רפואנים -שנה ה` 2014

‫עקרונות בתזונה‬
‫סטודנטים לרפואה שנה ה'‬
‫נובמבר ‪2014‬‬
‫משקל והרכב גוף‬
‫דימוי עצמי‬
‫חילוף החומרים‬
‫מערכת הורמונאלית‬
‫מערכת העצבים‬
‫רקפת אריאלי‪ ,‬דיאטנית קלינית וספורט‬
‫‪R.D, M.Sc, IOC Sports Nutritionist‬‬
‫מרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל"‬
‫תזונה‬
‫לב‬
‫כליות‬
‫מערכת השלד‬
‫מערכת הרבייה‬
‫מערכת הדם‬
‫גדילה והתפתחות‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מערכת החיסון‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫פירמידת המזונות החדשה‬
‫)‪mypyramid.gov (USDA‬‬
‫פירמידת המזון הישראלית‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪RDA - Recommended Daily‬‬
‫‪Allowance‬‬
‫הקצובה היומית המומלצת‬
‫הצלחת שלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מערכת העיכול‬
‫לאוכלוסייה בריאה‬
‫מיועדת למניעת מצבי חסר‬
‫לפי גיל‬
‫מין‬
‫הריון והנקה‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪1‬‬
‫‪DRI= Dietary Reference Intake‬‬
‫• הצריכה הדרושה לשימור מצב בריאותי אופטימלי‬
‫(לא רק מניעת מחלות)‪.‬‬
‫• התייחסות לסכנות הכרוכות בנטילת רמות גבוהות‬
‫של ויטמינים ומינרלים‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫קבוצות תחליף‬
‫• חלוקת המזונות לשש קבוצות ע"פ רכיב התזונה‬
‫העיקרי שבהם‪ :‬קבוצת הלחם‪ ,‬קבוצת הפירות‪,‬‬
‫קבוצת הירקות‪ ,‬קבוצת הבשר‪ ,‬קבוצת השומן‪,‬‬
‫קבוצת החלב והביצה‪.‬‬
‫• בכל קבוצת מזון כל מנה מהווה תחליף בעל ערך‬
‫אנרגטי זהה‪ .‬כך ניתן להמיר מנה במנה אחרת‬
‫הנמצאת בתוך קבוצת תחליף זהה‪.‬‬
‫• מסייע בגיוון תפריט המחושב קלורית‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מאזן האנרגיה‬
‫קבוצות תחליף‪ -‬דוגמא‬
‫קבוצת מוצרי חלב‬
‫וביצה‬
‫‪ 4‬כפות גבינה ‪5%‬‬
‫‪ 1‬ביצה‬
‫‪ 1‬פרוסה גבינה צהובה‬
‫קבוצת הלחם‬
‫‪ 1‬פרוסת לחם‬
‫½ כוס אורז‬
‫‪ 1‬תפו"א קטן‬
‫קבוצת הבשר‬
‫קבוצת הירקות‬
‫‪ 100‬גרם בשר‬
‫¼ עוף‬
‫‪ 100‬גרם דג‬
‫‪ 100‬גרם ירק‬
‫קבוצת השומן‬
‫כפית שמן‬
‫כפית חמאה‬
‫כף טחינה‬
‫‪ 7‬שקדים‬
‫¼ אבוקדו‬
‫קבוצת הפירות‬
‫‪ 1‬תפוח‬
‫‪ 2‬משמשים‬
‫‪ 2‬יח' פרי יבש‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪Dietary reference intake for‬‬
‫‪macronutrients energy and physical‬‬
‫‪activity‬‬
‫מרכיבי ההוצאה האנרגטית‬
‫‪The energy requirement is the level of energy‬‬
‫‪intake that will balance energy expenditure when‬‬
‫‪the individual has a body size and composition‬‬
‫‪and level of physical activity consistent with long‬‬
‫‪term good health and that would allow for the‬‬
‫‪maintenance of economically necessary and‬‬
‫‪socially desirable physical activity.‬‬
‫‪WHO 1985‬‬
‫‪US institute of medicine 2002‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪2‬‬
‫‪Mode of exercise‬‬
‫הגורמים המשפיעים על ‪RMR‬‬
‫‪Intensity of exercise‬‬
‫‪Growth‬‬
‫‪Duration of exercise‬‬
‫‪Body mass‬‬
‫‪Voluntary physical activity and exercise‬‬
‫‪15-30%‬‬
‫‪Genetics‬‬
‫‪Spontaneous physical activity‬‬
‫‪TEE‬‬
‫‪Hormones SNS‬‬
‫‪Thermic effect of food‬‬
‫‪Amount and‬‬
‫‪type of food‬‬
‫‪Resting metabolic‬‬
‫‪rate‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪Genetics‬‬
‫‪Age‬‬
‫‪60-70%‬‬
‫‪Sex‬‬
‫‪Lean body mass‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גנטיקה‬
‫מין ‪ -‬גברים‬
‫(‪ 1-2%‬בעשור)‬
‫גיל – מבוגר‬
‫גודל גוף )גובה ומשקל ) ‪ -‬גוף גדול‬
‫הרכב גוף – מסת גוף רזה (‪ 1‬ק"ג שריר – ‪ 13‬קק"ל)‬
‫פעילות גופנית‬
‫הגבלה קלורית‬
‫הורמונים‬
‫תרופות‬
‫‪Hormones SNS‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫חילוף חומרים במנוחה ‪RMR -‬‬
‫קלורימטריה ישירה‬
‫‪Direct‬‬
‫‪R / RQ / RER‬‬
‫‪Calorimetry‬‬
‫קלורימטריה עקיפה‬
‫‪VO2‬‬
‫‪Indirect Calorimetry‬‬
‫‪RQ - Respiratory Quotient‬‬
‫‪RER- Respiratory Exchange Ratio‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מסלול אירובי‬
‫דלק מטבולי (פחמימות‪/‬שומנים) ‪O2 +‬‬
‫‪CO2‬‬
‫‪O2‬‬
‫= מנת הנשימה‬
‫(‪)R, RQ, RER‬‬
‫‪O2‬‬
‫מים ‪CO2 +‬‬
‫‪H2O‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪VCO2 / VO2‬‬
‫הפקת ה‪ATP -‬‬
‫ק"ק‪/‬ליטר‪O2‬‬
‫פחמימות‬
‫שומנים‬
‫מסלול‬
‫אירובי‬
‫אנרגיה ‪A.T.P -‬‬
‫‪CO2 +‬‬
‫מנת‬
‫הנשימה‬
‫התרומה היחסית באחוזים‬
‫של חומרי הגלם לצורך‬
‫שווי הערך‬
‫הקלורי‬
‫שריר‬
‫פחמימות‬
‫שומנים‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪4.69‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪4.74‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪4.86‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪4.98‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5.05‬‬
‫שווי הערך הקלורי בעת פירוק תערובות שונות של דלק מטבולי‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪3‬‬
‫חישוב ההוצאה האנרגטית‬
The Mifflin-St Jeor equations
• 1.200 = sedentary (little or no exercise)
Equation
• 1.375 = lightly active (light exercise/sports 1-3
days/week)
Males
Females
Shofild
48W-0.11H+3670
34W+0.06H+3530
Harris-Benedict
66+13.8W+5H-6.8A
655+9.5W+1.9H-4.7A
• 1.725 = very active (hard exercise/sports 6-7 days a
week)
Cunningham
500 +22FFM
500 +22FFM
• 1.900 = extra active (very hard exercise/sports and
physical job)
Mifflin
5+10W+6.25H-5A
-161+10W+6.25H-5A
• 1.550 = moderately active (moderate
exercise/sports 3-5 days/week)
‫המרכז לרפואת ספורט‬
(TEF) - ‫האפקט התרמי של המזון‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫עלות אנרגטית של פעילות גופנית‬
Diet Induced Thermogenesis - (DIT)
Indirect Calorimetry
‫קלורימטריה עקיפה‬
= RMR x 8-15%
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫צרכי האנרגיה בקרב אנשים העוסקים‬
‫בפעילות גופנית‬
‫ קק"ל‬3500-‫חוק ה‬
1 ‫ קק"ל יהיה שווה ערך לירידה של‬7000 ‫מינוס קלורי של‬
.‫ק"ג‬
.‫ ק"ג‬1/2-‫ קק"ל שווה ערך ל‬3500 ‫ומכאן שמינוס קלורי של‬
‫ קק"ל יהיה שווה ערך‬500 ‫ומכאן שמינוס קלורי יומי של‬
.‫ ק"ג בחודש‬2 ‫לירידה של‬
.‫ מסת שומן‬:‫ מסת שריר‬70:30 ‫ירידת המשקל היא ביחס של‬
•
‫קק"ל ליממה‬
‫ ק"ג‬50-80 ‫למשקל‬
‫לק"ג‬/ ‫קק"ל‬
‫אוכלוסייה‬
•
•
1800-2400
25-35
‫מתאמנים לצורך שיפור הכושר‬
‫הגופני‬
)‫ פעמים בשבוע‬3-4 ,‫ דקות‬30-40(
•
2500-6400
50-80
‫ שעות‬2-3 ‫ספורטאים המתאמנים‬
‫ אימונים שבועיים‬5-6 ‫ביממה‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
4
‫המרכז לרפואת ספורט‬
Journal of the International Society of Sports Nutrition
ISSN exercise & sports nutrition review: research &
recommendations
Journal of the International Society of Sports Nutrition 2010, 7:7
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מושגי יסוד‬
‫מהו המשקל התקין?‬
‫‪• Body Build‬‬
‫‪• Body Size‬‬
‫‪• Body composition‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫טיפוס הגוף‬
‫‪BMI – Body Mass Index‬‬
‫משקל‬
‫גובה‪2‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫חשיבות בטיפול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫הערכה מדויקת יותר של משקל יעד‪.‬‬
‫מעקב אחר הורדה בכמות השומן‪.‬‬
‫מעקב אחר מניעת ירידה‪/‬עליה במסה ללא‬
‫שומן (שריר)‪.‬‬
‫ספורטאים – התאמה לנדרש בענף‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪5‬‬
‫‪Bioelectrical impedance‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫נוסחה‬
‫צפיפות‬
‫=‬
‫‪Air displacement‬‬
‫‪plethysmography‬‬
‫צפיפות הגוף‬
‫צפיפות הגוף‬
‫מסת הגוף‬
‫נפח הגוף‬
‫‪Hydrodensitometry‬‬
‫‪Dual energy X-ray‬‬
‫)‪absorptiometry (DEXA‬‬
‫‪Skinfold measures‬‬
‫‪ %‬שומן‬
‫צפיפות‬
‫‪4.95‬‬
‫צפיפות = ‪%‬שומן‬
‫‪4.50 X 100‬‬
‫‪Siri 1956‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫צפיפות הגוף‬
‫צפיפות הגוף‬
‫הנחות‬
‫• הגוף מחולק לשני מדורים‪:‬‬
‫• מסת שומן‬
‫‪ 0.93‬גר'\סמ‬
‫• מסת ללא‪-‬שומן‬
‫‪ 1.10‬גר'\סמ‬
‫שקילה תת‪-‬מימית‬
‫• עקרון ארכימדס‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫נפח הגוף =‬
‫הפרש בין המשקל ביבשה‬
‫למשקל במים‬
‫‪ +‬תיקון לנפח אויר כלוא (‪)100 + RV‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪6‬‬
‫‪DXA‬‬
‫צפיפות הגוף‬
‫‪BodPod‬‬
‫מדידה בלתי ישירה של נפח הגוף‪.‬‬
‫נפח הגוף מחושב ע"י החסרת נפח‬
‫האוויר בתא הסגור עם הנבדק מנפח תא‬
‫סגור וריק‪.‬‬
‫ע"פ המודל הדו רכבי ( ‪) LBM+FM‬‬
‫מחושבים גם הצפיפות ו ‪ %‬השומן‪.‬‬
‫הקרנת קרני ‪ X‬בשתי רמות אנרגיה להערכת הרכב הרקמות‪ -‬עצמות‬
‫ורקמות רכות ושומן‪.‬‬
‫פיזור השומן גם כן מוערך‪ .‬שומן בטני נמדד בהקרנה בין חוליות ‪L1-L4‬‬
‫בעמוד השדרה‬
‫• מסת שומן‬
‫• מסת עצם‬
‫• מסת שריר‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫שיטות שדה‬
‫•קפלי עור‬
‫•‪BIA‬‬
‫קפלי עור‬
‫הנחות‬
‫• שומן תת‪-‬עורי ‪ ‬שומן בגוף‬
‫• פיזור השומן דומה באכלוסיה‬
‫• אתרים נבחרים ‪ ‬ממוצע לכל הגוף‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪7‬‬
‫מצבטים שונים‬
‫קפלי עור‬
‫מגבלות‬
‫•שונות בין בודקים‬
‫•שונות בין מדידות חוזרות‬
‫•לא מתאים לשמנים מאוד‬
‫•צורך בנוסחה מתאימה‬
‫•מעקב אורך‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪Major types of BIA analyzers‬‬
‫עכבת ביו‪-‬חשמלית‬
‫‪Bioelectrical Impedance Analysis‬‬
‫מעבר זרם חשמלי דרך‬
‫רקמת שומן‬
‫ורקמה ללא‪-‬שומן‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪BIA‬‬
‫‪Bioelectrical Impedance Analysis‬‬
‫יתרונות‬
‫חסרונות‬
‫• עלות נמוכה‬
‫• השפעת מאזן נוזלים‬
‫• פשטות המדידה‬
‫• השפעת טמפרטורת העור‬
‫• משך מדידה קצר‬
‫• חוסר בנוסחאות ייחודיות‬
‫•"אובייקטיבי"‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪8‬‬
‫שיטות מדידה‬
‫מעבדתיות‬
‫שדה‬
‫• מורכבות‬
‫• מדויקות‬
‫• נגישות‬
‫• דיוק נמוך‬
‫• ציוד מתוחכם‬
‫• פשוטות‬
‫• יקרות‬
‫• עלות נמוכה‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫סיכום‬
‫•משקל = ‪ %‬שומן‬
‫•אמת מידה‪ :‬צפיפות‬
‫•מעבדה‪ :‬תת‪-‬מימי או ‪Bodpod‬‬
‫•שדה‪ :‬קפלי עור‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫אבות המזון‬
‫מקורות‪ ,‬חשיבות והמלצות‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מקורות הפחמימות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫לחם ‪ /‬פיתה ‪ /‬לחמנייה‬
‫חיטה ‪ /‬בורגול ‪ /‬כוסמת‬
‫אורז ‪ /‬פסטה ‪ /‬ספגטי‬
‫תפוח אדמה ‪ /‬בטטה‬
‫דגני בוקר ‪ /‬גרנולה‬
‫תירס ‪ /‬אפונה‬
‫פירות‬
‫סוגי הפחמימות‬
‫בעבר – פוקוס על מבנה כימי של הפחמימה‪:‬‬
‫• חד סוכרים (גלוקוז‪ ,‬פרוקטוז‪ ,‬גלקטוז)‪ ,‬דו סוכרים‬
‫(סוכרוז‪ ,‬לקטוז‪ ,‬מלטוז)‪ ,‬רב סוכרים (עמילן‪,‬‬
‫גליקוגן)‬
‫• פשוט‪/‬מורכב‬
‫היום – השפעה ביולוגית של הפחמימה‪:‬‬
‫• אינדקס גליקמי‬
‫• פחמימה מלאה‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪9‬‬
Glycemic Index (GI)
Easily Digested
Carbohydrate
Slowly Digested
Carbohydrate
A scale that ranks carbohydrates
by how much they raise blood
glucose levels compared to a
reference food.
Blood Glucose
Blood Glucose
Insulin
0 -
Insulin
0
1
2 3 4
Time (hr)
5
0
1
2 3 4
Time (hr)
5
‫המרכז לרפואת ספורט‬
Factors Influencing GI Ranking
Type of starch
‫המרכז לרפואת ספורט‬
Glycemic Index (GI): Ranking
Cooking
Food processing
Physical entrapment
Viscosity of fiber
Acid content
Sugar content
Fat content
Protein content
Low
0 – 55
Moderate
56 – 69
High
70 or more
‫המרכז לרפואת ספורט‬
GI vs. GL
Glycemic Load (GL):
Glycemic load measures the degree of
glycemic response and insulin demand
produced by a specific amount of a specific
food.
Glycemic Index: ranks carbohydrates based on
their immediate blood glucose
response.
GI = glycemic quality
Glycemic Load:
helps predict blood glucose
response to specific amount of
specific carbohydrate food.
quality
GL = glycemic
quantity
Glycemic load reflects both the quality and
the quantity of dietary carbohydrates.
GL = GI/100 x CHO (grams) per serving
Example: GL of an apple = 40/100 x 15g = 6g
‫המרכז לרפואת ספורט‬
10
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪Benefits of Low GI Diet‬‬
‫צרכי הפחמימות‬
‫אוכלוסייה‬
‫אחוז הפחמימות‬
‫בתפריט היומי‬
‫גרם‪/‬ק"ג‪/‬יממה‬
‫מתאמנים לצורך שיפור הכושר הגופני‬
‫‪45-55%‬‬
‫‪3-5‬‬
‫ספורטאים המתאמנים בעצימות נמוכה‬
‫עד מתונה‬
‫‪55-65%‬‬
‫‪5-7‬‬
‫ספורטאים המתאמנים בעצימות מתונה‬
‫עד גבוהה‬
‫‪60-70%‬‬
‫‪7-12‬‬
‫‪Buyken et al. Am J Clin Nutr. 2001; 73; 578‬‬
‫‪Ebbling et al. Am J Clin Nutr. 2005; 81; 981.‬‬
‫‪Lin et al. Am J Clin Nutr. 2003; 78; 923.‬‬
‫‪Brand-Miller et al. Diabetes Care. 2003; 26; 2263‬‬
‫‪Ford & Liu. Arch Intern Med. 2001; 161; 572-576‬‬
‫‪Low GI‬‬
‫‪type 2 DM risk‬‬
‫‪BG levels‬‬
‫‪cholesterol levels‬‬
‫‪heart disease risk‬‬
‫‪weight‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫ספורטאים המתאמנים באינטנסיביות‬
‫גבוהה ‪ 3-6-‬שעות ביום ‪ 5-6‬ימים‬
‫בשבוע‬
‫‪ֵ60-70%‬‬
‫‪10-12‬‬
‫‪Journal of the International Society of Sports Nutrition‬‬
‫‪ISSN exercise & sports nutrition review: research & recommendations‬‬
‫‪Journal of the International Society of Sports Nutrition 2010, 7:7‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫חלבונים‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫חומצות אמינו‬
‫• חומצות אמינו הן יחידות המבנה הבסיסיות של החלבונים ‪,‬‬
‫החלבונים המגיעים לגוף מתפרקים במערכת העיכול ליחידות אלו‪.‬‬
‫• הגוף בונה מחדש מיחידות אלו את החלבונים הייחודים הדרושים‬
‫לו‪.‬‬
‫• חומצות אמינו מורכבות מאטומי מימן ‪ ,‬חמצן ‪ ,‬מימן וחנקן ‪ ,‬כל‬
‫חומצת אמינו מכילה קבוצה קרבוקסילית וקבוצת אמינו ‪ ,‬מלבד‬
‫זאת מכילה גם שייר השונה בהרכבו הכימי החומצה לחומצה‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪11‬‬
‫צרכי החלבון‬
‫שומן‬
‫אוכלוסייה‬
‫אחוז החלבון בתפריט היומי‬
‫גרם‪/‬ק"ג‪/‬יממה‬
‫מתאמנים לצורך שיפור הכושר הגופני‬
‫‪10-15%‬‬
‫‪0.8-1‬‬
‫ספורטאים המתאמנים ‪ 2-3‬שעות ביממה ‪5-6‬‬
‫אימונים שבועיים‬
‫‪15-20%‬‬
‫‪1-1.5‬‬
‫ספורטאים המתאמנים באינטנסיביות גבוהה ‪3-6-‬‬
‫שעות ביום ‪ 5-6‬ימים בשבוע‬
‫‪15-20%‬‬
‫‪1.5-2‬‬
‫• מקור אנרגיה (המחסן העיקרי של הגוף)‬
‫‪ -‬משמש לבניית מרכיבים תפקודיים כמו‬
‫ממברנות‪ ,‬תאים והורמונים‪.‬‬
‫‪ -‬הגנה על איברים פנימיים‬
‫‪ -‬מהווה רקמה מבודדת (מפני חום‪/‬קור)‬
‫‪Journal of the International Society of Sports Nutrition‬‬
‫‪ISSN exercise & sports nutrition review: research & recommendations‬‬
‫‪Journal of the International Society of Sports Nutrition 2010, 7:7‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫ ספיגת ויטמינים מסיסים בשומן‪.A,D,E,K :‬‬‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫קבוצת השומן‬
‫נוסחה כימית כללית‪:‬‬
‫• ‪ 1‬גרם שומן = ‪ 9‬קק"ל‪.‬‬
‫• ‪ 1‬כפית שמן‪/‬מיונז‪/‬טחינה גולמית= ‪ 1‬כף‬
‫טחינה‪/‬אבוקדו‪/‬שומשום‪/‬רוטב לסלט‪ /‬גרעיני‬
‫דלעת= ‪ 4‬יחידות אגוזים‪ 7 /‬יחידות‬
‫שקדים‪/‬קשיו‪/‬בוטנים= ‪ 45‬קק"ל‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫• חומצות השומן מתחלקות לסוגים לפי הרכבן הכימי‪:‬‬
‫‪ -‬חומצות שומן רוויות‬
‫‪ -‬חומצות שומן חד‪-‬בלתי רוויות‬
‫שומן רווי‬
‫מוצק בטמפ' החדר‬
‫שומן לא רווי‬
‫ חומצות שומן רב‪-‬בלתי רוויות‬‫• חומצות השומן הרוויות (רובן‪ ,‬מקורן מהחי)‪:‬‬
‫נוזלי בטמפ' החדר‬
‫שומן הבשר‪ ,‬שומן החלב‪ ,‬גבינה צהובה‪ ,‬שמנת‪ ,‬חמאה‪,‬‬
‫קקאו‪ ,‬גלידות‪ ,‬חלמון הביצה‪ ,‬שמן קוקוס‪ ,‬שמן דקלים‪.‬‬
‫מהחי‬
‫כולסטרול‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מהצומח‬
‫חד בלתי רווי‬
‫רב בלתי רווי‬
‫תכונות‪ * :‬מעלה את רמות הכולסטרול בדם‪.‬‬
‫* נוטה להיות מוצק בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫אומגה ‪3,6‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪12‬‬
‫• חומצות השומן החד‪-‬בלתי רוויות‪:‬‬
‫שמן זית‪ ,‬שמן קנולה‪ ,‬טחינה‪ ,‬זיתים‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬פקאנים‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שקדים‪ ,‬אגוזי קשיו‪.‬‬
‫תכונות‪* :‬מסייעות בהורדת ‪LDL‬‬
‫*אינן פוגעות ברמות ה ‪HDL‬‬
‫• חומצות השומן החיוניות‪:‬‬
‫ יש לקבלן ממקור חיצוני (הגוף אינו יודע לייצר לבד)‪:‬‬‫דגי ים‪ ,‬שמן פשתן‪ ,‬שמן קנולה‪ ,‬אגוזי מלך‪.‬‬
‫‪ – W6‬לינולאית (‪ 4-10‬גרם ליום)‬
‫• חומצות השומן הרב‪-‬בלתי רוויות‪:‬‬
‫שמן תירס‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬שמן סויה‪ ,‬גרעיני אבטיח‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת‪ ,‬גרעיני חמניות‪ ,‬אגוזי מלך‪.‬‬
‫תכונות‪ * :‬מסייעות בהורדת הכולסטרול (כולו‪ :‬גם‬
‫‪ LDL‬וגם ‪)HDL‬‬
‫* מכילות את חומצות השומן החיוניות‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪ – W3‬לינולנית (‪ 1-2‬גרם ליום)‬
‫‪ -‬תפקידן‪ :‬בניית ממברנות‪ ,‬תאים והורמונים‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫אומגה ‪ 3‬ואומגה ‪:6‬‬
‫• חומצות שומן אומגה ‪ 3‬מתחלקות ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬
‫* קצרות )‪ – (ALA‬נמצאות בעיקר בשמנים צמחיים‬
‫(שמן פשתן‪ ,‬שמן קנולה‪ ,‬אגוזי מלך וירקות עליים)‬
‫* ארוכות (‪ EPA‬ו‪ – )DHA -‬נמצאות בעיקר בדגים‬
‫מהים הצפוני (סלמון‪ ,‬סול‪ ,‬בקלה‪ ,‬הליבוט‪ ,‬סרדין‪ ,‬טונה‬
‫ומקרל)‪.‬‬
‫• חומצות שומן אומגה ‪ 6‬נמצאות ברוב השמנים הצמחיים‬
‫שאנו צורכים (שמן תירס‪ ,‬שמן חמניות‪ ,‬שמן סויה‪ ,‬שמן‬
‫חריע‪ ,‬שומשום‪ ,‬טחינה וכו')‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫חומצות שומן טרנס‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מקנות לחומר מצב צבירה מוצק בטמפ' החדר (שומן צמחי‬
‫מוקשה)‪.‬‬
‫בתהליך ההידרוגנציה הופכים שמן צמחי בלתי רווי ונוזלי‬
‫לשומן רווי מוצק ובו חומצות שומן טרנס‪.‬‬
‫השפעות‪:‬‬
‫מקדמות עמידות לאינסולין וסכרת‬
‫מגבירות סיכון לדלקת סיסטמית‬
‫מגבירות סיכון למחלות לב וכלי דם‬
‫מגבירות סיכון לאסטמה ואלרגיה בילדים‬
‫מגבירות סיכון לסרטן השד וסרטן המעי הגס‬
‫מגבירות סיכון לפגיעה בהתפתחות העובר‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המלצות שומנים‬
‫ארגון הבריאות העולמי‬
‫סה"כ שומן‬
‫שומן רווי‬
‫שומן רב בלתי רווי‬
‫אומגה ‪6‬‬
‫אומגה ‪3‬‬
‫שומן טרנס‬
‫חד בלתי רווי‬
‫כולסטרול‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪15-30%‬‬
‫<‪10%‬‬
‫‪6-10%‬‬
‫‪5-8%‬‬
‫‪1-2%‬‬
‫<‪1%‬‬
‫יתרת השומנים‬
‫<‪ 400‬מ"ג‬
‫בתזונה הים תיכונית היחס בין אומגה ‪ 3‬לאומגה ‪ 6‬הוא ‪ .1:1-1:2‬באירופה – ‪1:14‬‬
‫ואילו בישראל ‪ .1:26‬חוסר איזון ביחס זה קשור להגברת הסיכון לתסמונת‬
‫המטבולית‪ ,‬להופעת דלקות‪ ,‬למחלות כרוניות‪ ,‬למחלות לב וסרטן ולחוסר איזון‬
‫נפשי‬
‫‪13‬‬
‫המלצות תזונתיות לשמירה על בריאות‬
‫צרכי השומן‬
‫אוכלוסייה‬
‫אחוז השומן בתפריט‬
‫היומי‬
‫מתאמנים לצורך שיפור הכושר‬
‫הגופני‬
‫‪30%‬‬
‫ספורטאים המתאמנים ‪ 2-3‬שעות ביממה‬
‫‪ 5-6‬אימונים שבועיים‬
‫‪30%‬‬
‫ספורטאים המתאמנים באינטנסיביות‬
‫גבוהה ‪ 3-6-‬שעות ביום ‪ 5-6‬ימים בשבוע‬
‫‪30%‬‬
‫‪ ‬יש לשאוף להשגה ושמירה על משקל בריא‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ להקפיד על שנת לילה מספקת (‪ 7-9‬שעות)‪.‬‬
‫‪ ‬התזונה צריכה להיות מגוונת‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא‪ ,‬ללא תוספת של סוכר‪,‬‬
‫מלח או רטבים עתירי קלוריות‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי‪ ,‬הקפצה וכדומה)‪,‬‬
‫שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות‪.‬‬
‫‪Journal of the International Society of Sports Nutrition‬‬
‫‪ISSN exercise & sports nutrition review: research & recommendations‬‬
‫‪Journal of the International Society of Sports Nutrition 2010, 7:7‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מומלץ להמעיט ככל האפשר‬
‫בצריכת‪:‬‬
‫מומלץ לכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪‬ירקות ופירות מסוגים שונים‪ ,‬רצוי במגוון צבעים (לפחות ‪ 8‬מנות‬
‫ביממה)‪ .‬במידת האפשר רצוי להימנע מהסרת הקליפה‪.‬‬
‫‪‬קטניות‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬לחם מקמח מלא ומאכלים עתירי סיבים‬
‫תזונתיים ודלים במלח‪.‬‬
‫‪ ‬שומן מהצומח‪ ,‬עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה‪ ,‬אבוקדו‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬שקדים וטחינה (לא כולל שמן דקל וקוקוס)‪.‬‬
‫‪‬מוצרי חלב דלי שומן‪.‬‬
‫‪‬דגי ים שמנים ( ‪ 2-3‬מנות בשבוע) ולהעדיף את החלקים הרזים‬
‫של עוף‪ ,‬הודו ובשר בקר‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪ ‬בשרים עתירי שומן‪ ,‬בעיקר בשרים מעובדים‬
‫עתירי שומן ונתרן‪.‬‬
‫‪ ‬מרגרינות מוקשות ודברי מאפה (המכילים שומן‬
‫צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס‪.‬‬
‫‪ ‬מאכלים עתירי מלח‪ ,‬בעיקר מוצרי מזון‬
‫מעובדים‪ ,‬משומרים ו‪/‬או מומלחים‪.‬‬
‫‪ ‬מאכלים עם תוספת סוכר‪.‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫‪14‬‬