‫בפני המשרד לתשתיות לאומיות‪ ,‬אנרגיה ומים‬
‫המשיגים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפורום הישראלי לשמירה על החופים‪ ,‬ע"ר מס' ‪85-989050-9‬‬
‫‪ .5‬קיבוץ שער העמקים‪ ,‬אגוש"ח מס' ‪89-999150-3‬‬
‫‪ .3‬קיבוץ אושה‪ ,‬אגוש"ח מס' ‪89-999339-1‬‬
‫‪ .4‬קיבוץ כפר המכבי‪ ,‬אגוש"ח מס ‪89-999555-1‬‬
‫כולם על ידי ע"י ב"כ עו ה"ד שלמה כהן ו‪/‬או עומר כהן ו‪/‬או נעמי אשחר ו‪/‬או מיכל‬
‫ינאי ו‪/‬או נעה חשמונאי ו‪/‬או פלג רחמן ו‪/‬או גיל דגן ו‪/‬או אורטל גל‪-‬ערד ו‪/‬או ליאת‬
‫לפיד ו‪/‬או איתי ציון ו‪/‬או אבידן רם ו‪/‬או יניר שמחה ו‪/‬או יניב מור ו‪/‬או יואב שימשי‬
‫ו‪/‬או אסנת עין דור ו‪/‬או מורן קורן ו‪/‬או רותם ליכטנשטיין ו‪/‬או עדי סולומון ו‪/‬או‬
‫אסף אלבז ו‪/‬או רותם רוטמן ו‪/‬או אורטל לוי ו‪/‬או גלעד אוברמן ו‪/‬או דוד חזן ו‪/‬או טל‬
‫וייסבוך ו‪/‬או עומר בכמן ו‪/‬או אריק בלפר ו‪/‬או אדוה פריפז‪-‬כהן ו‪/‬או רוי לינדנפלד‬
‫ו‪/‬או תמר מורד ו‪/‬או רועי כנפו ו‪/‬או דניאל עין דור ו‪/‬או מור איציק‪ ,‬ממשרד שלמה‬
‫כהן ושות'‪ ,‬דרך בר יהודה ‪ ,05‬ת‪.‬ד‪ ,444 .‬נשר ‪ 36680‬טל'‪ ;54-8608525 :‬פקס'‪54- :‬‬
‫‪8608525‬‬
‫השגה על מתווה הגז הטבעי‬
‫בהתאם לפניית משרד התשתיות ה לאומיות האנרגיה והמים (להלן‪" :‬המשרד") מיום ‪ ,01.07.15‬בדבר‬
‫קבלת התייחסות הציבור למתווה להסדרת משק הגז הטבעי (להלן‪" :‬המתווה") מגישים המשיגים את‬
‫עמדתם בנושא המתווה‪ ,‬בדגש על ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתווה‪.‬‬
‫פתח דבר‬
‫‪ .0‬המתווה המוצג להתייחסות הציבור‪ ,‬נועד להסדיר את פיתוח מאגרי הגז שבמימיה הכלכליים של‬
‫ישראל‪ ,‬להרחיב את מאגר "תמר" ולפתח במהירות את מאגר "לוויתן" וכן מאגרים נוספים כמו‬
‫לדוגמא מאגר "כריש" ומאגר "תנין"‪ .‬כן מובהר בפרוטוקול הדיונים על המתווה‪ ,‬כי תכלית מרכזית‬
‫אותה מבקש המשרד לעודד באמצעות גיבוש המתווה הוא עידוד התחרות‪ ,‬תכלית האמורה להתגשם‬
‫באמצעות העברת השליטה במאגרי "כריש" ו"תנין" לצד שלישי בלתי קשור‪ ,‬כמו גם בשינוי מסוים של‬
‫הבעלות במאגר "תמר"‪.‬‬
‫‪ .6‬המשיגים מגישים התייחסות זו בשל התנגדותם לפגיעה החמורה בתושבי אזור מפרץ חיפה כתוצאה‬
‫מיישום מתווה הגז ופיתוח מאגר "לוויתן"‪ .‬תושבי אזור מפרץ חיפה צפויים לסבול מזיהום אוויר‬
‫חמור והוספת חומרים מסוכנים בכמות גדולה לאחסון‪ ,‬בעקבות אישור המתווה והעברת הקונדנסט‬
‫שיופק יחד עם הגז הטבעי ליבשה‪ ,‬ובפרט לבתי הזיקוק בחיפה‪ .‬יודגש כי פגיעה קריטית זו אינה‬
‫מוצדקת על אחת כמה וכמה שמדובר במאגרי גז שישמשו רובם ככולם (כ‪ )05%-‬לייצוא ולא לצרכי‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הציבור אינו מודע לכך שבמאגרי הגז‪ ,‬יחד עם הגז הטבעי‪ ,‬המשווק כנקי וידידותי לסביבה‪ ,‬מופק‬
‫מהאדמה הקונדנסט – נפט קל שמתוכנן להיות מזוקק במפרץ חיפה והוא נדיף פי ‪ 51‬מנפט רגיל‬
‫ומזהם ממנו בהרבה (כפי שנראה בהמשך שורות אלו)‪ .‬יש להבהיר כי הקונדנסט הוא תוצר לוואי של‬
‫תהליך הפקת הגז הטבעי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בדו"ח שותפות דלק (כהגדרתה בטיוטת המתווה) מוסבר כי הקונדנסט מופק מהגז הטבעי בתהליך‬
‫הפקתו מהאדמה (ההסבר מתייחס למאגר "תמר" אך הוא נכון גם לגבי המאגרים האחרים‪:‬‬
‫"במהלך הפקת הגז הטבעי מפרויקט תמר השותפות מפיקה קונדנסט‪ ,‬שהינו תוצר טבעי של תהליך‬
‫העיבוי של גז טבעי ונגרם כתוצאה מהפרשי הלחץ והטמפרטורה השוררים במאגר לבין אלו‬
‫השוררים בפני השטח‪ .‬לקונדנסט נדרש טיפול מינימאלי (יצוב) בכדי להעבירו ללקוחות השותפות‬
‫ומשמש בעיקר כחומר גלם בייצור תזקיקי נפט‪ .‬יצוין כי כמות הקונדנסט שתופק תיגזר באופן ישיר‬
‫מכמות הגז הטבעי שתופק מפרויקט תמר"‪.‬‬
‫העתק דו"ח תקופתי ליום ‪ 30.06.6504‬של דלק קידוחים ‪ -‬שותפות מוגבלת מצ"ב כנספח א' להשגה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬מתקני הקליטה המתוכננים במסגרת תמ"א ‪/32‬ח הם בעלי קיבולת של ‪ 062,055‬מ"ק האחד‬
‫(מתוכננים שני מתקנים‪ ,‬האחד בעמק חפר והשני ביקנעם (ראו‪ :‬פרק ב' לנספח ההנדסי לתקנון תמ"א‬
‫‪/32‬ח‪ ,‬עמ' ‪ .)60‬נפח זה מתקבל ממכפלת שטח הבנייה של כל מיכל‪ 8055 ,‬מ"ר בגובהו – ‪ 00‬מ'‪ .‬מאחר‬
‫וקיימים שני מתקני קליטה לקונדנסט סך הקיבולת הכולל הוא ‪ 600,555‬מ"ק‪ .‬כל שלושה ימים נפחים‬
‫אלו יפונו לזיקוק במפרץ חיפה (והמתקנים ימולאו מחדש)‪ .‬לכן‪ ,‬בחוות דעתה‪ ,‬המצורפת כנספח ד'‬
‫להשגה זו‪ ,‬מעריכה האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה כי כמויות הקונדנסט שיזוקקו במפרץ‬
‫חיפה יהיו ‪ 819,999‬מ"ק בכל שישה ימים‪.‬‬
‫‪ .0‬אחסון וזיקוק הקונדנסט בחיפה יוביל לזיהום חמור פי עשרות מונים (למשל פי ‪ 159‬עד ‪ 410‬יותר‬
‫תרכובות אורגניות נדיפות בהערכה שמרנית‪ ,‬בהשוואה למצב הקיים) ועקב כך לפגיעה בסביבה‬
‫ובאוכלוסייה ולתחלואה בהיקף נרחב ביותר‪ ,‬שיש לה השלכות כלכליות שאין להתעלם מהן‬
‫בהחלטה על המתווה‪ ,‬מעבר לעצם הפגיעה בבריאות אזרחי ישראל ובחייהם ממש‪ .‬הדברים חמורים‬
‫אף יותר בהתחשב בכך שמדובר במתווה המתמקד בייצוא גז ולא בהפקת גז חיוני למשק הישראלי‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן אף לומר כי מבחינת ערכו המסחרי יש להגדיר את המתווה כמתווה הקונדנסט והגז‪ ,‬והדיון‬
‫הציבורי בנושא מחמיץ את העיקר‪ .‬הגז מוצג כנקי ו"ירוק" ועל הקונדנסט המזהם לא מדברים‪...‬‬
‫‪ .2‬המשיגים יציינו כי חברות דלק ונובל (כהגדרתן במתווה) ביקשו בתחילה להפריד בין הגז הטבעי‬
‫והקונדנסט בעומק הים (מרחק של כ‪ 065-‬ק"מ מחופי ישראל) ולמכור את הקונדנסט כפי שהוא ‪-‬‬
‫מעומק הים‪ .‬כך‪ ,‬לא היה הקונדנסט מגיע כלל ליבשה והיו נמנעים זיהום ותחלואה בהיקף עצום‪.‬‬
‫‪ .8‬דווקא המדינה‪ ,‬תחת נימוקים של עידוד תחרות ומתן תמריצים למאגרי הגז הקטנים‪ ,‬היא‬
‫שביקשה‪ ,‬במסגרת הדיונים בתמ"א ‪/37‬ח‪ ,‬להביא את הקונדנסט לישראל ולזקקו בהמשך בחיפה‬
‫(ולכן מתוכנן במסגרת תמ"א ‪ 32/6‬צינור בו יזרום הקונדנסט ממתקני קליטה המתוכננים בתמ"א‬
‫‪/37‬ח למפרץ חיפה) ‪ -‬תוך פגיעה קשה בבריאות תושבי עוטף בז"ן ‪ -‬כשמונה מאות אלף איש‪.‬‬
‫‪ .0‬המשיגי ם יציגו למשרד את חוות דעת האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה‪ ,‬שאף הונחה על שולחן‬
‫המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומלמדת על הפגיעה החמורה בבריאות הציבור והזיהום החמור‬
‫שייגרם כתוצאה מהזרמת הקונדנסט ליבשה וזיקוקו במפרץ חיפה‪.‬‬
‫‪ .05‬המשיגים יטענו כי מדובר בשיקול ממעלה ראשונה שלא ניתן להתעלם ממנו בקבלת החלטה על מתווה‬
‫הגז‪ ,‬אפילו אם היה במתווה כדי לייצר תחרות שתועיל לציבור ישראלי – ולא זה המצב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .00‬המשיגים ידגישו‪ ,‬כי בניגוד לדברי צוות המתווה‪ ,‬בדיון עם נציגי ארגון "צלול"‪ ,‬לא ניתן לבחון את‬
‫מתווה הגז במנותק מהשיקולים הסביבתיים‪ ,‬שאינם שמורים להליכי התכנון והבנייה דווקא‪ .‬מבקר‬
‫המדינה‪ ,‬מציין אף הוא בדו"ח שהוגש אך אתמול בנושא מתווה הגז את הדברים‪:‬‬
‫"‪...‬החובה להבטיח משק גז טבעי מאוזן מוטלת על הגופים המאסדרים ברשות המבצעת‪ .‬לנגד עיני‬
‫הממשלה על זרועותיה צריכות לעמוד המטרות העיקריות האלה‪ :‬יצירת ביטחון אנרגטי למדינה‪,‬‬
‫יצירת תנאי תחרות‪ ,‬שמירה על האינטרסים של ציבור הצרכנים‪ ,‬הגנה על הסביבה היבשתית‬
‫והימית‪ ,‬המשך פיתוח השדות שבהם התגלה הגז ועידוד קידוחים באזורים נוספים‪( "...‬דו"ח מבקר‬
‫המדינה מיום ‪ 65.52.00‬בנושא מתווה הגז (להלן‪" :‬דו"ח המבקר")‪ ,‬עמ' ‪.)05‬‬
‫‪ .06‬לפיכך‪ ,‬יטענו המשיגים כי התעלמות המתווה מהשיקולים הסביבתיים ובראש ובראשונה הפגיעה‬
‫בסביבה היבשתית ובבריאות הציבור במפרץ חיפה‪ ,‬הנשקפת מהכוונה לאחסן ולזקק בחיפה את‬
‫הקונדנסט ‪ ,‬שיקולים שיש להם השפעה אקוטית על כדאיות המתווה בטווח הארוך‪ ,‬כמו גם על חייהם‬
‫של אזרחים רבים ‪ -‬הופכת את המתווה לבלתי סביר על פניו‪ ,‬אפילו אם היה בו כדי ליצור תחרות‬
‫בשוק הגז בישראל‪.‬‬
‫‪ .03‬ויודגש‪ ,‬המשיגים אינם טוענים כי זיקוק ואחסון הקונדנסט במקום אחר בישראל עדיף על זיקוקו‬
‫ואחסונו במפרץ חיפה‪ .‬לשיטת המשיגים אין להכניס את הקונדנסט כלל ליבשה ולמדינת ישראל ‪-‬‬
‫והדבר נכון אף לגבי הקונדנסט ממאגר "תמר" המזוקק למתחם חברת פז זיקוק אשדוד‪ ,‬תוך גרימת‬
‫זיהום ותחלואה בהיקף נרחב לתושבי אשדוד‪ ,‬אשקלון והסביבה (מה שאמור לגדול עוד יותר עם‬
‫הרחבת פיתוח מאגר "תמר" בהתאם למתווה ‪ -‬והמשיגים מתנגדים לכך)‪ .‬לשיטת המשיגים על הגז‬
‫הטבעי להגיע למדינת ישראל כשהוא נקי וידידותי לסביבה ואת הקונדנסט יש למכור כפי שהוא‬
‫לבתי זיקוק בחו"ל – כפי שהתכוונה נובל לעשות מלכתחילה‪.‬‬
‫‪ .04‬מעיון בפרוטוקול הדיונים על המתווה‪ ,‬ברור כי תכלית זו של עידוד תחרות‪ ,‬שהוצגה לציבור במסגרת‬
‫הדיונים בתמ"א ‪/37‬ח כבסיס להבאת הקונדנסט ליבשה ‪ -‬היא תכלית שאינה רלבנטית כלל ‪-‬מאחר‬
‫ומאגרי הגז הקטנים כלל אינם רלבנטיים לשוק הישראלי ומכירתם לצד שלישי‪ ,‬כמו גם פיתוחם על‬
‫ידו לא ישפיעו כלל על מחירי הגז בישראל‪ .‬לא מדובר בטענות שנזרקות לחלל האוויר על ידי‬
‫המשיגים בלבד‪ .‬הדברים מופיעים‪ ,‬שחור על גבי לבן‪ ,‬בדיונים על מתווה הגז‪ ,‬בין השאר בדברי חברת‬
‫‪( Edison‬ראו‪ :‬פרוטוקול דיוני גיבוש מתווה הגז (להלן‪" :‬הפרוטוקול")‪ ,‬עמ' ‪ ,)26‬אשר בחנה את‬
‫האפשרות לרכוש את הזכויות במאגרים הקטנים וכן במקורות נוספים שיציגו המשיגים‪.‬‬
‫‪ .00‬המשיג מס' ‪ 1‬הוא הפורום הישראלי לשמירה על החופים‪ ,‬עמותה רשומה הפועלת למניעת הקמת‬
‫מתקנים ומפעלים מזהמים במוקדי אוכלוסייה ולעידוד חלופות אחרות‪ ,‬אשר יצמצמו את הסיכונים‬
‫לציבור ולחופים ממתקנים אלו‪ .‬המשיג ‪ 1‬הגיש התנגדות לתכנית תמ"א ‪/32‬ח ולתכנית תמ"א ‪32/6‬‬
‫וכן הוא אחד הגורמים הפעילים למניעת הרחבת בתי הזיקוק והמתחם הסמוך אליהם המוכר כמתחם‬
‫"קרקעות הצפון"‪ ,‬במסגרת תכניות המתאר חפאג ‪/1200‬ב וחפאג ‪1139‬א'‪.‬‬
‫‪ .02‬המשיגים ‪ 6-0‬הם ישובים כפריים במפרץ חיפה‪ ,‬החשופים לנזקי זיהום האוויר הנגרמים מהתעשייה‬
‫הפטרוכימית במפרץ חיפה ובראש ובראשונה לנזקים הנגרמים ממתחם בתי הזיקוק‪ .‬המשיגים‬
‫מבקשים להביע את התנגדותם להחלטה להעביר את הקונדנסט שיופק ממאגר "לוויתן" וממאגרים‬
‫אחרים למפרץ חיפה‪ ,‬תוך פגיעה קשה בבריאותם ‪ -‬ולתכלית עידוד תחרות שלא תושג‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .02‬המשיגים יטענו כי אפילו היה המתווה משיג את תכליתו הנטענת של פיתוח משק הגז באופן תחרותי‬
‫והורדת מחירי הגז ליצרני החשמל ולתעשייה‪ ,‬הישגים אלו היו מתגמדים אל מול הפגיעה בבריאות‬
‫הציבור‪ ,‬בחיי אדם ובסביבה כתוצאה מפיתוח מאגרי הגז במתווה המתכונן כיום ‪ -‬הבאת הקונדנסט‬
‫ליבשה ואחסונו וזיקוקו במפרץ חיפה‪.‬‬
‫‪ .08‬המשיגים יראו כי תכלית עידוד התחרות שבבסיס המתווה משמשת עלה תאנה למהלך שלישי זה‪,‬‬
‫שיגרום זיהום אוויר‪ ,‬זיהום קרקע תחלואה וכן סיכונים הנשקפים מאחסון חומרים מסוכנים בהיקף‬
‫נרחב וכי לכל אלה השלכות כלכליות קשות למדינת ישראל‪ .‬המבקשים יוסיפו ויראו כי כפי שעולה‬
‫מפרוטוקולי הדיון במתווה וממקורות נוספים‪ ,‬תחרות אמיתית בשוק הגז הישראלי אינה אפשרית ‪-‬‬
‫הן בשל העובדה שהעסקאות בשוק הגז הן לטווח ארוך והן בשל חוסר התוחלת שבמכירת גז ממאגרי‬
‫"כריש" ו"תנין" לשוק הישראלי ‪ -‬כפי שהבהירה כאמור חברת ‪.Edison‬‬
‫‪ .00‬המשיגים ידגישו כי הם אינם מתנגדים לפיתוח משק הגז הטבעי‪ .‬להיפך‪ ,‬המשיגים סבורים כי פיתוח‬
‫תעשייה נקייה ומשגשגת בישראל הוא ערך חשוב והם רואים ברכה בתגליות הגז שאותרו לחופי‬
‫ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשיגים סבורים כי ערך ההגנה על חיי אדם ובריאות הציבור גובר על ערך פיתוח‬
‫התעשייה ולכן יש להעדיף את ייצוא הקונדנסט מעומק הים על הבאתו ליבשה‪ ,‬אחסונו וזיקוקו‬
‫ביבשה‪ ,‬במדינה קטנה וצפופה ובאזור שהוא מוכה זיהום ממילא‪.‬‬
‫תעשיית הגז הטבעי והקונדנסטים והשפעתה על הסביבה‬
‫‪ .65‬הגז הטבעי ידוע לכל כדלק נקי שבערתו מזהמת פחות מבערת דלקים אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬השיח השגור‬
‫בנושא תגליות הגז הוא כי גילוי שדות גז לחופי ישראל יוביל לחיסכון באנרגיה ומניעת זיהום אוויר‬
‫והדברים אף נכונים כשלעצמם‪ ,‬אלא שאף אחד לא מדבר על הקונדנסט‪.‬‬
‫‪ .60‬עם זאת‪ ,‬לא רבים יודעים כי יחד עם הגז הטבעי מופק מהאדמה הקונדנסט‪ ,‬המוגדר כ"נפט קל" והוא‬
‫חומר מזהם‪ ,‬הנדיף פי ‪ 60‬מנפט רגיל‪ .‬כאמור‪ ,‬בהתאם לדו"ח שותפות דלק‪ ,‬הקונדנסט מופק בתהליך‬
‫הפקת הגז הטבעי מהאדמה‪ ,‬בשל תהליכי עיבוי הנגרמים בשל הפרשי לחץ וטמפרטורה וכמות‬
‫הקונדנסט שיופק תיגזר מכמות הגז הטבעי שתופק מהמאגר‪.‬‬
‫‪ .66‬על חשיבות הקונדנסט לחברות הגז ניתן ללמוד מדו"ח שותפות דלק‪ ,‬שבראשו‪ ,‬בעמ' א‪ ,0-‬מגדירה‬
‫עצמה השותפות כ"שותפות מוגבלת העוסקת בחיפושים‪ ,‬פיתוח והפקה של נפט‪ ,‬קונדנסט וגז‬
‫טבעי‪ ."...‬הדו"ח שזור התייחסויות לקונדנסט‪ ,‬לרבות אספקתו המתבצעת כיום לחברת פז זיקוק‬
‫אשדוד על ידי דלק ונובל‪ ,‬ממאגר "תמר" (אשר גם היא מסוכנת לבריאות הציבור ולסביבה באזור‬
‫אשדוד ואשקלון)‪ ,‬הכוונה להרחיב את מיצוי ממאגר "תמר" וכמובן הכוונה להפיקו ממאגר "לוויתן"‪.‬‬
‫בניגוד למסקנה המתבקשת לגבי תוצר לוואי‪ ,‬מחיר הקונדנסט גבוה ממחיר הגז הטבעי‪ ,‬גם כשהוא‬
‫נמכר כפי שהוא ולא מזוקק (ראו‪ :‬כתבת אתר האינטרנט של עיתון גלובס מיום ‪ ,03.53.03‬תחת‬
‫הכותרת "ההפתעה של דלק קידוחים לקראת פסח‪ :‬מאגרי "תמר" ו"לוויתן" מכילים נוזלי גז בשווי‬
‫מיליארדי שקלים" (העתק הכתבה מצ"ב כנספח ב' להשגה זו)‪.‬‬
‫תכניות המתאר הארציות והתכנית להרחבת בז"ן מגלות כי בכוונת מוסדות התכנון לאחסן ולזקק את‬
‫הקונדנסט שיופק ממאגר לוויתן במפרץ חיפה‪ .‬כאמור‪ ,‬במקור תכננה נובל להפריד בין הקונדנסט‬
‫והגז הטבעי באסדה צפה‪ ,‬המרוחקת ‪ 159‬ק"מ מחופי ישראל ולמכור אותו לבתי זיקוק בחו"ל‬
‫באמצעות מיכליות‪ .‬דווקא מדינת ישראל פסלה אפשרות זו‪ ,‬על אף שהיא האפשרות הבטוחה‬
‫והנכונה מבחינה סביבתית (מכיוון שהיא מרוחקת מבני אדם וגם מהדגה הסמוכה אל החוף במקרה‬
‫‪4‬‬
‫של תקלה או דליפה‪ -‬ככל שהמרחק מהחוף גדול יותר כך הנזק הפוטנציאלי צפוי להיות מינימאלי‪,‬‬
‫מאחר והקונדנסט הוא חומר שקוף ונדיף‪ ,‬בניגוד לנפט גולמי ובעומק הים יש מספיק זמן להתנדפות‬
‫החומר בטרם יפגע בבני אדם או בחופים) והיא אפשרות שלנובל‪ ,‬כמפעיל שדות גז רבים בעולם‪ ,‬יש‬
‫ניסיון רב בהפעלתה‪ .‬בסוגייה הסביבתית ראו‪ :‬העתק השגת המשיג ‪ 0‬לתכנית תמ"א ‪/32‬ח‪ ,‬לרבות‬
‫חוות דעת מקצועית בסוגיה זו‪ .‬העתק ההשגה מצ"ב כנספח ג' להשגה זו‪.‬‬
‫‪ .63‬תחת זאת‪ ,‬בכוונת המדינה להזרים את הגז הגולמי הכולל את הקונדנסט ממאגר "לוויתן" ‪ -‬ויתכן‬
‫שבהמשך ממאגרים נוספים למתקני קליטה ראשוניים המתוכננים בעמק חפר ובאזור יקנעם‪ ,‬באתר‬
‫תחנת הכוח "חגית" ומשם למפרץ חיפה‪.‬‬
‫‪ .64‬עיון משולב בתכניות המתאר מעלה תמונה ברורה ‪ -‬הקונדנסט מועבר ליבשה ממאגר "לוויתן" על‬
‫מנת לאחסנו ולזקקו במפרץ חיפה במתחם בתי הזיקוק או במתחמים סמוכים‪.‬‬
‫‪ .60‬והדברים אף אושרו על ידי משרד התשתיות הלאומיות‪ .‬במכתב מיום ‪ 00.50.00‬שנשלח מטעם‬
‫משרדכם לוועדת הערר של המועצה הארצית בעניין תכנית חפאג ‪0030‬א' "קרקעות הצפון" קיים‬
‫אישור לתפקיד המשמעותי של בית הזיקוק במפרץ חיפה בהרחבת התעשייה הפטרוכימית לצרכי‬
‫פתוח מאגרי הגז והנפט של ישראל‪" :‬מדובר על מתקן אנרגיה מהגדולים והחושבים בארץ אשר מזין‬
‫את בית הזיקוק הגדול בארץ‪(...‬הקונדנסט) מוצר אנרגיה לגיטימי שיכול לשמש את בית הזיקוק‬
‫חיפה ויכול להיות גם מקור לייצוא ישראלי"‪.‬‬
‫‪ .62‬המשיגים יטענו כי כתוצאה מכך תיגרם החמרה אקוטית בזיהום האוויר במפרץ חיפה‪ ,‬אזור מוכה‬
‫זיהום אוויר שהוא שיאן התחלואה בישראל הן לגבי מחלות נשימה‪ ,‬לגבי מחלות ולגבי סרטן‪.‬‬
‫‪ .62‬המשיג מס' ‪ ,6‬קיבוץ שער העמקים‪ ,‬הניח על שולחן המועצה הארצית לתכנון ובנייה את חוות דעתה‬
‫של האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה‪ ,‬העוסקת בהשלכות אחסון וזיקוק הקונדנסט במפרץ‬
‫חיפה ‪ -‬לרבות זיהום ותחלואה בהיקף שטרם היה‪ .‬חוות דעת זו מונחת אף על שולחן צוות המתווה‪-‬‬
‫מתוך תקווה שהפנמת ההשלכות תוביל את המשרד לשנות את מתווה הגז ולהבטיח כי הקונדנסט לא‬
‫יגיע ממאגר "לוויתן" ליבשה ויופרד ויימכר בעומק הים – כפי שתוכנן מלכתחילה‪.‬‬
‫העתק חוות דעת האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה מיום ‪( 06.52.00‬להלן‪" :‬חוות הדעת") מצ"ב‬
‫כנספח ד' להשגה זו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .68‬חוות הדעת מסבירה כי על אף שהקונדנסט מוגדר כנפט לפי חוק הנפט‪ ,‬הוא שונה בתכונותיו‬
‫הכימיות מנפט רגיל‪ ,‬דבר המצריך מענה הולם בתקינה המגנה על הסביבה‪ .‬במחקרי ניטור שנערכו‬
‫בארה"ב‪ ,‬התברר כי הקונדנסט נדיף יותר ‪ -‬חבית של קונדנסט באחסונה פולטת פי ‪ 51‬יותר תרכובות‬
‫אורגניות נדיפות מאשר חבית נפט או סולר (ראו‪ :‬עמ' ‪ 2‬לחוות הדעת)‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקונדנסט הוא נפיץ‬
‫יותר מנפט‪ ,‬ולכך יש משמעות בתוספת סיכון במתחם בו יאוחסן (שם‪ ,‬שם)‪ .‬על כן‪ ,‬יש להתחשב גם‬
‫בנפיצות החומר כאחת ההשלכות השליליות של הבאתו ליבשה‪ ,‬ולמתחם בתי הזיקוק בחיפה העמוס‬
‫חומרים מסוכנים גם כך על אחת כמה וכמה‪...‬‬
‫‪ .60‬חוות הדעת אף מעריכה את כמות הקונדנסט שתגיע למפרץ חיפה‪ ,‬על בסיס תכניות מתקני הקליטה‬
‫המתוכננים בתמ"א ‪/39‬ח‪ ,‬בהיקף של ‪ 819,999‬מ"ק קונדנסט כל ‪ 0‬ימים‪ .‬המשמעות של אחסון‬
‫וזיקוק הקונדנסט בכמויות אלו במפרץ חיפה היא גידול בפליטת החומרים מזהמים‪ ,‬עד שיעור גדול‬
‫פי ‪ 159‬עד פי ‪ 410‬מהמצב הקיים כיום (תלוי בסוג החומר הנפלט) ‪ -‬וזאת לפי הערכה שמרנית‪.‬‬
‫‪ .35‬חוות הדעת מראה כי לחשיפה לחומרים הצפויים להיפלט באחסון הקונדנסט‪ ,‬קיימות השלכות‬
‫בריאותיות חמורות‪:‬‬
‫"בנזן‪ :‬הוא מסרטן וודאי לאדם מדרג ‪1‬א'‪ ,‬הימצאותו בריכוזים גבוהים תגדיל את הסיכון לסרטן‪.‬‬
‫בכמויות שייפלטו אין להקל בכך ראש‪ ,‬משום היות האזור מוביל בתחלואת סרטן‪.‬‬
‫אתיל בנזן‪ :‬נמצא קשור במחקרים בבע"ח ללידות בטרם עת‪ ,‬ולמומים מולדים‪ .‬חשוד כמסרטן‪.‬‬
‫קסיל ן‪ :‬החוקר גולדברג מצא קשר בין חשיפה לקסילן ובין עלייה בסיכון פי ‪ 1.0‬לחלות בסרטן המעי‬
‫גס‪ .‬ג'רין וחברים מצאו את החשיפה אליו כקשורה בעליה בסיכון לסרטן המעי הגס פי ‪( 8.5‬מובהק)‪.‬‬
‫טולואן‪ :‬מספר מחקרים מצאו קשר בין חשיפה תעסוקתית לטולואן ועליה בסיכון לסרטן החלחולת‬
‫של פי ‪ ,3.5‬מובהק (מקור‪ :‬טבלה ‪ ,8‬במאמר‪ ,‬עמ' ‪ .)140‬טולואן‪ ,‬גם מוכר כמשפיע על הלב‪ ,‬על מערכת‬
‫העצבים ועל כלי הדם‪ .‬טולואן וקסילן מוכרים כחומרים שפוגעים במערכת העצבים‪ ,‬וגורמים לגירויי‬
‫עור וגירויים במערכת הנשימה‪ .‬חשיפה ברמות גבוהות יכולה לגרום לעלפון‪ .‬חשיפה לקסילן גרמה‬
‫לכאבי ראש דיכאון‪ ,‬קשיים בהירדמות פגיעה בזכרון ועוד"‪.‬‬
‫‪ .30‬חוות הדעת מראה כי גם לפי הערכה שמרנית ביותר‪ ,‬הבאת הקונדנסט ליבשה ואחסונו וזיקוקו במפרץ‬
‫חיפה תגרום לפליטת החומרים המתוארים לעיל בכמויות גדולות פי עשרות מונים מהמצב הקיים‪:‬‬
‫‪VOC's‬‬
‫(בלי‬
‫מתאן)‬
‫פורמאלדה‬
‫יד‬
‫אתיל בנזן‬
‫בנזן‬
‫טולואן‬
‫קסילן‬
‫כאו"ל בז"ן‬
‫גדיב‬
‫חיפה‬
‫כימיקלים‬
‫‪14.4‬‬
‫‪575‬‬
‫‪155‬‬
‫‪9.417‬‬
‫‪-‬‬
‫‪9.427‬‬
‫‪9.422‬‬
‫‪5..‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪9.575‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪9.150‬‬
‫‪9..74‬‬
‫‪471.5‬‬
‫‬‫‪9.405‬‬
‫‪9.57.‬‬
‫‪9.52.‬‬
‫‪6‬‬
‫סה"כ רף שמרני יחסי‬
‫של אומדן הפליטות‬
‫פליטות (ר'‬
‫‪)4.5.1‬‬
‫פי ‪449‬‬
‫‪470,941 4.47.2‬‬
‫פי ‪140‬‬
‫‪075,575‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪9.251‬‬
‫‪0.405‬‬
‫‪5.5.4‬‬
‫‪5.955‬‬
‫‪4,.5.‬‬
‫‪1,255‬‬
‫‪4,557‬‬
‫‪07.‬‬
‫פי ‪4577‬‬
‫פי ‪540‬‬
‫פי ‪4.2‬‬
‫פי ‪404‬‬
‫‪ .36‬מעבר לפליטת חומרים אלו‪ ,‬אחסנת וזיקוק הקונדנסט במפרץ חיפה צפויה להוביל לפליטה של‬
‫חומרים נוספים ובהם מתכות כדוגמת כספית‪ ,‬ארסן וקדמיום‪ .‬יש להעיר כי מכיוון שתעשיית‬
‫הקונדנסט היא צעירה יחסית‪ ,‬מעטים המחקרים בנושא ויתכנו השלכות נוספות מהתעשייה‪.‬‬
‫סיכום ביניים‬
‫‪ .33‬חוות הדעת אינה מותירה מקום לספק לגבי השלכותיו החמורות של אחסון וזיקוק קונדנסט ביבשה‬
‫ובפרט באזור מפרץ חיפה‪ ,‬שיאן התחלואה הארצי‪ .‬יודגש‪ ,‬כי המשיגים אינם מציעים כי החומר‬
‫יאוחסן או יזוקק במקום אחר במדינת ישראל‪ .‬ישראל זקוקה לגז טבעי ולא לקונדנסט והיא יכולה‬
‫למוכרו כפי שהוא‪ ,‬לאחר הפרדתו מהגז הטבעי ‪ -‬בעומק הים‪.‬‬
‫‪ .34‬על רקע זה‪ ,‬תמוהה התעקשות הממשלה להכניס את הקונדנסט לישראל‪ ,‬לאחסנו ולזקקו במפרץ‬
‫חיפה‪ .‬יודגש כי גם מכירת החומר כפי שהוא צפויה להניב למדינה הכנסות ממיסים‪ ,‬אף כי יתכן‬
‫שזיקוקו ואחסונו עשויים להיראות רווחיים יותר בטווח הקצר‪ .‬בהתחשב בהלשכותיהם השליליות‪,‬‬
‫לרבות תחלואה ומוות של אנשים רבים‪ ,‬נראה כי זו הסתכלות לטווח קצר‪ ,‬המתעלמת מהשלכות‬
‫כלכליות שליליות שיגרמו למדינה ולתושביה מאחסון וזיקוק הקונדנסט‪ ,‬שלא לדבר על שיקולים‬
‫מוסריים כדוגמת השמירה על בריאות הציבור ועל החיים עצמם‪.‬‬
‫‪ .30‬לפיכך יטענו המשיגים כי מתווה הגז‪ ,‬המתעלם מהשיקולים הסביבתיים הקריטיים שתוארו‬
‫במסמך זה הוא חסר ובלתי סביר על פניו ועל ההכרעה לגבי מתווה הגז להתבסס על בחינה כוללת‬
‫ומצרפית של השלכותיה השליליות של תעשיית הגז הטבעי והקונדנסט על בריאות הציבור‬
‫והסביבה‪ ,‬באמצעות תסקיר סביבתי מצרפי‪ ,‬לרבות בחינה מחדש של האפשרות לבצע את ההפרדת‬
‫הגז הטבעי והקונדנסט בעומק הים – וזאת אפילו אם היה במתווה כדי לייצר תחרות‪.‬‬
‫‪ .32‬הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מהמסמכים שהיו בפני צוות המתווה ופרטוקול הדיונים לגבי‬
‫המתווה עולה כי אין בו כדי להשיג תחרות‪ ,‬כפי שיראו המשיגים עתה‪.‬‬
‫הניסיון לעודד תחרות במתווה הגז – תכלית שלא תושג‬
‫‪ .32‬פרוטוקול הדיונים במתווה מבהיר באופן חד משמעי כי נועד לייצר תחרות בין מחזיקי מאגרי הגז‬
‫באמצעות שינוי מבנה האחזקות במאגרים‪ ,‬כאשר דלק ונובל אנרג'י יעבירו את אחזקותיהן ב"כריש"‬
‫ו"תנין" לצד שלישי בלתי קשור ודלק אף תעביר את חלקה במאגר "תמר" במועדים הקבועים‬
‫במתווה‪ .‬למעשה‪ ,‬מאחר ונובל נותרת בעלת זכויות הן במאגר "תמר" והן במאגר "לוויתן"‪ ,‬הכלי‬
‫המרכזי שמציע המתווה לעידוד תחרות הוא העברת האחזקות במאגרי "כריש" ו"תנין"‪.‬‬
‫‪ .38‬המשיגי ם יטענו כי נוכח העובדות והנתונים‪ ,‬המתוארים בפרוטוקולים של דיוני המתווה וכן במקורות‬
‫נוספים – שינוי זהות המחזיק ב"כריש" וב"תנין"‪ ,‬כמו גם השינוי החלקי באחזקות ב"תמר" לא‬
‫ישיגו תחרות במשק הישראלי ולא תהיה לו כל השלכה על מחירי הגז בשוק הישראלי או על רווחת‬
‫הציבור הישראלי‪ .‬גם לעניין הרווחים מייצוא‪ ,‬מאחר ומחירי הגז והקונדנסטים לייצוא בעולם אינם‬
‫מושפעים מזהות המחזיק במאגר (מאחר וכלפי מדינה זרה אין המדובר במונופול וקיימים ספקי גז‬
‫טבעי וקונדנסט נוספים) – הרי שלשינוי זהות המחזיקים ב"כריש" ו"תנין" אין כל משמעות‪.‬‬
‫‪ .30‬המשיגים יציגו בקצרה את הנתונים המבססים לשיטתם את מסקנתם זו‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫שוק הגז הטבעי בישראל ואופי ההתקשרויות בו‬
‫‪ .45‬בהתאם לנתוני המשרד‪ ,‬חברת החשמל היא צרכן הגז הטבעי המרכזי במשק‪ .‬בין השנים ‪6554-6503‬‬
‫צרכה מעל ‪ BCM 35‬של גז טבעי‪ ,‬שהם כ‪ 82% -‬מכמות הגז הטבעי שנצרכה עד לתקופה זו בישראל‬
‫(ראו‪ .)http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGEconomy.aspx :‬בשנת ‪,6504‬‬
‫היוותה צריכת הגז הטבעי של חברת החשמל כ‪ 23%-‬מסך הצריכה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 22%-‬בשנת ‪6503‬‬
‫(ראו‪ :‬סקירת ההתפתחויות במשק הגז הטבעי במהלך שנת ‪ 6504‬ותחילת ‪ ,6500‬רשות הגז הטבעי)‪.‬‬
‫‪ .40‬על אף שהביקוש לגז טבעי בתעשייה הולך ועולה‪ ,‬גם לפי תחזית הביקושים של המשרד‪ ,‬עתידה חברת‬
‫החשמל (יחד עם יצרני חשמל פרטיים) להיות צרכנית הגז הטבעי המרכזית במשק ב‪ 60-‬השנים‬
‫הקרובות‪ ,‬עם צריכת גז טבעי שתהווה כ‪ 22%-‬מסך הצריכה הנחזית בשנת ‪:6545‬‬
‫‪ .46‬נשאלת השאלה‪ ,‬כיצד ניתן לדבר על תחרות באמצעות העברת האחזקות במאגרי "כריש" ו"תנין"‪,‬‬
‫כשהצרכן המרכזי במשק הגז‪ ,‬שיש לו של קונה יחיד הרוכש יותר ממחצית מהשוק‪ ,‬מתקשר בחוזים‬
‫ארוכי טווח לרכישת גז‪ ,‬לתקופות של ‪ 18‬שנים?‬
‫על איזו תחרות בדיוק מדובר?‬
‫‪ .43‬במסגרת הדיונים על המתווה‪ ,‬הציגה חברת החשמל את הסכם ההבנות (‪ )LOI‬שנחתם בשנת ‪6550‬‬
‫בינה לבין "תמר" (ראו‪ :‬עמ' ‪ 2‬לפרוטוקול)‪ .‬הסכם זה‪ ,‬שתנאיו שונו בשנת ‪ ,6506-6503‬חל כרגע עד‬
‫שנת ‪ ,6500‬הוא כולל אופציה לשנים ‪( 6565-6568‬ראו‪http://www.themarker.com/markets/oil- :‬‬
‫‪ .)and-gas-exploration/1.1990286‬השנה מומשה האופציה באופן חלקי וההחלטה על מימוש‬
‫יתרתה‬
‫נדחתה‬
‫לשנת‬
‫‪6502‬‬
‫(ראו‪:‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-‬‬
‫‪.)3657092,00.html‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .44‬כך או כך‪ ,‬ההסכם בין חברת החשמל לתמר מלמד כי הצרכן המרכזי במשק הגז הוא צרכן המתקשר‬
‫בהסכמים ארוכי טווח לאספקת גז ולפיכך יכולתם של מחזיקי הזכויות במאגרים קטנים כמו מאגר‬
‫"כריש" ומאגר "תנין" להתחרות במאגרים הגדולים ולספק לו גז במקומם היא מוגבלת‪.‬‬
‫‪ .40‬מעבר לחברת החשמל‪ ,‬ישנו ביקוש לגז טבעי בשוק הישראלי הן של יצרני חשמל פרטיים והן של צרכני‬
‫גז מהסקטור התעשייתי‪ .‬בשנת ‪ 6504‬דיווחה רשות הגז הטבעי כי מחוברים לגז טבעי ‪ 60‬צרכנים‬
‫מהסקטור התעשייתי‪ .‬שבעה צרכנים נוספים צפויים להתחבר לתשתית הגז בהמשך‪.‬‬
‫‪ .42‬יש להבהיר כי גם הצרכנים התעשייתיים הם ברובם חברות גדולות אשר מתקשרות בחוזים ארוכי‬
‫טווח כדוגמת בז"ן‪ ,‬נייר חדרה‪ ,‬פז"א‪ ,‬משאב (נשר)‪ ,‬חיפה כימיקלים ומכתשים אגן‪ .‬נכון לחודש מאי‬
‫‪ , 6503‬התקשרו בחוזים לאספקת גז עם שותפות "תמר" הצרכנים הבאים (ראו‪ :‬מחקר בנושא שימושי‬
‫גז טבעי בתעשייה בישראל‪ ,‬קבוצת פארטו עבור משרד הכלכלה‪ ,‬מאי ‪:)6503‬‬
‫‪ .42‬עיון בטבלה מלמדת כי גם לגבי יצרני החשמל הפרטיים ומפעלי התעשייה המוזכרים בה מדובר‬
‫בהסכמים לשנים ארוכות‪ ,‬בדרך כלל כ‪ 15-‬שנה‪.‬‬
‫‪ .48‬הינה כי כן‪ ,‬מדובר בנתח שהוא ממילא כ‪ 35%-‬משוק הגז הישראלי וגם בשוק זה ישנו מספר קטן‬
‫יחסית של שחקנים (כ‪20 -‬נכון לשנת ‪ )6504‬המתקשרים בחוזים ארוכי טווח לאספקת גז‪ ,‬לתקופות‬
‫של כ‪ 00-‬שנים‪.‬‬
‫‪ .40‬מעבר לסוגיית הסכמי ההתקשרות ארוכי הטווח ומבנה השוק הריכוזי‪ ,‬עולה שאלת חיוניותם של‬
‫מאגרי הגז הקטנים למשק הישראלי ועצם יכולתם להתחרות בו‪.‬‬
‫מאגרי הגז הקטנים אינם מתאימים להתחרות בשוק הישראלי‬
‫‪ .05‬בדיוניה בסוגיית המאגרים הקטנים ציין צוות המתווה כי "הטלת חובת חיבור של כלל המאגרים‬
‫למערכת הגז הישראלית‪ ,‬בלי קשר לגודלם ולנחיצות הגז המופק בהם למשק המקומי‪ ,‬מטילה נטל‬
‫גדול יותר על המאגרים הקטנים‪ ,‬שכן עלות החיבור למשק הישראלי‪ ,‬יחסית להכנסות שיכול להניב‬
‫המאגר‪ ,‬גדלה משמעותית ככל שהמאגר קטן"‪ .‬הינה כי כן‪ ,‬גם בדיוני המתווה עצמם עלה ספק‬
‫משמעותי לגבי נחיצות המאגרים הקטנים "תנין" ו"כריש" למשק הישראלי‪.‬‬
‫‪ .00‬זאת ועוד‪ ,‬כפי שצוין כבר בתחילת שורות אלה‪ ,‬חברת ‪ Edison‬אשר בחנה את רכישת הזכויות במאגרי‬
‫"תנין" ו"כריש" והופיעה בפני צוות המתווה‪ ,‬הבהירה חד משמעית כי לדעתה מאגרים אלו אינם‬
‫רלבנטיים לשוק הישראלי!‬
‫‪9‬‬
‫‪ .06‬בדיון הצוות ציינה חברת ‪ Edison‬כי "בשוק הישראלי קיים מספר מוגבל של לקוחות משמעותיים‬
‫שיכולים להבטיח למאגר תזרים עתידי ודאי‪ .‬לאור כך‪ ,‬ולאור העובדה שמדובר במאגרים קטנים‪,‬‬
‫ישנו לטעמם צורך כי המדינה תעמיד תמריצי עידוד לחברה הרוכשת את מאגרי תנין‪-‬כריש על מנת‬
‫לה שאיר לרוכש תועלת בפיתוח המאגרים בזמן הקרוב‪ .‬החלופה הודאית שהוזכרה כמועדפת‬
‫מבחינת ‪ Edison‬היא הבטחת ‪ Off-Take‬של הגז על ידי המדינה"‪.‬‬
‫‪ .03‬דברי חברת ‪ Edison‬מוכיחים כי מאגרי תנין וכריש עד כדי כך אינם רלבנטיים להתחרות במשק‬
‫הישראלי שדרושים תמריצים לעצם פיתוחם כמו למשל רכישת הגז כולו על ידי המדינה‪ .‬האם‬
‫ממאגרים אלו תבוא התחרות המיוחלת?‬
‫‪ .04‬המשיגים ישיבו בשלילה‪ .‬רק פיקוח על המחירים ייטיב עם הציבור‪ ,‬בהינתן מפעיל משמעותי אחד‬
‫המחזיק בחלקים משני המאגרים הגדולים‪.‬‬
‫‪ .00‬טענות המשיגים בדבר המונופול בשוק הגז ואי התאמת המאגרים "כריש" ו"תנין" למטרת עידוד‬
‫התחרות מחוזקות אף על ידי דו"ח מבקר המדינה בנושא מתווה הגז‪ ,‬שהוגש אתמול‪ .‬לא בכדי מציין‬
‫כב' המבקר כי "מדו"ח ביקורת זה עולה שהתנהלות הממשלה על זרועותיה בתחום הגז הטבעי‬
‫הייתה לקויה ובלתי מגובשת‪ ,‬ומסיבות שונות – שלחלקן תרמה התנהלות הממשלה – נוצר מונופול‬
‫בתחום זה‪...‬כך למשל לא הושלמה קביעתה של מדיניות לפיתוח שדות גז קטנים ובינוניים‪ ,‬שיכולים‬
‫לתרום לתחרות בענף‪ .‬לא גובשה דרך פעולה למשיכת מפעילים בעלי ניסיון מקצועי מוכח ומשמעותי‬
‫בתחום גילוי גז טבעי ואף שניתנו ‪ 46‬רישיונות חיפוש‪...‬רק מפעיל בעל ניסיון רב הצליח לגלות שדות‬
‫גז טבעי בשטחים שבגינם קיבל רישיונות חיפוש" (ראו‪ :‬דו”ח המבקר‪ ,‬עמ' ‪.)8-0‬‬
‫‪ .02‬המבקר אף מוסיף כי "בכל הקשור לתוכנו של המתווה חשוב להדגיש כי לנוכח קיומו של מונופול‬
‫בתחום אספקת הגז הטבעי‪ ,‬יש לוודא שמחיר הגז יהיה תחרותי‪ .‬לשם כך על הממשלה לבחון את‬
‫הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה ובראשם פיקוח על המחירים‪...‬כמו כן‪ ,‬טרם‬
‫אישורו של המתווה על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים ויעילים על יישומו ועל‬
‫השגת יעדיו ולהדגיש כי אם לשיטתה‪ ,‬לא יעמדו חברות הגז בהתחייבויותיהן‪ ,‬אזי הממשלה תוכל‬
‫לשוב ולבחון את הנושא בהתאם לסמכותה ולנקוט בכל הצעדים שיידרשו; זאת על אף "פסקת‬
‫היציבות" הכלולה במתווה‪( ”...‬ראו‪ :‬דו"ח המבקר‪ ,‬עמ' ‪.)0‬‬
‫‪ .02‬והדברים ברורים‪ :‬במידה ואכן הייתה המדינה עושה ניסיון ממשי לייצר תחרות במשק הגז‪ ,‬היה על‬
‫ניסיון זה להתחיל בשלב חיפוש הגז‪ ,‬באיתור מספר מפעילים בעלי ניסיון מקצועי מוכח בתחום גילוי‬
‫הגז וביצירת תחרות ביניהם באמצעות חלוקת רישיונות חיפוש‪ .‬משלא עשתה כן‪ ,‬ומשהממונה על‬
‫הנפט קובע כי נובל היא המפעיל המנוסה היחידי ועליה להיוותר בעלת ‪ 60%‬מהזכויות הן ב"תמר" והן‬
‫ב"לוויתן" ‪ -‬הניסיון לייצר תחרות באמצעות מכירת "תנין" ו"כריש" לצד שלישי הוא בבחינת ‪TOO‬‬
‫‪.LITTLE TOO LATE‬‬
‫‪ .08‬מצער כי על בסיס ניסיון חסר תוחלת זה לייצר תחרות‪ ,‬מתעקשת המדינה לדבוק במתווה היבשה‬
‫ולהביא את הקונדנסט לאחסון וזיקוק בישראל‪ ,‬במפרץ חיפה‪.‬‬
‫‪ .00‬כעת יראו המשיגים את הזיקה בין הרצון לתמרץ את מפעילי המאגרים הקטנים "תנין" ו"כריש"‬
‫והכוונה להעביר את הקונדנסט ליבשה ‪ -‬גרימת זיהום חמור ומיותר בניסיון לייצר תחרות שלא תהיה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הזיקה בין תכלית "עידוד התחרות" והפרדת הקונדנסטים מהגז הטבעי ביבשה‬
‫‪ .25‬עד כה הראו המשיגים כי המדינה מתכוונת לאחסן ולזקק את הקונדנסט שיופק ממאגר "לוויתן"‬
‫במפ רץ חיפה‪ ,‬תוך גרימת זיהום ותחלואה בהיקף חסר תקדים וכי על אף שהתווה שואף לייצר תחרות‬
‫על בסיס העברת האחזקה במאגרי "תנין" ו"כריש" לצד שלישי ובאמצעות מכירת זכויות דלק – אך‬
‫לא נובל – במאגר "תמר" – התחרות לא תקרה‪ ,‬הן בשל מבנה שוק הגז הישראלי והן בשל אי‬
‫המתאמת המאגרים הקטנים ליצירת התחרות‪.‬‬
‫‪ .20‬פרק זה יעסוק בקשר בין הדברים‪ .‬המשיגים יראו כי במהלך הדיונים בתכנית תמ"א ‪/32‬ח ההנמקה‬
‫העיקרית לבחירת החלופה היבשתית‪ ,‬לפיה הקונדנסט יועבר מ"לוויתן" למתקני קליטה ראשוניים‬
‫ומשם בצינור לבתי הזיקוק בחיפה היא עידוד המאגרים הקטנים – "תנין" ו"כריש"‪.‬‬
‫‪ .26‬לכן‪ ,‬יטענו המשיגים‪ ,‬משנוכחנו כי תחרות לא תהיה‪ ,‬אין כל הצדקה לדבוק במתווה הרסני זה‪ ,‬שיוביל‬
‫לתחלואה וזיהום ופגיעה ב‪ 855,555-‬תושבי מפרץ חיפה‪ .‬כאמור‪ ,‬המשיגים כמובן סבורים כי לא היה‬
‫בכך כל הצדקה גם אילו היה המתווה משיג תחרות‪.‬‬
‫הדיונים בתמ"א ‪/39‬ח‬
‫‪ .23‬המשיג מס' ‪ 1‬הוא מהמשיגים על תכניות תמ"א ‪/32‬ח ותמ"א ‪ .32/6‬במסגרת הדיונים בתכנית תמ"א‬
‫‪/32‬ח הציגה חברת נובל בתחילה את המתווה שלה לייצור הגז ממאגר "לוויתן"‪ -‬הפרדת הגז‬
‫מהקונדנסט בעומק הים‪ ,‬מרחק של כ‪ 065-‬ק"מ מחופי ישראל‪ .‬משם‪ ,‬תוכנן לייצא את הקונדנסט‬
‫במיכליות – ללא הבאתו לישראל וללא אחסונו וזיקוקו במפרץ חיפה‪.‬‬
‫‪ .24‬במהלך אחד הדיונים‪ ,‬שהתקיים ביום ‪ ,53.53.04‬בו נכחה נציגת המשיג ‪ ,0‬גב' חנה קופרמן‪ ,‬התנגד‬
‫צוות התכנון למתווה הפרדת הגז הגולמי בעומק הים ‪ -‬תחת ההנמקה שהמתווה אינו מאפשר תחרות‬
‫מצד מאגרים קטנים כדוגמת "כריש" ו"תנין"‪ .‬האדריכל גידי לרמן‪ ,‬ראש צוות התכנון של תמ"א‬
‫‪/32‬ח‪ ,‬השיב לנציג נובל כי הפרדת הגז מהקונדנסט בים אפשרית רק מבחינת החברות הגדולות ויש‬
‫לבצע זאת ביבשה על מנת לאפשר לבעלי הזכויות העתידיים במאגרים הקטנים להתחרות‪:‬‬
‫ב"כ נובל‪ ,‬עו"ד שלום זינגר‪ ,‬ציין במהלך הישיבה כי "אנשי החברה אומרים שהם בדקו את כל‬
‫האפשרויות היעילות ביותר והטובות ביותר מכל בחינה שהיא והאמינות ביותר‪ ,‬הם אומרים שאפשר‬
‫חלק הארי לעשות בים‪ .‬הם קוראים לזה‪ :‬פוטפרינט מאוד קטנים ביבשה‪ .‬יהיה צורך ביבשה אבל‬
‫פוטפרינט קטן מאוד ביבשה שמבחינה טכנית רוצים לומר שטכנית‪ ,‬במובן הרחב ביותר של המילה‪,‬‬
‫אפשר לעשות חלק הארי‪."...‬‬
‫בתגובה ציין אדריכל לרמן כי "‪...‬לא בטוח שאם היית בא לתגלית קטנה‪ ,‬בינונית‪ ,‬או יותר קטנה‪,‬‬
‫היית אומר שזאת המסקנה שלך‪ ."...‬הינה כי כן‪ ,‬ראש צוות התכנון הביע עמדתו כי הפרדת הגז‬
‫הטבעי מהקונדנסט בעומק הים תפגע במאגרים הקטנים ביכולתם להתחרות‪.‬‬
‫‪ .20‬הדברים אף עלו בהמשך דיוני הוועדה‪ .‬בדיון בפני החוקר שמונה בעניין תמ"א ‪/32‬ח מר גדעון ויתקון‬
‫מיום ‪ , 56.54.6504‬הביע את עמדת צוות התכנון היועץ הבינ"ל צוות התכנון מר יו פריין‪ ,‬בדברים אלו‬
‫(מתורגם מאנגלית בגוף הפרוטוקול)‪" :‬כל הנושא של הפקה צפה צריך להישקל מאוד מאוד‬
‫בזהירות‪...‬זה יכול להיות פתרון טוב לעשר שנים לפתח שדה מאוד גדול‪ .‬הדברים האלה עולים‬
‫מיליארדי דולרים ויתאימו רק לשדות מאוד גדולים כמו לוויתן ותמר‪ .‬כמדיניות אתה צריך להיות‬
‫מאוד זהיר לגבי הימור על כל הקופה על עיבוד בים במים עמוקים‪...‬אין טעם להסתכל רק על השדות‬
‫‪11‬‬
‫הגדולים מאוד האלה‪ ,‬אתה צריך להסתכל על השדות הקטנים שיחשבו גדולים בסטדנרטים‬
‫בינלאומיים‪ ,‬אבל בגלל שהם במים עמוקים זה יהיה יקר מאוד לפתח אותם‪ .‬בגלל שכל אחד מהם‬
‫אם אתה רוצה לפתח‪...‬אז סביר להניח שזה לא ישלם על מערכות הפקה צפות במים עמוקים‪ .‬אז אם‬
‫אין לך את המתקנים בים שבהם אתה יכול להביא צינורות בלחץ גבוה באופן ישיר או דרך‬
‫פלטפורמת הפחתת לחץ אז אלו ככל הנראה אף פעם לא יופקו" (ראו‪ :‬פרוטוקול הדיון במועצה‬
‫הארצית בתמ"א ‪/32‬ח מיום ‪ ,56.54.04‬עמ' ‪ .33-34‬העתק הפרוטוקול מצורף כנספח ה' להשגה זו)‪.‬‬
‫פגישת מטה מאבק יקנעם וחברת נובל‬
‫‪ .22‬חברת נובל אף היא אישרה‪ ,‬כי מבחינתה האפשרות העדיפה הייתה ונותרה הפרדת הקונדנסט מהגז‬
‫הטבעי בים והמדינה היא שמעדיפה את העברתו ליבשה – על מנת לעודד תחרות של מפעילי מאגרי‬
‫"תנין" ו"כריש" ‪ -‬תחרות שהמשיגים הראו כי לא תושג‪.‬‬
‫‪ .22‬ביום ‪ 56.00.04‬התקיימה פגישה במשרדי נובל בין נציגי החברה לנציגי מטה יקנעם והגב' חנה קופרמן‪,‬‬
‫נציגת המשיג ‪ .1‬בפגישה נכחו מר ביני זומר‪ ,‬מנכ"ל נובל ישראל ומר ז'קיש צימרמן מנהל הרגולציה‬
‫בנובל‪ .‬במהלך הפגישה אישרו נציגי נובל‪ ,‬כי העברת הקונדנסט ליבשה נוגדת את התכנית המקורית‬
‫של החברה והיא קודמה על ידי המדינה מנימוקים של עידוד תחרות של מחזיקי המאגרים הקטנים‪.‬‬
‫‪ .28‬במהלך הפגישה התייחס מר ביני זומר לסוגייה ואמר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "‪...‬אני לא חושב שהתכניות שלנו‬
‫השתנו מאז שהצגנו אותן בשימוע [השימוע בתכנית תמ"א ‪/32‬ח‪ ,‬שתהקיים ביום ‪;53.53.04‬‬
‫ע‪.‬ב]‪...‬התכנית שהוגשה‪ ,‬שאנחנו מפרידים שם [במרחק ‪ 120‬ק"מ מהחוף; ע‪.‬ב‪ ].‬את הקונדנסט וזה‬
‫מאוחסן שם על הספינה ומשם יבואו מכליות שיקחו את זה לבתי הזיקוק‪ ,‬אפשר לשווק את זה בכל‬
‫העולם‪ ,‬זה לא בהכרח אמור להגיע ליבשה‪...‬התכנית‪ :‬טיפול מלא בלב הים‪ ,‬הפחתת לחץ עשרה ק"מ‬
‫מהחוף‪ ,‬חיבור בשטח מאוד מצומצם ביבשה‪...‬המתכננים שלנו‪ ,‬המהנדסים‪ ,‬חושבים שהדרך הנכונה‬
‫כדי לפתח את זה‪ ,‬זה לא להזרים את הקונדנסט לחוף‪ ,‬זה לעשות את הטיפול בים‪...‬אין לנו תכניות‬
‫לטפל בגז ביבשה"‪.‬‬
‫‪ .20‬בתגובה לשאלה מדוע התכנית מייעדת שטחים נרחבים ביבשה למתקני קליטה‪ ,‬השיב מר זומר כי‬
‫"המדינה לא עשתה תמ"א לתכנית שהוגשה‪ .‬המדינה חושבת על הפרויקט הבא‪ ,‬על השותפות‬
‫הבאה שתכין‪ .‬הם לא עשו משהו מיועד לנובל‪ ,‬ולליוותן‪ .‬המדינה רצתה שטח שאם יהיה כריש או‬
‫תנין נגיד‪ ,‬שיהיה בידיים של חברה אחרת‪ ,‬הם רוצים לראות או לדעת שאם הוגשה תכנית פיתוח‬
‫שתטפל ביבשה‪ ,‬שהשטחים כבר יהיו שם לאפשר את הפרויקט הזה"‪ .‬מר צימרמן ציין במהלך‬
‫הפגישה כי הליך ההתדיינות עם מוסדות התכנון הוא עדיין ראשוני ונובל לומדת את דרישותיהם‪.‬‬
‫‪ .25‬כידוע‪ ,‬הנוסח הסופי של תמ"א ‪/37‬ח ותמ"א ‪ 37/2‬קובע כי הקונדנסט יועבר ליבשה ויוזרם למפרץ‬
‫חיפה‪ ,‬כשזיקוקו שם יוסדר כפי הנראה בבקשות להיתרי בנייה שיוגשו בהתאם לתכנית חפאג‬
‫‪/1200‬ב‪ ,‬אשר נדונה בימים אלו בוועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סיכום ביניים‬
‫‪ .20‬לסיכום פרק זה‪ ,‬המשיגים הראו כי תחת התואנה של עידוד תחרות‪ ,‬שאינה משקפת את המציאות‬
‫נוכח מבנה שוק הגז ואופי המאגרים הקטנים "תנין" ו"כריש"‪ ,‬העדיף צוות התכנון של תכנית תמ"א‬
‫‪/32‬ח את הבאת הקונדנסט ליבשה על פני הפרדתו וייצואו בעומק הים‪ .‬מדובר בהחלטה נואלת נוכח‬
‫הזיהום הקשה והתחלואה הקשה שייגרמו‪ ,‬כדי לעודד תחרות שלא תושג‪.‬‬
‫‪ .26‬מאחר וממילא לא תושג תחרות על ידי העברת הבעלות במאגרי "תנין" ו"כריש" לצדדים שלישיים‪,‬‬
‫אין כל סיבה להימנע מהפרדת הקונדנסט באסדה צפה בעומק הים בטענה שבכך לא יוכלו המאגרים‬
‫הקטנים להתחרות‪ .‬ניתן לקנות את הגז ממפעילי המאגרים הקטנים על ידי המדינה או חברת החשמל‬
‫כפי שהציעה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬חברת ‪ Edison‬על מנת לאפשר את פיתוח המאגרים ולמנוע בזבוז כלכלי‪,‬‬
‫אולם הדבר לא יאפשר תחרות ואין בו כדי להצדיק את הזיהום הכבד והתחלואה החמורה שייגרמו‬
‫מהבאת הקונדנסט לאחסון ולזיקוק ביבשה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪ .23‬המשיגים הראו כי מתווה הגז הוא חסר ובלתי סביר על פניו מאחר והוא מתעלם משיקול משמעותי‬
‫ביותר המחייב התחשבות ‪ -‬הסכנה לחיי תושבי מפרץ חיפה ולבריאותם מהעברת הקונדנסט שיופק‬
‫ממאגר "לוויתן" לאחסון וזיקוק במפרץ חיפה‪ .‬המשיגים יטענו כי גם בהסתכלות רחבה יותר‪ ,‬על‬
‫המתווה למנוע העברת הקונדנסט ליבשה‪ ,‬הן לגבי מפרץ חיפה והן לגבי אזור אשדוד‪ ,‬שם מזוקק‬
‫ומאוחסן כיום הקונדנסט המופק ממאגר "תמר"‪ ,‬שפיתוחו עתיד להיות מורחב בהתאם למתווה‪.‬‬
‫‪ .24‬חוות דעת האפידמיולוגית הסביבתית גב' אלה נווה אינה מותירה מקום לספק לגבי ההשלכות‬
‫ההרסניות שייגרמו למשק הישראלי מהבאת הקונדנסט ממאגר "לוויתן" ליבשה‪ .‬אחסון וזיקוק‬
‫החומר יוביל לפליטת חומרים מסרטנים כדוגמת תרכובות אורגניות נדיפות‪ ,‬בנזן ומתכות רעילות‪,‬‬
‫בשיעורים גבוהים פי עשרות מונים מהמצב הקיים כיום במפרץ חיפה והחמרה דרסטית בתחלואה‪.‬‬
‫ההשלכות הן פגיעה בבריאות הציבור‪ ,‬בסביבה ובחיי אדם‪.‬‬
‫‪ .20‬המשיגים הראו כי השיקול המרכזי שהציג צוות תכנון תמ"א ‪/39‬ח לדחיית חלופת הפרדת הקונדנסט‬
‫בעומק הים היה שיקול עידוד התחרות מצד המאגרים הקטנים‪ ,‬שלמפעיליהם הקמת אסדה צפה‬
‫תהיה לא כלכלית‪.‬‬
‫‪ .22‬שיקול זה לא יכול לעמוד עוד‪ ,‬לאחר שנוכחנו‪ ,‬מעיון בפרוטוקול הדיונים במתווה הגז‪ ,‬מדברי חברת‬
‫‪ Edison‬ששקלה לרכוש את הזכויות במאגרים הקטנים ומניתוח שוק הגז הישראלי כי אין במתווה‬
‫כדי לייצר תחרות‪ .‬הדברים אף נתמכים בדו"ח מבקר המדינה שהוגש אך אתמול‪ ,‬הקובע כי קיים‬
‫מונופול בשוק הגז‪ .‬המשיגים יוסיפו כי גם אילו היה במתווה כדי ליצור תחרות‪ ,‬לא היה הדבר‬
‫מצדיק את הכנסת הקונדנסט ליבשה‪.‬‬
‫‪ .22‬לפיכך‪ ,‬יטענו המשיגים כי על הממשלה לשקול מחדש את מתווה הגז‪ ,‬תוך שימת דגש על השלכותיו‬
‫הסביבתיות‪ ,‬עריכת תסקיר סביבתי מצרפי ומקיף של ההשלכות של החלופות השונות להפקת הגז‬
‫הטבעי והקונדנסט מהמאגרים – ולהעדיף את החלופה שהציעה מלכתחילה חברת נובל ‪ -‬הפרדת‬
‫הקונדנסט מהגז הטבעי בעומק הים ומכירתו משם‪ ,‬במיכליות‪ ,‬לבתי זיקוק בחו"ל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .28‬המשיגים יטענו כי הכלי המתאים להבטחת מחיר גז תחרותי במצב הנוכחי‪ ,‬בו קיים במים הכלכליים‬
‫של ישראל מפעיל מנוסה יחידי הוא פיקוח על המחירים והימנעות מכבילת שיקול דעת המדינה‬
‫לבחון מחדש את עמדותיה בהתחשב בהתנהלות החברות‪ ,‬בניגוד לפסקת היציבות שנקבעה במתווה‪,‬‬
‫כפי שציין מבקר המדינה‪.‬‬
‫‪ .20‬ככל שהמדינה מעוניינת לתמרץ את פיתוח מאגרי הגז הקטנים עומדים לרשותה כלים רבים לרבות‬
‫רכישת הגז על ידי המדינה או חברת החשמל‪ ,‬דווקא מהמאגרים הקטנים ומכל מקום אין להביא את‬
‫הקונדנסט ליבשה תוך גרימת פגיעה קשה בבריאות הציבור ובחיי אדם כדי לתמרצם‪.‬‬
‫‪ .85‬המשיגים מבקשים כי יותר להם להציג את טענותיהם בפני הצוות המקצועי גם בעל פה‪ ,‬פנייה בנושא‬
‫הועברה למשרד ביום ‪ 60.52.00‬בשעה ‪.00:30‬‬
‫‪ .80‬נוכח העובדה כי מסגרת הזמן שהוקצתה לשימוע הציבור לא עמדה בכללי הפסיקה ועל כך אף הוגשה‬
‫עתירה לבג"ץ שטרם התקבלה בה החלטה‪ ,‬המשיגים ישמרו על זכותם להציג נתונים נוספים למשרד‪.‬‬
‫היום‪ ,‬יום ג' ‪ 60‬ביולי ‪6500‬‬
‫העתקים‪:‬‬
‫הפורום הישראלי לשמירה על החופים‬
‫קיבוץ שער העמקים‬
‫קיבוץ אושה‬
‫קיבוץ כפר המכבי‬
‫‪14‬‬