תכנון, ניתוח ועיצוב מערכות מידע

‫תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב‬
‫מערכות מידע‬
‫פרץ שובל‬
‫כרך א‬
‫תכנון מערכות מידע‬
‫תוכן העניינים‬
‫פתח דבר‪15 ‬‬
‫תיאור הספר‪17 ‬‬
‫‬
‫יחידה ‪ :1‬מבוא לפיתוח מערכות מידע‪25 ‬‬
‫‬
‫נושאי היחידה‪27 ‬‬
‫פרק ‪1.1‬מערכות מידע בארגון‪29 ‬‬
‫‪ 1.1.1‬מהי מערכת מידע?‪29 ‬‬
‫‪ 1.1.1.1‬מערכת‪29 ‬‬
‫‪ 1.1.1.2‬מערכת מידע‪30 ‬‬
‫‪ 1.1.1.3‬מערכת מידע ממוחשבת‪31 ‬‬
‫‪ 1.1.1.4‬מערכת מידע בארגון‪32 ‬‬
‫‪ 1.1.1.5‬מערכת מידע כמערכת ִמשנֶ ה בארגון‪34 ‬‬
‫‪ 1.1.1.6‬קשרי מערכת המידע עם סביבתה‪35 ‬‬
‫‪ 1.1.1.7‬דוגמה למערכת מידע ולתכונותיה‪37 ‬‬
‫‪ 1.1.1.8‬מערכות המשנה המרכיבות את מערכת המידע‪40 ‬‬
‫‪ 1.1.2‬מאפייני מידע‪44 ‬‬
‫‪ 1.1.2.1‬מאפייני איכות המידע‪45 ‬‬
‫‪ 1.1.2.2‬מאפייני נפח המידע וצורת מסירתו‪46 ‬‬
‫‪ 1.1.2.3‬מאפייני דרך הפקת המידע‪47 ‬‬
‫‪ 1.1.2.4‬דוגמה לבחינת מאפייני המידע‪49 ‬‬
‫‪ 1.1.3‬צורכי המידע ברמות ניהול שונות של הארגון‪50 ‬‬
‫‪ 1.1.3.1‬מבנים ארגוניים‪50 ‬‬
‫‪ 1.1.3.2‬משתמשים ומנהלים‪52 ‬‬
‫‪ 1.1.3.3‬סוגי המידע ומאפייני המידע הנדרשים למנהלים בדרגים השונים‪55 ‬‬
‫‪ 1.1.4‬סוגי מערכות מידע בארגונים‪59 ‬‬
‫‪ 1.1.4.1‬מערכת לעיבוד תנועות‪60 TPS ,‬‬
‫‪ 1.1.4.2‬מערכת מידע ניהולי‪62 MIS ,‬‬
‫‪ 1.1.4.3‬מערכת תומכת החלטות‪64 DSS ,‬‬
‫‪ 1.1.4.4‬מערכת מידע להנהלה הבכירה‪65 EIS ,‬‬
‫‪ 1.1.4.5‬מערכת עובדי ידע‪66 KWS ,‬‬
‫‪ 1.1.4.6‬מערכת מומחה‪67 ES ,‬‬
‫‪ 1.1.4.7‬מערכת מידע משרדית‪67 OIS ,‬‬
‫‪5‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫שאלות חזרה ושינון‪6 9 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪69 ‬‬
‫פרק ‪ 1.2‬שלבים בפיתוח מערכת מידע‪71 ‬‬
‫‪ 1.2.1‬מחזור החיים של מערכת מידע‪71 ‬‬
‫‪ 1.2.2‬השלבים בפיתוח מערכת מידע‪75 ‬‬
‫‪ 1.2.2.1‬ייזום‪76 ‬‬
‫‪ 1.2.2.2‬חקר המצב הקיים ואפיון ראשוני של המערכת החדשה‪77 ‬‬
‫‪ 1.2.2.3‬חקר ישימּות‪78 ‬‬
‫‪ 1.2.2.4‬ניתוח המערכת‪79 ‬‬
‫‪ 1.2.2.5‬עיצוב המערכת‪80 ‬‬
‫‪ 1.2.2.6‬הקמה‪81 ‬‬
‫‪ 1.2.2.7‬הטמעה‪83 ‬‬
‫‪ 1.2.2.8‬המגבלות של פיתוח תוכנה בשלבים‪84 ‬‬
‫‪ 1.2.3‬בעלי מקצוע בפיתוח מערכות מידע‪85 ‬‬
‫‪ 1.2.3.1‬מנתח מערכות‪85 ‬‬
‫‪ 1.2.3.2‬מתכנת‪87 ‬‬
‫‪ 1.2.3.3‬מנהל פרויקט הפיתוח‪88 ‬‬
‫‪ 1.2.3.4‬בעלי מקצועות נוספים‪88 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪90 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪90 ‬‬
‫פרק ‪ 1.3‬מתודולוגיות פיתוח‪ ,‬כלי פיתוח ונוהלי פיתוח‪92 ‬‬
‫‪ 1.3.1‬מתודולוגיות‪ ,‬שיטות וטכניקות פיתוח‪92 ‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬מתודולוגיית פיתוח‪92 ‬‬
‫‪ 1.3.2‬כלי פיתוח‪ :‬תוכנה להנדסת תוכנה‪95 ‬‬
‫‪ 1.3.2.1‬מהם כלי הנדסת תוכנה‪95 ‬‬
‫‪ 1.3.2.2‬התכונות של כלי ‪96 CASE‬‬
‫‪ 1.3.2.3‬סוגים של כלי ‪97 CASE‬‬
‫‪ 1.3.2.4‬קבוצות של כלי פיתוח‪ :‬שולחנות עבודה‪99 ‬‬
‫‪ 1.3.3‬נהלים ותקנים בפיתוח מערכות‪103 ‬‬
‫‪ 1.3.3.1‬נוהלי פיתוח ותקנים‪103 ‬‬
‫‪ 1.3.3.2‬תקנים בפיתוח תוכנה ותקן ‪104 ISO 9000.3‬‬
‫‪ 1.3.3.3‬נוהל מפת"ח‪109 ‬‬
‫‪ 1.3.3.4‬מודל של יכולת ובשלות‪112 CMMI ,‬‬
‫‪6‬‬
‫ת ו כן הע נ י י נ י ם‬
‫שאלות חזרה ושינון‪1 16 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪117 ‬‬
‫פרק ‪1.4‬גישות לפיתוח מערכות מידע‪119 ‬‬
‫‪ 1.4.1‬גישת "בנה ותקן"‪119 ‬‬
‫‪ 1.4.2‬מודל "מפל המים"‪122 ‬‬
‫‪ 1.4.3‬גישת ה"אב־טיפוס"‪124 ‬‬
‫‪ 1.4.3.1‬מהו אב־טיפוס בתוכנה?‪124 ‬‬
‫‪ 1.4.3.2‬יתרונות גישת האב־טיפוס‪125 ‬‬
‫‪ 1.4.3.3‬מערכת דמה‪127 ‬‬
‫‪ 1.4.3.4‬אב־טיפוס שנועד ל"לזריקה"‪128 ‬‬
‫‪ 1.4.3.5‬אב־טיפוס "מתפתח"‪130 ‬‬
‫‪ 1.4.3.6‬אב־טיפוס מבצעי (אופרטיבי)‪131 ‬‬
‫‪ 1.4.4‬המודל הספירלי‪133 ‬‬
‫‪ 1.4.5‬פיתוח תוספתי־מחזורי‪135 ‬‬
‫‪ 1.4.6‬סיכום הגישות לפיתוח מערכות מידע‪138 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪140 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪141 ‬‬
‫פרק ‪ 1.5‬הגישה הזריזה (‪1 42 )Agile‬‬
‫‪ 1.5.1‬התפתחות הגישה ועקרונותיה‪142 ‬‬
‫‪ 1.5.1.1‬בעיות ביישום גישת ‪145 Agile‬‬
‫‪ 1.5.2‬שיטת ‪147 Scrum‬‬
‫‪ 1.5.2.1‬מבוא לשיטה‪147 ‬‬
‫‪ 1.5.2.2‬תיאור השיטה‪148 ‬‬
‫‪ 1.5.2.3‬אנשי צוות הפרויקט בשיטת ‪152 Scrum‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪155 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪155 ‬‬
‫ביבליוגרפיה‪156 ‬‬
‫‪7‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫‬
‫יחידה ‪ :2‬ייזום מערכת מידע‪ ,‬חקר המצב הקיים ואפיון‬
‫ראשוני של המערכת‪159 ‬‬
‫‬
‫נושאי היחידה‪161 ‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬ייזום הצטיידות במערכת מידע חדשה‪163 ‬‬
‫‪ 2.1.1‬הגורמים לייזום מערכת מידע חדשה‪163 ‬‬
‫‪ 2.1.1.1‬אי־שביעות רצון ממערכת המידע הקיימת‪164 ‬‬
‫‪ 2.1.1.2‬שינויים בארגון ובסביבה‪167 ‬‬
‫‪ 2.1.2‬הפעולות הנעשות בשלב הייזום של מערכת מידע‪168 ‬‬
‫‪ 2.1.2.1‬ביצוע סקר ראשוני‪168 ‬‬
‫‪ 2.1.2.2‬הכנת מסמך ייזום‪169 ‬‬
‫דוגמה א‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪170 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪175 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪175 ‬‬
‫פרק ‪ 2.2‬חקר המצב הקיים‪176 ‬‬
‫‪ 2.2.1‬מבוא לחקר המצב הקיים ואפיון ראשוני‪176 ‬‬
‫‪ 2.2.2‬התארגנות לביצוע חקר המצב הקיים והאפיון הראשוני‪179 ‬‬
‫‪ 2.2.2.1‬ועדת מערכות מידע‪179 ‬‬
‫‪ 2.2.2.2‬ועדת היגוי‪180 ‬‬
‫‪ 2.2.2.3‬צוות מקצועי‪181 ‬‬
‫‪ 2.2.2.4‬הגדרת המשימה לצוות המקצועי‪183 ‬‬
‫‪ 2.2.3‬חקר המצב הקיים וצורכי המידע‪185 ‬‬
‫‪ 2.2.3.1‬מטרת חקר המצב הקיים וגישות להגדרת צורכי המידע‪185 ‬‬
‫‪ 2.2.3.2‬לימוד המצב הקיים‪ ,‬הבעיות והצרכים‪187 ‬‬
‫‪ 2.2.4‬תיעוד חקר המצב הקיים‪190 ‬‬
‫דוגמה ב‪ :‬מערכת "בנק הדם"‪ :‬התארגנות לביצוע חקר מצב קיים ואפיון ראשוני‪192 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪194 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪194 ‬‬
‫פרק ‪ 2.3‬שיטות לאיסוף נתונים ולתיעוד המצב הקיים והאפיון הראשוני‪196 ‬‬
‫‪ 2.3.1‬ניתוח מסמכים‪196 ‬‬
‫‪ִ 2.3.2‬ראיּון משתמשים‪197 ‬‬
‫‪ 2.3.2.1‬דגימת מרואיינים‪197 ‬‬
‫‪ 2.3.2.2‬תכנון סדר הראיונות‪199 ‬‬
‫‪8‬‬
‫ת ו כן הע נ י י נ י ם‬
‫‪ 2.3.2.3‬הכנת ריאיון‪200 ‬‬
‫‪ 2.3.2.4‬ניהול ריאיון וסיכומו‪203 ‬‬
‫‪ 2.3.3‬סיעור מוחות — שיטת ‪204 JAD‬‬
‫‪ 2.3.3.1‬הסבר כללי על השיטה‪204 ‬‬
‫‪ 2.3.3.2‬המשתתפים בסדנה‪205 ‬‬
‫‪ 2.3.3.3‬מנחה הסדנה‪205 ‬‬
‫‪ 2.3.3.4‬משך הסדנה ומקומה‪206 ‬‬
‫‪ 2.3.3.5‬חסרונות השיטה‪206 ‬‬
‫‪ 2.3.4‬שאלונים‪207 ‬‬
‫‪ 2.3.4.1‬אופן הפצת השאלונים ואיסופם‪208 ‬‬
‫‪ 2.3.4.2‬אופן הצגת השאלות‪208 ‬‬
‫‪ 2.3.4.3‬בעיות בניסוח שאלות‪209 ‬‬
‫‪ 2.3.4.4‬תכנון וביצוע של איסוף הנתונים באמצעות שאלונים ועיבודם‪211 ‬‬
‫‪ 2.3.5‬תצפיות‪213 ‬‬
‫‪ 2.3.5.1‬סוגי תצפיות‪213 ‬‬
‫‪ 2.3.5.2‬תכנון תצפיות‪215 ‬‬
‫‪ 2.3.5.3‬ביצוע תצפיות‪215 ‬‬
‫‪ 2.3.6‬טכניקות לתיאור לוגי של תהליכים‪216 ‬‬
‫‪ 2.3.6.1‬כתיבה בשפה מובנית‪216 ‬‬
‫‪ 2.3.6.2‬תרשים זרימת תכנית‪222 ‬‬
‫דוגמה ג‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬תכנית לאיסוף נתונים‪223 ‬‬
‫דוגמה ד‪ :‬מערכת "בנק הדם"‪ :‬מסמך חקר המצב הקיים‪228 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪243 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪243 ‬‬
‫פרק ‪ 2.4‬אפיון ראשוני של מערכת מידע חדשה‪246 ‬‬
‫‪ 2.4.1‬מהו אפיון ראשוני?‪246 ‬‬
‫‪ 2.4.2‬הגדרת מטרות מערכת המידע החדשה ואילוצי הארגון‪248 ‬‬
‫‪ 2.4.2.1‬הגדרת מטרות מערכת המידע‪248 ‬‬
‫(ת ְעדּוף)‪250 ‬‬
‫‪ 2.4.2.2‬קביעת סדר עדיפויות ִ‬
‫‪ 2.4.2.3‬קביעת גבולות מערכת המידע‪250 ‬‬
‫‪ 2.4.2.4‬אילוצי הארגון‪251 ‬‬
‫‪ 2.4.3‬תהליכים עסקיים ותהליכי מחשב‪253 ‬‬
‫‪ 2.4.3.1‬הבחנה בין תהליך עסקי לתהליך מחשב‪253 ‬‬
‫‪ 2.4.3.2‬היקף תהליך המחשב ומרכיביו‪255 ‬‬
‫‪9‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫‪ 2.4.4‬הגדרת תהליכי המחשב‪ :‬הדרישות הפונקציונליות‪256 ‬‬
‫‪ 2.4.4.1‬שם התהליך‪257 ‬‬
‫‪ 2.4.4.2‬המשתמשים בתהליך‪257 ‬‬
‫‪ 2.4.4.3‬האירוע שיגרום להפעלת התהליך‪257 ‬‬
‫‪ 2.4.4.4‬תדירות האירוע או הפעלת התהליך‪258 ‬‬
‫‪ 2.4.4.5‬הקלט של התהליך‪258 ‬‬
‫‪ 2.4.4.6‬הפלט של התהליך‪260 ‬‬
‫‪ 2.4.4.7‬הנתונים הנשמרים במאגרי הנתונים והנשלפים מהם‪260 ‬‬
‫‪ 2.4.4.8‬תיאור לוגיקת התהליך‪261 ‬‬
‫‪ 2.4.5‬הגדרת דרישות לא־פונקציונליות‪263 ‬‬
‫‪ 2.4.5.1‬מהן דרישות לא־פונקציונליות‪263 ‬‬
‫‪ 2.4.5.2‬סיווגים של דרישות לא־פונקציונליות‪264 ‬‬
‫‪ 2.4.5.3‬הגדרת הדרישות הלא־פונקציונליות‪266 ‬‬
‫‪ 2.4.5.4‬אומדני כמויות‪267 ‬‬
‫‪ 2.4.5.5‬מתי יטופלו הדרישות הלא־פונקציונליות‪267 ‬‬
‫‪ 2.4.6‬השימוש באב־טיפוס לאפיון ראשוני‪268 ‬‬
‫דוגמה ה‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬אפיון ראשוני של מערכת המידע הרצויה‪269 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪284 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪284 ‬‬
‫ביבליוגרפיה‪286 ‬‬
‫‬
‫יחידה ‪ :3‬חקר ישֹימות‪289 ‬‬
‫נושאי היחידה‪2 91 ‬‬
‫פרק ‪ 3.1‬ניתוח דרכי פעולה אפשריות (דפ"א)‪293 ‬‬
‫‪ 3.1.1‬מבוא לשלב חקר הישימות‪293 ‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬בחינת דרכי פעולה אפשריות (דפ"א)‪293 ‬‬
‫‪ 3.1.1.2‬הכנת דרישה לקבלת הצעות (‪293 )RFP‬‬
‫‪ 3.1.1.3‬הערכות והשוואות‪294 ‬‬
‫‪ 3.1.1.4‬התקשרות ותכנית פיתוח‪294 ‬‬
‫‪ 3.1.1.5‬מי יבצע את חקר הישימות?‪294 ‬‬
‫‪ 3.1.2‬מהן דרכי פעולה אפשריות?‪294 ‬‬
‫‪ 3.1.2.1‬דרכי פעולה אפשריות הנבדלות על־פי שיטת הרכישה‬
‫או הפיתוח‪296 ‬‬
‫‬
‫‪10‬‬
‫‬
‫ת ו כן הע נ י י נ י ם‬
‫‪ 3.1.2.2‬דוגמאות לדרכי פעולה אפשריות הנבדלות על־פי סוג‬
‫מערכת המחשב‪297 ‬‬
‫‬
‫‪ 3.1.3‬איתור דרכי פעולה אפשריות‪298 ‬‬
‫‪ 3.1.4‬ניתוח דרכי פעולה אפשריות ובחירת דרך פעולה נבחרת‪299 ‬‬
‫דוגמה א‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬ניתוח דפ״א‪302 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪308 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪308 ‬‬
‫פרק ‪ 3.2‬דרישה לקבלת הצעות‪3 09 RFP ,‬‬
‫‪ 3.2.1‬מהי דרישה לקבלת הצעות ולמי היא מופנית?‪309 ‬‬
‫‪ 3.2.1.1‬דרישה לקבל הצעות בשני שלבים‪310 ‬‬
‫‪ 3.2.2‬תוכן מסמך ה־‪311 RFP‬‬
‫‪ 3.2.2.1‬נושאים מנהליים‪311 ‬‬
‫‪ 3.2.2.2‬תיאור הארגון ומערכת המידע הקיימת‪312 ‬‬
‫‪ִ 3.2.2.3‬מפרט הדרישות ממערכת מידע חדשה‪313 ‬‬
‫‪ 3.2.2.4‬הדרישות מהספק‪ :‬מה עליו להגיש?‪317 ‬‬
‫‪ 3.2.3‬הכנת הצעות מטעם הספקים‪324 ‬‬
‫דוגמה ב‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬מסמך ‪326 RFP‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪332 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪332 ‬‬
‫פרק ‪ 3.3‬הערכת ההצעות‪ :‬עלויות‪333 ‬‬
‫‪ 3.3.1‬קבלת הצעות הספקים וניפוי ראשוני‪3 33 ‬‬
‫‪ 3.3.1.1‬מדדים להערכת הצעות ולהשוואתן‪334 ‬‬
‫‪ 3.3.1.2‬התייחסות לסיכון‪334 ‬‬
‫‪ 3.3.2‬דרכים להתקשרות כספית בין ספק ללקוח‪336 ‬‬
‫‪ 3.3.2.1‬מחיר קבוע‪336 ‬‬
‫‪ 3.3.2.2‬זמן וחומרים‪337 ‬‬
‫‪ 3.3.2.3‬זמן וחומרים עם תקרת מחיר‪338 ‬‬
‫‪ 3.3.2.4‬פיתוח בשלבים‪339 ‬‬
‫‪ 3.3.2.5‬סעיף פרס או קנס‪339 ‬‬
‫‪ 3.3.2.6‬רווח קבוע‪339 ‬‬
‫‪ 3.3.2.7‬השקעה משותפת‪340 ‬‬
‫‪ 3.3.3‬חישוב העלויות והיוונן‪341 ‬‬
‫‪ 3.3.3.1‬דוגמאות להיוון‪342 ‬‬
‫‪11‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫‪ 3.3.4‬עלויות נוספות וחסכונות עקב שימוש במערכת‪3 44 ‬‬
‫‪ 3.3.4.1‬עלויות נוספות בגין פיתוח ואחזקת המערכת‪344 ‬‬
‫‪ 3.3.4.2‬עלויות נוספות בתקופת תפעול מערכת המידע‪345 ‬‬
‫‪ 3.3.4.3‬חסכונות אפשריים עקב השימוש במערכת המידע‪346 ‬‬
‫דוגמה ג‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬הצעות הספקים וחישוב העלויות‪347 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪355 ‬‬
‫פרק ‪ 3.4‬הערכת ההצעות‪ :‬תועלות‪3 56 ‬‬
‫‪ 3.4.1‬איך להעריך תועלת של מערכת מידע?‪356 ‬‬
‫‪ 3.4.1.1‬הערכת תועלת בכסף‪356 ‬‬
‫‪ 3.4.1.2‬הערכת תועלת במדדים כמותיים שווי כסף‪357 ‬‬
‫‪ 3.4.1.3‬הערכת תועלת במדדים כמותיים שאינם שווי כסף‪358 ‬‬
‫‪ 3.4.1.4‬הערכת תועלות שאינן מוחשיות‪358 ‬‬
‫‪ 3.4.2‬התכונות והמרכיבים שבאמצעותם מעריכים תועלת‪359 ‬‬
‫‪ 3.4.2.1‬הכנת רשימת תכונות ומרכיבים‪361 ‬‬
‫‪ 3.4.2.2‬קביעת משקלות החשיבות‪362 ‬‬
‫‪ 3.4.2.3‬דוגמאות של תכונות ומרכיבים שבאמצעותם‬
‫מעריכים תועלת‪362 ‬‬
‫‪ 3.4.3‬הערכת תועלות ההצעות באמצעות מודל השקלול‪366 ‬‬
‫‪ 3.4.3.1‬עריכת טבלאות להשוואה‪366 ‬‬
‫‪ 3.4.3.2‬מתן ציונים וחישוב ציונים משוקללים‪367 ‬‬
‫דוגמה ד‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬הערכת תועלות ההצעות‪371 ‬‬
‫נספח א‪ :‬מודל הווקטור העצמי של ‪373 Saaty‬‬
‫נספח ב‪ :‬מודל התועלת של ‪376 Keeney‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪380 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪380 ‬‬
‫פרק ‪ 3.5‬השוואות עלות‪-‬תועלת ובחירת הצעה אופטימלית‪382 ‬‬
‫‪ 3.5.1‬ניפוי הצעות נחותות‪382 ‬‬
‫‪ 3.5.2‬השוואה על־פי דירוג העלויות או התועלות‪383 ‬‬
‫‪ 3.5.3‬השוואה על־פי היחס עלות‪/‬תועלת‪383 ‬‬
‫‪ 3.5.4‬השוואה על־פי שקלול העלות והתועלת‪384 ‬‬
‫‪ 3.5.4.1‬שיטות לנרמול עלויות‪385 ‬‬
‫‪ 3.5.4.2‬חישוב תוחלת התועלת‪388 ‬‬
‫‪ 3.5.5‬גרף עלות‪-‬תועלת‪390 ‬‬
‫‪12‬‬
‫ת ו כן הע נ י י נ י ם‬
‫‪ 3.5.6‬התקשרות עם הספק הנבחר‪3 93 ‬‬
‫דוגמה ה‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬השוואת הצעות באמצעות גרף עלות‪-‬תועלת‪395 ‬‬
‫דוגמה ו‪ :‬מערכת ״בנק הדם״‪ :‬חוזה התקשרות עם הספק הנבחר‪396 ‬‬
‫שאלות חזרה ושינון‪402 ‬‬
‫שאלות לעבודה עצמית‪402 ‬‬
‫תשובות לשאלות החזרה והשינון ‪404 8-3‬‬
‫ביבליוגרפיה‪406 ‬‬
‫‪13‬‬
‫פתח דבר‬
‫פתח דבר‬
‫הספר ״תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע״ נועד להכשיר את הלומדים לבצע את‬
‫הפעולות הנחשבות לחשובות ביותר בתהליך רב־השלבים של פיתוח מערכות מידע‪,‬‬
‫דהיינו תכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות מידע‪ .‬נושאי הספר כוללים בין היתר חקר המצב‬
‫והבעיות בארגון ובמערכת המידע הקיימת‪ ,‬אפיון ראשוני של מערכת המידע החדשה‪,‬‬
‫בחינת דרכי פעולה והצעות לפיתוח מערכת המידע‪ ,‬בחירת הצעה אופטימלית‪ ,‬ניתוח‬
‫והגדרה מפורטת של הפונקציות והמרכיבים של מערכת המידע ועיצוב מרכיבי התוכנה‬
‫השונים שלה‪ .‬לאור כל אלה מקימים את מערכת המידע ומטמיעים אותה בארגון‪ .‬הצלחת‬
‫מערכת המידע או כישלונה תלויים בין היתר באיכות התכנון‪ ,‬הניתוח והעיצוב‪.‬‬
‫המונחים "תכנון"‪ ,‬״ניתוח״ ו״עיצוב״ אינם מוגדרים היטב ויש להם הגדרות ומשמעויות‬
‫שונות; בפרט‪ ,‬לא תמיד ברור ההבדל בין ״ניתוח״ לבין ״עיצוב״ המערכת ולא תמיד‬
‫מוסכם מה בדיוק נכלל בכל אחד מהם‪( .‬הדבר נכון במידה זו או אחרת גם לגבי פעולות‬
‫אחרות בתהליך פיתוח מערכות מידע‪ ).‬בכל אופן‪ ,‬עבודת מנתח מערכות המידע אינה‬
‫מצטמצמת רק לפעולות של ניתוח ועיצוב אלא מקיפה פעולות רבות נוספות בתהליך‬
‫פיתוח המערכת‪ .‬מי שמכשירים את עצמם לעסוק בניתוח ובעיצוב של מערכות מידע‬
‫צריכים להצטייד בידע הן בתחומים הטכניים של מחשבים ומערכות מידע והן במדעי‬
‫ההתנהגות והניהול‪ .‬קורס זה הוא נדבך יסודי בידע הנדרש לתכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב מערכות‬
‫מידע‪.‬‬
‫מובנות (‪ )unstructured‬ולא פורמליות‬
‫פעילויות ניתוח ועיצוב מערכות מידע הן מטבען לא ְ‬
‫(מבחינה מתמטית)‪ .‬יש בעבודת המנתח והמעצב מרחב גדול ליצירתיות‪ ,‬לאינטואיציה‪,‬‬
‫לניסיון מקצועי וכדומה‪ .‬אף־על־פי־כן‪ ,‬המגמה היא לפתח מערכות מידע בתהליך‬
‫ומובנים ככל האפשר‪ .‬לכן‬
‫ְ‬
‫״הנדסי״‪ ,‬כלומר באמצעות שיטות‪ ,‬טכניקות וכלים מדויקים‬
‫כשעוסקים בשיטות לפיתוח מערכות מידע משתמשים לעתים במונח ״הנדסת תוכנה״‬
‫(‪.)software engineering‬‬
‫תחומי המחשבים ומערכות המידע עוברים כל הזמן חידושים ושינויים הן בטכנולוגיות‬
‫והן בשיטות ובטכניקות לפיתוח המערכות‪ .‬יש גישות‪ ,‬שיטות וטכניקות שונות לפיתוח‬
‫מערכות מידע‪ ,‬ובכלל זה לניתוחן ולעיצובן‪ .‬קצרה היריעה של קורס אחד מלהכיל את‬
‫כולן‪ .‬ואולם יש לקוות שהחומר הנלמד בקורס יספק ידע בסיסי על עקרונות הניתוח‬
‫והעיצוב ועל כמה גישות‪ ,‬שיטות וטכניקות נפוצות‪ ,‬ועל סמך זה יוכל הלומד להתמודד‬
‫בעתיד עם גישות ושיטות נוספות‪ ,‬בין שהן קיימות ובין שיפותחו בעתיד‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫בקורס זה נלמדות שיטות וטכניקות שונות לניתוח ועיצוב של מערכות מידע‪ ,‬הן בגישה‬
‫הפונקציונלית המתרכזת בניתוח ובהגדרה של הפונקציות (התהליכים) שמערכת המידע‬
‫בעצמי הנתונים שמערכת המידע‬
‫ֵ‬
‫צריכה לבצע‪ ,‬והן בגישה המונחית עצמים המתרכזת‬
‫צריכה לכלול ובפונקציות שאמורות לבצע פעולות עליהם‪ .‬באשר לגישה הפונקציונלית‪,‬‬
‫מתודולוגיית הניתוח והעיצוב העיקרית הנלמדת היא ‪ ADISSA‬שפותחה בידי כותב ספר‬
‫זה‪ .‬באשר לגישה המונחית עצמים‪ ,‬מתודולוגיית הניתוח והעיצוב מתבססת על שפת‬
‫המידול ‪ .UML‬אפשר להניח שסטודנטים שילמדו ויתרגלו ניתוח ועיצוב של מערכות‬
‫מידע בקורס זה יוכלו להתמודד גם עם שיטות פיתוח אחרות‪.‬‬
‫תהליך הניתוח והעיצוב של מערכות מידע נעשה לעתים בסיוע כלי תוכנה ייעודיים‬
‫המכונים ‪ .)Computer Aided Software Engineering( CASE‬יש כלי תוכנה רבים ושונים‬
‫המיישמים שיטות וטכניקות לפיתוח מערכות‪ .‬גם הכלים האלה מתיישנים ומתחדשים‬
‫כל הזמן יחד עם השינויים הטכנולוגיים האחרים‪ .‬ספר הקורס מתייחס לכלים כאלה‬
‫ולשימושים בהם בשלבי הפיתוח השונים‪ ,‬אך אינו כולל לימוד מפורט או תרגול באמצעות‬
‫כלי ‪ CASE‬מסוים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פתח דבר‬
‫תיאור הספר‬
‫בספר עשר יחידות לימוד המאורגנות בשלושה כרכים‪ ,‬ובכל יחידה פרקים אחדים‪ .‬חומר‬
‫הלימוד בכל פרק כולל דוגמאות רבות ובסוף הפרק יש שאלות‪ ,‬בדרך כלל משני סוגים‪:‬‬
‫שאלות חזרה ושינון ושאלות לעבודה עצמית‪ .‬השאלות לחזרה ולשינון מיועדות לסייע‬
‫לתלמיד לשנן ולהבין את חומר הקריאה‪ .‬בסוף כל שאלה יש הפניה לסעיף המתאים בפרק‬
‫שנושא השאלה נלמד בו ואפשר למצוא בו את התשובה‪ .‬במקרים אחדים יש גם תשובות‬
‫צמודות לשאלות‪ .‬השאלות לעבודה עצמית מחייבות ברוב המקרים לבצע עבודה מעשית‬
‫כגון לתכנן‪ ,‬לנתח או לעצב חלק כלשהו של מערכת מידע או לבצע סקר בבית תוכנה או‬
‫בארגון כדי ללמוד איך הדברים שנלמדו בפרק נעשים בפועל‪ .‬אפשר להתייחס לשאלות‬
‫האלה כאל שאלות רשות ואין זה הכרחי ומעשי שהלומד יבצע את כל העבודות‪ .‬בכל‬
‫אופן‪ ,‬השאלות לעבודה עצמית מדגימות את רמת הידע ואת סוג העבודה שהלומד אמור‬
‫לדעת לבצע בעקבות לימוד הפרק‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מקצת המטלות יכולות להיחשב למטלות‬
‫הניתנות בפרויקט המלווה את הקורס‪.‬‬
‫בכרך א (תכנון מערכות מידע) שלוש יחידות לימוד (‪.)3-1‬‬
‫יחידה ‪( 1‬מבוא לפיתוח מערכות מידע) סוקרת כמה נושאי מבוא לתכנון‪ ,‬ניתוח ועיצוב‬
‫של מערכות מידע‪ .‬ביחידה חמישה פרקים‪:‬‬
‫פרק ‪( 1.1‬מערכות מידע בארגון) מגדיר מהי מערכת מידע‪ ,‬סוקר מאפיינים של מידע‪ ,‬מציג‬
‫את המשתמשים‪ ,‬דהיינו עובדים ומנהלים בדרגים שונים בארגון ואת מאפייני המידע‬
‫שהם זקוקים לו‪ .‬כמו כן מוצגים סוגים שונים של מערכות מידע בארגונים‪ .‬הנושאים‬
‫האלה נלמדים גם בקורס המקדים ׳׳מערכות מידע ומחשב בניהול״‪ ,‬או בקורס "עקרונות‬
‫פיתוח מערכות מידע" או בקורס בעל שם דומה המוצע בדרך כלל בתכניות לימוד בתחום‬
‫זה לכן הם מובאים בקיצור‪ ,‬מעין חזרה על החומר‪.‬‬
‫פרק ‪( 1.2‬שלבים בפיתוח מערכת מידע) מסביר מהו ״מחזור החיים״ של מערכת מידע‪,‬‬
‫ובעיקר סוקר את שלבי פיתוחה ואת הפעילויות העיקריות והתוצרים של כל אחד משלבי‬
‫הפיתוח‪ .‬כן מוצגים בעלי המקצועות השונים המשתתפים בתהליך הפיתוח ובפרט מנתח‬
‫המערכות‪.‬‬
‫פרק ‪( 1.3‬מתודולוגיות פיתוח‪ ,‬כלי פיתוח ונוהלי פיתוח) פותח בהסבר של המונחים‬
‫מתודולוגיית פיתוח‪ ,‬שיטה וטכניקה‪ .‬לאחר מכן מובא סיווג של כלי פיתוח (כלי הנדסת‬
‫תוכנה)‪ ,‬ולבסוף מתוארים כמה נהלים ותקנים בפיתוח מערכות מידע ותוכנה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫פרק ‪( 1.4‬גישות לפיתוח מערכות מידע) סוקר גישות שונות לניהול תהליך הפיתוח של‬
‫מערכות מידע‪ .‬נסקרות הגישות‪" :‬בנה ותקן"‪" ,‬מפל המים"‪" ,‬אב־טיפוס" לצורותיו השונות‪,‬‬
‫המודל הספירלי ופיתוח תוספתי־מחזורי ‪.)Incremental Iterative Development( IID‬‬
‫פרק ‪( 1.5‬הגישה הזריזה‪ )agile ,‬ממשיך בנושא הקודם ומתמקד בגישת הפיתוח ה"זריזה"‪.‬‬
‫הוא מתאר את התפתחות הגישה ואת עקרונותיה תוך השוואה לגישות קודמות וכן‬
‫בעיות אופייניות הכרוכות ביישום הגישה‪ .‬לאחר מכן הפרק מתאר במפורט את שיטת‬
‫‪ ,Scrum‬אחת השיטות הנפוצות ביותר בגישה הזריזה‪ ,‬תוך פירוט שלבי הפיתוח ובעלי‬
‫התפקידים המוגדרים על־פיה‪.‬‬
‫יחידה ‪( 2‬ייזום מערכת מידע‪ ,‬חקר המצב הקיים ואפיון ראשוני של המערכת) עוסקת‬
‫בשלבים הראשונים של תהליך ההצטיידות במערכת מידע‪ .‬הצטיידות יכולה להיות רכישה‬
‫של מערכת מידע מוכנה או פיתוח מערכת מידע חדשה ולכלול הן תוכנה והן חומרה‪.‬‬
‫ביחידה ארבעה פרקים‪:‬‬
‫פרק ‪( 2.1‬ייזום הצטיידות במערכת מידע חדשה) מתאר את הנסיבות האפשריות שבגללן‬
‫ארגון שוקל להצטייד במערכת מידע חדשה ואת הפעולות המבוצעות בשלב זה‪.‬‬
‫פרק ‪( 2.2‬חקר המצב הקיים) מתחיל בסקירה קצרה של שלב חקר המצב הקיים והאפיון‬
‫הראשוני‪ .‬לאחר מכן הפרק מתאר כיצד ארגון נערך לנהל שלב זה ולבצעו‪ ,‬ובכלל זה כינון‬
‫ועדת היגוי לניהול התהליך וצוות מקצועי שיבצע את העבודה‪ .‬הפרק מתאר את עבודת‬
‫הצוות המקצועי ואת התוצר של שלב משנה זה — "דוח על מצב קיים"‪.‬‬
‫פרק ‪( 2.3‬שיטות לאיסוף נתונים ולתיעוד המצב הקיים והאפיון הראשוני) עוסק בשיטות‬
‫שונות לאיסוף נתונים ובהן ניתוח מסמכים‪ ,‬ריאיון משתמשים‪ ,‬סיעור מוחות בשיטת‬
‫‪ ,JAD‬שאלונים ותצפיות וכן טכניקות לתיאור לוגי של תהליכים‪ .‬טכניקות אלה יכולות‬
‫לשמש הן לתיעוד המצב הקיים והן לאפיון הראשוני של המערכת שיתואר בפרק הבא‪.‬‬
‫פרק ‪( 2.4‬אפיון ראשוני של מערכת מידע חדשה) עוסק בהגדרת דרישות המשתמשים‪,‬‬
‫שכוללת את הגדרת מטרות המערכת וגבולותיה‪ ,‬הגדרת אילוצים‪ ,‬ובעיקר אפיון של‬
‫הדרישות הפונקציונליות מן המערכת וביטוין באמצעות תיאור של תהליכי המחשב‬
‫הרצויים‪ .‬כן יש להגדיר דרישות לא־פונקציונליות שנועדו להבטיח שהמערכת שתפותח‬
‫תהיה איכותית ותעמוד באילוצים שונים כגון ביצועים‪ ,‬זמני תגובה‪ ,‬אבטחה ועוד‪.‬‬
‫יחידה ‪( 3‬חקר ישימות) עוסקת בשלב חקר הישימות של מערכת המידע הדרושה לאור‬
‫האפיון הראשוני שבוצע‪ .‬בעקבות שלב חקר הישימות תחליט ההנהלה על דרך הפעולה‬
‫‪18‬‬
‫פתח דבר‬
‫הנבחרת כגון לרכוש תוכנה מוכנה או לפתח מערכת באמצעות בית תוכנה או בפיתוח‬
‫עצמי‪ .‬ביחידה חמישה פרקים‪:‬‬
‫פרק ‪( 3.1‬ניתוח דרכי פעולה אפשריות [דפ"א]) פותח במבוא לשלב חקר הישימות‪.‬‬
‫לאחר מכן מוצגים בפרק סוגי דפ״א והדרכים לאיתורן וכן דרכי הניתוח של יתרונותיהן‬
‫וחסרונותיהן במטרה לבחור את דרך הפעולה הנבחרת (דפ"ן)‪.‬‬
‫פרק ‪( 3.2‬דרישה לקבלת הצעות‪ )RFP ,‬עוסק בהכנת דרישה ִמ ַספקים להגיש הצעות‬
‫לפיתוח או לרכישה של מערכת מידע‪ .‬נלמד מהו מסמך דרישה‪ ,‬למי היא מופנית‪ ,‬מה תוכן‬
‫המסמך וכיצד מקבל הדרישה (הספק) מכין את ההצעה לאספקת המערכת המבוקשת‪.‬‬
‫פרק ‪( 3.3‬הערכת ההצעות‪ :‬עלויות) דן תחילה בניפוי ראשוני של הצעות שהתקבלו‬
‫מספקים ומנתח אמות מידה להערכה ולהשוואה בין הצעות‪ .‬לאחר מכן מוצגות שיטות‬
‫אופייניות להתקשרות כספית בין הלקוח (הארגון) לבין הספק (בית התוכנה)‪ .‬עיקר הפרק‬
‫מוקדש לחישוב עלויות ההצעות‪.‬‬
‫פרק ‪( 3.4‬הערכת ההצעות‪ :‬תועלות) עוסק בהערכת תועלות ההצעות תוך דיון בתכונות‬
‫ובמרכיבים שעל־פיהם מעריכים תועלת‪ .‬הפרק מתאר את יישום מודל השקלול להערכת‬
‫תועלות ההצעות; הנספחים לפרק מציגים מודלים כמותיים נוספים‪.‬‬
‫פרק ‪( 3.5‬השוואות עלות‪-‬תועלת ובחירה הצעה אופטימלית) מציג שיטות שונות‬
‫להשוואת העלויות והתועלות של הצעות ולבחירת ההצעה האופטימלית‪ .‬דגש מושם‬
‫בהשוואות בשיטת גרף עלות‪-‬תועלת‪ .‬כן עוסק הפרק בהתקשרות עם הספק הזוכה‪.‬‬
‫כרך ב (ניתוח ועיצוב של מערכות מידע בגישה הפונקציונלית) כולל ארבע יחידות לימוד‬
‫(‪ .)7-4‬יחידות ‪ 4‬ו־‪ 5‬עוסקות בניתוח המערכת ויחידות ‪ 6‬ו־‪ — 7‬בעיצוב המערכת‪.‬‬
‫יחידה ‪( 4‬ניתוח המערכת ובניית מודל פונקציונלי באמצעות תרשימי ‪ )DFD‬כוללת‬
‫ארבעה פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 4.1‬מבוא לניתוח ולעיצוב של מערכות מידע בגישה הפונקציונלית) כשמו כן‬
‫הוא‪ .‬ראשית‪ ,‬נדון בקשר בין הגישות לפיתוח לבין שלבי הניתוח והעיצוב ונבחין בין‬
‫מתודולוגיות לניתוח ועיצוב בגישה הפונקציונלית לעומת הגישה המונחית עצמים‪ .‬לאחר‬
‫מכן נביא אזכור קצר של מה שכלול בשלבי הניתוח והעיצוב‪ .‬הפרק מסתיים באזכור‬
‫שיטות נוספות לניתוח פונקציונלי שנלמדו ושעוד יילמדו ביחידות אחרות‪.‬‬
‫פרק ‪( 4.2‬תרשים זרימת מידע [‪ )]DFD‬מוקדש ללימוד מרכיבי תרשים ‪ DFD‬יחיד וכללי‬
‫יצירתו‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫פרק ‪( 4.3‬פירוק פונקציונלי־היררכי של תרשימי ‪ )DFD‬מלמד כיצד לבנות מודל פונקציונלי‬
‫המורכב מתרשימי ‪ DFD‬היררכיים‪.‬‬
‫פרק ‪( 4.4‬מילון הנתונים [‪ )]Data Dictionary‬מסביר מהי מטרת מילון הנתונים‪ ,‬מבנה‬
‫המילון‪ ,‬אופן בנייתו והשימוש בו בשלבי הפיתוח של המערכת‪.‬‬
‫יחידה ‪( 5‬ניתוח מבנה הנתונים ובניית מודל נתונים באמצעות תרשים ‪ )ERD‬כוללת שני‬
‫פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 5.1‬מודל הנתונים ישויות וקשרים ‪ )Entity-Relationship, ER‬מלמד את שיטת‬
‫המידול ישויות וקשרים ‪ ER‬שבאמצעותה בונים מודל נתונים של המערכת המוצג בצורת‬
‫תרשים ישויות וקשרים ‪.ERD‬‬
‫פרק ‪( 5.2‬מיפוי מאגרי נתונים מתרשימי ‪ DFD‬לתרשים ‪ )ERD‬מקשר בין המודל‬
‫הפונקציונלי ומודל הנתונים‪ ,‬ובו נלמד כיצד ניתן לבנות את מודל הנתונים‪ ,‬היינו תרשים‬
‫‪ ,ERD‬על סמך מאגרי הנתונים שהוגדרו בתרשימי ה־‪.DFD‬‬
‫יחידה ‪( 6‬עיצוב מערכת מידע — תהליכי המחשב‪ ,‬המנשקים‪ ,‬הקלטים והפלטים) כוללת‬
‫שלושה פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 6.1‬עיצוב תהליכי המחשב [הטרנזקציות]) פותח במבוא על שלב העיצוב ועל‬
‫מתודולוגיית ‪ ADISSA‬שעל־פיה יבוצע שלב העיצוב‪ .‬לאחר מכן מוסבר מהי טרנזקציה‬
‫ומהם מרכיביה ומוצגת שיטה לאיתור הטרנזקציות של מערכת המידע על סמך תרשימי‬
‫ה־‪ DFD‬שנוצרו בשלב ניתוח המערכת‪ .‬כל טרנזקציה מבוטאת באמצעות תרשים המלווה‬
‫בתיאור כללי של התהליך הלוגי שלה‪ .‬בסוף הפרק נלמדת גם שיטה נוספת לניתוח‬
‫פונקציונלי של מערכת מידע באמצעות תרשימי טרנזקציות ותיאוריהן כתחליף לשיטת‬
‫תרשימי ה־‪ DFD‬שנלמדה ביחידה ‪.4‬‬
‫פרק ‪( 6.2‬עיצוב המנשקים) מתחיל בהצגת עקרונות וסוגים של מנשקים בין משתמשים‬
‫למערכות מידע‪ .‬הפרק מתמקד בעיצוב מנשק עץ תפריטים על סמך תרשימי ה־‪DFD‬‬
‫והטרנזקציות של מערכת המידע‪ .‬כן נלמד על התאמת מנשקים לצורכי משתמשים שונים‬
‫במערכת‪.‬‬
‫פרק ‪( 6.3‬עיצוב הקלטים והפלטים) פותח במבוא על עיצוב קלטים ופלטים ובו מובהר‬
‫מקומו של שלב זה בכלל שלבי עיצוב המערכת‪ .‬לאחר מכן הפרק עוסק בעיצוב הקלטים‬
‫ובכלל זה מטרות בעיצוב הקלטים‪ ,‬סוגים של אמצעי קלט וכללים לעיצוב טופסי קלט‬
‫ומסכי קלט‪ .‬מוסבר כיצד תהליך עיצוב הקלטים משתלב בעיצוב הטרנזקציות של מערכת‬
‫המידע‪ .‬המשך הפרק עוסק בעיצוב הפלטים של המערכת ובכלל זה מטרות בעיצוב‬
‫‪20‬‬
‫פתח דבר‬
‫הפלטים‪ ,‬סוגים של אמצעי פלט וכללים לעיצוב דוחות ומסכי פלט‪ .‬כן מוסבר כיצד תהליך‬
‫עיצוב הפלטים משתלב בעיצוב הטרנזקציות של מערכת המידע‪.‬‬
‫יחידה ‪( 7‬עיצוב סכמת בסיס הנתונים ועיצוב מפורט של תהליכי המחשב) כוללת ארבעה‬
‫פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 7.1‬המודל הרלציוני ונרמול נתונים) פותח במבוא כללי על בסיסי נתונים‪ ,‬מודלים‬
‫וסכמות של נתונים‪ ,‬ומציג את עיקרי המודל הרלציוני‪ .‬עיקר הפרק מוקדש לנושאים‪:‬‬
‫תלויות בין נתונים‪ ,‬כללי נרמול נתונים והרכבה של רלציות‪( .‬למי שכבר למד קורס על‬
‫בסיסי נתונים החומר בפרק זה הוא חזרה מועילה‪).‬‬
‫פרק ‪( 7.2‬עיצוב סכמת בסיס נתונים רלציוני) עוסק בעיצוב סכמת בסיס נתונים רלציוני‬
‫במסגרת שלב העיצוב של מערכת המידע‪ ,‬ומלמד איך לעשות זאת בשתי דרכים‪:‬‬
‫(א) על־ידי הגדרת תלויות בין השדות במאגרי הנתונים של תרשימי ‪ DFD‬או טרנזקציות‬
‫והפעלת כללי נורמליזציה; (ב) על־ידי מיפוי תרשים ה־‪ ERD‬שנוצר בשלב ניתוח המערכת‪.‬‬
‫בשתי הדרכים נוצרת סכמת בסיס נתונים רלציוני מנורמלת‪.‬‬
‫פרק ‪( 7.3‬הגדרת פעולות שליפה ועדכון של בסיס הנתונים) עוסק בהגדרת פעולות‬
‫שליפה מבסיס הנתונים ועדכון בסיס הנתונים במסגרת הטרנזקציות של מערכת המידע‪.‬‬
‫פעולות אלה נובעות מפעולות הקריאה והכתיבה במאגרי נתונים שנכללות במסגרת‬
‫הטרנזקציות‪ .‬פעולות השליפה והעדכון מוגדרות בצורה מילולית או באמצעות פקודות‬
‫בשפה הרלציונית ‪ .SQL‬הפרק מסתיים בהצגת שיטה לעיצוב סכמות משנה של בסיס‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫פרק ‪( 7.4‬עיצוב מפורט של תהליכי המחשב [הטרנזקציות]) חותם את שלב העיצוב של‬
‫מערכת מידע בגישה הפונקציונלית ועוסק בעיצוב מפורט של תהליכי המחשב‪ ,‬כלומר‬
‫הטרנזקציות‪ ,‬שבסופו של דבר יהיו תכניות המחשב המיישמות את מערכת המידע‪.‬‬
‫העיצוב המפורט מתבסס על המרכיבים השונים של המערכת שעוצבו בשלבים הקודמים‪,‬‬
‫כפי שלמדתם ביחידות ‪ 5‬ו־‪.6‬‬
‫כרך ג (ניתוח ועיצוב מערכות מידע בגישה המונחית עצמים) כולל שלוש יחידות לימוד‬
‫המתחלקות לשני חלקים מבחינת התוכן‪ :‬בחלק האחד יחידות ‪ 9-8‬ובחלק השני יחידה‬
‫‪.10‬‬
‫בחלק הראשון יחידה ‪ 8‬עוסקת בניתוח המערכת ויחידה ‪ 9‬בעיצוב המערכת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ת כנ ו ן‪ ,‬ני ת וח ועיצ וב מע ר כ ו ת מידע‬
‫יחידה ‪( 8‬ניתוח מערכת מידע בגישה המונחית עצמים ו־‪ )UML‬כוללת שלושה פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 8.1‬מבוא לגישה המונחית עצמים בניתוח ועיצוב של מערכות מידע) מציג עקרונות‬
‫ותכונות של הגישה המונחית עצמים‪ ,‬מסביר מונחים בתכנות מונחה עצמים ומציג‬
‫מבוא על מתודולוגיות הפיתוח של מערכות מידע בגישה המונחית עצמים ועל שפת‬
‫המידול ‪ )Unified Modeling Language( UML‬שהיא אוסף של טכניקות למידול מערכות‬
‫המפותחות בגישה זו‪.‬‬
‫פרק ‪( 8.2‬מידול נתונים באמצעות תרשים מחלקות — ‪ )class diagram‬עוסק בניתוח‬
‫ומידול של מבנה הנתונים של מערכת מידע באמצעות תרשים מחלקות‪ .‬לאחר הקדמה‬
‫על תרשים מחלקות מובאים הסברים על עצמים ומחלקות‪ ,‬תכונות וקשרים מסוגים‬
‫שונים בין מחלקות‪.‬‬
‫פרק ‪( 8.3‬מידול פונקציונלי באמצעות תרחישי שימוש‪ ,‬תרשימי פעילות ותרחישי‬
‫טרנזקציות) עוסק בטכניקות של ‪ UML‬למידול הפונקציונלי של מערכת‪ :‬תרחיש שימוש‬
‫(‪ )use case‬ותרשים פעילויות (‪ .)activity diagram‬כמו כן נלמדת שיטת ניתוח פונקציונלי‬
‫נוספת — תרחישי טרנזקציות — המבוססת על תרשימי טרנזקציות שהותאמו לגישה‬
‫המונחית עצמים‪ .‬הפרק מסתיים בהשוואה בין החלופות השונות לניתוח מערכת בגישה‬
‫המונחית עצמים‪.‬‬
‫יחידה ‪( 9‬עיצוב מערכת מידע בגישה המונחית עצמים ו־‪ )UML‬כוללת שלושה פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 9.1‬תרשים מחלקות לעיצוב ומחלקות מנשק) מתחיל במבוא לשלב עיצוב המערכת‬
‫ועוסק בין היתר בהבדלים בין תרשים מחלקות לניתוח לתרשים מחלקות לעיצוב וכן‬
‫סוקר את הפעילויות השונות הנכללות בשלב זה‪ .‬בהמשך הפרק עוסק בטיפוסי נתונים‬
‫(‪ )data types‬ובנראּות (‪ )visibility‬של תכונות וכן בהגדרת תכונות ייחוס (‪reference‬‬
‫‪ )attributes‬על סמך הקשרים השונים שבין מחלקות הנתונים‪ .‬לאחר מכן הפרק דן‬
‫בפונקציות בסיסיות ובפונקציות יישום ייחודיות של המחלקות‪ .‬חלק עיקרי נוסף של‬
‫הפרק עוסק בעיצוב מנשקי התפריטים ובעיצוב הקלטים והפלטים של המערכת על סמך‬
‫תרחישי השימוש שהוגדרו בשלב ניתוח המערכת‪.‬‬
‫פרק ‪( 9.2‬מידול התנהגות המערכת — תרשימי רצף‪ ,‬תקשורת ומצבים) מתחיל במבוא‬
‫על מידול התנהגות המערכת שנעשה על סמך תרחישי השימוש או הטרנזקציות ותרשים‬
‫המחלקות שהוגדרו בשלב ניתוח המערכת‪ ,‬תהליך שבעקבותיו מוגדרות הפונקציות של‬
‫המחלקות השונות‪ .‬בין היתר הפרק דן בבעיה כיצד לאתר פונקציות בתרחישי השימוש‬
‫או בטרנזקציות שניתן להגדירן כפונקציות של מחלקות‪ ,‬ולאילו מחלקות לשייך אותן‪.‬‬
‫חלק עיקרי של הפרק מוקדש ללימוד הטכניקה של תרשימי רצף (‪)sequence diagrams‬‬
‫שבאמצעותם מתרגמים כל תרחיש שימוש לרצף של מסרים המועברים בין עצמים‬
‫‪22‬‬
‫פתח דבר‬
‫ומפעילים פונקציות של המחלקות המתאימות‪ .‬לאחר מכן נלמדות טכניקות נוספות‬
‫למידול התנהגות — תרשימי תקשורת (‪ )communication diagrams‬שיש להם אותה‬
‫מטרה כמו לתרשימי רצף ותרשימי מצבים (‪ )state charts‬שבאמצעותם אפשר למדל את‬
‫המצבים השונים של כל עצם והמעברים האפשריים ביניהם‪.‬‬
‫פרק ‪( 9.3‬מיפוי תרשים מחלקות לסכמת בסיס נתונים רלציוני) מתחיל ברציונל‪ :‬מדוע‬
‫צריך למפות את תרשים המחלקות לסכמה רלציונית? עיקר הפרק מוקדש ללימוד כללי‬
‫המיפוי‪ .‬בסופו של תהליך המיפוי מתקבלת סכמת בסיס נתונים רלציוני המורכבת‬
‫מרלציות מנורמלות עם קשרים מתאימים בין מפתחות ומפתחות זרים של הטבלאות‪.‬‬
‫יחידה ‪( 10‬מעיצוב המערכת להקמתה והטמעתה) המרכיבה את החלק השני של כרך ג‬
‫עוסקת בעיצוב ארכיטקטורת המערכת ובשלבים האחרונים של פיתוח מערכת מידע‪,‬‬
‫דהיינו הטמעת המערכת ואחזקתה במשך תקופת השירות שלה‪ .‬ביחידה ארבעה פרקים‪.‬‬
‫פרק ‪( 10.1‬עיצוב ארכיטקטורת המערכת) מתחיל בהקדמה על עיצוב ארכיטקטורת‬
‫מערכת ולאחר מכן מובאים סיווג והשוואה של ארכיטקטורות מחשב תוך הבחנה בין‬
‫ארכיטקטורות שרת‪ ,‬לקוח ושרת־לקוח‪ .‬בהמשך הפרק דן בדרישות לא־פונקציונליות‬
‫ממערכת המידע והשפעתן על בחירת ארכיטקטורה מתאימה‪ .‬הפרק מסתיים בתפקידו‬
‫של ארכיטקט המערכת ומקומו בארגון ובתהליך הפיתוח של מערכת מידע‪.‬‬
‫הפרקים הבאים עוסקים בשלבים האחרונים של פיתוח מערכת מידע‪ ,‬היינו הקמה‬
‫והטמעה‪ ,‬ובאחזקת המערכת במשך תקופת השירות שלה‪ .‬הנושאים הנכללים בפרקים‬
‫אלה נידונים בצורה כללית יותר מאשר בפרקים קודמים של הספר‪.‬‬
‫פרק ‪( 10.2‬תהליך התכנות‪ ,‬בחינת התוכנה ותיעוד המערכת) עוסק בכמה נושאים‪ .‬הנושא‬
‫הראשון הוא תהליך התכנות‪ ,‬כולל ארגון צוותי תכנות והפעלתם‪ ,‬מדדי תפוקה וגורמים‬
‫המשפיעים על תפוקת מתכנתים‪ .‬הנושא השני הוא בדיקות תוכנה ובו מתוארים סוגים‬
‫שונים של בדיקות שנעשות כחלק משלב התכנות‪ .‬הנושא השלישי הוא תיעוד המערכת‬
‫הכולל את המסמכים השונים שהופקו בשלבי הפיתוח הקודמים ופירוט התיעוד שנוסף‬
‫בשלב ההקמה‪.‬‬
‫פרק ‪( 10.3‬מבחני קבלה והסבה למערכת החדשה) פותח בהצגת מטרות מבחני הקבלה‬
‫של מערכת ומפרט סוגי מבחנים שונים‪ .‬החלק השני של הפרק מציג סקירה של ההסבה‬
‫והתחומים הנכללים בה ומפרט פעילויות של הכשרת עובדים‪ ,‬הסבת נתונים‪ ,‬הסבת‬
‫חומרה והסבת תוכנה ותהליכים‪.‬‬
‫פרק ‪( 10.4‬ביקורת‪ ,‬אחזקה וניהול תצורה של המערכת) עוסק בתפעול השוטף של מערכת‬
‫המידע ובו שלושה עניינים‪ :‬ראשית‪ ,‬ביקורת של מערכת המידע תוך הבחנה בין ביקורת‬
‫‪23‬‬
‫תהליך הפיתוח לביקורת התפעול השוטף‪ .‬שנית‪ ,‬אחזקת מערכת המידע תוך הבחנה בין‬
‫סוגים שונים של אחזקה והסברים על תפקידי עובדי האחזקה‪ ,‬הגורמים המשפיעים על‬
‫עלויות האחזקה‪ ,‬נוהלי ביצוע האחזקה ותהליכי הנדסה לאחור והנדסה מחדש של תוכנה‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬דיון בניהול תצורה הכולל הסבר על חשיבותו של תכנון ניהול תצורת מערכת‬
‫המידע‪ ,‬הצגת נוהל בקרת שינויים בתוכנה והעלאת בעיות בבניית גרסאות תוכנה וניהולן‪.‬‬