השגת הפורום לשמירה על החופים והקיבוצים על מתווה הגז
בפני המשרד לתשתיות לאומיות ,אנרגיה ומים המשיגים: .1הפורום הישראלי לשמירה על החופים ,ע"ר מס' 85-989050-9 .5קיבוץ שער העמקים ,אגוש"ח מס' 89-999150-3 .3קיבוץ אושה ,אגוש"ח מס' 89-999339-1 .4קיבוץ כפר המכבי ,אגוש"ח מס 89-999555-1 כולם על ידי ע"י ב"כ עו ה"ד שלמה כהן ו/או עומר כהן ו/או נעמי אשחר ו/או מיכל ינאי ו/או נעה חשמונאי ו/או פלג רחמן ו/או גיל דגן ו/או אורטל גל-ערד ו/או ליאת לפיד ו/או איתי ציון ו/או אבידן רם ו/או יניר שמחה ו/או יניב מור ו/או יואב שימשי ו/או אסנת עין דור ו/או מורן קורן ו/או רותם ליכטנשטיין ו/או עדי סולומון ו/או אסף אלבז ו/או רותם רוטמן ו/או אורטל לוי ו/או גלעד אוברמן ו/או דוד חזן ו/או טל וייסבוך ו/או עומר בכמן ו/או אריק בלפר ו/או אדוה פריפז-כהן ו/או רוי לינדנפלד ו/או תמר מורד ו/או רועי כנפו ו/או דניאל עין דור ו/או מור איציק ,ממשרד שלמה כהן ושות' ,דרך בר יהודה ,05ת.ד ,444 .נשר 36680טל' ;54-8608525 :פקס'54- : 8608525 השגה על מתווה הגז הטבעי בהתאם לפניית משרד התשתיות ה לאומיות האנרגיה והמים (להלן" :המשרד") מיום ,01.07.15בדבר קבלת התייחסות הציבור למתווה להסדרת משק הגז הטבעי (להלן" :המתווה") מגישים המשיגים את עמדתם בנושא המתווה ,בדגש על ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתווה. פתח דבר .0המתווה המוצג להתייחסות הציבור ,נועד להסדיר את פיתוח מאגרי הגז שבמימיה הכלכליים של ישראל ,להרחיב את מאגר "תמר" ולפתח במהירות את מאגר "לוויתן" וכן מאגרים נוספים כמו לדוגמא מאגר "כריש" ומאגר "תנין" .כן מובהר בפרוטוקול הדיונים על המתווה ,כי תכלית מרכזית אותה מבקש המשרד לעודד באמצעות גיבוש המתווה הוא עידוד התחרות ,תכלית האמורה להתגשם באמצעות העברת השליטה במאגרי "כריש" ו"תנין" לצד שלישי בלתי קשור ,כמו גם בשינוי מסוים של הבעלות במאגר "תמר". .6המשיגים מגישים התייחסות זו בשל התנגדותם לפגיעה החמורה בתושבי אזור מפרץ חיפה כתוצאה מיישום מתווה הגז ופיתוח מאגר "לוויתן" .תושבי אזור מפרץ חיפה צפויים לסבול מזיהום אוויר חמור והוספת חומרים מסוכנים בכמות גדולה לאחסון ,בעקבות אישור המתווה והעברת הקונדנסט שיופק יחד עם הגז הטבעי ליבשה ,ובפרט לבתי הזיקוק בחיפה .יודגש כי פגיעה קריטית זו אינה מוצדקת על אחת כמה וכמה שמדובר במאגרי גז שישמשו רובם ככולם (כ )05%-לייצוא ולא לצרכי מדינת ישראל. .3הציבור אינו מודע לכך שבמאגרי הגז ,יחד עם הגז הטבעי ,המשווק כנקי וידידותי לסביבה ,מופק מהאדמה הקונדנסט – נפט קל שמתוכנן להיות מזוקק במפרץ חיפה והוא נדיף פי 51מנפט רגיל ומזהם ממנו בהרבה (כפי שנראה בהמשך שורות אלו) .יש להבהיר כי הקונדנסט הוא תוצר לוואי של תהליך הפקת הגז הטבעי. 1 בדו"ח שותפות דלק (כהגדרתה בטיוטת המתווה) מוסבר כי הקונדנסט מופק מהגז הטבעי בתהליך הפקתו מהאדמה (ההסבר מתייחס למאגר "תמר" אך הוא נכון גם לגבי המאגרים האחרים: "במהלך הפקת הגז הטבעי מפרויקט תמר השותפות מפיקה קונדנסט ,שהינו תוצר טבעי של תהליך העיבוי של גז טבעי ונגרם כתוצאה מהפרשי הלחץ והטמפרטורה השוררים במאגר לבין אלו השוררים בפני השטח .לקונדנסט נדרש טיפול מינימאלי (יצוב) בכדי להעבירו ללקוחות השותפות ומשמש בעיקר כחומר גלם בייצור תזקיקי נפט .יצוין כי כמות הקונדנסט שתופק תיגזר באופן ישיר מכמות הגז הטבעי שתופק מפרויקט תמר". העתק דו"ח תקופתי ליום 30.06.6504של דלק קידוחים -שותפות מוגבלת מצ"ב כנספח א' להשגה זו. .4מתקני הקליטה המתוכננים במסגרת תמ"א /32ח הם בעלי קיבולת של 062,055מ"ק האחד (מתוכננים שני מתקנים ,האחד בעמק חפר והשני ביקנעם (ראו :פרק ב' לנספח ההנדסי לתקנון תמ"א /32ח ,עמ' .)60נפח זה מתקבל ממכפלת שטח הבנייה של כל מיכל 8055 ,מ"ר בגובהו – 00מ' .מאחר וקיימים שני מתקני קליטה לקונדנסט סך הקיבולת הכולל הוא 600,555מ"ק .כל שלושה ימים נפחים אלו יפונו לזיקוק במפרץ חיפה (והמתקנים ימולאו מחדש) .לכן ,בחוות דעתה ,המצורפת כנספח ד' להשגה זו ,מעריכה האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה כי כמויות הקונדנסט שיזוקקו במפרץ חיפה יהיו 819,999מ"ק בכל שישה ימים. .0אחסון וזיקוק הקונדנסט בחיפה יוביל לזיהום חמור פי עשרות מונים (למשל פי 159עד 410יותר תרכובות אורגניות נדיפות בהערכה שמרנית ,בהשוואה למצב הקיים) ועקב כך לפגיעה בסביבה ובאוכלוסייה ולתחלואה בהיקף נרחב ביותר ,שיש לה השלכות כלכליות שאין להתעלם מהן בהחלטה על המתווה ,מעבר לעצם הפגיעה בבריאות אזרחי ישראל ובחייהם ממש .הדברים חמורים אף יותר בהתחשב בכך שמדובר במתווה המתמקד בייצוא גז ולא בהפקת גז חיוני למשק הישראלי. .2ניתן אף לומר כי מבחינת ערכו המסחרי יש להגדיר את המתווה כמתווה הקונדנסט והגז ,והדיון הציבורי בנושא מחמיץ את העיקר .הגז מוצג כנקי ו"ירוק" ועל הקונדנסט המזהם לא מדברים... .2המשיגים יציינו כי חברות דלק ונובל (כהגדרתן במתווה) ביקשו בתחילה להפריד בין הגז הטבעי והקונדנסט בעומק הים (מרחק של כ 065-ק"מ מחופי ישראל) ולמכור את הקונדנסט כפי שהוא - מעומק הים .כך ,לא היה הקונדנסט מגיע כלל ליבשה והיו נמנעים זיהום ותחלואה בהיקף עצום. .8דווקא המדינה ,תחת נימוקים של עידוד תחרות ומתן תמריצים למאגרי הגז הקטנים ,היא שביקשה ,במסגרת הדיונים בתמ"א /37ח ,להביא את הקונדנסט לישראל ולזקקו בהמשך בחיפה (ולכן מתוכנן במסגרת תמ"א 32/6צינור בו יזרום הקונדנסט ממתקני קליטה המתוכננים בתמ"א /37ח למפרץ חיפה) -תוך פגיעה קשה בבריאות תושבי עוטף בז"ן -כשמונה מאות אלף איש. .0המשיגי ם יציגו למשרד את חוות דעת האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה ,שאף הונחה על שולחן המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומלמדת על הפגיעה החמורה בבריאות הציבור והזיהום החמור שייגרם כתוצאה מהזרמת הקונדנסט ליבשה וזיקוקו במפרץ חיפה. .05המשיגים יטענו כי מדובר בשיקול ממעלה ראשונה שלא ניתן להתעלם ממנו בקבלת החלטה על מתווה הגז ,אפילו אם היה במתווה כדי לייצר תחרות שתועיל לציבור ישראלי – ולא זה המצב. 2 .00המשיגים ידגישו ,כי בניגוד לדברי צוות המתווה ,בדיון עם נציגי ארגון "צלול" ,לא ניתן לבחון את מתווה הגז במנותק מהשיקולים הסביבתיים ,שאינם שמורים להליכי התכנון והבנייה דווקא .מבקר המדינה ,מציין אף הוא בדו"ח שהוגש אך אתמול בנושא מתווה הגז את הדברים: "...החובה להבטיח משק גז טבעי מאוזן מוטלת על הגופים המאסדרים ברשות המבצעת .לנגד עיני הממשלה על זרועותיה צריכות לעמוד המטרות העיקריות האלה :יצירת ביטחון אנרגטי למדינה, יצירת תנאי תחרות ,שמירה על האינטרסים של ציבור הצרכנים ,הגנה על הסביבה היבשתית והימית ,המשך פיתוח השדות שבהם התגלה הגז ועידוד קידוחים באזורים נוספים( "...דו"ח מבקר המדינה מיום 65.52.00בנושא מתווה הגז (להלן" :דו"ח המבקר") ,עמ' .)05 .06לפיכך ,יטענו המשיגים כי התעלמות המתווה מהשיקולים הסביבתיים ובראש ובראשונה הפגיעה בסביבה היבשתית ובבריאות הציבור במפרץ חיפה ,הנשקפת מהכוונה לאחסן ולזקק בחיפה את הקונדנסט ,שיקולים שיש להם השפעה אקוטית על כדאיות המתווה בטווח הארוך ,כמו גם על חייהם של אזרחים רבים -הופכת את המתווה לבלתי סביר על פניו ,אפילו אם היה בו כדי ליצור תחרות בשוק הגז בישראל. .03ויודגש ,המשיגים אינם טוענים כי זיקוק ואחסון הקונדנסט במקום אחר בישראל עדיף על זיקוקו ואחסונו במפרץ חיפה .לשיטת המשיגים אין להכניס את הקונדנסט כלל ליבשה ולמדינת ישראל - והדבר נכון אף לגבי הקונדנסט ממאגר "תמר" המזוקק למתחם חברת פז זיקוק אשדוד ,תוך גרימת זיהום ותחלואה בהיקף נרחב לתושבי אשדוד ,אשקלון והסביבה (מה שאמור לגדול עוד יותר עם הרחבת פיתוח מאגר "תמר" בהתאם למתווה -והמשיגים מתנגדים לכך) .לשיטת המשיגים על הגז הטבעי להגיע למדינת ישראל כשהוא נקי וידידותי לסביבה ואת הקונדנסט יש למכור כפי שהוא לבתי זיקוק בחו"ל – כפי שהתכוונה נובל לעשות מלכתחילה. .04מעיון בפרוטוקול הדיונים על המתווה ,ברור כי תכלית זו של עידוד תחרות ,שהוצגה לציבור במסגרת הדיונים בתמ"א /37ח כבסיס להבאת הקונדנסט ליבשה -היא תכלית שאינה רלבנטית כלל -מאחר ומאגרי הגז הקטנים כלל אינם רלבנטיים לשוק הישראלי ומכירתם לצד שלישי ,כמו גם פיתוחם על ידו לא ישפיעו כלל על מחירי הגז בישראל .לא מדובר בטענות שנזרקות לחלל האוויר על ידי המשיגים בלבד .הדברים מופיעים ,שחור על גבי לבן ,בדיונים על מתווה הגז ,בין השאר בדברי חברת ( Edisonראו :פרוטוקול דיוני גיבוש מתווה הגז (להלן" :הפרוטוקול") ,עמ' ,)26אשר בחנה את האפשרות לרכוש את הזכויות במאגרים הקטנים וכן במקורות נוספים שיציגו המשיגים. .00המשיג מס' 1הוא הפורום הישראלי לשמירה על החופים ,עמותה רשומה הפועלת למניעת הקמת מתקנים ומפעלים מזהמים במוקדי אוכלוסייה ולעידוד חלופות אחרות ,אשר יצמצמו את הסיכונים לציבור ולחופים ממתקנים אלו .המשיג 1הגיש התנגדות לתכנית תמ"א /32ח ולתכנית תמ"א 32/6 וכן הוא אחד הגורמים הפעילים למניעת הרחבת בתי הזיקוק והמתחם הסמוך אליהם המוכר כמתחם "קרקעות הצפון" ,במסגרת תכניות המתאר חפאג /1200ב וחפאג 1139א'. .02המשיגים 6-0הם ישובים כפריים במפרץ חיפה ,החשופים לנזקי זיהום האוויר הנגרמים מהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ובראש ובראשונה לנזקים הנגרמים ממתחם בתי הזיקוק .המשיגים מבקשים להביע את התנגדותם להחלטה להעביר את הקונדנסט שיופק ממאגר "לוויתן" וממאגרים אחרים למפרץ חיפה ,תוך פגיעה קשה בבריאותם -ולתכלית עידוד תחרות שלא תושג. 3 .02המשיגים יטענו כי אפילו היה המתווה משיג את תכליתו הנטענת של פיתוח משק הגז באופן תחרותי והורדת מחירי הגז ליצרני החשמל ולתעשייה ,הישגים אלו היו מתגמדים אל מול הפגיעה בבריאות הציבור ,בחיי אדם ובסביבה כתוצאה מפיתוח מאגרי הגז במתווה המתכונן כיום -הבאת הקונדנסט ליבשה ואחסונו וזיקוקו במפרץ חיפה. .08המשיגים יראו כי תכלית עידוד התחרות שבבסיס המתווה משמשת עלה תאנה למהלך שלישי זה, שיגרום זיהום אוויר ,זיהום קרקע תחלואה וכן סיכונים הנשקפים מאחסון חומרים מסוכנים בהיקף נרחב וכי לכל אלה השלכות כלכליות קשות למדינת ישראל .המבקשים יוסיפו ויראו כי כפי שעולה מפרוטוקולי הדיון במתווה וממקורות נוספים ,תחרות אמיתית בשוק הגז הישראלי אינה אפשרית - הן בשל העובדה שהעסקאות בשוק הגז הן לטווח ארוך והן בשל חוסר התוחלת שבמכירת גז ממאגרי "כריש" ו"תנין" לשוק הישראלי -כפי שהבהירה כאמור חברת .Edison .00המשיגים ידגישו כי הם אינם מתנגדים לפיתוח משק הגז הטבעי .להיפך ,המשיגים סבורים כי פיתוח תעשייה נקייה ומשגשגת בישראל הוא ערך חשוב והם רואים ברכה בתגליות הגז שאותרו לחופי ישראל .עם זאת ,המשיגים סבורים כי ערך ההגנה על חיי אדם ובריאות הציבור גובר על ערך פיתוח התעשייה ולכן יש להעדיף את ייצוא הקונדנסט מעומק הים על הבאתו ליבשה ,אחסונו וזיקוקו ביבשה ,במדינה קטנה וצפופה ובאזור שהוא מוכה זיהום ממילא. תעשיית הגז הטבעי והקונדנסטים והשפעתה על הסביבה .65הגז הטבעי ידוע לכל כדלק נקי שבערתו מזהמת פחות מבערת דלקים אחרים .לפיכך ,השיח השגור בנושא תגליות הגז הוא כי גילוי שדות גז לחופי ישראל יוביל לחיסכון באנרגיה ומניעת זיהום אוויר והדברים אף נכונים כשלעצמם ,אלא שאף אחד לא מדבר על הקונדנסט. .60עם זאת ,לא רבים יודעים כי יחד עם הגז הטבעי מופק מהאדמה הקונדנסט ,המוגדר כ"נפט קל" והוא חומר מזהם ,הנדיף פי 60מנפט רגיל .כאמור ,בהתאם לדו"ח שותפות דלק ,הקונדנסט מופק בתהליך הפקת הגז הטבעי מהאדמה ,בשל תהליכי עיבוי הנגרמים בשל הפרשי לחץ וטמפרטורה וכמות הקונדנסט שיופק תיגזר מכמות הגז הטבעי שתופק מהמאגר. .66על חשיבות הקונדנסט לחברות הגז ניתן ללמוד מדו"ח שותפות דלק ,שבראשו ,בעמ' א ,0-מגדירה עצמה השותפות כ"שותפות מוגבלת העוסקת בחיפושים ,פיתוח והפקה של נפט ,קונדנסט וגז טבעי ."...הדו"ח שזור התייחסויות לקונדנסט ,לרבות אספקתו המתבצעת כיום לחברת פז זיקוק אשדוד על ידי דלק ונובל ,ממאגר "תמר" (אשר גם היא מסוכנת לבריאות הציבור ולסביבה באזור אשדוד ואשקלון) ,הכוונה להרחיב את מיצוי ממאגר "תמר" וכמובן הכוונה להפיקו ממאגר "לוויתן". בניגוד למסקנה המתבקשת לגבי תוצר לוואי ,מחיר הקונדנסט גבוה ממחיר הגז הטבעי ,גם כשהוא נמכר כפי שהוא ולא מזוקק (ראו :כתבת אתר האינטרנט של עיתון גלובס מיום ,03.53.03תחת הכותרת "ההפתעה של דלק קידוחים לקראת פסח :מאגרי "תמר" ו"לוויתן" מכילים נוזלי גז בשווי מיליארדי שקלים" (העתק הכתבה מצ"ב כנספח ב' להשגה זו). תכניות המתאר הארציות והתכנית להרחבת בז"ן מגלות כי בכוונת מוסדות התכנון לאחסן ולזקק את הקונדנסט שיופק ממאגר לוויתן במפרץ חיפה .כאמור ,במקור תכננה נובל להפריד בין הקונדנסט והגז הטבעי באסדה צפה ,המרוחקת 159ק"מ מחופי ישראל ולמכור אותו לבתי זיקוק בחו"ל באמצעות מיכליות .דווקא מדינת ישראל פסלה אפשרות זו ,על אף שהיא האפשרות הבטוחה והנכונה מבחינה סביבתית (מכיוון שהיא מרוחקת מבני אדם וגם מהדגה הסמוכה אל החוף במקרה 4 של תקלה או דליפה -ככל שהמרחק מהחוף גדול יותר כך הנזק הפוטנציאלי צפוי להיות מינימאלי, מאחר והקונדנסט הוא חומר שקוף ונדיף ,בניגוד לנפט גולמי ובעומק הים יש מספיק זמן להתנדפות החומר בטרם יפגע בבני אדם או בחופים) והיא אפשרות שלנובל ,כמפעיל שדות גז רבים בעולם ,יש ניסיון רב בהפעלתה .בסוגייה הסביבתית ראו :העתק השגת המשיג 0לתכנית תמ"א /32ח ,לרבות חוות דעת מקצועית בסוגיה זו .העתק ההשגה מצ"ב כנספח ג' להשגה זו. .63תחת זאת ,בכוונת המדינה להזרים את הגז הגולמי הכולל את הקונדנסט ממאגר "לוויתן" -ויתכן שבהמשך ממאגרים נוספים למתקני קליטה ראשוניים המתוכננים בעמק חפר ובאזור יקנעם ,באתר תחנת הכוח "חגית" ומשם למפרץ חיפה. .64עיון משולב בתכניות המתאר מעלה תמונה ברורה -הקונדנסט מועבר ליבשה ממאגר "לוויתן" על מנת לאחסנו ולזקקו במפרץ חיפה במתחם בתי הזיקוק או במתחמים סמוכים. .60והדברים אף אושרו על ידי משרד התשתיות הלאומיות .במכתב מיום 00.50.00שנשלח מטעם משרדכם לוועדת הערר של המועצה הארצית בעניין תכנית חפאג 0030א' "קרקעות הצפון" קיים אישור לתפקיד המשמעותי של בית הזיקוק במפרץ חיפה בהרחבת התעשייה הפטרוכימית לצרכי פתוח מאגרי הגז והנפט של ישראל" :מדובר על מתקן אנרגיה מהגדולים והחושבים בארץ אשר מזין את בית הזיקוק הגדול בארץ(...הקונדנסט) מוצר אנרגיה לגיטימי שיכול לשמש את בית הזיקוק חיפה ויכול להיות גם מקור לייצוא ישראלי". .62המשיגים יטענו כי כתוצאה מכך תיגרם החמרה אקוטית בזיהום האוויר במפרץ חיפה ,אזור מוכה זיהום אוויר שהוא שיאן התחלואה בישראל הן לגבי מחלות נשימה ,לגבי מחלות ולגבי סרטן. .62המשיג מס' ,6קיבוץ שער העמקים ,הניח על שולחן המועצה הארצית לתכנון ובנייה את חוות דעתה של האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה ,העוסקת בהשלכות אחסון וזיקוק הקונדנסט במפרץ חיפה -לרבות זיהום ותחלואה בהיקף שטרם היה .חוות דעת זו מונחת אף על שולחן צוות המתווה- מתוך תקווה שהפנמת ההשלכות תוביל את המשרד לשנות את מתווה הגז ולהבטיח כי הקונדנסט לא יגיע ממאגר "לוויתן" ליבשה ויופרד ויימכר בעומק הים – כפי שתוכנן מלכתחילה. העתק חוות דעת האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה מיום ( 06.52.00להלן" :חוות הדעת") מצ"ב כנספח ד' להשגה זו. 5 .68חוות הדעת מסבירה כי על אף שהקונדנסט מוגדר כנפט לפי חוק הנפט ,הוא שונה בתכונותיו הכימיות מנפט רגיל ,דבר המצריך מענה הולם בתקינה המגנה על הסביבה .במחקרי ניטור שנערכו בארה"ב ,התברר כי הקונדנסט נדיף יותר -חבית של קונדנסט באחסונה פולטת פי 51יותר תרכובות אורגניות נדיפות מאשר חבית נפט או סולר (ראו :עמ' 2לחוות הדעת) .כמו כן ,הקונדנסט הוא נפיץ יותר מנפט ,ולכך יש משמעות בתוספת סיכון במתחם בו יאוחסן (שם ,שם) .על כן ,יש להתחשב גם בנפיצות החומר כאחת ההשלכות השליליות של הבאתו ליבשה ,ולמתחם בתי הזיקוק בחיפה העמוס חומרים מסוכנים גם כך על אחת כמה וכמה... .60חוות הדעת אף מעריכה את כמות הקונדנסט שתגיע למפרץ חיפה ,על בסיס תכניות מתקני הקליטה המתוכננים בתמ"א /39ח ,בהיקף של 819,999מ"ק קונדנסט כל 0ימים .המשמעות של אחסון וזיקוק הקונדנסט בכמויות אלו במפרץ חיפה היא גידול בפליטת החומרים מזהמים ,עד שיעור גדול פי 159עד פי 410מהמצב הקיים כיום (תלוי בסוג החומר הנפלט) -וזאת לפי הערכה שמרנית. .35חוות הדעת מראה כי לחשיפה לחומרים הצפויים להיפלט באחסון הקונדנסט ,קיימות השלכות בריאותיות חמורות: "בנזן :הוא מסרטן וודאי לאדם מדרג 1א' ,הימצאותו בריכוזים גבוהים תגדיל את הסיכון לסרטן. בכמויות שייפלטו אין להקל בכך ראש ,משום היות האזור מוביל בתחלואת סרטן. אתיל בנזן :נמצא קשור במחקרים בבע"ח ללידות בטרם עת ,ולמומים מולדים .חשוד כמסרטן. קסיל ן :החוקר גולדברג מצא קשר בין חשיפה לקסילן ובין עלייה בסיכון פי 1.0לחלות בסרטן המעי גס .ג'רין וחברים מצאו את החשיפה אליו כקשורה בעליה בסיכון לסרטן המעי הגס פי ( 8.5מובהק). טולואן :מספר מחקרים מצאו קשר בין חשיפה תעסוקתית לטולואן ועליה בסיכון לסרטן החלחולת של פי ,3.5מובהק (מקור :טבלה ,8במאמר ,עמ' .)140טולואן ,גם מוכר כמשפיע על הלב ,על מערכת העצבים ועל כלי הדם .טולואן וקסילן מוכרים כחומרים שפוגעים במערכת העצבים ,וגורמים לגירויי עור וגירויים במערכת הנשימה .חשיפה ברמות גבוהות יכולה לגרום לעלפון .חשיפה לקסילן גרמה לכאבי ראש דיכאון ,קשיים בהירדמות פגיעה בזכרון ועוד". .30חוות הדעת מראה כי גם לפי הערכה שמרנית ביותר ,הבאת הקונדנסט ליבשה ואחסונו וזיקוקו במפרץ חיפה תגרום לפליטת החומרים המתוארים לעיל בכמויות גדולות פי עשרות מונים מהמצב הקיים: VOC's (בלי מתאן) פורמאלדה יד אתיל בנזן בנזן טולואן קסילן כאו"ל בז"ן גדיב חיפה כימיקלים 14.4 575 155 9.417 - 9.427 9.422 5.. 5.5 1.4 - 9.575 4.5 9.150 9..74 471.5 9.405 9.57. 9.52. 6 סה"כ רף שמרני יחסי של אומדן הפליטות פליטות (ר' )4.5.1 פי 449 470,941 4.47.2 פי 140 075,575 - - - 9.251 0.405 5.5.4 5.955 4,.5. 1,255 4,557 07. פי 4577 פי 540 פי 4.2 פי 404 .36מעבר לפליטת חומרים אלו ,אחסנת וזיקוק הקונדנסט במפרץ חיפה צפויה להוביל לפליטה של חומרים נוספים ובהם מתכות כדוגמת כספית ,ארסן וקדמיום .יש להעיר כי מכיוון שתעשיית הקונדנסט היא צעירה יחסית ,מעטים המחקרים בנושא ויתכנו השלכות נוספות מהתעשייה. סיכום ביניים .33חוות הדעת אינה מותירה מקום לספק לגבי השלכותיו החמורות של אחסון וזיקוק קונדנסט ביבשה ובפרט באזור מפרץ חיפה ,שיאן התחלואה הארצי .יודגש ,כי המשיגים אינם מציעים כי החומר יאוחסן או יזוקק במקום אחר במדינת ישראל .ישראל זקוקה לגז טבעי ולא לקונדנסט והיא יכולה למוכרו כפי שהוא ,לאחר הפרדתו מהגז הטבעי -בעומק הים. .34על רקע זה ,תמוהה התעקשות הממשלה להכניס את הקונדנסט לישראל ,לאחסנו ולזקקו במפרץ חיפה .יודגש כי גם מכירת החומר כפי שהוא צפויה להניב למדינה הכנסות ממיסים ,אף כי יתכן שזיקוקו ואחסונו עשויים להיראות רווחיים יותר בטווח הקצר .בהתחשב בהלשכותיהם השליליות, לרבות תחלואה ומוות של אנשים רבים ,נראה כי זו הסתכלות לטווח קצר ,המתעלמת מהשלכות כלכליות שליליות שיגרמו למדינה ולתושביה מאחסון וזיקוק הקונדנסט ,שלא לדבר על שיקולים מוסריים כדוגמת השמירה על בריאות הציבור ועל החיים עצמם. .30לפיכך יטענו המשיגים כי מתווה הגז ,המתעלם מהשיקולים הסביבתיים הקריטיים שתוארו במסמך זה הוא חסר ובלתי סביר על פניו ועל ההכרעה לגבי מתווה הגז להתבסס על בחינה כוללת ומצרפית של השלכותיה השליליות של תעשיית הגז הטבעי והקונדנסט על בריאות הציבור והסביבה ,באמצעות תסקיר סביבתי מצרפי ,לרבות בחינה מחדש של האפשרות לבצע את ההפרדת הגז הטבעי והקונדנסט בעומק הים – וזאת אפילו אם היה במתווה כדי לייצר תחרות. .32הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מהמסמכים שהיו בפני צוות המתווה ופרטוקול הדיונים לגבי המתווה עולה כי אין בו כדי להשיג תחרות ,כפי שיראו המשיגים עתה. הניסיון לעודד תחרות במתווה הגז – תכלית שלא תושג .32פרוטוקול הדיונים במתווה מבהיר באופן חד משמעי כי נועד לייצר תחרות בין מחזיקי מאגרי הגז באמצעות שינוי מבנה האחזקות במאגרים ,כאשר דלק ונובל אנרג'י יעבירו את אחזקותיהן ב"כריש" ו"תנין" לצד שלישי בלתי קשור ודלק אף תעביר את חלקה במאגר "תמר" במועדים הקבועים במתווה .למעשה ,מאחר ונובל נותרת בעלת זכויות הן במאגר "תמר" והן במאגר "לוויתן" ,הכלי המרכזי שמציע המתווה לעידוד תחרות הוא העברת האחזקות במאגרי "כריש" ו"תנין". .38המשיגי ם יטענו כי נוכח העובדות והנתונים ,המתוארים בפרוטוקולים של דיוני המתווה וכן במקורות נוספים – שינוי זהות המחזיק ב"כריש" וב"תנין" ,כמו גם השינוי החלקי באחזקות ב"תמר" לא ישיגו תחרות במשק הישראלי ולא תהיה לו כל השלכה על מחירי הגז בשוק הישראלי או על רווחת הציבור הישראלי .גם לעניין הרווחים מייצוא ,מאחר ומחירי הגז והקונדנסטים לייצוא בעולם אינם מושפעים מזהות המחזיק במאגר (מאחר וכלפי מדינה זרה אין המדובר במונופול וקיימים ספקי גז טבעי וקונדנסט נוספים) – הרי שלשינוי זהות המחזיקים ב"כריש" ו"תנין" אין כל משמעות. .30המשיגים יציגו בקצרה את הנתונים המבססים לשיטתם את מסקנתם זו: 7 שוק הגז הטבעי בישראל ואופי ההתקשרויות בו .45בהתאם לנתוני המשרד ,חברת החשמל היא צרכן הגז הטבעי המרכזי במשק .בין השנים 6554-6503 צרכה מעל BCM 35של גז טבעי ,שהם כ 82% -מכמות הגז הטבעי שנצרכה עד לתקופה זו בישראל (ראו .)http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGEconomy.aspx :בשנת ,6504 היוותה צריכת הגז הטבעי של חברת החשמל כ 23%-מסך הצריכה ,בהשוואה ל 22%-בשנת 6503 (ראו :סקירת ההתפתחויות במשק הגז הטבעי במהלך שנת 6504ותחילת ,6500רשות הגז הטבעי). .40על אף שהביקוש לגז טבעי בתעשייה הולך ועולה ,גם לפי תחזית הביקושים של המשרד ,עתידה חברת החשמל (יחד עם יצרני חשמל פרטיים) להיות צרכנית הגז הטבעי המרכזית במשק ב 60-השנים הקרובות ,עם צריכת גז טבעי שתהווה כ 22%-מסך הצריכה הנחזית בשנת :6545 .46נשאלת השאלה ,כיצד ניתן לדבר על תחרות באמצעות העברת האחזקות במאגרי "כריש" ו"תנין", כשהצרכן המרכזי במשק הגז ,שיש לו של קונה יחיד הרוכש יותר ממחצית מהשוק ,מתקשר בחוזים ארוכי טווח לרכישת גז ,לתקופות של 18שנים? על איזו תחרות בדיוק מדובר? .43במסגרת הדיונים על המתווה ,הציגה חברת החשמל את הסכם ההבנות ( )LOIשנחתם בשנת 6550 בינה לבין "תמר" (ראו :עמ' 2לפרוטוקול) .הסכם זה ,שתנאיו שונו בשנת ,6506-6503חל כרגע עד שנת ,6500הוא כולל אופציה לשנים ( 6565-6568ראוhttp://www.themarker.com/markets/oil- : .)and-gas-exploration/1.1990286השנה מומשה האופציה באופן חלקי וההחלטה על מימוש יתרתה נדחתה לשנת 6502 (ראו: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L- .)3657092,00.html 8 .44כך או כך ,ההסכם בין חברת החשמל לתמר מלמד כי הצרכן המרכזי במשק הגז הוא צרכן המתקשר בהסכמים ארוכי טווח לאספקת גז ולפיכך יכולתם של מחזיקי הזכויות במאגרים קטנים כמו מאגר "כריש" ומאגר "תנין" להתחרות במאגרים הגדולים ולספק לו גז במקומם היא מוגבלת. .40מעבר לחברת החשמל ,ישנו ביקוש לגז טבעי בשוק הישראלי הן של יצרני חשמל פרטיים והן של צרכני גז מהסקטור התעשייתי .בשנת 6504דיווחה רשות הגז הטבעי כי מחוברים לגז טבעי 60צרכנים מהסקטור התעשייתי .שבעה צרכנים נוספים צפויים להתחבר לתשתית הגז בהמשך. .42יש להבהיר כי גם הצרכנים התעשייתיים הם ברובם חברות גדולות אשר מתקשרות בחוזים ארוכי טווח כדוגמת בז"ן ,נייר חדרה ,פז"א ,משאב (נשר) ,חיפה כימיקלים ומכתשים אגן .נכון לחודש מאי , 6503התקשרו בחוזים לאספקת גז עם שותפות "תמר" הצרכנים הבאים (ראו :מחקר בנושא שימושי גז טבעי בתעשייה בישראל ,קבוצת פארטו עבור משרד הכלכלה ,מאי :)6503 .42עיון בטבלה מלמדת כי גם לגבי יצרני החשמל הפרטיים ומפעלי התעשייה המוזכרים בה מדובר בהסכמים לשנים ארוכות ,בדרך כלל כ 15-שנה. .48הינה כי כן ,מדובר בנתח שהוא ממילא כ 35%-משוק הגז הישראלי וגם בשוק זה ישנו מספר קטן יחסית של שחקנים (כ20 -נכון לשנת )6504המתקשרים בחוזים ארוכי טווח לאספקת גז ,לתקופות של כ 00-שנים. .40מעבר לסוגיית הסכמי ההתקשרות ארוכי הטווח ומבנה השוק הריכוזי ,עולה שאלת חיוניותם של מאגרי הגז הקטנים למשק הישראלי ועצם יכולתם להתחרות בו. מאגרי הגז הקטנים אינם מתאימים להתחרות בשוק הישראלי .05בדיוניה בסוגיית המאגרים הקטנים ציין צוות המתווה כי "הטלת חובת חיבור של כלל המאגרים למערכת הגז הישראלית ,בלי קשר לגודלם ולנחיצות הגז המופק בהם למשק המקומי ,מטילה נטל גדול יותר על המאגרים הקטנים ,שכן עלות החיבור למשק הישראלי ,יחסית להכנסות שיכול להניב המאגר ,גדלה משמעותית ככל שהמאגר קטן" .הינה כי כן ,גם בדיוני המתווה עצמם עלה ספק משמעותי לגבי נחיצות המאגרים הקטנים "תנין" ו"כריש" למשק הישראלי. .00זאת ועוד ,כפי שצוין כבר בתחילת שורות אלה ,חברת Edisonאשר בחנה את רכישת הזכויות במאגרי "תנין" ו"כריש" והופיעה בפני צוות המתווה ,הבהירה חד משמעית כי לדעתה מאגרים אלו אינם רלבנטיים לשוק הישראלי! 9 .06בדיון הצוות ציינה חברת Edisonכי "בשוק הישראלי קיים מספר מוגבל של לקוחות משמעותיים שיכולים להבטיח למאגר תזרים עתידי ודאי .לאור כך ,ולאור העובדה שמדובר במאגרים קטנים, ישנו לטעמם צורך כי המדינה תעמיד תמריצי עידוד לחברה הרוכשת את מאגרי תנין-כריש על מנת לה שאיר לרוכש תועלת בפיתוח המאגרים בזמן הקרוב .החלופה הודאית שהוזכרה כמועדפת מבחינת Edisonהיא הבטחת Off-Takeשל הגז על ידי המדינה". .03דברי חברת Edisonמוכיחים כי מאגרי תנין וכריש עד כדי כך אינם רלבנטיים להתחרות במשק הישראלי שדרושים תמריצים לעצם פיתוחם כמו למשל רכישת הגז כולו על ידי המדינה .האם ממאגרים אלו תבוא התחרות המיוחלת? .04המשיגים ישיבו בשלילה .רק פיקוח על המחירים ייטיב עם הציבור ,בהינתן מפעיל משמעותי אחד המחזיק בחלקים משני המאגרים הגדולים. .00טענות המשיגים בדבר המונופול בשוק הגז ואי התאמת המאגרים "כריש" ו"תנין" למטרת עידוד התחרות מחוזקות אף על ידי דו"ח מבקר המדינה בנושא מתווה הגז ,שהוגש אתמול .לא בכדי מציין כב' המבקר כי "מדו"ח ביקורת זה עולה שהתנהלות הממשלה על זרועותיה בתחום הגז הטבעי הייתה לקויה ובלתי מגובשת ,ומסיבות שונות – שלחלקן תרמה התנהלות הממשלה – נוצר מונופול בתחום זה...כך למשל לא הושלמה קביעתה של מדיניות לפיתוח שדות גז קטנים ובינוניים ,שיכולים לתרום לתחרות בענף .לא גובשה דרך פעולה למשיכת מפעילים בעלי ניסיון מקצועי מוכח ומשמעותי בתחום גילוי גז טבעי ואף שניתנו 46רישיונות חיפוש...רק מפעיל בעל ניסיון רב הצליח לגלות שדות גז טבעי בשטחים שבגינם קיבל רישיונות חיפוש" (ראו :דו”ח המבקר ,עמ' .)8-0 .02המבקר אף מוסיף כי "בכל הקשור לתוכנו של המתווה חשוב להדגיש כי לנוכח קיומו של מונופול בתחום אספקת הגז הטבעי ,יש לוודא שמחיר הגז יהיה תחרותי .לשם כך על הממשלה לבחון את הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה ובראשם פיקוח על המחירים...כמו כן ,טרם אישורו של המתווה על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים ויעילים על יישומו ועל השגת יעדיו ולהדגיש כי אם לשיטתה ,לא יעמדו חברות הגז בהתחייבויותיהן ,אזי הממשלה תוכל לשוב ולבחון את הנושא בהתאם לסמכותה ולנקוט בכל הצעדים שיידרשו; זאת על אף "פסקת היציבות" הכלולה במתווה( ”...ראו :דו"ח המבקר ,עמ' .)0 .02והדברים ברורים :במידה ואכן הייתה המדינה עושה ניסיון ממשי לייצר תחרות במשק הגז ,היה על ניסיון זה להתחיל בשלב חיפוש הגז ,באיתור מספר מפעילים בעלי ניסיון מקצועי מוכח בתחום גילוי הגז וביצירת תחרות ביניהם באמצעות חלוקת רישיונות חיפוש .משלא עשתה כן ,ומשהממונה על הנפט קובע כי נובל היא המפעיל המנוסה היחידי ועליה להיוותר בעלת 60%מהזכויות הן ב"תמר" והן ב"לוויתן" -הניסיון לייצר תחרות באמצעות מכירת "תנין" ו"כריש" לצד שלישי הוא בבחינת TOO .LITTLE TOO LATE .08מצער כי על בסיס ניסיון חסר תוחלת זה לייצר תחרות ,מתעקשת המדינה לדבוק במתווה היבשה ולהביא את הקונדנסט לאחסון וזיקוק בישראל ,במפרץ חיפה. .00כעת יראו המשיגים את הזיקה בין הרצון לתמרץ את מפעילי המאגרים הקטנים "תנין" ו"כריש" והכוונה להעביר את הקונדנסט ליבשה -גרימת זיהום חמור ומיותר בניסיון לייצר תחרות שלא תהיה. 11 הזיקה בין תכלית "עידוד התחרות" והפרדת הקונדנסטים מהגז הטבעי ביבשה .25עד כה הראו המשיגים כי המדינה מתכוונת לאחסן ולזקק את הקונדנסט שיופק ממאגר "לוויתן" במפ רץ חיפה ,תוך גרימת זיהום ותחלואה בהיקף חסר תקדים וכי על אף שהתווה שואף לייצר תחרות על בסיס העברת האחזקה במאגרי "תנין" ו"כריש" לצד שלישי ובאמצעות מכירת זכויות דלק – אך לא נובל – במאגר "תמר" – התחרות לא תקרה ,הן בשל מבנה שוק הגז הישראלי והן בשל אי המתאמת המאגרים הקטנים ליצירת התחרות. .20פרק זה יעסוק בקשר בין הדברים .המשיגים יראו כי במהלך הדיונים בתכנית תמ"א /32ח ההנמקה העיקרית לבחירת החלופה היבשתית ,לפיה הקונדנסט יועבר מ"לוויתן" למתקני קליטה ראשוניים ומשם בצינור לבתי הזיקוק בחיפה היא עידוד המאגרים הקטנים – "תנין" ו"כריש". .26לכן ,יטענו המשיגים ,משנוכחנו כי תחרות לא תהיה ,אין כל הצדקה לדבוק במתווה הרסני זה ,שיוביל לתחלואה וזיהום ופגיעה ב 855,555-תושבי מפרץ חיפה .כאמור ,המשיגים כמובן סבורים כי לא היה בכך כל הצדקה גם אילו היה המתווה משיג תחרות. הדיונים בתמ"א /39ח .23המשיג מס' 1הוא מהמשיגים על תכניות תמ"א /32ח ותמ"א .32/6במסגרת הדיונים בתכנית תמ"א /32ח הציגה חברת נובל בתחילה את המתווה שלה לייצור הגז ממאגר "לוויתן" -הפרדת הגז מהקונדנסט בעומק הים ,מרחק של כ 065-ק"מ מחופי ישראל .משם ,תוכנן לייצא את הקונדנסט במיכליות – ללא הבאתו לישראל וללא אחסונו וזיקוקו במפרץ חיפה. .24במהלך אחד הדיונים ,שהתקיים ביום ,53.53.04בו נכחה נציגת המשיג ,0גב' חנה קופרמן ,התנגד צוות התכנון למתווה הפרדת הגז הגולמי בעומק הים -תחת ההנמקה שהמתווה אינו מאפשר תחרות מצד מאגרים קטנים כדוגמת "כריש" ו"תנין" .האדריכל גידי לרמן ,ראש צוות התכנון של תמ"א /32ח ,השיב לנציג נובל כי הפרדת הגז מהקונדנסט בים אפשרית רק מבחינת החברות הגדולות ויש לבצע זאת ביבשה על מנת לאפשר לבעלי הזכויות העתידיים במאגרים הקטנים להתחרות: ב"כ נובל ,עו"ד שלום זינגר ,ציין במהלך הישיבה כי "אנשי החברה אומרים שהם בדקו את כל האפשרויות היעילות ביותר והטובות ביותר מכל בחינה שהיא והאמינות ביותר ,הם אומרים שאפשר חלק הארי לעשות בים .הם קוראים לזה :פוטפרינט מאוד קטנים ביבשה .יהיה צורך ביבשה אבל פוטפרינט קטן מאוד ביבשה שמבחינה טכנית רוצים לומר שטכנית ,במובן הרחב ביותר של המילה, אפשר לעשות חלק הארי."... בתגובה ציין אדריכל לרמן כי "...לא בטוח שאם היית בא לתגלית קטנה ,בינונית ,או יותר קטנה, היית אומר שזאת המסקנה שלך ."...הינה כי כן ,ראש צוות התכנון הביע עמדתו כי הפרדת הגז הטבעי מהקונדנסט בעומק הים תפגע במאגרים הקטנים ביכולתם להתחרות. .20הדברים אף עלו בהמשך דיוני הוועדה .בדיון בפני החוקר שמונה בעניין תמ"א /32ח מר גדעון ויתקון מיום , 56.54.6504הביע את עמדת צוות התכנון היועץ הבינ"ל צוות התכנון מר יו פריין ,בדברים אלו (מתורגם מאנגלית בגוף הפרוטוקול)" :כל הנושא של הפקה צפה צריך להישקל מאוד מאוד בזהירות...זה יכול להיות פתרון טוב לעשר שנים לפתח שדה מאוד גדול .הדברים האלה עולים מיליארדי דולרים ויתאימו רק לשדות מאוד גדולים כמו לוויתן ותמר .כמדיניות אתה צריך להיות מאוד זהיר לגבי הימור על כל הקופה על עיבוד בים במים עמוקים...אין טעם להסתכל רק על השדות 11 הגדולים מאוד האלה ,אתה צריך להסתכל על השדות הקטנים שיחשבו גדולים בסטדנרטים בינלאומיים ,אבל בגלל שהם במים עמוקים זה יהיה יקר מאוד לפתח אותם .בגלל שכל אחד מהם אם אתה רוצה לפתח...אז סביר להניח שזה לא ישלם על מערכות הפקה צפות במים עמוקים .אז אם אין לך את המתקנים בים שבהם אתה יכול להביא צינורות בלחץ גבוה באופן ישיר או דרך פלטפורמת הפחתת לחץ אז אלו ככל הנראה אף פעם לא יופקו" (ראו :פרוטוקול הדיון במועצה הארצית בתמ"א /32ח מיום ,56.54.04עמ' .33-34העתק הפרוטוקול מצורף כנספח ה' להשגה זו). פגישת מטה מאבק יקנעם וחברת נובל .22חברת נובל אף היא אישרה ,כי מבחינתה האפשרות העדיפה הייתה ונותרה הפרדת הקונדנסט מהגז הטבעי בים והמדינה היא שמעדיפה את העברתו ליבשה – על מנת לעודד תחרות של מפעילי מאגרי "תנין" ו"כריש" -תחרות שהמשיגים הראו כי לא תושג. .22ביום 56.00.04התקיימה פגישה במשרדי נובל בין נציגי החברה לנציגי מטה יקנעם והגב' חנה קופרמן, נציגת המשיג .1בפגישה נכחו מר ביני זומר ,מנכ"ל נובל ישראל ומר ז'קיש צימרמן מנהל הרגולציה בנובל .במהלך הפגישה אישרו נציגי נובל ,כי העברת הקונדנסט ליבשה נוגדת את התכנית המקורית של החברה והיא קודמה על ידי המדינה מנימוקים של עידוד תחרות של מחזיקי המאגרים הקטנים. .28במהלך הפגישה התייחס מר ביני זומר לסוגייה ואמר ,בין השאר ,כי "...אני לא חושב שהתכניות שלנו השתנו מאז שהצגנו אותן בשימוע [השימוע בתכנית תמ"א /32ח ,שתהקיים ביום ;53.53.04 ע.ב]...התכנית שהוגשה ,שאנחנו מפרידים שם [במרחק 120ק"מ מהחוף; ע.ב ].את הקונדנסט וזה מאוחסן שם על הספינה ומשם יבואו מכליות שיקחו את זה לבתי הזיקוק ,אפשר לשווק את זה בכל העולם ,זה לא בהכרח אמור להגיע ליבשה...התכנית :טיפול מלא בלב הים ,הפחתת לחץ עשרה ק"מ מהחוף ,חיבור בשטח מאוד מצומצם ביבשה...המתכננים שלנו ,המהנדסים ,חושבים שהדרך הנכונה כדי לפתח את זה ,זה לא להזרים את הקונדנסט לחוף ,זה לעשות את הטיפול בים...אין לנו תכניות לטפל בגז ביבשה". .20בתגובה לשאלה מדוע התכנית מייעדת שטחים נרחבים ביבשה למתקני קליטה ,השיב מר זומר כי "המדינה לא עשתה תמ"א לתכנית שהוגשה .המדינה חושבת על הפרויקט הבא ,על השותפות הבאה שתכין .הם לא עשו משהו מיועד לנובל ,ולליוותן .המדינה רצתה שטח שאם יהיה כריש או תנין נגיד ,שיהיה בידיים של חברה אחרת ,הם רוצים לראות או לדעת שאם הוגשה תכנית פיתוח שתטפל ביבשה ,שהשטחים כבר יהיו שם לאפשר את הפרויקט הזה" .מר צימרמן ציין במהלך הפגישה כי הליך ההתדיינות עם מוסדות התכנון הוא עדיין ראשוני ונובל לומדת את דרישותיהם. .25כידוע ,הנוסח הסופי של תמ"א /37ח ותמ"א 37/2קובע כי הקונדנסט יועבר ליבשה ויוזרם למפרץ חיפה ,כשזיקוקו שם יוסדר כפי הנראה בבקשות להיתרי בנייה שיוגשו בהתאם לתכנית חפאג /1200ב ,אשר נדונה בימים אלו בוועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה. 12 סיכום ביניים .20לסיכום פרק זה ,המשיגים הראו כי תחת התואנה של עידוד תחרות ,שאינה משקפת את המציאות נוכח מבנה שוק הגז ואופי המאגרים הקטנים "תנין" ו"כריש" ,העדיף צוות התכנון של תכנית תמ"א /32ח את הבאת הקונדנסט ליבשה על פני הפרדתו וייצואו בעומק הים .מדובר בהחלטה נואלת נוכח הזיהום הקשה והתחלואה הקשה שייגרמו ,כדי לעודד תחרות שלא תושג. .26מאחר וממילא לא תושג תחרות על ידי העברת הבעלות במאגרי "תנין" ו"כריש" לצדדים שלישיים, אין כל סיבה להימנע מהפרדת הקונדנסט באסדה צפה בעומק הים בטענה שבכך לא יוכלו המאגרים הקטנים להתחרות .ניתן לקנות את הגז ממפעילי המאגרים הקטנים על ידי המדינה או חברת החשמל כפי שהציעה ,בין השאר ,חברת Edisonעל מנת לאפשר את פיתוח המאגרים ולמנוע בזבוז כלכלי, אולם הדבר לא יאפשר תחרות ואין בו כדי להצדיק את הזיהום הכבד והתחלואה החמורה שייגרמו מהבאת הקונדנסט לאחסון ולזיקוק ביבשה. סיכום .23המשיגים הראו כי מתווה הגז הוא חסר ובלתי סביר על פניו מאחר והוא מתעלם משיקול משמעותי ביותר המחייב התחשבות -הסכנה לחיי תושבי מפרץ חיפה ולבריאותם מהעברת הקונדנסט שיופק ממאגר "לוויתן" לאחסון וזיקוק במפרץ חיפה .המשיגים יטענו כי גם בהסתכלות רחבה יותר ,על המתווה למנוע העברת הקונדנסט ליבשה ,הן לגבי מפרץ חיפה והן לגבי אזור אשדוד ,שם מזוקק ומאוחסן כיום הקונדנסט המופק ממאגר "תמר" ,שפיתוחו עתיד להיות מורחב בהתאם למתווה. .24חוות דעת האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה אינה מותירה מקום לספק לגבי ההשלכות ההרסניות שייגרמו למשק הישראלי מהבאת הקונדנסט ממאגר "לוויתן" ליבשה .אחסון וזיקוק החומר יוביל לפליטת חומרים מסרטנים כדוגמת תרכובות אורגניות נדיפות ,בנזן ומתכות רעילות, בשיעורים גבוהים פי עשרות מונים מהמצב הקיים כיום במפרץ חיפה והחמרה דרסטית בתחלואה. ההשלכות הן פגיעה בבריאות הציבור ,בסביבה ובחיי אדם. .20המשיגים הראו כי השיקול המרכזי שהציג צוות תכנון תמ"א /39ח לדחיית חלופת הפרדת הקונדנסט בעומק הים היה שיקול עידוד התחרות מצד המאגרים הקטנים ,שלמפעיליהם הקמת אסדה צפה תהיה לא כלכלית. .22שיקול זה לא יכול לעמוד עוד ,לאחר שנוכחנו ,מעיון בפרוטוקול הדיונים במתווה הגז ,מדברי חברת Edisonששקלה לרכוש את הזכויות במאגרים הקטנים ומניתוח שוק הגז הישראלי כי אין במתווה כדי לייצר תחרות .הדברים אף נתמכים בדו"ח מבקר המדינה שהוגש אך אתמול ,הקובע כי קיים מונופול בשוק הגז .המשיגים יוסיפו כי גם אילו היה במתווה כדי ליצור תחרות ,לא היה הדבר מצדיק את הכנסת הקונדנסט ליבשה. .22לפיכך ,יטענו המשיגים כי על הממשלה לשקול מחדש את מתווה הגז ,תוך שימת דגש על השלכותיו הסביבתיות ,עריכת תסקיר סביבתי מצרפי ומקיף של ההשלכות של החלופות השונות להפקת הגז הטבעי והקונדנסט מהמאגרים – ולהעדיף את החלופה שהציעה מלכתחילה חברת נובל -הפרדת הקונדנסט מהגז הטבעי בעומק הים ומכירתו משם ,במיכליות ,לבתי זיקוק בחו"ל. 13 .28המשיגים יטענו כי הכלי המתאים להבטחת מחיר גז תחרותי במצב הנוכחי ,בו קיים במים הכלכליים של ישראל מפעיל מנוסה יחידי הוא פיקוח על המחירים והימנעות מכבילת שיקול דעת המדינה לבחון מחדש את עמדותיה בהתחשב בהתנהלות החברות ,בניגוד לפסקת היציבות שנקבעה במתווה, כפי שציין מבקר המדינה. .20ככל שהמדינה מעוניינת לתמרץ את פיתוח מאגרי הגז הקטנים עומדים לרשותה כלים רבים לרבות רכישת הגז על ידי המדינה או חברת החשמל ,דווקא מהמאגרים הקטנים ומכל מקום אין להביא את הקונדנסט ליבשה תוך גרימת פגיעה קשה בבריאות הציבור ובחיי אדם כדי לתמרצם. .85המשיגים מבקשים כי יותר להם להציג את טענותיהם בפני הצוות המקצועי גם בעל פה ,פנייה בנושא הועברה למשרד ביום 60.52.00בשעה .00:30 .80נוכח העובדה כי מסגרת הזמן שהוקצתה לשימוע הציבור לא עמדה בכללי הפסיקה ועל כך אף הוגשה עתירה לבג"ץ שטרם התקבלה בה החלטה ,המשיגים ישמרו על זכותם להציג נתונים נוספים למשרד. היום ,יום ג' 60ביולי 6500 העתקים: הפורום הישראלי לשמירה על החופים קיבוץ שער העמקים קיבוץ אושה קיבוץ כפר המכבי 14
© Copyright 2024