קורסים לבחירה בתיעדוף

‫מסגרות בחירה ארכיטקטוה – תעדוף תשע"ו‬
‫סטודיו שנה ג' ‪2......................................................................................................‬‬
‫סמסטר א' ‪2................................................................................................‬‬
‫סמסטר ב' ‪5.................................................................................................‬‬
‫סמינר בחירה ‪8.......................................................................................................‬‬
‫סמסטר א ‪8..................................................................................................‬‬
‫סמסטר ב ‪9..................................................................................................‬‬
‫שנים ד'‪-‬ה' ‪11.........................................................................................................‬‬
‫קורסים עיוניים תומכי סטודיו ‪15.................................................................................‬‬
‫המקבץ הבין תחומי ‪18.............................................................................................‬‬
‫סמסטר א' ‪18.............................................................................................‬‬
‫סמסטר ב' ‪22.............................................................................................‬‬
‫סמסטר קיץ ‪29...........................................................................................‬‬
‫סטודיו שנה ג'‬
‫דרישות קדם‪ :‬ממוצע ‪ 07‬ומעלה בסטודיו מבוא א‪ -‬ד‬
‫תשעת קורסי הסטודיו המוצעים בשנה השלישית מייצגים סוגי שיח אדריכלי שונים ‪,‬את‬
‫עקרונות ריבוים ‪,‬סמיכותם ורציפותם ‪,‬ומבטיחים דיון פלורליסטי ‪.‬הם נבדלים מהותית‬
‫במחשבתם ‪,‬בגישותיהם ובדרכי עבודתם ‪,‬והם ‪,‬באותו הזמן ‪,‬מאוגדים ‪.‬בכולם מתוכנן בניין‬
‫כמושא המרכזי בשיח ‪,‬בניין שלם בעל שלוש פנים ‪.‬מתוכנן בהם אובייקט פיזי בעל יכולת‬
‫ספיגה אשר דרכו מגולמת צורת מחשבה ספציפית ‪,‬מתוכננת פעולת בנייה אשר דרכה‬
‫מגולמים כל התהליכים שמגדירים מחדש את המציאות ‪,‬ומתוכנן מערך מבני לאיזון והסדרה‬
‫המתהווה מאיסופם יחד של רעיונות ‪,‬ערכים ומקורות ‪.‬בהקשר רחב כזה של חופש מדורבנים‬
‫תלמידי השנה להפגין עצמאות ‪.‬מתאפשר להם למקם את עצמם ‪,‬לממש עניינים אקדמיים‬
‫ספציפיים ולפעול להשגתם ‪,‬והם מונחים להפגין יכולת לארגן ולקבוע בעצמם שיטתיות על‬
‫פיה תתנהל עבודתם ‪,‬ושליטה במהלכים על פיהם היא תיבנה בהדרגה ‪.‬הם מונחים להציג‬
‫יכולות חשיבה על אודות עבודתם האישית בהקשר תאורתי‪-‬תרבותי רחב ‪,‬ולהדגים הבנה של‬
‫מערכת היחסים בין עשייה וביקורת ‪,‬וחשיבות החקירה הביקורתית ‪.‬‬
‫סמסטר קיץ‬
‫סמסטר א'‬
‫סטודיו‪ 2 ,‬קבוצות‪ ,‬סמסטר א'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 11 ,‬ש"ש‬
‫אדר' יהשע גוטמן‪ ,‬אדר' יובל בר‪ ,‬אדר' מוטי בודק‪ ,‬פרופ' צבי אפרת‬
‫סטודיו תחרויות אדריכליות‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר א'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ – 0077‬אדר' יהשע גוטמן‬
‫הסטודיו יעסוק בתחרות אדריכלית‪ .‬בסמסטר א' ישתתפו הסטודנטים בתחרות בינלאומית או‬
‫מקומית שתבחר‪.‬‬
‫מוסד התחרות האדריכלית קיים עוד משחר הימים (האקרופוליס באתונה היה תוצאה של‬
‫תחרות אדריכלית)‪ .‬לאורך ההיסטוריה ניתן למפות את נקודות הציון החשובות של‬
‫הארכיטקטורה‪.‬‬
‫בשום מקצוע אחר אין אח ורע לתחרות האדריכלית‪ .‬יש שיומרו שמדובר בשיטה כמעט‬
‫נצלנית של בעלי המאה‪ ,‬לאיתור רעיונות המיועדים לשיפור נכסיהם‪ ,‬אולם מצד שני ניתן‬
‫לחשוב על זה כמנגנון המעודד שוויוניות ומהווה קרש קפיצה לאדריכלים צעירים‪ ,‬עלומי שם‬
‫אל התודעה הציבורית‪ .‬התחרות האדריכלית היא אולי המוסד המשפיע ביותר לאורך‬
‫ההיסטוריה על הסגנון האדריכלי של התקופה‪ .‬בהיותה‪ ,‬ציבורית‪ ,‬עדכנית‪ ,‬חדשנית‪ ,‬מרוכזת‪,‬‬
‫דחוסה ומאתגרת‪ ,‬התחרות האדריכלית שינתה פעם אחר פעם את הדיסציפלינה כולה‪,‬‬
‫מיקמה התחרות האדריכלית את הרלוונטיות של הדיון והשיח התיאורטי וכן את הסטנדרטים‬
‫של הפרקטיקה הפיזית‪ ,‬הפרוגרמות והחומרים בהם השתמש הדור שאחרי‪.‬‬
‫גורד השחקים ‪2116‬‬
‫בסמסטר הראשון ישתתפו הסטודנטים בתחרות השנתית לגורד השחקים של מגזין ‪eVolo‬‬
‫‪. 2016‬‬
‫את התקציר לתחרות‪ ,‬שיהווה את נקודת המוצא לסטודיו ניתן לראות באתר‪:‬‬
‫‪/http://www.evolo.us/competition/registration-2016-skyscraper-competition‬‬
‫"אפקט הצפיפות"‪ ,‬בניין רב–שימושי בצפיפות גבוהה‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר א'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ -0006‬אדר' יובל בר‬
‫כתוצאה מתהליך הציפוף‪ ,‬הרקמה האורבאנית עוברת שינויים מוטציוניים‪ .‬מסתבר שהמגרש‬
‫הריק הוא סוג של אתר בנייה שהולך ונעלם מהנוף העירוני‪ .‬בפועל המציאות האורבאנית‬
‫מחייבת אותנו להמציא אסטרטגיות חדשות של מחזור‪ ,‬התחדשות‪ ,‬תוספות ושינוי‪ .‬הבניינים‬
‫נעשים צפופים יותר ואילו אתרי הנדל"ן המבוקשים עמוסים יותר בשאריות העבר‪.‬‬
‫פרויקטים במגרשים בנויים‪ ,‬תלת‪ -‬ממדיים כפופים עתה לתנאי תכנון נוקשים‪ ,‬הן מבחינה‬
‫פיזית והן מבחינה סטטוטורית‪ .‬בתנאים אלו מוטל על הארכיטקטורה להשתמש בקרקע‬
‫המלאכותית ולגשר בין הנאראטיבים השונים ומאבקי האינטרסים‪.‬‬
‫סטודיו מבנה תרבות וספורט‬
‫נושא משנה ‪:‬ביומימיקרי ‪,‬תכנון בהשפעת מערכות מן הטבע‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר א'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 11 ,‬ש"ש‬
‫‪ –9229‬אדר' מוטי בודק‬
‫מעולם לא היו העיצוב והאמנות סמוכים כל כך למדע ולטכנולוגיה כפי שהם כיום‪ .‬מעצבים‬
‫ואמנים מאמצים לעצמם את העולם המהונדס גנטית בחיפוש אחר כיווני עיצוב חדשים – בין‬
‫שהם פונים אל הטבע כדי לשאוב ממנו מודלים לחיקוי (ביומימיקרי)‪ ,‬או משתפים איתו‬
‫פעולה; בין שהם פועלים יחד עם מומחים לביולוגיה סינתטית לטשטוש הגבול בין הטבעי‬
‫למלאכותי‪ ,‬או משלבים בין תחום העיצוב לתחומי הביולוגיה‪ ,‬הכימיה‪ ,‬הרובוטיקה והננו‪-‬‬
‫טכנולוגיה ‪ -‬המשותף לכל אלה הוא היותם פועלים במנעד שבין האורגני לאנ‪-‬אורגני‪ ,‬בין‬
‫טבע 'טבעי' לטבע מתוכנת‪.‬‬
‫בעידן הגלובליזציה והמערכות האקולוגיות‪ ,‬שבו עולה חשיבותה של הראייה המערכתית‬
‫בניתוח בעיות מורכבות‪ ,‬נדרשים ידע‪ ,‬מיומנויות ואופני חשיבה רב‪-‬תחומיים לשם פיתוח‬
‫גישות חדשות בתחום האדריכלות‪ ,‬המשלבות בין תחומי העיצוב‪ ,‬הטכנולוגיה והמדע‪.‬‬
‫עלייתה של החשיבה העיצובית (‪ )Design Thinking‬בשנים האחרונות כפרקטיקה‬
‫תיאורטית‪ ,‬המקדמת מודולריות ותהליכי הפשטה תכנוניים‪ ,‬איפשרה את פיתוחן של צורות‬
‫אינטרדיסציפלינריות מבוססות‪-‬מחקר אלה‪ ,‬המשלבות בין תהליכי העיצוב לבין צורכי החברה‬
‫והתעשייה‪.‬‬
‫העיצוב כיום חי ונושם בממשקים שבין שדות ידע שונים‪ .‬הוא אינו מתמצה עוד ברמת‬
‫האובייקט הבודד אלא מחייב ידע יישומי רב‪-‬תחומי לשם פתרון בעיות מורכבות‪ .‬הסטודיו‬
‫מעמיד אפוא במרכזו את המודל המורכב הזה של חשיבה עיצובית‪ ,‬המושתתת על הוראה‬
‫ומחקר מקדמי‪-‬חדשנות‪ .‬הוא יעסוק בפיתוח והטמעה של ידע רוחבי רב‪-‬תחומי מבוסס‬
‫מדע‪/‬טכנולוגיה‪ /‬עיצוב ויקיים שיתופי פעולה עם התעשייה ועם מוסדות אקדמיים וגורמים חוץ‪-‬‬
‫מוסדיים אחרים בתחומי הביו‪-‬דיזיין‪ ,‬הביומימיקרי‪ ,‬הננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬העיצוב האלגוריתמי‬
‫והתכנון הפרמטרי‪ ,‬האדריכלות הגנטית והביולוגיה הסינתטית‪.‬‬
‫הביו‪-‬דיזיין והביומימיקרי (תכנון מערכות מעשה ידי אדם בהשראת הטבע) הם שיטות מחקר‬
‫ופיתוח של ידע יישומי‪ ,‬המבקשות למצוא פתרונות אפקטיביים ובני קיימא לאתגרים‬
‫העיצוביים והטכנולוגיים של ימינו על ידי למידה וחיקוי של צורות‪ ,‬עקרונות ותהליכים‬
‫אקולוגיים בטבע‪.‬‬
‫למרבה הפרדוקס‪ ,‬לאחר מאות שנים של ניכור והתנכרות לטבע‪ ,‬שבהן שימשה הטכנולוגיה‬
‫אמצעי לניכוס הטבע ומשאביו לצרכיו המעשיים והתועלתניים של האדם‪ ,‬מאפשרות לנו‬
‫ההתפתחויות הטכנולוגיות המרשימות בעשורים האחרונים לאחזר את הטבע‪ ,‬לגלותו מחדש‬
‫בספרה החברתית‪.‬‬
‫ֶ‬
‫ולחשוף את צפונותיו לטובת פתרונות בני קיימא‬
‫השיח האדריכלי העכשווי משתלב במגמה כללית זו‪ ,‬החל מרמת הננו‪-‬סטרוקטורה ועד לרמת‬
‫המגה‪-‬סטרוקטורה‪ :‬אפילו תכנונם של המבנים הפשוטים ביותר מחייב כיום שימוש‬
‫בדיסציפלינות שונות ומצריך את שיתוף הפעולה של מומחים‪ ,‬מיומנויות וטכניקות ביצועיות‬
‫מגוונות‪ .‬כלי התכנון הממוחשבים‪ ,‬על תהליכי ההפשטה חסרי התקדים שהם מאפשרים‪,‬‬
‫העיצוב האלגוריתמי והתכנון הפרמטרי – כל אלה קשורים לתחום הנקרא "למידה מעמיקה"‬
‫(‪ :)Deep Learning‬צורה של למידה חישובית‪ ,‬שבה מחשבים מלמדים את עצמם לבצע‬
‫משימות באמצעות פענוח שורה ארוכה של נתונים (‪ .)Big Data‬הם מאפשרים תכנון ובנייה‬
‫של צורות ונפחים מורכבים מבחינה גיאומטרית והנדסית‪ ,‬ומחייבים את פיתוחם של טכניקות‬
‫וחומרים חדשים‪ ,‬שיסייעו בהקמתם של מבנים כאלה‪ .‬לא יהיה זה מוטעה לטעון שהננו‪-‬‬
‫טכנולוגיה והתפתחותם של מבנים מולקולריים יאפשרו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬את עיצובם וייצורם‬
‫של חומרים מרוכבים‪/‬חכמים‪ ,‬שישרתו באופן מיטבי פרויקטים לא רגולריים כאלה‪.‬‬
‫במסגרת תהליך המחקר בסטודיו מפתחים הסטודנטים תהליכי תכנון ייחודיים‪ ,‬המרחיבים‬
‫את מערך הפתרונות הפוטנציאליים לבעיות ארכיטקטוניות והנדסיות‪ ,‬תוך שימוש במאגרי‬
‫מידע ביומימטיים וניתוח מערכות ביולוגיות מורכבות – ובהסתמך על איתורם‪-‬בטבע של‬
‫מבנים‪ ,‬תהליכים‪ ,‬מנגנונים‪ ,‬מערכות ועקרונות‪-‬תכנון המבוססים על תהליכים אבולוציוניים‬
‫במשך מיליארדי שנות "מחקר ופיתוח" של הטבע עצמו‪ .‬בשיתוף פעולה עם ביולוגים‪ ,‬חוקרים‬
‫ומהנדסים‪ ,‬הלוקחים חלק בתהליכי התכנון‪ ,‬נבדקות דרכי חשיבה החורגות מנתיב‬
‫ההתפתחות הטכנולוגי השגרתי‪ ,‬תוך יציאה מדפוסים הנדסיים מקובעים ומציאת פתרונות‬
‫יצירתיים‪ ,‬שיהיו יעילים‪ ,‬בני קיימא וניתנים לפיתוח וליישום בפרויקטים קונקרטיים‪.‬‬
‫בד בבד עם כך מתנסים הסטודנטים בכל שלבי התכנון האדריכלי‪ ,‬החל מהגדרת הקונספט‪,‬‬
‫דרך פיתוח דרגות שונות של הפשטה‪ ,‬ועד לחקירת הנושא מהיבטיו התיאורטיים והמעשיים‪,‬‬
‫תוך שימוש בטכניקות של מידול פונקציונלי‪ ,‬שבהן מתפרקות המערכות לתתי‪-‬תפקודים‬
‫יישומיים‪ .‬המערכות הביולוגיות שיאתרו הסטודנטים יעברו תהליך של הפשטה וייושמו על‬
‫תמה מוגדרת‪ ,‬תוך התמודדות עם המגבלות של סדרי הגודל‪ ,‬טיבם של החומרים והצורך‬
‫בהתאמת תהליכי הייצור הקיימים לאלה המשמשים בטבע‪.‬‬
‫בהמשך העבודה נדרשים הסטודנטים לבצע את התהליכים הבאים‪ :‬לנתח את אתר הבנייה‬
‫וסביבתו על פי הפרמטרים המתאימים; לגבש פרוגרמה; להציע סכמה תכנונית לארגון‬
‫המבנה; לקבוע את עקרונות הקונסטרוקציה‪ ,‬התנועה והשימוש בחומרים; לעסוק בתכנונם‬
‫של פרטי הבניין; ולהפגין יכולת עיצובית‪ ,‬הבנה טכנולוגית וכושר יישום ופרזנטציה ברמה‬
‫גבוהה‪ ,‬שיסתכמו בהצגת הצעה אדריכלית קונקרטית‪.‬‬
‫העבודה מתבצעת בקני מידה שונים וברמות שונות של פירוט‪ ,‬ונסמכת הן על ניסויים‬
‫במעבדות ייעודיות והן על לימוד תיאורטי והיסטורי‪ ,‬תוך בחינה מתמדת של הקשר בין תכנון‬
‫אדריכלי מקומי לבין השפעתו החברתית‪ ,‬הכלכלית והעיצובית והקשריו האורבניים‬
‫והסביבתיים‪.‬‬
‫בסיומו של התהליך ירכשו הסטודנטים כלי תכנון ומחקר מקצועיים‪ ,‬שיסייעו להם לגבש דרכי‬
‫התמודדות מקוריות ויעילות עם האתגרים האדריכליים העומדים בפני עולמנו כיום‪.‬‬
‫מבנה בעיר‪2050 .‬‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר א'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ -0003‬אדר' אורי שלום‬
‫בעולם של שינוי מתמיד ומהיר‪ ,‬בו הידע מוכפל בפרקי זמן מתקצרים‪ ,‬והטכנולוגיה משנה את‬
‫האופן בו אנו עובדים ומתקשרים‪ ,‬נראה שאין תחום מקובע יותר מעולם הבניה והאדריכלות‪.‬‬
‫סביבת המגורים‪ ,‬העיר והמבנה הבודד‪ ,‬לא הושפעו באופן מהותי מהקדמה והידע‪ .‬החיים‬
‫העירוניים‪ ,‬על הבנוי ועל הצומח‪ ,‬נותרו ללא שינוי במשך עשורים‪ .‬מושגי היסוד כגון בטון‪,‬‬
‫מלט‪ ,‬לבנה‪ ,‬חדר‪ ,‬דירה‪ ,‬בניין‪ ,‬חניה‪ ,‬רחוב‪ ,‬שכונה‪ ,‬נשארו תקפים ובמהותם לא השתנו בחצי‬
‫המאה האחרונה‪.‬‬
‫מה אם כן יחולל שינוי מהותי‪ ,‬וכיצד יש להיערך לארבעים שנים הבאות? במחצית המאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬המצאת המעלית שינתה את סכמת הבניין ושחררה אותו מעלה‪ .‬מהי אם כן "המעלית"‬
‫של מחצית המאה ה‪ ?21-‬הנושאים שהעסיקו את המתכננים בעבר נותרו רלוונטים‪ ,‬חיבור‬
‫לטבע‪ ,‬פערים חברתיים מרחביים‪ ,‬הטמעת הטכנולוגיה ואחרים‪ .‬כיצד הארכיטקטורה יכולה‬
‫להגיב ביעילות לתהליכים ולבעיות של תקופתינו?‬
‫תיאור ומטרות הקורס‬
‫מטרת הקורס היא תכנון מבנה עד ‪ 2500‬מ"ר אשר יגיב לאתגרים הצפויים לתפיסת‬
‫הסטודנט לשנת ‪.2050‬‬
‫כל סטודנט ירכיב פרוגרמה‪ ,‬תוך ניתוח המציאות הטכנולוגית התרבותית והחברתית‬
‫העכשיווית‪.‬‬
‫הפרוגרמה‪ ,‬כמו גם פיתוח המבנה‪ ,‬ישאפו לאפיין את צרכי השעה‪ ,‬ואת האתגרים הנצבים‬
‫בפני האדריכלות כיום‪ ,‬ושעשויים להיות קריטיים למחר‪ .‬אתגרים אלו אינם מוגבלים‬
‫לטכנולוגיה וקשורים לכלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬בטחון‪ ,‬פנאי‪ ,‬תוכלת חיים‪ ,‬פוליטיקה משתנה‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫תהליך העבודה יכיל את הכלים העדכניים היום בתכנון‪ ,‬ויבחן את המבנה המתוכנן‬
‫באמצעותם‪ .‬המבנים ישאפו ל‪ 0-‬צריכת אנרגיה וחתימה אקולוגית מינימלית‪ ,‬ועל הסטודנטים‬
‫לבחון אותם בכלים מתאימים‪.‬‬
‫ההגשה הסופית תכיל פירוט מלא למבנה באתר הנבחר‪ ,‬כמו גם רקע וניתוח על הסנריו‬
‫העתידי בו פועל הסטודנט‪.‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫סטודיו‪ 4 ,‬קבוצות ‪,‬סמסטר ב'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫אדר' יהושע גוטמן‪ ,‬ד"ר אדר' ארז גולני סולומון‪ ,‬אדר' אסף לרמן‪ ,‬אדר' אורי שלום‬
‫סטודיו תחרויות אדריכליות‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר ב'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ – 0077‬אדר' יהשע גוטמן‬
‫הסטודיו מבקש לבחון באמצעות טיפולוגיה של המתנ"ס ההולכת ונעלמת מהעולם את הקשר‬
‫בין עיצוב‪ ,‬חינוך ופנאי ואת המשמעויות המרחביות שיש לשינויים העוברים על העברה‬
‫וצריכה של ידע ומידע בעידן הדיגיטלי‪.‬‬
‫באמצעות תכנון סביבה המשלבת לימוד ופנאי ומרחבים לילדים המשולבת בבנייה של‬
‫פרוגרמה אידיאולוגית‪ ,‬הסטודנטים יפתחו‪:‬‬
‫חשיבה על מרחבי הלמידה והפנאי העתידיים (וירטואלים ופיזיים)‬
‫שת״פ בין הליך תכנון ועיצוב המרחב לבין העיר ‪ -‬החל משלבי המחקר והאפיון וכלה בניסוח‬
‫וביישום של מרחב ההוראה והלמידה העתידיים‪.‬‬
‫רקע‬
‫בישראל ובעולם קיים דיון ער סביב הדרך בה אנו לומדים‪ .‬המודל של בית הספר והמתנ"ס‬
‫כשריד של המהפכה התעשייתית מאותגר בתפיסות ביקורתיות שרואות את התלמיד כסוכן‬
‫אקטיבי בתהליך הההתפתחות הפיזית והמחשבתית של ילדי העתיד‪.‬‬
‫על פי תפיסה זו ‪ -‬אנו מציעים להפוך את המעצב לסוכן אקטיבי‪ ,‬חלק בלתי נפרד בתהליך‬
‫החשיבה על דרכי ההוראה והעברת ידע‪.‬‬
‫הנושאים שעולים לדיון סביב עתיד החינוך‪ ,‬הפנאי והסביבה הקרובה כעת הינם מהותיים‬
‫בעיקרם ובעלי קונטקנס חברתי וטכנולוגי רחב‪ .‬על האדריכל לקחת תפקיד מוביל כבר‬
‫בשלבי הדיון המוקדמים ‪ -‬להנהיג "מחשבה עיצובית" מאחדת וראיה בין‪-‬תחומית‪ .‬כל עוד‬
‫אנשי העיצוב מתפקדים רק כמתווכים בין החזון ובין העולם הפיסי‪ ,‬כל פעולת תרגום לקראת‬
‫מימוש עלולה להיות נקודתית וסימפטומתית‪.‬‬
‫אנחנו מציעים לחשוב מחדש על מקומו של האדריכל בהליך תרגום הרעיונות ‪ -‬למקם את‬
‫תהליך העיצוב כחלק אינטגראלי מיצירת האסטרטגיה הפדגוגית ולהפוך את העיצוב לכלי‬
‫אקטיבי בבחינת הרעיונות והמדיניות הפדגוגיים‪.‬‬
‫מילון הרעיונות הפוליטיים‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר ב'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ -0007‬ד"ר אדר' ארז גולני סולומון‬
‫המילון — הסטודיו הוא מילון בהתהוות‪ .‬כל בניין שיתוכנן במהלך הסטודיו יהווה הגדרה‬
‫לערך יחיד במילון רעיונות‪ .‬יהיה ביכולתו למסור מידע על הערך ולהדגים את הרלוונטיות שלו‬
‫לארכיטקטורה ולמחשבתה‪ .‬בחירת הערכים וההחלטה לכלול אותם בדיון נעשית על פי‬
‫הרלוונטיות שלהם‪ ,‬מידת מעורבותם בחיינו והשפעתם עליהם‪ ,‬ועל פי האופן בו הם ספוגים‬
‫במרחב הישראלי‪ .‬בניית מילון שכזה‪ ,‬עשוי מבניינים ומונחה על ידי מילים‪ ,‬מאפשרת דיון‬
‫במאפייני המציאות—נאו ליברלית‪ ,‬קפיטליסטית‪ ,‬ביטחונית‪ ,‬לאומית‪ ,‬אורבנית—ומדרבנת‬
‫מערכת יחסים שבמסגרתה גוף הידע שמרכיב את הארכיטקטורה מתפתח על פי תשובות‬
‫שניתנות לשאלות חקרניות על מושגי יסוד‪ .‬בסמסטרים קודמים נידונו בסטודיו ערכים דוגמת‬
‫׳זירת פשע׳‪ ,‬שעמום׳‪ ,‬׳צבע׳‪ ,‬׳שדה קרב׳‪ ,‬׳עבודה׳‪ ,‬׳אוכל׳‪ ,‬׳מערכת הביטחון׳‪ ,‬׳אסון׳‪,‬‬
‫׳תשתית׳‪ ,‬׳מוות׳‪ ,‬׳חתונה׳‪ ,‬׳טעות׳‪ ,‬׳אוטופיה׳ ו‪-‬׳דקדנס׳‪.‬‬
‫הרעיונות — ארכיטקטורה מקבלת ממשות בתהליך שביסודו ובמהלכו עומדים רעיונות‪.‬‬
‫הרעיונות נחשבים קטגוריה הכרחית לקיום‪ ,‬הם מראה בהירה לאידאולוגיות של חברה‬
‫ולמאפיינים שלה‪ ,‬וכלי עבודה בסיסי בתהליכי יצירה ויצירת המרחב בפרט‪ .‬הרעיונות נידונו‬
‫תמיד ובכל תחום‪-‬דעת‪ .‬למרות העניין התמידי ברעיון‪ ,‬הסימוכין שניתנו לחשיבותו או‬
‫הביקורת שהוטחה בו‪ ,‬ולמרות סימונו של הרעיון כגרעין העשייה האדריכלית‪ ,‬מערכת‬
‫היחסים בין הרעיון לבין הארכיטקטורה אינה נידונה באופן רציף‪ .‬בכוונת הסטודיו לתרום לדיון‬
‫אוניברסלי שהתפתח באקדמיה על הקשר בין בניינים לרעיונות ולשמש חלוץ בדיון דומה‬
‫בהקשר ישראלי‪.‬‬
‫הפוליטי — אופייה המולד של הארכיטקטורה ואופן השפעתה על המציאות הם פוליטיים‪.‬‬
‫בניינים נושאים פוטנציאל מיוחד‪ .‬הם קובעים‪ ,‬מפתים‪ ,‬מאיימים‪ ,‬כולאים‪ ,‬מגנים‪ ,‬מפלים‪,‬‬
‫מהללים‪ ,‬מרשימים‪ ,‬הורסים‪ ,‬כופים‪ ,‬צוברים‪ ,‬משנים‪ ,‬מפרידים‪ ,‬ממכרים‪ ,‬שולטים‪ ,‬מאפשרים‬
‫ושוללים‪ .‬אופיים של הבניינים‪ ,‬הפוטנציאל האנטגוניסטי המיוחד שלהם ואופן השפעתם על‬
‫המציאות הוא פוליטי‪ ,‬כמעט תמיד‪ .‬במהלך הסמסטר יושם דגש על רעיונות פוליטיים‪ ,‬על‬
‫תגובות לאופיה הפוליטי של הארכיטקטורה ולמבנה הפוליטי של המרחב הישראלי‪.‬‬
‫הבניינים שיתוכננו—מכלולי הרעיונות‪ ,‬האסטרטגיות התאורטיות ופעולות העיצוב—יהוו‬
‫ניסיון לתיאור המשמעויות הפוליטיות הגלומות במרחב‪ ,‬ולאבחנה ביקורתית של תופעות‬
‫חדשות שנכללות בו בהווה ושחורגות מהגדרות ודימויים מקובלים‪.‬‬
‫משתתפי הסטודיו צפויים לרכוש ידע על גוף התיאוריות וגילויי הדעת שמניעים את‬
‫הארכיטקטורה בהווה‪ ,‬יכולת למקם את עבודתם בתוכו‪ ,‬ואפשרות לבסס עמדה ביקורתית‬
‫כלפיו‪ .‬הם צפויים להתמודד עם מרכיבים פוליטיים במבנה המרחב הישראלי בגישות מגוונות‬
‫ורדיקליות‪ ,‬לפתח שיטות ייצוג וויזואלי של רעיונות‪ ,‬להיות רלוונטיים ולהוכיח מקוריות‪.‬‬
‫”’סטודנטים‘‪ :‬כולם חובשים כובעי ברט אדומים ולובשים מכנסיים בגזרה הדוקה‪ ,‬ומעשנים‬
‫מקטרות ברחוב ואף פעם לא לומדים‪[ “.‬גוסטב פלובר‪ ,1911 ,‬מילון הרעיונות המקובלים]‪.‬‬
‫אתרים מארגנים בניינים‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר ב'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ – 0037‬פרופ' צבי אפרת‬
‫סטודיו "מבנים פתוחים" יתמקד בתכנון מבני ציבור בינוניים (‪ 1,111-5,111‬מ"ר) עד קנה‬
‫מידה מפורט של ‪ .1:51‬במהלך הסטודיו יהיו ‪ 3‬הגשות ביניים "רגילות" והגשה סופית‬
‫"אילמת"‪.‬‬
‫הנחת העבודה של הסטודיו היא שאדריכלות קשיחה המייצרת בניינים בעלי פרוגראמות‬
‫קבועות‪ ,‬חללים סטאטיים ומעטפות נצחיות‪ ,‬לא תשרוד בעתיד המסתמן של שינוי מבנים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים ואזרחיים‪ ,‬אי‪-‬ודאות כלכלית‪ ,‬אסונות אקולוגיים והבטחות טכנולוגיות‪.‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫הסטודיו לא יכתיב מראש אתר‪ ,‬נושא‪ ,‬קונטקסט‪ ,‬טיפולוגיה‪ ,‬פרוגראמה‪ ,‬מתודולוגית תכנון‪,‬‬
‫שיטת בנייה‪ ,‬סגנון אדריכלי‪ ,‬טכניקת שימור או מחזור‪ ,‬אסטרטגית קיימות‪ ,‬שרטוט ידני או‬
‫ממוחשב‪ ,‬מודלים ידניים או ממוחשבים ופורמט הגשה‪.‬‬
‫הסטודנטים יתבקשו להציע נושא‪-‬אתיקה‪-‬שיטת עבודה משלהם ולפתח אותו באמצעות תכנון‬
‫מבנה ציבורי "פתוח" אשר יוכל לשמש כתשתית לתרחישים פרוגרמטיים צפויים ולא צפויים‪,‬‬
‫לקבל קונפיגורציות חלליות מוכרות או זרות‪ ,‬ולהחליף מערכות ומעטפות בנין‪ .‬מעבר לשלד‬
‫האדריכלי עצמו‪ ,‬אם כן‪ ,‬הסטודנטים יתארו את שינויי התפקוד‪ ,‬הארגון וההבעה שהוא יכול‬
‫לשאת‪ .‬זה יהיה אובייקט אחד שהוא סדרה של הופעות‪.‬‬
‫הפרויקטים בסטודיו לא יהיו וירטואליים‪ ,‬אלא ימוקמו ויעסקו במציאות הישראלית‬
‫הקונקרטית‪.‬‬
‫הפרטה‪ .‬הצברה? ארכיטקטורה!‬
‫סטודיו‪ ,‬סמסטר ב'‪ 6 ,‬נ"ז‪ 07 ,‬ש"ש‬
‫‪ – 0000‬אדר' אסף לרמן‬
‫התקציר יעודכן בהמשך‬
‫סמינר בחירה‬
‫סמסטר א‬
‫גישות בניתוח מבנים‪ -‬ארכיטקטורה של ציבוריות‬
‫סמסטר א'‪ 4 ,‬נ"ז‪ 4 ,‬ש"ש‬
‫‪- 0007‬אדר' רבקה גוטמן‬
‫"מה שמייחד את הפעולה האדריכלית הוא סימולציה של אינטראקציות במציאות הממשית‬
‫של חיי אדם בצוותא‪( ".‬מרטין בובר)‬
‫הסמינר מתמקד בשורה של מושגי יסוד אדריכליים‪ :‬גריד‪ ,‬קנה‪-‬מידה‪ ,‬תווי‪ ,via-‬שדה‪-‬‬
‫‪ ,campus‬פני שטח‪ ,topography-‬אובייקט ואנטי‪-‬אובייקט וכדומה ‪ -‬ובדרכי הפעלתם‬
‫במתחים ובפערים שבין המרחב הפיזי‪ ,‬הווירטואלי והלשוני‪ .‬הדילמות של הציבוריות עולות‬
‫במפגש עם טקסטים ותקדימים בני זמננו‪ :‬בוריס גרויס‪ ,‬מישל פוקו‪ ,‬חנה ארנדט‪ ,‬דלז‬
‫וגואטרי‪ ,‬קנת פרמפטון‪ ,‬מישל דה סרטו‪ ,‬ג'ורג' ביירד‪ ,‬רפאל מונאו‪ ,‬קנגו קומה ועוד‪ ,‬ע"פ‬
‫הרשימה הביבליוגרפית של הסמינר‪.‬‬
‫העבודה בסמינר מעמתת בין 'מילים' לבין 'דברים' בפרקטיקה האדריכלית‪ ,‬במטרה לפתח‬
‫את כלי הביטוי האדריכליים במדיה השונים של התחום‪ ,‬על בסיס ידע קאנוני ובדגש על‬
‫רהיטות‪ ,‬דיוק ‪ -‬וסטייטמנט אישי מנומק‪.‬‬
‫במהלך הסמינר‪ ,‬כל סטודנט מגיש בכיתה רפרט מתוך הרשימה הביבליוגרפית ואת גישתו‬
‫האדריכלית לטקסט – בהמחשה אדריכלית שאינה מילולית – ומוביל דיון‪ ,‬בהנחייתי‪,‬‬
‫במושגים השונים של ציבוריות באדריכלות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הסטודנטים מעבדים רעיון אדריכלי אישי בתימת הציבוריות לקראת הגשה‬
‫קבוצתית בסוף הסמסטר‪ .‬העבודה מוגשת בקטגוריות המצמצמות של הסמינר‪ :‬מדיום יחיד‬
‫ע"פ בחירה (או מודל‪ ,‬או צילום‪ ,‬או רישום‪ ,‬או שרטוט טכני וכדומה) ופורמט אחיד של ‪.A0‬‬
‫חומרים אלו הם התשתית לעבודה הסמינריונית הכתובה ע"פ הכללים האקדמיים ומוגשת‬
‫בתום הסמסטר‪.‬‬
‫דרישות הקורס ואופן חישוב הציון לסטודנט‪:‬‬
‫נוכחות פעילה ועבודה סמינריונית מונחית ‪ ,61%‬תרגיל מעשי ‪ ,21%‬רפרט ‪.21%‬‬
‫סמינר ארכיטקטורה כאמנות וכחיים‬
‫סמסטר א'‪ 4 ,‬נ"ז‪ 4 ,‬ש"ש‬
‫‪ - 0074‬ד"ר אדר' דוד ‪ -‬ארטמן ענת‬
‫היות הארכיטקטורה סוג של אמנות מושם לעתים בסימן שאלה כיוון שהארכיטקטורה באה‬
‫לשרת חיים‪.‬‬
‫בסמינר זה נבחן את הקונפליקט האינהרנטי שקיים בין אמנות לחיים ואת האופן שקונפליקט‬
‫זה בא לידי ביטוי בארכיטקטורה ‪.‬נשאל אם ארכיטקטורה היא יותר חיים או יותר אמנות או‬
‫שמא מה שמאפיין אותה הוא דווקא המתח שבין השניים האלו ?האם הארכיטקטורה כאמנות‬
‫סותרת את הארכיטקטורה כחיים או משלימה אותה ?נבחן סוגי ארכיטקטורה שמנסים‬
‫להתעלם מהאספקט האמנותי ולעומתם אלו שמנסים לדחוק הצידה את החיים וכן נדון‬
‫בסוגים השונים של היחסים בין האספקטים הללו ‪.‬הסמינר ילווה בטקסטים וסרטים הדנים‬
‫בחיים ‪,‬באמנות ובארכיטקטורה מבחינה פילוסופית ‪,‬פסיכולוגית סוציולוגית וביקורתית ‪.‬‬
‫במקביל תתקיים עבודה תיאורטית ומעשית בכיתה‪.‬‬
‫אורבניזם נופי‬
‫סמסטר א'‪ 4 ,‬נ"ז‪ 4 ,‬ש"ש‬
‫‪ -7188‬אדר' יובל יסקי‬
‫תיאור נושא הקורס‪ ,‬מטרות ויעדים‪ :‬במסגרת הסמינר נלמד את הרקע ההיסטורי והתיאורטי‬
‫שעומד בבסיס התפתחותו של התחום הידוע בכינוייו "אורבניזם נופי" ( ‪Landscape‬‬
‫‪" ,)Urbanism‬אורבניזם תשתיתי" (‪ )Infrastructural Urbanism‬ו"אורבניזם אקולוגי"‬
‫(‪ ,)Ecological Urbanism‬אשר התפתח בשני העשורים האחרונים כתגובה למשבר‬
‫הסביבתי הבא לידי ביטוי בתהליכי עיור מואצים בארצות המתפתחות ופרבור גובר בארצות‬
‫המפותחות‪ .‬תהליכים אלה נתפסים כמאיימים על המשך התפתחותן ושגשוגן של חברות‬
‫רבות וכגורמים מרכזיים להמשך התדרדרותה של סביבת המחייה האנושית והתדלדלות‬
‫משאביו המתכלים של כדור הארץ‪ .‬בקונטקסט זה‪ ,‬האורבניזם השמרני ( ‪Neo Traditional,‬‬
‫‪ ,)New Urbanism‬התופס את העיר כארטיפקט‪ ,‬אינו מסוגל לספק תשובות בעוצמות ובקנה‬
‫המידה המתאימים וכתגובה לאוזלת היד הזו של המתכננים המסורתיים התפתח התחום‬
‫העוסק בעיר כמערכת מורכבת‪ ,‬דינאמית ומשתנה תדיר‪ ,‬הדורשת שינוי מהותי בשיח ובדרכי‬
‫הפעולה על מנת להתמודד עם האתגרים הקיימים והעתידיים בתחום ההתפתחות העירונית‪.‬‬
‫תוצאות למידה [‪ :]Learning Outcomes‬עם סיום הקורס הסטודנטים צריכים להיות מודעים‬
‫ולהכיר את הפרדיגמות המרכזיות בדיון על "אורבניזם נופי" על שלל גווניו‪ .‬להבין את העמדה‬
‫הביקורתית ממנה נובע הדיון – על מה הביקורת‪ ,‬מי מותח ביקורת‪ ,‬על מי ומדוע‪ .‬להכיר את‬
‫הדמויות המרכזיות ואת הטקסטים המשפיעים בשיח האורבני הרלבנטי‪ ,‬להכיר את‬
‫הפרויקטים החשובים בתחום הנלמד ולהיות מסוגלים לנתח אותם למרכיביהם ולהסביר כיצד‬
‫הם פועלים תחת הנחות היסוד המרכזיות של האורבניזם הנופי‪.‬‬
‫שיטות הוראה‪ :‬הרצאות פרונטאליות מלוות במצגות‪ ,‬הקרנת הרצאות מקור מהרשת‪ ,‬הצגת‬
‫פרויקטים על ידי סטודנטים‪ ,‬דיון פתוח בכיתה על חומר הקריאה והמצגות‪.‬‬
‫סמסטר ב‬
‫אנתרופולוגיה ויזואלית‪:‬‬
‫חלל‪ ,‬צורה ומקום‬
‫סמסטר ב'‪ 4 ,‬נ"ז‪ 4 ,‬ש"ש‬
‫‪ - 00707‬ד"ר יונתן ונטורה‬
‫האדריכל‪ ,‬כאחד מסוכני התרבות העיקריים בעת המודרנית‪ ,‬נמצא בעמדת השפעה מרחיקת‬
‫לכת על התכנים התרבותיים בכל חברה‪ .‬לצד כליו המקצועיים‪-‬מדעיים של האדריכל‪ ,‬עליו גם‬
‫להבין את החלל התרבותי‪-‬חברתי בו הוא פועל ובו הוא עתיד להשפיע‪ .‬למשל‪ ,‬יחסי‪-‬כוח‪,‬‬
‫זירות קונפליקט לצד אפיקי השפעה‪ ,‬אינטגרציה רב‪-‬תרבותית וקידום פרויקטים הוליסטיים‬
‫והומאניים‪ .‬מעבר להיות האדריכל מדען ואומן עליו גם לדעת הן לעשות שימוש במגוון‬
‫תיאוריות מדיסציפלינות שונות והן לעשות שימוש במתודולוגיות מגוונות בכדי להבין את‬
‫השדה התרבותי‪-‬חברתי בו הוא יוצר‪.‬‬
‫בקורס זה נלמד לעשות שימוש בשני העולמות העיקריים הללו‪ :‬מחד גיסא‪ ,‬עולמות‬
‫התיאוריה של האנתרופולוגיה החזותית והתרבות החזותית‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬לעשות שימוש‬
‫בעולמות המתודולוגיים הנשענים על מידע חזותי לצורך הבנה‪ ,‬ניתוח והענקת משמעות‬
‫לחלל החברתי הסובב אותנו‪ .‬האנתרופולוגיה היא דיסציפלינה קרובה ואף משיקה‬
‫לארכיטקטורה משום ששתי הגישות עוסקות בהבנת צרכיהם התרבותיים‪-‬חברתיים של בני‪-‬‬
‫אדם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לארכיטקטורה‪ ,‬לצד עיצוב תעשייתי‪ ,‬כסוכני השינוי העיקריים בעולם‬
‫המורכב בו אנו חיים‪ ,‬צריכה להיות היכולת להפנים צורות חשיבה ופרשנות אלטרנטיביות‪,‬‬
‫ובראשן אחת הדיסציפלינות המרכזיות העוסקות בבני‪-‬אדם – האנתרופולוגיה‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫ההתמקדות בכלים חזותיים חשובה משום שחלק ניכר מהמבט האדריכלי עוסק במידע‬
‫ויזואלי‪-‬סמיוטי‪ .‬כחלק ממטלות הקורס נלמד לעשות שימוש בכלים האנתרופולוגיים בכדי‬
‫להפיק מידע ויזואלי ופרשני בעזרתו נקדם את כלי החשיבה האדריכלית בה יעשו הסטודנטים‬
‫שימוש‪ .‬המחקר שייערך במהלך הקורס ישמש את הסטודנטים להעשיר את ארגז הכלים‬
‫שיעמוד ברשותם לקראת פרויקט הגמר‪.‬‬
‫תיאוריות עכשוויות באדריכלות‬
‫סמסטר ב'‪ 4 ,‬נ"ז‪ 0 ,‬ש"ש‬
‫‪- 0067‬ד"ר אדר' אסף פרידמן‬
‫בשיח האדריכלי הדעה הנפוצה בארבעים השנים האחרונות הייתה שתרבות לא יכולה יותר‬
‫להיות מובנת כתהליך ספונטאני בשיח החברתי‪ ,‬אלא נוצרת דרך מודעות עצמית שנבנית על‬
‫תהליך תיאורטי‪ .‬ההתפתחות של סוגי אינטרפרטציה שונים ממדעי הרוח ועד טכנולוגית‬
‫המידע נתנו לחוקר כלים שונים לחשוב ולהציג את הארכיטקטורה‪ .‬היום ישנה האפשרות‬
‫להשוות נושאים שונים ולתת לארכיטקטורה את היכולת להשתלב ולהציג את חשיבותה‬
‫בשיח האינטלקטואלי‪ .‬הקורס יבחן תיאוריות ארכיטקטוניות עכשוויות כפי שהן מובאות על ידי‬
‫אדריכלים בארבעים השנה האחרונות‪ .‬האנתולוגיה של כתבי אדריכלים ותיאורטיקנים של‬
‫האדריכלות תוצג על פי נושאים שהם במרכז הדיון הארכיטקטוני‪.‬‬
‫תפרים אורבנים‬
‫סמסטר ב' ‪ 4 ,‬נ"ז‪ 4 ,‬ש"ש‬
‫‪ – 0233‬אדר' ענת צ'רבינסקי‬
‫הסמינר יעסוק באזורי התפר‪ ,‬התווך שבין מרקמי העיר השונים‪ ,‬החושפים בפנינו את תהליך‬
‫גדילתה והתפתחותה של העיר כחלק מפסיפס מרחבי‪ ,‬במקום בו נפגשים ערכי היסטוריה‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬מורשת‪ ,‬חברה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬נוף וסביבה‪.‬‬
‫מפגשי הסמינריון יתמקדו בקריאה רב שכבתית של תפרים אורבאניים בקני מידה שונים‪,‬‬
‫ודיון אודות ההתערבויות האורבאניות שהולידו לאורך השנים‪ ,‬תוך התייחסות למושגי יסוד‬
‫באורבניזם ובתולדות העיר‪.‬‬
‫בקורס יידונו טקסטים תאורטים מתחום האדריכלות ותכנון הערים‪ ,‬ומתחומי ביקורת תרבות‬
‫וחברה‪.‬‬
‫המטלה המסכמת של הסמינריון תציג חקר מקרה וניתוח ביקורתי של פרויקט אורבני על פי‬
‫בחירת הסטודנט‪ ,‬מלווה על ידי ניתוח מאמר מפתח אקדמי‪.‬‬
‫תיאוריות של המרחב‬
‫סמסטר ב'‪ 4 ,‬נ"ז‪ 4 ,‬ש"ש‬
‫‪ -0407‬ד"ר תמר ברגר‬
‫בקורס יוצגו כמה מן התיאוריות המודרניות העיקריות של המרחב מנקודת מבט בין‪-‬תחומית‪,‬‬
‫המשלבת פילוסופיה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה ואדריכלות‪ .‬הקורס יעקוב אחרי‬
‫המעבר מתפיסה סטטית של המרחב לתפיסה דינמית שלו ועד לווירטואליזציה‪ ,‬במהלך‬
‫שייצא מן הפנים הביתי‪ ,‬יעבור אל המרחב האורבני וממנו למרחב עולמי‪ ,‬ולבסוף יחזור אל‬
‫הבית‪.‬‬
‫בקורס יידונו טקסטים מייצגים של הוגים מרכזיים (קריאת הטקסטים – חובה) ולצדם ייצוגים‬
‫מתחומים שונים הממחישים את תפיסות המרחב המשתנות‪.‬‬
‫חובות‪ :‬רפרט (הגשה בעל פה או עבודת ביניים כתובה) ועבודה מסכמת‪.‬‬
‫שנים ד'‪-‬ה'‬
‫מרכזת‪ :‬אדר' נילי חר"ג‬
‫בשנים ד' ו‪ -‬ה' ניתנת לסטודנט האפשרות להתמקד בתחום מקצועי ו‪/‬או תמאטי עפ"י‬
‫העדפותיו‪ .‬בשנים אלו הסטודנט רשאי לבחור ביחידת לימוד אחת למשך ארבעה סמסטרים‪,‬‬
‫או לחילופין לנדוד בין יחידות הלימוד השונות כרצונו‪ .‬יחידות הלימוד מציעות פרויקטים‬
‫תמאטיים סמסטריאליים עפ"י תחומי ההתמחות שלהן‪ ,‬ובנוסף מאפשרות לסטודנטים בשנה‬
‫ה' לעשות את פרויקט הגמר שלהם במסגרותיהם ‪ .‬סופו של תהליך זה בגיבושו של פרויקט‬
‫גמר המציג תזה ממוקדת ומנומקת הנושאת חותם אישי‪ .‬יחידות הלימוד משקפות תחומי ידע‬
‫מקצועיים של מורי המחלקה ומייצגות אג'נדה פדגוגית של בחירה‪ ,‬התמחות והמשכיות‪.‬‬
‫המחלקה מעודדת את מסלולי ההתמחות להתנהל כיחידות אקדמיות עצמאיות המייצרות‬
‫תכנים דיסקורסיביים ומאגרי ידע ייחודיים‪ .‬מנחי יחידות ההתמחות‪ ,‬יחד עם הסטודנטים‪,‬‬
‫יוזמים פעילויות אקדמיות וחוץ אקדמיות כגון‪ :‬ימי עיון‪ ,‬כנסים‪ ,‬פרסומים ושיתופי פעולה עם‬
‫מוסדות אקדמיים וציבוריים‪.‬‬
‫במהלך שנים ד‪-‬ה על הסטודנט לצבור ‪ 3‬קורסים תומכים כאשר אחד מהם מחויב מול‬
‫פרויקט הגמר‪.‬‬
‫סטודיו (יחידות מחקר) סמסטר א' ו‪-‬ב'‬
‫דרישות קדם‪ :‬ממוצע ‪ 07‬ומעלה בשני קורסי סטודיו שנה ג'‪.‬‬
‫מגורים‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ -0426‬אדר' רן גרוס‪ ,‬אדר' אילנה רודשבסקי‬
‫יחידת המגורים עוסקת בתרבות המגורים בעיר ומציעה דיון ומחקר בסוגיות אקטואליות‬
‫העוסקות במגורים ובנוף העיר‪ .‬היחידה מציעה פלטפורמה לדיון בעתיד העיר‪ ,‬בדיירי העיר‬
‫ובתרבות המגורים בעיר‪.‬‬
‫היחידה בוחנת את התהליכים והכוחות המשנים את תרבות המגורים בארץ ובעולם כלכליים‪,‬‬
‫חברתיים‪,‬דמוגרפיים ופוליטיים‪ ,‬ומחפשת כלים רלוונטיים לדיון בעתיד העיר הישראלית‪ ,‬על‬
‫רקע תהליכים אלה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התמקד הסטודיו בנושאים בוערים‪ ,‬מהחשובים שעמדו על סדר היום‬
‫הציבורי והחברתי של המדינה‪ ,‬סביב שאלת המגורים בעיר והדיור בהישג‪ .‬הסטודנטים עסקו‬
‫בהגירה‪ ,‬בנוודות אורבאנית‪,‬‬
‫בציפוף העיר‪ ,‬בנוף העיר‪ ,‬בדיור הציבורי‪ ,‬בבית המשותף‪ ,‬באזורי תפר ומצבי נתק בעיר‬
‫ובחיפוש אחר קרקע חדשה למגורים בתחום העיר הקיימת‪ .‬בשנתיים מאז החזרה מארה״ב‬
‫בחרנו לעסוק בקשר שבין תעסוקה למגורים ובתמורות אילה במבנה שמייחד חברה צעירה‬
‫ואת הישוב בארץ‪.‬‬
‫יחידת המגורים‪ ,‬מדיור עממי לדיור בהישג בבצלאל‪:‬‬
‫בניסוח הרלוונטי נעסוק השנה במבנה הקשר בין כלכלה והבית‪ .‬תעסוקה ואזורי התעסוקה‬
‫בעיר עוברים בימים אלה שינוי בניסוח תוכניות המתאר והמדיניות‪ ,‬שינוי חשוב בדיון על‬
‫עתיד העיר והקשר בין תעסוקה למגורים בעיר‪.‬‬
‫עיר שחורה‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ -0460‬אדר' שרון רוטברד‬
‫סטודיו ״עיר ״שחורה״ יתמקד בראש ובראשונה בתחום "העיר השחורה" של תל אביב אך‬
‫יבחן גם תופעות מקבילות בזמנים אחרים ובמקומות אחרים; ערים שחורות נמצאו ונמצאות‬
‫בכל מקום על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫הסטודיו יתמקד בראש ובראשונה בתחום "העיר השחורה" של תל אביב אך יבחן גם תופעות‬
‫מקבילות בזמנים אחרים ובמקומות אחרים; העיר השחורה נמצאת בכל מקום שהעיר הלבנה‬
‫נעדרת ממנו; ערים שחורות נמצאות בכל מקום על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫הסטודיו ישאף להוות מעבדה חיה לתכנון עירוני וארכיטקטוני של מקום‪ ,‬וכוח מסנגר‬
‫לאוכלוסיות ולמקומות שכיום אינם נהנים מגיבוי תכנוני או משרות אדריכלי‪ .‬הסטודיו ישאף‬
‫להציג אלטרנטיבות ישימות למציאות הקיימת והמתוכננת ולפרקטיקות באזור זה של העיר‪.‬‬
‫במהלך יוניט זה תתכן נסיעה להודו במהלך חודש דצמבר‪ ,‬פרטים נוספים ינתנו בהמשך‪.‬‬
‫הסטודיו ישאף להוות מעבדה חיה לתכנון עירוני וארכיטקטוני של מקום‪ ,‬וכוח מסנגר‬
‫לאוכלוסיות ולמקומות שכיום אינם נהנים מגיבוי תכנוני או משרות אדריכלי‪ .‬הסטודיו ישאף‬
‫להציג אלטרנטיבות ישימות למציאות הקיימת והמתוכננת ולפרקטיקות באזור זה של העיר‪.‬‬
‫במהלך יוניט זה תתכן נסיעה להודו במהלך חודש דצמבר‪ ,‬פרטים נוספים ינתנו בהמשך‪.‬‬
‫שימור המורשת הבנויה‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ -0420‬אדר' שמואל גרואג‪ ,‬אדר' שירה שפרכר‬
‫היחידה עוסקת בלימוד המרחב הישראלי מנקודת המבט של שימור מורשת תרבותית‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות בידע המקצועי ובשיח העכשווי בתחום זה‪ .‬את השימור יש לקרוא כמערכת אתית‬
‫ותרבותית במסגרתה מנהלת חברה נתונה דיון מתמשך בזהותה בכלל‪ ,‬וביחסה לסביבה‬
‫הבנויה בפרט‪ .‬תוצאותיו של הדיון מוצאות ביטוי פיזי בתחומים התכנוני והאדריכלי –‬
‫בבחירת האתרים שנקבעים לשימור‪ ,‬ובאופנים בהם מתוכננים ומבוצעים פרויקטי שימור‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬הסדנא מתמקדת בחשיבותו ההולכת וגוברת של השימור הן ככלי של פיתוח‬
‫המרחב‪ ,‬והן כמנוע לשינוי תרבותי‪-‬חברתי‪-‬פוליטי‪ .‬השימור מבחינתנו אינו נקרא מחוץ לשדה‬
‫התרבותי בכלל‪ ,‬והאדריכלי בפרט‪ ,‬אלא כחלק אינטגרלי מתחום הארכיטקטורה ומהחינוך‬
‫לארכיטקטורה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התגבשו בסדנא בסיס של שיח‪ ,‬מתודולוגית עבודה‪ ,‬ושיטות מחקר והוראה‬
‫המדגישים תפיסת שימור ביקורתית‪ ,‬אותם ניתן לשים תחת הכותרת "שימור ‪ -‬לא מה‬
‫שחשבת"‪ .‬כיוון ביקורתי מודע זה הינו מענה למהלכי השימור של ה"מיינסטרים" בשיח‬
‫האדריכלי הרחב‪ ,‬המייצרים מרחבי שימור מעוצבים יתר על המידה‪ ,‬אשר כורכים יחד שימור‪,‬‬
‫צרכנות ותהליכי ג'נטריפיקציה מואצים‪.‬‬
‫אנו מבקשים למקד בשנים הקרובות את הלימוד והמחקר בשוליים של השימור‪ ,‬הן מבחינת‬
‫האתרים בהם נעסוק‪ ,‬הן בהתמקדות בביקורת כלכלית‪-‬פוליטית‪-‬תרבותית וחיפוש אחר‬
‫אלטרנטיבה למנגנונים הנוכחיים בהם פועל השימור‪ ,‬והן בחיזוק הקשר בין שימור לקהילה‬
‫והאפשרות להשתמש בשימור ככלי להעצמה קהילתית‪ .‬החיפוש אחר השוליים יהיה דרך כל‬
‫חתכי הפעילות ביחידה‪ ,‬ביניהם‪ :‬מחקר ההיסטורי‪ ,‬מהלכים תכנוניים ופיתוח ההיבטים‬
‫התיאורטיים של נושא זה‪ .‬נושאי‪/‬אתרי המחקר ישתנו משנה לשנה‪ ,‬וייכללו בין היתר את‬
‫המשך המחקר על העיר הערבית‪ ,‬השיכון הציבורי‪ ,‬מהו הוורנקולר הישראלי?‪ ,‬היחס לשימור‬
‫המודרניזם הישראלי‪ ,‬המורשת התעשייתית ועוד‪.‬‬
‫אדריכלות אזרחית‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ – 0230‬אדר' ליאת אתגר –בריקס‪ ,‬אדר' יונתן שקד‬
‫יחידת הלימוד והמחקר "אדריכלות אזרחית" עוסקת בחשיפה‪ ,‬מחקר ופיתוח טקטיקות‬
‫לפעולה אדריכלית אזרחית‪ .‬היחידה בוחנת באמצעות תהליכי העיצוב האדריכלי את‬
‫האפשרויות שמציעה הפרקטיקה האדריכלית לפעולה הפוליטית ואת האופן בו הפוליטיקה‬
‫משתתפת בעיצוב הפרקטיקה האדריכלית‪ .‬היחידה יוצרת פלטפורמות של שותפות עם‬
‫תושבים‪ ,‬גופי תכנון וארגוני החברה האזרחית בישראל לקידום צדק חברתי‪ ,‬סביבתי וכלכלי‬
‫באמצעות כלים של תכנון ועיצוב‪.‬‬
‫תהליך העיצוב בסטודיו מבוסס על מחקר חברתי‪-‬כלכלי מקומי‪ ,‬מיפוי צרכי הקהילה‪ ,‬זיהוי‬
‫הפוטנציאל המקומי‪ ,‬יצירת פרוגראמות עירוניות חדשות ותשתית אדריכלית להתפתחות‬
‫עתידית‪ .‬אנו רואים חשיבות רבה בגישה רב תחומית לתכנון המרחב העירוני המקומי‪ ,‬תוך‬
‫שילוב של ידע מקצועי וידע מקומי‪ .‬אנחנו פועלים לאימוץ מודלים קיימים של אדריכלות בקוד‬
‫פתוח ומדע אזרחי ופיתוח כלים חדשים אשר יאפשרו שיתוף ידע והשתתפות של מומחים‬
‫ותושבים בכל שלבי התכנון והבנייה של סביבתם‪.‬‬
‫היחידה מתמקדת במחקר ועיצוב פרויקטים בקנה מידה משתנה ב"שכונה"‪ .‬לתפיסתנו‪ ,‬זוהי‬
‫היחידה המרחבית‪-‬חברתית המשמעותית בתהליכי שינוי חברתיים וזהו הגודל המאפשר‬
‫פעולות כלכליות ותכנוניות רדיקליות ביוזמת האזרחים‪.‬‬
‫בשנה הנוכחית תפעל היחידה בשכונות המתמודדות עם קונפליקט חברתי ותכנוני תוך פיתוח‬
‫כלים משוכללים ומדויקים יותר לתכנון משותף במרחבי קונפליקט ומודלים אפקטיביים של‬
‫יזמות קהילתית‪ ,‬פיתוח קהילתי והתערבות ישירה במרחב‪.‬‬
‫ארכיטקטורה לימינאלית – לקראת ירושלים‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ – 7540‬אדר' נילי חר"ג‬
‫ביחידה זו נתכנן מתוך מחשבה תיאורטית וביקורתית דרך תפישת הארכיטקטורה כמצב‬
‫לימינאלי‪ ,‬אותו נכנה ישות שלישית )‪ .)third e/state‬נשאף לחדור מבעד לדימויים הציוריים‬
‫של ירושלים המתוארים ע"י אוריינטליסטים וצליינים ולהתעמת עם המצב העכשווי הבלתי‬
‫יציב ע"י הצגת מגוון פרספקטיבות שיאירו את הקונפליקט והמציאות היומיומית באור חדש‪.‬‬
‫נבחן את ירושלים כאתר גיאוגרפי‪ ,‬כישות מושגית וכמוקד של סכסוך—עיר הבאה לידי ביטוי‬
‫דרך קוטביות‪ ,‬שסעים פנימיים ומחיקת האחר‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬בעייתיות זו עשויה להוות‬
‫מרחב חיוני למחשבה אנאליטית ותשתית ליצירה ויצרנות אדריכלית‪ .‬דרך למידה בינתחומית‬
‫נשאף ליצור מרחב לימינאלי שבין נרטיבים מנוגדים וישויות פוליטיות‪ ,‬חברתיות ודתיות‪.‬‬
‫בניגוד לתפישת יחידת המחקר כהתמקדות והתמחות‪ ,‬יחידה זו מערערת את חלוקת‬
‫הארכיטקטורה לגופי ידע נפרדים ומציבה את הפעולה האדריכלית בתווך שבין הקונקרטי‬
‫והאוניברסאלי‪.‬‬
‫נקודת המוצא של הפרוייקט האדריכלי היא מסע פנימי וקונקרטי בו זמנית לעיר לימינאלית‪.‬‬
‫השנה הרביעית תחולק לשני סמסטרים בעלי נושאים קבועים‪ .‬בסמסטר א' נתמקד במבנה‬
‫לימינאלי‪ ,‬הנקבע לאורך מסלולי עלייה לרגל לירושלים אמיתיים או מדומיינים‪ ,‬היסטוריים או‬
‫עכשוויים‪ ,‬בהם נושא העלייה לרגל והשוטטות יביא למציאת טריטוריה למבנה בעל פרוגרמה‪.‬‬
‫בסמסטר ב' נתמקד במרחבים לימינאליים שבין הקו הירוק וגדר ההפרדה בקנה מידה‬
‫אורבאני‪ .‬בשנה החמישית הסטודנטים יבחרו את האתר ויציגו הפרשנות והפרוגרמה לנושא‬
‫היחידה‪ .‬התכנון והכתיבה יהיו פרטניים ויתבססו על הקורסים התומכים במחקר‪ ,‬ספרות‪,‬‬
‫כתיבה ואנתרופולוגיה‪ .‬ניתן יהיה לפתח פרויקטים בקנה מידה בנייני או אורבאני תוך פיתוח‬
‫מיומנויות מחקריות‪ ,‬סטרוקטוראליות‪ ,‬טכנולוגיות ודרכי ביטוי גרפיות וטקטוניות מגוונות‪.‬‬
‫המתודה מבוססת על הבניית הפרויקט כשדה קונספטואלי בעל סטרוקטורה קונקרטית—‬
‫ארכיטקטורה בעלת פרוגרמה וחומר‪ .‬היחידה מעודדת שיח אקדמי עכשווי עם מוסדות‬
‫מקבילים בפאריס ובברלין ותהיה פתוחה בפני סטודנטים מחילופים ומהתכנית הבינלאומית‬
‫לעיצוב אורבני בבצלאל ”‪ “.Learning from Jerusalem‬שפת ההוראה תהיה עברית‬
‫ואנגלית‪.‬‬
‫‪3470‬‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ -0467‬אדר' דן הנדל‪ ,‬אדר' דניאל זרחי‪ ,‬טל ארז‬
‫הגבול בין שעות העבודה לשעות הפנאי הולך ומיטשטש‪ .‬לאחר מאה של מאבק חברתי למען‬
‫זכויות העובד ותנאי העבודה‪ ,‬פיתוחים טכנולוגיים עכשוויים‪ ,‬המקדשים את הזמינות‪,‬‬
‫המיידיות‪ ,‬והפוטנציאל של ביג דטה‪ ,‬מניעים את המטוטלת חזרה לכיוון השני‪ ,‬ולא בהכרח‬
‫באזורים מוכי עוני המנוצלים על ידי הגלובליזציה לייצור מסורתי בסדנאות יזע‪ .‬בעשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬היו אלו דווקא חברות מערביות אשר הציגו עליה בשעות העבודה לשבוע‪,‬‬
‫כשמובילי המגמה הם העובדים בעלי ההשכלה והשכר הגבוה במקצועות טכנולוגיים‬
‫וניהוליים‪ .‬ההסברים למגמה זו מגוונים וכוללים אסטרטגיות ניהוליות‪ ,‬שאיפה לרמת שכר‬
‫וצריכה גבוהים יותר מצד העובד‪ ,‬ואף היפוך תפקידים בין העבודה לבית אצל הורים עובדים‪,‬‬
‫בו הראשונה נתפסת כאטרקטיבית וכמציעת תחושת שייכות‪ ,‬בעוד האחרון הפך לסביבה‬
‫מלחיצה עם דרישות יתר‪ .‬כתוצאה‪ ,‬אנו עדים להתבססות הגמונית של "כת העבודה‬
‫העודפת"‪ ,‬בה כמות העבודה הפכה לערך בפני עצמה‪ ,‬במנותק מתוצרה או מערכה לחברה‪.‬‬
‫הארגונים מצדם מעודדים גאווה מקצועית‪ ,‬יצירתיות וחירות יחסית אצל עובדיהם‪ ,‬כך‬
‫שהצלחה בעבודה הופכת להגשמה עצמית‪.‬‬
‫לאדריכלות ועיצוב תפקיד מרכזי בדיון זה‪ .‬אדריכלים ומעצבים‪ ,‬בעבודתם על סביבות‬
‫העבודה שהתפתחה כתגובה למודלים טיילוריסטיים‪ ,‬שיחקו תפקיד חשוב באותן תנועות‬
‫רפורמיסטיות אשר נאבקו למען רווחת העובד בתחילת המאה העשרים והיו אלה שהתוו את‬
‫האידיאלים של חיי הפנאי‪ ,‬ואת המרחבים‪ ,‬הטיפולוגיות והמוצרים אשר איפשרו אותם‪.‬‬
‫עשורים לאחר מכן‪ ,‬היו אלו גם המעצבים והאדריכלים אשר נתנו צורה להבטחות החופש‬
‫שהביא עמו הדור הקודם של הפיתוח הטכנולוגי‪ :‬עבודה מנוחות הבית‪ ,‬חיבור לרשת המידע‬
‫מכל מקום‪ ,‬והמשרד הנייד‪ .‬כתוצאה מהטלטלות הכלכליות והפוליטיות שאתגרו את ההנחות‬
‫האופטימיות שעמדו בבסיס הבטחות אלו‪ ,‬הן הוחלפו בהידוק מתמשך של הקשר בין‬
‫האינדיבידואל למקום עבודתו‪ .‬קשר זה מקבל ביטויים שונים‪ :‬מבדיקה אובססיבית של דוא"ל‬
‫בחופשה ושל פרופיל הפייסבוק האישי בעבודה‪ ,‬דרך חללי המשחקים המאכלסים את‬
‫הסביבה המשרדית בחברות הטכנולוגיה הגדולות‪ ,‬לסופרפוזיציה של מערכות תנועה פרטיות‬
‫על המרחב העירוני בשירותי הסעות המשפיעים בתורם על ערכי הנדל"ן בקרבתם‪ ,‬ועד‬
‫פרישת תשתיות אינטרנט בכדורים פורחים מעל אפריקה‪ ,‬אנו מתמודדים מול סוגיות‬
‫תכנוניות ומרחביות המכתיבות שינויים ארגוניים‪ ,‬מבניים ותשתיתיים כמעט חסרי תקדים‪.‬‬
‫שינויים אלו מקבלים ביטוי בקני מידה שונים ‪ -‬מהעיר כולה המגלמת ומקצינה מבני עבודה‬
‫מקובלים‪ ,‬דרך מבנה המשרדים והטרנספורמציות שהוא עובר‪ ,‬ועד חלל העבודה האישי‪,‬‬
‫במרחבים מסחריים או בפרטיות הסלון‪ .‬שאלת מערכת היחסים בין עבודה לפנאי מכילה‬
‫פוטנציאלים רבים להתערבות תכנונית‪ ,‬אדריכלית ועיצובית‪ ,‬מדיסיפלינות שונות‪ ,‬אשר לא רק‬
‫תגיב לקיים‪ ,‬אלא תדמיין פתרונות חדשים למציאות חדשה‪.‬‬
‫מכניזם תכנוני‬
‫סמסטר א' ו‪-‬ב'‪ 6 ,‬נ"ז ‪ 07‬ש"ש‬
‫‪ -0424‬אדר' ארז אלה‪ ,‬אדר' יובל יסקי‬
‫קידמה טכנולוגית‪ ,‬תשתית כלכלית המבוססת על שוק חופשי ותרבות ליברלית הדוגלת‬
‫בחופש בחירה מוחלט נתפסים על‪-‬ידי רבים כ"שילוש הקדוש" להבטחת חברה משגשגת‬
‫ובריאה‪ .‬אולם‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬מצטברות יותר ויותר עדויות להשלכות השליליות של‬
‫"שילוש" זה ובראשן הגדלת פערים חברתיים והרס אקולוגי כבד‪ .‬ההכרה בהשלכות האלה‬
‫מזינה שינויים בדפוסי צריכה וייצור‪ ,‬בהיצע התעסוקה‪ ,‬בפריסת אוכלוסייה ועוד‪.‬‬
‫הנחת העבודה של יחידת המחקר היא שהשפעתם של תהליכים אלה על שדה התכנון גדולה‬
‫מהשפעתם של פרמטרים תכנוניים קלאסיים כגון‪ :‬פרופיל משתמשי המרחב‪ ,‬הצרכים‬
‫היחודיים להם‪ ,‬האקלים המקומי וכדומה‪ .‬הנחת עבודה זו מוזנת בין היתר גם מתחושתם של‬
‫אדריכלים רבים כי "ידיהם כבולות" וכי המנגנונים השונים בהם הם פועלים לא מאפשרים‬
‫להם לייצר את האיכויות הסביבתיות להם הם התכוונו‪ .‬כך‪ ,‬למרות שלהלכה האדריכלים הם‬
‫המופקדים על עיצבו הפיזי של המרחב‪ ,‬למעשה הם נטולים כלים אשר יאפשרו להם‬
‫להתמודד ולהשפיע על המנגנונים העיקריים המשפיעים עליו‪.‬‬
‫היחידה תתמקד בבדיקה ובפיתוח של שיטות עבודה וכלים חדשים אשר יאפשרו ניווט‬
‫ושימוש במנגנונים השונים‪ ,‬במאזני הכוח ומערכות האינטרסים‪ ,‬ככלי עזר לתכנון סביבות‬
‫אדריכליות‪ .‬בנוסף‪ ,‬היחידה תפתח ותציע מנגנוני תכנון גמישים אשר יאפשרו התאמה של‬
‫תוצרי התכנון אל אופייה המשתנה של המציאות הכלכלית החברתית והסביבתית‪.‬‬
‫קורסים עיוניים תומכי סטודיו‬
‫יישובץ על ידי המחלקה לאחר התעדוף‬
‫סוגיות עכשוויות במגורים‬
‫סמסטר א' סמסטר ב' ‪ 0,‬נ"ז‪ 3 ,‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת הלימוד מגורים‬
‫‪ -0740‬אדר' אילנה רודשבסקי‬
‫ההיסטוריה של תרבות המגורים מ‪ 1995‬באירופה ועד העיר האמריקאית וה ‪ynapmo‬‬
‫‪ nyom‬היום‪ ,‬מאפשרים הרחבת הדיון ובחינה של כוחות השוק המעצבים‪ ,‬בחינה של מבנה‬
‫הבית לצד מבנה העיר על רבדיה התרבותיים והחברתיים‪ ,‬כיוונים חדשים‪ ,‬תיאוריות‬
‫עכשוויות‪ ,‬כלכלה מוכרת מול כלכלת שוליים(?)ייבחנו כתהליכים הנוגעים לחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הקורס מושתת על ההנחה שדיור בהישג יד‪ ,‬חדשנות חברתית‪ ,‬ושינוי תהליכי הלימוד‬
‫הקונוונציונליים‪ ,‬הכרחיים לתמורות הנדרשות היום‪ .‬בזמן שהכלכלה העולמית חווה מיתון‬
‫ורבים בארה"ב איבדו את בתיהם‪ ,‬הדיור בעיר אל מול החלום האמריקאי מוציאה גם את‬
‫תושבי ניו יורק לרחוב‪ .‬תרבות המגורים האמריקאית בכותרות ונושא ה ‪ eyo oycroF‬שוב‬
‫מקבל בימה מרכזית‪ .‬כמו ב ‪ 1929‬כך גם היום הדיון על עתיד המגורים‪ ,‬הדיור הציבורי ודיור‬
‫בהישג חוזרים כפתרונות רדיקלים‪ .‬תנועות מחאה בארץ‪ ,‬ארה"ב והעולם( ‪rao ppoo‬‬
‫‪ )tnoFFn‬הם חלק מדיון עכשווי בעיר‪ ,‬יחדדו עבורנו שוב את המציאות בו הקיטוב שיצר‬
‫החלום האמריקאי עומד למבחן‪.‬‬
‫הקורס עוסק בתהליך התכנון והמחקר בנושא סוגיות מגורים עכשוויות בעיר‪ .‬מזה חמש שנים‬
‫גם השנה נתמקד בסוגיות עכשוויות במגורים אורבניים ובמרכזם הדיור בהישג יד‪ .‬הקורס‬
‫יאפשר לדון בנושא תרבות המגורים וציפוף העיר ממעונות עובדים וה ‪.nynapmo pyom‬‬
‫הקורס יאפשר לנו ללמוד מקרוב אוטופיות ומציאות‪ ,‬היסטוריה של העיר הרב תרבותית‪,‬‬
‫חדשנות הבאה להתמודד עם קיטוב כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬וגזעי‪ .‬ובוחן מקרוב כיצד הדיור בהישג יד‬
‫הפך לשדה מחקר פורה בעיר‪.‬‬
‫תיאוריה ודילמות בשימור‬
‫סמסטר א'‪7‬סמסטר ב'‪ 0 ,‬נ"ז ‪ 3‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת הלימוד שימור המורשת הבנויה‬
‫‪ -0420‬אדר' שמואל גרואג‬
‫תחום השימור הינו נמצא כיום בלב השיח והדיון האדריכלי‪ .‬הנחת היסוד לקורס היא כי‬
‫השימור אינו רק כלי אסתטי ועיצובי וההחלטה מה מוצע לשמור ומה מוצע להרוס משקפת‬
‫בתוכה גם ערכים חברתיים ותרבותיים ‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בלימוד מונחי היסוד של תחום השימור ובלימוד מקוצר של התפתחות‬
‫ההיסטוריה והתיאוריה של תחום השימור מסוף המאה ה‪ 19 -‬ועד ימנו‪ .‬הקורס יבחן גם את‬
‫התפתחות אמנות השימור הבינלאומיות במקביל לבחינת הידע המעשי‪ .‬כמו כן יעסוק הקורס‬
‫בדילמות האדריכליות והחברתיות המלוות את השימור תוך בחינה של מקרי בוחן מהעולם‬
‫ומהארץ‪.‬‬
‫דרישות‪ :‬נוכחות פעילה‪ ,‬השתתפות בסיורים‪ ,‬הגשת עבודה‪.‬‬
‫מהי אדריכלות אזרחית ?‬
‫סמסטר א‪ ,‬סמסטר ב'‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬היקף ‪ 3‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת הלימוד אדריכלות אזרחית‬
‫‪- 0704‬אדר' ליאת בריקס‪ -‬אתגר‬
‫הקורס יוקדש לבירור היחסים בין "אזרחות" ו"ארכיטקטורה" ולבחינת פעולת התכנון‬
‫האדריכלי כפעולה אזרחית שאינה רק תוצר של שיקולים מקצועיים‪ ,‬אלא של יחסי כוח‬
‫והכרעה פוליטית‪ .‬מטרת הקורס היא להניח תשתית מתודולוגית ועיונית לפרקטיקות שונות‬
‫של תכנון אזרחי הנלמדות ביחידת הלימוד אדריכלות אזרחית באמצעותה יוכלו הסטודנטים‬
‫לנסח באופן בהיר וקוהרנטי את הפרויקט האדריכלי‪ .‬הקורס יורכב משלוש חטיבות לימוד‪:‬‬
‫א‪ .‬מושגי מפתח במחשבה הפוליטית בת זמננו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתודולוגיות של מחקר פעולה משתף (‪)Participatory Action Research‬‬
‫בתכנון‪.‬‬
‫ג‪ .‬אדריכלות אזרחית‪ -‬תיאוריה ופרקטיקה‪.‬‬
‫במהלך הסמסטר נקרא וננתח טקסטים מסוגות שונות‪ ,‬נתרגל כתיבה של טקסטים למטרות‬
‫שונות וננתח פרויקטים אדריכלים בני זמננו‪.‬‬
‫ארכיטקטורה לימינאלית‬
‫סמסטר א'‪ ,‬סמסטר ב'‪ 0 ,‬נ"ז‪ 3 ,‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת הלימוד ארכיטקטורה לימינאלית‬
‫‪ -7542‬ד"ר יונתן ונטורה‬
‫תקציר יתעדכן בהמשך‬
‫פורמאלי‪ 7‬א‪-‬פורמאלי‬
‫סמסטר א'‪ 0 ,‬נ"ז‪ 3 ,‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת הלימוד עיר שחורה‬
‫‪ -7524‬ד"ר תמר ברגר‬
‫תקציר יתעדכן בהמשך‬
‫‪3470‬‬
‫סמסטר א'‪ ,‬סמסטר ב'‪ 0 ,‬נ"ז‪ 3 ,‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת ‪3470‬‬
‫‪ -0740‬אדר' דן הנדל‬
‫תקציר יתעדכן בהמשך‬
‫מבט נוסף על ברוטליזם‬
‫סמסטר א'‪ ,‬סמסטר ב'‪ 0 ,‬נ"ז‪ 3 ,‬ש"ש‬
‫קורס תומך ליחידת הלימוד מכניזם תכנוני‬
‫‪ - 9139‬אדר' עידו גינת‬
‫הקורס נועד למסד רקע היסטורי ותיאורטי לסטודיו 'פוסט ברוטליזם ‪',‬להקנות כלי עבודה‬
‫אקדמיים לאספקטים המחקריים של הסטודיו‪ ,‬ולתמוך בבניית הרעיונות והטיעונים של‬
‫פרוייקטי העיצוב של הסטודנטים ביחידה‪.‬‬
‫הקורס יצלול לעומק הרעיונות שעמדו מאחורי מגמות וגניאולוגיות ארכיטקטוניות ותרבותיות‬
‫בין שנות ה‪ 51-‬לשנות ה‪ .91-‬במהלכו תיבחן התפתחותו של 'הפרוייקט הברוטליסטי '‬
‫כתגובה לסדר העולמי החדש שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כמכלול המנסה להתחמק‬
‫מהגדרות ‪ -‬של מודרניזם מאוחר‪ ,‬ניאו‪-‬אוונגרד‪ ,‬תרבות נגד וכיוב ‪'.‬הברוטליזם יתואר‬
‫בקונטקסט פוליטי (מלחמה קרה ופוסט‪-‬קולוניאליזם)‪ ,‬חברתי (עלייתו של מעמד הביניים)‪,‬‬
‫תרבותי (פופ‪ ,‬תרבות צריכה)‪ ,‬מדעי (עידן האטום‪ ,‬החלל‪ ,‬ותרבות המידע)‪ ,‬וכלכלי (מדינות‬
‫רווחה מול עליית הקפיטליזם המאוחר)‪.‬‬
‫הקורס יציג את 'הפרוייקט הברוטליסטי 'כמערך רב‪-‬תחומי ומתמשך שבא לידי ביטוי‬
‫באינטראקציה של קבוצות יוצרים‪ :‬בארכיקטורה (כגון ‪Team-X, Metabolists, Archigram,‬‬
‫;)‪Situationists, Utopie, Italian Radicals‬באמנות (כגון ‪CoBrA, The Independent‬‬
‫;)‪Group, Pop Art, Arte Povera‬בקולנוע ‪(New Wave, Exploitation films, American‬‬
‫;)‪Independent and Experimental, British Kitchen Sink‬בספרות וביקורת תרבות‬
‫‪(The Annales School, Oulipo, Structuralism, Post-structuralism, Post‬‬‫‪Colonialism).‬‬
‫המקבץ הבין תחומי‬
‫הרישום לקורסים במקבץ הבין תחומי אינו חובה‪ .‬במסגרת התעדוף ניתן יהיה להירשם‬
‫לקרוס אחד ממסגרת זו מעבר לתכנית הלימודים הנדרשת (הנ"ז לא ייצבר כחלק מהחובות‬
‫לתואר)‬
‫סמסטר א'‬
‫עיצוב משנה מציאות‪DESIGN FOR A CHANGE-‬‬
‫מרצה‪ :‬דורון אורין‬
‫סמסטר א'‬
‫אנחנו נוטים להתייחס אל חפצים ואל טכנולוגיה כאל ישויות ניטרליות‪ .‬אך חפצים ופיתוחים‬
‫טכנולוגיים ניתנים לקריאה גם כאמצעי ביטוי של רעיונות ושל תפיסות אידיאולוגיות‬
‫ופוליטיות‪ .‬חפצים וטכנולוגיות מכתיבים אופני התנהגות וחשיבה ומשפיעים על החברה‬
‫בתוכה הם משמשים‪ .‬עיצובו של החפץ קובע מי ישתמש בו‪ ,‬מכוון את אופני השימוש‪ ,‬יוצר‬
‫אפשרויות חדשות ומונע אפשרויות אחרות‪ .‬המשמעות של כל הדברים הללו היא שלחפצים‬
‫יש פוליטיקה וכאשר אנו מעצבים אותם איננו יכולים להתעלם מכך‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בקשר ההדדי שבין האובייקטים לבין החברה ויבחן את הדרך בה יוצר קשר זה‬
‫מציאות חדשה‪ .‬נתבונן בתפקידם הפעיל של המעצבים ביצירת החברה והסביבה‪ ,‬לא כנותני‬
‫שירות אלא כמעצבי עולם חדש‪ ,‬אמיץ אבל גם רב סכנות‪.‬‬
‫הקורס יעורר את הסטודנט‪/‬ית להכרה באחריות ובאתיקה המתחייבת מבחירה בתחומי‬
‫עיסוק מסוימים ומהימנעות מעיסוק בתחומים אחרים‪ .‬הקורס מתבסס על רעיונות מתחום‬
‫ה‪ STS (Science and Technology Studies)-‬ומביא לכדי יישום מעשי ועיצובי מבטים‬
‫סוציולוגיים‪ ,‬היסטוריים ופילוסופים של הטכנולוגיה והמדע‪.‬‬
‫מבנה הקורס‪:‬‬
‫בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בסקירה של פרויקטים ‪ -‬כדוגמת מערכת ההסעה‬
‫ההמונית בקוריטיבה‪ ,‬בברזיל‪ ,‬בטכנולוגיות – כמו הרשת הסלולרית‪ ,‬מוצרים כדוגמת מצלמת‬
‫הוידאו הקומפקטית וברעיונות – כמו עקרון ה ‪ ,CRADLE TO CRADLE‬או העיצוב‬
‫האוניברסלי‪ .‬נבחן כיצד הם נוצרו וכיצד השפיעו על החברה‪ .‬ננתח את עקרונות הפעולה‬
‫ומרחבי הפעולה של האובייקטים השונים וניצור מערכת של כלים רעיוניים לצורך פיתוח‬
‫מוצרים בעלי השפעה על הסביבה‪ .‬בחלקו השני של הסמסטר נפתח הצעות לעיצוב‬
‫אובייקטים משני מציאות‪ .‬האובייקט יכול להיות מוצר תלת ממדי‪ ,‬קמפיין‪ ,‬שירות‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫חלל תלת ממדי‪ ,‬מערכת תחבורה או כל תוצר אחר התואם את תחום הלימודים ונטיותיו של‬
‫הסטודנט‪/‬ית‪ .‬הסטודנט‪/‬ית יוכל לבחור עד כמה מציאותי או מיידי יהיה השינוי המוצע‪ .‬יהיה‬
‫עליו להציג את היתכנות הפרויקט‪ ,‬להגדיר אם מדובר בהצעה עתידנית או מעשית‪ ,‬לבסס‬
‫את החלטתו על מחקר ולהבהיר את המשמעויות הנובעות ממנה‪ .‬הקורס יעסוק בהרחבה‬
‫בשאלת החדשנות ‪ -‬כיצד ובאילו דרכים ניתן להעביר רעיון חדש‪ ,‬מהפכני‪ ,‬וילמדו כלים‬
‫לשכלול דרכי תצוגה ופרזנטציה‪.‬מקומו של המעצב בחברה‪ ,‬והשאלה האם על המעצב לקחת‬
‫חלק פעיל ביצירת הסביבה בה אנו חיים אינה מוגבלת לדיסציפלינה אחת‪ ,‬זו שאלה בה צריך‬
‫לעסוק כל מעצב‪/‬ת‪.‬היכולת לפתח רעיון ולמצוא את הדרך המיטבית להציגו‪ ,‬יכולת שלה‬
‫נקדיש חלק נרחב בדיונים בסמסטר‪ ,‬ישמשו את הסטודנט‪/‬ית ככלים לשימוש בחייהם‬
‫המקצועיים כמעצבים‪ .‬כמשתמע מכך‪ ,‬הקורס מיועד לסטודנטים מכלל המחלקות‪.‬‬
‫הערכת הסטודנט‪:‬‬
‫בקורס‪ :‬יינתנו שלושה תרגילים קצרים (‪ )31%‬ותרגיל אחד ארוך (‪.)61%‬‬
‫התרגילים הקצרים יעסקו בניתוח ובתגובה מהירה על הנושאים התיאורטיים שיוצגו בתחילת‬
‫הקורס‪ .‬בפרויקט הסופי יתבקשו הסטודנטים לעצב ולהציג‪ ,‬תוך כדי שימוש בכלים שנלמדו‬
‫בקורס‪ ,‬אובייקט המאתגר את המציאות בה אנחנו חיים היום‪ .‬כמו כן תידרש מהסטודנטים‬
‫השתתפות ערה בשיעור (‪)11%‬‬
‫טאקספיריאנס ‪( TExperience -‬חוויה טכנולוגית)‬
‫מרצים‪ :‬איתי גלים ושרית יודלביץ׳‬
‫סמסטר א'‬
‫מטרת הקורס היא להבין את הביטוי והחוויות שלנו כבני אדם בתיווך הטכנולוגיה‪ :‬להכשיר‬
‫את הסטודנטים‪/‬ות לעצב‪ ,‬ליצור ולבקר חוויות כאלו‪ .‬הקורס מתייחס לאינטראקאיביות כאל‬
‫מדיום חווייתי בעל יכולת לחרוג מגבולות המסך–מקלדת–עכבר‪ .‬הקורס הוא סדנה רעיונית‪,‬‬
‫במהלכו יוכשרו הסטודנטים לעיצוב חוויות שעושות שימוש בכל ספקטרום החושים והגירויים‬
‫של העולם הפיזי (קול‪ ,‬תנועה או מגע)‪.‬לשם כך‪ ,‬ילמדו הסטודנטים‪/‬ות לחבר מעגלים‬
‫אלקטרוניים‪ ,‬להלחים‪ ,‬לכתוב תוכנה‪ ,‬לבנות מערכות הכוללות חיישנים‪ ,‬לשלב טכנולוגיה‬
‫ואינטראקאיביות בחללים‪ ,‬חפצים‪ ,‬עיצובים ויצירות אומנות‪ .‬בפרט‪ ,‬הדיון בכיתה יתייחס‬
‫לעידן הנוכחי בו היכולת לקלוט‪ ,‬לעבד ולפלוט נתונים קיימת כמעט בכל אובייקט ובכל מרחב‪.‬‬
‫במהלך הקורס ידרשו הסטודנטים‪/‬ות להגיש מספר פרויקטים שבועיים שיעזרו בפיתוח‬
‫ההבנה של אינטראקציה וחוויה‪ ,‬ביניהם‪ :‬פירוק של חפץ ושינוי מהות פעולתו‪ ,‬יצירת ממשק‬
‫חוויתי חדש למשחק מחשב קיים ועוד‪ .‬בנוסף את הקורס ילווה פרויקט תיאורטי מתמשך של‬
‫ניתוח אינטראקציות קיימות‪ .‬לסיום‪ ,‬יגישו הסטודנטים‪/‬ות פרויקט מסכם שישקף את החשיבה‬
‫העיצובית‪-‬טכנולוגית החדשה שרכשו במהלך הקורס‪.‬הציון מורכב מסך כל התרגילים‬
‫והפרויקט המסכם‪ .‬ינתן משקל גם לנוכחות בשיעורים‪ ,‬גישה והשתתפות‪ .‬הקורס מיועד‬
‫לסטודנטים‪/‬ות בכל הרמות ולא דורש ידע טכנולוגי קודם‪.‬‬
‫סאונד‪ ,‬עיצוב פס קול ועיצוב פסקול לתמונה‬
‫מרצה‪ :‬דניאל מאיר‬
‫סמסטר א'‬
‫הסאונד הוא מרכיב חשוב ולעיתים עיקרי ביצירות אמנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעיתים קרובות מדי הוא‬
‫נותר מוזנח בתהליך היצירה בגלל חוסר מודעות לכובד משקלו‪ .‬מניסיוני בפורמטים שונים‬
‫ובגישות שונות של סאונד (מייצבי סאונד‪ ,‬סאונד לוידאו ארט‪ ,‬לפיצ׳רים ולסרטים‬
‫דוקומנטריים‪ ,‬סאונד באינטראקטיב‪ ,‬רדיו‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מייצבים ומייצגים) אני מציג גישות‬
‫חשיבה שונות ופתרונות לסוגי היצירה השונים‪.‬‬
‫מטרת הקורס‪ :‬לחשוף את הסטודנטים‪/‬יות לחשיבותו של הסאונד בתחומי היצירה השונים‬
‫ולאפשרויות השונות שקיימות בגישה לעיצוב סאונד לתמונה‪ .‬הקורס מקנה לסטודנטים‪/‬יות‬
‫כלים הכרחיים לשמיעה‪ ,‬להקשבה וליצירה שיאפשרו להם בסופו של דבר ליצור או לבחור‬
‫את פס הקול שישרת את היצירה שלהם בצורה המתאימה והטובה ביותר‪.‬‬
‫חשיפה לצורות ולגישות עבודה שונות על סאונד חשובה לסטודנטים‪/‬יות‪ ,‬גם אם יבחרו‬
‫בעתיד שלא לעסוק בעיצוב הסאונד בעצמם מכיוון שהיא תקנה להם ידע בסיסי לגבי הכלים‬
‫והמושגים הקשורים בעבודה על סאונד באופן שיאפשר תקשורת גבוהה מתוך שפה‬
‫משותפת עם אנשי סאונד מקצועיים‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים‪/‬יות על הרבדים‬
‫המרכיבים את פס הקול המוגמר כפי שהוא מופיע ברובהסרטים‪ :‬טקסט (דיאלוגים)‪ ,‬אפקטים‬
‫אווירות ופוליז ומוזיקה ומשמעותם ביצירה‪.‬‬
‫תחילה נתמקד בכל אחד מרבדים אלה בנפרד‪ ,‬כשהדגש יהיה על האופן בו אפשר ליצור כל‬
‫אחד מהם בצורה האיכותית ביותר‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬נלמד איך לשלב ביניהם בצורה הנכונה ביותר‪.‬‬
‫תוצרי הקורס‪:‬‬
‫מהשיעור הראשון ילוו את הקורס מטלות על בסיס שבועי‪ .‬הסטודנטים ידרשו להכין עבודות‬
‫בית כגון‪ :‬הקלטה‪ ,‬עבודה על טקסט בלבד‪ ,‬יצירת סאונד אפקטים‪ ,‬ומוזיקה והתנסות‬
‫בטכניקות שונות‪ .‬העבודות יוצגו ויידונו בכיתה‪ .‬השילוב של התנסות ביצירה מצד אחד וקבלת‬
‫ומתן ביקורת מצד שני יעזור לסטודנטים לפתח אינטואיציות לגבי מה עובד ומה לא עובד‪.‬‬
‫בנוסף למטלות השותפות‪ ,‬ידרשו הסטודנטים לעבודת סיכום שתתפרס על פני שלושת‬
‫השבועות האחרונים בקורס ובה יתבקשו ליישם את כל מה שלמדו בקורס‪ .‬הציון הסופי יקבע‬
‫על סמך עבודת הסיכום ועל סמך התקדמות אישית‪.‬‬
‫דרישות הקורס והרכב הציון הסופי‪:‬‬
‫‪ 50%‬מטלות בית שינתנו משיעור לשיעור במהלך הסמסטר‬
‫‪ 50%‬עבודת סיכום‬
‫הגיבורים של שלווה‬
‫מרצה‪ :‬אורי פינק‬
‫סמסטר א'‬
‫קורס זה הוא המשך של שיתוף הפעולה המוצלח בין "בצלאל" לבין עמותת "שלווה" הפועלת‬
‫לקידומם ושילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים עד הגיעם לבגרות‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא הפקת תוצרים שישרתו את הנושאים והמסרים של "שלווה" ושיתאימו‬
‫לצרכיה החדשים והמעודכנים שנובעים מפתיחתו של "בית שלווה" בפאתי ירושלים ב‪2116-‬‬
‫שכולל גם חנות שבה ימכרו התוצרים כשכל ההכנסות הם תרומה ל"שלווה"‪.‬במהלך הקורס‬
‫יתמקד כל סטודנט בעיצוב וביצירה של מוצר כלשהו בהתאם ליכולותיו והתמחויותיו וזאת‬
‫לצד מפגשים ופעילויות עם ילדי "שלווה" והרצאות על נושא המוגבלויות‪.‬‬
‫עדשה מפעילה מקום‪ :‬בגד‪ ,‬גוף‪ ,‬עיר‬
‫מרצה‪ :‬דפנה שלום‬
‫סמסטר א'‬
‫הקורס מפגיש צילום ואופנה כצומת דינמית המייצרת מעורבות קהילתית‪ ,‬חשיפת הקהילה‬
‫לתהליכי יצירה והבניית תחביר אסתטי בתפר שבין מלבוש וזהות‪ .‬סטודיו נייד הממוקם באופן‬
‫קבוע בשכונת קטמונים ייצר צומת דינמי למעורבות חברתית ולמידת כלים עכשוויים לחשיבה‬
‫ויצירה בצומת הדינמי הנוצרת בין אופנה‪ ,‬צילום וחברה‪ .‬במהלך הקורס יצרו סטודנטים‪/‬יות‬
‫בשיתוף עם תושבים בקטמונים אובייקט נייד שהוא בו זמנית הן הרקע של הצילום (סט) והן‬
‫המלבוש‪ ,‬ואביזרי לבוש‪ .‬אובייקטים כאלה יוצבו ו‪/‬או יולבשו במרחב הציבורי ויפתחו עבור‬
‫הסטודנטים והתושבים אפשרויות ליצור ולהגמיש מוסכמות של עיצוב ופרשנות‪ ,‬זהות‬
‫ותרבות‪ .‬אלה גם אלה יוכלו להשתתף‪ ,‬להתחפש‪ ,‬לחשוף ולהסתיר באמצעות פרשנויות‬
‫אישיות של השימוש באובייקט‪ .‬הפעילות האקדמית בקורס זה מעוררת שאלות על המרווחים‬
‫והחללים המצויים בין גוף הפרט למרחב הציבורי ולחברה‪ :‬מה מתרחש בין המעטפת‬
‫האישית למסגרת הקהילתית? כיצד הבד‪ ,‬פעולת העיצוב והפרשנות האישית של השימוש בו‬
‫על ידי המצולמים נמתחים מן הגוף אל המרחב? עיצוב האובייקט‪ ,‬הצבתו ופעולת הצילום‬
‫חושפים את הקהילה לאמנות ולאופנה ומגמישים את החלל שבין אופנת רחוב לבין אופנה‬
‫עילית‪ .‬הם ישמשו מדיום לצבירת סיפורים מקומיים ומבט תיעודי אל העבר בכל הנוגע‬
‫ליחסים שבין גוף‪ ,‬אופנה וחברה‪ ,‬ובד בבד יפתחו פתח לטרנספורמציות ולאפשרויות מימוש‬
‫ופרשנות חדשות בכל הנוגע ליחסים אלה‪ .‬הפעילות של הסטודנטים‪/‬יות תתקיים בכל שבוע‬
‫במשך שלוש שעות כשחלק מהמפגשים יתקיימו באתר עצמו ובמהלך הקורס יקבלו הרצאות‬
‫והנחיה לפיתוח הפרויקטים שלהם‪ .‬בקורס יושם דגש על פיתוח אסתטיקה חדשנית של‬
‫אופנה וצילום תוך חשיפה לתיאוריה ופרקטיקות עדכניות בתחום בארץ ובעולם‪ .‬עבודת צוות‬
‫ופרויקטים משותפים יקבלו עידוד מיוחד וכל צוות יגיש את עבודתו באופן אישי וכחלק‬
‫מהצוות‪ .‬במשך הקורס הסטודנטים‪/‬יות יקיימו אתרים קבועים ליצירת העבודות ולהנגשתן‬
‫לצפייה‪ .‬שני קצוות אלו של יצירה וצפייה יזינו אינטראקציות מגוונות לפעילות דרך המחקר‬
‫של המדיום הצילומי והאופנה‪ ,‬והאפשרויות הרבות ליצירת צילומים ומלבושים משפיעים‬
‫ומפעילים שאינם פוסחים על קודים מורכבים של זהות וזיהוי‪.‬‬
‫מעשה אמנות הוא שיר‬
‫מרצה‪ :‬דן תורן‬
‫סמסטר א'‬
‫כתיבת שירים היא אמנות הצמצום‪ .‬איך לבחור את הנושא? כיצד לבחור את הסגנון‪ ,‬את‬
‫המילים? הכוח של הדימוי החזותי כחלק מיסודות השיר‪ ,‬המקצב‪ ,‬הניגון‪ .‬כל אלו ועוד‬
‫בפרספקטיבה של אמנות בכלל‪ .‬נלמד לפתח את הביטוי האישי שלנו דרך כתיבת שירים‬
‫אשר חלקם יולחנו (תלוי אם יש מוסיקאים בכיתה)‪.‬‬
‫תוצרת המדבר‬
‫מרצה‪ :‬אבי סיטון‬
‫סמסטר א'‬
‫במקומות קטנים משעמם‪ .‬כולם מכירים את כולם‪ ,‬הכל נראה דומה‪ .‬מאז נעשה העולם כפר‬
‫גלובאלי‪ -‬המוצרים‪ ,‬הלבוש‪ ,‬כלי רכב והארכיטקטורה בו נראים זהים בכל מקום‪ .‬העולם מוצף‬
‫במוצרים זולים המיוצרים ומעוצבים (מועתקים) במזרח‪ .‬הלוקאליות הוויזואלית אשר בעבר‬
‫נבעה מתרבויות ומסורות מקומיות ייחודיות כמו גם מאקלים מקומי וכו' נעלמה‪ .‬ערים‬
‫במדינות המפרץ נראות כמו ערים בצפון אמריקה‪ .‬נלמד את השפעותיו של אחד הגורמים‬
‫הדומיננטיים המעצבים את הלוקאליות‪ :‬האקלים‪.‬במסגרת הקורס נעצב רעיונות לאובייקטים‬
‫(מכל הדיסציפלינות) בעלי ויזואליה מדברית האופיינית לתושבי המדבר המסוים בו אנו חיים‪,‬‬
‫והמבטאים את הניגוד בינם לבין הקדמה הטכנולוגית במקום‪ .‬הקורס ממוקם בשטח ההפקר‬
‫שבין פיסול לעיצוב‪ .‬כאן יעסוק הקורס בדיון מהו פסל להבדיל ממוצר‪ ,‬כולל במהות האחרת‬
‫הנובעת מהמוטיבציות השונות של אמן ביחס למעצב‪ .‬כל זאת בעידן בו הגבולות היטשטשו‬
‫ושטחי ההפקר נכבשו כולם‪ .‬ואולי זו העת לראות התמונה באופן ברור יותר‪ ,‬מבעד לענני‬
‫סופות החול המטשטשות‪ .‬הקורס יתנהל כסטודיו בו יתמודדו צוותים המורכבים מסטודנטים‬
‫מדיסציפלינות שונות עם תרגילים‪ ,‬תוך קיום דיונים וביקורות‪ .‬העשייה המיידית תאפשר‬
‫ותעודד שינויים מידיים ובחינתם ביחס לדיונים‪.‬‬
‫תוצרי הסטודיו יהיו סקיצות מהירות בתלת מימד‪ ,‬קנה‪-‬מידה ‪ 1:1‬תוך שימוש באובייקטים‬
‫קיימים וחומרים זמינים הקשורים למדבר‪.‬הכוונה הינה להגיע בסיום הקורס לאוסף סקיצות‬
‫גדול ככל האפשר המדגים תהליך ומאפשר רדוקציה וסלקציה‪.‬‬
‫בצלאל במוזיאון‬
‫מרצה‪ :‬הדס קידר‬
‫סמסטר א'‬
‫הקורס מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של מנגנון מוזיאון ישראל‪ .‬נתחקה אחר מסלולן‬
‫של יצירות מרגע קבלתן למוזיאון (מיון‪ ,‬תיארוך‪ ,‬אימות‪ ,‬שיוך‪ ,‬הערכה המקצועית‪ ,‬ריפוי‪,‬‬
‫רסטורציה) ועד למעברן למחלקות המוזיאון‪ .‬בסדרה של ‘שהויות’ (‪ )residency‬במחלקות‪:‬‬
‫עיצוב ואדריכלות‪ ,‬רישומים והדפסים‪ ,‬אגף הנוער וכתב העט של המוזיאון נעשה היכרות‬
‫בלתי אמצעית עם אוצרים ועובדים במוזיאון ועם סוגיות מרכזיות המעסיקות אותם‪ :‬עיצוב‬
‫וטיפוגרפיה של מהפכות; מודלים בחינוך לאמנות; הפצת ידע באמצעות כתב עת מוזיאלי;‬
‫תהליך עבודה עם יצירה עלומה; הערכת יצירות החשודות כזיוף; הדפסים שנעשו בעקבות‬
‫יצירות מופת ועוד‪.‬‬
‫מתי זה זמן‬
‫הנגשת מושג הזמן לא‪/‬נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪.‬‬
‫קורס המשלב עשיה בקהילה ‪ -‬שיתוף פעולה עם מרכז אלוין ומכללת דוד ילין‪.‬‬
‫מרצים ‪:‬רונאל מור ‪,‬טל מור ורותי קנטור‬
‫סמסטר א'‬
‫הצורך וכן היכולת להתמצא במושגי הזמן שונים מאדם לאדם ‪.‬בעיית ההבנה של מושגי זמן‬
‫ע"י א‪/‬נשים עם מוגבלויות הנה כלל עולמית‪ .‬הא‪/‬נשים בעלי המוגבלות השכלית שפנו‬
‫לבצלאל פועלים בקבוצת סינגור עצמי ‪ :‬מבקשים לממש את הזכות להחליט בעצמם בנושאים‬
‫הנוגעים לחייהם וכך עולה הצורך ליתר עצמאות בחייהם בכל הקשור למושג הזמן‪ .‬רובם‬
‫אינם קוראים או כותבים אך עדיין זקוקים לתפקד בתוך לוח הזמנים המקובל‪ .‬תזכורת‬
‫לפעולות כמו תור לרופא‪ ,‬חוגים‪ ,‬תורנויות‪ ,‬פגישות‪ ,‬חגים‪ ,‬נסיעות‪ ,‬מפגשים עם המשפחה‪,‬‬
‫אירועים מיוחדים ועוד נעשות רק בעזרתם של המדריכים המלווים‪ .‬התלות וחוסר העצמאות‬
‫גורמים לתסכול וחוסר בטחון‪.‬‬
‫במסגרת הקורס יתבקשו הסטודנטים‪/‬יות להציע פתרונות לייצוגי זמן חדשים המתאימים‬
‫לא‪/‬נשים עם מוגבלויות ויעמדו בפני אתגרי למידה‪ ,‬מחקר‪ ,‬הפשטה‪ ,‬יצירה ומציאת יישומים‬
‫חדשים למושגי הזמן‪ .‬בקורס נחקור את תפישות הזמן בתקופות שונות והיחס למושג‬
‫בתרבויות שונות‪ .‬נכיר את השימוש במושגי הזמן הנוכחיים ואת הייצוגים והיישומים שלהם‪.‬‬
‫נלמד על הדרכים להגדרתם באופן שונה מן המקובל‪ ,‬נבין מהם מאפייני הלמידה של א‪/‬נשים‬
‫עם מוגבלות שכלית ועם לקויות למידה מורכבות ונבחן את האפשרויות להנגיש את "מושג‬
‫הזמן" לאוכלוסיות המוגבלות‪.‬‬
‫לאורך הקורס יפגשו הסטודנטים את החברים ממרכז אלווין‬
‫‪http://israelelwyn.org.il/he/vision‬מקבוצת הסינגור העצמי ואת א‪/‬נשי המקצוע המלווים‬
‫אותם וכן קהילות נוספות של א‪/‬נשים עם מוגבלויות שכליות המתקשים בהבנה ושימוש‬
‫במושג הזמן‪ .‬הסטודנטים‪/‬יות יצטרפו לפעולות בסדר היום שלהם‪ ,‬ילמדו מקרוב את צרכי‬
‫השגרה ואת הצרכים המיוחדים שלהם‪.‬‬
‫בקורס יתקיים שיתוף פעולה ייחודי עם קהילת מרצים וסטודנטים ממכללת דוד ילין במסלול‬
‫להכשרת מורים לתלמידים עם מוגבלויות מורכבות‪ .‬שיתוף פעולה זה יאפשר העמקת הידע‬
‫בתהליך הלמידה של צרכי הקהילה ובפתרון הבעיות המיוחדות בהנגשת מושג הזמן‪ .‬כמו כן‬
‫ייווצר קשר בין תחומי הידע השונים והמתודולוגיות במחלקות בצלאל הנוגעים לתפישת מושג‬
‫הזמן והנגשתו‪ .‬הקורס מיועד ל‪ :‬סטודנטים‪/‬יות בשנה ג' במחלקות לתקשורת חזותית ‪,‬עיצוב‬
‫תעשייתי ואמנויות המסך‪.‬על הסטודנטים‪/‬יות להשתתף בכל השעורים וההרצאות ובנוסף‬
‫עליהם להצטרף לפעילות היומיומית של החברים לצורך למידה‪ ,‬היכרות והבנה של מושגי‬
‫הזמן‪.‬הסטודנטים‪/‬יות יציגו את תוצאות המחקר ויעצבו פתרון יישומי‪ .‬העבודה תעשה‬
‫בקבוצות אינטרדיספלינריות‪.‬‬
‫סדנה לתקשורת חזותית באמצעות מיצג‬
‫מרצה‪ :‬עדינה בר‪-‬און‬
‫סמסטר א'‬
‫הסדנה תעסוק בהתנסות שהיא מחקרית‪-‬אישית אודות תקשורת חזותית‪.‬‬
‫הלמידה תעשה באמצעות המיצג‪ ,‬הפרפורמטיבי‪ ,‬כדי לחוות את הרצף שבין המחשבה‬
‫והפעולה‪ .‬זו סדנה שתאפשר לסטודנטית ולסטודנט‪ ,‬בכל מדיה חזותית‪ ,‬לבחון בכלים חדשים‬
‫שאינם מוכרים את ה‪-‬דגמים האישיים‪ ,‬הספציפיים לתהליכי היצירה באמנות שלה ושלו‪ ,‬ואף‬
‫לקשר ולהשוות בין תהליכים אלה לדפוסים אחרים שמוכרים בהתנהלות חייה או חייו‬
‫הפרטיים; הסדנה תאפשר הבנה של המשותף והדומה‪ ,‬התקשורתי‪ ,‬בין האופן שכל אחת‬
‫ואחד יוצר\ת באמנות ובין האופן שכל אחד ואחת פועל\ת בחיים‪.‬‬
‫באמצעות תרגילים מגוונים‪ ,‬פשוטים ומעשיים בחלל הכיתה‪ ,‬או בסביבת מבנה האקדמיה‪,‬‬
‫נברר משמעויות של מושגים מהשיח האמנותי כדי להבין אותם בהקשר של התקשורת‬
‫האישית – למשל‪ :‬הקומפוזיציה ‪ -‬כמתווכת בין האמן והצופה; הנראות ב‪-‬הסתרה‪,‬‬
‫השתקפות‪ ,‬טשטוש וכיו"ב ‪ -‬כמצבי תודעה; הדמות האנושית עם חפץ – כמצבים‬
‫טקסטואליים; המבט – כנותן עדות; החלל השקט והריק ‪ -‬כמזמני מעורבות; הפס קול – כזה‬
‫שאינו מפרש‪.‬‬
‫במהלך שיעור יתנהלו הסטודנטיות והסטודנטים בכתה‪ ,‬או במרחב אחר‪ ,‬ויונחו בהוראות‬
‫פשוטות הקשורות בתנועות יומיומיות כמו צעדים במרחב‪ ,‬תנועה במפלסים‪ ,‬מבטים באיכויות‬
‫ובכיוונים שונים‪ .‬החריג הוא שבמהלך התרגילים הסטודנטים והסטודנטיות יתבקשו להסב‬
‫את תשומת הלב למחשבות שעולות בזמן ביצוע התרגיל‪ ,‬ואלה יתפרשו כתנועה כשלעצמה;‬
‫תנועה של המחשבה המתרחשת לצד התנועה הפיזית‪.‬‬
‫לעתים במהלך תרגיל יוקצבו מספר שניות‪ ,‬שיספרו בקול רם‪ ,‬על מנת שישמר הזיכרון של‬
‫הזמן והמשך; תשומת הלב לזמן התחום תייצר הבנה של השלם המורכב מהתחביר של הגוף‬
‫והמחשבה‪ .‬העבודה תהיה לבד‪ ,‬בזוגות‪ ,‬בשלשות‪ ,‬האחד או האחת אל מול שלישיה או‬
‫בקבוצה שכוללת את כל הסטודנטים והסטודנטיות‪ .‬במהלך השיעור סטודנטית או סטודנט‬
‫יוכלו לקחת פסק זמן כדי לרשום מחשבה שברצונה או ברצונו לזכור; השיעורים יזככו‬
‫מחשבה ותובנות לגבי תהליכי היצירה האישיים ואף יעוררו ויאיצו רעיונות להמשך‪.‬‬
‫דרישות הקורס‪:‬‬
‫‪ )1‬נוכחות מלאה ‪ -‬שתי חיסורים יכובדו עם אישור רפואי‪.‬‬
‫‪ )2‬שלוש עבודות מעשיות – שתי עבודות קטנות במהלך הקורס והאחת עבודה מסכמת בסוף‬
‫הקורס‪.‬‬
‫אופן חישוב הציון‪:‬‬
‫כל אחת משתי העבודות הקטנות – ‪ 25%‬מהציון הסופי‪.‬‬
‫העבודה המסכמת – ‪ 50%‬מהציון הסופי‪.‬‬
‫הסרט הקצר מאוד‬
‫מרצה‪ :‬רונן לייבמן‬
‫סמסטר א'‬
‫השנים האחרונות ראו את שובו של הסרט הקצר חזרה לתודעה בשיח הקולנועי‪ .‬התפיסה‬
‫המקובלת שראתה בסרט הקצר הכנה לסרט המלא‪ ,‬הארוך‪ ,‬החלה משתנה וההבנה‬
‫שהקולנוע נולד מסרט קצר וזהו למעשה ה"קולנוע האמיתי" החלה להוביל מהלך הרואה‬
‫בסרט הקצר יחידה אמנותית בעלת ערך וייחוד משלה ‪.‬‬
‫השנים האחרונות גם ראו את הופעתם של כלי יצירה קולנועיים בייתים ואלטרנטיביים‪ .‬כלים‬
‫אלה‪ ,‬החל ממצלמות גו פרו‪ ,‬כלי עריכה כגון ‪ GIFF ,VINE‬ואינסטגרם ועד מצלמות טלפונים‬
‫ועוד רבים וטובים‪ ,‬מאפשרים ליצור קולנוע חדש ואחר אשר ניתן לראותו בעלייתם של‬
‫פסטיבלים ייעודים לכך‪ -‬סרטים בני דקה‪ ,‬סרטי פלאפונים ועוד‪.‬‬
‫הקורס המוצע יתפקד כמעבדה לבדיקת גבולות הנרטיב הקולנועי והפקתו בפורמט של סרט‬
‫קצר‪ .‬הקורס יתבסס על דיונים סביב השאלה של מהו נרטיב ומהם גבולותיו הקולנועיות‬
‫והטכנולוגיות ויכלול בחלקו דוגמאות מעולם האמנות‪ ,‬קולנוע‪ ,‬וידאו ארט ומשחקי המחשב‪.‬‬
‫במהלך הקורס הסטודנטים‪/‬יות יתנסו בפורמטים שונים של אמצעי מבע קולנועיים המיועדים‬
‫ליצירה של סרט קצר מאוד‪.‬‬
‫בחלקו השני הקורס ינוהל כמפגשי הפקה כאשר העבודה בו תיעשה בקבוצות של ‪1-3‬‬
‫סטודנטים‪/‬יות בקבוצה‪ .‬העבודה תיעשה על בסיס לוח זמנים מוגדר מראש של פיתוח‬
‫וכתיבת תסריט‪ ,‬הפקה ‪ ,‬צילום ועריכה‪ .‬תוצרי הקורס יהיו סרטים בני לא יותר מחמש דקות‬
‫סרט‪.‬‬
‫קהל היעד‪:‬‬
‫הקורס מיועד לסטודנטים בעלי זיקה קולנועית ו‪/‬או טכנולוגית אך אינו מוגבל למחלקות‬
‫ספציפיות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬סטודנטים מעיצוב תעשייתי יכולים לפתח פרוייקט סביב מתקני צילום‬
‫כמו שסטודנטים מהמחלקה לצורפות ואופנה יכולים לפתח נרטיב סביב מערכות לבוש‪.‬‬
‫הרכב הציון ודרישות הקורס‪:‬‬
‫נוכחות חובה‪ ,‬הגשת ‪ 3‬מטלות לפחות כולל מטלה סופית‪ ,‬השתתפות פעילה וניצול מרחב‬
‫הקורס כבסיס להתנסות ובדיקת גבולות רעיונית‪ ,‬יהוו את הבסיס לציון הסופי בקורס‪.‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫עיצוב סביבתי מוביל שינוי ביזמות טכנולוגית‬
‫מרצים‪ :‬אלעד פרסוב‪ ,‬רותי קנטור‪ ,‬ברק פלמן‬
‫סמסטר ב'‬
‫הקורס יקנה ידע בינתחומי סביבתי במנעד שבין בנייה ירוקה‪ ,‬פיתוח מוצרים והתנהגות‬
‫צרכנים‪ .‬בהמשך הקורס‪ ,‬נפעל עם חממות טכנולוגיות במטרה לקיים שיתופי פעולה עם‬
‫סטארט‪-‬אפים סביבתיים והנגשת ערכי עיצוב וחשיבה עיצובית סביבתיים‪ .‬הקורס ישלב בין‬
‫סיורים בחממות‪ ,‬הרצאות אורח של משקיעים ויזמים‪ ,‬תחומי ידע פרונטאליים העוסקים‬
‫בממשק שבין עולמות העיצוב הסביבה והיזמות‪ .‬במסגרת התרגול המעשי‪ ,‬קבוצות‬
‫בינתחומיות של סטודנטים ייפגשו עם מיזמים סביבתיים הנמצאים בתחילת דרכם ויבחנו‬
‫דרכים מעשיות להעצמת ערך העיצוב בעבור המיזמים‪ .‬כמו כן תיבחן הזדמנות לסטודנטים‬
‫מבצלאל להשתתף כיזמים ולקדם רעיונות משלהם‪ .‬מטרת הקורס היא לחשוף את‬
‫הסטודנטים ליישום עיצובי של ערכים מקיימים בשדה היזמות הטכנולוגית על ידי יצירת‬
‫שיתופי פעולה בין קבוצות סטודנטים בינתחומיות עם מיזמים בתחילת דרכם‪.‬‬
‫סטודנטים ילמדו‪:‬‬
‫ ידע בעיצוב מקיים‬‫ חידוד היבטים עסקיים של העיצוב בתעשיית ההי טק‬‫ רכישת כלים מעשיים מתחום ניהול החדשנות‬‫ חיבור אל תחומים מתפתחים הנמצאים בחזית הטכנולוגיה‬‫‪ahTTnTni DnsTTennhnig EhgTin aTL :ieh ieTTd ihT ehT‬‬
‫המורה השלישי ‪ -‬מעבדה לעיצוב מרחבי למידה‬
‫מרצים‪ :‬יוסי ברקוביץ ועידו גינת‬
‫סמסטר ב'‬
‫המעבדה הבין‪-‬תחומית לעיצוב מרחבי למידה מבקשת לבחון את הקשר בין עיצוב רב‪-‬מימדי‬
‫לבין פדגוגיה וחינוך‪ ,‬ואת המשמעויות המרחביות והעיצוביות שיש לשינויים העוברים על‬
‫העברה וצריכה של ידע בעידן הדיגיטלי‪ .‬בישראל ובעולם קיים דיון ער סביב הדרך בה אנו‬
‫לומדים‪ .‬המודל של בית הספר כשריד של המהפכה התעשייתית מאותגר בתפיסות‬
‫ביקורתיות שרואות את התלמיד כדמות פעילה ויוזמת‪ .‬בהדרגה מחלחלת ההבנה‪ ,‬בכל‬
‫שכבות מערכות הלימוד‪ ,‬שבנוסף למורה ולמודל הלימוד הפרונטלי‪ ,‬קיימים גורמים נוספים‬
‫הלוקחים חלק בתהליך ושמעצימים את בניית הידע ‪ -‬התלמידים‪ ,‬הקהילה‪ ,‬ומרחבי החינוך‬
‫הפיזיים והוירטואליים‪.‬‬
‫אנו מציעים להפוך את המעצבים לסוכנים אקטיביים‪ ,‬אשר תפקידם להנהיג "מחשבה‬
‫עיצובית" המאחדת ראיה בין‪-‬תחומית בעולם החינוך הדינמי והמתחדש‪ .‬אנו ננתח מודלים‬
‫קיימים של חינוך ונצא מתוכם לחשיבה יצירתית וביקורתית על הקשר בין דרכי הוראה‬
‫ומרחבי הלמידה‪ .‬בין היתר‪ ,‬נבין את יחסי הגמישות של המרחב הפיזי והוירטואלי‪ ,‬נשאל‬
‫לגבי חלוקת התפקידים המתקיימת ביניהם‪ ,‬כיצד ניתן לחבר ביניהם‪ ,‬ואיך זה בא לידי ביטוי‬
‫בחיי היום‪-‬יום‪ .‬שיטות העבודה שלנו יהיו היברידיות ויתבססו על כלי עבודה מדיסיפלינות של‬
‫ארכיטקטורה‪ ,‬תקשורת חזותית‪ ,‬עיצוב המוצר ועוד‪ .‬הסטודנטים יעבדו על מספר תרגילים‬
‫מעשיים בקבוצות מעורבות (תלמידים ממחלקות שונות בכל קבוצת עבודה)‪ .‬מטרת‬
‫התרגילים תהיה להציף סוגיות בהן עיצוב יכול לשנות ולפתח פדגוגיות חינוכיות‪ ,‬תוך כדי‬
‫עידוד ופיתוח חשיבה בין‪-‬תחומית ניסיונית‪.‬‬
‫בסיום הקורס‪ ,‬הסטודנטים יגישו ניתוחים כתובים של תובנות התרגילים המעשיים‪ ,‬שיהוו‬
‫מעין ״תכנית עבודה״ לסדנאות שיתוף קהילה בפיתוח פלטפורמות עיצוב‪-‬חינוך‪.‬‬
‫** המעבדה מוצעת בהמשך לתכנית העבודה של קבוצת המחקר הרב‪-‬תחומית של בצלאל‬
‫בנושא מרחבי למידה‪ ,‬כחלק מהזרוע הפדגוגית של הקבוצה‪ ,‬ולצורך העמקה וקידום הידע‬
‫החדשני שהקבוצה מקדמת‪.‬‬
‫על חומר וחומרה ‪Soft/Hard-Ware‬‬
‫מרצות‪:‬שנית אדם אלקיים ושרית יודלביץ׳‬
‫סמסטר ב'‬
‫הקורס פותח מרחב יצירה המשלב עבודה בטכניקות קראפט מסורתיות של חומרים רכים‬
‫וטכנולוגיה דיגטלית‪ .‬נעשה שימוש בחומרים וטכניקות קונבנציונלים לצד חומרים חדשניים‪,‬‬
‫תוך דיון בתחומים שבין החומר והחומרה‪ ,‬התוכן והתוכנה‪.‬הסטודנטים יעצבו ויצרו אבזרי‬
‫לבוש דינאמיים ואינטרקטיביים‪ ,‬הצופנים קודים ונרטיבים טכנולוגיים אסתטים ותרבותיים‪.‬‬
‫העבודה המשותפת של יוצרים משלוש דיסצפלינות עיצוב שונות עומדת במרכז הקורס‪,‬‬
‫במטרה לעודד חשיבה ויצירה רב זוויתית‪ ,‬שתעסוק בשאלות כגון‪ :‬תפקידו של המעצב‬
‫והעיצוב האינטרקטיבי ביחס להשפעה החברתית תרבותית והאתית של טכנולוגיות שונות‬
‫קימות וחדשות‪ ,‬חלקו של הלובש או ביצירה‪ ,‬שקיפות הטכנולוגיה‪ ,‬המהפכה התעשיתית‬
‫השלישית (תנועת ה‪ ,)make -‬אופנה טכנולוגית ‪ -‬טכנולוגיה לבישה (‪ .)wearables‬דרך‬
‫הרצאות ומספר תרגילי עיצוב שיועברו בסדנאות בכיתה והתנסות בחומרים ובטכניקות‬
‫קראפט וטכנולוגיה‪ ,‬נדגים ונפרט מגוון חומרי גלם‪ ,‬טכניקות עבודה וייצור‪ ,‬טווחי איכויות של‬
‫חומרים ומוצרים‪ ,‬חידושים תהליכים ושינויים בתחום‪ .‬נערוך היכרות עם מגוון אריגים וסיבים‬
‫טבעיים וסנטטיים‪,‬טקסטילים חכמים‪ )E-textiles ,high-performance fabrics( ,‬וטכניקות‬
‫עבודה בבד‪ ,‬תפירה והדפס‪ ,‬נכיר עורות שונים‪ ,‬ונתנסה בטכניקות עבודה ב ‪Cow‬‬
‫‪ ,hide/skins‬נדבר על הדרכים להפקת גזרות פיתוחן והתאמתן לגוף‪ .‬נסקור את השימוש‬
‫במעגלים חשמליים‪ ,‬חיישנים‪ ,‬מיקרו‪-‬בקרים‪ ,‬כתיבת תוכנה או קוד ונחקור את האפשרויות‬
‫לעבודה עם התוכנה או החומרה שיוטמעו באבזרים‪ .‬כל קבוצה תבצע ‪ 2‬תרגילים קצרים‬
‫ופרויקט מרכזי‪ ,‬שיכלול פרוטוטייפ עיצובי‪ ,‬והדגמה של הטכנולוגיה והקונספט (בסרטון ו‪/‬או‬
‫מודל עובד)‪ .‬על מנת למקד את המאמצים הטכנולוגיים ולאפשר פיתוח עיצובי של מוצרים‪,‬‬
‫נגדיר מספר 'קיטים טכנולוגיים' המכילים רכיבים המוגדרים מראש‪ ,‬מהם תוכל הקבוצה‬
‫לבחור את הטכנולוגיה המתאימה לפרויקט המרכזי שלה‪ .‬דרישות‪ :‬פתיחות טכנולוגית ויכולת‬
‫טובה לעבודה בצוות‪ .‬רצוי ידע בתוכנות מידול דוגמת ‪ solidworks‬ו‪/‬או תוכנות גרפיות‪ .‬הציון‬
‫מורכב מסך כל התרגילים והפרויקט המסכם‪ ,‬נבחן את עומק המחקר הקונצפטואלי‬
‫והטכנולוגי‪ ,‬פיתוח המוצר וטכניקות העבודה והקראפט ‪ ,‬ניתן משקל גם לנוכחות בשיעורים‪,‬‬
‫גישה והשתתפות‪.‬‬
‫המרחב הציבורי של האמנות‪ :‬פיתוח פרויקטים במרחב הציבורי‬
‫‪The Art of Public Space: Development of Art Related Projects at Public‬‬
‫‪Spaces‬‬
‫מרצים‪ :‬איתן שוקר‪ ,‬ד"ר דיאגו רוטמן‬
‫סמסטר ב'‬
‫אפשרות לכתיבת עבודה במסגרת המחלקה להסטוריה ותיאוריה‪ 1 ,‬נ"ז‬
‫הקורס מעניק לסטודנטים ארגז כלים לפיתוח ומימוש פרויקטים יזמיים‪ ,‬המשלבים‬
‫דיסציפלינות ותחומי ידע שונים‪ ,‬המתרחשים במרחב הציבורי‪ .‬הקורס יעניק כלים לניתוח‬
‫ביקורתי של פרויקט אמנות‪ ,‬תוך בחינה של ההקשרים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הפוליטיים‬
‫והאתיים‪ .‬נסקור פרויקטים אמנותיים המתרחשים מחוץ לגלריות ומוזיאונים‪ ,‬בזיקה ישירה‬
‫לקהילה‪ ,‬או כתגובה למציאות החברתית‪ ,‬הכלכלית או הפוליטית בה הם מתקיימים‪ ,‬תוך‬
‫בחינת המתח שבין אמנות לאקטיביזם‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יתנסו בשני תרגילים של‬
‫התערבות (‪ )Intervention‬במרחב הציבורי‪ ,‬בעבודה בקבוצות קטנות המשלבות סטודנטים‬
‫ממחלקות שונות לבניית מיני פרויקטים המשלבים תחומי ידע שונים‪.‬‬
‫הקורס משלב תיאוריה עיונית ופרקטיקה מעשית ומעניק כלים ראשוניים באמצעותם‬
‫הסטודנטים יוכלו‪:‬‬
‫● לפתח קונספט של פרויקט אמנותי המשלב תחומי ידע מתחומי העיצוב‪ ,‬האמנות‬
‫והקהילה‪.‬‬
‫● לערוך תחקיר הנוגע לקהילה ספציפית‪ ,‬מרחב ציבורי ותקדימים רלוונטיים‪.‬‬
‫● לפתח תוכנית עבודה הכוללת בניית תקציב ומיפוי שותפויות אסטרטגיות אפשריות‪.‬‬
‫● לנתח יסודות הפקה ואוצרות של הפרויקטים‪.‬‬
‫● לכתוב ולהגיש הצעה מפורטת לפרויקט רב תחומי במרחב הציבורי‪.‬‬
‫● ליצור אמנות במסגרת של קולקטיב‬
‫● לפעול עם קהילה‪.‬‬
‫דרישות הקורס‪:‬‬
‫● השתתפות פעילה ולמידה של פרויקטים מרכזיים בתחום‬
‫● ביצוע של שני תרגילים במרחב הציבורי המממשים את הכלים שנלמדו בקורס‬
‫● הגשה סופית‪( :‬בקבוצות קטנות) הצעה לפרויקט במרחב הציבורי או ניתוח של‬
‫פרויקט קיים‪.‬‬
‫ציון‪:‬‬
‫‪ 21%‬השתתפות פעילה בשיעורים‬
‫‪ 25%‬תרגיל ראשון‬
‫‪ 25%‬תרגיל שני‬
‫‪ 31%‬הגשה סופית‬
‫דימוי ומציאות‬
‫מרצה‪ :‬חן שפירא‬
‫סמסטר ב'‬
‫הקורס מתמקד בבחינת ההיבטים הפוליטיים והחברתיים בעבודת האמן‪ .‬במהלך הקורס‬
‫נשאל מהו ההיבט הפוליטי? נעסוק בפוטנציאל הפוליטי חברתי של האמנות‪ ,‬נשאל על‬
‫המודעות הפוליטית של אמנים ומעצבים ונבחן את פעולת האמנות או העיצוב כפעולה‬
‫פוליטית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪ .‬הקורס בוחן פרספקטיבות ונקודות מבט שונות בתוך מציאות‬
‫החיים בירושלים‪ ,‬מתוך מחקר והיכרות עם סוגיות אקטואליות ועם האמונות‪ ,‬הנראטיבים‬
‫והקבוצות השונות בעיר‪ .‬במהלך הקורס נצא מן האקדמיה החוצה אל המציאות בירושלים‪:‬‬
‫נתבונן במציאות הסובבת באמצעות היכרות ולימוד מעשי של מקומות טעונים‪ ,‬רבי משמעות‬
‫כגון גדר ההפרדה‪ ,‬שכונת שייח ג'ראח והכפר ליפתא‪ .‬נשאל מחדש מהו דימוי ומהי‬
‫המציאות‪ ,‬בעזרת שילוב של דרכי חקר עם פרקטיקות שונות של עבודה בשדה‪ .‬נתבונן‪ ,‬נכיר‬
‫ונלמד מודלים שונים של פעולה אמנותית פוליטית בארץ ובעולם‪ .‬במהלך הקורס נבחנות‬
‫מחדש תפישות והנחות ביחס לזהות‪ ,‬למקום ולחברה‪ ,‬ביחס למוכר‪ ,‬וביחס ללא מוכר‪ ,‬לאחר‪.‬‬
‫נתבונן בעיר המאוחדת ונשאל על תפקידו של האמן בתוך מציאות של קונפליקט‪ ,‬ועל‬
‫תפקידה של האמנות בתוך מציאות חברתית‪ ,‬פוליטית ולאומית מורכבת ומתוך היכרות‬
‫והכרה בקיומם של נראטיבים שונים‪ ,‬פרשנויות שונות וקריאות שונות של זהות במרחב‪.‬‬
‫כתיבה והשראה (‪(WRITING AND INSPIRATION‬‬
‫מרצה‪ :‬אורלי קסטל‪-‬בלום‬
‫סמסטר ב'‬
‫הקורס מיועד לכל החפץ בהעשרה בתחום הכתיבה והביטוי בכתב ובעל פה וברכישת ארגז‬
‫כלים כאומן וכיוצר‪.‬במהלך הקורס יתוודעו התלמידים לסופרים גדולים מן העולם ומן הספרות‬
‫העברית‪ .‬הם ילמדו על השימוש במלה הכתובה ועל אופנים לכתיבת טקסט ספרותי או אחר‬
‫וכיצד לפרוש את שיש להם לומר על פני רצף הטקסט‪.‬התלמידים יקבלו תרגילי תיאור‪,‬‬
‫דיאלוג‪ ,‬פתיחות‪ ,‬בניית גיבור‪ ,‬השגת אמפטיה לגיבור ויכירו טכניקות ספרותיות כמו "גילוי‬
‫איטי"‪" ,‬בניית פערים"‪" ,‬מבע משולב"‪ ,‬וגם יכירו צורות כתיבה שונות‪ :‬גוף ראשון‪ ,‬גוף שלישי‬
‫וגוף שני‪.‬‬
‫בין התרגילים‪ :‬תיאור חדר ילדות‪ ,‬סיפור קצרצר של תאונת פגע וברח שבה עליהם ליצור‬
‫הזדהות עם הפוגע‪ ,‬בניית הקומפוזיציה של הסיפור‪ ,‬יצירת טקסט וסאב‪-‬טקסט וגם תרגיל‬
‫חשוב של תרגום לעברית של סיפור קצר של המינגווי‪ .‬התלמידים יקראו בקול את התרגילים‬
‫בכיתה קריאה צמודה (מילה אחר מילה) ומתוך טעויותיהם – ילמדו‪ .‬כמו כן יתוודעו לדרכים‬
‫שונות ליצור השראה‪ ,‬לקבל השראה ולהשתמש בה‪ .‬מטלות‪ :‬במהלך הקורס‪ -‬תרגילים לשם‬
‫המחשת טכניקת ומהות הכתיבה‪ ,‬כאמור‪ ,‬תרגום סיפור של המינגווי‪ ,‬וסיפור קצר לסיום‬
‫הקורס‪.‬‬
‫גם תלמידים שאינם מתכוונים להתמחות בכתיבה ייצאו מן הקורס עם יכולת לכתוב ולנסח‬
‫רעיון או התרחשות ויוכלו להשתמש בידע זה לניסוח וכתיבת רעיונותיהם גם אם הם עוסקים‬
‫בתחום שאינו ורבלי‪ ,‬אך זקוקים ליידע כיצד ליצור עניין אצל הקורא בין אם הוא מבקר‬
‫בתערוכה או כל בעל עניין אחר‪ .‬הציון יורכב מרמת התרגילים ומהשתתפות אקטיבית‬
‫בשיעורים‪.‬‬
‫טרנסמדיה ‪067‬‬
‫מרצה‪ :‬פרופ' חנן קמינסקי‬
‫סמסטר ב'‬
‫הקורס יבחן את ההזדמנויות החדשות העולות מהתפתחות התקשורת הדיגיטלית ואת‬
‫הנגישות הפשוטה יותר לאמצעי הפקה חדשים‪ .‬הוא יעסוק בפיתוח פורמט (סידרת תכניות)‬
‫לאינטרנט‪ ,‬לטלוויזיה‪ ,‬לקולנוע או לכל מדיה ידועה או בלתי ידועה אחרת שתפעל לחוד‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ CROSS MEDIA‬או כ‪ .TRANSMEDIA -‬הוא יכלול מפגשים עם אנשים מגופי שידור‬
‫שונים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬צפייה וניתוח של פרויקטים תקשורתיים חדשניים‪ .‬הקורס גם יתייחס לנושא‬
‫האתיקה בתקשורת המונים‪ .‬הפרויקטים שיפותחו בזמן הקורס יוצגו בפני מנהלי הקרנות‬
‫לטלוויזיה ולקולנוע (‪.)Pitch‬‬
‫"ארכיפרחיטקטורה ויצורים אחרים‪ :‬עיצוב ואי‪-‬עיצוב בסביבה הבנויה הישראלית"‬
‫מרצה‪ :‬יז'י מיכלוביץ‬
‫סמסטר ב'‬
‫מטרת הקורס היא לשפוך אור על המרכיבים השונים של ייחודיות המראה )‪ (look‬של‬
‫הסביבה הישראלית הבנויה‪ ,‬וזאת תוך התחקות אחרי‪ ,‬תיעוד וחקר הצורות השונות‬
‫והדינאמיקה הסבוכה שבין אובייקטים מעוצבים (ארכיטקטורה ‪,‬עיצוב עירוני כגון מדרכות ‪,‬‬
‫שטחים ירוקים ‪,‬עיצוב גרפי מסחרי וכ"ד) מצד אחד‪ ,‬לבין תהליכים של "אי‪-‬עיצוב" (אנטרופיה‬
‫–שחיקה ובלאי ;יוזמות עיצוביות פרטיות לא מתואמות כגון צורות גיזום של גדרות חיות ‪,‬‬
‫שילוט עצמאי‪" ,‬ארכיפרחיטקטורה"‪ .‬כלומר‪ ,‬ארכיטקטורה עצמאית ‪(vernacular‬‬
‫)‪ ,architecture‬כגון צנרת נוספת על גבי בניינים ‪,‬שיפוצים של תריסים חיצוניים וכדו') מצד‬
‫שני‪ .‬הטענה שתוצג בפני התלמידים ושאותה הם יבדקו במהלך הקורס היא שייחודיות‬
‫המראה של הסביבה הישראלית הבנויה מתגלה כהכלאה או כסמיכות – במינונים שונים –‬
‫של עיצוב ואי‪-‬עיצוב‪ .‬אתר בניה ישמש דגם חזותי של הסביבה הנ"ל‪ ,‬בשל הריכוז המתקיים‬
‫בתוכו בין עיצוב (בניה‪ ,‬איסוף‪ ,‬גימור‪ ,‬אוריינטציה אנכית וכו') לאי‪-‬עיצוב (הרס‪ ,‬פיזור‪ ,‬אי‪-‬‬
‫גימור‪ ,‬אוריינטציה אופקית וכו') וכן בשל פריסה באתר אחד בסמיכות גדולה של שלבים‬
‫שונים של עיבוד חומר וכן שלבים שונים של תהליכי עיצוב‪ .‬השלב הראשון והעיוני של הקורס‬
‫יוקדש לדיון שיטתי במושג אי‪-‬עיצוב"‪ ,‬כלומר עיצוב ע"י מעצב לא תבוני‪ ,‬אשר בהקשר‬
‫הסביבה הבנויה מורכב מ ‪-4‬תהליכים‪:‬‬
‫א) ‪( entropy‬עיצוב ע"י אנטרופיה)‪ -‬פיזור‪ ,‬סידוק‪ ,‬התפוררות‪ ,‬דליפה‪ ,‬נזילה וכדו' )כאשר‬
‫חורבה משמשת דגם חזותי של עיצוב זה);‬
‫ב) עיצוב ע"י התווספות הדרגתית (שכבות צבע‪ ,‬אספלט‪ ,‬ריצוף‪ ,‬אבק וכדו';‬
‫ג) עיצוב ע"י אסון (גרסאות שונות של רעידת אדמה);‬
‫ד) התחברות יוזמות מקומיות לא מתואמות לכדי שלם בעל הגיון‪ ,‬כמו מראה שכונה או עיר‬
‫(התהוות המורכבות‪.)emergence of complexity -‬‬
‫כמו כן נדון במושג של "מחקר אמנותי" תוך הצגה של מספר אמנים שעבודתם בנויה גם‬
‫כחקר מציאות‪ .‬בהמשך התלמידים יתבקשו לבצע מספר מטלות מעשיות שכולן עוסקות‬
‫ב"הבלתי נראה מרוב שהוא נראה" (‪ )looking at the overlooked‬ובדרכים להעברת‬
‫אינפורמציה בצורה דחוסה וויזואלית‪.‬‬
‫מוזיקה חזותית‬
‫מרצה ‪:‬אשר ארנון‬
‫סמסטר ב׳‬
‫אמנות המאה העשרים משופעת במהלכים של ניפוץ מוסכמות ובחינת תבניות ואופני פעולה‬
‫תוך מתיחת גבולות המדיומים המוכרים‪ ,‬חצייתם ויצירת טריטוריות חדשות‪ .‬בהקשר זה‬
‫מעניינת במיוחד ההיקסמות והמשיכה ההדדית בין האמנויות החזותיות לבין המוזיקה‪.‬‬
‫טכנולוגיית ההקלטה שחררה את הצליל מהגורם המחולל אותו ואפשרה לחקור את הקול‬
‫)‪ (sound‬כ"חומר" העומד בזכות עצמו ולהשתמש בו ליצירת מוזיקה בעלת מאפיינים‬
‫"קונקרטיים" המתייחסים למציאות‪ ,‬דבר שאפיין את האמנות החזותית עד אז‪ .‬מאידך השינוי‬
‫שחל בתפיסת הדימוי כייצוג של מציאות והדגשת המרכיבים הקונספטואליים והמופשטים‬
‫שלו‪ ,‬קירב את האמנויות החזותיות לתפיסת המוזיקה כאמנות "טהורה" במופשטותה‪ ,‬שאינה‬
‫ייצוגית ושמתקיימת בה זהות מוחלטת בין חומר‪ ,‬צורה ותוכן‪ .‬מהשראה הדדית זו נוצרו מאז‬
‫ועד היום עבודות רבות על ידי יוצרים משתי הדיסיפלינות שחוללו שינוי בתפיסות העקרוניות‬
‫והאסתטיות של התחומים לצד יצירת תבניות ואופני פעולה המשלבות ביניהן‪ .‬את המושג‬
‫״מוזיקה חזותית״ טבע האמן ומבקר האמנות הבריטי רוג׳ר פריי ב‪ 1912 -‬בהתייחסו‬
‫לעבודתו של ואסילי קנדינסקי אשר השתמש כאמנים בני דורו ואחריו במוזיקה כהשראה‬
‫ליצירת אסטרטגיות של הפשטה חזותית על ידי אנלוגיה למבנים ומהלכים מוזיקליים‪ .‬משם‬
‫התפתח המושג כהגדרה לאסטרטגיות נוספות עבור עבודות חזותיות מבוססות ציר זמן‬
‫שפועלות על פי מנגנונים מוזיקליים )עם או בלי סאונד) וכן למהלכים של תרגום ישיר בין‬
‫סאונד לצורה וההפך‪ .‬אסטרטגיות אלו המתבססות על יחסי גומלין ישירים בין החזותי והקולי‪,‬‬
‫מוטמעות כיום בהקשרים אמנותיים ועיצוביים מגוונים כוידאו קליפים‪ ,‬וידאו ארט‪ ,‬מיצבים‪,‬‬
‫מיצגים‪ ,‬מופעי מוזיקה ומחול‪ ,‬ממשקי מחשב וכלים מוזיקליים דיגיטליים‪ .‬הקורס ״מוזיקה‬
‫חזותית״ הינו בין תחומי ופונה לסטודנטים‪/‬יות מכל מחלקות בצלאל ומטרתו בירור סוגי‬
‫הקשרים האפשריים בין מוזיקה לאמנויות החזותיות‪ ,‬העיצוב והאדריכלות ויישומם בתחומי‬
‫הפעולה השונים של תחומי ידע אלו‪ .‬הקורס פונה לסטודנטים‪/‬יות אוהבי‪/‬ות מוזיקה ואינו‬
‫דורש ידע קודם בתחום‪ .‬הקורס ״מוזיקה חזותית״ יתנהל בשיתוף פעולה עם קורס ״מבנים‬
‫וצורות״ שמתקיים במקביל באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בהנחייתו של פרופ׳ אמנון‬
‫וולמן‪ .‬בחלקו הראשון של הקורס נתרגל באופן מעשי ורעיוני את סוגי הקשר במטרה לבסס‬
‫תובנות של תחביר משותף בין המימדים החזותיים לאלו המוזיקליים‪ .‬בחלקו השני יזמו‬
‫ויבצעו משתתפי‪/‬ות הקורס פרוייקט אישי במדיום על פי בחירתם‪/‬ן ועל פי תחומי העניין‬
‫והמיומנויות שלהם‪/‬ן‪ .‬הפרויקט יעסוק בפרשנות הדו כיוונית בין האמנויות החזותיות למוזיקה‪.‬‬
‫הקורס‪ ,‬שהינו קורס מעשי עם דגש על הפן הניסויי והחוויתי‪ ,‬יעסוק גם בצדדים תיאורטיים‬
‫של המדיומים השונים ובהיסטוריית חיפוש הקשר ביניהם על ידי אמנים‪ ,‬מעצבים ומוזיקאים‬
‫מתחילת המאה העשרים ועד זמננו‪.‬‬
‫הציון בקורס יקבע על פי השקלול הבא‪:‬‬
‫נוכחות והשתתפות פעילה בשעורים‪20% -‬‬
‫הערכת תרגילים בחלק הראשון של הקורס‪30% -‬‬
‫הערכת פרויקט בחלק השני של הקורס‪50% -‬‬
‫החברה בראי הקריקטורה‬
‫מרצה‪ :‬מישל קישקה‬
‫קורס דו‪-‬מחלקתי תקש"ח ואנימציה‬
‫סמסטר ב'‬
‫הקריקטורה היא חלק בלתי‪-‬נפרד מהעיתונות מאז היוולדה והיא עוסקת בביקורת ובשחיטת‬
‫פרות קדושות בחוצפה בריאה‪ .‬עולם הקריקטורה סוער ונסער‪ ,‬חופש הביטוי מאוים ומנסים‬
‫להגביל או לצמצם אותו בכל מקום‪ ,‬ואף לבטלו כליל‪ .‬אם העיתונות מכונה "כלב השמירה של‬
‫הדמוקרטיה"‪,‬הקריקטורה ללא ספק גם נובחת וגם נושכת‪ .‬הקורס יעסוק בקריקטורה‬
‫חברתית הן בהיבט היצירתי והן בהיבט המחקרי‪ .‬כל סטודנט יבחר נושא אחד קרוב לאג'נדה‬
‫החברתית שלו‪ ,‬ילמד אותו לעומק וייצור עליו קריקטורות במהלך כל הסמסטר‪ .‬הוא יתקוף‬
‫את הנושא מזוויות שונות‪ ,‬באמירות אישיות ויצבור גוף עבודות משמעותי‪ .‬חופש הביטוי יהיה‬
‫נר לרגלינו וכל אחד יבדוק את גבולותיו‪ .‬העשייה הכיתתית תעמוד בבסיס דיונים פתוחים‬
‫שנקיים ביחד‪ .‬במקביל נבקר במוזיאון הישראלי לקריקטורה בחולון ונקבל הדרכה ממנהלת‬
‫הארכיון ומהאוצרים‪ .‬ניחשף ליצירה של חלוצי הקריקטורה הישראלית‪ ,‬נבין אלו נושאים‬
‫העסיקו אותם בעבר ומה הרלוונטיות שלהם כיום‪ .‬כל סטודנט יכתוב עבודה אישית על‬
‫קריקטוריסט או נושא לפי בחירתו‪ .‬בסוף הסמסטר יגיש כל סטודנט חוברת כרוכה המקבצת‬
‫את גוף עבודותיו לצד העבודה הכתובה‪.‬‬
‫דרישת סף‪:‬‬
‫על הנרשמים להיות בעלי שליטה טובה ברישום ובטכניקות איור‪.‬‬
‫סמסטר קיץ‬
‫‪Fabrication‬‬
‫מרצה‪ :‬אריאל בלונדר‬
‫עבור סטודנטים ממחלקות‪ :‬ארכיטקטורה‪ ,‬צורפות ואופנה‪ ,‬עיצוב קרמי וזכוכית‪ ,‬עיצוב‬
‫תעשייתי ‪ .‬הקורס יתקיים במהלך חופשת קיץ במהלך חודשים אוגוסט ‪ -‬ספטמבר מועד‬
‫מדויק יפורסם בהמשך)‬
‫מטרת הקורס היא לבחון כיצד טכניקות ומתודות מעולם האופנה יכולות לקבל תרגום לעולם‬
‫האדריכלות‪ ,‬וכיצד בכוחן להציע מבנים חדשים מבוססי אריג‪ .‬עושר צורני‪ ,‬גמישות‪ ,‬מורכבות‬
‫גיאומטרית ואורנמנטיקה נמצאים במרכז השיח האדריכלי כיום‪ ,‬ומהווים אתגר ממשי לייצור‬
‫ומימוש בשיטות הבניה המקובלות‪ .‬עבור מעצבי האופנה והטקסטיל‪ ,‬אלו תוצרים טבעיים‬
‫לעיסוק בחומר הגמיש‪ ,‬המתאים עצמו למורפולוגיות המורכבות של גוף האדם‪ .‬הקורס‬
‫מבקש לעשות שימוש חדשני במתודות מעולם הטקסטיל‪ ,‬לטובת יצירת מבנים קשיחים‬
‫בחומרים מרוכבים‪ ,‬ליצירת מחסה וחלל‪ .‬עיקר הקורס הינו עבודה אקספרימנטאלית מעשית‬
‫בחומר גמיש (אריגים)‪ ,‬ליצירת סטרוקטורה קשיחה בצורניות עשירה ומורכבת‪ ,‬המקשרת בין‬
‫עולם האופנה לעולם הארכיטקטורה‪ ,‬תוך קבלת השראה ממתודות עבודה קרמיות להקשחת‬
‫טקסטיל‪ .‬הסטודנטים יעבדו בקבוצות הטרוגניות מהמחלקות השונות ויצרו אלמנט הצללה‬
‫בגודל ‪ ,1:1‬במעין פביליון קבוצתי‪.‬‬
‫פרויקט נהר ירושלים *‬
‫פעולה אמנותית במרחב העירוני‬
‫מרצות‪ :‬סיגל ברניר ופני הס יסעור‬
‫סמסטר קיץ'‬
‫הקורס יתקיים במרכז העיר ירושלים בראשית ספטמבר במשך שבועיים חמישה ימים‬
‫בשבוע ‪ 4‬שעות ביום‪.‬‬
‫מתוך שהייה ושיטוט במרחב העיר ירושלים‪ ,‬הכרות עם אירועי הקיץ המתרחשים בה‪,‬‬
‫מפגשים עם אמנים הפועלים במרחב העיר והכרות עם עבודות אמנות אורבנית מערים שונות‬
‫בעולם‪ ,‬ניצור התערבויות אמנותיות תלויות מקום (‪ .)Site Specific‬נעשה זאת תוך שימוש‬
‫בפרקטיקות אמנותיות מגוונות כגון‪ :‬סיורים אורבניים‪ ,‬משחקים עירוניים‪ ,‬מיצבים ומיצגים‪.‬‬
‫הפעולות יתקיימו במרחבים שונים במרכז העיר‪ ,‬תוך ניסיון לבחון את הגבולות המוסכמים בין‬
‫היוצר והמעשה האמנותי‪ ,‬בין התושב ועובר האורח‪ ,‬כמו גם את מערכת המושגים‬
‫הרלבנטיים‪ :‬הזכות לעיר‪ ,‬פעולה אזרחית‪ ,‬עיצוב חברתי‪ ,‬אמנות אורבנית ועוד‪.‬‬
‫סטודנטים בתכנית חילופין מוזמנים להצטרף‪.‬‬
‫* מחווה לעבודה סביבתית קונספטואלית של יהושע נוישטיין עם ג'ורג'ט בלייה וג'ררד מרקס‪,‬‬
‫ירושלים ‪1991‬‬