בית החולים לוינשטיין

‫עיתון הבית‬
‫של‬
‫לוינשטיין‬
‫אוגוסט ‪ 2015‬קיץ התשע“ה‬
‫גיליון קיץ‬
‫בית החולים לוינשטיין מקום של תקוה‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫דבר המנהל‬
‫קבוצת תיאטרון בלוינשטיין ‪ -‬למטופלים הסובלים מאפזיה‬
‫שיקום חיילים בלוינשטיין‬
‫ביה”ח לוינשטיין קיבל תו תקן בינלאומי לאיכות ובטיחות‬
‫מחקר חדש של המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה‬
‫מרתון ‪TOM-TLV‬‬
‫מצויינות לשנת ‪2014‬‬
‫ממשיכים להתחדש ‪ -‬שיפוץ האגף המרכזי של בית החולים‬
‫אירועים וביקורים‬
‫מציאות מדומה ‪ -‬טכנולוגיה מתקדמת בשימוש הריפוי בעיסוק‬
‫עמוד הסיעוד‬
‫עמותת הידידים ‪ -‬אירוע התרמה דני סנדרסון‬
‫עמותת הידידים ‪ -‬בוקר נשים ויום רדיוס‬
‫חדשות הבית‬
‫כתבו עלינו‬
‫מכתבי תודה‬
‫תמונת השער לקוחה מתוך התערוכה “אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם‪”...‬‬
‫שקישטה את הפטיו של המחלקה לשיקום ילדים ונוער בבניין האשפוז החדש ע”ש הלנברג‪.‬‬
‫בתערוכה הוצגו כ–‪ 20‬עבודות של ילדים שאושפזו בלוינשטיין‪ .‬כל ילד בחר ציפור המשקפת‬
‫עבורו את הערכים שניסה להעביר דרכה‪ ,‬בהנחיית הצוות החינוכי והטיפולי‪ .‬התערוכה‬
‫הופקה ועוצבה על ידי צוות המרכז החינוכי‪-‬שיקומי‪ ,‬בהובלת מיכאלה אמטי‪ ,‬תרפיסטית‬
‫באומנות‪ ,‬ורונית קלרון‪ ,‬מחנכת ויועצת‪ ,‬ובשיתוף עם אבי סביליה‪ ,‬שמלווה ומדריך את‬
‫הילדים בחוג עיסת נייר‪.‬‬
‫עריכה‪ :‬דנית שכטר‪ ,‬דוברת בית החולים לוינשטיין‪[email protected] ,‬‬
‫חברי מערכת‪ :‬ישראלה קוסט‪ ,‬מלי גיל‪ ,‬יעל נדלר צדוק‪.‬‬
‫עיצוב והפקה‪ :‬מירב בן ברוך‪ ,‬לימון דיזיין‪ ,‬טל‪052-3502277 ,09-7724470 .‬‬
‫‪[email protected], www.limondesign.co.il‬‬
‫פרסום ורכש מודעות‪ :‬משה בן צבי‪[email protected] ,052-2334956 ,‬‬
‫צילומים‪ :‬אורן יזרעאל‪ ,‬פביאן קולדורף‪ ,‬קובי קנטור‪ ,‬אריאל חרמוני‪ ,‬דורון בכר‬
‫ודוברות ביה“ח לוינשטיין‪.‬‬
‫בית החולים לוינשטיין‪ :‬אחוזה ‪ 278‬ת‪.‬ד‪ ,3 .‬רעננה ‪4310001‬‬
‫טל‪ ,09-7709090 .‬פקס‪www.loewenstein.org.il ,09-7709998 .‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫‪3‬‬
‫ידידים ועובדים יקרים‪,‬‬
‫אני שמח לפתוח את הגיליון החדש של עיתון הבית שלנו בדברים על תו התקן הבינלאומי‬
‫לאיכות ובטיחות שקיבל לאחרונה בית החולים לוינשטיין‪ ,‬לאחר שבחודש יוני‪ ,‬עברנו‬
‫בהצלחה רבה ובהצטיינות יתרה מבדק להכרה בעמידתו בדרישות התקן‪ .‬זהו מבדק‬
‫שעורכת ה‪ ,)JCI( Joint Commission International-‬חברה אמריקנית שבוחנת לעומק‬
‫בתי חולים בעולם ובארץ‪ ,‬אשר נתנה לנו גושפנקה פומבית לעמידתנו בסטנדרטים‬
‫גבוהים‪ ,‬חוצי גבולות‪.‬‬
‫ההכנות לקראת המבדק נמשכו זמן רב וכללו את כל צוות בית החולים‪ ,‬מההנהלה‪,‬‬
‫מנהלי המחלקות והרופאים המומחים בתחומים השונים של רפואת השיקום ועד לאחרון‬
‫העובדים‪ .‬הובילה אותן הנהלת הסיעוד‪ ,‬עם ועדת ההיגוי של בית החולים ועם סגל‬
‫האחראיות לתחומי האיכות והבטיחות השונים‪ .‬בין התחומים בהם נבדק בית החולים‪:‬‬
‫ניהול‪ ,‬מנהיגות ואסטרטגיה‪ ,‬יעדי בטיחות המטופל‪ ,‬מדידת איכות הטיפול השיקומי‬
‫וטיפולים רפואיים אחרים‪ ,‬ניהול הטיפול התרופתי‪ ,‬מניעה ובקרת זיהומים‪ ,‬השכלה‬
‫וכישורי העובדים‪ ,‬ניהול מתקני בית החולים ובטיחותם והדרכת המטופל ומשפחתו‪.‬‬
‫בדו”ח המודיע על קבלת ההסמכה צוין בין השאר כי ליבת העשייה השיקומית בלוינשטיין מושתתת על עבודת צוות רב מקצועי‬
‫הממוקד במתן טיפול איכותי ובטיחותי למטופל‪ .‬תחום יעדי בטיחות המטופל‪ ,‬כמו מרבית התחומים שנבדקו‪ ,‬נמצא בלוינשטיין ללא‬
‫דופי‪ .‬עוד נכתב כי התגייסות כל אנשי הצוות למען המטופל ניכרת ומאופיינת בגישה של חמלה ואמפטיה המופגנים מכל אנשי הצוות‬
‫כלפי המטופל ובני משפחתו‪ .‬הבודקים ציינו לטובה את הקשר עם משפחות המטופלים כשותפים פעילים בתהליך השיקום‪.‬‬
‫במקביל להכנות האינטנסיביות למבדק האיכות והבטיחות מצוי בית החולים‪ ,‬מתחילת השנה הזאת‪ ,‬בתהליך דרשני נוסף‪ :‬חידוש פני‬
‫האגף המרכזי של בית החולים‪ .‬עבודות השיפוץ והשדרוג של האגף החלו ובשבועות האחרונים מבחין כל מי שנכנס בשערי בית החולים‬
‫בתכונה רבה ומאד מרגשת‪ .‬שנים שאנחנו מייחלים לעשייה שתביא למשתקמים שלנו תנאי אשפוז משופרים‪ ,‬שישלימו את הטיפול‬
‫המקצועי והגישה האנושית והמסורה שהם מקבלים מהצוותים המטפלים‪ .‬תנופת הבינוי וההתחדשות הגיעה לשיא‪ ,‬עם חנוכת מגדל‬
‫האשפוז החדש ע“ש הלנברג לפני קרוב לשנתיים‪ .‬כעת פנינו להשלמת המהלך‪ ,‬לעיצוב סטנדרט האשפוז הגבוה‪ ,‬המקובל במרכזי‬
‫השיקום הטובים בעולם ובאגף הלנברג‪.‬‬
‫ברצוני לציין בהזדמנות זו את היערכות חטיבת הלוגיסטיקה והבינוי בהנהלת כללית ולהודות להנהלת כללית על ההירתמות‪ ,‬הסיוע‬
‫והמאמצים הכספיים‪ .‬המון תודה גם לעמותת הידידים שלנו‪ ,‬בראשות ארז מלצר ושולה מליק‪ ,‬שפועלת כל הזמן לגייס תרומות לבית‬
‫החולים‪ .‬בצד תרומות של האפוטרופוס הכללי‪ ,‬ועידת התביעות וגורמים פרטיים‪ ,‬העמותה גייסה סכומים גדולים להקמת אגף הלנברג‬
‫ולהצטיידות בית החולים בטכנולוגיות חדשניות‪ .‬כעת היא מרכזת מאמץ בגיוס תרומות להשלמת המימון לשיפוץ האגף המרכזי ובחודש‬
‫יולי‪ ,‬העמותה קיימה את אירוע ההתרמה השנתי שלה שכל הכנסותיו קודש לבית החולים‪ .‬הצורך בתרומות על מנת להצטייד ולשדרג‬
‫את בית החולים קיים לכל אורך הדרך ואנו מעריכים כל תרומה ותרומה שמגיעה אלינו ומנתבים אותה לשיפור הטיפול‪ ,‬להתחדשות‬
‫ולהשלמת הבניין לרווחת המשתקמים שלנו ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫אנחנו צופים כי שילוב עבודה מקצועית איכותית ושיפור תנאי האישפוז יוסיפו לשביעות הרצון של המטופלים ומשפחותיהם‪ .‬עם זאת‬
‫בתקופת הבנייה נעבור כולנו תקופה לא קלה‪ .‬אני מתנצל על אי הנוחות הזמנית‪ ‬ומודה לכל באי בית החולים על שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫בחודשים אלה מתחלפים מספר ממלאי תפקידי מפתח בבית החולים‪ .‬יש שעוברים לתפקיד אחר וותיקים‪ ,‬חלקם ממייסדי עולם‬
‫השיקום בישראל ומובילי דעה בתחומם‪ ,‬פורשים לגמלאות‪ .‬את מקומם תופס דור חדש מתפתח‪ .‬בין הבולטים שבהם‪:‬‬
‫הגב‘ ענת שילנסקי‪ ,‬מנהלת השירות הסוציאלי‪ ,‬עברה לנהל את השירות הסוציאלי במחוז תל‪-‬אביב של כללית והחליפה אותה‬
‫הגב‘ נעמי בן‪-‬חיים‪.‬‬
‫הגב‘ שרה אברבוך‪ ,‬מנהלת השירות לריפוי בעיסוק‪ ,‬פרשה לגמלאות אחרי כ–‪ 40‬שנה בבית החולים ובמקומה מונתה‬
‫הגב‘ יפעת שוורץ‪.‬‬
‫ד“ר בן‪-‬ציון קרימצ’נסקי‪ ,‬שעמד בראש המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה‪ ,‬פרש לגמלאות ואת מקומו ממלאת ד“ר ילנה איידינוב‪,‬‬
‫שממשיכה גם בתפקידה כסגנית מנהל בית החולים‪.‬‬
‫עומדת לפרוש ד“ר נעמי רוזנטול‪ ,‬מנהלת היחידה לאשפוז יום ואת מקומה ימלא באופן זמני‪ ,‬ד“ר מוטי רטמנסקי שממשיך לנהל גם‬
‫את היחידה לשיקום כאב‪.‬‬
‫עומדות לפרוש לגמלאות גם הגב‘ שושי שנהב‪ ,‬מנהלת הסיעוד וד“ר יוליאנה שוורץ‪ ,‬מנהלת המחלקה לשיקום מוחי ג‘‪.‬‬
‫אני מודה לכולם על תרומתם הרבה ללוינשטיין ולכולנו ומאחל להם בריאות ושנים רבות של סיפוק‪ ,‬תרומה לכלל ופעילות מלאה‬
‫ריגושים וחוויות‪.‬‬
‫לכל עובדי בית החולים‪ ,‬לידידי בית החולים בארץ ובעולם ולמשתקמים ובני משפחותיהם‪ ,‬אני מאחל קיץ שמח וחופשות נעימות‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫פרופ’ עמירם כ“ץ‬
‫מנהל בית החולים‬
‫‪4‬‬
‫קבוצת תיאטרון‬
‫למטופלים הסובלים מאפזיה (הפרעה בשפה)‬
‫מאת‪ :‬מלי גיל‪ ,‬מנהלת היחידה לשיקום הפרעות בתקשורת‪ ,‬ביה”ח לוינשטיין‬
‫קשה להבין מה חווה אדם שאיבד‬
‫את יכולת התקשורת המילולית‬
‫שלו‪ ,‬שעוברות לו בראש מחשבות‬
‫כמו שלנו‪ ,‬שרוצה להגיד מה שקשה‬
‫לו‪ ,‬רע לו‪ ,‬טוב לו‪ ,‬רוצה ולא יכול!‬
‫בבית החולים לוינשטיין מטופלים‬
‫בכל יום נתון כ–‪ 50‬אנשים שסובלים‬
‫מהפרעה בשפה המכונה “אפזיה“‪.‬‬
‫רובם עברו אירועים מוחיים וחבלות‬
‫ראש‪ .‬שערו בנפשכם‪ ,‬שרגע‪ ,‬טרם‬
‫האירוע המוחי או חבלת הראש‪ ,‬היה‬
‫אותו אדם‪ ,‬בנקאי‪ ,‬חשמלאי‪ ,‬מרצה‪,‬‬
‫שרברב‪ ,‬סטודנט‪ ,‬חייל‪ ,‬רופא‪ ,‬איש טלוויזיה או פוליטיקאי ושבריר‬
‫שניה לאחר מכן עבר אירוע מוחי ואיבד את היכולת להביע עצמו‬
‫במילים או בכתיבה וכן את היכולת להבין את חברו או להבין את‬
‫הכתוב‪ .‬בשבריר שניה חרב עליו עולמו וכן עולמה של משפחתו‪.‬‬
‫מרבית הסובלים מאפזיה ממלאים על פי רוב תפקיד של מאזינים‪,‬‬
‫מפני שאינם יכולים לתרום לשיחה וגם אינם מבינים את חילופי‬
‫הדברים‪ .‬גם כשהם רוצים להגיב‪ ,‬לעיתים חסרות להם מילים‪ .‬עקב‬
‫הפחד לטעות‪ ,‬הלוקים באפזיה נוטים להימנע מאירועים חברתיים‬
‫רבי מוזמנים מה שגורם לבידוד ולהערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫היחידה לשיקום הפרעות בתקשורת בבית החולים לוינשטיין יזמה‪,‬‬
‫לפני כשנה‪ ,‬תכנית להקמת “קבוצת תיאטרון“ למטופלים הסובלים‬
‫מהפרעת שפה‪ ,‬לאחר נזק מוחי‪.‬‬
‫הקמתה של “קבוצת תיאטרון“ נועדה לחזק מיומנויות של הבעה‪,‬‬
‫דיבור ומיומנויות קוגניטיביות בקרב אנשים הסובלים מאפזיה‪.‬‬
‫הבחירה הייתה במיוחד באנשים שעברו אירוע מוחי ושיקום אצלנו‬
‫לפני שנים רבות; אנשים‪ ,‬שידעו שנים רבות של טיפולים מטיפולים‬
‫שונים‪ ,‬שרובם אינם עובדים‪ ,‬בשל ההפרעה השפתית‪ ,‬בעיקר‪ ,‬ואשר‬
‫חשבנו שישמחו להרפתקה מיוחדת וחדשה‪.‬‬
‫בקבוצה ‪ 4‬משתתפים ששלושה מהם עברו אירועים מוחיים לפני‬
‫‪ 6 ,7‬ו–‪ 16‬שנים ובחור שעבר חבלה מוחית לפני ‪ 12‬שנים‪ .‬כולם‪ ,‬טרם‬
‫הנזק המוחי‪ ,‬היו אנשים פעילים‪ ,‬חכמים‪ ,‬מוצלחים שהספיקו לעשות‬
‫משהו חשוב בחייהם‪ .‬כל ארבעת השחקנים‪ ,‬עם קרות האירוע המוחי‪,‬‬
‫לא היו מסוגלים לדבר כלל במשך שבועות רבים עד חודשים‪ ,‬כמו‬
‫כן סבלו מהפרעות בולטות ביותר בהבנת השפה‪ ,‬בקריאה ובכתיבה‪.‬‬
‫כולם עברו תהליך שיקומי ארוך‪ ,‬של חודשים רבים עד כמעט שנה‪,‬‬
‫בבית החולים לוינשטיין וביחידה לשיקום הפרעות בתקשורת ועוד‬
‫שנים רבות המשיכו לקבל טיפולים מחוץ לכותלי בית החולים‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫מדוע תיאטרון?‬
‫התיאטרון על כל גווניו יכול להוות מדיה להבעה‪,‬‬
‫להבעת רגשות‪ ,‬למפגש בין שווים‪ ,‬כאשר כל‬
‫אחד מהמשתתפים מביע עצמו בדרכו ובהתאם‬
‫ליכולותיו‪ :‬מי מהם בהפקת משפט קצר‪ ,‬לאחר‬
‫ששינן אותו‪ ,‬מי מהם בשורת שיר‪ ,‬דרך ביטוי קלה‬
‫יותר עבורו ומי מהם בתנועות ידיים‪ ,‬בתנועות‬
‫פנים או גוף‪.‬‬
‫לדעתנו התיאטרון יכול “לפתוח“ ערוץ תקשורת‬
‫חדש ובעקבותיו יכולים להיפתח ערוצים נוספים‪.‬‬
‫חשבנו שמפגש התיאטרון של הקבוצה‪ ,‬יהווה‪ ,‬לאחר שנים של‬
‫בדידות חברתית‪ ,‬הזדמנות למפגש חברתי ואולי יהפוך גם לקבוצת‬
‫תמיכה‪ ,‬כאשר כל אחד יעביר את המסר לשני בדרכו והשני ילמד‬
‫להבינו‪ .‬האמנו‪ ,‬שההשתתפות בקבוצת התיאטרון תעלה את‬
‫התדמית האישית (הפגועה) של כל אחד ואחת מהמשתתפים‪,‬‬
‫תעלה חיוך על פניהם‪ ,‬תאפשר להם להיפתח אחד כלפיי השני‬
‫ובכך ייפתח חלון לתקשורת חדשה עם העולם האמיתי‪.‬‬
‫על מנת לקיים הליך מקצועי ביותר‪ ,‬שכרנו שירותיה של ענבר‬
‫סוירפמן‪ ,‬פסיכודרמטיסטית – דרמה תרפיסטית‪ ,‬בוגרת ביה“ס‬
‫למשחק ניסן נתיב‪ ,‬מנחת קבוצות תיאטרון‪ ,‬בימאית וכותבת‪.‬‬
‫בעברה עבדה עם אוכלוסיות ייחודיות‪ ,‬ביניהן‪ :‬פגועי נפש‪ ,‬ילדים ונוער‬
‫עם קשיים רגשיים‪ ,‬מכורים‪ ,‬ואף מורה למשחק בתיכון לאומנויות‬
‫“אלון“‪ ,‬ברמת השרון‪ .‬יחד אתה ולצידה עבדה ליטל גרוס‪ ,‬קלינאית‬
‫תקשורת בכירה במחלקתנו‪ ,‬שליוותה את הקבוצה בהיבטים‬
‫המקצועיים של ההפרעה השפתית‪.‬‬
‫לדברי ענבר‪ ,‬העבודה באמצעים אומנותיים של ביטוי עצמי בפעולה‬
‫ודיבור ‪ -‬אפשרו אתגר תקשורתי‪ ,‬עוקף את הדחף של הדיבור‬
‫האוטומטי או תקשורת מוכרת‪ ,‬ומאפשר “דיבור חדש“‪ .‬הקבוצה‬
‫נפגשה במהלך ‪ 11‬חודשים‪ ,‬אחת לשבוע למשך שעה וחצי בכל פעם‪.‬‬
‫ממשיכה ענבר ואומרת‪ :‬הפעילות בקבוצה אפשרה למשתתפים‬
‫בה‪ ,‬היכרות עם עולם התיאטרון ועבודה בסיסית דרך טקסט‪ ,‬כמו‬
‫גם אפשרות להכיר את עולמות התוכן היומיומיים והרגשיים שלהם‬
‫‪5‬‬
‫עצמם‪ ,‬תוך ניסיון לעצבם בצורה תיאטרלית‪ .‬פעילות זו במסגרת‬
‫התיאטרון משלימה את הטיפול השפתי האינטנסיבי שניתן לחולים‬
‫אלה במהלך אשפוזם‪ ,‬בעבר‪ ,‬בבי“ח לוינשטיין ולאחריו‪ .‬בהשתתפות‬
‫בקבוצת התיאטרון היה כדי לתרום ליצירת קשרים חדשים ולשילוב‬
‫חברתי של הסובלים מאפזיה‪ ,‬שלעיתים קרובות סובלים מבידוד‬
‫חברתי על רקע קשיי שפה ודיבור‪.‬‬
‫מלבד השיפור במיומנויות וחשיפה לעולם התיאטרון‪“ ,‬קבוצת‬
‫התיאטרון“ תרמה לשיפור תחושת השייכות והיכולת התקשורתית‬
‫של מטופלים אלו‪ ,‬שעדיין סובלים מלקויות שפתיות‪.‬‬
‫חיבור קבוצת התיאטרון להצבת היעד של הרמת הצגה והופעה‬
‫בפני קהל‪ ,‬אפשרה העלאת המודעות בציבור בנושא ההחלמה‬
‫מאירוע מוחי ושילוב בחיים הנורמטיביים של מטופלים ומשוקמים‬
‫עם לקות שפתית‪.‬‬
‫“ויהי אור” ‪ -‬ההצגה‬
‫לאחר ‪ 11‬חודשים של עבודה קשה‪,‬‬
‫הועלתה ההצגה “ויהי אור“‪ .‬התקיימו‬
‫שני מופעים‪ ,‬בחודש נובמבר ודצמבר בפני‬
‫כ–‪ 360‬אנשים‪ ,‬באודיטוריום של בית החולים‪.‬‬
‫האורחים התקבלו בחגיגיות רבה‪ ,‬לשולחנות‬
‫ערוכים באסתטיות רבה‪ ,‬בטוב טעם‬
‫ובטעמים משובחים‪ .‬ההצגה נמשכה‬
‫‪ 35‬דקות‪ .‬לא נשמע רחש קל שבקלים‬
‫לאורך כל ההצגה; אפשר היה להרגיש‬
‫שהצופים “עצרו נשימתם“ עד תום‬
‫ההצגה‪ .‬הרבה דמעות נמחו במהלכה‪.‬‬
‫שחקנית התיאטרון‪ ,‬גילה אלמגור‪ ,‬מאורחות ההצגה‪ ,‬ניגשה ואמרה‪:‬‬
‫“אינני זוכרת ערב מטלטל שכזה“‪ ,‬יוסי אלפי‪ ,‬השחקן ומספר‬
‫הסיפורים אמר‪“ :‬אני איש של מילים‪ ,‬אבל נעתקו המילים מפי“‪.‬‬
‫אחת העובדות אמרה‪“ :‬לו ההצגה הייתה נמשכת חמש דקות‬
‫נוספות‪ ,‬הייתי מתעלפת“‪ .‬ואכן ההצגה הייתה מרגשת ביותר‪.‬‬
‫בתום ההצגה‪ ,‬בשיחה עם חיים אתגר‪ ,‬מגיש התוכנית “אנשים“‬
‫בטלוויזיה‪ ,‬כל אחד מהשחקנים ביטא את אשר הוא הרגיש בעקבות‬
‫הפעילות בקבוצת התיאטרון וההופעה על הבמה‪ .‬רונית אמרה‪:‬‬
‫“השתחררתי אחרי שבע שנים שלא פתחתי את הפה“; רותם אמר‪:‬‬
‫“ניצחון“; חוה אמרה‪ “ :‬כיף“‪“ ,‬ניצחון“; אייל אמר‪ “ :‬ניצחון“‪“ ,‬חופש“‪.‬‬
‫ארבעת השחקנים‪ ,‬הפכו “משפחה“‪ .‬הם מוזמנים ומשתתפים‬
‫באירועים של חבריהם‪.‬‬
‫רותם לנגר‪ ,‬שהפך לאבא מיד אחרי ההצגה‪ ,‬עמד וברך מהכתוב את‬
‫כל אורחיו‪ .‬לפני קבוצת התיאטרון‪ ,‬הוא לא היה מעז‪ .‬אייל פלד‪ ,‬מציג‬
‫את צילומיו בסינמטק ירושלים בשבוע “קולנוע ומוח“ ובבית חיל‬
‫האוויר בהרצליה‪ .‬אייל פתח והקריא דברים שכתב עם אמו ציונה;‬
‫והפעם בביטחון מול קהל‪ ,‬כפי שעשה בהצגה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אייל פלד‬
‫אייל פלד‪ ,‬בן ‪ 48‬עם קרות‬
‫האירוע המוחי‪ .‬אחד האנשים‬
‫המוכרים במדיה הטלוויזיונית‬
‫הישראלית‪ ,‬איש אשכולות‪ ,‬רהוט‬
‫בדיבורו‪ ,‬בעל השכלה גבוהה‪,‬‬
‫שביקר בכל מקום ואתר בעולם‬
‫והעביר לצופים בבית את‬
‫חוויותיו המיוחדות‪.‬‬
‫אייל איבד בהרף עין את כל‬
‫יכולתו לתקשר באמצעות השפה‬
‫והדיבור‪ ,‬לאחר שעבר אירוע מוחי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עקב אותו אירוע שותק‬
‫בכל פלג גופו הימני‪.‬‬
‫עברו מספר שנים מאז‪ .‬אייל‬
‫קיבל כל טיפול אפשרי על ידי‬
‫קלינאיות תקשורת מומחיות ואכן‬
‫השתפר במידת מה ביכולותיו‬
‫התקשורתיות‪.‬‬
‫גם היום‪ 6 ,‬שנים אחרי האירוע‬
‫המוחי‪ ,‬עדיין מתקשה להעביר‬
‫בדיבור את רצונותיו‪ ,‬מחשבותיו‪,‬‬
‫טענותיו ורגשותיו‪.‬‬
‫החברים הולכים ומתמעטים‪,‬‬
‫מתקשים לנהל אתו שיחה‪ ,‬גם‬
‫הוא וגם הם במבוכה רבה‪.‬‬
‫אייל הוא רק דוגמא אחת מיני‬
‫רבות של מטופלים שלנו‬
‫הסובלים מ“אפזיה“‪ ,‬שהיא‬
‫הפרעה בשפה ובתקשורת‪.‬‬
‫מלי גיל‪ ,‬מנהלת היחידה לשיקום הפרעות בתקשורת בלוינשטיין‪:‬‬
‫במסגרת פעילותי בנושא האפזיה בקבוצת עבודה באיחוד האירופאי‪,‬‬
‫הצגתי את התוכנית “אנשים“ שהייתה על איל פלד‪ ,‬בעקבות הופעתו‬
‫בקבוצת התיאטרון בבית לוינשטיין ובהצגה “ויהי אור“‪.‬‬
‫התוכנית‪ ,‬ששודרה בערוץ ‪ ,2‬תורגמה לשפה האנגלית וגם הפעם‪,‬‬
‫הקהל הרב שצפה בתוכנית‪ ,‬וכולו עוסק בתחום האפזיה‪ ,‬הביע‬
‫התפעלות מעצם רעיון הקמת קבוצת התיאטרון‪ ,‬מהפקת ההצגה‬
‫המרגשת ומאיל פלד שמתמודד מידי יום עם האפזיה‪ ,‬הקשיים‬
‫בתקשורת‪ ,‬עקב כך‪ ,‬עם חיי היומיום ויחד עם זאת מקרין אופטימיות‬
‫ומוצא דרכים למלא את חייו בתוכן‪.‬‬
‫בעקבות ההצגה‪ ,‬גייסנו סכום כסף נכבד שיאפשר המשך פעילותה‬
‫של קבוצת התיאטרון הזו לשלב הבא‪ .‬אנחנו נחושים לגייס כסף על‬
‫מנת לפתוח קבוצת תיאטרון חדשה מידי שנה שתהיה פתוחה לכל‬
‫האנשים הסובלים מאפזיה באשר הם‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫פרויקט מסוג זה נעשה בעבר בקנדה‪ ,‬באופן חד פעמי אך הוא ייחודי‬
‫וחדשני בארץ‪ .‬הפרויקט התאפשר בזכות תרומה אדיבה שקיבלנו‬
‫מקרן “מרק ריץ’“‪ ,‬בעזרתן האדיבה של שולה מליק‪ ,‬מנכ“לית‬
‫עמותת ידידי בית לוינשטיין ולאה‪ ,‬מזכירת העמותה‪.‬‬
‫במהלך ‪ 11‬החודשים האחרונים עבדה הקבוצה בתדירות של פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬עם הבימאית ‪ -‬הפסיכודרמטיסטית‪ ,‬ענבר סוירפמן ולצידה‬
‫קלינאית התקשורת‪ ,‬ליטל גרוס‪ .‬במהלך חודשים אלו נעשתה עבודה‬
‫קבוצתית ואישית‪ ,‬המשלבת תהליך רגשי‪-‬נפשי ותיאטרלי‪-‬יצירתי‪,‬‬
‫דרך טכניקות משולבות מעולם התיאטרון והטיפול (הפסיכו דרמתי)‪.‬‬
‫השחקנים בהצגה הביעו התרגשות רבה לאור האתגר הגדול שעמד‬
‫בפניהם‪ .‬אך הם חשו שיותר מכל חשובה להם העברת המסר‪ :‬קשה‬
‫לי לתקשר‪ ,‬קשה לי מאוד לדבר‪ ,‬אני כמעט לא קורא או כותב‪ ,‬אבל‬
‫אני בן אדם‪ ,‬סקרן‪ ,‬אמיץ ואוהב‪.‬‬
‫חברת‬
‫ניידות קלה‬
‫ובטוחה!‬
‫מציגה‪:‬‬
‫אמינות ובטיחות‬
‫מעל לכל!‬
‫יבואן בלעדי של‬
‫חב‘ ‪HeartWay‬‬
‫העולמית!‬
‫הנבחרת המנצחת!‬
‫לניעה בתו‬
‫ב ט ו ח ה ו נ ו ח ה ל ע יר‬
‫כ מבנימ‬
‫‪PF7X‬‬
‫דגמ‬
‫ל נ יע ‪Royale 4X‬י ר ו ב כ פר‬
‫ה נוחה בע‬
‫קלנועית דגמ ‪S11‬‬
‫ק ט י ת ב ע יר‬
‫קטנה וקומפ‬
‫ה‬
‫ק לנועית המוב‬
‫ד ג מ ‪ R o y a l S‬ש ח ור‬
‫מ ו ש ב א ו ר ט ו פ ד י י ח י ד!‬
‫לפרטימ נופימ כנו לאתר הבית‬
‫‪w w w. c r u i s e r 7 7 0 . c o . i l‬‬
‫ילה‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ל‬
‫מ!‬
‫ד ג מ ‪ R o y a l S‬א ד ומ‬
‫מ וש ב כ פ ו ל!‬
‫היבואנ המורשה והבלעדי של חברת הארטווי הבינלאומי‬
‫ניתנ להגיע לאולמ התצוגה בדרכ העצמאות ‪ ,10‬יהוד‬
‫שעות פתיחה א‘‪-‬ה‘ ‪ ,9:00-19:30‬ו‘ וערבי חג ‪9:00-13:30‬‬
‫*התמונות להמחשה בלבד‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫חזקה ‪ ,‬בטוחה ו‬
‫א מ י נה‬
‫דגמ ‪PF7 Royale 4‬‬
‫ל נ ו ח ו ת ו ה נ א ה מ יר ב ית‬
‫לניידות קלה‬
‫ו ב ט ו חה‬
‫דגמ ‪S12T Vita 3‬‬
‫מ ר ו נ קל‬
‫ב ע ל ת ‪ 3‬גל ג לי מ לת‬
‫לניעה נוחה‬
‫בשטח‬
‫‪S1‬‬
‫ד‬
‫נ י י ד ו תגמ ‪X Vita X‬פ‪2‬ר ו ב ע יר‬
‫בטוחה בכ‬
‫מתקפלת וקומפ‬
‫ק ט ית‬
‫תאימה לניעה בתוכ‬
‫מ‬
‫מבני‬
‫מ‬
‫מ ת ק פ קלנועית דגמ ‪ S19‬ל ח ו “ ל!‬
‫לת ובעלת אישור הטה‬
‫התקשר עכשיו וקבל ייעוצ והדגמה חינמ בביתכ‬
‫‪8‬‬
‫שיקום חיילים‬
‫בלוינשטיין‬
‫בית החולים לוינשטיין משקם את‬
‫פצועי צה“ל ממלחמת ששת הימים‬
‫ועד היום ויש לו ניסיון רב שנים‬
‫בטיפול בחיילים וקשר הדוק לאורך‬
‫השנים עם צה“ל ומשרד הביטחון‪.‬‬
‫מאז הקמתו של בית החולים הגיעו‬
‫אליו לשיקום מאות חיילים בשירות‬
‫סדיר ומילואים‪ .‬חיילים מגיעים‬
‫ללוינשטיין בעקבות פגיעות בקרבות‪,‬‬
‫תאונות דרכים‪ ,‬בתאונות אימונים‪,‬‬
‫ובפיגועים‪.‬‬
‫מגדל האשפוז המרכזי נחנך‬
‫ב‪ 1973-‬ועם פתיחתו קלט לשיקום‬
‫את חיילי צה“ל שנפגעו במלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ .‬באותה תקופה נפתחה‬
‫המחלקה לשיקום חבלות מוח‬
‫שמטפלת בחיילים‪ ,‬נפגעי פעילות‬
‫צבאית ותאונות‪ ,‬מאז ועד היום‪.‬‬
‫תוכנית טיפול שיקומית מותאמת‬
‫אישית לכל חייל‬
‫לכל חייל שמגיע לאשפוז בלוינשטיין נבנית תוכנית טיפול‬
‫שיקומית ייחודית‪ ,‬בהתאם למצבו ‪ -‬מהקניית עצמאות בסיסית‬
‫ועד לסיוע לחזרתו המלאה לחיי משפחה‪ ,‬חברה‪ ,‬קהילה ועבודה‪.‬‬
‫כל אחד מהחיילים ובני משפחתו זוכה למלווה צמוד ונהנה‬
‫מהגישה האנושית והמשפחתית שבמסורת בית החולים‪ ,‬על‬
‫רקע הקשר ארוך השנים בין לוינשטיין לפצועי צה”ל‪.‬‬
‫התהליך השיקומי באדם הצעיר‬
‫התהליך השיקומי מתמקד בשלבים הראשונים בטיפול בפגיעה‬
‫הפיזית (כמו חבלת מוח‪ ,‬פגיעת שדרה‪ ,‬או גפיים) ולצידו טיפול בפגיעות‬
‫הנלוות (פגיעה קוגניטיבית‪ ,‬פגיעה רגשית‪ ,‬פגיעה התנהגותית‪ ,‬פגיעה‬
‫בתפקוד מיני)‪ .‬הצוות כולו מיומן בליווי המשוקם הצעיר בתהליך‬
‫השיקום‪ .‬קצב תהליך השיקום‪ ,‬הצבת המטרות והיעדים השיקומיים‪,‬‬
‫האינטנסיביות הנדרשת‪ ,‬כל אלה מותאמים למשוקם הצעיר‪ .‬‬
‫האירוע הטראומתי מפגיש את התהליך השיקומי עם המשוקם‪ ,‬אך‬
‫גם את משפחתו‪ .‬התהליך מעורר תהיות‪ ,‬פחדים וגם ציפיות‪ .‬משפחתו‬
‫של המטופל ותמיכתם הינם קריטיים לתהליך השיקום ובלוינשטיין‬
‫דואגים לשתף ולשלב את המשפחות בכל שלב ושלב בשיקום‪ .‬שיקום‬
‫מטרתו להחזיר את המטופל לתפקוד אופטימאלי בהתאם למגבלות‪,‬‬
‫ומשפחתו הינה חלק מהותי בחזרה לחיים החדשים‪.‬‬
‫ניסיון עשיר בשיקום חיילים‬
‫ואנשים צעירים‬
‫בלוינשטיין ארבע מחלקות שבהן תוכנית מותאמת‬
‫לשיקום האדם הצעיר‪:‬‬
‫•‪ ‬מחלקה לשיקום שדרה‬
‫•‪ ‬מחלקה לשיקום אורתופדי‬
‫•‪ ‬מחלקה לשיקום חבלות מח‬
‫•‪ ‬מחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה‬
‫בראש המחלקה לשיקום שדרה‪ ,‬שהיא המחלקה הגדולה בישראל‬
‫לטיפול בפגיעות שדרה‪ ,‬עומד פרופ‪ .‬עמירם כ"ץ‪ ,‬בעל מוניטין עולמי‬
‫בטיפול ומחקר של פגיעות חוט השדרה‪ ,‬בעבר כיהן כראש החוג‬
‫לרפואת שיקום באוניברסיטת תל‪-‬אביב וכיום מכהן גם כמנהל בית‬
‫החולים לוינשטיין‪.‬‬
‫בראש המחלקה לשיקום אורתופדי‪ ,‬המחלקה הגדולה בישראל‬
‫בתחומה‪ ,‬עומד ד"ר חגי אמיר‪ ,‬מומחה לכירורגיה אורתופדית ולרפואת‬
‫שיקום‪ ,‬פרופ' מייק היים מוותיקי המומחים בתחום משמש כיועץ‬
‫לשיקום אורתופדי בבית החולים‪ .‬באחרונה עם המעבר למגדל‬
‫האשפוז החדש הרחיבה המחלקה את השירותים הניתנים על ידה‬
‫כולל תוספת של מכשור טכנולוגי מהמתקדמים בעולם‪.‬‬
‫בראש המחלקה לשיקום חבלות מוח‪ ,‬המחלקה הראשונה‬
‫והגדולה בישראל מסוגה‪ ,‬עומד ד"ר ירון סחר‪ ,‬משכמו ומעלה בטיפול‬
‫ובמחקר ובולט בתשומת הלב האישית יוצאת הדופן שהוא מעניק‬
‫למאושפזים ולבני משפחותיהם‪ .‬עובד בבית החולים גם פרופ' זאב‬
‫גרוסוסר‪ ,‬מחלוצי הטיפול והמחקר של חבלות מוח בעולם‪ ,‬אשר ייסד‬
‫את המחלקה וניהל אותה במשך עשרות שנים‪.‬‬
‫בראש המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה‪ ,‬היחידה בישראל‬
‫ואחת המובילות בתחומה בעולם‪ ,‬עומדת ד"ר ילנה איידינוב‪ ,‬מומחית‬
‫ברפואת שיקום‪ .‬כ‪ 80%-‬ממטופלי המחלקה שעברו חבלה מוחית‬
‫שבים להכרה‪.‬‬
‫בכל אחת מן המחלקות התפתחו ניסיון ומקצועיות בשיקום חיילים‬
‫ואנשים צעירים לתפקוד מיטבי‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫‪9‬‬
‫צילום‪ :‬דובר צה”ל‬
‫חדרי האשפוז החדשים לחיילים‬
‫צילום‪ :‬אריאל חרמוני‪ /‬משרד הביטחון‬
‫באוקטובר ‪ 2013‬חנך בית החולים לוינשטיין את אגף האשפוז החדש‬
‫הדרומי ע"ש הלנברג‪ .‬החיילים המתאשפזים בלוינשטיין מטופלים‬
‫בחדרי האשפוז החדשים והמתקדמים במגדל האשפוז החדש‪ ,‬שנבנה‬
‫בסטנדרט הגבוה ביותר בתחום השיקום ומצויד במערכות שיקומיות‬
‫מתקדמות‪ .‬האגף הדרומי כולל חדרי אשפוז מרווחים ומודרניים‪ ,‬ציוד‬
‫מתקדם ואמצעים שמותאמים לצורכי המטופל‪ .‬בכל קומה באגף‬
‫החדש יש ‪ 13‬חדרים‪ ,‬בכל חדר שני מטופלים ואפשרות לינה של בן‬
‫משפחה ליד כל מיטה‪ .‬חדרי האשפוז תוכננו על סמך הניסיון העשיר‬
‫שהצטבר בלוינשטיין במשך ‪ 50‬שנות קיומו‪ .‬החדרים מרווחים ונבנו‬
‫בתקן ובסטנדרטים גבוהים מהנדרש על ידי משרד הבריאות‪ .‬הכל‬
‫נעשה תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של המשתקמים‪ .‬בחלק‬
‫מהחדרים הותקנו מנופי תקרה חשמליים לסיוע לצוות ולמטופל‬
‫בהעברה ובניוד וכן אלונקות רחצה חשמליות שמאפשרות טיפול קל‬
‫יותר למטופל ולצוות‪ .‬מיקום המיטות תוכנן לאפשר לכל מטופל חלון‬
‫לנופי השרון‪ .‬לכל מטופל מותקנת מערכת קשר אלחוטית בין החולה‬
‫לאחות‪ ,‬שמאפשרת לחייל או למשפחתו לשוחח עם האחות במקרה‬
‫הצורך‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל מטופל יש פינת עבודה הכוללת חיבור למחשב‪.‬‬
‫בכל קומה באגף הדרומי נבנו מרפסת‪ ,‬חדר אוכל מחלקתי מרווח‬
‫ומטבחון עם נוף קסום לשרון‪.‬‬
‫אורה ויאיר שני – ההורים המאמצים של החיילים פגועי הראש‬
‫מזה שנים קיים קשר אמיץ בין לוינשטיין לפצועי צה"ל‬
‫ששוקמו בו‪ .‬את הקשר מלווים באדיקות ראויה לציון אורה‬
‫ויאיר שני‪ ,‬תושבי רעננה וההורים המאמצים של מחלקת‬
‫שיקום חבלות מוח בבית החולים לוינשטיין‪ .‬מדי שנה‬
‫מתקיים אירוע הצדעה מסורתי לפצועי צה"ל בחג החנוכה‪.‬‬
‫אורה ויאיר שני פועלים בהתנדבות במשך שנים רבות למען פצועי‬
‫צה"ל פגועי חבלה מוחית בבית החולים לוינשטיין‪ ,‬ואף קיבלו בשנת‬
‫‪ 2008‬את "אות יקיר העיר רעננה" על פעילותם‪ .‬בני הזוג תורמים‬
‫מזמנם למען הנפגעים ושומרים עימם על קשר לאורך השנים‪,‬‬
‫בארגון אירועי חג‪ ,‬במפגשים חברתיים‪ ,‬בנופשים ובתחרויות ספורט‪.‬‬
‫מועדון חברתי‬
‫לרשות המטופלים בבית חולים לוינשטיין וביניהם החיילים‪ ,‬פועל‬
‫מועדון חברתי שנוצר לרווחת המשתקמים ובני משפחותיהם‪,‬‬
‫המתאשפזים במחלקות השונות‪ .‬לאור העובדה שהמטופלים שוהים‬
‫תקופה ממושכת בבית החולים לוינשטיין‪ ,‬המועדון משמש עבורם‬
‫ועבור בני משפחותיהם מעין בית שני בתקופה זו‪ .‬מדובר במקום‬
‫אליו הם יכולים להגיע בשעות אחה"צ בכדי להעסיק את עצמם‬
‫בהדרכה ובליווי של מתנדבים‪ .‬מאחר ולרוב המטופלים‪ ,‬שעות‬
‫אחה"צ מאופיינות לפעמים בישיבה בחוסר מעש‪ ,‬בשקיעה במצבי‬
‫רוח‪ ,‬ובמקרה הטוב בשעמום‪ ,‬המועדון מציע פתרון בכדי להקל על‬
‫אותן שעות קשות‪.‬‬
‫מטרה נוספת של המועדון היא לקדם את המטופל בבית החולים‬
‫לקראת שחרורו‪ .‬מאחר והשהות בבית החולים מגבילה את המטופל‬
‫לחברה במחלקתו‪ ,‬ומאחר ואחרי אשפוזו‪ ,‬ייאלץ אותו המטופל לצאת‬
‫לחיים חברתיים חדשים‪ ,‬שונים לרוב ממה שהכיר עד כה‪ ,‬המועדון מנסה‬
‫להפגיש אותו עם מטופלים ומאושפזים בני גילו ממחלקות אחרות‪.‬‬
‫הפעילות במועדון כוללת משחקי חברה‪ ,‬האזנה למוסיקה‪ ,‬הפעלת‬
‫מחשב ומשחקי מחשב‪ ,‬הקרנת סרטים‪ ,‬שירה בליווי קריוקי‪ ,‬מעגל‬
‫מתופפים ועוד‪ .‬בנוסף לפעילויות אלה‪ ,‬מארגן המועדון אירועים‬
‫מיוחדים מחוץ למועדון‪ ,‬כגון‪ :‬ערב מסביב למדורה בל"ג בעומר‪,‬‬
‫הפנינג‪ ,‬ערב בינגו נושא פרסים ועוד‪.‬‬
‫לרווחת החיילים כולל כיום המועדון‪:‬‬
‫•‪ ‬ספרייה‬
‫•‪ ‬עמדות אינטרנט‬
‫•‪ ‬עמדות פלייסטיישן עם מסכי פלזמה‬
‫•‪ ‬עמדת מוסיקה הכוללת מערכת‪ ,‬דיסקים ואוזניות אישיות‬
‫•‪ ‬אולם קולנוע להקרנת סרטים‬
‫לאחר סיום מבצע "צוק איתן"‪ ,‬באירוע הצדעה לפצועי‬
‫המבצע‪ ,‬הוענקה תעודת הוקרה לצוות הרפואי של בית‬
‫החולים לוינשטיין על הטיפול שניתן לחיילים שנפצעו במבצע‪.‬‬
‫באירוע הודה הרמטכ"ל‪ ,‬בני גנץ‪ ,‬לכל מי שלקח חלק בפינוי‬
‫ובטיפול המוצלח בפצועי "צוק איתן"‪ .‬מנהל בית החולים לוינשטיין‪,‬‬
‫פרופ' עמירם כ"ץ‪ ,‬קיבל את תעודת ההוקרה משר הביטחון‪ ,‬משה‬
‫(בוגי) יעלון והרמטכ"ל רא"ל בני גנץ‪.‬‬
‫שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר בביקור‬
‫פצועי “צוק איתן” בלוינשטיין‪“ :‬אני מבקר בבית‬
‫החולים לוינשטיין מאז שהייתי מג”ד‪ ,‬ופוגש את‬
‫המשוקמים‪ ,‬חיילי צה”ל ונפגעי טרור‪ .‬נעשית כאן‬
‫מלאכת קודש‪ .‬אני פוגש את המשוקמים כאן‬
‫ואחר כך באירועי חנוכה המסורתיים‪ ,‬אותם ואת‬
‫הוריהם‪ .‬בזכות הרופאים והמטפלים המקצועיים‬
‫בבית החולים לוינשטיין ומסירותם הם יוצאים‬
‫מאפילה לאור גדול”‪.‬‬
‫בית החולים לוינשטיין ‪-‬‬
‫עבר בהצטיינות יתרה את מבדק‬
‫התקן הבינלאומי לבתי חולים‬
‫בית החולים לוינשטיין‪ ,‬שידוע כמוביל ברפואת שיקום בזכות‬
‫ההתמקדות הייחודית של כל אחת מהמחלקות שבו בתחום מסוים‬
‫של המומחיות‪ ,‬עבר בהצלחה רבה ובהצטיינות יתרה (ציון ‪)99.2‬‬
‫את מבדק ה–‪ )Joint Commission International( JCI‬לקבלת תו תקן‬
‫בינלאומי (אקרדיטציה)‪ .‬תהליך האקרדיטציה הינו תהליך בחינה‬
‫חיצוני שמטרתו להעריך את איכות ובטיחות הטיפול הניתן בבית‬
‫החולים ובסיומו ניתנת הכרה פומבית לכך שבית החולים עומד‬
‫בסטנדרטים בינלאומיים של איכות‪ .‬ההכנות לקראת המבדק‪,‬‬
‫אותן הובילו ועדת ההיגוי המוסדית והנהלת הסיעוד‪ ,‬נמשכו זמן‬
‫רב וכללו את כל צוות בית החולים‪ ,‬מההנהלה‪ ,‬מנהלי מחלקות‬
‫ורופאים מומחים בתחומים השונים של רפואת השיקום ועד‬
‫לאחרון העובדים‪.‬‬
‫בדו"ח המודיע על קבלת ההסמכה צוין בין השאר כי ליבת העשייה‬
‫השיקומית בלוינשטיין מושתתת על עבודת צוות רב מקצועי‬
‫הממוקד במתן טיפול איכותי ובטיחותי למטופל‪ .‬תחום יעדי בטיחות‬
‫המטופל‪ ,‬כמו מרבית התחומים שנבדקו‪ ,‬נמצא בלוינשטיין ללא‬
‫דופי‪ .‬עוד נכתב כי התגייסות כל אנשי הצוות למען המטופל ניכרת‬
‫ומאופיינת בגישה של חמלה ואמפטיה המופגנים מכל אנשי הצוות‬
‫כלפי המטופל ובני משפחתו‪ .‬הבודקים ציינו לטובה את הקשר עם‬
‫משפחות המטופלים כשותפים פעילים בתהליך השיקום‪.‬‬
‫חברי ועדת ההיגוי המוסדי‪ :‬ניהול מנהיגות ואסטרטגיה ‪ -‬מגיד אברהמי וגילה ירושלמי ו יעדי בטיחות המטופל – גיטה פרנקו ו נגישות לטיפול ורצף‬
‫הטיפול – תמר פולאק ו אומדן המטופל – ניצה סגל ו זכויות המטופל ומשפחתו – נעמי בן חיים ו הטיפול במטופל – אירית קוצ’ין ו ניהול הטיפול‬
‫התרופתי – שולה שטרק ו הדרכת המטופל ומשפחתו – טובה פינקלס ו שיפור איכות ובטיחות המטופל – טל שתקני מניעה ובקרת זיהומים – אילנה‬
‫אור ו ניהול מתקני ביה”ח ובטיחותם – מריו קונבקי ו השכלה וכישורי עובדים – לאה ויסמן ו ניהול המידע – אתי פרום ו צוות איכות – אאידה דיניה‪,‬‬
‫איילת סרי‪ ,‬מזל תשובה‪ ,‬נלי דוראני ו יו”ר ועדת נהלים – מלכה אשכנזי‬
‫שלום לכל אנשי צוות לוינשטיין‪,‬‬
‫היום הגענו לשיא במערכה משותפת לכולנו לאחר חודשים ארוכים של עבודה מאומצת‪ ,‬עם‬
‫השקעה של מוחות‪ ,‬לבבות וזיעה‪ ,‬בה הבאנו את בית החולים לוינשטיין לפסגה גבוהה בתפקודו‬
‫כמערכת רפואת שיקום‪ ,‬פסגה אשר השתקפה בהערכה חיצונית גבוהה ביותר לפעילותנו‪.‬‬
‫עמדנו בהצלחה יוצאת מן הכלל במבדק האקרדיטציה שהתקיים השבוע‪ ,‬עם ‪ 99.2‬נקודות מתוך‬
‫‪ 100‬אפשריות‪ .‬זכינו לשבחים מפליגים על אופן הפעילות וההישגים בתחומים הפעילות השונים‬
‫ולהתלהבות מהייחודיות וההובלה של בית החולים‪.‬‬
‫החשיבות המיוחדת של המבדק הזה בכך שהוא נעשה על ידי גורם חיצוני אשר מעיד עלינו באופן‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬לאחר שבחן אותנו לרוחב ולאורך ולעומק‪ ,‬כמעט מכל זווית ראיה אפשרית וחקר‬
‫את ביצועינו בדקדקנות‪ .‬נבדקו המנהיגות והאסטרטגיה של בית החולים‪ ,‬איכות הטיפול שאנחנו‬
‫נותנים‪ ,‬העמידה ביעדי בטיחות המטופל‪ ,‬מניעת הזיהומים ובקרת הפעילות למניעתם‪ ,‬הפעילויות‬
‫שאנחנו עושים כדי לשפר באופן מתמיד את איכות הטיפול ובטיחות המטופל‪ ,‬נגישות מטופלינו‬
‫לטיפול ורצף הטיפול בהם‪ ,‬האופן בו אנחנו מבצעים אומדנים והערכות למטופלינו‪ ,‬האופן‬
‫בו מנוהל הטיפול התרופתי‪ ,‬הדרכת המטופל ומשפחתו בבית החולים‪ ,‬מימוש זכויות המטופל‬
‫ומשפחתו‪ ,‬האופן בו אנחנו מבטיחים שלעובדי בית החולים יהיו ההשכלה והכישורים שיבטיחו‬
‫את העבודה המקצועית האיכותית ביותר והאופן בו אנחנו מטפלים במידע ומבטיחים את זמינות‬
‫וסודיותו‪ .‬בכל התחומים עמדנו בדרישות הסטנדרטים הבינלאומיים שהוצבו וברובם המכריע‬
‫בצורה מלאה‪.‬‬
‫תמיד ראינו את עצמנו כמובילים ברפואת השיקום‪ ,‬עם מסורת של חמלה ומקצועיות‪ .‬הכרזנו‬
‫על כך ופעלנו כדי להצדיק את ההכרזה הזו‪ .‬כעת קיבלנו לכך הכרה רועמת מגוף מקצועי‪,‬‬
‫בינלאומי מוכר‪ ,‬שמעריך בתי חולים רבים מאוד‪ ,‬בארץ ובעולם‪ .‬כבר במבדק הביניים שהיה‬
‫בפברואר השנה‪ ,‬הבודקים ציינו שמזמן לא ראו בית חולים שהשתפר כל כך ממבדק קודם‪,‬‬
‫שהתרשמו מאוד מאווירת הביטחון והפתיחות‪ ,‬שדברי תודה ששמעו מחולים הביאו אותם לדמעות‬
‫ושהם ממליצים על אקרדיטציה מתקדמת (לתו תקן שמעיד על מצויינות בתחום ספציפי) למחלקות‬
‫של בית החולים לוינשטיין‪ .‬כעת ראינו דמעות גם בעיני הבודקים האחרים‪ ,‬ושמענו שוב המלצה‬
‫לאקרדיטציה מתקדמת של מחלקותינו‪.‬‬
‫התוצאה הזו לא הושגה במקרה‪ .‬היא באה בעקבות התגייסות מאות עובדי בית החולים לוינשטיין‪,‬‬
‫מכל הסקטורים‪ ,‬מכל המקצועות ומכל הדרגות‪ .‬עם התלכדות מדהימה של הרוב המוחלט סביב‬
‫המטרה המשותפת‪ ,‬עם אחווה שעברה את זו שראיתי אי פעם בעשרות שנותי בלוינשטיין‪ .‬עשרות‬
‫רבות של מנהלים ועובדים השקיעו ימים ולילות בהכשרת בית החולים למבדק האיכות והבטיחות‪.‬‬
‫במהלך המבדק נפעמתי לראות את התשובות המנוסחות היטב והשליטה המבריקה בידע המקצועי‬
‫שנדרשו להדגים‪ ,‬של עובדים בכל התפקידים‪ .‬פועלת ניקיון‪ ,‬מגישה במטבח‪ ,‬אנשי לוגיסטיקה‬
‫ואחזקה אחיות‪ ,‬מטפלים ממקצועות הבריאות השונים‪ ,‬הרוקחות‪ ,‬אנשי מנהל שונים‪ ,‬רופאים‪,‬‬
‫חברי להנהלה ואחרים‪ ,‬הדגימו כל אחד ואחד את מקצועיותו ואת מחויבותו לתחום העיסוק‪,‬‬
‫לאנשים בהם הוא מטפל ולייעודו של בית החולים לוינשטיין‪.‬‬
‫תודותי הלבביות לכולכם! תרומתו של כל אחד ואחד הייתה הכרחית להצלחה של כולנו‪.‬‬
‫תודות מגיעות גם לאנשים מחוץ לבית החולים שהשתתפו בתהליך‪ :‬ד"ר יעקב דרייהר שמנהל‬
‫את תהליך האקרדיטציה בחטיבת בתי החולים של הנהלת כללית ושסייע לנו רבות משך חודשים‬
‫ארוכים‪ ,‬גלעד בארי מחברת נקסטפ שעזר בניסוח הנחיות וניתוח מדדי איכות‪ ,‬עו"ד נעמה‬
‫ויצנר‪ ,‬יו"ר ועדת האתיקה שלנו שתרמה לייצוגנו המכובד בתחומה ונציגי חטיבת הלוגיסטיקה של‬
‫כללית שסייעו בהצגת פעילותה במבדק‪.‬‬
‫תודות להנהלת כללית‪ ,‬אשר יזמה את תהליך האקרדיטציה‪ ,‬שמאפשרת את קיומו‪ ,‬שמעודדת אותנו‬
‫ותומכתה בנו במהלך התהליך כולו‪ .‬לחטיבת בתי החולים שאיתנו במאמצים מקרוב‪ ,‬כל הזמן‬
‫וגם לחטיבות האחרות שתרמו להצלחתנו‪ ,‬כל אחת בתחומה‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לאנשי בית החולים שמלאו תפקיד מרכזי בהובלת ההכנות לאקרדיטציה משך‬
‫כשנתיים‪ :‬מנהלות הסקטורים‪ ,‬האחיות האחראיות‪ ,‬טל שתקני‪ ,‬אילנה אור‪ ,‬גילה ירושלמי‪ ,‬מריו‬
‫קונבקי‪ ,‬מלכה אשכנזי‪ ,‬מגיד אברהמי‪ ,‬לאה ויסמן‪ ,‬חיים קרן וד"ר ילנה איידינוב‪ .‬אני מודה‬
‫בחום לגילה רגב שהייתה "קצין המבצעים" של ההכנות והמבדקים ומוריד בפניה את הכובע‪,‬‬
‫על הביצוע יוצא מן הכלל‪.‬‬
‫לבסוף – חיבוק גדול לשושי שנהב‪ ,‬מנהלת הסיעוד‪ ,‬שניהלה‪ ,‬דחפה והשקיעה מרץ וכשרון‬
‫כדי להבטיח את הצלחתנו‪ .‬שושי שנהב‪ ,‬שמשחר נעוריה משרתת את הסיעוד בלוינשטיין‪ ,‬פורשת‬
‫לגמלאות ונוטשת אותנו בסוף החודש הבא‪ .‬אין ספק שהיא פורשת בשיא‪ ,‬אותו הדגימה השבוע‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫פרופ’ עמירם כ“ץ‪ ,‬מנהל בית החולים‬
‫פייל ושות' ‪ -‬משרד עו"ד‬
‫‪ 20‬שנות ניסיון‬
‫במיצוי מלוא הזכויות‬
‫רשלנות רפואית‬
‫תביעות גוף תאונות דרכים‬
‫תביעות ביטוח מחלות קשות‬
‫בדיקה‬
‫בדיקת סיכויי‬
‫התביעה‬
‫יעוץ‬
‫וחוות דעת‬
‫רפואית‬
‫ליווי משפטי‬
‫מקצועי ואישי‬
‫לאורך כל הדרך‬
‫תוצאה‬
‫סיום התהליך‬
‫וקבלת הפיצוי‬
‫עו"ד דוד פייל עומד בראש משרד עורכי דין פייל ושות'‬
‫המונה כ‪ 25-‬עורכי דין מן השורה הראשונה‪.‬‬
‫על שם המשרד נרשמו הישגים משפטיים משמעותיים‬
‫בתחומי תביעות גוף‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬רשלנות רפואית‪,‬‬
‫מחלות קשות וקצין תגמולים‪.‬‬
‫עו"ד פייל חבר בפורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין‪,‬‬
‫משמש כבורר בין חברות ביטוח וחבר באגודה לרפואה‬
‫ומשפט‪.‬‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫פייל ושות' ‪ -‬משרד עו"ד‬
‫‪073-229-13-80 www.df-law.co.il‬‬
‫‪12‬‬
‫מחקר חדש מצא‬
‫קשר בין עיתוי החזרה של הווסת‬
‫לבין החזרה להכרה‪ ,‬בקרב מטופלות‬
‫במצב וגטטיבי או במצב הכרה‬
‫מינימלית‪ ,‬לאחר חבלת ראש קשה‬
‫חבלת ראש היא אחת הסיבות‬
‫העיקריות למוות ולנכות‬
‫בצעירים‪ .‬יש לה השלכות‪,‬‬
‫הנעות ממגבלות פיזיות‬
‫ועד לפגיעות ארוכות טווח ‪-‬‬
‫קוגניטיביות התנהגותיות‪,‬‬
‫פסיכולוגיות וחברתיות‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות לפגיעה‬
‫זו‪ :‬תאונות דרכים‪ ,‬נפילות‪,‬‬
‫אלימות‪ ,‬פציעות ספורט ועוד‪.‬‬
‫מחקר רטרוספקטיבי‪ ,‬שבוצע‬
‫בהובלתם של ד“ר בן ציון‬
‫קרימצ’נסקי‪ ,‬שעמד עד‬
‫לאחרונה בראש המחלקה‬
‫לטיפול נמרץ לשיקום ההכרה‬
‫בביה“ח לוינשטיין ושל אחיות‬
‫המחלקה נלי דורני‪ ,‬גילה רגב‪,‬‬
‫נורית בן ארויה ודפנה נוריאל‪,‬‬
‫בדק את הקשר בין עיתוי‬
‫החזרה של הווסת לבין החזרה‬
‫להכרה אצל נשים בגיל‬
‫הפוריות המצויות במצב וגטטיבי‬
‫או מצב הכרה מינימלית‪,‬‬
‫לאחר חבלת ראש קשה‪.‬‬
‫במחקר נסקרו הרשומות‬
‫הרפואיות של ‪ 44‬מטופלות‬
‫בנות ‪ ,45-15‬שהתקבלו‬
‫למחלקה עם הפגיעות שצוינו‪,‬‬
‫בין השנים ‪.2012-2002‬‬
‫לוינשטיין‬
‫חוליםלוינשטיין‬
‫ביתחולים‬
‫בית‬
‫קיץ‬
‫גיליוןקיץ‬
‫גיליון‬
‫תוצאות המחקר‪:‬‬
‫ •ב‪ 43-‬מתוך ‪ 44‬המטופלות שנכללו במחקר‪ ,‬הווסת הופיעה לאחר החזרה להכרה‪.‬‬
‫ •לנשים במצב וגטטיבי לקח יותר זמן לחזור להכרה ממועד הפגיעה‪ ,‬בהשוואה לנשים‬
‫שאובחנו במצב הכרה מינימלית (‪ 52‬ימים לעומת ‪ 34‬ימים בהתאמה)‪.‬‬
‫ •לא נמצא הבדל במשך הזמן שחלף בין החזרה להכרה ועד למועד חזרת הווסת‪,‬‬
‫בין קבוצות הנשים במצב הוגטטיבי לבין הנשים במצב ההכרה המינימלית‪.‬‬
‫המסקנות העיקריות מהמחקר‪:‬‬
‫ •לרוב‪ ,‬החזרה להכרה קודמת לחזרה של הווסת אצל נשים בגיל הפוריות‪ ,‬המצויות במצב‬
‫וגטטיבי או בהכרה מינימלית‪ ,‬על רקע חבלת ראש קשה‪.‬‬
‫ •חלק מהנשים במחקר היו במצב וגטטיבי וחלק במצב הכרה מינימלית‪ .‬על אף שלכל‬
‫קבוצה יש את המאפיינים שלה ועל אף השוני בין שתי הקבוצות בחומרת הנזק והתמונה‬
‫הקלינית‪ ,‬ההיררכיה של ההחלמה הייתה דומה בשתי הקבוצות ‪ -‬קודם חזרה ההכרה‬
‫ולאחר מכן חזרה הווסת‪.‬‬
‫ •אף על פי שהיה הבדל בין שתי הקבוצות בזמן ההתאוששות הממוצע מהחבלה ועד‬
‫החזרה להכרה‪ ,‬הבדל זה בזמנים מרגע החזרה להכרה ועד לחזרת הווסת התבטל‬
‫והושווה‪.‬‬
‫החוקרים משערים כי עצם החזרה להכרה מלמדת על התאוששות של מערכת‬
‫העצבים המרכזית‪ .‬חזרת הווסת מלמדת על התאוששות הציר ההיפותלמי‪-‬היפופיזרי‪-‬‬
‫שחלתי‪ ,‬כביטוי להתאוששות מערכת העצבים המרכזית‪ .‬חזרת ההכרה‪ ,‬המקדימה את‬
‫חזרת הווסת‪ ,‬עשויה להצביע על כך שקיימת היררכיה בסדר ההתאוששות של מערכת‬
‫העצבים המרכזית‪ ,‬אשר נגזרת מהתהליך הטבעי של הפתופיזיולוגיה של חבלת הראש‪.‬‬
‫שאלה מרתקת העולה מתוך ניתוח הנתונים היא‪ ,‬האם הציר ההיפותלמו‪-‬היפופיזרי‪-‬‬
‫שחלתי זקוק לעצם קיומה של ההכרה על מנת להתאושש ולהתחיל לתפקד?‬
‫נתונים נוספים שעלו במחקר‪:‬‬
‫ •הגיל הממוצע של הנשים שעבורן נאספו נתונים הוא ‪ 26.7‬שנים עם סטיית תקן ‪.7.8‬‬
‫ •כשליש היו בקבוצת גיל ‪ ,21-16‬כ‪ 40%-‬בקבוצת גיל ‪ 30-22‬ו‪ 27%-‬בקבוצת גיל ‪.45-31‬‬
‫ •‪ 21‬נשים (‪ )48%‬אובחנו במצב וגטטיבי ו‪ 23-‬נשים (‪ )52%‬אובחנו במצב הכרה מינימלית‪.‬‬
‫ •הזמן הממוצע שחלף מהפגיעה עד לחזרה להכרה היה ‪ 58‬ימים‪.‬‬
‫ •מספר הימים הקטן ביותר עד חזרה להכרה ממועד הפגיעה הוא ‪ 16‬ימים והארוך ביותר‬
‫הוא ‪ 307‬ימים‪.‬‬
‫ •הזמן הממוצע שחלף מהחזרה להכרה ועד להופעת הווסת היה ‪ 63‬ימים‪.‬‬
‫ •הזמן הארוך ביותר עד קבלת הווסת מחזרה להכרה הינו ‪ 207‬ימים‪.‬‬
‫ •הזמן הממוצע של משך האמנוראה (היעדר וסת) היה ‪ 121‬ימים‪.‬‬
‫כפרי קהן – ישעיה‬
‫עמי נחמני‪ ,‬עו“ד ‪ ‬‬
‫משרד עורכי דין‬
‫משרד עורכי דין וגישור‬
‫עמי נחמני משרד עו”ד וגישור‬
‫עוסק בתביעות נזיקין בגין תביעות‬
‫כנגד משרד הביטחון לזכאות‬
‫כנכה צה”ל וכן בגין תאונות דרכים ‪/‬‬
‫תאונות עבודה ‪ /‬רשלנות רפואית‬
‫ומקצועית של רופאים ומהנדסים‪.‬‬
‫לחלופין‪ ,‬תביעות נזיקין בגין תאונות‬
‫שגרתיות‪ ,‬כולל תביעות מול רשויות‬
‫מקומיות ותביעות כנגד המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪.‬‬
‫לקבלת ייעוץ משפטי ולתיאום‬
‫פגישה – צרו עמנו קשר עוד היום‪.‬‬
‫נשמח לעמוד לשירותכם‪.‬‬
‫‪ 30‬שנות נסיון בתחום תביעות‬
‫נזקי גוף מתאונות דרכים‪,‬‬
‫תאונות עבודה וביטוח לאומי‬
‫המשרד נמנה על אחד המשרדים המוכרים‬
‫בארץ בתחום תביעות נזקי גוף וביטוח על פי‬
‫דרוג ‪ Dun’s 100‬המתפרסם בעיתון גלובס וכן‬
‫על פי דרוג ‪ BDi‬המתפרסם בעיתון כלכליסט‬
‫המדרגים את משרדי עורכי הדין בישראל‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם‬
‫ליעוץ ללא התחייבות‬
‫טל׳‪03-7516455 :‬‬
‫רח׳ אבא הלל ‪( 7‬מתחם הבורסה) רמת גן‬
‫בניין רסקו ישן‪ ,‬רח׳ רגר ‪ 28/1‬א׳‪ ,‬באר שבע‬
‫טל‪ | 08-6420099 :‬פקס‪08-6420033 :‬‬
‫נייד‪[email protected] ,054-2670993 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מעלון בריכה‬
‫מעלון כסא‬
‫מעלון אנכי ללא פיר‬
‫‪www.nahmani-raz.zapages.co.il‬‬
‫מעלון משופע לאורך המדרגות‬
‫מעלית ביתית‬
‫רח' החרש ‪ 3‬חולון‪5882834 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫שתי יוזמות לאנשים עם צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬שבית החולים לוינשטיין‬
‫היה שותף בהן‪ ,‬זכו בפרסים‬
‫במסגרת מרתון ‪:TOM TLV‬‬
‫פרויקט קביים “חכמים“ – במסגרתו נבנה אב טיפוס של‬
‫קביים חדשניים הכוללים מערכת ביו פידבק לניטור לחצים‬
‫המופעלים על הקביים ומאפשרים התערבות פרואקטיבית‬
‫שילוב משחוק במכשירי שיקום שנועדו לאבחון מצבו של‬
‫המטופל ולטיפול מוטורי בדרך משחקית מעניינת ומאתגרת‬
‫עשרות קבוצות של מייקרים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מתכנתים‪ ,‬יזמים‪ ,‬מהנדסים‪,‬‬
‫מטפלים ובעלי צרכים מיוחדים נאספו בהאנגר ‪ 11‬בתל אביב לאירוע‬
‫‪ - TOM TLV‬מייקאתון (מרתון של מייקרים) שחל בין התאריכים‪:‬‬
‫‪ 19-17‬במרץ‪ .‬במסגרת האירוע בן שלושת הימים פותחו רעיונות ואבי‬
‫טיפוס למוצרים עבור אנשים עם צרכים מיוחדים שיאפשרו להם‬
‫להתמודד עם אתגרים יומיומיים‪ ,‬לתפקד ולהשתלב בקהילה‪.‬‬
‫שני פרויקטים‪ ,‬שבית החולים לוינשטיין היה שותף בהם‪ ,‬זכו בפרסים‬
‫בקטגוריות שונות‪:‬‬
‫פרויקט קביים "חכמים" זכה בפרס החדשנות‪:‬‬
‫קבוצה של מעצבים‪ ,‬מהנדסים בתחום המכונות ובתחום‬
‫האלקטרוניקה‪ ,‬אנשי הנדסת אנוש וריפוי בעיסוק התמודדו עם‬
‫‪ 2‬אתגרים מרכזיים שעלו לגבי שימוש בקביים‪ ,‬כלי שלא השתנה‬
‫משמעותית כבר מאות שנים‪:‬‬
‫שיפורים ארגונומיים ‪ -‬שיפור איכות ההליכה והגנה מפגיעות‬
‫המתפתחות כתוצאה משימוש ממושך בקביים ולחצים המופעלים‬
‫על חלקו העליון של הגוף‪.‬‬
‫שימוש בטכנולוגיות מתקדמות על מנת‪:‬‬
‫‪ ‰‬להקל על התמודדות עם פעולות יומיומיות כמו למשל תפעול‬
‫טלפון נייד בזמן הליכה עם קביים‪.‬‬
‫‪ ‰‬ניטור שוטף של המטופל‪ -‬שימוש במערכת חיישנים למתן ביו‬
‫פידבק המאפשר לתת התראות פרואקטיבית במידה ונגרם שינוי‬
‫בתצורת ההליכה התקינה ועל ידי כך מאפשר התערבות מוקדמת‬
‫ומניעת נזק למטופל‪.‬‬
‫ד"ר ירון סחר‪ ,‬מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוח בבית החולים‬
‫לוינשטיין‪ ,‬אשר משתמש בקביים בעצמו‪ ,‬השתתף בקבוצה זו‬
‫וסייע לבסס את התועלת האפשרית למשתמש מהשיפורים‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫שפותחו ונוגעים להיבטים שונים של השימוש היומיומי באביזר זה‪.‬‬
‫הקבוצה פיתחה מספר אבות טיפוס אשר התייחסו לבעיות שכיחות‬
‫בשימוש בקביים ביניהן אחיזה בקרקע‪ ,‬בלימת זעזועים‪ ,‬שימור אנרגיה‬
‫ושימוש במערכות אלקטרוניות לתפעול הסביבה ולניטור ההליכה‪.‬‬
‫יקיר יניב‪ ,‬מומחה להנדסת אנוש וארגונומיה שהיה חלק מצוות הפיתוח‬
‫של הפרויקט‪ ,‬מסביר‪" :‬החלטנו לתת מענה לשני האתגרים במקביל‪.‬‬
‫נגענו כמעט בכל חלק של הקביים‪ ,‬מהמבנה האנטומי והארגונומי‬
‫דרך החומרים שמשתמשים בהם‪ ,‬כאשר החידוש הגדול – בניית‬
‫מערכת ביו פידבק כחלק אינטגרלי מהקביים‪ .‬מערכת הביו פידבק‬
‫מודדת לחצים שהגוף מפעיל על הקביים בעת השימוש ואת מיקומם‬
‫במרחב ומבצעת ניטור מדדים נוספים כמו למשל דופק המשתמש‪,‬‬
‫זוויות התנועה‪ ,‬מהלך התנועה‪ ,‬רעד ועוד‪ .‬בתקשורת עם אפליקציה‬
‫מיוחדת שאפיינו עבור הקביים האלה‪ ,‬ניתן לנתח את התנועה ואת‬
‫מצב הגוף של המשתמש ולהתריע מראש על שימוש לא נכון או‬
‫שינויים בשימוש שיכולים להעיד על היווצרות פגיעות או טראומות‬
‫במפרקים"‪.‬‬
‫עופר בר‪ ,‬מנהל טכנולוגיות האינטרנט בכללית‪ ,‬מציין‪" :‬מערכת הביו‬
‫פידבק שפותחה מספקת למשתמש מצד אחד מודעות ויכולת מעקב‬
‫על מצבו הגופני ומצד שני‪ ,‬מאפשרת למטפלים לבנות תוכנית שיקום‬
‫מותאמת אישית ולעקוב אחריה גם מרחוק‪ .‬שימוש במחשוב לביש‪,‬‬
‫"אינטרנט של הדברים" וניתוח של ‪ BIG DATA‬מאפשר לספק טיפול‬
‫יעיל יותר‪ ,‬מותאם אישית וכן לבצע פעולות מניעתיות‪ .‬אנו בוחנים‬
‫כעת את המשך הפיתוח של הכלי בשיתוף עם צוות הפיתוח ובית‬
‫החולים לוינשטיין"‪.‬‬
‫חברי הצוות שעבדו על הפרויקט‪ :‬ד"ר ירון סחר‪ ,‬יקיר יניב‪ ,‬נועה‬
‫הילביץ יוסף‪ ,‬תמי קלינסקי‪ ,‬הדס חשן כהן‪ ,‬דניאל דר‪ ,‬שלי מנצל‪,‬‬
‫חן ויונטה‪ ,‬גיא פולמבו‪ ,‬מיכאל ליברוס‪ ,‬חן שיר‪-‬רן ועופר בר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרויקט שילוב משחוק במכשירי שיקום שנועדו‬
‫לאבחון‪ ,‬שימור ושיפור מצב המטופל‪ ,‬זכה בפרס‬
‫המערכת הסקלאבילית‪:‬‬
‫בתמונות ניתן להתרשם משני הפרויקטים והצוותים המפתחים‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אורן יזרעאל‬
‫קבוצת מפתחים של חברת אינטל התבקשה להתמודד‬
‫עם מכשירי שיקום המשמשים לתרגול של מטופלים‬
‫וביצוע פעולות רוטיניות‪ .‬הצוות של אינטל פיתח יחד עם דני‬
‫ברק מבית החולים לוינשטיין‪ ‬מתקן שיקום אינטראקטיבי‬
‫וטכנולוגי באמצעות מעבד אדיסון (מעבד בגודל של בול)‪.‬‬
‫תומר דניאל‪ ,‬מי שהוביל את צוות הפיתוח מאינטל‪,‬‬
‫מסביר‪" :‬המטרה שלנו הייתה להפוך את מתקני השיקום‬
‫המשעממים למשחקים כיפים‪ .‬אותם המכשירים‬
‫המשמשים לשיקום בבית החולים לוינשטיין מצוינים‪ ,‬אך‬
‫המטופלים מתלוננים שהתרגולים החוזרים משעממים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬משעמם מאוד להרים ולהוריד מקל עשרים פעם‬
‫ברציפות בכדי לתרגל את חגורת הכתפיים והגב‪ ,‬ואת זה‬
‫רצינו לשנות ‪ -‬והצלחנו‪ .‬הוכחנו שאפשר להפוך את השיקום‬
‫של אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬ביניהם נפגעי תאונות דרכים או‬
‫לוחמים העוברים שיקום‪ ,‬לחוויה כיפית בזכות הטכנולוגיה"‪.‬‬
‫"מחקרים בתחום המשחוק מראים כי שימוש באלמנטים‬
‫של משחוק מאפשרים השגת מטרות בזכות הגדרת יעדים‪,‬‬
‫תגמולים‪ ,‬מעקב ופיקוח על פעולות המשתמש‪ ,‬אולם‬
‫היתרונות אינם נעצרים רק כאן‪ .‬השגת מטרות חברתיות‪,‬‬
‫שיתוף וקבלת משוב משפרים את המוטיבציה לביצוע‬
‫פעולות מסוימות ובמיוחד כאשר מדובר בדרישה לביצוע‬
‫של פעולות מונוטוניות"‪ ,‬אומר לודוויק אברהם‪CTO ,‬‬
‫בשירותי בריאות כללית‪.‬‬
‫הפרויקט של צוות אינטל נועד להכניס את עולם ההייטק‬
‫עבור בית חולים לוינשטיין ברעננה‪.‬‬
‫הצוות של אינטל כלל את המהנדסים והמהנדסות‬
‫הבאים‪ :‬תומר דניאל‪ ,‬ליאת כהנא‪ ,‬אמיר שנהב‪ ,‬אדם‬
‫בר ניב‪ ,‬עפרי אוסטר‪ ,‬אסף עמרמי וגיל כהן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בית החולים לוינשטיין בחר את‬
‫העובדים המצטיינים והמחלקות‬
‫המצטיינות לשנת ‪2014‬‬
‫מצטיינים ‪2013‬‬
‫בטקס חגיגי שהתקיים בבית החולים לוינשטיין‪ ,‬בנוכחותו של גדי כהן‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫משאבי אנוש של כללית‪ ,‬קיבלו עובדי בית החולים פרסי הצטיינות לשנת ‪.2014‬‬
‫שתי מחלקות של בית החולים ‪ -‬המחלקה לשיקום אורתופדי והיחידה לאשפוז יום ‪-‬‬
‫קיבלו בטקס פרס על מצוינות באיכות השירות וחוויית המטופל לשנה זו‪.‬‬
‫בפרס מנכ“ל כללית זכה ד“ר נחום סורוקר‪,‬‬
‫מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי ב’‪ ,‬אשר זכה‬
‫גם באות המצוינות בתחום הקליני‪-‬טיפולי‪.‬‬
‫פרס מנהל בית החולים הוענק השנה לשתי עובדות‪:‬‬
‫המחלקה לשיקום אורתופדי‪ ,‬בהובלתו של ד"ר חגי אמיר‪,‬‬
‫מתאפיינת בהצבת המטופל במרכז ובניית תוכנית הטיפול השיקומי‬
‫סביבו‪ .‬הצוות מקפיד על יחס אישי‪ ,‬מקצועי ואיכותי אשר מעניק‬
‫‪ ‰‬אתי פרום‪ ,‬מנהלת רשומות ומידע רפואי‬
‫‪ ‰‬דפנה נוריאל‪ ,‬סגנית אחות אחראית‪ ,‬המחלקה לטיפול נמרץ‬
‫ושיקום ההכרה‬
‫אתי פרום מנהלת רשומות ומידע רפואי‬
‫אתי עובדת בבית החולים‬
‫לוינשטיין כ‪ 12-‬שנים‪ .‬היא‬
‫בעלת כישורי אנוש טובים‬
‫מאד ומסייעת במשימות‬
‫ארגוניות‪ .‬לאחרונה הובילה‬
‫פרויקט של זיהוי קיצורים‬
‫רפואיים מותרים ואסורים‬
‫לשימוש שמטרתו למנוע‬
‫טעויות בהבנת רישומי הצוותים המטפלים‪ .‬מעבר לתפקידה כמנהלת‬
‫הרשומות הרפואיות אתי שותפה בפרויקטים שונים חוצי ארגון ובהם‪:‬‬
‫ועדת נהלים‪ ,‬הדרכות על פי חוק‪ ,‬ועדות אקרדיטציה‪ .‬היא חברת‬
‫הנהלה אדמיניסטרטיבית פעילה ובעלת רעיונות לשיפור מתמיד של‬
‫תהליכי עבודה‪.‬‬
‫דפנה נוריאל סגנית אחות אחראית במחלקה לטיפול‬
‫נמרץ ושיקום ההכרה‬
‫דפנה עובדת בבית החולים‬
‫כ‪ 34-‬שנים‪ .‬היא חרוצה‬
‫ומשימתית‪ ,‬אוהבת את‬
‫עבודתה ומקפידה לראות‬
‫את טובת המטופל ובני‬
‫משפחתו לצד חזון בית‬
‫החולים ומטרותיו‪ .‬היא‬
‫נעימת הליכות‪ ,‬מקצועית‬
‫ובעלת רגישות יוצאת דופן למטופלים ולצוותי העבודה‪ .‬היא רואה‬
‫חשיבות רבה בנושא השירות למטופל ובחשיבות הטמעת התפיסה‬
‫וההסתכלות על משפחות המטופלים כלקוחות‪ .‬דפנה יזמה בניית‬
‫אומדן נוירולוגי למטופלים בטיפול נמרץ אשר נמצא בשלב כתיבת‬
‫המאמר ופרסומו‪ .‬היא חברה בוועדת האתיקה המוסדית‪ ,‬לוקחת חלק‬
‫בצוותי שיפור איכות הטיפול‪ ,‬מעודדת ומובילה את עובדי המחלקה‬
‫ללמוד ולהתחדש ברמה המקצועית‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫למטופלים תחושה כי הם נמצאים בידיים טובות‪ .‬במהלך השנה‬
‫האחרונה צוות המחלקה השתתף במספר סדנאות שירות והעצמה‬
‫אישית‪ ,‬הוכנסו נהלים חדשים לקבלה ושחרור של המטופל תוך מתן‬
‫דגש על העברת מידע מפורט למטופל ובני משפחתו והמחלקה‬
‫יצרה חיבור עם הקהילה לצורך הכנה וקליטה של המטופלים‪ .‬על‬
‫כל אלה זכתה המחלקה להערכה רבה מצד המטופלים והמשפחות‬
‫שבאה לידי ביטוי בציונים גבוהים בסקר שביעות רצון מטופלים‬
‫ובפרס שהוענק לה על ידי סמנכ"ל משאבי אנוש בכללית בשם‬
‫המנכ"ל‪.‬‬
‫היחידה לאשפוז יום‪ ,‬בניהולה של ד"ר נעמי רוזנטול‪ ,‬מיועדת‬
‫לחולים שזקוקים לטיפול שיקומי מורכב בבית חולים אך לא‬
‫לאשפוז מלא‪ .‬אופייה המיוחד של היחידה וציוני שביעות הרצון‬
‫הגבוהים‪ ,‬שבאו לידי ביטוי אף הם בסקר שביעות רצון המטופלים‪,‬‬
‫הביאו את הנהלת בית החולים להעניק ליחידה את פרס מנהל בית‬
‫החולים על מצוינות באיכות השירות וחווית המטופל לשנה זו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מצוינות כפולה‪:‬‬
‫ד"ר נחום סורוקר‪ ,‬מנהל המחלקה‬
‫לשיקום נוירולוגי ב' בלוינשטיין‪ ,‬נבחר‬
‫לקבלת פרס מנכ"ל הכללית למצוינות‬
‫לשנת ‪ 2014‬וזכה באות המצוינות‬
‫בתחום הקליני‪-‬טיפולי לשנה זו‬
‫השנה‪ ,‬בחר בית החולים לוינשטיין בד"ר‬
‫נחום סורוקר‪ ,‬שעובד בבית החולים‬
‫לוינשטיין כ‪ 30-‬שנה ומשמש מזה ‪ 17‬שנים‬
‫בתפקיד מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי‬
‫ב'‪ ,‬לקבל את פרס מנכ"ל הכללית למצוינות‪.‬‬
‫בנוסף על כך‪ ,‬מבין כלל המצטיינים זכה‬
‫ד"ר סורוקר גם באות המצוינות בתחום‬
‫הקליני‪-‬טיפולי‪.‬‬
‫ד"ר סורוקר החל את‬
‫עבודתו בבית החולים‬
‫לוינשטיין כרופא מתמחה‬
‫והמשיך בהתפתחותו‬
‫המקצועית בבית החולים‬
‫עד למינויו למנהל מחלקה‬
‫בשנת ‪ .1998‬המחלקה‬
‫לשיקום נוירולוגי ב'‪,‬‬
‫בניהולו‪ ,‬היא אחת משתי‬
‫המחלקות בבית החולים‬
‫לוינשטיין המטפלות‬
‫בחולים לאחר אירוע מוחי‪.‬‬
‫ד" ר סו רוק ר הש תלם‬
‫בשיקום מוחי ובחקר‬
‫המוח באוקספורד‪,‬‬
‫אנגליה וביוסטון‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬
‫הוא רופא‪-‬קלינאי‪ ,‬מורה‬
‫וחוקר משכמו ומעלה‬
‫אשר בשנות עבודתו‬
‫העמיד על רגליהם והחזיר לחיים של איכות‬
‫מאות מטופלים שלקו בשיתוק‪ .‬הוא מרצה‬
‫בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת‬
‫ת"א וראש החוג לרפואת שיקום בפקולטה‪.‬‬
‫במשך השנים הכשיר מאות רופאים‬
‫וסטודנטים והיה מעורב בעשרות פרויקטים‬
‫של מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫ד"ר סורוקר נחשב המוביל בישראל‬
‫ומהמובילים בעולם‪ ,‬בידע‪ ,‬בניסיון ובמחקר‬
‫ברפואת השיקום בתחום האירועים המוחיים‪.‬‬
‫הוא מיישם את הידע והניסיון במחלקתו‪,‬‬
‫תוך ניהול רחב אופקים וקפדני ומביא‬
‫אותה להישגים מרשימים בתחום הטיפול‬
‫השיקומי‪ ,‬בתהליכי עבודה מוסדרים בשירות‬
‫ובשביעות רצון המטופלים והעובדים‪ .‬הוא‬
‫בודק באופן אישי כל מטופל במחלקה ונפגש‬
‫עם רוב המשפחות‪ .‬בין השאר הוא תרם‬
‫רבות לפיתוח מערכת המחשוב קורטקס‬
‫המתאמת את זמני פעילות המטפלים‬
‫מהמקצועות המגוונים בבית החולים‪.‬‬
‫בשיתוף חוקרים ממכון וייצמן‪ ,‬הוא פיתח‬
‫מערכת תקשורת ממוחשבת‪ ,‬עבור נפגעי‬
‫גזע המוח עם תסמונת הכליאה (‪,)Locked in‬‬
‫שמופעלת באמצעות חיישנים המנטרים‬
‫תנודות בזרם האוויר הננשף באף‪.‬‬
‫במסגרת תפקידיו בקהילת השיקום בארץ‬
‫ובעולם פועל ד"ר סורוקר לקידום הפעילות‬
‫הרפואית האיכותית בבית החולים לוינשטיין‬
‫ולשיפור השירות השיקומי בקהילה‪.‬‬
‫על כל אלה ועוד מצאו ועדות הפרס את ד"ר‬
‫סורוקר ראוי לקבלת פרס‬
‫מנכ"ל הכללית למצוינות‬
‫לשנת ‪ 2014‬וזוכה באות‬
‫המצוינות בתחום הקליני‪-‬‬
‫טיפולי לשנת ‪.2014‬‬
‫הפרסים הוענקו לו בטקס‬
‫ארצי שהתקיים בחודש‬
‫פברואר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ממשיכים להתחדש –‬
‫שיפוץ האגף המרכזי‬
‫של בית החולים‬
‫מאת‪ :‬מריו קונבקי‪ ,‬סגן מנהל אדמיניסטרטיבי‪ ,‬בית החולים לוינשטיין‬
‫בימים אלה יצא לדרך שיפוץ האגף המרכזי של בית החולים‪,‬‬
‫שנבנה בשנת ‪ ,1973‬וההתרגשות שמלווה את ההתחדשות‬
‫עצומה‪ .‬ותיקי העובדים עוד זוכרים את האצת הבנייה וחנוכת‬
‫הבניין במהירות בכדי לקלוט את חיילי צה”ל שנפגעו במלחמת‬
‫יום הכיפורים לשיקום‪ .‬התוכניות לשיפוץ המורכב מוכנות‬
‫ומאושרות על ידי הנהלת בית החולים בתיאום עם אגף הבינוי‬
‫בכללית‪ .‬התוכנית הכוללת בנויה מחמישה שלבים שונים‬
‫ולוחות זמנים מוגדרים לכל שלב ושלב‪.‬‬
‫בשבועות האחרונים החלו בביצוע ‪ 2‬השלבים הראשונים‪:‬‬
‫ •השלמת שתי הקומות התחתונות בבניין האשפוז הדרומי ע“ש‬
‫הלנברג (סיום מתוכנן‪ :‬תחילת שנת ‪)2016‬‬
‫ •שיפוץ חדרי האשפוז בצד המערבי של האגף ושיפוץ אזור חדר‬
‫האוכל הישן במחלקות והאזורים הגובלים עם מעלית המשא‬
‫(סיום מתוכנן‪ :‬אמצע שנת ‪.)2016‬‬
‫בקומת הקרקע במגדל ע“ש הלנברג ניתן יהיה ליהנות בקרוב‬
‫מקפיטריה גדולה ומפוארת‪ ,‬משרד קבלה משודרג עם גישה ישירה‬
‫של המתאשפזים מהאמבולנסים לחלל המתנה ומעליות נגישות‬
‫למחלקות האשפוז‪ .‬לדברי מזל עזרא‪ ,‬מנהלת משרד הקבלה ומרפאות‬
‫החוץ‪ ,‬במסגרת הרחבת הפעילות של משרד הקבלה יוכנסו במהלך‬
‫השנה הקרובה מזכירות למחלקות האשפוז וקליטת המטופלים שיגיעו‬
‫עד השעה ‪ 13:00‬תתבצע ישירות במחלקות ולא במשרד הקבלה‪ ,‬כפי‬
‫שהיה עד היום‪ .‬בין השעות ‪ 17:00-13:00‬הקליטות תתבצענה במשרד‬
‫הקבלה‪ .‬חלל משרד הקבלה במיקומו החדש יכלול מרחב המתנה‬
‫נעים למתקבלים לאשפוז ועמדות מזכירות‪ .‬בנוסף מתוכננת בקומת‬
‫הקרקע חנות נוחות ויתבצע פיתוח של חצר בית החולים‪ .‬בקרוב יפורק‬
‫המעבר המקורה לבניין ב’ ויתבצעו באזור עבודות פיתוח להכשרת‬
‫שטח חיצוני עבור הקפיטריה שעומדת לפעול בבית החולים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ישודרגו לובי הכניסה לבית החולים‪ ,‬אזור המעליות והפרוזדורים‪.‬‬
‫בעתיד יוקם בבית החולים מרכז מידע ארצי שיספק לאנשים עם‬
‫מוגבלויות ולכלל האוכלוסייה מידע זמין‪ ,‬עדכני ואמין בנושאי שיקום‪.‬‬
‫המרכז‪ ,‬שינוהל על ידי גילה ירושלמי‪ ,‬ימוקם בבניין האשפוז המרכזי‬
‫בקומת הקרקע (במיקום של משרד הקבלה כיום) ובין הנושאים להם‬
‫יינתן מענה‪ :‬טכנולוגיות שיקום‪ ,‬זכאויות לאנשים בעלי מוגבלויות‪,‬‬
‫מידע ועדכונים במצבי חירום‪ ,‬מידע בנושא רווחה ועוד‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫בקומה הטיפולית ניתן יהיה למצוא בתום השיפוץ ‪ 2‬אולמות טיפול‬
‫נוספים עבור פיזיותרפיה‪ ,‬האחד מיועד לפיזיותרפיה במחלקה‬
‫לשיקום אורתופדי והשני לפיזיותרפיה של המחלקה לשיקום חבלות‬
‫מח‪ .‬לדברי איתנה טבקרו‪ ,‬הפיזיותרפיסטית הראשית‪ ,‬בתום השיפוץ‬
‫של הבניין המרכזי לכל צוות פיזיותרפיה יהיה אולם טיפולים ייעודי‬
‫למטופלים בכל אחת ממחלקות האשפוז‪ ,‬לרבות אשפוז היום‪.‬‬
‫פרט לכך ניתן יהיה למצוא בקומה הטיפולית אולם נוסף לריפוי‬
‫בעיסוק שישמש את המטופלים מהמחלקה לשיקום חבלות מוח‬
‫ומספר חדרים נוספים למטרות שונות‪ .‬אולם הריפוי בעיסוק החדש‬
‫יאובזר במערכת מציאות מדומה‪ ,‬מערכות טכנולוגיות כמו ביומטריקס‬
‫ו‪ Hand Tutor-‬לטיפול בגף עליונה ומיטה טיפולית לתרגול גף עליונה‪,‬‬
‫מעברים ותפקוד‪.‬‬
‫חדרי האשפוז בצד המערבי נמסרו לקבלנים לתחילת השיפוץ שלהם‬
‫ויימסרו חזרה לבית החולים לקראת אמצע ‪ .2016‬כחלק מההיערכות‬
‫לתקופת השיפוץ נבנו בפטיו מעברים זמניים שיאפשרו את שיפוץ‬
‫הלובי ואזורי המדרגות בקומות תוך שמירה על גישה למעליות‪ .‬עם‬
‫התקדמות שלבי השיפוץ אשמח לעדכן בהתפתחויות הנוספות‪.‬‬
‫תאריך מתוכנן לסיום כולל של השיפוץ – אפריל ‪.2018‬‬
‫‪20‬‬
‫שר הביטחון‪ ,‬משה יעלון‪ ,‬חגג‬
‫את חג החנוכה עם מאות‬
‫מפצועי צה“ל‪ ,‬כוחות הביטחון‬
‫ומשוקמי ביה“ח לוינשטיין‬
‫בחוות רונית‬
‫הרמטכ“ל לשעבר‪ ,‬רב אלוף בני גנץ‪,‬‬
‫הגיע לבקר את החיילים המאושפזים‬
‫בבית החולים לוינשטיין‬
‫צילום‪ :‬תומר רוטנברג‪.‬‬
‫אירועים וביקורים‬
‫בסיומו של חג החנוכה ביקר הרמטכ“ל‪ ,‬רב אלוף‬
‫בני גנץ‪ ,‬את פצועי צה“ל המאושפזים בלוינשטיין‪.‬‬
‫בין הפצועים גם לוחמי צה“ל שנפגעו במהלך מבצע “צוק‬
‫איתן“‪ .‬הרמטכ“ל סייר במחלקות השונות וביקר את החיילים‬
‫בחדרם בליווי הצוות של בית החולים‪.‬‬
‫עשרות מפצועי צה”ל וכוחות הביטחון‬
‫התכנסו בנר האחרון של חנוכה‪ ,‬בחוות רונית‪,‬‬
‫כדי לחגוג את חג החנוכה באירוע ההצדעה‬
‫המסורתי לפצועי צה”ל‪ ,‬כוחות הביטחון‬
‫ומשוקמי בית החולים לוינשטיין‪ .‬האירוע‪,‬‬
‫שארגנו אורה ויאיר שני‪ ,‬ההורים המאמצים‬
‫של חיילי צה”ל המטופלים בבית החולים‬
‫לוינשטיין‪ ,‬בשיתוף עם בית החולים ועמותת‬
‫הידידים‪ ,‬התקיים זו השנה ה–‪ 33‬ברציפות‪.‬‬
‫ביקור אגף השיקום במשרד‬
‫הבריאות בלוינשטיין‬
‫תמונה מימין לשמאל‪ :‬שר הביטחון משה (בוגי) יעלון‪ ,‬עו”ד עידן קלימן יו”ר‬
‫מחוז ת”א מרכז ארגון נכי צה”ל‪ ,‬פרופ עמירם כ”ץ מנהל בי”ח לוינשטיין‪,‬‬
‫ארז מלצר‪ ,‬יו”ר עמותת הידידים של בי”ח לוינשטיין‪.‬‬
‫ביקור משה צין‪ ,‬ראש אגף השיקום‬
‫במשרד הבטחון בלוינשטיין‬
‫מנכ“ל הכללית‪ ,‬אלי דפס‬
‫בביקור בלוינשטיין‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫‪21‬‬
‫הרב פרץ‪ ,‬הרב הראשי של רעננה‪,‬‬
‫ביקר בלוינשטיין‬
‫לקראת חג הפסח‬
‫לקראת חג הפסח הגיע הרב פרץ‪ ,‬הרב הראשי של רעננה‪,‬‬
‫לביקור בבית החולים לוינשטיין בעיר כדי להתרשם מהכנות‬
‫בית החולים לחג‪ .‬המפגש כלל פגישה עם מנהל בית החולים‪,‬‬
‫פרופ' עמירם כ"ץ ונציגי‬
‫הנהלת בית החולים‪ .‬בביקור‬
‫השתתפו‪ :‬הרב יהודה רייך‪,‬‬
‫מזכירו של הרב פרץ‪ ,‬הרב‬
‫מנחם רוזנברג‪ ,‬רב הכללית‪,‬‬
‫הרב מנחם לפקיבקר‪ ,‬סגן‬
‫מנהל מחלקת דת וכשרות‬
‫שמואל‬
‫הרב‬
‫בכללית‪,‬‬
‫חרמ"ץ‪ ,‬רב בית החולים‪,‬‬
‫המנהל‬
‫אברהמי‪,‬‬
‫מגיד‬
‫האדמיניסטרטיבי של ביה"ח‪,‬‬
‫חיים קרן‪ ,‬מנהל הכספים‪ ,‬יוסי אורקיבי‪ ,‬מנהל המשק של בית‬
‫החולים וצביקה פוגל‪ ,‬קצין הביטחון של בית החולים‪.‬‬
‫הרב פרץ התעדכן בתוכניות הבינוי של בית החולים ובתחילת‬
‫השיפוץ של האגף המרכזי והודה‬
‫על הפעולות הגדולות שנעשות‬
‫בבית החולים למען החולים‬
‫ולשיפור רווחתם‪ .‬הרב ציין כי‬
‫כולם מוקירים את הפעילות‬
‫החשובה של בית החולים וביקש‬
‫לחזק את ידי הצוות הרפואי‪.‬‬
‫במהלך הביקור נמכר החמץ של‬
‫בית החולים לוינשטיין לרב פרץ‪.‬‬
‫פרופ’ גורג’ ליינס‪,‬‬
‫הנשיא הנבחר של איגוד‬
‫השיקום העולמי‬
‫ביקר בלוינשטיין‬
‫שגריר אוקראינה בישראל‬
‫ביקר בלוינשטיין‬
‫גינדי נדולנקו‪ ,‬שגריר אוקראינה בישראל‪" :‬בביקורי‬
‫היום בבית החולים לוינשטיין ראיתי שנעשים‬
‫פה ניסים‪ .‬אני חש שאנו יכולים להתרם רבות‬
‫מהקשרים הדו כיווניים בין בתי החולים שלנו לבית‬
‫החולים לוינשטיין‪ .‬יש לנו הרבה מה ללמוד מבית‬
‫החולים לוינשטיין על מנת לקדם גם את הרפואה‬
‫שלנו בכיוונים אלו‪".‬‬
‫פרופ' ג'ורג' ליינס מקוימברה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬המכהן כיום כסגן‬
‫נשיא איגוד השיקום העולמי (‪International Society of‬‬
‫‪ )Physical and Rehabilitation Medicine, ISPRM‬ונבחר‬
‫להיות הנשיא הבא של האיגוד‪ ,‬ביקר בביה"ח לוינשטיין‪.‬‬
‫פרופ' ליינס‪ ,‬המשמש גם כנשיא הפורום הים תיכוני לרפואה‬
‫פיזיקלית ושיקום (‪ ,)MFPRM‬הגיע לישראל יחד עם רופאה‬
‫צעירה בשם ד"ר אינס קמפוס אשר שותפה לו במחקר בנושא‬
‫הזנחת צד בחולי שבץ‪ .‬פרופ' ליינס וד"ר קמפוס הגיעו במטרה‬
‫ללמוד כיצד להשתמש בבדיקה ממוחשבת של תקלות בקשב‬
‫מרחבי באמצעות תוכנה שפיתחה המחלקה לשיקום נוירולוגי‬
‫ב' בבית החולים לוינשטיין‪ ,‬בניהולו של ד"ר נחום סורוקר‪ ,‬מנהל‬
‫המחלקה‪.‬‬
‫הביקור בלוינשטיין נוצל גם להדגמת האמצעים ותכניות השיקום‬
‫של בית החולים והם מצדם הרצו לצוות בית החולים על‬
‫המחקר המתוכנן בנושא הזנחת צד בחולי שבץ ועל רפואת‬
‫השיקום בפורטוגל‪.‬‬
‫במהלך הביקור נערכו גם מפגשים חברתיים ונדונו אפשרויות‬
‫שונות לשיתוף פעולה‪ .‬ד"ר סורוקר ציין כי "פרופ' ליינס הוא חבר‬
‫ותיק ותומך חשוב מאוד של ישראל בקהילת השיקום בעולם"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מציאות מדומה‬
‫טכנולוגיה מתקדמת בשימוש הריפוי בעיסוק‬
‫מאת‪ :‬יעל נדלר צדוק‪ ,‬מרפאה בעיסוק‪ ,‬בית החולים לוינשטיין‬
‫מציאות מדומה הינה שימוש בטכנולוגיות‬
‫מתקדמות ממוחשבות היוצרות עבור‬
‫המטופל סביבה וירטואלית‪ ,‬בה הוא יכול‬
‫לנוע‪ ,‬להגיב‪ ,‬להשתמש בחפצים ולהשפיע‬
‫על המתרחש בעולם המדומה‪.‬‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬מרפאות בעיסוק בבית‬
‫החולים לוינשטיין משלבות בעבודתן‬
‫טיפול במציאות מדומה באמצעות‬
‫מערכת חדשנית וייחודית הנקראת‬
‫‪ .SeeMe‬מדובר במערכת הלוכדת את דמות‬
‫המטופל באמצעות חיישני קינקט‪ ,‬כך‬
‫שהמטופל צופה בעצמו במסך טלוויזיה ועל‬
‫ידי תנועות הידיים‪ ,‬הרגליים והראש מצליח‬
‫לפעול בסביבות משתנות ופונקציונאליות‪.‬‬
‫המערכת משמשת את המרפאות בעיסוק‬
‫בטיפול באוכלוסייה מגוונת‪ .‬מטופלים‬
‫לאחר אירוע מוחי או פגיעת ראש‬
‫טראומטית‪ ,‬מטופלים עם פגיעת חוט‬
‫שדרה‪ ,‬פגיעות אורתופדיות וכן מטופלים‬
‫המתמודדים עם מחלות כמו טרשת נפוצה‪,‬‬
‫ניוון שרירים ועוד‪ .‬כמו כן המערכת מתאימה‬
‫לטווח גילאים רחב‪ ,‬מילדים ועד קשישים‬
‫ולשלבים השונים של השיקום‪.‬‬
‫הייחודיות של המערכת הינה האפשרות‬
‫להגדיר לכל מטופל תוכנית אימון אישית‬
‫המותאמת לרמת היכולת שלו וליעדי‬
‫הטיפול‪ .‬למרפאה בעיסוק הידע והמיומנות‬
‫המקצועיים הנחוצים לצורך התאמה ודירוג‬
‫של המטלה על מנת להשיג את האתגר‬
‫הנכון עבור המטופל‪ .‬על ידי ניתוח יכולותיו‬
‫המוטוריות‪ ,‬הקוגניטיביות והרגשיות‪ ,‬היא‬
‫תבחר ותגדיר את המטלות באופן שיספק‬
‫הן תרגול של המרכיבים והתפקודים‬
‫הנחוצים והן תחושת הצלחה והנאה‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫המטרות הטיפוליות משתנות מאדם לאדם‪,‬‬
‫החל במטרות מוטוריות כמו הגדלת טווחים‬
‫ועידוד תנועתיות‪ ,‬שיפור כוח‪ ,‬סיבולת‪,‬‬
‫וקואורדינציה של הגפיים העליונות וכלה‬
‫בתרגול מיומנויות קוגניטיביות הדורשות‬
‫תפקודי קשב וזיכרון עבודה‪ ,‬יזימה‪ ,‬בקרה‬
‫ועיכוב תגובה‪ ,‬מהירות וזמן תגובה‪ ,‬תכנון‬
‫ותפקודים ניהוליים נוספים‪ .‬התרגול בחדר‬
‫המציאות המדומה מגביר את המוטיבציה‬
‫ומעודד את תחושת השליטה והמסוגלות‪,‬‬
‫את ההשתתפות ואת המעורבות הפעילה‬
‫של המטופל בטיפול‪.‬‬
‫המרפאה בעיסוק עוזרת למטופל במהלך‬
‫התרגול לשפר את ביצועיו‪ .‬המטופל מקבל‬
‫מהמערכת משוב ראייתי ושמיעתי הממחיש‬
‫לו באופן מיידי את מידת ההצלחה והשפעת‬
‫הסיוע שקיבל מהמרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫זוהי פלטפורמה נוספת שבה המטופל‬
‫והמטפלת יכולים לדון בעוצמות ובקשיים‬
‫איתם הוא מתמודד בתהליך השיקום‬
‫והזדמנות לחזור על אסטרטגיות שנלמדו‬
‫ונרכשו במהלך טיפול אינדיבידואלי בריפוי‬
‫בעיסוק‪ .‬כך למשל מטופל המתמודד עם‬
‫הזנחת צד שמאל‪ ,‬יתבקש לבצע משימות‬
‫ולהגיב לגירויים שהמרפאה בעיסוק תגדיר‬
‫עבורו במרחב השמאלי של המסך‪ .‬המטפלת‬
‫אף יכולה להגדיר שהמערכת תזהה ותגיב‬
‫רק לידו השמאלית‪ ,‬במידה והוא מסוגל אך‬
‫לא מרבה להשתמש בה‪ .‬דוגמא נוספת היא‬
‫מטופל המרים את ידו תוך שימוש בפיצויים‬
‫תנועתיים ויתבקש לפעול בטווח מסוים בו‬
‫הוא מבצע תנועה נכונה וזוכה בניקוד‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מביט בעצמו במסך ומבצע מטלה‬
‫לאורך זמן עם חזרות רבות‪.‬‬
‫המשימות מגוונות ומעניינות‪ ,‬חלק גדול‬
‫מהן בעלות אופי משחקי מהנה‪ ,‬כמו‬
‫פיצוץ בלונים הנעים בכיוונים שונים‪ ,‬שיט‬
‫ברפסודה‪ ,‬הגנה על שער על ידי הדיפת‬
‫כדורגל תוך הימנעות ממסיחים‪ ,‬ירי על‬
‫חלליות אויב ועוד‪ .‬מטלות אחרות מזמינות‬
‫את המטופל להתמודד עם אתגרים‬
‫חשיבתיים כמו פתירת מבוך על ידי הנעת‬
‫קובייה אל מטרה‪ .‬כל זאת בתוך סביבה‬
‫בטוחה ובליווי פרטני של המרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫מטלה חשובה נוספת הקיימת במערכת‬
‫ה‪ SeeMe-‬ומשמשת את המרפאות בעיסוק‬
‫בטיפול הקוגניטיבי היא מרכז הקניות‬
‫הווירטואלי‪ .‬זוהי סביבה וירטואלית המדמה‬
‫עריכת קניות‪ ,‬פעילות יומיומית תפקודית‬
‫הלקוחה מחיי היומיום של כולנו‪ .‬המטופל‬
‫מתבקש לזכור רשימת קניות‪ ,‬להתנהל עם‬
‫סכום כסף שנקבע מראש‪ ,‬לבחור חנות‬
‫ולתכנן בה את מסלולו בצורה יעילה בזמן‬
‫שהוא מוסיף לעגלה את המוצרים‪ .‬גם פה‬
‫המרפאה בעיסוק היא חלק בלתי נפרד‬
‫מהתהליך ומלווה את המטופל בהתמודדותו‬
‫עם משימה מורכבת זו‪ .‬המערכת מספקת‬
‫במטלה זו‪ ,‬כמו ביתר המטלות‪ ,‬מדידה של‬
‫נתונים רבים על ביצועיו של המטופל וניתן‬
‫לעקוב אחר התקדמותו לאורך זמן‪.‬‬
‫המציאות המדומה היא כלי חשוב וחיוני‬
‫בארגז הכלים הרחב של המרפאה בעיסוק‪,‬‬
‫המאפשר באמצעות שימוש בטכנולוגיה‬
‫מתקדמת‪ ,‬להשיג מטרות טיפוליות‬
‫ותפקודיות תוך כדי חוויה משמעותית של‬
‫הצלחה המעודדת מוטיבציה‪ ,‬הנאה‬
‫והשתתפות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫יפה גוטהרץ ז“ל‪2015-1930 - ‬‬
‫יפה‪ ‬נולדה וגדלה בקריית חיים‪ .‬בתיכון‬
‫למדה בבית ספר חקלאי עיינות ובגיל‬
‫‪ 17‬החלה את לימודי הסיעוד בבית החולים‬
‫רוטשילד בחיפה‪ .‬היא הוסמכה לאחות עם‬
‫סיום הלימודים ב–‪ 1951‬וב‪ 1958-‬עברה עם‬
‫עמוס בעלה לרעננה‪ ,‬כאן גם נולדו שני בניה‬
‫משה ואודי‪.‬‬
‫יפה עבדה בתחילה כאחות‪ ‬במרפאה ולאחר‬
‫מכן בבית חולים מאיר עם חולי שחפת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1960‬החלה את עבודתה בבית‬
‫החולים לוינשטיין‪ ,‬כאשר בית החולים עבר‬
‫למשכנו הנוכחי‪ .‬ב‪ 1983-‬התמנתה גוטהרץ‬
‫למנהלת הסיעוד במקומה של מוריה גלילי‪,‬‬
‫שהית מנהלת הסיעוד הראשונה של בית‬
‫החולים‪ .‬יפה ייצגה את “האחות בלבן”‪,‬‬
‫הקפידה על לבוש ייצוגי‪ ,‬מדים לבנים‪‘ ,‬כפ’‬
‫על הראש ושיער אסוף בקפידה‪“ .‬זקנות‬
‫השבט” לפעמים מתגעגעות לתקופה זו‪.‬‬
‫הצוות הסיעודי הותיק זוכר אותה כאשה‬
‫חמה‪ ,‬אימהית‪ ,‬רגישה ואכפתית לצרכי‬
‫העובדים המקצועיים והאישיים‪ .‬היא תמיד‬
‫התחשבה ברצון העובד וסייעה בפתרון‬
‫בעיות אישיות‪.‬‬
‫יפה שמה לה למטרה לקדם את הסיעוד‬
‫בבית החולים‪ ,‬היא עודדה לימודי הסמכה‬
‫לאחיות מעשיות‪ ,‬גייסה אחיות מוסמכות‬
‫חדשות לבית החולים ובכך העשירה את‬
‫תמהיל כח האדם הסיעודי‪ ,‬שכלל בזמנו‬
‫יותר אחיות מעשיות וכוחות עזר‪ .‬בדרך‬
‫ניהולה סללה בעצם את הדרך לעבודה‬
‫מקצועית של האחיות‪.‬‬
‫לאחר פרישתה ב–‪ 1995‬המשיכה גוטהרץ‬
‫לשמור על קשר עם בית החולים‪ ,‬ההנהלה‬
‫והעובדים‪ .‬במותה השאירה ‪ 2‬בנים ‪ 3‬נכדים‬
‫ונינה אחת‪.‬‬
‫נזכור אותה תמיד יפה ותמירה!‬
‫בלה אהרון ז“ל – ‪2015-1957‬‬
‫בלה עבדה בבית החולים לוינשטיין‬
‫כאחות למעלה משלושים שנה‪ .‬היא‬
‫החלה לעבוד בשנת ‪ 1979‬ובשנת ‪2005‬‬
‫נבחרה פה אחד על ידי ועדת המצוינות‬
‫לקבל את פרס המצוינות מטעם מנכ"ל‬
‫קופת חולים כללית על פעילותה כאחות‪.‬‬
‫במעמד קבלת הפרס ציינה אז בלה‪:‬‬
‫"עבודתינו הינה עבודת קודש של שיקום‪,‬‬
‫שיתוף הפעולה בין חברי הצוות משפיע על‬
‫רמת שביעות רצונם‪ ,‬ומשפיע אף יותר על‬
‫רמת שביעות רצון המטופלים‪ ,‬שהטיפול‬
‫בהם הוא המטרה העיקרית שלנו המהווה‬
‫תחושת שליחות ומקור גאווה לכולם‪.‬‬
‫מעבר להיותנו שגרירות של מחויבות‬
‫לאיכות‪ ,‬מקצוענות ואכפתיות‪ ,‬כל אחת‬
‫בתחומה הרחיבה מעט את גבולות הגדרת‬
‫התפקיד והכניסה בו קצת יותר נשמה‪”.‬‬
‫מדברי ההספד של אורה פילו‪ ,‬יו"ר ועד‬
‫עובדים ואחות אחראית במחלקה לשיקום‬
‫שדרה בשם כל צוות בית החולים לוינשטיין‪:‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫“אני עומדת פה ומתקשה לספוד לך‬
‫ולהיפרד ממך‪ .‬רק בשבוע שעבר כמו בכל‬
‫שבוע ישבנו יחד ליד מיטתך ודיברנו כרגיל‪.‬‬
‫בכל פעם שחזרתי ממך הנחתי שניפגש‬
‫שוב‪ .‬לא האמנתי שכל כך מהר ניפרד‪.‬‬
‫את החלטתך האחרונה להתאשפז קיבלנו‬
‫בהבנה רבה‪ .‬את ידעת שהסוף מתקרב וכל‬
‫כך רצית להקל על סביבתך ומשפחתך‬
‫ולמות בשלווה וכבוד‪ .‬עבדנו כאחיות‬
‫מהשורה בשנותייך הראשונות‪ ,‬בהמשך‬
‫עבדתי איתך כאחות אחראית והיית‬
‫תמיד חברה טובה‪ .‬אחות בולטת בצוות‪,‬‬
‫אכפתית‪ ,‬מלאת נתינה והכל תחת שקט‪,‬‬
‫רוגע‪ ,‬מקצועיות רבה ואצילות נפש מעין‬
‫כמוה שאפיינו רק אותך‪ .‬כושר הארגון‬
‫שלך‪ ,‬הסדר‪ ,‬הראש הפתוח לרעיונות‪,‬‬
‫היוזמה וטוב ליבך חסרים לי מאד עד היום‪.‬‬
‫תכונות אלה ליוו אותך בכל מעגלי חייך‪,‬‬
‫לאייל בעלך‪ ,‬לשלשת ילדייך‪ ,‬לכלתך ולשתי‬
‫נכדותייך המקסימות שתמיד אמרת לי‬
‫"זכיתי לראות"‪.‬‬
‫המחלה המקוללת הכריעה אותך לאחר שנות‬
‫מאבק בגבורה‪ ,‬באומץ ובניסיון אינסופי‬
‫להתגבר עליה‪ .‬למרות שכל פעם המחלה‬
‫הופיעה בווריאציה שונה‪ ,‬היית אופטימית‬
‫שהטיפול החדש יעזור‪ ,‬ואני וכל הצוות‬
‫יחד איתך קיווינו וייחלנו שיהיה טוב יותר‪.‬‬
‫המחלקה וכל צוות העובדים שהגיעו ולא‬
‫הצליחו להגיע מאחלים לך שלווה ומנוחה‪.‬‬
‫מגיע לך סוף סוף לנוח‪.‬‬
‫יהי זכרה ברוך‬
‫אוהבים ומתגעגעים”‬
‫אתי אלפנדרי ז“ל‬
‫‪2015-1951‬‬
‫אתי החלה לעבוד בבית החולים לוינשטיין‬
‫במרץ ‪ 1992‬במחלקה לשיקום חבלות ראש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬עברה לעבוד כאחות במחלקה‬
‫לשיקום מוחי ג’‪ ,‬בה עבדה עד יומה האחרון‪.‬‬
‫אתי הייתה אחות מסורה ואדיבה‪.‬‬
‫היא הרגישה את עצמה חלק אינטגרלי‬
‫מצוות המחלקה והמחלקה הייתה לה‬
‫כמו בית שני‪ .‬היא הייתה נכונה לכל קריאה‬
‫במחלקה ולעבודה נוספת ככל שנדרשה‪.‬‬
‫אתי עלתה לארץ מבולגריה בשנת ‪ 1990‬עם‬
‫שתי בנותיה‪ .‬הבנות והנכדים היו כל עולמה‪.‬‬
‫חשמלית ריידר‬
‫דואגים להנעה שלך‬
‫מ על‬
‫‪ 35‬שנות‬
‫מו ני טין‬
‫הקלנועיות הטובות בעולם‬
‫להדגמה חינם בביתך‪:‬‬
‫‪04-8411003‬‬
‫‪www.hagai-med.co.il‬‬
‫‪1-700-70-5557‬‬
‫‪www.nayadut.co.il‬‬
‫‪26‬‬
‫עמותת הידידים‬
‫‪ 800‬אלף ‪ ₪‬נאספו‬
‫בערב התרמה מרגש של עמותת ידידי בית החולים לוינשטיין‬
‫למען בית החולים‬
‫צילום קובי קנטור‬
‫במרכז הערב מופע סוחף של דני סנדרסון‬
‫שהעמיד את כל הקהל על הרגליים‬
‫כ–‪ 800‬איש נאספו בהיכל התרבות בהרצליה ולקחו חלק באירוע‬
‫ההתרמה השנתי של עמותת ידידי בית החולים לוינשטיין‪ ,‬בראשותם‬
‫של היו“ר ארז מלצר והמנכ“לית שולה מליק‪ .‬הכסף שנאסף באירוע‬
‫ישמש את בית החולים לחידוש פני האגף המרכזי של בית החולים‪,‬‬
‫שעבודות הבינוי שלו החלו בימים אלה‪.‬‬
‫פרופ’ עמירם כ“ץ‪ ,‬מנהל בית החולים לוינשטיין‪ ,‬מציין‪“ :‬שנים שאנחנו‬
‫מייחלים לעשייה שתביא למשתקמים שלנו תנאי אשפוז משופרים‪,‬‬
‫שישלימו את הטיפול המקצועי והגישה האנושית והמסורה שהם‬
‫מקבלים מהצוותים המטפלים‪ .‬תנופת הבינוי וההתחדשות הגיעה‬
‫לשיא‪ ,‬עם חנוכת מגדל האשפוז החדש ע“ש הלנברג לפני קרוב‬
‫לשנתיים‪ .‬כעת פנינו להשלמת המהלך‪ ,‬לעיצוב סטנדרט האשפוז‬
‫הגבוה‪ ,‬המקובל במרכזי השיקום הטובים בעולם ובאגף הלנברג”‪.‬‬
‫ארז מלצר‪ ,‬יו“ר עמותת הידידים‪ ,‬סיפר באירוע כי עם השלמת אגף‬
‫האשפוז החדש ע“ש הלנברג נרתמה העמותה להמשך סיוע לבית‬
‫החולים בשיפוץ ושדרוג האגף המרכזי‪“ .‬התורם הראשון תרם כבר‬
‫את הסכום להקמת מחלקה חדשה והעמותה נמצאת בימים אלה‬
‫בשלבים של מציאת מימון להקמת מחלקה נוספת”‪ ,‬ציין מלצר‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫הערב החל בקבלת פנים חגיגית וכיבוד קל‪ .‬הוא נפתח בכתבה‬
‫ששודרה בחדשות ‪ 2‬ביום חמישי האחרון על חייל שעבר שיקום‬
‫מרשים בבית החולים ומיד לאחר מכן הוקרן סרטון על קבוצת‬
‫תאטרון ייחודית שהוקמה בבית החולים למטופלים הסובלים‬
‫מתסמונת הנקראת “אפזיה” ‪ -‬הפרעת שפה נרכשת עקב נזק‬
‫מוחי‪ .‬בתום הסרט עלו לבמה ‪ 4‬כוכבי קבוצת התאטרון‪ :‬אייל פלד‪,‬‬
‫חוה ירון‪ ,‬רותם לנגר‪ ,‬רונית מימון יחד עם מלי גיל‪ ,‬מנהלת היחידה‬
‫לשיקום הפרעות בתקשורת‪ ,‬שיזמה את התוכנית‪ ,‬וזכו למחיאות‬
‫כפיים סוערות‪.‬‬
‫בהמשך הערב בירכו‪ :‬פרופ’ עמירם כ“ץ‪ ,‬מנהל ביה“ח‪ ,‬ד“ר דורית‬
‫וייס; אחות ראשית בכללית; משה פדלון‪ ,‬ראש עיריית הרצליה‪,‬‬
‫שתחת חסותו נערך האירוע וארז מלצר‪ ,‬יו“ר עמותת הידידים‪.‬‬
‫החלק המרכזי כלל מופע סוחף של הזמר דני סנדרסון שהעמיד את‬
‫כל הקהל על רגליו והצטרף לשירה‪.‬‬
‫נצפו באירוע‪ :‬דורון ספיר‪ ,‬מנכ“ל ויזה כאל; דוד פורר‪ ,‬מנכ“ל נאופארם;‬
‫עו“ד איתן אפשטיין; דוד בן בסט‪ ,‬הבעלים של רדיוס וסגן יו“ר‬
‫העמותה ואשתו מירה; רו“ח ראובן שיף; ועוד רבים אחרים‪.‬‬
‫גל‪-‬קל הינה מהחברות המובילות בארץ באביזרי עזר לנכים‪ ,‬עם ניסיון של למעלה‬
‫מ‪ 20-‬שנה בנגישות ושיקום‪ .‬כנציגים של החברות המובילות בעולם אנו מתמחים בייצור‬
‫מוצרים שירותיים ואביזרי רחצה לנכים‪ ,‬בהתאמה אישית ובייצור גמיש‪.‬‬
‫אצלינו תוכלו למצוא ציוד ואביזרים לנכים כגון‪ :‬כסאות ממונעים‪ ,‬עמידונים‪ ,‬כסאות ידניים‪,‬‬
‫קלי משקל‪ ,‬מנופי הרמה‪ ,‬כסאות שירותים ורחצה‪.‬‬
‫אנו‪ ‬בגל‪-‬קל‪ ‬מחויבים לך‪ ,‬הלקוח‪ ,‬למקצוענות‪ ,‬סובלנות ושירות אדיב‪.‬‬
‫נשמח תמיד לעמוד לרשותכם‪.‬‬
‫לפרטים ומידע נוסף‪ :‬שבי לילוס‪ ,‬מנהל תחום לקוחות פרטיים‪03-9511223 :‬‬
‫‪[email protected] I www.gal-kal.co.il‬‬
‫לכל המטופלים‬
‫איחולי החלמה מהירה ושיקום קל‬
‫ולצוות המטפל‬
‫הערכה רבה‬
‫ותודה על פועלכם המסור‬
‫קיבוץ נחשונים ד‪.‬נ‪ .‬מרכז‬
‫מיקוד ‪7319000‬‬
‫טלפון‪03-7301636 :‬‬
‫‪28‬‬
‫עמותת ידידי בית החולים לוינשטיין‬
‫קיימה אירוע בוקר לנשים‬
‫עמותת הידידים‬
‫עמותת הידידים של בית החולים לוינשטיין‪,‬‬
‫קיימה אירוע בוקר נשים‪ .‬הבוקר כולו אורגן‬
‫על ידי מתנדבות העמותה‪ ,‬בניצוחה של‬
‫ענת ביבר‪.‬‬
‫האירוע התקיים בבית החולים וכלל בין‬
‫השאר ארוחת בוקר משולבת מתרומות‬
‫של בתי עסק ומטעמים מעשי ידיהן של‬
‫מתנדבות העמותה‪ .‬את החלק האומנותי‬
‫של הבוקר הובילה ציפי גזית‪ ,‬מ‪“-‬ציפי‪ ,‬נתי‬
‫וחברים“‪ ,‬אשר גייסה אומנים נוספים למטרה‪.‬‬
‫אלה כללו את‪ :‬ציפי מור‪ ,‬רוחל’ה אלה‪ ,‬ענת‬
‫סגל‪ ,‬קובי גיא‪ ,‬יעל לירון‪ ,‬דוד הראובני‪ ,‬שמוליק‬
‫ספו‪ ,‬דני בן עמי‪ ,‬ואת רפי וולבה ונתי כספי‬
‫שליוו את המופע המוזיקלי על הקלידים‪.‬‬
‫לאירוע הגיעו כ‪ 120-‬נשים וכל הכנסותיו‬
‫קודש לשדרוג האגף המרכזי של בית החולים‪.‬‬
‫כ‪₪800,000-‬‬
‫גויסו‬
‫ביום התרמה‬
‫רדיופוני שקיימה‬
‫העמותה בחסות‬
‫רדיוס ‪FM100‬‬
‫עמותת ידידי בית החולים לוינשטיין הצליחה לגייס סכום של כ–‪ 800,000₪‬למען‬
‫בית החולים השיקומי לוינשטיין ביום שידורים מיוחד שנערך בחודש פברואר בחסות‬
‫רדיוס ‪ ,100FM‬בבעלותו של דוד בן בסט‪ .‬הכסף נאסף לטובת שיפוץ האגף המרכזי‬
‫של בית החולים לרווחת המטופלים‪.‬‬
‫את יום השידורים הנחו יחד שירה פליקס וארז מלצר‪ ,‬יו"ר עמותת הידידים‪ .‬במשך היום השתתפו‬
‫בשידור אנשי סגל של בית החולים ובראשם מנהל בית החולים‪ ,‬פרופ' עמירם כ"ץ‪ ,‬ד"ר חגי‬
‫אמיר‪ ,‬מנהל המחלקה לשיקום אורתופדי ומלי גיל‪ ,‬מנהלת היחידה לשיקום הפרעות בתקשורת‪.‬‬
‫במהלך היום הגיעו לאולפן ראשי ערים מאזור השרון שקראו לציבור לפתוח את הלב‬
‫ואת הכיס‪ .‬בין ראש הערים שנכחו באולפן‪ :‬יהודה בן חמו‪ ,‬ראש עיריית כפר סבא; משה פדלון‪,‬‬
‫ראש עיריית הרצליה; זאב בילסקי‪ ,‬ראש עיריית רעננה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלו לשידור משוקמים של‬
‫בית החולים לוינשטיין ובני משפחותיהם על מנת לשתף את המאזינים בסיפורי השיקום‬
‫המרגשים שלהם‪.‬‬
‫בתמונה מימין לשמאל‪ :‬ד”ר חגי אמיר‪ ,‬מנהל‬
‫המחלקה לשיקום אורתופדי בלוינשטיין; שולה‬
‫מליק‪ ,‬מנכ”לית עמותת הידידים; פרופ’ עמירם‬
‫כ”ץ‪ ,‬מנהל ביה”ח לוינשטיין; דוד בן בסט‪,‬‬
‫הבעלים של רדיוס וסגן יו”ר העמותה; יושבים‪:‬‬
‫ארז מלצר‪ ,‬יו”ר עמותת הידידים ושירה פליקס‪.‬‬
‫ארז מלצר‪ ,‬יו”ר עמותת הידידים; משה פדלון‪,‬‬
‫ראש עיריית הרצליה; שירה פליקס‪.‬‬
‫ארז מלצר‪ ,‬יו”ר עמותת הידידים ושירה פליקס‪.‬‬
‫השנה הוקדשו שעתיים מיום השידורים לשיקום החיילים ממבצע "צוק איתן" שנפגעו‬
‫ושוקמו בלוינשטיין‪ .‬מנהל בית החולים‪ ,‬פרופ' כ"ץ‪ ,‬סיפר בשידור על היערכות בית החולים‬
‫לקליטת החיילים במהלך המבצע ודיבר על הטיפול המסור שקיבלו מהצוותים כמו גם‬
‫הפעילות החברתית שסיפק להם בית החולים בשיתוף עם העיריות באזור השרון‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫צילום – אורן יזרעאל‬
‫ארז מלצר‪ ,‬יו”ר עמותת הידידים וזאב בילסקי‪,‬‬
‫ראש עיריית רעננה‪.‬‬
‫יהודה בן חמו‪ ,‬ראש עיריית כפר סבא‪.‬‬
‫אורטופדיקה שטינר היא חברה ותיקה ביותר בתחום‬
‫האורתופדיה‪ ,‬המספקת מגוון אביזרים וציוד לנכים‬
‫ובעלי מוגבלויות‬
‫אל תתפתה להתנוון בוואן‬
‫שמור על פעילות גופנית והופעה צעירה!‬
‫רכוש את מעלון הפלא להרמת‬
‫כיסא גלגלים לגג רכב פרטי המרים‬
‫כסא גלגלים רגיל או ממונע מתקפל‬
‫גוטליב‬
‫‪GOTTLIEB‬‬
‫חצי יובל של איכות ואמינות‬
‫אצלנו תמצאו‪:‬‬
‫•אביזרים שיקומיים‬
‫•עזרי הליכה כגון הליכונים וקביים‬
‫•כיסאות שירותים ומקלחת‬
‫•מיטות אשפוז ביתיות‬
‫•כורסאות הקמה חשמליות‬
‫•מנופים חשמליים וידניים‬
‫אורטופדיקה שטינר הינה ספק‬
‫המוכר על ידי משרד הבריאות‪,‬‬
‫משרד הביטחון‪ ,‬קופות החולים‪,‬‬
‫בתי חולים וחברות ביטוח‪.‬‬
‫לפרטים ומידע נוסף‪:‬‬
‫מפעל‪ :‬רח’ הרב כהנמן ‪ 135‬בני ברק‬
‫טלפון‪03-6742582 :‬‬
‫משרד‪ :‬רח’ דבורה הנביאה ‪ 15‬בני ברק‬
‫טלפון‪ 03-5700323 :‬פקס‪03-5707093 :‬‬
‫‪1 -7 0 0 -5 0 0 -4 4 9‬‬
‫רשימת סניפים‪:‬‬
‫תל אביב‪ :‬מזא"ה ‪ ,1‬פינת אלנבי ‪ ,77‬רמת גן‪ :‬בן גוריון ‪32‬‬
‫ראשון לציון ‪ -‬תצוגה ומחסן‪ :‬השר חיים משה שפירא ‪4‬‬
‫בית מסוף‪ ,‬קומה א’ אולם ‪14‬‬
‫‪www.gottlieb.co.il l [email protected]‬‬
‫‪www.orthopedica.co.il‬‬
‫שיקום מקצועי‬
‫בביטוח הלאומי‬
‫השיקום המקצועי בביטוח הלאומי הוא תהליך טיפולי שנועד לכוון‬
‫ולהכשיר נכים ואלמנים‪/‬ות להיקלט בעבודה המתאימה להם‪ ,‬ולהשתלב‬
‫במעגל העבודה‪.‬‬
‫מי זכאי לשיקום מקצועי?‬
‫נפגע בעבודה‪ ,‬שנקבעו לו לפחות ‪ 10%‬נכות‪ ,‬או שפגיעתו הוכרה‬
‫כמחלת מקצוע‪.‬‬
‫נפגע בפעולות איבה‪ ,‬שנקבעו לו ‪ 20%‬נכות לפחות‪ ,‬וכן אלמנה‬
‫ויתומים של נספה פעולות איבה‪.‬‬
‫נכה‪ ,‬לא מפגיעת עבודה או איבה‪ ,‬שנקבעו לו ‪ 20%‬נכות לפחות‪,‬‬
‫גם אם אינו מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫אלמנים ואלמנות‪ ,‬שהוכרו על פי חוק ביטוח שאירים או נפגעי‬
‫עבודה‪.‬‬
‫אתם עשויים להיות זכאים לשיקום מקצועי‪ ,‬אם עקב הנכות אינכם‬
‫מסוגלים לעסוק בעבודתכם הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת‪ ,‬או אם‬
‫אתם מחוסרי עבודה וזקוקים להסבה מקצועית‪.‬‬
‫מהם שירותי השיקום המקצועי?‬
‫טיפול וליווי של עובדים סוציאליים המתמחים בשיקום‪.‬‬
‫שירותי אבחון והכוונה מקצועית ותעסוקתית‪.‬‬
‫לימודים ‪ -‬כולל מימון שכר לימוד‪ ,‬מכשירי לימוד‪ ,‬דמי קיום והוצאות‬
‫נסיעה‪.‬‬
‫שירותי תמיכה להנגשת סביבת הלימודים‪.‬‬
‫ליווי המשתקם עד להשתלבותו בעבודה‪.‬‬
‫אתם מוזמנים לפנות למח‬
‫לקת השיקום לבירור זכאותכם‬
‫ל‬
‫שיקום מקצועי‪ ,‬טל' ‪.09-8602879‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫הביטחון האישי שלך ושלי‬
‫‪www.btl.gov.il‬‬
‫‪30‬‬
‫פרופ‬’ ‪‪‬ראובן‬ ֶ‪‪‬אלדר ז“ל‬
‫‪2015-1926‬‬
‫חדשות הבית‬
‫פרופ‬ ’‪‪‬אלדר‬‪ ‪,‬קצין‬ ‪‪‬רפואה‬ ‪‪‬ראשי‬ ‪‪‬במיל’‬‪‪ ,‬ניהל את בית‬
‫החולים לוינשטיין בין השנים ‪ .1986-1933‬הוא‬ ‪‪‬יזם‪‪‬‬
‫‬את‬ ‪‪‬פיתוח‬ ‪‪‬השירותים‬ ‪‪‬הקהילתיים‬ ‪‪‬ואת מרפאות‬ ‪‪‬החוץ‪‪,‬‬
‫‬בתקופת‬ ‪‪‬ניהולו‬ ‪‪‬הונחה‬ ‪‪‬אבן‬ ‪‪‬הפינה‬ ‪‪‬לבניין‬ ‪‪‬פליישמן‬‪‪.‬‬
‫הוא‬ ‪‪‬עסק‬ ‪‪‬רבות בעידוד‬ ‪‪‬מחקרים‬ ‪‪‬בתחום‬ ‪‪‬איכות‪‪‬‬
‫‬שירותי‬ ‪‪‬הבריאות והיה‬ ‪‪‬מעורב‬ ‪‪‬בטיפוח‬ ‪‪‬וחיזוק הקשרים‪‪,‪‬‬
‫‬ ‪‪1992‬הקים‪‬ ‪‬הבינלאומיים‬ ‪‪‬של‬ ‪‪‬בית‬ ‪‪‬החולים‬‪‪.‬‬
‫בשנת‬
‫‬יחידת‬ ‪‪‬מחקר‬ ”‪‪‬היחידה‬ ‪‪‬לחקר‬ ‪‪‬הנכות‬ ‪‪‬ע‬”‪‪‬ש‬ ‪‪‬פליישמן”‪‪‬‬
‫לאחר‬ ‪‪‬פרישתו‬ ‪‪‬מניהול‬ ‪‪‬בית‬ ‪‪‬החולים‬ והיה‬ ‪‪‬למנהלה‬‪‪.‬‬
‫‬‪‪‬אלדר‬ ‪‪‬בין‬ ‪‪‬היתר‬ ‪‪‬בהקמת‬ ‪‪‬מערך‪ ‪‬עסק‬ ‪‪‬פרופ לוינשטיין‬‪‪,‬‬
‫‬‪‪ 2007‬העניקה‪ ‪‬ארץ‬ ‪‪‬הולדתו‬ ‪‪.‬באוקטובר‬שיקום‬ ‪‪‬בקרואטיה‬‪‪,‬‬
‫האות‪‬‪‬לו ממשלת‬ ‪‪‬קרואטיה‬ ‪‪‬אות‬ ‪‪‬הצטיינות‬ ‪‪‬בתחום‬ ‪‪‬המדע‬‪‪,‬‬
‫‬הגבוה‬ ‪‪‬ביותר‬ ‪‪‬שקרואטיה‬ ‪‪‬מעניקה‬ ‪‪‬לנתין‬ ‪‪‬זר‬‪‪.‬‬
‫נעמי בן חיים מונתה‬
‫למנהלת השירות‬
‫הסוציאלי בבית‬
‫החולים לוינשטיין‬
‫נעמי מחליפה בתפקידה את ענת שילנסקי‬
‫אשר מילאה את התפקיד ב‪ 16-‬השנים‬
‫האחרונות ומונתה לאחרונה לעובדת‬
‫סוציאלית מחוזית במחוז ת”א – יפו של‬
‫הכללית‪.‬‬
‫נעמי עובדת בבית החולים לוינשטיין‬
‫משנת ‪ 1988‬ובעלת ניסיון מקצועי קודם‬
‫במסגרות רווחה אחרות‪ .‬בלוינשטיין עבדה‬
‫נעמי כעובדת סוציאלית ברוב מחלקות‬
‫בית החולים וכן במכון להערכה תפקודית‪.‬‬
‫היא שותפה בצוות הבונה כלי מדידה‬
‫חדשני בעבודה סוציאלית לאומדן מוכנות‬
‫להשתלבות מחודשת בקהילה בסיום‬
‫האשפוז ומשתתפת בפורומים ופרויקטים‬
‫של כלל בית החולים‪ .‬נעמי בעלת תואר שני‬
‫בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן‬
‫במגמה שיקומית‪ .‬לאורך השנים הדריכה‬
‫עובדים וסטודנטים רבים‪.‬‬
‫יפעת שוורץ מונתה‬
‫למנהלת השירות‬
‫לריפוי בעיסוק‬
‫בבית החולים לוינשטיין‬
‫יפעת מחליפה בתפקידה את שרה אברבוך‬
‫אשר מילאה את התפקיד ‪ 15‬השנים‬
‫האחרונות ופרשה כעת לגמלאות לאחר‬
‫‪ 42‬שנים של עשייה ותרומה משמעותית‬
‫לבית החולים‪.‬‬
‫פיזיותרפיסטים מ”לוינשטיין” הציגו בכנס‬
‫הפיזיותרפיה העולמי שהתקיים בסינגפור‬
‫כנס הפיזיותרפיה העולמי הינו הכנס הגדול והחשוב ביותר במקצוע הפיזיותרפיה‪,‬‬
‫המתקיים אחת לארבע שנים‪ .‬השנה התארח הכנס במרכז כנסים גדול בסינגפור‪.‬‬
‫בכנס השתתפו אלפי פיזיותרפיסטים מרחבי העולם‪ ,‬ביניהם כ‪ 22-‬ישראלים‪,‬‬
‫מתוכם עשרה עובדי ה”כללית”‪ .‬הפיזיותרפיסטים פלביה שטיינברג‪-‬חן‪ ,‬שירלי‬
‫הנדלזלץ‪ ,‬שירה צייכנר‪-‬כהן וכפיר פינגרמן ייצגו את המחלקה לפיזיותרפיה בבית‬
‫החולים והציגו את עבודתם בנושא “הטמעת השימוש בכלי מדידה מקובלים‬
‫בשיקום בקרב פיזיותרפיסטים העובדים ב”כללית”‪ .‬הכנס היווה הזדמנות עבורם‬
‫לפגוש עמיתים מרחבי העולם‪ ,‬ליטול חלק בדיונים ולשמוע הרצאות מפי‬
‫פיזיותרפיסטים מובילים בתחומים כגון‪ :‬שיקום לאחר שבץ מוחי‪ ,‬שיקום קטועים‪,‬‬
‫שיקום נפגעי חוט שדרה והדרכה קלינית‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת תערוכה שהתקיימה‬
‫בכנס נחשפו לציוד חדשני ולטכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫שרה אברבוך‪ ,‬מומחית בריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק‬
‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר‬
‫שני בריפוי בעיסוק מאוניברסיטת ניו יורק‬
‫(‪ ,)NYU‬נמנית עם מפתחי תחום השיקום‬
‫הקוגניטיבי בארץ‪ .‬בשנות עבודתה הרבות‬
‫בלוינשטיין הטביעה את חותמה על תחום‬
‫הריפוי בעיסוק‪ ,‬גידלה דור שלם של‬
‫מרפאות בעיסוק וסטודנטים והובילה את‬
‫מקצוע הריפוי בעיסוק הן בלוינשטיין והן‬
‫בכללית‪.‬‬
‫יפעת שוורץ מומחית בריפוי בעיסוק‬
‫ועובדת בבית החולים לוינשטיין מזה כ‪20-‬‬
‫שנה‪ .‬בתפקידה האחרון שימשה כמרפאה‬
‫בעיסוק אחראית במחלקה לשיקום חבלות‬
‫מוח‪ .‬היא בעלת ניסיון עשיר בתחומים של‬
‫שיקום לאחר אירוע מוחי‪ ,‬שיקום שדרה‬
‫ושיקום לאחר פגיעות ראש‪ .‬יפעת שוורץ‬
‫פיתחה את האבחון הקוגניטיבי תפקודי‬
‫שנקרא‪ ,FLOTCA :‬והיתה שותפה לתיקופו‬
‫ופירסומו‪ .‬היא מרצה אורחת בחוגים לריפוי‬
‫בעיסוק באקדמיה‪ ,‬מדריכה סטודנטים‬
‫ושימשה כרכזת הדרכה בעבר‪ .‬יפעת‬
‫שוורץ בעלת תואר שני בריפוי בעיסוק‬
‫מאוניברסיטת ת"א‪.‬‬
‫‪ii‬‬
‫‪To b‬‬
‫‪d‬‬
‫‪iP a‬‬
‫‪e‬‬
‫‪pl‬‬
‫‪Ap‬‬
‫‪l‬‬
‫‪oo‬‬
‫‪T‬‬
‫‪L ife‬‬
‫‪y‬‬
‫‪Sk‬‬
‫‪e‬‬
‫‪B lu‬‬
‫‪d‬‬
‫‪i‬‬
‫‪Pa‬‬
‫יד חרוצים ‪ 14‬תל‪-‬אביב‪ .‬טלפון‪03-6882372 :‬‬
‫‪WWW.DANGOT.COM‬‬
‫מתחדשים עם‬
‫קלנועית אפיקים‬
‫‪GoGo 4‬‬
‫ארבעה גלגלים‬
‫ניתן לפירוק ואחסון ברכב‬
‫‪Breeze C3‬‬
‫עם גגון‪ ,‬מושב אורתופדי וסל אחורי‬
‫ענק‪ ,‬מתאים לעלייה על מעלון‬
‫‪Breeze S4‬‬
‫מושב אורתופדי זוגי‬
‫וגגון עם שמשה קדמית‬
‫‪32‬‬
‫ידיעות השרון‪24.9.14 ,‬‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫כתבו עלינו‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫ם לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫פורבס ‪- 2015‬‬
‫הרופאים הטובים ביותר בישראל בתחומם‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫‪ynet 9.6.15‬‬
‫‪Jerusalem Post 11.3.15‬‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫ם לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫ישראל היום‪21.1.2015 ,‬‬
‫ישראל היום‪13.2.2015 ,‬‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים ל‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫ישראל היום‬
‫‪23.6.2015‬‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫מודעה ‪8‬‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫בית חולים לווינשטיין‬
‫‪34‬‬
‫נובמבר ‪2014‬‬
‫ד"ר קרן קיסמריו היקרה‪,‬‬
‫מרץ ‪2015‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫מכתבי תודה‬
‫אל מנהל ביה”ח לוינשטיין‪,‬‬
‫פרופ’ עמירם כ”ץ הנכבד שלום וברכה‪.‬‬
‫לכבוד פרופ’ כ”ץ‬
‫מנהל ביה”ח לוינשטיין‬
‫הנדון‪ :‬הבעת תודה‪ ,‬הערכה וכבוד‬
‫רעננה‬
‫הבן שלנו ת‪.‬ה‪ .‬אושפז במחלקת טיפול נמרץ‬
‫לאחר תאונת דרכים קשה‪ ,‬עבר מסלול‬
‫טיפולים קשה בבתי חולים רמב”ם‪ ,‬מאיר‬
‫ותל השומר‪ ,‬ולאחר מכן אושפז בבית החולים‬
‫לוינשטיין במחלקת טיפול נמרץ להמשך‬
‫שיקום‪.‬‬
‫מצבו הבריאותי היה קשה מאוד‪ ,‬לאחר סדרת‬
‫טיפולים מצבו התייצב‪ ,‬הוא נשם בכוחות עצמו‬
‫ונגמל מהקנולה‪ .‬היום הוא נמצא בהמשך‬
‫שיקום בצפון‪.‬‬
‫פרופ’ עמירם‪ ,‬אנו משפחת ה‪ .‬רוצים להביע‬
‫בפניך את הערכתנו ותודתנו העמוקה לך מנהל‬
‫ביה”ח על היחס המחבק החם‪ ,‬למחלקות‬
‫המשק והאחזקה‪ ,‬למנהל האדמניסטרטיבי‬
‫מר מגיד אברהמי ומזכירתו אתי מרצר על‬
‫התמיכה‪ ,‬היחס החם והמחבק והעזרה שלהם‪,‬‬
‫למנהלת משרד קבלת חולים גב’ מזל עזרא‬
‫והצוות שלה על היחס הטוב והחם‪ ,‬לדוברת‬
‫בית החולים גב’ דנית וממלאת המקום גב’‬
‫ישראלה על היחס האנושי והאוהב‪ ,‬לצוות‬
‫המטבח לזאב‪ ,‬לגב’ דינה וגב’ סמירה וכל צוות‬
‫המטבח על היחס החם‪ ,‬למחלקת הביטחון‬
‫לקצין הבטחון מר צביקה פוגל וכל צוות‬
‫המאבטחים על היחס האדיב והחם והעזרה‬
‫שזכינו לקבל‪.‬‬
‫כבוד המנהל פרופ’ עמירם‪ ,‬יש לציין שהיינו‬
‫לצערנו בהרבה בתי חולים אבל צוות שמחבק‬
‫חולים והמשפחות שלהם‪ ,‬נאמן ומשקיע‬
‫כאשר המטרה שלו לתת ולעזור‪ ,‬לא נתקלנו‬
‫כמו בביה”ח לוינשטיין וזה מראה על המדיניות‪,‬‬
‫התכנון והמעקב של העומד בראש והאנשים‬
‫שלו ועל זה גאוותנו‪ ,‬יישר כח!‬
‫נא העבר תודתנו העמוקה לנוגעים בדבר‪.‬‬
‫הנדון‪ :‬תודה‪ ,‬הוקרה והערכה‬
‫פרופ’ כ”ץ הנכבד‪,‬‬
‫אני שמח שהגעתי לשלב שבו אני יכול‬
‫להודות לך‪ ,‬להנהלת בית החולים בכלל ולצוות‬
‫המדהים של מחלקה ‪ 4‬בפרט‪ ,‬על הטיפול‬
‫המקצועי‪ ,‬המסור והבלתי נלאה של המחלקה‪,‬‬
‫לו זכיתי במהלך אשפוזי במקום‪ .‬המקצועיות‬
‫והמקצוענות של הצוות הרפואי ושל כח העזר‬
‫חיממו את הלב מחד גיסא והיבאו וסייעו‬
‫להחלמתי המהירה בתנאים הנתונים מאידך‪.‬‬
‫אני מבקש להדגיש את הגישה ההומנית הן‬
‫של צוות מחלקה ‪ 4‬והן של צוות המחלקה‬
‫לפיזיותרפיה‪ ,‬שנתנו לי תחושה של בית‪.‬‬
‫לא בכדי הולך שם בית החולים לפניו והוא‬
‫בעל מוניטין מקצועי ברמת מהימנות גבוהה‪.‬‬
‫רעייתי מצטרפת לתודה ולהוקרה ומבקשת‬
‫לציין את הגישה התומכת שאפשרה לה‬
‫לשהות במחיצתי כל העת‪.‬‬
‫אני מייחל שתהיו “מחוסרי עבודה‪,”..‬‬
‫אך ביודעי שזה לא יקרה‪ ,‬אני רוצה לאחל‬
‫שיהיו בכם הכוחות להמשיך ולשאת‬
‫במלאכת הקודש‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ’ ס‪.‬ע‪.‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫ס‪.‬ה‪ .‬ומשפחתו‪.‬‬
‫לצוות מחלקה ‪!6‬‬
‫הגיע העת להיפרד ברגשות תודה והערכה על‬
‫העבודה המאומצת והמסורה של כל אנשי‬
‫הצוות המדהימים במחלקה‪ .‬תודה על שהייתם‬
‫לנו לבית בתקופה משמעותית זו‪.‬‬
‫תודה על היחס החם‪ ,‬האכפתיות‪ ,‬האוזן‬
‫הקשבת‪.‬‬
‫באהבה והערכה רבה‬
‫מ‪.‬ז‪.‬ל ו – ר‪.‬ק‪.‬‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫גיליון קיץ‬
‫למן ההתחלה גרמת לי להרגיש קרוב ונוח‪.‬‬
‫איכשהו‪ ,‬למרות עומס המטופלים והעבודה‬
‫הרבה‪ ,‬בכל פעם שנכנסתי אלייך לחדר‬
‫הרגשתי שאני מוקד תשומת הלב ושאת כאן‬
‫בשבילי נכונה לייעץ‪ ,‬לטפל ולסייע‪.‬‬
‫הטיפול המקצועי המעולה‪ ,‬היחס החם והאישי‬
‫ומעבר לכך – החשיבה והמאמץ "לתפור‬
‫חליפה לפי מידה" על מנת להקל ולסייע באופן‬
‫מיטבי לכל מטופל‪ ,‬אינם מובנים מאליהם‬
‫וראויים להערכה מיוחדת‪.‬‬
‫תודה מכל הלב על כל אלה‪ .‬אני מאחלת לך‬
‫הצלחה רבה במעלה הדרך ובטוחה שאכן‬
‫כך יהיה‪.‬‬
‫בתודה ובתוספת חיבוק גדול‪,‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫לצוות מחלקה ‪3‬‬
‫אחיות ואחים יקרים‪,‬‬
‫ברצוני להביע את תודתי והערכתי העמוקה‬
‫על הטיפול המקצועי‪ ,‬המסור והדואג‬
‫שזכיתי לו בתקופת אשפוזי במחלקתכם‪.‬‬
‫קבלת הפנים החמה‪ ,‬האכפתית‪ ,‬המקצועית‬
‫והסבלנות ראויים לכל ציון!‬
‫חשתי כל העת שאני בידיים טובות ואחראיות‪.‬‬
‫השעות והימים עברו במהרה ובתחושה‬
‫שהמחלקה מהווה עבורי בית חם ואוהב‪.‬‬
‫זכיתי לרגישות‪ ,‬רכות ומענה מהיר ויעיל לכל‬
‫בקשותיי מצד כל הצוות‪.‬‬
‫תמיד נעניתם באדיבות ואכפתיות עם אנושיות‬
‫וחיוך מכל הלב‪.‬‬
‫בהערכה עצומה והכרת תודה‪,‬‬
‫ח‪.‬א‪.‬‬
‫אתם דואגים לבריאות שלנו‪,‬‬
‫אנחנו נדאג לפנסיה שלכם‪.‬‬
‫מודעה ‪10‬‬
‫הידעת?‬
‫כחבר‬
‫אתה ובניאגוד הפיזיותרפיסטים‪,‬‬
‫מ‬
‫מדמי ניהולשפחתך תוכלו ליהנות‬
‫חס‬
‫רי‬
‫ת‬
‫קד‬
‫ים‬
‫בקרן‬
‫הפנסיה‬
‫בקופות הג “מבטחים החדשה“‪,‬‬
‫מל‬
‫ו‬
‫בק‬
‫רנ‬
‫ות ההשתלמות‬
‫של מנורה מבטחים*‪.‬‬
‫מנורה מבטחים‬
‫מומחים ש‬
‫אפשר לסמוך עליהם‬
‫אגוד הפיזיותרפיסטים בחר‬
‫במנורה מבטחים‬
‫קבוצת מנורה מבטחים מבטחת את חברי האיגודים המקצועיים מזה שנים רבות‬
‫בקרן הפנסיה “מבטחים החדשה“‪.‬‬
‫לקבוצת מנורה מבטחים ניסיון עשיר במתן השירות הייחודי הנדרש עבור חברי‬
‫האיגודים המקצועיים‪.‬‬
‫הטבות ייחודיות לפזיותרפיסטים‪:‬‬
‫הנחה בדמי הניהול בקרן הפנסיה “מבטחים החדשה“‬
‫הנחה בדמי הניהול בקרנות ההשתלמות של מנורה מבטחים‬
‫הנחה בדמי הניהול בקופות הגמל של מנורה מבטחים‬
‫פגישה אישית לתכנון פנסיוני‬
‫עומדת לרשותך אשת הקשר במנורה מבטחים‪:‬‬
‫אביבה יעקב ‪[email protected] | 054-6669345‬‬
‫למידע ולהצטרפות‪www.menoramivt.co.il 03-7552400 *3876 :‬‬
‫קבלת ההטבה בדמי ניהול הינה בכפוף לחתימה על טופס הטבה אישי ועמידה בתנאי ההצטרפות המופיעים בטופס‪ .‬דמי הניהול בקרנות ההשתלמות‬
‫הינם ‪ 0.3%‬מהצבירה (במונחים שנתיים) לחברי אגוד הפיזיותרפיסטים ולבני משפחתם מקרבה ראשונה עד לתאריך ‪ ,31.12.2015‬ולאחריו יעמדו על‬
‫שיעור של ‪ 0.5%‬מהצבירה (במונחים שנתיים)‪ .‬בהתאם להסכם הקיים בין מנורה מבטחים לאיגודים המקצועיים‪ .‬האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או‬
‫חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני‪ .‬האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה‪.‬‬
‫דגם‬
‫צריכת דלק ממוצעת בליטרים ל‪ 100-‬ק"מ* דרגת זיהום אוויר דרגת זיהום אוויר מרכב מנועי**‬
‫‪15‬‬
‫עירוני ‪ 11.7‬בינעירוני ‪7.0‬‬
‫‪ 4WD/2WD ix35‬אוטומט ‪ 2.0‬ל' בנזין‬
‫‪15‬‬
‫עירוני ‪ 13.0‬בינעירוני ‪7.3‬‬
‫‪ 4WD ix35‬אוטומט ‪ 2.4‬ל' בנזין‬
‫‪15‬‬
‫‪5.7‬‬
‫בינעירוני‬
‫‪8.8‬‬
‫עירוני‬
‫‪ 4WD ix35‬אוטומט ‪ 2.0‬ל' דיזל‬
‫**הדרגה מחושבת לפי תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת)‪ ,‬התשס״ט ‪2009‬‬