1. No category

‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫תושבים מתכננים שכונה‬
‫חזון תושבים‬
‫לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪-‬גבעת הוורדים‘‬
‫ועדת ליווי‪ -‬תושבי השכונה‬
‫פברואר ‪2015‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫חברי וועדת הליווי‪:‬‬
‫אדר‘ אלי אוסטר‬
‫יאיר אסף שפירא‬
‫דבורה אפלבאום‬
‫נפתלי אריאל‬
‫אדר‘ לירון ריכטר‪-‬אריאל‬
‫יונתן בר דוד‬
‫מיכאל הלפרן‬
‫צבי זוסמן‬
‫אורלי טל‬
‫יעקב כמון‬
‫עדי פרי‬
‫סיוון שריר‬
‫אדר' יהונתן צחור‬
‫מנהל קהילתי גינות העיר‪:‬‬
‫אדר‘ איציק עדס‪ -‬מתכנן אורבאני‪-‬קהילתי‬
‫שייקה אל‪-‬עמי‪ -‬מנהל המינהל הקהילתי‬
‫עודד גברעם‪ -‬עובד קהילתי‬
‫מינהל קהילתי גוננים‪:‬‬
‫אדר‘ תמיר מנצור כרמל‪ -‬מתכנן אורבני‪-‬קהילתי‬
‫עדי אביגיל כהן‪ -‬עובדת קהילתית‬
‫עיריית ירושלים‪:‬‬
‫עדי ברזילי‪-‬זקס‪ -‬מתכננת רובע אורנים‬
‫אמנון אליאן‪ -‬יועץ חברתי‪ ,‬צוות התכנון‬
‫עריכת המסמך‪ :‬איציק עדס‪ ,‬תמיר מנצור‪-‬כרמל‪ ,‬יהונתן צחור‬
‫זכויות היוצרים הן של ועדת הליווי לתכנית ‪-‬אב ’ רסקו ‪-‬גבעת הוורדים ‘ ושל המינהלים‬
‫הקהילתיים ‘ גינות העיר ‘ ו‘ דרום (גוננים) ‘ ‪ .‬אין לצלם‪ ,‬לשכפל‪ ,‬לפרסם‪ ,‬להעתיק או להשתמש‬
‫במדיה אלקטרונית בחומר זה‪ ,‬כולו או קצתו‪ ,‬ללא אישור הועדה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫חזון התושבים למרחב התכנון‬
‫‪4‬‬
‫רקע ומבוא‬
‫‪5-01‬‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫‪6‬‬
‫ב‪ .‬מפת מרחב התכנון‬
‫‪7‬‬
‫ג‪ .‬צילומים היסטוריים של מרחב התכנון‬
‫‪8‬‬
‫ערכי מרחב התכנון וחשיבותם‬
‫‪00-01‬‬
‫ד‪ .‬ערכי המקום‬
‫‪21‬‬
‫שימור‪ ,‬חיזוק‪ ,‬וטיפוח ערכי המרחב‬
‫‪01-55‬‬
‫ה‪ .‬מסקנות והמלצות‬
‫‪12‬‬
‫מקורות המסמך‬
‫‪53-55‬‬
‫ו‪ .‬בסיס לחזון‪ -‬היגדים ואמירות התושבים‬
‫ז‪ .‬דיוני הוועדה לניסוח חזון מרחב התכנון‬
‫‪77‬‬
‫‪21‬‬
‫ח‪ .‬מקורות‬
‫‪37‬‬
‫‪3‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫חזון התושבים למרחב התכנון‬
‫יצירת מרחב קהילתי‪-‬חברתי תוסס ומגוון‪ ,‬הכולל אזור מגורים עירוני מעורב בפעילויות‬
‫פנאי‪ ,‬ספורט‪ ,‬מסחר‪ ,‬טבע עירוני‪ ,‬חינוך וקהילה ומשתלב עם תשתיות עירוניות‬
‫ומקומיות ומערכי התחבורה הסובבים את מרחב התכנון‪.‬‬
‫טיפוח וחיזוק זהות המקום ותושביו באמצעות שמירה והדגשת ערכי המרחב האורבניים‪,‬‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬הנופיים‪ ,‬התרבותיים הקיימים והמייחדים אותו תוך שימור רצף מרקמים‬
‫היסטוריים והתאמתם לצרכים הפרטיים והעירוניים הנוכחיים והעתידיים באופן‬
‫המכבד את עברם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫רקע ומבוא‬
‫‪5‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫א‪ .‬מבוא‪:‬‬
‫במסגרת תהליך בנית תכנית אב לשכונות ’ רסקו ‘‪ ’ ,‬גבעת הוורדים ‘ וחלקי השכונות ’קריית שמואל ‘‬
‫וקטמון ה‘ (’גוננים‘) בירושלים‪ ,‬נדרשנו להשתתף בוועדת ליווי לצוות התכנון לתכנית זו‪.‬‬
‫חשיבותה של וועדה זו המאוישת בידי תושבי אזור התכנון ומייצגת את כלל ציבור התושבים רב‪ ,‬בהיותה‬
‫גשר בין המתכננים לתושבים‪ .‬עלינו מוטל לוודא ולדאוג כי קול הקהילה נשמע וכי תוצרי התכנון הולמים‬
‫את רצונות התושבים‪ .‬הכרתינו העמוקה והאינטימית של חיי היומיום במרחב התכנון מעניקה לנו את‬
‫ידיעתם והכרתם של ערכי המקום הרבים והמגוונים‪ -‬את איכותו‪ ,‬יתרונותיו ומגבלותיו של המקום בו‬
‫אנו חיים‪.‬‬
‫תהליך עבודת ניסוח חזון הקהילה החל במפגש תושבים כללי ונרחב‪ ,‬המשיך במפגשים פרטניים עם‬
‫תושבי תתי‪ -‬האזורים המובהקים שבתחום התכנון ונסתיים במפגשי וועדת הליווי לתכנית שנערכו במהלך‬
‫החודשים האחרונים במקביל ובשיתוף עם מפגשי התושבים הנוספים‪.‬‬
‫מטרת מסמך זה להציג את חזון התושבים למרחב התכנון בפני המתכננים‪ ,‬אולם במהרה מצאנו כי מרחב‬
‫התכנון גדוש באפיונים מגוונים וערכים רבים אותם יש לחזק‪ ,‬לשמור‪ ,‬להדגיש או לשפר וכי לא די בהצגת‬
‫חזון כללי למרחב התכנון אלא יש לפרט את ערכי המקום ואת המסקנות המתבקשות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מסמך זה נערך באופן הבא‪:‬‬
‫הצגת חזון התושבים למרחב התכנון‪ :‬חזון זה נוסח לאחר בחינת ערכי המקום‪ ,‬המסקנות וההמלצות‬
‫הנובעות מהם‪ ,‬ולאורם (המפורטים בהמשך המסמך)‪ .‬חזון תמציתי זה הינו חזון התושבים למרחב‬
‫התכנון ונוסח במסגרת סדרת מפגשי הדיון של וועדת הליווי‪.‬‬
‫רקע ומבוא‪ :‬הכוללים דברי הסבר אלו‪ ,‬מפת תיחום למרחב התכנון וכן מידע גרפי‪-‬צילומי המתאר את‬
‫התהוות המקום מבחינה היסטורית‪ .‬הצגת הרקע הינה כללית בלבד‪ ’ -‬טעימה בקצה המזלג‘ היות ואין‬
‫כוונה ליצור כפילות עבודה עם צוות התכנון שחזקה עליו כי יחקור לעומק את רקע המקום ההיסטורי‬
‫והעכשווי‪.‬‬
‫ערכי מרחב התכנון וחשיבותם‪ :‬יפורטו ע“פ הערכים האדריכליים‪ -‬אורבניים הנמצאים במרחב התכנון‪,‬‬
‫הערכים ההיסטוריים‪ ,‬הערכים הנופיים‪ -‬סביבתיים במרחב התכנון והסובב אותו‪ ,‬וכן ערכים תרבותיים‪-‬‬
‫קהילתיים המאפיינים את קהילות התושבים והמשתמשים במרחב‬
‫שימור‪ ,‬חיזוק‪ ,‬וטיפוח ערכי המרחב‪ :‬לאור ערכים מגוונים אלו עולות המסקנות הנדרשות ע“מ לשמר‪,‬‬
‫להדגיש‪ ,‬לחזק או לשפר את מצב ערכי המרחב‪.‬‬
‫מקורות המסמך‪ :‬לצורך הרחבה והעמקת הידע התכנוני‪ ,‬הובאו בסוף המסמך סיכום ההיגדים ואמירות‬
‫התושבים וכן סיכום דיוני וועדת הליווי ורשימה ביבליוגרפית‪.‬‬
‫אנו תקווה כי צוות התכנון ויועצי התכנית ישכילו להטמיע את תובנתנו והמלצותינו המפורטות במסמך‬
‫זה כחלק משמעותי במטרות ועקרונות תכנית האב ויאומצו בידי עיריית י‪-‬ם ווועדת התכנון המחוזית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ב‪.‬‬
‫מפת מרחב התכנון‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ג‪.‬‬
‫צילומים היסטוריים של מרחב התכנון‪:‬‬
‫‪ :0151‬מבט מראש ‘גבעת שאהין‘ (כיום הפלמ“ח ‪ )24‬צפונה‪ -‬נראים ’בתי קדימה‘ (כיום במפגש רח‘ הרב‬
‫חן‪-‬ברלין)‪ ,‬הפילבוקס (צומת הרצוג‪-‬טשרניחובסקי) דרך עזה ומעליה שכונת רחביה‪.‬‬
‫‪ :0150‬מבט מגבעת הוורדים (רח‘ טשרניחובסקי כיום) לצפון‪-‬מערב‪ .‬נראים המבנים הראשונים של שכונת‬
‫’רסקו‘ הבנויים על רחוב שמעוני‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ :0155‬מבט על שכונת ’רסקו‘ ורחוב טשרניחובסקי לכיוון מערב‪( .‬צילום‪ :‬ויסנשטיין‪ ,‬הצלמנייה)‬
‫‪ :0135‬מבט על גבעת הוורדים ממערב (מאזור ניות)‪ -‬בחזית התמונה נראים שדרות הרצוג ככביש צר‪ ,‬רח‘‬
‫טשרניחובסקי טרם נסלל על גבעת הטרשים‪ ,‬אך נבנו בו כבר מבנים (מס‘ ‪ 16‬מימין‪ ,‬וילה רג‘ואן משמאל)‪,‬‬
‫במעלה הגבעה נראים המבנים ברחוב הפלמ“ח וברקע משמאל‪ -‬שכונת רחביה ודרך עזה העולה אליה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ :0131‬מבט ממוזיאון ישראל דרומה לעמק ומנזר המצלבה ולגבעת הוורדים (מימין) ורחביה (משמאל)‬
‫‪10‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ערכי מרחב התכנון וחשיבותם‬
‫‪11‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ד‪.‬‬
‫ערכי המקום‪:‬‬
‫ד‪ .2.‬ערכים אדריכליים‪-‬אורבניים‪:‬‬
‫‪ .0‬תפר בין תחום העיר הבנוי לטבע ונוף נחל רחביה‪-‬רפאים הפתוח‪:‬‬
‫גבולה הצפוני והמערבי של התכנית הינו השטח הפתוח של נחל רחביה‪-‬רפאים המפריד בין אזור המגורים‬
‫לקריית הממשלה‪ .‬חיץ רחב זה מהווה את שדרת הריאה הירוקה של העיר כולה ובעל חשיבות מכרעת‬
‫לאיכות החיים בשכונות הסמוכות‪.‬‬
‫‪ .0‬נוף עירוני‪ -‬מגוון מרקמים אורבניים‪:‬‬
‫תחום התכנית שוזר ומחבר מס' רב של מרקמים אורבניים וטיפוסי בנייה שונים ומגוונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבנים משותפים בני ‪ 2‬קומות‬
‫‪‬‬
‫מבנים משותפים בני ‪ 2-‬קומות ע"ג עמודים‪/‬במדרון‬
‫‪‬‬
‫וילות פרטיות דו קומתיות‬
‫‪‬‬
‫שיכוני "רכבת"‬
‫‪‬‬
‫מבני מגורים גבוהים ‪ 8-21‬קומות‪.‬‬
‫מרחב אורבני מגוון זה בעל ערך ועניין רב אף להולך שאינו בקיא‪ ,‬בשל הימצאות המעברים‪ ,‬מדרגות‪,‬‬
‫פינות ישיבה‪ ,‬גינות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרושם העיקרי של מרחב אורבני זה‪ ,‬כפי שמציינים תושביו הוא של‬
‫ארכיטקטורה צנועה ופשוטה‪” ,‬ירושלמית“ המאופיינת ללא בתי קומות (כמעט)‪.‬‬
‫‪ .5‬הקשרים עירוניים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סמיכות למרכזים עירוניים‪ :‬הסמיכות למרכז העיר מחד ולאזורי המסחר והתעשייה בתלפיות‬
‫מאידך‪ ,‬הנמצאים במרחקי הליכה מתחומי מרחב התכנון יוצר מקור משיכה לתושבים רבים‬
‫העובדים ומשתמשים באזורים אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סמיכות לקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם‪ :‬יוצר מקור משיכה לסטודנטים‪ ,‬אנשי מחקר‬
‫ואקדמיה רבים המשתמשים בשכונה למגוריהם‪.‬‬
‫‪ .4‬אלמנטים אדריכליים ייחודיים בתכנית‪:‬‬
‫בתחומי שכונות אלו מס' מבנים‪/‬מתחמים חריגים‪/‬ייחודיים המשמשים נק' ציון בולטות (יפורטו להלן)‪.‬‬
‫‪ .5‬תנועה ותחבורה‪:‬‬
‫בשל תנאי הטופוגרפיה‪ ,‬השכונות בנויות על צלע ההר‪ .‬רחובות וצירים ראשיים עם ולאורך קווי הגובה‬
‫ורחובות מדורגים קצרים (’מעלות‘) המחברים את מפלסי הגובה השונים וניצבים לטופוגרפיה‪:‬‬
‫‪.5‬א‪ .‬צירים עירוניים ראשיים‪/‬מרכזיים‪:‬‬
‫על אף חשיבותם ומרכזיותם של צירים אלו הם אינם מותאמים לכמות כלי הרכב העוברת בם אלא‬
‫מעוצבים כרחוב שכונתי בלבד‪( .‬למעט שד' הרצוג)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צירים תוחמים לגבולות השכונה‪ -‬מערב‪ :‬שד' הרצוג‪ .‬מזרח‪ :‬הפלמ"ח‪ .‬דרום‪ :‬בן זכאי‬
‫ציר עירוני מרכזי‪ :‬שדרות ש"י עגנון‪-‬טשרניחובסקי‬
‫‪‬‬
‫‪.5‬ב‪ .‬צירי משנה‪:‬‬
‫בשל לחץ התחבורה מהווים רחובות משניים דרכי קיצור ותמיכה לנפח התחבורתי על אף שאינם‬
‫‪‬‬
‫מותאמים לכך‪ :‬רחובות הרב חן‪ -‬קמחי‪ -‬הטייסים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המרקם העירוני‪ ,‬המאופיין במבנים קטנים מאפשרת לתושבים יצירת קשרי חברות‬
‫ואפשרות הליכה ברגל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטופוגרפיה במרחב מכתיבה לעיתים קרובות את הצירים המשניים כמעברים צרים של רחובות‬
‫מדורגים (מעלות) המקשרים בין רחובות בגבהים שונים‪.‬‬
‫‪.5‬ג‪ .‬תחבורה ציבורית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ככלל על תפיסת התח"צ במרחב התכנון אינה מתחשבת במיקום השכונה כנק' חיבור וקשר מיידי‬
‫בין אזורי מרכז העיר ממזרח‪ ,‬הכניסה לעיר ותחנה מרכזית מצפון וקריית המוזיאונים והממשלה‬
‫וכן שכונות מערב העיר ממערב (ציר הרצל‪ ,‬קרית היובל‪ -‬מנחם ובי"ח הדסה עין כרם) מדרום ישנו‬
‫קשר מיידי לאזור התעשייה בתלפיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצב התח"צ כיום אינו מספק מבחינת תדירות הקווים‪ ,‬מבחינת אורך זמן הנסיעה ובעיקר‬
‫ממיעוט הקווים ואפשרויות היעד אליהם מגיעה התחבורה הציבורית במהלך שעות היום הלילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעבר הקווים ברחובות השכונה לא תמיד תואם לאופי ויכול קיבולת הרחוב‪ .‬והדבר יוצר לעיתים‬
‫מפגעי בטיחות ורעש המהווים הפרעה תמידית לתושבים המקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות תחנות התח"צ הממוקמות בשכונה אינה מספקת וישנם מקרים בהם הצבת תחנה באה על‬
‫חשבון שטחי מדרכה ושטחים פתוחים נוספים‪ ,‬דבר המהווה הפרעה לתנועת הולכי רגל ומפגע‬
‫בטיחותי וויזואלי רב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נוסף לכך יש מחסור באופי העיצובי של תחנות התח"צ החדשות והישנות במענה הדל שלהן‬
‫לצורכי הצללה וישיבה נאותים וסבירים למחכים בתחנה‪.‬‬
‫‪.5‬ד‪ .‬חניה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ככלל כמות החניות האפשרית בשכונה נמצאת בחסר רב ומתאימה יותר לאזור המבסס את‬
‫תנועתו על תח"צ יעיל ונגיש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כמות הרכבים החונה בתחומי התכנית‪ ,‬ביום ובעיקר בלילה מהווה מפגע חזותי רב ברחובות‬
‫השכונה העמוסים בשרשרת אינסופית של רכבים חונים‪ .‬מצבים בהם רכבים חונים במדרכות‬
‫השכונה ובמקומות אסורים אינה נדירה ומהווה מפגע בטיחותי וויזואלי להולכי הרגל ורוכבי‬
‫האופניים הרבים מבין התושבים‪ ,‬הדבר בולט שבעתיים ברחוב הצרים ממילא שחלל הרחוב בהם‬
‫נפגע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש תחושה חנוקה של פליטת מזהמים רבה לאוויר אותו נושמים התושבים‪ ,‬נוכח כמות כלי הרכב‬
‫הרבה הנעה ברחובות‪.‬‬
‫‪ .3‬מיעוט‪/‬מחסור בשטחים פתוחים‪:‬‬
‫ככלל‪ ,‬מרביתם המוחלטת של השטחים הפתוחים הוחרגה משטח התכנית‪ .‬שטחים אלו צמודים לתחום‬
‫התכנית ומשמשים שטחי התכנסות‪ ,‬פנאי‪ ,‬נופש‪ ,‬משחק ועוד בשימוש תושבי המרחב והעיר כולה‪.‬‬
‫מיקומם של השטחים הפתוחים הגדולים מחוץ לתחום האורבני של השכונות מצריך הגעה מיוחדת‬
‫הדורשת זמן‪ ,‬מאמץ ומשאבים‪ .‬השטחים הפתוחים העיקריים באזור‪:‬‬
‫פארקים עירוניים גדולים‪:‬‬
‫‪ ‬עמק המצלבה‪ :‬שטחים פתוחים נרחבים בין שכונת רחביה‪-‬גבעת הוורדים‪-‬מוזיאון ישראל‪ .‬משמשים‬
‫לכל פעילות חוץ שהיא‪ :‬ספורט‪ ,‬מפגש‪ ,‬שהייה‪ ,‬טיול‪ ,‬לימוד וכו'‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ ‬גינת ניות‪ :‬גינה רחבה וגדולה לאורך שד' הרצוג וניות כוללת משטחי דשא ומתקן משחקים גדול‪.‬‬
‫מקום לכל פעילות חוץ שהיא משמשת מבקרים רבים מכל רחבי העיר ותנועות נוער‪.‬‬
‫‪ ‬גני סן סימון‪ :‬פארק רחב סמוך למנזר‪ .‬כולל משטחי דשא ומס‘ פינות משחקים קטנות‪ .‬התושבים‬
‫אינם מרגישים כי שטח זה מהווה חלק מהשכונה‪.‬‬
‫‪ ‬תחום חוות הנוער הציוני‪ :‬מתחם סגור ללא גישה לתושבי האזור‪.‬‬
‫‪ ‬עמק צבאים‪ :‬בקצה הדרומי של תחום התכנית‪ ,‬כעמק המצלבה זהו פתח פתוח וטבעי‪ .‬בימים אלו‬
‫מוקם בו ”פארק עמק הצבאים“‪.‬‬
‫גינות שכונתיות וגני כיס‪:‬‬
‫‪ ‬גן הפילבוקס‪ :‬גינת משחקים קטנה ושרידי חורשת אורנים בצמוד לצומת המצלבה העמוסה‪.‬‬
‫‪ ‬בוסתן ברודי‪ :‬גינה קהילתית קטנה ומטופחת באזור ריק‪/‬בין בנינים‪.‬בין רחובות ברודי‪-‬פלמח‬
‫‪ ‬גינת נילי‪-‬הטייסים‪ :‬גינת כיס קטנה בפינת הרחובות‪ .‬כוללת מתקן משחק צנוע ומיושן‪.‬‬
‫‪ ‬גינת האלוף שמחוני‪-‬הטייסים‪ :‬גינת כיס מיניאטורית בכניסה לרחוב‬
‫‪ ‬גינת שמעוני טשרניחובסקי‪ :‬גינה קהילתית קטנה הכוללת פינת משחק‪.‬‬
‫‪ ‬גן בני בתירא‪ :‬גן משחקים חדש‪ ,‬ללא הצללה‪.‬‬
‫‪ ‬מתחם איתמר בן ‪-‬אב"י ‪ :7-1‬מתחם מוזנח ומלוכלך ללא אחזקה על אף שמדובר במעבר ציבורי‪.‬‬
‫למקום פוטנציאל להשמשה כמעבר וכגן כיס איכותי באזור ללא שצ"פ ראוי ולטובת תושבי המקום‪.‬‬
‫‪ .7‬מיעוט‪/‬חוסר במבני ומוסדות ציבור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בתי ספר וגני ילדים‪ :‬בתחום התכנית אין בתי ספר‪ ,‬למעט מתחם חוות הנוער המשרת אוכלוסייה‬
‫מחוץ לשכונה ובי"ס הגובלים לתחום התכנית‪ :‬בי “ ס לוריא (פלמח‪-‬המעפילים)‪ ,‬אוולינה דה ‪-‬‬
‫רוטשילד (ממ“ ד יסודי בנות) ופולה בן גוריון (יסודי ממלכתי)‪ ,‬המצויים בעברו השני של צומת‬
‫המצלבה ומשרתים גם את תושבי רחביה וניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתנ"ס‪/‬מועדון למפגשים ופעילויות קהילתיות‪ :‬כמעט ואין בתחום התכנית מרכזים הפתוחים‬
‫לכלל הציבור‪ .‬בסמוך לצומת ניות (בין שמעוני להרצוג) נפתח מבנה ” בית חיב“ה“ המנוהל ע“ י‬
‫עמותת חיב “ ה ומאכלס לבד ממשרדי העמותה אף משרדים לעמותת ” גשר “ ומועדון קשישים‬
‫עירוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנועות נוער‪ :‬ככלל‪ ,‬תנועות נוער רבות ( ‪ 1‬שבטי צופים‪ ,‬סניף בני עקיא וסניף של תנועת בית“ ר)‬
‫ממוקמות בציר הרצוג סמוך לעמק המצלבה וגן ניות (רח‘ ייבין)‪ .‬בתחומי התכנית ישנו מבנה‬
‫המשמש את תנועת הצופים (שבט משואות) הממוקם בקצה מבוא מידב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכזי מסחר‪ :‬קיימים ‪ 7‬מרכזים שכונתיים קטנים‪ :‬ש"י עגנון‪ ,‬מרכז פלמ"ח ובצומת ניות (שאינו‬
‫בתחום התכנית)‪ .‬בתי העסק הפועלים במרכזים אלו הינם עסקים קטנים‪ ,‬אינטימיים ומוכרים‪,‬‬
‫המבוססים על קשרים ותיקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי כנסת‪ :‬בית כנסת ספרדי ובית כנסת אשכנזי‪ -‬ברח' שמעוני‪ .‬בית כנסת קונסרווטיבי‪ -‬מבוא‬
‫מידב‪ .‬בתי כנסת נוספים בסמיכות לתחום התכנית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ד‪ .1.‬ערכים היסטוריים‪:‬‬
‫‪ .0‬שכונות ומרקמים היסטוריים‪ -‬סרגל זמנים היסטורי‪ -‬פיזי‪:‬‬
‫תחום התכנית כולל רצף מרקמים היסטוריים המהווים סרגל זמן ועדות מוחשית לשלבים השונים‬
‫בהתפתחות העיר ואופי הבניה בה‪ .‬בתחום התכנית מרקמים אורבניים הנבדלים זה מזה בזמן הקמתם‬
‫ובאופי העירוני שלהם‪ .‬מרקמים אלו כוללים מגוון טיפוסי בניה תקופתיים אופייניים וייחודיים‪:‬‬
‫שנות ה‪( 51-41‬תקופה מנדטורית)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קרית שמואל‪ :‬שכונת גנים מודרניסטית (תאומת רחביה)‪ -‬ייסוד הפועל המזרחי‬
‫חוות הנוער הציוני‪ -‬המבנים המנדטוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שנות ה‪ :51-‬שכונות ומרקמים היסטוריים‪ :‬תכנון אורבני‪-‬המוני‪ .‬טיפוס בניה "חדשני"‪ -‬השיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"רסקו"‪ -‬שכונה מתוכננת לדוגמא (שמעוני‪-‬טשרניחובסקי‪ -‬הרצוג)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיכונים לעובדי מדינה‪ :‬שיכון עובדי משרד החוץ‪ -‬נתיב זוהרה‪ ,‬הפלמ“ח‪ ,‬חביבה רייק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיכוני טיח ברחובות הטייסים וניל“י‬
‫‪‬‬
‫"קטמון ה'"‪ :‬שכונת שיכונים‪ -‬בן זכאי‪-‬בן טבאי‬
‫שנות ה‪ :31‬בניה פרטית‪-‬קבלנית‪ .‬מבני מגורים דו אגפיים‪ ,‬גרעין אחד על עמודים ובמדרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל המבנים בטשרניחובסקי ‪ -24-24‬הטייסים‬
‫‪‬‬
‫מבנים ברחוב התקופה‪ -‬חיים יחיל‬
‫‪‬‬
‫וילה פרטית‪ -‬טשרניחובסקי ‪22-27‬‬
‫שנות ה‪ :71-‬מבנים גבוהים (‪ 8-24‬קומות)‪ :‬מבנים באזור בן טבאי‪-‬בני בתירא‪.‬‬
‫שנות ה‪ :11-‬מתחמי מגורים סגורים ומרכזי מסחר‪ -‬המגדלים ומבני "צמרת" בש"י עגנון‪.‬‬
‫הווה‪ :‬בניה מודרנית ומתקדמת באופי עכשווי‪ :‬ש"י עגנון ‪ ,22‬הטייסים ‪22‬‬
‫‪ .0‬מבנים היסטוריים באזור התכנון‪:‬‬
‫מבנים עתיקים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מנזר המצלבה‪ :‬מצפון לתכנית‪ .‬מנזר מהמאה ה‪ 6-‬הכולל שטח פתוח נרחב ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנזר סן סימון‪ :‬מדרום לתכנית‪ .‬הבסיס להתיישבות והתפתחות שכונת קטמון ההיסטורית‪.‬‬
‫מבנים מנדטוריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פילבוקס‪ :‬בצומת המצלבה‪ ,‬הרצוג‪-‬טשרניחובסקי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"בתי קדימה"‪ :‬מגורי הקצינים הבריטיים‪ .‬מקום משכנה של "ועדת פיל"‪ .‬הרב ברלין‪-‬הרב חן‬
‫‪‬‬
‫"וילת הקצינים"‪ :‬טשרניחובסקי ‪8‬‬
‫‪‬‬
‫מבנים מנדטוריים ברחובות איתמר בן אב"י‪ -‬הפלמ"ח‪ -‬הרב חרל"פ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנים מנדטוריים בחוות הנוער הציוני‬
‫‪‬‬
‫מלון מנדטורי‪ :‬רחוב הפלמ"ח ‪74‬‬
‫‪ .5‬מורשת מלחמת העצמאות בירושלים‪:‬‬
‫בתחום התכנית נותרו שרידים ומקומות המספרים על האירועים בעיר בזמן המלחמה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפילבוקס‪ :‬מגדל שמירה בריטי מבטון‬
‫‪‬‬
‫קירות מגן מהפגזות‪ :‬ברחוב איתמר בן אבי‬
‫‪15‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪‬‬
‫מנזר וגן סן סימון‪ :‬לא בתחום התכנית אך צמוד אליו מדרום‪ .‬בעל חשיבות בקרבות מלחמת‬
‫העצמאות ונושא מורשת הקרב המפורסם עליו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גבעת שאהין‪ -‬הפלמ"ח ‪ :41‬מיקום מפקדת ההגנה בקרב סן סימון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי קדימה‪ :‬בסיס כוחות "ההגנה" לאחר עזיבת הבריטים ובזמן קרב סן סימון‬
‫‪ .4‬נק' ציון היסטורית בהתפתחות מערכת החינוך‪:‬‬
‫למוסד חוות הנוער הציוני חשיבות היסטורית חינוכית ומשמש נק' ציון לקליטת עליה בבתי ספר‬
‫חקלאיים בהובלת רחל ינאית בן צבי‪.‬‬
‫‪ .5‬שרידי תשתיות מנדטוריות‪:‬‬
‫בתחומי קריית שמואל נותר מס' מועט של שרידי תשתיות מנדטוריות‪ -‬מכסים מברזל יצוק ועץ של פתחי‬
‫בורות תקשורת ומים ברחוב הפלמ"ח ואיתמר בן אבי‪.‬‬
‫‪ .3‬שרידי חורשה היסטורית‪:‬‬
‫מדרון שלוחת קטמון לכיוון צפ' ‪-‬מע'‪ ,‬היורד לנחל רחביה‪ -‬רפאים שימש כשטח פתוח מסולע‪ ,‬כחלק‬
‫אינטגרלי בפיתוח שכונת רסקו ננטעו עצים רבים‪ ,‬בעיקרם אורנים‪ .‬עצים אלו התפתחו ונשמרו היטב‬
‫ויצרו חורשות וריכוזי עצים רבים בשטחים הפתוחים שבין הבניינים‪ ,‬במרחב שבין המבנים בתחומי‬
‫רסקו‪ :‬הרצוג‪-‬שמעוני‪-‬טשרניחובסקי‪ .‬עד לראש הגבעה בגן סן סימון‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ד‪ .7.‬ערכים סביבתיים‪-‬נופיים‪:‬‬
‫‪ .0‬חשיבות טופוגרפית‪-‬גיאוגרפית‪:‬‬
‫שטח התכנית מהווה את מורד שלוחת קטמון מקו הרכס (רח' הפלמ"ח) לכיוון נחל רחביה‪-‬רפאים (שד'‬
‫הרצוג)‪ .‬הטופוגרפיה והשיפוע התלול מכתיבים את תוואי הצירים המרכזיים והרחובות וכן את אופי‬
‫הבניה המדורג ע"ג הגבעה‪.‬‬
‫‪ .0‬נצפות האזור מרחבי העיר‪:‬‬
‫האזור נצפה מאזורים רבים בעיר בשל מיקומו המרכזי וגובהו הרב‪ .‬הבניה בשכונה שומרת על‬
‫פרופורציות המתאימות לבינוי הררי מדורג והדבר ניכר מנק' מבט מרכזיות וחשובות לעבר השכונה‬
‫מצפון‪-‬מערב ודרום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבט מכיוון צפון‪ :‬משדרות חיים הזז ומנזר המצלבה‬
‫‪‬‬
‫מבט מכיוון מערב‪ :‬מבט משכונת‪/‬צומת ניות‬
‫‪‬‬
‫מבט מכיוון דרום‪-‬מערב‪ :‬מגבעת מרדכי וצומת פת‬
‫‪‬‬
‫מבט מדרום‪ :‬תצפית מכיוון שכונת גילה‬
‫‪ .5‬מבטים מהאזור לעבר העיר‪:‬‬
‫אופייה הטופוגרפי של השכונה ממקם את המבטים לכיוון מערב‪ .‬הדבר מתאפשר בכל תחום התכנון ובכל‬
‫המפלסים‪ ,‬קרי‪ :‬נשמרים המבטים מערבה כמעט מכל מבנה ורחוב במרחב זה‪ .‬הצצות לנוף מרשים זה‬
‫מתאפשרות גם בצירים וברחובות המרכזיים‪ ,‬בין המבנים ובמקומות בהם ישנה הפסקה בבינוי‪.‬‬
‫טווח התצפית מערבה נע מעמק המצלבה‪ ,‬גבעת רם ומוזיאון ישראל‪ ,‬הגן הבוטני ואילך עד עמק הצבאים‬
‫וגבעת הולילנד‪ .‬מנקודות רבות ושונות בשכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬סמיכות האזור לנחל רפאים‪:‬‬
‫האזור‪ ,‬המתנקז לאגן הניקוז של נחל רחביה (יובל של נחל רפאים) מקשר אותו כחוליה ראשונית‪/‬נוספת‬
‫ברצף מקומות ואתרים לאורך הנחל‪ :‬מפארק המסילה והרכבת ועד לשפך נחל שורק ולים התיכון‪.‬‬
‫‪ .5‬אזור חיץ פתוח בגבול המערבי של העיר‪:‬‬
‫שד' הזז והרצוג‪ ,‬העוברים בתוואי הנחלים מצפון וממערב יוצרים חיץ פתוח ונרחב המבליט את נוכחותה‬
‫האורבנית של השכונה לכיוון מערב העיר‪.‬‬
‫‪ .3‬זיהוי נופי‪-‬אייקוני‪ :‬לשכונה אין זיהוי נופי‪ -‬אייקוני מובהק ובולט אך קיימים בו מס' מבנים (גבוהים)‬
‫המסמנים את האזור ביחס לעיר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ש"י עגנון ‪ :22‬המבנה הגבוה ביותר באזור‪ .‬נצפה מכל כיוון אפשרי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבני מגורים גבוהים (‪ 8‬קומות) ברח' ש"י עגנון‪ :‬נצפים מכוון צפון‪ -‬מערב‪ -‬דרום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמעוני‪ -‬הרצוג‪ :‬מבנה גבוה המסמן ומדגיש את צומת ניות כצומת חשובה בתפר בין שכונות‪.‬‬
‫‪ .7‬איכות אקולוגית‪ -‬טבעית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חדירת הסביבה הפתוחה ‪ -‬פראית ממערב דרך נפחי הבינוי ללב תחום הגבעה‪ .‬הדבר ניכר הן‬
‫בצמחייה והן בבעלי חיים האופייניים לשטחים פתוחים (צבים‪ ,‬דורבנים‪ ,‬תנים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתמרות עצים (אורנים) בריכוז גבוה בעיקר בתחומי "רסקו"‪ :‬שמעוני‪-‬טשרניחובסקי‪ -‬הרצוג‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪‬‬
‫בין הנפחים הבנויים ניכר מגוון רב של עצי נוי ופרי וכן צמחיית מטפסים ושיחים בעלי אופי מקומי‬
‫היוצרים סביבה בעלת רושם טבעי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרומתם של העצים בשפ"פים (המרחב הפרטי) לאווירה הטבעית במרחב הציבורי וברחוב בעלת‬
‫ערך רב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצמחייה הרבה הסמוכה למקורות מזון והגנת הבניינים יוצרת את מגוון בעלי הכנף המקננים או‬
‫שוהים ברחבי השכונה (מינים מקומיים או אורחים‪/‬פולשים לבד מדרורים‪ ,‬עורבים ויונים ניתן‬
‫למצוא בקלות שחרורים‪ ,‬עורבנים‪ ,‬פשושים‪ ,‬בולבולים‪ ,‬צופיות‪ ,‬סיסים ונקרים רבים‪ .‬ואף דררות‬
‫(תוכיים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השטחים הפתוחים המועטים הקיימים בתוך מרחב התכנון (וכמובן שאף הפארקים הגדולים‬
‫סביבו) מהווים משכן למארג אקולוגי טבעי שלם הכולל זוחלים‪ ,‬יונקים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬עטלפים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫חשיבותם הנוספת של שטחים אלו כשטחי טבע עירוני המספקים ביטוי למימד הזמן וחילופי‬
‫העונות (פריחה‪ ,‬קמילה לבלוב עצים וכו')‬
‫‪ .1‬פוטנציאל בינוי‪:‬‬
‫עקב המחסור בשטחים פתוחים‪/‬שאינם בנויים הפוטנציאל לבינוי או לתוספת בניה נמצא בעיקר המקום‪/‬‬
‫ע"ג נפחי הבינוי הקיימים‪.‬‬
‫‪ .1‬מגוון עצים גבוהים‪:‬‬
‫עצים גבוהים מאד‪ ,‬המתנשאים אף מעל לגובה המבנים (כגון אקליפטוסים‪ ,‬ברושים‪ ,‬איזדרכת ועוד)‬
‫מצויים בתחומי התכנית‪ ,‬באזורים מובחנים כ"רסקו" (הרצוג‪-‬שמעוני‪-‬טשרניחובסקי‪-‬כצנלסון)‪ ,‬גבעת‬
‫הוורדים (הרצוג‪ -‬טשרניחובסקי)‪ ,‬וקריית שמואל (האר"י‪ ,‬חרל"פ‪ ,‬איתמר בן אב"י וברלין)‪ .‬חלקם של‬
‫העצים מצוי בחצרות הבתים (שפ"פ) וחלקם על במרחב הציבורי והמדרכות‪ ,‬עצים אלו מצטיינים בגובהם‬
‫ותורמים רבות לאווירה הירוקה במרחב התכנון‪.‬‬
‫נדרשת תכנית לשימור ולחידוש העצים במרחב הציבורי והפרטי בשל תהליכי התנוונות טיבעיים‪.‬‬
‫‪ .01‬קיימות ומחזור‪:‬‬
‫לתושבי השכונה מודעות גבוהה לערכי קיימות והצורך במיחזור‪ .‬רבים עושים זאת באופן עצמאי ויש‬
‫לעודד תרבות זו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ד‪ .2.‬ערכים תרבותיים‪-‬קהילתיים‪:‬‬
‫‪ .0‬הרכב אוכלוסייה מגוון‪:‬‬
‫בשכונה‪ ,‬בניגוד לאזורים אחרים בעיר‪ ,‬נשמר הרכב אוכלוסיות מגוון הכולל מגוון רחב של זהויות‬
‫ישראליות וירושלמיות הן במישור חילוני‪-‬דתי‪-‬חרדי‪ ,‬הן במישור תרבותי‪-‬עדתי והן במישור השכלתי‪.‬‬
‫מבחינת אפיון חברתי‪ -‬כלכלי‪ ,‬שייכות השכונות הללו לאשכולות החברתיים הגבוהים (בדירוג הלמ“ס)‬
‫בירושלים‪ ,‬כאשר אזור גבעת הוורדים ורח' הטייסים (אשכול חברתי‪-‬כלכלי ‪ )27‬גבוה מעט מאזור רסקו‬
‫(אשכול ח"כ ‪ .) 23‬אוכלוסייה איכותית זו היא נכס‪ ,‬וחשוב לתת לה מקומות להתכנסות או לפעילות בתוך‬
‫השכונה‪ ,‬התארגנויות תושבים עצמאיות ניתן לראות למשל בהקמת של גינת רחל אלישר ברסקו והקמת‬
‫קהילות צעירים (קואופרטיב שיתופי‪ ,‬מנינים וקהילות צעירים ‪-‬רווקים ומשפחות צעירות)‪.‬‬
‫‪ .0‬מקומות להתכנסות וקיום אירועי קהילה ותרבות חוץ‪ :‬חסרים וקשה לאתר‪.‬‬
‫‪ .5‬גיוון דתי‪:‬‬
‫השכונה מגוונת גם מבחינה דתית‪ .‬דבר זה ניכר בערכים אותם מציינים התושבים וניתן לראות אותו גם‬
‫בתוצאות הבחירות בשכונה‪ .‬הכבוד הדדי בין הזרמים והקהילות השונות הוא מאפיין מרכזי בעיני תושבי‬
‫המקום‪ .‬גם מגוון זה הולך ונהיה פחות שכיח‪ ,‬וחשוב לשמר אותו כערך‬
‫‪ .4‬מגוון משקי בית‪:‬‬
‫בשל טווח רחב בגדלי דירות המגורים (נע בין ‪ 2-6‬חדרים) קיים מגוון רחב של משקי בית בשכונה‪:‬‬
‫בודדים‪ ,‬שותפים‪ ,‬זוגות ומשפחות מעוטות‪/‬מרובות ילדים‪ .‬היחסים הקיימים בשכונה יוצרים עושר‬
‫קהילתי רב ופסיפס אנושי מגוון‪ .‬מחירי השכירות מאפשרים לאנשים ומשפחות צעירות לשכור דירות‬
‫בשכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬שכונה ותיקה מתחדשת (יחסי מבוגרים וצעירים)‪:‬‬
‫עיקר האוכלוסייה המתגוררת בתחום התכנית גרה באזורים סטטיסטיים ‪ .2117 ,2111‬אזורים אלו‬
‫מתאפיינים בשיעור נמוך למדי של ילדים (בני ‪ .)4-22‬שיעור זה עומד על ‪ 291‬באזור גבעת אורן ורח'‬
‫הטייסים‪ ,‬ועל ‪ 121‬באזור רסקו‪ .‬שיעורים אלו‪ ,‬גם אם הם נמוכים יחסית‪ ,‬נמצאים בעלייה‪ .‬שיעור בני ‪63‬‬
‫ומעלה גבוה יחסית‪ ,‬ועומד על ‪ 171‬באזור רסקו‪ ,‬ועל ‪ 121‬באזור גבעת אורן ורח' הטייסים‪ .‬היחס בין‬
‫שיעור הילדים לשיעור הקשישים הוא מאוזן יחסית‪ ,‬דבר שאינו שכיח בירושלים‪ .‬יש ערך רב בשמירת‬
‫יחס זה‪ .‬כאמור‪ ,‬אחוז ניכר (מעל ‪ )141‬מהתושבים הינם מבוגרים (‪ 63‬ומעלה) שנותרו בשכונה הוותיקה‪.‬‬
‫לעומתם מתמלאת השכונה לא רק הילדים אלא גם בבוגרים צעירים (כ ‪ 141‬צעירים בגילאי ‪)14-24‬‬
‫המחדשים את פניה של השכונה כרווקים וכמשפחות‪ ,‬התורמים ויוצרים תחושת קהילתיות במרחב‪.‬‬
‫השיעור המאוזן של קבוצות הגיל נובע בין היתר משכונה שלא גדלה בצורה דרסטית בבת אחת‪ ,‬כתוצאה‬
‫מבניה ואכלוס בהינף ראשוני אחד (כגון שכונת רמת בית הכרם)‪ ,‬ומאידך לא קפאה על שמריה‪ ,‬אלא‬
‫נבנתה ואוכלסה בהדרגתיות לאורך שנים‪ ,‬כולל מס‘ פרויקטים של בנייה שנעשו בשנים האחרונות‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬בו ישנם מספר גלי אכלוס‪ ,‬נוצר מצב בו גם ההתחדשות היא הדרגתית‪ .‬הדור שאכלס את‬
‫שכונת רסקו בראשיתה בשנות ה ‪ , 2934 -‬מפנה בשנים אלו את הדירות והמרחב ואלו מתאכלסות‬
‫בצעירים‪ ,‬סטודנטים ומשפחות צעירות‪ .‬כל זאת כאשר באזורים סמוכים רבים‪ ,‬אשר נבנו בשנים‬
‫מאוחרות יותר‪ ,‬התושבים בהם נמצאים בגילאי ביניים שונים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫שימור‪ ,‬חיזוק‪ ,‬וטיפוח ערכי המרחב‬
‫‪20‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ה‪ .‬מסקנות והמלצות‪:‬‬
‫ה‪ .2.‬שימור וחיזוק ערכים אדריכליים‪-‬אורבניים‪:‬‬
‫‪ .0‬מגוון מרקמים אורבניים‪:‬‬
‫בתפיסה המרחבית הכוללת בתחום התכנית מובלטים שני מרקמי בינוי בעלי אופי מובהק ונבדל‪ :‬מרקם‬
‫’רסקו‘ הכולל בניית שיכונים טוריים בשטח נרחב ומרקם ’ גבעת הוורדים‘ הכולל מבני מגורים בני ‪2-6‬‬
‫קומות במרכז מגרש‪ .‬מוצע לתת דגש ולשמר את ליבתו של כל מרקם כזה באופן המותאם לכל מרקם‬
‫ולהגדיר טיפול אחיד לכל המבנים בכל מרקם‪ .‬כן מוצע להגדיר את אזורי השוליים המופרים של כל‬
‫מרקם כזה‪ ,‬והתפרים‪/‬חיבורים ביניהם כאזורים לפיתוח היכולים לקבל עיבוי בניה‪ .‬לבד משני מרקמים‬
‫מובחנים אלו ושוליהם‪ ,‬הוגדרו מרקמים נוספים מצומצמים בשטחם ופחותים בערכם‪ ,‬היכולים לקבל‬
‫בינוי נוסף‪ -‬ראה להלן‪:‬‬
‫סכמת תיחום‬
‫אזורי התכנון‬
‫בהתאם לאופי‬
‫בינוי מוצע‬
‫‪21‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫מקרא‪ -‬מרקמי בניה‪:‬‬
‫רסקו‪ -‬שכונת שיכון לדוגמא‪:‬‬
‫אופי‪ :‬שכונה מתוכננת לדוגמא משנות ה‪ . 34-‬מרקם צפוף של שיכונים נמוכים בבניה אחידה ומודרנית‪-‬‬
‫מינימלית (חיפוי טיח)‪ .‬שיכון‪ 1-6 :‬כניסות (‪ 6-76‬יח“ד)‪ .‬גובה ‪ 2‬קומות‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬ע “ מ לשמר את אופי השכונה יש להבטיח אופי וסגנון בניה אחיד ומותאם לכל המבנים‬
‫בשכונה ההיסטורית‪ .‬מומלץ לטפל בחידוש השכונה באופן כולל ואחיד ולא לאפשר תוספות פרטניות‬
‫מנותקות ונבדלות זו מזו‪.‬‬
‫גבעת הוורדים‪ -‬מרקם עירוני אופייני‪:‬‬
‫אופי‪ :‬מרקם עירוני אופייני משנות ה‪ .64-‬בנייני מגורים ( ‪ 8-21‬יח“ ד‪ 2 ,‬קומות) משולבים בטופוגרפיה‬
‫וממוקמים במרכז המגרש‪/‬חלקה‪ .‬סידור המגרשים‪/‬מבנים בהתאם למפלסי הגובה בגבעה וברחובות‬
‫התערבות‪ :‬שמירת האופי העירוני הנעים של האזור‬
‫ע“ י שמירת הפרצלציה המקורית‪ .‬מומלץ למקם את‬
‫תוספות הבינוי בקצוות המרקם שאינם נשמרו (להלן)‪.‬‬
‫איחוד חלקות ותוספות בניה נוספות אפשרי רק בין‬
‫חלקות במפלס טופו ג רפי שונ ה (אי חו ד מ בנים‬
‫בטשרניחובסקי והרצוג למשל) כמודגם‪:‬‬
‫[איחוד חלקות בין מבנים במפלסים שונים ייצור בינוי‬
‫מתואם לדירוג השכונה וישמור על חלוקת יח‘ הבינוי‬
‫לאורך הרחובות‪ .‬ע “ י כך תישמר אווירת הרחוב‬
‫הקיימת והחיובית]‬
‫קצוות מופרים של מרקם עירוני אופייני‪:‬‬
‫אופי‪ :‬מרקם בקצה מקטע עירוני אופייני משנות ה‪64-‬‬
‫שכבר הופר בבניה אקלקטית (סגנון‪/‬נפח בניה)‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬בתחומים אלו ניתן לעבות ולהוסיף בינוי‬
‫משמעותי (תוך התאמה לאזור ולטופוגרפיה)‪.‬‬
‫אזורי תווך בין מרקמים מובהקים‪:‬‬
‫אופי‪ :‬אזור אורבני ללא ייחוד מובהק המצוי בתווך בין מרקמים מובהקים‪ .‬בדר“ כ כולל עירוב סגנונות‬
‫ונפחי בניה שונים‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬באזורים אלו ניתן למקסם את נפחי הבניה האפשריים והראויים וליצור הפרדה ויזואלית‪-‬‬
‫אורבנית בין שכונת‪/‬מרקם ‘רסקו‘ למרקם ’גבעת הוורדים‘‪.‬‬
‫מגדלי צמרת‪ -‬מרקם ’מגדלים‘‪/‬בינוי גבוה ומאסיבי‪:‬‬
‫אופי‪ :‬מרקם אופייני לשנות ה‪ .84-‬בניינים גבוהים [‪ 8-24‬קומות‪ 24-34 .‬יח“ד] בולטים בראש הגבעה ‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬באזורים אלו ניתן למקסם את נפחי הבניה עוד יותר ולאפשר בניה לגובה המבנים הקיימים‬
‫גם ביתר חלקי המתחם‪.‬‬
‫’סופר ש“י עגנון‘‪:‬‬
‫אופי‪ :‬בניה מאסיבית מסחרית ומוסדות ציבור‬
‫התערבות‪ :‬באזור זה ניתן לעבות ולהוסיף פונקציות ציבוריות נוספות ושיפוץ‪/‬הרחבת הקיים כולל מתן‬
‫אפשרות לבניה לגובה למגורים‪/‬משרדים‪/‬מסחר‪ .‬תוך התאמה דקדקנית של הבינוי לאופי השכונה‬
‫‪22‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫הפלמ“ח‪ -‬דופן רחוב צפונית‪ -‬מערבית‬
‫אופי‪ :‬דופן רחוב הפלמ“ח הפונה לצפון‪-‬מערב‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬הטיפול בדופן זו צריכה להעשות במקביל והתאם לטיפול בדופן המזרחית כפי שהותוותה‬
‫בתכנית אב למושבות ובדגש על שימור המונומנטים ההיסטוריים ברחוב וחיזוק אופי הרחוב המשלב‬
‫מגורים לצד מסחר זעיר ותחבורה סואנת‬
‫חוות הנוער הציוני‪:‬‬
‫אופי‪ :‬תחום פרטי וסגור בתוך שטח התכנון‪ .‬מתחם שמור הכולל מבנים מנדטוריים (לשימור) ושטח‬
‫פתוח נרחב‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬לא ברורה רמת יכולת ההתערבות התכנונית בו‪ .‬במידת האפשר יש להנגיש ולאפשר את‬
‫השימוש בשטחים הפתוחים הנרחבים לטובת תושבי השכונה בכללם‪ ,‬לשמר ולתחזק את המבנים‬
‫ההיסטוריים ולשקול אפשרות לתוספות בינוי למגורים באופן שיתאים לאופי ההיסטורי של המקום ולא‬
‫יפחיתו את סך השטח הפתוח הקיים‪.‬‬
‫‪ .0‬בינוי וטופוגרפיה‪:‬‬
‫שכונות רסקו וקריית שמואל‪ ,‬מתאפיינות בטופוגרפיה תלולה על צלע ההר‪ .‬מראש הגבעה ; ציר שי‪-‬עגנון‬
‫הפלמ"ח‪ ,‬ועד למורדות נחל רחביה; ציר עזה‪ -‬הרצוג‪ .‬למבנה טופוגרפי ייחודי זה מספר היבטים שיש‬
‫לשמרם‪:‬‬
‫‪ ‬נוף השכונה הנצפה מחלקי העיר השונים; בינוי הדרגתי על צלע ההר‪.‬‬
‫‪ ‬נצפות של העמקים והפארקים העירוניים מתוך השכונה החוצה‪.‬‬
‫‪ ‬רחובות ודרכים לאורך קווי הטופוגרפיה‪ ,‬רחובות מדורגים (מעלות) בניצב לקווי הטופוגרפיה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬עמדת וועדת הליווי היא כי יחידת התכנון הבסיסית צריכה להכיל רצועה אנכית לקווי‬
‫הטופוגרפיה‪ ,‬ובכך לשמור על אופי השכונה בנצפות מרחוק מחד‪ ,‬ותכנון אחיד לאורך קווי הטופוגרפיה‬
‫(כפי שניתן לראות בסכמה לעיל)‪ .‬יש להגדיר את גבהי הבינוי המוצעים ביחס למיקום הבינוי על צלע‬
‫ההר‪ .‬גבוה במעלה הגבעה‪ ,‬נמוך במורד העמק (כפי שמוצג לעיל במרקם ’גבעת הוורדים‘)‪.‬‬
‫‪ .5‬תפר בין תחום העיר בנוי לנחל רחביה‪-‬רפאים הפתוח‪:‬‬
‫שמירת הזיקה והקשר ההדוק בין השטח הפתוח של נחל רחביה‪ -‬רפאים לגבול השכונה המערבי‪ .‬שמירת‬
‫החיץ ברוחבו זה כשדרת הריאה הירוקה של העיר כולה וחיזוקו כבעל חשיבות מכרעת לאיכות החיים‬
‫בשכונה‪.‬‬
‫‪ .4‬מיקום עירוני‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חיזוק הקשר למרכזים עירוניים סמוכים‪ :‬חיזוק הקשר בין השכונה למרכז העיר מחד ולאזורי‬
‫המסחר והתעשייה בתלפיות מאידך יכולים להיעשות בשיפור אמצעי התחבורה הפרטית‬
‫והציבורית וכן הסדרת אפשרויות ההליכה והרכיבה לאזורים קרובים אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיזוק הקשר לקמפוס גבעת רם‪ :‬שיפור ויצירת מסלולי גישה נוחים להליכה ורכיבה כמו גם‬
‫שיפור התח"צ לקמפוס זה מאזור השכונה‪.‬‬
‫‪ .5‬אלמנטים אדריכליים ייחודיים בתכנית‪:‬‬
‫חיזוק המבנים‪/‬מתחמים הייחודיים‪ ,‬המשמשים נק' ציון בולטות בשכונה באמצעות הבלטתם בבניה‪/‬‬
‫מניעת המחסומים ויזואליים או תנועתיים וכד'‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ .3‬צירים עירוניים ראשיים‪/‬מרכזיים‪:‬‬
‫על אף חשיבותם ומרכזיותם של צירים אלו הם אינם מותאמים לכמות כלי הרכב העוברת בם אלא‬
‫מעוצבים כרחוב שכונתי בלבד‪( .‬למעט שד' הרצוג)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לשפר‪ ,‬באופן מיידי ומרכזי את התנועה בצירים התוחמים לגבולות השכונה‪ -‬מערב‪ :‬שד' הרצוג‪.‬‬
‫מזרח‪ :‬הפלמ"ח‪ .‬דרום‪ :‬בן זכאי תוך התאמתם לנפחי תנועת הרכבים העוברת בהם ומתן זכות‬
‫קדימה להולכי הרגל ורוכבי האופניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור והסדרת הציר העירוני המרכזי החוצה את השכונה בשדרות ש"י עגנון‪-‬טשרניחובסקי באופן‬
‫המאפשר את תנועת הולכי הרגל והאופניים של תושבי השכונה תוך צמצום נפחי התנועה בציר זה‬
‫במידת האפשר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עידוד הפיכתם של צמתים מרומזרים בשכונה למעגלי תנועה‪ .‬מלבד היתרונות בתחומי התנועה‬
‫והבטיחות‪ ,‬המעגלים מאפשרים החזרת שטחי אספלט נרחבים לרשות הציבור וניצולם לשטחי‬
‫גינון‪ ,‬הצבת פסלים‪ ,‬ויצירת נקודות ציון שכונתיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צמתים המהוות סיכון ודורשות תכנון מחדש‪ :‬צומת הטייסים ופלמ“ח ‪ ,‬פינת המעפילים והפלמ"ח‬
‫‪‬‬
‫תכנון ושיפור המדרכות ומעברי הולכי רגל‪ ,‬כולל התייחסות למיקום של אלמנטים כגון ארונות‬
‫תשתית‪ ,‬עמודי חשמל ותאורה‪ ,‬תמרורים ועוד שיש לעשות כל שניתן לצמצם את הפרעתם לתנועה‬
‫ואת עובדת היותם מפגע אסתטי ובטיחותי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לשפר ולהוסיף נטיעות ועצים בוגרים המתאימים לנוף השכונה ולאקלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לתכנן וליצור מדרכות בעלות רוחב הנדרש‪ ,‬ללא הפרעות‪ .‬חלל מדרכות נגיש‪ ,‬רחב וירוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרדת תנועת אופניים והולכי רגל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חצרות במפלס הרחוב‪/‬קדמיות‪ :‬יצירת‪/‬שמירת חתך רחוב הכולל חצרות פרטיות נגישות מבחינה‬
‫נופית (שחלקן הפך למגרשי חניה או נסגר בבניה מאוחרת החוסמת את הנוף בקומת העמודים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העדפת שימושים מעורבים לאורך הרחוב‪ :‬נקודות מסחר ובילוי קטנים מפוזרים בתוך השכונה‪.‬‬
‫טשרניחובסקי ’הרחב‘‪‘/‬הרועש‘ (‪ :)1-26‬בעל פוטנציאל כשדרה שכונתית (על חשבון תנועה עוברת הופכת‬
‫את הרחוב לרועש ומנוכר ומבתרת את חלקי השכונה) יש לשקול הפיכת הציר הראשי בתוך השכונה (ש"י‬
‫עגנון‪ -‬טשרניחובסקי) לאזור מיתון תנועה תוך יצירת אלטרנטיבות חלופיות לנוסעים בציר זה‪ .‬מוצע‬
‫להפוך את הרחוב לשדרה המחברת את חלקי השכונה הן לאורך קו הטופוגרפיה והן בניצב לה‪.‬‬
‫‪ ‬המדרכות מכילות מפגעים‪ ,‬וריבוי שימושים מנוגדי אינטרסים (הולכי רגל ורכבים)‪.‬‬
‫‪ ‬הסדרת הכניסה לחניות בחצרות הבניינים הנוגשות ומכלות שטחים נרחבים משטחי המדרכות‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור נופי ושימוש בקירות התמך בצדו המזרחי של הרחוב כמקומות פוטנציאליים להשמשה לטובת‬
‫הציבור‪ -‬גינון‪ ,‬הצללה‪ ,‬מנוחה‪ ,‬תצפית וכד‘‪.‬‬
‫ש“י עגנון ‪ :‬מתפקד היום כשדרה שכונתית אולם אינו מצליח לבצע את החיבורים הניצבים שבין שני‬
‫צדדיו של הרחוב ויש לשפרם‪ .‬המסחר המצוי על הרחוב הוא ראוי ומוצע להגביר את עירוב השימושים‬
‫ברחוב ע“י הגדלת שטחי המסחר והמגורים במתחם זה‪.‬‬
‫רחוב הפלמ" ח‪ :‬בעל תמהיל שימושים המייצר תחושת עירוניות איכותית וטובה‪ .‬הרחוב מכיל שירותי‬
‫מסחר ובילוי העונים על הצורך השכונתי של התושבים ויש לשמרם ולהדגישם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ .7‬צירי משנה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש להחזיר את אופיים השכונתי והשקט של רחובות אשר בשל לחץ התחבורה הפכו לדרכי קיצור‬
‫ותמיכה לנפח התחבורתי בצירים המרכזיים‪ ,‬על אף שאינם מותאמים לכך‪ :‬רחובות הרב חן ‪-‬‬
‫קמחי‪ -‬הטייסים למשל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לאפשר וליצור נגישות הולכי רגל ואופניים נוחה ומהירה ע“ י הקמת מערכת שבילי אופניים‬
‫והולכי רגל‪ ,‬המקשרת בין המוקדים השכונתיים וליתר חלקי העיר‪.‬‬
‫‪ .1‬רחובות ’מעלות‘‪:‬‬
‫מעלות ‪ :‬רחובות וסמטאות להולכי רגל בלבד‪ ,‬הניצבים לרחובות ולטופוגרפיה‪’ .‬מעלות‘‪ -‬מדרגות רבות‬
‫המאפשרות את המעבר האנכי בהם‪ .‬רחובות אלו הם חלק מאופייה האותנטי של השכונה‪ .‬למרות‬
‫ולפעמים בגלל רוחבם‪ ,‬החלל החבוי בהם ונסתר מהרחוב הראשי‪ ,‬אלמנט ההפתעה החבוי בגילויים‪,‬‬
‫לעומת הידיעה על קיומם והשימוש היום יומי בהם על ידיי תושבי השכונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית הרחובות הללו במצב תחזוקתי ירוד ולפי תקנים שאינם עדכניים ואינם נגישים‪.‬דוגמא‬
‫חיובית ‪ -‬שיפוץ ‘ מעלות זהרה ‘ מעלה כי המעלות הן מרכיב הכרחי לשכונה‪ ,‬ושיפוץ ושדרוג‬
‫המעברים‪ ,‬גם אם אינו הופך אותם לנגישים על פי תקנים עדכניים מעלה את ערכם העירוני‬
‫והשימוש בהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנוסף הומלץ ליצור מערכת‪/‬רשת דרכים כפולה בשכונה‪ -‬של מערכת הדרכים והכבישים הקיימים‪-‬‬
‫המשמשת בעיקר את הרכבים והאופניים ומערכת חדשה נוספת של צירי הולכי רגל היכולים‬
‫להיות ניצבים לטופוגרפיה‪ .‬יש לאתר מקומות מעבר נוספים ל’מעלות‘‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לדאוג לשיפור המעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים בין מפלסי הרחובות השונים‪ ,‬כולל מציאת‬
‫פתרון לנגישות ללא מדרגות עבור עגלות תינוק ומוגבלי תנועה נוספים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעברי מדרגות ציבוריים‪ ,‬המתפקדים כצירי רוחב החוצים את השכונה‪ ,‬חשובים ביותר לניהול‬
‫תנועת תושבים יומיומית תקינה וטובה‪ .‬על כן יש לשפר ולחדש את מעברי המדרגות שבין רחובות‬
‫חרל"פ וברלין‪ .‬יש לחדש את המדרגות‪ ,‬לחזק את תאורת הרחוב באזורים אלו וכן יש לדאוג‬
‫לשילוט הולם ומתאים המאפשר מידע להולך הרגל מנין ולהיכן מגיע כל שביל‪/‬גרם‪/‬סמטת מדרגות‬
‫זו‪( .‬ציון כיוון המעבר ‪:‬מ‪...‬אל‪.)...‬‬
‫‪ .1‬שטחים פתוחים‪:‬‬
‫יש להגדיל את השטחים המיועדים לגינות שכונתיות ולגינות כיס‪ .‬על תכנון המפורט של הגינות לעודד‬
‫ניצול המקום למפגש קהילתי‪ ,‬ולכלול התייחסות לנושאי הצללה‪ ,‬מנוחה‪ ,‬משחקי ילדים‪ ,‬ופעילות ספורט‬
‫כגון מכשירי כושר‪ ,‬שולחנות פינג פונג‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫יש לחזק את הקשר והזיקה בין השטחי התכנית לשטחים הפתוחים השונים המצויים בצמידות לתחום‬
‫התכנית‪ ,‬מכל צדדיה‪ .‬חיזוק זה יבוא ע"י מניעת בינוי מפריע‪/‬חוסם‪ ,‬יצירת שבילים וצירים ישירים‬
‫מהשטח הבנוי לפתוח ושיפור יכולת התנועה לשטחי התכנסות‪ ,‬פנאי‪ ,‬נופש‪ ,‬משחק ועוד אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמק המצלבה‪ :‬יש לשמור על שטח נרחב זה באופיו כיום ללא כל התערבות‪ .‬שמירת שטח פתוח זה‬
‫הינה מהותית ועומדת בלב איכות חיי התושבים בשכונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גן הפילבוקס‪ :‬יש לשמור על אופייה הצנוע של גינת משחקים קטנה זו וכמובן לשמר את שרידי‬
‫חורשת האורנים ומשטחי הסלע הטבעיים הצמודים לצומת העמוסה‪ .‬אין להרחיב צומת זאת או‬
‫לעשות בה כל שינוי שיפגע או יקטין את השטח הציבורי הפתוח והטבעי‪ .‬יש לאפשר בגן זה יותר‬
‫‪25‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫מתקני משחק וריהוט רחוב (ספסלים‪ ,‬ברזיות‪ ,‬מעקות וגדרות) הולמים ומתאימים לשהיית‬
‫מבוגרים ומשחק ילדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בוסתן ברודי‪ :‬יש להרתם לטיפוחה של הגינה הקהילתית ולשיתוף התושבים ע"מ ליצור גינה‬
‫הולמת לשהייה‪ .‬יש לדאוג לתשתיות מים וריהוט רחוב ההולם את אופי המקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גינת נילי ‪-‬הטייסים‪ :‬יש לשפר באופן מיידי את גינה זו ולתכננה באופן המתאים לכמויות‬
‫המשתמשים הרבים בה כיום‪ :‬הצבת ריהוט מספיק והולם לישיבת מבוגרים‪ ,‬אמצעי הצללה‪,‬‬
‫מתקני משחק רבים‪ ,‬תקינים ומתאימים חדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גינת האלוף שמחוני‪-‬הטייסים‪ :‬יש להוסיף אלמנט הצללה ולשפר את המתקנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גינת ניות‪ :‬יש לשמר גינה רחבה וגדולה זו כחלק מתווך הפתוח והריאה הירוקה הנמשכת לאורך‬
‫שד' הרצוג ממערב לתחום התכנית‪ .‬אין לפגוע בגינה זו בכל שינוי תחבורתי שייעשה בצומת ניות‬
‫ובשדרות הרצוג‪ .‬יש לשקול הרחבת תחום מתקני המשחק ע"מ לאפשר לכמות המבקרים הרבה‬
‫המקום מקום נוח יותר לשהייה‪ .‬יש לוודא השארת משטחי דשא נרחבים לטובת קיום התכנסויות‬
‫ושהיית מבוגרים‪ .‬אין לאפשר כל בינוי או פיתוח בתחומי שצ"פ זה (כפי שנמנעה לאחרונה בניית‬
‫אמפי‪-‬פארק בתחום גינה זו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גינת שמעוני טשרניחובסקי‪ :‬יש להרתם לטיפוחה של הגינה הקהילתית ולשיתוף התושבים ע"מ‬
‫ליצור גינה הולמת לשהייה‪ .‬יש לדאוג לתשתיות מים וריהוט רחוב ההולם את אופי המקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחום חוות הנוער הציוני‪ :‬יש לפתוח‪ ,‬באמצעים שונים‪ ,‬את פתיחתו של המתחם‪ ,‬הסגור בפני‬
‫תושבי האזור‪ ,‬לפחות בימים ובשעות בהם המוסד ריק מתלמידים (שבתות‪ ,‬חגים‪ ,‬חופשים) לטובת‬
‫הגדלת השטח הפתוח בפני התושבים שיוכלו להנות ממנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גן סן סימון‪ :‬יש לשפר את הגישה לפארק רחב זה וליצור גישות נוספות מכיווני השכונהה השונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גן בני בתירא‪ :‬גן משחקים חדש‪ ,‬ללא הצללה‪ -‬יש לוודא ולהקים הצללות מתאימות וריהוט נוסף‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתחם איתמר בן‪-‬אב"י ‪ :7-1‬יש לטפל ולתכנן באופן מיידי את המתחם המוזנח והמלוכלך כיום‪,‬‬
‫יש לאפשר בו מעבר ציבורי ומדרגות המקשרות לרחוב הפלמ"ח (ליד מס' ‪ .)28‬יש לפתח במקום‬
‫גינון ולהקים פינת משחק לילדים‪ .‬יש לוודא הפעלתה של תאורת רחוב חיונית וכן למצוא פתרון‬
‫סטטוטורי מתאים לשימוש באזור זה‪.‬‬
‫‪ .01‬גינות כיס‪ :‬כאמור‪ ,‬האזור חסר בגינות כיס‪ ,‬ניתן לאתר חלקות ו‪/‬או פתרונות ליצירת גינות כיס‬
‫נגישות בשכונה‪ .‬יש לאבחן מהם השימושים הנעשים בגינות הכיס ‪ -‬שהייה‪ ,‬משחק‪ ,‬כלבים‪ ,‬פעילות‬
‫ספורט‪/‬יוגה וכד'‪ ,‬ולייצר ריבוי שימושים באותו מרחב‪.‬‬
‫‪ .00‬מיעוט‪/‬חוסר במבני ומוסדות ציבור‪:‬‬
‫בתי ספר‪:‬‬
‫בשכונה חסרים בתי ספר‪ ,‬היכולים לחבר את חלקי השכונה והמתחמים הבלתי נגישים לכדי מרקם אחד‪.‬‬
‫פוטנציאל למיקום בתי ספר נוספים קיים בחוות הנוער הציוני‪ ,‬מרכז מסחרי ש“י עגנון‪.‬‬
‫מבני ציבור ותרבות‪:‬‬
‫מבני הציבור והתרבות הקיימים אינם נגישים לטובת השכונה‪ -‬בית הנוער‪ ,‬חוות הנוער‪ ,‬מרכז חיב“ה)‬
‫ויש לאפשר נגישות זו באופן הנרחב ביותר‪ .‬יש לספק את הצורך העז והחסר במתקני ספורט שכונתיים‬
‫הולמים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪‬‬
‫בתי ספר וגני ילדים‪ :‬יש לאפשר גישה מתחום התכנית למבני הציבור הקיימים בתחום ובגבול‬
‫התכנית ובהם מתחם חוות הנוער ובי"ס לוריא‪ .‬יש לאפשר פעילות בהם (אולמות‪ ,‬כיתות ומגרשי‬
‫משחק) לטובת תושבי השכונה בשעה שמוסדות אלו סגורים וללא תלמידים (כפי שנעשה בבי"ס‬
‫"אוולינה דה רוטשילד" ופולה בן גוריון" שבצומת המצלבה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתנ"ס‪/‬מועדון למפגשים ופעילויות קהילתיות‪ :‬יש להגדיל את השטחים המיועדים לשירותי‬
‫קהילה כגון מתנ"ס‪ ,‬והתמקדות גם עבור אוכלוסיית הגיל השלישי‪ .‬יש לאתר ברחבי השכונה‬
‫מקומות בהם ניתן לאפשר שרותי ספורט ושירותי בריאות החסרים מאד בשכונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לאתר מקום להקמת אולם שמחות‪/‬ארועים לכ‪ 144-‬איש במרחב התכנון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכזי מסחר‪ :‬יש לשמר את ‪ 7‬מרכזי המסחר השכונתיים הקיימים‪ :‬ש"י עגנון‪ ,‬מרכז פלמ"ח‬
‫ובצומת ניות‪ .‬אין ליצור מרכזים חדשים ברחבי השכונה ע"מ לשמור על אופי המגורים בה אולם‬
‫יש לחזק את המרכזים הקיימים ולאפשר מגוון רב יותר של בתי עסק לסוגיהם‪ ..‬יש לוודא כי‬
‫התברואה והנקיון בסביבות מרכזים אלו ובייחוד באזורי הסופרמרקטים יישמרו ברמה גבוהה ולא‬
‫ימשיכו להתדרדר‪ .‬יש לוודא כי למרכזי מסחר אלו יתווספו מספיק מקומות חניה עבור‬
‫המשתמשים בהם‪ ,‬שלא יפגעו בחניות התושבים הסמוכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי כנסת‪ :‬יש לשמור את המגוון המבורך של הקהילות הדתיות הקיימות במרחב השכונה‪ ,‬יש‬
‫לאתר מיידית מקומות אפשריים להתכנסות עבור מס' קהילות דתיות שאינן מוצאות מקום הולם‬
‫בשל המחסור החמור במבני ציבור הולמים (ייתכן בתחומי בתי הספר וכד')‪.‬‬
‫‪ .00‬מתחמים מגודרים (‪:)Gated communities‬‬
‫במרחב התכנון קיימת תופעה של מתחמים מגודרים שאינם נגישים ומתבדלים‪ .‬אנו התושבים מוצאים‬
‫שתופעה זו אינה מתאימה לרוח השכונה ולאופייה‪ ,‬ומבקשים למצוא פתרון הפותח את הקהילות‬
‫המגודרות הקיימות ולמנוע הקמת פרויקטים חדשים מסוג זה בשכונה‪ .‬דוגמאות לקהילות סגורות‬
‫הקיימות במרחב התכנון‪ :‬חוות הנוער‪ ,‬מתחם ש“י עגנון ‪ ,22‬שיכוני צמרת‪ ,‬מתחם הוילות מדרום לש“י‬
‫עגנון ‪.22‬‬
‫‪ .05‬תחבורה ציבורית‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫התחבורה הציבורית (להלן‪ -‬תח“ צ) במרחב התכנון אינה מתחשבת בשכונה כנק' המחברת מרכז העיר‬
‫(ממזרח לתכנית)‪ ,‬הכניסה לעיר והתחנה מרכזית (מצפון)‪ ,‬קריית המוזיאונים והממשלה ושכונות מערב‬
‫העיר (ממערב) והקשר מיידי לאזור התעשייה בתלפיות (מדרום)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לשפר ולתגבר את קווי התחבורה הציבורית העוברים בתוך תחום התכנית‪ ,‬קווים אלו צריכים‬
‫לאפשר קשר מיידי בין תושבי השכונה לאזורים ממזרח‪ -‬מרכז העיר‪ ,‬מצפון‪ -‬הכניסה לעיר (תחנה‬
‫מרכזית)‪ ,‬קריית המוזיאונים והממשלה‪ ,‬ממערב‪ -‬שכונות מערב העיר‪ -‬ציר הרצל‪ ,‬קריית היובל‪-‬‬
‫מנחם ובי"ח הדסה עין כרם ומדרום ‪ -‬קשר מיידי לאזור התעשייה בתלפיות‪ .‬יש לגוון התחבורה‬
‫הציבורית בשכונה גם ביעדים וגם בשעות השירות (כדוגמה ניתן קו ‪ ,23‬שלדעת התושבים עדיין‬
‫אינו מספק את הצרכים השכונתיים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לייצר קו תח“צ חדש המקשר בין השכונה‪ ,‬דרך רחוב עזה וממילא לעיר העתיקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבדוק את שיפור התח"צ ומיתון התנועה ברחובות השכונה ע"י הסטתם לצירים בשולי השכונה‬
‫‪ -‬שדרות הרצוג ורחוב עזה (העברת קו רכבת קלה‪/‬יצירת קוי תח"צ מהיר ואינטנסיבי)‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪‬‬
‫יש לוודא נגישות ישירה של התושבים לתחנות התח"צ ומיקומן בשכונה‪ -‬הוספת תחנות ומיקומן‬
‫באופן נוח ונגיש‪ ,‬יצירת דרכים ומעברים ישירים לתחנות אלו‬
‫‪‬‬
‫יש לשפר את איכות תחנות הנסיעה המוצבות בשכונה‪ :‬הצללה מתאימה‪ ,‬כמות מושבים מספקת‬
‫לכל הממתינים‪ ,‬ומניעת מפגעים וחסימת מדרכות בשל הימצאות התחנה‪.‬‬
‫‪ .04‬חניה‪:‬‬
‫כללי ‪ :‬כמות החניות האפשרית בשכונה נמצאת בחסר רב ומתאימה יותר לאזור המבסס את תנועתו על‬
‫תח"צ יעיל ונגיש‪ .‬בשל מצוקת החניה הרבה בתחום התכנית (מכוניות חונות על המדרכות) יש ליצור‬
‫ולאפשר את הפרדת חלל המדרכה להולכי רגל ממקומות החניה‪.‬‬
‫‪ ‬יש לאתר תשתיות‪/‬מקומות‪/‬פתרונות למצוקות חניה על בסיס תשתיות קיימות‪ .‬לדוגמא‪ :‬חניה בבתי‬
‫הספר‪ ,‬מיצוי מטלות יזם לחניה ציבורית (בש“י עגנון) וכד‘ ‪.‬‬
‫‪ ‬יש לאתר מקומות בהם ניתן לייצר חניה בשכבות‪ ,‬כמו למשל מתחת הכביש באזור טשרניחובסקי ‪.64‬‬
‫‪ ‬כל פרויקט המוסיף יח"ד יחויב לפתרון חניה בשטח המגרש‪ ,‬גם בפרויקטים של תמ"א ‪.78‬‬
‫‪ ‬מיפוי חלקי של מקומות בהם ניתן לבנות מבני חניון וניצול משאבים קיימים במרחב לטובת חניה‪,‬‬
‫תוך הקפדה על הימנעות מפגיעה במרחב הציבורי וכן הקפדה על עירוב שימושים‪:‬‬
‫‪ ‬מתחת לגינת חביבה רייק (כניסה מרח‘ הפלמ"ח)‬
‫‪ ‬מרכז מסחרי ש“י עגנון‪ .‬יש לוודא הקצאת מקומות חניה‪.‬‬
‫‪ ‬מגרש סמוך לביה"כ הספרדי ’משכן יוסף‘ (שמעוני ‪ -)21‬לשקול הפעלת צו חניה כפתרון זמני‪.‬‬
‫‪ ‬טשרניחובסקי ‪ -68‬מיצוי החניה ברחוב‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בקירות תמך קיימים (בשטחים פרטיים) עבור חניה ציבורית לתושבים (רח' שמעוני)‪.‬‬
‫‪ ‬ש“י עגנון ‪ -22‬מימוש מטלות ציבוריות לנושא חניה לטובת הציבור‪.‬‬
‫‪ ‬לרתום פרויקטים גדולים במרחב לטובת בנית חניה ציבורית‪ -‬חוות הנוער הציוני ופרויקט המשתלה‪.‬‬
‫‪ ‬חניון בריכת חוות הנוער‪ -‬לפתוח כחניה ציבורית בשעות הערב בזמן שהמקום סגור‪.‬‬
‫‪ ‬כל עוד התחבורה העיקרית באזור מבוססת על רכבים פרטיים יש להוסיף שטחי חנייה בכמות הולמת‬
‫לתקנים ולכמות התושבים והרכבים שבבעלותם‪ .‬תוספת זו יכולה להיות פרטנית לכל בית או באופן‬
‫קבוצתי בדמות חניון לתושבים‪.‬‬
‫‪ ‬יש לוודא כי תוספת החניה לא תפגע בחזות השכונה‪ .‬יש לשאוף למצב בו כמות הרכבים הרבה החונה‬
‫בשולי ומדרכות השכונה לא תיצור מפגע בטיחותי וויזואלי‪ .‬יש ליצור אמצעי טשטוש והסתרת החניות‬
‫והרכבים‪.‬‬
‫‪ ‬יש למצוא אמצעים לצמצום כמות הרכבים ופליטת המזהמים לאוויר אותם נושמים התושבים‪.‬‬
‫‪ .05‬מעברי חציה‪:‬‬
‫‪ ‬בכל המקומות בהם ישנו מפגש של רחובות אנכיים (’מעלות ‘) ורחובות אופקיים (כבישים) נדרשת‬
‫המשכיות נתיב ההליכה באמצעים בולטים המספקים העדפת הולכי הרגל ‪ -‬קרי‪ :‬מעברי חציה‪,‬‬
‫אמצעים למיתון תנועה וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬יש למצוא פתרונות להאטה לפני מעברי חציה ובמיוחד בצמתים בעורקים הראשיים (דוג‘ פלמ"ח‪-‬‬
‫כובשי קטמון)‬
‫‪28‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ .03‬שבילי אופניים‪ :‬ישנה דרישה להקמת שבילי אופניים בעורקים הראשיים‪ :‬ברח‘ טשרניחובסקי (ניתן‬
‫למימוש על חשבון מיסעה)‪ ,‬ברח‘ הפלמ"ח וש“י עגנון‪.‬‬
‫ברחובות הקטנים רוכבי האופניים משתלבים בנסיעה כביש אולם יש צורך להקפיד על תמרור ותאורה‬
‫מתאימים‪.‬‬
‫‪ .07‬חידוש חזות מבני הטיח‪ :‬יש לשפר את חזותם של המבנים שהתיישנו (בעיקר במרקם ’ רסקו ‘)‪.‬‬
‫ובייחוד את המבנים מחופי הטיח‪ .‬הבולטים בשונותם נוכח מבני האבן‪.‬‬
‫‪ .01‬יש לשדרג ולחדש תשתיות חשמל‪ ,‬מים ניקוז‪ ,‬ביוב ותקשורת בתחום האורבני המתיישן‪.‬‬
‫‪ . 01‬יש לאפשר אבטחתם של מבני המגורים הקיימים והוספת מרחבים מוגנים‪.‬‬
‫‪ .01‬שפ“פים‪ :‬המרחב הירוק הפרטי סביב הבתים‪ ,‬אובחן כמרחב ציבור (על אף שמדובר לרוב בשטח‬
‫פרטי) להבנה שכונתית זו שורשים עמוקים בעולם התכנון שייצר מרחבים אלו‪ ,‬שכן הגינות סביב מבני‬
‫המגורים‪ ,‬הן במבני השיכונים מרובי הכניסות‪ ,‬והן בבניני ה“‪ “H‬תוכננו כמרחב משותף‪.‬‬
‫לשטחים שבחזית הקדמית של המבנים התייחסנו לעיל בסעיף העוסק בצירים הראשיים‪.‬‬
‫החצרות שבחזית האחורית של הבניינים‪ ,‬מתאחדים לכדי מרחב ירוק אחד בעל ערך‪ ,‬היכול לקחת על‬
‫עצמו תפקיד עירוני‪ .‬במצב הנוכחי מרחב מוזנח‪ ,‬אינו שמיש ואינו נגיש‪.‬‬
‫להלן נביא דוגמא מהמר חב בין רח ‘ הרצו ג‬
‫וטשרניחובסקי‪ .‬הרצועה הירוקה שבין‬
‫טשרניחובסקי לשמעוני (מצומת פיכמן‪ .‬גם‬
‫מוגדרת כך סטטוטורית) הינה "גן נעלם" נסתר‪/‬‬
‫חבוי בשל המבנה הטופוגרפי‪ ,‬הרחובות לאורך‬
‫קווי הטופוגרפיה והחצרות האחוריות אף הן‬
‫לאורך קווי טופוגרפיה‪.‬‬
‫מוצע לייצר מעברים‪/‬שבילים ירוקים בגבולות‬
‫שבין שפ"פים אלו‪ .‬ובכך לייצר מערכת תנועה‬
‫רגלית נוספת שתעשיר את אפשרויות הבחירה‬
‫והשוטטות בשכונה‪ -‬ראה להלן בסכימה‪:‬‬
‫תוואי לרצועת גובה מתווכת בין‬
‫מפלסי רחובות ובניינים במרקם ’ג‪.‬הוורדים‘‬
‫בעמוד הבא יובאו חתכים להבהרת הענין‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫חתך עקרוני בין רחוב טשרניחובסקי לשד‘ הרצוג‪ -‬מצב קיים‪:‬‬
‫גבול מגרש מבנה קיים‪ -‬טשרניחובסקי‬
‫רח‘‬
‫טשרניחובסקי‬
‫גבול מגרש מבנה קיים‪ -‬שד‘ הרצוג‬
‫מבנה מגורים‬
‫שד‘‬
‫הרצוג‬
‫שפ“פ‪ -‬שטח פרטי פתוח‬
‫מצב מוצע‪:‬‬
‫גבול מגרש חדש לאחר איחוד חלקות בין מבנה בטשרניחובסקי ומבנה בהרצוג‬
‫רח‘‬
‫טשרניחובסקי‬
‫מבנה מגורים‬
‫תוספת בינוי אפשרית‬
‫שד‘‬
‫הרצוג‬
‫שפ“פ‪ -‬שטח פרטי פתוח‬
‫שצ“פ‪ -‬מעבר ציבורי‬
‫‪30‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ה‪ .1.‬שימור הערכים ההיסטוריים במרחב‪:‬‬
‫‪ .0‬שמירת סרגל הזמנים ההיסטורי‪ -‬פיזי הקיים בתחום התכנית‪:‬‬
‫שמירת רצף המרקמים ההיסטוריים המהווים סרגל זמן ועדות מוחשית לשלבי ההתפתחות השונים של‬
‫העיר והשינויים באופי הבניה בה‪ .‬יש לשמור על ייחודיותם של המרקמים האורבניים הנבדלים זה מזה‬
‫בזמן הקמתם ובאופי העירוני שלהם‪ .‬יש לשמר במרקמים אלו את מגוון טיפוסי בניה התקופתיים‬
‫האופייניים והייחודיים‪:‬‬
‫שנות ה‪( 51-41‬תקופה מנדטורית)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קריית שמואל‪ :‬חיזוק ושמירת השכונה כשכונת גנים מודרניסטית‪ -‬שיפור תשתיותיה והדגשת‬
‫המבנים ההיסטוריים תוך הקפדה על החזרת הנטיעות לרחוב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוות הנוער הציוני‪ -‬שימור המבנים המנדטוריים וטיפוחם‪.‬‬
‫שנות ה‪ :51-‬שכונות ומרקמים היסטוריים‪ :‬תכנון אורבני‪-‬המוני‪ .‬טיפוס בניה "חדשני"‪ -‬השיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"רסקו"‪( -‬שמעוני‪-‬טשרניחובסקי‪ -‬הרצוג)‪ :‬שמירת אופיו הייחודי של האזור תוך הדגשת חשיבותו‬
‫ומשמעותו האדריכלית‪ -‬חברתית ושיפור איכות המבנים המעורערת‪ ,‬חיזוקם והתאמתם לתנאי‬
‫המגורים כיום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיכון עובדי משרד החוץ‪ -‬נתיב זוהרה‪ :‬שיפור חזות המבנים הקיימים אולם באופן שלא יטשטש‬
‫את מקורם (כפי שנעשה בעת שיפוצם בשנים האחרונות)‬
‫‪‬‬
‫"קטמון ה'"‪ :‬שכונת שיכונים‪ -‬בן זכאי‪ -‬בן טבאי‪ :‬שמירת אופיו הייחודי של האזור תוך הדגשת‬
‫חשיבותו ומשמעותו האדריכלית‪ -‬חברתית ושיפור איכות המבנים המעורערת‪ ,‬חיזוקם והתאמתם‬
‫לתנאי המגורים כיום‪.‬‬
‫שנות ה‪ :31‬בניה פרטית‪-‬קבלנית‪ .‬מבני מגורים דו אגפיים‪ ,‬על עמודים ובמדרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המבנים בטשרניחובסקי ‪ -24-24‬הטייסים‪ :‬שמירת אופיים של מבנים אלו תוך שמירת קומת‬
‫העמודים הפתוחה והמבטים ממנה‪ .‬חיזוק ושיפוץ המבנים ייעשה ללא העמסה ושינויי האופי של‬
‫הרחוב והמבנים‪ .‬יש לנסות ולהשיב את גינות המבנים שהפכו לאזורי חניה ואספלט תוך גידורן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנים ברחוב התקופה‪ -‬חיים יחיל‪ :‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫וילה פרטית‪ -‬טשרניחובסקי ‪ :22-27‬יש לוודא שמירה ותחזוק המבנים ההיסטוריים כיאות‪.‬‬
‫שנות ה‪ :71-‬מבנים גבוהים (‪ 8-24‬קומות)‪ :‬מבנים באזור בן טבאי‪-‬בני בתירא‪ .‬יש לשפר את איכות הבניה‬
‫ותנאי המגורים‪ .‬יש למנוע תוספת בניה משמעותית לגובה המבנים‪.‬‬
‫שנות ה‪ :11-‬מתחמי מגורים סגורים ומרכזי מסחר ‪ -‬המגדלים ומבני "צמרת" בש"י עגנון‪ -‬יש לאפשר‬
‫כניסה ופתיחות כלפי השכונה‪.‬‬
‫הווה‪ :‬בניה מודרנית ומתקדמת באופי עכשווי‪ :‬ש"י עגנון ‪ ,22‬הטייסים ‪22‬‬
‫‪ .0‬שימור המבנים ההיסטוריים באזור התכנון‪:‬‬
‫שימור המבנים העתיקים והמכלולים השייכים להם במנזר המצלבה ומנזר סן סימון ‪ .‬יש לקבוע‬
‫בסביבתם מקומות להתכנסות הכוללות נק‘ הסבר ושילוט הולם על חשיבותם ההיסטורית והתרבותית‬
‫‪31‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫שימור המבנים המנדטוריים ההיסטוריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פילבוקס‪ :‬בצומת המצלבה‪ ,‬הרצוג‪-‬טשרניחובסקי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"בתי קדימה"‪ :‬מגורי הקצינים הבריטיים‪ .‬מקום משכנה של "ועדת פיל"‪.‬הרב ברלין‪-‬הרב חן‬
‫‪‬‬
‫"וילת הקצינים"‪ :‬טשרניחובסקי ‪8‬‬
‫‪‬‬
‫מבנים מנדטוריים ברחובות איתמר בן אב"י‪ -‬הפלמ"ח‪ -‬הרב חרל"פ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנים מנדטוריים בחוות הנוער הציוני‬
‫‪‬‬
‫מלון מנדטורי‪ :‬רחוב הפלמ"ח ‪74‬‬
‫‪ .5‬יצירת "ציר מורשת" הכולל אתרים שנשמרו ממלחמת העצמאות‪:‬‬
‫יש לשמור על אתרים אלו ולקשר ביניהם באמצעות דרך מסומנת‪ ,‬נקודות הסבר ושילוט הולם המספר על‬
‫אירועי המקום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפילבוקס‪ :‬מגדל שמירה בריטי מבטון‬
‫‪‬‬
‫קירות מגן מהפגזות‪ :‬ברחוב איתמר בן אבי‬
‫‪‬‬
‫מנזר וגן סן סימון‪ :‬לא בתחום התכנית אך צמוד אליו מדרום‪ .‬בעל חשיבות בקרבות מלחמת‬
‫העצמאות ונושא מורשת הקרב המפורסם עליו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גבעת שאהין‪ -‬הפלמ"ח ‪ :41‬מיקום מפקדת ההגנה בקרב סן סימון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי קדימה‪ :‬בסיס כוחות "ההגנה" לאחר עזיבת הבריטים ובזמן קרב סן סימון‬
‫‪ .4‬יש לוודא את שימור מתחם חוות הנוער הציוני כנק' ציון היסטורית בהתפתחות מערכת החינוך שימור‬
‫מורשתה של רחל ינאית בן צבי‪.‬‬
‫‪ . 5‬יש לשקול שימורם והצגתם של שרידים מעניינים מתשתיות מנדטוריות‪ :‬שנותרו ברחבי השכונה‪.‬‬
‫‪ . 3‬שימור שרידי החורשה ההיסטורית במדרון שלוחת קטמון לכיוון צפ'‪-‬מע'‪ ,‬היורד לנחל רחביה ‪-‬‬
‫רפאים‪ .‬השטח הפתוח וסלעי כולל חורשת אורנים נרחבת‪ .‬יש לשמר עצים אלו ולמנוע פגיעה הם או בניה‬
‫ביניהם‪ .‬במרחב שבין המבנים בתחומי רסקו‪ :‬הרצוג‪-‬שמעוני‪-‬טשרניחובסקי ועד לראש הגבעה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ה‪ .7.‬שמירה וחיזוק ערכי הסביבה והנוף‪:‬‬
‫‪ . 0‬שמירת תוואי הצירים המרכזיים והרחובות המותאמים לטופוגרפית האזור‬
‫‪ .0‬שמירת אופי הבניה המדורג המותאם לגבעה ולמורד שלוחת קטמון מקו הרכס (רח' הפלמ"ח) לכיוון‬
‫נחל רחביה‪-‬רפאים (שד' הרצוג)‪ .‬יש לבחון‪ ,‬לקדם ולעודד הקמת גינות‪-‬גג וגינון במרפסות ובגגות המבנים‪,‬‬
‫המהווים‪ ,‬בשל טופוגרפית השכונה‪ ,‬חזית חמישית הנצפית מהמבנים והרחובות העליונים יותר‪.‬‬
‫‪ . 5‬שמירה קפדנית על אופי האזור כפי שנצפה מרחבי העיר‪:‬‬
‫שמירת הפרופורציות המתאימות לבינוי הררי מדורג בשכונה‪ ,‬במיוחד תוך בחינת ההשפעת בניה חדשה‬
‫מנק' מבט מרכזיות וחשובות לעבר השכונה מצפון‪-‬מערב ודרום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבט מכיוון צפון‪ :‬משדרות חיים הזז ומנזר המצלבה‬
‫‪‬‬
‫מבט מכיוון מערב‪ :‬מבט משכונת‪/‬צומת ניות‪ .‬ומכיוון דרום‪-‬מערב‪ :‬מגבעת מרדכי וצומת פת‬
‫‪‬‬
‫מבט מדרום‪ :‬תצפית מכיוון שכונת גילה‪.‬‬
‫‪ .4‬שמירת המבטים מהאזור לעבר העיר‪:‬‬
‫שמירת המבטים והנוף מערבה היא ערך חשוב ומרכזי‪ .‬יש לוודא שמירה זו בכל מבנה במרחב זה‪.‬‬
‫ולאפשר את ההצצות לנוף מרשים זה גם בצירים וברחובות המרכזיים‪ ,‬בין המבנים ובמקומות בהם ישנה‬
‫הפסקה בבינוי‪ .‬כפי שקיים כיום‪.‬‬
‫‪ . 5‬קישור השכונה כחוליה ראשונית‪/‬נוספת ברצף לאורך נחל רחביה‪-‬רפאים‪:‬‬
‫מפארק המסילה והרכבת ועד לשפך נחל שורק ולים התיכון‪.‬‬
‫‪ .3‬שמירה קפדנית על אזור החיץ הפתוח בגבול המערבי‪:‬‬
‫שד' הזז והרצוג‪ ,‬העוברים בתוואי הנחלים מצפון וממערב יוצרים חיץ פתוח ונרחב המבליט את נוכחותה‬
‫האורבנית של השכונה לכיוון מערב העיר‪.‬‬
‫‪ .7‬יצירת זיהוי נופי‪-‬אייקוני הולם לשכונה‪:‬‬
‫בנקודות מרכזיות בשכונה ניתן למקם מבנים ואלמנטים שישמשו אייקון מזהה למקום‪ ,‬אייקונים אלו‬
‫צריכים להיות מעוצבים בהתאם לרוח המקום‪ ,‬אופי השכונה ובשיתוף התושבים‪.‬‬
‫‪ .1‬שמירה קפדנית על האיכות האקולוגית‪ -‬טבעית הקיימת בשכונה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שמירה והמשך חדירת הסביבה הפתוחה‪ -‬פראית ממערב דרך נפחי הבינוי ללב תחום הגבעה‪ .‬יש‬
‫לאפשר חדירה ניכרת הן לצמחייה והן לבעלי חיים אופייניים לשטחים פתוחים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמירת עצי החורשה הרבים (אורנים) המצויים בריכוז גבוה בעיקר בתחומי "רסקו"‪ :‬שמעוני ‪-‬‬
‫טשרניחובסקי‪ -‬הרצוג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמירה ועידוד המגוון הרב של עצי נוי ופרי‪ ,‬צמחיית מטפסים ושיחים מקומיים‪ ,‬היוצרים סביבה‬
‫בעלת רושם טבעי בין הנפחים הבנויים הקיימים‪ .‬יש לעודד את שימורם וטיפוחם של העצים‬
‫בשפ"פים (המרחב הפרטי) המעלים את ערך המרחב הציבורי וכולו השפעתם הטבעית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימור מגוון בעלי הכנף המקננים ושוהים ברחבי השכונה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ .1‬פוטנציאל בינוי‪:‬‬
‫עקב המחסור בשטחים פתוחים‪/‬שאינם בנויים הפוטנציאל לבינוי או לתוספת בניה נמצא בעיקר המקום‪/‬‬
‫ע"ג נפחי הבינוי הקיימים‪ .‬יש לוודא כי תוספות אלו לא יחרגו מפרופוציתו הבנייה המקוריות ולא יעלו על‬
‫‪ 1‬קומות תוספת‪.‬‬
‫‪ .01‬שימור העצים הגבוהים במרחב‪:‬‬
‫יש לשמר ולהגן‪ ,‬בכל דרך את העצים הגבוהים‪ -‬אקליפטוסים‪ ,‬ברושים‪ ,‬איזדרכת ועוד‪ ,‬המצויים בתחומי‬
‫התכנית‪ ,‬באזורי "רסקו" (הרצוג ‪-‬שמעוני ‪-‬טשרניחובסקי ‪ -‬כצנלסון)‪ ,‬גבעת הוורדים (הרצוג ‪-‬‬
‫טשרניחובסקי)‪ ,‬וקריית שמואל (האר"י‪ ,‬חרל"פ‪ ,‬איתמר בן אב"י וברלין)‪ .‬יש להקפיד על שימור עצים אול‬
‫על אף שחלקם של העצים מצוי בחצרות הבתים (שפ"פ) וחלקם על במרחב הציבורי והמדרכות‪ ,‬עצים אלו‬
‫מצטיינים בגובהם ותורמים רבות לאווירה הירוקה במרחב התכנון‪.‬‬
‫במסגרת הגנה פעילה ומניעת כריתת עצים אלו יש לנקוט בפעולות המעודדות בעלי בתים להיעזר בגינון‬
‫העירוני שיטפל בהם (בתמורה סמלית) למשל וכן לאכוף איסור כריתה מחמיר באופן אפקטיבי‪.‬‬
‫‪ .00‬קיימות ומחזור‪:‬‬
‫יש לאפשר לתושבי השכונה‪ ,‬בעלי המודעות הגבוהה לערכי קיימות וצורך במיחזור‪ ,‬את אופני המיחזור‬
‫הרבים‪ .‬רבים עושים זאת באופן עצמאי ויש לעודד תרבות זו בהצבת פחי מיחזור‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ה‪ .2.‬שימור וחיזוק ערכים תרבותיים‪-‬קהילתיים‪:‬‬
‫‪ .0‬שמירה ועידוד הרכב אוכלוסייה מגוון‪:‬‬
‫בשכונה‪ ,‬בניגוד לאזורים אחרים בעיר‪ ,‬נשמר הרכב אוכלוסיות מגוון הכולל מגוון רחב של זהויות‬
‫ישראליות וירושלמיות הן במישור חילוני‪-‬דתי‪-‬חרדי ‪ ,‬הן במישור תרבותי‪-‬עדתי והן במישור השכלתי‪ .‬יש‬
‫לעודד זאת ע"י מתן מגוון יח' דיור שונות בגדליהן ובמחיריהן‪.‬‬
‫‪ .0‬גיוון דתי של התושבים‪:‬‬
‫הינו ערך מרכזי אותו העלו התושבים וניתן לראותו כאמור גם בתוצאות הבחירות בשכונה‪ .‬חשוב לשמר‬
‫ערך זה ‪,‬ההולך ונהיה פחות שכיח‪ .‬יש לשמור על איזון במוסדות‪ ,‬ובעיקר בגני ילדים‪ .‬חשוב לא לסגור‬
‫גנים ממלכתיים גם כאשר הביקוש יורד‪ ,‬מפני שכך הופכת השכונה ליותר הומוגנית‪ ,‬ופחות מגוונת‪ .‬גיוון‬
‫באפשרויות יגרום למגוון אוכלוסיות‪.‬‬
‫‪ .5‬מציאת ויצירת מקומות להתכנסות וקיום אירועי קהילה ותרבות חוץ‪:‬‬
‫יש לנסות ולאתר מקומות‪ ,‬שאינם רחוקים (כמו הפארקים הגדולים שמחוץ לגבולות התכנית)‪,‬‬
‫המתאימים להתכנסות ולקיום אירועים קהילתיים‪ .‬יש לאפשר קיום אירועים אלו באופן איכותי‪.‬‬
‫‪ .4‬שמירה ועידוד מגוון משקי בית‪:‬‬
‫שמירה והרחבת טווח גדלי דירות המגורים ע"מ להמשיך לקיים את המגוון הרחב של משקי הבית‬
‫בשכונה‪ :‬בודדים‪ ,‬שותפים‪ ,‬זוגות ומשפחות מעוטות‪/‬מרובות ילדים‪ .‬היוצרים עושר קהילתי רב ופסיפס‬
‫אנושי מגוון‪ .‬יש להגדיל את היצע הדירות הקטנות‪ ,‬המתאימות לזוגות צעירים או מבוגרים‪.‬‬
‫‪ .5‬תמיכה בתהליכי החידוש של השכונה הוותיקה‪:‬‬
‫היחס בין שיעור הילדים (‪ )141‬לשיעור הקשישים (‪ )171‬הוא מאוזן יחסית‪ ,‬דבר שאינו שכיח בירושלים‪.‬‬
‫יש ערך רב בשמירת יחס זה על‪ -‬ידי הימנעות מבנייה מואצת‪ ,‬ודאגה למגוון שירותים המיועדים לכלל‬
‫הגילים ‪ -‬החל מגינות שעשועים וגני ילדים‪ ,‬דרך שירותי תחבורה ציבורית נאותים‪ ,‬ספרייה ציבורית‪,‬‬
‫מסגרות לקשישים‪ ,‬והעיקר ‪ -‬מרחב ציבורי מזמין לכל קבוצות הגיל ‪ -‬מדרכות שניתן ללכת עליהן (גם‬
‫בקבוצה)‪ ,‬מעברי חצייה עם רמזור ירוק ידידותי לקשישים‪ ,‬גנים ציבוריים‪ ,‬ספסלים וכו‘‪.‬‬
‫יש לשים דגש על מתן תמיכה (נפשית ופיזית) בתושבים הוותיקים הרבים בשכונה‪ ,‬מתן אפשרויות תנועה‬
‫ומגורים נאותים ונגישים המותאמים לאנשים מבוגרים‪ ,‬יצירת קשרים בין התושבים המבוגרים‬
‫לתושבים הצעירים בשכונה‪ .‬ותמיכה בתושבים צעירים הבאים לגור בשכונה ולחדש את פניה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אזור התכנון מאופיין בהדרגתיות תהליכי הבניה ואכלוס הדירות בו‪ ,‬דבר היוצר מגוון גילאים‪,‬‬
‫דירות ומבנים במרחב‪ .‬מגוון זה‪ ,‬היוצר אף הדרגתיות בחילופי האוכלוסייה‪ ,‬בשל הזדקנות התושבים‬
‫והמבנים‪ ,‬הינו בעל ערך ויש לשמרו ע“ י הימנעות מבנייה מואצת של פרויקטים גדולים העלולים ליצור‬
‫טלטלות מבחינת הרכב האוכלוסייה‪ ,‬ולהפוך אותה להומוגנית יותר‪ .‬כמעט תמיד ישנה זהות גילים של‬
‫המאכלסים פרויקטים אלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשוב גם לתכנן מראש בצורה גמישה‪ ,‬כך שלדוגמה גן ילדים יוכל‬
‫להפוך למועדון יום לקשישים‪ ,‬ולאחר מספר שנים לחזור ולשמש כגן ילדים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫מקורות המסמך‬
‫‪36‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ו‪.‬‬
‫בסיס לחזון‪ -‬היגדים ואמירות התושבים‪:‬‬
‫במסמך זה סיכום ראשוני לכלל ההיגדים שנאמרו ע“ י התושבים‪ ,‬במסגרת סבב מפגשים שנערכו על פי‬
‫תתי האזורים שאובחנו ע“ י צוות התכנון‪ .‬ההיגדים הללו הינם סיכום וריכוז ראשוני של כלל המפגשים‪,‬‬
‫ונועדו לתפקד כבסיס לחזון הקהילות לתכנית האב רסקו‪-‬קריית שמואל‪ ,‬שנוסח ע“י וועדת הליווי כתוצר‬
‫של הקהילה כולה‪.‬‬
‫ו‪ .2.‬בינוי‪:‬‬
‫כאשר בוחנים את ההיגדים בנושא הבינוי‪ ,‬ביחס לכל תחום התכנית‪ ,‬הדעות נעו במנעד צר החל מאמירות‬
‫מתונות בנושאי שימור מרקמי‪ ,‬ועד לאמירות בעד תוספות בינוי מתונות‪ .‬מצרנו שבכל הנוגע לבינוי‪,‬‬
‫האמירות אחידות למדי בחתך תתי אזורים‪/‬שכונות ועל כן סיכום ההיגדים לנושא זה מובא כאן בחתך‬
‫ע“פ תתי השכונות‪/‬אזורים‪.‬‬
‫קריית שמואל (פלמ“ח)‪:‬‬
‫מרבית התושבים באזור זה‪ ,‬הביעו חשש מתוספת יח"ד‪ ,‬על גבי המרקם הקיים‪ .‬ניתנו על ידי התושבים‬
‫דוגמאות לתוספות בניה שלדעתם אינן ראויות (רד"ק ‪ ,) 18‬ודוגמא לבניינים להם נתנו זכויות בניה בעלי‬
‫בינוי ראוי ומתאים לסביבה (נילי ‪.)23‬‬
‫הועלו מספר בודד של בקשות לבחינה של הרחבות דיור במסגרת תמ"א ‪( 78‬רח' הטיסים ‪ )17‬ושיפור דיור‬
‫כדוגמת מרפסות‪ .‬הועלו חששות מפני שחיקת תשתיות ציבוריות נחותות‪ ,‬שישחקו עוד יותר במידה‬
‫והמרקם יועמס ביח"ד נוספות‪ ,‬והנושא הועלה כתנאי לפיתוח עתידי של האזור‪ -‬דרישה להגדלת שטחים‬
‫ציבוריים בתמורה לפיתוח עירוני‪.‬‬
‫אפיון המשתתפים ‪ :‬אוכלוסייה במפגש הייתה ברובה‪ ,‬אוכלוסיית הגיל השלישי‪ ,‬נכחו מעט מאוד‬
‫משפחות צעירות וזוגות צעירים‪.‬‬
‫הרב הרצוג‪ -‬טשרניחובסקי‪:‬‬
‫בתת אזור זה‪ ,‬לא היו אמירות שהתנגדו באופן חד לתוספת זכויות בניה‪ .‬מרבית האמירות היו בעד פיתוח‬
‫עירוני‪ .‬תחת מגבלות ולאחר ניתוח נופי של המרחב‪ ,‬הועלו דרישות לפיתוח שיתאים למבנה הטופוגרפי של‬
‫השכונה‪.‬‬
‫האזור אובחן כגבעה בשולי העיר ההיסטורית (המשתפלת מראש הרכס ברחוב הפלמ“ח‪-‬סן סימון ויורדת‬
‫עד לשדרות הרצוג)‪ ,‬החובקת את נחל רחביה (רח‘ עזה‪ -‬שד‘ הרצוג)‪ .‬כל האמירות בנושא תוספת קומות‬
‫וזכויות בניה היו תחת מגבלות ודרישות להתאמה נופית הן מבחינת נצפות השכונה מחוצה לה והן‬
‫מבחינת מבטים ונראות של השטחים הפתוחים הסובבים את השכונה‪ .‬כדוגמא‪ ,‬הוצע שתוספת הבינוי‪,‬‬
‫יהיו בני ‪ 2‬עד ‪ 1‬קומות‪ ,‬תוך שימור הדירוג הטבעי של שפולי הגבעה‪ .‬הועלו דרישות לשמור על המבטים‬
‫מהדירות אל העמקים הפתוחים הסובבים את התכנית מצפון וממערב (עמק המצלבה ועמק הצבאים)‪.‬‬
‫נאמר כי באזור שיכוני הטיח מרובי הכניסות (’ רסקו ‘) יש לתת דגש על תוספת בינוי השומרת על‬
‫הפרופורציה האורכיות‪/‬אופקיות של שיכוני הטיח הקיים כולל חומרי גמר‪ .‬מוצעת תוספת בינוי של‬
‫קומה עד שתים‪.‬‬
‫אפיון המשתתפים ‪ :‬האוכלוסייה במפגש הייתה ברובה מהגיל השלישי‪ ,‬נכחו מעט משפחות צעירות‬
‫שדרשו שיפור מיידי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫שי עגנון‬
‫גם בתת אזור זה‪ ,‬לא היו אמירות שהתנגדו באופן חד לתוספת זכויות בניה‪ ,‬וניתנו "גבולות גזרה"‬
‫לתוספת בינוי הראויה בעניי התושבים‪:‬‬
‫‪ ‬לא לבניינים גבוהים‪.‬‬
‫‪ ‬תוספת בניה ויח"ד‪ ,‬כנגד פתרונות חניה ישימים וראויים‪ ,‬כתנאי מקדים‪.‬‬
‫‪ ‬במתחם "מקום בצמרת" (מבנים בדו קומתים)‪ ,‬הובע צורך לאפשר בינוי מרתפים‬
‫‪ ‬בתחום של שי עגנון ‪ 24-28‬הובע צורך בשיפור דיור באמצעות תוספת ממ"ד ומרפסות‪.‬‬
‫שמעוני‬
‫באזור זה נתקיימה פגישה ממוקדת לנושא בינוי‪ ,‬בפגישה נכחו נציגי בתים משותפים ברחוב‪ .‬ועל כן‬
‫הנושאים שהועלו היו קונקרטיים לכל בניין ובניין‪ .‬בכללי האמירות היו בעד חידוש עירוני מתון (כדוגמת‬
‫תמ"א ‪ ,)78‬ולחלופין שיפור דיור באמצעות מעליות‪ ,‬מרפסות וחניה ללא כל תוספת יח"ד לבניין‪.‬‬
‫חשוב לציין שבאמירות אלו ישנה סתירה מובנית‪ ,‬שכן מחד ישנה צפייה מצד התושבים לחידוש המבנים‪,‬‬
‫התשתיות והמרקם‪ .‬מאידך ישנו רצון לשמור על נפח וגובה המרקם הקיים‪ ,‬המבטים ונוף השכונה‬
‫הכללי‪.‬‬
‫(פירוט להיגדים ממוקדים על פי בניינים‪ ,‬בסיכום הפגישה לשכונה זו)‬
‫התקופה‪ -‬בני בתירא‬
‫באזור זה עיקר ההיגדים‪ ,‬נגעו לנראות החיצונית של הבניינים ולשיפור הדיור הקיים‪ .‬היו מספר היגדים‬
‫בעד פתוח חידוש עירוני והתחדשות קהילתית‪ .‬היו היגדים שתמכו בבניה של ‪ 6-8‬קומות לאזור זה‪ ,‬כנגד‬
‫הפיתוח עמדה דרישה לשיפור רוחב המדרכות‪ ,‬פתרונות חניה ושיפור חזיתות הבניינים באמצעות‬
‫מרפסות‪.‬‬
‫ניתנו מספר אמירות קונקרטיות‪ ,‬שהציגו את פרויקט המגדל בשי עגנון כמבנה ראוי ונכון לשכונה‪ .‬הייתה‬
‫אמירה בעד חידוש באמצעות מנגנון תמ"א ‪( 78-1‬הריסה ובניה מחדש)‬
‫שיכוני בני בתירא‬
‫באזור זה עיקר ההיגדים‪ ,‬היו אינפורמטיביים ודווחו על פעילות של יזמי תמ"א ‪ 78‬בשכונה‪ .‬לא הובעו‬
‫דעות כנגד תוספת בינוי‪ ,‬וגם לא בעד‪.‬‬
‫ו‪ .1.‬מרחב ציבורי ומוסדות ציבור‪:‬‬
‫מרבית ההיגדים של התושבים לנושאים אלו היו אחידים והביעו צרכים ודרישות לשיפור המרחב‬
‫הציבורי באופן דומה‪.‬‬
‫רחוב ומרחב ציבורי‬
‫בנושא זה‪ ,‬הבעיות והצרכים העירוניים דומים‪ ,‬שכן מדובר במרקם עירוני ותיק‪ ,‬שתוכנן על פי תקנים‬
‫ישנים ומדרכות צרות‪ .‬על כך מתווספת בעיית החניה שהחמירה עם השנים‪ .‬בשל מצוקת החניה‪ ,‬כלי רכב‬
‫חונים בפועל ולעיתים בהסדרה על המדרכות‪ .‬חלל המדרכה שכם כך צר ונגרע על ידיי צרכים עירוניים‬
‫שונים (עמודים‪ ,‬פחי אשפה מחזור וכו') הפך ברבות השנים לבלתי נגיש להולכי רגל ומשתמשים‬
‫המסתייעים בעגלות‪ .‬דוגמאות בולטות לכך הם רחובות‪ :‬שמעוני‪ ,‬הטייסים והתקופה‪ .‬בנוסף לכך הועלו‬
‫אבחנות קונקרטיות לרחובות הבאים‪:‬‬
‫‪38‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫רח' הפלמ"ח ‪ :‬הדופן הדרומית בקטע של כובשי קטמון עד הגדוד העברי‪ .‬קיימת מדרכה ברחוב של כ‪74-‬‬
‫ס"מ ובפועל גם רוחב זה אינו נגיש (עמודי חשמל‪/‬תקשורת)‪.‬‬
‫רח' הרצוג ‪ :‬תושבי האזור השוכנים בבניינים להם אוריינטציה לדופן של רח' הרצוג‪ ,‬ספקו אבחנה ברורה‬
‫לבעיות האורבאניות במתחם‪ .‬הובעו עמדות המציגות את המרחב במקבץ של מבנים שאינם מתפקדים‬
‫יחדיו כשכונה‪ .‬אין מרחב המלכד אותם לכדי מערכת עירונית אחת‪ .‬מחד התשתיות הציבוריות הנמצאות‬
‫מעברו השני של הרצוג (ניות עד עמק המצלבה) מהוות מוקד תרבות בילוי ופנאי טבעי עבורם‪ ,‬ויחד עם‬
‫זאת רח' הרצוג מהווה חיץ‪ .‬מאידך המוקד השני הנמצא בראש הגבעה (ציר שי עגנון‪-‬הפלמ"ח) אינו נגיש‪,‬‬
‫בשל המעברים האנכיים התלולים‪.‬‬
‫רח' טשרניחובסקי ‪ :‬הועלה כסוגיה נפרדת‪ ,‬שיש לבחון אותה בהיבט רחב‪ .‬הובעה הסכמה שיש להקטין‬
‫את עומס התנועה העוברת בטשרניחובסקי‪ .‬כתוצאה מכך נדרש לתת את הדעת על חזות רחוב‬
‫טשרניחובסקי שכן קומת העמודים הפכה לקומת חניה‪ ,‬עקב כך נגרע הנוף הירוק והחצר מהרחוב‬
‫והמדרכה הפכה למרחב המכיל עירוב שימושים (רכבים ‪ +‬הולכי רגל) ועל כן נדרש להסדירו‪ ,‬לטובת‬
‫הולכי הרגל‪.‬‬
‫רחובות ומעברים אנכיים (מעלות)‬
‫הן בשכונת רסקו והן בשכונת קריית שמואל‪ ,‬קיים מרכיב אורבאני הייחודי להם‪ ,‬והוא תולדה של המבנה‬
‫הטופוגרפי‪ .‬רחובות השכונות תוכננו אופקיים בהתאם לקווי הטופוגרפיה של ההר‪ .‬בניצב לרחובות אלו‬
‫תוכננו רחובות להולכיי רגל בלבד‪ ,‬המכונים לרוב מעלות בשל המדרגות המאפשרות את המעבר האנכי‬
‫בהם‪ .‬מרבית הרחובות הללו נמצאים במצב תחזוקתי ירוד‪ .‬חשוב לציין שבחלק מהמקומות רחובות אלו‬
‫הם חלק מאופייה האותנטי של השכונה למרות ולפעמים בגלל רוחבם‪ ,‬החלל החבוי בהם ונסתר מהרחוב‬
‫הראשי‪ ,‬אלמנט ההפתעה החבוי בגילויים‪ ,‬לעומת הידיעה על קיומם והשימוש היום יומי בהם על ידיי‬
‫תושבי השכונה‪.‬‬
‫במפגשים הועלו טענות קשות על ידיי התושבים‪ ,‬שהתבגרו עם השנים בשכונה ועל כן מתקשים להשתמש‬
‫במקומות אלו‪ .‬הועלו טענו לנושא רמת התחזוקה‪ ,‬מחסור במאחזי יד ואמצעים המשפרים את השימוש‬
‫במעברים אלו‪ .‬נתנו דוגמאות חיוביות לשיפוץ מעלות זוהרה והמעלות המחברות את רח' טשרניחובסקי‬
‫והטייסים‪.‬‬
‫אנו למדים מתגובה זו של התושבים לשיפוץ מעלות זוהרה‪ ,‬שהמעלות הן מרכיב הכרחי לשכונה‪ ,‬ושיפוץ‬
‫ושדרוג המעברים‪ ,‬גם אם אינו הופך אותם לנגישים על פי תקנים עדכניים מעלה את ערכם העירוני‬
‫והשימוש בהם‪.‬‬
‫מבנים‪ ,‬מוסדות ציבור וגנים‪.‬‬
‫בכל השכונות הועלה החסך העצום במבני ציבור מסוגים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬מחסור במבנים לטובת שרותי קהילה‪ ,‬הן לאוכלוסייה המבוגרת‪ ,‬והן למשפחות צעירות המאכלסות‬
‫מחדש שכונות אלו ומשוועות לשרותיי קהילה‪ ,‬פנאי ותרבות‪.‬‬
‫‪ ‬מחסור במוסדות חינוך‪ .‬ניתן דגש לקהילה החילונית והפלורליסטית (ובעיקר גני ילדים)‪ .‬מחסור בבתי‬
‫ספר על כן הילדים לומדים מחוץ לשכונה בבתי ספר פרטיים שאינם באזור הרישום‪.‬‬
‫‪. ‬מחסור בבתי כנסת‪ ,‬בעיקר לקהילה הפלורליסטית‪.‬‬
‫‪ ‬מחסור בגנים ציבוריים‪ ,‬בעלי אופי מגוון המתאים להרכבי האוכלוסייה השונים וצורך בשדרוג הגנים‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫כמו כן נתנו מספר אבחנו קונקרטיות לנושא המרחב הציבורי‬
‫‪ ‬תכנון מעברים תת קרקעיים ברח' הרצוג‪ ,‬לצורך איחוד הפארקים והמרחב הציבורי מעברו השני עם‬
‫השכונה‪.‬‬
‫‪ ‬שטח חום מערבית למקום בצמרת בסיבוב עם קצנלסון ‪ ,‬שטח שאינו מבונה‪.‬‬
‫‪ ‬פחי אשפה‪ .‬הוצע להכניסם לחצרות הבתים על מנת להסיר את המפגע מהמרחב הציבורי‪.‬‬
‫‪ ‬מחסור בשטחי מסחר לטובת צרכים קהילתיים כגון רפואה‪ ,‬דואר וכו'‪ .‬המרכז בשי עגנון הוצע כמקום‬
‫וותיק המסוגל לקבל על עצמו שדרוג המרחב הציבורי בנושאים אלו‪.‬‬
‫‪ ‬ביה"ס לוריא‪ .‬הוצע כמבנה ציבורי היכול לקבל על עצמו עירוב שימושים ולתפקד כמוקד פעילות גם‬
‫לאחר תום הלימודים‪.‬‬
‫‪ ‬הוצע שביל אופניים מפארק סן‪-‬סימון לפארק המסילה‪.‬‬
‫‪ ‬רחוב חביבה רייך ‪ ,‬שיפוע תלול ואינו נגיש בכניסה לרחוב‪.‬‬
‫ו‪ .7.‬תחבורה ציבורית‪ ,‬תנועה וחניה‪:‬‬
‫חניה‬
‫מצוקת החניה והמפגע אותו מהווים הרכבים החונים על המדרכות‪ ,‬הינו נושא המקשר את כלל‬
‫המפגשים‪ .‬ונראה שאם ישנו נושא סביבו יוכלו כל תשובי התכנית להתאגד‪ -‬הרי שזהו הגורם המלכד‪.‬‬
‫בכל השכונות‪ ,‬פתרון נושא החניה ורוחב המדרכות‪ ,‬הווה מרכיב תלונות מרכזי‪ ,‬וכתנאי מקדים לכל‬
‫פעולת פיתוח עתידית באזור‪ .‬מצורפות לכאן מספר היגדים קונקרטיים‪:‬‬
‫‪ ‬הרצוג ‪ :77‬נטען שהחניות בכביש השירות‪ ,‬שהן לכאורה ציבוריות תוכננו על שטח פרטי של הבניין‪.‬‬
‫‪ ‬רח' "וולרו"‪ :‬נטען שחלק מהכביש של וולרו שייך בחלקו לטשרניחובסקי ‪.28‬‬
‫‪ ‬בבן טבאי ובבני בתירא הוצע להצר את המדרכות להתיר חניה ניצבת‬
‫‪ ‬הוצע בשטח המשתלה לבנות חניה מקורה לתושבי הסביבה ולהמשיך את פארק סן סימון‪.‬‬
‫תנועה וכבישים‬
‫בשל ריבוי החניות בשני צדי הרחוב‪ ,‬הגאומטריה המעוקלת של הרחובות ורוחב הרחובות הפנימיים‪,‬‬
‫הועלו בעיות רבות הקשורות לבטיחות התנועה ברחובות אלו‪ ,‬זוויות ראיה‪ ,‬נצפות של הצמתים ומהירות‬
‫הנסיעה הבלתי הולמת של המשתמשים הממונעים‪ .‬מצורפים לכאן היגדים קונקרטיים הדורשים בחינה‪:‬‬
‫‪ ‬רחוב חרל"פ‪ :‬תנועה עוברת גורמת לעומס ולמפגע תנועתי‪ ,‬מבקשים ביצוע מיתון תנועה ברחוב‪.‬‬
‫‪ ‬רחוב הטייסים‪ :‬עיקול הכביש‪ ,‬וריבוי תנועה עוברת הופכת את הרחוב למסוכן‪ .‬מבקשים ביצוע מיתון‬
‫תנועה ברחוב‪.‬‬
‫‪ ‬צומת הטייסים‪-‬פלמ"ח‪ :‬צומת ללא זווית ראיה‪ .‬מסוכנת!‬
‫‪ ‬חביבה רייך‪ :‬הכניסה והיציאה מהרחוב אינה בטיחותית‪.‬‬
‫‪ ‬רחוב נילי‪ :‬להפוך את הרחוב לחד סטרי‬
‫‪ ‬להגביל את חניית המשאיות ברח‘ ש“י עגנון‬
‫‪ ‬רח' קצנלסון‪ ,‬מול בנין ‪ :8‬סיבוב חד ומסוכן להולכי רגל‪ .‬אין נראות‪.‬‬
‫‪ ‬רח' טשרניחובסקי "הקטן" (מס' ‪ 28‬ומעלה)‪ :‬מבקשים מיתון תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬רח' טשרניחובסקי ‪ 28 – 61‬הכביש הקיים צר מלהחיל גם תח"צ וגם חניה משני צידי הרחוב‪.‬‬
‫התוצאה‪ ,‬פקק תמידי במקום‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ ‬הוצע לבחון הצרת‪/‬הגבלת תנועה על טשרניחובסקי ולהרחיב את המדרכות‪.‬‬
‫‪ ‬מוצע לבדוק להפוך את שמעוני לחד סטרי‪.‬‬
‫‪ ‬מוצע לשקול להקים קיר אקוסטי על הרצוג‪.‬‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫הועלו טענות לנושא הנגישות והזמינות של התחבורה הציבורית בשכונה‪ .‬הוסבר שמתוכנן קו רכבת קלה‬
‫לאורך רח' הרצוג בקטע של צומת ניות‪ -‬צומת פת‪ .‬הועלו טענות לנושא הנגשת תוואי הקו לאור המצב‬
‫הקיים של רח' הרצוג‪ .‬מצורפים לכאן היגדים קונקרטיים לנושא זה הדורשים בחינה‪:‬‬
‫‪ ‬מרחוב חרל"פ‪ :‬נדרשת תחבורה ציבורית איכותית למרכז העיר‬
‫‪ ‬לא לרכבת קלה בשי עגנון‬
‫‪ ‬מוצע להרחיב את מסלול קו ‪ 11‬לרחוב האומן‪.‬‬
‫‪ ‬קו ‪ ,23‬הוצע להרחיב את שעות הפעילות מעבר לשעה ‪.11:44‬‬
‫ו‪ .2.‬נוף וסביבה‬
‫לתושבים הייתה אבחנה ברורה לנושא המרחבים הציבוריים העוטפים את השכונה; עמק המצלבה‪ ,‬גן סן‬
‫סימון‪ ,‬עמק הצבאים‪ .‬האבחנה נגעה הן להיותם מרחבי פנאי ובילוי והן לתפקודם כ"נוף" הנצפה‬
‫מהשכונה ומהבתים‪.‬‬
‫הן בקרית שמואל והן ברסקו אובחן על ידי התושבים‪ ,‬התרומה הנופית שמספקים העצים והחצרות‬
‫הפרטיות לרחוב ולמרחב הציבורי‪ .‬כמו כן אובחנו על ידיי התושבים המרכיבים העירוניים הנחוצים בכדי‬
‫לממש תרומה זו‪:‬‬
‫‪ ‬תחזוקת החצרות ושימור העצים והגינון בחזית הבניין לרחוב‪.‬‬
‫‪ ‬ניגוד האינטרסים‪ ,‬בין מימוש חניות פרטיות בחצרות הבתים לבין טיפוח הגינון בחצרות‪.‬‬
‫‪ ‬גובה הגדרות ההכרחי לקשר שבין המרחב הפרטי לציבורי‪.‬‬
‫מצורפים לכאן היגדים קונקרטיים לנושא זה‪:‬‬
‫‪ ‬הוצע לפעול לפתיחת חוות הנוער לציבור‪ .‬מבקשים נגישות למרחב הירוק ונגישות למתקניי המוסד‪.‬‬
‫‪ ‬החצר הפתוחה באיתמר בן אב"י ‪ :3-7‬מבקשים להפקיע לטובת גינה ציבורית‪ .‬הובעה תמיכה במהלך‬
‫שיספק זכויות בניה לבניין תמורת הפיכת החצר לשצ"פ‪.‬‬
‫‪ ‬בקשה לייצר מעבר להולכי רגל בין קצנלסון לטשרניחובסקי ולתקופה‬
‫‪ ‬מתקן חברת חשמל בגינה (הרצוג ‪ )79-82‬אינו בשימוש‪ .‬הוצע להרסו‪.‬‬
‫רשם‪ :‬איציק עדס‪ ,‬מתכנן אורבאני‪ ,‬מנהל קהילתי גינות העיר‪ .‬ערך‪ :‬אדר‘ יהונתן צחור‪ ,‬תושב‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ז‪ .‬דיוני הוועדה לניסוח חזון מרחב התכנון‪:‬‬
‫ז‪ .2.‬בינוי‪:‬‬
‫בניית תמהיל יחידות דיור וקהילה‪:‬‬
‫שכונות רסקו וקריית שמואל‪ ,‬הן שכונות הנמצאות בתהליכי שינוי חברתיים וקהילתיים במגמות שונות‪.‬‬
‫תמהיל האוכלוסייה משתנה בתהליך אורגני וטבעי‪.‬‬
‫התושבים מבקשים לשמור על תהליכי שינויי אוכלוסייה הדרגתיים ומבקשים פיתוח השכונה והקהילה‬
‫בתהליך מתון והדרגתי‪ .‬התושבים רואים בחיוב שינויים באוכלוסייה ומבקשים שהתכנון והפיתוח‬
‫המוצע לשכונה יגדיר תמהיל דיור המאזן בין הגילאים השונים‪ .‬תכנון שמחד מספק את האפשרות‬
‫לאוכלוסייה הבוגרת להתבגר בכבוד בשכונה‪ ,‬ומחד יאפשר כניסתם של קהילות חדשות לשכונות ;‬
‫משפחות צעירות‪ ,‬רווקים‪ ,‬משפחות בוגרות‪...‬‬
‫התושבים סבורים‪ ,‬שכדי לקיים צורך זה‪ ,‬נדרש שתוספות הדיור המוצעות יכילו יחידות דיור בגדלים‬
‫שונים ובמסגרות חוזי דיור מגוונים (קניה‪ ,‬השכרה‪ ,‬דיור בר קיימא וכו'‪ .)...‬הגוון של התמהיל נדרש‬
‫למימוש ברמת החלקה והבניין‪.‬‬
‫מרקמים‪:‬‬
‫שכונות רסקו וקריית שמואל‪ ,‬מהוות פסיפס מגוון ונדיר‪ ,‬של מרקמי בינוי עירוניים‪ ,‬המייצגים תקופות‬
‫שונות ברצף ההתפתחות האורבנית של העיר ירושלים‬
‫‪ ‬שנות ה – ‪( 74-24‬תקופה מנדטורית)‪ :‬קריית שמואל וחלקים בחוות הנוער הציונית‪.‬‬
‫‪ ‬שנות ה ‪ : 34 -‬בניה ציבורית‪ ,‬מבני שיכון (שיכון עובדי המדינה‪ ,‬שיכון משרד החוץ ‪ ,‬חברת החשמל‬
‫וכו'‪ )...‬באזור רסקו (שמעוני ‪-‬טשרניחובסקי‪ -‬הרצוג)‪" ,‬קטמון ה" ומבני שיכון בדידים המפוזרים‬
‫במרחב‪.‬‬
‫‪ ‬שנות ה‪ : 64 -‬בניה קבלנית פרטית‪ .‬מבני מגורים דו‪ -‬אגפיים על עמודי ובמדרון‪ .‬אזור טשרניחובסקי‪-‬‬
‫הרצוג‪ ,‬התקופה‪.‬‬
‫‪ ‬שנות ה‪ : 74 -‬מבני מגורים מרובי קומות (‪ ,)8-24‬ריבוי שימושים‪.‬‬
‫‪ ‬שנות ה‪ : 84 -‬מתחמי מגורים סגורים‪ .‬שיכוני צמרת‪.‬‬
‫התושבים סבורים‪ ,‬שישנה תחושת עירוניות (וצפיפות) ראויה בכלל שכונות תחום התכנון‪ ,‬ומבקשים‬
‫לשמר את הרצף ומגוון מרקמי הבינוי השונים‪ ,‬המייצרים תחושה אורבנית של גיוון ועניין‪.‬‬
‫התושבים אינם מתנגדים לתוספות בניה מתונות תוך הקפדה ושמירת אופיו הייחודי של כל מרקם‬
‫ומרקם‪ .‬יש לבחון בדקדקנות את אופי התוספות‪ ,‬ולהגדיר ארגז כלים תכנוני ייחודי לכל מתחם‪ .‬ארגז‬
‫הכלים נדרש להגדיר כלים לתכנון החל מרמת גודל החלקות‪ ,‬נפחי בניה‪ ,‬אחידות בתוספות הבניה‬
‫והקפדה על חומרי גמר המזוהים עם אופי המרקם‪.‬‬
‫בתפיסה המרחבית הכוללת בתחום התכנית מובלטים שני מרקמי בינוי בעלי אופי מובהק ונבדל‪ :‬מרקם‬
‫’רסקו‘ הכולל בניית שיכונים טוריים בשטח נרחב ומרקם ’ גבעת הוורדים‘ הכולל מבני מגורים בני ‪2-6‬‬
‫קומות במרכז מגרש‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫מוצע לתת דגש ולשמר את ליבתו של כל מרקם כזה באופן המותאם לכל מרקם ולהגדיר טיפול אחיד לכל‬
‫המבנים בכל מרקם‪ .‬כן מוצע להגדיר את אזורי השוליים המופרים של כל מרקם כזה‪ ,‬והתפרים‪/‬חיבורים‬
‫ביניהם כאזורים לפיתוח היכולים לקבל עיבוי בניה‪ .‬לבד משני מרקמים מובחנים אלו ושוליהם‪ ,‬הוגדרו‬
‫מרקמים נוספים מצומצמים בשטחם ופחותים בערכם‪ ,‬היכולים לקבל בינוי נוסף‪ -‬ראה להלן‪:‬‬
‫סכמת תיחום אזורי התכנון בהתאם לאופי בינוי מוצע‬
‫‪43‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫מקרא‪ -‬מרקמי בניה‪:‬‬
‫רסקו‪ -‬שכונת שיכון לדוגמא‪:‬‬
‫אופי‪ :‬שכונה מתוכננת לדוגמא משנות ה‪ . 34-‬מרקם צפוף של שיכונים נמוכים בבניה אחידה ומודרנית‪-‬‬
‫מינימלית (חיפוי טיח)‪ .‬שיכון‪ 1-6 :‬כניסות (‪ 6-76‬יח“ד)‪ .‬גובה ‪ 2‬קומות‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬ע “ מ לשמר את אופי השכונה יש להבטיח אופי וסגנון בניה אחיד ומותאם לכל המבנים‬
‫בשכונה ההיסטורית‪ .‬מומלץ לטפל בחידוש השכונה באופן כולל ואחיד ולא לאפשר תוספות פרטניות‬
‫מנותקות ונבדלות זו מזו‪.‬‬
‫גבעת הוורדים‪ -‬מרקם עירוני אופייני‪:‬‬
‫התערבות‪ :‬שמירת האופי העירוני הנעים של האזור‬
‫ע“ י שמירת הפרצלציה המקורית‪ .‬מומלץ למקם את‬
‫תוספות הבינוי בקצוות המרקם שאינם נשמרו (להלן)‪.‬‬
‫איחוד חלקות ותוספות בניה נוספות אפשרי רק בין‬
‫חלקות במפלס טופו ג רפי שונ ה (אי חו ד מ בנים‬
‫בטשרניחובסקי והרצוג למשל) כמודגם‪:‬‬
‫[איחוד חלקות בין מבנים במפלסים שונים ייצור בינוי‬
‫מתואם לדירוג השכונה וישמור על חלוקת יח‘ הבינוי‬
‫לאורך הרחובות‪ .‬ע “ י כך תישמר אווירת הרחוב‬
‫הקיימת והחיובית]‬
‫קצוות מופרים של מרקם עירוני אופייני‪:‬‬
‫אופי‪ :‬מרקם בקצה מקטע עירוני אופייני משנות ה‪64-‬‬
‫שכבר הופר בבניה אקלקטית (סגנון‪/‬נפח בניה)‪.‬‬
‫אזורי תווך בין מרקמים מובהקים‪:‬‬
‫אופי‪ :‬אזור אורבני ללא ייחוד מובהק המצוי בתווך בין מרקמים מובהקים‪ .‬בדר“ כ כולל עירוב סגנונות‬
‫ונפחי בניה שונים‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬באזורים אלו ניתן למקסם את נפחי הבניה האפשריים והראויים וליצור הפרדה ויזואלית‪-‬‬
‫אורבנית בין שכונת‪/‬מרקם ‘רסקו‘ למרקם ’גבעת הוורדים‘‪.‬‬
‫מגדלי צמרת‪ -‬מרקם ’מגדלים‘‪/‬בינוי גבוה ומאסיבי‪:‬‬
‫אופי‪ :‬מרקם אופייני לשנות ה‪ .84-‬בניינים גבוהים [‪ 8-24‬קומות‪ 24-34 .‬יח“ד] בולטים בראש הגבעה ‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬באזורים אלו ניתן למקסם את נפחי הבניה עוד יותר ולאפשר בניה לגובה המבנים הקיימים‬
‫גם ביתר חלקי המתחם‪.‬‬
‫’סופר ש“י עגנון‘‪:‬‬
‫אופי‪ :‬בניה מאסיבית מסחרית ומוסדות ציבור‬
‫‪44‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫הפלמ“ח‪ -‬דופן רחוב צפונית‪ -‬מערבית‬
‫אופי‪ :‬דופן רחוב הפלמ“ח הפונה לצפון‪-‬מערב‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬הטיפול בדופן זו צריכה להיעשות במקביל והתאם לטיפול בדופן המזרחית כפי שהותוותה‬
‫בתכנית אב למושבות ובדגש על שימור המונומנטים ההיסטוריים ברחוב וחיזוק אופי הרחוב המשלב‬
‫מגורים לצד מסחר זעיר ותחבורה סואנת‬
‫חוות הנוער הציוני‪:‬‬
‫אופי‪ :‬תחום פרטי וסגור בתוך שטח התכנון‪ .‬מתחם שמור הכולל מבנים מנדטוריים (לשימור) ושטח פתוח‬
‫נרחב‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬לא ברורה רמת יכולת ההתערבות התכנונית בו‪ .‬במידת האפשר יש להנגיש ולאפשר את‬
‫השימוש בשטחים הפתוחים הנרחבים לטובת תושבי השכונה בכללם‪ ,‬לשמר ולתחזק את המבנים‬
‫ההיסטוריים ולשקול אפשרות לתוספות בינוי למגורים באופן שיתאים לאופי ההיסטורי של המקום ולא‬
‫יפחיתו את סך השטח הפתוח הקיים‪.‬‬
‫בינוי וטופוגרפיה‪:‬‬
‫שכונות רסקו וקריית שמואל‪ ,‬מתאפיינות בטופוגרפיה תלולה על צלע ההר‪ .‬מראש הגבעה ; ציר שי‪-‬עגנון‬
‫הפלמ"ח‪ ,‬ועד למורדות נחל רחביה; ציר עזה‪-‬הרצוג‪.‬‬
‫למבנה הטופוגרפי הייחודי לשכונה‪ ,‬המספר היבטים‪:‬‬
‫‪ ‬נוף השכונה הנצפה מחלקי העיר השונים; בינוי הדרגתי על צלע ההר‪.‬‬
‫‪ ‬נצפות של העמקים והפארקים העירוניים מתוך השכונה החוצה‪.‬‬
‫‪ ‬רחובות ודרכים לאורך קווי הטופוגרפיה‪ ,‬רחובות מדורגים (מעלות) בניצב לקווי הטופוגרפיה‪.‬‬
‫התושבים מבקשים לשמור על המאפיינים הייחודים הללו‪.‬‬
‫התושבים סבורים שיחידת התכנון הבסיסית צריכה להכיל רצועה אנכית לקווי הטופוגרפיה‪ ,‬ובכך לשמור‬
‫על אופי השכונה בנצפות מרחוק מחד‪ ,‬ותכנון אחיד לאורך קווי הטופוגרפיה (כפי שניתן לראות בסכמה‬
‫לעיל)‪.‬‬
‫יש להגדיר את גבהי הבינוי המוצעים ביחס למיקום הבינוי על צלע ההר‪ .‬גבוהה במעלה הגבעה‪ ,‬נמוך‬
‫במורד העמק‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ז‪ .1.‬מרחב ציבורי ומוסדות ציבור‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫לכל אורך הדיון‪ ,‬נכחה חוויה שחיברה את כלל הנושאים כחוט השני‪ -‬המרחב העירוני בעל פוטנציאל‬
‫עשיר ורב גוני‪ ,‬שאינו מגיע לכדי מימוש ומתפספס בהוויה העירונית‪.‬‬
‫חוות הנוער‪:‬‬
‫המתחם אובחן על ידיי התושבים כמרחב ירוק גדול‪ ,‬בעל פוטנציאל להוות לב ציבורי לשכונה‪.‬‬
‫החוויה העירונית היום יומית שתוארה על ידיי התושבים למקום ‪" :‬גינה ירוקה גדולה בלב השכונה‪,‬‬
‫התושבים עסוקים כל היום בלהקיף אותה או בלאתר דרכים חדשות כיצד לעקוף אותה"‬
‫בהקשר למקום זה‪ ,‬ישנה תחושה גדולה של החמצה מצד התושבים‪ ,‬משאב ונכס עירוני ציבורי בעל‬
‫משמעות‪ ,‬שכה חסר בשכונה‪ .‬מחד מונח בהישג יד אל מול עיני הציבור‪ ,‬אך ומאידך‪ ,‬מגודר ואינו נגיש‪.‬‬
‫שפ“פים ‪:‬‬
‫המרחב הירוק הפרטי הנמצא סביב הבתים‪ ,‬אובחן לרוב על ידיי התושבים כמרחב ציבור‪ .‬ב"עולם"‬
‫המושגים השכונתי‪ ,‬מרחבים אלו נתפסים כמרחב ציבורי‪ ,‬על אף שברור כי במושגי "עולם" התכנון‬
‫מדובר בשפ"פ ‪ -‬שטח פרטי פתוח ולא ציבורי‪ .‬להבנה השכונתית הזו שורשים עמוקים במושגי עולם‬
‫התכנון שייצר מרחבים אלו‪ ,‬שכן הגינות סביב מבני המגורים‪ ,‬הן במבני השיכונים מרובי הכניסות‪ ,‬והן‬
‫בבניני ה“‪ “H‬שתוכננו כמרחב משותף‪.‬‬
‫בדיון אובחנו שני מצבים‪ :‬שטחים בחזית אחורית של הבניינים ושטחים בחזית הקדמית‪ .‬לשטחים‬
‫שבחזית הקדמית תהיה התייחסות בפסקה העוסקת בצירים הראשיים‪.‬‬
‫החצרות שבחזית האחורית של הבניינים‪ ,‬מתאחדים לכדי מרחב ירוק אחד בעל ערך‪ ,‬היכול לקחת על‬
‫עצמו תפקיד עירוני‪ .‬במצב הנוכחי מרחב מוזנח‪ ,‬אינו שמיש ואינו נגיש‪.‬‬
‫הדיון נסוב בעיקר במרחב שבין רחובות הרצוג‬
‫וטשרניחובסקי‪ .‬התושבים תיארו את הרצועה‬
‫הירוקה שבין טשרניחובסקי לשמעוני (מצומת‬
‫פיכמן‪ .‬גם רצועה ירוקה סטטוטורית) כ"גן נעלם"‬
‫נסתר‪/‬חבוי‪.‬‬
‫בשל מבנה הטופוגרפי של השכונות‪ ,‬רחובות‬
‫לאורך קווי הטופוגרפיה‪ .‬החצרות האחוריות אף‬
‫הן לאורך קווי הטופוגרפיה‪ .‬הוצע לייצר מעברים‪/‬‬
‫שבילים ירוקים בגבולות שבין שפ"פים אלו‪ .‬ובכך‬
‫לייצר מערכת תנועה רגלית נוספת שתעשיר את‬
‫אפשרויות הבחירה והשוטטות בשכונה ‪ -‬ראה‬
‫להלן בסכימה‪:‬‬
‫תוואי לרצועת גובה מתווכחת‬
‫בין מפלסי רחובות ובניינים במרקם ’ג‪.‬הוורדים‘‬
‫‪46‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫חתך עקרוני בין רחוב טשרניחובסקי לשד‘ הרצוג‪ -‬מצב קיים‪:‬‬
‫גבול מגרש מבנה קיים‪ -‬טשרניחובסקי‬
‫רח‘‬
‫טשרניחובסקי‬
‫גבול מגרש מבנה קיים‪ -‬שד‘ הרצוג‬
‫מבנה מגורים‬
‫שד‘‬
‫הרצוג‬
‫שפ“פ‪ -‬שטח פרטי פתוח‬
‫מצב מוצע‪:‬‬
‫גבול מגרש חדש לאחר איחוד חלקות בין מבנה בטשרניחובסקי ומבנה בהרצוג‬
‫רח‘‬
‫טשרניחובסקי‬
‫מבנה מגורים‬
‫תוספת בינוי אפשרית‬
‫שד‘‬
‫הרצוג‬
‫שפ“פ‪ -‬שטח פרטי פתוח‬
‫שצ“פ‪ -‬מעבר ציבורי‬
‫גינות כיס‪:‬‬
‫האזור חסר בגינות כיס‪ -‬הן בקרית שמואל‪ ,‬הן בגבעת הוורדים והן ברסקו‪ -‬בה המצב חסר ביותר‪.‬‬
‫התושבים מבקשים לאתר חלקות ו‪/‬או פתרונות ליצירת גינות כיס נגישות בשכונה‪ .‬בשל מיעוט המשאבים‬
‫לצורך זה הועלו הצעות לאבחן מהם השימושים הנעשים בגינות הכיס‪ ,‬קרי שהייה‪ ,‬משחקים‪ ,‬כלבים‪,‬‬
‫פעילות ספורט‪/‬יוגה וכו'‪ ,‬ועל בסיס המשאבים הקיימים לייצר ריבוי שימושים באותו מרחב‪.‬‬
‫רחובות‪:‬‬
‫בדיון זה‪ ,‬התקיים דיון נפרד והתייחסות שונה מהותית בין רחובות פנימיים ורחובות ציר שכונתיים‪.‬‬
‫התושבים גם כאן הביעו תחושה עמוקה של פוטנציאל לא ממומש‪ .‬מחד רחובות בעלי פרופורציה ודפנות‬
‫עירוניים נעימים ונוחים ומאידך חלל המדרכה צר ואינו נגיש בשל ריבוי מפגעים תכנונים‪ ,‬מכוניות חונות‬
‫על מדרכות‪ ,‬עמודי תשתית וכד'‬
‫‪47‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫נושאים נוספים שהובעו בדיון בקשר הרחובות‪:‬‬
‫‪ ‬צורך ברחובות עירוניים הכולל חלל מדרכות נגיש‪ ,‬רחב וירוק‪.‬‬
‫‪ ‬הפרדת תנועת אופניים והולכי רגל‪.‬‬
‫‪ ‬חצרות במפלס הרחוב‪/‬קדמיות‪ :‬יצירת‪/‬שמירת חתך רחוב הכולל חצרות פרטיות נגישות מבחינה‬
‫נופית (שחלקן הפך למגרשי חניה או נסגר בבניה מאוחרת החוסמת את הנוף בקומת העמודים)‪.‬‬
‫‪ ‬העדפת שימושים מעורבים לאורך הרחוב‪ :‬נקודות מסחר ובילוי קטנים מפוזרים בתוך השכונה תואר‬
‫כחוויה‪" -‬לצאת לבר עם נעלי בית")‬
‫טשרניחובסקי ’הרחב‘‪‘/‬הרועש‘ (‪ :)0-43‬רחוב בעל פוטנציאל כשדרה שכונתית הבאה על חשבון התנועה‬
‫העוברת ההופכת את הרחוב לרועש ומנוכר ומבתרת את חלקי השכונה לשתי גדות מנותקות‪ .‬מוצע‬
‫להפוך את הרחוב לשדרה המחברת את חלקי השכונה הן לאורך קו הטופוגרפיה והן בניצב לה‪.‬‬
‫‪ ‬המדרכות מכילות מפגעים‪ ,‬וריבוי שימושים מנוגדי אינטרסים (הולכי רגל ורכבים) ‪.‬‬
‫‪ ‬הסדרת הכניסה לחניות בחצרות הבניינים הנוגשות ומכלות שטחים נרחבים משטחי המדרכות‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור נופי ושימוש בקירות התמך בצדו המזרחי של הרחוב כמקומות פוטנציאליים להשמשה לטובת‬
‫הציבור‪ -‬גינון‪ ,‬הצללה‪ ,‬מנוחה‪ ,‬תצפית וכד‘‪.‬‬
‫ש“ י עגנון‪ :‬מתפקד היום כשדרה שכונתית אולם אינו מצליח לבצע את החיבורים הניצבים שבין שני‬
‫צדדיו של הרחוב‪ .‬התושבים חושבים שהמסחר המצוי על הרחוב הוא ראוי ומציעים להגביר את עירוב‬
‫השימושים ברחוב‪ -‬הגדלת שטחי המסחר והמגורים במתחם זה‪.‬‬
‫רחוב הפלמ"ח ‪ :‬הרחוב ניתן כדוגמה לרחוב בעל תמהיל שימושים המייצר תחושת עירוניות איכותית‬
‫וטובה‪ .‬הרחוב מכיל שירותי מסחר ובילוי העונים על הצורך השכונתי של התושבים‪.‬‬
‫מעלות‪ :‬הן בגבעת הוורדים‪ ,‬הן שכונת ’ רסקו ‘ והן בשכונת ’ קריית שמואל ‘‪ ,‬קיים מרכיב אורבאני‬
‫ייחודי‪ ,‬כתולדה מהמבנה הטופוגרפי של האזור‪ ,‬רחובות השכונה מקבילים לקווי הטופוגרפיה ונמצאים‬
‫במפלסי גובה שונים‪ .‬לעומתם‪ ,‬תוכננו רחובות וסמטאות להולכי רגל בלבד‪ ,‬הניצבים לרחובות‬
‫ולטופוגרפיה‪ -‬אלו מכונים לרוב ’מעלות‘ בשל המדרגות הרבות המאפשרות את המעבר האנכי בהם‪.‬‬
‫רחובות אלו הם חלק מאופייה האותנטי של השכונה‪ .‬למרות ולפעמים בגלל רוחבם‪ ,‬החלל החבוי בהם‬
‫ונסתר מהרחוב הראשי‪ ,‬אלמנט ההפתעה החבוי בגילויים‪ ,‬לעומת הידיעה על קיומם והשימוש היום יומי‬
‫בהם על ידיי תושבי השכונה‪.‬‬
‫מרבית הרחובות הללו נמצאים במצב תחזוקתי ירוד‪ .‬מתוכננים לפי תקנים שאינם עדכניים‪ ,‬אינם‬
‫נגישים‪ .‬ניתנה דוגמא חיובית לשיפוץ‪‘-‬מעלות זהרה‘‪ .‬מתגובת התושבים לשיפוץ זה עולה כי המעלות הן‬
‫מרכיב הכרחי לשכונה‪ ,‬ושיפוץ ושדרוג המעברים‪ ,‬גם אם אינו הופך אותם לנגישים על פי תקנים עדכניים‬
‫מעלה את ערכם העירוני והשימוש בהם‪ .‬בנוסף הומלץ ליצור מערכת‪/‬רשת דרכים כפולה בשכונה‪ -‬של‬
‫מערכת הדרכים והכבישים הקיימים‪ -‬המשמשת בעיקר את הרכבים והאופניים ומערכת חדשה נוספת של‬
‫צירי הולכי רגל היכולים להיות ניצבים לטופוגרפיה‪ .‬יש לאתר מקומות מעבר נוספים ל’מעלות‘‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫שצ"פים ופארקים גדולים‪:‬‬
‫מרחב התכנון מאופיין בהיקפו בפארקים ושצ"פים עירוניים גדולים משרתים גם את השכונות‪:‬‬
‫‪ ‬עמק המצלבה‪ :‬שימורו כשטח טבעי ירוק (טבע עירוני) בפיתוח אקסטנסיבי מינימלי כפי שקיים כיום‪.‬‬
‫‪ ‬גן‪/‬פארק ניות‪ :‬פארק משחק‪ ,‬בילוי ותרבות עירוני מרכזי‪ .‬מתבקש ליצור זיקה וחיבור הולם ובטיחותי‬
‫בין השכונה לפארק (העוברת וחוצה את שד‘ הרצוג הסואנים והרחבים ביותר)‪.‬‬
‫‪ ‬גן סן סימון‪.‬‬
‫בתי ספר‪:‬‬
‫בשכונה חסרים בתי ספר‪ .‬לבתי ספר אלו יכולת לחבר את חלקי השכונה ואת המתחמים הבלתי נגישים‬
‫לכדי מרקם אחד‪ .‬פוטנציאל קיים למיקום בתי ספר‪ :‬חוות הנוער הציוני‪ ,‬מרכז מסחרי שי עגנון‪.‬‬
‫מבני ציבור ותרבות‪:‬‬
‫קיימים בשכונה מבני ציבור ותרבות אך הם אינם נגישים לטובת השכונה (בית הנוער‪ ,‬חוות הנוער‪ ,‬מרכז‬
‫חיבה) ויש לאפשר נגישות זו באופן הנרחב ביותר‪.‬‬
‫קיים בשכונה צורך עז וחוסרים במתקני ספורט שכונתיים הולמים‪.‬‬
‫מתחמים מגודרים (‪:)Gated communities‬‬
‫במרחב התכנון קיימת תופעה של מתחמים מגודרים שאינם נגישים ומתבדלים‪ .‬התושבים מוצאים‬
‫שתופעה זו אינה מתאימה לרוח השכונה ולאופייה‪ ,‬ומבקשים למצוא פתרון הפותח את הקהילות‬
‫המגודרות הקיימות ולמנוע הקמת פרויקטים חדשים מסוג זה בשכונה‪ .‬דוגמאות לקהילות סגורות‬
‫בשכונה שניתנו‪ :‬חוות הנוער‪ ,‬מתחם ש“י עגנון ‪ ,22‬שיכוני צמרת‪ ,‬מתחם הוילות מדרום לש“י עגנון ‪.22‬‬
‫‪49‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫ז‪ .7.‬תנועה וחניה‪:‬‬
‫תחבורה ציבורית‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫תפיסת התחבורה הציבורית (להלן‪ -‬תח“ צ) במרחב התכנון אינה מתחשבת בשכונה כנק' המחברת מרכז‬
‫העיר (ממזרח לתכנית)‪ ,‬הכניסה לעיר והתחנה מרכזית (מצפון)‪ ,‬קריית המוזיאונים והממשלה ושכונות‬
‫מערב העיר (ממערב) והקשר מיידי לאזור התעשייה בתלפיות (מדרום)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לשפר ולתגבר את קווי התחבורה הציבורית העוברים בתוך תחום התכנית‪ ,‬קווים אלו צריכים‬
‫לאפשר קשר מיידי בין תושבי השכונה לאזורים לעיל [ממזרח‪ -‬מרכז העיר‪ ,‬מצפון‪ -‬הכניסה לעיר (תחנה‬
‫מרכזית)‪ ,‬קריית המוזיאונים והממשלה‪ ,‬ממערב‪ -‬שכונות מערב העיר‪ -‬ציר הרצל‪ ,‬קריית היובל‪-‬מנחם‬
‫ובי"ח הדסה עין כרם ומדרום ‪ -‬אזור התעשייה תלפיות]‪ .‬יש לגוון התחבורה הציבורית בשכונה גם‬
‫ביעדים וגם בשעות השירות‪.‬‬
‫נק‘ להתייחסות תכנונית‪:‬‬
‫‪ ‬מצב התח"צ כיום אינו מספק מבחינת תדירות הקווים‪ ,‬מבחינת אורך זמן הנסיעה ובעיקר ממיעוט‬
‫הקווים ואפשרויות היעד אליהם מגיעה התחבורה הציבורית במהלך שעות היום והלילה‪.‬‬
‫‪ ‬מעבר הקווים ברחובות השכונה לא תמיד תואם לאופי ויכול קיבולת הרחוב‪ .‬והדבר יוצר לעיתים‬
‫מפגעי בטיחות ורעש המהווים הפרעה תמידית לתושבים המקום‪.‬‬
‫‪ ‬נגישות תחנות התח"צ הממוקמות בשכונה אינה מספקת וישנם מקרים בהם הצבת תחנה באה על‬
‫חשבון שטחי מדרכה ושטחים פתוחים נוספים‪ ,‬דבר המהווה הפרעה לתנועת הולכי רגל ומפגע‬
‫בטיחותי וויזואלי רב‪.‬‬
‫‪ ‬נוסף לכך יש מחסור באופי העיצובי של תחנות התח"צ החדשות והישנות במענה הדל שלהן לצורכי‬
‫הצללה וישיבה נאותים וסבירים למחכים בתחנה‪ .‬יש לשפר את איכות תחנות הנסיעה המוצבות‬
‫בשכונה‪ :‬הצללה מתאימה‪ ,‬כמות מושבים מספקת לכל הממתינים‪ ,‬ומניעת מפגעים וחסימת מדרכות‬
‫בשל הימצאות התחנה‪.‬‬
‫‪ ‬כאמור לעיל‪ ,‬אין נגישות בתחבורה ציבורית למוקדי תעסוקה בחלקי העיר האחרים (הר חוצבים‪,‬‬
‫גבעת שאול)‬
‫‪ ‬התחבורה הציבורית עוברת בעורקים הראשיים‪ .‬השירות אינו מרושת באופן סביר ואינו נגיש מספיק‬
‫מבחינת שעות‪ .‬יש לוודא נגישות ישירה של התושבים לתחנות התח"צ ומיקומן בשכונה ‪ -‬הוספת‬
‫תחנות ומיקומן באופן נוח ונגיש‪ ,‬יצירת דרכים ומעברים ישירים לתחנות אלו‬
‫‪ ‬נדרש פתרון מכני לתנועה אנכית במעלות‪/‬מדרגות‪ .‬במיוחד מציר הרצוג לכוון שי עגנון‪.‬‬
‫‪ ‬יש לייצר קו תח“צ חדש המקשר בין השכונה‪ ,‬דרך רחוב עזה וממילא לעיר העתיקה‪.‬‬
‫‪ ‬יש לבדוק את שיפור התח"צ ומיתון התנועה ברחובות השכונה ע"י הסטתם לצירים בשולי השכונה‪-‬‬
‫שדרות הרצוג ורחוב עזה (העברת קו רכבת קלה‪/‬יצירת קוי תח"צ מהיר ואינטנסיבי)‪,‬‬
‫‪50‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫חניה‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫בשל מצוקת החניה הרבה בתחום התכנית‪ ,‬מכוניות חונות על המדרכות ויש ליצור ולאפשר את הפרדת‬
‫חלל המדרכה להולכי רגל ממקומות החניה‪.‬‬
‫‪ ‬ישנה דרישה שאיתור תשתיות‪/‬מקומות‪/‬פתרונות למצוקות חניה יהיו על בסיס התשתיות הקיימות‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬חניה בבתי הספר‪ ,‬מיצוי מטלות יזם לחניה ציבורית (בש“י עגנון) וכד‘ ‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬יש לאתר מקומות בהם ניתן לייצר חניה בשכבות‪ ,‬כמו למשל מתחת הכביש באזור‬
‫טשרניחובסקי ‪.64‬‬
‫‪ ‬כל פרויקט המוסיף יח"ד יחויב לפתרון חניה בשטח המגרש‪ ,‬גם בפרויקטים של תמ"א ‪.78‬‬
‫מיפוי חלקי של למצות מקומות בהם ניתן לבנות מבני חניון וניצול משאבים קיימים במרחב לטובת חניה‪,‬‬
‫תוך הקפדה על הימנעות מפגיעה במרחב הציבורי וכן הקפדה על עירוב שימושים‪:‬‬
‫‪ ‬מתחת לגינת חביבה רייק (כניסה מרח‘ הפלמ"ח)‬
‫‪ ‬מרכז מסחרי ש“י עגנון‪ .‬יש לוודא הקצאת מקומות חניה‪.‬‬
‫‪ ‬מגרש סמוך לביה"כ הספרדי ’משכן יוסף‘ (שמעוני ‪ -)21‬לשקול הפעלת צו חניה כפתרון זמני‪.‬‬
‫‪ ‬טשרניחובסקי ‪ -68‬מיצוי החניה ברחוב‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בקירות תמך קיימים (בשטחים פרטיים) עבור חניה ציבורית לתושבים (רח' שמעוני)‪.‬‬
‫‪ ‬ש“י עגנון ‪ -22‬מימוש מטלות ציבוריות לנושא חניה לטובת הציבור‪.‬‬
‫‪ ‬לרתום פרויקטים גדולים במרחב לטובת בנית חניה ציבורית‪ -‬חוות הנוער הציוני ופרויקט המשתלה‪.‬‬
‫‪ ‬חניון בריכת חוות הנוער‪ -‬לפתוח כחניה ציבורית בשעות הערב בזמן שהמקום סגור‪.‬‬
‫תנועה‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫השכונות במרחב התכנון סובלות מתנועה עוברת אינטנסיבית ביותר ובעיקר ברחובות‪ -‬טשרניחובסקי‪,‬‬
‫שמעוני‪ ,‬פלמ"ח‪ ,‬הרצוג‪ .‬על אף חשיבותם ומרכזיותם של צירים אלו הם אינם מותאמים לכמות כלי‬
‫הרכב העוברת בם אלא מעוצבים כרחוב שכונתי בלבד‪( .‬למעט שד' הרצוג)‪.‬‬
‫חלק מן הסיבות לתנועה עוברת זו הינו הפקק בצומת פת המסיט את התנועה מהרצוג לטשרניחובסקי‪.‬‬
‫רח‘ שמעוני החל לספוג תנועה עוברת ברגע שבוטל כביש‪/‬סמטת ’ולרו‘‪.‬‬
‫‪ ‬יש לשפר‪ ,‬באופן מיידי ומרכזי את התנועה בצירים התוחמים לגבולות השכונה‪ -‬מערב‪ :‬שד' הרצוג‪.‬‬
‫מזרח‪ :‬הפלמ"ח‪ .‬דרום‪ :‬בן זכאי תוך התאמתם לנפחי תנועת הרכבים העוברת בהם ומתן זכות קדימה‬
‫להולכי הרגל ורוכבי האופניים‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור והסדרת הציר העירוני המרכזי החוצה את השכונה בשדרות ש"י עגנון‪-‬טשרניחובסקי באופן‬
‫המאפשר את תנועת הולכי הרגל והאופניים של תושבי השכונה תוך צמצום נפחי התנועה בציר זה‬
‫במידת האפשר‪.‬‬
‫‪ ‬עידוד הפיכתם של צמתים מרומזרים בשכונה למעגלי תנועה‪ .‬מלבד היתרונות בתחומי התנועה‬
‫והבטיחות‪ ,‬המעגלים מאפשרים החזרת שטחי אספלט נרחבים לרשות הציבור וניצולם לשטחי גינון‪,‬‬
‫הצבת פסלים‪ ,‬ויצירת נקודות ציון שכונתיות‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫ועדת ליווי לתכנית‪-‬אב ’רסקו‪ -‬גבעת הוורדים‘‬
‫‪ ‬יש למצוא פתרונות להאטה לפני מעברי חציה ובמיוחד בצמתים בעורקים הראשיים (דוג‘ פלמ"ח‪-‬‬
‫כובשי קטמון)‬
‫‪ ‬עידוד הפיכתם של צמתים מרומזרים בשכונה למעגלי תנועה‪ .‬מלבד היתרונות בתחומי התנועה‬
‫והבטיחות‪ ,‬המעגלים מאפשרים החזרת שטחי אספלט נרחבים לרשות הציבור וניצולם לשטחי גינון‪,‬‬
‫הצבת פסלים‪ ,‬ויצירת נקודות ציון שכונתיות‪.‬‬
‫‪ ‬צמתים המהוות סיכון ודורשות תכנון מחדש‪ :‬צומת הטייסים ופלמ“ח ‪ ,‬פינת המעפילים והפלמ"ח ‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מרחובות השכונה דורשים פתרונות של מיתון תנועה‪ :‬רח‘ טייסים‪ ,‬צומת הטייסים‪-‬נילי‪ ,‬רח‘‬
‫כצנלסון‪ ,‬מקטע רח‘ טשרניחובסקי האמצעי (בין פיכמן לקצנלסון)‬
‫‪ ‬תכנון ושיפור המדרכות ומעברי הולכי רגל‪ ,‬כולל התייחסות למיקום של אלמנטים כגון ארונות‬
‫תשתית‪ ,‬עמודי חשמל ותאורה‪ ,‬תמרורים ועוד שיש לעשות כל שניתן לצמצם את הפרעתם לתנועה‬
‫ואת עובדת היותם מפגע אסתטי ובטיחותי‪.‬‬
‫‪ ‬יש לשפר ולהוסיף נטיעות ועצים בוגרים המתאימים לנוף השכונה ולאקלים‪.‬‬
‫מעברי חציה‪:‬‬
‫בכל המקומות בהם ישנו מפגש של רחובות אנכיים (’ מעלות ‘) ורחובות אופקיים (כבישים) נדרשת‬
‫המשכיות נתיב ההליכה באמצעים בולטים המספקים העדפת הולכי הרגל‪ -‬קרי‪ :‬מעברי חציה‪ ,‬אמצעים‬
‫למיתון תנועה וכד'‪.‬‬
‫שבילי אופניים‪:‬‬
‫ישנה דרישה להקמת שבילי אופניים בעורקים הראשיים‪ :‬ברח‘ טשרניחובסקי (ניתן למימוש על חשבון‬
‫מיסעה)‪ ,‬ברח‘ הפלמ"ח וש“י עגנון‪.‬‬
‫ברחובות הקטנים רוכבי האופניים משתלבים בנסיעה כביש‪ ,‬ואולם נדרשים רק תמרור ותאורה‬
‫מתאימים‪.‬‬
‫רשם‪ :‬איציק עדס‪ ,‬מתכנן אורבאני‪ ,‬מנהל קהילתי גינות העיר‪ .‬ערך‪ :‬אדר‘ יהונתן צחור‪ ,‬תושב‪.‬‬
‫‪52‬‬
‘‫ גבעת הוורדים‬-‫אב ’רסקו‬-‫ועדת ליווי לתכנית‬
:‫ מקורות‬.‫ח‬
:‫ארכיונים‬
‫ יצחק סעד‬-‫ארכיון צילומים‬

‫ יד יצחק בן צבי‬-‫ארכיון תמונות‬

‘‫ ויסנשטיין ’הצלמנייה‬-‫ארכיון תמונות‬

:‫אתרים‬
53

Jerusalem virtual library | the academic database on historic Jerusalem
http://www.jerusalem-library.org/frameset.php

library of congress. http://lcweb2.loc.gov/pp/pphome.html