‬
‫נתון‪/‬ה לפגיעה או‬
‫לניצול כלכלי‬
‫פגיעה רגשית או נפשית היא דפוס מתמשך או‬
‫אירוע קיצוני חד פעמי באופן שמביא לפגיעה בנפשו‬
‫ואישיותו של אדם ללא מגע ישיר עם גופו‪ ,‬לרבות‬
‫חשיפה או עדות למעשים שיש בהם כדי לגרום‬
‫לסבל או כאב נפשי‪-‬רגשי (כמו עדות לאלימות או‬
‫לפעילות עבריינית של ההורים)‪ .‬נבדלת מהזנחה‬
‫רגשית ואינה מתייחסת להשלכות הרגשיות שהן‬
‫תוצר סוג פגיעה אחר‪ .‬פגיעה רגשית או נפשית‬
‫כוללת‪:‬‬
‫‪ ‬דחייה‪ ,‬ביזוי והשפלה‪ :‬אלימות מילולית‬
‫וקללות עם מסר של הפחתה בערך‪ ,‬סירוב לתת‬
‫עזרה והשפלות פומביות‪.‬‬
‫‪ ‬הפחדה‪ :‬צעקות‪ ,‬איומים בפגיעה פיזית‪ ,‬בהרג‪,‬‬
‫או נטישה‪ ,‬הצבת חוקים לא סבירים עם‬
‫הבטחה לסנקציות דרקוניות במקרה של הפרה‪.‬‬
‫‪ ‬ניצול וסחיטה‪ :‬כפיית פעולות או משימות מסוג‬
‫או בהיקף שאינם תואמים את הגיל או היכולת‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬שימוש בילד ככלי ניגוח בסכסוכי‬
‫משמורת‪ ,‬תביעות בלתי הגיוניות לביצוע מטלות‬
‫בית או הטלת האחריות לטיפול בקשיש על בן‬
‫משפחה מוגבל שכלית‪.‬‬
‫‪ ‬השחתה והדחה‪ :‬חינוך להתנהגות אנטי‬
‫סוציאלית ו‪/‬או עבריינות‪.‬‬
‫‪ ‬בידוד‪ :‬ניתוק מקשרים חברתיים או חבלה‬
‫שיטתית בקשרים עם אחרים‬
‫פגיעה או ניצול כלכלי הם מניעת נגישות לכסף או‬
‫למשאבים של האדם או ניצול ושימוש לא חוקי ולא‬
‫הולם ברכושו‪ ,‬משאביו או נכסיו בניגוד לרצונו ו‪/‬או‬
‫ללא ידיעתו‪ ,‬במטרה להרוויח על חשבונו או‬
‫במטרה להטיל אימה ולהשיג שליטה עליו‪,‬‬
‫באמצעות אחת או יותר מהפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬השתלטות על כסף‪ ,‬רכוש או נכס‬
‫‪ ‬זיוף חתימתו של האדם‬
‫‪ ‬החתמתו על צוואה‪ ,‬ייפוי כוח או ערבות‬
‫באמצעות הטעיה‪ ,‬כפייה או השפעה בלתי הוגנת‬
‫‪‬‬
‫שימוש ברכוש (מקרקעין או מיטלטלין) של‬
‫‪6‬‬
‫אדם ללא הסכמתו‬
‫‪ ‬שימוש בהטעיה‪ ,‬רמייה‪ ,‬מצג שווא או שקרים‬
‫כדי לרכוש את אמונו של אדם במטרה לרמות‬
‫אותו או לגנוב ממנו רכוש וכסף או כדי להרוויח‬
‫על חשבונו‬
‫‪ ‬יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר‬
‫כלכלי‬
‫‪ ‬יצירת מצב של מחסור בציוד בסיסי או במוצרי‬
‫יסוד‬
‫‪00‬‬
‫נתון‪/‬ה לאלימות‬
‫ופגיעה רב ממדית‬
‫אלימות ופגיעה רב ממדית הן דפוס מעורב של‬
‫התנהגויות פוגעניות‪ ,‬הכוללות יותר מביטוי אחד‬
‫מובהק אך אינן כוללות מימד של הזנחה‪ .‬קרי‪ ,‬כל‬
‫שילוב בין אלימות פיזית‪ ,‬פגיעה מינית‪ ,‬פגיעה‬
‫רגשית או נפשית ופגיעה או ניצול כלכלי‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪ 02-02‬או ‪.20‬‬
‫‪06‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה‬
‫בתחום הפיזי‬
‫הזנחה פיזית היא אי קבלת מענה הולם לצרכי‬
‫מחיה בסיסיים‪ ,‬הנדרש לקיום‪ ,‬להתפתחות‬
‫‪01‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה‬
‫בתחום הבריאות‬
‫הפיזית או הנפשית‬
‫‪08‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה‬
‫בתחום הרגשי‪,‬‬
‫הקוגניטיבי והחברתי‬
‫התקינה ולרווחה‪ .‬לרוב מדובר בדפוס מתמשך אך‬
‫יכול להיות גם אירוע חד פעמי חמור הגורם לנזק‬
‫או עלול לגרום לנזק‪ .‬בצרכי מחייה בסיסיים‬
‫הכוונה ל‪ :‬קורת גג‪ ,‬תזונה נאותה‪ ,‬תנאי לינה‪,‬‬
‫היגיינה‪ ,‬לבוש התואם את הגיל ומזג האויר‪ ,‬הגנה‬
‫מפני סכנות סביבתיות והשגחה המתאימה לגיל‬
‫ולצרכים היחודיים‪ ,‬בידי מי שאחראי על שלומו של‬
‫האדם‪.‬‬
‫הזנחה בריאותית היא דפוס של איחור או כשלון‬
‫בקבלת סיוע החיוני לבריאות‪ ,‬לתפקוד הפיזי‬
‫ולרווחה פיזית או נפשית על ידי מניעת טיפול‬
‫תרופתי‪ ,‬שיקומי‪ ,‬סיעודי או נפשי שהומלץ על ידי‬
‫שירותי הבריאות כגון‪ :‬מניעת תרופות‪ ,‬אי הספקת‬
‫ציוד שיקומי או טיפול‪ ,‬בידי מי שאחראי על שלומו‬
‫של האדם‪.‬‬
‫הזנחה בתחום הרגשי‪ ,‬הקוגניטיבי והחברתי היא‬
‫דפוס מתמשך ועקבי של התעלמות מצרכים‬
‫רגשיים‪ ,‬לימודיים וחברתיים של קטין או חסר ישע‬
‫בידי מי שאחראי על שלומו‪ .‬הדפוס כולל היעדר‬
‫זמינות או תגובתיות רגשית‪ ,‬לרבות העדר ביטויים‬
‫של חיבה‪ ,‬אהבה‪ ,‬דאגה‪ ,‬שייכות‪ ,‬תמיכה‬
‫ואיכפתיות‪ ,‬חסר בגרייה מהותית‪ ,‬חסר‬
‫בהזדמנויות ללמידה והתפתחות בתחום הלימודי‬
‫לרבות קשר עם המסגרת הלימודית‪/‬טיפולית בה‬
‫נמצא הקטין‪/‬חסר ישע והיעדר הנחיה בכל הקשור‬
‫‪7‬‬
‫לנורמות חברתיות והתווית גבולות התנהגות‪.‬‬
‫‪09‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה רב‬
‫ממדית‬
‫הזנחה רב ממדית היא דפוס מעורב של הזנחה‬
‫הכולל יותר מביטוי אחד מובהק ושאינו כולל מימד‬
‫של אלימות מכל סוג שהוא‪ .‬קרי‪ ,‬כל שילוב בין אי‬
‫מתן מענה לצרכי מחיה בסיסיים‪ ,‬טיפול‬
‫רפואי‪/‬נפשי‪ /‬סיעודי‪ /‬שיקומי‪ ,‬או של צרכים‬
‫רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ ,‬בידי מי שאחראי‬
‫על שלומו של האדם‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪ 06-08‬או ‪.20‬‬
‫‪20‬‬
‫נתון‪/‬ה להתעללות‬
‫התעללות והזנחה הן דפוס מעורב של התנהגויות‬
‫ולהזנחה‬
‫פוגעניות ו‪/‬או מזניחות‪ ,‬הכוללות יותר מביטוי אחד‬
‫מובהק קרי‪ ,‬כל שילוב של אחד או יותר מדפוסי‬
‫האלימות לבין אחד או יותר מדפוסי ההזנחה‪ ,‬בידי‬
‫מי שאחראי על שלומו של האדם‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪.02-09‬‬
‫‪22‬‬
‫נטוש‪/‬ה או שאין‬
‫אחראי עליו‪/‬ה‬
‫קטין‪/‬ה או חסר‪/‬ת ישע שלא נמצא אחראי עליו‪/‬ה‬
‫או שמי שעליו מוטלת החובה החוקית לדאוג‬
‫לצרכיו או צרכיה התנער התנערות מוחלטת מחובה‬
‫זו ולא הבטיח כי אחר ידאג לצרכי חייו הבסיסיים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫האשכול‬
‫נזקקויות פרט‬
‫אשכול ‪:4‬‬
‫מאלימות‪,‬‬
‫הפגעות‬
‫ניצול והזנחה מחוץ‬
‫למשפחה‬
‫מהות הנזקקות‬
‫‪10‬‬
‫נתון‪/‬ה לאלימות‬
‫פיזית‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫אלימות פיזית הינה קשת של התנהגויות הכוללות‬
‫הפעלת כוח או שימוש בחפץ‪ ,‬כלפי גופו של אחר‪,‬‬
‫הנעשות שלא בתאונה‪ ,‬באופן ובמידה שגורמות או‬
‫עלולות לגרום‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬נזק או סבל‬
‫פיזי ו‪/‬או נפשי לקורבן‪ .‬ההתנהגות הפוגעת יכולה‬
‫להיות אירוע חד פעמי חמור או לחילופין רצף‬
‫אירועים‪ ,‬גם אם אינם חמורים בעוצמתם או‬
‫הפרט שלגביו‬
‫מתייחסת נזקקות זו‬
‫הנו קורבן של אחד‬
‫בהשלכותיהם‪.‬‬
‫ההתנהגויות כוללות‪ :‬דחיפה‪ ,‬צביטות‪ ,‬סטירות‪,‬‬
‫משיכת ותלישת שיער‪ ,‬ניעור‪ ,‬נשיכות‪ ,‬בעיטות‪,‬‬
‫דקירה‪ ,‬כוויות‪ ,‬הכאה‪ ,‬חניקה‪ ,‬ירייה‪ ,‬הגבלת חופש‬
‫התנועה (לרבות כליאה או קשירה ללא הוראת‬
‫רופא)‪ ,‬הרעלה (לרבות מתן תרופות הרגעה שלא‬
‫לצורך)‪ ,‬מניעת תרופות‪ ,‬פגיעה באמצעות חפצים‪,‬‬
‫הרעבה או מניעת נוזלים‪ ,‬האכלה בכוח‪ ,‬מניעת‬
‫שינה‪.‬‬
‫מדפוסי הפגיעה‬
‫המפורטים בנזקקויות‬
‫‪ ,10-19‬הנגרמות על ידי‬
‫אחר שאינו בן משפחה‪,‬‬
‫לרבות בתוך מסגרת‬
‫חוץ‪-‬ביתית או בקהילה‬
‫‪12‬‬
‫נתון‪/‬ה לפגיעה מינית‬
‫פגיעה מינית היא ניצול של אדם אחר באמצעות‬
‫קשת רחבה של התנהגויות שיש בהן פגיעה ישירה‬
‫בגופו של הקורבן ו‪/‬או של חשיפה לתכנים מיניים‪,‬‬
‫לצורך מין או הנאה מינית של הפוגע‪ .‬פגיעה מינית‬
‫תתרחש כאשר אין או לא יכולה להיות הסכמה‬
‫מדעת‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫‪ ‬תחת כפייה ישירה או עקיפה‪ :‬מתוך הפעלת כח‬
‫פיזי ישיר או ע"י מניפולציה רגשית כמו פיתוי‬
‫וסחיטה‪ ,‬או במסגרת יחסי תלות‪ ,‬מרות‪ ,‬חינוך‬
‫או השגחה‬
‫‪ ‬בהעדר כשירות‪ :‬מפאת גיל‪ ,‬חוסר ישע או תחת‬
‫השפעת חומרים פסיכואקטיביים ועד כדי חוסר‬
‫הכרה‬
‫‪ ‬בהעדר ידע או הבנה הנדרשים לצורכי הסכמה‬
‫כגון התחזות‪ ,‬הבטחות שווא‪ ,‬אי הבנת השלכות‬
‫וכיוצ"ב‪.‬‬
‫יש שהיא אירוע חד פעמי ויש פגיעה מינית שיכולה‬
‫להמשך לאורך זמן‪ .‬תיתכן פגיעה מינית גם במצב‬
‫בו הנפגע‪/‬ת קיבל‪/‬ה תמורה ישירה או עקיפה‪.‬‬
‫הפגיעה יכולה לכלול כל מעשה שיש בו תוכן מיני –‬
‫מגע ישיר או באמצעות חפץ בחלקי הגוף (הכולל או‬
‫שאינו כולל חדירה וגינאלית‪ ,‬אנאלית או‬
‫אוראלית)‪ ,‬פעילות מינית עם אדם שלישי בניגוד‬
‫לרצונו‪ ,‬התערטלות‪ ,‬הצעות ורמיזות מיניות‪ ,‬צילום‬
‫למטרת גירוי מיני וחשיפה לחומר פורנוגרפי או‬
‫‪9‬‬
‫ליחסי מין של אחרים או הדחה לזנות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫נתון‪/‬ה לפגיעה רגשית‬
‫או נפשית‬
‫פגיעה רגשית או נפשית היא דפוס מתמשך או‬
‫אירוע קיצוני חד פעמי באופן שמביא לפגיעה בנפשו‬
‫ואישיותו של אדם ללא מגע ישיר עם גופו‪ ,‬לרבות‬
‫חשיפה או עדות למעשים שיש בהם כדי לגרום‬
‫לסבל או כאב נפשי‪-‬רגשי (כמו עדות לאלימות או‬
‫לפעילות עבריינית)‪ .‬נבדלת מהזנחה רגשית ואינה‬
‫מתייחסת להשלכות הרגשיות שהן תוצר סוג פגיעה‬
‫אחר‪ .‬פגיעה רגשית או נפשית כוללת‪:‬‬
‫‪ ‬דחייה‪ ,‬ביזוי והשפלה‪ :‬אלימות מילולית‬
‫וקללות עם מסר של הפחתה בערך‪ ,‬סירוב לתת‬
‫עזרה והשפלות פומביות‪.‬‬
‫‪ ‬הפחדה‪ :‬צעקות‪ ,‬איומים בפגיעה פיזית‪ ,‬בהרג‪,‬‬
‫או נטישה‪ ,‬הצבת חוקים לא סבירים עם הבטחה‬
‫לסנקציות דרקוניות במקרה של הפרה‪.‬‬
‫‪ ‬ניצול וסחיטה‪ :‬כפיית פעולות או משימות מסוג‬
‫או בהיקף שאינם תואמים את הגיל או היכולת‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬שימוש בילד ככלי ניגוח בסכסוכי‬
‫משמורת‪ ,‬תביעות בלתי הגיוניות לביצוע מטלות‬
‫בית או הטלת האחריות לטיפול בקשיש על בן‬
‫משפחה מוגבל שכלית‪.‬‬
‫‪ ‬השחתה והדחה‪ :‬חינוך להתנהגות אנטי‬
‫סוציאלית ו‪/‬או עבריינות‪.‬‬
‫‪ ‬בידוד‪ :‬ניתוק מקשרים חברתיים או חבלה‬
‫שיטתית בקשרים עם אחרים‬
‫‪10‬‬
‫נתון‪/‬ה לפגיעה או‬
‫לניצול כלכלי‬
‫פגיעה או ניצול כלכלי הם מניעת נגישות לכסף או‬
‫למשאבים של האדם או ניצול ושימוש לא חוקי ולא‬
‫הולם ברכושו‪ ,‬משאביו או נכסיו בניגוד לרצונו ו‪/‬או‬
‫ללא ידיעתו‪ ,‬במטרה להרוויח על חשבונו או‬
‫במטרה להטיל אימה ולהשיג שליטה עליו‪,‬‬
‫באמצעות אחת או יותר מהפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬השתלטות על כסף‪ ,‬רכוש או נכס‬
‫‪ ‬זיוף חתימתו של האדם‬
‫‪ ‬החתמתו על צוואה‪ ,‬ייפוי כוח או ערבות‬
‫באמצעות הטעיה‪ ,‬כפייה או השפעה בלתי הוגנת‬
‫‪ ‬שימוש ברכוש (מקרקעין או מיטלטלין) של‬
‫אדם ללא הסכמתו‬
‫‪ ‬שימוש בהטעיה‪ ,‬רמייה‪ ,‬מצג שווא או שקרים‬
‫כדי לרכוש את אמונו של אדם במטרה לרמות‬
‫אותו או לגנוב ממנו רכוש וכסף או כדי להרוויח‬
‫על חשבונו‬
‫‪ ‬יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר‬
‫כלכלי‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬יצירת מצב של מחסור בציוד בסיסי או במוצרי‬
‫יסוד‬
‫‪12‬‬
‫נתון‪/‬ה לאלימות‬
‫ולפגיעה רב ממדית‬
‫‪10‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה‬
‫בתחום הפיזי‬
‫‪16‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה‬
‫בתחום הבריאות‬
‫אלימות ופגיעה רב ממדית הן דפוס מעורב של‬
‫התנהגויות פוגעניות‪ ,‬הכוללות יותר מביטוי אחד‬
‫מובהק אך אינן כוללות מימד של הזנחה‪ .‬קרי‪ ,‬כל‬
‫שילוב בין אלימות פיזית‪ ,‬פגיעה מינית‪ ,‬פגיעה‬
‫רגשית או נפשית ופגיעה או ניצול כלכלי‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪ 10-10‬או ‪.19‬‬
‫הזנחה פיזית היא אי קבלת מענה הולם לצרכי‬
‫מחיה בסיסיים‪ ,‬הנדרש לקיום‪ ,‬להתפתחות‬
‫התקינה ולרווחה‪ .‬לרוב מדובר בדפוס מתמשך אך‬
‫יכול להיות גם אירוע חד פעמי חמור הגורם לנזק‬
‫או עלול לגרום לנזק‪ .‬בצרכי מחייה בסיסיים‬
‫הכוונה ל‪ :‬קורת גג‪ ,‬תזונה נאותה‪ ,‬תנאי לינה‪,‬‬
‫היגיינה‪ ,‬לבוש התואם את הגיל ומזג האויר‪ ,‬הגנה‬
‫מפני סכנות סביבתיות והשגחה המתאימה לגיל‬
‫ולצרכים היחודיים‪ ,‬בידי מי שאחראי על שלומו של‬
‫האדם‪.‬‬
‫הפיזית או הנפשית‬
‫מידי האחראי לשלומו‬
‫‪11‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה‬
‫בתחום הרגשי‪,‬‬
‫הקוגניטיבי והחברתי‬
‫מידי האחראי לשלומו‬
‫‪18‬‬
‫נתון‪/‬ה להזנחה רב‬
‫ממדית מידי האחראי‬
‫לשלומו‬
‫הזנחה בתחום הבריאות הפיזית או הנפשית היא‬
‫דפוס של איחור או מחדל בקבלת סיוע החיוני‬
‫לבריאות‪ ,‬לתפקוד הפיזי ולרווחה פיזית או נפשית‬
‫על ידי מניעת טיפול תרופתי‪ ,‬שיקומי‪ ,‬סיעודי או‬
‫נפשי שהומלץ על ידי שירותי הבריאות כגון‪ :‬מניעת‬
‫תרופות‪ ,‬אי הספקת ציוד שיקומי או טיפול‪ ,‬בידי‬
‫מי שאחראי על שלומו של האדם‪.‬‬
‫הזנחה בתחום הרגשי‪ ,‬הקוגניטיבי והחברתי היא‬
‫דפוס מתמשך ועקבי של התעלמות מצרכים‬
‫רגשיים‪ ,‬לימודיים וחברתיים של קטין או חסר ישע‬
‫בידי מי שאחראי על שלומו‪ .‬הדפוס כולל היעדר‬
‫זמינות או תגובתיות רגשית‪ ,‬לרבות העדר ביטויים‬
‫של חיבה‪ ,‬אהבה‪ ,‬דאגה‪ ,‬שייכות‪ ,‬תמיכה‬
‫ואכפתיות‪ ,‬חסר בגרייה מהותית‪ ,‬חסר בהזדמנויות‬
‫ללמידה והתפתחות בתחום הלימודי לרבות קשר‬
‫עם המסגרת הלימודית‪/‬טיפולית בה נמצא‬
‫הקטין‪/‬חסר ישע והיעדר הנחיה בכל הקשור‬
‫לנורמות חברתיות והתווית גבולות התנהגות‪.‬‬
‫הזנחה רב ממדית היא דפוס מעורב של הזנחה‬
‫הכולל יותר מביטוי אחד מובהק ושאינו כולל ממד‬
‫של אלימות מכל סוג שהוא‪ .‬קרי‪ ,‬כל שילוב בין אי‬
‫מתן מענה לצרכי מחיה בסיסיים‪ ,‬טיפול‬
‫רפואי‪/‬נפשי‪ /‬סיעודי‪ /‬שיקומי‪ ,‬או של צרכים‬
‫רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ ,‬בידי מי שאחראי‬
‫‪11‬‬
‫על שלומו של האדם‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪ 10-11‬או ‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫נתון‪/‬ה להתעללות‬
‫ולהזנחה‬
‫התעללות והזנחה הן דפוס מעורב של התנהגויות‬
‫פוגעניות ו‪/‬או מזניחות‪ ,‬הכוללות יותר מביטוי אחד‬
‫מובהק קרי‪ ,‬כל שילוב של אחד או יותר מדפוסי‬
‫האלימות לבין אחד או יותר מדפוסי ההזנחה‪ ,‬בידי‬
‫מי שאחראי על שלומו של האדם‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪10-18‬‬
‫‪12‬‬
‫האשכול‬
‫נזקקויות פרט‬
‫אשכול ‪:3‬‬
‫הפעלת אלימות‪ ,‬ניצול‬
‫והזנחת אחר בתוך‬
‫המשפחה‬
‫בן משפחה שלגביו‬
‫מתייחסת נזקקות זו‬
‫הנו הפוגע בבן משפחה‬
‫אחר והמבצע את‬
‫‪00‬‬
‫מהות הנזקקות‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫הפעלת אלימות פיזית‬
‫כלפי אחר בתוך‬
‫המשפחה‬
‫קשת של התנהגויות הכוללות הפעלת כוח או‬
‫שימוש בחפץ‪ ,‬כלפי גופו של אחר‪ ,‬הנעשות שלא‬
‫בתאונה‪ ,‬באופן ובמידה שגורמות או עלולות לגרום‪,‬‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬נזק או סבל פיזי ו‪/‬או נפשי‬
‫לקורבן‪ .‬ההתנהגות הפוגעת יכולה להיות אירוע חד‬
‫פעמי חמור או לחילופין רצף אירועים‪ ,‬גם אם אינם‬
‫חמורים בעוצמתם או בהשלכותיהם‪.‬‬
‫ההתנהגויות כוללות‪ :‬דחיפה‪ ,‬צביטות‪ ,‬סטירות‪,‬‬
‫משיכת ותלישת שיער‪ ,‬ניעור‪ ,‬נשיכות‪ ,‬בעיטות‪,‬‬
‫דקירה‪ ,‬כוויות‪ ,‬הכאה‪ ,‬חניקה‪ ,‬ירייה‪ ,‬הגבלת חופש‬
‫התנועה (לרבות כליאה או קשירה ללא הוראת‬
‫רופא)‪ ,‬הרעלה (לרבות מתן תרופות הרגעה שלא‬
‫לצורך)‪ ,‬מניעת תרופות‪ ,‬פגיעה באמצעות חפצים‪,‬‬
‫הרעבה או מניעת נוזלים‪ ,‬האכלה בכוח‪ ,‬מניעת‬
‫שינה‪.‬‬
‫דפוס הפגיעה המפורט‬
‫במהויות הנזקקות‬
‫‪00-20‬‬
‫‪02‬‬
‫פגיעה מינית באחר‬
‫בתוך המשפחה‬
‫ניצול של אדם אחר באמצעות קשת רחבה של‬
‫התנהגויות שיש בהן פגיעה ישירה בגופו של הקורבן‬
‫ו‪/‬או של חשיפה לתכנים מיניים‪ ,‬לצורך מין או‬
‫הנאה מינית של הפוגע‪ .‬פגיעה מינית תתרחש כאשר‬
‫אין או לא יכולה להיות הסכמה מדעת‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫‪ ‬תחת כפייה ישירה או עקיפה‪ :‬מתוך הפעלת כח‬
‫פיזי ישיר או ע"י מניפולציה רגשית כמו פיתוי‬
‫וסחיטה‪ ,‬או במסגרת יחסי תלות‪ ,‬מרות‪ ,‬חינוך‬
‫או השגחה‬
‫‪ ‬בהעדר כשירות‪ :‬מפאת גיל‪ ,‬חוסר ישע או תחת‬
‫השפעת חומרים פסיכאקטיביים ועד כדי חוסר‬
‫הכרה‬
‫‪ ‬בהעדר ידע או הבנה הנדרשים לצורכי הסכמה‬
‫כגון התחזות‪ ,‬הבטחות שווא‪ ,‬אי הבנת השלכות‬
‫וכיוצ"ב‪.‬‬
‫יש שהיא אירוע חד פעמי ויש פגיעה מינית שיכולה‬
‫להמשך לאורך זמן‪.‬‬
‫תיתכן פגיעה מינית גם במצב בו הנפגע‪/‬ת קיבל‪/‬ה‬
‫תמורה ישירה או עקיפה‪.‬‬
‫הפגיעה יכולה לכלול כל מעשה שיש בו תוכן מיני –‬
‫מגע ישיר או באמצעות חפץ בחלקי הגוף (הכולל או‬
‫שאינו כולל חדירה וגינאלית‪ ,‬אנאלית או‬
‫אוראלית)‪ ,‬פעילות מינית עם אדם שלישי בניגוד‬
‫לרצונו‪ ,‬התערטלות‪ ,‬הצעות ורמיזות מיניות‪ ,‬צילום‬
‫למטרת גירוי מיני וחשיפה לחומר פורנוגרפי או‬
‫ליחסי מין של אחרים או הדחה לזנות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪01‬‬
‫הפעלת אלימות נפשית‬
‫או רגשית בתוך‬
‫דפוס מתמשך או אירוע קיצוני חד פעמי באופן‬
‫שמביא לפגיעה בנפשו ואישיותו של אדם אחר ללא‬
‫המשפחה‬
‫מגע ישיר עם גופו‪ ,‬לרבות חשיפה או עדות למעשים‬
‫שיש בהם כדי לגרום לסבל או כאב נפשי‪-‬רגשי‪.‬‬
‫נבדלת מהזנחה רגשית ואינה מתייחסת להשלכות‬
‫הרגשיות שהן תוצר סוג פגיעה אחר‪ .‬פגיעה רגשית‬
‫או נפשית כוללת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דחיה‪ ,‬ביזוי והשפלה‪ :‬אלימות מילולית‬
‫וקללות עם מסר של הפחתה בערך‪ ,‬סירוב לתת‬
‫עזרה והשפלות פומביות‬
‫‪‬‬
‫צעקות‪ ,‬איומים בפגיעה פיזית‪,‬‬
‫הפחדה‪:‬‬
‫בהרג‪ ,‬בנטישה‪ ,‬הצבת חוקים לא סבירים עם‬
‫הבטחה לסנקציות דרקוניות במקרה של‬
‫הפרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניצול וסחיטה‪ :‬כפיית פעולות או משימות‬
‫מסוג או בהיקף שאינם תואמים את הגיל או‬
‫היכולת‪ .‬לדוג'‪ :‬שימוש בילד ככלי ניגוח‬
‫בסכסוכי משמורת‪ ,‬תביעות בלתי הגיוניות‬
‫לביצוע מטלות בית או הטלת האחריות לטיפול‬
‫בקשיש על בן משפחה מוגבל שכלית‬
‫‪00‬‬
‫ניצול כלכלי של אחר‬
‫בתוך המשפחה‬
‫‪‬‬
‫השחתה והדחה‪ :‬חינוך להתנהגות אנטי‬
‫סוציאלית ו‪/‬או עבריינות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בידוד‪ :‬ניתוק מקשרים חברתיים או חבלה‬
‫שיטתית בקשרים עם אחרים‬
‫מניעת נגישות לכסף או למשאבים של אדם אחר או‬
‫ניצול ושימוש לא חוקי ולא הולם ברכושו‪ ,‬משאביו‬
‫או נכסיו בניגוד לרצונו ו‪/‬או ללא ידיעתו‪ ,‬במטרה‬
‫להרוויח על חשבונו או במטרה להטיל אימה‬
‫ולהשיג שליטה עליו‪ ,‬באמצעות אחת או יותר‬
‫מהפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬השתלטות על כסף‪ ,‬רכוש או נכס‬
‫‪ ‬זיוף חתימתו של האדם‬
‫‪ ‬החתמתו על צוואה‪ ,‬ייפוי כוח או ערבות‬
‫באמצעות הטעיה‪ ,‬כפייה או השפעה בלתי הוגנת‬
‫‪ ‬שימוש ברכוש (מקרקעין או מיטלטלין) של‬
‫אדם ללא הסכמתו‬
‫‪ ‬שימוש בהטעיה‪ ,‬רמייה‪ ,‬מצג שווא או שקרים‬
‫כדי לרכוש את אמונו של אדם במטרה לרמות‬
‫אותו או לגנוב ממנו רכוש וכסף‬
‫‪ ‬יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר‬
‫כלכלי‬
‫‪ ‬יצירת מצב של מחסור בציוד בסיסי או במוצרי‬
‫יסוד‬
‫‪14‬‬
‫אלימות רב ממדית‬
‫כלפי אחר בתוך‬
‫דפוס מעורב של התנהגויות פוגעניות‪ ,‬הכוללות‬
‫יותר מביטוי אחד מובהק אך אינן כוללות מימד של‬
‫המשפחה‬
‫הזנחה‪ .‬קרי‪ ,‬כל שילוב בין אלימות פיזית‪ ,‬פגיעה‬
‫מינית‪ ,‬פגיעה רגשית או נפשית ופגיעה או ניצול‬
‫כלכלי‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪ 00-00‬או ‪.20‬‬
‫‪00‬‬
‫הזנחה בתחום הפיזי‬
‫של בן משפחה‬
‫שבאחריותו‬
‫הזנחה פיזית היא אי מתן מענה הולם לצרכי מחיה‬
‫בסיסיים‪ ,‬הנדרש לקיום‪ ,‬להתפתחות התקינה‬
‫‪06‬‬
‫הזנחה בתחום‬
‫בריאות פיזית או‬
‫נפשית של בן משפחה‬
‫שבאחריותו‬
‫‪01‬‬
‫הזנחה בתחום הרגשי‪,‬‬
‫הקוגניטיבי והחברתי‬
‫של בן משפחה‬
‫שבאחריותו‬
‫‪08‬‬
‫הזנחה רב ממדית של‬
‫בן משפחה‬
‫שבאחריותו‬
‫‪02‬‬
‫ולרווחה‪ .‬לרוב מדובר בדפוס מתמשך אך יכול‬
‫להיות גם אירוע חד פעמי חמור הגורם לנזק או‬
‫עלול לגרום לנזק‪ .‬בצרכי מחייה בסיסיים הכוונה‬
‫ל‪ :‬קורת גג‪ ,‬תזונה נאותה‪ ,‬תנאי לינה‪ ,‬היגיינה‪,‬‬
‫לבוש התואם את הגיל ומזג האוויר‪ ,‬הגנה מפני‬
‫סכנות סביבתיות והשגחה המתאימה לגיל‬
‫ולצרכים הייחודיים‪ ,‬בידי מי שאחראי על שלומו‬
‫של האדם‪.‬‬
‫דפוס של איחור או כישלון במתן סיוע החיוני‬
‫לבריאות‪ ,‬לתפקוד הפיזי ולרווחה פיזית או נפשית‬
‫של אחר שבאחריותו‪ ,‬על ידי מניעת טיפול תרופתי‪,‬‬
‫שיקומי סיעודי או נפשי שהומלץ על ידי שירותי‬
‫הבריאות כגון‪ :‬מניעת תרופות‪ ,‬אי הספקת ציוד‬
‫שיקומי או טיפול‪.‬‬
‫הזנחה בתחום הרגשי‪ ,‬הקוגניטיבי והחברתי היא‬
‫דפוס מתמשך ועקבי של התעלמות מצרכים‬
‫רגשיים‪ ,‬לימודיים וחברתיים של קטין או חסר ישע‬
‫בידי מי שאחראי על שלומו‪ .‬הדפוס כולל היעדר‬
‫זמינות או תגובתיות רגשית‪ ,‬לרבות העדר ביטויים‬
‫של חיבה‪ ,‬אהבה‪ ,‬דאגה‪ ,‬שייכות‪ ,‬תמיכה‬
‫ואכפתיות‪ ,‬חסר בגרייה מהותית‪ ,‬חסר בהזדמנויות‬
‫ללמידה והתפתחות בתחום הלימודי לרבות קשר‬
‫עם המסגרת הלימודית‪/‬טיפולית בה נמצא‬
‫הקטין‪/‬חסר ישע והיעדר הנחיה בכל הקשור‬
‫לנורמות חברתיות והתווית גבולות התנהגות‪.‬‬
‫הזנחה רב ממדית היא דפוס מעורב של הזנחה‬
‫הכולל יותר מביטוי אחד מובהק ושאינו כולל ממד‬
‫של אלימות מכל סוג שהוא‪ .‬קרי‪ ,‬כל שילוב בין אי‬
‫מתן מענה לצרכי מחיה בסיסיים‪ ,‬טיפול‬
‫רפואי‪/‬נפשי‪ /‬סיעודי‪ /‬שיקומי‪ ,‬או של צרכים‬
‫לאחר‬
‫וחברתיים‪,‬‬
‫קוגניטיביים‬
‫רגשיים‪,‬‬
‫שבאחריותו‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪ 00-01‬או ‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪09‬‬
‫נטישה של בן משפחה‬
‫שבאחריותו‬
‫‪20‬‬
‫התעללות והזנחה של‬
‫בן משפחה‬
‫שבאחריותו‬
‫התנערות מוחלטת של מי שעליו מוטלת האחריות‬
‫החוקית למלא חובותיו כלפי קטין או חסר ישע‪,‬‬
‫ולא הבטיח כי אחר ידאג לצרכי חייו הבסיסיים‪.‬‬
‫דפוס מעורב של התנהגויות פוגעניות ו‪/‬או מזניחות‪,‬‬
‫כלפי בן משפחה שבאחריותו‪ ,‬הכוללות יותר‬
‫מביטוי אחד מובהק קרי‪ ,‬כל שילוב של אחד או‬
‫יותר מדפוסי האלימות לבין אחד או יותר מדפוסי‬
‫ההזנחה‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו יחד עם‬
‫נזקקויות ‪00-08‬‬
‫‪16‬‬
‫האשכול‬
‫נזקקויות פרט‪-‬‬
‫אשכול ‪:2‬‬
‫תפקודיים‬
‫חסמים‬
‫אישיים וחברתיים‬
‫מהות הנזקקות‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫תינוקות‪ ,‬פעוטות וילדים‪ ,‬שאינם משיגים את אבני‬
‫‪22‬‬
‫אי השגת אבני דרך‬
‫להתפתחות‬
‫‪21‬‬
‫קושי בטיפול אישי‬
‫ובמיומנויות‬
‫יומיומיות‬
‫‪20‬‬
‫קשיים בצריכת‬
‫שירותים ובמיצוי‬
‫זכויות‬
‫מצב בו מי שזכאי להלכה לקצבאות‪ /‬הטבות‪/‬‬
‫שירותים בתחום החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬התעסוקה‪,‬‬
‫הדיור‪ ,‬הרווחה והשירותים האישיים‪ ,‬אינו מממש‬
‫בפועל את זכותו לקבלם עקב חוסר ידע‪ ,‬רתיעה‪ ,‬או‬
‫חסמי נגישות כלכליים‪ ,‬בירוקרטים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫שפתיים‪ ,‬גאוגרפים‪ ,‬פיזיים (עד כדי ריתוק לבית) או‬
‫אחרים‪.‬‬
‫תחת נזקקות זו יכללו מצבים בהם אין זכות‬
‫להטבה או לשירות על רקע הדרה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הזנחה עצמית ו‪/‬או‬
‫אגרנות‬
‫כאשר אדם נמנע מלדאוג לעצמו ולסביבת מחייתו‪,‬‬
‫או נמנע מקבלת טיפול על ידי האחר‪ ,‬והוא עושה‬
‫הדרך להתפתחות כמצופה מגילם בתחומים‬
‫השונים (כגון המנטליים‪ ,‬הפסיכו‪-‬מוטוריים‪ ,‬הבין‪-‬‬
‫אישיים ושל שפה ותקשורת‪ ,‬וכד')‪ ,‬עם או ללא‬
‫אבחנה הנוגעת למקור מולד או נרכש למצבם כגון‪:‬‬
‫‪ ‬כשהתפתחותם הפיזית אינה תואמת את גילם‬
‫באופן עקבי ולאורך זמן (לדוג' חורגים מעקומות‬
‫הגדילה)‬
‫‪ ‬פעוטות וילדים צעירים שמיומנויותיהם‬
‫המוטוריות והשפתיות נמוכות באופן בולט‬
‫יחסית למצופה לגילם‬
‫‪ ‬תינוקות ופעוטות המראים בעיות אכילה‬
‫(למשל‪ ,‬לא לועסים‪ ,‬אלא רק יונקים מבקבוק‬
‫בגיל שאינו מתאים לכך)‬
‫‪ ‬ילדים שאינם גמולים מחיתולים בגילאים‬
‫בוגרים‬
‫אדם שנפגע באופן משמעותי ומתמשך תפקודו‬
‫העצמאי באחד או יותר מתחומי התפקוד‬
‫היומיומיים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2‬ביצוע פעולות פיזיות בסיסיות (‪ (ADL‬הכוללות‬
‫רחצה‪ ,‬הלבשה‪ ,‬שימוש בשירותים ושליטה על‬
‫הסוגרים‪ ,‬ניידות ואכילה‪.‬‬
‫‪ .1‬ביצוע פעולות יומיומיות שאינן נוגעות לשמירה‬
‫על המצב הפיזי הבסיסי (‪ )IADL‬כגון שימוש‬
‫בטלפון‪ ,‬קניות‪ ,‬בישול‪ ,‬ניקיון הבית‪ ,‬כביסה‪ ,‬שימוש‬
‫בתחבורה‪ ,‬נטילת תרופות וניהול כספים‪.‬‬
‫‪ .0‬ניהול משימות מורכבות יותר בחיי היום יום‪,‬‬
‫כולל התמודדות מול ספקי שירות (כגון בנק‪,‬‬
‫חברות תקשורת‪ ,‬ביטוח‪ ,‬בעלי מקצוע)‪ ,‬תפעול‬
‫מכשירים אלקטרוניים בסיסיים וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫זאת מתוך החלטה מודעת או בשל חוסר יכולת‬
‫הנובעת מהדרדרות נפשית ו‪/‬או קוגניטיבית‪.‬‬
‫התנהגות זו מסכנת את בריאותו או בטחונו‪ ,‬כגון‬
‫הזנחה רפואית (הימנעות מצריכת שירותי בריאות‬
‫ואי נטילת תרופות)‪ ,‬הזנחת היגיינת גוף והזנחת‬
‫סביבת המחייה‪ .‬מקרה ספציפי של הזנחת סביבת‬
‫המחייה הוא אגרנות שהיא כשהאדם נוטה לאסוף‬
‫או לרכוש חפצים מסוגים שונים‪ ,‬שאין בהם צורך‬
‫או סיכוי שיעשה בהם שימוש (למשל עקב מצבם או‬
‫כמותם) והוא לא יכול או לא מוכן להפטר‬
‫מהחפצים למרות שהללו יוצרים אי סדר עד כדי‬
‫כיסוי אזורי המחייה בביתו ומגבילים תפקודים‬
‫בסיסיים בבית כגון ניידות‪ ,‬בישול או שינה או‬
‫שמציבים סכנות בטיחותיות או בריאותיות לו או‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫קשת של רגשות‪ ,‬מחשבות ותחושות הגורמים לסבל‬
‫ומועקה כגון‪ :‬עצב‪ ,‬פחד‪ ,‬מתח‪ ,‬עצבנות‪ ,‬חוסר‬
‫שקט‪ ,‬רגישות יתר‪ ,‬ייאוש‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬ריקנות‪,‬‬
‫זרות‪ ,‬זעם‪ ,‬שעמום‪ ,‬מצב רוח ירוד ודחק גם כאשר‬
‫הסימפטומים אינם עומדים בקריטריונים של‬
‫אבחנה פסיכיאטרית ספציפית‪ .‬רגשות‪ ,‬מחשבות‬
‫‪20‬‬
‫מצוקה רגשית‬
‫‪26‬‬
‫משבר זהות נרחב‬
‫אדם החווה קשיים בגיבוש זהות עצמית לכידה או‬
‫החווה קשיים סביב זהותו העצמית על רקע‬
‫קונפליקטים פנימיים וחיצוניים בתחומים כמו‬
‫זהות מינית‪/‬מגדרית‪ ,‬זהות או אמונה דתית‪ ,‬זהות‬
‫תרבותית (למשל עקב הגירה)‪ ,‬שינוי במצבי בריאות‬
‫או אירועים משני חיים אחרים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הערכה עצמית ירודה‬
‫ו‪/‬או תפיסת חוללות‬
‫תפיסה שלילית של האדם כלפי עצמו וכלפי‬
‫יכולותיו‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בהערכה עצמית‬
‫עצמית נמוכה‬
‫ירודה ו‪/‬או תפיסת חוללות עצמית נמוכה‪,‬‬
‫המוגדרות להלן‪:‬‬
‫הערכה עצמית ירודה‪:‬‬
‫תפיסות שליליות כלפי העצמי‪ ,‬תחושות נחיתות‬
‫ביחס לאחרים‪ ,‬תפיסה של האדם כי אין דבר שהוא‬
‫טוב בו ושאינו יכול להצליח בשום דבר או כאשר‬
‫האדם מייחס לעצמו תכונות שליליות או נחיתות‬
‫בתחומים ספציפיים החשובים לו כגון מראה‬
‫חיצוני‪ ,‬יכולות קוגניטיביות‪ ,‬סטטוס חברתי‪,‬‬
‫יכולות פיזיות ועוד‪.‬‬
‫ותחושות אלה עשויים לבוא לידי ביטוי באופן‬
‫מילולי או באופן התנהגותי עד כדי אובדנות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תפיסת חוללות עצמית נמוכה‪:‬‬
‫תפיסה שלילית של האדם לגבי יכולתו להתנהג‬
‫באופן שיביא לתוצאה רצויה מסוימת‪.‬‬
‫נזקקות זו מתייחסת לשלוש רמות‪ :‬סביבה‬
‫‪28‬‬
‫קשיים בהשתלבות‬
‫בקהילה‪ ,‬דחיה ע"י‬
‫אחרים ו‪/‬ואו הדרה‬
‫חברתית‬
‫‪29‬‬
‫בדידות ו‪/‬או העדר‬
‫נזקקות זו מתייחסת לקושי סובייקטיבי (בדידות)‬
‫מערכות תמיכה‬
‫ו‪/‬או אובייקטיבי (העדר מערכות תמיכה) של האדם‬
‫באשר לקשרים בחייו‪.‬‬
‫בדידות‪:‬‬
‫חוויה סובייקטיבית היוצרת מצוקה‪ ,‬במסגרתה‬
‫האדם חש פער בין כמות ואיכות הקשרים שיש לו‬
‫לבין אלה שהיה רוצה שיהיו לו או תחושת חסר‬
‫הנוצרת עקב העדר או אובדן דמות משמעותית‪.‬‬
‫חברתית מיידית (לא המשפחה) כאשר אצל ילדים‬
‫ונוער הכוונה היא לקבוצת השווים‪ ,‬החברה‬
‫והממסד‪.‬‬
‫דחיה חברתית‪:‬‬
‫הכוונה לאדם הנדחה על ידי הקבוצה החברתית‬
‫המיידית שלו וסובל מצדה התנהגויות כגון‪ :‬חרם‬
‫או נידוי‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬שליטה וניצול‪ .‬מצב זה עלול‬
‫להיווצר עקב כישורים חברתיים חסרים או‬
‫כתוצאה מחוסר סובלנות ודחייה של הקבוצה את‬
‫הפרט בשל תיוגו כחריג או שונה (למשל על רקע‬
‫מראה‪ ,‬מוגבלות‪ ,‬קשיי שפה והבדלי תרבות‪ ,‬העדפה‬
‫מינית‪ ,‬זהות מגדרית‪ ,‬רקע משפחתי‪ ,‬מצב כלכלי‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫הדרה חברתית‪:‬‬
‫הכוונה לאדם הסובל באופן עקבי מאחד או יותר‬
‫מהמצבים הבאים‪ :‬קיפוח ומניעת גישה לשירותים‬
‫פורמליים ובלתי פורמליים‪ ,‬חוסר יכולת השתתפות‬
‫והשפעה‪ ,‬העדר תחושת הזדהות והשתייכות‪ ,‬העדר‬
‫תחושת לגיטימיות וזאת על רקע מאפיינים כגון‪:‬‬
‫מוגבלות‪ ,‬הפרעה נפשית‪ ,‬מוצא או מגזר‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר‪,‬‬
‫זרם דתי‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬שחרור מהכלא או‬
‫השתייכות לקבוצה מוחלשת אחרת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חוסר מוכנות להשכיר לאותו אדם דירה‪,‬‬
‫להעסיקו‪ ,‬להתיר כניסתו למקומות בילוי או לקבלו‬
‫למסגרות חינוכיות‪.‬‬
‫העדר מערכות תמיכה‪:‬‬
‫לאדם אין אנשים בסביבתו הבלתי פורמלית (חסרי‬
‫עורף משפחתי או ללא תמיכת חברים‪ /‬קהילה)‪,‬‬
‫הנותנים לו תמיכה רגשית ו‪/‬או אינסטרומנטלית‬
‫‪19‬‬
‫בעלת ערך עבורו‪ .‬קרי‪ ,‬אין לו מי שמציע דאגה‪,‬‬
‫אהבה‪ ,‬הערכה‪ ,‬תחושת שייכות‪ ,‬אישור או סיוע‬
‫מעשי‪ /‬כלכלי‪ ,‬ייעוץ או חלק מהם‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫ניתוק ממסגרת‬
‫לימודית ותעסוקתית‬
‫‪02‬‬
‫חסמים תעסוקתיים‬
‫מורכבים‬
‫‪01‬‬
‫קשיים במסגרת‬
‫תעסוקה‬
‫מתייחס לבני נוער וצעירים שאינם נמצאים כלל‬
‫במסגרת לימודית ו‪/‬או תעסוקתית הנורמטיבית‬
‫לגילם‪ ,‬כולל מי שפורמלית רשום במסגרת אך‬
‫בפועל אינו נוכח בה (נוער מנותק)‪.‬‬
‫אדם הנמצא מחוץ למעגל העבודה ומתקשה‬
‫במציאת עבודה או בהחזקה בה עקב מכלול של‬
‫בעיות הנובעות משילוב בין מחסור בכישורים‬
‫לעבודה כמו‪ :‬פערי שפה והשכלה‪ ,‬חוסר במיומנויות‬
‫מקצועיות ובמיומנויות מחשב בסיסיות‪ ,‬חוסר‬
‫ניסיון תעסוקתי ומחסור בכישורים רכים (למשל‬
‫יכולת עמידה בזמנים והישמעות להוראות)‪ ,‬לבין‬
‫חסמים נוספים העשויים להיות רגשיים‪ ,‬חברתיים‬
‫או קהילתיים‪-‬תרבותיים‪ ,‬וכן‪ ,‬כאלו הנובעים‬
‫מהיעדר נגישות ומחסומים הנובעים מהדרה‬
‫חברתית על רקע מאפיינים שונים‪.‬‬
‫תחת קטגוריה זו יכללו גם מצבים בהם קיימת‬
‫מוגבלות המצמצמת את הזדמנויות התעסוקה‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬למילוי מגיל ‪.20‬‬
‫קשת של בעיות במסגרת התעסוקתית כגון‪:‬‬
‫‪ ‬קושי בעמידה בדרישות המסגרת כולל‪:‬‬
‫היעדרויות‪ ,‬איחורים‪ ,‬אי עמידה בלוחות זמנים‬
‫לביצוע מטלות‬
‫‪ ‬קושי במערכות יחסים במסגרת כולל יחסים עם‬
‫הממונים‪ ,‬עמיתים וכפיפים‬
‫‪ ‬קושי להתמיד באותה עבודה לאורך זמן‬
‫‪ ‬ניכור כלפי מקום העבודה או התפקיד‬
‫‪ ‬חוסר הלימה בין המסגרת התעסוקתית‬
‫הנוכחית ו‪/‬או תנאי ההעסקה בה לבין הצרכים‬
‫או הפוטנציאל של העובד‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪00‬‬
‫קשיים במסגרת‬
‫חינוכית‬
‫‪02‬‬
‫קשיים במסגרת‬
‫צבאית‪ /‬שירות לאומי‬
‫קשת של מצבים המעידים על בעיות של ילדים ובני‬
‫נוער במסגרת החינוכית (כולל כאשר יש חשד‬
‫שנובעים מלקות‪ /‬מגבלה‪ /‬הפרעה שטרם אובחנה)‪,‬‬
‫העלולים להגיע עד כדי נשירה סמויה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היעדרויות תכופות ו‪/‬או איחורים‬
‫הישגים שאינם תואמים את המצופה לגילם‬
‫תחושות של ניכור כלפי המסגרת החינוכית‬
‫דחייה חברתית‬
‫בעיות התנהגות וקשיי הסתגלות (כולל אלימות‬
‫וונדליזם או לחילופין המנעות וניתוק ממעורבות‬
‫וכיוצ"ב)‬
‫חוסר מעורבות בלמידה‬
‫חוסר התאמה של המסגרת הנוכחית לצרכים או‬
‫למימוש הפוטנציאל הגלום‬
‫קטגוריה זו מתייחסת גם לבני נוער העובדים אך‬
‫מתקשים בהשתלבות או התמדה במסגרת חינוכית‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬מתייחס לילדים מגיל ‪( 0‬גן‬
‫חובה) ועד ‪.28‬‬
‫קשת של מצבים המעידים על בעיות של חיילים או‬
‫המשרתים בשירות הלאומי במסגרת שירותם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קושי להסתדר עם האחרים‪ /‬המשרתים עמך‬
‫קושי להסתדר עם המפקדים‪/‬הממונים‬
‫קושי לציית לכללי המסגרת‪ /‬קושי עם תנאי‬
‫השירות‬
‫ניכור כלפי התפקיד‪ ,‬השירות או המערכת‬
‫הצבאית‬
‫עריקויות‪ ,‬מאסר צבאי או עמידה למשפטים‬
‫מרובים‬
‫‪21‬‬
‫האשכול‬
‫מהות הנזקקות‬
‫‪00‬‬
‫נזקקויות פרט‪-‬‬
‫אשכול ‪:5‬‬
‫התנהגויות סיכוניות‪06 ,‬‬
‫חברתית‬
‫שוליות‬
‫ועבריינות‬
‫‪01‬‬
‫התנהגות מנוגדת‬
‫לחוק‬
‫התמכרות לחומרים‬
‫פסיכואקטיביים‬
‫(סמים או אלכוהול)‬
‫התמכרות להימורים‬
‫או התמכרות‬
‫התנהגותית אחרת‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫כל התנהגות המוגדרת כעבירה פלילית על פי חוק‬
‫העונשין‪.‬‬
‫תלות גופנית או נפשית בחומרים פסיכואקטיביים‬
‫(משני מצב רוח‪/‬התנהגות)‪ ,‬קרי‪ ,‬סמים או‬
‫אלכוהול‪ ,‬שמתפתחת בעקבות צריכה סדירה‪,‬‬
‫רציפה וכפייתית‪ ,‬בה האדם חש תשוקה עזה לחומר‬
‫וחש שזקוק לו לשם תפקודו‪ .‬ההתמכרות גורמת‬
‫לקשיים תעסוקתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬בריאותיים‬
‫ובמערכות יחסים‪ .‬עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תשוקה עזה או דחף כפייתי לטול את החומר‬
‫ובמיוחד בעתות לחץ ומבוכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשיים בשליטה על התנהגות נטילת חומר‬
‫במונחים של תחילת שימוש‪ ,‬נסיבות הצריכה‪,‬‬
‫הפסקתו והכמות הנדרשת‬
‫‪‬‬
‫תסמונת גמילה עם הפסקת השימוש בחומר‬
‫או הפחתתו או כשהשימוש בחומר מקל או‬
‫מונע סימפטומים של גמילה‬
‫‪‬‬
‫עדות להתפתחות סבילות (צורך בהגדלת מינון‬
‫לשם קבלת אותה השפעה)‬
‫‪‬‬
‫הזנחה מתקדמת של הנאות ושל תחומי עניין‬
‫אחרים בשל השימוש‬
‫‪‬‬
‫עליה בזמן שמוקדש להשגת החומר או‬
‫לצריכתו או בזמן הנדרש להתאוששות‬
‫מהשפעותיו‬
‫‪‬‬
‫התמדה בשימוש למרות עדות ברורה לנזקיו‬
‫בתחומים השונים‪ :‬הבריאות הנפשית‬
‫והגופנית‪ ,‬בחיי המשפחה ובתפקודים‬
‫חברתיים‪ ,‬תעסוקתיים וכלכליים‪.‬‬
‫התמכרות להימורים‪:‬‬
‫התנהגות רציפה וכפייתית‪ ,‬בה האדם חש תשוקה‬
‫עזה להמר‪ .‬ההתמכרות עשויה לבוא לידי ביטוי‬
‫באופנים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬האדם מוטרד תכופות במחשבות על הימורים‬
‫(למשל‪ ,‬כיצד להשיג כסף להימורים)‬
‫‪ ‬חש צורך להמר בסכומים הולכים וגדלים כדי‬
‫להגיע לרמת ההתרגשות הרצויה‬
‫‪ ‬נוקט מאמצים חוזרים ונשנים לשלוט‪ ,‬לצמצם‬
‫או להפסיק את ההימורים ללא הצלחה‬
‫‪22‬‬
‫‪ ‬חש אי שקט או רגזנות בניסיונות לצמצם או‬
‫להפסיק את ההימורים (תסמיני גמילה)‬
‫‪ ‬מהמר לעיתים תכופות כאשר מרגיש במצוקה‬
‫(אשמה‪ ,‬חרדה‪ ,‬דיכאון וכו')‬
‫‪ ‬לאחר שמפסיד כספים בהימורים‪ ,‬לעיתים‬
‫תכופות חוזר ביום אחר כדי להתחשבן‬
‫‪ ‬משקר לבני משפחה‪ ,‬למטפל או לאחרים כדי‬
‫להחביא את מידת מעורבותו בהימורים‬
‫‪ ‬סיכן או איבד קשר‪ ,‬עבודה או הזדמנות לימודית‬
‫או פיתוח קריירה משמעותיים בגלל הימורים‬
‫‪ ‬נסמך על אחרים לקבלת כסף כדי להשתחרר‬
‫ממצב כספי נואש שנגרם על ידי הימורים‬
‫תחת נזקקות זו יכללו גם אנשים שלהם דפוס של‬
‫שימוש כפייתי בחומר שאינו פסיכואקטיבי או של‬
‫התנהגות כפייתית אחרת שאינה הימורים כגון‪:‬‬
‫התמכרות למין‪ ,‬אוכל‪ ,‬קניות ואינטרנט‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫שימוש לרעה שאינו‬
‫התמכרות‬
‫‪09‬‬
‫התמכרות רב ממדית‬
‫‪60‬‬
‫המצאות במעגל הזנות‬
‫‪62‬‬
‫התנהגות מינית‬
‫מסתכנת ומסכנת‬
‫שימוש תדיר בסמים או אלכוהול או התנהגות‬
‫כפייתית כגון הימורים או התנהגות אחרת‪ ,‬כשאין‬
‫תלות גופנית‪/‬נפשית‪ .‬מצב שיכול להמשך לאורך זמן‬
‫רב‪ ,‬לפגוע בתפקוד ועלול להדרדר לכדי התמכרות‪.‬‬
‫דפוס מעורב של התנהגות מתמכרת ובו כל שילוב‬
‫בין התמכרות לאלכוהול‪ /‬סמים‪ /‬הימורים או‬
‫התמכרות אחרת‪.‬‬
‫קשת של מצבים הכוללים בתוכם פעילות מינית‬
‫לסוגיה בתמורה לתשלום‪ ,‬תמורה חומרית או‬
‫טובות הנאה כלשהן (סמים‪ ,‬מתנות‪ ,‬מזון‪ ,‬מחסה‬
‫וכיוצא באלה)‪.‬‬
‫זנות מתייחסת לנשים‪ ,‬גברים‪ ,‬נערות‪ ,‬נערים‬
‫וטראנסג'נדרים‪ .‬מתקיימת במצבים שונים‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫זנות רחוב‪ ,‬מכוני ליווי‪ ,‬דירות דיסקרטיות‪/‬פרטיות‪,‬‬
‫שירותי ליווי‪ ,‬שיחות טלפון‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬מועדוני‬
‫חשפנות ומופעי "הצצה" ועוד‪.‬‬
‫החיים במעגל הזנות מלווים לרוב בפגיעה מהותית‬
‫בסיסית בכבוד האדם‪ ,‬בזכויותיו ובשלמות גופו‪,‬‬
‫בריאותו ונפשו‪ ,‬בחשיפה לניצול‪ ,‬לאלימות לסוגיה‪,‬‬
‫שימוש בסמים ומעורבות בהתנהגות מנוגדת לחוק‪.‬‬
‫פעילות בעלת אופי מיני תוך התעלמות מסיכון‬
‫לחיים או לבריאות הפיזית או הנפשית של האדם‬
‫או של זולתו‪ .‬התנהגות מינית מסתכנת ומסכנת‬
‫יכולה להתקיים בין זרים או בין בעלי היכרות‬
‫קודמת‪ ,‬בין אם ללא תמורה ובין אם בעבור תמורה‬
‫‪23‬‬
‫כלשהי‪.‬‬
‫לגבי בני נוער וצעירים‪ ,‬התנהגות מינית מסתכנת‬
‫ומסכנת כוללת גם‪:‬‬
‫* תחילת קיום מגע מיני בגיל צעיר‬
‫* קיום מגע מיני עם מספר גדול של בני זוג‬
‫* קיום מגע מיני עם בני זוג בפערי גיל משמעותיים‬
‫* קיום יחסי מין מזדמנים‬
‫* קיום יחסים תוך התעלמות מסיכון למחלות‬
‫המועברות במגע מיני או כניסה להריון בלתי רצוי‬
‫* קיום מגע מיני תחת השפעת סמים‪ /‬אלכוהול‬
‫* פעילות בעלת אופי מיני ברשת האינטרנט לרבות‬
‫תקשורת עם זרים או העלאת תכנים בעלי אופי‬
‫מיני‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫דרות רחוב‬
‫‪60‬‬
‫חברות בכת פוגענית‬
‫‪62‬‬
‫התנהגות סיכונית‬
‫אחרת‬
‫‪00‬‬
‫תקין‬
‫אדם (כולל נער‪/‬ה) הגר ברחוב‪ ,‬בבתים נטושים‪,‬‬
‫גנים ושטחים ציבוריים‪ ,‬אתרי בניה וכו' או שברח‬
‫מהבית‪ ,‬גורש‪ ,‬או חסר בית מפאת מוות‪ ,‬גירושין‬
‫והגירה‪ ,‬נמצא בניתוק או ניכור ממשפחה תומכת‪,‬‬
‫בין אם יש לו בית לחזור אליו ובין אם לאו‪.‬‬
‫באשר למבוגרים לרוב האדם נמצא במצב‬
‫גופני‪/‬נפשי ירוד‪ .‬באשר לבני נוער יכלול גם מצבים‬
‫של חוסר ודאות לגבי קורת גג או התניידות תדירה‬
‫בין מקומות לינה לא קבועים‪ .‬יש להבחין מחסרי‬
‫דיור‪.‬‬
‫אדם המשתייך לקבוצה המתלכדת סביב אדם או‬
‫רעיון‪ ,‬תוך שימוש בשיטות של שליטה בתהליכי‬
‫החשיבה ובדפוסי ההתנהגות‪ ,‬לצורך יצירת זהות‬
‫נבדלת מהחברה ותוך שימוש במצגי שווא‪ .‬כתות‬
‫פוגעניות מעודדות לרוב תלות נפשית‪ ,‬נאמנות‪ ,‬ציות‬
‫וכפיפות למנהיג הכת ולמטרותיו‪ ,‬מנצלות את‬
‫חבריהן לצורך קידום מטרות הכת‪ ,‬וגורמות‬
‫לנזקים נפשיים‪ ,‬פיזיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים (באחד‬
‫או יותר מהתחומים)‪ ,‬בקרב חברי הקבוצות‪,‬‬
‫משפחותיהם והקהילה הסובבת‪.‬‬
‫כל התנהגות שלא פורטה באשכול ‪ 0‬אך מהווה‬
‫סיכון לאדם עצמו או לאחרים כגון‪ :‬חבירה לעוברי‬
‫חוק‪ ,‬שוטטות‪ ,‬נהיגה פרועה‪ ,‬משחקים מסכני‬
‫חיים‪ ,‬מעורבות תכופה בתגרות‪ ,‬נשיאת נשק קר‪,‬‬
‫השחתת הגוף‪ ,‬הרעבה עצמית או בולמוסי אכילה‪,‬‬
‫הקאות וכד'‪.‬‬
‫אדם שלא זוהתה אצלו כל נזקקות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫רשימה ‪ :4‬רשימת נזקקויות משק בית ומשפחה‬
‫האשכול‬
‫נזקקויות משק בית‬
‫ומשפחה‪-‬‬
‫אשכול ‪:0‬‬
‫עוני והדרה‬
‫מהות הנזקקות‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫‪10‬‬
‫עוני רב ממדי מתמשך‬
‫עוני רב ממדי‪ ,‬עמוק ומתמשך‪ .‬בא לידי ביטוי‬
‫‪12‬‬
‫מצוקה כלכלית זמנית‬
‫היעדר הכנסה פנויה מספיקה לתקופה קצובה‬
‫וקשיים בהמשך שמירה על רמת חיים סבירה עקב‬
‫שינויים זה מכבר בנסיבות החיים כגון‪ :‬מצב‬
‫בריאותי חדש של אחד מבני המשפחה; ירידה‬
‫משמעותית בהכנסות או בהון עקב אבטלה; פרישה‬
‫מעבודה; הפסד כלכלי משמעותי; שינויים‬
‫בסטאטוס המשפחתי כגון מוות או גירושין ועוד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בעיות בניהול תקציב‬
‫משק הבית‬
‫קושי בניהול האיזון בין הכנסות להוצאות‬
‫המשפחה וקושי לנהל את תקציב המשפחה באופן‬
‫עצמאי לאורך זמן‪ .‬מלווה לעתים קרובות בחובות‬
‫המהווים נטל משמעותי עבור המשפחה‬
‫ובהסתמכות תקציב הבית על הלוואות מגורמים‬
‫שונים (בנקים‪ ,‬בני משפחה וחברים‪ ,‬שוק אפור)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בעיות דיור‬
‫אחד או יותר מהמצבים הבאים‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫חוסר בציוד בסיסי‬
‫‪10‬‬
‫אי בטחון תזונתי‬
‫בהכנסה פנויה נמוכה‪ ,‬כולל הכנסה מעבודה‪,‬‬
‫מקצבאות ומרכוש‪ ,‬שאינה מאפשרת רמת חיים‬
‫סבירה‪ ,‬וכן‪ ,‬חוסר עצמאות כלכלית‪ .‬משפחה במצב‬
‫זה מאופיינת בחוסר יציבות במשאבים הנחוצים‬
‫לתפקוד יומיומי; התמודדות יומיומית עם אי‬
‫ביטחון ואי יציבות ובמצבי חוסר בצרכים בסיסיים‬
‫המונעים התנהלות שבשגרה‪ ,‬והמצאות בסכנה‬
‫לחוסר אונים מוחלט בעת מצבי משבר‪.‬‬
‫‪ ‬העדר קורת גג (כאשר במובחן מדרי רחוב‬
‫המשפחה מביעה עניין במציאת פתרון למצוקת‬
‫הדיור)‬
‫‪ ‬חיים תחת קורת גג שאינה מאפשרת תנאי‬
‫מחייה הולמים את צרכי המשפחה או פרטים‬
‫בה‬
‫‪ ‬סכנה ממשית לאובדן קורת הגג‬
‫‪ ‬החזקת בית ההולם את צרכי המשפחה מהווה‬
‫נטל לא סביר על תקציבה‬
‫‪ ‬מצבה הכלכלי של המשפחה אינו מאפשר‬
‫תחזוקה סבירה של סביבת המגורים‬
‫העדר ציוד החיוני לתפקוד המשפחה במשק הבית‬
‫או בחיי היומיום‪ .‬כגון‪ :‬ציוד שינה וריהוט בסיסי‪,‬‬
‫פריטי מטבח‪ ,‬ציוד לחימום הבית‪ ,‬דוד לחימום‬
‫המים‪ ,‬מקרר‪.‬‬
‫חוסר נגישות למזון מזין באופן תדיר על רקע‬
‫מצוקה כלכלית‪ ,‬החל מצמצום בצריכת מזון של‬
‫‪25‬‬
‫בני הבית או ירידה באיכותו מבחינה תזונתית‪,‬‬
‫המשך בהתלוות תחושת רעב למחסור זה ועד כדי‬
‫צמצום דרסטי בצריכת מזון ותחושת רעב חמור‬
‫בקרב כל בני הבית‪.‬‬
‫קושי בסיפוק מענים הדרושים לקיום היומיומי‬
‫‪16‬‬
‫קשיים במימון מענים‬
‫פיזיים ובריאותיים‬
‫‪11‬‬
‫קשיים במימון מענים‬
‫קושי בסיפוק מענים המאפשרים התפתחות‬
‫התפתחותיים‪-‬‬
‫חינוכיים של בני‬
‫המשפחה‬
‫ולמידה תקינים של בני המשפחה עקב קשיים‬
‫כלכליים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫עקב המצב הכלכלי של המשפחה כגון‪:‬‬
‫חשמל ומים‬
‫היגיינה‬
‫לבוש התואם את הגיל ומזג האוויר‬
‫טיפול רפואי‪ ,‬תרופתי‪ ,‬שיקומי‪ ,‬סיעודי או נפשי‬
‫‪18‬‬
‫קשיים בצריכת‬
‫שירותים ובמיצוי‬
‫זכויות‬
‫‪19‬‬
‫קשיים בהשתלבות‬
‫בקהילה‪ ,‬דחיה ע"י‬
‫אחרים ו‪/‬או הדרה‬
‫חברתית‬
‫‪ ‬רכישת ציוד בסיסי לבית הספר‬
‫‪ ‬השתתפות בפעילויות בית ספריות‬
‫‪ ‬מסגרות העשרה ופנאי (חוגים)‬
‫‪ ‬סביבת למידה מתאימה ופרטיות המאפשרת‬
‫לימוד‬
‫‪ ‬אבחונים וסיוע לימודי‬
‫‪ ‬מענים ומסגרות לפיתוח היכולות ורכישת‬
‫השכלה‬
‫מצב בו המשפחה שזכאית להלכה לקצבאות‪,‬‬
‫הטבות ולשירותים בתחום החינוך‪ ,‬הבריאות‪,‬‬
‫התעסוקה‪ ,‬הדיור‪ ,‬הרווחה והשירותים האישיים‪,‬‬
‫אינה מממשת בפועל את זכותה לקבל את הקצבה‬
‫או השירות עקב חוסר ידע‪ ,‬רתיעה‪ ,‬או חסמי‬
‫נגישות כלכליים‪ ,‬בירוקרטים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬שפתיים‪,‬‬
‫גאוגרפים‪ ,‬פיזיים או אחרים‪.‬‬
‫נזקקות זו מתייחסת לשלוש רמות‪ :‬סביבה‬
‫חברתית מיידית (לא המשפחה)‪ ,‬החברה והממסד‪.‬‬
‫דחיה חברתית‪:‬‬
‫הכוונה למשפחה הנדחית על ידי הקבוצה‬
‫החברתית המיידית שלה וסובלת מצדה התנהגויות‬
‫כגון‪ :‬חרם או נידוי‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬שליטה וניצול‪ .‬מצב‬
‫זה עלול להיווצר עקב כישורים חברתיים חסרים‬
‫או כתוצאה מחוסר סובלנות ודחייה של הקבוצה‬
‫את המשפחה או אחד מחבריה בשל תיוגה כחריגה‬
‫או שונה (למשל על רקע מראה‪ ,‬מוגבלות‪ ,‬קשיי‬
‫שפה והבדלי תרבות‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬זהות מגדרית‪,‬‬
‫רקע משפחתי‪ ,‬מצב כלכלי ועוד)‪.‬‬
‫הדרה חברתית‪:‬‬
‫הכוונה למשפחה הסובלת באופן עקבי מקיפוח‬
‫ומניעת גישה לשירותים פורמליים ובלתי‬
‫‪26‬‬
‫פורמליים‪ ,‬חוסר יכולת השתתפות והשפעה‪ ,‬העדר‬
‫תחושת הזדהות והשתייכות‪ ,‬העדר תחושת‬
‫לגיטימיות וזאת על רקע מאפיינים כגון מוגבלות‪,‬‬
‫הפרעה נפשית‪ ,‬מוצא או מגזר‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬זרם דתי‪,‬‬
‫העדפה מינית‪ ,‬שחרור מהכלא או השתייכות‬
‫לקבוצה מוחלשת אחרת‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬חוסר מוכנות להשכיר למשפחה דירה או‬
‫לקבל את ילדיה למסגרות חינוכיות‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫בדידות ו‪/‬או העדר‬
‫מערכות תמיכה‬
‫נזקקות זו מתייחסת לקושי סובייקטיבי (בדידות)‬
‫ו‪/‬או אובייקטיבי (העדר מערכות תמיכה) של בני‬
‫המשפחה באשר לקשרים בחייהם‪.‬‬
‫בדידות‪:‬‬
‫חוויה סובייקטיבית היוצרת מצוקה‪ ,‬במסגרתה בני‬
‫המשפחה חשים פער בין כמות ואיכות הקשרים‬
‫שיש להם לבין אלה שהיו רוצים שיהיו להם או‬
‫תחושת חסר הנוצרת עקב העדר או אובדן דמות‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫העדר מערכות תמיכה‪:‬‬
‫לבני המשפחה אין אנשים בסביבתם הבלתי‬
‫פורמלית (חסרי עורף משפחתי או ללא תמיכת‬
‫חברים‪ /‬קהילה)‪ ,‬הנותנים להם תמיכה רגשית ו‪/‬או‬
‫אינסטרומנטלית בעלת ערך עבורם‪ .‬קרי‪ ,‬אין להם‬
‫מי שמציע דאגה‪ ,‬אהבה‪ ,‬הערכה‪ ,‬תחושת שייכות‪,‬‬
‫אישור או סיוע מעשי‪ /‬כלכלי‪ ,‬ייעוץ או חלק מהם‪.‬‬
‫האשכול‬
‫נזקקויות משק בית‬
‫ומשפחה‪-‬‬
‫אשכול ‪:4‬‬
‫קשיים ביחסים בתוך‬
‫המשפחה‬
‫‪82‬‬
‫מהות הנזקקות‬
‫הגדרת הנזקקות‬
‫ליקוי בתפקוד ההורי‬
‫לרבות קשיים‬
‫בהשגחה ובהגנה‬
‫ליקוי בתפקוד ההורי הוא כשל קבוע ומתמשך‬
‫שיכול להגיע עד לכדי הפקרה ונטישה של אחד‬
‫ההורים או שניהם‪ ,‬המשמשים כאפוטרופוסים‪,‬‬
‫במילוי חובותיהם כהורים כלפי ילדיהם הקטינים‬
‫או הבגירים חסרי הישע‪ .‬הכשל עשוי להתקיים‬
‫באחד או יותר מהתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הפיזי‪ -‬לדוגמה מתן קורת גג‪ ,‬תזונה נאותה‪,‬‬
‫תנאי לינה‪ ,‬היגיינה‪ ,‬הגנה מפני סכנות סביבתיות‬
‫והשגחה המתאימה לגיל ולצרכים הייחודיים‬
‫‪ ‬הבריאות הפיזית או הנפשית‪ -‬לדוגמה קבלת‬
‫טיפול‪ ,‬מתן תרופות‪ ,‬הספקת ציוד שיקומי‬
‫‪ ‬הרגשי‪ ,‬קוגניטיבי או חברתי‪ -‬לדוגמה זמינות או‬
‫‪27‬‬
‫תגובתיות רגשית‪ ,‬מתן גרייה מהותית‪ ,‬קשר עם‬
‫מסגרות חינוכיות‪ ,‬אי מניעת הזדמנויות ללמידה‬
‫והתפתחות‪ ,‬הנחיה בכל הקשור לנורמות‬
‫חברתיות והתווית גבולות‬
‫תחת נזקקות זו יכללו גם מקרים בהם בית‬
‫המשפחה משמש דרך קבע כמקום עברה או כאשר‬
‫הילדים חשופים באופן קבוע להתנהגות מנוגדת‬
‫לחוק של הוריהם‪ ,‬או כאשר ההורים מטילים על‬
‫הילדים או חסרי הישע מטלות שאינן תואמות את‬
‫גילם ואת יכולותיהם‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫קונפליקט בעוצמה‬
‫מצב שבו הקשר בין זוג הורים בתהליך‬
‫גבוהה על רקע‬
‫פירוד‪/‬גירושין‬
‫פירוד‪/‬גירושין או לאחר הפירוד‪/‬הגירושין כולל‬
‫חלק או כל המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫אלימות נפשית ו‪/‬או פיזית אחד כלפי השני‬
‫סרבנות גט‬
‫סרבנות לקיום פרטי ההסכם בתדירות גבוהה‬
‫עירוב תדיר של גורמים אחרים בסכסוך הזוגי (כגון‬
‫משפחה מורחבת‪ ,‬שכנים‪ ,‬עורכי דין ועוד)‬
‫התערבות מוגזמת האחד בחיי השני בתחומים‬
‫שאינם כלולים בהסכם‬
‫תביעות חוזרות ונשנות בבית המשפט‪ ,‬תלונות שווא‬
‫על אלימות נפשית‪ ,‬פיזית או מינית האחד כלפי‬
‫השני‪ ,‬התשת בן‪/‬בת הזוג באמצעות עיכוב מכוון של‬
‫הגעה להסכם‬
‫עימותים חוזרים סביב הגעה להסדרי ראיה או‬
‫קיומם וסביב התפקוד ההורי‬
‫הסתה של הילדים כנגד ההורה השני ברמות שונות‬
‫ועד לגרימת ניכור כלפי ההורה השני ("סינדרום‬
‫הניכור ההורי")‬
‫ניסיון חטיפה או חטיפה בפועל של ילד‪/‬ים מהורה‬
‫אחד‪ ,‬כפי שמוגדר באמנת האג‬
‫שינויים תכופים בהרכב החיים תחת אותה קורת גג‬
‫עקב כניסה ויציאה של בני זוג‪ ,‬בני המשפחה‬
‫‪80‬‬
‫חוסר יציבות בהרכב‬
‫משק הבית‬
‫‪82‬‬
‫אלימות במשפחה‬
‫משפחה‪ ,‬בה מתקיימים בין כלל חבריה או חלק‬
‫מהם‪ ,‬אחד או יותר מדפוסי האלימות‪ :‬פיזית‪,‬‬
‫מינית‪ ,‬נפשית‪-‬רגשית או כלכלית‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫קשיים ביחסים שבין‬
‫מערכת יחסים בין בני זוג המאופיינת בקשיים‬
‫ובבעיות בתחומים כגון‪ :‬פתרון בעיות‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית‪ ,‬חלוקת תפקידים‪ ,‬תגובתיות רגשית‪,‬‬
‫המורחבת ואחרים‪ ,‬המחייבים‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫הסתגלות מחודשת של בני הבית למציאות‬
‫המשתנה‪.‬‬
‫בני זוג‬
‫‪28‬‬
‫מעורבות רגשית ושליטה התנהגותית‪ .‬קשיים‬
‫ובעיות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות‪,‬‬
‫הימנעות מאינטראקציה‪ ,‬נתקים כולל עזיבת הבית‪,‬‬
‫מצוקה רגשית או התנהגויות פוגעניות או מסתכנות‬
‫של אחד הצדדים או שניהם‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫קשיים בין ההורים‬
‫לבין ילדיהם‬
‫‪81‬‬
‫קשיים בין ילדי‬
‫המשפחה‬
‫‪88‬‬
‫קשיים ביחסים בין‬
‫המשפחה הגרעינית‬
‫למורחבת‬
‫‪89‬‬
‫קשיים ביחסים בין‬
‫כלל בני המשפחה‬
‫מערכת יחסים בין שני ההורים או אחד מהם לבין‬
‫אחד או יותר מילדיהם‪ ,‬המאופיינת בקשיים‬
‫ובבעיות בתחומים כגון‪ :‬פתרון בעיות‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית‪ ,‬חלוקת תפקידים‪ ,‬תגובתיות רגשית‪,‬‬
‫מעורבות רגשית ושליטה התנהגותית‪ .‬קשיים‬
‫ובעיות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות‪,‬‬
‫הימנעות מאינטראקציה‪ ,‬נתקים כולל בריחות‬
‫מהבית‪ ,‬מצוקה רגשית או התנהגויות פוגעניות של‬
‫אחד הצדדים או שניהם‪ ,‬ניכור מצד אחד ההורים‬
‫או שניהם כלפי אחד הילדים‪ ,‬גוננות יתר עד כדי‬
‫הגבלה משמעותית‪ ,‬אי כיבוד ואף התרסה כנגד‬
‫כללי המשפחה וערכיה‪ ,‬אי ביצוע חובות ומטלות‪.‬‬
‫מערכת יחסים בין ילדי המשפחה או חלקם‬
‫המאופיינת בקשיים ובבעיות בתחומים כגון‪ :‬פתרון‬
‫בעיות‪ ,‬תקשורת בינאישית‪ ,‬חלוקת תפקידים‪,‬‬
‫תגובתיות רגשית‪ ,‬מעורבות רגשית ושליטה‬
‫התנהגותית‪ .‬קשיים ובעיות אלו יכולים לבוא לידי‬
‫ביטוי במריבות‪ ,‬הימנעות מאינטראקציה‪ ,‬נתקים‪,‬‬
‫מצוקה רגשית או התנהגויות פוגעניות או מסתכנות‬
‫של אחד הצדדים או שניהם‪ ,‬קנאה ותחרותיות‬
‫קיצונית‪.‬‬
‫מערכת יחסים בין בני המשפחה או חלקם לבין‬
‫המשפחה המורחבת או חלקים ממנה‪ ,‬המאופיינת‬
‫בקשיים ובבעיות בנושאים כגון‪ :‬פתרון בעיות‪,‬‬
‫תקשורת בינאישית‪ ,‬חלוקת תפקידים‪ ,‬תגובתיות‬
‫רגשית‪ ,‬מעורבות רגשית ושליטה התנהגותית‪.‬‬
‫קשיים ובעיות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי‬
‫במריבות‪ ,‬הימנעות מאינטראקציה‪ ,‬נתקים‪ ,‬מצוקה‬
‫רגשית או התנהגויות פוגעניות של אחד הצדדים או‬
‫שניהם‪ ,‬אי כיבוד גבולות תתי המשפחות‪ ,‬כפיית‬
‫ערכים‪ ,‬נורמות ופעולות שאינם תואמים את אלו‬
‫של המשפחה הגרעינית‪.‬‬
‫המערכת המשפחתית כולה‪ ,‬על תת המערכות‬
‫המרכיבות אותה מאופיינת בקשיים ובבעיות‬
‫בנושאים כגון‪ :‬פתרון בעיות‪ ,‬תקשורת בינאישית‪,‬‬
‫חלוקת תפקידים‪ ,‬תגובתיות רגשית‪ ,‬מעורבות‬
‫רגשית ושליטה התנהגותית‪ .‬קשיים ובעיות אלו‬
‫יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות‪ ,‬הימנעות‬
‫‪29‬‬
‫מאינטראקציה‪ ,‬נתקים‪ ,‬מצוקה רגשית‬
‫התנהגויות פוגעניות של אחד הצדדים או כולם‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫קשיים בתכנון‬
‫משפחה‬
‫או‬
‫קשיים בקבלת החלטות מודעת ובמימושן סביב‬
‫הבאת ילדים לעולם והטיפול בהם לאחר לידתם‪,‬‬
‫החל מההחלטה על הולדה‪ ,‬דרך החלטות בנוגע‬
‫למספר הילדים ועיתוי הבאתם לעולם‪ .‬זאת‪ ,‬תוך‬
‫העדר היערכות מספקת להריון וללידה באופן‬
‫שיבטיח את מיטב התנאים לבריאות הפיזית‬
‫והנפשית של האם‪ ,‬התינוק ובני המשפחה האחרים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫רשימה ‪ :3‬מאפייני רקע‬
‫האשכול‬
‫אשכול מאפיינים‬
‫ראשון‪:‬‬
‫גורם הסיכון‬
‫הגדרת גורם הסיכון‬
‫מחלה הנמשכת לפחות חצי שנה אשר מגבילה את‬
‫‪200‬‬
‫מחלה כרונית או‬
‫פגיעה גופנית עם‬
‫השלכות על מוגבלות‬
‫פיזית‬
‫‪202‬‬
‫מחלה כרונית או מצב‬
‫מחלה הנמשכת לפחות חצי שנה אשר מקושרת עם‬
‫הנמכה קוגניטיבית‪ ,‬בעיקר מחלות נוירולוגיות‪,‬‬
‫לרבות מחלה הפוגעת בתפקוד היומיומי או באיכות‬
‫החיים של הפרט או משפחתו בשל הצורך בהשגחה‬
‫או סיוע צמוד‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו במידה‬
‫והאדם הוכר לנכות על ידי בטוח לאומי (לכך יש‬
‫מאפיינים נפרדים)‪.‬‬
‫‪201‬‬
‫מצב בריאותי אקוטי‬
‫ו‪ /‬או זמני‬
‫מוגבלות בתפקוד הנמשכת פחות מחצי שנה‪,‬‬
‫הנגרמת כתוצאה מתאונה‪ ,‬חבלה‪ ,‬פציעה‪ ,‬מעורבות‬
‫באסון כלשהו או באירוע מעורר טראומה‪ ,‬אירוע‬
‫בריאותי כגון התקף לב‪ ,‬שבץ מוחי או התפרצות של‬
‫מחלה כרונית שלרוב לא מתאפיינת במוגבלות‬
‫בתפקוד‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫נכות פיזית או נפשית‬
‫או קוגניטיבית (לא‬
‫אדם המציג אסמכתא מביטוח לאומי על הכרתו‬
‫כנכה‪ .‬לא כולל מי שאובחן כסובל ממוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית‪ ,‬או הפרעה על הספקטרום האוטיסטי‬
‫מוגבלות גופנית‪,‬‬
‫חושית‪ ,‬קוגניטיבית או‬
‫נפשית מאובחנת‬
‫תפקודו הפיזי של האדם (כגון ניוון שרירים‪,‬‬
‫פרקינסון‪ ,‬מחלות המשפיעות על תפקוד הגפיים‪,‬‬
‫מחלות אוטואימוניות ומחלות לב וכלי דם)‪ ,‬לרבות‬
‫מחלה הפוגעת בתפקוד היומיומי או באיכות החיים‬
‫של הפרט או משפחתו בשל הצורך בקבלת טיפולים‬
‫או מעקב תדיר (כגון טיפולי הקרנות וכימותרפיה‪,‬‬
‫טיפולי דיאליזה וכיוצ"ב) על סמך סיכום רפואי‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬אין לסמן נזקקות זו במידה‬
‫והאדם הוכר לנכות על ידי בטוח לאומי (לכך יש‬
‫מאפיינים נפרדים)‪.‬‬
‫נוירולוגי אחר עם‬
‫השלכות על מוגבלות‬
‫שכלית‬
‫כולל נכות חושית)‬
‫או תשישות נפש‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫עיוורון ולקות ראייה‬
‫בעל תעודת עיוור‪/‬לקוי ראייה או כבד ראיה ללא‬
‫תעודת עיוור‪/‬לקוי ראייה המציג אסמכתא רפואית‬
‫המעידה על אחד מהבאים‪ .2 :‬העדר גמור של ראייה‬
‫‪ .1‬חדות ראייה שאינה עולה על ‪ 0/60‬מטר בעין‬
‫הבריאה יותר‪ ,‬אף בעזרת תיקון‪ .0 .‬צמצום שדה‬
‫הראייה עד כדי כך שזווית הראיה המרבית אינה‬
‫עולה על ‪ 10‬מעלות בעין הבריאה יותר‪ ,‬אף בעזרת‬
‫תיקון‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אדם המציג אסמכתא רפואית אודות פגיעה ביכולת‬
‫‪200‬‬
‫חירשות וכבדות‬
‫שמיעה‬
‫‪206‬‬
‫ריבוי נכויות (פיזיות‬
‫וחושיות)‬
‫‪201‬‬
‫לקות למידה ו‪/‬או‬
‫הפרעת קשב וריכוז‬
‫‪208‬‬
‫מחלה או הפרעה‬
‫נפשית‬
‫‪209‬‬
‫הפרעות בספקטרום הפרעה התפתחותית נרחבת אשר פוגעת במיומנויות‬
‫חברתיות ותקשורתיות‪ ,‬ומאופיינת בהתנהגות‬
‫האוטיסטי (‪)ASD‬‬
‫חזרתית ובתחומי עניין ופעילות מוגבלים‪ .‬יסומן‬
‫עבור אדם שהציג ממצאי אבחון שנעשה על ידי‬
‫פסיכולוג קליני בעל ניסיון בתחום האוטיזם‬
‫השמיעה של לפחות ‪( db00‬ע"פ חישוב ממוצע סיפי‬
‫השמיעה ‪ 000‬עד ‪ 2000‬הרץ באוזן הטובה)‪.‬‬
‫דפוס מעורב של לפחות לקות פיזית אחת ולפחות‬
‫לקות חושית אחת‪.‬‬
‫לקות למידה‪:‬‬
‫לקות המשליכה על תהליכים קוגניטיביים‪ ,‬ואשר‬
‫באה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם‬
‫תואמים את הצפוי בגילו של בעל הלקות מהבחינות‬
‫של רכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של‬
‫קשב וריכוז‪ ,‬שפה‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬המשגה‪ ,‬תפקוד‬
‫ניהולי או יכולות חישוביות‪ ,‬חברתיות או רגשיות‪.‬‬
‫יסומן עבור אדם שהציג ממצאי אבחון דידקטי או‬
‫פסיכו‪-‬דידקטי שנעשה על ידי אחד מאנשי המקצוע‬
‫המוסמכים לאבחן לקות למידה שהם פסיכולוג‬
‫חינוכי‪ ,‬נוירולוג‪ ,‬קלינאי תקשורת או מרפא‬
‫בעיסוק‪.‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז‪:‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז (‪ )ADHD‬הינה הפרעה נוירו‪-‬‬
‫התנהגותית המאופיינת בבעיה ביכולת הקשב‪,‬‬
‫קשיים בהפעלת עכבות (אימפולסיביות) ופעילות‪-‬‬
‫יתר (היפראקטיביות)‪ .‬יסומן עבור אדם שהציג‬
‫ממצאי אבחון שנעשה על ידי אחד מאנשי המקצוע‬
‫המוסמכים לכך‪ :‬מומחים בנוירולוגית ילדים‬
‫והתפתחות הילד‪ ,‬מומחים בפסיכיאטריה של ילדים‬
‫ונוער‪ ,‬רופאי ילדים עם ניסיון של שלוש שנים‬
‫לפחות בהתפתחות הילד‪ ,‬רופאי ילדים מומחים‬
‫שעברו התמחות ורכשו ניסיון בתחום הפרעת קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬או מומחים בנוירולוגיה או בפסיכיאטריה‬
‫של המבוגר‪.‬‬
‫דפוס אבנורמלי של רגשות‪ ,‬קוגניציות או‬
‫התנהגויות‪ ,‬אשר מקושר עם מצוקה קלינית‬
‫משמעותית ו‪/‬או פוגע בתפקוד היומיומי של הפרט‪,‬‬
‫ואשר אינו נורמטיבי מבחינה התפתחותית או‬
‫חברתית‪ ,‬לרבות הפרעות אישיות ו‪/‬או הפרעות‬
‫התנהגות בקרב ילדים ומתבגרים‪ .‬יסומן עבור אדם‬
‫המציג אסמכתא משירותי בריאות הנפש‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫שממונה מטעם משרד הרווחה לשם קביעת זכאות‬
‫לקבלת שירותים‪.‬‬
‫אדם שהינו בעל אינטליגנציה ויכולות קוגניטיביות‬
‫‪220‬‬
‫תפקוד שכלי גבולי‬
‫‪222‬‬
‫מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית קלה או‬
‫קלה‪ -‬בינונית‬
‫‪221‬‬
‫מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית בינונית‬
‫או בינונית‪ -‬נמוכה‬
‫‪220‬‬
‫מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית קשה או‬
‫עמוקה‬
‫‪222‬‬
‫ריבוי לקויות‬
‫קוגניטיביות ונפשיות‬
‫דפוס מעורב של לפחות לקות קוגניטיבית אחת‬
‫ולפחות לקות נפשית אחת‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫מצב תשוש‬
‫אדם אשר מפאת תפקודו הירוד ‪/‬מגבלה בתפקודו‬
‫זקוק לעזרה חלקית בפעולות היומיום‪.‬‬
‫הוראות מיוחדות‪ :‬למילוי עבור גברים מגיל ‪61‬‬
‫ונשים מגיל ‪.61‬‬
‫‪226‬‬
‫מצב תשוש נפש‬
‫אדם מתהלך הסובל מירידה משמעותית בתפקוד‬
‫‪221‬‬
‫מצב סיעודי‬
‫נמוכות מהממוצע‪ ,‬אך אינו עומד בקריטריונים של‬
‫הגדרת פיגור שכלי‪.‬‬
‫מוגבלות משמעותית בתפקוד השכלי ובהתנהגות‬
‫המסתגלת כפי שהן באות לידי ביטוי במיומנויות‬
‫תפיסתיות‪ ,‬חברתיות ומעשיות‪ .‬מוגבלות זו‬
‫ראשיתה לפני גיל שמונה עשרה‪.‬‬
‫ועדת אבחון הפועלת על פי חוק הסעד – טיפול‬
‫במפגרים – תשכ"ט‪ 2969 ,‬הגדירה אותו עם פיגור‬
‫שכלי קל או קל בינוני (מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית קלה או קלה‪ -‬בינונית)‪.‬‬
‫מוגבלות משמעותית בתפקוד השכלי ובהתנהגות‬
‫המסתגלת כפי שהן באות לידי ביטוי במיומנויות‬
‫תפיסתיות‪ ,‬חברתיות ומעשיות‪ .‬מוגבלות זו‬
‫ראשיתה לפני גיל שמונה עשרה‪.‬‬
‫ועדת אבחון הפועלת על פי חוק הסעד – טיפול‬
‫במפגרים – תשכ"ט‪ 2969 ,‬הגדירה אותו עם פיגור‬
‫שכלי בינוני או בינוני‪ -‬נמוך (מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית בינונית או בינונית‪ -‬נמוכה)‪.‬‬
‫מוגבלות משמעותית בתפקוד השכלי ובהתנהגות‬
‫המסתגלת כפי שהן באות לידי ביטוי במיומנויות‬
‫תפיסתיות‪ ,‬חברתיות ומעשיות‪ .‬מוגבלות זו‬
‫ראשיתה לפני גיל שמונה עשרה‪.‬‬
‫ועדת אבחון הפועלת על פי חוק הסעד – טיפול‬
‫במפגרים – תשכ"ט‪ 2969 ,‬הגדירה אותו עם פיגור‬
‫שכלי קשה או עמוק (מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫קשה או עמוקה)‪.‬‬
‫קוגניטיביים במישורי זיכרון‪ ,‬התמצאות ואינטלקט‬
‫במידה כזאת‪ ,‬שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילות‬
‫היום יום לרבות רחצה‪ ,‬הלבשה‪ ,‬אכילה‪ ,‬שימוש‬
‫בשירותים (עקב אי שליטה על הסוגרים)‪ ,‬הכוונה‬
‫בניידות והשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה‪.‬‬
‫אדם אשר מצב בריאותו פגועים באופן משמעותי‬
‫והוא זקוק לסיוע ברוב הפעולות היומיומיות‬
‫‪33‬‬
‫הבסיסיות (‪ )ADL‬ובפעולות אינסטרומנטליות‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫מצב סיעודי מורכב‬
‫חולה המוגדר כחולה סיעודי או תשוש נפש באופן‬
‫קבוע ובנוסף נדרשים טיפול‪ ,‬השגחה או מעקב‬
‫רפואי מתמיד והשגחה ע"י צוות עם מיומנויות‬
‫מקצועיות גבוהות (כגון הנשמה‪ ,‬הזנה שאינה דרך‬
‫הפה‪ ,‬פצעי לחץ חמורים‪ ,‬דיאליזה קבועה‪ ,‬מתן‬
‫עירויים לזמן ממושך וכיוצ"ב) ותלוי לחלוטין בסיוע‬
‫הזולת לפעולות היומיומיות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫האשכול‬
‫אשכול מאפיינים שני‪:‬‬
‫גורם הסיכון‬
‫‪ 100‬הורות עצמאית‬
‫(יחידאית)‬
‫הגדרת גורם הסיכון‬
‫הורה יחיד (ע"פ החוק) הוא אדם שבהחזקתו ילד‬
‫ושעומד באחד מהמצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן‪/‬בת זוג‬
‫מצבי חיים מיוחדים‬
‫‪ ‬נשוי אך חי בנפרד מבן‪/‬בת זוג תקופה של‬
‫שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר‬
‫מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים‬
‫לפחות‬
‫‪ ‬אשה עגונה‪ ,‬כמשמעותה בסעיף ‪ 2‬לחוק הביטוח‬
‫הלאומי (נוסח משולב)‪ ,‬התשנ"ה ‪2990‬‬
‫‪ ‬אישה החיה בנפרד מבן זוגה‪ ,‬אשר בפרק זמן של‬
‫שנה‪ ,‬שהתה ‪ 90‬יום לפחות במקלט לנשים‬
‫מוכות אשר הלה הליך להשתחרר מקשר‬
‫הנישואין אלא אם פתיחת הליך כזה יש בו כדי‬
‫לסכן את חייה או את חיי ילדה‬
‫‪ ‬עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ובן‪-‬זוגו‬
‫לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין‬
‫לו בן זוג אחר‬
‫‪ 102‬משפחה מורכבת‬
‫משפחה מורכבת אינה כוללת את ההרכבים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫זוג הורים נשואים או ידועים בציבור כבני זוג‪,‬‬
‫וילדיהם הביולוגיים‪ ,‬הגרים במשק בית משותף‬
‫הורות עצמאית (יחידאית)‪.‬‬
‫משפחה מורכבת כוללת אחד או יותר מהמאפיינים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫משפחה רב דורית החיה בכפיפה אחת‬
‫זוג הורים גרושים או פרודים בעלי משמורת‬
‫משותפת על חלק מילדיהם או על כולם‪ ,‬שאינם‬
‫גרים במשק בית משותף‬
‫ילדים החיים רק עם חברים‪/‬קרובים של המשפחה‬
‫ולא עם הוריהם הביולוגיים‪ ,‬ושאינם באומנת‬
‫קרובים‬
‫זוג הורים וילד‪/‬ים להם יש קשר ביולוגי רק עם‬
‫אחד ההורים‬
‫הורה יחיד‪/‬זוג הורים וילד‪/‬ים מאומצים‬
‫הורים שאינם בני זוג ולא היו בני זוג‪ ,‬להם יש‬
‫הורות משותפת (בהסכם או שלא בהסכם)‪,‬‬
‫וילדיהם הביולוגיים‬
‫בני זוג‪ ,‬שלאחד מהם או לשניהם‪ ,‬יש ילדים‬
‫מנישואין קודמים‪/‬זוגיות קודמת‪ /‬או הורות שאינה‬
‫מזוגיות והתחילה לפני התחלת הזוגיות הנוכחית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫כלומר‪ ,‬אחד מבני הזוג הוא הורה מרגע הלידה‬
‫והשני מגדל את הילד‪ ,‬משלב מאוחר יותר בחיי‬
‫הילד‪.‬‬
‫הורים בני זוג‪ ,‬שאינם חיים במשק בית אחד‬
‫וילדיהם‪.‬‬
‫אפוטרופוס ‪:‬‬
‫אדם שבית המשפט ממנה כדי שינהל את ענייניו‬
‫‪ 101‬מטפל‪/‬ת‬
‫עיקרי‪/‬ת‪ /‬או‬
‫אפוטרופוס באחר האישיים או הכספיים של אדם שאינו מסוגל לדאוג‬
‫לכך בעצמו‪ .‬האפוטרופוס צריך לדאוג לצרכיו‬
‫שהינו‬
‫ולרווחתו של אדם אשר מסיבות שונות אינו מסוגל‬
‫חולה‪/‬מוגבל‬
‫לדאוג להם בעצמו ולפיכך יש צורך שאדם אחר‬
‫יבוא במקומו וידאג להם‪.‬‬
‫מטפל עיקרי‪:‬‬
‫בן המשפחה שלוקח על עצמו את מירב תפקידי‬
‫הטיפול בחולה‪ /‬מוגבל‪ .‬תחומי הסיוע יכולים לכלול‬
‫תמיכה רגשית לצד טיפול אישי בתפקודים‬
‫יומיומיים‪ ,‬ניהול משק הבית‪ ,‬סיוע בפעולות מחוץ‬
‫לבית‪ ,‬עזרה בפעולות רפואיות‪ ,‬קישור ותיווך בין‬
‫החולה‪/‬מוגבל לשירותים בקהילה ועזרה כלכלית‬
‫במימון ההוצאות הכרוכות בטיפול‪ .‬לרוב אדם‬
‫שממלא תפקיד זה הוא אכן בן משפחה‪ ,‬אך ייתכן‬
‫שזה יהיה חבר או שכן‪.‬‬
‫‪ 100‬אובדן ושכול‬
‫מוות‪ ,‬צפוי או פתאומי‪ ,‬של בן משפחה או אדם‬
‫קרוב ומשמעותי‪ ,‬לרבות מות בן‪/‬בת זוג‪ ,‬בת‪/‬בת‪,‬‬
‫הורה או קרוב אחר המשמעותי לאדם (בין אם הוא‬
‫בן משפחה או לא)‪.‬‬
‫‪ 102‬חשיפה לאירוע‬
‫מחולל טראומה‬
‫חשיפה למוות או לאיום על החיים‪ ,‬לפציעה‬
‫משמעותית‪ ,‬או לאלימות מינית באחת (או יותר)‬
‫מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬חשיפה ישירה לאירוע‪/‬ים מחולל‪/‬י טראומה‬
‫כגון‪ :‬אירועים ביטחוניים‪ ,‬תאונות דרכים‪,‬‬
‫אונס‪ ,‬ניסיון רצח‬
‫‪ ‬עדות ישירה לאירוע‪/‬ים מחולל‪/‬י טראומה‬
‫שחווים אחרים‪ .‬קרי‪ ,‬הימצאות פיזית במקום‬
‫ההתרחשות‬
‫‪ ‬קבלת ידיעה על כך שאירוע‪/‬ים מחולל‪/‬י‬
‫טראומה אך בהכרח לא צפוי‪/‬ים או בעל‪/‬י אופי‬
‫אלים קרו לבן משפחה או חבר קרוב‬
‫‪ ‬חשיפה מתמשכת וחוזרת לפרטים או מראות‬
‫מזעזעים של ארוע‪/‬ים מחולל‪/‬י טראומה‬
‫(לדוגמא‪ ,‬אנשי זק"א האוספים את חלקי‬
‫הגופות‪ ,‬שוטרים או עובדים סוציאליים‬
‫‪36‬‬
‫החשופים באופן מתמשך להתעללות בילדים)‬
‫הערה‪ :‬סעיף זה אינו כולל חשיפה באמצעות כלי‬
‫התקשורת‪ ,‬כגון טלויזיה‪ ,‬אינטרנט או קולנוע‪,‬‬
‫אלא אם כן החשיפה היא חלק מעבודתו של הפרט‪.‬‬
‫‪ 100‬חסוי‪/‬ה או‬
‫חסר‪/‬ת ישע‬
‫חסוי‪:‬‬
‫מי שבית המשפט מינה עבורו אפוטרופוס מכיוון‬
‫שעונה על אחת מהקטגוריות הבאות‪:‬‬
‫קטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי‪-‬דין או‬
‫שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם או הוגבלה או‬
‫שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את‬
‫חובותיהם או שהם נמנעים‪ ,‬ללא סיבה סבירה‪,‬‬
‫מלמלא את חובותיהם האמורות‪ ,‬כולן או מקצתן‬
‫פסולי‪-‬דין‪ -‬שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו‬
‫אינו מסוגל לדאוג לענייניו בית המשפט הגדירו‬
‫ככזה‬
‫אדם אחר שאינו יכול‪ ,‬דרך קבע או דרך ארעי‪,‬‬
‫לדאוג לענייניו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬ואין מי שמוסמך‬
‫ומוכן לדאוג להם במקומו‬
‫אדם שאין עדיין אפשרות לזהותו‬
‫עובר‬
‫חסר ישע‪:‬‬
‫על פי חוק מוגדר כאדם שעקב גילו‪ ,‬מחלתו או‬
‫מוגבלות פיזית או נפשית‪ ,‬אינו יכול לדאוג לצרכיו‪,‬‬
‫לבריאותו ולשלומו‪ .‬כולל מצבים בהם קיימת‬
‫אסמכתא פורמלית או התרשמות שקיימת‬
‫חולשה‪/‬תלות ניכרות של האדם באחר המוגדר‬
‫כאחראי עליו‪.‬‬
‫‪ 106‬ערירות‬
‫מצב בו לאדם אין כלל בני משפחה או שקרוביו‬
‫אינם חיים בארץ‪.‬‬
‫‪ 101‬ניצול‪/‬ת שואה‬
‫אדם שחי באחת המדינות שנכבשו או שהיו תחת‬
‫השפעה ישירה של המשטר הנאצי‪ ,‬במשך תקופה‬
‫כלשהי‪ ,‬בין השנים ‪ .2920-2900‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כוללת את‬
‫אלה אשר נאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בגלל‬
‫המשטר הנאצי‪.‬‬
‫‪ 108‬עולה או בן‪/‬בת‬
‫של עולה‬
‫מי שעלה לארץ בעשר השנים האחרונות וכן ילדיו‬
‫עד גיל ‪.12‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ 109‬העדר מעמד חוקי‬
‫בארץ‪ ,‬פליטות‪,‬‬
‫בקשת מקלט‪,‬‬
‫הגירת עבודה‬
‫מהגרים לא מוסדרים‪/‬לא חוקיים‪:‬‬
‫אנשים שאינם אזרחים (למעט פליטים או מבקשי‬
‫מקלט) שאינם בעלי רישיון תקף להיכנס אל מדינה‬
‫ו‪/‬או לשהות בתחומה‪.‬‬
‫פליט‪:‬‬
‫אדם אשר בשל פחד מבוסס מפני רדיפה על רקע‬
‫גזע‪ ,‬דת‪ ,‬לאום‪ ,‬שייכות לקיבוץ חברתי או דעה‬
‫פוליטית‪ ,‬נמצא מחוץ לארץ הלאום שלו ואיננו יכול‬
‫להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך‬
‫בשל הפחד האמור‪.‬‬
‫מבקשי מקלט‪:‬‬
‫אנשים שהגישו בקשה למעמד של מבקש מקלט‬
‫מדיני או פליט‪ ,‬אך טרם התקבלה החלטה סופית‬
‫בעניינם‪ .‬יש להבחין בין מספר מבקשי המקלט‬
‫שהגישו בקשה אישית במשך תקופה מסוימת‬
‫("בקשות מקלט שהוגשו") לבין מספר מבקשי‬
‫המקלט שעניינם האישי טרם הוכרע בתאריך‬
‫מסוים ("צבר בקשות הממתינות להכרעה או שלא‬
‫הוכרעו")‪.‬‬
‫מהגרי עבודה‪:‬‬
‫אנשים שהותרה כניסתם לארץ שאינה ארצם‬
‫שלהם‪ ,‬לשם המטרה המפורשת של ביצוע פעילות‬
‫כלכלית המתוגמלת בשכר בתוך ארץ היעד‪ .‬קיימות‬
‫תתי‪-‬קטגוריות של מהגרי עבודה‪.‬‬
‫‪ 120‬תושב‪/‬ת חוזר‪/‬ת‬
‫אדם שהיה תושב ישראל בעבר וחזר לגור מגורי‬
‫קבע בישראל לאחר שהות בחו"ל בת שנתיים‬
‫לפחות‪ ,‬ובהגיעו לארץ גילו ‪ 21‬ומעלה‪ .‬יסומן עבור‬
‫אדם שמציג תעודת תושב חוזר מטעם משרד‬
‫העלייה והקליטה‪.‬‬
‫‪ 122‬אסיר‪/‬ה או‬
‫עציר‪/‬ה‬
‫תושב‪/‬ת ישראל שנמצא כעת במאסר או מעצר‪.‬‬
‫‪ 121‬אסיר‪/‬ה‬
‫משוחרר‪/‬ת‬
‫מי ששוחרר כדין ממאסר שנמשך לכל הפחות חצי‬
‫שנה‪.‬‬
‫‪ 120‬נפגע‪/‬ת עבירה‬
‫פלילית‬
‫מי שנפגע במישרין מעבירה‪ ,‬מסוג עוון או פשע‪ -‬לא‬
‫כולל נפגעי פעולות איבה או עבירות תעבורה‪ ,‬וכן‪,‬‬
‫בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו למעט‬
‫החשוד‪ ,‬הנאשם או הנידון‪ .‬כגון עבירות מין‬
‫ואלימות‪.‬‬
‫‪ 122‬דור ההורים מוכר המרכיב האובייקטיבי של הגדרת משפחות מובסות‬
‫לשירותי הרווחה המתייחס להיות משפחת המוצא נתמכת לאורך‬
‫שנים ואף דורות בשרותי הרווחה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫יעודכנו בהמשך‪:‬‬
‫רשימה ‪ :2‬נזקקויות קהילה (רשימה ראשונית)‬
‫קהילה הנתונה לאיום בטחוני‬
‫קהילה הנתונה להיקף פשיעה גבוה‬
‫קהילה בעוני ובהדרה חברתית‬
‫קהילה במצב סכסוך פנימי‬
‫קהילה בלכידות נמוכה‬
‫אי יציבות קהילתית‬
‫קהילה מסתגרת‬
‫קהילה חסרת תשתית ראויה של שירותים‬
‫קהילה הנתונה למפגעים בריאותיים או סביבתיים‬
‫רשימה ‪ :5‬כוחות (יושלם בהמשך)‬
‫‪39‬‬
‫חוקים ותקנות‪:‬‬
‫מקורות מידע‪:‬‬
‫חוקים והצעות חוק‬
‫‪-‬‬
‫הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג‪ ,‬התש"ע ‪ ,1009 -‬ד"כ ‪( 06‬התש"ע)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק אימוץ ילדים התשמ"א ‪.2982 -‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)‪ ,‬התשנ"א‪.2992 -‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה‪.2990-‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק גיל הנישואין התש"י ‪.2900 -‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪.2961-‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק למניעת אלימות במשפחה‪ ,‬התשנ"א‪.2992-‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬התש"ך‪.2960 -‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק הסעד סדרי דין (בעניני קטינים‪ ,‬חולי נפש ונעדרים)‪ ,‬התשט"ו‪.2900-‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק העונשין התשל"ז‪.2911-‬‬
‫‪-‬‬
‫תיקון מספר ‪ 16‬לחוק העונשין תשל"ז‪" -2911-‬חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות העל תיכוניים התשס"ח ‪.1008 -‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק משפחות חד הוריות‪ ,‬התשנ"ב ‪.2991 -‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬התשי"ז ‪.2901-‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק שירותי הסעד‪ ,‬התשי"ח‪.2908-‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק הסעד (טיפול במפגרים)‪ ,‬תשכ"ט‪9191-‬‬
‫הודעות והוראות התע"ס‬
‫‪-‬‬
‫אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)2991( 8.8‬‬
‫‪-‬‬
‫גמלה לילדים נטושים‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)2990( 0.02‬‬
‫‪-‬‬
‫הטיפול באוכלוסיית דרי הרחוב‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1020( 0.00‬‬
‫‪-‬‬
‫השמת זקנים תשושים במעונות‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1020( 2.8‬‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות בהוצ' בתחום הדיור לפרט ולמש' נזקקת ושכ"ד במצב חירום‪ ,‬הוראות והודעות‬
‫התע"ס‪.)2981( 0.0 ,‬‬
‫‪-‬‬
‫ועדות מחוזיות לגילוי עריות ואלימות במשפחה לענייני אסירים ומשפחותיהם‪ ,‬הוראות‬
‫והודעות התע"ס ‪.)1021( 0.01‬‬
‫‪-‬‬
‫חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א ‪ ,100-‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1021( 2.02‬‬
‫‪-‬‬
‫טיפול באנשים עם התמכרויות‪ -‬הוראות והודעות התע"ס‪ ,‬פרק ‪.22‬‬
‫‪-‬‬
‫טיפול בבני נוער וצעירים‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס‪.)1000( 0.11 ,‬‬
‫‪-‬‬
‫טיפול בזקן בביתו ובקהילה‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1022( 2.2‬‬
‫‪-‬‬
‫מניעה וטיפול בהתעללות בזקנים‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1009( 2.22‬‬
‫‪-‬‬
‫ייעוץ והכוונה בשאלות של הפסקת הריון‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)2982( 0.21‬‬
‫‪41‬‬
‫‪-‬‬
‫מדיניות הטיפול באנשים עם אוטיזם‪/‬הפרעה התפתחותית נרחבת‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס‬
‫‪.)1008( 20.2‬‬
‫‪-‬‬
‫מדיניות המשרד בתחום תכנון משפחה‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)2919( 0.2‬‬
‫‪-‬‬
‫מדיניות המשרד בתחום הטיפול במפגרים ‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)2989( 22.2‬‬
‫‪-‬‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1002( 0.18‬‬
‫‪-‬‬
‫מניעה וטיפול בהתעללות בזקנים‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1009( 2.22‬‬
‫‪-‬‬
‫מסגרות שיקומיות משלימות לילדים ולנוער עם נכות (גילאי ‪ ,)0-12‬הוראות והודעות התע"ס‬
‫‪.)2991( 0.22‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכז קשר הורים‪ -‬ילדים‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1009( 0.06‬‬
‫‪-‬‬
‫שירותי הצרכים המיוחדים למשפחה בקהילה‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1009( 0.26‬‬
‫‪-‬‬
‫שירותי מכונים לשיקום ראייה ירודה ‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1002( 6.22‬‬
‫‪-‬‬
‫שירותי שיקום בקהילה לגילאי ‪ , 12-60‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)2991( 0.21‬‬
‫‪-‬‬
‫שירותי תמיכה לתקשורת עבור אנשים עם לקות שמיעה‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪0.1‬‬
‫(‪.)1008‬‬
‫‪-‬‬
‫תהליך קבלת החלטה בדבר אדם עם פיגור שכלי ודרכי טיפול‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪22.10‬‬
‫(‪.)1008‬‬
‫‪-‬‬
‫תעודת עיוור‪/‬לקוי ראייה‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪.)1020( 6.0‬‬
‫‪-‬‬
‫תפקידו ודרכי עבודתו של פקיד סעד לחוק הסעד סדרי דין‪ ,‬הוראות והודעות התע"ס ‪0.1‬‬
‫(‪.)1008‬‬
‫חוזרי מנכ"ל‬
‫‪-‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ :‬מדיניות המשרד בטיפול בעולים ברשות‬
‫המקומית בקליטה ישירה (‪.)20.2.1022‬‬
‫‪-‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הבריאות תשס"ד‪" 11/1000 /‬נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות"‬
‫(‪.)29.22.1000‬‬
‫ספרות מחקרית ומקצועית וניירות מדיניות‪:‬‬
‫אוסלנדר ג'‪ .2988 .‬רשתות חברתיות‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬והחלמה ממחלות קשות‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ח'‪,‬‬
‫‪.100-160‬‬
‫ארזי‪ ,‬ט'‪" .1002 .‬תפיסת המוזנחות" כמנבאת את תחושת הבדידות‪ ,‬הערך העצמי ומצוקה‬
‫נפשית בקרב ילדים שהוגדרו כמוזנחים ע"י שירותי הרווחה‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫בינשטוק א'‪ .‬ללא תאריך‪ .‬דחייה חברתית‪ .‬מתוך‪ :‬כישורי חיים‪ ,‬תכנית ליבה לסדרת פעילויות‬
‫ומפגשים‪ ,‬כיתה ד'‪ .‬משרד החינוך‪ ,‬המנהל הפדגוגי‪ ,‬השירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי‪ ,‬אגף תכניות סיוע‬
‫ומניעה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫בינשטוק‪ ,‬א'‪ .1022 .‬מקום לכולם ‪ -‬דחייה חברתית בבית הספר תיאור ודרכי התמודדות‪.‬‬
‫ירושלים ‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬המינהל הפדגוגי‪ ,‬השירות הפסיכולוגי ‪ -‬ייעוצי‪.‬‬
‫ברודסקי‪ ,‬ג'; שרון‪ ,‬א'; קינג‪ ,‬י'; באר‪ ,‬ש'; שנור‪ ,‬י'‪ .1020 .‬ניצולי שואה בישראל‪ :‬אומדני‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬מאפיינים דמוגרפיים‪ ,‬בריאותיים וחברתיים וצרכים‪ .‬דמ‪ .09-020-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‬
‫מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ברקאי‪ ,‬מ'‪ .1020 .‬כלים לטיפול בבעיית הזנות בישראל‪ :‬נייר עמדה‪ .‬המכון לאסטרטגיה ציונית‪,‬‬
‫נכתב במסגרת התוכנית למנהיגות צעירה‪.‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬ש'‪ .1000 .‬לדבר את השתיקה‪ :‬איתור ילדים ובני נוער נפגעי התעללות והזנחה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬אשלים ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫גל‪ ,‬ג'; שלו‪ ,‬מ; אייזנשטדט ‪ ,‬מ'‪ .1009 .‬בזכות האוניברסליות? מיצוי זכויות אוניברסליות במערכת‬
‫הביטחון הסוציאלי בישראל‪.‬מתוך גל‪ ,‬ג'; אייזנשטדט‪ ,‬מ' (עורכים)‪ ,‬נגישות לצדק חברתי‬
‫בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫גרוס‪ ,‬ר'; ברמלי‪-‬גרינברג‪ ,‬ש'; רוזן‪ ,‬ב'; ניראל‪ ,‬נ'; וייצברג‪ ,‬ר'‪ .1009 .‬מצוקה נפשית ודפוסי קבלת‬
‫טיפול‪ ,‬לפני העברת האחריות לבריאות הנפש לקופות החולים‪ :‬נקודת המבט של צרכני‬
‫השירותים‪ .‬דמ‪ .09-008-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬א'‪ .1006 .‬בין הדרה חברתית למדיניות חברתית‪ .‬נייר עמדה‪ ,‬קבוצת המחקר במדיניות‬
‫חברתית‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית; משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬האגף‬
‫למחקר‪ ,‬תכנון והדרכה‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬י'‪ .1001 .‬משפט‪ ,‬צדק וזקנה‪ .‬ירושלים‪ :‬אשל‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬י'; אלון‪ ,‬ש'‪ .1009 .‬הזנחה של זקנים‪ -‬היבטים עיוניים‪ ,‬חוקיים ומעשיים‪ .‬גרנטולוגיה‪,‬‬
‫לו(‪ ,)2‬עמ' ‪.69-92‬‬
‫האגודה האמריקאית למוגבלויות שכליות והתפתחותיות (תרגום‪ :‬ברוורמן‪ ,‬א'); ניסים‪ ,‬ד';‬
‫עמינדב ח'; שמיס‪ ,‬מ' (עורכים מדעיים)‪ .1022 .‬מוגבלות שכלית‪ :‬הגדרה‪ ,‬סיווג ומערכות תמיכה‪.‬‬
‫בנימינה‪ :‬הוצאת ספרים אח בע"מ‪.‬‬
‫האו"ם‪ .2989 .‬אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד‪ ,‬נוסח עברי‪ ,‬על פי תרגום רשמי של משרד‬
‫המשפטים‪ .‬אוחזר ב אוגוסט ‪ ,1022‬מתוך זכויות התלמיד‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬המנהל הפדגוגי‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Zchuyot‬‬
‫‪42‬‬
‫הוועדה הבין‪ -‬משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה בראשות איצקוביץ'‪ ,‬נ'; צבע‪ ,‬י';‬
‫בנימין‪ ,‬ע' (עורכים)‪ .1001 .‬דין וחשבון הוועדה הבין‪-‬משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי‬
‫השואה‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל בראשות אלאלוף‪ ,‬א'‪ .1022 .‬דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫הורוביץ‪ ,‬ד'; בן‪-‬יהודה‪ ,‬י'; חובב‪ ,‬מ' (עורכים)‪ .1001 .‬התעללות והזנחה של ילדים בישראל‪:‬‬
‫הנפגעים‪ ,‬אכיפת החוק והמשפט‪ ,‬רפואה‪ ,‬חינוך ורווחה‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשלים‪.‬‬
‫הלמ"ס‪ .1020 .‬פני החברה בישראל‪ ,‬דוח מס' ‪ ,3‬פערים בין מרכז ופריפריה‪ .‬אוחזר מאתר‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪:‬‬
‫‪ID=945&http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML‬‬
‫הלמ"ס‪ .1020 .‬סקרי כוח אדם‪ .‬אוחזר מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪:‬‬
‫=‪http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=68&CYear=2010&CMonth‬‬
‫‪1#100‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ .1021 .‬ממדי העוני והפערים החברתיים ‪ -‬דוח שנתי ‪ .4104‬אוחזר ביולי‬
‫‪ 1022‬מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי‪:‬‬
‫‪.http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Pages/Oni2012.aspx‬‬
‫הראל‪-‬פיש‪ ,‬י'; וולש‪ ,‬ס'; בוניאל‪-‬נסים מ'; דזאלובסקי‪ ,‬א'; אמי‪ ,‬ש'; טסלר‪ ,‬ר;‪ ,‬חביב‪ ,‬ג'‪.1022 .‬‬
‫נוער בישראל‪ :‬בריאות‪ ,‬רווחה נפשית וחברתית‪ ,‬ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל‪,‬‬
‫סיכום ממצאי המחקר הארצי השישי (‪ ,)1020-1022‬ניתוח מגמות בין השנים ‪ 2992-1022‬והשוואה‬
‫בינלאומית‪ .‬תכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני הנוער (‪.)HBSC‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫הרמל‪ ,‬י'; מאיר‪ ,‬א'; קופפר‪ ,‬ח'‪ ,1020 .‬מדיניות הטיפול בנשים‪ ,‬נערות וצעירות המנוצלות במעגל‬
‫הזנות‪ ,‬מתוך‪ :‬סקירת השירותים החברתיים ‪ .4101‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ ,‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫זילחה‪ ,‬ל'‪ .2998 .‬גורמים פסיכו‪-‬חברתיים המשפיעים על התנהגויות מין בקרב בני נוער‬
‫בישראל‪ .‬עבודה המוגשת לשם קבלת תואר מוסמך באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫טייכמן‪ ,‬מ'‪ .1002 .‬מנקטר האלים לכוס התרעלה‪ .‬הוצאת רמות‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫טילמאן‪ ,‬פ'‪ .2990 .‬התעללות מינית בילדים‪ :‬תיאוריה ודרכי טיפול‪ .‬קרית ביאליק‪ :‬הוצאת‬
‫ספרים אח בע"מ‪.‬‬
‫כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; עמיאל‪ ,‬ש'; לוי‪ ,‬ד'; קונסטנטינוב‪ ,‬ו'‪ .1021 .‬בני נוער יוצאי אתיופיה‬
‫ויוצאי ברית‪-‬המועצות לשעבר‪ :‬עולים ובני עולים ‪ -‬דמיון ושוני‪ .‬דמ‪ .21-611-‬מאיירס‪-‬ג'וינט מכון‬
‫ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫כהן‪-‬נבות‪ ,‬מ'; אנגלבורגן‪-‬פרנקוביץ‪ ,‬ש'; ריינפלד‪ ,‬ת'‪ .1002 .‬הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני‬
‫נוער‪ .‬דמ‪ .02-082-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫לביא‪ ,‬י'‪ .1008 .‬דוח הועדה לבחינת מדיניות רווחת המשפחה בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫לוגסי‪ ,‬ר'‪ .1020 .‬תפיסות של "עובדות נערה" בשרותי הרווחה‪ .‬עבודה המוגשת לשם קבלת תואר‬
‫מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫לסקר‪ ,‬א'‪ .1022 .‬על מה אנחנו חושבים כשאנחנו חושבים על זנות‪ :‬סקירת הרצאתה של פרופ'‬
‫עינת פלד במסגרת יום העיון "שלום בתוכנו ומול אחרות‪ :‬טיפול בנשים בזנות"‪ .10.6.20 ,‬אוחזר‬
‫באוגוסט ‪ 1022‬מתוך אתר פסיכולוגיה עברית ‪.http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3107‬‬
‫לקסר‪ ,‬א'; אוברציגר‪ ,‬ר'‪ .1020 .‬נהלי רוחב‪ ,‬מתוך‪ :‬קובץ נהלים לבית חולים גריאטרי‪ .‬משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬אגף לגריאטריה‪.‬‬
‫לתת – סיוע הומניטרי ישראלי‪ .1020 .‬דוח העוני האלטרנטיבי ‪ .4103‬אוחזר ביולי ‪ 1022‬מתוך‬
‫אתר לתת‪.http://www.latet.org.il/Index.asp?CategoryID=139 :‬‬
‫מי‪-‬עמי‪ ,‬נ'‪ .1002 .‬מסמך רקע על נוער מנותק במגזר הערבי‪ .‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫מייקל‪ ,‬ק'‪ .1006 .‬תרומת משאבי הפרט האישיים והבין אישיים הכלליים והספציפיים‬
‫לסיטואציה המינית להתנהגות מינית מסתכנת בקרב בני נוער‪ .‬עבודה המוגשת לשם קבלת תואר‬
‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫מרגלית‪ ,‬מ'‪ .2990 .‬מגמות פיתוח בחינוך המיוחד‪ :‬קידום התמודדות עם בדידות‪ ,‬קשרי חברות‬
‫ותחושת קוהרנטיות‪ ,‬בתוך ד'‪ ,‬חן (ע')‪ .2990 .‬החינוך לקראת המאה ה – ‪ .40‬הוצאת רמות‪:‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.002 - 289‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .1022 .‬דין וחשבון צוות משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים לבחינת תופעת הכתות בישראל‪ .‬אוחזר באוגוסט ‪ 1022‬מתוך אתר משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/News/Pages/NewsPage.aspx?ListID=fe35586a-7c8d-4446‬‬‫‪WebId=fce6b281-11a4-42a6-b0e9-&b031-272dbddf0534‬‬
‫‪ItemID=255&055d6d1245d0‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .1020 .‬מרכז עוצמה ‪ -‬תדריך להתמודדות עם עוני והדרה‬
‫חברתית‪ :‬מודל להקמת ולהטמעת מרכז עוצמה במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות‬
‫המקומיות‪ .‬אוחזר ביולי ‪ 1022‬מתוך אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪:‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/Populations/Distress/DistressFamily/PowerCenters/Pages/Po‬‬
‫‪werCentersHomePage.aspx‬‬
‫נאון‪ ,‬ד'‪ .2992 .‬פיתוח כלי עזר לסיווג קשישים מוגבלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫נאון‪ ,‬ד'; כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; ואזן‪-‬סיקרון‪ ,‬ל'; הדר‪ ,‬י'; קונסטנטינוב‪ ,‬ו'‪ .1020 .‬השתלבות‬
‫צעירים בתעסוקה ‪ -‬משאבים‪ ,‬חסמים וצרכים‪ ,‬ממצאים עיקריים‪ .‬דמ‪ .20-620-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬‬
‫מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫נאון‪ ,‬ד'; כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; ואזן‪-‬סיקרון‪ ,‬ל'; הדר‪ ,‬י'; קונסטנטינוב‪ ,‬ו'‪ .1022 .‬צעירים‬
‫בישראל שאינם עובדים ואינם לומדים‪ :‬השתלבות בתעסוקה ‪ -‬משאבים‪ ,‬חסמים וצרכים‪ .‬דמ‪-‬‬
‫‪ .22-620‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫נחשון‪-‬גליק‪ ,‬צ'; אהרן‪ ,‬ש'; בן שמחון‪ ,‬מ'; גורבטוב‪ ,‬ר'‪ .1022 .‬בני נוער וצעירים בניתוק או‬
‫מעורבים בפלילים‪ .‬מתוך סקירת השירותים החברתיים ‪ .4100‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ ,‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫סבן‪-‬לאל‪ ,‬ר'; חסין‪ ,‬ט'‪ .1022 .‬מצבי סיכון בקרב ילדים ונוער‪ :‬איתור ומיפוי במסגרת התכנית‬
‫הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .‬דמ‪ .22-089-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫סטריאר‪ ,‬ר'‪ .1002 .‬מהדרה למעורבות חברתית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"א‪.120-102 ,‬‬
‫ספלטר‪ ,‬ט'; ברודסקי‪ ,‬ג'; ושנור‪ ,‬י'‪ .)1020( .‬שיפור והידרדרות בתפקוד בקרב ישראלים בני ‪60‬‬
‫ומעלה‪ .‬מתוך אחדות‪ ,‬ל'; ליטווין‪ ,‬ה' (עורכים)‪ .‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ -‬ממצאים‬
‫עדכניים מסקר האורך ‪ SHARE‬ישראל על בני ‪ 51‬ומעלה ‪ .4115-4101‬הוצ' מרכז ידע לחקר‬
‫הזדקנות האוכלוסיה בישראל‪ ,‬האוני' העברית‪ :‬ירושלים‪.‬‬
‫פז‪-‬פוקס‪ ,‬א'‪ .1009 .‬מדוע זכויות עלי ספר נשארות עלי ספר? נגישות לזכויות חברתיות ‪ -‬רקע‬
‫תיאורטי‪ .‬מתוך גל‪ ,‬ג'; אייזנשטדט‪ ,‬מ' (עורכים)‪ ,‬נגישות לצדק חברתי בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז‬
‫טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫פירני‪ ,‬ע'‪ .1020 .‬טראומה‪ ,‬התמכרות וטראומה‪ :‬תיאור מעגל הסבל בהתמכרות‪ .‬עמק יזרעאל‪:‬‬
‫הוצאת ספרים אקדמית יזרעאל‪.‬‬
‫פלד‪ ,‬ע'; שפירו‪ ,‬ש'; פרומר‪ ,‬ד'‪ .2996 .‬נוער חסר קורת גג בישראל‪-‬איפיונים של בני נוער שפנו‬
‫ל"מקום אחר"‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬י"ז‪.62-82 ,‬‬
‫צבע‪ ,‬י'‪ .1008 .‬דין וחשבון הוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת האחריות של המדינה להבטחת‬
‫הבטחון התזונתי של אזרחיה בראשות איצקוביץ'‪ ,‬נ'‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫צבע‪ ,‬י'‪ .1020 .‬דוח הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה בשרותי הרווחה המקומיים‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫צבע‪ ,‬י'‪ ,‬ארזי‪ ,‬ט'‪ ,‬חביב‪ ,‬ג'‪ .1022 .‬מיזם התוצאות‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬אגף‬
‫בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫קטן‪ ,‬י'‪ .1009 .‬צעירים בישראל ‪ -‬בעיות‪ ,‬צרכים ושירותים בתחומי הרווחה‪ ,‬תמונת מצב ומבט‬
‫לעתיד‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ'; סלונים‪-‬נבו‪ ,‬ו'; הירשנזון‪-‬שגב‪ ,‬ע'; בן‪-‬ישי‪ ,‬ש'‪ .1000 .‬תפיסותיהם של הפונים‬
‫ה"ותיקים" ללשכת הרווחה את העובדים הסוציאליים‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ה(‪.000-000 ,)2‬‬
‫רבינוביץ'‪ ,‬מ'‪ .1021 .‬ילדים נטושים בישראל‪ .‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬כנסת‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫רבינוביץ'‪ ,‬מ'‪ .1020 .‬חינוך למניעת מחלות מין בקרב בני נוער בישראל‪ :‬מוגש לועדת החינוך‪,‬‬
‫התרבות והספורט לקראת יום האיידס הבינלאומי‪ .‬הכנסת‪ :‬מרכז המחקר והמידע‪.‬‬
‫רוזנפלד‪ ,‬י' מ'‪ .2990 .‬שותפות‪ :‬קוים לפיתוח פרקטיקה של עבודה סוציאלית עם ולמען אוכלוסיות‬
‫מובסות‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬י"ג(‪.110-100 ,)0‬‬
‫שינדלר‪ ,‬מ'; אולמן‪ ,‬ד'; דורון‪ ,‬י'‪ . 1009 .‬חוק‪ ,‬משפט וניצול כלכלי של הזקנים בישראל‪ :‬האם יש‬
‫צורך בהטלת חובת דיווח על הבנקים?‪ ,‬גרנטולוגיה‪ ,‬לו (‪ ,)1-0‬עמ' ‪.00-80‬‬
‫שמאי‪ ,‬מ'; גירון‪ ,‬י'‪ .1021 .‬עבודה סוציאלית עם משפחות‪ .‬מתוך מ' חובב; א' לונטל; י' קטן‬
‫(עורכים)‪ ,‬עבודה סוציאלית בישראל (עמ' ‪ .)220-212‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫שמיד‪ ,‬ה'‪ .1006 .‬דו"ח הועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ומצוקה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫שניט‪ ,‬ד‪ .1002 .‬סודיות‪ ,‬פרטיות והזכות לדעת‪ .‬מאגנס‪ :‬ירושלים‪.‬‬
‫‪46‬‬
,‫ פדגוגיה ומתודולוגיה‬.‫ ילדים וחינוך‬, ‫ הדרה חברתית‬.)1008( ‫ החברה למתנ"סים‬,‫תכנית הילה‬
1022 ‫ אוחזר ביולי‬.‫ הדרה‬:2 '‫ גיליון מס‬,‫כתב עת אלקטרוני‬
http://www.matnasim.org.il/?CategoryID=1114:‫מ‬
American Psychiatric Association. 2013. Diagnostic and statistical manual of
mental disorders (5th ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.
Asher, S. R., Hymel, S.; Renshaw, P. D. 1984. Loneliness in children. Child
Development, 1456-1464.
Asher, S.R.; Parkhurst, J.T.; Hymel, S. ; Williams, G.A. 1990. Peer rejection and
loneliness in childhood. In, Asher, S.R; Coie, J.D. (Eds.) Peer rejection in
childhood. Cambridge University Press, pp. 253-273.
Bandura A. 1997. Self efficacy: the exercise of control. New york: W. H. Freeman
and Co. publishing.
Bandura, A. 1982. Self efficacy mechanism in human agency. American
Psychologist, 37 (2), pp. 122–147.
Cobb, S. 1976. Social support as a moderator of life stress. Psychosomatic Medicine,
38(5), 300-314.
de Jong Gierveld, J. 1998. A review of loneliness: Concept and definitions,
determinants and consequences. Reviews in Clinical Gerontology, 8, 73-80.
de Jong Gierveld, J.; Havens, B. 2004. Cross-national comparisons of social isolation
and loneliness: introduction and overview. Canadian Journal on Aging, 23, 109113.
Dyer C.B.; Toronjo C.; Cunningham M. et al. 2005. The key elements of elder
neglect: A survey of adult protective services workers. Journal of elder abuse &
neglect, 17(4), 1-10.
47
Dykstra, P. A. 2009. Older adult's loneliness: Myths and realities. European Journal
of Ageing, 6(2), 91–100.
Finzi-Dottan, R.; Karu, T. 2006. From Emotional Abuse in Childhood to
Psychopathology in Adulthood: A Path Mediated by Immature Defense Mechanisms
and Self-esteem. Journal of Nervous and Mental Disease, 194, 616-210.
Golding, J.M.; Allen, J.; Yozwiak, J.A.; Marsil, D.F.; & Kinstle, T.S. 2005.
Perceptions of elder neglect in the courtroom. Journal of Elder Abuse and Neglect,
16, 23–46
Harter, S. 1993. Causes and consequences of low self-esteem in children and
adolescents. Self-esteem, 87-116. Springer: US.
Heatherton, T. F.; Wyland, C. L.; Lopez, S. J. 2003. Assessing self-esteem. Positive
psychological assessment: A handbook of models and measures, 219-233.
Katz S.; Ford A.B.; Moskowitz R.W.; Jackson B.A.; Jaffe M.W. 1963. Studies of
illness in the aged. The index of ADL: A standardized measure of biological and
psychosocial function. Jama, 185(12), 914-919.
Lawton MP; Brody EM. 1969. Assessment of older people: self-maintaining and
instrumental activities of daily living. Gerontologist, 9(3):179-186.
Maddox, G. L. 1987. The Encyclopedia of Aging. R. C. Atchley (Ed.). New York:
Springer Publishing Company.
Mizrahi, T.; Davis, L.E. 2008. Encyclopedia of Social Work (20th ed.). Washington,
DC: NASW Press & Oxford University Press.
Peplau, L.A.; Pearlman, D. 1982. Perspectives on loneliness. In: Peplau, L.A.;
Pearlman, D., (Eds.). Loneliness: A Source book of current theory, research and
therapy. New York: Wiley-Interscience, pp. 1-18.
48
Pertusa, A.; Fullana, M.; Singh, S.; Alonso, P.; Menchón, J.; & Mataix-Cols, D. 2008.
Compulsive Hoarding: OCD Symptom, Distinct Clinical Syndrome, or Both?,
American Journal of Psychiatry, 165:1289-1298.
Russell, D.; Peplau, L. A.; Cutrona, C. E. 1980. The revised UCLA Loneliness
Scale: Concurrent and discriminant validity evidence. Journal of Personality and
Social Psychology, 39, 472–480.
Sarason, I. G.; Levine, H. M.; Basham, R. B.; Sarason, B. R. 1983. Assessing social
support: the social support questionnaire. Journal of personality and social
psychology, 44(1), 127.
Thompson, R. A. 1995. Preventing child maltreatment through social support: A
critical analysis. Sage Publications, Inc.
World Health Organization. 2001. International Classification of Functioning
Disability and Health: ICF. Geneva: World Health Organization.
:‫שונות‬
"‫ מתוך אתר עמותת "פעמונים‬,1022 ‫ אוגוסט‬-‫ אוחזר ב‬.‫פעמונים – מגלים אחריות‬
http://www.paamonim.org/vision.php
49