מעשי + עיוני : תאטרון יחידות 5 ל לימודים תוכנית
תוכנית לימודים ל 5יחידות תאטרון :מעשי +עיוני מרכזת המגמה :עדנה חצרוני תוכן העניינים של החלק העיוני ( 3יחידות) יחידה ראשונה :שפת התיאטרון -מושגי יסוד : מושגי יסוד - הגדרת התיאטרון - הדמות בתיאטרון - קונפליקט - הזמן התיאטרון - מקום ההצגה -החלל הבימתי - 1 מערכות הסימנים הבימתיים - יחידה שנייה :פרשנות מחזות מהקלאסיקה :טרגדיה וקומדיה: טרגדיה טרגדיה קלאסית (הדגמה עפ"י "אדיפוס המלך"/סופוקלס) ראשית התיאטרון - התיאטרון בפולחן דיוניסוס - שחקן ,מחזאי ,מסיכה - התפתחות הטרגדיה - המקהלה- המחזה":אדיפוס המלך" סופוקלס- אריסטו והטרגדיה מטרת הטרגדיה לפי אריסטו- הגיבור הטראגי - מבנה הטרגדיה- מבנה התיאטרון היווני -דאוס אקס מכינה- שייקספיר /טרגדיות (הדגמה עפ"י "המלט"): שייקספיר -רקע -מוסכמות התאטרון השייקספירי המלט -רקע- מקבת -תיאור העלילה ניתוח המחזה מוטיבים במחזה אמצעים תיאטרוניים לאפיון דמויות - 2 היצד וסולילוקווי - צפייה בהצגה מתוך פרשנות השוואה בין המחזה להצגה "המלט" של הקאמרי טרגדיה מודרנית וראיליזם (הדגמה עפ"י "כולם היו בני") מאפייני הריאליזם הטרגדיה המודרנית- מאפייני הגיבור הריאליסטי והטראגי-מודרני- כולם היו בני נושאי המחזה- הנפשות הפועלות - תוכן העלילה - השוואה בין הגיבור הטראגי-קלאסי לבין הגיבור הטראגי-מודרני היסודות הדרמטיים והריאליסטיים של המחזה- סיכום -קומדיה(הדגמה עפ"י "טרטיף"/מולייר או "החולה המדומה"של מולייר ) הרקע להיווצרות הקומדיה -הקומדייה דל'ארטה מטרות הקומדיה- סוגי דמויות בקומדיה שלבי עלילת הקומדיה- מטרת הקומדיה לפי ברגסון- ז'אנרים בקומדיה- הקומדיה עפ"י נורתרופ פריי " -מיתוס האביב"- הקומדיה עפ"י הנרי ברגסון (עפ"י חיבורו "הצחוק")- ניתוח המחזה "טרטיף"/מולייר -או "החולה המדומה" פרשנות :השוואה בין המחזה של מולייר להצגה. 3 ניתוח המחזה וההצגה לפי "מיתוס האביב" ולפי מאמר "הצחוק" יחידה שלישית :התיאטרון המערבי והישראלי במאות ה 22-וה:21- תיאטרון מערבי במאות ה 22-וה21 - התיאטרון הריאליסטי (הדגמה עפ"י "כולם היו בני" /ארתור מילר) - האידיאולוגיה שהשפיעה על התפתחות התיאטרון הריאליסטי. הגורמים לעליית הזרם הריאליסטי בתיאטרון- מאפייני הזרם הריאליסטי -מוסכמת "הקיר הרביעי"- מרכיבים דרמתיים- מרכיבים בימתיים- מרכיבים תיאטרוניים- תקציר המחזה מאפייני הזרם הריאליסטי במחזה ניתוח המחזה עפ"י המרכיבים הדרמטיים ,בימתיים ,תיאטרוניים- תיאטרון האבסורד (הדגמה עפ"י "הזמרת הקרחת /יונסקו) הרקע לצמיחת תיאטרון האבסורד- האקזיסטנציאליזם והאבסורד- מאפייני תיאטרון האבסורד- קריאה וניתוח של המחזה. על המחזה -מאפייני האבסורד :הדגמה עפ"י המחזה. התיאטרון האפי-מדעי של ברכט (הדגמה עפ"י "מעגל הגיר " /ברכט) ברכט והזרם האפי (- )1332-1342 תפיסת "הניכור"- 4 מאפייני התיאטרון האפי השוואה בין הצורה הדרמטית לצורה האפית- ניתוח המחזה. מאפיינים של סגנון ברכט במחזה. על המחזה ותולדותיו. השוואה בין המחזה הכתוב להפקה של הקאמרי. יחידה רביעית :תיאטרון ישראלי במאות ה 22-וה:21- לימוד מחזות ישראליים המאפיינים ביקורת חברתית ודמויות בחברה דמות האחר בחברה. .1משחקים בחצר האחורית מאת עדנה מזי"א (לימוד המחזה וצפייה בהצגה) פרשנות :השוואה בין המחזה להצגה. דבורי כדמות האחר בחברה. .2משאלה אחת ימינה השוואה בין המחזה להצגה. ".3גטו" מאת סובול השוואה בין המחזה להצגה. חלק שני 2יחידות לימוד :בגרות מעשית י"א י"ב בגרות מעשית :הגשת דיאלוג מונולוג כיתה י"א הגשת דיאלוג מונולוג :שיטות בימוי ומשחק. שלבים בעבודת התלמידים - * בחירת המחזה ופענוחו (הכרת המחזה ,אינטרפרטציה, קונספציה,נושא ,קונפליקט ,תזה). * חלוקת התפקידים. * חזרות (עבודת שולחן ,העמדת מיזנסצנות ,העמקה ועבודה על פרטים ,המיזוג הסופי של האומנויות ,חזרה גנראלית ,הצגה ראשונה) 5 מונולוג /דיאלוג: הבחינה מורכבת משלושה חלקים: חלק ראשון: הצגת מונולוג /דיאלוג חלק שני: הגשת דף עמדה הינה תנאי להבחנות חלק שלישי: שיחה עם הבוחן חלק ראשון :הצגת מונולוג /דיאלוג (עד 12דקות ולא פחות מ 5 דקות): • התפתחות הדמות אמינות ואפקטיביות בעיצוב הדמות (גיל ,עבודת גוף ,יחס • לפרטנר ולקהל) • בניית המיזנסצנה מרכיבים בימתיים :עיצוב תפאורה תלבושות ,אביזרים ,מוסיקה • ותאורה • מקוריות ומעוף חלק שני :הגשת דף עמדה - יש לשלוח את דפי העמדה לבוחן כשבוע לפני מועד הבחינה. • המטרה -לאפשר לבוחן להתכונן למפגש עם הנבחנים. דף העמדה יהווה בסיס לשיחה עם הבוחן אודות תהליכי • העבודה ,הנמקות לבחירות האמנותיות. דף העמדה יכלול את הפריטים הבאים בהיקף של 4 -2 • עמודים: .1 ניתוח קצר של המחזה .2 ניתוח קצר של הסצנה והקשרה במחזה 6 .3 ניתוח הדמות ופרשנות .4 עבודת השחקן תוך התייחסות לסגנונות משחק ומקורות עיוניים .5 הסבר הבחירות הבימתיות חלק שלישי :שיחה עם הבוחן • יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון • הסבר מלא לבחירות המשחקיות והאמנותיות תוך התייחסות לסגנונות משחק ומקורות עיוניים מרכיבי הערכה לבחינת תלמיד על תפקיד הפקתי במקום מונולוג / דיאלוג עיצוב במה חלק ראשון :עיצוב במה • הגשת מקט בקנה מידה 1:22 הגשת רישומים ,או שרטוטים ,או צילומים ,או עבודת מחשב • של תהליך העבודה. חלק שני :הגשת דף עמדה 22% • ניתוח קצר של המחזה • מקום ההתרחשות של הסצנה על פי המחזה • מאפיינים של סגנון התפאורה בהקשר למחזה • מאפיינים של מקום ,תקופה ,זמן ,תרבות • הקשר בין התפאורה לנושא /לאמירה /לדימוי שבטקסט • השפעות הגומלין בין התפאורה להגדרת יחסי במה -קהל חלק שלישי :שיחה עם הבוחן • 7 יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון • הסבר מלא לבחירות האמנותיות באמצעות הדגמתם על המקט עיצוב תלבושות חלק ראשון :עיצוב תלבושות הגשת דגמים של תלבושות ודוגמאות של סוגי בדים ואביזרים • לשלוש דמויות מרכזיות במחזה או עיצוב 3תלבושות שונות לאותה הדמות ,על פי הסיטואציה במחזה. הגשת רישומים ,או שרטוטים ,או צילומים ,או עבודת מחשב של • תהליך העבודה חלק שני :הגשת דף עמדה • ניתוח קצר של המחזה • ניתוח של הדמויות • מאפיינים של סגנון התלבושות בהקשר למחזה • מאפיינים של מקום ,תקופה ,זמן ,תרבות • הקשר בין עיצוב התלבושות לנושא /לאמירה /לדימוי שבמחזה חלק שלישי :שיחה עם הבוחן • יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון • הסבר מלא לבחירות האמנותיות עיצוב תאורה חלק ראשון :עיצוב תאורה • הגשת מקט בקנה מידה 1:22 הגשת תוכניות תאורה ,הגשת שרטוטים או רישומים ,או • צילומים, 8 או עבודת מחשב של תהליך העבודה חלק שני :הגשת דף עמדה • ניתוח קצר של המחזה • מאפייני מקום ,אווירה ויחסים בסצנות השונות • תכנון התאורה לפי נתוני הסצנות השונות • עיצוב אפקטים מיוחדים ו/או פנסים חלק שלישי :שיחה עם הבוחן 2 • יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון • הסבר מלא לבחירות האמנותיות באמצעות הדגמתם על המקט הפקות י"ב: הפקת סיום מגמת תיאטרון י"ב שלבים בתהליך ההפקה: א. שלב ראשון (התארגנות ראשונית) .1 התארגנות קבוצתית סביב במאי/ת. .2חלוקת תפקידים הפקתים (מפיק ,דרמטורג ,תפאורן ,תלבושות, אביזרים ,מוסיקה ,תנועה ,תאורה ,וכדומה). .3 איתור מחזה מתאים ,קריאה ניתוח ותכנון כללי ראשוני. .4 חלוקת תפקידים משחקיים. .5עיבוד טקסט המחזה להפקה (צמצום הטקסט באופן דרסטי והתאמתו לצרכי ההפקה). .6 3 הדפסת המחזה הסופי וחלוקתו לשחקנים. ב .שלב השני של הביצוע (תכנון כולל המתנהל במקביל בשלוש רמות) פירוק המחזה לסצנות ובניית תכנית עבודה עד לחזרות ההרצה, לגנראלית ,ועד להעלאת ההפקה עצמה. תכנון כולל של תפיסת הבמה (יחסי קהל במה ,מפת הבמה ,כיוונים, כניסות ויציאות ,דימויי מרכזי ,אווירה ,אביזרים ,חפצים ,מוסיקה, אפקטים ,תנועה ,תאורה ,תלבושות וכדומה) והתאמתו לתפיסת הבימוי. תכנון לוח זמנים מקביל של החזרות ושל הוצאה לפועל של ההיבטים האחרים של ההפקה ,תוך הקפדה על ישיבות הפקה סדירות שבהן מועברת אינפורמציה ומגיעים להחלטות חיוניות להמשך העבודה. שלב שלישי של הביצוע (כל בעלי התפקידים עובדים במקביל ג. על התחומים שבאחריותם). .1עבודה על המיזנסצנות ועבודה אישית עם שחקנים על תפקידם. .2 חיבורים של סצנות למקטעים גדולים יותר. .3 הרצות ראשונות .4חזרות טכניות אחרונות בשילוב אביזרים ,תפאורה ,תלבושות, מוסיקה וחזרה גנראלית משולבת עם ההפקות האחרות ,סיום כתיבת ספר בימוי והעברתו לבוחן/ת ,שיווק מסיבי ,הפקת הזמנות ,פוסטר, פליירים ,ותכניות. .5 סיכום ומשוב שאחרי הבחינה ואחרי השיחה עם הבוחן. .6 פירוק והחזרת ציוד. בעלי התפקידים השונים בהפקה ופירוט תחומי האחריות שלהם: בימוי 12 מראשית המאה העשרים ותוך כדי תהליך ההתמקצעות וההתמסחרות של תחום התיאטרון בעולם המערבי ,הפך במאי התיאטרון לדמות המרכזית בתהליך המורכב של יצירת המופע התיאטרלי .במאי התיאטרון אסף סביבו אמנים יוצרים נוספים שלקחו חלק בעיצוב המופע השלם ,אם בעיצוב התפאורה ,התלבושות, התאורה וכדומה. תפקידו של במאי התיאטרון לבחור מחזה ,לראות את התמונה הכוללת של ההצגה אותה הוא מתכנן להעלות על בסיס המחזה שבחר ולהוביל את תהליך ההפקה מראשיתו ועד אחריתו .עליו להחליט על תפיסת הבימוי (הקונספט האמנותי) על פיה יביים את המחזה ועל הפרשנות (האינטרפרטציה) שבכוונתו לתת לטקסט. הבמאי בוחר וממנה את כל היוצרים והשחקנים שייקחו חלק במופע. תפקידו להנחותם ולתזמר בדייקנות את עבודתם ,כדי להבטיח את איכות ושלמות המופע שבאחריותו .עליו לאחד את כל האספקטים של ההפקה ואת מאמצי כל המשתתפים בה ,למופע אחד בעל סגנון מובחן והרמוני. הבמאי עובד בשיתוף פעולה מלא עם כל בעלי התפקידים בהפקה, לרבות השחקנים .במצב של התלבטויות ,ההחלטה שלו היא הקובעת .הוא משמש כמנהל האמנותי של ההפקה ומנצח על כלל פעילויות ההפקה מראשיתן ועד סופן; תחקיר ,דרמטורגיה – עיבוד המחזה ,עבודה עם השחקנים על עיצוב הדמויות שלהם ,בניית המיזנסצנות ,תכנון התנועה על הבמה ,עיצוב הבמה ,עיצוב התלבושות ,עיצוב התאורה ,המוסיקה והאפקטים ,ועוד. הפקה המפיק הוא בעל התפקיד אשר בסופו של דבר אחראי להתנהלות הטכנית הסדירה של כל ההיבטים בהעלאת הפקת תיאטרון .תחומי האחריות שלו כוללים את הניהול הכספי ,העסקי והטכני של ההפקה. עליו לדאוג להתנהלות תקינה וסדירה של ההפקה והעוסקים בה מן הרגע הקדם הפקתי ( )Pre-productionשכולל הכנות ,בחירת יוצרים, ומחזה ועד לאחריו ( )Post-productionהכולל את הפרסום ,השיווק 11 ועוד .המפיק ממנה ומלווה את במאי ההצגה בתהליך בחירת המחזה, עיבודו ,בחירת השחקנים עבורו ,יחד עם שאר בעלי התפקידים ,תכנון מהלך ההפקה ,תיאום חזרות ,בניית לוח חזרות ,איתור חדרי עבודה וכן כל ההיבטים הנוספים של ההפקה כמו טיפול בנושאי התקצוב, הפרסום והשיווק של ההפקה. דרמטורגיה דרמטורגיה היא אמנות העיבוד והשכתוב של היצירה הדרמטית .היא שונה מכתיבת מחזה ומבימוי ,למרות שקיימת חפיפה מסוימת בתחומי האחריות ולמרות שניתן לשלב יחד את שלושת התפקידים. תפקידו הספציפי של הדרמטורג הוא להתאים את המחזה שנבחר לתנאים המיוחדים של ההצגה המבוקשת בזמן ובמקום הנתונים ובהתאם לשחקנים שנבחרו להצגה .מחזאי של מחזה כלשהו המועלה ,אינו בהכרח זמין לליווי צוות היוצרים בהפקה מסוימת ולכן הדרמטורג הוא זה שממלא את מקומו .הוא מתאים את שפת המחזה לשחקנים הספציפיים שנבחרו לשחק ולקהל היעד שאמור לצפות במחזה. על הדרמטורג לערוך מחקר מעמיק על המחזאי ,על המחזה ועל התקופה בה נכתב ,על המשמעויות החברתיות הגלומות בו בתקופה בה הועלה ועל הרלוונטיות והעדכניות שלו להפקה הספציפית. עליו לערוך את המחזה בשיתוף עם הבמאי ולהתאימו לצרכי ההצגה וליכולות השחקנים .הוא מלווה את הבמאי במהלך החזרות ,בטיפול ובעדכון שוטף של הטקסט ,בעבודה עם השחקנים ,בהכנת ספר הבימוי והתכנייה. תנועה/כוריאוגרפיה אחד המרכיבים המרכזיים שחשוב לתת עליהם את הדעת בהפקה התיאטרונית הוא התנועה .לפעמים היא מהווה חלק אינטגרלי מן ההצגה כולה ומוגדרת כך ידי המחזאי ,כמו למשל במחזמר .במקרה כזה היא באה לידי ביטוי בהוראות הבמה המגדירים ספציפית את קיומם של ריקודים ,מרדפים או מאבקים הנזכרים בהוראות הבמה. במחזות בהם אין הוראות במה מפורשות על הימצאותה של תנועה, 12 תפקידה של האחראית על התנועה לחשוף את הפוטנציאל התנועתי הגלום במחזה ,לדון עליו עם הבמאי ולהביאו לידי ביטוי בצורה שתעשיר את המחזה ותגוון את פעילותם ותנועתם של השחקנים על הבמה .על מעצבת התנועה לתכנן ,לעצב ולתזמר בשיתוף עם הבמאי ,את זרימת התנועה על הבמה ולשזור חזותית את סיפור המחזה ,מעבר למילים ,בהתאם לנתוני הבמה ולתכנון התפאורה ,כך שעלילת המחזה תבוא לידי ביטוי ותומחש באמצעותה .תנועה על הבמה וניצול מרבי של המרחב הבימתי ,מעשירים את ההפקה ומוסיפים לה דינמיות ועניין. תפאורה לעיצוב הבמה מקום מרכזי בהגשמת הממד החזותי של מחזה .הוא הופך את הבמה למקום התרחשות פונקציונלי ומוגדר .יש לו ייחוד ומשמעות ביחס למחזה המוצג והוא משפיע על האופן בו קהל הצופים קולט ומפרש את ההצגה .התפאורה מוסרת מידע על מיקום ההתרחשות .היא מרמזת על הזמן ועל התקופה ,באמצעים חזותיים (ארכיטקטוניים) .היא רומזת על המרחב בו דמויותיה מתנהלות. התפאורה גם מגדירה עבור השחקן את מקום ההתרחשות ואת מרחב הפעולה שלו ומסייעת לו במילוי תפקידו. על התפאורן לגבש בשיתוף עם הבמאי את אופן מימוש הרעיון המרכזי של המחזה באמצעות התפאורה ,להחליט על הצבעים המתאימים ,הקווים והצורות המרכזיות שייצרו את האווירה המתאימה להצגה .עליו להבין כיצד הבמאי רואה את המרחב עבור קהל הצופים ועבור השחקנים .בהתאם לכך עליו לייצר תרשים ,לבנות מודל מוקטן ולאחריו לתכנן את בניית התפאורה ,כך שתשרת את המחזה ,את האווירה שלו ואת סגנונו. תלבושות תפקיד התלבושת בתיאטרון להעביר מידע חזותי ביחס לדמות ,גילה, מינה ,מעמדה החברתי ,אופייה ,טעמה האישי וכדומה .עליה לייצג את זמן ותקופת ההתרחשות בהתאם להנחיות הבמאי .תלבושת 13 עשויה לשמש כסמל .היא גם מסייעת לשחקן להיכנס לתפקיד אותו הוא מגלם ומסייעת לו בבניית האשליה התיאטרונית. תפקידה של מעצבת התלבושות לחקור יחד עם הבמאי מהן התלבושות המתאימות למחזה ולדמויות השונות ,ולהחליט מה יהיה הסגנון המיוחד של התלבושות בהפקה הספציפית ,שיהלמו את תפיסת הבימוי ואת הרעיון המרכזי שהבמאי מנסה להעביר. על מעצבת התלבושות לבנות סקיצות של התלבושות בהצגה, להחליט על הקו ,הסגנון ועל הגוונים השולטים בהן .עליה לייצר רשימות מפורטות של חלקי התלבושת עבור כל שחקן בהצגה .ולסייע לשחקנים להשיג את התלבושות. אביזרים החפץ בתיאטרון הוא פריט חיוני בהמחשת הפעולה הדרמטית במופע הבימתי .הוא מסייע בהשלמת פרטים חיוניים לתפאורה ,לדמות ולפעולה הבימתית .ניתן לחלק את האביזרים בתיאטרון לשתי קטגוריות :האחד הוא אביזר במה כגון כלי אוכל על שולחן ,תמונה על קיר וכדומה והשני הוא אביזר אישי של השחקן כמו מניפה ,ארנק, אקדח ,וכדומה ,המסייע לו במימוש הפעולה והפעילות הבימתית שהוא אמור להיות עסוק בה .פעמים רבות האביזר מוסיף מידע ומוסיף מתח לעלילה .אם זה מכתב שיש בו מידע חסוי ,קופסא שיש בה תכשיט יקר ,או אקדח טעון .האביזר מוסיף נופך להתרחשות .הוא מסייע לשחקן המשתמש בו להעביר רגשות ופעולות באופן אותנטי, ומשלים מידע על התמונה החזותית הנפרשת לעיני הקהל. תפקידו של האחראי על האביזרים למפות את המחזה ,להכין ולהגדיר את כל החפצים הנדרשים עבורו ועבור השחקנים ,בהתאם לנאמר במחזה .עליו לייצר בשיתוף עם הבמאי והשחקנים ,רשימה של אביזרים הנדרשים למחזה ,לברר כיצד והיכן ניתן להשיג אותם ולדאוג להשיגם .עליו לאפסן את האביזרים בצורה מסודרת בארגזים ,על מנת שיוכלו לשמש ברגע המתאים (בשלב החזרות ובשלב ההצגות) את מי שצריך להם על הבמה ,או מחוצה לה ,ועם תום המופע עליו להחזיר את האביזרים למקום ממנו באו. 14 מוסיקה ואפקטים מוסיקה לתיאטרון הינה אמצעי בעל חשיבות מרכזית בשרותה של הפקת התיאטרון .יש לה תפקיד מרכזי בהצגות מוסיקליות ,כמו המחזמר והמחזה המוסיקלי ,המשלבים שירים וריקודים כחלק אינטגרלי מההצגה .בהצגות אחרות מוסיקה משמשת אמצעי בעל חשיבות ליצירת אוירה מתאימה על הבמה ,לבניית מתח ,להכתבת קצב ,להעברת מידע ,לחיבור בין קטעים ,למעברים ,ועוד. מוסיקה מסוגלת להביע מה שאינו ניתן להאמר במילים ,או להיות מתואר באמצעים אחרים .בזכותה ובעזרת אסוציאציות מחשבתיות ורגשיות הנלוות אליה ,מועברים אל הצופה רגשות ורבדי מידע נוספים. היא מאפשרת מעבר מקטע אחד למשנהו ,היא מדגישה כניסות ,או יציאות דרמטיות ,קטעים מסוימים בעלי חשיבות ,היא מוסיפה קצב במקומות דרושים ,מתח במקומות מסוימים ורומנטיקה באחרים, ומעשירה את החוויה התיאטרונית .משפט או קטע מוסיקלי החוזרים פעמים אחדות באותו המחזה ,מייצרים מוטיב תיאטרוני ומסמלים אותו. תפקידם של האפקטים הקוליים להוסיף אמינות לפעולה הבימתית ולחדד את האשליה ברגעים מסוימים באמצעות השמעת קולות חוץ בימתיים ,כמו רוח ,גשם ,יריית רובה ,טריקת דלת ועוד. על האחראי על המוסיקה להחליט בשיתוף מלא עם הבמאי ,על סוג החומרים המוסיקליים והאפקטים הקוליים שילוו את ההצגה ועל האופן והמקום בו הם ישתלבו במהלך ההצגה .עליו לייצר להכין פס קול מסודר ,ממוספר כרונולוגית ,בצירוף רשימה מסודרת של כל הקטעים המוסיקליים ,לסמן אותם על פני הטקסט ולדאוג שמי שייקח על עצמו את הפעלתם במשך ההצגה ,יידע לשלב אותם בתזמון הנכון. תאורה והגברה 15 התאורה תופסת מקום מרכזי ביצירת המופע התיאטרוני ,מסגורו ובהגדרת אופיו .התאורה מהווה חלק מרכזי מן הממד הפיסי של התאטרון .היא מושפעת מהוראות הבמה שכתב המחזאי ,תפיסת המחזה על ידי הבמאי ופרשנותו בפועל של מעצב התאורה והתאורן. מעבר לכך שהתאורה מאפשרת לנו לצפות ולהתמקד במתרחש ל הבמה ,היא מעבירה לנו מידע ראשוני על אווירתה של ההצגה ,היא מוסיפה נופך למצבים השונים ויוצרת בקהל הצופים מצב רוח שיוצריה התכוונו לעורר בם ,עוד לפני שהחלה הפעולה .התאורה היא אמצעי מרכזי ביותר ליצירת האשליה בחלל הבימתי .היא משתמשת אמנם בסימנים מוסכמים ,אך משמעותם נקלטת יותר בחושים ,מאשר באופן רציונלי .היא מסמנת אור יום ,או את האורות הקלושים של הלילה. היא החומר בו מוטבע הדימוי של אור היום ,או של שאר שעות היממה .האווירה שיוצרת התאורה עשויה לתפקד כמטאפורה תיאטרונית ,או כסימן הרומז לבאות .מעצב התאורה שולט בעוצמת האור ,תנועתו ,צבעו ,צורתו ,על הצללים .הוא שולט על ההחשכה ועל המעברים שבין סצנה אחת לשנייה .עליו לתכנן את התאורה לאורך כל ההצגה ,מרגע הפתיחה ועד לסיומה .עליו לתכנן את כל השינויים והמעברים ,ולרשום אותם בצורה כרונולוגית ,על גבי הטקסט ,כדי שמפעיל התאורה יוכל לייצר את התאורה המתאימה לרגע הנכון. יוצרים רבים חיפשו את הגורם המאחד של כל אומנויות התאטרון, שהלכו והתפתחו עם השנים; הגורם האחד היוצר הרמוניה מלאה בין המרכיבים השונים .אדולף אפייה (יוצר תאטרון משוויץ) הדגיש את חשיבותה של התאורה כיסוד המגשר בין האלמנטים השונים על הבמה ,כבסיס לאחדות האומנותית של ההצגה .הוא העדיף תפאורה בעלת שלושה ממדים ,היוצרת סביבה מתאימה יותר להופעתו של השחקן (שאף הוא ידוע כתלת ממדי) .התאורה הייתה בעיניו כאמצעי מלכד ,שבעזרתו ניתן להדגיש שינויי רגש ,מצב רוח ,וכל גוון דרמטי אחר אותו אנו מבקשים לבטא בהצגה. הערה :התוכנית ברת שינויים בהתאם להבוראות והנחיית מפמ"ר תאטרון. קישור לאתר המפמ"ר: 16 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Ped agogit/Theatre/Odot/MaHadash.htm 2545342231 עדנה חצרוני:לכל שאלה בנושא התוכנית 17
© Copyright 2024