קורסים לבחירה בתיעדוף
מסגרות בחירה ארכיטקטוה – תעדוף תשע"ו סטודיו שנה ג' 2...................................................................................................... סמסטר א' 2................................................................................................ סמסטר ב' 5................................................................................................. סמינר בחירה 8....................................................................................................... סמסטר א 8.................................................................................................. סמסטר ב 9.................................................................................................. שנים ד'-ה' 11......................................................................................................... קורסים עיוניים תומכי סטודיו 15................................................................................. המקבץ הבין תחומי 18............................................................................................. סמסטר א' 18............................................................................................. סמסטר ב' 22............................................................................................. סמסטר קיץ 29........................................................................................... סטודיו שנה ג' דרישות קדם :ממוצע 07ומעלה בסטודיו מבוא א -ד תשעת קורסי הסטודיו המוצעים בשנה השלישית מייצגים סוגי שיח אדריכלי שונים ,את עקרונות ריבוים ,סמיכותם ורציפותם ,ומבטיחים דיון פלורליסטי .הם נבדלים מהותית במחשבתם ,בגישותיהם ובדרכי עבודתם ,והם ,באותו הזמן ,מאוגדים .בכולם מתוכנן בניין כמושא המרכזי בשיח ,בניין שלם בעל שלוש פנים .מתוכנן בהם אובייקט פיזי בעל יכולת ספיגה אשר דרכו מגולמת צורת מחשבה ספציפית ,מתוכננת פעולת בנייה אשר דרכה מגולמים כל התהליכים שמגדירים מחדש את המציאות ,ומתוכנן מערך מבני לאיזון והסדרה המתהווה מאיסופם יחד של רעיונות ,ערכים ומקורות .בהקשר רחב כזה של חופש מדורבנים תלמידי השנה להפגין עצמאות .מתאפשר להם למקם את עצמם ,לממש עניינים אקדמיים ספציפיים ולפעול להשגתם ,והם מונחים להפגין יכולת לארגן ולקבוע בעצמם שיטתיות על פיה תתנהל עבודתם ,ושליטה במהלכים על פיהם היא תיבנה בהדרגה .הם מונחים להציג יכולות חשיבה על אודות עבודתם האישית בהקשר תאורתי-תרבותי רחב ,ולהדגים הבנה של מערכת היחסים בין עשייה וביקורת ,וחשיבות החקירה הביקורתית . סמסטר קיץ סמסטר א' סטודיו 2 ,קבוצות ,סמסטר א' 6 ,נ"ז 11 ,ש"ש אדר' יהשע גוטמן ,אדר' יובל בר ,אדר' מוטי בודק ,פרופ' צבי אפרת סטודיו תחרויות אדריכליות סטודיו ,סמסטר א' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש – 0077אדר' יהשע גוטמן הסטודיו יעסוק בתחרות אדריכלית .בסמסטר א' ישתתפו הסטודנטים בתחרות בינלאומית או מקומית שתבחר. מוסד התחרות האדריכלית קיים עוד משחר הימים (האקרופוליס באתונה היה תוצאה של תחרות אדריכלית) .לאורך ההיסטוריה ניתן למפות את נקודות הציון החשובות של הארכיטקטורה. בשום מקצוע אחר אין אח ורע לתחרות האדריכלית .יש שיומרו שמדובר בשיטה כמעט נצלנית של בעלי המאה ,לאיתור רעיונות המיועדים לשיפור נכסיהם ,אולם מצד שני ניתן לחשוב על זה כמנגנון המעודד שוויוניות ומהווה קרש קפיצה לאדריכלים צעירים ,עלומי שם אל התודעה הציבורית .התחרות האדריכלית היא אולי המוסד המשפיע ביותר לאורך ההיסטוריה על הסגנון האדריכלי של התקופה .בהיותה ,ציבורית ,עדכנית ,חדשנית ,מרוכזת, דחוסה ומאתגרת ,התחרות האדריכלית שינתה פעם אחר פעם את הדיסציפלינה כולה, מיקמה התחרות האדריכלית את הרלוונטיות של הדיון והשיח התיאורטי וכן את הסטנדרטים של הפרקטיקה הפיזית ,הפרוגרמות והחומרים בהם השתמש הדור שאחרי. גורד השחקים 2116 בסמסטר הראשון ישתתפו הסטודנטים בתחרות השנתית לגורד השחקים של מגזין eVolo . 2016 את התקציר לתחרות ,שיהווה את נקודת המוצא לסטודיו ניתן לראות באתר: /http://www.evolo.us/competition/registration-2016-skyscraper-competition "אפקט הצפיפות" ,בניין רב–שימושי בצפיפות גבוהה סטודיו ,סמסטר א' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש -0006אדר' יובל בר כתוצאה מתהליך הציפוף ,הרקמה האורבאנית עוברת שינויים מוטציוניים .מסתבר שהמגרש הריק הוא סוג של אתר בנייה שהולך ונעלם מהנוף העירוני .בפועל המציאות האורבאנית מחייבת אותנו להמציא אסטרטגיות חדשות של מחזור ,התחדשות ,תוספות ושינוי .הבניינים נעשים צפופים יותר ואילו אתרי הנדל"ן המבוקשים עמוסים יותר בשאריות העבר. פרויקטים במגרשים בנויים ,תלת -ממדיים כפופים עתה לתנאי תכנון נוקשים ,הן מבחינה פיזית והן מבחינה סטטוטורית .בתנאים אלו מוטל על הארכיטקטורה להשתמש בקרקע המלאכותית ולגשר בין הנאראטיבים השונים ומאבקי האינטרסים. סטודיו מבנה תרבות וספורט נושא משנה :ביומימיקרי ,תכנון בהשפעת מערכות מן הטבע סטודיו ,סמסטר א' 6 ,נ"ז 11 ,ש"ש –9229אדר' מוטי בודק מעולם לא היו העיצוב והאמנות סמוכים כל כך למדע ולטכנולוגיה כפי שהם כיום .מעצבים ואמנים מאמצים לעצמם את העולם המהונדס גנטית בחיפוש אחר כיווני עיצוב חדשים – בין שהם פונים אל הטבע כדי לשאוב ממנו מודלים לחיקוי (ביומימיקרי) ,או משתפים איתו פעולה; בין שהם פועלים יחד עם מומחים לביולוגיה סינתטית לטשטוש הגבול בין הטבעי למלאכותי ,או משלבים בין תחום העיצוב לתחומי הביולוגיה ,הכימיה ,הרובוטיקה והננו- טכנולוגיה -המשותף לכל אלה הוא היותם פועלים במנעד שבין האורגני לאנ-אורגני ,בין טבע 'טבעי' לטבע מתוכנת. בעידן הגלובליזציה והמערכות האקולוגיות ,שבו עולה חשיבותה של הראייה המערכתית בניתוח בעיות מורכבות ,נדרשים ידע ,מיומנויות ואופני חשיבה רב-תחומיים לשם פיתוח גישות חדשות בתחום האדריכלות ,המשלבות בין תחומי העיצוב ,הטכנולוגיה והמדע. עלייתה של החשיבה העיצובית ( )Design Thinkingבשנים האחרונות כפרקטיקה תיאורטית ,המקדמת מודולריות ותהליכי הפשטה תכנוניים ,איפשרה את פיתוחן של צורות אינטרדיסציפלינריות מבוססות-מחקר אלה ,המשלבות בין תהליכי העיצוב לבין צורכי החברה והתעשייה. העיצוב כיום חי ונושם בממשקים שבין שדות ידע שונים .הוא אינו מתמצה עוד ברמת האובייקט הבודד אלא מחייב ידע יישומי רב-תחומי לשם פתרון בעיות מורכבות .הסטודיו מעמיד אפוא במרכזו את המודל המורכב הזה של חשיבה עיצובית ,המושתתת על הוראה ומחקר מקדמי-חדשנות .הוא יעסוק בפיתוח והטמעה של ידע רוחבי רב-תחומי מבוסס מדע/טכנולוגיה /עיצוב ויקיים שיתופי פעולה עם התעשייה ועם מוסדות אקדמיים וגורמים חוץ- מוסדיים אחרים בתחומי הביו-דיזיין ,הביומימיקרי ,הננו-טכנולוגיה ,העיצוב האלגוריתמי והתכנון הפרמטרי ,האדריכלות הגנטית והביולוגיה הסינתטית. הביו-דיזיין והביומימיקרי (תכנון מערכות מעשה ידי אדם בהשראת הטבע) הם שיטות מחקר ופיתוח של ידע יישומי ,המבקשות למצוא פתרונות אפקטיביים ובני קיימא לאתגרים העיצוביים והטכנולוגיים של ימינו על ידי למידה וחיקוי של צורות ,עקרונות ותהליכים אקולוגיים בטבע. למרבה הפרדוקס ,לאחר מאות שנים של ניכור והתנכרות לטבע ,שבהן שימשה הטכנולוגיה אמצעי לניכוס הטבע ומשאביו לצרכיו המעשיים והתועלתניים של האדם ,מאפשרות לנו ההתפתחויות הטכנולוגיות המרשימות בעשורים האחרונים לאחזר את הטבע ,לגלותו מחדש בספרה החברתית. ֶ ולחשוף את צפונותיו לטובת פתרונות בני קיימא השיח האדריכלי העכשווי משתלב במגמה כללית זו ,החל מרמת הננו-סטרוקטורה ועד לרמת המגה-סטרוקטורה :אפילו תכנונם של המבנים הפשוטים ביותר מחייב כיום שימוש בדיסציפלינות שונות ומצריך את שיתוף הפעולה של מומחים ,מיומנויות וטכניקות ביצועיות מגוונות .כלי התכנון הממוחשבים ,על תהליכי ההפשטה חסרי התקדים שהם מאפשרים, העיצוב האלגוריתמי והתכנון הפרמטרי – כל אלה קשורים לתחום הנקרא "למידה מעמיקה" ( :)Deep Learningצורה של למידה חישובית ,שבה מחשבים מלמדים את עצמם לבצע משימות באמצעות פענוח שורה ארוכה של נתונים ( .)Big Dataהם מאפשרים תכנון ובנייה של צורות ונפחים מורכבים מבחינה גיאומטרית והנדסית ,ומחייבים את פיתוחם של טכניקות וחומרים חדשים ,שיסייעו בהקמתם של מבנים כאלה .לא יהיה זה מוטעה לטעון שהננו- טכנולוגיה והתפתחותם של מבנים מולקולריים יאפשרו ,בסופו של דבר ,את עיצובם וייצורם של חומרים מרוכבים/חכמים ,שישרתו באופן מיטבי פרויקטים לא רגולריים כאלה. במסגרת תהליך המחקר בסטודיו מפתחים הסטודנטים תהליכי תכנון ייחודיים ,המרחיבים את מערך הפתרונות הפוטנציאליים לבעיות ארכיטקטוניות והנדסיות ,תוך שימוש במאגרי מידע ביומימטיים וניתוח מערכות ביולוגיות מורכבות – ובהסתמך על איתורם-בטבע של מבנים ,תהליכים ,מנגנונים ,מערכות ועקרונות-תכנון המבוססים על תהליכים אבולוציוניים במשך מיליארדי שנות "מחקר ופיתוח" של הטבע עצמו .בשיתוף פעולה עם ביולוגים ,חוקרים ומהנדסים ,הלוקחים חלק בתהליכי התכנון ,נבדקות דרכי חשיבה החורגות מנתיב ההתפתחות הטכנולוגי השגרתי ,תוך יציאה מדפוסים הנדסיים מקובעים ומציאת פתרונות יצירתיים ,שיהיו יעילים ,בני קיימא וניתנים לפיתוח וליישום בפרויקטים קונקרטיים. בד בבד עם כך מתנסים הסטודנטים בכל שלבי התכנון האדריכלי ,החל מהגדרת הקונספט, דרך פיתוח דרגות שונות של הפשטה ,ועד לחקירת הנושא מהיבטיו התיאורטיים והמעשיים, תוך שימוש בטכניקות של מידול פונקציונלי ,שבהן מתפרקות המערכות לתתי-תפקודים יישומיים .המערכות הביולוגיות שיאתרו הסטודנטים יעברו תהליך של הפשטה וייושמו על תמה מוגדרת ,תוך התמודדות עם המגבלות של סדרי הגודל ,טיבם של החומרים והצורך בהתאמת תהליכי הייצור הקיימים לאלה המשמשים בטבע. בהמשך העבודה נדרשים הסטודנטים לבצע את התהליכים הבאים :לנתח את אתר הבנייה וסביבתו על פי הפרמטרים המתאימים; לגבש פרוגרמה; להציע סכמה תכנונית לארגון המבנה; לקבוע את עקרונות הקונסטרוקציה ,התנועה והשימוש בחומרים; לעסוק בתכנונם של פרטי הבניין; ולהפגין יכולת עיצובית ,הבנה טכנולוגית וכושר יישום ופרזנטציה ברמה גבוהה ,שיסתכמו בהצגת הצעה אדריכלית קונקרטית. העבודה מתבצעת בקני מידה שונים וברמות שונות של פירוט ,ונסמכת הן על ניסויים במעבדות ייעודיות והן על לימוד תיאורטי והיסטורי ,תוך בחינה מתמדת של הקשר בין תכנון אדריכלי מקומי לבין השפעתו החברתית ,הכלכלית והעיצובית והקשריו האורבניים והסביבתיים. בסיומו של התהליך ירכשו הסטודנטים כלי תכנון ומחקר מקצועיים ,שיסייעו להם לגבש דרכי התמודדות מקוריות ויעילות עם האתגרים האדריכליים העומדים בפני עולמנו כיום. מבנה בעיר2050 . סטודיו ,סמסטר א' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש -0003אדר' אורי שלום בעולם של שינוי מתמיד ומהיר ,בו הידע מוכפל בפרקי זמן מתקצרים ,והטכנולוגיה משנה את האופן בו אנו עובדים ומתקשרים ,נראה שאין תחום מקובע יותר מעולם הבניה והאדריכלות. סביבת המגורים ,העיר והמבנה הבודד ,לא הושפעו באופן מהותי מהקדמה והידע .החיים העירוניים ,על הבנוי ועל הצומח ,נותרו ללא שינוי במשך עשורים .מושגי היסוד כגון בטון, מלט ,לבנה ,חדר ,דירה ,בניין ,חניה ,רחוב ,שכונה ,נשארו תקפים ובמהותם לא השתנו בחצי המאה האחרונה. מה אם כן יחולל שינוי מהותי ,וכיצד יש להיערך לארבעים שנים הבאות? במחצית המאה ה- 19המצאת המעלית שינתה את סכמת הבניין ושחררה אותו מעלה .מהי אם כן "המעלית" של מחצית המאה ה ?21-הנושאים שהעסיקו את המתכננים בעבר נותרו רלוונטים ,חיבור לטבע ,פערים חברתיים מרחביים ,הטמעת הטכנולוגיה ואחרים .כיצד הארכיטקטורה יכולה להגיב ביעילות לתהליכים ולבעיות של תקופתינו? תיאור ומטרות הקורס מטרת הקורס היא תכנון מבנה עד 2500מ"ר אשר יגיב לאתגרים הצפויים לתפיסת הסטודנט לשנת .2050 כל סטודנט ירכיב פרוגרמה ,תוך ניתוח המציאות הטכנולוגית התרבותית והחברתית העכשיווית. הפרוגרמה ,כמו גם פיתוח המבנה ,ישאפו לאפיין את צרכי השעה ,ואת האתגרים הנצבים בפני האדריכלות כיום ,ושעשויים להיות קריטיים למחר .אתגרים אלו אינם מוגבלים לטכנולוגיה וקשורים לכלכלה ,חברה ,תרבות ,בטחון ,פנאי ,תוכלת חיים ,פוליטיקה משתנה ואחרים. תהליך העבודה יכיל את הכלים העדכניים היום בתכנון ,ויבחן את המבנה המתוכנן באמצעותם .המבנים ישאפו ל 0-צריכת אנרגיה וחתימה אקולוגית מינימלית ,ועל הסטודנטים לבחון אותם בכלים מתאימים. ההגשה הסופית תכיל פירוט מלא למבנה באתר הנבחר ,כמו גם רקע וניתוח על הסנריו העתידי בו פועל הסטודנט. סמסטר ב' סטודיו 4 ,קבוצות ,סמסטר ב' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש אדר' יהושע גוטמן ,ד"ר אדר' ארז גולני סולומון ,אדר' אסף לרמן ,אדר' אורי שלום סטודיו תחרויות אדריכליות סטודיו ,סמסטר ב' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש – 0077אדר' יהשע גוטמן הסטודיו מבקש לבחון באמצעות טיפולוגיה של המתנ"ס ההולכת ונעלמת מהעולם את הקשר בין עיצוב ,חינוך ופנאי ואת המשמעויות המרחביות שיש לשינויים העוברים על העברה וצריכה של ידע ומידע בעידן הדיגיטלי. באמצעות תכנון סביבה המשלבת לימוד ופנאי ומרחבים לילדים המשולבת בבנייה של פרוגרמה אידיאולוגית ,הסטודנטים יפתחו: חשיבה על מרחבי הלמידה והפנאי העתידיים (וירטואלים ופיזיים) שת״פ בין הליך תכנון ועיצוב המרחב לבין העיר -החל משלבי המחקר והאפיון וכלה בניסוח וביישום של מרחב ההוראה והלמידה העתידיים. רקע בישראל ובעולם קיים דיון ער סביב הדרך בה אנו לומדים .המודל של בית הספר והמתנ"ס כשריד של המהפכה התעשייתית מאותגר בתפיסות ביקורתיות שרואות את התלמיד כסוכן אקטיבי בתהליך הההתפתחות הפיזית והמחשבתית של ילדי העתיד. על פי תפיסה זו -אנו מציעים להפוך את המעצב לסוכן אקטיבי ,חלק בלתי נפרד בתהליך החשיבה על דרכי ההוראה והעברת ידע. הנושאים שעולים לדיון סביב עתיד החינוך ,הפנאי והסביבה הקרובה כעת הינם מהותיים בעיקרם ובעלי קונטקנס חברתי וטכנולוגי רחב .על האדריכל לקחת תפקיד מוביל כבר בשלבי הדיון המוקדמים -להנהיג "מחשבה עיצובית" מאחדת וראיה בין-תחומית .כל עוד אנשי העיצוב מתפקדים רק כמתווכים בין החזון ובין העולם הפיסי ,כל פעולת תרגום לקראת מימוש עלולה להיות נקודתית וסימפטומתית. אנחנו מציעים לחשוב מחדש על מקומו של האדריכל בהליך תרגום הרעיונות -למקם את תהליך העיצוב כחלק אינטגראלי מיצירת האסטרטגיה הפדגוגית ולהפוך את העיצוב לכלי אקטיבי בבחינת הרעיונות והמדיניות הפדגוגיים. מילון הרעיונות הפוליטיים סטודיו ,סמסטר ב' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש -0007ד"ר אדר' ארז גולני סולומון המילון — הסטודיו הוא מילון בהתהוות .כל בניין שיתוכנן במהלך הסטודיו יהווה הגדרה לערך יחיד במילון רעיונות .יהיה ביכולתו למסור מידע על הערך ולהדגים את הרלוונטיות שלו לארכיטקטורה ולמחשבתה .בחירת הערכים וההחלטה לכלול אותם בדיון נעשית על פי הרלוונטיות שלהם ,מידת מעורבותם בחיינו והשפעתם עליהם ,ועל פי האופן בו הם ספוגים במרחב הישראלי .בניית מילון שכזה ,עשוי מבניינים ומונחה על ידי מילים ,מאפשרת דיון במאפייני המציאות—נאו ליברלית ,קפיטליסטית ,ביטחונית ,לאומית ,אורבנית—ומדרבנת מערכת יחסים שבמסגרתה גוף הידע שמרכיב את הארכיטקטורה מתפתח על פי תשובות שניתנות לשאלות חקרניות על מושגי יסוד .בסמסטרים קודמים נידונו בסטודיו ערכים דוגמת ׳זירת פשע׳ ,שעמום׳ ,׳צבע׳ ,׳שדה קרב׳ ,׳עבודה׳ ,׳אוכל׳ ,׳מערכת הביטחון׳ ,׳אסון׳, ׳תשתית׳ ,׳מוות׳ ,׳חתונה׳ ,׳טעות׳ ,׳אוטופיה׳ ו-׳דקדנס׳. הרעיונות — ארכיטקטורה מקבלת ממשות בתהליך שביסודו ובמהלכו עומדים רעיונות. הרעיונות נחשבים קטגוריה הכרחית לקיום ,הם מראה בהירה לאידאולוגיות של חברה ולמאפיינים שלה ,וכלי עבודה בסיסי בתהליכי יצירה ויצירת המרחב בפרט .הרעיונות נידונו תמיד ובכל תחום-דעת .למרות העניין התמידי ברעיון ,הסימוכין שניתנו לחשיבותו או הביקורת שהוטחה בו ,ולמרות סימונו של הרעיון כגרעין העשייה האדריכלית ,מערכת היחסים בין הרעיון לבין הארכיטקטורה אינה נידונה באופן רציף .בכוונת הסטודיו לתרום לדיון אוניברסלי שהתפתח באקדמיה על הקשר בין בניינים לרעיונות ולשמש חלוץ בדיון דומה בהקשר ישראלי. הפוליטי — אופייה המולד של הארכיטקטורה ואופן השפעתה על המציאות הם פוליטיים. בניינים נושאים פוטנציאל מיוחד .הם קובעים ,מפתים ,מאיימים ,כולאים ,מגנים ,מפלים, מהללים ,מרשימים ,הורסים ,כופים ,צוברים ,משנים ,מפרידים ,ממכרים ,שולטים ,מאפשרים ושוללים .אופיים של הבניינים ,הפוטנציאל האנטגוניסטי המיוחד שלהם ואופן השפעתם על המציאות הוא פוליטי ,כמעט תמיד .במהלך הסמסטר יושם דגש על רעיונות פוליטיים ,על תגובות לאופיה הפוליטי של הארכיטקטורה ולמבנה הפוליטי של המרחב הישראלי. הבניינים שיתוכננו—מכלולי הרעיונות ,האסטרטגיות התאורטיות ופעולות העיצוב—יהוו ניסיון לתיאור המשמעויות הפוליטיות הגלומות במרחב ,ולאבחנה ביקורתית של תופעות חדשות שנכללות בו בהווה ושחורגות מהגדרות ודימויים מקובלים. משתתפי הסטודיו צפויים לרכוש ידע על גוף התיאוריות וגילויי הדעת שמניעים את הארכיטקטורה בהווה ,יכולת למקם את עבודתם בתוכו ,ואפשרות לבסס עמדה ביקורתית כלפיו .הם צפויים להתמודד עם מרכיבים פוליטיים במבנה המרחב הישראלי בגישות מגוונות ורדיקליות ,לפתח שיטות ייצוג וויזואלי של רעיונות ,להיות רלוונטיים ולהוכיח מקוריות. ”’סטודנטים‘ :כולם חובשים כובעי ברט אדומים ולובשים מכנסיים בגזרה הדוקה ,ומעשנים מקטרות ברחוב ואף פעם לא לומדים[ “.גוסטב פלובר ,1911 ,מילון הרעיונות המקובלים]. אתרים מארגנים בניינים סטודיו ,סמסטר ב' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש – 0037פרופ' צבי אפרת סטודיו "מבנים פתוחים" יתמקד בתכנון מבני ציבור בינוניים ( 1,111-5,111מ"ר) עד קנה מידה מפורט של .1:51במהלך הסטודיו יהיו 3הגשות ביניים "רגילות" והגשה סופית "אילמת". הנחת העבודה של הסטודיו היא שאדריכלות קשיחה המייצרת בניינים בעלי פרוגראמות קבועות ,חללים סטאטיים ומעטפות נצחיות ,לא תשרוד בעתיד המסתמן של שינוי מבנים פוליטיים ,חברתיים ואזרחיים ,אי-ודאות כלכלית ,אסונות אקולוגיים והבטחות טכנולוגיות. לכן, הסטודיו לא יכתיב מראש אתר ,נושא ,קונטקסט ,טיפולוגיה ,פרוגראמה ,מתודולוגית תכנון, שיטת בנייה ,סגנון אדריכלי ,טכניקת שימור או מחזור ,אסטרטגית קיימות ,שרטוט ידני או ממוחשב ,מודלים ידניים או ממוחשבים ופורמט הגשה. הסטודנטים יתבקשו להציע נושא-אתיקה-שיטת עבודה משלהם ולפתח אותו באמצעות תכנון מבנה ציבורי "פתוח" אשר יוכל לשמש כתשתית לתרחישים פרוגרמטיים צפויים ולא צפויים, לקבל קונפיגורציות חלליות מוכרות או זרות ,ולהחליף מערכות ומעטפות בנין .מעבר לשלד האדריכלי עצמו ,אם כן ,הסטודנטים יתארו את שינויי התפקוד ,הארגון וההבעה שהוא יכול לשאת .זה יהיה אובייקט אחד שהוא סדרה של הופעות. הפרויקטים בסטודיו לא יהיו וירטואליים ,אלא ימוקמו ויעסקו במציאות הישראלית הקונקרטית. הפרטה .הצברה? ארכיטקטורה! סטודיו ,סמסטר ב' 6 ,נ"ז 07 ,ש"ש – 0000אדר' אסף לרמן התקציר יעודכן בהמשך סמינר בחירה סמסטר א גישות בניתוח מבנים -ארכיטקטורה של ציבוריות סמסטר א' 4 ,נ"ז 4 ,ש"ש - 0007אדר' רבקה גוטמן "מה שמייחד את הפעולה האדריכלית הוא סימולציה של אינטראקציות במציאות הממשית של חיי אדם בצוותא( ".מרטין בובר) הסמינר מתמקד בשורה של מושגי יסוד אדריכליים :גריד ,קנה-מידה ,תווי ,via-שדה- ,campusפני שטח ,topography-אובייקט ואנטי-אובייקט וכדומה -ובדרכי הפעלתם במתחים ובפערים שבין המרחב הפיזי ,הווירטואלי והלשוני .הדילמות של הציבוריות עולות במפגש עם טקסטים ותקדימים בני זמננו :בוריס גרויס ,מישל פוקו ,חנה ארנדט ,דלז וגואטרי ,קנת פרמפטון ,מישל דה סרטו ,ג'ורג' ביירד ,רפאל מונאו ,קנגו קומה ועוד ,ע"פ הרשימה הביבליוגרפית של הסמינר. העבודה בסמינר מעמתת בין 'מילים' לבין 'דברים' בפרקטיקה האדריכלית ,במטרה לפתח את כלי הביטוי האדריכליים במדיה השונים של התחום ,על בסיס ידע קאנוני ובדגש על רהיטות ,דיוק -וסטייטמנט אישי מנומק. במהלך הסמינר ,כל סטודנט מגיש בכיתה רפרט מתוך הרשימה הביבליוגרפית ואת גישתו האדריכלית לטקסט – בהמחשה אדריכלית שאינה מילולית – ומוביל דיון ,בהנחייתי, במושגים השונים של ציבוריות באדריכלות. במקביל ,הסטודנטים מעבדים רעיון אדריכלי אישי בתימת הציבוריות לקראת הגשה קבוצתית בסוף הסמסטר .העבודה מוגשת בקטגוריות המצמצמות של הסמינר :מדיום יחיד ע"פ בחירה (או מודל ,או צילום ,או רישום ,או שרטוט טכני וכדומה) ופורמט אחיד של .A0 חומרים אלו הם התשתית לעבודה הסמינריונית הכתובה ע"פ הכללים האקדמיים ומוגשת בתום הסמסטר. דרישות הקורס ואופן חישוב הציון לסטודנט: נוכחות פעילה ועבודה סמינריונית מונחית ,61%תרגיל מעשי ,21%רפרט .21% סמינר ארכיטקטורה כאמנות וכחיים סמסטר א' 4 ,נ"ז 4 ,ש"ש - 0074ד"ר אדר' דוד -ארטמן ענת היות הארכיטקטורה סוג של אמנות מושם לעתים בסימן שאלה כיוון שהארכיטקטורה באה לשרת חיים. בסמינר זה נבחן את הקונפליקט האינהרנטי שקיים בין אמנות לחיים ואת האופן שקונפליקט זה בא לידי ביטוי בארכיטקטורה .נשאל אם ארכיטקטורה היא יותר חיים או יותר אמנות או שמא מה שמאפיין אותה הוא דווקא המתח שבין השניים האלו ?האם הארכיטקטורה כאמנות סותרת את הארכיטקטורה כחיים או משלימה אותה ?נבחן סוגי ארכיטקטורה שמנסים להתעלם מהאספקט האמנותי ולעומתם אלו שמנסים לדחוק הצידה את החיים וכן נדון בסוגים השונים של היחסים בין האספקטים הללו .הסמינר ילווה בטקסטים וסרטים הדנים בחיים ,באמנות ובארכיטקטורה מבחינה פילוסופית ,פסיכולוגית סוציולוגית וביקורתית . במקביל תתקיים עבודה תיאורטית ומעשית בכיתה. אורבניזם נופי סמסטר א' 4 ,נ"ז 4 ,ש"ש -7188אדר' יובל יסקי תיאור נושא הקורס ,מטרות ויעדים :במסגרת הסמינר נלמד את הרקע ההיסטורי והתיאורטי שעומד בבסיס התפתחותו של התחום הידוע בכינוייו "אורבניזם נופי" ( Landscape " ,)Urbanismאורבניזם תשתיתי" ( )Infrastructural Urbanismו"אורבניזם אקולוגי" ( ,)Ecological Urbanismאשר התפתח בשני העשורים האחרונים כתגובה למשבר הסביבתי הבא לידי ביטוי בתהליכי עיור מואצים בארצות המתפתחות ופרבור גובר בארצות המפותחות .תהליכים אלה נתפסים כמאיימים על המשך התפתחותן ושגשוגן של חברות רבות וכגורמים מרכזיים להמשך התדרדרותה של סביבת המחייה האנושית והתדלדלות משאביו המתכלים של כדור הארץ .בקונטקסט זה ,האורבניזם השמרני ( Neo Traditional, ,)New Urbanismהתופס את העיר כארטיפקט ,אינו מסוגל לספק תשובות בעוצמות ובקנה המידה המתאימים וכתגובה לאוזלת היד הזו של המתכננים המסורתיים התפתח התחום העוסק בעיר כמערכת מורכבת ,דינאמית ומשתנה תדיר ,הדורשת שינוי מהותי בשיח ובדרכי הפעולה על מנת להתמודד עם האתגרים הקיימים והעתידיים בתחום ההתפתחות העירונית. תוצאות למידה [ :]Learning Outcomesעם סיום הקורס הסטודנטים צריכים להיות מודעים ולהכיר את הפרדיגמות המרכזיות בדיון על "אורבניזם נופי" על שלל גווניו .להבין את העמדה הביקורתית ממנה נובע הדיון – על מה הביקורת ,מי מותח ביקורת ,על מי ומדוע .להכיר את הדמויות המרכזיות ואת הטקסטים המשפיעים בשיח האורבני הרלבנטי ,להכיר את הפרויקטים החשובים בתחום הנלמד ולהיות מסוגלים לנתח אותם למרכיביהם ולהסביר כיצד הם פועלים תחת הנחות היסוד המרכזיות של האורבניזם הנופי. שיטות הוראה :הרצאות פרונטאליות מלוות במצגות ,הקרנת הרצאות מקור מהרשת ,הצגת פרויקטים על ידי סטודנטים ,דיון פתוח בכיתה על חומר הקריאה והמצגות. סמסטר ב אנתרופולוגיה ויזואלית: חלל ,צורה ומקום סמסטר ב' 4 ,נ"ז 4 ,ש"ש - 00707ד"ר יונתן ונטורה האדריכל ,כאחד מסוכני התרבות העיקריים בעת המודרנית ,נמצא בעמדת השפעה מרחיקת לכת על התכנים התרבותיים בכל חברה .לצד כליו המקצועיים-מדעיים של האדריכל ,עליו גם להבין את החלל התרבותי-חברתי בו הוא פועל ובו הוא עתיד להשפיע .למשל ,יחסי-כוח, זירות קונפליקט לצד אפיקי השפעה ,אינטגרציה רב-תרבותית וקידום פרויקטים הוליסטיים והומאניים .מעבר להיות האדריכל מדען ואומן עליו גם לדעת הן לעשות שימוש במגוון תיאוריות מדיסציפלינות שונות והן לעשות שימוש במתודולוגיות מגוונות בכדי להבין את השדה התרבותי-חברתי בו הוא יוצר. בקורס זה נלמד לעשות שימוש בשני העולמות העיקריים הללו :מחד גיסא ,עולמות התיאוריה של האנתרופולוגיה החזותית והתרבות החזותית ,ומאידך גיסא ,לעשות שימוש בעולמות המתודולוגיים הנשענים על מידע חזותי לצורך הבנה ,ניתוח והענקת משמעות לחלל החברתי הסובב אותנו .האנתרופולוגיה היא דיסציפלינה קרובה ואף משיקה לארכיטקטורה משום ששתי הגישות עוסקות בהבנת צרכיהם התרבותיים-חברתיים של בני- אדם .יתרה מכך ,לארכיטקטורה ,לצד עיצוב תעשייתי ,כסוכני השינוי העיקריים בעולם המורכב בו אנו חיים ,צריכה להיות היכולת להפנים צורות חשיבה ופרשנות אלטרנטיביות, ובראשן אחת הדיסציפלינות המרכזיות העוסקות בבני-אדם – האנתרופולוגיה .לבסוף, ההתמקדות בכלים חזותיים חשובה משום שחלק ניכר מהמבט האדריכלי עוסק במידע ויזואלי-סמיוטי .כחלק ממטלות הקורס נלמד לעשות שימוש בכלים האנתרופולוגיים בכדי להפיק מידע ויזואלי ופרשני בעזרתו נקדם את כלי החשיבה האדריכלית בה יעשו הסטודנטים שימוש .המחקר שייערך במהלך הקורס ישמש את הסטודנטים להעשיר את ארגז הכלים שיעמוד ברשותם לקראת פרויקט הגמר. תיאוריות עכשוויות באדריכלות סמסטר ב' 4 ,נ"ז 0 ,ש"ש - 0067ד"ר אדר' אסף פרידמן בשיח האדריכלי הדעה הנפוצה בארבעים השנים האחרונות הייתה שתרבות לא יכולה יותר להיות מובנת כתהליך ספונטאני בשיח החברתי ,אלא נוצרת דרך מודעות עצמית שנבנית על תהליך תיאורטי .ההתפתחות של סוגי אינטרפרטציה שונים ממדעי הרוח ועד טכנולוגית המידע נתנו לחוקר כלים שונים לחשוב ולהציג את הארכיטקטורה .היום ישנה האפשרות להשוות נושאים שונים ולתת לארכיטקטורה את היכולת להשתלב ולהציג את חשיבותה בשיח האינטלקטואלי .הקורס יבחן תיאוריות ארכיטקטוניות עכשוויות כפי שהן מובאות על ידי אדריכלים בארבעים השנה האחרונות .האנתולוגיה של כתבי אדריכלים ותיאורטיקנים של האדריכלות תוצג על פי נושאים שהם במרכז הדיון הארכיטקטוני. תפרים אורבנים סמסטר ב' 4 ,נ"ז 4 ,ש"ש – 0233אדר' ענת צ'רבינסקי הסמינר יעסוק באזורי התפר ,התווך שבין מרקמי העיר השונים ,החושפים בפנינו את תהליך גדילתה והתפתחותה של העיר כחלק מפסיפס מרחבי ,במקום בו נפגשים ערכי היסטוריה, תרבות ,מורשת ,חברה ,כלכלה ,אדריכלות ,נוף וסביבה. מפגשי הסמינריון יתמקדו בקריאה רב שכבתית של תפרים אורבאניים בקני מידה שונים, ודיון אודות ההתערבויות האורבאניות שהולידו לאורך השנים ,תוך התייחסות למושגי יסוד באורבניזם ובתולדות העיר. בקורס יידונו טקסטים תאורטים מתחום האדריכלות ותכנון הערים ,ומתחומי ביקורת תרבות וחברה. המטלה המסכמת של הסמינריון תציג חקר מקרה וניתוח ביקורתי של פרויקט אורבני על פי בחירת הסטודנט ,מלווה על ידי ניתוח מאמר מפתח אקדמי. תיאוריות של המרחב סמסטר ב' 4 ,נ"ז 4 ,ש"ש -0407ד"ר תמר ברגר בקורס יוצגו כמה מן התיאוריות המודרניות העיקריות של המרחב מנקודת מבט בין-תחומית, המשלבת פילוסופיה ,גיאוגרפיה ,אנתרופולוגיה ,סוציולוגיה ואדריכלות .הקורס יעקוב אחרי המעבר מתפיסה סטטית של המרחב לתפיסה דינמית שלו ועד לווירטואליזציה ,במהלך שייצא מן הפנים הביתי ,יעבור אל המרחב האורבני וממנו למרחב עולמי ,ולבסוף יחזור אל הבית. בקורס יידונו טקסטים מייצגים של הוגים מרכזיים (קריאת הטקסטים – חובה) ולצדם ייצוגים מתחומים שונים הממחישים את תפיסות המרחב המשתנות. חובות :רפרט (הגשה בעל פה או עבודת ביניים כתובה) ועבודה מסכמת. שנים ד'-ה' מרכזת :אדר' נילי חר"ג בשנים ד' ו -ה' ניתנת לסטודנט האפשרות להתמקד בתחום מקצועי ו/או תמאטי עפ"י העדפותיו .בשנים אלו הסטודנט רשאי לבחור ביחידת לימוד אחת למשך ארבעה סמסטרים, או לחילופין לנדוד בין יחידות הלימוד השונות כרצונו .יחידות הלימוד מציעות פרויקטים תמאטיים סמסטריאליים עפ"י תחומי ההתמחות שלהן ,ובנוסף מאפשרות לסטודנטים בשנה ה' לעשות את פרויקט הגמר שלהם במסגרותיהם .סופו של תהליך זה בגיבושו של פרויקט גמר המציג תזה ממוקדת ומנומקת הנושאת חותם אישי .יחידות הלימוד משקפות תחומי ידע מקצועיים של מורי המחלקה ומייצגות אג'נדה פדגוגית של בחירה ,התמחות והמשכיות. המחלקה מעודדת את מסלולי ההתמחות להתנהל כיחידות אקדמיות עצמאיות המייצרות תכנים דיסקורסיביים ומאגרי ידע ייחודיים .מנחי יחידות ההתמחות ,יחד עם הסטודנטים, יוזמים פעילויות אקדמיות וחוץ אקדמיות כגון :ימי עיון ,כנסים ,פרסומים ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וציבוריים. במהלך שנים ד-ה על הסטודנט לצבור 3קורסים תומכים כאשר אחד מהם מחויב מול פרויקט הגמר. סטודיו (יחידות מחקר) סמסטר א' ו-ב' דרישות קדם :ממוצע 07ומעלה בשני קורסי סטודיו שנה ג'. מגורים סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש -0426אדר' רן גרוס ,אדר' אילנה רודשבסקי יחידת המגורים עוסקת בתרבות המגורים בעיר ומציעה דיון ומחקר בסוגיות אקטואליות העוסקות במגורים ובנוף העיר .היחידה מציעה פלטפורמה לדיון בעתיד העיר ,בדיירי העיר ובתרבות המגורים בעיר. היחידה בוחנת את התהליכים והכוחות המשנים את תרבות המגורים בארץ ובעולם כלכליים, חברתיים,דמוגרפיים ופוליטיים ,ומחפשת כלים רלוונטיים לדיון בעתיד העיר הישראלית ,על רקע תהליכים אלה. בשנים האחרונות התמקד הסטודיו בנושאים בוערים ,מהחשובים שעמדו על סדר היום הציבורי והחברתי של המדינה ,סביב שאלת המגורים בעיר והדיור בהישג .הסטודנטים עסקו בהגירה ,בנוודות אורבאנית, בציפוף העיר ,בנוף העיר ,בדיור הציבורי ,בבית המשותף ,באזורי תפר ומצבי נתק בעיר ובחיפוש אחר קרקע חדשה למגורים בתחום העיר הקיימת .בשנתיים מאז החזרה מארה״ב בחרנו לעסוק בקשר שבין תעסוקה למגורים ובתמורות אילה במבנה שמייחד חברה צעירה ואת הישוב בארץ. יחידת המגורים ,מדיור עממי לדיור בהישג בבצלאל: בניסוח הרלוונטי נעסוק השנה במבנה הקשר בין כלכלה והבית .תעסוקה ואזורי התעסוקה בעיר עוברים בימים אלה שינוי בניסוח תוכניות המתאר והמדיניות ,שינוי חשוב בדיון על עתיד העיר והקשר בין תעסוקה למגורים בעיר. עיר שחורה סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש -0460אדר' שרון רוטברד סטודיו ״עיר ״שחורה״ יתמקד בראש ובראשונה בתחום "העיר השחורה" של תל אביב אך יבחן גם תופעות מקבילות בזמנים אחרים ובמקומות אחרים; ערים שחורות נמצאו ונמצאות בכל מקום על פני כדור הארץ. הסטודיו יתמקד בראש ובראשונה בתחום "העיר השחורה" של תל אביב אך יבחן גם תופעות מקבילות בזמנים אחרים ובמקומות אחרים; העיר השחורה נמצאת בכל מקום שהעיר הלבנה נעדרת ממנו; ערים שחורות נמצאות בכל מקום על פני כדור הארץ. הסטודיו ישאף להוות מעבדה חיה לתכנון עירוני וארכיטקטוני של מקום ,וכוח מסנגר לאוכלוסיות ולמקומות שכיום אינם נהנים מגיבוי תכנוני או משרות אדריכלי .הסטודיו ישאף להציג אלטרנטיבות ישימות למציאות הקיימת והמתוכננת ולפרקטיקות באזור זה של העיר. במהלך יוניט זה תתכן נסיעה להודו במהלך חודש דצמבר ,פרטים נוספים ינתנו בהמשך. הסטודיו ישאף להוות מעבדה חיה לתכנון עירוני וארכיטקטוני של מקום ,וכוח מסנגר לאוכלוסיות ולמקומות שכיום אינם נהנים מגיבוי תכנוני או משרות אדריכלי .הסטודיו ישאף להציג אלטרנטיבות ישימות למציאות הקיימת והמתוכננת ולפרקטיקות באזור זה של העיר. במהלך יוניט זה תתכן נסיעה להודו במהלך חודש דצמבר ,פרטים נוספים ינתנו בהמשך. שימור המורשת הבנויה סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש -0420אדר' שמואל גרואג ,אדר' שירה שפרכר היחידה עוסקת בלימוד המרחב הישראלי מנקודת המבט של שימור מורשת תרבותית ,תוך התמקדות בידע המקצועי ובשיח העכשווי בתחום זה .את השימור יש לקרוא כמערכת אתית ותרבותית במסגרתה מנהלת חברה נתונה דיון מתמשך בזהותה בכלל ,וביחסה לסביבה הבנויה בפרט .תוצאותיו של הדיון מוצאות ביטוי פיזי בתחומים התכנוני והאדריכלי – בבחירת האתרים שנקבעים לשימור ,ובאופנים בהם מתוכננים ומבוצעים פרויקטי שימור. באופן דומה ,הסדנא מתמקדת בחשיבותו ההולכת וגוברת של השימור הן ככלי של פיתוח המרחב ,והן כמנוע לשינוי תרבותי-חברתי-פוליטי .השימור מבחינתנו אינו נקרא מחוץ לשדה התרבותי בכלל ,והאדריכלי בפרט ,אלא כחלק אינטגרלי מתחום הארכיטקטורה ומהחינוך לארכיטקטורה. בשנים האחרונות התגבשו בסדנא בסיס של שיח ,מתודולוגית עבודה ,ושיטות מחקר והוראה המדגישים תפיסת שימור ביקורתית ,אותם ניתן לשים תחת הכותרת "שימור -לא מה שחשבת" .כיוון ביקורתי מודע זה הינו מענה למהלכי השימור של ה"מיינסטרים" בשיח האדריכלי הרחב ,המייצרים מרחבי שימור מעוצבים יתר על המידה ,אשר כורכים יחד שימור, צרכנות ותהליכי ג'נטריפיקציה מואצים. אנו מבקשים למקד בשנים הקרובות את הלימוד והמחקר בשוליים של השימור ,הן מבחינת האתרים בהם נעסוק ,הן בהתמקדות בביקורת כלכלית-פוליטית-תרבותית וחיפוש אחר אלטרנטיבה למנגנונים הנוכחיים בהם פועל השימור ,והן בחיזוק הקשר בין שימור לקהילה והאפשרות להשתמש בשימור ככלי להעצמה קהילתית .החיפוש אחר השוליים יהיה דרך כל חתכי הפעילות ביחידה ,ביניהם :מחקר ההיסטורי ,מהלכים תכנוניים ופיתוח ההיבטים התיאורטיים של נושא זה .נושאי/אתרי המחקר ישתנו משנה לשנה ,וייכללו בין היתר את המשך המחקר על העיר הערבית ,השיכון הציבורי ,מהו הוורנקולר הישראלי? ,היחס לשימור המודרניזם הישראלי ,המורשת התעשייתית ועוד. אדריכלות אזרחית סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש – 0230אדר' ליאת אתגר –בריקס ,אדר' יונתן שקד יחידת הלימוד והמחקר "אדריכלות אזרחית" עוסקת בחשיפה ,מחקר ופיתוח טקטיקות לפעולה אדריכלית אזרחית .היחידה בוחנת באמצעות תהליכי העיצוב האדריכלי את האפשרויות שמציעה הפרקטיקה האדריכלית לפעולה הפוליטית ואת האופן בו הפוליטיקה משתתפת בעיצוב הפרקטיקה האדריכלית .היחידה יוצרת פלטפורמות של שותפות עם תושבים ,גופי תכנון וארגוני החברה האזרחית בישראל לקידום צדק חברתי ,סביבתי וכלכלי באמצעות כלים של תכנון ועיצוב. תהליך העיצוב בסטודיו מבוסס על מחקר חברתי-כלכלי מקומי ,מיפוי צרכי הקהילה ,זיהוי הפוטנציאל המקומי ,יצירת פרוגראמות עירוניות חדשות ותשתית אדריכלית להתפתחות עתידית .אנו רואים חשיבות רבה בגישה רב תחומית לתכנון המרחב העירוני המקומי ,תוך שילוב של ידע מקצועי וידע מקומי .אנחנו פועלים לאימוץ מודלים קיימים של אדריכלות בקוד פתוח ומדע אזרחי ופיתוח כלים חדשים אשר יאפשרו שיתוף ידע והשתתפות של מומחים ותושבים בכל שלבי התכנון והבנייה של סביבתם. היחידה מתמקדת במחקר ועיצוב פרויקטים בקנה מידה משתנה ב"שכונה" .לתפיסתנו ,זוהי היחידה המרחבית-חברתית המשמעותית בתהליכי שינוי חברתיים וזהו הגודל המאפשר פעולות כלכליות ותכנוניות רדיקליות ביוזמת האזרחים. בשנה הנוכחית תפעל היחידה בשכונות המתמודדות עם קונפליקט חברתי ותכנוני תוך פיתוח כלים משוכללים ומדויקים יותר לתכנון משותף במרחבי קונפליקט ומודלים אפקטיביים של יזמות קהילתית ,פיתוח קהילתי והתערבות ישירה במרחב. ארכיטקטורה לימינאלית – לקראת ירושלים סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש – 7540אדר' נילי חר"ג ביחידה זו נתכנן מתוך מחשבה תיאורטית וביקורתית דרך תפישת הארכיטקטורה כמצב לימינאלי ,אותו נכנה ישות שלישית ) .)third e/stateנשאף לחדור מבעד לדימויים הציוריים של ירושלים המתוארים ע"י אוריינטליסטים וצליינים ולהתעמת עם המצב העכשווי הבלתי יציב ע"י הצגת מגוון פרספקטיבות שיאירו את הקונפליקט והמציאות היומיומית באור חדש. נבחן את ירושלים כאתר גיאוגרפי ,כישות מושגית וכמוקד של סכסוך—עיר הבאה לידי ביטוי דרך קוטביות ,שסעים פנימיים ומחיקת האחר .באופן פרדוקסלי ,בעייתיות זו עשויה להוות מרחב חיוני למחשבה אנאליטית ותשתית ליצירה ויצרנות אדריכלית .דרך למידה בינתחומית נשאף ליצור מרחב לימינאלי שבין נרטיבים מנוגדים וישויות פוליטיות ,חברתיות ודתיות. בניגוד לתפישת יחידת המחקר כהתמקדות והתמחות ,יחידה זו מערערת את חלוקת הארכיטקטורה לגופי ידע נפרדים ומציבה את הפעולה האדריכלית בתווך שבין הקונקרטי והאוניברסאלי. נקודת המוצא של הפרוייקט האדריכלי היא מסע פנימי וקונקרטי בו זמנית לעיר לימינאלית. השנה הרביעית תחולק לשני סמסטרים בעלי נושאים קבועים .בסמסטר א' נתמקד במבנה לימינאלי ,הנקבע לאורך מסלולי עלייה לרגל לירושלים אמיתיים או מדומיינים ,היסטוריים או עכשוויים ,בהם נושא העלייה לרגל והשוטטות יביא למציאת טריטוריה למבנה בעל פרוגרמה. בסמסטר ב' נתמקד במרחבים לימינאליים שבין הקו הירוק וגדר ההפרדה בקנה מידה אורבאני .בשנה החמישית הסטודנטים יבחרו את האתר ויציגו הפרשנות והפרוגרמה לנושא היחידה .התכנון והכתיבה יהיו פרטניים ויתבססו על הקורסים התומכים במחקר ,ספרות, כתיבה ואנתרופולוגיה .ניתן יהיה לפתח פרויקטים בקנה מידה בנייני או אורבאני תוך פיתוח מיומנויות מחקריות ,סטרוקטוראליות ,טכנולוגיות ודרכי ביטוי גרפיות וטקטוניות מגוונות. המתודה מבוססת על הבניית הפרויקט כשדה קונספטואלי בעל סטרוקטורה קונקרטית— ארכיטקטורה בעלת פרוגרמה וחומר .היחידה מעודדת שיח אקדמי עכשווי עם מוסדות מקבילים בפאריס ובברלין ותהיה פתוחה בפני סטודנטים מחילופים ומהתכנית הבינלאומית לעיצוב אורבני בבצלאל ” “.Learning from Jerusalemשפת ההוראה תהיה עברית ואנגלית. 3470 סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש -0467אדר' דן הנדל ,אדר' דניאל זרחי ,טל ארז הגבול בין שעות העבודה לשעות הפנאי הולך ומיטשטש .לאחר מאה של מאבק חברתי למען זכויות העובד ותנאי העבודה ,פיתוחים טכנולוגיים עכשוויים ,המקדשים את הזמינות, המיידיות ,והפוטנציאל של ביג דטה ,מניעים את המטוטלת חזרה לכיוון השני ,ולא בהכרח באזורים מוכי עוני המנוצלים על ידי הגלובליזציה לייצור מסורתי בסדנאות יזע .בעשורים האחרונים ,היו אלו דווקא חברות מערביות אשר הציגו עליה בשעות העבודה לשבוע, כשמובילי המגמה הם העובדים בעלי ההשכלה והשכר הגבוה במקצועות טכנולוגיים וניהוליים .ההסברים למגמה זו מגוונים וכוללים אסטרטגיות ניהוליות ,שאיפה לרמת שכר וצריכה גבוהים יותר מצד העובד ,ואף היפוך תפקידים בין העבודה לבית אצל הורים עובדים, בו הראשונה נתפסת כאטרקטיבית וכמציעת תחושת שייכות ,בעוד האחרון הפך לסביבה מלחיצה עם דרישות יתר .כתוצאה ,אנו עדים להתבססות הגמונית של "כת העבודה העודפת" ,בה כמות העבודה הפכה לערך בפני עצמה ,במנותק מתוצרה או מערכה לחברה. הארגונים מצדם מעודדים גאווה מקצועית ,יצירתיות וחירות יחסית אצל עובדיהם ,כך שהצלחה בעבודה הופכת להגשמה עצמית. לאדריכלות ועיצוב תפקיד מרכזי בדיון זה .אדריכלים ומעצבים ,בעבודתם על סביבות העבודה שהתפתחה כתגובה למודלים טיילוריסטיים ,שיחקו תפקיד חשוב באותן תנועות רפורמיסטיות אשר נאבקו למען רווחת העובד בתחילת המאה העשרים והיו אלה שהתוו את האידיאלים של חיי הפנאי ,ואת המרחבים ,הטיפולוגיות והמוצרים אשר איפשרו אותם. עשורים לאחר מכן ,היו אלו גם המעצבים והאדריכלים אשר נתנו צורה להבטחות החופש שהביא עמו הדור הקודם של הפיתוח הטכנולוגי :עבודה מנוחות הבית ,חיבור לרשת המידע מכל מקום ,והמשרד הנייד .כתוצאה מהטלטלות הכלכליות והפוליטיות שאתגרו את ההנחות האופטימיות שעמדו בבסיס הבטחות אלו ,הן הוחלפו בהידוק מתמשך של הקשר בין האינדיבידואל למקום עבודתו .קשר זה מקבל ביטויים שונים :מבדיקה אובססיבית של דוא"ל בחופשה ושל פרופיל הפייסבוק האישי בעבודה ,דרך חללי המשחקים המאכלסים את הסביבה המשרדית בחברות הטכנולוגיה הגדולות ,לסופרפוזיציה של מערכות תנועה פרטיות על המרחב העירוני בשירותי הסעות המשפיעים בתורם על ערכי הנדל"ן בקרבתם ,ועד פרישת תשתיות אינטרנט בכדורים פורחים מעל אפריקה ,אנו מתמודדים מול סוגיות תכנוניות ומרחביות המכתיבות שינויים ארגוניים ,מבניים ותשתיתיים כמעט חסרי תקדים. שינויים אלו מקבלים ביטוי בקני מידה שונים -מהעיר כולה המגלמת ומקצינה מבני עבודה מקובלים ,דרך מבנה המשרדים והטרנספורמציות שהוא עובר ,ועד חלל העבודה האישי, במרחבים מסחריים או בפרטיות הסלון .שאלת מערכת היחסים בין עבודה לפנאי מכילה פוטנציאלים רבים להתערבות תכנונית ,אדריכלית ועיצובית ,מדיסיפלינות שונות ,אשר לא רק תגיב לקיים ,אלא תדמיין פתרונות חדשים למציאות חדשה. מכניזם תכנוני סמסטר א' ו-ב' 6 ,נ"ז 07ש"ש -0424אדר' ארז אלה ,אדר' יובל יסקי קידמה טכנולוגית ,תשתית כלכלית המבוססת על שוק חופשי ותרבות ליברלית הדוגלת בחופש בחירה מוחלט נתפסים על-ידי רבים כ"שילוש הקדוש" להבטחת חברה משגשגת ובריאה .אולם ,בשנים האחרונות ,מצטברות יותר ויותר עדויות להשלכות השליליות של "שילוש" זה ובראשן הגדלת פערים חברתיים והרס אקולוגי כבד .ההכרה בהשלכות האלה מזינה שינויים בדפוסי צריכה וייצור ,בהיצע התעסוקה ,בפריסת אוכלוסייה ועוד. הנחת העבודה של יחידת המחקר היא שהשפעתם של תהליכים אלה על שדה התכנון גדולה מהשפעתם של פרמטרים תכנוניים קלאסיים כגון :פרופיל משתמשי המרחב ,הצרכים היחודיים להם ,האקלים המקומי וכדומה .הנחת עבודה זו מוזנת בין היתר גם מתחושתם של אדריכלים רבים כי "ידיהם כבולות" וכי המנגנונים השונים בהם הם פועלים לא מאפשרים להם לייצר את האיכויות הסביבתיות להם הם התכוונו .כך ,למרות שלהלכה האדריכלים הם המופקדים על עיצבו הפיזי של המרחב ,למעשה הם נטולים כלים אשר יאפשרו להם להתמודד ולהשפיע על המנגנונים העיקריים המשפיעים עליו. היחידה תתמקד בבדיקה ובפיתוח של שיטות עבודה וכלים חדשים אשר יאפשרו ניווט ושימוש במנגנונים השונים ,במאזני הכוח ומערכות האינטרסים ,ככלי עזר לתכנון סביבות אדריכליות .בנוסף ,היחידה תפתח ותציע מנגנוני תכנון גמישים אשר יאפשרו התאמה של תוצרי התכנון אל אופייה המשתנה של המציאות הכלכלית החברתית והסביבתית. קורסים עיוניים תומכי סטודיו יישובץ על ידי המחלקה לאחר התעדוף סוגיות עכשוויות במגורים סמסטר א' סמסטר ב' 0,נ"ז 3 ,ש"ש קורס תומך ליחידת הלימוד מגורים -0740אדר' אילנה רודשבסקי ההיסטוריה של תרבות המגורים מ 1995באירופה ועד העיר האמריקאית וה ynapmo nyomהיום ,מאפשרים הרחבת הדיון ובחינה של כוחות השוק המעצבים ,בחינה של מבנה הבית לצד מבנה העיר על רבדיה התרבותיים והחברתיים ,כיוונים חדשים ,תיאוריות עכשוויות ,כלכלה מוכרת מול כלכלת שוליים(?)ייבחנו כתהליכים הנוגעים לחברה הישראלית. הקורס מושתת על ההנחה שדיור בהישג יד ,חדשנות חברתית ,ושינוי תהליכי הלימוד הקונוונציונליים ,הכרחיים לתמורות הנדרשות היום .בזמן שהכלכלה העולמית חווה מיתון ורבים בארה"ב איבדו את בתיהם ,הדיור בעיר אל מול החלום האמריקאי מוציאה גם את תושבי ניו יורק לרחוב .תרבות המגורים האמריקאית בכותרות ונושא ה eyo oycroFשוב מקבל בימה מרכזית .כמו ב 1929כך גם היום הדיון על עתיד המגורים ,הדיור הציבורי ודיור בהישג חוזרים כפתרונות רדיקלים .תנועות מחאה בארץ ,ארה"ב והעולם( rao ppoo )tnoFFnהם חלק מדיון עכשווי בעיר ,יחדדו עבורנו שוב את המציאות בו הקיטוב שיצר החלום האמריקאי עומד למבחן. הקורס עוסק בתהליך התכנון והמחקר בנושא סוגיות מגורים עכשוויות בעיר .מזה חמש שנים גם השנה נתמקד בסוגיות עכשוויות במגורים אורבניים ובמרכזם הדיור בהישג יד .הקורס יאפשר לדון בנושא תרבות המגורים וציפוף העיר ממעונות עובדים וה .nynapmo pyom הקורס יאפשר לנו ללמוד מקרוב אוטופיות ומציאות ,היסטוריה של העיר הרב תרבותית, חדשנות הבאה להתמודד עם קיטוב כלכלי ,חברתי ,וגזעי .ובוחן מקרוב כיצד הדיור בהישג יד הפך לשדה מחקר פורה בעיר. תיאוריה ודילמות בשימור סמסטר א'7סמסטר ב' 0 ,נ"ז 3ש"ש קורס תומך ליחידת הלימוד שימור המורשת הבנויה -0420אדר' שמואל גרואג תחום השימור הינו נמצא כיום בלב השיח והדיון האדריכלי .הנחת היסוד לקורס היא כי השימור אינו רק כלי אסתטי ועיצובי וההחלטה מה מוצע לשמור ומה מוצע להרוס משקפת בתוכה גם ערכים חברתיים ותרבותיים . הקורס יעסוק בלימוד מונחי היסוד של תחום השימור ובלימוד מקוצר של התפתחות ההיסטוריה והתיאוריה של תחום השימור מסוף המאה ה 19 -ועד ימנו .הקורס יבחן גם את התפתחות אמנות השימור הבינלאומיות במקביל לבחינת הידע המעשי .כמו כן יעסוק הקורס בדילמות האדריכליות והחברתיות המלוות את השימור תוך בחינה של מקרי בוחן מהעולם ומהארץ. דרישות :נוכחות פעילה ,השתתפות בסיורים ,הגשת עבודה. מהי אדריכלות אזרחית ? סמסטר א ,סמסטר ב' 0 ,נ"ז ,היקף 3ש"ש קורס תומך ליחידת הלימוד אדריכלות אזרחית - 0704אדר' ליאת בריקס -אתגר הקורס יוקדש לבירור היחסים בין "אזרחות" ו"ארכיטקטורה" ולבחינת פעולת התכנון האדריכלי כפעולה אזרחית שאינה רק תוצר של שיקולים מקצועיים ,אלא של יחסי כוח והכרעה פוליטית .מטרת הקורס היא להניח תשתית מתודולוגית ועיונית לפרקטיקות שונות של תכנון אזרחי הנלמדות ביחידת הלימוד אדריכלות אזרחית באמצעותה יוכלו הסטודנטים לנסח באופן בהיר וקוהרנטי את הפרויקט האדריכלי .הקורס יורכב משלוש חטיבות לימוד: א .מושגי מפתח במחשבה הפוליטית בת זמננו. ב .מתודולוגיות של מחקר פעולה משתף ()Participatory Action Research בתכנון. ג .אדריכלות אזרחית -תיאוריה ופרקטיקה. במהלך הסמסטר נקרא וננתח טקסטים מסוגות שונות ,נתרגל כתיבה של טקסטים למטרות שונות וננתח פרויקטים אדריכלים בני זמננו. ארכיטקטורה לימינאלית סמסטר א' ,סמסטר ב' 0 ,נ"ז 3 ,ש"ש קורס תומך ליחידת הלימוד ארכיטקטורה לימינאלית -7542ד"ר יונתן ונטורה תקציר יתעדכן בהמשך פורמאלי 7א-פורמאלי סמסטר א' 0 ,נ"ז 3 ,ש"ש קורס תומך ליחידת הלימוד עיר שחורה -7524ד"ר תמר ברגר תקציר יתעדכן בהמשך 3470 סמסטר א' ,סמסטר ב' 0 ,נ"ז 3 ,ש"ש קורס תומך ליחידת 3470 -0740אדר' דן הנדל תקציר יתעדכן בהמשך מבט נוסף על ברוטליזם סמסטר א' ,סמסטר ב' 0 ,נ"ז 3 ,ש"ש קורס תומך ליחידת הלימוד מכניזם תכנוני - 9139אדר' עידו גינת הקורס נועד למסד רקע היסטורי ותיאורטי לסטודיו 'פוסט ברוטליזם ',להקנות כלי עבודה אקדמיים לאספקטים המחקריים של הסטודיו ,ולתמוך בבניית הרעיונות והטיעונים של פרוייקטי העיצוב של הסטודנטים ביחידה. הקורס יצלול לעומק הרעיונות שעמדו מאחורי מגמות וגניאולוגיות ארכיטקטוניות ותרבותיות בין שנות ה 51-לשנות ה .91-במהלכו תיבחן התפתחותו של 'הפרוייקט הברוטליסטי ' כתגובה לסדר העולמי החדש שלאחר מלחמת העולם השנייה ,כמכלול המנסה להתחמק מהגדרות -של מודרניזם מאוחר ,ניאו-אוונגרד ,תרבות נגד וכיוב '.הברוטליזם יתואר בקונטקסט פוליטי (מלחמה קרה ופוסט-קולוניאליזם) ,חברתי (עלייתו של מעמד הביניים), תרבותי (פופ ,תרבות צריכה) ,מדעי (עידן האטום ,החלל ,ותרבות המידע) ,וכלכלי (מדינות רווחה מול עליית הקפיטליזם המאוחר). הקורס יציג את 'הפרוייקט הברוטליסטי 'כמערך רב-תחומי ומתמשך שבא לידי ביטוי באינטראקציה של קבוצות יוצרים :בארכיקטורה (כגון Team-X, Metabolists, Archigram, ;)Situationists, Utopie, Italian Radicalsבאמנות (כגון CoBrA, The Independent ;)Group, Pop Art, Arte Poveraבקולנוע (New Wave, Exploitation films, American ;)Independent and Experimental, British Kitchen Sinkבספרות וביקורת תרבות (The Annales School, Oulipo, Structuralism, Post-structuralism, PostColonialism). המקבץ הבין תחומי הרישום לקורסים במקבץ הבין תחומי אינו חובה .במסגרת התעדוף ניתן יהיה להירשם לקרוס אחד ממסגרת זו מעבר לתכנית הלימודים הנדרשת (הנ"ז לא ייצבר כחלק מהחובות לתואר) סמסטר א' עיצוב משנה מציאותDESIGN FOR A CHANGE- מרצה :דורון אורין סמסטר א' אנחנו נוטים להתייחס אל חפצים ואל טכנולוגיה כאל ישויות ניטרליות .אך חפצים ופיתוחים טכנולוגיים ניתנים לקריאה גם כאמצעי ביטוי של רעיונות ושל תפיסות אידיאולוגיות ופוליטיות .חפצים וטכנולוגיות מכתיבים אופני התנהגות וחשיבה ומשפיעים על החברה בתוכה הם משמשים .עיצובו של החפץ קובע מי ישתמש בו ,מכוון את אופני השימוש ,יוצר אפשרויות חדשות ומונע אפשרויות אחרות .המשמעות של כל הדברים הללו היא שלחפצים יש פוליטיקה וכאשר אנו מעצבים אותם איננו יכולים להתעלם מכך. הקורס יעסוק בקשר ההדדי שבין האובייקטים לבין החברה ויבחן את הדרך בה יוצר קשר זה מציאות חדשה .נתבונן בתפקידם הפעיל של המעצבים ביצירת החברה והסביבה ,לא כנותני שירות אלא כמעצבי עולם חדש ,אמיץ אבל גם רב סכנות. הקורס יעורר את הסטודנט/ית להכרה באחריות ובאתיקה המתחייבת מבחירה בתחומי עיסוק מסוימים ומהימנעות מעיסוק בתחומים אחרים .הקורס מתבסס על רעיונות מתחום ה STS (Science and Technology Studies)-ומביא לכדי יישום מעשי ועיצובי מבטים סוציולוגיים ,היסטוריים ופילוסופים של הטכנולוגיה והמדע. מבנה הקורס: בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בסקירה של פרויקטים -כדוגמת מערכת ההסעה ההמונית בקוריטיבה ,בברזיל ,בטכנולוגיות – כמו הרשת הסלולרית ,מוצרים כדוגמת מצלמת הוידאו הקומפקטית וברעיונות – כמו עקרון ה ,CRADLE TO CRADLEאו העיצוב האוניברסלי .נבחן כיצד הם נוצרו וכיצד השפיעו על החברה .ננתח את עקרונות הפעולה ומרחבי הפעולה של האובייקטים השונים וניצור מערכת של כלים רעיוניים לצורך פיתוח מוצרים בעלי השפעה על הסביבה .בחלקו השני של הסמסטר נפתח הצעות לעיצוב אובייקטים משני מציאות .האובייקט יכול להיות מוצר תלת ממדי ,קמפיין ,שירות ,טכנולוגיה, חלל תלת ממדי ,מערכת תחבורה או כל תוצר אחר התואם את תחום הלימודים ונטיותיו של הסטודנט/ית .הסטודנט/ית יוכל לבחור עד כמה מציאותי או מיידי יהיה השינוי המוצע .יהיה עליו להציג את היתכנות הפרויקט ,להגדיר אם מדובר בהצעה עתידנית או מעשית ,לבסס את החלטתו על מחקר ולהבהיר את המשמעויות הנובעות ממנה .הקורס יעסוק בהרחבה בשאלת החדשנות -כיצד ובאילו דרכים ניתן להעביר רעיון חדש ,מהפכני ,וילמדו כלים לשכלול דרכי תצוגה ופרזנטציה.מקומו של המעצב בחברה ,והשאלה האם על המעצב לקחת חלק פעיל ביצירת הסביבה בה אנו חיים אינה מוגבלת לדיסציפלינה אחת ,זו שאלה בה צריך לעסוק כל מעצב/ת.היכולת לפתח רעיון ולמצוא את הדרך המיטבית להציגו ,יכולת שלה נקדיש חלק נרחב בדיונים בסמסטר ,ישמשו את הסטודנט/ית ככלים לשימוש בחייהם המקצועיים כמעצבים .כמשתמע מכך ,הקורס מיועד לסטודנטים מכלל המחלקות. הערכת הסטודנט: בקורס :יינתנו שלושה תרגילים קצרים ( )31%ותרגיל אחד ארוך (.)61% התרגילים הקצרים יעסקו בניתוח ובתגובה מהירה על הנושאים התיאורטיים שיוצגו בתחילת הקורס .בפרויקט הסופי יתבקשו הסטודנטים לעצב ולהציג ,תוך כדי שימוש בכלים שנלמדו בקורס ,אובייקט המאתגר את המציאות בה אנחנו חיים היום .כמו כן תידרש מהסטודנטים השתתפות ערה בשיעור ()11% טאקספיריאנס ( TExperience -חוויה טכנולוגית) מרצים :איתי גלים ושרית יודלביץ׳ סמסטר א' מטרת הקורס היא להבין את הביטוי והחוויות שלנו כבני אדם בתיווך הטכנולוגיה :להכשיר את הסטודנטים/ות לעצב ,ליצור ולבקר חוויות כאלו .הקורס מתייחס לאינטראקאיביות כאל מדיום חווייתי בעל יכולת לחרוג מגבולות המסך–מקלדת–עכבר .הקורס הוא סדנה רעיונית, במהלכו יוכשרו הסטודנטים לעיצוב חוויות שעושות שימוש בכל ספקטרום החושים והגירויים של העולם הפיזי (קול ,תנועה או מגע).לשם כך ,ילמדו הסטודנטים/ות לחבר מעגלים אלקטרוניים ,להלחים ,לכתוב תוכנה ,לבנות מערכות הכוללות חיישנים ,לשלב טכנולוגיה ואינטראקאיביות בחללים ,חפצים ,עיצובים ויצירות אומנות .בפרט ,הדיון בכיתה יתייחס לעידן הנוכחי בו היכולת לקלוט ,לעבד ולפלוט נתונים קיימת כמעט בכל אובייקט ובכל מרחב. במהלך הקורס ידרשו הסטודנטים/ות להגיש מספר פרויקטים שבועיים שיעזרו בפיתוח ההבנה של אינטראקציה וחוויה ,ביניהם :פירוק של חפץ ושינוי מהות פעולתו ,יצירת ממשק חוויתי חדש למשחק מחשב קיים ועוד .בנוסף את הקורס ילווה פרויקט תיאורטי מתמשך של ניתוח אינטראקציות קיימות .לסיום ,יגישו הסטודנטים/ות פרויקט מסכם שישקף את החשיבה העיצובית-טכנולוגית החדשה שרכשו במהלך הקורס.הציון מורכב מסך כל התרגילים והפרויקט המסכם .ינתן משקל גם לנוכחות בשיעורים ,גישה והשתתפות .הקורס מיועד לסטודנטים/ות בכל הרמות ולא דורש ידע טכנולוגי קודם. סאונד ,עיצוב פס קול ועיצוב פסקול לתמונה מרצה :דניאל מאיר סמסטר א' הסאונד הוא מרכיב חשוב ולעיתים עיקרי ביצירות אמנות .עם זאת ,לעיתים קרובות מדי הוא נותר מוזנח בתהליך היצירה בגלל חוסר מודעות לכובד משקלו .מניסיוני בפורמטים שונים ובגישות שונות של סאונד (מייצבי סאונד ,סאונד לוידאו ארט ,לפיצ׳רים ולסרטים דוקומנטריים ,סאונד באינטראקטיב ,רדיו ,תיאטרון ,מייצבים ומייצגים) אני מציג גישות חשיבה שונות ופתרונות לסוגי היצירה השונים. מטרת הקורס :לחשוף את הסטודנטים/יות לחשיבותו של הסאונד בתחומי היצירה השונים ולאפשרויות השונות שקיימות בגישה לעיצוב סאונד לתמונה .הקורס מקנה לסטודנטים/יות כלים הכרחיים לשמיעה ,להקשבה וליצירה שיאפשרו להם בסופו של דבר ליצור או לבחור את פס הקול שישרת את היצירה שלהם בצורה המתאימה והטובה ביותר. חשיפה לצורות ולגישות עבודה שונות על סאונד חשובה לסטודנטים/יות ,גם אם יבחרו בעתיד שלא לעסוק בעיצוב הסאונד בעצמם מכיוון שהיא תקנה להם ידע בסיסי לגבי הכלים והמושגים הקשורים בעבודה על סאונד באופן שיאפשר תקשורת גבוהה מתוך שפה משותפת עם אנשי סאונד מקצועיים .במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים/יות על הרבדים המרכיבים את פס הקול המוגמר כפי שהוא מופיע ברובהסרטים :טקסט (דיאלוגים) ,אפקטים אווירות ופוליז ומוזיקה ומשמעותם ביצירה. תחילה נתמקד בכל אחד מרבדים אלה בנפרד ,כשהדגש יהיה על האופן בו אפשר ליצור כל אחד מהם בצורה האיכותית ביותר ,ולבסוף ,נלמד איך לשלב ביניהם בצורה הנכונה ביותר. תוצרי הקורס: מהשיעור הראשון ילוו את הקורס מטלות על בסיס שבועי .הסטודנטים ידרשו להכין עבודות בית כגון :הקלטה ,עבודה על טקסט בלבד ,יצירת סאונד אפקטים ,ומוזיקה והתנסות בטכניקות שונות .העבודות יוצגו ויידונו בכיתה .השילוב של התנסות ביצירה מצד אחד וקבלת ומתן ביקורת מצד שני יעזור לסטודנטים לפתח אינטואיציות לגבי מה עובד ומה לא עובד. בנוסף למטלות השותפות ,ידרשו הסטודנטים לעבודת סיכום שתתפרס על פני שלושת השבועות האחרונים בקורס ובה יתבקשו ליישם את כל מה שלמדו בקורס .הציון הסופי יקבע על סמך עבודת הסיכום ועל סמך התקדמות אישית. דרישות הקורס והרכב הציון הסופי: 50%מטלות בית שינתנו משיעור לשיעור במהלך הסמסטר 50%עבודת סיכום הגיבורים של שלווה מרצה :אורי פינק סמסטר א' קורס זה הוא המשך של שיתוף הפעולה המוצלח בין "בצלאל" לבין עמותת "שלווה" הפועלת לקידומם ושילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים עד הגיעם לבגרות. מטרת הקורס היא הפקת תוצרים שישרתו את הנושאים והמסרים של "שלווה" ושיתאימו לצרכיה החדשים והמעודכנים שנובעים מפתיחתו של "בית שלווה" בפאתי ירושלים ב2116- שכולל גם חנות שבה ימכרו התוצרים כשכל ההכנסות הם תרומה ל"שלווה".במהלך הקורס יתמקד כל סטודנט בעיצוב וביצירה של מוצר כלשהו בהתאם ליכולותיו והתמחויותיו וזאת לצד מפגשים ופעילויות עם ילדי "שלווה" והרצאות על נושא המוגבלויות. עדשה מפעילה מקום :בגד ,גוף ,עיר מרצה :דפנה שלום סמסטר א' הקורס מפגיש צילום ואופנה כצומת דינמית המייצרת מעורבות קהילתית ,חשיפת הקהילה לתהליכי יצירה והבניית תחביר אסתטי בתפר שבין מלבוש וזהות .סטודיו נייד הממוקם באופן קבוע בשכונת קטמונים ייצר צומת דינמי למעורבות חברתית ולמידת כלים עכשוויים לחשיבה ויצירה בצומת הדינמי הנוצרת בין אופנה ,צילום וחברה .במהלך הקורס יצרו סטודנטים/יות בשיתוף עם תושבים בקטמונים אובייקט נייד שהוא בו זמנית הן הרקע של הצילום (סט) והן המלבוש ,ואביזרי לבוש .אובייקטים כאלה יוצבו ו/או יולבשו במרחב הציבורי ויפתחו עבור הסטודנטים והתושבים אפשרויות ליצור ולהגמיש מוסכמות של עיצוב ופרשנות ,זהות ותרבות .אלה גם אלה יוכלו להשתתף ,להתחפש ,לחשוף ולהסתיר באמצעות פרשנויות אישיות של השימוש באובייקט .הפעילות האקדמית בקורס זה מעוררת שאלות על המרווחים והחללים המצויים בין גוף הפרט למרחב הציבורי ולחברה :מה מתרחש בין המעטפת האישית למסגרת הקהילתית? כיצד הבד ,פעולת העיצוב והפרשנות האישית של השימוש בו על ידי המצולמים נמתחים מן הגוף אל המרחב? עיצוב האובייקט ,הצבתו ופעולת הצילום חושפים את הקהילה לאמנות ולאופנה ומגמישים את החלל שבין אופנת רחוב לבין אופנה עילית .הם ישמשו מדיום לצבירת סיפורים מקומיים ומבט תיעודי אל העבר בכל הנוגע ליחסים שבין גוף ,אופנה וחברה ,ובד בבד יפתחו פתח לטרנספורמציות ולאפשרויות מימוש ופרשנות חדשות בכל הנוגע ליחסים אלה .הפעילות של הסטודנטים/יות תתקיים בכל שבוע במשך שלוש שעות כשחלק מהמפגשים יתקיימו באתר עצמו ובמהלך הקורס יקבלו הרצאות והנחיה לפיתוח הפרויקטים שלהם .בקורס יושם דגש על פיתוח אסתטיקה חדשנית של אופנה וצילום תוך חשיפה לתיאוריה ופרקטיקות עדכניות בתחום בארץ ובעולם .עבודת צוות ופרויקטים משותפים יקבלו עידוד מיוחד וכל צוות יגיש את עבודתו באופן אישי וכחלק מהצוות .במשך הקורס הסטודנטים/יות יקיימו אתרים קבועים ליצירת העבודות ולהנגשתן לצפייה .שני קצוות אלו של יצירה וצפייה יזינו אינטראקציות מגוונות לפעילות דרך המחקר של המדיום הצילומי והאופנה ,והאפשרויות הרבות ליצירת צילומים ומלבושים משפיעים ומפעילים שאינם פוסחים על קודים מורכבים של זהות וזיהוי. מעשה אמנות הוא שיר מרצה :דן תורן סמסטר א' כתיבת שירים היא אמנות הצמצום .איך לבחור את הנושא? כיצד לבחור את הסגנון ,את המילים? הכוח של הדימוי החזותי כחלק מיסודות השיר ,המקצב ,הניגון .כל אלו ועוד בפרספקטיבה של אמנות בכלל .נלמד לפתח את הביטוי האישי שלנו דרך כתיבת שירים אשר חלקם יולחנו (תלוי אם יש מוסיקאים בכיתה). תוצרת המדבר מרצה :אבי סיטון סמסטר א' במקומות קטנים משעמם .כולם מכירים את כולם ,הכל נראה דומה .מאז נעשה העולם כפר גלובאלי -המוצרים ,הלבוש ,כלי רכב והארכיטקטורה בו נראים זהים בכל מקום .העולם מוצף במוצרים זולים המיוצרים ומעוצבים (מועתקים) במזרח .הלוקאליות הוויזואלית אשר בעבר נבעה מתרבויות ומסורות מקומיות ייחודיות כמו גם מאקלים מקומי וכו' נעלמה .ערים במדינות המפרץ נראות כמו ערים בצפון אמריקה .נלמד את השפעותיו של אחד הגורמים הדומיננטיים המעצבים את הלוקאליות :האקלים.במסגרת הקורס נעצב רעיונות לאובייקטים (מכל הדיסציפלינות) בעלי ויזואליה מדברית האופיינית לתושבי המדבר המסוים בו אנו חיים, והמבטאים את הניגוד בינם לבין הקדמה הטכנולוגית במקום .הקורס ממוקם בשטח ההפקר שבין פיסול לעיצוב .כאן יעסוק הקורס בדיון מהו פסל להבדיל ממוצר ,כולל במהות האחרת הנובעת מהמוטיבציות השונות של אמן ביחס למעצב .כל זאת בעידן בו הגבולות היטשטשו ושטחי ההפקר נכבשו כולם .ואולי זו העת לראות התמונה באופן ברור יותר ,מבעד לענני סופות החול המטשטשות .הקורס יתנהל כסטודיו בו יתמודדו צוותים המורכבים מסטודנטים מדיסציפלינות שונות עם תרגילים ,תוך קיום דיונים וביקורות .העשייה המיידית תאפשר ותעודד שינויים מידיים ובחינתם ביחס לדיונים. תוצרי הסטודיו יהיו סקיצות מהירות בתלת מימד ,קנה-מידה 1:1תוך שימוש באובייקטים קיימים וחומרים זמינים הקשורים למדבר.הכוונה הינה להגיע בסיום הקורס לאוסף סקיצות גדול ככל האפשר המדגים תהליך ומאפשר רדוקציה וסלקציה. בצלאל במוזיאון מרצה :הדס קידר סמסטר א' הקורס מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של מנגנון מוזיאון ישראל .נתחקה אחר מסלולן של יצירות מרגע קבלתן למוזיאון (מיון ,תיארוך ,אימות ,שיוך ,הערכה המקצועית ,ריפוי, רסטורציה) ועד למעברן למחלקות המוזיאון .בסדרה של ‘שהויות’ ( )residencyבמחלקות: עיצוב ואדריכלות ,רישומים והדפסים ,אגף הנוער וכתב העט של המוזיאון נעשה היכרות בלתי אמצעית עם אוצרים ועובדים במוזיאון ועם סוגיות מרכזיות המעסיקות אותם :עיצוב וטיפוגרפיה של מהפכות; מודלים בחינוך לאמנות; הפצת ידע באמצעות כתב עת מוזיאלי; תהליך עבודה עם יצירה עלומה; הערכת יצירות החשודות כזיוף; הדפסים שנעשו בעקבות יצירות מופת ועוד. מתי זה זמן הנגשת מושג הזמן לא/נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. קורס המשלב עשיה בקהילה -שיתוף פעולה עם מרכז אלוין ומכללת דוד ילין. מרצים :רונאל מור ,טל מור ורותי קנטור סמסטר א' הצורך וכן היכולת להתמצא במושגי הזמן שונים מאדם לאדם .בעיית ההבנה של מושגי זמן ע"י א/נשים עם מוגבלויות הנה כלל עולמית .הא/נשים בעלי המוגבלות השכלית שפנו לבצלאל פועלים בקבוצת סינגור עצמי :מבקשים לממש את הזכות להחליט בעצמם בנושאים הנוגעים לחייהם וכך עולה הצורך ליתר עצמאות בחייהם בכל הקשור למושג הזמן .רובם אינם קוראים או כותבים אך עדיין זקוקים לתפקד בתוך לוח הזמנים המקובל .תזכורת לפעולות כמו תור לרופא ,חוגים ,תורנויות ,פגישות ,חגים ,נסיעות ,מפגשים עם המשפחה, אירועים מיוחדים ועוד נעשות רק בעזרתם של המדריכים המלווים .התלות וחוסר העצמאות גורמים לתסכול וחוסר בטחון. במסגרת הקורס יתבקשו הסטודנטים/יות להציע פתרונות לייצוגי זמן חדשים המתאימים לא/נשים עם מוגבלויות ויעמדו בפני אתגרי למידה ,מחקר ,הפשטה ,יצירה ומציאת יישומים חדשים למושגי הזמן .בקורס נחקור את תפישות הזמן בתקופות שונות והיחס למושג בתרבויות שונות .נכיר את השימוש במושגי הזמן הנוכחיים ואת הייצוגים והיישומים שלהם. נלמד על הדרכים להגדרתם באופן שונה מן המקובל ,נבין מהם מאפייני הלמידה של א/נשים עם מוגבלות שכלית ועם לקויות למידה מורכבות ונבחן את האפשרויות להנגיש את "מושג הזמן" לאוכלוסיות המוגבלות. לאורך הקורס יפגשו הסטודנטים את החברים ממרכז אלווין http://israelelwyn.org.il/he/visionמקבוצת הסינגור העצמי ואת א/נשי המקצוע המלווים אותם וכן קהילות נוספות של א/נשים עם מוגבלויות שכליות המתקשים בהבנה ושימוש במושג הזמן .הסטודנטים/יות יצטרפו לפעולות בסדר היום שלהם ,ילמדו מקרוב את צרכי השגרה ואת הצרכים המיוחדים שלהם. בקורס יתקיים שיתוף פעולה ייחודי עם קהילת מרצים וסטודנטים ממכללת דוד ילין במסלול להכשרת מורים לתלמידים עם מוגבלויות מורכבות .שיתוף פעולה זה יאפשר העמקת הידע בתהליך הלמידה של צרכי הקהילה ובפתרון הבעיות המיוחדות בהנגשת מושג הזמן .כמו כן ייווצר קשר בין תחומי הידע השונים והמתודולוגיות במחלקות בצלאל הנוגעים לתפישת מושג הזמן והנגשתו .הקורס מיועד ל :סטודנטים/יות בשנה ג' במחלקות לתקשורת חזותית ,עיצוב תעשייתי ואמנויות המסך.על הסטודנטים/יות להשתתף בכל השעורים וההרצאות ובנוסף עליהם להצטרף לפעילות היומיומית של החברים לצורך למידה ,היכרות והבנה של מושגי הזמן.הסטודנטים/יות יציגו את תוצאות המחקר ויעצבו פתרון יישומי .העבודה תעשה בקבוצות אינטרדיספלינריות. סדנה לתקשורת חזותית באמצעות מיצג מרצה :עדינה בר-און סמסטר א' הסדנה תעסוק בהתנסות שהיא מחקרית-אישית אודות תקשורת חזותית. הלמידה תעשה באמצעות המיצג ,הפרפורמטיבי ,כדי לחוות את הרצף שבין המחשבה והפעולה .זו סדנה שתאפשר לסטודנטית ולסטודנט ,בכל מדיה חזותית ,לבחון בכלים חדשים שאינם מוכרים את ה-דגמים האישיים ,הספציפיים לתהליכי היצירה באמנות שלה ושלו ,ואף לקשר ולהשוות בין תהליכים אלה לדפוסים אחרים שמוכרים בהתנהלות חייה או חייו הפרטיים; הסדנה תאפשר הבנה של המשותף והדומה ,התקשורתי ,בין האופן שכל אחת ואחד יוצר\ת באמנות ובין האופן שכל אחד ואחת פועל\ת בחיים. באמצעות תרגילים מגוונים ,פשוטים ומעשיים בחלל הכיתה ,או בסביבת מבנה האקדמיה, נברר משמעויות של מושגים מהשיח האמנותי כדי להבין אותם בהקשר של התקשורת האישית – למשל :הקומפוזיציה -כמתווכת בין האמן והצופה; הנראות ב-הסתרה, השתקפות ,טשטוש וכיו"ב -כמצבי תודעה; הדמות האנושית עם חפץ – כמצבים טקסטואליים; המבט – כנותן עדות; החלל השקט והריק -כמזמני מעורבות; הפס קול – כזה שאינו מפרש. במהלך שיעור יתנהלו הסטודנטיות והסטודנטים בכתה ,או במרחב אחר ,ויונחו בהוראות פשוטות הקשורות בתנועות יומיומיות כמו צעדים במרחב ,תנועה במפלסים ,מבטים באיכויות ובכיוונים שונים .החריג הוא שבמהלך התרגילים הסטודנטים והסטודנטיות יתבקשו להסב את תשומת הלב למחשבות שעולות בזמן ביצוע התרגיל ,ואלה יתפרשו כתנועה כשלעצמה; תנועה של המחשבה המתרחשת לצד התנועה הפיזית. לעתים במהלך תרגיל יוקצבו מספר שניות ,שיספרו בקול רם ,על מנת שישמר הזיכרון של הזמן והמשך; תשומת הלב לזמן התחום תייצר הבנה של השלם המורכב מהתחביר של הגוף והמחשבה .העבודה תהיה לבד ,בזוגות ,בשלשות ,האחד או האחת אל מול שלישיה או בקבוצה שכוללת את כל הסטודנטים והסטודנטיות .במהלך השיעור סטודנטית או סטודנט יוכלו לקחת פסק זמן כדי לרשום מחשבה שברצונה או ברצונו לזכור; השיעורים יזככו מחשבה ותובנות לגבי תהליכי היצירה האישיים ואף יעוררו ויאיצו רעיונות להמשך. דרישות הקורס: )1נוכחות מלאה -שתי חיסורים יכובדו עם אישור רפואי. )2שלוש עבודות מעשיות – שתי עבודות קטנות במהלך הקורס והאחת עבודה מסכמת בסוף הקורס. אופן חישוב הציון: כל אחת משתי העבודות הקטנות – 25%מהציון הסופי. העבודה המסכמת – 50%מהציון הסופי. הסרט הקצר מאוד מרצה :רונן לייבמן סמסטר א' השנים האחרונות ראו את שובו של הסרט הקצר חזרה לתודעה בשיח הקולנועי .התפיסה המקובלת שראתה בסרט הקצר הכנה לסרט המלא ,הארוך ,החלה משתנה וההבנה שהקולנוע נולד מסרט קצר וזהו למעשה ה"קולנוע האמיתי" החלה להוביל מהלך הרואה בסרט הקצר יחידה אמנותית בעלת ערך וייחוד משלה . השנים האחרונות גם ראו את הופעתם של כלי יצירה קולנועיים בייתים ואלטרנטיביים .כלים אלה ,החל ממצלמות גו פרו ,כלי עריכה כגון GIFF ,VINEואינסטגרם ועד מצלמות טלפונים ועוד רבים וטובים ,מאפשרים ליצור קולנוע חדש ואחר אשר ניתן לראותו בעלייתם של פסטיבלים ייעודים לכך -סרטים בני דקה ,סרטי פלאפונים ועוד. הקורס המוצע יתפקד כמעבדה לבדיקת גבולות הנרטיב הקולנועי והפקתו בפורמט של סרט קצר .הקורס יתבסס על דיונים סביב השאלה של מהו נרטיב ומהם גבולותיו הקולנועיות והטכנולוגיות ויכלול בחלקו דוגמאות מעולם האמנות ,קולנוע ,וידאו ארט ומשחקי המחשב. במהלך הקורס הסטודנטים/יות יתנסו בפורמטים שונים של אמצעי מבע קולנועיים המיועדים ליצירה של סרט קצר מאוד. בחלקו השני הקורס ינוהל כמפגשי הפקה כאשר העבודה בו תיעשה בקבוצות של 1-3 סטודנטים/יות בקבוצה .העבודה תיעשה על בסיס לוח זמנים מוגדר מראש של פיתוח וכתיבת תסריט ,הפקה ,צילום ועריכה .תוצרי הקורס יהיו סרטים בני לא יותר מחמש דקות סרט. קהל היעד: הקורס מיועד לסטודנטים בעלי זיקה קולנועית ו/או טכנולוגית אך אינו מוגבל למחלקות ספציפיות .לדוגמא ,סטודנטים מעיצוב תעשייתי יכולים לפתח פרוייקט סביב מתקני צילום כמו שסטודנטים מהמחלקה לצורפות ואופנה יכולים לפתח נרטיב סביב מערכות לבוש. הרכב הציון ודרישות הקורס: נוכחות חובה ,הגשת 3מטלות לפחות כולל מטלה סופית ,השתתפות פעילה וניצול מרחב הקורס כבסיס להתנסות ובדיקת גבולות רעיונית ,יהוו את הבסיס לציון הסופי בקורס. סמסטר ב' עיצוב סביבתי מוביל שינוי ביזמות טכנולוגית מרצים :אלעד פרסוב ,רותי קנטור ,ברק פלמן סמסטר ב' הקורס יקנה ידע בינתחומי סביבתי במנעד שבין בנייה ירוקה ,פיתוח מוצרים והתנהגות צרכנים .בהמשך הקורס ,נפעל עם חממות טכנולוגיות במטרה לקיים שיתופי פעולה עם סטארט-אפים סביבתיים והנגשת ערכי עיצוב וחשיבה עיצובית סביבתיים .הקורס ישלב בין סיורים בחממות ,הרצאות אורח של משקיעים ויזמים ,תחומי ידע פרונטאליים העוסקים בממשק שבין עולמות העיצוב הסביבה והיזמות .במסגרת התרגול המעשי ,קבוצות בינתחומיות של סטודנטים ייפגשו עם מיזמים סביבתיים הנמצאים בתחילת דרכם ויבחנו דרכים מעשיות להעצמת ערך העיצוב בעבור המיזמים .כמו כן תיבחן הזדמנות לסטודנטים מבצלאל להשתתף כיזמים ולקדם רעיונות משלהם .מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים ליישום עיצובי של ערכים מקיימים בשדה היזמות הטכנולוגית על ידי יצירת שיתופי פעולה בין קבוצות סטודנטים בינתחומיות עם מיזמים בתחילת דרכם. סטודנטים ילמדו: ידע בעיצוב מקיים חידוד היבטים עסקיים של העיצוב בתעשיית ההי טק רכישת כלים מעשיים מתחום ניהול החדשנות חיבור אל תחומים מתפתחים הנמצאים בחזית הטכנולוגיהahTTnTni DnsTTennhnig EhgTin aTL :ieh ieTTd ihT ehT המורה השלישי -מעבדה לעיצוב מרחבי למידה מרצים :יוסי ברקוביץ ועידו גינת סמסטר ב' המעבדה הבין-תחומית לעיצוב מרחבי למידה מבקשת לבחון את הקשר בין עיצוב רב-מימדי לבין פדגוגיה וחינוך ,ואת המשמעויות המרחביות והעיצוביות שיש לשינויים העוברים על העברה וצריכה של ידע בעידן הדיגיטלי .בישראל ובעולם קיים דיון ער סביב הדרך בה אנו לומדים .המודל של בית הספר כשריד של המהפכה התעשייתית מאותגר בתפיסות ביקורתיות שרואות את התלמיד כדמות פעילה ויוזמת .בהדרגה מחלחלת ההבנה ,בכל שכבות מערכות הלימוד ,שבנוסף למורה ולמודל הלימוד הפרונטלי ,קיימים גורמים נוספים הלוקחים חלק בתהליך ושמעצימים את בניית הידע -התלמידים ,הקהילה ,ומרחבי החינוך הפיזיים והוירטואליים. אנו מציעים להפוך את המעצבים לסוכנים אקטיביים ,אשר תפקידם להנהיג "מחשבה עיצובית" המאחדת ראיה בין-תחומית בעולם החינוך הדינמי והמתחדש .אנו ננתח מודלים קיימים של חינוך ונצא מתוכם לחשיבה יצירתית וביקורתית על הקשר בין דרכי הוראה ומרחבי הלמידה .בין היתר ,נבין את יחסי הגמישות של המרחב הפיזי והוירטואלי ,נשאל לגבי חלוקת התפקידים המתקיימת ביניהם ,כיצד ניתן לחבר ביניהם ,ואיך זה בא לידי ביטוי בחיי היום-יום .שיטות העבודה שלנו יהיו היברידיות ויתבססו על כלי עבודה מדיסיפלינות של ארכיטקטורה ,תקשורת חזותית ,עיצוב המוצר ועוד .הסטודנטים יעבדו על מספר תרגילים מעשיים בקבוצות מעורבות (תלמידים ממחלקות שונות בכל קבוצת עבודה) .מטרת התרגילים תהיה להציף סוגיות בהן עיצוב יכול לשנות ולפתח פדגוגיות חינוכיות ,תוך כדי עידוד ופיתוח חשיבה בין-תחומית ניסיונית. בסיום הקורס ,הסטודנטים יגישו ניתוחים כתובים של תובנות התרגילים המעשיים ,שיהוו מעין ״תכנית עבודה״ לסדנאות שיתוף קהילה בפיתוח פלטפורמות עיצוב-חינוך. ** המעבדה מוצעת בהמשך לתכנית העבודה של קבוצת המחקר הרב-תחומית של בצלאל בנושא מרחבי למידה ,כחלק מהזרוע הפדגוגית של הקבוצה ,ולצורך העמקה וקידום הידע החדשני שהקבוצה מקדמת. על חומר וחומרה Soft/Hard-Ware מרצות:שנית אדם אלקיים ושרית יודלביץ׳ סמסטר ב' הקורס פותח מרחב יצירה המשלב עבודה בטכניקות קראפט מסורתיות של חומרים רכים וטכנולוגיה דיגטלית .נעשה שימוש בחומרים וטכניקות קונבנציונלים לצד חומרים חדשניים, תוך דיון בתחומים שבין החומר והחומרה ,התוכן והתוכנה.הסטודנטים יעצבו ויצרו אבזרי לבוש דינאמיים ואינטרקטיביים ,הצופנים קודים ונרטיבים טכנולוגיים אסתטים ותרבותיים. העבודה המשותפת של יוצרים משלוש דיסצפלינות עיצוב שונות עומדת במרכז הקורס, במטרה לעודד חשיבה ויצירה רב זוויתית ,שתעסוק בשאלות כגון :תפקידו של המעצב והעיצוב האינטרקטיבי ביחס להשפעה החברתית תרבותית והאתית של טכנולוגיות שונות קימות וחדשות ,חלקו של הלובש או ביצירה ,שקיפות הטכנולוגיה ,המהפכה התעשיתית השלישית (תנועת ה ,)make -אופנה טכנולוגית -טכנולוגיה לבישה ( .)wearablesדרך הרצאות ומספר תרגילי עיצוב שיועברו בסדנאות בכיתה והתנסות בחומרים ובטכניקות קראפט וטכנולוגיה ,נדגים ונפרט מגוון חומרי גלם ,טכניקות עבודה וייצור ,טווחי איכויות של חומרים ומוצרים ,חידושים תהליכים ושינויים בתחום .נערוך היכרות עם מגוון אריגים וסיבים טבעיים וסנטטיים,טקסטילים חכמים )E-textiles ,high-performance fabrics( ,וטכניקות עבודה בבד ,תפירה והדפס ,נכיר עורות שונים ,ונתנסה בטכניקות עבודה ב Cow ,hide/skinsנדבר על הדרכים להפקת גזרות פיתוחן והתאמתן לגוף .נסקור את השימוש במעגלים חשמליים ,חיישנים ,מיקרו-בקרים ,כתיבת תוכנה או קוד ונחקור את האפשרויות לעבודה עם התוכנה או החומרה שיוטמעו באבזרים .כל קבוצה תבצע 2תרגילים קצרים ופרויקט מרכזי ,שיכלול פרוטוטייפ עיצובי ,והדגמה של הטכנולוגיה והקונספט (בסרטון ו/או מודל עובד) .על מנת למקד את המאמצים הטכנולוגיים ולאפשר פיתוח עיצובי של מוצרים, נגדיר מספר 'קיטים טכנולוגיים' המכילים רכיבים המוגדרים מראש ,מהם תוכל הקבוצה לבחור את הטכנולוגיה המתאימה לפרויקט המרכזי שלה .דרישות :פתיחות טכנולוגית ויכולת טובה לעבודה בצוות .רצוי ידע בתוכנות מידול דוגמת solidworksו/או תוכנות גרפיות .הציון מורכב מסך כל התרגילים והפרויקט המסכם ,נבחן את עומק המחקר הקונצפטואלי והטכנולוגי ,פיתוח המוצר וטכניקות העבודה והקראפט ,ניתן משקל גם לנוכחות בשיעורים, גישה והשתתפות. המרחב הציבורי של האמנות :פיתוח פרויקטים במרחב הציבורי The Art of Public Space: Development of Art Related Projects at Public Spaces מרצים :איתן שוקר ,ד"ר דיאגו רוטמן סמסטר ב' אפשרות לכתיבת עבודה במסגרת המחלקה להסטוריה ותיאוריה 1 ,נ"ז הקורס מעניק לסטודנטים ארגז כלים לפיתוח ומימוש פרויקטים יזמיים ,המשלבים דיסציפלינות ותחומי ידע שונים ,המתרחשים במרחב הציבורי .הקורס יעניק כלים לניתוח ביקורתי של פרויקט אמנות ,תוך בחינה של ההקשרים החברתיים ,הכלכליים ,הפוליטיים והאתיים .נסקור פרויקטים אמנותיים המתרחשים מחוץ לגלריות ומוזיאונים ,בזיקה ישירה לקהילה ,או כתגובה למציאות החברתית ,הכלכלית או הפוליטית בה הם מתקיימים ,תוך בחינת המתח שבין אמנות לאקטיביזם .במהלך הקורס הסטודנטים יתנסו בשני תרגילים של התערבות ( )Interventionבמרחב הציבורי ,בעבודה בקבוצות קטנות המשלבות סטודנטים ממחלקות שונות לבניית מיני פרויקטים המשלבים תחומי ידע שונים. הקורס משלב תיאוריה עיונית ופרקטיקה מעשית ומעניק כלים ראשוניים באמצעותם הסטודנטים יוכלו: ● לפתח קונספט של פרויקט אמנותי המשלב תחומי ידע מתחומי העיצוב ,האמנות והקהילה. ● לערוך תחקיר הנוגע לקהילה ספציפית ,מרחב ציבורי ותקדימים רלוונטיים. ● לפתח תוכנית עבודה הכוללת בניית תקציב ומיפוי שותפויות אסטרטגיות אפשריות. ● לנתח יסודות הפקה ואוצרות של הפרויקטים. ● לכתוב ולהגיש הצעה מפורטת לפרויקט רב תחומי במרחב הציבורי. ● ליצור אמנות במסגרת של קולקטיב ● לפעול עם קהילה. דרישות הקורס: ● השתתפות פעילה ולמידה של פרויקטים מרכזיים בתחום ● ביצוע של שני תרגילים במרחב הציבורי המממשים את הכלים שנלמדו בקורס ● הגשה סופית( :בקבוצות קטנות) הצעה לפרויקט במרחב הציבורי או ניתוח של פרויקט קיים. ציון: 21%השתתפות פעילה בשיעורים 25%תרגיל ראשון 25%תרגיל שני 31%הגשה סופית דימוי ומציאות מרצה :חן שפירא סמסטר ב' הקורס מתמקד בבחינת ההיבטים הפוליטיים והחברתיים בעבודת האמן .במהלך הקורס נשאל מהו ההיבט הפוליטי? נעסוק בפוטנציאל הפוליטי חברתי של האמנות ,נשאל על המודעות הפוליטית של אמנים ומעצבים ונבחן את פעולת האמנות או העיצוב כפעולה פוליטית ,חברתית ותרבותית .הקורס בוחן פרספקטיבות ונקודות מבט שונות בתוך מציאות החיים בירושלים ,מתוך מחקר והיכרות עם סוגיות אקטואליות ועם האמונות ,הנראטיבים והקבוצות השונות בעיר .במהלך הקורס נצא מן האקדמיה החוצה אל המציאות בירושלים: נתבונן במציאות הסובבת באמצעות היכרות ולימוד מעשי של מקומות טעונים ,רבי משמעות כגון גדר ההפרדה ,שכונת שייח ג'ראח והכפר ליפתא .נשאל מחדש מהו דימוי ומהי המציאות ,בעזרת שילוב של דרכי חקר עם פרקטיקות שונות של עבודה בשדה .נתבונן ,נכיר ונלמד מודלים שונים של פעולה אמנותית פוליטית בארץ ובעולם .במהלך הקורס נבחנות מחדש תפישות והנחות ביחס לזהות ,למקום ולחברה ,ביחס למוכר ,וביחס ללא מוכר ,לאחר. נתבונן בעיר המאוחדת ונשאל על תפקידו של האמן בתוך מציאות של קונפליקט ,ועל תפקידה של האמנות בתוך מציאות חברתית ,פוליטית ולאומית מורכבת ומתוך היכרות והכרה בקיומם של נראטיבים שונים ,פרשנויות שונות וקריאות שונות של זהות במרחב. כתיבה והשראה ((WRITING AND INSPIRATION מרצה :אורלי קסטל-בלום סמסטר ב' הקורס מיועד לכל החפץ בהעשרה בתחום הכתיבה והביטוי בכתב ובעל פה וברכישת ארגז כלים כאומן וכיוצר.במהלך הקורס יתוודעו התלמידים לסופרים גדולים מן העולם ומן הספרות העברית .הם ילמדו על השימוש במלה הכתובה ועל אופנים לכתיבת טקסט ספרותי או אחר וכיצד לפרוש את שיש להם לומר על פני רצף הטקסט.התלמידים יקבלו תרגילי תיאור, דיאלוג ,פתיחות ,בניית גיבור ,השגת אמפטיה לגיבור ויכירו טכניקות ספרותיות כמו "גילוי איטי"" ,בניית פערים"" ,מבע משולב" ,וגם יכירו צורות כתיבה שונות :גוף ראשון ,גוף שלישי וגוף שני. בין התרגילים :תיאור חדר ילדות ,סיפור קצרצר של תאונת פגע וברח שבה עליהם ליצור הזדהות עם הפוגע ,בניית הקומפוזיציה של הסיפור ,יצירת טקסט וסאב-טקסט וגם תרגיל חשוב של תרגום לעברית של סיפור קצר של המינגווי .התלמידים יקראו בקול את התרגילים בכיתה קריאה צמודה (מילה אחר מילה) ומתוך טעויותיהם – ילמדו .כמו כן יתוודעו לדרכים שונות ליצור השראה ,לקבל השראה ולהשתמש בה .מטלות :במהלך הקורס -תרגילים לשם המחשת טכניקת ומהות הכתיבה ,כאמור ,תרגום סיפור של המינגווי ,וסיפור קצר לסיום הקורס. גם תלמידים שאינם מתכוונים להתמחות בכתיבה ייצאו מן הקורס עם יכולת לכתוב ולנסח רעיון או התרחשות ויוכלו להשתמש בידע זה לניסוח וכתיבת רעיונותיהם גם אם הם עוסקים בתחום שאינו ורבלי ,אך זקוקים ליידע כיצד ליצור עניין אצל הקורא בין אם הוא מבקר בתערוכה או כל בעל עניין אחר .הציון יורכב מרמת התרגילים ומהשתתפות אקטיבית בשיעורים. טרנסמדיה 067 מרצה :פרופ' חנן קמינסקי סמסטר ב' הקורס יבחן את ההזדמנויות החדשות העולות מהתפתחות התקשורת הדיגיטלית ואת הנגישות הפשוטה יותר לאמצעי הפקה חדשים .הוא יעסוק בפיתוח פורמט (סידרת תכניות) לאינטרנט ,לטלוויזיה ,לקולנוע או לכל מדיה ידועה או בלתי ידועה אחרת שתפעל לחוד ,כ- CROSS MEDIAאו כ .TRANSMEDIA -הוא יכלול מפגשים עם אנשים מגופי שידור שונים ,הרצאות ,צפייה וניתוח של פרויקטים תקשורתיים חדשניים .הקורס גם יתייחס לנושא האתיקה בתקשורת המונים .הפרויקטים שיפותחו בזמן הקורס יוצגו בפני מנהלי הקרנות לטלוויזיה ולקולנוע (.)Pitch "ארכיפרחיטקטורה ויצורים אחרים :עיצוב ואי-עיצוב בסביבה הבנויה הישראלית" מרצה :יז'י מיכלוביץ סמסטר ב' מטרת הקורס היא לשפוך אור על המרכיבים השונים של ייחודיות המראה ) (lookשל הסביבה הישראלית הבנויה ,וזאת תוך התחקות אחרי ,תיעוד וחקר הצורות השונות והדינאמיקה הסבוכה שבין אובייקטים מעוצבים (ארכיטקטורה ,עיצוב עירוני כגון מדרכות , שטחים ירוקים ,עיצוב גרפי מסחרי וכ"ד) מצד אחד ,לבין תהליכים של "אי-עיצוב" (אנטרופיה –שחיקה ובלאי ;יוזמות עיצוביות פרטיות לא מתואמות כגון צורות גיזום של גדרות חיות , שילוט עצמאי" ,ארכיפרחיטקטורה" .כלומר ,ארכיטקטורה עצמאית (vernacular ) ,architectureכגון צנרת נוספת על גבי בניינים ,שיפוצים של תריסים חיצוניים וכדו') מצד שני .הטענה שתוצג בפני התלמידים ושאותה הם יבדקו במהלך הקורס היא שייחודיות המראה של הסביבה הישראלית הבנויה מתגלה כהכלאה או כסמיכות – במינונים שונים – של עיצוב ואי-עיצוב .אתר בניה ישמש דגם חזותי של הסביבה הנ"ל ,בשל הריכוז המתקיים בתוכו בין עיצוב (בניה ,איסוף ,גימור ,אוריינטציה אנכית וכו') לאי-עיצוב (הרס ,פיזור ,אי- גימור ,אוריינטציה אופקית וכו') וכן בשל פריסה באתר אחד בסמיכות גדולה של שלבים שונים של עיבוד חומר וכן שלבים שונים של תהליכי עיצוב .השלב הראשון והעיוני של הקורס יוקדש לדיון שיטתי במושג אי-עיצוב" ,כלומר עיצוב ע"י מעצב לא תבוני ,אשר בהקשר הסביבה הבנויה מורכב מ -4תהליכים: א) ( entropyעיצוב ע"י אנטרופיה) -פיזור ,סידוק ,התפוררות ,דליפה ,נזילה וכדו' )כאשר חורבה משמשת דגם חזותי של עיצוב זה); ב) עיצוב ע"י התווספות הדרגתית (שכבות צבע ,אספלט ,ריצוף ,אבק וכדו'; ג) עיצוב ע"י אסון (גרסאות שונות של רעידת אדמה); ד) התחברות יוזמות מקומיות לא מתואמות לכדי שלם בעל הגיון ,כמו מראה שכונה או עיר (התהוות המורכבות.)emergence of complexity - כמו כן נדון במושג של "מחקר אמנותי" תוך הצגה של מספר אמנים שעבודתם בנויה גם כחקר מציאות .בהמשך התלמידים יתבקשו לבצע מספר מטלות מעשיות שכולן עוסקות ב"הבלתי נראה מרוב שהוא נראה" ( )looking at the overlookedובדרכים להעברת אינפורמציה בצורה דחוסה וויזואלית. מוזיקה חזותית מרצה :אשר ארנון סמסטר ב׳ אמנות המאה העשרים משופעת במהלכים של ניפוץ מוסכמות ובחינת תבניות ואופני פעולה תוך מתיחת גבולות המדיומים המוכרים ,חצייתם ויצירת טריטוריות חדשות .בהקשר זה מעניינת במיוחד ההיקסמות והמשיכה ההדדית בין האמנויות החזותיות לבין המוזיקה. טכנולוגיית ההקלטה שחררה את הצליל מהגורם המחולל אותו ואפשרה לחקור את הקול ) (soundכ"חומר" העומד בזכות עצמו ולהשתמש בו ליצירת מוזיקה בעלת מאפיינים "קונקרטיים" המתייחסים למציאות ,דבר שאפיין את האמנות החזותית עד אז .מאידך השינוי שחל בתפיסת הדימוי כייצוג של מציאות והדגשת המרכיבים הקונספטואליים והמופשטים שלו ,קירב את האמנויות החזותיות לתפיסת המוזיקה כאמנות "טהורה" במופשטותה ,שאינה ייצוגית ושמתקיימת בה זהות מוחלטת בין חומר ,צורה ותוכן .מהשראה הדדית זו נוצרו מאז ועד היום עבודות רבות על ידי יוצרים משתי הדיסיפלינות שחוללו שינוי בתפיסות העקרוניות והאסתטיות של התחומים לצד יצירת תבניות ואופני פעולה המשלבות ביניהן .את המושג ״מוזיקה חזותית״ טבע האמן ומבקר האמנות הבריטי רוג׳ר פריי ב 1912 -בהתייחסו לעבודתו של ואסילי קנדינסקי אשר השתמש כאמנים בני דורו ואחריו במוזיקה כהשראה ליצירת אסטרטגיות של הפשטה חזותית על ידי אנלוגיה למבנים ומהלכים מוזיקליים .משם התפתח המושג כהגדרה לאסטרטגיות נוספות עבור עבודות חזותיות מבוססות ציר זמן שפועלות על פי מנגנונים מוזיקליים )עם או בלי סאונד) וכן למהלכים של תרגום ישיר בין סאונד לצורה וההפך .אסטרטגיות אלו המתבססות על יחסי גומלין ישירים בין החזותי והקולי, מוטמעות כיום בהקשרים אמנותיים ועיצוביים מגוונים כוידאו קליפים ,וידאו ארט ,מיצבים, מיצגים ,מופעי מוזיקה ומחול ,ממשקי מחשב וכלים מוזיקליים דיגיטליים .הקורס ״מוזיקה חזותית״ הינו בין תחומי ופונה לסטודנטים/יות מכל מחלקות בצלאל ומטרתו בירור סוגי הקשרים האפשריים בין מוזיקה לאמנויות החזותיות ,העיצוב והאדריכלות ויישומם בתחומי הפעולה השונים של תחומי ידע אלו .הקורס פונה לסטודנטים/יות אוהבי/ות מוזיקה ואינו דורש ידע קודם בתחום .הקורס ״מוזיקה חזותית״ יתנהל בשיתוף פעולה עם קורס ״מבנים וצורות״ שמתקיים במקביל באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בהנחייתו של פרופ׳ אמנון וולמן .בחלקו הראשון של הקורס נתרגל באופן מעשי ורעיוני את סוגי הקשר במטרה לבסס תובנות של תחביר משותף בין המימדים החזותיים לאלו המוזיקליים .בחלקו השני יזמו ויבצעו משתתפי/ות הקורס פרוייקט אישי במדיום על פי בחירתם/ן ועל פי תחומי העניין והמיומנויות שלהם/ן .הפרויקט יעסוק בפרשנות הדו כיוונית בין האמנויות החזותיות למוזיקה. הקורס ,שהינו קורס מעשי עם דגש על הפן הניסויי והחוויתי ,יעסוק גם בצדדים תיאורטיים של המדיומים השונים ובהיסטוריית חיפוש הקשר ביניהם על ידי אמנים ,מעצבים ומוזיקאים מתחילת המאה העשרים ועד זמננו. הציון בקורס יקבע על פי השקלול הבא: נוכחות והשתתפות פעילה בשעורים20% - הערכת תרגילים בחלק הראשון של הקורס30% - הערכת פרויקט בחלק השני של הקורס50% - החברה בראי הקריקטורה מרצה :מישל קישקה קורס דו-מחלקתי תקש"ח ואנימציה סמסטר ב' הקריקטורה היא חלק בלתי-נפרד מהעיתונות מאז היוולדה והיא עוסקת בביקורת ובשחיטת פרות קדושות בחוצפה בריאה .עולם הקריקטורה סוער ונסער ,חופש הביטוי מאוים ומנסים להגביל או לצמצם אותו בכל מקום ,ואף לבטלו כליל .אם העיתונות מכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה",הקריקטורה ללא ספק גם נובחת וגם נושכת .הקורס יעסוק בקריקטורה חברתית הן בהיבט היצירתי והן בהיבט המחקרי .כל סטודנט יבחר נושא אחד קרוב לאג'נדה החברתית שלו ,ילמד אותו לעומק וייצור עליו קריקטורות במהלך כל הסמסטר .הוא יתקוף את הנושא מזוויות שונות ,באמירות אישיות ויצבור גוף עבודות משמעותי .חופש הביטוי יהיה נר לרגלינו וכל אחד יבדוק את גבולותיו .העשייה הכיתתית תעמוד בבסיס דיונים פתוחים שנקיים ביחד .במקביל נבקר במוזיאון הישראלי לקריקטורה בחולון ונקבל הדרכה ממנהלת הארכיון ומהאוצרים .ניחשף ליצירה של חלוצי הקריקטורה הישראלית ,נבין אלו נושאים העסיקו אותם בעבר ומה הרלוונטיות שלהם כיום .כל סטודנט יכתוב עבודה אישית על קריקטוריסט או נושא לפי בחירתו .בסוף הסמסטר יגיש כל סטודנט חוברת כרוכה המקבצת את גוף עבודותיו לצד העבודה הכתובה. דרישת סף: על הנרשמים להיות בעלי שליטה טובה ברישום ובטכניקות איור. סמסטר קיץ Fabrication מרצה :אריאל בלונדר עבור סטודנטים ממחלקות :ארכיטקטורה ,צורפות ואופנה ,עיצוב קרמי וזכוכית ,עיצוב תעשייתי .הקורס יתקיים במהלך חופשת קיץ במהלך חודשים אוגוסט -ספטמבר מועד מדויק יפורסם בהמשך) מטרת הקורס היא לבחון כיצד טכניקות ומתודות מעולם האופנה יכולות לקבל תרגום לעולם האדריכלות ,וכיצד בכוחן להציע מבנים חדשים מבוססי אריג .עושר צורני ,גמישות ,מורכבות גיאומטרית ואורנמנטיקה נמצאים במרכז השיח האדריכלי כיום ,ומהווים אתגר ממשי לייצור ומימוש בשיטות הבניה המקובלות .עבור מעצבי האופנה והטקסטיל ,אלו תוצרים טבעיים לעיסוק בחומר הגמיש ,המתאים עצמו למורפולוגיות המורכבות של גוף האדם .הקורס מבקש לעשות שימוש חדשני במתודות מעולם הטקסטיל ,לטובת יצירת מבנים קשיחים בחומרים מרוכבים ,ליצירת מחסה וחלל .עיקר הקורס הינו עבודה אקספרימנטאלית מעשית בחומר גמיש (אריגים) ,ליצירת סטרוקטורה קשיחה בצורניות עשירה ומורכבת ,המקשרת בין עולם האופנה לעולם הארכיטקטורה ,תוך קבלת השראה ממתודות עבודה קרמיות להקשחת טקסטיל .הסטודנטים יעבדו בקבוצות הטרוגניות מהמחלקות השונות ויצרו אלמנט הצללה בגודל ,1:1במעין פביליון קבוצתי. פרויקט נהר ירושלים * פעולה אמנותית במרחב העירוני מרצות :סיגל ברניר ופני הס יסעור סמסטר קיץ' הקורס יתקיים במרכז העיר ירושלים בראשית ספטמבר במשך שבועיים חמישה ימים בשבוע 4שעות ביום. מתוך שהייה ושיטוט במרחב העיר ירושלים ,הכרות עם אירועי הקיץ המתרחשים בה, מפגשים עם אמנים הפועלים במרחב העיר והכרות עם עבודות אמנות אורבנית מערים שונות בעולם ,ניצור התערבויות אמנותיות תלויות מקום ( .)Site Specificנעשה זאת תוך שימוש בפרקטיקות אמנותיות מגוונות כגון :סיורים אורבניים ,משחקים עירוניים ,מיצבים ומיצגים. הפעולות יתקיימו במרחבים שונים במרכז העיר ,תוך ניסיון לבחון את הגבולות המוסכמים בין היוצר והמעשה האמנותי ,בין התושב ועובר האורח ,כמו גם את מערכת המושגים הרלבנטיים :הזכות לעיר ,פעולה אזרחית ,עיצוב חברתי ,אמנות אורבנית ועוד. סטודנטים בתכנית חילופין מוזמנים להצטרף. * מחווה לעבודה סביבתית קונספטואלית של יהושע נוישטיין עם ג'ורג'ט בלייה וג'ררד מרקס, ירושלים 1991
© Copyright 2024