לתקצירים בעברית - בית איזי שפירא

‫תקצירי הכנס‬
‫עברית‬
‫‪1‬‬
‫מושב ‪ –2‬מליאה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪09:30‬‬
‫חשיפה חיובית‬
‫ריק גוידוטי‬
‫ארה“ב‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מושב ‪ –3‬מליאה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫מוחקים את הסטיגמה של תחלואה נפשית‬
‫פטריק קוריגן‬
‫ארה“ב‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מושב ‪ 4‬א' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מיזמי תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫פרויקט שי אשר ‪ -‬שילוב באמצעות אינטגרציה וחניכה בשוק העבודה‬
‫מנחם סטולפנר‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬בגיל ‪ 21‬כל האנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מסיימים את המסגרת הלימודית‪.‬‬
‫רובם עוברים למסגרות חוץ ביתיות ומתחילים את חייהם כבוגרים‪ .‬הזדמנויות להתפתחות מקצועית‪,‬‬
‫נסיון עבודה ורכישת כישורים בשוק העבודה הן מוגבלות‪ .‬מה ניתן לעשות כדי לאפשר לאותם אנשים‬
‫להיות חלק מהחברה? איך למקסם את הפוטנציאל הטמון בהם ולהפוך אותם לאזרחים מן המניין‬
‫אשר תורמים לשוק העבודה?‬
‫שיטה‪" :‬שי אשר" היא עמותה ללא מטרות רווח אשר מפעילה תוכנית הכשרה תעסוקתית בקיבוץ‬
‫שלוחות בישראל‪ .‬תוכנית ההכשרה מספקת לעובדים את ההזדמנות "ללמוד מקצוע" תוך כדי עבודה‬
‫בשטח‪ .‬ולהפוך להיות עובדים מן המניין‪ .‬בנוסף העובדים בעלי המוגבלויות רוכשים גם כישורים‬
‫חברתיים רבים ומגוונים‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬נכון לעכשיו יש לנו ארבעה עובדים מאושרים! בגן החיות‪ ,‬בחדר האוכל וברפת‪ .‬הם למדו‬
‫את העבודה‪ ,‬חדורי מוטיבציה‪ ,‬נזקקים לפחות תמיכה מבעבר ותוך כדי עבודה פיתחו ושיפרו את‬
‫יכולת פתרון הבעיות שלהם‪ .‬העובדים מקבלים תמיכה פרטנית ובנוסף לזאת לומדים לעבוד כצוות‪.‬‬
‫אתגרי העובדים כוללים בתוכם‪" :‬להחזיק שיגרת עבודה"‪ ,‬גמישות והתמודדות עם קשיים‪ .‬תוכניות‬
‫מסוג אלה נדירות וגיוס מעומדים תלוי במבנה הבירוקרטי ובהשגת מימון‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬אחרי שנה העובדים הראו התקדמות ניכרת בלקיחת אחריות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬התנהגות נאותה‬
‫במקום העבודה‪ ,‬יכולת השלמת משימות‪ ,‬והבנה של חשיבות העבודה‪ .‬שמירה על הקיים היא‬
‫הכרחית להמשך התפתחותם של העובדים‪ .‬אנחנו רוצים גם להגדיל את מספר העובדים וגם לשמור‬
‫על העובדים הקיימים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מושב ‪ 4‬א' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מיזמי תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫הפיתוח בתחום השילוב‪:‬‬
‫אסטרטגיות לשיפור האכיפה של החקיקה הלאומית של הודו בנושא מוגבלויות‬
‫אשטון רוזין‬
‫ארצות הברית‬
‫למרות ש‪ 138-‬המדינות שאישררו את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‬
‫(‪ ) DPRCNU‬הפגינו מחויבות גלובלית שאין עליה עוררין עבור שוויון הזדמנויות לאנשים עם‬
‫מוגבלויות‪ ,‬יש לחקור את המחסור בהתקדמות משמעותית ביצירת הזדמנויות אמיתיות עבור אנשים‬
‫עם מוגבלויות‪ .‬על בסיס ההבנה הזו‪ ,‬כחקר מקרה מייצג‪ ,‬מאמר זה יתייחס לשאלה כיצד ניתן לפתח‬
‫אסטרטגיות ברות‪-‬ביצוע שיבטיחו שהודו תבין את אחריותה החוקית כלפי ‪ 70‬מיליון אזרחיה עם‬
‫מוגבלויות‪ .‬חקירת המנגנון הלקוי של הזדמנויות פוליטיות‪ ,‬תוך מתן ביקורת כלפי התפתחות‬
‫החקיקה הלאומית של הודו בנושא מוגבלויות‪ ,‬חושפת כי הפיתוח בתחום השילוב של אנשים עם‬
‫מוגבלויות צריך להשתמש בגישה רבת‪-‬כיוונים על מנת לקדם את זכויותיהם הבסיסיות של אנשים‬
‫עם מוגבלויות‪ ,‬תוך הבטחת הזדמנויות כלכליות וחברתיות לצד פיתוח חקיקתי‪ .‬אסטרטגיה זו‬
‫מתבטאת בהזדמנויות כלכליות אשר מונעות מעלייה באפשרויות התעסוקה במגזר הפרטי‪ ,‬יחד עם‬
‫הזדמנויות חברתיות של אנשים עם מוגבלויות אותן מובילים קמפיינים להעלאת מודעות והכללת‬
‫קבוצות של סינגור עצמי בפיתוח מדיניות‪ .‬מאמר זה מציע כי יש לשנות את גישתן של מדינות‬
‫מתפתחות כלפי אזרחיהן עם מוגבלויות מהכרה בתהליך קבלת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‬
‫כיישום ואכיפה לקויה של ה‪ ,DPRCNU-‬אל עבר פעולה רבת‪-‬כיוונים מכוונת על מנת לטפח‬
‫הזדמנויות הוליסטיות‪ .‬מדינות אינן יכולות להבטיח והן לא יבטיחו את הכללתם הכלכלית המלאה של‬
‫אנשים עם מוגבלויות אם לא תהיה חברה אזרחית בריאה שתפקח על מאמציה של המדינה‬
‫ותשתתף בפיתוח והטמעת מדיניות‪ ,‬יחד עם מגזר פרטי מעורב אשר מבין את חובתו לספק שוויון‬
‫הזדמנויות תעסוקתי ותמיכה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מושב ‪ 4‬א' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מיזמי תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫ש בין גוף חברתי‪ ,‬שיקומי ועסקי לטובת שילוב יישום תוכנית כלכלית לשיתוף פעולה משול‬
‫מתמודדים עם נכות נפשית בתעסוקה בתחום ההייטק‬
‫מישל קסלברנר ג'ורג' צימרמן‪ ,‬רווית אשכנזי‪ ,‬דורית ארמני‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬מטרת התכנית היא לבחון אפשרות לשילובם של מתמודדים עם נכות נפשית‪ ,‬בעלי יכולות‬
‫בתחומי הטכנולוגיה‪ ,‬בתעסוקה רלבנטית בשוק העבודה העסקי‪ .‬למטרה זו יושם מודל כלכלי לשיתוף‬
‫פעולה בין גוף חברתי לגוף עיסקי בליווי של גורם מקצועי שיקומי תומך בכדי לתת הזדמנות‬
‫תעסוקתית בתחום ההייטק למתמודדים עם נכות נפשית‪.‬‬
‫רציונל‪/‬תיאור התרומה המדעית‪ :‬המתודולוגיה כוללת מספר שלבים‪:‬‬
‫שלב איתור מועמדים מתאימיםשלב הערכה דינמית הכוללת זיהוי יכולות וחוזקות בתחום המקצועי‬
‫שיש להן ערך תעסוקתי משמעותי בשוק העבודה וזאת תוך תרגול ומילוי משימות עם דרגות קושי‬
‫שונות‪.‬‬
‫שלב ההשמה ביחסי "עובד מעביד" בארגון חברתי בתעסוקה בתחום ההייטק‪ ,‬כך שהמתמודד חווה‬
‫שילוב תעסוקתי בארגון המשמש כקרקע "חצי מוגנת" המכין אותו לשילוב והסתגלות לדרישות‬
‫הנורמטיביות בשוק העבודה הפתוח בתחום הטכנולוגי‪.‬‬
‫שילובו המלא של המתמודד בחברה עסקית בתחומי הטכנולוגיה‪ .‬כל התהליך מתחילתו מלווה ע"י‬
‫גורם מקצועי שיקומי תומך הן למקבל השירות והן לגוף העסקי לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫מתמודדים עם נכויות נפשיות סובלים ממגבלות שונות המשפיעות על תפקודם בתחום התעסוקה‬
‫בכלל ועל איכות חייהם בפרט‪ .‬המודל שפועל מזה כ‪ 3 -‬שנים ומבוסס על הערכת תוצאות ומודל‬
‫כלכלי‪ ,‬מראה שיפור ניכר במדד איכות החיים בקרב מתמודדים שבא לידי ביטוי במספר מרכיבים‬
‫עיקריים – תחושת הרווחה הרגשית ‪,‬הרווחה החומרית‪ ,‬יכולת התפתחות אישית‪ ,‬הכלה חברתית‪.‬‬
‫המשך יישום התכנית עם מחקר מקיף המודד את מדדי איכות החיים בקרב מתמודדים יוכל לבסס‬
‫את יעילותו של תוכנית‪/‬המודל‪.‬‬
‫תוצאות המודל‪ :‬כפי שיוצגו הינן מתן הזדמנויות עסקיות לשילוב אנשים עם נכות נפש ויכולות‬
‫טכנולוגיות בתעסוקה בתחומי ההייטק ויצירת מודל עסקי – שיקומי – חברתי יעיל ופורץ דרך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מושב ‪ 4‬א' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מיזמי תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫איכות הביצועים התעסוקתיים והעסקיים בסדנאות לתעסוקה מוגנת‬
‫צ'אנג קון‪-‬סונג‪ ,‬וואן נא‪-‬וון‬
‫דרום קוריאה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מושב ‪ 4‬ב' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מנכות לאיכות – הזדמנויות לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫‪ -lortyoCeyE‬להחזיר את השליטה לידי החולים‬
‫חגית אלון‪ ,‬נטע זך‪ ,‬טל קלנר‪ ,‬איתי קורנברג‪ ,‬נופר כרמלי‪ ,‬שי ראשוני‬
‫ישראל‬
‫‪ -lorRyoCeyE‬להחזיר את השליטה לידי החולים‪ .‬מאות אלפי אנשים בכל העולם חולים במחלות‬
‫שמותירות אותם ללא יכולת להשתמש בידים או בקול לתקשורת‪ ,‬מצב מגביל ביותר שאף עלול‬
‫להיות מסכן חיים‪ .‬כרגע‪ ,‬פתרונות טכנולוגיים לחולים אלה היא מוגבלים ביותר‪ ,‬קשים לשימוש‪ ,‬יקרים‬
‫ודורשים להשאר ליד מסך מחשב‪.‬‬
‫פרוייקט ה ‪ lorRyoCeyE‬נועד לחולל מהפכה ולהציע כלי לתקשורת זולה‪ ,‬נוחה וללא צורך במסך‪.‬‬
‫המכשיר הוא שילוב של משקפיים‪ ,‬מצלמה ומחשב זעיר עם תוכנה שעוקבת אחרי תנועות עיניים‬
‫שמזוהות על ידי המצלמה‪ .‬תנועות העיניים מתורגמות לשפה שמועברת לרמקול או לטלפון חכם‬
‫להקראה‪ .‬בכך‪ ,‬מתאפשרת תקשורת אלחוטית זולה ונוחה‪ .‬המכשיר היא שיתוף פעולה טכנולוגי בין‬
‫עמותת פרס לחיים ומיזם ‪ .dlEEy oyeEH‬הפרוטוטיפ מוכן לשימוש ופיילוט לשימוש בחולים מתחיל‬
‫בתחילת ‪.2015‬‬
‫‪7‬‬
‫מושב ‪ 4‬ב' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מנכות לאיכות – הזדמנויות לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫השלכות הטיפול באפידרמולסיס בולוסה על איכות חיי המטופלים‬
‫מיכאל להט‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מושב ‪ 4‬ב' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מנכות לאיכות – הזדמנויות לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫קידום רווחה אישית לאנשים עם מוגבלות‪ :‬כשירות‪ ,‬כושר והגינות‬
‫איזק פריללטנסקי‪ ,‬אורה פריללטנסקי‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מושב ‪ 4‬ב' – שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬שיח פוסטרים‪ ,‬אשכול‪ :‬מנכות לאיכות – הזדמנויות לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:00‬‬
‫הכל מתחיל ‪ ,be‬ערכה לתיווך תפישת איכות החיים‬
‫דניאלה בלכר‬
‫ישראל‬
‫הכל מתחיל ‪ er‬ערכה לתיווך תפישת איכות החיים‪.‬‬
‫בבית אקשטיין אנו מאמינים שכל אדם הוא בעל רצונות‪ ,‬שאיפות‪ ,‬אהבות ויכולות‪ .‬כחלק מרעיון‬
‫איכות החיים אותו אנו מקדמים‪ ,‬נבנית לכל אדם תכנית תמיכה אישית‪ ,‬בהתאם לצרכיו ויכולותיו‪.‬‬
‫תפישת איכות החיים‪ :‬פרופ‪ .‬שאלוק (‪ )0Rd1 ,RC, 1CC0‬זיהה שלושה מושגים בסיסים‬
‫המופיעים בהגדרות השונות של מושג איכות החיים ‪ :‬תחושת רווחה אישית‪ ,‬אפשרות למימוש‬
‫הפוטנציאל האישי‪ ,‬ותפישה חיובית של מעורבות חברתית‪.‬‬
‫התפישה מאפשרת מעבר מהתייחסות ממוקדת הישגים חינוכיים וקוגניטיביים אל הישגים ביצועיים‬
‫ותפקודיים‪.‬מחקרים מראים שככל שהאדם מתפקד ברמה גבוהה ועצמאית יותר‪ ,‬שביעות הרצון שלו‬
‫עולה‪.‬‬
‫מידת איכות החיים מושפעת מהפער הקיים בין צרכיו ורצונותיו הממומשים של האדם ובין אלה שלא‬
‫ממומשים‪ .‬פער זה מתייחס הן לתפיסתו הסובייקטיבית של האדם את מציאות חייו והן להערכה‬
‫אובייקטיבית של הישגיו ב‪ 8-‬תחומים‪:‬‬
‫רווחה רגשית – סיפוק‪ ,‬תפיסה עצמית‪ ,‬העדר מתח‬
‫יחסים בין אישיים – אינטראקציות‪ ,‬יחסים‬
‫רווחה חומרית – מצב פיננסי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬דיור‬
‫התפתחות אישית – השכלה‪ ,‬יכולת אישית‪ ,‬תפקוד‬
‫רווחה פיזית – מצב בריאותי‪ ,‬פעילויות יומיומיות‪ ,‬פנאי‬
‫הכוונה עצמית – אוטונומיה‪ /‬שליטה עצמית‪ ,‬בחירה‬
‫הכלה חברתית – שילוב והשתתפות בקהילה‬
‫זכויות – אנושיות‪ ,‬חוק‬
‫הערכה נוצרה על מנת לסייע לנו אנשי המקצוע לקיים שיח באמצעות משחק בנושאי איכות החיים‪,‬‬
‫ניתן להשתמש בה בדרכים שונות ויצירתיות הן עם לקוחות והן עם צוותים‪.‬‬
‫בישיבות צוות‪ ,‬ישיבות דיירים סביב נושאי רגשות‪,‬שותפות‪,‬זכויות‪ ,‬הכוונה‪,‬יחסים ועוד‪ .‬הערכה כולה‬
‫נבנתה החל מהחשיבה הרעיונית ועד ההתאמה היצירתית בשיתוף קבוצת מיקוד לקוחות ממסגרות‬
‫הדיור והתעסוקה‪ ,‬ניתן למצוא ביטוי לכישרון וליצירה בתמונות עשירות ומגוונות עבודת ידם כפי‬
‫שהוכנה בכישרון רב במתחם התעשייה ברעננה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מושב ‪ – 5‬מאאוגניקה לייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫לחוות את ההיסטוריה ‪ -‬ית בגרמניההיחס לאנשים עם מוגבלות בתקופה הנאצ‬
‫בטינה לינדמאייר‬
‫גרמניה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מושב ‪ – 5‬מאאוגניקה לייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫קידום כבוד האדם והעצמה לאוכלוסיות מוחלשות במוזיאון לסובלנות בלוס אנג`לס‬
‫ליבה גפט‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מושב ‪ – 5‬מאאוגניקה לייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫שיוויון זכויות והגדרה עצמית של אנשים עם מוגבלות כהזדמנות לחברה‬
‫האנושית כולה‬
‫יואב קריים‬
‫ישראל‬
‫יואב קריים‪ ,‬פעיל לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ויו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫האתגר המרכזי של קבוצות מודרות מול שיח של גזענות הוא עקירת הסטיגמה העצמית ויצירת‬
‫מרחב של לגיטימציה‪ ,‬לתרבותם ולמגוון האנושי המיוצג ע"י הימצאותן של קבוצות שונות‪ ,‬ברמה‬
‫אתנית‪ ,‬ערכית ותרבותית‪ .‬אולם השיח הרב תרבותי‪ ,‬יש בו בכדי להדיר את קבוצת האנשים עם‬
‫מוגבלות כמו לדוגמא‪ ,‬הקהילה הלהטבי"ת‪ ,‬כיוון שאינם שייכים לתרבות ייחודית המייצגת ערכים‬
‫מנוגדים לקהילתם או בעלי מאפיינים אתניים גזעיים‪ .‬שכן‪ ,‬לא מדובר בגזע מסוים או בהתמודדות‬
‫תרבותית נפרדת‪ .‬התשובה של ציבורים אלה צריכה להיות שיח המדגיש זהויות‪ .‬השיח הרב זהותי‬
‫יאפשר לאנשים עם מוגבלות להגדיר מחדש את קבוצות ההשתייכות שלהם‪ ,‬כאינדיבידואלים בעלי‬
‫זהות המורכבת ממגוון השתייכויות‪ ,‬ואת הייחודי לכל אחד מהם‪ ,‬המאפשר את השתייכותם לקבוצות‬
‫המיעוט‪.‬‬
‫היות שהשיח הרב זהותי המוצע אינו שיח רווח‪ ,‬אנשים עם מוגבלות מצויים תחת דיכוי גם בחברות‬
‫המתהדרות בנאורות ואנטי גזענות‪ .‬ההבניה החברתית המעמידה את אנושיותם במבחן מתמיד‪,‬‬
‫מחייבת תהליכים מורכבים של יכולת להגדיר את עצמך כמעט ללא מודלים לחיקוי‪ ,‬ומתוך פירוק‬
‫והרכבה מחדש של מרכיבי חייך‪ .‬על כן יש להגדיר ראשית את המאבק להשתתפות חברתית כמאבק‬
‫הדורש לגיטימציה‪ .‬לגיטימציה להיותך מי שהינך‪.‬‬
‫הצעד הראשון והמשמעותי להגדרה עצמית זו‪ ,‬הוא אותו חיבור קולקטיבי של אנשים עם מוגבלות‬
‫"להשמעת הקול" הפוליטי המתחייב מתוך המקום של זכויות אדם‪.‬‬
‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אם כן‪ ,‬איננו רק צו השעה עבור ציבור זה עצמו‪ ,‬אלא גם הזדמנות‬
‫רבת פנים לחברה האנושית כולה‪ .‬שכן ברגע שניצור יותר מדרך אחת לתפקד בעולם ונהפוך את‬
‫הבחירה ביניהם ללגיטימית‪ ,‬יזכו האנשים כולם להזדמנות מהותית לאוטונומיה והגדרה עצמית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מושב ‪ – 5‬מאאוגניקה לייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫פרוייקט הגנום האוטיסטי – אי הודאות המטרידה של הווייה אוטיסטית‬
‫אליסטייר דה גאטנו‬
‫אירלנד‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מושב ‪ – 6‬בחירה וייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫ארגונים המעצבים מחדש את שירותיהם בכיוון שירות ממוקד לקוח ואתיקה טיפולית‬
‫לינדי זרצקי‬
‫קנדה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מושב ‪ – 6‬בחירה וייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫שמירה על כבוד האדם וחירותו – תפיסה ממוקדת אדם‬
‫סיגל פרץ יהלומי‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬הטמעת ערכי כבוד האדם וחירותו בעבודה עם אנשים עם מוגבלות שכלית בהתאם לתפיסה‬
‫ממוקדת אדם (‪.)Nreoyo RroCrerH 1nneyleP‬‬
‫רציונל‪ :‬תפיסה ממוקדת אדם הינה תפיסה חברתית – ערכית המתייחסת לרצונותיו‪ ,‬שאיפותיו‪ ,‬צרכיו‬
‫ובחירותיו של האדם וכן להכללתו בקהילתו‪ ,‬כחלק חיוני לשמירה על כבוד האדם וחירותו‪ .‬המדובר‬
‫בתהליך הומני חשוב המחייב הובלה של הטמעת חשיבה ואמונה לפיה האנשים בהם אנו תומכים‬
‫הינם ככל האדם וזכאים לחיות חיים מלאים– חיים של בחירה חופשית‪ ,‬עם תקוות וכישלונות‪ ,‬שמחות‬
‫ואכזבות‪ ,‬חיים המאפשרים להם לקבל גם ההחלטות שגויות‪ ,‬עם חיי חברה וחיים זוגיים לבחירתם‪.‬‬
‫כל זאת כשהם מוכללים בקהילתם ולא פועלים במסגרות סגרגטיביות‪.‬‬
‫אקים נמצאת בעיצומו של תהליך להפיכתה מארגון הורים לארגון ממוקד אדם‪ .‬המדובר במעבר‬
‫מגישה פטרנליסטית המבקשת להגן על האדם עם המוגבלות השכלית‪ ,‬גם במחיר ביטול חירותו בשל‬
‫מוגבלותו והפרדתו מקהילתו‪ ,‬לגישה המאפשרת לו להשמיע את קולו‪ ,‬לקבל החלטות בעצמו ולחיות‬
‫בתוך הקהילה‪ .‬בגישה זו אנו פוקחים את עיניהם של מי שטחו עיניו מראות את האדם עצמו‪,‬‬
‫רצונו תיו‪ ,‬יכולותיו‪ ,‬זכויותיו וחירותו‪ ,‬ורואים בעיקר את מוגבלותו‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הארגון פועל להקמת‬
‫מועצות של אנשים עם מוגבלות שכלית הפועלות לצד הנהלות ההורים בסניפי אקים ולשותפותם‬
‫בהצבעות להנהלות הסניפים וכו‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬היום‪ ,‬כשנתיים מהשקת התפיסה החדשה בארגון‪ ,‬למדנו כמה תהליך ההטמעה מחייב‬
‫השקעה בלתי נגמרת‪ .‬סופו של התהליך והצלחה מבחינתנו יהיה שינוי משמעותי שיתבטא‬
‫בהעצמתם של האנשים‪ ,‬ביטוי גובר של רצונותיהם בכל דבר ועניין‪ ,‬והיותם גורם משפיע על מדיניות‬
‫הציבורית כלפיהם‪ ,‬זאת לצד השתתפותם הפעילה בתעסוקה בשוק החופשי‪ ,‬בשירות בצה"ל‬
‫ובשירות לאומי‪ ,‬בפנאי במרכזים הקהילתיים‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬ובדיור בקהילה‪.‬‬
‫בהרצאה ישתתף גם איש מקצוע באקים שיציג סיפור מהשטח‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מושב ‪ – 6‬בחירה וייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫קבלת החלטות נתמכת כחלופה לאפוטרופסות‬
‫יותם טולוב‬
‫ישראל‬
‫אחת מזכויות האדם היסודיות בכל חברה הוגנת הינה הזכות של כל אדם לנהל את חייו ולקבל‬
‫החלטות לגביהם‪ .‬זכות זו מוכרת במשפט כזכות לכשרות משפטית‪ .‬הגבלת כשרותו המשפטית של‬
‫אדם משמעה בפועל‪ ,‬מוות אזרחי‪ .‬אנשים ללא כשרות משפטית אינם יכולים לנהל את רכושם‪,‬‬
‫לשאת ולתת עם אחרים ולקבל החלטות משמעותיות הנוגעות לחייהם‪ .‬אנשים תחת אפוטרופסות‬
‫נמצאים בעמדת נחיתות של ממש ככל שהדבר נוגע ליכולתם לשלוט בחייהם‪.‬‬
‫אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות (‪ )RCNU‬מציגה מהפך תפיסתי בנושא זה‪ .‬סעיף‬
‫‪ 12‬לאמנה קובע כי לכל אדם עם מוגבלות יש כשרות משפטית מלאה ויש זכות לתמיכות אשר‬
‫יאפשרו לו לממש את כשרותו זו‪ .‬החוק הישראלי‪ ,‬המדיניות בנוגע לאנשים עם מוגבלויות‬
‫והפרקטיקה הרווחת בדבר מינויי אפוטרופסות צריכים לעשות כברת דרך כדי לעמוד בדרישות‬
‫האמנה‪.‬‬
‫בשנה האחרונה ארגון "בזכות" עורך פדיילוט ראשון מסוגו בישראל של מתן קבלת החלטות נתמכת‬
‫ל‪ 22-‬איש עם מוגבלויות שונות אשר נמצאים תחת אפוטרופסות אך מבקשים להגביר את חירותם‪.‬‬
‫בהרצאה זו נציג את הממצאים הראשונים של מחקר ההערכה המלווה את הפיילוט ונתאר שני‬
‫סיפורי מקרה מהפיילוט אשר ידגימו את ההזדמנויות והאתגרים שביישום סעיף ‪.12‬‬
‫‪17‬‬
‫מושב ‪ – 6‬בחירה וייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫עצמאות מתוך אחריות‪ :‬דילמות של בוגרים במערך דיור קהילתי‬
‫מאיה גולדמן‬
‫ישראל‬
‫דירות עצמאיות הינן פסגת השאיפות של בוגרים עם מוגבלות שכלית קלה השייכים למדור השיקום‪.‬‬
‫הן מאפשרות חיים עצמאיים‪ ,‬מרחב בחירה וקבלת החלטות אוטונומית‪ ,‬לצד מעורבות מינימליסטית‬
‫של הצוות המלווה‪.‬‬
‫הדיירים שוהים לבד בדירה ברוב שעות היממה‪ ,‬מנהלים את הבית באופן עצמאי‪ ,‬ונהנים משליטה‬
‫משמעותית על חייהם‪ .‬עצמאות זו תואמת את רוח הסינגור העצמי ואת ערך שוויון הזכויות‪ ,‬אותם אנו‬
‫תופסים כאידיאל ראוי למימוש‪.‬‬
‫ללא ספק‪ ,‬מציאות חיים זו מעצימה את הדיירים‪ ,‬ומאפשרת להם ליהנות מהזכות הבסיסית של‬
‫לקיחת אחריות על חייהם האישיים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מרחב העצמאות הניתן לבוגרים מעלה את שאלת הגבולות והמינונים‪ .‬האם נכון‬
‫לאפשר אותו‪ ,‬גם כשנראה שהוא מוביל להחלטות הפוגעות בהם באופן מהותי? האם חופש אוטונומי‬
‫עלול להוביל לתחושת בלבול ואובדן היכולת לקבל החלטות באופן מושכל? מהו מקומו של הצוות‬
‫המלווה מול התנהגות עצמאית הנראית כחוסמת את הבוגרים מלהוביל עצמם למקומות מקדמים‬
‫ומיטיבים? האם והיכן יש צורך בצמצום מרחב העצמאות בכדי לשמור על איזון ולפתח עצמאות יציבה‬
‫ואחראית לטווח הארוך? כיצד עושים זאת בהסכמה מליאה של הבוגרים?‬
‫המושב יציג את מודל הדיור העצמאי של "עלי שיח" המבוסס על ערכים של כבוד האדם‪ .‬איפשור‬
‫העצמאות – מחד‪ ,‬או צימצומה של עצמאות זו ‪ -‬מאידך‪ ,‬פועלים אצלנו בהרמוניה ולא בניגוד‪ ,‬על מנת‬
‫להעניק לכל בוגר את הסיכוי לחיים של כבוד עצמי מלא‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מושב ‪ – 6‬בחירה וייצוג עצמי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫חשיבות הסינגור העצמי של אנשים בספקטרום האוטיסטי בהונגריה‬
‫קרסטינה הרווארט‪ ,‬גאבור פטרי‬
‫הונגריה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מושב ‪ – 7‬סטיגמה ומוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫שולחן עגול בנושא סטיגמה ומוגבלות שכלית‬
‫קתרינה סקיור‪ ,‬ג'רמי טורק‪ ,‬ליסה וולפסון‪ ,‬בריטניה‬
‫שירלי וורנר‪ ,‬ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מושב ‪ – 8‬איכות חיים של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫איכות חיים משפחתית בקרב משפחות לילדים עם מוגבלות‪:‬‬
‫משאבי תמיכה משפחתית‪ ,‬חברתית‪ ,‬דתית רוחנית ונותני שירותים‬
‫תמר טאוב‪ ,‬שירלי ורנר‬
‫ישראל‬
‫רקע‪ :‬מחקרים בתחום איכות החיים המשפחתית‪ ,‬מדגישים את חשיבותם של משאבים ברי השגה‬
‫עבור משפחות לילדים עם נכות התפתחותית‪.‬‬
‫מטרות המחקר‪ :‬מטרת העל של מחקר זה הייתה לבחון איכות חיים משפחתית מתוך פרספקטיבה‬
‫של הורים לילדים עם נכות התפתחותית‪ .‬מטרה זו כללה שלושה היבטים‪ .‬ההיבט הראשון בחן איכות‬
‫חיים משפחתית בפן התרבותי‪ ,‬על‪-‬ידי בדיקת הבדלים באיכות חיים משפחתית על‪-‬פי אורח חיים‪,‬‬
‫לפי קבוצות (משפחות דתיות וחרדיות‪ ,‬לעומת משפחות מסורתיות וחילוניות)‪ .‬ההיבט השני בחן את‬
‫התייחסותם של משפחות לילדים עם נכות התפתחותית למשאבים של תמיכה משפחתית‪ ,‬חברתית‬
‫ותמיכה משירותי מדינה‪ ,‬כחלק מאיכות חייהם המשפחתית‪ .‬הפן השלישי בחן את תפקידם של דת‬
‫ורוחניות כמשאב נוסף לאיכות חיים משפחתית‪ ,‬בקרב משפחות יהודיות המגדלות ילד עם נכות‬
‫התפתחותית‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬נעשה שימוש במדגם נוחות אשר כלל ‪ 170‬משפחות לילדים עם נכות התפתחותית‪ ,‬בגילאי‬
‫‪ ,14-3‬מ‪ 17-‬גנים ובתי ספר ממספר אזורים בארץ‪ .‬הורה אחד מכל משפחה מילא שאלון למילוי‬
‫עצמי‪ ,‬שכלל שאלון איכות חיים משפחתית‪ ,‬ושאלונים שמדדו תמיכה משפחתית וחברתית‪ ,‬תמיכה‬
‫משירותי מדינה ותמיכה דתית‪-‬רוחנית‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬משפחות דתיות וחרדיות‪ ,‬דיווחו על איכות חיים משפחתית גבוהה יותר מאשר משפחות‬
‫מסורתיות וחילוניות‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין קבוצות ההשתייכות הדתית ביחס למידת התמיכה‬
‫המשפחתית והחברתית ותמיכה משירותים‪ .‬תמיכה משפחתית ותמיכה דתית‪-‬רוחנית‪ ,‬נמצאו‬
‫כמנבאות איכות חיים משפחתית בקרב משפחות דתיות וחרדיות‪ ,‬ותמיכה חברתית נמצאה כמנבאת‬
‫איכות חיים משפחתית בקרב משפחות מסורתיות וחילוניות‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬יש צורך בשיפור נגישותם ויעילותם של השירותים הניתנים למשפחות באמצעות מסגרות‬
‫החינוך‪ ,‬וכן באמצעות שירותים קהילתיים‪ ,‬חברתיים ושרותי מדינה‪ ,‬כדי להגביר את איכות חייהם‬
‫המשפחתיים של משפחות המגדלות ילדים עם נכות התפתחותית‪.‬‬
‫המחקר התבצע בתמיכתה של קרן שלם‪ -‬פיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מושב ‪ – 8‬איכות חיים של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫הורים בונים קהילה‬
‫מיכל גולן‬
‫ישראל‬
‫באמנה לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נכתב‪:‬‬
‫"בהכירן בכך שמוגבלות נובעת מיחסי גומלין בין אנשים עם לקויות לבין מחסומים של גישה ושל‬
‫סביבה‪ ...‬הסכימו לאמור כי מטרת האמנה היא לקדם את ההנאה המלאה והשווה של אנשים עם‬
‫מוגבלויות מזכויות האדם וחירויות היסוד‪ ,‬להגן עליה ולהבטיחה‪"....‬‬
‫מחקרים מראים כי החסם המשמעותי ביותר העומד בפני שילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה‬
‫נובע מדעות קדומות‪ ,‬מבורות ומעמדות שליליות של הציבור (ורנר ‪.)2013‬‬
‫"המודל החברתי לנכות" או "מודל הזכויות" מתמקדים בהסרת מחסומים שהחברה מציבה המעכבים‬
‫את אפשרותם להשתלב בה כאנשים שווי זכויות (‪.)6loPlEl, 200V‬‬
‫מאידך‪ ,‬התמודדותם של הורים לילדים עם צמי"ד‪ ,‬מותנית במידה רבה במידת ההעצמה שהם חשים‬
‫כהורים‪ .‬העצמה במובן הקהילתי הוא מושג פרו‪-‬אקטיבי‪ ,‬המעודד גישה פעילה ויוזמה כלפי החיים‬
‫כולל פעילות למען שינוי חברתי (סדן‪.)1CC7 ,‬‬
‫תוכנית "מוטב יחדיו"‪ ,‬שפותחה ע"י ג`וינט‪ ,‬אשלים‪ ,‬בחרה לעבוד בזירה הקהילתית‪/‬יישובית ובכך‬
‫להתמודד עם האתגר הכרוך בחסמים מעין אלו‪.‬‬
‫"מוטב יחדיו" היא יוזמה קהילתית כוללנית המניחה ששינוי משמעותי ובר קיימא בקהילה יתאפשר‬
‫רק אם תתרחש פעילות במגוון תחומים במקביל‪ ,‬שתגייס את כלל המערכות הפועלות בה‪ ,‬וחבריה‬
‫ייקחו אחריות על התהליך‪ .‬התכנית פועלת באזור גיאוגרפי מוגדר ומדגישה בניית קהילות מקומיות‬
‫לשיפור רווחתם של הילדים ובכללם ילדים עם מוגבלות‪.‬‬
‫באשלים התקבלה החלטה לפעול לשינוי אסטרטגי‪ ,‬כך שאוכלוסיית הילדים עם מוגבלות‬
‫ומשפחותיהם יהיו חלק בלתי נפרד מ"מוטב יחדיו" וישתלבו ברמה הארצית‪ ,‬האזורית והמקומית‪.‬‬
‫הצעדים אשר ננקטו יוצגו בכנס הן מההיבט הארגוני והן בהיבטים המקצועיים‪.‬‬
‫הצגת התוכנית תדגיש את הייחודיות והישגי התוכנית בהיבטים מגוונים וביניהם‪:‬‬
‫• מנהיגות הורים בהיבט הקהילתי – התוצאות וההשלכות בעבודתם‪.‬‬
‫• הובלת "שולחן עגול" ‪ -‬פעילות מתואמת‪ ,‬מעודדת פיתרון סוגיות מורכבות ומאגמת משאבים‬
‫לפיתוח והפעלת שירותים‪.‬‬
‫• עבודה בתשתית ארגונית אחת ‪ -‬משפיעה על השיח בין אנשי מקצוע להורים‪ ,‬השותפים בחשיבה‬
‫ובתכנון‪ ,‬לצד שותפות בקשיים‪ ,‬הגורמים לשיפור ההבנה ההדדית‪.‬‬
‫• הגברת המודעות לזכויותיהם של ילדים עם מוגבלות‪ ,‬תוך מאמץ להכלתם בשירותים‬
‫האוניברסליים‪.‬‬
‫הישגי התכנית מביאים לידי ביטוי הלכה למעשה שותפות רעיונית וביצועית עם הרשות המקומית ועם‬
‫ארגונים נוספים בשכונה‪ ,‬והם מצליחים לגייס את התושבים לפעול למען עתידם‪ .‬פעילות זו היא‬
‫הבסיס להטמעת התכנית בשכונה‪ ,‬תוך מחויבות הארגונים הפועלים בה לגישה המקצועית שהיא‬
‫מקדמת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מושב ‪ – 8‬איכות חיים של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫אחאות בוגרת לאחים עם מוגבלות‪ :‬מערכת יחסים מורכבת‬
‫קרן נתן רב‪ ,‬איה רוט‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬לדון בחשיבות של הקשר ההדדי בין האדם עם המוגבלות לבין אחיו‪ .‬להתייחס למעבר של‬
‫האחריות הטיפולית מההורה של האדם עם המוגבלות אל אחיו או אחותו‪ ,‬ולהשלכות של אחריות זו‬
‫על הקשר שבין האחים‪ .‬כמו כן להציע לאנשי טיפול דרכי עבודה במטרה לחזק את הקשר האחאי‪.‬‬
‫רציונל‪/‬תיאור‪ :‬עם העלייה בתוחלת החיים של האדם עם המוגבלות‪ ,‬תופסים האחים הבוגרים את‬
‫מקומם של ההורים כגורם המשפחתי המשמעותי ביותר בחייו של האדם עם המוגבלות‪ .‬האחים‬
‫הבוגרים נמצאים לרוב בשלבים בחייהם של הקמת משפחה‪ ,‬בניית קריירה ופרנסה‪ ,‬ולעיתים אף‬
‫דאגה להורים המזדקנים‪ .‬על כל אלו נוספת גם האחריות על האח עם המוגבלות‪ .‬ריבוי תפקידים זה‬
‫עלול ליצור עומס רב על האחים הבוגרים‪ ,‬ולהשפיע על הקשר עם האח עם המוגבלות‪ .‬ההנחה היא‬
‫כי איכות הקשר האחאי משפיעה על רווחתו של האדם עם המוגבלות‪.‬‬
‫תרומה מדעית‪ :‬על סמך ניסיוננו הרב בליווי אישי וקבוצתי של אחים לאנשים עם מוגבלות שכלית‪,‬‬
‫נציג מודל לתמיכה וליווי של האחים הבוגרים‪ ,‬הכולל המלצות יישומיות לצוותים המטפלים‪ ,‬במטרה‬
‫לחזק את הקשר האחאי‪ .‬יש לערוך מחקר מדעי על מנת לפתח ולבסס את גוף הידע בתחום‬
‫האחאות הבוגרת‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬הבנת החשיבות של `הקשר האחאי` בחייו של האדם עם המוגבלות‪ ,‬והיכרות עם המשתנים‬
‫השונים המשפיעים על קשר זה היא קריטית לעבודתם של אנשי הצוות הטיפולי‪ ,‬ועשויה לתרום‬
‫לרווחתו ולאיכות חייו של האדם עם המוגבלות‪ ,‬כמו גם לרווחתם ולאיכות חייהם של האחים‬
‫הבוגרים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מושב ‪ – 8‬איכות חיים של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫פעילויות פנאי של נוער עם מוגבלות בישראל‬
‫אורית גילור‪ ,‬חגית קליבנסקי‪ ,‬דרורה כפיר‬
‫ישראל‬
‫פעילויות הפנאי תורמות לאיכות חייהם של נוער עם מוגבלות ומעלים את פוטנציאל ההתמודדות‬
‫המוצלחת יותר שלהם ושל משפחתם עם המוגבלות‪ .‬במסגרת פעילויות אלה זוכים המשתתפים‬
‫למפגש חברתי עם דומים להם ועם שונים מהם ויכולים לרקום חברויות‪ .‬פעילות במסגרת חינוכית לא‬
‫פורמאלית תורמת לחוסן הנפשי והרגשי ולכישורי ההתמודדות עם העולם‪ .‬יש לראות בהשתתפות‬
‫בפעילויות הפנאי חלק מהליכי השיקום והקידום‪ ,‬כמו גם שיפור איכות החיים של נוער עם מוגבלות‪.‬‬
‫הספרות והמחקר בתחום הפנאי של אוכלוסיית בני הנוער עם המוגבלות‪ ,‬מלמדת על עליית המודעות‬
‫לחשיבות הפנאי‪ ,‬על התפתחותם של שירותים והצורך בשימוש ראוי במשאב זה‪ .‬דלות הידע בתחום‪,‬‬
‫בעיקר בישראל‪ ,‬מתבטאת בכך שאין אנו יודעים די על הרכיבים התורמים‪ ,‬על קשיי ההפעלה‬
‫וההשתתפות ועל יתרונותיהן של פעילויות מסוימות‪ .‬מידע זה קיים במידה רבה יותר בספרות‬
‫הבינלאומית‪.‬‬
‫המחקר המדווח בא לתרום מעט להגדלת הידע הנחוץ לשם שיפור השירותים בתחום‪ .‬זהו מחקר‬
‫ראשוני המנסה‪ ,‬באורח שיטתי ומבוקר‪ ,‬ללמוד על הצרכים‪ ,‬הפעילות והתפיסות של הנחקרים‪.‬‬
‫שיטה‬
‫לימוד התופעה נערך מנקודת מבטם של המשתתפים והתבסס על ראיונות מובנים למחצה‪ .‬בוצעו‬
‫ראיונות פתוחים עם הורים (‪ )o115‬וילדיהם (כשניתן לראיינם) בני ‪ 21 -10‬שנים ועם בעלי תפקידים‬
‫שונים‪ :‬יזמים של פעילויות פנאי (‪ )o110‬ובעלי תפקיד ממסדי (‪.)V1o‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫איסוף הנתונים יסתיים בחודש פברואר ‪ 2015‬ועיבוד הנתונים יתבצע בחודשים מרץ עד מאי‪ .‬לפיכך‬
‫אנו מתעתדים להציג בכנס ממצאים עדכניים ומסקנות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מושב ‪ – 8‬איכות חיים של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫היחס בין משתנים סוציודמוגרפיים לאיכות חיים של משפחות בהן ילדים עם מוגבלות‬
‫יעל קרני ויזל‪ ,‬מיטשל שערץ‪ ,‬דנה רוט‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מושב ‪ – 8‬איכות חיים של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫שאלון ממוחשב למדידת איכות חיים‬
‫דניאלה בלכר‬
‫ישראל‬
‫מושג "איכות חיים" הולך ותופס מקום מרכזי הן בחברה הכללית והן במדידת יעילות טיפול ותמיכה‬
‫באנשים עם מגבלה שכלית‪ ,‬פיזית או נפשית‪ .‬בכדי לבחון את המדד הסובייקטיבי של איכות החיים‬
‫אצל אנשים עם צרכים מיוחדים יש צורך בהתאמות הכוללות פישוט מושגים‪ ,‬הפשטת שפה‪ ,‬צמצום‬
‫מספר ההיגדים‪ ,‬תיווך בהבנת השאלה והתייעצות עם מטפלים עיקריים ( ‪6reHlay, 0ePlEyee‬‬
‫‪.)CrSCP, f 0CloeES&&r, 2005‬‬
‫‪ RlmmSoo‬ושותפים פיתחו מערך כלים שבא לבחון את שביעות הרצון הסובייקטיבית מאיכות החיים‬
‫(‪ )xrSoa goHrB-NreoyolE orEE‬במגוון אוכלוסיות‪ ,‬עם דגש על אוכלוסיות עם קשיי התנהגות‬
‫וקוגניציה (‪ .)RlmmSoo, rC lE, 2002, RlmmSoo, 2005‬למרות פישוט המושגים בגרסה‬
‫המותאמת לאוכלוסייה עם קשיים אינטלקטואליים‪ ,‬מילוי שאלון שכזה מחייב עדיין תיווך של מטפל‬
‫הפוגע בסובייקטיביות התשובות‪ .‬עולה השאלה האם ניתן למזער את התערבותו של המתווך בעזרת‬
‫שימוש בטכנולוגיות מחשב‪/‬טאבלט ותוך כדי שימוש בעקרונות של הנגשה לשונית כדי לאפשר לאדם‬
‫עם מגבלה שכלית לענות עליו באופן עצמאי‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ ,2013‬מכון המחקר בקריה האקדמית אונו וארגון בית אקשטיין תרגמו מחדש את‬
‫שאלון ה ‪ gU-Nog‬תוך התייחסות לאלמנטים של פישוט שפה ופישוט סקלת הפרצופים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכלי‬
‫הועבר לגרסה ממוחשבת עם תוספת של תיווך מובנה על ידי שימוש בתמונות ובקול ‪ .‬והוטמע ככלי‬
‫הערכת איכות חיים בכל מסגרות הדיור והתעסוקה בארגון‪.‬‬
‫לבניית והתאמת הכלי היו שותפים לקוחות הארגון ממסגרות דיור בתחומי אוטיזם‪ ,‬שיקום ומגבלה‬
‫שכלית התפתחותית וזאת על מנת להשיג התאמה מקסימלית של הכלי לצרכיהם‪.‬‬
‫באמצעות מדידת איכות החיים אנו יכולים לבחון האם מערך התמיכות האישי הנבנה לאדם ע"י אנשי‬
‫מקצוע אכן מעלה את שביעות רצונו ומשפר את איכות חייו ‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מושב ‪ – 9‬בריאות‪ ,‬רפואה וכלכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫הקשר בין מדדים טרום לידתיים לשכיחות מוגבלויות נוירו‪-‬התפתחותיות‬
‫לסלי רובין‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מושב ‪ – 9‬בריאות‪ ,‬רפואה וכלכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫היש בשותפות בינארגונית יכולת לתת מענה לחסר בשירותים לאנשים עם מוגבלות ביישובי‬
‫ספר?‬
‫שמעון שפירו‪ ,‬קרוליין גוטמן‪ ,‬ורד שנער‪-‬גולן‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מושב ‪ – 9‬בריאות‪ ,‬רפואה וכלכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫טיפול ראשוני לבוגרים עם מוגבלות שכלית בנגב‬
‫מוחמד מוראד‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מושב ‪ – 9‬בריאות‪ ,‬רפואה וכלכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫הקשיים אותם חווים סטודנטים עם מוגבלות נפשית ורגשית במוסדות אקדמיים בדרום אפריקה‬
‫סידני ווס‬
‫דרום אפריקה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מושב ‪ – 10‬איכות חיים ותמיכות – מדידה ויישום‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫הערכה ככלי לקידום איכות חיים בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫סברינה דונינה‪ ,‬לואיג'י קרוצ'ה‪ ,‬מארקו לומברדי‬
‫איטליה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מושב ‪ – 10‬איכות חיים ותמיכות – מדידה ויישום‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫מדידת איכות חיים בקרב ילדים עם מוגבלות שכלית באיטליה‬
‫לואיג'י קרוצ'ה‪ ,‬מארקו לומברדי‪ ,‬סטיגן ונדולד‪ ,‬קלאודיה קלייס‬
‫איטליה‪ ,‬בלגיה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מושב ‪ – 10‬איכות חיים ותמיכות – מדידה ויישום‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫קידום השתלבות חברתית‪ :‬מתן תמיכה על ידי אנשי צוות‬
‫מארקו לומברדי‪ ,‬סטיגן ונדולד‪ ,‬קלאודיה קלייס‪ ,‬לואיג'י קרוצ'ה‬
‫איטליה‪ ,‬בלגיה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מושב ‪ – 10‬איכות חיים ותמיכות – מדידה ויישום‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫יישום מתודולוגית ‪ - SAG‬מערכת מידע ממוחשבת‪ :‬קשיים‪ ,‬יתרונות וחסרונות‬
‫מישל קסלברנר‪ ,‬ג'ורג' צימרמן‪ ,‬ורד כרסנטי‪ ,‬עומר עזריאל‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬קידום אנשים עם צרכים מיוחדים ברמה ארגונית כרוך בניהול מכלול תכניות ופעילויות שונות‬
‫תוך ניהול צוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬משימה המהווה אתגר מורכב‪ .‬מטרת עבודה זו לבחון את תהליכי יישום‬
‫מתודולוגית ה‪ )aylE 1CClSomroC 0elESoa( a10 -‬בשילוב עם מערכת מידע ממוחשבת לניהול‪,‬‬
‫אימון ומעקב אחר תכניות הטיפול והצוותים המטפלים‪.‬‬
‫רציונל‪/‬תיאור התרומה המדעית‪ :‬לכל מקבל שירות נקבעת תוכנית קידום אישית ע"י הצוות הרב‬
‫מקצועי‪ ,‬מקבל השירות ובני משפחתו‪.‬יישום מתודולוגית ה‪ a10 -‬בשילוב שימוש במערכת מידע‬
‫ממוחשבת הכוללת "סביבות מקוונות אישיות וייעודיות" לצוות ולמקבלי השירות‪ ,‬מאפשר לאנשים עם‬
‫צרכים מיוחדים לבצע פעילויות בליווי אנשי צוות‪ ,‬תוך ניהול מושכל‪ ,‬יעיל ואחיד של כל הפעילויות‬
‫בתכניות הקידום‪ .‬המתודולוגיה מאפשרת בחינת יעילות התוכנית ומטרותיה‪ ,‬השוואה בין תוכניות‬
‫שונות ודומות ובין אלמנטים שונים בתוכניות‪ ,‬הערכת יעילות עבודת הצוות ובקרה על תהליכים‬
‫שיקומיים‪ .‬מערכת המידע מהווה מערכת תקשורת ושיתוף מידע ‪,‬ומאפשרת איסוף יעיל של נתונים‬
‫עבור אוכלוסיות גדולות ומפוזרות‪ .‬המערכת יכולה לשמש לא רק ככלי ניהולי ארגוני‪ ,‬אלא גם ככלי‬
‫מחקרי המעודד שיתוף פעולה בין גופים אקדמיים ומוסדות המטפלים באנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬ישנם יתרונות רבים ליישום מתודולוגית ה‪ )aylE 1CClSomroC 0elESoa( a10 -‬עבור‬
‫ארגונים המתמחים בקידום אנשים עם צרכים מיוחדים שגם נדרשים להדגים יעילות והצדקה כלכלית‬
‫לקיומם‪ .‬שילוב מערכת מידע ממוחשבת‪ ,‬מודרנית‪ ,‬וייעודית מאפשר יישום חזון המצריך צוות מקצועי‬
‫ייעודי‪ .‬היישום הוא תהליכי והמחייב התגייסות ארגונית מלאה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מושב ‪ – 10‬איכות חיים ותמיכות – מדידה ויישום‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪11:30‬‬
‫תו תקן ליישום האמנה לשוויון זכויות על ידי נותני שירותים באירופה‪lSAAGG -‬‬
‫מייקל קראולי‪ ,‬גוס ואן בייק‬
‫בלגיה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מושב ‪ 11‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מיומנויות הצוות כמפתח לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫סקירת ספרות בהתייחס לסיעוד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית‪ ,‬רמות תקינה והשלכותיהן על‬
‫בטיחות‪ ,‬איכות חיים וטיפול חומל‬
‫בוב גייטס‪ ,‬דורותי קופרה‪ ,‬אוליבר שאנלי‪ ,‬קיי מפובה‬
‫בריטניה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מושב ‪ 11‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מיומנויות הצוות כמפתח לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫השלכות הכשרה לצוותים העובדים עם מבוגרים עם מוגבלות שכלית על הבנתם של מצבי דחק‬
‫בוב גייטס‪ ,‬אליסון פיטצגרלד‪ ,‬נואל בלאקמן‪ ,‬קיי מפובה‬
‫בריטניה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מושב ‪ 11‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מיומנויות הצוות כמפתח לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫מתקשרים‪ :‬תוכנית הכשרה לאימון עובדים סמך‪-‬מקצועיים לרכישת אסטרטגיות המכוונות‬
‫לעידוד שימוש בשפה‬
‫עדי בוצ'ינסקי‪ ,‬אליסה סטירס‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מושב ‪ 11‬א' – שיח פוסטרים ‪ -‬אשכול‪ :‬מיומנויות הצוות כמפתח לאיכות חיים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫לאפשר לישראלים חרשים‪-‬עיוורים גישה לעולם הרואים והשומעים בעזרת שירות תומכים‬
‫יעקב ביבס‪ ,‬אליאס קבאבוב‪ ,‬יונה ליפשיץ‬
‫ישראל‬
‫המטרה שלנו היא לשנות את חיי היום יום של הישראלים החרשים‪-‬עיוורים‪ .‬טכנולוגיה ועזרים מכניים‬
‫הם נהדרים‪ ,‬אך עדיין נשארת הנקודה בה דרושה התערבות אנושית על מנת להעביר מידע באופן‬
‫ישיר‪ .‬חוסר בהתערבות אנושית יכול לגרום לבידוד‪ ,‬דיכאון‪ ,‬דימוי עצמי נמוך ותסכול‪.‬‬
‫השיטה שנבחרה היא ליצור מקצוע חדש בישראל‪ ,‬מקצוע של שירות תומכים לחרשים עיוורים‪ .‬שירות‬
‫זה מספק לחרש עיוור את המידע אבל לא מתערב או מחליט בשבילם‪ .‬התומך המקצועי מסייע אך‬
‫בצורה אובייקטיבית‪ ,‬תומך ומעצים ובכך מאפשר את הגישה לעולם של הרואים והשומעים‪.‬‬
‫התוצאות היום כוללות את סיום המחזור הישראלי הראשון קבוצת שרות תומך לחרשים עיוורים‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 7‬חרשים ו‪ 3-‬שומעים‪ ,‬מתוך הקבוצה אשר נועדה במיוחד לעבור הכשרה של שלושה‬
‫חודשים המותאמת לתרבות‪ 20 .‬מועמדים חרשים‪-‬עיוורים לשירות אובחנו‪ ,‬רואיינו ולמדו על השירות‪.‬‬
‫בשלב הפיילוט הראשוני‪ ,‬המתוכנן להיערך בחודש זה‪ ,‬כל תומך יבלה ‪ 5‬שעות‪ ,‬פעם בשבוע‪ ,‬עם‬
‫חרש‪-‬עיוור מקומי‪ ,‬בזמן ובמקום שיבחרו‪ .‬לאחר כארבעים שבועות התוכנית תעבור שלב הערכה‬
‫ותיקונים‪ .‬בהסתמך על הניסיון שלנו עם אוכלוסייה זו‪ ,‬המסקנות שלנו הן שזהו שירות נחוץ אשר‬
‫הביקוש עבורו ימשיך לעלות‪ .‬בתגובה אנו נגדיל את המספר של משתתפים חרשים‪-‬עיוורים לכל‬
‫תומך‪ ,‬נאמן תומכים חדשים‪ ,‬נספק הדרכה מתמשכת ונפעל למען מימון ממשלתי לשירות זה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מושב ‪ 11‬ב' – שיח פוסטרים ‪ -‬אשכול‪ :‬על פערים וגשרים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫כיצד לבסס שילוב בקהילה ‪ -‬התכנית לעידוד שילוב של קרן ג'ודית‬
‫ג'ו רייכלר‪ ,‬אליאנה צור‪-‬שפירו‬
‫בריטניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מושב ‪ 11‬ב' – שיח פוסטרים ‪ -‬אשכול‪ :‬על פערים וגשרים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫השלכות דחק על שביעות רצון מהחיים בקרב סטודנטים עם מוגבלות‬
‫ג'י סון פארק‬
‫דרום קוריאה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מושב ‪ 11‬ב' – שיח פוסטרים ‪ -‬אשכול‪ :‬על פערים וגשרים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫מדדים לאיכות הטיפול בשירותים תומכים עבור באנשים עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫באירופה‬
‫רוזה אווה וואלה‪ ,‬חסוס קולמנרו‪ ,‬פילאר גוטיז‪ ,‬מריה וויווס‬
‫ספרד‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מושב ‪ 11‬ב' – שיח פוסטרים ‪ -‬אשכול‪ :‬על פערים וגשרים‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪13:20‬‬
‫אנשים עם מוגבלות בישראל ‪ – 2015‬מוגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל‬
‫ישראל הבר‬
‫ישראל‬
‫נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפרסמת דו"ח סטטיסטי שנתי על אנשים עם מוגבלות‬
‫בישראל מאז שנת ‪.200V‬‬
‫הדו"ח הסטטיסטי שלנו לשנת ‪ 2015‬הוכן בשיתוף עם מכון ברוקדייל בג`וינט‪.‬‬
‫מטרות‬
‫מטרתו של הדו"ח היא להציג תמונת מצב עדכנית לגבי שכיחות המוגבלות באוכלוסייה הישראלית‪,‬‬
‫כולל סוגי מוגבלות שונים כמו כן‪ ,‬הדו"ח בוחן את מידת ההכלה של אנשים עם מוגבלות בחברה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬תוך בבחינת הפערים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות בתחומי החיים השונים‪,‬‬
‫בהם תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬בריאות ופנאי‪ .‬הסקר החברתי מתפרסם מידי‬
‫שנה מאז שנת ‪ .2002‬וכך ניתן גם לבחון את התפתחות מצב השילוב החברתי של אנשים עם‬
‫מוגבלות בישראל בדרך שלא ניתן לעשות בסקר חד פעמי‪ .‬כיום‪ ,‬אין סקר שנתי אחר על אנשים עם‬
‫מוגבלות המאפשר לעשות זאת‪.‬‬
‫שיטה‬
‫בעיקרו‪ ,‬הדו"ח מנתח את נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ‪2013‬‬
‫תוך השוואתם לסק רי שנים קודמות‪ ,‬בנוגע לבוגרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדו"ח מסתמך על נתוני סקר חד פעמי‬
‫של ג`וינט ישראל והמוסד לביטוח לאומי משנת ‪ ,1CC5‬בנוגע לילדים‪ .‬הדו"ח משתמש בהגדרת‬
‫"מוגבלות" התואמת את למודל החברתי של מוגבלות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫מצאנו כי שכיחות המוגבלות בישראל היא כחמישית מהאוכלוסייה (‪ 1.V‬מיליון נפש בכל הגילאים)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בכל התחומים שנבדקו ישנם פערים משמעותיים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא‬
‫מוגבלות‪ .‬לא חל שינוי משמעותי במצב השילוב החברתי של אנשים עם מוגבלות מאז ‪.2002‬‬
‫מסקנה‬
‫המסקנה שלנו היא‪ ,,‬כי אנשים עם מוגבלות עדיין אינם משולבים באופן מלא בחברה הישראלית‪.‬‬
‫הדבר מותיר כר נרחב למדיניות ממשלתית פרואקטיבית וגם לפעילות של המגזר הפרטי והשלישי‬
‫להסרת חסמים העומדים בפני שילוב חברתי מלא של אוכלוסייה גדולה זו‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫מושב ‪ – 12‬מליאה‪ :‬האמנה הבילאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪14:00‬‬
‫האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בהולנד‬
‫אליס סחיפרס‪ ,‬מ‪ .‬וולטץ‬
‫הולנד‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מושב ‪ – 12‬מליאה‪ :‬האמנה הבילאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪14:00‬‬
‫האמנה הבינלאומית – מבט גלובלי והיישום בדרום אפריקה‬
‫שארלוט מקליין‪-‬נהאלפו‬
‫דרום אפריקה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מושב ‪ – 12‬מליאה‪ :‬האמנה הבילאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪14:00‬‬
‫יישומה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל‬
‫אחיה קמארה‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫מושב ‪ – 12‬מליאה‪ :‬האמנה הבילאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪14:00‬‬
‫ישום החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלות בקנדה‬
‫דיאן רייכלר‬
‫קנדה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫מושב ‪ – 12‬מליאה‪ :‬האמנה הבילאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – הכשרות‬
‫המשפטית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪14:00‬‬
‫יוזמות ויישומים של האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות‬
‫מייקל פוקס‬
‫אוסטרליה‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מושב ‪ – 13‬ייצוג קהילתי לשינוי חברתי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫סנגור עצמי קבוצתי של אנשים עם מוגבלות שכלית כמנוף לשינוי חברתי‬
‫דורית ברק‪ ,‬שי אסולין‬
‫ישראל‬
‫סנגור הוא פעולה שאנו עושים כדי לשנות את איכות החיים לטובה (כולל שינוי החברה)‪ .‬סנגור עצמי‬
‫מבוסס על האמונה שלכל בני האדם יש זכות לקבל החלטות ולבחור בעצמם‪ .‬אנשים עם מוגבלויות‬
‫שכליות ואחרות יכולים לדבר ולייצג את עצמם טוב יותר מכל אדם אחר‪ .‬סנגור עצמי משמעו לדבר‬
‫עבור עצמך ולחיות את חייך‪ ,‬תוך לקיחת אחריות לתוצאות של החלטותיך‪ .‬המודל מתרכז בסנגור‬
‫עצמי קבוצתי‪ :‬קבוצה הפועלת בכדי לשנות לטובה דברים בחברה שחשובים לחברי הקבוצה‪ .‬קבוצות‬
‫לסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלות שכלית פועלות בליווי של מאפשרים‪ ,‬שהם אנשים ללא מוגבלות‬
‫שכלית‪ ,‬המייעצים‪ ,‬מסייעים‪ ,‬נותנים מידע‪ ,‬אבל לא מנהלים אותן ולא מקבלים החלטות במקום‬
‫החברים‪.‬‬
‫המודל שיוצג נבנה על בסיס מודל תיאורטי של בניית מנהיגות לייצוג עצמי וכן על בסיס הניסיון‬
‫שצברנו בפיתוח רשת קבוצות לסינגור עצמי של אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל‪ .‬דגם הפעולה‬
‫שבייסוד התכנית מושתת על הקמת קבוצות ביישובים שונים בארץ וליווי שלהן באמצעות מאפשרים‪.‬‬
‫במקביל מתקיימת הכשרת מנחים ומאפשרים‪ ,‬שבהמשך פותחים קבוצות נוספות‪ .‬אחת לשנה נערך‬
‫כנס שנתי של כל הקבוצות‪ ,‬ובו מתקיימות קבוצות דיון בהן משתתפים חברים מכל הקבוצות‪.‬‬
‫חברי הקבוצות והפורומים המשותפים דנים ופועלים בנושאים החשובים להם‪ ,‬כגון הזכות לפרטיות‪,‬‬
‫זכויות בתעסוקה‪ ,‬זכויות בדיור בקהילה‪ ,‬שינויים בחוק האפוטרופסות‪ .‬במסגרת פעולתם הם לומדים‬
‫את הנושאים‪ ,‬נפגשים עם נציגי ארגונים‪ ,‬ממשלה ונבחרי ציבור‪ ,‬מביעים את דעותיהם ומציעים‬
‫שינויים במדיניות וחקיקה‪.‬‬
‫המודל יוצג הן ממבט של רכזת אקדמית של הפרויקט והן ממבט של מנחה שהוא גם חבר בצוות‬
‫הפיתוח של הפרויקט‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫מושב ‪ – 13‬ייצוג קהילתי לשינוי חברתי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫יישום החוק לנגישות באונטריו ‪,‬קנדה‬
‫אנדריאה ספינדל‪ ,‬קינזאנור דניש‪ ,‬אלן ווקסמן‪ ,‬סטוארט קמנטסקי‬
‫קנדה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫מושב ‪ – 13‬ייצוג קהילתי לשינוי חברתי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מרכזים לחיים עצמאיים – שום דבר עלינו בלעדינו‬
‫עידו גרנות‬
‫ישראל‬
‫המרכזים לחיים עצמאיים הם מרכזים רב‪-‬שירותיים ורב‪-‬נכותיים קהילתיים‪ ,‬המנוהלים על ידי אנשים‬
‫עם מוגבלות למען אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫המרכזים לחיים עצמאיים נוסדו מתוך אידיאולוגיה וצורך של אנשים עם מוגבלות לפתח שירותים‬
‫המותאמים להם‪ ,‬כפי שהם תופסים את צורכיהם ואת המענים המתאימים להם‪ .‬המרכזים לתמיכה‬
‫בחיים עצמאיים הוקמו ופותחו בעקבות מאבק תנועת הנכים במקומות רבים בעולם‪ .‬המרכז הראשון‬
‫נפתח בברקלי בארה"ב‪ ,‬בשנת ‪ .1C72‬כיום יש כ ‪ 1000 -‬מרכזים בארה"ב‪.‬‬
‫המרכזים מובלים ומנוהלים על ידי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬תומכים ביכולתם של אנשים עם מוגבלות‬
‫לחיות באופן עצמאי בקהילה תוך מעורבות מירבית שלהם בעיצוב שירותים אלה ובאספקתם‪.‬‬
‫המרכזים פועלים סביב ארבעת תחומי ליבה‪ :‬ייעוץ עמיתים מתן מידע‪ ,‬ומיצוי זכויות‪ ,‬פיתוח שירותים‬
‫מקדמי חיים עצמאיים בקהילה‪ ,‬יעוץ ותמיכה בנושא אביזרי עזר וטכנולוגיות מסייעות ויצירת שינוי‬
‫חברתי‪ .‬השירותים במרכזים ניתנים לאנשים עם כל סוגי המוגבלות‪ :‬פיזיות‪ ,‬חושיות‪ ,‬נפשיות‬
‫וקוגניטיביות‪.‬‬
‫בישראל פועלים כיום שישה מרכזים לחיים עצמאיים‪ :‬הראשון הוקם בשנת ‪ 2003‬בירושלים בשיתוף‬
‫עם עמותת "נכים עכשיו"‪ ,‬המרכז השני הוקם בבאר שבע בשנת ‪ 2005‬בשיתוף עם עמותת "שוויון‬
‫וצדק לנכים"‪ ,‬המרכז השלישי הוקם בחיפה בשנת ‪ 200C‬בשיתוף עם עמותת "אחוה – איגוד רב‬
‫תחומי לאנשים עם מוגבלות"‪ .‬במסגרת מסד נכויות הוקמו מאז ‪ 2011‬מרכזים נוספים‪ :‬בסח'נין‬
‫בשיתוף עמותת "אלמנאל"‪ ,‬בגליל העליון בשיתוף עמותת "נגישות ישראל" ובתל אביב‪-‬יפו בשיתוף‬
‫עמותת "בקול"‪ .‬בימים אלה נבנה מודל למרכז לאוכלוסייה החרדית ומרכז נייד‪.‬‬
‫בימים אלה הסתיים מחקר הערכה על ידי מכון סאלד המצביע על ממצאים חיוביים מאוד ועל הצורך‬
‫בשירות מסוג זה כתשתית קהילתית מקדמת חיים עצמאיים בהובלת אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מושב ‪ – 13‬ייצוג קהילתי לשינוי חברתי‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫סנגור עצמי בפעולה בדרום אפריקה‬
‫ונסה דוס סנטוס‪ ,‬אפרים מוהלוקן‬
‫דרום אפריקה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫מושב ‪ – 14‬אימוץ‪ :‬תקווה ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫אימוץ ‪ -‬השירות למען הילד‬
‫אורנה הירשפלד‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫מושב ‪ – 14‬אימוץ‪ :‬תקווה ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫אימוץ ילדים בישראל וברחבי העולם‪ :‬היבטים רפואיים והתפתחותיים‬
‫אריאל טננבאום‪ ,‬ישעיה וקסלר‬
‫ישראל‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬סקירה של העבודה המתמשכת והמחקר במסגרת המרפאה להערכת ילדים לפני אימוץ במרכז‬
‫הרפואי הדסה‪.‬‬
‫‪ . 2‬להציג אתגרים רפואיים והתפתחותיים אשר עומדים בפני ילדים המועמדים לאימוץ‪ ,‬בפני ההורים‬
‫המאמצים ומערכת הבריאות‪ ,‬באימוץ בישראל ובאימוץ בינלאומי ברחבי העולם‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬מחקרים המבוססים על הניסיון שלנו עם כמעט אלף ילדים אשר ביקרו עד כה במרפאה‬
‫להערכת ילדים לפני אימוץ בעשור האחרון‪ .‬סקירת ספרות בנושא ההיבטים הרפואיים‬
‫וההתפתחותיים של אימוץ בינלאומי ברחבי העולם‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬רוב הילדים אשר בדקנו היו בריאים בד"כ והתפתחו היטב‪ ,‬אך יחד עם זאת ילדים אשר‬
‫מועמדים לאימוץ בישראל נמצאים בסיכון לכשל בשגשוג‪ ,‬תסמונת אלכוהול בעובר‪ ,‬תסמינים של‬
‫גמילה מסמים‪ ,‬הפרעות אכילה ואיחור התפתחותי‪ .‬נסיבות החיים בגיל המוקדם‪ ,‬שימוש בחומרים‬
‫אסורים בהיריון‪ ,‬מחלות תורשתיות‪ ,‬התעללות והזנחה הם סיבות סבירות למצבים אלה‪ .‬להתערבות‬
‫מוקדמת ולסביבה תומכת יש השפעה חיובית‪ .‬לאימוץ בינלאומי בישראל ובחו"ל יש אתגרים ייחודיים‪,‬‬
‫כגון שכיחות גבוהה יחסית של זיהומים מולדים ותסמונת אלכוהול בעובר‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬אימוץ הוא הפתרון המיטבי עבור ילדים אשר לא יכולים לחיות עם הוריהם הביולוגיים‪.‬‬
‫הכרה של האתגרים הייחודיים והתערבויות מתאימות מסייעות לילדים הללו ולמשפחותיהם החדשות‬
‫להגיע לרווחה ולמצב בריאותי מיטבי‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מושב ‪ – 14‬אימוץ‪ :‬תקווה ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫ילדים עם תסמונת אלכוהול עוברי במשפחות אומנה ואימוץ‪ :‬הסתגלות הילד והמשפחה‬
‫אירית בר נצר‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫מושב ‪ – 14‬אימוץ‪ :‬תקווה ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫צרכים מיוחדים של ילדים מאומצים ומשפחותיהם‬
‫בני סביל‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫מושב ‪ – 15‬אבחנה כפולה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מי האנשים האלה?‬
‫מאפייני מטופלים ובני משפחותיהם ביחידה לפסיכיאטריה התפתחותית בביה"ח שניידר‬
‫מייק סטבסקי‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫מושב ‪ – 15‬אבחנה כפולה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫ביטויים פסיכיאטריים של בעיות גופניות בבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫שרלי פורטוגיז‬
‫ישראל‬
‫כשני שלישים מהבוגרים בעלי לקות אינטלקטואלית התפתחותית מאובחנים כלוקים בהפרעה‬
‫פסיכיאטרית נוספת‪ ,‬כולל הפרעות במצב הרוח‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬הפרעת קשב‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬והפרעת‬
‫התנהגות‪ .‬ככל שהלקות האינטלקטואלית חמורה יותר גדל שיעור ההפרעות הפסיכיאטריות‪.‬‬
‫ההסתמנות הקלינית של בעיות גופניות עשויה לחקות סימנים וסימפטומים של הפרעות פסיכיאטריות‬
‫ובכך למנוע אבחון וטיפול נאותים‪ .‬סיבות גופניות עשויות לכלול תופעות לוואי של תרופות (כגון‬
‫תרופות אנטיפסיכוטיות הגורמות לדיסטוניה ואקתיזיה)‪ ,‬חסרים מטבוליים (כגון סוכרת וחסר‬
‫ויטמינים)‪ ,‬הפרעות שינה (כגון תסמונת דום נשימה בשינה)‪ ,‬וגורמים רבים נוספים‪ .‬בעיות רפואיות‬
‫עשויות להיות ממוסכות ע"י בעיות שפה ותקשורת ולכן לא להיות מאובחנות ע"י רופא המשפחה‪.‬‬
‫הפסיכיאטר המתמחה בטיפול במבוגרים הלוקים בלקות אינטלקטואלית התפתחותית חייב להיות ער‬
‫לבעיות גופניות אפשריות שעשויות לחקות הפרעות פסיכיאטריות כדי לאפשר טיפול רפואי מיטבי‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫מושב ‪ – 15‬אבחנה כפולה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫אתגרים כפולים ומכופלים ביחידה לאבחנה כפולה‬
‫ליטל רווה‪ ,‬גליה שעיה‬
‫ישראל‬
‫המונח `אבחנה כפולה` מתייחס לאבחנה של מוגבלות שכלית התפתחותית המשולבת עם הפרעות‬
‫פסיכיאטריות‪ ,‬קשיים רגשיים ו‪/‬או התנהגותיים‪ .‬שיעור ההפרעות הנפשיות בקרב אוכלוסייה זו גבוה‬
‫מהאוכלוסייה הכללית‪ ,‬ומוערך בכ‪ 40%-25% -‬מכלל הילדים והמבוגרים עם מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית‪ .‬הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של קשיים בתפקוד היום‪ -‬יומי כגון‪ ,‬התנהגויות‬
‫תוקפניות‪ ,‬אלימות‪ ,‬הסתגרות‪ ,‬הפרעות אכילה ועוד‪.‬‬
‫היחידה ל`אבחנה כפולה` הוקמה בבית איזי שפירא‪ ,‬בשיתוף מרכז רפואי שניידר‪ ,‬בשנת ‪.200C‬‬
‫בשנות עבודתה פותח ביחידה מודל טיפולי‪ ,‬הנבנה על סמך מודלים מוכרים בעולם ומהווה כיום מודל‬
‫עבודה ייחודי בארץ המותאם לאוכלוסייה מורכבת זו‪ .‬היחידה היא יחידה טיפולית‪ -‬קהילתית‬
‫המאפשרת התערבות קצרת מועד במכלול המעגלים המקיפים את המטופל‪ .‬ביחידה צוות רב מקצועי‬
‫הכולל פסיכיאטר‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬מנתחת התנהגות‪ ,‬מרפאה בעיסוק‪ ,‬עו"ס ומטפלת משפחתית‪.‬‬
‫אנו נתאר את האתגרים הטיפוליים בהם אנו נתקלים בעבודתנו הקלינית‪ ,‬עקב מורכבות אוכלוסיית‬
‫המטופלים‪ .‬כמו כן נעסוק באתגרים מערכתיים משמעותיים שעומדים לפתחנו בתקופה אחרונה‪ .‬אנו‬
‫פועלים למען לקיחת אחריות של משרד הבריאות וקופות החולים על פעילות היחידה והנגשת מודל‬
‫טיפולי זה לכלל אוכלוסיית מטופלים אלו בארץ‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫מושב ‪ – 15‬אבחנה כפולה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫הפרעות שינה בקרב ילדים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫ג'רמי טורק‬
‫בריטניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫מושב ‪ – 15‬אבחנה כפולה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫דמנציה בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית‬
‫אמנדה סיני‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫מושב ‪ – 15‬אבחנה כפולה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מאפייני מטופלים עם מוגבלות שכלית שאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי‬
‫יעל נחמה‪ ,‬יעל דליהו‪ ,‬יורם ברק‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬לאפיין מטופלים עם לקות אינטלקטואלית שהיו מאושפזים במחלקה פסיכיאטרית בהשוואה‬
‫לכלל המאושפזים‪ ,‬על מנת לתרום להבנה טובה ומקיפה יותר של צרכי אוכלוסייה זו באשפוז‬
‫פסיכיאטרי‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬זהו מחקר עם תכנון רטרוספקטיבי‪ .‬נעשה שימוש במערכת הרישום הממוחשבת של מרכז‬
‫בריאות נפש גדול בישראל כדי לזהות את כל החולים הבוגרים‪ ,‬בעלי אבחנה של פיגור שכלי לפי‬
‫(‪ ,D7C-gRU 10 )D70‬שאושפזו בין השנים ‪ .2010-1C8C‬נאספו פרמטרים דמוגרפיים וקליניים‪.‬‬
‫קבוצת הביקורת הורכבה מנתוני הקבלה העוקבת לאשפוז לכל קבלה לאשפוז של מטופל מקבוצת‬
‫המחקר‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ ,‬מטופלים עם לקות אינטלקטואלית (‪ 445‬אשפוזים) נמצאו‬
‫צעירים יותר (‪ 12.V ± 44.5‬שנים לעומת ‪ ,)n0.0001 ,1V.3 ± 50.V‬אשפוזיהם נטו להיות קצרים‬
‫יותר (‪ 11C.7 ± 57.C‬ימים לעומת ‪ ,)n10.054 ,317.2 ± C0.1‬יותר מהם היו מרצון (‪ 310‬אשפוזים‬
‫(‪ )%70‬לעומת ‪ ,)n 10.0011 ,)%5C( 240‬יותר מהם היו בעלי מחלה פיזית (‪ 123‬מטופלים‬
‫(‪ )%44.V‬לעומת ‪ )n0.0001 ,)%2C.2( 11C‬וזוהה שימוש בסמים בפחות מהם (‪ )%C( 3C‬לעומת‬
‫‪ VV‬מטופלים (‪.)n10.000V ,)%1V‬‬
‫לא היה הבדל משמעותי בשיעור ניסיונות התאבדות בין שתי הקבוצות (‪ )%1V( 71‬לעומת ‪54‬‬
‫(‪ )%13.3‬ניסיונות‪ .)n 1 0.43 ,‬האבחנה השכיחה ביותר בשתי הקבוצות הייתה סכיזופרניה (‪144‬‬
‫(‪ )%38.C‬ו‪.)n 1 0.32 ,)%42.4( 18V-‬‬
‫מסקנה‪ :‬מטופלים עם לקות אינטלקטואלית אושפזו פחות בכפיה ואשפוזיהם נמצאו קצרים יותר‬
‫מכלל האשפוזים‪ ,‬על אף שנמצאו שיעורי אובדנות ושיעורי אבחנה של סכיזופרניה דומים‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫מושב ‪ – 16‬עמדות ושילוב בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫הגדרת מוגבלות והאתגר של יצירת חברה מכילה בישראל‬
‫גבי אדמון‪-‬ריק‬
‫ישראל‬
‫אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות מסמנת שינוי פרדיגמטי בכל הקשור לזכויות אנשים‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬ומדגישה ערכים כגון החיים בקהילה‪ ,‬שילוב מלא וקבלת החלטות עצמאית‪ .‬בישראל‪,‬‬
‫כמו גם במדינות אחרות בעולם‪ ,‬תהליך יישום האמנה פוגש במציאות חברתית ותרבותית שאינה‬
‫בהכרח עולה בקנה אחד עם ערכים אלה‪.‬‬
‫אחת הנקודות המהותיות בהקשר זה היא ההגדרה של אדם עם מוגבלות‪ .‬האמנה‪ ,‬בדומה לחוק‬
‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬מגדירה מוגבלות כיחסי גומלין מורכבים בין אנשים עם לקויות‬
‫לבין חסמים חברתיים‪ ,‬ודורשת מן המדינות לפעול כדי להסיר את אותם החסמים‪ .‬באותה עת‪ ,‬חוקים‬
‫אחרים שעוסקים באנשים עם מוגבלות ושירותים שניתנים להם ממשיכים להתמקד במוגבלות‬
‫כתופעה הנמצאת בגופו של האדם‪ .‬שיטת אחוזי הנכות‪ ,‬כדוגמא‪ ,‬מתמקדת בלקויות הגופניות‬
‫ומבקשת למדוד ולכמת אותן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שיטה זו‪ ,‬כמו שיטות אחרות שנועדות לפעול כ"שומר סף"‬
‫לקצבאות ושירותים‪ ,‬קובעת מנגנון של וועדה רפואית המחליטה החלטות עבור האדם עם מוגבלות‪.‬‬
‫ההרצאה תבקש לדון בשאלה מהם הקשיים העולים ביישום אמנת האו"ם בד בבד עם שימור‬
‫מנגנונים המבוססים על הגישה הרפואית והאינדיבידואלית למוגבלות‪.‬‬
‫ההרצאה מבוססת על הניסיון שנצבר בתהליך יישום האמנה עד כה בנציבות שוויון זכויות לאנשים‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬ועל עבודת הדוקטורט אשר ניתחה את שיטת אחוזי הנכות באמצעות גישות ביקורתיות‬
‫של לימודי מדע טכנולוגיה וחברה ולימודי מוגבלות‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫מושב ‪ – 16‬עמדות ושילוב בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫תהליך עיצוב עמדות ילדי גן כלפי ילדים עם מוגבלות‬
‫חלי פרץ‪ ,‬דנה רוט‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫מושב ‪ – 16‬עמדות ושילוב בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫יחידות קומנדו לנגישות‬
‫מיכל רמון‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫מושב ‪ – 16‬עמדות ושילוב בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫חינוך יסודי לילדים עם מוגבלות בזמביה‬
‫מאסוסו סימון צ'ירווה‬
‫זמביה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫מושב ‪ – 16‬עמדות ושילוב בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫נגישות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ :‬הרבה מעבר לשפה קלה‬
‫שירה ילון חימוביץ'‪ ,‬מיכל טנא רינדה‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫מושב ‪ – 17‬מעברים לתעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫יוצרים עתיד ‪ -‬תכנית מעבר מבית הספר לעולם התעסוקה‬
‫נורית שגב‪ ,‬מינה רז‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫מושב ‪ – 17‬מעברים לתעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫חינוך לתעסוקה לאנשים עם מוגבלות בגרמניה ‪ -‬מענים ואתגרים ברוח האמנה הבינלאומית‬
‫קירסטן וולמר‬
‫גרמניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫מושב ‪ – 17‬מעברים לתעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫ממשתקם למשקם – עשר שנים לתוכנית‬
‫לאה ספיר‬
‫ישראל‬
‫רציונל‪:‬‬
‫המרכז להכשרה ושיקום מקצועי ע"י בי"ח לוינשטיין מלווה לומדים עם מגבלה בשלבי האבחון‪,‬‬
‫הכשרה והשמה בשוק העבודה הפתוח‪.‬‬
‫אנו יוזמים ומפתחים תוכניות מגוונות המאפשרות ללומדים למצוא את מקומם בהתאם לכישוריהם‬
‫ולנטיות ליבם‪ .‬אחת היוזמות הינה ה‪" -‬קורס להכשרת עובדי השמה ומדריכים שיקומיים" המתקיים‬
‫במרכז בשיתוף עם אוניברסיטת ת"א – ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬מזה עשר שנים‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬להכשיר מקצועית לומדים עם מגבלה בעלי נטייה למקצועות חברתים‪ ,‬לא אקדמאיים‪.‬‬
‫‪ .2‬ליווי הלומד ממעמד של משתקם למעמד של משקם‪ ,‬ע"י העצמה אישית‪ ,‬למידה וחיזוק היכולת‬
‫של הלומד להוות מודל לחיקוי‪.‬‬
‫‪ .3‬צמצום חסמים וסטיגמות בקרב מעסיקים בנוגע להעסקת אנשים עם מגבלה‪.‬‬
‫‪ .4‬תוכנית להתפתחות אישית הכוללת עבודה על העצמי – הכרות‪ ,‬חיזוק‪ ,‬הכרה במגבלה ופיתוח‬
‫יכולות נתינה והבנה של תהליכי שיקום‪.‬‬
‫‪ .5‬הפיכת המקצוע – הדרכה והשמה לאנשים עם מגבלה לפרופסיה מוכרת ועומדת בפני עצמה‪.‬‬
‫השיטה‪:‬‬
‫קורס בן שמונה חודשים המשלב לימודים תיאורטיים ומעשיים כולל יום לימודים באוניברסיטת ת"א‬
‫בבית הספר לעבודה סוציאלית‪ .‬הלימודים כוללים נושאים כמו‪ :‬תקשורת‪ ,‬שרות ומכירות‪ ,‬הכרות עם‬
‫המגבלות השונות והשלכותיהן על יכולת העבודה‪ ,‬תוכניות שיקומיות בארץ ובעולם‪ ,‬תכנים הנוגעים‬
‫להדרכה והשמה‪ .‬תוכנית הלימודים כוללת יישומי מחשב‪ ,‬אנגלית ואסטרטגיות למידה‪.‬‬
‫במהלך הלימודים מלווים הלומדים בליווי פרטני ע"י עו"ס‪ ,‬משתתפים בתהליכים קבוצתיים מגוונים‬
‫ביניהם קבוצת פסיכודרמה‪.‬‬
‫לקראת אמצע הקורס משתלבים הלומדים בסטז` במקומות עבודה‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו ממצאים הנוגעים למקומות עבודה בהם שולבו הלומדים‪ ,‬אחוזי הצלחה בהשמת‬
‫הלומדים במרכז‪ ,‬דוגמאות לאפיוני תעסוקה‪ ,‬שיטות המיון הייחודיות שפיתחנו לבחירת המועמדים‬
‫בעלי האישיות המתאימה להצלחה בקורס ובעבודה‪ ,‬סיפורים אישיים של לומדים ממגדרים שונים‪,‬‬
‫תרבויות מגוונות‪ ,‬קבוצות גיל שונות‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫מושב ‪ – 17‬מעברים לתעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מתעסוקה מוגנת למסגרות תעסוקה מתקדמות‬
‫שלי נורדהיים‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫מושב ‪ – 17‬מעברים לתעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מודל אבני דרך – חקירת וגיבוש זהות ככלי לייצוג עצמי‬
‫שירי פרלמן אבניון‪ ,‬שירלי קני‬
‫ישראל‬
‫ארנט (‪ )1eorCC, ,2000‬טבע את מושג הבגרות המתהווה (‪ )lmreaSoa 1HlECPyyH‬כשלב בין גיל‬
‫ההתבגרות לבגרות‪ .‬הבגרות המתהווה מאופיינת בחוסר יציבות בתחומים חשובים בחיים – לימודים‪,‬‬
‫קריירה‪ ,‬אינטימיות וזוגיות והשקפות חיים‪ ,‬אל מול חשיבותה כתקופה של בחירות והחלטות חשובות‬
‫לגבי העתיד של הפרט‪.‬‬
‫אחת המשימות העיקריות בשלב התפתחותי זה הינה האקספלורציה – חקירה‪ .‬חשיבות החקירה‬
‫במרכזיותה לתהליך בו לומד הפרט על עצמו ועל סביבתו מתוך התנסויות בפועל ופעילות מחשבתית‪,‬‬
‫ועיבוד של המידע שנאסף לכדי בניית ידע על העצמי‪ .‬אופי החקירה ומטרתה שונה מזה שבגיל‬
‫ההתבגרות‪ .‬היא במהותה מוכוונת עתיד‪ .‬צינמון‪ ,‬ריץ` וגרוס‪-‬ספקטור (‪ )2012‬בחנו את מאפייני‬
‫החקירה של בוגרים‪-‬צעירים במדינת ישראל‪ .‬במסקנותיהם מציינים החוקרים כי "הממצאים לפיהם‬
‫צעירים חוקרים יותר את התחומים בהם הם עוסקים מדגישים את החשיבות בעידוד צעירים‬
‫להתנסות במגוון של עבודות ובתחומי לימוד בטרם יקבלו החלטות" (‪ .)42‬בהמשך מצביעים על‬
‫הצורך ביצירת אמצעי חקירה המאפשרים היוועצות ולמידה על העצמי וסביבתו‪ ,‬כמו קבוצות‬
‫היוועצות של חברים‪ ,‬עמיתים‪ ,‬משפחה וכד`‪.‬‬
‫מודל מכינת אבני דרך בא לתת מענה לאקספלורציה וגיבוש הזהות לבוגרים צעירים בספקטרום‬
‫האוטיסטי‪ ,‬תוך רגישות והכרה במאפיינים הייחודיים לאוטיזם‪ :‬קושי ב‪ ,dPryeo y& oSoH-‬קושי‬
‫בעיבוד רגשי של חוויות לצורך יצירת זיכרונות אוטוביוגראפיים‪ ,‬קושי ב‪,lBrelCSur DloeCSyoo-‬‬
‫ופערים בפרגמטיקה של השפה‪ .‬מאפיינים ייחודיים אלה בעלי השפעה על היכולת להבין ולקחת חלק‬
‫בסיטואציות חברתיות פשוטות ומורכבות‪ .‬ההשלכות אינן רק בהעדר והימנעות מהתנסויות תואמות‬
‫גיל‪ ,‬אלא גם ביכולת לנתח‪ ,‬להבין ולהקנות משמעות לאותן התנסויות‪ ,‬משמעות החיונית לצורך‬
‫הבניית העצמי‪ .‬המכינה מספקת מודל המעודד חקירה‪ ,‬דרך התנסויות בחוויות ובסיטואציות ותיווך‬
‫הזדמנויות‪ ,‬תוך תהייה וביקורת‪ ,‬הקניית משמעות וגיבוש זהות‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫מושב ‪ – 18‬עם הפנים לדיור בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫היצע מגורים בקהילה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית בראי אמנת האו"ם‬
‫אריק רימרמן‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫מושב ‪ – 18‬עם הפנים לדיור בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫הזכות של אנשים עם מוגבלות לחיים בקהילה ‪ -‬המעבר ממוסדות לחיי קהילה באירלנד‬
‫קתלין לינץ'‬
‫אירלנד‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מושב ‪ – 18‬עם הפנים לדיור בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מה שגוי בכפרי מגורים‪ ,‬הוסטלים ואפילו מעונות פנימיה‪ :‬נקודת מבט של מסנגרים ונציגי קרנות‬
‫סטן גולדמן‪ ,‬סטיב אידלמן‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫מושב ‪ – 18‬עם הפנים לדיור בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫המסע מהאוניברסאלי לסובייקטיבי‪ -‬הכלה ומגורים בקהילה במאה ה‪21-‬‬
‫רן נוימן‬
‫ישראל‬
‫בעשורים האחרונים מתקיים ויכוח נרחב לגבי מסגרות המגורים המתאימות לאנשים עם מוגבלות‬
‫שכלית התפתחותית (מש"ה)‪ .‬ויכוח זה מעמיד זו כנגד זו שתי גישות מקצועיות‪ .‬הגישה האחת‪,‬‬
‫המבוססת על התפיסה החברתית‪ ,‬המניחה כי כל הפרדה של אנשים עם מש"ה מהחברה הכללית‬
‫היא בגדר אפליה‪ .‬גישה זו מכוונת אל עבר "מגורים בקהילה" וגורסת כי יש לדאוג להכלה של אנשים‬
‫עם מש"ה בקהילה הטבעית בה הם חיים בכל מחיר וכי מהלך זה הנו לטובת כל הנוגעים בדבר‬
‫(אנשים עם וללא מש"ה)‪.‬‬
‫הגישה השנייה תומכת בהמשך קיומו של ה"דיור מעוני" כחלק מרצף של שירותים‪ .‬גישה זו גורסת כי‬
‫יש לשכן אנשים עם מש"ה הזקוקים לתמיכות נרחבות במסגרות דיור ייחודיות המותאמות לצרכיהם‬
‫ורצונותיהם‪ ,‬גם אם בחירה זו באה על חשבון עצמאותם והכלתם באוכלוסיה הכללית‪ .‬גישה זו‬
‫מושתתת על הפילוסופיה החינוכית המוניסטית‪ ,‬לפיה בכדי להגדיל את אפשרויות הבחירה של‬
‫אנשים עם מש"ה‪ ,‬יש לאפשר רפרטואר רחב ככל האפשר של פתרונות דיור‪ ,‬אשר יאפשר בחירה‬
‫רבה יותר ומענה נרחב‪ ,‬מגוון ויציב יותר למול אתגרי החיים והזמן‪ .‬איכות חיים בהקשר זה מושפעת‬
‫בעיקר מהאפשרות של המסגרת להתאים את שירותיה לצרכים ולרצונות של הפרט ולא מעצם היותה‬
‫נכונה עבור כלל חברי קבוצה כזו או אחרת‪.‬‬
‫במקביל אל תוך הדיון מחלחלת אט אט ההבנה כי בנוסף לדעות של אנשי המקצוע‪ ,‬החוקרים ומעצבי‬
‫המדיניות‪ ,‬יש להאזין לקולותיהם של אנשים עם צרכים מיוחדים ולקחת בחשבון את רצונותיהם‬
‫ודעותיהם בנושא זה‪ .‬אנו נבחן כיצד הבנה זו משפיעה על הדיון‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫מושב ‪ – 18‬עם הפנים לדיור בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫מה שגוי בכפרי מגורים‪ ,‬הוסטלים ואפילו מעונות פנימיה‪ :‬נקודת מבט של נציגי ממשל‬
‫ומסנגרים‬
‫פאנל בהנחיית עידו נחום‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫רן ניומן‪ ,‬גדעון שלום‪ ,‬אריה רימרמן‪ ,‬סטן גולדמן‪ ,‬סטיב אידלמן‪ ,‬קתלין לינץ'‬
‫ישראל‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬אירלנד‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫מושב ‪ – 18‬עם הפנים לדיור בקהילה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪15:00‬‬
‫לאנשים עם מוגבלות כל הזכויות‬
‫גדעון שלום‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫מושב ‪ – 19‬שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬לתמוך – להעריך ‪ -‬לשפר‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪16:30‬‬
‫פיתוח כלי למדידת איכות הטיפול במסגרות לאנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫בוב גייטס‪ ,‬קיי מפובה‪ ,‬סטפן רוברטס‪ ,‬נאסר מטוריאנפור‪ ,‬קריסטיאן סוור‪ ,‬מריה קוזנס‬
‫בריטניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫מושב ‪ – 19‬שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬לתמוך – להעריך ‪ -‬לשפר‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪16:30‬‬
‫דרכים להתייעלות מרכזים לטכנולוגיה מסייעת באמצעות קבוצות מיקוד‬
‫דאיונג נא‪ ,‬קון מין ריי‪ ,‬גין הואן ליי‪ ,‬שין יאנג ליי‪ ,‬בונג גאון צ'י‬
‫דרום קוריאה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫מושב ‪ – 19‬שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬לתמוך – להעריך ‪ -‬לשפר‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪16:30‬‬
‫מערכת מידע מקוונת לניהול‪ ,‬אימון ומעקב של תכניות קידום עבור אנשים עם מוגבלות‬
‫מישל קסלברנר‬
‫ישראל‬
‫תיאור המוצר‬
‫מוצגת מערכת מידע ממוחשבת לניהול‪ ,‬אימון ומעקב אחר תכניות קידום עבור אנשים עם צרכים‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫המערכת מורכבת מ‪" -‬סביבות אישיות ייעודיות" המותאמות לצוות ולמקבלי השירות כאחד‪,‬‬
‫ומאפשרת למקבלי השרות לבצע פעילויות בליווי אנשי צוות‪ ,‬תוך ניהול מושכל‪ ,‬יעיל ואחיד של כל‬
‫פעילויות של תכניות הקידום‪.‬‬
‫צורך‬
‫ארגונים המטפלים באנשים עם צרכים מיוחדים מתמודדים עם אתגר ניהולי ביישום מכלול התכניות‬
‫והפעילויות השונות בעזרת צוות רב מקצועי‪ .‬בשילוב עם מתודולוגיה ה‪aylE 1CClSomroC -a10 -‬‬
‫‪ ,0elESoa‬מערכ ת זו מאפשרת לנהל‪ ,‬לאמן ולעקוב אחר ביצוע התכניות השונות‪ ,‬תוך בחינת מידת‬
‫יישום מטרותיהן ויעילותן‪ ,‬השוואה בין תוכניות שונות ודומות ובין אלמנטים שונים בתוכניות‪ ,‬הערכת‬
‫יעילות עבודת הצוות ובקרה על תהליכים שיקומיים‪ .‬מערכת המידע מאפשרת איסוף יעיל של נתונים‬
‫עבור או כלוסיות גדולות ומפוזרות‪ .‬מעבר ליתרונותיה ככלי ניהולי ארגוני‪ ,‬מערכת זו גם מהווה כלי‬
‫מחקרי העשוי לסייע לשיתוף פעולה בין מוסדות המטפלים באנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מערכת מידע מודרנית ונגישה‪ ,‬שמשולבת עם מתודולוגיה לקביעת מטרות ומדידה דטרמיניסטית של‬
‫פעילויו ת‪ ,‬מאפשרת בחינה והשוואת יעילותן של תכניות שיקום‪ .‬בדיקת יעילות של התכניות השונות‬
‫מאפשרת שיפור מתמיד של התכניות‪ ,‬וניהול משופר של הצוותים מהווה הצדקת כלכלית עבור‬
‫הארגון‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫מושב ‪ – 19‬שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬לתמוך – להעריך ‪ -‬לשפר‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪16:30‬‬
‫שאלון לבחינת הבנת ההורים את מצבו הנוירו ‪ -‬התפתחותי של ילדם‬
‫נעמי דייל‪ ,‬לורן טופר‪ ,‬ג'סיקה וולטס‪ ,‬הלן פוט‬
‫בריטניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫מושב ‪ – 19‬שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬לתמוך – להעריך ‪ -‬לשפר‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪16:30‬‬
‫אוכלוסייה בסיכון ‪ -‬היבט אורולוגי‬
‫רינה שוב‪-‬עמי‬
‫ישראל‬
‫איתור הפרעות במערכת השתן בשלביה הראשונים‪ ,‬מהווה בסיס להבטחת איכות חיים‪ .‬בקרב‬
‫אנשים עם מוגבלות שכלית‪ ,‬אשר להם קושי בקליטת מידע ובעיבודו‪ ,‬התקשורת הברורה מהווה כלי‬
‫חשוב בהתמודדות היום יומית‪ .‬ההתייחסות הישירה של רופאים ואחיות בגובה העיניים לאדם עצמו‬
‫חיונית‪ .‬תקשורת מותאמת כוללת שימוש בשפה פשוטה ובפישוט לשוני ומאפשרת לאדם בחירה ‪.‬‬
‫דליפת שתן היא אחת מבין ההפרעות השכיחות‪ ,‬אשר שכיחותה גדלה ככל שעולה הגיל ולכן נבחרה‬
‫כאבן בוחן לסוגיות בריאותיות נוספות‪.‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫להאיר לאנשי מקצוע‪ ,‬דרך הפרעות במערכת השתן‪ ,‬את החשיבות בתכנית טיפול פרטנית מותאמת‬
‫ומונגשת במטרה להביא את האדם למצב בריאותי אופטימלי בסביבתו הטבעית‪.‬‬
‫כלים ושיטות‬
‫בוצע סקר בקרב כ– ‪ 500‬נשים וגברים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים בקהילה‪ .‬טווח‬
‫גילאים בין ‪ 1C‬ל‪ ,7V-‬כאשר ‪ 58%‬מעל גיל ‪.40‬‬
‫בסקר נבדקו הסוגיות הבאות‪:‬‬
‫• דליפת שתן לפי מגדר‪.‬‬
‫• האם דליפת השתן מולדת או נרכשת‪.‬‬
‫• הזדקקות לציוד תומך (מכנסונים‪ ,‬פדים‪ ,‬תרופות‪ ,‬קטטר או צנתר)‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬נמצא כי מרבית האנשים הסובלים מדליפת שתן הם נשים‪ .‬עוד נמצא כי ככל‬
‫שהגיל עולה התופעה שכיחה יותר‪ .‬לא כך ברמות התפקוד הנמוכות‪ .‬התוצאות במלואן יוצגו בכנס‪.‬‬
‫סיכום‬
‫דליפת שתן בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית היא לרוב תופעה נרכשת המופיעה ברמת תפקוד קל‬
‫ובינוני והיא קשורה לעלייה בגיל‪ .‬איתור מונע הדרדרות ובכך גם מייעל טיפול‪ .‬פיתוח כלים המסייעים‬
‫ליצירת קשר מאפשרים איתור וגם הופכים את הטיפול לאפקטיבי יותר‪ .‬אני מאמינה כי עבודה זו היא‬
‫פריצת דרך בחשיפה ראשונית של צוותים לעבודה הנפלאה המתבצעת עם אוכלוסייה זו הצמאה לא‬
‫רק לטיפול מקצועי‪ ,‬אלא גם ליד המחבקת של כולנו‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫מושב ‪ – 20‬נשים ומוגבלות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫נשים מדברות על מוגבלות ופמיניזם‬
‫דליה זק"ש‪ ,‬אורנה רוני‪ ,‬מיקי פרי‪ ,‬חדוה איל‪ ,‬אסנת יחזקאל‪-‬להט‬
‫ישראל‬
‫רקע ומטרה‬
‫נשים עם מוגבלות חשופות לאפליה‪ ,‬בשל נכותן‪ ,‬המגדר והרקע האישי שלהן‪ .‬ההרצאה הנוכחית‬
‫מבוססת על ניתוח מפגשים של קבוצת העצמה ועל מחקר שמטרתם הייתה לחשוף את קולותיהן של‬
‫נשים עם מוגבלות‪ .‬נשים עם מוגבלות נעדרות מן המרחב הציבורי וקולן אינו נשמע הן בשיח של‬
‫א‪/‬נשים עם מוגבלות והן בשיח הפמיניסטי‪.‬‬
‫שיטה‬
‫המחקר שנערך היה מחקר פעולה איכותני תוך שימוש בגישה הפנומנולוגית‪ .‬דהיינו שהמשתתפות‬
‫במחקר השתתפו בו על כל שלביו‪ ,‬מן ההחלטה על קיומו ומטרותיו ועד לניתוח הנתונים ופרשנותם‪.‬‬
‫ארבע‪-‬עשרה נשים עם וללא מוגבלות השתתפו במפגשים של קבוצת העצמה ורואיינו בראיונות‬
‫עומק‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫מניתוח הראיונות עולות התפיסות של המשתתפות עם וללא מוגבלויות ביחס למוגבלות‪ ,‬פמיניזם‬
‫ותפישה עצמית‪ ,‬וכן של המושגים "עצמאות" ו"תלות"‪ ,‬כמו גם מושגי זהות חברתיים‪-‬פוליטיים‬
‫ורשמים אישיים של הוויה נשית ותפישה של המוגבלות כחִ סרון מול תפישתה כמקור למינוף‬
‫ולהעצמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשתתפות מעלות בראיונות את התובנות שלהן לגבי אפליה ומכאן צומח המושג‬
‫"שרשרת של אפליות" לעומת "כפל אפליות" כמושג המתאר את התפישות לגבי מצבן של נשים‬
‫ומוגבלויות‪ .‬הקשר בין פמיניזם למוגבלות משמש כמסגרת קונספטואלית המעצבת את תפיסתן של‬
‫המשתתפות את מצבן של נשים עם וללא מוגבלות‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫נשים עם מוגבלות מופלות‪ ,‬מדוכאות‪ ,‬נחשבות לפחותות‪-‬ערך והנן בלתי‪-‬נראות בחברה‪ .‬לכן‪ ,‬הכרחי‬
‫הוא לקיים שיח של נשים עם וללא מוגבלויות‪ ,‬המקשרות את חוויות החיים שלהן לתובנות רעיוניות‬
‫ולמבנים חברתיים‪ .‬מן הנחוץ הוא לערוך מחקרים ודיונים נוספים – "שום דבר עלינו בלעדינו"‪ ,‬מתוך‬
‫תפישה ביקורתית של מוגבלות‪ ,‬בראייה הדומה לזו הפמיניסטית – "האישי הוא פוליטי"‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫מושב ‪ – 20‬נשים ומוגבלות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫נשים ומוגבלות‬
‫שארלוט מקליין‪-‬נהאלפו‬
‫דרום אפריקה‬
‫התקציר נמתצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫מושב ‪ – 20‬נשים ומוגבלות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫"תכנית "מסירה" לחרשיםוכבדי שמיעה בחברה הערבית ‪" -‬החרשות כהזדמנות לצמיחה‬
‫עצמית"‬
‫נשים מובילות שינוי‬
‫שירי אופיר‪ ,‬גל קורניאן‬
‫ישראל‬
‫המטרות‪:‬‬
‫• מטרת העל ‪ -‬הוצאת הנשים ממרחב ביתי \פרטי למרחב הציבורי‪ ,‬כך שנשים חרשות ערביות‬
‫ישתלבו בעולם התעסוקה ובאקדמיה‪.‬‬
‫• מתן דגש על זהות החרשית והמגדרית כנשים ערביות‪.‬‬
‫• העלאת המודעות בקרב נשים חרשות ערביות בהכרת זכותן לעשות שנוי בחייהן ולקדם את עצמן‬
‫כנשים ערביות חרשות \כבדות שמיעה ‪.‬‬
‫קהל יעד‪ :‬נשים ערביות חרשות וכבדות שמיעה‪.‬‬
‫מיקום התכנית‪ :‬המשולש (כפר קאסם עד אום אלפחם) והצפון (כגון‪ -‬עין מאהל שפרעם‪ ,‬סכנין ‪,‬נצרת‪,‬‬
‫ערב אלנעים ועוד)‪.‬‬
‫מבנה התכנית‬
‫‪ . 1‬מפגשי נשים חברתיים שנועדו לגבש את הבנות ולתת העצמה להתארגנות באופן עצמאי בכל‬
‫תחומי שהן מעוניינות כמו טיולים בטבע‪ ,‬מופע‪ ,‬יום עיון וכנסים‪.‬‬
‫‪ .2‬מפגשי בריאות גוף ונפש האישה בסכנין ‪ -‬העמקת הידע בנושאי בריאות גוף נפש בקבוצת הנשים‬
‫ולהביאם למקום של ידע ‪1‬כוח ולמקום של יזמות ומוטיבציה להנעה קדימה בנושאים שהן רוצות עוד‬
‫לדעת וללמוד‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנית העצמה כלכלית ‪ -‬העסקת הנשים בתחומים שונים‪ ,‬תוך כדי שהן ילמדו הלכה למעשה‬
‫מיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬ויקבלו כלים להתמודדות עם עולם התעסוקה‪ .‬התכנית תכלול ‪-‬קורס‬
‫מחשבים‪ ,‬הכשרת מורות לשפת סימנים ‪ ,‬סדנת הכנה לעולם התעסוקה‪.‬‬
‫‪ .4‬הכשרה תיאורטית למדריכות – תוכנית הכשרה מעמיקה והעשרה במיומנויות הדרכה לא‬
‫פורמליות והעשרת ידע בנושאי חירשות ותרבות וקהילה‪ .‬הנשים העבירו את הידע בצורת סדנאות‬
‫בבתי הספר באקה ואם אל פאחם לילדים ערבים חרשים וכבדי שמיעה‪.‬‬
‫בכנס אנו נספר על התהליך של איתור נשים ערביות חרשות‪ ,‬תהליך הצטרפותן לתכנית‪ ,‬דרכי עבודה‬
‫חדשנים מ ול אוכלוסייה מיוחדת זו תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות וסיפורי הצלחה של נשים ערביות‬
‫שהצליחו להשתלב בתעסוקה בכוחות עצמן‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫מושב ‪ – 20‬נשים ומוגבלות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫התרומה של תחושת שליטה לבריאות נפשית ומשמעות בחיים בקרב נשים נכות צה"ל‬
‫אלה קורן‪ ,‬אביטל שלזינגר‪ ,‬מעין שר‪-‬דותן‪ ,‬רחל דקל‬
‫ישראל‬
‫נשים המשרתות כיום בצבאות שונים בעולם‪ ,‬חשופות כמו גברים‪ ,‬לפגיעות ופציעות‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫הספרות האקדמית לא התמקדה מספיק בנשים יוצאות צבא עם נכויות‪ .‬בניגוד למחקרים המקיפים‬
‫שנערכו באשר לגברים יוצאי צבא עם נכויות‪ ,‬יש מחסור במחקר באשר למאפיינים ולקשיים הייחודיים‬
‫העומדים בפני נשים שהפכו נכות במהלך שירותן הצבאי‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬המחקר הנוכחי בודק את תרומתה של תחושת השליטה לבריאות הנפשית ולמטרה בחיים‬
‫של נשים נכות צה"ל‪ .‬שיערנו שנשים עם נכות ידווחו על רמות נמוכות יותר של בריאות נפשית‪,‬‬
‫מטרה בחיים ותחושת שליטה‪ ,‬לעומת נשים שאינן נכות‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬חולקו שאלוני דיווח עצמי להערכת בריאות נפשית‪ ,‬מטרה בחיים‪ ,‬ותחושת שליטה ל‪ V1-‬נשים‬
‫נכות צה"ל (קבוצת המחקר) ול‪ 72-‬נשים ללא נכויות המתאימות מבחינה דמוגרפית לנשים מקבוצת‬
‫המחקר (קבוצת ביקורת)‪ .‬נערכו ניתוחים רב משתנים ורגרסיות היררכיות‪.‬‬
‫תוצאות ומסקנות‪ :‬הממצאים מצביעים על כך שנשים נכות צה"ל דיווחו על רמות נמוכות משמעותית‬
‫של בריאות נפשית‪ ,‬מטרה בחיים ותחושת שליטה‪ ,‬בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫תחושת שליטה נמצאה כממתנת את הקשר בין נכות ובריאות נפשית‪ ,‬וכמו כן בין נכות ומטרה‬
‫בחיים‪ .‬תוצאה מעניינת התקבלה בקרב נשים נכות צה"ל‪ ,‬נמצא כי רמות גבוהות יותר של שליטה‬
‫ניבאו רמות נמוכות יותר של בריאות נפשית ומטרה בחיים‪ .‬תוצאות אלה‪ ,‬שופכות אור על המאפיינים‬
‫הפסיכולוגיים הייחודיים של נשים יוצאות צבא עם נכויות‪ .‬לקיחת גורמים אלה בחשבון‪ ,‬חיונית להבנת‬
‫קשייהן הייחודיים ושיפור המדיניות והטיפול בנשים אלה בעתיד‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫מושב ‪ – 20‬נשים ומוגבלות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫שירות גניקולוגי מונגש לנשים עם מוגבלות‬
‫אלכס קלנר‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬ברצוננו להציג את הפעילות של מרפאת הנשים הייחודית‪ ,‬שמונגשת לנשים עם מוגבלות‬
‫פיזית ושכלית‪ .‬הקמת המרפאה היא יוזמה פרטית של עמותת אלווין ישראל‪ ,‬פעילותה תואמת את‬
‫האמנה הבינלאומית של האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫קיום מרפאת נשים מונגשת מציעה מודל של שירות רפואי חדש לנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫ברצוננו להציג דילמה ‪:‬התמודדנו ואנו ממשיכים להתמודד עם השאלה על עדיפות בהקמת מרכז‬
‫לבריאות האישה מול קבלת שירות של נשים במרכזי בריאות האישה הקיימים בקהילה‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫הדילמה בין הזכות להשתלבות בקהילה לבין הזכות לקבלת שירותים מותאמים ומצוינים‪.‬‬
‫רציונל‪/‬תיאור‪ :‬במרוצת שנות ניסיון הגענו באלווין למסקנה כי שירות גניקולוגי הקיים במרפאות‬
‫ציבוריות אינו מותאם לצרכים המיוחדים של נשים עם מוגבלויות ‪.‬הרציונל להקים מרפאת נשים‬
‫מונגשת נועד לשפר את השירות ‪,‬לשנות את הגישה הטיפולית‪ ,‬ולאפשר מבט רחב ומעמיק יותר על‬
‫בריאות האישה עם דגש על הסוגיות הבאות‪:‬‬
‫• בדיקות שגרתיות שכוללות‪ :‬בדיקת שד‪ ,‬בדיקה גניקולוגית ‪,‬הדמיה‪ ,‬התייחסות למחלות רקע‪ ,‬מצבה‬
‫הכללי של הנבדקת‪.‬‬
‫• התייחסות לתופעה של הזדקנות מוקדמת‪ ,‬תופעות של גיל המעבר‪.‬‬
‫• הופעה מוקדמת של מחלת אוסטאופורוזיס והשלכותיה‪.‬‬
‫• שימוש באמצעי מניעה‪.‬‬
‫• התייחסות וטיפול בתסמונת קדם וסתית‪.‬‬
‫• תשומת לב לזיקה אפשרית בין וסת חודשית והחמרה של מחלות כרוניות כגון אפילפסיה‪.‬‬
‫• העמקה בנושא של אורוגניקולוגיה‪.‬‬
‫• איתור מוקדם של מחלות אונקולוגיות‪.‬‬
‫תרומה מדעית‪ :‬נושא השירות הגניקולוגי הניתן לנשים עם מוגבלות ראוי למחקר מעמיק ולפיתוח של‬
‫שירותים ייחודיים נוספים בתחום בריאות האישה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬התייחסות רחבה ומעמיקה לבריאות האישה ששמה דגש על מאפיינים ייחודיים לאוכלוסייה זו‬
‫כמו הזדקנות מוקדמת‪ ,‬תאפשר זיהוי וטיפול מוקדם בתופעות שונות‪ ,‬תפחית את התחלואה‪ ,‬ותתרום‬
‫לאיכות חייה של האישה לשנים הבאות‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫מושב ‪ – 21‬הזכות להורות אתגרים ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫האם יש לי זכות להיות הורה?‬
‫ולרי זילכה‪ ,‬רוני רוטלר‪ ,‬דבורית גלעד‬
‫ישראל‬
‫הנושאים שיידונו‪:‬‬
‫התפתחות מושג ההורות מבחינה משפטית‪,‬‬
‫זכויות הורות שאינן ביולוגיות או גנטיות‪,‬‬
‫התפתחויות טכנלוגיות‪ -‬פריוניות והשלכתן החברתית והמשפטית‪,‬‬
‫הזכות להורות כזכות חוקתית‪,‬‬
‫השלכות של חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות והאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים‬
‫עם מוגבלות‪,‬‬
‫הדרת אנשים עם מוגבלות בתחום המשפחה וההורות – האם אפשרית‪,‬‬
‫תמיכת המדינה ‪ -‬ההבחנה בין הורות כילודה והורות כגידול ילדים‪,‬‬
‫התמיכה בהורות כמובילה להתערבות באוטונומיה‪,‬‬
‫דילמות של החיבור בין דיני משפחה לשיח המוגבלויות‪,‬‬
‫פערים בין פרקטיקות של עבודה סוציאלית בשטח לבין שיח השוויון והמוגבלות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬אושררה בישראל האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫האמנה עוסקת בזכותם של אנשים עם מוגבלות ליהנות מזכויות האדם וחירויות היסוד שלהם‪,‬‬
‫ולאפשר להם השתתפות מלאה בחברה על בסיס שווה עם אחרים‪ .‬האמנה קובעת אמות מידה‬
‫בינלאומיות של שיוויון‪ ,‬השתתפות מלאה‪ ,‬הכללה והשתלבות בחברה‪ ,‬ביצוע התאמות וקבלת‬
‫החלטות ע"י האדם עם מוגבלות עצמו‪ .‬סעיף ‪ 23‬לאמנה אשר כותרתו "כבוד לבית ולמשפחה" עוסק‬
‫באופן ייחודי בנושאים הקשורים למשפחתם של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬הן כהורים והן כבני משפחה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬בתחום דיני המשפחה מתפתח שיח העוסק בזכות לקיום תא משפחתי‪ ,‬הזכות לנישואין‬
‫והזכות להורות שאינה "הטרונורמטיבית"‪.‬‬
‫שילוב בין תחומי עיסוק אילו מעלה סוגיות ערכיות‪ -‬משפטיות‪ -‬פרקטיות באשר לזכות של אדם עם‬
‫מוגבלות להינשא‪ ,‬להוליד ילדים‪ ,‬והיקף החובה‪ ,‬אם בכלל המוטלת על המדינה מכח זכויות אילו‬
‫לסייע לאדם – הן בסוגיית ההולדה והן בגידול הילד‪ .‬במושב העוסק בנושא זה – ננסה לדון בנושא‬
‫רחב זה מתוך נקודת מבט כפולה – הן של דיני משפחה קלאסיים‪ ,‬והן של זכויות אנשים עם מוגבלות‬
‫– תוך שילוב בין השניים‪ ,‬ותוך עיסוק בדילמות מעשיות הנגזרות מכך (למשל מעמד המשפחה‬
‫לסוגיה)‪ .‬לשם כך‪ ,‬הנושא יוצג ע"י שתי עורכות הדין‪ ,‬איש‪/‬ת אקדמיה‪ ,‬הורה ואנשיי מקצוע מתחומי‬
‫הרווחה המשמשים כנציגי המדינה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫מושב ‪ – 21‬הזכות להורות אתגרים ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫נקודת מבט של בת‬
‫יערית גינזבורג‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫מושב ‪ – 21‬הזכות להורות אתגרים ומציאות‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫תכנית הורים עם מוגבלות‬
‫יקיר פניני מנדל‬
‫ישראל‬
‫רקע‬
‫לכ –‪ 48%‬מבוגרים עם מוגבלות בישראל (כ – ‪ 33V,000‬אנשים) יש ילדים מתחת לגיל ‪.18‬‬
‫הרציונל לפיתוח התכנית‬
‫למרות האמור כמעט ולא פותחו שירותים פורמליים עבור הורים עם מוגבלות בישראל‪ .‬עם זאת נעשו‬
‫בשנים האחרונות מספר נסיונות התערבות בנושא‪.‬‬
‫מערך תכניות להורים עם מוגבלות במסגרת "מסד נכויות"‬
‫תכניות הכשרה‪:‬‬
‫‪ .1‬שילוב הורים עם מוגבלות בתכניות הכשרה הורית של מכון אדלר‬
‫‪" .2‬קש"ת הורים"‪ :‬מסד נכויות בשת"פ עם המכללה האקדמית קרית אונו‪ .‬קש"ת הורים‪ ,‬תכנית‬
‫הכשרה סגרגטיבית להורים עם מוגבלות‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנית הכשרה להורים עם מגבלות קוגניטיביות ולקויות למידה מורכבות‪ :‬תכנית יעודית‬
‫לאוכלוסייה זו‪ ,‬פותחה בשיתוף עם "ניצן הורים" ובמסגרתה הפעלת קורס בין ‪ 12‬מפגשים הכולל‬
‫עבודה על מיומנויות תקשורת‪ ,‬יחסים במשפחה ועוד‪.‬‬
‫תכניות התנדבות‪:‬‬
‫‪ .1‬תכנית אמ"א‪ :‬הורים ותיקים עם מגבלה‪ ,‬מלווים הורים צעירים עם מגבלה‪ .‬תכנית המבוססת על‬
‫הניסיון האישי של אנשים עם מגבלה בתחום ההורות‪ .‬המתנדבים משתתפים במהלך התכנית‬
‫בתכנית הכשרה ומקבלים הדרכה צמודה‪.‬‬
‫‪ .2‬מנחים ממכון אדלר חונכים הורים בבתים ‪ -‬שיתוף פעולה נוסף עם מכון אדלר ובמסגרתו‪ ,‬בוגרי‬
‫קורס מנחי קבוצות של המכון מתנדבים בבתים של הורים עם מוגבלות‪ .‬אנשי מקצוע אלו מסייעם‬
‫להורים בתחומים שונים ‪ ,‬המתנדבים באים מתוך עמדה אישית‪ ,‬כהורים להורים‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בפרקטיקות מקצועיות מהתאוריה האדלרינית‪ .‬עד היום נערכו שלושה סבי התנדבות בהם התנדבו כ‬
‫‪ 20‬מתנדבות בבתי ‪ 20‬משפחות בכל סבב‪ .‬התכנית מלווה במחקר ע"י מכון ברוקדייל והממצאים‬
‫מאוד חיוביים‪ .‬בימים אלו מפורסם דו"ח המחקר‪.‬‬
‫ההצעה לכנס היא הצגת המערך הכולל תוך דגש על תכנית ההתנדבות עם מכון אדלר וממצאי דו"ח‬
‫המחקר המלווה‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫מושב ‪ – 22‬חיים חברתיים ברשת‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫האתגרים להטמעת נגישות באתרי אינטרנט בישראל‬
‫יובל וגנר‬
‫ישראל‬
‫מדינת ישראל הינה הראשונה בעולם בה יש תקנות המחייבות הנגשת ‪ %100‬מאתרי האינטרנט‬
‫והאפליקציות הפועלות בארץ ‪ -‬מאתרי ממשל ורשויות מקומיות ועסקים גדולים ועד אתרי עסקים‬
‫קטנים‪.‬‬
‫במדינות שונות בעולם יש דרישה להנגשת אתרי אינטרנט המחייבת בד"כ את אתרי הממשל ואתרים‬
‫שירותיים מהותיים כגון אתרי בנקאות‪ ,‬קופות חולים וכדומה‪.‬‬
‫בתקנות נגישות לשירות ‪ 2013‬יש סעיף ‪ 35‬המתייחס להנגשת אתרי אינטרנט‪ .‬סעיף זה מנחה‬
‫לפעול לפי תקן ישראלי חדש להנגשת אתרי אינטרנט ת‪.‬י‪ 55V8 .‬שבעיקרו מפנה לתקן הבינלאומי‬
‫להנגשת אתרי אינטרנט של ארגון ה ‪.)oyeEH oSHr ore RyooyeCSlm )o3R‬‬
‫מבחינת אנשים ען מוגבלות זה בהחלט נושא חשוב ביותר שייסייע רבות לשיפר איכת החיים‬
‫והשתלבות בחברה‪ ,‬בעבדה עוד ‪ ,‬אך בפועל ההטמעה‪ ,‬הלימדה והביצוע מורכבים ביותר‪.‬‬
‫ההרצאה תעסוק במה זה אתר נגיש‪ ,‬בחשיבות‪ ,‬באתגרים ובעיקר במה נדרש לעשת על מנת שאתרי‬
‫האינטרנט בישראל יהיו נגישים עד נובמבר ‪ 201V‬כמתחיב בתקנות הנגישות‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫מושב ‪ – 22‬חיים חברתיים ברשת‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫"האם אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להשתתף ברשת החברתית פייסבוק?"‬
‫כרמית‪-‬נעה שפיגלמן‬
‫ישראל‬
‫רציונל ומטרת המחקר‪ :‬אנשים עם מוגבלות שכלית חווים חסמים חברתיים‪ ,‬המובילים בדרך כלל‬
‫למיעוט קשרים חברתיים ‪ -‬ולתחושה של בדידות חברתית‪ .‬השתתפותם ברשתות חברתיות‬
‫באינטרנט עשויה לספק להם ערוצי תקשורת נוספים ולתרום לרווחתם הנפשית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נושא‬
‫זה טרם נחקר לעומק‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים‬
‫להשתתף ברשת החברתית פייסבוק‪ ,‬כיצד הם משתמשים ומה הם צרכיהם‪ ,‬כולל הערכת הקשיים‬
‫והסיכונים הכרוכים בשימוש בפייסבוק עבור אוכלוסייה זאת‪.‬‬
‫שיטת מחקר‪ :‬המחקר נערך בשיטה האיכותנית וכלל ראיונות עומק ותצפיות עם ‪ 12‬מבוגרים עם‬
‫מוגבלות שכלית המשתמשים בפייסבוק לפחות פעם בשבוע‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬ניתוח תוכן איכותני של תמלילי הראיונות והתצפיות העלה כי ההשתתפות בפייסבוק גורמת‬
‫למשתמשים עם מוגבלות שכלית להרגיש "כמו כולם‪ ".‬רובם נהנים לקרוא בפייסבוק אודות פעילות‬
‫של חבריהם מחיי היומיום‪ ,‬ובעיקר לצפות בתמונות וסרטונים‪ .‬רוב המשתמשים העידו כי בן משפחה‬
‫או מדריך מחשבים בדיור מוגן סייע להם בפתיחת החשבון ובהדרכה ראשונית כיצד להשתמש‬
‫בפייסבוק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר הם נתקלים בבעיה במהלך השימוש‪ ,‬הם מתקשים למצוא אדם‬
‫שיספק להם מענה מיידי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניכר כי רובם משתמשים בפייסבוק באופן בטוח‪ ,‬כלומר אינם‬
‫מפרסמים מידע אישי או מתכתבים עם אנשים זרים‪ ,‬בהתאם למה שלימדו אותם‪ .‬למרות החוויה‬
‫החיובית‪ ,‬רבים מהם העידו כי השינויים התכופים בפייסבוק מקשים עליהם מבחינת השימוש‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ממצאי המחקר הראו כי אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להשתתף ואף נהנים מההשתתפות‬
‫ברשתות חברתיות באינטרנט‪ .‬רובם משתמשים בפייסבוק כדי לשמור על קשר עם חברים מחיי‬
‫היומיום‪ .‬בהקשר זה מומלץ לנצל את ההשתתפות ברשתות חברתיות להרחבת מעגל החברים‪ ,‬אך‬
‫חשוב לספק לאוכלוסייה זאת תמיכה והדרכה באופן שוטף‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫מושב ‪ – 22‬חיים חברתיים ברשת‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫נגישות טכנולוגית והתמודדות עם פגיעות ברשת בקרב מתבגרים עם מוגבלות‬
‫טלי היימן‪ ,‬דורית אולניק שמש‬
‫ישראל‬
‫בעשור האחרון התקשורת ברשת הפכה לחלק חיוני ובלתי נפרד מתרבות הפנאי וחיי החברה של בני‬
‫הנוער‪ .‬לצד המרחב החברתי המאפשר יצירת הזדמנויות לקשרים חדשים‪ ,‬עלולה הרשת החברתית‬
‫לגרום לבני הנוער להיות חשופים לתוקפנות ולקורבנות ברשת‪ .‬כך‪ ,‬עם ההתפתחות הטכנולוגיה‬
‫והשימוש שתלמידים עושים במחשב‪ ,‬גם תופעת האלימות ברשת הופכת ליותר שכיחה‪.‬‬
‫המחקר בחן באמצעות ניתוח כמותני ואיכותני‪ ,‬את שימושיות הרשת בקרב מתבגרים עם צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬את ההתנסויות האישיות והתמודדותם עם האלימות ברשת‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 181‬תלמידים מאובחנים עם לקות ראייה‪ ,‬לקות שמיעה ועם לקות למידה‬
‫בגיל ‪ 1V-14‬מאזור המרכז‪ ,‬אשר ענו באופן אנונימי על שאלונים בנושא הרשת‪.‬‬
‫‪ 68%‬מהתלמידים ציינו שהרשת נגישה עבורם והם עושים שימוש בעיקר לפנאי‪ 52-63% :‬מורידים‬
‫מוזיקה‪ ,‬משחקים ברשת‪ ,‬שולחים מיסרונים וגולשים בפייסבוק‪ ,‬ו‪ 46.6%-‬נעזרים ברשת להכנת‬
‫שעורי‪-‬בית‪ .‬בנוסף‪ 44.1V%-42.3% ,‬מהתלמידים עם לקות ציינו שחוו הצקות והטרדות ברשת‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 27% -‬מהתלמידים ללא לקות‪ .‬בהשואה בין קבוצות‪ ,‬תלמידים עם לקות חושית דיווחו על‬
‫פחות שימושיות ברשת‪ 41.2% ,‬שהיו קורבנות ברשת דיווחו על ירידה בציונים‪ ,‬ו‪ 44% -‬דיווחו על‬
‫פחות חברים‪.‬‬
‫מדברי התלמידים ניכר כי רבים מהם היו קורבנות לאלימות מילולית ברשת (קללות‪ ,‬השפלות)‪,‬‬
‫ולאלימות חזותית (תמונות וסרטים פוגעניים)‪ .‬חלקם תיארו את התנסותם באלימות ברשת כמקרה‬
‫חד פעמי ואחרים ציינו כי מעורבותם בתופעה היא מזה זמן רב ולאורך זמן רב‪ .‬יש שניסו להתמודד‬
‫באופן עצמאי עם האלימות ברשת ואחרים פנו לעזרה מהסביבה הקרובה‪.‬‬
‫מתאורי התלמידים עם צרכים מיוחדים עולה כי הם משתמשים ברשת החברתית באופן אינטנסיבי‬
‫ועקבי‪ ,‬בדומה לבני נוער ללא לקות‪ .‬אולם ממצאי המחקר מצביעים כי תלמידים עם צרכים מיוחדים‬
‫מצויים בסיכון גבוה יותר לפגיעות ברשת‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫מושב ‪ – 22‬חיים חברתיים ברשת‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫פיתוח ויישום אתר חברתי עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‬
‫פנינה שטינברג‬
‫ישראל‬
‫נט‪.‬חבר הוא אתר חברתי נגיש‪ ,‬מבוסס אינטרנט‪ ,‬שתכונן עם ועבור אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית (מש"ה) בישראל‪ .‬הכלי החלוצי הזה מאפשר לאנשים יצירה וניהול של רשתות‬
‫חברתיות לאנשים עם מש"ה‪ ,‬כולל אלה מהם עם צרכי תמיכה מוגברים בתקשורת‪ .‬תהליך הפיתוח‬
‫כלל קבוצות מיקוד עם משתמשים מיועדים ועם אנשי מקצוע‪ .‬תוצר התהליך הוא פלטפורמה לפעילות‬
‫חברתית ולפעילות פנאי מותאמת‪ .‬התוצר נוסה בשש מסגרות‪ ,‬עם ‪ 100‬משתמשים עם צרכי תמיכה‬
‫מגוונים‪.‬‬
‫‪ .1‬מטרות המחקר‪:‬‬
‫ למידת תהליך הפיתוח‪ ,‬וגיבוש מודל מכיל לתכנון ובניה של מוצרים עבור אנשים עם מש"ה‪.‬‬‫ למידת דפוסי השימוש‪ :‬כיצד משתמשים בפועל בנט‪.‬חבר?‬‫‪ .2‬שיטות‪:‬‬
‫מחקר פעולה משתף‪ ,‬שכלל קבוצות מיקוד‪ ,‬ראיונות חצי מובנים ותצפיות‪ ,‬לימד אותנו על ציפיותיהם‬
‫של אנשים עם מש"ה וצוותי התמיכה שלהם‪ .‬רצונותיהם ושאיפותיהם תורגמו לאיפון טכני של אתר‬
‫אינטרנט‪ ,‬שתוכנת בהתאם ואב‪-‬טיפוס שלו נבדק תוך כדי בנייה על ידי משתמשים מיועדים‪.‬‬
‫עם תחילת השימוש באתר‪ ,‬התחלנו לנטר ולנתח את עקבות השימוש‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בבקשות‬
‫חברות‪ ,‬ובשיחות ווירטואליות‪ ,‬כדי להעריך את צפיפות הרשת החברתית הנוצרת בנט‪.‬חבר‪ .‬כמו כן‬
‫מדדנו את השפעתם של גורמים שונים על היתכנות החברות מחוץ למסגרות האם של המשתמשים‪.‬‬
‫‪ .3‬ממצאים‪:‬‬
‫ממצאים ראשוניים רומזים על כך שלמרות מיעוט קשרים ראשוני מחוץ למסגרות האם ‪ -‬קשרים‬
‫כאלה מתרבים על ידי תיווך חברי הצוות‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנות‪:‬‬
‫המודל המכיל המוצע לפיתוח מוצרים עשוי להגביר הן את הפונקציונאליות של מוצרים והן את‬
‫שביעות רצון כל המשתמשים‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫מושב ‪ – 23‬הסנוזלן – גישה רב חושית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫התאמה רב‪-‬חושית לסביבה במרפאות שיניים עבור אנשים בספקטרום האוטיסטי‬
‫שרון סרמק‪ ,‬לאה שטיין‪ ,‬קריסטין ליין‪ ,‬מריאן ויליאמס‪ ,‬מיכאל דאוסון‪ ,‬ג'וש פולידו‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫מושב ‪ – 23‬הסנוזלן – גישה רב חושית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫סביבה מותאמת רב חושית לקידום מטרות טיפוליות ‪ -‬מבט מערכתי‬
‫לאה שטיין‪ ,‬שרון סרמק‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫מושב ‪ – 23‬הסנוזלן – גישה רב חושית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫תפקיד הסנוזלן בהתערבות שיקומית קצרת מועד‬
‫מונה יוליוס‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫מושב ‪ – 23‬הסנוזלן – גישה רב חושית‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫טיפול קבוצתי בחדר סנוזלן למטופלים בתחלואה כפולה‪ ,‬במסגרת בית חולים פסיכיאטרי‬
‫שירה קירשנבאום‪ ,‬דאשי שלום נימני‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪:‬‬
‫הצגת טי פול קבוצתי בחדר סנוזלן‪ ,‬בבית חולים פסיכיאטרי‪ ,‬כפר שאול‪ ,‬במסגרת הריפוי בעיסוק‬
‫במחלקה הסגורה‪ ,‬למטופלים הסובלים מתחלואה כפולה‪ -‬המתמודדים עם קומורבידיות של‬
‫תלות‪/‬שמוש לרעה בסמים וגם מהפרעה פסיכוטית‪ ,‬אפקטיבית‪ ,‬התנהגותית או הפרעת אישיות קשה‬
‫(‪ .) rPmlo, 1CCV‬מטרת הצגת הקבוצה היא לבדוק את ההשפעה של הטיפול בחדר סנוזלן אצל‬
‫מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה ולהציעו כטיפול יעיל‪ ,‬המספק מענה לאוכלסיה זאת‪.‬‬
‫רציונאל‪:‬‬
‫טיפול קבוצתי בחדר סנוזלן משמש מענה להתמודדות עם התמכרות ועם קשיים נפשיים ובשילוב‬
‫בניהם‪ .‬המכור משתמש בכדי להתמודד עם מצבי לחץ חיצונים או לחצים אישיים פנימיים כחלק‬
‫ממצוקה נפשית או להשיג תחושת הנאה והגברת ריגושים (טייכמן ‪ .)1C8C‬הסם מתפקד כתופעת‬
‫מעבר‪ ,‬בעל יכולת החזקה‪ ,‬הכלה וסינון (עמלי ‪ .)1CC5‬בטיפול הקבוצתי אנו מנסים ללמד התנהגויות‬
‫מסתגלות‪ -‬המובילות לתחושות אלו‪ ,‬ללא השימוש בחומרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬משתמשים בעקרונות מגישת‬
‫הטיפול הוינקוטיאני‪ ,‬בחיפוש "המרחב הפוטנצאלי" האישי‪.‬‬
‫גישות הטיפול בקבוצה‪ :‬גישת הסנוזלן‪ ,‬טיפול באינטגרציה סנסורית וטיפול לפי עקרונות גישת ‪12‬‬
‫הצעדים וטיפול אקזיסטנציאלי‪ .‬גישת הסנוזלן היא תולדה של שילוב בין סביבה פיסית מותאמת‬
‫חושית ובין גישת הטיפול המטפל המאפשר‪ .‬הטיפול בחדר סנוזלן מתמקד בהרפייה‪ ,‬הפחתת לחצי‬
‫סביבה‪ ,‬רגיעה‪ ,‬שיחה‪ ,‬עיבוד חוויות ובהתמודדות‪ .‬בטיפול בחדר סנוזלן מסופקים גירויים סנסורים‬
‫מותאמים וישנה הספקה סביבתית הנותנת תחושת החזקה‪ ,‬הכלה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬רגיעה‪ ,‬המשכיות בקיום‪.‬‬
‫הקבוצה מספקת תמיכה חברתית ומרחב בטוח בו המטופל יכול לבטא את רגשותיו ולדבר על מציאת‬
‫משמעות חיים אוטנטית ועל חוויותיו‪.‬‬
‫במאמר יוצגו מטרות הקבוצה והשפעות קבוצת הסנוזלן‪ ,‬על מטופלים‪ ,‬כקבוצה טיפולית לרכישת‬
‫כלים להתמודדות עם מצבי לחץ מגורמיים חיצונים‪ -‬אירועיי חיים וסביבת היומיום וגורמיי לחץ‬
‫פנימיים‪ -‬התמודדות עם חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ריקנות ושעמום‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫מושב ‪ – 24‬חיים בקהילה – מהדרה להכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫שילוב בקהילה של אנשים על הרצף האוטיסטי‬
‫קורי שולמן‬
‫ישראל‬
‫ההצגה עוסקת באתגרים המיוחסים המלווים את שילובם בקהילה של אנשים עם הפרעות בקשת‬
‫האוטיזם ובדרכים שבהן ניתן להתמודד בהצלחה עם אתגרים אלה‪ .‬אוטיזם‪ ,‬הפרעה שמלווה בבעיות‬
‫באינטראקציה חברתית‪ ,‬תופסת מקום מיוחד בתוך הנטייה הכללית לשלב אנשים עם צרכים מיוחדים‬
‫בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט‪ .‬להתמודדות זו יש חשיבות מיוחדת לאור העלייה הגוברת‬
‫במספר האנשים המאובחנים עם תסמונת זו והמגמה המתחזקת של שילוב אנשים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים במסגרות חברתיות נורמטיביות‪ .‬שילובם בחברה של אנשים עם הפרעות בקשת האוטיזם‬
‫מחייבת התחשבות באופייה המיוחד של התסמונת‪ .‬המגוון הרחב של הקשיים והיכולות המאפיינים‬
‫אנשים אלה מכתיב את הצורך בתכנית ייחודית לשילובם‪.‬‬
‫תעשה סריקה של הקריטריונים לאבחון הפרעה בקשת האוטיזם‪ ,‬הבנות שונות של שילוב וזרמים‬
‫עיקריים בשילוב‪ :‬אינטגרציה‪ ,‬ה"זרם המרכזי" של השילוב (‪ )mlSooCerlmSoa‬ותפיסת ההכלה‬
‫(‪ ,)loSyoSoeE‬וכן את אפשרויות השילוב הקיימות במסגרות החינוך בארץ‪ .‬לאחר מכן הוא מתמקד‬
‫בהמלצות מעשיות‪ ,‬המבוססות על סקירת מחקרים רלבנטיים‪ ,‬לשילוב מוצלח בכל אחד משלבי‬
‫החיים לפי הסדר הכרונולוגי הבא‪ :‬גיל בית הספר‪ ,‬חטיבת הביניים ובית הספר התיכון‪ ,‬סיום בית‬
‫הספר והמעבר ל חיים בוגרים‪ ,‬גיוס לצבא‪ ,‬והחיים הבוגרים‪ .‬ההתייחסות לחיים הבוגרים מפורטת‬
‫במיוחד והיא מחולקת לתחומי המגורים‪ ,‬התעסוקה והקהילה‪.‬‬
‫קיים מידע קליני ומחקרי המעיד על חשיבות השילוב של אנשים עם הפרעות בקשת האוטיזם‬
‫בסביבתם הטבעית בכל שלב של חייהם‪ .‬בגלל האופי החברתי‪ ,‬התקשורתי וההתנהגותי של הקשיים‬
‫המאפיינים את ההפרעות‪ ,‬שילובם עם בני גילם ובמסגרות החינוך‪ ,‬התעסוקה ובפעילות הפנאי אינו‬
‫מובן מאליו‪ .‬אולם אפילו אנשים עם הפרעות חמורות‪ ,‬שפגיעתן במיומנויות היום‪-‬יום היא קשה‪ ,‬יכולים‬
‫להשתלב‪ ,‬אם עומדות לרשותם מערכות תמיכה המותאמות לכל אחד מהם באופן אישי‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫מושב ‪ – 24‬חיים בקהילה – מהדרה להכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫שיקום אנשים עם נכות נפשית בישראל – תהליכים ואתגרים‬
‫יחיאל שרבסקי‬
‫ישראל‬
‫מערכת השיקום‪ ,‬הפועלת באחריות ובמימון משרד הבריאות‪ ,‬נועדה ‪ ,‬לצד המערכת הרפואית‪ ,‬לסייע‬
‫לאדם להתמודד עם פגיעת הנכות בכל המישורים‪ ,‬הן אלו הנובעים מהמחלה עצמה והן הנלווים אליה‬
‫כתוצאה מהשלכותיה החברתיות‪ .‬השאיפה היא לעזור לאדם להחזיר לעצמו את כבודו העצמי‬
‫והחברתי ולמצות את יכולותיו במידה אופטימלית‪ ,‬על מנת לשפר את איכות חייו‪ ,‬במישור‬
‫האובייקטיבי ובמישור הסובייקטיבי‪ .‬הסיוע מתרכז בעיקר במתמודד עצמו‪ ,‬גם במשפחה ובחברה‬
‫כולה‪.‬‬
‫מטרת ההצגה היא לסקור את המערכת הפועלת על פי חוק ייחודי למדינת ישראל‪ ,‬שנחקק בשנת‬
‫‪ . 2000‬החוק קובע סל שירותים גמיש המתייחס לכל תחומי החיים‪ :‬תעסוקה‪ ,‬דיור ‪,‬השכלה‪ ,‬פנאי‬
‫ועוד‪ .‬יוצגו תכניות השיקום הפרטניות הנבנות יחד עם המשתקם‪ ,‬בהתאם לרצונותיו ויכולותיו‪ .‬תוצג‬
‫עבודת היחידה לטיפול בקהילה‪ ,‬והשינויים שחלו באיכות חייהם של המתמודדים כתוצאה מכך‪ .‬עם‬
‫כניסת הרפורמה בבריאות הנפש (יוני ‪ ,)2015‬המעבירה את האחריות הביטוחית לקופות החולים‪,‬‬
‫ניתן לצפות לביקוש רב יותר לשיקום בקהילה‪ ,‬הן עקב הגברת פריסת השרותים המרפאתיים והן‬
‫מכיוון שהשיקום יחסוך כסף לקופות החולים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יוצג תהליך השינוי שחל בעמדות כלפי האנשים עם המוגבלות הנפשית‪ ,‬בקרב אנשי המקצוע‬
‫בתחומי בריאות הנפש השונים‪ .‬בין השאר מכיוון שמאות אנשים ממקבלי שירותי השיקום הפכו‬
‫בעצמם לאנשי צוות בכל הדרגות וחברים בצוות המקצועי‪ .‬אנו נמצאים בעיצומו של תהליך ארוך של‬
‫שינוי בהתייחסות לאנשים עם מוגבלות נפשית ועדיין נותרה עוד כברת דרך ארוכה לשינויים‪ ,‬הן‬
‫בקרב אנשי המקצוע והחברה כולה‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫מושב ‪ – 24‬חיים בקהילה – מהדרה להכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫תוכניות למגורים בקהילה בארגון שק"ל‬
‫עפר דהרי‪ ,‬מאיר חובב‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫מושב ‪ – 24‬חיים בקהילה – מהדרה להכלה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלות בישראל‪ :‬מהדרה להכלה‬
‫אילנה דבדבני‪ ,‬מאיר חובב‬
‫ישראל‬
‫הספר מאגד נושאים העוסקים בהיבטים של תהליך השינוי שהתרחש בשרותי הטיפול והשיקום של‬
‫אנ שים עם מוגבלויות במדינת ישראל מאז הקמתה‪ .‬מודגש השינוי שחל בשני העשורים האחרונים‬
‫בפעילות להכלת אנשים עם מוגבלויות בקהילה וכן התוצאות של שינויים אלה‪ .‬למרות זאת עדיין‬
‫קיימים חסמים המשמרים את ההדרה ומצמצמים את ההכלה‪ :‬טרם גובשה מדיניות ונקבעו מדדים‬
‫שבאמצעותם ניתן לבחון את מימוש ההכלה וקידומה‪.‬‬
‫פרקי הספר מתייחסים לאוכלוסיות מגוונות של אנשים עם מוגבלויות‪ :‬אנשים עם מוגבלות שכלית –‬
‫התפתחותית‪ ,‬תלמידי החינוך המיוחד המשולבים בחינוך הכללי‪ ,‬נפגעי נפש ומתמודדים המשולבים‬
‫בקהילה‪ ,‬אנשים עם מוגבלויות בספקטרום האוטיסטי ואנשים עם מוגבלות פיזית‪ .‬בנוסף לכך פרקי‬
‫הספר עוסקים‪ :‬בתחום המעורבות החברתית והפוליטית של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬הדימוי שלהם‬
‫בתקשורת‪ ,‬התמודדות המשפחה בה חי בן המשפחה עם המוגבלות‪ ,‬המיניות והזוגיות של אנשים‬
‫עם מוגבלויות קוגניטיביות ופיזיות‪ ,‬השפעת ערכי המשפחה בסקטור הערבי על תפיסת העתיד של‬
‫מתבגרים עם לקויות‪.‬‬
‫השילוב בקהילה מוצג ונבחן בניתוח השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות בתחומים‪ :‬דיור‬
‫בהשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫פנאי‪ ,‬ושילוב‬
‫פעולות‬
‫בקהילה‪ ,‬אבחון מקצועי‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬
‫פרקי הספר נכתבו על ידי אנשים‪ :‬מתחומי הניהול של שירותי רווחה ובריאות‪ ,‬אנשי טיפול ושיקום‬
‫ומתחומי האקדמיה והמחקר‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫מושב ‪ – 25‬יוצרים תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫שיקום מקצועי לאנשים עם מוגבלות‪ :‬שיעור ההשתלבות בעבודה‪ ,‬ההתמדה ורמת השכר‬
‫הסתר פאס‪ ,‬אופיר פינטו‬
‫ישראל‬
‫מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות בישראל ובעולם הצביעו על פערי השכלה‪ ,‬תעסוקה בשוק‬
‫החופשי והכנסה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות‪ .‬אחד הכלים המרכזיים הקיימים‬
‫לצמצום הפערים הללו הוא השיקום המקצועי (‪ .),lRU, 2008‬אף על פי כן‪ ,‬בספרות המקצועית‬
‫קיים מידע מועט לגבי תוצאותיו וההשפעותיו של השיקום המקצועי‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מתבסס על מידע מנהלי מקיף‪ ,‬אשר מאפשר בחינה שיטתית של תוצאות כל תוכניות‬
‫השיקום שניתנו בביטוח לאומי‪ ,‬לאנשים עם מוגבלות אשר סיימו תוכנית שיקום בין השנים ‪-2012‬‬
‫‪ ,1CCC‬וזאת עפ"י ‪ 3‬מדדים‪ :‬השתלבות בעבודה‪ ,‬התמדה בעבודה ורמת שכר‪ ,‬תוך השוואה גם‬
‫למקבלי קצבאות שלא פנו כלל לשיקום‪ .‬נכללו ‪ 103,VC0‬פניות של ‪ 88,28V‬אנשים שונים אשר‬
‫השתתפו ב‪ 1V4,315-‬תוכניות שיקום שונות‪.‬‬
‫הממצאים מלמדים כי ‪ 42%‬מהפונים לשיקום אינם ממשיכים לתכניות שיקום‪ ,‬זאת על אף ששיעורי‬
‫התעסוקה שלהם נמוכים בהשוואה למשתתפים בתכניות שיקום (‪ 51%‬לעומת ‪ .)66%‬הגורם‬
‫המשפיע ביותר על הסיכוי להשתלב בתוכנית שיקום הוא מקור הפגיעה‪ :‬לאנשים עם מוגבלות מולדת‬
‫הסיכוי הגבוה ביותר להשתלב בשיקום בהשוואה למחלות או לתאונות שאינן מולדות‪.‬‬
‫שיעור ההשתלבות בעבודה של מסיימי תוכניות השיקום הינו ‪ .65%‬משתני הרקע עם ההשפעה‬
‫הרבה ביותר על הסיכוי להשתלב בעבודה בסיומה הינן‪ :‬מוצאו של המשתתף והרקע התעסוקתי שלו‪.‬‬
‫בהשוואה בין תוכניות השיקום השונות‪ ,‬עולה כי תוכניות שיקום הניתנות במסגרות אוניברסאליות‬
‫הינן בעלות תרומה חיובית וגבוהה יותר לסיכוי להשתלב בעבודה‪ ,‬להתמדה בעבודה ולרמת השכר‬
‫בהשוואה לתוכניות שיקום במסגרות סגרגטיביות‪ ,‬כאשר התוכנית הבולטת בתרומה החיובית היא‬
‫ההשכלה הגבוהה‪ .‬תוצאות אלו עקביות בהשוואה בין משתתפים בתוכניות שונות ובין מקבלי‬
‫קצבאות נכות אשר השתתפו בתוכניות שיקום למקבלי קצבאות נכות אשר אינם נעזרים בשיקום‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫מושב ‪ – 25‬יוצרים תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫מהדרה להכלה – שיקום מקצועי לאנשים עם מוגבלות ברוח אמנת האו"ם‬
‫כרמל סטינגר‬
‫ישראל‬
‫אמנת האו"ם (‪ )200V‬בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ( ‪r CSaPCo y& RyouroCSyo yo CP‬‬
‫‪ )Nreoyoo aSCP USoleSESCSro‬קבעה סטנדרטים בינלאומיים לזכויות אזרחיות וחברתיות של אנשים‬
‫עם מוגבלות‪ ,‬בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫במרכז האמנה עומד עיקרון ההכלה (‪ )goeEloSyo‬שפירושו חברה פתוחה ונגישה לכל‪ ,‬המאפשרת‬
‫לאנשים עם מוגבלות להיות חלק ממנה בחופשיות וללא הגבלות‪ .‬האמנה מגדירה אמות מידה‬
‫בינלאומיות של שוויון‪ ,‬השתתפות מלאה‪ ,‬הכללה והשתלבות בחברה‪ ,‬ביצוע התאמות‪ ,‬וקבלת‬
‫החלטות על ידי האדם עם המוגבלות עצמו‪.‬‬
‫אגף השקום במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬פועל למען שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה‪,‬‬
‫באמצעות תכניות שונות להשלמת השכלה‪ ,‬הכשרות מקצועיות‪ ,‬השכלה גבוהה ותכניות השמה‬
‫בעבודה‪ .‬ברוח אמנת האו"ם‪ ,‬ותוך מחויבות לעיקרון ההכלה‪ ,‬מכוונת מדיניות אגף השיקום לפיתוח‬
‫ואספקת שירותים במסגרות כלליות – להבדיל ממסגרות סגרגטיביות ‪ -‬תוך מתן תמיכות והתאמות‬
‫נדרשות‪.‬‬
‫מדיניות זו באה לידי ביטוי במכרזים חדשים של האגף‪:‬‬
‫‪ .1‬מכרז ההשמה – עד לאחרונה‪ ,‬שירותי ההשמה ללקוחות אגף השיקום ניתנו על ידי חברות השמה‬
‫העוסקות בהשמה של אנשים עם מוגבלות בלבד‪ .‬במכרז החדש‪ ,‬כוונה מדיניות האגף ליצירת מודל‬
‫בו יסופקו שירותי השמה על ידי חברות השמה "רגילות" לאחר שאלו חברו לחברות הייעודיות‬
‫המתמחות בתחום המוגבלות‪.‬‬
‫‪ .2‬מכרז הכשרות מקצועיות מונגשות – לעיתים אדם עם מוגבלות המעוניין ללמוד במסגרת הכשרה‬
‫מקצועית זקוק לתמיכות (שיעורי עזר‪ ,‬חונכות‪ ,‬תיווך מול צוות ההוראה‪ ,‬ליווי למניעת נשירה ועוד)‪.‬‬
‫אגף השיקום בונה מודל הבו יינתן מעטפת של תמיכות נדרשות לאדם הכל מקום בו יבחר ללמוד‬
‫ובכך יתאפשר שילוב במקומות הכשרה "רגילים" ולא סגרגטיביים‪.‬‬
‫בהרצאה יוצגו מודלים אלו‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫מושב ‪ – 25‬יוצרים תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫איכות הביצועים התעסוקתיים והעסקיים בסדנאות לתעסוקה מוגנת‬
‫צ'אנג קון‪-‬סונג‪ ,‬וואן נא‪-‬וון‬
‫דרום קוריאה‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫מושב ‪ – 25‬יוצרים תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫הצגת מודל הכנה לתעסוקה לסטודנטים עם הפרעות קשב ולקויות למידה מורכבות‬
‫ליאורה בן יהודה‪ ,‬בנימין הוזמי‬
‫ישראל‬
‫מודל הכנה לתעסוקה‪:‬‬
‫המודל שנציג עוסק בפיתוח מסוגלות תעסוקתית המבוססת על צמיחה וגיבוש זהות אישית ‪ ,‬תהליכי‬
‫בחירת מסלול קריירה ‪,‬הכשרה מקצועית והשתלבות בהשמה‪.‬‬
‫המודל המוצג משמש כלי מארגן לתוכנית לימודים ייחודית "מרופין לקריירה"‪.‬‬
‫ליאורה בן יהודה‪ ,‬עובדת סוציאלית מומחיות בשיקום‪ ,‬אחראית תוכנית לימודים והשמה ב" מרופין‬
‫לקריירה"‪.‬‬
‫סטודנטים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מורכבות המשולבים בתוכנית ‪ ,‬בדרך כלל חוו‬
‫חוויות למידה המאופיינות בתת השגיות ‪,‬תסכול וכישלונות אשר הובילו לדימוי עצמי נמוך וקיבעו‬
‫תפישת מסוגלות עצמית נמוכה ודפוסי התמודדות לא מקדמים‪.‬‬
‫תפישת המסוגלות העצמית ובחירת הקריירה המבוססת על תפישה זו ‪,‬עלולות להיות עמומות ולא‬
‫מותאמות לפוטנציאל של הסטודנטים הללו‪.‬‬
‫תפישה זו מהווה חסם לפיתוח קריירה‪ .‬המודל בא לתת מענה להסרת החסמים‪.‬‬
‫המודל עושה שימוש בראיה הוליסטית על הצרכים ההתפתחותיים של הסטודנט ושם דגש על‬
‫התאמה פרטנית בתוך מסלול קבוצתי‪ ,‬התאמת תכני לימוד וסדנאות לאופי הקבוצה תוך שותפות‬
‫מלאה עם הסטודנט ללקיחת אחריות בתהליכי בחירה ‪.‬‬
‫המודל מיושם באמצעות עבודת צוות אדוקה ‪,‬תוך למידה וחקירה מתמדת‪.‬‬
‫למודל מספר רכיבים כגון ‪ :‬צמיחה וגיבוש זהות אישית‪ ,‬בחירת מסלול לימודי תעסוקתי המבוססת על‬
‫הכרות עם עצמי‪ ,‬ביסוס מיומנויות ביצוע לצד מיומנויות רכות ועוד‪.‬‬
‫כל הרכיבים מזינים זה את זה ומתפתחים בהתאמה‪.‬‬
‫לכל אחד ממרכיבי המודל‪ ,‬פותחו כלי הערכה עם קריטריונים שהוגדרו ‪ .‬באופן זה‪ ,‬התקדמותו של כל‬
‫סטודנט נמדדת ומתועדת על פי אותם קריטריונים‪.‬‬
‫מהלך זה מקנה לתוכנית את היכולת להעריך את יעילותה תוך כדי הפעלתה ולכוון סטודנט למימוש‬
‫הפוטנציאל האישי שלו‪.‬‬
‫עד כה ‪,‬בשלושת המחזורים הראשונים של התוכנית מרופין לקריירה המודל מוכיח עצמו עם למעלה‬
‫מ ‪ 80%‬השמת הבוגרים בשוק החופשי‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫מושב ‪ – 25‬יוצרים תעסוקה‬
‫יום שלישי‪ 7.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫"שחק אותה בעולם העבודה" פיתוח ובדיקת שימושיות של יישום ממוחשב לשיפור מיומנויות‬
‫חברתיות הנדרשות להשתלבות בעולם העבודה‪ ,‬בקרב מתבגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה‬
‫רותם רוזן‪ ,‬עינת גל‪ ,‬פאטריס ל‪( .‬תמר) וייס‬
‫ישראל‬
‫רציונאל‪ :‬אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה (‪ )dD10U‬הם בעלי יכולת לעמוד בדרישות של עבודות‬
‫שונות מבחינה משימתית‪ ,‬אך בשל הלקות בכישורים החברתיים התעסוקתיים הם בעלי סיכוי נמוך‬
‫להשתלב במעגל העבודה‪ .‬שימוש ביישומים טכנולוגים ממוחשבים כמו גם טכניקות של ‪-6SHry‬‬
‫‪ oyHrESoa‬ופתרון בעיות נמצא בעל השפעה חיובית על תפקודם ומיומנויותיהם החברתיות‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬פיתוח היישום "שחק אותה בעולם העבודה" שעוצב לשם שיפור מיומנויות חברתיות‬
‫הנדרשות להשתלבות בעולם העבודה‪ ,‬בקרב מתבגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה‪.‬‬
‫תיאור‪" :‬שחק אותה בעולם העבודה" כולל תרחישים בשתי סביבות עבודה (ספרייה ומפעל) בהן‬
‫המשתמש מתמודד עם מצבים חברתיים מול דמויות מפתח בעבודה כמו‪ :‬מראיין‪ ,‬עמיתים לעבודה‪,‬‬
‫לקוחות ומנהל‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬המחקר השווה בין ‪ 20‬מתבגרים עם ‪ dD10U‬ל‪ 20 -‬מתבגרים טיפוסיים בתגובות‬
‫הסובייקטיביות‪ ,‬פרופיל השימוש ומידת הרלוונטיות של היישום עבורם‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬תוצאות המחקר הראו כי "שחק אותה בעולם העבודה" הוא בעל שימושיות גבוהה הן עבור‬
‫קבוצת המתבגרים עם ‪ UdD10‬והן עבור מתבגרים טיפוסיים‪.‬‬
‫חשיבות המחקר מסקנות והמלצות‪ :‬ממצאי המחקר מעידים כי "שחק אותה בעולם העבודה" הינו‬
‫יישום שימושי ובעל פוטנציאל רב לשימוש במסגרות תמיכה בתעסוקה עבור מתבגרים ובעיקר עבור‬
‫מתבגרים עם ‪ .dD10U‬היישום נמצא קל לשימוש‪ ,‬רלוונטי ומעורר עניין עבור שתי קבוצות המחקר‪,‬‬
‫נושא העבודה בו הוא עוסק משקף את עולם התוכן המעניין וחשוב למתבגרים עם וללא ליקויים‬
‫התפתחותיים‪ .‬ההתמקדות של "שחק אותה בעולם העבודה" במצבים חברתיים בעבודה היוותה‬
‫אתגר משמעותי יותר עבור קבוצת ה‪ dD10U‬המתקשים בהבנה של סיטואציות חברתיות‪ .‬השימוש‬
‫בטכניקה של ‪ 6o‬וטכניקת פתרון הבעיות לצורך התמודדות עם נושאים אלו יצרו אתגר מתאים‬
‫עבורם‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫מושב ‪ 28‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הורות מיוחדת‪-‬גוף‪ ,‬נפש‪ ,‬מציאות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫שימור הדיאדה בין פעוט עם לקות תקשורתית והוריו בשימוש באסטרטגיות של תקשורת‬
‫תומכת‬
‫עדי נאמן‪ ,‬אורית חצרוני‬
‫ישראל‬
‫מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של תכנית הדרכת הורים המבוססת העל מודל התקשורת‬
‫הדיאדית (‪ )URo‬בשילוב אסטרטגיות של תקשורת תומכת (תת"ח) על דיאדת התקשורת בין הורים‬
‫ופעוטות עם לקויות תקשורתיות‪ .‬שיטה‪ :‬ארבעים משפחות לפעוטות עם לקויות תקשורת נבחרו‬
‫באופן רנדומלי לשתי קבוצות‪ .‬לקבוצת המחקר הועברה הדרכת הורים המבוססת העל מודל‬
‫התקשורת הדיאדית (‪ )URo‬בשילוב אסטרטגיות של תקשורת תומכת (תת"ח) לשיפור התקשורת‬
‫בדיאדה‪ .‬לקבוצת הביקורת הועברה הדרכת הורים של עיסוי תינוקות‪ .‬התקיימו תצפיות ווידאו של ‪20‬‬
‫דקות לפני ולאחר ההתערבות‪ .‬תצפיות הווידאו נותחו על מנת לבחון את השינוי בדיאדה ולהעריך את‬
‫יעילות ההתערבויות‪ .‬תוצאות המחקר מורות כי מספר המסרים בקבוצת המחקר עלה באופן מובהק‬
‫בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ .‬בקבוצת ההתערבות‪ ,‬המשוב שהועבר בין המשתתפים בדיאדה הוכפל‪.‬‬
‫מספר המסרים ותדירות העברתם בדיאדה התאזן לאחר ההתערבות‪ .‬בנוסף עולה כי התקיים שינוי‬
‫חיובי במספר ממדים נוספים הקשורים לדיאדת התקשורת‪ :‬מספר המילים של ההורה‪ ,‬קשב משותף‪,‬‬
‫עיסוק משותף ומשך הזמן בו ממתין ההורה לתגובת הפעוט לאחר העברת מסר‪ .‬מסקנות‪ :‬מחקר זה‬
‫מדגים את יעילותה של התערבות של הדרכת הורים המבוססת על המודל התקשורת הדיאדית‬
‫לשיפור ההבנה של הורים את התקשורת של ילדם הפעוט שיש לו הלקות התקשורתית‪ .‬מכאן כי‬
‫ההתערבות במחקר תרמה להבניה מוצלחת של דיאדת התקשורת‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫מושב ‪ 28‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הורות מיוחדת‪-‬גוף‪ ,‬נפש‪ ,‬מציאות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫העצמת משפחות‪ :‬אימון הורי מקוון במשפחות בהן ילד עם מוגבלות‬
‫הדה מיידן‪ ,‬מלינדה סנודגראס‪ ,‬לורי מאייר‪ ,‬ג'ימס הול‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים בעברית בלבד‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫מושב ‪ 28‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הורות מיוחדת‪-‬גוף‪ ,‬נפש‪ ,‬מציאות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫עד כמה הורים לילדים עם מוגבלות עוסקים בפעילות גופנית‬
‫ג'ולין ברנדנבורג‪ ,‬ויליאם פרדריקס‪ ,‬עמי רבטין‪ ,‬לינדה פיריאוס‪ ,‬קריסטה קוץ'‪ ,‬דברה רונדקויסט‪,‬‬
‫טניה בראון‪ ,‬ג'פרי בראולט‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫מושב ‪ 28‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הורות מיוחדת‪-‬גוף‪ ,‬נפש‪ ,‬מציאות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫"של נעליך מעל רגלי" ‪ :‬גישה אישית‪-‬מקצועית חדשנית בליווי משפחות‬
‫יוחנן פלוסר‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬חשיפת גישה חדשנית בעבודה עם משפחות‪ ,‬שלהן בני משפחה עם צרכים מיוחדים‬
‫מורכבים‪ ,‬שמערכות הרווחה ‪ ,‬החינוך והבריאות לא סיפקו להן מענה הולם בשל מצבן המורכב‪.‬‬
‫רציונאל‪ :‬צוות מרכז היענות פיתח מיזם חדשני שהצלחתו נמדדת ביציאתה של המשפחה‬
‫ממצוקותיה הקשות וממצבה הטראומתי וחזרתם של בני המשפחה לתפקוד מלא בקהילה‪.‬‬
‫למיזם שלושה מרכיבים ייחודים‪:‬‬
‫‪ .1‬התנאי הראשוני וההכרחי להצלחה הוא יכולתם ונכונותם של אנשי הצוות המקצועי להשיל את‬
‫נעליהם (האישיות והמקצועיות) ולהיכנס לנעליהם של בני המשפחה בעת תהליך ההיכרות עם‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫‪ .2‬מיזם מרכז היענות (הקשבה‪ ,‬יעוץ‪ ,‬עזרה נפשית ומשפחה תומכת) הנו למעשה ‪R10l‬‬
‫‪ o1PalC‬רב מקצועי המספק מענה למשפחה בכל תחומי החיים ותחת קורת גג אחת‪.‬‬
‫‪ . 3‬פתרון בעיותיה של המשפחה ושל האדם עם הצרכים המיוחדים‪ :‬לאחר שהצוות לומד את‬
‫המשפחה מקרוב ‪ ,‬הוא מציע פתרונות יצירתיים למשפחה ומיישם פתרונות אלה בשיתוף עם‬
‫המשפחות הנוטלות אחריות לעתידן‪ .‬הכול נעשה בשיתוף מלא עם מערכות הרווחה ‪ ,‬החינוך‬
‫והבריאות ובתהליך שהוא לעיתים מורכב וממושך עד שהמשפחה חוזרת לתפקוד מלא‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬השולחן העגול יחשוף בפני אנשי מקצוע ומשפחות מודל וגישת עבודה ייחודיים שבסיסם‬
‫"כניסה לנעליהם" של בני המשפחה ושיתופם המלא בפתרון מצוקותיהם‪ .‬המטרה היא חזרתן של‬
‫המשפחות לחיים נורמטיביים בקהילה ושיפור משמעותי באיכות חייהן‪ .‬התהליך כולל גישור וקישור‬
‫ובניית אמון מחודש בין המשפחה לגורמי הקהילה‪ .‬בגישה זו נמנעו אשפוזים פסיכיאטריים מיותרים ‪,‬‬
‫פירוק משפחות ופגיעות בזכויותיהם של צעירים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים‪ .‬מרכז היענות תמך‬
‫וליווה עד היום עשרות משפחות‪ .‬בשנת ‪ 2015‬אנו מצפים להגיע למשפחה המאה במספר המלווה‬
‫על ידי המרכז‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫מושב ‪ 28‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הספקטרום האוטיסטי – חיים של משמעות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫האונה הפרהפרונטלית האמצעית ואינטגרציה בספקטרום האוטיסטי‬
‫דורית בן שלום‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬לפתח מודל של מוח והתנהגות שמסביר ומסייע בבעיות הליבה של אינטגרציה‬
‫בספקטרום האוטיסטי‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬אנו מתארים קשר בין האונה הפרהפרונטלית האמצעית ויצירתם של אפיזודות זיכרון‪,‬‬
‫אובייקטים תפיסתיים‪ ,‬פעולות מוטוריות‪ ,‬ומצבי רגש‪ ,‬וכיצד קשיים באינטגרציה זו עשויים להביא‬
‫לקשיים בזיכרון אירועים‪ ,‬בזיהוי חפצים‪ ,‬בתכנון תנועות‪ ,‬ובסיווג והפקה טיפוסית של רגשות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬המאמר המקורי משנת ‪ 200C‬הורחב עתה לגליון מיוחד של כתב העת ‪DeyoCSreo So‬‬
‫‪ .dlmlo PrleyoeSroer‬הוא גם שימש כבסיס להרצאות מכוונות‪-‬תמיכה במקומות כגון עמותת‬
‫אפי – אספרגר ישראל‪ ,‬כפר האירוסים בית לחיים של אלו"ט‪ ,‬ו‪ ,1lCoelnr -‬כנס הקיץ של הארגון‬
‫הגדול ביותר כיום לעזרה עצמית וסנגור של אנשים עם אוטיזם‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬נראה כי המודל יכול לשמש כנקודת ממשק בין מחקר עדכני במדעי העצב‪ ,‬לתמיכה‬
‫המגדילה את איכות החיים של אנשים עם אוטיזם בתפקוד נמוך וגבוה‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫מושב ‪ 28‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הספקטרום האוטיסטי – חיים של משמעות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫השלכות קשיבות (‪ )mindfulness‬על חווית ההורות בקרב הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי‬
‫דיאנה סוויין‪ ,‬קייטלין קורנר‪ ,‬סוזאן וייט‪ ,‬אנג'לה סקרפה‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ תקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫מושב ‪ 28‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הספקטרום האוטיסטי – חיים של משמעות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫שירותי השמה והכוונה של בית אקשטיין לשילוב של בוגרים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד‬
‫הגבוה‪ ,‬בתעסוקה בשוק החופשי‬
‫אלה אלימלך‪ ,‬דפנה פרומר‬
‫ישראל‬
‫פרויקט ‪ eraSo‬הנו פרויקט ייחודי וראשון מסוגו המיועד לצעירים בגילאים ‪ ,23-1C‬המאובחנים על‬
‫הספקטרום‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬בשכיחות הולכת וגדלה‪ ,‬מופנים לשירות ההשמה מועמדים בטווח‬
‫גילאים זה‪.‬‬
‫מנתונים של המוסד לביטוח לאומי עולה כי שיעור מקבלי הקצבה בקרב ילדים עולה בהדרגה‪ .‬נתון‬
‫זה מלמד על עליה בשכיחות האבחונים ועריכתם בגיל מוקם יותר‪ .‬כתוצאה מן האבחנה המוקדמת‪,‬‬
‫מתן השירותים המתאימים מתבצע כבר מגיל צעיר וישנה עלייה במשתייכים למסגרות המיוחדות‪,‬‬
‫בניהן‪ ,‬מסגרות התעסוקה (דוח הועדה הבין משרדית‪. )2013 ,‬‬
‫עד כה‪ ,‬הייתה קיימת תכנית אחת לכל הגילאים‪ ,‬והצעירים נדרשו להתאים עצמם במהרה‬
‫לדרישותיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי רצוי להתבונן על החסמים של אוכלוסיית הצעירים בהשתלבות‬
‫בתעסוקה בדומה להתבוננות על צעירים "נורמטיביים" בני גילם (שרעבי ומרגלית‪ .)2012 ,‬מתוך‬
‫ניתוח הנתונים בשטח ובשילוב עם ספרות וחוות דעת מקצועיות‪ ,‬גובשה ההבנה כי צרכיהם של‬
‫צעירים אחרים משל בוגרים‪ .‬על כן מטרות הפרויקט ודרך הפעולה הנגזרת מהן‪ ,‬מוכוונות לצרכים‬
‫הייחודיים של אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫מטרותיו של הפרויקט הינן לאפשר לצעירים להסתגל בהדרגה לשוק העבודה‪ ,‬להתנסות במגוון‬
‫תפקידים וסביבות עבודה‪ ,‬ללמוד אחריות תעסוקתית‪ ,‬לצבור ניסיון ומיומנויות תעסוקתיות וללמוד‬
‫מהם כישוריהם והתחומים המעניינים אותם‪.‬‬
‫הפרויקט כולל התנסויות במקומות עבודה בשוק החופשי‪ ,‬כאשר אחת לחודשיים מתקיים מעבר‬
‫למקום חדש‪ .‬התנסויות אלה מלוות בסדנה קבוצתית הכוללת למידה‪ ,‬תרגול ועיבוד של תכנים‬
‫העולים מן ההתנסות בשטח‪ .‬לאחר תקופה של עד שנה משתלבים הלקוחות במסלול ההשמה‬
‫בשכר‪.‬‬
‫הפרויקט מלווה במחקר הערכה המתבצע במסגרת עבודת גמר לתואר מוסמך באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ .‬בחודש יולי ‪ 2015‬יהיו בידנו הממצאים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫ישראל‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .(2013( .‬הצוות הבין‪-‬משרדי לאסדרת הטיפול‬
‫באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם ‪ -‬דו"ח ביניים‪ .‬ישראל‪ :‬ירושלים‪.‬‬
‫שרעבי‪ ,‬ע‪ ,.‬ומרגלית‪ ,‬מ‪ .)2012( .‬תוכניות מעבר מבית הספר לעבודה‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ ,‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה ואגף השיקום‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫מושב ‪ 28‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬הספקטרום האוטיסטי – חיים של משמעות‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:20‬‬
‫עמותת אפי אספרגר ישראל‬
‫שולה שירן‬
‫ישראל‬
‫עמותת אפי אספרגר ישראל הקימה בהדרגה לאורך שנות פעילותה מערך תמיכה רב תחומי‬
‫שמטרתו שילוב אנשים עם אספרגר בחברה בכל תחומי החיים‪ .‬הפרויקטים נבנו בהתבסס על הידע‬
‫שהצטבר בעמותה תוך שיתוף פעולה עם גופים רלבנטיים שונים‪ .‬העמותה הוקמה ע"י הורים‬
‫מתנדבים אך היא הגוף היחיד המרכז את כל המידע הנוגע לציבור המאובחנים בתסמונת‪ ,‬ומלווה‬
‫אותם לאחר שאובחנו לכל אורך הדרך‪ .‬הפוסטר יציג את מערך השירותים המגוון של העמותה‬
‫המתנהל במקביל בשלושה ערוצים שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬שירותים למאובחנים בתסמונת יוצגו כרצף של שירותים המתייחסים לחיים לגילאי ‪ 18‬ואילך‪:‬‬
‫א‪ .‬חיבורים ושלהב"ת– מיועדים למתנדבים לצה"ל ולשירות הלאומי‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרויקט תעסוקה הכולל‪ :‬אבחון תעסוקתי ייחודי‪ ,‬הכוונה ללימודים אקדמיים או לשיקום תעסוקתי‪,‬‬
‫הפניה והשמה לעבודה בשוק החפשי תוך תמיכה נמשכת במעסיק ובמועסק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מועדון חברתי ופרויקט זוגיות‪.‬‬
‫ד‪ .‬דיור נתמך – מעורבות בפרויקטים לפיתוח מערכי דיור בקהילה ‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות למען המשפחות‪:‬‬
‫א‪ .‬מרכז תמיכה למענה פרטני למשפחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערכת מידע אינטרנטית (אתר וניוזלטר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבוצות תמיכה וארועים לחברים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מערך הורים מתנדבים המשתתפים באופן שוטף בפעילות העמותה‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילות הסברה וסינגור בחברה‪:‬‬
‫א‪ .‬הרצאות וכנסים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות סינגור מול גופי ממסד רלבנטיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קשר עם גופי זכויות כמו ארגון בזכות נציבות השוויון‪ ,‬ייצוג התסמונת בפורומים ציבוריים‬
‫רלבנטיים‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫אוכלוסית הבוגרים עם אספרגר לא זכתה בעבר למענה הולם לצרכיה‪ ,‬וגם כיום למרות שמספר‬
‫המאובחנים עולה בהתמדה (למרות השינוי ב _‪ )U0o‬המדינה אינה נותנת מענה מקיף ומסודר‬
‫לצרכיה‪ .‬מערך התמיכה והשירות שהקימה העמותה הוא תשתית ומודל לפתרונות מקיפים‬
‫והוליסטיים שיאפשרו את שילובה המלא של אוכלוסיה זו בחברה ויאפשרו לאנשים עם התסמונת‬
‫איכות חיים טובה‪ ,‬עצמאות וכבוד‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫מושב ‪ – 29‬מודלים ויישומים לחנוך משלב ומכיל‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫מודל השילוב היחידני – ‪ n EE lonE llyo‬לילדים עם נכויות התפתחותיות ‪ /‬קוגנטיביות‬
‫אילאיל לדר‬
‫ישראל‬
‫המרכז לקידום החינוך והשילוב של עמותת ית"ד‪ ,‬לומד ומיישם את השילוב היחידני עבור ילדים בעלי‬
‫תסמונת דאון כבר ‪ 14‬שנה‪ ,‬אנחנו מפתחות את מודל השילוב היחידני על סמך מחקרים שאנחנו‬
‫מביאות לארץ‪ ,‬מעקבים שאנחנו מקיימות בשטח ‪,‬במסגרות חינוך בהן משולבים ילדי תסמונת דאון‬
‫שילוב יחידני‪.‬‬
‫המודל שפיתחנו מציע להפעיל שיקול דעת בהרכבת המערכת כל שנה מחדש‪ ,‬כדאי לחלק את‬
‫המערכת ל‪ 3 -‬חלקים‪ ,‬בחלק מהזמן התלמיד המיוחד ישהה בפעילויות חווייתיות עם כיתת השווים לו‬
‫(התלמידים הרגילים) כמעט ללא סיוע ותמיכה‪ ,‬בחלק אחר מהזמן התלמיד יכנס לשיעורי תוכן‬
‫שיבחרו בקפידה מראש עם המחנכת ומורת השילוב‪ ,‬לאחר הכנה והטרמה בחדר משאבים מיוחד‪,‬‬
‫בחלק השלישי של מערכת השעות‪ ,‬התלמיד ילמד באופן יחידני בחדר המשאבים נושאים שלהם הוא‬
‫זקוק כדי להתקדם ולהתפתח‪.‬‬
‫על פי המודל תיווך ותרגול‪ ,‬הכנה לקראת נושא הנלמד בכיתה‪ ,‬והעשרה‪ ,‬יתבצעו באופן יחידני על ידי‬
‫הסייעת או מורת השילוב ביחידות זמן שנבחרו לכך מבעוד מועד‪.‬‬
‫גם בתחום החברתי‪ ,‬המודל מציע תרגול של מיומנויות תקשורת חברתית עם התלמיד המשולב‪ ,‬עוד‬
‫לפני שהוא נכנס לסיטואציה החברתית עצמה‪.‬‬
‫על מנת שתלמיד בעל נכות התפתחותית יוכל להתקדם ולהפוך ללומד עצמאי‪ ,‬חשוב מאוד לשכתב‪,‬‬
‫לדרג ולפשט עבורו את הנושאים הנלמדים בכיתה‪ ,‬רצוי מאוד לשלב בחומר תמונות‪ ,‬טבלאות ולייצר‬
‫משחקים דידקטיים‪ ,‬המותאמים ליכולותיו‪ ,‬במידה ואין מורת שילוב בבית הספר שלוקחת על עצמה‬
‫את מלאכת השכתוב והנגשת החומר‪ ,‬הסייעת תצטרך ליטול על עצמה את התפקיד‪ .‬ללא הנגשה‬
‫והתאמה של חומרי למידה יהיה קשה מאוד לבצע שילוב יחידני לימודי לילד בעל נכות התפתחותית‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫מושב ‪ – 29‬מודלים ויישומים לחנוך משלב ומכיל‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫שילוב יחידני של תלמידים עם צרכים מיוחדים ומוגבלות שכלית התפתחותית במתי"א יחדיו ‪-‬‬
‫מתיאוריה למעשה‬
‫תמר שפיצר‬
‫ישראל‬
‫"במתי"א יחדיו אנו מכבדים את ייחודיותו של כל אדם ומאמינים ביכולתו לצמוח‪...‬ולהביא לידי ביטוי‬
‫את יכולותיו ואת כישוריו" (מתוך חזון המתי"א)‬
‫מודל השילוב של תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית נובע מתוך חזון המתי"א‪.‬‬
‫לאור מספרם ההולך וגובר של תלמידים עם לקויות מורכבות בתוך מערכת החינוך הרגיל‪ ,‬התגבשה‬
‫במתי"א ההבנה‪ ,‬שיש לטפח מומחיות תחום עם ידע ויכולת לתת מענה לאוכלוסיה זו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬המליצה מירה רוזנבליט‪ ,‬מפקחת מחוז ירושלים בחינוך המיוחד‪ ,‬על יצירת קשר עם‬
‫ארגון ית"ד‪ .‬פנינה אל‪-‬תר‪ ,‬מנהלת המתי"א בעבר‪ ,‬יצרה את הקשר עם אילאיל לדר ונבנתה‬
‫השתלמות עבור מומחיות תחום שילוב‪ .‬במהלך השנים ‪ 2012-2011‬נערכה השתלמות במרכז‬
‫השילוב של ית"ד‪.‬‬
‫מודל ההדרכה והשילוב במתי"א התפתח מתוך המודל הנלמד ובהלימה לנהלי השילוב המוגדרים‬
‫בחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך‪.‬‬
‫המודל כולל בניית מערך הדרכה מקיף ורציף לאורך שנת הלימודים‪ :‬מפגש ראשון עם הצוות החינוכי‬
‫טרם פתיחת שנת הלימודים‪ ,‬לצורך קליטה מיטבית של התלמיד‪ .‬בנוסף מתקיימים מפגשים לאורך‬
‫שנת הלימודים‪ ,‬לבניית תוכנית התערבות אישית לתלמיד‪ ,‬ומפגשי הדרכה סדירים וקבועים לצוות‬
‫החינוכי והטיפולי‪ ,‬ולצוותי ההנהלה וההורים‪.‬‬
‫בניית תוכנית ההתערבות מייצגת ראיה הוליסטית של התלמיד‪ ,‬ומכוונת למתן מענה לימודי‪ ,‬שילוב‬
‫חברתי וקידום מיומנויות אקדמיות ותפקודיות‪.‬‬
‫מערכת השעות האישית של התלמיד בנויה ממקצועות אותם לומד בתוך כתת האם‪ ,‬שעות בהם‬
‫מקבל הוראה מתקנת וטיפולים במקצועות הבריאות ושעות של עבודה עם הסייעת האישית‪ .‬שעות‬
‫אלו כוללות תרגול וחזרה על מיומנויות לימודיות וחברתיות והטרמה לקראת המקצועות אותם לומד‬
‫בכתה‪.‬‬
‫אנו פועלות מתוך האמונה ששילוב מוצלח נובע מתוך עבודה שיתופית‪ ,‬הבנייה ותכנון‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫מושב ‪ – 29‬מודלים ויישומים לחנוך משלב ומכיל‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫"לראות ביחד" ‪ -‬דיאלוג בין צוות חינוכי והורים לילדים עם מוגבלות‪ :‬פרויקט ללמידה הדדית‬
‫במזרח ירושלים ‪2015-2014‬‬
‫סוג'וד סלימאן‪ ,‬בוקי קמחי‬
‫ישראל‬
‫ממצאים מחקריים רבים המעידים על החשיבות הרבה של דיאלוג בקידום מערכת היחסים בין‬
‫המשפחה למסגרות החינוך‪ ,‬ורואים בה גורם מרכזי המשפיע על מהלך התפתחותו והצלחתו של‬
‫הילד במערכת החינוך‪.‬‬
‫בתחום החינוך של ילדים עם מוגבלות‪ ,‬עולה תמונה מורכבת‪ ,‬מרבית ההורים שואפים שילדיהם‬
‫ישולבו במערכת החינוך הרגילה‪ ,‬וסביב סוגיה זו ואחרות מקיימים מאבקים של שנים עם המערכת‪.‬‬
‫מאבקים שהובילו להישגים רבים‪ ,‬במחיר של מערכת יחסים מורכבת וחוסר אמון בין ההורים‬
‫למערכת‪.‬‬
‫על מנת לשנות מציאות זו‪ ,‬ולייצר מקום של שיח המכיר במומחיות ההדדית של הורים ואנשי מקצוע‬
‫פיתח ארגון קשר תוכנית זו‪ ,‬אשר אליה חברו במזרח ירושלים קרן ירושלים‪ ,‬מחלקת שיקום ברווחה‪,‬‬
‫שט``י מזרח ירושלים ובתי ספר‪ .‬התפיסה המנחה אותנו היא שהאחריות הראשונית להתפתחות‬
‫הילדים ולחינוכם מוטלת על ההורים‪ .‬עם כניסת הילדים למערכת החינוך נוצרת אחריות משותפת בין‬
‫הורים למערכת החינוך‪ .‬לכל אחד מהצדדים תרומה ייחודית להתפתחות הילד ורווחתו‪ .‬יחסי שותפות‬
‫אלו צריכים להיבנות‪ ,‬מתוך עמדה של שוויון ושותפות עם כל אוכלוסיית ההורים ובהתאמה לצרכים‬
‫השונים של קבוצות האוכלוסייה‬
‫התכנית היום מיושמת בשלושה בתי ספר במזרח ירושלים‪ :‬אל‪-‬זהראא‪ ,‬אל‪-‬בסמה ואל‪-‬נור‪ .‬המודל‬
‫כולל שלושה מפגשים עם ההורים‪ ,‬שלושה מפגשים עם אנשי המקצוע ושלושה מפגשים משותפים‪.‬‬
‫היציאה לדרך הייתה מלווה בחששות לגבי היענות ההורים ואנשי המקצוע למסע המשותף‪ .‬היענות‬
‫ההורים ניפצה הנחת יסוד רווחת במזרח ירושלים שההורים אינם מתעניינים ואינם רוצים להיות‬
‫שותפים‪ .‬במהלך הדרך נוצרה גם מורכבות צפויה של חשש מאיבוד ההכרה המקצועית‪ ,‬איבוד‬
‫שליטה מתוך כך שהורים הופכים שותפים‪ .‬לצד התקרבות והבנה הדדית‪.‬‬
‫בהרצאה נשתף בתובנות שלנו בבניית המודל ‪ ,‬בתכנים שעולים ובשאלות הפתוחות‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫מושב ‪ – 29‬מודלים ויישומים לחנוך משלב ומכיל‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫פאנל‪ :‬שילוב כוחות‪ :‬הורים ‪ -‬מערכת החינוך‪ ,‬המפתח לשילוב אמיתי בר קיימא‬
‫מנחה‪ :‬תמי קרישפין‬
‫משתתפים‪ :‬רחלי אברמזון‪ ,‬אילאיל לדר‪ ,‬תמר שפיצר‪ ,‬סוג'וד סולימאן‪ ,‬רויטל לן כהן‬
‫ישראל‬
‫ההורים אומרים‪" :‬הילד שלנו זקוק למצע התמיכה המשותף וההדדי של המשפחה והמסגרת‬
‫החינוכית כדי לשרוד את השילוב ולהתפתח‪ .‬אנו גורם מהותי ותורם במערך השילוב‪ ,‬לא רק בצמתי‬
‫קבלת החלטות אלא לאורך הדרך‪ .‬אנו מצפים ממשרד החינוך ליצור כלים ולהבנות ערוץ לדיאלוג‬
‫רציף בין המשפחה והמסגרת החינוכית‪ ".‬ועד ההורים המשלבים הארצי לילדים עם אוטיזם‪.‬‬
‫המחקרים מראים‪:‬‬
‫א‪ .‬שיתוף פעולה בין המשפחה למערכת החינוך תורם להתפתחות הילד ורווחתו‪ ,‬ואילו קונפליקטים‬
‫ונתקים בין המערכות פוגעים בהתפתחות הילד ובהצלחתו במערכת החינוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬שותפות בין המשפחה למערכת החינוך מקדמת את יכולותיה של המסגרת החינוכית לפעול‬
‫בצורה יעילה ואפקטיבית‪ .‬קשרי משפחה מסגרות החינוך בגיל הרך‪ ,‬תמונת מצב והמלצות‪ ,‬פרופ`‬
‫זאב צרלס גרינבאום‪ ,‬דבורה פריד‬
‫עכשיו משברור שעבודה מתואמת ומשולבת הורים‪ -‬אנשי מקצוע היא חיונית‪ ,‬נשאל איך?‬
‫בפאנל ישתתפו‪ ,‬הורים‪ ,‬אנשי מערכת החינוך‪ ,‬ארגונים הפועלים בתחום ‪ -‬אנשים שחיים את‬
‫הפרקטיקה מכאן ומכאן ויחד ישתפו בערכים המנחים‪ ,‬בניסיון המצטבר ובמודלים הנרקמים‪ ,‬בקשיים‪,‬‬
‫בהצלחות‪ ,‬במדיניות ובדרך ליישומה‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫מושב ‪ – 30‬חיים עצמאיים והשתלבות בקהילה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫קהילות משולבות הן קהילות חזקות‬
‫קוני לורין בווי‪ ,‬דיאן רייכלר‬
‫קנדה‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫מושב ‪ – 30‬חיים עצמאיים והשתלבות בקהילה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫סקר מיפוי צרכים‪ ,‬יכולות ושאיפות שלבוגרים עם תסמונת אספרגר‬
‫יונתן דרורי‬
‫ישראל‬
‫תסמונת אספרגר הינה לקות התפתחותית נרחבת המאופיינת בליקוי משמעותי באינטראקציה‬
‫חברתית ובהתנהגות סטריאוטיפית וחזרתית‪ .‬מחקרי שכיחות מציגים עליה חדה בעשורים האחרונים‬
‫ומביאה את הרשויות בישראל ובעולם לעסוק בפיתוח שירותים‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬בשנת ‪ 2012‬הוקמה תכנית "דיור נתמך" המיועדת ללוות את המעבר למגורים עצמאיים של‬
‫אנשים צעירים עם מוגבלות‪ ,‬בניהם אנשים עם תסמונת אספרגר‪ .‬לשם הקמת התכנית עלה צורך‬
‫באיסוף מידע (תפקודי‪ ,‬חברתי‪ ,‬אישי) על אנשים עם תסמונת אספרגר‪ ,‬מעל גיל ‪ ,18‬המתגוררים‬
‫בבית הוריהם או באופן עצמאי מבלי להיעזר בשירותי דיור קהילתיים‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬ראיונות עומק בעזרת שאלון חצי מובנה‪ .‬ניתוח כמותני ואיכותני‪.‬‬
‫ממצאים‪ 80 :‬מרואיינים (‪ V7‬גברים‪ ,‬גיל ממוצע‪.)2V :‬‬
‫אבחון והכרה‪:‬‬
‫ המעבר מילדות לבגרות כשלב קריטי‬‫ סיבות להימנעות מהכרה‬‫`מיומנויות היומיום` ( ‪:)1U‬‬
‫ שונות בין אישית ותוך אישית רבה‬‫ צורך במיפוי יכולות מפורט‬‫ מיומנויות כדרכים להגשמת שאיפות ולא כמטרה בפני עצמה‬‫מגורים‪ :‬קבוצת מרואיינים גדולה המעוניינת במגורים עצמאיים מחוץ לבית ההורים‪ ,‬אך אינה‬
‫מעוניינת להשתייך למסגרת שיתופית‪ ,‬והמענים להם זקוקה קבוצה זו‪.‬‬
‫תעסוקה‪:‬‬
‫ פער בין יכולות תיאורטיות גבוהות ליכולות יישום נמוכות‬‫ שינוי במקום העבודה נחווה כמשבר הדורש הסתגלות‬‫ צורך בליווי בשלב ההשמה וגמישות בזמינות המענה לאחר ההשמה‪ ,‬לאור הסביבה המשתנה‬‫חיי חברה‪:‬‬
‫ לצד רצון בקשרים חברתיים ובמיוחד זוגיים‪ ,‬קיימת שונות רבה באופן בו נתפסים חיי חברה‬‫מספקים‬
‫ תחושת חוסר אונים‪ ,‬פאסיביות‪ ,‬וחשש מפגיעה או ניצול ‪ -‬יוצרים מעגל של חששות והימנעות‬‫מכניסה לקשרים חברתיים‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬ייחודו של המחקר הנוכחי הינו מדגם מרואיינים גדול‪ ,‬ובהקיפו תחומים נרחבים‪ .‬מתאפשר‬
‫מבט סטטיסטי‪ ,‬ולצידו העמקה במשמעות הנתונים מתוך תיאוריהם של המרואיינים‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫מושב ‪ – 30‬חיים עצמאיים והשתלבות בקהילה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫דיור עצמאי בקהילה לאנשים עם מוגבלות‬
‫אביטל סנדלר‪-‬לף‬
‫ישראל‬
‫מתוך ‪ 8,000,000‬תושבי מדינת ישראל ‪ 10,000‬אנשים עם מוגבלות מתגוררים במוסדות או‬
‫במעונות‪ .‬ניתן היה להניח שזהו מספר נמוך עד שמשווים למתרחש בעולם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בכל ארה"ב‬
‫מתגוררים במוסדות ‪ 20,000‬איש עם מוגבלות מתוך ‪ 380,000,000‬תושבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות‪ ,‬שמעונינים לעבור מבית הוריהם למגורים עצמאיים‬
‫וזקוקים לתמיכה ולליווי בתהליך מורכב זה‪.‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬תהליך הדיור העצמאי בקהילה החל כתוצאה מפעילות אינטנסיבית לקידום זכויות אדם‬
‫לאנשים עם מוגבלות כבר בשנות השבעים‪ .‬בעקבות תביעה תקדימית של שתי נשים שגרו במוסד‬
‫סיעודי ורצו לעבור לגור בקהילה תיק ‪–,EmoCrlH 1CCC,‬המדינה חויבה לספק לאדם אפשרות לגור‪,‬‬
‫לעבוד‪ ,‬ללמוד ולקבל את השירותים בקהילה ולא במסגרת מוגנת‪.‬‬
‫האנשים המתגוררים בקהילה הם גם כאלה עם מוגבלות מורכבת ביותר‪ ,‬במצבים סיעודיים‪ ,‬עם‬
‫מוגבלות שכלית התפתחותית חמורה ועם בעיות התנהגות‪ .‬הם חיים בבתיהם בצורה מכבדת‬
‫ומקבלים שירותים אישיים‪ .‬במחקרי הערכה רבים‪ ,‬שנערכו לאורך השנים נמצא שאנשים לא רצו‬
‫לחזור למוסדות או להוסטלים‪ ,‬הצורך בתרופות ירד‪ ,‬וכך גם התפרצויות שונות‪ ,‬שאפיינו חלק מהם‬
‫במהלך שהותם במסגרות אלה‪.‬‬
‫מחקרים כלכליים רבים שנערכו לאורך השנים מצביעים על כך שבטווח הארוך המגורים בקהילה‬
‫זולים באופן משמעותי ממגורים במסגרת מוגנת‪.‬‬
‫בבואנו לקדם ב ישראל רצף שירותים תומכי דיור עצמאי בקהילה שחסר היום‪ ,‬עלינו לקחת בחשבון‬
‫סלי שירותים גמישים‪ ,‬שיסייעו לאדם במציאת דירה בקהילה‪ ,‬בהכנת האדם ומשפחתו למעבר‪,‬‬
‫ברכישת מיומנויות מקדמות חיים עצמאיים‪ ,‬במציאת עבודה‪ ,‬בקבלה ללימודים וברכישת חברים‪ .‬יש‬
‫לפתח הזדמנויות לאיגום משאבים בין מגזר ממשלתי‪ ,‬לבין קבלנים (תוך עידוד שלהם להקצות דירות‬
‫נגישות לאנשים עם מוגבלות) לבין פילנתרופיה‪ .‬ישראל מתחילה לעשות צעדים ראשונים בכיוון זה‬
‫במסגרת תכנית "דיור נתמך" במסד נכויות ‪ -‬שותפות אסטרטגית בין ג'וינט ישראל‪ ,‬ממשלת ישראל‬
‫וקרן משפחת רודרמן ויוזמות ממשלתיות נוספות‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫מושב ‪ – 30‬חיים עצמאיים והשתלבות בקהילה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫הקשר בין עצמאות‪ ,‬תלות‪ ,‬דימוי עצמי ואיכות חיים בקרב אנשים עם לקויות למידה מורכבות ‪-‬‬
‫מחקר משתף‬
‫דנה רוט‪ ,‬חלי פרץ‪ ,‬רותי כהן‪ ,‬עופר דפנא‪ ,‬יוני סימני‪ ,‬דורון לורנצי‬
‫ישראל‬
‫אחת מהמטרות המוצהרות ביותר של שיקום אנשים עם מוגבלות היא הגעתם לחיים עצמאיים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬האם להיות עצמאי היא המהות של האדם? האם העצמאות מביאה אהבה‪ ,‬אושר‪ ,‬סיפוק‬
‫ואיכות חיים? נושא זה‪ ,‬כמו גם נושאים רבים נוספים‪ ,‬לא זכו לבדיקה מחקרית בקרב אנשים בוגרים‬
‫עם לקויות למידה מורכבות (קר ומאיירסון ‪.)1C87 ,‬‬
‫מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המושגים של עצמאות ותלות בקרב בוגרים אלה ולבדוק‬
‫האם קיים קשר בינם לבין שלושה תחומים‪ :‬יחסים‪ ,‬יוזמה וחשיבה ובין תפיסות של ערך עצמי ואיכות‬
‫חיים‪ .‬המחקר התבצע בגישת מחקר פעולה משתף כאשר קבוצת החוקרים כללה בוגרים עם לקויות‬
‫למידה מורכבות ושתי חוקרות מקצועיות בשותפות מלאה בכל התהליך המחקרי‪.‬‬
‫הנבדקים היו ‪ 107‬בוגרים עם לקויות למידה מורכבות החיים בקהילה במסגרות דיור מגוונות אשר‬
‫מילאו שאלונים בנושא עצמאות ותלות‪ ,‬ערך עצמי ואיכות חיים‪.‬‬
‫הממצאים מצביעים כי קיים קשר חיובי ומובהק ביו יוזמה עצמאית וחשיבה עצמאית ובין יוזמה‬
‫עצמאית וע צמאות ביחסים‪ .‬כמו כן נמצא קשר חיובי מובהק בין שביעות רצון ויוזמה עצמאית ובין ערך‬
‫עצמי וחשיבה עצמאית‪ .‬ניתן להסיק כי השאיפה להביא אדם לחיים עצמאיים צריכה לקחת בחשבון‬
‫את מורכבות המושג עצמאות ואת תחומי החיים השונים בהם היא נוגעת ולעודד אוטונומיה לצד‬
‫יכולת להיות בקשר הדדי‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫מושב ‪ - LUDI– 31‬משחקים טכנולוגיה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫שימוש בטכנולוגיה למשחק בקרב ילדים עם מוגבלות‪:‬‬
‫כיצד משחק ומשחקיות באים לידי ביטוי בשימוש בטאבלט ומחשב‬
‫נעה ניצן‪ ,‬דיינה קאפל‬
‫ישראל‬
‫המשחק הוא עיסוק מרכזי בילדות ולעתים מלווה אותנו לאורך כל החיים‪ .‬מיומנויות משחק קשורות‬
‫ליכולות קוגניטיביות‪ ,‬מוטוריות וסנסו‪-‬מוטוריות‪ ,‬רגשיות‪ ,‬תקשורתיות וחברתיות‪ .‬בקרב ילדים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬מיומנויות המשחק פעמים רבות נפגעות‪ .‬חוסר היכולת או הקשיים ביכולת ובאיכות‬
‫גילם‪.‬‬
‫את‬
‫התואמות‬
‫בפעילויות‬
‫שלהם‬
‫ההשתתפות‬
‫על‬
‫משפיעים‬
‫המשחק‪,‬‬
‫רוב הספרות העוסקת בשימוש במחשבים וטאבלטים בקרב ילדים עם מוגבלות‪ ,‬מתייחסת לתחום‬
‫התקשורת והלמידה‪ .‬לרוב מציגים שימוש במשחקי מחשב ואפליקציות לצורך תרגול מיומנויות‬
‫שונות‪ .‬אנו מצאנו כי נכון להשתמש במשחקי מחשב ואפליקציות לקידום מיומנויות משחק‪ ,‬כאשר‬
‫המשחק הוא המטרה ולא רק האמצעי‪ ,‬מתוך הבנת ההשפעה הרבה שיש למשחק על התפתחות‬
‫הילד ואיכות החיים שלו ושל משפחתו‪.‬‬
‫למרות העבודה הנרחבת הקיימת היום בתחום המשחק‪ ,‬ההגדרה של משחק אינה עקבית בין‬
‫המומחים‪ ,‬וקיים קושי להעריך את היכולות של ילדים בתחום זה‪ .‬אנשי מקצוע רבים חקרו את תחום‬
‫המשחק ופיתחו מודלים שונים לתיאור מרכיבי המשחק ודרכים להעריך אותו‪ .‬במצגת זו נתייחס‬
‫למודלים שונים‪ ,‬כולל מודל המשחקיות של ‪ .)xloHo )1CC7‬ננתח משחק של מספר ילדים בגילאי ‪-2‬‬
‫‪ 12‬שנים‪ ,‬עם מוגבלות שונה‪ ,‬הלומדים במסגרות היום בבית איזי שפירא בישראל‪ ,‬לפי המודל של‬
‫‪ xloHo‬ותיאוריות נוספות‪ ,‬תוך התייחסות למשחק עם חפצים ולמשחק עם אמצעים טכנולוגיים‬
‫(מחשב וטאבלט)‪ .‬נראה כיצד משחקים טכנולוגיים באים לידי ביטוי בהשתתפות של ילדים עם‬
‫מוגבלות במשחקים שונים‪ ,‬ושיפור מיומנויות הקשורות למשחק‪ ,‬תוך התייחסות לדילמות וסוגיות‬
‫מקצועיות ואתיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבדוק האם מאפיינים שונים של משחקי מחשב ואפליקציות מעודדים‬
‫משחקיות ומאפייני משחק נוספים‪.‬‬
‫מוגש כחלק מפרויקט ‪DUg, R,0d 1eCSyo dU130C‬‬
‫‪ye &ye. go . U. NlePlm f . 0. xloHo, 1. )1CC7(. NElo loH nElo&lEoroo: oPlC Cy Ey‬‬
‫‪0C. ylSo, o,: .)VV-Dl.Sy )lHo.(, NElo So ,eelnlCSyolE dPrelno &ye RPSEHero )nn.52‬‬
‫‪oyoeo‬‬
‫‪125‬‬
‫מושב ‪ - LUDI– 31‬משחקים טכנולוגיה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫פיתוח טכנולוגיה תקשורתית תומכת לתהליך למידה‬
‫פדרו אנקארנקאיו‪ ,‬קים אדמס‪ ,‬מרגרידה נואס דה פונטה‪ ,‬אל קוק‪ ,‬אנבלה קיאדו‪ ,‬טרסה ליטה‪,‬‬
‫קלריס נואס‪ ,‬ונגלו פיאדאדה‪ ,‬ג'אנה פררה‪ ,‬מרגרידה ריבירו‪ ,‬אלכסנדרה מרטינס‪ ,‬מוניקה סילבה‪,‬‬
‫אנה לורדרל‬
‫פורטוגל‪ ,‬קנדה‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫מושב ‪ - LUDI– 31‬משחקים טכנולוגיה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫ר ובוטים ככלי טיפולי‪ :‬עידוד מיומנויות חברתיות בקרב ילדים על הקשת האוטיסטית‬
‫בן רובינס‬
‫בריטניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫מושב ‪ – 32‬משפחות וחוסן הורי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫המרכזים למשפחה‪ -‬ממדיניות לפרקטיקה ממוקדת משפחה‬
‫ויויאן אזרן‪ ,‬גלית גבע‪ ,‬מיכל גולן‬
‫ישראל‬
‫ראציונל‬
‫העבודה עם משפחות לילדים עם מוגבלות‪ ,‬מבוססת על גישת המערכות‪ ,‬הרואה חשיבות בהכרת‬
‫צרכיהם של כל בני המשפחה‪ ,‬ולא רק בצרכיו של הילד עם מוגבלות (‪.)Urmnoro f Crro, 2008‬‬
‫גישת הכוחות(‪ )0lErreo, 1CCV‬מאמינה כי השינוי טמון ביכולתו של אדם לגייס כוחות בעצמו‬
‫ובסביבתו (כהן ובוכבינדר‪ )2005 ,‬ומכאן שמקורות הכוח של המשפחות טמונים בראיית הילד כאדם‬
‫שלם בעל זכויות והכרה בחוסנן של הקהילות שמהן הוא ניזון‪ .‬העקרונות‪ :‬מיקוד בכוחות המשפחה‪,‬‬
‫הכרה וכבוד לשונות ולערכים‪ ,‬המשפחה כמשאב מרכזי בקידום ילדה‪ ,‬יכולתה לקבל החלטות‪ ,‬קיום‬
‫תקשורת פתוחה ומשתפת‪ ,‬גמישות במתן שירותים והכרה בערכן של מערכות תמיכה א‪-‬פורמאליות‪.‬‬
‫מחקרים מראים שהתמודדות ההורים‪ ,‬מותנית במידת ההעצמה שהם חשים‪ .‬הורים בעלי כישורי‬
‫מנהיגות מניעים תהליכים קהילתיים מרשימים בסביבת מגוריהם ומשפיעים על מדיניות‪.‬‬
‫מרבית השירותים שפותחו על ידי משרד הרווחה התמקדו במתן מענים לצרכי הפרט‪ ,‬אולם בשנים‬
‫האחרונות אנו עדים לפריצת דרך הדוגלת בראיה של האדם עם המוגבלות בקונטקסט המשפחתי‪ ,‬וזו‬
‫באה לידי ביטוי בפיתוח שירותים ממוקדי משפחה דוגמת מרכזים למשפחה‪.‬‬
‫המודל‬
‫מודל יישובי הכולל מתן שירותים למשפחה תחת קורת גג אחת (‪ :),or oCyn eroCre‬מתן מידע‬
‫אודות זכויות ושירותים‪ ,‬מערך תמיכה פרטני וקבוצתי‪ ,‬פעילות חברתית וקהילתית ופיתוח מנהיגות‬
‫הורים‪ ,‬המשפיעה על עמדות הציבור ומנהיגיו‪.‬‬
‫בכל יישוב מוקם "שולחן עגול" יישובי המאפשר שיח ותאום בין אנשי מקצוע ברשות‪ ,‬ארגונים לילדים‬
‫עם מוגבלות לצד נציגות הורים‪.‬‬
‫זהו מודל מערכתי ותשתיתי רחב המאפשר שיח בין הורים לאנשי מקצוע וכאמצעי לריכוז והתייחסות‬
‫לצרכים ומענים הולמים למשפחה‪.‬‬
‫המודל מהווה נדבך חשוב ומרכזי כשרות המבטא את זיקת הגומלין בין הפרט‪ -‬המשפחה והקהילה‪.‬‬
‫דילמות‪:‬‬
‫ ממדיניות לפרקטיקה ממוקדת משפחה‪ -‬מקומם של ההורים‬‫ מרכז רב נכותי‪ -‬מול מרכז ממוקד בצרכים ייחודיים סביב מוגבלות‪.‬‬‫ המרכז כחוליה אחת במכלול השירותים בקהילה‪.‬‬‫ מסגרת סגרגטיבית מול מסגרת משלבת להורים‪.‬‬‫ את מי משרת המרכז?‪ -‬אוכלוסייה המוכרת במח` הרווחה או לכלל המשפחות ביישוב‬‫ מקומה של מסגרת אזורית כמענה לפריפריה ולישובים קטנים‪.‬‬‫שותפים‪ :‬התוכנית נמצאת בשלבי פיילוט בשיתוף עם ג`וינט אשלים‪ ,‬משרדי הרווחה והבריאות‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫מושב ‪ – 32‬משפחות וחוסן הורי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫צמיחה אישית בקרב אמהות ערביות המגדלות ילד עם וללא מוגבלות שכלית והתפתחותית‬
‫עודה למיס‪ ,‬ליאורה פינדלר‪ ,‬שונית רייטר‬
‫ישראל‬
‫אמהות לילד עם מוגבלות שכלית והתפתחותית הנה אתגר אשר נחווה באפן שונה מאם לאם‪,‬‬
‫ממשפחה למשפחה ומתרבות לתרבות‪ .‬מוקד המחקר הנוכחי הוא חוויתן של אמהות לילדים עם‬
‫מוגבלת שכלית והתפתחותית בחברה הערבית‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לבחון את משמעות האימהּות על ידי ראיונות עומק חצי מובנים של ‪ 13‬אמהות‬
‫לילד עם מוגבלות שכלית והתפתחותית בגילאי ‪ .14-7‬השאלות התחקו אחר חוויתן הפנימית‪,‬‬
‫המשפחתית והחברתית ופרשנותן האישית לכל אלה‪.‬‬
‫בחברה זו‪ ,‬האימהות היא לרוב החוויה המשמעותית ביותר בחיי האישה (ויסברוד‪ :1CCC ,‬ע`אנם‪,‬‬
‫עלי ואבו ג`אבר‪-‬נג`ם‪ )2005 ,‬ואכן‪ ,‬במחקר הנוכחי האימהּות נתפסה כחוויה טוטלית‪ ,‬אישית‬
‫ופנימית‪ ,‬המקנה תחושת ערך עצמי‪ ,‬כוח ושליטה במתרחש‪ ,‬לצד עדנה ורוך‪.‬‬
‫אמהות העידו על עצמן שבעת גידול ילד עם המוגבלות הן יוזמות ואף מתעמתות עם בני המשפחה‬
‫והחברה במידת הצורך‪ .‬הן הציגו את עצמן כאסרטיביות ואקטיביות לטובת צרכי הילד‪ ,‬וככאלה שאינן‬
‫תלויות באחר לצורך ביצוע תפקידן כראות עיניהן‪ .‬בשונה מהמקובל‪ ,‬נראה שהאמהּות לילד עם‬
‫מוגבלות הניבה מנשים אלה כוח על מנת לתמוך בערכיהן האישיים‪ ,‬ואף לסטות מהתפקיד המסורתי‬
‫שיועד להן‪ .‬הכוח הנראה של האמהות (מול החברה והמשפחה המורחבת ובהתמודדות היום‪-‬יומית)‬
‫יוצג באמצעות המושג "התמקחות עם הפטריארכיה" (‪ ,)xlealSoSoa aSCP NlCeSleePo‬שטבעה דניז‬
‫קנדיוטי (‪.)CloHSoyCS, 1C88‬‬
‫מתברר‪ ,‬שחרף הקשיים הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות שכלית והתפתחותית בחברה הערבית‪,‬‬
‫אמהות אלה מגלות בעצמן כוחות וחוות צמיחה אישית‪.‬‬
‫האמהות הצליחו לראות אפשרויות אחרות בחיים ולשנות במידת הצורך את מערכת התפיסות‪,‬‬
‫האמונות והערכים שלהן‪ .‬בקנה אחד עם המודל הקלאסי של צמיחה ממשבר שטבעו טדסקי וקלהון‬
‫(‪ ,)drHroePS f RlEPylo, 1CC5‬שינויים אלו באו לידי ביטוי בתפיסת העצמי (תחושת ביטחון עצמי‬
‫ובגרות)‪ ,‬תפיסת האחרים (זיהוי מקורות תומכים וריחוק ממקורות מעכבים‪ ,‬התייחסות שונה ליחסים‬
‫הבין‪-‬אישיים עם בני המשפחה המורחבת או משפחות מיוחדות אחרות)‪ ,‬תפיסת העולם ופילוסופיית‬
‫החיים‪.‬‬
‫אמהות אלו ראו בגידולו של ילד עם נכות מוגבלות שכלית והתפתחותית לא רק קושי אלא גם‬
‫שליחות‪ ,‬מתוך אמונה כי לגידול הילד מטרה וייעוד בקרב הוריו ובני משפחתו‪ ,‬וכי לקשיי ההתמודדות‬
‫יש תכלית בחיים‪ .‬האתגר הוביל אותן לעיסוק בשאלות קיומיות ורוחניות ולקשר מיוחד עם אלוהים‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫מושב ‪ – 32‬משפחות וחוסן הורי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫יוצרים תשתית קהילתית לאומית‪ :‬הכינוס הלאומי הראשון של מנהיגות מקומית בתחום‬
‫המוגבלות‬
‫בוקי קמחי‪ ,‬כרמית לוי דוד‬
‫ישראל‬
‫עמותת המש"ב‪ -‬הורים מובילים שינוי באשקלון‬
‫הרצאה זאת תציג את המודל ליצירת רשת ארצית של מנהיגויות יישוביות של הורים לילדים עם‬
‫צרכים מיוחדים בישראל‪ ,‬שארגון קשר מפתח ומוביל‪ ,‬יחד עם מנהיגויות הורים יישוביות‪ .‬המודל‬
‫מתבסס על חזון קשר המבקש לקדם את איכות החיים‪ ,‬הזכויות והמעמד של המשפחות המיוחדות‬
‫בישראל‪ ,‬על עקרונות פעולה של רשתות חברתיות‪ ,‬ייצוג של מעגלי שייכות וקירבה והיחסים ביניהם‪.‬‬
‫במרכזו של המודל הבניית רשת חברתית ארצית של מנהיגויות יישוביות וקהילות משפחות מיוחדות‬
‫שיש ביניהן בו זמנית‪ ,‬דמיון במטרות‪ ,‬אינטרסים‪ ,‬ומיצוב בתוך הישובים שלהן‪ ,‬ושונות שמקורה‬
‫במרחב הגיאוגרפי‪ ,‬שבו הן נמצאות‪ ,‬לאופי הישובים ולמרקם החברתי והכלכלי‪ .‬המודל מתאר‬
‫קשרים‪ ,‬שייכות‪ ,‬סולידריות חברתית ויכולת להניע שינויים בכוחות משותפים‬
‫בשלהי קיץ ‪ , 2014‬בסיומו של מבצע "צוק איתן"‪ ,‬התקיים בעיר אשקלון הכנס הראשון של מנהיגויות‬
‫יישוביות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬בהשתתפות ‪ 1V0‬הורים מיוחדים החברים בקבוצות‬
‫מנהיגות יישוביות ואנשי מקצוע‪ ,‬שהגיעו מכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫הכנס הארצי הראשון ‪,‬הוא אחד מהמרכיבים של המודל הרחב‪ ,‬ומבוסס על ההבנה שמפגש פא"פ ‪,‬‬
‫מייצר תחושת עוצמה ושייכות‪ ,‬ומזמן שיתוף ולמידת עמיתים‪ .‬בחרנו לשלב בכנס מפגש עם נבחרי‬
‫ציבור ובעלי תפקידים וסדנא המבוססת על מתודולוגיה חדשנית וחווייתית המחברת בין השפה‬
‫החזותית לבין עולם המושגים הקהילתי‪ .‬המפגש יצר עבור המשתתפים מרחב של למידת עמיתים‪,‬‬
‫מאתגר ומהנה‪ ,‬בו חוו חוויה חושית‪ ,‬משוחררת ויצירתית‪ ,‬מבלי לחשוש משיפוטיות או ביקורת‪.‬‬
‫בהרצאה נציג את העקרונות שלפיהם נבנה המפגש הראשון המשותף בין המעגלים של הרשת‪,‬‬
‫נשתף בתוצרים של המפגש ונתייחס לסוגיות מרכזיות‪ :‬גורמי ההנעה להשתתפות‪ ,‬מהות הרשת‬
‫החברתית המיוחדת הנבנית‪ ,,‬ונשאל איך רשת ארצית כזאת תורמת לחוסן בעת שגרה ובימי חירום?‬
‫ומה המשמעות של הרשת הארצית הזאת במרקם של חברה האזרחית בישראל‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫מושב ‪ – 32‬משפחות וחוסן הורי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫מעורבות הורים בתכניות חינוכיות אישיות לילדים עם מוגבלות בישראל‬
‫אורלי הבל‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫מושב ‪ – 32‬משפחות וחוסן הורי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫ר עיונות מבריקים‪ :‬הכשרת הורים ומטפלים בילדים עם מוגבלות ותחלואה כרונית במיומנויות‬
‫לפתרון בעיות‬
‫מייקל דולגין‪ ,‬ארנסט כץ‪ ,‬או‪.‬ג'י‪.‬ז שהלר‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫מושב ‪ – 33‬הספטקרום האוטיסיטי – מבט רב‪-‬תחומי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫משלבים כוחות ‪ -‬הורים ומערכת החינוך ‪ -‬המפתח לשילוב בר‪-‬קיימא‬
‫ברנדה פינוקין‪ ,‬תומס קלמן‪ ,‬קריסטה לסה מרטין‪ ,‬דויד לדבטר‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫מושב ‪ – 33‬הספטקרום האוטיסיטי – מבט רב‪-‬תחומי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫תחלואה פסיכיאטרית נלווית במבוגרים הלוקים בהפרעה על הקשת האוטיסטית‪ ,‬סקירה‬
‫שיטתית של הספרות הרפואית‬
‫אסף שלף‪ ,‬דוד בלאס‪ ,‬יורם ברק‬
‫ישראל‬
‫מבוא‪ :‬תחלואה נלווית מוגדרת כשתי הפרעות או יותר באותו אדם‪ .‬מחקרים רבים הדגימו הפרעות‬
‫פסיכיאטריות ספציפיות אשר מהוות תחלואה נלווית במבוגרים הלוקים בהפרעה על הקשת‬
‫האוטיסטית‪.‬‬
‫בצענו סקירה שיטתית של הספרות הרפואית עבור האגודה הלאומית לאוטיסם (אלו"ט)‪ ,‬במטרה‬
‫לתכנן משאבי בריאות ולהמליץ על כלים לסקירה לגילוי תחלואה פסיכיאטרית נלוית במבוגרים‬
‫הלוקים בהפרעה על הקשת האוטיסטית‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬כללנו מחקרים עם ‪ 10‬נחקרים ומעלה‪ ,‬גיל הנחקרים מעל ‪ ,1V‬חולים בעלי טווח רחב של‬
‫‪ ,.g.I‬אבחנה על פי ‪ U0og6‬של תסמונת אספרגר‪ /‬אוטיסם‪.P,0-NUU /‬‬
‫לא הכללנו מחקרים אודות תחלואה גופנית‪.‬‬
‫בחודש יולי שנת ‪ 2014‬בוצע חיפוש ‪ P o‬בספרות הרפואית (הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות‬
‫הברית)‪ ,‬כל זאת בעזרת הצרופים " ‪ 1lCSom RymyeeSHSCo 1HlEC ")328‬מאמרים) וכמו כן‬
‫‪ RymyeeSHSCo 1lCSom"" )CC2‬מאמרים)‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬לאחר מיון מחקרים לא רלבנטים‪ 11 ,‬מחקרים זוהו ונסקרו‪ .‬בחולים הלוקים בהפרעה על‬
‫הקשת האוטיסטית‪ ,‬תחלואה נלווית פסיכיאטרית הינה שכיחה מאוד ונגרמת של מנגנונים‬
‫פתופיסיולוגיים משותפים‪ .‬הפרעות פסיכיאטריות‪ ,‬במיוחד חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬הפרעת קשב‪ ,‬ריכוז‬
‫והיפראקטיביות‪ ,‬בעיות התנהגות והפרעות שינה מופיעות ברוב משמעותי מבין המטופלים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬חשוב להבין את ההפרעות המרכזיות המהוות תחלואה נלווית במבוגרים הלוקים בהפרעה‬
‫על הקשת האוטיסטית‪ ,‬זאת כדי להטמיע תוכניות סקר והתערבות‪.‬‬
‫המלצנו על ביצוע בדיקות סקר לדכאון וחרדה בעת קבלה למוסד או בעת דחק חריף ומצבי‬
‫הסתגלות‪.‬‬
‫מומלץ אף לבצע בדיקות סקר לדכאון וחרדה מגיל ‪ ,21‬כל ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫ביצוע פעילות גופנית יכול להוות כלי משמעותי למניעה‪.‬‬
‫נדרש מחקר נוסף בתחום זה‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫מושב ‪ – 33‬הספטקרום האוטיסיטי – מבט רב‪-‬תחומי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫הקשר בין יכולות סנסוריות‪-‬מוטוריות בסיסיות לבין יכולות חברתיות‪-‬תקשורתיות בקרב‬
‫מבוגרים עם אוטיזם‬
‫רחל‪-‬שלומית ברזיס‬
‫ישראל‬
‫תסמונת הרצף האוטיסטי מוגדרת באופן רשמי כשילוב בין לקויות חברתיות ותקשורתיות לבין נטייה‬
‫להרגלים חזרתיים‪ .‬כיום ידוע שלצד לקויות אלו‪ ,‬אוטיזם מאופיין גם בבעיות סנסוריות ומוטוריות‪ ,‬כגון‬
‫תת‪ -‬או יתר‪-‬רגישות לגירויים‪ ,‬קושי בתכנון תנועה ועוד‪ .‬הבדלים אלו ברובד הסנסורי‪-‬מוטורי עשויים‬
‫להשפיע באופן עמוק על תפיסת העולם של אנשים עם אוטיזם‪ ,‬על חוויית הפעולה בו‪ ,‬וייתכן כי אף‬
‫על יכולותיהם החברתיות (כגון קשב משותף‪ ,‬חיקוי‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬ושיחה)‪ .‬אלא שהקשר בין יכולת‬
‫סנסורית‪-‬מוטורית בס יסית באוטיזם מחד‪ ,‬לבין יכולות תקשורתיות וחברתיות מאידך‪ ,‬עדיין לא הוכח‬
‫מחקרית‪.‬‬
‫הרצאה זו תציג תוצאות ראשוניות ממחקר המשתמש בפרדיגמת מחקר חדשנית המאפשרת מדידה‬
‫מוטורית מדויקת בזמן משחק אלתור משותף בין אדם עם אוטיזם לבין מאלתר מומחה‪ .‬פרדיגמת‬
‫"משחק המראה" מבוססת על תרגיל נפוץ בתאטרון ותנועה בו שני שחקנים מחקים זה את זו‬
‫במטרה ליצור תנועה מסונכרנת משותפת‪ .‬מטרת המחקר היא קודם כל לברר האם מבוגרים עם‬
‫אוטיזם שונים ביכולתם להגיע לסינכרוניזציה מוטורית בינאישית בזמן משחק המראה‪ ,‬בהשוואה‬
‫למבוגרים בעלי התפתחות תקינה‪ .‬שנית‪ ,‬המחקר שואף לבדוק (א) האם ישנו קשר בין יכולת‬
‫התנועה הבינאישית של מבוגרים עם אוטיזם (כלומר‪ ,‬יכולת סנכרון ב"משחק המראה") לבין יכולת‬
‫התנועה האישית שלהם (כגון תיאום בין ימין לשמאל‪ ,‬ותיאום בין תפיסה לפעולה)‪ ,‬ו(ב) האם יכולת‬
‫מוטורית בינאישית קשורה ביכולות חברתיות‪-‬תקשורתיות רחבות יותר‪ .‬בכך‪ ,‬יתרום המחקר להבנת‬
‫הקשר בין התבנית הסנסורית‪-‬מוטורית המתגלה בקרב אנשים עם אוטיזם לבין יכולותיהם‬
‫החברתיות‪-‬התקשורתיות‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫מושב ‪ – 33‬הספטקרום האוטיסיטי – מבט רב‪-‬תחומי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫פיתוח כלי חדש לזיהוי מאפיינים תקשורתיים וחברתיים בקרב ילדים עם לקויות ראייה חמורות‬
‫בסיכון לאוטיזם‬
‫נעמי דייל‪ ,‬אלנה סקאלו‪ ,‬מיכאל אוריילי‪ ,‬רבקה מקליין‪ ,‬מיכאל דה האן‪ ,‬אליסון סאלט‬
‫בריטניה‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫מושב ‪ – 33‬הספטקרום האוטיסיטי – מבט רב‪-‬תחומי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫גישה התייחסותית התפתחותית לטיפול בילדים ומתבגרים בספקטרום האוטיסטי אשר להם‬
‫קשיים בוויסות חושי‬
‫אסתר הס‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫מושב ‪" – 34‬דבר אלי בשפתי"‪ -‬מושב בשפה קלה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫בעיות שיש עם זכויות של אנשים עם מוגבלות‬
‫נעמה נהיר מזור‪ ,‬סיגל גרסטל‪ ,‬אריה פלאט‬
‫ישראל‬
‫החוק קובע שלאנשים עם מוגבלות יש זכויות‪.‬‬
‫כדי שאנשים עם מוגבלות יקבלו את הזכויות שלהם‪ ,‬הם צריכים לבקש אותן‪.‬‬
‫קשה לבקש זכויות‪.‬‬
‫לפעמים אדם לא רוצה להגיד שיש לו מוגבלות‪.‬‬
‫לפעמים אדם עם מוגבלות לא יודע מה לבקש‪.‬‬
‫לפעמים האדם שנותן את השירות לא מסכים או לא יכול לתת לאדם עם מוגבלות את הזכות‪.‬‬
‫בהרצאה ניתן כמה רעיונות מה לעשות במקרים כאלה‪.‬‬
‫איך לדבר עם מי שנותן את השירות‪.‬‬
‫מה לעשות כשלא נותנים את מה שהאדם עם מוגבלות ביקש‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫מושב ‪" – 34‬דבר אלי בשפתי"‪ -‬מושב בשפה קלה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫הנגשה קוגניטיבית ללימודים אקדמיים לבוגרים עם מוגבלות שכלית – איך עושים את זה?‬
‫בנימין הוזמי‬
‫ישראל‬
‫אנשים עם מוגבלות שכלית קלה שלומדים בחינוך המיוחד מסיימים את לימודיהם בגיל ‪ .21‬יש הרבה‬
‫אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית שרוצים להמשיך ללמוד אבל אין הרבה מסגרות לימודים‬
‫שמתאימות להם‪ .‬לימודים באוניברסיטה נראים להם כמו "חלום רחוק" (שקשה להגשים)‪.‬‬
‫לפני ‪ 13‬שנים‪ ,‬הקים בית איזי שפירא תכנית מיוחדת שמאפשרת לבוגרים עם קשיים משמעותיים‬
‫בלמידה ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬בתכנית מיוחדת שנקראת "אוניברסיטה משולבת"‪.‬‬
‫הסטודנטים לומדים בקבוצות קטנות ובשפה קלה דברים חשובים שיכולים לעזור להם בחיים‪.‬‬
‫התכנית מתקיימת במספר אוניברסיטאות כמו בר‪-‬אילן ומכללת אחווה‪ .‬בשנה הבאה תפתח התכנית‬
‫גם במכללת כנרת שבטבריה‪.‬‬
‫בהרצאה נשמע על התכנית "אוניברסיטה משולבת"‪ .‬נשמע איך הסטודנטים לומדים חומר לימודים‬
‫אקדמי (של אוניברסיטה)‪ ,‬בצורה שמאפשרת להם להבין אותו ולהשתמש בו‪ .‬בהרצאה נתן מספר‬
‫דוגמאות שימחישו (שיעזרו להבין בצורה אמיתית) את הדרך בה המרצים בתכנית מלמדים‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫מושב ‪" – 34‬דבר אלי בשפתי"‪ -‬מושב בשפה קלה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫נישואים של בוגרים עם קשיים ולקויות‬
‫חוה לנגר‬
‫ישראל‬
‫בוגרים עם קשיים ולקויות שונות רוצים גם הם להתחתן ולהקים בית‪.‬‬
‫אחרי שנים של למידה בביה"ס‪ ,‬מגיע שלב שבו הם רוצים להתקדם‪ ,‬להכיר בן זוג ולחיות יחד חיים‬
‫עצמאיים ומאושרים‪ .‬חלום שאפשר להגשים ‪.‬‬
‫חיי נישואים עם קשר טוב ובריא הוא אתגר לכל זוג‪ .‬יש בו למידה אישית וזוגית בתחומי חיים רבים‪.‬‬
‫וכדי שזה יצליח‪ ,‬צריך הדרכה טובה‪.‬‬
‫האגף שמלווה זוגות שמעוניינים להתחתן נקרא "מערך אופק"‪.‬‬
‫אופק ‪ -...‬כמו חלום‪ .‬שהחלום של בוגרים להתחתן – יהפוך לאמיתי‪.‬‬
‫כשבוגרים מגיעים ומבקשים להתחתן‪ ,‬מתנהלת שיחה ראשונית כדי להבין ולבדוק שהם מבינים מה‬
‫זה לחיות בזוג‪.‬‬
‫• בוגרים שמתחתנים צריכים להתחשב אחד בשני ולוותר ‪.‬‬
‫• להיות מסוגלים לדחות סיפוקים‪ ,‬כי לא כל דבר שרוצים‪ -‬מקבלים מייד‪ .‬במיוחד כשחיים בנישואים‬
‫ושומרים על ההלכות שקשורות לבית היהודי‪.‬‬
‫• לנהל את הבית שלהם‪ :‬לבשל ‪ ,‬לעשות קניות‪ ,‬לנקות לסדר‪.‬‬
‫• לדעת להסתדר ולפתור קשיים‪.‬‬
‫• ליצור תקשורת בין אישית טובה‪.‬‬
‫רק בשמירה על אלו ועוד ‪ -...‬אז הזוגיות יכולה להיות שמחה וטובה‪.‬‬
‫"מערך אופק" שע"י "עלי שיח" מלווה זוגות עם צרכים מיוחדים כדי שיצליחו בחיים שלהם‪.‬‬
‫כל זוג גר בבית פרטי שלו‪ ,‬ויש צוות שמלווה‪ .‬הכולל יועצת ורכזת שמלוות את הזוג ועוזרות בפיתרון‬
‫בעיות‪ ,‬מדריכה שעוזרת בניהול הבית‪ ,‬רב שמדריך בשמירת ההלכות‪ ,‬וכמובן שנשמר הקשר עם‬
‫משפחות בני הזוג המלווים את הזוג באהבה‪.‬‬
‫הנשואים ב"מערך אופק" נהנים מחיים זוגיים טובים ופעילים במשך כל שעות היום‪:‬‬
‫עבודה בבוקר‪ ,‬חוגים ופעילויות אחה"צ‪ ,‬בניהול כספי הבית‪ ,‬בקניות‪ ,‬בחיי הנישואים‪ ,‬ומועדון לזוגות‬
‫שבו הם נפגשים לערב של חוויה עם החברים‪.‬‬
‫הזוגות הנושאים ב "מערך אופק" ‪ -‬ללא ילדים‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫מושב ‪" – 34‬דבר אלי בשפתי"‪ -‬מושב בשפה קלה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫איך להפוך את החוק לנגיש (ברור ופשוט) לאנשים עם מוגבלות שכלית?‬
‫דוגמה להנגשה של החוק למניעת הטרדה מינית (תשנ"ח‪)1998-‬‬
‫תמר ריבלין‬
‫ישראל‬
‫הטרדה מינית היא מעשה מיני פוגע‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כשמישהו נוגע במקומות פרטיים בגוף שלי או של אדם אחר בלי רשות‪.‬‬
‫במדינת ישראל יש חוק נגד הטרדה מינית ‪ -‬החוק למניעת הטרדה מינית‬
‫(תשנ"ח‪.)1CC8-‬‬
‫החוק הזה קובע שאסור להטריד מינית‪.‬‬
‫החוק הזה מתייחס לכל האנשים‪.‬‬
‫החוק שומר על‪ :‬הכבוד שלנו‪ ,‬החופש שלנו‪ ,‬הפרטיות שלנו והשוויון בין נשים לגברים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬החוק למניעת הטרדה מינית לא נגיש (לא ברור ופשוט) לאנשים עם מוגבלות שכלית‪.‬‬
‫בהרצאה נסביר בצורה פשוטה וברורה‪:‬‬
‫• איך יודעים אם מישהו מטריד אותנו מינית‬
‫• מה הזכויות שלנו במקרה של הטרדה מינית‬
‫• מה לעשות במקרה של הטרדה מינית במקום התעסוקה‬
‫• אל מי לפנות אם הטרידו אותנו מינית‬
‫הרבה אנשים עבדו יחד על הפישוט הלשוני של החוק ‪-‬‬
‫עורכי דין‪ ,‬מומחים בשפה‪ ,‬אנשים מארגון אלווין וגם אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫כולם יחד כתבו את החוק בשפה קלה להבנה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית‪.‬‬
‫חשוב לכתוב את החוקים בשפה נגישה כי זה משפר את החיים של האנשים עם המוגבלות השכלית‪.‬‬
‫מחברים נוספים‪:‬‬
‫עורכת דין דנה גינוסר‪ ,‬הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות‬
‫המרכז לחינוך משפטי קליני‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫דוקטור סיגל עוזיאל‪-‬קרל‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית לחינוך אחווה‬
‫הדס שחר‪ ,‬אלווין ישראל‪ ,‬סניף ירושלים והדרום‬
‫‪141‬‬
‫מושב ‪" – 34‬דבר אלי בשפתי"‪ -‬מושב בשפה קלה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪10:45‬‬
‫מהו השילוב הקהילתי?‬
‫יונית אפרתי‬
‫ישראל‬
‫לאנשים עם מוגבלות זכות שווה לחיות בקהילה כמו לכל אדם אחר‪.‬‬
‫זכות זו קיימת בחוק השוויון של מדינת ישראל וגם באמנת האו"ם בדבר זכיותיהם לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪( .‬אמנת האו"ם היא הסכם שנחתם ע"י מדינות בכל העולם האמנה מדברת על החיים של‬
‫אנשים עם מוגבלות )‪.‬‬
‫בעבר חשבו שאנשים עם מוגבלות צרכים להיות במוסדות מיוחדים ונפרדים רק לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬מחוץ לקהילה‪ .‬היום יותר אנשים חיים בקהילה‪ ,‬אבל הרבה אנשים לא מרגישים שהם‬
‫שייכים לקהילה הם לא מרגישים שהם יכולים לעבוד כמו כולם‪ ,‬ללכת לקניון‪ ,‬ללכת לחוגים ועוד‪.‬‬
‫נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת כדי לאפשר לאנשים לחיות בקהילה כמו כולם‪ ,‬וגם‬
‫להרגיש שייכים ולהשתלב בקהילה‪.‬‬
‫אבל איך קובעים מה זה שילוב בקהילה?‬
‫מה כולל "שילוב" ? מה כולל "קהילה"?‬
‫האם שילוב בקהילה מתאים לכל האנשים עם מוגבלות? האם יש אנשים שלא יכולים לחיות‬
‫בקהילה?‬
‫האם אפשר שיהיה שילוב גם בשירות הניתן בנפרד רק לאנשים עם מוגבלות?‬
‫בהרצאה זו אציג את העמדות השונות שיש בנושא זה ואבקש לשמוע מהאנשים בקהל מה הם‬
‫חושבים על השאלות האלו‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫מושב ‪ – 35‬מרחבי פנאי משלבים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫תכנון אוניברסלי בפארק ובמרחבי פנאי משלבים‬
‫מארק טרייגלאף‬
‫ארצות הברית‬
‫תקציר זה מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫מושב ‪ – 35‬מרחבי פנאי משלבים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫משחקים אגב שילוב‪ :‬כיצד נוכל לבנות קהילות טובות יותר‬
‫בן ריצ'ארדס‬
‫אוסטרליה‬
‫תקציר זה מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫מושב ‪ – 35‬מרחבי פנאי משלבים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫מתחמים נגישים ומשלבים – מודל פארק חברים‬
‫טניה אסקיו‪ ,‬שרית בייץ מוראי‬
‫ישראל‬
‫פארק חברים הוא גן שעשועים נגיש ומשלב ראשון מסוגו בישראל‪ ,‬הוקם ביוזמה של בית איזי שפירא‬
‫בשנת ‪ .200V‬גן השעשועים הוא מתחם פתוח בתוך פארק רעננה‪ ,‬המיועד לציבור הרחב‪.‬‬
‫ייחודיות הפארק הינה בשילוב בין התשתית והנגישות הפיזית לבין תכניות חברתיות שמאפשרות‬
‫התנסות של מפגש בין ילדים עם יכולות שונות‪.‬‬
‫בהרצאה נציג את מודל פארק חברים‪ ,‬מודל המשלב תפיסה של נגישות פיזית עם הפעלה של‬
‫תכניות הסברה חינוכיות וחברתיות המכוונות ליצירת שינוי חברתי ולהבטחת שילובם של ילדים עם‬
‫מוגבלות בפעילות פנאי בקהילה‪.‬‬
‫בנוסף נדון בפיתוח הארצי של התכנית ביישובים השונים בשותפות ותמיכה של הקרן לפיתוח‬
‫שירותים לנכים והקרן לפיתוח מפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי ברשויות השונות‪ :‬כפר סבא‪,‬‬
‫טבריה‪ ,‬אשדוד‪ ,‬סכנין‪ ,‬קריית ביאליק‪ ,‬טירת הכרמל‪ ,‬קרני שומרון ויהוד מונוסון‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫מושב ‪ – 35‬מרחבי פנאי משלבים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫פנאי עד הבית ‪ -‬תכנית התערבות חדשנית בתחום הפנאי לאנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית‬
‫הילה שבורון‪ ,‬חוה ויינגרטן‬
‫ישראל‬
‫מטרה‪ :‬בניית שירות פנאי חדש אשר ייתן מענה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית הנמצאים‬
‫בבידוד חברתי בקהילה ללא יכולת לצרוך שירותי פנאי קיימים‪ .‬מטרת המחקר‪ ,‬להעריך תרומתה של‬
‫שיטת ההתערבות "פנאי עד הבית" לחשיפתם של אנשים אלו לחיי חברה‪ ,‬עולמות תחביב ופנאי‬
‫והעצמתם לכדי יכולת לבחור האם וכיצד רוצים לצרוך שירותי פנאי‪ .‬המדדים שהוגדרו להצלחה‪-‬‬
‫יזימה חברתית‪ ,‬מוטיבציה לפעילות פנאי ויכולת בחירה והבעת העדפות‪.‬‬
‫שיטת מחקר‪ :‬במהלך ‪ 2014‬הועברה תכנית פיילוט אשר תועדה לכל אורכה‪ .‬לאחר איתור מועמדים‬
‫מתאימים לקריטריונים שהוגדרו‪ ,‬נוסחו מטרות התערבות ומדדי הצלחה לכל אחד ממשתתפי‬
‫הפיילוט ובהתאם למטרות התכנית בכללותה‪ .‬נעשו פגישות להערכת התאמתם של המשתתפים‪,‬‬
‫ופגישות הכנה עם האדם‪ ,‬עם עו"ס הקהילה שלו ועם האפוטרופוס‪.‬‬
‫מדי חודש ביקרו ‪ 3-2‬חברי מועדון הבוגרים של בית איזי שפירא את משתתפי התכנית בביתם‬
‫בקהילה‪ .‬הפעילות במהלך הביקור הובנתה מראש והוכנה בהתאם למטרות ההתערבות‪ ,‬ע"י מדריכה‬
‫שעבדה עם קבוצת "מדריכים חברתיים" מתוך המועדון‪ .‬הפעילות כללה התנסות במפגש חברתי עם‬
‫קבוצת השווים (לימוד מיומנויות אירוח‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬בחירת פעילות והבעת העדפות אישיות לגבי כל‬
‫המשתנים)‪ ,‬משחק או פעילות פנאי אחרת‪ ,‬וסיכום‪.‬‬
‫קבוצת המדריכים החברתיים נפגשה מדי שבוע‪ .‬במפגשים בהם לא היה ביקור‪ -‬סיכמו את המפגש‬
‫הקודם‪ ,‬עיבדו חוויות והכינו את המפגש הבא‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬המדריכים החברתיים הביעו תחושות סיפוק רבות‪ .‬הרגישו מועצמים ותורמים לאחרים‪.‬‬
‫מבחינת משתתפי הפיילוט‪ -‬אם טרם התכנית היו מסוייגים‪ ,‬ומתנגדים‪ ,‬נצפתה עליה משמעותית בכל‬
‫המדדים שהוגדרו‪ .‬כיום מצפים למפגש‪ ,‬יוזמים קשר עם חברי המועדון מחוץ לפעילות‪ ,‬ואף הגיעו‬
‫למועדון לפעילות הכללית‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬בניית שירות מותאם לקוח עשויה להוות פריצת דרך ביכולתם של אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫לצרוך שירותי פנאי‪ .‬הנגשת שירותי הפנאי הקיימים לצרכים השונים של אנשים‪ ,‬לקצב שלהם‪,‬‬
‫ולחסמים שזוהו בצריכת השירות הקיים ‪ -‬יכולה לפתוח לאנשים רבים הנמצאים מבודדים לחלוטין‬
‫מכל מגע חברתי צוהר לעולם ולאיכות חיים טובה יותר‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫מושב ‪ – 36‬נכה וסקסי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫"אני נכה וסקסי‪/‬ת"‬
‫דני גרמייז‬
‫ישראל‬
‫מוגבלות ומיניות‪ .‬נכות וסקסיות‪ .‬מבחינת רוב החברה אין קשר מיידי בין השניים‪ ,‬אולי הם אפילו‬
‫מנוגדים‪ .‬נכון‪ ,‬השיח הכללי בענייני מיניות בחברה הוא בעייתי‪ ,‬אבל כשזה מגיע למיניות של אנשים‬
‫עם מוגבלות מדובר בטאבו על טאבו‪ .‬אין דבר כזה‪ ,‬זה לא קיים‪ .‬והתפיסה הזו‪ ,‬למרבה הצער‪,‬‬
‫מחלחלת פנימה גם לתודעה של הנכים עצמם‪ ,‬שמרגישים פחות ופחות שלמים עם הגוף שלהם‪,‬‬
‫שלא עומד בסטנדרטים של הגוף ה"נכון" וה"יפה"‪ .‬אז צריך לנער קצת את החברה ולהצהיר‪ :‬נכים‬
‫עושים סקס‪ ,‬הם אוהבים סקס‪ ,‬הם חושבים סקס‪ ,‬הם יכולים להיות מאהבים ומאהבות נהדרים‪ .‬והם‬
‫יכולים גם להיות סקסיים‪ ,‬מאוד‪.‬‬
‫בעקבות תהליך פנימי שאני עובר בשנה האחרונה‪ ,‬שבו ישנה התעוררות של המיניות‪ ,‬בחינה של‬
‫הגוף המוגבל באופן אישי וחברתי‪ ,‬לצד הכרה והבנה שיש לי הרבה מה להעניק מבחינה מינית ושאני‬
‫ראוי גם לקבל מבחינה מינית ‪ -‬שני דברים שלא היו מובנים מאליהם עבורי‪ ,‬עוד לפני שהצטרפתי‬
‫למשפחת המוגבלויות‪ ,‬פתחתי קבוצת פייסבוק בשם "אני נכה וסקסי‪/‬ת"‪ .‬הקבוצה נועדה לאפשר‬
‫לאנשים עם מוגבלויות לדון ולשוחח בכנות ובפתיחות במקום מוגן על מוגבלות ומיניות‪ ,‬דימוי עצמי‬
‫וחברתי‪ ,‬לשתף בתכנים‪ ,‬תמונות‪ ,‬רעיונות וגם חששות בנושא‪.‬‬
‫הכוונה הראשונית הייתה שהמשתתפים יעלו תמונות של עצמם ויציגו את הגוף ה"מוגבל" לראווה בלי‬
‫להתבייש‪ .‬תוך זמן קצר גיליתי שהחשיפה האמיתית היא לא בתמונות אלא בתכנים‪ .‬רמת הפתיחות‪,‬‬
‫הכנות והבגרות של המשתתפים בדיונים הדהימה אותי‪ .‬גיליתי שקיים צורך אדיר של אנשים עם‬
‫מוגבלות לדבר על מיניות ולהעצים את הדימוי המוחלש והמושתק‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬להביע עמדות‪,‬‬
‫לחזק ולהתחזק‪ .‬כדי לנפץ את הדימוי החברתי צריך קודם לנפץ את הדימוי הפנימי‪ .‬וכשזה יקרה‪,‬‬
‫החגיגה האמיתית יכולה להתחיל‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫מושב ‪ – 36‬נכה וסקסי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫נכוסקסיות‪ ,‬דוגמנכות וניאוליברליזם‪ :‬הסכנות וההזדמנויות שבהפיכת הנכות לסקסית‬
‫נילי ברויאר‬
‫ארצות הברית‬
‫בעשור האחרון אנו עדים לעלייה במספר הייצוגים הויזואליים של נכים כסקסיים‪ .‬בין השאר‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כי התופעה אותה אני מכנה "דוגמנכות" תפסה תאוצה‪ .‬בעולם המערבי ניתן למצוא כיום יותר‬
‫ויותר מקרים בהם נכים עם מראה לא סטנדרטי מתגלגלים‪ ,‬צולעים וצועדים על מסלולי אופנה ו‪/‬או‬
‫מצטלמים לקמפיינים‪ .‬בישראל‪ ,‬התופעה זכתה לסיקור תקשורתי בעיקר סביב הקמפיין החברתי "אני‬
‫נכה וסקסי"‪ ,‬אשר בשיאו תצוגת האופנה משנת ‪ ,2004‬וכן סביב קמפיין האופנה משנת ‪ 200V‬של‬
‫חברת "כאוס"‪.‬‬
‫האומנם שונות כבר אינה בהכרח מזוהה כבעיה שצריך ללמוד לסבול אלא הופכת לייתרון שיש‬
‫לחגוג? האומנם החברה המערבית הפכה פתוחה ומקבלת יותר? על שאלות אלו ואחרות אני‬
‫מבקשת להשיב‪ ,‬כשבעיקרון העמדה ממנה אני יוצאת היא סקפטית וביקורתית כלפי תופעת‬
‫הדוגמנכות‪ .‬בהרצאה אני מבקשת לבחון כיצד ומדוע תעשיית האופנה והמדיה המיינסטרימית‬
‫מקדמות מיתוג מחדש של הנכות כסקסית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני מעוניינת לשאול מהו‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬הפוטנציאל‬
‫החתרני של אותו חיבור בין נכות לסקסיות‪ .‬למהלך הרדיקלי יותר אני מציעה לקרוא "נכוסקסיות"‪.‬‬
‫לאור ניתוח ביקורתי של דוגמאות קיימות‪ ,‬אני טוענת כי הכללת נכים בתצוגות אופנה ובקמפיינים‬
‫אינה מאתגרת את הסדר החברתי הקיים‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬דוגמנכות היא תוצר של המציאות החברתית‬
‫הנוכחית וחיזוק שלה‪ .‬כדי לבסס טענה זו יש צורך לקשור בין אופני הייצוג החדשים לבין הקונטקסט‬
‫הפוליטי‪-‬כלכלי של הניאוליברליזם‪ .‬כפי שהספרות הביקורתית מראה‪ ,‬הניאוליברליזם מעודד שיח של‬
‫מגוון ומייצר חזות שקרית של קבלת שונות‪ ,‬כשבפועל פערי המעמדות רק גדלים ואי‪-‬הצדק מעמיק‪.‬‬
‫ייתכן כי הדוגמנכות מרחיבה מעט את תפיסת היופי ההגמונית‪ ,‬אך לתפיסתי היא בעיקר משמשת‬
‫להצדקת הקפיטליזם ולקידום צרכנות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אני מזהה בנכוסקסיות פוטנציאל של התנגדות‪,‬‬
‫מחאה ואהבה של הבשר‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫מושב ‪ – 36‬נכה וסקסי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫ההבניה החברתית של המיניות בקרב נשים עם וללא מוגבלות בישראל‬
‫דניאלה מזור‪ ,‬אילנה דבדבני‪ ,‬מרילין ספר‬
‫ישראל‬
‫נשים עם מוגבלות נזנחו במהלך ההיסטוריה הן על ידי העוסקים בסוגיות הקשורות למוגבלות והן על‬
‫ידיד התנועות שעסקו בשוויון זכויות לנשים‪.‬‬
‫רק לאחרונה החלו לעסוק בזיהוי הכוחות המעצבים את חייהן של נשים עם מוגבלות ובעיקר בהבנת‬
‫ההשלכות של השילוב בין היותן נשים לבין המוגבלות שלהן על איכות חייהן ועל מידת ההשתלבות‬
‫שלהן בחברה ‪.‬‬
‫מסקירת ספרות עולה כי נשים עם מוגבלות שייכות לאחת הקבוצות השוליות והפגיעות ביותר‬
‫בחברה והן מתויגות על ידי סטריאוטיפים ודעות קדומות ‪ ,‬הן בהקשר למוגבלות והן מעצם היותן‬
‫נשים‪.‬‬
‫העבודה הנוכחית עוסקת בהרחבת הידע באשר לתהליך של הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם‬
‫נכויות‪ ,‬מולדות או נרכשות‪ ,‬פיזיות או חושיות‪ ,‬על‪-‬ידי בדיקת הקשר שבין הדימוי העצמי‪ ,‬הדימוי‬
‫הגופני והדימוי המיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי‬
‫מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט‪.‬‬
‫בדיקת ההקשרים הללו מבוססת על עקרונותיה של תיאורית ההבניה החברתית‪ ,‬אשר טוענת כי‬
‫המוגבלות אינה תופעה אינדיווידואלית אלא תופעה שמוגדרת כצורה חברתית‪-‬תרבותית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המוגבלות אינה עובדה ביולוגית אלא היא פונקציה של הבניה חברתית ולמעשה המיניות היא‬
‫התחום שבו הושגה התקדמות הפחותה ביותר בניסיון לשלב אנשים עם מוגבלות בקהילה ‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר מורכבת מנשים ללא מוגבלות ונשים עם מוגבלות פיסית או חושית‪ ,‬מגילאי ‪-18‬‬
‫‪.45‬‬
‫כלי המחקר מורכב שישה שאלונים סגורים ושאלון פתוח‪.‬‬
‫במהלך ההרצאה‪ ,‬נציג את תוצאות המחקר אשר מטרתן לאפשר לאנשי מקצוע העוסקים בשיקום‬
‫ולאחרים העוסקים במגדר להבין כמה מהחידות הנובעות מהשילוב בין מיניות‪ ,‬מוגבלות ומגדר‪,‬‬
‫הנוגעות בעיקר בתהליך של עיצוב הזהות הנשית והמינית והתפתחותה המינית של האישה עם‬
‫מוגבלות בגיל הנעורים ובבגרות‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי הנו מחקר חלוץ‪ ,‬הן בתחום חקר השיקום והן בתחום של חקר מיניות באישה‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫מושב ‪ – 37‬טכנולוגיה פורצת מוגבלות ‪ -‬מבט מהיר לסטארט‪-‬אפ אדיר‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫סומסום היפתח‪ :‬הנגשה באמצעות שילוב מוצרי צריכה טכנולוגיים וטכנולוגיה מתקדמת‬
‫עודד בן דב‬
‫ישראל‬
‫מיליוני אנשים שמצבם רפואי מגביל את השימוש בידיהם אינם מסוגלים להשתתף במהפכה שאפשר‬
‫הטלפון החכם‪ .‬בשל מוגבלותם‪ ,‬שפע אמצעי התקשורת כמו גם כלים חברתיים וחינוכיים‪ ,‬משחקים‬
‫ושיעורים הזמינים לכל אדם אחר‪ ,‬אינם זמינים עבורם‪ .‬חברת ססמי יצרה את הטלפון החכם הראשון‬
‫בעולם שניתן להפעלה מלאה ללא מגע על מנת לשרת את אלה שעבורם נגיעה במסך בתי אפשרית‪.‬‬
‫הטלפון שפותח על ידי החברה מהווה דוגמא לפתרון טכנולוגי אשר מספק פתרון רחב המנגיש את‬
‫כלל יכולות הטלפון החכם לרבות מיליוני האפליקציות הקיימות באופן מיידי תוך פתיחת צוהר לעולם‬
‫חדש של הזדמנויות‪.‬‬
‫על ידי שימוש בטלפון חכם סטנדרטי והמצלמה המשולבת‪ ,‬הטכנולוגיה של חברת ססמי מנגישה את‬
‫העולם לאלו אשר אינם יכולים להשתמש בטלפון או מחשב לוח באופן אחר‪ .‬הסיסמא של חברת‬
‫ססמי "מגע מוערך יתר על המידה – ‪ "CyleP So yureelCrH‬מקבל משמעות מיוחדת כאשר רואים‬
‫כיצד ילדים ומבוגרים כאחד‪ ,‬אשר בשל מגבלה או מחלה‪ ,‬מתפעלים טלפון חכם באמצעות תנועות‬
‫ראש בלבד ובעלות סבירה‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫מושב ‪ – 37‬טכנולוגיה פורצת מוגבלות ‪ -‬מבט מהיר לסטארט‪-‬אפ אדיר‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫פרוייקט הנגשת טלפונים חכמים לעוורים ולכבדי ראיה תוך שימוש בטכנולוגיות קול‬
‫שמואל נעמן‬
‫ישראל‬
‫מטרת הפרוייקט‬
‫• הפרוייקט מנסה להנגיש לאנשים עיוורים וכבדי ראיה את הטלפון החכם מבוסס המגע תוך כדי‬
‫שימוש בטכנולוגיות לזיהוי קול‪.‬‬
‫• השימוש בטכנולוגיות מבוססות הקול מאפשר לעוורים לנצל בצורה אופטימלית יותר את היכולות‬
‫של המכשיר הן במתן פקודות והן בכתיבה של טקסטים ארוכים בצורה יעילה ומהירה‪.‬‬
‫• הפרוייקט הינו בעל ערך גם לאנשים בעלי יכולת טכנולוגית נמוכה וגם לאנשים עיוורים שמסוגלים‬
‫להפעיל טלפון טאצ` אבל מעוניינים להאיץ את השימוש במכשיר‪.‬‬
‫תאור הפרוייקט‬
‫חברת "פילוסופט מובייל" הוקמה בשנת ‪ ,2014‬ובתמיכת המדען הראשי של משרד התמ"ת מקדמת‬
‫פרוייקט של פיתוח אפליקציות מונגשות לאנשים עיוורים וכבדי ראיה‪.‬‬
‫כל חבילת האפליקציות המכונה "חבילת אקססבל" עושה שימוש בטכנולוגיות מבוסססות קול כדי‬
‫להקל את ההפעלה והשימוש במכשיר עבור עוורים וכבדי ראיה‪.‬‬
‫כיום עוורים יכולים לעשות שימוש בטלפון מבוסס מגע ע"י מחוות‪ ,‬אלא שמחוות אלה קשות לחלק‬
‫מהאנשים וגם מצריכות פעולות רבות כדי להגיע לתוצאה‪ .‬חברת פילוסופט מובייל מנצלת טכנולוגיה‬
‫של זיהוי קול כדי ליעל את השימוש‪ ,‬וזאת בין היתר באפליקציות הבאות‪:‬‬
‫• אפליקציית לשליחת אסמסים‪ ,‬בה המשתמש יכול הן לתת פקודות של משלוח האסמס והן להקריא‬
‫את תוכן ההודעה‪.‬‬
‫• אפליקציית חייגן נגיש‪ ,‬שמטרתה לאפשר לאדם עיוור לגשת באופן קולי לכל הפונקציות של החייגן‬
‫לרבות יומן שיחות (שיוחות יוצאות שיחות נכנסות שיחות שלא נענו) הוספת משתמשים מחיקת‬
‫משתמשים והכל ללא מגע‪.‬‬
‫• אפליקציית עורך נגיש‪ ,‬המאפשרת לעיוורים לנצל את טכנולוגית זהוי קול כדי לכתוב טקסטים‬
‫ארוכים ולערוך אותם הן ע"י מחוות והון בעזרת מקלדת בלוטוס חיצונית‪ .‬האפליקציה יוצרת מצב בו‬
‫תלמיד עיוור יכול לעשות שימוש בטלפון מבוסס מגע כדי למלא את כל צרכיו הלימודים מבלי להזדקק‬
‫למחשב נייד וזאת מכיוון שעוורים אינם זקוקים למסך גדול וזהו יתרון יחסי של התלמיד העיוור על פני‬
‫חברו הרואה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫הפרוייקט כרגע בשלבי פיתוח ולכן המסקנות המובאות כאן מבוססות על הערכות‪.‬‬
‫לדעתנו ומנסיוננו‪ ,‬נראה שיש היענות רבה לטכנולוגיה בקרב העיוורים הן הצעירים והן המבוגרים‪ .‬יש‬
‫רצון רב לקחת חלק בחברה הרואה וכלים אלה שראשיתם בטכנולוגיה לתקשורת פותחים שער בפני‬
‫העוורים שנידותם מוגבלת באופן טיבעי והטכנולוגיה אמורה ומאפשרת להם תקשורת יעילה מבלי‬
‫להזדקק לניידות‪ .‬הטכנולוגיה גם משפרת את הדימוי העצמי של תלמידים בגיל הצעיר בפני חבריהם‬
‫הרואים‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫מושב ‪ – 37‬טכנולוגיה פורצת מוגבלות ‪ -‬מבט מהיר לסטארט‪-‬אפ אדיר‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫‪ – DNoCSHr‬מכשיר התניידות חדשני לשיפור הבריאות ואיכות החיים של אנשים עם מוגבלות‬
‫אורן תמרי‬
‫ישראל‬
‫רקע‪ :‬יותר מ‪ 8 -‬מיליון אנשים בעולם המפותח משתמשים בכיסאות גלגלים לצורך ניידות‪ ,‬עקב‬
‫מגבלת הליכה קשה‪ .‬מצב ישיבה ממושך בכיסא גלגלים עשוי להוביל‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להתדרדרות‬
‫הבריאות ולעליה בהוצאות‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬פיתוח מכשיר התניידות חדשני‪ ,‬המאפשר ניידות על גלגלים במצב עמידה או ישיבה על‪-‬מנת‬
‫לשפר את הבריאות ואיכות החיים של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬בריאות‪ :‬משפרת את זרימת דם ובכך מסייע במניעת פצעי לחץ‪ ,‬מסייע במניעת בריחת סידן‪,‬‬
‫מסיר לחץ משלפוחית השתן‪ ,‬משפר את הבריאות כללית‪.‬‬
‫‪ .2‬משפר את הבריאות נפשית‪ ,‬מאפשר לתקשר בגובה עיניים‪ ,‬משפר השתלבות בחברה‪.‬‬
‫‪ .3‬מפחית הוצאות רפואיות ע"י צימצום אשפוזים חוזרים ושימוש מופחת בתרופות‪.‬‬
‫מאפייני ה‪:DNoCgUl -‬‬
‫‪ .1‬שמירה על מרכז הגרביטציה של המשתמש בכל המצבים (ישיבה‪ ,‬עמידה‪ ,‬שכיבה ומצבי ביניים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת איזון דינמית אוטומטית השומרת על אנכיות ויציבות המשתמש בשיפועים‪.‬‬
‫‪ .3‬מנגנון תמיכה נשלף אוטומטית למניעת נפילות במצבים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ .4‬בדומה ל‪ ,0raalo -‬משדר נראות ספורטיבית שפחות קשורה למוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .5‬המכשיר מתאים לרוב משתמשי כיסאות הגלגלים‪ ,‬לשימוש בבית ובחוץ‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬למרות שכסאות גלגלים המאפשרים העמדה קיימים‪ ,‬הם מוגבלים לשימוש ביתי בשל בטיחות‬
‫ויציבות‪ .‬ה‪ DNoCgUl -‬עונה על הצורך של תנועה בטוחה תוך עמידה‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫מושב ‪ – 37‬טכנולוגיה פורצת מוגבלות ‪ -‬מבט מהיר לסטארט‪-‬אפ אדיר‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫אמצעי המאפשר לילדים עם מוגבלויות מוטוריות לשחק בצעצועים באמצעות תנועת העין‬
‫מעיין כהן‪ ,‬אבי אלפסי‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫מושב ‪ – 37‬טכנולוגיה פורצת מוגבלות ‪ -‬מבט מהיר לסטארט‪-‬אפ אדיר‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫אופקים חדשים בהתמרה חושית והעצמה חושית‪ :‬טכנולוגיות ומנגנוני מוח‬
‫שחר מיידנבאום ‪ ,‬אמיר עמדי‪ ,‬גלית בוקס‪ ,‬רוני ארבל‪ ,‬שני שפירא‬
‫ישראל‪ ,‬צרפת‬
‫עד השנים האחרונות המוח‪ ,‬והערוצים החושיים המספקים לו קלט‪ ,‬נחשבו ליחסית מקובעים ויציבים‪.‬‬
‫היו מספר קבוע של חושים‪ ,‬ולכל חוש אזור המוגדר מראש בעיבוד חושי בקורטקס‪ .‬מחקר בפלסטיות‬
‫מוחית ובמכשירי התמרה חושית (‪ )00U‬ערערו את ההשקפה הזו‪ .‬מכשירי התמרה חושית מעבירים‬
‫מידע חושי שבדרך כלל מגיע מחוש אחד דרך חוש אחר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תפיסה של מידע חזותי דרך העור‬
‫או אוזניים‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬מחקרי התמרה חושית הוכיחו שמשתמשים אכן יכולים לנצל את המידע‬
‫המגיע בדרכים אלו‪ ,‬ומאפשרים למשל‪ ,‬למשתמשים עיוורים מלידה "לראות" ולבצע משימות כמו‬
‫זיהוי אובייקטים על ידי הצורה והצבע‪ ,‬ניווט בסביבות מורכבות ועוד‪ .‬בהרצאתי אדגים שני מכשירים‬
‫כאלה שפותחו במעבדתי ‪ lorRlor -‬המציע מידע על מרחק‪ ,‬עוזר להגן על המשתמשים העיוורים‬
‫ממכשולים ומאפשרים לו לתפוס טוב יותר את סביבתו ו‪ ,loroloSe‬המציעה מידע ויזואלי מכלל‬
‫התמונה הניצבת מול המשתמש‪ ,‬כולל מיקום‪ ,‬צורה וצבע‪ .‬ניסויי הדמיה מוחיים חושפים כיצד עבודה‬
‫עם מכשירי ‪ 00U‬מדגימים כי האזורים שמגויסים למשימות אלה הם אותם אזורים אשר גויסו על ידי‬
‫גירויים חזותיים‪ ,‬כגון ‪ uSollE ayeH &yem lerl‬לצורה של אותיות ו‪ lx1‬למנחי גוף‪ .‬גם אזורים‬
‫חזותיים מוקדמים הראו גיוס בין‪-‬חושי‪ .‬ממצאים אלה מראים כי אזורים במוח אלה למעשה אינם‬
‫מוגדרים על ידי חוש ספציפי אלא על ידי משימה ספציפית‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אם אנחנו יכולים להעביר מידע חושי מפצה מחוש אחר‪ ,‬מה יקרה כאשר ננסה להוסיף‬
‫חושים נוספים‪ ,‬ולהרחיב את התפיסה אנושית? בדבריי אציג מספר פרויקטים בנושא המתנהלים‬
‫בימים אלו‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫מושב ‪ – 38‬תחלואה כרונית – צרכים מתמשכים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫פאנל‪ :‬התערבות בית ספרית בקרב תלמידים עם צרכים רפואיים מורכבים ‪ -‬פאנל‬
‫משתתפים‪ :‬ארנסט כץ‪ ,‬קרן חנסקי צוברי‪ ,‬אבי מדן‪-‬סוויין‪ ,‬כנרת שלומוב‪ ,‬יוספה אייזנברג‬
‫ארצות הברית‪ ,‬ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫מושב ‪ – 39‬חשיבה מחודשת על חינוך מיוחד ומשלב‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫נגמרו התירוצים‪ :‬יישומים של האמנה הבינלאומית בחינוך משלב‬
‫דיאן רייכלר‪ ,‬קוני לורן בואי‬
‫קנדה‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫מושב ‪ – 39‬חשיבה מחודשת על חינוך מיוחד ומשלב‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫הנגשת החינוך לילדים עם עיוורון או לקות ראייה – כוחו של ארגון הורים‬
‫יעל וייס‪-‬ריינד‪ ,‬גילה זיידל‬
‫ישראל‬
‫מטרה"אופק לילדינו" הינו ארגון ארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראייה הפועל למיצוי‬
‫זכויותיהם ולרווחתם של ילדים עם לקות ראייה ומשפחותיהם‪ .‬לאחר שנים של פעילות ללא הצלחה‬
‫נאלץ הארגון לפנות לבג"ץ ולחייב את המדינה להנגיש את מערכת החינוך לילדים עם עיוורון או לקות‬
‫ראייה המשולבים במערכת החינוך הרגילה (מרבית הילדים)‪.‬‬
‫תיאור התרומה המדעיתמקרה בוחן זה מתאר התמודדות של ארגון ההורים היציג לקידום והגנה על‬
‫הזכות לשיוויון בחינוך של ילדים עם עיוורון או לקות ראייה‪ ,‬מציג את אסטרטגיית הפעולה של הארגון‬
‫ולקחים בתהליך שהסתיים בהצלחה לאחר עשרות שנים של אפלייה וקיפוח‪.‬‬
‫תקציר במשך עשרות שנים‪ ,‬מדינת ישראל הזניחה את מחויבותה להנגיש את החינוך לילדים עם‬
‫עיוורון או לקות ראייה‪ .‬משרד החינוך סרב לספק ספרי וחומרי לימוד בפורמטים מונגשים או להקצות‬
‫משאבים לצורך הנגשה חיונית זו‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נאלצו הורים רבים להקדיש זמן‪ ,‬משאבים ועבודה מאומצת על מנת לתמוך בילדם‬
‫ולהנגיש לו את חומרי הלימוד‪ ,‬דבר שהפך למשימה בלתי אפשרית‪ .‬למצב בלתי נסבל זה השפיע‬
‫בצורה קשה על הילדים שלא יכלו לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם וכשרונותיהם‪ .‬חלק מהילדים‬
‫נאלצו להפסיק לימודיהם במקצועות מסויימים ואף לעזוב את ביה"ס‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ ,2011‬הגישו "אופק לילדינו" ‪ -‬ארגון ההורים הארצי של ילדים עם עיוורון או לקות ראייה‪,‬‬
‫ו"בזכות" – המרכז לזכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ , 2013‬כשנתיים לאחר מכן‪ ,‬פרסם בג"ץ פסיקה תקדימית המורה למדינה לספק לתלמידים‬
‫ספרי לימוד וחומרי לימוד בית ספריים‪ ,‬הנגשת בחינות הבגרות כמו גם פעיליות חינוכיות בתוך ומחוץ‬
‫לביה"ס[‪ . ] 1‬משרד החינוך החל ביישום פסיקת בג"ץ ולראשונה בתולדות מדינת ישראל הקצה‬
‫תקציב משמעותי למטרה זו ואף פרסם חוזר מנכ"ל בנושא הנגשה תלמידים עם לקות ראייה או‬
‫עיוורון‪.‬‬
‫מעבר לעניינם של ילדים עם עיוורון או לקות ראייה‪ ,‬קובעת פסיקת בג"ץ תקדים חשוב בקידום והגנה‬
‫על זכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות בישראל ‪ -‬בזכות לשיוויון בחינוך ובהנגשת החינוך לילדים‪.‬‬
‫אופק לילדינו ממשיכה למלא תפקיד חשוב בייצוג הילדים ובעבודה מול משרד החינוך והרשיות‬
‫השונות‪.‬‬
‫[‪u27/110853V0.u27.PCm/085/00R/ 853V/11, PCCn://rEoyo1.eyleC.ayu.SE/&SEro/11/3V ]1‬‬
‫‪157‬‬
‫מושב ‪ – 39‬חשיבה מחודשת על חינוך מיוחד ומשלב‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫מ"שילוב" להשתלבות – מתגלגלים קדימה ‪ -‬תכנית לשילוב חברתי של בוגרי החינוך המשולב‬
‫פנינה שוורץ‪-‬שור‪ ,‬עמית מאיר‬
‫ישראל‬
‫רציונל‬
‫בני נוער עם מגבלה המשולבים בחינוך הרגיל‪ ,‬מתמודדים עם קשיים רבים – חברתיים ולימודיים‪-‬‬
‫מהעדר הכנה מספקת למעבר מתלמידאות לחייהם הבוגרים‪ .‬בשל כך מצויים בהדרה ביחס למימוש‬
‫מסוגלותם בפיתוח קריירה וזהות בוגרת עצמאית‪ ,‬בקיטוב ליכולותיהם הקוגניטיביות הגבוהות‪.‬‬
‫מחקרים רבים נערכו לבחינת השילוב ובין השאר נטען כי אחד הגורמים החשובים להצלחתו הוא מתן‬
‫שירותי תמיכה מחוץ לבית הספר ‪ )RroCre rC. lE 1CC1(.‬עמותת בית הגלגלים הפועלת מ‪1C7C‬‬
‫פיתחה לצד תכניות אחרות‪ ,‬תכנית מיוחדת אשר המיועדת למתבגרים (גילאי ‪ )1C-14‬המשולבים‬
‫בחינוך הרגיל‪ .‬התכנית "מתגלגלים קדימה" מכוונת לטיפוח עצמאות ומנהיגות באמצעות פעילות‬
‫אינטנסיבית ומגוונת‪.‬‬
‫הרצאה זו תציג את האופן שבו חווים חניכים ובוגרים את השילוב במערך הפורמלי ואת המעברים בין‬
‫העולמות השונים‪.‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫פרדיגמת המחקר היא איכותנית במסורת הפנומנולוגית המציעה חיפוש אחר משמעות החוויה‬
‫האנושית והתופעה היא האירוע כפי שנחווה ע" הסובייקטים שחווים אותה (שקדי‪ .)2003 ,‬עשרה‬
‫חניכי בית הגלגלים המשולבים בחינוך הרגיל – חמישה הנהנים מהפעילות בהווה וחמישה אשר‬
‫סיימו את התכנית ‪ -‬מרואיינים בראיונות עומק חצי פתוחים אשר עוברים תהליך ניתוח על פי‬
‫קטיגוריות (ליבליך‪ ,‬תובל ומשיח‪.)1CC5 ,‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫ להבין כיצד חווים מתבגרים עם מוגבלות פיזית את השתלבותם במערכת החינוך הרגילה ובחברת‬‫בני גילם שאינם נכים ובכך לצקת משמעות למושג שילוב‪.‬‬
‫ להבין מקומה של התכנית "מתגלגלים קדימה" בחייהם‬‫ לתת ביטוי לחלומותיהם לגבי עתידם ויציאתם "לחיים האמיתיים"‬‫ממצאים‬
‫מרכיב מרכזי בממצאים אשר יוצגו במלואם בהרצאה על ידי שני בוגרי החינוך המשולב החווים‬
‫מגבלה פיזית מולדת‪ ,‬הוא הקושי להיות "בלתי נראה" במערכת והצורך במענה לצרכים הייחודיים‬
‫של קבוצה זו‪ .‬באמצעותם תוצג פרשנות אותנטית למושג שילוב‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫מושב ‪ – 39‬חשיבה מחודשת על חינוך מיוחד ומשלב‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫ממציאים מחדש את החינוך המיוחד‬
‫רוברט פסטרנק‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫מושב ‪ – 39‬חשיבה מחודשת על חינוך מיוחד ומשלב‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫טרילוגיה של תופעת המנהיגות באוכלוסיה עם מוגבלות שכלית‬
‫שושנה ניסים‬
‫ישראל‬
‫מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את תופעת המנהיגות בקרב מתבגרים ומבוגרים‬
‫(‪ ,)P1117‬בעלי מוגבלות שכלית קלה ובינונית ( ‪ .)70-g.I 1 45‬בהעדר תיאוריות שעוסקות בתופעת‬
‫מנהיגות באוכלוסיה בעלי מוגבלות שכלית‪ ,‬התבסס המחקר הנוכחי על מודלים של מנהיגות‬
‫באוכלוסיה בעלת התפתחות תקינה‪ .‬המודל שנמצא רלוונטי לאוכלוסיית המחקר הנוכחי הוא המודל‬
‫הטריאדי של פופר (‪ )2007‬ו‪ )6lo 6laC, dyalo, loH ClSore )2008-‬המהווה בסיס לשלוש‬
‫שאלות המחקר העיקריות במחקר הנוכחי‪ :‬א‪ .‬מהן היכולות והתכונות בתחום הקוגניטיבי (יכולת‬
‫הבעה ותקשורת מילולית ויכולת קבלת החלטות)‪ ,‬האישיותי‪-‬רגשי (סגנון התקשרות‪ ,‬דימוי עצמי‬
‫ומסוגלות עצמית) והחברתי (עיבוד מידע חברתי) המייחדות מנהיגים בעלי מוגבלות שכלית בהשוואה‬
‫למונהגים בעלי מוגבלות שכלית ההופכות אותם לכריזמטיים בעיני חבריהם? חלק זה מתבסס על‬
‫תיאוריית התכונות (‪ )delSC 1nneylePro( )cleeley, 2007‬המתמקדת בכישורי מנהיגות ומהווה‬
‫את הצלע האחת במודל המנהיגות (פופר‪ ,)2007 ,‬ב‪ .‬מהם סגנונות המנהיגות הדומיננטיים‬
‫באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית? חלק זה מתבסס על גישת המצב ( (‪0SCllCSyolE dPryeSro‬‬
‫(‪ ,)xloo rC lE., 2003‬המהווה את הצלע השניה במודל מנהיגות‪ ,‬נבדק באמצעות שאלון ‪.,.I‬‬
‫(‪ ,)DErSoPmlo, 1C8C‬ג‪ .‬מה טיבם של יחסי הגומלין בין מנהיגים למונהגים ( ‪DSoPre f xSey,‬‬
‫‪ .)2000‬חלק זה המתבסס גם הוא על גישת המצב ומהווה את הצלע השלישית במודל המנהיגות‬
‫ונבדק במחקר הנוכחי באמצעות צילום וניתוח של סיטואציות מנהיגותיות‪ .‬המחקר הנוכחי התקיים‬
‫בקרב בעלי מוגבלות שכלית במסגרות המיועדות לאוכלוסיה זו‪ :‬מנהיגים (‪ )P127‬ומונהגים (‪,)P1C0‬‬
‫גברים (‪ )48.7%‬ו‪ V0 -‬נשים (‪.)51.3%‬‬
‫בניתוחי שונות נמצא כי ציוני המנהיגים בקלסתר הקוגניטיבי (אוצר מילים אקטיבי ופסיבי‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות) ובקלסתר החברתי‪ ,‬גבוהים באופן מובהק מציוני המונהגים‪ .‬כלומר ה"כריזמה" בקרב‬
‫מנהיגים בעלי מוגבלות שכלית נובעת מיכולות גבוהות בתחום הקוגניטיבי והחברתי‪ .‬נמצא כי קיימים‬
‫קווים משיקים בתופעת מנהיגות בקרב בעלי מוגבלות שכלית למנהיגים בעלי התפתחות תקינה‬
‫ונמצא כי איכות יחסי הגומלין בין מנהיגים‪-‬מונהגים בעלי מוגבלות שכלית‪ ,‬מתנהלים על פי מרכיבי‬
‫האינטראקציה התיווכית האוריינית (‪.) S&oPSC. f CErSo, 2007, 2011‬‬
‫‪160‬‬
‫מושב ‪ – 40‬מצבי חירום – לראות את הנולד‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫היה נכון לאסון או מצב חירום ‪ -‬תכנון חירום למטפלים ישירים באנשים עם מוגבלות ולבני‬
‫משפחותיהם‬
‫אליזבת ג'נקס‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫מושב ‪ – 40‬מצבי חירום – לראות את הנולד‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫בניית חוסן במוסדות חוץ בתיים‬
‫אמיר רייזמן‬
‫ישראל‬
‫המסגרות החוץ ביתיות של משרד הרווחה הינם מפעלים חיוניים הן בשגרה והן בחירום‪ .‬המשרד‬
‫אחראי בצורה ישירה לטיפול באוכלוסייה זו‪ ,‬קביעת מדיניות‪ ,‬סטנדרטים ופיקוח‪ ,‬הפעלת המסגרות‬
‫ודאגה לביטחון ושלום המטופלים‪ .‬בשעת חירום המשימות של מסגרות אלו מתרחבות לסטנדרטים‬
‫אשר כוללים הבטחת מיגון הולם למטופלים והצוות‪ ,‬תכנון מלאי מתאים (מזון תרופות וכדו`) ודאגה‬
‫לאמצעים והצרכים הפיזיים והנפשיים של אוכלוסיות המתגוררות במסגרות אלו‪.‬‬
‫חוסנם ומוכנותם לחירום של מוסדות אלו הינם נקודה רגישה בכל הנוגע למוכנות החברה הישראלית‬
‫כולה שכן הם מרכזים בתוכם אוכלוסיות המתקשות לעזור לעצמן ודורשות מענה מיידי בשעת חירום‪.‬‬
‫במסגרת כנס זה נציג ונדון בתהליך הכשרה אותו מובילה הקואליציה הישראלית לטראומה בשותפות‬
‫עם משרד הרווחה במטרה לחזק את החוסן והמוכנות לחרום של מוסדות המעגל הראשון‪ ,‬וכדי‬
‫להקנות להם יכולת התמודדות עצמאית לאורך זמן במהלך זמן חירום‪.‬‬
‫את מוכנותן וחוסנן של מסגרות החוץ ביתיות ‪ ,‬ניתן למדוד ביכולתן להמשיך במידה המקסימאלית‬
‫ברציפות תפקודית ובמתן שירותים‪.‬‬
‫מחקרים מצאו שחוסן קהילתי קשור במידה רבה לתרבות של הסתמכות עצמית‪ ,‬לכידות ואופטימיות‬
‫(אמית ופליישר‪ ,) e, 20011Hare, 2000, RProyarCP f 0CrPES ,2005,‬לרמת ההון החברתי‬
‫בארגון או בקהילה (אמית ופליישר‪ ,2005 ,‬ביליג‪ ,2008 ,‬פווין‪ ,)1Hare, 2000, 2007 ,‬וליכולת של‬
‫מנהיגות לשלב יסודות של מיקוד שליטה פנימי‪ ,‬השתתפות פעילה של הקהילה ודיאלוג (בן יוסף‪,‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫ההכשרה אשר תתואר להלן התמקדה במנהיגות המוסדות ‪ ,‬הצוותים הטיפולים והלוגיסטיים שלו‬
‫וביכולת הפעולה שלהם בשעת חירום‪ .‬בשנת ‪ 2015‬תתרחב קרוב לוודאי הפעילות לעשרות מוסדות‬
‫נוספים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫מושב ‪ – 40‬מצבי חירום – לראות את הנולד‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫מודלים לתכנון והיערכות למצבי חירום עם ועבור אנשים עם מוגבלות‬
‫סוזאן וולף‪-‬פורדהם‪ ,‬ננסי שיאה‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫מושב ‪ – 40‬מצבי חירום – לראות את הנולד‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪12:30‬‬
‫מצבי חירום בקרב אנשים חרשים וכבדי שמיעה ‪ -‬כלים לצמצום פערים בנגישות‬
‫גל רוקניאן‪ ,‬שירי אופיר‬
‫ישראל‬
‫מה קורה כשאדם חרש‪/‬כבד שמיעה נתקל במצב חירום?‬
‫כיצד הוא יהיה מודע לסכנה שאליה נחשף? כיצד הוא ישמע את ההוראות ואת מערך ההסברה?‬
‫אירועי החירום באזור הצפון ובדרום ו"צוק איתן"‪ ,‬מחייבים אותנו לפתח שירותים זמינים ומותאמים‬
‫לצורכי כלל האוכלוסייה ובפרט עבור אנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫כיום חיים בישראל מעל ל‪ 700,000-‬אנשים חרשים וכבדי שמיעה‪.‬‬
‫זוהי קבוצת מיעוט תרבותית ולשונית‪ .‬מצבי חירום‪ ,‬מציבים בפניהם קשים ואתגרים בנגישות למידע‪,‬‬
‫בקבלת תמיכה ובהרגשת ניתוק חברתי‪ .‬מצד שני‪ ,‬גם מערך נותני השירותים נתקל בקושי במתן‬
‫שירות ומענה הולם‪.‬‬
‫המכון לקידום החרש פיתח מערך תמיכה‪ ,‬סדנאות מקצועיות והתנסות מעשית עם שיחון כיס ייחודי‬
‫"סימנים במשבר"‪ ,‬על מנת לאפשר לנותני השירותים לקבל ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות לסייע לאנשים‬
‫חרשים וכבדי שמיעה במצבי משבר‪.‬‬
‫השיחון מורכב ממשפטים ומילים לתקשורת עם האדם החרש ויש בו תיעוד אוצר סימנים בסיסי‬
‫למצבי חירום‪ .‬בסדנאות יהיו ההפעלות של שימוש אינטראקטיבי עם השיחון‪.‬‬
‫העברנו ‪ 31‬סדנאות על מצבי חירום של אנשים חרשים וכבדי שמיעה וכלים לתקשורת ‪ -‬בקרב עובדי‬
‫רווחה ומועדוני החרשים ביישובי עימות בדרום במהלך שנת ‪.2014-2013‬‬
‫בכנס אנו נדגים למשתתפים סדנא זו תוך מתן כלים להתמודדות עם אנשים חרשים וכבדי שמיעה‬
‫במצבי חירום‪ .‬בסדנא אנו נשלב את השיחון תוך תרגול ולימוד מושגים בשפת סימנים למצבי חירום‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫מושב ‪ 41‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מוגבלויות בתזוזה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫תיאור מקרה‪ :‬שימוש ב"טימוקו" ‪ -‬משחק וירטואלי מבוסס‪-‬תנועה עבור ילד עם שיתוק מוחין‬
‫שרית טרסר‬
‫ישראל‬
‫רקע‪ :‬סביבה וירטואלית מבוססת תנועה הינה כלי משמעותי בטיפול בילדים הסובלים מהפרעות‬
‫מוטוריות ומהווה גורם מגביר מוטיבציה להתמודדות עם אתגרים וקשיים מוטוריים‪ .‬השימוש בסביבה‬
‫וירטואלית משמעותי עוד יותר כאשר המטופל הינו ילד צעיר הזקוק לעניין ועידוד רב על מנת להשיג‬
‫שיתוף פעולה אשר יקדם את מטרות הטיפול בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫הקדמה‪ :‬סביבת המשחק של טימוקו הינה סביבה וירטואלית שפותחה באוריינטציה טיפולית‬
‫ומטרתה קידום יכולותיו התנועתיות והקוגניטיביות של הילד‪ .‬המערכת מאפשרת למטפל שליטה על‬
‫מאפייני המשחק לשם התאמת תוכנית טיפול ייחודית עבור כל מטופל בהתאם למטרות הטיפול‪ ,‬צרכי‬
‫הילד ומידת התקדמותו‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬לבחון את השינוי בגורם המוטיבציה של הילד‪ ,‬יכולת ההתמודדות שלו והיענותו לפעילות‪.‬‬
‫תיאור מקרה‪ :‬ילד בן ‪ 3‬עם שיתוק מוחין המקבל טיפול פיזיותרפיה במכון להתפתחות הילד‪ .‬תיאור‬
‫המקרה יציג את המפגש הראשוני של הילד עם המערכת הוירטואלית של טימוקו במסגרת הטיפול‬
‫הפיזיותרפי שמקבל באופן שוטף‪ ,‬ומפגש נוסף אשר התקיים כשבוע לאחר מכן‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬נתוני התוכנה הראו שיפור ביעילות הביצוע )מספר הצלחות ביחס למספר טעויות( של הילד‬
‫במשימת פיצוץ הבלונים וכן נרשמה מגמה של שיפור בזמני התגובה‪ .‬מתוך תצפית על תפקודו של‬
‫הילד נצפתה מוטיבציה גבוהה מאוד לפעילות והתמדה לאורך זמן כמו גם מעורבות רגשית חזקה‬
‫בזמן המשחק‪ .‬כמו כן‪ ,‬נצפה שינוי בדפוסי התנועה והיציבה של הילד ויכולת ללמידה מוטורית‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬השימוש בסביבה הוירטואלית עשה שינוי ביכולת ההתמודדות של מטופל בן ‪ 3‬עם ‪, RN‬עם‬
‫האתגר שבטיפול‪ .‬פעילות באמצעות טכנולוגיה של מציאות מדומה מספקת לילד סביבה בטוחה‬
‫המערבת אותו רגשית ומקנה לו תחושה של בטחון ומסוגלות‪ .‬מסיבות אלה‪ ,‬זהו כלי משמעותי‬
‫בטיפול בילדים צעירים אשר שיתוף הפעולה שלהם כה חשוב לשם הצלחת הטיפול‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫מושב ‪ 41‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מוגבלויות בתזוזה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫פרויקט השאלת כיסאות ממונעים של בית חולים אלי"ן‪ -‬מחקר רטרוספקטיבי‬
‫זהר פילבר‬
‫ישראל‬
‫רקע‪ -‬אצל ילדים עם לקות קשה במערכת התנועה כמו ‪ , RN‬ארטוגריפוזיס‪ ,‬מחלות שריר–עצב‬
‫ואחרות‪ ,‬יכולת התנועה העצמית במרחב עלולה להיות מוגבלת‪ .‬ילדים אלו עלולים להיות בסיכון‬
‫למוגבלות משנית במגוון תחומים כמו תפישה מרחבית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬השתתפות ועוד‪ .‬ילדים עם לקויות‬
‫קשות יכולים להרוויח מעצמאות בתנועה דרך ניידות ממונעת ‪ .‬בארץ‪ ,‬כדי לקבל כיסא ממונע במימון‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬יש צורך להוכיח יכולת ניידות עצמאית ותפקודית על ידי מעבר של מבדק הנעה‪ .‬לא‬
‫לכל מסגרת יש כיסא ממונע לתרגול‪ .‬במטרה לאפשר לילדים להתאמן בכל שעות היום ולקדמם‬
‫בסביבה הטבעית שלהם‪ ,‬אלי"ן יזם פרויקט של השאלת כיסאות ממונעים לילדים בקהילה לתרגול‬
‫עד להשגת שליטה מלאה בכיסא‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה לתאר את הילדים ותוצאות תהליך השאלת כיסא ממונעים מאפריל ‪ 200C‬ועד‬
‫סוף ‪.2014‬‬
‫שיטת דפוס מחקר עבודה זו היא סקר תיקים‪ ,‬רטרוספקטיבי‪ .‬משתתפים‪ 50 :‬ילדים שהשאילו כיסא‬
‫ממונע מאלי"ן‪ .‬טווח גילאי הילדים ‪ 2.2‬שנים‪ 2C-‬שנים‪ 70% .‬מהילדים סבלו משיתוק מוחין‪44% ,‬‬
‫מהילדים עם רמת תקשורת רגילה ו‪ 86%‬מהילדים בחינוך מיוחד‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הראו ש‪ 32 -‬מתוך ‪ 50‬הילדים שהשאילו כיסא עברו את מבדק ההנעה של משרד‬
‫הבריאות‪ .‬לילדים שהניעו את הכיסא עם היד היה סיכוי של פי ‪ 4‬לעבור את מבדק ההנעה‪ .‬כמו כן‬
‫לילדים שהניעו עם גויסטיק היה סיכוי של פי ‪ 8‬לעבור את המבדק‪ .‬ילדים עם תקשורת רגילה עברו‬
‫ביתר קלות את המבדק‪ .‬בעזרת תוצאות המחקר‪ ,‬נבנה מודל ניבוי של הצלחה במבדק ההנעה‪.‬‬
‫ב‪ 90%‬מהמקרים ניתן לנבא שילד יעבור את מבדק ההנעה אם הוא מניע בגויסטיק וגם אם יש לו‬
‫תקשורת רגילה‪.‬‬
‫מסקנות‪ -‬תוצאות אלה מכוונות את פרויקט ההשאלה‪ ,‬למי רצוי להשאיל כיסא ממונע‪ .‬כמו כן תוצאות‬
‫המחקר יכולות להיות משמעותיות בשינוי מדיניות של משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫מושב ‪ 41‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מוגבלויות בתזוזה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫חזון הארגון ‪" :eorrEno lel yc eyhr‬הרחבת האפשרויות לניידות של ילדים‪ ,‬הזדמנות‬
‫לחינוך ולעצמאות"‬
‫פבלו קפלן‪ ,‬חוה רוטשטיין‬
‫ישראל‬
‫רקע‪ :‬לכ‪ 20-‬מיליון אנשים הזקוקים לכיסאות גלגלים אין גישה אליהם‪ ,‬מתוכם ‪ 5‬עד ‪ 7‬מיליון הם‬
‫ילדים!‬
‫האם ידעתם ש‪ %V0-‬מהם לא יזכו לחינוך יסודי?האם ידעתם שחסך בחינוך יסודי הינו בעל השפעה‬
‫על רמת העוני והעצמאות בעת שילדים אלו מתבגרים?‬
‫צוות הארגון פיתח כיסא נכים ייחודי לילדים במטרה לאפשר בתוך שבע שנים למיליון ילדים במדינות‬
‫העולם השלישי גישה למוסדות חינוך‪.‬‬
‫‪ oPrrEePlSeo y& dynr‬הינו ארגון הומניטרי חברתי בעל אופי עיסקי המנוהל על ידי קבוצת יזמים‬
‫בעלי סדר יום חברתי ‪ .‬הארגון פיתח‪ ,‬ייצר וישווק כיסא נכים בעיצוב חדשני לילדים‪ ,‬בר השגה‪ ,‬קל‬
‫משקל ובעל עמידות גבוהה המיועד למדינות העולם השלישי‪.‬‬
‫הכיסא עוצב ותוכנן בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי (‪ ,)od,-DP‬בשיתוף צוות מומחים‬
‫בתחום הפיזיותרפיה מבית החולים "אלי"ן" בירושלים ‪-‬מרכז לשיקום ילדים ונוער ובסיוע צוות מקצועי‬
‫מ"בית איזי שפירא"‪.‬‬
‫המודל הראשון שייוצר יתאים לילדים בגילאי ‪ C-5‬על מנת לאפשר להם ניידות למוסדות החינוך‪,‬‬
‫כיסאות בגדלים נוספים ייוצרו בהמשך‪.‬‬
‫כיסא הגלגלים הינו חלק מחבילת פתרונות תמיכה כוללת במסגרתה תוצע גם הכשרה לצוותי שיקום‬
‫ולמשפחות במדינות היעד בנושא ההתאמה והשימוש בכיסאות גלגלים למשתמשים חדשים‪ .‬תקופת‬
‫ההכשרה לצוותים המקומיים תמומן על ידי ארגוני בריאות העוסקים בתחום במדינות היעד‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫מושב ‪ 41‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מוגבלויות בתזוזה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫רכיבה על אופני טנדם – הרבה יותר מ"רק" פעילות גופנית‬
‫שירי אופיר‬
‫ישראל‬
‫המטרה של קבוצת רכיבת הטנדם שלנו נעה בין אינטגרציה לכיף‪ ,‬מאימון גופני לתמיכה קבוצתית‪.‬‬
‫מבחינת האינטגרציה קבוצה זו מאפשרת לישראלים חרשים – עיוורים‪ ,‬רובם חרשים המאבדים‬
‫בהדרגה את ראייתם‪ ,‬להשתלב בכמה דרכים‪ .‬האחת‪ ,‬כאשר השותף המתנדב שלהם הוא חרש‪,‬‬
‫הפעילות המשותפת עוזרת למשתתפים החרשים – עיוורים להשתלב בחזרה בקהילת החרשים‪.‬‬
‫זוהי נקודה חשובה מאוד‪ ,‬כאשר חלק גדול מהמשתתפים הם חרשים בעלי בעיית ראייה ההולכת‬
‫ומחמירה‪ ,‬ומאיימת לפלוט אותם מקהילת החרשים‪ .‬השותף שלנו בפעילות זו‪ ,‬בדרך כלל עובד עם‬
‫המשתתפים העיוורים‪ ,‬באופן המאפשר לחרשים‪-‬עיוורים להשתלב גם בתוך קהילת העיוורים‬
‫ה שומעים‪ .‬ולבסוף‪ ,‬הקבוצה משתתפת בפעילות קהילתית ורכיבות המיועדות לקהל השומע והרואה‬
‫כמו סובב תל אביב‪ ,‬כך הם משתלבים ונחשפים אל כלל החברה‪ .‬רכיבת טנדם היא עיסוק מהנה‬
‫לשעות הפנאי‪ ,‬בנוסף להיותו פעילות גופנית טובה‪ .‬כמו בקבוצות רכיבה אחרות‪ ,‬החברים בקבוצה‬
‫שלנו מספקים תמיכת עמיתים חיונית‪.‬‬
‫השיטה היא פשוטה‪ :‬מידי שבוע‪ ,‬וגם באירועים מיוחדים‪ ,‬הקבוצה נפגשת עם מספר שווה של‬
‫מתנדבים חרשים והם רוכבים יחדיו עם החרשים – עיוורים‪ .‬התקשורת הופכת לקלה יותר בזכות‬
‫העובדה שכל המשתתפים שולטים באופן שוטף בשפת הסימנים הישראלית‪.‬‬
‫התוצאות כוללות השתלבות אל תוך הקהילות של חרשים‪-‬עיוורים‪ ,‬חרשים ללא בעיית ראייה‪ ,‬עיוורים‬
‫ללא בעיית שמיעה וכלל האוכלוסייה ללא מוגבלויות ראייה או שמיעה‪ ,‬הכול תוך פעילות שטח‬
‫ותמיכה קבוצתית‪ .‬המסקנה‪ ,‬פעילות זו מועילה למשתתפים בדרכים רבות‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫מושב ‪ 41‬א' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬מוגבלויות בתזוזה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫תלת אופן ייחודי לאכלוסיה עם מוגבלויות המותאם אישית ומאפשר רכיבה עם מלווה‬
‫דוד שמש‬
‫ישראל‬
‫בהרצאה יוצג תלת אופן ייחודי לבעלי מוגבלויות המאפשר רכיבה עם מלווה‪ .‬מטרת המתקן הינה‬
‫לפרוץ א ת הגבולות שמציבה המגבלה ולהביא לכך שבעלי הצרכים המיוחדים יוכלו לצאת אל המרחב‬
‫והסביבה וליהנות מחווית הרכיבה בשילוב של למידה‪ ,‬ספורט ויצירת קשרים בין אישיים עם הקהילה‪.‬‬
‫תלת האופן כולל מערכת פידול המתכווננת בהתאם לצרכיו המיוחדים של הרוכב‪ ,‬והיא כוללת שלושה‬
‫מצבים‪:‬‬
‫‪ .1‬שליטה נפרדת על תנועת הפדלים של בעל הצרכים המיוחדים במידה ויכול לפדל בעצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬שליטה משותפת על תנועת הפדלים בה הרוכב הראשי מפדל יחד עם הפרט המיוחד באופן‬
‫שיגרום לו להפעיל את הפדלים בעצמו‪.‬‬
‫‪.3‬מצב ניוטרל המיועד למנוחה או לפרט שאין ביכולתו לפדל‪ ,‬כדי לאפשר לו יציאה אל המרחב‬
‫העירוני והנאה מחווית הרכיבה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כיסא הנע קדימה‪ ,‬אחורה ומסתובב ב‪ C0-‬מעלות כלפי חוץ כדי לאפשר כניסה ויציאה קלה‬
‫ונוחה‪ ,‬משענת גב וצד מתרוממת‪ ,‬מערכת חגורות בטיחותית וכידון מותאם לצורכי הפרט‪.‬‬
‫כמו כן המתקן כולל סנדלי פידול עם משקולות איזון לפידול קל לפרט המיוחד‪ 8 ,‬הילוכים‪ ,‬בלמי דיסק‬
‫(כמו באופנוע)‪ ,‬דיפרנציאל ובלם יד‪.‬‬
‫השימוש בתלת אופן זה טומן בחובו פוטנציאל רב לקידומם הקוגניטיבי והרגשי של בעלי נכויות‪ ,‬על‬
‫פי תיאוריית המערכות הדינמיות (‪ )dPrEro f 0mSCP, 1CC4‬ותיאוריית הלמידה המתווכת‬
‫(‪.)C., CErSo, N.0 f drooroellm, 1. 1CC1 ,DrlreoCrSo‬‬
‫הלמידה בעת הרכיבה מתרחשת בהקשר אקולוגי טבעי המחייב את האדם הנכה להגיע לאיזון חדש‬
‫כאשר הוא פנוי לאינטראקציה ישירה וחופשית וזוכה לשדה ראיה נרחב‪ .‬העצמאות המושגת דרך‬
‫הרכיבה ודרך הלמידה שבאה בעקבותיה מחזקת את תחושת המסוגלות‪.‬‬
‫בהרצאה ייסקרו יתרונות השימוש במתקן ייחודי זה דרך התהליך שעברה לירן‪ ,‬בוגרת עם שיתוק‬
‫מוחין‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫מושב ‪ 41‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬ספרות נגישה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫לקויות שמיעה ‪ -‬והספריה האקדמית כמענה‬
‫עינת בן דב‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫מושב ‪ 41‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬ספרות נגישה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫חשיפת הספרים לילדים עם שיתוק מוחין‬
‫בת‪-‬אל כהן‬
‫ישראל‬
‫השיטה שהשתמשתי בה‪ :‬השתתפות בפרויקט הארצי "מצעד הספרים"‪ .‬קיימנו פרויקט זה בבית‬
‫הספר במשך שנתיים רצופות אחת לשבוע ‪" .‬מצעד הספרים" מציע מסגרת לפעילות בית‪-‬ספרית‬
‫שמטרתה לעודד ילדים ובני נוער מכיתות א`‪-‬י"ב לקרוא ספרים‪ ,‬ולבחור בהצבעה את הספר האהוב‬
‫עליהם ביותר‪.‬‬
‫הממצאים הם‪ :‬הפעילויות סביב הספרים ברובם לא מתאימות לילדים עם " שיתוק מוחי "‪ -‬שיתוק‬
‫מוחי הנו "קבוצת ליקויים בהתפתחות התנועה והיציבה המיוחסת להפרעה לא פרוגרסיבית המופיעה‬
‫במוח המתפתח של העובר והתינוק וגורמת למגבלות בפעילות‪Cyoroellm rC.lE., ( (.‬‬
‫‪.2005‬תלמידים אלה לומדים בבית ספר " בצעד קדימה " – מרכז לילדים עם מוגבלויות מוטוריות‬
‫שונות‪ .‬ההתפתחות הכוללת של ילד עם שיתוק מוחי מושפעת ממחסור בהתנסויות במרחב האורייני‪,‬‬
‫בעקבות קושי מוטורי בכלל ודפדוף בספרים בפרט‪.‬‬
‫בעקבות הקשיים ערכתי התאמות כדי שכל התלמידים יוכלו להיות משתתפים אקטיביים ב"מצעד‬
‫הספרים"‪ .‬לדוגמא‪ :‬גם ילדים שאינם וורבליים השתתפו בתפקידים משמעותיים והיו ספרנים תורנים‪.‬‬
‫לילדים עם ‪ euS‬ולקויות למידה שונות התאמתי את הפעילויות ואת הספרים על מנת שיוכלו להיות‬
‫חלק פעיל בקבוצה‪.‬‬
‫בהרצאתי אפרט כיצד הנגשתי את "מצעד הספרים" לתלמידים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬התלמידים נחשפו לספרים מסוגים שונים‪ .‬הם פיתחו את הדמיון והיצירתיות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫התלמידים למדו לעבד את הספר בדרך שלהם‪ ,‬ולהפיק ממנו דברים הרלוונטיים לעולמם‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫מושב ‪ 41‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬ספרות נגישה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫פיתוח מכשיר עזר נייד לקריאה‬
‫סיונג און קים‪ ,‬גיי האונג פארק‪ ,‬יונג טה דו‪ ,‬ביונג סאופ סונג‬
‫דרום קוריאה‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫מושב ‪ 41‬ב' – שיח פוסטרים – אשכול‪ :‬ספרות נגישה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪13:50‬‬
‫הנגשה קוגניטיבית של מוזאונים אתרי פנאי‬
‫רוני אנקורי‬
‫ישראל‬
‫כללי‬
‫בשנים האחרונות נעשה מאמץ עקבי להנגשתם של המוזיאונים ואתרי פנאי לאוכלוסיות עם צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬אך מקומם של אנשים עם מוגבלות שכלית נפקד בתהליך ההנגשה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫אקים הציעה לפתח תוכנית ארצית להנגשה קוגניטיבית ומכילה של מוזיאונים ואתרי פנאי הוקמה‬
‫ועדת היגוי אשר כללה את משרד הרווחה‪ ,‬ביטוח לאומי קרן שלם ואקים ישראל ‪ .‬אשר יחדיו ליוו את‬
‫התהליך כולו בתכנון ומימון ההשתלמות‪ ,‬המחקר המלווה‪ ,‬פיתוח העזרים והשיווק‪.‬‬
‫חקיקה‬
‫בישראל‪ ,‬מחייבות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות‪ )2013 ,‬גם‬
‫הנגשה של מוזיאונים לאנשים עם מוגבלויות שונות‪.‬‬
‫הפיילוט ייושם על חמישה המוזאונים ‪:‬מוזיאון העפלה ‪,‬עיר דוד ‪,‬חירייה ‪,‬מוזאון ישראל ‪,‬טכנודע‪.‬‬
‫יישום הפיילוט כלל‪:‬‬
‫‪ .1‬השתלמות לצוותי ההדרכה בכירים והניהול של המוזאונים אשר כללה‪:‬‬
‫• הצגה של הצדדים החיוביים של האדם עם המוגבלות השכלית ולא רק המוגבלויות‪. .‬‬
‫• הרצאות וסדנאות ממיטב אנשי המקצוע בתחום‪.‬‬
‫• למידת עמיתים‪.‬‬
‫• סיורים והדרכות‪.‬‬
‫• מפגש עם האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח אמצעי הנגשה בתום ההשתלמות‪:‬‬
‫‪ .1‬שימוש במודלים תלת ממדים ורפרודוקציות להמחשת המוצגים (דגמים)‪.‬‬
‫‪ .2‬הדמיות ממוחשבות‪/‬דיגיטליות‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש בטכנולוגיה של אייפדים‪.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח ערכות הדרכה מותאמות‪ :.‬טרום הביקור ובתום הביקור‪.‬‬
‫‪ .5‬התווית מסלולי ביקור נגישים ‪-‬שילוט נגיש ומפה נגישה‪ .‬וברושור מונגש‬
‫‪ .3‬מחקר מלווה‪:‬‬
‫המחקר מאפשר הערכה מבוססת ראיות של אמצעי ההנגשה‪ -‬אופן הכשרת הצוותים במוזיאון‬
‫ויעילות ההנגשה ‪..‬מסייע בריכוז ידע ומידע אודות המרכיבים השונים של הפרויקט והקבוצות‬
‫המשתתפות בו ואודות הצרכים שלהן מאפשר להמליץ על צעדים יישומיים ומעשיים המותאמים‬
‫למוזיאונים עצמם על מנת לשפר את תהליך ההנגשה ולהתאים אותו ככל שניתן לאוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫הסברה ושיווק‬
‫• בתום תהליך ישווק סל שירותי פנאי ‪-‬לקהל היעד למשפחותיהם ולאנשי מקצוע ‪.‬‬
‫• קמפיין לכלל האוכלוסייה אשר יכין למפגש עם קהלים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫מושב ‪ – 42‬מליאה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪14:30‬‬
‫לקראת עולם ללא מוגבלויות‬
‫ינקי מרגלית‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫מושב ‪ – 43‬התנהגות מאתגרת ותוקפנות כשפה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫להכיר חברים ולחוש בטחון ‪ -‬הקניית מיומנויות לצמצום מצבי סיכון וניצול בקרב ילדים עם‬
‫מוגבלות‬
‫קרן רוג'רס‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫מושב ‪ – 43‬התנהגות מאתגרת ותוקפנות כשפה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫היבטים מרכזיים ביישום תוכניות התערבות התנהגותיות‬
‫שירי אייבזו‪ ,‬דנה בוביס‪-‬צארלפ‪ ,‬לימור ששון‪-‬בוכמן‪ ,‬ישראל‬
‫הדה מידן‪ ,‬ארצות הברית‬
‫שימוש בתוכניות התערבות התנהגותיות לטיפול באוכלוסיות בעלות עיכוב התפתחותי‪ ,‬לקויות‬
‫אינטלקטואליות ו צרכים מיוחדים אחרים‪ ,‬הולך ועולה עקב תדירות גוברת של התנהגויות מאתגרות‬
‫בקרב אוכלוסיות אלו‪ .‬תוכניות אלו מיושמות בסביבות שונות‪ ,‬במסגרות פורמליות כגון מערכות חינוך‪,‬‬
‫וכן במסגרות א‪-‬פורמליות בקהילה ובמשפחה‪ .‬מטרת הרצאה זה היא לדון בשני היבטים מרכזיים‬
‫ביישום תוכניות התערבות התנהגותיות לטיפול בהתנהגויות מאתגרות‪ .‬ראשית‪ ,‬יוצג נושא ההערכה‬
‫התפקודית ההתנהגותית (‪ )DloeCSyolE xrPluSyelE 1ooroomroC‬כחלק מקדים לתהליך טיפולי‬
‫תפקודי בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ .‬הערכה תפקודית התנהגותית תיבחן לאור חוקה‬
‫ומדיניות ויוצגו נתונים שונים על אופן קיומה במסגרות בית ספריות בארה"ב ובארץ‪ .‬שנית‪ ,‬נתמקד‬
‫בחשיבות שיתופי הפעולה עם הורים כאשר מפתחים תוכניות התערבות ביתיות‪ .‬חלק זה יכלול‬
‫אסטרטגיות הדרכה ואימון לעידוד ותמיכה בשימושם של הורים באסטרטגיות הוראה מבוססות‬
‫הוכחות בעבודה עם ילדיהם‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫מושב ‪ – 43‬התנהגות מאתגרת ותוקפנות כשפה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫אלימות מילולית בקרב ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ :‬הפעלת תכנית התערבות‬
‫לשינוי תרבות השיח‬
‫נירית קרני‬
‫ישראל‬
‫מטרת מחקר הנוכחי הייתה לחקור את תופעת האלימות המילולית בקרב תלמידים עם מוגבלות‬
‫שכלית התפתחותית (מש"ה)‪ .‬לצורך כך נבחר בית ספר אחד שבו נערך מחקר עומק‪ .‬המדגם כלל‬
‫‪ 44‬תלמידים בגילאי ‪ 12‬עד ‪ 1V‬עם מש"ה ברמה קלה בעלי יכולת וורבלית טובה‪ .‬שאלות המחקר‬
‫היו‪ :‬באיזו מידה עשויה תכנית התערבות‪ ,‬המבוססת על מעגל ההפנמה‪ ,‬להיות יעילה בשינוי השיח‬
‫התרבותי של התלמידים (‪ ,)CrSCre, 2008‬כיצד שינויים בתרבות השיח הכוללת אלימות מילולית‬
‫יתרמו ליצירת סגנונות חדשים של שיח ולשיפור התנהגות חברתית לחיובית‪ .‬כל המפגשים בתכנית‬
‫ההתערבות תומללו מילה במילה ונערך ניתוח תוכן‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי בעקבות ההתערבות‬
‫רמת השימוש באלימות מילולית בקרב התלמידים ירדה‪ ,‬והמודעות שלהם לתופעה זו גדלה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫כפי שהשימוש באלימות מילולית ירד‪ ,‬סגנונות התקשורת הבינאישית והחברתית של התלמידים‬
‫השתנו‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה)‪ ,‬אלימות מילולית‪ ,‬שינוי תרבות השיח‪,‬‬
‫תקשורת בינאישית‪ ,‬מעגל ההפנמה‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫מושב ‪ – 43‬התנהגות מאתגרת ותוקפנות כשפה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫מודל לעיבוד מידע חברתי ׂ(‪ )GlS‬שליטה בדחפים ןעניין חברתי כמנבאי התנהגות חברתית‬
‫בקרב ילדים עם מוגבלות שכלית‬
‫אירית בנין‪ ,‬אורית חצרוני‬
‫ישראל‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫מושב ‪ – 44‬טכנולוגיה בחינוך‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫איי‪-‬פד‪ :‬ארגז כלים במכשיר אחד ‪ -‬כלי עזר למורה לתלמידים עם מוגבלות‬
‫ענת ריזנמן‪ ,‬חני שמרלינג‪ ,‬נעה ניצן‬
‫ישראל‬
‫בעשורים האחרונים מתרחשת מהפכה מואצת בתחום הטכנולוגי המשפיעה על חיינו‪ .‬בספרות‬
‫המקצועית ובשיח החינוכי והטיפולי השימוש באייפדים תופס מקום נרחב‪ .‬ממחקרים ראשוניים‬
‫בתחום נמצא כי קיימת השפעה חיובית על היכולות הלימודיות של תלמידים עם מוגבלויות‪ .‬באמצעות‬
‫אפליקציות מותאמות הכלי הפך להיות מותאם ומונגש עבור תלמידים עם לקויות מורכבות‪.‬‬
‫(‪.)CyHeSalr. rC lE ,2013‬‬
‫בבית ספר לחינוך מיוחד בבית איזי שפירא‪ ,‬בו לומדים תלמידים בגילאי ‪ 12-V‬עם מוגבלות מוטורית‬
‫ומוגבלות שכלית‪-‬התפתחותית‪ ,‬המורות משתמשות באיי‪-‬פדים ככלי עזר ללמידה‪ .‬המורות בבית‬
‫הספר מדווחות על כך שהשימוש באיי‪-‬פד מהווה עבור התלמידים כלי מוטיבציוני שמעורר בהם‬
‫סקרנות‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬עצמאות‪ ,‬יוזמה ועוררות במהלך שעות הלמידה בכיתה‪ .‬במקביל‪ ,‬המורות‬
‫רכשו מגוון רחב של אסטרטגיות למידה יעילות‪ ,‬ויכולת הנגשת חומר אקדמי מותאם בהסתכלות‬
‫דיפרנציאלית עבור כל תלמיד‪.‬‬
‫במצגת זו נראה מספר תיאורי מקרה של תלמידים המשתמשים באיי‪-‬פד לצורך למידה‪ .‬נציג‬
‫דוגמאות לשימושים שונים באיי‪-‬פד במהלך השיעורים וניתן טעימה מן הספרייה הווירטואלית שנוצרה‬
‫בעקבות עבודה טרנסדיציפילנרית שיתופית בין הצוות החינוכי לצוות מקצועות הבריאות בבית הספר‪.‬‬
‫במקביל לתהליך הלמידה וההטמעה של האייפד בכיתות בקרב התלמידים נציג את התהליך‬
‫שעוברות המורות בלמידה המתמדת ואת חוויות ההצלחה אל מול סוגיות ודילמות שצפות בשימוש‬
‫השוטף באיי‪-‬פד‪.‬‬
‫האיי‪ -‬פד מהווה דלת נוספת לשיתוף פעולה ותקשורת בין בית הספר לבין המשפחה‪ .‬שיתופי הפעולה‬
‫הקיימים באים לידי ביטוי בשיתוף חוויות מהבית לבית הספר ולהפך על ידי שליחת סרטונים‪,‬‬
‫תמונות‪ ,‬מצגות וסיפורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם תלמידים שהאייפד מהווה עבורם כלי לתקשורת תומכת‬
‫וחליפית לשותפות פעילה והשמעת קולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוצרת הזדמנות למעורבות המשפחה בחומרים‬
‫הלימודיים במקצועות השונים אשר נלמדים בכיתה‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫מושב ‪ – 44‬טכנולוגיה בחינוך‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫עיצוב אפליקציות לחינוך המיוחד – מהתאוריה למעשה‬
‫עדי נאמן‪ ,‬אורית אלמוג‬
‫ישראל‬
‫למידה מתרחשת תוך פעילות גומלין רב ממדית עם הסביבה‪ .‬בקרב אוכלוסיית החינוך המיוחד‪,‬‬
‫תהליכי הלמידה הטבעיים לעיתים לא מספיקים לרכישה של מיומנויות וידע‪ .‬במקרים שכאלה יש‬
‫להנגיש תכנים באופן מותאם‪ .‬הנגשת חומרי למידה מתבססת על שלוש רמות‪ ,‬תוכן‪ ,‬צורה ושימוש‪:‬‬
‫התאמת התכנים לרמת ההבנה של התלמיד‪ ,‬התאמת העיצוב לגיל התלמיד (כרונולוגי והתפתחותי)‪,‬‬
‫יצירת הזדמנויות לשימוש עצמאי והתאמות הכלים והסביבה‪.‬‬
‫השימוש במכשירי ‪ SNlH‬והשימוש באפליקציות‪ ,‬מזמנים שימוש באפשרויות מגוונות אשר יכולות‬
‫לתרום להעצמת הלמידה בקרב אוכלוסיות החינוך המיוחד‪ .‬ניתן לרתום את יתרונות הטכנולוגיה‬
‫להנגשת מידע‪ ,‬התאמה אישית לרמת תפקוד והגברת המוטיבציה ללמידה עצמאית‪ .‬כיום‪ ,‬בשל‬
‫מיעוט אפליקציות מותאמות גיל ואוכלוסייה נעשה שימוש באפליקציות המיועדות לפעוטות בקרב‬
‫בוגרים‪ .‬קיים צורך בפיתוח אפליקציות המותאמות לחינוך המיוחד ויכולות להוות חלק מתכנית האימון‬
‫אישית המתבצעת על ידי התלמיד באופן עצמאי‪ .‬פיתוח אפליקציות לחינוך המיוחד צריך להתבסס על‬
‫ידע מבוסס מחקרית אודות התנאים אשר מובילים ללמידה יעילה בקרב אוכלוסיית החינוך המיוחד‪.‬‬
‫שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מאפשר יצירת מערכות למידה דינאמיות המאפשרות התאמה אישית‬
‫של חומרי למידה ומשחק המותאמת הן לרמת ההבנה של התלמיד והן לפרופיל התחושתי שלו‪.‬‬
‫במהלך הרצאה זו יוצגו עקרונות תיאורטית לעיצוב חומרי למידה לחינוך המיוחד‪ ,‬כמו גם כלים‬
‫ואסטרטגיות להוראה שהוכחו כיעילות בחינוך המיוחד‪ .‬יודגם כיצד אלו באים לידי ביטוי במגוון‬
‫אפליקציות ייעודיות לחינוך המיוחד אשר מפותחות במטח‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫מושב ‪ – 44‬טכנולוגיה בחינוך‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫פיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות משחק‬
‫ג'ואנה סמוגורובסקה‪ ,‬גראוגוס סומסקי‬
‫פולין‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫מושב ‪ – 44‬טכנולוגיה בחינוך‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫גמילה מחיתולים של ילדים עם מוגבלויות‬
‫אסטל סלוין‪ ,‬חני שחק‬
‫ישראל‬
‫תהליך גמילה מטיטולים והשגת עצמאות בתחום ההגיינה האישית הינם אחד מאבני הדרך החשובות‬
‫בהתפתחות הילד‪.‬‬
‫הישג זה אינו מובן מאליו עבור ילדים עם מוגבלות ואין משנה סדורה המלמדת כיצד לעשות את‬
‫התהליך‪.‬‬
‫התכנית נבנתה על בסיס הניסון המצטבר של אנשי מקצוע מבית הספר לחינוך מיוחד של בית איזי‬
‫שפירא‪.‬‬
‫משוב ועצות של הורים שולבו בתכנית והביאו אותנו ליצירת תכנית ומדריך ראשון מסוגו לתהליך‬
‫משמעותי זה "גמילה מטיטולים"‪.‬‬
‫הדרך יכולה להיות מורכבת וארוכה מאד ודורשת השקעה רבה‪ ,‬אך השגת המטרה חשובה‬
‫ומשמעותית ביותר לקידום הדימוי העצמי ואיכות החיים של הילד ומשפחתו בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫נערך מחקר איכותני בבית הספר בקרב הצוות המקצועי והמשפחות השותפות כדי להעריך את‬
‫התוכנית וללמוד על הצלחותיה ודילמות העולות מהשטח‪.‬‬
‫פותחה אפליקציה "‪ "ay dySErC‬יחד עם המרכז לייעוץ טכנלוגי בבית איזי שפירא לשימוש בטבלטים‬
‫וסמארטפונים לצורך רישום מסודר של הצלחות בתהליך‪ .‬רישום זה מאפשר ביקורת אובייקטיבית‬
‫לגבי ההתקדמות של הילד‪.‬‬
‫ניתן לקרוא את החוברת במתכונת דיגיטלית ‪/HSaSClE/HSlnreo/PCCn://aaa.erSCSooSr.yea.SE‬‬
‫‪182‬‬
‫מושב ‪ – 45‬שיתוק מוחין – מבט מערכתי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫משמעות החיים ורווחה נפשית בקרב צעירים וצעירות עם וללא שיתוק מוחין‬
‫רוית כהן‪ ,‬ליאורה פינדלר‬
‫ישראל‬
‫החיפוש אחר משמעות בחיים מלווה כל אדם במהלך חייו‪ .‬בתקופות מסוימות נושא זה עולה ביתר‬
‫שאת כמו למשל בתקופת גיל ההתבגרות‪ ,‬שעה שנערים ונערות מגבשים לעצמם זהות אישית‬
‫ומחפשים אחר תפקיד וייעוד בחיים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בגיל זה צעירים וצעירות מפתחים מודעות‬
‫להשקפות עולם‪ ,‬ערכים‪ ,‬חיפוש אחר שייכות‪ ,‬אמונות והבנות ביחס לעצמי וביחס לאחר‪.‬‬
‫אתגר מציאת המשמעות מתעצם אף יותר כשמדובר בצעירים ובצעירות עם נסיבות חיים ייחודיות‬
‫כמו שיתוק מוחי‪ ,‬אשר מתמודדים עם שונות בשל המגבלה הפיסית הנראית לעין‪ ,‬בשל התלות באחר‬
‫ובעטיים של הקשיים הכרוכים בחיים עם מגבלה‪ .‬אפיונים אלה עלולים להקצין את הקושי של צעירים‬
‫עם נכות בהשוואה לצעירים ללא נכות‪ ,‬לפגוע ברווחתם הנפשית ולהוות מכשול מפני הגשמה של‬
‫מניעים מרכזיים בחיים כמו החיפוש אחר משמעות לחיים‪.‬‬
‫בספרות התיאורטית והמחקרית חסרה התייחסות לנושא משמעות החיים ורווחה נפשית‬
‫בקרב צ עירים וצעירות עם שיתוק מוחי‪ .‬מטרת המחקר האיכותני הנוכחי לבחון את משמעות החיים‬
‫מנקודת מבטם של צעירים וצעירות עם שיתוק מוחי‪.‬‬
‫במחקר רואינו בריאיון חצי מובנה ‪ 15‬צעירים וצעירות עם שיתוק מוחי בגילאים ‪.21-1V‬‬
‫ממצאי המחקר עולה כי המגבלה תופסת מקום מרכזי בעת חיפוש אחר משמעות בחיים ובאה לידי‬
‫ביטוי גם בתכניה‪ .‬צעירים עם שיתוק מוחי מבקשים "לפרוץ" את גבולות הנכות‪ ,‬מנהלים איתה "משא‬
‫ומתן" המתבטא בהתנגחות מתמדת עם המגבלה‪ ,‬ומחפשים משמעות לחיים אשר משקפת את‬
‫יתרונות המגבלה כמו תובנות‪/‬ניסיון שרכשו בחייהם‪.‬‬
‫במחקר נמצאו ארבעה טיפוסי התמודדות עם החוויה הייחודית של "לגדול עם נכות"‪" :‬הקרבן"‪,‬‬
‫"התוקפן"‪" ,‬המציאותי" ו"השליח"‪.‬‬
‫המבט המקיף על משמעות בחיים מנקודת מבטם של הצעירים עשוי לסייע באיתור צעירים וצעירות‬
‫שנמצאים בסיכון לפתח מצוקה נפשית ואבדן הטעם לחיים‪.‬‬
‫‪183‬‬
‫מושב ‪ – 45‬שיתוק מוחין – מבט מערכתי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫הקשר בין ציפיות מתהליך טיפולי לבין ביסוס בטחון עצמי‪ ,‬מסוגלות ותוצרים טיפוליים בקרב‬
‫ילדים עם המיפלגיה‬
‫דידו גרין‬
‫בריטניה‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫מושב ‪ – 45‬שיתוק מוחין – מבט מערכתי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫השימוש בשפה בתמונות בקרב פעוטות עם מוגבלות‬
‫רז טננבאום‪ ,‬רחל בלום‬
‫ישראל‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫מושב ‪ – 45‬שיתוק מוחין – מבט מערכתי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫משאבים אישיים ואתגרים הסתגלותיים בקרב סטודנטים עם שיתוק מוחין‬
‫דימיטרי לאונטייב‪ ,‬אנה לבדבה‬
‫רוסיה‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫מושב ‪ – 45‬שיתוק מוחין – מבט מערכתי‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫מי אמר שאין לנו הון? זרקור לנכס האנושי במסגרות חינוכיות‪-‬שיקומיות‬
‫רוני שנקר‬
‫ישראל‬
‫מטרה‬
‫הכרות‪ ,‬בחינה ומדידת ההון הפסיכולוגי של עובדים במסגרת חינוכית‪-‬שיקומית עבור אוכלוסייה עם‬
‫שיתוק מוחי והקשר בינו לבין שביעות רצון בעבודה‪.‬‬
‫שיטה‬
‫מדגם נוחות של ‪ V1‬עובדי הוראה ושיקום מלאו שני שאלונים בעלי תוקף ומהימנות‪" :‬שאלון ההון‬
‫הפסיכולוגי" ו"שאלון רווחה בעבודה"‪ .‬חושבו ממוצעים וסטיות תקן של שני השאלונים ותת‪-‬סולמות‬
‫בכל אחד‪ ,‬הבדלים נמדדו תוך שימוש בניתוח שונות חד כיוונית ומבחן ‪ C‬זוגות‪ .‬מתאמים חושבו‬
‫באמצעות מתאם פירסון‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫"הון פסיכולוגי" (‪ )nooePyEyaSelE elnSClE‬הנו משאב קוגניטיבי של העובד‪ ,‬הכולל תקווה‪,‬‬
‫חוללות‪,‬חוסן ואופטימיות‪ .‬הון פסיכולוגי חיובי נמצא כמשפר שביעות רצון בעבודה‪ ,‬ביצועים ותפוקה‬
‫של עובדים בחברות ומוסדות עסקיים‪ .‬על אף תרומתו המוכחת‪ ,‬טרם נבחן משאב זה במסגרות‬
‫העוסקות בחינוך ושיקום אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫ממוצע ציון ההון הפסיכולוגי הכללי היה גבוה [‪ )VV0.( 3.C1‬בסולם ליקרט ‪ .]5-1‬ממוצע הציונים של‬
‫תקווה‪ ,‬חוללות‪ ,‬חוסן ואופטימיות היה גבוה בהתאמה ( ‪o13.C7, 0U10.7V, 4.03o1, 0.8V0U1 ,‬‬
‫‪ .)o13.87, 0U10.71, o13.7V, 0U10.V2‬בניתוח שונות חד כיוונית נמצאו הבדלים מובהקים בין‬
‫תתי‪-‬הסולמות [ ‪ .]0.001n ,)D)3,571 7.74‬מתאם חיובי נמצא בין תתי הסולמות של ההון‬
‫הפסיכולוגי (‪ .)CC.-e1.VV‬הציון הממוצע של שביעות רצון בעבודה היה גבוה (‪o14.04, 0U10.57‬‬
‫בסולם ליקרט ‪ . 5-1‬מתאם חיובי נמצא בין שביעות רצון מהעבודה לבין תקווה‪ ,‬חוללות ואופטימיות‬
‫בהתאמה (‪ .),e1 .45, .51, .51‬לא נמצאו הבדלים מובהקים על פי מקצוע וותק‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מחקר חלוץ זה מצביע על שחקן חדש בזירה החינוכית‪-‬שיקומית שיש להמשיך ולחקור אותו ואת‬
‫השפעותיו על איכות מתן שירותים‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫מושב ‪ – 46‬שיקום בריאותי – חוזרים הביתה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫אין כמו הבית‪ :‬תכניות מעבר מוצלחות לתינוקות עם תחלואה כרונית ממסגרת בית החולים‬
‫לטיפול ביתי‬
‫ארווין וייס‪ ,‬ג'ימס לין‪ ,‬מייק פדרמן‪ ,‬ג'וליאן הריסון‪ ,‬אנדי מדיקינס‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫מושב ‪ – 46‬שיקום בריאותי – חוזרים הביתה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫בית רפואי לילדים עם צרכים רפואיים מורכבים‪ :‬סקירת התיאום הטיפולי‬
‫מונה פאטל‪ ,‬רוברט ג'ייקובס‪ ,‬מאט קייפר‪ ,‬לארי יין‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫מושב ‪ – 46‬שיקום בריאותי – חוזרים הביתה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫תכנון חינוכי‪-‬תעסוקתי‬
‫מרסי מנדלסון‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪190‬‬
‫מושב ‪ – 46‬שיקום בריאותי – חוזרים הביתה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫מאפיינים התפתחותיים והסתגלותיים של ילדים עם שתל קוכליארי‬
‫בת' ג'ייקובס‪ ,‬אלכס דאונפורט‪-‬סאמאן‪ ,‬פארון בהתיה‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫מושב ‪ – 46‬שיקום בריאותי – חוזרים הביתה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫חיים בצל אלרגיה למזון ברמה מסכנת חיים‬
‫רווית מיטב‬
‫ישראל‬
‫החיים סובבים סביב אוכל‪ :‬אוכל כהזנה‪ ,‬אוכל כצורך רגשי‪ .‬אוכל הוא ציר מרכזי בחיים ובכל‬
‫מפגש ופעילות חברתית‪ .‬אז איך חיים עם אלרגיה למזון? ולמה אנו זקוקים?‬
‫אלרגיה למזון‪ :‬הינה תופעה מסכנת חיים‪ ,‬המאופיינת בתגובה לאכילת מזון מסוים‪ ,‬ויכולה להוביל‬
‫למוות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות היו בישראל מספר מקרי מוות כתוצאה מאלרגיה למזון ועשרות מקרי "כמעט מוות "‪.‬‬
‫כל ילד זקוק לביטחון בסיסי על מנת להתפתח ולשגשג‪ ,‬אך ילד אלרגי מצא בבידוד או בסכנה בכל‬
‫אינטרקציה חברתית עם אוכל (במיוחד בגיל הרך)‪ ,‬ובחרדה גבוהה וקבועה‪ .‬כל חיי המשפחה מנוהלים‬
‫סביב המגבלה‪.‬‬
‫נתונים‪ :‬בממדים ההעכשוויים מדובר בתופעה חדשה‪ ,‬של ‪ 01-01‬שנים אחרונות‪ .‬נתונים מהספרות‬
‫המקצועית בחו"ל מצביעים על כ ‪ %1‬מהילדים‪ ,‬וכ ‪ %2‬מהמבוגרים‪ .‬ישנם גם ילדים שהנם מולטי‬
‫אלרגים‪.‬‬
‫האתגר בהתמודדות עם אלרגיה למזון‪ :‬יוצגו המורכבות והבעייתיות בהתנהלות היום יומית‪.‬‬
‫למה אוכלוסיית האלרגים זקוקים‪:‬‬
‫ חינוך שת"פ של מערכות חינוך‪ ,‬וחינוך הסביבה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הרשאה של ציבור ‪ -‬המורים והגננות במתן‬‫עזרה ראשונה ושימוש במזרק החירום‪ .‬מודעות למגבלה חדשה זו‪ ,‬ויצירת הנגשה (למשל‪ ,‬איסור‬
‫כניסה של מזון לתוך משחקיות‪ ,‬או איסור הכנסת בוטנים למוסד חינוכי בו לומד ילד אלרגי‪ ,‬יציאת‬
‫חובש לטיול שנתי‪ ,‬מהווה עבור ציבור האלרגים הנגשה‪ ,‬בדיוק כמו כמו מעבר רחב לכסאות גלגלים)‪.‬‬
‫ שינוי תחוקתי‬‫‪ y‬בתחום סימון מזון ע"פ תקן אירופאי מתקדם‪ .‬כך יוכלו גם הילדים ‪ -‬האלרגים לאכול קרטיב בבטחה‬
‫ומאכלים נוספים‪.‬‬
‫‪ y‬חוק האפיפן במקומות ציבוריים‪.‬‬
‫‪ y‬הנגשה‪.‬‬
‫‪ y‬הכרה של הרשויות (משרד החינוך‪ /‬הבריאות ‪ /‬ביטוח לאומי) בעלויות הנובעות מהמגבלה‪.‬‬
‫מחקר שיוצג‪ :‬איכות חיים של ילדים אלרגים ומשפחותיהם‪ .‬מאת פרופ` דלאל בשיתוף עמותת יהל‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫מושב ‪ – 47‬משנים עמדות – מנפצים מיתוסים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫לגעת במוגבלות דרך ספרות טיפולית ‪ -‬הקניית מימנויות להתמודדות ולסובלנות לילדים‪ ,‬לבני‬
‫משפחותיהם ולקהילותיהם‬
‫קלייר אוסטין‪ ,‬קרן וויניק‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר נמצא בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫מושב ‪ – 47‬משנים עמדות – מנפצים מיתוסים‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫יוצרים נגישות רחבה יותר בתקשורת‬
‫צ'ט קופר‬
‫ארצות הברית‬
‫התקציר מופיע בקובץ התקצירים באנגלית בלבד‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫מושב ‪ – 48‬שום כנס אודותינו בלעדינו – מדברים בשפתנו‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫חשיבות הלימוד בחינוך בלתי פורמלי לאנשים בעלי צרכים מיוחדים‬
‫עודד נפתלי‪ ,‬אודליה גבאי‪ ,‬ליאור שמואלביץ‪ ,‬הניה גרינגרטן‬
‫ישראל‬
‫מטרה‬
‫נציג את חשיבות החינוך הבלתי פורמלי בישראל ומה המאפיינים שלו והחשיבות שלו עבור ילדים‬
‫ובוגרים עם צרכים מיוחדים‬
‫רקע תאורטי‬
‫נציג את התיאוריות הבאות‪:‬‬
‫* התיאוריה של הקשר לחיים (ברובאכר‪)1C47 ,‬‬
‫* התיאוריה של האיחוד (דיואי‪)1CV0 ,‬‬
‫* התיאוריה של החינוך המשלים (הית`‪)2001 ,‬‬
‫ממצאי מחקר‬
‫* הילד מקבל את הניסיון והערכים שלו גם מחוץ לבית הספר‬
‫* הקבוצה‪ ,‬החברה‪ ,‬הביחד ‪ -‬עוזרת להתפתחות של הילד והבוגר‪ ,‬היא משפיעה על הערכים שלו‬
‫ומלמדת כללי התנהגות‬
‫* ביה"ס והמשפחה מעורבים ומשתתפים בחיי הילד‪ ,‬והחינוך הבלתי פורמלי מאחד ביניהם‬
‫מסקנות עבור אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית והצעות ליישום‬
‫* ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים צריכים להשתלב בחברה הרגילה‪ ,‬גם במסגרות אחה"צ וללמוד‬
‫את הערכים החברתיים‬
‫* חוגים ותנועות נוער מוסיפות לאיכות חיים של הילד והבוגר עם הצרכים המיוחדים ומלמדות אותו‬
‫עצמאות‪ ,‬ערכים‪ ,‬חברות‪ ,‬כללי התנהגות בחברה רגילה וממלאות את הזמן הפנוי‪.‬‬
‫* הילד והבוגר עם הצרכים המיוחדים לומדים להכיר ילדים ובוגרים רגילים‬
‫‪195‬‬
‫מושב ‪ – 48‬שום כנס אודותינו בלעדינו – מדברים בשפתנו‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫שיפור התנאים לאנשים העובדים במפעלים מוגנים וקידום האפשרות למציאת עבודה בשוק‬
‫החופשי‬
‫ריקי מנור‬
‫ישראל‬
‫כ‪ 3,800-‬אנשים עם מוגבלות שכלית עובדים במפעלים מוגנים‪.‬‬
‫‪ .1‬במפעלים מוגנים קיימת לפעמים תופעה של התנהגות לא ראויה בין האנשים‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬עובד המתנהג באופן לא ראוי מושעה ליום אחד מהמפעל‪.‬‬
‫האנשים העובדים במפעל המוגן חושבים שהעונש עבור האדם הפוגע‪ ,‬הוא פרס‪ .‬יום חופש בבית‪.‬‬
‫אנחנו חושבים שההחלטה על העונשים לעובדים המתנהגים באופן לא ראוי צריכה להתקבל בשיתוף‬
‫ועד העובדים של המפעל המוגן‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מועצת הבוגרים פועלת לקדם יוזמה של הורדה בשכר לאנשים הנוהגים באופן לא ראוי‬
‫במפעל המוגן‪.‬‬
‫‪ .2‬הרבה אנשים שעובדים במפעלים מוגנים יכולים ומסוגלים לעבוד בעבודה "רגילה" בשוק החופשי‪.‬‬
‫בעבודה בשוק החופשי מרוויחים הרבה יותר מאשר במפעלים מוגנים‪.‬‬
‫בעבודה בשוק החופשי יש לאנשים הזדמנות להיות חלק מהחברה‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬קשה מאוד למצוא עבודה מחוץ למפעלים מוגנים‪.‬‬
‫אנשים מחכים זמן ארוך מאוד לעבודה מחוץ למפעל המוגן‪.‬‬
‫‪ .3‬השכר שהאנשים מקבלים תמורת עבודתם במפעלים מוגנים נמוך מאוד‪.‬‬
‫אנשים שעובדים במפעלים מוגנים מרוויחים בחודש אחד סכום נמוך מאוד – כמה מאות שקלים‬
‫בודדים ואף פחות מזה‪.‬‬
‫אנחנו חושבים שאנשים שעובדים במפעלים מוגנים והם חרוצים צריכים לקבל תנאים הולמים וגם‬
‫שכר הולם‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬חברים בקבוצת המסנגרים של אקים בעיר חולון‪ ,‬חושבים שיש למצוא לבעיות האלו פתרונות‪.‬‬
‫אנחנו מתכוונים לפעול בעניין הזה כדי לשנות את המצב הקיים שהוא פוגע בנו ובזכות שלנו‬
‫לתעסוקה‪ ,‬ולשוויון‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫מושב ‪ – 48‬שום כנס אודותינו בלעדינו – מדברים בשפתנו‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫פעילות משותפת עם בני נוער היום הבינלאומי לזכויות של אנשים עם מוגבלות – ‪3.12.14‬‬
‫רמי הנר‬
‫ישראל‬
‫אנחנו‪ ,‬חברים בקבוצת המסנגרים של אקים בעיר חולון‪ ,‬רוצים לספר על הפעילות שהיינו שותפים לה‬
‫ביום הבינלאומי לזכויות של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫בכל שנה מציינים את יום הזכויות הבינלאומי בכל העולם‪ ,‬וגם בישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות החליטה לקיים פעילות בשטח‪.‬‬
‫הנושא של הפעילות היה נגישות לאנשים עם מוגבלות בעסקים קטנים‪.‬‬
‫בכל הארץ יצאו פעילים ואנשים עם מוגבלות לדבר עם בעלי עסקים קטנים‪.‬‬
‫המטרה של הפעילות היא להסביר לבעלי העסקים הקטנים מהי נגישות ולמה זה חשוב‪.‬‬
‫גם אנחנו‪ ,‬חברי קבוצת המסנגרים בחולון‪ ,‬היינו שותפים לפעילות‪.‬‬
‫ביחד בני נוער מתיכון קריית שרת עברנו מעסק לעסק ברחובות המרכזיים בעיר חולון‪.‬‬
‫סיפרנו לבעלי העסקים על חובות הנגישות וגם חילקנו להם חומרי הסברה‪.‬‬
‫בהרצאה נרצה לספר על החוויה שלנו מול בעלי העסקים‪.‬‬
‫נרצה לספר גם על הנכונות של בעלי עסקים לשמוע אותנו ואת ההסברים על הנגישות‪ ,‬החובות‬
‫שלהם‪ ,‬ועד כמה זה חשוב לנו‪.‬‬
‫במסגרת ההרצאה נרצה להקרין סרטון שצילמנו ביום זה‪.‬‬
‫‪197‬‬
‫מושב ‪ – 48‬שום כנס אודותינו בלעדינו – מדברים בשפתנו‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪15:15‬‬
‫פור אישיסי –להיות מסנגר עצמי מוצלח‬
‫אפרים מוהלוקיין‬
‫דרום אפריקה‬
‫אפרים מוהלוקן יספר איך החיים שלו השתנו מאז שהחל להיות מסנגר עצמי‪ .‬היום‪.‬‬
‫אפרים הוא דוגמה מוצלחת למנהיגות של אנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬הוא מאמין בעצמאות‬
‫ובהשתלבות בקהילה‪.‬‬
‫אפרים נולד בשנת ‪ 1C7V‬בעיירה הדרומית של יוהנסבורג‪ ,‬קטלהונג‪ .‬אבא שלו עזב את המשפחה‬
‫כשאפרים היה קטן‪ .‬לאימא שלו ולאחיו הקטן גם יש מוגבלות שכלית‪ .‬סבתא שלו ואימא שלו גידלו‬
‫אותו‪.‬‬
‫לפני שנים אפרים היה סגן של היושב ראש של תנועת הסינגור העצמי של דרום אפריקה‪ .‬התנועה‬
‫פועלת לשפר את הזכויות של אנשים עם תסמונת דאון ומוגבלות שכלית‪ .‬בהרבה כנסים הוא דיבר‬
‫על זכויות של אנשים עם מוגבלות שכלית‪.‬‬
‫היום אפרים הוא חבר בקבוצת סינגור עצמי של קרן "המלט"‪ .‬הקבוצה דואגת לזכויות של אנשים עם‬
‫מוגבלויות שכליות‪.‬‬
‫הוא ספורטאי‪ .‬הוא השתתף באולימפיאדה מיוחדת של אנשים עם מוגבלות וביקר בהרבה מדינות‬
‫בעולם כמו‪ :‬קנדה‪ ,‬אלסקה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬ובאפריקה‪ .‬הוא פגש אנשים משפיעים בעולם כמו‪ :‬נשיאים‬
‫ממדינות אפריקה‪ ,‬המתאגרף מוחמד עלי‪ ,‬והשחקן ארנולד שוורצנגר‪.‬‬
‫אפרים נמצא בתוכנית מנהיגות של ספורטאים‪ .‬הוא נבחר להיות שליח עולמי באפריקה למשך‬
‫שנתיים‪ .‬הוא חבר במועצה של דרום אפריקה שעוסקת באולימפיאדה המיוחדת‪.‬‬
‫‪198‬‬
‫מושב ‪ – 49‬מושב נעילה‬
‫יום רביעי‪ 8.7.2015 ,‬בשעה ‪17:00‬‬
‫הקולנוע ככלי להבעה ולהעצמה ‪ -‬סרטי ביכורים של יוצרים ”מתחברים“‬
‫מירי בוקר ויוצרי הסרטים‬
‫ישראל‬
‫מודל ה‪ - Friending -‬התחברות‪ ,‬מניח שהדרך הטובה ביותר ליצור שינוי עמדות כלפי אנשים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬היא ליצור מפגש בגובה העיניים המשלב פעילות משותפת והיכרות לאורך זמן‪.‬‬
‫בהרצאה נתאר את הקורס "קולנוע ככלי טיפולי ‪ -‬מבט דרך המצלמה" הנלמד בשנתיים האחרונות‬
‫בביה"ס לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הקורס פותח במסגרת עבודה‬
‫משותפת עם מסד נכויות ‪ -‬ג`וינט ישראל ומכון טראמפ ‪ -‬בית איזי שפירא ובסיוע הקרן לפיתוח‬
‫שרותים לנכים ‪ -‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫יחודו של הקורס הוא בכך שהוא ניתן לאנשים עם מוגבלות ביחד עם הסטודנטים לריפוי בעיסוק שנה‬
‫ג`‪.‬‬
‫הרציונל לבחירת נושא הקורס‪ ,‬מתבסס על העובדה שהיצירה הקולנועית יכולה להיווצר רק בעזרת‬
‫צוות שלם‪ ,‬בו כל אחד תורם מכישרונו ויכולתו לעשייה‪ .‬דרך היצירה הקולנועית ניתן לספר סיפור‪,‬‬
‫לבטא יצירתיות ורגשות‪ ,‬להביע מחשבות וזהו גם אמצעי יעיל ליצירת קשרים חברתיים‪ .‬עובדות אלו‬
‫באו לידי ביטוי בסרטים המשותפים‪.‬‬
‫מטרות הקורס הן‪( :‬א) לימוד שלבי יצירת סרט החל משלב הרעיון דרך תחקיר‪ ,‬תסריט‪ ,‬הפקה‪ ,‬צילום‬
‫ועריכה; (ב) פיתוח היכולת להתבונן פנימה הן אל תוך העולם הרגשי של יוצר הסרט והן אל תוך‬
‫עולמו של גיבור הסרט; (ג) רכישת ידע מתוך התנסות במרחב הטיפולי בשטח‪ ,‬על הדרכים שבהם‬
‫הכלי משמש כאמצעי טיפולי בקרב אוכלוסיית ילדים וקשישים; (ד) יצירת סרט תוך דגש על הצורך‬
‫בעבודת צוות‪.‬‬
‫הקורס מלמד את כל הסטודנטים את היכולת ליצור סרט‪ .‬במקביל הוא מאפשר לסטודנטים עם‬
‫המוגבלות להיחשף לעולם האקדמי ולסטודנטים לריפוי בעיסוק לקבל עוד כלי במרחב הטיפולי וכן‬
‫להכיר אנשים עם מגבלות ממקום שוויוני שמחזק אצלם את התפיסה שגם לאנשים עם מוגבלות יש‬
‫יכולות‪.‬‬
‫דרכי ההצגה‪ :‬מצגת וקטעי ווידאו מתוך סרטי הסטודנטים‪.‬‬
‫‪199‬‬