‫תכנון נופי ועיצוב כביש ‪ - 16‬שער‬ ‫הכניסה המערבי לדרום העיר ירושלים‬ ‫כביש חדש כמענה לבעיית הכניסה לעיר‬ ‫מאת אדריכל ירון טוראל‬ ‫אחת מעבודותיה האחרונות של עמית‬ ‫סגל ז"ל היתה התכנון הנופי ועיצוב מבני‬ ‫הדרך של כביש ‪ 16‬בירושלים‪ ,‬וליווי‬ ‫סטטוטורי של התוכנית כמי שערכה‬ ‫אותה‪ .‬כביש ‪ 16‬עתיד להוות כניסה חדשה‬ ‫לירושלים מכיוון מערב אל דרום העיר‪,‬‬ ‫ולקשר בין מחלף מוצא לכביש מס' ‪4‬‬ ‫(שדרות בגין)‪.‬‬ ‫נחיצותו של כביש חדש זה נובעת‬ ‫מהצורך לפתור את בעיית העומס הרב‬ ‫בכניסה המערבית‪ ,‬העיקרית‪ ,‬לבירה‪ .‬בשל‬ ‫הגידול הצפוי באוכלוסיית ירושלים‬ ‫ובמספר מוקדי התעסוקה בה‪ ,‬במקביל‬ ‫להמשך המגמה הקיימת של פיתוח‬ ‫מקורות ויעדי תנועה בפרוזדור ירושלים‬ ‫ופיזורם עד הערים מודיעין ורמת בית‬ ‫שמש‪ ,‬הוחלט כי ראוי לסלול כניסות‬ ‫נוספות לעיר‪.‬‬ ‫דרך מס' ‪ 16‬מתוכננת ככביש כניסה‬ ‫מערבי נוסף לירושלים הנותן מענה‬ ‫לבעיית הכניסה לעיר‪.‬‬ ‫תוואי הכביש נקבע בראש ובראשונה‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬על מנת לאפשר גישה נוחה וקלה‬ ‫יותר מכיוון השפלה לכיוון מערב העיר‬ ‫ודרומה‪ .‬בשיתוף עם עיריית ירושלים‪,‬‬ ‫משרד התחבורה ואחרים‪ ,‬הוחלט כי‬ ‫התוואי יהיה "חוצה טופוגרפיה" ולא‬ ‫"לוחך טופוגרפיה"‪ ,‬דהיינו כביש‬ ‫שהתווייתו מאונכת לקווי הגובה‪ ,‬והוא‬ ‫עובר במנהרות ועל גשרים‪ .‬התוויה זו‪,‬‬ ‫למרות עלותה הגבוהה‪ ,‬מאפשרת‬ ‫הימנעות מנראות (ופגיעה) בחלקים‬ ‫אדריכלות נוף ‪23‬‬ ‫הוחלט כי התוואי יהיה "חוצה טופוגרפיה" ולא "לוחך טופוגרפיה"‪ ,‬דהיינו כביש שהתווייתו‬ ‫מאונכת לקווי הגובה‪ ,‬והוא עובר במנהרות ועל גשרים‪ .‬התוויה זו‪ ,‬למרות עלותה הגבוהה‪,‬‬ ‫מאפשרת הימנעות מנראות (ופגיעה) בחלקים ארוכים לאורך התוואי; מהצורך בעבודות‬ ‫העפר הרבות המלוות סלילת כביש רחב באזור הררי; וחוסכת את מרבית הקונפליקטים‬ ‫עם שימושי קרקע העלולים להימצא לאורך התוואי‬ ‫ארוכים לאורך התוואי; מהצורך בעבודות‬ ‫העפר הרבות המלוות סלילת כביש רחב‬ ‫באזור הררי; וחוסכת את מרבית‬ ‫הקונפליקטים עם שימושי קרקע‬ ‫העלולים להימצא לאורך התוואי‪ .‬כמו כן‬ ‫התוואי עשוי‪ ,‬במקרים אלה‪ ,‬להיות קצר‬ ‫וישיר יותר ולפיכך להציע פתרון שגם‬ ‫בהיבט התחבורתי שלו הוא עדיף מכביש‬ ‫עילי‪ ,‬המתפתל עם קווי הגובה‪.‬‬ ‫שיקולים נוספים בהתווייתו של הכביש‬ ‫נבעו מהתייחסותו למערכות דרכים‬ ‫עתידיות‪ ,‬צרכים גיאומטריים של תכנון‬ ‫כבישים‪ ,‬וצרכים תחבורתיים (מוצאים‬ ‫ויעדים של המשתמשים בו)‪ .‬לאחר כל‬ ‫‪ 24‬אדריכלות נוף‬ ‫אלה הוחלט על ההתוויה הבאה (מדרום‬ ‫מערב לצפון מזרח)‪:‬‬ ‫‪ .1‬התחברות לכביש ‪ 1‬באזור עמק‬ ‫ מוצא‪.‬‬ ‫‪ .2‬חציית עמק מוצא בגשר‪.‬‬ ‫‪ .3‬מנהרה מעמק מוצא לנחל רבידה‪,‬‬ ‫ מתחת לשכונת הר נוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬מחלף באזור נחל רבידה‪ ,‬ושלוחת‬ ‫כביש במעלה הנחל‪ ,‬לאזור התעסוקה‬ ‫בהר נוף‪.‬‬ ‫‪ .5‬מנהרה מתחת לרכס בית הכרם‬ ‫ והשכונות בית וגן ויפה נוף‪.‬‬ ‫‪ .6‬מחלף ליד ביה"ח שערי צדק‪,‬‬ ‫ והתחברות לדרך בגין באזור מחלף‬ ‫ בייט‪.‬‬ ‫כל אחד מהקטעים הללו היווה אתגר‬ ‫ייחודי ושונה בהיבט הנופי‪-‬ארכיטקטוני‪,‬‬ ‫והתוכנית כולה היתה מורכבת ביותר‪ ,‬הן‬ ‫בשל הכמות הגדולה של הפרטים‬ ‫שנדרשו‪ ,‬והן בגלל חדשנותה כתוכנית‬ ‫"תלת מימדית"‪ ,‬דהיינו תוכנית המציעה‬ ‫סלילת כביש במנהרה‪ ,‬מתחת לאזורים‬ ‫מבונים‪.‬‬ ‫בשלב הראשון של העבודה‪ ,‬ניתחה עמית‬ ‫את תוואי הדרך משער הגיא לירושלים‪,‬‬ ‫על מנת להבין את הקונטקסט הרחב של‬ ‫המפגש בין כביש ‪ 16‬לכביש ‪ .1‬בניתוח‬ ‫זה מצאה עמית כי העלייה לירושלים‬ ‫ממערב‪ ,‬לאורך כביש מס ‪ ,1‬מתבצעת על‬ ‫ידי מעבר בסדרת שערים הממוקמים‬ ‫בנקודות מפתח טופוגרפיות‪ .‬שערים אלה‬ ‫מגדירים מרחבים אשר רמת זיקתם לעיר‬ ‫עולה ככל שהם קרבים אליה‪:‬‬ ‫‪ .1‬שער הגיא והמחלף הממוקם בו‪ ,‬שם‬ ‫מתבצע המעבר מן השפלה להר‪ ,‬עם‬ ‫אזכורים ראשוניים לגבי העושר‬ ‫ההיסטורי של ירושלים ונופיה‬ ‫ההרריים‪.‬‬ ‫‪ .2‬צומת קריית יערים והמבתרים באבו‬ ‫גוש‪ ,‬שם מתחילים להתגלות הנופים‬ ‫המבונים של פרברי העיר‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקסטל ומחלף הראל המצוי בנקודה‬ ‫הגבוהה על קו פרשת המים של רכס‬ ‫מבשרת‪ ,‬בו מתגלה לראשונה העיר‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיבוב מוצא בו מתחילה העלייה‬ ‫הפיסית לעבר העיר‪ ,‬וממשיכים‬ ‫להיחשף לשכונות העיר‪ ,‬אם כי הן‬ ‫עדיין לא בצידי הדרך‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכניסה הקיימת לעיר‪ ,‬בה מתבצעת‬ ‫ הכניסה הפיסית למרקם האורבני‪.‬‬ ‫הלקח מניתוח זה‪ ,‬שאותו הפנימה עמית‬ ‫ברגישות רבה בתכנון כביש ‪ ,16‬הוא‬ ‫בהבנת מקומו החווייתי של המחלף‬ ‫בעמק מוצא והטמעתו כחלק משרשרת‬ ‫השערים בעלייה לירושלים‪.‬‬ ‫ההיבט הנוסף‪ ,‬שעלה אף הוא מניתוחיה‬ ‫של עמית‪ ,‬הינו הצורך להתייחס לנופי‬ ‫הטרסות‪ ,‬הבוסתנים‪ ,‬המטעים והיערות‬ ‫המאפיינים את העמקים במערב העיר‪,‬‬ ‫ובמיוחד עמק מוצא ונחל רבידה‪ ,‬שם‬ ‫נגלה הכביש‪.‬‬ ‫אתגר עיצובי נוסף היה ההשתלבות של‬ ‫כביש פרברי‪ ,‬רחב‪ ,‬במערכת התנועה‬ ‫העירונית‪ ,‬המינורית יותר‪ ,‬באזור נחל‬ ‫רקפת (ליד בית החולים שערי צדק)‪.‬‬ ‫לאור הצרכים‪ ,‬האילוצים והרגישויות‬ ‫השונות‪ ,‬נקבעו העקרונות העיצוביים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫סקיצות של עמית מתהליך העבודה‬ ‫סקיצות של עמית מתהליך העבודה‬ ‫‪ .1‬מניעה ומזעור של הפגיעה הנופית‪.‬‬ ‫ יישום עקרון זה נעשה בשתי רמות‪:‬‬ ‫ ברמת המאקרו‪:‬‬ ‫ ‪ #‬מזעור שינויים בפני הקרקע‪ :‬כ‪70%-‬‬ ‫מאורך הכביש במנהור או גישור‪,‬‬ ‫כמעט ללא עבודות עפר‪.‬‬ ‫ ‪ #‬צמצום פגיעה בשטחים פתוחים‬ ‫בקטעים העיליים ‪ -‬התכנסות‬ ‫לרצועת כביש ‪ 1‬המתפנה בעקבות‬ ‫שדרוג כביש מס‪ ,1 .‬מחלף קומפקטי‬ ‫בנחל רבידה‪.‬‬ ‫ ‪ #‬תכנון זהיר של פתחי המנהרות ‪-‬‬ ‫פתחים שמוקמו בניצב לקווי הגובה‪,‬‬ ‫הארכה מלאכותית של המנהרות‬ ‫עד לקו הקרקע הטבעית באמצעות‬ ‫חפירה ומילוי (‪ )C&C‬ובניית הקירות‬ ‫במקביל לכביש מזערה את פתח‬ ‫המנהרה‪ .‬עיצוב הפורטל נעשה‬ ‫בשפה אדריכלית השאולה מהסביבה‬ ‫המיידית‪ ,‬תוך שאיפה למזג את‬ ‫פתח המנהרה בסביבתו בהרמוניה‬ ‫מלאה ככל הניתן‪ .‬כדוגמה‪ ,‬ע"י‬ ‫שימוש במבנה טרסות מקומיות‬ ‫וסוגי צמחיה הקיימים באתר‬ ‫ואופייניים לו‪.‬‬ ‫ ‪ #‬שילוב חדרי אנרגיה למנהרות‬ ‫בניצבי הקצה של הגשרים ובקירות‬ ‫תמך‪ ,‬במילוי וכו'‪.‬‬ ‫ ברמת המיקרו‪:‬‬ ‫על ידי שימור ערכים קיימים ‪ -‬עצים‬ ‫קיימים‪ ,‬מעיינות‪ ,‬אתרים היסטוריים‬ ‫וארכיאולוגיים והגנה עליהם באמצעות‬ ‫קירות או מסלעות‪.‬‬ ‫‪ .2‬תכנון נופי להתמזגות מרבית בסביבה‬ ‫ הקיימת‪:‬‬ ‫ ‪ #‬שימוש בשפה הקיימת בכל יחידה‬ ‫נופית כפי שהיא מתבטאת בשיפועי‬ ‫הקרקע‪ ,‬מורפולוגיה (צורה וכיוון)‬ ‫של טרסות וקירות‪ ,‬סוגי העצים‬ ‫והשיחים‪ ,‬שפה טיפולוגית של‬ ‫הצמחיה (מטע מסודר‪ ,‬קבוצות‬ ‫עצים וכו')‪.‬‬ ‫ ‪ #‬יצירת תצפיות נופיות מן הכביש‬ ‫למרחב ‪ -‬שמירת מבטים רצויים‬ ‫פתוחים מקטעי הכביש העיליים‬ ‫(הכביש ככביש נופי)‪.‬‬ ‫‪ .3‬שמירת הרצף הפנימי ביחידות הנוף‬ ‫הנחצות ע"י הכביש‪ ,‬לרבות רצף‬ ‫תפקודי (פארקים‪ ,‬אתרי נופש); רצף‬ ‫מעבר (דרכים מקומיות‪ ,‬שבילי הולכי‬ ‫רגל); ורצף אקולוגי‪ .‬במסגרת זו‬ ‫תוכננו שבילי מטיילים בעמק מוצא‬ ‫ובנחל רבידה‪ ,‬נוצרו שטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים‪ ,‬מגוננים ומעוצבים‪ ,‬במעלה‬ ‫נחל רבידה‪ ,‬ופארק באזור מחלף‬ ‫בייט‪ ,‬וכן נקבעו בתוכנית הוראות‬ ‫קפדניות בכל הקשור למערכות‬ ‫קיימות שונות אותן היא חצתה‪ ,‬כגון‬ ‫מעברי מטיילים‪ ,‬מעברי בעלי חיים‬ ‫ורצפים אקולוגיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬שימוש בעודפי עפר ליצירת פארק‬ ‫ ביחידה העירונית ובנחל רבידה‬ ‫ עליון‪.‬‬ ‫הנופיים‬ ‫האלמנטים‬ ‫‪ .5‬הדגשת‬ ‫המסורתיים המאפיינים כל אחת‬ ‫מחטיבות הנוף בו עובר הכביש‪:‬‬ ‫ ‪ #‬שימוש בשפת הטרסות החקלאיות‬ ‫של הרי יהודה לעיצוב נופי בנחל‬ ‫רבידה ופורטל מוצא‪.‬‬ ‫ ‪ #‬שיקום צמחיית בוסתן וחורש טבעי‬ ‫בעמקים‪ ,‬ועצים מחטניים ונשירים‬ ‫בשולי היערות‪.‬‬ ‫אדריכלות נוף ‪25‬‬ ‫‪ .6‬שימור מרבי של אוצרות טבע ותרבות‬ ‫לאורך התוואי‪ ,‬לרבות עצים גדולים‬ ‫קיימים (בודדים או קבוצות) וכן‬ ‫אתרים חשובים כגון מעיינות‪ ,‬טרסות‬ ‫קיימות וערוצי נחלים‪.‬‬ ‫‪ .7‬שיפור המצב הנופי‪/‬אקולוגי‪/‬תרבותי‬ ‫לאורך התוואי‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬ע"י‬ ‫הרחקת מפגעים‪ ,‬יעוד שטחים לשטח‬ ‫ציבורי פתוח (שצ"פ) ולפארקים‪,‬‬ ‫התווית מעברים בטוחים להולכי רגל‬ ‫ולבעלי חיים‪ ,‬ועוד‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫ ‪ #‬בית הכנסת העתיק‪ ,‬באזור סיבוב‬ ‫מוצא‪ ,‬שהיה צמוד עד כה לכביש‬ ‫המהיר הקיים יזכה לסביבה הולמת‬ ‫יותר שתושג ע"י ביטול קטע הכביש‬ ‫הסמוך אליו‪.‬‬ ‫ ‪ #‬מעלה נחל רבידה יועד כשצ"פ‪.‬‬ ‫ ‪ #‬המעבר בין עמק מוצא לעמק‬ ‫ הארזים ישודרג‪.‬‬ ‫‪ .8‬פתרונות ניקוז זהירים‪:‬‬ ‫ ‪ #‬הושם דגש על מיתון הנגר העילי‬ ‫באמצעים נופיים מסורתיים למניעת‬ ‫נזקים הנובעים מהספיקות הגבוהות‬ ‫הנגרמות ע"י הדרך‪.‬‬ ‫ ‪ #‬שמירה על קיום מערכת הזרימה‬ ‫מהמערכת‬ ‫כחלק‬ ‫הטבעית‬ ‫האקולוגית‪.‬‬ ‫עקרונות אלה‪ ,‬לאחר שנקבעו‪ ,‬יושמו‬ ‫בהצלחה בתוכנית‪ ,‬והותאמו לצרכים‬ ‫ולאילוצים בכל חטיבת נוף‪.‬‬ ‫בנוסף על העקרונות הנ"ל‪ ,‬התוכנית‬ ‫קובעת הוראות רבות המתייחסות למזעור‬ ‫הפגיעה הסביבתית במהלך העבודה‪,‬‬ ‫מגדירה שטחים להתארגנות ומחנות‬ ‫קבלן‪ ,‬דרכי גישה לאתר העבודה ופתרונות‬ ‫לעודפי עפר‪.‬‬ ‫מאפיין חשוב נוסף בתוכנית הוא היותה‬ ‫תוכנית חלוץ שהוכנה בנוהל מבא"ת‬ ‫כתוכנית תלת מימדית‪ .‬הבעיה בהיבט זה‬ ‫היתה כפולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הייחודיות והראשוניות של תוכנית‬ ‫המציעה יעודים ובעלויות שונים‪,‬‬ ‫במפלסים שונים‪ ,‬באותו שטח‪ .‬עד כה‬ ‫ התפישה הקיימת היתה שבעלות‬‫ויעוד הקרקע המתייחסים לכל חטיבת‬ ‫קרקע‪ ,‬תקפים לגביה בכל המפלסים‬ ‫ מרום השמים ועד מרכז כדור‬‫הארץ‪.‬‬ ‫‪ 26‬אדריכלות נוף‬ ‫לנוכח הנסיבות‪ ,‬היה צורך לאפשר‬ ‫סלילה של כביש‪ ,‬שיהיה בבעלות‬ ‫עיריית ירושלים‪ ,‬מתחת לשכונות‬ ‫מגורים קיימות‪ ,‬בבעלויות שונות‪.‬‬ ‫לאחר כמה ניסיונות‪ ,‬במיוחד בכל‬ ‫הקשור למנהרות הכרמל‪ ,‬הוחלט‬ ‫לבחון נוהל חדש של תכנון תלת‬ ‫מימדי‪ ,‬אשר הוטמע בעקרונות‬ ‫המבנה האחיד לתוכניות (מבא"ת) של‬ ‫משרד הפנים‪ .‬התוכנית לכביש ‪,16‬‬ ‫בעריכת עמית ז"ל‪ ,‬היה מקרה הבוחן‬ ‫לסוג זה של תוכניות‪ ,‬ולווה בקפדנות‬ ‫ע"י נציגים של משרדי הממשלה‬ ‫השונים‪ ,‬ובמיוחד משרדי השיכון‬ ‫(האחראי על רישום המקרקעין)‪,‬‬ ‫המשפטים (המשרד האחראי על‬ ‫עריכת הצעת חוק בנושא) ומשרד‬ ‫הפנים (האחראי על אישור התוכנית‬ ‫וליווי התוכנית עד ביצועה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬ואם לא די היה בראשוניות הזו‪,‬‬ ‫הסתבר שהדבר ממש אינו פשוט‪:‬‬ ‫ההגדרה המדויקת‪ ,‬הסטטוטורית‬ ‫והמובנת של המפלסים השונים ‪-‬‬ ‫באיזה רום הם מתחילים ובאיזה רום‬ ‫מתחיל המפלס האחר התבררה‬ ‫כמורכבת במיוחד‪ :‬פני השטח של‬ ‫מפלס השכונה היו משופעים‪ ,‬הכביש‬ ‫עצמו היה משופע בכיוון אחר‪ ,‬ולכל‬ ‫אלה נוסף גם שיפוע הצד של הכביש‪.‬‬ ‫רק בקושי רב‪ ,‬ולאחר הרבה מאד‬ ‫ניסיונות של ניסוי וטעייה נמצא‬ ‫המכשיר הראוי שיוכל להגדיר היכן‬ ‫מסתיים מפלס אחד‪ ,‬ומתחיל מפלס‬ ‫שני‪.‬‬ ‫התוכנית לכביש ‪ ,16‬הקרויה תת"ל‪2/‬‬ ‫(תוכנית תשתיות לאומיות)‪ ,‬העסיקה את‬ ‫עמית רבות בשנות חייה האחרונות‪ ,‬והיא‬ ‫סיימה את עריכת מסמכיה ממש‬ ‫בשבועות האחרונים לחייה‪ .‬ניסיונה הרב‬ ‫של עמית‪ ,‬חכמתה‪ ,‬חינה ויכולותיה‬ ‫העיצוביות הם שאפשרו את השלמת‬ ‫התוכנית‪ ,‬במידת הרגישות והבגרות בה‬ ‫נערכו מסמכיה‪.‬‬ ‫היזם‪:‬‬ ‫מוריה‪ ,‬חברה לפיתוח ירושלים בע"מ‬ ‫צוות התכנון‪:‬‬ ‫תב”ע ואדריכלות נוף ‪ -‬סגל רעיוני‪,‬‬ ‫אדריכלות נוף ועיצוב אורבני בע"מ‬ ‫הנדסת כבישים ‪ -‬ד‪.‬א‪.‬ל הנדסה ‪2004‬‬ ‫תנועה ‪ -‬אמא”ב תחבורה בע"מ‬ ‫מנהור וגישור ‪ -‬שמיר‪-‬פוזנר‪-‬בראון‬ ‫מהנדסים יועצים‬ ‫תסקיר השפעה על הסביבה ‪ -‬א‪.‬ש‪.‬ל‬ ‫איכות סביבה ואקוסטיקה בע"מ‬ ‫ניהול פרויקט ‪ -‬אהוד תייר הנדסה‬ ‫נולדה בראשון לציון ב‪,1952-‬‬ ‫וגדלה מילדותה ברמת גן‪.‬‬ ‫מצד אמה ‪ -‬בת לותיקי ההתיישבות‪,‬‬ ‫דור רביעי בארץ‪.‬‬ ‫היתה למעשה משוררת‪ ,‬אך לא‬ ‫עסקה בכך מעלומיה ועד תקופה‬ ‫קצרה טרם מותה‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫חשפה את שיריה‪ ,‬אך בפעילותה‬ ‫כאדריכלית נתנה ביטוי נרחב‬ ‫לרגישותה ולכישוריה הפואטיים‪.‬‬ ‫בתקופה מסויימת שילבה לימודי‬ ‫עיצוב עם לימודי פילוסופיה‬ ‫והצטיינה בשניהם‪.‬‬ ‫אהבה לסייר בעולם ולהחשף לנופים‬ ‫טיבעיים ואורבניים‪ ,‬פראיים‬ ‫ומפותחים‪.‬‬ ‫היתה אם לבת ובן‪.‬‬ ‫איתמר רעיוני‬