‫גאומורפולגיה של שולי היבשת הים‪-‬‬ ‫תיכוניים של ישראל‬ ‫רוני שדה – אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מבוא‬ ‫שולי היבשת של דרום‪-‬מזרח הים התיכון (הלבנט) כוללים את מדף היבשת (‪ ,)shelf‬המדרון‬ ‫(‪ )slope‬והמישורים העמוקים (‪ .)abyssal plain‬עיצובם המורפולוגי המגוון הושפע משני‬ ‫תהליכים הפועלים במקביל על המרחב‪ :‬תהליכים פנימיים‪ ,‬שמקורם בתת‪-‬הקרקע (תנועות‬ ‫לוחות טקטוניים‪ ,‬רעידות אדמה או מעוותים של שכבות בסיס) הגורמים לקימוט‪ ,‬לסידוק‬ ‫ולשבירה; תהליכים חיצוניים‪ ,‬בעיקר ארוזיה וסדימנטציה לסוגיה‪ .‬בעוד התהליכים הפנימיים‬ ‫אחראים ליצירת טופוגרפיה דינמית ואי‪-‬רגולרית‪ ,‬התהליכים החיצוניים פועלים לרוב באופן‬ ‫שממתן ומחליק את הביטויים הנופיים מעל ומתחת לפני המים‪.‬‬ ‫אגן הלבנט וישראל נמצאים באזור מפגש של שלושה לוחות טקטוניים – הלוח האירו‪-‬‬ ‫אסיאתי‪ ,‬לוח ערב והלוח האפריקאי (תת‪-‬לוח סיני)‪ .‬הקשת הקפריסאית‪ ,‬טרנספורם ים‬ ‫המלח‪ ,‬חלקו המרכזי של השבר הסורי אפריקאי ובקע סואץ מהווים מוקדים לפעילות‬ ‫טקטונית נמשכת‪ ,‬המאופיינת ברעידות אדמה רבות‪ .‬בו‪-‬בזמן‪ ,‬הסמיכות למוצא הנילוס גורמת‬ ‫לזמינות של נפחים גדולים של סדימנטים המוסעים מדרום לצפון‪ ,‬בעיקר בהשפעת זרמי‬ ‫החוף (‪ ,)Longshore‬ותורמים בכך לבניית שולי היבשת במרחב‪.‬‬ ‫מישורי החוף של צפון סיני וישראל וחלקים ממדף היבשת המצוי מתחת לים‪ ,‬הם בעלי‬ ‫מורפולוגיה מנושבת (‪ .)eolian morphology‬הם מכוסים בחוליות (‪ )dunes‬שהתייצבו‬ ‫מעזה וצפונה‪ ,‬התאבנו‪ ,‬ויצרו רכסים של סלעי כורכר מקבילים לחוף‪ ,‬וביניהם מרזבות‬ ‫המרכזות אליהן חומרי בליה וסחף‪.‬‬ ‫הים העמוק משמש אגן שקיעה לחומרי בליה דקי‪-‬גרגיר‪ ,‬וניכרים בו ערוצים‪ ,‬מניפות‬ ‫וטופוגרפיה אי‪-‬רגולרית שחלקה מעוצבת ממעוותים של שכבת המלח העבה (מסיני –‬ ‫‪ )Messinian‬כתוצאה מהלחץ המופעל עליה‪.‬‬ ‫חלק מהתהליכים הביאו ליצירת כיסי גז ממקור ביוגני‪ ,‬הלכודים כיום בשכבות הסדימנטים‪.‬‬ ‫הגז מפעפע בחלקו אל פני השטח‪ ,‬ויוצר גם הוא שרשרת תופעות התורמות לעיצוב פני‬ ‫הקרקעית‪.‬‬ ‫התבליט הייחודי לכל סביבה משקף היסטוריה מבנית שונה‪ :‬קצבים גבוהים יחסית של‬ ‫התרוממות יבשתית ושקיעה של אזורים תת‪-‬ימיים בצפון לעומת קצבים נמוכים של תנועות‬ ‫‪1‬‬ ‫אנכיות בדרום‪ .‬על בסיס שונות זו ואופי הביטוי המרחבי‪ ,‬שולי היבשת הישראליים נחלקים‬ ‫לשני אזורי על – דרומי וצפוני (איור ‪.)1‬‬ ‫איור ‪ :1‬שולי היבשת הים‪-‬תיכוניים של ישראל – מפת תבליט המציגה את המרחב התת‪-‬ימי על מגוון‬ ‫תופעותיו הגאומורפולוגיות‪ .‬על בסיס השונות ואופי הביטוי מקובל לחלקם לשני אזורים – דרומי‬ ‫וצפוני‪ .‬מבנה הכרמל ושלוחתו הטבועה (חוטם הכרמל) הם קו גבול פיזיוגרפי‪.‬‬ ‫האזור הדרומי‬ ‫האזור הדרומי כולל את השוליים של צפון סיני‪ ,‬דרום הארץ ומרכזה עד לראש כרמל‪ .‬קו‬ ‫החוף הוא קשתי‪ ,‬חולי וחלק ברובו‪ ,‬ואורכו הכולל‪ ,‬מסבחת ברדאוויל ועד לראש כרמל‪ ,‬הוא‬ ‫‪ 264‬ק"מ‪ .‬במחוז זה ניכרות בעיקר השפעות של תהליכי הסעה והשקעה של חומר סדימנטרי‬ ‫המגיע מדלתת הנילוס (התא הליטורלי)‪ .‬המנגנון העיקרי להסעת הסדימנטים לאורך‬ ‫השוליים הוא זרמי החוף האורכיים (‪ .)Longshore currents‬הם מונעים ממפגש בין גלים‬ ‫המגיעים מכיוון מערב ודרום‪-‬מערב וקו החוף‪ ,‬ויוצרים וקטור תנועה צפוני‪-‬צפוני מזרחי לאורך‬ ‫חופי דרום הארץ ומרכזה עד להמשכו הטבוע של מבנה הכרמל המהווה חסם פיזי‪ .‬כמויות‬ ‫הסדימנטים וגודלי הגרגיר הולכים וקטנים עם מסלולי הנדידה‪ .‬מחקרים הראו כי בממוצע רב‪-‬‬ ‫שנתי ההצטמצמות המדוברת היא ממאות אלפי מ"ק (מטר קוב) בדרום ועד עשרות אלפי‬ ‫מ"ק באזור חוף הכרמל (איור ‪.)2‬‬ ‫המדף והמדרון רחבים בחלקם הדרומי‪ ,‬כ‪ 50-‬ק"מ מערבית לאשקלון‪ ,‬והולכים וצרים עם‬ ‫העלייה צפונה עד לכ‪ 20-‬ק"מ באזור חוף הכרמל‪ .‬הקרקעית שטוחה ברובה עם ערכי שיפוע‬ ‫נמוכים של עד ‪ 0.6‬מעלות בממוצע מקו החוף ועד לעומק מים של ‪ 125‬מ'‪ ,‬ומשם בשיפועים‬ ‫של עד ‪ 2‬מעלות בממוצע במדרון עם ההשתפלות לכיוון המישורים העמוקים (איור ‪.)3‬‬ ‫הבתימטריה מתונה ומעוגלת בקווים המקבילים לחוף‪ .‬בחלקו המערבי של המדף ניכרות שתי‬ ‫‪2‬‬ ‫רצועות עם טופוגרפיה גלית בין קווי העומק ‪ 120–80‬מ' ו‪ 330–180-‬מ'‪ ,‬והן בעלות משרע‬ ‫של ‪ 2–1‬מ' בין אשקלון לחדרה (איור ‪ .)4‬הראשונה מתאפיינת לאורכה בריכוזי סלעי כורכר‬ ‫חשופים‪ ,‬בעלי תצורה מעגלית בקוטר ממוצע של ‪ 50‬מ'‪ .‬הם יושבים במרכזו של מכתש‬ ‫מקומי‪ ,‬וגבוהים עד כ‪ 10-‬מ' מסביבתם‪ ,‬כשהם חודרים את המעטה הסדימנטרי העבה‪.‬‬ ‫במספר אזורים זוהתה צפיפות חריגה של שיאי כורכר‪ ,‬כמו מערבית לאשדוד‪ ,‬להרצליה‬ ‫ולחדרה‪.‬‬ ‫שתי גלישות קרקע רחבות ממדים ("הפרעות" ‪ )disturbances‬ניכרות בגבול מדף היבשת‪.‬‬ ‫האחת באזור פלמחים (כ‪ 1,000-‬קמ"ר) (איור ‪ ,)5‬והשנייה באזור דור (כ‪ 600-‬קמ"ר)‪,‬‬ ‫המתחתרות מקו עומק ‪ 180‬מ' מערבה‪ .‬נוסף להן קיימים ביטויים לגלישות (‪ )slumps‬ואזורי‬ ‫חולשה נוספים‪ ,‬המכסים שטחים שבין מטרים ספורים ועד עשרות ק"מ‪ ,‬בעיקר באזורי‬ ‫המעבר שבין סף המדף למדרון (‪.)shelf break‬‬ ‫איור ‪ :2‬ממזרח הים התיכון – מפת תבליט המציגה את המרחב הלבנטיני‪ ,‬את צירי התנועה‬ ‫הטקטוניים המרכזיים (הקשת הקפריסאית‪ ,‬טרנספורם ים המלח‪ ,‬העתק הכרמל‪ ,‬גרבן הקישון‪,‬‬ ‫ו העתק אור עקיבא המסיט את בסיס הפליוקן וקו הפולוסיום בשולי מדף היבשת) וכן את מנגנון הסעת‬ ‫הסדימנטים האחראי לבניית שולי היבשת‪ .‬התמעטות הסדימנטים ניכרת ככל שעולים צפונה לאורך קו‬ ‫החוף (מפת תבליט – ‪)Hall, 2003‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איור ‪ :3‬אזור דרומי – חתך בתימטרי מייצג לרוחב שולי היבשת הדרומיים – אזור יפו‪.‬‬ ‫שיפועים של עד ‪ 0.6‬מעלות בממוצע לרוחב המדף עד עומק של ‪ 125‬מ' ומשם שיפועים של עד ‪2‬‬ ‫מעלות בממוצע עם השתפלות המדרון לכיוון המישורים העמוקים‪ .‬סלעי כורכר חודרים את המעטה‬ ‫הסדימנטרי ברצועת העומקים ‪ 80‬עד ‪ 120‬מ' המצויה עד ‪ 15‬ק"מ מקו החוף‪.‬‬ ‫איור ‪ : 4‬שולי היבשת בדרום הארץ – אזור דרומי – מבט תלת‪-‬ממדי ממערב למזרח של שולי המדף‬ ‫ותחילת המדרון‪ .‬תא שטח נבחר של ‪ 20X20‬ק"מ (הגזמה אנכית מתונה ותאורה מלאכותית מכיוון‬ ‫צפון‪-‬מערב) המציג מגוון תופעות נופיות תת‪-‬ימיות‪ .‬קווי העומק (בצהוב) של ‪ 330‬ו‪ 180-‬מ' בקדמת‬ ‫התמונה תוחמים רצועה אורכית של קרקעית אי‪-‬רגולרית‪ .‬קו העומק של ‪ 120‬מ'‪ ,‬השלישי והרחוק‬ ‫מהצופה‪ ,‬מציין תחום של רצועה אי‪-‬רגולרית נוספת המאופיינת במקבצי סלעי כורכר‪ .‬בחלק השמאלי‬ ‫ניתן להבחין בהסטה אנכית של הפרעת פלמחים (‪ 50–30‬מ') ובגלישות קרקע‪ ,‬שראשן מתחתר‬ ‫בעומק של ‪ 390‬מ'‪ .‬הן מכסות שטחים של ‪ 7‬קמ"ר כל אחת‪ ,‬עם שיפועים מרביים של עד ‪ 14‬מעלות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫איור ‪ :5‬הפרעת פלמחים – קצה המדרון – גלישות משנה ושיפועים תלולים של שכבת הכיסוי‬ ‫הסדימנטרי בעומקים של ‪ 500‬מ'‪ ,‬כפי שנצפו ותועדו על ידי רובוט תת‪-‬ימי (ולדמן‪.)2011 ,‬‬ ‫האזור הצפוני‬ ‫האזור הצפוני‪ ,‬מחוטם הכרמל וצפונה‪ ,‬כולל את את צפון ישראל ולבנון‪ .‬באזור ראש כרמל‬ ‫מסתיים קו החוף החלק ומתחדש שוב לאורך חופי מפרץ חיפה (‪ 20‬ק"מ)‪ .‬באזור הגליל‬ ‫המערבי‪ ,‬בין עכו לראש הנקרה (‪ 20‬ק"מ)‪ ,‬החוף שוב חלק וחולי פרט למספר אזורים סלעיים‪.‬‬ ‫המדף צר ומחולק למקטעים‪ .‬הוא נטוי במתינות יחסית‪ ,‬עד ‪ 0.6‬מעלות מקו החוף ועד לעומק‬ ‫מים של ‪ 125‬מ'‪ ,‬מתרחב באזור מפרץ חיפה‪ ,‬והולך ונעשה צר עד כדי ‪ 3‬ק"מ באזור אכזיב‪.‬‬ ‫המדרון משופע ותלול משמעותית עד ‪ 8.5‬מעלות בממוצע (איור ‪ .)6‬באזור זה ניכרות בעיקר‬ ‫‪5‬‬ ‫השפעה של תהליכים טקטוניים ומערכת של העתקים פעילים‪ .‬במפרץ חיפה זוהו מספר‬ ‫תופעות‪ ,‬ובהן רצועות אורכיות רחבות של סלעי כורכר‪ ,‬רכסים סלעיים (בוסתן הגליל)‪,‬‬ ‫מדרגות גידוד והפרעות מורפולוגיות (‪( )brittle sheet‬איור ‪ .)7‬אזור צפוני זה מחורץ בקניונים‬ ‫תת‪-‬ימיים רבים‪ ,‬והבולט שבהם הוא קניון אכזיב הנמשך צפון‪-‬מערבה (‪ )W330N‬לתחום‬ ‫מימי החופין של לבנון‪.‬‬ ‫איור ‪ :6‬אזור צפוני – חתך בתימטרי מייצג לרוחב שולי היבשת הדרומיים – אזור עכו‪.‬‬ ‫שיפועים של עד ‪ 0.6‬מעלות בממוצע לרוחב המדף עד עומק של ‪ 125‬מ'‪ ,‬ומשם שיפועים של ‪8.5‬‬ ‫מעלות בממוצע עקב השתפלות תלולה של המדרון החתור בקניונים ימיים‪ ,‬לכיוון המישורים‬ ‫העמוקים‪ .‬התחתרות הקניונים בקצה המדף מזוהה לאורך רצועות קווי העומק ‪ 120‬ו‪ 180-‬מ' המצויים‬ ‫בין ‪ 3.6‬ק"מ (קניון אכזיב) ועד ‪ 15‬ק"מ מקו החוף‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איור ‪ :7‬אזור צפוני – חוטם הכרמל ומדרגות הגידור הרחבות ושוליו המערביים של מפרץ חיפה עם‬ ‫ההפרעה (‪ ,)brittle sheet‬המכסה שטח באורך של ‪ 4.9‬ק"מ וברוחב של ‪ 2.7‬ק"מ ובעומקים שבין ‪30‬‬ ‫ל‪ 39-‬מ'‪.‬‬ ‫נוסף על כך ‪ ,‬אותרו ביטויים מורפולוגיים שניתן לשייכם לשפיעת גז ביוגני המפעפע משכבות‬ ‫הסדימנטים‪ .‬תצורת "דסקיות" בקטרים של ‪ 50‬עד ‪ 425‬מ' בין העומקים ‪ 30‬ועד ‪ 350‬מ' נצפו‬ ‫בפיזור מרחבי לכיוון צפון‪-‬מערב‪ ,‬המשכו המשוער של שבר יגור–כרמל‪ ,‬מחזקת את עובדת‬ ‫היותו של המרחב פעיל (איור ‪.)8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫איור ‪ :8‬אזור צפוני – מפרץ חיפה – למעלה ממאה אובייקטים מעגליים שנצפו בגזרה היוצאת מראש‬ ‫כרמל לכיוון צפון‪-‬מערב בקטרים שבין ‪ 50‬ל‪ 425-‬מ'‪ ,‬מעלים אפשרות לפעפוע של גז ביוגני המשוחרר‬ ‫מתוך שכבות הסדימנטים כתוצאה מתזוזות טקטוניות‪ .‬פיזורם המרחבי מתיישב עם כיוונו הכללי של‬ ‫שבר יגור–כרמל‪.‬‬ ‫מבנה הכרמל והמשכו התת‪-‬ימי‬ ‫האלמנט המורפולוגי המשמעותי ביותר לאורך שולי היבשת הוא מבנה הכרמל הכולל את הר‬ ‫הכרמל והמשכו הטבוע – חוטם הכרמל (‪ .)Carmel nose‬המבנה הנמשך צפון‪-‬מערבה‬ ‫מהרי שומרון ועד ‪ 11.2‬ק"מ מקו החוף באזור שקמונה הוא ביטוי טקטוני בולט‪ ,‬המסמן את‬ ‫תוואי ההעתק המפריד בין עמקי יזרעאל וזבולון לבין ההר (העתק יגור‪-‬כרמל) וניכרות בו‬ ‫שלוש מדרגות גידוד רחבות‪ .‬המבנה הוא חיץ פיזיוגרפי בין שני האזורים התת‪-‬ימיים‪ ,‬ומסמן‬ ‫מעבר לאזור פעיל טקטונית עם שלל תופעות נופיות מרחביות (איור ‪.)9‬‬ ‫קו החוף‪ ,‬שנוטה בכיוון ‪ N010E‬מעלות דרומית לכרמל‪ ,‬מוסט כ‪ 15-‬ק"מ מזרחה ונוטה צפון‪-‬‬ ‫צפון‪-‬מערב עם המעבר צפונה ממנו‪ ,‬עד לראש הנקרה‪.‬‬ ‫קניונים תת‪-‬ימיים‬ ‫האזור הצפוני מאופיין במדף יבשתי צר יחסית לדרום (למעט הרחבה באזור מפרץ חיפה)‬ ‫ובקניונים תת‪-‬ימיים רבים החתורים בשוליו לאורך ‪ 43‬ק"מ (איור ‪ .)9‬התחתרותם מופיעה בין‬ ‫קווי העומק ‪ 120‬ועד ‪ 180‬מ'‪ ,‬והם נמשכים עד לעומק של ‪ 750‬מ' למפגש עם המישורים‬ ‫העמוקים‪ .‬אורכם נע בממוצע בין ‪ 4‬ל‪ 5-‬ק"מ עם אוריינטציה משתנה מצפון‪-‬מערב ולמערב‬ ‫עם ההתקדמות דרומה‪ .‬מספר מנגנונים ליצירתם הוצעו לאורך השנים‪ ,‬ובהם היותם עדות‬ ‫למערכות ניקוז קדומות‪ .‬כיום מקובלת ההנחה כי זרמי שטף (‪ )turbidity currents‬הם‬ ‫ההסבר לתופעה הדומיננטית לכל אורכן של שולי היבשת הצפוניים של ישראל‪ .‬הקניון הבולט‬ ‫ביותר הוא קניון אכזיב‪ ,‬שרוחבו עד ‪ 6‬ק"מ‪ ,‬ועומקו בתחום ישראל מגיע עד ‪ 750‬מ' במרחק‬ ‫של ‪ 9.5‬ק"מ מהחוף‪ .‬קניון זה חותר צפון מערבה בכיוון ‪ W330N‬מעלות‪ ,‬וממשיך לכיוון שטח‬ ‫המים הטריטוריאליים של לבנון‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫איור ‪ :9‬אזור צפוני – מבנה הכרמל והקניונים התת‪-‬ימיים המתחתרים בשולי מדף היבשת‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בחוטם הכרמל‪ ,‬שהוא חסם פיזי צפוני לתא הסדימנטרי הליטורלי‪ ,‬ומפריד בין המחוז‬ ‫הדרומי לצפוני‪.‬‬ ‫סלעי הכורכר‬ ‫קבוצת האלמנטים הבולטת ביותר על מישורי החוף ומדף היבשת הם סלעי הכורכר‬ ‫(‪ )carbonated cemented quartz sandstone‬המשתרעים מאזור מצרים (סבחת ברדוויל‬ ‫בצפון סיני) ועד ראש הנקרה‪ .‬סלעי משקע אלה נוצרו כתוצאה מהתאבנות חוליות‪ ,‬והם‬ ‫מכוסים בחלקם בסדימנטים לא מלוכדים (טין וחרסית) שמקורם במוצא הנילוס‪ .‬תפוצתם‬ ‫לאורך מישורי החוף ושולי היבשת הישראליים יוצרת אלומה קשתית שמוצרת כלפי צפון‪,‬‬ ‫מקבילה לקו החוף והופעתה דומיננטית ומגוונת – רכסים אורכיים‪ ,‬מקבצים בפיזור נרחב של‬ ‫מספר קמ"ר או גושים בודדים כתלות בעומק המים‪ .‬במספר מקומות נחשפים רכסי הכורכר‬ ‫על פני המים ויוצרים שרטונות או שרשרות איים כמו באכזיב וראש הנקרה‪ .‬ביטויים אלה‬ ‫מעידים על קווי חוף קדומים מתקופת הפלייסטוקן‪ ,‬שנדדו בהתאמה לשינויי מפלס מי הים‬ ‫בתקופות קרחוניות ובין‪-‬קרחוניות‪.‬‬ ‫המורפולוגיה של הכורכר החשוף היא סלעית ואי‪-‬רגולרית ופיזורה המרחבי מתקיים בשלוש‬ ‫רצועות עומקים – רדודה‪ ,‬בינונית ועמוקה (איור ‪ .)10‬כל קבוצה מציגה שונות גאומורפית‬ ‫הנובעת בעיקר ממידת חשיפתה לתהליכים של ארוזיה על ציר הזמן‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הרצועה הרדודה – הרצועה הקרובה ביותר לקו החוף‪ .‬מופיעה לסירוגין עד עומק ‪15‬‬ ‫מ' ובמרחקים של עד ‪ 1.5–1‬ק"מ‪ ,‬והיא הרציפה ביותר מבין רכסי מדף היבשת מחופי צפון‬ ‫סיני ועד חוף הכרמל‪.‬‬ ‫הרצועה המרכזית – נמצאת לרוב בעומקים שבין ‪ 20‬ל‪ 50-‬מ'‪ ,‬במרחקים שבין ‪ 2.5‬ועד ‪5‬‬ ‫ק"מ מהחוף‪ .‬היא מאופיינת במקבצים המכסים שטחים שבין מאות מטרים למספר‬ ‫קילומטרים‪ .‬באזור שמצפון לעתלית משתנה האופי המרחבי‪ ,‬והסלעים מתכנסים לרצועות‬ ‫אורכיות רציפות (למעט מפערים בודדים ברוחב של ‪ 100–30‬מ') עם העלייה צפונה‪.‬‬ ‫הרצועה העמוקה – מאפיינת עומקים שבין ‪ 80‬ל‪ 120-‬מ'‪ ,‬ומופיעה כ״איים״ מבודדים‬ ‫הבולטים מתוך מכתש בתימטרי עגול או אליפטי‪ .‬ברצועה זו‪ ,‬המצויה בקצה המדף (איור‬ ‫‪ ,)11‬ערכי השיפוע עולים עם ההשתפלות מערבה ליצירת טופוגרפיה גלית אסימטרית‪ ,‬והיא‬ ‫נתונה לגלישות קרקע ולפעילות זרמים מעצבת המביאות לחשיפתה‪.‬‬ ‫לאחרונה אותרו וזוהו חזותית באמצעות רובוט תת‪-‬מימי מקבצים בודדים של סלעי כורכר‬ ‫לאורך קו עומק ‪ 140‬מ'‪.‬‬ ‫איור ‪ :10‬סלעי כורכר לאורך שולי היבשת (המדף והמדרון) – מגוון מורפולוגי‪.‬‬ ‫שלושה מאפיינים (‪ )characteristics‬מורפולוגיים כתלות בעומק המים‪ :‬בקרבת החוף – בעיקר רצועות‬ ‫אורכיות (ימין); מערבה מהן‪ ,‬בעומקים שבין ‪ 20‬ל‪ 50-‬מ'‪ ,‬מקבצים בפיזור של עד מספר קילומטרים‬ ‫(מרכז); לאורך שולי המדף ותחילת ההשתפלות לכיוון המדרון – יחידות מעגליות החודרות את הכיסוי‬ ‫הסדימנטרי ומוקפות במכתש בתימטרי מעוגל או אליפטי המעוצב על ידי הזרמים (שמאל)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫איור ‪ :11‬קרקעית הים מערבית לאשדוד – מחוז דרומי‪.‬‬ ‫עשרות מחדרים של סלעי כורכר דרך המעטה הסדימנטרי המצויים בפיזור מרחבי צפוף בעומקי מים‬ ‫שבין ‪ 80‬ל‪ 120-‬מ'‪ .‬תצורות מעגליות בודדות בתוך מכתשים בתימטריים המזדקרים עד ‪ 10‬מ' יחסית‬ ‫לסביבתם‪.‬‬ ‫מערכות ניקוז ‪ /‬ערוצים‬ ‫מערכת הניקוז הטבעית היבשתית מסתיימת בשפלה הפנימית למרגלות ההרים‪ ,‬ואינה‬ ‫ממשיכה בדרכה אל הים‪ .‬מספר הנחלים המגיע אל קו המים קטן (עשרה בין אל‪-‬עריש‬ ‫ועתלית)‪ ,‬ורובם מנקזים את המרזבות במישור החוף‪ .‬מדרון הכרמל נחצה על ידי מספר רב‬ ‫של נחלים‪ ,‬אך רק חמישה מהם מגיעים עד קו המים‪ ,‬וכך גם באזור מפרץ חיפה ובגלילי‬ ‫המערבי‪ .‬הנחלים חוצים את רכסי הכורכר היבשתיים דרך מפערים (סדקים שהתרחבו) (איור‬ ‫‪ ,)12‬ותבנית ניקוז זו נשמרת גם במדף היבשת שהיה נתונה לשינויים ניכרים במפלס הים‪.‬‬ ‫במחוז הדרומי‪ ,‬הן על המדף הן במישורים העמוקים‪ ,‬זוהו ערוצי זרימה המתחתרים‬ ‫בתשתית הקרקעית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באזור שבין געש לדרום נתניה בעומקים שבין ‪ 29‬ל‪ 37-‬מ'‬ ‫נצפה תוואי מפוצל באורך של כארבעה ק"מ וברוחב ממוצע של ‪ 30‬מ' סמוך למקבצי הכורכר‬ ‫(איור ‪ 13‬שמאל)‪ .‬במים העמוקים שמעבר למדרון (עומק ‪ 1,200‬מ')‪ ,‬באזור הפרעת פלמחים‬ ‫נצפה נתיב חתור הנמשך למעלה מ‪ 100-‬ק"מ לכיוון צפון‪-‬צפון‪-‬מערב (‪ .)W350N‬במחוז‬ ‫הצפוני (מפרץ חיפה) אותרו על המדף מערכות ניקוז חתורות בניצב לרכסי הכורכר האורכיים‬ ‫שמרכזות סדימנטים (חול וחרסית)‪ ,‬שברי קונכיות וחלוקים – ככל הנראה המשכם הקדום של‬ ‫נחלי הקישון (איור ‪ 13‬ימין) והנעמן‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫איור ‪ :12‬מפער ברכסי הכורכר האורכיים דרומית לחוף הכרמל – "קניון אדם"‪.‬‬ ‫תהליכי ארוזיה גרמו להרחבה של אזורי חולשה בתשתיות הסלעים‪ .‬חול גס ביוגני ממלא כיום את‬ ‫המעבר המצוי בעומקים של ‪ 16‬עד ‪ 24‬מ'‪ .‬מבט ממערב למזרח (התמונה משמאל למטה‪ :‬גלילי‪,‬‬ ‫‪.)1990‬‬ ‫איור ‪ :13‬ערוצים המתחתרים על קרקעית הים לאורך שולי היבשת‪ ,‬לדוגמה באזור שבין געש לדרום‬ ‫נתניה בתשתית "רכה" (משמאל) ובמפרץ חיפה בתשתית סלעית "קשה" (מימין)‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫שולי היבשת הים‪-‬תיכוניים של ישראל מציגים מגוון רחב של תופעות גאומורפולוגיות‬ ‫המושפעות מתהליכים פנימיים וחיצוניים‪ ,‬ומשקפים היסטוריה סטרוקטורלית שונה‪ .‬הפעילות‬ ‫הטקטונית הנמשכת‪ ,‬תשתית הקרקע הבנויה סדרות של מלחים (מגיל מסיניאן ‪ /‬מיוקן עליון)‬ ‫‪12‬‬ ‫ומנגנון הסעת הסדימנטים לאורך חופי הארץ חוברים לעיצוב התבליט התת‪-‬ימי באופן דינמי‬ ‫גם כיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל התערבות בתהליכים טבעיים אלה מחייבת התנהלות מושכלת הנגזרת‬ ‫מיישום גוף הידע הקיים‪ ,‬ובמידת הצורך – את השלמתו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מקור החומר הבתימטרי בתקציר זה בפרויקט המיפוי הלאומי של המכון הגיאולוגי‪ ,‬חקר ימים‬ ‫ואגמים והמרכז למיפוי בהובלת ד"ר ג'ון הול (‪ .)John k. Hall‬הכתיבה והעיבוד מבוססים על עבודת‬ ‫המחקר של כותב שורות אלה משנת ‪.2006‬‬ ‫‪13‬‬