תסקיר חברתי לשכונות "יובלים גנים" ניתוח צרכים 4102 ד"ר נרי הורוביץ ורוני ברבוי "אגורא מדיניות" תוכן ענינים תקציר 3 מבוא 00 תרחיש :הסיכונים לעיר ולדרום מערב ירושלים בתכנית יובלים גנים במתכונתה הקיימת 02 מתודולוגיה 01 חלק Iמרחב השפעה חברתי צרכים קהילתיים 01 תשתית לביטוי צרכים קהילתיים 44 צרכים תרבותיים זהותיים 42 גיוון אוכלוסייה ,רב תרבותיות ורגישות בין תרבותית 42 התחדשות עירונית ומערכת החינוך 42 מערכת בריאות מקומית 41 בטחון אישי והתנהגות אנטי סוציאלית 41 התמודדות עם עוני 31 גאווה מקומית הזדהות ותחושת רציפות 30 ספורט תרבות ופנאי 33 מצבי חיים 32 חלק IIמרחב השפעה מוסדי חברתי בניין מוסדות 33 השתתפות תושבים ובניית רשתות קהילתיות 31 אמון ,חברה אזרחית ואחריות תאגידית 21 1 חלק IIIמרחב השפעה כלכלי-חברתי בטחון כלכלי 24 תעסוקה 24 מנופי צמיחה מוסדיים 23 יזמים איכותיים ,מקצוענים עם גמישות 22 חלק IVמרחב חברתי-אורבני בנייה לגובה ,תכנון ודפוס הכלה המונע הדרה 23 "ניוד-זכויות" וצדק חברתי 21 תכנית התחדשות עירונית בסביבות תכנון רחבות 20 המלצות ,צעדים הבאים וסיכום המלצות 23 צעדי הבאים וסיכום 31 2 תקציר מסמך זה חובר בהזמנת המנהלים הקהילתיים "יובלים" ו "גנים" באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) .מטרתו של המסמך היא לבחון את תפקידיו של תסקיר קהילתי בהקשר תכנית האב להתחדשות עירונית בשכונות "יובלים-גנים" .יש לציין כי תסקיר חברתי אמור להתוות את הדרך למהלך התכנוני ועל כן אמור להיערך עוד טרם חיבור מסמכי התכנון הפיזי .במקרה שלפנינו ,הוזמנה העבודה לאחר סיומה של עבודת התכנון ועל כן מסמך זה עוסק הן בשיקולים החברתיים שהיו צריכים להילקח בחשבון טרם חיבורה של תכנית האב והן בצעדים הבאים שיש לנקוט נוכח ההיבטים התכנונים שאינם מביאים בחשבון את השיקולים החברתיים בתכנית האב. במהלך הניסיון לחבר תסקיר חברתי השתנתה ההתייחסות של מקבלי החלטות והדרג המקצועי ברמה העירונית כלפי תכנית יובלים גנים .בראשית העבודה ,בטרם המפגשים עם מנכ"ל העירייה היוצא ,היתה עמדת הרשות לפיתוח ירושלים ,אנשי המקצוע שנשכרו על ידה ופקידי משרד השיכון בתוך הפרדיגמה המיושנת של תכנית המכונה led physical Property . approachבתוך מספר חודשים למדה הפקידות הבכירה ברשות ובחברות העירוניות את הכשלים הפוטנציאליים בתכנית ואף הציעו תרופה מתבקשת של הקמת גוף עירוני במסגרת חברת מוריה המופקד על תכניות התחדשות עירונית .שינוי עמדות זה התאפשר מתוך הבנה כי הממשלה והמשרדים שונים חסרים תורה מותאמת להתחדשות עירונית ושהעסקת מומחים וקבל ני ביצוע של תכנון עם תמריץ להגיע לאישור מהיר של תכנית האב יובלים גנים מסוכנת לעיר נוכח ההיקף ודפוסי התכנון המוצעים. נקודות המפנה נגעו בבחינה מחודשת של מנהלי הרשות לפיתוח ירושלים את הנושא לעומקו, עמדת המנכ"ל היוצא בסיורים ובמפגשים עם אנשי מקצוע ולבסוף בישיבה של המתכננים בועדה המחוזית בראשית שנת .4103בשיאה של אותה ישיבה נאמרו דברים קשים ביותר על ידי מנהלת בכירה בתחום בינוי הערים במשרד השיכון: 3 "אם שמים תכנית כזו בלי המלצות ריאליות ,מבוסס הנחות סופר אופטימיות ,אז עדיף לומר פה אין פתרון בדמות בינוי – פינוי .לומר לתושבים את האמת בעיניים ,לא לדבר על דברים שאין להם אחיזה .המדינה לא תשפוך כסף בבינוי פינוי אבל יש לנו כמה מאות אדומים בכל יישוב כמו בשמואל הנביא או בר אילן .את אלו צריך לסמן באל געת פינוי בינוי". מסמך זה מציג את תפיסת המחברים על החשיבות של שילוב המרכיב החברתי בתוכניות פינוי בינוי כחלק בלתי נפרד מן התהליך .במסגרת זו מוצגות ההמלצות הבאות הנובעות מהניתוח המפורט במסמך: ההמלצה הראשונה – התחדשות עירונית כסמכות שלטונית יש לבסס את האחריות המוניציפלית כלפי נושא התחדשות עירונית ובינוי – פינוי בצורה המונעת הפרטה של קידום התכנית וחיבור תסקירים חברתיים כאחד .זו סמכות שלטונית בלעדית המופעלת ברגע משמעותי בעתידה של עיר .בהקשר זה ,בוודאי שאין ליצור עבור קבלן הביצוע תמריץ לקדם את התכנית בכל מחיר מתוך התנייה של תשלום היוצרת סיכון מוסרי מובנה. בדומה לגישות המקובלות כפרקטיקה מיטבית של התחדשות עירונית יש לכונן גוף ייעודי כפי שעשתה עיריית ירושלים .זהו אינו תפקיד נוסף אלא יחידה ייעודית המתמחה במדיניות העירונית ,בעבודת משרד הממשלה ובניסיון הבינלאומי .היחידה הייעודית תעסוק בכל ההיבטים הפיזיים ,תכנוניים והחברתיים של התחדשות עירונית בהקשר העירוני הרחב כמו גם בהתבוננות מערכתית על כל מתחם ,אזור או רובע. המלצה שנייה – בחינה מחודשת של הנחות היסוד בתכנית האב המלצה זו מתייחסת אל השלכות תכנית האב יובלים גנים כמכלול .התכנית במתכונתה מבחינת ההיקף ,הציפוף ובעיקר החריגה מסטנדרטים מקובלים באמנות בינלאומיות בנושא התחדשות עירונית בת קיימא מחייבת לבחון אותה מחדש כמסגרת "שלמה" .במקום זאת ,אנו ממליצים 4 להמשיך את מדיניות העירייה בשנה האחרונה ,המתמודדת עם הליקויים המובנים בתכנית באמצעות התייחסות למתחמים מובחנים .יש לפרק את התכנית למתחמים הניתנים לניהול, רגולציה והבטחה של רשת בטחון מפני כשלים ,העדר בלמים והגנות על אינטרסים ציבוריים. תפיסה צנועה יותר של יעדי ההתחדשות העירונית בדרום מערב ירושלים תאפשר תהליך ארוך של למידה ,ניסוי ותיקון באופן המוצע בתפיסות של התחדשות עירונית בת קיימא. המלצה שלישית – תיקון הציפוף ביובלים גנים כפגיעה בצדק חלוקתי המלצה זו מתייחסת אל הרמה העירונית ונוגעת ב"ניוד זכויות" ומציאת עתודות קרקע נדרשות לביצוע התוכנית כאשר יש לגלות יצירתיות מבחינת ניצול הזדמנויות כמו "משבר הדסה" ,חובות הפועל ירושלים או כל מתחם בנייה גדול בעיר על מנת להקטין ציפוף עם מחירים חברתיים לא סבירים ורמת ציפוף גבוהה מדי .רק מינהל מיוחד או יחידה להתחדשות עירונית יכולה לזהות בהיבט עירוני את ההזדמנויות ולנהל משא ומתן .אמירה חוזרת ונשנית לפיה "אין רזרבה לניוד זכויות" משקפת אי צדק חברתי .אי הצדק נובע מן הבנייה לאוכלוסייה מבוססת ברזרבה הסמוכה של "יובלים גנים" .כך ,הוקמו בעשרות השנים האחרונות השכונות גבעת משואה ,רמת שרת ורמת דניה .שכונות אלו ,אשר נבנו עבור תושבים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר לא הותירו שוליים ,במונחי שטחים ,לתוכניות "פינוי בינוי" בשכונות יובלים – גנים .במונחי צדק חלוקתי יש לבחון את נושא "ניוד הזכויות" בכל אזורי העיר על מנת להקל על העומס והסיכונים עבור תושבי שכונות העולים של שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת .יש לציין כי זהו אינו מאפיין ייחודי לירושלים. חלק מן הקושי בניוד זכויות בישראל כרוך בחלוקת העבודה עם משרדי הממשלה בכלל ומשרדי התחבורה והשיכון בפרט .פרוייקטים גדולים בירושלים נעשים בייזום ומימון ממשלתיים .לפיכך, היכולת של העירייה לנייד זכויות ולהיעזר בהתקשרויות עם גופים וחברות גדולות מוגבלת ותלוי בגורמים שאינם בשליטתה בניגוד לנהוג במדינות אחרות .יחד עם זאת ,יש מרחב פוטנציאלי רחב של ניוד זכויות במידה והעירייה תפתח ראייה מערכתית. 5 המלצה רביעית – קריטריונים לבחירת שותפים -יזמים אחד התנאים הראשונים שיש להקפיד עליהם כרוך בניסיון בתחומי הבנייה כמו גם בתכניות "בינוי – פינוי" .יש למצוא דרכים למשוך את השחקנים הממוסדים בענפים הרלבנטיים כדי למנוע מצב בו התכניות הרגישות ביותר מבחינה חברתית מושכות יזמים בלתי מנוסים .הרגולציה הקיימת אינה מספקת ומבחנים של ניסיון לצד חוסן כלכלי יכולים להוות תנאי סף. המלצה זו כרוכה בהוצאת יזמים חלשים והצורך בהגדרת חוסן של יזם שיוכל לשאת את מורכבות הוצאת התוכניות אל הפועל בהיבטים התכנוניים והחברתיים .היכולת לנייד זכויות ולהבטיח את האינטרסים הקולקטיביים של התושבים נעוצה בבחירה של יזמים רציניים עם אורך נשימה ויכולת לפעול בשותפות עם הרמה העירונית הכוללת והלאומית. המלצה חמישית -קביעת סדר עדיפות בביצוע בציר ציבורי-פרטי המלצה זו ,יונקת מן הניסיון האירופאי בהתחדשות עירונית בת קיימא ומציבה סדר יום חדש לפיו כל יזם משלים בראשית התכנית את החובות כלפי המרחבים הציבוריים ורק לאחר מכן ניגש לבנייה עבור משקי בית .כך ,יהיו יזמים עם אורך נשימה מחד גיסא וימנע התרחיש של אי עמידה בחובות כלפי כלל הציבור ,המוכרים מהרחבות במושבים והתנסויות אחרות ,מאידך גיסא . המלצה שישית – התחדשות עירונית כסוגייה מוניציפאלית מדגישה את הצורך במנהיגות אורבנית ושמירה על ההתחדשות העירונית כסוגייה מוניציפאלית שאינה כפופה אל הפוליטיקה הלאומית של השיכון .יש להמנע ממצב בו יש גיוס מוחלט של ההתחדשות העירונית להגשמת מדיניות ממשלתית .מדיניות שיכון של הורדת מחירים בצורה המציפה את העיר מציבה את האינטרסים ארוכי הטווח של התושבים בסיכון .תכניות התחדשות עירונית הן כלי מדינית מוניציפאלי המכוון בראש וראשונה להבטיח איכות חיים לתושבי ירושלים ולא לשמש ככלי מרכזי להענות ללחצים חברתיים ,גם אם צודקים ,שלאחר מחאת קיץ .4100 6 המלצה שביעית – השקעה ממשלתית מוניציפאלית כתנאי להתחדשות עירונית מיטבית המלצה זו כרוכה באחריות לגייס ולהשקיע משאבים ייעודיים בתכניות התחדשות עירונית על מנת לשמור על האינטרס העירוני ולאזן את המחירים של דגם הנשען על כדאיות כלכלית. במסגרת זו ,יש להכיר במצבים בהם יש כשל שוק ריאלי בתכניות בינוי פינוי בחזקת 'אין הבור מתמלא מחולייתו' .לפיכך ,יהיה צורך בהשקעה ממשלתית אשר תסמן גם נסיגה מפרדיגמה לפיה השוק יבנה באמצעות רגולציה וציפוף ללא תוספת משאבים .העירייה צריכה לגייס לנושא זה משאבים מוניציפאליים ,תרומות ,ותקציבי מדינה תוך בניית שותפויות. המלצה שמינית – מימון מוגדל ומקדים לצרכי הערכות במנהלים קהילתיים המלצה זו ,מתמקדת בהערכות המקומית לשינוי .במידה וישנה הכרעה להפקיד את הטיפול בסוגיית ההיבטים החברתיים – קהילתיים בתוכניות התחדשות עירונית ופינוי בינוי בידי המנהלים הקהילתיים יש לתקצב את המנהלים ואת מנהלת ההתחדשות העירונית בראשיתו של כל פרוייקט לפי הצפי של הגידול הדמוגרפי .כך ,התקצוב הכולל של הגופים העירוניים בדרום מערב ירושלים ,כבר בשלב אישור התכנית ,צריך להניח כי האוכלוסייה הנכנסת מצוייה בשכונה. שוליים כאלה ,כמקובל בארצות אירופה ,מאפשרים את המימון של העבודה הקהילתית הנדרשת וההערכות בכל ההיבטים .במידה ומכפילים של האוכלוסייה של אזור פעולת המנהל בעיר גנים כך גם תקציבו הייעודי לטובת הטיפול בסוגיות החברתיות צריך להיות מוכפל. המלצה תשיעית – סטנדרטיזציה של בנייה בהתחדשות עירונית 7 כרוכה באימוץ סטנדרטים בנושא הסביבה ובעיקר הבנייה לגובה .במסגרת זו יש לאמץ ,בדומה לערים רבות במערב תקנון עירוני של בנייה לגובה ,המבטיח מפני הסיכונים בתוך המרחבים של הבניינים ,הסיכונים המרחביים לפגיעה בבטחון האישי ,החשש מפני ,Gated Communities השחיקה באיכות החיים במרחבים הציבוריים והגנה מפני המחירים האסתטיים והנופיים .הכלים המסורתיים של התכנון במדינת ישראל אינם בהלימה להתפתחות הרגולציה של בנייה לגובה בעולם. המלצה עשירית – קביעת מדיניות דמוגראפית מובהקת של מתחמי התחדשות עירונית המלצה זו ,נוגעת בתנאי יסוד של כל תכנון ותסקיר חברתי בדמות החזון הדמוגרפי של ההתחדשות העירונית .קשה ,למצוא בתכניות התחדשות עירונית כלשהן בעולם "עיוורון מכוון" ללא תפיסה ומדיניות ברורה כלפי האוכלוסייה המצטרפת או תחזית לגבי הישארותם של התושבים הותיקים .הרגישות המיוחדת של ירושלים אינה מצדיקה אמירה לפיה "אין לעיריה יכולת לקבוע מי האוכולסייה המצטרפת לשכונה" .אמירה כזו שקולה לקביעה לפיה אין לנו עניין בהיבטים חברתיים .בהתחדשות באזור גנים יובלים היא הולידה ניחושים על זהות המצטרפים, קונספירציות בכל הנוגע לחרדים ולא מעט הנחות לא מבוססות בדבר הגעתם של עובדים בהדסה או עובדים מן מרכז המסחר והתעשייה המתגבש בסמיכות למושב אורה .העדר יעד מבחינת תמהיל האוכלוסייה המצטרפת ייצור מתחים חברתיים ומרוקן מתוכן כל דיון רציני בהשלכות חברתיות של התחדשות עירונית. המלצה אחד עשר – התחדשות עירונית ומדיניות חינוך ,רווחה ,בריאות ,תעסוקה ופנאי המלצה זו ,מציעה דפוסי עבודה על מצבי חיים וצרכים של נכים ,קשישים ,משפחות ונוער באזור ההתחדשות העירונית .במסגרת זו יש ליצור דפוסי עבודה ולחייב את מנהל הרווחה וגופים עירוניים אחרים אשר שרויים בעומס גדול ובפערי ידע ומידע אשר אינם מאפשרים להם לבחון את המשמעות ארוכת הטווח של ההתחדשות העירונית .במסגרת זו יש לסייע למנהל רווחה לפתח כלי עבודה בחיבור תסקירים על תחומים שונים ובמקביל להגדיר זאת כחלק מתפקידיו 8 בחשיבות שאינה נופלת מן החירום הלוחץ .יש להציב את הנושא במנהל קהילה בשדה התכנוני מקצועי העובד בשותפות עם היחידה העירונית להתחדשות עירונית ולא בעבודה קהילתית. המלצה שתים עשרה – מנהיגות אורבנית מעבר לפיתוח עירוני המלצה זו נוגעת במנהיגות אורבנית .אי סדרים בתחום התכנון העירוני ,בכהונות קודמות של ראשי ערים ,המדיניות הממשלתית הכוללת בשיכון ושחיקת עקרונות תכנוניים הותיר את העיר ללא חזון אסתטי ומודעות לחשיבות של נכסים אורבאניים כחלק מאיכות חיים של התושבים .יש לפתח במנהלים ,בתכנון ביחידה להתחדשות עירונית ובקרב עובדי העירייה רגישות לאופי המיוחד של העיר. על העיר לקבוע יעדים ריאליים ,מוגבלים ומוגדרים של מספר יחידות דיור בבינוי פינוי ,תמ"א 31 וכל תכנית התחדשות עירונית אחרת .המלצה זו כרוכה בלמידה של התחום על ידי הפקידות הרלוונטית בעיר ובהקצאת משאבים לניהול ידע ,הכשרות ולמידה על ההשפעות של התחדשות עירונית .כך ,תכנית אשר סמוכה לאתרים היסטוריים ,בעלי חשיבות עולמית ,יכול להיות מושפע ישירות משינויים בקו הרקיע ,אופי האוכלוסיה או בנגישות ממנו ואליו. המלצה שלוש עשרה – התחדשות עירונית כמפנה כלכלי תעסוקתי המלצה זו ,מתייחסת אל ההכרח לייצר חשיבה כלכלית בת קיימא ביחס לתכניות התחדשות עירונית בהיבט של הזדמנויות לפיתוח וההגנה על עסקים מקומיים המהווים חלק מן המרקם השכונתי .יש לבסס בכל הרמות החל במנהלים הקהילתיים דרך החברות העירוניות וכלה ביחידה להתחדשות עירונית חשיבה על צמיחה כלכלית מקומית כנהוג בתכניות מסוג זה בדגמים החדשים. המלצה ארבע עשרה – למסד צומת הכרעה בעבודת המנהלים לאישור התחדשות עירונית המנהלים הקהילתיים היו לרוב הגורם האחראי אשר הזהיר מפני סיכונים בתכנית יובלים גנים מבלי לשלול על הסף ,מתוך גישה ביקורתית רדיקלית ,את הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית .מבחינה זו הם מילאו ,בצורה יוצאת דופן את התפקיד ההסטורי ,שיועד להם .יתר על 9 כן ,המנהלים בתנאים קשים ,ולא פעם מול לחץ של קבלני הביצוע של תכנית האב ,ארגנו את התושבים ,ערכו וויסות על יזמים והצליחו לעצב לעירייה סדר יום חדש. יחד עם זאת ,חייבת להיות צומת הכרעה על תכניות התחדשות עירונית בה המנהל קובע האם התכנית היא NO GO\GOומכריע האם לפעול בדגם לעומתי או להחליט כי תכנית ההתחדשות העירונית עומדת בסף דרישות מספיק ואז המנהל שותף בקידום מבלי לאבד את מעמדו כמי ששומר על ערכים קהילתיים .אסור למנהל להתגלגל עם תכנית ויתכן כי את תכנית יובלים גנים, במתכונתה המוקדמת ,היה צריך לשלול על הסף בכל הנוגע למתחמים אדומים .בחלק מן המנהלים בירושלים עתידות תכניות ההתחדשות העירונית להיות לחם חוקם של עובדי המנהל נוכח התהליכים הצפויים בשכונות שנבנו בשנות החמישים עבור העולים החדשים. מבוא 10 תפקידו של התסקיר החברתי ,המלווה לתוכניות התחדשות עירונית ,לבחון את כלל ההיבטים החברתיים של מרחב גאוגרפי וסביבותיו .התסקיר צריך להציג את מכלול המרכיבים בעלי ההשפעה ההדדית על התכנון הפיזי והמימדים החברתיים ולהביא בחשבון הן את צרכי התושבים המתגוררים באזור והן את צרכי האוכלוסייה העתידית באזור בהתאם למטרות התכנון שהוצבו .עליו להיות מעוגן בשלושה מצבי זמן בתוכם נקודת ההכרעה על התחדשות עירונית, תהליכי היישום כשלב ביניים מעצב ולבסוף להציע עתידים ותחזיות על עתיד המרחב הנדון וסביבותיו. התסקיר החברתי שהוזמן במסגרת עבודה זו ,נוקט בהגדרה מצמצמת מאוד .תסקיר כזה בוחן את הפוטנציאל של כשלים ביישום ומשברים חברתיים נוכח תהליכי תכנון הנעשים בכפוף לדומיננטיות של המרכיבים הפיזיים והכלכליים .התסקיר בוחן ,לכאורה ,את השינוי הפוטנציאלי במונחים של אינטגרציה חברתית ,שיפור איכות החיים ,צמיחה כלכלית וערכים תרבותיים של יחידים ,קבוצות וכלל האוכלוסייה. בקשה לתסקיר מסוג זה בהשקעה של כמה עשרות שעות עבודה ,סמוך מאוד לקראת אישור תכנית האב משקפת עמדה אשר אינה עולה בקנה אחד עם התחדשות עירונית בת קיימא .חיבור תסקיר חברתי המכוון לדגם התחדשות עירונית בת קיימא מחייב כמה מאפיינים אשר חסרים בנוגע לתכנית יובלים – גנים: .1התסקיר צריך להיערך בשלבים הראשונים של ההחלטה על התחדשות עירונית ולהיות משולב בעבודה של המתכננים הפיזיים עוד בטרם פועלים היזמים מול משקי בית. .2יש להכריע או לכל הפחות להציע מדיניות מכוונת ביחס למאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסייה וכוונות ביחס לתושבים הוותיקים של השכונה. .3יש לערוך את התסקיר כאשר הממדים הפיסיים ובעיקר הציפוף פתוחים לדיון. 11 מסיבות שונות שלושת תנאי היסוד ההכרחיים לחיבורו של תסקיר חברתי בגישה של תכנית התחדשות עירונית בת קיימא לא נשמרו בהקשר תכנית יובלים גנים. תסקירים חברתיים בהשראה של תכניות התחדשות עירונית בנות קיימא נשענות על ההגדרה של קיימות ברוח האמנה של האיחוד האירופי בנושא זה משנת :4112 "קהילות בנות קיימא נמצאות במקומות בהם אנשים רוצים לגור ולעבוד עכשיו ובעתיד .אלו ערים הנענות לצרכים שונים של תושבים בתקופות זמן שונות .התכניות רגישות לסביבה ,תורמות לאיכות חיים גבוהה ,מכילות קבוצות מגוונות ,מספקות בטחון אישי ,מתוכננות היטב ,בנויות ברמה גבוהה ומציעות שוויון הזדמנויות ושירותים נאותים". הגדרה זו הופיעה כגישה אשר הדגישה משילות עירונית ומנהיגות אורבאנית והחליפה תפיסה מוגבלת שהתמקדה בפיזי ובכלכלי והזניחה הקשרים קהילתיים ,תרבותיים ,דמוקרטיים וחברתיים רחבים .תכניות התחדשות בהן הצרכים הקולקטיבים במרחב כפופים לאינטרסים של יזמים ומשקי בית ללא מעורבות המדינה תופסת את האזרח רק כבעל נכס ולא כאזרח ,עם זהות עירונית ושייכות קהילתית. במידה רבה יש בגישה זו ערעור על הפרידיגמה ביסוד המדיניות הקיימת של התחדשות עירונית ובינוי פינוי ברמה הממשלתית .לפי גישה זו אין לפעול בגישה מונחה על ידי כוחות שוק המכונה ,property led physical approachאשר בשוליים שלה מנסים לעמוד באמצעות תסקיר על השלכות חברתיות פוטנציאליות ,אלא ערעור על נקודת המוצא להתחדשות עירונית .לפיכך, מסמך זה מוצא פגם מהותי המקפל בתוכו סיכונים גדולים לתושבי דרום מערב ירושלים ולעיר כולה הנובע מהעדרו של תסקיר חברתי מלווה לתוכנית האב מראשיתה. 12 מסמך זה מכוון לכמה מטרות: א .להציע לעירייה התבוננות חברתית מקיפה על התחדשות עירונית בת קיימא שלא באמצעות . property led physical approach ב .להמליץ על תהליך מקצועי ומוסדי של תסקיר חברתי בדגם של התחדשות עירונית בת קיימא אשר משלב את היעדים החברתיים של התכנית מלכתחילה ומעניק ליחידת ההתחדשות עירונית ולמנהל הקהילתי תפקיד מרכזי. ג .להציע חשיבה מחדש על תכנית יובלים גנים לאור תרחישים שליליים פוטנציאליים תוצר הדגם לפיו נכתבה התכנית וההתעלמות המכוונת מההרכב הדמוגרפי העתידי של דרום מערב ירושלים. 13 תרחיש :הסיכונים לעיר ולדרום מערב ירושלים בתכנית יובלים גנים במתכונתה הקיימת בטרם פרוט העקרונות להתחדשות עירונית בת קיימא וההמלצות המוסדיות ,מציע מסמך זה תרחיש המבוסס על הרקע ההיסטורי של התפתחות שכונות 'יובלים-גנים' וכן על תהליכים עירונים המתרחשים בשנים האחרונות. רקע היסטורי -העדרה של התבוננות על ההשלכות החברתיות של התחדשות עירונית במתכונת המוצעת בתכנית יובלים – גנים חורגת מן המסורת ההיסטורית של תכנון בדרום מערב ירושלים .בשעת ההקמה של השכונות קריית יובל ,קריית מנחם ועיר גנים ,במהלך שנותיה הראשונות של המדינה ,ניתנה תשומת לב מרובה להיבטים חברתיים .שכונת קריית יובל, בדומה לקריית משה ,הוקמה כ"שיכון ותיקים" בין השאר לעובדי הקרן הקיימת .במסגרת זו, הוקמו צרכניות ,קופות חולים ,מועדוני תרבות ,מאוחר יותר נבנו בשכונה מה שכונה "שיכון עממי" ,שיכוני עולים ,שיכוני מפונים ,מן המעברות ,שיכוני עמידר ושיכוני מומחים .כך ,היה מאמץ של המתכננים לחשוב על הווי שכונתי ומניעת קונפליקטים באמצעות ועדי שיכון ושכונות. השכונות קריית מנחם ועיר גנים שאוכלסו בשלהי שנות החמישים נועדו לשרת אוכלוסיה של עולים ומפוני מעברות כאשר שני שליש מן העולים מארצות האסלאם בעיר בשנים 0122-32 נקלטו בשכונות אלו .מעט יותר מחצי מן העולים מאירופה (רומניה ועליית גומולקה) נקלטו ,גם כן בשכונות אלו .הארכיטקטורה המשתנה במהלך בניית השכונה היתה תוצר של הפקת לקחים משולבת בלחצים דמוגרפים כפי שעולה מן הבנייה במורדות והשימוש בגשרים .הטבעות המאפי ינות את חלקי עיר גנים כוונו להתמודד עם החשש מן ההשלכות של הצפיפות היחסית של הבנייה. הקמת השכונות חפפה את מיסוד התכנון בירושלים במסגרת תכנית שביב מ 0121-ותכנית הפיתוח של ירושלים מ .0132-המנהיגות העירונית שאפה להתמודד עם שאלת עתידה החברתי 14 – כלכלי של העיר לאחר התרחבותה לדרום מערב ירושלים .בשנות השבעים עם הפעלת תכנית שיקום שכונות בדרום מערב ירושלים נעשתה התבוננות על הצרכים החברתיים של האוכלוסייה והושקע מאמץ גדול מאוד להתמודד עם קשיים חברתיים בשכונה. בעשור האחרון האפיל מאבק על ציביון השכונה את החשיבה הרחבה על התחדשות עירונית בהקשרים חברתיים כלכליים .כניסה של כמה מאות משפחות חרדיות בשל הקרבה לריכוז החרדי בבית וגן כמו גם מחירי הנדל"ן בשכונה עוררה תגובת נגד של תושבים מן השכונה אשר במונחים דמוגרפיים מהווה מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית .מאפיין זה עולה מקוריוז לפיו זו השכונה היחידה בירושלים אשר התאימה בכמה מערכות בחירות למדגם הארצי במונחי דפוס הצבעה. "הצל החרדי" – נושא "נוכח נפקד" בתהליכי התכנון והדיונים על תכנית יובלים – גנים - החשיבה על התחדשות עירונית ,ברובד הפוליטי הסמוי שלה ,בקרב חלק ממקבלי ההחלטות כמו גם בקרב המנהיגות החרדית משקפת שאיפות מתנגשות .הציבור הלא חרדי חושש מהתחרדות ,ירידת ערך נדל"ן ואף תופס את דרום מערב ירושלים כנקודה ארכימדית בגורלה הדמוגראפי של העיר .במקביל ,הציבור החרדי בשכונות דרום מערב ירושלים ובקריית יובל בפרט מעוניין לקבל שירותים וחש כי דוחקים את רגליו. במהלך העימות על עמדות כוח ואופיה של השכונה ,נפתחו כוללים ומוסדות חינוך ללא רישיון בשכונה בעיקר בריכוזים החרדיים בכמה מתחמים .התושבים החרדיים ,אשר רואיינו במסגרת העבודה ,מתחלקים בין אלו הסבורים כי השכונה תהפוך חרדית לבין משפחות חרדיות צעירות המתארות את המגורים בשכונה כמעבר לקראת הריכוזים החרדיים .אלה גם אלה ,ממתינים להכרעות על התחדשות עירונית ובינוי פינוי. המנהיגות הפוליטית החרדית ,כמו גם אנשי מקצוע לא חרדים ,העוסקים בתכנון מתארים כמה מתחמים עם מאפיינים ייחודיים כנקודה ארכימדית לעתיד הריכוז החרדי בשכונות והעיר כולה. 15 מתחמים אלו ייחודיים מבחינת מספר משקי הבית החרדים ,הבעלות על קרקע וההקשר התכנוני בצורה בה ההתחדשות העירונית עשוייה לבשר מפנה דמוגראפי .שינוי זה עלול להתרחש על רקע עמדת המתנה של רבי מתושבי דרום מערב ירושלים ,הלא חרדיים ,ביחס לעתיד הדמוגראפי של העיר. מסמך זה נכתב מתוך סתירה מסויימת .בכל דיון עם תושבים מכל החוגים ,אנשי מקצוע ,עובדי עירייה ומקבלי החלטות עלה נושא ההתחרדות של השכונה וההשלכות של התחדשות עירונית ובינוי פינוי על התהליך הדמוגראפי הבולט .אולם בהיבטים הפורמאליים נאמר כי לעירייה אין יכולת לקבוע מי יתגורר בתוספת של אלפי יחידות דיור ביובלים גנים .לעיתים ,ניתן היה להבין כי ייעשה מאמץ שיגיעו לשכונות "צעירים" כפי שמכונה ה"קהילה הפלורליסטית" ,קרי ,לא חרדים. בראשית החקירה עוד נשמעו בראיונות עם יזמים ומתכננים מטעם העירייה ההנחה המופרכת לפיה חרדים לא ירכשו דירות בשכונה משום שאינם יכולים להתגורר בבניינים רבי קומות. אנו סבורים כי תכנון מופרט ,אדיש לכאורה לתרחיש ההתחרדות ,המתעלם מזהות עתידית של עשרות אלפי תושבים בדרום מערב ירושלים לא ישרת את התושבים מכל החוגים .אנו מציעים להתבונן על העתיד של דרום מערב ירושלים באמצעות תכנון חברתי כלכלי אשר רגיש להשלכות החברתיות של התחדשות עירונית מלכתחילה ומתדיין עם הקהילות. אולם במידה ונדרשים לציין את ההשלכות של התכנית המוצעת להתחדשות עירונית הרי שמתוך המגמות המסתמנות תאיץ התכנית את הרכישה של דירות על ידי משקי בית חרדיים כיחידים ובמסגרת קבוצתית במתחמים במערב קריית יובל .יש סיכוי גבוה שתהליך כזה יזרז את יציאתם של מי שאינם חרדים מקריית יובל ובטווח ארוך גם מקריית מנחם ועיר גנים. הריכוז של משפחות חרדיות בחלקים של קריית יובל ובעיקר במתחם ברזיל – אולסוונגר נמצאים בסמיכות לקרקעות של כרמית הנמצאות בבעלות של יזמים חרדיים אשר פעילים באזור ושואפים לצרף את הקרקע שרכשו למהלך ההתחדשות עם הריכוז החרדי הגדול ביותר באזור .במרחק 16 של כמה מאות מטרים נמצאים שטחים בהם הוקם מתחם של ישיבה חרד"לית אשר מתפנה ועשוייה להתחלף במוסד חינוכי קהילתי חרדי .כל אלו ביחד יכולים להפוך נקודת הכרעה לגבי הזהות של האזור כולו .יתכן כי תהליכי השינוי בלתי נמנעים אולם תכנית יובלים גנים עשוייה לקבוע את התזמון של תהליך זה. מתודולוגיה מסמך זה נכתב על סמך ראיונות עם פעילים במנהלים הקהילתיים ,תושבי השכונות ,יזמים, בעלי תפקידים ומקבלי החלטות בעיריה ,עובדי משרדי ממשלה הנוגעים בתחום התחדשות עירונית ומי שמובילים תהליכים מקבילים בעיריות אחרות .במקביל נעשתה קריאה סקירת 17 ספרות על הגישות המקובלות להתחדשות עירונית בדמוקרטיות מערביות והסטנדרטים שנקבעו במדינות שונות ועל ידי ארגונים בינלאומיים. באמצעות ההמלצות מתוך הניסיון הבינלאומי ניסינו לבחון באיזו צורה מתייחסת תכנית יובלים גנים לסוגיות הללו .גישה זו חשפה כי תכנית יובלים גנים נכתבה ברוח פרידגמה אשר אינה מקובלת במדיניות של התחדשות עירונית ובינוי פינוי כיום. תפקידו של התסקיר לסמן סיכונים ולפתוח את השיח והתדיינות על התכנית לשדות אשר לעיתים מוזנחים עקב הדגש על יעילות כלכלית והתכנות פיזית .במסגרת זו נדרשת התייחסות שיטתית לשדות המאורגנים לפי מרחבים של השפעות כמעין Bench marksובתוכם: .1מרחב השפעה חברתי. .2מרחב השפעה מוסדי – ארגוני. .3מרחב השפעה כלכלי . .4מרחב השפעה סביבתי אורבאני. כל אחת מהנקודות הללו מהווה פרק בעבודה אשר בסופה ישנו סיכום של הצעדים האופרטיביים הבאים אותם אנו מציעים לעיר לנקוט בהקשר ההתחדשות העירונית בירושלים. חלק :I מרחב ההשפעה החברתי מרחב ההשפעה החברתי כולל מספר קטיגוריות משנה: 18 צרכים קהילתיים מסגרת זו נוגעת למתן מענה לשאלה -עד כמה התכנית עונה על צרכים קהילתיים החורגים מן השיפור הפוטנציאלי באיכות הדיור או במחיר הנכסים בידי יחידים .התחדשות עירונית מעצם הגדרתה מכוונת לשיפור מוסדות קהילתיים בתוכם בתי ספר ,מרפאות ,מוסדות רווחה ופנאי. תכניות מינימאליסטיות בנוסח של שנות ה ,11-אשר לרוב כשלו ,קבעו את הסף התכנוני של החוק במונחי תחבורה ,שירותים ושטחים ציבוריים תוך הקטנה והתעלמות מהמימדים הקהילתיים. החשיבה החדשה על קיימות חברתית מתאפיינת בתפיסה של . Public firstקרי ,הפיתוח של המרחבים הקהילתיים כמו פיתוח בית הספר או הקמת מסגרת קהילתית חדשה ושיפוץ גנים צריכים לבוא לפני המהלכים הנוגעים לבינוי ופינוי או לנכסים של משקי בית. גישה זו מבוססת על הנחה לפיה ההתגייסות והאמון של האזרחים ,הפעילים החברתיים ואנשי המקצוע ברשות המקומית בהתחדשות העירונית ,יהיה הרבה יותר גדול במידה ויחושו את השינוי בצורה של שיפור איכות החיים מחוץ ליחידת הדיור האינדיבידואלית .לגישה כזו ,יתרונות נלווים כיוון שפעמים רבות אין ליזמים תמריץ לעמוד בהתחייבויות קהילתיות ציבוריות .בספרות המקצועית רווח דיווח על צורך "לרדוף אחרי יזמים" או להתמודד עם איכות נמוכה של התחדשות עירונית במרחבים הציבוריים. יתרון נוסף בהקדמת הפיתוח של המימדים הציבוריים ,הקולקטיבים והחברתיים של התחדשות עירונית למהלכים הנוגעים למשקי הבית וקניין פרטי ,כרוך בהשבחת האיכות של היזמים. הניסיון במדינות אירופה שנסקר לעבודה זה מגלה כי יזמים חלשים המגלגלים את הרווחים הפוטנציאליים של המהלך הפיזי של בינוי פינוי הם לרוב מי שיקלעו לקשיים. החיוב של טיפול במימדים הציבוריים לפני הכניסה למשא ומתן עם דיירים אינדיבידואלים מביא תועלת נוספת כיוון שהוא תורם למעורבות גוברת של הרשות המקומית כבר בראשית שלבי הביצוע. 19 תסקיר חברתי בוחן למעשה מה ההשפעה של התכנית על נגישות לשירותים לפני התכנון ובעקבותיו ,חוקר את ההשפעה של התכנית על איכות השירותים העירוניים ובודק את ההשפעה של מהלך הבנייה על אופי קבלת השירות במהלך יישום התכנית ושלבי הבנייה. תכנית המיושמת ללא תשומת לב למגוון שירותי בריאות ,חינוך ,רווחה ,פנאי ותעסוקה עשוייה להקלע לקשיים ולהביא תוצאות לא רצויות. תכנית אב יובלים תוכנית האב "יובלים-גנים" אינה שייכת ,מבחינה זו ,לדור המתקדם של התחדשות עירונית ובינוי – פינוי .היא נשענת על הפרדיגמה הנאו ליברלית של ראשית שנות התשעים ולפיה כוחות השוק ,כשלעצמם ,יכולים לחולל תמורה של התחדשות עירונית ,רק דרך רגולציה ,ולהשיג יעדים הנוגעים למשק הבית ולקהילה כאחד. גישה זו ,המכונה Entrepreneur centeredלא צלחה וזוכה לביקורת רבה בשנים האחרונות. בישראל ,קנתה לה גישה זו אחיזה ,כולל בשעת ייזום תכניות אב יובלים גנים .ההגמוניה של החשיבה הכלכלית וההוראות שנתקבלו לפיהן "אין לערער על הפרידגמה הכלכלית של התכניות" או האמירה לפיה "אסור שתכנית לא תצא אל הפועל" ,אפיינו את השיח בראשית המהלך .אנשי התכנון המנוסים ,עם כוונות טובות וערכים של ציבוריות טובה ,ניסו לאזן בין המסגרת הלא סבירה בתוכה פעלו לבין חששותיהם באמצעות נגישות מאוד גבוהה לקהילה. המתכננים לא השכילו לערער על מבנה העומק של התכנית כפי שבא לידי ביטוי בהיקף הגרנדיוזי של התכנית ובמקדמי הצפיפות הלא סבירים .אולם במשך הזמן של כתיבת עבודה זו חלה התפכחות ,דווקא ,בדרג המקצועי של העירייה ,לא מעט בזכות ביטוי עמדות לא קונפורמיות של אנשי תכנון ברמה הלאומית .הקמתה של יחידת התחדשות עירונית מסמנת את ראשית הנסיגה מגישה פאסיבית כלפי ההשלכות השליליות של תכניות מוטות שוק ויזמים. 20 הקדמת הממדים הציבוריים בביצוע של התתחדשות העירונית שלא "כסרח עודף" של "מיסוי" היזמים אלא מכתחילה כתפיסה תכנונית מחייב את הרשות להשקיע במנהל הקהילתי ,בפעילות פנאי בשיפוץ פיזי מתבקש ועוד .בחלק מן הערים בעולם נהוג להקצות משאבים לפי תחשיב עתידי של מספר התושבים הצפוי באזור המתחדש .כך ,יש ,כבר בשלב הביצוע הראשוני ,מעבר להשקעה הפיזית ,לתקצב את כל המערכות הציבוריות לפי מפתח של מספר תושבים צפוי לאחר ההתחדשות. תשתית לביטוי צרכים קהילתיים תסקיר חברתי בוחן לא רק את הצרכים הקהילתיים המגוונים אלא גם את הערוצים באמצעותם יכולים הקהילה ,משקי בית ויחידים לבטא את הצרכים שלהם .תפקיד זה מאורגן לרוב סביב מסגרת קהילתית ראשונה המצוייה במגע עם התושבים .מדובר על במות ,מרחבים ,אמצעים, 21 כלי תקשורת והזדמנויות לבטא עמדות של יחידים וגישות קהילתיות ביחס למהלך של התחדשות עירונית. תכנית יובלים גנים תכנית "יובלים גנים" ,באמצעות המנהלים הקהילתיים הרלבנטיים הצליחה לבסס מסגרת נגישה למפגש אינטנסיבי אולם לא לשיח .בתוך הדיונים בתכנית נוצרה קקפוניה של קולות המערבים את הקהילתי והכלכלי ,את הפרספקטיבות של יחידים עם קהילות ואת התכנוני עם הפוליטי. העדר תורת פעולה של המנהלים וחולשת השותפות העירונית עם המחלקות השונות הותירה את המנהל עם אחריות גדולה אשר התמודדו עמה כמיטב יכולתם כפי שעולה מן הקורס ללימוד הנושא של התחדשות עירונית. העירייה ,באמצעות היחידה להתחדשות עירונית ,צריכה לספק למנהלים כלים טובים יותר לארגן את השיח והשותפות של האזרחים והתושבים בתכנית ההתחדשות העירונית .כך, המחקר המתבקש על השפעת התכנית על השירותים ואיכות החיים בשכונה חייבים להיות מסובסדים בצורה נדיבה .תכניות התחדשות עירונית מהוות רגע קריטי רווי סיכונים לשכונה ולמשקי הבית תפקידו של המנהל להצביע על סיכונים באמצעות אנשי מקצוע ,להציע רשת בטחון ובשלב מסויים לקבל הכרעה עקרונית האם המנהל תומך בתכנית או מתנגד לה. המנהלים הקהילתיים המסורים פעלו בתנאים של א-סמטריה גדולה מול היזמים המוסדיים ובלחצים פוליטיים .רוב אנשי המקצוע והעובדים הקהילתיים חשו אמביבלנטיות כלפי התכנית ומשום כך לא הגיעו לצומת הכרעה במהלכו קבעו את תנאי המינימום אשר בלעדיו התכנית לא עוברת את סף ההתכנות החברתית .ניתן להעריך כי אילו היו קובעים לעצמם נקודת התייחסות כזו היו מגיעים למצב בו היו מכריזים על התנגדות לתכנית במתכונתה בשטחים המכונים אדומים .המנהלים ,במלכוד ההיסטורי של נאמנות לעירייה מול נאמנות לתושבים ,לא השכילו לומר כי התכנית בעיתית בהיקפים ביומרה ובעקרונות עד אשר הספקות החלו לכרסם בדרג המקצועי בעירייה ונשמעו קולות ביקורתיים במשרד השיכון. 22 צרכים תרבותיים זהותיים שכונה או רובע הם מרקמים אורבניים המהווים מוקד של הזדהות ,ניכור ורגשות הנובעים מן המפגש המגוון בין בני אדם בספירה הציבורית .תושבים מושקעים בצורות שונות בתרבות המקומית היוצרת ציפיות ותחושה של מרחב מוכר .תכנית התחדשות עירונית חייבת למפות את 23 הצרכים הללו על מנת לשמור על נכסים קהילתיים מקומיים ולהציע התחדשות ומקורות חדשים של הזדהות. תוכנית יובלים גנים תכנית "יובלים גנים" אינה מרמזת אפילו על חשיבה במימדים אלה .הזהות של האזור מאוזכרת רק למחצה בצורה המצויה בפער גדול מאוד מן הדאגות של התושבים כפי שנשמעו במפגשים עמם .דרום מערב ירושלים ,אזור יובלים – גנים ,רווי מרחבים בהם נוצרו נכסים של אינטימיות קהילתית ,רשתות חברתיות ויחסים בלתי פורמאליים ומנגד מאופיינת באזורים עם הון חברתי שלילי וקשיים שהתחדשות עירונית מושכלת עשוייה להתמודד עמם .המנהלים הקהילתיים צריכים במסגרת הערכות להתחדשות עירונית לערוך מיפוי של רשתות ונכסים קהילתיים מקומיים ולהציב בפני המתכננים את סוגיית הרציפות בשימור אותם נכסים. גיוון אוכלוסייה רב תרבותיות ורגישות בין תרבותית בכל הספרות המקצועית העוסקת במנהיגות אורבאנית יש שיח ער בנושא הרכב האוכלוסייה לפי קבוצות זהות ומעמד חברתי .תכניות התחדשות עירונית מסמנות לרוב את הגיוון המתוכנן כנכס 24 אשר יתסיס ויעשיר את השכונה או הרובע .יחד עם זאת ,יש מודעות ,בעיקר בהקשר המעמדי לפוטנציאל קונפליקט בין קבוצתי .על מנת להתמודד עם אתגר זה מוצע ארגז כלים של ארגון קהילתי והתכניות מבוססות על ניתוחים סטטיסטיים מוקפדים. תכנית יובלים – גנים תכנית האב המתוכננת באחת הערים הסבוכות בעולם מבוססת על מעין 'עיוורון מכוון' כלפי השאלה מי יאכלס את השכונה .זהו מצב משונה ,בלשון המעטה ,כיוון שהיקף התכנית יעצב לא רק את דרום מערב ירושלים אלא את האיזון הדמוגרפי של העיר כולה .בראיונות שנערכו לכתיבת התסקיר נאמר כי "אנחנו לא יכולים להשפיע על זהות התושבים החדשים" ובאופן בלתי פורמאלי נטען ,באופן בלתי מבוסס ,כי העובדה שמדובר בבניינים רבי קומות יעצור קבוצות מסויימות ממגורים בשכונה. בתנאים שנוצרו ,גם במנהלים הקהילתיים ,לא יודעים האם התחדשות עירונית פירושה יציאה של ותיקים וכניסת חדשים או הצטרפות של אוכלוסייה חדשה והגירה לשכונות אחרות .או האם ישנו צורך לפתח מודלים ואסטרטגיות מותאמות עבור צרכים של אוכלוסיות שונות (קשישים ,צעירים, עולים וכו'). בהעדר הגדרה כלשהי עלו מספר השערות בוסר לא מבוססות לפיהן האוכלוסייה שתצטרף תהיה מקרב עובדי הדסה והמרכז התעסוקתי -מסחרי המתוכנן להיות מוקם בסמוך למושב אורה .ההנחות שהושמעו טענו כי לאוכלוסייה החרדית השואפת לצאת מן השכונות החרדיות או צעירים מן הציונות הדתית ישנו כוח קנייה מוגבל שלא יאפשר רכישה של הדירות החדשות שייבנו במסגרת התוכנית .כך או כך ,קשה מאוד להיערך ברמת הקהילה או הפעילות של אגפי הרווחה ומנח"י להתחדשות עירונית מבלי שיש הצהרה כלשהי על אופי משוער של זהות המצטרפים .מימדים סמויים של תכנון בדמות היקף ההקצאה לשירותי חינוך בתכנית מרמזים כי לא מדובר באוכלוסייה עם משפחות גדולות במיוחד אולם זו דרך שגוייה להגדיר את מגוון 25 האוכלוסיה הצפוייה להצטרף במסגרת ההתחדשות העירונית .מנהיגות אורבנית בעיר בכלל ק"ו בירושלים מחייבת להציב יעדים תכנוניים ביחס לאוכלוסייה שתתגורר בשכונה או ברובע. התחדשות עירונית ומערכת החינוך התחדשות עירונית מכוונת פעמים רבות להביא לשיפור במערכת החינוך באמצעות יתרונות לגודל ,כניסתן של אוכלוסיות חדשות ,הווצרות אתוס מקומי ושיפור פיזי של תשתיות .שיפור זה מתואר בספרות של הצלחות תהליכי התחדשות כנקודה קריטית בגיוס התמיכה הקהילתית 26 למהלך .אפילו בהיסטוריה של מדיניות השיכון בישראל נתפסה ההזדמנות לשיפור מערכת החינוך כעוגן מרכזי ,כפי שעלה בתכנית שיקום שכונות ,עם לידת המתנ"סים או במאמץ של יישובי עולים לקלוט אוכלוסיות חזקות במסגרת תכניות "בנה ביתך" שהותנו בשילוב ילדי האוכלוסיה החזקה במסגרת חינוך אחידה. תכנית יובלים גנים התוכנית כפי שהיא מוצגת כיום ,כמעט ואינה מתייחסת לשדה החינוך וההשפעות של התחדשות העירונית באזור דרום מערב ירושלים על בתי הספר באזור .בהעדר איתות ,ולו ראשוני ,ביחס לאופי האוכלוסייה אשר עבורה מתכננים את השכונה או הרובע קשה מאוד למנח"י או למנהל להציע הצעות כלשהן .מערכת החינוך הקיימת בדרום מערב העיר לא נבחנה בהקשר השינוי הצפוי .מנהלי בתי ספר הטילו ספק בישימות של התכנית ואילו מנהלי המנהלים חשו כי התכנית חסרה מיקוד בשאלות יסודיות יותר .במצב זה ,אין אפילו בסיס לדיון באחד המרכיבים החשובים בכל תכנית התחדשות עירונית בדגמים שנמצאו בספרות המקצועית וסטנדרטים המציעים Best .Practiceהדברים מפתיעים על רקע המאמץ לשמור על האוכלוסיה הלא חרדית בחלקים מקריית יובל באמצעות השקעה בבית ספר ייחודי ומצליח בשכונה. מערכת בריאות מקומית תכניות התחדשות עירונית מייחסות חשיבות גדולה לשיפור הבריאות במסגרת הזדמנויות להגדלת הנגישות לשירותים ,פעילות פנאי תומכת בריאות ,שיפור סביבתי ופיתוח מוסדות. פעמים רבות משמשת התכנית סדן עליו מגבשים תפיסה של שכונה בריאה תוך ניצול המחוייבות 27 לשטחים ציבוריים לקידום ערכים אלו .השינוי הדמוגרפי בשכונה העוברת התחדשות מחייב רה אוריינטציה של מערכות הבריאות הציבורית נוכח הרכב אוכלוסייה משתנה. תכנית יובלים גנים התכנית ,חסרה התייחסות לסוגיות של בריאות ציבורית .מראיונות עם מנהלי מוסדות עולה כי האזור רווי במוסדות המספקים שירותי בריאות לבעלי צרכים מיוחדים ,הוסטלים ומסגרות בריאות – רווחה .זהו חלק מן המרקם של האזור והשכונות .יתר על כן ,מאפיייני האוכלוסייה באים לידי ביטוי בתפרוסת של השירותים ובעיצוב דפוסי מתן השירותים .לעיתים ,יש גם תופעה של מגורים באזור מקרב אנשי המקצוע או בני משפחה של מטופלים במסגרות .מנהלי מוסדות הזהירו גם מההשפעה של כניסה אינטנסיבית למפעלי בנייה באזורים בהם פועלים מוסדות אלו כאשר חלקם ציינו כי יש להיערך ואולי אף להעתיק מוסדות ומסגרות נוכח היקפים בנייה ושינוי פוטנציאלים. בתחום זה ,דומה לאחרים ,בולט הנתק בין המדיניות העירונית התוססת של שיפור תשתיות לפעילות ספורטיבית לבין התכנית. בטחון אישי והתנהגות אנטי סוציאלית אחד הנושאים המרכזיים על סדר יום של מתכננים בהקשר התחדשות עירונית כרוך בבטחון אישי והתנהגות אנטי סוציאלית תוצר תהליכים חברתיים .המחקר של תהליכי תכנון ובעקבותיו התסקירים לקיימות חברתית מזהה כמה גורמים משפיעים על צורך בהערכות חדשה בהקשר 28 בטחון אישי ובתוכם השינוי הדמוגרפי במונחי זהות והיקף ,ציפוף הבנייה היוצר פוטנציאל ל- Gated Communitiesולבסוף השלכות הבנייה לגובה .מצבים בהם המצטרפים לשכונה מוגדרים במעמד כלכלי גבוה יותר משל התושבים הותיקים מסמנת קושי גדול יותר. תכנית יובלים גנים תכנית יובלים גנים אינה כוללת התייחסות לסוגיה מורכבת של בטחון אישי אף שחלק מן המופעים השליליים של Gated Communitiesמתוך תכניות התחדשות כבר התרחשו ביפו, ראשון לציון ומרחבים אחרים .השכונות בדרום מערב ירושלים אינן סובלות מבעיות בטחון אישי חריגות בהשוואה ל Inner City -במערב אולם צורת הבנייה והעדר תשומת לב מכוונת להרכב האוכלוסייה המצטרפת יוצר כשל חמור עד כדי העדר מנהיגות אורבנית .קובעי המדיניות לא יכולים לחמוק מהכרעה לגבי אופי האזור בעיקר על רקע המתח שיש בין חרדים לבין אוכלוסיה ותיקה בקריית היובל. התמודדות עם עוני תכניות התחדשות עירונית שואפות לתרום להתמודדות עם עוני ולהקטין תופעות של שקיעה עירונית . Urban Decayתפיסה מוגבלת של יעד זה מניחה ברוח המדיניות של מרגרט תאצ'ר בשנות השמונים כי בעלות על נכסים יוצרת אזרחות טובה ,מונעת ואנדליזם ומקטינה ניכור. 29 לפיכך ,מיקדו הגישות השמרניות את המאמץ בהובלת של תכניות בהן יש העברה של יחידות דיור לבעלות של מי שהתגוררו בדיור ציבורי .גישות מתקדמות יותר של התחדשות עירונית בוחנות האם במסגרת התכנית נוצרות הזדמנויות למוביליות חברתית או לפיתוח כלכלי בקרב הוותיקים באזור. תכנית יובלים גנים נמצאת באופן מובהק במעגל ההשראה של תכניות התחדשות המגלות אדישות כלפי שאלות של צדק חברתי והתמודדות עם עוני .התפיסה לפיה התושבים העניים של השכונות יהנו מעליית ערך הנכס בבעלותם הודגשה בצורות רבות .אולם ,מעבר לכך ,לא ניתנה תשומת לב להשלכות של השינוי על ההזדמנויות של התושבים בין אם יבחרו להשאר בשכונה או לעזוב אותה .חלק מן ההתעלמות מסוגייה זו ניתן להסבר במונחי אי ההתעסקות בסוגיית הרכב האוכלוסייה המצטרפת ליובלים גנים אולם בעיקר עקב השענות על דגם התתחדשות העירונית באמצעות יזמים למטרות רווח בכלכת שוק ללא רגולציה .אפילו המרכיבים של התכנית המסמנים שדרה או ריכוז של עסקים צמוד לצירי התחבורה טופל ללא תשומה לגבי ההשלכות על התושבים הותיקים כצרכנים ובעלי עסקים קטנים הפועלים בה כיום. גאווה מקומית ,הזדהות ותחושת רציפות הגישות להתחדשות עירונית בת קיימא מייחסות חשיבות חברתית עמוקה לנקודות ציון אורבניות ,רציפות היסטורית ,מוכרות ואסתטיקה המונעת ניכור .הסיוט של "מטרופוליס" המלווה את החשיבה התכנונית במאה העשרים הצטרף אל גישות ביקורתיות כלפי הפרוייקטים של חיסול 30 "משכנות העוני" בשנות החמישים של המאה הקודמת באמצעות בנייה לגובה .הגישה של התחדשות מכוונת בעלות ושינוי פיזי או בשמה Property Led Physical Approachהחזירה את הסכנה של שכונות מנוכרות המולידות ואנדליזם והון חברתי שלילי .זהו המרכיב המרכזי במפנה להתחדשות בת קיימא. תסקיר חברתי ברוח תכניות התחדשות בנות קיימא מדגישות שלא במפתיע אסטרטגיה לשימור נכסים של זהות וניצול הזדמנויות לעקירתם של דימויים שליליים .הספרות בתחום המכונה Image Perceptions Transformation and Neighborhoodחסרות לגמרי בתכנית עקב הכשלים הבסיסיים שמקופלים בתוכה .הכרה בחשיבות הנושא מקופלת בעובדה שראשית הפעילות החברתית של ראש העיר המכהן והקרן הפילנטרופית שהקים בירושלים התמקדה בדיוק בשדה החדשני הזה בשכונת הקטמונים לפני יותר מעשור. תכנית יובלים גנים מהווה דוגמא מובהקת ל .property led physical approach -מתוך הראיונות שערכנו עולה כי עקרונות היסוד של התכנית נכפו במידה מסוימת על הדרג המקצועי המתכנן אשר מצא עצמו בדיסוננס בין נטיות ליבו לבין כללי המשחק שנכפו על ידי הוראות החשב הכללי ,הלחץ מצד גורמים בעירייה (עד למיתון המבורך בתפיסה העירונית הנוקשה בראשית הדרך) ועל ידי הגוף המנהל את היישום. במפגשים שנערכו לצורך התסקיר עם תושבי השכונה ופעילים עלה הנושא של פגיעה במרקם האסתטי ובזכרון השכונתי בצורה מפתיעה מבחינת ההיקף והעוצמה של הרגשות .בקבוצות הדיון עם בעלי הדירות היתה בולטות מסויימת של תושבים ותיקים מקריית יובל ,שנבנתה בדגם של שיכונים קטנים .יחד עם זאת ,היו גם רבים ,שהתגוררו בשיכונים צפופים בבנייה פחות איכותית, אשר חשו כי התכנית אינה נענית לצרכים שלהם .צרכים אלו תוארו בשיח של מוכרות ,תחושת המקום והזהות .אין מדובר בבעיה של פגיעה באיכות חיים אלא בגורם מרכזי בדימוי התכנית ורמת ההסכמה הקהילתית כלפיה. 31 ספורט ,תרבות ופנאי המבנה ההיסטורי של שכונות מתוכננות לדיור המוני לאחר מלחמת העולם השנייה עיצבו את הארכיטקטורה ותפיסות התכנון האורבאני בישראל שעמדה מול אתגרים דומים לאלו שמדינות המערב ניצבו מולם .האתגר של שירותי פנאי ,תרבות וספורט נפתרו באמצעים שונים אשר 32 התאימו לדגם ריכוזי וקולקטיביסטי של מדיניות תרבות פנאי ממלכתית .שינויים עמוקים בדפוסי צריכה של שירותי פנאי תרבות וספורט כמו גם הבנה של הערכים האורבניים של נושאים אלו, במונחי איכות חיים ,יצרו כר פעולה רחב של התחדשות עירונית משולבת במדיניות ספורט, תרבות ופנאי. תכנית יובלים גנים נוטה עקב אילוצים שונים מגלה חוסר נדיבות בכל הנוגע לצרכים מסוג זה .התפיסה של המנהל הקהילתיים ,ללא משאבים מספיקים ותחת לחץ פוליטי ,שואפת להתפתחות בתחומים אלה אך ספקנית כלפי היכולת להגשים אותה מעבר למה שנעשה במאמצים גדולים .המאפיין של תכניות התחדשות עירונית מיושנות בנוסח הproperty led - physical approachכרוכה בדימוי של התושב כצרכן מושא להשפעות השוק עם שאיפות נדלנליות מוגבלות .זהו תיאור כוזב של מידת העניין של תושבי שכונה בסביבת מגוריהם. מצבי חיים הקשר בין תכנון אורבאני בר קיימא לבין מדיניות חברתית התהדק מאוד בדור האחרון כפי שעולה מגישות של קהילה נגישה לנכים ,שירותים חברתיים תומכים למשפחות ,אוכלוסייה בוגרת וילדים .תכניות התחדשות עירונית מן הדור שלאחר הproperty led physical approach- 33 השתלבו ביישום תכניות מערכתיות היוצרות רצפים של שרותים ,מרחבים מותאמים ומזמנות פעילות והתארגנות קהילתית. תכניות התחדשות עירונית סמנו הזדמנות לבנות מדיניות עקיבה בכל הנוגע למצבי החיים של תושבים .הגישה לפיה יש לתכנן שכונה מזמנת ומותאמת למצבי חיים התפתחה ברמה הלאומית בישראל במסגרת תכניות כמו "חיים בגיל" ,קהילה נגישה כמו גם ברמה העירונית במסגרת המאמץ לכונן עיר מותאמת לצרכים של ילדים או משפחות כפי שקודמו בחולון וירושלים. תכנית יובלים גנים חסרה עירנות כלפי מצבי חיים של תושבים ומחטיאה את ההזדמנות של התחדשות עירונית כמעין נקודת מ וצא לפיתוח שירותים העונים על צרכים של ילדים ,נוער, משפחות צעירות וקשישים .הדברים מפתיעים על רקע השיפור בחשיבה העירונית בתחומים אלה ויישומן של תכניות לאומיות ויזמיות עירוניות .אולם מעבר להחטאה של ההזדמנות יש הזנחה חמורה יותר של שאלות יסוד לגבי השלכות המהלך על קשישים במהלך ההנעה של התכנית ,תקופת הבנייה הארוכה ולבסוף לאחר התגבשותו של המצב החדש. הקשישים באזור יובלים גנים עלולים ,בסבירות גבוהה ,להיות הקרבנות של התכנית כאשר אין רשת בטחון מתאימה להבטיח את השירותים ואיכות החיים של אוכלוסייה זו במהלך הבנייה אשר תמשך בחלק גדול משארית חייהם. מיותר לציין כי ללא הכרעה ראשונית על האוכלוסייה מצטרפת לשכונה קשה להתחיל ולתכנן כיצד ההתחדשות העירונית יוצרת שכונה או רובע שהוא Family friendlyאו Children .friendlyריכוז מוסדות לנכים ובעלי צרכים מיוחדים בשכונה מחייב חשיבה על המוסדות ככאלו המושפעים מהתחדשות עירונית ואולי אף לחשוב על הזדמנויות המקופלות בתכנית בת קיימא ופחות מונעת רווח ומוטה לתכנון פיזי. 34 חלק II- מרחב השפעה מוסדי חברתי מרחב ההשפעה המוסדי חברתי כולל מספר קטגוריות משנה: בניין מוסדות 35 תכנית התחדשות עירונית מבטאת הכרח והזדמנות לבניין של מוסדות עירוניים וקהילתיים ושיפור המפגש בין הפוליטיקה של השכונה והרובע עם המדיניות העירונית .במסגרת זו ,החוליה הבסיסית של היחידה המנהלית – קהילתית ,הפוגשת את הרובע ,חיונית לתהליך של הגשמת תכנית התחדשות עירונית .יחידה כזו ,ניצבת מול דילמה האתית המוכרת בין תפקידיה בהיבט הקהילתי והאחריות כלפי התושבים לבין הנאמנות כלפי הגורמים הקבועים מדיניות ומאשרים תכניות .ההתמודדות עם דילמה זו ,צריכה להיעשות תוך שאיפה להקל על היחידה המופקדת על רווחת הקהילה בהתמודדות עם הדילמות האתיות אשר עשויות לעלות. השיתוף של היחידה המופקדת על הקהילה צריך להיעשות בשלב מוקדם של היוזמה כאשר תהליך התכנון נערך בצורה בה יש צומת הכרעה המאפשר ליחידה המקומית – קהילתית להכריע האם התכנית עומדת בתנאי מינימום .קיומה של נקודת הכרעה כזו ,עם מעין זכות וטו ,ביחס לשותפות של המנהיגות הקהילתית הממוסדת מונעת מצב של אמביוולנטיות ופוליטיזציה. הסיכון של מנהיגות קהילתית מקומית אמביוולנטית במסגרת תכנית התחדשות מקרטעת מחייב העצמה של המנגנון המקומי קהילתי .יתר על כן ,קיומה של נקודת הכרעה כזו מציב את המנהיגות בעמדה בה היא יכולה לתבוע את המשאבים המתבקשים להבטחת תהליך איכותי של התחדשות עירונית .מרגע שנתקבלה הכרעה לפיה התכנית עומדת בתנאי מינימום מבחינת האינטרסים של הקהילה ומשקי הבית תהיה המסגרת המקומית הראשונית מגוייסת. תכנית יובלים – גנים תוכנית "יובלים-גנים" הציבה את המנהלים הקהילתיים בדילמות מורכבות ,תחת לחצים מוסדיים, בתנאים של אי ודאות ,העדר שקיפות וללא משאבים מספיקים .המנהלים נקראו להעיר על התכנית כאשר חלקים עקרוניים היו בחזקת טאבו שאין לערער עליו והמסר מצד גורמי הביצוע היה הרארכי ונוקשה אף שאשת המקצוע ניסתה לרכך מצב זה באמצעות רספונסיביות גדולה לתושבי השכונה .במנהלים רווחה תחושה לפיה הפתיחות של גורם הביצוע שנבחר לקדם את 36 התכנית מעוניין בתשומה של המנהלים כל עוד תגדיל את ההתכנות של הגשמה מהירה של התכנית תוך השענות על האמון והאחיזה של המנהלים בקהילה. בתנאים אלו שאפו המנהלים להגן על התושבים ולסייע למה שנתפס על ידם כמדיניות עירונית מבלי להגיע לעימות חזיתי עם המנגנון העירוני .במקביל עמדו ראשי המנהל הקהילתי מול דילמה אתית ראשונית ביחס לצרכים של האוכלוסייה .מחד גיסא התעררו אצלם חששות מאופייה של התכנית ומאידך גיסא זו נתפסה על ידם כהזדמנות עבור התושבים .התסכול שלהם היה גדול כיוון שלא נתנה להם ההזדמנות או את המשאבים להשפיע על התכנית הגרנדיוזית אשר היתה סגורה כחבילת מדיניות ארוזה לביצוע .אפילו הענות לבקשה לתסקיר חברתי ,שהועלתה על ידם ,תוארה במונחי מס מאוחר לתכנית עם יכולת מוגבלת להשפיע על התוצאה. במידה מסויימת משתקפת המסורת ההיסטורית של מעמד המנהל הקהילתי בעבודת העירייה בהתפתחותה של תכנית ההתחדשות העירונית .אולם תכניות התחדשות עירונית הן מצב יותר מורכב מבחינת ביזור אל הקהילה מאשר מדיניות עירונית כוללת הנתקלת בחסמים מקומיים. תפקיד המתכנן העירוני במנהל העירוני ,אשר מעוגן היסטורית במורשת המנהלים הקהילתיים של שנות השבעים בירושלים ,מצא עצמו לפתע באתגר גדול ומורכב אף יותר מאשר תקופת שיקום שכונות .מדובר באנשי מקצוע בתחום התכנון העירוני והארכיטקטורה אשר יש פער גדול מאוד בין ההבנה העמוקה שלהם את הקהילה וההקשר של ההתחדשות העירונית לבין התפקיד המינורי שלהם בתהליך האישור של התכנית. המחלקות המקצועיות של העירייה ,בתוכן מנהל קהילה רווחה מטפלים בתקינה חסרה באוכלוסייה מגוונת מאוד בעומס יתר .בתנאים אלו ,התקשה המנהל להפוך גורם מרכזי בליווי תכניות התחדשות עירונית .במנהל יש מחלקת תכנון אולם זו אינה מותאמת להתמדדות עם שאלות תכנון עירוני בהקשר המדיניות החברתית .המנהל שאף לסייע מעט למנהלים באמצעות עובדים סוציאליים המתמחים ,לכאורה ,בתחום התכנון העירוני אולם הפרופסייה של העבודה 37 הסוציאלית ואפילו העבודה הקהילתית בישראל אינן מפותחות בתחומי התכנון .זהו מאפיין של המדיניות הלאומית וחולשה משמעותית של משרד הרווחה. העבודה הקהילתית במשרד הרווחה לא פיתחה תורה מעבר לפעולות מקומיות סביב השתתפות הקהילה ופעולת העובד הסוציאלי בהקשרי תכנון .באגף לתכנון והכשרה נעשתה ,בעקבות דו"ח טרכטנברג הקצאה של כוח אדם ייעוד לפיתוח נושא התגובה הקהילתית לתכנון והתחדשות עירונית אולם ללא תמיכה של קובע מדיניות נותר התחום מחוץ לסדר היום של מחלקות הרווחה. זהו אינו מאפיין של ירושלים בלבד אלא גם של אשדוד ,ראשון לציון ורשויות אחרות. לזכותם של אנשי המקצוע בדרג העירוני ,בעיקר המנכ"ל היוצא ומי שהיו מופקדים מטעם הרשות לפיתוח ירושלים על תכנית ההתחדשות יובלים גנים יש לומר כי ההכרעה להקים מסגרת ייעודית לטיפול בהתחדשות עירונית מתבקשת .אופייה של היחידה ודפוסי העבודה שלה עם מנהל רווחה קהילה ,המנהלים והשותפים האחרים עדיין פתוחה .במצב של העומס על העובדים הסוציאליים בתנאים של העדר פיתוח פרופסיונאלי מספיק על עבודה קהילתית מכוונת תהליכי תכנון יש לייצר גוף ייעודי .זהותו צריכה להתעצב רחוק ככל האפשר מן הגישה הכושלת של Property led .physical approach המדיניות משרד השיכון ,המצויה מחוץ להקשר של תסקיר זה ,עברה שינוי פרדיגמטי מבנייה ממשלתית בעשורים הראשונים לקיום המדינה דרך שיקום שכונות וכלה בהתחדשות עירונית בדגם נאו ליבראלי מצומצם שכשל וננטש ברוב מדינות ארופה וה .OECD-הדלות האינטלקטואלית והעדר עדכון ביחס להתפתחויות לקראת תכניות התחדשות בנות קיימא עומד ביסוד הכשלון להניע תהליכים רחבים של התחדשות עירונית אלא במקומות בהם יש תנאים כלכליים ייחודיים ולרוב אין מדובר בתהליך חברתי אלא בהשבחה של נדל"ן באזורי ביקוש. השתתפות תושבים ובניית רשתות קהילתיות 38 הערכות לתכניות בינוי – פינוי כרוכות לרוב בדאגה וציפיות מצד אוכלוסייה ותיקה בשכונה או רובע .במצב זה נוצר פוטנציאל לגיבוש הקהילה .בתנאים בהם הדאגה והשיח מובנים בתוך מסגרת של כללי משחק נוצר הון חברתי חיובי אולם במידה ויש קקפוניה ומניפולציה של אינטרסים שונים בבמות החברתיות נוצר מתח חברתי ניכר. אחד העקרונות המרכזיים ,אשר נשמרו אפילו בגרסאות הנשענות על מנגנוני שוק ללא תיווך, כרוך בהסדרת מרחב השיח וההסכמה .כך ,לרוב מווסתים את ההתערבות של יזמים וארגונים בתוך הבמות של מנהלת הרובע או השכונה .במצבים רבים יש ,כצפוי ,חריגה מעקרון זה אולם הויסות של פעולה ישירה מול משקי בית ,בעיקר בתכניות של ,property led physical approach נשמר. המנהלים הקהילתיים בתכנית יובלים גנים הצליחו במידה רבה ,עקב מעמדם בשכונות ובקהילות, להיות הגורם הראשון המארגן את השיח ומאשר את כניסת היזמים למגע עם האוכלוסייה. ההתכנסויות שיזמו המנהלים ,לצד הפנייה אל התושבים וניטור עמדות ,יצרו תמונה טובה על הלכי הרוח בקהילה ,עודדו השתתפות וארגנו אותה .ללא משאבים וסדר יום מאורגן ביחס לתכנית ההתחדשות העירונית הם לא תרמו להעצמה אלא בעיקר למניעת כאוס חברתי אשר מנוגד גם לאינטרסים של היזמים והעירייה. תכניות ההכשרה לפעילים שכונתיים שיזמו הפכו מקור מידע אף שהיה עדיף אילו המנהלים החזיקו בעמדה מובהקת יותר ביחס לתכנית .האמביבלנטיות הכנה של עובדי המנהלים לא נבעה, לרוב ,מרצון להשביע את רצונם של מקבלי ההחלטות בכיכר ספרא וגופי התכנון ,אלא מתחושה אותנטית של ריבוי סיכונים והזדמנויות הנובעים התחדשות העירונית המוצעת. התושבים בשכונה ,אשר חלקם מאורגנים בכמה קבוצות מובילות ואחרים ברשתות רופפות ,הצליחו לבטא את קולם במסגרת המרחבים שיצר המנהל .הגישות של המנהלים ובעיקר הנכונות לתת במה למתנגדי התכנית כמו גם לתושבים אשר שאפו לקדם את התכנית מטעם היזמים. אמון ,חברה אזרחית ואחריות תאגידית 39 נושא התחדשות עירונית נדון במדינות המערב בהקשר הון חברתי ואמון .התכניות של התחדשות עירונית נחקרות במכוני מחקר המתמחים בתכנון אורבאני ,ארגוני סנגור של חברה אזרחית פעילים בשדה ופעילים חברתיים מגייסים תושבים .זהו רגע חשוב בדמוקרטיה קהילתית ותקופה בה מתאפשרת מנהיגות אורבנית ברמה העירונית הכוללת. מתוך הכשלונות של תכניות בדגם property led physical approachהנסמך על יזמים קטנים הפועלים בשדה רווי סיכונים ניתנה עדיפות לחברות גדולות כאשר השדה של התחדשות תואר כפעולה שיש בה אחריות תאגידית .כך ,משכו לתוך התחום הרגיש חברות מבוססות אשר בדרך כלל אינן פועלות ברמת הסיכונים שיש בתכניות התחדשות עירונית. אחריות תאגידית של חברות הבנייה הגדולות אפשרו לנפות יזמים ברמה נמוכה המונחים על ידי רווח מהיר ולעיתים פועלים על גבול החוק ואשר חוסנם הכלכלי הבלתי מספק מעמיד את התוכניות עליהם הם מופקדים בסיכון גבוה. כך ,בעולם השלישי ,לא במפתיע ,תכניות התחדשות עירונית הן כר פעולה של חברות קש, גורמים עברייניים ויזמים לא מנוסים בצורה היוצרת שחיתות ופוגמים בתכניות .בחלק ממדינות העולם השלישי ניתן למצוא מועדוני כדורגל ,בעלי קזינו או עסקים אחרים ללא ניסיון במיזמי בנייה פועלים בשדה ההתחדשות העירונית. יש לציין שבמרבית הערים בישראל בהם ישנן תוכניות התחדשות עירונית נתקלים בבעיות דומות של קושי למשוך ולערב יזמים בקנה מידה מספק .אולם ערים אחרות כדוגמת ראשון לציון ,הפנימו צורך זה והקפידו כי תוכניות פינוי-בנוי ברמת אליהו (בשלב השני של ההתחדשות העירונית) ייבנו בהתאם לגישות החדשות בהתחדשות עירונית. תכנית יובלים – גנים עמדה בסף של דיון ציבורי קהילתי מאורגן אולם היא חסרה תרומה מספקת ליצירת הון חברתי וגיבוש הקהילה מול השינויים העשויים להתרחש .בשולי השיח יש תרומה מבורכת של ארגוני חברה אזרחית ,מומחים מן האקדמיה ועמותת "במקום" אולם מדינת ישראל בכלל חסרה קהילה של חברה אזרחית מפותחת בתחום התכנון האורבאני 40 ומדיניות השיכון .ישנו פער בין הידע המעודכן ,הפרספקטיבה ההיסטורית והמחוייבות הגבוהה של המומחים והעמותות להתחדשות עירונית מיטבית לבין יכולתם להשפיע על קובעי מדיניות ולאזן את השפעות הפרדיגמה הכושלת של Property led physical .approach האמון של היזמים וחברות הבנייה הגדולות בתכנית יובלים – גנים והתחדשות עירונית בישראל בכלל נמוכה כפי שעולה מרעיונות עם חברות גדולות הבונות בירושלים ובשאר חלקי הארץ .הגיוס של יזמים עם אורך נשימה אשר יהיו מחוייבים לרווחתם של התושבים ורגישים לשמם הטוב אפשרי מתוך הצגת ההשתתפות בתכנית כחלק מאחריות תאגידית בשילוב עם מה שמכונה "ניוד זכויות" ברמה הלאומית ולא בין שטחים במרחק של מספר מאות מטרים מאתר ההתחדשות העירונית. 41 חלק III מרחב ההשפעה הכלכלי חברתי מרחב השפעה כלכלי חברתי כולל מספר קטיגוריות משנה: בטחון כלכלי תכניות התחדשות עירונית בת קיימא ,מתמקדות בהשלכות כלכליות רחבות של הפעולה על משקי בית .השאלות הכלכליות נידונות מעבר להקשר של השבחת הנכסים של התושבים והתמהיל העסקי הנוצר מתוך התכנון .תכניות התחדשות עירונית בדגמים מורכבים בוחן במונחים כלכליים צמיחה של אזור ,שכונה או רובע בהשוואה לאזורים אחרים ,בוחן את ההשפעה על התכנית על עסקים מקומיים קיימים ומזהה הזדמנויות חדשות. תכנית יובלים גנים מטפלת בהקשרים הכלכליים של התחדשות עירונית באופן המאפיין תכניות מסוג property led .physical approachמסיבה זו ,יש באזור של מה שמכונה השדרה המרכזית בסמיכות לתוואי הרכבת הקלה ,התייחסות מפורטת לפיתוח כלכלי פוטנציאלי אולם בדרך כלל בחירת אופי התכנית והדגשים שנקבעו למתכננים לא כללו התייחסות רחבה לסוגייה של השפעה על בטחון כלכלי וצמיחה של האזור .זהו תוצר מובהק של ההגדרה המאוד מצמצמת של התחדשות עירונית. אפילו השאלה כיצד ינהגו משקי הבית במימוש הנכסים ועזיבה או במגורים בשכונה נותרים בדגם זה של תכניות ללא התייחסות ומבלי להציע תחזית. תעסוקה תכניות התחדשות עירונית נערכות ,מסיבות היסטוריות וחברתיות ,בריכוזים של מצוקות כלכליות חברתיות .הדגם של תכניות בנות קיימא שואף להגדיר את ההתחדשות העירונית במובן רחב באופן שיכלול שיפור במונחי תעסוקה של תושבי השכונה ויציע למצטרפים הזדמנויות תעסוקתיות .הקשר בין תעסוקה לבין תכניות התחדשות עירונית מגוון מאוד כיוון שהגידול 42 באוכלוסיה והשינוי יוצרים צרכים ותפקידים חדשים אשר ניתן להכין אנשים לקראתם .תנאי המינימום של מדיניות תעסוקה במסגרת תכניות התחדשות עירונית נוגע בשילוב המדיניות העירונית או הממשלתית בתהליך ההתחדשות תוך עמידה על ההשלכות של שינוי דמוגרפי, כלכלי וחברתי על התושבים בשכונה או ברובע. תכנית יובלים – גנים אינה כוללת התייחסות להשפעות ,הסיכונים וההזדמנויות המקופלות בתכנית ההתחדשות העירונית בשכונות עם מאפיינם ייחודיים .כך ,בקריית יובל יש ריכוז גדול של אנשי מקצועות השיפור האנושי (אחיות ,ע"ס ,מורים ,שוטרים וכו') המתגוררים בשכונה ומועסקים בשירותים החברתיים ומוסדות הציבור בתחומי בריאות ורווחה הבשכונה. שיעורי ההשתתפות של תושבי האתיופיים של עיר גנים נמוכים יחסית לשאר האוכלוסייה ויתכן כי להתחדשות העירונית יש (או צריכה להיות) השפעה על מצבם .אפילו המחשבה המסורתית של טיפוח creative industriesמתוך התחדשות עירונית על ידי סבסוד סדנאות למעצבים ,אמנים, גרפיקאים ויוצרים נעדר מן התכנית מפאת החשיבה המצומצמת בנקודת המוצא. מנופי צמיחה מוסדיים תכניות התחדשות עירונית בהן יש מרכיב של מעורבות עירונית – ממשלתית ורגולציה מביאים לחשיבה על מנופי צמיחה מוסדיים בדמות בניית מוסדות פנאי ,שירותים ממשלתיים או תשתיות. גישות מצמצמות בדגש נאו -ליברלי יותירו מקום רחב יותר למושג הערטילאי שטחי מסחר .בשעת ייזום תכנית התחדשות הבנוייה על מנהיגות עירונית אורבנית ייעשה מאמץ לבחון אלו מיזמים, מוסדות או שירותים מתאימים לאזור ואיזה הזדמנויות ניתן לנצל על מנת לקדם יעדים כלכליים שיהוו חיזוק לתכנית ההתחדשות העירונית .כך ,למשל ,ניתן להטמיע בשכונה העוברת התחדשות עירונית שירותי תמיכה בתעסוקה ,קידום תעשיות יצירה או ריכוז פעילות תרבותית .גישות אחרות 43 מדגישות את האפשרות לנצל בצורה יצירתית מרחבים ציבוריים למופעים ,שווקים ופסטיבלים ייחודיים. האופי של תכנית יובלים גנים ,היעדים שנקבעו ודפוסי העבודה של הקבלן שנבחר לקדם את הביצוע לא עודדו חשיבה על הזדמנויות של פיתוח כלכלי באמצעות פעולה מוסדית .היצירתיות הגדולה של המנהיגות העירונית בתחומים אלו יפסחו מעל אזור יובלים גנים עקב העדר חיבור למנגנון עירוני מתאים .זהו אחד ההפסדים הנובעים מהפקעת התכנית מן התכנון העירוני הכולל ומדפוסים מתחייבים של מנהיגות עירונית אורבנית .מי שמפריט את התכנון ,מנתק אותו מן ההקשרים החברתיים – כלכליים ומטיל את הביצוע על גוף חיצוני עם תמריץ לקידום התכנית דרך משוכות תכנוניות פורמאליות מאבד במידה רבה את יכולת השליטה והשפעה של מנהיגות עירונית אורבנית. יזמים איכותיים ,מקצועיים עם גמישות הניסיון בתכניות התחדשות עירונית עם הטייה נאו -ליברלית ברוח הProperty led physical - approachמלמד על קושי בהבטחת ההתחייבויות של היזמים בהקשרים הציבוריים ובאיכות הביצוע .מצב זה חמור במיוחד במקרה ומדובר ביזמים קטנים ללא ניסיון אשר המודל העסקי שלהם נשען על גלגול הרווחים מבניית יחידות הדיור ולאחר השלמתם "קיצוץ ברווחים" בצדדים הנוגעים לאינטרס הציבורי .מסיבה זו ,מוצעת בשנים האחרונות אסטרטגיה של הבטחת התשתיות הציבוריות לפני הבנייה של יחידות הדיור .יתר על כן ,הקריטריונים לבחירת יזמים נוגע בניסיון שלהם בתחומי הבינוי כדי למנוע מצב מן הסוג שהתפתח בעולם השלישי כאשר יזמים ללא ניסיון כשלו. המודל הכלכלי של תכניות התחדשות עירונית בכלל ובינוי פינוי בישראל משקף העדר ניסיון בתחומים של רגולציה על איכות היזם .הגישה המסתתרת מאחורי הישענות כמעט בלעדית על בדיקת חוסן מצד בנקים מזניחה הרבה מאוד היבטים אחרים החיוניים לביצוע איכותי של התחדשות עירונית. 44 בתכנית יובלים גנים ,במתחם הרגיש ביותר ,פעל בזמן כתיבת התסקיר יזם חסר ניסיון .העדר מרכיבים נדרשים ומהותיים אצל יזם זה ואחרים הפועלים בשכונות יובלים-גנים בלטו במיוחד. יזמים בערים אחרות הפגינו מעורבות חברתית-כלכלית אותנטית וגילוי אחריות כחלק מתהליכי התכנון החורגים מההקשר הכלכלי כפי שמצאנו בשכונת רמת אליהו בראשון לציון ובמידה מסויימת במחלקת התכנון של עיריית אשדוד בבואה לבחון את היזמים הפונים לתוכניות פינוי- בינוי. 45 חלק IV מרחב חברתי – אורבני: המרחב הסביבתי אורבני -ארכיטקטוני כולל מספר קטיגוריות משנה: בנייה לגובה תכנון בדפוס הכלה המונע הדרה תכניות התחדשות עירונית השתנו מאוד על פני הדור האחרון .הביקורת כלפי הפתרונות המודרניסיטים של בנייה צפופה לגובה בשנות השישים של המאה הקודמת והכשלונות ההרואיים של כל ספינות הדגל של גורדי שחקים לאוכלוסייה ענייה בארה"ב ,עם הקשיים החברתיים שנלוו אליהם ,הביאו לחשיבה מחדש על התחדשות עירונית .בין הכשלונות הגדולים ניתן למנות את את קבריני גרין בשיקגו ,ברודווטר פארם בלונדון ,פארק היל בשפילד ,פרואיט איגו בסנט לואיס, פאונטינוול פלייס בגלזגו שפוצץ לאחרונה ועוד. מתוך תהליך התפכחות ,למדו המתכננים ,כי בנייה לגובה מעוררת קשיים גדולים למשקי בית כמו גם לקהילה .הקושי אינו נעוץ כפי שחושבים רבים ,בעלות של האחזקה בלבד ,אלא במגוון הקשרים נוספים בתוכם; אי בטחון שנוצר סביבת בתי גבוהים ,פוטנציאל של פגיעה בבטחון אישי, סיכויים להווצרות gated communityוחוסר הקפדה על מסלולי תנועה בין מתחמים גבוהים בצורה המאפשרת להיות מוגן ונראה. תחום אחר ,כרוך בנטייה של עניים להתפשט למרחבים משותפים בבתים גבוהים ולאחסן חפצים אישיים עד כדי דרישה מן הארכיטיקטים לייצר מרחבים של private open space ומבנים המאפשרים התכנסות קהילתית .במסגרת התכנון של המרחב הציבורי – פרטי הפנימי יש תקינה של מחסנים וחנייה בצורה המונעת מרחבים מוזנחים ואף מסוכנים .ככלל התקינה של בניה לגובה במסגרת התחדשות עירונית מקפלת בתוכה אזהרות ממגוון סיכונים המסמנים פגיעה באיכות חיים ופרטיות. 46 נושא אחר ,על רקע פוטנציאל ההדרה שיש בתכניות התחדשות עירונית עם בנייה לגובה נוגע בגיוון ,תמהיל או Mixבתוך בניינים ובין בניינים רבי קומות .יזמים שפעלו בערים בהם לא היו סטנדרטים בנו בצורה אשר תקטין ככל הניתן מגע בין משפרי דיור ממעמד מבוסס לבין תושבים מפונים עד כדי יציאות ברחובות שונים וחלוקת הקומות לפי מצב סוציו אקונומי. מושג ה Mix-מתייחס גם למניעת שונות בגודל הדירות בצורה היוצרת חלוקת מעמדית בתוך רבי קומות .הקפדה על ה mix -חשוב המאוד בהיבט הסמלי כיוון שהיא מסמנת את הכוונה ליצור אינטגרציה חברתית ולא להסתפק בגישה נדל"נית מצומצמת המתעלמת מן ההיבטים החברתיים אורבאניים. ההשפעות של מגורים בבניין גבוה על הסביבה במונחים אסטטיים ארכיטיקטוניים הפכה ,גם כן, מושא לתקינה של מדינות ורשויות עד כדי עיסוק בסוגיית האחידות וחומרי הבנייה .הסיכון של בנייה לגובה באחידות מנכרת או לחילופין בסגנונות אקלקטיים וההתאמה לסביבה נבחנת בכל תכנית בינוי פינוי מן הדגמים המשלבים גישות קיימות .מודעות לאיכות חיים במונחי שמש ,נוף, רעש ועיצוב רגיש מוזנחים לא פעם בדגמים המיושנים של התחדשות עירונית השואפים לרווח מירבי .במסגרת זו ,ישנו סיכון קבוע שבנייה לגובה מחייבת פתרונות תחבורתיים אשר קל לחשב ולכן הם זוכים למעמד חשוב בהשוואה לאתגרים כמו תאורה ,רוחב מדרכה או עסקים עם אפשרות לבתי קפה .תכניות דלות בתחום זה יוצרות שכונות שינה משעממות. זיהוי הפוטנציאל השלילי בבנייה לגובה הביאה לקודים אשר לא הגיעו עדיין לישראל אך מקובלים במדינות ה OECDבאמנות האיחוד האירופי בנושא התחדשות עירוני ובכללים ואמנות עירוניות מחייבות .כך ,למשל ,ונקובר ,הונג קונג ,סינגפור ,סקרמנטו ,לונדון וערים אחרות פרסמו תקינה בנושא הבנייה לגובה ופיזור אוכלוסייה המחייב גיוון כחלק ממוביליות וסולידריות חברתית. תכנית יובלים גנים מקדמת בנייה לגובה ללא תקדים ,בציפוף שישראל טרם נתנסתה בו מבלי להתייחס להשלכות על התושבים ,הסביבה והמרחב העירוני .האמירה לפיה ביקורת על אחוזי הציפוף כפי שחושבו על 47 ידי החשכ"ל כמוה ככפירה בעיקר וחילול הקודש ליוו את הדיונים על התכנית עד אשר דווקא מקבלי החלטות ברמה העירונית בתחום התכנון ,ברשות לפיתוח ירושלים ומנכ"ל העירייה הטילו ספק בעקרון "המקודש". רק בשלבים מאוחרים כאשר גורמים בכירים במשרד השיכון הציבו מראה מול מי שקדמו את הפרוייקט השתנתה הפרדיגמה שהסתירה רמה ציפוף לא סבירה בייחוד באזורים "האדומים" בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים המחייבים מצד אחד תוכנית פינוי בינוי ומצד שני בעלי סיכון גבוה לכפיה של עקרונות התוכנית על על השלכותיה התיכנוניות-חברתיות. כל אלו נתמכו באמצעות דבריה של פקידה בכירה ממשרד השיכון לפיה "...התכנית ,בעיקר במתחמים האדומים ,אינה ריאלית ויישומה החלקי עשוי לסמן כשל תכנוני עמוק" .את ההצגה של הציפוף שהוצג על ידי הגורמים המבצעים הציגה כ"הונאת התושבים" .ככלל עלה מדבריה כי תכנית יובלים גנים במתכונתה הנוכחית בייחוד באזורים "האדומים" לא מכבדת את התושבים או את העיר ואינה מגלה נדיבות או יצירתיות תוצאת הכפיפות הבלתי מעורערת לציפוף הנכפה ואף מעלה חשדות כבדים באשר ליכולת להוציאה מן הכח אל הפועל. בהעדרם של סטנדרטים לבנייה לגובה בתכניות התחדשות עירונית תכניות יובלים גנים בעיתיית כיוון שהיא חסרה רשת בטחון מפני המחירים הכרוכים בהיקפי הציפוף .כמו בהקשרים אחרים, האיסור לערער על הנוסחא של הציפוף פגע בתכנית מבחינת התכנות היישום במונחים של קיימות .בדיונים במנהל ,במפגשים עם התושבים עלו תובנות מאוד עשירות על ההשלכות של בנייה לגובה אשר לא מצאו את ביטויים בתוכנית עצמה. 48 "ניוד זכויות" וצדק חברתי - האבולוציה של מדיניות שיכון ותכנון אורבאני במאה ה 41-התנהלה ,לא פעם ,בתוואי מקביל לאוכלוסיות שונות. במסגרת מדיניות דואלית זו נבנו ,בשנות החמישים ,שכונות לחיילים משוחריים ועניים במקביל לבנייה למעמדות ביניים בפרפריה של השכונות לאוכלוסייה פחות מבוססת .השכונות של מעמדות הביניים היו צפופות פחות והבנייה באיכות גבוהה יותר ,אף שאלו גם אלו ינקו מן המסורת המודרניסטית של אותה עת .בערים רבות במערב ,בטרם אימוץ תכניות התחדשות עירונית ,היה מיצוי של אזורים ורזרבות קרקע בסביבות שכונות עניות וצפופות .כך ,כאשר החלו לקדם תכניות התחדשות ,בשני העשורים האחרונים ,נאלצו להטיל על האוכלוסייה הענייה רמות ציפוף לא סבירות ולקדם "תכניות סגורות". "תכנית סגורה" של התחדשות עירונית היא כזו אשר מנצלת את כל תא השטח ללא יכולת לתקן או לתכנון תוך כדי למידה מן התתפתחויות במרחב .תכנית כזו אינה מותירה מקום להתפתחות והולמת תכנון אוטוריטרי ויהיר ,ברוח הביקורת של פיטר הול ,כלפי תכניות התחדשות עירונית מסוג זה. תרחישים שליליים של ציפוף יתר בתכנית סגורה החמיר בתכניות מן הסוג של Property led physical approachבהן אין תוספת מימון ציבורי לתכנית .לרוב תכניות מסוג זה כשלו ביישום .הגישה החדשה מכונה .Space to grow מעבר לכשלון ולנסיגה מתכניות בדגם זה עלתה שאלה אתית קשה .במונחי צדק חלוקתי עולה השאלה האם אין פגיעה באוכלוסיות עניות כאשר מטילים עליהם" ,בלית ברירה" כביכול ,את מחירי הציפוף לאחר שבמשך שנים בנו סביב השכונות של הדיור הציבורי ושכונות עוני ריכוזים למעמד הביניים באיכות גבוהה וציפוף נמוך. בישראל ,עם אתגרים דומים סביב קליטת העלייה ,נבנו בשנות החמישים שיכוני ותיקים רבים לצד הבנייה לעולים .לאחר מכן התפתחו רבות מן הערים לתוך מרחבים פנימיים פנויים בסמוך לאזורים בהם מנסים כיום ליישם תכניות התחדשות עירונית .כך ,הגיעו הריכוזים של עולי שנות 49 החמישים והשישים ,נוכח איכות הבנייה והקשיים החברתיים ,למצב בו המתכננים שואפים לתכניות התחדשות עירונית בתקופה בה לא נותרו רזרזבות קרקע לניוד זכויות והקטנת הצפיפות. אין זה מפתיע כי גם ביפו ,ראשון לציון וערים אחרות עולה הקושי למצוא רזרזבות להקטנת ציפוף. רק ניהול עירוני ,שלא דרך מנגנוני שוק ,יכול לנייד זכויות ולהקטין ציפוף. תכנית יובלים גנים תכנית יובלים גנים מתאפיינת בקושי באיתור שטחים צבוריים פתוחים ובהעדר יכולת לנייד זכויות באזור המתוכנן .במידה רבה ,במונחי צדק חלוקתי ,נהנו תושבי גבעת משואה ,רמת דניה ,רמת שרת ואזורים נוספים מרזרבה פוטנציאלית אותה היה ניתן לנצל לניוד זכויות והורדת ציפוף. התכנית ,במתכונתה מטילה את העומס על תשובי האזור .יתר על כן ,מאחר והתכנית סגורה ומוגבלת אין בה מרחב לתיקון טעות והתפתחות עתידית בהלימה לגישה המקובלת להתחדשות עירונית בדור לאחר התפיסה הנאו ליברלית עם ניצול טוטאלי להבטחת הרווח של היזם עד המטר האחרון ומעבר לכך בהקלות משחיתות. העדר מעורבות של העירייה בשלב הייזום של התכנית ,בטרם ההחלטה על הקמת גוף ייעודי להתחדשות עירונית ,יצר מצב בו לא נעשתה מחשבה מערכתית על ניוד זכויות .כך ,למשל, במסגרת עבודה עם יזמים ראויים היה ניתן לנייד זכויות בכל שטחי העיר ואף לגלות יצירתיות סביב הזדמנויות הכרוכות במשבר של הדסה או בקשיים של הפועל ירושלים כשני גופים המחזיקים קרקעות עם פוטנציאל תכנוני .העבודה עם יזמים רציניים והראייה המערכתית פותחת אפשרות למנהיגות אורבנית ויתרונות לגודל ביכולת לקבוע מדיניות עירונית כוללת. 50 תכנית התחדשות עירונית בסביבות תכנון רחבות אחד הלקחים מתכניות התחדשות עירונית בדור האחרון כרוך בהבנה של הקשרים רחבים. תכניות אינן מעבדה אורבנית סגורה ,סטאטית ואוטרקית אלא חלק מסביבה דינאמית שלא ניתן לנתק מהקשרים רחבים .כך ,כל תכנית התחדשות עירונית צריכה להיבחן במעגל עירוני סמוך, בהקשר אורבאני ומטרופוליני כמו גם כחלק מן המדיניות הלאומית .עקרון נלווה ברוח ההגות של פיטר הול מציעה לתפוס תכנון התחדשות עירונית במהלך פתוח לתיקונים ולא ככיסוי שטחים וניצולם עד תום ברוח דטרמיניסטית ונוקשה. תכנית "יובלים גנים" מצטיירת כמנותקת מן ההקשרם הרחבים של עתיד דרום מערב ירושלים. מתוך כך ,התכנית ,בקנה מידה על אלפי יחידות דיור ,מגדירה מחדש את זהותה הפוטנציאלית של העיר כולה בהביטים דמוגרפיים .יתר על כן ,התכנית משולבת בשיטה ובהיקף בתוך מדיניות לאומית של התמודדות עם משבר הדיור בצורה בה העיר משלמת במונחי איכות חיים על מנת לאפשר לממשלה להשיג יעדים חיצוניים לאינטרסים של תושבי העיר .דרום מערב ירושלים אינה צריכה להיות החצר האחורית בה מנסה דרג פוליטי במשרדי ממשלה רלבנטיים לייצר פתרונות דיור מהירים באיכות נמוכה ללא משים למחירים האורבניים. אי הלימה לפרטיכלים של הארגונים הבינלאומיים – המעבר מגישות של Property led physical approachלתפיסות מגוונות עם יעדים של פיתוח עסקי ,תרבותי,קהילתי ואורבאני לוו במספר פרטיכלים בינלאומיים בתוכם מדדי ה OECD -לקיימות ,הסכמי בריסטול מ 0111-ואמנת לייפציג. מדדים אלו מציגים מדיניות לאומית עקיבה כתנאי יסוד להצלחת תהליכים של התחדשות עירונית ברמה המוניציפאלית .בפרטיכלים שחוברו בצל הכשלון של שנות התשעים בתחום ,מוצעת ראייה מערכתית ,עקרון של שותפות ממשלה – מגזר שלישי – יזמים והובלה של דרג מקבלי החלטות ברשויות מקומיות כביטוי של מנהיגות אורבאנית ,הקצאת משאבים גדולה לסטנדרטים וליווי התהליך ,הקדמת שימור האינטרס הציבורי בביצוע על פני הבנייה למשרדי בית ,תכנון דמוגראפי מוקפד. 51 תכנית יובלים גנים תכנית יובלים גנים ,בדומה לרוב תכניות בינוי פינוי בישראל לא עומדת בסטנדרטים של מצב הידע בעולם והאמנות הבינלאומיות .הסיבה כרוכה בהעדר מדיניות לאומית עקיבה ובחולשת הממשלה בקביעת פרידגמה למדיניות שיכון מעבר לגישה לפיה הרגולציה ,ולא משאבים ,הם הכלי המרכזי לעידוד התחדשות עירונית .דברי הביקורת של מנכ"ל לשעבר של מנהל מקרקעי ישראל וראש עיריית תל אביב בכנס הרצליה ,4102ולפיה ללא משאבי מדינה לא ניתן לעודד בנייה והתחדשות עירונית בת קיימא ,מצויים בהלימה לקונסנזוס בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות. 52 המלצות ,צעדים הבאים וסיכום המלצות מסמך זה מציג את תפיסת המחברים על החשיבות של שילוב המרכיב החברתי בתוכניות פינוי בינוי כחלק בלתי נפרד מן התהליך .במסגרת זו מוצגות ההמלצות הבאות הנובעות מהניתוח המפורט במסמך: התחדשות עירונית כסמכות שלטונית יש לבסס את האחריות המוניציפלית כלפי נושא התחדשות עירונית ובינוי – פינוי בצורה המונעת הפרטה של קידום התכנית וחיבור תסקירים חברתיים כאחד .זו סמכות שלטונית בלעדית המופעלת ברגע משמעותי בעתידה של עיר .בהקשר זה ,בוודאי שאין ליצור עבור קבלן הביצוע תמריץ לקדם את התכנית בכל מחיר מתוך התנייה של תשלום היוצרת סיכון מוסרי מובנה. בדומה לגישות המקובלות כפרקטיקה מיטבית של התחדשות עירונית יש לכונן גוף ייעודי כפי שעשתה עיריית ירושלים .זהו אינו תפקיד נוסף אלא יחידה ייעודית המתמחה במדיניות העירונית ,בעבודת משרד הממשלה ובניסיון הבינלאומי .היחידה הייעודית תעסוק בכל ההיבטים הפיזיים ,תכנוניים והחברתיים של התחדשות עירונית בהקשר העירוני הרחב כמו גם בהתבוננות מערכתית על כל מתחם ,אזור או רובע. בחינה מחודשת של הנחות היסוד בתכנית האב המלצה זו מתייחסת אל השלכות תכנית האב יובלים גנים כמכלול .התכנית במתכונתה מבחינת ההיקף ,הציפוף ובעיקר החריגה מסטנדרטים מקובלים באמנות בינלאומיות בנושא התחדשות עירונית בת קיימא מחייבת לבחון אותה מחדש כמסגרת "שלמה" .במקום זאת ,אנו ממליצים להמשיך את מדיניות העירייה בשנה האחרונה ,המתמודדת עם הליקויים המובנים בתכנית באמצעות התייחסות למתחמים מובחנים .יש לפרק את התכנית למתחמים הניתנים לניהול, 53 רגולציה והבטחה של רשת בטחון מפני כשלים והעדר בלמים והגנות על אינטרסים ציבוריים. תפיסה צנועה יותר של יעדי ההתחדשות העירונית בדרום מערב ירושלים תאפשר תהליך ארוך של למידה ,ניסוי ותיקון באופן המוצע בתפיסות של התחדשות עירונית בת קיימא. תיקון הציפוף ביובלים גנים כפגיעה בצדק חלוקתי המלצה זו מתייחסת אל הרמה העירונית ונוגעת ב"ניוד זכויות" ומציאת עתודות קרקע נדרשות לביצוע התוכנית כאשר יש לגלות יצירתיות מבחינת ניצול הזדמנויות כמו "משבר הדסה" ,חובות הפועל ירושלים או כל מתחם בנייה גדול בעיר על מנת להקטין ציפוף עם מחירים חברתיים לא סבירים ורמת ציפוף גבוהה מדי .רק מינהל מיוחד או יחידה להתחדשות עירונית יכולה לזהות בהיבט עירוני את ההזדמנויות ולנהל משא ומתן .אמירה חוזרת ונשנית לפיה "אין רזרבה לניוד זכויות" משקפת אי צדק חברתי .אי הצדק נובע מן הבנייה לאוכלוסייה מבוססת ברזרבה הסמוכה של "יובלים גנים" .כך ,הוקמו בעשרות השנים האחרונות השכונות גבעת משואה ,רמת שרת ורמת דניה .שכונות אלו ,אשר נבנו עבור תושבים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר לא הותירו שוליים ,במונחי שטחים ,לתוכניות "פינוי בינוי" בשכונות יובלים – גנים .במונחי צדק חלוקתי יש לבחון את נושא "ניוד הזכויות" בכל אזורי העיר על מנת להקל על העומס והסיכונים עבור תושבי שכונות העולים של שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת .יש לציין כי זהו אינו מאפיין ייחודי לירושלים. חלק מן הקושי בניוד זכויות בישראל כרוך בחלוקת העבודה עם משרדי הממשלה בכלל ומשרדי התחבורה והשיכון בפרט .פרוייקיטים גדולים בירושלים נעשים בייזום ומימון ממשלתיים .לפיכך, היכולת של העירייה לנייד זכויות ולהעזר בהתקשרויות עם גופים וחברות גדולות מוגבלת ותלוי בגורמים שאינם בשליטתה בניגוד לנהוג במדינות אחרות .יחד עם זאת ,יש מרחב פוטנציאלי רחב של ניוד זכויות במידה והעירייה תפתח ראייה מערכתית. 54 קריטריונים לבחירת שותפים -יזמים אחד התנאים הראשונים שיש להקפיד עליהם כרוך בניסיון בתחומי הבנייה כמו גם בתכניות "בינוי – פינוי" .יש למצוא דרכים למשוך את השחקנים הממוסדים בענפים הרלבנטיים כדי למנוע מצב בו התכניות הרגישות ביותר מבחינה חברתית מושכות יזמים בלתי מנוסים .הרגולציה הקיימת אינה מספקת ומבחנים של ניסיון לצד חוסן כלכלי יכולים להוות תנאי סף. המלצה זו כרוכה בהוצאת יזמים חלשים והצורך בהגדרת חוסן של יזם שיוכל לשאת את מורכבות הוצאת התוכניות אל הפועל על היבטיהם התכנוניים והחברתיים .היכולת לנייד זכויות ולהבטיח את האינטרסים הקולקטיביים של התושבים נעוצה בבחירה של יזמים רציניים עם אורך נשימה ויכולת לפעול בשותפות עם הרמה העירונית הכוללת והלאומית. קביעת סדר עדיפות בביצוע בציר ציבורי-פרטי המלצה זו ,יונקת מן הניסיון הארופי בהתחדשות עירונית בת קיימא ומציבה סדר יום חדש לפיו כל יזם משלים בראשית התכנית את החובות כלפי המרחבים הציבוריים ורק לאחר מכן ניגש לבנייה עבור משקי בית .כך ,יהיו יזמים עם אורך נשימה מחד גיסא וימנע התרחיש של אי עמידה בחובות כלפי כלל הציבור ,המוכרים מהרחבות במושבים והתנסויות אחרות ,מאידך גיסא . התחדשות עירונית כסוגיה מוניציפאלית מדגישה את הצורך במנהיגות אורבנית עירונית ושמירה על ההתחדשות העירונית כסוגייה מוניציפאלית שאינה כפופה אל הפוליטיקה הלאומית של השיכון .יש להמנע ממצב בו יש גיוס מוחלט של ההתחדשות העירונית להגשמת מדיניות ממשלתית .מדיניות שיכון של הורדת מחירים בצורה המציפה את העיר מציבה את האינטרסים ארוכי הטווח בסיכון .תכניות התחדשות עירונית הן כלי מדינית מוניציפאלי המכוון בראש וראשונה להבטיח איכות חיים לתושבי ירושלים ולא לשמש ככלי מרכזי להענות ללחצים חברתיים ,גם אם צודקים ,שלאחר מחאת קיץ .4100 השקעה ממשלתית מוניציפאלית כתנאי להתחדשות עירונית מיטבית 55 נוגעת באחריות העירונית לגייס ולהשקיע משאבים עירוניים ייעודיים בתכניות התחדשות עירונית (בהתאם לדגם שיוסכם) על מנת לשמור על האינטרס העירוני ולאזן את המחירים של דגם הנשען על כדאיות כלכלית .במסגרת זו ,יש להכיר במצבים בהם יש כשל שוק ריאלי בתכניות בינוי פינוי בחזקת 'אין הבור מתמלא מחולייתו' .לפיכך ,יהיה צורך בהשקעה ממשלתית אשר תסמן גם נסיגה מפרדיגמה לפיה השוק יבנה באמצעות רגולציה וציפוף ללא תוספת משאבים .העירייה צריכה לגייס לנושא זה משאבים מוניציפאליים ,תרומות ,ותקציבי מדינה תוך בניית שותפויות. מימון מוגדל ומקדים לצרכי הערכות במנהלים קהילתיים המלצה זו ,מתמקדת בהערכות המקומית לשינוי .במידה וישנה הכרעה להפקיד את הטיפול בסוגיית ההיבטים החברתיים בתוכניות התחדשות עירונית ופינוי בינוי בידי המנהלים הקהילתיים יש לתקצב את המנהלים ואת מנהלת ההתחדשות העירונית בראשיתו של כל פרוייקט לפי הצפי של הגידול הדמוגרפי .כך ,התקצוב הכולל של הגופים העירוניים בדרום מערב ירושלים ,כבר בשלב אישור התכנית ,צריך להניח כי האוכלוסייה הנכנסת מצוייה בשכונה .שוליים כאלה, כמקובל בארצות אירופה ,מאפשרים את המימון של העבודה הקהילתית הנדרשת וההערכות בכל ההיבטים .במידה ומכפילים של האוכלוסייה של אזור פעולת המנהל בעיר גנים כך גם תקציבו הייעודי לטובת הטיפול בסוגיות החברתיות צריך להיות מוכפל .כמו כן יש לדאוג ליצירת ושיור בסיסי ידע שהתפתחו ולהכשיר עובדים קהילתיים ובעלי מקצועות תכנון בשדה המקצועי המשותף לתכנון ,חברה וקהילה. סטנדרטיזציה של בנייה בהתחדשות עירונית כרוכה באימוץ סטנדרטים בנושא הסביבה ובעיקר הבנייה לגובה .במסגרת זו יש לאמץ ,בדומה לערים רבות במערב תקנון עירוני של בנייה לגובה ,המבטיח מפני הסיכונים בתוך המרחבים של הבניינים ,הסיכונים המרחביים לפגיעה בבטחון האישי ,החשש מפני ,Gated Communities השחיקה באיכות החיים ,במרחבים הציבוריים והגנה מפני המחירים האסתטיים והנופיים .הכלים 56 המסורתיים של התכנון במדינת ישראל אינם בהלימה להתפתחות הרגולציה של בנייה לגובה בעולם. קביעת מדיניות דמוגרפית מובהקת של מתחמי התחדשות עירונית נוגעת בתנאי יסוד של כל תכנון ותסקיר חברתי בדמות החזון הדמוגרפי של ההתחדשות העירונית .קשה ,למצוא בתכניות התחדשות עירונית "עוורון מכוון" -תפיסה ומדיניות ברורה כלפי האוכלוסייה המצטרפת או תחזית לגבי הישארותם של התושבים הוותיקים .הרגישות המיוחדת של ירושלים אינה מצדיקה אמירה לפיה "אין לעירייה יכולת לקבוע מי האוכלוסייה המצטרפת לשכונה" .אמירה כזו שקולה לקביעה לפיה אין לנו עניין בהיבטים חברתיים .בגנים יובלים היא הולידה ניחושים על זהות המצטרפים ,קונספירציות בכל הנוגע לחרדים ולא מעט הנחות לא מבוססות בדבר הגעתם של עובדים בהדסה או במרכז המתגבש בסמיכות למושב אורה .העדר יעד מבחינת תמהיל האוכלוסייה המצטרפת ייצור מתחים חברתיים ומרוקן מתוכן כל דיון רציני בהשלכות חברתיות של התחדשות עירונית. התחדשות עירונית ומדיניות חינוך ,רווחה ,בריאות ,תעסוקה ופנאי המלצה זו ,מציעה דפוסי עבודה על מצבי חיים וצרכים של נכים ,קשישים ,משפחות ונוער באזור ההתחדשות העירונית .במסגרת זו יש ליצור דפוסי עבודה ולחייב את מנהל הרווחה וגופים עירוניים אחרים אשר שרויים בעומס גדול ובפערי ידע ומידע אשר אינם מאפשרים להם לבחון את המשמעות ארוכת הטווח של ההתחדשות העירונית .במסגרת זו יש לסייע למנהל רווחה לפתח כלי עבודה בחיבור תסקירים על תחומים שונים ובמקביל להגדיר זאת כחלק מתפקידיו בחשיבות שאינה נופלת מן החירום הלוחץ .יש להציב את הנושא במנהל קהילה בשדה התכנוני מקצועי העובד בשותפות עם היחידה העירונית לפינוי – בינוי ולא בעבודה קהילתית. מנהיגות אורבנית מעבר לפיתוח עירוני 57 המלצה זו נוגעת במנהיגות אורבנית .אי סדרים בתחום התכנון העירוני בכהונות קודמות של ראשי ערים ,המדיניות הממשלתית הכוללת בשיכון ושחיקת עקרונות תכנוניים הותיר את העיר ללא חזון אסתטי ומודעות לחשיבות של נכסים אורבאניים כחלק מאיכות חיים של התושבים .יש לפתח במנהלים ,בתכנון ביחידה להתחדשות עירונית ובקרב עובדי העירייה רגישות לאופי המיוחד של העיר. על העיר לקבוע יעדים ריאליים ,מוגבלים ומוגדרים של מספר יחידות דיור בבינוי פינוי ,תמ"א 31 וכל תכנית התחדשות עירונית אחרת .המלצה זו כרוכה בלמידה של התחום על ידי הפקידות הרלוונטית בעיר ובהקצאת משאבים לניהול ידע ,הכשרות ולמידה על ההשפעות של התחדשות עירונית .כך ,תכנית אשר סמוכה לאתרים היסטוריים ,בעלי חשיבות עולמית ,יכול להיות מושפע ישירות משינויים בקו הרקיע ,אופי האוכלוסיה או בנגישות ממנו ואליו. התחדשות עירונית כמפנה כלכלי תעסוקתי מתייחסת אל ההכרח לייצר חשיבה כלכלית בת קיימא ביחס לתכניות התחדשות עירונית בהיבט של הזדמנויות לפיתוח וההגנה על עסקים מקומיים המהווים חלק מן המרקם השכונתי .יש לבסס בכל הרמות החל במנהלים הקהילתיים דרך החברות העירוניות וכלה ביחידה להתחדשות חשיבה על צמיחה כלכלית מקומית כנהוג בתכניות מסוג זה בדגמים החדשים. מיסוד צומת הכרעה בעבודת המנהלים לאישור התחדשות עירונית המנהלים הקהילתיים היו לרוב הגורם האחראי אשר הזהיר מפני סיכונים בתכנית יובלים גנים מבלי לשלול על הסף בגישה ביקורתית רדיקלית את הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית. מבחינה זו הם מילאו ,בצורה יוצאת דופן את התפקיד ההסטורי ,שיועד להם .יתר על כן, המנהלים בתנאים קשים ,ולא פעם מול לחץ של קבלני הביצוע של תכנית האב ,ארגנו את התושבים ,ערכו וויסות על יזמים ומאכערים והצליחו לעצב לעירייה סדר יום חדש. 58 יחד עם זאת ,חייבת להיות צומת הכרעה על תכניות התחדשות עירונית בה המנהל קובע האם התכנית היא NO GO\GOואז המנהל פועל בדגם לעומתי או שתכנית ההתחדשות העירונית עומדת בסף דרישות מספיק ואז המנהל שותף בקידום מבלי לאבד את מעמדו כמי ששומר על ערכים קהילתיים .אסור למנהל להתגלגל עם תכנית ויתכן כי את ההתנגדות לתכנית יובלים גנים, במתכונתה המוקדמת ,היה צריך לשלול על הסף בכל הנוגע למתחמים אדומים .בחלק מן המנהלים בירושלים עתידות תכניות ההתחדשות העירונית להיות לחם חוקם של עובדי המנהל נוכח התהליכים הצפויים בשכונות שנבנו בשנות החמישים עבור העולים החדשים. 59 צעדים הבאים ,וסיכום מסמך זה הוזמן על ידי הרשות לפיתוח ירושלים ביזמה של המנהלים הקהילתיים בדרום מערב העיר מתוך שאיפות מגוונות .הרשות לפיתוח ירושלים שאפה לקבל מרשמים לרשת בטחון אשר תאפשר לקדם את התכנית ולהמנע מכשלים חברתיים פוטנציאליים .המנהלים הקהילתיים רצו להעלות על סדר היום את ההזנחה של התחום החברתי בתכנית ההתחדשות העירונית במסגרת בינוי פינוי בשכונות יובלים – גנים. במהלך הזמן בו נכתבה העבודה התרחשו שינויים במדיניות הממשלתית ,במודעות הציבורית לנושא התחדשות עירונית ובעיקר בדרג של מקבלי החלטות וקובעי מדיניות בעירייה אשר שינו את הפרדיגמה העירונית .הביטוי המובהק ביותר נעוץ בהקמת מנהל ייעודי בחברת מוריה שיעסוק במדיניות התחדשות עירונית בקשר הכלל עירוני כמו גם בהיבט של רובע או מתחם. המגמה של תשומות תכנוניות וענווה ביישום החליפו את התפיסה הקודמת לפיה פעולת השוק תניע את ההתחדשות העירונית. מי שהזמינו את המסמך ציפו להמלצות ספיציפיות בנוגע לתכנית יובלים – גנים כאשר הצטרפה ליעד זה שאיפה שהתסקיר החברתי ישמש אב טיפוס לתסקירים במתחמים אחרים .מסמך זה ממליץ להמשיך את המדיניות הנסיגה מדגם התחדשות עירונית עליו התבססו בתכנון וקידום תכנית יובלים גנים .העבודה מערערת על הפרידגמה ביסוד התכנית .אנו סבורים כי לא ניתן להציע תסקיר חברתי מקיף בתוך הפרדיגמה ביסוד תכנית יובלים גנים כיוון שבבסיסה היא חסרה עמדה למגוון כה רחב של סוגיות הנמצאות בתשתית של התכנון .בשלב התכנון חסרה התייחסות לכל אותם נושאים ומרחבי התייחסות שהוצגו בעבודה .התסקיר החברתי מסמן תהליך דיאלוגי מתמשך אשר חייב ללוות את כל השלבים של התחדשות העירונית מרגע היזמה ועד שלבי היישום האחרונים. הפרידגמה התכנונית הנשענת על דומיננטיות של שיקולים כלכליים וכלים של שוק מצטרפת בהקשר לעיוורון מכוון ושיתוק בנוגע לשאלה של הצטרפות אוכלוסייה חרדית לשכונת קריית יובל 60 ולאזורים שונים בדרום מערב ירושלים .בהקשר התכנית הספיציפית הרי שאנו סבורים כי ניסיון ליישם אותה עלול לפגוע באיכות החיים של תושבים במגוון היבטים ואילו בנוגע לדגם עירוני של תסקירים חברתיים הרי שיש לפתח את כלי התכנון במסגרת יחידת ההתחדשות העירונית במסגרת אינטרדיספלינרית .מסמך זה מניח כי לא ניתן לתכנן בכלים המדגישים את פעולת השוק במסגרת Property Led Physical Approachולהניח "פילטר" של קיימות על התכנית באמצעות תסקיר חברתי .לפיכך ,מוצע להתמודד עם תכנית יובלים גנים באמצעות חלוקתה ל"מנות קטנות" של מתחמים אשר בכל אחד מהם יעשה תהליך של תכנון המדגיש את המימדים החברתיים. תסקיר חברתי אשר יהפוך לאחד הכלים של היחידה להתחדשות עירונית ובינוי פינוי ישען על שילוב תהליך התכנון הפיזי בחשיבה רחבה יותר בהקשרים כלכליים חברתיים .זהו צעד מקדים לכל תכנון של התחדשות עירונית. במסגרת זו יונח דגש על בחינת הסוגיות הבאות: .1ניתוח דמוגראפי ראשוני של הרובע או המתחם של התכנית במונחי זהות ומצב חברתי כלכלי. .2זיהוי המרקם האורבאני כמקור הזדהות ,סמלים ורשתות חברתיות. .3זיהוי השכונה ,הרובע או המתחם בתוך ההקשרים העירוניים הסובבים. .4אפיון הנכסים והקשיים של השכונה ,המתחם או הרובע כולל היקפים של עבריינות. .5בחינת עמדות ,ציפיות וחששות של תושבים ביחס לעתיד אזור המגורים. .6זיהוי של צרכים ציבוריים -חברתיים אותם יש לקדם (מסלולי ספורט ,בית ספר ,מדרכות ,גנים ציבוריים) .7בחינת ההתאמה של השכונה למצבי חיים שונים של משפחות ,נוער ילדים וקשישים .בחינת ההתחדשות העירונית כסיכון או הזדמנות עבור תושבים בהקשרים אלו. .8בדיקת המצב הכלכלי חברתי של התושבים וחשיבה על ההתחדשות העירונית במונחים של הזדמנות וסיכון כולל בהקשרי בעלות על נכסים. .9בחינת ההשלכות של תכניות התחדשות על עסקים בשכונה והתנהגות משקי בית. 61 .11בחינת ההשלכות של תכניות התחדשות על מצב תעסוקה ,מערכות הבריאות והחינוך. .11בחינת הפוטנציאל של ההתחדשות להציע שירותים משופרים בתחום הפנאי. .12בחינת ההשלכות של תכניות על בטחון אישי. .13בחינת ההשלכות של ציפוף והגדלת אוכלוסייה על תושבי השכונה. על בסיס האבחון של פוטנציאל התחדשות עירונית תיעשה חשיבה על כמה מרכיבים בתכנית ההתחדשות העירונית ובינוי פינוי: א .מהו ההיקף המתאים מבחינת הגדלת האוכלוסייה. ב .מהם מאפייני האוכלוסייה המצטרפת אשר מכוונים אליה. ג .מהן ההשלכות של בחירת האוכלוסייה המצטרפת על התכנון הפיזי ,הציפוף והארכיטקטורה. ד .מהי הפריסה הרצוייה של ותיקים ומצטרפים בכל בניין ,מתחם או אזור. ה .מהי הארכיטקטורה המתאימה להשגת היעדים החברתיים בהתחדשות העירונית. עם השלמת השלב של חשיבה על האופי הדמוגרפי חברתי וההשלכות על התכנון הפיזי והארכיטקטורה יבחנו הכלים הקיימים לביטוי עמדות וניהול שיח עם התושבים הותיקים .רק לאחר השלמת השיח יוכן תסקיר חברתי אשר יקבע את הגבולות הפיזיים של ההתחדשות העירונית ויישום תכניות בינוי פינוי . 62
© Copyright 2024