זו הדרך - המפלגה הקומוניסטית הישראלית

‫גיליון ‪ 15 ,14‬באפריל ‪2015‬‬
‫צילום‪ :‬אונר"א‬
‫לדברי האו"ם‪ ,‬המצב במחנה הפליטים הפלסטיני בפאתי‬
‫דמשק‪ ,‬בירת סוריה‪ ,‬הוא "מעבר לבלתי‪-‬אנושי"‬
‫דובר סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים‬
‫הפלסטינים )אונר"א( אמר )‪ ,(6.4‬כי המצב במחנה‬
‫הפליטים הפלסטיני ירמוכ בפאתי דמשק‪ ,‬בירת סוריה‪ ,‬הוא‬
‫"מעבר לבלתי‪-‬אנושי"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הסוכנות לא הצליחה‬
‫לשלוח סיוע הומאניטרי למחנה – שנכבש כמעט כולו בידי‬
‫ארגון "המדינה האיסלאמית" )דאע"ש( – מאז שהחל סבב‬
‫הלחימה הנוכחי‪ ,‬בתחילת חודש אפריל‪" .‬זה אומר שאין‬
‫אוכל‪ ,‬אין מים‪ ,‬אין חשמל‪ ,‬ויש מעט מאוד תרופות"‪ ,‬אמר‬
‫דובר הארגון כריס גאנס‪ .‬לדבריו‪ ,‬במחנה נותרו ‪ 18‬אלף‬
‫תושבים‪ ,‬ביניהם ‪ 3,500‬ילדים‪ ,‬לעומת למעלה מ‪200,000-‬‬
‫בני אדם שחיו בו עד לפני ארבע שנים‪.‬‬
‫תומכי ארגון "המדינה האיסלאמית" פרסמו ברשתות‬
‫החברתיות תמונות של ראשים ערופים של תושבי המחנה‪,‬‬
‫וכן סרטונים המראים את לוחמי הארגון שורפים את דגל‬
‫פלסטין‪ .‬אנשי הארגון טענו כי הם "משחררים" את המחנה‬
‫מהמצור שהטיל עליו הצבא הסורי מזה כשנתיים‪ ,‬אולם‬
‫באונר"א אומרים כי "מעולם לא היה המצב במחנה נואש כל‬
‫כך‪ .‬אנו דורשים כי יתירו לנו להגיש עזרה הומניטארית‬
‫לתושבי המחנה ולפנות ממנו את האזרחים"‪ .‬התושבים‬
‫סובלים ממחלות‪ ,‬כתוצאה ממחסור במי שתייה נקיים‬
‫ובתרופות‪ ,‬בעקבות המצור בו נתון המחנה בשנתיים‬
‫האחרונות‪ .‬בשנה שעברה ‪ 200‬מתושבי המחנה רעבו למוות‪.‬‬
‫אחד מתושבי המחנה‪ ,‬שהתראיין לעיתון "גרדיאן" הבריטי‬
‫)‪ ,(10.4‬האשים הן את דאע"ש והן את הצבא הסורי בהפצצת‬
‫ירמוכ‪ ,‬וטען כי הקהילה הבינלאומית הפקירה את הפליטים‬
‫הפלסטינים בסוריה‪" :‬לפעמים אני מרגיש‪ ,‬שהעם הפלסטיני‬
‫הוא לא חלק מהאנושות‪ .‬אין עבורנו‪ ,‬הפלסטינים‪ ,‬אור בקצה‬
‫המנהרה‪ ,‬אלא אם המנהרה מובילה לשטוקהולם או לברלין"‪.‬‬
‫רבבות מתושבי המחנה נמלטו והגיעו לאירופה‪ ,‬או שהם‬
‫חיים במחנות פליטים אחרים – פליטים בשנית‪ ,‬בלבנון‪.‬‬
‫תגובות ‪2/‬‬
‫מדינה יהודית )‪(1‬‬
‫"איימן עודה טען שגם 'נתניהו טוב ליהודים' הייתה סיסמה‬
‫גזענית‪ .‬בינתיים‪ ,‬ערביותם של הערבים לא נפגעת וזהותם של‬
‫היהודים נמצאת במצוד‪ .‬אסור להילחם בהתבוללות )'יד‬
‫לאחים' הפכו מוקצים(‪ .‬אסור להעדיף העסקת יהודים בעסק‬
‫פרטי‪ ,‬בעוד קריאה לרכישת מוצרים כחול־לבן היא תקינה‬
‫פוליטית‪ .‬כאילו יש היתר להעדפה על בסיס אזרחות ולא על‬
‫בסיס ברית מילה‪ .‬נו באמת‪ .‬בסוף‪ ,‬זו מדינה יהודית"‪.‬‬
‫)אמילי עמרוסי‪" ,‬ישראל היום"‪(27.3 ,‬‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫מדינה יהודית )‪(2‬‬
‫"הפכנו לאומה שונאת‪ ,‬גזענית ובורה‪ .‬לא מכירים את האחר‪,‬‬
‫והוא גם לא מעניין אותנו"‪.‬‬
‫)אוהד חמו‪ ,‬הכתב לעניינים פלסטינים בערוץ ‪" ,2‬הארץ"‪(27.3 ,‬‬
‫במשרד הפנים לא קראו את ההגדה‬
‫"רשות האוכלוסין וההגירה יזמה לאחרונה שינוי מדיניות‬
‫שיאפשר לכלוא בימים הקרובים מבקשי מקלט השוהים‬
‫במתקן הכליאה 'חולות'‪ ,‬אשר מסרבים לעזוב מרצון למדינה‬
‫שלישית"‪.‬‬
‫)מתוך הודעה לעיתונות של משרד הפנים‪(31.3 ,‬‬
‫כשר לפסח אבל רע לבריאות‬
‫"הסיגריות של חברת 'דובק' הינן כשרות לפסח ובכל ימות‬
‫השנה‪ ,‬ואינן מכילות חמץ וקטניות"‪.‬‬
‫)מודעה לסיגריות שפורסמה ב‪"-‬ישראל היום"‪(2.4 ,‬‬
‫כשר לפסח אבל טוב לבריאות‬
‫"יש לנו ועדה מיוחדת‪ ,‬בה יושבים רוקחים‪ ,‬כימאים ורבנים‪,‬‬
‫והיא עוברת על יותר מאלף תרופות שנמצאות בבתי‬
‫המרקחת וקובעת מה כשר לפסח ומה לא"‪.‬‬
‫)הרב הראשי של שירותי בריאות כללית‪ ,‬מנחם רוזנברג‪,‬‬
‫"ידיעות אחרונות"‪(31.3 ,‬‬
‫מדינה יהודית )‪(3‬‬
‫"במלחמת העצמאות‪ ,‬סבא שלי‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬אסף אוזניים‬
‫של חיילים ערבים באזור אשקלון‪ .‬לפחות כך הוא סיפר‬
‫כשדיבר על המלחמה ההיא"‪.‬‬
‫)יועז הנדל‪ ,‬בעבר ראש "מערך ההסברה הלאומי"‪,‬‬
‫"ידיעות אחרונות"‪(27.3 ,‬‬
‫מצילים את ביבי‪...‬‬
‫"אני הצבעתי נתניהו למרות שאמרתי שלא אצביע לביבי‪.‬‬
‫כשאתה מאבד את המדינה שלך‪ ,‬כשאתה רואה בסקרים‬
‫דברים שאתה לא רוצה לראות‪ ,‬זה הלחיץ אותנו‪ ,‬את כולם"‪.‬‬
‫)קובי חליוה‪ ,‬ממפוטרי כי"ל ששרף את כרטיס החבר בליכוד‬
‫מול המצלמות לפני הבחירות‪ ,‬ערוץ ‪(19.3 ,2‬‬
‫‪...‬אך ביבי לא יציל אותם‬
‫"אני רק מקווה שביבי לא יאכזב אותנו הפעם‪ .‬אני רואה זאת‬
‫כמחווה שלנו כלפיו‪ .‬הצלנו לו את העור‪ .‬מלא חבר'ה אצלנו‬
‫ובעיר הצביעו עבורו למרות שנשבעו שהפעם לא‪ ,‬והוא חייב‬
‫לנו‪ .‬לא רק לנו‪ ,‬לכל הדרום"‪.‬‬
‫)קובי חליוה‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪(27.3 ,‬‬
‫חדשות ישנות‬
‫"האלוף רוני נומה נכנס באופן רשמי לתפקידו כאלוף פיקוד‬
‫מרכז ואמר‪' :‬המחויבות שלנו לביטחון ההתיישבות אינה‬
‫מוטלת בספק'"‪.‬‬
‫)ידיעה שפורסמה ב‪"-‬וויינט"‪(25.3 ,‬‬
‫וידוי‬
‫"אני הייתי על האוטובוסים שאספו את הערבים"‪.‬‬
‫)הסאטיריקן אפרים סידון‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪(31.3 ,‬‬
‫מקארתיסט חדש בכנסת‬
‫"לא הייתי נגד המחאה‪ ,‬הייתי נגד לקחת אותה למחוזות של‬
‫השמאל‪ .‬לא חשבתי שזה נכון לקחת ‪ 300,000‬אנשים ואחרי‬
‫שהם באים לצעוד אחריך לתלות להם שלטים של חד"ש‬
‫ומרצ‪ ,‬כשהם לא חד"ש ומרצ‪ .‬אני לא רציתי לצעוד אחרי‬
‫חד"ש‪ ,‬ורציתי שמחירי הדירות יירדו ושהנושא יטופל‪ .‬אני‬
‫מקווה שזה יטופל באמצעות הממשלה שתקום בקרוב"‪.‬‬
‫)ח"כ שרון גל‪" ,‬ישראל ביתנו"‪ ,‬גלי צה"ל‪(31.3 ,‬‬
‫איימן עודה‪ ,‬שר החינוך‬
‫"כדי להראות את רצינותי לתיקון השסעים בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬לאחר התנצלותי על אמירתי כי 'אזרחים ערבים‬
‫נוהרים לקלפיות' ערב הבחירות‪ ,‬החלטתי היום להוסיף לה‬
‫מעשים‪ .‬לכן‪ ,‬בממשלתי הבאה החלטתי למנות מינוי אישי‬
‫את ראש הרשימה המשותפת‪ ,‬ח"כ איימן עודה‪ ,‬לשר החינוך‬
‫הבא של ממשלת ישראל‪ .‬אני יודע שהמינוי ייתקל בהתנגדות‬
‫חריפה בליכוד ובקואליציה‪ ,‬אולם אם נרצה בכך או לא‪,‬‬
‫ערבים ויהודים נועדנו לחיות ביחד בחלקת ארץ זו‪ ,‬ואני‬
‫נבחרתי להיות ראש הממשלה של כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‪ .‬שלב ראשון‬
‫בתיקון אליו אנו נדרשים הוא הפלת החומות המפרידות‬
‫בינינו‪ .‬זה מתחיל בכך שאנו נכיר כל אחד את הסיפור של‬
‫השני‪ ,‬ערבים את זה של היהודים ויהודים זה של הערבים‪.‬‬
‫הגיע הזמן להפקיד על חינוך ילדינו מישהו שמכיר היטב את‬
‫שני הצדדים‪ .‬קשה לי לחשוב על מישהו מתאים מח"כ עודה‬
‫למטרה זו‪ .‬אני וממשלתי רואים בזה חשיבות עליונה‪ ,‬שהרי‬
‫בסוף אלו החיים של כולנו‪ .‬החיים עצמם"‪.‬‬
‫)מסר שיוחס לבנימין נתניהו‪ ,‬הסתבר כמתיחת אחד באפריל(‬
‫מ‬
‫המזרח התיכון ‪3/‬‬
‫המציאות האזורית אחרי לוזאן‬
‫עם החתימה בשבוע שעבר בעיירה לוזאן בשוויץ על‬
‫ההסכם בין איראן לבין המעצמות‪ ,‬בעניין פרויקט הגרעין‬
‫האיראני‪ ,‬יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו במתקפה חריפה‬
‫על הממשל האמריקאי ועל ההסכם שהושג‪.‬‬
‫על המשמעויות האזוריות של ההסכם שוחחנו עם עיסאם‬
‫מח'ול‪ ,‬חבר הלשכה הפוליטית של מק"י ויו"ר מכון אמיל‬
‫תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים‪ ,‬אשר בדצמבר ‪2013‬‬
‫יזם את כנס חיפה הבינלאומי למען מזרח תיכון חופשי מנשק‬
‫גרעיני ומנשק להשמדה המונית‪.‬‬
‫מדוע בחר נתניהו להטיל את כל כובד משקלו‬
‫על הנושא האיראני?‬
‫הקיבעון של ממשלת ישראל לגבי איראן אינו קיבעון‬
‫ביטחוני‪ .‬לישראל לא נשקפת סכנה אמיתית מפצצה גרעינית‬
‫איראנית‪ ,‬אלא להיפך – ישראל היא האיום הגרעיני העיקרי‬
‫במזרח התיכון‪ .‬לכן‪ ,‬מה שגורם לנתניהו להזדקף ולעמוד על‬
‫רגליו האחוריות לגבי ההבנות שהושגו בלוזאן‪ ,‬הוא השינוי‬
‫המדיני במעמדה של איראן באזור‪ .‬העובדה שהמעצמות‬
‫נאלצו להכיר באיראן ככוח מרכזי במזרח התיכון‪ ,‬שבלעדיו‬
‫לא ניתן לקבוע הסדרים אזוריים‪ ,‬היא שהביאה לתגובה‬
‫הישראלית החריפה‪ .‬ממשלת ישראל הייתה רוצה להעמיק‬
‫את הבידוד של איראן‪ ,‬אבל כתוצאה מההתפתחויות – דווקא‬
‫היא זו המבודדת בעולם יותר ויותר‪.‬‬
‫מניעת התחמשותה הגרעינית של איראן קשורה בהכרח‬
‫בשאלה של הפיכת המזרח התיכון כולו לאזור חופשי מנשק‬
‫גרעיני‪ .‬לא תיתכן מציאות בה ישראל תשמור על המונופול‬
‫הגרעיני שלה במזרח התיכון‪ ,‬ולכן – המוצא היחיד הוא‬
‫לקדם פירוק כולל באזור‪.‬‬
‫מה משמעות העימות בין ממשלת ישראל‬
‫לבין הממשל האמריקאי‪ ,‬לגבי ההסכם?‬
‫העימות בין נשיא ארה"ב‪ ,‬ברק אובמה‪ ,‬לבין ראש‬
‫הממשלה נתניהו הוא סתירה המצויה במסגרת היחסים‬
‫הקיימים בין ישראל לבין ארה"ב‪ ,‬אולם יש לסתירה זו‬
‫פוטנציאל להתפתח לסתירה יסודית‪ ,‬בעלת אופי אסטרטגי‪.‬‬
‫החרפת היחסים בין ישראל לבין ארה"ב אינה נובעת רק‬
‫מהיחסים האישיים העכורים בין מנהיגי שתי המדינות‪ ,‬אלא‬
‫משינויים בגישתה של ממשלת ישראל‪ .‬באופן היסטורי‪,‬‬
‫ממשלות ישראל זכו בהישגים כאשר היו מתואמות עם‬
‫התכניות האימפריאליסטיות במזרח‪-‬התיכון – התכניות‬
‫האמריקאיות‪ ,‬ולפני כן – הצרפתיות והבריטיות‪ .‬אולם חלק‬
‫מהחוגים השליטים בישראל מנסים כעת לכפור בחוקיות זו‪,‬‬
‫ולנסות לערער על התכנונים האמריקאיים במזרח התיכון‪.‬‬
‫מצב עניינים זה נוצר בעקבות שני כישלונות‪ :‬המהלכים‬
‫האחרונים של ארה"ב במזרח התיכון )המלחמות‬
‫באפגניסטאן ובעיראק‪ ,‬המתקפה על סוריה‪ ,‬וכו'( אומנם‬
‫הביאו לכיבושים ולהרס‪ ,‬אולם לא הצליחו להשיג את‬
‫מטרותיהם הפוליטיות ולהשליט את ההגמוניה של ארה"ב‬
‫בארצות בהן לחמה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נפגעה מעמדה‪ .‬זה‬
‫הכישלון הראשון שאיפשר את המתח ביחסי ישראל‪-‬ארה"ב‪.‬‬
‫הכישלון השני שאיפשר את המתח ביחסי ישראל‪-‬ארה"ב‪,‬‬
‫הוא הכישלון אותו חוותה ישראל בניסיונותיה להפעיל כוח‬
‫צבאי כלפי העמים באזור‪ :‬במלחמת לבנון השנייה )‪(2006‬‬
‫ובמלחמות האחרונות בעזה )‪.(2014 ,2012 ,2009-2008‬‬
‫ישראל לא הצליחה להשיג את המטרות האסטרטגיות‬
‫שהציבה לעצמה במלחמות אלה‪ ,‬וכך המחישה לארה"ב‬
‫שהיא לא תמיד מצליחה לספק את הסחורה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הכישלון הישראלי הוכיח לארה"ב שישראל אינה כל‬
‫יכולה‪ ,‬כשם שהכישלון האמריקאי הוכיח לישראל שארה"ב‬
‫אינה כל יכולה‪ .‬זה הרקע להתנגחויות ולחילוקי הדעות בין‬
‫הממשל האמריקאי לבין הממשלה בישראל‪.‬‬
‫בבחירות לכנסת‪ ,‬דגלו מנהיגי המחנה הציוני‬
‫בקו של "שיקום היחסים עם ארה"ב"‪...‬‬
‫יצחק הרצוג וציפי לבני היו מוכנים ליישר קו עם‬
‫האסטרטגיה האמריקאית במזרח התיכון‪ ,‬ולנסות לשכנע את‬
‫ארה"ב כי ישראל בהנהגתם תהיה תלויה יותר בארה"ב‬
‫מאשר ישראל בהנהגת נתניהו‪ .‬אבל זו אינה מדיניות‬
‫אלטרנטיבית‪ ,‬אלא מדיניות של העמקת התלות של ישראל‬
‫בהגמוניה האמריקאית באזור‪ .‬עוד חשוב לציין‪ ,‬שהרצוג‬
‫ולבני גיבו את עמדתו של נתניהו כלפי ההבנות עם איראן‪.‬‬
‫מאפיין חשוב נוסף של המדיניות הישראלית בעת‬
‫האחרונה‪ ,‬שגם עליו אין מחלוקת מצד הרצוג ולבני‪ ,‬הוא‬
‫ההסתמכות הגוברת והולכת על הריאקציה הערבית‪ .‬נתניהו‬
‫תקף את "ציר איראן‪-‬לוזאן‪-‬תימן"‪ ,‬אולם הוא פועל לשלב‬
‫את ישראל בציר חלופי‪ ,‬הכולל מדינות דוגמת סעודיה‪,‬‬
‫המכונות "מתונות"‪ ,‬ואשר תומכות בארגון הטרור דאע"ש‪.‬‬
‫ישראל הופכת שותף פוליטי במלחמות שמתנהלות כיום‬
‫בתימן ובסוריה‪ ,‬ומעמידה עצמה כבעלת אינטרס בפירוק‬
‫עיראק‪ .‬לכן‪ ,‬ממשלת ישראל ממלאת תפקיד מסוכן עבור‬
‫האזור‪ ,‬ובמובן זה – גם תפקיד מסוכן עבור העם בישראל‪.‬‬
‫הרשימה המשותפת‪ :‬להחיל גם על‬
‫ישראל את ההבנות שסוכמו בלוזאן‬
‫הרשימה המשותפת קראה )‪ (6.4‬לקהילה הבינלאומית‬
‫להחיל על ישראל את ההבנות שהושגו בשיחות עם איראן‬
‫בלוֹזאן שבשוויץ‪ .‬בהודעה שפרסמה הרשימה‪ ,‬היא הזהירה‬
‫כי ישראל עשויה למצוא עצמה ניצבת מול אותם העיצומים‬
‫שהוטלו על איראן כדי לשכנע אותה להישמע לחוק‬
‫הבינלאומי‪ .‬הרשימה המשותפת ציינה‪ ,‬כי ישראל עלולה‬
‫לשלם מחיר יקר על ההחלטות של מנהיגיה‪ ,‬וקראה לפעול‬
‫למען מזרח‪-‬תיכון נקי מנשק גרעיני‪ ,‬כולל בישראל‪.‬‬
‫הרשימה המשותפת ציינה‪ ,‬כי "בעוד ההסכמות בלוזאן‬
‫זוכות לברכות בכל העולם‪ ,‬לרבות העם האיראני‪ ,‬ישראל היא‬
‫היחידה אשר יצאה נגדן‪ .‬ההסכם המסתמן שומר על‬
‫האינטרסים של כל הצדדים‪ ,‬ומונע מרוץ התחמשות גרעיני‬
‫באזור‪ ,‬ולכן הוא צעד חשוב לעבר יציבות באזור כולו"‪ .‬עוד‬
‫ציינה הרשימה‪ ,‬כי הרטוריקה התוקפנית של נתניהו נגד‬
‫ההסכם זוכה בתמיכת מרבית המערכת הפוליטית בישראל‪,‬‬
‫וכי ישראל נמנית עם ארבע המדינות הבודדות בעולם אשר‬
‫מסרבות לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‪.‬‬
‫מדיניות ‪4/‬‬
‫תשוחרר חברת הפרלמנט חאלדה ג'ראר‬
‫השבוע לפני‪...‬‬
‫תקופת האבן ‪ /‬מיומנה של פליציה לנגר‬
‫כומתות אדומות‪ ,‬נעליים גבוהות‪ ,‬מסומרות‪ .‬הם צועדים‬
‫בסך כבמצעד‪ ,‬רק קהל מריע אין‪ .‬הרובים והאלות והפנים‬
‫אטומות כתריסי החנויות המוגפים‪ .‬רחובות שוממים של עיר‬
‫עוינת ופצועה‪ .‬לפתע נשמעת קללה של ילד‪ .‬אין רואים היכן‬
‫הוא‪ .‬דומה‪ ,‬שלא הבינו אותה‪ .‬אך משהו זע בפנים למשמע‬
‫הצעקה‪" :‬יהוד!"‪ .‬הם דורכים את הנשק במיומנות בקצב‬
‫אחיד‪ .‬אימהות שילדיהן ננעלו באורוות סוסים מביטות בהם‪.‬‬
‫סב שנכדו נמצא שם מבקש למסור לו מעיל‪" :‬כל‪-‬כך קר‬
‫וגשם יורד‪ ,‬ויש לו רק חולצה‪ .‬הוא לא עשה שום דבר נגדכם‪.‬‬
‫אני יודע שלא תעשו לו גם‪-‬כן דבר רע‪ ."...‬כבר שלושה ימים‬
‫הוא מדבר כך אך איש לא שומע אותו‪ .‬ידיו המיובשות‬
‫השחירו מקור והאמהות מפצירות בו שילך לביתו‪ .‬אך הוא‬
‫עומד וממלמל דבר שבח לממשלה‪ ,‬מחייך בפה ללא שיניים‬
‫ומושיט את המעיל‪ .‬איש לא לוקח את המעיל למען הנכד‬
‫האהוד שלו והוא שם אותו שוב בשקית‪ .‬חייל שח לחברו‪:‬‬
‫"בוא‪ ,‬מתערב שהוא ישלוף אותו בעוד כמה רגעים‪ .‬לזקן הזה‬
‫יש סבלנות של ברזל‪ ,‬בחיי!"‪.‬‬
‫*‬
‫ענן מאיים תלוי מעל לפסגת ההר וצובע את העולם‬
‫באפור‪.‬‬
‫אבנים לצידי הדרך‪ ,‬בגדלים שונים‪ .‬בכביש שרידי מחסום‬
‫אבנים‪ .‬שפתה האילמת של האבן שולטת בכל‪.‬‬
‫"את המולדת לקחו לנו‪ ,‬את כבודנו רומסים‪ ,‬את הילדים‬
‫שלנו כולאים והורגים‪ .‬אך האבנים נשארות והן בשפע‪ ,‬וכל‬
‫עוד שישנן האבנים וידיים מוכנות להטיל אותן‪ ,‬לא יהיה לכם‬
‫שקט כאן"‪.‬‬
‫והם צועדים ברחובות הערים הנאנקות תחת נעליהם‬
‫הכבדות‪ ,‬הם נוסעים במכוניותיהם המשוריינות בארץ לא‬
‫להם‪ ...‬הם מגיפים את השמשות ומגבירים את המהירות‬
‫ומביטים לצידי הדרך באימה‪ ,‬מוכנים לירות ולהרוג‪.‬‬
‫אך לא יספיקו להם הכדורים‪ ,‬כי מלאה הארץ אבנים וידיים‬
‫המוכנות להטיל אותן‪...‬‬
‫"זו הדרך"‪9.4.1979 ,‬‬
‫הערת המערכת‪:‬‬
‫עו"ד פליציה לנגר‪ ,‬חברת הנהגת המפלגה הקומוניסטית‬
‫הישראלית‪ ,‬הגנה בבתי משפט צבאיים על נאשמים‬
‫פלסטינים‪ ,‬תושבי השטחים‪ ,‬במשך למעלה מעשרים שנה‪.‬‬
‫חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית‪ ,‬חאלדה ג'ראר‪,‬‬
‫החברה בלשכה הפוליטית של החזית העממית לשחרור‬
‫פלסטין‪ ,‬נעצרה )‪ (2.4‬בביתה באל‪-‬בירה‪ ,‬ליד רמאללה‪ ,‬בידי‬
‫הצבא‪ ,‬ונידונה לשישה חודשי מעצר בצו מינהלי‪ ,‬ללא כתב‬
‫אישום וללא משפט‪.‬‬
‫ח"כ עאידה תומא‪-‬סלימאן )חד"ש – הרשימה המשותפת(‬
‫גינתה את צו המעצר‪ ,‬ומסרה "מדובר במעצר פוליטי של‬
‫נבחרת ציבור שמתנגדת לכיבוש‪ .‬מדינת ישראל צריכה‬
‫להתבייש במשטר המעצרים המנהליים הדרקוני‪ ,‬שאין לו אח‬
‫ורע בשום דמוקרטיה"‪ .‬תומא‪-‬סלימאן קראה לחברי פרלמנט‬
‫בארץ ובעולם להיאבק לביטול מעצרה של ג'ראר‪ ,‬ושל כל‬
‫‪ 16‬חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית העצורים בישראל‪,‬‬
‫לרבות היו"ר עזיז דוויק‪.‬‬
‫ח"כ תומא‪-‬סלימאן‪ ,‬יחד עם חברי הכנסת של תע"ל‬
‫ברשימה המשותפת – אחמד טיבי ואוסאמה סעדי – הגיעו‬
‫לדיון בהארכת מעצרה של ג'ראר‪ ,‬בכלא עופר‪ .‬הם נכנסו‬
‫לאולם בית הדין הצבאי‪ ,‬פגשו את ג'ראר וחזקו את ידיה‪.‬‬
‫בטרם נערך הביקור‪ ,‬נערכה הפגנה מחוץ לכלא עופר‪,‬‬
‫בקריאה לשחרורה של ג'ראר‪ .‬במהלך ההפגנה הזהירה‬
‫תומא‪-‬סלימאן מפני הידרדרות מצבה הבריאותי של ג'ראר‪.‬‬
‫טעות של הפלסטינים‬
‫לא קל לכתוב על טעויות של פלסטינים‪ .‬הם מותקפים ללא‬
‫הרף בציבור ובתקשורת‪ ,‬ולעיתים קרובות מוצגת דמותם‬
‫באופן שלילי‪ ,‬עד שהצגת יהודי בדמותם נחשבת הסתה‬
‫)למשל‪ :‬תמונת רבין עטוי כאפיה‪ ,‬בכרזות ההסתה של הימין‬
‫בשנות ה‪ .(90-‬מצד שני‪ ,‬אין ספק שגם הנהגת העם הפלסטיני‬
‫ביצעה לא מעט טעויות במרוצת השנים‪ .‬לא רק כי אין בן‬
‫אדם או קבוצת אנשים שלא ביצעו טעויות‪ ,‬אלא גם כי הלחץ‬
‫הגדול בו הם נמצאים מוביל‪ ,‬לפעמים‪ ,‬לשגיאות‪.‬‬
‫טעות חדשה וגדולה מתרחשת בימים אלו‪ .‬התאחדות‬
‫הכדורגל הפלסטינית בראשות ג'יבריל רג'וב‪ ,‬פנתה לאחרונה‬
‫להתאחדות הכדורגל העולמית )פיפ"א(‪ ,‬ודרשה כי נבחרת‬
‫ישראל תורחק ממשחקים בינלאומיים‪ .‬השיקול העומד‬
‫מאחורי יוזמה פלסטינית זו‪ ,‬הוא שהידוק מגמות החרם כלפי‬
‫ישראל יסייע בהפסקת הכיבוש‪ ,‬וזאת כשם שהחרם נגד דרום‬
‫אפריקה סייע לשים סוף למשטר האפרטהייד‪.‬‬
‫מדובר בעמדה שהייתה יכולה להיות הגיונית לגמרי‪,‬‬
‫אלמלא העובדה שמשחקי נבחרת ישראל בכדורגל גורמים‬
‫סבל בל ישוער לישראלי הממוצע‪...‬‬
‫פעם אחר פעם‪ ,‬הנבחרת מאכזבת‪ .‬גם ההצלחות המעטות‬
‫נובעות ברובן משחקנים המעדיפים להתמקצע מעבר לים‪,‬‬
‫ולא בזכות הכדורגל המקומי‪ .‬הבעלות הפרטית על מרבית‬
‫קבוצות הליגה פגעה בתחושת השייכות‪ .‬ההפרטה והמסחור‬
‫הציפו את הקבוצות בשחקנים זרים‪ ,‬על חשבון השחקנים‬
‫המקומיים‪ ,‬ולכן הנבחרת מדשדשת‪.‬‬
‫חרם בינלאומי על נבחרת ישראל בכדורגל לא ייצר קשיים‬
‫עבור הממסד הישראלי‪ ,‬אלא יהווה המתת חסד למפעל‬
‫ספורטיבי כושל‪ .‬לכן‪ ,‬מוטב היה שרג'וב ימשוך את הדרישה‬
‫להחרמת הנבחרת הישראלית‪ ,‬שהמשך משחקיה בחו"ל‬
‫יפעילו יותר לחץ על ההנהגה בישראל מאשר הפסקתם‪.‬‬
‫יוסי ס‪.‬‬
‫מ‬
‫יום השואה ‪5/‬‬
‫ניסיון להשכיח ולסלף‬
‫במלאות ‪ 70‬שנה לניצחון על הנאצים‪ ,‬מתרבים הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה‪,‬‬
‫לטהר את הפושעים ולטשטש את התפקיד שמילאה ברית‪-‬המועצות בניצחון‬
‫זו עלולה לפגוע ביוקרתה של לטביה בתקופת כהונתה‬
‫כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי" )!(‬
‫מחנה הריכוז סלספילס‪ ,‬המרוחק ‪ 18‬קילומטרים מבירת‬
‫לטביה‪ ,‬ריגה‪ ,‬שימש תחילה להשמדת יהודי המדינה‪ .‬כאשר‬
‫הושלמה השמדת היהודים‪ ,‬פלוגות העונשין הביאו למחנה‬
‫זה נשים וילדים מכפרי בלארוס וצפון‪-‬מערב רוסיה‪ .‬כ‪100-‬‬
‫אלף אסירים שהו במחנה במרוצת שנות פעילותו‪.‬‬
‫בימים אלה – בהתקרב מועד ציון ‪ 70‬שנה לכניעתה של‬
‫גרמניה הנאצית‪ ,‬ב‪ 9-‬במאי ‪ – 1945‬מוטלת על כולנו החובה‬
‫למנוע את שיכתוב ההיסטוריה ולהזכיר את התפקיד המוביל‬
‫שמילאו ברית‪-‬המועצות והצבא האדום הסובייטי בהכנעת‬
‫מכונת המלחמה הגרמנית ובשחרור עמי אירופה‪.‬‬
‫הקומוניסטים בקפריסין מציינים ‪ 50‬שנה‬
‫להירצחם של קבזוגלו ומישאוליס‬
‫מאת טלמון סילבר‬
‫בטקס שהתקיים בפולין לציון ‪ 70‬שנה לשחרור אושוויץ‬
‫בידי הצבא האדום‪ ,‬הוזמנו נשיאי גרמניה ואפילו אוקראינה‪,‬‬
‫אולם נשיא הפדרציה הרוסית לא הוזמן‪ .‬מוזרה מאוד‬
‫ההחלטה להזמין את הנשיא האוקראיני‪ ,‬שעלה לשלטון‬
‫לאחר הפיכה אלימה‪ ,‬שזכתה בתמיכת חסידיו של הלאומן‬
‫האוקראיני סטפן בנדרה‪ ,‬ששיתף‪-‬פעולה עם הנאצים‪ .‬ראש‬
‫ממשלתה הנוכחי של אוקראינה‪ ,‬ארסני יצניוק‪ ,‬התראיין‬
‫לטלוויזיה הגרמנית ואמר‪ ,‬כי "אנו זוכרים את פלישתה של‬
‫ברית המועצות לאוקראינה ולגרמניה"‪ .‬ממש כאילו הייתה‬
‫גרמניה הנאצית מדינה תמימה ושוחרת שלום‪ ,‬אליה פלשה‬
‫ברית‪-‬המועצות התוקפנית‪...‬‬
‫כשנדרש שר החוץ הפולני להסביר את ההחלטה התמוהה‬
‫של ממשלתו‪ ,‬הוא טען כי "מחנה אושוויץ שוחרר בידי‬
‫החזית האוקראינית הראשונה‪ ,‬משמע‪ ,‬בידי האוקראינים"‪.‬‬
‫לא ברור אם מדובר בבורות או בהיתממות‪" .‬החזית‬
‫האוקראינית הראשונה" של הצבא האדום הסובייטי הייתה‬
‫אגד כוחות )ארמיות( אשר נקרא קודם לכן "חזית בְּ ְר ָינְסְ ק"‪,‬‬
‫ולאחר מכן "חזית ווֹר ֹו ְניֶז'"‪ ,‬ולחמו בשורותיה בני כל‬
‫הלאומים של ברה"מ‪ ,‬ובכלל זה גם אוקראינים‪.‬‬
‫אין מדובר במקרה בודד של שיכתוב ההיסטוריה‪ .‬לטביה‬
‫– בה נוהגים עד היום ותיקי הוואפן‪ SS-‬לקיים תהלוכות פרו‪-‬‬
‫פאשיסטיות ואנטי‪-‬סובייטיות – היא הנשיאה התורנית של‬
‫האיחוד האירופי‪ .‬מתוקף תפקידה זה‪ ,‬מנעו נציגי ממשלת‬
‫לטביה בארגון אונסק"ו פתיחת תערוכה בפאריס‪ ,‬המוקדשת‬
‫לאסירי מחנה הריכוז הנאצי סָ לָספּילְ ס‪ .‬לדבריהם‪" ,‬תערוכה‬
‫ב‪ 11-‬באפריל ציינו הקומוניסטים הקפריסאים מלאות ‪50‬‬
‫שנים להירצחם של שניים ממנהיגי המפלגה המתקדמת של‬
‫העם העובד של קפריסין )אק"ל(‪ ,‬שהפכו סמל לשותפות‬
‫יוונית‪-‬טורקית ולהתנגדות ללאומנות‪ .‬דרוויס עלי קבזוגלו‪,‬‬
‫קפריסאי‪-‬טורקי‪ ,‬וקוסטאס מישאוליס‪ ,‬קפריסאי‪-‬יווני‪ ,‬נרצחו‬
‫בידי לאומנים בשל המערכה שניהלו נגד הניסיונות להסית‬
‫את שתי הקהילות בקפריסין זו נגד זו‪.‬‬
‫ברחבי קפריסין התקיימו אירועי זיכרון‪ ,‬ביוזמת מפלגת‬
‫אק"ל וכוחות שמאליים אחרים‪ ,‬שהעלו על נס את המאבק‬
‫להצלת קפריסין הן מפני השליטה הקולוניאלית הזרה‬
‫)קפריסין זכתה בעצמאות מבריטניה רק בשנת ‪ (1960‬והן‬
‫מפני הפלגנות האתנית‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 50-‬וה‪ 60-‬פעלו קבוצות לאומניות‪-‬קיצוניות הן‬
‫בקרב הקפריסאים‪-‬היוונים והן בקרב הקפריסאים‪-‬הטורקים‪,‬‬
‫ובכך שירתו אובייקטיבית את האימפריאליזם‪ ,‬שהפיק רווח‬
‫מהפילוג הפנימי בקרב תושבי האי וניצלו לתועלתו‪.‬‬
‫בעולם ‪6/‬‬
‫איך חוסמים את‬
‫הימין הקיצוני?‬
‫דיון המתנהל בשמאל הצרפתי‪,‬‬
‫בעקבות הבחירות המחוזיות‬
‫קואליציית מפלגות הימין בצרפת )‪ ,(UMP‬בהנהגת‬
‫הנשיא‪-‬לשעבר ניקולא סרקוזי‪ ,‬זכתה בסיבוב השני של‬
‫הבחירות המחוזיות במדינה‪ ,‬שנערכו בסוף חודש מארס‪,‬‬
‫ועומדת בראש ‪ 45‬מועצות אזוריות‪ .‬המפלגה הסוציאליסטית‬
‫שבשלטון נחלה מפלה צורבת‪ ,‬ואילו מפלגת הימין הקיצוני‬
‫"החזית הלאומית" )‪ ,(FN‬בראשות מארין לה‪-‬פן‪ ,‬הגדילה‬
‫כוחה‪ ,‬אולם לא זכתה באף לא אחת מ‪ 101-‬המועצות‬
‫האזוריות‪.‬‬
‫התוצאה עשויה להזניק את סרקוזי לקראת הבחירות‬
‫לנשיאות‪ ,‬שיתקיימו בעוד שנתיים‪" .‬העם הצרפתי דחה ברוב‬
‫גדול את המדיניות של פרנסואה הולנד ושל ממשלתו‪ .‬זה‬
‫הזמן לשינוי"‪ ,‬הצהיר סרקוזי בפני תומכיו‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫שהבטחתו של סרקוזי הכושל לחולל שינוי‪ ,‬דומה לסיסמת‬
‫ש"ס בבחירות לכנסת‪ ,‬לפיה "המהפכה חוזרת"‪...‬‬
‫לה פן כבר מיהרה להכריז כי "מדובר ביום היסטורי" עבור‬
‫החזית הלאומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא הכירה בכך שזו אכזבה‪,‬‬
‫משום שהסקרים חזו לה הישגים גדולים יותר‪ .‬המפלגה‬
‫הגיעה למקום השני בסיבוב הראשון בבחירות‪ ,‬והגדילה‬
‫משמעותית את מספר חברי המועצות שלה‪ ,‬מ‪ 2-‬ל‪.62-‬‬
‫ראש הממשלה מנואל ואלס הודה כי המפלגה‬
‫הסוציאליסטית איבדה גובה‪ ,‬והצביע על העלייה בתמיכה‬
‫בחזית הלאומית כעדות לשינוי בנוף הפוליטי‪" .‬הימין‬
‫הקיצוני חזק‪ ,‬מאוד חזק‪ .‬התוצאות הן אתגר לכל‬
‫הדמוקרטים"‪ ,‬אמר ואלס‪ ,‬שמיד עם פרסום התוצאות דיבר‬
‫על ""הצורך בהגמשת שוק העבודה"‪ .‬כלומר‪ ,‬שינוי חוקי‬
‫העבודה תוך פגיעה במעמד העובדים‪ ,‬כדי "להוציא את‬
‫המשק הצרפתי מן הבוץ"‪.‬‬
‫יצוין שהסוציאליסטים שבשלטון שינו את מפת המחוזות‪,‬‬
‫בתמיכת הימין‪ ,‬ופיצולו מחוזות שהיו בידי הקומוניסטים‬
‫וכוחות שמאליים אחרים‪ ,‬כך שמפלגתם והימין אמורים היו‬
‫לקבל יותר קולות‪ .‬אולם בסופו של דבר‪ ,‬רק הימין הרוויח‬
‫מהשינוי‪ ,‬משום שזכה בתמיכת תושבים רבים שהתנגדו‬
‫לקיצוצים הכואבים שיזמה הממשלה‪.‬‬
‫מושל אחד המחוזות שהיו בידי הסוציאליסטים‪ ,‬ג'רום‬
‫גדג'‪ ,‬הנמנה עם המחנה ביקורתי במפלגתו‪ ,‬סיכם כך את‬
‫הבחירות‪" :‬אנו שבים ודופקים את הראש בקיר‪ .‬ככל‬
‫שנמשיך לבצע את מדיניות הימין בממשלה – כך מתרחקים‬
‫מאיתנו עוד ועוד מצביעים‪ .‬אני צופה מפלה צורבת בבחירות‬
‫לפרלמנט‪ ,‬שיתקיימו בדצמבר הקרוב‪ ,‬ובבחירות לנשיאות‬
‫צרפת ב‪ .2017-‬תהיה זו מפלה כה קשה שתעמיד בסימן‬
‫שאלה את המשך קיומה של המפלגה הסוציאליסטית"‪.‬‬
‫‪ 1,138‬מבין חברי הפרלמנט המחוזיים שנבחרו לאחרונה‬
‫נמנים עם מפלגתו השמרנית של סרקוזי‪ 1,008 ,‬הם חברי‬
‫המפלגה הסוציאליסטית‪ 176 ,‬הם נציגי חזית השמאל )‪156‬‬
‫מתוכם הם קומוניסטים(‪ ,‬וכאמור‪ 62 ,‬הם נציגי "החזית‬
‫הלאומית" הימנית‪-‬קיצונית‪ .‬תוצאות אלו מהוות נסיגה‬
‫במספר המחוזות שבידי המפלגה הסוציאליסטית )מ‪48-‬‬
‫מחוזות ל‪ 26-‬בלבד(‪ .‬כך גם עבור הקומוניסטים‪ ,‬שמאז‬
‫שחרור צרפת מהכיבוש הנאצי עמדו בראש שני מחוזות‪,‬‬
‫ואל‪-‬דה‪-‬מארן ואלייה‪ .‬עתה נותר בידי המפלגה הקומוניסטית‬
‫רק מחוז ואל‪-‬דה‪-‬מארן‪ ,‬הנמנה עם "הפרברים האדומים"‬
‫שסביב פאריס‪.‬‬
‫איך מתמודד השמאל הצרפתי עם העובדה‪ ,‬שהחזית‬
‫הלאומית הופכת מקובלת יותר ויותר בקרב העובדים? סביב‬
‫שאלה זו מתנהל פולמוס קשה בתוך חזית השמאל ) ‪Front de‬‬
‫‪ .(Gauche‬המפלגה הקומוניסטית הצרפתית‪ ,‬שהיא המרכיב‬
‫המרכזי בחזית השמאל‪ ,‬סבורה שיש להקים חזיתות אד‪-‬הוק‬
‫מקומיות‪ ,‬עם כל גורם בשמאל המוכן להיאבק נגד החזית‬
‫הלאומית‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬הסוציאליסטים‪ ,‬הירוקים )המפולגים‬
‫מאוד( ותנועות מרכז‪-‬שמאל קטנות יותר‪.‬‬
‫מפלגת השמאל בראשות ז'אן לוק מלנשון‪ ,‬שהיא המרכיב‬
‫השני בגודלו בחזית השמאל‪ ,‬סבורה כי אין לבנות בריתות‬
‫עם סוציאליסטים הנאמנים לנשיא‪ ,‬אלא רק עם‬
‫"הסוציאליסטים הביקורתיים"‪ ,‬המונים כשליש מהסיעה‬
‫בפרלמנט‪" .‬הקו הפוליטי של חזית השמאל מטושטש‬
‫לחלוטין מאז הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו לפני‬
‫כשנה" אמר מלנשון לאחר הבחירות המחוזיות‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫"במקומות מסוימים אנו חזית שמאל לוחמת נגד הממשלה‬
‫הניאו‪-‬ליברלית ונגד הימין‪ ,‬ואילו במקומות אחרים אנו‬
‫תומכים בנציגי הממשלה‪ ,‬המגדירים את עצמם כ‪'-‬אנשי‬
‫שמאל'‪ .‬יש אפילו מקומות בהם אנו שותפים בהקמת 'מערך‬
‫רפובליקאי' עם המרכז והימין המתון‪ ,‬נגד הימין הקיצוני"‪.‬‬
‫אל ביקורת זו שהשמיע מלנשון כלפי שותפיו‬
‫הקומוניסטים‪ ,‬הצטרפו גם פעילים מההתארגנות "יחדיו"‪,‬‬
‫שהיא מרכיב בחזית השמאל המאגד שורה ארוכה של‬
‫תנועות שמאליות‪ ,‬רובן קטנות‪ .‬עבור "יחדיו"‪ ,‬חזית השמאל‬
‫עוסקת אך ורק בהתמודדות בבחירות "אך מזניחה הזנחה‬
‫פושעת את השטח‪ :‬את התנועות החברתיות‪ ,‬את השביתות‬
‫ואת פעילות האיגודים המקצועיים"‪ .‬לדבריהם‪" ,‬לא מספיק‬
‫להצטרף להפגנות ולמחאות – יש ליזום אותן ולהנהיגן"‪.‬‬
‫פעילי "יחדיו" סבורים שניתן להקים גרסה צרפתית של‬
‫"סיריזה"‪ ,‬לפי המודל של השמאל הרדיקלי ביוון‪ ,‬שהגיע שם‬
‫לשלטון לפני כחודשיים‪ .‬ואכן‪ ,‬בנקודה זו קיימת הסכמה‬
‫רחבה בקרב כלל מרכיבי חזית השמאל בצרפת‪.‬‬
‫נ"ע‬
‫תרבות ‪7/‬‬
‫איתן קלינסקי ‪ -‬שני שירים‬
‫גְּ מוּלֵי שָ רָ ה וְ הָ גָר‬
‫ְמסֹ עָ ר אַ בִּ יט אֶ ל ‪‬עַ הָ הָ ר‬
‫כְּ רוּבָ יו רוֹתְ ִחים בְּ אַבְ נֵי הַ מַּ סָּ ד‬
‫גּו ְֹדעִ ים צְ ִריחֵ י הַ מִּ גְ ָדּל‬
‫אוֹסְ ִרים לְ חֵ יקָ ם‬
‫גְּ מוּלֵי שָׁ רָ ה וְ הָ גָר‪.‬‬
‫מֵ חַ לּ ֹונִי הַ מְּ סֹ רָ ג – ְמסֹ עָ ר‬
‫אַ בִּ יט בְּ אֵ ימָ ה אֶ ל הָ הָ ר‬
‫הַ מַּ ִקּישׁ צִ יּוּץ עָ קָ ר עַ ל הָ אַיִן‬
‫כְּ רוּבָ יו סוֹכְ כִ ים מַ לְ תְ עוֹת הַ לּוֹעַ‬
‫בְּ ַלהֲטֵ י חֲרָ בוֹת ִמתְ הַ פְּ כוֹת‬
‫בַּ ל יָבוֹאוּ ַיח ֲָדיו אֶ ל הָ עַ יִן‬
‫גְּ מוּלֵי שָׁ רָ ה וְ הָ גָר‪.‬‬
‫בַּ חֲלו ִֹמי –‬
‫מֵ חַ לּ ֹונִי הַ מְּ סֹ רָ ג בַּ בָּ כָא‬
‫צִ פּוֹר צְ חוֹרָ ה הִ פְ צִ יעָ ה‬
‫עוֹמֶ סֶ ת נֹ גַהּ רָ ִקיעַ‬
‫לְ הָ ִמיס מַ לְ תְּ עוֹת הַ ‪‬עַ‬
‫הָ אוֹסְ ִרים לְ חֵ יקָ ם‬
‫גְּ מוּלֵי שָׁ רָ ה וְ הָ גָר‪.‬‬
‫פֶּ רֶ א בֻּסְ תָּ נִים‬
‫בֵּ טוֹן ְמזֻיָּן וּמֻפְ רָ ט ָגּנַב לִ י נוֹפֵ י יַלְ דּוּת נָסִ ים ִמפָּ נַי‬
‫וּפֶ רֶ א בֻּסְ תָּ נִים ְמנ ְַמנֵם ל ֹו כְּ בַ ר שָׁ נִים בְּ שׁוּלֵי ֶדּרֶ ך עָ פָ ר נְּטוּשָׁ ה‬
‫בְּ רָ אס אֶ ל עֵ ין‬
‫בְּ חֵ יק ֹו צִ יַּת קוֹצִ ים צְ רוּבָ ה זוֹקֶ פֶ ת קוֹמָ תָ הּ בְּ טַ בּוּרָ הּ‬
‫ְממָ אֶ נֶת לְ הַ א ֲִמין כִּ י חָ ְדלוּ ִמזְ מַ ן אֳרָ חוֹת חַ יִּ ים בִּ נְתִ יבָ הּ‬
‫וְ רַ ק שׁוּעָ לִ ים ְקטַ נִּים ְמחַ בְּ לִ ים בְּ מָ ה שֶׁ הָ יתָ ה יַלְ דּוּת כְּ רָ ִמים‬
‫וּפַ ְר ְדּסִ ים‪.‬‬
‫פֶּ רֶ א בֻּסְ תָּ נִים ְמנ ְַמנֵם ל ֹו גַּם הַ יּוֹם בְּ שׁוּלֵי דֶּ רֶ ך הַ סִּ ְרפָּ ד וְ הַ צַּ בָּ ר‬
‫וְ שׁוֹאֵ ל אוֹתִ י לְ אָן הָ לְ כוּ הַ פַּ ְר ֵדּס וְ הָ ִרמּוֹן עֲדוּיֵי שֶׁ מֶ שׁ‬
‫לְ אָן הָ לְ כוּ ִמכָּאן כָּל הַ כְּ פָ ִרים וְ הַ כַּפְ ִריִּ ים עִ ם יַם הַ נְּרָ ִדים בְּ אָ ֳהלֵי‬
‫קֵ ָדר‬
‫לְ אָן הָ לְ כוּ הַ מּוֹר וְ הָ אֲהָ לוֹת עִ ם רָ אשֵׁ י בְּ שָׁ ִמים עֲדוּיֵי כָּפִ יּוֹת ‪.‬‬
‫אֱמֶ שׁ שָׁ בָ ה זִ ְקנָתִ י הַ מְּ ַד ָדּה אֶ ל נוֹפֵ י יַלְ דוּתִ י הַ נָּסִ ים ִמפָּ נַי‬
‫לִ פְ גּוֹשׁ אֶ ת פֶ רֶ א בֻּסְ תָּ נִים אָזוּק בְּ גּ ֶֶדר הַ צַּ בָּ ר בִּ תְ נוּמָ ת ֹו בַּ ע ֲִריסַ ת‬
‫בֶּ טוֹן ְמזֻיָּן‬
‫וְ שׁוֹאֶ לֶת בְּ קוֹל חָ נוּק‪ ,‬הֵ י אַ תֶּ ם‪ ,‬נוֹפִ ים נָסִ ים‪ ,‬סַ פְּ רוּ לִ י‬
‫לְ אָן נֶעֶ לְ מה יַד גְּ רוּמָ ה שֶׁ פֶּ רֶ א בֻּסְ תָּ נִים הָ יָה בֵּ יתָ הּ‪,‬‬
‫לְ אַן נֶעֶ לְ מוּ ִשׁפְ עַ ת מַ עַ יְנוֹת ַגּנִּים וּבְ אֵ רוֹת מַ יִם חַ יִּ ים?‬
‫מַ דּוּעַ בֵּ טוֹן ְמזֻיָּן וּמֻפְ רָ ט ָגּנַב לִ י נוֹפֵ י יַלְ דּוּת נָסָ ה‪.‬‬
‫בעקבות מפגש עם מה שהיו פעם בוסתנים ובתים של כפריים‬
‫ערביים בראס אל עין )ראש העין כיום(‪ ,‬טרם כוסו בבטון שש‬
‫מאות נבעי הירקון‪ ,‬בהם התרחצנו בילדותנו‪.‬‬
‫רומן חברתי וסיכוי השחרור‬
‫רומן חברתי‪ ,‬לפי הבנתי‪ ,‬הוא קודם‪-‬כל רומן האמור‬
‫להוליך את הקורא‪ ,‬לטלטל אותו‪ ,‬לחדש לו ולעורר בו‬
‫הרהורים ורגשות‪ .‬אך כאשר הרומן חושף באמצעות‬
‫דמויותיו והסיטואציות שבהן הן פועלות‪ ,‬סובלות‪ ,‬נאבקות‬
‫את אופי החברה‪ ,‬הוא זכאי לשם התואר 'חברתי'‪.‬‬
‫יצא כך‪ ,‬שקראתי לאחרונה ברצף שני רומנים חברתיים‬
‫מעולים‪" :‬הרוח מן המישור" של הסופר הטורקי ישר כמאל‬
‫)ר' רשימה לזכרו ב"זו הדרך"‪ ,(11.3 ,‬שפורסם במולדתו ב‪-‬‬
‫‪ 1960‬ובעברית – ב‪ ,1985-‬בתרגומה המעולה של שולמית‬
‫אריאל; ו"צל עולם" של ניר ברעם‪ ,‬שראה אור ב‪ .2013-‬אלה‬
‫שני רומנים אפיים‪ ,‬שכתיבתם נבדלת לא רק בשל יובל‬
‫השנים המפריד בין התקופות המתוארות‪ ,‬אלא גם בסגנונם‪.‬‬
‫הרומן של ישר כמאל מתאר בחום ובאהבה כפריים‬
‫הרריים בטורקיה‪ ,‬החיים בחברה בעלת קודים פיאודליים‪-‬‬
‫מסורתיים‪ .‬הכפריים מעוטי הפרנסה נאלצים‪ ,‬כדי להתקיים‪,‬‬
‫להשכיר עצמם כפועלים עונתיים בקטיף הכותנה במישור‬
‫הסמוך‪ .‬החוויה של התלות בבעלי הכוח והתקווה לחולל‬
‫שינוי מגולמות בהתנהגות ובשיחות של בני משפחה אחת‬
‫במהלך מסע ההישרדות שלה מכפרה אל שדה הכותנה‪.‬‬
‫המסע כולל תיאורי טבע מרטיטים‪ ,‬שלל מסורות ואמונות‪,‬‬
‫ודמויות המתגברות על מכשולים פיסיים ונפשיים‪.‬‬
‫ניר ברעם חושף בספרו את מערכות הקשר הגלובאלי של‬
‫החברה הבורגנית בת‪-‬ימינו באמצעות ארבעה צירי סיפור‬
‫החוצים זה את זה‪ :‬מסע ההתעשרות של כמה ישראלים;‬
‫התפרצות מרדנית של קבוצת צעירים הנמנים עם מה שמכונה‬
‫'שולי החברה' בלונדון; עלילות חברה אמריקאית בינלאומית‬
‫ליחסי ציבור ולקידום פוליטיקאים; ושלטון מסואב במדינה‬
‫אפריקאית‪ .‬הכתיבה יבשה‪ ,‬הטבע כמעט נעדר ממנה‪ ,‬והיא‬
‫מובאת בחלקה כהחלפת מסרים בדואר אלקטרוני‪.‬‬
‫בשני הרומנים‪ ,‬התקווה ליישום שינוי חברתי מתנפצת‬
‫בהתמודדות מול מערכת כוחנית משומנת שמפעילה‬
‫תשלובת רבת‪-‬עוצמה של ההון ושל השלטון‪ .‬האם תבוסה זו‬
‫היא סוף החלום לשינוי‪ ,‬או עוד שלב במערכה ממושכת?‬
‫ישר כמאל מסיים את הרומן שלו באמונה בשינוי‬
‫באמצעות מילותיה של מרימג'ה הקשישה‪ ,‬הנאמרות לבני‬
‫הכפר כאשר משפחתה מגיעה סוף‪-‬סוף לשדה הכותנה‪" :‬היא‬
‫נשאה את עיניה וסקרה אט אט את הקהל בדומייה החובקת‬
‫כול‪ .‬אחר‪-‬כך הכתה בחוזקה באדמה שוב ושוב בידה‬
‫הימנית‪'" .‬אז מה?' קראה‪' .‬הגענו‪ ,‬לא? אנחנו כאן'"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ניר ברעם‪ ,‬כמעט בסוף ספרו )ע' ‪ (479‬מתאר‬
‫במילותיו של אחד הצעירים את הניצול הציני שמתכוונת‬
‫לעשות קבוצת ההון‪-‬שלטון ביכולתה לא רק לדכא בכוח‬
‫עצום את השביתה והעימותים‪ ,‬בהם נטלו חלק מיליונים‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬אלא גם לכוון את זיכרון ההמון ואת תודעתו‪:‬‬
‫"אנחנו מבינים עכשיו את התפקיד שהעולם הועיד לנו –‬
‫אנחנו השרידים המיותרים לימים של שביתה‪ ,‬וככל שנהיה‬
‫יותר עלובים ההתפכחות מהשביתה תהיה גדולה יותר‪ :‬תראו‬
‫את הסמרטוטים האלה‪ ,‬איך ייתכן שאנשים כאלה סחפו‬
‫מישהו? ויש כאן גם לקח לעתיד‪ :‬תזכרו אותם כשמישהו‬
‫אחר יופיע‪ ,‬תזכרו איך האמנתם בחבורת פרחחים שמכרו‬
‫לכם סיפורים על עולם אחר‪ ,‬אתם רואים אותם עכשיו‬
‫ומתביישים‪ ,‬נכון?"‪.‬‬
‫אדר גת‬
‫במאבק‬
‫סולידריות עם סרבני המצפון‬
‫נחנק משקית ניילון‪ ,‬וכאשר נתגלה על ידי הזוג שמפעילים‬
‫את הבייביסיטר‪ ,‬בעצמם מבקשי מקלט‪ ,‬כבר היה מאוחר‬
‫מדי‪ .‬שני תינוקות נוספים מתו כיוון שהיו חולים‪ ,‬ולא היה‬
‫בסביבה מי שיזהה את מצוקתם‪.‬‬
‫מקרים אלה הם את קצה הקרחון של מגוון תופעות‬
‫נסתרות מהעין‪ ,‬כולל מצבי סיכון והזנחה‪ ,‬המתרחשות מדי‬
‫יום בגנים הפיראטיים‪ ,‬גניהם של התינוקות והפעוטות‬
‫השקופים של ישראל‪ .‬תופעת הבייביסיטרים )המכונה גם‬
‫"מחסני ילדים"( מוכרת זה שנים רבות‪ .‬מסגרות אלה הוקמו‬
‫בידי הקהילה הזרה עצמה‪ ,‬נוכח היעדר מסגרות חינוכיות‬
‫אחרות לגיל הרך‪ .‬כיום מוכרות למסיל"ה )מרכז מידע וסיוע‬
‫לקהילה הזרה בת"א( למעלה מ‪ 70-‬מסגרות שונות של גנים‬
‫פיראטיים בדרום תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫הסרבן ירון קפלן‪ ,‬בהפגנה בתל‪-‬השומר‪ .‬צילום‪ :‬אקטיבסטילס‬
‫כמאה פעילים הפגינו )‪ (6.4‬בשעות הצהריים בבסיס תל‬
‫השומר‪ ,‬בתמיכה בארבעת סרבני המצפון שיושבים בכלא או‬
‫שעומדים להיכלא בקרוב‪ .‬הסרבנים יחיאל נחמני ואפי‬
‫דרשנר סירבו להתגייס בשבוע שעבר ונשפטו לשבועיים‬
‫בכלא הצבאי; סרבן הגיוס עידו רמון נשפט לשבוע בכלא‪,‬‬
‫אך כליאתו נדחתה בשל חול המועד; הסרבן הרביעי הוא‬
‫ירון קפלן‪ ,‬שמשרת בחטיבת הנח"ל מזה כשנתיים‪ ,‬והחליט‬
‫לאחרונה שמצפונו לא מאפשר לו להמשיך להיות חלק‬
‫מצבא הכובש עם אחר‪.‬‬
‫קפלן נאם בהפגנה והסביר‪ ,‬שהוא מרגיש מחויבות לסרב‬
‫כדרך להושיט יד לשלום לפרטנרים הפלסטינים במאבק‬
‫למען השלום והביטחון של שני העמים בארץ רמון הצהיר‬
‫שהוא מרגיש שהוא עושה את הדבר המובן מאליו ביותר –‬
‫אומר "לא" לעוולות ולפשעים שהצבא מבצע‪ .‬בין המפגינים‬
‫היו הסרבנים אודי סגל ואוריאל פררה‪ ,‬שישבו בעצמם‬
‫בכלא בשנה שעברה‪ ,‬וכן פעילי מק"י‪ ,‬בנק"י‪ ,‬יש גבול ועוד‪.‬‬
‫הפגנה נגד הפקרת ילדים למותם‬
‫ביום א'‪ 19 ,‬באפריל‪ ,‬בשעה ‪ ,19:00‬תתקיים בכיכר‬
‫"הבימה" בתל‪-‬אביב הפגנה של פעילים ישראלים ושל‬
‫מבקשי מקלט ומהגרי עבודה‪ ,‬נגד הפקרת ילדים למותם‬
‫בדרום העיר‪ .‬על ההפגנה הוחלט בישיבה שהתקיימה בשבוע‬
‫שעבר בבית תנועת "אחותי"‪ ,‬בה השתתפו נציגי קהילות‬
‫שונות מדרום תל‪-‬אביב – ישראלים ותיקים‪ ,‬וכן פעילים‬
‫מהקהילות האריתראית‪ ,‬הסודנית והפיליפינית‪.‬‬
‫כ‪ 3,000-‬תינוקות ופעוטות מקהילות מבקשי המקלט‬
‫ומהגרי העבודה בתל‪-‬אביב שוהים במהלך רוב שעות היום‬
‫במסגרות של גני ילדים פיראטיים‪ ,‬שהקהילות מכנות‬
‫"בייביסיטרים"‪ .‬בחודש פברואר האחרון מתו שלושה‬
‫תינוקות מקרב קהילת מבקשי המקלט בשהותם בגנים אלה‪,‬‬
‫ובשבועות האחרונים מתו שניים נוספים‪ .‬אחד התינוקות‬
‫הנהלת כי"ל ממשיכה לאיים‬
‫הנהלת "תרכובות ברום" – מקבוצת כי"ל המופרטת‪,‬‬
‫שבבעלות הטייקון עידן עופר – איימה בפיטורים נוספים אם‬
‫השביתה במפעלי החברה תימשך‪ .‬במכתב לעובדים כתבה‬
‫ההנהלה‪" :‬ככל שהשביתה נמשכה‪ ,‬הלך ואזל מלאי‬
‫המוצרים‪ ,‬והוא אינו מאפשר עוד לספק את צרכי הלקוחות‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬יתווספו עוד ‪ 57‬עובדים לרשימת העובדים‬
‫שישוחררו מהחברה"‪.‬‬
‫יו"ר ועד עובדי מפעל תרכובות ברום‪ ,‬אבנר בן סניור‪,‬‬
‫מסר בתגובה‪" :‬הנהלת החברה החוצפנית‪ ,‬שרק לפני שבוע‬
‫חילקה לחמשת הבכירים יותר מ‪ 100-‬מיליון שקלים‪,‬‬
‫החליטה בחג החירות להוציא ספין תקשורתי שכל מטרתו‬
‫הוא ניסיון להטיל פחד על העובדים השובתים ולפגוע‬
‫באחדותם ובנחישותם‪ .‬בידי ההנהלה לסיים מיד את השביתה‬
‫בדרך של הסרת הפיטורים מסדר היום‪ .‬אנו בעד התייעלות‪,‬‬
‫אבל נגד פיטורים‪ .‬אם הנהלת החברה לא תפנים שלא יהיו‬
‫פיטורים בכי"ל בכלל ובברום בפרט השביתה תימשך"‪.‬‬
‫ניתן לקבל את‬
‫"זו הדרך" מדי שבוע‬
‫בדואר אלקטרוני‬
‫או בדואר רגיל‬
‫המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מתבקשים לשלוח‬
‫כתובת דוא"ל אל‪[email protected] :‬‬
‫המעוניינים לקבל בדואר רגיל‪ ,‬מתבקשים לכסות את הוצאות‬
‫המשלוח באמצעות תרומה של ‪ 150‬שקל בשיק לפקודת המפלגה‬
‫הקומוניסטית הישראלית‪ ,‬ת"ד ‪ ,26205‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מיקוד ‪6126102‬‬
‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬
‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬