‫תוכנית לימודים ל ‪ 5‬יחידות תאטרון‪ :‬מעשי ‪ +‬עיוני‬
‫מרכזת המגמה‪ :‬עדנה חצרוני‬
‫תוכן העניינים של החלק העיוני (‪ 3‬יחידות)‬
‫יחידה ראשונה‪ :‬שפת התיאטרון ‪ -‬מושגי יסוד ‪:‬‬
‫מושגי יסוד ‪-‬‬
‫הגדרת התיאטרון ‪-‬‬
‫הדמות בתיאטרון ‪-‬‬
‫קונפליקט ‪-‬‬
‫הזמן התיאטרון ‪-‬‬
‫מקום ההצגה ‪ -‬החלל הבימתי ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫מערכות הסימנים הבימתיים ‪-‬‬
‫יחידה שנייה‪ :‬פרשנות מחזות מהקלאסיקה‪ :‬טרגדיה וקומדיה‪:‬‬
‫טרגדיה‬
‫טרגדיה קלאסית (הדגמה עפ"י "אדיפוס המלך"‪/‬סופוקלס)‬
‫ראשית התיאטרון ‪-‬‬
‫התיאטרון בפולחן דיוניסוס ‪-‬‬
‫שחקן‪ ,‬מחזאי‪ ,‬מסיכה ‪-‬‬
‫התפתחות הטרגדיה ‪-‬‬
‫המקהלה‪-‬‬
‫המחזה‪":‬אדיפוס המלך" סופוקלס‪-‬‬
‫אריסטו והטרגדיה‬
‫מטרת הטרגדיה לפי אריסטו‪-‬‬
‫הגיבור הטראגי ‪-‬‬
‫מבנה הטרגדיה‪-‬‬
‫מבנה התיאטרון היווני ‪ -‬דאוס אקס מכינה‪-‬‬
‫שייקספיר‪ /‬טרגדיות (הדגמה עפ"י "המלט")‪:‬‬
‫שייקספיר ‪ -‬רקע‪ -‬מוסכמות התאטרון השייקספירי‬
‫המלט ‪ -‬רקע‪-‬‬
‫מקבת ‪ -‬תיאור העלילה‬
‫ניתוח המחזה‬
‫מוטיבים במחזה‬
‫אמצעים תיאטרוניים לאפיון דמויות ‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫היצד וסולילוקווי ‪-‬‬
‫צפייה בהצגה מתוך פרשנות‬
‫השוואה בין המחזה להצגה "המלט" של הקאמרי‬
‫טרגדיה מודרנית וראיליזם (הדגמה עפ"י "כולם היו בני")‬
‫מאפייני הריאליזם הטרגדיה המודרנית‪-‬‬
‫מאפייני הגיבור הריאליסטי והטראגי‪-‬מודרני‪-‬‬
‫כולם היו בני נושאי המחזה‪-‬‬
‫הנפשות הפועלות ‪-‬‬
‫תוכן העלילה ‪-‬‬
‫השוואה בין הגיבור הטראגי‪-‬קלאסי לבין הגיבור הטראגי‪-‬מודרני‬
‫היסודות הדרמטיים והריאליסטיים של המחזה‪-‬‬
‫סיכום‪ -‬קומדיה(הדגמה עפ"י "טרטיף"‪/‬מולייר או "החולה‬
‫המדומה"של מולייר )‬
‫הרקע להיווצרות הקומדיה‪ -‬הקומדייה דל'ארטה‬
‫מטרות הקומדיה‪-‬‬
‫סוגי דמויות בקומדיה‬
‫שלבי עלילת הקומדיה‪-‬‬
‫מטרת הקומדיה לפי ברגסון‪-‬‬
‫ז'אנרים בקומדיה‪-‬‬
‫הקומדיה עפ"י נורתרופ פריי ‪" -‬מיתוס האביב"‪-‬‬
‫הקומדיה עפ"י הנרי ברגסון (עפ"י חיבורו "הצחוק")‪-‬‬
‫ניתוח המחזה "טרטיף"‪/‬מולייר‪ -‬או "החולה המדומה"‬
‫פרשנות‪ :‬השוואה בין המחזה של מולייר להצגה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ניתוח המחזה וההצגה לפי "מיתוס האביב" ולפי מאמר "הצחוק"‬
‫יחידה שלישית ‪:‬התיאטרון המערבי והישראלי במאות ה‪ 22-‬וה‪:21-‬‬
‫תיאטרון מערבי במאות ה‪ 22-‬וה‪21 -‬‬
‫התיאטרון הריאליסטי (הדגמה עפ"י "כולם היו בני" ‪ /‬ארתור מילר) ‪-‬‬
‫האידיאולוגיה שהשפיעה על התפתחות התיאטרון הריאליסטי‪.‬‬
‫הגורמים לעליית הזרם הריאליסטי בתיאטרון‪-‬‬
‫מאפייני הזרם הריאליסטי ‪ -‬מוסכמת "הקיר הרביעי"‪-‬‬
‫מרכיבים דרמתיים‪-‬‬
‫מרכיבים בימתיים‪-‬‬
‫מרכיבים תיאטרוניים‪-‬‬
‫תקציר המחזה‬
‫מאפייני הזרם הריאליסטי במחזה‬
‫ניתוח המחזה עפ"י המרכיבים הדרמטיים‪ ,‬בימתיים‪ ,‬תיאטרוניים‪-‬‬
‫תיאטרון האבסורד (הדגמה עפ"י "הזמרת הקרחת ‪ /‬יונסקו)‬
‫הרקע לצמיחת תיאטרון האבסורד‪-‬‬
‫האקזיסטנציאליזם והאבסורד‪-‬‬
‫מאפייני תיאטרון האבסורד‪-‬‬
‫קריאה וניתוח של המחזה‪.‬‬
‫על המחזה ‪-‬מאפייני האבסורד ‪ :‬הדגמה עפ"י המחזה‪.‬‬
‫התיאטרון האפי‪-‬מדעי של ברכט (הדגמה עפ"י "מעגל הגיר " ‪ /‬ברכט)‬
‫ברכט והזרם האפי (‪- )1332-1342‬‬
‫תפיסת "הניכור"‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫מאפייני התיאטרון האפי‬
‫השוואה בין הצורה הדרמטית לצורה האפית‪-‬‬
‫ניתוח המחזה‪.‬‬
‫מאפיינים של סגנון ברכט במחזה‪.‬‬
‫על המחזה ותולדותיו‪.‬‬
‫השוואה בין המחזה הכתוב להפקה של הקאמרי‪.‬‬
‫יחידה רביעית‪ :‬תיאטרון ישראלי במאות ה‪ 22-‬וה‪:21-‬‬
‫לימוד מחזות ישראליים המאפיינים ביקורת חברתית ודמויות בחברה‬
‫דמות האחר בחברה‪.‬‬
‫‪.1‬משחקים בחצר האחורית מאת עדנה מזי"א (לימוד המחזה וצפייה‬
‫בהצגה) פרשנות‪ :‬השוואה בין המחזה להצגה‪.‬‬
‫דבורי כדמות האחר בחברה‪.‬‬
‫‪.2‬משאלה אחת ימינה השוואה בין המחזה להצגה‪.‬‬
‫‪".3‬גטו" מאת סובול השוואה בין המחזה להצגה‪.‬‬
‫חלק שני ‪ 2‬יחידות לימוד‪ :‬בגרות מעשית י"א י"ב‬
‫בגרות מעשית‪ :‬הגשת דיאלוג מונולוג כיתה י"א‬
‫הגשת דיאלוג מונולוג‪ :‬שיטות בימוי ומשחק‪.‬‬
‫שלבים בעבודת התלמידים ‪-‬‬
‫* בחירת המחזה ופענוחו (הכרת המחזה‪ ,‬אינטרפרטציה‪,‬‬
‫קונספציה‪,‬נושא‪ ,‬קונפליקט‪ ,‬תזה)‪.‬‬
‫* חלוקת התפקידים‪.‬‬
‫* חזרות (עבודת שולחן‪ ,‬העמדת מיזנסצנות‪ ,‬העמקה ועבודה על‬
‫פרטים‪ ,‬המיזוג הסופי של האומנויות‪ ,‬חזרה גנראלית‪ ,‬הצגה ראשונה)‬
‫‪5‬‬
‫מונולוג ‪ /‬דיאלוג‪:‬‬
‫הבחינה מורכבת משלושה חלקים‪:‬‬
‫חלק ראשון‪:‬‬
‫הצגת מונולוג ‪ /‬דיאלוג‬
‫חלק שני‪:‬‬
‫הגשת דף עמדה הינה תנאי להבחנות‬
‫חלק שלישי‪:‬‬
‫שיחה עם הבוחן‬
‫חלק ראשון ‪ :‬הצגת מונולוג ‪ /‬דיאלוג (עד ‪ 12‬דקות ולא פחות מ ‪5‬‬
‫דקות)‪:‬‬
‫•‬
‫התפתחות הדמות‬
‫אמינות ואפקטיביות בעיצוב הדמות (גיל‪ ,‬עבודת גוף‪ ,‬יחס‬
‫•‬
‫לפרטנר ולקהל)‬
‫•‬
‫בניית המיזנסצנה‬
‫מרכיבים בימתיים‪ :‬עיצוב תפאורה תלבושות‪ ,‬אביזרים‪ ,‬מוסיקה‬
‫•‬
‫ותאורה‬
‫•‬
‫מקוריות ומעוף‬
‫חלק שני‪ :‬הגשת דף עמדה ‪-‬‬
‫יש לשלוח את דפי העמדה לבוחן כשבוע לפני מועד הבחינה‪.‬‬
‫•‬
‫המטרה‪ -‬לאפשר לבוחן להתכונן למפגש עם הנבחנים‪.‬‬
‫דף העמדה יהווה בסיס לשיחה עם הבוחן אודות תהליכי‬
‫•‬
‫העבודה‪ ,‬הנמקות לבחירות האמנותיות‪.‬‬
‫דף העמדה יכלול את הפריטים הבאים בהיקף של ‪4 -2‬‬
‫•‬
‫עמודים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ניתוח קצר של המחזה‬
‫‪.2‬‬
‫ניתוח קצר של הסצנה והקשרה במחזה‬
‫‪6‬‬
‫‪.3‬‬
‫ניתוח הדמות ופרשנות‬
‫‪.4‬‬
‫עבודת השחקן תוך התייחסות לסגנונות משחק ומקורות עיוניים‬
‫‪.5‬‬
‫הסבר הבחירות הבימתיות‬
‫חלק שלישי ‪ :‬שיחה עם הבוחן‬
‫•‬
‫יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון‬
‫•‬
‫הסבר מלא לבחירות המשחקיות והאמנותיות תוך התייחסות‬
‫לסגנונות משחק ומקורות עיוניים‬
‫מרכיבי הערכה לבחינת תלמיד על תפקיד הפקתי במקום מונולוג ‪/‬‬
‫דיאלוג‬
‫עיצוב במה‬
‫חלק ראשון ‪ :‬עיצוב במה‬
‫•‬
‫הגשת מקט בקנה מידה ‪1:22‬‬
‫הגשת רישומים‪ ,‬או שרטוטים‪ ,‬או צילומים‪ ,‬או עבודת מחשב‬
‫•‬
‫של תהליך העבודה‪.‬‬
‫חלק שני‪ :‬הגשת דף עמדה‬
‫‪22%‬‬
‫•‬
‫ניתוח קצר של המחזה‬
‫•‬
‫מקום ההתרחשות של הסצנה על פי המחזה‬
‫•‬
‫מאפיינים של סגנון התפאורה בהקשר למחזה‬
‫•‬
‫מאפיינים של מקום‪ ,‬תקופה‪ ,‬זמן‪ ,‬תרבות‬
‫•‬
‫הקשר בין התפאורה לנושא‪ /‬לאמירה ‪ /‬לדימוי שבטקסט‬
‫•‬
‫השפעות הגומלין בין התפאורה להגדרת יחסי במה‪ -‬קהל‬
‫חלק שלישי‪ :‬שיחה עם הבוחן‬
‫•‬
‫‪7‬‬
‫יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון‬
‫•‬
‫הסבר מלא לבחירות האמנותיות באמצעות הדגמתם על המקט‬
‫עיצוב תלבושות‬
‫חלק ראשון‪ :‬עיצוב תלבושות‬
‫הגשת דגמים של תלבושות ודוגמאות של סוגי בדים ואביזרים‬
‫•‬
‫לשלוש דמויות מרכזיות‬
‫במחזה או עיצוב ‪ 3‬תלבושות שונות לאותה הדמות‪ ,‬על פי הסיטואציה‬
‫במחזה‪.‬‬
‫הגשת רישומים‪ ,‬או שרטוטים‪ ,‬או צילומים‪ ,‬או עבודת מחשב של‬
‫•‬
‫תהליך העבודה‬
‫חלק שני‪ :‬הגשת דף עמדה‬
‫•‬
‫ניתוח קצר של המחזה‬
‫•‬
‫ניתוח של הדמויות‬
‫•‬
‫מאפיינים של סגנון התלבושות בהקשר למחזה‬
‫•‬
‫מאפיינים של מקום‪ ,‬תקופה‪ ,‬זמן‪ ,‬תרבות‬
‫•‬
‫הקשר בין עיצוב התלבושות לנושא‪ /‬לאמירה ‪/‬לדימוי שבמחזה‬
‫חלק שלישי‪ :‬שיחה עם הבוחן‬
‫•‬
‫יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון‬
‫•‬
‫הסבר מלא לבחירות האמנותיות‬
‫עיצוב תאורה‬
‫חלק ראשון‪ :‬עיצוב תאורה‬
‫•‬
‫הגשת מקט בקנה מידה ‪1:22‬‬
‫הגשת תוכניות תאורה‪ ,‬הגשת שרטוטים או רישומים‪ ,‬או‬
‫•‬
‫צילומים‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫או עבודת מחשב של תהליך העבודה‬
‫חלק שני‪ :‬הגשת דף עמדה‬
‫•‬
‫ניתוח קצר של המחזה‬
‫•‬
‫מאפייני מקום‪ ,‬אווירה ויחסים בסצנות השונות‬
‫•‬
‫תכנון התאורה לפי נתוני הסצנות השונות‬
‫•‬
‫עיצוב אפקטים מיוחדים ו‪/‬או פנסים‬
‫חלק שלישי‪ :‬שיחה עם הבוחן‬
‫‪2‬‬
‫•‬
‫יכולת התלמיד להתבטא בשפת התיאטרון‬
‫•‬
‫הסבר מלא לבחירות האמנותיות באמצעות הדגמתם על המקט‬
‫הפקות י"ב‪:‬‬
‫הפקת סיום מגמת תיאטרון י"ב‬
‫שלבים בתהליך ההפקה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שלב ראשון (התארגנות ראשונית)‬
‫‪.1‬‬
‫התארגנות קבוצתית סביב במאי‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקת תפקידים הפקתים (מפיק‪ ,‬דרמטורג‪ ,‬תפאורן‪ ,‬תלבושות‪,‬‬
‫אביזרים‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬תנועה‪ ,‬תאורה‪ ,‬וכדומה)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫איתור מחזה מתאים‪ ,‬קריאה ניתוח ותכנון כללי ראשוני‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫חלוקת תפקידים משחקיים‪.‬‬
‫‪ .5‬עיבוד טקסט המחזה להפקה (צמצום הטקסט באופן דרסטי‬
‫והתאמתו לצרכי ההפקה)‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪3‬‬
‫הדפסת המחזה הסופי וחלוקתו לשחקנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב השני של הביצוע (תכנון כולל המתנהל במקביל בשלוש‬
‫רמות)‬
‫פירוק המחזה לסצנות ובניית תכנית עבודה עד לחזרות ההרצה‪,‬‬
‫לגנראלית‪ ,‬ועד להעלאת ההפקה עצמה‪.‬‬
‫תכנון כולל של תפיסת הבמה (יחסי קהל במה‪ ,‬מפת הבמה‪ ,‬כיוונים‪,‬‬
‫כניסות ויציאות‪ ,‬דימויי מרכזי‪ ,‬אווירה‪ ,‬אביזרים‪ ,‬חפצים‪ ,‬מוסיקה‪,‬‬
‫אפקטים‪ ,‬תנועה‪ ,‬תאורה‪ ,‬תלבושות וכדומה) והתאמתו לתפיסת‬
‫הבימוי‪.‬‬
‫תכנון לוח זמנים מקביל של החזרות ושל הוצאה לפועל של ההיבטים‬
‫האחרים של ההפקה‪ ,‬תוך הקפדה על ישיבות הפקה סדירות שבהן‬
‫מועברת אינפורמציה ומגיעים להחלטות חיוניות להמשך העבודה‪.‬‬
‫שלב שלישי של הביצוע (כל בעלי התפקידים עובדים במקביל‬
‫ג‪.‬‬
‫על התחומים שבאחריותם)‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודה על המיזנסצנות ועבודה אישית עם שחקנים על‬
‫תפקידם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חיבורים של סצנות למקטעים גדולים יותר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הרצות ראשונות‬
‫‪ .4‬חזרות טכניות אחרונות בשילוב אביזרים‪ ,‬תפאורה‪ ,‬תלבושות‪,‬‬
‫מוסיקה וחזרה גנראלית משולבת עם ההפקות האחרות‪ ,‬סיום כתיבת‬
‫ספר בימוי והעברתו לבוחן‪/‬ת‪ ,‬שיווק מסיבי‪ ,‬הפקת הזמנות‪ ,‬פוסטר‪,‬‬
‫פליירים‪ ,‬ותכניות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫סיכום ומשוב שאחרי הבחינה ואחרי השיחה עם הבוחן‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫פירוק והחזרת ציוד‪.‬‬
‫בעלי התפקידים השונים בהפקה ופירוט תחומי האחריות שלהם‪:‬‬
‫בימוי‬
‫‪12‬‬
‫מראשית המאה העשרים ותוך כדי תהליך ההתמקצעות‬
‫וההתמסחרות של תחום התיאטרון בעולם המערבי‪ ,‬הפך במאי‬
‫התיאטרון לדמות המרכזית בתהליך המורכב של יצירת המופע‬
‫התיאטרלי‪ .‬במאי התיאטרון אסף סביבו אמנים יוצרים נוספים שלקחו‬
‫חלק בעיצוב המופע השלם‪ ,‬אם בעיצוב התפאורה‪ ,‬התלבושות‪,‬‬
‫התאורה וכדומה‪.‬‬
‫תפקידו של במאי התיאטרון לבחור מחזה‪ ,‬לראות את התמונה‬
‫הכוללת של ההצגה אותה הוא מתכנן להעלות על בסיס המחזה‬
‫שבחר ולהוביל את תהליך ההפקה מראשיתו ועד אחריתו‪ .‬עליו‬
‫להחליט על תפיסת הבימוי (הקונספט האמנותי) על פיה יביים את‬
‫המחזה ועל הפרשנות (האינטרפרטציה) שבכוונתו לתת לטקסט‪.‬‬
‫הבמאי בוחר וממנה את כל היוצרים והשחקנים שייקחו חלק במופע‪.‬‬
‫תפקידו להנחותם ולתזמר בדייקנות את עבודתם‪ ,‬כדי להבטיח את‬
‫איכות ושלמות המופע שבאחריותו‪ .‬עליו לאחד את כל האספקטים של‬
‫ההפקה ואת מאמצי כל המשתתפים בה‪ ,‬למופע אחד בעל סגנון‬
‫מובחן והרמוני‪.‬‬
‫הבמאי עובד בשיתוף פעולה מלא עם כל בעלי התפקידים בהפקה‪,‬‬
‫לרבות השחקנים‪ .‬במצב של התלבטויות‪ ,‬ההחלטה שלו היא‬
‫הקובעת‪ .‬הוא משמש כמנהל האמנותי של ההפקה ומנצח על כלל‬
‫פעילויות ההפקה מראשיתן ועד סופן; תחקיר‪ ,‬דרמטורגיה – עיבוד‬
‫המחזה‪ ,‬עבודה עם השחקנים על עיצוב הדמויות שלהם‪ ,‬בניית‬
‫המיזנסצנות‪ ,‬תכנון התנועה על הבמה‪ ,‬עיצוב הבמה‪ ,‬עיצוב‬
‫התלבושות‪ ,‬עיצוב התאורה‪ ,‬המוסיקה והאפקטים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הפקה‬
‫המפיק הוא בעל התפקיד אשר בסופו של דבר אחראי להתנהלות‬
‫הטכנית הסדירה של כל ההיבטים בהעלאת הפקת תיאטרון‪ .‬תחומי‬
‫האחריות שלו כוללים את הניהול הכספי‪ ,‬העסקי והטכני של ההפקה‪.‬‬
‫עליו לדאוג להתנהלות תקינה וסדירה של ההפקה והעוסקים בה מן‬
‫הרגע הקדם הפקתי (‪ )Pre-production‬שכולל הכנות‪ ,‬בחירת יוצרים‪,‬‬
‫ומחזה ועד לאחריו (‪ )Post-production‬הכולל את הפרסום‪ ,‬השיווק‬
‫‪11‬‬
‫ועוד‪ .‬המפיק ממנה ומלווה את במאי ההצגה בתהליך בחירת המחזה‪,‬‬
‫עיבודו‪ ,‬בחירת השחקנים עבורו‪ ,‬יחד עם שאר בעלי התפקידים‪ ,‬תכנון‬
‫מהלך ההפקה‪ ,‬תיאום חזרות‪ ,‬בניית לוח חזרות‪ ,‬איתור חדרי עבודה‬
‫וכן כל ההיבטים הנוספים של ההפקה כמו טיפול בנושאי התקצוב‪,‬‬
‫הפרסום והשיווק של ההפקה‪.‬‬
‫דרמטורגיה‬
‫דרמטורגיה היא אמנות העיבוד והשכתוב של היצירה הדרמטית‪ .‬היא‬
‫שונה מכתיבת מחזה ומבימוי‪ ,‬למרות שקיימת חפיפה מסוימת‬
‫בתחומי האחריות ולמרות שניתן לשלב יחד את שלושת התפקידים‪.‬‬
‫תפקידו הספציפי של הדרמטורג הוא להתאים את המחזה שנבחר‬
‫לתנאים המיוחדים של ההצגה המבוקשת בזמן ובמקום הנתונים‬
‫ובהתאם לשחקנים שנבחרו להצגה‪ .‬מחזאי של מחזה כלשהו‬
‫המועלה‪ ,‬אינו בהכרח זמין לליווי צוות היוצרים בהפקה מסוימת ולכן‬
‫הדרמטורג הוא זה שממלא את מקומו‪ .‬הוא מתאים את שפת המחזה‬
‫לשחקנים הספציפיים שנבחרו לשחק ולקהל היעד שאמור לצפות‬
‫במחזה‪.‬‬
‫על הדרמטורג לערוך מחקר מעמיק על המחזאי‪ ,‬על המחזה ועל‬
‫התקופה בה נכתב‪ ,‬על המשמעויות החברתיות הגלומות בו בתקופה‬
‫בה הועלה ועל הרלוונטיות והעדכניות שלו להפקה הספציפית‪.‬‬
‫עליו לערוך את המחזה בשיתוף עם הבמאי ולהתאימו לצרכי ההצגה‬
‫וליכולות השחקנים‪ .‬הוא מלווה את הבמאי במהלך החזרות‪ ,‬בטיפול‬
‫ובעדכון שוטף של הטקסט‪ ,‬בעבודה עם השחקנים‪ ,‬בהכנת ספר‬
‫הבימוי והתכנייה‪.‬‬
‫תנועה‪/‬כוריאוגרפיה‬
‫אחד המרכיבים המרכזיים שחשוב לתת עליהם את הדעת בהפקה‬
‫התיאטרונית הוא התנועה‪ .‬לפעמים היא מהווה חלק אינטגרלי מן‬
‫ההצגה כולה ומוגדרת כך ידי המחזאי‪ ,‬כמו למשל במחזמר‪ .‬במקרה‬
‫כזה היא באה לידי ביטוי בהוראות הבמה המגדירים ספציפית את‬
‫קיומם של ריקודים‪ ,‬מרדפים או מאבקים הנזכרים בהוראות הבמה‪.‬‬
‫במחזות בהם אין הוראות במה מפורשות על הימצאותה של תנועה‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫תפקידה של האחראית על התנועה לחשוף את הפוטנציאל התנועתי‬
‫הגלום במחזה‪ ,‬לדון עליו עם הבמאי ולהביאו לידי ביטוי בצורה‬
‫שתעשיר את המחזה ותגוון את פעילותם ותנועתם של השחקנים על‬
‫הבמה‪ .‬על מעצבת התנועה לתכנן‪ ,‬לעצב ולתזמר בשיתוף עם‬
‫הבמאי‪ ,‬את זרימת התנועה על הבמה ולשזור חזותית את סיפור‬
‫המחזה‪ ,‬מעבר למילים‪ ,‬בהתאם לנתוני הבמה ולתכנון התפאורה‪ ,‬כך‬
‫שעלילת המחזה תבוא לידי ביטוי ותומחש באמצעותה‪ .‬תנועה על‬
‫הבמה וניצול מרבי של המרחב הבימתי‪ ,‬מעשירים את ההפקה‬
‫ומוסיפים לה דינמיות ועניין‪.‬‬
‫תפאורה‬
‫לעיצוב הבמה מקום מרכזי בהגשמת הממד החזותי של מחזה‪ .‬הוא‬
‫הופך את הבמה למקום התרחשות פונקציונלי ומוגדר‪ .‬יש לו ייחוד‬
‫ומשמעות ביחס למחזה המוצג והוא משפיע על האופן בו קהל הצופים‬
‫קולט ומפרש את ההצגה‪ .‬התפאורה מוסרת מידע על מיקום‬
‫ההתרחשות‪ .‬היא מרמזת על הזמן ועל התקופה‪ ,‬באמצעים חזותיים‬
‫(ארכיטקטוניים)‪ .‬היא רומזת על המרחב בו דמויותיה מתנהלות‪.‬‬
‫התפאורה גם מגדירה עבור השחקן את מקום ההתרחשות ואת‬
‫מרחב הפעולה שלו ומסייעת לו במילוי תפקידו‪.‬‬
‫על התפאורן לגבש בשיתוף עם הבמאי את אופן מימוש הרעיון‬
‫המרכזי של המחזה באמצעות התפאורה‪ ,‬להחליט על הצבעים‬
‫המתאימים‪ ,‬הקווים והצורות המרכזיות שייצרו את האווירה‬
‫המתאימה להצגה‪ .‬עליו להבין כיצד הבמאי רואה את המרחב עבור‬
‫קהל הצופים ועבור השחקנים‪ .‬בהתאם לכך עליו לייצר תרשים‪ ,‬לבנות‬
‫מודל מוקטן ולאחריו לתכנן את בניית התפאורה‪ ,‬כך שתשרת את‬
‫המחזה‪ ,‬את האווירה שלו ואת סגנונו‪.‬‬
‫תלבושות‬
‫תפקיד התלבושת בתיאטרון להעביר מידע חזותי ביחס לדמות‪ ,‬גילה‪,‬‬
‫מינה‪ ,‬מעמדה החברתי‪ ,‬אופייה‪ ,‬טעמה האישי וכדומה‪ .‬עליה לייצג‬
‫את זמן ותקופת ההתרחשות בהתאם להנחיות הבמאי‪ .‬תלבושת‬
‫‪13‬‬
‫עשויה לשמש כסמל‪ .‬היא גם מסייעת לשחקן להיכנס לתפקיד אותו‬
‫הוא מגלם ומסייעת לו בבניית האשליה התיאטרונית‪.‬‬
‫תפקידה של מעצבת התלבושות לחקור יחד עם הבמאי מהן‬
‫התלבושות המתאימות למחזה ולדמויות השונות‪ ,‬ולהחליט מה יהיה‬
‫הסגנון המיוחד של התלבושות בהפקה הספציפית‪ ,‬שיהלמו את‬
‫תפיסת הבימוי ואת הרעיון המרכזי שהבמאי מנסה להעביר‪.‬‬
‫על מעצבת התלבושות לבנות סקיצות של התלבושות בהצגה‪,‬‬
‫להחליט על הקו‪ ,‬הסגנון ועל הגוונים השולטים בהן‪ .‬עליה לייצר‬
‫רשימות מפורטות של חלקי התלבושת עבור כל שחקן בהצגה‪ .‬ולסייע‬
‫לשחקנים להשיג את התלבושות‪.‬‬
‫אביזרים‬
‫החפץ בתיאטרון הוא פריט חיוני בהמחשת הפעולה הדרמטית במופע‬
‫הבימתי‪ .‬הוא מסייע בהשלמת פרטים חיוניים לתפאורה‪ ,‬לדמות‬
‫ולפעולה הבימתית‪ .‬ניתן לחלק את האביזרים בתיאטרון לשתי‬
‫קטגוריות‪ :‬האחד הוא אביזר במה כגון כלי אוכל על שולחן‪ ,‬תמונה על‬
‫קיר וכדומה והשני הוא אביזר אישי של השחקן כמו מניפה‪ ,‬ארנק‪,‬‬
‫אקדח‪ ,‬וכדומה‪ ,‬המסייע לו במימוש הפעולה והפעילות הבימתית‬
‫שהוא אמור להיות עסוק בה‪ .‬פעמים רבות האביזר מוסיף מידע‬
‫ומוסיף מתח לעלילה‪ .‬אם זה מכתב שיש בו מידע חסוי‪ ,‬קופסא שיש‬
‫בה תכשיט יקר‪ ,‬או אקדח טעון‪ .‬האביזר מוסיף נופך להתרחשות‪ .‬הוא‬
‫מסייע לשחקן המשתמש בו להעביר רגשות ופעולות באופן אותנטי‪,‬‬
‫ומשלים מידע על התמונה החזותית הנפרשת לעיני הקהל‪.‬‬
‫תפקידו של האחראי על האביזרים למפות את המחזה‪ ,‬להכין ולהגדיר‬
‫את כל החפצים הנדרשים עבורו ועבור השחקנים‪ ,‬בהתאם לנאמר‬
‫במחזה‪ .‬עליו לייצר בשיתוף עם הבמאי והשחקנים‪ ,‬רשימה של‬
‫אביזרים הנדרשים למחזה‪ ,‬לברר כיצד והיכן ניתן להשיג אותם ולדאוג‬
‫להשיגם‪ .‬עליו לאפסן את האביזרים בצורה מסודרת בארגזים‪ ,‬על‬
‫מנת שיוכלו לשמש ברגע המתאים (בשלב החזרות ובשלב ההצגות)‬
‫את מי שצריך להם על הבמה‪ ,‬או מחוצה לה‪ ,‬ועם תום המופע עליו‬
‫להחזיר את האביזרים למקום ממנו באו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מוסיקה ואפקטים‬
‫מוסיקה לתיאטרון הינה אמצעי בעל חשיבות מרכזית בשרותה של‬
‫הפקת התיאטרון‪ .‬יש לה תפקיד מרכזי בהצגות מוסיקליות‪ ,‬כמו‬
‫המחזמר והמחזה המוסיקלי‪ ,‬המשלבים שירים וריקודים כחלק‬
‫אינטגרלי מההצגה‪ .‬בהצגות אחרות מוסיקה משמשת אמצעי בעל‬
‫חשיבות ליצירת אוירה מתאימה על הבמה‪ ,‬לבניית מתח‪ ,‬להכתבת‬
‫קצב‪ ,‬להעברת מידע‪ ,‬לחיבור בין קטעים‪ ,‬למעברים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מוסיקה מסוגלת להביע מה שאינו ניתן להאמר במילים‪ ,‬או להיות‬
‫מתואר באמצעים אחרים‪ .‬בזכותה ובעזרת אסוציאציות מחשבתיות‬
‫ורגשיות הנלוות אליה‪ ,‬מועברים אל הצופה רגשות ורבדי מידע‬
‫נוספים‪.‬‬
‫היא מאפשרת מעבר מקטע אחד למשנהו‪ ,‬היא מדגישה כניסות‪ ,‬או‬
‫יציאות דרמטיות‪ ,‬קטעים מסוימים בעלי חשיבות‪ ,‬היא מוסיפה קצב‬
‫במקומות דרושים‪ ,‬מתח במקומות מסוימים ורומנטיקה באחרים‪,‬‬
‫ומעשירה את החוויה התיאטרונית‪ .‬משפט או קטע מוסיקלי החוזרים‬
‫פעמים אחדות באותו המחזה‪ ,‬מייצרים מוטיב תיאטרוני ומסמלים‬
‫אותו‪.‬‬
‫תפקידם של האפקטים הקוליים להוסיף אמינות לפעולה הבימתית‬
‫ולחדד את האשליה ברגעים מסוימים באמצעות השמעת קולות חוץ‬
‫בימתיים‪ ,‬כמו רוח‪ ,‬גשם‪ ,‬יריית רובה‪ ,‬טריקת דלת ועוד‪.‬‬
‫על האחראי על המוסיקה להחליט בשיתוף מלא עם הבמאי‪ ,‬על סוג‬
‫החומרים המוסיקליים והאפקטים הקוליים שילוו את ההצגה ועל‬
‫האופן והמקום בו הם ישתלבו במהלך ההצגה‪ .‬עליו לייצר להכין פס‬
‫קול מסודר‪ ,‬ממוספר כרונולוגית‪ ,‬בצירוף רשימה מסודרת של כל‬
‫הקטעים המוסיקליים‪ ,‬לסמן אותם על פני הטקסט ולדאוג שמי שייקח‬
‫על עצמו את הפעלתם במשך ההצגה‪ ,‬יידע לשלב אותם בתזמון‬
‫הנכון‪.‬‬
‫תאורה והגברה‬
‫‪15‬‬
‫התאורה תופסת מקום מרכזי ביצירת המופע התיאטרוני‪ ,‬מסגורו‬
‫ובהגדרת אופיו‪ .‬התאורה מהווה חלק מרכזי מן הממד הפיסי של‬
‫התאטרון‪ .‬היא מושפעת מהוראות הבמה שכתב המחזאי‪ ,‬תפיסת‬
‫המחזה על ידי הבמאי ופרשנותו בפועל של מעצב התאורה והתאורן‪.‬‬
‫מעבר לכך שהתאורה מאפשרת לנו לצפות ולהתמקד במתרחש ל‬
‫הבמה‪ ,‬היא מעבירה לנו מידע ראשוני על אווירתה של ההצגה‪ ,‬היא‬
‫מוסיפה נופך למצבים השונים ויוצרת בקהל הצופים מצב רוח שיוצריה‬
‫התכוונו לעורר בם‪ ,‬עוד לפני שהחלה הפעולה‪ .‬התאורה היא אמצעי‬
‫מרכזי ביותר ליצירת האשליה בחלל הבימתי‪ .‬היא משתמשת אמנם‬
‫בסימנים מוסכמים‪ ,‬אך משמעותם נקלטת יותר בחושים‪ ,‬מאשר באופן‬
‫רציונלי‪ .‬היא מסמנת אור יום‪ ,‬או את האורות הקלושים של הלילה‪.‬‬
‫היא החומר בו מוטבע הדימוי של אור היום‪ ,‬או של שאר שעות‬
‫היממה‪ .‬האווירה שיוצרת התאורה עשויה לתפקד כמטאפורה‬
‫תיאטרונית‪ ,‬או כסימן הרומז לבאות‪ .‬מעצב התאורה שולט בעוצמת‬
‫האור‪ ,‬תנועתו‪ ,‬צבעו‪ ,‬צורתו‪ ,‬על הצללים‪ .‬הוא שולט על ההחשכה ועל‬
‫המעברים שבין סצנה אחת לשנייה‪ .‬עליו לתכנן את התאורה לאורך‬
‫כל ההצגה‪ ,‬מרגע הפתיחה ועד לסיומה‪ .‬עליו לתכנן את כל השינויים‬
‫והמעברים‪ ,‬ולרשום אותם בצורה כרונולוגית‪ ,‬על גבי הטקסט‪ ,‬כדי‬
‫שמפעיל התאורה יוכל לייצר את התאורה המתאימה לרגע הנכון‪.‬‬
‫יוצרים רבים חיפשו את הגורם המאחד של כל אומנויות התאטרון‪,‬‬
‫שהלכו והתפתחו עם השנים; הגורם האחד היוצר הרמוניה מלאה בין‬
‫המרכיבים השונים‪ .‬אדולף אפייה (יוצר תאטרון משוויץ) הדגיש את‬
‫חשיבותה של התאורה כיסוד המגשר בין האלמנטים השונים על‬
‫הבמה‪ ,‬כבסיס לאחדות האומנותית של ההצגה‪ .‬הוא העדיף תפאורה‬
‫בעלת שלושה ממדים‪ ,‬היוצרת סביבה מתאימה יותר להופעתו של‬
‫השחקן (שאף הוא ידוע כתלת ממדי)‪ .‬התאורה הייתה בעיניו כאמצעי‬
‫מלכד‪ ,‬שבעזרתו ניתן להדגיש שינויי רגש‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬וכל גוון דרמטי‬
‫אחר אותו אנו מבקשים לבטא בהצגה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬התוכנית ברת שינויים בהתאם להבוראות והנחיית מפמ"ר‬
‫תאטרון‪.‬‬
‫קישור לאתר המפמ"ר‪:‬‬
‫‪16‬‬
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Ped
agogit/Theatre/Odot/MaHadash.htm
2545342231 ‫ עדנה חצרוני‬:‫לכל שאלה בנושא התוכנית‬
17