י"א ניסן

‫הרה"ח ר' דניאל‬
‫וזוגתו נעמי שי' ברנובר‬
‫לע"נ אמו‬
‫מרת רות פאניה פייגא‬
‫בת הרה"ח ר' נתן נטע ע"ה‬
‫נלב"ע ב' שבט ה'תשע"ב‬
‫יה"ר שתזכה תיכף ומיד לעילוי‬
‫הנשמה הכי גדול בהתלבשותה‬
‫בגוף גשמי בתחיית המתים‬
‫בהתגלות כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫תיכף ומיד ממש!‬
‫)כ“ף מרחשון ה‘תשמ“ג – בלתי מוגה(‬
‫"‬
‫ו‬
‫גד‬
‫ל‬
‫נדפס ע"י‬
‫"‬
‫על פי כל הנ“ל מובן‪ ,‬שנוסף על‬
‫השלימות דמספר עשר )וכן‬
‫השלימות דמספר מאה‪ ,‬עשר‬
‫פעמים עשר( בכל ענין‪ ,‬ישנו‬
‫עילוי מיוחד כאשר מספר זה‬
‫קשור עם יום הולדת – כי עיקר‬
‫מעלת השלימות דמספר עשר‬
‫היא ביחס לעבודת בני ישראל‬
‫)כנ“ל ס“ב(‪ ,‬שהתחלתה – ביום‬
‫ההולדת‪ .‬ואם הדברים אמורים‬
‫ביחס ליום ההולדת דכל אחד‬
‫ואחד מישראל )”עמך כולם‬
‫צדיקים“( – הרי על אחת כמה‬
‫וכמה שענין זה הוא ביתר שאת‬
‫וביתר עוז אצל נשיאי ישראל‬
‫יוח‬
‫בץ מ ד ומו‬
‫ק‬
‫לזכות‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫מלך המשיח‬
‫מהרה יגלה ויגאלנו אכי"ר‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫י"א ניסן‬
‫ ק"י שנה ‪-‬‬‫קובץ מיוחד בקשר עם מלאת‬
‫ק"י שנה להולדת כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫י"א ניסן ה'תרס"ב ‪ -‬ה'תשע"ב‬
‫גליון לד‬
‫שנה עשירית‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫יום הולדת המאה ועשר פועל ענין חדש‪...‬‬
‫בי"ב תמוז דשנה זו – יום הולדתו של כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ‪ . .‬מלאו מאה ועשר‬
‫שנים לשנת ההולדת – י"ב תמוז תר"מ–תש"נ‪.‬‬
‫כל דבר ה"ה בהשגחה פרטית‪ ,‬ובפרט‬
‫מאורע‪ ,‬ומאורע כללי כיום הולדת של נשיא‬
‫בישראל )כאשר ירדה נשמתו כדי למלאות את‬
‫שליחותה למטה(‪ ,‬אשר "הנשיא הוא הכל"‪,‬‬
‫במילא מובן שהחידוש ביום ההולדת דשנה זו‬
‫)יום הולדת המאה ועשר(‪ ,‬פועל ענין חדש ועי"ז‬
‫מתחיל שלב ותקופה חדשה ב)"מזלו גובר" של(‬
‫העבודה והשפעה דבעל יום ההולדת‪,‬‬
‫מחירות פרטית‬
‫לחירות הכלל‪...‬‬
‫"ענין דיציאת מצרים בימינו‪ ,‬יציאה וחירות ממצרים )צ' קמוצה("‪• ...‬‬
‫אגרת אד"ש מי"א ניסן תש"ל לסא"ל בצה"ל אודות 'חירות אמיתית'‬
‫פרסום‬
‫ראשון‬
‫ו"בתר רישא גופא אזיל" – בהעבודה של‬
‫)"הכל" ‪ (-‬כל אנשי הדור‪ ,‬כולל גם ובמיוחד –‬
‫בענין הגאולה‪...‬‬
‫)משיחת ש"פ בלק תש"נ – בלתי מוגה(‬
‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬
‫"ועד חיילי בית דוד"‬
‫בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫‪ 770‬איסטערן ּפ ַארקווי‪,‬‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫להקדשות‪ ,‬תרומות או הצטרפות לרשימת הדיוור בדוא"ל‪,‬‬
‫ניתן לפנות לדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫כמו–כן‪ ,‬ניתן להוריד את הקובץ השבועי באתר‪:‬‬
‫‪www.groups.google.com/group/vaad77o‬‬
‫גליון לד | ‪35‬‬
‫פתח דבר‬
‫מבית הגנזים‬
‫"העומד בין ד' אלקינו ובינינו"‪...‬‬
‫כתבי‪-‬יד‪-‬קודש כ"ק אד"ש בקשר עם י"א ניסן ועניינו של נשיא הדור‬
‫אל אחינו התמימים ואנ"ש יחיו‪,‬‬
‫שלום וברכה‬
‫לרגל יום הבהיר י"א בניסן‪ ,‬בו ימלאו ק"י שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך‬
‫המשיח שליט"א‪ ,‬הננו מוציאים לאור קובץ מיוחד – "י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה"‪ ,‬ובו‪:‬‬
‫א‪ .‬חלק משיחת כ“ק אד“ש מה"מ – ש“פ וירא‪ ,‬כ“ף מרחשון ה‘תשמ“ג – בלתי‬
‫מוגה – בקשר עם יום הולדת כ“ק אדמו“ר )מהורש“ב( נ"ע בשנת המאה לנשיאותו‪,‬‬
‫בה מדובר אודות מעלת השלימות דמאה ‪ -‬שזוהי השלימות דעשר ‪ -‬ביום הולדת‪,‬‬
‫כפי שמבאר שם‪:‬‬
‫פיענוח הכתי"ק‪ :‬נת' עשק"מ ניסן וברכה בכל‬
‫פיענוח הכתי"ק‪ :‬מהו הטעם והגעשמאַק שיסעו‬
‫עת ברכה היא ויתברכו בחה"פ כו"ש‬
‫מכאן ימים אחדים לפני י"א ניסן?‬
‫•••‬
‫"העילוי דמספר מאה )ביסודו( הוא – השלימות דמספר עשר‪ ,‬כי מספר מאה‬
‫מורכב בהתכללות דעשר כפי שהם כלולים מעשר‪ ,‬ומכיון ששלימות המספר‬
‫עשר קשורה בעיקר עם מעלת הנשמה כפי שיורדת להתלבש בגוף גשמי – ביום‬
‫ההולדת )כדלקמן(‪ ,‬מובן שכן הוא גם בנוגע לשלימות דמספר מאה"‪ ...‬ע"כ‪- .‬‬
‫ומובן שנוספת שלימות בזה כשמצטרפים יחד ‪ -‬מאה ועשר‪...‬‬
‫ב‪ .‬חלק משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה – בלתי מוגה‪ ,‬אודות ענינה ומטרתה של‬
‫ההתוועדות ביום ההולדת‪.‬‬
‫ג‪ .‬יומני יום הבהיר י"א ניסן ב–‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‪ ,‬משנות העשורים‪:‬‬
‫תשי"ב‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬תשמ"ב ותשנ"ב – מלווים בתמונות מהתוועדויות כ"ק אד"ש‪.‬‬
‫ד‪ .‬דברים נלהבים שנאמרו ע"י הרה"ח ר' אברהם מאיאר )דרייזין( ע"ה‬
‫בהתוועדות חסידית ב–‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‪ ,‬על אודות ענינו של הרבי‪.‬‬
‫ה‪ .‬סקירה מיוחדת על "מבצע ע"א מוסדות"‪ ,‬עליו הכריז כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב – יובל השבעים‪.‬‬
‫ו‪ .‬פרשייה מרתקת אודות ההצעה להדפסת מצות "מינוי–מלך" מדרך מצוותיך‬
‫להצ"צ כחלק מ"מבצע ע"א מוסדות"‪ ,‬עם לקח חשוב לזמננו‪...‬‬
‫ז‪ .‬כתבי–יד–קודש כ"ק אד"ש בקשר עם י"א ניסן ועניינו של נשיא הדור‪.‬‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬מ"ש במכתבו אודות מדת הסליחה שלי – הנה אין זה עניני פרטי אלא ענינו של הקב"ה‬
‫ח‪ .‬אגרת כ"ק אד"ש מה"מ בפרסום ראשון מי"א ניסן תש"ל לסגן–אלוף בצה"ל‪,‬‬
‫בה מבאר מהי 'חירות אמיתית'‪ ,‬בקשר עם חג הפסח‪.‬‬
‫ונשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬העומד בין ד' אלקינו ובינינו כממוצע המחבר"‪...‬‬
‫•••‬
‫•••‬
‫בציפיה ובביטחון גמור אשר תיכף ומי"ד ממ"ש נחזה ונראה בהתגלות הוד‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬ויכריזו כולם יחדיו‪ ,‬בקול גדול ובהתבטלות‬
‫מוחלטת‪ ,‬את ההכרזה הנצחית‪ ,‬המביאה לידי ביטוי את התמסרותנו והתקשרותנו‬
‫אליו‪ ,‬ופועלת התגלותו המיידית בגאולה האמיתית והשלימה‪:‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫ועד "חיילי בית דוד"‬
‫‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫ימוֹת המשיח‪ ,‬י"א ניסן ה'תשע"ב – "ביאת משיחא"‬
‫פיענוח הכתי"ק )בא במודגש(‪" :‬וואס דאס איז דאך דער קאפיטל פון רבי'ן הנשיא"‪...‬‬
‫‪ | 34‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫ק"י שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫וס"א שנה לנשיאותו‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫ב"ה‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫דבר מלכות‬
‫השלימות דמאה ועשר‬
‫ביום הולדת הנשיא‪...‬‬
‫"נוסף על השלימות דמספר עשר )וכן השלימות דמספר מאה‪ ,‬עשר‬
‫פעמים עשר( בכל ענין‪ ,‬ישנו עילוי מיוחד כאשר מספר זה קשור‬
‫עם יום הולדת ‪ . .‬ואם הדברים אמורים ביחס ליום ההולדת דכאו"א‬
‫מישראל ‪ . .‬הרי עאכו"כ שענין זה הוא ביתר שאת וביתר עוז אצל‬
‫נשיאי ישראל"‪ • ...‬מובא בקשר עם ‪ 110‬שנה להולדת כ"ק אד"ש‬
‫‪...‬כאשר מספר מאה בא בקשר עם יום ההולדת – אזי השלימות‬
‫שבו היא באופן נעלה יותר‪ :‬העילוי דמספר מאה )ביסודו( הוא‬
‫השלימות דמספר עשר‪ ,‬כי מספר מאה מורכב בהתכללות דעשר כפי‬
‫שהם כלולים מעשר‪ ,‬ומכיון ששלימות המספר עשר קשורה בעיקר‬
‫עם מעלת הנשמה כפי שיורדת להתלבש בגוף גשמי – ביום ההולדת‬
‫)כדלקמן(‪ ,‬מובן שכן הוא גם בנוגע לשלימות דמספר מאה‪,‬‬
‫ומזה מובן גודל העילוי דיום ההולדת )כ“ף חשון( בשנה זו‪ ,‬שנת המאה להתחלת נשיאותו‬
‫של בעל יום ההולדת – היות שכללות העילוי דמספר מאה קשור עם יום ההולדת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אודות מספר עשר – מבואר בכמה מקומות בקבלה שמספר עשר הוא מספר השלם‪.‬‬
‫ומתורת הקבלה הרי זה משתלשל ונמשך גם בלימוד ע“ד החקירה והדרוש‪ ,‬שגם שם מבואר‬
‫שהשלימות דכל ענין היא – עשר‪ .‬ומהתורה הרי זה משתלשל גם בעולם‪ ,‬שגם השלימות דעניני‬
‫העולם היא במספר עשר‪ ,‬ולכל לראש – ”בעשרה מאמרות נברא העולם“‪ .‬וכמבואר בפרד“ס‬
‫בתחלתו שעשרה המאמרות שבהם נברא העולם קשורים עם עשר הספירות‪.‬‬
‫והנה כאשר לומדים זאת בפשטות‪ ,‬הרי פירוש הדברים הוא – שעיקר הענין )השלימות(‬
‫דעשר הוא בספירות )דאצילות(‪ ,‬ומספר עשר במאמרות שבהם נברא העולם הוא רק כתוצאה‬
‫והשתלשלות מעשר ספירות‪ .‬אבל‪ :‬על פי המבואר באגה“ק )ס“כ( ד“ה איהו וחיוהי חד ‪ . .‬מובן‪,‬‬
‫שישנו עילוי בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם לגבי עשר ספירות דאצילות‪ ,‬מכיון שבריאת‬
‫העולם )ע“י עשרה מאמרות( היא ע“י ”מהותו ועצמותו של המאציל ב“ה“ )למעלה מעשר‬
‫ספירות דאצילות(‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬השלימות דמספר עשר ישנה גם בעבודתם של ישראל – ”עשרה הילולים שאמר דוד‬
‫בספר תהלים“‪ ,‬במזמור ד“הללו א–ל בקדשו“ )סיום ספר התהלים(‪ ,‬שזוהי כללות עבודתם של‬
‫ישראל – לשבח ולהלל להקב“ה‪ .‬ומבואר בגמרא )ר“ה לב‪ ,‬א( ש“עשרה הילולים“ הנ“ל הם‬
‫י"א ניסן‬
‫ק"י שנה‬
‫‪ | 4‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫–‬
‫וכן ידוע הסיפור אודות המשקה "בנדיקטין"‪ ,‬שהרבי‬
‫שליט"א השתמש בו במשך שנים רבות בהתוועדויות ואף‬
‫סיפר שרבותינו נשיאינו השתמשו בו וחיבבוהו‪ ,‬אך מכיוון‬
‫ש"חכם אחד" העיר והטיל ספיקות‪ ,‬לכן הורה שיותר לא יעלו‬
‫את המשקה על השולחן בהתוועדות‪.‬‬
‫בקשר לדברים כאלו אמרו חסידים את הפתגם )הובא גם‬
‫בלקוטי שיחות חל"ו עמוד ‪ :(285‬הידוע "ווי מען פרעגט‪ ,‬אזוי‬
‫ענטפערט מען" )כפי ששואלים – כך מקבלים תשובה(‪.‬‬
‫כן ידוע הסיפור על בחור שאביו ביקש להוציאו מתומכי‬
‫תמימים כדי שיהי' יותר למדן‪ ,‬כתב לרבי ואף קיבל את הסכמת‬
‫הרבי לכך‪ .‬אך לאחר מכן‪ ,‬בהתוועדות פורים תשח"י‪ ,‬קיבלו גם‬
‫האב וגם הבן "חלק" מהרבי על כך‪ .‬הרבי אז אמר לאב שלא‬
‫ישמע בקולו ולא בקול אף אחד וישלח את בנו לתומכי תמימים‪ ,‬ולבן אמר שעל פי ההלכה‬
‫)ראה שו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ( אינו צריך לשמוע לאביו בזה‪ ,‬ובשום אופן שלא יעזוב את‬
‫תומכי תמימים‪ .‬ובכל זאת כאשר שאל קיבל את הסכמת הרבי‪ ,‬כי "ווי מ'פרעגט – אזוי‬
‫ענטפערט מען"‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬כאשר רוצים דווקא לפנות שמאלה מדרך התורה והחסידות‪ ,‬נותן לכך גם הרבי‬
‫מקום‪ ,‬בבחינת "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו"‪ ,‬אבל אין זאת אומרת שהדבר‬
‫נכון ואדרבה‪ .‬מה–שאין–כן בקשר לנטי' ימינה‪ ,‬יותר ממה שנצטווינו‪ ,‬משום שישנם דברים‬
‫שצריכים לבוא מלמטה דווקא‪.‬‬
‫בקשר לדברים כאלו‬
‫אמרו חסידים את‬
‫הפתגם )הובא גם‬
‫בלקוטי שיחות חל"ו‬
‫עמוד ‪ :(285‬הידוע‬
‫"ווי מען פרעגט‪,‬‬
‫אזוי ענטפערט מען"‬
‫)כפי ששואלים – כך‬
‫מקבלים תשובה(‬
‫להמציא לנו דו"ח בכתב מכל הנעשה בפועל ממש‪...‬‬
‫"מכאן ועד י"א ניסן‬
‫ה'תשל"ג‬
‫הבע"ל‪,‬‬
‫למסור ליום י"א בכל‬
‫חודש דו"ח מפורט‬
‫מההתקדמות‬
‫בהנ"ל‬
‫בעבודה‬
‫במשך החודש"‪...‬‬
‫מכתב‬
‫בו‬
‫המזכירות‬
‫מעוררים‬
‫את‬
‫המתעסקים בהקמת‬
‫ע"א המוסדות‪.‬‬
‫גליון לד | ‪33‬‬
‫מפי אמרם‬
‫כך הוא הסדר‪ ,‬שהענין‬
‫צריך לבוא דווקא‬
‫מלמטה‪ ,‬מן העם‪,‬‬
‫שהם‪ ,‬הנפרדים וזרים‬
‫ממעלת‬
‫ורחוקים‬
‫המלך‪ ,‬הם בבקשתם‬
‫שוב ושוב בתחנונים‬
‫ללא הרף‪ ,‬גם אחרי‬
‫סירוב ושלילה‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫ושלילה מוחלטת וכו' – פועלים בו בתחנוניהם את התגלות‬
‫הרצון למלוכה‪ ,‬רצון הסגור וחתום בעצם עצמותו‪ ,‬ואינו שייך‬
‫כלל לגילוי‪ ,‬אך על ידי הבקשה והתחינה מעומק הלב‪ ,‬יחד עם‬
‫קבלת מלכותו בשמחה גדולה ובביטול עצום‪ ,‬מתגלה הרצון‬
‫למלוכה אצל הנשיא והמלך‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המשיך ר' בנציון‪ ,‬למרות שעתה "קיבלנו על‬
‫הראש"‪ ,‬הרי עלינו לשמוח על כל סדק שנוצר בסירוב מצד‬
‫הרבי שליט"א‪ ,‬באומרו רק ש"אין הזמן גרמא" ובוודאי יבוא‬
‫זמן שהרצון למלוכה יתגלה בשלימותו‪ ,‬ונקבל את מלכותו‬
‫ברצון עלינו‪.‬‬
‫לא לקלקל‬
‫כך‪ ,‬אמר ר' מענדל‪ ,‬דיבר באותו זמן חסיד ומקושר כר' בנציון שמטוב‪.‬‬
‫ור' מענדל המשיך ואמר‪ :‬מצינו אכן שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו‬
‫שצריכים לבוא דווקא מלמטה‪ ,‬ואילו מצידם‪ ,‬מלמעלה‪ ,‬אין הם מסכימים לכך כלל וכלל‬
‫בתחילה‪ .‬רק לאחר בקשות ותחנונים רבים נותנים גם מלמעלה איזה שהוא רמז בלבד‪ .‬אבל‬
‫"חסידים זיינען דאך קלוג" )= הרי הינם פקחים(‪ ,‬ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של‬
‫גילוי כזה בשתי ידיים‪ ,‬ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל‪.‬‬
‫ובכאלה עניינים‪ ,‬הוסיף ר' מענדל בכאב והבהיר‪ ,‬לפעמים עלולים חסידים גם לקלקל‬
‫חס–ושלום‪ .‬כאשר הם פונים לרבי בשאלות בסגנון של "האם אכן הרבי אמר כך? האם‬
‫אכן הרבי מקבל זאת ומסכים לכך? מי אומר? ואולי זהו בכלל דבר שלילי? וכדומה‪ .‬עלול‬
‫להיות שדווקא שאלות אלו הן הגורמות שהעניין יידחה למשך זמן ח"ו‪.‬‬
‫וכפי שידוע הסיפור בין חסידים אודות חסיד גדול – יודע אני במי מדובר‪ ,‬אמר ר'‬
‫מענדל‪ ,‬אך מפני כבודו לא אזכיר את שמו – שנכנס אל כ"ק אדמו"ר )מוהרש"ב( נ"ע ושאל‬
‫אותו מה לעשות בקשר לזמן התפילה‪ .‬איך אפשר להתפלל באריכות אחרי הזמן‪ ,‬והרי סוף‬
‫סוף ישנה הלכה בשולחן–ערוך‪ ...‬הרבי ענה לו שכמובן עליו לנהוג אך ורק על פי ההלכה‬
‫בשולחן–ערוך ואסור לו בשום אופן לאחר את זמן התפילה‪.‬‬
‫זאת למרות כל המכתבים וההסברים בעניין זה של רבותינו נשיאינו‪ ,‬כמבואר בספר‬
‫המנהגים חב"ד )עמוד ‪ .8‬מספר המאמרים תש"ט עמוד ‪ 99‬עיין שם בארוכה(‪" :‬הוד כ"ק‬
‫אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע פסקו להלכה לאלו ששאלו בענין‬
‫תפילה בציבור‪ ,‬דאיך יקיימו שניהם‪ ,‬לעסוק בעבודה שבלב באריכות התפילה ולהתפלל‬
‫בציבור‪ ,‬ענו להם כי פירוש תפילה בצבור בשעה שהציבור מתפללים‪ .‬וסידרו להם כי‬
‫ישמעו כל התפילה‪ ,‬קדישים‪ ,‬ברכו‪ ,‬קדושה‪ ,‬קריאת התורה‪ ,‬והקדישים דתפילת ציבור‪,‬‬
‫ואחר כך להתפלל במתינות איש איש כפי השגת יד שכלו בהעבודה שבלב"‪.‬‬
‫אך מכיוון שהלה ידע את כל זה‪ ,‬ובכל זאת שאל ונתן מקום לספק – לכן נמנע ממנו‬
‫ענין זה‪.‬‬
‫‪ | 32‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫”כנגד עשרת הדברות“ ו“כנגד עשרה‬
‫מאמרות שבהן נברא העולם“‪.‬‬
‫‪ . .‬והנה‪ ,‬עיקר ותכלית השלימות‬
‫דמעלת נשמות ישראל ועבודתם ‪. .‬‬
‫היא – בירידת הנשמה בגוף הגשמי‬
‫)שענין זה נעשה ביום ההולדת‪,‬‬
‫כדלקמן(‪ ,‬כלומר‪ ,‬שדוקא ע“י‬
‫ירידת הנשמה למטה מתגלים אצלה‬
‫כוחות נעלים יותר‪ .‬וכידוע בענין‬
‫במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים‪,‬‬
‫שההמלכה היא בנשמות ישראל כמו‬
‫שהן בבחינת נברא וכמו שהן יורדות‬
‫למטה דוקא )ראה ד“ה מים רבים‬
‫תשל“ח פ“ה(‪.‬‬
‫כמבואר בכמה מקומות שדוקא‬
‫ע“י ירידת הנשמה למטה‪ ,‬מהמעמד‬
‫ומצב ד“טהורה היא )בהיותה בעולם‬
‫האצילות(‪ ,‬למעמד ומצב ד“אתה‬
‫בראתה“ )בעולם הבריאה( ”אתה יצרתה“ )בעולם היצירה( ועד למעמד ומצב ד“אתה נפחת‬
‫בי“‪ ,‬בגוף הגשמי כפשוטו – דוקא אז נפעל הענין ד“אתה משמרה בקרבי“‪ ,‬שזוהי דרגא נעלית‬
‫יותר מאשר הדרגא ד“נשמה שנתת בי טהורה היא“‪.‬‬
‫‪ . .‬על פי כל הנ“ל מובן‪ ,‬שנוסף על השלימות דמספר עשר )וכן השלימות דמספר מאה‪,‬‬
‫עשר פעמים עשר( בכל ענין‪ ,‬ישנו עילוי מיוחד כאשר מספר זה קשור עם יום הולדת – כי עיקר‬
‫מעלת השלימות דמספר עשר היא ביחס לעבודת בני ישראל )כנ“ל ס“ב(‪ ,‬שהתחלתה – ביום‬
‫ההולדת‪.‬‬
‫ואם הדברים אמורים ביחס ליום ההולדת דכל אחד ואחד מישראל )”עמך כולם צדיקים“( –‬
‫הרי על אחת כמה וכמה שענין זה הוא ביתר שאת וביתר עוז אצל נשיאי ישראל‪ ,‬ובעניננו – יום‬
‫ההולדת דאדמו“ר מהורש“ב‪ .‬וכמובן שמעלתן המיוחדת של נשיאי ישראל מתחילה תיכף ומיד‬
‫ביום הולדתם – כפי שמצינו אצל משה רבינו הנשיא והרועה הראשון דבני ישראל‪” :‬ומשה היה‬
‫רועה“ – ”מתוקן לכך“ )שמו“ר פ“ב‪ ,‬ד(‪ ,‬כלומר‪ ,‬שתיכף ומיד כאשר נולד הי' מתוקן ומיועד‬
‫להיות ”רועה ישראל“‪ .‬ועד“ז מובן בנוגע לנשיאי ורועי ישראל בכל דור ודור‪,‬‬
‫ועפ“ז מובן העילוי המיוחד שישנו ביום ההולדת דאדמו“ר מהורש“ב )כ“ף חשון( בשנה זו‪,‬‬
‫מפני היותה שנת המאה להתחלת נשיאותו – כי מאחר שכללות העילוי דמספר מאה )השלימות‬
‫דמספר עשר – עשר פעמים עשר( קשור עם המעלה דיום ההולדת )כנ“ל(‪ ,‬הרי כאשר יום‬
‫ההולדת בא בצירוף עם העילוי דמאה שנה )להתחלת הנשיאות(‪ ,‬נפעל עילוי מיוחד ונעלה‬
‫ביותר בכללות הענין דיום ההולדת‪.‬‬
‫‪ . .‬ישנה הוראה ונתינת כח מיוחדת לכל תלמידי התמימים שלומדים ולמדו בישיבות תומכי‬
‫תמימים – להוסיף בכל הענינים הקשורים עם רוחה של ישיבת תומכי תמימים‪ ,‬ולהתנהג באופן‬
‫המתאים לתלמיד דתומכי תמימים‪ ,‬בהתאם להוראת בעל יום ההולדת – מייסד הישיבה‪.‬‬
‫ולאלו שנדמה להם שלימודם בישיבת תומכי תמימים הוא דבר שהיה בעבר‪ ,‬ואין זה‬
‫גליון לד | ‪5‬‬
‫דבר מלכות‬
‫גם כאשר מעמדו שייך למעמדם ומצבם בהווה – עליהם לדעת שכאשר לומדים‬
‫ומצבו בהווה אינו ב“תומכי תמימים“ אפילו לרגע אחד בלבד‪ ,‬הרי ”רגעא חדא“ זה‬
‫נעשה ענין נצחי‪ ,‬כידוע הכלל המובא בקבלה וחסידות ש“קדושה‬
‫באופן המתאים – אינה זזה ממקומה“ )כמובא גם באגה“ק סכ“ז(‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהיותו‬
‫אין זה פועל שינוי תלמיד ב“תומכי תמימים“ הוא דבר נצחי וקבוע שאינו בטל‬
‫לעולם )קבוע אינו בטל(‪,‬‬
‫היותו‬
‫בעובדת‬
‫זאת אומרת‪ :‬גם כאשר מעמדו ומצבו בהווה אינו באופן‬
‫תלמיד‬
‫ד“תומכי המתאים – אין זה פועל שינוי בעובדת היותו תלמיד ד“תומכי‬
‫מאחר תמימים“‪ ,‬מאחר שזהו ענין נצחי שאינו בטל לעולם‪ ,‬ועד כדי‬
‫תמימים“‪,‬‬
‫שזהו ענין נצחי כך – שענין זה אינו תלוי בבחירתו‪ :‬היות שנכנס לישיבת ”תומכי‬
‫תמימים“ בבחירתו החופשית – שוב אין הדבר תלוי בבחירתו‬
‫שאינו בטל לעולם‬
‫לבטל ח“ו ענין זה‪ ,‬כי זהו ענין נצחי שאינו בטל לעולם‪.‬‬
‫והבחירה שניתנה לו בענין זה היא – ביחס לגילוי והעלם בלבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬ביכלתו להביא את‬
‫הדבר לידי גילוי ע“י ההנהגה המתאימה ברוח ד“תומכי תמימים“ וביכלתו להעלים ח“ו ענין זה‪,‬‬
‫ולהתנהג בפועל ממש באופן בלתי רצוי‪ ,‬עד לירידה למעמד ומצב שאין להעלותו על הדיבור!‬
‫ומצד גודל מעלתו בהיותו תלמיד ד“תומכי תמימים“‪ ,‬מובן‪ ,‬שכאשר מתנהג באופן בלתי‬
‫רצוי ח“ו‪ ,‬עד שמגיע למעמד ומצב ד“בירא עמיקתא“ – הרי זו ירידה גדולה ועצומה‪ ,‬ובאופן‬
‫גרוע יותר מיהודי שלא למד ”בתומכי תמימים“ שנמצא במעמד ומצב דומה‪ ,‬כי הירידה‬
‫והנפילה ל“בירא עמיקתא“ נמדדת לפי ערך הגובה והמעלה ד“איגרא רמה“ שממנה היתה‬
‫ירידה ונפילה זו!‬
‫והנה‪ ,‬מכיון שהאמור לעיל מיוסד על מאמרי חז“ל וכו' – עניני התורה‪ ,‬והתורה היא ”תורת‬
‫חסד“ – מובן‪ ,‬שכוונת הדברים האמורים אינה כדי לצער מישהו ח“ו‪ ,‬אלא אדרבה‪ :‬להדגיש ”אז‬
‫עס איז קיינמאל ניט פארפאלן“ ]=אין אף פעם מקרה אבוד[‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמבלי הבט על מעמדו‬
‫ומצבו בהווה‪ ,‬ביכלתו ”בשעתא חדא וברגעא חדא“ – באופן ד“לכתחילה אריבער“ – להתעלות‬
‫למעמד ומצב נעלה ביותר‪ ,‬באופן המתאים לתלמיד ד“תו"ת“‪.‬‬
‫וענין זה פועל גם בעניניו הגשמיים – כלומר‪ ,‬שמבלי הבט על מעמדו ומצבו בהווה‪ ,‬נפעלת‬
‫הרחבה בכל עניניו הגשמיים‪ ,‬באופן ד“לכתחילה אריבער“‪.‬‬
‫וכל האמור לעיל קשור גם עם העובדה שהתייסדות ישיבת תומכי תמימים היתה בשבעת‬
‫ימי המשתה דנישואי בנו‪ ,‬כ“ק מו“ח אדמו“ר נשיא דורנו‪ ,‬וידוע שכללות ענין הנישואין הוא –‬
‫המשכת וגילוי כח הא“ס למטה‪.‬‬
‫‪ . .‬ישנם יהודים החושבים שהיות שהם לומדים תורה‪ ,‬ויודעים את התורה כולה )כפי‬
‫שמדמים הם בעיניהם( – יכולים הם ”בלייבן שטעקן אין גלות“ ]=להשאר ”תקועים“ בגלות[‪,‬‬
‫”טוב“‪ ,‬להם בגלות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬כי העיקר הוא שביכלתם לשבת וללמוד תורה!‬
‫עצם העובדה שהוא מדמה לעצמו שהוא יודע את התורה כולה – מורה כבר על גודל‬
‫החושך שבו הוא נמצא! ונוסף לזה‪ :‬אוי ואבוי ללימוד וידיעת התורה שלו כאשר הוא נמצא‬
‫במעמד ומצב ש“טוב“ לו להשאר בגלות מפני שהוא לומד תורה!!!‬
‫הרמב“ם פוסק – הן בהלכות תשובה )פ“ט ה“ב( והן בהלכות מלכים )פי“ב ה“ד( ש“נתאוו‬
‫כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כו'‪ ,‬כלומר שאפילו ”חכמים ונביאים“ אמיתיים‬
‫שיודעים את התורה )ועל אחת כמה וכמה שאר כל ישראל( אינם מסתפקים בלימוד וידיעת‬
‫‪ | 6‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫מימין למעלה‪ :‬הנוסח המוצע ל'שער–בלאט'‪ .‬למטה ומשמאל‪ :‬צילומי המענה החריף של כ"ק אד"ש בכתי"ק‬
‫ידע על כך‪ .‬אך מכיוון שההצעה הגיעה ממני‪ ,‬הי' צורך להודיע לי את התשובה‪ ,‬כדי שיוכלו‬
‫למצוא את המציע ולנזוף בו‪.‬‬
‫מה אתם חושבים – שהרבי ייתן לכם יישר כח?!‬
‫כשראה הרה"ח ר' בנציון את תשובת הרבי שליט"א‪ ,‬שמח מאד‪.‬‬
‫הסובבים אותו התפלאו מאד‪ :‬לשמחה מה זו עושה‪ ,‬כאשר הרבי עצמו אומר שצריך‬
‫לגנוז את הרעיון תיכף ומיד?‬
‫אינכם מבינים‪ ,‬אמר ר' בנציון‪ .‬קודם כל‪ ,‬הרבי כותב שאין הזמן גרמא לזה‪ ,‬ומזה מוכח‬
‫שבעתיד אכן תבוא עת שכן יהי' הזמן גרמא לזה!‬
‫והוסיף עוד‪ :‬מה חושבים אתם‪ ,‬קינדערלאך‪ ,‬שהרבי יגיד לכם תודה וייתן לכם יישר–כח‬
‫על דבר שכזה?!‬
‫והרי מבואר בחסידות שמינוי מלך הוא דווקא כשהעם מבקשים ומתחננים והוא אינו‬
‫רוצה‪ ,‬וצריך לבקש ולחזור ולבקש שוב ושוב‪ ,‬עד שהדבר יתקבל‪ .‬וכפי שאכן ראינו בנוגע‬
‫לקבלת הנשיאות בשנת תש"י‪ ,‬שביקשו וביקשו והפצירו‪ ,‬והרבי סירב בתוקף ושלל זאת‬
‫בתכלית‪ ,‬ועוד טרח והבהיר שוב ושוב שהדבר לא שייך בשום אופן‪.‬‬
‫וחלילה לומר שאז‪ ,‬בתש"י‪ ,‬הי' זה מצד הרבי שליט"א רק מן השפה ולחוץ – חלילה‬
‫לומר כזה דבר על הרבי שליט"א!‬
‫לא ולא! דברים אלו נאמרו על ידי הרבי שליט"א אז באמת לאמיתו‪ .‬הרבי התכוון בכל‬
‫הרצינות והאמת שהדבר מופרך לגמרי ואינו שייך כלל וכלל‪.‬‬
‫כך הוא הסדר‪ ,‬שהענין צריך לבוא דווקא מלמטה‪ ,‬מן העם‪ ,‬שהם‪ ,‬הנפרדים וזרים‬
‫ורחוקים ממעלת המלך‪ ,‬הם בבקשתם שוב ושוב בתחנונים ללא הרף‪ ,‬גם אחרי סירוב‬
‫גליון לד | ‪31‬‬
‫מפי אמרם‬
‫ויהי רצון מה׳ שכל הנ״ל יהי׳ בהצלחה ונזכה לגאולה‬
‫השני'‬
‫ההצעה‬
‫במיוחד מצאה אוזן האמיתית והשלימה בקרוב ממש‪ ,‬ממש קרוב‪.‬‬
‫בכבוד רב‪ .‬פורים שמח וחג פסח כשר ושמח‬
‫קשבת ב"ועד"‪ ,‬וכבר‬
‫בעילום שם‪.‬‬
‫אפילו‬
‫התכוננו‬
‫עד כאן לשון המכתב‪.‬‬
‫לבצעה בפועל‪ .‬אלא‬
‫כאמור‪ ,‬נכתבו ההצעות בעילום שם‪ ,‬ונמסרו לידי להעבירם‬
‫האחרון‬
‫שברגע‬
‫ל"ועד"‪ ,‬כדי שלא יידעו כלל מי עומד מאחוריהם‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫החליטו שיש צורך למרות שהכותב ניסה בכל האמצעים להעלים את זהותו –‬
‫לשאול את הרבי הוא אפילו לא כתב זאת בכתב ידו כדי שלא יזהו מיהו‪ ,‬ומסר‬
‫ולבקש אישור על כך רק העתקה בכתב יד מישהו אחר )על כתיבה במחשב עוד לא‬
‫חלמו אז( – הרי שעד מהרה התברר שהמציע אינו אחר אלא‬
‫גיסי הרה"ח ר' בנציון שמטוב‪) .‬הרה"ח ר' אברהם פריז‪ ,‬שלו הי' מתאים יותר מכל להציע‬
‫את הנ"ל‪ ,‬כבר לא הי' אז בין החיים בעלמא דין(‪.‬‬
‫כנראה שההצעה השני' במיוחד מצאה אוזן קשבת ב"ועד"‪ ,‬וכבר התכוננו אפילו לבצעה‬
‫בפועל‪ .‬אלא שברגע האחרון החליטו שיש צורך לשאול את הרבי ולבקש אישור על כך‪.‬‬
‫וכך כתבו ב'ועד' להרב חודקוב‪:‬‬
‫"בהמשך להתעוררות שהיתה להדפיס מתוך ספר דרך מצוותיך לאדמו"ר הצ"צ את‬
‫מצות מינוי מלך‪ ,‬שהעתק מהמכתב שלחתי לכת"ר לפני כשבוע‪ ,‬ענין זה נתקבל בחמימות‬
‫אצל הרבה מאנ"ש ובקשו שאכן יוציאו את הקונטרס הנ"ל לקראת יום הבהיר י"א ניסן‬
‫ללימוד ברבים‪ .‬ולאחר שהוחלט להדפיס וכבר הוזמנו בדפוס ‪ 500‬העתקים בצילום מתוך‬
‫ספר דרך מצוותיך בתוספת "שער בלאט" )המצו"ב( ]ראה צילום העתקו[‪ ,‬נתעוררה‬
‫השאלה שצריך לבקש רשות מכת"ר להוציא את הקונטרס לי"א ניסן"‪...‬‬
‫אין הזמן גרמא כלל‬
‫התגובה הגיעה מהר מאד‪ .‬הרבי שליט"א פסק חד–משמעית )ראה צילום הכתי"ק(‪:‬‬
‫פשוט שאין הזמ"ג ]=הזמן גרמא[ כלל וכלל לזה‪.‬‬
‫ותומ"י‬
‫ויבטלו כליל הצעת ההדפסה –‬
‫וינזפו בתוקף בזה שהציע את הנ"ל –‬
‫ויטלפנו לכאן ע"ד ]=על–דבר[ הביטול‪.‬‬
‫וע"ד ]= ועל–דבר[ הפסק הדיבור ע"ד הקס"ד ]=על–דבר הקא–סלקא–דעתך[ אפילו‪.‬‬
‫וק"ל ]=וקל להבין[‪ .‬וד"ל ]=ודי למבין[‪.‬‬
‫על צידו השני של המכתב‪ ,‬ציין הרבי בכתב יד קודשו )ראה צילום(‪:‬‬
‫לטלפן תומ"י ]=תיכף ומיד[‪.‬‬
‫בספרו זאת הוסיף ר' מענדל וציין‪ :‬באופן כללי נשאר אז כל העניין בסוד גמור ואיש לא‬
‫‪ | 30‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫התורה עכשיו‪ ,‬אלא הם מתאוים ומצפים ומייחלים לביאת‬
‫המשיח )שדוקא אז יוכלו לעסוק בתורה כהוגן(; והוא – לעומת‬
‫זאת – ”טוב“ לו בגלות‪ ,‬והעיקר שביכלתו לשבת וללמוד תורה!‬
‫היפך פסק דין הרמב“ם!‬
‫כאשר מביאים לו הוכחה ממ“ש בסידור ”כי לישועתך קוינו כל‬
‫היום“ – טוען הוא ש“סידור“ אינו שייך אליו‪ ,‬כי הוא שייך לפלפל‬
‫בדברי הרמב“ם וכיו“ב‪ :‬אבל האמור לעיל הוא פס“ד הרמב“ם!‬
‫‪ . .‬מדוע מדברים אודות ענין זה – לפי שישנם כאלו הנמצאים‬
‫במעמד ומצב כזה שדבריו של פלוני עושים עליהם רושם‪,‬‬
‫ופועלים אצלם ענין של בלבול כו'!‬
‫מה יש לך להתרשם מדבריו של פלוני – כאשר הוא פוסק‬
‫היפך דברי הרמב“ם?! ובכלל – מה איכפת לך ומה מעניין אותך‬
‫מה הם דבריו של פלוני?! – אנו אין לנו אלא דברי התורה הזאת‪ ,‬ואין לנו להשען אלא על אבינו‬
‫שבשמיים‪ ,‬ואין לנו אלא הוראות רבותינו נשיאינו שצריכים לעסוק בהפצת המעיינות חוצה‪,‬‬
‫מתוך ציפיה ותקוה וייחול לביאת משיח צדקנו!‬
‫‪ . .‬ובקרוב ממש זוכים ל ‪ . .‬גאולה האמיתית והשלימה ע“י משיח צדקנו‪ ,‬באופן ד“ארו עם‬
‫ענני שמיא“ )”היושבי בשמים“(‪ ,‬היינו‪ ,‬שכל בנ“י באים ”עם ענני שמיא“ לארצנו הקדושה‪,‬‬
‫ולירושלים עיר הקודש – ”עיר שחוברה לה יחדיו“ )כמ“ש בפרק תהלים הקודם(‪ ,‬ולבית‬
‫המקדש השלישי – ”מקדש אדני כוננו ידיך“‪ ,‬ומתוך שמחה וטוב לבב‪.‬‬
‫יהודים‬
‫ישנם‬
‫החושבים שהיות‬
‫שהם לומדים תורה‪,‬‬
‫ויודעים את התורה‬
‫כולה )כפי שמדמים‬
‫הם בעיניהם( –‬
‫‪ . .‬יכולים להשאר‬
‫”תקועים“ בגלות ‪. .‬‬
‫רחמנא ליצלן‪...‬‬
‫)שיחת כ“ק אד“ש מה"מ בקשר עם יום הולדת כ“ק אדמו“ר )מהורש“ב( נ"ע בשנת המאה לנשיאותו‬
‫– ש“פ וירא‪ ,‬כ“ף מרחשון ה‘תשמ“ג – בלתי מוגה(‬
‫פרק קי"א‪" :‬זכר עשה לנפלאותיו" – ה"אראנו נפלאות" בגאולה‬
‫הפרק תהלים שמתחילים לומר ב‪). .‬הולדת המאה ועשר( – פרק קי"א‪ :‬על הפסוק‬
‫)בפרק זה( "זכר עשה לנפלאותיו"‪ .‬מביא הצ"צ )ברשימותיו על התהלים( את המדרש‪" :‬כל‬
‫מה שעושה הקב"ה לצדיקים בעוה"ז אינו כלום אלא זכר עושה להם כשיעשה לעולם הבא‬
‫וצדקתו עומדת לעד"‪ ,‬ומבאר ש"כל מה שעושה הקב"ה לצדיקים בעוה"ז הוא רק זכר למה‬
‫שיעשה לעולם הבא‪ ,‬ואפשר לומר שכולל בזה אפילו ניסים דיצ"מ הם רק זכר לבד מנסים‬
‫דלע"ל‪ ,‬וכמ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ‪ . .‬שלעתיד לבוא יהי' גילוי פנימיות‬
‫עתיק משא"כ אפילו בימי משה לא הי' ההמשכה אלא מחיצוניות עת"י ‪ . .‬וזהו זכר עשה‬
‫לנפלאותיו היינו לבחי' אראנו נפלאות דלע"ל"‪ .‬וממשיך לבאר ש"המצוות כולן הן זכר וסימן‬
‫למה שיהי' לע"ל דלמ"ד מצוות אינן בטלות לע"ל יהי' באופן נעלה מאד עד שקיום המצוה‬
‫עכשיו הוא רק זכר וסימן לזה ‪ . .‬ועיין רבות תחילת קהלת בענין הבל הבלים שכל מה שנברא‬
‫בששת ימי בראשית הכל הבל לגבי לע"ל כמ"ש ברבות שאפילו תורה דעכשיו הבל לגבי גילוי‬
‫התורה דלעתיד לבוא כו'"‪.‬‬
‫ויש לומר שבזה מודגש החידוש הנ"ל שבשנת המאה ועשר ‪ . .‬הרי כל זה רק זכר וסימן‬
‫"לנפלאותיו" להגילוי ד"אראנו נפלאות"‪ ,‬הנפלאות גדולות לבדו )שכעת רק הקב"ה מכיר בהם‪,‬‬
‫נפלאותיו( ול"תורה חדשה מאתי תצא" וקיום המצוות "כמצות רצונך"‪ ,‬שכ"ז יתגלה לע"ל‪.‬‬
‫)משיחת י"ד תמוז ה'תש"נ – בלתי מוגה(‬
‫גליון לד | ‪7‬‬
‫דבר מלכות‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫התוועדות זו אינה‬
‫קשורה עם יחיד‪...‬‬
‫"הקשר עם יום הולדת של איש פרטי – אינה אלא סיבה חיצונית‬
‫כדי להסביר‪ ,‬אפילו לאינו–יהודי‪" ,‬מה יום מיומיים"‪ ,‬מה פתאום‬
‫מתאספים יהודים יחדיו כדי לדבר אודות הפצת היהדות והמעיינות‬
‫חוצה"‪ • ...‬משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה – בלתי מוגה‪ ,‬אודות‬
‫ההתוועדות בי"א ניסן • יום הולדת "מושיען של ישראל"‪...‬‬
‫א‪ .‬ישנו ענין שבאמת הי' מן הראוי להבהירו לפני זמן רב‪ ,‬אלא שחשבו שהדבר מובן‬
‫מעצמו‪ ,‬אבל אעפ"כ‪ ,‬מכיון שיש מקום לחשש שמא אין הדבר מובן ופשוט‪ ,‬יש להבהירו‬
‫בדיבור‪.‬‬
‫הדברים אמורים ביחס לסיבתה של התוועדות זו‪ .‬ובהקדמה‪:‬‬
‫ע"פ תורה‪ ,‬ובפרט חלק המוסר והחסידות שבתורה‪ ,‬הרי אחת ה"מדות" הכי מושללות‬
‫בתכלית היא – מדת הגאוה‪ ,‬להיותה שורש ומקור כל המדות דהיפך הטוב כו'‪.‬‬
‫‪ . .‬ועפ"ז מתעוררת שאלה ותמיהה‪ :‬כיצד מניחים שכולם יתאספו להתוועדות בקשר‬
‫עם כבודו של אדם?!‬
‫לכאורה‪ ,‬הרי זה דבר הכי מבהיל בכלל‪ ,‬ובפרט – כאשר מקשרים זאת עם ענין של‬
‫חסידות‪ ,‬ובפרט – במקום קדוש‪ ,‬בית–כנסת "שמגדלין בו תפלה"‪ ,‬שענינה – "כעבדא קמי‬
‫מרי'"‪ ,‬תכלית הביטול‪ ,‬ובית–מדרש "שמגדלין בו תורה"‪ ,‬שתנאי עיקרי בה – "ונפשי כעפר‬
‫לכל תהי' )ועי"ז( פתח לבי בתורתך"!‬
‫‪ . .‬ב‪ .‬אמנם‪ ,‬ענין זה פשוט כל כך‪ ,‬עד שלא הי' מקום לספק שמישהו יכול לטעות בדבר‪:‬‬
‫התוועדות זו אינה קשורה עם "יחיד"‪ ,‬איש פרטי‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬אלא עם ה"קבוצה" כולה‪,‬‬
‫עם תורתה‪ ,‬ועם הרצון‪ ,‬התכלית והכוונה בפעולותי' – כהמשך למאתיים שנות קיומה של‬
‫תנועת חסידות חב"ד‪ ,‬ולפנ"ז – תנועת החסידות הכללית‪ .‬ובמילא‪ ,‬לא נוגע )כל כך( ענינם‬
‫של האנשים העומדים בראש התנועה‪ ,‬כי אם ענינה של התנועה‪ ,‬ואדרבה‪ :‬האנשים – "נושאי‬
‫העול" המה‪ ,‬ובלשון הגמרא‪" :‬כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם‪ ,‬עבדות אני נותן לכם"‪.‬‬
‫‪ . .‬וכן הוא בעניננו – שזקוקים לבשר ודם שישתדל‪ ,‬ביחד עם העזר דכו"כ מישראל‪,‬‬
‫לשאת את התורה‪ ,‬להמשיך את "שלשלת הזהב" דתורת החסידות‪ ,‬עם כל הפרטים שבה‪,‬‬
‫‪ | 8‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫המכתב ששלח ר' ב"צ שם–טוב ע"ה "בעילום שם" לר' מענדל פוטערפאס ע"ה שיעבירו ל'ועד ע"א מוסדות'‬
‫ואין ידם משגת לנסוע )בחובות(‪ .‬את הכסף אפשר לגבות כעין מס מכל אחד אשר ידבנו לבו‬
‫אשר בעצמו נוסע אל הרבי שליט׳׳א‪ .‬הוא כתרומה מכל מי שנותן‪ .‬ויזכו אחד מאנ"ש שלא הי׳‬
‫אף פעם אחת אצל הרבי שליט״א‪ .‬ומנע עצמו מלהסתופף בצל כ״ק אדמו"ר שליט״א )ובטח‬
‫שכל אחד פנימה בתוך לבו חפץ( מפני דוחק בכסף וכו'‪.‬‬
‫ויותר ממה שיעשו עם האיש הנ״ל כל אחד יעשה לעצמו שיזכה שעל ידו בא יהודי לבית‬
‫המקדש‪ .‬הרבי שליט״א דבר אודות זה הרבה‪ .‬ובשנת תשכ"ז רוב השיחות הי׳ ענין הקשור‬
‫בזה‪ .‬ומשנת תשכ״ז הרבי שליט״א נותן הוצאות הנסיעה לאנ״ש היוצאים מן המיצר למרחב‪.‬‬
‫וכן משתתף בנסיעה של הרבה מאנ״ש שבאים ממקומות שונים‪ .‬ופעם הרבי שליט״א אמר‬
‫״אז געלט פארבינד איינעם מיטן צוויטען וכו'״‪.‬‬
‫לשנת הקהל הבעל״ט יש לי הצעה לתת הוצאות הנסיעה לאחד מאנ״ש בשם ‪ . .‬שיחי׳ הגר‬
‫בכפר‪ .‬ועד כמה שידוע לי עדיין לא הי׳ אצל הרבי שליט״א ואין להם בבית מיותר ומטופל‬
‫בכמה ילדים שיחיו‪ .‬כהתחלה לעניו מצורף ‪ 50‬ל"י‪.‬‬
‫כמו כן יש לי הצעה אשר בשנת השבעים ולקראת י״א ניסן הבעל"ט‪ .‬שנת ה–ע״א יוציאו‬
‫לאור חוברת בפני עצמה של ״שום תשים עליך מלך״ מדרך מצוותיך לכ"ק אדמו״ר ה״צמח‬
‫צדק" זצוקלל׳׳ה זי"ע נבג״ם‪ ,‬המוקדשת לכ"ק אדמו״ד שליט׳׳א ושילמדו אותו ברבים בי״א‬
‫ניסן הבעל״ט‪.‬‬
‫ואולי ירחמו עלינו מן השמים כאשר יראו חפצינו ורצוננו לקיים מצוות מינוי מלך‪.‬‬
‫ונזכה להמליך בקרוב את כ׳׳ק אדמו"ר שליט״א כמלך המשיח‪ .‬ואולי יהי׳ לה' מזה נחת‬
‫רוח ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא לגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה ע׳׳י משיח‬
‫צדקנו‪ .‬וכפי שהזכיר כ״ק אדמו"ר שליט"א בי״ט כסלו "כי מציון תצא תורה״ וכו'‪ .‬ועוד בקשר‬
‫לזה מצורף ‪ 10‬ל״י כהשתתפות בהדפסת החוברת ויהי׳ רצון מה׳ שנלמד לקיים לשמור‬
‫ולעשות וכו'‪.‬‬
‫גליון לד | ‪29‬‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫מפי אמרם‬
‫חפצינו ורצוננו‬
‫לקיים מינוי מלך!‬
‫הסובבים אותו התפלאו מאד‪ :‬לשמחה מה זו עושה‪ ,‬כאשר הרבי‬
‫עצמו אומר שצריך לגנוז את הרעיון תיכף ומיד? "אינכם מבינים"‪,‬‬
‫אמר ר' בן–ציון‪" ,‬הרבי כותב שאין הזמן גרמא לזה‪ ,‬ומזה מוכח‬
‫שבעתיד אכן תבוא עת שכן יהי' הזמן גרמא לזה"! • פרשייה מרתקת‬
‫בהמשך לסקירה של "מבצע ע"א מוסדות"‪ ,‬עם לקח חשוב לזמננו‪...‬‬
‫מספר המשפיע הרה"ח ר' חיים לוי יצחק שי' גינזבורג‪ :‬פעם‪ ,‬בתקופה בה היו עדיין כאילו‬
‫ויכוחים האם יש צורך לבקש מהרבי שליט"א בדיבור ובכתב שיקבל את המלוכה כמלך‬
‫המשיח‪ ,‬ולקבל מלכותו ברצון‪ ,‬סיפר המשפיע ר' מענדל פוטרפס את הסיפור הבא‪:‬‬
‫)לאחר פרסום הסיפור בעבר‪ ,‬קיבלתי אישור לכל הפרטים גם מהרה"ח ר' ברוך שי'‬
‫גופין מכפר חב"ד‪ ,‬שהי' חבר ב"וועד ע"א מוסדות"(‪ .‬בשנת השבעים להולדתו של כ"ק‬
‫אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬הייתה התעוררות גדולה בין אנ"ש‪.‬‬
‫התעוררות זו לא הייתה רק ב"אתערותא דלתתא"‪ ,‬אלא היא נתמכה גם ב"אתערותא‬
‫דלעילא"‪ ,‬בהנחיית ובהוראות הרבי שליט"א עצמו‪ ,‬להקים שבעים ואחד מוסדות חדשים‪,‬‬
‫כמתנה לקראת היכנסו לשנת השבעים ואחד‪ .‬לשם כך נוסד אף ועד מיוחד שנקרא "ועד‬
‫ע"א מוסדות"‪ ,‬ואליו זרמו כל ההצעות והרעיונות אילו מוסדות להקים וכיצד לעשות זאת‪.‬‬
‫באותה שעה‪ ,‬מספר ר' מענדל‪ ,‬הגיעה אליי פניי' אנונימית‪) ,‬ראה צילום בע' הבא(‬
‫בעילום שם‪ ,‬ובה הצעה להקים שני מוסדות נוספים‪ ,‬כדי שאעביר אותה לאן שצריך‪.‬‬
‫במכתב הי' כתוב כדלקמן‪:‬‬
‫ב״ה יום חמישי תענית אסתר )נדחה( התשל״ג‬
‫לכבוד הרב ר' מענדל פוטרפס שליט"א‬
‫שלום וברכה!‬
‫בקשר לע׳׳א מוסדות שהקימו ומקימים לשבעים שנות כ״ק אדמו״ר שליט״א‪ .‬צריך להקים‬
‫)כמוסד( קופת הכנסה לכסף המיועד רק לנסיעה אל הרבי שליט׳׳א‪ ,‬לאנ״ש שעדיין לא היו‬
‫‪ | 28‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫זקוקים לבשר ודם‬
‫שישתדל ‪ . .‬ליישם‬
‫את כל הענינים‬
‫דתורת החסידות‬
‫בפועל ממש‪ ,‬שעי"ז‬
‫הכוונה‬
‫נשלמת‬
‫דעשיית דירה לו ית'‬
‫בתחתונים‪" ,‬ושכנתי‬
‫בתוכם"‬
‫ועאכו"כ ה"כלל" שבתורה – "המעשה הוא העיקר"‪ ,‬ליישם את כל הענינים דתורת החסידות‬
‫בפועל ממש‪ ,‬שעי"ז נשלמת הכוונה דעשיית דירה לו ית' בתחתונים‪" ,‬ושכנתי בתוכם"‪.‬‬
‫‪ . .‬מובן שמה שמוצאים "עילה" ו"סיבה" להתוועדות הקשורה עם יום הולדת של איש‬
‫פרטי – הרי זו "סיבה חיצונית" בלבד‪ ,‬שיש בכחה לסייע לעיקר ותכלית הענין – להגדיל‬
‫ולהרחיב את ה"כסא"‪ ,‬היינו‪ ,‬הגדלת והרחבת לימוד תורת החסידות והפצתה חוצה‪:‬‬
‫כשיבואו ליהודים ויאמר להם‪ ,‬בואו והתאספו לשמוע ע"ד הפצת התורה ומצוותי'‪ ,‬עד‬
‫להפצת המעיינות חוצה – הנה מטבע הדברים שכל זמן שלא מקשרים את הדבר עם מאורע‬
‫מיוחד‪ ,‬יש אמנם כאלו שבאים להשתתף ולהתייעץ יחדיו בכל הקשור להפצת היהדות‬
‫והמעיינות חוצה‪ ,‬באופן ד"איש את רעהו יעזורו"‪ ,‬אבל יש כאלו שאינם באים סתם‪ ,‬כי אם‬
‫בקשר עם מאורע מיוחד‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כשיש "עילה" ו"סיבה" שיכולה לגרום לכך שיתאספו כו"כ יהודים כדי להתחזק‬
‫בהפצת היהדות והמעינות חוצה – יש לנצלה אפילו באופן ד"שלא לשמה"‪ ,‬כציווי והבטחת‬
‫חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה‪ ,‬שמתוך שלא לשמה בא לשמה"‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬העיקר הוא שיתוסף בתכלית ומטרה העיקרית – הוספה בלימוד החסידות‪ ,‬והוספה‬
‫בקיום המצוות בהידור‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק ע"פ דין‪ ,‬כי אם לפנים משורת הדין‪ ,‬ובזה גופא – מצד‬
‫"מדת חסידות" )כלשון הגמרא(‪ ,‬שזהו אופן נעלה יותר מאשר "לפנים משורת הדין"‪.‬‬
‫ובנוגע לעניננו‪ :‬הקשר עם יום הולדת של איש פרטי – אינה אלא סיבה חיצונית כדי‬
‫להסביר‪ ,‬אפילו לאינו–יהודי‪" ,‬מה יום מיומיים"‪ ,‬מה פתאום מתאספים יהודים יחדיו כדי‬
‫לדבר אודות הפצת היהדות והמעיינות חוצה‪ ,‬ולכן‪ ,‬יש למצוא הסברה שתתקבל אפילו‬
‫בשכלו של אינו–יהודי‪.‬‬
‫ומכיון שכן – שוכחים שקישרו זאת עם יום הולדת דאיש פרטי‪ ,‬שהרי אין זו אלא הסברה‬
‫חיצונית בלבד‪ ,‬כדי שעל ידה יבואו לידי תוצאות טובות – הפצת היהדות והמעיינות חוצה‪.‬‬
‫ולאידך‪ ,‬כשלא רוצים לנצל עילה וסיבה הנ"ל מפני "ענווה" – הנה בנוגע לעצמו ישנה אמנם‬
‫תכלית הזהירות מענין של גאוה‪ ,‬אפילו לא "שמינית שבשמינית" בלבד; אבל ענין זה הוא‬
‫על חשבון מה שיחסר בעניני העבודה דהפצת המעיינות חוצה‪ ,‬שזהו תפקידו – "עבד לעם‬
‫הזה"!‬
‫גליון לד | ‪9‬‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫מבית חיינו‬
‫גם 'ופרצת'ניק'‪...‬‬
‫צריך עוד להוסיף!‬
‫"כן הוא בא' שהוא באופן של למעלה ממדידה והגבלה והשני משבח‬
‫אותו עד שמגיע לשבח שהוא "ופרצת'ניק"‪ ,‬הרי עד כמה שעסק עד‬
‫כעת במבצעים הרי צ"ל כעת למעלה מזה"‪ • ...‬יומני יום הבהיר י"א‬
‫ניסן ב–‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‪ ,‬משנות העשורים‪ :‬תשי"ב‪ ,‬תשל"ב‪,‬‬
‫תשמ"ב ותשנ"ב • יום הולדת מושיען של ישראל‬
‫תשי"ב – חמישים שנה‬
‫יום א'‪ ,‬י״א ניסן‬
‫היום מלאו לכ״ק אדמו"ר שליט״א חמישים שנה‪ .‬נסע לאוהל‪ .‬כשחזר נכנסו אליו‬
‫שלושה בחורים שהם חברי "ועד המסדר חזרת דא״ח"‪ ,‬ודיבר לפניהם‪ .‬בשעה ‪ 8:45‬נכנסו‬
‫לחדרו כ–ב׳ מנינים‪ ,‬ואמר לפניהם מאמר ד׳׳ה ״אדנ׳ שפתי תפתח״‪ .‬בין הנכנסים היו גם‬
‫בחורים לפי רשימה שקרא הרב חודקוב )לייבל גרונר‪ ,‬שלום חאסקינד‪ ,‬בערל יוניק‪ ,‬יואל‬
‫כהן ודוד ראסקין(‪.‬‬
‫אח"כ נכנסה אליו קבוצת אברכים לבקש שיאמר מאמרים כל שבת‪ ,‬וכן שיהיו המאמרים‬
‫בכתב בכדי שיוכלו להדפיס‪ ,‬ואמר להם שאין הזמן פנוי לכך ושר' בנימין גורודצקי ור'‬
‫משה גורארי׳ טוענים שאפילו על המכתבים אין מענה‪ ,‬וסיים שצריכים המבקשים לתבוע‬
‫מעצמם עניינים שהם צריכים לעשות‪.‬‬
‫תשל"ב – שבעים שנה‬
‫שבת קודש פרשת צו‪ ,‬שבת הגדול‪ ,‬יו"ד ניסן‬
‫שרו 'האדרת והאמונה'‪ ,‬קראו בספר תורה של משיח‪ ,‬שרו 'הוא אלקינו'‪.‬‬
‫בהפטורה‪ ,‬אמר ההפטורה של צו‪ ,‬וכשבא לפסוק "גזי נזרך והשליכי"‪ ,‬דילג ואמר‪" :‬כה‬
‫אמר ד' אל יתהלל חכם בחכמתו וגו'"‪.‬‬
‫היתה התוועדות‪ .‬לפני שהרבי נכנס להתוועדות חילקו בקבוקי משקה בין הקהל )בכדי‬
‫שלא ישאר לפסח(‪.‬‬
‫‪ | 10‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫לתלמידות בית–רבקה לע״א המוסדות(‪.‬‬
‫על הפעילות הרבה סביב ״שנת השבעים״ – מעניין לציין גם‬
‫לאגרת בה כותב כ"ק אד"ש‪ :‬״נכנסו בתור )שנתארך ביותר –‬
‫ע"י הטרדות דאה"ק ת״ו‪ ,‬עניני שנת הע׳ ועוד(״‪.‬‬
‫כ"ק אד"ש לא פסק מלעודד ולזרז בענין זה של ע״א‬
‫מוסדות – גם בהמשך‪ .‬כשלוש חודשים לאחר ההכרזה על‬
‫הענין‪ ,‬נשלח מהמזכירות מכתב עם הוראות לעוסקים בהקמת‬
‫הע״א מוסדות )ועל טופס המכתב מופיעות הגהות בגוף כתי״ק‬
‫של כ"ק אד"ש( ]ראה צילום בע' ‪:[33‬‬
‫ב״ה‪ ,‬ט"ו תמוז ה׳תשל״ב ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬
‫לכל הועדים העוסקים בהקמת הע׳׳א מוסדות ה׳ עליהם יחיו‬
‫שלום וברכה!‬
‫בהתאם למה שהואיל כ׳׳ק אדמו"ר שליט״א לדבר בהתועדות חג הגאולה י״ב–י״ג תמוז‬
‫שנה זו בענין הקמת הע״א מוסדות )שנתמלאו ג' חדשים מאז דיבר בזה בפעם הראשונה‪,‬‬
‫בהתועדות י"א ניסן(‪ ,‬הננו לבקשכם‪:‬‬
‫א( להמציא לנו דו"ח בכתב מכל הנעשה בפו״מ )כולל גם דו״ח כספי( במשך ג׳ החדשים‬
‫התחל מי"א ניסן עד י׳׳א תמוז‪.‬‬
‫ב( מכאן ועד י״א ניסן ה׳תשל׳׳ג הבע"ל‪ ,‬למסור ליום י"א בכל חודש דו״ח מפורט‬
‫מהתקדמות העבודה בהנ״ל במשך החודש‪.‬‬
‫ג( באשר תכלית הדו"ח החדשיים היא לדעת העבודות והפעולות‪ ,‬מובן שכל מי שמאיזו‬
‫סיבה שהיא לא פעלו כלום במשך החודש‪ ,‬אין עליהם לשלוח שום כתב בנוגע החודש ההוא‪,‬‬
‫ועי"ז מובן מעצמו שלא נעשה כלום במשך הזמן הנ"ל‪.‬‬
‫ד( כדי שבתוך ריבוי המכתבים המגיעים לכאן יהי' בנקל יותר להכיר בדו״חים המגיעים‬
‫תיכף בהגעתם‪ ,‬נא לציין את המעטפה בה מונח הדו"ח בשם ״מבצע השבעים ואחד מוסדות״‪.‬‬
‫ה( באשר טוב שכל החלטה טובה תתחיל בפעולה ממשית )מיוסד על המובא בלקו׳׳ת‬
‫ר"פ ויקרא אל משה(‪ ,‬לכן משום זה מצורף למכתב זה הנשלח לאלה המוסדות החדשים‬
‫שהתחילו כבר בהם – המחאה בסך מאה דולר על חשבון האחוזים שהואיל כ״ק אדמו"ר‬
‫שליט״א להבטיח בשעתו בתור השתתפות במפעלים הנ"ל‪.‬‬
‫בטח יודיעו בהקדם מהנעשה בכהנ"ל‪.‬‬
‫בברכת כט"ס‬
‫הרב ח‪.‬מ‪.‬א‪ .‬חדקוב‬
‫כ"ק אד"ש לא פסק‬
‫מלעודד ולזרז בענין‬
‫זה של ע״א מוסדות‬
‫– גם בהמשך‪ .‬כשלוש‬
‫לאחר‬
‫חודשים‬
‫ההכרזה על הענין‪,‬‬
‫נשלח מהמזכירות‬
‫מכתב עם הוראות‬
‫לעוסקים בהקמה‪...‬‬
‫•••‬
‫ניתן לומר‪ ,‬כי מבצע זה היוה את התשתית לרשת העולמית של מוסדות ובתי–חב״ד‬
‫ברחבי תבל בצורתן המוכרת לנו כיום‪.‬‬
‫גליון לד | ‪27‬‬
‫סקירה‬
‫כ"ק אד"ש עורר הדברים השיב כ"ק אד"ש בדברי תודה וברכה עובר לקבלתן‪,‬‬
‫על כך בדברים בעת התוועדות י״א ניסן וההתועדויות שלאחרי׳ או ביחידות;‬
‫רק לחלק קטן בא מענה הדברים בכתב‪ ,‬ורק חלקם הגיע אלינו‪.‬‬
‫נלהבים‪ ,‬ואף הבטיח‬
‫ליחס מיוחד זכו התמימים והתלמידים במוסדות חב״ד‬
‫השתתפות של עשר‬
‫ברחבי תבל‪ :‬במשך הקיץ של אותה שנה שלח כ"ק אד"ש‬
‫אחוז מההוצאות‪ ,‬לתלמידים המבוגרים )בישיבות וכו'( תניא כיס שנדפס בשנת‬
‫אשר שלא כרגיל – השבעים בצירוף אגרת בה מודה כ"ק אד"ש על הברכות וכו'‪,‬‬
‫תינתן מראש‪ ,‬כדי ולתלמידים והתלמידות הצעירים – סידור כיס בצירוף אגרת‪.‬‬
‫האגרת הכללית של י"א ניסן תשל״ב )י׳שע(‪ ,‬וכן חלק הארי‬
‫שיוכלו להתחיל תיכף‬
‫של התוועדות י׳׳א ניסן הוקדשו לדברי הפסוק‪ ,‬״אדם לעמל‬
‫בהקמת המוסדות‬
‫יולד״ ודרשות חז״ל בזה ]ראה הנדפס בלקוטי–שיחות חלק ז׳‬
‫עמ' ‪ 235‬ואילך; ״שיחות–קודש" ה׳תשל׳׳ב ע׳ ‪ 96‬ואילך[‪ .‬בכך נתן כ"ק אד"ש להבין שאין‬
‫הוא מתכונן לקחת חופש מעבודתו‪ ,‬ואדרבה‪ .‬לאחר אמירת המאמר פתח כ"ק אד"ש בשיחה‬
‫ובה דיבר בפירוש על ענין זה )נרשמה ע״פ סרט–הקלטה(‪:‬‬
‫בנוגע למה ששאלו שמכיוון ש״ימי שנותינו בהם שבעים שנה״‪ .‬מה המקום לתכנן‬
‫הפעולות לאחר מכן‪ ,‬לכאורה זהו הזמן לחשוב אודות מנוחה וכו' וכו'‪ ,‬עניתי‪ ,‬ראשית – לא‬
‫צריך להסתכל על ה"פספורט" אלא יש להסתכל כיצד מרגישים‪ ,‬ומה שיותר נוגע כמה‬
‫מהשנים היו "שנים קיימים״ )הרי אין זה ״קונץ״ שיהיה כתוב ב״פספורט״ או בתעודת הלידה‬
‫וכיו״ב כמה וכמה שנים(‪ ,‬יש לדעת שצריך להיות ה"בא בימים"‪ ,‬כפי שמפרש בזוהר‪ ,‬שבאים‬
‫עם כל הימים עד שלא חסר אפילו יומא חדא‪.‬‬
‫אעפ״כ הרי מנהג ישראל תורה הוא‪ ,‬ובפרט כדאיתא בחות–יאיר )סימן ע( ומובא בפרי–‬
‫מגדים )סתמ"ד משבצות זהב סק״ט( וכו' וכו' בהנוגע לשבעים שנה‪ ,‬ששם הפירוש כפשוטו‪:‬‬
‫הרי שהמענה מה צריך לעשות לאחר מכן הוא‪ :‬נאמר בפירוש תיכף בהמשך הפסוק –‬
‫"ואם בגבורות"‪ ,‬אשר מה שהיה בחלישות בכל השנים שלפני זה – ובשעה שעושים חשבון‬
‫צדק הרי ״ידע אינש בנפשי'״ – צריך אז להתחיל לעשות בהתגברות יתירה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשיחה זו באה גולת הכותרת‪ .‬כ"ק אד"ש אמר שמכיוון שישנו ענין הדורש תוקף‬
‫מיוחד לביצועו‪ ,‬לכן חיכה לשעת הכושר בה תהיה ״התעוררות מתאימה וגם התעוררות‬
‫הניכרת בגלוי״‪ .‬וכעת מנצל הזדמנות זו לפנות ב״בקשה‪ ,‬הפצרה ותחינה״ להקים במשך‬
‫שנת השבעים ע״א מוסדות חדשים‪.‬‬
‫כ"ק אד"ש עורר על כך בדברים נלהבים‪ ,‬ואף הבטיח השתתפות של עשר אחוז‬
‫מההוצאות‪ ,‬אשר שלא כרגיל – תינתן מראש‪ ,‬כדי שיוכלו להתחיל תיכף בהקמת המוסדות‪.‬‬
‫במשך השנה בא הדבר לידי ביטוי בכמה אגרות )ל״מטה הארצי להקמת ע״א המוסדות״;‬
‫להעסקנים )ר' אפרים וואלף‪ ,‬ר' שמואל חפר‪ ,‬ר' אברהם חנוך גליצנשטיין( בנוגע לבנין‬
‫ישיבת ״תורת אמת״‪ ,‬ש״באם יוגמר כהנ״ל עד ליא״נ ]=י"א ניסן[ תשל״ג יכניסו הנ"ל לסדר‬
‫המענקים לע״א מוסדות״; למערכת ״הערות התמימים ואנ״ש״‪ ,‬שיינתן להם ״‪ 10%‬השתתפות‬
‫מקרן הע' )כבשאר ע״א מוסדות(״; למר שניאור זלמן שז״ר‪ ,‬הסכמה לצרף את קרן המילגות‬
‫‪ | 26‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫אומרים להם בדרך‬
‫פשיטות ‪ . .‬וגם‬
‫בעבודתנו עכשיו‪,‬‬
‫שאומרים להיצר‬
‫הרע שבעוד כמה‬
‫שעות מגיע משיח‬
‫ובפסח זה "נאכל‬
‫שם מן הזבחים ומן‬
‫הפסחים וכו'"‬
‫בשיחה הראשונה דובר אודות הפסוק בתהלים "בך ה' חסית אל אבושה לעולם" )פרק‬
‫ע"א(‪ ,‬אודות שאלת המדרש‪ ,‬האם יהודים אינם ביישנים? והתירוץ שהכוונה היא לעולם‬
‫הבא‪ .‬הרבי שאל‪ :‬הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו ועוד כמה ראיות שזה צריך להיות גם‬
‫עכשיו‪ ,‬ותירץ שזה הוא הענין של "עולמך תראה בחייך"‪.‬‬
‫בשיחה השניה דובר אודות "למכה מצרים בבכוריהם"‪ ,‬שזו הסיבה שהשבת נקראת שבת‬
‫הגדול‪ .‬ושאל‪ ,‬לכאורה מה זה שייך לישראל‪ ,‬אם הפשט הוא שהנס היה שלא היה מלחמה‬
‫עם ישראל‪ ,‬הרי העיקר חסר מן הספר‪ .‬ותירץ שצריך לפעול גם באומות העולם‪ ,‬שהם‬
‫צריכים לקיים שבע מצות דבני נח‪ ,‬כמו שהיה אז שישראל לקחו שה לשחוט ועשו באופן‬
‫כזה שהם ישאלו מה אתם עושים‪ ,‬ואומרים להם "בדרך פשיטות און מיט א קאך‪ "...‬ואז הם‬
‫קולטים את זה ומבינים שיש מנהיג לבירה זו‪ ,‬ועושים מלחמה זה בזה‪.‬‬
‫וגם בעבודתנו עכשיו‪ ,‬שאומרים להיצר הרע שבעוד כמה שעות מגיע משיח ובפסח זה‬
‫"נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים וכו'"‪.‬‬
‫מאמר כעין שיחה על הפסוק "למנצח מזמור לדוד להזכיר וגו'"‪.‬‬
‫אחר כך היה מאמר ד"ה "בעשור לחודש הזה"‪ .‬פרש"י ו' ד' ד"ה "ופשט את בגדיו"‪ .‬זוהר‬
‫בדף ל"ד ול"ה על הענין תנינן כל בר נש דאשתדל במלי דאורייתא וכו'‪.‬‬
‫דיבר אודות מיהו יהודי ואמר הלכה שעשיו שונא ליעקב‪ ,‬אלא שעכשיו הוא כמו שהיה‬
‫אצל לבן שהקב"ה אמר לו שלא יפגע ביעקב‪.‬‬
‫אמר‪" :‬אזיי ווי מארגען איז דאך מיין טאג" ]= מכיון שמחר הוא היום שלי[‪ ,‬היו גם‬
‫לשונות אחרות ]ברשימה אחרת מובא הלשון‪" :‬בנוגע צו מארגן זונטאג‪ ,‬וואס דאס איז דאך‬
‫א יום חשוב לעצמו" ]=בנוגע ליום המחר יום ראשון שזהו הרי יום חשוב לעצמו[[‪ ,‬ולכן‬
‫אלו שמקבלים ע"ע להניח תפילין‪ ,‬הנני נותן להם זוג תפילין כשרות‪ ,‬ואולם בכדי שלא יהיה‬
‫נהמא דכסופא שיתנו שקל אחד‪ ,‬ובארצות הברית דולר אחד‪ ,‬וגם כל הישיבות הזקוקות‬
‫לכסף שיודיעו‪.‬‬
‫אודות התפילין אמר גם‪ :‬שיקחו את הכתובת וישתדלו שבעוד יומיים התפילין יהיו‬
‫אצלם‪.‬‬
‫גליון לד | ‪11‬‬
‫חיינו‬
‫מביתמדור‬
‫שם‬
‫סקירה‬
‫הרבי נסע לאוהל‪.‬‬
‫כשהרבי עמד לחזור‬
‫מהאוהל רקדו זמן‬
‫רב ברחוב‪ ,‬הרבי‬
‫הגיע מהאוהל בשעה‬
‫‪ ,8:30‬וכפי הנראה‬
‫היה אז הקהל הגדול‬
‫ביותר שהגיע אי–‬
‫פעם ל–‪...770‬‬
‫דיבר גם אודות חלוקת מצה שמורה‪.‬‬
‫השלים הרש"י של ויקרא‪ ,‬ונתן המזונות להמלוה מלכה‪ ,‬סיום ההתוועדות בשעה ‪.5:40‬‬
‫ניגנו שני הניגונים שהלחינו על פרק ע"א‪ .‬על הניגון של טלישבסקי ענה )כשהלה כתב‬
‫על כך לרבי(‪ :‬תשואות חן‪.‬‬
‫מנחה למטה‪ .‬ניגנו 'אנא עבדא' ועודד חזק בידו הק'‪ ,‬קראו בספר התורה של משיח‬
‫והרבי קיבל עלייה‪.‬‬
‫אמר הגדה כשהוא יושב‪ .‬כשיצא התחיל 'על אחת כמה וכמה'‪.‬‬
‫במוצאי שבת היו שני יחידויות כלליות‪ ,‬האחד לאורחים מאנגליה‪ .‬היחידות השניה‬
‫עבור זקני אנ"ש‪ ,‬ר' זלמן שמעון דוורקין לא היה במקום והרבי הורה לקרוא לו‪ ,‬וכשכולם‬
‫יצאו הוא נשאר עוד מעט בחדר‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬יום הבהיר י"א ניסן‬
‫הרבי נסע לאוהל‪.‬‬
‫כשהרבי עמד לחזור מהאוהל רקדו זמן רב ברחוב‪ ,‬הרבי הגיע מהאוהל בשעה ‪,8:30‬‬
‫וכפי הנראה היה אז הקהל הגדול ביותר שהגיע אי–פעם ל–‪.770‬‬
‫לפני ההתוועדות חילקו משקה‪ ,‬כנראה שלא ישאר לפסח‪.‬‬
‫כשהרבי נכנס להתוועדות המשיכו לשיר ורק כשהתיישב על כסאו הפסיקו לשיר‪.‬‬
‫והתחיל 'פותחין בברכה' ובירך ברכה ארוכה‪ ,‬ולאחר מכן שתה מהיין‪.‬‬
‫בארבעה שיחות הראשונות באריכות דובר אודות עמל שיחה‪ ,‬עמל מלאכה‪ ,‬עמל תורה‪,‬‬
‫שכל ישראל צריכים להיות בשלושת הדרגות‪ ,‬הואיל שס"ד של תורה נמי תורה‪.‬‬
‫מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר"‪.‬‬
‫סיום מסכת פסחים‪ .‬דיבר בין היתר אודות יהודי רוסיה‪ ,‬ומיהו יהודי‪.‬‬
‫אודות חלוקת שמורה מצה אמר שזה נחוץ מאד‪ .‬מזג יין מכוסו להרה"ח ר' שמואל‬
‫לויטין‪.‬‬
‫‪ | 12‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫כשהרבי ביקש בי"א ניסן‬
‫להקים ע"א מוסדות‪...‬‬
‫כ“ק אד“ש אמר שחיכה לשעת הכושר בה תהיה ״התעוררות‬
‫מתאימה וגם התעוררות הניכרת בגלוי״‪ .‬וכעת מנצל הזדמנות זו‬
‫לפנות ב״בקשה‪ ,‬הפצרה ותחינה״ להקים במשך שנת השבעים ע״א‬
‫מוסדות חדשים‪ • ...‬סקירה מיוחדת על "מבצע ע"א מוסדות"‪ ,‬עליו‬
‫הכריז כ"ק אד"ש מה"מ בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב ‪ -‬יובל השבעים‬
‫מלאות שבעים שנה להולדת כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א‪ ,‬היה אירוע שהקיף את‬
‫העולם היהודי כולו‪ ,‬ופתח תקופה חדשה בהתרחבות והתפתחות עבודתו הגדולה של כ"ק‬
‫אד"ש‪.‬‬
‫נשיאותו ופעולותיו הק' של כ"ק אד"ש כבר הקיפו אז בגלוי כמעט את כל מדינות‬
‫העולם‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי לא רק בהתעוררות העצומה של חסידי חב״ד‪ ,‬האוהדים‬
‫והידידים‪ ,‬בכל רחבי תבל לקראת המאורע‪ ,‬אלא גם בכתבות רבות בעיתונות היהודית‬
‫והכללית שהתייחסו לכך‪.‬‬
‫]ואכן‪ ,‬בשנה זו החל להדגיש גם את תפקידם של אומות העולם בקיום ז׳ מצוות דידהו‬
‫והאחריות של בני–ישראל להשפיע עליהם בזה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בכמה מכתבים‬
‫כלליים וכללי–פרטי וכן בכמה שיחות‪ ,‬לדוגמה – שיחת שבת הגדול תשל״ב )לקו״ש ח״ז‬
‫ע׳ ‪ 212‬ואילך([‪.‬‬
‫משנה זו ואילך החל כ"ק אד"ש לפרסם שני מכתבים–כלליים ״לבני ובנות ישראל בכל‬
‫מקום שהם״ לקראת השנה החדשה ולקראת ימי הפסח )ולא רק מכתב אחד‪ ,‬כפי שהי' עד‬
‫אז(‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ככל המכתבים ה״כלליים״ ה״כללי–פרטי״ ובמכתבים למוסדות – קישר‬
‫כ"ק אד"ש או הביא פסוק מפרק התהלים השייך למספר שנותיו‪.‬‬
‫לקראת יום הבהיר י״א ניסן תשל"ב היתה תכונה רבה בקרב אנ"ש‪ ,‬כמעט כל אחד ואחת‬
‫מאנ״ש והתמימים עשה הכנות רוחניות ליום הבהיר‪ .‬כמו כן התכוננו יחידים ומוסדות‬
‫להביא ״מתנות״ ליום ההולדת‪ ,‬בעיקר בקו אותו ביקש כ"ק אד"ש – הוספה בענייני תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬הוספה בצדקה במספר שבעים‪ ,‬הקמת מוסדות חדשים וכו'‪.‬‬
‫בעת התוועדות היום הבהיר‪ ,‬וחלקם מאוחר יותר ביחידות‪ ,‬הגישו השלוחים‪ ,‬העסקנים‪,‬‬
‫נציגי המוסדות ארגונים וקהלות – את איחוליהם ומתנותיהם לרגל יום–ההולדת‪ .‬על רוב‬
‫גליון לד | ‪25‬‬
‫אמרם‬
‫שם מדור‬
‫מפי‬
‫וכלל לא פשוט‪ .‬נשגב ביותר‪ .‬הרי כל הרביים תובעים מאתנו‪ .‬תובעים מאד הרבה‪ .‬ובכל‬
‫זאת התביעה של 'לכתחילה אריבער' זה שונה לחלוטין‪ .‬זו מהות אחרת‪ .‬מי שלא מבין – לא‬
‫מבין‪ ,‬אבל זה אחרת לגמרי‪ .‬באין ערוך‪.‬‬
‫ביום ובלילה צריכים ללמוד; בזמן הפנוי צריך לעסוק במבצעים בכל הכוח וההתמסרות‪,‬‬
‫אבל באמצע הלילה צריך להוולד חסיד חדש! צריך להתבונן וללמוד חסידות‪ ,‬להתבונן‬
‫ב'לכתחילה אריבער' של הרבי וע"י זה כמו להיוולד מחדש!‬
‫"אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו"‪ .‬היום בר"ח כסלו‪ ,‬צריך לשבח‬
‫ולהודות להשי"ת על שנתן לנו את הרבי שליט"א‪ .‬כמו שמודים לאבא על המתנה הכי טובה‬
‫בעולם שיכל להעניק לנו‪ .‬פשוט להודות לה'‪ ,‬לשיר ולרקוד‪ ,‬לזמר ולשמוח‪ :‬תודה‪ ,‬ריבונו‬
‫של עולם! תודה‪ ,‬שנתת לנו את הרבי שליט"א! צריך לייקר כל תנועה של הרבי‪ .‬הרי אף‬
‫אחד לא זכה למה שאנחנו‪ ,‬בדורנו‪ ,‬זכינו‪ .‬עד הגאולה האמיתית והשלמה‪.‬‬
‫השי"ת יעזור שהרבי יאיר בנו‪ ,‬בתוכנו‪ .‬זו לא אמרה שלי‪ .‬אמר אותה החסיד המפורסם‬
‫ר' שמואל מונקעס‪" ,‬הרבי הוא כמו שמש!"‪ .‬הוא מחיה והוא מאיר‪ ,‬השמש מצילה מכל מיני‬
‫חוליים‪ .‬הרבי מראה לנו מה הוא אמת ומהו שקר‪ ,‬והעיקר‪ :‬הרבי שומר עלינו ששום מזיקים‬
‫לא יוכלו‪ ,‬אפילו‪ ,‬להתקרב אלינו‪...‬‬
‫צריך לייקר כל רגע שאפשר להתבונן בפני הרבי‪ .‬אני כבר יהודי זקן‪ .‬צריך לקחת משקה‬
‫ולומר לחיים שאזכה להביט על פניו הקדושות בתוועדויות ובכל הזדמנות לשמוע היטב‬
‫את הרבי‪ .‬זה הרי גילוי אלוקות ממש‪ .‬לחיים‪ ,‬לחיים ולברכה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הרבי החל לחלק דולרים בהתוועדויות‪ .‬איני מבין בעניינים שמימיים‪,‬‬
‫ואיני יודע מה הכוונה בחלוקת הדולרים‪ .‬אבל בפשטות נראה לי שהרבי רוצה לראות את‬
‫כל אחד ואחד באופן אישי‪ .‬פעם היו כולם נכנסים ליחידות‪ ,‬אבל עכשיו שאין אפשרות‬
‫להיכנס לפני ולפנים‪ ,‬רוצה הרבי להביט בפניו של כל אחד ואחד‪.‬‬
‫חסידות זה אמת‪ ,‬והרבי – זה האמת של הדור‪ .‬צריך לרקוד יומם ולילה בלי הפסקה‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬הרבי הוא גאון הגאונים‪ ,‬אבל זה לא העיקר‪ ,‬כשהרבי מתוועד שומעים ומרגישים את‬
‫ה"אנוכי!"‪ .‬מי שרוצה להיות ַא אמת'ער חסידישער איד‪ ,‬יש לי עצה אחת בשבילו‪ :‬תביטו‬
‫על פניו הק' של הרבי בהתוועדות‪ ,‬כפי שחסיד צריך להביט‪ ,‬ותהיו יהודים חסידיים!‬
‫הרבי שליט"א הוא אמת‪ .‬אמת שלמעלה מדרך הטבע‪ .‬צריכים לדעת שהרבי הוא בלי‬
‫גבול‪ .‬הרבי הביט עלי בשבת האחרונה ו'הפך' אותי‪ ...‬ההתמסרות של חסידים לרבי‪ ,‬זה‬
‫'יחידה שבנפש'‪ .‬זה לא ענין של הגיון‪ .‬אין על זה הסברים‪ .‬ככה זה‪ .‬ה' יעזור שתהיה לנו‬
‫שייכות אמיתית לכל זה‪.‬‬
‫הרבי שליט"א למעלה מכל זה‪ .‬כל הדיבורים על התמסרות חסידים לרבי‪ ,‬על כך ש"נפשי‬
‫אליך תשתוקק"‪ ,‬זה עדיין לא זה‪ .‬אין שום דיבור והסבר בעולם שיכול לתאר באמת את‬
‫ההתמסרות וההתקשרות של חסיד לרבי‪ .‬כדי להרגיש את זה צריך להגיד 'לחיים'‪ .‬צריך‬
‫לנגן ניגון חסידי‪ .‬זה יותר טוב מכל ההסברים‪...‬‬
‫‪ | 24‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫אד"ש הורה בידו‬
‫הק' להגברת השירה‬
‫כשניגן הש"ץ "שים‬
‫שלום" בניגון של‬
‫"וביום שמחתכם"‪.‬‬
‫אחרי התפילה שרו‬
‫"ווי וואנט משיח‬
‫נאו" ואד"ש הורה‬
‫להגברת השירה‪...‬‬
‫אמר שבמשך השנה יפתחו ע"א מוסדות חדשים ושלא ירתעו מכך‪ .‬ובקשר לכסף אמר‬
‫שיתן מעשר‪.‬‬
‫ניגנו ניגון הכנה‪ ,‬ד' בבות‪ ,‬ניע זשוריצע‪ ,‬הרבי קם ממקומו ועודד חזק בידיו הק'‪ .‬כשיצא‬
‫התחיל לנגן 'על אחת כמה וכמה' ועודד חזק בידיו הק'‪.‬‬
‫ההתוועדות הסתיימה בערך ב–‪ 2:20‬לפנות בוקר‪.‬‬
‫תשמ"ב – שמונים שנה‬
‫ש"ק פר' צו שבת הגדול י' ניסן ה'תשמ"ב‬
‫ירד לתפילת שחרית ב–‪ 10:00‬הודיע לליבל )ס' וועט זיין( סאיז פאראן א פארברענגען‬
‫)כרגיל( שרו "האדרת והאמונה" אך אד"ש לא הגיב‪ ,‬מברכות ק"ש עד קרה"ת באמצע‬
‫הפסיק להמשיך התפילה‪ ,‬עיין בתהילים בעיקר בפרקים פ'‪ ,‬ופ"א‪ ,‬בקדושה – 'ממקומך‬
‫מלכינו תופיע' הש"ץ שר בניגון של 'לכתחילה אריבער' ואד"ש רק נענע בראשו‪ ,‬כי ידו‬
‫הייתה על מצחו הק' ועיין בספר התהילים‪ .‬כשאמר שש"י שם את הסידור על התהילים‬
‫הפתוח והשאר כרגיל‪.‬‬
‫המפטיר אמר הפטורה דפ' צו ודילג כפי המנהג‪ .‬במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו"‬
‫ומתחילת 'כתר' התחיל לעיין שוב בתהילים‪ .‬אח"כ שם את התהילים תחת החומש‪ .‬הש"ץ‬
‫ניגן על המילים 'שתעלינו בשמחה וכו את הניגון 'יפרח בימיו' ואד"ש הורה בידו הק'‬
‫להגברת השירה וכן כששר על המילים 'ואת מוסף יום השבת' את הניגון "אחד מי יודע"‬
‫ברוסית "דרושבא נאשה" וכן הורה להגברת השירה כשניגן הש"ץ "שים שלום" בניגון של‬
‫"וביום שמחתכם"‪ .‬אחרי התפילה שרו "ווי וואנט משיח נאו" ואד"ש הורה להגברת השירה‪.‬‬
‫התוועדות ‪ .5:25–1:30‬אד"ש הורה לא‪ .‬שם טוב לומר לחיים על כוס גדולה‪ .‬וכן אד"ש‬
‫קרא בידו הק' לי‪.‬י‪ .‬העכט‪ .‬הוא לא הבין שהרבי קורא לו וחשבו שהרבי רוצה בקבוק‬
‫משקה ושמו בקבוק משקה‪ ,‬ואד"ש עשה בידו הק' אות ביטול‪ ,‬וכשרצו להוריד את הבקבוק‬
‫אמר אד"ש שכבר ישאר אח"כ ניגש הרב העכט אד"ש נתן לו לומר לחיים ואמר לו כמה‬
‫גליון לד | ‪13‬‬
‫חיינו‬
‫מביתמדור‬
‫שם‬
‫בא' שהוא באופן‬
‫של למעלה ממדידה‬
‫והשני‬
‫והגבלה‬
‫משבח אותו עד‬
‫שמגיע לשבח שהוא‬
‫"ופרצת'ניק" הרי עד‬
‫כמה שעסק עד כעת‬
‫במבצעים הרי צ"ל‬
‫כעת למעלה מזה‬
‫מילים‪' :‬מדוע אתה יושב מולי עם פנים נפולות–חמוצות )אתה כמעט מבלבל אותי( )פאר‬
‫חמארעטע פנים(? אתה מודאג בנוגע לשמחת החג של המוסדות?! יש לי אדם שיממן את‬
‫זה )דאגתי על אדם שיממן את זה('‪.‬‬
‫לאחרי ההתוועדות נתן אד"ש את הבקבוק והמזונות לר' משה ירוסלבסקי‪.‬‬
‫כששרו "על אחת כמה וכמה"‪ ,‬וכן כששרו "והיא שעמדה" אד"ש הורה בראשו להגברת‬
‫השירה לעבר א' שעמד ומחה כפיים וכששרו "אבוא בגבורות" הורה בראשו הק' להגברת‬
‫השירה לעבר ד"ר וייס שעמד ומחה כפיים‪ .‬כששרו את הניגון "ווי וואנט משיח נאו" אד"ש‬
‫מחה כפיים במהירות‪.‬‬
‫בשיחה א' דיבר אד"ש שצ"ל הוראה ממ"ש "למכה מצרים בבכוריהם" שגם המצרים‬
‫עצמם הכו את בכוריהם שגם כשעוסקים בענייני מצרים – עוה"ז‪ ,‬צריכים לעשותם‬
‫לקדושה‪ ,‬וכמו ר' נחמי' מדוברובנה שעשה חשבון וכל ספרה הייתה באמת ספרה וידע‬
‫שעשה משא ומתן באמונה ולבסוף הסה"כ היה אין עוד מלבדו‪ .‬כי זה הי' כל עניינו אפי'‬
‫כשעסק בענייני העולם‪.‬‬
‫ובשיחה ב' הוסיף אד"ש שהחידוש הוא לאחרי יצי"מ שנמצאים באופן של למעלה‬
‫ממדידה והגבלה הרי לגבי דרגה יותר גבוהה זהו הגבלה שזהו הי' ענין "ופרצת" שעברו‬
‫את הירדן‪ .‬וכן הוא בא' שהוא באופן של למעלה ממדידה והגבלה והשני משבח אותו עד‬
‫שמגיע לשבח שהוא "ופרצת'ניק" הרי עד כמה שעסק עד כעת במבצעים הרי צ"ל כעת‬
‫למעלה מזה‪.‬‬
‫וכשהסביר בנוגע ל"ילעגו למו" בפרק פ' בתהילים‪ ,‬אמר שנמצאים בגלות ויהודים‬
‫וילדים צועקים 'דאלאי גלות' וישנו א' שצועק שהגלות הוא טוב ועוד אומר זאת בשם‬
‫"דעת תורה"‪ ....‬וזה רואים עד כמה חושך כפול ומכופל‪.‬‬
‫וכן אמר שהדין הוא שאבא אסור לו להרביץ לבנו מגיל ‪ 13‬שנה והן אמת שאנו בנים של‬
‫ה' וישנו ענין הגלות כדי לגלות כוחות הנעלמים של בנו וכו' אבל עד כמה השיעור‪ .‬הרי‬
‫כעת עברו יותר מ–‪ 19‬מאות שנים שאנו מוכים בגלות‪...‬‬
‫‪ | 14‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫שאביו‪ ,‬אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע‪ ,‬היה 'ותרן' גדול בענייני "אהבת‬
‫– ישראל" וקירב גם יהודים שלא היו ראוים לכך‪ .‬והרבי אמר‬
‫אז‪" :‬איך בין ניט ווי דער טאטע" ]אני לא כמו אבא[ אבל‬
‫בפועל ראינו שהרבי הריי"צ היה בעניין זה אלף פעמים ככה‪.‬‬
‫אני זוכר שברוסטוב היה יהודי בשם ריז'יק הוא היה רחוק‬
‫מאוד מאידישקייט‪ ,‬ובכל זאת הרבי הרש"ב היה מאוד מקרב‬
‫אותו‪ .‬בשבת היה שולח אליו הרבה פעמים את נחמן המשרת‪,‬‬
‫למרות ריחוקו מאידישקייט היה מגיע פעמים רבות לרבי‪.‬‬
‫בתר"פ‪ ,‬כשהרבי הסתלק‪ .‬אי–אפשר היה להרגיע את אותו‬
‫רייז'יק‪ ,‬שברון הלב שלו והאבל הגדול שלא הרפה ממנו היה‬
‫נורא ואיום‪ ,‬הוא ציוה על כל בני משפחתו לצום ימים רבים‪.‬‬
‫הוא היה ממש שבור ומדוכא מההסתלקות של הרבי נ"ע‪ .‬כששאלו אותו ידידיו מדוע הוא‬
‫כל כך מתאבל‪ ,‬הוא ענה להם‪ :‬אני איש חכם‪ .‬נסעתי בכל העולם ונפגשתי עם הרבה אנשים‪,‬‬
‫גדולים וקטנים‪ .‬חכמים יותר וחכמים פחות‪ .‬הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל אמת הייתה רק בפינה‬
‫אחת בעולם – אצל הרבי! ועולם בלי אמת זה עולם שאי אפשר לחיות בו‪...‬‬
‫מה נאמר אנחנו? הרי בזמנינו‪ ,‬בימינו‪ ,‬אנחנו רואים איך שהכל שקר‪ .‬לא צריך להאריך‬
‫בזה‪ ,‬אבל כל מי שמסתובב בעולם רואה מה שקורה‪ .‬והקב"ה זיכה אותנו‪ ,‬מכל בני האדם‬
‫אשר עלי אדמות‪ ,‬שדווקא אנחנו נהיה בדל"ת אמות של האמת! הרי זה צריך להביא‬
‫לשמחת נפש אדירה! לשמחה אמיתית שתפרוץ אצלנו בלי מיצרים! צריך לזכור תמיד‬
‫בפני מי אנו עומדים‪ .‬ללמוד חסידות באופן של 'דערהערן' ]הפנמה[‪ .‬אנחנו צריכים לרקוד‬
‫מאושר‪ .‬השמחה העצומה על מה שזכינו צריכה לפרוץ את כל הגדרים‪ .‬רק לשבת ולהביט‬
‫על פניו של הרבי שליט"א‪ .‬מה לנו יותר מזה?! כתוב הרי בספרי אדמו"ר האמצעי שכאשר‬
‫"מקבלים פני רבו ביו"ט‪ ,‬זה המשכה על עבודת כל השנה‪ ."...‬הרי עצם המחזה‪ ,‬רק להביט‬
‫על פני קדשו של הרבי בעת ה'מאמר' או כשמנגנים ניגון אדמו"ר הזקן – הרי כל מי שיש‬
‫בו אפילו 'קצת נשמה' יכול להגיע לדרגות גבוהות ביותר!‬
‫אשרינו מה טוב חלקינו‪ .‬יש כאלו שחושבים שהרבי כביכול 'משפיל עצמו' כשהוא‬
‫מתעסק עם כל האנשים שבאים אליו‪ .‬הרי זה כל האושר שלנו! אדמו"ר הזקן עם כל‬
‫ה'השכלה' ולאחרי כל דרך חסידות חב"ד בבירור וזיכוך המוחין‪ ,‬הרי מה שהוא תבע היה‬
‫ב"פועל ממש"‪ ,‬בואו נפצח בשיר שמח עד כלות הנפש‪ .‬על האושר הגדול שלנו‪ .‬על כך‬
‫שהרבי מוציא אותנו מעפר ומאשפתות ולוקח אותנו לגבהים שמימיים‪ ,‬ונותן לנו נחלה בלי‬
‫מצרים‪ .‬הוא לוקח 'יהודים צולעים' עם 'נשמות צולעות' ומגביה אותם‪.‬‬
‫הקב"ה זיכה אותנו‪,‬‬
‫מכל בני האדם אשר‬
‫עלי אדמות‪ ,‬שדווקא‬
‫אנחנו נהיה בדל"ת‬
‫אמות של האמת!‬
‫הרי זה צריך להביא‬
‫לשמחת נפש אדירה!‬
‫לשמחה אמיתית‬
‫שתפרוץ אצלנו‬
‫"אשרינו מה טוב חלקינו"‬
‫ניגנו כאן את הניגון 'לכתחילה אריבער'‪ .‬מדוע אנחנו שרים את הניגון הזה? כי אנחנו‬
‫מכירים את הרבי מהר"ש?! לא! אנחנו שרים את זה כי זה ניגון של הרבי שליט"א! הרבי‬
‫מביט על הכל ומכפר על הכל‪ .‬לרבי יש את אותו סדר עבודה כמו של הרבי מהר"ש –‬
‫לכתחילה אריבער‪ .‬לכן גם רואים שהרבי 'קאכט זיך' ברבי מהר"ש‪ .‬כל הענין הזה הוא כלל‬
‫גליון לד | ‪23‬‬
‫מפי אמרם‬
‫א"א להיכנס ולשבת להשוות?! הרבי מוהרש"ב היה מתוועד כשלוש פעמים בשנה‪,‬‬
‫של וכל פעם כשלש – ארבע שעות‪ .‬ואילו עכשיו בדורינו אנו זוכים‬
‫בהתוועדות‬
‫לכזה שפע של התוועדויות! כזה שפע של גילוי אור שמעולם‬
‫הרבי בשוויון–נפש‪,‬‬
‫לא היה כמוהו! "אשרינו מה טוב חלקינו" אבל זה צריך להביא‬
‫חייבים‬
‫להתבונן אותנו גם לחשבון–נפש‪.‬‬
‫כל פעם לפני מי‬
‫אינני רוצה להטיף מוסר‪ .‬אצל חסידים אף פעם לא היה‬
‫עומדים‪ ,‬מי מדבר מושג של 'אלטע איד'ן' ]יהודים זקנים[‪ .‬חסידים תמיד אמרו‬
‫אלינו‪ ,‬הרי ממילא 'א אלטרע יונגערמאן' ]אברך זקן[‪' ,‬א אלטער איד'‪ ,‬הוא כלום‪,‬‬
‫הוא אפס‪ .‬ובכל זאת אני‪' ,‬א אלטער איד'‪ ,‬רוצה לשאול‪ :‬האם‬
‫כל שניה בהתוועדות‬
‫כולנו מתייחסים כפי הראוי לנס הגדול שאנו זוכים לכל–כך‬
‫יהיו בשיא הדריכות הרבה התוועדויות‪ ,‬ולכל–כך הרבה 'גילוי אור'?‬
‫אומר לכם את האמת‪ ,‬וכשאומרים 'לחיים' עם קצת משקה‪ ,‬האמינו לי שאני אומר את‬
‫האמת‪ .‬אינני מסוגל לשאת ולסבול את המראה כשמישהו יושב בהתוועדות של הרבי והוא‬
‫לגמרי לא ערני! הרי זכינו לכזה גילוי אור שאף פעם לא היה‪ ,‬שלא זכינו לו אצל אף אחד‬
‫מהרביים נ"ע אייך אפשר לשבת בהתוועדות של הרבי בכזאת מנוחה בלי להזדעזע! אומר‬
‫לכם בשיא הכנות‪ :‬אינני מסוגל לסבול זאת צריך לזכור כל הזמן את ה"לפני מי אתה‬
‫עומד!"‪ ,‬ישנם אברכים שיושבים בהתוועדות כשעל פניהם נסוכה עייפות גדולה‪ .‬זה הרי‬
‫נורא! זה הרי משחק באש!‬
‫צריך לדבר עכשיו באמצע הלילה! ח"ו לא על חשבון זמן ה'מבצעים' שהרבי מעודד‬
‫אותנו לעסוק בזה‪ .‬אבל עכשיו‪ ,‬באמצע הלילה‪ ,‬כשכל העולם יושן‪ ,‬צריך להתאסף יחידי–‬
‫סגולה ולדבר על זה!‬
‫אינני מאלו המשמיעים ביקורת‪ .‬אני מביט על האברכים בתכלית הביטול‪ .‬אבל כל אחד‬
‫מהאברכים צריך לעיין ב'תורת שלום'‪ ,‬לראות מה כתוב שם על הרבי‪ ,‬כדי שיזדעזע וידע‬
‫איך לגשת להתוועדות של הרבי!‬
‫כאשר אדמו"ר הזקן ניגן את ניגונו הידוע 'צאינה וראינה' – חסידים רעדו ופחדו‬
‫להביט בפני קודשו‪ ,‬רעדו מאש הלהבה‪ ,‬ה"דע לפני מי אתה עומד" צריך להיות נוגע‬
‫לנו בעצם הנפש‪ ,‬גילוי האור העצום שאנו זוכים לו‪ ,‬כל–כך הרבה התוועדויות של הרבי‪,‬‬
‫אסור שיכניסו אותנו לשגרה ח"ו‪ ,‬בכל התועדות צריך לחוש אותה רעדה וזעזוע שחשו‬
‫חסידי אדמו"ר הזקן אי–אפשר להיכנס ולשבת בהתוועדות של הרבי בשוויון–נפש‪ ,‬חייבים‬
‫להתבונן כל פעם לפני מי עומדים‪ ,‬מי מדבר אלינו‪ ,‬כשמתבוננים וחושבים ע"ז‪ ,‬הרי ממילא‬
‫כל שניה בהתוועדות יהיה כל אחד בשיא הדריכות!‬
‫חיים בלי רבי – אינם חיים‬
‫אני זוכר התועדות אחת של אדמו"ר הריי"צ שבה אמר; "תר"פ איז געווען קודם זמנו"‬
‫]תר"פ – )הסתלקות אדמו"ר מהורש"ב( – היתה קודם זמנה[ הרבי לא פירש למה כוונתו‪,‬‬
‫אבל חזר על משפט זה מספר פעמים‪ .‬זה היה בתחילת הנשיאות שלו‪ .‬הוא גם התבטא אז‬
‫‪ | 22‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫אד"ש הגיע מביתו‬
‫‪ 10:10‬הצדיע לנשים‬
‫בצד א' ולילדים‬
‫צ"ה בצד שני שרו‬
‫"הרנינו לאלוקים"‬
‫ואד"ש הורה בידו‬
‫הק' להגברת השירה‪.‬‬
‫בגעה"ת עמד דר'‬
‫וויס ודיבר עמו‪...‬‬
‫הרבי דיבר בהתוועדות על יוחנן כהן גדול שכיהן ‪ 80‬שנה והצליח ליכנס לק"ק‪ ,‬שזהו‬
‫סימן שהי' בו משהו ועכ"ז לבסוף נעשה צדוקי‪ .‬וכתוב בנוגע לר"א בן דורדיא יש קונה‬
‫עולמו בשעה אחת ושואלים איזה עולמו הרי עשה כל הזמן עבירות‪ ,‬אלא שעולמו זהו‬
‫ה–‪ 80‬שנה של יוחנן כהן גדול‪ .‬ואמר הרבי שאלו הם הלבושים של בן דורדיא‪ ...‬אד"ש שאל‬
‫והיכן הלבושים‪ ,‬כי תשובה מועלת רק עבור האורות‪ .‬הכל זהו במחשבה ודיבור‪ .‬והעיקר‬
‫צ"ל שיגיע למעשה ושהדברים יפעלו בו ובשומעים‪] ...‬ואמר כשיהודי אומר קאפיטל‬
‫תהילים כדבעי ה"ה זוכה לקבל "כלים" נעלים יותר[‪.‬‬
‫הי' מאמר כעין שיחה "בעשור לחודש וכו'" ולאחרי המאמר אד"ש לא אמר ושתה לחיים‪.‬‬
‫אח"כ התפללו מנחה אד"ש עלה לתורה לפנ"כ ישב בקרה"ת וכן התיישב בחזרת הש"ץ‪.‬‬
‫לאחרי 'מודים' הסתכל על השעון )אולי מפני אמירת "עבדים היינו"(‪ ,‬אחרי קדיש בתרא‬
‫התיישב אד"ש‪ .‬לומר "עבדים היינו"‪ .‬באמצע הפסיק כמה וכמה פעמים וכן אחרי שגמר‪,‬‬
‫אד"ש הסתכל בסידור והמשיך לנענע בראשו – )לחשוב‪ (...‬אחרי התפילה התחיל אד"ש‬
‫"על אחת‪ "...‬והורה בדרכו להגברת השירה‪.‬‬
‫למעריב ירד ב–‪ 7:10‬שרו ורקדו "הרנינו לאלוקים" ואד"ש הורה להגברת השירה‪.‬‬
‫אחרי תפילת מעריב ברך א' מנחלת הר חב"ד ]בומי[ )א‪ .‬פרידלנד( ברכת שהחיינו וקיימנו‬
‫והגיענו לזמן הזה והרבי ענה בהוב"ש ואמן‪ ,‬אחרי הבדלה אד"ש חיכה עד שהמבדיל ישתה‬
‫רוב כוס ואז התחילו לשיר "הרנינו לאלוקים" ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה‪.‬‬
‫אח"כ נסע אד"ש לביתו שרו "הרנינו" והורה להגברת השירה אח"כ המשיכו לרקוד ב–‪770‬‬
‫ולאחרי החזרה על ההתוועדות ישבו והתוועדו עד )שהאיר השחר( אור הבוקר‪.‬‬
‫יום א' יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב‬
‫אד"ש הגיע מביתו ‪ 10:10‬הצדיע לנשים בצד א' ולילדי צ"ה בצד שני שרו "הרנינו‬
‫לאלוקים" ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה‪ .‬בגעה"ת עמד ד"ר וייס עם שתי בנותיו‬
‫וקופות צדקה בידיהם ואד"ש דיבר עמו כמה דקות‪.‬‬
‫ירד לתפילת מנחה ‪ 3:15‬ביהכנ"ס הי' מוכן להתוועדות ואד"ש עמד במקומו על הבימה‬
‫של קרה"ת )כמו בכינוס ילדים( לאחרי התפילה התחיל אד"ש "ווי וואנט"‪ .‬אח"כ הכניסו‬
‫גליון לד | ‪15‬‬
‫חיינו‬
‫מביתמדור‬
‫שם‬
‫מפי אמרם‬
‫בכמה שירים ששרו‬
‫אד"ש נענע מעט‬
‫בראשו הק' בעיקר‬
‫לעבר ד"ר וייס ופ"א‬
‫הראה לו בידו הק'‬
‫על בדיקת הדופק‪...‬‬
‫הוא עמד ומחה‬
‫כפיים כל הזמן‪ .‬וכן‬
‫לעבר הספורטאי‪...‬‬
‫פ"נ כללי וברכו ]פ‪ .‬כץ[ את אד"ש ומענה אד"ש יו"ל–מוגה‪ .‬יצא למעריב ב–‪ 7:00‬ובדרכו‬
‫דיבר עם ר' בערל ליווי ואמר לו בנוגע לתמונות שנתן‪' :‬מדוע לא כתוב מאחורי התמונה‬
‫מה התוכן שבתמונה?'‪.‬‬
‫כבר משעות אחה"צ התחילו לתפוס מקומות ולערך מהשעה ‪ 6:00‬כבר הי' קשה למצוא‬
‫מקום טוב להתוועדות ולפני שהרבי הגיע כבר הי' קשה להיכנס ל–‪ ,770‬כפי המתוכנן‬
‫שיעשו אוהל מחוץ ל–‪ 770‬ואלו שלא יוכלו להיכנס יהיו שם ויראו את הרבי על מסך ווידאו‬
‫ענק‪ ,‬אמנם בבוקר כבר תקעו יתידות ומתחו חבלים אך מפני הקור והרוח ]שלג[ פירקו‬
‫את הכל‪ .‬וכנ"ל בהתוועדות הי' צפוף מאוד‪ ...‬ו–‪ 770‬הי' מלא מקצה א' לשני‪ .‬הרבי ישב‬
‫קרוב לעמוד לצד ארון קודש ]תמיד ישב בצד העמוד לכיוון מערב[ בהתוועדות השתתפו‬
‫רבנים אנשים חשובים ואנשי ציבור וכו' ביניהם‪ :‬הרב יאלעס‪ ,‬הרב העלבערג‪ ,‬ראש עיריית‬
‫נ‪.‬י‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫בין השיחות נגשו כ–‪ 20–10‬אנשים ונתנו לאד"ש יד ובירכו ואמרו לחיים וכפי הנראה‬
‫שאד"ש הראה להם בידו הק' שיאמרו לכל הקהל והם אח"כ אמרו לעבר הקהל היו כאילו‬
‫שאד"ש דיבר עמם‪ ...‬אד"ש חייך להרבה‪ ,‬הרב יאלעס כרגיל נתן לאד"ש מכתב ואד"ש שם‬
‫בסוף הסידור )וכן היו עוד שנתנו מכתבים ישנם שנתנו דף צבעוני )איני יודע מה זה הי'((‪.‬‬
‫אח"כ הוא נתן דף ואד"ש שם בסוף הסידור ואחרי שמסר אמר לו אד"ש שיאמר לחיים‬
‫ואז ביקש מאד"ש שיקרא את הפתק הזה כעת אד"ש קרא בעיון‪ ...‬אח"כ חייך אליו‪ .‬בכמה‬
‫שירים ששרו אד"ש נענע מעט בראשו הק' בעיקר לעבר ד"ר וייס ופ"א אד"ש הראה לו בידו‬
‫הק' על בדיקת הדופק‪ ...‬הוא עמד ומחה כפיים כל הזמן‪ .‬וכן לעבר הספורטאי )אברהם(‬
‫שעמד ומחה כפיים‪ .‬וכששרו אבוא בגבורות אד"ש מחה כפיים לעבר ד"ר וייס ואח"כ לעבר‬
‫הספורטאי ובשני ידיו הק' הורה להגברת השירה‪.‬‬
‫מ‪.‬ל‪ .‬ניגש אל אד"ש עם כוסית לחיים לבקש ברכה וכן עוד א'‪ .‬הרש"ג נעמד ואמר‬
‫לאד"ש לחיים באמצע ההתוועדות הסתירו לרש"ג ואד"ש הסתכל חזק ומייד זזו לצד‪ .‬הרב‬
‫העלבערג ניגש לדבר עם אד"ש כדרכו אך לא האריך יותר מדאי‪ .‬מחמת הנ"ל איני זוכר‬
‫את כל מה שאד"ש דיבר‪ .‬עכ"פ‪ ,‬הנקודה הייתה בשיחה א' בענין פותחין בברכה‪ .‬והזכיר‬
‫אשרינו ומה טוב‬
‫חלקנו שיש לנו רבי‬
‫השי"ת יעזור שהרבי יאיר בנו‪ ,‬בתוכנו‪ ...‬בואו נפצח בשיר שמח עד‬
‫כלות הנפש על האושר הגדול שלנו‪ .‬על כך שהרבי מוציא אותנו‬
‫מעפר ומאשפתות ולוקח אותנו לגבהים שמימיים‪ ,‬ונותן לנו‬
‫נחלה בלי מצרים‪ • ...‬דברים שנאמרו ע"י הרה"ח ר' אברהם מאיאר‬
‫)דרייזין( ע"ה בהתוועדות חסידית ב–‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫חסידים לא העזו לתאר את הרבי‬
‫כולם דיברו כאן על דברים הקשורים לפעולותיו של‬
‫הרבי‪ .‬ואמנם‪ ,‬רבותינו נשיאינו כתבו במפורש שההתקשרות‬
‫האמיתית לרבי היא ההתקשרות לפעולותיו‪ ,‬אבל בכל זאת‪,‬‬
‫אני סבור שיש זמנים שצריך לדבר על הרבי עצמו!‬
‫חסידים‪ ,‬מאז ומעולם לא העזו להגדיר‪ ,‬מצידם‪ ,‬מהו‬
‫רבי; אפילו החסידים וה'משכילים הגדולים ביותר‪ ,‬לא‬
‫התיימרו ל'חוות דעה' בנושא זה‪ .‬חסידים‪ ,‬מעולם לא העזו‬
‫לדבר על מעלותיו של הרבי‪ ,‬כי אין לאף אחד שמץ של‬
‫מושג בזה חסידים היו מדברים רק על מעלתם ומדרגתם‬
‫של החסידים הגדולים‪ ,‬אבל לא על הרבי ומדרגותיו‪ ,‬כי זה‬
‫לא שייך להשגתנו מי כן יכול לדבר על הרבי ומדרגותיו?! האופן היחיד שבו אנו יכולים‬
‫לדבר על הרבי עצמו זה ממה שהרביים גילו לנו‪ ,‬ממה שהם עצמם דיברו על הנושא‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬ב'תורת שלום' מדבר אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על רבינו הזקן‪ ,‬אני לא צריך לחזור על‬
‫כל מה שנאמר שם‪ ,‬כל אחד יקח את ה'תורת שלום' ויראה את הדברים הנשגבים שבנשגבים‬
‫שנאמרו על רבינו הזקן‪ ,‬שלא נאמרו מעולם‪ .‬משם אפשר לראות‪ ,‬אפס קצהו מה המשמעות‬
‫של רבי – נשיא הדור‪.‬‬
‫איך אפשר לישון באמצע התוועדות?‬
‫"אשרינו מה טוב חלקנו"‪ .‬זכיתי להיות אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע‪ .‬אבל איך אפשר‬
‫‪ | 16‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫גליון לד | ‪21‬‬
‫מבית חיינו‬
‫לסיום בירך הרב הענדל את כ"ק אד"ש בברכת כהנים ואליו‬
‫המעמד כולו היה‬
‫ומרטיט הצטרפו כל הכהנים והציבור ענה "אמן"‪.‬‬
‫מרגש‬
‫המעמד כולו היה מרגש ומרטיט ועוד בטרם היתה שהות‬
‫ועוד בטרם היתה‬
‫להפיג את ההתלהבות וההתרגשות הלא רגילה פנה הציבור‬
‫להפיג‬
‫שהות‬
‫להתוועדות הגדולה שאורגנה מטעם גבאי בית הכנסת‬
‫את‬
‫ההתלהבות והוגדרה כ"התוועדות חסידים רבתי ועצרת תפילה"‪.‬‬
‫וההתרגשות הלא‬
‫ההתוועדות ועצרת התפילה בליל י"א ניסן – הודיה ותפילה‬
‫רגילה פנה הציבור – שעות שלא ישכחו לעולם – אוירה שלא זכורה כמוה‪.‬‬
‫ההתוועדות ועצרת התפילה התחילה בהתחלת הערב‬
‫להתועדות שאורגנה‬
‫והחלק הראשון שלה הסתיים קרוב לשעה שתיים לפנות בוקר‬
‫מטעם הגבאים‪...‬‬
‫וכל אותה שעה היה בית הכנסת מלא בקהל גדול שישב מרותק‬
‫לדברים החשובים ואולי ניתן לומר גם שבוי באוירה המיוחדת‬
‫במינה‪ .‬היה זה ערב יוצא מן הכלל‪ .‬בפירוש לא עוד התוועדות אחת מני רבות‪ .‬היום הגדול‪,‬‬
‫רוב העם‪ ,‬רצינות השעה וגודל המעמד יצרו אוירה שלא זכרוה כמוה‪.‬‬
‫כל אחד מאלפי הנוכחים ציפה ליום הזה מי ימים‪ ,‬מי חדשים ומי שנים‪ .‬מובן שאיש לא‬
‫תיאר לעצמו כי היום הזה יבוא במצב הנוכחי אבל שום דבר לא עצר את ההרגשה של היום‬
‫והשעה ההיסטוריים‪ .‬המצב הלא יאומן רק הגביר את ההתרגשות‪ ,‬כפי שהוא יצר תופסת‬
‫פעולות בתחומים שונים‪.‬‬
‫מאותה סיבה שאלפי יהודים הגיעו לכאן מעבר לארצות וימים למרות שהם ידעו שבדרך‬
‫הטבע אינם עתידים לראות את פני כ"ק אד"ש‪ ,‬מאותה סיבה כל אחד מהאלפים‪ .‬גם מי שלא‬
‫השמיע קולו ורק ישב מכונס בפינתו ואולי אפילו לא נתן להתרגשות שלו ביטוי ב"לחיים"‬
‫או בניגוני השמחה או הדביקות – הלילה הזה הוא גם "התוועד" בכל עומק נימי נפשו‪.‬‬
‫האלפים שנכחו כאן בודאי מבינים היטב מה חפצנו לבטא במילים מעטות אלו ולמען‬
‫שאר הקוראים – נביא תיאור "יבש" של העובדות כדי לעשות מלאכתנו‪.‬‬
‫בשעה היעודה‪ ,‬שעה תשע ושלושים בערב‪ ,‬כבר היה ביהכנ"ס מלא בקהל גדול ביותר‬
‫בלעה"ר ועל הבימה היסבו זקני החסידים‪ ,‬רבנים וגם אורחים חשובים "מבחוץ"‪ .‬פתח את‬
‫המעמד הגבאי הרה"ח ר' זאב הכהן כץ שליט"א ובהמשך הנחה הרה"ח ר' משה קטלרסקי‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫החלק הראשון היה עצרת התפילה‪ .‬כולם יחד אמרו תהלים ליום השלישי עם הש"צ‬
‫הרה"ח ר' לוי יצחק שפירא שליט"א ואחר כך אמר הש"צ הרה"ח ר' משה טלישבסקי‬
‫שליט"א קאפיטל צ"א בתהלים‪ ,‬וכל הקהל ענה אחריו פסוק בפסוק‪ .‬לאחר מכן פתחו את‬
‫ארון הקודש ואמרו תפילת "שמע קולנו" בהתרגשות בלתי רגילה ובהתעררות גדולה‪ ,‬הרב‬
‫טלישבסקי ערך "מי שברך" לכ"ק אד"ש‪ ,‬ובהמשך לכך פרץ הקהל ספונטנית בניגון "יחי‬
‫אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"‪.‬‬
‫לאחמ"כ התקיימה ההתוועדות עם נאומים וניגוני ה"קאפיטל'אך של הרבי"‪...‬‬
‫‪ | 20‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫אמר הרבי נוסף למה‬
‫שדובר הרי ניתן לכל‬
‫אחד תניא שיש בו‬
‫את עמוד השער‬
‫של כל התניא'ס‬
‫בכדי‬
‫שהודפסו‬
‫שילמדו בהם ויקרעו‬
‫ועוד מעט יצטרכו‬
‫להדפיס חדשות‪...‬‬
‫שקיבל מכתב מנשיא המדינה ]דארה"ב[ והתוכן הי' בנוגע לחינוך ואד"ש דיבר באריכות‬
‫על החינוך עד כמה שהמחנך חייב להיות דוגמא אישית אחרת המחונך לומד ממנו רק‬
‫לרעה‪.‬‬
‫דיבר בנוגע לכך שאדם דואג על איבוד דמיו הרי כ"ש וק"ו שידאג על איבוד ימיו‪ .‬ולא‬
‫הפי' אחד שמאבד רגע כי לא קיים תומ"צ באותו רגע אלא שצריך לדאוג לרגע זה שעבר‬
‫מחייו ולא עשה שום דבר‪ ,‬אד"ש אמר שאינו רוצה להאריך מפני שזה יעייף את הקהל‬
‫ואח"כ אמר שלא יאריך כי למחר זהו יום המעשה אבל לבסוף‪ ...‬כדלקמן‪.‬‬
‫אח"כ אמר הרבי נוסף למה שדובר הרי ניתן לכל אחד תניא שיש בו את עמוד השער‬
‫של כל התניא'ס שהודפסו בכדי שילמדו בהם ויקרעו ועוד מעט יצטרכו להדפיס תניא'ס‬
‫חדשות כי אלו יקרעו מרוב לימוד‪ .‬וזה יהי' בכדי להכיר תודה לאלו שהגיעו לכאן אף‬
‫שבאו לסיבות אחרות אבל סוכ"ס יש בזה מפני כבוד של פלוני‪ ...‬ולכן אתן לכל אחד ואחד‪,‬‬
‫מי שרוצה‪ ,‬תניא וכן דולר לצדקה ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים כי ג"כ הן‬
‫מחוייבות בידיעת האלוקות וכו'‪.‬‬
‫אד"ש סיים בשעה ‪ 3:00‬ואמר שמי שמחוייב בברכה אחרונה יאמר ברכה אחרונה‪.‬‬
‫אחרי ברכה אחרונה בירך "הגפן" אח"כ אמר שילכו לפי סדר שיעברו מצד אחד לצד שני‬
‫ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו‪ .‬כל אחד יקבל תניא ודולר ואין משנה אם קודם או‬
‫אח"כ ואין נפק"מ בזה‪ ,‬ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון"‪ ,‬ואין משנה‬
‫שזה יקח כמה דקות‪ ,‬ואני יחכה עוד יותר עד שיבא לקחת אחרון שבישראל הנמצא כאן‪...‬‬
‫יום ב' י"ב ניסן ה'תשמ"ב‬
‫נסע לאוהל בשעה ‪ .3:10‬שרו "הרנינו לאלוקים"‪ ,‬חזר מהאוהל ב–‪ 7:20‬שרו "הרנינו‬
‫לאלוקים"‪ ,‬בירך נוסעים‪ ,‬אח"כ ירד למנחה‪ .‬שרו "הרנינו לאלוקים" ובדרכו הורה להגברת‬
‫השירה‪ .‬עמד כל זמן התפילה‪ ,‬לאחרי קדושה אמר את ה'נשיא'‪ .‬אחרי התפילה הסתכל‬
‫לעבר הילדים )כרגיל( והתחיל "ווי וואנט משיח נאו"‪ .‬הודיע על התוועדות קצרה לאחרי‬
‫תפילת מעריב‪.‬‬
‫יצא למעריב בשעה ‪ .8:05‬בירך נוסעים וכן בירך נוסעים לאחרי התפילה‪ .‬התוועדות‬
‫גליון לד | ‪17‬‬
‫מבית חיינו‬
‫דיבר אד"ש שאדם‬
‫לא יחשוב שיתפלל‬
‫מהר בכדי להרוויח‬
‫כסף אלא דווקא‬
‫מצד הביטול שהוא‬
‫יתבונן לפני התפילה‬
‫ואח"כ יתפלל ויהי'‬
‫שפל בעצמו אז‬
‫יצליח בעסק‬
‫‪ ,10:30–8:20‬דיבר בנוגע להתוועדות שהגיעו וכו' שזהו רק פנימיות לבד וכו' וי"א שאפי'‬
‫שזה חיצוניות ולכן צריכים לראות שכל העניינים יבואו לפנימיות בנוגע למעשה בפועל‬
‫החלטות טובות וכו'‪ .‬שיראו להוציא קובץ וכיו"ב של חידושי תורה‪ ,‬ולא ח"ו בגאוה וכו'‬
‫אלא תורה מצד תורה וכו'‪.‬‬
‫וכן דיבר אד"ש שאדם לא יחשוב שיתפלל מהר בכדי להרוויח כסף אלא דווקא מצד‬
‫הביטול שהוא יתבונן לפני התפילה ואח"כ יתפלל ויהי' שפל בעצמו אז יצליח בעסק וזהו‬
‫מפני שכך ה' ציוה ולא מפני שע"י שכך יתנהג יצליח בעסקיו ויאמינו לו וכו' וזהו ההוראה‬
‫לכל אחד ואחד מזה שזה שנקבע מהקונגרעס ליום מיוחד שבו יתבוננו בענין שבע מצוות‬
‫בני נח כדי שכך נתן ה' בעשרת הדברות וזה החליטו גויים שאין להם בחירה וזה נקבע ע"י‬
‫הקונגרס ועוד כמה שרואים זאת זהו אולי אחוז אחד )‪ (1%‬מכל יושבי מדינה זו‪ .‬עכ"פ זהו‬
‫הוראה לכאו"א כנ"ל‪...‬‬
‫תשנ"ב – תשעים שנה‬
‫במשך יום ראשון הגיעו אורחים נוספים והיום אפשר לקבוע ללא ספק כי אוירת י"א‬
‫ניסן ניכרת גם ברחובות השכונה‪ .‬ביטוי בולט לכך מהווה העובדה שהרחובות הסמוכים‬
‫ל"‪ "770‬הולכים ומתמלאים בעשרות רבות של "טנקים" החונים לקראת ה"פאראד" הגדול‬
‫ביום שלישי‪ ,‬יום הבהיר י"א ניסן‪.‬‬
‫הגיעו עוד קבוצות של שלוחי המלך הקרובים והרחוקים‪ ,‬ולקראת הערב היה בית חיינו‬
‫מלא קהל רב‪ ,‬ממש כמו בעת התפילות וההתוועדויות של כ"ק אד"ש בימי המועדים‪.‬‬
‫אחר הצהריים נודע כי ברכת אנ"ש לכ"ק אד"ש לרגל יום הולדתו תתקיים הלילה‬
‫בשעה שמונה בערב בדיוק )בזמן התחלת כניסת יום הבהיר(‪ .‬כל קהל אנ"ש והתמימים‬
‫שיחיו התבקשו להיות נוכחים אותה שעה בבית הכנסת‪ .‬ואכן‪ ,‬קהל עצום נהר לבית חיינו‬
‫לקראת מעמד הברכה לרבי שליט"א‪ ,‬ולקראת העצרת הגדולה שתתקיים הערב‪] .‬כמה כלי‬
‫תקשורת סקרו את אירועי הערב במרכז חב"ד העולמי[‪.‬‬
‫סמוך לשעה שמונה היו אולם בית הכנסת‪ ,‬המעברים וגם החצר מלאים בקהל רב‬
‫‪ | 18‬י"א ניסן ה'תשע"ב‬
‫י"א ניסן ‪ -‬ק"י שנה ‪-‬‬
‫אח"כ קרא הרב‬
‫שליט"א‬
‫הענדל‬
‫ממונטריאול‪ ,‬פסק‬
‫דין ברור מטעם‬
‫הרבנים בו נאמר‬
‫כי ע"פ ההלכה כ"ק‬
‫אד"ש הוא המתאים‬
‫להיות מוגדר 'בחזקת‬
‫שהוא משיח'‬
‫כשבעצם הנוכחות נותן כל אחד בטוי לעובדה שאף הוא בין המברכים ועונים אמן אחר‬
‫הברכות והתפלות לרפואתו הקרובה של הרבי שליט"א והמשך הצלחה אלוקית בכל‬
‫פעולותיו הק' עד לקיום משאת נפשו הט' – הגאולה השלימה‪.‬‬
‫בשעה שמונה בדיוק התיצבו כמה מזקני החסידים‪ ,‬הרבנים‪ ,‬המשפיעים‪ ,‬והשלוחים‬
‫שליט"א ליד פתח "גן עדן התחתון" )דלת חדרו של הרבי שליט"א נפתחה( והגה"ח ר'‬
‫שניאור זלמן גורארי' שליט"א השמיע את הברכה בשם כל הציבור‪.‬‬
‫בקול חנוק מהתרגשות הביע הרב גורארי' שליט"א את האיחולים הלבביים שהרבי‬
‫שליט"א יהיה בריא וחזק פשוטו כמשמעו ובמהרה יתרפא ויחזור לעבודת הק' כמאז ומקדם‪.‬‬
‫בתוך דברי הברכה שולבו אי אלו אמרות ובין הדברים סיפר הר' גורארי' את הסיפור הבא‪:‬‬
‫אחד מתלמידי הרב המגיד ממעזריטש זי"ע שאלו‪ :‬קאפיטל צדי"ק שבתהלים כולו מלא‬
‫טענות ותביעות כלפי הקב"ה‪" ,‬תשב אנוש עד דכא"‪" ,‬כי כלינו באפך"‪" ,‬שובה ה' עד מתי"‬
‫וכו'‪ ,‬אך עד סוף המזמור אין אנו מוצאים כל תשובה של הקב"ה‪ .‬היתכן?‬
‫ענה לו הרב המגיד‪ :‬התשובה לכך היא בתחילת המזמור הבא‪ ,‬קאפיטל צ"א – "אומר‬
‫לה' מחסי ומצודתי"‪ ,‬היינו שהקב"ה אכן עוזר ופודה מכל הצרות‪ .‬הנמשל מובן – במהלך‬
‫שנת הצדי"ק אירעו כמה ענינים בלתי מובנים‪ ,‬אך עתה עם היכנסנו לשנת הצ"א של הרבי‬
‫שליט"א נזכה בע"ה ל"מחסי ומצודתי" בפועל‪ ,‬והרבי שליט"א יבריא לגמרי תיכף ומיד‬
‫ממש‪.‬‬
‫עם סיום דברי הברכה ענה כל הקהל "אמן" וכל הנוכחים בבית חיינו ועמם כח אלפי‬
‫המאזינים בכל העולם קראו יחד שלשה פעמים בקול רם ובהתרגשות רבה – "יחי אדוננו‬
‫מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"!!!‬
‫מיד אחר כך קרא הגאון החסיד רבי יצחק הכהן הענדל שליט"א ממונטריאול‪ ,‬פסק דין‬
‫ברור מטעם הרבנים בו נאמר כי ע"פ ההלכה כ"ק אד"ש הוא המתאים‪ ,‬לפי כל הסימנים‬
‫והתנאים שמונה הרמב"ם בהלכות מלכים‪ ,‬להיות מוגדר "בחזקת שהוא משיח"‪ .‬פסק‬
‫הדין קובע כי גם ע"פ ההלכה חייב הרבי שליט"א להיות בריא תיכף ומיד ממש‪ .‬הרב‬
‫הענדל שליט"א הודיע כי בראש החותמים על פסק הדין עומד הגאון המפורסם רבי פנחס‬
‫הירשפרונג שליט"א‪.‬‬
‫גליון לד | ‪19‬‬