סמינר מחקר בסיעוד - הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
החוג לסיעוד החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18ביוני 2015 ספר תקצירים 1 החוג לסיעוד תוכן עניינים: בית ספר האקדמי לסיעוד דינה ,בילינסון -הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים לסיעוד..................... 3 -הקשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות.............................................. 5 הקשר בין ידע ,משתנים אישיים ,התייחסות להומוסקסואלים ותיוג לבין עמדות כלפי מטופלים נשאי HIVבקרבסטודנטים לסיעוד (משתנים אישיים :דת ולאום) ...................................................................................................................... 7 בית ספר האקדמי לסיעוד פט מטיוס ,הלל יפה -המניעים המשפיעים על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה בחברה הישראלית ...................................................... 10 -מידת המוכנות של סטודנטים לסיעוד לתשאל נשים בעת מתן טיפול רפואי לגבי אלימות במשפחה ..................... 11 -הגורמים המשפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת .......................................... 12 בית ספר האקדמי לסיעוד וולפסון תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בקרב נשים מוסלמיות ויהודיות בגיל הפריון-הפער בין עמדות לשימוש בפועל ............................................................................................................................................... 13 -גורמי הסטרס בקרב סטודנטים לסיעוד ................................................................................................................................... 15 -טוקופוביה ............................................................................................................................................................... ......................... 16 בית ספר האקדמי לסיעוד זיוה טל ,שיבא -האם כסף משנה כוונות ? הקשר בין תגמול כספי לבין נכונות לעבוד במחלקה פנימית .............................................. 18 -חווית הסטודנט בהתנסות קלינית והשפעתה על בחירת שדה קליני לפיתוח קריירה .................................................. 19 -מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד ....................................................................................................................... 20 בית ספר האקדמי לסיעוד שיינברון ,איכילוב -עמדות נשים וגברים כלפי ביצוע הפלה יזומה ......................................................................................................................... 21 -עמדות מדריכים קליניים וסטודנטים לסיעוד כלפי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות ................................................. 22 -שביעות רצון מהגישה הטיפולית של אחיות ורופאים במרפאות ראשוניות בקהילה .................................................... 23 2 החוג לסיעוד הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים לסיעוד הדר קלפר ושיר ינאי מנחה :מלכה פרדקין בית הספר האקדמי לסיעוד דינה ,בלינסון רקע :בחירת תחומי עבודה עתידים וגיבוש עמדות לגבי תחומי קרירה בקרב סטודנטים לסיעוד מושפעים מגורמים רבים ,כמו אישים סביבתים חברתיים ובלתי צפויים. מחקרים מעטים עוסקים בנושא ,סקירת הספרות מצביעה על ממצאים עקבים בבחירת תחומים קלינים בסיעוד מועדפים ולא מועדפים כמקומות עבודה עתידים בקרב הסטודנטים לסיעוד .מגמת הירידה במספר האחיות בישראל לצד המאמצים לגיוס נרחב למקצוע הסיעוד ושימור האחיות בעבודה מצריך לבדוק בפרקי זמן שונים את העדפותיהם של סטודנטים לסיעוד בבחירת תחומים קלינים עתידים כמקום עבודה ראשון .על מנת שמקבלי החלטות בתחום החינוך ובמוסדות הבריאות ישקיעו מאמצים באסטרטגיות שונות למען גיוס בוגרים בסיעוד לעבוד בתחומים הקלינים הנדרשים. מטרת המחקר :לבדוק את הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים לסיעוד. שיטות המחקר :שישים סטודנטים לסיעוד במסלול האקדמי בשנה השלישית והרביעית ממוסדות לימודים במרכז הארץ ,השתתפו במחקר וענו על שאלון שכלל 2חלקים:נתונים סוציו דמוגרפים , שאלון על תפיסת יוקרת תחומים קליניים בסיעוד והרצון לעבוד בהם .ושאלון נוסף על תפיסת הסטודנטים התנסויות קליניות חיוביות ושליליות בתקופת הלימודים והרצון לעבוד במקומות אלו כמקום עבודה עתידי .נבדקו הקשרים בין משתנים אלו. ממצאים :ממצאי מחקר זה מצביעים שסטודנטים ישראלים לסיעוד בחרו מספר תחומים קליניים ספציפיים כמקום עבודה עתידי .השערות המחקר אוששו בחלקם ונמצאו קשרים חיובים מובהקים: בין רצון הסטודנטים לעבוד בתחומים קלינים שונים לבין תפיסת תחומים אלו כיוקרתים. בין תפיסת חווית ההתנסות הקלינית בקרב הסטודנטים לבין הרצון לעבוד באותו מקום עבודהבעתיד. מסקנות :סטודנטים ישראלים לסיעוד בחרו תחומים קליניים מסוימים כמקום עבודה עתידי בדומה לסטודנטים לסיעוד במקומות שונים בעולם .משתנים כמו יוקרת התחום והתנסות קלינית חיובית קשורים לרצון הסטודנטים לסיעוד לעבוד בתחום בעתיד. מגבלות המחקר :המדגם הוא קטן ולא הומוגני ,מספר הבנים הוא קטן ,כך שלא אפשר לבדוק את ההבדלים ברצון לעבוד בתחומים קלינים שונים לפי מגדר .ולא ניתן להכליל את התוצאות על כלל האוכלוסיה. במחקר הנוכחי מעט מאד משתנים סוציו דמוגרפים ואישיים נבחרו כדי לבדוק את הקשר בינהם לבין בחירת תחום עבודה עתידי כאשר הספרות המקצועית מציינת שמשתנים רבים מעורבים במהלך גיבוש מסלול קרירה בסיעוד .בנוסף לא נבדק מהימנותו של כלי המחקר. 3 החוג לסיעוד המלצות :לבצע מחקרי אורך בתקופת הלימודים ולאחר סיום הלימודים ולבחון משתנים נוספים הקשורים לבחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים ואחיות .בהתבסס על התוצאות אנו ממליצות להגביר את השותפות בין בית הספר ושירותי הסיעוד כדי לתרום : לחווית התנסויות קליניות חיוביות בקרב הסטודנטים ,ולחשוף אותם להתנסויות בתחומים פחות פופולרים ונדרשים . ולפתח אסטרטגיות יצירתיות לגיוס סטודנטים ובוגרים לסיעוד לעבוד בתחומים קליניים הנדרשים למערכת הבריאות והפחות פופולרים. 4 החוג לסיעוד הקשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות אלבינה מדטוב ואלישבע רוזנצוויג מנחה :בת שבע מילר בית הספר האקדמי לסיעוד דינה ,בלינסון רקע :מקצוע הסיעוד עומד במרכזו של הטיפול הבריאותי בישראל ובכל העולם .במהלך השנים תפקיד האחות הולך ומתפתח והתמורות והשינויים בשדה הקליני מחייבים פריצת גבולות תפקיד האחות והרחבת סמכויותיה .הרחבת הסמכויות מאפשרת ביטוי מרבי של כישוריה ,תוך הגדלת איכות הטיפול והגדלת מחויבותה למתן דין (ריב"א .)2001 ,הרחבת הסמכויות ,תביא לשביעות רצון ומחויבות האחות למקצוע ולארגון בו היא מועסקת ,העלאת איכות הטיפול ושביעות רצון המטופלים (שילה וחביב .)2012 ,אחיות ורופאים מסכימים בד"כ על הרחבת סמכויות האחות עם זאת ,יותר רופאים מאחיות מפגינים עמדות שליליות כלפי מגמת הרחבת הסמכויות ,טוענים למחסור בכישורים הדרושים לאחות לשם כך וחשים באיום מקצועי וכלכלי על מעמדם ( Wilson et .)al., 2002 מטרת המחקר :לבחון את עמדותיהם של רופאים ואחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות ולבדוק האם יש קשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויותיהן. השערות המחקר: .1 אחיות בכלל המחלקות יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויותיהן ,מאשר רופאים. .2רופאים במחלקות שגרתיות יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות לטיפול נמרץ ,מאשר הרחבת סמכויות האחות במחלקות שגרתיות. .3אחיות ביחידות לטיפול נמרץ יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות בטיפול נמרץ ,מאשר הרחבת סמכויות האחות במחלקות שגרתיות. 5 החוג לסיעוד הליך המחקר: איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון ,מקרב 60רופאים ואחיות ממחלקות שגרתיות ומחלקות לטיפול נמרץ בבית חולים במרכז הארץ .הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בעזרת תוכנת .excel ממצאים :נמצא כי באופן כללי ,הן רופאים והן אחיות מפגינים עמדות חיוביות כלפי הרחבת סמכויות האחות .עם זאת ,הם מביעים חשש מפני עומס בעבודה בגין הרחבת הסמכויות .עמדות הרופאים היו חיוביות יותר אם כי בפער קטן ,כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות לטיפול נמרץ לעומת אחיות ממחלקות שגרתיות .כמו כן ,עמדות האחיות היו חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות לטיפול נמרץ מאשר של האחיות מהמחלקות השגרתיות כשהפער ביניהן גדול .עוד נמצא כי הן רופאים והן אחיות סוברים שהעברת סמכויות מרופאים לאחיות איננה מסכנת את המטופל ,לא תקטין את אמון המטופלים במערכת הבריאות ולא תהווה נזק למקצוע הרפואה. מגבלות המחקר: מדגם קטן קושי בהשגת היענות הנבדקים במחקר לא נעשו תוקף ומהימנות לשאלון המחקר נעשה על בית חולים אחד ,ולכן לא ניתן להכליל את תוצאות המחקר. מסקנות והמלצות: רופאים וגם אחיות מפגינים עמדות חיוביות כלפי הרחבת סמכויות האחות .עם זאת ,אחיות נוטות לעמדה חיובית יותר מאשר רופאים ,כלפי הרחבת סמכויות ,אם כי בפער קטן. אחיות ורופאים מפגינים עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות אחיות ביחידות לטיפול נמרץ בעלות השתלמות מוכרת בסיעוד ,מאשר אחיות ממחלקות שגרתיות. יש לבצע מחקר הכולל מדגם גדול יותר ומגוון רחב יותר של בתי חולים. מומלץ לבדוק את הקשר בין משתנים דמוגרפים לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות ,כמו כן את עמדות המטופלים כלפי הרחבת סמכויות האחות. מומלץ להגדיל את מספר האחיות בעלות השתלמות מוכרת בסיעוד ,להגביר את מודעות הרופאים לכישורי האחיות ולהעצים את האחיות להגברת הביטחון העצמי והמקצועי שלהן. 6 החוג לסיעוד הקשר בין ידע ,משתנים אישיים ,התייחסות להומסקסואלים ותיוג לבין עמדות כלפי מטופלים נשאי HIVבקרב סטודנטים לסיעוד (משתנים אישיים :דת ולאום) אוולינה יונתנוב ויאנה לבר מנחה :שרונה צור-פלד בית הספר האקדמי לסיעוד דינה ,בילינסון רקע :מחלת האיידס נחשפה בעקבות גילוי נגיף ה HIV-בתחילת שנות ה .80-המחלה שינתה את פניה בהדרגה מאקוטית לכרונית .כפועל יוצא ,נדרשים טיפולים מאריכי חיים ,המצריכים התערבות הצוותים הרפואים והסיעודיים באופן שוטף. סוגיית התיוג המתלווה למחלה ,מהווה מכשול ממשי בטיפול בה .תיוג זה משפיע לא רק על החולים עצמם ,אלא גם על הצוותים ,המעורבים בטיפול במעורבים הללו .)Greef &) phethlu,2008 מחסור בידע ,הנחות מוטעות והתנהגויות שליליות עלולים לפגוע ביכולת הצוות הסיעודי להעניק טיפול איכותי לנשאי ה .HIV-שיפור הידע של נותני השירות הוא קריטי במניעת ה HIV-ובשיפור איכות הטיפול בחולים הללו (.)International council of nurses, 2006 מחקרים מראים ,שהגישה הטיפולית והאמפתיה מושפעות מהנטייה המינית של המטופל .אמונות אישיות ורגישות חברתית כלפי הומוסקסואלים ,עשויות להשפיע על גישות המטפלים כלפי מטופלים החולים במחלת האיידס (.)Webber ,1991 מחקרים מצביעים על הקשר בין חוסר ידע בנוגע למחלת האיידס ,לבין אפליה וסטיגמה כלפי חולי האיידס (.)Klein , Karchner & O’Connell, 2002 יתר על כן ,לגורמים תרבותיים ,דתיים ,רוחניים וערכיים השפעה ניכרת על מניעת מגיפת איידס ובניית תוכניות למניעת התפשטות המחלה (.)Villarruel &Hare, 2007 פיתוחן של תוכניות ואסטרטגיות ,עשוי להשפיע על שינוי אקלים הדעות בקרב אחיות וסטודנטים לסיעוד ובכך לגרום לעלייה בנכונותם לטיפול בחולי איידס .תכניות לימודיות ,המבוססות על תצפיות, יסייעו לסטודנטים בטיפול בחולי איידס על ידי שיפור בטחונם האישי ,הפגת חששות והתגברות על עמדות שליליות .חינוך נכון בקרב מטפלים צריך לכלול בתוכו גישה המתאפיינת במוסריות ,אתיקה מקצועית ואחריות הקשורות במתן טיפול הולם לנשאי ה .HIV -תוכנית חינוכית זו ,צריכה לכלול 7 החוג לסיעוד הערכת סיכונים ואסטרטגיות נכונות על מנת לעזור להתגבר על האפליה ועל הגישות השליליות כלפי אנשים החיים עם איידס ( .)International council of nurses, 2006 מטרת המחקר :בסקירת הספרות שנעשתה בנושא נמצא ,כי נשאי האיידס זוכים לעיתים ליחס מפלה וסרבני מצד נותני שירותי הבריאות ,בתוכם האחים והאחיות ( ,)Ullah,2011ליחס זה יש קשר לגורמים שונים כגון :ידע ,דת ,לאום ,התייחסות להומוסקסואליות וסטיגמה .כנגזרת ,במחקר זה, בחרנו לבדוק כיצד משתנים אלה משפיעים על עמדות הסטודנטים לסיעוד ,שמהווים את דור העתיד של האחים והאחיות כלפי נשאי HIVוהאם יש קשר בינהם. שיטות המחקר :איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון ,בקרב 60סטודנטים הלומדים במסלול האקדמי בשנים א' ו-ד' .אשר נבחרו מבית הספר לסיעוד "דינה" ,הפועל מטעם אוניברסיטת תל אביב. הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בעזרת תוכנת .excel ממצאים: .1 נמצא כי מרבית הנחקרים הפגינו ידע ברמה טובה ( )81.6%בנושא HIVבהתאם לכך ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על ,3.92עמדות חיוביות .מבחינת הנחקרים שהפגינו ידע ברמה בינונית ומטה ,ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על .3.4 .2ממוצע ציון העמדות של הנחקרים שהעידו על עצמם כחילונים עמד על ,4.16ממוצע ציון העמדות של הנחקרים המסורתיים עמד על 3.73וממוצע ציון העמדות של הנחקרים הדתיים עמד על ,3.64כולם הביעו עמדות חיוביות אך ניתן לראות לפי ממוצע העמדות שהנחקרים החילונים הביעו את העמדות החיוביות ביותר. .3מבחינת הקשר בין הלאום לעמדות נמצא ,כי לנחקרים בעלי הלאום היהודי היה ציון ממוצע של ,4.08לנחקרים בעלי הלאום הערבי היה ציון ממוצע שעמד על ,3.47לנחקרים בעלי הלאום הנוצרי היה ציון ממוצע של 4.03ולנחקרים אשר תענו שהם בעלי לאום אחר היה ממוצע של ,3.96ניתן לראות לפי הממצאים שלכול הנחקרים ,מכול לאום היו עמדות חיוביות, נחקרים בעלי לאום יהודי היה את ציון הממוצע הגבוה ביותר. .4בקרב נחקרים בעלי הכרות עם הומוסקסואל ,ממוצע ציון העמדות היה .4.1לנחקרים שלא הכירו הומוסקסואל ממוצע ציון העמדות היה .3.6נחקרים בעלי היכרות עם נשא HIVהיו עם ממוצע ציון עמדות 3.77ולנחקרים אשר לא הייתה להם הכרות עם נשא HIVהציון היה .3.84ממוצע ציון העמדות של הנחקרים התומכים בזכויות הומוסקסואלים היה 4עם וממוצע ציון העמדות של הנחקרים אשר לא תומכים בזכויות הומוסקסואלים היה .3.57 .5הקשר בין תיוג לעמדות ,נמצא כי אחוז הנחקרים שלהם הייתה רמת תיוג נמוכה 2.94 עמד על ,65%בהתאם לכך ציון ממוצע העמדות שלהם עמד על .4.06אחוז הנחקרים שלהם 8 החוג לסיעוד הייתה רמת תיוג גבוהה יותר ( )3.64עמד על ,35%כאשר ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על . 3.4ניתן לראות שהנחקרים שהייתה להם רמת תיוג נמוכה הביעו עמדות חיוביות יותר מאלה שרמת התיוג הייתה גבוה יותר. מסקנות המחקר: קיים קשר בין ידע ,משתנים אישיים (דת ולאום) ,התייחסות להומוסקסואלים ותיוג בקרב סטודנטים לסיעוד לבין עמדותיהם כלפי מטופלי .HIV למרות שכל הסטודנטים החזיקו בעמדות חיוביות עדיין היו הבדלים ביניהן .יהודים וחילוניים תומכים בזכויות הומוסקסואליים ובעלי רמת תיוג נמוכה יותר החזיקו בעמדות החיוביות ביותר כלפי נשאי ה– .HIV מרבית הנחקרים היו בעלי ידע טוב בנושא האיידס ,דבר שעשוי היה כנראה להשפיע על עמדותיהם יותר מהגורמים האחרים. המחקר הראה לנו כי ההבדלים המשמעותיים ביותר בין עמדות הסטודנטים היו בקרב אלה שתמכו בזכויות הומוסקסואליים. מגבלות והמלצות: המדגם כלל מספר קטן של נבדקים המדגם נערך בבית ספר אחד מכלל כל בתי הספר לסיעוד בארץ מה שעשוי להשפיע על תוצאות המחקר. מעצם העובדה כי מדובר בתרגיל מחקרי -לא נעשו תוקף ומהימנות לשאלון. ביצוע מחקר נוסף ,הכולל מדגם גדול יותר של נחקרים מכלל בתי הספר לסיעוד בארץ . ביצוע מחקרים נוספים ,במטרה לבחון מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על עמדותיהם של הסטודנטים כלפי מטופלי .HIVכגון ,גיל ,מין ,מקום מגורים ,הגירה וכו'. ביצוע התערבות בנושא במסגרת הלימודים (הכשרה /חשיפה /מתן מידע בנושא). 9 החוג לסיעוד המניעים המשפיעים על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה בחברה הישראלית מעין פרלמן ,גל בן נפתלי מנחה :ד"ר מירב בן נתן בית הספר האקדמי לסיעוד "פט מטיוס" ,הלל יפה רקע :רפואה משלימה הינה שם כללי למגוון של שיטות ריפוי וטיפול אשר לא נכללות ברפואה הקונבנציונלית .במהלך השנים האחרונות ,על אף שלא נמצאו הוכחות מדעיות בדבר יעילותה הקלינית של הרפואה המשלימה ,השימוש בה גובר באופן קבוע .בישראל חלה עליה משמעותית בהיקף הפניה לרפואה משלימה ,כאשר בשנת 2007דיווחו 12%מהאוכלוסייה על שימוש ברפואה משלימה לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה .קיימת אי בהירות מה הגורמים המשפיעים על ההחלטה לשימוש ברפואה משלימה. מטרת המחקר :מטרת המחקר הינה לבדוק את המניעים המשפיעים על כוונותיהם של גברים ונשים בישראל להשתמש ברפואה משלימה ,והאם תיאורית ההתנהגות המתוכננת מצליח לנבא כוונה זאת. שיטות מחקר :מחקר זה הינו מחקר כמותי ומתאמי ,בו הועברו שאלונים הבנויים על בסיס "תיאורית ההתנהגות המתוכננת" .שאלונים אלו הועברו בקרב מדגם נוחות של 200אזרחי ישראל ,דוברי השפה העברית. ממצאים :מממצאי המחקר עולה ,כי מידת הכוונה של המשיבים להשתמש ברפואה משלימה הינה בינונית .מתוך כלל המשיבים 54% ,ענו כי יש בכוונתם להשתמש ברפואה משלימה .כמו כן ,יכולת הניבוי של המודל התאורטי הינו ,)R²=57( 57%כאשר המשתנה המשפיע ביותר על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה הינו אמונות התנהגותיות .בנוסף ,המשפחה נמצאה כגורם משמעותי בהכוונה ויצירת כוונה לשימוש בטיפולי רפואה משלימה .עוד נמצא ,כי ניסיון קודם ברפואה משלימה מעלה אף הוא את הכוונה להשתמש ברפואה משלימה. מסקנות והמלצות :מודל ההתנהגות המתוכננת מצליח לנבא את הכוונה להשתמש ברפואה משלימה .בעת הפניית מטופל להיעזר ברפואה משלימה קיימת חשיבות במתן הסבר מעמיק בנוגע לטיפול ,תוך הדגשת ההשלכות החיוביות הצפויות ,במטרה להביא לשינוי אמונותיו ההתנהגותיות של המטופל .על ההסברה להתמקד ברמת המשפחה ,היות והיא נמצאה כגורם המשפיע ביותר על הבחירה להשתמש בטיפולי רפואה משלימה .כמו כן ,מאחר ומחקר זה מבוסס על מדגם נוחות ,ולא נבדק השימוש בפועל ברפואה משלימה ,מומלץ לבצע מחקר רנדומלי פרוספקטיבי הבודק גם את מימוש הכוונה להשתמש ברפואה משלימה. 10 החוג לסיעוד מידת המוכנות של סטודנטים לסיעוד לתשאל נשים בעת מתן טיפול רפואי לגבי אלימות במשפחה מרווה כאטר מנחה :ד"ר מירב בן נתן בית הספר האקדמי לסיעוד "פט מטיוס" ,הלל יפה רקע :אלימות כלפי נשים הינה תופעה שכיחה מאוד בארץ ובעולם ,אשר משפיעה על נשים מכל שכבות הגיל ורקע תרבותי-כלכלי .האלימות כוללת מספר סוגים כגון :אלימות פיזית ,נפשית ,מינית כלכלית והזנחה .אחת הדרכים המהותיות שקבעה המדינה על מנת להתמודד עם סוגיה זו הינה תשאול אוניברסאלי של צוות רפואי וסיעודי ,אולם ,אחוזי התשאול בפועל נשארים נמוכים. המטרה :לבחון האם תיאוריית ה"התנהגות המתוכננת" של )1991( Ajzenמצליחה לנבא את כוונת הסטודנטים לתשאל נשים נפגעות אלימות בעת מתן טיפול. שיטות המחקר :הועבר שאלון הבנוי על בסיס המודל התיאורטי של )1991( Ajzenבקרב מדגם נוחות של 200סטודנטים לסיעוד הלומדים בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס. ממצאי המחקר : מממצאי המחקר עולה כי רוב הסטודנטים דיווחו על כוונה גבוהה לבצע תשאול אוניברסאלי ( (SD=0.79,M=2.78בקרב מטופלות בעת התנסות הקלינית .אולם ,רמת הידע שלהם בנושא אלימות במשפחה הייתה בינונית ( .)SD=1.74,M=6.74הגורמים שהשפיעו ברמה מובהקת על כוונתם לבצע תשאול היו :אמונות נורמטיביות ,נורמות סובייקטיביות ,אמונות התנהגות ,ידע ושליטה עצמית. מסקנות :רוב הסטודנטים בכוונתם לתשאל כל אישה שפונה לקבל טיפול רפואי ,המודל התיאורטי הצליח לנבא באופן חלקי את כוונת הסטודנטים לתשאל נשים בעת מתן טיפול. המלצות במישור הקליני :קיימת חשיבות לקיים הרצאות וסדנאות לסטודנטים לסיעוד על חשיבות התשאול ויתרונותיו. המלצות במישור המחקרי :ביצוע מחקר רנדומאלי פרוספקטיבי אשר יבחן ביצוע התשאול האוניברסאלי בפועל על ידי סטודנטים לסיעוד במהלך התנסות הקלינית והמניעים המשפיעים על ביצוע זה. 11 החוג לסיעוד הגורמים המשפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת כבהה סמאח מנחה :ד"ר מירב בן נתן בית הספר האקדמי לסיעוד "פט מטיוס" ,הלל יפה רקע :שפעת הינה מחלה נגיפית מדבקת 20-30% .מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל חולים במחלת השפעת כל שנה .חיסון נגד שפעת הוא האסטרטגיה הטובה ביותר למניעת שפעת והפחתת הסיבוכים שקשורים לשפעת .שיעור המתחסנים בקרב הילדים הינו נמוך ובמיוחד בקרב המגזר הערבי ,אולם הגורמים המשפיעים על קבלת החלטה של ההורים ממגזר הערבי לחסן את ילדיהם אינם ידועים. מטרות :לבחון אילו גורמים משפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם נגד השפעת ולברר האם מודל האמונות הבריאותיות מנבא תופעה זו. שיטות מחקר :הועבר שאלון הבנוי על בסיס המודל התיאורטי (מודל האמונות הבריאותיות) בקרב מדגם נוחות של 200הורים ערבים מוסלמים לילדים עד גיל 12שנים. ממצאי המחקר :מממצאי המחקר עולה שהכוונה לחיסון בקרב הנחקרים הינה בינונית -גבוהה ומעל 50%מהנחקרים הסכימו במידה רבה שבכוונתם לחסן את ילדיהם כנגד שפעת בשנה הקרובה. הגורמים שהשפיעו בצורה משמעותית על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם הם :תפיסה גבוהה של חומרת המחלה ,הסיכוי לחלות ,היתרונות של החיסון ,ותפיסה נמוכה של המחסומים ,גיל צעיר של ההורים ,מספר ילדים נמוך ,חיסון בעבר והמלצת אחות בקהילה על קבלת החיסון היו גורמים נוספים משמעותיים שהשפיעו על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם כנגד השפעת. מסקנות :המודל התיאורטי של המחקר הצליח לנבא את הגורמים המשפיעים על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת ,כאשר רכיבי המודל המשפיעים ביותר על ההתחסנות הינם :תפיסת המחסומים ,תפיסת היתרונות ותפיסת חומרת המחלה. המלצות במישור הקליני: על האחות להדריך את ההורים הערבים המוסלמים על חשיבות החיסון ,חומרת המחלה ,וסיכוי הילדים להידבק במחלה. המלצות במישור המחקרי: ביצוע מחקר רנדומאלי פרוספקטיבי שיבחן את הקשר בין הצהרת הכוונות לביצוע חיסון בפועל. 12 החוג לסיעוד תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בקרב נשים מוסלמיות ויהודיות בגיל הפריון הפער בין עמדות לשימוש בפועל מגישות :אלא גאוי ומזל מולוקנדוב מנחה :רמה זילבר בית הספר האקדמי לסיעוד וולפסון מבוא :הפריון והילודה בחברה הישראלית על מכלול מגזריה הינם ערכי יסוד בעלי משמעות ייחודית. שיעור הילודה לאישה העומד על 2.9ילדים הינו גבוה באופן משמעותי בהשוואה למדינות הOECD - אך בבד מתקיימים בישראל דפוסי שימוש באמצעי מניעה לצורך תכנון המשפחה .כאשר בוחנים את מגמות הפריון במגזר הערבי בישראל ניכרת ירידה משמעותית במספר הילדים לאישה במהלך השנים כאשר בשנת 1970עמד מספר זה על 8.4ילדים ,בשנת 2000על 4.7ואילו בשנת 2013עמד מספר זה על 3.5ילדים לאישה בלבד(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,נתונים לחג הקורבן .)2014 אחד ההסברים המקובלים למצב הינו ההקשר החברתי הייחודי בו חיים אזרחי המדינה המייצר תהליכי קבלת החלטות בעלי הקשרים קולקטיביים תרבותיים בנושא המשפחה והפריון .היבט נוסף מצביע על תהליכי מודרניזציה העוברים על החברה הערבית בישראל ומשפיעים על צמצום הפער במספר הילדים לאישה בין יהודים למוסלמים ().Landau, 2003 מטרת המחקר :לבחון הן עמדות כלפי תכנון משפחה והן שימוש בפועל באמצעי מניעה בקרב מוסלמיות ויהודיות נשואות בגיל הפריון (20-45ש') ולהבין האם קיים פער או מתקיימת אחידות בין שני המשתנים בקרב שתי הקבוצות שנחקרו .כמו כן בקשנו לבחון האם ימצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות במשתני המחקר. כלים :לצורך המחקר הנוכחי ובהשראת שאלון שחובר בנושא זה על ידי ) , Aziza (1997חובר "שאלון עמדות בתכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה " .השאלון כלל 2חלקים :א .שאלון סוציו דמוגרפי. ב 18 .היגדים בנושא עמדות כלפי אמצעי מניעה ,תכנון משפחה והיבטים הקשורים לתחום וכן שאלה נוספת בה מתבקשת המרואיינת לציין האם נוקטת באמצעי מניעה כלשהו ואם כן לציין מהו. 13 החוג לסיעוד השערות : א .ימצא הבדל בציון העמדות כלפי תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בין נשים מוסלמיות ליהודיות. .2ימצא הבדל במספר המשתמשות בפועל באמצעי מניעה בין נשים מוסלמיות ליהודיות. ג .שיערנו כי ימצא פער בין עמדה חיובית לבין שימוש בפועל מצומצם באמצעי מניעה בקרב הנשים המוסלמיות במדגם. ממצאים :המדגם כלל 60נשים סה"כ -30.ממוצא מוסלמי ו -30ממוצא יהודי .ממוצע הגילאים עמד על 33שנים טווח הגילאים 20-45שנה .מספר הילדים הממוצע במדגם , 2.4טווח 0-6והשכיח. בדיקת השערות: .1 נמצא הבדל מובהק בציון עמדות כלפי תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בי ן הנשים היהודיות והמוסלמיות במדגם :נשים מוסלמיות הביעו עמדה חיובית יותר ( ) 2.9מהיהודיות ( )2.2במדגם ( .)0.05 <P .2לא נמצא הבדל מובהק בשימוש בפועל באמצעי למניעת הריון בין הנשים היהודיות למוסלמיות במדגם 82% :מהנשים היהודיות ו 80%-מהמוסלמיות במדגם העידו על שימוש באמצעי למניעת הריון (.)0.05. >P .3לגבי ההשערה השלישית :ציון העמדה של קבוצת הנשים המוסלמיות נמצא כחיובי בדרגת בינונית –גבוהה ( 2.9מתוך .)4כמו כן נמצא אחוז שמוש גבוה באמצעי מניעת הריון בקרב קבוצה זו .ניתן לומר כי לא הופגן פער גדול בין העמדה לשמוש בפועל. מסקנות והמלצות :ממצאי המחקר מצביעים על מגמות דומות בדפוסי שימוש באמצעי מניעה ותכנון משפחה בין היהודיות למוסלמיות בקבוצה שנדגמה .דפוסים אלו תואמים את הספרות בתחום המדווחת על שינוי במגמת שיעורי הילודה בקרב המגזר הערבי ועליה בשימוש באמצעי מניעה לתכנון המשפחה .תהליכים אלו מתקשרים לתוצאות חשיפה רבת שנים של המגזר הערבי מוסלמי לחברה הישראלית המודרנית ואימוץ דפוסי חיים מערביים .יחד עם זה חשוב להבחין בקבוצות ייחודיות בתוך כל אחד מהמגזרים המפגינות מגמות פיריון שונות מאלו של הרוב ובעיקר בהתייחס למשתני דת ,לאומניות וזהות לאומית. 14 החוג לסיעוד גורמי הסטרס בקרב סטודנטים לסיעוד מגישים :דוד יבנו וליאור מסלטי מנחה :אלה גולדשמידט מסלול פסגה א' ,ביה"ס האקדמי לסיעוד וולפסון אחים ואחיות מתחילים לבטא סטרס עוד במהלך הלימודים (.)2011 ,Hensel & Stoelting-Gettelfinger מחקרים על סטרס בסיעוד מתבססים לרוב על התאוריה של לזרוס ופולקמן ( Burnard, Rahim, )2013( Reeve, Shumaker, Yearwood, Crowell & Riley .)Hayes & Edwards, 2007מציינים כי הפקולטה לסיעוד נתפסה תמיד כפקולטה שבה סטודנטים וסטודנטיות חווים רמות גבוהות יותר של סטרס לעומת סטודנטים בפקולטות אחרות .במחקר הנוכחי בחרנו לבחון את רמת הסטרס בארבע קטגוריות ,סטרס כללי ,סטרס אקדמי ,סטרס קליני וסטרס אישי/חיצוני וביצענו השוואה בין השנה הראשונה לבין השנה האחרונה .לצורך המחקר השתתפו 60סטודנטים לסיעוד 30 ,סטודנטים בשנתם הראשונה ללימודים ו 30-סטודנטים בשנתם האחרונה ללימודים ,אשר להם חולקו שאלונים אשר מורכבים משאלון דמוגרפי ו 20-פריטים הקשורים לגורמי הסטרס בסטודנטים לסיעוד .נמצא כי סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 3.06לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של ,2.71רמת מובהקות .p=0.048סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 3.29לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של .2.94הבדל זה אינו מובהק .p=0.072סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 2.74 לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של ,2.53הבדל זה אינו מובהק .p=0.289סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 3.18לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של ,2.7 רמת מובהקות של .p=0.013 המסקנות הן: • רמת הסטרס הכללי גבוהה יותר בסטודנטים בשנה האחרונה לעומת הסטודנטים בשנה הראשונה. • קיימת מגמת עלייה ברמת הסטרס האקדמי בסטודנטים משנת הלימודים הראשונה לסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה. • לא קיים הבדל משמעותי ברמת הסטרס הקליני בין הסטודנטים בשנה הראשונה לבין הסטודנטים בשנה האחרונה. • רמת הסטרס האישי/חיצוני גבוהה יותר בסטודנטים בשנה האחרונה לעומת הסטודנטים בשנה הראשונה. מגבלות המחקר: .1רצוי להגדיל את גודל המדגם על מנת למצוא הבדלים משמעותיים נוספים. .2המחקר בוצע במוסד אקדמי אחד. 15 החוג לסיעוד טוקופוביה מוגש על ידי :איריס סטרלניצקי וברקת מיכאל מנחה :רינת הירש בית הספר האקדמי לסיעוד וולפסון רקע :לידת תינוק היא אירוע מכונן ומשמעותי בחיי האישה ולכן ניתן לצפות לתגובות נפשיות משמעותיות בעקבותיו ,חיוביות ושליליות כאחת .תגובות חיוביות מצופות ואף זוכות לעידוד חברתי, אולם רגשות שליליים בנסיבות שאמורות להיות משמחות וטבעיות אינם זוכים להכשר חברתי. טוקופוביה מוגדרת כפחד מהריון בכלל ומלידה בגישה לדנית בפרט .זוהי כלל הנראה תופעה שכיחה ברמות עוצמה שונות ומקורה באירועים טראומטיים בעבר על רקע חוויה מיילדותית קשה או סיפור מיילדותי של נשים אחרות .מאחר שאין הגדרות מוסכמות על מהות ההפרעה ,אין גם שיטות טיפול אחידות ,מוסכמות ויעילות לטיפול בה (רבינרסון ,סטולוביץ' וגבאי בן-זיו.)2014 , מטרת המחקר :מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין רמת הטוקופוביה לבין לידה בעבר .כמו כן ,לבדוק את הקשר שבין תפיסת חווית הלידה בקרב נשים שילדו לבין רמת הטוקופוביה. בנוסף לכך ,לבחון את השפעת ההתנסות הקלינית בחדר לידה על רמות הטוקופוביה בקרב סטודנטיות לסיעוד .עד כה לא נחקר הקשר שבין צפייה בלידה בקרב סטודנטיות במקצועות הבריאות לבין רמת הטוקופוביה. שיטות המחקר :המחקר הנוכחי הינו מחקר חתך בו השתתפו 80סטודנטיות לסיעוד בבית הספר האקדמי לסיעוד על שם אדית וולפסון .השאלונים חולקו לסטודנטיות לסיעוד במסגרת לימודים אקדמאים לתואר ראשון ולסטודנטיות לסיעוד במסגרת הסבת אקדמאים לסיעוד .השאלון מורכב מכמה חלקים .החלק הראשון הינו שאלון נתונים אישיים ,החלק השני עוסק ברמת הטוקופוביה והחלק השלישי עוסק בחוויית הלידה האישית של האישה .חלק זה מתייחס לנשים שילדו בלבד. שאלון הבודק את רמת הטוקופוביה -השאלון התבסס על שאלון CHILDBIRTH ATTITUDES - CAQ QUESTIONNAIREשחובר על ידי ,)2009( Hartmanשאלון המעריך את חווית הסטודנטית במהלך הלידה האישית שלה -שאלון זה נבנה על ידי עורכות המחקר .מטרתו של השאלון היא לבדוק את חווית הלידה של סטודנטית אשר ילדה בעבר. 16 החוג לסיעוד ממצאים ומסקנות :במחקר נמצא הבדל מובהק בין רמת הטוקופוביה לבין לידה בעבר .כלומר ,נמצא כי הסטודנטיות שלא ילדו בעבר חוות רמת טוקופוביה גבוהה יותר בהשוואה לסטודנטיות שילדו בעבר .כמו כן ,לא נמצא הבדל מובהק בין חווית לידה שלילית של האישה לבין רמת הטוקופוביה. חשוב לציין ,כי למרות שהתוצאות אינן מובהקות ,נמצא קשר ברמה בינונית .כמו כן ,לא נמצא הבדל מובהק בין אלו שהשתתפו בהתנסות בחדר לידה וצפו בלידות שונות לבין אלו שלא השתתפו ברמת הטוקופוביה המתפתחת בקרב סטודנטיות לסיעוד .אם כי ,נצפה הבדל קטן בין הממוצעים כאשר הממוצע הגבוהה יותר היה בקרב אותן סטודנטיות שהיו בהתנסות בחדר לידה. מגבלות המחקר :המחקר נערך במסגרת זמן קצובה ונוצר קושי באיסוף הנתונים מהנחקרות המתאימות לקריטריונים .בשל הגבלות אלו ,נלקח מדגם נוחות של סטודנטיות לסיעוד בבית הספר לסיעוד "וולפסון" .ייתכן כי אוכלוסייה זו שונה במאפייניה מכלל האוכלוסייה ,כמו כן חלק מהקבוצות הנחקרות אינן מאוזנות במספרן בשל אותו קושי ,דבר אשר עלול להשפיע על תוצאות המחקר הנוכחי. המלצות למחקרי המשך :יש מקום למחקרי המשך בנושא ,שכן צפייה בלידות שונות עלולה להשפיע לטווח ארוך על רמות הטוקופוביה שעלולות להתפתח בקרב סטודנטיות במקצועות הבריאות וזאת בהתאם לסוג הלידה שנצפתה .מחקר זה מהווה פתח למחקרי המשך נוספים שיבדקו לטווח ארוך את השפעות אלה .ישנה חשיבות בבדיקה מקיפה יותר של השפעת התנסות בחדר לידה בקרב סטודנטיות למקצועות הבריאות והרפואה על רמות הטוקופוביה שעלולות להתפתח בקרב אותן סטודנטיות בעתיד .כמו כן ,ניתן לחקור התפתחות טוקופוביה גם בקרב סטודנטים ממן זכר .ייתכן כי ישנם השפעות נוספות לטווח ארוך בקרב גברים שנחשפים ללידות במהלך לימודיהם שכדאי לבחון. בנוסף ,ישנה חשיבות בבדיקה רחבה יותר של חווית לידה שלילית כגורם לטוקופוביה בעתיד. 17 החוג לסיעוד האם כסף משנה כוונות? הקשר בין תגמול כספי לבין נכונות לעבוד במחלקה פנימית כהן רותם וקרסין גל מנחות :בן שחר רונית ושימונוב רינה בית הספר האקדמי לסיעוד זיוה טל ,שיבא בשנים האחרונות ניכרת מגמה של מחסור באחים ואחיות במחלקות פנימיות .מרבית הסטודנטים לסיעוד אינם מעוניינים לעבוד במחלקות הפנימיות ואינם תופסים את המחלקה הפנימית כאטרקטיבית .מניעים שונים משפיעים על סטודנטים לסיעוד להעדיף לפתח קריירה בתחום קליני כזה או אחר .לפי התאוריה של )2000( Ryan and Deciניתן לסווג את המניעים הללו למניעים פנימיים, כגון רמת עצמאות ואופי העבודה ולמניעים חיצוניים ,כגון גובה השכר .תגמולים כספיים נמצאו במחקרים שונים כמהווים שיקול משמעותי בבחירת תחום קליני בקרב סטודנטים לסיעוד בסיום לימודיהם .מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיים קשר בין מידת החשיבות שסטודנטים לסיעוד מייחסים לתגמולים כספיים לבין מידת הנכונות שלהם לעבוד במחלקה פנימית .טרם ביצוע המחקר התקבל אישור וועדת אתיקה .אוכלוסיית המחקר הייתה סטודנטים לסיעוד הלומדים בשנת 2015 בתכנית הסבת אקדמאים בבית הספר האקדמי לסיעוד על שם זיוה טל וסטודנטים בתכנית הכללית באוניברסיטת תל אביב על כל שלוחותיה .כלי המחקר הינו שאלון מובנה אנונימי למילוי עצמי אשר כלל 113שאלות .השאלון הופץ בקרב 488סטודנטים .מולאו 481שאלונים .השאלון מורכב משלושה פרקים הכוללים שאלות סוציו-דמוגרפיות ,שאלות העוסקות במניעים המשפיעים על העדפה לפתח קריירה בתחום קליני מסוים ושאלות העוסקות בבדיקת עמדות כלפי קריירה .ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר מובהק סטטיסטית ( )χ2 95.263, Sig 0.000בין רמת החשיבות שסטודנטים מייחסים לתגמולים כספיים לבין רמת הנכונות שלהם לעבוד במחלקה פנימית ,שלעובדים בה מוענקות הטבות כספיות .מגבלות המחקר נובעות מייצוג מצומצם של שאלות הבודקות את משתני המחקר בכלי המחקר .בנוסף ,השאלונים חולקו בקרב סטודנטים הלומדים במרכז הארץ ולכן ייתכן שקיים מאפיין משותף לסטודנטים שלא מייצג את כלל אוכלוסיית הסטודנטים לסיעוד בארץ .מחקר זה יכול להוות בסיס למחקרים עתידיים ,שיבחנו האם שינוי בכוונות לעבוד במחלקה הנחשבת לפחות אטרקטיבית ,בעקבות קבלת תגמול כספי ,תקף גם לגבי תחומים קליניים אחרים מלבד מחלקה פנימית. 18 החוג לסיעוד חווית הסטודנט בהתנסות קלינית והשפעתה על בחירת שדה קליני לפיתוח קריירה נג'וא אבו עביד ,פלגוש אייסו ,ענת בוכניק וניהאיה עוסמאן מנחות :גב' דבי גדל-בר ,גב' אירית הרפז ,גב' עפרה רענן וגב' שליש יעל ביה"ס האקדמי לסיעוד זיוה טל ,שיבא קיימים גורמים שונים המשפיעים על בחירת שדה קליני כקריירה בקרב סטודנטים לסיעוד .בתוכנית הלימוד של בתי הספר לסיעוד ,ההתנסויות הקליניות תופסות חלק גדול מתוכנית הלימודים. במסגרת ההתנסויות הקליניות ובמהלך הלימודים סטודנטים חווים חוויות משמעותיות שעשויות להיות גורם שישפיע עליהם לבחור לפתח קריירה בשדה הקליני אחד ולא באחר .כמו כן ,סטודנטים רבים מתחילים לימודי סיעוד עם דעות קדומות כלפי שדות קליניים שונים .ההתנסויות הקליניות מאמתות או מפריכות דעות קדומות שיש לסטודנטים על התחומים שונים. מטרת המחקר :היא לבחון האם קיים קשר בין חוויה בהתנסות קלינית לבין בחירה לפתח קריירה בשדה קליני בקרב סטודנטים לסיעוד .השערות המחקר הן .1 :כי קיים קשר בין חוויה בהתנסות קלינית לבין בחירה לפתח קריירה בשדה קליני בקרב סטודנטים לסיעוד .2 .כי סטודנטים אשר חוו חוויה חיובית יותר במהלך התנסות קלינית יבחרו לעבוד במחלקה זו בהשוואה לסטודנטים עם חוויה שלילית. מדגם המחקר כלל 481סטודנט לסיעוד ,מחמשה בתי ספר לסיעוד בבתי חולים שונים במרכז הארץ, מכל שנות הלימודים .בנוסף ,השתתפו סטודנטים ממסלול הסבת אקדמיים .כלי המחקר הינו שאלון אנונימי מובנה למילוי עצמי. תוצאות המחקר :נמצא שבשבע מתוך תשע מחלקות השערות המחקר אוששו .נמצא כי הרצון לעבוד במחלקות עלה ככל שרמת החוויה בהתנסות קלינית עלתה ) .(P< 0.05כמו כן ,קיים קשר בין החוויה החיובית ביותר בהתנסות הקלינית לבין ההעדפה של הסטודנט לפתח קריירה באותו תחום . (P<0.01מסקנות המחקר :ישנה חשיבות להבנת הגורמים המשפיעים על סטודנטים לסיעוד בבחירת קריירה ,על מנת לפתח אסטרטגיות לגיוס בוגרים למחלקות השונות בכלל ,ובהן שקיים חסר בכח אדם בפרט. עבודה זו בוצעה כחלק מדרישות סמינר מחקר ,שנה ד ,החוג לסיעוד ,אוניברסיטת תל אביב. 19 החוג לסיעוד מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד ים יוליה ורומנו אלינה מנחות :הגב' רענן עפרה והגב' שליש יעל ביה"ס האקדמי לסיעוד זיוה טל ,שיבא רקע :קריירה מוגדרת כדרכו של אדם לקראת הצלחות והשגת רווחים בפעולה מסוימת לשם התקדמות מקצועית (אבן שושן .)2004 ,מקצוע הסיעוד שינה את פניו בשנים האחרונות והפך לתחום עיסוק משתלם מבחינה מקצועית וכספית .מספר הסטודנטים הגברים המעוניינים ללמוד את המקצוע הולך וגדל ,הם רואים בו הזדמנות לפיתוח קריירה ולקידום מקצועי .התערבות סיעודית מחייבת התנהגות עם אספקט רגשי .תכונה זו מיוחסת מגדרית למין הנשי ,זאת ,על פי התיאוריה "מגדר וחברה" ,הגורסת כי חלוקת התפקידים בין גברים ונשים באספקט הרגשי התבססה במהלך השנים על מאפיינים ביולוגיים מובנים ,שהתפתחו לאורך האבולוציה (גלזרמן.)2014 , מטרת המחקר :בדיקת הקשר בין מגדר לבין בחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד. מדגם :נוחות ,הכולל 481סטודנטים לסיעוד 387 ,סטודנטים הלומדים בתוכנית הכללית לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ו 94-סטודנטים במסלול הסבת אקדמאים הלומדים בביה"ס האקדמי לסיעוד במרכז הארץ .לצורך בדיקת השערת המחקר נבדקו 72גברים ו 260נשים. כלי המחקר :שאלון למילוי עצמי שכלל שני חלקים :שאלון סוציו-דמוגרפי ושאלון הבודק את הבחירה של שדה קליני על פי מחלקות שסווגו למחלקות עם אספקט רגשי גבוה המאופיינות בתקשורת ארוכת טווח כמו :אונקולוגיה ,הוספיס ושיקום ולמחלקות עם אספקט רגשי נמוך המאופיינות בתקשורת קצרת טווח כמו :טיפול נמרץ ,חדר ניתוח ומיון. הליך המחקר :לאחר אישור ועדת הלסינקי הופץ השאלון הסופי בכיתות הלימוד באוניברסיטה ובבית-הספר לסיעוד במרכז הארץ. תוצאות :נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין מגדר לבין בחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד. גברים בקרב סטודנטים לסיעוד בוחרים לעבוד במחלקות עם אספקט רגשי נמוך המאופיינות בתקשורת קצרת טווח כמו :טיפול נמרץ ,חדר ניתוח ומיון ).)χ2=83.520, df=1, sig<0.01 מסקנות :קיים הבדל בבחירת תחום קריירה בין גברים לנשים בקרב סטודנטים לסיעוד .בדומה לתיאוריה ,נשים ,יותר מגברים ,נוטות לבחור שדה קליני בעל אספקט רגשי גבוה כגון :אונקולוגיה, הוספיס ושיקום. מגבלות והמלצות :מחקר זה נערך במרכז אקדמי גדול במרכז הארץ ,יש להרחיב את המחקר בקרב סטודנטים הלומדים במוסדות אקדמיים בפריפריה .בנוסף ,להגדיל את אוכלוסיית הגברים ,שבמחקר זה הייתה קטנה ,בכדי שניתן יהיה להרחיב את הידע על הקשר בין מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים לסיעוד. עבודה זו בוצעה כחלק מדרישות סמינר מחקר ,שנה ד ,בהנחיית הגב' רענן עפרה והגב' שליש יעל. החוג לסיעוד ,אוניברסיטת תל אביב. 20 החוג לסיעוד עמדות נשים וגברים כלפי ביצוע הפלה יזומה בסו חן ,שחאדה מדלן וקוטיגרו בר מנחות :יהודית מרקוס ,שושנה קלישק ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון ,איכילוב רקע :הפלה יזומה או מלאכותית מוגדרת כהפסקה יזומה של הריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים .על פי " תקנות העונשין הפסקת הריון" (תשל"ח ,)1978אישה המעוניינת לבצע הפלה צריכה לפנות לוועדה לאישור הפסקת הריון .נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,1988-2014 מצבעים על 11.7%מהפניות לוועדה הן נשים עד גיל . 19שיעור הפניות בקרב נשים יהודיות גבוה יותר משיעור הפניות בקרב נשים מוסלמיות ,דרוזיות ונוצריות. מטרת המחקר :לבחון את עמדת נשים וגברים יהודים ומוסלמים כלפי ביצוע הפלה יזומה. שיטה :בדגימה אקראית נדגמו ) 25%( 50גברים מוסלמים ו ) 25%( 50גברים יהודים ) 25%(50 ,נשים מוסלמיות ו ) 25%(50נשים יהודיות בטווח גיל .32.3 ± 8.23המשתתפים התבקשו למלא שאלון שכלל 4חלקים :מצבים בהם מוצדק לבצע הפלה כללי ואישי ,עמדות בעד ונגד ביצוע הפלה ופרטים דמוגרפיים .מהימנות השאלון נעה בין 0.70ל – . 0.86 ממצאים :במבחן tנמצאו הבדלים בין עמדות נשים לגברים ,נשים סבורות שבריאות האישה הנה הגורם המוצדק ביותר לביצוע הפלה יזומה) .)P ≤o.o5נמצא כי רצון האישה ,בריאותה והשפעת המשפחה על ההחלטה לביצוע הפלה גבוהים יותר בקרב יהודים מאשר בקרב מוסלמים).)P ≤o.o5 כמו כן ,גורמים אלה נמצאו מוצדקים יותר בקרב נשים יהודיות מאשר בקרב נשים מוסלמיות )≤o.o5 .)Pבמבחן שונות חד כיוונית נמצא כי דתיים מאמינים יותר ממסורתיים ומחילונים ,שחיים אנושיים מתחילים בעת הפרית הביצית ושחיי העובר גם אם טרם נולד הם בעלי ערך F(2, 196)=38.46, ).) p<0.01מסורתיים מאמינים יותר מחילוניים ודתיים הפלה גורמת נזק נפשי לאישה ושאישה שמבצעת הפלה מתנערת מאחריות ( .) F(2, 196)= 8.91, p<0.01 מסקנות :נמצאו הבדלים בין ובתוך אוכלוסיית המדגם .השונות התרבותית מצביעה על הצדקה או אי הצדקת ביצוע הפלה יזומה .רצון האישה ובריאותה נמצאו כגורמים המוצדקים ביותר לביצוע הפלה יזומה. מגבלות המחקר :גודל המדגם ושאלונים שהופצו באמצעות מדיה חברתית ובפניה אישית. 21 החוג לסיעוד עמדות מדריכים קליניים וסטודנטים לסיעוד כלפי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות בניטה דנה ורוזוב לודמילה, מנחות :יהודית מרקוס ,שושנה קלישק ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון ,איכילוב רקע :תכניות הלימוד בסיעוד מדגישות את חשיבות התנסות הסטודנטים בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות ,במהלך הלימודים ,המצופות מאחות מוסמכת .לא אחת מדווחים סטודנטים על אי ביצוע מיומנויות קליניות שונות .אי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות נובע בין השאר מחשש המדריכים הקליניים לאפשר לסטודנט ביצוע עצמאי של המיומנות ומחשש הסטודנטים להפר את בטיחות המטופל. מטרת המחקר :לבחון את עמדותיהם של מדריכים קליניים וסטודנטים לסיעוד כלפי מידת הסיכון בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות על ידי סטודנטים לסיעוד. שיטה :מדגם נוחות כלל 59מדריכים קליניים בטווח גיל 36.7±7.78ו 50 -סטודנטים לסיעוד מהמסלול האקדמי והסבת אקדמאים לסמכות בטווח גיל . 28.8 ± 5.6הנבדקים התבקשו למלא שאלון הכולל 4חלקים :מידת המסוכנות של המיומנות ,מידת העצמאות שיש לאפשר לסטודנט בביצוע המיומנות, שלב הלימוד המתאים לביצוע המיומנות ופרטים דמוגרפיים .המיומנויות סווגו ל 6קטגוריות :פסיכו- מוטוריות פשוטות ומורכבות ,ניהול טיפול תרופתי ,אומדן ,רישום ודיווח ( .)α = 0.86 - 0.70 תוצאות :במבחן tנמצאו הבדלים מובהקים בין מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסתם את מסוכנות המיומנויות שהוגדרו כמורכבות ,כגון :שטיפת צנתר בווריד מרכזי ,החדרת קטטר ,הזנה באמצעות ,TPNחיבור וניתוק ממכונת הנשמה ( .)P ≤ 0.001בנוסף ,מיומנויות רישום ודיווח ( )P ≤ 0.001וניהול טיפול תרופתי ( )P = 0.014נתפסו כמסוכנות יותר על ידי המדריכים הקליניים .לא נמצא הבדל בין מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסתם את מידת העצמאות שיש לתת לסטודנט בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות .לא נמצאה הסכמה באשר לעיתוי בו יש לבצע את המיומנויות 56% .מהסטודנטים סבורים ששטיפת ווריד פריפרי עם Heparinו saline -בשלב ההתנסות בסיעוד המבוגר לעומת 42% מהמדריכים הסבורים שיש לבצע את המיומנות בהתנסות הקלינית המתקדמת. מסקנות :נמצאו הבדלים בין מדריכים קליניים לסטודנטים לסיעוד בתפיסת המסוכנות של מיומנויות קליניות מקצועיות ובעיתוי בו יש לבצע את המיומנויות .סטודנטים מציינים את שלב ההתנסות בסיעוד המבוגר כשלב בו יש להתנסות גם במיומנויות קליניות מרכבות. מגבלות המחקר :מדגם קטן ואוכלוסיית המדגם נבחרה בדגימה אקראית מבי"ח אחד במרכז הארץ. 22 החוג לסיעוד שביעות רצון מהגישה הטיפולית של אחיות ורופאים במרפאות ראשוניות בקהילה ביטון סתוית ופרל מורן מנחה :ד"ר חייקין רות ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון ,איכילוב רקע :העלייה הגוברת בדרישה לנגישות לשירותי בריאות ,במיוחד לשירותי רפואה ראשונית, שהתרחשה במקביל לעלייה במחסור הקיים ברופאים ,הובילה להרחבת סמכויות האחיות במתן טיפול רפואי במרפאות הקהילה .השינוי במגמות מתן הטיפול הרפואי הכולל מעבר מטיפול בבית החולים לטיפול בקהילה ,העלה את הצורך בהגדלת שירותי הבריאות ובמספר האחיות הפועלות בקהילה .לאור המקום המרכזי אותו תופסת הרפואה הראשונית במערכת הבריאות ,עולה הצורך לבדוק את מידת שביעות הרצון של מטופלים מהטיפול אותו הם מקבלים במרפאות הראשוניות בקהילה. מטרות המחקר :המחקר הנוכחי עסק בנושא השוואת רמות שביעות הרצון בקרב אנשים מהאוכלוסייה הכללית בין הטיפול הכוללני אותו הם מקבלים ע"י רופא המשפחה לעומת הטיפול הכוללני של האחיות במרפאות ראשוניות בקהילה. שיטת המחקר :זהו מחקר תצפיתי בו אוכלוסיית המחקר כללה 37אנשים מהאוכלוסייה הכללית. המחקר בדק גברים ונשים בני 50ומעלה ממרכז הארץ המבוטחים באחת מקופות החולים .כלי המחקר אשר שימש לבדיקת הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון נבנה ע"י .)1997( Flockeהכלי בדק כל אחד מהמרכיבים החשובים ברפואה ראשונית :נגישות לטיפול ,רצף טיפולי ,תיאום הטיפול בין מטפלים ,תקשורת בין המטפל למטופל ומתן טיפול כוללני המתייחס למרכיבים הביופסיכוסוציאליים של המטופל .כל המשתתפים ענו על שאלון הבודק את שביעות רצונם מהגישה הטיפולית ע"י הרופא והן על שאלון הבודק את שביעות רצונם מגישתה הטיפולית ע"י האחות במרפאה ראשונית. ממצאים עיקריים :במבחני פירסון ו tמזווגים נמצא כי שביעות הרצון מהגישה הטיפולית של האחות נמוכה יותר משביעות הרצון מגישתו הטיפולית של הרופא במרפאה הראשונית באופן מובהק עבור כל אחת מהקטגוריות שנבדקו ע"י השאלון ( .)p<0.01ממצאים מובהקים נוספים מהמחקר העלו כי: לנבדקים יש מידת ביטחון גבוהה יותר ברופא לעומת האחות ,הנבדקים ימליצו יותר על הרופא מאשר על האחות בפני מכרים ומשפחה ,מידת האכפתיות של האחות נמוכה יותר מזו של הרופא והרופא 23 החוג לסיעוד מטפל בבני משפחה נוספים יותר מאשר האחות במרפאה ראשונית .לא נמצא קשר בין המאפיינים הסוציו דמוגרפיים כמו :גיל ,מצב בריאותי ,מידת דתיות ,רמת השכלה ומין ,לבין שביעות הרצון מהטיפול ע"י האחות או ע"י הרופא (.)p<0.05 תרומת המחקר וחשיבותו :שביעות הרצון של המטופלים היא הערכה סובייקטיבית לגבי איכות הטיפול אותו הם מקבלים והיא מהווה אחד מהמדדים להערכת שירותי הבריאות הציבורית .הכיוון הכללי של הממצאים מצביע על כך ששביעות הרצון מגישתה הטיפולית של האחות נמוכה באופן משמעותי משביעות הרצון מגישתו הטיפולית של הרופא במרפאה הראשונית .הדבר מעלה את הצורך החיוני בבניית אסטרטגיות לשיפור איכות השירות הניתן ע"י האחיות בקהילה .לפיכך ,יש חשיבות לדיון בממצאים אלו כחלק ממדדי איכות הטיפול במרפאות ראשוניות בישראל. 24
© Copyright 2024