‫המלצת התאחדות בוני הארץ לקידום פתרונות הדיור בישראל‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים למחסור ביחידות דיור למגורים לכל שכבות האוכלוסייה בישראל‪ .‬המחסור‬ ‫בהיצע הדירות‪ ,‬הנאמד כיום על סך מצטבר של למעלה מ‪ 130 -‬אלף יחידות דיור‪ ,‬הינו תולדה של חסמים‬ ‫רבים לאורך שרשרת ייצור הדירה‪ ,‬החל משלב התכנון‪ ,‬עובר בתשומות הבניה וכלה בגמר הבניה‪.‬‬ ‫התאחדות בוני הארץ‪ ,‬הגוף היציג של העוסקים בענף הבניה בישראל (אלה שבונים את הארץ בפועל)‬ ‫מבקשת להציג את עיקרי הפעולות שיש ליישמן הן בטווח הקצר והן בטווחי זמן הבינוני והארוך‪ ,‬כחלק‬ ‫ממארג הצרכים בענף‪.‬‬ ‫עיקרי ההמלצות‪:‬‬ ‫חיוב רשויות מקומיות לבנות דירות‬ ‫הפחתת עלויות‬ ‫רגולציה‬ ‫קידום תוכניות‬ ‫התחדשות עירונית‬ ‫טיפול בענף התשתיות‬ ‫והבניה הציבורית‬ ‫צעדים משלימים‬ ‫(תכנון‪ ,‬עובדים‪ ,‬דיור בר השגה‪ ,‬דיור להשכרה)‬ ‫צפיפות‬ ‫עירונית‬ ‫חובה!‬ ‫תמ"א‬ ‫‪38‬‬ ‫חובה!‬ ‫חיוב ראשי‬ ‫רשויות‬ ‫לבנות‬ ‫דירות‬ ‫שבס‬ ‫חובה!‬ ‫נקיטת‬ ‫סנקציות‬ ‫אישיות‬ ‫חיוב ראשי רשויות לבנות דירות‬ ‫ישנן רשויות רבות‪ ,‬אשר אינן משתפות פעולה בריכוז המאמץ הלאומי להגדלת ההיצע הדירות למגורים‪.‬‬ ‫הרשויות הללו אינן מעוניינות בהגדלת מספר התושבים ובהגדלת הצפיפות העירונית‪ ,‬אלא רק בהגדלת‬ ‫הכנסות קופת הרשות באמצעות בניית מרכזים מסחריים‪ ,‬תעשיה‪ ,‬משרדים וכדומה‪ .‬על הממשלה לפעול‬ ‫בכלים "אגרסיביים" ולכפות את הבניה על ראשי רשויות שמסרבים לעודד בניה‪ .‬ניתן וצריך לעשות כן במגוון‬ ‫נושאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫צפיפות עירונית חובה‪ :‬חלק מהתכניות המאושרות כיום הינן בצפיפות נמוכה‪ .‬מדובר בבזבוז משאב‬ ‫הקרקע שמצוי ממילא במחסור‪ .‬ראשי הרשויות מתנגדים לצפיפות גבוהה מתוך רצון לשמור על עיר‬ ‫באופי בניה נמוך‪ ,‬עם אוכלוסייה חזקה (הרוכשת דירות גדולות)‪ ,‬ובתקווה שהרשות תדרש למינימום‬ ‫הספקת שירותים לתושבים המתווספים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תמ"א ‪ 38‬חובה‪ :‬כיום‪ ,‬על‪-‬פי הוראות תמ"א ‪ 38‬הוועדה המקומית רשאית לסרב ליתן היתר בניה הכולל‬ ‫תוספת זכויות בניה כאמור בתמ"א מטעמים מיוחדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנן וועדות מקומיות רבות אשר‬ ‫משתמשות בסעיף שיקול הדעת באופן נרחב ואינן מאשרות כלל היתרי בניה לתכניות מכוח התמ"א‪ .‬אנו‬ ‫סבורים כי לנוכח השיקולים הזרים המופעלים על‪-‬ידי וועדות מקומיות ומנגד לאור היתרונות הרבים‬ ‫הגלומים בתמ"א ‪ ,38‬לרבות תוספת יחידות דיור תוך ניצול קרקע מבונת‪ ,‬חיזוק ומיגון המבנה ועוד‪ ,‬יש‬ ‫צורך לשנות את הסעיף כך ששיקול הדעת האמור יישלל מהן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבס חובה‪ :‬במסגרת תקנות סטיה ניכרת‪ ,‬ניתן להתיר הקלות הנוגעות להוספת דירות מגורים ‪ -‬בתנאים‬ ‫מסוימים ובהם שתוספת דירות המגורים היא בשיעור של עד ‪ 30%‬לכל היותר ללא חריגה בשטח המותר‬ ‫לבניה‪ .‬ישנן רשויות אשר אינן מאשרות הקלות כאמור ולכן יש לחייבן במתן הקלת שבס באופן גורף‪.‬‬ ‫מהלך זה יכול להביא לאלפי יחידות דיור נוספות בכל הארץ‪ .‬ויובהר‪ ,‬עסקינן בתוספת דירות קטנות‪,‬‬ ‫החסרות היום בשוק ושיכולות לשמש זוגות צעירים בתחילת דרכם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקיטת סנקציות‪ :‬בסופו של דבר‪ ,‬ללא סנקציות כנגד מי שאינו מקיים את דרישות הריבון‪ ,‬לא ימומשו‬ ‫הדברים‪ .‬ולכן‪ ,‬יש להטיל סנקציות כנגד העומד בראש הרשות וכן כנגד הרשות עצמה (קנס‪-‬פרס‪ ,‬הורדת‬ ‫סמכויות בוועדות התכנון ועוד)‪.‬‬ ‫תקנות‬ ‫מיותרות!‬ ‫חקיקה‬ ‫מיותרת!‬ ‫הפחתת עלויות‬ ‫רגולציה‬ ‫מיותרות ב‪-‬‬ ‫‪ 150‬אלף‬ ‫ש"ח!‬ ‫תקנים‬ ‫מיותרים!‬ ‫שימוש‬ ‫לרעה‬ ‫בסמכויות‬ ‫עירוניות‬ ‫הנושאים המוצגים להלן מהווים חלק מהדברים שניתן וצריך לעשות בהקדם להפחתת עלויות הרגולציה‬ ‫בישראל‪ ,‬הגורמים לעלויות גבוהות ומיותרות של תשומות הבניה‪.‬‬ ‫תקנים ותקנות‬ ‫א‪.‬‬ ‫ביטול החובה במערכות אוורור וסינון דירתי (מסנן ‪ +‬צינורות)‪ 4,500 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ביטול התיקון האחרון לת"י ‪ 1045‬בידוד תרמי של בניינים‪ :‬בתי מגורים‪ 21,000 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ביטול משאבת ספרינקלים מיוחדת‪ 5,000 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הקטנת עובי רשתות ברזל בממ"דים‪ 400 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫תקנות לעניין שימוש בסמכויות של רשויות מקומיות‬ ‫ה‪.‬‬ ‫חיפויים אקרילים במקום חיפויי אבן‪ 60,000 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שלילת סמכות לכפיית בנייה על‪-‬פי ת"י ‪ 22,000-56,000 :5281‬ש"ח‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫קביעת תקן חניה מקסימאלי למגורים‪ :‬כ‪ 30,000 -‬ש"ח‪.‬‬ ‫תיקוני חקיקה‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ביטול החובה להעניק ערבות חוק מכר על רכיב המע"מ מתוך מחיר הדירה‪ 2,760 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫תיקון חוק המכר (דירות) בעניין איחור במסירת דירה‪ :‬כ‪ 30,000 -‬ש"ח‪.‬‬ ‫יודגש כי לכל העלויות הישירות מבחינת חומרים ‪ -‬ישנן עלויות עקיפות נוספות של עובדים‪ ,‬מנופים‪ ,‬בדק‬ ‫ואחריות‪ ,‬ועוד ‪ -‬עלויות אלה אינן שוליות! כמו כן‪ ,‬כאשר אנו עוסקים בעלויות חומרים‪ ,‬יש לזכור כי למחיר‬ ‫הדירה מוסף‪ ,‬על הסכום הכולל של העלויות הישירות והעקיפות שציינו‪ ,‬גם רווח יזמי ומע"מ ולכן המשמעות‬ ‫הכספית לאזרחים ולמשק גדולה בהרבה‪.‬‬ ‫ניוד זכויות‬ ‫שינוי אחוזי‬ ‫ההסכמה‬ ‫הנדרשים‬ ‫הסכמי גג‬ ‫התחדשות‬ ‫עירונית!‬ ‫(פינוי בינוי ‪+‬‬ ‫תמ"א ‪)38‬‬ ‫נק' זיכוי‬ ‫במס‬ ‫פטור גורף‬ ‫בהיטלי‬ ‫השבחה‬ ‫דיונים‬ ‫מהירים‬ ‫בוועדה‬ ‫אחת‬ ‫מבנים‬ ‫שנבנו אחרי‬ ‫‪1980‬‬ ‫תוספת בנייה באזורים מבונים חשובה לאור המחסור במשאב הקרקע בישראל ויכולה תוך פרק זמן קצר‬ ‫לייצר מאות אלפי יחידות דיור במרכז הארץ (!!!)‪ .‬כמו כן יש בכך תרומה להחייאת המרקם הבנוי‪ ,‬לחיזוק‬ ‫מרכיב הביטחון‪ ,‬להכנסת שימושי קרקע חדשים‪ ,‬למניעת הזדקנות האוכלוסייה‪ ,‬לניצול יעיל יותר של‬ ‫תשתיות ומוסדות ציבור מתרוקנים ולשמירה על שטחים פתוחים‪ .‬ויודגש‪ ,‬פרויקטי התחדשות עירונית הינם‬ ‫צדק חברתי גרידא! כמות הפרויקטים היוצאים לפועל אינו רב‪ ,‬וזאת לנוכח חסמים רבים הקשורים בהפעלת‬ ‫פרויקט מורכב זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסכמי גג עם רשויות מקומיות ‪ -‬אנו סבורים כי על המדינה לצור תמריץ במתכונת זהה לזה שמקודם‬ ‫על קרקע מדינה (לפיהן תשווק המדינה קרקע לבניה למגורים בהיקף נרחב בשטח רשות עירונית מסוימת‪,‬‬ ‫הרשות תתחייב להנפקת היתרי בניה ובתמורה תקבל הרשות תקציבים רבים לטובת פיתוח תשתיות‪,‬‬ ‫הקמת מוסדות ציבור‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬תשתיות צמודות ועוד) במנגנון של הסכם גג כולל עם הרשות‪ ,‬דבר‬ ‫שיסייע בקידום נרחב של פרויקטים חשובים אלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫וועדה אחת ‪ -‬פינוי בינוי הינו פרויקט אנושי; הדיירים שמרביתם אינם צעירים‪ ,‬לעיתים לא נותנים‬ ‫הסכמתם לפרויקט בשל לוחות הזמנים הארוכים להתממשות הפרויקט‪ .‬קיצור הבירוקרטיה‪ ,‬וקביעה‬ ‫כי וועדה אחת תהיה מוסמכת לדון ולאשר פרויקטים של פינוי בינוי‪ ,‬הינה הכרחית‪ .‬לאור האמור‪ ,‬ועד‬ ‫שיקבעו וועדות מוסמכות מיוחדות כהגדרתן בחוק התכנון והבניה בהיקף נרחב‪ ,‬יש להאריך את תוקף‬ ‫חוק הוד"ל המאפשר דיון בפרויקטי פינוי בינוי בהיקף של ‪ 70‬יחידות ומעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שינוי אחוזי ההסכמה הנדרשים להגשת תביעה כנגד דיירים סרבנים‪ -‬נכון להיום‪ ,‬על מנת שניתן יהיה‬ ‫להוציא לפועל פרויקט פינוי בינוי נדרשת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הסכמה וחתימה של כל בעלי הזכויות במתחם‪.‬‬ ‫כפועל יוצא מכך‪ ,‬רבים המקרים בהם קומץ מבעלי הזכויות מונע זאת‪ ,‬ולרוב‪ ,‬מטעמים שאינם מוצדקים‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬האמצעי היחידי העומד בפני הרוב המעוניין בביצוע הפרויקט‪ ,‬הוא הגשת תביעה נזיקית‬ ‫כנגד הסרבנים בגין הנזקים שנגרמו להם בשל אי ביצוע העסקה‪ .‬אולם‪ ,‬הרוב הנדרש הינו של ‪ 80%‬מבעלי‬ ‫הדירות‪ .‬אנו סבורים שיש לתת לבעלי הזכויות שמעוניינים בביצוע הפרויקט כוח גדול יותר מאלה‬ ‫שמתנגדים‪ ,‬שכן מדובר בפרויקטים לאומיים בעלי חשיבות עליונה‪ .‬ולכן יש להפחית את הרוב הנדרש ל‪-‬‬ ‫‪ 51%‬מבעלי הדירות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פטור גורף מהיטל השבחה ‪ -‬כיום‪ ,‬בפינוי בינוי‪ ,‬רשות מקומית רשאית ליתן פטור מתשלום היטל‬ ‫השבחה או להפחיתו‪ .‬הליך בקשת הפטור מהרשות אינו נותן וודאות ליזם בחישוביו הכלכליים של‬ ‫הפרויקט‪ ,‬ובנוסף מביא למשא ומתן מול הרשות‪ ,‬שלעיתים מביא עמו דרישות לא שגרתיות של הרשות‪.‬‬ ‫פטור גורף מהיטל השבחה‪ ,‬ללא שיקול דעת של הרשות המקומית‪ ,‬יתרום לוודאות גדולה יותר של היזם‬ ‫בפרויקט שממילא מלא בחוסר וודאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת כדאיות בפרויקטי תמ"א ‪ 38‬ביישובי הפריפריה ‪ -‬כיום‪ ,‬במרבית יישוביי הפריפריה‪ ,‬אין פעילות‬ ‫של תמ"א ‪ 38‬וזאת לנוכח אי כדאיות כלכלית לביצוע‪ .‬על מנת ליצור כדאיות כלכלית לפרויקטים של‬ ‫תמ"א ‪ 38‬בפריפריה‪ ,‬ניתן לפעול במספר דרכים‪ .1 :‬נקודות זיכוי במס ‪ -‬להעניק לקבלן המבצע פרויקט‬ ‫תמ"א ‪ 38‬באחד מיישובי הפריפריה‪ ,‬נקודות זיכוי במס על כלל הכנסות החברה‪ .‬פתרון זה אינו כרוך‬ ‫בהוצאה תקציבית (אלא במניעת הכנסות)‪ ,‬ובמכלול השיקולים החברתיים והכלכליים (לנוכח נזקים‬ ‫צפויים) התועלת עולה בעשרות מונים על העלות‪ .2 .‬ניוד זכויות ‪ -‬להעניק לקבלן המבצע פרויקט תמ"א‬ ‫‪ 38‬באחד מיישובי הפריפריה‪ ,‬זכויות בניה נוספות באחד מיישובי המרכז‪ .‬זכויות אלה יכולות לשמש‬ ‫אותו בפרויקט בניה אחר שלו או לחילופין להוות נכס סחיר לבעל קרקע אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החלת תמ"א ‪ 38‬על מבנים שניתן היתר לבנייתו בתקופה שלאחר ה‪ 1-‬בינואר ‪ - 1980‬בעוד שמבנים אלה‬ ‫נבנו על‪-‬פי תקן ‪ ,413‬הרי שהם אינם בעלי מרחב מוגן‪ .‬בעת לחימה‪ ,‬תושבים נאלצים לרוץ בשעת אזעקה‬ ‫לחדרי מדרגות‪ .‬ברמה האנושית וברמה הלאומית קיומו של מרחב מוגן דירתי או קומתי‪ ,‬היה מגביר את‬ ‫השלווה האישית של כל משפחה כאמור ואת החוסן הלאומי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬החלת תמ"א ‪ 38‬על מבנים אלה‪,‬‬ ‫תביא להיצע פוטנציאלי נוסף של דירות‪ ,‬וניצול טוב יותר של משאב הקרקע המצוי במחסור‪.‬‬ ‫בסיס‬ ‫חקיקה‬ ‫אחיד‬ ‫מוסר‬ ‫התשלומים‬ ‫של גופים‬ ‫ציבוריים‬ ‫אחידות‬ ‫במסמכי‬ ‫המכרזים‬ ‫ענף‬ ‫התשתית‬ ‫והבניה‬ ‫הציבורית‬ ‫בחינת‬ ‫מכרזי‬ ‫שיטת‬ ‫תכנון ביצוע‬ ‫מנגנון‬ ‫לניהול‬ ‫משברים‬ ‫וליישוב‬ ‫סכסוכים‬ ‫הרחבת‬ ‫התחרות‬ ‫חומרי גלם‬ ‫ענף התשתיות והבניה החוזית (מוסדות ציבור) הוא אחד מהגורמים המרכזיים בהתפתחות המדינה והוא‬ ‫מהווה כלי מרכזי לצמצום פערים במישור החברתי ובמישור הכלכלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לענף זה יש חשיבות מכרעת‬ ‫בהגדלת היצע הדירות למגורים‪ ,‬שכן תשתיות ומוסדות ציבור הינם הכרחיים ומהותיים בהקמת שכונות‬ ‫חדשות‪ .‬יודגש‪ ,‬עיכוב בביצוע תשתיות בפרויקטים מתוכננים משמעו עיכוב בפרויקטי בניה למגורים‪ ,‬דבר‬ ‫הפוגע במאמצי המדינה להגדלת היצע המגורים‪ ,‬שכן קיימת זיקה ישירה בין השניים! פעילות נכונה‬ ‫וסדורה של הממשלה והכנסת המעודדת בניה כאמור‪ ,‬לרבות את פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים‪,‬‬ ‫יכולה להצעיד את הענף קדימה ולסייע כמעטפת חשובה והכרחית גם בנושא פתרון מצוקת הדיור‪ .‬בין היתר‬ ‫נדרש‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוסר תשלומים של גופים ציבורים ‪ -‬בעיה רווחת היא כי מזמיני עבודה הציבוריים ובמיוחד הרשויות‬ ‫המקומיות בכלל ותאגידים עירוניים בפרט דוחים תשלומים לספקים ומעכבים העברות כספים‪ ,‬דבר‬ ‫הגורם לפגיעה בסיום העבודות והארכת משך זמן הביצוע של העבודות המבוצעות‪ ,‬לפגיעה בתחרות‪,‬‬ ‫בסביבה העסקית‪ ,‬באיתנות הפיננסית של עסקים ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיס חקיקה אחיד ‪ -‬השימוש בתקנות העיריות (מכרזים) ולא בתקנות חובת מכרזים יוצר מספר‬ ‫עיוותים באשר לתנאי סף‪ ,‬תנאי ניסיון מוכח בעבודה עם עורך המכרז או עם גופים אחרים‪ ,‬מחזור כספי‪,‬‬ ‫ותק ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחידות במסמכי המכרזים ‪ -‬קיימת תופעה רווחת‪ ,‬לפיה חלק ניכר מהגופים עליהם חל חוק חובת‬ ‫המכרזים‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1992-‬לרבות חברות ממשלתיות‪ ,‬תאגידים עירוניים וכיוצ"ב‪ ,‬אינם רואים עצמם‬ ‫כפופים לחוזה המדף הממשלתי‪ ,‬והם מפרסמים חוזים פרטניים‪ ,‬המצורפים למכרזים המפורסמים על‬ ‫ידם‪ .‬תופעה זו גורמת לעשרות נוסחים של חוזים‪ ,‬ללא כל אחידות‪ ,‬וללא כל אפשרות לקיים מעקב הולם‬ ‫על התניות המופיעות בהם‪ .‬פועל יוצא נוסף של תופעה זו הינה הנצחת הבירוקרטיה‪ ,‬סירבול הליכי‬ ‫המכרז והתנצחויות משפטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרחבת התחרות ‪ -‬גופים ציבוריים מפרסמים מכרזים בהם תנאי סף הכולים דרישות גבוהות יותר מאלה‬ ‫הנדרשות על‪-‬פי התקנות לצורך ביצוע העבודות‪ .‬הדרישות הגבוהות מהנדרש הינן מגבלה המונעת את‬ ‫השתתפות של קבלנים פוטנציאלים הגם שמדובר בקבלנים ראויים בעלי איתנות פיננסית מתאימה ונסיון‬ ‫מקצועי מוכח בביצוע עבודות דומות שמותרות להם על פי החוק והתקנות‪ .‬התנהלות כאמור‪ ,‬נוגדת את‬ ‫יעדי המדינה בדבר עידוד עסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחינת מכרזי תכנון ביצוע ‪ -‬יש לבצע בחינה מחדש של שיטת מכרזים זו‪ ,‬השיטה טומנת בחובה בעיות‬ ‫רבות החל שיטת תשלום המתבססת על "אבני דרך" בלתי סבירות וכלה בהטלת מלוא האחריות על‬ ‫הקבלן הזוכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנגנון לניהול משברים ופתרון סכסוכים ‪ -‬עולם הבנייה מאופיין במחלוקות וסכסוכים בין מזמין‬ ‫העבודה למבצע העבודה‪ .‬רובם המכריע מסתיים בהפסדים כספיים לכל הצדדים המעורבים‪ ,‬וחלקם‬ ‫הגדול אף נגרר שנים בבתי משפט‪ .‬הליכים משפטיים כאמור‪ ,‬יכולים להיחסך אילו רק היה נקבע בחוזים‬ ‫בין המזמין הציבורי לקבלן המבצע מנגנון ברור לניהול משברים וליישוב סכסוכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומרי גלם ‪ -‬הגידול בעבודות הפיתוח‪ ,‬הבנייה והסלילה במקביל לצמצום בהיצע האגרגטים‪ ,‬גרם בשנים‬ ‫האחרונות לעליית מחירים גבוהה של חומרי הגלם (בשנה האחרונה בלבד בכ‪ ,)20%-‬ולמחסור בחומרי‬ ‫גלם לביצוע הפרויקטים‪ .‬מגמה זו צפויה להימשך במיוחד אם מסקנות ועדת ששינסקי ‪ 2‬לא ייושמו‬ ‫במהירות הנדרשת ולא ייעשו פעולות להסדרת הענף‪.‬‬ ‫תכנון‬ ‫דיור בר‬ ‫השגה‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫לטיפול בחסמים‬ ‫וצעדים‬ ‫משלימים‬ ‫עובדים‬ ‫דיור‬ ‫להשכרה‬ ‫‪‬‬ ‫שינוי מבני של מערכת התכנון המחוזי בישראל‪ :‬במצב דהיום‪ ,‬וועדה מחוזית הינה סוג של‬ ‫"מונופול" במרחב התכנון עליה היא אחראית‪ .‬מנהלי המחוזות ומתכנני המחוזות לעיתים רבות‬ ‫מכהנים בתפקידים בכירים ומשפעים אלה שנים רבות ללא כל תחלופה‪ .‬תפיסת עולמם משפיעה על‬ ‫מאות אלפי משקי בית המתגוררים במרחב התכנון עליו הם אחראים‪ .‬ההצעה‪ :‬יצירת מספר‬ ‫הרכבים לוועדות התכנון המחוזיות וזאת בדומה לנהוג במערכות גדולות אחרות‪ ,‬כדוגמת מערכת‬ ‫בתי המשפט‪ .‬באופן הזה‪ ,‬ה"מונופול" יישבר‪ .‬לוחות הזמנים לקבלת החלטות יתקצרו‪ ,‬ונראה ייעול‬ ‫בתהליך‪ ,‬שכיום הינו מסורבל וארוך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיור בר השגה ‪ -‬מעבר לשיטות שיווק הקרקע הנהוגות היום על‪-‬ידי המדינה (מכרז קרקע רגיל‪,‬‬ ‫"מחיר למשתכן"‪" ,‬מחיר מטרה"‪" ,‬מכרז השכרה" וכו')‪ ,‬ההתאחדות מציעה סוג מכרז נוסף שיטת‬ ‫מכרז קומבינציה; הקבלן הזוכה יידרש בתום הבניה להעביר לבעלות המדינה ‪ 5%‬מסה"כ יחידות‬ ‫הדיור של הפרויקט‪ .‬יחידות דיור כאמור ישמשו את המדינה עבור דיור בר השגה‪ .‬דיור בר השגה‪,‬‬ ‫יכול שיהיה עבור זכאי דיור ציבורי‪ ,‬דיור להשכרה‪ ,‬אוכלוסיות מבוגרות וכדומה והכל בהתאם‬ ‫למדיניות שיוחלט עליה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיור להשכרה ‪ -‬מדינת ישראל מערימה קשיים (באמצעות מיסוי) למשקיעים המעוניינים לרכוש‬ ‫דירות להשקעה ולהשכירם לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם דירה בבעלות‪ .‬מחירי השכירות‬ ‫מאמירים ויש צורך בהתערבות ממשלתית‪ ,‬אשר תסייע להגדלת ההיצע של דירות להשכרה‪ .‬לאור‬ ‫האמור ‪ .1‬מוצע לתקן את חוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬באופן שיופחת השטח הנדרש להשכרה מ‪50% -‬‬ ‫ל‪ .25% -‬התיקון המוצע יגדיל את היצע הדירות להשכרה והבניין לא יהיה כולו להשכרה אלא‬ ‫בתמהיל (דירות להשכרה ובבעלות)‪ ,‬דבר שיאפשר הן את הכדאיות הכלכלית לבנייתו והן תמהיל‬ ‫חברתי מגוון‪ .2 .‬יש לאפשר לבעלי הבניינים להפוך חלק משטחי המשרדים לדירות קטנות‬ ‫להשכרה וביצוע עירוב שימושים‪ .‬הדבר יכול להביא לתוצאה חיובית הן להגדלת ההיצע של דירות‬ ‫לשכירות במרכזי הביקוש והן להחייאת אזורים תעסוקה שעשויים להיות ריקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחסור בעובדים ‪ .1 -‬עובדים זרים לענף הבניה בישראל יש צורך בפועלים מקצועיים בתחום‬ ‫"העבודות הרטובות" (טפסנים‪ ,‬טייחים‪ ,‬ברזלנים ורצפים)‪ .‬כיום עובדים בישראל כ‪ 5,500 -‬עובדים‬ ‫זרים בענף‪ ,‬שעה שעל‪-‬פי החלטת הממשלה המספר היה אמור להיות ‪ .15,000‬היקף זה של פועלים‬ ‫זרים בענף אינו מספק‪ ,‬ומהווה חסם משמעותי בקצב ובהיקף הבניה בישראל‪ .‬לאור האמור‪ ,‬יש‬ ‫לפתוח את האפשרות של הבאת פועלים זרים מסין ולבטל את הדרישה להבאת פועלים רק במסגרת‬ ‫הסכמים בילאטרלים אשר מעכבת משמעותית את אפשרות הגיוס‪ .‬צעדים אלו יאפשרו את הגדלת‬ ‫היקפי ומהירות הבניה למגורים‪ .2 .‬מהנדסים ‪ -‬קיים מחסור הולך וגדל של הנדסאים ומהנדסים‬ ‫אזרחיים‪ .‬מחסור זה משפיע על יכולתם של הקבלנים לבנות‪ ,‬שכן עסקינן בגורם חשוב שנדרש לצורך‬ ‫בניית פרויקט למגורים‪ ,‬לתשתיות ולבניה חוזית‪ .‬על המדינה להירתם למאמצים לעידוד סטודנטים‬ ‫במסלולים אלו ולהגדיל את מכסת הסטודנטים הלומדים במקצועות הטכנולוגים בדגש על‬ ‫מקצועות הבניה וההנדסה האזרחית‪.‬‬