‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים‬
‫עע"מ ‪407631/‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין‬
‫כבוד השופט י' עמית‬
‫כבוד השופטת ע' ברון‬
‫המערער‪:‬‬
‫ועד מקומי תנובות‬
‫נגד‬
‫המשיבה‪:‬‬
‫תוסף קומפאונדס בע"מ‬
‫ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים‬
‫מחוז מרכז בתיק עתמ ‪ 201700-20-77‬שניתן ביום‬
‫‪ 2182.80270‬על ידי כבוד השופט יעקב שינמן‬
‫בשם המערער‪:‬‬
‫בשם המשיבה‪:‬‬
‫השופט י ' עמית ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫עו"ד אלי וילצ'יק ועו"ד עידו עינת‬
‫עו"ד איתן בראש ועו"ד חיים סודקביץ‬
‫פ ס ק‪ -‬ד י ן‬
‫הערעור שלפינו נסב על סמכו תו של ועד מקומי להטיל ארנונה בגין נכסים‬
‫בתחום שיפוטו ‪ ,‬לאור חקיקת ההקפאה ‪.‬‬
‫על המבנה השלטוני במועצות האזוריות ‪ ,‬סמכויות הועד המקומי והיחס בינו‬
‫לבין המועצה האיזורית כבר עמדה הפסיקה ‪ ,‬ונביא את הדברים כלשונם ‪:‬‬
‫" המבנה השלטוני במועצות האזוריות מוסדר בפקודת‬
‫המועצ ות המקומית ובצו המועצות המקומיות שהוצא‬
‫מכוחה ‪ .‬חיקוקים אלו ' מעצבים מבנה משפטי דו‪ -‬ריבדי‬
‫של המועצה האזורית ‪ ,‬על דרך חלוקת הממשל בין‬
‫סמכויות המועצה האזורית כגוף‪ -‬על המופקד על ניהולם‬
‫של הישובים שבמסגרתה ‪ ,‬לבין הוועדים המקומיים‬
‫שבתחומה ‪ ,‬אשר נבחרו על‪ -‬ידי הישובים השו נים לנהל‬
‫את ענייניהם ‪ .‬המועצה האזורית היא הדרג השלטוני‬
‫העליון של האזור ‪ ,‬והיא מייצגת בתורת ישות משפטית‬
‫נפרדת ‪ ,‬את האזור כולו ‪ ,‬ובסמכותה לטפל ולפעול בכל‬
‫ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה ( סעיף ‪ 63‬לצו‬
‫המועצות האזוריות )‪ ... .‬ברובד הבסיסי של השלטון‬
‫המקומי נמצא הוועד המקומי ‪ ,‬המופקד על ניהול ענייני‬
‫הישוב בתחום המועצה האזורית ' ‪...‬‬
‫‪2‬‬
‫[ ]‪ ...‬ועד מקומי קם מכוח צו המכונן את המועצה‬
‫האזורית ( סעיף ‪ 3‬לפקודת המועצות המקומיות )‪ ' .‬על פי‬
‫סעיף ‪ 132‬לצו ‪ ,‬לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו אותן‬
‫סמכויות שיש למועצה בתחומה על פי סעיף ‪ 63‬לצו ‪,‬‬
‫' אולם הוא לא יהיה רשאי להשתמש בסמכויות אלה אלא‬
‫במידה שהמועצה אינה משתמשת בהן ‪ ,‬וכל עוד אין בכך‬
‫משום סתירה להחלטות המועצה שהודיעו עליהן לועד ‪,‬‬
‫ולחוקי העזר שלה ' ‪ ... .‬סמכותו של הוועד המקומי היא‬
‫סמכות כפופה לסמכויות המועצה ‪ .‬הוא פועל בתחום‬
‫שהותירה לו המועצה ‪ ,‬וזו יכולה בכל עת ליתן או ליקח‬
‫ממנו סמכויות ' " ( רע " פ ‪ 1782/03‬הנ " ל ‪ ,‬שם ) ( עע " ם‬
‫‪ 146/04‬דימנשטיין נ' ועד מקומי משמר השבעה ‪ ,‬פס קה ‪8‬‬
‫והאסמכתאות שם ( ‪ ( ) 19.3.2006‬להלן ‪ :‬עניין משמר‬
‫השבעה ))‪.‬‬
‫ובאשר לסמכותו הספציפית של ועד מקומי להטיל ארנונה ‪:‬‬
‫" סמכותו של ועד מקומי להטיל ארנונה כ ללית קבועה‬
‫בסעיף ‪ ( 133‬א ) לצו המועצות המקומיות ‪...‬‬
‫[ ]‪ ...‬סמכותו של ועד מקומי להטיל ארנונה בנוסף‬
‫לארנונה המוטלת על‪ -‬ידי מועצה אזורית שבתחומה הוא‬
‫פועל הוכרה בפסיקה ‪ ...‬והיא איננה נתונה במחלוקת‬
‫לפנינו ‪ .‬אולם ‪ ,‬גם בהפעלת סמכות זו כפוף הוועד‬
‫המקומי לאישור המועצה הא זורית " (שם )‪.‬‬
‫כע ת ‪ ,‬משפרסנו את המסגרת הנורמטיבית ‪ ,‬אפנה למקרה שלפנינו ‪.‬‬
‫רקע ופסק הדין של בית משפט קמא‬
‫‪.2‬‬
‫המערער ( להלן ‪ :‬הועד המקומי ) משתייך למועצה האזורית לב השרון ( להלן ‪:‬‬
‫המועצה האזורית ) ‪ ,‬ובתחום שיפוטו נמצא איזור תעשייה שבו מפעל לייצור חומרי‬
‫פלסטיק בבעלות המשיבה ‪ .‬בחודש דצמבר ‪ , 2009‬לאחר שנתגלה לוועד המקומי כי‬
‫איזור התעשייה נכלל בתחום שיפוטו ‪ ,‬נשלחה למשיבה הודעת חיוב בדרישה‬
‫לתשלום ארנונת ועד מקומי החל משנת ‪ 2003‬ועד שנת ‪ ( 2009‬כולל ) ( להלן ‪:‬‬
‫ההחלטה )‪ .‬בהודעה למשיבה נכתב כי " בטעות " היא לא חויבה בארנונת ועד מקומי‬
‫עד אותה עת ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כפי שנזכר לעיל ‪ ,‬סמכותו של ועד מקומי להטיל " כל מס שהמועצה רשאית‬
‫להטיל " מעוגנת בסעיף ‪ ( 133‬א ) לצו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ) ‪,‬‬
‫תשי " ח‪ ( 1958 -‬להלן ‪ :‬צו המועצות )‪ .‬סמכות זו כפופה לאישור המועצה האזורית‬
‫ולהוראות חוק ההסדרים במשק המדינה ( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב ) ‪,‬‬
‫התשנ " ג‪ ( 1992 -‬להלן ‪ :‬חוק ההסדרים )‪ .‬לפי סעיף ‪ 9‬ב לחוק ההסדרים ‪ ,‬אשר נכנס‬
‫לתוקף ביום ‪ – 1.1.2005‬בעקבות סעיף ‪ 69‬לחוק המדיניות הכלכלית לשנת ‪2005‬‬
‫( תיקוני חקיקה ) ‪ ,‬התשס " ה‪ – 2005 -‬ועד מקומי חייב לקבל את אישורם של שר‬
‫הפנים ושר האוצר ( להלן ‪ :‬השרים ) בט רם יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס‬
‫המצוי בתחומו ( לתחולת חקיקת ההקפאה על ועדים מקומיים ראו עניין משמר‬
‫השבעה )‪.‬‬
‫המשיבה טענה כי הועד המקומי הטיל ארנונה על נכסים שאינם מיועדים‬
‫‪.3‬‬
‫למגורים לראשונה בשנת ‪ , 2009‬עת שלח את הודעת החיוב ‪ ,‬מבלי לקבל את אישור‬
‫השרים ‪ .‬מנגד ‪ ,‬טען הועד המקומי ‪ ,‬כי הוסמך על ידי המועצה להטיל ארנונה על‬
‫נכסים שאינם מיועדים למגורים ‪ ,‬לרבות נכסים באזור התעשייה ‪ ,‬כבר בשנת‬
‫‪ , 2002/3‬ולכן לא נדרש אישור השרים להטלת הארנונה על המשיבה ‪.‬‬
‫בית משפט קמא סקר את הצווים וההחלטות הנוגעים להטלת ארנונה בשנים‬
‫‪4.‬‬
‫‪ , 2004-2002‬הן של המועצה האזורית והן של הועד המקומי ‪ ,‬וקבע את הממצאים‬
‫הבאים ‪:‬‬
‫(‪) -‬‬
‫צו המיסים לשנת ‪ ( 2002‬כפי שאושר על ידי המועצה )‪ :‬בטבלת שיעורי‬
‫הארנונה בצו נכתב בסעיף ‪ 4‬סיווג ארנונה לתעשייה כולל מפעלים ( סוג נכס ‪.) 402‬‬
‫אלא שמהחלטת הועד המקומי מיום ‪ , 11.12.2001‬בישיבה במהלכה הוחלט על‬
‫הטלת מסי הועד המקומי לשנת ‪ , 2002‬עולה כי הישיבה התייחסה אך ורק להטלת‬
‫ארנונה על נכסי מגורים ‪ ,‬ובפרוטוקול הדיון לא נמצא זכר להטלת ארנונה על נכסים‬
‫שאינם מיועדים למגורים ‪ .‬בית משפט קמא סקר מספר מכתבים ‪ ,‬מסמכים וכתבי בי‪-‬‬
‫דין של הועד המקומי ‪ ,‬מה ם עולה כי לעיתים נטען על ידי הועד המקומי כי הארנונה‬
‫על נכסים שאינם מיועדים למגורים הוטלה לראשונה בשנת ‪ , 2003‬ולעיתים נטען‬
‫כי הארנונה הוטלה בשנת ‪ . 2004‬נקבע כי הועד המקומי העלה בהליך דכאן מספר‬
‫‪4‬‬
‫גרסאות סותרות ‪ ,‬שגם עומדות בסתירה לגרסתו בהליכים אחרים ‪ .‬משכך ‪ ,‬ומכוח‬
‫דוקטרינת " ההשתק השיפוטי " נקבע כי הועד המקומי מושתק מלטעון טענות‬
‫עובדתיות סותרות ‪ ,‬ואין לקבל את טענתו כי בשנת ‪ 2002‬נתקבלה החלטה להטיל‬
‫ארנונת ועד מקומי על נכסים שאינם מיועדים למגורים ‪.‬‬
‫(‪) -‬‬
‫צו המיסוי לשנת ‪ : 2002‬בישיבת ועד ההנהלה של הועד המקומי הוחלט‬
‫על גובה הארנונה לבתי מגורים ( ‪ ₪ 15‬למ " ר לשנה ) ‪ ,‬אך הצו לא הוגש לאישור‬
‫המועצה האזורית ‪ ,‬כך שגביית המס בשנה זו התבססה על תעריף שנת ‪. 2002‬‬
‫(‪) -‬‬
‫צו המיסוי לשנת ‪ : 2002‬המועצה אישרה את צו המסים של הועד‬
‫המקומי לשנת ‪ 2004‬ביום ‪ , 15.12.2003‬אך ההחלטה על שיעור הארנונה לשנת‬
‫‪ 2004‬התקבלה על ידי הועד המקומי בתאריך ‪ , 7.1.2004‬כ‪ 25 -‬ימים לאחר מכן ‪.‬‬
‫מכאן התמיהה הכיצד אישרה המועצה החלטה שטרם באה לעולם ‪ .‬נקבע כי יש בכך‬
‫כדי לסתור את חזקת תקינות ההליך המינהלי ‪ ,‬ועל הועד המקומי הנטל להוכיח מתי‬
‫נתקבלה ההחלטה נשוא הצו ואם קיבלה כדין את אישור המוע צה ‪ .‬לא עלה בידי‬
‫הועד המקומי ליתן הסבר לתאריכים דלעיל ‪ ,‬ולא הוצג הצו המקורי ‪ ,‬אלא העתק‬
‫ממנו בלבד ‪ .‬משכך ‪ ,‬קבע בית משפט קמא כי הועד המקומי לא עמד בנטל שהועבר‬
‫אליו להראות כי צו המיסים לשנת ‪ 2004‬התקבל כדין ‪.‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬משלא הוכח כי הועד המקומי הטיל לראשונה ארנונה על נכסים‬
‫שאינם למגורים עובר לשנת ‪ , 2005‬ומאחר שהועד המקומי לא קיבל את אישור‬
‫השרים להטיל את הארנונה לראשונה אחרי שנת ‪ 2005‬בהתאם לחקיקת ההקפאה ‪,‬‬
‫נקבע כי ההחלטה לחייב את המשיבה בארנונה בשנת ‪ 2009‬התקבלה בחוסר סמכות‬
‫ודינה להתבטל ‪.‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬קבע בית משפט קמא כי חיובי הארנונה לשנים ‪- 2008-2003‬‬
‫שמא אף החיוב לשנת ‪ - 2009‬מהווים חיוב רטרואקטיבי ‪ ,‬בניגוד להלכה לפיה‬
‫חיוב רטרואקטיבי יוטל רק במקרים חריגים ונדירים ‪ .‬המשיבה הסתמכה על כך‬
‫שהועד המקומי לא הטיל עליה ארנונה לאורך השנים ‪ .‬המשיבה אף הציגה תצהיר‬
‫של ראש המועצה לשעבר ‪ ,‬בו נא מר כי מאחר שמדובר באיזור תעשייה עצמאי ‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫הובטח על ידי המועצה למשיבה ‪ ,‬במסגרת הליכי ההקמה של המפעל ‪ ,‬כי המפעלים‬
‫לא יקבלו שירותים מהמושב ולא יחוייבו במסים או בתשלומים אחרים על ידי‬
‫המושב ‪.‬‬
‫בשורה התחתונה ‪ ,‬התקבלה עתירת המשיבה ‪ ,‬ובוטל חיוב העותרת בארנונת‬
‫ועד מקומי לשנים ‪. 2009-2003‬‬
‫על כך נסב הערעור שבפנינו ‪.‬‬
‫טענות הועד המקומי‬
‫‪.5‬‬
‫לטענת הועד המקומי הוטלה ארנונת ועד מקומי על נכסים שאינם מיועדים‬
‫למגורים עוד לפני שנת ‪ , 2005‬כך שכלל לא נדרש אישור השרים לפי סעיף ‪ 9‬ב‬
‫לחוק ההסדרים ‪.‬‬
‫ביחס לצו הארנונה לשנת ‪ , 2002‬הועד המקו מי טוען כי שגה בית משפט‬
‫קמא בכך שנתן להחלטת הועד מיום ‪ 11.12.2001‬משקל גדול יותר מאשר צו‬
‫המיסוי לשנת ‪ . 2002‬צו זה אושר על‪ -‬ידי המועצה וכלל הוראה מפורשת להטלת‬
‫ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים ‪ .‬נטען כי אישור הצו על‪ -‬ידי המועצה‬
‫מעיד כי הצו נתקבל כדין ‪ ,‬ושגה ב ית משפט קמא כאשר לא זקף לזכות הועד‬
‫המקומי את חזקת תקינות המעשה המינהלי ‪ .‬יתרה מכך ‪ ,‬צו המועצות אינו קובע‬
‫את האופן והצורה בה המועצה המקומית צריכה לאשר החלטה של הועד ‪ ,‬ואין כל‬
‫מניעה לאשר את צו הארנונה עצמו ‪ ,‬במנותק מהתוכן של החלטת הועד המקומי ‪.‬‬
‫יתרה מזו ‪ ,‬הועד המ קומי אף גבה ארנונה מנכסים שאינם למגורים בתוך היישוב‬
‫מכוח אותו צו ‪.‬‬
‫עוד נטען ‪ ,‬כי חברי הועד המקומי אינם משפטנים ‪ ,‬אלא נבחרי ציבור‬
‫העובדים על‪ -‬בסיס התנדבותי וללא ליווי משפטי צמוד ‪ ,‬ואינם בקיאים ברזי החוק‬
‫ובכללי הניהול התקין ‪ .‬מסיבה זו ‪ ,‬ניתן להניח כי פרוטוקול הד יון של הישיבה בה‬
‫אושרה הטלת ארנונה ‪ ,‬שנרשם בכתב‪ -‬יד ובתמציתיות ‪ ,‬נערך באופן לא‪ -‬מקצועי‬
‫ולכן הושמטה ההתייחסות להטלת ארנונה על נכסים שאינם למגורים ‪ .‬אף ייתכן‬
‫‪6‬‬
‫שההחלטה להטיל ארנונה על נכסים שאינם למגורים הושמטה מהפרוטוקול ‪ ,‬מאחר‬
‫שתעריף זה נגזר ממילא מאישור ספציפי הנ יתן על‪ -‬ידי המועצה ‪ ,‬ולא מסמכותו‬
‫הכללית של הועד להטיל ארנונה ‪ .‬לטענת הועד המקומי ‪ ,‬ביום ‪ 27.1.2002‬המועצה‬
‫אישרה לוועד להטיל ארנונה בשיעור של ‪ 30%‬מהארנונה הנגבית על‪ -‬ידי המועצה‬
‫עצמה ‪ ,‬על הסיווגים השונים של הארנונה ‪ .‬על‪ -‬כן ‪ ,‬בישיבת הועד לא היה צורך‬
‫להתייחס באופן פרטנ י לתעריף הארנונה לנכסים שאינם מגורים ‪ .‬לעומת זאת ‪,‬‬
‫קביעת תעריף הארנונה למגורים נמצאת בסמכותו הבלעדית של הועד המקומי ‪,‬‬
‫ולכן נקבעה בנפרד באותה הישיבה ‪ .‬ובכלל ‪ ,‬הישיבה נערכה למעלה מעשר שנים‬
‫לפני שהפרוטוקול נבחן בבית המשפט ‪ ,‬ועומדת לוועד חזקת התקינות אשר מתחזקת‬
‫עם ח לוף הזמן ‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬גם אם נפל פגם בהתנהלותו של הועד ‪ ,‬מדובר בפגם‬
‫שאינו מהותי אשר נפקותו אינה בטלות ‪ ,‬ועל פי דוקטרינת הבטלות היחסית ניתן‬
‫היה לנקוט בסעד מתון יותר ‪.‬‬
‫לדידו של הועד המקומי ‪ ,‬שגה בית המשפט בכך שהחיל את דוקטרינת‬
‫ההשתק ה שיפוטי רק מאחר שלא הייתה בפיו תשובה אחידה לגבי מועד מתן‬
‫ההחלטה הראשונה בדבר הטלת ארנונה על נכסים שאינם למגורים ‪ .‬אין זה סביר‬
‫לצפות מחברי הועד ‪ ,‬אשר מתחלפים מפעם לפעם ‪ ,‬לזכור את כל הפרטים הקטנים‬
‫בנוגע להחלטות שנתקבלו לפני תקופת כהונתם ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בנוגע לצו הארנונה משנת ‪ , 2003‬הועד המקומי טוען כי הצו קיים ‪ ,‬אך לא‬
‫אותר במהלך הדיון בבית משפט קמא ‪ .‬יתרה מכך ‪ ,‬המועצה הורתה לוועד לגבות‬
‫ארנונה לפי התעריף שנגבה בשנה הקודמת ‪ .‬לכן ‪ ,‬אם הצו לשנת ‪ 2002‬ניתן כדין‬
‫וקבע תעריף לנכסים שאינם למגורים ‪ ,‬ממילא הוסמך הועד לגבות ארנונה מאותם‬
‫נכסים גם בשנת ‪ . 2003‬מכל מקום ‪ ,‬העוב דה שהצו לשנת ‪ 2003‬טרם אותר אינה‬
‫פוגעת בחזקת התקינות ‪.‬‬
‫הועד המקומי טען כי לאחר הדיון בבית משפט קמא ‪ ,‬עלה בידו לאתר‬
‫מכתבים משנת ‪ 2003‬המפנים לצו ‪ ,‬וכן פרוטוקול של ישיבת המועצה בה אושר‬
‫הצו לאותה שנה ‪ .‬הועד ביקש לצרף מסמכים אלה במסגרת בקשתו להבאת ראיות‬
‫נוספות בע רעור ‪ ,‬ולכך אתייחס בהמשך ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.7‬‬
‫בנוגע לצו הארנונה משנת ‪ , 2004‬נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי אי‪-‬‬
‫ההתאמה בין תאריך הצו לבין תאריך החלטת המועצה מהווה פגם מהותי אשר‬
‫סותר את חזקת התקינות ‪ .‬הפגם באי‪ -‬התאמת התאריכים הוא טכני ‪ ,‬ואי‪ -‬המצאת‬
‫ההחלטה המקורית ‪ ,‬אלא צילום בלבד ‪ ,‬ל א מביאה למסקנה כי נפל פגם מהותי‬
‫בהליך ‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫לשיטת הועד המקומי ‪ ,‬בצו משנת ‪ 2002‬הוטלה ארנונה על נכסים שאינם‬
‫למגורים בתחום שיפוטו ‪ .‬לפי סעיף ‪ ( 133‬ו ) לצו המועצות ‪ ,‬אם לא מאושר צו‬
‫ארנונה חדש בשנה פלונית ‪ ,‬התעריפים שנקבעו בשנה הקודמת יחולו באותה השנה ‪.‬‬
‫הועד המקומי אינו רשאי לוותר על ארנונה משנה לשנה ‪ ,‬כך שחזקה כי הארנונה‬
‫המשיכה לחול ‪ .‬לכן ‪ ,‬גם בהנחה כי הצווים לשנים ‪ 2003‬ו‪ 2004 -‬לא הוטלו כדין ‪,‬‬
‫תעריפי הארנונה שנקבעו ב‪ 2002 -‬המשיכו לחול ‪ ,‬ומשהוטלה הארנונה לראשונה‬
‫עוד לפני שנת ‪ 2005‬לא נדרש אישורם של השרים ‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫לטענת הועד המקומי ‪ ,‬תכליתו של סעיף ‪ ( 8‬א ) לחוק ההסדרים ‪ ,‬המחייב‬
‫רשויות מקומיות להטיל ארנונה על נכסים בתחומם ‪ ,‬היא להבטיח הכנסה לרשויות‬
‫המקומיות ‪ .‬הכנסתו של הועד המקומי מתשלומי ארנונה בגין נכסים שאינם למגורים‬
‫מהווה כ‪ 45% -‬מסך הכנסותיו בשנה ‪ ,‬וביטול הארנונה יסב נזק משמעותי לוועד‬
‫המקו מי ‪ ,‬ויחתור תחת תכליתו של החוק ‪.‬‬
‫‪. 10‬‬
‫הועד המקומי חולק גם על קביעתו של בית המשפט כי מדובר בחיוב‬
‫רטרואקטיבי ‪ .‬לשיטתו ‪ ,‬סעיף ‪ 300‬לפקודת העיריות [ נוסח חדש ] ( להלן ‪ :‬פקודת‬
‫העיריות ) קובע כי נישום חייב לשלם ארנונה במועד שנקבע בצו ‪ ,‬ללא כל קשר‬
‫למועד דרישת התשלום ‪ .‬לכן ‪ ,‬היה על המשיבה לשלם ארנונה בראשון לינואר כל‬
‫שנה מאז שנת ‪ 2002‬גם אם לא נשלחה אליה דרישת תשלום ‪ .‬במילים אחרות ‪,‬‬
‫דרישת התשלום אינה יוצרת את חובת התשלום ‪ ,‬ולכן שליחת דרישת תשלום‬
‫לשנים שעברו אינה שקולה לחיוב רטרואקטיבי ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מכל מקום ‪ ,‬גם אם ייקבע כי דרישת התשלום שנשלח ה בשנת ‪ 2009‬מהווה‬
‫חיוב רטרואקטיבי ‪ ,‬הרי שמדובר בחיוב אשר " מתקן את המעוות "‪ .‬זאת ‪ ,‬מכיוון‬
‫שהמשיבה והמפעלים האחרים באזור התעשיה לא חוייבו בארנונה במהלך כל‬
‫השנים רק מחמת טעות ‪ .‬בית המשפט מכיר בחיובים רטרואקטיביים מטעמים רבים‬
‫ומגוונים ‪ ,‬וראוי להתחשב במאפיינים של הו עד המקומי בהיבט זה ‪ .‬הועד המקומי‬
‫פעל מיד לתקן את הטעות שנתגלתה אחרי שחברי ועד חדשים ערכו ביקורת ונוכחו‬
‫לדעת כי לא נגבית ארנונה בהתאם לצווי הארנונה ‪ .‬במהלך השנים חויבו על ידי‬
‫הועד המקומי נכסים שאינם למגורים בתחום שיפוטו ( כמו מספרה ‪ ,‬מפעל לציוד‬
‫השקיה ‪ ,‬סככות ) א ך לא בתחום איזור התעשיה ‪ .‬בתיקון הטעות יש כדי להפסיק את‬
‫ההפליה בין הנכסים השונים בתחום שיפוטו של הועד המקומי ‪ ,‬ואין לזקוף את‬
‫התיקון לחובת הועד המקומי ‪ ,‬אלא לזכותו ‪.‬‬
‫טענות המשיבה‬
‫‪. 11‬‬
‫המשיבה סומכת את ידיה על קביעות בית משפט קמא ‪ .‬גם אם המס הוטל‬
‫לראשונה עובר לשנ ת ‪ , 2005‬הרי שהדבר נעשה בהליך מינהלי לקוי ‪ ,‬מאחר שהועד‬
‫המקומי כלל לא ידע שאזור התעשייה נמצא בתחום סמכותו ‪ ,‬וממילא לא התכוון‬
‫להטיל ארנונת ועד מקומי על הנכסים הנמצאים בו ‪ .‬ובכלל ‪ ,‬הטלת המס על אזור‬
‫התעשייה אינה סבירה ‪ ,‬מאחר שהועד אינו מספק לאזור שירותים ‪ ,‬ולא בכדי אין‬
‫אף ועד מקומי בארץ המטיל ארנונה על אזור תעשייה ‪ .‬לבסוף ‪ ,‬טוענת המשיבה כי‬
‫מדובר בהטלת מס באופן רטרואקטיבי ופסול ‪ ,‬ובניגוד להבטחה מינהלית שניתנה‬
‫לה על ידי המועצה עובר להקמת המפעל ‪.‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫‪. 12‬‬
‫דין הערעור להידחות ‪ ,‬הן מכיוון שהועד המקומי לא הוכיח כי ההחלט ה‬
‫להטיל ארנונת ועד מקומי על נכסים שאינם למגורים התקבלה כדין לפני שנת‬
‫‪ , 2005‬והן מאחר שמדובר בהטלת מס רטרואקטיבית שדינה להתבטל ‪ .‬על כך‬
‫אעמוד להלן ‪.‬‬
‫החלטה מינהלית שנתקבלה בחוסר מודעות‬
‫‪9‬‬
‫‪. 13‬‬
‫מקריאה ראשונית של פסק הדין והערעור ‪ ,‬ניתן לתהות שמא החמיר בית‬
‫משפט קמא עם הועד המקומי בדקדקנות יתרה בפגמים טכניים כאלה ואחרים ‪,‬‬
‫ובניגוד לחזקת תקינות המעשה המינהלי ‪ .‬ולא היא ‪.‬‬
‫נקודת המוצא שאין עליה מחלוקת היא ‪ ,‬שעד לשנת ‪ 2009‬הועד המקומי לא‬
‫היה מודע כלל לעובדה שאיזור התעשיה נמצא בתחום שיפוטו ‪ .‬המשיבה אף טענה‬
‫כי אין תקדים בארץ להט לת ארנונת ועד מקומי על איזור תעשיה ( טענה שהוכחשה‬
‫על ידי הועד המקומי בהודעתו מיום ‪ 11.3.2015‬לאחר הדיון שנתקיים בפנינו )‪.‬‬
‫בהקשר זה ‪ ,‬הפנתה המשיבה לחוזר מנכ " ל משרד הפנים בנושא ארנונה לשנת‬
‫‪ , 2007‬שם נאמר כי בהתאם למדיניות שרי הפנים והאוצר ‪ ,‬תעריף הארנונה‬
‫למגורים ש יוטל על ידי ועד מקומי לא יעלה על ‪ 30%‬מתעריף המועצה האזורית ‪,‬‬
‫אך לא תאושר הטלת ארנונה לראשונה עבור נכסים שאינם למגורים ‪ .‬גם בהנחיות‬
‫משרד הפנים מיום ‪ " 21.11.2011‬קווים מנחים לבדיקת בקשות לאישור חריג‬
‫בארנונה לשנים ‪ " 2011-2012‬נכתב כי אישור חריג של השרים להטלה ראש ונה‬
‫לא יינתן לגבי נכסים שאינם למגורים ‪ .‬כך גם עולה מחוות דעתו של מר אריה בר ‪,‬‬
‫מנכ " ל משרד הפנים לשעבר ‪ ,‬לפיה עמדתו המסורתית והעקבית של משרד הפנים‬
‫החל משנת ‪ 2000‬היא כי הועד המקומי רשאי להטיל מיסים אך ורק על נכסי‬
‫מגורים בישוב ‪ ,‬כאשר המועצה האזורית רשאית להעביר לו ועד המקומי חלק‬
‫מהארנונה הנגבית על ידה מהעסקים בתחום שיפוט המושב ‪ .‬אין בכך כדי להתיר‬
‫הטלת ארנונה נוספת על ידי הועד המקומי ‪ ,‬כך שסך הארנונה המשולמת לא תעלה‬
‫על מאה אחוז ( אציין כי הועד המקומי ויתר על חקירתם של המומחים מטעם‬
‫המשיבה )‪.‬‬
‫בהינתן נקודות מוצא אלה ‪ ,‬קשה לקבל את טענת הועד המקומי כי כבר‬
‫בשנת ‪ 2002‬נתכוון לחייב את המפעלים באיזור התעשיה ‪.‬‬
‫פשיטא ‪ ,‬כי אין רשות מינהלית מקבלת החלטות " בטעות " או " באופן לא‬
‫מודע "‪ .‬החלטה של רשות מינהלית חייבת להיות מוכוונת להגשמת תכלית ספציפית‬
‫ומנומקת כדבעי ‪ .‬הרשות המינהלית אינה רשאית לקבל החלטה ללא תשתית‬
‫‪10‬‬
‫עובדתית‪ -‬ראייתית סבירה המלמדת על המצב העובדתי מושא ההחלטה ‪ .‬החלטה‬
‫המתקבלת ללא תשתית ראייתית ‪ ,‬ללא נימוקים סבירים וללא תכלית ‪ ,‬כלל לא באה‬
‫לגדרי המונח " החלטה " ( ראו והשוו ‪ :‬בג " ץ ‪ 5445/93‬עיריית רמלה נ' שר הפנים ‪ ,‬פ " ד‬
‫נ ( ‪ ; ) 1994 ( 397 ) 1‬בג " ץ ‪ 3136/98‬אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ'‬
‫שר התחבורה פ " ד נב ( ‪ ; ) 1999 ( 705 ) 5‬ע " א ‪ 1711/02‬עיריית חולון נ' ארגון‬
‫הקבלנים והבונים חולון ‪ ,‬פ " ד נח ( ‪ ; ) 2004 ( 933 ) 5‬ע " א ‪ 10419/03‬דוד נ' רמת הדר –‬
‫כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ ‪ ,‬פ " ד ס ( ‪ ; ) 2005 ( 277 ) 2‬יצחק זמיר הסמכות‬
‫המינהלית ( מהדורה שנייה ‪ ( ) 2011 ,‬להלן ‪ :‬זמיר ) ; דפנה ברק‪ -‬ארז משפט מינהלי ‪353‬‬
‫( ‪ ( ) 2009‬להלן ‪ :‬ברק‪-‬ארז ) ; י ואב דותן " חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים‬
‫נבחרים " מחקרי משפט יט ‪.)) 2002 ( 5‬‬
‫לכן ‪ ,‬בעת קבלת ההחלטה הראשונה להטיל ארנונה על נכסים שאינם‬
‫מיועדים למגורים ‪ -‬ה חלטה שלא נתקבלה על פי קביעת בית משפט קמא ‪ -‬הועד‬
‫המקומי לא התכוון לחייב את אזור התעשייה ‪ .‬זאת ‪ ,‬מהטעם הפשוט שהועד כלל לא‬
‫ידע שאזור התעשייה נמצא בתחום שיפוטו ‪ .‬הועד לא קיים דיונים על הצורך הכלכלי‬
‫בהטלת ארנונה על אזור התעשייה או ההשלכות לכך ‪ ,‬ולא הייתה התחשבות‬
‫בש יעור הארנונה הנדרש לצורך עמידה בתקציב ‪ .‬ודוק ‪ :‬לא מדובר בפרט שולי שלא‬
‫עמד נגד עיני הועד בעת קבלת ההחלטה ‪ ,‬או בנכס שנעלם מעיניה ‪ ,‬אלא באיזור‬
‫תעשיה שלם ‪ -‬עובדה מהותית ביותר לוועד מקומי החפץ לספק שירותים ולאזן‬
‫תקציבים ‪ .‬להמחשת גודל ה " טעות " של הועד המקומי ‪ ,‬ועל פי ה נתונים שלא נסתרו ‪,‬‬
‫כ‪ 600 -‬אנשים גרים ביישוב תנובות ‪ ,‬והתקציב השנתי של הועד המקומי בשנת‬
‫‪ 2009‬עמד על ‪ . ₪ 490,000‬בשנה זו ‪ ,‬כמו גם בשנים לאחר מכן ‪ ,‬נותר עודף‬
‫תקציבי ‪ ,‬כך שהועד המקומי לא‬
‫הראה צורך להגדלת התקציב השנתי ‪ .‬אזור‬
‫התעשייה – שנמצא פיזית מחוץ ליישוב ‪-‬‬
‫משתרע על כ‪ 148 -‬דונם בכניסה‬
‫ליישוב ‪ .‬על‪ -‬פי חוות‪ -‬דעת מומחה מטעם המשיבה ( מוצג ת ‪ , ) 9 /‬חיובי הארנונה על‬
‫אזור התעשייה בשנת ‪ 2009‬עמדו על כ‪ . ₪ 581,680 -‬כלומר ‪ " ,‬הטעות " באי‪ -‬גביית‬
‫הארנונה מאזור התעשייה ‪ ,‬שאותה הועד המקומי מבקש לתקן ‪ ,‬שקולה כנגד יותר‬
‫מתקציבו השנתי הכולל ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אכן ‪ ,‬יש מקרים בהם רשות מקומית לא מודעת לקיומו של נכס זה או אחר ‪,‬‬
‫שאז אין לדקדק עם הרשות יתר על המידה ‪ .‬אלא שבמקרה דנן ‪ ,‬קשה להלום כי‬
‫הועד המקומי נתכוון לחייב בארנונה ‪ ,‬בהיסח הדעת ‪ ,‬את המפעלים באיזור התעשיה ‪.‬‬
‫רשות מינהלית אינה פועלת כיצחק שבירך את יעקב בעודו מתכוון ל ברך את עשו ‪,‬‬
‫אלא " מברכת " את מי שבכוונתה לברך ‪ ,‬ולא מי שנעלם מעיניה ‪ ,‬ונדרשת התאמה‬
‫מירבית בין כוונת הרשות המינהלית לבין החלטותיה ‪.‬‬
‫באספקלריה זו ‪ ,‬ניתן להבין מדוע בית משפט קמא דקדק עם הועד המקומי‬
‫בבדיקתו את הטענה ‪ ,‬כביכול הארנונה הוטלה מבלי משים עוד לפני שנת ‪. 2005‬‬
‫בין הטלה עקרונית להטלה בפועל‬
‫‪. 14‬‬
‫גם אם לפני שנת ‪ 2005‬הועד המקומי קיבל החלטה עקרונית להטיל‬
‫ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים ‪ ,‬ובכך הניח את התשתית לחיובה של‬
‫המשיבה ‪ ,‬לא היה בכך כדי לפטור אותו מהצורך לקבל את אישור השרים ‪ .‬אסביר ‪.‬‬
‫סעיף ‪ 9‬ב לחוק ההסדר ים קובע כלהלן ‪:‬‬
‫סייג להטלת ארנונה בשל נכס הנמצא בתחום ועד מקומי‬
‫‪ 9‬ב ‪ .‬בלי לגרוע מהוראות סעיף ‪ ( 9‬ב )( ‪ , ) 2‬ועד מקומי‬
‫כמשמעותו בסעיף ‪ 3‬לפקודת המועצות המקומיות ‪ ,‬ל א‬
‫יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי‬
‫בתחומו ‪ ,‬אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך ;‬
‫הוראות סעיף ‪ ( 9‬ב )( ‪ ) 2‬סיפה יחולו לענין אישור השרים‬
‫לפי סעיף זה ‪.‬‬
‫ודוק ‪ :‬הסעיף מתייחס למועד ההטלה ‪ ,‬ולא למועד ה " אישור העקרוני‬
‫להטלה "‪ .‬לגבי עיריות ומועצות אזוריות ‪ ,‬אשר מחויבות להטיל ארנונה ‪ ,‬נקבע כי‬
‫מועד הטלת הארנונה הוא מועד חקיקת צו המיסוי ‪ ,‬בין אם הופקה שומת ארנונה‬
‫לנכס פלוני ובין אם לאו ( ראו ‪ :‬עע " מ ‪ 4551/08‬עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל‬
‫לישראל ‪ ,‬פסקה ‪ ( ) 1.12.2011 ( 45‬להלן ‪ :‬עניין גבעת שמואל ) ; ע " א ‪ 2765/98‬איגוד‬
‫ערים אילון נ' מועצה אזורית חבל מודיעין ‪ ,‬פ " ד נג ( ‪ ; ) 1999 ( 89 , 78 ) 4‬הנריק‬
‫רוסטוביץ ‪ ,‬פנחס גלעד ‪ ,‬משה וקנין ונורית לב ארנונה עירונית כרך א ‪ ( 365‬מהדורה‬
‫‪12‬‬
‫חמישית ‪ ( ) 2001 ,‬להלן ‪ :‬רוסטוביץ ) )‪ .‬ואילו ועד מקומי רשאי להטיל ארנונה על‪ -‬פי‬
‫הוראות סעיף ‪ ( 133‬א ) לצו המועצות ‪ ,‬באישור המועצה האזורית ‪ ,‬אך אינו חייב‬
‫לעשות כן ‪ .‬על כן ‪ ,‬בכל הנוגע לוועדים מקומיים ‪ ,‬אין לראות את המעשה של חקיקת‬
‫צו המיסוי (" ההטלה בכוח ") כהטלה ראשונה ‪ .‬הפקת השומה והשתת הארנונה‬
‫בפועל היא בגדר ההטלה הראשונה ( עניין משמר השבעה ))‪ .‬הארנונה אשר הוטלה‬
‫על נכסי המשיבה מתייחסת ‪ ,‬ברובה המכריע ‪ ,‬לסוגי נכסים שעליהם ‪ ,‬לכל הדעות ‪,‬‬
‫לא הוטלה ארנונה לפני שנת ‪ ( 2009‬לדוגמא ‪ :‬סוג נכס ‪ – 403‬תעשייה ; סוג נכס‬
‫‪ – 703‬קרקע לחנייה ; סוג נכס ‪ – 807‬מתקנים ) ‪ ,‬ולכן היה על הועד המקומי לבקש‬
‫את אישור השרים להטילה ‪.‬‬
‫‪. 15‬‬
‫סיכום ביניים ‪ :‬קשה להלום כי הועד המקומי קיבל החלטה " בטעו ת " מבלי‬
‫שנתכוון לאיזור התעשיה ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬גם החלטה עקרונית ‪ ,‬ללא הטלה בפועל של‬
‫ארנונת ועד מקומי לפני שנת ‪ , 2005‬אינה פוטרת מהצורך לקבל את אישור‬
‫השרים ‪.‬‬
‫די בכך כדי לדחות הערעור ואידך זיל גמור ‪ .‬למעלה מן הצורך ‪ ,‬אתייחס‬
‫להשגות הועד המקומי לגבי ממצאי בית משפט קמא ‪.‬‬
‫הטלת הארנונה בשנים ‪2002-2002‬‬
‫‪. 16‬‬
‫לא מצאתי מקום להתערב בקביעת בית משפט קמא ‪ ,‬לפיה לא הוכח כי‬
‫הועד המקומי הטיל ארנונה על נכסים שאינם למגורים עוד לפני שנת ‪. 2005‬‬
‫החלטת הועד המקומי לגבי הארנונה לשנת ‪ , 2002‬מתייחסת לשיעורי ארנונה‬
‫לבניינים המיועדים למגורים בלבד ‪ ,‬ובהחלטה נכתב במפורש כי לא תוטל ארנונה‬
‫על נכסים המסווגים כמבנה חקלאי או כאדמה חקלאית ‪ .‬המדובר בצו סטנדרטי‬
‫הכולל תעריפים לסוגי נכסים שכלל אינם קיימים במושב ( דוגמת תחנת דלק ‪,‬‬
‫רשתות שיווק ‪ ,‬מחצבות ‪ ,‬בתי הארחה ועוד ) ‪ ,‬ואף תעריפים למבנה חקלאי ואדמה‬
‫חקלאית שאותם החלי ט הועד לפטור ‪ .‬גם יו " ר הועד אישר בחקירתו כי הועד‬
‫המקומי פטר ממס קרקע חקלאית בתחומי המושב ‪ ,‬ותמיהה היא ‪ ,‬הכיצד לטענת‬
‫הועד ‪ ,‬דווקא נכסי תעשיה חוייבו ‪ .‬מכאן שאין ללמוד מהצו הסטנדרטי הכולל סוגים‬
‫‪13‬‬
‫רבים של נכסים שאינם נמצאים כלל בתחומי המושב ‪ ,‬כי הוחלט להטיל ארנונת ועד‬
‫מקומי על כלל סוגי הנכסים המצוינים בו ‪.‬‬
‫איני מקבל טענת הועד המקומי כי לא היה צורך להתייחס בהחלטה לנכסים‬
‫שאינם למגורים ‪ ,‬מאחר שהמועצה אישרה לוועד להטיל ארנונה בסך ‪30%‬‬
‫מהארנונה הנגבית על‪ -‬ידה ‪ .‬גם אם קיבל הועד המקומי אישור עקרוני לגבות‬
‫ארנונה ‪ ,‬הוא עדיין היה צ ריך להחליט לעשות כן ‪ .‬האישור העקרוני של המועצה‬
‫העניק לוועד שיקול דעת ‪ ,‬אך לא ייתר את הצורך בקבלת החלטה ‪.‬‬
‫בית משפט קמא עמד על כך שהועד המקומי העלה טענות עובדתיות‬
‫סותרות לגבי מועד קבלת ההחלטה ‪ ,‬וגם בכך יש להחליש את עמדתו ‪.‬‬
‫לבסוף ‪ ,‬ועל‪ -‬מנת להעמיד את הדברים על דיוקם ‪ ,‬אציין כי בית משפט קמא‬
‫לא ביטל את החלטת הועד המקומי בשנת ‪ 2002‬להטיל ארנונה על נכסים שאינם‬
‫למגורים ‪ ,‬אלא קבע שהחלטה מעין זו לעולם לא התקבלה ‪ .‬על‪ -‬כן ‪ ,‬אין בטענתו של‬
‫הועד המקומי לסעד של בטלות יחסית כדי לרפא החלטה שלא נתקבלה ‪.‬‬
‫‪. 17‬‬
‫על סמך הראיות שעמדו בפני ו ‪ ,‬בית משפט קמא מצא כי הועד המקומי לא‬
‫הגיש צו לאישור המועצה בשנת ‪ . 2003‬ביני לביני איתר הועד המקומי שלושה‬
‫מסמכים המעידים על הצו ‪ ,‬וביקש לצרפם כראיות נוספות בשלב הערעור ‪ .‬המדובר‬
‫בשני מכתבים של מזכיר הועד המקומי המתייחסים לצו מיסוי לשנת ‪, 2003‬‬
‫ופרוטוקול ישיבת מל יאת המועצה המקומית מיום ‪ 16.3.2003‬בה אישרה המועצה‬
‫את הצו ‪ .‬ממסמכים אלו עולה כי צו המיסים לשנת ‪ 2003‬התקבל על‪ -‬ידי חברי‬
‫הועד המקומי ביום ‪ . 11.3.2003‬הועד המקומי גם ביקש לצרף את הצעת התקציב‬
‫של הועד לשנת ‪ . 2003‬מסמכים אלו לא הוגשו כראיות ‪ ,‬וממילא לא נדונו בבית‬
‫משפט קמא ‪ ,‬ואיני רואה טעם להיענות לבקשה לצרפם כראיות בשלב הערעור ‪ .‬על‪-‬‬
‫פי תקנה ‪ 457‬ל תקנות סדר הדין האזרחי ‪ ,‬תשמ " ד‪ , 1984 -‬החלה על ההליך דנן‬
‫מכוח תקנה ‪ 28‬לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים ( סדרי דין ) ‪ ,‬תשס " א‪, 2000 -‬‬
‫בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות שלא הובאו בפני הערכ א ה‬
‫הדיונית והלכה פסוקה היא כי צירוף ראיות חדשות בשלב הערעור תותר רק‬
‫‪14‬‬
‫במקרים חרי גים ( ראו ‪ :‬ע " א ‪ 488/83‬צנעני נ' אגמון ‪ ,‬פ " ד לח ( ‪147 , 141 ) 4‬‬
‫( ‪ ; ) 1984‬ע " א ‪ 1773/06‬אלף נ' קיבוץ איילת השחר ‪ ,‬פס ' ‪ ; ) 19.12.2010 ( 17‬חמי‬
‫בן‪ -‬נון וטל חבקין הערעור האזרחי ‪ ( 387‬מהדורה שלישית ‪ .) ) 2012 ,‬בענייננו ‪ ,‬אין‬
‫סיבה מיוחדת המצדיקה קבלת הראיות בשלב זה של הערעור ‪.‬‬
‫מכל מקום ‪ ,‬אף אין במסמכים הנוספים כדי לסייע לוועד המקומי ‪ .‬ראשית ‪,‬‬
‫צו המיסים לשנת ‪ , 2003‬וחשוב מכך ‪ ,‬החלטת הועד המקומי לגבי הטלת הארנונה‬
‫לאותה שנה ‪ ,‬כלל לא הוגשו ‪ .‬הוגשו רק מסמכי ם המעידים על קיומו של הצו ‪ ,‬אך‬
‫לא על פרטי תוכנו ‪ .‬אכן ‪ ,‬אחד מהמכתבים מפרט בסעיף ‪: 8‬‬
‫" להלן שעורי הארנונה ומיסי הועד המקומי תנובות על‬
‫פי הסווג ‪ /‬סוג הנכס והתעריף ‪:‬‬
‫א ) מיסי ועד מקומי תנובות בסיווג " מגורים " יהיו ‪₪ 15‬‬
‫מ " ר לשנה ‪.‬‬
‫ב ) מיסי ועד מקומי תנובות בסיווגים המתאי מים לנכסים‬
‫אחרים יהיו ‪ 30%‬מהתעריף המאושר המוטל ע " י מועצה‬
‫אזורית לב השרון למ " ר ‪ /‬דונם לשנה "‪.‬‬
‫ה מכתב לא מפרט על איזה " נכסים אחרים " הועד החליט להטיל ארנונה ‪.‬‬
‫כזכור ‪ ,‬ההחלטה משנת ‪ 2002‬פירטה שלושה סוגי נכסים ( מגורים ‪ ,‬בניינים‬
‫חקלאיים ‪ ,‬אדמה חקלאית ) כך שייתכן‬
‫שאותם " נכסים אחרים " הינם בניינים‬
‫חקלאיים ואדמה חקלאית ‪ .‬בכל מקרה ‪ ,‬כלל לא ברור שההחלטה לשנת ‪ 2003‬כללה‬
‫בניינים מסחריים או מפעלים כמו מפעלה של המשיבה ‪ .‬מעבר לכך ‪ ,‬הצעת התקציב‬
‫לשנת ‪ 2003‬אינה מפרטת את מקור ההכנסות ממיסוי לפי סיווגי הנכסים ‪ ,‬ואינה‬
‫כוללת הכנסות מאזור התעש ייה ‪.‬‬
‫‪. 18‬‬
‫הועד המקומי טוען כי צו המסים משנת ‪ 2004‬נהנה מחזקת התקינות ‪.‬‬
‫" החלטות מינהליות מוגנות ‪ ,‬בדרך‪ -‬כלל ‪ ,‬על‪ -‬ידי חזקת החוקיות ‪ .‬החזקה היא‬
‫שההחלטה ניתנה כדין ‪ .‬לפיכך ‪ ,‬מי שטוען כי ההחלטה ניתנה שלא כדין עליו‬
‫הראיה " ( בג " ץ ‪ 4146/95‬עיזבון המנוחה לילי דנקנר ז"ל נ' מנהל רשות העתיקות ‪ ,‬פ " ד‬
‫‪15‬‬
‫נב ( ‪ .) ) 1998 ( 793 , 774 ) 4‬ואולם ‪ ,‬אין חזקה זו חזקה חלוטה ‪ ,‬אלא חזקה הניתנת‬
‫לסתירה ‪:‬‬
‫" כ כלל ‪ ,‬מי שטוען נגד תקינות ההליך של רשות שלטונית‬
‫צריך לבסס טענותיו בתשתית עובדתית ‪ ,‬ולו מינימלית ‪,‬‬
‫כדי להעביר את הנטל לכתפיה של הרשות ‪ ]...[ .‬אין‬
‫חובה ל המציא ראיות חותכות וחד משמעיות ‪ ,‬ודי‬
‫ביצירת ספק מהותי כדי להעביר את הנטל לכתפיה של‬
‫הועדה " ( בג " ץ ‪ 2731/11‬עמותת אל סדק נ' הוועדה‬
‫למינוי קאדים פס ' ‪.) ) 14.6.2011 ( 16‬‬
‫בית משפט קמא עמד על התמיהה ‪ ,‬הכיצד לכאורה אושר הצו על ידי‬
‫המועצה ‪ ,‬עוד לפני שנתקבלה החלטה של ה ועד מקומי לאותה שנה ‪ ,‬וקבע כי בשל‬
‫כך נסתרה חזקת התקינות המינהלית ‪.‬‬
‫מסקנה זו מקובלת עלי ‪ .‬סעיף ‪ ( 133‬א ) לצו המועצות ‪ ,‬שהינו מקור סמכותו‬
‫של הועד המקומי להטיל מס ועד מקומי ‪ ,‬קובע כי " ועד מקומי רשאי ‪ ,‬באישור‬
‫המועצה ‪ ,‬להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף‬
‫‪ ."...) 8 ( 68‬אין לצו שיצא מתחת ידיו של ועד מקומי תוקף מחייב עד שהמועצה‬
‫מעניקה לו תוקף באישורה ‪ .‬בענייננו ‪ ,‬העובדה שהמועצה אישרה צו לפני התאריך‬
‫בו נתקבל הצו ‪ ,‬מעידה כי הצו מכוחו הועד המקומי התיימר לגבות ארנונה מבתי‬
‫עסק באיזור התעשייה ‪ ,‬לא עמד לנגד עיני המוע צה ביום החלטתה ‪ .‬יש בכך כדי‬
‫לסתור את חזקת התקינות ולהביא למסקנה כי המועצה לא אישרה את הצו ‪ .‬משכך ‪,‬‬
‫חל סעיף ‪ ( 133‬ו ) לצו המועצות ‪ ,‬לפיו ‪:‬‬
‫" לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת‬
‫כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד‪ ,‬כאמור‬
‫בסעיף קטן (א) ‪ ,‬ישולמו בתחום ה ועד המקומי מסי ועד‬
‫מקומי ‪ ,‬בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת‬
‫כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על‬
‫ארנונה כללית ‪ ,‬אלה אם אושרו כדין ביטולם או‬
‫הפחתתם של מסי הועד המקומי ‪ ,‬כולם או חלקם " ( ראו‬
‫גם ‪ :‬רוסטוביץ ‪ ,‬בעמ ' ‪. ) 371‬‬
‫‪16‬‬
‫משלא הוכח כי ניתן אישור המועצה לצו משנת ‪ , 2003‬הרי שעל פי סעיף‬
‫‪ ( 133‬ו ) שיעור המס הוא על פי הצו משנת ‪ . 2002‬משהגענו למסקנה כי הצו משנת‬
‫‪ 2002‬לא הטיל ארנונת ועד מקומי על נכסים באיזור התעשיה ‪ ,‬צדק בית משפט‬
‫קמא בקבעו כי הארנונה לא הוטלה לפני שנת ‪ , 2005‬ועל כן היתה טעונה אישור‬
‫השרים על פי סעיף ‪ 9‬ב לחוק ההסדרים ‪ .‬דומה כי הועד המקומי ניסה לאתר " סימני‬
‫הטלה " במסמכים מהשנים ‪ , 2004-2002‬על מנת לעקוף את הצורך בקבלת אישור‬
‫השרים ( אישור שלא נתקבל ‪ ,‬בעקבות פנייתו של הועד המקומי לשרים לאחר מתן‬
‫פסק דינו של בית משפט קמא )‪.‬‬
‫‪. 19‬‬
‫משהזכרנו את אישור השרים ‪ ,‬נזכיר כי דינ י ההקפאה נועדו לתחֹום את‬
‫העלאת תעריפי הארנונה על ידי הרשויות המקומיות ‪ ,‬ולהבטיח וודאות ויציבות‬
‫בתעריפי הארנונה ( ראו ‪ :‬רע " א ‪ 3784/00‬שקם בע"מ נ' מועצת עירית חיפה ‪ ,‬פ " ד‬
‫נז ( ‪ ; ) 2003 ( 481 ) 2‬רע " א ‪ 10643/02‬חבס ח‪.‬צ‪.‬פיתוח ‪ 3992‬בע"מ נ' עיריית הרצליה‬
‫( ‪ ; ) 14.05.2006‬רע " א ‪ 2453/13‬אלעזר עמר נ' עיריית חדרה ( ‪ .) ) 14.04.2015‬אכן‬
‫" החוק לא התכוון לתת הגנה או לשריין זכות של נכס ‪ ,‬אלא להטיל רסן על‬
‫הרשויות המקומיות ‪ ( " ...‬ע " א ‪ 5746/91‬החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ‬
‫נ' המועצה המקומית בית‪-‬שאן ‪ ,‬פ " ד נ ( ‪ ; ) 1996 ( 878 , 876 ) 3‬רוסטוביץ ‪ ,‬עמ' ‪475-‬‬
‫‪ . ) ) 431‬סעיף ‪ 9‬ב לחוק ההסדרים ‪ ,‬לפיו נדרש אישור השרים ‪ ,‬ממשיך במגמה זו ‪.‬‬
‫אמנם ‪ ,‬לשון הסעיף מדברת על הטלה ראשונה על " סוג נכס " ‪ ,‬אך לאור התכלית‬
‫שבבסיסו ‪ ,‬הטלת ארנונה לראשונה על איזור תעשייה שלם נתפסת ברשת הסעיף ‪.‬‬
‫חיוב למפרע‬
‫‪. 20‬‬
‫מעבר לנדרש ‪ ,‬ראיתי לנכון לייחס מספר מילים לשאלת הרטרואקטיביות‬
‫של הטלת הארנונה ‪ .‬קיימת פסיקה עניפה בנושא ‪ ,‬ואת תמצית הדברים סיכם‬
‫המשנה לנשיאה השופט ריבלין ב ע " א ‪ 8417/09‬עיריית ירושלים נ' ששון לוי ‪ ,‬פס קה‬
‫‪ ( ) 21.08.2012 ( 10‬להלן ‪ :‬עניין עיריית ירושלים )) ‪:‬‬
‫" הלכה ידועה היא כי ידו של בית המשפט ' תהא קפוצה '‬
‫בהתרת חיובי ארנונה רטרואקטיביים ( ראו ‪ :‬עע " ם‬
‫‪ 1280/10‬מעונות מכבי נ' עיריית רמת גן‪ ,‬פס ' ‪ ( 7‬לא‬
‫פורסם ‪ ( ) 18.3.2012 ,‬להלן ‪ :‬עניין מעונות מכבי ) ; עע " ם‬
‫‪17‬‬
‫‪ 4551/08‬עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל‬
‫בע"מ‪ ,‬פס ' ‪ ( 50‬לא פורסם ‪ ( ) 1.12.2011 ,‬להלן ‪ :‬עניין‬
‫גבעת שמואל) ; עע " ם ‪ 7749/09‬אורט ישראל נ' הממונה‬
‫על מחוז ירושלים במשרד הפנים‪ ,‬פס ' ‪ ( 31‬לא פורסם ‪,‬‬
‫‪ ( ) 20.11.2011‬להלן ‪ :‬עניין אורט ) ; ע " א ‪ 4452/00‬ט‪.‬ט‪.‬‬
‫טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל ‪ ,‬פ " ד‬
‫נו ( ‪ ( ) 2002 ( 784 , 773 ) 2‬להלן ‪ :‬עניין ט‪.‬ט‪ .‬טכנולוגיה ) ;‬
‫ע " א ‪ 975/97‬המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת‬
‫מים בע"מ‪ ,‬פ " ד נד ( ‪ ( ) 2000 ( 451 , 433 ) 2‬להלן ‪ :‬עניין‬
‫עילבון הראשון ) ; ע " א ‪ 8558/01‬המועצה המקומית עילבון‬
‫נ' מקורות חברת מים בע"מ‪ ,‬פ " ד נז ( ‪) 2003 ( 789 , 769 ) 4‬‬
‫( להלן ‪ :‬עניין עילבון השני ))‪ .‬התרתם של חיובים מסוג זה‬
‫תיעשה – כך קבעה הפסיקה – בכפוף למבחן דו‪ -‬שלבי‬
‫של סמכות ושיקול דעת ‪ .‬מבחינת הסמכות ‪ ,‬נקבע כי כל‬
‫עוד לא קיימת הסמכה מפורשת לחיוב רטרואקטיבי‬
‫בחוק ‪ ,‬והסמכה שכזו אינה קיימת ברגיל בעניין חיובי‬
‫ארנונה ‪ ,‬קמה חזקה פרשנית נגד תחולה למפרע ‪ .‬חזקה זו‬
‫ניתנת לסתירה בהינתן טעמים טובים ‪ .‬אם החזקה אכן‬
‫נסתרת ‪ ,‬כי אז יש לעבור לשלב השני ולבחון אם החיוב‬
‫הרטרואקטיבי עומד במבחנים שנקבעו לבחינת שיקול‬
‫הדעת המנהלי ‪ ,‬ובראשם מבחן הסבירות ( ראו ‪ :‬עניין‬
‫אורט ‪ ,‬פס ' ‪ ; 35-34 , 31-30‬עניין גבעת שמואל ‪ ,‬פס ' ‪; 57‬‬
‫עניין מעונות מכבי ‪ ,‬פס ' ‪ . 7‬באופן כללי ‪ ,‬ראו גם ‪ :‬בג " ץ‬
‫‪ 7691/95‬שגיא נ' ממשלת ישראל‪ ,‬פ " ד נב ( ‪598- , 577 ) 5‬‬
‫‪ ; ) 1998 ( 597‬בג " ץ ‪ 2933/94‬רשות שדות התעופה נ' בית‬
‫הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ " ד נ ( ‪ ; ) 1996 ( 859 , 837 ) 3‬בג " ץ‬
‫‪ 5290/97‬עזרא – תנועת הנוער החרדי לאומי בא"י נ' השר‬
‫לענייני דתות‪ ,‬פ " ד נא ( ‪. " )) 1997 ( 417 , 410 ) 5‬‬
‫בכל הנוגע לחקיקת משנה ולהחלטות מינהליות ‪ ,‬ר שות מינהלית חייבת‬
‫לעבור שתי משוכות על‪ -‬מנת לסתור את החזקה נגד תחולה רטרואקטיבית ‪ :‬ראשית ‪,‬‬
‫בהתאם לעקרון חוקיות המינהל ‪ ,‬עליה להראות שהיא הוסמכה בחוק להחיל את‬
‫ההחלטה באופן רטרואקטיבי ; שנית ‪ ,‬עליה להראות שהיא הפעילה שיקול דעת תקין‬
‫בהחלת ההחלטה באופן רטרואקטיבי ‪ ,‬וכ י יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת‬
‫( עע " מ ‪ 7749/09‬אורט ישראל חברה לתועלת הציבור נ' הממונה על מחוז ירושלים‬
‫במשרד הפנים ‪ ,‬פס קה ‪ ( ) 30.11.2011 ( 29‬להלן ‪ :‬עניין אורט ) )‪.‬‬
‫החזקה נגד תחולה למפרע של חיובי ארנונה ניתנת לסתירה ‪ .‬לדוגמה ‪,‬‬
‫במקרה בו נישום התחמק מתשלומי ארנונה במעשה מרמה או הטעיית הרשות ‪ ,‬שאז‬
‫תחול הפרשנות המונעת עקיפת החוק והחזקה כי תכלית החקיקה להשיג את ערך‬
‫‪18‬‬
‫השוויון ‪ ( .‬ראו ‪ :‬עניין עילבון ‪ ,‬פסקה ‪ ; 22‬עניין אורט ‪ ,‬פסקה ‪ ; 35‬עניין גבעת שמואל‬
‫פסקה ‪ ; 59‬עניין עיריית ירושלים‪ ,‬פסקה ‪.) 20‬‬
‫‪. 21‬‬
‫בענייננו ‪ ,‬לא מצאתי טעם לסטות מהחז קה של אי‪ -‬תחולה רטרואקטיבית של‬
‫החלטה מינהלית ‪ .‬סעיף ‪ ( 133‬א ) לצו המועצות מעניק לוועד המקומי את הסמכות‬
‫" להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף ‪ ( 68‬א ) ורשאי הוא ‪...‬‬
‫להטיל ארנונה כללית ‪ ."...‬סמכותו של הועד מותנית בסמכותה של המועצה ‪ ,‬וכפי‬
‫שאין למועצה את הסמכות להטיל ארנונה באופן רטרואקטיבי ‪ ,‬גם לוועד המקומי‬
‫אין סמכות להטיל ארנונה למפרע ‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬לא הוצגו שיקולים וטעמים טובים‬
‫לסתירת החזקה נגד תחולה רטרואקטיבית ‪ .‬מה עוד ‪ ,‬שלאורך השנים הועד לא סיפק‬
‫שירותים מוניציפאליים כלשהם לאזור התעשייה ‪ .‬אף אין בטענה ל " תיקון טעות " כדי‬
‫להצדיק במקרה דנן הטלת ארנונה באופן רטרואקטיבי ‪:‬‬
‫" גם אם אכן היה מדובר ‪ ,‬כטענת העירייה ‪ ,‬ב ' תיקון‬
‫שומות ' – לא היה בכך כדי לייתר את בחינת תחולתו‬
‫בזמן של התיקון ‪ .‬זאת בשל שהרציונאלים שעומדים‬
‫מאחורי החזקה נגד תחולה רטרואקטיבית – ובהם ‪ :‬צדק‬
‫והגינות ‪ ,‬אינטרס ההסתמכות ‪ ,‬יציבות משפטית ואמון‬
‫הציבור במוסדות השלטון – חלים על תיקון שומת‬
‫ארנונה כפי שהם חלים על השתת ארנונה לראשונה ( והם‬
‫חלים על שני אלה כפי שהם חלים על כל פעולה של‬
‫המנהל )"( עניין עיריית ירושלים ‪ ,‬פסקה ‪.) 15‬‬
‫קיצורו של דבר ‪ ,‬כי גם אם הועד המקומי היה צולח את כל המשוכות עליהן‬
‫עמדנו לעיל ‪ ,‬לא היה מקום לאשר הטלת ארנונת ועד מקומי רטרואקטיבית לשנים‬
‫‪. 2009-2003‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪. 22‬‬
‫הגענו למסקנה כי הועד המקומי לא הטיל ארנונה לראשונה על המשיבה‬
‫לפני שנת ‪ . 2005‬עד לשנת ‪ 2009‬הועד המקומי לא היה מודע כלל לעובדה שאיזור‬
‫התעשיה נמצא בתחום שיפוטו וממילא לא שקל את השיקולים הנדרשים לקבלת‬
‫החלטה ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬כאשר בוועד מקומי עסקינן ‪ ,‬יש להראות הטלה בפועל של‬
‫‪19‬‬
‫הארנונה ‪ .‬ולבסוף ‪ ,‬גם במישור העובדתי‪ -‬ראייתי ‪ ,‬הועד המקומי נכשל להוכיח כי‬
‫נתקבלה החלטה והוצא צו לפני שנת ‪ . 2005‬משכך ‪ ,‬היה על הועד המקומי לקבל‬
‫איש ור השרים לצורך הטלת ארנונה לראשונה על המשיבה ‪ .‬בכל מקרה ‪ ,‬לא ניתן‬
‫היה לחייב את המשיבה רטרואקטיבית עבור השנים ‪. 2009-2003‬‬
‫‪. 23‬‬
‫לאור מסקנות אלה ‪ ,‬לא נדרשנו לטענת המשיבה כי ניתנה לה הבטחה‬
‫מינהלית שלא תיגבה ממנה ארנונה על ידי הועד המקומי ‪ ,‬בנוסף לארנונה‬
‫המשולמת על ידה למועצה ‪ .‬אף לא נדרשנו לטענת המשיבה ‪ ,‬כי יש לפרש את‬
‫המונח " תחום הנהלתו " בסעיף ‪ ( 133‬א ) לצו המועצות – להבדיל מהמונח " הנכסים‬
‫שבתחומה " הקבוע בחוק ההסדרים – כמתייחס רק לשטח הסכם המשבצת מול‬
‫המינהל ‪ ,‬וכולל את שטחי המגורים והשטח החקלאי המנוהלים על ידי הועד‬
‫המקומי ‪.‬‬
‫‪. 24‬‬
‫אשר על כן ‪ ,‬הערעור נדחה ‪ .‬הועד המקומי יישא בהוצאות המשיבה בסך‬
‫‪. ₪ 20,000‬‬
‫שופט‬
‫המשנה לנשיאה א' רובינשטיין‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מסכים אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אוסיף קמעא לענייני ארנונה על ידי ועד מקומי ‪ :‬כעולה מן הדין ומפסק‬
‫הדין בעע " מ ‪ 146/04‬דימנשטיין נ' ועד מקומי משמר השבעה ( ‪ ) 2006‬שהזכיר חברי ‪,‬‬
‫הועד המקומי הוא אחד מ " ילדיה הסטטוטוריים " של מועצה אזורית ( לתפקידו‬
‫בגדרי בניה באזור חקלאי ראו עע " מ ‪ 6198/06‬גולדשטיין נ' מעש כפר שיתופי‬
‫להתיישבות חקלאית ( ‪ , )) 2008‬ו " אמו " המועצה האזורית יכולה להאציל לו סמכויות‬
‫ולקחתן ‪ :‬ראו לעניין זה צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ) ‪ ,‬התשי " ח‪1958 -‬‬
‫( להלן צו המועצות האזוריות ) שפרק ארבעה עשר בו ‪ ,‬המוכתר " הנהלה מקומית "‬
‫מסדיר את ענייניו ‪ .‬סעיף ‪ 90‬לצו קובע כי " כל ישוב מנוהל על ידי ועד מקומי "‪.‬‬
‫חלק ניכר מן הפרק מוקדש לנושאי בחירת הועד וסביביה ‪ .‬סעיף ‪ 132‬דן‬
‫‪20‬‬
‫בסמכויותיו של הועד ‪ ,‬על פי אצילה מן המועצה האזורית ‪ ,‬וסעיף ‪ 133‬עוסק במסי‬
‫ועד מקומי שהם מתואמים עם הארנונה אותה מטילה המועצה האזורית ‪ ,‬והכל‬
‫כאמור בפסקה ‪ 1‬לפסק דינו של חברי ‪ ,‬בעקבות עניין דימנשטיין ; עוד ראו בענייני‬
‫ועד מקומי בג " ץ ‪ 753/87‬בורשטיין נ' שר הפנים פ " ד מב ( ‪ 466 , 462 ) 4‬בפסקה ‪5‬‬
‫( ‪ ; ) 1989‬רע " פ ‪ 1782/03‬הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב נ' סועאד‪ ,‬פסקה ‪12‬‬
‫והאסמכתאות שם ( ‪ ; ) 15‬ע " א ‪ 1002/05‬מזור מושב עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין‬
‫( ‪ .) 2006‬גם אם אין הועד המקומי איפוא " גוף אוטונומי בעל סמכויות פעולה‬
‫כלליות " ( רא ו עניין משגב הנזכר ‪ ,‬שם) אלא יונק הוא סמכויות מכוח צו המועצות‬
‫האזוריות וחוקים שונים ‪,‬‬
‫הריהו יצור בעל מעמד סטטוטורי ‪ ,‬לרבות בתחומים‬
‫כספיים ‪ ,‬וככזה מחויב הוא בשקיפות ובכל החובות הרלבנטיות של המשפט‬
‫המינהלי ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המועצה האזורית היא מוסד מוניציפלי מסודר מינהלית על פי טבעו ועל פי‬
‫הדין ‪ .‬והנה הועד המקומי הוסמך גם הוא לנהל את ענייניו על פי תקציב מאושר ‪,‬‬
‫וזאת אם באמצעות המועצה ( סעיף ‪ 132‬א לצו ) ואם לאו ‪ ,‬ובמקרה אחרון זה ( על פי‬
‫סעיף ‪ 134‬ד ) על הועד לנהל חשבונות בהתאם להוראות החלות על חשבונות‬
‫המועצה ‪ ,‬ולהגיש לה דו " ח שנתי ‪ .‬דברים אלה הם לכאורה בחינת פשיטא ‪ ,‬גם אם‬
‫עסקינן בתיק זה בתקופה מוקדמת קמעא ( ואולם לא בימי אבותינו ) ; אך כעולה מן‬
‫הפרשה ‪ ,‬הועד המקומי דנא לא תמיד ניהל את ענייניו – והדברים נאמרים על פי‬
‫החומר שלפנינו ומבלי לפגוע – בגדר הסדר הראוי די הצורך ‪ .‬ראיה לדבר בנידון‬
‫דידן פסקאו ת ‪ 6-5‬לחוות דעת חברי ‪ ,‬המתארות – על פי טענות הועד המקומי עצמו‬
‫– פרוטוקול שנרשם ב " תמציתיות " ו " נערך באופן לא מקצועי " ( פסקה ‪ , ) 5‬וכן‬
‫מכתבים ופרוטוקולים שאותרו לאחר הדיון בבית המשפט קמא ( פסקה ‪ 6‬וגם‬
‫ופסקה ‪ , ) 17‬והתמונה העולה היא של אי סדר כזה או אחר ‪ ,‬על תוצאותיו ‪ .‬הערתי‬
‫מכוונת איפוא לכך ‪ ,‬שברי כי על ועד מקומי לנהל ענייניו בתיעוד ראוי ובתיוק ראוי‬
‫ההולם את הדין והמינהל התקין ( ואגב ‪ ,‬ישנה גם ועדת ביקורת לפי סעיף ‪ 130‬א‬
‫לצו ) ‪ ,‬וכמובן כיום בעידן המחשב קל הדבר יותר ‪ ,‬וכשאינו נעשה ‪ ,‬יתכנו לכך‬
‫תוצאות ‪ .‬אינני יודע אם ישנן הנחיות פרט ניות לעניין זה ‪ ,‬ומכל מקום ראוי שמשרד‬
‫הפנים ידאג לשקוד על כך ‪ ,‬הן על הנחיות הן על קיומן ‪ .‬על ההנחיות לכלול‬
‫‪21‬‬
‫הרמוניה תיעודית עם המועצה האזורית ‪ ,‬וגם את הדרך המעשית שבה ינוהלו ענייני‬
‫הארנונה ‪ .‬מקום שהדבר אינו נעשה במסודר וכהלכתו ‪ ,‬אין צומחת טובה לאיש ‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ובסופו של יום נזכיר בענייננו את הכלל הגדול של חכמים במשפט העברי ‪,‬‬
‫המעוגן בדין ובשכל הישר כאחד ‪ " ,‬המוציא מחברו עליו הראיה " ( בבלי בבא קמא‬
‫מ " ו א ' ) – כך במסים ‪ ,‬כך בתחומים אחרים ‪ .‬עיקרו של הכלל הוא ‪ ,‬כי " התובע דבר‬
‫שהוא בחזקת הנתבע ‪ ,‬צריך להביא הוכחה לדבריו " (אנציקלופדיה תלמודית כרך ט '‪,‬‬
‫תנ " א ‪ ,‬ערך " המוציא מחברו עליו הראיה " והתיאור הנרחב שם )‪ .‬בענייננו לא‬
‫נתקיים כלל זה ‪ .‬כאמור ‪ ,‬אצטרף לחברי ‪.‬‬
‫המשנה לנשיאה‬
‫השופטת ע' ברון‪:‬‬
‫אני מצטרפת לחוות דעתו המלומדת של חברי השופט י' עמית ‪ ,‬אף לנקודת‬
‫המבט של חברי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ‪.‬‬
‫שופטת‬
‫הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י ' עמית ‪.‬‬
‫ניתן היום ‪ ,‬כ " א בתמוז התשע " ה ( ‪.) 8.7.2015‬‬
‫המשנה לנשיאה‬
‫שופט‬
‫שופטת‬
‫‪22‬‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 13067040_E09.doc 8‬עכב‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 211-0120000‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬