‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫חג הנטיעות‬
‫מערך שיעור‬
‫מידע למורים‬
‫תיאור קצר‬
‫לימוד על המנהגים המרכזיים בט"ו בשבט ועל מקורם‪ .‬התמקדות במנהג הנטיעות‬
‫של השיעור‬
‫אגב התוודעות למאפיינים של המנהג בתקופות שונות עד ימינו‪ ,‬ופעילות יצירה‬
‫בעקבות הלימוד‪.‬‬
‫קהל יעד‬
‫כיתות ד–ו‬
‫פריטי מקור‬
‫שהשיעור‬
‫מתבסס‬
‫עליהם‬
‫חגיגת ראש השנה לאילנות תרע"ד‬
‫נטיעות במוצא – מודעה‪1927 ,‬‬
‫שקית בד לפירות ט"ו בשבט‪1914 ,‬‬
‫אורך‬
‫‪ 45‬דקות‬
‫הפעילות‬
‫חומר רקע‬
‫למורה‬
‫ציוד והכנות‬
‫מוקדמות‬
‫קבצים‬
‫נוספים‬
‫סיפור החג – מידע באתר משרד החינוך‬
‫כיצד ומתי נולד מנהג הנטיעות? יואל רפל‬
‫על היווצרות הנטיעות הטקסיות בט"ו בשבט – מאמר סקירה‬
‫‪‬‬
‫הכנת חומרים ליצירה המסכמת‪ .‬על פי הצורך‪ ,‬יש לבקש מהתלמידים‬
‫להביא מראש חומרים ועזרים (שקיות ניילון‪ ,‬בדים‪ ,‬מהדקי נייר וכדומה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לצורך פעילות החקר יש לדאוג לכיתת מחשבים‪.‬‬
‫דף עבודה‬
‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫מהלך השיעור‬
‫מהלך ההוראה‬
‫ואורך משוער‬
‫תיאור הפעילות‬
‫פתיחת השיעור‬
‫ופעילות חקר‬
‫פתיחה‬
‫ט"ו בשבט יוצא דופן בין מועדי ישראל בכך שאינו מציין כל מאורע היסטורי; זה חג‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫הקשור במובהק לארץ‪ ,‬לאדמה‪ .‬במהלך התקופות התפתחו בחג מנהגים שונים‬
‫שהקשר ביניהם לא תמיד ברור‪ ,‬ובפעילות זו ננסה ללמוד ולהבין את מקורם‪.‬‬
‫פעילות חקר‬
‫חלקו לתלמידים את דף העבודה‪ .‬באמצעות מידע הקיים ברשת עליהם למלא את‬
‫החלקים החסרים בשלבי ההתפתחות השונים של החג‪ .‬את העמודה האחרונה אפשר‬
‫למלא יחד בעקבות הקריאה‪ .‬סכמו במליאה‪:‬‬
‫בתקופת המשנה – ט"ו בשבט מוזכר כ"ראש השנה האילנות"‪ .‬מיום זה מתחילים‬
‫לספור שנה חדשה לגיל האילן לצורך קיום מצוות שונות (מעשרות‪ ,‬נטע רבעי)‬
‫משום שאז מתחילה חניטת הפרחים במרבית עצי הפרי בארץ‪.‬‬
‫אצל מקובלי צפת – החל מנהג של "סדר ט"ו בשבט" (או‪ :‬תיקון ליל ט"ו בשבט)‪:‬‬
‫נערכה סעודה שנאכלו בה פֵּ רות של ארץ ישראל ונאמרו ברכות ותפילות שונות‪.‬‬
‫בתקופת העליות הציוניות לארץ – החל מנהג הנטיעות‪ ,‬בעיקר בבית הספר‪ .‬קבוצות‬
‫תלמידים יצאו לנטוע עצים ברחבי הארץ‪ .‬בתקופה זו הוקמה קק"ל – הקרן הקיימת‬
‫לישראל‪ .‬קק"ל הייתה אחראית לרכישת קרקעות‪ ,‬ליישובן וגם לפיתוחן‪ ,‬בין השאר‬
‫באמצעות נטיעת עצים‪.‬‬
‫צפייה מודרכת‬
‫בפריטי המקור –‬
‫"חג הנטיעות"‬
‫בשיעור נתמקד במנהג הנטיעות‪ ,‬הוא המנהג המרכזי הרווח עד היום בבתי הספר‪,‬‬
‫במליאה‬
‫‪ 15-20‬דקות‬
‫ונזכיר גם את מנהג אכילת פֵּ רות הארץ‪.‬‬
‫הציגו לתלמידים את הפריטים‪ ,‬ומכל אחד מהם נלמד משהו על מנהגי ט"ו בשבט‬
‫בבתי הספר בתחילת המאה ה‪ ,20-‬שנים רבות לפני קום המדינה‪.‬‬
‫‪ .1‬חגיגת ראש השנה לאילנות תרע"ד‬
‫זו מודעה המבשרת על פעילות לכבוד החג‪.‬‬
‫שאלות לעיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה ניתן ללמוד מהמודעה על הפעילות? (הכותרת "ראש השנה לאילנות"‬
‫מלמדת על הקשר של החג לעצים; המועד – ט"ו בשבט תרע"ד [‪ ;]1914‬מארגן‬
‫הפעילות – הסניף הירושלמי של אגודת המורים; המשתתפים – בתי ספר שונים‬
‫בירושלים ואפילו תנועת הנוער "מכבי")‬
‫‪‬‬
‫איזה מידע חשוב ומרכזי חסר במודעה? (מהי הפעילות שנאספים לכבודה?‬
‫התלמידים מוזמנים לנחש)‬
‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫מהלך ההוראה‬
‫ואורך משוער‬
‫תיאור הפעילות‬
‫‪ .2‬נטיעות במוצא – מודעה‪1927 ,‬‬
‫המודעה הזאת מתוארכת ‪ 13‬שנה אחרי המודעה הקודמת‪ ,‬אך היא מציגה את‬
‫הפעילות שהתקיימה בבתי הספר בארץ כבר שנים קודם לכן – נטיעת עצים בארץ‪.‬‬
‫כדי להמחיש את שהתרחש בנטיעות אלו ואת קווי הדמיון והשוני בין הנטיעות‬
‫בעבר לנטיעות היום‪ ,‬כדאי להציג לתלמידי קטע מסרטון קצר שבו מקובצים‬
‫סרטונים המתעדים יציאת בתי הספר לנטיעות בט"ו בשבט משנות ה‪ 30-‬עד שנות ה‪-‬‬
‫‪ 50‬של המאה הקודמת‪ ,‬וכן נטיעות בחגיגות ה‪ 50-‬לקק"ל‪ .‬שאלות לעיון ולדיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה אפיין את היציאה לנטיעות בעבר כפי שמשתקף בסרט?‬
‫‪‬‬
‫לדעתכם‪ ,‬מדוע יוחסה לנטיעות משמעות גדולה כל כך בתקופת העליות ויישוב‬
‫הארץ לפני קום המדינה?‬
‫‪‬‬
‫אם השתתפתם בנטיעות מטעם בית הספר‪ ,‬האם יש קווי דמיון בין נטיעות אלו‬
‫לנטיעות שנעשות היום?‬
‫‪ .3‬שקית בד לפֵּ רות ט"ו בשבט‪1914 ,‬‬
‫הציגו לתלמידים את הפריט האחרון ותנו להם לנחש מהו ומה מטרתו‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫ספרו לתלמידים כי שקית בד זו מולאה בפֵּ רות יבשים וחולקה לתלמידים שהשתתפו‬
‫בנטיעות (הסבו את לבם לתאריך‪ ,‬הזהה לתאריך פריט מס' ‪ .)1‬בפעילות החקר למדו‬
‫התלמידים כי אכילת פֵּ רות בט"ו בשבט היא מנהג בן כמה מאות שנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה הקשר בין פֵּ רות לחג? מדוע דווקא פֵּ רות יבשים?‬
‫כיום אנו יכולים להשיג פרות טריים מכל מין וסוג‪ ,‬אך המנהג נשאר‪.‬‬
‫פעילות מסכמת –‬
‫לסיכום הנלמד‪ ,‬התלמידים יכינו שקיות לפֵּ רות ט"ו בשבט‪ .‬אם מתקיימות נטיעות‬
‫יצירה אישית‬
‫‪ 10-15‬דקות‬
‫בבית הספר‪ ,‬אפשר לחלקן בזמן הנטיעות‪ .‬הצעה‪ :‬כמו ב"משלוחי מנות" לפורים‪,‬‬
‫התלמידים יכינו שקיות זה לזה‪.‬‬
‫הצעה לשני כיוונים לביצוע היצירה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חיקוי פריט המקור – הכנת שקיות בד ועיטורן בדרך דומה לפריט‪ .‬אפשר לקנות‬
‫שקיות בד או "אלבד"‪ ,‬או לבקש מהתלמידים להביא שאריות בדי כותנה חלקים‪.‬‬
‫"ארטליין"‪.‬‬
‫מצבעי‬
‫באמצעות‬
‫להיעשות‬
‫יכולה‬
‫הצביעה‬
‫אם בחרתם ביצירה זו‪ ,‬מומלץ לשים דגש על שחזור וחיקוי המקור בתוספת‬
‫עדכון הפרטים – תאריך‪ ,‬מקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת שקיות ממוחזרות ייחודיות מחומר זמין (שקיות ניילון‪ ,‬גיליונות עיתון‬
‫וכדומה)‪ .‬להלן שתי דוגמאות להנחיות ליצירת שקית‪:‬‬
‫הכנת שקית משקיות ניילון ממוחזרות – קליעה בשתי וערב‬
‫שקית נייר פשוטה ממגזינים‬
‫אם בחרתם בהצעה זו‪ ,‬מומלץ לשים דגש על יצירתיות ומבע אישי‪.‬‬
‫הספרייה הלאומית‬
‫תחום חינוך‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫חג הנטיעות‬
‫דף משימה לתלמידים‬
‫ט"ו בשבט הוא חג שהתבטא בדרכים שונות בתקופות שונות; המנהגים המוכרים לנו לא נוצרו‬
‫בתקופה אחת‪.‬‬
‫חפשו ברשת מידע על מנהגי ט"ו בשבט השונים ומועד הופעתם‪ ,‬ומלאו את החסר בטבלה‪.‬‬
‫תוכלו להיעזר באחד האתרים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ט"ו בשבט – באתר הספרייה הלאומית‬
‫‪‬‬
‫ט"ו בשבט‪ :‬חג הטבע – באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח‬
‫התקופה‬
‫תקופת המשנה‬
‫(המאות ה‪)2–1-‬‬
‫תקופת מקובלי‬
‫צפת‬
‫(המאות ה‪)17–16-‬‬
‫תקופת העליות‬
‫לארץ‬
‫(המאות ה‪)20–19-‬‬
‫מנהג ט"ו בשבט בתקופה זו‬
‫הסיבה למנהג‬