סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט וגז בים
31במאי2015 , סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים - חלק ג' איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים ,מיפוי בתי גידול והצעה למדדים לפגיעות אקולוגית בהקשר לפעילות הנדסית של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי במרחב הימי של ישראל בים התיכון הוכן עבור: דוח חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) IOLR Report H20/2015 דוח מכון גיאולוגי GSI/11/2015 1 איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים ,מיפוי בתי גידול והצעה למדדים לפגיעות אקולוגית בהקשר לפעילות הנדסית של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי במרחב הימי של ישראל בים התיכון ריכוז מדעי :ד"ר משה תום ומור כנרי – חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) חוקרים שותפים (בכתיבת הדוח או איסוף נתונים לצרכי הדוח): חיא"ל – פרופ' ברק חרות ,ד"ר ג'ק סילברמן ,ד"ר גיל רילוב ,ד"ר גדעון טיבור ,אריק גולן ,ד"ר דפנה בן יוסף ,אייל גרינגרס ,ד"ר אלווארו ישראל ,ד"ר איזק גרטמן ,ד"ר נורית קרס ,ד"ר אלי ביטון ,ד"ר הדס לובינבסקי ,ד"ר פלג אסטרחן ,ד"ר אייל רהב, המכון הגיאולוגי – ד"ר אהובה אלמוגי-לבין ,ד"ר יהודית הר-לבן ,ד"ר און כרובי ,ד"ר אורית חיימס-קפצן ,הדר אלישיב מקורות מידע ותודות מקורות מידע מרכז המידע הימי הלאומי ,מאגר א-ביוטי וביוגיאוגרפי – <100,000רשומות (חיא”ל) התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון -במימון משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה (חיא”ל) סקר רקע ים עמוק – במימון משרד האנרגיה ,נתונים א-ביוטיים וביוטיים (חיא”ל והמכון הגיאולוגי) חקר מדף היבשת – במימון משרד האנרגיה ,נתונים א-ביוטיים וביוטיים (חיא”ל והמכון הגיאולוגי) רשות הטבע והגנים – הפלגות ROVדור ,2009פולג ואבטח ,2010ראש כרמל ( 2012וידאו ,דו"ח), מפת שמורות טבע ,שכבת GISשל אתרי הטלה ומפת אזורי שהיית צבי ים ,מידע משלים על שמורת הטבע אכזיב ,שכבת GISשל האזור החופי. אוניברסיטת חיפה – נתוני מיקום מצע קשה ים עמוק מהפלגות נאוטילוס אוניברסיטת ת”א – מידע כללי בע”פ על ספוגים (מיכה אילן וסיגל שפר) אורית ברנע ורמי צדוק – סקר סביבתי עבור תמ"א 37ח אדירה אנרג'י ישראל – וידאו ודוח מShmuel ,Ytzhak ,Gavriela - שמן משאבי נפט וגז בע"מ – וידאו ,דוח Yam 3 Post dril ,Yam 3 Pre drill - נובל אנרג'י מדיטראניאן – וידאו ,דוח מ Karish 1, Leviathan 4, Tamar SW, Tamar field, - Tamar pipeline, Tamar and Meri B Platphorms תודות דו" ח זה הוא פרי מאמץ משותף של קבוצת חוקרים גדולה מחקר ימים ואגמים לישראל ומהמכון הגאולוגי. בנוסף לחוקרים שהשתתפו בו ,נתרם מידע לדו"ח גם ע"י אנשים ומוסדות רבים .כמו כן ,אנשים רבים השתתפו בדיונים מפרים שעזרו לנו לעצב את הדו"ח הסופי .לכולם נתונה תודתנו. במיוחד נתונה תודתנו לרותי יהל ,ניר אנגרט ואחרים מרשות הטבע והגנים הלאומיים ,יצחק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה ותלמיד המחקר שלו עודד עזרא ,אורית ברנע ורמי צדוק ,חברות הנפט שמן ,אדירה ונובל אנרג'י ,חברי צוות התכנון של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים -סקר אסטרטגי לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים ,חברי צוות התכנון-מסמך מדיניות לתכנון הים של משרד הפנים ואנשי תכנית הטכניון למרחב הימי. 2 עמוד תוכן העניינים רשימת משתתפים ותודות 2 ......................................................................................... תוכן עניינים 3 ............................................................................................................ איורים 4 .................................................................................................................... .1הקדמה 6 ............................................................................................................... .2בתי גידול והערכת פגיעות אקולוגית – הגדרות כלליות וקווים מנחים 12 ........................ 2.1הרעיון המנחה 12 ................................................................................................... 2.2הגדרת מדדים לפגיעות אקולוגית – קווים מנחים 14 ................................................. . .3שיטות המיפוי ,קביעת בתי הגידול וכימות המדדים לפגיעות אקולוגית 15 ....................... 3.1מערכת מידע גאוגרפית למרחב הימי של ישראל בים התיכון (ממ"ג-ית"י) 15 ................. 3.2מיפוי בתי הגידול במים הריבוניים והכלכליים של ישראל 24 ....................................... 3.3תיאור המדדים לפגיעות אקולוגית 28 ........................................................................ .4מיפוי בתי הגידול 32 .................................................................................................. 4.1מדרון היבשת והבתיאל 32 ....................................................................................... 4.1.1מדרון היבשת והבתיאל – קרקעית רכה 32 .............................................................. 4.1.1.1אנליזת המאסף החי של הפורמיניפרה 32 ............................................................. 4.1.1.2אנליזת מאסף השלדים של הפורמיניפרה 33 ......................................................... 4.1.1.3אנליזת חי תוך המצע 47 ..................................................................................... 4.1.1.4דיון בהגדרת בתי הגידול של המדרון והבתיאל 64 ................................................. 4.1.1.5הערוץ המופיע בבתיאל ובדיקת הרכב חברת החי שלו 73 ........................................ 4.1.1.6אנליזת חי על המצע מדרון ובתיאל 74 ................................................................. 4.1.1.7הגדרה משוקללת של בתי הגידול במדרון ובבתיאל 74 ........................................... 4.1.2בית הגידול של המצע הקשה – מדרון היבשת והבתיאל 79 ....................................... 4.2מדף היבשת (למעט בתי הגידול החופיים ואזור הכרית) 79 .......................................... . 4.2.1בתי הגידול של המצע הרך 80 ................................................................................ 4.2.2רכסי הכורכר במדף היבשת וחלקו הימי של ראש הכרמל 82 .................................... . 4.3בתי הגידול החופיים כולל אזור הכרית 83 ................................................................. 4.3.1מצע סלעי 83 ....................................................................................................... 4.3.2מצע חולי 83 ........................................................................................................ 4.4האזור הפלאגי 84 .................................................................................................... .5תיאור מילולי של פגיעות אקולוגית בבתי הגידול בחופה הים התיכוני של ישראל 90 ......... .6התאמת הגישה של הסא"ס הנוכחי כולל חלק ג' שלו להנחיות של ה96 .............. MSFD - .7סיכום והמלצות 96 ................................................................................................... .8ספרות 98 ................................................................................................................ נספח מילון מונחים 102 .................................................................................................. 3 איורים איור - 1מפת רשיונות שכבר ניתנו לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי ,רשיונות עתידיים ושדות הפקה של נפט וגז בישראל איור - 2הגדרת אתרים סביבתיים בעלי פגיעות אקולוגית סביבתית גבוהה בקטע החוף הדרומי של נורווגיה איור – 3מפת הצללה בתימטרית מייצגת של אזור המים הריבוניים והכלכליים של ישראל ברמת הפרדה אופקית של 10מטר/פיקסל וקווים שווי עומק במרווחים של 100מטר איור – 4מפות פריסה מרחבית של (A) :תפוצת חומר אורגני כללי ) (B) ,(TOCסידן פחמתי ) (CaCO3כללי במצע הרך של המים הריבוניים והכלכליים של חופה הים תיכוני של ישראל איור – 5מפת מקטעי גודל גרגר במצע הרך של המים הכלכליים של ישראל איור – 6מפת תפוצת מיני חי איור – 7מפת שמורות טבע קיימות ומתוכננות איור – 8מפת אזורים בהם בוצעה התערבות אדם איור – 9הדגמת השיטות ששימשו לזיהוי מצע קשה חשוף איור – 10מפת אזורי המצע הקשה והרך במים הריבוניים והכלכליים של חופה הים תיכוני של ישראל איור – 11מפת שיפועי קרקעית מקסימליים במים הכלכליים של ישראל איור – 12דוגמא למערכת השיקולים להערכה כמותית של מדד התלילות איור - 13אישכול דגימות המאסף החי של הפורמיניפרה איור – 14אישכול דגימות מאסף השלדים של הפורמיניפרה איור – 15פריסת אשכולות הדגימות של מאסף הפורמיניפרה החיים ) (Aומאסף השלדים )(B איור – 16אישכול טקסוני המאסף החי של הפורמיניפרה איור – 17תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות ואשכולות הטקסונים של המאסף החי של הפורמיניפרה ומיקומם איור – 18אישכול טקסוני מאסף השלדים של הפורמיניפרה איור – 19תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של מאסף השלדים של הפורמיניפרה ומיקומם איור – 20אישכול דגימות מאסף השלדים של הפורמיניפרה מן המדף והמדרון של החוף הים תיכוני של ישראל איור – 21אישכול של דגימות חי תוך המצע איור – 22פריסת אשכולות הדגימות של חי תוך המצע איור – 23אישכול טקסוני חי תוך המצע בסקר הים העמוק איור – 24תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של חי תוך המצע איור – 25אישכול של דגימות חי תוך המצע מפרויקט דיגום שדה תמר וצינור ההובלה 2013 איור – 26פריסת תחנות דיגום חי תוך המצע ואשכולות הדגימות בשדה תמר ולאורך הצינור המוביל ממנו לאסדת הטיפול ולחוף איור – 27אישכול טקסוני חי תוך המצע בשדה תמר ובצינור המחבר בינו לחוף איור – 28תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של חי תוך המצע שדה תמר והצינור המחבר בינו לחוף איור – 29אישכול של דגימות חי תוך המצע מפרויקט דיגום שדה תמר 2014 4 איור – 30הפריסה הגאוגרפית של דגימות שדה תמר 2014 איור – 31עקום הערכת הצטברות מינים כתלות במספר הדגימות (דגימות פרויקט דיגום שדה תמר )2014 איור – 32עקום הערכת הצטברות מינים כתלות במספר הדגימות (דגימות פרויקט דיגום קידוח ניסיוני כריש- )1 איור – 33עקום הערכת הצטברות מינים כתלות במספר הדגימות (דגימות אסדת הפקה תמר ומרי ,Bדיגום מדף היבשת והמדרון הרדוד לאורך צינור ההובלה שדה תמר) איור – 34אישכול כלל דגימות תמר 2014עם כלל דגימות כריש 1-לפני הקידוח 2012 איור – 35מיקום דגימות שדה תמר 2014לאורך הערוץ איור – 36אנליזת אישכול של דגימות חי על המצע איור – 37אנליזת אישכול של מיני חי על המצע איור – 38פריסה גאוגרפית של אשכולות דגימות חי על המצע איור - 39תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של חי על המצע. איור – 40אישכול דגימות מאסף שלדי פורמיניפרה לאורך מדף היבשת הים תיכוני של ישראל איור – 41מיקום צבי ים במפרץ חיפה כפי שאותרו באמצעות משדרים לווייניים איור – 42מפת בתי הגידול במים הריבוניים והכלכליים של ישראל מסומנים במספרים איור – 43מפת בתי הגידול בחלקו הצפוני של מדף היבשת של ישראל (ראש הנקרה– חוף הכרמל) איור – 44מפת בתי הגידול בחלקו הצפוני -מרכזי של מדף היבשת של ישראל (עתלית -נתניה) איור – 45מפת בתי הגידול בחלקו הדרומי -מרכזי של מדף היבשת של ישראל (הרצליה -אשדוד) איור – 46מפת בתי הגידול בחלקו הדרומי של מדף היבשת של ישראל (תל אביב -זיקים) 5 .1הקדמה בשנת 2001הוציאו מוסדות הקהיליה האירופית הוראה שכותרתה" :על הערכת ההשפעה של תכנונים ותכניות מסוימות על הסביבה" ) .(DIRECTIVE 2001/42/EC, 2001ההקדמה להוראה מבטאת הסכמה עולמית רחבה האומרת" :המדיניות של הקהיליה ביחס לסביבה היא לתרום בין היתר לשמירה ,הגנה ושיפור האיכות של הסביבה ,שיפור בריאות האדם ושימוש זהיר ומושכל במשאבים טבעיים המושתת על חובת הזהירות .דרישות להגנה על הסביבה צריכות להיות משולבות בהתוויית מדיניות ופעילות של הקהיליה בכל נושא ,ובעיקר בהקשר לקידום פיתוח בר-קיימא" .הגדרה זו מקובלת גם על כותבי דו"ח זה ומשמשת אותנו כהנחיה כללית. לפיתוח בר קיימא מספר הגדרות משלימות .אחת מהן היא" :פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צורכיהם" הגדרה אחרת היא" :שימוש ,שמירה ופיתוח של משאבי החברה האנושית כך שתהליכים אקולוגיים בהם תלויים החיים ישמרו ואיכות החיים עכשיו ובעתיד תוכל להשתפר". כוונת כל ההגדרות היא לאפשר דו-קיום יציב של האדם עם סביבתו בלי לוותר על היתרונות שמקנה ההתפתחות המדעית והטכנולוגית. אחד הכלים המקובלים היום לעיצוב מדיניות פיתוח בר קיימא בסביבת חיים טבעית הוא הסקר האסטרטגי הסביבתי (סא"ס) – ) ,Strategic environmental assessement (SEAוההוראה האירופית המפורטת למעלה מתווה את ההנחיות לעריכתו .ציטוט נוסף ממנה משרטט את המאפיינים של ההשפעות הסביבתיות שהסא"ס אמור לבדוק" :הסיכוי ,התקופה ,התדירות וההפיכות של השפעת האדם ,כולל השפעה מצטברת של פעילות מגוונת ,השפעה על סביבות חיים שכנות לאתר המושפע ,הסיכון לבריאות האדם או לסביבה (בהקשר לתאונות סביבתיות) ,מידת הפגיעות והערכיות של השטח המושפע ,השפעה על ערכי טבע או תרבות ייחודים וחריגה מסטנדרטים או ערכי סף סביבתיים". מסמך חשוב נוסף בהקשר לסא"ס נכתב ביוזמת האירגון לשיתוף פעולה כלכלי ,ה.(OECD, 2006) OECD - מטרות הסא"ס כפי שהוגדרו שם הן "ליווי של תכנונים ותכניות פיתוח מן השלב התכנוני הראשוני עד בחינת הצלחתן לשמר קיימות של הסביבה הטבעית בעזרת ניטור מלווה .המסמך צריך לכלול שילוב של גישות אנליטיות ומתערבות שמטרתן בדיקת קשרי גומלין בין כלכלה ,חברה וסביבה במיזם נבחן ושילוב שיקולים סביבתיים בתכנון המיזם לשם השגת קיימות סביבתית בד בבד עם השגת מטרות המיזם .הסא"ס חייב לכלול התייעצות עם בעלי העניין הרלבנטיים והתחשבות בדעתם במהלך תהליך קבלת ההחלטות .המטרות של הסא"ס יכולות להיקשר לפרויקט פיתוח מסוים אבל הן יכולות להיות רחבות יותר ולעסוק במגוון השימושים הכלכליים-חברתיים בסביבה נבחנת" .מודגשת בהנחיות לבניית סא"ס הקביעה שמעבר להנחיות הכלליות" :הסא"ס צריך להיות מותאם למצב הסביבתי הפרטני הנבחן ואין כללים הליכיים נוקשים לכתיבתו מעבר להשגת המטרה של פיתוח בר-קיימא". 6 מינהל אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים (תלאו"ם) החל תהליך של סא"ס העוסק במרחב הימי של ישראל בים התיכון (מים ריבוניים וכלכליים) .מטרותיו מפורטות להלן: .1בניית בסיס ידע וכלי עזר לקבלת החלטות ,בעיקר עבור הממונה על ענייני הנפט ,לצורך מתן זכויות לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים ,אבל גם עבור זרועות שלטון אחרות בהקשר להקצאת שימושים בסביבה הימית של ישראל. .2תיכלול שיקולים סביבתיים במסגרת פיתוח בר קיימא של משאבי הנפט והגז הטבעי בים. .3איזון בין הצורך בפיתוח המשאב לבין הצורך לצמצם פגיעה סביבתית אפשרית תוך בחינת היבטים ותועלות נוספים (סביבתיים ,חברתיים ,כלכליים). באיור 1מוצגים רשיונות החיפוש ,הקידוחים ושדות ההפקה של נפט וגז במים הכלכליים של ישראל. 7 איור - 1מפת רשיונות שכבר ניתנו לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי ,רשיונות עתידיים ושדות הפקה של נפט וגז בישראל. שלבי בניית הסא"ס הנוכחי הם: א .סקירה כללית בינלאומית של סקרים סביבתיים אסטרטגיים. ב .הקמת אתר מקוון לפרסום מידע ושיתוף הציבור באופן שוטף. ג .איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים והצעה למדדים לפגיעות אקולוגית. ד .ניתוח והערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון. ה .הגדרת חלופות לאופן ההכללה של שיקולים סביבתיים בפיתוח בר קיימא של משאבי נפט וגז טבעי בים וניתוחן. 8 ו .הפקת דו"ח מסכם והצעות לכללים שיאפשרו פיתוח בר קיימא ,השלמת מידע חסר וקביעת מדדים לניטור מלווה שמטרתו בדיקת הצלחתה של המדיניות הסביבתית שיושמה. דו"ח זה מהווה את שלב ג' של הסא"ס הנוכחי. מטרות הדוח הן איסוף מידע סביבתי קיים ,ניתוחו וגיבוש הצעה למדדים לפגיעות אקולוגית כבסיס מדעי להחלטות שמטרתן השגת פיתוח בר-קיימא. משמעותו של פיתוח בר קיימא בהקשר של דוח זה היא השאיפה לשמור על שווי משקל סביבתי יציב בכל בתי הגידול במים הריבוניים והכלכליים של ישראל בים התיכון ,בד בבד עם המשך פעילות הפיתוח. המדדים לפגיעות האקולוגית בדוח זה מתייחסים רק לפעילת הנדסית של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים. בסיס המידע המוצג בדו"ח ,ההמלצות המופיעות בו ומערכת המידע הגאוגרפית למרחב הימי של ישראל בים התיכון שנבנתה כחלק ממנו יהוו בין היתר בסיס מידע מדעי לעבודות נוספות וישמשו בין השאר את מנהל התכנון במשרד הפנים ,משרדי ממשלה אחרים וגופים נוספים. להלן מספר דוגמאות מדו"חות סא"ס של הסביבה הימית שנעשו לאחרונה במספר מדינות .כולם כתובים ברוח ההנחיות שפורטו למעלה ,תוך התאמה לאתגרים הסביבתיים והכלכליים המקומיים ולמבנה המדינה המסוימת ומוסדותיה .כמה מהדוגמאות יפורטו ולגבי אחרות תינתן הפנייה ספרותית. נורווגיה :סא"ס חדש ומקיף של כל המרחב הימי של נורבגיה נערך לאחרונה .החוף הנורווגי חולק לשלושה חלקים ,כאשר עבור כל חלק פורסמה תכנית ניהול סביבתי .היות והגישה בשלושתם דומה ניתן פה תיאור קצר של הדו"ח העוסק בחלקו הדרומי של החוף הנורווגי ,בים הצפוני ובמיצר סקגרק ) .(Pettersen, 2012הכנת הדו"ח כללה גם שלב של שימוע ציבורי שנדרש כחלק מכל סא"ס .המדדים לקביעת היותו של אזור פגיע אקולוגית היו סכנה לפגיעה ברבייה של מינים ימיים וסכנה לפגיעה במגוון המינים .שנים עשר אזורים נקבעו כפגיעים וצוינו שלשה סוגי נזק אפשריים; הפרעה להטלה של ציפורי ים והמלטה של כלבי ים ,פגיעה באזורי הטלה ושהיית צעירים של דגים ,ופגיעה באזורים בעלי ערך טבע גבוה המתבטא בייחודיות ומגוון של חברת החי (איור .)2הדו"ח סיפק גם תמונת מצב של הפעילויות הכלכליות המבוצעות בסביבה הנבדקת והשפעותיהן בזמן פעילות סדירה וכן תחזית לגבי השפעתן בזמן אסון סביבתי ,הגדרת ניגודי עניינים בין משתמשים שונים, הגדרת פערי ידע ,והצעה לניטור מלווה של פעילות עתידית ).(Anonymous, 2013 9 איור - 2הגדרת אתרים סביבתיים בעלי פגיעות אקולוגית גבוהה בקטע החוף הדרומי של נורווגיה ).(Anonymous, 2013, Vulnerability of particularly valuable areas 10 קפריסין :הערכה סביבתית אסטרטגית של השפעת פעילות הפקת דלק פוסילי דרומה לחופה של קפריסין, אזור הגובל במים הכלכליים של ישראל ,נעשתה בהזמנת משרד המסחר התעשייה והתיירות של קפריסין ) .(Anonymous, 2008בדו"ח הארוך והפרטני מסוכם הרקע האוקינוגרפי ,הגאולוגי והאקולוגי של קפריסין וסביבתה הימית ,אבל לא נעשתה אינטגרציה של ידע זה כבסיס לניטור של שינויים עתידיים או לניתוח מושכל של פגיעות אקולוגית .חסר גם מיפוי מדויק של בתי גידול באזור הרלבנטי .קונקרטית ,ההר התת-ימי ארתוסתנס ,הנמצא בתוך אזור רישיונות חיפוש והפקת הדלקים ,הוגדר כאזור פגיע .הוא הוגדר ככזה על סמך ההערכה כללית המבוססת על מידע מדיגום חד פעמי ) (Galil and Zibrowius, 1998בו דווח על חברות אלמוגי עומק ועושר כללי במינים העשויים להפגע מפעילות הקשורה בחיפוש והפקת דלק פוסילי .על אף שלא היה ידע על המצאותם של חברות חי כמו-סינתטיות במרחב הימי של קפריסין ובפרט באזור בו הוקצו שטחי חכירה לחיפוש נפט וגז טבעי ,נאמר שהיה וימצא כזה אתר הוא יוכרז כאזור פגיע .מאז כתיבת הדו"ח הקפריסאי נמצאה בההר התת-ימי ארתוסתנס ,המהווה חלק משטחי החכירה ,הרב-זיפית Lamellibrachia המקבלת את האנרגיה שלה ממקור כימו-סינטטי ).(Rubin-Blum et al., 2014b בריטניה -הממלכה המאוחדת :הממלכה המאוחדת ,המורכבת מאנגליה ,ווילס ,סקוטלנד וצפון אירלנד, שלפחות לחלקן סמכויות חקיקה והסדרה סביבתית משלהן ,הייתה צריכה להתאים את הסא"ס שלה למבנה המדינתי .מסמכים רלבנטיים הקשורים לסא"ס הבריטי הם ,Bett (2000) :המתאר סקר סביבתי לצורך הכנת הסא"ס הבריטי בתעלת שטלנד-פרו ,ומספר דוחות סא"ס שנעשו בהקשר של מתן רישיונות פעולה לחברות אנרגיה למיניהן ).(UK Offshore Energy Strategic Environmental Assessment, 2011 סקוטלנד :הממשל הסקוטי פרסם סא"ס כחלק מתהליך ניסוח חוק ים עתידי המסדיר את פעילות האדם הכוללת במים הריבוניים והכלכליים של סקוטלנד תוך שמירה על סביבה יציבה ,וגם בו מצוינים אזורים פגיעים ,כמו גם ניגודי אינטרסים בין שימושים לתועלת האדם ) .(Anonymous, 2008בגישה הסקוטית ראוי לציון תהליך השימוע הציבורי הנרחב. קנדה :סא"ס מפורט של הסוכנות להערכה סביבתית של קנדה ,שהוא למעשה מדריך לביצוע הערכה סביבתית לכל תכנון ,תכנית או מיזם בעל השלכות סביבתיות ).(CEAA, 2010 הים התיכון :סא"ס משנת 2014שנעשה בשיתוף ומימון חלקי של הקהיליה האירופית ועוסק בכל מרחב הים התיכון ,להוציא אגן הלבנט ).(Ungemach-Bensaid et al., 2014 כפי שעולה ממסמכי הסא"ס השונים ,אזורים הוגדרו כפגיעים אקולוגית בכל סביבה ימית בהתאם לידע האקולוגי הקיים באותה מדינה .הגישות לקביעת האזורים קשורות לשיקול דעתם של המדענים בתחומי מדעי הטבע והסביבה שהגדירו את היבטי הפגיעות האקולוגית. 11 בשנת 1976נחתמה בברצלונה אמנה להגנה על הים התיכון מזיהום .אמנת ברצלונה נכנסה לתוקף בשנת 1978 והצטרפו אליה 21מדינות הים התיכון ,כולל ישראל ,וגם האיחוד האירופי כישות נפרדת .האמנה תוקנה ועודכנה בשנת 1995ושמה שונה ל"אמנה להגנה על הסביבה הימית ואיזור החוף של הים התיכון" .התיקונים של האמנה נכנסו לתוקף בשנת .2004לאמנה נלווים שבעה פרוטוקולים ליישום היבטים שונים של הגנה על סביבת הים התיכון .לרובם יש קשר לסא"ס על שלביו השונים ,אבל לשלב ג' של הסא"ס המתואר בדו"ח זה יש חשיבות עבור פרוטוקול אחד בלבד :אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי ). (Anonymous, 1995 הפרוטוקול האמור דן בחלק קטן מהסביבה הטבעית ,שהוא אזורים העשויים לכלול כמה בתי גידול ואשר יש צורך לשמור עליהם ללא התערבות אדם כלל או תוך רגולציה של פעילות האדם מכיוון שהם מאוימים מסיבות שונות או מייצגים סביבת חיים מייצגת שחשוב לשמור עליה .כלומר ,הוא עוסק בשמורות טבע ואיזורים מוגנים שיוגדרו ככאלה .לעומת זאת הדו"ח הנוכחי עוסק בכל התווך הימי ועניינו שמירת הסביבה הטבעית בד בבד עם פיתוח בכל שטח המים הריבוניים והכלכליים של ישראל בים התיכון .היבט שני של פרוטוקול אמנת ברצלונה האמור עוסק בשמירה על מינים בסיכון ,כולל ממשק של ניצולם הכלכלי .הדו"ח הנוכחי לא דן בהיבטים אלה ,אולם ישנן מספר נקודות השקה בין הפרוטוקול ובין הדו"ח ואנו נדון בהן בהמשך (סעיף .)2.1 לסיכום ,מטרת דוח זה היא להציג את בסיס המידע הסביבתי הקיים ,ניתוחו וגיבוש הצעה למדדים של פגיעות אקולוגית כבסיס מדעי להחלטות שמטרתן פיתוח בר-קיימא. .2בתי גידול והערכת פגיעות אקולוגית – הגדרות כלליות וקווים מנחים 2.1הרעיון המנחה השלב הראשון של חלק ג' הוא איסוף מידע על הרכב חברות החי במים הריבוניים והכלכליים של ישראל וכן מידע א-ביוטי על תנאי הסביבה במים אלה ,ויש לו שתי מטרות .הראשונה היא הצגת תמונת מצב עדכנית ככל הניתן ,שתאפשר השוואה לניטור עתידי מלווה של פעילות הפיתוח ותבדוק את הצלחת המדיניות הסביבתית שתיושם בהקשר לפעילות זו (ראה שלבים ה' ו' של הסא"ס) .הרכב חברת החי ומאפייניה ,מגוון מינים וצפיפות הם פועל יוצא של תנאי הסביבה הנבחנת ולכן הם מהווים ויהוו בניטור עתידי מדדים לניטור השתנות תנאי הסביבה כתוצאה מאירועים טבעיים או מהתערבות האדם .כלומר ,המדד להתחדשות הסביבה הטבעית או להפרעה זניחה הוא שינוי לא משמעותי בהרכב מיני חברת החי אותה נושאת סביבה טבעית לאחר התערבות האדם או לחילופין שינוי בחברת החי מבחינת הרכב המינים אבל שמירה על רמת מורכבות דומה המתבטאת בשמירה על מגוון מינים וצפיפות דומה לזו שלפני ההתערבות .המטרה השנייה של איסוף המידע הקיים היא לאפשר בנייה מושכלת של מערכת מדדים לפגיעות אקולוגית ככלי עזר לגיבוש מדיניות סביבתית מוצלחת. הערכת פגיעות אקולוגית בדו"ח זה בנויה משתי אבני בניין )1( :יחידת הבסיס האקולוגית בה נמדדת הפגיעות האקולוגית; ( )2המדדים לקביעתה של פגיעות זו. יחידת הבסיס המוצעת על ידנו היא בית הגידול .זהו אזור גאוגרפי שגודלו משתנה וגבולותיו נקבעים ע"י הרכב חברת חי אחיד ו/או פרמטרים א-ביוטיים אחידים .הבחירה ביחידה גאוגרפית בעלת מאפיינים טבעיים 12 דומים בכל שטחה מאפשרת קביעה של פגיעות אקולוגית בעלת היגיון סביבתי וביולוגי מוצק .ניתן להגדיר בית גידול ברמות הפרדה שונות של אחידות מאפייניו ,ורמת ההפרדה בין בתי הגידול כפי שתוארו בדוח זה זה מתאימה ,לפי מיטב שיפוטנו ,לצורך קביעת פגיעות אקולוגית בהקשרי פעילות הפיתוח נשואת הדו"ח ,כמו גם בהקשר לשימושים אחרים של המרחב הימי. מאגר מידע דומה ,(EUNIS) European Nature Information System ,המכיל רשימה של בתי גידול ,נבנה עבור האירגונים הסביבתיים של הקהיליה האירופית ) .(Davis et al., 2004ההגדרה של בית גידול במאגר אחרון זה תואמת את ההגדרות שנוסחו על ידנו למעלה ,כלומר" :סביבת חיים של צמחים ובע"ח ,מאופיינת בעיקר ע"י תכונותיה הפיזיקליות (טופוגרפיה ,צמחים או בע"ח כבוני בית הגידול ,מאפייני קרקעית, אקלים ,איכות מים וכדומה) אבל גם על ידי מאסף הצמחים ובעה"ח החיים בה" .היבט נוסף של הגדרת בית הגידול ע"י EUNISהתואם את ההגדרה שלנו הוא" :אזורים עם תנאי סביבה ספציפיים שהם מספיק אחידים כדי לתמוך במאסף חי אחד מאפיין" המונח בית גידול כפי שהוגדר כאן אינו זהה ל"אזורים מוגנים ספציפיים" כפי שהם מוגדרים בפרוטוקול המתאים של אמנת ברצלונה ) (Anonymous, 1995ודיון מפורט בנושא נמצא בסעיף 1למעלה .כמובן ,רצוי ואפילו נדרש שיהיה תיאום בין ניהול האזורים מוגנים ספציפית מצד אחד לבין פעילות הפיתוח נשואת דו"ח זה והמדיניות הסביבתית המלווה אותה מצד שני .אבל יש להדגיש שאלו הם שני כלים משלימים אך שונים להשגת שמירה על הסביבה הטבעית ,כאשר האחד דן באזורים מוגדרים בהם מוגבלת או אסורה פעילות אדם, והשני דן באזורים בהם מתבצעת פעילות אדם ומטרתו ביצוע פעילות זו תוך שמירה על יציבותה של הסביבה הטבעית כולה. פגיעות אקולוגית ,לצורך דו"ח זה ,מבטאת את השיקלול של שני גורמים )1( :יכולתו של בית גידול להתחדש לאחר הפרעה ,בעיקר עקב פעילות האדם ,או לחילופין להישאר בשווי משקל סביבתי הקרוב למצבו הראשוני חרף התערבות אדם מתמשכת; ( )2ערך סביבתי ,כלכלי ותרבותי של בית גידול מנקודת מבט אנושית. האפשרות לחזות את יכולת ההתחדשות של בית גידול לאחר פגיעה ,או לחילופין לאחר הגעה לשווי משקל חדש שישמור על מגוון המינים והצפיפות המקוריים ,אינה קבועה ולעיתים היא אף נמוכה עקב מורכבותו של כל בית גידול ולו הפשוט ביותר .בין מרכיביו של בית הגידול יש קשרי גומלין רבים ומסובכים המעצבים את מאפייניו .בין גורמים אלה ניתן למנות את מארג המזון המגדיר את קשרי הגומלין של מעבר אנרגיה וחמרי בניין של אורגניזמים וכן מחזור חיים מורכב ,כלומר ,שלבי צעירים ושלבי בוגרים שאינם חיים בהכרח באותו בית גידול ,אינם ניזונים באותה צורה והביולוגיה והפונקציה שלהם בהקשר לאותו מין היא שונה .פועל יוצא מכך הוא שהתחדשות החי בבית גידול תלויה לאו דווקא בבוגרים החיים ומתרבים בו אלא באספקת צעירים מבתי גידול שכנים או אפילו רחוקים ובנדידה של בוגרים בין בתי גידול .יכולת החיזוי של פוטנציאל ההתחדשות של חברת חי בבית גידול נתון לאחר הפרעה סביבתית תלויה בידע שיש לנו בנוגע לקשרי הגומלין הנ"ל והיא חלשה יותר כאשר קיימים פערי ידע לגבי חברת החי ,החל מהיכרות לא שלמה עם המינים החיים בבית הגידול והמשך בהיכרות חלקית עם כל קשרי הגומלין ביניהם כמו גם עם קשרי גומלין עם בתי גידול אחרים .עובדה זו מחייבת נטילת מרווחי בטחון לפעילות האדם .לכן נעשה שימוש בדו"ח זה במונח המקובל 13 (DIRECTIVE 2001/42/EC, 2001) The precautionary principleאו בתרגומו העברי "חובת הזהירות". הגורם האחרון שהנחה אותנו בעיצוב המדדים קשור באופי פעילות הפיתוח אליה אנו מתייחסים; חיפוש, הפקה ,הובלה ועיבוד של נפט וגז טבעי מקרקעית הים .פעילות זו כוללת חפירה ,קידוח ,הנחת צנרת ,ובנייה והצבה של מבנים ומתקנים ימיים .תוצאות חזויות של פעילות זו הן הסרת בית גידול ,עכירות וסדימנטציה גבוהות .פעילות אדם אחרת ,שאינה מעניינו של דו"ח זה ,היא זו הקשורה בניצול של מיני חי (בישראל מדובר בעיקר בדייג) .תוצאות הפעילות ההנדסית שימצאו התייחסות ומענה בשלב ד' של הסא"ס הן זיהום כימי ,רעש ואור מלאכותי .לסיכום ,בדו"ח זה אנו מתרגמים את הדרישה הכללית לפיתוח בר קיימא למטרה יותר ממוקדת ,היא השאיפה לשמור על יציבותם הביוטית של כל בתי הגידול במים הריבוניים והכלכליים של ישראל בד בבד עם המשך פעילות פיתוח הנדסית. 2.2הגדרת מדדים לפגיעות אקולוגית – קווים מנחים כפועל יוצא מהדיון לעיל ,האדנים עליהם מבוססים המדדים ל פגיעות אקולוגית הם: )1התחדשות התכסית הפיזית לאחר או בד בבד עם פעילות האדם .מצע סלעי רגיש הרבה יותר ממצע רך לחזרה למצב לא מופרע בגלל הזמן הרב יותר הנדרש לבניית מצע שנהרס ע"י פעילות כרייה ,וההתחדשות נעשית בעיקר ע"י השקעה ביוגנית של מינרלים .לסדימנטציה ,גורם שני המשפיע על התחדשות התכסית הפיזית ,השפעה הפוכה על מצע קשה בהשוואה למצע רך .מהירות החזרה למצב לא מופרע במצע רך היא פועל יוצא של קצב סדימנטציה ,פעילות גלים והסעה לטרלית ע"י זרמים .שקלול שלושת הגורמים הללו מביא למסקנה שהתחדשות התכסית של מצע רך היא איטית מאד במים העמוקים והיא הולכת ונעשית מהירה יותר עם הקרבה לחוף .סדימנטציה על מצע קשה היא גורם מזיק ויכולת ההתחדשות של מצע קשה ששקעה עליו שכבת סדימנט תלויה בחריפות התבליט שלו ובפעילות המים שמעליו .סביר להניח שבית גידול סלעי בעל תבליט חריף ,כלומר שיפועים תלולים ,יתחדש מהר יותר מבית גידול סלעי שטוח שאינו מתרומם במידה רבה מעל סביבתו ,ובית גידול סלעי במים רדודים יתחדש מהר יותר מרעהו במים עמוקים יותר. )2תלילות התכסית בכל אחד מבתי הגידול מבטאת את חריפות התבליט שלהם .מדד זה קשור לשתי תכונות של בית הגידול .במידה והוא סלעי ,התלילות מעידה על עמידות בית הגידול בפני סדימנטציה .מצע רך תלול מלווה בחוסר יציבות וגלישות קרקעית .בכל בתי הגידול יש בד"כ קשר בין תלילות חזקה מצד אחד והטרוגניות ונוכחות של מיקרו-נישות רבות כמו קניונים ,צנירים ומערות מצד שני ולכן משפיעה התלילות גם על המגוון הביולוגי. )3גודלו הגאוגרפי של בית הגידול .מבטא את פוטנציאל ההתחדשות שלו כתוצאה ממדיניות סביבתית עתידית שתשאיר את חלקו לא מופרע .יודגש ,מגוון המינים והצפיפות עלולים לרדת גם בבית גידול בעל שטח גדול במידה והתערבות האדם היא מסיבית ,מתמשכת וכוללת את כל שטחו. )4מינים ייחודים .השמירה על הישרדותו של מין בודד היוותה שיקול רק במקרים יוצאי דופן בדו"ח זה, הממוקד בשמירה על יציבות בתי הגידול .היות ודו"ח זה עוסק בסוג פעילות מסוים שניתן להגדירו כפעילות הנדסית יכנסו לרשימת המינים הייחודים רק מינים שעלולים להיפגע ע"י פעילות מסוג זה .כלומר ,מינים הנמצאים בסכנת הכחדה בגלל ניצול יתר ודורשים לשמירתם ממשק של ניצול לא יכללו ברשימת המינים הייחודים -לא הם ולא בית גידולם ,כי סגירת בית הגידול לפעילות הנדסית לא תסייע לשמירתם .יכללו 14 ברשימה :מין שהוא "מהנדס סביבה" ,כלומר מהווה מרכיב תכסיתי בונה בית גידול ,מינים חשובים כלכלית או תרבותית לאדם ,מיני מפתח במערכת האקולוגית ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל ויותר מכך בעולם כולו אשר עלולים להיפגע ע"י הפעילות נשואת דו"ח זה .השמירה על מין כזה היא מוחלטת ,בדומה לכללים החלים על שמורות טבע וכוללת את כל מחזור חייו החל מרבייה ,המשך באתרי הטלה ושהיית צעירים וכלה בהגנה על הבוגרים .שמירה זו מכתיבה גם את השמירה על בית הגידול כולו .בד"כ סביר להניח שמין כזה ובית הגידול הנלווה אליו יכללו בתוך שמורות טבע .יחד עם זאת אנו מודעים לכך שבמים הכלכליים הנמצאים מעבר לתחום המים הריבוניים בהם ניתן להכריז על שמורות טבע יש להמלצותינו משמעות מיוחדת. )5פערי מידע .אלה כשלעצמם אינם מבטאים פגיעות אקולוגית ,אבל הם מקטינים את יכולתנו לקבוע אותה .פערי מידע לגבי חברת החי ,החל מהיכרות לא שלמה עם המינים החיים בבית הגידול והמשך בהיכרות חלקית עם כל קשרי הגומלין ביניהם ,כמו גם קשרי גומלין עם בתי גידול אחרים ,מגבילים את יכולת החיזוי של פוטנציאל ההתחדשות ומחייבים נטילת מרווחי בטחון לפעילות האדם .כימות של פערי מידע הוא בעייתי כי הוא עוסק במידע חסר שאיננו יודעים את היקפו .כלומר ,אנו צריכים להעריך את החסר מתוך שלם שאיננו יודעים מהו .יחד עם זאת ,אנו חושבים שמדד זה הוא חיוני וחייבים להתייחס אליו על אף הבעייתיות שלו. כדי לפשט את ההערכה הגבלנו את המושג "פערי מידע" להערכתנו את חלקו הידוע של אינוונטר המינים בכל אחד מבתי הגידול .את מידת ההיכרות עם אינוונטר זה אנחנו מבססים על הערכה איכותית של אינטנסיביות וגוון מאמץ הדיגום בכל בית גידול ועל הידוע על בתי גידול דומים בספרות המדעית .מן המינים הידועים ניתן לשאוב הרבה מידע ביחס למארג המזון ,מחזור החיים והיבטים אחרים בביולוגיה של מינים שונים בעזרת ידע הקיים עליהם או על קרובי משפחתם ,כך שיש קשר בין המידע שיש לנו על האינוונטר לידע ביולוגי נוסף החבוי מאחוריו. עושר או מגוון מינים לא הוכנס לרשימת המדדים כי אנו מייחסים חשיבות סביבתית וצורך בשמירה לבתי גידול עשירי ועניי מינים כאחד .עושר המינים נקבע ע"י הטרוגניות בית הגידול ,מספר המיקרו-נישות בתוכו וקיצוניות תנאי הסביבה ,כך שיש הבדלים בעושר המינים גם בין בתי גידול בראשיתיים שלא חוו התערבות אנושית .יחד עם זאת ,אנו רואים צורך להתחשב במידה מסוימת במגוון המינים וזאת מנקודת מבט מעשית שאותה נציג בדוגמא :אם קיימים שני בתי גידול דומים (שני רכסי סלע) ,האחד הטרוגני ועשיר במינים והשני יותר אחיד ועני במינים ,כאשר יש חפיפה בין המינים בין שני בתי הגידול ראוי לדעתנו להעדיף את בית הגידול העשיר במידה ויש צורך להכריע בין התערבות בבית גידול אחד או במשנהו .לנושא זה ניתן ביטוי מסוים במדד תלילות התכסית וגם בתיאור המילולי של הפגיעות האקולוגית של בתי הגידול באופן המאפשר החלטה מושכלת כאשר מופיע הצורך בבחירה בין שני בתי גידול לצורך התערבות האדם. .3שיטות המיפוי ,קביעת בתי הגידול וכימות המדדים לפגיעות אקולוגית 3.1מערכת מידע גאוגרפית למרחב הימי של ישראל בים התיכון (ממ"ג-ית"י) המערכת היא כלי עזר ממוחשב לניתוח והצגת תוצאות הקשורות לשלב ג' היום ובעתיד .הכלי מבוסס על מערכת מידע גאוגרפית (ממ"ג) ,Geographic information system (GIS) ,שהיא תוכנה המייצרת מערכת מפות רב-שכבתית ומציגה ומנתחת סימולטנית פרמטרים סביבתיים רבים במרחב ובזמן ,ולכן היא מאפשרת 15 קבלת תמונת מצב סביבתית דינמית המתעדכנת באופן המשכי מתוצאות של ניטורים ומחקרים מדעיים ומאפשרת הגדרת פערי מידע וכן הגדרה עדכנית של פגיעות אקולוגית .מתחת לכל נתון המוצג גרפית באחת השכבות עשויים להסתתר נתונים נלווים המאפשרים הצגה סימולטנית וקישור של פרמטרים שונים בצורה טבלאית או בפריסה מרחבית. מעבר למטרות דו"ח זה תוכל הממ"ג-ית"י לשמש גם ככלי עזר בתכנון וניהול המרחב הימי וכבסיס מידע לקבלת החלטות מושכלת בכל הקשור לניצול משאב הים תוך שמירה על קיימות סביבתית .במשרד הפנים הוקם צוות תכנון של הסביבה הימית של ישראל אשר מכין מסמך מדיניות כולל לתכנון הסביבה הימית-ים תיכונית של ישראל .מחברי דו"ח זה נמצאים בקשר הדוק של החלפת מידע ודיונים עם צוות זה ,ועל פי בקשתם הורחבה מסגרת הניתוח והתווספו הערות והצעות שיאפשרו שימוש רחב בממצאי הדו"ח .הכלי הממוחשב מבוסס הממ"ג יועמד לרשות כלל משרדי הממשלה. הממ"ג-ית"י מבוססת על תוכנת ) ArcGIS 10.3 (Esri, USAומהווה חלק בלתי נפרד מן הדוח הנוכחי .מפתח ספריות הממ"ג-ית"י נמצא בטבלה .1תוכנה נוספת המשמשת אותנו בדו"ח זה באינטראקציה עם הArcGIS - היא ) ,Primer-v6 (Clark and Gorley, 2006תוכנה המאפשרת אנליזות אקולוגיות של מאפייני אוכלוסיות חי. הערה :גבולות המים הכלכליים של ישראל כפי שמופיעים במפות המוצגות בדוח ובממ"ג-ית"י אינם סופיים ותלויים בהגדרה מדויקת יותר של גורמי הממשלה הנוגעים בדבר .כאשר נקבל מידע עדכני יותר נעדכן את הממ"ג-ית"י. שכבות המפה הבסיסיות הן: שכבות קו החוף שתי שכבות מייצגות את קו החוף ,שרטוט קו החוף עצמו ושורת צילומי אוויר המכסה את כל קו החוף. שכבות בתימטריות כוללות שכבות המבוססות על סריקת סונר רב-אלומתי בעלות מספר יכולות הפרדה כנדרש לצורך ניתוח ספציפי .יכולות ההפרדה האופקית העומדות לרשותנו הן ,25 ,75ו 4 -מטר/פיקסל .ההפרדה העדינה יותר זמינה רק לגבי חלקו הרדוד יותר של החוף .בנוסף ,שולב במפה הבתימטרית בעיקר באזורי מים עמוקים מיפוי חדש המסתמך על סייסמיקה דו -ותלת מימדית בהפרדה אופקית של 10מטר ) . (Hall et al., 2015ה- ArcGISמחשבת קווים שווי עומק ואלה יצורפו כשכבה מפעם לפעם ברמת הפרדה הנדרשת לנושא ספציפי, לשם הבהרת הצגת הנתונים .מפה תבליט מוצללת מייצגת ברמת הפרדה של 25מטר /פיקסל עם קווים שווי עומק במרווחי עומק של 100מטר מוצגת באיור 3כדוגמא למפות ברמות הפרדה שונות הניתנות להפקה מן הממ"ג-ית"י. 16 שכבות גאו-מורפולוגיות מטרת השכבות הגאו-מורפולוגיות היא לתת תמונת היבטים שונים של הקרקעית ולספק כלי להפרדה בין מצע קשה ורך כאשר אין נתונים ישירים מצילום או דיגום .השכבות במפה כוללות מפת תבליט מוצללת (איור ,)3 מפת שיפועים המספקת מידע נוסף על תבליט הקרקעית וכן מפת החזרי פיזור המכסה בשלב זה רק את חלקו הצפוני של החוף הישראלי ומטרתה הפרדה בין מצע קשה ורך לפי עוצמת ההחזר .מפת השיפועים חושבה ממפה בתימטרית בהפרדה אופקית של 25מטר .מתוך מפה זו חושבו מפות שיפועים ייעודיות למטרות הדוח (ראה סעיף 3.3למטה). השכבות המתוארות מספקות אפשרות לחיזוי מאפייני הקרקעית אבל גם מלוות במידע ישיר כאשר זה קיים, המוטמע אף הוא בממ"ג-ית"י ומצביע על אופי הקרקעית ,כמו מידע סייסמי ,דיגום הקרקעית ו/או תמונות שצולמו בצלילה או ע"י רכב צילום מונחה מרחוק (ראה סעיף 3.2למטה – גישה א-ביוטית). אזור המים הריבוניים והכלכליים של ישראל ברמת איור – 3מפת הצללה בתימטרית מייצגת של 17 הפרדה אופקית של 10מטר/פיקסל וקווים שווי עומק במרווחים של 100מטר .ניתן לייצר בממ"ג-ית"י מפות בהפרדה טובה יותר מזו לגבי חלק משטח המים הרבוניים והכלכליים. מספר מאפיינים של המצע הרך במים הכלכליים של ישראל הם )1( :תפוצת פחמן אורגני כללי (איור )2( ;)4A תפוצת קלציום קרבונט כללי (איור ,)4Bשני מאפיינים אלה מבוססים על ) )3( ;Herut et al. (2014הרכב גודל הגרגר על מצע רך המבוסס על 146דגימות שעובדו במסגרת שני מחקרים ,סקר הים העמוק שנעשה ע"י חיא"ל והמכון הגאולוגי לישראל ) (Herut et al., 2014וסקר אפיון מדף היבשת ).(Almogi-Labin et al., 2012 אפיון הסדימנט בשני המחקרים נעשה במכון הגיאולוגי לישראל במכשיר אנליטי אחד ועל פי אותו פרוטוקול, ולכן ניתן להציגם יחדיו ללא כל המרות .הנתונים מתייחסים לדגימות פני שטח ( 0-1ס"מ) ללא כל טיפול .לכל דוגמא חושבו 12מאפייני גדלי הגרגר הבאים :אחוז חול ,אחוז סילט ,אחוז חרסית ,אחוז מקטע ה50-2000 - מיקרון ומקטע ה 20-50 -מיקרון ,אחוז מקטע הקטן מ 50 -ומ 20 -מיקרון ,יחס בין המקטעים( :קטן מ/ 50 - 50-2000מיקרון) וערכים המייצגים את הדגימה כולה :חציון ,שכיח עיקרי ,צידוד וגבנוניות .חלק מן הפרמטרים שחושבו מהתפלגות גודל הגרגר שנמדדה נועדו כדי להדגיש תכונות משותפות להרבה דגימות מבחינת הגדלים בהם הופיעו שכיחים .באיור 5מוצגים שלושת המקטעים הראשיים של המצע הרך ,חול סילט וחרסיות. A B איור – 4מפות פריסה מרחבית של (A) :תפוצת חומר אורגני כללי ) (B) ,(TOCסידן פחמתי ) (CaCO3כללי במצע הרך של המים הריבוניים והכלכליים של חופה הים תיכוני של ישראל. 18 טבלת תפוצת מיני חי המקור לתיאור תפוצת החי הוא מרכז המידע הביו-גאוגרפי ) (ISRAMAR-BIOהמוקם כעת בחקר ימים ואגמים לישראל כחלק ממרכז המידע הלאומי .(http://isramar.ocean.org.il/isramar2009) ISRAMAR יחידת מידע המסופקת ע"י המרכז היא אירוע דגימה של מין מסוים במרחב גאוגרפי ובזמן .מידע נלווה לאירוע הדגימה כולל שמות נרדפים של המין ,המאפשרים מעקב אחרי הופעתו בפרסומים שונים בהם הוא מופיע תחת שם שונה ,תפוצתו באזורים ביו-גאוגרפיים הגובלים באזור לו שייך החוף הישראלי ,מספר הפרטים שנדגמו ליחידת דגימה ,מכשיר הדיגום ,פרסום המקור ,ושמות החוקרים האחראים לדיגום ולהגדרה .רוב הפרסומים מהם נשאב המידע נמצאים במאגר כקבציי PDFהמאפשרים בדיקה חוזרת ובקרת איכות של הנתונים .המרחב הגאוגרפי בו בוצע הדיגום מתואר כנקודה או פוליגון ,תלוי בסוג הדיגום .במפת הביוטה הנמצאת כרגע בממ"ג-ית"י מופיעה רק נקודת דיגום אחת לכל אירוע דיגום. 19 איור – 5מפת מקטעי גודל גרגר במצע הרך של המים הכלכליים של ישראל .החלוקה היא לחול ,סילט וחרסיות בהתאם למצוין בכל מפה. 20 המרכז מכיל כבר היום נתונים רבים של תפוצה וככל שיופקדו בו נתונים נוספים בתהליך מתמשך המבוצע עתה תשתפרנה מפות התפוצה .מתוך שכבות תפוצת מיני החי ניתן למצות מידע בחיתוכים שונים של מרחב, זמן ,סוג הדיגום וסוג הפרסום (ראשוני או שניוני הכולל סיכום של אירועי דגימה ראשוניים) לצורך הגדרת חברות חי והשוואה ביניהן .מפת תפוצת החי (איור )6תתעדכן עם עדכון מאגר המידע. במאגר יש היום כ 100,000-אירועי דגימה בהם מתועדים 2279טקסונים שמוצו מתוך 157מסמכים (מאמרים, דוחות ,עבודות לתואר) .מספר המסמכים הכללי המצוטט במאגר הוא ,799מהם 650כמסמכי .PDFמסמכים אלה מתעדים למעשה את כל החלק המזרחי של אגן הלבנט במשך למעלה ממאה ועשרים שנה ,כי האקולוגיה לא מכירה בגבולות הבין לאומיים ,אבל יודגש כי אירועי הדגימה שנעשה בהם שימוש כאן נמצאים כבר רובם ככולם במאגר ובממ"ג-ית"י. איור – 6מפת תפוצת מיני חי .הנקודות הירוקות מייצגות אירועי דיגום של טקסון ספציפי במרחב ובזמן .המפה מייצגת כ 100,000-אירועי דיגום של מינים שונים אבל הנקודות הירוקות מייצגות בד"כ מספר רב של אירועי דיגום שבוצעו כולם באותה נקודה. 21 שכבות של נתונים כימיים טבלה המרכזת ריכוזים של פרמטרים כימיים מתוצאות סקר הים העמוק ) .(Herut et al., 2014הפרמטרים כוללים: Total organic carbon (TOC), Total Recoverable Petroleum Hydrocarbons (TRPH), Total Polycyclic Aromatic Hydrocarbon (TPAH), SiO2, Fe2O3, MgO, Al2O3, CaO, CaCO3, TiO2, Ba, Sr, Mn, Cd, Hg, As, Co, Pb, U, Ni, V, Cr, Cu, Zn. מפת שטחי שמורות טבע ימיות קיימות ומתוכננות מידע שסופק ע"י רשות הטבע והגנים הלאומיים וכולל תיאור של שטחי שמורות ימיות קיימות ומתוכננות (איור .)7שמורות טבע ימיות מוגבלות למים הריבוניים ולכן לא ניתן ליישמן מעבר להם ,במים הכלכליים. איור – 7מפת שמורות טבע ימיות קיימות ומתוכננות (מקור – רט"ג). 22 אזורים שנחשפו לפעילות אדם ,מצעים מלאכותיים ושפכי נחלים חלק מבתי הגידול שתוארו למעלה כבר נחשפו חלקית לפעילות אדם ,ושכבת ממ"ג הנקראת אזורי הטלה בים העמוק מופיעה בממ"ג-י"תי (איור .)8אזורים שנחשפו לפעילות האדם כוללים אזורי הטלה במים עמוקים, אתרי הזרמה והטלה במדף היבשת (טבלה ,2רשימה חלקית) ,מוצאי שפכים ועוד .שכבה שנייה מתארת את המצעים המלאכותיים שנבנו בחוף הישראלי מתוארים בשכבת ממ”ג נפרדת .אלה כוללים שוברי גלים ,נמלים ומעגנות ועוד .שפכי נחלים נמצאים בשכבת ממ”ג נוספת .חשיבות תיאורם של כל אלה נובעת משני היבטים, הראשון הוא הבאה בחשבון של נזק שכבר נעשה לבית גידול מסויים כחלק משיקולי קביעת המדיניות הסביבתית והשני ,מעקב אחרי ביוטה המתיישבת על מצעים מלאכותיים ועשויה לתרום מרכיב חדש לחברת החי הימי בחוף הישראלי של הים התיכון .דיון מפורט בהשפעה של מבנים צפים ועגונים בהקשר לעלייה בפגיעות בתי גידול ובהקשר לפעילות נשואת הדוח מתוארת בסעיף 5למטה (כללי – מבנים מלאכותיים). שכבות נוספות יתוארו בסעיף המתאים בדוח ומופיעות גם בטבלה .1 איור – 8מיקום אתרי הטלה (התערבות אדם) בים עמוק (אתר להטלת אפר הפחם מול חדרה , אתר הטלת שפכים חומציים מול חיפה ואתרים להטלת חומרי חפירה :אפסילון ואלפא). 23 טבלה -1שכבות של הממ"ג-ית"י מספר מהות הקובץ כתובת שכבה קו החוף 1 Coastline צילום אויר של קו החוף 2 Coastal orthophoto 3 Bathymetry מפת 25 multibeamמטר/פיקסל מפת תבליט בתימטרית 4 Bathymetry hillshade מפת שיפועי קרקעית 5 Slope מפת החזרי פיזור 6 Backscatter מפת שיפועים מקסימליים 7 Maximum slope טבלת מאפייני סדימנט (התפלגות גדלי 8A-E Sediment characteristics גרגר ,ריכוז חומר אורגני כללי ,ריכוז קרבונט). טבלת ריכוזי חומרים ופרמטרים כימיים 9 Chemistry מפת שמורות טבע קיימות ומתוכננות 10 Nature reserves מפת פיזור מרחבי של מיני חי 11 Biota אזורים שנחשפו לפעילות האדם 12A Disturbed areas נקודות שנחשפו לפעילות האדם 12B Disturbed sites שפכי נחלים 13 Estuaries מצעים מלאכותיים 14 Artificial substrates מפת בתי גידול 15 Habitats מפת פגיעות אקולוגית 16 Ecological vulnerability סייסמיקה של פני השטח 17 Hard substrate seismics תמונות 18 Pictures אזורי מצע קשה 19 Hard substrate טבלה - 2אזורי התערבות (חלקי) מהות התערבות האדם אתר הטלה של אפר פחם אתר הטלה של שפכים חומציים תוצרי תעשיית דשנים כימיים חומרי חפירה מזוהמים מנמלים ועוד משקעי קרקעית מנמל חיפה אתר הטלה של תוצרי פירוק פסולת ביתית תמלחות תעשיתיות של מפעלים בצפון ישראל קולחים תעשייתית ממפעלי" אגן-אדמה "ופז בתי זיקוק אשדוד שם האזור Fly ash Haifa chemicals Alpha Epsilon Shafdan A.L.A. Agan 3.2מיפוי בתי הגידול במים הריבוניים והכלכליים של ישראל שתי גישות שימשו אותנו להגדרת בתי גידול; גישה ביוטית ,כלומר ,הגדרת בתי גידול לפי אחידות הרכב חברת החי בהם וגישה א-ביוטית ,הגדרת בית גידול לפי מאפייניו הפיזיקליים (ראה סעיף 2.1למעלה). גישה ביוטית – יושמה באזורים לגביהם היה לנו מידע ביוטי מספק .המידע הבסיסי הוא מטריצה של טקסונים Xדגימות המתארת את מספרי הפרטים שנדגמו מכל טקסון בכל אחת מן הדגימות (ראו דוגמא למטה) .הפרוטוקול הסטנדרטי לזיהוי אזור גאוגרפי בעל חברת חי אחידה ברמת ההפרדה המתאימה 24 למטרתנו הורכב משלושה שלבים )1( :דגימות קובצו לאשכולות בעלות הרכב דומה של חברת חי ע"י תוכנת ה- Primer-6לפי ) Clarke and Gorley (2006בעזרת אנליזת אישכול ) .(Cluster analysisהתמרות הנתונים הגולמיים ותהליכי האישכול בהן עשינו שימוש מצוינים לגבי כל אחד מן האיורים הרלבנטיים .מבין תהליכי האישכול הזמינים בתוכנה נבחר תמיד התהליך שנתן מקסימום של אשכולות בדידים ומינימום של הצטרפות הדרגתית של דגימות לתוך אשכול אחד )2( .אישכול של טקסונים המופיעים יחד באותם בתי גידול .בשלב בחירת אשכולות הדגימות או הטקסונים לא נלקחו בחשבון שיקולים סביבתיים .אלה נשקלו בהמשך הניתוח כפי שיוסבר להלן )3( .הצלבת שכיחות יחסית ומספר פרטים כללי של כל אשכול טקסונים בכל אשכול דגימות .מספר פרטים גבוה ושכיחות גבוהה של הופעה יחסית של אשכול טקסונים בתוך אשכול דגימות מצביעים על משמעות אקולוגית של הקשר בין שני הפרמטרים. השכיחות היחסית ) (Fשל כל אחד מאשכולות הטקסונים בכל אחד מאשכולות הדגימות חושבה בעזרת הנוסחה: )𝒋∑𝒊=𝟏,𝒎 𝑨(𝒊, 𝒏𝒋=𝟏, i=1,m, j=1,n 𝒏∗𝒎 =𝐹 כאשר Aהיא מטריצה המורכבת מאשכול דגימות iואשכול טקסונים jו m, n -הם מספר הדגימות והטקסונים באשכול ,בהתאמה .כאשר מוצבים במונה של משוואת השכיחות היחסית ) (Fנתוני נוכחות במטריצה ( 0או ( )1מתקבלת השכיחות היחסית של טקסוני אשכול טקסונים jבתוך אשכול דגימות iבסקלה של .0-1 דוגמא: קבוצת דגימות i1-4 1 1 0 1 j1 0 1 1 0 j2 1 1 1 1 j3 1 1 0 0 j4 מטריצה A =0.5625שכיחות יחסית תוצאות ההצלבה מוצגות בטבלת שכיחות יחסית של כל אשכול טקסונים בכל אשכול דגימות .סף שכיחות של F > 0.1נקבע כדי לסנן ערכים נמוכים וחסרי משמעות אקולוגית. המספר המוחלט של פרטים) (Nשל כל אחד מאשכולות הטקסונים בכל אחת מאשכולות הדגימות חושב בעזרת הנוסחה: )𝒋 N=∑ 𝒊=𝟏,𝒎 𝑨(𝒊, 𝒏𝒋=𝟏, 25 קבוצת טקסונים j1-4 i4 i3 i2 i1 דוגמא: קבוצת דגימות i1-4 =132מספר פרטים 7 6 0 5 j1 0 10 3 0 j2 1 1 31 4 j3 60 4 0 0 j4 תוצאות הצלבת מספרי הפרטים מוצגות בטבלת מספרי פרטים של כל אשכול טקסונים בכל אשכול דגימות. סף של מספרי הפרטים > 10נקבע כדי לסנן ערכים נמוכים וחסרי משמעות אקולוגית .רק הצלבה של אשכול טקסונים ואשכול דגימות שמספרי הפרטים והשכיחות היחסית כאחד עברו עברו בה את הסף ,נכנסה לניתוח הנתונים כערך בעל משמעות אקולוגית פוטנציאלית. בתי הגידול הוגדרו מתוך תוצאות האנליזה תוך שימוש בשיקולים אקולוגיים ומתמטיים סטטיסטיים שיפורטו למטה לגבי כל בית גידול שהוגדר על פי הגישה הביוטית .הגישה הביוטית יושמה בדו"ח זה לגבי בתי גידול בנטליים של המצע הרך. גישה א-ביוטית -יושמה באזורים לגביהם לא היה לנו מידע ביוטי מספק .הגדרת בתי הגידול מבוססת על המאפיינים הא-ביוטיים של האזור .גישה זו יושמה בעיקר לגבי בתי הגידול של המצע הקשה .מיפוי אזורי המצע הקשה במדף בוצע בשני מסלולים משלימים ,מיפוי לפי פרשנות השכבות הגאו-מורפולוגיות (בתימטריה ,מפת הצללה ,מפת שיפועים ומפת החזרים) ומיפוי מגובה בעדויות ממשיות :תיעוד סייסמי ,עדות צלילה ,צילום או דיגום קרקעית של פני השטח (איור .)9רצועה חולית שרוחבה מספר מאות מטרים מסביב כל אחד מבתי הגידול הסלעיים נכללה בבית הגידול הסלעי בכל מקרה שדיוק המיפוי איפשר זאת ,מתוך ההנחה המושכלת שחלקם של מיני החי החיים על מצע קשה מנצלים גם את רצועת המצע הרך שסביבו לפעילות של חיפוש מזון ועוד .מפת אזורי המצע הקשה מוצגת באיור .10 26 קבוצת טקסונים j1- 4 מטריצה A i4 i3 i2 i1 3 3 2 2 5 1 4 5 6 איור – 9הדגמת השיטות ששימשו לזיהוי מצע קשה חשוף )1( .צילום; ( )2צילומי אוויר של קו החוף; ( )3מפה בתימטרית; ( )4מפת החזרים; ( )5מפת שיפועים; ( )6מידע סיסמי. 27 1 14 איור – 10מפת אזורי המצע הקשה והרך במים הריבוניים והכלכליים של חופה הים תיכוני של ישראל. 3.3תיאור המדדים לפגיעות אקולוגית בסעיף 2.2למעלה הוגדרו חמישה מדדים להערכת פגיעות אקולוגית של בתי גידול ושורטטו קווים מנחים לשימוש בהם .מדדים אלה הם :התחדשות תכסית ,תלילות תכסית ,גודל בית הגידול ,מינים ייחודיים ופערי ידע .הגדרות כלליות אלו תורגמו לתיאור מילולי וגרפי של המדדים השונים בכל בית גידול .מעבר לתאור המפורט נקבע למדדים מסוימים דרוג מילולי קצר בן מילה אחת בסולם של כמה דרגות .מדובר במדדים הבאים: התחדשות תכסית – מצע רך מדף אזור פעילות גלים -התחדשות מהירה מאד ,מצע רך מדף ביניים -מהירה מצע רך מדף עמוק ומדרון -איטית מים עמוקים ומצע קשה בכל העומקים -איטית מאד. תלילות תכסית – כדי לאפיין את תלילות בית הגידול ייצרנו מתוך מפת השיפועים הבסיסית מפת שיפועים מקסימליים (איור .)11שטח ההתייחסות לקביעת שיפוע הוא ריבוע של 10 x 10פיקסלים בו צלע כל פיקסל 28 היא 10מטר ,כלומר 100 x 100מטר .בכל שטח התייחסות כזה נבחר להצגה השיפוע המקסימלי מתוך כל השיפועים שחושבו .על מפת השיפועים המקסימלית חפפנו את מפת בתי הגידול וחילקנו את התלילות לארבע רמות ,6-10 ,4-6 ,0-4 :ו 10-88 -מעלות (איורים )12 ,11ובמילים תלילות נמוכה ,בינונית ,גבוהה וגבוהה מאד, בהתאמה .רמת התלילות הגבוהה ביותר בתוך בית הגידול נבחרה בד"כ כרמת התלילות המאפיינת את בית הגידול ,אבל תוך שיקול דעת שלנו הנובע משני גורמים .הגורם הראשון הוא טכני ,הופעה ,בעיקר במדרון היבשת ובבתיאל של שטחי התייחסות חסרי משמעות גאו-מורפולוגית הנוצרים מסיבות טכניות בגלל אופי הנתונים של הבתימטריה .הגורם השני הוא שלפעמים שטח התייחסות בודד לא מייצג את התלילות בבית הגידול כולו ואז הופעל שיקול דעת פרטני (איור 12וטבלה .)20 פערי ידע (מדד נלווה)– הערכת מידת הידע שיש בידנו בסולם של פער מידע בינוני ,גבוה ,וגבוה מאד לגבי אינוונטר המינים בכל בית גידול מבוססת על שני אדנים :הערכה מבוססת ספרות של מידת האינטנסיביות של הדיגום של בית הגידול בעבר והגיוון במכשירי הדיגום בהם נעשה שימוש ,וכן ההערכה מבוססת ספרות על עושר המינים בבתי גידול דומים בארץ ובעולם. דרוג המ דד של פערי המידע מכוון כדי לאפשר המלצות להשלמת פערים אלה בניטור ומחקר עתידי ולתת עוד מידע לבניית מדיניות סביבתית מושכלת בהווה בהיבט של חוסר וודאות של הערכת הפגיעות האקולוגית .אנו ממליצים בחום לבחון תמיד ,בהקשר לדוח זה ,מיכלול המורכב מן התיאור המילולי ומהיבטים שונים של הפריסה המרחבית כפי שהם מופיעים במפות ממ"ג-ית"י השונות בזמן קביעת מדיניות סביבתית בנוגע לכל אחד מבתי הגידול. התאור המילולי המלא של מידת הפגיעות של בתי גידול יינתן למטה לאחר הגדרת בתי הגידול כי הוא קשור לבתי גידול ספציפיים. 29 37 41 3 44 2 איור – 11מפת שיפועי קרקעית מקסימליים במים הריבוניים והכלכליים של ישראל שחושבו מתוך מידע בתימטרי בהפרדה אופקית של 10מטר .שטח ההתייחסות לקביעת שיפוע הוא ריבוע של 10 x 10פיקסלים שצלעם 10מטר ,כלומר 100 x 100מטר .בכל שטח התייחסות כזה נבחר השיפוע המקסימלי .חלוקת המי ם הריבוניים והכלכליים לבתי גידול מופיעה ברקע מפת השיפועים .מסיבות טכניות הקשורות בשיטת המיפוי הבתימטרי מופיעים באופן מלאכותי שורות של פיקסלים בקווים מקבילים שאין להם משמעות גאו- מורפולוגית (דוגמא מסומנת בחץ אדום) בעיקר בבתיאל ובמדרון היבשת .גם המבנה המסומן בחץ סגול הוא מלאכותי .ערוצים מופיעים בבתיאל ,רובם בכוון כללי דרום-מזרח -צפון-מערב (דוגמא מסומנת בחץ שחור) .כתמים לבנים מסמנים העדר מידע בתימטרי .הריבוע השחור בקצה הימני העליון של האיור מוגדל באיור .12 30 37 41 3 44 2 איור – 12דוגמא למערכת השיקולים להערכה של מדד התלילות בבתי גידול שונים .בית גידול 2קבל ערך של תלילות גבוהה מאד כי רובו תלול מאד (אדום ,ראה מקרא בפינה הימנית התחתונה) .בתי גידול 3ו 44 -קבלו ערך של תלילות נמוכה (כחול) כי הם מאופיינים במצע רך עם שיפוע קטן .בית גידול , 37רכס כורכר בוסתן הגליל קיבל ערך של תלילות בינונית (חלקו כתום וחלקו ירוק בהיר) ואילו בית גידול ,41רכס כורכר גליל מערבי-חיפה קיבל גם הוא ערך של תלילות בינונית למרות ששטח קטן מאד ממנו מאופיין בשיפוע צבוע אדום (תלילות גבוהה מאד). 31 .4מיפוי בתי הגידול 4.1מדרון היבשת והבתיאל המים העמוקים מהווים את רוב שטח המים הכלכליים של ישראל והם משתרעים מערבה מקצה מדף היבשת. שטחם למעלה מ 23,000 -קמ"ר ועל הקרקעית שלהם נמצאים רוב שטחי הרישיונות לחיפושי נפט וגז טבעי (איור .)1רוב שטחם של המים העמוקים הוא מצע סילטי-חרסיתי המנומר בשטחים קטנים מאד של מצע קשה שכנראה רק חלק מהם אותר בשנים האחרונות .מבחינה גאו-מורפולוגית המים העמוקים מחולקים למדרון היבשת ,היורד בתלילות יחסית גבוהה מעומק של 100-200מטר לעומק של כ 1000 -מטר (איור ,)11 ולאזור הבתיאלי ) (Bathyal zoneהשטוח העמוק מ 1000 -מטר (איור .)3 4.1.1מדרון היבשת והבתיאל – קרקעית רכה חברות החי של הקרקעית הרכה של המים העמוקים נדגמות ע"י חוקרי חיא"ל החל משנת 1988במסגרת סקרים ייעודיים באתרים מסוימים באזור גאוגרפי זה .לסקרים אלה נוסף סקר מקיף של החי במים העמוקים שנערך בשנת 2013ע"י חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) והמכון הגאולוגי לישראל לצורך הסא"ס הנוכחי ודגם את מדרון היבשת והבתיאל ) .(Herut et al., 2014בנוסף ,נעשה שימוש בנתונים רבים שהתקבלו מהסקרים הסביבתיים שנערכו ע"י חברות הנפט והגז וקבלני המשנה הסביבתיים שלהן .חברות החי נדגמו בעזרת רשת דיג הדוגמת בעלי חיים הנמצאים על המצע ובעזרת דוגמי גלעינים ממספר דגמים הדוגמים את החי בתוך המצע .הגדרת בתי הגידול של הבתיאל והמדרון ואפיונם מבוססים על הגישה הביוטית ,כלומר, גבולות בית הגידול נתחמו על פי הרכב אחיד של חברות החי. הנתונים בהם השתמשנו הם 50 )1( :תחנות דוגם גלעינים של מאסף חי ומאסף שלדי פורמיניפרה52 )2( , תחנות (בשלשות) דוגם גלעינים של חי בתוך המצע .מאספי נתונים ( )1ו )2(-נדגמו בו-זמנית בעזרת דוגם גלעינים אחד במסגרת סקר הים העמוק שהוזכר למעלה ) 103 )3( (Herut et al., 2014גרירות רשת מכמורת שנלקחו הן מן הסקר האחרון והן מסקרים קודמים שנעשו ע"י חיא"ל בין (Herut et al., 2010; ,1992-2004 ) 30 )4( Kress et al., 1993, 1994, 1995a, 1995b, 1997, 2000, 2005a, 2005bתחנות דוגם גלעינים (בכפולות) שבהם נידגם בשנת 2013החי בתוך המצע בשדה הגז תמר ולאורך הצינור המוביל את הגז הגולמי מן השדה בעומק של כ 1700 -מטר לאסדת הטיפול (עומק של 240מטר) ואח"כ לחוף ))5( ,(Azov et al., 2013 86תחנות דוגם גלעינים שבהם נידגם החי בתוך המצע בשדה תמר ב 42 )6( 2014 -תחנות דוגם גלעינים שבהם נידגם ב 2012-2014 -החי בתוך המצע ברדיוס של שלושה ק"מ מקידוח החיפוש כריש 1-לפני הקידוח ואחריו ) .(Mulcahy, 2013; Nobel Energy, personal informationכל מאספי הדגימות הנ"ל שימשו להגדרה ולאישוש ההגדרה של בתי הגידול במדרון היבשת ובבתיאל תוך שימוש בגישה הביוטית (ראה 2.3.2למעלה). 4.1.1.1אנליזת המאסף החי של הפורמיניפרה הגדרת הפורמיניפרה נעשתה ע"י ד"ר אהובה אלמוגי-לבין וד"ר אורית חיימס-קפצן שהשתתפו גם בניתוח הנתונים .תוצאות אישכול הדגימות מוצגות באיור 13ופיזורן המרחבי של אשכולות הדגימות באיור .15A מאנליזת הדגימות הוגדרו ראשונית 10אשכולות דגימות ונפרסו במרחב (איור .(15Aאשכולות הדגימות 32 מסומנים באותיות לטיניות קטנות .התיחום הגאוגרפי של אשכולות הדגימות נעשה ע"י העברת קו בין נקודות הדיגום כי איננו יודעים בוודאות מהו הקף השטח אותו מייצגת דגימה .כמו כן הוגדרו 11אשכולות טקסונים (איור 16וטבלה ,3אשכולות טקסונים מסומנים באותיות גדולות). התוצאות של הצלבת הדגימות והטקסונים (ראה שיטות בסעיף )3.2 -של המאסף החי של הפורמיניפרה מוצגות בטבלאות 4ו ,5-ובטבלה 5מוצגים גם נתוני צפיפות הפרטים למ"ר בכל אחת מאשכולות הדגימות. מתוך 10חברות חי שהוגדרו בעזרת אישכול הדגימות ונתוני ההצלבה ,הוגדרו בבתיאל ובמדרון היבשת שלשה בתי גידול (איור .)17שניים במדרון היבשת ,בחלק העליון (קבוצת דגימות )aוהתחתון (קבוצת דגימות )bשל המדרון ובית גידול אחד בבתיאל (איור .)15Aלכל אחד מבתי הגידול אשכולות טקסונים המופיעים רק בו ואשכולות טקסונים המשותפים לשני בתי גידול הצמודים גאוגרפית .אשכולות הדגימות של המים העמוקים, ,c-iמתאפיינים בהופעה מסיבית של אשכול טקסונים Cבלבד ובאישכול דגימות ברמה גבוהה יחסית של דמיון (איור .)17על סמך ממצאים אלה מוגדרים כל האשכולות הללו כבית גידול אחד .אשכול הטקסונים C כולל 9מינים ,הוא משותף לבתיאל ולמדרון התחתון ומכיל את מיני הפורמיניפרה הנפוצים ביותר .אשכולות הטקסונים Jו K-מאפיינים בעיקר את המדרון לכל רוחבו ותורמים לבידולו מן הבתיאל .ההקשר האקולוגי של אשכולות הדגימות הקטנים c, d, jאינו ברור לנו. שלושה מיני פורמיניפרה מאפיינים בתי גידול עניי חמצן והם: Globobulimina pseudospinescens, Chilostomella oolinaו Uvigerina sp. 1 -שזוהה אך לא הוגדר לרמת המין ) .(Bernhard and Sen Gupta, 1999; Morigi 2009שלושת המינים שייכים לאשכול הטקסונים Kהנפוץ בעיקר במדרון היבשת ובקצה מדף היבשת אבל גם בתחנות מסוימות בבתיאל .המינים הללו עצמם מתרכזים בעיקר בדגימות ,S1_04 ,S3_02 ,S4_02כאשר ה Uvigerina sp. 1 -נמצאת בתפוצה יותר רחבה גם ב ,g31 ,g17 ,S3_04 ,g16 ,g24, S4_05,S4_03 ,H04_g01 ,g18a ,S2_04 ,S2_05 -כלומר מינים אלה מאפיינים בעיקר את מדרון היבשת לכל אורכו ,כאשר Uvigerina sp. 1מאפיינת גם את האזור של מערב המים הכלכליים .הנחה סבירה היא שאת שני המינים הראשונים ניתן לקשר לנביעות מתאן ואת המין השלישי לעליית הרמה של חומר אורגני בסדימנט .בקבוצת מינים Cכלולים ארבעה מינים החיים במיקרו-נישה מיוחדת ,שלדי פטרופודהAmmolagena clavata, Ammolagena minuta, Hemisphaerammina bradyi, , .Placopsilinella aurantiaca,מינים נוספים פחות נפוצים שאינם שייכים לקבוצת מינים Cהמופיעים על שלדי פטרופודה הםReophax sp. 2+3, Tritaxis fusca, Tulipammina vegans, Hemisphaerammina : .marisalbiהמין Placopsilinella aurantiacaייחודי בכך שהוא יוצר אגרגטים של חדרים העשויים מחלבון עם צמנט ברזלי על שלדי פטרופודה. 4.1.1.2אנליזת מאסף השלדים של הפורמיניפרה מאסף שלדי הפורמיניפרה נותח בצורה דומה למאסף החי מתוך הנחה המתבססת על ממצאי עבודות קודמות ) (Hyams-Kaphzan, et al., 2008והטוענת שמאסף טקסונים כזה הנדגם מאזור פני השטח של הקרקעית סוכם את חברת החי גם בזמן ,כאשר מדובר בעשרות שנים האחרונות ולא בסקלות גאולוגיות .אישכול 33 הדגימות של המאסף מתואר באיור 14ופריסתם הגאוגרפית של האשכולות מתוארת באיור .15Bאישכול הטקסונים מתואר באיור 18ובטבלה 6והצלבת אשכולות הדגימות עם אלה של הטקסונים מוצגת בטבלאות 7 ו .8 -הגדרת בתי הגידול מוצגת באיור 19ומראה תמונת בתי גידול פשוטה של בתיאל ,מדרון תחתון ומדרון עליון .חברת מאסף השלדים בבתיאל לא מכילה שום אשכול טקסונים ייחודי ובידולה לבית גידול נפרד נגרם לא ע"י הטקסונים המופיעים בה אלא ע"י העלמות טקסונים אחרים המופיעים במדרון התחתון .יש התאמה רחבה בהגדרת הפריסה הגאוגרפית של חברות החי של הפורמיניפרה משני המאספים ,להוציא החלוקה בין המדרון העליון לתחתון ,השונה במקצת במאסף השלדים מזו שהתקבלה מאישכול המאסף החי (איורים .)15A,Bהבדלים אלה בפריסת בתי הגידול עשויים להיגרם עקב גלישת שלדים של מיני מדרון לבתיאל, העלולה להסיט את הגבול בין מדרון לבתיאל לכיוון המים היותר עמוקים ,כפי שאובחן בניתוח למעלה. כדי לבחון דמיון בחברות הפורמיניפרה בין מדף היבשת למדרון העליון אושכלו דגימות מאסף השלדים משני בתי הגידול של המדרון יחד עם הדגימות שתוארו ע"י ) ,Avnaim-Katav et al. (2013, 2015אשר נלקחו מחלקו העמוק של מדף היבשת במפרץ חיפה .רק מאספי השלדים היו זמינים בשני המחקרים .מטרת אישכול זה הייתה לבדוק בו-זמנית את הדמיון של אשכול דגימות aלאשכול דגימות ( bאיור )15Bולדגימות מדף היבשת .בגלל השוני ביחידות הייחוס של ספירת הפרטים אושכלו הדגימות לפי נוכחות או העדר בלבד. האנליזה בוצעה בכמה שיטות אישכול כאשר רוב הטקסונים ,או רק אלה הנפוצים יותר ,נבדקו אלטרנטיבית. בכל המקרים התוצאות מראות בבירור שאשכול דגימות aשנדגם בחלקו העליון של המדרון דומה יותר לחלקו התחתון מאשר למדף (איור .)20דגימה H01של מאסף השלדים שנדגמה ע"י ) Herut et al. (2014במדף (בעומק של 56מטר) אושכלה בנפרד מדגימות המדרון העליון (איור ,2קבוצת דגימות ,)dאבל באיור 8היא מאושכלת עם דגימות המדרון העליון .בשיטות אישכול אחרות ,שערכנו לאותם נתונים אשר אינן מוצגות בדו"ח זה ,אושכלה H01עם דגימות המדף .דגימה זו מאוד מיוחדת גם מכיוון שצפיפות הפרטים בה גבוהה במיוחד. 34 Similarity i j Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity h Group average Samples g 0 f 20 e 40 b 60 a 80 100 אישכול דגימות- 13 איור המאסף החי של הפורמיניפרה הקווים.(Herut et al., 2015) האנכיים הצבעוניים מתאימים לצבעי הפריסה המרחבית של .)15A אשכולות הדגימות (איור הנקודות השחורות מסמנות את בסיסו של אשכול דגימות .שנבחר לצורכי אנליזה H03-L S2_01-L S4_01-L g18-L S3_01-L S1_04-L S3_02-L S4_02-L S3_03-L H04_g01-L g18a-L S2_04-L S2_05-L S4_03-L d g31-L g17-L c S3_04-L g16-L g24-L S4_05-L g20-L g26-L g22-L S4_04-L g10-L g21-L g19-L g05-L g11-L g12-L g9-L g08-L g13-L g15-L g04-L g14-L g30-L g25-L g32-L H06_g03-L g29-L g07-L g23-L S3_05-L H05_g02-L g06-L S2_02-L S2_03-L g27-L g28-L 35 Group average 20 40 60 0 Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity H01-D g24-D g25-D g16-D g22-D g26-D g14-D g20-D g15-D g08-D g09-D g13-D g11-D g21-D g04-D g10-D g05-D g30-D g31-D g17-D g32-D H06_g03-D g28-D g29-D g19-D g23-D g07-D g12-D H05_g02-D S4_04-D g27-D S3_05-D S4_05-D S2_04-D S3_04-D S2_05-D g06-D g18a-D S1_04-D S3_03-D H04_g01-D S2_03-D S4_03-D H03-D S2_02-D S3_02-D S4_02-D S3_01-D S4_01-D g18-D S2-01-D 36 d c Samples 80 100 Similarity b a איור - 14אישכול דגימות מאסף השלדים של הפורמיניפרה (Herut et ) .al., 2015הקווים האנכיים הצבעוניים מתאימים לצבעי הפריסה המרחבית של קיבוצי הדגימות (איור .)15Bהנקודות השחורות מסמנות את בסיסו של אשכול דגימות שנבחר לצורכי אנליזה .אשכול דגימות dמכיל דגימה אחת )(H01 שנדגמה במדף היבשת בעומק של 56 מטר והוא מאופיין בצפיפות גבוהה בצורה יוצאת דופן של פרטים. A c d g I f a h j b j e B d c a b 37 איור - 15פריסת אשכולות הדגימות של מאסף הפורמיניפרה החיים ) (Aומאסף השלדים ).(Herut et al., 2015) (B צבעי התיחום של הפריסה המרחבית ושמות אשכולות הדגימות באותיות לטיניות קטנות תואמים את אלו של איורים 13ו 14-בהתאמה. 0 0 20 20 40 40 60 60 80 80 100100 Elphidium crispum Similarity Similarity C r ibroelphidium vadescens אישכול טקסוני- 16 איור המאסף החי של הפורמיניפרה קבוצות.(Herut et al., 2015) מינים מסומנות באותיות רשימת המינים.A-K הגדולות וחלוקתם לאשכולות מוצגת גם צבעי. לצורך בהירות3 בטבלה הרקע ושמות הקבוצות בטבלה זהים )גדולות (באותיות לצבעים בפסים האנכיים באיור נקודות שחורות מסמנות.זה .את בסיס כל אשכול דגימות A B Ammonia beccarii Polymorphina spp. Elphidiumraphanus crispum Pyramidulina C r ibroelphidium Uvigerinavadescens peregrina Ammonia beccarii Reophax sp. 2 Polymorphina spp. Lobatula lobatula Pyramidulina raphanus Marginulina obesa Uvigerina peregrina Bolivina alata Reophax sp. 2 P l a norbulina mediterranensis Lobatula lobatula R obertinoides oceanicus Marginulina obesa Rhizammina algaeformis Bolivina alata T r i l oculinella pseudooblonga P l a norbulina mediterranensis Hemisphaerammina sp. R obertinoides oceanicus White smooth tubular C Rhizammina algaeformis Gyroidina altiformis T r iP l oculinella pseudooblonga l acopsilinella aurantiaca sp. H eHemisphaerammina misphaerammina bradyi White smooth clavata tubular Ammolagena Gyroidina altiformis Ammolagena minuta P l acopsilinella Valvulineriaaurantiaca bradyana H eVmisphaerammina bradyi aginulinopsis reniformis Ammolagena clavata E lphidium advenum subsp. limbatum Ammolagena minuta H y alinonetrion gracillima Valvulineria Buccella bradyana granulata D V aginulinopsis reniformis Glomospira gordialis E lphidium advenum subsp. spp. limbatum Adelosina costa H y alinonetrion gracillima Portatrochammina murrayi Buccella granulata Veleroninoides scitulus Glomospira Marginulinagordialis similis Adelosina agglutinans spp. costa Textularia Portatrochammina murrayi H anzawaia rhodiensis Veleroninoides scitulus Melonis barleeanus Samples Samples Taxons F G H Group average Group average E W Marginulina Textulariasimilis calva Textularia agglutinans Pseudopolymorphina sp. H anzawaia rhodiensis Rotaliid Melonis barleeanus P s e udoschlumbergerina ovata Textularia calva Quinqueloculina spp. Pseudopolymorphina sp. Astrononion spp. Rotaliid Grigelis orectus P s e udoschlumbergerina Ammonia ovata tepida Quinqueloculina spp. Bulimina aculeata Astrononion spp. Adelosina spp. smooth Grigelis orectus Flintinoides labiosa Ammonia tepida M iliolinella elongata Bulimina aculeata Lagena substriata Adelosina spp.suezensis smooth Rosalina Flintinoides labiosa Glandulina symmetrica M iliolinella elongata Ammonia inflata Lagena substriata Reophax fusiformis Rosalina suezensis Spiroloculina excavata Glandulina Reophaxsymmetrica scorpiurus Ammonia inflexa inflata Laevidentalina Reophax fusiformis Saccammina sphaerica Spiroloculina B iloculinella excavata cylindica Reophax Lingulina scorpiurus seminuda Laevidentalinacontortus inflexa Recurvoides Saccammina sphaerica Veleroninoides sp. B iloculinella cylindica Saccammina sp. 1 Lingulina seminuda Saccorhiza ramosa Recurvoides Ne olenticulina contortus peregrina Veleroninoides sp. Lenticulina gibba Saccammina sp. 1 N odulina dentaliniformis Saccorhizacrustata ramosa Pseudoclavulina N e olenticulina peregrina P ullenia quinqueloba Transform: Square root Transform: Square root Resemblance: S17S17 BrayBray Curtis similarity Resemblance: Curtis similarity Lenticulina bradyi gibba Robertinoides N odulinaLenticulina dentaliniformis calcar Pseudoclavulina Hyalineacrustata balthica P ullenia quinqueloba Bigenerina nodosaria Robertinoides bradyi Marsipella cylindrica Lenticulinasphaera calcar Pyrgoella balthica Melonis affinis &Hyalinea M. pompilioides Bigenerina nodosaria Reophax sp. 3 Marsipella cylindrica Uvigerina sp. 2 I Pyrgoella sphaera Sphaerammina ovalis Melonis affinis & M. pompilioides Tolypammina vagans Reophax sp.iota 3 Lenticulina Uvigerina sp.sp. 2 Rhizammina ovalis USphaerammina vigerina mediterranea Tolypammina vagans Triloculina tricarinata J iota C r i brostomoidesLenticulina subglobosum Rhizammina sp. Hyperammina elongata USvigerina mediterranea p haeroidina bulloides 757 Triloculina tricarinata N ummulopyrgo globulus C r i brostomoides Lenticulina subglobosum sp. Hyperammina elongata Usbekistania charoides SH p haeroidina oeglundina bulloides elegans N ummulopyrgo globulus Astacolus crepidulus Lenticulina sp. Chilostomella oolina Usbekistania charoides Amphicoryna scalaris HGlobobulimina oeglundina elegans affinis Astacolus crepidulus Tritaxis fusca K Chilostomella oolina Gyroidina orbicularis Amphicoryna scalaris Liebusella goesi Globobulimina affinis Rhabdammina sp. Tritaxiscultrata fusca Lenticulina BGyroidina iloculinella orbicularis depressa Liebusellafoliacea goesi Cornuspira Rhabdammina sp. Cibicides pachyderma Lenticulina cultrata Bulimina inflata BPlanulina iloculinellaariminensis depressa foliacea G l o b o buliminaCornuspira pseudospinescens Cibicides pachyderma H e m isphaerammina marisalbi Bulimina inflata Uvegerina sp. 1 Planulina ariminensis G l o b o bulimina pseudospinescens H e m isphaerammina marisalbi Uvegerina sp. 1 38 )16 אישכול טקסוני המאסף החי של הפורמיניפרה המופיעים בפריסה גאוגרפית דומה (איור:3 טבלה קבוצת קבוצת שם טקסון שם טקסון טקסונים טקסונים A F Pyramidulina raphanus Astrononion spp. Uvigerina peregrina Grigelis orectus B Reophax sp. 2 Ammonia tepida Lobatula lobatula Bulimina aculeata Marginulina obesa Adelosina spp. Smooth Bolivina alata Flintinoides labiosa Planorbulina mediterranensis Miliolinella elongata Robertinoides oceanicus Lagena substriata C Rhizammina algaeformis Rosalina suezensis Triloculinella pseudooblonga Glandulina symmetrica Hemisphaerammina sp. Ammonia inflata White smooth tubular Reophax fusiformis Gyroidina altiformis Spiroloculina excavata Placopsilinella aurantiaca Reophax scorpiurus Hemisphaerammina bradyi Laevidentalina inflexa G Ammolagena clavata Saccammina sphaerica Ammolagena minuta Biloculinella cylindica D H Valvulineria bradyana Lingulina seminuda Vaginulinopsis reniformis Recurvoides contortus Elphidium advenum subsp. Limbatum Veleroninoides sp. Hyalinonetrion gracillima Saccammina sp. 1 Buccella granulate Saccorhiza ramosa Glomospira gordialis Neolenticulina peregrina Adelosina spp. Costa Lenticulina gibba Portatrochammina murrayi Nodulina dentaliniformis Veleroninoides scitulus Pseudoclavulina crustata Marginulina similis Pullenia quinqueloba Textularia agglutinans Robertinoides bradyi Hanzawaia rhodiensis Lenticulina calcar Melonis barleeanus Hyalinea balthica Textularia calva Bigenerina nodosaria Pseudopolymorphina sp. Marsipella cylindrica E Rotaliidae Pyrgoella sphaera Pseudoschlumbergerina ovata Melonis affinis & M. pompilioides Quinqueloculina spp. Reophax sp. 3 Uvigerina sp. 2 I Sphaerammina ovalis Tolypammina vagans Lenticulina iota 39 J K Rhizammina sp. Uvigerina mediterranea Triloculina tricarinata Cribrostomoides subglobosum Hyperammina elongata Sphaeroidina bulloides Nummulopyrgo globulus Lenticulina sp. Usbekistania charoides Hoeglundina elegans Astacolus crepidulus Chilostomella oolina Amphicoryna scalaris Globobulimina affinis Tritaxis fusca Gyroidina orbicularis Liebusella goesi Rhabdammina sp. Lenticulina cultrata Biloculinella depressa Cornuspira foliacea Cibicides pachyderma Bulimina inflata Planulina ariminensis Globobulimina pseudospinescens Hemisphaerammina marisalbi Uvegerina sp. 1 הצלבת נוכחות יחסית של קבוצות טקסוני המאסף החי של הפורמיניפרה (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות- 4 טבלה סומנו0.1 - ערכים גבוהים מ.)0-1 -( מבוסס על היעדרות או נוכחות (בסקלה מHerut et al., 2014) )(אותיות קטנות .5 ברקע ירוק בתנאי שעברו גם את ערך הסף בטבלה דגימות# 5 9 1 1 1 9 10 3 7 4 באשכול טקסונים# a b c d e f g h i j באשכול 2 A 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.25 6 B 0.033 0 0 0 0 0.018 0.033 0 0.048 0.042 9 C 0 0.197 0.222 0.222 0.111 0.321 0.311 0.444 0.302 0.028 15 D 0.227 0.007 0 0 0 0 0 0 0 0 3 E 0 0.111 0 0 0 0 0 0 0 0 15 F 0.307 0.059 0 0 0 0 0 0 0 0 2 G 0 0.167 0 0 0 0 0 0 0 0 19 H 0 0.134 0 0 0.053 0 0 0 0 0.013 3 I 0 0.185 0 0 0 0 0 0 0 0.083 8 J 0.125 0.236 0 0 0 0.028 0.012 0.042 0.107 0.031 19 K 0.232 0.421 0 0.158 0.105 0.053 0.032 0 0.075 0.276 40 טבלה -5הצלבת מספר פרטים של המאסף החי של הפורמיניפרה (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות (אותיות קטנות) ) (Herut et al., 2014מבוסס על מספר פרטים מוחלט לדגימת דוגם גלעינים .נתוני הצפיפות לקבוצת דגימות מחושבים למ"ר ומסומנים בכתום .ערכים גבוהים מ 10 -פרטים סומנו ברקע ירוק בתנאי שעברו את ערך הסף גם בטבלה .4 #דגימות 5 9 1 1 1 9 10 3 7 4 באשכול # טקסונים a b c d e f g h i j באשכול 2 A 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 6 B 1 0 0 0 0 96 6 0 10 1 9 C 0 226 352 160 6 1962 725 360 55 1 15 D 37 1 0 0 0 0 0 0 0 0 3 E 0 6 0 0 0 0 0 0 0 0 15 F 105 18 0 0 0 0 0 0 0 0 2 G 0 12 0 0 0 0 0 0 0 0 19 H 0 69 0 0 4 0 0 0 0 1 3 I 0 134 0 0 0 0 0 0 0 3 8 J 13 249 0 0 0 16 8 16 14 1 19 K 404 1601 0 64 20 292 30 0 23 141 1792 4117 5632 3584 480 4206 1230 2005 232 600צפיפות/מ"ר בתיאל מדרון תחתון GHI מדרון עליון KJ D F איור – 17תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות ואשכולות הטקסונים של המאסף החי של הפורמיניפרה ) (Herut et al., 2015ומיקומם .המדרון העליון מאופיין ע"י אשכולות טקסונים ספציפיות ) (D, Fכנ"ל המדרון התחתון ) .(G, H, Iאשכולות הטקסונים K, Jמשותפות לכל רוחב המדרון ואשכול הטקסונים Cהוא היחידי שנמצא בכל אשכולות הדגימות המופיעות בבתיאל. 41 Similarity H Taxons Group average G Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity F 0 E 20 Samples D 40 C Sigmoilopsis sc hlumbergeri Spiroloculina exc avata Reophax scorpiurus Rosalina suezensis Cy cloforina sp. Triloc ulina s chreiberiana Miliolinella sp. Triloculina s pp. Rotaliid Planorbulina mediterranensis Lachlanella undulata Loxostomina limbata Flintinoides labiosa Siphonaperta sp. Artic ularia sagra Edentostomina cultrata Spiroloculina s pp. Adelosina spp.smooth Ammonia becc arii Sigmoilina costata Heterostegina depressa Eponides repandus Reuss ella spinulosa Cibicides sp. Astrononion s pp. Glabratella s pp. Disc orbinella bertheloti Hauerina diversa Planorbulina s p.1 Lobatula lobatula Tex tularia agglutinans Adelosina spp.costa Triloculina marioni Tex tularia calva Vertebralina s triata Rosalina macropora Rosalina s pp. Planorbulina acerv alis Quinqueloculina s pp. Ammonia inflata Elphidiumadvenum subsp.limbatum Neoconorbina terquemi Buccella granulata Elphidium crispum Hanzawaia rhodiensis Textularia trunc ata Asterigerinata mamilla Pyrgo williams oni Hoeglundina elegans Reophax s pp. Bolivina alata Uv igerina s p. 2 Adercotryma glomerata Marginulina obesa Reophax s p. 3 Textularia s pp. Porosononion subgranosus Pullenia bulloides Reophax fusiformis Ammodiscus tenuis Saccammina s p.1 Amphicoryna sc alaris Globobulimina affinis Adelosina cliarensis Ammonia parkinsoniana Agglut. flat tubular Cribroelphidium vadescens Lagena substriata Gyroidina umbonata Ammonia tepida Bolivina sp. 1 Trochammina s pp. Cassidulina carinata Furs enkoina acuta & Fursenkoina sp. Glandulina sp. Valvulineria brady ana Disc ammina compressa Rec urvoides contortus Pyrgo sp. Spirophthalmidiumacutimargo Dorothia pseudoturris Laevidentalina adv ena Agglut. fat tubular Agglutinated foraminifera Sphaerammina ovalis white Laev identalina inornata Sacc ammina sphaerica Ammonia sp. Melonis barleeanus Tretomphalus bulloides Biloculinella cylindica Laevidentalina inflexa Hemisphaerammina maris albi Vaginulinops is reniformis Robertinoides bradyi As tacolus crepidulus Saccammina soc ialis Neolenticulina peregrina Spiroplectammina sagittula Quinqueloculina multimarginata Polymorphina s pp. Lenticulina gibba Eggerelloides s caber Fissurina circ ularis Sarac enaria italica Lenticulina iota Uvigerina peregrina Lentic ulina c alcar Lingulina seminuda Hemisphaerammina sp. Marginulina s imilis Glomospira gordialis White smooth tubular Ammolagena clav ata Uv igerina s p. 1 Hemisphaerammina bradyi Ammolagena minuta Gyroidina altiformis Gyroidina orbic ularis Nummulopy rgo globulus Tritaxis fus ca Triloculinella ps eudooblonga Reophax s p. 2 Rhizammina algaeformis Reophax s p. 1 Ammodiscus sp. Placopsilinella aurantiaca As trorhiz a s pp. Cornuspira inv olvens Sahulia c onica Marginulina musai Pullenia quinqueloba Spiroloculina tenuis eptata Lenticulina sp. Nodosarid s p.1 Globobulimina pseudospinescens Liebusella goesi Veleroninoides sp. Chilostomella oolina Hyalinea balthica Uvigerina mediterranea Lenticulina cultrata Rhiz ammina sp. Tolypammina vagans Rhabdammina sp. Pseudoclavulina crus tata Planulina ariminensis Sphaeroidina bulloides Ammodisc us planorbis Pyrgo depressa Usbekistania charoides Bulimina inflata Cibicides pachy derma Bigenerina nodos aria Pyrgoella sphaera Hyperammina elongata Cornus pira foliacea Cribrostomoides s ubglobosum Triloculina tricarinata Saccorhiza ramosa Veleroninoides s citulus Sphaerammina ov alis Melonis affinis & M. pompilioides 60 B B 80 100 אישכול טקסוני מאסף- 18 איור הפורמיניפרה של השלדים אשכולות.(Herut et al., 2015) טקסונים מסומנות באותיות רשימת הטקסונים.A-H גדולות וחלוקתם לקבוצות מוצגות גם צבעי. לצורך בהירות6 בטבלה הרקע ושמות הקבוצות בטבלה (באותיות גדולות) זהים לצבעיםA .בפסים האנכיים באיור זה נקודות שחורות מסמנות את .בסיס כל אשכול טקסונים 42 רק.)18 אישכול טקסוני מאסף השלדים של הפורמיניפרה המופיעים בפריסה גאוגרפית דומה (איור- 6 טבלה . נכללו באנליזה20 > טקסונים שסכום הפרטים שלהם בכל הדגימות קבוצת קבוצת שם טכסון שם טכסון טקסונים טקסונים Sigmoilopsis schlumbergeri Elphidium advenum subsp. limbatum A A Spiroloculina excavata Neoconorbina terquemi Reophax scorpiurus Buccella granulata Rosalina suezensis Elphidium crispum Cycloforina sp. Hanzawaia rhodiensis Triloculina schreiberiana Textularia truncata Miliolinella sp. Asterigerinata mamilla B Triloculina spp. Pyrgo williamsoni Rotaliid Hoeglundina elegans Planorbulina mediterranensis Reophax spp. Lachlanella undulata Bolivina alata Loxostomina limbata Uvigerina sp. 2 Flintinoides labiosa Adercotryma glomerata C Siphonaperta sp. Marginulina obesa Articularia sagra Reophax sp. 3 Edentostomina cultrata Textularia spp. Spiroloculina spp. Porosononion subgranosus Adelosina spp. smooth Pullenia bulloides Ammonia beccarii Reophax fusiformis Sigmoilina costata Ammodiscus tenuis Heterostegina depressa Saccammina sp. 1 Eponides repandus Amphicoryna scalaris Reussella spinulosa Globobulimina affinis Cibicides sp. Adelosina cliarensis Astrononion spp. Ammonia parkinsoniana Glabratella spp. Agglut. flat tubular Discorbinella bertheloti Cribroelphidium vadescens Hauerina diversa Lagena substriata Planorbulina sp. 1 Gyroidina umbonata Lobatula lobatula Ammonia tepida Textularia agglutinans Bolivina sp. 1 Adelosina spp. costa Trochammina spp. Triloculina marioni Cassidulina carinata Textularia calva Fursenkoina acuta & Fursenkoina sp. Vertebralina striata Glandulina sp. Rosalina macropora Valvulineria bradyana Rosalina spp. Reophax sp. 3 Planorbulina acervalis Textularia spp. Quinqueloculina spp. Porosononion subgranosus Ammonia inflata 43 D E Discammina compressa Recurvoides contortus Pyrgo sp. Spirophthalmidium acutimargo Dorothia pseudoturris Laevidentalina advena Agglut. fat tubular Agglutinated foraminifera Sphaerammina ovalis white Laevidentalina inornata Saccammina sphaerica Ammonia sp. Discammina compressa Recurvoides contortus Pyrgo sp. Spirophthalmidium acutimargo Dorothia pseudoturris Laevidentalina advena Agglut. fat tubular Agglutinated foraminifera Sphaerammina ovalis white Melonis barleeanus Tretomphalus bulloides Biloculinella cylindica Laevidentalina inflexa Hemisphaerammina marisalbi Vaginulinopsis reniformis Robertinoides bradyi Astacolus crepidulus Saccammina socialis Neolenticulina peregrina Melonis barleeanus Tretomphalus bulloides Biloculinella cylindica Laevidentalina inflexa Hemisphaerammina marisalbi Vaginulinopsis reniformis Robertinoides bradyi Astacolus crepidulus Saccammina socialis Neolenticulina peregrina Melonis barleeanus Tretomphalus bulloides Biloculinella cylindica Laevidentalina inflexa F G 44 Spiroplectammina sagittula Quinqueloculina multimarginata Polymorphina spp. Lenticulina gibba Eggerelloides scaber Fissurina circularis Saracenaria italica Lenticulina iota Uvigerina peregrina Lenticulina calcar Lingulina seminuda Hemisphaerammina sp. Marginulina similis Glomospira gordialis White smooth tubular Ammolagena clavata Uvigerina sp. 1 Hemisphaerammina bradyi Ammolagena minuta Gyroidina altiformis Gyroidina orbicularis Nummulopyrgo globulus Tritaxis fusca Triloculinella pseudooblonga Reophax sp. 2 Rhizammina algaeformis Reophax sp. 1 Ammodiscus sp. Placopsilinella aurantiaca Hemisphaerammina sp. Marginulina similis Glomospira gordialis White smooth tubular Ammolagena clavata Uvigerina sp. 1 Hemisphaerammina bradyi Ammolagena minuta Gyroidina altiformis Gyroidina orbicularis Nummulopyrgo globulus Tritaxis fusca Triloculinella pseudooblonga Reophax sp. 2 Rhizammina algaeformis Reophax sp. 1 G H Ammodiscus sp. Placopsilinella aurantiaca Astrorhiza spp. Cornuspira involvens Sahulia conica Marginulina musai Pullenia quinqueloba Spiroloculina tenuiseptata Lenticulina sp. Nodosarid sp.1 Globobulimina pseudospinescens Liebusella goesi Veleroninoides sp. Chilostomella oolina Hyalinea balthica Uvigerina mediterranea Lenticulina cultrata Rhizammina sp. Tolypammina vagans H Rhabdammina sp. Pseudoclavulina crustata Planulina ariminensis Sphaeroidina bulloides Ammodiscus planorbis Pyrgo depressa Usbekistania charoides Bulimina inflata Cibicides pachyderma Bigenerina nodosaria Pyrgoella sphaera Hyperammina elongata Cornuspira foliacea Cribrostomoides subglobosum Triloculina tricarinata Saccorhiza ramosa Veleroninoides scitulus Sphaerammina ovalis Melonis affinis & M. pompilioides הצלבת נוכחות יחסית של קבוצות טקסוני מאסף השלדים- 7 טבלה )של הפורמיניפרה (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות (אותיות קטנות -( מבוסס על היעדרות או נוכחות (בסקלה מHerut et al., 2014) סומנו ברקע ירוק בתנאי שעברו גם את0.1 - ערכים גבוהים מ.)0-1 .8 ערך הסף בטבלה דגימות# 1 27 15 8 באשכול טקסונים# d c b a באשכול 47 A 1.000 0.030 0.067 0.274 7 B 0 0.063 0.057 0.107 22 C 0 0.022 0.058 0.307 12 D 0 0.028 0.161 0.094 10 E 0 0.070 0.120 0.363 11 F 0 0.013 0.152 0.193 18 G 0.056 0.652 0.581 0.299 36 H 0.028 0.115 0.554 0.448 45 טבלה - 8הצלבת מספר פרטים של מאסף השלדים של הפורמיניפרה (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות (אותיות קטנות) ) (Herut et al., 2014מבוסס על מספר פרטים מוחלט לדגימת דוגם גלעינים .נתוני הצפיפות לקבוצת דגימות מחושבים למ"ר ומסומנים בכתום .ערכים גבוהים מ 10 -פרטים סומנו ברקע ירוק בתנאי שעברו גם את ערך הסף בטבלה .7 #דגימות 1 27 15 8 באשכול #טקסונים d c b a באשכול 47 A 665888 1176 1818 3836 7 B 0 307 77 34 22 C 0 695 466 2963 12 D 0 286 856 45 10 E 0 355 802 335 11 F 0 59 925 233 18 G 160 235200 46820 1687 36 H 2048 4171 36489 7279 10,775,742 144,713 94,896 33,088פרט/.מ"ר מדרון עליון מדרון תחתון D BC EF A מדף בתיאל איור – 19תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של מאסף השלדים של הפורמיניפרה ) (Herut et al., 2015ומיקומם .המדף מיוצג ע"י תחנה אחת יוצאת דופן בצפיפותה ) .(H01המדרון העליון מאופיין ע"י אשכולות טקסונים ספציפיים ) .(B, Cהמדרון התחתון מאופיין ע"י אשכול .Dאשכולות הטקסונים E, Fמשותפים לכל רוחב המדרון ואשכולות הטקסונים G, Hנמצאים במדרון ובבתיאל .שום אשכול טקסונים לא מאפיין רק את הבתיאל ובידולו של זה לבית גידול נפרד נעשה על סמך אישכול הדגימות בלבד ,כאשר בפועל הוא מאופיין בעיקר ע"י העדר קבוצות דגימות המופיעות במדרון ונעלמות בבתיאל. 46 Group average 20 40 60 0 Transform: Presence/absence Resemblance: S17 Bray Curtis similarity C12 C10 C7 C8 C4 B1a C5 C6 SA40 SA60 HU04 SC40 HUBC3 SA80 HU05 SA100 H03 S2_02 S3_02 S4_02 S1_04 S2_05 H04_g01 g18a S2_03 S4_03 S2_04 S3_03 H01 g18 S2-01 S3_01 S4_01 Hyams-Kaphzan et al., 2008, depth of 40m, Rosh Hanikra-Ashkelon Avnaim-Katav et al., 2015, depth of 40-100m Haifa Bay Samples 80 100 Similarity Almogi-Labin and Hyams-Kaphzan 2014 Lower slope Almogi-Labin and Hyams-Kaphzan 2014 Upper slope איור – 20אישכול דגימות מאסף השלדים של הפורמיניפרה מן המדף והמדרון של החוף הים תיכוני של ישראל .מקורות המידע מצוינים באיור. 4.1.1.3אנליזת חי תוך המצע דגימות סקר הים העמוק ) – (Herut et al., 2014האנליזות בוצעו בהשתתפותה של ד"ר הדס לובינבסקי וצוותה .אישכול הדגימות ופריסתן הגאוגרפית מוצגת באיורים .22 ,21אישכול הטקסונים מוצג באיור 23 וטבלה .9הצלבת אשכולות הדגימות ואלו של הטקסונים (ראה שיטות בסעיף )3.2מוצגת בטבלאות 11 ,10 ומסוכמת באיור .24מנתוני חי תוך המצע ניתן להגדיר שני בתי גידול ,מדרון היבשת והבתיאל .זה האחרון מכיל מספר אשכולות דגימות שכולם מכילים כמעט בלעדית אשכול טקסונים אחד ,H ,בדומה למצב באנליזת 47 המאסף החי של הפורמיניפרה .אשכול הטקסונים Nבן 42מינים הוא אשכול הטקסונים הנפוץ ביותר במדרון ונמצא גם בדגימה אחת בבתיאל .צפיפותו במדרון היא בשני סדרי גודל מצפיפותו בבתיאל .אשכולות טקסונים G, I, K-M, Pנפוצים רק במדרון .אשכולות הטקסונים A-F, J, Oאינם מיוצגים מעבר לסף בשום אשכול דגימות (טבלאות .)11 ,10מתוך 260הטקסונים שהשתתפו באנליזה 228 ,מופיעים במדרון ,כאשר רק 104 טקסונים מופיעים בבתיאל .לסיכום ,החלוקה היחידה לבתי גידול שניתן לעשותה על סמך נתוני חי תוך המצע היא למדרון יבשת ובתיאל. 48 Similarity Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity b Group average e 0 Samples c 20 f 40 a G15 H01 G18a S3_01 S4_01 G18 S2_01 S2_02 H02 H03 H04_G01 S2_04 S3_03 S4_03 S3_02 S4_02 S1_04 S2_03 G09 G10 G16 G20 G14 G22 G30 G31 G32 G13 G11 G12 G04 G24 G25 G28 H06_G03 G05 G17 G06 G23 G07 G21 H05_G02 G29 G26 S2_05 S3_05 S3_04 S4_04 S4_05 G27 G08 G19 60 d 80 100 אישכול של- 21 איור דגימות חי תוך המצע .(Herut et al., 2015) הקווים האנכיים הצבעוניים מתאימים לצבעי הפריסה המרחבית של אשכולות הנקודות.)22 הדגימות (איור השחורות מציינות את .בסיסי אשכולות הדגימות 49 e d b f c a b e איור - 22פריסת אשכולות הדגימות של חי תוך המצע ) .(Herut et al., 2015צבעי התיחום ושמות אשכולות הדגימות של הפריסה המרחבית תואמים את אלה של איור .21 50 Similarity F G H Samples Taxons J K L N O P 51 Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity M Group average I 0 D E M a k ro k y l i n d ru s l o n gipes Ga s tro p o d e b ro k e n (c fr.J a n th ina) He te ro s p i o s p. Pa ra o n i d e s s p. a p s e u d o m o rp h a n i n det. Ph o l o i d e s d o rs i p a p i l latus Co ro p h i u m s p. Pi l a rg i s s p. Ba th i a rc a p e c tu n c u l oides L i m a c i n a tro c h i fo rmis Be n th o m a n g e l i a m acra Cre s e i s c l ava J a n th i n a sp. Am a e a n a s p. He l i c o n o i d e s i n flata Oe d i c e ro i d e s p i l osus J a n th i n a c fr. J a n thina Tri c h o b ra n c h idae Cre s e i s c o n ica Ac ro c i rri d ae Co p e p o d a Un i d e n ti fied Ap i o n s o m a m u ri n a e b i l o batae Ps e u d o ti ro n b o u v ieri An th u ri d ea Ap h e l o c h a e ta sp. Eu n i c i d ae Pa ra n th u ri d ae J a s s a o cia Orc h o m e n e l l a n ana Pe ri o c u l o d e s l o n g i manus An o d o n ti a fra g i lis Co rb u l a g i b ba Stri a rc a l a c tea Sy rn o l a fa s c i ata Owe n i a fu s i fo rm is Fa b ri c i i nae Pi s ta s p. L e p to c h e i ru s m a riae Gl y c e ra s p . 2 Ec o A Aty l u s v e d l o m e nsis On u p h i s s p. Sp i o c h a e to p te rus sp. Ca rd i o m y a c o s te l lata Th y a s i ra s p. Op h e l i n a s p. Pro to d o rv i l l e a sp. s wi m m i n g m a l e DS#1 Ta n a e l l a DS#1 Cl i o p y ra m i d ata L i n e i d ae Cy m o th o i da Ap h ro d i ti fo rmia c o l l e tte i d DS#4 Co l l e tte a c f. c y l i n d rata M y s tri o c e n tru s DS#1 Ap s e u d o p i s a c u ti frons? Ps e u d o ta c h i d i u s c o ro natus Ph a s c o l i o n s tro m b u s s trombus An o b o th ru s g ra c ils L e u c o th o e l i l l j e b orgi Pe c ti n a ri a s p. Po d a rk e o p s i s sp. Sc o l e to m a sp. Ap s e u d e s sp? Eu s y l l i nae Th a ry x s p. ta n a e l l i d DS#2 Eu c l y m e n e sp. Da n i e l s s e n i inae Pro c a m p y l a s p i s s p . (D) Pa ra n a n n o p u s sp. An ta l i s c fr.v u l g aris Ga l a th o we n i a o c u l ata Te re b e l l i dae c o l l e tte i d DS#1 c o l l e tte i d DS#6 No to m a s tu s sp. Yo l d i e l l a wa re ni Ca p i te l l i dae Arg e s ti d a e s p. 2 Da c ty l o p o d o p s is sp. Pa ra n a rth u ra s p . i n d et. Pro ta n a i s s u s DS#1 Ni n o e s p . Cu m a c e a u n i d e n ti fied Cri s ta to ta n a i s DS#1 Ha p l o c o p e DS#1 L e u c o n (Cry m o l e u c o n )m a c ro rhinus An a rth u ra DS# 1 c o l l e tte i d i n det. M e d i o m a s tus sp. Ty p h l a m p h i a s c u s ty phlops Pa ra n a rth ru ra s p. Do rv i l l e i dae Ci c l a s p i s l o n g i c a udata c o l l e tte i d sp. Pa ra fi l i ta n a i s DS#1 Rh a c h o tro p i s sp. Pro c a m p y l a s p i s a rmata L e p to g n a th i e l l a DS#1 Ps e u d o ta n a i s DS#3 Ne o m e d i o m a s tus sp. Pa ran th ru ra i n te rm e dia Ci rro p h o ru s s p . 2 Ec oA L e v i a p s e u d e s DS#1 L e p to g n a th i e l l a DS#3 En ta l i n a te tra g ona (c l a s s :Cl i te l l ata) An c i s tro s y l l i s g ro e n l andica L e u c o n (M a c ra u l o l e u c o n ) s i p honatus L e p to g n a th i e l l a DS#2 L y s i a n a s s idae Ec h i n o i d ea An a rth u ri d DS# 1 Nu c u l a s u l c ata L u m b ri n e ri dae Pa ra p h o x u s o c u l atus Eb a l i a s p. Gn a th i i d ae M e g a l o m m a sp. Ri n g i c u l a c o n fo rmis Ta n a i d o m o rpha L e u c o th o e sp. Oe n o n i d ae Sy l l i s (Eu s y l l i s ) c f. h y p e rioni Am p h i p o d a u n i d ent El a n e l l a h a i fe nsis Ari c i d e a (Al l i a )a n te n n ata Ap l a c o p h o ra (c l a s s :Ap l a c o p hora) M i c ro s e te l l a n o rv egica Nu c u l o m a te n uis Ph o l o e s p. Sc o tto l a n a sp. L e u c o n (Ep i l e u c o n )e nsis Ab ra l o n g i c a l lus Pra x i l l e l l a g ra c ils Rh o d i n e s p. Am p h a re ti n ae Ab y s s o n i n o e sp. Po e c i l o c h a e tus sp. Ex o g o n e s p. M a l d a n i dae Ph o x o c e p h a l idae Ph o x i c h i l i d i idae Ha l e c ti n o s o m a sp. Cl y m e n e l l a sp. c o l l e tte i d DS#7 Po d a rk e s p. Sc o l e l e p i s sp. Ara p h u ra s p . ? s wi m m i n g m ale We s two o d i l l a c a e cula Dri l o n e re i s s p. Ty p h l o ta n a i s a n g s tro mensis M e ta s y c h is sp. Pa ra n a rth ru ra DS# 2 Sp e n g e l i dae An th o z oa Sp h a e ro d o ri d ae Ap i s to b ra n c h us sp. Ste n o th o e s p. Eu d o re l l a tru n c a tula Od o s to m i a c o n o i dea Ti m o c l e a o v ata Ga s tro p te ri d a e (Ga s tro p o da) He te ro n e m e rtea Al p h e u s s p. Ak a n th o p h o re u s n a n o p s enos? Ap s e u d e s h o l th u isi? Ta n a o p s i s l a ti c a udata Ab ra c fr. a l b a Ca d u l u s p o l i tus Eu l i m a g l a b ra Fu s c e u l i m a m i nuta Te re b e l l i d e s s tro emii Di a s ty l o i d e s s e rratus Na s s a ri u s tu ru l osus Sa c c e l l a c o m m u tata M a g e l o n a sp. Am p h i c te i s sp. Ha rp i n i a p e c ti n ata Si ga m b ra s p. c o l l e tte i d DS#8 Ty p h l o ta n a i s DS#1 Ne p h ty i d ae Am p e l i s c a j a ffa ensis Am p e l i s c a sp. L e p to g n a th i o p s i s DS#1 L o n g i p e d i a sp. Ha rp i n i a a n te n n a ria Pa ra n a rth ru ra DS# 1 Op h i u ro i d ea Ha rp i n i a c re n u l ata Ps e u d o ta n a i s s ti l eto Ne p h ty s s p. Tu m i d o c h e l i a DS#1 Ha rp i n i a s p. L e p to g n a th i a DS#1 Sp h a e ro d o ro p s i s s p . 1 EcoA Ke l l i e l l a a b y s s icola Ari c i d e a (Al l i a ) m o n icae Fo rc i p a ti a DS#1 Ce rv i n i a b ra d yi Ec ti n o s o m a tidae Op h e l i i d ae He s i o n i d ae Ari c i d e a (Ari c i d e a )wa ssi Ak a n th o p h o re u s n a n o p senos M o n ti c e l l i na sp. Ari c i d e a (Ae d i c i ra ) s p . 1 EcoA c fr. Fa l c i d e n s g u ttu rosus Co s s u ra s p. Ste rn a s p i s sp. Ce rv i n i e l l a ta lpa Ca u d o fo v e a ta sp. Ci rra tu l i d ae Th y a s i ra a l l eni Pri o n o s p i o sp. Ca ra n g o l i o p s i s s p i n ulosa Th a l e s tri dae En n u c u l a a e g e nsis Th y a s i ra e x i n te rm edia Ce rv i n i o p s i s sp. Th y a s i ra o b l o nga Ca l a n o i da Gl y c e ra l a p i d ium Os tra c o d a u n i d e n ti died Ha rp a c ti c o ida Sp i o p h a n e s sp. L e v i n s e n i a sp. Ga l l a rd o n e ri s s p . 1 Ec oA Ari c i d e a s p. Pa ra o n i d ae Bra n i a s p . Sp i o n i d ae As e l l o ta Ae g i s th i dae Pu l s e l l u m l o fo tense Ce ra to c e p h a l e l o veni Sp h a e ro s y l l is sp. Ps e u d o c a p i te l l a i n certa Bra d a s p . Cre n i l a b i u m e x ils Sty l i o l a s u b ula Atl a n ta s p. Eu ry c l e to d e s o b l o ngus Ps e u d o ta n a i s s p . In det. He te ro s p i o m e d i te rra nea Orb i n i i d ae L e u c o n s p . (D) An ta l i s c fr. Ag i lis Pe ra c l e re ti c u l ata Ara p h u ra DS# 1 Ty p h l o ta n a i dae Ps e u d o ta n a i s DS#1 Am p h i n o m i dae M e l i n n a s p. L e i to s c o l o p l os sp. Ps e u d o ta n a i s sp. Si p u n c u l a u n i d e nt. M e s o c l e to d es sp. Sy l l i s s p. Cy c l o p o i da Arg e s ti d ae Ca d u l u s s u b fu s i fo rmis Ci rro p h o ru s b ra n c h i atus M i ra c i i dae 20 C 40 A 60 B 80 100 – אישכול טקסוני חי תוך23 איור (Herut המצע בסקר הים העמוק אשכולות טקסונים.et al., 2014) .A-P מסומנים באותיות גדולות רשימת הטקסונים וחלוקתם 9 לאשכולות מופיעות גם בטבלה צבעי הרקע.לצורך הבהירות בטבלה האשכולות ושמות (באותיות גדולות) זהים לצבעים .בפסים האנכיים באיור זה הנקודות השחורות מציינות את .בסיסי אשכולות המינים קבוצת טקסונים A B C D E F אישכול טקסוני חי תוך המצע המופיעים בפריסה גאוגרפית דומה- 9 טבלה קבוצת שם טקסון שם טקסון טקסונים Makrokylindrus longipes F Cardiomya costellata Gastropode broken (cfr.Janthina) Thyasira sp. Heterospio sp. Ophelina sp. Paraonides sp. Protodorvillea sp. apseudomorphan indet. swimming male DS#1 Pholoides dorsipapillatus Tanaella DS#1 Corophium sp. Lineidae Pilargis sp. Cymothoida Bathiarca pectunculoides Aphroditiformia Benthomangelia macra colletteid DS#4 Janthina sp. Collettea cf. cylindrata Amaeana sp. Mystriocentrus DS#1 Heliconoides inflata G Apseudopis acutifrons? Oediceroides pilosus Pseudotachidius coronatus Janthina cfr. Janthina Phascolion strombus strombus Trichobranchidae Anobothrus gracilis Acrocirridae Leucothoe lilljeborgi Copepoda Unidentified Pectinaria sp. Apionsoma murinae bilobatae Podarkeopsis sp. Pseudotiron bouvieri Scoletoma sp. Anthuridea Apseudes sp. Aphelochaeta sp. Eusyllinae Eunicidae Tharyx sp. Paranthuridae tanaellid DS#2 Jassa ocia Euclymene sp. Orchomenella nana Danielsseniinae Perioculodes longimanus H Procampylaspis sp. (D) Anodontia fragilis Paranannopus sp. Corbula gibba Antalis cfr.vulgaris Striarca lactea Galathowenia oculata Syrnola fasciata Terebellidae Owenia fusiformis colletteid DS#1 Fabriciinae colletteid DS#6 Pista sp. Notomastus sp. Leptocheirus mariae Yoldiella wareni Glycera sp. 2 EcoA Capitellidae Atylus vedlomensis Argestidae sp. 2 Onuphis sp. Dactylopodopsis sp. Spiochaetopterus sp. 52 I J Paranarthura sp. indet. Protanaissus DS#1 Ninoe sp. Cumacea unidentified Cristatotanais DS#1 Haplocope DS#1 Leucon (Crymoleucon) macrorhinus Anarthura DS#1 colletteid indet. Mediomastus sp. Typhlamphiascus typhlops Paranarthrura sp. Dorvilleidae Ciclaspis longicaudata colletteid sp. Parafilitanais DS#1 Rhachotropis sp. Procampylaspis armata Leptognathiella DS#1 Pseudotanais DS#3 Neomediomastus sp. Paranthrura intermedia Cirrophorus sp. 2 EcoA Leviapseudes DS#1 Leptognathiella DS#3 Entalina tetragona (class:Clitellata) Ancistrosyllis groenlandica Leucon (Macrauloleucon) siphonatus Leptognathiella DS#2 Lysianassidae Echinoidea Anarthurid DS#1 Nucula sulcata Lumbrineridae Paraphoxus oculatus Ebalia sp. Gnathiidae Megalomma sp. Ringicula conformis K L 53 Tanaidomorpha Leucothoe sp. Oenonidae Syllis (Eusyllis) cf. hyperioni Amphipoda unident Elanella haifensis Aricidea (Allia) antennata Aplacophora (class:Aplacophora) Microsetella norvegica Nuculoma tenuis Pholoe sp. Scottolana sp. Leucon (Epileucon) ensis Abra longicallus Praxillella gracilis Rhodine sp. Ampharetinae Abyssoninoe sp. Poecilochaetus sp. Exogone sp. Maldanidae Phoxocephalidae Phoxichilidiidae Halectinosoma sp. Clymenella sp. colletteid DS#7 Podarke sp. Scolelepis sp. Araphura sp. ? swimming male Westwoodilla caecula Drilonereis sp. Typhlotanais angstromensis Metasychis sp. Paranarthrura DS#2 Spengelidae Anthozoa Sphaerodoridae Apistobranchus sp. Stenothoe sp. Eudorella truncatula Odostomia conoidea Timoclea ovata L M N Gastropteridae(Gastropoda) Heteronemertea Alpheus sp. Akanthophoreus nanopsenos? Apseudes holthuisi? Tanaopsis laticaudata Abra cfr. alba Cadulus politus Eulima glabra Fusceulima minuta Terebellides stroemii Diastyloides serratus Nassarius turulosus Saccella commutata Magelona sp. Amphicteis sp. Harpinia pectinata Sigambra sp. colletteid DS#8 Typhlotanais DS#1 Nephtyidae Ampelisca jaffaensis Ampelisca sp. Leptognathiopsis DS#1 Longipedia sp. Harpinia antennaria Paranarthrura DS#1 Ophiuroidea Harpinia crenulata Pseudotanais stiletto Nephtys sp. Tumidochelia DS#1 Harpinia sp. Leptognathia DS#1 Sphaerodoropsis sp. 1 EcoA Kelliella abyssicola Aricidea (Allia) monicae Forcipatia DS#1 Cervinia bradyi Ectinosomatidae Opheliidae Hesionidae Aricidea (Aricidea) wassi N O P 54 Akanthophoreus nanopsenos Monticellina sp. Aricidea (Aedicira) sp. 1 EcoA cfr. Falcidens gutturosus Cossura sp. Sternaspis sp. Cerviniella talpa Caudofoveata sp. Cirratulidae Thyasira alleni Prionospio sp. Carangoliopsis spinulosa Thalestridae Ennucula aegensis Thyasira exintermedia Cerviniopsis sp. Thyasira oblonga Calanoida Glycera lapidium Ostracoda unidentidied Harpacticoida Spiophanes sp. Levinsenia sp. Gallardoneris sp. 1 EcoA Aricidea sp. Paraonidae Brania sp. Spionidae Asellota Aegisthidae Pulsellum lofotense Ceratocephale loveni Sphaerosyllis sp. Pseudocapitella incerta Brada sp. Crenilabium exilis Eurycletodes oblongus Pseudotanais sp. Indet. Heterospio mediterranea Orbiniidae Leucon sp. (D) Antalis cfr. Agilis Araphura DS#1 P Typhlotanaidae Pseudotanais DS#1 Amphinomidae Melinna sp. Leitoscoloplos sp. Pseudotanais sp. Sipuncula unident. P Mesocletodes sp. Syllis sp. Cyclopoida Argestidae Cadulus subfusiformis Cirrophorus branchiatus Miraciidae הצלבת נוכחות קבוצות מיני חי תוך המצע (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות:10 טבלה .)0-1 -( מבוסס על היעדרות או נוכחות (בסקלה מHerut et al., 2014) )(אותיות קטנות .11 ובתנאי שעברו את ערך הסף גם בטבלה0.1 > רקע ירוק לתאים בעלי שכיחות דגימות# 1 17 9 1 9 15 באשכול טקסונים# d a f c e b באשכול 2 A 0 0 0.111 0 0 0 2 B 0 0 0.056 0.500 0 0 3 C 0 0 0.074 0 0 0.044 9 D 0 0 0.062 0 0.062 0.037 5 E 0.400 0 0 0 0 0.013 30 F 0 0.047 0.004 0 0.059 0.018 14 G 0 0.109 0 0 0 0.010 12 H 0.083 0.157 0.185 0.333 0.185 0.239 26 I 0 0.161 0.004 0 0.009 0.028 14 J 0 0.097 0.008 0 0 0.029 12 K 0.083 0.113 0 0 0.009 0 41 L 0 0.109 0.003 0 0.003 0.007 24 M 0 0.260 0.000 0.042 0.009 0.017 42 N 0 0.485 0.074 0.119 0.077 0.087 2 O 0 0.059 0 0 0 0.033 22 P 0 0.118 0.020 0 0.020 0.033 55 טבלה :11הצלבת נוכחות אשכולות טקסוני חי תוך המצע (אותיות גדולות) באשכולות דגימות (אותיות קטנות) ) (Herut et al., 2014מבוסס על מספר פרטים מוחלט .רקע ירוק לתאים בעלי יותר מ 10 -פרטים ובתנאי שעברו את ערך הסף גם בטבלה .10נתוני צפיפות למ"ר של כל אשכול דגימות מסומנים ברקע כתום. #דגימות 1 17 9 1 9 15 באשכול #טקסונים d a f c e b באשכול 2 A 0 0 2 0 0 0 2 B 0 0 1 1 0 0 3 C 0 0 2 0 0 2 9 D 0 0 14 0 6 11 5 E 2 0 0 0 1 10 30 F 0 62 1 0 17 8 14 G 0 71 0 0 0 7 12 H 1 66 23 8 23 82 26 I 0 153 1 0 3 12 14 J 0 34 1 0 0 14 12 K 1 59 0 0 1 0 41 L 0 114 1 0 1 5 24 M 0 483 0 1 2 7 42 N 0 2457 31 74 51 91 2 O 0 2 0 0 0 1 22 P 0 55 4 0 5 15 צפיפות/מ"ר 22 1143 49 459 67 97 בתיאל מדרון GIKLMP N H איור – 24תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של חי תוך המצע )(Herut et al., 2015 ומיקומם .המדרון מאופיין ע"י אשכולות טקסונים ספציפיים ) .(G, I, K, L, M, Pאשכול הטקסונים Hמשותף למדרון ולבתיאל והוא אשכול הטקסונים היחיד בבתיאל להוציא אשכול טקסונים Nהמשותף למדרון ולאחת מקבוצות הדגימות של הבתיאל המכילה דגימה אחת בלבד. 56 דיגום חי תוך המצע בשדה תמר ולאורך הצינור המוביל ממנו לאסדת הטיפול ולחוף )(Azov et al., 2013 הדיגום בוצע במרץ 2013בעזרת דוגם גלעינים .באיור 25מוצג אישכול הדגימות ובאיור 26מוצגת פריסתן המרחבית .כפי שנראה במפה ,מכסה מאסף דגימות זה חלק גדול מן המים הריבוניים והכלכליים של ישראל וכולל גם דגימות במדף ,למעשה עד החוף .אישכול הטקסונים מוצג באיור 27ובטבלה 12והצלבת אשכולות הדגימות והטקסונים מוצגת בטבלאות .14 ,13סיכום קשרי הגומלין בין אשכולות הטקסונים והדגימות מופיע באיור .28איורים 26 ,25מראים שדגימות המדף הרדודות מ 100 -מטר מאשכול דגימות ( iתחנות דיגום A3- ,6איור )26ודגימות המדרון הרדוד מאשכולות דגימות ( hתחנות דיגום ,A1-2, B1-4איור )14מאושכלות בנפרד זו מזו אבל קרובות זו לזו יותר מאשר לדגימות המדרון העמוק והבתיאל .ברמת דמיון נמוכה מאושכלת לאשכולות i, hהדגימה הקרובה ביותר לחוף (קבוצת דגימות ,gדגימה )A7ואין לנו הסבר לכך להוציא העובדה הידועה לכל מי שדגם במצע זה וגם מצוינת בדוח המקורי ) (Azov et al., 2013שהדיגום במצע החולי הקרוב לחוף בעייתי מבחינה טכנית כי החול מהודק וקשה לחדירה .מבחינת הופעה של אשכולות טקסונים ,דומה דגימה A7לאשכול הדגימות של המדף ) (iהמכיל את הדגימות הקרובות ל .A7 -מן התוצאות האלה ניתן לומר שדגימות מדף היבשת ודגימות המדרון העליון יוצרות שני בתי גידול ברורים .דגימות המדרון התחתון והבתיאל ,למרות שהן רחוקות אחת מן השניה בפריסתן הגאוגרפית ,יוצרות מספר קבוצות החופפות זו את זו בפריסתן המרחבית אבל מראות מעבר הדרגתי בין המדרון התחתון לבתיאל (איור .)28אשכולות דגימות e, fכוללים דגימות בתיאל ומדרון כאחד ואשכולות דגימות a-dכוללים רק דגימות בתיאל .את המדרון העמוק והבתיאל מאפיין רק אשכול טקסונים אחד ) .(Cאשכולות הדגימות של הבתיאל לא מאופיינים ע"י שום אשכול טקסונים שערכיו חצו את ערכי הסף של שכיחות יחסית ומספר פרטים ,בגלל הצפיפות הנמוכה של הפרטים בדגימות אלה (טבלאות .)14 ,13 כללית ,פיזורם המרחבי של אשכולות הדגימות של הבתיאל מגלה מאפיינים דומים לאלה של דגימות הבתיאל של חי תוך המצע מסקר הים העמוק (איור )12והחלוקה לבתיאל ,שני בתי גידול של המדרון ומדף מאושרת גם ע"י פרויקט דיגום זה. 57 0 20 40 60 Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity Group average TF3 TF6 TF5 E1 E3 TF7 D2 TF1 TF9 TF2 TF8 TF4 D1 E2 C2 C3 D3 C1 C4 A7 B1 A2 A1 B2 B3 B4 A5 A6 A3 A4 58 ac b c d Samples 80 100 Similarity e f g h i איור - 25אישכול של דגימות חי תוך המצע מפרויקט דיגום שדה תמר וצינור ההובלה (Azov et al., 2013 ) .2013הקווים האנכיים הצבעוניים מתאימים לצבעי הפריסה המרחבית של אשכולות הדגימות (איור .)26 הנקודות השחורות מציינות את בסיסי אשכולות הדגימות. b c a d e f g i Tamar_2013 h איור - 26פריסת תחנות דיגום חי תוך המצע ואשכולות הדגימות בשדה תמר ולאורך הצינור המוביל ממנו לאסדת הטיפול ולחוף ).(Azov et al., 2013 59 Similarity E F Taxons Samples H I J K M N O P Cirratulidae sp. Monticellina sp. Palaeonemertea sp. Sphaerodoropsis sp. 1 EcoA Colletteidae sp. Pseudotanais stiletto Axinulus croulinensis Aricidea (Allia) monicae Chevroderma sp. Spathoderma sp. Sternaspis sp. Sternaspis scutata Nuculidae sp. Carangoliopsis spinulosa Aricidea (Aricidea) wassi Glycera lapidium Spiophanes sp. Ancistrosyllis groenlandica Abyssoninoe sp. 1 EcoA Pholoe sp. Neoheteromastus sp. Podarkeopsis sp. Cirrophorus branchiatus Scolelepis sp. Isopoda sp. Paradiopatra sp. Parvicardium minimum Agathotanaidae sp. Typhlotanais angstromensis Eclysippe sp. Exogone sp. Phoxichilidiidae sp. Chone sp. Nuculanidae sp. Eudorella sp. Litocorsa sp. Enteropneusta sp. Maldane sp. Owenia sp. Apionsoma murinae bilobatae Gammaridae sp. Lysianassidae sp. Lepidonotinae sp. Sphaerosyllis sp. Chaetozone sp. Naticidae sp. Paguroidea sp. Terebellides stroemii Lineidae sp. Eulimella sp. Leptocheirus sp. Turridae sp. Turbonilla sp. Antalis sp. Diogenes pugilator Leptochela pugnax Thraciidae sp. Glycymeris glycymeris Glycymeris nummaria Loripes lucinalis Lucinella divaricata Ringicula conformis Retusa mammillata Odostomia sp. Volvulella acuminata Conomurex persicus Owenia fusiformis Veneridae sp. Magelona sp. Apseudes sp. Oedicerotidae sp. Sigalion sp. Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity L Caridea sp. Bathyarca sp. Paraonides sp. 1 EcoA Echiurus abyssalis Tropidomya abbreviata Podocerus variegatus Amakusanthura pori Ampharetidae sp. Pyramidellidae sp. Spatangoida sp. Bruzelia typica Cirrophorus sp. Nannastacidae sp. Ophelia sp. Apseudopsis acutifrons Yoldiella sp. Syllis sp. Bruzelia sp. Paraonis sp. Cardiomya costellata Pseudotiron bouvieri Leiocapitella sp. Hyperiidea sp. Anthuridae sp. Rhodine loveni Sipuncula sp. Tanaidacea sp. Nassarius elatus Drilonereis filum Neomeniomorpha sp. Praxillella gracilis Paralacydonia sp. Diplocirrus sp. Turbellaria sp. Anadara sp. Parvicardium sp. Cuspidaria sp. Acrocirridae sp. Amphiura filiformis Jaxea nocturna Alciopidae sp. Limifossor sp. Clymenella sp. Leucothoe sp. Micromaldane sp. Chaetoderma sp. Thyasira biplicata Eriopisa elongata Asellota sp. Ennucula sp. Alvania sp. Ninoe sp. Aricidea (Acmira) catherinae Aricidea (Allia) antennata Tanaellidae sp. Ennucula aegeensis Spionidae sp. Autolytinae sp. Bivalvia sp. Thyasira sp. Falcidens sp. Cossura sp. Aricidea sp. 1 EcoA Levinsenia sp. Prionospio sp. Gallardoneris sp. 1 EcoA Nephtys sp. Phoxocephalidae sp. Ophiuroidea sp. Group average G 0 D 20 C 40 A 60 B 80 100 אישכול טקסוני- 27 איור חי תוך המצע בשדה תמר ובצינור המחבר בינו לחוף .(Azov et al., 2013) טקסונים אשכולות מסומנים באותיות גדולות רשימת טקסונים.A-P לאשכולות וחלוקתם 12 מופיעים גם בטבלה צבעי.לצורך הבהירות הרקע וסימון האשכולות )בטבלה (באותיות גדולות הנקודות.זהים לאיור זה השחורות מציינות את אשכולות בסיסי .הטקסונים Ophryotrocha sp. Pseudopolydora sp. Eunereis sp. Polycirrinae sp. Rissoidae sp. Brachyura sp. Portunidae sp. Capitella sp. Poecilochaetus sp. Isaeidae sp. Mediomastus sp. Phoronida sp. Melinna sp. Neogastropoda sp. Polydora sp. Notomastus sp. Corbula gibba Ampelisca sp. Jasmineira sp. Sigambra tentaculata Cheiriphotis mediterranea Cristapseudes omercooperi Crangonidae sp. Medicorophium runcicorne Gastropoda sp. Lyonsia sp. Euchone sp. Polynoidae sp. Philinidae sp. Thysanocardia procera Ischyroceridae sp. Leptochelia tanykeraia Onuphis sp. Spiochaetopterus sp. Abra longicallus Abra sp. Nereis sp. Gnathiidea sp. Phyllodoce sp. Alpheidae sp. Kupellonura mediterranea Photis sp. Pectinaria sp. Amphiodia obtecta 60 קבוצת טקסונים A B C D E )27 ( (איורAzov et al., 2013) – אשכולות טקסוני חי תוך המצע שדה תמר והצינור המחבר בינו לחוף12 טבלה קבוצת שם טקסון שם טקסון טקסונים E Caridea Alciopidae F Bathyarca Limifossor Paraonides 1 EcoA Clymenella Echiurus abyssalis Leucothoe Tropidomya abbreviata Micromaldane Podocerus variegatus Chaetoderma Amakusanthura pori Thyasira biplicata Ampharetidae Eriopisa elongata Pyramidellidae Asellota Spatangoida Ennucula Bruzelia typica Alvania Cirrophorus Ninoe Nannastacidae Aricidea (Acmira) catherinae Ophelia Aricidea (Allia) antennata Apseudopsis acutifrons Tanaellidae Yoldiella Ennucula aegeensis Syllis Spionidae Bruzelia Autolytinae G Paraonis Bivalvia Cardiomya costellata Thyasira Pseudotiron bouvieri Falcidens Leiocapitella Cossura Hyperiidea Aricidea 1 EcoA Anthuridae Levinsenia Rhodine loveni Prionospio Sipuncula Gallardoneris 1 EcoA Tanaidacea Nephtys Nassarius elatus Phoxocephalidae Drilonereis filum Ophiuroidea Neomeniomorpha Cirratulidae Praxillella gracilis Monticellina Paralacydonia Palaeonemertea Diplocirrus Sphaerodoropsis 1 EcoA Turbellaria Colletteidae Anadara Pseudotanais stiletto Parvicardium Axinulus croulinensis Cuspidaria Aricidea (Allia) monicae Acrocirridae Chevroderma Amphiura filiformis Spathoderma Jaxea nocturna Sternaspis 61 G H I J K L L Sternaspis scutata Nuculidae Carangoliopsis spinulosa Aricidea (Aricidea) wassi Glycera lapidium Spiophanes Ancistrosyllis groenlandica Abyssoninoe 1 EcoA Pholoe Neoheteromastus Podarkeopsis Cirrophorus branchiatus Scolelepis Isopoda Paradiopatra Parvicardium minimum Agathotanaidae Typhlotanais angstromensis Eclysippe Exogone Phoxichilidiidae Chone Nuculanidae Eudorella Litocorsa Enteropneusta Maldane Owenia Apionsoma murinae bilobatae Gammaridae Lysianassidae Lepidonotinae Sphaerosyllis Chaetozone Naticidae Paguroidea Terebellides stroemii Lineidae Eulimella Leptocheirus Turridae Turbonilla Antalis M N O P 62 Diogenes pugilator Leptochela pugnax Thraciidae Glycymeris glycymeris Glycymeris nummaria Loripes lucinalis Lucinella divaricata Ringicula conformis Retusa mammillata Odostomia Volvulella acuminata Conomurex persicus Owenia fusiformis Veneridae Magelona Apseudes Oedicerotidae Sigalion Ophryotrocha Pseudopolydora Eunereis Polycirrinae Rissoidae Brachyura Portunidae Capitella Poecilochaetus Isaeidae Mediomastus Phoronida Melinna Neogastropoda Polydora Notomastus Corbula gibba Ampelisca Jasmineira Sigambra tentaculata Cheiriphotis mediterranea Cristapseudes omercooperi Crangonidae Medicorophium runcicorne Gastropoda P P Lyonsia Euchone Polynoidae Philinidae Thysanocardia procera Ischyroceridae Leptochelia tanykeraia Onuphis Spiochaetopterus Abra longicallus Abra Nereis Gnathiidea Phyllodoce Alpheidae Kupellonura mediterranea Photis Pectinaria Amphiodia obtecta הצלבת נוכחות אשכולות טקסוני חי תוך המצע שדה תמר והצינור המחבר בינו לחוף- 13 טבלה ( (אותיות גדולות) באשכולות דגימות (אותיות קטנות) מבוסס על היעדרות אוAzov et al., 2013) בתנאי שעברו גם את ערך הסף0.1 > רקע ירוק לתאים בעלי שכיחות.)0-1 -נוכחות (בסקלה מ .14 בטבלה דגימות# באשכול טקסונים# באשכול 3 1 13 4 20 17 26 7 4 7 18 16 5 15 7 22 A B C D E F G H I J K L M N O P 1 1 3 6 6 2 1 6 4 a b c d e f g h i 0 0 0.346 0 0.050 0.118 0.135 0.071 0 0.143 0 0 0 0 0 0.023 0 0 0 0 0.050 0.176 0.231 0.286 0 0 0 1.000 1.000 0.267 0.143 0.136 0 0 0.038 0 0.083 0.363 0.840 0.619 0.167 0.048 0.056 0 0.067 0.000 0.095 0 0 0 0 0.063 0.250 0.044 0.481 0.750 0.063 0.571 0.319 0.016 0.350 0.300 0.821 0.477 0.333 0 0 0.111 0 0 0 0 0.167 0 0 0 0.026 0.013 0.192 0 0 0.500 0 0 0 0 0 0.008 0.042 0 0 0 0.039 0.098 0 0.038 0 0.013 0.045 0 0 0.048 0.048 0.048 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.009 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0.143 0.119 0 0 0 0 0.015 63 טבלה - 14הצלבת נוכחות אשכולות מיני חי תוך המצע שדה תמר והצינור המחבר בינו לחוף )( (Azov et al., 2013אותיות גדולות) באשכולות דגימות (אותיות קטנות) מבוסס על מספר פרטים מוחלט .רקע ירוק לתאים בעלי יותר מ 10 -פרטים בתנאי שעברו גם את ערך הסף בטבלה .13נתוני צפיפות למ"ר בכל אשכול דגימות מסומנים בכתום. 4 6 1 2 6 6 3 1 1 i h g f e d c b a 0 0 17 0 2 6 19 4 0 2 0 0 0 0 0 3 212 0 0 37 0 6 14 8 2 0 0 2 0 0 0 20 2 121 2 1 1 0 1 5 2 2 0 0 0 0 0 0 7 0 28 0 0 1 6 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 21 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 24 0 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 1 2 23 34 9 118 4 14 1386 843 10 58 99 0 4 1 0 4 181 0 7 44 21 0 1 197 2 88 15 0 128 4 10 1196 11 0 130 2264 2155 5500 #דגימות באשכול A B C D E F G H I J K L M N O P צפיפות/מ"ר # טקסונים באשכול 3 1 13 4 20 17 26 7 4 7 18 16 5 15 7 22 4.1.1.4דיון בהגדרת בתי הגידול של המדרון והבתיאל בהקשר לדגימות הפורמיניפרה וחי תוך המצע ממאספי הדגימות של חי תוך המצע והפורמיניפרה ממדרון היבשת ומן הבתיאל ניתן להגדיר בברור שלשה בתי גידול ,הבתיאל ושני בתי גידול במדרון ,רדוד ועמוק .יחד עם זאת ,הגבולות בין שלושת בתי גידול אלה מגלים וריאביליות מסוימת כאשר משווים את האנליזות של מאספי הדגימות השונים .בנוסף ,ייחודית לבתיאל ,נוצרו באנליזת הדגימות ,להוציא זו של מאסף שלדי הפורמיניפרה ,אשכולות שיכולתנו לתת לפריסתם הגאוגרפית משמעות אקולוגית הייתה נמוכה .הצלבת אשכולות הדגימות והטקסונים הראתה שתבניות הפריסה הגאוגרפיו ת בבתיאל שלא יכולתנו למצוא להן הקשר אקולוגי הכילו קבוצת טקסונים אחת משותפת שרק חלק קטן מן הטקסונים שהרכיבו אותה הופיעו בכל קבוצת דגימות .לתופעה זו מספר הסברים אפשריים :הסבר טכני ,דוגמי גלעינים יוצרים מה שנקרא גל חרטום ) (Bow waveהמסיר באופן רנדומלי חלק מן המינים אשר נמצאים בשכבתה העליונה של הקרקעית .שיפור של דיגום זה בעולם הושג ע"י פיתוח ה- (Bett et al., 1994) multiple box corerהמצוי היום בשימוש מחקרי נרחב .הסבר שני נעוץ במגוון המינים הגבוה בים העמוק מצד אחד והצפיפות הנמוכה מצד שני המחייבים על פניו דיגום בשטח גדול פר אתר דיגום כדי להשיג דיגום מייצג .הסבר שלישי הוא הפיזור הכיתמי ) (Patchyועל פניו סטוכסטי של טקסונים שונים 64 בקנה מידה מרחבי קטן שנתגלה באזורי ים עמוק רבים והסברו האקולוגי לא לגמרי ידוע(Danovaro et al., . ).2013; Levin, 2001; Gage, 2004; McClain et al., 2011 כדי לבדוק לפחות חלקית מה תרומתו של כל אחד ממרכיבים היפוטטיים אלו לתמונת הפיזור ביצענו מספר ניתוחי נתונים .טבלה 15מסכמת את הצפיפות למ"ר שחושבה בפרויקטי דיגום שונים של הבתיאל והמדרון במים הכלכליים של ישראל ,אלה שנותחו על ידנו לצורך קביעת בתי גידול ואחרים שיוצגו להלן .מן הטבלה ניתן לראות שהמאסף החי של הפורמיניפרה מגלה צפיפות די דומה בהשוואת המדרון לבתיאל .צפיפות זו דומה גם לצפיפות חי תוך המצע במדרון .המאסף השלדי של הפורמיניפרה הוא צפוף בהרבה מן המאסף החי והוא היחיד עליו אפשר לומר בביטחון שהוא מהווה מדגם מייצג של האתר בו הוא נדגם ובהתאם אשכולות הדגימות פרוסים מרחבית בצורה קוהרנטית .חי תוך המצע של הבתיאל מגלה צפיפות נמוכה בשני סדרי גודל מצפיפותו במדרון .יחד עם זאת ,השוואת השכיחויות הממוצעות של אשכולות הטקסונים בתוך אשכולות הדגימות בין הבתיאל והמדרון ברוב פרויקטי הדיגום שניתחנו (טבלה 16שחושבה מטבלאות )13 ,10 ,7 ,3לא תומכת בהנחה שהצפיפות הנמוכה היא שגרמה להווצרות אשכולות הדגימות הרבים בבתיאל כי השכיחויות היחסיות של קבוצות טקסונים בקבוצות דגימות הן דומות בבתיאל ובמדרון .כלומר ,הנחת הכיתמיות בבתיאל סבירה יותר .לעומת זאת תוצאות השכיחות היחסית בפרויקט חי תוך המצע תמר +צינור תמר ) (Azov et al., 2013אכן מרמזות על קשר בין הצפיפות הנמוכה והדיגום הפחות מייצג בבתיאל. בתיאל מדרון עמוק-בתיאל 1250-1700m Groups a b c d 620-1650m Group e C מרכז המדרון 400-800m Group f F MNP H G מדרון רדוד מדף-חוף 200-300m Group h 20m Group g EJKO מדף 20-100m Group i איור – 28תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של חי תוך המצע שדה תמר והצינור המחבר בינו לחוף ) .(Azov et al., 2013המדף מאופיין ע"י מספר אשכולות טקסונים ספציפיות (E, J, K, ) .M, O, N, Pאשכולות הטקסונים G, Hמשותפות למדף ולמדרון ואשכול טקסונים Fמייחד את המדרון הרדוד בלבד .אשכול טקסונים Cמשותף למדרון ולבתיאל .אין שום אשכול דגימות המופיע רק בבתיאל ודיון על כך ייערך בהקשר לכל פרויקטי חי תוך המצע והפורמיניפרה למטה (סעיף .)4.1.1.4 65 בדיקה נוספת שבצענו עשתה שימוש בשלשה מאספי דגימות גדולים יחסית שבוצעו כל אחד מהם סביב אזור מצומצם של קידוח או קבוצת קידוחים ,כלומר מייצגים בקירוב תחנת דיגום אחת ומאפשרים בעזרת תכנת Primer-6הערכה של תלות מספר הטקסונים הנדגם במספר הדגימות או לחילופין בגודל השטח הנדגם באתר ספציפי .מדובר בהערכה שכוונתה לתת מענה על השאלה האם בבתיאל יש צורך בדיגום של שטח גדול פר תחנת דיגום בגלל הצפיפות הנמוכה .לכן בדקנו את קצב התווספות המינים עם עליה במספר הדגימות ) (Primer-6; SOBS protocol with premutationsויישמנו אותו לשלשת המאספים כדי לקבל תוצאות יחסיות משוות .המאסף הראשון הוא קבוצה של 86דגימות דוגם גלעינים מאתר שדה תמר (Azov et al., ) 2014שנדגם בפברואר .2014הקרקעית באתר היא מאד אחידה עם ממוצע של 53.4±2.4%חרסיות, 40.8±2.3%סילט ו 5.8±1.5% -חול .הדגימות אושכלו (איור )29ופיזורן המרחבי מוצג באיור .30אורכו של השטח שנדגם הוא כ 26 -ק"מ ורוחבו כ 10 -ק"מ ואנו מודעים לעובדה שזהו לא אתר נקודתי ממש .יחד עם זאת בטווח זה הפיזור המרחבי של אשכולות הדגימות הוא לחלוטין אקראי ומשולב (איור .)30הגרף המציג את עליית מספר הטקסונים המוערך בשטח הנדגם מוצג באיור .31קצב התווספות המינים לא מגיע לאסימפטוטה גם לאחר 86דגימות כאשר חצי מן המינים הופיע לאחר ארבע עשר דגימות ( 1.715מ"ר) .שני מאספי דגימות נקודתיים נוספים נדגמו בקידוח החיפוש כריש ,1-אחד לפני הקידוח בנובמבר 2012 ) (Mulcahy, 2013ואחד אחריו (מידע גולמי מנובל אנרגי מדיטרנאן) .הרכב הסדימנט בכריש 1-גס גרגר במקצת יותר מזה של שדה תמר והוא כולל ממוצע של 26.1±4.0%חרסיות 60.6±8.6% ,סילט ו- 13.2±11.1%חול .הדגימות 42 ,במספר בכל מאסף נדגמו ברדיוס של 0-3ק"מ מן הקידוח ,ולגבי כל מאסף חושבו עקומות הצטברות הטקסונים (איור )32A,Bגם כאן מתקבלת תמונה דומה לזו של שדה תמר (איור ,)31Aלאחר 1.225( 10מ"ר) או 8דגימות ( 0.98מ"ר) ,בהתאמה מופיעים חצי מהמינים בדגימה .בפועל נדגמו בשדה תמר ב (Azov et al., 2013) 2013-שתי דגימות 0.245 ,מ"ר לתחנה ובסקר הים העמוק (Herut et al., ) 2014שלוש דגימות 0.1875 ,מ"ר לתחנה .לשם השוואה ניתחנו את עקומות הצטברות הטקסונים משני מאספי נתוני חי תוך המצע מן המדף והמדרון העליון שצפיפות הפרטים בהם גדולה בהרבה יותר מזו של הבתיאל (טבלה .)15המאסף הראשון כולל 28דגימות מאתר אסדת הטיפול של תמר ואתר קידוח מרי B הקרובים זה לזה ויוצרים מלבן דגום של כ 6x8 -ק"מ בעומק של 220-240מטר ) ,(Kelly, 2013כאשר רוב הדגימות נמצאות בשטח עוד יותר מצומצם של 1x3.6ק"מ (איור .)33Aהמאסף השני כולל נתונים מן הדגימות הצפופות הרבה יותר של המדף והמדרון העליון של צינור שדה תמר ( (Azov et al., 2013) 2013איור .)33Bבשני המקרים הופיעו חצי מן הטקסונים לאחר 3דגימות בלבד ( 0.368ו 0.188 -מ"ר בהתאמה) ,יחד עם זאת אין הגעה לאסימפטוטה בשתי האנליזות. בהנחה שהדיגומים האינטנסיביים מרובי הדגימות פר אתר ,שבוצעו בשדה תמר ב 2014 -ובקידוח כריש 1-ב- 2012וב 2014 -מייצגים בצורה סבירה את חי תוך המצע של הקרקעית בוצע אישכול של שלשת מאספי הדגימות כאשר כל דגימה כוללת את סכום כל הפרטים של כל טקסון מכל הדגימות של המאסף הספציפי. התוצאה מוצגת באיור 34ומראה דמיון בין שלשת המאספים ברמה של 40-45%כאשר כריש 1-לפני הקידוח דומה יותר לדגימת תמר מאשר לדגימת כריש 1-לאחר הקידוח שנדגמה בדיוק באותם אתרים וזאת למרות 66 ההבדלים בהרכב הסדימנט בין תמר לכריש 1-והמרחק ביניהם 27 ,ק"מ .כלומר מצד אחד יש דמיון בין תחנות דיגום רחוקות יחסית זו מזו ומצד שני רמת הדמיון ( )40-45%אינה שונה דרמטית מזו שהושגה בדיגום של שטח קטן בהרבה (איור .)25 ,21 ,13רק מאסף השלדים של הפורמיניפרה שצפיפות הפרטים שלו בבתיאל גבוהה בשלושה סדרי גודל מזו של חי תוך המצע גרם לעליה מסוימת ברמת הדמיון בין דגימות (איור .)14 לסיכום ,גם לאחר כל הבדיקות שבצענו אין קשר ברור בין צפיפות הפרטים ,השטח הנדגם וייצוגיות הדגימה. אפילו שינויים דרמטיים בצפיפות (לדוגמא מאסף השלדים של הפורמיניפרה) מביאים לשינוי לא גדול בדמיון בין דגימות ובשכיחות היחסית של קבוצות טקסונים בתוך קבוצות דגימות .כמסקנת ביניים נראה שתבנית תפוצה כיתמית בקנה מידה מרחבי קטן היא החסם להשגת דמיון גבוה יותר בין דגימות. בשנים 2006-7בוצע מחקר אינטנסיבי על ובתוך קרקעית מדרון היבשת של מניפת הנילוס ,דרום מערב למים הכלכליים של ישראל .המחקר דגם סדימנט מחוזר בשלשה אתרים המאופיינים בנביעת נוזלים כולל brine .pools, mud vulcanos, pockmarksחברות חי תוך המצע באתרים אלה היו שונות בין האתרים וגם מאלו של אזורים מחומצנים ) (Ritt et al., 2011וכללו מיני רב-זיפיות ורכיכות כימו-סינטטייםpockmarks . אותרו גם במדרון היבשת והבתיאל של ישראל בעזרת סונר רב-אלומתי (מקובסקי ,מידע בע"פ) אבל עדיין לא תוארה חברת החי הקשורה איתם .רמז ראשוני לקיומה של חברת חי באזור עני בחמצן סופק ע"י דיגומם של מיני פורמיניפרה המאפיינים אזורים עניי חמצן במספר תחנות דיגום (ראה .)4.1.1.1ברור שדיגום עתידי של אזורים אלו חייב להיות ממוקד ולכן זקוק לרכב צילום ודיגום מונחה מרחוק. כלומר ,סגירת פערי מידע במצע הרך של המדרון והבתיאל צריכה לכלול שני היבטים ,בירור מדויק יותר של סוגיית הכתמיות ומאמץ ממוקד לזיהוי חברות חי הקשורות לנביעות קרות ולאזורים מחוזרים המופיעים יחד איתם על המצע הרך. 67 טבלה - 15צפיפות פורמיניפרה וחי תוך המצע במים הכלכליים של החוף הים תיכוני של ישראל צפיפות אתר דיגום מקור המידע [פרטים/מ"ר] בתיאל מאסף חי פורמיניפרה -סקר ים עמוק 2013 2126 Herut et al., 2014 בתיאל מאסף שלדי פורמיניפרה -סקר ים עמוק 2013 144,713 Herut et al., 2014 בתיאל ,חי תוך המצע -סקר ים עמוק 2013 86 Herut et al., 2014 בתיאל 1700מטר באר תמר דרום מערב ,חי תוך המצע 24 Kelly, 2013c בתיאל 1700מטר שדה תמר ,חי תוך המצע 28 Azov et al., 2013 בתיאל 1400-1700מטר צינור תמר ,חי תוך המצע 48 Azov et al., 2013 בתיאל 900-1400מטר צינור תמר ,חי תוך המצע 67 Azov et al., 2013 בתיאל ,חי תוך המצע שדה תמר 2014 82 Azov et al., 2014 בתיאל ,חי תוך המצע קידוח חיפוש כריש2012 1- 81 Mulcahy, 2013 בתיאל ,חי תוך המצע קידוח חיפוש כריש2014 1- 91 Nobel enrgy, personal מדרון מאסף חי פורמיניפרה -סקר ים עמוק 2013 2711 Herut et al., 2014 מדרון מאסף שלדי פורמיניפרה -סקר ים עמוק 2013 73,397 Herut et al., 2014 מדרון ,חי תוך המצע -סקר ים עמוק 2013 1145 Herut et al., 2014 2210 Kelly, 2013b 220-240מטר -אסדת תמר-מרי ,Bחי תוך המצע מדרון 300-900מטר צינור תמר ,חי תוך המצע 204 Azov et al., 2013 מדרון 200-300מטר צינור תמר ,חי תוך המצע 2024 Azov et al., 2013 מדף 56 ,מטר מאסף שלדי פורמיניפרה -סקר ים עמוק 2013 10,775,742 Herut et al., 2014 מדף 20-200מטר צינור תמר ,חי תוך המצע 4157 Azov et al., 2013 טבלה – 16ממוצע ±סטיית תקן של שכיחות אשכולות טקסונים בתוך אשכולות דגימות בבתיאל ,מדרון ומדף פרויקט דיגום בתיאל מדרון מדף 0.228±0.085 0.244±0.111פורמיניפרה מאסף חי )(Herut et al., 2014 0.296±0.163 0.384±0.380פורמיניפרה מאסף שלדים)(Herut et al., 2014 0.188±0.130 0.182±0.049חי תוך המצע )(Herut et al., 2014 חי תוך המצע תמר +צינור תמר )(Azov et al., 2013 0 0.373±0.269 0.446±0.255 68 Group average 0 20 40 60 C06 D12 G06 F02 A20 D07 B21 G05 C13 F13 C17 F06 B14 B15 B03 D18 D13 E06 C08 E21 E15 F17 G09 F14 F16 D15 B20 E07 E01 F01 H09 E03 E13 E11 F12 E17 F03 A04 C12 D16 D19A A02 B10 B06 E12 G08 G12 D11 D03 B04 C09 B01 C15 C10 E02 D02 C04 C01 B02 F05 G10 D17 F04 G03 B05 G04 F15 G11 B08 D04 E16 F11 C16 D08 D05 E14 C03 A03 C05 B07 C11 B12 D14 D19B B11 D06 Transform: Presence/absence Resemblance: S17 Bray Curtis similarity Tamar_March 2014 69 איור - 29אישכול של דגימות חי תוך המצע מפרויקט דיגום שדה תמר (Azov et al., 2014 ) .2014הקווים האנכיים מתאימים הצבעוניים לצבעי הפריסה המרחבית של אשכולות הדגימות (איור .)18הנקודות השחורות מציינות את בסיסי אשכולות הדגימות. האדומים החיצים מסמנים את דגימות הערוץ החוצה את שדה "תמר" (ראה 4.1.1.5 למטה). Samples 80 100 Similarity Tamar_2014 איור – 30הפריסה הגאוגרפית של דגימות שדה תמר 2014 ).(Azov et al., 2014 בריבועים שנדגמו מוסתר המיספור בצבעים המתאימים לאשכולות שהוגדרו באיור .17 70 80 Sobs 60 Species Count 40 20 0 80 100 40 60 20 0 Samples איור – 31עקום הצטברות מינים כתלות במספר הדגימות .מקור המידע דגימות פרויקט דיגום שדה תמר (Azov 2014 ) .et al., 2014הקווים האופקיים מייצגים את קו מקסימום המינים וקו חצי ממספר המינים .הקו המקווקו האנכי מייצג את מספר הדגימות שבו מספר המינים המוערך הוא חצי מן המינים הקיימים באזור. 60 Sobs 20 Species Count 40 0 50 40 20 30 10 0 Samples 60 Sobs 50 30 20 10 0 50 40 20 30 10 Samples 71 0 Species Count 40 איור – 32עקום הערכת הצטברות מינים כתלות במספר הדגימות. מקור המידע דגימות פרויקט דיגום קידוח ניסיוני כריש (A) :1-לפני הקידוח בנובמבר (Mulcahy, 2012 ) (B) .2013אחרי הקידוח ,מידע בע"פ (נובל אנרגי מדיטרנאן). הקווים האופקיים מייצגים את קו מקסימום המינים וקו חצי ממספר המינים .הקו המקווקו האנכי מייצג את מספר הדגימות שבו מספר הטקסונים המוערך הוא חצי מן הטקסונים הקיימים באזור. A Sobs 120 100 60 Species Count 80 איור – 33עקום הצטברות מינים כתלות במספר הדגימות .מקור המידע (A) :דגימות אסדת הפקה תמר ומרי(B) (Kelly, 2013b) B דיגום מדף היבשת והמדרון הרדוד לאורך צינור הובלה שדה תמר ) .(Azov et al., 2013הקווים האופקיים מייצגים את קו מקסימום הטקסונים וקו חצי ממספר הטקסונים .הקו המקווקו האנכי מייצג את מספר הדגימות שבו מספר הטקסונים המוערך הוא חצי מן ההטקסונים הקיימים באזור. 40 20 30 25 20 10 15 Samples 0 5 B Sobs 200 150 Species Count 100 50 0 12 10 6 Samples 8 4 0 2 20 40 60 80 100 Similarity Group average Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity Tamar_2014 Sam ples Karish_post Karish_pre איור – 34אישכול כלל דגימות תמר (Azov et al., 2014) 2014עם כלל דגימות כריש 1-לפני קידוח 2012 ) (Mulkahy, 2013וכלל דגימות כריש 1-לאחר הקידוח. 72 4.1.1.5הערוץ המופיע בבתיאל ובדיקת הרכב חברת החי שלו בסקירה הבתימטרית של שדה תמר נראה ערוץ קדום שרוחבו מספר מאות מטרים .בערוץ ובסביבתו הקרובה נדגמה הקרקעית וחי תוך המצע בדיגום של (Azov et al., 2014) 2014כך שהתאפשר לבדוק האם מבנה גאו- מורפולוגי זה מאכלס חברת חי שונה מסביבתו .מיקום הערוץ בתוך שדה תמר ומיקום הדגימות שנלקחו ממנו מוצגים באיור .35מבחינת הרכב הסדימנט לא שונה הערוץ מסביבתו .הרכב הסדימנט בערוץ כולל 53.7±2.4%חרסיות 39.4± 2.3% ,סילט ו 6.8±1.1% -חול ,דומה מאד לממוצע הכללי של כל הדגימות האחרות 53.4±2.5% ,חרסיות 40.9±2.3%,סילט ו 5.7±1.5% -חול .באיור 29מסומנים בחיצים אדומים מיקומן של דגימות הערוץ באנליזת האישכול וניתן לראות בבירור שהן מפוזרות ללא כל חוקיות נראית לעין בין יתר הדגימות .במיפוי הבתימטרי (איור )3מופיעים בבתיאל ערוצים רבים דומים. איור – 35מיקום דגימות שדה תמר (Azov et al., 2014) 2014לאורך הערוץ. 73 4.1.1.6אנליזת חי על המצע מדרון ובתיאל בעיבוד הדגימות וניתוחן השתתפה ד"ר הדס לובינבסקי וצוותה .עשרים דגימות החי על המצע נדגמו במסגרת סקר הים העמוק של (Herut et al., 2014) 2013בעזרת רשת דיג ברוחב של 8מטר והכילו בעיקר מינים גדולים וניידים .אשכולות הדגימות הניבו חפיפה ביניהם (איורים )36 ,38וכל אשכול מופיע בטווח עומקים רחב .אישכול הטקסונים מוצג באיור 37וטבלה 17וההצלבה בין אשכולות דגימות וטקסונים מוצגת בטבלאות .19 ,18איור 39מתאר את הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות לאשכולות הטקסונים .מן האיור נראה שקבוצות הטקסונים Bו E -המכילות יחד 15מיני דגים וחסרי חוליות הן הנפוצות בטווח העומקים שנדגם בכל שלושת אשכולת הדגימות .מיני אשכול טקסונים Eפחות נפוצים באשכול דגימות .cנראה לנו שחפיפת אשכולות הדגימות וההופעה של קבוצות טקסונים B, Eבכל קבוצות הדגימות לא מאפשרת חלוקה של הבתיאל והמדרון לבתי גידול נפרדים בתא השטח שנדגם ע"י הרשת .ראוי לציין שחלקו המערבי של אזור המים הכלכליים לא נדגם כלל לעניין החי על המצע. 4.1.1.7הגדרה משוקללת של בתי הגידול במדרון ובבתיאל הדיגום במדרון ובבתיאל מכסה מקטע משמעותי של החי באזור גאוגרפי זה .למעשה הוא מכסה את כל בעלי החיים שגדלם מעל 250מיקרון .איכות ההגדרה של מינים השייכים למקטע זה היו תלויות באיכות הטקסונומים בהם אנחנו וחברות הגז נעזרנו .ההמלצה הנגזרת היא מאמץ להעלות את איכות ההגדרה בעיקר של חי תוך המצע גם ע"י יצירת מאגר טקסונומים שותפים גדול ואיכותי יותר שהוא תהליך לא פשוט בהתחשב בחוסר העולמי בטקסונומים וגם ע"י הוספת טקסונומיה מולקולרית בשילוב עם מטא-גנומיקה לארגז הכלים הטקסונומי שלנו .טקסונומיה מולקולרית של מיני החי במים העמוקים היא נושא בו עוסקת חיא"ל באינטנסיביות בשנים האחרונות .המלצה נוספת העשויה להעלות את דיוק החלוקה לבתי גידול וגם את דיוק המעקב העתידי אחרי שינויים בחברה זו היא הוספת מרכיב הפאונה הקטנה מ 250 -מיקרון (>20 מיקרון) השייכת רובה ככולה למיאופאונה ותאפשר להוסיף קבוצות מינים מאד נפוצות כמו נמטודות אבל גם קבוצות אחרות לניתוח הנתונים. במספר אזורים במדרון היבשת הישראלי זוהו תבניות גאו-מורפולוגיות הקשורות עם סדימנט מחוזר וכחלק מסגירת פערי מידע מומלץ לדגום אותם בעתיד ,לאחר שיפורסם המיקום המדויק והאיפיון של אתרים החשודים ככאלה מתוך זיהוי המיבנים המורפולוגיים אליהם הם קשורים .דיגום זה עשוי להניב בית גידול נוסף המצע הרך וגם בתי גידול במצע הקשה. לסיכום ,מ תוצאות שלשת ניתוחי הנתונים נראה שאת אזור המים העמוקים מקצה המדף נתן לחלק בביטחון לשלשה בתי גידול בלבד ,מדרון היבשת העליון ,מדרון היבשת התחתון והבתיאל .צפיפות הפרטים במדרון גבוהה בשני סדרי גודל מאשר בבתיאל. 74 Similarity Similarity 0 20 40 60 80 100 0 20 40 60 80 100 T6 A Lampany ctes c rocodilus T8 Chauliodus sloani a T9 Bathypterois dubius B T1 Penaeidae T2 Acanthephy ra ex imia Aristeus antennatus T11 Polyc heles typhlops T10 T17 T12 T16 T4 T13 T20 T5 T7 T19 Hoplostethus mediterraneus mediterraneus Hymenoc ephalus italic us Aristaeomorpha foliac ea D Gry phus vitreus Helic olenus dactylopterus Abra longicallus Plesionika edwardsii Galeodea echinophora E Ceramas ter Leptosynapta Nez umia s clerorhync hus Galeus melastomus Etmopterus spinax Geryon longipes Phy c is blennoides Netastoma melanurum אנליזת אישכול של דגימות חי על36 איור הקווים האנכיים הצבעוניים מתאימים.המצע לצבעי הפריסה המרחבית של אשכולות הנקודות השחורות.)38 הדגימות (איור .מציינות את בסיסי אשכולות הדגימות Pagurus alatus F Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity T18 c Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity T3 C Chimaera monstrosa Samples Taxa Samples b Bathynectes maravigna Group average T15 Complete linkage T14 אשכולות. אנליזת אישכול של מיני חי על המצע:37 איור רשימת המינים.A-F מינים מסומנות באותיות גדולות לצורך17 וחלוקתם לאשכולות מוצגת גם בטבלה בטבלה צבעי הרקע ושמות האשכולות בטבלה (באותיות.הבהירות הנקודות.גדולות) זהים לצבעים בפסים האנכיים באיור זה .השחורות מציינות את בסיסי אשכולות המינים 75 c T6 a b T12 T13 איור – 38פריסה מרחבית של אשכולות הדגימות של החי על המצע .הקווים האנכיים הצבעוניים מתאימים לצבעי הקווים האנכיים של אשכולות הדגימות (איור .)37מיקומי תחנות הדיגום מסמנים את נקודת ההתחלה של הגרירה. 76 אישכול מיני חי על המצע המופיעים בפריסה גאוגרפית דומה:17 טבלה קבוצת שם טקסון טקסונים A Lampanyctes crocodilus B Chauliodus sloani Bathypterois dubius Penaeidae Acanthephyra eximia Aristeus antennatus Polycheles typhlops C Bathynectes maravigna Chimaera monstrosa D Hoplostethus mediterraneus mediterraneus Hymenocephalus italicus Aristaeomorpha foliacea Gryphus vitreus Helicolenus dactylopterus E Abra longicallus Plesionika edwardsii Galeodea echinophora Ceramaster Leptosynapta Nezumia sclerorhynchus Galeus melastomus Etmopterus spinax Geryon longipes F Phycis blennoides Netastoma melanurum Pagurus alatus 77 טבלה :18הצלבת קבוצות מיני חי על המצע (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות (אותיות קטנות) מבוסס על היעדרות או נוכחות (בסקלה מ .)0-1 -רקע ירוק לתאים בעלי שכיחות > 0.1בתנאי שעברו את ערך הסף גם בטבלה .19 #דגימות באשכול 8 6 6 c b a 0.25 0.58 0 0 0.04 0.08 0 0.31 0.17 0.27 0.76 0.28 0 0.53 0.08 0.03 0.20 0.17 A B C D E F #טקסונים באשכול 1 6 2 5 9 3 טבלה :19הצלבת נוכחות קבוצות מיני חי על המצע (אותיות גדולות) בקבוצות דגימות (אותיות קטנות) מבוסס על מספר פרטים מוחלט .רקע ירוק לתאים בעלי יותר מ 10 -פרטים בתנאי שעברו את ערך הסף גם בטבלה .18 8 6 6 #דגימות באשכול c 2 181 0 0 3 2 31 b 0 162 4 22 216 6 68 a 0 145 1 1 31 4 30 A B C D E F רשת#/ #טקסונים באשכול 1 6 2 5 9 3 a B E c איור - 39תיאור גרפי של הקשרים העיקריים בין אשכולות הדגימות והטקסונים של חי על המצע ).(Herut et al., 2014 הקווים הצבעוניים באיורים 36, 38מתאימים לצבעי האליפסות המסמנות את אשכולות הדגימות. D b 78 4.1.2בית הגידול של המצע הקשה – מדרון היבשת והבתיאל בשנת 1999גילו קולמן ובלארד ) (Coleman and Ballard, 2001נביעות גז קרות דרומה לגבול הדרומי של אזור המים הכלכליים של ישראל .בשתיים מנביעות אלה בעומקים של כ 340 -ו 700 -מטר זוהו אתרי מצע קשה קרבונטי כאשר באחד מהם צדפות ורב-זיפיות חיות שלא הוגדרו Ritte et al. (2011) .מצאו במים עמוקים יותר מול מניפת הנילוס מספר אתרים בהם זוהה משקע קרבונטי בצורת קליפה המכסה את פני הסדימנט. בשנים 2010-2011בוצעו לאורך החוף הישראלי שתי הפלגות סקר צילומי של ספינת המחקר "נאוטילוס" המצוידת בין השאר ברכב צילום ודיגום מונחה מרחוק ) .(Coleman et al., 2011, 2012בסקר זה התגלו מספר אתרים מבודדים של מצע קשה קרבונטי במדרון היבשת ,כולל בהפרעת פלמחים ובקניון אכזיב. הדגימות הביוטיות וכן איתור מקומם המדויק של בתי הגידול הסלעיים נמצא כרגע בעיבוד (צדוק ,מקובסקי וצ'רנוב ,מידע בע"פ) וכאשר יפורסם ,כנראה תוך מספר חודשים ,תתעדכן מערכת הממ”ג-ית”י .מן המידע שפורסם עד עתה ) (Coleman et al., 2012בצרוף המידע בע"פ שקבלנו (צדוק ,עזרא ,מקובסקי ,מידע בע"פ) עולה התמונה הבאה :בשפה הצפונית של הפרעת פלמחים תוארו מינים לא מזוהים של אלמוגים מן ה- Antipathariaוה Isididae -ואותרו שטחים קטנים של מצע סלעי .בפינתה הדרום-מערבית של אותה הפרעה בעומק של כ 1100 -מטר אותרו נביעות קרות ומבנים קרבונטיים שהם תוצר של הנביעות כמו גם חברה כימו- סינטטית שכללה רב-זיפיות מן הסוג ) Lamellibrachia (Siboglinidaeוהסימביוטים הכימו-אוטוטרופיים שלה ,רכיכות וקיפודי ים ) Ritte et al. (2011) .(Rubin-Blum et al., 2014aמצאו בעומק של 1700-2000 מטר מול מניפת הנילוס מספר אתרים בהם נדגמה קליפה קרבונטית על פני הסדימנט וזוהו תולעים רב-זיפיות כימו-סינטטיות מן ה.Siboglinidae - בהסתעפות דרום מזרחית של קניון אכזיב בעומק של 500-600מטר דווחו ,ללא ראייה צילומית ,חברות של רב זיפיות על pockmarksהמיוחסות לנביעות של הידרוקרבונים .בגלל חוסר עדות צילומית לא הוכנסה סביבה סלעית זו עדיין לרשימת בתי הגידול .חיידקים מחמצני ברזל מן ה Zetaproteobacteria -המופיעים בים עמוק בסביבת החיים של hydrothermal ventsנתגלו במקומות רבים במדרון היבשת הישראלי (Rubin-Blum et ) al., 2014bועשויים להעיד אולי על שכיחות רבה יותר מאשר אובחנה עד כה של בית הגידול הסלעי בים העמוק .בהפרעת דור לא נתגלו למיטב ידיעתנו מבנים סלעיים וחברות חי הקשורות אליהם. 4.2מדף היבשת (למעט בתי הגידול החופיים ואזור הכרית) על מדף היבשת מתבצע עיקר הדיג הימי ומופיעים בו מינים מהגרים מים סוף בעיקר בחלקו הרדוד .כלומר חלק מן המינים המאכלסים בית גידול זה סובלים מלחץ של דיג ומתחרות מתמדת של מינים חדשים מה שהופך את הרכב חברת החי בו לדינמי .ירידת השרידות של מינים מקומיים על המדף כתוצאה מלחץ של דייג או מהפרעות סביבתיות נוספות מזמינה האצה של חדירת המינים הפולשים .לכן ,יש צורך באבחנה ,בכל תכנית ניטור עתידית ,מהו מקור השינוי בהרכב חברת החי -הגירה או פעילות אדם מקומית .הדרך להאיט את החדירה הזו היא לשמור על שרידות המינים המקומיים באזור המטרה של ההגירה הלספסית. 79 4.2.1בתי הגידול של המצע הרך בתי הגידול של מצע רך במדף היבשת מאופיינים ע"י מצע חולי ההופך בהדרגה למצע טיני עם עליית העומק. מצפון לדרום ישנה עלייה ברוחבו של המדף .בתוך אזור המצע הרך נמצאים איים של מצע קשה .ככלל ניתן להגדיר את החי בסדימנט הרך במים הרדודים כחי עמיד לעקות .בעלי החיים בו מסתגלים מהר לשינויים בתוואי המצע .קצב הסדימנטציה באזור זה גבוה ,המים בו אנרגטיים יותר וחזרה למצב ראשוני היא מהירה יותר .הגישה הביוטית שימשה להגדרת בתי גידול של המצע הרך של מדף היבשת ,מתוך תוצאות מחקרים משנות השישים עד העשור הראשון של שנות האלפיים ,שעסקו בחי על המצע ובחברות הפורמיניפרה .בגלל ההגירה מים סוף נוספו לבית גידול זה מספר מינים חדשים אבל עיקרה של ההגירה הים סופית תועד כבר בעבודות שאנו מצטטים להלן .באזור פלמחים-ניצנים נבדק הרכב חברת החי על המצע והשתנותו עם שינוי גודל הגרגר בטווח העומקים 20-80מטר ע"י ) Galil (1978), Gilat, (1964וGalil and Lewinsohn - ) .(1981להוציא ) Gilat (1964בוצעה בכל העבודות הללו בחינה בעזרת אנליזת אישכול בדומה לזו שתוארה לעיל לגבי המים העמוקים .חברת החי על המצע שנבדקה במצע הרך משתנה באופן הדרגתי מן המים הרדודים לעמוקים יותר ,בד בבד עם השינוי ההדרגתי בגודל הגרגר .מבנה המדף באזור פלמחים-ניצנים הוא פשוט וגודל הגרגר של הסדימנט משתנה פחות או יותר במקביל לחוף .החי על המצע באזור זה נדגם בארבעה עומקים,20 : 50 ,35ו 80 -מטר .חמש קבוצות המינים שזוהו מאפיינות את החברות ב 50-80 ,35-80 ,35 ,20-ו 80 -מטר. הואיל וחברות א לה מבטאות שינוי הדרגתי ,נראה לנו נכון להגדיר כבתי גידול נפרדים את החברה הרדודה החיה על מצע חולי ואת החברה העמוקה החיה על מצע חרסיתי-סילטי ,כאשר כל רצועת הביניים ההטרוגנית מוגדרת כחברה אחת .באזור מפרץ חיפה נבדק השינוי המקביל בטווח העומקים 10-90מטר ע"י Tom and ) Galil (1991ו Tom (1976) -באותן שיטות דיגום וניתוח נתונים ששימשו במחקרים מדרום ישראל וזוהו חברות דומות .חלוקת בתי הגידול במפרץ חיפה היא מורכבת יותר מאשר בדרום מבחינת פריסתה הגאוגרפית בגלל נוכחות רכסי כורכר ושל ראש הכרמל ,אבל החלוקה לחברת חי ספציפית על מצע חולי ,חברה שנייה על האזור החולי-סילטי-חרסיתי וחברה שלישית על מצע חרסיתי-סילטי קיימת גם כאן .מאפיין נוסף ייחודי לבית הגידול של המצע הרך באזור מפרץ חיפה הוא הופעת אבנים ביוגניות באזור הגובל ברכס הכרמל .אבנים ביוגניות דומות מתוארות אצל ) Adler (1985קרוב לאזורים סלעיים בצדו הדרומי של רכס הכרמל. ) Avnaim-Katav et al. (2013, 2015ו Hyams-Kaphzan et al. (2008) -בחנו את חברות החי של הפורמיניפרה בטווח עומקים של 3-40מטרים לאורך כל החוף מראש הנקרה ועד אשקלון .באזור מפרץ חיפה נדגמו בנוסף שני חתכים בכיוון מזרח-מערב עד לעומק של 100מטר .חשוב לציין שדגימות הפורמיניפרה נשואות תיאור זה נדגמו בטווח שנים 1996-2009ובטווח עונות רחב והאישכול מבטא הבדלים אלה .בנוסף, הדגימות נאספו על מצע רך ,אבל חלקן נדגמו באיי מצע רך הנמצאים על סלע במפרץ חיפה ובראש הנקרה. התפלגות גודל הגרגר באיי מצע רך אלה היא בי-מודלית וכוללת שכיח חצצי בגודל גרגר של 250-2000מיקרון בנוסף לזה החולי ) .(Hyams-Kaphzan et al., 2008בניתוח הנתונים הסופי שכלל את הדגימות מכל השנים (איור )40זוהו שלושה בתי גידול :בית הגידול של המים בטווח העומקים של 3-30מטרים המשתרע בין חיפה בצפון לאשקלון בדרום ,בית גידול בטווח העומקים 40-100מטר על מצע סילטי-חרסיתי מראש הנקרה לאשקלון ובית הגידול המאפיין את דגימות ראש הנקרה שבין 3-30מטרים ודגימות מפרץ חיפה שבין 15-30 80 מטר .בית גידול אחרון זה נוצר מקיבוץ הדגימות שנדגמו באיי מצע רך הנמצאים בתוך משטח של מצע קשה כורכרי .במחקר שבוצע ע"י חיא"ל ,כחלק מן הבדיקה הסביבתית הקשורה באיתור מקורות החול להרחבת נמל חיפה ,נדגם חי תוך המצע ע"י מחפר ון-וין והאנליזה שבוצעה הפרידה גם היא בין בית הגידול החולי הצמוד לקו החוף ובית בית הגידול החולי ההטרוגני יותר הנמצא בין רכסי כורכר ובחלקים בו נמצא מקטע גס גרגר ממקור ביוגני ) .(Tom and Rinkevich, 2012מצע חולי זה עם מרכיב ביוגני גס גרגר מתואר גם ע"י ) Adler (1985צמוד לרכס הכורכר בעומק של 15מטר מדרום לראש הכרמל. במסגרת המעקב השנתי אחרי איכות מי החופין של ישראל מתבצע ע"י חיא"ל דיגום חי תוך המצע לאורך החוף הישראלי בעומק של 8-12מטרים ,לדוגמא ) .Herut et al. (2013לא נמצאו הבדלים בין חברות החי שנדגמו דרומה מחיפה עד אשקלון .במפרץ חיפה הופיעו במחקר זה בכמות גדולה רב זיפיות משלוש משפחות שקושרו לעלייה בהעמסה אורגנית במפרץ. כפועל יוצא מהמחקרים שתוארו חולק המצע הרך לשלוש רצועות :בית הגידול החולי בעומק של 10-30מטר, בית הגידול החולי-סילטי שבין 30-60מטר ובית הגידול הסילטי-חרסיתי שבין 60-90מטר .הרצועה החולית הרדודה מ 10 -מ טר הוגדרה כבית גידול נוסף בעיקר בהסתמך על העובדה שהיא נמצאת באזור המשברים .אין לנו מחקר משווה של חברת החי במים רדודים אלה וחברות חי עמוקות יותר .היות שהמעבר מחברת חי אחת לשנייה על המצע הרך היא הדרגתית ,בכל חלוקה יש מרכיב שרירותי והחלוקה נועדה בעיקר לבטא אמירה סביבתית והיא :במצע הרך על מדף היבשת יש מספר בתי גידול בחלוקה מקבילה לחוף ועל כולם יש לשמור. 81 Group average Transform: Square root Resemblance: S17 Bray Curtis similarity 20 40 80 SA3 SA6 SA10 SC3 SC6 SC10 A3 E5 E6 G1 D1 A1 A2 E3 E1 E2 G2 H 1 H 2 H 3 I 3 I 1 G3 I 2 D7 D2 D3 D4 D5 D6 H 7 I 7 G4 G5 G6 G7 H 6 H 4 H 5 E4 I 6 I 4 I 5 M3 M1 M2 M7 M5 M6 A7 M4 A4 A 5 A6 SA30 SA40 HUBC3 SA80 HU05 SA100 SA60 HU04 SC40 AS20 SC30 E7 B1a C4 C5 C6 C12 C10 C7 C8 Samples Rosh HanikraShikmona-Kurkar Rosh HanikraAshkelon-40m Haifa Bay30-100m ShikmonaAshkelon-15-30m ShikmonaAshkelon-3-9m Ashkelon20-25m Haifa Bay-310m Shikmona-9m איור – 40אישכול דגימות מאסף שלדי פורמיניפרה לאורך מדף היבשת הים תיכוני של ישראל (Hyams- ).Kaphzan, 2008; Avnaim-Katav et al., 2015 4.2.2רכסי הכורכר במדף היבשת וחלקו הימי של ראש הכרמל לאורכו של מדף היבשת הישראלי עוברים מספר רכסי כורכר בכוון צפון-צפון-מזרח – דרום-דרום-מערב במקביל לקו החוף ) .(Mart and Belknap, 1991הרכסים אינם גלויים לכל אורכם וחלקם מכוסה בסדימנט. בנוסף קיימים בתי גידול על מצע קשה ממקור גירני בהמשכם הימי של רכס סולם צור וראש הכרמל .מיפוי אזורי המצע הקשה במדף נעשה בגישה הא-ביוטית (ראה 2.3.2למעלה) .כאשר דיוק המדידה והגדרת גבולות הסלע איפשרו זאת ,נכללה רצועה חולית שרוחבה 100-200מטר מטרים מסביב כל אחד מבתי הגידול מתוך ההנחה המושכלת שחלקם של מיני החי החיים על מצע קשה מנצלים גם את רצועת המצע הרך שסביבו לפעילות של חיפוש מזון ועוד .הגאו-מורפולוגיה של רכסי הכורכר מול חוף הכרמל בין החוף לעומק מים של כ- 25מטר תועדה ע"י ) .Adler (1985בצורה יותר מקיפה תוארה הגאו-מורפולוגיה של חופי צפון ישראל ע"י ) Sade (2006שסיכם גם את המחקרים שנעשו לפניו .צדוק וברנע ( )2013 ,2011בשני סקרי צילום בצלילה ובעזרת רכב צילום מונחה מרחוק קבעו את גבולות המחשופים של רכסי הכורכר בעומקים 40ו 100 -מטר במרכז הארץ ותעדו חלק מן הביוטה .רשות הטבע והגנים תעדה בעזרת רכב מונחה מרחוק רכסי כורכר בראש 82 100 Similarity 60 הכרמל ,מול עתלית ,מול שפך נחל פולג ומול שפך נחל אבטח והעבירה לרשותנו את הצילומים ומיקומם (יהל, מידע בע"פ) .צילומים מייצגים הוכנסו לשכבת הצילומים של הממ"ג-ית"י. הביוטה על המצע הקשה מוכרת פחות מאשר על המצע הרך ורק לאחרונה עלתה אינטנסיביות המחקר המתעד את החי בבתי גידול אלה .חלק ממחקרים אלה לא פורסמו עדיין או פורסמו חלקית במסמכים שאינם חשופים עדיין לציבור וחלק מן החומר שנאסף נמצא עדיין בעיבוד והגדרה .בעומק של כ 100 -מטר מול הרצליה הגדירו אילן ,שפר ועידן כ 50 -מינים של ספוגים וצילמו מגוון רחב של מיני חי (מידע בע"פ ,הוגש לפירסום כמאמר). ברכסי הכורכר של מפרץ חיפה ,בראש הכרמל וברכס הכורכר המבודד שמול ניצנים הנמצא בעומק של כ30 - מטר תעדו ד"ר גיל רילוב וצוותו מיני חי רבים במסגרת בדיקת מקורות החול להרחבת נמלי ישראל (Rilov, ) .(2004) .2013צבי ים ירוקים בוגרים ) (Chelonia mydasתועדו בעזרת משדרים מוצמדים מבלים חלק ניכר מזמנם על רכסי הכורכר שמול הגליל המערבי ,מפרץ חיפה וראש הכרמל (יניב לוי ,מידע בע"פ ,איור .)41 אחרון ,במחקר הדן בין השאר בהתנהגות רבייתית של דקרים ) Aronov (2002תועדו בשבעה אתרי סלע לאורך החוף הישראלי בין ראש הנקרה לתל אביב עד לעומק של 18מטר התקהלויות לצורך פעילות רבייתית של דקרים משלשה מינים .התקהלויות אלו מנוצלות ע"י דייגים וההגנה על הדקרים צריכה להעשות בעיקר בהקשר לממשק דיג או להכרזה על שמורות טבע .יחד עם זאת בהקשר הנוכחי מומלץ להגביל פעילות הנדסית בבתי גידול אלה לעונות בהן אין התקהלות ואם אפשר ,להימנע מפעילות כזו בכלל. בדומה למצע הרך שעל מדף היבשת גם הקרקעית הסלעית חשופה להגירה מים סוף דרך תעלת סואץ .גם זו סיבה לאכוף מדיניות של ממשק דייג שתגדיל את שרידות המינים המקומיים ותאיט את מימדי ההגירה. רשימת המינים שתועדו מכל המקורות ,אלה שפורסמו וגם חלק מן החומר שלא חומר שלא פורסם עדיין נמצאת בטבלה בשכבת הביוטה של הממ"ג-ית"י כולל ציטוט המקורות הספרותיים. 4.3בתי הגידול החופיים כולל אזור הכרית 4.3.1מצע סלעי המצע הסלעי במים הרדודים הצמודים לחוף הוא מגוון .הוא כולל רכס כורכר צמוד חוף ,סלעי חוף ,סלעים מבודדים שנוצרו מהתמוטטות המצוק החופי ושונית הוורמיטידים ) .(Lipkin and Safriel, 1971בתי גידול אלה כוללים שמורת טבע ימית" ,אכזיב" ושמורת טבע שהופקדה" ,הבונים" .המצע הסלעי הוגדר כפגיע והמידרג בתוכו מפגיעות אקולוגית גבוהה לנמוכה מתחילה בשונית הוורמיטידים ,ואחריה סלעי החוף ורכס הכורכר החופי במקום בו הוא נמצא .שונית הוורמיטידים היא בית גידול ייחודי המכיל שני מיני חלזונות שהם מינם ייחודים "מהנדסי תכסית" Vermetus triqueter, Dendropoma petreum ,הבונים את השונית. ההת ייחסות לרכס הכורכר צמוד החוף זהה לזו של רכסי הכורכר העמוקים וגם כאן החי המתועד שפורסם וגם חלק מזה שלא פורסם מופיע בטבלה בשכבת הביוטה של הממ"ג-ית"י כולל ציטוט המקורות. 4.3.2מצע חולי החופים החוליים של ישראל שאין להם שימושים צבאיים או כלכליים הם חופי רחצה והשיקולים הסביבתיים הקשורים בהם הם ברובם כלכליים-חברתיים .יחד עם זאת על החופים החוליים נמצאים אתרי הטלה של צבי ים שהוא מין ייחודי .האתרים מתוארים ע"י ) Mazor et al. (2013ו .Stocks et al. (2015) -ככלל ,אנו 83 ממליצים להמנע מכל פעילות הנדסית בחופי ההטלה של הצבים .החופים החוליים הם בית גידול שחלק גדול ממנו מופר כבר היום .הוא לא פגיע יחסית וניתן להתערבות אדם בדומה לבתי הגידול העמוקים יותר של מצע רך במדף .הדרך הטובה ביותר הנראית לנו לשמור על חברת החי של החוף החולי היא שמירת חלקים ממנו כחוף רחצה והכללת חלק אחר שלו בתוך שמורות טבע ימיות המוצעות כבר עתה (איור .)7 איור - 41מיקום צבי ים במפרץ חיפה כפי שאותרו באמצעות משדרים לווייניים .מקור :יניב לוי ,מנהל מרכז ההצלה לצבי ים ,רשות הטבע והגנים, .2015 4.4האזור הפלאגי )(Plagial zone לאזור הפלאגי תפקיד חשוב בשמירה על שווי משקל אקולוגי בים .הוא מהווה בית גידול לשלבים צעירים ובוגרים של מיני חי ימי רבים ,נקטון ופלנקטון וגם תווך להעברתם מאתר גאוגרפי למישנהו .השכבה החשופה לאור שלו תורמת חלק גדול מן הייצור הראשוני בים ואורגניזמים מתים שוקעים ממנו לקרקעית ומהווים מקור מזון חשוב .באזור הפלאגי של חופה הים תיכוני של ישראל בוצעו מספר מחקרים שהמידע הדיגומי מהם תועד או יתועד במאגר המידע הלאומי ISRAMAR-BIOוגם בשכבה בממ"ג-ית"י ,וכל סוגי החי בשלביו השונים של מחזור החיים אשר הוזכרו בראשית הפרק עשויים להופיע בשכבה זו .יצוין שהתייחסות דוח זה לאזור הפלאגי היא ראשונית בלבד .לא הוגדרו בו בתי גידול בשיכוב אופקי או אנכי ורוב הדיגומים שבוצעו בו לא הוכנסו עדיין למאגר המידע הלאומי .ISRAMAR-BIOסדר עדיפות נמוך זה נובע מאילוצי זמן ומכך שהדוח עוסק בפעילות הנדסית קרקעית .יחד עם זאת ,נראה לנו שהיבטים כמו זיהום התווך המימי במזהמים ו/או העמסה אורגנית של התווך ,הגדלת העכירות כתוצאה מחפירה או הטלת חומר מרחף והשפעת אור מלאכותי ורעש ,בעיקר על בעלי חיים נקטוניים בעלי מערכת שמיעה צריכים לקבל מענה בהשלמת מידע ובסקרים הסביבתיים ובהערכת ההשפעה הסביבתית הנעשית לפני התחלת פעילות בכל פרויקט הנדסי ספציפי ,ויש לצמצמם למינימום ע"י פרוטוקולים מתאימים של עבודה. מפת בתי הגידול מוצגת באיור 42והגדלות של בתי הגידול של המדף באיורים .46 ,45 ,44 ,43 84 איור - 42מפת בתי הגידול במים הריבוניים והכלכליים של ישראל מסומנים במספרים .מאפייני בתי הגידול לפי מספרם הסידורי מתוארים בטבלה .20פירוט בתי הגידול החופיים מפורט באיורים ,43 ,42 45 ,44למטה. 85 איור - 43מפת בתי הגידול בחלקו הצפוני של מדף היבשת של ישראל (ראש הנקרה – חוף הכרמל). מאפייני בתי הגידול מסומנים במספרים התואמים את מספרם הסידורי בטבלה .20 86 איור - 44מפת בתי הגידול בחלקו הצפוני -מרכזי של מדף היבשת של ישראל (עתלית -נתניה). מאפייני בתי הגידול מסומנים במספרים התואמים את מספרם הסידורי בטבלה .20 87 איור - 45מפת בתי הגידול בחלקו הדרומי -מרכזי של מדף היבשת של ישראל (הרצליה -אשדוד). מאפייני בתי הגידול מסומנים במספרים התואמים את מספרם הסידורי בטבלה .20 88 איור - 46מפת בתי הגידול בחלקו הדרומי של מדף היבשת של ישראל (תל אביב -זיקים) .מאפייני בתי הגידול מסומנים במספרים התואמים את מספרם הסידורי בטבלה .20 89 .5תיאור מילולי של פגיעות אקולוגית בבתי הגידול בחופה הים התיכוני של ישראל כללי –מבנים מלאכותיים הבטים רבים של הפעילות ההנדסית נשואת דוח זה כוללים הקמת מבנים ימיים צפים ועגוני -או צמודי קרקעית וגם הבאת מבנים כאלה מאזורי ים אחרים .מבנים אלה הם אתרים פוטנציאליים להתיישבות של בעלי חיים וצמחים ועלולים להוסיף לפגיעות האקולוגית של כל בתי הגידול בשני הבטים )1( :פלישה של מינים הצמודים למבנים שנגררו מאזורי ים אחרים ולא נוקו )2( ,מבנים כאלה עלולים להוות תחנות ביניים בדרך הנדידה של מינים זרים וגם מקומיים המקילה את תפוצתם ועלולה לשנות את שווי המשקל האקולוגי בבבתי גידול רבים במים ברבוניים והכלכליים של ישראל. בית הגידול של המצע הרך בבתיאל התחדשות תכסית – תכסית טינית אחידה שהתחדשותה איטית בסקלה של מאות ואלפי שנים לאחר הפרעה סביבתית בגלל סדימנטציה ואנרגית מים נמוכות .בהקשר של קידוח בארות נפט וגז טבעי ,השטח שסביב הבאר הקדוחה המרובד בסדימנט מבור הקידוח יתחדש באיטיות. תלילות – שיפוע נמוך וקרקעית אחידה בכל שטח בית הגידול .בבית גידול זה נתגלו מספר ערוצים .דגימות חי תוך המצע מן הערוץ החוצה את שדה "תמר" מאושכלות יחד עם דגימות אחרות בסמוך לערוץ והרכב הטקסונים בהם לא נבדל מסביבתן (ראה . )4.1.1.5 גודל בית הגידול – גדול מאד ומאפשר השארת חלק גדול מאד ממנו לא מופרע. מינים ייחודיים – לא ידוע לנו על מינים ייחודים. פערי מידע –הדיגום המגוון של קבוצות חי (פורמיניפרה ,חי תוך המצע ,חי נייד יחסית החי על המצע) ,מגוון כלי הדיגום (דוגם גלעינים ורשת דיג) ,אופיו הדי אחיד של המצע הרך מבחינת הרכב גודל הגרגר, והאקוסיסטמה הדי אחידה באזור הפוטי של עמודת המים ,מחזקים את ההנחה שפער המידע בבית גידול זה בינוני .דרושה הגדרה מדויקת יותר של טקסונים מסוימים ואנו מודעים לכך שזה תהליך לימוד ארוך .כמו בבתי גידול דומים במקומות אחרים בעולם ,הבנת הגורמים לדגמי הפיזור של המינים על מצע זה עשויה להניב מידע מעניין מדעית אך גם סביבתית-אופרטיבית. בתי הגידול של המצע הרך במדרון היבשת הרדוד ,העמוק ובקניון אכזיב התחדשות תכסית – התחדשות איטית בסקלה של מאות שנים לאחר הפרעה סביבתית בגלל סדימנטציה ואנרגית מים נמוכות יחסית אבל גבוהות מאלה של הבתיאל .בהקשר של קידוח בארות גז ונפט ,השטח שסביב הבאר הקדוחה המרובד בסדימנט מבור הקידוח יתחדש באיטיות. תלילות – שיפוע גבוה של קרקעית בית הגידול היוצר גם הטרוגניות של הקרקעית כולל ערוצים וגלישות של קרקעית. גודל בית הגידול – גדול ומאפשר השארת חלק גדול מאד ממנו לא מופרע. מינים ייחודיים – לא ידוע לנו על מינים ייחודים. פערי מידע –הדיגום המגוון של קבוצות חי (פורמיניפרה ,חי תוך המצע ,חי נייד יחסית החי על המצע) ,מגוון כלי הדיגום (דוגם גלעינים ורשת דיג) ואופיו האחיד של המצע הרך מביאים למסקנה שפער המידע בבית גידול זה בינוני .דרושה הגדרה מדויקת יותר של טקסונים מסוימים. 90 בית הגידול הסלעי במדרון ובבתיאל התחדשות תכסית -התכסית היא קרבונטית ומקורה ביוגני .ההתחדשות איטית ותלויה במהירות היצירה של המשקע הקרבונטי .זו מצידה קשורה בנוכחות של נביעות הידרוקרבונים קרות שכבר זוהו במדרון ובבתיאל ושל נביעות קיטור חמות שלא זוהו עדיין וסבירות הזיהוי שלהן לא גבוהה .התחדשות איטית גם בהקשר לסדימנטציה חזקה הנובעת מפעילות אדם פוטנציאלית. תלילות -השיפועים משתנים בתלות באתר .בדרך כלל שיפועים חזקים במדרון. גודל בית הגידול -השטחים המהווים בית גידול זה קטנים ומבודדים זה מזה. מינים ייחודיים – המינים המופיעים בבית גידול זה הם ייחודים בגלל מאפייני בית הגידול (גודל ופיזור כיתמי) וגם בגלל היות חלקם מינים כימו-סינטטיים .מוגדר כבית גידול ייחודי. פערי מידע – יש מעט מאד ידע על מיקומם של כתמי מצע קשה במים העמוקים .מאמץ הדיגום של בית גידול זה מצטמצם לשנתיים של סקר מלווה בדיגום מצומצם בעזרת רכב צילום ודיגום מונחה מרחוק .מספר המינים שהוגדרו עד עתה הוא מועט .לכן מוגדר פער המידע כגדול מאד .מומלץ לבצע בבתיאל ובמדרון סקרים נוספים בעזרת רכב מונחה מרחוק מלווים בדיגום וזיהוי טקסונומי לשם מיפוי ואיפיון מלא יותר של אתרי המצע הקשה בבתיאל ובמדרון. בתי הגידול של המצע הרך במדף היבשת התחדשות תכסית -התחדשות התכסית יחסית מהירה בגלל האנרגיה הגבוהה של המים והסדימנטציה היחסית גבוהה .ההתחדשות מהירה יותר ככל שהמים רדודים יותר ופעילות הגלים מהווה מרכיב משמעותי יותר בהתחדשות הקרקעית .לכן חולק בית הגידול לשלוש רצועות מקבילות לחוף. תלילות – שיפוע הקרקעית נמוך. גודל בית הגידול – בתי הגידול המרכיבים את המצע הרך במדף היבשת הם בעלי גודל בינוני. מינים ייחודיים – אין מינים ייחודים בבית גידול זה. פערי מידע – בית גידול זה הוא הנדגם ביותר לאורך החוף הישראלי לאורך טווחי זמן של עשרות שנים במגוון גדול של מכשירי דיגום המכוונים למקטעי חי שונים .לכן קטנים פערי המידע לגביו .יחד עם זאת מהווה המדף בית גידול מרכזי להגירה של מינים אינדו-פציפיים והרכב חברת החי שלו משתנה באופן המשכי .בנוסף חשוף בית הגידול למאמץ דיג המשנה גם הוא את הרכב חברת החי .כלומר ניטור המשכי מושכל של בתי גידול אלה מתחייב. בתי הגידול של המצע הקשה במדף היבשת התחדשות תכסית – בתי הגידול של המצע הקשה בנויים על תשתית כורכרית וגירנית שעליה ציפוי ביוגני. ההתח דשות של ציפוי זה איטית מאד או לא קיימת כלל לאחר הסרתו עקב פעילות האדם ולכן מוגדר בית גידול זה כפגיע מאד .הפרעה זמנית הנובעת מהגברת הסדימנטציה עלולה לפגוע בבית גידול זה בגלל פגיעה במערכות עיכול ונשימה של בע"ח ,הפרעות בראיה ,ירידה ברמת הפוטוסינטזה והפחתת יכולת ההתיישבות החדשה. 91 תלילות – בתי גידול אלה מגלים שונות גדולה מאד ביניהם .ישנם בתי גידול סלעיים שתבליטם חריף ,הם בולטים מעל סביבתם וכוללים קניונים ,צנירים ומערות .לעומתם אחרים הם בעלי תבליט חריף פחות .כל המגוון קיים והמדד הכמותי אמור לבדל את בתי הגידול הסלעיים אחד מהשני .נדגיש ,כי כאשר יש לבחור בין פגיעה בבית גידול הטרוגני של מצע קשה לבין פגיעה בבית גידול אחיד יותר יש לבחור בפגיעה בבית הגידול השני ,וזאת אחרי שהוכח הצורך ההכרחי לפגוע בבית גידול סלעי ואין לכך אלטרנטיבה. גודל בית הגידול – בתי גידול אלה מבודדים זה מזה וטווח הגדלים שלהם רחב ונע בין גופי סלע קטנים ומבודדים לבין בתי הגידול הגדולים יותר של הגליל המערבי ומפרץ חיפה ובית הגידול של ראש הכרמל. מינים ייחודיים – לא ידועים לנו מינים ייחודיים בבית גידול זה. פערי מידע –כללי ת ,פערי המידע בבתי הגידול הסלעיים של המדף הוא גדול אבל גם הוא בטווח רחב של פערים כמו מדדים אחרים המוגדרים לגבי בית גידול זה .רכסי הכורכר בעומק של 100מטר לא נדגמו כלל ופער המידע בהם גדול מאד .בטווח העומקים 40-10מטר בוצע דיגום באינטנסיביות נמוכה .יוצא דופן הוא המצע הקשה של שמורת הטבע אכזיב-ראש הנקרה בו נעשה סקר די מפורט של חברות החי .היות והמצע הקשה במדף היבשת הוא פגיע מומלץ למעט בהתערבות הנדסית ואחרת בתוכו .היבט נוסף הראוי לתשומת לב היא תבניות התנהגותיות העלולות להפגע בעיקר בזמן פעילות הנדסית אקטיבית כמו רעייה של צבי ים התנהגות רביתית של מיני דקרים ,וטווחי ראייה של מיני על המצע העלולים לפגוע בשרידותם כתוצאה מרעש, אור מלאכותי ועכירות גדולה מזו הטבעית .עכירות עלולה להשפיע גם על ייצור ראשוני של אצות בנטליות. פועל יוצא מכך היא המלצה על אחוז גבוה של שטח בלתי מופרע בבית גידול זה .בגלל שבית הגידול הוא מקוטע והטרוגני יש תמיד להעדיף אזורים פחות הטרוגנים לעניין פעילות אדם במידה והכרחי .בגלל פערי המידע יש לשים דגש על דיגום ומחקר עתידי בבית גידול זה. פגיעות אקולוגית של בית הגידול החולי במדף הרדוד ובאזור הכרית התחדשות תכסית – מהירה מאד בגלל פעילות גלים. תלילות – שיפועים קטנים. גודל בית הגידול – בינוני .נמצא לאורך כל החוף הישראלי .יחד עם זאת חלק ממנו מופרע ע"י התערבות אדם כמו מוצאי שפכים ושפכי נחלים מזוהמים ,נמלים ומבנים חופיים אחרים ,מתקני התפלה ותחנות כוח כך שגודלו הפונקציונלי קטן משטחו המלא. מינים ייחודיים – המינים הייחודיים בבית גידול זה ובשוליו הם צבי ים שאתרי ההטלה שלהם ממוקמים בחופים חוליים. פערי מידע – בית גידול זה נדגם לאורך הרבה שנים בהקשרים שונים ,מדייג דרך דיגום מדעי לצרכי ניטור סביבתי ופערי המידע בו קטנים .יחד עם זאת מהווה הרצועה החולית החופית אתר להגירה של מינים אינדו- פציפיים והרכב חברת החי שלו משתנה באופן המשכי .בנוסף חשוף בית הגידול למאמץ דיג המשנה גם הוא את הרכב חברת החי .בגלל קרבתו לחוף הוא חשוף גם לפעילות אנושית אינטנסיבית של בנייה וזיהום .כלומר ניטור המשכי מושכל של בתי גידול אלה מתחייב. פגיעות אקולוגית של בית הגידול הסלעי במדף הרדוד ובאזור הכרית 92 התחדשות תכסית – איטית כי המצע קשה .בית הגידול חשוף באופן טבעי לפעילות גבוהה של הרחפת סדימנט מן המצע הרך שבסביבתו. תלילות – השיפועים משתנים ותלויים באיפיון המצע ,שונית וורמיטידים ,סלע חופי ,רכס כורכר חופי או מצוק הגולש ישירות לים. גודל בית הגידול – בינוני אך הוא מקוטע ומורכב מהרבה בתי גידול קטנים. מינים ייחודיים – שני מינים ייחודיים Vermetus triqueter, Dendropoma petreum ,שהוגדרו בשונית הוורמיטידים מביאים להגדרת כל בית הגידול של השונית כייחודי. פערי מידע – בינוניים ,יש קבוצות מינים שנדגמו ותוארו מבית גידול זה כמו ספוגים ,בריוזוא אצות ודגים אבל מומלץ לבצע בו ניטור אינטנסיבי כדי לתאר את מאסף המינים שלו בפירוט גדול יותר .המצע הסלעי הוגדר כפגיע והמידרג בתוכו מפגיעות אקולוגית גבוהה לנמוכה מתחילה בשונית הוורמיטידים ,ואחריה סלעי החוף ורכס הכורכר החופי במקום בו הוא נמצא .ה ,D. petreum -הבונה את שולי משטח השונית אינה מתחדשת בשנים האחרונות מסיבות שעדיין אינן ידועות ולכן השמירה על בית גידול זה בלתי מופרע היא חיונית .מערכת השיקולים לגבי רכס הכורכר החופי דומה לזו של רכסי הכורכר העמוקים יותר. פגיעות אקולוגית של האזור הפלאגי התערבות האדם באזור הפלאגי נעשית בכמה אופנים עיקריים :זיהום התווך המימי במזהמים/רעלנים, העמסה אורגנית של התווך ,הגדלת העכירות כתוצאה מחפירה או הטלת חומר מרחף ,מפגעי אור ורעש ממקור אנתרופוגני ודייג . סיכום פגיעות אקולוגית מידע רב הקשור לבתי הגידול השונים וכמה ממאפייניהם כמו מיקומם ,מספרם הסידורי ,גודל בית הגידול ודירוג מילולי קצר למדדים רלבנטיים מופיע בטבלה 20בנוסף לתיאור המילולי למעלה. 93 שיטות לזיהוי בית הגידול שטח בית הגידול [קמ"ר] פערי מידע (מידע נלווה) מדד תלילות בית הגידול מינים יחודיים מדד התחדשות תכסית סוג הקרקעית פרובינציה שם בית הגידול סימון מספרי במפת בתי הגידול הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי 20225 בינוני נמוכה איטית מאד סדימנט בתיאל בתיאל מצע רך 1 הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי 3145 בינוני גבוהה מאד איטית סדימנט מדרון היבשת מדרון היבשת 2 הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי ,סדימנטולוגיה 583 בינוני נמוכה איטית סדימנט מדף היבשת מדף היבשת 60-100מטר 3 הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי ,סדימנטולוגיה 600 בינוני גבוהה מאד איטית סדימנט מדף היבשת מדף היבשת 100-200מטר 4 סדימנטולוגיה ,תצלומי אויר הרכב חברת החי ,סדימנטולוגיה ,ניתוח החזרי פיזור הרכב חברת החי ,סדימנטולוגיה ,ניתוח החזרי פיזור הרכב חברת החי ,סדימנטולוגיה ,ניתוח החזרי פיזור הרכב חברת החי ,סדימנטולוגיה ,ניתוח החזרי פיזור הרכב חברת החי ,תצלומי אויר ,תצפית 79.23 בינוני נמוכה מהירה מאד סדימנט מדף היבשת חוף חולי 5 1083 בינוני נמוכה איטית סדימנט מדף היבשת מדף היבשת 60-30מטר דרום 6 132 בינוני נמוכה מהירה סדימנט מדף היבשת מדף היבשת 60-30מטר צפון 7 234 בינוני נמוכה מהירה מאד סדימנט מדף היבשת מדף היבשת 30-10מטר דרום 8 36.2 בינוני נמוכה מהירה מאד סדימנט מדף היבשת מדף היבשת 30-10מטר צפון 9 0.85 בינוני נמוכה כן איטית מאד סלעית מדף היבשת שונית הוורמיטידים 10 הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי ,תצפית 2.9 גבוה מאד גבוהה מאד כן איטית מאד סלעית בתיאל בוהן גלישת פלמחים 11 הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי ,תצפית 4.31 גבוה מאד גבוהה מאד כן איטית מאד סלעית מדרון היבשת גלישת פלמחים צפון 12 סייסמיקה 0.03 גבוה מאד נמוכה איטית מאד סלעית מדף היבשת זיקים 100מטר 13 הרכב חברת החי ,ניתוח בתימטרי ,תצפית 19.67 גבוה גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת הרצליה 100מטר 14 ניתוח בתימטרי ,תצפית 1.97 גבוה מאד בינונית איטית מאד סלעית מדף היבשת נתניה 100מטר 15 ניתוח בתימטרי ,תצפית 3.37 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת מכמורת 100מטר 16 תצפית 6.08 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת שדות ים 100מטר 17 תצפית 0.47 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת ג'סר א זרקא 100מטר 18 תצפית 6.47 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת נחשולים 100מטר 19 תצפית 0.18 גבוה מאד בינונית איטית מאד סלעית מדף היבשת החותרים 100מטר 20 תצפית 1.49 גבוה מאד גבוהה מאד איטית מאד סלעית מדף היבשת חקר ימים 100מטר 21 ניתוח בתימטרי ,תצפית ,הרכב חברת החי 53.07 גבוה מאד גבוהה מאד איטית סדימנט מדרון היבשת קניון אכזיב 22 סייסמיקה 0.05 גבוה מאד נמוכה איטית מאד סלעית מדף היבשת זיקים 40מטר 23 סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 7.09 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת אשקלון 40מטר 24 סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 1.83 גבוה גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת ניצנים 30מטר 25 סייסמיקה 0.31 גבוה מאד בינונית איטית מאד סלעית מדף היבשת שורק 40מטר 26 כן 94 סייסמיקה 0.18 גבוה מאד בינונית איטית מאד סלעית מדף היבשת נטעים 40מטר סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 4.72 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת תל אביב 30מטר 28 סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 3.79 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת רמת אביב 30מטר 29 סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 9.92 גבוה מאד גבוהה מאד איטית מאד סלעית מדף היבשת פולג 30מטר 30 סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 3.2 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת נתניה 30מטר 31 סייסמיקה ,ניתוח בתימטרי 0.58 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת חדרה 40מטר 32 ניתוח בתימטרי 11.53 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת קיסריה 30מטר 33 ניתוח בתימטרי 2.53 גבוה מאד בינונית איטית מאד סלעית מדף היבשת מעגן מיכאל 30מטר 34 ניתוח בתימטרי ,ניתוח החזרי פיזור 24.8 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת חוף הכרמל 30מטר 35 ניתוח בתימטרי 3.3 גבוה מאד נמוכה איטית מאד סלעית מדף היבשת חוף הכרמל 20מטר 36 ניתוח בתימטרי ,ניתוח החזרי פיזור ,תצפית 7.57 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת בוסתן הגליל 40מטר 37 ניתוח בתימטרי ,ניתוח החזרי פיזור ,תצפית 0.71 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת אכזיב 40מטר 38 תצפית ,תצלומי אויר ,סדימנטולוגיה 19.6 גבוה גבוהה מאד איטית מאד סלעית מדף היבשת רכס כורכר חופי 39 ניתוח בתימטרי ניתוח בתימטרי ,ניתוח החזרי פיזור ,תצפית, סדימנטולוגיה ניתוח החזרי פיזור ,תצפית ,סדימנטולוגיה 0.34 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת חבצלת השרון 20מטר 40 78.5 גבוה גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת רכסי מפרץ חיפה 41 12.28 גבוה נמוכה איטית מאד סלעית מדף היבשת בליטת ראש כרמל 42 איים 43 ניתוח החזרי פיזור ,תצפית ,סדימנטולוגיה ,הרכב חברת החי ניתוח החזרי פיזור ,תצפית ,סדימנטולוגיה 9.08 בינוני נמוכה איטית סדימנט מדף היבשת מפרץ חיפה 60מטר 44 73.13 גבוה גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת ראש הכרמל 45 תצפית ,סדימנטולוגיה ,תצלומי אויר 0.77 גבוה גבוהה מאד איטית מאד סלעית מדף היבשת סלע חוף 46 תצפית ,ניתוח בתימטרי תצפית ,ניתוח בתימטרי ,סדימנטולוגיה ,ניתוח החזרי פיזור 0.22 גבוה מאד גבוהה איטית מאד סלעית מדף היבשת עתלית 100מטר 47 4.9 גבוה מאד בינונית איטית מאד סלעית מדף היבשת סלעי ראש הנקרה 48 יבשה 95 27 .6התאמת הגישה של הסא"ס הנוכחי כולל חלק ג' שלו להנחיות של הMSFD - ב 2008 -פרסמה הקהיליה האירופית מסמך שכותרתו" :בניית מסגרת לפעילות הקהיליה בהקשר למדיניות סביבתית ימית" .Marine Strategy Framework Directive (MSFD) (DIRECTIVE 2008/56/EC) - המסמך כולל מתווה מנחה לשמירת מצב סביבתי טוב ) (Good Environmental Status, GESבסביבה הימית האירופית ,כולל האגן המזרחי של הים התיכון .ההערכה של המצב הסביבתי מתבססת על בחינת 11גורמים מתארים ) (descriptorsהבוחנים היבטים שונים של מצב הסביבה ועל סמך הערכתם אמורים להנקט צעדים שיבטיחו מצב סביבתי טוב .יודגש ,אין במסמך הנחיות פרטניות ונשמר החופש של כל מדינה או כמה מדינות המשתפות פעולה למצוא את הדרך בה יבחנו 11הגורמים או חלקם הרלבנטי ותקבענה הפעולות הנדרשות. חיא"ל ,שותפה בפרויקט האירופי PERSEUSשמטרתו הגדרת הלחצים המופעלים על הסביבה של הים התיכון והים השחור והגדרת הידוע ופערי הידע המסכנים השגת מצב סביבתי טוב כנדרש ע"י ה.MSFD - PERSEUSפרסם השנה מאמר עמדה לו שותפים גם שניים מחוקרי המכון המשתתפים בפרויקט (שהם שותפים מרכזיים גם לחלק ג' של הסא"ס הנוכחי) ובו נבחנים מטרות והישגי PERSEUSביחס למתווה ה- .(Crise et al., 2015) MSFDהשוואה דומה תתבצע בשלב מאוחר יותר של הסא"ס הנוכחי ,כי גם מתווה ה- MSFDמתייחס לכל שלבי הסא"ס .חלק ג' של הסא"ס הנוכחי מתייחס בעיקר ל Article 8a -של הMSFD - העוסק בהערכה ראשונית של המצב הסביבתי כבסיס להשוואה עתידית .כלי העזר שפיתחנו כאן ישמשו להשוואת המצב הראשוני עם ניטור עתידי והשוואת הגורמים המתארים עם מצב עתידי .המדדים לפגיעות אקולוגית כאן והמדיניות הסביבתית שהם מתווים לגבי כל אחד מבתי הגידול אמורים להבטיח שמירת מצב סביבתי טוב .הסא"ס הנוכחי עוסק באיומים סביבתיים מסוימים ולכן יש בו מענה רק לחלק מן הגורמים המתארים. מתאר 2של ה MSFD -הוא ההגנה ממינים פולשים ,Non-indigenous species (NIS) ,כלומר ,לעינייננו מינים שחדרו לחוף הים תיכוני של ישראל מאזורים ביו-גאוגרפיים אחרים בהשפעת האדם .אין חולק על כך שיש לבדוק בקפדנות כל מסלול כניסה אפשרי ,יחד עם זאת מסלול החדירה העיקרי באזורנו הוא נדידה מן האזור האינדו-פסיפי דרך תעלת סואץ ,המכונה נדידה לספסית .ההתייחסות למינים פולשים אלה צריכה להיות לדעתנו כאל תהליך שלא ניתן לשלוט בו או למנוע אותו ולכן מלבד מעקב אחרי הופעת מינים חדשים ,אי אפשר להמליץ על מדיניות סביבתית מונעת ,לא בהקשר של הדוח ולא בכלל .למעשה, הדרך להאטת החדירה הזו היא שמירה על שרידות המינים המקומיים באזור המטרה של ההגירה הלספסית, בזמן שמתכננים פעילות אנושית הקשורה בדוח זה או אחרת. .7סיכום והמלצות יחידת הבסיס הסביבתית אליה אנו מתייחסים בהקשר להמלצותינו היא בית הגידול כאשר ההמלצה שלנו היא שכל בית גידול שהוגדר חייב להישמר יציב מבחינת הרכב חברת החי שבו ומאפייניה .בית גידול בדוח זה הוא אזור גאוגרפי אחיד במידה מספקת מבחינה גאו-מורפולוגית ו/או מבחינת הרכב חברת החי בו כדי שנוכל 96 להחיל עליו רמת פגיעות אקולוגית אחידה .התייחסות לשרידותו של מין בודד היא חריגה ונעשית כאשר הוא "מהנדס סביבה" ,כלומר מרכיב תכסיתי בונה בית גידול ,בהיותו חשוב כלכלית או תרבותית לאדם או בהיותו מין מפתח במערכת האקולוגית .הואיל ודוח זה עוסק בסוג פעילות מסוים שניתן להגדירו כפעילות הנדסית ייכנסו לרשימת המינים הייחודים רק מינים העלולים להיפגע ע"י פעילות מסוג זה .כלומר ,מינים הנמצאים בסכנת הכחדה בגלל ניצול יתר (כדוגמת דיג) ודורשים לשמירתם ממשק של ניצול לא יכללו ,לא הם ולא בית גידולם ברשימת המינים הייחודים כי סגירת בית הגידול לפעילות הנדסית לא תסייע לשמירתם .גופי תכנון ורגולציה ממשלתיים אחרים מוזמנים ואולי אף מחוייבים לטפל במינים אלה ובבתי הגידול הקשורים אליהם מנקודת המבט של ממשק ניצול (דיג). למען הסר ספק ,יודגש כי אין מדובר בדיון אקדמי על הגדרת גבולות בית גידול (דיון ראוי כשלעצמו) אלא על גבולות אופרטיביים לצורך הגדרת פגיעות אקולוגית והגנה מנזק סביבתי .פגיעות אקולוגית מוגדרת לכל בית גידול ,בצורה מילולית וטבלאית וגרפית וכל צורות ההגדרה הן בלתי נפרדות ,כלומר ההתייחסות חייבת להיות לכולן. הגדרת הפגיעות האקולוגית קשורה להמלצה אחת מרכזית והיא שמירה על שטח בלתי מופרע בחלק מכל בית גידול שהוגדר .הקצאת שטח זו נגזרת מידע חלקי של תהליכים אקולוגיים בבתי הגידול נשואי דוח זה .רמת הידע שלנו על הרכב המינים בבית גידול נתון אינה אחידה ואיננו יודעים מספיק על קשרי הגומלין בין מינים, בינם לתנאי הסביבה ועל קשרי הגומלין בין בתי גידול .מיני חי ימי שוהים במקרים רבים בבתי גידול שונים בשלבים שונים במהלך חייהם .שמירה על אזורים בלתי מופרעים אמורה לספק מרווחי ביטחון ונגזרת מחובת הזהירות ותיקבע בשלבים הבאים של בניית הסא"ס .יש לציין במישור הכולל של תיכנון והקצאת משאבי הסביבה הימית ,שקביעת אזורים לא מופרעים יכולה להיות גמישה ותלויית פעילות .לדוגמא ,אזור אשר תותר בו פעילות הנדסית עשוי להיות מוגבל בפעילות דייג ולהיפך. ברור לנו שהפסקה ממושכת של פעילות כלכלית עד לסגירת פערי ידע איננה מעשית כי תמיד יהיו פערים כאלה ברמה כזו או אחרת .לכן אנו מציעים מנגנון שיאפשר התקדמות זהירה של פעילות פיתוח בד בבד עם סגירת פערי מידע בעיקר בים העמוק .המנגנון כולל הגדרת פערי מידע והשלמתם בשלושה מסלולים )1( :המסלול השלטוני הכולל השלמת פערי מידע באמצעות סקרים וניטור לאומי מושכל והמשכי של הסביבה הימית וחברות החי ,ופעילות מדעית שיטתית אחרת לשם השגת ידע ולשם מעקב אחרי הצלחת המדיניות הסביבתית. בהקשר זה מומלץ לאמץ את את המדדים של האיחוד האירופי ל "Good Environmental Status" -במסגרת ה )2( ;)MSFD( Strategy Framework Directive Marine -מסלול היזמים הכולל סקר סביבתי רחב לפני ביצוע כל פעילות לפי מפרט של גורמי הסביבה הממשלתיים הרלבנטיים לאזור המטרה; ( )3המשך בנייה ותחזוקה של מאגר המידע הלאומי בחיא"ל ,כולל הממ"ג-ית"י שפותח לצורך דוח זה ,שיאפשר בין היתר מעקב ארוך טווח אחרי שינויים סביבתיים. סגירת פערי מידע ותכנון ניטור ביולוגי וא-ביוטי מלווה נכללים בחלק ו' של הסא"ס .יחד עם זאת ,המידע שהוצג בדוח זה יכול לסייע לאיתור פערי המידע ולסגירתם ,כמו גם לתכנון מושכל של הניטור הביולוגי המלווה את פעילות הפיתוח .יש לציין כי חלק מהמידע יושלם בשנה הקרובה ,וזאת על פי תכנית העבודה של סקר הרקע המבוצע על ידי חיא"ל והמכון הגיאולוגי .השלמת בתימטריה בהפרדה גבוהה בכל שטח המים 97 וסקר ויזואלי יבוצע,2015 הכלכליים והריבוניים תבוצע ע"י צוות משותף של משרד התלאו"ם וחיא"ל בסוף .לאחר עיבוד הנתונים שיתקבלו מבתימטריה מדויקת זו דוח זה והמערכת הגאוגרפית הממוחשבת המלווה אותו מספקים להערכתנו את רוב המידע העדכני,לסיכום ומהווים כלי עזר ובסיס מדעי בעלי ערך רב למקבלי החלטות בכל הנוגע לניצול משאבי הים בכלל ולניצול .משאבי נפט וגז טבעי בפרט ספרות.8 Adler, E., 1985. The submerged eolianite ridges off the northern Carmel coast. M.A. Thesis, Haifa University (in Hebrew, abstract in English), 106 pp. Almogi-Labin, A., Herut, B., Sandler, A. and Gelman, F., 2009. Rapid changes along the Israeli Mediterranean coast following the damming of the Nile and their influence on the Israeli inner shelf (In Hebrew). Israel Geology Survey Report GSI/36/2009; IOLR Report H75/2008, 24 pp. Almogi-Labin, A., Calvo, R., Elyashiv, H., Amit, R., Harlavan, Y. and Herut, H., 2012. Sediment characterization of the Israeli Mediterranean shelf. GSI Report GSI/27/2012 and IOLR Report H68/2012, 38 pp. Anonymous, 1995. Protocol concerning Specially Protected Areas and Biological Diversity in the Mediterranean. In: Convention for the protection of the Mediterranean Sea against pollution 31 pp. Anonymous, 2008. Environmental Report (Chapters 1-3) Strategic Environmental Assessment (SEA) concerning hydrocarbon activities within the Exclusive Economic Zone of the Republic of Cyprus. Prepared for the ministry of commerce, industry and tourism of the republic of Cyprus by Maritime Communication Services, Inc., Aeoliki Ltd., and CSA International, Inc., in cooperation with the University of Cyprus Oceanographic Centre. 364 pp. Anonymous, 2013. Scientific basis for an integrated management plan for the North Sea and Skagerrak. Climate and Pollution Agency, 1) Vulnerability of particularly valuable areas. 13 pp. 2) Cumulative environmental effects. 13 pp. 3) Proposed indicators for a monitoring program. 11 pp. 4) Priority Knowledge needs. 8 pp. 5) Analysis of population, economic activity and ecosystem services. 10 pp. 6) Conflicting interests and the need for coordination. 10 pp. Aronov, A. 2002. Comparative ecology of groupers (Epinephelinae, Serranidae) in the shallow rocky habitat along the Israeli coast of the Mediterranean. MSc thesis submitted to Tel Aviv University 89 pp. Avnaim-Katav, S., Hyams-Kaphzan, O., Milker, Y., Almogi-Labin, A. 2015. Bathymetric zonation of modern shelf benthic foraminifera in the Levantine Basin, eastern Mediterranean Sea. J. Sea Res. 99: 97-106. Azov, Y., Mills, E., Fawcett, D., Kelly, C.J. Mulcahy, R. 2013. Tamar Environmental Monitoring Program Tamar Field and Pipeline Survey. Prepared for: Noble Energy Mediterranean by CSA Ocean Sciences Inc. 234 pp. 98 Azov, Y., Hart, A.D., Kelly, C.J., Fawcett, D. 2014. Tamar field background monitoring survey report. Prepared for: Noble Energy Mediterranean by CSA Ocean Sciences Inc. 220 pp. Bernhard, J.M. and Sen Gupta, B. 1999. Foraminifera of oxygen-depleted environments, p. 200216. In Sen Gupta, B. (ed.) Modern Foraminifera. Kluwer Academic Publishers, Dordrecht, The Netherlands. Bett, B.J., Vanreusel, A., Vincx, M., Soltwedel, T., Pfannkuche, O., Lambshead, P.J.D., Gooday, A.J., Ferrero, T., Dinet, A. 1994. Sampler bias in the quantitative study of deep-sea meiobenthos. Mar. Ecol. Prog. Ser. 104(1-2) 197-203. Bett, B.J. 2000. An introduction to the benthic ecology of the Faroe-Shetland Channel (SEA4). 84 pp. CEAA. 2010. Strategic Environmental Assessment. The Cabinet Directive on the Environmental Assessment of policy, plan and program proposals-Canada. Guidelines of implementing the cabinet directive. Canadian Environmental Assessment Agency. 18 pp. Clarke, K.R., Gorley, R.N., 2006. PRIMER v6: User Manual/Tutorial. PRIMER-E, Plymouth. Coleman, D.F., and R.D. Ballard. 2001. A highly concentrated region of cold hydrocarbon seeps in the southeastern Mediterranean Sea. Geo-Marine Letters 21: 162–167. Coleman, D.F., J.A. Austin Jr., Z. Ben-Avraham, and R.D. Ballard. 2011.Exploring the continental margin of Israel: “Telepresence” at work. Eos,Transactions American Geophysical Union 92(10), 81, http://dx.doi.org/10.1029/2011EO100002. Coleman, D.F., Austin J.A. Jr., Ben-Avraham, Z., Makovsky, Y. Tchernov D. 2012. Seafloor pockmarks, deep water corals, and cold seeps along the continental margin of Israel. Oceanography 25 (1), Suppl. 39-41. Crise, A., et al. 2015. A MSFD complementary approach for the assessment of pressures, knowledge and data gaps in Southern European Seas: The PERSEUS experience. Mar. Pollut. Bull., http://dx.doi.org/10.1016/j.marpolbul.2015.03.024 Danovaro, R., Carugati, L., Corinaldesi, C., Gambi, C., Guilini, K., Pusceddu A., Vanreusel, A. 2013. Multiple spatial scale analyses provide new clues on patterns and drivers of deepsea nematode diversity. Deep-Sea Res. Part II-Topical Stud. Oceanog. 92(SI) 97-106. Davies, C.E., Moss, D., Hill, M.O. 2004. EUNIS habitat classification. Report to the European Environment Agency, European Topic Centre on Nature Protection And Biodiversity. 310 pp. DIRECTIVE 2001/42/EC of the European parliament and of the council of 27 June 2001 - on the assessment of the effects of certain plans and programmes on the environment. DIRECTIVE 2008/56/EC of the European parliament and of the council of 17 June 2008 establishing a framework for community action in the field of marine environmental policy (Marine Strategy Framework Directive). Esplá, R.A.A., Pérez, C.V. 2004. Final Report (Activity MP4): Marine Biodiversity Study of the Rosh Haniqra-Akhziv Nature Reserves (Israel) to the Establishment of a Management Plan. In: Regional Project for the Development of Marine and Coastal Protected Areas in the Mediterranean Region (MedMPA). 126 pp 99 Ezra, O., Makovsky, Y., Ben Avraham, Z., Austin, J., Coleman, D., Tchernov, D., Tezcan, D., Spiro, B., Hübscher, C., Project Nautilus participants. 2013. Rock formations and fluid flow along the northern slope of the Palmahim Disturbance. Meeting poster. Gage, J.D. 2004. Diversity in deep-sea benthic macrofauna: the importance of local ecology, the larger scale, history and the Antarctic. Deep-Sea Res. Part II-Top. Stud. Oceanogr. 51 16891708. Galil, B.S. and H. Zibrowius. 1998. First benthos samples from Eratosthenes seamount, Eastern Mediterranean. Senckenbergiana maritima 28:111-121. Gilat E 1964. The macrobenthonic invertebrate communities on the Mediterranean continental shelf of Israel. Bull. Insl. oceanogr. Monaco 62 (1290) 46 pp. Hall J.K., Lippman, S., Gardosh, M., Tibor, G., Sade, A.R., Sade, H., Golan, A., Amit, G., GurArie, L., and Nissim, I., 2015. A new bathymetric map for the Israeli EEZ: Preliminary results. report of the Ministry of National Infrastructures, Energy and Water Resources, NFT_239_2015: 11 pp. Hyams-Kaphzan, O., Almogi-Labin, A., Sivan, D., Benjamini, C. 2008. Benthic foraminifera assemblage change along the southeastern Mediterranean inner shelf due to fall-off of Nilederived siliciclastics. N. Jb. Geol. Paläont. Abh 248 315–344 Stuttgart. Herut, B., Silberman, J., Kress, N., Tibor, G., Galil, B., Rinkevich, B., Gertman, I., Biton, E., Tom, M., Lubinevski, H., Rahav, E., Shefer, E., Almogi-Labin, A., Har-Lavan, Y., Crouvi, O., Hyams-Kaphzan, O. 2014. Environmental background survey in the Israeli Mediterranean EEZ, aspects related to gas and oil exploration and production activities - final report. IOLR report H61/2014. GSI report GSI/34/2014, 300 pp. Herut, B., Shefer, E., Gordon, N., Galil, B., Lubinevsky, H., Tibor, G., Tom, M., Rilov, G., Silverman, J., Rinkevich, B., 2014b. The National Monitoring Program of Israel's Mediterranean coastal waters – Scientific Report for 2012, IOLR Report H62/2013 228 pp. Kelly, C.J., Fawcett, D., Azov, Y. 2013a. Tamar SW Environmental Monitoring Program PreDrilling Survey Report. Prepared by CSA Ocean Sciences Inc. for Noble Energy Mediterranean Ltd. 510 pp. Kelly, C.J., 2013. Mari-B/Tamar Production Platforms Environmental Monitoring Program Offshore Israel March 2013 Platform Survey. Prepared by CSA Ocean Sciences Inc. for Noble Energy Mediterranean Ltd. 190 pp. Kelly CJ Fawcett D Azov Y 2013b. Tamar SW Environmental Monitoring Program Pre-Drilling Survey Report. Prepared for: Noble Energy Mediterranean Ltd by CSA Ocean Sciences Inc. 510 pp. Lipkin, Y., safriel, U. 1971. Intertidal zonation on rocky shores at Mikhmoret (Mediterranean, Israel). J. Ecol 59: 1-30. Mazor, T., Levin, N., Possingham, H.P., Levy, Y., Rocchini, D., Richardson, A.J., Kark, S. 2013. Can satellite-based night lights be used for conservation? The case of nesting sea turtles in the Mediterranean. Biol. Conserv. 159 63–72. 100 McClain, C.R., Nekola, J.C., Kuhnz, L., Barry, J.P. 2011. Local-scale faunal turnover on the deep Pacific seafloor. Mar. Ecol. Prog. Ser. 422: 193–200. Morigi, C. 2009. Benthic environmental changes in the Eastern Mediterranean Sea during sapropel S5 deposition. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 273: 258-271. Mulcahy, R. 2013. Karish-1 Environmental Monitoring Program, Pre-Drilling Survey Report. Prepared by CSA Ocean Sciences Inc. for Noble Energy Mediterranean Ltd. 386 pp. OECD 2006. DAC guidelines and reference series - applying strategic environmental ssessment. Good practice guidance for development co-operation. 164 pp. Pettersen, E.D. 2012. The Norwegian integrated marine management plans. Case in point: The North Sea and Skagerrak. 21 pp. Rilov G 2013. Nitsanim-reef macrobenthos baseline survey. IOLR report H4/2013 14 pp. Ritt, B., Pierre, C., Gauthier, O., Wenzhöfer, F., Boetius, A., Sarrazin, J. 2011. Diversity and distribution of cold-seep fauna associated with different geological and environmental settings at mud volcanoes and pockmarks of the Nile Deep-Sea Fan. Mar. Biol. 158:1187–1210. Rubin‑Blum, M. Tsadok, R., Shemesh, E., Goodman‑Tchernov, B.N., Austin J.A. Jr., Coleman, D.F., Ben‑Avraham, Z., Gruber, D.F., Tchernov, D. 2014a. Distribution of the Lamellibrachia spp. (Siboglinidae, Annelida) and their trophosome endosymbiont phylotypes in the Mediterranean Sea. DOI 10.1007/s00227-014-2413-y. Rubin-Blum, M., Antler, G., Tsadok, R., Shemesh, E., Austin, J.A., Jr, Coleman, D.F., Goodman ‑Tchernov, B.N., Ben‑Avraham, Z., Tchernov, D. 2014b. First evidence for the presence of iron oxidizing Zetaproteobacteria at the levantine continental margins. PLoS ONE 9(3): e91456. doi:10.1371/journal.pone.0091456. Sade, R. 2006. Morphology and Acoustic Backscatter of the Northern Israel Continental Margin based on High Resolution Multibeam Sonar. MSc. hesis submitted to the University of Tel-Aviv. 101pp. Stokes, K.L., Broderick, A.C., Canbolat, A.F., Candan, O., Fuller, W.J., Glen, F., Levy Y., Rees, A.F., Rilov, G., Snape, R.T., Stott, I., Tchernov D., Godley B.J. 2015. Migratory corridors and foraging hotspots: critical habitats identified for Mediterranean green turtles. Diversity Distrib. 1-10. The Scottish Government 2008. Sustainable seas for all - a consultation on Scotland’s first marine bill. 103 pp. The UK Offshore Energy Strategic Environmental Assessment. 2011. 1) OESEA2 Environmental Report. 110 pp. 2) OESEA2 Appendix 3 Environmental baseline. 201 pp. 3) OESEA2 Appendices 1, 2, 4, and 5. 68 pp. Tom M Rinkevich B 2012. Examining the Environmental Impact of Shallow Water Dredging of Sand within the Scope of Execution of National Master Plan 13/B/1/1 Soft bottom fauna of Haifa Bay – final report IOLR report H41/2012. 34 pp. Ungemach-Bensaid, S. Geoffrey, J. Guerin- Guillaud C., Poulenard, D. 2014. Strategic Environmental Assessment. Programme co-financed by the European Regional Development Fund. 70 pp. 101 צדוק ,ר ,.ברנע ,א .2011 .תאור תשתית הקרקע לפי תוואי השטח .בתוך :תכנית מתאר ארצית חלקית מפורטת – הקמת מצוף ) (BUOYותשתיות נחוצות לקליטת גז טבעי מאניה מגזזת -מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי תמ"א /37א – 2/6/מסמך סביבתי .41-67 צדוק ,ר ,.ברנע ,א 2013 .סיכום סקר ביולוגי לגילוי ומיפוי רכסי כורכר תת-ימיים בעומקים 95-125מ' במסגרת תמ"א 37ח' למתקני טיפול בגז טבעי מתגליות 23 .עמודים נספח – מילון מונחים אזור הכרית ) – (Intertidal zoneקרקעית הים שנמצאת מעל פני הים בשפל ומתחתיו בגאות. אנליזת אישכול ) – (Cluster Analysisמאסף של שיטות מתמטיות לבחינת דמיון בין קבוצות נתונים. התוצאה מוצגת בעזרת עץ המבטא דמיון הולך ופוחת בין קבוצות הנתונים .בדוח זה הנתונים הם רשימת מינים בדגימה או רשימת דגימות בהם מופיע מין מסוים .מבוצע ע"י תכנת ( Primerראה הגדרה למטה). אנליזת התווספות מינים ) – (Species Accumulation Analysisמאסף של שיטות מתמטיות לבחינת עליית מספר המינים בסביבת חיים עם עליית השטח או הנפח הנדגם .מבוצע ע"י תכנת ( Primerראה הגדרה למטה). בית גידול –גבולות גאוגרפיים של סביבה טבעית המאופינת ע"י מאסף תנאי סביבה ו/או הרכב חברת חי אחיד. בתיאל ) – (Bathyal Zoneקרקעית הים בתחום העומקים 1000-4000מטר .גובלת במדרון היבשת (ראה הגדרה למטה) בצידה הרדוד . טקסון – שם של קבוצת מינים ברמות היררכיה שונות המאגדות ממין אחד למאסף מינים הולך וגדל :מין, סוג ,משפחה ,סדרה ,מחלקה ועוד .בדוח נעשה שימוש במונח זה בגלל שלא תמיד ניתן היה להגדיר פרט לרמת המין (ראה הגדרה למטה). מדף היבשת ) – (Continental Shelfקרקעית הים בתחום העומקים 100 - 0מטר .גובלת בצד אחד באזור הכרית ובצד השני במדרון היבשת .למעשה המשכה של היבשה בתוך הים. מדרון היבשת ) – (Continental Slopeקרקעית הים הגובלת בצד היבשה במדף היבשת ובצד הים בבתיאל. גבול המדרון עם המדף נמצא בנקודה שבה עולה שיפוע הקרקעית בחדות ומסתיים בצד הבתיאל כאשר יורד שיפוע הקרקעית בחדות. מים ריבוניים ) –(Territorial Watersשטח ים השייך למדינת ישראל וחלים עליו כל חוקיה .שניים עשר מייל ימי מקו החוף. מים כלכליים ) – (Exclusive Economic Zone, EEZשטח ים שבו יש למדינת ישראל זכויות בלעדיות לניצול כלכלי אך לא חלים עליו חוקי מדינת ישראל. מין – מונח ביולוגי .יחידת החי הבסיסית .שם מין מורכב משתי מילים שם הסוג ושם המין. מערכת מידע גאוגרפית (ממ"ג) ) – (Geographic Information System; GISתוכנה המציגה בו זמנית שכבות של מידע מסוגים שונים בפריסה גאוגרפית .שכבות הממ"ג המשרתות דוח זה נקראות ממ"ג-ית"י (ים תיכון ישראל). 102 מפת החזרי פיזור ) – (Backscatter Mapמפת עוצמת החזרי קול של סונר רב אלומות .עוצמת ההחזר נמצאת בקורלציה לסוג הקרקעית. מפת הצללה ) – (Hillside Mapמפת עומקים המספקת תמונה תלת ממדית של הקרקעית. מפת שיפועים – מפה המציגה פריסה גאוגרפית של שיפועי הקרקעית. פגיעות אקולוגית ( - )Ecological Vulnerabilityמדד המבטא את רמת הרגישות של בית גידול להתערבות האדם ו/או את ערכו של בית הגידול לאדם ונגזר מכך את רמתה הרצויה של התערבות זו .יודגש ,מדד הפגיעות האקולוגית קשור לסוג ההתערבות האנושית .בית גידול הפגיע לסוג אחד של התערבות עשוי להיות עמיד להתערבות מסוג אחר. איפיון של רמת הפגיעות האקולוגית -בגלל מורכבותה של הפגיעות האקולוגית ,איפיונה הוא מורכב ודוח זה השתמש באיפיון מילולי מפורט ותאורים גרפיים בעיקר בעזרת מפות ייעודיות כדי לספק איפיון מלא, שיאפשר התוויה מושכלת של מדיניות סביבתית. פעילות הנדסית בהקשר להפקה וחיפוש של נפט וגז טבעי -הערכת הפגיעות האקולוגית בדוח זה מתייחסת להתערבות אדם הנדסית בסביבה הימית כולל חפירה ,קידוח ,הנחת צנרת ,הקמת מבנים ימיים ותוצאות של פעולות אלו כהגברת עכירות וסדימנטציה מוגברת. תכנת – Primerתכנה לעיבוד נתונים אקולוגיים .מבצעת בין השאר אנליזת אישכול ואנליזת התווספות מינים שנעשה בהם שימוש בדוח זה. 103
© Copyright 2024