‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬באר את מחלוקת תנא קמא ורבי יהודה לענין גובה הסוכה‬ ‫‪ .2‬מהי סוכה ישנה ומה הדין בסוכה ישנה?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬האם מותר לבנות סוכה תחת תקרה של בית? הוכח דבריך ממשנתנו!‬ ‫‪ .4‬באיזה מקרה בדיוק נחלקו רבי יהודה ותנא קמא במשנתנו?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מה הדין אם פרס על הסוכה סדין מפני החמה? נמק!‬ ‫‪ .6‬מדוע מותר לפרוס סכין על גבי נקליטי המיטה?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מה הסיבה שסוכה שהדלה עליה את הגפן פסולה?‬ ‫‪ .8‬האם אפשר לסכך בכלים או בבגדים? נמק!‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מדוע אי אפשר לסכך בחבילי קש?‬ ‫‪ .10‬ממה מותר לעשות את דפנות הסוכה?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬באיזה מקרה בדיוק נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר במשנתנו?‬ ‫‪ .12‬מהו דין “דופן עקומה”?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬האם יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בענין האופן שבו ניתן לסכך בתקרה שאין עליה מעזיבה?‬ ‫‪ .14‬מה הכוונה “מפקפק” ומדוע מפקפקים?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬האם הסוכה כשרה במקרה שהניח על סוכתו שיפודים של מתכת ונתן על גביהם סכך כשר?‬ ‫‪ .16‬הבא דוגמא במשנתנו לדין “תעשה ולא מן העשוי”‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מה דינה של סוכה שיש לה מחיצות הגבוהות מהארץ שני טפחים? נמק!‬ ‫‪ .18‬האם דפנות הסוכה צריכות להגיע עד גובה הסכך? פרט!‬ ‫‪1‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬מתי ניתן לסכך על גבי בית שנפחת ומתי אי אפשר?‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .20‬אדם שעושה מחצלת קנים גדולה‪ ,‬מבלי שיאמר שהיא נועדה לשמש לשכיבה‪ ,‬האם יכול לסכך בה?‬ ‫‪ .21‬במה נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנתנו?‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מדוע סובר רבי יהודה שמותר לישון תחת המיטה בסוכה?‬ ‫‪ .2‬איך רואים ממשנתנו שניתן ללמוד הלכות אפילו משיחת חולין של תלמידי חכמים?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מה הכוונה סוכה מדבללת?‬ ‫‪ .4‬איך ניתן להסיק מהמשנה שלכתחילה עדיף שהסכך לא יהיה עבה מדי?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬הוכח ממשנתנו שסוכה ניידת שבנו אותה על גבי רכב כשרה‪.‬‬ ‫‪ .6‬באיזה מקרה מותר לעלות לסוכה ביום טוב? ומדוע?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מי שהולך לפדות שבויים האם הוא פטור מהסוכה? נמק!‬ ‫‪ .8‬האם מי שיש לו כאב ראש פטור מהסוכה? נמק!‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬רבן יוחנן בן זכאי לא רצה לטעום מהתבשיל מחוץ לסוכה – האם זו ההלכה? נמק!‬ ‫‪.10‬מדובר על ברכה אחרונה‪ ,‬כלומר ברכת המזון‪ .‬ורבי צדוק סבר כרבי יהודה‪ ,‬שלא חייבים לברך ברכת המזון על‬ ‫מאכל פחות מכביצה‪.‬‬ ‫‪ .11‬לא‪ .‬רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל החמירו על עצמם‪ ,‬בעוד שר’ צדוק נהג לפי עיקר הדין‪ ,‬שאכילת ארעי מותרת‬ ‫לכתחילה מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬האם יש חיוב לאכול בסוכה בכל אחד מימי חג הסוכות?‬ ‫‪ .13‬על מה אמרו חכמים שהוא “מעות לא יוכל לתקן”?‬ ‫‪2‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬מדוע התנא היה צריך לדבר על אדם “שראשו ורובו” בסוכה‪ ,‬הרי מן הסתם אם ראשו בסוכה גם רובו בסוכה?‬ ‫‪ .15‬מה הראיה שרצו להביא מרבי יוחנן בן החורני?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬א‪ .‬מדוע נשים פטורות מסוכה?‬ ‫ב‪ .‬מדוע צריך לימוד מיוחד לפטור נשים מסוכה‪ ,‬הרי זו מצות עשה שהזמן גרמא!‬ ‫‪ .17‬מהו הגיל שבו חייבים בסוכה לפי שמאי?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .18‬איך יכול אדם לעשות את סוכתו קבע וביתו ארעי?‬ ‫‪ .19‬איך אדם יודע מהו השלב שבו מותר לו לצאת מהסוכה ולפנות את הכלים בשעת ירידת גשמים?‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה הסיבה שאי אפשר לצאת ידי חובה בלולב גזול?‬ ‫‪ .2‬במה נחלקו תנא קמא ורבי יהודה במשנתנו?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מדוע אי אפשר לצאת ידי חובה בלולב של אשרה ושל עיר הנדחת?‬ ‫‪ .4‬מה יעשה בכדי שיוכל לצאת ידי חובה בהדס שענביו מרובים מעליו? ומדוע אי אפשר לעשות כן ביום טוב?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬האם הערבה כשרה בשעה שהעלים שלה נובלים?‬ ‫‪.6‬התורה אמרה שצריך להביא “ערבי נחל”‪ .‬האם הכוונה דווקא לערבה שגדלה על גדות הנחל? הוכח דבריך‬ ‫ממשנתנו!‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬באיזה ענין חולקים רבי ישמעאל ורבי טרפון?‬ ‫‪ .8‬כמה הדסים וכמה ערבות צריכים בכדי לצאת ידי חובה?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מדוע אי אפשר לצאת ידי חובה באתרוג של ערלה?‬ ‫‪ .10‬מה הכוונה אתרוג של דמאי? ומה דינו?‬ ‫‪3‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬אתרוג שנ ִקב – מתי כשר ומתי פסול?‬ ‫‪ .12‬מה הדין באתרוג ירוק ככרתי?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מהו השיעור המינימאלי לאתרוג?‬ ‫‪ .14‬האם יכול לצאת ידי חובה באתרוג ענק?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬האם חייבים לאגוד את הלולב דווקא בעלים או במינים של הלולב ‪ ,‬או שמא מותר גם בדברים אחרים?‬ ‫‪ .16‬מה היו עושים אנשי ירושלים בכדי להדר במצות ארבע מינים? ומה רצה להוכיח מכך רבי מאיר?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬לשם מה צפה רבי עקיבא ברבן גמליאל ורבי יהושע?‬ ‫‪.18‬הוכח ממשנתנו שאדם שלא היה לו לולב בשעת התפילה וכעת יש לו‪ ,‬שעליו ליטול את לולבו לפני שמתחיל‬ ‫בסעודתו‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬מה ההבדל בין מי שקטן קורא לפניו את ההלל לבין מי שגדול קורא לפניו?‬ ‫‪ .20‬על מי אומרת המשנה שתבוא מארה ומדוע?‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬האם דברי המשנה “הכל כמנהג המדינה” מתייחסים גם לברכה שלפני ההלל וגם לברכה שבסיום ההלל? נמק!‬ ‫‪ .22‬המשנה אומרת שיש הבדל בין לולב לאתרוג לענין קדושת שביעית – מה ההבדל?‬ ‫משנה יב‬ ‫‪ .23‬כמה ימים היו נוטלים לולב לפני תקנתו של רבן יוחנן בן זכאי?‬ ‫‪.24‬מתי היה מותר לאכול מהתבואה החדשה בזמן בית המקדש‪ ,‬ומתי מותר לאכול לאחר תקנתו של רבן יוחנן בן‬ ‫זכאי?‬ ‫משנה יג‬ ‫‪ .25‬מה ההבדל בין זמן הבית לזמננו במקרה שיום טוב ראשון של סוכות חל בשבת?‬ ‫‪ .26‬האם יכול אדם לצאת ידי חובה בלולבו של חברו?‬ ‫משנה יד‬ ‫‪ .27‬האם חייבים חטאת על הוצאת הלולב לרשות הרבים ביום טוב ראשון של חג שחל בשבת?‬ ‫‪4‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה טו‬ ‫‪.28‬המשנה אומרת שאשה יכולה להחזיר בשבת את הלולב למים שעמד בהם לפני הנטילה ‪ -‬מדוע שיהיה אסור‬ ‫לעשות כך בשבת?‬ ‫‪ .29‬החל מאיזה גיל חייב האב לחנך את בנו במצות נטילת לולב?‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מהי מצוות השמחה? וכמה ימים היא נוהגת במהלך חג הסוכות?‬ ‫‪ .2‬מהי מצות ניסוך המים וכמה ימים נוהגת מצוה זו במהלך חג הסוכות?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מהי המציאות שבה נוהגת מצות לולב שבעה ימים?‬ ‫‪ .4‬האם בזמן הזה תתכן מציאות שיטלו לולב במשך שבעה ימים? נמק!‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מתי ערבה נוהגת שבעה ימים ומתי ששה?‬ ‫‪ .6‬מדוע תקנו חכמים שמצות ערבה דוחה את השבת?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מדוע הנהיגו בתחילה שמוליכים את הלולבים בערב שבת מבעוד יום להר הבית?‬ ‫‪ .8‬מה גרם לבית דין לבטל את המנהג ולקבוע שכל יחד יטול את לולבו בביתו?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מה ההבדל בין מצות ערבה שנהגה בכל יום מימות החג‪ ,‬לבין היום השביעי של החג?‬ ‫‪ .10‬רבי יהודה סובר שהיו אומרים “אני והו הושיעה נא”‪ ,‬מה המשמעות של משפט זה על פי התלמוד הירושלמי?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מה היו עושים בערב שבת על מנת לקיים את מצות ערבה גם בשבת?‬ ‫‪ .12‬מדוע סובר רבי יוחנן בן ברוקה שהיו מביאים חריות של דקל ולא מורביות של ערבה?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מה היו עושים התינוקות?‬ ‫‪ .14‬מדוע אסור לגדולים לעשות כמו התינוקות?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מה המקור לכך שחייב אדם במצות שמחה גם בשמיני עצרת?‬ ‫‪5‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫‪.16‬מצות סוכה היא שבעה ימים‪ ,‬ונוהגת גם במשך היום השביעי‪ .‬מה בכל זאת התירו לעשות בסוכה לפני סיומו של‬ ‫היום השביעי?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬בראש המזבח היו שני ספלים מנוקבים‪ .‬מה הסיבה שהנקב שב אחד הספלים היה עבה יותר מחברו?‬ ‫‪ .18‬מהם שני העניינים שבהם חלק רבי יהודה על תנא קמא?‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬מה היה צריך לעשות בכדי שיהיה אפשר לקיים מצוות ניסוך המים בשבת?‬ ‫‪ .20‬מה היו עושים אם נשפכו המים של ניסוך המים? ומדוע היו עושים כך?‬ ‫פרק חמישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה היו עושים בחליל?‬ ‫‪ .2‬מדוע נקראת השמחה “שמחת בית השואבה”?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬המשנה אומרת שתיקנו בעזרה “תיקון גדול” מהו אותו תיקון?‬ ‫‪ .4‬איך היו מאירים את העזרה במוצאי יום טוב ראשון של חג?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מה היו עושים מהאבנטים הישנים של הכהנים?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .6‬היכן עמדו הלויים בשמחת בית השואבה‪ ,‬ומה היה תפקידם?‬ ‫‪ .7‬מה היה הסימן שהגיע הזמן ללכת למעין השילוח לשאוב מים לניסוך המים?‬ ‫‪ .8‬מהם שני הפירושים לדברי המשנה “קרא הגבר”?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מתי תקעו במקדש שלושים ושלוש תקיעות?‬ ‫‪ .10‬כמה תקיעות תקעו בערב שבת ומדוע?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬כמה משמרות כהונה היו בסך הכל? וכמה משמרות עבדו במקדש בחג הסוכות?‬ ‫‪ .12‬המשנה אומרת שהחל מהיום השמיני חזרו הכהנים לפייס – מדוע דווקא ביום זה?‬ ‫‪6‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מתי היו אומרים לכהן “הילך מצה הילך חמץ”? ומדוע?‬ ‫‪ .14‬מתי קורה שכל הכהנים חולקים בלחם הפנים?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬משמרות הכהנים היו מתחלפות בשבת‪ .‬כמה חלות היה נוטל המשמר הנכנס‪ ,‬וכמה המשמר היוצא?‬ ‫‪ .16‬מדוע משמר הכהנים ששמו בלגה היה חולק את לחם הפנים תמיד בדרום?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬בראש המזבח היו שני ספלים מנוקבים‪ .‬מה הסיבה שהנקב שב אחד הספלים היה עבה יותר מחברו?‬ ‫‪ .18‬מהם שני העניינים שבהם חלק רבי יהודה על תנא קמא?‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬מה היה צריך לעשות בכדי שיהיה אפשר לקיים מצוות ניסוך המים בשבת?‬ ‫‪ .20‬מה היו עושים אם נשפכו המים של ניסוך המים? ומדוע היו עושים כך?‬ ‫‪7‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪.1‬רבי יהודה מכשיר היות וסוכה צריכה להיות דירת קבע‪ ,‬ואילו ת”ק פוסל היות וסוכה היא דירת ארעי‪ ,‬ולמעלה‬ ‫מעשרים אמה חייב אדם לבנות את הסוכה כבית קבע על מנת שלא תיפול‪.‬‬ ‫‪.2‬סוכה ישנה היא סוכה שלא עשו אותה לשם החג‪ .‬ואמנם אם עשו אותה פחות משלושים יום לפני החג נחשבת‬ ‫הסוכה כאילו נעשתה לשם החג‪ .‬בית שמאי פוסלים סוכה ישנה‪ ,‬ובית הלל מכשירים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪.3‬סוכה תחת תקרה של בית פסולה‪ .‬וכך גם עולה ממשנתו בשעה שהמשנה קובעת שסוכה תחת האילן פסולה‪,‬‬ ‫היות וענפי האילן הם סכך פסול‪ ,‬וכאילו עשה את הסוכה בתוך הבית‪.‬‬ ‫‪.4‬רבי ות”ק נחלקו במקרה שהסכך של הסוכה התחתונה רופף ואין בכוחו לשאת משקל של כרים וכסתות אלא ע”י‬ ‫הדחק‪ .‬רבי יהודה סובר שאם אין דיורים בעליונה הסוכה התחתונה כשרה‪ ,‬ואילו ת”ק פוסל את התחתונה היות זו‬ ‫סוכה תחת סוכה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬הסוכה פסולה‪ .‬הסדין הוא סכך פסול ולכן הוא פוסל את הסוכה‪.‬‬ ‫‪.6‬רק אם הסדין נחשב כאוהל הוא מבטל את הסכך שמעליו‪ ,‬ולאוהל צריך להיות גג ברוחב טפח‪ .‬וכאשר מניחים את‬ ‫הסדין על גבי נקליטי המיטה הרי שהוא מונח על שני עמודים ואין בגגו של הסדין רוחב טפח‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬אי אפשר לסכך בסכך המחובר לקרקע‪.‬‬ ‫‪ .8‬סכך צריך להיות דבר שלא מקבל טומאה‪ ,‬וכלים או בגדים מקבלים טומאה‪ ,‬ולכן אי אפשר לסכך בהם‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪.9‬שלפעמים אדם בא ומניח את חבילת הקש כדי לייבשה ולא לצורך סכך‪ ,‬ולאחר מכן הוא מחליט לעשותה סכך‪,‬‬ ‫וסכך זה פסול מדין “תעשה ולא מן העשוי”‪.‬‬ ‫‪ .10‬מותר לעשות את דפנות הסוכה מכל מה שרוצים‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪.11‬בגמרא מבואר שהם נחלקו בנסרים שרחבם יותר משלשה טפחים אך פחות מארבע טפחים‪ .‬רבי יהודה מכשיר‬ ‫היות ואין ברחבם ארבעה טפחים ולכן אינם דומים לתקרה‪ ,‬ואילו רבי מאיר חושש שאדם יטעה ויחשוב שכמו‬ ‫שמותר לו לשבת מתחת הסכך כך מותר לשבת מתחת התקרה‪ ,‬שהרי סכך זה של נסרים רחב הוא‪ ,‬ודומה‬ ‫לתקרה‪.‬‬ ‫‪.12‬סכך פסול שהונח בצד דופן הסוכה לא פוסל את הסוכה אא”כ יש בו רוחב ארבע אמות‪ ,‬שרואים את הסכך‬ ‫הפסול כאילו הוא המשך הדופן‪ ,‬ולכן אסור לשבת תחתיו או לישן תחתיו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬יש מחלוקת האם יש מחלוקת‪ .‬לדעת רבי יהודה נחלקו בענין זה ב”ש וב”ה‪ ,‬אך רבי אומר שאין מחלוקת‪.‬‬ ‫‪ .14‬נענוע הסכך או סתרתו נקרא “לפקפק”‪ .‬ועושים כן בכדי לקיים את הדין “תעשה ולא מן העשוי”‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬אם יש רווח בין שפוד שיפוד שהוא יותר מאשר רוחב השיפוד הסוכה כשרה‪.‬‬ ‫‪.16‬החוטט בגדיש אינה סוכה‪ ,‬היות והסכך היה עשוי מאליו לפני שיצר את דפנות הסוכה ולכן לא מתקיים כאן דין‬ ‫“תעשה ולא מן העשוי”‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪.17‬המשנה אומרת שהמחיצה פסולה רק אם היא גבוהה מהארץ שלושה טפחים‪ .‬שפחות משלשה טפחים יש דין‬ ‫לבוד‪ ,‬ורואים את המחיצה כאילו היא מחוברת לארץ‪.‬‬ ‫‪ .18‬אין צורך שהדפנות יגיעו עד הסכך‪ ,‬די בכך שהם יהיו בגובה עשרה טפחים‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪.19‬אם יש יותר מרוחב ארבע אמות מהכותל עד למקום שבו הניחו את הסכך‪ ,‬הרי שאין כאן דופן עקומה והסוכה‬ ‫פסולה‪.‬‬ ‫משנה יא‬ ‫‪.20‬לדעת תנא קמא יכול לסכך בה‪ ,‬שהרי מן הסתם נעשתה לשם סכך‪ .‬אך רבי אליעזר חולק‪ ,‬וסובר שאי אפשר‬ ‫לסכך בה‪ ,‬שכל מחצלת בין גדולה ובין קטנה נעשית לשכיבה אלא אם כן אמר בפירוש שהוא עושה אותה לשם‬ ‫סכך‪.‬‬ ‫‪.21‬הם נחלקו במקרה של סוכה העשויה כמין כצריף או שסמכה לכותל‪ .‬אמנם יש לסוכה סכך‪ ,‬אך השאלה היא‬ ‫האם סוכה שאין לה גג כשרה?‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪.1‬רבי יהודה סובר שסוכה צריכה להיות דירת קבע‪ .‬ומכיון שמיטה נחשבת אוהל ארעי‪ ,‬שמטלטלים אותה ממקום‬ ‫למקום‪ ,‬אין היא מבטלת את הסוכה שהיא אוהל קבע‪.‬‬ ‫‪.2‬רבן גמליאל שיבח את טבי עבדו שהוא תלמיד חכם‪ ,‬שהוא יודע שעבדים פטורים מהסוכה ולכן ישן תחת המיטה‪.‬‬ ‫ומדברי רבן גמליאל ניתן לא רק ללמוד על טבי עבדו‪ ,‬אלא גם ללמוד שהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪.3‬סוכה מדובללת היא סוכה שהסכך שלה לא מונח בצורה מסודרת‪ ,‬ולכן חמתה מרובה מצלתה‪ .‬אבל אם יסדרו‬ ‫את ענפי הסכך בצורה יפה‪ ,‬זה על יד זה‪ ,‬הרי שצלתה מרובה‪.‬‬ ‫‪.4‬שהמשנה אומרת שסוכה המעבה כמין בית כשרה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין ראוי לעשות כן מלכתחילה‪ ,‬אבל אם כבר עשה‬ ‫הסוכה כשרה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ג‬ ‫‪“ .5‬העושה סוכתו בראש העגלה ‪...‬כשרה”‬ ‫‪.6‬בכל מקרה שניטל האילן‪ ,‬והסוכה יכולה לעמוד בפני עצמה על ידי הדפנות העשויות בידי אדם‪ .‬כמו במקרה‬ ‫שבנה שלוש דפנות בידי אדם ואחת באילן‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬הוא פטור‪ ,‬היות ושלוחי מצוה פטורים מהסוכה‪.‬‬ ‫‪.8‬פטור מהסוכה‪ .‬כתוב “בסוכות תשבו”‪ ,‬והכוונה שצריך לשבת כמו שאדם יושב בביתו ‪“ -‬תשבו כעין תדורו”‪ .‬וכמו‬ ‫שבביתו הוא לא יושב במקום שיש לו צער ומחושים‪ ,‬כך גם בסוכה הוא לא צריך לשבת אם יש לו בכך צער‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬ר’ יוחנן החמיר על עצמו‪ ,‬ומעיקר הדין מותר לאכול אכילת ארעי מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫‪ .10‬מדוע ר’ צדוק לא ברך על אכילתו?‬ ‫‪ .11‬האם ר’ צדוק חולק על רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪.12‬נחלקו בכך רבי אליעזר וחכמים‪ .‬לפי רבי אליעזר צריך לאכול בכל יום מימי החג סעודה אחת ביום וסעודה אחת‬ ‫בלילה‪ ,‬בעוד שחכמים סוברים שיש חיוב רק ביום הראשון‪.‬‬ ‫‪.13‬על מי שלא אכל סעודה בסוכה בליל יום טוב ראשון של סוכות‪ .‬שהוא לא יכול להשלים את הסעודה ביום אחר‪,‬‬ ‫לכן זה בבחינת “מעות לא יוכל לתקן”‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪.14‬דרכם היה לאכול בהסיבה על מיטות‪ ,‬כשהם מסובים על שמאלם‪ ,‬ולא היו אוכלים זקופים כמונו‪ .‬ולכן מדבר‬ ‫התנא על מציאות שבעוד ששולחנו בתוך הבית‪ ,‬הרי שראשו ורובו בסוכה‪.‬‬ ‫‪.15‬שניתן לצאת ידי חובה אם יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית‪ ,‬כלומר שגם בית שמאי מודים לבית‬ ‫הלל‪ ,‬היות והם לא אמרו דבר לר’ יוחנן בן החורני‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬א‪ .‬למסקנת הגמרא הלכה למשה מסיני שאשה פטורה מהסוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היינו חושבים שנשים יתחייבו למרות שזו מצוות עשה שהזמן גרמא היות ויש לנו גזרה שווה “חמשה עשר”‬ ‫“חמשה עשר” מחג המצות‪ ,‬או מכח הלימוד של “תשבו כעין תדורו” שכמו שבדירה איש ואשתו‪,‬כך גם בסוכה‪.‬‬ ‫‪.17‬לדעת שמאי כל קטן חייבים להושיבו בסוכה‪ ,‬שהרי משנתנו מספרת על “מעשה וילדה כלתו של שמאי‪...‬וסיכך‬ ‫על גבי מיטה בשביל הקטן”‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .18‬יכניס לסוכה מצעים יפים וכלים נאים‪ ,‬ואוכל ושותה בסוכה ומשנן בסוכה‪.‬‬ ‫‪ .19‬אם הגשמים גרמו לכך שהמאכלים הנמצאים בסוכה מתקלקלים מחמת הגשמים ‪“ -‬משתסרח המקפה”‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬כתוב בתורה “ולקחתם לכם” ובגמרא מבואר שצריך הלולב להיות “לכם – משלכם”‪.‬‬ ‫‪.2‬הם נחלקו לענין לולב שנפרדו עליו זה מזה‪ .‬ת”ק סובר שהלולב כשר‪ ,‬ואילו רבי יהודה סובר שהוא לא כשר אא”כ‬ ‫יאגדו את העלים עם שדרת הלולב‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪.3‬שההדס של אשרה ושל עיר נדחת עומד לשריפה‪ .‬והיות והדס צריך שיעור‪ ,‬הרי זה כאילו שיעורו לא קיים‪ ,‬שכל‬ ‫העומד לשריפה נחשב כשרוף‪.‬‬ ‫‪ .4‬יכול לתלוש חלק מהענבים שלא יהיו מרובים מעליו‪ .‬אך אסור לעשות כך ביו”ט היות והוא נראה כמתקן כלי‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬אם נשרו רק מקצת עליה כשרה‪ ,‬אך אם נשרו רוב עליה יש לפוסלה‪.‬‬ ‫‪.6‬יכול להביא גם ערבה שגדלה ממי הגשמים‪ ,‬ולאו דווקא ערבות נחל‪ .‬כפי שעולה ממשנתנו שאומרת שמותר‬ ‫להביא ערבות של בעל‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪.7‬רבי ישמעאל סובר שלפחות הדס אחד משלושת ההדסים אסור שיהיה קטום‪ ,‬ואילו רבי טרפון סובר שיכולים‬ ‫שלושתם להיות קטומים‪.‬‬ ‫‪.8‬נחלקו בענין זה ר”ע ורבי ישמעאל‪ .‬לשעת ר”ע די בהדס אחד וערבה אחת‪ ,‬ואילו רבי ישמעאל סובר שצריך שתי‬ ‫ערבות ושלשה הדסים‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪.9‬כתוב בתורה “ולקחתם לכם” ולמדו מכך חכמים שצריך האתרוג להיות ראוי לכם‪ ,‬כלומר ראוי לאכילה‪ .‬ופרות‬ ‫ערלה אסורים באכילה ובהנאה‪.‬‬ ‫‪.10‬דמאי הם פרות שנלקחו מעם הארץ החשוד שלא מקפיד על מעשרות‪ ,‬ולכן הוא ספק מעושר‪ .‬ולפי בית הלל‬ ‫יכול לצאת בו ידי חובה‪ ,‬היות ולעניים מותר לאכול דמאי‪ ,‬ואילו בית שמאי אוסרים‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪.11‬אם הנקב הוא מפולש האתרוג פסול‪ ,‬וכן אם הנקב מחסר אפילו כלשהו מאתרוג הוא פסול‪ .‬אך אם נקב לא‬ ‫מפולש ולא חסר בו כלשהו (לדוגמא אם תחב בו מחט והוציאה) האתרוג כשר‪.‬‬ ‫‪ .12‬רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל היות ואין האתרוג נחשב הדר‪ ,‬או שאינו פרי גמור‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬לפי רבי מאיר כאגוז‪ ,‬ולפי רבי יהודה כביצה‪.‬‬ ‫‪.14‬לפי רבי יהודה השיעור המרבי לאתרוג הוא כדי שיאחז בשני אתרוגים בידו האחת‪ ,‬ולדעת רבי יוסי אין מגבלה‪,‬‬ ‫ויכול לצאת ידי חובה אפילו באתרוג ענק‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬לדעת רבי יהודה כן‪ ,‬ולדעת רבי מאיר מותר לאגוד את הלולב אפילו בחבל‪.‬‬ ‫‪.16‬היו אוגדים את לולביהם בגימוניות של זהב‪ .‬ורבי מאיר רצה להוכיח מכך שמותר לאגוד את הלולב גם בשאר‬ ‫מינים‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪.17‬הוא רצה לראות האם הם מנענעים את הלולב גם ב “אנא ד’ הצליחה נא” כדברי בית שמאי‪ ,‬או רק ב “אנא ד’‬ ‫הושיעה נא” כדברי בית הלל‪.‬‬ ‫‪.188‬המשנה אומרת “לכשיכנס לביתו יטול על שולחנו”‪ .‬והכוונה שאם שכח ליטול קודם סעודתו‪ ,‬עליו להפסיק סע�ו‬ ‫דתו וליטול את לולבו‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪.18‬אם קטן קורא לפניו‪ ,‬עליו לענות אחריו מילה במילה‪ ,‬היות והקטן לא יכול להוציא אותו ידי חובה‪ .‬ואילו אם גדול‬ ‫קורא לפניו‪ ,‬יכול לענות “הללויה” ולא צריך לענות אחריו כל מילה‪.‬‬ ‫‪ .19‬מי שאשה או קטן מקרין אותו את ההלל‪ ,‬שראוי שתבוא עליו מארה‪ ,‬שלא למד לקרוא‪.‬‬ ‫משנה יא‬ ‫‪.20‬הברכה שלפני ההלל היא חובה ולא תלויה במנהג‪ ,‬היות וכל המצות מברכים עליהם “עובר לעשייתם”‪ .‬ואילו‬ ‫הברכה שלאחר ההלל תלויה במנהג המקום‪.‬‬ ‫‪.21‬בשנה השביעית אין על הלולב קדושת שביעית היות והולכים בו אחר החנטה‪ ,‬והוא חנט בשישית‪ .‬לעומת זאת‬ ‫באתרוג הולכים אחר הלקיטה‪ ,‬והיות ולקטו אותו בשביעית יש עליו קדושת שביעית‪.‬‬ ‫משנה יב‬ ‫‪ .23‬במקדש היו נוטלים שבעה ימים‪ ,‬אך מחוץ למקדש רק ביום הראשון‪.‬‬ ‫‪.24‬בזמן הבית קרבן העומר שהקריבו בטז’ בניסן התיר את החדש באכילה‪ .‬לאחר החרבן התקין רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫שאסור לאכול מהחדש במשך כל יום טז’ בניסן‪.‬‬ ‫משנה יג‬ ‫‪ .25‬בזמן הבית היו נוטלים לולב ביום טוב ראשון גם אם הוא חל בשבת‪.‬‬ ‫‪ .26‬ביום טוב ראשון צריך שהלולב יהיה “לכם” ולא יוצאים ידי חובה בלולב של חברו‪ ,‬מה שאין כן בשאר ימי החג‪.‬‬ ‫משנה יד‬ ‫‪.277‬אם מדובר בזמן הבית שהיו נוטלים לולב ביום טוב ראשון גם בשבת‪ ,‬הרי שאין לחייב בחטאת אם המוציא ל�ר‬ ‫שות הרבים לא יצא עדיין ידי חובתו‪.‬‬ ‫משנה טו‬ ‫‪.288‬היה מקום לאסור את החזרת הלולב למים היות ויש בכך משום השקאת זרעים‪ ,‬כמו כן היה מקום לחשוב שהל�ו‬ ‫לב הוא מוקצה לאשה בשבת היות והיא לא חייבת במצוה‪.‬‬ ‫‪ .29‬המשנה לא קובעת גיל‪ ,‬ומה שקובע הוא היכולת של הקטן לנענע את הלולב‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬השמחה היא מצות אכילת בשר שלמים‪ ,‬ומצוותה שמונה ימים‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש מצוה לנסך מים על גבי המזבח בזמן הקרבת התמיד של שחר‪ ,‬ומצווה זו שבעה ימים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬אם יום טוב ראשון של סוכות חל להיות בשבת‪ ,‬נוטלים לולב גם בשבת‪ ,‬ולכן המצוה נוהגת במשך שבעה ימים‪.‬‬ ‫‪.4‬בזמן הזה קבעו חכמים שלא יטלו לולב בשבת אפילו אם חל היום הראשון של החג בשבת‪ ,‬מפני המקומות‬ ‫הרחוקים מא”י שלא היו בקיאים בקביעות החודש‪ ,‬ולכן רצו חכמים להשוות את המנהג בכל המקומות‪ ,‬וגם בא”י‬ ‫לא נוטלים לולב בשבת‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬אם יום שביעי של חג הסוכות חל להיות בשבת‪ ,‬הרי שנוהגת המצוה שבעה ימים ודוחה את השבת‪.‬‬ ‫‪.6‬מצות ערבה לא מפורשת בתורה ולכן הצדוקים לא הודו בה‪ ,‬ולפיכך קבעו חכמים שהמצוה נוהגת גם בשבת בכדי‬ ‫לפרסם את המצוה‪ ,‬שלא יטעו אחר הצדוקים‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪.7‬הלולב הוא לא מוקצה ומותר לטלטלו בשבת‪ ,‬אך אסור להוציא אותו מרשות לרשות‪ ,‬ולכן היו צריכים להביא אותו‬ ‫בערב שבת‪.‬‬ ‫‪ .8‬כל אחד חטף את לולבו מידו של חברו והיו מכים אחד את השני‪ ,‬עד שראו שהגיעו העם לידי סכנה‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬ביום השביעי הקיפו את המזבח שבע פעמים‪ ,‬ובכל יום ויום היו מקיפים רק פעם אחת‪.‬‬ ‫‪.10‬הירושלמי גורס “אני והוא”‪ ,‬שגם הקב”ה כביכול נמצא בצרה של עם ישראל בבחינת “עמו אנוכי בצרה” ‪.‬‬ ‫שהקב”ה יושיע את עצמו‪ ,‬כי צרת ישראל היא גם צרה שלו‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪.11‬היו מלקטים את ענפי הערבה מערב שבת ומניחים אותם בגיגיות של זהב מלאות במים‪ ,‬כדי שלא יתייבשו‬ ‫העלים‪.‬‬ ‫‪.12‬רבי יוחנן דורש את המילה “כפות” שבפסוק “כפות תמרים” שהיא לשון רבים‪ ,‬ולכן יש שני כפות תמרים – אחת‬ ‫למצות לולב‪ ,‬ואחת למזבח‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪.13‬ביום השביעי מיד לאחר פטירתם מהמזבח היו התינוקות מתירים את לולביהם מהאגד‪ ,‬ואוכלים את אתרוגיהם‪.‬‬ ‫ויש גם הסבר נוסף לדברי המשנה‪.‬‬ ‫‪.14‬האתרוג של התינוקות לא הוקצה למצוה גמורה ולכן ניתן לאכול אותו מיד‪ .‬ואילו האתרוג של הגדולים הוקצה‬ ‫למצוה‪ ,‬והוקצה למקצת היום הוקצה לכולו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫משנה ח‬ ‫‪.15‬כתוב בתורה “והיית אך שמח”‪ ,‬והפסוק בא לרבות יו”ט אחרון של סוכות‪ ,‬שתשאר רק מצות השמחה‪ ,‬שהרי אין‬ ‫ביום זה מצות נוספות של סוכה ולולב‪.‬‬ ‫‪ .16‬התירו לקחת כלים מהסוכה משעת מנחה קטנה לצורך כבודו של שמיני עצרת‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪.17‬היו שופכים לתוך אחד הנקבים יין ולנקב השני מים‪ ,‬והיות והמים פחות צמיגיים מהיין הם היו נשפכים מהר יותר‬ ‫מהיין‪ ,‬ולפיכך הנקב של המים היה גדול יותר על מנת שיציאת המים והיין תסתיים בו זמנית‪.‬‬ ‫‪.18‬לפי רבי יהודה ניסוך המים היה בלוג אחד ולא בשלושה לוגים‪ ,‬כמו כן סובר רבי יהודה שהיו מנסכים את המים‬ ‫כל שמונת ימי החג ואילו לדעת ת”ק היו מנסכים רק שבעה ימים‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪.199‬היה צריך לשאוב את המים עבור השבת מבעוד יום ביום שישי‪ ,‬ולשמור את המים בחבית של זהב שלא נתק�ד‬ ‫שה לעבודת המזבח‪.‬‬ ‫‪.20‬היו ממלאים את מים מהכיור‪ ,‬שהרי מים מגולים אסורים בשתיה מפני הסכנה שמא שתה מהם נחש‪ ,‬ולכן הם‬ ‫גם מאוסים למזבח‪ .‬שכל מה שלא ראוי לאדם גם לא ראוי למזבח‪.‬‬ ‫פרק חמישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬השתמשו בחליל וכלי נגינה נוספים בזמן ששאבו את המים לניסוך המים וניסכו אותם על המזבח‪.‬‬ ‫‪.2‬על שם שכתוב “ושאבתם מים בששון”‪ ,‬או כפי שמובא בירושלמי שמשם היו שואבים את רוח הקדש‪ ,‬שהשכינה‬ ‫שורה מתוך שמחה‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪.3‬חכמים חששו לקלות ראש שעשויה להיווצר בזמן שהתכנסו כולם בעזרה‪ ,‬ולכן התקינו שנשים ישבו למעלה‬ ‫והאנשים למטה‪ ,‬ובנו לצורך כך גזוזטראות‪.‬‬ ‫‪ .4‬היו שם מנורות של זהב‪ ,‬ופרחי הכהונה עלו עם כדים של שמן להדליק את הספל שבראש המנורה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬היו עושים מהם פתילות להדלקת המנורות‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪.6‬הם עמדו על חמש עשרה המעלות היורדות מעזרת נשים לעזרת ישראל‪ ,‬ותפקידם היה לנגן בזמן השמחה‪.‬‬ ‫‪.7‬שני הכהנים שעמדו בשער העליון תקעו הריעו ותקעו‪ ,‬והחלו לרדת במדרגות היורדות מעזרת ישראל לעזרת‬ ‫נשים‪.‬‬ ‫‪.8‬הגבר הוא התרנגול שקורא כשעלה השחר‪ ,‬ויש מפרשים שהכוונה לגביני הכרוז שהיה קורא בזמן שעלה השחר‬ ‫‪14‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת סוכה‬ ‫“עמדו כהנים לעבודתכם”‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬ביום שיש בו קרבנות מוסף‪.‬‬ ‫‪.10‬היו תוקעים בסך הכל שש תקיעות‪ .‬שלוש תקיעות ראשונות נועדו להפסיק את מלאכות החול‪ ,‬ושלוש אחרונות‬ ‫להודיע שקדש היום‪ ,‬ולהבדיל בכך בין קודש לחול‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬היו בסה”כ עשרים וארבעה משמרות‪ ,‬וברגלים עסקו כל המשמרות בהקרבת הקרבנות‪.‬‬ ‫‪.12‬עד היום השמיני היו מספיק קרבנות לכל משמרות הכהונה‪ ,‬ולכל משמר היה חלק בעבודה‪ .‬אבל היות ופרי החג‬ ‫פוחתים והולכים בכל יום מימות החג‪ ,‬נמצא שביום השמיני אין מספיק קרבנות לכל משמרות הכהונה‪ ,‬והיה‬ ‫צורך לערוך פייס על מנת לקבוע איזה משמר יזכה להקריב מהמוספים של אותו היום‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪.13‬בשעה ששבועות חל בשבת היו מחלקים גם את לחם הפנים‪ ,‬וגם את שתי הלחם הבאים בעצרת‪ .‬לחם הפנים‬ ‫היה עשוי ממצה בעוד ששתי הלחם מחמץ‪ ,‬וכל כהן היה זכאי לקבל חלק גם מהחמץ וגם מהמצה‪.‬‬ ‫‪ .14‬כל הכהנים היו חולקים בלחם הפנים אם יום טוב חל להיות בשבת‪ ,‬או ביום שישי‪ ,‬או ביום ראשון‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪.15‬נחלקו בכך רבי יהודה ות”ק‪ .‬לדעת ת”ק היו חולקים בשווה‪ ,‬כלומר שש חלות לכל משמר‪ ,‬ואילו רבי יהודה סובר‬ ‫שהמשמר הנכנס נוטל שבע‪ ,‬בעוד שהמשמר היוצא נוטל חמש‪.‬‬ ‫‪.16‬חכמים קנסו את אותו המשמר‪ ,‬והגמרא מביאה לכך שני הסברים‪ .‬יש אומרים שקנסו את בלגה משום מרים‬ ‫בת בילגה שהיתה מאותו המשמר‪ ,‬והמירה את דתה ונישאה ליווני אחד‪ .‬בשעה שנכנסו היוונים להיכל‪ ,‬עלתה‬ ‫מרים על המזבח ובעטה בו וכו’‪ .‬ויש אומרים שקנסו את המשמר משום שכהני אותו המשמר לא היו זריזים והיו‬ ‫מאחרים לעבודתם‪ ,‬והיה נראה שאין העבודה חביבה עליהם‪.‬‬ ‫‪15‬‬