היכנסו לכאן

‫בית הספר לפסיכותרפיה‬
‫התכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה דינאמית‬
‫לשנת תשע"ו‬
‫תיאור הקורסים‬
‫אתיקה‬
‫ד"ר גבריאל וייל‬
‫סמינר חובה לתלמידי שנה א'‬
‫תחום האתיקה בפסיכותרפיה הוא תחום חשוב ומורכב מאין כמוהו‪ .‬אבני היסוד עליהן מושתת‬
‫הטיפול הנפשי קשורות בהגדרות הקבועות בחוק ומצוינות בקוד האתי‪ .‬מקצועיותו של המטפל‪,‬‬
‫החוזה הטיפולי‪ ,‬סודיות‪ ,‬הרשומות הטיפוליות‪ ,‬סוגיות הייחודיות לטיפול בילדים‪ ,‬במתבגרים‬
‫ובמשפחה הם רק מקצת הנושאים המנחים מטפלים ומהווים אמת מידה לפתרון דילמות ‪ -‬יום‬
‫יומיות או הרות גורל ‪ -‬המופיעות בטיפול‪.‬‬
‫איך לנהוג כאשר מטופל מעניק לך מתנה? האם נכון לשתף את המטופל בחוויות אישיות‬
‫רלוונטיות? מה לעשות כשמתברר שהילד שלך לומד באותה כיתה עם ילדו של המטופלים? כיצד‬
‫לנהל רשומות טיפוליות? איך לערוך "חוזה טיפולי" עם המטופל? האם מתבגר חייב לקבל את‬
‫הסכמת ההורים על מנת להיות בטיפול פסיכולוגי? מתי חייב המטופל להפר סודיות? מהן‬
‫ההשלכות של טיפול דרך הטלפון או בסקייפ? מטפלים נתקלים יום יום בשאלות אלה ורבות‬
‫אחרות והמודעות להיבטים האתיים שלהן היא אבן היסוד לכל טיפול נפשי‪.‬‬
‫בניגוד לתדמית הרווחת‪ ,‬תחום האתיקה אינו מסתכם בשינון רשימות חוקים וכללי התנהגות‪.‬‬
‫ההכרעות האתיות‪ ,‬ברובן‪ ,‬אינן חד משמעיות והן מחייבות מודעות עצמית‪ ,‬מודעות אתית‪ ,‬ידע‪,‬‬
‫היכרות עם קודים אתיים הבנת מודלים של קבלת החלטות‪ ,‬יכולת שיפוט ושיקול דעת‪ .‬כל מטפל‬
‫נפשי נדרש לפתח מיומנות שתאפשר יישומם של כללים‪ ,‬ועקרונות וחוקים כלליים במקרים‬
‫פרטיים‪ .‬העובדה שברוב המקרים הכרעות מעשיות אינן נגזרות ישירות מהחוקים הכלליים אלא‬
‫מהוות פרשנות שלהם‪ ,‬הופכת את המטפל לאחראי אישי בפני המטופל‪ ,‬בפני החברה ובפני‬
‫מצפונו שלו‪.‬‬
‫הקורס יציג תאוריות עכשוויות בתחום‪ ,‬אך הדגש יהיה על הפרקטיקה הטיפולית ועל מצבים‬
‫ספציפיים‪ .‬מטרת הקורס היא לשפר את המיומנות האתית והיכולת לזהות ולהתמודד עם דילמות‬
‫אתיות בטיפול הנפשי‪ .‬נלמד את הידע בתחום האתיקה הנדרש מכל מטפל ונעלה לדיון סוגיות‬
‫אתיות קלאסיות סוגיות שיעלו התלמידים‪ .‬נתמקד בניתוח מקרים הכרוכים בהכרעות אתיות‬
‫ונבדוק את ההשלכות של הפתרונות המוצעים‪.‬‬
‫מורכבות ואפשרות בטיפול בילדים‬
‫ד"ר גילית הורויץ‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫הטיפול בילדים מציב בפנינו מורכבות נוספת לזו המתקיימת בטיפול במבוגרים‪ ,‬מטעם גילם‬
‫הצעיר של המטופלים‪ ,‬על כל משמעויותיו והשלכותיו‪ .‬בו בזמן‪ ,‬אפשרויות נפתחות בפנינו‪ .‬בקורס‬
‫זה נעמוד על עקרונות הפסיכותרפיה הפסיכו דינמית בילדים‪ .‬נתבונן על הכלי הטיפולי הייחודי –‬
‫המשחק‪ ,‬ועל השימוש בו ליצירת קשר עם רבדים עמוקים של הנפש‪ .‬נדבר על הדרך בה מוצג‬
‫ומתגלה חומר קליני‪ ,‬על החוויה עמו ומולו‪.‬‬
‫בעקבות מלאני קליין‪ ,‬חלוצת הטיפול הפסיכואנליטי בילדים‪ ,‬נדבר על מודל עיכול נפשי‪ ,‬המבוסס‬
‫על חיבור גופני‪-‬נפשי; נלך בעקבות ממשיכיה‪ ,‬ונעקוב אחר היישומים של מודל זה בתוך‬
‫ההתרחשות בחדר הטיפולים‪ .‬נתמקד במקומו ותפקידו של המטפל‪ ,‬בהבנת החומר הקליני‪,‬‬
‫בהצגת הפרשנות‪ ,‬וכיצד חודרת היא ומחוללת שינוי‪.‬‬
‫השפה והגוף בהוראתם של פרויד ולאקאן‬
‫גב' נסיה זיפמן‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫פרויד גילה את הלא מודע כשפגש בהיסטריה ובעקבות גילוי זה המציא את הפסיכואנליזה‪.‬‬
‫לאקאן התחיל את דרכו בפסיכואנליזה ואת מה שכינה ה"חזרה לפרויד"‪ ,‬כשפגש בפסיכוזה‪.‬‬
‫שניהם המשיגו התנסות זו כשהם מניחים לשיח של המטופל להוביל אותם‪ ,‬מתוך הכרה בכך‬
‫שהקליניקה מלמדת אותנו והיא זו שנותנת תוקף כל פעם מחדש לפסיכואנליזה‪.‬‬
‫נתמקד בסמינר על המפגש בין השפה והגוף בהוראתם‪ .‬נתעכב תחילה על כמה ממושגי היסוד‬
‫במשנתו של לאקאן ‪:‬שלושת המשלבים שלה (הסמלי הדימוי והממשי) ‪ -‬הראי‪ ,‬הסובייקט‪ ,‬האחר‪.‬‬
‫בהמשך נבחן את הציר של השפה על תופעותיה השונות והציר של הגוף‪ .‬נדגיש במיוחד את‬
‫המפגש בין השפה‪ ,‬שלתוכה נולד כל סובייקט‪ ,‬ובהיותה קודמת לו מכוננת אותו; ובין הגוף‬
‫כמובחן מן האורגניזם בשל היותו נתון לשפה‪ .‬מפגש זה והאפקטים שלו עבור בן האנוש‬
‫מכריעים‪ .‬רישומו של המפגש חקוק בשל "הדרך שבה דוברה השפה ושבה נשמעה‬
‫בפרטיקולריות שלה" (לאקאן ‪ .)1975‬נלמד את האופן שבו פרויד ולאקאן דנו בתופעות אלו‬
‫ובסיבתיות שלהן‪ .‬סיבתיות שאופייה האקראי (הקונטינגנטי) קובע את הכוון של ה'בדיעבד'‪ ,‬וכן‬
‫את ייחודיות הרישום של ההיסטוריה של כל סובייקט‪.‬‬
‫באמצעות קריאה בטקסטים ובעזרת דוגמאות קליניות ננסה במהלך הסמינר לעקוב אחר‬
‫התופעות הבסיסיות שאנו פוגשים בעשיה הטיפולית ‪ -‬מה מאפיין את ההעברה והפרוש‬
‫בקליניקה הלאקאניאנית? מה כיוון הטיפול?‬
‫חלומות בפסיכותרפיה ‪" -‬זו אני החולם שח‪"...‬‬
‫ד"ר גילה עופר‬
‫מיועד לתלמידי שנים ב' ו‪-‬ג'‬
‫ניתן להתבונן בחלום מזוויות שונות‪" :‬דרך המלך ללא מודע"‪ ,‬ייצוגים של העצמי ושל דרמות‬
‫פנימיות‪ ,‬דרך לקומוניקציה של אמוציות‪ ,‬רגשות ואירועים לא מעובדים‪ ,unthought known ,‬או‬
‫אופנות של התארגנות באמצעות מטפורות‪ ,‬דימויים וסימבולים‪ .‬בקורס נעקוב אחר פרדיגמות‬
‫מרכזיות להבנת משמעות החלום ותפקידו מפרויד ועד ימינו‪ ,‬ונלמד על עבודת החלום ופירושו‬
‫דרך חלומות שיובאו על ידי המשתתפים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשלב את הפרדיגמות השונות להבנת החלום‬
‫עם חלומות בטקסטים ספרותיים‪ .‬מטרת הקורס היא לפרוס ולהרחיב את המשמעויות המקופלות‬
‫בחלומות כך שיעשירו את העשייה הטיפולית‪ .‬המשתתפים יתבקשו להביא חלומות של‬
‫המטופלים שלהם ושל עצמם‪.‬‬
‫איך להתערב? מה לפרש? ומתי? ‪ -‬גישות והתפתחויות במושג ה"פירוש"‬
‫גב' מיכל טלבי‪-‬אברבנאל‬
‫מיועד לשנים ב' ו‪-‬ג'‬
‫הגישות השונות לפירוש משקפות איזה מתח בין הצורך לפרש היבטים לא מודעים לבין הצורך‬
‫ללכת בקצב של המטופל ולפרש באופן שיהיה אפשרי לעיכול ומשמעותי עבורו מבחינה רגשית‪.‬‬
‫בקצה האחד של הספקטרום נמצא גישות המציעות לתת פירושים עמוקים המתייחסים לפנטזיה‬
‫הבלתי מודעת או לחרדה העמוקה ביותר של המטופל (פרויד‪ ,‬קליין)‪ .‬בקצה השני‪ ,‬נמצא גישות‬
‫המציעות כמעט רק לשקף‪ ,‬להחזיר למטופל דברים שכבר אמר ולהימנע מהפיתוי לפרש לעומק‬
‫וזאת כדי לתת למטופל הזדמנות לפתח את החומר בהתאם לצרכיו ולגלות את הפירוש בעצמו‬
‫(ויניקוט)‪.‬‬
‫בגישות המודרניות‪ ,‬הולך ונבנה איזה גשר בין שתי העמדות הללו‪ .‬יותר ויותר כותבים מתייחסים‬
‫לשאלה המורכבת ‪ -‬כיצד להחזיק בתוכנו את ההבנות העמוקות שלנו בדבר ההתרחשות הבלתי‪-‬‬
‫מודעת והלא מילולית הקורית בחדר ובאותה העת גם להתחשב בבשלות החומר ובמוכנות של‬
‫המטופל לשמוע את הפירוש‪ .‬מודגשת החשיבות של גמישות המטפל אשר מתכוונן לפרש‬
‫בהתאם לרמה ההתפתחותית בה נמצא המטופל באותו הרגע‪.‬‬
‫בקורס נשהה עם דילמות פירושיות אלה ונעסוק בשיקולים המנחים אותנו בבחירת סוג‬
‫ההתערבות המתאימה‪ .‬נקרא מאמרים העוסקים בגישות שונות לפירוש ונדון בדוגמאות קליניות‬
‫מהספרות ובוינייטות טיפוליות מהעבודה הקלינית של התלמידים ושל המרצה‪.‬‬
‫המצפן האנליטי‬
‫מר קובי אבשלום‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫לכל מטפל יש מעין מצפן‪ ,‬מבנה פנימי‪ ,‬שמתגבש במהלך חייו המקצועיים‪ ,‬ומכוון את הבנתו ואת‬
‫התערבויותיו בעבודתו הקלינית היומיומית‪ .‬בקורס הזה נקרא מאמרים‪ ,‬שעיצבו את המצפן‬
‫האנליטי שלי‪ ,‬שמכוון את עבודתי בכל שעה טיפולית‪ .‬מאמר של סטרצ'י מתאר כיצד מרפא‬
‫התהליך האנליטי‪ ,‬כאשר המטפל קולט את הסיטואציה ההעברתית ומפרש אותה במדויק‪ .‬מנגנון‬
‫ההזדהות ההשלכתית‪ ,‬עליו נקרא‪ ,‬ואוגדן שמגדיר את השלישי האנליטי האינטרסובייקטיבי‪,‬‬
‫מתארים כיצד המטפל יכול להבין תכנים נפשיים של המטופל שמתבטאים בהעברה‪ ,‬מתוך‬
‫הקשבה למה שהמטפל עצמו מרגיש וחווה במפגש עם המטופל‪ .‬בטי ג'וזף ואוגדן מתארים כיצד‬
‫אפשר לפרש באופן מדויק ונוגע את ההתרחשות ההעברתית‪ .‬סימינגטון‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוון רניק ודרלין‬
‫ארנברג מדגימים אופני תגובה נוספים‪ ,‬שאינם רק הפירוש המילולי הקלאסי‪ ,‬שמתאר את הקורה‬
‫אצל המטופל‪ ,‬אופני תגובה‪ ,‬שמאפשרים יותר חופש פעולה וביטוי עבור המטפל האנליטי‪ .‬את‬
‫קריאת המאמרים הללו‪ ,‬נלווה בווינייטות קליניות שלי ושל המשתתפים‪ ,‬בכדי לתרגל יישום כיווני‬
‫העבודה של מרכיבי המצפן האנליטי שלי‪.‬‬
‫התבוננות דינאמית בדיכאון‬
‫מר אבי שרוף‬
‫מיועד לתלמידי שנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫מדי שנה יתמקד מר שרוף בתופעה מתחום הפתולוגיה וירחיב לגבי האופנים בהם ניתן להבין את‬
‫ההתפתחות הנפשית המאפיינת משפחת הפרעות זו ואת הדינמיקה הנפשית המאפיינת אותה‪.‬‬
‫המעשה הטיפולי ברוח פסיכולוגית העצמי‬
‫גב' דפנה הומינר‬
‫מיועד לתלמידי שנה ג'‬
‫סמינר קליני המדגים את אפיוניה הייחודיים של הפרקטיקה הקוהוטיאנית באמצעות הצגות‬
‫מקרה שיובאו על ידי משתתפי הסמינר‪.‬‬
‫על היכולת ואי היכולת לעבוד‪ :‬התבוננות בעולם העבודה מנקודת מבט‬
‫פסיכואנליטית‬
‫ד"ר גילת קפלן‬
‫מיועד לשנים ב' ו‪-‬ג'‬
‫פרויד אפיין בריאות נפשית כמשקפת יכולת לעבוד ולאהוב‪ .‬למעשה‪ ,‬יחסנו לעולמנו התעסוקתי‬
‫מגלם בתוכו שלל דחפים‪ ,‬צרכים‪ ,‬מאוויים ומשאלות‪ ,‬מקצתם מודעים ורובם לא‪ .‬מטרת הסמינר‬
‫היא להתבונן על קריירה מנקודת מבט פסיכואנליטית‪ .‬בקורס נדון בסוגיות של חשיבות העבודה‬
‫לנפש‪ .‬ביכולת לעבוד ובקושי לעבוד‪.‬‬
‫הנושאים בהם נעסוק יכללו‪ :‬תרבות בלא נחת‪ -‬חשיבות העבודה לפי פרויד‪ ,‬סיבות לא מודעות‬
‫לתקיעות בבחירה תעסוקתית‪ ,‬קריירה והשפעת דמויות ההורים‪ :‬העברה בין‪ -‬דורית‪ -‬הזדהויות‪,‬‬
‫וקונטרה הזדהויות‪ ,‬נדון בהשפעות של חרדה‪ ,‬אשמה ותחרות על יכולת לעבוד‪ ,‬נתבונן בקריירה‬
‫שהיא הוויה זהותית כמו יזמות באמצעות התאוריה פסיכואנליטית המסבירה את מאפייני‬
‫האישיות של יזמים‪ .‬נראה את הקשר בין ניהול‪ ,‬מנהיגות ונרקיסיזם‪ .‬הסמינר ילווה בהצגות‬
‫מקרה או וינייטות מטיפול‪ .‬תלמידים מוזמנים להביא דוגמאות מטיפול בהן עלו סוגיות של שאלה‬
‫תעסוקתית או נושא של קושי של מטופל לעבוד‪.‬‬
‫הסופר‪-‬אגו הארכאי‬
‫מר אהוד רוזנטל‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫בסמינר נעסוק במושג הסופר אגו הארכאי‪ ,‬שהוא הסופר אגו הקדום ביותר לפי קליין‪ .‬הסופר אגו‬
‫הארכאי הוא החלק הפרפקציוניסטי של הנפש‪ ,‬החלק שאינו סובל שום פגם או שום חוסר‪ .‬לכן‬
‫הוא גם אינו סובל מכל הזדקקות או תלות‪ .‬בניגוד לסופר אגו הפרוידיאני הסופר אגו הארכאי אינו‬
‫ממלא תפקיד של מצפון מוסרי בנפש והוא גם לא מייצג את עקרון המציאות‪ .‬הוא אינו מוסרי‬
‫והמסר שלו הוא בעיקר הרסני‪ .‬ביון כינה אותו הסופר אגו ההרסני לאגו‪ .‬השנאה שלו להזדקקות‬
‫ולתלות גורמת לקשיים בגדילה והתפתחות נפשית‪ ,‬ולשנאה והכחשה של המציאות‪ ,‬שבה אנחנו‬
‫תמיד חסרים וזקוקים‪ .‬עיבוד של חלק זה בטיפול וזיהוי פעולתו כסוג של קול מנחה פנימי‪ ,‬הוא‬
‫חלק מאוד חשוב בכל טיפול פסיכולוגי‪ .‬בסמינר נעסוק במושג בתיאורטי וביישומים הקליניים שלו‪.‬‬
‫סדנת פסיכותרפיה קבוצתית באמצעות תאטרון פלייבק‬
‫מר רונן קובלסקי‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫תיאטרון הפלייבק הטיפולי טומן בחובו את תמצית הכוח המרפא של אמנות התיאטרון ברמת‬
‫הפרט‪ ,‬הקבוצה והקהילה‪ .‬ברמת הפרט יוצר תיאטרון הפלייבק הטיפולי מרחב פוטנציאלי משחקי‬
‫סביב הסיפור והתכנים התוך נפשיים הגלומים בו – דבר המאפשר ביטוי סימבולי של תכנים תוך‬
‫נפשיים מודחקים ועיבוד שלהם בצורה אפשרית יותר לעיכול ולהפנמה מחדש‪ .‬העבודה‬
‫הקבוצתית המתמשכת מאפשרת בירור מעמיק של יחסי ההעברה ומערכות יחסי האובייקט‬
‫המתקיימות בקבוצה‪ ,‬הרחבה של מרחב המעבר במישור האישי והקבוצתי והעצמת חוויות‬
‫מתקנות של אמפתיה והפנמה מחדש‪ .‬ברמה הקהילתית והחברתית מאפשר תיאטרון הפלייבק‬
‫הטיפולי העצמה של קולות מוחלשים ומושתקים‪ ,‬גילוי ועיבוד של מערכת המיתוסים הקהילתית‬
‫והאצת‬
‫תהליכי‬
‫פתרון‬
‫קונפליקטים‪.‬‬
‫במהלך‬
‫הסדנא‬
‫נתנסה‬
‫ונבחן‬
‫את‬
‫ההשפעה‬
‫של העיסוק בתיאטרון פלייבק טיפולי על התהליך הנפשי האישי והקבוצתי‪ .‬נעשה זאת דרך‬
‫הקשבה לסיפורים מחיינו ומחיי האחרים והפיכתם להתרחשות תיאטרונית‪ .‬נבחן את האופן בו‬
‫ניתן לתרגם התערבויות פסיכולוגיות שונות כשיקוף ופירוש לשפה תיאטרונית ואת ההשפעה‬
‫שיש לשימוש בשפה התיאטרונית על התהליך הטיפולי‪.‬‬
‫פסיכותרפיה ובודהיזם‬
‫מר עוזי כרמי‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫הסבל‬
‫האנושי‬
‫והדרך‬
‫להשתחרר‬
‫ממנו‬
‫נחקרים‬
‫מזה‬
‫אלפיים‬
‫ושש‬
‫מאות‬
‫שנה‬
‫במסגרת המסורת הבודהיסטית‪ .‬הסמינר נועד להוות מרחב בו נוכל להכיר כמה מהרעיונות‬
‫היסודיים בבודהיזם ולבחון האם ועד כמה הם יכולים לחלחל לעבודה הקלינית שלנו‬
‫ולהעשיר אותה‪ .‬במרכז הסמינר יעמדו שלושת מאפייני הקיום לפי הבודהיזם‪ :‬סבל‪ ,‬ארעיות‬
‫ואין‪-‬עצמי‪ .‬יוצג הרעיון הבודהיסטי של השלמה עם הסבל כדרך לשחרור ממנו‪ .‬ננסה להבין‬
‫מדוע אנו מתקשים לתפוס את המציאות כארעית וכיצד הדבר מעורר סבל‪ .‬יוצג רעיון‬
‫ההתהוות המותנית (או –"אין אני") ותבחן משמעותו והקשר שלו למושגים כמו‪:‬‬
‫עצמי אמיתי וכוזב‪ ,‬גרנדיוזיות וריקנות‪ .‬הקורס יעמוד גם על הרלוונטיות של עקרונות‬
‫המדיטציה לטיפול ונתבונן על האופן בו הבודהיזם מציע להתייחס לרגשות‪.‬‬
‫פרוורסיה‬
‫גב' סמדר ריינר‬
‫מיועד לשנים ב'‪ ,‬ג'‬
‫בסמינר ננסה להיעזר בהמשגת הפרוורסיה מתוך גישות תיאורטיות שונות‪ :‬פרודיאניות‪,‬‬
‫קלייניאניות‪ ,‬ויניקוטיאניות ואחרות‪ ,‬כדי לנסות להתמודד עם האתגרים שמציב בפנינו המטופל‬
‫הפרוורט‪ ,‬או החלקים הפרוורטים של מטופלים שונים‪ .‬מהם חלקים אלה? איך מזהים שאנחנו‬
‫נתונים בטיפול תחת לחץ פרברטי או מניפולציה פרברטית? מפגש עם הפרוורסיה בטיפול מעמיד‬
‫אותנו בפני תחושות קשות‪ :‬חרדה‪ ,‬שיפוטיות‪ ,‬גירוי ופיתוי‪ ,‬וכן בפני דילמות אתיות וקליניות‪.‬‬
‫נתעמק במושגים כגון‪ :‬יחסים סאדו מזוכיסטיים‪ ,‬פטיש‪ ,‬מיניות פולימורפית‪ ,Disavowel ,‬ועוד‪,‬‬
‫וננסה דרכם ודרך דוגמאות קליניות שיובאו על ידי משתתפי הסמינר‪ ,‬להבין את השפה‬
‫הפרוורטים המיוחדת‪.‬‬
‫טראומה ודיסוציאציה מנקודת מבט התייחסותית‬
‫מר ירון מעוז‬
‫מיועד לשנים ב'‪ ,‬ג'‬
‫הסמינר יעסוק בהבנה ובטיפול בטראומה מנקודת מבט התייחסותית ובדיסוציאציה כמנגנון‬
‫מרכזי בהתמודדות עם החוויה הטראומתית‪.‬‬
‫ספטמבר ‪ 1897‬הוא חודש חשוב בהיסטוריה של הפסיכואנליזה‪ .‬במהלכו חל מפנה דרמטי‬
‫בחשיבתו של פרויד אודות פסיכופתולוגיה‪ .‬הוא נוטש את תיאוריית הפיתוי ואת הטראומה‬
‫המינית המוקדמת כגורמים המסבירים את הסימפטומים של מטופלותיו ועובר לחקירה ארוכת‬
‫שנים של הקונפליקט והפנטזיה הלא מודעים‪ .‬תיאורים קליניים עשירים וידע מצטבר רב על‬
‫טראומה‪ ,‬אבדו בכך למשך שנים רבות‪.‬‬
‫הגישה ההתייחסותית תרמה רבות להחזרתה של הטראומה למרכז הזירה התיאורטית‬
‫והטיפולית ואף חוקרת את הסיבות ההיסטוריות והפוליטיות להיעדרותה מאותה זירה‬
‫מלכתחילה‪.‬‬
‫במהלך הלמידה נדגיש ונתאר כיצד משמשת הדיסוציאציה כמקלט לבלתי נסבל ולבלתי ניתן‬
‫לניסוח והכלה ("‪ )"the escape when there is no escape‬וכיצד מנגנון זה יוצר מצבי עצמי ( ‪self‬‬
‫‪ )states‬לא מעובדים ובלתי מנוסחים הבאים לידי ביטוי במימוש בפעולה (‪ ,)enactment‬ביחסי‬
‫ההעברה‪-‬העברה נגדית‪ .‬נביא תיאורי מקרה מפורטים של טיפול בנפגעי טראומה והשתתפותה‬
‫הסובייקטיבית הבלתי נמנעת של המטפלת במהלך הטיפול‪ .‬נדגיש את עקרונות הטיפול‬
‫המרכזיים‪ ,‬סכנות התקיעות ודרכי ההיחלצות מהן‪ .‬נעסוק גם בהעברה בין דורית של טראומה‬
‫ומרכזיותו של מנגנון ההזדהות עם התוקפן בתהליכים אלה‪ .‬נקשור טראומה ודיסוציאציה למצבים‬
‫כגון הפרעות אכילה והתמכרויות ונדון במצבים מיוחדים בהם המטפלת והמטופלת שותפות‬
‫לאותה טראומה‪ .‬ככל שיאפשר לנו הזמן ננסה גם להדגים כיצד דיאלוג אינטרסובייקטיבי ויצירת‬
‫מרחב המאפשר הכרה הדדית בסבלו של האחר הם עקרונות הניתנים ליישום הן ברמה הבין‬
‫אישית והן בזו החברתית‪.‬‬
‫במהלך הסמינר נקרא מתוך כתביהם של סטיבן מיטשל‪ ,‬דונלנד סטרן‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין‪ ,‬לואיס‬
‫ארון‪ ,‬ג'ודי מסלר דיוויס‪ ,‬פיליפ ברומברג‪ ,‬ג'ודית הרמן ועוד‪ .‬כך שמעבר לתכנים הספציפיים‬
‫הנוגעים לנושא הסמינר תהייה למשתתפים הזדמנות להיכרות עם כמה מהרעיונות והכותבים‬
‫המרכזיים בגישה ההתייחסותית בכלל‪.‬‬
‫הלמידה תלווה בדוגמאות קליניות של המרצה מתוך תקווה לדיון פתוח ונתינת מקום להתנסות‬
‫הקלינית של המשתתפים‪.‬‬
‫הקשר גוף‪-‬נפש בין תיאוריה לקליניקה דרך התמכרויות‬
‫גב' אורלי פישר‬
‫מיועד לשנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫בקורס נעסוק בקשר גוף‪ -‬נפש בתיאוריה ובקליניקה‪ .‬כבר פרויד טען‪ ,‬שהאגו הוא קודם‪ -‬כל אגו‬
‫גופני וביחד עם ברוייר הם היו הראשונים‪ ,‬שזיהו את האפשרות לקיומו של כאב פיזי‪ ,‬שמקורו‬
‫אינו אורגני‪ .‬בחקירתו את תופעת ההיסטריה ‪,‬פרויד סלל את הדרך להבנה‪ ,‬שגורמים נפשיים‬
‫עשויים להיות מקור של כאב‪ ,‬גם פיזי‪ .‬נלמד עוד על תהליכים‪ ,‬שבאים לידי ביטוי בניתוק‬
‫התפתחותי בין גוף לנפש ובתופעות גופניות‪ ,‬שנובעות ממצוקה נפשית לא מודעת‪ ,‬שאין אפשרות‬
‫לחשוב עליה‪ ,‬דרך קריאת מאמרים של תיאורטיקנים נוספים‪ :‬אנזיה (אני‪ -‬עור)‪ ,‬אסתר ביק (עור‬
‫משני)‪ ,‬ג'ויס מקדוגל בהקשר לפסיכוסומטיה (תיאטרוני הגוף)‪ ,‬ויניקוט (מאמרו על פסיכוסומה)‬
‫ועוד‪ ...‬ונתמקד גם במופעים הקליניים של הנושא דרך הפרעות אכילה‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬פגיעה‬
‫עצמית‪ ,‬היפוכונדריה‪ ,‬פסיכוסומטיה ועוד‪...‬‬
‫מפרנצי ועד ויניקוט‪ :‬התגבשותה של מחשבת הרגרסיה בתיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית‬
‫מר אמנון אייל‬
‫מיועד לשנים ב'‪ ,‬ג'‬
‫הסמינר יעסוק בהתגבשותה של מחשבת הרגרסיה בתיאוריה הפסיכואנליטית ובהתפתחותה‬
‫ההדרגתית של תיאוריה טיפולית התופסת בצורה שונה את האטיולוגיה של ההפרעה הנפשית‬
‫ואת המעשה הטיפולי כולו‪.‬‬
‫מחשבת הרגרסיה מציעה למטפל דרך להבין את כמיהתו של המטופל לחזור למצבי תלות‬
‫מוקדמים ולסביבה מותאמת מתוך הצורך של הנפש באיחוי ובריפוי‪ .‬כאשר המטפל ער לכמיהות‬
‫אלה ולמשמעותן ומוכן להיענות להן המטופל יכול לחיות בתוך חדר הטיפול את מצבי הכשל‬
‫המוקדמים ששיבשו את התפתחותו ומתוך כך גם לפגוש את הגרעין האותנטי שלו‪.‬‬
‫ביה"ס לפסיכותרפיה שומר לעצמו את הזכות לערוך שינויים ט‪.‬ל‪.‬ח‬