מאמרים והלכות לחודש תשרי תשע"ו
הקהל
את העם
מאמרים והלכות לחדש תשרי תשע"ו
עריכה :הרב שמעון גולן
אפשר למצוא את הלכות תשרי
באנגלית ובעברית באתר המועצה
The laws of Tishrei can be found in
English and Hebrew on the municipal website at:
www.efrat.muni.il
תוכן הענינים
פתח דבר
3
ברכת המועצה הדתית
4
אפרת של מעלה -מהנעשה במועצה הדתית
5
מאמרי עיון
שמחת ראש השנה על שום מה? -הרב שלמה ריסקין ,מרא דאתרא
תובנות רוחניות על כוחו של חיוך -גב' סימא ק .רייך
מצוות ַה ְק ֵהל -ר' מיכאל ועקנין
שמיטת כספים ופרוזבול -הרב שמעון גולן
הלכות מועדי חדש תשרי -תשע"ו -הרב שמעון גולן
חדש אלול וימי הסליחות
ערב ראש השנה
7
8
11
16
18
19
ראש השנה
תקיעת שופר
עשרת ימי תשובה
20
ערב יום הכיפורים
יום הכיפורים
21
הלכות סוכה ולולב
ארבעת המינים
24
ארבעת המינים במוצאי שמיטה
נטילת לולב
25
חול המועד
שמיני עצרת/שמחת תורה
לוח הדלקת נרות ומוצאי שבת/חג באפרת לשנת תשע"ו
27
29
זמני טבילת גברים | נשים
31
2
פתח דבר
הולכת ומסתיימת לה שנת השמיטהֶ ,ש ָּפנים רבות לה.
יש שיציגו את הפן החקלאי; השביתה מעבודת האדמה .אמנם המציאות היא שרק מיעוט מהחקלאים הם
ִּג ּב ֵֹרי כ ַֹח עֹ ֵשׂי ְד ָברוֹ השובתים לחלוטין מעבודת האדמה ,אולם הפן הזה קיים.
יש שיציגו את הפן הסוציאלי; השוויון בין בני האדם ,ללא הבדל עשיר ורש ,הבא לידי ביטוי בעובדה שהכל
הפקר ,וכן בשמיטת החובות .גם כאן ישנן דרכים עוקפות ,אך העיקרון שריר וקיים.
יש שיציגו את הפן האמוני; אמונה בבורא עולם מחד גיסא ,שברא עולמו בששה ימים ושבת ממלאכתו ביום
השביעי ,ואף אנו כך; ֵׁשׁש ָׁשנִים ִּת ְז ַרע ָשׂ ֶד ָך ...ו ַּב ָּׁשנָה ַהְּׁש ִב ִיעת ַׁש ַּבת ַׁש ָּבתוֹן י ְִהיֶה ָל ָא ֶרץ ,ואמונה בהשגחת ה'
ת־ב ְר ָכ ִתי ָל ֶכם.
ִיתי ֶא ִּ
ֹּאכל ַּב ָּׁשנָה ַהְּׁש ִב ִיעת ֵהן לֹא ִנ ְז ָרע ...ו ְִצ ּו ִ
ֹאמר ּו ַמה־נ ַ
מאידך גיסא; ו ְִכי ת ְ
אבקש להתמקד בפן נוסף ,שדווקא מקובל במגזרים מסוימים והוא שנת השבתון ,בבחינת ֵׁשׁש ָׁשנִים ַי ֲעבֹד
ֵצא ...שנת מילוי מצברים רוחניים .התמקדות בהיבטים הרוחניים של החיים ,ופחות בהיבטים
ו ַּב ְּׁש ִב ִעת י ֵ
החומריים .בלשונו של הרב קוק" :צורך מיוחד הוא לאומה זו ,שהיצירה האלוקית נטועה בקרבה באופן בולט
ונצחי ,כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלא זהרו" .האדם העמל ויגע במהלך שש שנים
בעבודתו השוחקת ,שב ומתחבר לתורה.
מובן אפוא שאחד השיאים של שנת השמיטה מתרחש בתחילתה של השנה השמינית; מעמד הקהל ,ככתוב
בתורה (דברים פרק לא):
ִמ ֵּקץ ֶׁש ַבע ָׁשנִים ְּבמ ֵֹעד ְׁשנַת ַהְּׁש ִמ ָּטה ְּב ַחג ַה ֻּס ּֽכוֹת...
ֵיהם.
ת־ה ּתו ָֹרה ַהזֹּאת ֶנגֶד ָּכל־ ִי ְשׂ ָר ֵאל ְּב ָא ְזנ ֶֽ
ת־פנֵי ה' ֱאל ֶֹק ָיך ַּב ָּמקוֹם ֲא ֶׁשר י ְִב ָחר ִּת ְק ָרא ֶא ַ
ְּבבוֹא ָכל־ ִי ְשׂ ָר ֵאל ֵל ָראוֹת ֶא ְּ
ָשים ו ְַה ַּטף ְוג ְֵר ָך ֲא ֶׁשר ִּבְׁש ָע ֶר ָיך ְל ַמ ַען יְִׁש ְמע ּו ו ְּל ַמ ַען י ְִל ְמד ּו ְוָי ְֽרא ּו ֶאת ה' ֱא ֽלֹ ֵק ֶיכם
ָשים ו ְַה ּנִׁ
ת־ה ָעם ָֽה ֲאנִׁ
ַה ְק ֵהל ֶא ָ
ל־ד ְב ֵרי ַה ּתו ָֹרה ַה ֹּֽזאת.
ת־כ ִּ
ְש ְמר ּו ַל ֲעשׂוֹת ֶא ָּ
ו ָׁ
כל בני העם מתחברים לתורה ,כל אחד בדרכו:
הקהל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד ,נשים באות לשמוע ,טף למה באין? כדי ליתן
שכר למביאיהן( .חגיגה דף ג ע"א)
אירוע המוני מדהים של חיבור העם כולו לתורה ,וזאת בעיצומם של ימי השמחה של זמן שמחתנו.
סביב נקודות אלו סובבים מאמרי העיון בחוברת שלפניכם .הרב ריסקין עוסק בשמחת ראש השנה ,הגב' סימא
רייך עוסקת בשמחה באופן כללי ור' מיכאל ועקנין במעמד הקהל.
כל זאת בנוסף לסקירה על פעולות המועצה הדתית ,להלכות מועדי חודש תשרי ולמידע חשוב לציבור.
בברכת שנה טובה,
הרב שמעון גולן ,העורך.
3
תהא שנת עשיה ובריאות.
יהי רצון מלפני שומע תפילות ,שהשנה המתחדשת עלינו לטובה ,תהא שנת ברכה
ושלום ,שנת עשיה גדולה לשם שמים ,שנת קוממיות לארצנו ,שנת בטחון .ונזכה
להיכתב ולהחתם בספר חיים טובים.
בוב לנג – ראש המועצה הדתית
חיים שמל – גזבר
מוטי אבנר -חבר מועצה הדתית
אלישבע סטולמן – חברת מועצה הדתית
חברי חברה קדישא
מתנדבי/ות המועצה הדתית
4
עליזה אלמקייס – מנהלת המשרד
ר' דוד כהן – משגיח כשרות
אריאל פרחי – משגיח כשרות
אילן כהן – איש תחזוקה
ר' דוד בר ניצן – אחראי עירוב
שרה נחשון – בלנית
זהבית בר ניצן – בלנית
הדסה לפידות – בלנית
מרלין ברודר – בלנית
אפרת של מעלה
(סיכום פעילות המועצה הדתית בחצי שנה האחרונה)
הרב שלמה ריסקין רב העיר :השנה מלאו לרב 75שנה – מזל טוב ועד 120בבריאות טובה!
בהתאם להוראות החוק ,ביקשנו וקיבלנו אישור להמשך כהונת הרב לעוד 5שנים .אמנם התעוררו מספר בעיות
בתהליך האישור ,אך סוף טוב הכל טוב.
נישואין :אנו משתדלים שהרישום לנישואין יהיה באופן נוח ונעים ו"ידידותי למשתמש" .פרטים על נהלי
הרישום מצויים אף הם באתר המועצה.
עריכת חופה וקידושין נתונה ,על פי התקנות ,רק בידי רבנים שאושרו על ידי הרבנות הראשית לישראל .רשימת
הרבנים תושבי אפרת המורשים לערוך חופה וקידושין מופיעה אף היא באתר .הזמנת רבנים שאינם מופיעים
ברשימת הרבנים המורשים כרוכה באישור מיוחד ,ולא תמיד ניתן להשיגו .אנו פועלים להשיג אישורים לכל
רבני בתי הכנסת באפרת מאז תחילת השנה האזרחית (מינואר) ועד היום ב"ה פתחנו כ 60-תיקי נישואין
והנפקנו 5תעודות רווקות – כן ירבו!! אנחנו ממשיכים לתת שי לכל זוג שאחד מבני הזוג הוא/היא תושבי
אפרת ,שפותח תיק נישואין באפרת.
בכדי לשפר את השרות לזוגות ,אנו מבקשים מהזוגות לתאם יום מראש את הגעתם ,בכדי שנוכל לקבלם בזמן
המוקדש להם.
לזוגות הנישאים יש אפשרות לשאול עששיות לחופה ,כרטיסיות "שבע ברכות" ואף חופה.
מקוואות :בסיוע המשרד לשירותי דת ,שופצו מספר מקוואות .במקווה הנשים בזית – הוחלפו הארונות בחדרי
הרחצה .מקווה נשים בתמר – המועצה המקומית אפרת קיבלה אישור עקרוני על כ ₪ 1,000,000-מהמשרד
לשירותי דת ,להקמת מקווה חדש .המועצה המקומית בלווי המועצה הדתית עוסקת בימים אלו בהכנת
תוכניות בניה לבניית המקווה.
ניקיון – על מנת לשפר עוד את רמת הנקיון שינינו את שיטת הנקיון ,וכעת יש חברה חיצונית הדואגת לנקיון
6ימים בשבוע.
השתלמות לבלניות – ערכנו השתלמויות בנושאי עזרה ראשונה ושו"ת הלכתיות.
בית עלמין :השנה פתחנו חלקת נוספת בחלקת אפרת ,בעלות של כחצי מליון ( ₪חלק בסיוע של המשרד
לשירותי דת) בחלקת אפרת נוספו מקומות קבורה בכל השיטות – קבורת שדה רגילה ,קבורה רבודה – מכפלות
(אחד ע"ג השנה) ,וכוכי קבורה.
המועצה הדתית וחברא קדישא אפרת בקשו מהמוסד לביטוח לאומי אישור ל"חלקת סגורה" בתוך חלקת אפרת.
כמו כן ,בשיתוף המועצה הדתית גוש עציון ,אנו עובדים על תכנון השטח החדש של בית העלמין.
כשרות :אנו נותנים שירות השגחת כשרות לכ 30-בתי עסק (חנויות ,מסעדות ,קייטרינג) שונים ברחבי אפרת.
נושא הכשרות הינו מרתק ומורכב והציבור מוזמן לגלות ערנות .למועצה הדתית שני משגיחי כשרות העושים
מלאכתם נאמנה .באתר המועצה המקומית בספריית המועצה הדתית מופיעה רשימת בתי העסק הנמצאים
תחת השגחת המועצה הדתית וכן רמת הכשרות בכל בית עסק.
חשוב לציין :לא כל מוצרי המזון הנמכרים באפרת הם בהשגחתנו .נא בדקו כל מקרה לגופו!
ערוב :המשכנו לשפר את העירוב .ב"ה זכינו לתנופת בניה בזית ,בדגן ובתמר – העירוב מורחב ומתוקן לפי
קצב התקדמות הבניה ,חלקו באופן זמני/ארעי .עם השלמת עבודות הפיתוח והבניה ,נתקין בע"ה ערוב קבוע.
תרבות תורנית :רכזנו ופרסמנו באתר המועצה את כל המניינים הקבועים באפרת .ועדת תרבות תורנית המקשרת
בין המתנ"ס ,המועצה ,בתי הכנסת והמועצה דתית ממשיכה להרחיב את פעילות התרבות התורנית לכלל
תושבי אפרת .במסגרת הפעילות המשותפת ,קיבלו תקציבים :ישיבות בין הזמנים וקייטנות תורניות ,הצגות
תורניות לילדים בחגים וכן שיעורים בבתי הכנסת (כולל מרצים אורחים) ,סיוע בהכנסת ספר תורה ,וכן חידון
התנ"ך היישובי.
כמו כן ,גם השנה ,המועצה הדתית בשיתוף הקרן לפיתוח אפרת רכשו סידורים וחומשים לילדי כיתות א בביה"ס
"עשה חיל" ,מכינת "אורות עציון" ולמסיימי כיתה ו' ב"עשה חיל" ,ולכל מסיימי כיתות ח'.
טהרת המשפחה (כללי) :ידועה לכל החשיבות הרבה שרואות ההלכה והמסורת היהודית בשמירת קדושת הבית
5
היהודי וחיי המשפחה .ההלכות הקשורות לטהרת המשפחה הן המקור לשאיפה העליונה של "זכו -שכינה
ביניהם" .לאהבה הטבעית-הגופנית בין בני הזוג נוסף מימד של קדושה ,המחזק ,מטהר ומקדש את התא
המשפחתי .כך אנו מקיימים בפועל את "מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין".
באפרת התגבש צוות מאומן ומיומן העומד לרשות הפונים; גברים ונשים כאחד -בעצה ,בהדרכה הלכתית,
ובסיוע בכל בעיה המתעוררת בנושאי טהרת המשפחה.
תחילתה של הדרך היא בהדרכת החתנים (רשות) והכלות (חובה) עוד לפני הנישואין .באתר המועצה ניתן למצוא
רשימה של מדריכות כלות ומדריכי חתנים .אנו מקווים להרחיב בעתיד הקרוב את רשימת מדריכי החתנים.
למותר לציין שצוות ה"מדריכים" מודע לרצינות המעמד ,ואינו מסתפק רק בהדרכה טכנית-הלכתית יבשה,
אלא מרחיב את היריעה לשיחות בנושאי זוגיות רבים .כמו כן ,רצוי וניתן לשמור על קשר עם המדריך/כה גם
לאחר הנישואין .בשל בעיות שהתעוררו בעבר ,אנו מבקשים להיעזר אך ורק במדריכים/מדריכות המאושרים
על ידי המועצה הדתית!
כמו כן מופיעה באתר המועצה רשימה מפורטת של רבנים באפרת העונים לשאלות הלכתיות בתחום טהרת
המשפחה.
בנוסף לרבנים ,ניתן להסתייע בארבע יועצות הלכה תושבות אפרת :גב' עטרה אייז (,)0584016879 ,6252892
גב' גילה ברנר ( ,)0509090232 ,9931923גב' הינדי גינזברג ( )0503866066 ,0773220564וגב' לורי נוביק (,6793707
.)0525342917יועצות ההלכה הן בוגרות התכנית המיוחדת של "נשמת" (בהדרכת הרב ורהפטיג והרב הנקין)
ופועלות בתיאום עם רבני היישוב .הנסיון מראה שבשאלות מסוימות ,במיוחד בתחומים אינטימיים ,נשים
מרגישות נוח יותר לפנות לאשה ולהסתייע בה.
לרשות הנשים עומדות גם שתי בודקות הלכתיות :גב' רוני הרוש ( )9938362וגב' סוזי פדר ( .)9933819לבודקות
יש נסיון רפואי בתחומים אלו כאחיות או מילדות ,והן הוכשרו לתפקידן במכון "פועה" .תפקיד הבודקות הוא
משמעותי ביותר ,והוא מסייע מאד לנשים להגדיר באופן מדויק את מצבן הגופני ולהימנע מחומרות מיותרות
הנובעות מחוסר ידיעה.
נדבך חשוב בעידודן ובקיומן של הלכות הטהרה הוא תחזוקה נכונה של המקוואות .הבלניות (ששמותיהן
מופיעים באתר המועצה) פועלות במסירות וברגישות ומקיימות "דרכיה דרכי נועם" ,והן נענות לבקשות
מיוחדות המאושרות על ידי הרבנים.
במועצה הדתית קיימת "ועדת מקוואות" בראשות חברת המועצה ד"ר אלישבע סטולמן .ניתן לפנות אליה,
או לשאר החברות בכל הצעת ייעול ,בקשה או תלונה.
למותר לציין שנושא טהרת המשפחה תורה היא וללמוד אנו צריכים .בתכניתנו לקיים בחדשים הקרובים ימי
עיון ושיעורים ,לנשים ולגברים ,בנושאים שונים הקשורים לטהרת המשפחה.
6
שמחת ראש השנה על שום מה?
הרב שלמה ריסקין ,מרא דאתרא
לכאורה הרגש היותר מתאים לראש השנה הוא רגש היראה ,הנובעת מעצם היותו יום הדין .לכן ,אין אומרים
בו הלל היות והוא היום שבו ספרי חיים ומתים פתוחים.
לחדד את הקושי :ראש השנה בתורה נקרא "יום תרועה" ,והגמרא במסכת ראש השנה (דף לד ע"א) מבארת
שקול התרועה הינו קול שבור (רעוע) ו"מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל" .שתי אפשרויות אלו ,מסמלות
שני סוגים של קולות; בכיה ועצב ,ההיפך משמחה .אומנם להעמיק במורכבות ,בראש השנה אנחנו תוקעים
גם תקיעה המביעה קול של ניצחון ושמחה ,שלומדים מהתקיעות של שנת היובל והגאולה ,קול הפשוט והע־
ליז .איזה קול באמת מאפיין את קדושת היום של ראש השנה – התרועה או התקיעה?
ביום ראש השנה שנחגג בימי עזרא ,נאמר בספר נחמיה (פרק ח)ַ :ו ּי ִָביא ֶע ְז ָרא ַה ּכ ֵֹהן ֶאת ַה ּתו ָֹרה ִל ְפנֵי העם..
ִלְׁשמ ַֹע ְּביוֹם ֶא ָחד ַלח ֶֹדׁש ַהְּׁש ִב ִיעי .באמת העם רצה לצום ולנהוג בו ימי בכיה ,אך מנעו זאת מהם ,באומרם,
ֹּאמר ָל ֶהם ְלכ ּו ִא ְכל ּו ַמְׁש ַמ ּנִים וְּׁשת ּו ַמ ְמ ַת ִּקים וְִׁש ְלח ּו ָמנוֹת ְל ֵאין נָכוֹן לוֹ ִּכי ָקדוֹׁש ַה ּיוֹם ַל ֲאדֹנֵינ ּו ו ְַאל ֵּת ָע ֵצב ּו
" ַוי ֶ
ִּכי ֶח ְדוַת ה' ִהיא ָמ ֻע ְּז ֶכם" כלומר הנביא התריע שאת יום ראש השנה יש לקיים מתוך שמחה וחדווה ולא מתוך
עצב שמסומל בתרועה.
כדי להבין פשר השניות – גם עצבות וגם חדוה ,גם תרועה וגם תקיעה -יש לזכור שהגדרת עיקר האירוע
ההיסטורי של ראש השנה אנחנו מזכירים כמה פעמים" :יום הרת עולם" .כתוב בפסיקתא דרב כהנא" :תני ר'
אליעזר בעשרים וחמשה באלול נברא העולם ...ובריות בו יפקדו להזכירם חיים ומות .נמצאת אומר בראש
השנה נברא אדם הראשון" ,כלומר הפירוש האמיתי הוא שבריאת העולם היה בכ"ה באלול ,ויום ראש השנה
היינו ,בעצם היום ,בו נברא האדם בעולם.
נראה לי שעיקר מצב העולם שטרם נגאל ,עולם של אור וחושך ,סדר וכאוס ,טוב ורע ,הוא גיא צלמות ,עולם
של גנוחי גנח וילולי יליל ,עולם של תרועה .התקוה של גאולת העולם נוצרה עם בריאת האדם ,הנברא בצלם
אלוקים ,בעל בחירה חופשית מעצם בריאתו ,כיצור המשלב בהוויתו שהוא נברא מהאדמה ,ונתנה בו נשמה
ִיצר ה' ֱאלֹקים ֶאת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה ַו ּי ִַּפח ְּב ַא ָּפיו נְִׁש ַמת ַח ּיִים ַוי ְִהי
אלוקית .כתוב בבראשית (פרק ב) " ַו ּי ֶ
ֶפׁש ַח ּיָה" .על האדם לתקן עולם במלכות ש-די והוא מסוגל להצליח! הינו התקיעה.
ָה ָא ָדם ְלנ ֶ
ביום זה של ראש השנה אנו שמחים על היותנו הבריאה הנבחרת למטרת השלמת הרצון האלוקי ,להביא
את העולם ממצבו הראשוני החסר והטרגי ,הבא לידי ביטוי בקול התרועה והבכייה ,לעבר קול התקיעות של
גאולת היובל .עצם היותנו בעלי בחירה בצלם אלוקים ושעל כן נבחר האדם ,היא סיבת שמחתנו ביום ראש
השנה .יש פעמיים תקיעה לכל תרועה; בסופו של דבר ,נתגבר וננצח!
בע"ה נזכה לשמוח ,לא רק בכך ,שנבחרנו להיות שותפים למשימה זו ,אלא גם בשמחת השלמת המשימה,
הבאת הגאולה השלימה לכל הבריאה האלוקית .ונשמע את קול תקיעות היובל הקוראים דרור וחירות לכול
באי עולם.
7
תובנות רוחניות על כוחו של חיוך
גב' סימא ק .רייך ,בית כנסת אשמורת אברהם (דקל ג)
(מתורגם לעברית על ידי זהרה היימן)
אפתח בהצהרה .אינני מומחית ב"להיות בשמחה תמיד" ,אבל כפי שתראו ,אני משקיעה בה את מיטב מרצי.
מכל המידות שיש להתמקד בהן בתקופה זו של השנה ,ולקראת הימים הנוראים הבאים עלינו ,שמחה נראית
כמרכיב חשוב .חיפוש בגוגל מצביע על 330,000,000אתרים העוסקים ב"שמחה" .החיפוש אחר השמחה
ממשיך אצל רבים מאתנו .סבורה אני כי המסרים/מקורות שאביא בהמשך הינם מלאי השראה ומשמעותיים
בצורך שלנו להיות בשמחה תמיד .בסופו של מאמר זה אפנה גם להצעות מעשיות .נא בחרו את אלה הנראות
מתאימות לכם ,והתעלמו מאלה שאינן .בהצלחה לכולנו.
הלן קלר ,אחת מהדמויות בעלות ההשראה שעליהן למדתי בשנות בית הספר היסודי ,היתה האדם החרש-אילם
הראשון שזכה לקבל תואר אקדמי ,כמו כן ביקרה קלר ב 39-מדינות במהלך חייה .הלן קלר הבחינה בין סוגים
שונים של "עיוורון" .היא אמרה" ,כאשר דלת אחת של שמחה נסגרת ,אחרת נפתחת ,אך לרוב אנו ממוקדים
בדלת הנסגרת ,כך שאין אנו שמים לב לזו שנפתחה עבורנו" או כפי שאומר הרב מיכאל גרין ,הלן קלר שמה לב
לכך שפעמים רבות מדי ,רבים מאתנו מונעים מעצמנו את אותה שמחה אשר יכולה להיות מנת חלקנו ביום יום.
הבעל שם טוב מלמד ,כי סיכול האותיות של "בשמחה" יוביל ל"מחשבה" ,וכך מדגיש כי שמחה אינה תוצאה
ישירה של מצב נתון ,אלא נגרמת כתוצאה מהסתכלות שלנו ונקודת פרשנות שלנו על אותו מצב נתון .רעיון
דומה נלמד מדבריו של הרב אפרם גולדברג" .שמחה אינה רגש .זו החלטה! הפסיקו לחכות באופן פאסיבי
להרגיש שמחה ,והתחילו להחליט להרגיש כך" .קיימים מקורות רבים נוספים העוסקים בחשיבות בהתמקדות
בטוב שקיים בחיינו ,ובהחלטה ברת הקיימא להיות בשמחה .השמחה כרגש תגיע כתוצאה מתהליך זה.
רובכם ודאי מודעים לכך כי במהלך 20השנים האחרונות ישנה עלייה יוצאת דופן במתן תרופות אנטי דיכאוניות
במרשם .רבי נחמן מתייחס לדיכאון :אפילו אם שמחה אינה נמנית בתרי"ג מצוות (מצוות השמחה בשלושה
רגלים מוחרגת) ,רבי נחמן מצטט את היד רמה על סנהדרין י"ז :שישנה חובה להיות בשמחה .וזה נשען על:
"ונשמרתם מאד לנפשתיכם( "...דברים ד ,טו) או בפשטות :דיכאון מוביל לבריאות לקוייה ולחטא.
רב שמשון רפאל הירש מלמד כי שמחה וצמיחה קשורים זו בזו .השמחה הינה תוצר ישיר בשאיפתו של אדם
לצמוח לתוך מיצוי הרוחניות שבו.
במשנה תורה ,בסוף הלכות לולב ,מסביר הרמב"ם כי שמחה הינה "עבודה גדולה" (עבודת ה' אדירה)
הגאון מוילנא מלמד שמצוות השמחה ביום טוב ,הינה המצווה הקשה ביותר לקיום.
על המילים "והיית אך שמח" (דברים ט"ז ,ט"ו) ,מסביר רש"י כי שמחה אינה מצווה ,אלא דווקא לשון הבטחה.
אם נקיים דבריו של ה’ ,ונציין את החג כהלכתו ,זה מה שיביא אותנו למצב של שמחה.
הרב פנחס ליפשיץ מסכים עם כך ואומר ששמחה הינה מצב אליו יגיע האדם אשר מקיים את המצווה
בשלמותה וכהלכתה.
הרב וולבה מלמד בשמו של הרב חיים ויטל ,שישנן שתי שמחות שונות אליהן יש לשאוף על מנת לצאת מתוך
העצבות ,הייאוש והבדידות .הראשונה היא ה"שמחה בחלקו" והשניה היא ה"שמחה במצווה".
כיצד נגיע לשמחה במצווה? כל אחד מאתנו רואה את הטעם באחת המצוות ,אם במצוות תפילה ,אם במצוות
שמירת שבת ,או במצוות עשיית חסד .כך שלכל הפחות באותה מצווה נשתדל לעורר בנו שמחה אמיתית
ודרכה נתקשר עם הבורא.
הרבי מלובביץ ,זצ"ל ,מציין תובנה זו לעיתים קרובות .בהתבסס על מסכת שבת קיח :הוא מלמד כי בו בעת
שהיהדות מחייבת כל אדם לקיום כל המצוות ,תמיד ישנה לפחות מצווה אחת אשר נפשו של כל יחיד נמשכת
יותר לקיימה .ובזמן שנקיים את אותה "מצווה מיוחדת" לנו ,היא זו שתביא אותנו לשלמות רוחנית .ותוביל
אותנו לקיום כל יתר המצוות בהתלהבות גדולה.
מה קורה אם אין אנו מצליחים בחיפושנו אחר השמחה? רבי נחמן מברסלב מציע :כאשר אין אנו מרגישים
את השמחה בנו ,עלינו ל"זייף" אותה .לדמות את השמחה בנו( .מחקר מדעי מוכיח כי כאשר אנו מחייכים,
אנו מתחילים להרגיש שמחים יותר).
8
רעיון רווח נוסף הוא הגעה לשמחה דרך נתינה ,ולא דרך לקיחה .כשקוראים את המילה "נתן" ,אפשר לקרוא
אותו משני הכוונים .המסר ברור .אנו תמיד מקבלים חזרה לפחות את מה שנתנו .כפי שמנסח זאת הרב אפרם
גולדברג" :כאשר השמחה מוגדרת כתנאי להשגת כל צרכנו ,כל רצוננו ,וכל תשוקותינו ,היא לעולם תישאר
בלתי מושגת וחמקמקה" והוא מצטט סיפור על אדם אשר היה בדיכאון עמוק ויאוש גדול ,ואשר התכתב עם
הרבי מלובביץ ,זצ"ל .פנה האיש לרבי ואמר" :אני זקוק לעזרתך רבי ,אני קם מדי יום עצוב וחרד .איני מצליח
להתרכז ,אני מתקשה להתפלל .אני שומר מצוות ,אבל איני מוצא בכך כל סיפוק רוחני .אני פוקד את בית
הכנסת ,אולם מרגיש בודד .ואני מתחיל להרהר במשמעות החיים .אני זקוק לעזרה".
שלח לו הרבי תשובה של גאון .תשובה שלא הכילה ולו מילה אחת .בתשובתו החזיר הרבי את מכתבו של הפונה
אליו ,כאשר הוא מקיף בעיגול את המילה הראשונה בכל משפט .כותב המכתב הבין ,וזה הוביל אותו לדרך של
שמחה גדולה יותר ותקווה .המילה הראשונה בכל משפט אשר הוקפה בעיגול היתה "אני".
הרב גולדברג מזכיר לנו שאדם המרוכז בעצמו" ,לוקח" ,לעולם לא ידע שמחה בחייו .משום שהלקיחה איננה
מגיעה לסיפוק .אלה הנותנים זוכים בשמחה מעצם הנתינה לזולת .הגישה לשמחה עבורם נוחה ,מכיוון
שאפשרויות לנתינה לעולם אינן פוסקות.
הרב נח ויינברג ,זצ"ל ,מייסד אש התורה ,מדגיש את המשנה הידועה בפרקי אבות :מי הוא העשיר? השמח
בחלקו .מי הוא העשיר באמת? זה השמח בחלקו .במילים אחרות ,השמחה היא נחלתם של אלה המעריכים
את הטוב בחייהם.
הרב ויינברג מציין שלוש תפיסות שגויות בדרך לשמחה:
אם יהיו בידי הכלים להשגת השמחה אוכל להשיגה בקלות.
האמת :שינוי הרגלים הם כלמידת מיומנות חדשה .נדרשים לכך מאמצים רבים.
אם אהיה מרוצה ממה שיש לי ,זה יפגום במוטיבציה שלי להשיג יותר לעצמי.
האמת :השמחה אינה "שואבת""/מכלה" אנרגיה או רצון .היא מוסיפה משניהם.
זוהי זכותי להיות בדיכאון.
האמת :כמו בור פתוח באמצע הכביש" ,פרצוף חמוץ" הינו מפגע ציבורי .להיות בשמחה הוא חלק מהתחשבותנו
בסביבה שלנו.
להלן ההצעות המעשיות המועדפות עלי:
.1כל יום במשך חודש אחד ,שזהו הזמן המוכח להטמעת הרגל ,ערכו לעצמכם רשימה של הדברים שאתם
מודים עליהם -דברים שיש לנו כבר ,במקום אלו שאנו רוצים אותם.
.2התנדבו ותנו לאחרים.
.3הירשמו לקורסי יוגה או מדיטציה ,והתחילו לתרגל מודעות . mindfulnessהאירו את חייכם ,ולמדו "לשחרר".
" .4זייפו" חיוך ,גם אם אינכם מרגישים כך ,וחייכו הרבה .ספר החינוך מלמד אותנו כי "אחר המעשים נמשכים
הלבבות" – אנו הופכים להיות מה שאנו עושים הכי הרבה( .וטיפ לאלו מאתנו בעלי קמטי ההבעה – רובם
נעלמים כאשר אנו מחייכים).
.5אל תדחו את ההנאה .עשו משהו מהנה היום .כפי שאומר הרבי מלובביץ :מה ששווה לעשותו ,שווה
לעשותו עכשיו.
.6אני מקלידה מילים אלו בערב תשעה באב .אנו לומדים כי "משנכנס אב ממעטין בשמחה .לא נאמר "משנכנס
אב בטלו את השמחה" .בתשעת הימים הראשונים של החודש אנו ממתנים את השמחה ,אולם אין זה מן
הראוי להשבית שמחה בחודש אב.
.7לעולם אל תאמרו לאדם כי הוא נראה עייף או מדוכא .במקום -חייכו אליהם והתפללו עבורם.
.8תזכורת :שמחה אינה תלויית חומר ,כוח או יוקרה .אלא דווקא תלוייה במערכות יחסים עם אלו אשר אנו
אוהבים ומכבדים.
.9הרבו לצחוק .חוש הומור מפותח מרפא לרוב כל סוג של חולי בחיים ,וכמו שנהגה להגיד דודתי סילביה
ז"ל :התחילו בלצחוק על עצמכם .לא קל ,אני יודעת.
.10ריקוד ומוזיקה מתאימים יכולים להיות כלים מאד יעילים לשלימות רוחנית.
9
.11במידה וטרם הספקתם לבקר ,גשו ל"דיאלוג בחשיכה" במוזיאון הילדים בחולון .זוהי חובה .ביקור ב"הזמנה
לשקט" מומלץ גם הוא.
.12אמרו תהילים .את פרק ק' באופן יומיומי" .עבדו את ה' בשמחה" .זהו פרק קצר ומתוק .דוד המלך מדבר
על שמחה והוקרת תודה ,השילוב המוצלח.
.13להתעסק בדברי תורה יומיומי .במילים של רב וולבה ,ז"צל ,ענין מיוחד של שמחה נמצא בתורה עצמה".
ולסיכום:
זכרו במה בורכתם .חשבו מחשבות גדולות ,אך התענגו בהנאות הקטנות .זכרו להריח את הוורדים ולקבל את
הקוצים .גלו את אותה "מצווה מיוחדת" והשתמשו בה כדי להגיע לאותה התלהבות לקיום כל המצוות .התקשרו
לאבא ואמא ,ולאלה הנוספים שאתם אוהבים ואשר אוהבים אתכם .דברו איתם ,גם אם עברו כבר לעולם האמת.
ובמילים של הרב וולבה ,ז"צל" :השמחה היא נקודת התאחדות .ענין התורה הוא להתאחד עם האדם:לא די
שבשכלו יעסוק התורה ,כי עדיין אין זו התקשרות שלימה .התורה הקדושה צריכה לחדור לכל כחות הנפש
והגוף .שמחה אמיתית בתורה היא שהאדם מתאחד עם התורה לגמרי"...
התחלה וסופה של עבודת ה’ היא שמחה!
בהצלחה לכולנו ובברכת שנה טובה ומתוקה .שהקב"ה יברך אותנו בכל הברכות הגשמיות ורוחניות ושנעריך
אותם !
10
מצוות ַה ְק ֵהל
ר' מיכאל ועקנין ,בית כנסת מגן אברהם
אחת המצוות המיוחדות באופיין ,מעמדן והיקפן ,היא מצוות ַה ְק ֵהל ,שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים
במעמד מיוחד של "כל ישראל"" :האנשים ,הנשים והטף וגרך אשר בשעריך"...
להלן אנסה בתמציתיות להתייחס למצווה זו על מרכיביה השונים (מקורותיה ,פרטיה וטעמיה).
א.מקורות המצווה
.1
.2
.3
בתורה (דברים פרשת וילך ,ל"א;י'-י"ג)
ה--ב ַחג ַה ֻּס ּכוֹתְּ .בבוֹא ָכלִ -י ְשׂ ָר ֵאלֵ ,ל ָראוֹת
" ַוי ְַצו מ ֶֹׁשה ,או ָֹתם ֵלאמֹרִ :מ ֵּקץ ֶׁש ַבע ָׁש ִניםְּ ,במ ֵֹעד ְׁשנַת ַהְּׁש ִמ ָּט ְּ
ֵיהםַ .ה ְק ֵהל
ל--ב ָא ְזנ ֶ
ת-ה ּתו ָֹרה ַהזֹּאתֶ ,נגֶד ָּכלִ -י ְשׂ ָר ֵא ְּ
ת-פנֵי ְיהוָה ֱאל ֶֹהי ָךַּ ,ב ָּמקוֹםֲ ,א ֶׁשר ִי ְב ָחרִּ :ת ְק ָרא ֶא ַ
ֶא ְּ
-ל ַמ ַען ִיְׁש ְמע ּו ּו ְל ַמ ַען ִי ְל ְמד ּוְ ,וי ְָרא ּו ֶאתְ -יהוָהיך ְ
ָשים ְו ַה ַּטףְ ,וג ְֵר ָךֲ ,א ֶׁשר ִּבְׁש ָע ֶר ָ
ָשים ְו ַה ּנִׁ
ת-ה ָעםָ ,ה ֲאנִׁ
ֶא ָ
-ל ִי ְר ָאה,ֵיהם ֲא ֶׁשר לֹא-י ְָדע ּוִ ,יְׁש ְמע ּו ְו ָל ְמד ּו ְ
ל-ד ְב ֵרי ַה ּתו ָֹרה ַהזֹּאתּ .ו ְבנ ֶ
ת-כ ִּ
יכםְ ,ו ָׁש ְמר ּו ַל ֲעשׂוֹתֶ ,א ָּ
ֱאל ֵֹה ֶ
ת-ה ּי ְַר ֵּדן ָׁש ָּמה,
ל-ה ֲא ָד ָמהֲ ,א ֶׁשר ַא ֶּתם ע ְֹב ִרים ֶא ַ
ָמיםֲ ,א ֶׁשר ַא ֶּתם ַח ִּיים ַע ָ
ל-ה ּי ִ
יכםָּ :כ ַ
ֶאתְ -יהוָה ֱאל ֵֹה ֶ
ְל ִרְׁש ָּת ּה".
במשנה (סוטה פרק ח')
יצד?
"פ ָר ַׁשת ַה ֶּמ ֶל ְך ֵּכ ַ
ָּ
יה,
ימה ֶׁשל ֵעץ ָּב ֲעז ָָרה ,וְהוּא יו ֵֹׁשב ָע ֶל ָ
אשוֹן ֶׁשל ֶה ָחגַּ ,בְּׁש ִמינִי ְּבמו ָֹצ ֵאי ְׁש ִב ִיעית ,עו ִֹשֹין לוֹ ִּב ָ
מו ָֹצ ֵאי יוֹם טוֹב ָה ִר ׁ
"מ ֵּקץ ֶׁש ַבע ָׁשנִים ְּבמ ֵֹעד" וְגוֹ'.
ֶא ַמר (דברים לא ,י) ִ
ֶׁש ּנ ֱ
ֶסת נו ְֹתנ ָּה ַל ְּסגַן ,ו ְַה ְּסגַן נו ְֹתנ ָּה ְלכ ֵֹהן ּגָדוֹלְ ,וכ ֵֹהן
ֹאש ַה ְּכנ ֶ
ֶסתְ ,ור ׁ
ֹאש ַה ְּכנ ֶ
ֶסת נו ֵֹטל ֵס ֶפר ּתו ָֹרה וְנו ְֹתנ ָּה ְלר ׁ
ַח ּזַן ַה ְּכנ ֶ
ּגָדוֹל נו ְֹתנ ָּה ַל ֶּמ ֶל ְך ,ו ְַה ֶּמ ֶל ְך עו ֵֹמד ו ְּמ ַק ֵּבל וְקו ֵֹרא יו ֵֹׁשב.
יש נ ְָכ ִרי" (דברים
יע ְל "לא תו ָּכל ָל ֵתת ָע ֶל ָיך ִא ׁ
ַאגְ ִר ַּפס ַה ֶּמ ֶל ְך ָע ַמד ו ְִק ֵּבל ו ְָק ָרא עו ֵֹמד ,וְִׁש ְּבחוּה ּו ֲח ָכ ִמים ,ו ְּכ ֶׁש ִה ִּג ַ
יז ,טו) ז ְָלג ּו ֵעינָיו ְּד ָמעוֹתָ .א ְמר ּו לוַֹ :אל ִּת ְתי ֵָרא ַאגְ ִר ַּפסָ ,א ִחינ ּו ַא ָּתהָ ,א ִחינ ּו ַא ָּתהָ ,א ִחינ ּו ַא ָּתה!
"כי ְּת ַכ ֶּלה ַל ְע ֵשֹר",
"ע ֵּשֹׂר ְּת ַע ֵּשֹׂר"ִּ ,
ם-שמ ַֹע"ַ ,
ּ"ש ַמע"" ,ו ְָהיָה ִא ָׁ
"ש ַמע" ,ו ְׁ
"א ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים" ַעד ְׁ
וְקו ֵֹרא ִמ ְּת ִח ַּלת ֵ
ו ָּפ ָר ַׁשת ַה ֶּמ ֶל ְך ,ו ְּב ָרכוֹת ו ְּק ָללוֹתַ ,עד ֶׁשגּ ו ֵֹמר ָּכל ַה ָּפ ָר ָׁשה.
ְּב ָרכוֹת ֶׁש ּכ ֵֹהן ּגָדוֹל ְמ ָב ֵר ְך או ָֹתןַ ,ה ֶּמ ֶל ְך ְמ ָב ֵר ְך או ָֹתןֶ ,א ָּלא ֶׁש ּנו ֵֹתן ֶׁשל ְרג ִָלים ַּת ַחת ְמ ִח ַילת ֶה ָעוֹן".
בגמרא (מסכת סוטה מ"א ע"א ,על הפיסקה במשנהַּ :בְּׁש ִמינִי ְּבמו ָֹצ ֵאי ְׁש ִב ִיעית)
בשמיני סלקא דעתך? אימא בשמינית .וכל הני (פירוט התאריכים בפסוק) למה לי? צריכי .דאי כתב רחמנא
מקץ ,הוה אמינא נימנו מהשתא ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה כתב רחמנא שמיטה .ואי כתב רחמנא שמיטה
הוה אמינא בסוף שמיטה ,כתב רחמנא במועד .ואי כתב במועד הוה אמינא מריש שתא ,כתב רחמנא בחג
הסוכות .ואי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפילו יו"ט אחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל"
הגמרא מתמקדת במרכזיותו של המלך במעמד ובדיוק מהמשנה ,על פיו לומדים כי קיום המצווה חל בתחילת
השנה השמינית בחג הסוכות.
.4רמב"ם
הרמב"ם מתייחס למצוות הקהל פעמיים :בספר המצוות ובהלכות חגיגה.
א) מצוות עשה ט"ז
"הציווי שנצטווינו שיקהל העם כולו בשני של סכות של כל מוצאי שמיטה ושיקראו כמה פסוקים ממשנה
תורה לפניהם .והוא אמרו יתעלה" :הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו'" (שם לא ,יב) -וזו היא
מצוות הקהל.
ובתחילת קידושין כשאמרו" :כל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות" ,הקשו בתלמוד ואמרו :והרי
הקהל דמצוות עשה שהזמן גרמה ,ונשים חייבות? והוסק בסוף העניין" :אין למדין מן הכללות".
הרמב"ם מעלים את מרכזיותו של המלך במעמד ומזכיר באופן כללי " ושיקראו כמה פסוקים ממשנה תורה
לפניהם" .אמנם בהלכות חגיגה ,פרק ג' הוא מזכירו .כך בהלכה ג" :אימתי היו קורין ,במוצאי יום טוב הראשון
של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית ,והמלך הוא שיקרא באזניהם".
11
.5ספר החינוך מצווה תרי"ב
בעל ספר החינוך חוזר על מקור המצווה בתורה ,ומביא את דברי הרמב"ם בספר המצוות .הוא מדגיש את היות
המצווה יוצאת דופן שנשים חייבות בה אף על פי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.
ב.פרטי המצווה
המצווה
מצוות עשה להקהיל את כל ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל במוצאי יום טוב הראשון של
הסוכות ולקרוא באזניהם מן התורה ,מספר דברים.
כפי שהובא לעיל המצווה נמנית במניין תרי"ג המצוות .יש מן הראשונים שאף מנו בה שתי מצוות :מצווה על
המלך שיקרא באזני כל ישראל ,ומצווה על כל העם לבוא ולשמוע את קריאת המלך.
מי הקורא?
התורה לא מציינת על מי חלה חובת הקריאה .חז"ל קבעו על פי המסורת כי המלך הוא העומד בראש המעמד,
והוא הקורא כמצויין לעיל במסכת סוטה מ"א ע"א" :פרשת המלך כיצד...והמלך עומד ומקבל ,וקורא יושב".
החייבים
מצוות הקהל מחייבת וכוללת את כל מרכיבי העם – אנשים ,נשים וטף וגרים.
אף שבדרך כלל נשים וטף פטורים ,מדגישה התורה את חיובם במצוות הקהל.
חז"ל בגמרא לומדים בלימוד מיוחד שאף שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא ,במצווה זו נשים חייבות .כמו כן,
מבהירים המפרשים כי טף במצווה זו גם הוא מיוחד ,שכן מחויבים גם קטנים שטרם הגיעו לגיל חינוך ,ומוטלת חובה על
הוריהם להביאם למעמד כדי שישמעו וישאלו והאבות ירגילום ויחנכום .וזהו שכתוב "ולמדו ליראה" ,הכוונה לעתיד.
הזמן
זמנה של מצוות הקהל מפורש בתורה" :מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות" .ולמדו חכמים
ממה שכתוב בתורה "בבוא כל ישראל" ,שהוא תחילת חולו של מועד של חג הסוכות בשנת השמיטה
חז"ל קבעו כך ולא ביום טוב הראשון ממש מפני תיקון הבמה שהיו צריכים לעשות לקריאת התורה .ומערב חג
לא היו עושים אותה כדי לא לגרום לדחיקת העזרה ,ולפיכך קבעו אותה ביום ראשון לחול המועד.
חיוב קיום המצווה כל זמן שישראל על אדמתם בזמן שבית המקדש קיים.
יש מן הפוסקים האחרונים הסוברים כי קיום מצוות הקהל תלוי בשמיטה .ובזמן ששמיטה נוהגת רק מדרבנן
אף מצוות הקהל היא מדרבנן.
הקריאה
הקריאה שנתבצעה כאמור על ידי המלך הייתה מספר משנה תורה ,הוא ספר דברים .חז"ל על פי המסורת קבעו
את הקטעים הבאים אותם קרא המלך בפני כל ישראל (בהמשך נעמוד על טעמם):
• שמע ישראל
• והיה אם שמוע
• ברכות וקללות
• פרשת מעשרות – "עשר תעשר"
• פרשת מינוי המלך – זכויותיו וחובותיו
המלך הקורא מברך על קריאת התורה לפניה ולאחריה כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת ,ואחר כך
מוסיף שבע ברכות:
• רצה ה' אלקינו בעמך ישראל ותפילתם וכו'
• מודים אנחנו לך וכו'
• אתה בחרתנו מכל העמים...מקדש ישראל והזמנים
• על המקדש שיתקיים ויעמוד ,וחותם – "ברוך אתה ה' השוכן בציון"
• על ישראל שתעמוד ותתקיים מלכותם ,וחותם – "ברוך תה ה' הבוחר בישראל"
• על הכהנים שירצה ה' את עבודתם ,וחותם – "ברוך אתה ה' מקדש הכהנים".
• תפילה כללית על עם ישראל ,וחותם – "הושע ה' את עמך ישראל...ברוך אתה ה' שומע תפילה".
12
מהות המצווה וטעמיה
רבים ,ראשונים ואחרונים ,הרבו לעסוק במהותה ובטעמיה הגלויים והנסתרים של מצוות הקהל .להלן עיקרי
הדברים ,שבסיומם הרשיתי לעצמי להביע את דעתי על עיקר טעמה של מצווה זו.
א .בתורה
התורה ,שלא כשגרת דרכה ,טורחת לציין את טעמיה של המצווה – ככתוב בפסוקים י'-י"ג בדברים ל"א:
"למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם .ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" – כלומר,
יראת ה' ,שתכליתה להביא לשמירה ועשייה .קיום של כל מצוות התורה ,היא מטרת מצוות הקהל.
ב .במשנה ובגמרא (מסכת סוטה מ"א)
חז"ל במשנה ובגמרא נתנו כותרת למצווה וקראוה "פרשת המלך" .אפשר ללמוד מכאן שעיקר הקריאה
המכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות בפרוט את סמכויותיו ,מכוונת בעצם למלך עצמו המחויב גם
הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות ,בפני כל ישראל.
ג .במדרש (במדבר רבה יד ,ד)
דרשה אחרת מובאת במדרש הנ"ל ובו התייחסות לקריאת שמע הנאמרת במעמד הקהל ומהווה הצהרה
של כלל ישראל על אחדות ה' וקבל עול מלכות שמיים.
"את ה' האמרת היום...וה' האמירך היום" (דברים כ"ו ,י"ז) אמר להם הקב"ה לישראל :אתם עשיתוני חטיבה
אחת בעולם שנאמר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ,אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר
"מי כמוך ישרל גוי אחד בארץ".
ד .רמב"ם (הלכות חגיגה ג,ו)
על פי הרמב"ם" ,וטעם תועלת החג הוא ידוע ,למה שיגיע לאדם מן הקיבוץ ההוא מהתחדש התורה
בהתפעלות ההוא ,והתאהב בני אדם וחברה קצתם אל קצתם וכל שכן מצוות הקהל אשר טעמה מפורש
למען ישמעו"...
מדובר בהתכנסות כללית של כל העם כחברה וכציבור שמטרתה לימוד תורה המוני ואיחוד העם סביב
התורה ומצוותיה.
המלך העומד בראש העם נושא באחריות לשמש שליח המביא את דבר ה' .הדגש הוא על המעמד הכללי
המחייב את כל הנוכחים לשמירת התורה מתוך אחדות העם.
ה .ספר החינוך (מצווה תרי"ב)
ספר החינוך מתמקד בטעם מרכזי אחד למצוות הקהל" :לפי שכל עיקרן של עם ישראל היא התורה ובה
יפרדו מכל אומה ולשון...על כן בהיות כל עיקרן בה ראוי שיקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמוע
דבריה...ולשאלה מה הקיבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כולנו ותהיה התשובה לשמוע דברי התורה שהיא
כל עיקרנו והודנו ותפארתנו".
כלומר ,חיזוק מעמד התורה כעמוד המרכזי עליו עומד ומתקיים עם ישראל לנצח ,היא המטרה המרכזית
של מצוות הקהל.
סיכום
מצוות הקהל ומעמד הר סיני
מעיון בפסוקי התורה ובהתייחס למהות שני המעמדות :מעמד הקהל ומעמד הר סיני ,ניתן לגלות מוטיבים
מרכזיים זהים המעידים לענ"ד על קשר רעיוני פנימי ומהותי ביניהם ,במטרה משותפת להם.
)1במעמד הר סיני בני ישראל מתייצבים כנגד ההר ,מלוכדים כהר אחד .כאיש אחד בלב אחד לאביהם
שבשמיים.
"ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר .ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט ,ב) .מציין רש"י
בפרושו על כך" :ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלבב אחד".
הברית עם ה' ,קבלת התורה והופעת ה' על ישראל מחייבת תנאי מקדים של התכנסות כללית של כל מרכיבי
העם וחיבור אמיתי של כולם כאיש אחד בלב אחד.
פרשת הקהל מחייבת התכנסות דומה" :הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" (דברים ל"א ,י"ב).
13
)2במעמד הר סיני בתיאורים המתלווים אליו הן בפרשת יתרו והן בפרשת ואתחנן מודגשת המטרה המרכזית
יראת ה' ,שמתוכה תתקיים התורה ומצוותיה כראוי.ֹּאמר מ ֶֹׁשה ֶאל ָה ָעם ַ'אל ִּת ָיראוִּּ ,כי ְל ַבעֲבוּר נ ַּסוֹת ֶא ְת ֶכם ָּבא ָה ֱאל ִֹקים; ו ַּבעֲבוּר ִּת ְהיֶה י ְִר ָאתוֹ
בפרשת יתרוַ " :וי ֶ
ֵיכםְ ,ל ִב ְל ִּתי ֶת ֱח ָטאוּ'" (שמות כ ,ט"ז).
ַעל ְּפנ ֶ
"ש ַמ ְע ִּתי ֶאת-קוֹל ִּד ְב ֵרי ָה ָעם ַה ּזֶה ֲא ֶׁשר ִּד ְּבר ּו ֵא ֶל ָיךֵ ...ה ִיטיבוָּּ ,כל ֲא ֶׁשר ִּד ֵּברוִּ .מי י ִֵּתן ו ְָהיָה
ובפרשת ואתחנןָׁ :
ל-ה ּי ִָמים" (דברים ה ,כ"ד-כ"ה).
ְל ָב ָבם זֶה ָל ֶהםְ ,לי ְִר ָאה א ִֹתי ו ְִלְׁשמֹר ֶאת ָּכל ִמ ְצו ַֹתיָּ ...כ ַ
ִש ְמע ּו ו ְּל ַמ ַען י ְִל ְמדוּ,
ּשים ו ְַה ַּטףְ ,וג ְֵר ָךֲ ,אֶׁשר ִּבְׁש ָע ֶר ָיך ְל ַמ ַען יְׁ
ָשים ו ְַה ָנִׁ
ת-ה ָעםָ ,ה ֲאנִׁ
"ה ְק ֵהל ֶא ָ
בפרשת הקהל – ַ
ל-ד ְב ֵרי ַה ּתו ָֹרה ַה ֹּזאת" (דברים ל"א ,י'-י"ב).
ת-כ ִּ
ְש ְמר ּו ַל ֲעשׂוֹתֶ ,א ָּ
ְוי ְָרא ּו ֶאת-ה' ֱאל ֵֹה ֶיכם ,וָׁ
)3במעמד הר סיני ,משה רבנו – שעל פי חז"ל היה במעמד של מלך – הוא המוציא והמביא והוא המעביר את
דברי ה' אל עם ואת דברי העם אל ה'.
בפרשת הקהל – המלך הוא הדמות המרכזית .חז"ל מכנים את מצוות הקהל "פרשת המלך" .לא רק בשל
קריאת הפסוקים המצווים למנות מלך בישראל תוך ציון חובותיו וזכויותיו ,אלא גם בשל העובדה שהמלך
הוא הדמות הדומיננטית במעמד הקהל .המלך הוא המארגן הטכני ,עליו החובה לכנס את כל ישראל .אך
הוא גם עומד בראש המעמד וקורא את פרקי התורה המיוחדים למעמד זה.
נראה לענ"ד כי הקטעים אותם מצווה התורה את המלך לקרוא במעמד הקהל הם הקטעים שבמהותם
בונים מחד גיסא את התשתית של עם אחד בלב אחד וממנה ליראה המבטיחה קיום תורה ומצוות לאורך
ימים .להלן הקטעים ומהותם.
א .פרשת שמע ישראל – קודם לכל וראשית כל קבלת עול מלכות שמיים.
ב .פרשת והיה אם שמוע – עול מלכות שמיים אמיתי עומד במבחן רק אם מקבלים עול מצוות ומקיימים
אותן כראוי.
ג .פרשת מעשרות – נכון וחשוב מאד לקבל עול מלכות שמיים ועול מצוות ,אך יש צורך חשוב ובסיסי
לערוב ולדאוג לבטחונם הכלכלי של כל מרכיבי החברה .מצד אחד העניים ,ומצד שני הלויים והכהנים
העוסקים במלאכת שמיים.
יראת שמיים ,קיום מצוות ואחדות אמיתית עומדות במבחן מעשי של אהבת הזולת ודאגה אמיתית
למי שאין לו.
ד .פרשת המלך -קריאת הפסוקים העוסקים בחובה למנות מלך בזכויותיו וחובותיו במעמד של כל ישראל,
באה להדגיש מצד אחד שגם המלך העומד בראש המערכת השלטונית בישראל ,כפוף לבורא עולם ככל
אחד מישראל ,ומצד שני – עליו מוטלת החובה לבנות מערכת שלטונית המנהיגה את החברה בצדק
וביושר על פי דברי התורה.
אסיים ואומר כי נראה לי שבמצוות הקהל קורא לנו בורא עולם לחידוש מעמד הר סיני ,לחידוש הרגשת הלבבות
עליה אמר "מי יתן והיה לבכם זה ליראה אותי כל הימים".
קביעתו של המעמד במוצאי שנת השמיטה בחג הסוכות גם היא אינה מקרית .עם ישראל עבר תחנות מרכזיות
שהכשירו את הלב הכללי והלב הפרטי למעמד:
שנת שמיטה -בה התחזקה האמונה כי לה' הארץ ומלואה וכי הוא זן אותנו ולא ממעשי ידינו.
ראש השנה -יום הדין ,בו מחודשת המלכת ה' על ישראל ועל עולם ומלואו.
יום הכיפורים -יום בו התקיים "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".
חג הסוכות -חג שבין השאר בא לחזק את התודעה על ארעיותו של האדם וכי בא לעולם לזמן קצוב למלא יעוד ה'.
אחרי כל התחנות הללו מגיע עם ישראל לבניין שלם יותר ,הן חברתי והן רוחני .כאן בנקודה זו קורא לנו בורא
עולם למעמד הר סיני מחודש.
אלא שלעניות דעתי הפעם התנועה המרכזית הינה מלמטה למעלה .עם ישראל שוכן בארץ ישראל ,בית המקדש
קיים ואף על פי כן אין מקום לשבת על זרי דפנה.
האתגר הוא גם כשהכל נראה מלא ושלם ,לשמר את ההישגים ולהישאר בפסגה .זוהי ,לעניות דעתי ,אחת
ממטורתיה המרכזיות של מצוות הקהל ,המתקיימת כשישראל על אדמתם ובית המקדש על מכונו .יהי רצון
שנזכה לכך במהרה בימינו.
14
הקריאה של המלך בתורה אל מול כל ישראל בהתכנסות המונית מלמדים על המחויבות של המנהיגים להנהיג
את חיי המדינה באורה של תורה בצדק וביושר " :ליראה את ה' אלוקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה
אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה".
הרב הרצוג ראה בכינון המדינה הזדמנות לחידוש מחויבות זו של מנהיגי המדינה להנהיגה בדרך התורה והמצוות
וחידוש מעמד הקהל ,היה מחזק את השגת מטרה זו אך הדבר לא צלח.
הערת העורך:
ראשון המעוררים בעת החדשה לקיים זכר למעמד הקהל ,הוא הגאון האדר"ת ,שהיה באחרית ימיו רבה של
ירושלים ,שפרסם בשנת תרמ"ט קונטרס בשם "זכר למקדש" ובה קבע ש"ראוי הוא לנו לעשות זכר למקדש
למצות הקהל" .אולם הדבר לא בוצע גם בזמן שהאדר"ת כיהן כרבה של ירושלים.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל ,תמך ברעיון ,ובשנת תש"ו (בתקופת כהונתו כרב ראשי) נערך מעמד לזכר
מצות הקהל.
בשל התנגדות חלק מהרבנים ,הענין לא צבר תאוצה וגם כשהתקיים הוא נערך בקול ענות חלושה.
מעמד גדול ומרומם התקיים ברחבת הכותל בשנת תשמ"ח ,כאשר הרבנים הגאונים אברהם שפירא ומרדכי
אליהו כיהנו כרבנים ראשיים ,וחיים הרצוג היה נשיא המדינה .הצירוף של רבנים בעלי השקפה תורנית-לאומית
ונשיא שומר מסורת ,אפשרו את קיום המעמד המרומם..
בשעת כתיבת הדברים ,לא ידועה עמדת הרבנות הראשית הנוכחית ביחס למעמד הקהל .לצערי ,לא אופתע
אם תימשך המסורת של קול ענות חלושה ,והלוואי ואתבדה.
15
שמיטת כספים ופרוזבול
הרב שמעון גולן
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
בין מצוות השמיטה נכללת גם "שמיטת כספים" שענינה ביטול החובות שאדם חייב לחברו ,ככתוב (דברים
ַשה ְּב ֵר ֵעה ּו לֹא יִגֹּשׂ ֶאת ֵר ֵעה ּו ו ְֶאת ָא ִחיו ִּכי ָק ָרא
ט"ו ב')ְ " :וזֶה ְּד ַבר ַהְּׁש ִמ ָּטה ָׁשמוֹט ָּכל ַּב ַעל ַמ ֵּׁשה יָדוֹ ֲא ֶׁשר י ֶּׁ
ְׁש ִמ ָּטה לה'".
משראה הלל הזקן שנמנעו העשירים ובעלי היכולת להלוות כסף לעניים בהתקרב שנת השמיטה ,עמד
והתקין "פרוזבול" ,שעיקרו מסירת החוב לבית הדין .מעתה ,אין זה בכלל "לא יגש את רעהו" ומותר לגבות
את החוב.
נחלקו הדעות האם שביעית משמטת בתחילתה או בסופה ,ומכאן גם הדיון אם לערוך פרוזבול בסוף השנה
השישית או בסוף שנת השמיטה .הדעה המקובלת על רוב הפוסקים שאת הפרוזבול עורכים לקראת סוף
שנת השמיטה.
עוד נחלקו הפוסקים אם כל בית דין של שלושה רשאי לעשות פרוזבול ,או שצריך דווקא בית דין חשוב.
בשאלה זו נחלקו מרן בעל השולחן ערוך (הסובר שצריך בית דין חשוב) והרמ"א (הסובר שכל שלשה בני
תורה רשאים להיות בית דין).
גם לשיטת השולחן ערוך אין צורך להגיע בפועל לבית הדין ,אלא המלוה מצהיר בפני שני עדים שהוא מוסר
את חובותיו לבית הדין הגדול.
הרבנות הראשית לישראל מינתה את חברי בית הדין הרבני הגדול; הרב יצחק יוסף ,הרב דוד לאו והרב בן
ציון אלגרבלי כבית הדין החשוב לענין זה.
באפרת ,יוצעו שני נוסחים של פרוזבול :א) לפי המסורת הספרדית; גבאי בתי הכנסת ישמשו בתור עדים.
הבאים לכתוב פרוזבול יצהירו בפניהם בעל פה שהם מוסרים את חובותיהם לבית הדין החשוב (המוזכר
לעיל) ,יעשו קנין סודר ויחתמו על ההרשאה .ב) לפי המסורת האשכנזית; רב בית הכנסת או הגבאים ימנו
שלושה בני תורה שיהוו בית דין ולהם ימסור המלוה את חובותיו .שני הנוסחים מופיעים בהמשך.
מכיוון שפרוזבול ניתן לכתוב רק למי שיש לו קרקע בארץ ישראל ,נהגו שהמלוה בהצהרתו לפני העדים,
וגם בשטר ההרשאה מקנה ללווה קרקע מסוימת על מנת שהפרוזבול יתפוס.
למרות שישנם חובות שהשביעית אינה משמטת ולכן אין צורך בפרוזבול (כגון "הקפת חנות" או "שכר
שכיר") ,נהגו לכלול את הכל בפרוזבול כי הנושאים מורכבים ומסובכים (בשלב מסוים גם הקפת חנות
הופכת לחוב רגיל).
.10נוסח שטר פרוזבול (אשכנזי):
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו
________________________________________________
ואמר לנו" :הן שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובעל פה על איזה אנשים ו/או חברות ו/או בנקים,
והריני מוסר לכם פרוזבול ,ויהבית לכון במתנה קנין ד' אמות מארעא דאית לי ,ועל גביהון ארשית יתכון למגבי
כל חובות דאית לי על אינשי .ומעתה תיהוו לי דייני ותגבוהו לי .ואם לא תגבוהו אתם ,מעתה כיון שמסרתי לכם
פרוזבול זה ,הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".
ואנו בית דין שמענו דבריו ויפינו כוחו דלא תשמט ליה ויגבה כל חובותיו על ידי פרוזבול זה כתקנת הלל וחז"ל.
ובאנו על החתום יום ______ לחדש אלול שנת תשע"ה ,פה באפרת.
נאם________________________ :
נאם________________________ :
נאם________________________ :
16
.11נוסח שטר פרוזבול (ספרדי)
בפנינו עדים החתומים מטה בא
________________________________________________
ואמר לנו :קנו ממני קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניה ביה איך אני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא שיש לי
לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי ,שאין להם קרקע ,לכתוב עליו פרוזבול.
וקנינו קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניה ביה מיד הנזכר לעיל.
ובכן אמר לנו הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי ולאשתי לבית דין הצדק אשר פה עיה"ק ירושלים תובב"א.
הרה"ג יצחק יוסף שליט"א
והרה"ג דוד לאו שליט"א
והרה"ג בן ציון אלגרבלי שליט"א
שאגבנו כל זמן שארצה.
ובאנו על החתום פה אפרת ,ביום _____ לחדש אלול שנת תשע"ה.
נאם _______________________ :עד
נאם _______________________ :עד
17
הלכות מועדי חדש תשרי -תשע"ו
הרב שמעון גולן
חדש אלול וימי הסליחות
א .חדש אלול במסורת ישראל הוא חדש הרחמים והסליחות מקדמת דנא; כשחטאו ישראל בעגל ונשתברו
הלוחות ,עלה משה להר סיני לבקש רחמים וסליחה על החטא .עלייתו האחרונה להר היתה על פי המסורת
בראש חדש אלול ,ושהה שם ארבעים יום עד יום הכפורים ,שאז נמחל לישראל סופית חטא העגל.
ב .דורשי רשומות מצאו רמזים שונים לחדש אלול ,וביניהם ראשי התיבות של הפסוקים :אני לדודי ודודי
לי (שיר השירים ו) הרומז לתפילה ,ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים ל) הרומז לתשובה ואיש
לרעהו ומתנות לאביונים (אסתר ט) הרומז לצדקה ,לקיים מה שנאמר" :ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את
רוע הגזרה".
ג .נהגו יראים ושלמים בכל קהילות ישראל לקבל על עצמם קבלות והנהגות מיוחדות בחדש זה .להוסיף בתורה
ובתפילה ולהדר בכל מה שאפשר .הנהגות אלו מהוות הכנה נאותה לימים הנוראים בתחילת חדש תשרי.
ד .מנהג הספרדים ועדות המזרח להשכים לאמירת סליחות מראש חדש אלול ,כלשון השולחן ערוך (אורח
חיים סימן תקפא סעיף א)" :נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום
הכפורים ".יש נוהגים להתחיל מראש חדש כמשמעות לשון השולחן ערוך ,ויש המתחילים מב' באלול( .השוני
במנהגים נובע כנראה מהבדלי מסורות אם משה עלה להר סיני בא' באלול או בב' בו) .מנהג האשכנזים אינו כן
אלא "עומדים באשמורות לומר סליחות ביום א' שלפני ראש השנה ,ואם חל ראש השנה ביום ב' או ג' ,אז מתחילין
מיום א' שבוע שלפניו" כלשון הרמ"א שם .השנה מתחילים אפוא בני אשכנז את אמירת הסליחות במוצאי
שבת פרשת "כי תבוא" (או ביום א' כ"ב באלול באשמורת הבוקר).
ה .לשון השולחן ערוך כאמור לעיל הוא" :נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים" ,והמשנה ברורה על
אתר (וכן אחרונים נוספים) כתב" :דסוף הלילה הקב"ה שט בעולם הזה והוא עת רצון" ,ואף שדברים אלו אינם
מובנים לנו ,כוונתם ברורה שהזמן העדיף לאמירת סליחות הוא באשמורת הבקר (ומן הסתם הכונה היא לפני
הנץ החמה .לפי המגן אברהם הכונה לשלש השעות האחרונות של הלילה).
ו .לגבי אמירת סליחות לפני חצות הלילה ,מובא ב"שערי תשובה" (בשולחן ערוך שם) בשם מהר"ם זכותא:
"יש מקומות שאומרים סליחות בערבית וישתקע הדבר שאין ראוי להזכיר י"ג מדות כי אם בעת רצון .והיושב
שם בעת שאומרים ישב וידום או יאמר מזמורים ,אך הווידוי יכול לומר .אך במוצאי שבת אסור עד אחר חצות
משום קדושת שבת ".היינו :י"ג מידות שהן עיקר הסליחות -אין להזכיר קודם חצות הלילה ,אולם וידוי מותר
לומר אף קודם חצות (פרט למוצאי שבת) .אמנם ר' משה פיינשטין (שו"ת אגרות משה ,או"ח ב סימן קה)
כתב" :אך אם הוא באופן שאי אפשר מחצות ולהלן ,ויתבטלו אותו הצבור מסליחות ,יש להתיר בגדר הוראת
שעה גם מתחלה (לכתחילה) ,כי בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי
הקבלה שמסתבר שאין בזה ענין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא
כסתם תפלה ,ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות שלא יהיה להצבור שום התעוררות לתשובה טוב יותר
לומר אף מתחלה הוראת שעה" והוא מוסיף ומסכם" :ואם אפשר יכוונו בשליש הלילה שלהמחבר בסימן א'
סעיף ב' שטוב להתחנן בשעות שהמשמרות משתנות שהתפלה רצויה אז ..ובשעת הדחק כזה יש לסמוך על
זה" .בספר "ילקוט יוסף" דחה דעה זו מכל וכל וכתב" :כל מי שחלק לו ה' ומבין בתורת הנסתר יודע שענין זה
קרוב לקיצוץ בנטיעות ח"ו ,ולכן במקום שנהגו לומר סליחות בתחילת הלילה ראוי למנעם ולבטל מנהגם ,כי
מנהג בטעות הוא ואין לו משען ומשענה".
ז .לגבי אמירת סליחות בשעות מאוחרות יותר של הבקר ,נכתב בערוך השולחן (תקפא ,ד)" :בהרבה מהסליחות
נזכר שאמירתנו היא בלילה וקודם עלות השחר ,כמו 'בזעקם בעוד ליל' או 'באשמורת הבקר' וכיוצא באלו ,ועכשיו
שבהרבה מקומות אומרים סליחות בעוד שכבר היום גדול והוה דובר שקרים .לכן ידלגו תיבות אלו".
ח .מכל הנ"ל משמע שסדר העדיפויות לענין זמן אמירת סליחות הוא כדלקמן:
א .הזמן האידיאלי הוא בסוף הלילה ולהשתדל לסיימם לפני הנץ החמה (בר"ח אלול הנה"ח הוא בשעה
06:00ובכ"ב באלול בשעה .)06:14
18
ב .ניתן לומר סליחות גם בלילה אחר חצות (בשבוע האחרון של אלול חצות הלילה הוא בשעה .)24:38
ג .עדיף לומר סליחות יותר מאוחר בבקר (אחר הנץ החמה) מאשר לפני חצות הלילה (שגם המתירים,
מתירים רק בשעת הדחק).
ט .מנהג אשכנז לתקוע בשופר כל בוקר אחרי התפילה מיום שני של ראש חדש אלול ,אולם לא בערב ראש
השנה .מנהג חלק מעדות הספרדים לתקוע בשופר תשר"ת תש"ת תר"ת בעת אמירת י"ג מידות בזמן אמירת
הסליחות.
י .כמו כן מנהג להוסיף מיום ב' דראש חדש אלול ,בבקר ובערב (יש נוהגים לאחר מנחה ויש נוהגים לאחר
ערבית) עד הושענא רבה ,לאחר התפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" .בקהילות רבות של עדות
המזרח נוהגים לומר פרק זה כל השנה ,אולם אלו שאינם נוהגים כך -אומרים פרק זה בחדש אלול.
ערב ראש השנה
א.
ב.
ג.
ד.
בערב ראש השנה מרבים באמירת סליחות ,ואפילו ָא ֵבל רשאי לצאת מביתו לאמירת סליחות.
אחרי תפילת שחרית נהוג להתיר נדרים (ויש דוחים זאת לערב יום הכיפורים) .מנהג האשכנזים שכל שלשה
אנשים יכולים להתיר הנדרים .קיימים שני מנהגים עיקריים בנוהל ההתרה :יש נוהגים שכל אחד עומד בפני
שלשה ומבקש להתיר נדריו ,ויש נוהגים שמספר אנשים עומדים יחד בפני שלשה (ואח"כ אפשר להפוך
תפקידים) .מנהג הספרדים להושיב כדיינים שלשה מחשובי הקהל ,כל הקהל עומד לפניהם ,אחד מקריא
את הנוסח בקול והשאר בלחש.
אין אומרים תחנון (נפילת אפים) בערב ראש השנה בתפילת שחרית ומנחה ,אולם נופלים אפים בסוף
הסליחות גם אם סיום הסליחות הוא אחר הנץ החמה.
אף על פי שרצוי לגברים לטבול במקוה בכל ערב שבת וערב יום טוב ,יש להקפיד בזה במיוחד בערב ר"ה
ובערב יוה"כ.
ראש השנה
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
ז.
בליל א' דראש השנה מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו" .אשה שהדליקה נרות
אינה מברכת שוב "שהחיינו" בקידוש.
גם בליל ב' של ראש השנה מברכים "שהחיינו" ,ובכדי לצאת מידי ספק נוהגים ללבוש בגד חדש ,או לאכול
פרי חדש.
אחרי היציאה מבית הכנסת נוהגים לברך איש את רעהו בברכת "לשנה טובה תכתב" ויש מוסיפים "ותחתם".
עושים כן אף בליל ב' דראש השנה.
אחר הקידוש אוכלים מאכלים שונים שענינם סימנים לשנה טובה .קיימים מנהגים שונים בענין ,וינהג כל
אחד לפי מנהגו.
נוהגים בא' דראש השנה אחרי תפילת מנחה ,ללכת למקור מים לאמירת פסוקי תשליך (מנהג הגר"א שלא
לאמרו).
עדיף לא לישון ביום ראש השנה (ולכן יש מקפידים להתפלל מיד בהנץ החמה) ,ואם הוא עייף מאד ,מותר
לישון אחרי חצות היום .יושב בטל דומה למי שישן .רצוי לקבוע סדר ללימוד תורה ,או לאמירת תהלים.
אין לעשות שום הכנות מיום א' דראש השנה ליום השני ,ויש להמתין עד צאת הכוכבים (יש מחמירים
להוסיף כמו במוצאי שבת :בשעה ,)19:23כולל הדלקת נרות .מנהג טוב הוא לאחר במקצת את תפילת ליל
ב' דראש השנה ,ולהקדים לתפילה שיעור או שיחה מעניני דיומא ,על מנת לאפשר להכין בנחת את הדרוש
לסעודת הלילה (לאחר צאת הכוכבים ,כאמור).
תקיעת שופר
א .שמיעת קול השופר היא המצווה העיקרית של היום .התוקע חייב להיות בקיא בדיני שופר כדי להוציא את
השומעים ידי חובתם.
ב .לפני תקיעת שופר – התוקע מברך "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו" .הוא צריך לכוון להוציא את השומעים
19
ג.
ד.
ה.
ו.
ז.
ידי חובתם בברכות ובתקיעות .השומעים צריכים לכוון לצאת ידי חובתם בברכות ובתקיעות של התוקע.
יש לענות אמן אחרי הברכות ,אבל אין להפסיק באמירת "ברוך הוא וברוך שמו".
אין להפסיק בדיבור שאיננו קשור לתפילה ותקיעה מלפני הברכה הראשונה ועד אחרי כל התקיעות.
תקיעות השופר מחולקות לשלש "קבוצות":
א 30 .קולות לפני תפילת מוסף ,והם נקראים תקיעות דמיושב.
ב .בזמן אמירת ברכות מלכויות זכרונות ושופרות ,והם נקראים תקיעות דמעומד .יש הנוהגים לתקוע גם
בתפילה בלחש וגם בחזרת הש"ץ ( 60קולות) ,ויש נוהגים לתקוע רק בחזרת הש"ץ ( 30קולות).
ג .לאחר סיום חזרת הש"ץ ,משלימים ל 100קולות.
אע"פ שנשים פטורות מתקיעת שופר (שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא) החמירו על עצמן לשמוע קול
שופר.
יש להקפיד מאוד שיהיה שקט מוחלט בשעת התקיעות .ולכן אף שבכל השנה אין להביא לתפילה ילדים
קטנים מאוד שמפריעים ,בראש השנה יש להקפיד יותר .על כל הורה לקבל על עצמו אחריות עבור ילדיו.
אחר היציאה מבית הכנסת אסור לגדול לתקוע בשופר ,אלא אם כן הוא צריך להוציא אחרים ידי חובתם,
אבל לילדים מותר לתקוע כל היום כדי ללמוד.
עשרת ימי תשובה
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
יום רביעי ג' בתשרי הוא תענית ציבור (צום גדליה) .תחילת הצום בעלות השחר ( )04:50וסיומו בצאת הכוכבים
(בשעה ,19:05לפי דעת הרב טוקצ'ינסקי שבצום גדליה סיום התענית הוא 17דקות אחר השקיעה) .מותר
לאכול קודם עלות השחר רק אם התנה לפני שהלך לישון ,לדעת רמ"א מותר לשתות ללא תנאי .חולים
(אף שאין בהם סכנה) פטורים מהתענית .מעוברות ומניקות – לדעת מרן פטורות מהתענית באופן מוחלט,
ולדעת הרמ"א רק אם הן "מצטערות הרבה" ,ולמעשה נוהגים להקל .נערים ונערות שלא הגיעו לגיל מצוות
פטורים מהתענית ויכולים לאכול כרגיל.
בימי החול שבעשרת ימי תשובה ממשיכים באמירת סליחות.
בתפילת העמידה אומרים "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט" ,ומוסיפים "זכרנו לחיים"" ,מי כמוך"" ,וכתוב"
ו"בספר חיים" .אם שכח ואמר "הא-ל הקדוש" ולא זכר תוך כדי דיבור לומר "המלך הקדוש" – חוזר לראש
התפילה .שכח את שאר ההוספות – אינו חוזר (לפי הרב עובדיה ,אם טעה ב"המלך המשפט" חוזר לברכת
"השיבה" ,ואם סיים את כל התפילה ,יתפלל שוב בתורת נדבה).
בסיום תפילת העמידה מוסיפים אבינו מלכנו (לדעת הרב עובדיה יש מקום לומר "אבינו מלכנו" גם בשבת).
שבת ,ו' בתשרי (פרשת "וילך") ,נקראת "שבת שובה" ומפטירין "שובה ישראל" (הושע י"ד) .נהוג שהרב
דורש כדי לעורר אנשים לתשובה.
ערב יום הכיפורים
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
ז.
ח.
מצווה לאכול ולשתות בערב יוה"כ ואסור להתענות.
מקצרים בסליחות ,אין אומרים תחנון ולא אבינו מלכנו.
אף על פי שמרן הבית יוסף התנגד למנהג הכפרות ,בני אשכנז (וגם רבים מהספרדים) נוהגים כדעת רמ"א
לעשות כפרות .יש השוחטים תרנגול (או תרנגולת) ויש הנותנים צדקה לעניים – כל אחד לפי מנהגו.
אין יום הכיפורים מכפר על עבירות בין אדם לחברו אלא אם כן פייס את חברו .לכן חיוב גמור על כל אדם
לפייס את חברו בערב יום כיפור (לכל המאוחר .עדיף לעשות זאת מיד ולא לתת למריבות להימשך) .ראוי
לכל אחד לסלוח בלב שלם לכל אחד מישראל שחטא נגדו ,אפילו לא ביקש ממנו מחילה.
גם מי שטבל בערב ראש השנה ,חייב לטבול שוב בערב יום הכיפורים.
במנחה בערב יום הכיפורים ,לפני הסעודה המפסקת ,אומרים וידוי.
אפשר לאכול עד לפני שקיעת החמה ,אולם רצוי לסיים לקראת הדלקת נרות (בשעה )18:20כי מצוה להוסיף
מחול על הקודש.
מי שסיים את הסעודה מוקדם – מותר לו לאכול אחר כך ,ובלבד שיתנה על כך לפני ברכת המזון.
20
ט .בערב יוה"כ מדליקים נרות ומברכים "אשר קידשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים"
ו"שהחיינו" .מי שברך "שהחיינו" בהדלקת נרות ,אין לו לברך שוב בבית הכנסת.
י .נהוג להדליק נרות נשמה.
יא .פורסים מפה לבנה על השולחן ולובשים בגדים לבנים .יש הנוהגים ללבוש קיטל .מברכים את הילדים לפני
ההליכה לבית הכנסת .מתעטפים בטלית גדול (בברכה) לפני שקיעת החמה (.)18:40
יום הכיפורים
א .יום הכיפורים לילו כיומו לכל דבר.
ב .מלבד איסור מלאכה ,יום הכיפורים אסור באכילה ,שתייה ,רחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
חולים/ות ,יולדות ,מניקות ומעוברות חייבים עקרונית להתענות ביום הכיפורים ,חוץ מחולה שיש בו סכנה
ויולדת תוך שלושה ימים ,או שבעה ימים אם היא מרגישה חולשה .בכל מקרה של בעיה יש להתייעץ עם
רופא ומורה הוראה .ילדים מגיל תשע מתחילים להתענות כמה שעות לפי מצב בריאותם .כמו כן ,גם ילדים
נמנעים מרחיצה ומנעילת נעלי עור ביום הכיפורים .רחיצה אסורה לגמרי – פרט לנטילת ידיים בבוקר ואחרי
השירותים (רק האצבעות) ,רחיצה לרפואה ,ורחיצה להעביר לכלוך ממש (לא זיעה) .כהנים העולים לדוכן
נוטלים את כל היד .סיכה מותרת לרפואה בלבד .אסור לנעול נעליים של עור ,ואפילו נעליים שיש בהם
קצת עור .עדיף לנעול רק נעלי בית רכות וכדומה ,שאינן מגינות על הרגל כמו נעליים רגילות .ביום הכיפורים
בלילה וביום -בני זוג חייבים לנהוג בכל ההרחקות ביניהם כאילו אשתו נדה.
ג .לוח זמנים לסיום יום הכיפורים:
א .שקיעת החמה (הזמן המאוחר לברכת כהנים בתפילת נעילה)18:39 :
ב .תקיעת שופר19:00 :
ג .סיום הצום19:12 :
ד .במוצאי יום הכיפורים נהוג לקדש את הלבנה .יש מקפידים להבדיל ולטעום משהו לפני קידוש הלבנה
כדי לברך בשמחה.
ה .הבדלה כמו במוצאי שבת ללא "בשמים" .ברכת "בורא מאורי האש" נאמרת על נר שהיה דלוק מערב יום
כפור או שהודלק מנר כזה.
ו .טוב להתחיל במוצאי יום הכיפורים לבנות את הסוכה כדי ללכת מחיל לחיל( .הערה חשובה :נראה לי שאין
לאחר את העבודות בלילה ,כדי לא לגרום גזל שינה לשכנים).
ז .הימים שבין יום הכיפורים לסוכות הם ימי שמחה; אין מתענים בהם ואין אומרים בהם תחנון.
הלכות סוכה ולולב
בניית הסוכה
א .סוכה גזולה אסורה מן התורה ,שנאמר" :חג הסוכות תעשה לך" ,ודרשו חז"ל" :לך -משלך" .סוכה שאולה
וסוכה של כמה שותפים -כשרה.
ב .הפסול של "גזול" נאמר הן לגבי הסכך והן לגבי דפנות הסוכה.
ג .המציאות של "סוכה גזולה" ממש אינה קיימת כל כך (בגלל תנאים הלכתיים שונים) ,אולם יש בכל זאת
להקפיד על התנאים הבאים:
א .את הסוכה יש לבנות בחצר הפרטית ,או במקום שיש רשות לבנות שם (על פי החלטת הרשויות וכיו"ב).
ב .את הסכך ואת הדפנות יש להשיג רק באופן שאין בו חשש גזל; לא לקצוץ ענפים לסכך ממקום שאסור
לעשות כן ,ולא "לסחוב" קורות לדפנות ללא רשות.
דיני הסכך
א .סכך כשר בשלשה תנאים:
א .גידולו (במקור) מן הקרקע ,היינו מין ממיני הצומח.
ב .מדבר שאינו מקבל טומאה.
21
ג .תלוש מן הקרקע בשעת הסיכוך.
לדוגמא :כלי עץ (כגון סולם ,או כסא אפילו שבור) למרות שהם באים מהצומח ,פסולים לשמש כסכך ,מכיוון
שהם מקבלים טומאה (או היו ראויים לקבל טומאה כשהיו שלמים) .צינורות מתכת פסולים בגלל שאין
גידולם מן הקרקע וגם משום שהם מקבלים טומאה .לעומת זאת" ,פשוטי כלי עץ" שאינם כלי -כשרים
באופן עקרוני.
ב .חז"ל הוסיפו מספר פסולים:
א .גידולי קרקע ששינו את צורתם ,כגון חבלים מפשתן או צמר גפן -פסולים.
ב .חבילות (קשורות) של ענפים.
ג .סכך שריחו רע ,או שעליו נושרים או מתיבשים.
ג .נסרים שרוחבם מארבעה טפחים ומעלה אסור לסכך בהם לכל הדעות .לגבי נסרים ("לייסטים") צרים
מארבעה טפחים ,כתוב בשולחן ערוך (תרכט ,יח)" :ואם אין ברחבן ארבעה ,כשרים ,אפילו הם משופים
שדומים לכלים ,ונהגו שלא לסכך בהם כלל ".המשנה ברורה הוסיף" :ויש מהראשונים שכתבו דכהיום מדינא
אסור ,הואיל דבזמן הזה מסככין בתיהם בנסרים שאין בהן ד' טפחים ,איכא גזירת תקרה" ,אולם הרבה גדולים,
וביניהם החזון איש ,נהגו לסכך בסכך כזה.
ד .סיכוך במחצלת וב"סכך לנצח" :כיוון שמחצלת המיועדת לשכיבה פסולה מהתורה (מקבל טומאה) ,יש
גזרות שונות של חכמים .רבים מקילים ב"סכך לנצח" מכיוון שהדבר נעשה באופן שונה ממחצלת רגילה
ומיועד מלכתחילה לסיכוך .לכן חשוב לבדוק הכשר על הסכך.
"מעמיד" ו"מעמיד דמעמיד"
א .בשולחן ערוך (תרכט ,ז) נפסק" :יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו" ,ומוסיף
הרמ"א" :לכן אין לסכך עליו; ואפילו להניחו על הסכך להחזיקו ,אסור; והוא הדין בכל כלי המקבל טומאה,
כגון ספסל וכסא שמקבלין טומאת מדרס".
ב .המשנה ברורה מסביר את ספקו של מרן" :מקום הספק הוא דהלא על כל פנים בכלל מעמיד הוא ואפשר דיש
ג.
ד.
ה.
ו.
לנו להחמיר שלא להעמיד בדבר המקבל טומאה שמא יבוא לסכך בו .ואף על גב שמעמידין הסכך על כותל
אבנים משום דלא שכיח שיסכך בהם .וכן העתיקו כמה אחרונים לדינא ,דלכתחילה יש ליזהר שלא להעמיד
הסכך בדבר המקבל טומאה .אכן בדיעבד או שאין לו שאר דברים ,קיימא לן דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל
טומאה".
המסקנות הנובעות מהנ"ל:
א .לכתחילה אין להניח הסכך על בסיס שהוא עצמו פסול לסכך ,כגון מוטות ברזל .כמו כן אין להדק הסכך
במסמרים או בחבלים ,מכיוון שהם סכך פסול ,גזרה שמא יסכך בסכך הפסול.
ב .בדיעבד ,או כשאין אפשרות אחרת ,מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה.
ג .מותר ,אף לכתחילה ,להשעין סכך על קיר אבן ,מכיוון שלא שכיח שיסכך באבנים.
לענין "מעמיד דמעמיד" :בשולחן ערוך (תרכט ,ח) נפסק" :לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל
או לקשרם בבלאות שהם מקבלים טומאה אין קפידא" ,וכתב על כך המשנה ברורה" :זה מותר לכוליה
עלמא ,אפילו למאן דאוסר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה ,כיוון שאין סומך הסכך על המסמרים ,אלא
שמחזיק בם הכלונסאות המעמידים לסכך" .על פי זה התירו פוסקים רבים להניח כלונסאות עץ על פסי
מתכת ועליהם סכך .על פי אותו עיקרון מותר להניח על הסכך קורות עץ ולקשור אותן (ולא את הסכך
עצמו!!!) לדפנות .שיטת החזון איש היא שגם "מעמיד דמעמיד" פסול לכתחילה.
קשירת הסכך (לקורות) באזיקוני פלסטיק או בחוטי ברזל :על פי האמור לעיל יש לאזיקונים דין "מעמיד"
שלכתחילה עדיף שלא להשתמש בו ,ובדיעבד הסוכה כשרה .יש מקילים ומתירים אף לכתחילה שכן
זה יותר קל מ"מעמיד"; הסכך עומד גם בלא האזיקונים ,והם נועדו לוודא שהסכך לא יעוף ברוח .אם
מניחים על הסכך קורות עץ ואותם קושרים לקורות התחתונות -זהו בגדר "מעמיד דמעמיד".
פרגולה :פרגולה שהיא רק מסגרת וניתן להניח עליה סכך -כשרה לכל הדעות.
ישנן פרגולות שעליהן מעין גג (עשוי מנסרים קבועים) לצל" .גג" זה יכול לשמש כסכך בתנאים הבאים:
22
.1רוחב כל נסר פחות משלשה טפחים ( 24ס"מ).
.2קיים רווח בין הנסרים שגשם יכול לעבור דרכו.
.3לסוכה יש דפנות כשרות (כפי שמפורט להלן) שהוקמו לפני הגג ,או ,לכל הפחות ,מסגרת ברוחב טפח,
צמודה ל"סכך" (לגג) ,סביב כל הסוכה .אם הגג קדם לדפנות ,יש ל"חדש" בסכך; לפרק חלק מהנסרים
ולהניחם מחדש .על פעולה זו יש לחזור כל שנה כדי להימנע מדין "סוכה ישנה" .ניתן גם להסיר מספר
(מועט) נסרים ולהניח במקומם סכך כשר (ענפי דקל וכיו"ב).
עדיף שהנסרים לא יהיו קבועים במסמרים ,אלא מהודקים בדרך אחרת[ .זה לשון "ערוך השלחן" (או"ח
תרכט לב)" :במקום שאי אפשר ...בהכרח לסכך בנסרים פחות מרוחב ד' ,אך לא יקבע אותם במסמרות
דבכהאי גוונא בית גמור הוא ופסול מן התורה]".
דפנות הסוכה
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
לכתחילה רצוי להקים סוכה עם ארבע דפנות שלמות ויציבות.
בדיעבד הסוכה כשרה גם בשתי דפנות וטפח באופן הבא :שתי דפנות צמודות באחת הפינות (למשל ברוח
צפונית ומזרחית) שרוחב כל אחת לא פחות משבעה טפחים ( 56-70ס"מ) ,וגובהה עשרה טפחים .הדופן
השלישית (בצד מערב למשל) יכולה להיות ברוחב טפח ומשהו ,בתנאי שהיא מרוחקת פחות משלשה
טפחים מהדופן הצפונית ,ויש לה צורת הפתח בהמשכה לכוון דרום.
דופן נחשבת כשרה גם אם היא לא שלמה ,אלא היא מורכבת מארבע קנים ("לייסטים") רחביים ,שהמרחק
בין כל אחד למשנהו הוא פחות משלשה טפחים ,והגובה הכללי הוא עשרה טפחים ("לבוד").
לסיכום :ניתן להקים סוכה כשרה בהתבסס על כל מיני פתרונות ותחכומים הלכתיים ,אולם ודאי שאין זו
סוכה מהודרת ,כלשון הרמ"א (תרל ה)" :ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאים בדין
המחיצות ,ומי שאין לו כל צרכו למחיצות -עדיף אז לעשות שלש מחיצות שלמות מארבע שאינן שלמות".
דופן הסוכה חייבת להיות יציבה ,וכך נפסק בשולחן ערוך" :על כן אין לעשות כל המחיצות מיריעות של
פשתן בלא קנים אף על פי שקשרן בטוב ,זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה ,והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד
ברוח מצויה .והרוצה לעשות בסדינים ,טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג'" .הלכה זו משמעותית במיוחד
במקומות בהם נושבות רוחות בעונה זו של השנה ,ולכן מי שעושה דפנות מ"סדינים" חייב לקבע אותם
היטב.
הישיבה בסוכה
א .כל שבעת ימי החג עושה אדם את ביתו ארעי וסוכתו קבע .כל מה שנהוג בדרך כלל לעשות בבית יעשה
בסוכה; אכילה ושתיה ,שינה ,תלמוד תורה ,אירוח חברים וכיו"ב.
ב .מעיקר הדין שינה בסוכה חמורה יותר מאכילה ,שכן אכילת ארעי מותרת מחוץ לסוכה ושינת ארעי אסורה,
אולם הרמ"א (תרלט ב) מלמד זכות על הישנים מוץ לסוכה" :ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה ,שאין ישנים
ג.
בסוכה רק המדקדקין במצות ,יש אומרים משום צינה ,דיש צער לישון במקומות הקרים .ולי נראה משום
דמצות סוכה איש וביתו -איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ,ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו ,שאין לו
סוכה מיוחדת -פטור" .אמנם מסקנתו היא" :וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה,
אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת".
מהי אכילת קבע?
א .לחם (פת) -כביצה ( 54גרם) ,אפילו לא קבע עליו סעודה.
ב .עוגות ותבשילים מחמשת מיני דגן -אם קבע עליהם סעודה (קביעת סעודה פירושו" :שאוכלם בחבורה,
או שאוכל שיעור חשוב" .לגבי הכמות יש דעות שונות הנעות בין 170ל 240גרם) .לדעת "מגן אברהם"
דין עוגה כדין לחם.
ג .אכילת פירות וירקות ,אפילו בכמות גדולה אינה נחשבת אכילת קבע.
ד .דברים המלפתים את הפת (בשר ,דגים ,גבינה) -אם קובע סעודתו עליהם חייב לאכלם בסוכה ,אולם
אין מברכים "לישב בסוכה".
23
ה .מים ניתן לשתות מחוץ לסוכה ללא הגבלה.
ו .יין -אם קובע עליו חייבים לשתותו בסוכה (ללא ברכת "לישב בסוכה") .שאר משקים חשובים שדרך
לקבוע שתיה עליהם דרך שמחה ומרעות (כולל תה וקפה) שקבע עליהם -דינם כיין.
הפטורים מן הסוכה:
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
חולה ,אף שאין בו סכנה אלא הוא סובל ממחושים בעלמא ,והישיבה בסוכה קשה לו.
"משמשי החולה" -מעיקר הדין פטורים אף הם מהסוכה ,אולם זאת רק בתנאי שהחולה זקוק להם.
שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה אפילו בשעת חנייתם ויש לפניהם סוכה מוכנה .אולם הרמ"א (בסימן לח
סעיף ח) כתב" :דכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת ,אבל יכול לעשות שתיהן
כאחת בלא טורח -יעשה שתיהן" .למעשה נחלקו הפוסקים בשאלה זו.
הולכי דרכים (לדבר רשות) פטורים .אמנם בברייתא המופיעה בגמרא ,וכן בפוסקים ,מחלקים בין יום ללילה,
אולם הרמ"א פסק" :אם אינם מוצאים סוכה יוכל לילך כדרכו אף שלא ישב בה לא יום ולא לילה".
האם לכתחילה מותר לצאת לטיול במקומות שלא ניתן למצוא סוכה? מדברי הפוסקים לעיל נראה שאין
מניעה ,אולם ר' משה פיינשטין (שו"ת אגרות משה ,אורח חיים ג' סימן צג) פסק" :ובדבר לצאת לטיול ולתענוג
בעלמא למקום שלא יהיה לו סוכה מסתבר לעניות דעתי שאסור דהולכי דרכים שאיתא בסוכה דף כ"ו כשהוא
לדבר הרשות שפטורין ..הוא כשהולכין למסחר וכיוצא שהוא צורך ממש וגם הוא לכל אדם שבשביל זה היה
צריך לצאת גם מביתו שלכן באופן זה מותר לצאת מהסוכה ,אבל לטיול ולתענוג בעלמא שאין לזה שום צורך
אינו כלום מה שבשביל תאוותו והנאתו היה יוצא מביתו".
ו .שומרים פטורים כל זמן שהם עסוקים בשמירה ,בין אם ניידים או נייחים.
ארבעת המינים
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
מכיון שארבעת המינים הגזולים -פסולים ,יש לקנותם רק ממקור מהימן שלא יהיה בהם חשש גזל .בכל
שאלה לגבי כשרות המינים יש לפנות לרב לבודקם.
לולב :אורכו המינימלי – ד' טפחים (לדעת החזון איש 40ס"מ ,לדעת הגרא"ח נאה 32 ,ס"מ) .הלולב צריך
להיות ירוק וטרי (לא יבש) ,ישר ושלם בלי פתיחה בתיומת למעלה (לולב מהודר אינו פתוח כלל בתיומת,
ואם פתוח קצת -כשר).
הדסים :שלשה הדסים חייבים להיות לפחות של ג' טפחים (לחזון איש 30 ,ס"מ ,ולשיטת הרב נאה24 ,
ס"מ) .הם צריכים להיות טריים ומשולשים לפחות ברוב השיעור ,ללא עלים חסרים (שנשרו) .בהדס מהודר
העלים מכסים את ה"עץ".
ערבות :שיעור הערבות כשיעור ההדסים (אם כי יש מהדרים שבזמן האגידה הן תהיינה נמוכות יותר) .לא
תהיינה יבשות ולא יהיו עלים חסרים או סדוקים .בדרך כלל יש צורך להחליפן כמה פעמים במשך החג,
מכיוון שהן מתייבשות מהר.
אתרוג :צריך להיות נקי ככל האפשר ,ובלי שום נקודות מסביב לפיטם .האתרוג חייב להיות בלתי מורכב
ושלם לגמרי .נפל הפיטם – פסול ,גדל מלכתחילה בלי פיטם – כשר .מיום א' דחול המועד ניתן להקל באתרוג
"חסר" (שנפל הפיטם) .טוב שיהיו על האתרוג בליטות .צבעו האידיאלי :צהוב-ירקרק .גדלו המינימלי –
כביצה.
ארבעת המינים במוצאי שמיטה
א .בכל ארבעת המינים אין איסור "ספיחין" ,כיון שכולם הם גידולים רב שנתיים .לכן ,מבחינה זו אין בהם שום
חשש.
ב .לגבי "קדושת שביעית" יש הבדל בין המינים :באתרוג -לכל הדעות יש קדושת שביעית ,בערבות -לכל
הדעות אין קדושת שביעית ובלולב והדסים -נחלקו הפוסקים.
ג .בלולב והדסים קדושת שביעית (לסוברים שיש בהם קדושת שביעית) נקבעת לפי החנטה .באתרוג נחלקו
הדעות אם החנטה קובעת או הלקיטה (הקטיף) ולמעשה נהגו להחמיר כשתי הדעות.
24
ד .בסוכות השנה אין קדושת שביעית בערבות ,אולם יש קדושת שביעית באתרוג (החנטה וודאי בשביעית,
והלקיטה ברוב האתרוגים גם בשביעית) .בלולב והדסים יש מחלוקת.
ה .במינים שיש בהם קדושת שביעית קיים איסור סחורה .לכן ניתן לקנותם רק מאוצר בית דין ,או על פי היתר
המכירה (לנוהגים כן) .ניתן גם לקנות בהקפה (צ'ק דחוי).
ו .מותר להכין ריבה מאתרוגי שביעית ,כיוון שזו דרך אכילתם.
נטילת לולב
א .מנהג נאה לברך על ארבעת המינים בתוך הסוכה לפני שהולכים לבית הכנסת.
ב .בענין הברכה על נטילת לולב ,יש הבדלי מנהגים בין אשכנזים לספרדים.
מנהג האשכנזים :נוטלים הלולב ביד ימין (ומי שהוא איטר – שמאלי – נוטל הלולב ביד שמאל) ואת האתרוג
כשהפיטם כלפי מטה ביד השניה ,מברכים "על נטילת לולב" ,ואח"כ הופכים את האתרוג כשהפיטם כלפי
מעלה מברכים "שהחיינו" (ביום הראשון) ומנענעים.
מנהג הספרדים :נוטלים הלולב ביד ימין (גם מי שהוא איטר) ומברכים "על נטילת לולב" ו"שהחיינו" (ביום
הראשון) ,ואחר כך מגביהים את האתרוג .יש מהספרדים שנוטלים גם את האתרוג בשעת הברכה ,אולם
אין הופכים אותו ,ואחר כך מנענעים.
ג .לגבי סדר הנענועים קיימות שתי שיטות:
א .שיטת השולחן ערוך (וכן נוהגים גם האשכנזים) – מסובבים לצד ימין (בכוון השעון) :מזרח ,דרום ,מערב,
צפון ,למעלה ,למטה.
ב .שיטת האר"י (וכן נוהגים החסידים) – דרום ,צפון ,מזרח ,למעלה ,למטה ,מערב.
ד .היכן מנענעים (באמירת הלל) ?
א .מנהג אשכנז :החזן מנענע פעמיים :ב"הודו לה'" וב"יאמר נא ישראל" והקהל מנענעים ארבע פעמים :בכל
"הודו לה'" .החזן והקהל מנענעים פעמיים ב"אנא ה' הושיעה נא" ,ופעמיים נוספות ב"הודו לה'" שבסוף
ההלל.
ב .מנהג ספרד (ואשכנזים חסידים) :החזן והקהל מנענעים פעם אחת ב"הודו לה'" ,פעמיים ב"אנא ה' הושיעה
נא" ופעם אחת ב"הודו לה'" שבסוף ההלל.
ג .חשוב לציין שעיקר הנענוע הוא בזמן הברכה ,ואילו בהלל הוא מנהג חכמים .בדיעבד ,שינוי בסדר
הנענועים אינו מבטל קיום המצוה.
ד .גם נשים נהגו לשבת בסוכה וליטול לולב .נשים אשכנזיות רשאיות לברך על כל מצוות עשה שהזמן גרמן
כשמקיימות אותן ובכללן נטילת לולב וישיבה בסוכה .לגבי ברכה על הלולב לנשים ספרדיות -נחלקו הדעות
(הרב עובדיה אוסר והרב אליהו מתיר) ,אולם "לישב בסוכה" אינן מברכות.
חול המועד
ֲדי ה' ֲא ֶׁשר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש" לומדת הגמרא במסכת חגיגה
"א ֶּלה מוֹע ֵ
א .מהפסוק (ויקרא כג לז)ֵ :
(דף יח ע"א) שחולו של מועד קרוי מקרא קדש" :רבי עקיבא אומר :אינו צריך (פסוק מיוחד לאסור מלאכה
בחול המועד) .הרי הוא אומר :אלה מועדי ה' .במה הכתוב מדבר? אם בראשון -הרי כבר נאמר שבתון ,אם
בשביעי -הרי כבר נאמר שבתון .הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד ,ללמדך שאסור בעשיית מלאכה".
ב .ההתייחסות לחול המועד כ"מקרא קדש" אינה באה לידי ביטוי רק בענין איסור מלאכה (שאותו נפרט לקמן),
אלא גם במצוות חיוביות ,ובהתנהגות מיוחדת .ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת לדברי הירושלמי (מועד
קטן פרק ב הלכה ג)" :אמר ר' אבא בר ממל אילו היה לי מי שימנה עמי התרתי שיהיו עושים מלאכה בחולו
של מועד .כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ויגעים בתורה ,והם
אוכלים ושותים ופוחזים" .מדברים חריפים אלו ניתן להסיק שהאווירה הראויה לימי חול המועד היא של
קדושה ורצינות (כולל אכילה ושתיה) ולא של בילוי זול והוללות.
ג .נחלקו הפוסקים אם מצות שמחת יום טוב נוהגת בחול המועד כמו בחג עצמו ,ועל כל פנים "חייב לכבד
חול המועד במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול ,ומהרי"ל לבש המלבוש של שבת" (לשון
25
המשנה ברורה סימן תקל סק"א) .בעיניי יפה מאד המראה בשכונות החסידיות ,שהחסידים הולכים בימי
חול המועד עם השטריימל כמו בשבת ,והדבר נותן צביון של חגיגיות לחול המועד ,וראוי גם לנו לאמץ
המנהג ללבוש בגדים חגיגיים.
מלאכה בחול המועד
א .כתב השולחן ערוך (תקל ,א)" :חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר בקצתן" ,והוסיף הרמ"א" :לפי צורך
הענין שהיה לחכמים להתיר".
ב .מכיון שאיסור מלאכה בחול המועד נדרש (במסכת חגיגה דף יח) מפסוקים שונים ,נחלקו הראשונים
אם האיסור הוא מן התורה (אלא שהתורה נתנה רשות לחכמים להתיר מלאכות לפי הצורך) ,או מדרבנן
(והדרשות הן אסמכתא בעלמא).
ג .חכמים קבעו חמשה כללים להיתר מלאכה בחול המועד:
א) דבר האבד :טיפול בדברים העלולים להתקלקל אם לא יטפלו בהם במועד ,ובכלל זה :השקיית גינות
ושטחים חקלאיים שרגילים להשקותם ועלולים להתייבש (אבל עבודות חקלאיות שיש בהן טירחא
מרובה ואין דחיפות לעשותן במועד -אין לבצע .ודאי שאין ראוי לדחות עבודות גינון או תחזוקת בית
ולבצעם בחול המועד .קטיף של פירות וירקות העלולים להתקלקל (גם אם לא מתכננים לאכלם במועד),
חליבה ,טיפול רפואי בבעלי חיים ,קניית מוצרים שלא יהיו במלאי אחר החג ,פועל שיורידו ממשכורתו אם
לא יעבוד בחג ,תשלום חשבונות שונים כדי למנוע קנס פיגורים ,תיקון מנעולים וגדרות ,כתיבת דברים
העלולים להישכח (בכתיבה יש רבים המקילים אם כותבים בשינוי כל שהוא) ,צילומים של מפגשים או
טיולים (הזדמנויות שלא תחזורנה אחר החג).
הערה חשובה :יש יחס ראוי בין גודל הטירחא וגודל ההפסד; אם ההפסד הוא קטן והטורח בעשיית
המלאכה הוא מרובה ,אין ראוי לעשות את המלאכה .במקרים גבוליים ובעיתיים -ראוי להתייעץ עם
הרב.
ב) דברים שהם צורך המועד :הרחבת המושג "אוכל נפש" ומכשיריו ,ובכלל זה :קצירה ,טחינה ,הבערת
אש ,הפרשת תרומות ומעשרות ,העברת אוכל במכונית ,תיקון כלי בישול וכיו"ב (קיימת דרגה רחוקה
יותר של "מכשירי מכשירין" ,כגון תיקון סולם כדי להעלות ולהביא אוכל או תיקון המכונית; במקרים
כגון אלו מותר לעשות רק מלאכת הדיוט ולא מעשה אומן) ,תיקון מקרר ותנור ,צורכי רפואה ובריאות,
ניקוי הבית (שוטף אבל לא טיפול יסודי) ,תיקון בגדים הנחוצים במועד.
ג) פועל שאין לו מה יאכל :ההבדל בין היתר זה לבין "דבר האבד" הוא שהיתר זה הוא בגברא ,ואילו דבר
האבד הוא בחפצא -היינו מצבים מסוימים בהם מותרת המלאכה .ההיתר לפועל שאין לו מה לאכול
הוא גם לעשות מלאכות האסורות בחול המועד .רצוי לעשות מלאכות אלו בצינעא.
ד) צרכי רבים :כל פעולה שהיא לצורך הרבים ,ובכלל זה :הפעלת השירותים הציבוריים (מסחר ,בנקאות
וכיו"ב) ,תיקון מבנים ציבוריים כולל ריהוט (ספסלים וכיו"ב) ,תיקוני דרכים ,עבודות סניטאריות ,פינוי
אשפה ,תיקון מכוניות המשמשות את הציבור[ .נחלקו פוסקי דורנו אם מותר להדפיס עתון ("כשר")
בחול המועד ,ודעת המקילים היא שאם לא יודפס עתון כזה ,אנשים שהורגלו לקרוא עתון ,יקנו עתונים
לא ראויים ויושפעו לרעה].
ה) מעשה הדיוט :עבודות "לא מקצועיות" שמבצע אותם ,בדרך כלל ,אדם פרטי ולא בעל מקצוע ,ובדרך
כלל יש בהם פחות טורח.
לסיכום סעיף זה :ראוי להזכיר את דברי הגמרא במסכת מועד קטן (דף יב ע"א)" :אמר רב חמא בר גוריא
אמר רב :הלכות מועד כהלכות כותים בהלכה .למאי הלכתא? אמר רב דניאל בר קטינא אמר רב :לומר שהן
עקורות ואין למידות זו מזו" .קשה להשוות ההלכות זו לזו וללמוד אחת מהשניה ,אלא יש לברר כל מקרה
לגופו .כתב "ערוך השולחן" (תקל ד)" :ויש לחכם לחזק איסור מלאכה אם יש לו כח ,והחכם שאסר דבר
האבד בשביל שהיו פרוצים בכל המלאכות ,אין חכם אחר יכול להתיר להם".
ד .גילוח ותספורת בחול המועד :למרות שגילוח ותספורת נועדו לייפוי הגוף ותיקונו ואמורים להיות מותרים
26
ה.
ו.
בחול המועד (כמו אוכל נפש) ,נפסקה ההלכה בשולחן ערוך (תקלא ב)" :אין מגלחין במועד אפילו אם גילח
קודם המועד" ,והוסיף המשנה ברורה" :והוא הדין סיפור הראש" .סיבת האיסור אינה מחמת מלאכה ,אלא
כפי שמפרש המשנה ברורה (סק"ג)" :כדי שיזדרז לגלח קודם המועד ,דאם היו מותרים לגלח בתוך המועד
היו סומכים עצמם לכתחילה על זה וייכנסו לרגל כשהם מנוולין" .לכן התירו לגלח במקרים של אונס (גלוי)
שלא יכלו להתגלח לפני החג ,כגון; מי שנפדה משביו ,אסיר משוחרר ,מנודה ,מי שבא ממדינת הים וכיו"ב.
שיטת רבנו תם היא שמי שגילח בערב החג ,מותר לו להתגלח בחול המועד ,אולם דעה זו נדחתה על ידי
הפוסקים ,ובשולחן ערוך (תקלא א) נפסק שגם מי שהתגלח בערב החג אסור לגלח במועד.
למרות זאת ,הנודע ביהודה פסק בזמנו (בשו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא -או"ח סימן יג)" :ולכן נראה לפי
עניות דעתי שעכ"פ אם גילח בערב הרגל שכבר יש לנו עמוד של ברזל לסמוך על רבינו תם .ואף שחלקו עליו
הפוסקים כולם ,מ"מ ע"י פועל שאין לו מה יאכל נלע"ד להתיר .ובפרט למי שהולך ובא אצל השרים ודוכסים
ורגיל לספר בכל עת שצער גדול הוא לו בגופו לגדל שער וגם ללעג ולקלס בעיני השרים .שמותר לאיש כזה
לסמוך על היתר הנ"ל" .היתר זה עורר בזמנו התנגדות רבה ,אולם הנודע ביהודה לא חזר בו (ניתן לעיין
בתשובותיו במהדורא תניינא סימנים צט ,ק ,קא).
לזמננו פסק ר' משה פיינשטין (שו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן קסג)" :ולכן ברור דבזמננו ,במדינתנו,
שנוהגין אלו הרגילין בתספורת הזקן להסתפר בכל יום ,ואף אם ביום אחר יום או אחת לשלשה ימים ,ליכא
שום איסור .ואולי גם הנודע ביהודה יודה בכזה ,דמשמע שם בסוף התשובה שרק יחידים היו רגילין להסתפר
בכל עת בזמנו ובמקומו ..אבל מכל מקום איני נוהג להתיר אלא למי שיש לו צורך ביותר או מצטער ביותר ,ואם
אחד ירצה לסמוך על זה גם בשביל היפוי לבד ,אין למחות בידו כי מעצם הדין הוא מותר".
השאלה עדיין לא יצאה מכלל מחלוקת ובין פוסקי זמננו חלוקות הדעות; יש אוסרים ויש מתירים .אולם
ברור שההיתר (שגם עליו יש חולקים כאמור) הוא רק למי שמתגלח בכל יום ,אבל לא למי שמגדל זקן ורק
"משפץ" אותו מפעם לפעם ,או לכאלו (בעיקר בחורים צעירים) המתגלחים רק לכבוד שבת.
נטילת צפרניים :בשאלה זו נחלקו ספרדים ואשכנזים .דעת הרמב"ם (וכנראה גם הרי"ף והרא"ש) שהדבר
מותר ,וכן פסק מרן בשולחן ערוך (תקלב א) .אולם הרמ"א הוסיף" :אבל יש מחמירין ואוסרים וכן הוא המנהג
להחמיר שלא ליטלן" .המשנה ברורה (סק"ב) מוסיף שאם נטל צפרניו בערב יום טוב ,מותר ליטלם בחול
המועד (כמו שיטת רבנו תם לענין גילוח) ,כיון שיש הרבה מקילים בענין זה.
כיבוס וגיהוץ :חכמים אסרו כיבוס מאותה סיבה שאסרו גילוח ,היינו :שאדם לא ישאיר בכונה את מלאכת
הכיבוס לחול המועד ,וממילא אותם המקרים המותרים בגילוח מותרים גם בכיבוס .כמו כן התירו לכבס
דברים שמתלכלכים במהירות (שאפילו אם יכבסום בערב יום טוב יצטרכו לכבסם שוב) ,או מי שאין לו אלא
בגד אחד (חגיגי) וכן בגדי ילדים .לדעתי יש להקל גם במי שיש לו יותר מבגד אחד אבל דרכו להחליף בכל
יום (כגון לבנים או חולצות) .מדברי הרמ"א (תקמא ג) והמשנה ברורה (שם) נראה שמותר לגהץ (בבית –
מעשה הדיוט) כדרכו ,וכן פסק הרב עובדיה (ילקוט יוסף ז ,עמ' תקיח).
שמיני עצרת/שמחת תורה
א.
ב.
ג.
ד.
במסכת ראש השנה (דף ד ע"ב) נאמר" :שמיני -רגל בפני עצמו הוא ".ופירש רש"י" :טעון זמן (ברכת שהחיינו)
ורגל לעצמו -שאין שם חג הסוכות עליו ".הוסברו הדברים בתוספות (שם)" :רוצה לומר דבברכת המזון
ותפלה מזכירין שמיני עצרת ולא סוכות".
על פי האמור לעיל ,מברכים "שהחיינו" בכניסת החג (נשים בהדלקת נרות וגברים בקידוש) (לא כמו ביום
השני של ראש השנה שמברכים מספק ועל כן אוכלים פרי חדש או לובשים בגד חדש ,ולא כמו בשביעי
של פסח שאין מברכים כלל).
מזכירים בתפילה ובברכת המזון "את יום שמיני חג העצרת הזה" או "את יום שמיני עצרת החג הזה" ,כל
אחד לפי הנוסח המקובל בעדתו .מי שהזכיר בטעות "חג הסוכות" חוזר על תפילתו.
אין יושבים בסוכה (חשוב במיוחד לעולים חדשים שהיו רגילים בחו"ל לשבת בסוכה גם בשמיני עצרת!).
מי שמסיבה כל שהיא מעונין לשבת בסוכה ,עליו "לפגום" אותה (על ידי הסרת חלק מהסכך) לפני כניסת
החג.
27
ה.
ו.
ז.
ח.
ט.
י.
מבחינת שמיני עצרת ,אין הלכות מיוחדות ,פרט להלכות הרגילות של יום טוב (שמחת הרגל ,אוכל נפש).
בחוץ לארץ שמיני עצרת ושמחת תורה הם שני ימים נפרדים .בארץ (ב"ה) הם יום אחד ,ולכן חלק ממנהגי
שמחת תורה "מאפילים" על שמיני עצרת.
מוציאים שלשה ספרים לקריאת התורה :בראשון קוראים פרשת "וזאת הברכה" ,בשני " -בראשית",
ובשלישי -המפטיר בפרשת "פינחס".
אחר קריאת התורה וההפטרה נוהגים האשכנזים לומר "יזכור" (הזכרת נשמות").
לפני תפילת מוסף מכריזים על הגשם .קיימים מנהגים שונים ונוסחים שונים לתפילת הגשם.
כתב הרמ"א בסימן תרסט" :וקורין יום טוב האחרון שמחת תורה ,לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה
של תורה .ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה .ועוד
נהגו במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות,
וכל מקום לפי מנהגו .ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת ,כמו שמקיפים עם הלולב,
והכל משום שמחה .ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה ,וקורים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור
בדבר .עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה ,וקורים להם פרשת המלאך הגואל .ובלילה קורים בספר תורה
הנדרים שבתורה ,וכל מקום לפי מנהגו".
יא .על אף שהדברים הובאו ברמ"א ,חלק גדול מהמנהגים נהוגים גם בעדות ספרד ,פרט לקריאת התורה בליל
שמחת תורה .גם מנהג האשכנזים אינו ככתוב ברמ"א ,אלא קוראים בפרשת "וזאת הברכה" (שלשה או
חמישה קרואים).
יב .ב"משנה ברורה" (ס"ק ו ,שם) מובא" :כתב האליה רבה :מבואר מהפוסקים דיש לשמוח לרבים בכל מה
דאפשר בשמחה של מצוה ודלא כיש שמכין ודוחין אלו לאלו עד שהשמחה נהפך לתוגה ח"ו .גם מתוך כך
מונעין משמחה של מצוה ולכן יש לגעור בהן .גם מהרי"ק בשורש ט' האריך מאוד שלא לבטל שום מנהג
שנהגו לכבוד שמחת התורה ,עיין שם .ולכן רעה עושין בהרבה מקומות במה שביטלו מקרוב שלא לעשות
משתה ושמחה בשמחת תורה אף גם ששמחין בשארי ימים וכל ימיהם כחגים .ובעוונותינו הרבים ביזוי כבוד
התורה גרם זה שהתורה מונחת בקרן זוית ואין דורש ואין מבקש ומי יתן ישיב וירחם שבר בית ישראל במהרה
בימינו ".המסקנה היא אפוא :להרבות ,ולא לזלזל ,בשמחת התורה ,אך אסור שהדבר ייעשה תוך פגיעה
וגרימת עגמת נפש לאחרים.
יג .על ריבוי השמחה הובא עוד ב"משנה ברורה" (ס"ק יא)" :כתב מהרי"ק בשם רב האי גאון בשורש ט' :יום זה
רגילים אצלנו לרקד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה .ולכן יש להתאמץ בזה לרקד
ולזמר לכבוד התורה כמו שכתוב גבי דוד המלך ע"ה :מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' .והעידו על האר"י ז"ל
שאמר שהמעלה העליונה שהשיג באה לו ע"י שהיה משמח בכל עוז בשמחה של מצוה .וגם על הגר"א ז"ל
כתבו שהיה מרקד לפני הספר תורה בכל כוחו".
יד .יש מקומות שנוהגים לקיים הקפות גם בתפילת מנחה (מובא על ידי ר' חיים ויטאל שכך נהג האר"י) ,וגם
בצאת החג לאחר תפילת ערבית ("הקפות שניות") ,והכל לכבודה של תורה ולשמחתה.
28
לוח הדלקת נרות ומוצאי שבת/חג באפרת לשנת תשע"ו
הלוח מבוסס על העקרונות הבאים:
.1הדלקת נרות 20 :דקות לפני השקיעה על פי זמני ירושלים ,לפי ספר "בין השמשות" של הרב טוקצינסקי.
.2צאת השבת/החג לפי לוחות הזמנים של ירושלים (על פי הנ"ל).
.3ל"פלג המנחה" הוצעו שני זמנים )1לפי השיטה המחשבת אורך היום מהנץ החמה עד השקיעה .זהו המנהג
האשכנזי המקובל ולכן סימנו באות (א) )2 .לפי השיטה המחשבת את אורך היום מעלות השחר עד צאת
הכוכבים הבינוניים .מכיוון שזו שיטת מרן ,ורוב הספרדים נוהגים כך ,סימנו באות (ס) .פלג המנחה הוא
הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות שבת ,נר חנוכה ותפילת ערבית (מוקדמת).
.4לא התייחסנו לזמן צאת הכוכבים שנתון במחלוקות רבות .אנו מציעים לחשב 20דקות אחרי השקיעה (40
דקות לאחר זמן הדלקת נרות).
.5הזמנים הותאמו לשעון חורף/קיץ כפי שנקבע בחוק (הדגשנו את ה"מעברים") .במידה ויחול שינוי -יש
להיערך בהתאם.
הפרשה
א דראש השנה
ב דראש השנה
וילך (שובה)
יום הכיפורים
האזינו
א סוכות
שבת חוה"מ
שמיני עצרת
בראשית
נח
לך לך
וירא
חיי שרה
תולדות
ויצא
וישלח
וישב
מקץ (חנוכה)
ויגש
ויחי
שמות
וארא
בא
בשלח
יתרו
משפטים
תאריך
עברי
א תשרי
ב תשרי
ו תשרי
י תשרי
יג תשרי
טו תשרי
כ תשרי
כב תשרי
כז תשרי
ד חשון
יא חשון
יח חשון
כה חשון
ב כסלו
ט כסלו
טז כסלו
כג כסלו
ל כסלו
ז טבת
יד טבת
כא טבת
כח טבת
ו שבט
יג שבט
כ שבט
כז שבט
תאריך כללי פלג המנחה פלג המנחה
(ב)
(א)
17:47
17:31
14.9.15
17:46
17:30
15.9
17:38
17:26
19.9
17:36
17:22
23.9
17:32
17:18
26.9
17:28
17:16
28.9
17:24
17:11
3.10
17:22
17:08
5.10
17:16
17:03
10.10
17:12
16:57
17:10
17:05
16:50
24.10
15:59
15:44
31.10
15:56
15:41
17.11
15:52
15:37
14.11
15:49
15:35
21.11
15:49
15:34
28.11
15:49
15:34
5.12
15:51
15:36
12.12
15:53
15:38
19.12
15:56
15:42
26.12
16:00
15:46
2.1.16
16:06
15:51
9.1
16:10
15:56
16.1
16:16
16:01
23.1
16:22
16:07
30.1
16:26
16:09
6.2
29
הדלקת
נרות
18:32
19:22
18:25
18:20
18:16
18:13
18:07
18:04
17:58
17:50
17:42
16:35
16:30
16:25
16:21
16:20
16:19
16:20
16:22
16:25
16:28
16:33
16:39
16:47
16:54
17:00
צאת שבת/
חג
19:22
19:22
19:16
19:10
19:06
19:04
18:57
18:55
18:48
18:40
18:34
17:27
17:21
17:18
17:15
17:14
17:14
17:15
17:18
17:22
17:26
17:31
17:37
17:43
17:50
17:55
הפרשה
תרומה
תצוה
כי תשא
ויקהל (שקלים)
פקודי
ויקרא (זכור)
צו
שמיני (פרה)
תזריע (החדש)
מצורע (הגדול)
א דפסח
ז דפסח
אחרי מות
קדושים
אמור
בהר
בחוקותי
במדבר
נשא
שבועות
בהעלותך
שלח
קרח
חוקת
בלק
פנחס
מטות
מסעי
דברים (חזון)
ואתחנן (נחמו)
עקב
ראה
שופטים
כי תצא
כי תבוא
נצבים
תאריך
עברי
ד אדר א
יא אדר א
יח אדר א
כה אדר א
ב אדר ב
ט אדר ב
טז אדר ב
כג אדר ב
א ניסן
ח ניסן
טו ניסן
כא ניסן
כב ניסן
כט ניסן
ו אייר
יג אייר
כ אייר
כז אייר
ה סיון
ו סיון
יב סיון
יט סיון
כו סיון
ג תמוז
י תמוז
יז תמוז
כד תמוז
ב אב
ט אב
טז אב
כג אב
ל אב
ז אלול
יד אלול
כא אלול
כח אלול
תאריך כללי פלג המנחה פלג המנחה
(ב)
(א)
16:31
16:17
13.2
16:36
16:21
20.2
16:40
16:25
27.2
16:43
16:28
5.3
16:46
16:32
12,3
16:49
16:35
19.3
16:52
16:38
26,3
16:55
16:42
2.4
17:58
17:44
9.4
18:01
17:47
16.4
18:03
17:49
23.4
18:07
17:55
29.4
18:07
17:55
30.4
18:13
17:59
7.5
18:17
18:03
14.5
18:21
18:07
21.5
18:24
18:10
28.5
18:29
18:14
4.6
18:32
18:17
11.6
18:33
18:17
12.6
18:34
18:19
18.6
18:36
18:21
25.6
18:36
18:21
2.7
18:36
18:21
9.7
18:35
18:20
16:7
18:31
18:17
23.7
18:28
18:14
30.7
18:23
18:10
6.8
18:18
18:04
13.8
18:10
17:57
20.8
18:05
17:51
27.8
17:56
17:43
3.9
17:48
17:35
10.9
17:42
17:28
17.9
17:38
17:20
24.9
17:26
17:13
1.10
30
הדלקת
נרות
17:06
17:12
17:17
17:21
17:26
17:31
17:36
17:40
18:45
18:49
18:54
18:59
18:59
19:04
19:09
19:14
19:19
19:22
19:26
19:27
19:29
19:31
19:31
19:31
19:29
19:26
19:21
19:16
19:10
19:03
18:55
18:46
18:36
18:28
18:19
18:09
צאת שבת/
חג
18:01
18:06
18:11
18:15
18:20
18:25
18:32
18:36
19:41
19:46
19:52
19:57
20:03
20:09
20:15
20:19
20:24
20:27
20.28
20:29
20:31
20:32
20:31
20:27
20:24
20:18
20:12
20:04
19:56
19:47
19:37
19:29
19:18
19:09
19:00
טבילת ערב
יום כיפור (מיוחדת)
לצורך יום כיפור
טבילת
גברים
במקוואות הגברים
לנשים
ברימון ובזית
מקווה נשים בדקל תהיה פתוחה
לטבילת נשים ביום שלישי
ערב יום כיפור
ט' תשרי ()22.9.15
בין השעות 12:00ועד .14:00
עלות טבילה – ₪ 20
נא להגיע עם מגבת אישית.
לשאלות ניתן לפנות
לעליזה הוכשטד 058-4777004
בערב ראש השנה
ביום ראשון
כ"ט אלול תשע"ה
()13.9.15
בין השעות 16:30-7:00
בערב יום כיפור
ביום שלישי
Women’s Mikve
on the eve of
Yom Kipor
ט' בתשרי תשע"ו
()22.9.15
בין השעות 16:30-6:30
Special for Yom Kipor
The women’s mikve in the Dekel
will be open for women on Tuesday
)the 9th of Tishrei (22/9/15
from 12:00 to 14:00.
Price: 20 NIS
מחירון
מבוגר ₪ 20 -
תלמיד/חייל/ילד/פנסיונר ₪ 15 -
Please bring your own towel.
For additional information
speak to Aliza Hochstead
058 - 4777004
גמר חתימה טובה
31
[email protected] | www.efrat.muni.il | 02-9933120
© Copyright 2024