‫“לגופו של עניין”‬
‫יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫תוכנית הכנס‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫‪2010‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬כ’ בטבת התש”ע‪ 6 ,‬בינואר ‪2010‬‬
‫מלו ן די ו יד אי נט רק ו נט י ננטל‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫דברי ברכה‬
‫חברים ועמיתים יקרים‪,‬‬
‫בשם האיגוד הישראלי לשיקום הפה‪ ,‬אנו מקדמים בברכה את הבאים לכנס המדעי החצי שנתי‬
‫של האיגוד לשיקום הפה‪.‬‬
‫הצלחתו הגדולה של יום עיון בנושא תותבות שלמות‪ ,‬שנערך אשתקד במסגרת דומה‪ ,‬והקריאה‬
‫של המשתתפים ליזום ימי עיון נוספים בנושאים המהווים את אומנויות היסוד של רפואת השיניים‪,‬‬
‫עודדו את האיגוד הישראלי לשיקום הפה ואת נבחריו לפעול בכיוון זה‪.‬‬
‫השנה החלטנו להקדיש את הכנס החצי שנתי לנושא המהווה את המכנה המשותף הרחב‬
‫ביותר של קהילת רופאי השיניים‪ :‬תותבת חלקית קבועה‪.‬‬
‫בכנס יופיעו ‪ 15‬מרצים מוזמנים שנבחרו בקפידה על ידי הוועדה המארגנת‪ .‬ההרצאות יתמקדו‬
‫בסוגיות להן אנו נדרשים בעבודתנו הקלינית היומיומית‪ ,‬תוך שימת דגש בערכי היסוד של שיקום‬
‫הפה‪ .‬גם כותרת הכנס “לגופו של עניין” מבשרת שההרצאות תהיינה ענייניות‪ ,‬ממוקדות ויישומיות‪.‬‬
‫על פי מיטב המסורת באיגודנו‪ ,‬אנו חותרים להביא הרצאות איכותיות מבוססות על ידע רב‬
‫וניסיון קליני עשי ‪,‬ר הרצאות הנתמכות בספרות עדכנית ומוכחת מדעית‪.‬‬
‫ברצוננו להודות לנותני החסות בכנס ולחברות הנוטלות חלק בתערוכה‪ ,‬אשר נדיבותם מאפשרת‬
‫קיום כנס עשיר ומגוון במחיר מסובסד‪.‬‬
‫תודה לחברת אופקים‪ ,‬לפנינה מצרי ולרוית לוי‪-‬פרדו שמצליחות לגרום לנו להאמין‪ ,‬כל פעם‬
‫מחדש‪ ,‬שהכנס הזה הוא שלהן ובשבילן‪.‬‬
‫אנו מאחלים לכולנו כנס מוצלח ופורה‪ ,‬ומפגש מקצועי וחברתי מהנה‪.‬‬
‫ועד האיגוד הישראלי לשיקום הפה‬
‫הוועדה המארגנת‬
‫ד”ר י‪ .‬אזואלוס‪ ,‬ד”ר א‪ .‬גלבוע‬
‫‪2‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫תוכנית הכנס‬
‫יום רביעי‪ 6 ,‬בינואר ‪2010‬‬
‫התכנסות‪ ,‬הרשמה וביקור בתערוכה‬
‫‪08:30-08:00‬‬
‫דבר יו”ר האיגוד ‪ -‬ד”ר צחי להר‬
‫‪08:40-08:30‬‬
‫‪09:10-08:40‬נקודת מבט‪ 50 :‬שנות התפתחות של תותבת חלקית קבועה‬
‫פרופ’ נח שטרן‬
‫מושב א’‪:‬יו”ר ‪ -‬פרופ’ הרברט יודס; ד”ר אברהם רווח‬
‫‪09:45-09:15‬יחסי הגומלין בין המשתנים השונים בשולי הכתר‬
‫ד”ר אלדד שרון‬
‫‪10:15-09:45‬האם חוק אנטה (‪ )Ante’s law‬עדיין רלבנטי?‬
‫ד”ר מקס סקסטין‬
‫‪10:45-10:15‬שמירה על עקרון החביקה (‪ - )Ferrule effect‬הכרחי בכל מחיר?‬
‫ד”ר סתיו בקר‬
‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬
‫‪11:15-10:45‬‬
‫מושב ב’‪:‬יו”ר ‪ -‬פרופ’ צביה הירשפלד; ד”ר זאב בן אור‬
‫‪11:45-11:15‬שיקולים בעת שבר שן ברמת העצם‬
‫ד”ר יוסי גלייטמן וד”ר חגית פניני‬
‫‪12:05-11:45‬מטבע לתח”ק ‪ -‬נתמך ספרות או נתמך ניסיון?‬
‫ד”ר ירון בלסבלג‬
‫‪12:35-12:05‬שחזור מעבר ‪ -‬כלי דיאגנוסטי בעל ערך פרוגנוסטי‬
‫ד”ר אמין בוחארי‬
‫‪13:00-12:35‬רישומים סגריים והעברת מידע למעבדה בטיפול שיקומי מקיף‬
‫ד”ר מרדכי ליפובצקי‪-‬אדלר‬
‫ארוחת צהריים‬
‫‪14:00-13:00‬‬
‫מושב ג’‪:‬יו”ר ‪ -‬פרופ’ מיה זלקינד; ד”ר יצחק שוחר‬
‫‪14:30-14:00‬סגסוגות לכתרי חרסינה ‪ -‬איזה ומתי?‬
‫פרופ’ רפאל פילו‬
‫‪15:00-14:30‬שיטות סריקה וחריטה לכתרי זירקוניה‬
‫ד”ר אייל טרזי‬
‫‪15:30-15:00‬צמנטים ‪ -‬מה ולמה?‬
‫ד”ר ישראל לוינשטין‬
‫הפסקת קפה וביקור בתערוכה‬
‫‪16:00-15:30‬‬
‫מושב ד’‪:‬יו”ר ‪ -‬פרופ’ מיכאל הלפט; ד”ר חסיאל זלצר‬
‫‪16:30-16:00‬ציפויי חרסינה ‪ -‬היכן הגבול?‬
‫ד”ר ארז מן‬
‫‪17:00-16:30‬ההבדלים בין שחזור שן טבעית לשתל באמצעות תח”ק‬
‫ד”ר זאב אורמינר‬
‫‪17:30-17:00‬תוחלת חיים של שחזורים קבועים על גבי שיניים ‪ -‬סקירת ספרות‬
‫ד”ר איתן קראוזה‬
‫דברי סיכום ונעילת הכנס‬
‫‪17:40-17:30‬‬
‫‪ 19:00-17:40‬אסיפה כללית של האיגוד הישראלי לשיקום הפה‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪3‬‬
‫פרופ’ נח שטרן‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫פרופ’ נח שטרן סיים את לימודיו ברפואת שיניים באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים בשנת ‪ 1962‬ואת לימודי ההתמחות השלים ב‪1969-‬‬
‫באוניברסיטת בוסטון‪.‬‬
‫הוא הועלה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ב‪,1987-‬‬
‫והיה מנהל המחלקה לרפואת שיניים משקמת (‪ )2000-1987‬וסגן דיקן‬
‫לענייני הוראה (‪ .)1999-1996‬כמו כן היה בוחן בבחינות התמחות בשיקום‬
‫הפה מטעם המועצה המדעית (‪ )1986-1982‬וכיהן כיושב ראש האיגוד‬
‫הישראלי לשיקום הפה (‪ .)1992-1991‬היה פרופסור אורח במספר‬
‫אוניברסיטאות באירופה וארה”ב‪.‬‬
‫פרופ’ שטרן היה ל”מורה מצטיין” מטעם בית הספר לרפואת שיניים בירושלים (‪ 1971‬ו‪)1973-‬‬
‫וכן מטעם בית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת פנסילבניה בארה”ב (‪ .)1977‬הוא קיבל‬
‫תעודת הערכה מנשיא מדינת ישראל (‪ )1982‬וחברות כבוד באיגוד הישראלי לשיקום הפה‬
‫(‪ .)2000‬על פועלו לקידום רפואת השיניים בישראל הוענק לו התואר “יקיר ההסתדרות לרפואת‬
‫שיניים” (‪ ,)2001‬וכן התואר יקיר אלפא אומגה (‪.)2009‬‬
‫פרופ’ שטרן ייסד את ביטאון בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים בירושלים “מה נשמע” (‪)1972‬‬
‫והיה עורכו בשלוש תקופות שונות מאז היווסדו‪ .‬הוא גם מחברו של ספר זיכרונותיו מהשואה‬
‫“על מחבואים וחיילים רעים” (‪ ,)2002‬והוא ערך את ספר ההיסטוריה של הפקולטה לרפואת‬
‫שיניים “‪ 50‬השנים הראשונות” (‪.)2005‬‬
‫נקודת מבט‪ 50 :‬שנות התפתחות של תותבת חלקית קבועה‬
‫שחזורים פרותטיים יצוקים מזהב שימשו בהצלחה את ציבור המטופלים לאורך מאה השנים‬
‫האחרונות‪ .‬בעשורים האחרונים המעיטו רופאי השיניים להשתמש בשחזורים יצוקים עשויים זהב‬
‫בלבד בשל סיבות אסתטיות‪ ,‬ולכן הלך ופחת השימוש בהם‪ .‬וכל זאת למרות יתרונם המוחלט‬
‫בשחיקה מינימאלית של המשנן הנגדי והעובדה שהם עשויים להחזיק מעמד בפה אף יותר‬
‫מארבעים שנה‪.‬‬
‫שחזורי כל‪-‬חרסינה‪ ,‬לעומתם‪ ,‬באו והלכו בעשורים האחרונים חליפות בגלל כשלונות שכיחים‪.‬‬
‫שחזורי ה‪ ,CAD/CAM-‬כאשר הוכנו ומוקמו בפה כהלכה‪ ,‬נחשבים להצלחה גדולה‪ .‬שחזורים אלו‬
‫מתחרים כיום בכתרי ‪ ,PFM‬על תקיפות השימוש בהם‪.‬‬
‫דרוש מחקר קליני מעמיק בטווח זמן ממושך בשחזורי ה‪ CAD/CAM-‬כדי לערוך חיזוי תקף‪.‬‬
‫המאפיינים של חוזק והאסתטיות בשחזורי הצירקוניה עושים את השימוש העתידי בו למבטיח‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד"ר אלדד שרון‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים משנת ‪ ,1997‬ובעל תואר שני במדעי רפואת השיניים‪ .‬סיים‬
‫התמחות בשיקום הפה בשנת ‪ 2003‬באותו מוסד‪ .‬מדריך סטודנטים‬
‫בשנים הקליניות במחלקה לשיקום הפה של הפקולטה לרפואת שיניים‬
‫בירושלים‪ ,‬משנת ‪ .1997‬מדריך במרכז ללימודי התמחות בשיקום הפה‬
‫של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים‪ ,‬משנת ‪.2005‬‬
‫בעל מרפאה פרטית בירושלים המתמקדת בשיקומי פה מורכבים‬
‫ורפואת שיניים אסתטית‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין המשתנים השונים בשולי הכתר‬
‫הכנת שן לקבלת כתר דורשת הקפדה יתרה על הפרטים הקטנים ביות ‪,‬ר על מנת להבטיח‬
‫תוצאה יציבה לאורך זמן‪ .‬שולי הכתר נחשבים לאזור הרגיש והפגיע ביות ‪,‬ר שם אורב בד"כ‬
‫הכישלון השיקומי והאסתטי‪.‬‬
‫אזור זה ייחודו בכך שהוא מערב את שלושת המשתנים‪ :‬שן‪ ,‬חניכיים וכת ‪.‬ר יחסי הגומלין ביניהם‬
‫הם הגורם העיקרי להצלחת השיקום לאורך זמן‪.‬‬
‫ההרצאה תדון ביחסי הגומלין בין המשתנים השונים בשולי הכתר והשפעתם על התוצאה‬
‫השיקומית‪ ,‬האסתטית ועל בריאות החניכיים‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪5‬‬
‫ד"ר מקס סקסטין‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫סיים את לימודי רפואת השיניים בהדסה ב‪ 1994-‬ואת התואר השני‬
‫במדעי רפואת שיניים ב‪ 1995-‬בהצטיינות יתרה‪ .‬הוסמך כמומחה לשיקום‬
‫הפה במרץ ‪ ,2005‬לאחר שהשלים את תוכנית ההתמחות באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ .‬מאז ‪ 2005‬עובד במרפאה פרטית ובמרפאה ציבורית כמנהל‬
‫רפואי ומומחה לשיקום הפה‪.‬‬
‫פרסם מספר מאמרים בספרות הדנטלית על חשיפת שיניים בדיבו ‪,‬ר‬
‫הגדלת מימד אנכי סגרי וסגר של תותבות שלמות‪ .‬מתעניין בשיקום‬
‫מקרי שחיקה דנטלית חמורה ובצילום דיגיטלי קליני כולל וידיאו‪.‬‬
‫האם חוק אנטה (‪ )Ante's law‬עדיין רלבנטי?‬
‫חוק אנטה (‪ )Ante's law‬נוסח ופורסם בשנת ‪ .1926‬הוא מוכר לכולנו מספרי הלימוד בנושא‬
‫תותבת חלקית קבועה‪ .‬החוק‪ ,‬המוצג בהרחבה בספר הלימוד של ‪ Shillingburg‬משנת ‪,1997‬‬
‫מצביע על תצורות מומלצות של שיניים מאחזות וחלקי ביניים‪ .‬החוק מסתמך על יכולת מוגבלת‬
‫לכאורה של הפריודונטיום בשיניים מאחזות לשאת את הכוחות הסגריים הפועלים על הגש ‪.‬ר‬
‫אולם‪ ,‬מחקרים מלפני שלושה עשורים ועד עצם היום הזה מוכיחים שגם בתנאי אובדן תאחיזה‬
‫פריודונטלית‪ ,‬כוחות סגריים אינם גורמים לנזק נוסף בגשרים גדולים‪ .‬זאת בתנאי שהפריודונטיום‬
‫בריא והגשר יציב בפונקציה‪.‬‬
‫נראה איפא כי חוק אנטה איננו רלוונטי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד"ר סתיו בקר‪ ,‬מתמחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה לרפואה באודסה‪ ,‬אוקראינה‪,‬‬
‫משנת ‪.1999‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪ ,2001‬וכעבור שלוש שנים התגייס לשרות קבע‬
‫בצה"ל כרופא שיניים‪ .‬פיקד על מספר מרפאות שיניים בחיל האווי ‪.‬ר‬
‫בשנת ‪ 2007‬החל את לימודיו בתכנית ההתמחות בשיקום הפה במחלקה‬
‫לשיקום הפה בתל השומ ‪,‬ר צה"ל‪.‬‬
‫שמירה על עקרון החביקה (‪ - )Ferrule effect‬הכרחי בכל מחיר?‬
‫נחיצותו של אפקט החביקה (‪ )Ferrule effect‬כעיקרון ביומכאני ידועה זה זמן רב‪ ,‬ועל חשיבותו‬
‫דנה הספרות בהרחבה‪.‬‬
‫מטרת אפקט החביקה הינה פיזור עומסי הלעיסה אל הדנטין וצמצומם של כוחות לא רצויים‬
‫במעבר שבין המבנה לשן‪ ,‬כך שתשתפר פרוגנוזת השחזור לטווח ארו ‪.‬ך‬
‫במצבים בהם אין די חומר שן בריא על‪-‬חניכי להשגת החביקה‪ ,‬נדרשות לעיתים פרוצדורות‬
‫נוספות כגון הארכת כותרת ו‪/‬או הבקעה מאולצת‪.‬‬
‫לפרוצדורות אלו חסרונות בשתי רמות‪ :‬ברמת המטופל אשר מתנגד לטיפול עקב עלויות גבוהות‪,‬‬
‫כאבים‪ ,‬זמן טיפול ממושך או חוסר המוכנות להרכבת מכשור אורתודונטי‪ ,‬וברמת המשנן הכוללת‬
‫החמרה ביחס כותרת‪/‬שורש‪ ,‬פגיעה בתמיכה הגרמית בשיניים סמוכות‪ ,‬פגיעה אסתטית ואף‬
‫סכנה לשרידות השן במקרים של חשיפת פורקציות או במצבים של אובדן תמיכה גרמית נרחב‪.‬‬
‫משום כ ‪,‬ך מוצדקת ההתלבטות בפניה עומד הקלינאי במקרים רבים בהם קיימת חביקה חלקית‬
‫בלבד‪ :‬האם חביקה היקפית של ‪ 2‬מ"מ היא הכרחית בכל מקרה ואצל כל מטופל‪ ,‬או שמא‬
‫ניתן להתפשר על מימדי החביקה ומיקומה באזורים שונים בשן מבלי לפגוע בצורה ניכרת‬
‫בפרוגנוזת השחזור לטווח ארו ‪.‬ך‬
‫ההרצאה תעסוק בשאלה זו תוך כדי סקירת הספרות העדכנית‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪7‬‬
‫ד”ר יוסי גלייטמן וד”ר חגית פניני‬
‫ד"ר יוסי גלייטמן‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים‪ ,‬משנת ‪ .1991‬סיים את תוכנית ההתמחות בשיקום הפה בשנת‬
‫‪ 2009‬באותו מוסד‪ .‬בעל תואר שני בניהול מערכות בריאות‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫‪ Clark‬ארה"ב‪ .‬חבר במחלקה לשיקום הפה של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים ומדריך קליני משנת ‪ .1991‬בין השנים ‪ 2005-1999‬היה אחראי‬
‫קורס סגר‪-‬תח"ק שנה ד'‪ ,‬וכיום אחראי קורס טיפול שיקומי משולב שנה ו'‪.‬‬
‫בעל מרפאה פרטית ברעננה המתמקדת בשיקום הפה‪.‬‬
‫ד"ר חגית פניני‪ ,‬מתמחה בשיקום הפה‬
‫בוגרת הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים‪ ,‬משנת ‪ .2004‬שנתיים לאחר סיום לימודיה התקבלה לתכנית‬
‫ההתמחות באותו מוסד‪.‬‬
‫מתמחה זו השנה הרביעית במרכז ללימודי התמחות בשיקום הפה של‬
‫האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים‪.‬‬
‫עובדת במרפאת ''מגן השן'' בחיפה‪.‬‬
‫שיקולים בעת שבר שן ברמת העצם‬
‫שיקום שן קדמית בודדת מהווה אתגר לצוות המטפל‪ ,‬בראש ובראשונה בגין ציפיות גבוהות‬
‫של המטופל לשחזור הפונקציה והאסתטיקה באזור זה‪.‬‬
‫אבדן חומר שן נרחב ‪ -‬על רקע של חבלה‪ ,‬עששת או נזק יאטרוגני ‪ -‬מחייב את הרופא‬
‫ף ניתוח אסתטי‪ ,‬אבחנה נכונה והצגת אפשרויות הטיפול תוך כדי‬
‫המשקם באיסוף נתונים מקי ‪,‬‬
‫תאום ציפיות עם המטופל‪.‬‬
‫הדיון יתמקד בטיפול בשן קדמית בודדת כאשר השיניים הסמוכות שלמות וללא פגם‪.‬‬
‫יוצגו השיקולים בבחירת אופן הטיפול בעזרת תאור שני מקרים של שיקום שן בודדת‪ ,‬כאשר‬
‫באחד מתמקד הטיפול בשחזור שן לאחר טראומה באמצעות כתר בודד ובשני‪ ,‬בו אובחנה‬
‫השן כאבודה‪ ,‬הותמרה השן בשתל דנטלי‪ ,‬מבנה וכת ‪.‬ר‬
‫‪8‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד"ר ירון בלסבלג‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫סיים בהצטיינות את לימודי רפואת השיניים בבית הספר לרפואת שיניים‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בשנת ‪ .1999‬עם סיום לימודיו נמנה על סגל‬
‫המחלקה לרפואת שיניים משחזרת באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫הדריך במחלקה לשיקום הפה באותו מוסד‪.‬‬
‫סיים את תוכנית ההתמחות בשיקום הפה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בשנת ‪.2008‬‬
‫כיום מדריך בתוכנית ההתמחות בשיקום הפה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מטבע לתח"ק ‪ -‬נתמך ספרות או נתמך ניסיון?‬
‫לקיחת מטבע לתח"ק עומדת לעבור בשנים הקרובות מהפ ‪.‬ך את חומרי המטבע יחליפו בעתיד‬
‫סורקים שיעבירו למעבדה ישירות את נתוני ההכנה‪ .‬עד שהמהפכה תפרוץ למרפאותינו‪ ,‬עדיין‬
‫קיים הצורך בלקיחת מטבע בחומרי המטבע השונים‪ .‬בהרצאה זו נעסוק בדילמה אחת מני רבות‬
‫בנושא והיא‪ :‬באיזו שיטה נקבל את התוצאה הפרדקטבילית ביותר? שיטת המטבע החד‪-‬שלבי‬
‫(סנדביץ) או השיטה הדו‪-‬שלבית‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪9‬‬
‫ד”ר אמין בוחארי‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת מונפלייה ‪-1‬צרפת (‪.)1991‬‬
‫לימודי תעודה בהשתלות שיניים באוניברסיטת פריז ‪-7‬צרפת (‪.)1998‬‬
‫בוגר תוכנית ההתמחות בשיקום הפה באוניברסיטת תל‪-‬אביב (‪.)2005‬‬
‫מוסמך ברפואה ‪ -‬רפואת שיניים משקמת ‪ -‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב (‪.)2007‬‬
‫מתמחה בשיקום פנים ולסתות ‪ -‬המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה (‪.)2009‬‬
‫חבר בהסתדרות לרפואת שיניים בישראל‪ .‬חבר באיגוד הישראלי לשיקום‬
‫הפה‪ .‬חבר בעמותה הישראלית להשתלות שיניים‪ .‬חבר באגודה הצרפתית‬
‫להשתלות שיניים‪ .‬חבר באקדמיה הגרמנית והאירופאית להשתלות שיניים‪.‬‬
‫שחזור מעבר ‪ -‬כלי דיאגנוסטי בעל ערך פרוגנוסטי‬
‫שחזור מעבר‪/‬זמני מוגדר במילון המונחים השיקומיים משנת ‪ )GPT8( 2005‬כתותבת‪ ,‬נשלפת‬
‫או קבועה‪ ,‬שמטרתה לשפר את האסתטיקה ואת הפונקציה לתקופה מוגבלת של זמן‪ ,‬כאשר‬
‫בסוף תצטרך לפנות את מקומה לטובת התותבת הסופית‪" .‬כאילו קיימות שתי ישויות שונות‪,‬‬
‫שאינן תלויות זו בזו"‪.‬‬
‫בהמשך ההגדרה ו"כדי להכות על חטא" קיימת תת‪-‬הגדרה ובה נאמר שרוב התותבות מסוג‬
‫זה נעשה בהן שימוש הבא להגדיר יעילות טיפולית לתוכנית טיפול ספציפית‪ ,‬או לחלופין על‬
‫מנת להגדיר את הצורה והפונקציה של התותבת הסופית שתוכננה מראש‪.‬‬
‫מהגדרות "מעורפלות" אלו ניתן ללמוד שאין מייחסים חשיבות יתרה לשחזור המעבר ואפילו‬
‫עלול להשתמע מכך כי ניתן במקרים מסוימים לדלג על שלב זה‪ ,‬מכיוון שבכל מקרה היעד‬
‫הסופי הוא השחזור הסופי ולא חשוב מה טיבו של שחזור המעב ‪.‬ר‬
‫ד רבים הם הסופרים והחוקרים ‪ ,Amsterdam ,Yuodelis ,Shillingburg ,Rosenstiel‬שעמדו‬
‫מנג ‪,‬‬
‫על חשיבות שחזור המעבר ותרומתו הגדולה להצלחת השיקום הסופי‪ ,‬ומתייחסים אליו ככלי‬
‫דיאגנוסטי שבו גלום פוטנציאל חיזוי לעתיד‪ .‬כלי שבעזרתו ניתן ליישם את התוכנית השיקומית‬
‫שגובשה מלכתחילה ולהעריכה מחדש בכל זמן נתון של הטיפול‪ .‬רובם סבורים כי לא ניתן‬
‫לשקם את המטופל באופן פרדיקטבילי ולטווח ארוך מבלי להיעזר בכלי זה‪.‬‬
‫גם בעיתון האיגוד הישראלי לשיקום הפה "נקודת מגע" יצאה קריאה לוותר על המונח "שחזורים‬
‫זמניים" ולאמץ המונח "שחזורים אבחנתיים"‪ ,‬משום שאלו אינם נבחנים במשך הזמן בו הם מצויים‬
‫בפה‪ ,‬אלא משמשים כלי אבחנתי מהמדרגה הראשונה (גיליון מס' ‪ ,16‬מרץ ‪ ,2007‬עמ' ‪.)154‬‬
‫מצגת זו תמחיש לכולנו עד כמה האחרונים צודקים באבחנתם זו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד“ר מרדכי ליפובצקי‪-‬אדלר‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר בית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים משנת ‪ .1987‬את ההתמחות בשיקום הפה סיים בשנת ‪1999‬‬
‫באותו מוסד‪.‬‬
‫מדריך סטודנטים בפקולטה לרפואת שיניים בירושלים בתחום הסגר‬
‫ותותבת חלקית קבועה משנת ‪ .1994‬מדריך במרכז ללימודי התמחות‬
‫בשיקום הפה של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים משנת ‪.2004‬‬
‫בוחן בבחינות ההתמחות בשיקום הפה משנת ‪.2007‬‬
‫בעל מרפאה פרטית בתל‪-‬אביב המתמקדת בשיקום הפה‪.‬‬
‫רישומים סגריים והעברת מידע למעבדה בטיפול שיקומי מקיף‬
‫ההרצאה תסקור דרך העברת מידע על המטופל מהמרפאה למעבדה‪ ,‬ותתמקד בסוגיות‪:‬‬
‫טיפול במטבעים‪ ,‬הארטיקולטור המומלץ‪ ,‬הסיבות לשימוש בקשת פנים‪ ,‬סוגים של רישום יחס‬
‫בין לסתי והעברת מידע משלים לטכנאי‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪11‬‬
‫פרופ' רפאל פילו‪ PhD ,‬בחומרים דנטליים‬
‫פרופ' רפאל פילו משמש כאחראי הוראה ומחקר של סטודנטים ומתמחים‬
‫בשיקום הפה בתחום החומרים והטכנולוגיות הדנטאליות במסגרת‬
‫המחלקה לשיקום הפה באוניברסיטת ת"א‪ .‬משמש כאחראי הוראה‬
‫בתחום זה גם במסגרת ההתמחות בשיקום הפה באוניברסיטה העברית‬
‫והדסה בירושלים‪ .‬בוגר ביה"ס לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה‬
‫גולדשלגר ‪ -‬אוניברסיטת ת"א בשנת ‪.1985‬‬
‫בין השנים ‪ 79-78‬עסק במחקר במסגרת החוג לביוכימיה‪ ,‬הפקולטה‬
‫למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪ .‬בעל תואר‪ PhD ‬בחומרים דנטאליים‪/‬‬
‫ביולוגיה אוראלית במסגרת המדרשה לתארים מתקדמים של אוניברסיטת‬
‫ת"א משנת ‪.2007‬‬
‫פרסם ‪ 60‬מאמרים בספרות מקצועית מבוקרת וכן ‪ 50‬תקצירים‪ ,‬בעיקר בתחום החומרים‬
‫הדנטאליים ושיקום הפה‪ .‬הרצה בכ‪ 100-‬כנסים מקומיים או בינלאומיים‪ .‬בשנת ‪ 2008‬הוענק‬
‫לו התואר ‪ Fellow‬מאת האקדמיה לחומרים דנטאליים‪.‬‬
‫חבר בוועדת הבוחנים הממשלתית לבחינות רישוי ברפואת שיניים וכן באיגודים מקצועיים‬
‫מקומיים ובין‪-‬לאומיים‪ .‬משמש כחבר מערכת או סוקר ב‪ 6 -‬ירחונים מקצועיים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫סגסוגות לכתרי חרסינה ‪ -‬איזה ומתי?‬
‫סגסוגות של חרסינה מאוחה למתכת ניתן לסווג ע"פ כמות המתכות האצילות המרכיבות אותן ל‪:‬‬
‫‪( high noble, noble, predominantly base metal‬בהתאם ל‪ )ADA-‬או ע"פ תכולת הזהב‪/‬פלדיום‬
‫ל‪Non-precious alloys :‬י ‪High-gold alloys, Reduced-gold alloys, Palladium base alloys,‬‬
‫הסיווג הראשון מהווה את "שם המשפחה" והסיווג השני את "שם הקבוצה"‪ .‬בכל קבוצה ישנה‬
‫חלוקה ל"תת קבוצות" ובכל תת קבוצה יש מאות דוגמאות של סגסוגות להן "שם פרטי"‬
‫ו"שם יצרן"‪ .‬מערכת הסיווג המסובכת הזאת גורמת לקלינאים רבים לא להיות שותפים בקבלת‬
‫ההחלטה "באיזה סגסוגת נשתמש במקרה הספציפי?"‪.‬‬
‫ניסיון לענות על שאלה זאת מחייבת אינטגרציה של שיקולים‪ :‬מטלורגיים‪ ,‬מכאניים‪ ,‬מניפולציה‬
‫מעבדתית וקישור לחרסינה‪ ,‬צבע‪ ,‬קורוזיה‪ ,‬ביוקומפטיביליות ומחי ‪.‬ר הבחירה אינה "אוטומטית"‬
‫ואין סגסוגת אחת שמתאימה לכל המקרים‪.‬‬
‫בהרצאה הנוכחית ננסה לענות על השאלות "איזה?" ו "מתי?" ע"י הקנית עקרונות ברי‪-‬יישום‪,‬‬
‫שיצמצמו את מגוון הבחירה במצבים קליניים שונים של תכנון תח"ק באמצעות חרסינה מאוחה‬
‫למתכת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד"ר אייל טרזי‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫סיים את לימודי רפואת השיניים בשנת ‪ 1992‬בפקולטה לרפואת שיניים‬
‫של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים‪ .‬המשיך בתוכנית ההתמחות‬
‫בשיקום הפה‪ ,‬וסיים עם קבלת תואר מומחה בשנת ‪.1997‬‬
‫בשנים ‪ 2008-1997‬שימש כחבר ומדריך במרכז ההשתלות של הפקולטה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2006-1997‬שימש כמרכז קורס שיקום אינטגרטיבי בשנה ו'‪-‬‬
‫חולים סיסטמיים ונשלפות‪ ,‬משנת ‪ 2006‬מרכז קורס תח"ק‪-‬סגר בפקולטה‬
‫לרפואת שיניים בירושלים‪.‬‬
‫משנת ‪ 2008‬מרכז תחום שתלים ואסתטיקה במחלקה לשיקום הפה‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מרצה בארץ ובחו"ל בנושאים הקשורים בשיקום הפה ושתלים‪.‬‬
‫בעל מרפאה פרטית בקיסריה משנת ‪.1998‬‬
‫שיטות סריקה וחריטה לכתרי זירקוניה‬
‫סריקה תלת מימדית מטרתה לייצר ענן נקודות במרחב המתורגם למודל תלת מימדי ממוחשב‪.‬‬
‫הסורקים הראשונים השתמשו בסריקת מגע‪ ,‬המשתמשת בכדור ספיר עגול שנע על גבי מודל‬
‫השן בתנועה סיבובית‪ .‬שיטה זו הוכחה כמדויקת מאד אך מוגבלת‪ .‬הסריקה האופטית פותחת‬
‫אפשרויות נוספות לסריקת לסתות שלמות מתבניות גבס‪ ,‬מטבעים ואינטרה‪-‬אורלית‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה נתעדכן בטכניקות חדשות של סריקות ממוחשבות והשלכתן על מהלך שיקום‬
‫מבוסס זירקוניה או מתכות אחרות‪ .‬ניגע בנושאים הקשורים בשיטות סריקה קיימות‪ ,‬ונערוך‬
‫השוואה ביניהן‪ .‬יוצג הסורק התלת‪-‬מימדי האופטי שפותח על ידי חברת ‪ Optimet‬הישראלית‪,‬‬
‫שהינו פורץ דרך מבחינה טכנולוגית‪ .‬הסורק מבוסס על עיקרון ה‪Conoscopic Holography -‬‬
‫ומשמש לסריקה תלת מימדית של גופים ועצמים בתעשיות שונות ברחבי העולם‪ .‬רמות הדיוק‬
‫הגבוהות וזוויות צמצם קטנות מאפשרות קריאת חללים צרים ועמוקים‪ ,‬ויצירת שחזורים בחריטת‬
‫‪ CAD/CAM‬לשיניים ושתלים‪ ,‬משן בודדת ועד קשתות שלמות‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪13‬‬
‫ד"ר ישראל לוינשטין‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים‪ ,‬משנת ‪ .1979‬את ההתמחות בשיקום הפה סיים בשנת ‪1986‬‬
‫ד באותה שנה השלים גם את לימודי ‪ PhD‬בחומרים דנטליים‪,‬‬
‫באותו מוס ‪.‬‬
‫ובשנת ‪ 1988-1987‬המשיך בלימודי פוסט‪-‬דוקטור באוניברסיטת מישיגן‪.‬‬
‫ניהל מעבדה לחומרים דנטליים בהדסה ירושלים בין השנים ‪.1993-1988‬‬
‫חבר מערכת בעיתון ‪ .The Journal of Prosthetic Dentistry‬פרסם‬
‫עשרות מאמרים‪ .‬יו"ר האיגוד הישראלי לשיקום הפה לשנת ‪.2003-4‬‬
‫כיום משמש כמרצה בכיר וכמרכז המחלקה לשיקום הפה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫צמנטים ‪ -‬מה ולמה?‬
‫צמנטים מהווים תווך חשוב המקבע את השחזור במקומו הסופי‪ .‬כשלונו של הצמנט יגרום‬
‫לכשלון השחזור כולו‪ .‬ברפואת השיניים המודרנית אנו מכירים סוגים שונים של שחזורים העשויים‬
‫מחומרים מרוכבים‪ ,‬מתכת‪ ,‬חרסינה מאוחה למתכת‪ ,‬כל‪-‬חרסינה‪ ,‬צירקוניה ואחרים‪ .‬עלינו לקבע‬
‫שחזורים אלה בעזרת צמנט מתאים‪.‬‬
‫ניתן לחלק את סוגי הצמנטים לפי הריאקציה‪ :‬א‪ .‬חומצה‪-‬בסיס ב‪ .‬פולימריזציה ג‪ .‬מעורבת‪.‬‬
‫בהרצאה ייעשה ניסיון להתאים את הצמנט לסוג השחזו ‪,‬ר תוך התייחסות לתכונות המכניות‬
‫והדרישות הקליניות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד"ר ארז מן‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים‪ ,‬משנת ‪ .1982‬את ההתמחות בשיקום הפה סיים בשנת ‪1992‬‬
‫באותו מוסד‪ .‬לאחר ההתמחות עבד מספר שנים ביחידה לשיקום על‬
‫גבי שתלים בהדסה‪ ,‬וכן הדריך והיה אחראי על הקורס בסגר ותותבת‬
‫חלקית קבועה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2004-1995‬הדריך מתמחים בתכנית ההתמחות בשיקום הפה‬
‫בירושלים‪ .‬מדריך ביחידה לשיקום על גבי שתלים ואסתטיקה באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬משנת ‪ .2009‬בוחן בבחינות ההתמחות בשיקום הפה‪.‬‬
‫בעל מרפאה פרטית בתל‪-‬אביב המתמקדת בשיקום הפה‪.‬‬
‫ציפויי חרסינה ‪ -‬היכן הגבול?‬
‫שחזור שיניים בעזרת ציפויי חרסינה‪ ,‬לשיפור מראה השיניים והחיו ‪,‬ך הינו טיפול מקובל מזה‬
‫שנים‪ .‬אחיזת השחזור לשן מבוססת על חיבור לאמאיל‪ ,‬שהוא חזק ויציב יותר מאשר החיבור‬
‫לדנטין‪ .‬משום כ ‪,‬ך השיניים המשוחזרות באמצעות ציפויי חרסינה הן לרוב ללא שחזורים פלסטיים‬
‫קודמים או עם שחזורים קטנים‪ .‬שן עם שחזורים פלסטיים נרחבים יותר מציגה טיפול בעייתי‬
‫ומאתג ‪.‬ר היכן עובר הגבול בין שן המתאימה לטיפול זה ובין שן המתאימה לטיפול על ידי כתר?‬
‫התשובה לכך אינה חד משמעית‪.‬‬
‫במסגרת ההרצאה יוצגו מספר מקרים בהם בוצעו ציפויי חרסינה גם בשיניים שהיו פגועות‬
‫יחסית‪ ,‬ייבחנו השיקולים בבחירת השחזור ויפורטו השלבים הקליניים בביצוע שחזורים אלו‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪15‬‬
‫ד"ר זאב אורמינר‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬משנת ‪.1988‬‬
‫את ההתמחות בשיקום הפה סיים בשנת ‪ 1996‬באותו מוסד‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 1994-1988‬הדריך במחלקה לסגר באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ובין השנים‬
‫‪ 2000-1996‬הדריך מתמחים במחלקה לשיקום הפה באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 2008‬שב להדריך במסגרת המחלקה לשיקום הפה‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫פרסם למעלה מ‪ 20 -‬מאמרים מקצועיים בספרות הבינלאומית בתחומי‬
‫התמחותו‪ .‬חבר פעיל באיגודים מקצועיים בינלאומיים העוסקים בשיקום‬
‫פה ובהשתלות דנטליות‪ .‬מייסד ונשיא לשעבר של העמותה הישראלית‬
‫להשתלות דנטליות (‪ ,)IAOI‬דיפלומט וסגן נשיא של ‪International Congress of Oral Implantology‬‬
‫(‪ .)ICOI‬חבר ב‪.Editorial Board of Implant Dentistry -‬‬
‫מרצה בארץ ובחו"ל בתחומי שיקום על שתלים דנטליים ופתרונות אסתטיים על שתלים‪.‬‬
‫ההבדלים בין שחזור שן טבעית לשתל באמצעות תח"ק‬
‫שמירה על חומר שן‪ ,‬כדי להקנות לשחזור תכונות ה‪ ,Resistance &Retention -‬הוא אחד‬
‫העקרונות הביומכניים להכנת שן טבעית לתח"ק‪ .‬מיקום השן בקשת ומתאר החניכיים יכתיב‬
‫לנו אם קו הסיום יהיה על‪-‬חניכי או תת‪-‬חניכי‪.‬‬
‫בשחזור שן בודדת על גבי שתל‪ ,‬על הרופא המשקם לבחור את המבנה המתאים‪ .‬לכל שיטת‬
‫שתלים יש מבנים מוכנים בזוויות שונות‪ ,‬עם או בלי סימון קו הסיום‪ ,‬ויש אפשרות לצקת מבנה‬
‫לפי דרישות ייחודיות לכל מקרה‪ .‬חברות השתלים אף מספקות חלקי‪-‬על המתאימים לשתל‬
‫ומאפשרים יציקה עם איטום שולי משופ ‪.‬ר מיקום השתל בקשת מכתיב אף הוא את בחירת‬
‫המבנה‪.‬‬
‫גורמים אלו ורבים אחרים משפיעים על שרידות השחזור על שן טבעית או שתל‪ .‬ובכללם שיטות‬
‫המטבע השונות‪ ,‬יציקה על גבס או על מבנה מתכתי‪ ,‬וההדבקה הסופית לשתל או לשן‪.‬‬
‫מטרת ההרצאה היא להדגיש את ההבדלים הללו ולהסביר את השפעותיהם על מבנה התח"ק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫ד”ר איתן קראוזה‪ ,‬מומחה בשיקום הפה‬
‫בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה‬
‫ירושלים‪ ,‬משנת ‪ .1991‬בין השנים ‪ 1993-1991‬השתלם בגריאטריה‬
‫דנטלית במחלקה לרפואת שיניים קהילתית‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הדריך במחלקה‬
‫לשיקום הפה בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2000‬השלים את התמחותו בשיקום הפה בבית הספר לרפואת שיניים‬
‫באוניברסיטת ת"א‪ .‬עד שנת ‪ 2005‬שימש כמדריך וחבר ביחידה לשיקום‬
‫על גבי שתלים באותו מוסד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬רופא בכיר ואחראי על יחידת השיקום באמצעות שתלים במרכז‬
‫לבריאות הפה בבית החולים איכילוב תל‪-‬אביב‪ .‬מנהל רפואי במרפאת‬
‫"כללית סמייל"‪.‬‬
‫עוסק בשיקום הפה במרפאה פרטית ברמת השרון‪.‬‬
‫תוחלת חיים של שחזורים קבועים על גבי שיניים ‪ -‬סקירת ספרות‬
‫שיקול מכריע בתכנון וביצוע של שחזורים דנטליים הוא בחיזוי אורך חיי השחזור העתידי ושרידותן‬
‫של השיניים המאחזות‪ .‬תוחלת חיים זו מושפעת מגורמים טכניים ומגורמים ביולוגיים‪ ,‬לא כולם‬
‫בשליטת הרופא המטפל‪.‬‬
‫אפשר לחלק הגורמים המשפיעים על שרידות השחזורים לכאלו הקשורים בחומר השחזו ‪,‬ר‬
‫חוזק השן‪ ,‬רמת התאחיזה הפריודונטלית‪ ,‬רמת המטופל ובריאותו‪ ,‬אופן הטיפול וגורמים לא‬
‫מאותרים‪ .‬הגורמים משולבים זה בזה‪ ,‬ושרידות תותבת חלקית קבועה נבחנת על פי מכלול‬
‫הקומפלקס של השן והשחזו ‪.‬ר‬
‫מניתוח הסיבות לכשלונות של תותבות חלקיות קבועות יש לציין את העששת ודה צמנטציה של‬
‫שחזורים‪ ,‬המהווים יותר משליש מכלל הסיבות לכשלון השחזו ‪.‬ר סיבות נוספות כוללות כישלון‬
‫ברמת התאחיזה‪ ,‬סדקים וכשל בחומר השחזו ‪.‬ר‬
‫ההרצאה סוקרת את מגוון הגורמים והסיבות לכשלונות של שחזורים דנטליים קבועים הנתמכים‬
‫על גבי שיניים‪ ,‬ומרחיבה לגבי המאפיינים השונים של כשלונות אלו‪.‬‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הכנס החצי שנתי של האיגוד לשיקום הפה‬
‫“לגופו של עניין” ‪ -‬יום עיון בנושא תותבת חלקית קבועה‬
‫‪19‬‬