1. No category

‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של‬
‫ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך‬
‫העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל היא תנועה חובקת עולם המונה מעל ‪ 7‬מיליון אנשים‬
‫הפועלים למען עולם שבו כולם נהנים מזכויות האדם‪.‬‬
‫בחזוננו‪ ,‬כל אדם נהנה מכל הזכויות המעוגנות בהצהרה לכל באי עולם בדבר‬
‫זכויות האדם ובסטנדרטים בינלאומיים אחרים לזכויות אדם‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל אינו תלוי בשום ממשלה‪ ,‬אידיאולוגיה פוליטית‪ ,‬אינטרס‬
‫כלכלי או דת‪ .‬עבודתנו ממומנת בעיקר באמצעות דמי החבר של חברי הארגון‬
‫ותרומות‪.‬‬
‫פורסם לראשונה בחודש מארס ‪ 2015‬בידי‬
‫‪Amnesty International Ltd‬‬
‫‪Peter Benenson House‬‬
‫‪Easton Street1‬‬
‫‪London WC1X 0DW‬‬
‫‪United Kingdom‬‬
‫‪www.amnesty.org‬‬
‫© אמנסטי אינטרנשיונל ‪2015‬‬
‫אינדקס‪ :‬אנגלית ‪MDE 21/1178/2015‬‬
‫שפת המקור‪ :‬אנגלית‬
‫הודפס בידי המזכירות הבינלאומית‬
‫של אמנסטי אינטרנשיונל‪ ,‬בריטניה‬
‫כל הזכויות שמורות‪ .‬פרסום זה מוגן בזכויות יוצרים‪ ,‬אך ניתן‬
‫לשכפלו בכל אמצעי שהוא ללא תשלום למטרות הסברה‪,‬‬
‫קמפיין והוראה‪ ,‬אך לא לצורך מכירה‪ .‬בעלי זכויות היוצרים‬
‫מבקשים להודיע להם על כל שימוש כזה כדי שניתן יהיה‬
‫להעריך את השפעתו של הפרסום‪ .‬להעתקה בנסיבות‬
‫אחרות‪ ,‬לשימוש מחדש בתוך פרסומים אחרים או לתרגום או‬
‫התאמה של הטקסט נדרשת הסכמה כתובה מראש מטעם‬
‫המפרסמים‪ ,‬וייתכן שייגבה תשלום‪ .‬כדי לבקש רשות לכך או‬
‫לכל שאלה אחרת‪ ,‬אנא צרו עמנו קשר בכתובת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תמונת השער‪ :‬תמונה של ירי רקטה מרצועת עזה לישראל‪.‬‬
‫התמונה צולמה משדרות שבדרום ישראל ב ‪ 13-‬ביולי ‪.2014‬‬
‫© ‪JACK GUEZ/AFP/Getty Images‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר ‪4 .........................................................................................................................................‬‬
‫מתודולוגיה ‪6 ..................................................................................................................................‬‬
‫רקע ‪8 .............................................................................................................................................‬‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה לפני העימות של שנת ‪8 .............................................................. 2014‬‬
‫"מבצע צוק איתן" ‪10........................................................................................................................‬‬
‫ירי רקטות ופגזי מגרמה במהלך העימות של שנת ‪13.................................................................. 2014‬‬
‫התקפות שבהן נהרגו אזרחים בישראל ‪16..........................................................................................‬‬
‫מותו של עודה לאפי אל‪-‬וודג'‪ ,‬קסר א‪-‬סיר‪ 19 ,‬ביולי‪16.......................................................................‬‬
‫מותו של נאראקורן קיטיאנגקול‪ ,‬נתיב העשרה‪ 23 ,‬ביולי ‪22................................................................‬‬
‫מותו של דניאל טרגרמן‪ ,‬קיבוץ נחל עוז‪ 22 ,‬באוגוסט ‪23.....................................................................‬‬
‫מותם של זאב עציון ושחר מלמד‪ ,‬קיבוץ נירים‪ 26 ,‬באוגוסט ‪25..........................................................‬‬
‫השפעת התנהלותם של ארגונים פלסטיניים חמושים על אזרחים ברצועת עזה ‪29...............................‬‬
‫התנהלות שסיכנה אזרחים ברצועת עזה ‪30.......................................................................................‬‬
‫שיגור התקפות מתוך מבנים ומתחמים אזרחיים ‪30............................................................................‬‬
‫שיגור התקפות מקרבתם של מבנים אזרחיים ומתוך אזורים אזרחיים ‪33.............................................‬‬
‫שימוש במבנים ומתקנים אזרחיים לצרכים צבאיים אחרים ‪35............................................................‬‬
‫טענות בדבר שימוש ב"מגנים אנושיים" ‪36........................................................................................‬‬
‫מותם של ‪ 13‬אזרחים במחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי ‪37............................................................‬‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי ‪42..................................................................................................‬‬
‫מתן דין וחשבון ‪45...........................................................................................................................‬‬
‫מסקנות והמלצות ‪48.......................................................................................................................‬‬
‫לרשויות הפלסטיניות ‪49..................................................................................................................‬‬
‫לרשויות הישראליות ‪49...................................................................................................................‬‬
‫לממשלות אחרות ‪50........................................................................................................................‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫תקציר‬
‫במהלך ‪ 50‬הימים של מעשי האיבה שישראל מכנה "מבצע צוק איתן"‪ ,‬בין ה‪ 8-‬ביולי וה‪ 26-‬באוגוסט‬
‫‪ ,2014‬ארגונים פלסטיניים חמושים ירו לשטח ישראל אלפי רקטות ופגזי מרגמה שאינם מצוידים של‬
‫המשפט הבינלאומי‪ .‬בהתקפות אלה נהרגו בישראל שישה אזרחים‪ ,‬אזרחים נוספים נפצעו ונגרם נזק‬
‫לרכוש אזרחי‪ .‬התנהלות הארגונים הפלסטיניים החמושים‪ ,‬לרבות ירי מתוך אזורים מיושבים ושימוש‬
‫בנשק חסר הבחנה שלא ניתן לכוונו ישירות אל מטרה צבאית‪ ,‬העמידה בסכנה גם אזרחים ברצועת‬
‫עזה‪ .‬במקרה אחד‪ ,‬הראיות הזמינות מלמדות כי רקטה שנורתה על‪-‬ידי ארגון פלסטיני חמוש ב‪28-‬‬
‫ביולי הרגה ‪ 11‬ילדים ושני בגירים במחנה הפליטים א‪-‬שאטי‪ ,‬מצפון מערב לעיר עזה‪.‬‬
‫בדו"ח שלפניכם מתוארים בפירוט ארבעה מקרים שחקר אמנסטי אינטרנשיונל ואשר בהם גרמו‬
‫התקפות פגזי מרגמה ורקטות שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים למותם של חמישה אזרחים‬
‫בדרום ישראל ולפציעתם של אזרחים נוספים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדו"ח מנתח את ההתקפה על מחנה הפליטים‬
‫א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי‪ ,‬ואת התנהלותם של ארגונים פלסטיניים חמושים בתוך רצועת עזה במסגרת‬
‫פעולותיהם נגד ישראל במהלך העימות בן ‪ 50‬היום‪ .‬הדו"ח אינו מתייחס להוצאתם להורג של‬
‫פלסטינים ברצועת עזה בהליכי בזק בידי כוחות חמאס בגין "שיתוף פעולה" כביכול עם ישראל במהלך‬
‫העימות בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪ .2014‬נושא זה יידון בדו"ח שיפורסם בקרוב‪ .‬הכוחות הישראליים‬
‫ביצעו גם הם הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי במהלך מעשי האיבה‪ ,‬אולם אלה אינן עומדות‬
‫במוקד דו"ח זה‪ .‬חלק מההפרות הישראליות‪ ,‬לרבות התקפות שהיוו פשעי מלחמה‪ ,‬נותחו בדו"חות‬
‫קודמים של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל‪ ,‬ודו"חות נוספים בנושא עתידים להתפרסם בחודשים‬
‫הקרובים‪.‬‬
‫העימות במהלך החודשים יולי ואוגוסט ‪ 2014‬גבה מחיר חסר תקדים בחיי אזרחים‪ .‬גם מספרם של‬
‫הפצועים והיקף ההרס והנזק שנגרמו לרכוש ברצועת עזה הכבושה היו חסרי תקדים‪ .‬המצור‬
‫הישראלי‪ ,‬שנמשך כבר למעלה משבע שנים‪ ,‬מאז הוטל בחודש יוני ‪ 2007‬לאחר השתלטות חמאס על‬
‫מוסדות הממשלה ברצועה‪ ,‬כבר הסב נזק מצטבר חמור ביותר לתשתיות‪ ,‬למערכות הבריאות ולכל‬
‫היבטי החיים ברצועה‪ 1.8 .‬מיליון הפלסטינים החיים ברצועה לא יכולים היו לעזוב את שטחה‪ ,‬שכן‬
‫הגבולות ננעלו בפניהם‪ .‬רק מספר מוגבל של פצועים קשה הועברו לחו"ל לצורך טיפול רפואי דחוף‪.‬‬
‫בתוך רצועת עזה לא נותר שום מקום בטוח באמת‪ .‬ברצועה אין מקלטים או מערכות התרעה שיסייעו‬
‫בהגנה על אזרחים‪ .‬בשיאם של מעשי האיבה נמלטו על‪-‬פי הערכות כ‪ 485,000-‬בני אדם לבתי ספר של‬
‫האו"ם‪ ,‬לבתי ספר ממשלתיים ולמבני ציבור אחרים‪ ,‬או מצאו מחסה בבתי קרובי משפחה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫במהלך העימות הותקפו גם כמה בתי ספר של האו"ם שבהם מצאו אזרחים מחסה‪.‬‬
‫בצד הישראלי סייעו מקלטים‪ ,‬מערכות התרעה מתקדמות והמערכת הישראלית להגנה מפני רקטות‬
‫"כיפת ברזל"‪ ,‬לצמצם את מספר הנפגעים בקרב האזרחים באזורים רבים‪ .‬אולם העימות סיפק ראיות‬
‫מחודשות לכך שקהילות פגיעות בישראל‪ ,‬ובייחוד כפרים בדואיים באזור הנגב‪/‬נקאב שבדרום ישראל‪,‬‬
‫שרבים מהם אינם מוכרים על‪-‬ידי ממשלת ישראל‪ ,‬נותרו חסרי הגנה‪ .‬אזרחים משני הצדדים הם‬
‫שנדרשו לשלם את מחיר המלחמה השלישית בהיקף מלא שהתנהלה בין עזה לישראל במשך פרק זמן‬
‫של פחות משש שנים‪.‬‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי מטיל חובות על כל הצדדים לעימות מזוין‪ .‬אי עמידה של אחד‬
‫הצדדים בחובות אלה אינה יכולה להצדיק הפרות שמבצע הצד שמנגד‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההפרות שביצעו‬
‫ארגונים פלסטיניים חמושים המתועדות ומנותחות בדו"ח זה‪ ,‬שחלקן בגדר פשעי מלחמה‪ ,‬אינן‬
‫מצדיקות בכל דרך שהיא הפרות שביצעו כוחות ישראליים במהלך הלחימה‪ .‬זאת‪ ,‬ממש כפי שהפרות‬
‫שביצעה ישראל אינן מצדיקות את אלה שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים‪.‬‬
‫הן כוחות ישראליים והן ארגונים פלסטיניים חמושים ביצעו פשעים על פי המשפט הבינלאומי‬
‫בעימותים קודמים בין ישראל לרצועת עזה‪ ,‬בשנים ‪ 2009-2008‬ובחודש נובמבר ‪ .2012‬חקירות‬
‫עצמאיות ונטולות פניות של הפרות שביצעו שני הצדדים לעימות בשנת ‪ ,2014‬בשילוב עם העמדתם‬
‫לדין של האחראים במסגרת הליכים העולים בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים של משפט‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫הוגן‪ ,‬הן הדרך היחידה לסייע ביצירת הרתעה מפני ביצוע הפרות נוספות ולהבטיח לקרבנות ולבני‬
‫משפחותיהם צדק ופיצויים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬בעקבות עימותים קודמים לא נוהלו חקירות מהימנות‬
‫ועצמאיות העומדות באמות מידה בינלאומיות לא בידי ישראל ואף לא בידי הרשויות הפלסטיניות‪,‬‬
‫והאנשים הנושאים באחריות להפרות חמקו בעקביות מלתת את הדין על מעשיהם‪ .‬החקירות‬
‫שמנהלת ישראל מאז העימות בשנת ‪ 2014‬בנוגע לפעולות כוחותיה מנוהלות גם הפעם בידי הצבא‬
‫הישראלי עצמו‪ ,‬ודבר אינו מלמד על‪-‬כך שהרשויות הפלסטיניות חוקרות הפרות שביצעו ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים‪.‬‬
‫ועדת הבדיקה העצמאית שהוקמה כדי לחקור את כל ההפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי‬
‫ומשפט זכויות האדם הבינלאומי שבוצעו בשטחים הפלסטיניים הכבושים "על רקע הפעולות‬
‫הצבאיות שבוצעו החל מה‪ 13-‬ביוני ‪ ,2014‬בין אם לפניהן‪ ,‬במהלכן או לאחריהן" אמורה לדווח על‬
‫ממצאיה למועצת האו"ם לזכויות האדם בחודש יוני ‪ .2015‬אמנסטי אינטרנשיונל דחק שוב ושוב הן‬
‫ברשויות הישראליות והן ברשויות הפלסטיניות לשתף פעולה עם ועדת הבדיקה העצמאית של האו"ם‬
‫לעימות שהתחולל ברצועת עזה בשנת ‪ .2014‬בחודש נובמבר ‪ 2014‬הכריז משרד החוץ הישראלי כי‬
‫ישראל לא תשתף פעולה עם הוועדה‪ ,‬והרשויות הישראליות סירבו לאפשר לחוקריה גישה לישראל או‬
‫לשטחים הפלסטיניים הכבושים‪.‬‬
‫דפוס הפטור מעונש בגין הפרות ופשעים חמורים‪ ,‬כמו‪-‬גם הראיות לכך ששני הצדדים ביצעו פשעים‬
‫נוספים במהלך "מבצע צוק איתן"‪ ,‬הובילו את אמנסטי אינטרנשיונל לקרוא לבית הדין הפלילי‬
‫הבינלאומי לחקור פשעים המוגדרים במשפט הבינלאומי שבוצעו בישראל ובשטחים הפלסטיניים‬
‫הכבושים‪ .‬הצטרפותה של פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי‪ ,‬שתיכנס לתוקפה ב‪ 1-‬באפריל ‪,2015‬‬
‫וההצהרה שהגישה‪ ,‬המכירה בסמכות השיפוט של בית הדין החל ב‪ 13-‬ביוני ‪ ,2014‬הן צעדים חשובים‬
‫לקראת עשיית צדק עם הקרבנות משני הצדדים‪ .‬בחודש ינואר ‪ 2015‬פתחה התובעת של בית הדין‬
‫הפלילי הבינלאומי בבדיקה מקדמית של המצב בפלסטין‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל דחק בכל המדינות‬
‫לתמוך בהפעלת סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי על השטח הפלסטיני‪ ,‬ולהתנגד לכל‬
‫מעשה תגמול או איומים נגד הרשויות הפלסטיניות בגין הצטרפותן לאמנת רומא של בין הדין הפלילי‬
‫הבינלאומי וקבלת סמכות השיפוט של בית הדין‪ .‬הארגון אף קרא לכל המדינות להשעות כל העברה‬
‫של נשק‪ ,‬תחמושת וציוד צבאי לישראל‪ ,‬לחמאס ולארגונים פלסטיניים חמושים‪ ,‬עד אשר יינקטו‬
‫צעדים ממשיים לקידום מתן דין וחשבון בגין הפרות קודמות ולהקמת מנגנונים יעילים למניעת‬
‫הפרות עתידיות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי‪.‬‬
‫על הרשויות הפלסטיניות לוודא שהמקרים שתועדו בדו"ח זה‪ ,‬כמו‪-‬גם מקרים אחרים‪ ,‬ייחקרו באורח‬
‫נטול פניות ועצמאי‪ ,‬וכי‪ ,‬במקרים שבהם קיימות ראיות קבילות‪ ,‬החשודים בביצוע הפרות יובאו לדין‬
‫במסגרת הליכים המכבדים באורח מלא את הסטנדרטים הבינלאומיים של משפט הוגן‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליהן‬
‫לשים קץ לשימוש בכלי נשק חסרי הבחנה מטבעם‪ ,‬כגון רקטות לא מונחות‪ ,‬לגנות התקפות המכוונות‬
‫נגד אזרחים והתקפות חסרות הבחנה‪ ,‬ולהבהיר כי ארגונים פלסטיניים חמושים חייבים לציית למשפט‬
‫ההומניטארי הבינלאומי‪.‬‬
‫על הרשויות הישראליות לאפשר לחוקרי זכויות אדם בינלאומיים‪ ,‬לרבות חוקרים שמונו על‪-‬ידי‬
‫האו"ם ודווחים מיוחדים‪ ,‬כמו‪-‬גם עורכי מחקרים מטעם אמנסטי אינטרנשיונל וארגונים בינלאומיים‬
‫אחרים‪ ,‬גישה בלתי מוגבלת לישראל ולשטחים הפלסטיניים הכבושים‪ ,‬ובייחוד לרצועת עזה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עליהן לספק הגנה הולמת מרקטות ופגזי מרגמה לכל האזרחים והתושבים הישראלים‪ ,‬ללא אפליה‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא מתן פתרון דחוף להיעדר מקלטים בכפר הבדואיים המוכרים והבלתי מוכרים‬
‫בנגב‪/‬נקאב‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫לצורך חקירת מקרים של מוות ופציעה בישראל כתוצאה מהתקפות פגזי מרגמה ורקטות של ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים במהלך העימות‪ ,‬ביצעו חוקרי אמנסטי אינטרנשיונל עבודת שטח בעיירות‬
‫ישראליות הסמוכות לגבול עזה ובקהילות בדואיות במדבר הנגב‪/‬נקאב בחודשים דצמבר ‪ 2014‬וינואר‬
‫‪.2015‬‬
‫חוקרי אמנסטי אינטרנשיונל ביקרו בבתיהם של הקרבנות‪ ,‬באתרים שבהם נחתו פגזי מרגמה ורקטות‬
‫ובאזורים הסובבים אותם‪ ,‬וכן באתרים שמהם אספו מסוקים את הפצועים כדי להעבירם לבתי‬
‫חולים‪ .‬החוקרים אף קיימו ראיונות טלפוניים עם בני משפחה שאיתם לא התאפשר להם להיפגש‬
‫פנים אל פנים או שהעדיפו לשוחח בטלפון‪ ,‬והתכתבו או שוחח עם דוברים מכמה מועצות אזוריות‬
‫בקרבת רצועת עזה‪.‬‬
‫לפני כתיבת הדו"ח בחן אמנסטי אינטרנשיונל מסמכים רלוונטיים של סוכנויות או"ם‪ ,‬הצבא הישראלי‬
‫וגופי ממשלה ישראליים‪ ,‬ארגונים ישראליים ופלסטיניים לא ממשלתיים‪ ,‬ארגונים פלסטיניים‬
‫חמושים‪ .‬כן בחן הארגון דיווחים בכלי התקשורת וממקורות אחרים‪ ,‬והתייעץ עם מומחים ובעלי‬
‫מקצוע רלוונטיים‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל מבקש להודות לארגונים הישראליים הלא ממשלתיים‬
‫ולגופים ישראליים אחרים שסייעו לחוקריו‪ ,‬ובייחוד לאגודה לזכויות האזרח בישראל‪ ,‬למועצה‬
‫האזורית לכפרים הלא מוכרים‪ ,‬לבצלם‪ ,‬לקו לעובד‪ ,‬למגן דוד אדום ולמועצה האזורית שער הנגב‪.‬‬
‫לאמנסטי אינטרנשיונל לא התאפשר להכניס משלחת חוקרים‪ ,‬לרבות מומחים צבאיים‪ ,‬לרצועת עזה‬
‫מאז החל העימות‪ .‬הרשויות הישראליות מסרבות‪ ,‬עד לעת כתיבת שורות אלה‪ ,‬יותר משישה חודשים‬
‫לאחר תום מעשי האיבה‪ ,‬להתיר לארגון ולארגוני זכויות אדם בינלאומיים אחרים להיכנס לרצועת‬
‫עזה דרך מעבר ארז שבין ישראל לעזה‪ .‬זאת על אף בקשות חוזרות ונשנות של הארגון להתיר את‬
‫כניסת אנשיו עוד בטרם החל העימות‪ .‬גם הרשויות המצריות לא אפשרו לאמנסטי אינטרנשיונל‬
‫להיכנס לרצועת עזה דרך מעבר רפיח שבגבול מצרים‪ ,‬על אף בקשות חוזרות ונשנות של הארגון‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬נאלץ אמנסטי אינטרנשיונל לבצע ברצועת עזה מחקר מרחוק‪ ,‬הנתמך על‪-‬ידי שני תחקירני‬
‫שטח תושבי הרצועה שנשכרו לעבוד עבור הארגון במהלך מעשי האיבה ולאחריהם‪ .‬אחד התחקירנים‬
‫הללו‪ ,‬שהגיע למחנה הפליטים א‪-‬שאטי כ‪ 20-‬דקות לאחר שפריט תחמושת התפוצץ במקום ב‪ 28-‬ביולי‬
‫‪ ,2014‬ראיין עדיי ראייה‪ ,‬צילם תמונות וקיבל לידיו חומרי וידיאו שצולמו על‪-‬ידי תושבים בזירת‬
‫האירוע דקות ספורות לאחר הפיצוץ‪ .‬הארגון נועץ במומחה צבאי לפירוש התמונות וחומרי הווידיאו‪.‬‬
‫התחקירן קיים ראיונות נוספים עם עדיי ראייה ובני משפחה של הקרבנות לאחר הפסקת האש‬
‫שהוכרזה ב‪ 26-‬באוגוסט‪ ,‬ואמנסטי אינטרנשיונל קיים גם ראיונות משלימים באמצעות הטלפון‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל ניטר וניתח הצהרות פומביות של הרשויות הישראליות במהלך העימות‬
‫ולאחריו‪ .‬ב‪ 8-‬באוקטובר ‪ 2014‬שלח הארגון מזכר לרשויות הישראליות וביקש ראיות מפורטות‬
‫להפרות ספציפיות שביצעו חמאס או ארגונים פלסטיניים חמושים‪ ,‬וכן מיד בנוגע לנושאים נוספים‪.‬‬
‫באופן ספציפי‪ ,‬התבקשו הרשויות הישראליות במזכר לספק מידע הנמצא ברשות הצבא הישראלי או‬
‫גופים ישראליים אחרים בנוגע לירי רקטות או פעולות התקפיות אחרות של ארגונים פלסטיניים‬
‫חמושים מתוך אזורים אזרחיים‪ ,‬שימוש במבנים או מתקנים אזרחיים לאחסון או להסתרת תחמושת‪,‬‬
‫ושימוש שנעשה לכאורה ב"מגנים אנושיים"‪ .‬במכתב קצר מתאריך ‪ 9‬בנובמבר ‪ 2014‬שנשלח לארגון‬
‫ציין מבקר המדינה את תכניותיו לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני והצבאי בישראל‬
‫ואת מנגנוני החקירה בכל הנוגע ל"מבצע צוק איתן"‪ .‬אולם‪ ,‬עד להשלמת דו"ח זה לא התקבלה שום‬
‫תשובה מהותית מהרשויות הרלוונטיות לסוגיות שהועלו במזכר‪.‬‬
‫לאחר שבע שנים כמעט שבהן פועלות שתי ממשלות פלסטיניות נפרדות – אחת שעליה חולשת‬
‫מפלגת הפתח בגדה המערבית ואחת המנוהלת בידי ממשלת חמאס ברצועת עזה – השביע הנשיא‬
‫הפלסטיני מחמוד עבאס ב‪ 2-‬ביוני ‪ 2014‬ממשלת אחדות לאומית‪ ,‬הכוללת ארבעה שרים מרצועת עזה‪.‬‬
‫על ממשלת הטכנוקרטים העצמאיים הוטל לנהל את החיים האזרחיים בשני האזורים ולערוך הכנות‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫לקראת בחירות פרלמנטאריות ונשיאותיות‪ .‬אולם‪ ,‬תחומי מחלוקת מהותיים ביותר בין פתח לחמאס‬
‫לא יושבו‪ ,‬עד היום לא נקבע מועד לבחירות‪ ,‬וממשלת האחדות הלאומית טרם החלה למלא את רוב‬
‫תפקידיה ברצועת עזה‪ .‬בפועל‪ ,‬הממשלה דה‪-‬פקטו שהקים חמאס ברצועה ביוני ‪ 2007‬ממשיכה לשלוט‬
‫במוסדות הממשלה ובכוחות הביטחון ברצועה‪ .‬לפיכך‪ ,‬פנה אמנסטי אינטרנשיונל ב‪ 23-‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫במכתב לנשיא עבאס ולשר המשפטים סלים א‪-‬סקא‪ ,‬אחד מארבעת השרים בממשלת האחדות‬
‫הלאומית שמושבו ברצועת עזה‪ .‬העתקים של המכתב נשלחו לבעלי תפקידים בכירים בממשלת‬
‫האחדות הלאומית‪ ,‬לממשלת חמאס ולתנועת חמאס‪ ,‬ובכלל זה לבעלי תפקידים היושבים בחו"ל‪.‬‬
‫המכתב הכיל שאלות בנוגע לכמה מקרים שנחקרו בידי הארגון ואשר נראה היה שהם בגדר הפרות‬
‫חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ ,‬לרבות התקרית במחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי‬
‫‪ 2014‬המתוארת בפרוטרוט בדו"ח זה‪ .‬במכתב פורטו גם חובותיה של פלסטין מכוח ההסכמים‬
‫הבינלאומיים שאישררה‪ ,‬ואמנסטי אינטרנשיונל דחק בשר המשפטים להקים ועדת בדיקה עצמאית‬
‫כדי לחקור את הטענות בדבר ההפרות‪ .‬עד להשלמת דו"ח זה לא התקבל שום מענה למכתב‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫רקע‬
‫בפרק זה יוצג מידע בנוגע לירי רקטות ופגזי מרגמה בידי ארגונים פלסטיניים חמושים לפני פרוץ‬
‫מעשי האיבה האחרונים בחודש יולי ‪ ,2014‬ולאחר‪-‬מכן תוצג סקירה קצרה של "מבצע צוק איתן" של‬
‫ישראל והשפעתו על רצועת עזה – ההקשר שבמסגרתו בוצע ירי הרקטות ופגזי המרגמה בידי ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים במהלך העימות‪.‬‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה לפני העימות של שנת ‪2014‬‬
‫ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות ופגזי מרגמה מרצועת עזה לתוך שטח ישראל מאז שנת ‪.2001‬‬
‫במהלך תקופות מסוימות הירי היה אינטנסיבי‪ ,‬ובתקופות אחרות מדובר היה בירי מזדמן בלבד‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬במשך תקופות משמעותיות הירי נפסק לחלוטין‪ .‬הארגונים העיקריים שקיבלו על עצמם את‬
‫האחריות לירי הם‪ :‬גדודי עז א‪-‬דין אל‪-‬קסאם (או גדודי אל‪-‬קסאם)‪ ,‬הזרוע הצבאית של חמאס; גדודי‬
‫אל‪-‬קודס‪ ,‬הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסאלמי; גדודי אבו עלי מוסטפא‪ ,‬הזרוע הצבאית של החזית‬
‫העממית לשחרור פלסטין; גדודי נאסר סלאח א‪-‬דין‪ ,‬הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממיות;‬
‫גדודי שוהדא אל‪-‬אקצא‪ ,‬הזרוע הצבאית של פתח; וגדודי ההתנגדות הלאומית‪ ,‬הזרוע הצבאית של‬
‫החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין‪ .‬לדברי הרשויות הישראליות‪ ,‬משנת ‪ 2001‬ועד לראשיתו של סביב‬
‫הלחימה האחרון בערב ה‪ 7-‬ביולי ‪ ,2014‬אז פתח הצבא הישראלי ב"מבצע צוק איתן"‪ ,‬ארגונים‬
‫‪1‬‬
‫פלסטיניים חמושים ירו למעלה מ‪ 15,200-‬רקטות ופגזי מרגמה לעבר שטח ישראל‪.‬‬
‫בסך‪-‬הכול‪ ,‬נהרגו בישראל ‪ 25‬אזרחים‪ ,‬בהם ארבעה ילדים ואזרח זר בגיר אחד מחודש יוני ‪ ,2004‬אז‬
‫אירעה ההתקפה הקטלנית הראשונה מסוג זה‪ ,‬ועד לתחילת "מבצע צוק איתן"‪ 2.‬נתונים אלה כוללים‬
‫את שלושת האזרחים הישראלים שנהרגו במהלך "מבצע עופרת יצוקה" בשנים ‪ 2009-2008‬ואת ארבעת‬
‫האזרחים שנהרגו במהלך "מבצע עמוד ענן" בחודש נובמבר ‪ .2012‬אזרחים רבים אחרים נפצעו‪ ,‬חלקם‬
‫באורח קשה‪ ,‬ורכוש אזרחי בישראל – לרבות בתים‪ ,‬בתי עסק‪ ,‬בתי ספר ומבני ציבור אחרים וכן כלי‬
‫רכב – ניזוק או נהרס‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬רקטות ופגזי מרגמה שירו ארגונים פלסטיניים חמושים הרגו גם‬
‫‪3‬‬
‫אזרחים פלסטינים ברצועת עזה‪ ,‬בהם גם ילדים‪.‬‬
‫נזק שנגרם לבניין דירות באשדוד בהתקפת רקטות ששוגרה על‪-‬ידי ארגון‬
‫פלסטיני חמוש ברצועת עזה ב ‪ 18-‬בנובמבר ‪ ,2012‬במהלך המתקפה המוכרת‬
‫בישראל כ"מבצע עמוד ענן"‪ © .‬אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫‪1‬‬
‫על‪-‬פי דיווחים בכלי התקשורת‪,‬‬
‫ילדה פלסטינית בת שלוש נהרגה‪,‬‬
‫וכמה מבני משפחתה נפצעו‪,‬‬
‫מפגיעת רקטה פלסטינית שנחתה‬
‫בבית לאהייא ב‪ 24-‬ביוני ‪,2014‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, The Background to the 2014 Gaza Conflict, no date, pp. 6-7,‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/ProtectiveEdge/Documents/HamasCrimes.pdf‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪( )2014‬משרד החוץ הישראלי‪" ,‬רקע‬
‫על העימות בעזה בשנת ‪.)"2014‬‬
‫‪ 2‬הארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם סיפק רשימה מלאה של אזרחים שנהרגו בישראל בהתקפות רקטות ופגזי מרגמה‬
‫מאז שנת ‪ ;2004‬תקציר המידע זמין בכתובת ‪http://www.btselem.org/hebrew/israeli_civilians/qassam_missiles‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪ .)2015‬בנוסף‪ ,‬נהרגו אזרח ישראלי אחד ושלושה עובדים זרים מירי רקטות או פגזי מרגמה על‬
‫התנחלויות ישראליות ברצועת עזה לפני שישראל הסיגה את אזרחיה מהרצועה בשנת ‪ .2005‬אזרח ישראלי בן ‪ ,16‬דניאל‬
‫ויפליך‪ ,‬נהרג מירי טיל נ"מ מרצועת עזה שפגע באוטובוס של בית ספר בסמוך לקיבוץ סעד בנגב‪/‬נקאב בחודש אפריל ‪.2011‬‬
‫‪ 3‬עם חלוף הזמן‪ ,‬נוצר קושי באימות נתונים מדויקים‪ .‬בכמה התקפות שנחקרו על ‪-‬ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מצאו‬
‫החוקרים שמותם או פציעתם של אזרחים פלסטינים ברצועת עזה נגרמו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מפריטי תחמושת חסרת הבחנה‬
‫שנורו בידי ארגונים פלסטיניים חמושים‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬לא עלה בידי אמנסטי אינטרנשיונל לבצע תחקירי שטח כדי‬
‫לקבוע האם פריטי תחמושת ישראליים או פלסטיניים גרמו להרג או לפציעה‪ ,‬בעיקר משום שהרשויות הישראליות מנעו‬
‫בפועל מהארגון גישה לרצועת עזה מאז שלהי ‪.2012‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫שבועיים לפני שמעשי האיבה הידרדרו לכלל מלחמה כוללת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫טווח הרקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים מרצועת עזה גדל עם הזמן‪ .‬בין השנים ‪ 2001‬ו‪2004-‬‬
‫נורו רקטות קסאם מתוצרת ביתית שטווח הירי שלהן הגיע ל‪ 10-‬ק"מ ופגזי מרגמה מתוצרת מקומית‪.‬‬
‫לאחר‪-‬מכן פיתחו ארגונים פלסטיניים חמושים‪ ,‬ובייחוד גדודי אל‪-‬קסאם‪ ,‬רקטות קסאם בעלות טווח‬
‫גדול יותר של עד ‪ 17‬ק"מ‪ .‬בשנים האחרונות ארגונים פלסטיניים ברצועת עזה ייצרו‪ ,‬שדרגו או הבריחו‬
‫לשטח הרצועה אלפי רקטות גראד ‪ BM-21‬מסוגים שונים‪ ,‬שטווח הירי שלהן נע בין ‪ 20‬ל‪ 48-‬ק"מ‪,‬‬
‫ורכשו או ייצרו מספר מצומצם יותר של רקטות בעלות טווח בינוני וארוך‪ .‬האחרונות כללו את רקטת‬
‫הפג'אר‪ 5-‬האיראנית ורקטות ‪ M-75‬מייצור מקומי (שתיהן בעלות טווח של ‪ 75‬ק"מ)‪ ,‬וכן את רקטות‬
‫ה‪ J-80-‬מייצור מקומי‪ ,‬בעלות הטווח של ‪ 80‬ק"מ‪ .‬בחודש מארס ‪ 2014‬טענה ישראל כי רקטות ‪M-302‬‬
‫(שטווח הירי שלהן הוא כ‪ 160-‬ק"מ) מאיראן נמצאו על סיפון אוניית הסוחר "קלוס סי" שנתפסה בידי‬
‫חיל הים הישראלי בים סוף‪ ,‬וכי הן נועדו להגיע לרצועת עזה דרך סודאן ומצרים‪ 5.‬במהלך "מבצע צוק‬
‫איתן" טענו גדודי אל‪-‬קסאם כי ירו רקטות מסוג ‪ ,R-16‬גרסה מקומית של רקטות ‪ ,M-302‬שגם טווח‬
‫‪6‬‬
‫הירי שלהן הוא ‪ 160‬ק"מ‪.‬‬
‫הרקטות בעלות הטווח המוגדל הגדילו מאוד את מספרם של האזרחים בישראל ובגדה המערבית‬
‫הכבושה הנמצאים בטווח הירי מרצועת עזה‪ .‬רוב תושבי ישראל‪ ,‬המונים ‪ 8.3‬מיליון נפש‪ ,‬וכל ‪2.8‬‬
‫מיליון הפלסטינים בגדה המערבית הכבושה‪ ,‬נמצאים עכשיו לכל הפחות בטווח של חלק מהרקטות‬
‫שבהן מחזיקים ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה‪ .‬כיום‪ ,‬במהלך תקופות של ירי מאסיווי של‬
‫רקטות ופגזי מרגמה מרצועת עזה‪ ,‬הדבר משפיע על ערים ישראליות מרכזיות‪ ,‬לרבות אשקלון‪ ,‬באר‬
‫שבע‪ ,‬אשדוד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חולון‪ ,‬בני ברק‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬נתניה‪ ,‬רחובות‬
‫ואפילו חיפה‪ .‬בכל אחד מהעימותים העיקריים בין רצועת עזה לישראל במהלך שש השנים האחרונות‬
‫(דצמבר ‪ 2008‬עד ינואר ‪ ,2009‬נובמבר ‪ 2012‬ויולי‪-‬אוגוסט ‪ )2014‬התרחב מעגל האימה‪ ,‬ומספר האזרחים‬
‫שסבלו משיבוש חייהם‪ ,‬עקירה וטראומה גדל והלך‪ .‬כל הרקטות שבהן השתמשו ארגונים פלסטיניים‬
‫חמושים‪ ,‬לרבות ה‪ ,M-75-‬פאג'ר‪ ,M-302 ,J-80 ,5-‬ו‪ R-160 -‬הן פריטי תחמושת לא מונחים שלא‬
‫ניתן לכוון באורח מדויק על מטרות ספציפיות‪ .‬אי‪-‬הדיוק של הרקטות הללו גובר ככל שגדל טווח הירי‪.‬‬
‫מומחה נזק שנגרם לבניין דירות בראשון לציון מרקטה שנורתה ב‪ 20-‬בנובמבר ‪ 2012‬צבאי שייעץ לאמנסטי‬
‫מרצועת עזה‪ ,‬במהלך העימות בין ישראל לרצועת עזה שנמשך שמונה ימים‪ © .‬אינטרנשיונל העריך כי‬
‫ה‪ ,M-75-‬פאג'ר‪ 5-‬ו‪J--‬‬
‫רקטות‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫‪80‬עלולות לנחות‬
‫של עד ‪ 3‬ק"מ מהמטרה‬
‫במרחק‬
‫המיועדת‪ ,‬וכי רקטות ה‪-‬‬
‫‪M-302‬ו‪-‬ה‪ R-160-‬עלולות לנחות במרחק של ‪ 6‬ק"מ או יותר מהמטרה המיועדת‪ .‬בעקבות הפסקת‬
‫האש שהוכרזה בסוף "מבצע עמוד ענן" של ישראל‪ ,‬בערבו של ה‪ 21-‬בנובמבר ‪ ,2012‬לא נורו רקטות או‬
‫פגזי מרגמה מרצועת עזה במשך למעלה משלושה חודשים‪ .‬החל ב‪ 26-‬בפברואר ‪ 2013‬נורו רקטות ופגזי‬
‫מרגמה מרצועת עזה ביותר מ‪ 25-‬הזדמנויות במהלך שנת ‪ ,2013‬ובשלושה מקרים גרמו נזק לרכוש‬
‫אזרחי‪ 7.‬במהלך המחצית הראשונה של שנת ‪ 2014‬ירי הרקטות ופגזי המרגמה נמשך מעת לעת‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Ma’an News Agency, “Explosion kills girl in Beit Lahiya”, 25 June 2014,‬‬
‫‪( http://www.maannews.com/eng/ViewDetails.aspx?id=707588‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪ ;)2015‬מתן צורי‪,‬‬
‫אילנה קוריאל‪ ,‬יואב זיתון ואליאור לוי‪" ,‬בת ‪ 3‬מעזה נהרגה מרקטה; צה"ל תקף ברצועה"‪ 25 ,‬ביוני ‪,2014‬‬
‫‪( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4534157,00.html‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪Orlando Crowcroft, ;)2015‬‬
‫‪“Caught in the crossfire of Gaza’s war with Israel”, The National, 25 June 2014,‬‬
‫‪( http://www.thenational.ae/world/middle-east/caught-in-the-crossfire-of-gazax2019s-war-with-israel#full‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס‬
‫‪.)2015‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Missile shipment from Iran to Gaza intercepted”, 5 March 2014,‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/MFA/PressRoom/2014/Pages/Missile -shipment-from-Iran-to-Gaza-intercepted-5-Mar-2014.aspx‬כניסה לאתר ב ‪-‬‬
‫‪ 15‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 6‬גדודי אל ‪-‬קסאם‪ R-160, J80" ,‬וקומנדוס‪ ,‬הפתעות הביכורים של אל‪-‬קסאם"‪ 9 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫‪http://www.alqassam.ps/arabic/#!/‬التقارير‪( /5923/‬בערבית‪ ,‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Rocket fire from Gaza and Palestinian ceasefire violations after Operation Cast Lead (Jan 2009)”, 7‬‬
‫‪last updated 25 December 2014,‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫והסלים בין ה‪ 11-‬ל‪ 13-‬במארס‪ ,‬אז ירו גדודי אל‪-‬קודס של הג'יהאד האסלאמי עשרות רקטות ופגזי‬
‫מרגמה לדרום ישראל לאחר ששלושה מחברי הארגון נהרגו בהתקפה אווירית ישראלית‪ .‬החל מאמצע‬
‫יוני ‪ 2014‬חלה עלייה בירי הרקטות ופגזי המרגמה‪ ,‬ולפחות ‪ 250‬רקטות ועשרות פגזי מרגמה נחתו‬
‫באזור הנגב‪/‬נקאב המערבי‪ ,‬ובייחוד בעיר שדרות בין התאריכים ‪ 14‬ביוני ו‪ 7-‬ביולי‪ .‬הרקטות הסבו‬
‫‪8‬‬
‫פציעות קלות לאזרחים בשדרות והרסו או הסבו נזק לרכוש אזרחי‪ ,‬לרבות פעוטון ומפעל לצבע‪.‬‬
‫במהלך אותה תקופה‪ ,‬כוחות ישראליים עצרו באורח שרירותי מאות פלסטינים בגדה המערבית‬
‫במסגרת מבצע צבאי שהחל לאחר חטיפתם של שלושה נערים ישראלים ב‪ 12-‬ביוני‪ ,‬והצבא הישראלי‬
‫ביצע עשרות תקיפות אוויריות ברצועת עזה‪.‬‬
‫"מבצע צוק איתן"‬
‫בשעות הערב של ה‪ 7-‬ביולי ‪ 2014‬הכריזה ישראל על "מבצע צוק איתן"‪ ,‬שמטרתו המוצהרת הייתה‬
‫הפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה על אזרחים ישראלים‪ .‬בהמשך פתחה ישראל בפעולה קרקעית‪,‬‬
‫שהחלה בליל ה‪ 17-‬ביולי‪ .‬לדברי הצבא הישראלי‪ ,‬אחד היעדים העיקריים של הפעולה הקרקעית היה‬
‫להרוס את מערכת המנהרות שבנו הארגונים הפלסטיניים החמושים‪ ,‬ובייחוד אלה שפתחיהן התגלו‬
‫בסמוך לאזורי מגורים בישראל‪ ,‬ליד גבול רצועת עזה‪ .‬תושבים בקיבוץ נירים אמרו לאמנסטי‬
‫אינטרנשיונל שכמה מנהרות היו ממוקמות בקרבת יישובים לאורך גדר המערכת עם עזה במועצה‬
‫האזורית שער הנגב‪ 9.‬דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ ,‬מיכל שבן‪-‬קוצר‪ ,‬אמרה כי במהלך מעשי‬
‫האיבה היו שתי תקריות שבהן ניסו חברי ארגונים פלסטיניים חמושים להיכנס ליישובים באזור‬
‫באמצעות מנהרות‪ :‬אחת בשטח פתוח בין קיבוץ ניר עם וקיבוץ ארז לשדרות‪ ,‬והשני בסמוך לקיבוץ‬
‫נחל עוז‪ 10.‬בשני המקרים‪ ,‬כמו‪-‬גם בשתי תקריות שבהן לוחמים פלסטינים נכנסו לישראל באמצעות‬
‫מנהרות מדרום לאזור זה‪ ,‬בסמוך לקיבוץ סופה ולקיבוץ השלושה‪ ,‬כוחות ישראליים הרגו את‬
‫הלוחמים ולא היו נפגעים בקרב האזרחים הישראלים‪.‬‬
‫היקף המוות‪ ,‬ההרס‪ ,‬העקירה והפציעות שגרמו הכוחות הישראליים ברצועת עזה במהלך ‪ 50‬ימי‬
‫המלחמה בחודשים יולי ואוגוסט ‪ 2014‬היה חסר תקדים‪ .‬לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים‬
‫הומניטאריים (‪ ,)OCHA‬יותר מ‪ 2,250-‬בני אדם נהרגו ברצועת עזה‪ ,‬בהם לפחות ‪ 1,585‬אזרחים‪ ,‬ובכלל‬
‫זה ‪ 538‬ילדים ו‪ 306-‬נשים‪ 11.‬יותר מ‪ 11,000-‬פלסטינים נפצעו‪ ,‬ועד ‪ 10%‬מהם לקו בפגיעה ארוכת‬
‫טווח‪ 12.‬בשיאם של מעשי האיבה הגיע מספר העקורים בתוך רצועת עזה‪ ,‬על‪-‬פי הערכות‪ ,‬ל‪.485,000-‬‬
‫העקורים חיו בתנאים קשים ביותר בבתי מחסה לשעת חירום שנפתחו בבתי ספר של האו"ם או בבתי‬
‫ספר ממשלתיים‪ ,‬במבני ציבור או אצל משפחות מארחות‪ 13.‬ברצועת עזה אין בנמצא מקלטים או‬
‫מערכות התרעה שיסייעו בהגנה על אזרחים‪ ,‬ושום מקום ברצועה לא היה בטוח באמת במהלך מעשי‬
‫‪http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Pages/Palestinian_ceasefire_violations_since_end_Operation_Cast_Lead.aspx‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪( )2015‬משרד החוץ הישראלי‪" ,‬ירי רקטות מעזה לאחר מבצע עופרת יצוקה")‪.‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Rocket fire from Gaza after Operation Cast Lead”; Israel Ministry of Foreign Affairs, “Sderot 8‬‬
‫‪factory destroyed by rocket fire”, 29 June 2014, http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Pages/Sderot -factory-destroyed-by‬‬‫‪( rocket-fire-29-Jun-2014.aspx‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪ ;)2015‬משרד החוץ הישראלי‪" ,‬רקע על העימות בעזה בשנת ‪,"2014‬‬
‫עמ' ‪.18‬‬
‫‪ 9‬איילת רם‪ ,‬נהגת אמבולנס מתנדבת במגן דוד אדום ונאווה עציון‪ ,‬אשתו של זאב עציון‪ ,‬שנהרג בהתקפת פגזי מרגמה ב‪-‬‬
‫‪ 26‬באוגוסט ‪ ,2014‬רואיינו בנפרד בקיבוץ נירים ב ‪ 22-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪ 10‬מכתב לאמנסטי אינטרנשיונל ישראל ממשרד דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ 22 ,‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪ 11‬משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים‪" ,‬הגנה על אזרחים‪ 28 ,‬באוקטובר – ‪ 3‬בנובמבר ‪,"2014‬‬
‫( ‪( )http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_protection_of_civilians_weekly_report_2014_11_07_hebrew.pdf‬כניסה לאתר ב ‪15-‬‬
‫במארס ‪ ;)2015‬משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים‪" ,‬מעקב הומניטרי‪ ,‬דוח חודשי‪ ,‬דצמבר ‪,"2014‬‬
‫(‪( )http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_the_humanitarian_monitor_2014 _01_27_hebrew.pdf‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬בדצמבר‬
‫‪(OCHA, Humanitarian Bulletin, December 2014 ). ;)2015‬‬
‫‪ 12‬משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים‪" ,‬מעקב הומניטרי‪ ,‬דוח חודשי‪ ,‬דצמבר ‪ ,"2014‬שם‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫‪ 13‬משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים‪ 4 ,‬בספטמבר ‪ ,2014‬עמ' ‪,2‬‬
‫‪( http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_sitrep_04_09_2014.pdf‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪(OCHA, Gaza Emergency ,)2015‬‬
‫‪Situation Report, 4 September 2014).‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫האיבה; בכמה מקרים נהרגו אזרחים כאשר בתי ספר של האו"ם ששימשו כבתי מחסה לשעת חירום‬
‫הותקפו‪.‬‬
‫בתים רבים ברחבי רצועת עזה נהרסו או ניזוקו קשות‪ ,‬ובאזורים מסוימים שכונות שלמות הפכו לעיי‬
‫חורבות‪ .‬על‪-‬פי הערכות נזק שביצעו סוכנויות האו"ם והמשרד לעבודות ציבוריות ושיכון ברצועת עזה‪,‬‬
‫‪ 16,245‬יחידות דיור נהרסו או הפכו בלתי ראויות למגורים‪ ,‬והותירו כ‪ 117,000-‬בני אדם ללא קורת גג‪.‬‬
‫לפי הערכות אלה יותר מ‪ 100,000-‬יחידות דיור נוספות ניזוקו‪ 14.‬זאת‪ ,‬כאשר עוד לפני פרוץ מעשי‬
‫האיבה של שנת ‪ 2014‬שרר ברצועת עזה מחסור חמור ביחידות דיור‪ ,‬בעיקר בשל הגבלות חמורות על‬
‫ייבוא חומרי בניין שהטילה ישראל כחלק מהמצור על רצועת עזה החל מחודש יוני ‪ ,2007‬וכן בעקבות‬
‫הרס בתים בעימותים בשנים ‪ 2009-2008‬ו‪ .2012-‬התשתיות החיוניות ברצועת עזה נפגעו קשות; לא זו‬
‫בלבד שתחנת הכוח היחידה ברצועה נפגעה‪ ,‬אלא שהנזק למערכות המים והשפכים הותיר ‪30-20%‬‬
‫ממשקי הבית ללא גישה לאספקת המים העירונית‪ 15.‬רכוש מסחרי‪ ,‬קרקעות חקלאיות‪ ,‬מבנים‬
‫חקלאיים‪ ,‬שירותי בריאות ומוסדות חינוך ספגו נזקים כבדים במהלך העימות‪ .‬כלכלתה של רצועת‬
‫עזה‪ ,‬שהייתה תלויה במידה רבה בסיוע בשל השפעתן המצטברת של שבע שנות המצור ישראלי‪ ,‬ספגה‬
‫פגיעה נוספת‪ ,‬ורבעון האחרון של שנת ‪ 2014‬היה היקף האבטלה ברצועה מהגבוהים בעולם ועמד על‬
‫כמעט ‪ 45%‬מכוח העבודה‪ 16.‬יותר משישה חודשים לאחר העימות‪ ,‬השיקום לא החל כמעט בשל‬
‫ההגבלות הישראליות המתמשכות על ייבוא‪ ,‬אי‪-‬קיום התחייבויות של תורמים‪ ,‬ומחלוקות מתמשכות‬
‫בין ממשלת האחדות הלאומית שמושבה ברמאללה לבין רשויות חמאס בעזה‪ .‬בחודש ינואר ‪ 2015‬היו‬
‫ברצועה עדיין ‪ 100,000‬עקורים‪ ,‬שיותר מ‪ 10,500-‬מתוכם גרו עדיין בבתי מחסה המנוהלים על‪-‬ידי‬
‫‪17‬‬
‫סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א)‪.‬‬
‫כוחות ישראליים ביצעו במהלך מעשי האיבה הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪,‬‬
‫לרבות פשע י מלחמה‪ .‬ההפרות הישראליות כללו התקפות ישירות על אזרחים ועל אובייקטים‬
‫אזרחיים באמצעות כלי נשק מדויקים‪ ,‬והתקפות שבהן נעשה שימוש בתחמושת כמו ארטילריה‪,‬‬
‫שאותה לא ניתן לכוון באורח מדויק‪ ,‬על אזורי מגורים מיושבים בצפיפות רבה‪ .‬חלק מההפרות‬
‫הישראליות‪ ,‬לרבות התקפות המהוות פשעי מלחמה‪ ,‬נותחו בדו"חות קודמים של אמנסטי‬
‫אינטרנשיונל‪ 18,‬ודוחות נוספים יפורסמו בחודשים הקרובים‪ .‬בנוסף לירי אלפי רקטות ופגזי מרגמה‬
‫תוך הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ ,‬כמפורט בדו"ח זה‪ ,‬כוחות חמאס ברצועת עזה הוציאו‬
‫להורג בהליכי בזק לפחות ‪ 23‬בני אדם שעל‪-‬פי הטענה "שיתפו פעולה" עם ישראל‪ .‬אמנסטי‬
‫‪14‬‬
‫‪Palestine Shelter Cluster, Shelter Cluster - Gaza Situation Report, December 2014 , p. 2,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪OCHA, Gaza Emergency Situation Report, 4 September 2014, p. 3.‬‬
‫‪( http://www.shelterpalestine.org/DocumentsDetails.aspx?id=87‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪ .)2015‬הערכות הנזק טרם הושלמו‪,‬‬
‫ומס פרם המלא של הבתים שנהרסו או הפכו בלתי ראויים למגורים במהלך מעשי האיבה עשוי להתגלות כגבוה יותר‪.‬‬
‫‪ 16‬משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים‪" ,‬מעקב הומניטרי‪ ,‬דוח חודשי‪ ,‬ינואר ‪ 26 ,"2015‬בפברואר ‪,2015‬‬
‫‪( http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_the_humanitarian_monitor_2014_02_25_hebrew.pdf‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס‬
‫‪.)2015‬‬
‫‪.OCHA, Humanitarian Bulletin, January 2014 17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Amnesty International, Israel and the Occupied Palestinian Territories: Evidence of medical workers and facilities being targeted by‬‬
‫‪Israeli forces in Gaza (Index: MDE 15/023/2014), 7 August 2014‬‬
‫(; ‪)https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/023/2014/en/‬‬
‫‪Amnesty International, Families under the rubble: Israeli attacks on inhabited homes (Index: MDE 15/032/2014), 5 November 2014‬‬
‫(; ‪ )https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/032/2014/en/‬המבוא והמסקנות של הדו"ח זמינים בעברית בכתובת‪:‬‬
‫‪http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FamiliesUnderRubble_IntroAndConclusions_hebrew.pdf‬‬
‫‪Amnesty International, ‘Nothing is immune’: Israel’s destruction of landmark buildings in Gaza (Index: MDE 15/029/2014), 9‬‬
‫‪December 2014‬‬
‫(‪ )https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/029/2014/ .‬הדו"ח המלא בעברית זמין בכתובת‪:‬‬
‫‪http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/NothingIsImmunneHebrew.pdf‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫אינטרנשיונל גינה מעשי הרג אלה במהלך העימות‪ 19,‬וגבה עדויות כדי לתעד אותם לאחר תום מעשי‬
‫האיבה‪ .‬מעשים אלה יידונו בדו"ח שעתיד להתפרסם בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫‪Amnesty International, “Gaza: Hamas must end summary executions as ‘informers’ face firing squad”, 22 August 2014 19‬‬
‫(‪)https://www.amnesty.org/en/articles/news/2014/08/hamas -must-end-summary-executions-informers-face-firing-squad/.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ירי רקטות ופגזי מגרמה במהלך העימות‬
‫של שנת ‪2014‬‬
‫על‪-‬פי נתוני האו"ם‪ ,‬ארגונים פלסטיניים חמושים ירו ‪ 4,881‬רקטות ו‪ 1,753-‬פגזי מרגמה לעבר ישראל‬
‫בין ה‪ 8-‬ביולי ל‪ 26-‬באוגוסט ‪ 20.2014‬לפחות ‪ 243‬מפריטי התחמושת הללו יורטו בידי המערכת‬
‫‪21‬‬
‫הישראלית ליירוט רקטות "כיפת ברזל"‪ ,‬ולפחות ‪ 31‬מהם לא הגיעו ליעדם ונחתו בתוך רצועת עזה‪.‬‬
‫לכל אורך ‪ 50‬ימי העימות‪ ,‬ישראל השתמשה במערכת "כיפת ברזל" כדי ליירט ולהשמיד רקטות לטווח‬
‫קצר ובינוני שנורו ממרחק של עד ‪ 7‬ק"מ‪ ,‬כדי להגן על אזורים אזרחיים מפני פריטי תחמושת ששוגרו‬
‫מרצועת עזה‪ .‬מערכת "כיפת ברזל" לא פעלה בעיירות הישראליות הסמוכות לגבול רצועת עזה‪ ,‬שם‬
‫השמיעה מערכת אזעקה התראת "צבע אדום" באמצעות צופרים בכל פעם שזוהו פריטי תחמושת‬
‫ששוגרו לכיוונם‪ .‬הדבר אפשר לתושבי יישובים אלה למהר ולהיכנס לחדרים המוגנים (ממ"דים)‬
‫בבתיהם או למקלטים ציבוריים‪ :‬פרק הזמן שעמד לרשותם כדי למצוא מחסה מפגיעת פגזי מרגמה‬
‫עמד על בין שלוש לחמש שניות‪ ,‬ומפני רקטות על כ‪ 15-‬שניות‪.‬‬
‫תושבים בקיבוץ נירים שרואיינו על‪-‬ידי אמנסטי אינטרנשיונל הדגישו כי מערכת "כיפת ברזל" אינה‬
‫נותנת מענה לעיירות רבות וליישובים אחרים בסמוך לגבול רצועת עזה – בסה"כ ‪ 60‬יישובים‬
‫המשתייכים לארבע מועצות אזוריות‪ :‬מרחבים‪ ,‬חוף אשקלון‪ ,‬שער הנגב ואשכול‪ .‬מיכל שבן‪-‬קוצר‪,‬‬
‫דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ ,‬אמרה לאמנסטי אינטרנשיונל כי במהלך מעשי האיבה נורו ‪640‬‬
‫רקטות בכיוון האזור הגיאוגרפי השייך למועצה אזורית זו; רוב הפגיעות היו בשני קיבוצים – ‪270‬‬
‫רקטות נחתו בקיבוץ נחל עוז ו‪ 115-‬בקיבוץ כפר עזה‪ 22.‬דובר מטעם המועצה האזורית אשכול אמר‬
‫לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל כי במהלך העימות נחתו ‪ 1,303‬רקטות בגבולות השיפוט של המועצה‪,‬‬
‫וכי חלק מהן לא גרמו להפעלה של מערכות התרעה כלשהן‪.‬‬
‫במהלך הלחימה נהרגו שישה אזרחים ישראלים‪ ,‬בהם ילד אחד‪ ,‬ו‪ 66-‬חיילים ישראלים‪.‬‬
‫חייל ישראלי נוסף נפצע קשה‪ ,‬בעת ששהה בחופשה‪ ,‬מרקטה שפגעה בגן יבנה ב‪ 22-‬באוגוסט ומת‬
‫מפצעיו ב‪ 29-‬באוגוסט ‪ 23.23‬אחד האזרחים שנהרגו היה אזרח זר מתאילנד שהגיע לישראל כעובד‬
‫חקלאי‪ .‬אדם זה נשלח על‪-‬ידי סוכנות תעסוקה לעבוד עבור מעסיק במושב נתיב העשרה הסמוך לצד‬
‫הישראלי של גדר המערכת שבין רצועת עזה לישראל‪ .‬אזרחים ישראלים נפצעו מרסיסים של רקטות‬
‫ופגזי מרגמה‪ 24.‬מגן דוד אדום‪ ,‬הארגון הלאומי של ישראל החבר בתנועה הבינלאומית של הצלב‬
‫‪20‬‬
‫‪UN Department of Safety and Security (UNDSS), cited in “Addendum to Report of the United Nations High Commissioner for‬‬
‫‪Human Rights on the implementation of Human Rights Council resolutions S-9/1 and S-12/1: The human rights situation in the‬‬
‫‪Occupied Palestinian Territory between 12 June and 26 August 2014, including the escalation of hostilities between the State of Israel‬‬
‫‪and Palestinian armed groups in Gaza,” A/HRC/28/80/Add.1, 26 December 2014, p. 8.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪UNDSS, cited in OCHA, Humanitarian Bulletin, June-August 2014, p. 19,‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Netanel Maman, wounded by rocket, dies of wounds”, 29 August 2014,‬‬
‫‪(http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_the_humanitarian_monitor_2014_10_03_english.pdf‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס‬
‫‪ . .)2015‬מקורות אחרים מציינים נתונים גבוהים בהרבה ביחס למספר הרקטות ופגזי המרגמה שיורטו על ‪-‬ידי מערכת כיפת‬
‫ברזל‪ .‬ראו לדוגמה‪ 50" ,Ynet ,‬ימי לחימה‪ .‬רות‪ ,‬סוף?"‪ 27 ,‬באוגוסט ‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L - ,2014‬‬
‫‪( 4564529,00.html‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪ ,)2015‬שם דווח על יותר מ ‪ 735-‬רקטות ופגזי מרגמה שיורטו‪.‬‬
‫‪ 22‬מכתב לאמנסטי אינטרנשיונל – ישראל ממשרד דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ 22 ,‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Victims/Pages/Netanel-Maman.aspx‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 24‬לדוגמה‪ ,‬ילנה יקימובסקי‪ ,‬תושבת נחל עוז נפצעה באורח בינוני מפגיעה ישירה של פגז מרגמה בביתה; ד"ר נחמי פז‬
‫מקיבוץ כפר עזה נפצע מפגיעת רסיס של פגז בכניסה לקיבוץ‪ .‬מכתב מדוברת המועצה האזורית שער הנגב לאמנסטי‬
‫אינטרנשיונל‪ 22 ,‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫האדום‪ ,‬דיווח כי טיפל בסך‪-‬הכול ב‪ 836-‬פצועים‪ ,‬לרבות ‪ 36‬אנשים שנפצעו מרסיסים‪ 33 ,‬אנשים‬
‫שנפצעו משברי זכוכית או מהריסות מבנים במהלך התקפות רקטות ופגזי מרגמה‪ ,‬ו‪ 159-‬בני אדם‬
‫שנפלו או נחבלו במהלך ריצה למרחב המוגן עם הישמע האזעקה‪ 25.‬על‪-‬פי נתוני משרד הבריאות‬
‫הישראלי‪ ,‬כ‪ 1,600-‬אזרחים בישראל‪ ,‬ובהם למעלה מ‪ 270-‬ילדים‪ ,‬טופלו בבתי חולים בגין פציעות‬
‫‪26‬‬
‫מסוגים שונים שספגו במהלך התקפות רקטות ופגזי מרגמה‪.‬‬
‫עם הפצועים נמנו גם אנשים שעסקו בסיוע לנפגעים או בפינוים‪ .‬על‪-‬פי משרד החוץ הישראלי‪ ,‬ב‪24-‬‬
‫באוגוסט ‪ 2014‬נפצעו שלושה נהגי מונית בהתקפות רקטות ופגזי מרגמה‪ ,‬בעת שהמתינו במעבר ארז‬
‫כדי לפנות תושבים מרצועת עזה‬
‫בית בבאר שבע שנפגע מרקטה שנורתה מרצועת עזה‪ 10 ,‬ביולי‬
‫‪© .2014Danny-w‬‬
‫למתקנים רפואיים בישראל שבהם היו‬
‫אמורים לקבל טיפול בפציעות שספגו‬
‫במהלך התקפות ישראליות‪ .‬שניים מנהגי המונית נפצעו באורח קשה‪ .‬ההתקפה כפתה על ישראל‬
‫‪27‬‬
‫לסגור את המעבר באורח זמני‪.‬‬
‫משפחות ישראליות רבות באזורים הגובלים ברצועת עזה עזבו את בתיהן ושהו בבתיהם של קרובי‬
‫משפחה או אנשים אחרים ביישובים שמצפון לאזור זה‪ .‬המועצה האזורית שער הנגב תיעדה עלייה‬
‫‪28‬‬
‫חדה במספר האנשים שפנו לשירותי הרווחה בגין בעיות נפשיות הקשורות לחרדה שעוררו הרקטות‪.‬‬
‫פגיעות רבות של רקטות ופגזי מרגמה בשטחים בנויים הסבו נזק לרכוש אזרחי‪ ,‬לרבות בתי מגורים‪,‬‬
‫תשתיות‪ ,‬מבני ציבור ומוסדות חינוך‪ 29.‬מתוך אלפי רקטות ופגזי מרגמה שנורו אל ישראל על‪-‬ידי‬
‫ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך ‪ 50‬ימי העימות‪ ,‬כ‪ 224-‬רקטות ופגזי מרגמה נחתו באזורי מגורים‬
‫ישראליים‪ 30.‬עד לתום העימות‪ ,‬ב‪ 26-‬באוגוסט‪ ,‬רשות המסים בישראל כבר שילמה סכום שערכו שווה‬
‫‪31‬‬
‫ל‪ 20-‬מיליון דולר ארה"ב כפיצוי על "נזקים ישירים" לרבות נזק למבנים ולכלי‪-‬רכב‪.‬‬
‫כתוצאה מירי הרקטות ופגזי המרגמה התפשטו שרפות רבות בשטחים בנויים ובשדות חקלאיים‪ .‬מיכל‬
‫שבן‪-‬קוצר‪ ,‬דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ ,‬אמרה לאמנסטי אינטרנשיונל כי למגזר החקלאי‬
‫‪32‬‬
‫באזור הוסבו נזקים כבדים‪ ,‬ובייחוד באזורים הצמודים לגדר המערכת של עזה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬לא עלה בידי אמנסטי אינטרנשיונל לקבוע מה היו המטרות האפשריות של רקטות ופגזי מרגמה‬
‫פלסטיניים שנורו במהלך העימות‪ ,‬כיוון שבמקרים רבים הארגונים הפלסטיניים החמושים לא ציינו‬
‫את המטרות שעליהן ירו‪ ,‬כמו‪-‬גם בשל היעדר מידע זמין לציבור על מיקומן המדויק של מטרות‬
‫צבאיות באזורים ישראליים עירוניים או בסמוך להם‪ .‬באזורים רבים בישראל קיימות מטרות צבאיות‬
‫הממוקמות בסמיכות רבה לאזורים אזרחיים‪ .‬המטה הכללי של הצבא הישראלי נמצא באזור מיושב‬
‫‪Magen David Adom, “Cease fire in Operation ‘Protective Edge’ is holding, MDA sums up 50 days of saving lives”, 29 August 2014, 25‬‬
‫‪( http://www.mdais.com/316/7004.htm‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Violations of the Law of Armed Conflict, War Crimes, and Crimes Against Humanity Committed 26‬‬
‫‪by Hamas and Other Terrorist Organizations During Operation Protective Edge, no date, p. 4,‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/ProtectiveEdge/Documents/HamasCrimes.pdf‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪Israel Ministry of Foreign ( )2015‬‬
‫‪ .)Affairs, Hamas’ Violations of the Law‬סביר כי נתונים אלה כוללים גם נפגעי הלם וחרדה‪.‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Erez Crossing closed today due to mortar fire”, 24 August 2014, 27‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/MFA/PressRoom/2014/Pages/Erez -Crossing-closed-today-due-to-mortar-fire-24-Aug-2014.aspx‬כניסה לאתר ב‪15-‬‬
‫במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 28‬מכתב לאמנסטי אינטרנשיונל – ישראל ממשרד דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ 22 ,‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪ 29‬לדוגמה‪ ,‬בתיהן של המשפחות ארג'נטרו ושוורצמן בקיבוץ כפר עזה ניזוקו מפגיעה ישירה של רקטות‪ ,‬וכמוהם גם‬
‫הגלריה לאמנות של שוש שגב בקיבוץ זה‪ .‬מכתב לאמנסטי אינטרנשיונל – ישראל ממשרד דוברת המועצה האזורית שער‬
‫הנגב‪ 22 ,‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪( YNet, “Operation Protective Edge in numbers”, 27 August 2014, www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4564678,00.html . 30‬כניסה‬
‫לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪( YNet, “Operation Protective Edge in numbers”, 27 August 2014, www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4564678,00.htm 31‬כניסה‬
‫לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 32‬מכתב לאמנסטי אינטרנשיונל – ישראל ממשרד דוברת המועצה האזורית שער הנגב‪ 22 ,‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫בצפיפות במרכז תל‪-‬אביב‪ .‬באשקלון‪ ,‬שדרות‪ ,‬באר‪-‬שבע וערים אחרות בדרום ישראל‪ ,‬כמו‪-‬גם‬
‫במקומות אחרים במדינה‪ ,‬בסיסי צבא ומתקנים צבאיים אחרים ממוקמים בתוך אזורי מגורים או‬
‫בסמוך אליהם‪ ,‬לרבות קיבוצים וכפרים‪ .‬במהלך "מבצע צוק איתן" מספר העמדות והפעילויות‬
‫הישראליות הצבאיות בסמוך לאזורים אזרחיים בדרום ישראל היה גדול מהרגיל‪ ,‬וכוחות ישראליים‬
‫ש יגרו מדי יום התקפות ארטילריות ואחרות לרצועת עזה מאזורים אלה שליד גדר המערכת‪.‬‬
‫נראה כי ארגונים פלסטיניים חמושים אכן כיוונו חלק מפגזי המרגמה אל מטרות צבאיות‪ .‬לפגזי‬
‫מרגמה יש טווח ירי קצר יותר (כ‪ 3-‬עד ‪ 10‬ק"מ) מזה של רקטות‪ ,‬אולם גם הן נחשבות לנשק לא מדויק‬
‫ולפיכך אסור לעולם להשתמש בהן כדי לתקוף מטרות צבאיות הממוקמות בין אזורים אזרחיים או‬
‫אובייקטים אזרחיים‪ .‬ככל שהטווח גדול יותר‪ ,‬כך גובר אי‪-‬הדיוק של הפגז‪ ,‬אולם משתנים רבים‬
‫אחרים‪ ,‬לרבות יציבות מערכת הנשק‪ ,‬חישוב נתיב הירי ומצב מטען הנפץ עשויים גם הם להשפיע על‬
‫מידת הדיוק‪ .‬פגז מרגמה לא יוכלם לעולם להיות מדויק דיו כדי לפגוע במטרת נקודה‪ ,‬אפילו כאשר‬
‫הוא נורה על‪-‬ידי מפעיל מנוסה ובעל הכשרה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאשר משתמשים בפגזי מרגמה בכוונה לפגוע‬
‫במטרות צבאיות הממוקמות בקרבת ריכוזי אוכלוסייה אזרחית‪ ,‬אך פוגעים תחת זאת באזרחים או‬
‫באובייקטים אזרחיים‪ ,‬התקפות כאלה הן התקפות חסרות הבחנה‪ .‬התקפות חסרות הבחנה ההורגות‬
‫או פוצעות אזרחים מהוות הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי והן בגדר פשעי‬
‫מלחמה‪ .‬לכל אורך העימות‪ ,‬ובייחוד במהלך השבוע האחרון‪ ,‬ארגונים פלסטיניים חמושים ירו פגזי‬
‫מרגמה רבים שטווח הירי שלהם נע בין ‪ 6‬ל‪ 8-‬ק"מ לכיוון ערים ישראליות הממוקמות בסמוך לגבול‬
‫רצועת עזה‪.‬‬
‫כפי שכבר צוין‪ ,‬כל הרקטות שבהן השתמשו ארגונים פלסטיניים חמושים‪ ,‬שטווח הירי שלהן נע בין‬
‫‪ 10‬ל‪ 16-‬ק"מ‪ ,‬הן פריטי תחמושת חסרי הנחיה שלא ניתן לכוון אל מטרות ספציפיות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫לא ניתן לכוון את כלי הנשק הללו באורח המבחין בין מטרות צבאיות לבין אובייקטים אזרחיים‪ ,‬כפי‬
‫שנדרש במשפט ההומניטארי הבינלאומי; מדובר בפריטי נשק חסרי הבחנה‪ ,‬וסביר שהשימוש בהם‬
‫יביא לפציעה או להרג של אזרחים ויסב נזק לרכוש אזרחי‪ .‬המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על‬
‫ש ימוש בכלי נשק חסרי הבחנה מטבעם‪ .‬שימוש בכלי נשק אסורים הוא בגדר פשע מלחמה‪.‬‬
‫נראה כי במקרים רבים במהלך מעשי האיבה של שנת ‪ 2014‬ארגונים פלסטיניים חמושים ירו הן‬
‫רקטות והן פגזי מרגמה לכיוונם הכללי של ריכוזי אוכלוסייה בערים המקיפות את רצועת עזה ובערים‬
‫בדרום ובמרכז ישראל‪ .‬גדודי אל‪-‬קסאם‪ ,‬הזרוע הצבאית של חמאס‪ ,‬פרסמו לכל אורך מעשי האיבה‪,‬‬
‫ובכמה מקרים אפילו כמה פעמיים ביום‪ ,‬הצהרות שבהן קיבלו על עצמם אחריות להתקפות רקטות‬
‫ופגזי מרגמה שכוונו אל קהילות ישראליות ספציפיות‪ 33.‬הצהרות אלה‪ ,‬שברובן צוינו שעת ההתקפה‪,‬‬
‫היישוב (או במקרי ם נדירים‪ ,‬הבסיס הצבאי) שאליו כוונה ההתקפה והתחמושת שבה נעשה שימוש‬
‫מלמדות שהתקפות אלה כוונו אל אזרחים או אובייקטים אזרחיים‪ .‬גדודי אל‪-‬קודס‪ ,‬השייכים לג'יהאד‬
‫האסלאמי‪ ,‬פרסמו הצהרות דומות בנוגע להתקפותיהם על אזורים מיושבים בישראל‪ 34.‬לעיתים‬
‫קרובות נטען בהצהרות כי ההתקפות בוצעו כמעשה תגמול על הפרות ישראליות או על תוקפנות‬
‫ישראלית‪ .‬גדודי אל‪-‬קסאם אף הזהירו אזרחים ישראלים הגרים ב"שולי עזה ובעיירות הסמוכות‪ ...‬לא‬
‫לשוב לבתיהם‪ .‬על אלה מהם שנשארו מתוך הכרח להישאר בתוך מקלטים ומקומות מוגנים"‪ 35.‬כאשר‬
‫התקפות רקטות או פגזי מרגמה נועדו לפגוע בבתים‪ ,‬בתשתית אזרחית או באזרחים‪ ,‬הן בגדר‬
‫התקפות ישירות על אזרחים או על אובייקטים אזרחיים‪ .‬התקפות כאלה מהוות הפרות חמורות של‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי והן בגדר פשעי מלחמה‪.‬‬
‫‪ 33‬ראו ההצהרה האחרונה שפורסמה (בערבית) במהלך מעשי האיבה‪ ,‬בשעה ‪ 07:00‬ב‪ 26-‬באוגוסט ‪ ,2014‬שבה קיבל על עצמו‬
‫הארגון אחריות להתקפות רקטות על אופקים‪ ,‬קריית מלאכי‪ ,‬אשדוד‪ ,‬רחובות‪ ,‬נתיבות‪ ,‬תל אביב ובאר ‪-‬שבע‪:‬‬
‫‪http://www.alqassam.ps/arabic/#!/‬البيانات‪ ./5211/‬גללו למטה את העמודה השמאלית וראו את כל ההצהרות הקודמות (בערבית)‪.‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 12-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 34‬הצהרות גדודי אל ‪-‬קודס במהלך העימות זמינות בערבית בכתובת ‪.http://saraya.ps/statements/‬‬
‫‪ 35‬גדודי אל‪-‬קסאם‪ ,‬הודעה לעיתונות של אבו עובידה‪ ,‬דובר אל ‪-‬קסאם"‪ 20 ,‬באוגוסט ‪http://www.qassam.ps/statement- ,2014‬‬
‫‪( 1509-Press_Release_of_Abu_Obeida_Al_Qassam_spokesperson.html‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫התקפות שבהן נהרגו אזרחים בישראל‬
‫שישה אזרחים ישראלים‪ ,‬בהם ילד אחד‪ ,‬נהרגו בישראל בהתקפות רקטות או פגזי מרגמה של ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים במהלך העימות בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪.2014‬‬
‫ארבעת המקרים המתוארים להלן נוגעים למותם של חמישה מהאזרחים‪ :‬עודה ג'מיעאן אל‪-‬וודג'‪ ,‬בן‬
‫‪ ,32‬שנהרג בביתו בכפר קסר א‪-‬סיר בסמוך לעיר דימונה ב‪ 19-‬ביולי; נאראקורן קיטיאנגקול‪ ,‬בן ‪,36‬‬
‫שנהרג במושב נתיב העשרה ב‪ 23-‬ביולי; דניאל טרגרמן‪ ,‬בן ארבע‪ ,‬שנהרג בקיבוץ נחל עוז ב‪22-‬‬
‫באוגוסט; וזאב עציון‪ ,‬בן ‪ 55‬ושחר מלמד‪ ,‬בן ‪ ,43‬שנהרגו בקיבוץ נירים ב ‪ 26-‬באוגוסט‪.‬‬
‫עודה אל‪-‬וודג' נהרג מפגיעת רקטה ואילו יתר ההרוגים נהרגו בהתקפות פגזי מרגמה על יישובים‬
‫ישראליים הסמוכים מאוד לגבול רצועת עזה‪ .‬אף שבקרבת חלק מהיישובים הללו היו ממוקמות‬
‫מטרות צבאיות‪ ,‬אסור היה להשתמש בפגזי מרגמה‪ ,‬שהם כלי נשק בלתי מדויק‪ ,‬נגד מטרות צבאיות‬
‫הממוקמות בסמוך לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬שלושת ההתקפות שהרגו את‬
‫נא ראקורן קיטיאנגקול‪ ,‬דניאל טרגרמן‪ ,‬זאב עציון ושחר מלמד היו התקפות חסרות הבחנה ופשעי‬
‫מלחמה‪ .‬הרקטה שהרגה את עודה אל‪-‬ווג'ד הייתה חסרת הנחיה; השימוש בכלי נשק כאלה‪ ,‬שהם‬
‫חסרי הבחנה מטבעם‪ ,‬אסור על‪-‬פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ ,‬ולפיכך ירי הרקטה היה פשע‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫הפרק העוסק בעודה אל‪-‬וודג' כולל גם תיאור של התקפת רקטות נפרדת ב‪ 14-‬ביולי שבה נפצעו שתי‬
‫אחיות – את'יר אל‪-‬וקילי‪ ,‬בת ‪ 13‬ומראם אל‪-‬וקילי‪ ,‬בת ‪ ,11‬בכפר הבדואי הבלתי מוכר עוג'אן‪ .‬התקפה‬
‫זו הייתה אירוע שהוביל להגשת עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה שממשלת ישראל תספק הגנה לתושבי‬
‫הכפרים הבדואיים המוכרים והבלתי מוכרים בנגב‪/‬נקאב‪ ,‬והיא מספקת ראיות נוספות למחיר הגבוה‬
‫של היעדר כל אמצעי הגנה ביישובים אלה‪.‬‬
‫לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל לא התאפשר לתעד את מותו של דרור חנין‪ ,‬האזרח השישי שנהרג‬
‫בישראל במהלך העימות‪ .‬חנין נהרג מפגיעת פגז מרגמה ב‪ 15-‬ביולי בעת שהביא מזון לחיילים‬
‫ישראלים שהיו מוצבים בסמוך למעבר ארז שבין ישראל לרצועת עזה‪ 36.‬אמנסטי אינטרנשיונל רואה‬
‫בו אזרח‪ ,‬כיוון שלא השתתף באותה עת באורח ישיר במעשי האיבה‪ ,‬אולם אין זה ברור האם הוא‬
‫נהרג בהתקפה בלתי חוקית‪ ,‬כיוון שנראה שההתקפה כוונה אל מטרה צבאית‪.‬‬
‫מותו של עודה לאפי אל‪-‬וודג'‪ ,‬קסר א‪-‬סיר‪ 19 ,‬ביולי‬
‫ב‪ 19-‬ביולי ‪ 2014‬נהרג עודה ג'מיעאן אל‪-‬וודג'‪ ,‬בן ‪ ,32‬שעבד כמאבטח במפעל הדשנים רותם בבאר‬
‫שבע‪ ,‬וארבעה מבני משפחתו נפצעו כשרקטה שנורתה על‪-‬ידי ארגון פלסטיני חמוש מרצועת עזה‬
‫פגעה בחצר הצמודה לביתם בכפר הבדואי קסר א‪-‬סיר‪ ,‬סמוך לדימונה שבדרום ישראל‪ .‬אשתו‪,‬‬
‫ח'יתאם‪ ,‬בת ‪ ,24‬ובתם איה‪ ,‬בת שלוש חודשים‪ ,‬היו אותה שעה בבית‪ .‬השתיים שרדו את ההתקפה‬
‫אולם איה נפצעה קשה וח'יתאם ספגה פציעה קלה‪ .‬אחותו של עודה‪ ,‬סלמא‪ ,‬בת ‪ ,27‬ואחיינו עלי‪ ,‬בן‬
‫ארבע וחצי‪ ,‬נפצעו גם הם באורח קל‪.‬‬
‫אמנסטי אי נטרנשיונל לא הצליח לקבוע מה היה סוג הרקטה שנורתה ולא מצא שום הצהרה בדבר‬
‫קבלת האחריות להתקפה מצד ארגון פלסטיני חמוש כלשהו‪ .‬ירי תחמושת חסרת הבחנה הוא פשע‬
‫מלחמה על‪-‬פי המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Dror Hanin”, 15 July 2014, 36‬‬
‫‪http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Victims/Pages/Dror -Hanin.aspx‬‬
‫(כניסה לאתר ב‪ 11-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫הכפר קסר א‪-‬סיר‪ ,‬שאוכלוסייתו מונה כ‪ 6,000-‬נפש‪ ,‬הוא אחד הכפרים הבדואיים בנגב‪/‬נקאב שהוכר‬
‫רשמית על‪-‬ידי ממשלת ישראל והוא משתייך למועצה האזורית נווה מדבר‪ .‬בכפר ישנם שני בתי ספר‬
‫יסודיים‪ ,‬בית ספר תיכון‪ ,‬ומרפאה בסיסית‪ .‬רק כביש סלול אחד קיים בכפר‪ ,‬והוא מוביל לבתי הספר‬
‫ולמרפאה‪ .‬על‪-‬אף שמדינת ישראל הכירה בכפר בשנת ‪ ,1999‬הוא אינו מחובר לרשת החשמל הארצית‪,‬‬
‫ואספקת המים לבתים מתבצעת באמצעות צינורות פשוטים שהניחו התושבים על‪-‬פני הקרקע‪,‬‬
‫המחוברים לברזים ציבוריים‪ .‬אף שהכפר מוכר‪ ,‬הרשויות לא אישרו עבורו תכנית מתאר‪ ,‬ולפיכך‬
‫‪37‬‬
‫התושבים אינם רשאים לבקש היתרי בנייה ונגד בתים רבים תלויים ועומדים צווי הריסה‪.‬‬
‫בראיון טלפוני‪ 38‬לאמנסטי אינטרנשיונל אמר סילמאן עיד אל‪-‬וודג'‪ ,‬דודה של ח'יתאם‪ ,‬כי ב‪ 19-‬ביולי‬
‫‪ ,2014‬בסביבות השעה ‪ 11:00‬בבוקר‪ ,‬רקטה שנורתה מרצועת עזה "פגעה ממש ליד הבית של משפחת‬
‫עודה‪ ,‬ופצעה כמעט את כל מי שהיה בפנים"‪ .‬הוא סיפר‪:‬‬
‫הבת של עודה נפצעה מאושפזת‪ ,‬בבית החולים אלי"ן בירושלים‪ .‬אחותו נפצעה‪ ,‬וגם‬
‫האחיין שלו‪ .‬רסיס פגעה באשתו‪.‬‬
‫איש לא בא לפנות אותם לבית החולים‪ ,‬אז המשפחה נאלצה להשתמש במכוניות שלה‪.‬‬
‫אנחנו לא חושבים אפילו להזמין אמבולנס בגלל שאנחנו יודעים שהם לא ימצאו את הבית‬
‫ולא יבואו‪ .‬עודה מת‪ ,‬והבת שלו אושפזה והיא בבית החולים עד היום‪.‬‬
‫סילמאן אל‪-‬וודג' אמר שגג הבית היה עשוי מפח גלי‪ ,‬בגלל שתושבי הכפר אינם יכולים לקבל היתרי‬
‫בנייה כדי לבנות מבטון‪" .‬יש צו הריסה נגד הבית‪ .‬כשחמאס שיגר את הרקטה‪ ,‬הוא למעשה עזר‬
‫לממשל ישראל בכך שהרס את הבית‪ .‬גם הטרקטור והאופנוע של עודה נהרסו"‪ ,‬הוא סיפר‪.‬‬
‫בעת הראיון שהתה משפחתו של עודה אל‪-‬וודג'‪ ,‬שביתה נהרס‪ ,‬בביתו של סילמאן אל‪-‬וודג'‪" .‬אשתו‬
‫נמצאת רוב הזמן בבית החולים עם הבת שלה‪ ,‬והבן נשאר איתנו"‪ .‬סיפר סלימאן אל‪-‬וודג' לחוקרי‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל‪.‬‬
‫אין להם לאן ללכת‪ .‬הם לא קיבלו שום פיצויים מהממשלה‪ .‬הסוכנות היהודית שילמה להם‬
‫‪ 4,000‬שקלים‪ .‬עכשיו כל מה שהם מקבלים זה קצבה חודשית מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪...‬כולם שכחו אותנו‪ .‬ככזה זה עובד‪ .‬ראשונים עוזבים העיתונאים ואז כל השאר הולכים‪.‬‬
‫בלי התקשורת‪ ,‬אין שום עניין לעזור לנו‪ .‬מה יכול עובד סוציאלי לעשות נגד רקטה שעפה‬
‫אלינו? מה הוא יכול להגיד לילדים?‬
‫לקהילות בדואית בכפרים מוכרים כמו‪-‬גם לא מוכרים בדרום ישראל אין גישה למקלטים‪ ,‬ומערכת‬
‫האזעקות המתריעה מפני רקטות הנורות מרצועת עזה אינה פועלת בקהילות אלה‪.‬‬
‫סנא אבן ברי‪ ,‬עורכת דין העובדת באגודה לזכויות האזרח בישראל‪ ,‬סיפרה לאמנסטי אינטרנשיונל על‬
‫מצב הקהילות הבדואיות בדרום ישראל‪ ,‬במהלך פגישה שהתקיימה במשרדי הארגון בבאר שבע ב‪17-‬‬
‫בדצמבר ‪:2014‬‬
‫אנשים לא ידעו אם הרקטות עומדות לפגוע בבתים שלהם או לא‪ .‬במהלך המלחמה‪ ,‬הצבא‬
‫השתמש בכיפת ברזל כדי להגן על האוכלוסייה הישראלית [היהודית]‪ .‬אבל כשהרקטות‬
‫עמדו לנחות בכפר שלנו‪ ,‬הם התייחסו לזה כאילו מדובר בשטח פתוח‪ .‬צה"ל עצמו הכיר‬
‫בעובדה הזאת‪.‬‬
‫‪ 37‬פורום דו ‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪" ,‬הכפרים הערבים הבדואים בנגב ‪-‬נקאב‪ ,‬גסיר א ‪-‬סיר"‪,‬‬
‫‪( http://www.dukium.org/village/%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%A8 -%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A8/?lang=he‬כניסה‬
‫לאתר ב ‪ 11-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 38‬הראיון התקיים ב‪ 22-‬בדצמבר ‪ .2014‬כאשר אמנסטי אינטרנשיונל שוחח שוב עם סילמאן אל ‪-‬וודג' ב ‪ 12-‬במארס ‪,2015‬‬
‫בתו התינוקת של עודה הייתה מאושפזת עדיין בבית החולים‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫הן מערכת "כיפת ברזל" המגנה מפני רקטות‪ ,‬והן מערכת האזעקות של פיקוד העורף נועדו להעניק‬
‫עדיפות ל מתקנים "אסטרטגיים" כגון בסיסי צבא ותחנות כוח‪ ,‬ולאזורים צפופי אוכלוסין‪ .‬לאחר‬
‫התק פת הרקטות שבה נפצעו שתי הילדות בכפר הבלתי מוכר עוג'אן‪ ,‬שתתואר להלן‪ ,‬אישר צה"ל כי‬
‫הכפר הוגדר כ"שטח פתוח"‪ 39,‬במילים אחרות‪ ,‬אזור שאינו מיושב‪ .‬לפיקוד העורף יש ‪ 204‬אזורי‬
‫התרעה‪ ,‬כולם אזורים מיושבים או אזורים שבהם נמצאים מתקנים אסטרטגיים‪ 40.‬בהתייחסו‬
‫להתקפות הרקטות על יישובים בדואיים‪ ,‬אמר קצין בכיר בצה"ל לעיתון הארץ‪" :‬אנחנו מגנים על כל‬
‫התכנסות אנשים שאנחנו מכירים‪ .‬לא על כל מאהל בדואי במרחבי הנגב"‪ 41.‬בנוסף‪ ,‬מערכת האזעקות‬
‫תלויה באספקת חשמל; הכפרים הבדואיים הלא מוכרים ורוב הכפרים הבדואיים המוכרים אינם‬
‫מחוברים לרשת החשמל‪.‬‬
‫סנא אבן ברי הסבירה‪:‬‬
‫הקהילה הבדואית סובלת ממחסור במידע בנוגע לאמצעים ולהליכים הביטחוניים בזמן‬
‫מלחמה‪ ...‬אפילו בכפרים הבדואיים המוכרים‪ ,‬התושבים מתלוננים שהם לא יכולים לשמוע‬
‫את האזעקה‪ .‬הפתרון של הצבא היה לשלוח לכפרים האלה מכוניות עם רמקולים‪ ,‬אבל הן‬
‫הגיעו בסוף המלחמה‪.‬‬
‫סילמאן אל‪-‬וודג' אמר לאמנסטי אינטרנשיונל‪:‬‬
‫בלי מקלטים‪ ,‬אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות‪ .‬אנחנו לא מקבלים שום סיוע‬
‫מהרשויות‪ .‬הם אפילו לא נותנים הוראות איך צריך להתגונן מהתקפות רקטות‪ .‬פעם‬
‫שמעתי משהו ברדיו‪ .‬הם אמרו שכשיש אזעקה אתה צריך לשכב ולשים את הידיים על שלך‬
‫על הראש‪ .‬אבל במקרה של עודה [אל‪-‬וודג']‪ ,‬הוא מת בזמן שישן‪ ,‬אז זה בכלל לא היה עוזר‪.‬‬
‫אנחנו צריכים הגנה אמיתית‪ .‬זאת הפעם הראשונה שהכפר הותקף‪ .‬אין שום אזעקות‪.‬‬
‫אנחנו רק במרחק של חמישה ק"מ מדימונה‪ .‬בהלוויה‪ ,‬ביקשנו עזרה עם מקלטים‪ .‬הם אמרו‬
‫שהם לא יכולים לעזור לנו בגלל שאנחנו 'הפזורה הבדואית'‪.‬‬
‫ה"פזורה" הוא מונח המשמש את הרשויות הישראליות ביחס לקהילות הבדואיות בנגב‪/‬נקאב‪ ,‬מלבד‬
‫שבע העיירות שהוקמו על‪-‬ידי ממשלת ישראל‪ .‬על אף טענות הרשויות כי קהילות אלה מיושבות‬
‫בדלילות‪ ,‬ברבים מן היישובים הללו (ובכלל זה קסר א‪-‬סיר ועוג'אן) גרים אלפי תושבים‪ .‬בסך הכול‪,‬‬
‫חיים בכפרים הבדואיים המוכרים והלא מוכרים בנגב‪/‬נקאב כ‪ 100,000-‬תושבים‪ .‬יותר מ‪ 70,000-‬מהם‬
‫גרים בכפרים שאינם מוכרים בידי ממשלת ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬על אף שחלק מהכפרים הללו היו קיימים עוד‬
‫בטרם הוקמה המדינה בשנת ‪ ,1948‬ואילו אחרים הוקמו עקב יישובם מחדש של הבדואים בכפייה‬
‫בשנות החמישים של המאה העשרים‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬ביולי ‪ 2014‬הגישו עורכי הדין עואני בנא ונסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח עתירה דחופה‬
‫לבג"ץ‪ ,‬בדרישה שפיקוד העורף ורשויות ממשלתיות אחרות יספקו לקהילות בדואיות בכפרים מוכרים‬
‫ובלתי מוכרים אמצעי הגנה‪ ,‬לרבות מגוניות ומערכות אזעקה‪ 42.‬העתירה הוגשה בעקבות בקשות‬
‫חוזרות ונשנות מצד תושבי כפרים וארגונים לזכויות האדם‪ ,‬במשך מספר שנים‪ ,‬לספק לקהילות אלה‬
‫הגנה מפני הירי מרצועת עזה; בקשות אלה לא הובילו לפעולה כלשהי מצד הרשויות‪ .‬בדיון שהתקיים‬
‫ב‪ 17-‬ביולי טענו נציגי המדינה שאין שום צורך לספק לכפרים אמצעי הגנה‪ ,‬שהגנה על כפרים בדואיים‬
‫‪Jack Khoury, Shirly Seidler, and Gili Cohen, “Bedouin in south unprotected from rocket fire”, Haaretz, 16 July 2014, 39‬‬
‫‪( http://www.haaretz.com/news/diplomacy -defense/1.605416‬כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 40‬גילי כהן‪" ,‬כך פועל מערך האזעקות של ישראל"‪ ,‬הארץ‪http://www.haaretz.co.il/news/p olitics/.premium-1.2413887 ,24.8.14 ,‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 41‬שם‪.‬‬
‫‪ 42‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‪ " ,‬לדאוג לפתרונות מיגון מידיים לכפרי הבדווים בנגב"‪ 17 ,‬ביולי ‪" ,2014‬‬
‫‪( "http://www.acri.org.il/he/32046‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪ .)2015‬העתירה הוגשה בשם כמה מתושבי הכפרים וכן ארגונים‬
‫ובהם המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים‪ ,‬רופאים לזכויות אדם‪-‬ישראל‪ ,‬פורום דו‪-‬קיום בנגב ובמקום‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות‪ ,‬וכי על‪-‬פי חוק ההתגוננות האזרחית‪ ,‬תושבי הכפרים עצמם‬
‫נושאים בעיקר האחריות לספק לעצמם הגנה‪ 43.‬המדינה התעלמה בתשובתה מהעובדות שלפיהן‬
‫המבנים המאולתרים בקהילות אינם מספקים הגנה כלשהי וכל בנייה בכפרים אלה גוררת צו הריסה‪.‬‬
‫נציגי המדינה אמרו לבית המשפט כי אמצעי ההגנה הטוב ביותר שהתושבים יכולים לנקוט הוא לשכב‬
‫על הקרקע‪.‬‬
‫בעקבות התקפת הרקטות שבה נהרג עודה אל‪-‬וודג' וכמה מבני משפחתו נפצעו בכפר קסר א‪-‬סיר ב‪19-‬‬
‫ביולי‪ ,‬הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל לבית המשפט בקשה דחופה למתן החלטה בעתירה‪,‬‬
‫וציינה כי "בימים האחרונים היו עוד נפילות באזור זה"‪ ,‬וכי אמצעים זמניים כגון מגוניות ניידות יוכלו‬
‫‪44‬‬
‫לסייע במניעת פגיעה באנשים נוספים‪.‬‬
‫בפסק דין חלקי‪ ,‬שניתן ב‪ 20-‬ביולי ‪ ,2014‬דחה בית המשפט את הבקשה הדחופה‪ ,‬והחליט כי אין שום‬
‫סיבה להתערב ב" בהחלטותיהם המבצעיות של המשיבים‪ ,‬אשר התקבלו בעיצומה של לחימה"‪ .‬בג"ץ‬
‫קיבל את טענת המדינה שבבסיס ההחלטות לגבי מגוניות עומדים "שיקולים ענייניים בלבד"‪ 45.‬אף‬
‫שנמנעו מלמתוח ביקורת על היעדר המיגון ועל העובדה שלא סופקו לקהילות הבדואיות מגוניות‬
‫ניידות‪ ,‬השופטים ביקשו כי המדינה תבחן את סוגיית תשתיות המיגון בכפרים בעתיד ותגיש לבית‬
‫המשפט תגובה מפורטת יותר בתוך שלושים יום‪ .‬בפגישה שהתקיימה ב‪ 17-‬באוגוסט עם ראשי‬
‫המועצות האזוריות‪ ,‬ובהן גם הכפרים הבדואיים המוכרים‪ ,‬הכיר שר הרווחה מאיר כהן בכך שעל‬
‫‪46‬‬
‫המדינה לספק הגנה נאותה לקהילות הבדואיות‪.‬‬
‫השופטים דחו שוב ושוב את המועד שבו נדרשה המדינה להגיש את לתשובתה‪ ,‬והמועד האחרון‬
‫שנקבע לכך היה ה‪ 9-‬במארס ‪ 47.2015‬במקביל להשלמת דו"ח זה‪ ,‬הגישה פרקליטות המדינה תגובה‬
‫מטעם פיקוד העורף ומשרד הביטחון‪ ,‬והשופטים נתנו לעותרים שהות עד ה‪ 12-‬באפריל ‪ 2015‬כדי‬
‫להגיש את תגובתם על מסמך זה‪ 48.‬עורכי הדין של האגודה לזכויות האזרח הדגישו בפני אמנסטי‬
‫אינטרנשיונל כי בשטח לא השתנה עד כה דבר‪.‬‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 2011‬אישרה ממשלת ישראל תכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב‪ ,‬אשר‬
‫הוכנה בידי ועדה בראשותו של אהוד פראוור‪ ,‬לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי‪ .‬אם תיושם‬
‫התכנית‪ ,‬יעקרו כ‪ 30,000-‬בדואים בכפייה מבתיהם ומכפריהם‪ ,‬וכפרים וקהילות שלמות יחרבו‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל דחק בחברי הכנסת שלא לתמוך בהצעת החוק שהתבססה על התכנית‪ ,‬ואשר‬
‫עמדה להצבעה בכנסת בשנים ‪ 2012‬ו‪ 49.2013-‬בחודש דצמבר ‪ 2013‬הכריז השר בני בגין‪ ,‬שהופקד על‬
‫ניהול הדיונים עם הבדואים‪ ,‬כי הממשלה לא תגיש לכנסת את הצעת החוק‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר תהליך פגום‬
‫‪ 43‬האגודה לזכויות האזרח‪" ,‬מיגון כפרי הבדווים בנגב אינו בסדר העדיפויות"‪ 17 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪ ;)2015‬רויטל חובל‪" ,‬המדינה בתגובה לעתירה למיגון הבדואים בנגב‪" :‬החובה היא של‬
‫התושבים"‪ ,‬הארץ‪( http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2379851 ,17.7.14 ,‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 44‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‪" ,‬בקשה דחופה למתן החלטה מטעם העותרים"‪ 19 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫‪( http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2014/07/hit5019baqasha.pdf‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 45‬בג"ץ ‪ 5019/14‬לבאד אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף‪ ,‬פס"ד חלקי‪ 20 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫‪( http://elyon2.court.gov.il/files/14/190/050/W02/14050190.W02.htm‬כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪ ;)2014‬האגודה לזכויות האזרח‬
‫בישראל‪ " ,‬בג"ץ לא יורה לתת מענה דחוף לבעיית המיגון ביישובי הבדווים"‪ 20 ,‬ביולי ‪;)http://www.acri.org.il/he/32132( 2014‬‬
‫רויטל חובל‪ " ,‬בג"ץ דחה את העתירה שדרשה למגן את כפרי הבדואים מפני רקטות"‪ ,‬הארץ‪ 21 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫‪( http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2382039‬כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 46‬שירלי סיידלר‪" ,‬שר הרווחה קרא לח"כים הערבים להתמקד במצביעיהם ו'לעסוק פחות' בפלסטינים"‪ ,‬הארץ‪,18.8.14 ,‬‬
‫‪( http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2409112‬כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 47‬בג"ץ ‪ 5019/14‬לבאד אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף‪ ,‬החלטה‪ 5 ,‬במארס ‪,2015‬‬
‫‪( http://elyon1.court.gov.il/files/14/190/050/w12/14050190.w12.htm‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 48‬בג"ץ ‪ 5019/14‬לבאד אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף‪ ,‬החלטה‪ 16 ,‬במארס ‪,2015‬‬
‫‪( http://elyon1.court.gov.il/files/14/190/050/w13/14050190.w13.htm‬כניסה לאתר ב‪ 16-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪" 49‬אמנסטי אינטרנשיונל‪ :‬על הכנסת להימנע מאישור חוק שיוביל לפינוי בכפייה של רבבות בדואים מהנגב"‪,‬‬
‫(‪ 20 ,)Index: MDE 15/008/2013‬באפריל ‪)https://www.amnesty.org/download/Documents/16000/mde1500 82013iw.pdf( 2013‬‬
‫‪http://www.acri.org.il/he/32103‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ביותר שלא עמד בדרישות לניהול התייעצויות אמיתיות עם הקהילות שיושפעו מהתכנית‪ 50.‬אולם‪,‬‬
‫ההריסה של בתים ומבנים אחרים שהוקמו ללא רישיון בכפרים לא מוכרים וביישובים בדואיים‬
‫אחרים בנגב‪/‬נקאב‪ ,‬המוגדרים על‪-‬ידי המדינה כבנייה "בלתי חוקית"‪ ,‬נמשכה במרץ‪ 51.‬אמנסטי‬
‫אינטרנשיונל דחק שוב ושוב ברשויות הישראליות להפסיק את הריסת המבנים בקהילות אלה‪ ,‬להכיר‬
‫רשמית בכפרים הבדואיים‪ ,‬להעניק לתושבים את הביטחון המתלווה לחזקה‪ ,‬ולספק להם שירותים‬
‫‪52‬‬
‫הולמים‪.‬‬
‫עטיה אל‪-‬עסאם ופאדי מסמרה מהמועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים אמרו לאמנסטי אינטרנשיונל‬
‫כי לא התקיים שום תיאום בין הרשויות הישראליות לבין הקהילות הבדואיות במהלך מעשי האיבה‬
‫בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪ ,2014‬או במהלך מבצעים צבאיים קודמים ברצועת עזה‪ ,‬וכי לתושבים לא‬
‫‪53‬‬
‫סופקו שום שירותים‪.‬‬
‫הממשלה רואה את הערבים ואת האזור שבו גרים הערבים כ"שטח פתוח"‪ .‬היה מחסור‬
‫במקלטים‪ .‬אנחנו אפילו לא שומעים את האזעקות‪ ...‬לא היו שום הוראות כיצד צריך‬
‫להתנהג במהלך המלחמה במקרה של התקפות או אזעקות‪ .‬עלוני ההדרכה חולקו לאנשים‬
‫לאחר שהנושא נדון בכלי התקשורת‪ .‬במהלך המלחמה היו הרבה בקשות להגנה‪ ,‬אבל הן‬
‫לא זכו למענה מצד הרשויות‪.‬‬
‫אפילו אם אתה רוצה לקחת לידיך את השליטה בחיים שלך ולבנות לעצמך מקלט‪ ,‬הרשויות‬
‫יהרסו אותו כבנייה בלתי חוקית‪ .‬האנשים היו מבועתים במהלך המלחמה‪ .‬בסוף המלחמה‪,‬‬
‫מכוניות עם סירנות [ניידות] הגיעו לכפרים המוכרים‪ .‬הרשויות הזהירו אנשים שהם‬
‫מסכנים את חייהם בכך שהם נמצאים בכפרים לא מוכרים‪ .‬בערים מסביב לנו נשלחו‬
‫התרעות ב‪ ,SMS-‬אבל אנחנו לא קיבלנו שום התרעות לגבי הרקטות בעיר שלנו‪ .‬אפילו‬
‫ברהט [עיירה שתוכננה על‪-‬ידי הממשלה]‪ ,‬שהאוכלוסייה שלה מונה למעלה מ‪ 65,000-‬נפש‪,‬‬
‫אין שום מקלטים‪.‬‬
‫רוב נהגי האמבולנס אינם יכולים להגיע לכפרים לא מוכרים‪ ,‬שאינם מופיעים במפות רשמיות או‬
‫בתכנות מבוססות ‪ ;GPS‬רק נהג אמבולנס בדואי אחד משרת את הקהילות הבדואיות מלבד העיירות‬
‫המוכרות‪ 54.‬עטיה אל‪-‬עסאם ופאדי מסמרה אמרו לאמנסטי אינטרנשיונל‪:‬‬
‫כשמישהו נפצע‪ ,‬האמבולנס לא יכול להגיע לכפר‪ .‬אחד מקרובי המשפחה שלו לוקח אותו‬
‫לכפר [הקרוב ביותר‪ ,‬או לעיירה המוכרת הקרובה ביותר]‪ ,‬או לצומת [ראשית]‪ .‬הבעיה‬
‫הזאת התחילה לפני המלחמה‪ .‬בהרבה מקרים‪ ,‬אנשים העדיפו לקחת את קרובי המשפחה‬
‫שלהם לבתי החולים במכוניות שלהם בגלל שהם פחדו שהם יאלצו לשלם סכומים שאין‬
‫להם עבור אמבולנס‪ .‬מספר ההרוגים בקהילה הבדואית הוא חסר פרופורציות ביחס לשאר‬
‫החברה‪.‬‬
‫התקפת רקטות נוספת פגעה ב‪ 14-‬ביולי ‪ 2014‬בעג'ואן‪ ,‬כפר בלתי מוכר המונה כ‪ 3,600-‬תושבים ושוכן‬
‫במרחק של כ‪ 50-‬ק"מ מקסר א‪-‬סיר‪ 55.‬ההתקפה‪ ,‬שבה נפצעו תושבים בכפר‪ ,‬סיפקה המחשה נוספת‬
‫למחיר של היעדר המיגון והשירותים בקהילות הבדואיות‪.‬‬
‫‪Amnesty International, Israel: Flawed consultations place Bedouin at risk of forced eviction (MDE 15/006/2014), 24 March 2014 50‬‬
‫‪(https://www.amnesty.org/en/documents/MDE15/ 006/2014/en/).‬‬
‫‪ 51‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פורום דו ‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪" ,‬מדיניות הריסת הבתים בנגב‪ ,‬יום זכויות האדם הבינלאומי ‪,"2014‬‬
‫‪( http://www.dukium.org/wp-content/uploads/2014/12/HDR_2014_Hebrew_web.pdf‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪ ,)2015‬עמ' ‪,13-12‬‬
‫שבהם מוצגים נתוני משרד הפנים באשר להריסת מבנים בנגב בין חודש יולי ‪ 2013‬לחודש יוני ‪ .2014‬מתוך ‪ 859‬המבנים‬
‫שנהרסו במהלך תקופה זו‪ ,‬רובם נהרסו בפועל בידי הבעלים עצמם‪ ,‬לאחר שקיבלו צווי הריסה מהמדינה ונאמר להם כי‬
‫יחויבו לשלם את הוצאות הרשויות על ביצוע ההריסה‪.‬‬
‫‪ 52‬בנוסף למסמכי אמנסטי אינטרנשיונל שהוזכרו לעיל‪ ,‬ראו ‪Israel: Demolitions of Bedouin homes in Negev desert must end‬‬
‫‪immediately, 18 July 2013; Israel must not use violence to quash Land Day demonstrations on Sunday , 29 March 2014.‬‬
‫‪ 53‬השניים רואינו ב ‪ 17-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪Eetta Prince-Gibson, “Meet the human GPS who’s saving Bedouin lives”, Haaretz, 15 December 2014, 54‬‬
‫‪( http://www.haaretz.com/news/features/.premium -1.631738‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪.)2013‬‬
‫‪54‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ב‪ 14-‬ביולי בסביבות השעה ‪ 17:00‬נחתה רקטה שירה ארגון פלסטיני חמוש מרצועת עזה במרחק של‬
‫כ‪ 50-‬מטרים מבית משפחת אל‪-‬וקילי בכפר עג'ואן‪ .‬מפגיעת הרקטה נפצעו שתי בנותיו של עטיה אל‪-‬‬
‫וקילי‪ .‬מראם‪ ,‬בת ‪ ,11‬נפצעה קשה מרסיס שחדר לבטנה והסב נזק לאיברים פנימיים בבטנה‪ ,‬לכליות‬
‫וללבלב‪ .‬את'יר‪ ,‬בת ‪ ,13‬נפצעה מרסיסים בברכה השמאלית ונזקקה לניתוח ולכמה שבועות של‬
‫‪56‬‬
‫פיזיותראפיה‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לקבוע מה היה סוג הרקטה שפגעה בכפר ולא מצא הצהרה מצד‬
‫ארגון חמוש כלשהו שקיבל על עצמו את האחריות לירי‪ .‬רקטות לא מונחות הן חסרות הבחנה מטבען‬
‫והשימוש בהן אסור על‪-‬פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ .‬שימוש בכלי נשק אסורים הוא פשע‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫עטיה אל‪-‬וקילי‪ ,‬שהיה בתוך הבית ושמע את ההתקפה‪ ,‬סיפר‪:‬‬
‫‪57‬‬
‫הרקטה הייתה באורך של ‪ 150‬ס"מ‪ .‬אני חושב שהיה בתוכה מנגנון נפץ‪ ,‬בגלל ששמעתי בום‬
‫כשהיא נחתה‪ .‬אני ישנתי בפנים באותו זמן‪ .‬כשהתעוררתי‪ ,‬מצאתי את הבת שלי שוכבת‬
‫בפתח‪ ,‬מדממת‪ .‬כשהכנסתי אותה למכונית כדי לקחת אותה לבית החולים סורוקה‪ ,‬הבת‬
‫השנייה שלי הייתה בהלם‪ .‬אז הבנתי שגם היא נפצעה ולקחתי אותה איתנו לבית החולים‪.‬‬
‫לא חשבתי להזמין אמבולנס בגלל שהם לא נכנסים לכפר‪ .‬החלטתי לקחת אותה לבית‬
‫החולים במכונית שלי‪ .‬בדרך לבית החולים‪ ,‬שתי הבנות איבדו את ההכרה‪.‬‬
‫עטיה אל‪-‬וקילי אמר לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל כי לכפר‪ ,‬שאינו מחובר לרשת החשמל בגלל שאין‬
‫לו מעמד מוכר‪ ,‬אין שום גישה למתקני הגנה אזרחית‪ .‬הוא סיפר‪:‬‬
‫במהלך המלחמה‪ ,‬לפעמים שמענו את האזעקה ולפעמים לא‪ .‬כשהרקטה פגענה בנו‪ ,‬לא‬
‫שמענו כלום‪ .‬אם יש לך מזל ואתה שומע את האזעקה‪ ,‬אין שום דבר שאתה יכול לעשות‪.‬‬
‫רקטות פגעו כמה פעמים בגבעות שמסביב לבית‪ .‬אחרי שהבנות שלי נפצעו‪ ,‬הרשויות‬
‫אמרו לי לשכב על הקרקע ולשים את הידיים על הפנים שלי‪ ...‬יש לי הרגשה ששתי הבנות‬
‫שלי השתנו‪ .‬כהורים‪ ,‬אנחנו מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לילדים שלנו‪,‬‬
‫אבל האמצעים שלנו מוגבלים‪.‬‬
‫מראם נכחה בכמה פגישות טיפוליות בשל הטראומה שבה לקתה‪ ,‬אבל משפחתה החליטה שלא‬
‫להמשיך בהן‪ ,‬בין היתר בשל הקושי לתקשר עם רופא דובר עברית באמצעות מתורגמן‪ .‬ילדיו האחרים‬
‫של עטיה אל‪-‬וקילי נפגשו עם פסיכולוג בעקבות האירוע‪ ,‬אולם הייתה זו פגישה חד פעמית‪" .‬עכשיו‬
‫יש מתנדבת מאנגליה שבאה כל שבת לעבוד עם את'יר; אני חושב שהיא זקוקה לטיפול נוסף"‪ ,‬סיפר‬
‫עטיה אל‪-‬וקילי‪" .‬השתמשתי בטרקטור כדי למחות כל זכר להתקפת הרקטה ולהרחיק את זה‬
‫מהמשפחה שלי"‪.‬‬
‫עטיה אל‪-‬וקילי אמר שמשפחתו קיבלה מממשלת ישראל פיצויים עבור הנזק שנגרם לרכושה וכי‬
‫הביטוח הלאומי שילם עבור הטיפול הרפואי בבנותיו‪.‬‬
‫חיים רפלובסקי‪ ,‬מתאם ניהול מצבי אסון במגן דוד אדום‪ ,‬הודה בפני אמנסטי אינטרנשיונל כי צוותים‬
‫רפואיים לא הגיעו בזמן לקהילות הבדואיות בדרום ישראל‪ .‬לדבריו במהלך המלחמה מד"א פתחה שני‬
‫‪ 55‬למידע על עג'ואן‪ ,‬ראו‪ :‬פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪" ,‬הכפרים הבדואים בנגב‪/‬נקאב‪ :‬עוג'אן"‪ ,‬מפה‬
‫אינטראקטיבית‪( http://www.dukium.org/village/%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%90%D7%9F -2/?lang=he ,‬כניסה לאתר ב ‪13-‬‬
‫במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 56‬חוקר אמנסטי אינטרנשיונל קיבל עותקים של דו"חות רפואיים שהונפקו בידי המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‬
‫בבאר שבע; ראיון עם עטיה אל ‪-‬וקילי שנערך ב ‪-‬עוג'אן ב‪ 17-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪ 57‬ראיון שערך אמנסטי אינטרנשיונל עם עטיה אל ‪-‬וקילי ב ‪ 17-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫משרדי שדה "כדי להיות בנקודת פתיחה טובה יותר ביחס לקהילות [הבדואיות] באזור דימונה‪ :‬בשגב‬
‫‪58‬‬
‫שלום ובתל שבע‪ .‬הוספנו גם חמישה אמבולנסים כדי לעבוד באזור"‪ ,‬הוא סיפר‪.‬‬
‫לדברי רפלובסקי‪ ,‬בשנת ‪ 2015‬מגן דוד אדום משתף פעולה עם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום כדי‬
‫להכשיר קציני‪-‬תיאום בקהילות‪ ,‬שידעו לתת מענה ראשוני עד להגעת האמבולנס‪" .‬אנחנו מקווים‬
‫שבעזרתם נוכל להעלות את מודעות האוכלוסייה לסוגיות של ביטחון ובטיחות"‪ ,‬אמר רפסלובסקי‬
‫לאמנסטי אינטרנשיונל‪.‬‬
‫מותו של נאראקורן קיטיאנגקול‪ ,‬נתיב העשרה‪ 23 ,‬ביולי‬
‫ב‪ 23-‬ביולי ‪ 2014‬נחת פגז מרגמה שנורה על‪-‬ידי ארגון פלסטיני חמוש מרצועת עזה בקרקע חקלאית‬
‫של חוות קידר לגידול עגבניות‪ ,‬במושב נתיב העשרה במועצה האזורית חוף אשקלון‪ .‬המושב צמוד‬
‫לגבולה הצפוני של רצועת עזה‪ ,‬ליד מעבר ארז‪ .‬נאראקורן קיטיאנגקול‪ ,‬בן ‪ ,36‬מנפת פואה שבמחוז‬
‫נאן בצפון תאילנד‪ ,‬עבד בחווה ביחד עם ארבעה אנשים נוספים לפחות‪ .‬הוא נפגע אנושות מרסיסים‬
‫בצווארו ונהרג‪ .‬נאראקורן קיטיאנגקול עזב את תאילנד ב‪ 23-‬ביוני ‪ 2014‬כדי לעבוד בישראל ונשלח‬
‫על‪-‬ידי סוכנות תעסוקה המוסמכת על‪-‬ידי ממשלת ישראל לחווה לגידול עגבניות בדרום המדינה‪ .‬פגז‬
‫המרגמה פגע באחת החממות והסב לה ולחממות הסמוכות נזק כבד‪.‬‬
‫אף שבקצהו הדרומי של מושב נתיב העשרה קיים בסיס של צה"ל שיכול היה להיחשב למטרה צבאית‬
‫חוקית‪ ,‬אסור היה להשתמש בתחמושת לא מדויקת כגון פגזי מרגמה בהינתן הקרבה לאזרחים‬
‫ולאובייקטים אזרחיים‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהדבר מהווה הפרה של האיסור על התקפות חסרות הבחנה‪.‬‬
‫כאשר התקפות חסרות הבחנה הורגות או פוצעות אזרחים‪ ,‬הן מהוות פשעי מלחמה‪.‬‬
‫עובד תאילנדי שהכיר את נאראקורן קיטיאנגקול ועבד במשך שנה עבור מעסיק אחר במושב נתיב‬
‫העשרה‪ ,‬סיפר לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל כי בעת שעבדו בשדה‪ ,‬ללא גישה כלשהי למקלטים‪,‬‬
‫‪59‬‬
‫מעסיקו נהג לומר לו כי במקרה של התקפה עליו "לרוץ ולשכב על הקרקע"‪.‬‬
‫לפעמים כשיש התקפה של פגזי מרגמה‪ ,‬המעסיק מכריח אותנו לעבוד‪ .‬הוא קורא למנהל‬
‫העבודה [שגם הוא תאילנדי] ומאיץ בנו‪" :‬יאללה‪ ,‬תלכו לעבוד"‪ .‬רוב העובדים במקום שבו‬
‫עבדתי נשארו במקלט [כשהיו פגזי מרגמה]‪ .‬בערך שלושה או ארבעה מאיתנו הלכו לעבוד‬
‫בגלל שהיו להם קשרים טובים עם המעסיק‪ ,‬והם לא רצו לקלקל אותם‪ ...‬את אלה שעושים‬
‫עניין ומתנגדים למעסיק מעבירים מכאן‪ .‬היה מקרה שבו המעסיק העיף את העובדים‪.‬‬
‫בראיונות שערך ארגון קו לעובד בנתיב העשרה במועד מוקדם יותר דיווחו העובדים כי רוב המקלטים‬
‫היו רחוקים מדי‪ ,‬וכי כשהעובדים שמעו אזעקה הם לעיתים קרובות נשכבו על הקרקע וכיסו את‬
‫ראשיהם במקום לרוץ אליהם‪ .‬עובדים אמרו כי ידעו שהמעסיקים לא ישלמו להם אם לא יצאו החוצה‬
‫לעבוד; חלק מהם הסתכנו וניסו להיות מוכנים לכך כשנשמעו אזעקות‪.‬‬
‫חיים רפלובסקי‪ ,‬מתאם ניהול מצבי אסון במגן דוד אדום‪ ,‬אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי אנשי חיל‬
‫הרפואה של הצבא הישראלי הגיעו ראשונים לזירת האירוע‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהיו הקרובים ביותר לחווה‪,‬‬
‫השוכנת לצד גדר המערכת התוחמת את רצועת עזה מצדה הצפוני‪ ,‬בסמוך למעבר ארז‪ .‬הם העבירו‬
‫את נאראקורן קיטיאנגקול למרכז הרפואי ברזילי באשקלון‪ .‬לדבריו "התגובה הייתה מהירה מבחינת‬
‫‪ 58‬ראיון שנערך ב ‪ 13-‬בינואר ‪.2015‬‬
‫‪ 59‬ראיון שנערך באמצעות הטלפון ב‪ 28-‬בינואר ‪ 2015‬בסיוע הארגון הישראלי לזכויות האדם "קו לעובד"‪ ,‬והמתורגמן‬
‫התאילנדי של הארגון‪ .‬העובד התאילנדי ביקש להישאר בעילום שם‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫מתן טיפול רפואי; הצוות הגיע לזירה מהר מאוד"‪ 60.‬נאראקורן קיטיאנגקול מת מפצעיו פחות משעה‬
‫‪61‬‬
‫לאחר ההתקפה‪ ,‬בעת שהיה בדרכו לבית החולים‪.‬‬
‫נאראקורן היה למעשה העובד התאילנדי השני שנהרג בשנים האחרונות במהלך עבודתו במושב נתיב‬
‫העשרה; ב‪ 18-‬במארס ‪ 2010‬נהרג באותו מושב עובד תאילנדי כשרקטת קסאם שנורתה מרצועת עזה‬
‫‪62‬‬
‫פגעה בחממה‪.‬‬
‫יום למחרת מותו של נאראקורן קיטיאנגקול‪ ,‬ב‪ 24-‬ביולי ‪ ,2014‬דחקה ממשלת תאילנד בישראל‬
‫להעביר את ‪ 4,000‬האזרחים התאילנדים שהועסקו במגזר החקלאי בדרום ישראל‪ ,‬בסמוך לגדר‬
‫המערכת של עזה‪ ,‬לאזור אחר‪ 63.‬דובר משרד החוץ התאילנדי‪ ,‬סק וואנמת'י צטט על‪-‬ידי סוכנות‬
‫הידיעות הצרפתית ‪ AFP‬באומרו‪" :‬שגרירות תאילנד יצרה קשר עם משרד החוץ הישראלי ועם‬
‫מעסיקים כדי לבקש מהם להעביר ‪ 4,000‬עובדים תאילנדים ממשקים חקלאיים הסמוכים לרצועת עזה‬
‫‪64‬‬
‫באופן מיידי וללא תנאים לאזורים בטוחים במרחק של ‪ 10‬עד ‪ 20‬ק"מ משם"‪.‬‬
‫בכלי התקשורת צוטט יאיר פרג'ון‪ ,‬ראש המועצה האזורית חוף אשקלון‪ ,‬כמי שאמר בתגובה להתקפה‪:‬‬
‫‪65‬‬
‫" נטישת השטחים עכשיו תגרום לנזקים כלכליים עצומים ולמחסור בתוצרת חקלאית"‪.‬‬
‫עובדים זרים המועסקים באזורים מסוכנים מתקשים לעזוב את מעסיקיהם ולעבור למשרות אחרות‬
‫שכן שהותם והעסקתם בישראל מוסדרות ומנוהלות בידי סוכנויות המנהלות את ההתקשרות עם‬
‫מעסיקם‪ .‬למחרת ההתקפה‪ ,‬ב‪ 24-‬ביולי ‪ ,2014‬פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים‬
‫הישראלי מכתב המורה לסוכנויות תעסוקה המשמשות כקבלני כוח אדם המספקים עובדים‬
‫למעסיקים ישראליים במגזר החקלאי להתיר לעובדים המבקשים לעבור לעבוד בצפון ישראל לעשות‬
‫כן "וזאת באופן זמני ועד סוף הלחימה"‪ .‬משרד הפנים ציין אישר שחקלאים בצפון ובאזור הערבה‬
‫"מוכנים לקלוט עובדים זרים אלו לעבודה במשקיהם באופן מידי"‪ 66.‬המכתב‪ ,‬החתום על‪-‬ידי יואל‬
‫ליפוביצקי‪ ,‬ראש מינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים‪ ,‬הנחה את הסוכנויות להפיץ הנחיות ברוח זו‪,‬‬
‫כמו‪-‬גם פרטים בדבר מתקני מיגון‪ ,‬למעסיקים ולעובדים‪ 67.‬לאמנסטי אינטרנשיונל לא התאפשר לבחון‬
‫אילו הסדרים נעשו בפועל עבור עובדים שביקשו העברה כזו‪.‬‬
‫מותו של דניאל טרגרמן‪ ,‬קיבוץ נחל עוז‪ 22 ,‬באוגוסט‬
‫ב‪ 22-‬באוגוסט ‪ ,2014‬בסביבות השעה ‪ ,18:00‬נחת פגז מרגמה שנורה על‪-‬ידי ארגונים פלסטיניים‬
‫חמושים ברצועת עזה‪ ,‬על מכוניתה של משפחת טרגרמן‪ ,‬שחנתה מול בית המשפחה בחלקו הצפון‪-‬‬
‫מערבי של קיבוץ נחל עוז‪ .‬בעת נחיתת הפגז שהו בני המשפחה בתוך הבית‪ .‬הקיבוץ שוכן בסמוך לגדר‬
‫המערכת שבין ישראל לרצועת עזה‪ ,‬ממזרח לעיר עזה ולשכונת א‪-‬שוג'אעיה‪ .‬דניאל טרגרמן‪ ,‬בן ארבע‪,‬‬
‫שהיה בתוך הבית‪ ,‬נפגע פגיעה אנושה מרסיס בראשו ומת במקום‪.‬‬
‫‪ 60‬הראיון נערך ב‪ 13-‬בינואר ‪.2015‬‬
‫‪61‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Narakorn Kittiyangkul”, 23 July 2014, 61‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Victims/Pages/Narakorn -Kittiyangkul.aspx‬כניסה לאתר ב ‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 62‬שמוליק חדד‪" ,‬קסאם בנתיב העשרה‪ :‬עובד בחממות נהרג"‪,18.3.10 ,Ynet ,‬‬
‫‪( http://betterplace.ynet.co.il/Article.aspx?guid=3864611&mainGuid=6‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Jerusalem Post, “Thailand demands Israel relocate Thai workers from near Gaza ”, 24 July 2014, http://www.jpost.com/Operation - 63‬‬
‫‪( Protective-Edge/Thailand-demands-Israel-relocate-Thai-workers-from-near-Gaza-368717‬כניסה לאתר ב‪ 13-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 64‬שם‪.‬‬
‫‪ 65‬שם‪.‬‬
‫‪ 66‬רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬משרד הפנים‪" ,‬הנדון‪ :‬הוראת שעה ‪ -‬מבצע 'צוק איתן'"‪ ,‬מכתב מיואל ליפוביצקי‪ ,‬ראש מינהל‬
‫שירות למעסיקים ולעובדים זרים לסוכנויות פרטיות בעלות התרים לתיווך עובדים זרים‪ 24 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫‪( http://www.piba.gov.il/FormsAndRegulations/Notice/Documents/InstrForeignWorkersAgr.pdf‬כניסה לאתר ב‪ 12-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫("הוראת שעה – מבצע 'צוק איתן'"‪ ,‬מכתב מיואל ליפוביצקי)‪.‬‬
‫‪" 67‬הוראת שעה – מבצע 'צוק איתן'"‪ ,‬מכתב מיואל ליפוביצקי‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫בהצהרה שפרסמו שעה לאחר מכן גדודי אל‪-‬קסאם‪ ,‬הזרוע הצבאית של חמאס‪ ,‬קיבל על עצמו הארגון‬
‫את האחריות לירי שני פגזי מרגמה בקוטר ‪ 120‬מילימטר ושלושה פגזי מרגמה בקוטר ‪ 81‬מילימטר אל‬
‫קיבוץ נחל עוז בשעה ‪ 18:05‬באותו יום‪ 68.‬קבלת האחריות‪ ,‬שבה לא הוזכרו שום מטרות צבאיות‬
‫שאליהן כוונה ההתקפה‪ ,‬מלמדת על‪-‬כך שמדובר בהתקפה ישירה על אזרחים או אובייקטים אזרחיים‪,‬‬
‫ולפיכך בפשע מלחמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬פגזי מרגמה הם כלי נשק שבו אסור להשתמש לעולם לתקיפת מטרות‬
‫צבאיות הממוקמות בקרב אזרחים‪ .‬לכן‪ ,‬גם לו הייתה ההתקפה מכוונת אל כוחות של צה"ל או ציוד‬
‫צבאי שהיה ממוקם בקרבת הקיבוץ במהלך "מבצע צוק איתן"‪ ,‬היא הייתה בגדר התקפה חסרת‬
‫הבחנה‪ ,‬ולפיכך פשע מלחמה‪.‬‬
‫גילה טרגרמן‪ ,‬אמו של דניאל‪ ,‬העובדת כדוברת המועצה האזורית מרחבים‪ ,‬סיפרה לאמנסטי‬
‫אינטרנשיונל כי המשפחה עברה כבר פעמיים לשהות במקום אחר במהלך מעשי האיבה‪ 69.‬לדבריה‬
‫"כשהמלחמה התחילה‪ ,‬עברנו לאשלים [מדרום‪-‬מזרח לנחל עוז] למשך שבוע"‪" .‬אז עברנו לדורות‬
‫[ ממזרח לנחל עוז] לשבוע וחצי"‪ .‬היא סיפרה כיצד‪ ,‬כאשר הוכרז יומיים לפני ההתקפה‪ ,‬ב‪ 20-‬באוגוסט‬
‫‪ ,2014‬כי הם יכולים לחזור לבתיהם‪ ,‬היא סירבה תחילה לעשות כן‪ .‬גילה טרגרמן אמרה כי הסדרי‬
‫המגורים בשני היישובים שבהם התארחה משפחתה‪ ,‬ביחד עם משפחות נוספות‪ ,‬היו מוגבלים; בכמה‬
‫מקרים‪ ,‬שתי משפחות עם שישה ילדים לנו בקרוואן אחד‪.‬‬
‫גילה טרגרמן סיפרה לאמנסטי אינטרנשיונל כי המשפחה שבה לנחל עוז ב‪ 21-‬באוגוסט‪ .‬לדבריה‪:‬‬
‫שמענו שתי אזעקות‪ ,‬אבל הייתה הרגשה שזה סוף המלחמה‪ .‬נשארנו עם תיק ארוז למקרה‬
‫שמשהו יקרה‪ .‬בשעה ‪ 17:30‬ב‪ 22-‬באוגוסט‪ ,‬הכריזו שפגז מרגמה אחד פגע במזווה [של‬
‫הקיבוץ] ופגז נוסף פגע בבית של חברים‪ .‬ואז החלטנו לעזוב ולא לחזור‪.‬‬
‫לכלי תקשורת ישראליים סיפרה גילה טרגרמן‪:‬‬
‫המזוודות כבר היו מוכנות‪ ,‬רקע לפני הפיצוץ יצאתי להוריד את המנשא של אורי (בנה‬
‫התינוק) מחבל כביסה ופגשתי את השכן‪ .‬שאלתי אותו אם הם נוסעים ואמרתי לו שאנחנו‬
‫‪70‬‬
‫יוצאים עכשיו‪ .‬עליתי הביתה ומיד היה 'צבע אדום'‪.‬‬
‫חמשת בני משפחת טרגרמן היו בביתם בסביבות השעה ‪ 18:00‬כשנשמעה האזעקה‪ ,‬כך אמרה גילה‬
‫טרגרמן לאמנסטי אינטרנשיונל‪ .‬היא סיפרה‪:‬‬
‫ואז זה קרה‪ .‬פגז מרגמה פגע במכונית שלנו והרסיסים חדרו לבית שלנו‪ .‬בעלי והבן שלי היו‬
‫בחדר המגורים וצעקתי להם להיכנס למקלט‪ .‬רסיסים [מפגז המרגמה] חדרו לראש של‬
‫דניאל‪ ,‬והרגו אותו במקום‪ .‬דורון‪ ,‬בעלי‪ ,‬הבין אחר‪-‬כך שגם הוא ספג פגיעות מרסיסים‬
‫ברגליים‪.‬‬
‫במכתב למזכ"ל האו"ם באן‪-‬קי‪-‬מון‪ ,‬שפורסם בכלי תקשורת ישראליים‪ ,‬כתבה גילה טרגרמן‪:‬‬
‫כל אמצעי הזהירות שנקטנו‪ ,‬נכשלו‪ .‬דניאל‪ ,‬בן ‪ ,4.5‬נרצח בתוך ביתנו בזמן ששיחק עם‬
‫יובלי באוהל שבנינו לילדים בתוך הבית ולא בחוץ‪ ,‬כי מסוכן בחוץ‪ .‬הוא נרצח מפצמ"ר‬
‫שירו פעילי טרור ארורים מעזה ומת לנו בידיים‪ .‬מת לנו בידיים‪ ,‬אל מול עיני אחותו‬
‫‪ 68‬גדודי אל‪-‬קסאם‪ ,‬לשכת המידע‪" ,‬גדודי אל‪-‬קסאם הפציצו עמדות ויישובי אויב באמצעות ‪ 12‬פגזי מרגמה"‪ 22 ,‬באוגוסט‬
‫‪/!#/http://www.alqassam.ps/arabic ,2014‬البيانات‪( /5170/‬בערבית‪ ,‬כניסה לאתר ב ‪ 12-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 69‬ראיון שנערך ב ‪ 22-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫‪70‬‬
‫‪The Times of Israel, “Daniel Tragerman’s mother: ‘We wanted to watch him grow up’”, 23 August 2014,‬‬
‫‪( http://www.timesofisrael.com/4-year-old-victims-mother-we-were-about-to-leave-kibbutz/#ixzz3Q1NJszkC‬כניסה לאתר ב‪15-‬‬
‫במארס ‪); Israel Ministry of Foreign Affairs, “Daniel Tregerman, 4, killed by mortar fire”, 22 August 2014, ;)2015‬‬
‫‪( http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Victims/Pages/Daniel-Tragerman.aspx‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫הקטנה והחברה הכי טובה שלו‪ ,‬יובל בת ‪ ,3.25‬לעיני אורי‪ ,‬רק בן ‪ 4‬חודשים ולעינינו‪ ,‬אבא‬
‫ואמא שלו‪...‬‬
‫אבא של דניאל‪ ,‬דורון‪ ,‬כיסה אותו בשמיכה כשהוא ממרר בבכי ואנחנו נמלטנו מהבית עם‬
‫שני הילדים הקטנים‪ ,‬מותירים את הבן היקר לנו מאחור‪ ,‬כדי להגן עליהם מפני הפצצות‬
‫שהמשיכו להתפוצץ‪ .‬יובל הקטנטונת ראתה את המחזה הנורא והיא הבינה שמשהו נורא‬
‫קרה‪ .‬כל‪-‬כך קשה לי לראות את הפצפונת הזאת בוהה בקיר‪ ,‬והדמעות זולגות מעיניה‬
‫‪71‬‬
‫בדממה מעיקה‪.‬‬
‫גילה טרגמן סיפרה לאמנסטי אינטרנשיונל כי "שלוש שניות חלפו מרגע שנשמעה האזעקה ועד שפגז‬
‫המרגמה פגע בקרקע; לא היה לנו מספיק זמן להכניס אותו לחדר המוגן"‪ .‬היא סיפרה לכלי התקשורת‬
‫הישראליים כי בנה‪ ,‬דניאל "תמיד מיהר לממ"ד‪ .‬ברגע הישמע האזעקה ידע מה לעשות ולאן ללכת‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫תמיד כשכולם היו מגיעים לממ"ד דניאל היה אומר 'עכשיו כולנו בטוחים'"‪.‬‬
‫משפחת טרגרמן עברה מקיבוץ נחל עוז ליישוב שדה צבי‪ ,‬ממזרח לנתיבות‪ .‬לדברי גילה טרגרמן‪:‬‬
‫"הפלסטינים יורים פגזי מרגמה באופן קבוע‪ .‬על פגזי מרגמה אין בדרך כלל התרעה מוקדמת‪.‬‬
‫לפחות ‪ 10‬פגזי מרגמה נורו עד סוף "צוק איתן"‪ .‬בנוסף‪ ,‬אמרה גילה טרגרמן לחוקרי אמנסטי‬
‫אינטרנשיונל כי לפני כארבע שנים רקטה שנורתה על‪-‬ידי ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת‬
‫עזה נחתה על גג הורי בעלה וגרמה נזק נרחב‪.‬‬
‫מותם של זאב עציון ושחר מלמד‪ ,‬קיבוץ נירים‪26 ,‬‬
‫באוגוסט‬
‫ב‪ 26-‬באוגוסט ‪ ,2014‬בסביבות השעה ‪ ,18:00‬כשעה לפני שנכנסה לתוקף הפסקת האש שנקבעה לשעה‬
‫‪ 19:00‬באותו יום‪ ,‬פגע פגז מרגמה שירה ארגון פלסטיני חמוש ברצועת עזה בקרקע‪ ,‬במרחק של‬
‫מטרים ספורים‬
‫עובדי הצלה ישראלים בזירה של התקפת רקטות מרצועת עזה שפגעה בקיבוץ בסמוך לגבול‬
‫ממתקן גנראטור‬
‫הרצועה ב‪ 22-‬באוגוסט ‪ © .2014‬דובר מגן דוד אדום‬
‫במרכז קיבוץ נירים‪,‬‬
‫הנמצא במרחק של‬
‫כשני ק"מ מגבולה המזרחי של רצועת עזה‪ .‬בהתקפה נהרגו זאב עציון‪ ,‬בן ‪ ,55‬רכז הביטחון של‬
‫הקיבוץ‪ 73,‬ושחר מלמד‪ ,‬בן ‪ ,43‬סגנו של זאב‪ ,‬שנפצע אנושות ומת בתוך שעות ספורות‪.‬‬
‫אף שכוחות וצ יוד של צה"ל היו ממוקמים בסמיכות לקיבוץ‪ ,‬אסור היה להשתמש בתחמושת בלתי‬
‫מדויקת כגון פגזי מרגמה בהינתן קרבתם לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהדבר מפר את‬
‫האיסור על התקפות חסרות הבחנה‪ .‬כאשר התקפות חסרות הבחנה הורגות או פוצעות אזרחים‪ ,‬הן‬
‫מהוות פשעי מלחמה‪.‬‬
‫בעת ההתקפה‪ ,‬זאב עציון ושחר מלמד היו חלק מקבוצה שבה היו כשישה אנשים נוספים‪ ,‬שניים מהם‬
‫חשמלאים שנשכרו על‪-‬ידי חברת החשמל כדי לתקן עמוד מתח גבוה‪ .‬העמוד נפגע מפגז מרגמה שירו‬
‫ארגונים פלסטיניים חמושים מרצועת עזה מוקדם יותר באותו יום‪ .‬מטח של פגזי מרגמה מרצועת עזה‬
‫פגע באתרים שונים בתוך קיבוץ נירים וסביבו וקבוצת האנשים רצה הלוך ושוב בין עמוד המתח‬
‫‪Israel News Agency, “Letter: Parents of Israeli Child Daniel Tregerman to UN Secretary General Ban Ki-Moon”, 4 September 2014, 71‬‬
‫‪( http://israelnewsagency.com/letter-parents-of-israeli-child-daniel-tregerman-to-un-secretary-general-ban-ki-moon/‬כניסה לאתר ב‪-‬‬
‫‪ 15‬במארס ‪JTA, “Daniel Tragerman’s parents urge UN chief to denounce Hamas”, Haaretz, 4 September 2014, ;)2015‬‬
‫‪( http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/1.614213‬כניסה לאתר ב‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 72‬מאקו חדשות‪" ,‬דניאל בן ה ‪ 4-‬נהרג מרסיסי הפצמ"ר‪" :‬זה הסיוט של כל משפחה"‪ 22 ,‬באוגוסט ‪,2014‬‬
‫‪. http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-284f37f0e5ff741004.htm‬‬
‫‪ 73‬זאב עציון הועסק כרכז הביטחון הצבאי של קיבוץ נירים‪ .‬צה"ל מממן משרות של רכזי ביטחון ביישובים ישראליים‬
‫הסמוכים לגבול עזה‪ ,‬אולם בעלי תפקידים אלה הם אזרחים הדואגים בתיאום עם הצבא לביטחון יישובם‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫הגבוה למתקן הגנראטור הסמוך ‪ ,‬מרחק של כ‪ 25-‬מטרים‪ .‬בסביבות השעה ‪ 18:00‬נחת מה שזוהה על‪-‬‬
‫ידי תושבים כפגז מרגמה בקוטר של ‪ 107‬מילימטר במרחק של כ‪ 15-‬מטרים ממתקן הגנראטור של‬
‫קיבוץ נירים ובמרחק של כ‪ 20-‬מטרים מעמוד המתח הגבוה שבו בוצעו התיקונים‪.‬‬
‫זאב עציון נהרג ככל הנראה במקום‪ .‬שחר מלמד וגדי ירקוני נפצעו קשה והובלו לבית החולים במסוק‪.‬‬
‫גדי‪ ,‬שנפגע ברגליו‪ ,‬היה הקרוב ביותר למקום נחיתת פגז המרגמה‪ .‬הוא איבד את שתי רגליו והיה‬
‫מאושפז בבית החולים תל השומר לפחות עד ה‪ 16-‬בדצמבר ‪ .2014‬גבי שריקר ושני אנשים נוספים‬
‫נפגעו מרסיסים‪.‬‬
‫נאווה עציון‪ 74,‬אשתו של זאב עציון‪ ,‬הראתה לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל שיירי רסיסים שלדבריה‬
‫הובאו אליה מזירת ההתקפה‪ ,‬אולם מומחים צבאיים של אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליחו לזהות‬
‫בוודאות את סוג התחמושת בשל מיעוט השיירים‪.‬‬
‫איילת רם‪ ,‬המשמשת בהתנדבות כמתאמת האמבולנסים של קיבוץ נירים מול מגן דוד אדום‪ ,‬לקחה‬
‫את חוקרי אמנסטי אינטרנשיונל לזירת ההתקפה‪ .‬בזירה‪ ,‬תיארו איילת רם וגבי שריקר בפני החוקרים‬
‫היכן עמדו הנפגעים והראו להם את המכתש שיצר פגז המרגמה בקרקע וכן סימני חריכה שנותרו‬
‫בעצים מסביב ונקבי רסיסים בעמוד המתח הגבוה‪ ,‬הנמצא במרחק של כ‪ 10-‬מטרים מהמכתש‪ .‬כמו‪-‬כן‬
‫הראתה איילת רם לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל כמה סרטוני וידיאו שצולמו במכשיר הטלפון הנייד‬
‫של תושב אחר מיד לאחר ההתקפה‪ ,‬ואשר מאמתים את דיווחיהם של עדי הראייה לגבי הנפגעים‬
‫ומקום הפגיעה‪.‬‬
‫גבי שריקר‪ ,‬תושב קיבוץ נירים מאז ‪ ,1986‬עובד במפעל תפוחי האדמה של מפעלי חבל מעון‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫זמן קצר לפני ההתקפה הוא ניגש לקבוצה שעסקה בתיקון עמוד המתח הגבוה‪ .‬הוא סיפר לחוקרי‬
‫‪75‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל‪:‬‬
‫באותו יום [‪ 26‬באוגוסט]‪ ,‬חזרתי הביתה מהעבודה בסביבות השעה ‪ .17:20‬לא היה חשמל‬
‫בקיבוץ מהבוקר‪ .‬אני גר במרחק של‬
‫רסיסים מזירת ההתקפה על קיבוץ נירים ב‪ 26-‬באוגוסט ‪© .2014‬‬
‫‪ 70‬מטרים בערך מזירת ההתקפה‪,‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫וניגשתי לשם בדיוק לפני אזעקת‬
‫ה"צבע אדום"‪ .‬מתי [חשמלאי הקיבוץ]‬
‫היה שם‪ ,‬אבל שחר לא היה שם עדיין‪ .‬זאב ביקש מסיוון ללכת להכין קפה‪ .‬כשנשמע‬
‫אזעקת ה"צבע אדום"‪ ,‬כולנו רצנו לתוך מתקן הגרנרטור [ליד עמוד המתח הגבוה]‪ .‬הצבא‬
‫אמר לזאב שהרקטה נחתה בעין השלושה‪.‬‬
‫ואז יצאנו‪ ,‬ועבר זמן קצר מאוד עד שהייתה עוד אזעקת "צבע אדום" וכולנו רצנו‬
‫למקלטים‪ .‬כשנכנסתי למתקן הגנראטור‪ ,‬פגז המרגמה פגע בקרקע‪ .‬אני לא זוכר את‬
‫הפיצוץ‪ .‬זאב‪ ,‬שחר וגדי היו מאחורינו‪ .‬בזמן שרצתי למקלט‪ ,‬הרגשתי כמה רסיסים פוגעים‬
‫בגב שלי‪.‬‬
‫דיממתי משתי הרגליים‪ .‬בשוק השמאלית שלי היה פצע גדול באורך של שני ס"מ בערך‬
‫וממש עמוק‪ .‬זה היה רסיס בגודל של ‪ 7‬מילימטר‪ .‬בבית החולים הם החליטו לעזוב אותו‪,‬‬
‫כדי שיצא במקלחת‪.‬‬
‫גבי שריקר סיפר כי כש יצאו מחדר הגנראטור‪ ,‬הוא ראה את "זאב שוכב על הגב שלו כמו מלאך"‪.‬‬
‫לדבריו "הוא היה שקט ורגוע מדי‪ .‬ידעתי שזאב כבר לא איתנו‪ .‬גדי היה הכי קרוב אליי‪ ,‬הוא שכב על‬
‫הקרקע והייתה לו רק רגל אחת שלמה"‪ .‬גבי שריקר נזכר שראה חיילים ואנשים אחרים מגיעים לזירה‪:‬‬
‫"הדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר לאשתי ולהגיד לה שזאב נהרג‪ ,‬ושגדי איבד את שתי הרגליים‪.‬‬
‫ראיתי אחד מהעובדים של חברת החשמל מחזיק את המרפק שלו"‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫ראיון שנערך בקיבוץ נירים ב ‪ 22-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫ראיון שנערך בקיבוץ נירים ב ‪ 22-‬בדצמבר ‪.2014‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫גבי שריקר נזכר גם שראה שמבער שאחד מעובדי חברת החשמל הותיר מאחור ולא הספיק לכבות‬
‫כשרץ לתוך חדר הגנראטור‪ ,‬פעל עדיין‪ .‬הוא הוסיף "הייתה דליפה [של דלק] מהמכל של הגנראטור‬
‫והדשא בער מהמבער שאחד מעובדי חברת החשמל השאיר‪ ,‬אז אמרתי להם לכבות את זה"‪.‬‬
‫כשהגיע האמבולנס‪ ,‬סיפר גבי שריקר לאמנסטי אינטרנשיונל‪ ,‬הוא החליט "ללכת הביתה כדי לא‬
‫להפריע לעבודה של הצוות [הרפואי]"‪ .‬לדבריו‪ ,‬לאחר אזעקת "צבע אדום" נוספת‪" ,‬אמרו לי ללכת‬
‫בחזרה לזירת ההתקפה‪ ,‬כדי שהאמבולנס יוכל לקחת אותי ל[בית החולים] סורוקה‪ .‬בחדר המיון‪,‬‬
‫ראיתי [או חשבתי שראיתי] את דדי עובר לידי עם שחר‪ ,‬אבל אחר כך הבנתי שזה היה ליאור‪ ,‬אח של‬
‫שחר‪ .‬מאוחר יותר התברר לי ששחר‪ ,‬שהועבר לבית החולים במסוק‪ ,‬מת על שולחן הניתוחים בחדר‬
‫המיון"‪.‬‬
‫איילת רם‪ ,‬המשמשת בהתנדבות כמתאמת האמבולנסים של קיבוץ נירים מול מגן דוד אדום‪ ,‬אמרה‬
‫לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל כי ביום ההתקפה‪ 26 ,‬באוגוסט‪ ,‬היו ‪ 24‬אזעקות "צבע אדום"‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫"בבוקר היה מטח של פגזי מרגמה‪ .‬בין השעה ‪ 14:00‬ואחר הצהריים המוקדמים הייתה הפוגה‪ ,‬והירי‬
‫התחדש בשעות אחר הצהריים המאוחרות"‪ .‬איילת רם נהגה באמבולנס הראשון שהגיע לזירת‬
‫ההתקפה‪ ,‬דקות ספורות לאחר הפיצוץ‪ 76.‬לדבריה‪" ,‬זמן קצר אחרי שנשמעה עוד אזעקת "צבע אדום"‪,‬‬
‫מישהו בא בריצה כשהוא צועק לעזרה‪ .‬נכנסתי לאמבולנס ונסעתי לזירה‪ ,‬מרחק של ‪ 300-200‬מטרים‪.‬‬
‫הייתי שם בתוך דקות"‪ .‬איילת רם סיפרה כי מיד כשהגיעה לזירת ההתקפה ראתה את זאב שוכב על‬
‫גבו ליד משאית עם מנוף סל של חברת החשמל‪.‬‬
‫היו שני אנשים לידו [ליד זאב]‪ .‬הרושם הראשוני שלי היה שהוא במצב קריטי‪ .‬היו שם‬
‫חיילים‪ .‬באותו זמן לא היה שום צוות רפואי‪ ,‬אבל כשיצאתי מהאמבולנס‪ ,‬ביקשתי מאחד‬
‫החיילים להתקשר אליהם‪.‬‬
‫גדי שכב על הגב שלו והיה מחוסר הכרה‪ .‬שחר היה בהכרה חלקית ואשתו ענת הייתה לידו‬
‫ואמרה לו‪" :‬שחר‪ ,‬תישאר אתי‪ ,‬אל תלך‪ ,‬דבר אתי"‪ .‬גדי היה פצוע בצד ימין של הראש‪ .‬היו‬
‫לו גם שני חוסמי עורקים על הרגליים‪ .‬לשחר היה אחד‪ .‬גבי היה מאחורי; הוא דימם‬
‫מהרגל‪ .‬מתי [חשמלאי הקיבוץ] התרוצץ מסביב במן טראנס‪ .‬הכול היה בהבזקים‪.‬‬
‫איילת רם תיאמה עם מסוק הפינוי הרפואי ונהגה באמבולנס שפינה את גדי למנחת המסוקים‪ ,‬בשטח‬
‫פתוח בשוליו הדרום‪-‬מערביים של קיבוץ נירים‪ .‬היא סיפרה‪:‬‬
‫תוך כדי הנסיעה‪ ,‬גדי התלונן על כאבים עזים‪ .‬לא יכולנו לתת לו מורפין בגלל הבעיות שיש‬
‫לו בלב‪ .‬כשהמסוק נחת הפרמדיק מהמסוק פתח לגדי וריד ונתן לו פלזמה יבשה‪.‬‬
‫נאווה עציון‪ ,‬אשתו של זאב‪ ,‬גננת במקצועה‪ ,‬סיפרה לאמנסטי אינטרנשיונל כי היא וילדיה עזבו את‬
‫הקיבוץ ב‪ 7-‬ביולי יחד עם רוב תושביו‪ .‬כמה אנשים מבוגרים‪ ,‬ובהם חמה וחמותה‪ ,‬נשארו בקיבוץ‪,‬‬
‫וגיסתה הגיעה כדי להישאר איתם‪ .‬זאב עציון נאלץ להישאר מאחור בשל תפקידו כרכז הביטחון של‬
‫הקיבוץ‪" .‬הוא בא כמה פעמים במהלך מהלחמה למשמר העמק‪ .‬הוא הסתובב הרבה בגלל הפגיעות‬
‫במערכת החשמל"‪ .‬סיפרה נאווה עציון‪.‬‬
‫במהלך מעשי האיבה נסעה נאווה עציון הלוך ושוב בין מגדל העמק‪ ,‬העיירה מצפון לנירים שבה‬
‫התארחו משפחות עקורות‪ ,‬לבין ביתה בנירים‪ .‬היא סיפרה‪:‬‬
‫‪ 76‬חיים רפלובסקי‪ ,‬מתאם ניהול מצבי אסון במגן דוד אדום‪ ,‬אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי הקיבוצים לאורך צדה‬
‫הישראלי של גדר המערכת מאורגנים היטב‪ .‬לדבריו‪" :‬יש להם ר כזי ביטחון ומתנדבי מד"א משל עצמם‪ .‬בהתקפה על נירים‪,‬‬
‫האישה שמתנדבת במד"א ונהגה באמבולנס לזירת ההתקפה הודיעה לנו שהיא בדרך וביקשה סיוע נוסף"‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ממש בהתחלת המלחמה‪ ,‬ב‪ 7-‬ביולי‪ ,‬הייתה החלטה משותפת של הקיבוץ להתפנות למשמר‬
‫העמק‪ .‬זה גם מה שקרה ב"עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן"‪ .‬במשך החודשיים האלה‪ ,‬אף אחד‬
‫לא עבד‪ .‬הרבה אנשים לא חזרו בכלל‪ ,‬אפילו לא במהלך הפסקות האש‪.‬‬
‫אי אפשר היה לנהל חיים נורמאליים‪ .‬לא היו שום חיי משפחה‪ .‬החדר המוגן שלנו קטן‬
‫מאוד‪ .‬היינו צריכים להיכנס ולצאת ולא ידענו מתי בטוח לצאת – לא הייתה שום אזעקה‪,‬‬
‫רק התרעת 'צבע אדום' כללית‪ ...‬הייתה תחושה של אימה‪ ,‬הרג ושיבוש מוחלט של חיי‬
‫היומיום‪ .‬הבית‪ ,‬שהיה המקום הבטוח ביותר‪ ,‬הפך למקום המסוכן ביותר‪ .‬רקטות נחתו‬
‫בקיבוץ ללא כל התרעה או אזעקה‪ .‬אין כיפת ברזל באזור לשנו בגלל שהטווח קצר מדי‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫השפעת התנהלותם של ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים על אזרחים ברצועת‬
‫עזה‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי מחייב את כל הצדדים לעימות לנקוט את "כל האמצעים האפשריים"‬
‫כדי למנוע ולמזער אבדן חיי אדם‪ ,‬פציעה של אזרחים ונזק לאובייקטים אזרחיים מכל הצדדים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בנוסף לחובותיהם שלא לשגר התקפות ישירות על אזרחים ישראלים או התקפות חסרות הבחנה‬
‫שסביר להניח כי יהרגו או יפצעו אזרחים בישראל‪ ,‬חלה על ארגונים פלסטיניים גם חובה לנקוט את‬
‫כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים פלסטינים ברצועת עזה מפני השפעת ההתקפות‪.‬‬
‫העובדה שהרשויות הישראליות מנעו מחוקרי זכויות אדם בינלאומיים גישה לרצועת עזה הקשתה‬
‫מאוד על תיעודן ואימותן של הפרות ספציפיות של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות‪ .‬אף‪-‬‬
‫על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬קיימות ראיות משמעותיות לכך שחלק מהפעולות הצבאיות והדרכים שבהן התנהלו ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים במהלך העימות בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪ 2014‬סיכנו אזרחים ברצועת עזה והפרו‬
‫את חובתם של הארגונים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מפגיעה באזרחים‬
‫בתוך רצועת עזה ולמזער פגיעה כזו‪ .‬באחד המקרים‪ ,‬הראיות הזמינות מצביעות על‪-‬כך ש‪ 13-‬אזרחים‬
‫פלסטינים נהרגו במחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי מפגיעת רקטות שנורו מתוך רצועת עזה‪.‬‬
‫תקרית מחרידה זו ממחישה את טבען חסר ההבחנה של הרקטות שיורים ארגונים פלסטיניים‬
‫חמושים‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬ארגונים פלסטיניים חמושים הפרו את חסינותם של אובייקטים או‬
‫מתקנים המוגנים באופן מיוחד מתוקף המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ ,‬ובכלל זה מבנים של האו"ם‪,‬‬
‫בתי חולים ואתרי פולחן או תרבות‪.‬‬
‫הרשויות הישראליות טענו שחמאס וארגונים פלסטיניים חמושים נושאים ב"אחריות מוחלטת"‬
‫לאבדות הכבדות בקרב האזרחים ולנזק שנגרם לתשתית אזרחית ברצועת עזה בשל התנהלותם הבלתי‬
‫חוקית במהלך מעשי האיבה‪ 77.‬אולם‪ ,‬אף אחת מההפרות של ארגונים פלסטיניים חמושים המנותחות‬
‫בפרק זה אינה פוטרת את הכוחות הישראליים מחובותיהם מכוח המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ .‬על‬
‫הכוחות הישראליים חלה חוב לתקוף רק מטרות צבאיות ולהבחין בכל עת בין אזרחים לבין לוחמים;‬
‫לוודא שהיתרון הצבאי שלו ניתן לצפות מכל התקפה יהיה מידתי לפגיעה הצפויה באזרחים וברכוש‬
‫אזרחי; ולנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את סכנת הפגיעה באזרחים וברכוש‬
‫אזרחי ברצועת עזה‪ .‬ההפרות שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים ואשר יידונו בפרק זה אינן‬
‫מצדיקות‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬את ההפרות הישראליות במהלך העימות שתיעד אמנסטי אינטרנשיונל‪,‬‬
‫לרבות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התקפות על בתיהן של משפחות בכל רחבי רצועת עזה בעת שהמשפחות היו‬
‫בבתים‪ ,‬התקפות על מבנים מרכזיים ברצועה והתקפות על אנשי צוותים רפואיים ומתקניים‬
‫‪78‬‬
‫רפואיים‪.‬‬
‫‪IDF, New Declassified Report Exposes Hamas Human Shield Policy , 20 August 2015, slide 44, 77‬‬
‫‪http://www.idfblog.com/blog/2014/08/20/new -declassified-report-exposes-hamas-human-shield-policy/‬‬
‫‪(IDF, Declassified Report Exposes Hamas Human Shield Policy). ,)2015‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס‬
‫‪Amnesty International, Israel and the Occupied Palestinian Territories: Evidence of medical workers and facilities being targeted by 78‬‬
‫‪Israeli forces in Gaza (Index: MDE 15/023/2014), 7 August 2014‬‬
‫(; ‪)https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/023/2014/en/‬‬
‫‪Amnesty International, Families under the rubble: Israeli attacks on inhabited homes (Index: MDE 15/032/2014), 5 November 2014‬‬
‫(; ‪ )https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/032/2014/en/‬המבוא והמסקנות של הדו"ח זמינים בעברית בכתובת‪:‬‬
‫‪http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FamiliesUnderRubble_IntroAndConclusions_hebrew.pdf‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫התנהלות שסיכנה אזרחים ברצועת עזה‬
‫בפרק זה נציג דוגמאות להתקפות של ארגונים פלסטיניים חמושים ששוגרו מתוך מתקנים אזרחיים‪,‬‬
‫ולאחר מכן להתקפות ששוגרו מקרבתם של מבנים אזרחיים או מאזורים אזרחיים‪ .‬הראיות לכך‬
‫שארגונים פלסטיניים חמושים השתמשו במבנים ובמתקנים אזרחיים לצרכים צבאיים אחרים‪ ,‬כגון‬
‫אחסון תחמושת‪ ,‬יוצגו בתת‪-‬הפרק השלישי‪ .‬בתת‪-‬הפרק האחרון יוצגו הטענות בדבר שימוש שעשו‬
‫ארגונים פלסטיניים חמושים ב"מגנים אנושיים" במהלך מעשי האיבה‪.‬‬
‫שיגור התקפות מתוך מבנים ומתחמים אזרחיים‬
‫קיימים דיווחים מהימנים על‪-‬כך שבמקרים מסוימים ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות או פגזי‬
‫מרגמה מתוך מתקנים או מתחמים אזרחיים‪ ,‬לרבות בתי ספר‪ ,‬בית חולים אחד לפחות וכנסיה יוונית‪-‬‬
‫אורתודוקסית בעיר עזה‪ .‬בשני מקרים לפחות עולה מהדיווחים שההתקפות בוצעו על‪-‬אף העובדה‬
‫שאזרחים מרצועת עזה‪ ,‬שנעקרו מבתיהם‪ ,‬מצאו מחסה במתחמים אלה או בבניינים הסמוכים‪ .‬הפרות‬
‫כאלה בידי הצד הפלסטיני אינן פוטרות את ישראל מחובתה לנקוט את כל אמצעי הזהירות הנחוצים‬
‫במסגרת תגובותיה כדי למזער את הפגיעה באזרחים ואת הנזק לרכוש אזרחי‪ .‬האזרחים הנוכחים‬
‫במקום אינם מאבדים את חסינותם מפני התקפה ישירה ויש להביא בחשבון את נוכחותם‪ ,‬את‬
‫מספרם הרב‪ ,‬ואת המעמד המיוחד של חלק מהמבנים מכוח המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪.‬‬
‫בית החולים א‪-‬שיפא בעיר עזה הוא בית החולים הכללי הגדול והחשוב ביותר ברצועת עזה‪ .‬במהלך‬
‫‪79‬‬
‫מעשי האיבה‪ ,‬מאות אזרחים שנעקרו מבתיהם בשל הלחימה מצאו מחסה במתחם בית החולים‪.‬‬
‫כתבת מטעם העיתון הפיני "הלסינגין סנומאט" (‪ ,)HS‬שדיווחה מבית החולים א‪-‬שיפא‪ ,‬ציינה שרקטה‬
‫נורתה ממגרש החניה שמאחורי בית החולים בכתבה שכותרת "הלסינגין סנומאט בילה את הלילה‬
‫בבית חולים בעזה"‪ ,‬וששודרה ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 80.2014‬הדיווח פורש כמתייחס לירי שבוצע ב‪1-‬‬
‫באוגוסט‪ 81,‬אולם אין זה ברור מתי בדיוק צולם הסרטון‪ ,‬איזה לילה בילתה הכתבת בבית החולים א‪-‬‬
‫שיפא‪ ,‬והאם היה ברשותה מידע בנוגע למקרי ירי אחרים מתוך המתחם‪ .‬בפוסט בפייסבוק‪ ,‬שפורסם‬
‫ב‪ 2-‬באוגוסט לאחר שהסרטון זכה לתפוצה נרחבת ברשתות החברתיות‪ ,‬ציינה הכתבת כי הלילה‬
‫שבלתה בבית החולים א‪-‬שיפה היה "לפני שבועיים" ומחתה על‪-‬כך שהדברים שנאמרו במסגרת‬
‫הכתבה שלה הוצאו מהקשרם‪ 82.‬אולם‪ ,‬אמנסטי אינטרנשיונל מאמין כי הדיווח אמין וכי יש לחקור‬
‫את הטענה באורח עצמאי‪ ,‬ביחד עם דיווחים וטענות אחרים כי מנהיגי חמאס וכוחות הביטחון שלו‬
‫‪83‬‬
‫השתמשו במתקנים בתוך בית החולים לצרכים צבאיים וכדי לחקור אנשים במהלך מעשי האיבה‪.‬‬
‫‪Amnesty International, ‘Nothing is immune’: Israel’s destruction of landmark buildings in Gaza (Index: MDE 15/029/2014), 9‬‬
‫‪December 2014‬‬
‫(‪ )https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/029/2014/ .‬הדו"ח המלא בעברית זמין בכתובת‪:‬‬
‫‪http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/NothingIsImmunneHebrew.pdf‬‬
‫‪Mohammed Omer, “Palestinians find shelter at Gaza hospital”, Al Jazeera, 17 August 2014, 79‬‬
‫‪http://www.aljazeera.com/news/middleeast/2014/08/gaza -shifa-hospital-palestinians-displaced-2014815113812371211.html‬‬
‫(כניסה‬
‫לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Joshua Levitt, “Finnish TV Reporter at Gaza’s Al Shifa Hospital: It’s True that Rockets Are Launched Here From the Gazan Side 80‬‬
‫‪Into Israel”, The Algemeiner, 1 August 2014, http://www.algemeiner.com/2014/08/01/finnish -tv-reporter-at-gazas-al-shifa-hospital-its‬‬‫‪( true-that-rockets-are-launched-here-from-the-gazan-side-into-israel-video/‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪ ;)2015‬קטע הווידיאו של‬
‫הכתב זמין גם הוא בכתובת ‪( https://www.youtube.com/watch?v=Nu -e5qWXx-k‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪The Times of Israel, “Finnish TV: Rockets from Gaza hospital”, 2 August 2014, http://www.timesofisrael.com/finnish -tv-rockets- 81‬‬
‫‪( fired-from-gaza-hospital/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ " ,Ynet 82‬כתבת פינית שידרה משיפא‪" :‬ירו מפה רקטות"‪ 2 ,‬באוגוסט ‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L - ,2014‬‬
‫‪( 4553618,00.html‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, pp. 16-17; Israel Ministry of Foreign Affairs, “Hamas uses 83‬‬
‫ ‪hospitals and ambulances for military-terrorist purposes”, 28 July 2014, http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Pages/Hamas‬‬‫‪( uses-hospitals-and-ambulances-for-military-terrorist-purposes.aspx‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪William Booth, “While ;)2015‬‬
‫‪Israel held its fire, the militant group Hamas did not”, The Washington Post, 15 July 2014,‬‬
‫‪http://www.washingtonpost.com/world/middle_east/while -israel-held-its-fire-the-militant-group-hamas-did-not/2014/07/15/116fd3d7‬‬‫‪( 3c0f-4413-94a9-2ab16af1445d_story.html‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪Daniel Bettini, “Foreign journalists reveal Hamas’ false .)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫א מנסטי אינטרנשיונל שוחח עם עיתונאי פלסטיני שנחקר על‪-‬ידי אנשי ביטחון הפנים של חמאס באגף‬
‫נטוש של בית החולים במהלך העימות‪ .‬אנשי ביטחון הפנים של חמאס גם מנעו מתחקירן שטח‬
‫שנשכר אל‪-‬ידי אמנסטי אינטרנשיונל לצלם נזקים למרפאת החוץ של בית החולים ב‪ 28-‬ביולי‪ ,‬כאשר‬
‫התחק ירן הגיע לבית החולים זמן קצר לאחר פיצוץ שהסב נזק למרפאה מעט לפני השעה ‪.17:00‬‬
‫תקרית זו‪ ,‬שהתרחשה כמעט באותו זמן ממש שבו התפוצץ פריט התחמושת במחנה הפליטים שאטי‪,‬‬
‫תיבחן בהרחבה בתת‪-‬הפרק הבא‪.‬‬
‫הכנסייה היוונית‪-‬אורתודוקסית של פורפיריוס הקדוש שוכנת בשכונת א‪-‬זייתון בדרום העיר עזה‪.‬‬
‫במהלך העימות‪ ,‬מצאו מחסה במתחם הכנסייה קרוב ל‪ 2,000-‬בני אדם‪ 84.‬רבים מהם נמלטו תחת ירי‬
‫משכונת א‪-‬שוג'אעיה‪ ,‬הנמצאת מצפון‪-‬מזרח לזייתון‪ ,‬ואשר הייתה נתונה להפגזה כבדה של הכוחות‬
‫הישראליים‪ ,‬בייחוד בין ה‪ 20-‬ל‪ 23-‬ביולי‪ .‬האזור שסביב הכנסייה הותקף על‪-‬ידי ישראל בליל ה‪21-‬‬
‫ביולי‪ .‬חלקים מבית הקברות ומבית שכן השייך לכנסייה ניזוקו‪ ,‬ורסיסים חדרו למתחם הכנסייה עצמו‬
‫וניקבו את מכלי המים‪ 85.‬הארכיבישוף אלקסיוס‪ ,‬מנהיג הקהילה היוונית‪-‬אורתודוקסית בעזה‪ ,‬שפתח‬
‫את דלתות הכנסייה בפני הנמלטים מהלחימה‪ ,‬אמר לאחר מכן לכתב כי לוחמים פלסטינים השתמשו‬
‫במתחם הכנסייה כדי לשגר רקטות לתוך ישראל במהלך העימות‪ 86.‬אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח‬
‫לאמת את הדבר אולם סבור כי הטענה מהימנה‪ .‬הן התנהלות הכוחות הישראליים והן את התנהלותם‬
‫של ארגונים פלסטיניים חמושים במתחם הכנסייה ובסביבתו צריכים להיחקר באורח עצמאי‪.‬‬
‫הרשויות הישראליות הצהירו כי בית החולים אל‪-‬וופא בא‪-‬שוג'אעיה שימש כ"מפקדה‪ ,‬אתר לשיגור‬
‫רקטות‪ ,‬נקודת תצפית‪ ,‬עמדת צלף‪ ,‬מתקן לאחסון נשק‪ ,‬מסווה לתשתית מנהרות ובסיס כללי‬
‫להתקפות נגד ישראל"‪ 87.‬במהלך מעשי האיבה הצבא הישראלי תקף את בית החולים באורח חוזר‬
‫ונשנה‪ .‬בליל ה‪ 17-‬ביולי פונו המטופלים מבית החולים תחת אש‪ 88,‬ותקיפות אוויריות נוספות של‬
‫ישראל ב‪ 23-‬וב‪ 24-‬ביולי החריבו את בית החולים כמעט לחלוטין‪ .‬ב‪ 21-‬ביולי טען הצבא הישראלי‬
‫בטוויטר כי רקטה מסוג ‪ M-75‬נורתה מאתר סמוך לבית החולים אל‪-‬וופא ב‪ 14-‬ביולי‪ 89.‬התמונה‬
‫שפרסם הצבא הישראלי בטוויטר אינה תואמת תצלומים לווייניים של בית החולים אל‪-‬וופא ונראה כי‬
‫מדובר בצילום של אתר אחר‪ 90.‬ב‪ 23-‬ביולי פרסם הצבא הישראלי סרטון וידיאו המתעד לדבריו ירי‬
‫‪(front”, YNet, 7 August 2014, http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4556016,00.html‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪; .)2015‬‬
‫‪Joshua Levitt, “Journalist Describes Interrogation at Hamas Headquarters Next to Emergency Room at Gaza’s Al Shifa Hospital”, The‬‬
‫‪Algemeiner, 24 July 2014, http://www.algemeiner.com/2014/07/24/french -journalist-describes-interrogation-at-hamas-headquarters‬‬‫‪(next-to-emergency-room-at-gazas-al-shifa-hospital/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Kim Sengupta, “Israel-Gaza conflict: Greek Orthodox church of St Porphyrios becomes a small refuge in the heart of Gaza’s 84‬‬
‫‪bloodletting”, The Independent, 27 July 2014, http://www.independent.co.uk/news/world/middle -east/israelgaza-conflict-greek‬‬‫‪( orthodox-church-of-st-porphyrios-becomes-a-small-refuge-in-the-heart-of-gazas-bloodletting-9631777.html‬כניסה לאתר ב ‪14-‬‬
‫במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Peter Beaumont, “Gazans flee Israeli bombardment – into the path of more bombs”, The Guardian, 22 July 2014, 85‬‬
‫‪( http://www.theguardian.com/world/2014/jul/22/gaza -displaced-palestinians-not-safe‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪;)2015‬‬
‫‪Mohammed Omer, “Hiding in the shadow of the pastor in Gaza”, Al Jazeera, 23 July 2014,‬‬
‫‪( http://america.aljazeera.com/articles/2014/7/23/hiding -pastor-gaza.html‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2014‬‬
‫‪George Thomas, “Gaza Bishop: Hamas Used Church to Fire Rockets”, CBN News, 8 August 2014, 86‬‬
‫‪( http://www.cbn.com/cbnnews/insideisrael/2014/august/gaza -bishop-hamas-used-church-to-fire-rockets-/‬כניסה לאתר ב ‪14-‬‬
‫במארס ‪The Times of Israel, “Gaza archbishop says rockets were fired from church”, 7 August 2014, ;)2015‬‬
‫‪( http://www.timesofisrael.com/gaza-archbishop-says-rockets-fired-from-church/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Hamas uses hospitals and ambulances for military-terrorist purposes”, 28 July 2014, 87‬‬
‫‪http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Pages/Hamas -uses-hospitals-and-ambulances-for-military-terrorist-purposes.aspx‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪ .)2015‬ראו גם‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, p. 16-17; IDF Military :‬‬
‫‪Advocate General, “Decisions of the IDF Military Advocate General regarding Exceptional Incidents that Occurred during Operation‬‬
‫‪( ‘Protective Edge’ – Update No. 2”, 7 December 2014, http://www.mag.idf.il/261-6958-en/Patzar.aspx‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס‬
‫‪.)2015‬‬
‫‪ 88‬ארגון ‪ " ,Human Rights Watch‬עזה‪ :‬הרג האזרחים בהתקפות האוויריות מעורר חששות בנוגע למתקפה הקרקעית"‪22 ,‬‬
‫ביולי ‪( http://www.hrw.org/he/news/2014/07/25 ,2014‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪( IDF Spokesperson, 21 July 2014, https://twitter.com/IDFSpokesperson/status/491180162000494593 89‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס‬
‫‪.)2015‬‬
‫‪90‬‬
‫‪Nora Barrows-Friedman, “Israel used fabricated images to justify bombing al-Wafa hospital”, 24 July 2014,‬‬
‫‪( http://electronicintifada.net/blogs/nora-barrows-friedman/israel-used-fabricated-images-justify-bombing-al-wafa-hospital‬כניסה‬
‫לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫מתוך בית החולים‪ ,‬כמו‪-‬גם ציטוטים משיחות טלפון שבוצעו לבית החולים וקטעי וידיאו שבהם‬
‫נראים פיצוצי משנה בבית החולים בעקבות תקיפות ישראליות‪ 91.‬על‪-‬פי דיווחים בכלי תקשורת‪ ,‬טיל‬
‫נגד טנקים נורה מבית החולים אל‪-‬וופא ב‪ 24-‬ביולי‪ 92.‬אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לאמת את‬
‫טענותיה של ישראל כי בית החולים שימש לירי רקטות או לצורך פעילויות צבאיות אחרות‪ ,‬אולם‬
‫הוא סבור שהן התנהלות הכוחות הישראליים והן התנהלות הארגונים הפלסטיניים החמושים בבית‬
‫החולים ובסביבותיו צריכות להיחקר באורח עצמאי‪ .‬חקירה פנימית של הצבא הישראלי בנוגע‬
‫לתקיפות שלו על בית החולים אל‪-‬וופא בין ה‪ 11-‬ל‪ 23-‬ביולי מצאה שההתקפות בוצעו בהתאם‬
‫‪93‬‬
‫למשפט הבינלאומי‪ ,‬אם כי צוין שההתקפה ב‪ 11-‬ביולי בוצעה ללא אזהרה מוקדמת‪.‬‬
‫הצבא הישראלי הצהיר כי רקטות ופגזי מרגמה נורו מתוך כמה בתי ספר ברצועת עזה במהלך מעשי‬
‫האיבה‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לאמת אף אחת מהטענות הספציפיות הללו‪ ,‬אולם סבור כי‬
‫יש לחקור אותן באורח עצמאי‪ .‬הטענות כללו‪ :‬ירי רקטות ישירות מתוך בית ספר יסודי לבנים המנוהל‬
‫בידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) בג'באליא ב‪ 13-‬וב‪-‬‬
‫‪ 14‬ביולי;‪ 94‬ירי רקטות מתוך בית הספר אבו נור במחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 20-‬ביולי;‪ 95‬טענה בדבר‬
‫ירי רקטה מתוך בית ספר יסודי לבנות של אונר"א בבית לאהייא ב‪ 1-‬באוגוסט;‪ 96‬וירי פגזי מרגמה‬
‫‪97‬‬
‫מתוך בית הספר היסודי לבנים שהאדא אל‪-‬מנאר בשכונת א‪-‬שוג'אעיה ב‪ 22 ,21-‬ו‪ 25-‬באוגוסט‪.‬‬
‫הצבא הישראלי טען גם שרקטה נורתה מתוך תחנת הכוח של עזה ב‪ 30-‬ביולי‪ 98.‬ירי כזה‪ ,‬אם יאומת‪,‬‬
‫מהווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי; אולם אין בו כדי להצדיק את התקיפה הישראלית‬
‫של תחנת הכוח יום קודם לכן‪ ,‬שהסבה נזק כבד לתחנה‪ ,‬החמירה עוד יותר את הפסקות החשמל‬
‫‪99‬‬
‫התכופות ברצועה ופגעה קשות בשירותי המים והתברואה ובשירותים הרפואיים באזורים רבים‪.‬‬
‫ההתקפה על תחנת הכוח היחידה של רצועת עזה היוותה ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה ברצועה‬
‫ועלולה לעלות לכדי פשע מלחמה‪ 100.‬קצין בדרגת תת‪-‬אלוף בצבא הישראלי הכחיש את הטענה כי‬
‫ישראל תקפה את תחנת הכוח במכוון‪ ,‬אולם לא פסל את האפשרות שישראל פגעה בה בשוגג‪ ,‬ואמר‬
‫שהצבא חוקר את הדבר‪ 101.‬ככל הידוע לאמנסטי אינטרנשיונל לא פורסמו עדכונים כלשהם בנוגע‬
‫לחקירה זו‪ ,‬וראוי שהן פעולות הכוחות הישראליים והן פעולותיהם של ארגונים פלסטיניים חמושים‬
‫בתחנת הכוח ובסביבתה ייחקרו באורח עצמאי‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪IDF, “Warning Call to Wafa Hospital Before IDF Targets Site”, 23 July 2014, video,‬‬
‫‪92‬‬
‫‪Yaakov Lappin, “Terrorists fire anti-tank missile from Al-Wafa hospital in Gaza”, The Jerusalem Post, 24 July 2014,‬‬
‫‪( https://www.youtube.com/watch?v=8O9AHzUKYk8‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪( http://www.jpost.com/Operation-Protective-Edge/Terrorists-fire-anti-tank-missile-from-Al-Wafa-hospital-368818‬כניסה לאתר ב‪-‬‬
‫‪ 14‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 93‬הפרקליטות הצבאית‪" ,‬החלטת הפצ"ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במבצע "צוק איתן" – עדכון מס' ‪ 7 ,"2‬בדצמבר‬
‫‪( http://www.law.idf.il/163-6957-he/Patzar.aspx ,2014‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, pp. 20, 23. 94‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, p. 25; IDF, Declassified Report Exposes Hamas Human Shield 95‬‬
‫‪Policy, slide 13.‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, pp. 20, 22; IDF, Declassified Report Exposes Hamas Human Shield 96‬‬
‫‪Policy, slide 14.‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, pp. 20-21. 97‬‬
‫‪IDF, Declassified Report Exposes Hamas Human Shield Policy, slide 34. 98‬‬
‫‪Harriet Sherwood, “Gaza’s only power plant destroyed in Israel’s most intense air strike yet”, The Guardian, 30 July 2014, 99‬‬
‫‪( http://www.theguardian.com/world/2014/jul/29/gaza -power-plant-destroyed-israeli-airstrike-100-palestinians-dead‬כניסה לאתר ב ‪-‬‬
‫‪ 14‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 100‬אמנסטי אינטרנשיונל‪" ,‬ישראל‪/‬עזה ‪ -‬תקיפת בית הספר של האו"ם בעזה עלולה להגיע לכדי פשע מלחמה ויש לחקרה"‪,‬‬
‫‪ 30‬ביולי ‪" ,Human Rights Watch ;http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=183&ArticleID=1711 2014‬עזה‪ :‬ההתקפה על תחנת‬
‫הכוח הסבה נזק נרחב"‪( http://www.hrw.org/he/news/2014/08/18 ,‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪101‬‬
‫‪Mitch Ginsburg, “IDF General: Israel did not target Gaza’s power plant”, The Times of Israel, 30 July 2014,‬‬
‫‪( http://www.timesofisrael.com/idf-general-israel-did-not-target-gazas-power-plant/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫שיגור התקפות מקרבתם של מבנים אזרחיים ומתוך אזורים אזרחיים‬
‫ב‪ 20-‬באוגוסט ‪ 2014‬דיווח הצבא הישראלי כי ‪ 1,600‬מתוך ‪ 3,600‬רקטות שנורו על‪-‬ידי ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים מאז ה‪ 8-‬ביולי נורו מתוך אזורים אזרחיים‪ 102.‬לאמנסטי אינטרנשיונל אין כל‬
‫אפשרות לאמת טענה או נתונים אחרים שפורסמו בידי הרשויות הישראליות לגבי האתרים מהם נורו‬
‫רקטות ופגזי מרגמה‪ 103.‬עם זאת‪ ,‬הרשויות הישראליות דיווחו על אירועים ספציפיים רבים של‬
‫התקפות ששוגרו בסמיכות רבה למבנים אזרחיים‪ 104,‬ואלה‪ ,‬בשילוב עם דיווחים של עיתונאים‬
‫מרצועת עזה במהלך העימות ועם הממצאים של חוקרי אמנסטי אינטרנשיונל במהלך סבבים קודמים‬
‫של מעשי איבה‪ 105,‬מלמדים כי התקפות של ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה המבוצעות‬
‫מתוך אזורי מגורים אינן בגדר מקרים יוצאי דופן‪.‬‬
‫תושב שכונת אל‪-‬כראמה בעיר עזה‪ ,‬שתיאר אירועים שהתרחשו ב‪ 21-‬ביולי ‪ ,2014‬ושבהם נהרגו הוריו‬
‫ושתי אחייניותיו בתקיפה ישראלית אווירית של ביתם‪ ,‬אמר לאמנסטי אינטרנשיונל‪" :‬באותו יום‪ ,‬בזמן‬
‫שנחתי‪ ,‬שתי רקטו ת קסאם נורו משמאל לבית ומימין לו‪ ,‬באותו זמן שהטילים מהמטוס פגעו בנו"‪.‬‬
‫משרד נציבות האו"ם לזכויות האדם תיעד מקרים של ירי רקטות מתוך בית קברות ומסביבותיו‬
‫‪106‬‬
‫בשכונת אל‪-‬פאלוג'ה בעיר ג'באליא הצפופה שבצפון רצועת עזה ב‪ 20-‬וב‪ 29-‬ביולי‪.‬‬
‫ארגונים פלסטיניים לזכויות האדם נתקלו בקשיים עצומים בבואם לתעד הפרות במהלך מעשי האיבה‬
‫ברצועת עזה‪ ,‬לרבות מקרים שבהם חוקרים מטעמם נהרגו או נקלעו לירי‪ .‬פרסום מידע בנוגע להפרות‬
‫שבוצעו על‪-‬ידי ארגונים פלסטיניים חמושים עלול אף הוא לסכן ארגונים לא ממשלתיים מקומיים‪,‬‬
‫בייחוד במהלך תקופות של לחימה כבדה והפצצות ישראליות; ארגונים לזכויות האדם וחברי צוות‬
‫בארגונים אלה נחשפו בעבר לאיומים או להתקפות מצד ארגונים פלסטיניים חמושים‪ 107.‬בשל עובדה‬
‫זו‪ ,‬בשילוב עם העובדה שישראל מונעת באורך מתמשך מארגונים בינלאומיים לזכויות האדם‬
‫ומחוקרים שמונו על‪-‬ידי האו"ם גישה לרצועת עזה‪ ,‬אין לראות בכך שרק קומץ של התקפות‬
‫פלסטיניות ספציפיות ששוגרו מתוך אזורים אזרחיים תועדו בידי מקורות אחרים מלבד הצבא או‬
‫הרשויות הישראליים ראייה לכך שהתקפות כאלה היו נדירות‪.‬‬
‫במהלך העימות‪ ,‬כמה עיתונאים זרים שדיווחו מהעיר עזה תיעדו בווידיאו ירי של רקטות מאתרים‬
‫סמוכים למקום הימצאם‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף ממרחק של מטרים ספורים מהם‪ .‬ב‪ 31-‬ביולי דיווח‬
‫כתב של רשת הטלוויזיה "פרנס ‪ "24‬בשידור ישיר מאזור אזרחי בעיר עזה בעת שרקטה נורתה ממקום‬
‫סמוך אליו מאוד‪ 108.‬אותו כתב שידר לאחר מכן תיעוד וידיאו של המשגר שממנו נורתה לדעתו‬
‫הרקטה‪ ,‬שהיה ממוקם במרחק של כ‪ 50-‬מטרים ממלון שבו כתבים זרים מרבים לשהות‪ ,‬במרחק של‬
‫‪ 100‬מטרים מבניין של האו"ם‪ ,‬ובסמיכות רבה לכמה בתי מגורים אזרחיים; הדיווח שפרסם כלל תיעוד‬
‫וידיאו של ילדים משחקים בסמוך למשגר הרקטות‪ 109.‬רקטה שנורתה ב‪ 31-‬ביולי מאותו רחוב עמו‬
‫‪102‬‬
‫‪IDF, Declassified Report Exposes Hamas Human Shield Policy , slide 2.‬‬
‫‪ 103‬אמנסטי אינטרנשיונל ביקש מהרשויות הישראליות מידע מפורט בנושא ירי רקטות והתקפות אחרות של ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים מתוך אזורים אזרחיים‪ ,‬כמו‪-‬גם הפרות מסוגים אחרים שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים‪ ,‬אולם עד‬
‫להשלמת הדו"ח לא התקבלה שום תגובה על בקשתו‪.‬‬
‫‪ 104‬ראו במיוחד‪.Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law. :‬‬
‫‪ 105‬ראו לדוגמה‪" ,‬ישראל‪/‬רצועת עזה‪ :‬מבצע "עופרת יצוקה"‪ 22 :‬יום של הרס וחורבן" (‪ ,)Index: MDE 15/015/2009‬עמ' ‪,72-62‬‬
‫‪ 2‬ביולי ‪.https://www.amnesty.org/download/Documents/48000/mde150152009heb.pdf 2009‬‬
‫‪“Addendum to Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights on the implementation of Human Rights 106‬‬
‫‪Council resolutions S-9/1 and S-12/1: The human rights situation in the Occupied Palestinian Territory between 12 June and 26 August‬‬
‫‪2014, including the escalation of hostilities between the State of Israel and Palestinian armed groups in Gaza,” A/HRC/28/80/Add.1, 26‬‬
‫‪December 2014, pp. 18-19.‬‬
‫‪ 107‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אמנסטי אינטרנשיונל‪ " ,‬רשויות החמאס חייבות להבטיח את ביטחונו של פעיל זכויות האדם"‪ 18 ,‬בינואר‬
‫‪,2012‬‬
‫‪http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=1 83&ArticleID=1090&SearchParam=%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1+%D7%9‬‬
‫‪.7%D7%99%D7%99%D7%91‬‬
‫‪France 24, “Rocket fire caught live as France 24 correspondent reports from Gaza”, video published on 31 July 2014, 108‬‬
‫‪( https://www.youtube.com/watch?v=EaqWqjb4w6s‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪)2015‬‬
‫‪France 24, “Exclusive: Hamas rocket launch pad revealed near Gaza homes”, video published on 5 August 2014, 109‬‬
‫‪( https://www.youtube.com/watch?v=uE3feo_b8Cg#t=54‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪ .)2015‬ראו גם ‪France 24, “Exclusive: Hamas‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫שממנו דיווח צוות של אל‪-‬ג'זירה בעיר עזה תועדה גם היא בווידיאו‪ 110.‬ב‪ 4-‬באוגוסט‪ ,‬החל בסביבות‬
‫השעה ‪ ,6:30‬תיעד צוות של רשת הטלוויזיה ההודית ‪ NDTV‬בווידיאו חברים בארגון פלסטיני חמוש‬
‫שהסתירו והרכיבו משגר רקטות בחסות אוהל‪ ,‬בשטח פתוח בסמוך למלון אל‪-‬משתל בעיר עזה‪ .‬אותו‬
‫צוות טלוויזיה עצמו תיעד את ירי הרקטה בסביבות השעה ‪ 7:50‬בבוקר ה‪ 5-‬באוגוסט; הייתה זו אחת‬
‫מכמה רקטות ששוגרו בסביבות אותה שעה‪ ,‬דקות ספורות לפני שהפסקת אש זמנית אמורה הייתה‬
‫להיכנס לתוקף בשעה ‪ .8:00‬בדיווח ששידרו צוין כי רקטה נורתה מאותו מקום עצמו ב‪ 1-‬באוגוסט‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫המלון והאזור שממנו נורו הרקטות מוקפים בבתי מגורים‪.‬‬
‫סביר להניח כי העובדה שכל התקריות הללו שתועדו בידי עיתונאים התרחשו באזור קטן יחסית של‬
‫העיר עזה‪ ,‬משקפת את ריכוז הכתבים הזרים באזור זה במהלך מעשי האיבה‪ .‬אזור זה שימש בסיס‬
‫לכתבים זרים רבים כיוון שהוא נחשב לבטוח יחסית‪ .‬אין להניח כי הדבר מלמד על‪-‬כך שזהו האזור‬
‫היחיד שבו ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות מאתרים סמוכים מאוד למבנים אזרחיים במהלך‬
‫העימות; למעשה‪ ,‬ייתכן שארגונים חמושים נקטו אמצעי זהירות רבים יותר באזורים שבהם ידעו על‬
‫נוכחות התקשורת הזרה‪ .‬לדברי כתבים זרים מסוימים‪ ,‬היעדרו של תיעוד וידיאו דומה מאזורים‬
‫אחרים ברצועת עזה משקף את הסכנות המשמעותיות מאוד שנשקפו לעיתונאים שסיקרו את מעשי‬
‫האיבה‪ ,‬ואת העובדה שהמשגרים‪ ,‬הרקטות וצוותי השיגור הוסתרו היטב‪ ,‬ולא צנזורה שהפעיל‬
‫חמאס‪ 112.‬אולם‪ ,‬כתבים זרים מסוימים חוו איומים או הפחדה מצד חמאס במהלך מעשי האיבה‪ 113.‬ב‪-‬‬
‫‪ 11‬באוגוסט ‪ 2014‬פרסמה אגודת העיתונאים הזרים הצהרה המגנה את ההטרדות‪ ,‬האיומים וההפחדה‬
‫של עיתונאים זרים ברצועת עזה בידי רשויות חמאס‪ ,‬כמו‪-‬גם "תהליך בדיקה" שלדבריה עשוי לאפשר‬
‫‪114‬‬
‫יצירת רשימה שחורה של עיתונאים ספציפיים‪.‬‬
‫הרשויות הישראליות דיווחו כי ארגונים פלסטיניים חמושים ירו כ‪ 130-‬רקטות ופגזי מרגמה ממרחק‬
‫של עד ‪ 25‬מטרים מבתי חולים ומרפאות ברצועת עזה‪ ,‬וציינו תקריות ספציפיות לרבות ירי ליד שתי‬
‫מרפאות בשכונת א‪-‬שוג'אעיה‪ ,‬בסמוך לשני מתקנים רפואיים בשיח' רדואן ובסמוך למתקני הוועד‬
‫הבינלאומי של הצלב האדום בבית לאהאיא ובג'באליא‪ 115.‬כמו כן דיווחו הרשויות הישראליות כי‬
‫לפחות ‪ 89‬רקטות ופגזי מרגמה נורו ממרחק של עד ‪ 30‬מטרים מבתי ספר של האו"ם – וציינו תקריות‬
‫ספציפיות של ירי בסמוך לבית ספר של אונר"א בעיר עזה‪ ,‬בבית חאנון‪ ,‬בג'באליא‪ ,‬בא‪-‬נוסייראת ובא‪-‬‬
‫‪116‬‬
‫שוג'אעיה – וכן כי בעשרות מקרים אחרים בוצע ירי מקרבתם של בתי ספר שאינם שייכים לאו"ם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הן הצהירו כי במהלך מעשי האיבה לפחות ‪ 83‬רקטות ופגזי מרגמה נורו ממרחק של עד ‪25‬‬
‫‪rocket launch pad lies near Gaza homes”, 5 August 2014, http://www.france24.com/en/20140805 -exclusive-video-hamas-rocket‬‬‫‪( launching-pad-near-gaza-homes-un-building/‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Al Jazeera English, “Rocket fire caught on camera near Al Jazeera reporter Nicole Johnston’s position in Gaza”, video published on 110‬‬
‫‪( 31 July 2014, https://www.youtube.com/watch?v=coijJG_nvHY‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪ .)2015‬אין זה ברור האם מדובר‬
‫באותה רקטה שתועדה על ‪-‬ידי "פרנס ‪ "24‬באותו ערב‪.‬‬
‫‪Sreenivasan Jain, “NDTV Exclusive: How Hamas Assembles and Fires Rockets”, NDTV, 5 August 2014, 111‬‬
‫‪( http://www.ndtv.com/world-news/ndtv-exclusive-how-hamas-assembles-and-fires-rockets-641680‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס‬
‫‪ .)2015‬ראו גם ‪Sreenivasan Jain, “Three Men, A Tent, and Some Shrubs: The Backstory of Our Hamas Report”, NDTV, 7 August‬‬
‫‪( 2014, http://www.ndtv.com/world-news/three-men-a-tent-and-some-shrubs-the-backstory-of-our-hamas-report-646582‬כניסה לאתר‬
‫ב‪ 14-‬במארס ‪ .)2015‬בדיווח של צוות רשת הטלוויזיה ‪ NDTV‬נאמר כי העובדה שנעשה שימוש באותו אתר שיגור בשתי‬
‫הזדמנויות לפחות ועיתוי השיגור‪ ,‬כחלק ממטח רקטות שנורו דקות ספורות לפני שהפסקת אש זמנית אמורה הייתה‬
‫להתחיל‪ ,‬מלמדים כי הזרוע הצבאית של חמאס אחראית לירי‪ ,‬ולא ארגון פלסטיני חמוש קטן יותר‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫לא הצליח לאמת את החשד שגדודי אל‪-‬קסאם היו אחראים לירי ספציפי זה‪.‬‬
‫‪ 112‬אנשיל פפר‪" ,‬מדינת ישראל נגד התקשורת העולמית‪ :‬הפחד מחמאס הטה את הסיקור"‪ ,‬הארץ‪,8.8.14 ,‬‬
‫‪( http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium -1.2400558‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Matthew Kalman, “Foreign press divided over Hamas harassment”, Haaretz, 13 August 2014, 113‬‬
‫‪( http://www.haaretz.com/blogs/2.1167/.premium -1.610241‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪Daniel Bettini, “Foreign journalists ;)2015‬‬
‫‪( http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4556016,00.html reveal Hamas’ false front”, YNet, 7 August 2014,‬כניסה לאתר ב ‪14-‬‬
‫במארס ‪)2015‬‬
‫‪( Foreign Press Association, http://www.fpa.org.il/?categoryId=73840 114‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪.Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, p. 18-19. 115‬‬
‫‪116‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, p. 20-26.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫מטרים ממסגדים‪ ,‬ובמקרים מסוימים ישירות מתוך מתחם המסגד‪ ,‬וציינו במיוחד שלושה מסגדים‬
‫‪117‬‬
‫שונים בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה‪.‬‬
‫איש החמאס הבכיר ר'אזי חמאד הצהיר כי רקטות נורו "ממרחק של ‪ 200‬או ‪ 300‬מטרים" מבתי ספר‬
‫ובתי חולים‪ ,‬וכי רבים מהמבנים הנוגעים בדבר נשמרו ריקים במהלך הלחימה‪ ,‬לרבות בית ספר שהיו‬
‫‪118‬‬
‫ריקים מלכתחילה בשל חופשת הקיץ‪ ,‬אבל הכיר בכך ש"נעשו כמה טעויות והן טופלו במהירות"‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לאמת את הטענה כי רקטות או פגזי מרגמה נורו מהאתרים‬
‫הספציפיים שהוזכרו על‪-‬ידי הרשויות הישראליות‪ .‬לארגון גם אין אפשרות לאמת את המרחקים‬
‫הספציפיים בין האתרים מהם בוצע על‪-‬פי הטענה הירי לבין אובייקטים אזרחיים כגון בתי ספר‪ ,‬בתי‬
‫חולים או בתי מגורים‪ ,‬או לבדוק האם אזרחים השתמשו במבנים אלה או אכן פונו מהם בעת‬
‫שהתקפות רקטות או פגזי מרגמה שוגרו מאתר סמוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬הראיות הזמינות מצביעות על‪-‬כך‬
‫שארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות ופגזי מרגמה מאזורי מגורים במהלך העימות של יולי‪-‬‬
‫אוגוסט ‪ , 2014‬ושלפחות בכמה מקרים‪ ,‬פריטי תחמושות נורו בסמיכות רבה למבנים אזרחיים‪ .‬יש‬
‫לציין כי על אף שצפיפות האוכלוסין ברצועת עזה ככלל גבוהה ביותר‪ ,‬ובמיוחד בעיר עזה‬
‫ובסביבותיה‪ 119,‬ישנם שטחים ניכרים בתוך ‪ 365‬הקילומטרים הרבועים של הרצועה שאינם מיושבים‪,‬‬
‫וניהול מעשי איבה או שיגור פריטי תחמושת מאזורים אלה כרוך בסיכון מופחת עבור אזרחים‬
‫פלסטיניים‪.‬‬
‫שימוש במבנים ומתקנים אזרחיים לצרכים צבאיים אחרים‬
‫במהלך העימות‪ ,‬ארגונים פלסטיניים חמושים אחסנו רקטות ותחמושת אחרת במבנים ובמתקנים‬
‫אזרחיים‪ ,‬לרבות בתי ספר של האו"ם‪ .‬אונר"א גילתה תחמושת פלסטינית בשלושה מבתי הספר‬
‫הריקים שלה ברצועת עזה‪ .‬ב‪ 16-‬ביולי‪ ,‬במהלך ביקורת שגרתית‪ ,‬חשפה הסוכנות כ‪ 20-‬רקטות בבית‬
‫ספר יסודי בעיר עזה‪ 120.‬ב‪ 22-‬ביולי‪ ,‬במהלך ביקורת נוספת‪ ,‬התגלו רקטות בבית ספר יסודי‬
‫בג'באליא;‪ 121‬בית הספר היה ריק באותה עת‪ ,‬אבל משני צידיו שוכנים בתי ספר נוספים של אונר"א‪,‬‬
‫ובכל אחד מהם מצאו מחסה כ‪ 1,500-‬אזרחים עקורים‪ .‬ב‪ 29-‬ביולי נמצא מסתור נוסף של רקטות בבית‬
‫ספר בא‪-‬נוסייראת‪ 122.‬בכל שלושת המקרים‪ ,‬אונר"א וגורמים רשמיים אחרים באו"ם גינו את אחסון‬
‫התחמושת ודרשו כי כל הצדדים לעימות יכבדו את חסינות מתקני האו"ם ברצועת עזה‪ .‬תקריות אלה‬
‫אמורות להיבחן על‪-‬ידי ועדת בדיקה "פנימית ועצמאית" של מפקדת האו"ם שעל הקמתה הכריז מזכ"ל‬
‫האו"ם באן‪-‬קי‪-‬מון ב‪ 10-‬בנובמבר ‪ ,2014‬וכמוהן גם התקפות שהרגו או פצעו אזרחים שמצאו מחסה‬
‫‪123‬‬
‫בבית ספר של אונר"א או פגעו במתקני או"ם‪.‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, p. 30. 117‬‬
‫‪Hamza Hendawi and Josef Federman, “Evidence growing that Hamas used residential areas as cover for firing rockets at Israel”, AP, 118‬‬
‫‪12 September 2014, http://www.theglobeandmail.com/news/world/evidence-growing-that-hamas-used-residential-areas-as-cover-for‬‬‫‪( firing-rockets-at-israel/article20572875/‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪BBC, “Life in the Gaza Strip”, 14 July 2014, http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-20415675 (accessed 14 March 2015); 119‬‬
‫‪Adam Taylor, “Gaza City is being hit by missile strikes. This is how densely populated it is”, The Washington Post, 14 July 2014,‬‬
‫‪http://www.washingtonpost.com/blogs/worldviews/wp/2014/07/14/gaza -city-is-being-hit-by-missile-strikes-this-is-how-densely‬‬‫‪( populated-it-is/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪UNRWA, “UNRWA strongly condemns placement of rockets in school”, 17 July 2014, http://www.unrwa.org/newsroom/press - 120‬‬
‫‪( releases/unrwa-strongly-condemns-placement-rockets-school‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪Israel Ministry of Foreign Affairs, ;)2015‬‬
‫‪.Hamas’ Violations of the Law, p. 24.‬‬
‫‪UNRWA, “UNRWA condemns placement of rockets, for a second time, in one of its schools”, 22 July 2014, 121‬‬
‫‪( http://www.unrwa.org/newsroom/press-releases/unrwa-condemns-placement-rockets-second-time-one-its-schools‬כניסה לאתר ב‪-‬‬
‫‪ 14‬במארס ‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, pp. 23-24. ;)2015‬‬
‫‪UNRWA, “Cache of rockets found in UN school in Gaza”, 29 July 2014, http://www.unrwa.org/newsroom/press-releases/cache- 122‬‬
‫‪( rockets-found-un-school-gaza‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, ;)2015‬‬
‫‪p. 24.‬‬
‫‪“Statement attributable to the Spokesman for the Secretary-General on the Gaza Board of Inquiry”, 10 November 2014, 123‬‬
‫‪( http://www.un.org/sg/statements/index.asp?nid=8179‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪UN News Centre, “Gaza: Ban forms ;)2015‬‬
‫‪independent panel to investigate recent conflict”, 10 November 2014,‬‬
‫‪( http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=49296#.VPhGYPmsUeE‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ב‪ 21-‬ביולי הפגיז הצבא הישראלי את בית החולים שוהדאא אל‪-‬אקצא בדיר אל‪-‬בלח‪ ,‬הרג לפחות‬
‫ארבעה אנשים ופצע עשרות אנשים נוספים‪ 124.‬הצבא הישראלי אמר לרשת ‪ CNN‬כי מצבור טילים‬
‫נגד טנקים שאוחסנו "בסביבתו המיידית של בית החולים" הותקף בידי כוחות ישראליים‪ 125.‬לאמנסטי‬
‫אינטרנשיונל לא התאפשר לאמת טענה זו‪ .‬אם ארגונים פלסטיניים חמושים אכן הפרו את המשפט‬
‫ההומניטארי הבינלאומי על‪-‬ידי אחסון תחמושת בסמוך לבית החולים‪ ,‬והתקיפה הישראלית שפגעה‬
‫בבית החולים והרגה אזרחים כוונה אל מצבור הנשק‪ ,‬שיטת התקיפה הישראלית והדרך שבה בוצעה‬
‫התקיפה מעוררים עדיין חששות חמורים‪ .‬פעולותיהם של הכוחות הישראליים והארגונים הפלסטיניים‬
‫החמושים בתוך בית החולים ובסביבתו צריכות להיחקר באורח עצמאי‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬ביולי פרסם הצבא הישראלי סרטון וידיאו שבו נראים לטענתו לוחמים פלסטינים הנכנסים‬
‫לאמבולנס‪ 126.‬אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לאמת את הטענה בדבר שימוש שעשו ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים באמבולנסים במהלך העימות‪.‬‬
‫טענות בדבר שימוש ב"מגנים אנושיים"‬
‫הרשויות הישראליות הצהירו שוב ושוב‪ ,‬במהלך מעשי האיבה ולאחר סיומם‪ ,‬כי חמאס השתמש‬
‫באזרחים פלסטינים ברצועת עזה כ"מגנים אנושיים"‪ 127.‬במועדים שונים במהלך הלחימה‪ ,‬גורמים‬
‫ישרא ליים הצביעו על פעולות רבות של חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים כדוגמאות לשימוש‬
‫באזרחים ברצועת עזה כדי כמגן בפני פעילויות צבאיות‪ .‬פעולות אלה כללו הצבה של לוחמים בתוך‬
‫אזורים אזרחיים; קריאה לאזרחים שלא לעזוב את בתיהם לאחר אזהרות שפרסמה ישראל; שימוש‬
‫במבנים אזרחיים לפעילות צבאית; אחסון רקטות וכלי‪-‬נשק אחרים במבנים אזרחיים או בתוך אזורים‬
‫מיושבים; ירי רקטות מתוך מבנים אזרחיים או ממקומות סמוכים להם; מציאת מחסה במבנים‬
‫אזרחיים לאחר ירי; ובניית מנהרות בתוך אזורים אזרחיים או מתחת למבנים אזרחיים‪.‬‬
‫חלק מהפעולות הללו‪ ,‬שנדונו לעיל‪ ,‬כגון אחסון תחמושת במבנים אזרחיים או שיגור התקפות‬
‫מקרבתם של מבנים אזרחיים‪ ,‬מפרות את החובה לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן‬
‫על אזרחים מפני השפעתן של ההתקפות‪ .‬אולם‪ ,‬הם אינן עולות בהכרח לכדי ההפרה של שימוש‬
‫ב"מגנים אנושיים" המוגדרת במשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ ,‬הכרוכה ב"שימוש בנוכחותם (או‬
‫בתנועתם) של אזרחים או אנשים מוגנים אחרים כדי להפוך נקודות מסוימות או אזורים מסוימים (או‬
‫כוחות צבאיים מסוימים) למחוסנים מפני פעולות צבאיות"‪ .‬דפוסי ההתנהלות שגונו בדרך כלל כעונים‬
‫להגדרה זו היו כרוכים בהעברה בפועל של אזרחים אל מטרות צבאיות כדי להגן על מטרות אלה מפני‬
‫התקפה‪ .‬על‪-‬פי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום‪ ,‬השימוש מגנים אנושיים מחייב מיקום‪-‬משותף‪,‬‬
‫במכוון‪ ,‬של מטרות צבאיות ואזרחים או אנשים מוגנים מתוך כוונה ספציפית לנסות למנוע תקיפה של‬
‫מטרות צבאיות אלה"‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לאמת הצהרות ספציפיות שהרשויות הישראליות ציטטו לדבריהן‬
‫מפי גורמים רשמיים בחמאס במהלך מעשי האיבה‪ ,‬ואשר מעודדות אזרחים בעזה להתעלם מאזהרות‬
‫‪ 124‬אמנסטי אינטרנשיונל‪" ,‬ישראל‪/‬עזה‪ :‬התקפות על מתקנים רפואיים ואזרחים מתווספות להאשמות בפשעי מלחמה"‪,‬‬
‫‪ ;http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=183&ArticleID=1699 ,21.7.14‬אמנסטי אינטרנשיונל‪" ,‬אמנסטי אינטרנשיונל‪ :‬ישנן‬
‫ראיות מצטברות בנוגע להתקפות מכוונות של ישראל על עובדי מערכת הבריאות בעזה"‪,7.8.14 (Index: MDE 15/023/2014) ,‬‬
‫‪.http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=183&ArticleID=1712‬‬
‫‪125‬‬
‫‪Kareem Khadder and Tim Lister, “In Gaza, attack on hospital delivers devastation and grief”, CNN, 22 July 2014, 125‬‬
‫‪( http://edition.cnn.com/2014/07/21/world/meast/gaza -hospital-attack-video/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪IDF, “Terrorists Use Ambulance for Transportation in Gaza”, video published on 22 July 2014, 126‬‬
‫‪( http://youtu.be/7O114V9PdmM?list=UUawNWlihdgaycQpO3zi -jYg‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪ ;)2015‬ראו גם ‪IDF, “Hamas‬‬
‫‪Uses Hospitals and Ambulances for Military Purposes”, 28 July 2014,‬‬
‫‪( http://www.idfblog.com/blog/2014/07/28/hamas-uses-hospitals-ambulances-military-purposes/‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 127‬ראו לדוגמה‪IDF, “Hamas’ Use of Human Shields is a War Crime”, 14 July 2014, http://www.idfblog.com/blog/2014/07/14 /hamas- ,‬‬
‫‪( use-human-shields-war-crime/‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Hamas’ use of civilians as ;)2015‬‬
‫‪human shields”, 20 July 2014, http://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Terrorism/Pages/Hamas -use-of-civilians-as-human-shields-20‬‬‫‪( Jul-2014.aspx‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪. Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, pp. 37-41.;)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫צה"ל לפיהן עליהם להתפנות‪ 128.‬אולם‪ ,‬ההצהרות שעליהן דווח כוונו לאוכלוסייה ככלל או באזורים‬
‫גיאוגרפיים נרחבים; לדוגמה‪ ,‬קריאתו של דובר משרד הפנים איאד אל‪-‬בוזם לציבור‪" :‬בכל חלקי‬
‫הרצועה להתעלם מהאזהרות‪ ...‬כיוון שהן חלק מלוחמה פסיכולוגית"‪ .‬הצהרות פומביות המתייחסות‬
‫לאזורים שלמים אינן עולות לכדי הנחיית אזרחים ספציפיים להישאר בבתיהם כדי להעניק ללוחמים‪,‬‬
‫לתחמושת או לציוד צבאי במקומות ספציפיים חסינות מפני התקפות ישראליות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אף‬
‫שהצהרות אלה עשויות להיות חשובות‪ ,‬הן אינן בגדר שימוש ב"מגנים אנושיים"‪ .‬ברצועת עזה אין‬
‫מקלטים או מתקני הגנה עבור ‪ 1.8‬מיליון בני אדם‪ ,‬ושום מקום ברצועה לא היה בטוח באמת במהלך‬
‫מעשי האיבה‪ .‬במקרים מסוי מים‪ ,‬לא צוינו באזהרות שפרסם הצבא הישראלי נתיבי פינוי בטוחים‪,‬‬
‫ובמקרים רבים‪ ,‬אזרחים שניסו להתפנות נקלעו לירי ישראלי‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬הוראות של חמאס‬
‫לאזרחים ברצועת עזה שלא לעזוב את בתיהם עשויות היו לנבוע מחשש לביטחונם או משאיפה‬
‫להימנע מבהלה גוברת‪ .‬לא ניתן להניח כי מאחורי הצהרות אלה עמדה כוונה של הרשויות להשתמש‬
‫באזרחים כדי למנוע תקיפה של מטרות צבאיות ספציפיות בידי כוחות ישראליים‪.‬‬
‫הרשויות הישראליות טענו כי בכמה תקריות‪ ,‬רשויות חמאס או לוחמים פלסטיניים הנחו אזרחים‬
‫‪129‬‬
‫מסוימים או כפו עליהם פיזית‪ ,‬במקומות ספציפיים‪ ,‬להגן על לוחמים או על מטרות צבאיות‪.‬‬
‫אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח לאמת את העובדות הנטענות באף אחד מהמקרים הללו‪ .‬טענות‬
‫ספציפיות בדבר שימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים" בידי ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה‬
‫צריכות להיחקר באורח עצמאי‪ .‬המשפט ההומניטארי הבינלאומי קובע בבירור כי גם אם גורמים‬
‫רשמיים או לוחמים מחמאס או מארגונים פלסטיניים חמושים הקשורים לפלגים אחרים אכן הנחו‬
‫אזרחים להישאר במקומות ספציפיים כדי להגן על מטרות צבאיות‪ ,‬הדבר אינו פוטר את ישראל‬
‫מחובתה לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק לאזרחים בעת תכנון וביצוע‬
‫של התקפות על מטרות אלה‪.‬‬
‫מותם של ‪ 13‬אזרחים במחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי‬
‫זמן קצר לפני השעה ‪ 17:00‬ב‪ 28-‬ביולי ‪ ,2014‬יומו הראשון של החג המוסלמי עיד אל‪-‬פיטר‪ ,‬דיווחו‬
‫עיתונאים בעיר עזה כי שמעו שני פיצוצים בהפרש של שניות ספורות זה מזה‪ 130.‬פריט תחמושת אחד‬
‫נחת ליד מרפאת החוץ במתחם בית החולים א‪-‬שיפא‪ ,‬והסב נזק למרפאה ולחומה המקיפה את‬
‫המתחם‪ .‬תחקירן שטח שנשכר בידי אמנסטי אינטרנשיונל‪ ,‬ואשר שהה בעת הפיצוץ בביתו בעיר עזה‪,‬‬
‫סמוך מאוד לבית החולים א‪-‬שיפא ‪,‬הגיע למקום זמן קצר לאחר הפיצוץ‪ .‬אולם‪ ,‬אנשי ביטחון הפנים‬
‫של חמאס מנעו ממנו לצלם את הנזקים לבית החולים‪ .‬פריט תחמושת שני נחת במחנה הפליטים א‪-‬‬
‫שאטי בעיר עזה‪ ,‬באזור חרכת אל‪-‬אחראר‪ ,‬בסמוך למרכול השייך ליאסר מחמוד מוסטפא אבו שקפה‪,‬‬
‫בן ‪ .46‬באותה שעה שררה ברחוב ובמרכול צפיפות רבה וילדים רבים שיחקו במקום וקנו צעצועים‬
‫לכבוד החג‪ .‬יאסר אבו שקפה תיאר את שהתרחש‪:‬‬
‫זה היה ביום הראשון של החג‪ ,‬בסביבות השעה ‪ .16:45‬הילדים שמחו וחגגו את החג אחרי‬
‫חודש של רמדאן‪ .‬הם שיחקו ברחוב‪ ,‬וכמה מהם באו אלי‪ ,‬למרכול‪ .‬החנות שייכת לי‪ .‬היו‬
‫בערך ‪ 11‬ילדים אתי בתוך החנות‪ .‬חמישה ילדים נהרגו בתוך החנות וחמישה אחרים נהרגו‬
‫ברחוב‪ .‬הם קנו חטיפים ושתייה קלה ומיץ‪ ,‬שיחקו ונהנו‪ .‬ורגע אחר‪-‬כך‪ ,‬הרקטה נחתה‪ ,‬ליד‬
‫הדלת של החנות‪ .‬לא ייתכן שאנחנו היינו המטרה‪ ,‬וגם לא הילדים‪ .‬אני לא יודע איך זה‬
‫קרה‪.‬‬
‫‪ 128‬לרשימה של הצהרות שצוטטו על‪-‬ידי הרשויות הישראליות‪ ,‬ראו‬
‫‪.pp. 38-39‬‬
‫‪129‬‬
‫‪Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law,‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law, p. 40.‬‬
‫‪Paul Mason, “Shifa and Beach Camp Attacks, My Evidence”, 28 July 2014 130‬‬
‫‪http://paulmasonnews.tumblr.com/post/93149833609/shifa -and-beach-camp-attacks-my-evidence‬‬
‫‪)2015‬‬
‫(כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫שמות הילדים שנהרגו‪:‬‬
‫‪ .1‬ג'מאל סאלח עליאן‪ ,‬בן ‪9‬‬
‫‪ .2‬אחמד ג'אבר וישאח‪ ,‬בן ‪8‬‬
‫‪ .3‬בראא אכרם עבדאללה מיקדאד‪ ,‬בת ‪7‬‬
‫‪ .4‬מוחמד נאהד עבדאללה מיקדאד‪ ,‬בן ‪14‬‬
‫‪ .5‬מחמוד חאזם שבייר‪ ,‬בן ‪8‬‬
‫‪ .6‬אחמד חאזם שבייר‪ ,‬בן ‪7‬‬
‫‪ .7‬מוחמד עימאד בארוד‪ ,‬בן ‪11‬‬
‫‪ .8‬מוחמד מחמוד אבו שקפה‪ ,‬בן ‪8‬‬
‫‪ .9‬יוסף עבד א‪-‬רחמאן עבאס חסונה‪ ,‬בן ‪12‬‬
‫‪ .10‬מנסור ראמי חג'אג'‪ ,‬בן ‪14‬‬
‫‪ .11‬אוסאמה אחמד עבד א‪-‬ראזק אל‪-‬חילו‪ ,‬בן ‪ ,5‬מת מפצעיו ב‪ 30-‬ביולי‬
‫סובחי עווד אל‪-‬חילו‪ ,‬בן ‪ ,60‬נהרג גם הוא בעת שעבר ברחוב‪ .‬אל‪-‬חילו היה תושב שכונת א‪-‬‬
‫שוג'אעיה‪ ,‬שנמלט מההפצצות בשכונתו ושכר חדר במחנה הפליטים א‪-‬שאטי‪ .‬שעבאן מוסטפא‬
‫אבו שקפה‪ ,‬בן ‪ ,51‬שישב ברחוב מול החנות‪ ,‬נפצע קשה בפיצוץ ומת מפצעיו ב‪ 31-‬ביולי‪ .‬לדברי‬
‫משרד הב ריאות של רצועת עזה נפצעו בפיצוץ תשע עשר בני אדם נוספים‪ ,‬רובם ילדים‪.‬‬
‫בעת שפריט התחמושת נחת ישבו חסן נור סבאח מוסטפא אבו שקפה ומחמוד מוחמד מוסטפא‬
‫אבו שקפה‪ ,‬בן ‪ ,29‬ברחוב‪ ,‬ליד דודם שעבאן‪ .‬השלושה ישבו מול חנותו של יאסר אבו שקפה‪,‬‬
‫ובמרחק של כשמונה מטרים ממנה‪ ,‬וצפו בילדים המשחקים‪ .‬חסן סיפר לאמנסטי אינטרנשיונל‪:‬‬
‫הייתה הפסקת אש הומניטארית זמנית; זה היה היום הראשון של החג‪ .‬מחמוד אמר שטיל‬
‫עדיין יכול לנחות עלינו בכל‬
‫תמונת מקום פגיעתה של רקטה שנורתה על ‪-‬ידי ארגון פלסטיני חמוש‬
‫רגע‪ ,‬אפילו בזמן שאנחנו‬
‫וכוונה לישראל אך לא הגיעה ליעדה ונחתה ברחוב במחנה הפליטים א ‪-‬‬
‫לו‬
‫אמר‬
‫יושבים כאן‪ .‬דוד שלי‬
‫שאטי‪ ,‬מצפון‪-‬מערב לעיר עזה ב‪ 28-‬ביולי ‪ .2014‬בהתקפה נהרגו ‪ 11‬ילדים‬
‫שיירו‬
‫שלא‪ ,‬אין שום סיכוי‬
‫ושני בגירים‪ © .‬אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫עלינו טיל כשאנחנו יושבים‬
‫כאן ‪ .‬הם ישבו ודנו בזה‪ ...‬הילדים התרוצצו מסביב ברחוב‪ ,‬שיחקו‪ ,‬נכנסו לחנות‪ .‬מחנה‬
‫הפליטים א‪-‬שאטי צפוף מאוד‪ ,‬ובגלל הצפיפות ובגלל שהייתה הפסקת חשמל‪ ,‬הרבה ילדים‬
‫שיחקו ברחובות‪ .‬כמה דקות אחר‪-‬כך הרקטה נפלה עלינו‪ .‬ראיתי בעיניים שלי איך היא‬
‫נחתה והתפוצצה עם הבזק אור‪ .‬הזרוע של הדוד שלי‪ ,‬שעבאן‪ ,‬נקטעה מהכתף ועפה‪ .‬הדם‬
‫שלו עף לי לתוך הפרצוף‪ .‬כשהביאו אותי לבית החולים א‪-‬שיפא‪ ,‬הם חשבו שהפנים שלי‬
‫נשרפו‪ ,‬אבל זה היה הדם של דוד שלי‪ ...‬אני חטפתי רסיס בזרוע ימין‪ ,‬רגל ימין שלי גם‬
‫נפצעה‪ ,‬ורסיס קטן פגע בראש שלי‪ .‬דוד שלי הושלך על הקרקע; הסתכלתי עליו והוא לא‬
‫זז‪.‬‬
‫מחמוד אבו שק פה ובנו בן החמש‪ ,‬ח'אלד‪ ,‬נפצעו שניהם קשה מפריט התחמושת‪ .‬מוחמד‪ ,‬בנו בן‬
‫השמונה של מוחמד‪ ,‬נהרג‪ .‬מחמוד סיפר לאמנסטי אינטרנשיונל‪:‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ישבנו שם ושוחחנו‪ .‬אמרתי לאבו שאדי‪ ,‬הדוד שלי [שעבאן]‪ ,‬שהיו כל‪-‬כך הרבה ילדים‬
‫שנסעו בטוק טוק [קטנוע תלת גלגלי] ובאופנועים ושיחקו ברחוב‪ ,‬שאפילו לא ידענו אם יש‬
‫הפסקת אש זמנית או לא‪ .‬אמרתי שאם יירו עלינו עכשיו טיל‪ ,‬הוא ימחק את כולנו‪ .‬הוא‬
‫אמר‪" ,‬אל תהיה טיפש‪ .‬הישראלים לא יירו לכאן‪ ,‬לא היו שום שיגורים של רקטות או‬
‫לחימה"‪ ...‬המשכנו לדון בזה‪ ,‬ולא הרגשנו איך הרקטה נפלה‪ .‬פיצוץ אדיר‪ ,‬בלתי רגיל‪ ,‬טלטל‬
‫את כל האזור‪...‬‬
‫מחמוד אמר שראה פריט תחמושת ארוך שהתפוצץ‪ ,‬והפיץ הרבה עשן ואור בטרם פגע בקרקע‬
‫שלפני החנות‪ ,‬מבלי לחדור עמוק לאדמה‪ .‬רבים מההרוגים עמדו קודם לכן בפתח החנות או‬
‫בסמוך לפתח‪ .‬מחמוד תיאר את שהתרחש לאחר הפיצוץ‪:‬‬
‫אחרי שהרקטה נחתה‪ ,‬בקושי ידענו מה קורה‪ .‬אבל לפני שהתעלפתי‪ ...‬הבן שלי [מוחמד]‪,‬‬
‫שנהרג‪ ,‬התחבא מאחורי המכונית ושיחק עם הילדים‪ .‬הרקטה נפלה ליד המכונית‪ ,‬ולידו‪ .‬זו‬
‫הייתה מיצובישי‪ .‬כל המכונית נוקבה ברסיסים‪ .‬חתיכת רסיס חדרה לגוף שלי‪ ,‬לא ראיתי‬
‫אותה‪ .‬הבן שלי [ח'אלד] בא אליי‪ ,‬הוא צרח "אבא קום‪ ,‬קום"‪ .‬ישבתי על הארץ והחזקתי‬
‫את הרגל שלי‪ .‬כל הרגל שלי הייתה קרועה ופתוחה והזרוע שלי התעקמה לאחור‪ .‬העצבים‬
‫נקטעו‪ .‬לא הרגשתי כלום‪ .‬הסתכלתי מסביב וראיתי את חסן‪ ,‬בן דוד שלי‪ ,‬מדמם קשות‪,‬‬
‫ואת דוד שלי [שעבאן] שוכב על הגב שלו על הארץ כשהזרוע שלו קטועה ולא זז‪...‬‬
‫ההרוגים והפצועים נלקחו לבית‬
‫נזק שנגרם למרפאת החוץ בבית החולים א‪-‬שיפא בעיר עזה ב‪ 28-‬ביולי החולים א‪-‬שיפא‪ .‬מחמוד תיאר את‬
‫‪ .2014‬מהראיות עולה כי הנזק נגרם מהתקפת רקטות של ארגון פלסטיני פציעתו‪:‬‬
‫חמוש שכוונה לישראל אך לא הגיעה ליעדה‪ © .‬אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫בסופו של דבר התעוררתי והם‬
‫אמרו לי שהיו לי רסיסים ברגל ובזרוע‪ .‬גיליתי שהרגל שלי מוחזקת על‪-‬ידי מכשיר‪ ,‬והזרוע‬
‫שלי עם עוד מכשיר‪ .‬היו לי בערך ‪ 16‬תפרים בבטן; הם הסירו חלק מהמעיים שלי‪ ,‬ותפרו‬
‫אותי בחזרה‪ .‬והיו רסיסים בחלקים אחרים של הגוף שלי‪.‬‬
‫בנו הצעיר של מחמוד‪ ,‬ח'אלד‪ ,‬נפגע מרסיס בראשו‪ ,‬ואושפז בטיפול נמרץ‪ .‬כשבוע לאחר‪-‬מכן‬
‫הועברו מחמוד‪ ,‬חסן וח 'אלד אבו שקפה לטיפול רפואי במצרים‪ .‬משפחתו של מחמוד סיפרה לו‬
‫רק זמן קצר לפני המעבר כי בנו מוחמד נהרג‪.‬‬
‫כשנשאל לגבי מקור פריט התחמושת‪ ,‬אמר חסן‪:‬‬
‫אין שום דרך לדעת בוודאות‪ .‬אף אחד לא קיבל על עצמו את האחריות‪ .‬הישראלים הכחישו‬
‫שזה שלהם‪ .‬ארגוני ההתנגדות כאן שמשגרים רקטות – אף אחד מהם לא מסר שום מידע‬
‫על זה‪ .‬באמת‪ ,‬היינו רוצים לדעת מאיפה באה הרקטה‪ .‬כולם מכחישים את זה‪ ,‬בגלל שרוב‬
‫ההרוגים היו ילדים‪ .‬הילדים היו חפים מפשע‪ ,‬והם נהרגו‪.‬‬
‫חסן צודק באומרו שכולם מתכחשים לאחריות לפריט התחמושת שגרם לקטל האיום במחנה‬
‫הפליטים א‪-‬שאטי באותו יום‪ .‬שעות ספורות לאחר התקרית‪ ,‬פרסמה ישראל בטוויטר ציוץ ובו‬
‫תצלום אווירי שבו נראה הנתיב של ארבע רקטות שנורו "בסביבות ‪ ,"16:58‬מאתרים בעיר עזה‬
‫מדרום לבית החולים א‪-‬שיפא ולמחנה הפליטים א‪-‬שאטי‪ .‬על‪-‬פי הציוץ‪ ,‬אחת הרקטות פגעה בבית‬
‫החולים א‪-‬שיפא‪ ,‬השנייה נחתה במחנה הפליטים א‪-‬שאטי‪ ,‬השלישית בים והרביעית‪ ,‬שכוונה אל‬
‫העיר אשקלון בישראל‪ ,‬יורטה‪ 131.‬גורמים רשמיים בכירים בצבא הישראלי אמרו לכלי תקשורת‬
‫שונים כי הרקטות נורו על‪-‬ידי פלסטינים‪ ,‬וחלקם אף ציינו כי הן נורו על‪-‬ידי הג'יהאד‬
‫האסאלמי‪" 132.‬ערוץ ‪ " 2‬הישראלי דיווח כי אחת הרקטות הייתה מסוג פאג'ר‪ 5-‬עם "ראש נפץ של‬
‫‪ 131‬דובר צה"ל‪ 28 ,‬ביולי ‪.2014‬‬
‫‪132‬‬
‫‪Ma’an News Agency, “10 Palestinians killed as Israel bombs Gaza playground”, 28 July 2014,‬‬
‫‪( http://www.maannews.com/eng/ViewDetails.aspx?id=716699‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪;)2015‬‬
‫‪AFP and Yifa Yaakov, “IDF:‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫לפחות ‪ 100‬ק"ג"‪ 133.‬גם בפרסומים מאוחרים יותר עמדו הרשויות הישראליות על‪-‬כך שפריטי‬
‫התחמושות היו רקטות פלסטיניות‪ 134.‬בעדכון על החקירות שמנהלת ישראל‪ ,‬ואשר פורסם על‪-‬ידי‬
‫הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) בחודש דצמבר ‪ ,2014‬צוין כי הפצ"ר סגר את תיק החקירה לגבי‬
‫האירוע‪ ,‬לאחר שמנגנון הבירור המטכ"לי של הצבא לא הצליח לזהות שום תקיפה ישראלית על‬
‫בית החולים א‪-‬שיפא או על מחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי‪ .‬על‪-‬פי העדכון‪" ,‬אותר באמצעים‬
‫טכנולוגיים בזמן אמת נתיב שיגור של מטח טילים שנורו משטח הרצועה‪ ,‬ככל הנראה על ידי‬
‫החמאס או הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני‪ ,‬שפגעו במרפאת חוץ של בית החולים ובמחנה שאטי‬
‫‪135‬‬
‫במועד האמור"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬גורמים פלסטיניים ברצועת עזה‪ ,‬הצהירו זמן קצר לאחר הפיצוץ כי הצבא הישראלי‬
‫נושא באחריות לאירוע‪ .‬חמאס הכחיש כי ירה רקטות כלשהן באזור ואמר כי מדובר "באורח חד‬
‫משמעי בתקיפה אווירית ישראלית"‪ 136.‬דובר חמאס‪ ,‬סאמי אבו זוהרי‪ ,‬שלח לעיתונאים הודעה‬
‫שבה נאמר‪" :‬הסיפור שמציג 'הכיבוש' לפיו רקטות של ההתנגדות נפלו בבית החולים א‪-‬שיפא ובגן‬
‫המשחקים של הילדים במחנה הפליטים א‪-‬שאטי הוא ניסיון כושל להתחמק מהפשע הזה‬
‫ומהחששות שלו שהפשע הזה ייחשף והוא יידרש לתת על זה את הדין בבית משפט‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫רסיסים ישראליים נאספו כראיות מהזירות הללו"‪ 137.‬איאד אל‪-‬בוזם‪ ,‬דובר משרד הפנים ברצועת‬
‫עזה‪ ,‬המהווה חלק מממשלת חמאס בפועל‪ ,‬הצהיר גם הוא שמומחי תחמושת ממשטרת עזה בחנו‬
‫את האתרים שהותקפו ושיירים של פריטי תחמושת ישראליים שנחתו בהם‪ ,‬וכי השיירים‬
‫מוכיחים בבירור שהטילים נורו על‪-‬ידי ישראל‪ 138.‬על‪-‬פי דיווחים בתקשורת‪ ,‬הג'יהאד האסלאמי‬
‫הכחיש גם הוא אחריות לאירוע‪ 139,‬אמר כי תקיפה של ילדים היא חלק מה"מדיניות התוקפנית‬
‫השיטתית של הכיבוש הישראלי"‪ ,‬והבטיח תגובה תקיפה‪ 140.‬אמנסטי אינטרנשיונל לא הצליח‬
‫למצוא הצהרה של הגי'האד האסאלמי בנוגע לאירוע באתר האינטרנט של הארגון‪.‬‬
‫תחקירן השטח שנשכר על‪-‬ידי אמנסטי אינטרנשיונל‪ ,‬ואשר הגיע לאתר האירוע במחנה הפליטים‬
‫א‪-‬שאטי כשלושים דקות לאחר שפריט התחמושת התפוצץ‪ ,‬מצא כי כמעט כל הרסיסים והשיירים‬
‫של פריט התחמושת כבר נאספו על‪-‬ידי אנשי ההגנה האזרחית‪ ,‬הכפופים לרשויות חמאס‪ .‬תחקירן‬
‫השטח צילם נקבי רסיסים במכונית שחנתה בסמוך למקום הנחיתה של פריט התחמושת‪,‬‬
‫בבניינים הסמוכים ובנדנדות שעליהן שיחקו חלק מהילדים וכן ראיות אחרות בזירת האירוע‪ .‬הוא‬
‫שב למקום כשעתיים מאוחר יותר‪ ,‬לאחר שכל ההרוגים והפצועים פונו לבית החולים א‪-‬שיפא‪,‬‬
‫וצילם את פיסות הרסיסים שנאספו על‪-‬ידי תושבים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חזר שוב למקום וצילם את‬
‫נקודת הפגיעה המדויקת של פריט התחמושת‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל השיג גם חומרי וידיאו‬
‫‪Terrorists’ rockets hit Gaza hospital, refugee camp”, The Times of Israel, 28 July 2014, http://www.timesofisrael.com/idf-terrorists‬‬‫‪( rockets-hit-gaza-hospital-refugee-camp/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Dave Bender, “IDF: Palestinian Casualties at Gaza’s Al-Shifa Hospital, Al-Shati Camp From Terrorists’ Rockets Falling Short”, 133‬‬
‫‪The Algemeiner, 28 July 2014, http://www.algemeiner.com/2014/07/28/idf-palestinian-casualties-at-gazas-al-shifa-hospital-al-shati‬‬‫‪( camp-from-hamas-rockets-falling-short/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪IDF, “Hamas Launches Rockets on Civilians in Gaza”, 31 July 2014, http://www.idfblog.com/blog/2014/07/31/hamas -launches- 134‬‬
‫‪( rockets-civilians-gaza/‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪Israel Ministry of Foreign Affairs, Hamas’ Violations of the Law , p. 9. ;)2015‬‬
‫‪ 135‬הפרקליטות הצבאית‪" ,‬החלטת הפצ"ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במבצע "צוק איתן" – עדכון מס' ‪ 7 ,"2‬בדצמבר‬
‫‪http://www.mag.idf.il/163-6957- ,2012‬‬
‫‪he/Patzar.aspx?SearchText=%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95‬‬
‫‪( %D7%A8‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Al Jazeera, “Children killed in Gaza playground shelling”, 29 July 2014, http://www.aljazeera.com/news/middleeast/2014/07/deaths- 136‬‬
‫‪( as-israel-resumes-gaza-strikes-20147281452469626.html‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Ayman Mohyeldin, Paul Ziad Nasser and Alexander Smith, “Strikes Near Gaza’s Shifa Hospital, Refugee Camp Kill at Least 10”, 137‬‬
‫‪NBC News, 28 July 2014, http://www.nbcnews.com/storyline/middle -east-unrest/strikes-near-gazas-shifa-hospital-refugee-camp-kill‬‬‫‪( least-10-n166571‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 138‬הצהרת משרד הפנים והביטחון הלאומי (עזה)‪" ,‬הצהרה‪ :‬טענות הכיבוש הן ניסיון כושל להתחמק מאחריות לפשעיו"‪28 ,‬‬
‫ביולי ‪( http://www.moi.gov.ps/news/68473/ ,2014‬בערבית‪ ,‬כניסה לאתר ב‪ 14-‬במארס ‪)2015‬‬
‫‪139‬‬
‫‪Amira Hass and Jack Khoury, “30 Palestinians dead as holiday quiet shattered”, Haaretz, 28 July 2014,‬‬
‫‪( http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/israel-gaza-conflict-2014/.premium-1.607739‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 140‬סוכנות הידיעות מען‪" ,‬חמאס והג'יהאד‪ :‬ההתנגדות תקיף בתקיפות על הטבח בא‪-‬שאטי"‪ 28 ,‬ביולי ‪,2014‬‬
‫‪( http://maannews.net/Content.aspx?id=716713‬בערבית‪ ,‬כניסה לאתר ב ‪ 14-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫גולמיים של הזירה ושל כמה מהפצועים באירוע שצולמו על‪-‬ידי תושבים ברגעים שלאחר הפיצוץ‪,‬‬
‫שבהם ניתן לזהות שריד מתכת גדול מפריט התחמושת‪ ,‬שאורכו כמטר וחצי‪.‬‬
‫מומחה עצמאי לתחמושת שבחן את כל הראיות שהוזכרו אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי עולה‬
‫מהן ברמה גבוהה של ודאות כי מדובר ברקטה פלסטינית‪ .‬מכתש הפיצוץ היה רדוד מכדי שייגרם‬
‫על‪-‬ידי ירי ארטילרי‪ ,‬פגז מרגמה או טיל ששוגר על‪-‬ידי מל"ט‪ ,‬והיקפו היה רחב מכדי שייגרם על‪-‬‬
‫ידי פגז של טנק‪ .‬נקבי הרסיסים במכונית ובמבנים הסמוכים היו גדולים מכדי שייגרמו על‪-‬ידי טיל‬
‫ששוגר ממל"ט מהסוג שבו משתמשים הכוחות הישראליים בדרך כלל‪ ,‬ואשר תועד על‪-‬ידי אמנסטי‬
‫אינטרנשיונל ומומחי תחמושת בעימותים קודמים‪ .‬השריד הגדול מפריט התחמושת שזוהה‬
‫בחומרי הווידיאו לא עלה בקנה אחד עם שום תחמושת מוכרת שבה משתמשים הכוחות‬
‫הישראליים‪ ,‬ודמה‪ ,‬תחת זאת‪ ,‬לשיירי רקטות שבהן השתמשו ארגונים פלסטיניים חמושים‬
‫ברצועת עזה ואשר אמנסטי אינטרנשיונל תיעד לאחר העימות של שנת ‪.2012‬‬
‫אמנסט י אינטרנשיונל לא קיבל שום תגובה משמעותית לשאלות שהפנה לרשויות הפלסטיניות‬
‫בנוגע לתקרית זו‪ .‬התקרית צריכה להיחקר באורח עצמאי ונטול פניות‪ ,‬ועל הרשויות‪ ,‬הן‬
‫הפלסטיניות והן הישראליות‪ ,‬לשתף פעולה באורח מלא‪ .‬נראה כי ההתקפה הפרה את המשפט‬
‫ההומניטארי הבינלאומי בכמה דרכים‪ ,‬היות שהראיות מלמדות על כך שמדובר בהתקפה חסרת‬
‫הבחנה באמצעות כלי נשק אסור‪ ,‬שייתכן שנורה מתוך אזור מגורים בתוך רצועת עזה‪ ,‬וייתכן‬
‫שנועד לפגוע באזרחים בישראל‪ .‬אם יאומת החשד כי מדובר ברקטה פלסטינית‪ ,‬האנשים שירו‬
‫אותה ואלה שפיקדו עליהם חייבים להיחקר בחשד לאחריות לפשעי מלחמה‪ .‬משפחת אבו שקפה‬
‫וכל המשפחות האחרות שבניהן נהרגו או נפצעו זכאיות לדעת את האמת‪ ,‬לראות את הצדק‬
‫נעשה ולקבל פיצויים‪ .‬אזרחים משני צדי גבול עזה‪/‬ישראל זכאים לדעת מהו המחיר האמיתי‬
‫ששילמו בני אדם בחייהם ובגופם על ירי פריטי תחמושת חסרי ההבחנה בידי ארגונים פלסטיניים‬
‫חמושים‪ ,‬ממש כפי שהם זכאים לדעת את האמת בנוגע להרוגים ולפצועים מידי כוחות‬
‫ישראליים‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי‬
‫התנהלותם של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך לחימה נגד כוחות ישראליים כפופה למשפט‬
‫ההומניטארי הבינלאומי‪ .‬ענף משפטי זה‪ ,‬המוכר גם כדיני המלחמה‪ ,‬חל במצבים של סכסוך מזוין‬
‫וכיבוש‪ .‬הוא כולל את הכללים והעקרונות שנועדו להגן בעיקר על מי שאינם משתתפים במעשי‬
‫האיבה‪ ,‬ובייחוד על אזרחים אבל גם על לוחמים פצועים‪ ,‬חולים או שבויים (שיצאו ממעגל הלחימה)‪.‬‬
‫הוא קובע אמות מידה להתנהלות אנושית ומגביל את האמצעים והשיטות לניהול פעולות צבאיות‪.‬‬
‫מטרתו העיקרית היא להגביל ככל הניתן את הסבל האנושי בעת סכסוך מזוין‪ .‬כללי המשפט‬
‫ההומניטארי הבינלאומי המפורטים להלן משקפים משפט בינלאומי מנהגי ולכן הם מחייבים משפטית‬
‫את כל הצדדים לסכסוך מזוין – הן כוחות של מדינות והן ארגונים חמושים שאינם שייכים למדינות‪.‬‬
‫עקרון יסוד של המשפט ההומניטארי הבינלאומי קובע כי כל הצדדים לסכסוך מזוין חייבים "להבחין‬
‫בכל עת בין אזרחים ללוחמים"‪ ,‬ובייחוד כי "התקפות ניתן לכוון רק נגד לוחמים" וכי "אין לכוון‬
‫התקפות נגד אזרחים"‪ 141.‬כלל דומה מחייב את הצדדים להבחין בין "אובייקטים אזרחיים" לבין‬
‫"מטרות צבאיות"‪ .‬כללים אלה הם חלק מעקרון היסוד של ה"הבחנה"‪ .‬לצורך ההבחנה‪ ,‬אזרח הוא כל‬
‫אדם שאינו חבר בכוחות המזוינים של צד לסכסוך‪ ,‬ועם האוכלוסייה האזרחית נמנים כל בני האדם‬
‫שאינם לוחמים‪ 142.‬אזרחים מוגנים מפני התקפה‪ ,‬אלא אם ולמשך אותו הזמן בו הם נוטלים חלק ישיר‬
‫‪143‬‬
‫במעשי האיבה‪.‬‬
‫"אובייקטים אזרחיים הם כל האובייקטים (כלומר בניינים‪ ,‬מבנים‪ ,‬מקומות וכל רכוש או סביבה פיזיים‬
‫אחרים) אשר אינם "מטרות צבאיות"‪ 1.‬ומטרות צבאיות הן "אותם אובייקטים אשר מטבעם‪ ,‬מיקומם‪,‬‬
‫מטרתם או השימוש בהם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית ושהריסתם‪ ,‬תפיסתם או‬
‫‪144‬‬
‫נטרולם‪ ,‬באופן מוחלט או חלקי‪ ,‬בנסיבות המתקיימות באותו הזמן‪ ,‬מקנים יתרון צבאי מובהק"‪.‬‬
‫אובייקטים אזרחיים מוגנים מפני התקפה‪ ,‬אלא אם ולמשך אותו הזמן בו הם מהווים מטרות צבאיות‬
‫כיוון שהם עומדים באורח זמני בכל הקריטריונים המגדירים מטרות צבאיות שתוארו לעיל‪ 145.‬במקרה‬
‫של ספק אם באובייקט שבאופן רגיל מיועד למטרות אזרחיות‪ ,‬כגון מקום פולחן‪ ,‬בית או מגורים‬
‫אחרים או בית‪-‬ספר או מוסד רפואי‪ ,‬נעשה שימוש למטרה צבאית‪ ,‬חזקה שלא נעשה בו שימוש‬
‫‪146‬‬
‫כזה‪.‬‬
‫סעיף ‪ )3(50‬לפרוטוקול הראשון מה‪ 12-‬באוגוסט ‪ 1949‬בדבר הגנת קרבנות סכסוכים מזוינים‬
‫בינלאומיים (הפרוטוקול הראשון) קובע כי "נוכחותם בקרב האוכלוסייה האזרחית של יחידים אשר‬
‫אינם באים בגדר הגדרת אזרחים אינה שוללת מהאוכלוסייה את אופייה האזרחי"‪ .‬העובדה שלוחמים‬
‫בודדים ממוקמים בקרב אזרחים אינה פוטרת את הצד התוקף מחובותיו ביחס לאזרחים‪ ,‬לרבות עקרון‬
‫ההבחנה‪ ,‬האיסור על התקפות חסרות הבחנה או בלתי מידתיות‪ ,‬ואמצעי הזהירות שיש לנקוט בעת‬
‫התקפה שיפורטו להלן‪ .‬תקיפות מכוונות נגד אזרחים שאינם משתתפים באורח ישיר במעשי איבה או‬
‫נגד אובייקטים אזרחיים הן פשע מלחמה‪ 147.‬עקרון ההבחנה כולל גם כלל ספציפי הקובע כי "מעשי‬
‫אלימות או איומים באלימות שמטרתם העיקרית היא לזרוע פחד בקרב האוכלוסייה האזרחית‬
‫‪ 141‬הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬מחקר על המשפט ההומניטארי הבינלאומי המנהגי (מחקר הצלב האדום)‪ ,‬כלל ‪ ;1‬ראו גם‪:‬‬
‫הפרוטוקול הראשון הנוסף לאמנות ג'נבה מה ‪ 12-‬באוגוסט ‪ 1949‬בדבר הגנת קרבנות סכסוכים מזוינים בינלאומיים‬
‫(הפרוטוקול הראשון)‪ ,‬סעיף ‪ 48‬והפרוטוקול הנוסף השני לאמנות ג'נבה בדבר הגנת קרבנות סכסוכים מזוינים שאינם‬
‫בינלאומיים (הפרוטוקול השני)‪ ,‬סעיף ‪.)2(12‬‬
‫‪ 142‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;5‬ראו גם הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪.50‬‬
‫‪ 143‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;6‬ראו גם הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪ ;)3(51‬הפרוטוקול השני‪ ,‬סעיף ‪.)3(13‬‬
‫‪ 144‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כללים ‪ ;9-8‬הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪.52‬‬
‫‪ 145‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪.10‬‬
‫‪ 146‬הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪ .)3(52‬ראו גם מחקר הצלב האדום‪ ,‬עמ' ‪.36-34‬‬
‫‪ 147‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ,156‬עמ' ‪ .)598-595 ,593 ,591( 136‬ראו גם ‪Rome Statute of the ICC, Articles 8(2)(b)(i) and (ii) and‬‬
‫‪ ,8(2)(e)(i)(ii)(iv) and (xii).‬ודיון במחקר הצלב האדום‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫אסורים"‪ 148.‬המסקנה מעקרון ההבחנה היא ש"התקפות חסרות הבחנה אסורות"‪ 149.‬התקפות חסרות‬
‫הבחנה הן אלה שמטבען פוגעות במטרות צבאיות ובאזרחים או באובייקטים אזרחיים ללא הבחנה‪,‬‬
‫אם משום שההתקפה אינה מכוונת נגד מטרה צבאית מסוימת‪ ,‬ואם משום שהיא נעשית בשיטות או‬
‫באמצעי לוחמה שלא ניתן לכוון נגד מטרה צבאית מסוימת או שיש לה השפעות שלא ניתן להגביל‬
‫‪150‬‬
‫כנדרש על‪-‬פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪.‬‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר גם על התקפות בלתי מידתיות‪ .‬התקפה בלתי מידתית היא כזו‬
‫"שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים‪ ,‬פציעה נלווית של אזרחים‪ ,‬נזק נלווה‬
‫לאובייקטים אזרחיים או שילוב של כל אלה‪ ,‬אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי הישיר‬
‫הצפוי"‪ 151.‬שיגור מכוון של התקפה חסרת הבחנה הגורמת מוות או פציעה לאזרחים או של התקפה‬
‫בלתי מידתית (כלומר‪ ,‬כאשר ידוע שההתקפה תגרום לאובדן נלווה מופרז של חיי אזרחים‪ ,‬לפציעה‬
‫‪152‬‬
‫נלווית מופרזת של אזרחים או לנזק נלווה מופרז לאובייקטים אזרחיים) הוא פשע מלחמה‪.‬‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על שימוש בכלי נשק חסרי הבחנה מטבעם‪ 153.‬אלה כוללים כלי‬
‫נשק אלה שלא ניתן לכוונם על מטרה צבאית או שלא ניתן להגביל את השפעתם כנדרש על‪-‬פי‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪ .‬הפרשנות המוסמכת של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום‬
‫לפרוטוקולים הנוספים לאמנת ג'נבה מציינת במפורש "טילים ארוכי טווח שלא ניתן לכוונם במדויק‬
‫‪155‬‬
‫על מטרות" כדוגמה לכלי נשק חסרי הבחנה‪ 154.‬שימוש בכלי נשק אסורים הוא פשע מלחמה‪.‬‬
‫ההגנה על האוכלוסייה האזרחית ועל אובייקטים אזרחיים זוכה לחיזוק נוסף בדמות הדרישה שכל‬
‫הצדדים לסכסוך ינקטו אמצעי זהירות בעת ביצוע התקפה‪ .‬במהלך ניהול פעולות צבאיות‪ ,‬לפיכך‪" ,‬יש‬
‫לנקוט זהירות מתמדת במטרה לחוס על האוכלוסייה האזרחית‪ ,‬על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים";‬
‫"יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות בני הביצוע על‪-‬מנת להימנע ובכל מקרה למזער אובדן נלווה של‬
‫חיי אזרחים‪ ,‬פציעה נלווית של אזרחים ונזק נלווה לאובייקטים אזרחיים"‪ 156.‬על הצדדים לבחור‬
‫באמצעים ובשיטות לוחמה מתוך כוונה למנוע ובכל מקרה למזער אובדן נלווה של חיי אזרחים‪ ,‬פציעה‬
‫נלווית של אזרחים ונזק נלווה לאובייקטים אזרחיים‪ 157.‬יש לנקוט את כל הפעולות בנות הביצוע על‪-‬‬
‫מנת לוודא שהמטרות הן אכן מטרות צבאיות‪ ,‬להעריך את מידתיות ההתקפה ולעצור התקפות אם‬
‫מתברר שהן אינן מכוונות נכונה או שההתקפה היא בלתי מידתית‪ 158.‬כאשר הנסיבות מאפשרות זאת‪,‬‬
‫‪159‬‬
‫על הצדדים לתת התראה מוקדמת יעילה בדבר התקפות העלולות לפגוע באוכלוסייה האזרחית‪.‬‬
‫על הצדדים לסכסוך לבחור באמצעים ובשיטות לוחמה הולמים כאשר מטרות צבאיות ממוקמות בתוך‬
‫אזורי מגורים‪ .‬דרישה זו פוסלת את השימוש בסוגים מסוימים של כלי נשק ובטקטיקות מסוימות‪.‬‬
‫השימוש בכלי נשק חסרי הבחנה מטבעם כגון רקטות לא מונחות אסור‪ .‬באזורי מגורים מיושבים‬
‫בצפיפות‪ ,‬גם השימוש בכלי נשק לא מדויקים כגון פגזי מרגמה‪ ,‬שלא ניתן לכוון אל מטרה צבאית‬
‫במידת דיוק מספקת‪ ,‬סביר שיוביל להתקפה חסרת הבחנה והוא אסור‪ .‬בחירת שיטות ההתקפה‬
‫(לדוגמה‪ ,‬תקיפה של מטרות בשעה שבה סביר כי אזרחים רבים יהיו נוכחים במקום) שאינן ממזערות‬
‫את הסכנה לאזרחים מפרה גם היא את המשפט ההומניטארי הבינלאומי‪.‬‬
‫‪ 148‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;2‬ראו גם הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪ )1(51‬והפרוטוקול השני‪ ,‬סעיף ‪.)2(12‬‬
‫‪ 149‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;11‬הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪.)4(51‬‬
‫‪ 150‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;12‬הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪()4(51‬א)‪.‬‬
‫‪ 151‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;14‬הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪()5(51‬ב) ו ‪.57-‬‬
‫‪ 152‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ;156‬עמ' ‪.36‬‬
‫‪ 153‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪.71‬‬
‫‪154‬‬
‫‪621.‬‬
‫‪Commentary on the Additional Protocols of 8 June 1977 to the Geneva Conventions of 12 August 1948, ICRC, 1987, para. 1,958, p.‬‬
‫‪ 155‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ ,156‬עמ' ‪.36‬‬
‫‪ 156‬מחקר הצלב האדום‪ ,‬כלל ‪ .15‬ראו גם הפרוטוקול השני‪ ,‬סעיף ‪.)1(12‬‬
‫‪ 157‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כלל ‪.17‬‬
‫‪ 158‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כללים ‪.19-16‬‬
‫‪ 159‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כלל ‪.20‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫על הצדדים לסכסוך מוטלת חובה לנקוט אמצעי זהירות כדי להגן על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים‬
‫שבשליטתם מפני תוצאותיהן של התקפות היריב‪ .‬כמו במקרה של אמצעי זהירות הננקטים בעת‬
‫ביצוע התקפה‪ ,‬כללים אלה חשובים במיוחד בעת שהלוחמה מתבצעת באזורים שבהם מצויים אזרחים‬
‫רבים‪ .‬על כל צד לסכסוך להימנע‪ ,‬ככל שהדבר ניתן‪ ,‬מלמקם מטרות צבאיות בתוך אזורים צפופי‬
‫אוכלוסין או בסמוך להם‪ 160.‬על הצדדים גם להרחיק‪ ,‬ככל שהדבר ניתן‪ ,‬אזרחים ואובייקטים אזרחיים‬
‫‪161‬‬
‫שבשליטתם מקרבתן של מטרות צבאיות‪.‬‬
‫‪ 160‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כלל ‪ ;23‬ראו גם הפרוטוקול הראשון‪ ,‬סעיף ‪(58‬ב)‪.‬‬
‫‪ 161‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כלל ‪.24‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫מתן דין וחשבון‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי מטיל על מדינות חובה לחקור פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בידי‬
‫אזרחיהן או הכוחות המזוינים שלהן‪ ,‬או בשטחן ולהעמיד לדין את החשודים‪ 162.‬כמו כן‪ ,‬כל המדינות‬
‫רשאיות להפעיל סמכות שיפוט אוניברסאלית ולשפוט חשודים בביצוע פשעי מלחמה בבתי המשפט‬
‫‪163‬‬
‫הלאומיים שלהן‪.‬‬
‫על‪-‬פי מידע הזמין לציבור‪ ,‬לא הממשלה הפלסטינית ואף לא רשויות חמאס ברצועת עזה לא פתחו‬
‫בחקירות בגין הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו בידי ארגונים פלסטיניים חמושים‬
‫שהיו מעורבים בסבב מעשי האיבה האחרון עם ישראל‪ .‬בכך חוזרות הרשויות הפלסטיניות על הכשל‬
‫שלהן בחקירת הפרות שבוצעו בעימותים קודמים‪ 164.‬בעקבות "מבצע עופרת יצוקה" של ישראל‬
‫בשנים ‪ ,2009-2008‬הן הרשות הפלסטינית והן ממשלת חמאס בפועל ברצועת עזה הקימו ועדות‬
‫לבדיקת הפרות שבוצעו במהלך העימות‪ ,‬אף כי הוועדות שהוקמו בידי חמאס בחנו רק הפרות‬
‫ישראליות‪ .‬בחודש פברואר ‪ 2015‬הקים הנשיא מחמוד עבאס ועדה לאומית לפיקוח על הכנתם של‬
‫תיקים בגין פשעים שבוצעו לכאורה בידי כוחות ישראליים במהלך העימות בשנת ‪ 2014‬כדי להגישם‬
‫לבית הדין הפלילי הבינלאומי‪ 165,‬אולם אין כל סימן לכך שוועדה זו בוחנת הפרות בידי ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים במהלך מעשי האיבה‪ .‬שום וועדות או גופי חקירה רלוונטיים אחרים לא הוקמו‬
‫על‪-‬ידי ממשלת האחדות הלאומית או על‪-‬ידי רשויות חמאס ברצועת עזה מאז תמו מעשי האיבה‬
‫בחודש אוגוסט ‪.2014‬‬
‫נוכח כישלונן של חקירות פלסטיניות קודמות בבדיקת הפרות בידי ארגונים חמושים‪ ,‬הפילוג‬
‫המתמשך בין ממשלת האחדות הלאומית לבין רשויות חמאס בעזה‪ ,‬ואי הפתיחה בחקירות בגין הפרות‬
‫פלסטיניות יותר משישה חודשים לאחר העימות של שנת ‪ ,2014‬נראה כי הסיכויים לחקירות מקומיות‬
‫מהימנות של הפרות הצד הפלסטיני אינם רבים‪ .‬נראה כי אין שום גוף רשמי המסוגל לנהל חקירות‬
‫בהתאם לאמות המידה הבינלאומיות שתוביל להעמדת חשודים לדין פלילי‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל ציין‬
‫כבר לפני זמן רב את העובדה שהן בגדה המערבית והן ברצועת עזה שורר אקלים של פטור מעונש‬
‫בכל הנוגע להפרות בידי כוחות ביטחון פלסטיניים‪ ,‬ואת כישלונן של הרשויות במיצוי הדין עם אנשי‬
‫כוחות הביטחון האחראים להפרות‪ ,‬לרבות מעצרים שרירותיים‪ ,‬עינויים והתעללות אחרת ושימוש‬
‫בלתי חוקי בכוח נגד מפגינים‪ ,‬אפילו כאשר אלה מתועדות היטב‪ 166.‬ניתן לטעון כי הפטור מעונש‬
‫המוענק בגין הפרות שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים גורף אף יותר מזה המוענק בגין הפרות‬
‫שביצעו כוחות הביטחון‪.‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2014‬כתב אמנסטי אינטרנשיונל למשרד המשפטים הפלסטיני ולגורמים פלסטיניים‬
‫רשמיים נוספים‪ ,‬ודחק ברשויות הפלסטיניות להקים ועדת חקירה עצמאית‪ ,‬המורכבת מחברים‬
‫הידועים בעצמאותם‪ ,‬ביושרם ובמחויבותם העזה לזכויות האדם‪ ,‬כדי לחקור הפרות של המשפט‬
‫הבינלאומי שבוצעו לכאורה במהלך מעשי האיבה‪ .‬הארגון לא קיבל שום מענה על מכתבו לרשויות‬
‫הפלסטיניות‪.‬‬
‫‪ 162‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כלל ‪.158‬‬
‫‪ 163‬מחקר הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬כלל ‪.157‬‬
‫‪Amnesty International, Israel/Occupied Palestinian Territories: Amnesty International’s assessment of Israeli and Palestinian 164‬‬
‫‪investigations into Gaza conflict (Index: MDE 15/022/2010), 27 September 2010‬‬
‫(; ‪)https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/022/2010/en/‬‬
‫‪Israel/Occupied Palestinian Territories: Amnesty International’s updated assessment of Israeli and Palestinian investigations into the‬‬
‫‪Gaza conflict (Index: MDE 15/018/2011), 18 March 2011‬‬
‫‪)https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/018/2011/en/ (.‬‬
‫‪WAFA, “Presidential Decree to Form Committee to Follow Up with ICC”, 7 February 2015, 165‬‬
‫‪( http://english.wafa.ps/index.php?action=detail&id=27790‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪)2015‬‬
‫‪ 166‬ראו לדוגמה‪Amnesty International, Palestinian Authority: ‘Shut up, we are the police’: Use of excessive force by Palestinian :‬‬
‫‪Authority forces in the occupied West Bank (Index: MDE 21/006/2013), 23 September 2013‬‬
‫(‪)https://www.amnesty.org/en/documents/mde21/006/2013/en/ .‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫ב‪ 23-‬ביולי ‪ 2014‬הקימה מועצת האו"ם לזכויות האדם ועדת בדיקה עצמאית לחקר כל ההפרות של‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי " בשטח הפלסטיני הכבוש‪ ,‬לרבות מזרח ירושלים ובמיוחד ברצועת‬
‫עזה הכבושה‪ ,‬על רקע הפעולות הצבאיות שבוצעו החל מה‪ 13-‬ביוני ‪ ,2014‬בין אם לפניהן‪ ,‬במהלכן או‬
‫לאחריהן "‪ .‬ועדת הבדיקה העצמאית של האו"ם בנוגע לעימות של שנת ‪ 2014‬אמורה הייתה להגיש את‬
‫ממצאיה למושב ה‪ 28-‬של מועצת האו"ם לזכויות האדם בחודש מארס ‪ ,2015‬אולם אחרונה הגישה‬
‫‪167‬‬
‫בקשה לדחייה‪ ,‬וכעת היא אמורה להגיש את הדו"ח שלה בחודש יוני ‪.2015‬‬
‫ב‪ 13-‬בנובמבר ‪ 2014‬הכריזה ישראל כי לא תשתף פעולה עם "ועדת החקירה של מועצת האו"ם‬
‫לזכויות האדם"‪ 168.‬בהצהרה נאמר כי "ההחלטה התקבלה תוך הבאה בחשבון של עוינותה‬
‫האובססיבית של הוועדה כלפי ישראל‪ ,‬המנדט החד צדדי של הוועדה והעמדות האנטי‪-‬ישראליות‬
‫שהובעו בפומבי על‪-‬ידי יו"ר הוועדה"‪ 169.‬על אף העמדה הישראלית הרשמית של סירוב לשתף פעולה‬
‫עם הוועדה‪ ,‬כמה ממשפחות הקרבנות שרואיינו עבור דו"ח זה אמרו לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל כי‬
‫נסעו לג'נבה כדי להעיד בפני מועצת האו"ם לזכויות האדם וועדת הבדיקה‪ .‬אמנסטי אינטרנשיונל מסר‬
‫גם הוא מידע לוועדה‪ ,‬בנפרד‪ ,‬הן בנוגע להפרות ישראליות והן בנוגע להפרות פלסטיניות‪.‬‬
‫אין זה ברור האם ממשלת האחדות הלאומית או רשויות חמאס שיתפו פעולה עם חקירותיה של ועדת‬
‫הבדיקה בנוגע להפרות שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים‪ .‬הוועדה לא הצליחה לקבל גישה‬
‫לרצועת עזה לא דרך גבול ישראל ולא דרך גבול מצרים‪ .‬בהצהרה שפרסמה ב‪ 23-‬בדצמבר ‪ 2014‬אמרה‬
‫הוועדה‪" ,‬בהיעדר תגובה מישראל‪ ,‬ועדת הבדיקה מנסה עדיין לקבל את שיתוף הפעולה של ממשלת‬
‫מצרים‪ ,‬שציינה כי תהיה מוכנה לאפשר את נסיעת חברי הוועדה לעזה ברגע שהמצב הביטחוני יאפשר‬
‫נסיעה לשם"‪ 170.‬אולם‪ ,‬עד להשלמת דו"ח זה ועדת הבדיקה לא הצליחה עדיין לקבל גישה פיזית לעזה‬
‫או לישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬חוקריה ראיינו קרבנות ועדיי ראייה משני הצדדים‪ ,‬במסגרת דיונים שנערכו‬
‫בעמאן ובג'נבה‪ ,‬ובאמצעות שיחות ועידה בטלפון או בווידיאו‪.‬‬
‫ישראל נאותה לשתף פעולה עם ועדת בדיקה נפרדת של האו"ם שהוקמה בידי מזכ"ל האו"ם באן‪-‬קי‪-‬‬
‫מון בחודש נובמבר ‪ ,2014‬כדי לחקור תקריות ספציפיות של מוות ופציעה במתקני האו"ם ברצועת‬
‫עזה ונזק שהוסב למתקנים אלה‪ ,‬כמו‪-‬גם תקריות שבהן נמצאו כלי נשק במתקני האו"ם‪ .‬אולם‪,‬‬
‫החלטת ישראל שלא לשתף פעולה עם ועדת החקירה הרחבה יותר של האו"ם ושלא לאפשר גישה‬
‫לרצועת עזה לחוקרי אמנסטי אינטרנשיונל וארגונים בינלאומיים אחרים לזכויות האדם מצערת‬
‫ביותר‪ .‬החלטה זו יוצרת את הרושם שישראל ממשיכה להתנגד לחקירות מעמיקות של כמה‬
‫מפעולותיה במהלך "מבצע צוק איתן"‪ ,‬שנראה כי עלו לכדי פשעי מלחמה‪ .‬הדבר אף הקשה על‬
‫החקירה ואימות המידע באשר לתקריות שבהן הועלו טענות סותרות בידי צדדים שונים‪ ,‬כגון‬
‫ההתקפה על מחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי ‪ 2014‬שתוארה בפירוט לעיל‪.‬‬
‫דפוס הפטור מעונש בגין הפרות ופשעים חמורים שבוצעו בעבר‪ ,‬כמו‪-‬גם ראיות לכך ששני הצדדים‬
‫ביצעו פשעים נוספים במהלך "מבצע צוק איתן"‪ ,‬הוביל את אמנסטי אינטרנשיונל לקרוא לבית הדין‬
‫הפלילי הבינלאומי לחקור פשעים על‪-‬פי המשפט הבינלאומי שבוצעו בישראל ובשטח הפלסטיני‬
‫הכבוש‪ 171.‬אמנסטי אינטרנשיונל מקדם בברכה את הצטרפות הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי‬
‫הבינלאומי‪ ,‬שתיכנס לתוקף ב‪ 1-‬באפריל ‪ ,2015‬ואת הצהרת הרשות המכירה בסמכות השיפוט של בית‬
‫‪167‬‬
‫‪UN Independent Commission of Inquiry on the 2014 Gaza Conflict, 9 March 2015,‬‬
‫‪( http://www.ohchr.org/EN/NewsEvents/Pages/DisplayNews.aspx?NewsID=15670&LangID=E‬כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Israel Ministry of Foreign Affairs, “Israel will not cooperate with UNHRC investigative committee”, 13 November 2014, 168‬‬
‫‪http://mfa.gov.il/MFA/PressRoom/2014/Pages/Israel-will-not-cooperate-with-UNHRC-investigative-committee-13-Nov-2014.aspx‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪ 169‬לאחר שיושב הראש הראשון של הוועדה‪ ,‬ויליאם שייבס‪ ,‬התפטר ב ‪ 3-‬בפברואר ‪ ,2015‬קרא ראש ממשלת ישראל בנימין‬
‫נתניהו "לגנוז" את דו"ח הוועדה‪ .‬ראו ‪Amnesty International, “Q&A on recent developments relating to the UN Independent‬‬
‫‪Commission of Inquiry on the 2014 Gaza Conflict” (Index: MDE 15/0005/2015), 5 February 2015‬‬
‫( ‪.)https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/0005/2015/en/‬‬
‫‪UN Independent Commission of Inquiry on the 2014 Gaza Conflict, “UN Commission of Inquiry on Gaza hears moving testimony, 170‬‬
‫‪seeks access”, 23 December 2014, http://www.ohchr.org/EN/NewsEvents/Pages/DisplayNews.aspx?NewsID=15456&LangID=E‬‬
‫(כניסה לאתר ב ‪ 15-‬במארס ‪.)2015‬‬
‫‪Amnesty International, “Israel/OPT: International Criminal Court key to breaking cycle of injustice for war crimes”, 1 August 2014 171‬‬
‫(‪)https://www.amnesty.org/en/articles/news/2014/08/israelopt -international-criminal-court-key-breaking-cycle-injustice-war-crimes/.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫הדין החל ב‪ 13-‬ביוני ‪ ,2014‬אך מציין כי התקופה שאליה מתייחסת ההצהרה קצרה מן הנדרש‪ 172.‬היות‬
‫שההצהרה שהוגשה לא תאפשר לתובעת לבחון פשעים שבוצעו לפני חודש יוני ‪ ,2014‬ובייחוד אלה‬
‫שבוצעו במהלך העימותים בין ישראל לעזה בשנים ‪ 2009-2008‬ובחודש נובמבר ‪ ,2012‬אמנסטי‬
‫אינטרנשיונל ממשיך לדחוק בפלסטין להגיש מחדש הצהרה דומה לזו שהגישה בחודש ינואר ‪,2009‬‬
‫שהכירה בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי על פשעים שבוצעו "בשטח פלסטין מאז ה‪-‬‬
‫‪ 1‬ביולי ‪ ."2002‬הארגון מקדם בברכה גם את הודעת התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי מחודש‬
‫ינואר ‪ 2015‬בדבר חקירה מקדמית של המצב בפלסטין‪ ,‬ודוחק בכל המדינות לתמוך בהפעלת סמכות‬
‫השיפוט של בית הדין על שטח פלסטין‪ ,‬ולהתנגד לכל מעשי תגמול או איומים נגד הרשויות‬
‫הפלסטיניות בגין ההצטרפות לאמנת רומא או כל צעד אחר הנוגע לבית הדין הפלילי הבינלאומי‪.‬‬
‫בהינתן כשלון המנגנונים הפלסטיניים והישראליים עד היום בחקירה עצמאית ונטולת פניות של‬
‫הפרות חמורות ובהבאת חשודים בביצוע הפרות לדין במסגרת משפטים הוגנים‪ ,‬אמנסטי אינטרנשיונל‬
‫ממשיך גם לדחוק בכל המדינות להפעיל סמכות שיפוט אוניברסאלית על פשעים על‪-‬פי המשפט‬
‫הבינלאומי שבוצעו בהקשר של "מבצע צוק איתן"‪ .‬על מדינות לחקור‪ ,‬וכאשר קיימות ראיות קבילות‬
‫והולמות‪ ,‬להעמיד חשודים לדין בגין פשעים אלה בבתי המשפט הלאומיים שלהן במסגרת הליכים‬
‫העולים בקנה אחד עם אמות המידה של משפט הוגן‪.‬‬
‫‪Amnesty International, “Retaliation against Palestine’s welcome accession to ICC must stop” (Index: MDE 15/001/2015), 7 January 172‬‬
‫‪2015‬‬
‫(‪)https://www.amnesty.org/en/documents/mde15/001/2015/en/ .‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫מסקנות והמלצות‬
‫ה תעלמותם הבוטה של ארגונים פלסטיניים חמושים מהמשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך‬
‫העימות בחודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪ 2014‬עולה בבירור מהירי היומיומי של רקטות חסרות הבחנה מטבען‬
‫שביצעו לעבר ערים ועיירות בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדבר עולה בבירור מהצהרות רבות המלמדות על‪-‬כך‬
‫שהתקפות ספ ציפיות‪ ,‬לרבות התקפת פגז המרגמה שהרגה את דניאל טרגרמן בן הארבע‪ ,‬כוונו ישירות‬
‫אל אזרחים‪ .‬התקפות ישירות על אזרחים ושימוש בכלי נשק אסורים וחסרי הבחנה מטבעם‪ ,‬כגון‬
‫רקטות לא מונחות‪ ,‬וכן התקפות חסרות הבחנה ההורגות או פוצעות אזרחים‪ ,‬מהווים כולם פשעי‬
‫מלחמה‪ .‬שימוש בפ גזי מרגמה לא מדויקים לתקיפת מטרות צבאיות הממוקמות באזורי מגורים או‬
‫בסמוך אליהם גם הוא בגדר התקפה חסרת הבחנה‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬הכשל של הארגונים הפלסטיניים החמושים בהגנה על אזרחים בתוך רצועת עזה‬
‫מפגיעת מעשי האיבה העמיד בסכנה אזרחים פלסטינים ורכוש פלסטיני‪ .‬כשל זה התבטא בין היתר‬
‫ב הצבת מטרות צבאיות ולוחמים באופן קבוע בשכונות אזרחיות המיושבות בצפיפות‪ .‬כלי נשק‬
‫אסורים כגון רקטות לא מונחות עלולים להרוג אזרחים משני צידיו של גבול עזה‪/‬ישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬אם‬
‫יאומתו החשדות כי פריט התחמושת שנחת במחנה הפליטים א‪-‬שאטי ב‪ 28-‬ביולי ‪ 2014‬היה רקטה‬
‫פלסטינית‪ ,‬משמעות הדבר היא שהתקפות שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות‬
‫בשנת ‪ 2014‬הרגו יותר אזרחים בתוך רצועת עזה מאשר בישראל‪.‬‬
‫המקרים המפורטים בדו"ח זה יוצרים דפוס עקבי‪ ,‬בשילוב עם הפרות דומות שביצעו ארגונים‬
‫פלסטיניים חמושים במשך למעלה מעשור‪ ,‬לרבות במהלך העימותים בשנים ‪ 2009-2008‬ובחודש‬
‫נובמבר ‪ .2012‬הם מוכיחים‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬זלזול נמהר בחייהם של אזרחים בישראל‪ ,‬כמו‪-‬גם כשל עקבי‬
‫בנקיטת כל האמצעים האפשריים להגנה על אזרחים ברצועת עזה מפני השפעת ההתקפות‪ .‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬ארגונים פלסטיניים חמושים תקפו במכוון ריכוזי אוכלוסייה אזרחיים בתוך ישראל‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה לפצוע ולהרוג אזרחים ישראלים‪ .‬פשעי מלחמה‪ ,‬וכל הפשעים המוגדרים במשפט הבינלאומי‪,‬‬
‫מובילים באופן חד משמעי לאחריות פלילית אישית של מי שהורו לבצעם או ביצעו אותם‪.‬‬
‫גורמים פלסטיניים רשמיים שניסו להצדיק התקפות רקטות והפרות אחרות מצביעים שוב ושוב על‬
‫הפרות שביצעו כוחות ישראליים‪ ,‬שלהתקפותיהם במסגרת "מבצע צוק איתן" נודעה השפעה הרסנית‬
‫על רצועת עזה‪ .‬אולם‪ ,‬הפרות שמבצע צד אחד אינן יכולות להצדיק הפרות שמבצעים יריביו‪.‬‬
‫היגיון מעוות זה‪ ,‬שטופח במשך עשרות שנים של פטור מעונש‪ ,‬הוא שסייע בהנצחת מעגל האלימות‬
‫שעליו שילמו אזרחים מכל הצדדים מחיר כה כבד‪ .‬הקהילה הבינלאומית יכולה לסייע בשבירת מעגל‬
‫זה‪ ,‬באמצעות תמיכה במנגנוני צדק בינלאומיים‪ .‬חתימתה של פלסטין על אמנת רומא של בית הדין‬
‫הפלילי הבינלאומי‪ ,‬והצהרתה‪ ,‬המעניקה לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוט החל בחודש יוני‬
‫‪ , 2014‬פותחות פתח לעשיית צדק עבור קרבנות של פשעים המוגדרים במשפט הבינלאומי בישראל‬
‫וברצועת עזה ולפיצוי קרבנות אלה‪ .‬יש לנצל הזדמנות זו בטרם יחל סבב עקוב מדם נוסף שיותיר‬
‫אחריו קרבנות חדשים‪.‬‬
‫הרשויות הישראליות – בניגוד לרשויות הפלסטיניות ברצועת עזה – פיתחו אמנם מערכת יעילה‬
‫להגנה אזרחית שסייעה בצמצום מספר הנפגעים בצד הישראלי‪ ,‬אולם הן אינן מספקות הגנה שווה‬
‫לכל אזרחיהן ותושביהן‪ .‬היעדר כל הגנה בכפרים בדואיים בנגב‪/‬נקאב הוא ביטוי לאפליה המתמשכת‬
‫והשיטתית נגד פלסטינים‪-‬בדואים אזרחי ישראל בנגב‪/‬נקאב ככלל‪ ,‬ונגד ‪ 70,000‬תושבי הכפרים הבלתי‬
‫מוכרים בפרט‪ .‬ישראל צריכה הייתה לדאוג לתושבי קהילות אלה כבר לפני זמן רב להגנה אזרחית‪,‬‬
‫לביטחון המתלווה לחזקה‪ ,‬לדיור נאות ולתשתיות ושירותים‪ .‬העימות בשנת ‪ 2014‬והיעדר כל הגנה‬
‫מפני רקטות ופגזי מרגמה על האוכלוסייה הבדואית סייעו אולי בהבלטת אי השוויון הבוטה בין‬
‫יישובים יהודיים ובדואיים בנגב‪/‬נקאב‪ ,‬אולם אזרחים הגרים בכפרים בדואיים מוכרים ולא מוכרים‬
‫חווים אי צדק זה באורח יומיומי‪ .‬אין זה ראוי שיידרש עימות‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ ,‬כדי שהרשויות‬
‫הישראליות יביאו מצב זה על תיקונו‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫לרשויות הפלסטיניות‬
‫על הרשויות הפלסטיניות לשתף פעולה עם מנגנוני חקירה בינלאומיים‪ ,‬עצמאיים ונטולי פניות‪,‬‬
‫משפטיים ולא משפטיים ‪ ,‬לרבות ועדת הבדיקה שהוקמה על‪-‬ידי מועצת האו"ם לזכויות האדם בחודש‬
‫יולי ‪ ,2014‬וכל מנגנון מעקב שיוקם על‪-‬ידי המועצה‪ .‬זאת‪ ,‬על‪-‬ידי כך שיאפשרו לגורמים החוקרים‬
‫גישה מלאה לבעלי התפקידים‪ ,‬למסמכים ולחומרים הרלוונטיים האחרים‪ .‬עליהן לחתור לוודא‬
‫שהמקרים המתועדים בדו"ח זה‪ ,‬כמו‪-‬גם אחרים‪ ,‬ייחקרו באורח נטול פניות ועצמאי ושבכל מקרה שבו‬
‫קיימות די ראיות קבילות‪ ,‬האנשים החשודים בביצוע הפרות יובאו לדין במסגרת הליכים המכבדים‬
‫באורח מלא את הסטנדרטים הבינלאומיים של משפט הוגן‪ .‬כמו כן‪:‬‬
‫‪ ‬עליהן לגנות התקפות המכוונות נגד אזרחים והתקפות חסרות הבחנה ולהבהיר כי לא ישלימו עם‬
‫הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי;‬
‫‪ ‬עליהן לשים קץ לשימוש ברקטות לא מונחות ולוודא שלעולם לא ייעשה שימוש בכלי נשק לא‬
‫מדויקים כמו פגזי מרגמה כדי לתקיפת מטרות הנמצאות בקרבת אזרחים;‬
‫‪ ‬עליהן לוודא שלוחמי חמאס וחברים בארגונים פלסטיניים חמושים יצייתו באורח מלא לצורך‬
‫לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים ברצועת עזה מהשפעת ההתקפות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות הבדלתם אנשיהם במידה רבה ככל הניתן מאנשים שאינם לוחמים‪,‬‬
‫הימנעות מאחסון תחמושת במבנים אזרחיים או בסביבתם והימנעות מירי רקטות ממבנים כאלה או‬
‫מסביבתם;‬
‫‪ ‬עליהן לשתף פעולה עם כל חקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי‪ ,‬או של בתי דין לאומיים‬
‫העורכים חקירות מתוקף חוקים מקומיים של סמכות שיפוט אוניברסאלית;‬
‫‪ ‬עליהן להצהיר הצהרה חדשה על‪-‬פי סעיף ‪ )3(12‬לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי‪,‬‬
‫המכירה בסמכות השיפוט של בית הדין החל בחודש יולי ‪;2002‬‬
‫‪ ‬עליהן לפעול לבניית מקלטים ציבוריים ולנקוט אמצעים אחרים לשיפור ההגנה האזרחית וכדי‬
‫להגן טוב יותר על אזרחים ברצועת עזה מפני עימותים עתידיים‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות בקשת‬
‫סיוע בינלאומי ופיתוח פרויקטים ספציפיים למטרה זו‪ ,‬כמרכיב במאמצי השיקום הנרחבים יותר;‬
‫‪‬‬
‫עליהן להבטיח שמחלוקת פלסטיניות פנימיות לא יוסיפו לעכב את מאמצי השיקום ברצועת עזה‪.‬‬
‫לרשויות הישראליות‬
‫על הרשויות הישראליות לשתף פעולה עם כל חקירה בינלאומית עצמאית ונטולת פניות‪ ,‬משפטית או‬
‫לא משפטית‪ ,‬לרבות עם עבודת ועדת הבדיקה שהוקמה על‪-‬ידי מועצת האו"ם לזכויות האדם בחודש‬
‫יולי ‪ ,2014‬וכל מנגנון מעקב שיוקם על‪-‬ידי המועצה‪ .‬זאת‪ ,‬על‪-‬ידי כך שיאפשרו גישה מלאה לבעלי‬
‫התפקידים‪ ,‬למסמכים ולחומרים הרלוונטיים האחרים‪ .‬עליהן לחתור לוודא שהמקרים המתועדים‬
‫בדו"ח זה‪ ,‬כמו‪-‬גם אחרים‪ ,‬ייחקרו באורח נטול פניות ועצמאי ושבכל מקרה שבו קיימות די ראיות‬
‫קבילות‪ ,‬כל אדם שייחשד בביצוע הפרות יובא לדין במסגרת הליכים המכבדים באורח מלא את‬
‫הסטנדרטים הבינלאומיים של משפט הוגן‪ .‬כמו כן‪:‬‬
‫‪ ‬עליהן לאפשר לאמנסטי אינטרנשיונל ולארגונים אחרים לזכויות האדם‪ ,‬כמו‪-‬גם לחוקרים‬
‫הממונים מטעם האו"ם‪ ,‬ובכלל זה כל מנגנון מעקב של ועדת הבדיקה ודווחים מיוחדים של האו"ם‪,‬‬
‫גישה בלתי מופרעת לישראל ולשטחים הפלסטיניים הכבושים‪ ,‬לרבות רצועת עזה‪ .‬זאת‪ ,‬כדי לחקור‬
‫את החשדות בדבר ההפרות הללו והפרות אחרות של המשפט הבינלאומי בידי כל הצדדים לעימות;‬
‫‪ ‬עליהן לשתף פעולה עם כל חקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי‪ ,‬או בתי משפט לאומיים‬
‫העורכים חקירות מתוקף חוקים מקומיים של סמכות שיפוט אוניברסאלית;‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫‪ ‬עליהן לבטל את תוקפם של צעדי הענישה שננקטו בעקבות חתימתה של פלסטין על אמנת רומא‪,‬‬
‫ובייחוד את הקפאת העברת כספי המסים לרשויות הפלסטיניות בהתאם להסכמי אוסלו‪ .‬כמו כן‬
‫עליהן להימנע מנקיטת צעדי ענישה נוספים אם תנקוט הרשות הפלסטינית אמצעים נוספים כדי‬
‫לחתור לעשיית צדק בינלאומי בגין פשעים המוגדרים במשפט הבינלאומי;‬
‫‪ ‬עליהן לוודא שלכל האזרחים והתושבים בישראל יסופקו‪ ,‬ללא אפליה‪ ,‬הגנות הולמות מפני‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה‪ ,‬לרבות מקלטים ומערכות התרעה‪ ,‬ובייחוד באמצעות טיפול במצב‬
‫הנוכחי של היעדר כל הגנה כזאת בכפרים הבדואיים המוכרים והבלתי מוכרים בנגב‪/‬נקאב‪.‬‬
‫‪ ‬עליהן להשעות כל הריסה של בתים ומבנים אחרים בכפרים בדואיים בנגב‪/‬נקאב‪ ,‬להעניק מעמד‬
‫רשמי לכל הכפרים שטרם הוכרו‪ ,‬ולקיים התייעצויות אמיתיות עם הקהילות כדי לפתח תכניות למתן‬
‫מענה לבעיית הדיור והתשתיות‪ ,‬לרבות הבעיה של היעדר מערכות הגנה ומקלטים מוגנים;‬
‫‪ ‬עליהן להסיר לחלוטין את המצור מעל רצועת עזה‪ ,‬ובכלל זה להתיר העברה בלתי מוגבלת של‬
‫חומרי בנייה לתוך רצועת עזה והעברה של סחורות מרצועת עזה לישראל ולגדה המערבית‪ .‬זאת‪,‬‬
‫בכפוף לבדיקות הביטחוניות המידתיות הנחוצות בלבד‪ ,‬כצעד חיוני לקראת מתן מענה לצורכיהם של‬
‫‪ 1.8‬מיליון האזרחים ברצועת עזה במחסה ובהגנה;‬
‫‪ ‬עליהן להצטרף לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולפרסם הצהרה המכירה בסמכות‬
‫בית הדין הפלילי הבינלאומי החל ב‪ 1-‬ביולי ‪.2002‬‬
‫לממשלות אחרות‬
‫‪ ‬על כל המדינות לספק לוועדת הבדיקה שמונתה על‪-‬ידי האו"ם ולכל מנגנון מעקב שיוקם על‪-‬ידי‬
‫מועצת האו"ם לזכויות האדם תמיכה מלאה‪ ,‬ולעודד את הרשויות הישראליות והפלסטיניות לשתף‬
‫עמם פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬על כל המדינות והגורמים הבינלאומיים‪ ,‬כגון האיחוד האירופי‪ ,‬לתמוך בהפעלת סמכות השיפוט‬
‫של בית הדין הפלילי הבינלאומי על השטח הפלסטיני‪ .‬עליהן לעודד את כל הצדדים לשתף פעולה עם‬
‫התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬עליהן להתנגד לכל מעשי תגמול או איומים נגד‬
‫הרשויות הפלסטיניות בגין הצטרפותן לאמנת רומא והגשת ההצהרה לפי סעיף ‪ )3(12‬המכירה בסמכות‬
‫השיפוט של בית הדין‪ ,‬או בגין כל צעד אחר המבקש מהתובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי‬
‫לחקור פשעים המוגדרים במשפט הבינלאומי‪ .‬בנוסף‪ ,‬על כל המדינות להפעיל על הרשויות‬
‫הישראליות לחץ לבטל את צעדי הענישה שנקטו בעקבות חתימתה של פלסטין על אמנת רומא‪,‬‬
‫ובייחוד את הקפאת העברת כספי המסים לרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫‪ ‬על מדינות לפתוח בחקירות פליליות בבתי המשפט המקומיים שלהן‪ ,‬תוך החלת סמכות שיפוט‬
‫אוניברסאלית‪ ,‬בכל מקרה שבו קיימות די ראיות לכך שבוצעו פשעי מלחמה או פשעים אחרים‬
‫המוגדרים במשפט הבינלאומי‪ .‬על מדינות לחתור למעצר חשודים בביצוע הפרות ולמצות אתם את‬
‫הדין‪ .‬זאת‪ ,‬במסגרת הליכים המכבדים באורח מלא את הסטנדרטים הבינלאומיים של משפט הוגן‪.‬‬
‫‪ ‬על כל המדינות להשעות את ההעברה של אמצעי לחימה‪ ,‬תחמושת‪ ,‬כלי נשק וציוד צבאי‬
‫לארגונים פלסטיניים חמושים ולישראל‪ ,‬עד אשר יינקטו צעדים ממשיים להסדרת מתן דין וחשבון‬
‫בגין הפרות שבוצעו בעבר ועד לכינונם של מנגנונים יעילים שיבטיחו כי כלי נשק וציוד הקשור לכך‬
‫לא ישמשו לביצוע הפרות קשות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטארי‬
‫הבינלאומי‪ .‬על ההשעיה לחול גם על כל ייצוא עקיף המבוצע דרך מדינות אחרות‪ ,‬על העברת רכיבים‬
‫של ציוד צבאי ושל טכנולוגיות צבאיות ועל כל מעשה תיווך‪ ,‬ופעולות פיננסיות או לוגיסטיות שיקלו‬
‫על העברה של משלוחים כאלה‪.‬‬
‫קטלני ובלתי חוקי‬
‫התקפות רקטות ופגזי מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך העימות בין עזה לישראל בשנת ‪2014‬‬
‫‪1‬‬
‫הצלב האדום הבינלאומי‪ ,‬מחקר על המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי‪ ,‬כלל ‪.9‬‬