עיתון רמת הנגב מס` 207 – אוגוסט 2015
מגזין רמת הנגב || עיתון מס207 . || אייר תשע”ה || אוגוסט 2015 החצוצרנים משפחה מורחבת של חצוצרנים שחורי מקור (צילום :מנשה לוי ,רביבים) מפגשים בין בני נוער יהודים ובדואים • עמוד 3 תרצה יובל נפרדת מאלר”ן אחרי 27שנים • עמוד 5 אורחת מאירן הגיעה לשדה בוקר • עמוד 11 אשלים | באר מלכה | החוות החקלאיות בדרך היין | טללים | כמהין | כפר רתמים | מדרשת בן גוריון | מרחב-עם | משאבי שדה | מחנה טלי | ניצנה קהילה חינוכית | עזוז | קדש ברנע | רביבים | רוח מדבר | שדה בוקר | שיזף | שנטי במדבר דבר ראש המועצה ממשיכים בצמיחה טוב שכן קרוב מאח רחוק מאמצי הצמיחה הדמוגרפית ממשיכים מעצמת שחייה – גאווה רבה מעניקים לנו השחיינים הצעירים שלנו .הקבוצה שמטפח המאמן לב חולמר ,מאמן עם נשמה ,השיגה הישגים אישיים גבוהים .נעם ללויה ,שכן שלי, זכה במקומות שני ושלישי במשחים שונים באליפות ישראל .אמנם ההישג הוא אישי, אך אין ספק כי המרכיב הקבוצתי ,האימונים המשותפים ,התמיכה והעידוד של חברי הקבוצה, הם ערך ודרך לחיים .יישר כוח גדול. הקיץ הלוהט אינו פוגע בפעילות הענפה לכל הגילאים ,המתקיימת במסגרות השונות ביישובי המועצה ומחוץ לה .ההיערכות המושקעת של מחלקת ילדים ונוער ,ביחד עם מדריכי תנועות הנוער ,הצוותים היישוביים והמתנדבים מביאה לתוצאות .בעצם זוהי תמצית החינוך – השקעה מתמדת ולאורך זמן מביאה לתוצאות. בעוד הילדים נהנים ,אנו נערכים ,בניצוח אגף הנדסה והתיישבות ,להכין את כל מוסדות החינוך במועצה לקראת תחילת שנת הלימודים. נראה כי מאמצי המועצה להביא לגידול וצמיחה דמוגרפית באים לידי ביטוי בצורך לבנות עוד ועוד גני ילדים ובהמשך לתוספת כיתות. אני מאחל לכולנו קיץ של כיף והנאה ,בילוי בבריכות ובמים הקרירים ,בשמחה אך תוך הקפדה על כללי הבטיחות ,כדי שכולם יחזרו בשלום ב 1-בספטמבר לשנת לימודים חדשה ופורייה קיץ נעים, שמוליק ריפמן הנה הגיע הקיץ ,העונה המועדפת למעבר, ומשפחות רבות קבעו את ביתן החדש ברמת הנגב. המשאית מגיעה ,פורקים קרטונים ,מתכננים היכן למקם את הספרים ,באיזה צבע לצבוע את חדר הילדים ,מודדים כל סנטימטר בקרוואן ובודקים מה נכנס ומה נשאר בחצר. בקיץ האחרון אירחנו גם לא מעט משפחות המתעתדות לעבור למועצה בשנה הבאה .אך אל לנו לנוח ,מלאכה רבה עוד לפנינו ,צריך להכשיר את הקרקעות לפיתוח ,להכשיר את הלבבות לקליטה, לרתום את הגופים המלווים לטובתנו ,לרתום את העגלה ולצאת לדרך .בדרך לאן? לשווק את בשורת החיים ברמת הנגב לאוזניים נוספות ,כאלה שעוד לא הכירו או שעוד לא העזו להדרים עד אלינו. אחת כזו שנרתמה לעניין היא אליסון שפייזר ממרחב-עם .אליסון עלתה מארה”ב יחד עם משפחתה והתיישבה במרחב-עם לפני כשנתיים. בזכות כשרונה החברתי והאנגלית שבפיה כשפת אם התגייסה אליסון לקשר בין היישוב לקהילה היהודית שבפרת’ ,אוסטרליה .בתיווכה של תנועת אור ,אליסון כבר ביקרה בקהילה ותטוס שוב גם אחרי החגים .בינתיים ביקרו תיכוניסטים מפרת’בארץ ושילבו ביקור מהנה במרחב-עם .הקהילות חתמו על שותפות לשלוש שנים ,שהביטוי המיידי שלה הוא מימון בניית גן שעשועים ביישוב ,פיתוח סביבתי במבנה הקהילתי ופיתוח החצר למעון הילדים החדש. והחשוב מכל – משפחה אחת כבר נמצאת בהליכי קליטה למרחב-עם! דרך אגב ,הוריה ומשפחת אחותה של אליסון גם הם עלו ארצה בחודש האחרון ,במבצע מיוחד בו עלו 221עולים מצפון אמריקה ביום אחד .כן ירבו. בעיתון האחרון כתבנו על ההתארגנות לקראת הקמת דוכן להתיישבות בפתחת ניצנה בתערוכת “אגרומשוב” .נעדכן שהתערוכה התקיימה, ובשיתוף פעולה בין שלושת המושבים הצבנו דוכן ענק לתפארת עם תוצרת חקלאית ונציגים מהקהילות .נקווה שהמאמץ יישא פרי וימשיכו להתעניין במעבר למושבי רמת הנגב. מוזמנים להיכנס ולשתף את עמוד הפייסבוק שלנו, “לגור ברמת הנגב”. אופיר צימרינג מנהל צמיחה דמוגרפית אגף הנדסה והתיישבת מהנעשה במחלקת השותפויות החודש נהנינו מביקורים רבים ,ובקרוב נוציא משלחת צעירים לארה”ב בחודש האחרון היו לנו ביקורים רבים משותפויות שלנו בארה”ב :מנכ”ל הפדרציה בדנוור ,דאג ססרמן ,ג’י ג’י סלטקין ,אלה רובינשטיין ,משפחת מלמד ,משפחת פרידמן ,משפחת האריס ומשפחת סטילמן .כל ביקור היה משולב עם סיורים מעניינים בענייני חינוך ,חקלאות ,נופש ופיתוח .אנחנו כל כך גאים בשותפים שלנו ומודים להם שבאו לביקור. ניפגש בקרוב! במקביל ,מרכז הצעירים של רמת הנגב מארגן משלחת צעירים שתצא בחודש אוקטובר ללאס ואגס ודנוור .משתתפי המשלחת יחזקו את הקשרים עם הדור הבא של קהילות השותפויות שלנו מעבר לים .התוכנית עמוסה בלמידה ,חוויה והיכרות עם החיים בקהילה יהודית ,על היבטי התרבות והאתגרים שלהם. ג’רד וויט מחלקת שותפויות צרו קשר | 2 מייל[email protected] : מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 מזה שלוש שנים שבמועצה פועלת תכנית “יוצרים שכנות טובה” – תכנית המזמינה בני נוער ממשאבי שדה ,טללים ורביבים להיפגש ולהכיר בני גילם מביר הדאג’ באופן אישי, תרבותי ובלתי אמצעי .מאחר ושגרת החיים בדרך כלל לא מאפשרת מפגשים מסוג זה, התכנית שמה לה למטרה לייצר את הזמן ,את המקום ואת האקלים למפגש חווייתי ,מעניין ומהנה ,שיאפשר לבני הנוער להתבונן ולחוש בעצמם את הדמיון ואת השוני בין האוכלוסיות דרך פעילות משותפת. במסגרת הפעילות ,בני הנוער נפגשים סביב היכרות עם אורך החיים של כל קבוצה ,מבשלים ביחד ,רוקדים ,לומדים ומכירים אישית דרך חוויות משותפות .הקבוצות ניצבות מול אתגרים והפעלות שמאפשרים פתיחה של המרחב המקובע ויוצרים קשרים חדשים. את המפגשים הובילו צליל הלוי-פלזנשטיין ועאדל אלולידי ,שהיו אמונים על התכנים וההנחיה בשיתוף מדריכי הנוער מהיישובים – אביב חת ,גיז’רמו הוברמן ופאיז אלמיטל. התכנית היא פרי שיתוף פעולה בין מחלקת נוער וצעירים במועצה האזורית רמת נגב, ביה”ס באר חייל בביר הדאג’ ,התכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, התכנית לכלים יצירתיים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב“ ,עיר מבשלים ביחד ,רוקדים ,לומדים ומכירים אישית דרך חוויות משותפות ללא אלימות” ומשרד החקלאות אשר מממן את הפרויקט .יחד הרכיבו השותפים מודל פעולה המשלב בין צרכים העולים מהשטח מחד ,וידע אקדמי בתחום חקר הסכסוכים וכלים יצירתיים לתקשורת מאידך .התכנית שהתחילה כאן בתחומי המועצה כפיילוט פועלת כיום בעוד שלושה מוקדים נוספים ברחבי הנגב. התכנית פעלה השנה בהצלחה רבה ותמשיך לפעול גם בשנה הקרובה שניר לוי רכז הדרכה אגף קהילה וחינוך “מחקר סביבתי” בבית ספר משאבים התלמידים המשתתפים ערכו ניסוי מדעי במשך כחצי שנה עורכת אחראית :אדווה לויד עורך ראשי :מעוז דגני עיצוב גרפי :טלי בבאי מו”ל :מועצה אזורית רמת הנגב הפקת דפוס :דפוס דימונה ד.נ .חלוצה 85515 טל08-6564169 . גם אתם שותפים! סיפורים מעניינים, דעות אישיות ,תמונות או כל דבר שעולה על דעתכם. אתם שולחים ואנחנו מפרסמים. התכנית “יוצרים שכנות טובה” מפגישה בין בני נוער יהודים ובדואים בני הנוער מרמת הנגב ביחד עם מקביליהם מקולורדו במחנה הקיץ כחלק מהפעילות במרחב צמיחה בבית ספר משאבים ,התקיים השנה פיילוט ייחודי בנושא מחקר סביבתי בהובלתה של נעה לוי, דוקטורנטית במעבדה לחישה מרחוק ,המכונים לחקר המדבר במדרשת בן גוריון .הפרויקט ארך שישה חודשים ,בהשתתפות שני צוותים מכיתות ז’-ח’ ,בני 4תלמידים כל אחד. התוכנית כללה כ 20-מפגשים ,אחת לשבוע, ובמהלכם נחשפו התלמידים למחקר בכלל ומחקר סביבתי בפרט ,בחירת נושא מחקר, העמקה ולמידה בנושאי המחקר וניסוח שאלת מחקר .התלמידים עבדו בצוותים על מחקריהם תוך ליווי צמוד של נעה וניסחו את השערות המחקר ומטרותיו ,ותכננו את שיטות המחקר והניסוי .את הניסויים התלמידים ערכו בחממה במרחב הצמיחה וניהלו מעקב טיפולים מדויק הכולל רישום משקלים ,מדידות ,כמויות מים להשקיה וכו’ .עם סיום הניסוי ,התלמידים עיבדו וניתחו את הנתונים על גבי אקסל וכתבו דו”ח ניסוי מסכם לפי כל הכללים האקדמאיים. כמו כן ,במהלך התוכנית התלמידים נחשפו לסוגיות סביבתיות אקטואליות ,כגון דליפת הנפט בעברונה ,הבולענים בים המלח ותהליכי המדבור ,ויצאו לסיור בנושא ממשקי קרקע- מים-צומח בג’נסיס ,מפעל לזרעים אורגניים, בהדרכת אהוד רזיאל ועידו גולומב. לסיכום ,הועבר משוב לתלמידים המשתתפים ונכתב דוח סיכום מקיף ע”י מנחת התוכנית. התלמידים משני הצוותים שהשתתפו בתכנית סיכמו את הפרויקט כחוויה טובה ,מעשירה ומוצלחת .הצוות ביצע הפקת לקחים והמלצות להמשך ,אך לתחושתנו הפרויקט השיג את מטרותיו ויעדיו ואפשר למידה בסגנון אחר ובאופי שונה לתלמידים .האפשרות ליצור סביבת למידה מחוץ לכיתות הלימוד תרמה רבות להצלחת הפרויקט .כמו כן ,האחריות האישית אשר הוטלה על כל תלמיד והבנת המשתתפים כי הם חלק מצוות ועליהם לפעול בשיתוף פעולה מלא הביאו להצלחת הפרויקט. את התוכנית ליווה צוות מבית הספר שכלל את שלומית אוסדון ,מנהלת בית הספר ,אפרת ורד, רכזת הפרויקט ,מיכל אקיאן ,מובילת מרחב צמיחה ,ואורלי גל-אור מהיחידה הסביבתית. החוקרים הצעירים בפעולה שלומית אוסדון ,מנהלת בית ספר “משאבים” אורלי גל-אור ,היחידה הסביבתית – הרשת הירוקה מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 | 3 חינוכי ,מקומי וקהילתי הישגים נוספים לנבחרת השחייה “ערב קיץ ושירים” חוזר באליפות ישראל לילדים בשחייה שנערכה החודש בווינגייט זכה נעם ללויה במקום השני במקצה 100חזה ושלישי ב 200-חזה .כמו כן השתתפו בתחרות ושיפרו שיאים :תמנע לוי רוזנבאום ,יובל קליין ,שי גורבמן ,איה איתן והלל ספוזניק. את השחיינים מלווים מאמן הקבוצה לב חולמר ,המנהל האדמיניסטרטיבי אולג קליין וההורים התומכים. במהלך המופע יושק גם תקליטור חדש של זמרי רמת הנגב לאחר שנה של אתנחתא ,חוזרת לאמפיתיאטרון המדרשה המסורת המוצלחת של “ערבי קיץ ושירים” .והפעם “ערב קיץ ושירים מס’ ,”9 ובו יבול קיצי מגוון של שירים עם מיטב הכותבים והמלחינים :ע .מוהר /י .רכטר ,ח .חפר /ס .ארגוב ,י .גלעד /י .רביץ ,ד .רביקוביץ /נ .שמר, ר .שפירא /י .רוזנבלום ,י .גפן /ש .ט .לוי ,ל .גולדברג /נועה וגילי דור, ת .אתר /נפתלי אלטר ,ש .חנוך ,לצד קלאסיקות מתורגמות ע”י אהוד מנור ,וכולם בגרסאות כיסוי מרעננות. במקביל ,זמרי רמת נגב שמחים וגאים לבשר על צאתו לאור של תקליטור בכורה תחת הכותרת “במרחק נגיעה” ,שהוקלט במופע חי ויושק בערב קיץ ושירים הקרוב. 14באוגוסט ,אמפיתיאטרון מדרשת בן-גוריון ,בשעה .21:00כרטיסים במחיר סמלי ( 20ש”ח) באתר המועצה. ותיקי הרמה ממשיכים לטייל נעם ללויה והמאמן נפתח קורס אפייה במשאבי -שדה את הקורס מעבירה הדס מאיר ממאפיית “לשה” והפעם :מצפה רמון גם בקיץ לא נחים “ותיקי הרמה” ,ולראיה טיול במסגרת “קפיצה קטנה” למצפה רמון ,שם צפו בתערוכת צילומי טבע של עולם החי המדברי במתנ”ס המקומי ,ומשם ירדו למכתש רמון. בעזרת המדריכה ,בסיור רכוב ,שמעו על השינוי בתפישת החברה הישראלית את עולם הסלע בנגב – ממשאב תעשייתי למשאב טבע ותיור ייחודי ומעורר השראה. אם במקרה יצא לכן/ם להסתובב במשאבי-שדה בימי ראשון בערב ולא ידעתן/ם למה כל האזור אפוף ריח נפלא של אפייה – אז כנראה שהסיבה לכך היא שנמצאתן/ם בסמיכות לקורס האפייה שנפתח החודש ביוזמת מרכז הצעירות/ים של רמת הנגב. הקורס ,המועבר על-ידי האופה המצפאית הידועה הדס מאיר (“לשה”), הוא בהחלט בשורה עבור חובבות וחובבי האפייה .כל המשתתפות/ים בקורס זוכות/ים להדרכה אישית צמודה מהדס ,שלא מוותרת על אף כיכר לחם .אז אם אתן/ם מקנאות/ים – ובצדק – אתן/ם מוזמנות/ים לפנות למרכז הצעירות/ים ולהירשם לקורס הבא... תמר שטיינברג רכזת תעסוקה והשכלה מרכז צעירות/ים רמת הנגב סיור בין סלעים במכתש רמון (צילום :מנשה לוי) התנדבות משפחתית לקראת ראש השנה ,תיערך פעילות מוגברת לאריזת חבילות לנזקקים בעמותת “לתת” בבאר שבע .הפעילות מתאימה להורים ולילדים מכיתה א. מריחים? | 4 מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 לתיאום התנדבות ניתן להתקשר לסיימון .054-6644005 חני פריאל050-4042335 , צלילי חליל אל הקולות של המדבר תרצה יובל נפרדת מאולפן המוסיקה של רמת הנגב בסוף חודש זה אסיים שנים רבות של פעילות ברמת הנגב. 27שנים לימדתי חליל-צד וחלילית ברמת הנגב ,וב22- שנים מתוכן גם ניהלתי את אלר”ן .אני משאירה אחריי מוסד מפואר ,איכותי ,מקצועי ,בעל תודעת שירות גבוהה, מוסד המורכב מצוות מצויין שיוביל את אלר”ן קדימה, בהנהגתו של אוהד גוטמן שמחליף אותי בתפקיד. בחרתי להיפרד בדברים שכתבתי למפגש הסיום עם צוות אלר”ן והמתנ”ס ,הנוגעים לעבודתם של מורי הנגינה: מה בעצם אנחנו מלמדים? • אנחנו מלמדים את התלמידים להאמין ביכולתם ונותנים להם את הכלים למימוש היכולות; • אנחנו מלמדים שהתמדה מובילה להצלחה; • אנחנו מלמדים אותם איך לגשת אל משימה שנראית מורכבת וקשה ,לפרק אותה לגורמים ,לפענח את מרכיביה ולהרכיב מחדש; • אנחנו מלמדים שלהיות לחוצים כשניגשים למשימה מקשה על הביצוע ,ומלמדים אותם כיצד להשתחרר; • אנחנו מלמדים שעניין נוצר דווקא מניגודים ולא מאחידות; • אנחנו מלמדים אותם שדיסוננסים אינם דבר שלילי ,אלא שהם נותנים משמעות ועניין ,ובלבד שימצאו פתרון הולם; • אנחנו מלמדים אותם שלמוכר ולידוע יש משמעות רבה יותר כשהם באים אחרי משהו חדש ושונה ,ושהכי כיף “לחזור הביתה” אחרי שוטטות בנתיבים חדשים ומרתקים; • אנחנו מלמדים שלעיתים אנחנו במרכז תשומת הלב ולעיתים אנחנו לוקחים צעד אחורה ומפנים את הבמה לטובת שותפים; • אנחנו מלמדים שעבודת צוות פירושה הקשבה וסובלנות; • אנחנו מלמדים אותם את עקרונות הדו-שיח ,את תורת הוויכוח ואת חשיבות ההסכמה; • אנחנו מלמדים אותם לשאוף לדיוק; • אנחנו מלמדים את חשיבות התיזמון; • אנחנו מלמדים איך לבטא רגשות ומצבי רוח; • אנחנו מלמדים אותם להיות רגישים לניואנסים; • אנחנו מלמדים אותם כיצד מפתחים רעיונות ,כיצד יוצרים מתח ואיך מגיעים להרפייה; • אנחנו מלמדים אותם להקשיב לעצמם ולהיות מבקרי האיכות של עצמם; • אנחנו מלמדים אותם לבנות סדר יום שיאפשר להם לעמוד במשימות שקיבלו על עצמם; • אנחנו מלמדים אותם את החשיבות של תהליכים מדורגים מתמשכים; • אנחנו מלמדים אותם שלכל קושי או מכשול ישנם מספר פתרונות אפשריים; • אנחנו מלמדים אותם שקיימים תחומים בהם הבנה לא מספיקה ואין “קיצורי דרך” להצלחה; • אנחנו מקנים להם הרגלי למידה ותירגול; • אנחנו מעודדים אותם לפתח את הטעם וההעדפות האישיות ,אך גם להיות פתוחים להתנסויות בדברים חדשים; • אנחנו מלמדים אותם שלעיתים טריקים טכניים קטנים יכולים לעשות את העבודה הרבה יותר קלה; • אנחנו מלמדים אותם לזהות איכות ולהבחין בין פשטות למורכבות; • אנחנו מלמדים אותם לזהות מה גורם לנו להתרגש; וחוץ מזה אנחנו מלמדים אותם לנגן! להתראות, תרצה יובל, המנהלת היוצאת של האולפן למוסיקה – אלר”ן אגף קהילה וחינוך ,המחלקה לספורט והעשרה טקס הפרידה מתרצה יובל דברי פרידה מתרצה יובל “יקום מקביל הוא יקום היפותטי נוסף המתנהל במקביל ליקום שלנו” .על ההגדרה הזאת ששאלתי מוויקיפדיה אני רוצה לערער היום .ולא בגלל שיש לי איזושהי הבנה בפיסיקה או באסטרונומיה ,וגם לא משום שעברתי קורס מזורז במדע בדיוני ובנוסחאות מתמטיות מורכבות .אני רוצה להכריז בזאת על קיומו של יקום מקביל ,לא היפותטי ולא דמיוני ,אלא כזה שמתקיים לצד היקום שלנו וגם לפעמים נושק לו ,מתמזג אתו ובוודאי מקרין עליו מרוחו ומהווייתו .ובכל זאת מקביל – במובן של מנותק ,שונה ,שחלים עליו כללים אחרים ומתקיימת בו מציאות בשפה אחרת ,בצלילים אחרים. היקום הזה הוא אלר”ן .ואולי תתאים לו יותר המילה “ממלכה” – כי יש משהו קסום ביקום הזה ,קסום בהרמוניה ובדיסהרמוניה שנוצרת בין מרכיביו – כלי הנשיפה מעץ וכלי הנשיפה ממתכת ,כלי ההקשה והמיתר ,הניגונים הקלאסיים ,הרוק והפופ ,המטאל והארץ-ישראלי, המזרחי והעולמי – משהו קסום ולא מובן שנותן תחושה של ממלכה נפרדת ,מקום שחוקים שונים חלים עליו ועל נתיניו .ובראש הממלכה ,כמובן ,עומד השליט ,ובמקרה שלנו שליטת הממלכה – תרצה ,שכמו מנהיגים אמיתיים אחרים ניחנה בתכונה מאד ייחודית – היכולת לממש ,היכולת להפוך “אין” ל”יש”. על בן גוריון אמרו שהוא הכיר גם במה שהוא “אפשר” וגם במה שהוא “אי אפשר” ,והוא פעל לאור ההכרה הכפולה הזאת – גייס משאבים ,והציע דרך מעשית כדי “לנטות מן האי אפשר... אל האפשר” .מנהיג שהיה לו כשרון לחלץ בני אדם ממצבים של חלומות והזיות מתוקות ,וגם להיפך ,לדרבן אותם למעשים ריאליים מתוך אידיאל וחזון .המלך – כך כתבו על בן גוריון – הוא מי שמבדיל בין האפשר לאי אפשר – מסלק את ה”אי אפשר” ובוחר ב”אפשר” כאפיק חיובי לכל כוחותיו ופעילויותיו. והנה ,אצלנו ,ביקום הקטן שלנו ,ממלכת אלר”ן ,זכינו גם אנחנו במנהיגה שלא רק בחרה ב”אפשר” ,אלא גם הובילה אותנו ,חובבי הצלילים והמוסיקה ,בנתיב הזה בדיוק – בנתיב האפשר ,נתיב שהפך את כולנו לחברים בקהילת (או שמא יש לומר ביקום) הצלילים של אלר”ן. ואת כל זה היא עשתה ועושה כשבידה לא שרביט המנצח אלא חליל ,שעליו כבר נאמר שהוא “פשוט ועדין וקולו כמו קול של הלב” ,וכי “המקשיב לו יודע ידוע היטב” שקולו “כשכשוך הפלגים ,כמו שיר ילדים ,כמשק הרוחות בפרדס מלבלב” .החליל. אז תודה לך תרצה על שניגנת לנו בחלילך ,על שהולכת אותנו בשרביטך ועל שבראת לנו את היקום ,הממלכה המקבילה ,ממלכת אלר”ן ,שכל מי שזכה לעבור בשעריה חש ברוחה הטובה ומסבירת הפנים. וכמו באגדות – גם בממלכתנו שלנו תשרה רוחה של המלכה הטובה לעולם ועד... ד”ר פולה קבלו מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 | 5 מהנעשה בהנדסה והתיישבות צוות האגף ערך סיור ביישובי המועצה רתמים (חנן מגל ומיכה טייר) החודש ביקרנו ,צוות עובדי אגף הנדסה והתיישבות ,ביישובי המועצה השונים ,על מנת לחזק את הקשר עם היישובים ובעלי התפקידים ,להכיר זה את זה יותר לעומק ולראות את הפרויקטים ההנדסיים וההתיישבותיים שעל הפרק. קדש ברנע (אלון צדוק) “היום בקדש ברנע יש 60משפחות ותב”ע שמספיקה ל 100-נחלות”, סיפר אלון“ .לאחר סיום פיתוח הרחוב השלישי אנחנו מעוניינים לבצע שינוי תב”ע שיגדיל את קדש ברנע ל150- נחלות .בנוסף אנחנו חושבים על עוד כ 140-יחידות קהילתיות ,אך זה עוד צריך לעבור אישור של החברים .בשונה מהשנים הראשונות ,היום קדש ברנע לא נמצאת במקום של להיות או לחדול – היו לנו שנים בהן הישיבה בשטח לא הייתה מובנת מאליה ,אבל כעת יש כאן עתיד טוב למען הילדים והנכדים .ברור לגמרי שכל האזור הולך ומתפתח בדרך הנכונה”. חנן סיפר על הקמת היישוב ועל האתגרים והחזון לעתיד של רתמים ,הוצג סרט תדמית על היישוב ואכלנו ארוחת בוקר טעימה ומפנקת“ .בשנה הבאה רתמים תציין עשור. גדלנו תוך כדי תנועה ,והתחושה היא שגם אגף הנדסה והתיישבות והמועצה מצמיחים אותנו ומספקים לנו מענה תוך התנועה הזאת” .מיכה וחנן הראו לעובדי האגף את בית הכנסת ,שבנייתו הסתיימה בימים אלו ,ואת הבריכה ששופצה ע”י היישוב בסיוע תקציבי של המועצה. מרחב-עם (אליהו אוזן ,יצחק קאודרס) “מרחב-עם הוא היישוב שקלט הכי הרבה משפחות ברמת הנגב בקיץ האחרון .היישוב בעיצומו של תהליך מרגש הכולל צמיחה קהילתית ופיזית – מדובר בטיל שטס במהירות וביעילות ומטרתנו לדאוג שלא ייגמר לו הדלק .בין היתר אנחנו מבקשים אכיפת חוקי הבנייה ע”י המועצה ,בכדי לשמור על יחסי שכנות טובים ,על הנראות של מרחב-עם שהולכת ומשתפרת ועל מהלך חיים תקין .חשוב לנו לציין כי כל אחד מאיתנו עובד גם מול מחלקות הנדסה וועדות מקומיות אחרות ,וברצוננו להדגיש כי ברמת נגב השותפות והמחויבות של אגף הנדסה והתיישבות מרשימה ,מפתיעה ומשמחת”. שדה בוקר (ארז ירדני) “כשהקיבוץ הוקם ,המוטו היה לחיות ממה שהנגב נותן”, הסביר ארז ,ונתן לחברי האגף סקירה קצרה על מפעלי היישוב ומקורות ההכנסה .ארז הדגיש כי “היום הנושא העיקרי שעל הפרק הוא פיתוח היישוב ,ובשש השנים האחרונות מחלקת הנדסה והתיישבות מלווה אותנו בזה .לאחרונה התקבלה החלטה בשדה בוקר על אופי הקליטה ,ועם השלמת התב”ע בחודשים הקרובים יושלם תהליך שיאפשר לשדה בוקר לקלוט ולצמוח בצורה הטובה והיעילה ביותר” .בסיור ראינו את השטח המיועד לבית הכנסת העתידי ופרויקטים נוספים. ארז סיפר בין היתר על פרויקט צבר“ :אנחנו כקיבוץ מאמצים חיילים בודדים ונותנים להם מעטפת של משפחה ,על מנת שיצליחו בשירותם הצבאי וכדי לתת להם שהות מהנה בארץ. כך נוצרים כאן קשרים אישיים מיוחדים”. באר מלכה (איתן כהן) הגענו לבאר מילכה ,ישוב נבנה ומתפתח ובו קהילה חזקה ובריאה המהווה פלטפורמה ליוזמה ויצירה ,על הדיונה שליד חולות עגור .שמענו על הקמתו – מגרעין קטן שעבר גם בקדש ברנע וכמהין ועד ליישוב שהינו היום .באר מילכה הוא ישוב קהילתי חקלאי ,המקים את בתי הקבע שלו בתאוצה מדהימה במקביל לקליטה שוטפת של משפחות חדשות .כיום עומד היישוב על 32משפחות ,ובקליטה של 14משפחות נוספות .בתקופה זו נכנס היישוב להשלמת תשתיות ופיתוח שלב א’ ,שהתמלא במשפחות הקיימות ,ועוסק בתכנון מפורט של 19מגרשים בתחום היישוב הקיים ושל שלב נוסף ,שלב ב’ של היישוב ,כדי לעמוד בקצב הקליטה .בבאר מלכה הוקמה רפת לפני שלוש שנים ,תוצאותיה מרשימות מאד ברמה הארצית וכיום היישוב עוסק בהרחבת המכסות כך שיכללו גם את כמהין וקדש ברנע לטובת הקמת רפת משותפת כאמצעי ייצור לשלושת המושבים הללו .היישוב נכנס לתהליך הטמעה של מערכת חשמל סולרית“ ,מונה נטו” ,שתייצר את החשמל עבור הרפת .כחלק מחזון היישוב ,באר מלכה שואף לחוסן חברתי המאפשר ביסוס עצמאות כלכלית של היישוב בפרט ויישובי פיתחת ניצנה בכלל. ניצנה (דוד פלמ”ח וגיל אבימן) “ניצנה מעסיקה כיום 42אנשים מהפתחה ,ומהווה עוגן תעסוקתי חשוב באזור” ,הסבירו המארחים. “מהקיץ הקרוב ,בעקבות פתיחה של תוכניות חינוכיות נוספות ,יתווספו כ 15-משרות נוספות. כפר הנוער ניצנה הוא כבר היום מקום מרכזי ואבן שואבת מבחינה תעסוקתית לפתחת ניצנה, כולל השירותים שהמקום יודע לתת ,וזה צריך להמשיך ולגדול בכיוון הזה .המקווה שנבנה בימים אלו בניצנה ,עשרת שמוצבים הקרוונים במקום וכל הפרויקטים האחרים שבוצעו ויבוצעו בניצנה בשותפות עם אגף הנדסה והתיישבות וגורמים אחרים ,הם הוכחה לכך שאנחנו בכיוון הנכון .פרויקט הדגל מבחינתנו כרגע הוא הקמת שכונה קהילתית אטרקטיבית מקדמים שאנחנו לה תב”ע בשיתוף עם המועצה וגורמים נוספים ,ואנחנו מקווים שבקרוב נגיע למצב של הפקדת התוכנית”. | 6 מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 עזוז (אורי כפיר) כמהין (יפתח גיל) מדרשת בן גוריון (אורלי שריר) “היישוב הזה מאוד מאתגר בהרבה מובנים. תאגיד שדה בוקר הוקם כתאגיד חינוכי, ורוב השטחים הם שלו .החזון שלנו הוא שהיישוב יהפוך להיות הגוף המרכזי מבחינה מוניציפאלית ,ובעצם הוועד המקומי ע”י עובדי היישוב יהיה זה שמכיל את הגופים האחרים ודואג לכל הצרכים .בשיתוף עם אגף הנדסה והתיישבות אנחנו מקדמים כרגע בניית אולם ספורט ,שתוך שנה יתחיל לפעול ,ושתי כיתות מעונות שיחלו להיבנות בשבועות הקרובים .במקביל קיבלנו החלטה, לאחר מספר פגישות ממוקדות בשיתוף משרד הבינוי ,הוועד המקומי ואגף הנדסה והתיישבות ,על המשך פיתוח נווה בוקר ג’-ד’. במסגרת הפיתוח יבוצע שינוי תב”ע הכרחי בכדי להתאים את התב”ע למצב הקיים בנווה בוקר ב’ ,ובמקביל ישווקו כ 100-מגרשים על בסיס התב”ע הקיימת .בסיום התהליכים הנ”ל מדרשת בן גוריון תוכל לגדול ,וזהו דבר שצריך להיערך אליו מבחינה חברתית ומבחינת התשתיות הפיזיות (חשמל ,מים, ביוב ,מבני ציבור ,מבנה חינוך ועוד)”. יפתח סיפר על הקליטה וההתעניינות ההולכת וגוברת בכמהין מצד אחד ,ועל סיום ההליכים התכנוניים מן הצד השני .בימים אלו הגיע היישוב לחלופה מוסכמת לקראת הפקדת התב”ע .התוכנית מסדירה את כמהין כמושב עם 100נחלות חקלאיות, ומגרשים לבניה של 2.5דונם לכל בית אב. כמו כן ,בקרוב עומד להיבנות בכמהין בית הספר למשתלמים .המושב מעוניין להגדיל את המחנה הזמני על מנת להמשיך את רצף הקליטה .בנוסף הדגיש יפתח“ :הצורך בתיקון והרחבת הכביש המחבר בין כמהין לקדש ברנע הוא דחוף ,ומהווה היום סכנה בטיחותית ממשית” ,והוסיף כי “תושבי כמהין מחכים בכיליון עיניים לבניית אולם הספורט בקרוב”. ביקרנו ביישוב עזוז ובחאן בארותיים ונהנינו מארוחת צהרים מפנקת שהכין לנו אסף מהמדרשה“ .למרות כל הקשיים התכנוניים ,עזוז מבקשת לשמור על אורח חיים מדברי”, הסביר אסף“ .האנשים שחיים בעזוז השקיעו ומשקיעים את מרצם והונם במקום ומעוניינים להסדיר את המקום חוקית, ויש לכך גם חשיבות קניינית ,כל זאת תוך התחשבות ושמירה על תוואי הנוף והסביבה .כעת עזוז מבקשת להמשיך להגדיל את היישוב ולקלוט עוד משפחות ע”י התב”ע שכבר בתוקף”. אורי סיפר על הקמת עזוז ,על התפתחות היישוב בכלל ועל התיירות בפרט .היה מרתק ונעים מאוד. ברביבים ,משאבי שדה ,טללים ,שיזף ואשלים לא ביקרנו הפעם ,אבל אנחנו מבטיחים להשלים את הביקור בהזדמנות הראשונה .תודה לכל היישובים שבהם ביקרנו על שיתוף הפעולה והשהות הנעימה .למדנו הרבה ונשתדל להמשיך את המסורת הזו גם בהמשך. מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 | 7 ניצנה -סיפורים מסוף העולם שמאלה חינוכי ,מקומי וקהילתי תמיכת קרן בונה טרה בחקלאי רמת הנגב השנה חילקה הקרן 300אלף ₪למיזמים חקלאיים גם השנה ,כמדי שנה ,קרן בונה טרה תומכת במיזמים חקלאיים ברמת הנגב ,מיזמים בעלי אופי חדשני המשפרים את הכדאיות הכלכלית של המשק .השנה תמכה הקרן בשישה פרויקטים ,בהיקף כולל של .₪ 300,000 אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהודות בשם החקלאים, ראש המועצה וצוות המו”פ לקרן בונה טרה ,לפרופ’ אביגד וונצ’ק וליחיאל אדמוני על המאמץ ושיתוף הפעולה הפורה. בקרוב ייצא קול קורא לשנת ,2016והחקלאים ברמת הנגב מוזמנים להצטרף למיזם. יענקלה מוסקוביץ יו”ר הועדה החקלאית ומנהל מו”פ רמת הנגב סטארט אפ בשנאת חינם ואקזיט באהבת חינם אמא חד-הורית – מעוניינת ללמוד באוניברסיטת בן גוריון? סטארט אפ בשנאת חינם יושב אני בימים שבין המצרים ,הימים החמים והארוכים שלפני תשעה באב ,ובוהה בעננים השחורים החברתיים .מנסה לחבר את עצמי לקולקטיבה הארוכה שלנו כעם עם עצמו ומתקשה .תפסתי מין סינדרום של אוטיזם חברתי .מילא “חלוקת הנטל” הגרועה ,אבל למה לקבל מכות ,נוגרות וכאפות ,דווקא כשאתה “מתחת לאלונקה” הלאומית ,כמו הקצין שהותקף בשכונה חרדית בירושלים תובב”א? אנחנו עם שיכול עשות “סטארט אפ” בשנאת חינם פנימית .לייצא החוצה ולעשות “אקזיט”. אמנם ,תודה לאל ,יש יותר גרועים מאתנו בסוריה ,עיראק ולבנון ,אבל איך אוכל להתנחם בשנאת חינם של דאעש נגד חיזבאללה? אני מעדיף את שנאת החינם תוצרת “כחול לבן”. בדקי את זכאותך למלגה תלת-שנתית אוניברסיטת בן גוריון בנגב פותחת את שעריה עבור אמהות חד הוריות המעוניינות להשתלב בלימודי תואר אקדמי ,בעזרת מלגת קרן קציר .המלגה הינה תלת-שנתית ,על סך 18,000ש”ח בכל שנה ,הניתנת לאימהות המעוניינות ללמוד לתואר אקדמי ,בכל תחום לימוד על פי בחירתן. מועמדות יתקבלו באם: .1הן אמהות חד-הוריות גרושות או רווקות עם ילדים (יכולה לפנות גם מי שפתחה תיק ברבנות או בבית-משפט לענייני משפחה – ועניינה ייבדק) ,עד גיל ,42ששירתו שירות צבאי או לאומי מלא ,או שכתוצאה מלידת ילד לא שירתו .סיבות נוספות לאי שירות יופנו לוועדת חריגים. .2יירשמו ויעמדו בתנאי הקבלה של האוניברסיטה .רק מי שנרשמה לאוניברסיטה – תוכל לפנות .למי שחסרה בחינת בגרות או פסיכומטרי תוכל לפנות למדור קדם אקדמיה לברר אפשרויות לימודים. .3מצב סוציו-אקונומי בינוני ומטה. .4אפשרית עזרה לאחזקת הילדים במעון או בגן. .5המלגה תכסה את שכר הלימוד וכן סכום קטן של דמי כיס. .6במידה ומדובר על לימודים של ארבע שנים (לימודי הנדסה למשל) – המלגה תינתן למשך ארבעת השנים. .7יכולות להיכנס לתכנית גם אמהות שיירשמו ללימודי חורף בתשע”ו (יתחילו סמסטר ב’). טלפון לבירורים :פולי .054-2393790 לגבי היערכות והחלטה על יציאה ללימודים ניתן להתייעץ עם העובד הסוציאלי ביישוב. התיקון הגדול בעודי מהרהר בסוגיה ,הגיע אליי מכתב שהוציא אותי קמעה מהאוטיזם שבחרתי להיכנס אליו כתגובת נגד למצב .במכתב שקיבלתי יש התנצלות ,דברי אהבה ופרגון ,נמיכות קומה ואף תרומה בצידה לקהילתנו .דמעות של חודש אלול – חודש הסליחות והרחמים – הקדימו ובאו לי בתמוז. המחלקה לשירותים חברתיים 08-6564145 הסיפור התחיל בסוכות ,עת קיבלתי מכתב קשה ,שהבעית אותי וחרש על פניי כמה קמטים החקלאים מקבלים את הפרס אוהד אבוטבול זכה באליפות ישראל באופני הרים אהוד אבוטבול זכה באליפות ישראל באופני הרים 2015 ,XCOבקטגוריית מסטרס .30+אהוד מספר“ :היה בהחלט מאתגר אבל מדהים ומספק מעל הכול .תודה ענקית לתומכיי ,ובעיקר לאשתי המדהימה ולילדיי שהגיעו עד כאן לתמוך ולעודד .בלעדיכם כלום לא היה שווה .אוהב אתכם”. | 8 מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 הפליה מחמת מקום מגורים: האם יש דבר כזה? בחוק איסור הפליה במוצרים ,בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים ,שמתמודד בין היתר עם סלקציה בכניסה לדיסקוטקים וברים, נקבעה “רשימת הפליות” ,שכללה גיל ,גזע ,דת ,לאומיות ,ארץ מוצא וכו’. הפליה “מחמת מקום מגורים” לא הייתה ברשימה. לפני מספר שנים ניסו להיכנס למועדון לילה כמה חבר’ה מקצרין ואמרו להם “לא .רק לבני קיבוצים ומושבים בגולן”. הבליינים מקצרין לא השלימו עם זה, והגישו תביעה על הפלייתם .בית משפט השלום פסק לרעתם בקובעו כי הפליה מחמת מקום מגורים איננה ברשימה, אבל בערעור קבע בית המשפט המחוזי כי אכן מדובר בהפליה ופסק לטובתם פיצויים .בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי למרות שהפליה על רקע מקום מגורים לא מוזכרת בחוק ,הייתה כוונת המחוקק למנוע כל סוג של הפליה ולהקנות לכלל האוכלוסייה הזדמנויות שוות .יש לשים לב שהחוק המדובר לא מתמודד רק עם הפליה בכניסה למקומות בילוי ,אלא גם עם סוגיות אחרות ,כמו סירוב למכור מוצרים או לתת שירותים. בעקבות פסק הדין הוגשו שתי הצעות חוק להכניס את ההפליה מחמת מקום רחלי אידלביץ -עו”ד * האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי הכותבת הינה עו”ד בעלת משרד לדיני עבודה באזור הדרום ומנחה בקליניקה לזכויות עובדים בפקולטה למשפטים באונ’ ת”א שהוסיפו לי עשור וחצי מבלי לקבל זכויות ותק בפנסיה. מבקר בניצנה כתב לי שהוא בוש ונכלם בי ובקהילתי על שאנו לא מכבדים את מסורת ישראל. ואם הסוכה שבנינו נראית כפי שהוא ראה אותה, אזי זהו מושב לצים הכופר בעיקר .לא מתחשב במכבים ובחשמונאים ולא באבותינו “שקרעו את התחת” במסע גיבוש של ארבעים שנות מדבר ועוד כהנה וכהנה ירידות .אוי לאוזניים השומעות. התנצלות והזמנה מיד עניתי באהבת חינם ,והסברתי שהכותב טועה טעות גדולה .ההיפך הוא הנכון .באותה סוכה שראה ,ערב קודם ,שרו עליה זוהר ונהרה והיו בה כל עם ישראל והגר הגר בתוכו .עולים ,ותיקים, משפחות ,שין שינים ,חניכי המכינה הקדם צבאית ואפילו קטינים פליטים מאריתריאה .עוד הסברתי לו שדווקא אנו מקפידים בבית הכנסת ,יש שם שני ספרי תורה ,יש פרוכת ועליה שמה של בתי הגר פלמ”ח ,שנקטפה בדמי ימיה ...ועוד הסברתי שבכל ערב שבת אני דורש כמה מילים על פרשת השבוע ומקפיד על קידוש לכל החניכים ויש לנו מרוץ לפיד... הגוגל ,שעשה קונקורדנציה מהירה לא עבר יום מאז לחצתי “שלח וקבל” על מכתבי המנומק ,וכבר קיבלתי תגובה שבה התנצלות והתחלת החיבה .האיש הטוב ,שבעידנא דריתחא תקף אותי ,כנראה חיפש בגוגל כמה דברים וגילה שיש אלוהים במקום הזה .גם אלוהים וגם אהבת אדם .עושים חינוך וחסד גם עם ילדים חולי סרטן וסוכרת ועוד מאלה שהשתיקה יפה להם. התיקון של קמצא ובר קמצא החדשים עברו חודשים ארוכים אחר שהתרצינו ,איש הלך לאוהלו ולעיסוקו ,ותשקוט הארץ חצי שנה. בעודי מתחבט ב”שנאת חינם” שלעיל ,קיבלתי מכתב מדהים ובו כותב האיש ,שבא מהתנחלות, ונראה לי שהוא בעל הכרה לאומית עמוקה ,כי בימים שבין המצרים ועל רקע שנאת חינם, הוא לא ישן טוב מאז המכתב ההתקפי שכתב לנו ,והוא מעוניין להתנצל ערב תשעה באב ובכך לקיים מחילה וכפרה לשנאת חינם .אפילו ביקש לתרום כמה אלפי שקלים טובים למטרה שאנו בניצנה נבחר. אשרי העם שככה לו מספרים כי נפוליאון ראה במסע הכיבוש שלו כמה משוגעים יהודיים יושבים על הארץ ובוכים. שאל על מה ולמה ,הסבירו על חורבן הבית. “ומתי חרב הבית?” שאל .והרב ענה“ :לפני כמעט אלפיים שנים” .אז אמר נפוליאון ,שעם שיודע לבכות על עברו למעלה מאלף שנים יחזור לארצו .ואני אוסיף ,בעקבות הסיפור שהעליתי, שעם שיעמול על אהבת חינם ,סופו שיבנה את בית המקדש. שירותי אבחון רבים מאיתנו מרגישים מופלים רק משום שאנחנו גרים בפריפריה ורחוקים מן המרכז .מה החוק אומר בנושא? מגורים מפורשות לרשימה הנכספת של ההפליות בחוק ,אך גם בלי תיקון החוק – אפשר להסתמך על התקדים של הבליינים מקצרין. גם הפליה בתעסוקה הייתה מוגדרת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה עד לא מזמן כהפליה מחמת מין ,נטייה מינית ,מעמד אישי ,הריון ,טיפולי פוריות הפריה חוץ- גופית ,הורות ,גיל ,גזע ,דת ,לאומיות ,ארץ מוצא ,השקפה ,השתייכות למפלגה או שירות מילואים .רק לאחרונה ,לפני מספר חודשים ,תוקן החוק ונוספה עילה נוספת: “הפליה מחמת מקום מגורים” .המשמעות היא כי כיום המעסיק שמפרסם במודעות דרושים כי הוא מחפש עובדים מאזור המרכז או אזור ירושלים בלבד ,עובר על החוק ומסתכן בתשלום פיצויים למועמדים שנדחו רק משום שהם גרים במקום כלשהו ולא קיבלו הזדמנות להתמודד על אותו תפקיד. דויד פלמ”ח במועצה האזורית רמת הנגב אנו שמחים להודיע על שירות חדש במועצה: עריכת אבחונים פסיכולוגיים מכל הסוגים: אבחונים פסיכודידקטיים (כולל פסיכו-דידקטיים מורחבים) אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים האבחונים יערכו על ידי פסיכולוגיות מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי ותחת פיקוחו ,במסגרת השפ”ם (שירות פסיכולוגי משלים) השירות ניתן בתשלום ופתוח גם לתושבי מועצות שכנות. לפרטים 08-6564145 - מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 | 9 אדם ,מקום פינת הגינון המדברי בת שבע אמיתי ,באר שבע הגינה והגנן בסוף הקיץ שבע ,במשרדים קטנים ליד רחוב ההסתדרות. היינו בקושי 5-6עובדים .בזמנו כל הקיבוצניקים הייתה להם את הסייסטה ,את מנוחת הצהריים, שלא היו מוכנים לוותר עליה .לא התאים להם לעבוד במועצה יום מלא של שמונה שעות, ובקיבוצים היו להם יותר פינוקים .היום זה משהו אחר ,בעקבות ההפרטה צריכים לדאוג לפרנסה. מתפקיד לתפקיד קשה לי לעזוב, רק בגלל הצמיחה היפה שאני רואה מול עיניי באר שבע אני ילידת באר שבע .נולדתי פה ,ההורים שלי הם מהראשונים שהגיעו פה כעולים ,הם עוד חיו פה באוהלים .בתחילת שנות ה 70-עבדתי בעיתון “דבר” ,היה לעיתון סניף בבאר שבע ליד תחנת המשטרה .היו לנו מנויים במפעלים ובמשרדי ההסתדרות .אחר כך גם “על המשמר” ו”הצופה” הצטרפו ,ובהמשך כל עיתוני הבוקר .לאט לאט, כשהטלוויזיה נכנסה ,התפוצה של עיתוני הבוקר הצטמצמה ואני התחלתי להרגיש שאני מאבדת את מקום העבודה שלי ,אז התחלתי לחפש עבודה. סייסטה הגעתי לעבוד במועצה האזורית ב,1.9.1980- בעקבות מודעה קטנטונת בעיתון “שבע” שמחפשים מזכירה .המועצה עוד ישבה אז בבאר יתוש הטיגריס האסייתי בארץ מה מאפיין את היתוש, ואיך נצמצם את פגיעתו? מקורו של היתוש בדרום מזרח אסיה ,ומשם התפשט לאזורינו .בארץ נמצא בכל היישובים במדינה .ההתפשטות של יתוש זה היא באמצעות העברת ביצים ו/או זחלים במים שמצטברים בתוך עציצים ,תחתיות ומכלים .הנקבות מטילות ביצים בשולי המכלים ,מעל פני המים .בתנאי לחות גבוהה הביצים יכולות לעמוד בתקופות יובש קצרות .הן נשארות דבוקות לדפנות המכלים גם כאשר המים מתייבשים ,ובוקעות לאחר הרטבה מחדש .הזחלים והגלמים חיים במים ונושמים אוויר אטמוספרי .הזחלים ניזונים מחיידקים ומיקרואורגניזמים שהם מסננים מהמים. בתנאי הקיץ בישראל ,השלמת ההתפתחות מביצה לבוגר היא מהירה מאוד ויכולה להסתיים בתוך כשבוע .את היתושים הבוגרים ניתן לזהות על פי צבעם השחור ופספוס לבן בוהק אופייני על הרגליים ,החזה והבטן .הבוגרים נשארים רוב הזמן | 10 מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 את הדרך ברמת הנגב התחלתי ככתבנית ,טיפלתי אז בדואר יוצא ונכנס ,הייתי עוזרת של מזכירת ראש המועצה .לאורך השנים עברתי מתפקיד לתפקיד – עבדתי בארכיון המועצה ,הייתי אחראית לניקיון ,לתקשורת בין הקבלן לעובדות, מכרזים של כח אדם ,ועוד ועוד .אני גם הקמתי מאפס שתי מחלקות ,את התחבורה ואת כח האדם .כשאני התחלתי לעבוד היו במועצה בעיקר פרילנסים ,שקיבלו תשלום עם חשבוניות .עובדים שכירים היו בקושי עשרה ,ואילו היום יש קרוב ל ,150-ואנחנו שלוש נשים שמטפלות בהן .פעם נעזרנו בחשבת שכר מתל אביב ,והתנהלנו מולה בטלפונים ופקסים ,והיום יש לנו חשבת שיושבת במועצה ונותנת מענה יומיומי .התחלתי מהדבר הכי קטן והגעתי למה שהגעתי. אחרית הימים כשהתחלתי ,ראש המועצה שקיבל אותי היה יענקלה יוגב ז”ל ,שהיה איש חזון .הוא דאג בין היתר לפארק גולדה ,וגם לבנות את משרדי המועצה החדשים .למשרדים כבר עברנו ב,85- עם משה חקלאי ז”ל ,אחר כך החליף אותו רפי בכרך ז”ל ,ומ 91-אנחנו עם שמוליק ,אדם עם חזון ועם יכולת הגשמה .התחלנו עם מספר קטן של קיבוצים ,עם אוכלוסייה חילונית ,והיום הכל אחרת לגמרי .המועצה גדלה ,היישובים גדולים, האוכלוסייה גדלה ,הוקמו מושבים ,היישובים בפתחת ניצנה ,חוות בודדים ,שלא לדבר על עיר הבה”דים שצומחת מול עינינו .פתאום יום אחד הגיע רב למועצה .בקיבוצים לא הבינו מה נחת בצמחייה בקרבת הקרקע והם פעילים בעיקר בשעות אחר הצהרים ולפנות ערב ,ועוקצים בעיקר מחוץ לבית .מקובל כי טווח התעופה של היתושים הבוגרים קטן יחסית (עשרות עד מאות בודדות של מטרים) ,מה שאומר כי הם גדלים בחצר שלנו או של שכנינו .בקיץ הישראלי משך החיים של היתושים הבוגרים הוא קצר ,ונמשך כשבוע עד שבועיים. כיום ההתמודדות מתרכזת בשני כיוונים עיקריים: איתור וסילוק מקורות מים עומדים המאפשרים גידול של היתושים ,והתגוננות מפני עקיצות. עליהם ,אבל הרב ידע איך להגיע אליהם והם ממש התאהבו בו .הוא הכניס צבע לאוכלוסייה ,התחיל ללמד את הילדים לקראת בר מצווה ,חיתן זוגות, דאג לקבורה דתית .פתאום קם מרחב-עם שהוא יישוב דתי ולאחר מכן כפר רתמים ,ועוד מספר שבועות ייפתח בית ספר ממלכתי דתי .ממש אחרית הימים מול עינינו. מתחננים לבית אמרתי לחברים לעבודה – איך אני יכולה לפרוש כשיש כזו פריחה במועצה? לחשוב שפעם בקושי רצו לשמוע על רמת הנגב ,והיום אי אפשר למצוא דירה בשטחי המועצה ,אנשים מתחננים לקנות בית .קשה לי לעזוב ,רק בגלל הצמיחה היפה שאני רואה מול עיניי .יש פה מחלקת הנדסה גדולה, מחלקת רווחה ,פסיכולוגיה ,מרכז טיפולי לילד. אם יש ילד שצריך טיפול כלשהו ,הוא כבר לא צריך לנסוע לבאר שבע ,הוא מקבל טיפול במועצה. המועצה שלנו קיבלה צביון ואופי מאוד מעניין ,וזה פשוט מחמם את הלב. משהו אחר הגעתי למועצה בת ,28עם 2ילדים קטנים, והשלישית נולדה לאחר 10שנות עבודה במועצה. היום אני כבר סבתא לשבעה .אני ממש נפעמת מכל יום שאני נמצאת במועצה ,וקשה לי לחשוב איך אני לא אגיע לכאן כל יום .אבל הגוף עכשיו רוצה משהו אחר ,ואני יכולה לפנות את המקום לאנשים יותר צעירים .אני מקווה לעסוק בדברים אחרים שיעשו לי טוב ,אני מתכננת להתנדב ,לתת מעצמי לחברה ,זה יכול להיות עם ילדים נזקקים או בבית חולים .וכמובן ,אני רוצה להיות עם המשפחה ,עם הילדים והנכדים .עם הפרישה ,אני רוצה להודות לכולם ,אני מלאת הערכה לכל צוות העובדים במועצה .זה מקום שהוא משפחה חמה, תמיד יש הרגשה שכל אחד דואג לשני ,אנחנו ביחד בשמחות ,וגם בעצב .זו הרגשה טובה שלא מוצאים בכל מקום. אוגוסט הוא ללא ספק החודש הקשה לגנן המדברי .החום בשיאו ,וגם הלחות .בגינה מעט פורח והרבה צמחים נראים כמו הגנן :עייפים ,לא מגולחים ,שרופים ובלויים מהשמש המדברית ומשוועים לחורף מוקדם .אם עוד לא שתלתם העונה ,חכו עוד כחודש ,אז התנאים יהיו יותר נוחים הן לשותל והן לצמח .תמשיכו לעשב, לבצע גיזומים קטנים .זה זמן טוב לבדוק את מערכת ההשקיה .בלתי נמנע הוא שבזמן שעובדים בגינה בהתלהבות עם הטורייה או עם המכוש ,פוגעים בצינורות חבויים בקרקע .לא להיבהל – מחבר פשוט שן 16מ”מ יפתור לכם את הפיצוץ .אצבעותיו של הגנן המדברי הסתגלו לשנים של תיקוני פיצוצים של צינורות בגינה ע”י דחיפת המחבר המשונן אל תוך קצות הצינור, אך זו מלאכה קשה לידיים לא מיומנות .אפשר להרחיב את קצות הצינור עם מים חמים וכך יותר בקלות לדחוף את המחבר פנימה .והמלצה אחרי כל עבודה עם כלים חדים בגינה :בדקו את מערכת ההשקיה. קטנים וענפיו משתלשלים מטה .לשניהם פירות אדומים קטנים קישוטיים .בגן הלאומי ,ברחבת הקבר של דוד בן-גוריון ,ישנם 5פלפלוני בכות שנטעו לפני כ 40-שנה .עם מעט השקיה ותחזוקה מינימלית הם נראים מצוין. בגינות – פלפלון בכות ופלפלון דמוי-אלה .מקורם בדרום אמריקה ,שניהם ותיקים בארץ ,ונשתלו בהמוניהם .מאז ערכם הנופי נראה וירד בעיני הגננים ,שכן הם פחות ניטעים ברחבי הארץ ,אך הם חלק מנופי ילדות של רבים .בצפון ובמרכז הארץ כמעט הפסיקו לשתול ,בגלל שהם שבירים ונתקפים במחלות ,אבל באזור היבש שלנו הם לא נשברים בקלות ומאריכים ימים .פלפלון דמוי - אלה מאד דומה לאלה אטלנטית ,אך הוא גדל מהר ונותן צל תוך שנים ספורות .לפלפלון בכות עלעלים גלעד מיכאלי משתלת קרקש מדרשת בן-גוריון www.karkash.com פינת הצמח המדברי: עץ הפלפלון Schinus קשה למצוא עצים ירוקי-עד לגינות באזורינו. רוב העצים באקלים שלנו הם נשירים – מנגנון המאפשר להם לשרוד את הקור בחורף .פלפלון הוא אחד מירוקי העד הבודדים המתאימים לאזור רמת הנגב .הוא שייך למשפחה קטנה אך מכובדת – האילתיים – לה שייכים גם האלה והמנגו .קיימים שני מיני פלפלונים הנפוצים רק מעט השקיה ותחזוקה מינימלית ציפורימפו הסכם שלום עם אירן? .6לרוקן ולייבש כל כלי קיבול המשמש לאגירת מים ולא ניתן לסלקו ,כגון תחתיות העציצים, אגרטלים ,דליים ,חביות ,כלי מים של בעלי חיים, וכל מיכל אחר לפחות פעם ב 3-ימים. .7להכניס דגים טורפי יתושים לכל כלי לאגירת מים שלא ניתן לרוקן ,כגון עציצים גדולים המשמשים לגידול צמחי מים. .8לאחסן צמיגים באופן שמונע הצטברות מים בצמיג :כיסוי ,קירוי או חירור/חיתוך הצמיג. דיווח על המפגע יש לדווח למחלקת התברואה במועצה על מטרדי יתושים חדשים ,אלו העוקצים בעיקר בשעות של אחר הצהריים ולפנות ערב .יש לטפל במוקדי מים העומדים בחצרות בתינו ולדווח לי על מוקדי מים עומדים הידועים לכם בסביבתכם. מחלקת התברואה במועצה מדווחת למשרד להגנת הסביבה על האזורים בהם נמצאו יתושים מסוג הטיגריס האסייתי ,ועל סמך דיווחים אלו מבצעים מיפוי וקביעת מגמות התפשטות. איתור וסילוק מקורות מים עומדים .1יש לבדוק ביסודיות את הבית ,החצר והגינה לפחות פעם בשבוע ,ולאתר כל מקור להצטברות מים עומדים (לדוגמא :דלי העומד מתחת לניקוז של מזגן ,כלי מים של בעלי חיים ,מים המצטברים בעציצים ,תחתיות עציצים ואדניות). .2להימנע מהשקיית יתר הגורמת להצטברות מים עומדים. .3לסלק או לחרר כל כלי קיבול שאינו הכרחי. .4לאחסן כלי קיבול כגון דליים ,פחים וכד’ כך שלא יוכלו להצטבר בהם מים. .5לתקן נזילות של מים מצינורות ומזגנים . אלישע קולבקר תברואן המועצה 050-5922401 בבוקרו של יום חמישי בחודש יולי האחרון התקשר אליי הראל כדורי מהמדרשה“ .אני מסתכל עכשיו על אירניה מקפצצת לה בדשא של פארק קבר בן גוריון” .צהלתי ,אם כי שמחתי הייתה מהולה בצביטה קלה .אני במילואים בצפון וחוזר רק בעוד שבוע וחצי .הציפור היפה משכה אליה במהרה צפרים רבים ,חלקם באו אפילו מגוש דן בשביל לראות את האורחת הנדירה. שמה המדעי (הפרסיה עם הגרון) מעיד על תחום תפוצתה – המזרח התיכון ואסיה .גם בעברית מרמז שמה על מקורותיה .בישראל קיימת אוכלוסייה קטנה של כמה עשרות זוגות בחרמון. מדי כמה שנים נראים פרטים נודדים ,בעיקר באילת ובערבה .אצלנו בשדה בוקר זוהי אחת התצפיות הבודדות שתועדו מזה שנים רבות .זוהי גם תצפית חריגה מבחינת עונת השנה – ציפור זו בחרה להגיע מוקדם יחסית. פארק קבר בן גוריון הינו מקום נפלא לצפות בציפורים רבות .הדשאים ,השיחים והעצים מושכים אליהם ציפורים רבות .מומלץ לבקר בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות. מידד גורן כבר שנים שלא נצפתה בשדה בוקר צילום :איתי הרלינג מגזין רמת הנגב || מס || 207 .אוגוסט 2015 | 11 קטיף ובציר בחוות אשב”א חוות אשב”א מזמינה את תושבי המועצה לקטיף חופשי של תוצרת חקלאית בחווה, בכל יום רביעי ,בין השעות ,16:00-19:00 עד לאחר ראש השנה .אין צורך בתיאום מוקדם .לפתיחת השער יש לצלצל ליוסי, .050-5488364יוסי ישמח להיעזר במתנדבים לטיפול שוטף בחווה .הנענים לקריאה יפנו לסוניה במועצה למסירת פרטים כדי שתוכל לבטח אותם. חני פריאל050-4042335 : הגיעו! מחברות ולוחות תכנון זמן שולחניים טלי בבאי עיצוב גרפי ומיתוג להזמנות :טלי 054-6699751 - www.taligraphics.co.il | [email protected]
© Copyright 2024