גיליון 9 ,35בספטמבר 2015 בדיון לילי אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ,אשר בכסות של החמרת המלחמה בטרור -יאפשר להפעיל טרור נגד אזרחים הצעת החוק הממשלתית ,שהובילה שרת המשפטים איילת שקד )הבית היהודי( ,ואושרה בכנסת בקריאה ראשונה ) ,(2.9כוללת שורת שינויים דרקוניים הרומסים זכויות אזרח .בין היתר היא מרחיבה את הגדרתו של "מעשה טרור" כך שתכלול לא רק פעילות נגד אנשים או רכוש, אלא גם מה שמוגדר איום בפעילות כזו .כמו כן ,לפי הצעת החוק ,גם ארגון התומך במעשה המוגדר טרור אך לא מבצעו - בפועל יוגדר כארגון טרור .עוד בהצעת חוק – גם "פגיעה בסמלי השלטון" תיחשב טרור. לפי החוק המוצע ,העונש המקסימלי על עבירות טרור שונות יעלה ל 30-שנה; ומעצרים מינהליים ייכללו בספר החוקים ,בעוד כיום הם חלק מחוקי חירום )המופעלים תדיר(. המשמעות היא הרחבת התחולה של שיטת כליאה אנטי- דמוקרטית זו גם על אזרחים ישראלים ששר הביטחון החליט שיש לעצרם ללא משפט גם מסיבות פוליטיות. המחנה הציוני ,מפלגת האופוזיציה הראשית ,החליטה באופן מביש לתמוך בהצעת החוק. בדיון שנערך בכנסת ) (2.9תקף ח"כ דב חנין )חד"ש, הרשימה המשותפת( ,את הצעת החוק ,בציינו ,כי נשיא בית-המשפט העליון לשעבר ,השופט ברק אמר פעם: מלוא הארץ משפט .אך לאחר שקרא את 113העמודים של הצעת החוק שהממשלה הביאה ,ברור שמבחינתה -מלוא הארץ טרור ,וכל התנגדות לה היא טרור .אין בעצם דבר שאיננו נופל תחת הגדרת הטרור בהצעת החוק הממשלתית הזאת .זו הרחבה דרמטית של מושג הטרור ,של הגדרת מעשה טרור ,של הגדרת ארגון טרור ,של מיהו חבר בארגון טרור ,וכל זה במטרה להשתיק יריבים פוליטיים. הגדרה זו כוללת פעולות מחאה ,למשל ,פעולות מחאה שלדעת המשטרה יש בהן הפרת סדר .היא כוללת גם מעשים שעד כה לא הוגדרו כטרור ,אך הממשלה מעוניינת להתייחס אליהם כטרור. ח"כ חנין התריע ,כי ההצעה מאפשרת להכריז על ארגוני מעטפת ,שכלל אינם עוסקים בפעילות לא חוקית ,כארגוני טרור; ההצעה מאפשרת לקבוע שאנשים שלא נטלו שום חלק בפעילות טרוריסטית ובפעילות של ארגון טרור -ייחשבו כחברים בארגון טרור .נגד כל אותם אנשים ,נגד כל אותן פעילויות, נגד כל אותו רוחב של מחאה שאינה מקובלת לפעמים -נגד כל אלה תוכל הממשלה להפעיל סמכויות דיכוי קיצוניות ביותר. הסמכות להטיל מעצר מינהלי ולהגביל תנועה בצווי הגבלה תורחב ,כך ניתן יהיה להפעיל סמכויות אלה בשורה ארוכה של עבירות ,ולפגוע בדרך זו בצורה קשה בחופש הביטוי של האזרחים .הצעת החוק כוללת מנגנוני הכרזה על ארגון כלשהו כארגון טרור בלי לתת לארגון שום ערבות לשימוע ולבירור ,וכן שימוש בחומר חסוי במגוון הליכים, וזאת מבלי לקבוע הסדרים מינימאליים שיבטיחו הליך הוגן. ח"כ חנין סיכם בהדגישו ,כי הצעת החוק הזאת נועדה לסתום פיות ולרמוס את זכות המחאה ולא להגן על החברה. חיסול הדמוקרטיה הוא איוום על החברה ולא הגנה עליה. מדיניות של שלום וסיום הכיבוש היא זו שתשמיט את הקרקע מתחת להתנגדות לדיכוי שהממשלה מכנה טרור. תגובות 2/ השגריר האמריקאי מבקש יפה דברים בשם אומרם המיטב משנת תשע"ה טובת הצרכן לנגד עיניה "צריך לאפשר גביית ריבית גבוהה מ 30%-כדי שחברות השוק האפור יוכלו להמשיך להתקיים". )ח"כ נאוה בוקר ,הליכוד ,בדיון בוועדת הכלכלה, "דה מרקר"(17.7 , בוז'י :גנרל מבחוץ אבל מתנחל מבפנים "עולה השאלה אם מבחינה ביטחונית הייתה טעות ]לפנות את רצועת עזה[? היא אכן הייתה טעות ...אין לי שום רצון לפנות חבלי ארץ ,הם יקרים לליבי מאוד .הדילמה קיימת איתנו כבר שנים". )יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בכנס קטיף לציון עשור להתנתקות(22.7 , חדשות מהווילה שבג'ונגל "לא איכפת לי ללכת יחף – אבל חמוש". )שר הביטחון משה "בוגי" יעלון ,רשת ב'(25.12 , ממשה רבנו ועד לצה"ל ,מבולבלים? "רש"י אומר שדתן ואבירם הם אלה שהלשינו לפרעה על משה .זה קיים עד היום בקרבנו .מדובר ביהודים שחלקם תומכים במפלגת חד"ש ,ומקבלים כסף מכל מני שונאי ישראל ,כדי לתבוע את משה רבנו על רצח .ואז פרעה מבקש להרוג את משה ואת הרוח שלו ,כדי למנוע מיהודי להתגייס לצה"ל ,מתוך חשש שמחר יקראו לו רוצח". )הזמר עמיר בניון ,האתר "הידברות"(9.1 , "דיברתי בעבר עם ראש הממשלה נתניהו על נושא הגז הטבעי .זה משאב עצום למדינת ישראל והפיתוח של מאגרי הגז לאורך חופי ישראל זו הזדמנות אדירה שיש בה פוטנציאל להביא אנרגיה זולה .לארה"ב יש אינטרס שהכלכלה הישראלית תצמח ויש בנוסף אינטרס של חברה אמריקאית ]נובל אנרג'י[ שתצליח אחרי ההשקעות הגדולות שהשקיעה .בנוסף יש לארה"ב אינטרס בקשרים הביטחוניים והכלכליים שהגז הזה יכול לאפשר ...גם מזכיר המדינה ,ג'ון קרי ,פנה אל נתניהו בדצמבר האחרון בנושא". )שגריר ארה"ב בישראל ,דן שפירו ,גל"צ(17.6 , יש ח"כ שרוצה בעלי הון מרוצים ומחייכים "אני רוצה שמר ]גדעון[ תדמור ]יו"ר דלק של יצחק תשובה[ יחייך בבוקר ,שנובל אנרג'י יחייכו ,אנשים שלא נכנעו לחרם העולמי ובאו להשקיע פה .אני רוצה להתנצל בפניהם על המחזה שהולך פה -אפריקה .הגבילו את הייצוא ומכרו החזקות והגבילו מחירים -חלאס .אני שמח שיש פה ראש ממשלה ששם סוף .הוא לא מהמפלגה שלי .ראש הממשלה ,טוב שהוא שם סוף לקרקס מדראנו הזה .יש להפסיק את הפופוליזם הזה של חברי הכנסת". )ח"כ ינון מגל ,הבית היהודי ,בדיון על מתווה הגז(6.7 , אנחנו או הם – הגרסה המעודכנת "אני מאמינה שליברמן ומפלגתו יתמכו במתווה הגז שהממשלה מציעה לכנסת .לליברמן ,לליכוד ולנו תפיסות ליברליות .רק מי שקומוניסט מסוגל להתנגד להצעת הממשלה". )שרת המשפטים איילת שקד ,רשת ב'(29.6 , אחד של ליברמן או כמה נמוך אפשר לרדת? "בשיח שלנו נהייתה השתלטות עוינת של קבוצה קיצונית מהשמאל .זהו שמאל רדיקלי ,זה שילוב של בולשביזם ופופוליזם .אנחנו דוחים את הגישה הזאת .אני אומר -זה לא במקרה שיש חפיפה מוחלטת בין כל אותם גורמים בשמאל הרדיקלי ,כל אותם פעילים של שוברים שתיקה ,יש דין ,יש דיין ,יש גבול ,יש בטיח ,שמקורות המימון הם אותם אנשים. יש הרבה מה לעשות בנושא .כל אלו שתמיד נגד עמדת ישראל .הם תמיד בעמדת הפלסטינים וכעת הם נגד הגז". )ח"כ אביגדור ליברמן ,ישראל ביתנו" ,ידיעות אחרונות"(30.6 , נמות ונמית בשירות ארה"ב "ננסה לייצר הסדר מדיני אחראי עם הפלסטינים שישמור על האינטרסים של ארצות הברית". )ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין" ,וואלה"(19.5 , זו מחלת נפש וקוראים לה פיצול אישיות "ארץ ישראל כולה היא של היהודים מהנהר לים .הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מינורי לעומת הסוגיה האיראנית. בשנים האחרונות התנצלנו ואמרנו שזו ארצו היחידה של העם היהודי .ראש הממשלה עשה מהלך אדיר שהציב תנאי להגעה לפתרון שתי המדינות והוא בהכרתח ישראל כמדינה יהודית ואני בוודאי אסייע לו". )סגנית שר החוץ ,ציפי חוטובלי בשיחה עם עיתונאים(21.5 , צה"ל כדוגמא למעסיקים איך מפרטים "כולם נרעשו מהשביתה שכמעט פרצה בגלל עובדי הקבלן ,והנה באו לקראתם .אנחנו לא עוסקים בשביתות, צה"ל הוא הארגון היחיד במדינה שקורא לפיטורים נרחבים במערך שלו וקיצץ ארבעה אלופים". )דובר צה"ל ,תא"ל מוטי אלמוז" ,וואלה"(21.7 , פתטי :האם בוז'י יתעשת? "חברי הרצוג ,חברי כאח לי ,חייב להתעשת ולהאמין שסיכוייו להיות ראש ממשלה גדולים לאין שיעור מסיכוייו להשפיע מבפנים". )יו"ר סיעת המחנה הציוני ,ח"כ איתן כבל, בדף הפייסבוק שלו(19.7 , כלכלה 3/ מחכים למשבר בידיים שלובות מלכודת הקפיטליזם צוברת תאוצה בעולם וגם בישראל גכגכ מאת תמר גוז'נסקי כותרות הידיעות בתקשורת התחרו זו בזו בתיאור חומרת הנפילה ,שהתרחשה לאחרונה ,בשערים של ניירות הערך בבורסות העולם" .שווקים במלכודת" התריעה כותרת אחת, ובכותרתה של רשימה לגבי בורסת ת"א נכתב" :המשקיעים מחקו 33מיליארד שקל ביום מסחר אחד" .הבהלה שככה לאחר כמה ימים ,כאשר הנפילות נבלמו. אולם האם זו התאוששות כלכלית ,או תפנית אחת מרבות בהתפתחות רווית המשברים של הקפיטליזם בן זמננו? בה ,איבדו כמחצית מחסכונותיהם .בישראל אנו עדים לבועת הדיור המתנפחת :בעשור האחרון הוכפלו מחירי הדיור, בעוד שהשכר נשחק .ההבטחות הממשלתיות להורדת מחירי הדיור נותרו ללא כיסוי .בתנאים אלה יותר ויותר משפחות נוטלות משכנתאות מוגדלות ,אשר מכרסמות בהכנסתן השוטפת .אך המצב עלול להחמיר ,אם יתממשו התחזיות בדבר גלישת המשק הישראלי לשפל כלכלי. הון נודד מחפש השקעה מאז שנות ה 70-של המאה ה ,20-מתמודדות החברות הבינלאומיות והממשלות בארצות ההון עם הסתירות המעמיקות בחברה הקפיטליסטית ,ובעיקר עם הסתירה בין ריכוז גובר של העושר בידיים מעטות לבין התופעה המתרחבת של עובדים עניים .כמובן שלא יעלה על דעתן של חברות הענק ושל הממשלות לפתור את הבעיה מיסודה, שהרי פירוש הדבר לערער על הקפיטליזם עצמו .במקום זאת הן מטפחות על חשבון הכלכלה הממשית )ייצור ושירותים( את אשליית הצמיחה והעושר לכל. לשם כך גיבשו חברות הענק והממשלות את הניאו- ליברליזם כמדיניות המקצה להון חלקים גדלים של העושר הלאומי .בשם "השוק החופשי" שיצילנו מהמשברים ,יישמו הפרטה מואצת של חברות ממשלתיות ושירותים ציבוריים. תרופת ההפרטה השפיעה במשך שנים אחדות ,עד שהסתבר ,כי לחברות ההון שהתעשרו עוד יותר קשה למצוא השקעות רווחיות ,כאשר השווקים מקרטעים משום שכוח הקנייה של העובדים מצטמצם .או כפי שניסח זאת לורנס סאמרס ,מי שכיהן כשר האוצר של ארצות-הברית :הכלכלה נמצאת במצב של קיפאון מתמשך ,משום שאין מספיק ביקושים לכל מה שהכלכלה העולמית יכולה לייצר. בתנאים אלה החריפה התופעה של "הון נודד" – כמויות אדירות של הון המחפש השקעה רווחית על פני הגלובוס. זרמי ההון הנודד האלה יוצרים את מה שמכונה "בועות", ניפוח מלאכותי של שוק כזה או אחר ,של שערי ניירות ערך, של עסקות שבמהותן הן ספסריות .בועות ההון האלה פוקעות בשלב מסוים ,ואז מתחולל משבר .ההון מחפש תחום השקעה ספסרי אחר ,יוצר שוב בועה ,אשר פוקעת בתורה .התוצאה – בועות ומשברים הרודפים זה אחר זה כמו גלים בים. דוגמאות לבועות כאלה לא חסר .הייתה זו בועת המשכנתאות לדיור )סאבפריים( שהייתה הגורם המידי למשבר שפרץ בארה"ב בסוף .2007אליהם נוספה לאחרונה ההתפוצצות של בועת הניפוח חסר תקדים של שערי ניירות הערך בבורסה של סין .מיליוני עובדים שהתפתו להשקיע השור של וול סטריט העובדים ישלמו את מחיר בישראל מייצרים פחות ,מייצאים פחות ומשקיעים פחות. במחצית הראשונה של 2015ירדו ההשקעות בקצב שנתי של 10%וגם בצריכה הפרטית נרשמה ירידה .משמעות הנתונים האלה היא ,כי ישנה אפשרות ממשית ,שייסגרו עסקים )ר' המשבר שפקד את 'מגה' וכן סגירת מפעלים בפריפריה( ותגדל האבטלה .ולכל אלה יש להוסיף את העתיד המעורפל של ההשקעות הגדלות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה )המופרטות( במניות ,ששעריהן היו מנופחים מלכתחילה. ומה עושה ממשלת נתניהו-כחלון נוכח סכנת הגלישה למשבר כלכלי? הצעת התקציב לשנים ,2015/2016שאישרה הכנסת בשבוע שעבר ,אינה כוללת צעדים שמטרתם להתמודד עם האיום של המשבר הכלכלי .בעבר נהגו להוריד את הריבית במטרה לעודד השקעות .אך כאשר ריבית בנק ישראל היא אפסית ) ,(0.1%אין בעצם מה להוריד. והרי המדיניות שהורידה שוב ושוב את ריבית בנק ישראל היא זו שדחפה לרכישת דירות וניפחה את בועת הנדל"ן; ואותה מדיניות עצמה היא זו שדחפה את ההון ,לרבות זה שבחסכונות ,לעבר הבורסה – וניפחה עוד יותר את הבועה. מלוא מחיר המשבר ,אם ימשיך להתפתח ובועות יתנפצו, יוטל על העובדים .לאחר שעלה בידי ההון שבשלטון לגרום לירידת השכר הריאלי ,תוטל על השכירים מכת האבטלה. אלא שבניגוד לעבר ,הקפיטליזם בעידן משבר הניאו- ליברליזם מתקשה מאוד לצאת ממשבר כלכלי ,כפי שמוכיחים המשבר הנמשך כבר שנים ביפן ובאירופה .גם בישראל ,הקפיטליזם אוכל את עצמו מבפנים. חינוך 4/ המכללות להוראה בעידן של שינוי עובדי המוסדות הכשרת המורים ,הנמנים עם שלושה מדרגים שונים ,חוששים שמעבר הסמכות על המוסדות ממשרד החינוך לוות"ת צופן בחובו שינויים דרמטיים מאת ארנת טורין בראשית היו הסמינרים .זכר לאותם ימים שבהם כל זרם פוליטי התגאה בבית ספר המותאם לקו האידאולוגי שלו ,וגם הגדיל והחזיק סמינר למורות .אחרי שנטשטשו ההבדלים בין הזרמים ונתחלפו בעלי הבית ,נוצרו פרדוקסים של זמינות – כלומר ,הנגב והגליל עניים במוסדות הכשרה להוראה ,אך בגוש דן יש בשפע :סמינר לווינסקי שוכן במרחק כמה דקות נסיעה מסמינר הקיבוצים .בצפון הארץ ,שוכנת מכללת אורנים לא רחוק ממכללת גורדון. עם השנים עברו הסמינרים מידיהם של גופים פוליטיים למימון ולפיקוח של משרד החינוך .מוסדות אלו הקנו תעודת הוראה אך לא תואר ראשון .באמצע שנות השמונים התחיל תהליך האקדמיזציה של הסמינרים ,הלימודים הוארכו משלוש לארבע שנים ,ואז שונה שמם מסמינרים למכללות. הבעלות והפיקוח על גופים אלו נחצתה והוכפלה בין משרד החינוך לבין המועצה להשכלה גבוהה ,כפילות זו הולידה עומסים בירוקרטים ,כמו גם משבר זהות של המוסדות. מאפשר למכללות לכווץ או להרחיב את מספר המועסקים על פי המספר המשתנה )לעיתים בדרמטיות( משנה לשנה ,של הסטודנטים .מוטיבציה נוספת ומפתיעה לגידול בשיעורם של עובדי השעות האפקטיביות היא העדפת חלק מעובדים אלה עצמם לעבוד בצורה זו .ההעדפה היא לשכר שעה גבוה יחסית על פני חלקיות משרה המגלמת גם הפרשות לקרנות שונות המקטינות את השכר לטווח הקצר. איפה האיגודים בכל זה? הגם ששלושים אחוזים מכלל המורים המאורגנים במכללות להוראה הם חבריו ,אין לארגון המורים עובד שתכליתו לספק הגנה ושירות לקבוצה זו. הייצוגיות והמשא ומתן מתרחשים כולם במגרש האיגוד השני בזירה – הסתדרות המורים .שני האיגודים אינם מקבלים לשורותיהם את מי שעובד/ת פחות משליש משרה או שלא על בסיס שעות תקן – היינו אותה אוכלוסייה הזקוקה להם ביותר .אלה המועסקים בשברירי משרה ובשעות אפקטיביות – אינם יכולים להתאגד. קאסטות של עובדים מבחינת יוקרה ,הן של הסטודנטים והן של המרצים, המכללות להוראה היו ונותרו השכבה התחתונה במערכת ההשכלה הגבוהה .מבחינת תנאי העבודה והשכר אנו ,הסגל האקדמי במכללות לחינוך ,מפוצלים בין שלוש קבוצות שונות. הקבוצה הראשונה ,הוותיקה והמאושרת ,היא זו המקבלת תלוש שכר של עובדי מדינה ממשרד החינוך .על קבוצה זו חלים כל תנאי ההסכם הקיבוצי -כולל שבתון ,מענק יובל, גמולי וותק והשתלמות ,ומה שמכונה "שיחת הטלפון מאראלה" – הפנסיה התקציבית .מזה מספר שנים אין דרך להסתפח אל קבוצה זו .משרד החינוך אינו מוכן לקבל את מרצי המכללות החדשים כעובדי מדינה והם מועסקים באמצעות עמותה ,הסמוכה אל שולחנה של כל מכללה. הקבוצה השנייה כוללת את עובדי העמותות .לכאורה חלים גם עליהם כל הישגי ותנאי ההסכם הקיבוצי אשר נחתם עם הסתדרות המורים .בפועל ,חלה שחיקה בהישגים ההיסטוריים :מושג הקביעות איבד את חוסנו לטובת חוזה שנתי; קביעות מושגת רק אחרי שנים והצגת תיק פרסומים אקדמי; כל תוספת שכר מגיעה קודם כל לעובדי המדינה ורק אחרי מאבקים ואיומים ,גם לעובדי העמותות. הקבוצה השלישית המתרחבת היא זו של עובדי שעות אפקטיביות .עד לפני חמש שנים היו אלה עובדי המכינה ומורי השפות ,אך מעגל זה הולך ומתרחב מפני שהוא מכללת אורנים זכויות בסכנה תכנית השנים הקרובות היא להקטין את מספר המכללות להוראה בארץ ,העומד כרגע על ,25לשבע בלבד ,על ידי איחוד ביניהן .נוסף לכך ,יעברו המכללות מחסות משרד החינוך אל אחריות הוות"ת ,הגוף המתקצב את המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. בקרב העובדים ישנן ספקות ותהיות רבות לגבי הסדרי ההעסקה העתידים תחת הבעלות החדשה .הדעה הרווחת היא שדור א' ,הקבוצה הוותיקה והמוגנת ,ילך ויעלם ועימו גם ההישגים ההיסטוריים שהושגו בשישים שנות שביתות ומאבקים .נקודת האור במעבר לוות"ת ,הוא העלאת הרמה האקדמית של המרצים ,אשר יחויבו בתהליכי קידום אוניברסיטאיים ומכאן יעבור היתרון אל הסטודנטים. בעולם 5/ / הלייבור הבריטי פונה שמאלה קריסת "הדרך השלישית" ולקח ישראלי לגבי חיקוי למפלגת השלטון מאת אבישי ארליך מול עלית תנועות ימין ,מסתמנת באירופה גם מגמה הפוכה :תנועות מחאה שהחלו דרכן בעקבות המשבר הכלכלי שפרץ ב 2008-התגבשו כמפלגות שמאל חדשות ביוון ,בספרד ,בפורטוגל ובאיטליה .אפילו בארצות-הברית מתמודד לנשיאות ברני סאנדרס ,מועמד סוציאל-דמוקרטי, הזוכה בתמיכה רחבה .המכנה המשותף של שמאל חדש זה הוא מאבק במדיניות הניאו-ליברלית של צנע ,קיצוצים והפרטות. בבריטניה מוצאת ההתנגדות לניאו-ליברליזם ביטוי לא בהופעת מפלגת שמאל חדשה ,אלא במהפך שמאלי במפלגת העבודה הבריטית .מגמת "הלייבור החדש" שהובילו טוני בלייר וגורדון בראון ,שהייתה הגמונית במפלגה בשנים ,2010-1997קורסת. "הדרך השלישית" של בלייר ובראון התרחקה מהאיגודים המקצועיים ,מעוזה ההיסטורי של המפלגה ,התמרכזה והתקרבה לעמדות השמרנים במדיניות הכלכלית ובמדיניות החוץ .בלייר הפך דוברו של בוש והוביל את בריטניה להשתתף במלחמות ארה"ב ונאט"ו בעיראק ובאפגניסטן .הוא גם תמך בהתקרבות נוספת לאיחוד האירופי )בריטניה חברה באיחוד ,אך לא בגוש היורו ,ושומרת על הליש"ט ועל מדיניות מטבע עצמאית(. ההיצמדות לימין-מרכז אמנם הביאה לבלייר את ראשות הממשלה שלוש פעמים, אך הלייבור ,שלא בידלה עצמה מהשמרנים, איבדה את דמותה ונשמתה והפסידה מנדטים בכל מערכת בחירות ,עד שבשנת 2010איבדה את השלטון לשמרנים .לאחר הכישלון בבחירות שנערכו השנה, התפטר המנהיג אד מיליבנד וב 12-בספטמבר יתפרסמו תוצאות הבחירות הפנימיות להנהגה החדשה של הלייבור. המועמד המוביל בבחירות להנהגת הלייבור הוא איש השמאל ג'רמי קורבין ) .(66עלייתו המטאורית של קורבין הפתיעה את המערכת הפוליטית .בשלב הראשון ,הוא גייס בקושי את התמיכה של חברי הפרלמנט במספר הדרוש להגשת מועמדות .אך במהרה זכה בתמיכה של כל האיגודים המקצועיים הקשורים במפלגה ושל איגודים נוספים. בעקבות הגשת מועמדותו ,מאות אלפי צעירים נרשמו להשתתפות בבחירות למנהיגות המפלגה; 13,000התנדבו עד כה למסע הבחירות שלו .המפלגה כמעט שילשה את מספר חבריה ותומכיה .קורבין הבטיח ,שאם יבחר ,חברים מהשורה ולא ההנהגה מלמעלה הם שיקבעו את דרך המפלגה. קורבין הוא דמות ידועה ואהודה בשמאל הדמוקרטי הסוציאליסטי הבריטי .הוא מסמל סיכוי לפוליטיקה ישרת דרך של אדם שלחם עשרות שנים למען אמונותיו. הוא הגיע לפוליטיקה כפעיל באיגודים המקצועיים, ומשמש כחבר פרלמנט מטעם אזור צפון איזלינגטון שבלונדון מאז .1983אדם צנוע ,צמחוני ,רוכב על אופניים )אין לו מכונית( ,ירוק; תומך בייצוג שווה לנשים בפרלמנט; משתתף ומוביל בכל הקמפיינים ,ההפגנות והשביתות מאז המערכה לפירוק נשק גרעיני .הוא יצא בתקיפות נגד המלחמות בעיראק ובאפגניסטן והתפרסם במאבקו בגזענות ובפשיזם .פעיל בסולידריות עם העם הפלסטיני ,מתנגד לכיבוש ולמדיניות האפרטהייד של ישראל. בהנהגת קורבין תנסה מפלגת העבודה הבריטית לחזור למדיניותה ההיסטורית :כלכלה מעורבת – ממלכתית ופרטית; מדינת רווחה ,המקצה שירותים בסיסיים לפי הצורך ולא לפי היכולת לשלם; מדיניות מקרו-כלכלית שאינה נרתעת מהרחבת החוב הלאומי לצורך האצת צמיחה והורדת אבטלה; מדיניות מיסוי פרוגרסיבית; העלאת המיסוי על ההון והענשת מעלימי מס; הלאמה ,ללא פיצוי ,של חברות תחבורה שהפריטה מרגרט ת'אצר ,ובייחוד מערכת הרכבות הבריטית; חיזוק האיגודים ,הסכמי השכר הקיבוציים וזכויות העובדים. במאי השנה התקיימו בבריטניה בחירות לפרלמנט .הבחירות הבאות יתקיימו ,ככל הנראה ,רק בעוד חמש שנים – פרק זמן ארוך בפוליטיקה .לשמרנים יש עתה רוב מוחלט, קטן אמנם ,אך די בו להבטיח קיום ממשלה ללא שותף קואליציוני. אם ייבחר לראשות הלייבור ,צפויות לקורבין ,אפוא ,כמה שנים ,בהן ייבחנו מנהיגותו ויכולתו להפיח רוח חדשה במפלגה שאיבדה את דרכה .הלייבור אינה מפלגה מהפכנית ,ולכן אם ייבחר ,יאלץ קורבין לשאת ולתת ולהתפשר .המנהיגות הקודמת של הלייבור )בלייר ,גורדון וקינוק( מנהלת נגדו מלחמת חורמה .בתנאים אלה ,לא מן הנמנע שיתחולל פילוג במפלגה .אולם קיימת גם האפשרות שיעלה בידי קורבין לכונן חזית עם הירוקים ועם המפלגות הלאומיות בסקוטלנד ובווילס .סוד קסמו כרגע היא אמינותו. הלקח הישראלי המתבקש מההתפתחויות האלה בבריטניה הוא ,כי מול שלטון הימין יש להציב אלטרנטיבה ברורה וחזון פוליטי אחר .מפלגת אופוזיציה המקבלת את הנחות היסוד של יריבתה רק מחזקת את הגמוניית המפלגה שבשלטון ואת טענתה שאין דרך אחרת .את זה הבינו בלייבור ,אך לא במפלגת העבודה .מי שרוצה להיות תואם נתניהו יכול אולי לחבור אליו ,אך לא להחליפו .כדי ליצור מחנה נגדי חייבים להציע תכנית נבדלת ממש .רק כך אפשר ליצור אופוזיציה לוחמת ובעלת סיכוי. יובל 'זו הדרך'6 / בעילום שם מאת יוסי ס. בפעם הראשונה ,ונכון לעכשיו – האחרונה ,שהגעתי לבניין המערכת של "זו הדרך" ,מאוד התרגשתי .גם משום שכתושב הפריפריה תמיד חשתי משהו מרגש בהגעה לעיר הגדולה ,גם משום שפגשתי לא מעט אנשים ,שהכרתי רק מהמיילים והכתבות שלהם .אבל בעיקר – כשנכנסתי לארכיון. לכתוב כשהתחלתי בעיתון ,אבא שלי סיפר לי, שהוא חושב שאבא שלו כתב גם בעיתון הזה בדיוק, כשזה עוד היה "קול העם". נכנסתי לארכיון ,ובין הדפים הישנים והמצהיבים עם הריח שלא ניתן לתאר אותו במלים ,חיפשתי משהו שכתב סבא שלי .לא מצאתי. את סבי מעולם לא פגשתי .הוא נפטר לפני שנולדתי ,ואני קרוי על שמו .כולם אומרים לי שאני מאוד דומה לו מבחוץ ומבפנים ,וכנראה שגם בדעות הפוליטיות. נכד נוסף של סבי נושא אף הוא את שמו ,וגם הוא עוסק בכתיבה .אחרי שלא מצאתי את שמו של סבי בין הדפים הישנים ,חשבתי שאולי גם הוא חתם על מאמריו בעילום שם כמו הנכד שלו. אני לא כותב בשמי המלא ,פשוט כי אסור לי .אני מתפרנס מהוראה בבית ספר דתי ,וסביר להניח שאם הם יגלו את דעותיי הפוליטיות ,תתחולל מהומה .בבחירות האחרונות, כשהם שאלו עבור איזו מפלגה אני מצביע ,אמרתי את האמת .כולם צחקו כי האפשרות הזו נראית להם לא הגיונית, וכך הסטתי בעדינות את הנושא. הבעיה לא נגמרת שם .גם מסביב שורר חוסר סבלנות כלפי דעות החורגות מהקונצנזוס .ככל שמתרחקים מהמרכז, התופעה הזו נפוצה יותר .הכוונה במרכז היא לאו דווקא מרכז גיאוגרפי .מרכז הוא מקום בו אליו הכול זורם ,ויש יותר נגישות ומחשבה חופשית .במכללת תל חי ,בה למדתי, היה מגוון רחב של דעות ,כי הלימודים וההשכלה ,ובעיקר ההיפתחות לעולם הגדול מסביב ,הרחיבה את המחשבה. יש ,כמובן ,רבים החושבים בצורה ליברלית ,גם ללא השכלה ,ויש גם ,למרבה הצער ,משכילים חשוכים רבים. במכללה ,סטודנטים רבים נחשפים לסטודנטים ואף למרצים בני דתות אחרות ועמים שונים ,ובמרבית המקרים ,החשיפה והזמן הפנוי המשותף משפרים את הקשרים ההדדיים ומשנים את הדעות לכיוונים חיוביים יותר .סביר להניח ,שלו הייתי כותב ב"זו הדרך" בזמן הלימודים ,הייתי יכול לחשוף את עצמי .כיום ,אני לא יכול וזה עצוב. זה עצוב כי אני לא חושב שהעיתון שלנו הוא קיצוני .יש כאן לפעמים דעות שמרבית הציבור סולד מהן ,אבל ברבות הימים ,הן הופכות להיות מקובלות יותר .גם בימי ממשלת פרס ,אחרי רצח רבין ,השלטונות התייחסו לאזהרה של האופוזיציה מפני המשך הכיבוש כאל הסתה .כיום ,זו דעה שלא מעט שותפים לה .כך קורה גם בתחומים אחרים .,אפילו כאן בפריפריה .קבוצתי האהודה ,איתוראן קריית שמונה, הייתה הקבוצה הראשונה בליגת העל שמינתה מאמן ערבי .המעשה שער 'זו הדרך' עבר ללא שום מחאה של אוהדי 27באפריל ,1994 הקבוצה .תמיד ארצה בהצלחת הקבוצה שלי ,אבל העונה במיוחד. מתוך גיליון היובל סביר להניח שבעוד מספר עונות לא יאמינו שפעם הופלו מאמנים וכדורגלנים ערבים ,כשם שהיום מתקשים להאמין שהייתה עבדות ,ונשים לא הורשו להצביע. כיף לחגוג יום הולדת 50 לעיתון .אני מאחל לעיתון שילך ויגדל ,ושיצליח להבקיע עוד ועוד חומות ,עד שיום אחד פשוט לא יצטרכו אותו ,כי כל הרעיונות שלו יהיו מובנים מאליו. סבא שלי לא זכה לחגוג ,50 ויכול להיות שהוא גם כועס עליי, על כך שהחלפתי את שם המשפחה שלי ,ועכשיו כבר לא קוראים לי כמו שקראו לו .כולי תקווה ,שהוא שמח בכך שאני ממשיך את דרכו ,ואני גם תקווה, שביום ההולדת ה 100-של העיתון ,יהיה לי נכד או נכדה, שיכתוב בעיתון עם השם האמיתי שלו ,ויחפש בארכיון שם את כל הכתבות עם השם "יוסי ס,". וגם הוא יתרגש. ניתן לקבל את "זו הדרך" מדי שבוע בדואר אלקטרוני או בדואר רגיל המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני ,ללא תשלום ,מתבקשים לשלוח כתובת דוא"ל אל[email protected] : המעוניינים לקבל בדואר רגיל ,מתבקשים לכסות את הוצאות המשלוח באמצעות תרומה של 150שקל בשיק לפקודת המפלגה הקומוניסטית הישראלית ,ת"ד ,26205תל-אביב ,מיקוד 6126102 אסירים 7/ אנטי-צדק בתפאורה משפטית זוועת המעצרים המינהליים לא הרפתה בשנה האחרונה מהציבור הישראלי מאת ענת מטר נזכיר בקצרה :מעצר מינהלי הוא מעצר שרירותי ללא משפט ,ללא עילה ידועה ,ובעצם ללא מועד שחרור .המעצר מוטל ,אמנם ,לתקופה קצובה באישורו של שופט צבאי, אולם ,ראשית ,השופט נחשף רק לחומר החסוי אותו בחר השב"כ להציג בפניו ,בתיווכו של התובע הצבאי ,ואילו העצור ובאי-כוחו אינם יכולים להתגונן ,משום שאין הם יודעים במה מדובר ועל מה מבוססות ההאשמות העלומות; ושנית ,לאחר תקופת המעצר הראשונה )עד חצי שנה( ,ניתן להאריך את צו המעצר שוב ושוב ,ללא הגבלה .זו פרקטיקה הסותרת כללים של מדינה דמוקרטית המכבדת את החוק הבינלאומי. המעצר המינהלי משמש את השלטון מאז תחילת הכיבוש. בתקופות אחדות כלואים במעצר מינהלי עשרות ,אך בתקופות אחרות מאות ואפילו אלפים .נכון לאוגוסט ,2015 היו במעצר מינהלי כ 400-פלסטינים ,וגם עצירים יהודים בודדים .בעקבות שביתות הרעב המתוקשרות של שני עצירים מינהליים – ח'דר עדנאן ומוחמד עלאן ,אישור החוק בדבר הזנה בכפייה וכליאתם של כמה יהודים ,הגיע המעצר השרירותי לכותרות ,וחוגים שלא היו מודעים לקיומו ובוודאי לא התנגדו לו בשנים קודמות ,הצטרפו לתביעה: "שחררו ,או העמידו לדין!". אולם למרות שתביעה זו מוצדקת כשלעצמה ,חשוב להצביע על הבעייתיות הגלומה בה .אפתח בדוגמא .חאלדה ג'ראר ,חברת המועצה הפלסטינית המחוקקת ,פעילה שנים רבות למען זכויות האסירים הפוליטיים הפלסטיניים ואף עמדה בראש ארגון זכויות האדם א-דמיר .במסגרת פעילותה הפרלמנטרית ,היא לוקחת חלק לאחרונה בוועדה הפלסטינית העוקבת אחר ההליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג. בתחילת אפריל 2015הוצא נגד ג'ראר צו מעצר מינהלי לחצי שנה. הרדיפה הפוליטית בדמות מעצרה ללא משפט של אישה, פעילת זכויות אדם וחברת פרלמנט – העירה את הקהילה הבינלאומית מתרדמתה וזו הפעילה לחצים ודרשה" :שחררו, או העמידו לדין!" .בתגובה ,פחות משבועיים לאחר השתת המעצר המינהלי ,החליטו שלטונות הצבא 'להיענות לדרישה' והגישו נגדה כתב אישום ,הכולל מספר רב של סעיפים ,לרבות חברות בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ,פעילות למען אסירים ,ולקינוח – הסתה לחטיפת חיילים לצורכי מיקוח לשחרור אסירים פוליטיים .בית המשפט הצבאי נענה לדרישת התביעה הצבאית לעצור את ג'ראר עד תום ההליכים .מאז מתנהל המשפט בעצלתיים. במשך שבועות לא הביאה התביעה את העדים התומכים בגרסתה .כשאלה נתפסו והובאו ,הם הוכרזו כעדים עוינים משום שסתרו את עדויותיהם הראשונות ,אשר נגבו בעינויים. מועד הישיבה הבאה במשפט נקבע ל 20-בספטמבר. התוצאה -ג'ראר תהיה כלואה אז כחצי שנה .סיום המשפט לא נראה באופק. ברור כי חאלדה ג'ראר תורשע ,שכן אין שום סיכוי שיעשה עמה צדק .בתי המשפט הצבאיים עומדים באופן גלוי וברור בשירות הכיבוש .לאחרונה פרסם הארגון בצלם את הדו"ח "עצור עד שלא הוכחה חפותו" ,ובו ניתוח השימוש הנפוץ שעושים בתי המשפט הצבאיים במעצר עד תום ההליכים. כותבות הדו"ח ,נעמה באומגרטן-שרון ויעל שטיין ,מציינות כי הראיות במשפטים אלה אינן קבילות לפי שום סטנדרט סביר ומושגות ,מעשה שבשגרה ,בסחיטה ובעינויים .חלופות מעצר אינן נשקלות ברצינות ,או שהן מלוות בדרישה להפקדת סכומים אסטרונומיים .עסקות טיעון ,שמשמעותן הודאה כפויה במעשים שלא בוצעו ,הופכות כתוצאה מכך, נורמה .דו"ח "בצלם" הוא נדבך נוסף בשרשרת פרסומים, שחשפו כיצד מערכות החוק בשטחים יוצרות אפרטהייד שיפוטי. לאחרונה הגישה שרת המשפטים ,איילת שקד ,תזכיר חוק המכונה "חוק פירות העץ המורעל" .לפי ההצעה ,ייאסר השימוש בבתי משפט ישראליים בהודאות שניגבו בסחיטה ובעינויים ,בחומרים שהושגו ללא צו חיפוש ,בהפללות בידי קטינים או רפי-שכל ,וכו' .אולם לפי ההצעה ,חוק זה לא יוחל על בתי המשפט הצבאיים ,שם ימשיכו לשמש ראיות פסולות כאלה להרשעה סיטונית של עצירים פלסטינים. לרשויות החקירה )שב"כ ,בעיקר( ניתן פטור גורף מתיעוד חקירות של "חשודים בעבירות ביטחון" ,וזאת בניגוד לדרישה המוחלת בחקירות אחרות. המסקנה היא ,כי בתביעה "שחררו ,או העמידו לדין!", אנחנו מבליעים ,לפחות לכאורה ,הכרה במערכת משפטית מעוותת ומפלה ,שבינה לבין התווית הליברלית המכובדת של 'משפט' אין ולא כלום. האם כפועל יוצא אני מציעה שלא ניאבק במעצרים המינהליים? לא ולא! העוול הנגרם לעצירים המינהליים אינו קטן במאומה בשל הידיעה שהמערכת המשפטית האמורה לשפוט אותם היא מערכת מעוולת ומנוולת .וכיוון שמסתמן שמאבק במעצר המינהלי עשוי להניב פרי ,ולו באופן חלקי, חובה עלינו לדבוק בו .במאבק כזה עשויים לקחת חלק שותפים רבים ,אשר מסתייגים מתקיפה גורפת של מערכת המשפט הצבאית ושל הכיבוש בכללו. אני מציעה שנציב כמטרה שהשנה הקרובה ,תשע"ו ,תהיה שנת מיגור המעצר המינהלי .אולם בה בעת ,כאשר נזעק "שחררו ,או העמידו לדין!" ,נזכור ,שגם אם ימוגר המעצר המינהלי ,הוא יומר ,במקרים רבים ,בהעמדה לדין – ולא בשחרור ,וכי לא יהיה דין צדק בבתי-המשפט הצבאיים של הכיבוש .במאבק להסרת עוול אחד לא נעלים עין מהעוול האחר ,הבסיסי. בעולם 8/ אלפי יהודים בארגנטינה יוצאים נגד ההנהגה הימנית של הקהילה מאת דניאל סילבר אלפי יהודים הצטרפו במהלך 2015ל"מנשר הארגנטינים ממוצא יהודי" ,שזכה בפרסום רב בעיתונות המקומית .יש הסוברים שהכל החל במותו של התובע הפדרלי בארגנטינה, אלברטו ניסמן ,בינואר .2015ניסמן היה הממונה על חקירת הפיגוע הרצחני ב 1994-בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ,בו נהרגו 85בני אדם .הוא פרסם דו"ח בו טען כי הנשיאה קריסטינה פרננדס דה קירשנר ושר החוץ הקטור טימרמן ניהלו ערוץ חשאי עם טהראן ,זאת על מנת שלא להגיש כתבי אישום נגד שניים לפחות מהחשודים האיראנים בהטמנת הפצצה .לדבריו ,הנשיאה העדיפה לנרמל את היחסים עם איראן ,על מנת שתוכל להתחיל ולייבא נפט ממנה בתמורה לייצוא תוצרת חקלאית .בעקבות מותו של ניסמן ,התייצבה הנהגת הקהילה היהודית )במצוות ממשלת ישראל( לימין האופוזיציה השמרנית בארגנטינה והאשימה את הנשיאה ב"הירצחו" של התובע. אלברטו ניסמן היה זה אירוע נוסף ,שהוביל רבים וטובים להצטרף למנשר שהפצתו החלה בעצם חודשים לפני-כן .יותר מ- 3,000המצטרפים למנשר מייצגים פעילים חברתיים ופעילים בתנועה הקואופרטיבית הגדולה ,אישים באקדמיה, משפטנים ,מדענים ,עיתונאים ,ספורטאים ,מורים ומחנכים, מנהיגים של תנועות זכויות האדם ,חברים בתנועות ובמפלגות ,ואף מנהיגים של מסגרות רבות בקהילה היהודית, ציוניות ולא-ציוניות .התנועה סביב המנשר התגבשה במהלך 2015והיא מבוססת על עיקרון הניהול העצמי ,לפיו עשרות פעילים מתנדבים מסוגלים לקדם יוזמות רבות. יוזמה מרכזית הייתה כנס ההקמה ,שנערך באולם אחד האיגודים המקצועיים הגדולים בבירה בואנוס איירס, בהשתתפות כאלף איש .באירוע נפתח בין כל מרכיבי הקריאה דיאלוג דמוקרטי חסר תקדים בתולדות הקהילה היהודית המקומית .בהמשך נערכו מפגשים של צעירים בערים קורדובה ,לה פלטה ,סנטה פה ואנטרה ריוס וכן אירוע זיכרון בשנה ה 21-לפיגוע בבניין הקהילה היהודית .אסיפה גדולה ,שהוגדרה "מכוננת" ,תסכם את כל מה נעשה עד כה ואת העמדות השונות שהוצגו במפגשים אשר נערכו ברחבי המדינה. כלי התקשורת בעלי התפוצה הארצית הבליטו את המפגש של יהודים ,שאינם מיוצגים בידי ההנהגות הקהילה המסורתיות .בניגוד לעמדותיהם של המפלגות ושל הגורמים השמרניים והדתיים ,הימניים והריאקציוניים ,המציגים עצמם כ"נציגי יהודי ארגנטינה", משתתפי המנשר קוראים לכולם להצטרף אליו -לשמאל ולזרמים הדמוקרטיים ,לחילונים ,לציונים ולשוללי הציונות. מוסכם על כל השותפים למנשר ,כי יש ליצור מסגרת כלל- ארצית ופדראלית ,שתהיה מרחב יהודי דמוקרטי ופלורליסטי המבוסס על ערכים הומניסטיים ומתקדמים -המאפיינים היסטורית את היהדות .רבים חשים כי סוף-סוף הוקמה מסגרת היכולה לקדם את הוויכוח הפנימי בשאלות מקומיות, לאומיות ובינלאומיות. נקודה נוספת ,סביבה מתכנסת המסגרת החדשה :השאיפה לבנות חברה ארגנטינית צודקת ודמוקרטית ,בה המושג יהדות לא יהיה קשור בהנהגה הקהילתית הריאקציונית, המתייצבת באופן אוטומטי מאחורי כל החלטה של ממשלת הימין בישראל והקשורה בטבורה בימין האנטי-עממי המקומי. מהמפגשים שנערכו עד עתה עולות כמה סוגיות המצריכות ליבון לעומק :הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכיבוש השטחים הפלסטיניים בידי ישראל; חקירת הפיגועים הרצחניים שאירעו בארגנטינה בבניין שגרירות ישראל ובבניין הקהילה בבואנוס איירס; מעורבות הקהילה בתהליכים לשחרור מקומיים ובינלאומיים; הקשר בין זהות, תרבות ,חינוך ,מסורת וזיכרון; גורלם של הנעדרים מאז שלטון הקולונלים; מצבם של ותיקי מלחמת מלווינס היהודים; מה טומנות בחובן ההגדרות "יהודי", "ארגנטינאי"" ,מתקדם" .זו העת להעמקת הדיונים מול ההנהגה הסגורה והמסוגרת של הקהילה ,אשר אינה מסוגלת ללמוד דבר ולחדש דבר. איקו"ף )ראשי תיבות של אידישער קולטור פרבנד - פדרציית מוסדות התרבות היהודיים של ארגנטינה( הצטרפה ברצון ליוזמה החדשה .היא העמידה לרשות יוזמת המנשר את מנגנוניה הארציים ,את כלי ההסברה ואת הגב המוסדי, על מנת להבטיח את הצלחתה .לדעת איקו"ף ,המנשר הוא הזדמנות לערער על ההגמוניה הציונית במוסדות הקהילה היהודית. אין לנו ספק ,כי יחד עם השותפים ב"מנשר" התחלנו לצעוד בדרך החדשה. הכותב הוא מורה ותושב העיר סנטה פה בארגנטינה, פעיל בהסתדרות המורים ויו"ר איקו"ף תרבות 9/ ח"כ עאידה תומא סלימאן: אפליה כלפי האוכלוסייה הערבית בפסטיבל עכו לראשונה מאז נוסד פסטיבל עכו לתיאטרון אחר ,לפני 36 שנה ,הוא לא יכלול הצגה בשפה הערבית .ח"כ עאידה תומא-סלימאן )חד"ש -הרשימה המשותפת( ,תושבת העיר ,החליטה להתערב לאחר שנודע לה ,כי שלושה מנהלי תיאטרון ערבים שהגישו את יצירותיהם עזבו בזעם בטענה שמזלזלים בהם .בעקבות זאת פנתה חברת הכנסת במכתב דחוף לראש העיר ,שמעון לנקרי ,ולמנכ"ל הפסטיבל, אלברט בן שלוש ,בדרישה שיתערבו מיד לשינוי תוכנית הפסטיבל ,כדי להבטיח השתתפות של יוצרים ערבים והכנסת הצגה ערבית אחת לפחות" :פסטיבל אמנותי שמקיימת רשות מקומית במדינה שאזרחיה יהודים וערבים ,במיוחד בעיר שתושביה הם יהודים וערבים ,צריך לתת מענה לצרכים האמנותיים של כלל האוכלוסייה". בפסטיבל .בשנה שעברה זכתה ההצגה "סלים ,סלים" מאת ובבימוי סתיו פלטי־נגב ,שחלקה שׂוּחק בערבית ,בפרס המחזה הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר על הופעתו של ג'ורג' אסקנדר. האירוניה גדולה אף יותר – למרות שהפסטיבל אינו מציע השנה הצגות או תוכן אמנותי אחר בשפה הערבית ,בעמוד הבית של האירוע מוצע לגולשים "יאללה באסטה" ,כרטיס טעימות לדוכני השוק של עכו ,המאפשר בין היתר "טעימות כנאפה או בקלוואה" וכן "חומוס גלילי או טעימות שווארמה" .איזו אותנטיות! מלבד זאת ,תכנית הפסטיבל באתר מופיעה אך ורק בעברית ובאנגלית ללא תרגום לערבית. מצב זה דומה במידת מה לפסטיבל האחרון להצגות ילדים בחיפה ,אף היא עיר מעורבת ,שפרסם תחילה שלטי חוצות בתרגום ערבי קלוקל ,נמנע מלפרסם את תוכניתו בשפה הערבית ועשה זאת רק בעקבות פרסום ב"הארץ" ולחץ מצד יוצרים .פסטיבל הצגות הילדים האחרון גם לא כלל תחילה בתוכניתו ולו הצגה ערבית אחת ,ורק כשבועיים לפני האירוע שילב בה הצגה אחת בערבית בשם "נעלי טנבורי". ____________________________________ שני סרטים על דרי התחנה המרכזית מוסא ,ילד בן 12בן של פליטים מאפריקה ,גר עם הוריו באזור התחנה המרכזית בתל אביב .מזה שש שנים הוא לומד עם ילדי עשירים בצפון העיר .למרות שהשפה העברית שגורה בפיו ,הוא מתקשר עם חבריו לכתה ועם אנה המורה שלו רק באמצעות הבעות פנים ותנועות ידיים .חייו ישתנו לנצח כשרצף אירועים דרמטיים מתרחש ומערער את האיזון העדין שבין שני העולמות בהם הוא חי. במאית :ענת גורן .מפיקים :ענת גורן ,דניאלה רחמינוב סידי. הסרט יוקרן במוצאי שבת 26 ,בספטמבר ,בשעה 20:30 בתיאטרון יפו ,מפרץ שלמה ,10יפו העתיקה .הכניסה חופשית. עאידה תומא-סלימאן ח"כ תומא-סלימאן הוסיפה" :אני רואה בחומרה את ההתעלמות מצרכיה האמנותיים של האוכלוסייה הערבית בעכו בפרט ובמדינה בכלל ,במיוחד נוכח ההגבלות הנוספות שהוטלו לאחרונה על היוצרים הערבים ועל מוסדות התרבות הערביים במדינה .העדרה של הצגה בערבית בפסטיבל עכו בימים בהם גלי ההסתה הגזענית נגד הציבור הערבי מתעצמים ,משדר מסר של הדרה נגד אוכלוסייה שלמה ,זהו מסר המשפיע לרעה על האווירה שצריכה לשרור בעיר ופוגע קשות ברעיונות של סובלנות ,שיח וקבלת האחר שהפסטיבל אמור להנחיל". מאז הוקם הפסטיבל ב ,1980-הוא אירח מדי שנה הצגות של תיאטראות ערביים שונים ,בהם "בית הגפן" החיפאי ו"אל־חכאוותי" ממזרח ירושלים .ב 1989-נבחרה "ראשו של ג'אבר" של תיאטרון בית הגפן מאת סעד אללה יונוס ובבימוי פואד עוואד להצגה הערבית הראשונה שהשתתפה בתחרות סרט תיעודי נוסף על תושבי אזור התחנה המרכזית בתל- אביב יוקרן בסינמטק תל-אביב" :נשמות לוינסקי" .קיץ 2011היה שונה עבור כולנו .מחאה גלובלית ,וגם בישראל בכלל ,ובתל אביב בפרט .כשיצאו המוחים לרחובות ,הם פגשו בדרי הרחוב" ,יתומי החברה" ,ובהם הלומי קרב, נפגעי תקיפה מינית ,נפגעי אלימות משפחתית ,פגועי נפש, נפגעי סמים וקורבנות זנות. עבור דרי הרחוב" ,מאהל לוינסקי" היה מקום שאִ פשר להם לחיות כמשפחה מאוחדת .כשפורק המאהל ,כמה מדייריו הגיעו למרכזי גמילה ,אולם רובם התפזרו לזוּלוֹת שונות ונותרו להתמודד לבדם עם גורלם. הסרט ,שהופק השנה ,חושף את העוול הנגרם מסרבול בירוקרטי ,שבמקרים רבים אף מוביל למותם של אותם דרי רחוב – שגם אם אנחנו רואים אותם ,אנחנו מצליחים שלא להבחין בהם. בימוי ,הפקה ,תסריט ותחקיר :קלאודיה לוין .עריכה :איל אור צילום :קלאודיה לוין ושלומית כרמלי .הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב ביום שבת 19 ,בספטמבר ,בשעה .17:00 במאבק חוגגים יחד את היובל בסינמטק תל-אביב נערך ביום שישי ) (4.6אירוע לציון 50 שנה להופעת השבועון הקומוניסטי "זו הדרך" .בדוכן מיוחד שהוקם במבואת הסינמטק הופצו מאות עותקים של גיליון היובל המיוחד. את האירוע פתחה ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי ,שאמרה: "עשיתי היכרות עם העיתון בהופעתו הראשונה ,ב23- באוגוסט .הוא היה הבית הפוליטי-תרבותי של דוברי העברית בקרב חברי המפלגה הקומוניסטית. פחות משנתיים אחרי צאתו של השבועון לראשונה ,הגיע מבחן הבגרות שלו ,ושל שוחרי השותפות היהודית-ערבית: ביוני 1967פתחה ישראל במלחמה שתוצאתה הייתה הקמת אימפריה שהשתרעה מגדות תעלת סואץ ועד לחרמון. קשה להמחיש למי שלא חי אז את אווירת האקסטזה הלאומנית ,את ההתרפסות הציבורית לרגלי הצבא המנצח ואת הבידוד שהוטל על הקומוניסטים )שכונו אז רק"ח( ,אשר הזדעקו נגד המלחמה ,קראו לכיבוש בשמו ותבעו לפנות מיד את השטחים הכבושים .והיה גם מחיר :באוקטובר של אותה שנה דקר פעיל של מפלגת חירות את מאיר וילנר ,אז מזכ"ל מק"י והוגה הקמת השבועון ,ופצעו קשה". בחלקו האחרון של האירוע הושמעו מפי טליה אבן צור וגיא לוי שירים של אלכסנדר פן במוסיקה חדשה שהלחין לוי .בין השירים שהושמעו – הפואמה "נגד" ,שמלאו 80 שנה לפרסומה לראשונה. נבחרה הלשכה הפוליטית של מק"י בשבת ) (5.9נערך בחיפה מושב הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית בהשתתפות חברי ועדת הביקורת המרכזית. עאדל עמר ,מזכ"ל המפלגה ,פתח את המושב בסקירה של ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות ,לרבות החקיקה האנטי- דמוקרטית בכנסת והמערכה נגד המעצרים המינהליים .עמר בירך את שבועון מק"י "זו הדרך" ,את עובדיו ואת קוראיו, לרגל יובלו. מנצור דהאמשה דיווח על מערכת הבחירות לראשות ועדת המעקב העליונה לאוכלוסייה הערבית .ג'מיל אבו-ראס דיווח על פעילות המחלקה לאיגוד מקצועי .עיסאם מחול אמר דברים לזכרו של המנהיג הקומוניסטי אמיל תומא במלאות 30שנה למותו. בבחירות חשאיות שערך הוועד המרכזי ,נבחרו ללשכה הפוליטית של המפלגה החברים הבאים )לפי סדר א'-ב'(: עבדאללה אבו-מערוף ,ג'מיל אבו-ראס ,עפו אגבריה ,פדרו גולדפרב ,ברהום ג'ראיסי ,מנצור דהמשה ,דב חנין ,שרף חסאן ,עיסאם מחול ,שוקרי עוואוודה ,סאמח עיראקי ,עאידה תומא-סלימאן. מועדון הגדה השמאלית אחד העם ,70ת"א ביום ד' 9 ,בספטמבר בשעה 19:00 אירוע יובל "זו הדרך" בסינמטק בהמשך האירוע ,הוקרן הסרט הישראלי התיעודי פורץ הדרך "אני אחמד" ) ,(1966ונערך רב-שיח על "חופש העיתונות בין הון לשלטון" ,בהשתתפות ח"כ עאידה תומא סלימאן ,לשעבר העורכת הראשית של היומון "אל אתיחאד"; עאדל עמר ,מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית; עינת פישביין ,עיתונאית ,מייסדת העיתון המקוון "המקום הכי חם בגיהינום" וד"ר אפרים דוידי, העורך הראשי של "זו הדרך". לרגל החגים ,הגיליון הבא של "זו הדרך" יופיע ביום ד' 30 ,בספטמבר מפגש פתוח לדיון בדרכים להסגרתו של תאודורו אניבל גאוטו ) ,(64המחזיק באזרחות ישראלית וארגנטינאית .והמבוקש בארגנטינה על עבירות חמורות מאוד של פשעים נגד האנושות. *** ביום ה' 10 ,בספטמבר ,בשעה 20:00 הקרנת הסרט "אין מילים – 30דקות על שוד הגז" ודיון בהשתתפות עידו אמין ,בימאי הסרט ת"ד ,26205ת"א ,6126102טל' ,03-6293944פקס [email protected] ,03-6297263 אתר מק"י , www.maki.org.il :אתר חד"ש www.hadash.org.il :
© Copyright 2024