כאן - שכולו טוב
1 החודש אנחנו חוגגים שנה לצאתו של הניוזלטר הראשון של מחלקת המחקר והפיתוח בקבוצת שכולו טוב .ב 26.6.2014יצא הניוזלטר הראשון -חמישה עמודים שנשלחו לעובדי הקבוצה ולמספר מצומצם של שותפים ,אשר תיארו את תחילת שיתוף הפעולה שלנו עם הפרופ' סוזן מקגורק וקים מיוזר מאוניברסיטת בוסטון ,חדשות מעולם השיקום בארץ ובכולם ,וזרקור חודש קצר בנושא התערבויות מבוססות ראיות בשיקום הפסיכיאטרי. במהלך השנה שחלפה נוספו מספר מדורים חדשים ,ועסקנו בנושאים רבים ומגוונים הרלוונטיים לעולם השיקום בבריאות הנפש; ביולי ,2014כשברקע מבצע "צוק איתן" ,אירחנו את הדוקטורנטית יעל מזור מאוניברסיטת חיפה אשר שיתפה אותנו במחקרה בנושא טראומה, פוסט טראומה וצמיחה פוסט טראומטית ,ופרסמנו רשימת מקורות לתמיכה נפשית בתקופת לחימה .באוגוסט התארחה אצלנו אילאיל צין ,במאמר מרתק בנושא קבלת החלטות משותפות בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש .בספטמבר הצטרפה אלינו מרים גולדברג ,שכתבה על נושא צרכנים נותני שירות בזרקור שהפך בהמשך לפינה קבועה בגיליון .באוקטובר קיבלה את הבמה מיכל דסקל ,אשר כתבה על ספר שהוציאה בנושא התמודדות בני משפחה ,המבוסס על ניסיונה האישי כאחות של אדם המתמודד עם מגבלה נפשית .בנובמבר התארח אחד משלנו -טל נויברגר ,מנהל תחום התעסוקה הנתמכת בקבוצת שכולו טוב כתב על תובנותיו מהמחקר האיכותני שביצע בנושא חוויותיהם של מתמודדים מעולם העבודה .בדצמבר הוקדש זרקור החודש לנושא סטיגמה עצמית ושילוב קהילתי בקרב מתמודדים עם מחלות נפשיות, בהתבסס על התזה של חן בכר בן ששון מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בינואר 2015כתבה מיכל טנא-רינדה זרקור שהוקדש לנושא נגישות ,מנקודת מבט אישית -בין 2 מטפלת למורשת נגישות השירות בתחום הפסיכיאטרי ,והשקנו מדור חדש שמתמקד במחקר על שיקום בתחום התרבות ,החברה והפנאי .ורד שפיר-קיסר ,מנהלת תחום בכיר חונכות, השכלה וחברה במחלקת השיקום ,באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כיבדה אותנו ופתחה את מדור זה בהצגת חזון ומדיניות של משרד הבריאות בתחום החברה והפנאי ואת פעילות המשרד לקידום חזון זה .בפברואר אירחנו שוב אחת משלנו ,עביר ותד ,מנהלת השיקום במפעל המשלב בבאקה אל גרביה וסטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית ,שכתבה יחד עם ד"ר רינה בינה ,המנחה שלה באוניברסיטת בר אילן ,זרקור בנושא התנהגות בריאותית בקרב אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית .במרץ האירה את עינינו גלית לוי ,יו"ר האגודה לסיעוד פסיכיאטרי ,בתפיסתה את תפקיד הסיעוד הפסיכיאטרי במערך השיקום בבריאות הנפש. באפריל הפכנו רשמית מניוזלטר למגזין ,וזכינו למאמר מאת הד"ר אנואר חטיב בנושא טיפול ושיקום בבריאות הנפש בחברה הערבית -מגמות ואתגרים .את גיליון מאי 2015הקדשנו לנושא הקשר בין קוגניציה לעבודה ,בזרקור שכתב ד"ר אמיר טל ,מנהל מחלקת המחקר והפיתוח ,תוך התמקדות בתוכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה" שבחלק מפיתוחה אנו משתתפים כעת. במהלך שנה זו של קיום המגזין ,הפך זרקור החודש לבמה מבוקשת לשיתוף המחקר והידע של חוקרים ובעלי עניין נוספים בתחום ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש ומספר הקוראים מגיע כבר לאלפים רבים שהצטרפו לרשימת התפוצה. ברצוני לנצל הזדמנות זו ולהודות לכותבי זרקור החודש במהלך השנה החולפת ,לבעלי הטורים הקבועים ,לאנשי המקצוע מתחום המחקר והקוראים הרבים אשר נתנו לנו היזון חוזר בנוגע לגיליונות שפורסמו עד כה ,לנציגי משרד הבריאות במטה ובמחוזות שהיו שותפים לא אחת לחשיבה ולפיתוח רעיוני ,וכמובן לד"ר אמיר טל -מנהל מחלקת המחקר והפיתוח ,על שזיהה את הצורך והצליח בעבודה מאומצת ובכישרון רב ליצור מאגר ידע חשוב זה ובכך לקדם את הפצת הידע המחקרי והמעשי בתחום ההחלמה והשיקום בבריאות הנפש. 3 לסיום ,אביע תקווה שגם בשנתו השנייה ימשיך המגזין לעסוק בנושאים עדכניים מתחום השיקום בארץ ובעולם ,לשמש במה לשיתוף וקידום ידע מכל הסוגים ,ולהוות כר פורה להעלאת רעיונות ויצירת שיתופי פעולה מגוונים בין כל האנשים שתחום השיקום בבריאות הנפש יקר לליבם. בברכה, הגר אלוש ,מרב"ע סמנכ"ל שיקום קבוצת שכולו טוב 4 חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם 6................................................................................................... זרקור החודש ,Assessing Readiness for Rehabilitation :הערכת מוכנות לשיקום התאמה והטמעה בשירות תעסוקה נתמכת "בית חם" ,מאת גיתית כהן ,ליאת אזולאי ,סיגל וקס ,איילת אונגר ,וד"ר גליה מורן9........................................................................................................................................ מדור החברה והפנאי' :היה לנו אוצר סמוי של פנאי' :על התנדבות ,המניעים לה ,השפעותיה על המתנדב והקשרה להחלמה ושיקום בבריאות הנפש מאת יורם קפלן 19............................................ פינת הצנ"ש" :צרכנים נותני שירות" -בין הפרקטיקה ,לתיאוריה ,ובין האישי למקצועי מאת מרים גולדברג27..................................................................................................................................................... דרושים בקבוצת שכולו טוב29............................................................................................................................ 5 .1פרס אורה גילבר לעבודת דוקטורט מצטיינת בתחומי הבריאות ,תשע"ה .ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומשפחת גילבר מודיעים על הענקת פרס ע"ש פרופ' אורה גילבר לעבודת דוקטורט מצטיינת שנכתבה במסגרת מדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטה בישראל בפסיכו-אונקולוגיה ,טראומה או היבטים פסיכו- סוציאליים באחד מתחומי הבריאות האחרים .הפרס עומד על 10,000ש"ח .מועמדים מכל האוניברסיטאות בארץ ,שעבודת הדוקטורט שלהם אושרה במהלך השנתיים האחרונות )יולי – 2013יוני ,(2015מוזמנים להגיש את מועמדותם לפרס ולשלוח את הפריטים הבאים: 6 עבודת הדוקטורט תקציר העבודה מסמך על אישור העבודה קורות חיים חוות דעת מנחה/י העבודה 1 חוות דעת שופטי העבודה )ככל שהן זמינות( יש לשלוח את החומר עד ליום ה' 30 ,ביולי ,2015לדוא"ל [email protected] טכס הענקת הפרס יתקיים ביום ג' 8 ,בדצמבר ,2015באוניברסיטת חיפה .חתן/כלת הפרס י/תציג את מחקרם בטכס .למידע נוסף ניתן לפנות לשושי מנספלד ,מנהלנית ביה"ס לעבודה סוציאלית ,דוא"ל [email protected] 1 ניתן לצרף את חוות הדעת שנכתבה במסגרת הליך שיפוט העבודה .2מאמר :היבטים תרפויטיים בתהליך הסטיילינג" .סטייל בהגדרתו מהווה שילוב של ביטוי עצמי ונורמות חברתיות ,היות והוא מאפשר לאדם להיעזר באופנה כמרחב לביטוי עצמי .האדם לובש את מה שהוא בוחר מתוך המסגרת האופנתית הקיימת ,וכך יוצר לעצמו דמות או זהות מובחנת ,זאת מבלי להפוך לזר או מבודד מן החברה .לבחירות אלו, המייצרות אפיק לביטוי עצמי ולהגדרה עצמית ,יש השפעה מרחיקת לכת על הפרט. תהליך הסטיילינג ,שנועד לסייע לאדם למצות ולממש את המשמעויות של בחירות אלו, טומן בחובו אלמנטים טיפוליים .בהתבסס על הזיקה המתוארת בין סטיילינג לבין עולם הנפש ,תוצג סקירה של עולם אופנה ושל תהליך הסטיילינג תוך שימת דגש על הכוח הטרנספורמטיבי הגלום בו" .אם תקציר המאמר סיקרן אתכם אתם מוזמנים לקרוא את גרסתו המלאה אשר התפרסמה באתר פסיכולוגיה עברית ב .14.06.2015-במאמר מוסגר אציין כי אחד מהתחומים בקבוצת שכולו טוב נקרא "גוד סטייל" והוא עוסק בהכשרה שיקומית תעסוקתית בתחום הטיפוח והסטיילינג ,ובהעלאת תחום זה למודעות ,כחלק מתהליכי ההחלמה ,השיקום וההשתלבות התעסוקתית והחברתית של מתמודדים עם מגבלה נפשית. לקריאת המאמר היכנסוwww.mat.co.il/BA2 : .3הרפורמה בבריאות הנפש -משלבים בין נפש לגוף ,מצגת מאת הפרופ' ארנון אפק מנכ"ל משרד הבריאות דר' טל ברגמן – לוי ראשת האגף לבריאות הנפש .בראשון לחודש יולי 2015 ,תיכנס לתוקפה הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש שמטרותיה המרכזיות הן להעביר את אחריות הטיפול בבריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים, לערוך אינטגרציה בין רפואת הגוף לרפואת הנפש ,לצמצם את הסטיגמה ולהשוות את הזכויות של המתמודדים עם תחלואה נפשית בהשוואה למתמודדים עם תחלואה גופנית .להלן מצגת אשר הוכנה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות וראשת האגף לבריאות 7 הנפש במשרד בו מתוארת כיצד הרפורמה תתבצע הלכה למעשה תוך התייחסות לחששות הקיימים בקרב אנשים הזקוקים לטיפול נפשי ,בני משפחותיהם וחלק מאנשי המקצוע בבריאות הנפש. לצפייה במצגת היכנסו: www.mat.co.il/Bpi .4שיעורים לחיים – החוויה של אנשים שניסו להתאבד :דו"ח מחקר איכותני מאוסטרליה .התאבדות היא אחת מחמשת הסיבות המרכזיות למוות ברחבי העולם. בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות רבים להבין תופעה זאת ולפתח אסטרטגיות למניעתה .להלן קישור למחקר אשר נערך באוסטרליה ופורסם החודש ,אשר בחן את החוויה של אנשים שניסו להתאבד .חשיבותו של מחקר זה נעוצה בעובדה כי נדירים המקרים בהם ניתן קול לאנשים אשר מייצגים תופעה שלמרות שכיחותה הרבה וחומרתה אינה מקבלת את תשומת הלב הציבורית הראויה ואפופה בהסתרה וסטיגמה. מחקר איכותני זה ,עשוי לסייע בהעמקת ההבנה לסיבות הגורמות לאדם לרצות לשים סוף לחייו וכן לבחון את הגורמים אשר עשויים לסייע לאדם להימנע ממעשה זה .יש לזכור כי מעשה אובדני הינו המנבא החזק ביותר להתאבדות ,לכן הבנת הדרכים בהן ניתן לסייע לאנשים לפני או אחרי ניסיון אובדני ,ניתן יהיה לצמצם את מספר המתאבדים בכל שנה .המחקר נערך ,כאמור ,באוסטרליה ,אולם ממצאיו רלוונטיים גם בהקשר הישראלי .לקריאת דו"ח המאמר המרתק היכנסו: https://www.sane.org/images/pdf/lessons-for-life.pdf 8 מאת :גיתית כהן ,2ליאת אזולאי ,3סיגל וקס ,4איילת אונגר ,5גליה מורן 6 הקדמה מטרת השיקום בבריאות הנפש היא לסייע לאנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית להגביר את יכולתם לתפקד באופן מוצלח ולהיות שבעי רצון בסביבה בה הם בחרו עם מינימום התערבות מקצועית ) .(Anthony et al., 2002בשנים האחרונות שואף מערך השיקום בתחום בריאות הנפש לפעול לפי חזון ההחלמה -תהליך אישי עמוק של שינוי עמדות ,ערכים ,תחושות, מטרות בחיים ,תפקידים ומיומנויות .זוהי דרך לחיות חיים משביעי רצון ,עם תקווה ,על אף המוגבלות הנובעת מהמחלה ,תוך פיתוח או חידוש של משמעויות וכוונות חדשות בחיים ,מעבר להשפעות המחלה ).(Anthony, 1993 שיקום פסיכיאטרי הוא מאמץ שיטתי לעזור לאנשים עם מגבלה פסיכיאטרית להתקדם בתהליך ההחלמה שלהם ).(Carrigan, mueser, bond, drake & Solomon, 2007 ברוח תפיסת ההחלמה ,ובהישענות על גישה שיקומית זו ,פותחה באוניברסיטת בוסטון התערבות המהווה חלק ממודל השיקום בבריאות הנפש (Anthony, Cohen, Farkas, Gagne, .(2002; Anthony & Farkas, 2009 2 גתית כהן ,m.s.w ,מנהלת מקצועית תחום תעסוקה בעמותת "בית חם" 3 ליאת אזולאי BA ,בפסיכולוגיה ,מנהלת אזור ירושלים ,השפלה והדרום ,תעסוקה נתמכת "בית חם" 4 סיגל וקס ,MScOT ,מדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש ,חברת צוות הטמעת מודל המוכנות לשיקום בישראל ,הקריה האקדמית אונו 5 איילת אונגר ,m.s.w ,מדריכה בכירה בשיקום בבריאות הנפש ,חברת צוות הטמעת מודל המוכנות לשיקום בישראל 6 גליה מורן ,PhD ,המחלקה לעבודה סוציאלית ,אוניברסיטת בן-גוריון ,ראש צוות הטמעת מודל המוכנות לשיקום בישראל 9 ההתערבות להערכת ופיתוח מוכנות לשיקום ,או בכינויה המקוצר "רדינס" הובאה לישראל בשנת ,2011בחסות יספר"א ,קרן טאובר ומשרד הבריאות ,ומאז היא נלמדת באמצעות קבוצת המוכנות הישראלית )מורן .(2011 ,עד כה ,עשרות אנשי מקצוע עברו הכשרה להתערבות ברמות מומחיות שונות במסגרת בית הספר לשיקום ,שילוב והחלמה בקריה האקדמית אונו, ובמסגרות נוספות. אחד הארגונים שבחרו להטמיע את ההתערבות בתהליכי השיקום המבוצעים בו ,הוא עמותת "בית חם" ,שמצאה את ההתערבות מתאימה במיוחד לשירות התעסוקה הנתמכת ,לאור ממצאים מחקריים המצביעים על כך שההתערבות מנבאת התאמה ומחויבות לתהליך השיקומי בתחום התעסוקה ).(Roberts & Pratt, 2007; 2010 מהי מוכנות לשיקום ? מוכנות לשיקום היא מצב מנטאלי ורגשי של האדם ,בו הוא רוצה וערוך לתחילתו של תהליך שינוי מובנה בחייו .מוכנות נבנית על בסיס מספר אלמנטים ,בהם צורך ,רצון ,תחושת מסוגלות, ציפיות חיוביות ,תמיכות קיימות ,וידע על עצמי ועל הסביבה והתפקידים בהם אמור לחול השינוי ).(Anthony & Farkas, 2009 אחת המשימות המאתגרות ביותר הניצבות בפני אנשי טיפול ושיקום ,היא זיהוי לקוחות המחויבים לתהליך של שינוי ועידודם לקחת חלק בתהליך השינוי עצמו (Farkas, Sullivan- ) .Soydan & Gagne, 2000בתחום השיקום בבריאות הנפש ,המתבסס כאמור על גישת ההחלמה ,יש חשיבות גדולה מאד למעורבותו של האדם ולנכונותו לקחת חלק פעיל בתהליך השיקום .תהליך זה מתואר כשותפות בין איש השיקום לבין הלקוח ,שנועדה לאפשר לאדם להוביל ולקבל החלטות בנוגע לשיקומו .מכך עלול להשתמע כי רק אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית בעלי תפקוד גבוה יכולים לקחת חלק פעיל בתהליך ).(Anthony, et al., 1990 אולם מחקרים מראים כי אנשים רבים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית ,גם אם היא חמורה ,מביעים נכונות ועניין להשתלב בתפקידים משמעותיים בתחומי חיים שונים ובסביבות חברתיות נורמטיביות ,כגון דיור ,חברה ,עבודה ולימודים ) .(Cohen, et al., 1997על מנת שאדם 10 יוכל לבחור באופן מושכל להיכנס לתהליך שיקום ולקחת אחריות על התהליך ,יש לסייע לו לבחון את מידת מוכנותו ולסייע לו לפתח אותה במידת הצורך & (Farkas, Sullivan-Soydan ) .Gagne, 2000רק לאחר ביצוע ההערכה ,ובמידת הצורך פיתוח המוכנות ,ניתן יהיה להציב מטרה שיקומית ,ואז לבחון את כישוריו ויכולותיו של האדם להשיגה .גם את אלה ניתן לפתח במידת הצורך .ההנחה העומדת בבסיס הגישה ,היא כי גם אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית בעלי תפקוד נמוך ,יכולים להפיק מהתערבות מסוג זה ולפתח את מוכנותם ויכולותיהם להשתלב בפעילות שיקומית שתקדם את מעורבותם בקהילה לשביעות רצונם. למי מתאימה הערכת מוכנות לשיקום? הערכת המוכנות לשיקום לא נועדה לפסול אנשים מקבלת שירותי שיקום ,אלא לסייע להם לשלוט בתהליך ולבחור עבור עצמם מה נכון בנקודת הזמן הנוכחית .ההערכה נעשית כאשר האדם ו/או אחרים משמעותיים סביבו ,כולל הצוות השיקומי המלווה אותו ,מעלים התלבטות בנוגע לשינוי כלשהו באחד מתחומי החיים – עבודה ,לימודים ,חברה ,או מגורים .ההערכה מבוצעת רק לגבי שינוי בתחום אחד ,ואינה משליכה בהכרח על שינויים בתחומי אחרים ) .(Farkas, Sullivan-Soydan & Gagne, 2000למרות שההערכה מחייבת תקשורת מילולית ויכולת העמקה ,ניתן להתאימה למגוון אוכלוסיות ,גם לבעלי יכולות קוגניטיביות ושפתיות נמוכות באופן יחסי ,באמצעות הפשטה של השאלות ,עד כדי שימוש בסמלול לצורך הנגשת המושגים. הערכת מוכנות לשיקום הערכת המוכנות בנויה מתהליך מובנה ושיטתי הנעשה עם האדם באופן פרטני ,ומטרתו לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי מידת המוטיבציה הפנימית והחיצונית וכן הידע שיש לאדם לקראת עריכת שינוי באחד מתחומי חייו בסביבות של מגורים ,עבודה ,לימודים או חברה .ההבנה בבסיס התהליך היא ששיקום הוא שינוי של תפקיד משמעותי בקהילה .מתי אנשים מחוללים שינוי? אנשים יפעלו לכיוון של שינוי כאשר המוטיבציה והידע שלהם גדולים מספיק כדי לחולל את השינוי .בתהליך ההערכה מקיים האדם בדיקה מעמיקה עם עצמו ,בליווי איש מקצוע מומחה 11 בהעברת ההתערבות ,כדי להעריך את מידת המוכנות שלו לשינוי .היה ותהליך ההערכה יראה כי האדם אינו מוכן דיו ,ניתן לפתח את המוכנות על ידי פעילויות מוטיבציוניות – פעילויות שונות המאפשרות לפתח את התחושות כלפי השינוי ואת הידע ,ובכך מעלות המוכנות לפעול ) .(Anthony & Farkas, 2009הערכת המוכנות לשיקום מסייעת לאדם "לשפוט בעצמו" האם נכון לו להיכנס כעת לתהליך שיקומי ,או לא .תהליך ההערכה מאפשר להעריך את מידת המחויבות והרצון של האדם בשיקום ,ולא את מידת היכולת להשתתף בפעילות שיקומית & (Anthony Farkas, 2009). ההערכה נעשית בשותפות עם האדם ,במטרה להגביר את מעורבותו בתהליך השיקומי .היא מעודדת הכוונה עצמית ,בטחון והעצמה בתהליך השיקום & (Farkas, Sullivan-Soydan, ) .Gagne, 2000בהתערבות זו האדם מוזמן לחקור ולעבד באופן מעמיק היבטים שונים של מצבו העכשווי ,כגון שביעות רצון ,תחושת מסוגלות ,ותמיכות ,וכן לחקור את מידת מודעותו לעצמו ולתפקודו בתחום בו הוא מבקש לעשות שינוי .תהליך זה מסייע לאדם להתכונן לתהליך השיקום מנקודת מוצא מושכלת ועם תחושת שליטה גבוהה ,אך גם מאפשר לסמן מרכיבים הדורשים חיזוק ,למידה והכוונה לקראת השגת אותו שינוי ) .(Farkas et al., 2000הערכת המוכנות לשיקום מורכבת מ 5-אלמנטים החוקרים לעומק חלקים אלו: .1צורך בשינוי .2מחויבות לשינוי .3סגנון היקשרות .4מודעות לסביבות .5מודעות אישית 12 שני האלמנטים הראשונים ,צורך ומחויבות לשינוי ,מעריכים את רמת המוטיבציה לחולל שינוי ושלושת האלמנטים האחרים ,סגנון היקשרות ,מודעות סביבתית ומודעות עצמית ,מעריכים את רמת הידע שיש לאדם על עצמו ועל הסביבה אותה הוא רוצה לשנות. אלמנט :1זיהוי צורך -בוחן את מידת הדחיפות והרצון של האדם לחולל שינוי בתחום הנבחר ולהציב מטרה שיקומית .זאת על ידי בחינת צורך פנימי הנמדד בשביעות רצון מהמצב הנוכחי וכן בחינת צורך חיצוני הנמדד בתפיסת אחרים משמעותיים את מידת ההצלחה של האדם כיום בתחום בו עולה מחשבה לגבי שינוי. אלמנט :2תיקוף מחויבות לשינוי -מאשש את כוונת המתמודד כיצד לשפר את מצבו הנוכחי בעזרת ארבעה מדדים (1) :כמיהה לשינוי -עד כמה חש האדם שהשינוי הוא חיוני ) (2מסוגלות עצמית -האם האדם מאמין שהשינוי אפשרי (3) .ציפיות חיוביות - האם האדם צופה תוצאות חיוביות מהשינוי )רווחים מול הפסדים( (4) .תמיכה -האם האדם חש כי יוכל לקבל סיוע מאחרים בתהליך זה .אלמנט זה בודק בעצם האם השינוי נתפס אצל המתמודד כחיובי וכאפשרי. אלמנט :3סגנון היקשרות -קביעת המידה והאופן שבהם המתמודד מעוניין ליצור קשר עם אחרים ובאיזה סגנון קירבה :פיזי ,רגשי ,אינטלקטואלי ,רוחני .מידע זה על עצמו יוכל לסייע בעתיד בבחירת הסביבה בה יתרחש השינוי והקשרים התומכים שיוכלו לסייע. אלמנט :4הערכת מודעות לסביבות -הערכת מידת הידע שיש לאדם על סביבות עבר, הווה ועתיד בתחום בו הוא בוחן לעשות שינוי .קורות חיים סביבתיים ,הנבנים בשלב זה ,כוללים :תיאור פיזי של סביבות שונות בתחום זה ,הגדרת תפקיד ,תחומי אחריות, דרישות ואופן הבחירה בהן .אלמנט זה עוזר להעריך את מידת הידע ביחס לקביעת מטרה שיקומית כללית ,את מסגרת הזמן הדרושה לקביעת המטרה ולמקד את תהליך הפיתוח במידה וחסר לאדם ידע או ניסיון בתחום זה. אלמנט :5הערכת מודעות עצמית -הערכת מידת הידע שיש לאדם בנוגע לערכיו, 13 תחומי העניין שלו ,העדפותיו והאופן בו הוא נוהג לקבל החלטות .זהו גורם אינטלקטואלי המבוסס על היכרות עם עצמו וניסיון חיים .עבור אנשים ששהו שנים רבות מחוץ למעגל העשייה ,חסר ידע על עצמם ולכן חסר גם ביטחון עצמי ויכולת לבצע בחירות מושכלות. פיתוח של אלמנט זה יכול לקדם באופן משמעותי את מידת המעורבות של האדם בתהליך השינוי. תוצאות הערכת המוכנות לשיקום לכל אורך הערכת המוכנות ,המידע הינו מדיד ומכומת וניתן לראותו בגרף .בסיום ההערכה אנו רואים בגרף המסכם את מידת המוכנות שיש לאדם לחולל את השינוי ומגיעים למרכיב האחרון: בחירת כיוון -סיוע בקבלת החלטה שקובעת איזו פעולה תעזור לאדם בצורה הטובה ביותר להתקדם בהחלמתו .במידה והאדם חש מוכן לשינוי ,נוכל לסייע לו בקביעת מטרה שיקומית. במידה והמדדים יצאו בינוניים ומטה ,נפעל לפיתוח המוכנות בנושאים הקשורים לאלמנטים שמדדיהם נמוכים ,אם במרכיבי המוטיבציה ואם במרכיבי הידע ,לעיתים תוך כדי הצבת מטרה שיקומית ולעיתים לפני שנציב אותה .קיימת תמיד גם אפשרות שבמידה והמדדים נמוכים, יחליט האדם שבשלב זה הוא לא מעוניין או לא בשל לתהליך של שינוי ויבחר שירות אחר ,כמו טיפול ,שירות חברתי או מענה מתחום הרווחה. מדוע לבחור ב"הערכת ופיתוח מוכנות לשיקום"? מן המחקר עולה כי היתרונות בהטמעת תכנית זאת הם רבים: תהליך התומך במוטיבציה הפנימית של האדם להוביל את תהליך השיקום שלו תפירת חליפה אישית לאדם בשיקום לפי רצונותיו וצרכיו מחזק בטחון עצמי ,מגביר מודעות ומחויבות לשיקום מבוסס על שותפות מלאה בין נותן ומקבל השרות תהליך מובנה ושיטתי המאפשר גם למתמודד להבין באופן מוחשי את מצב מוכנותו באופן ממוקד מתאים לרצף השירותים מאשפוז עד לקהילה 14 מוכנות לשיקום ב"בית חם" בשנת 2013השתתפו 15עובדים משירותי התעסוקה הנתמכת של עמותת בית חם ,בקורס "כלים להנעת שינוי" שהתקיים בביה"ס לשיקום ,שילוב והחלמה בקריה האקדמית אונו. העובדים מצאו שהכלי מספק מענה לחסר בתהליכי השיקום כיום -שלב המאפשר התכוננות ובחירה של האדם בתהליך השיקום .זוהה כי הכלי יכול לתת מענה בעיקר לקושי של פונים מועדות סל שיקום ,שחסרים ניסיון תעסוקתי קודם או הבנה של עולם העבודה .בעוד חלקם מעוניינים ב"השמה" ,הם עשויים להתקשות לראות את עצמם כחלק אקטיבי בתהליך ,או פועלים מתוך רצון לרצות את הסביבה ,ולא מתוך מוטיבציה פנימית ,ולכן מתקשים להתחייב לתהליך השיקומי .לצד זאת ,עלה צורך מצד אנשי הארגון להתאים את הכלי לעבודה הספציפית בתעסוקה נתמכת ,וכן לשפה ולתרבות הישראלית. צוות מוביל מבין עובדי הארגון ,שכלל שלושה עובדי תעסוקה נתמכת ושתי מנהלות מקצועיות, קיבל ליווי והדרכה ממנחות הקורס במהלך שנה לאחר סיומו .הצוות המוביל נפגש באופן רציף למשך כשנה לשיחות אינטנסיביות ודן בשאלות וסוגיות שעורר בהם הכלי להערכת מוכנות לשיקום לצורך התאמת הכלי לשירות התעסוקה .תוך כדי הכתיבה הועברו חומרים חדשים, שאלות ,ומחשבות לצוות המנחות לקבלת משוב ,ואחת לחודשיים התקיימו פגישות הדרכה, שסייעו בשמירה על הזיקה לכלי המקורי ולרוח הגישה. התהליך ,שהיה מורכב והושקעה מחשבה רבה בכל חלקיו ,טמן בראשיתו הרבה דילמות ואמביוולנטיות מצד הצוות .מחד זהו כלי מעמיק ומרחיב ומצד שני קיים צורך למסלול השמה מהיר )מצד גופים שיקומיים ומצד האדם המבקש לשפר את מצבו הכלכלי בדחיפות( ,רצון 'להתנער' מחלקים מסוימים של הכלי לצד הרצון לשמר את עקרונות התפיסה והגישה של הכלי ועוד .הושקעה מחשבה רבה ,מארגון האלמנטים מחדש ועד לדיוק המילה המתאימה בכל משפט או שאלה .חודד העיסוק בשינוי בתחום התעסוקה ולא בכל תחומי החיים כבכלי המקורי, ונוספו שאלות רלוונטיות לתחום התעסוקה .תוך כדי התהליך התגבשו התאמות והנגשות קוגניטיביות ותרבותיות .כמו כן הוספו נספחים כגון רשימת רגשות ורשימת ערכים. 15 נוספה חוברת ללקוח אשר זהה בתכניה לחוברת של איש השיקום ,במטרה לאפשר לאדם לקחת את החוברת הביתה ולחשוב על הדברים גם אחרי או לפני הפגישות ולשתף אחרים משמעותיים בתהליך. בין השינויים שהוכנסו ,נערכו שינויים באופן איסוף המידע על ידי האדם לגבי רגשות ומחשבות לקראת השינוי ,בחלק מהאלמנטים .כך למשל טבלה לאיסוף מידע על "מידת שביעות הרצון מהסביבה ,התפקידים והאנשים במצב הנוכחי" ,הוחלפה בסולם דירוג על רצף של 1-10ולאחר מכן מספר שורות בהן ניתן להתייחס לבחירה .השינוי נעשה מתוך חוויה של הצוות את הטבלה כטכנית מדי ולא מאפשרת שיח שוטף וטבעי ,ולכן נעשה השינוי מטבלה לדירוג והסבר .כמו כן, בכדי לקבל תמונה מלאה יותר לגבי סדר יומו של האדם ,מידת "מלאות" יומו ,מגוון הפעילויות ועוד ,נוספה טבלה מפורטת יותר לפעילויות ,המתארת לוח זמנים מייצג לשבוע ומפרט את הפעילויות משעת הקימה ועד שינה .שינוי זה הינו חשוב לידיעת איש השיקום בתעסוקה בכדי להכיר את הרגלי הלקוח ומאפשרת בשלב מאוחר יותר ,מציאת עבודה המשתלבת בצורה טובה עם שגרת היום והשבוע שלו ,או לחלופין ,מאפשרת לראות דפוסים בעייתיים עוד טרם חיפוש העבודה .דוגמא זו מתארת בצורה מייצגת כיצד שונה הכלי והותאם בתכניו הספציפיים ,אופי וסגנון השאלות לתעסוקה נתמכת ,אך בכל זאת שומר על רוח ומטרת הכלי המקורי. השינוי המשמעותי בכל תהליך התאמת הכלי ,היה המחשבה המובילה לפתיחת שיח עם האדם ,העמקת החקר להיכרות עם עצמו ודיוק מחשבותיו ורגשותיו לגבי אותו נושא מדובר, העברת האחריות ,ההחלטות והפתרונות אל האדם ,דבר שלאו דווקא התאפשר בתהליך ההשמה קודם לכן לפני הטמעת ההתערבות .אלה ועוד אפשרו להתאים את הכלי לתהליכי העבודה בארגון ,עד שנוצר שילוב בין שפת ה"מוכנות" לשפת "התעסוקה הנתמכת" ונוצר כלי מותאם ,הממזג בצורה מיטבית את הגישה והכלי המקורי עם צרכי השטח. בששת החודשים האחרונים החלה התנסות בכלי המותאם על ידי כל עובדי התעסוקה הנתמכת שהשתתפו בקורס ,לאחר שבחודש פברואר ,2015פרופ' מריאן פרקש ,ממחברי הכלי, הגיבה להתאמות ,והביעה תמיכה בתהליך שבוצע. 16 כיום ,לאחר יצירת הכלי המותאם והתנסות בשטח ,מעידים רכזי בית חם" :התהליך היה שני צעדים קדימה ואחד אחורה ,אך היום כבר יש נחת .זהו כלי מקיף מאוד שיכול לעזור ברמה הרגשית והטכנית בעבודה עם מקבלי השירות"; "כיום אני מצליח לראות שורשים מסתעפים ועץ גדול שלא רואים את סופו ...זה יכול להתאים להערכה וגם להעמקת הקשר והליווי של אנשים עובדים ...אני פה עם המון תקווה ששורשים גדולים אלה יעמיקו ויתנו פריחה גדולה". "חשוב לשים לב איך לא להציף עם הכלי .איך אני עוזרת לגרום לאדם להבין ששווה לו להשתהות ...לא לרוץ ...הכלי יוצר שיטה ,נוהל עבודה ברצף; "היום התחושה היא שיש בידינו כלי המאפשר למתמודד להכיר את עצמו ,ע"י החקר והשאלות .מתוך אמפתיה מצליחים לקלף את הקליפות החיצוניות שהמחלה והסביבה ייצרה ולהגיע אל הרצונות והיכולות של האדם ,ההתמקדות הוא בחלק הבריא .כמו כן ,הכלי מעביר אל האדם את האחריות בהחלטה ובבחירה והופכת אותו לשלו". לצד חוויית עובדי בית חם ,גם המתמודדים שעברו את התהליך סיפרו: "מאד נהניתי מהתהליך ,הוא מאד ממוקד ,מארגן ומסדר את המחשבה"; "התהליך הזה עוזר לך להכיר אותי טוב יותר ומהר יותר"; " אני נהנית מהתהליך ,מרגישה שיש עשייה". א' שהגיע ממפעל מוגן הצהיר בתחילת התהליך כי אינו מתכוון לעזוב אותו ,אך כבר לאחר המפגש השלישי ראה כי אחרים משמעותיים תופסים אותו כבעל יכולות ,המסוגל להצליח בשוק החופשי ,והבין כי הוא יודע ומכיר ביכולותיו הגבוהות ,אך מה שחוסם אותו הינו הביטחון העצמי הירוד שלו .בסוף התהליך סיפר" :בתחילה לא הבנתי למה כל החפירות האלה והיה קשה לכתוב כל כך הרבה ,אבל בסופו של דבר הבנתי שיש לי הרבה מה לתת מעצמי ,אני מרגיש מסוגל ומתאים לעבודות מתקדמות יותר מהעבודה שלי במפעל מוגן ואני מבקש לשנות את כל האמירות הקודמות שלי". כיום תהליך ההטמעה של הכלי המותאם ממשיך בקרב עובדי התעסוקה הנתמכת ולקוחות נוספים של השירות נחשפים לעבודה עם הכלי .כמו כן צפוי להתחיל בשנה הקרובה ליווי מחקרי של הטמעת הכלי ,כדי לחקור את ההשפעה של ההתערבות על יצירת ארגון מכוון יותר לתהליכי החלמה ,וברמה הפרטנית ינסה לבדוק את התרומה של הכלי לתפיסות ועמדות של רכזי התעסוקה כאנשי שיקום ,את תהליכי ההתמקצעות שלהם וכיצד והאם תהליכי השיקום משתנים בעקבות העבודה עם ההתערבות. 17 המחקר יבחן גם את מידת שביעות הרצון ותחושת המחויבות של מקבלי השירות לתהליך .השינוי מקורות Anthony, W. A., Cohen, M., & Farkas, M. (1990). Psychiatric Rehabilitation. Boston: Center for Psychiatric Rehabilitation. Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: The guiding vision of the mental health service system in the 1990’s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16, 11-23. Anthony, W.A., Cohen, M.R., Farkas, M.D., Gagne, C. (2002). Psychiatric Rehabilitation, 2nd edition. Boston, MA: Boston University, Center for Psychiatric Rehabilitation. Anthony, W., & Farkas, M. (2009). Primer on the psychiatric rehabilitation process. Boston: Boston University, Center for Psychiatric Rehabilitation. 18 Corrigan, P. W., Mueser, K. T., Bond, G. R., Drake, R. E., & Solomon, P. (2007). Principles and Practice of Psychiatric Rehabilitation. New York, NY: Guilford Press. Farkas, M., Sullivan-Soydan, A., & Gagne, C. (2000). Introduction to Rehabilitation Readiness. Boston: Boston University, Center for Psychiatric Rehabilitation. Roberts, M. M., & Pratt, C. W. (2007). Putative evidence of employment readiness. Psychiatric Rehabilitation, 30(3), 175-181. Roberts, M. M. & Pratt, C. W. (2010). A Construct validity study of employment readiness in persons with severe mental illness. American Journal of Psychiatric Rehabilitation, 13(1), 40-54. 'היה לנו אוצר סמוי של פנאי' :על התנדבות ,המניעים לה ,השפעותיה על המתנדב והקשרה להחלמה ושיקום בבריאות הנפש יורם קפלן 7 לקראת סיום לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית ,עברתי הכשרה מעשית במרכז יום לקשיש בקריית שמונה .במהלך ההכשרה אחת מעובדות המקום אמרה לי את המשפט מעורר ההשראה הבא" :אתה רוצה להכיר קהילה – צא והתנדב בה" .בכך ביטאה אותה עובדת את מה שתיארו חוקרים שונים מארצות שונות בתקופות שונות :התנדבות היא אמצעי המסייע לפרט לחוש בעל ערך ושותף שווה בקהילה .במאמר קצר זה אתאר מה מושך אנשים לבחור להתנדב ולתרום מזמנם לזולת ,מהם הרווחים שעליהם מדווחים מי שהתנדבו וכיצד כל זה קשור להחלמה ושיקום בבריאות הנפש. מהי התנדבות ,כמה היא שכיחה ולמה אנשים מתנדבים? התנדבות מוגדרת כפעילות שהיא פרי בחירה חופשית של האדם ,המתבצעת ללא קבלת שכר ותכליתה להיטיב עם הזולת )ארנון .(2007 ,על פי המועצה הישראלית להתנדבות ,8מאות אלפי אנשים בישראל משלבים בלוח הזמנים השבועי שלהם פעילות התנדבותית כלשהי. מהספרות המחקרית עולה כי אנשים מתנדבים ממספר סיבות עיקריות: התנדבות כדרך להשגת התעלות רוחנית להתנדבות יש שורשים ערכיים בשלושת הדתות הגדולות :ביהדות קיימים ציווים ערכיים דוגמת 'ואהבת לרעך כמוך' ,מנהגים דוגמת גמילות חסדים ,מתן בסתר ,חסד של אמת ועוד. 7 עו"ס ,סטודנט לתואר שני בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה ,מתמחה במחקר במחלקת המחקר והפיתוח בקבוצת שכולו טוב. 8 http://www.ivolunteer.org.il/ 19 בנצרות נעשה שימוש בארגוני צדקה התנדבותיים שתכליתם לא רק לתרום לזולת אלא גם להפיץ את ערכי הנצרות .דוגמה לכך הוא ארגון 'צבא הישע' The Salvation Armyארגון בינלאומי בעל שורשים פרוטסטנטיים המקיים פעילות צדקה .באסלם מהווה הצדקה את אחד מחמשת 'עמודי האיסלם' )ארכאן אלאסלאם( .כך למשל ,בסורת אלבקרה בקוראן נאמר: "...המעשים הטובים הם נחלת המאמין באלוהים וביום האחרון ובמלאכים ובספר הנביאים ,והמעניק מרכושו על אף היותו אהוב עליו ,לקרובי המשפחה והיתומים והנזקקים ולהֵ לך בדרכים ולקבצן ,ולשחרור עבדים; והמקיימים את התפילה והנותנים זכאת -...כל אלה ,אמת בפיהם והם היראים" )רובין(2005 , התנדבות היא ,אם כן ,תופעה אנושית שחכמי דת בשלוש הדתות המונותאיסטיות הכירו כבר בימי קדם בחשיבותה כאמצעי להשגת מצב רוחני ומוסרי רצוי .מידע על שיעורי התנדבות בקרב אוכלוסיות שונות אכן מצביע על כך שבכל הדתות המונותאיסטיות בישראל שיעור ההתנדבות עולה ביחס ישר לרמת הדתיות )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .(2013עם זאת המשמעות הדתית של ההתנדבות אין פירושה שתחום ההתנדבות הוא בהכרח דתי; רק כשישה אחוזים מכלל המתנדבים פונים לפעילות דתית במהותה. התנדבות כמענה לצורך חברתי לצד שורשיה הערכיים ההתנדבות היא צורת התארגנות התגייסות של הפרט והקהילה נוכח קיומו של אירוע המעמיד קהילות או פרטים במצוקה .הנסיבות יכולות להיות מגוונות :אסונות טבע ,אסונות מעשה ידי אדם ,מלחמות ,תאונות מגפות ועוד .עם זאת פעילות התנדבותית אינה חייבת להיות קשורה דווקא למצב מסוים .פעמים רבות תכלית קיומה הוא שיפור פני החברה וסיוע לאוכלוסיות שונות )המוסד לביטוח לאומי ,ללא ציון תאריך( .לעיתים ההתנדבות היא אמצעי בידי קהילה המסייע ללכידות ,גיבוש בינאישי וגיבוש של דימוי הקהילה בעיני קהילות 20 אחרות .דוגמה לסוג כזה של התנדבות מתקיימת בפעילות "עמותת רוח טובה" .9ארגון זה הקים באתר האינטרנט שלו פורטל התנדבות המאפשר לכל אחד כמעט למצוא תחום ואף מסגרת התנדבות המתאימה לשעות הפנאי ולתחומי העניין שלו. התנדבות כצורך שעה לעיתים נועדה התנדבות לענות על צורך חברתי מתמשך ,המבטא מגמה חברתית מתמשכת. דוגמה בולטת לצורך הגובר במתנדבים בחברה הישראלית קשורה לתחום הזקנה .אוכלוסיית בישראל מתבגרת בהדרגה .כך למשל אוכלוסיית הגמלאים בישראל צפויה להכפיל עצמה פי 2 ויותר ,עד לשנת ) 2035ברודסקי ,שנור ,באר .(2013 ,ציבור זה של גימלאים מהווה קהל יעד הן של מתנדבים והן של מקבלי שירותי התנדבות שונים. התנדבות כמענה למניעים אישיים התנדבות עונה אם כן על צורכי שעה ,מבטאת מגמות חברתיות ומבטאת את שאיפת הפרט להתעלות רוחנית כשמדובר בהקשר הדתי-ערכי .לצד כל אלה ייתכנו מניעים אישיים יותר להתנדבות ,כאלה שאינם קשורים למגמות חברתיות אלא הן תוצר של סיפור החיים של המתנדב .חשבו למשל על אב שבנו התאבד והוא מתנדב בקו חם של עמותה למניעת התאבדויות בני נוער ,או אישה שעברה אירוע של אלימות מינית ומתנדבת במרכז לקורבנות אונס ותקיפה מינית .בנוסף לכך ,המניעים האישיים להתנדבות עשויים להשתנות בהתאם לארגון בו מדובר ,אוכלוסיית המוטבים בה מדובר וכן מהות תפקידו של המתנדב .סוג ייחודי של מתנדבים הם מי שפועלים בתפקידי ניהול בארגון .מתנדבים אלה מונעים יותר על ידי הצורך במעמד ובעצמאות בפעילותם כמתנדבים ומונעים במידה רבה על ידי אלטרואיזם ואכפתיות כלפי מוטבי ההתנדבות )יפה ,יורק וכפיר.(2011 , http://www.ruachtova.org.il/ 9 21 גורמים ההופכים התנדבות לטובה ומספקת מחקרים שבוצעו בישראל מצביעים על כך שהתחושה הסובייקטיבית של המתנדב שתרומתו היא בעלת ערך וזוכה להוקרה מצד הגורם המעסיק אותו מהווה גורם משמעותי בהערכת ההתנדבות כתורמת למתנדב עצמו )גדרון .(1984גורם משמעותי נוסף הוא טיב הקשר הרגשי עם מוטב ההתנדבות :קשר אישי עמוק וחיובי עם מוטבי ההתנדבות וכן עם מתנדבים אחרים השפיע בצורה חיובית על האופן בו נתפסה הפעילות ההתנדבותית )קוליק ומגידנה.(2011 , מה בין ההתנדבות ,החלמה ,שיקום והשתלבות חברתית של מתמודדים עם מגבלה נפשית? כפי שצוין לעיל ,התנדבות באה ,בין השאר למלא צורך חברתי .דהיינו ,לסייע ,ללא שכר, לאוכלוסיות מוחלשות בחברה אשר זקוקות לסיוע כלכלי-חברתי או אחר .בהתנדבות מסוג זה, הצד "החזק" לרוב מעניק עזרה לצד "החלש" או "הנזקק" ,בבחינת פעילות של חסד וצדקה. במהלך ההיסטוריה ,אנשים עם מוגבלות בכלל ,ומוגבלות נפשית בפרט ,היו "מוטבי ההתנדבות" ושיעור ההתנדבות בקרב אוכלוסייה זאת היה נמוך .לנוכח עובדה זאת אנשים עם מוגבלות נפשית אינם נהנים מהיתרונות שבהתנדבות ומהרווחים הפוטנציאליים של פעילות זאת לתהליכי ההחלמה ,השיקום וההשתלבות החברתית שלהם .כך למשל ,התנדבות מתקשרת לרמות גבוהות יותר של מרץ ,שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים ,על אופטימיות ביחס לחיים בעתיד הנראה לעין ,על הרגשת בדידות פחותה ועל תחושת חוללות עצמית גבוהה יותר ביחס למי שאינם מתנדבים .התנדבות אף מאפשרת לעוסקים בה לחוש חיוניים ותורמים לחברה גם נוכח מצב בו הפרודוקטיביות שלהם ירדה והם לא יכולים יותר לעבוד בעבודה רגילה .בנוסף לכך ,התנדבות מאפשרת למתנדב ללמוד מיומנויות חברתיות ולרכוש הרגלים של פעילות בתוך ארגון ) .(Read & Rickwood, 2009הלמידה יכולה להתרחש כלמידה מתווכת )למשל במסגרת הכשרה שניתנת למתנדב ,בה הוא לומד מיומנויות שאותן יוכל ליישם גם בשטחים אחרים של חייו( .התוצאה של תהליך זה במקרים עשויה להיות עליה בתחושת האדם כי הוא יכול לנהל את חייו ולשלוט בגורלו בהצלחה וביעילות .מבחינה רגשית ההתנדבות 22 מאפשרת להעלות את הערך העצמי ,כיוון שאדם בעל מגבלה יכול לחוש אמפתיה כלפי מוטבי ההתנדבות ,דבר שיסייע לו להשתחרר מרחמים עצמיים (Mellor, Hayashi, Firth, Stokes, ) .Chambers & Cummins, 2009כמו כן ,אדם בעל מגבלה המשתתף בפעילות סינגור כלפי אחרים לומד להתייחס למציאות של התמודדות עם מגבלה במונחי פעולה יזומה ,ופחות במונחים פסיביים ותגובתיים ) .(Read & Rickwood, 2009לבסוף ,הסביבה לומדת לזהות את האדם כתורם והוא תופס עצמו יותר ויותר כבעל תפקיד פעיל בחברה בה הוא חי ).(Jones, 2014 אם כן ,התנדבות עשויה לשפר באופן משמעותי את חיי הפנאי והחברה של המתמודדים וכן להוות מסגרת לרכישת מיומנויות וכישורים שיסייעו בהשתלבות בעולם העבודה. לנוכח הפוטנציאל המיטיב של התנדבות בקרב אנשים בכלל ובקרב אנשים הנמצאים בתהליכי החלמה ושיקום בבריאות הנפש בפרט ,יש להרחיב את המחקר בנושא אשר יבדוק את חשיבות פעולת ההתנדבות ,יתרונותיה ותרומתה לאנשים הנמצאים בתהליכי החלמה ושיקום בבריאות הנפש ולקהילה בכללה ,תוך התייחסות לחסמים המונעים התנדבות כצורה של השתלבות קהילתית .כל זאת תוך בחינת סוגיות אתיות כגון החשש מניצול של המתנדבים במקרים מסוימים ודיון בסוגיה האם חשש זה אכן מתגבר כאשר מדובר במתנדבים עם מוגבלות נפשית. 23 מקורות ברודסקי ,ג' ,.שנור,י' ,.ובאר ,ש) .עורכים( ) .(2013קשישים בישראל :שנתון סטטיסטי ]גרסה אלקטרונית[ .אוחזר בתאריך 24/5/15מאתר האינטרנט 'משאב' מרכז מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה. http://mashav.jdc.org.il/?CategoryID=233&ArticleID=162 גדרון ,ב' .(1984) .מקורות לשביעות רצון של מתנדבים מעבודתם .חברה ורווחה259- ,(1984) 3 . .270 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) .(2014לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2013בנושא התנדבות בישראל לכבוד יום המתנדב הבינלאומי] .גרסה אלקטרונית[ .אוחזר בתאריך :23/6/16 http://147.237.248.50/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201419330 המוסד לביטוח לאומי )ללא ציון תאריך( .להתנדב מכל הלב -גמלאים ,בואו להתנדב למען האוכלוסייה המבוגרת] .גרסה אלקטרונית[ .אוחזר בתאריך 24/5/15מאתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: http://www.btl.gov.il/About/news/Pages/ArchiveFolder/latetMekolHalev.aspx יפה ,א' ,.יורק ,א' ,.כפיר ,א' .המניעים להצטרפות מתנדבים כחברי הנהלה בארגונים וולונטריים. ביטחון סוציאלי .אב תשע"ה ).107-122 .(86 קוליק ,ל' ,.מגדינה ,ח' .(2011) .נשים מעצימות נשים .חברה ורווחה ,ל"א.551-577 ,(4) , רובין ,א') .מתרגם( ) .(2005הקוראן .תל-אביב :אוניברסיטת תל אביב ,ההוצאה לאור. Herzberg, F. (1966). Work and the nature of men. . Cleveland, OH: World Press. Jones, K.S. (2014). Giving and Volunteering as Distinct Forms of Civic Engagement: The Role of Community Integration and Personal Resources in Formal Helping. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly. 35 ( 2), 249-266 )Mellor, D., Hayashi, Y., Firth, L., Stokes, M., Chambers, S., & Cummins, R. (2008 Volunteering and Well-Being: Do Self-Esteem, Optimism, and Perceived Control Mediate the Relationship? Journal of Social Service Research,34(4),61- 70 24 Read, S., & Rickwood, D.J. (2009). Volunteering as a community mental health educator: Positives and negatives for recovery. Australian e-Journal for the Advancement of Mental Health. 8 (2), 194-203. DOI: 10.5172/jamh.8.2.194 Ronel, N., Haski-Leventhal, D., Ben-David, B.M., York, A.S. (2009). Perceived Altruism. A Neglected Factor in Initial Intervention. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology. 53 (2), 191-210 Wilson, J., & Musick, M. (1999). The Effects of Volunteering on the Volunteer. Law and Contemporary Problems. 62 141-168. [ Electronic Version] Retrieved June 24th from: http://scholarship.law.duke.edu/lcp/vol62/iss4/7 25 מאת :מרים גולדברג 10 עניינים של זהות "אני רוצה לדבר על זהות .על הזהות האישית .על הזהות המקצועית .על הזהות החולה .על הזהות הבריאה .אני רוצה לדבר על הבלבול שלי ביניהם .של אחרים אותי בתוכם .אני רוצה לדבר על איך זה ללכת לאיבוד במעברים השונים בין הזהויות השונות ,על איך זה לחיות עם כל כך הרבה זהויות בתוך גוף אחד .וכשקוראים לי מתמודדת אני נבהלת כי רגע, זאת לא אני ,מי בכלל נותן לכם את הזכות להגדיר אותי ככה .ואז אני נזכרת שזו אני שהגדרתי .אז למה אני כל כך נבהלת כשמגדירים גם האחרים .זה עדיין תופס אותי בבטן לא מוכנה לעמוד על במה ולהצהיר -אני מתמודדת .בשביל אנשים זו רק הגדרה .מתמודדת .מי יודע מה עומד מאחוריה .להם ,לא כלום .זה טייטל שנוח להצמיד .אבל בשבילי זה עולם ומלואו. של דברים קטנים ושל דברים גדולים ושל מחלה ושל בריאות ושל חוזק ושל חולשה" )נכתב ב .(1.6.12 במבט לאחור ,אני מבינה שאותם דברים אשר העסיקו אותי אז עדיין מעסיקים אותי כיום, כשלוש שנים לאחר כתיבתן .הם מעסיקים אותי במידה זו או אחרת ,כפי שהם מעסיקים צרכנים נותני שירות רבים .ההתחלה של הרצון לא רק לקבל עזרה וטיפול אלא גם לתת אותה מביאה לגילוי חלקים נוספים שהם מעבר לחלקים השייכים למחלה .למעשה ניתן לומר שמתפתחת זהות מקצועית ותעסוקתית חדשה נוספת על הזהות השייכת למחלה .ניתן להקביל זאת לתחילתו של תהליך ההחלמה שעובר אדם המתמודד עם מחלה נפשית באופן כללי. 10רכזת פיתוח ידע מניסיון בתוכנית "צרכנים נותני שירות" ,דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן .אימייל ליצירת קשר: [email protected] 26 על פי תפיסת ההחלמה (Anthony, 1993; Davidson, O’Connell, Tondora, Lawless, & Evans, ) ,2005השלב הראשון בתהליך ההחלמה הוא הגילוי שישנם בו חלקים נוספים מלבד החלקים השייכים למחלה ) .(Davidson & Strauss, 1992דבר זה מאפשר לאדם להתחיל לפתח זהות חדשה שאינה משויכת רק עם המחלה .תהליך זה מוביל למציאת משמעות חדשה והגשמה עצמית אישית ותעסוקתית .צרכנים נותני שירות ,נדרשים ,כחלק מתהליך זה ,לקבל ,להבין ולהמשיג את חוויותיהם האישיות סביב מסע ההחלמה וההתמודדות שלהם ,כדרך לסייע לאחר. הבנה עמוקה של חוויות אלו מאפשרת להשתמש באותו ניסיון ככלי שיקומי נוסף בארגז הכלים שלהם .תהליך זה דורש פעמים רבות מעברים מרובים בין כובעים שונים .היכולת של האדם לראות את עצמו כעובד בתחומי השיקום והטיפול ,ועדיין להצליח להיעזר בשירותי שיקום וטיפול בעבורו הינה קריטית ליכולת להיות צרכן נותן שירות .היכולת להבין שאין סתירה בין נתינת עזרה לקבלת עזרה .הבנה זו אינה פשוטה כלל וכלל .כאדם הרגיל לתת עזרה וסיוע לאחרים ,לקח לי המון זמן להבין שאני בעצמי ,על מנת שאוכל לבצע את עבודתי ,זקוקה לסיוע של שירותי שיקום שונים .המחשבה שאני גם עובדת במערכת השיקום אבל גם זקוקה ,ההבנה שאני יכולה להיעזר גם באנשי מקצוע ,מקצועיים וסמך מקצועיים ,שפעמים רבות הינם בעלי פחות ניסיון ממני ,הייתה קריטית בעבורי ,הן על מנת שאוכל לבצע את עבודתי כראוי והן לצורך בריאותי האישית. אני חושבת שהבנה זו לא באה בבת אחת ,כנפילת אסימון ,אלא הייתה חלק מתהליך ארוך שעברתי עם עצמי ,תהליך שכלל מתן מקום גם לחולשות ולא רק לכוחות .תהליך שאפשר לי להבין שבשביל שאוכל להביא את הכוחות הלכה למעשה כאשת שיקום ולעשות בהם שימוש, אני צריכה גם לטפל בחלקים החלשים שלי ,הפצועים ,הפגועים ,להיות ערה להם ולתת להם מענה. 27 העזרה ,הסיוע והתמיכה מאפשרים לצנ"ש להיות יותר פנוי לשמוע את הסיפור של האדם שיושב מולו .כאשר הצנ"ש יודע שיש לו את המקום בו הוא יכול להיות חלש ,מוצף ופגיע ,זה מאפשר לו לשים את הרגשות הקשים בצד בזמן שהוא עובד כאיש שיקום ,תוך שהוא יודע שגם רגשות אלו יקבלו מקום משלהם. היכולת להיעזר הינה חיונית בעבור הצנ"ש בכדי להבין את האחר ואת הצורך ו\או הקושי שלו לקבל עזרה ותמיכה .למעשה ,כאשר הצנ"ש מקבל עזרה ותמיכה הוא למעשה מהווה סוג של "דמות מודל" בעבור האחר שכן ,אפשר וצריך לקבל עזרה ועדיין לחיות חיים מספקים ומלאי משמעות .ושזה לא סותר אחד את השני .הפחד להיעזר לפעמים משתק .אבל כשמצליחים לעבור את המכשול הזה מגלים כי דווקא היכולת להיעזר הינה חיונית בכדי להבין את האחר ואת הצורך ו\או הקושי שלו לקבל עזרה ותמיכה. נתראה בגיליון הבא, מרים מקורות Anthony, W. (1993). Reovery from mental illnes. The guiding vision of the mental health service systems in the 1990s. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16(4), 11–23. Davidson, L., O’Connell, M. J., Tondora, J., Lawless, M., & Evans, A. C. (2005). Recovery in serious mental illness: A new wine or just a new bottle? Professional Psychology: Research and Practice, 36(5), 480–487. Davidson, L., & Strauss, J. S. (1992). Sense of self in recovery from severe mental illness. The British Journal of Medical Psychology, 65(2), 131–45. 28 מנהל/ת שיקום למפעל המשלב בבאר שבע: במסגרת התפקיד :בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי ,הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות. דרישות :בוגר/ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית - חובה .ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – חובה .תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים. קו"ח נא להעביר לגלית[email protected] : מנהל/ת תפעול למפעל המשלב בראשון לציון: במסגרת התפקיד :ניהול תהליכי תפעול של רצפת הייצור ,רכש ,לוגיסטיקה ,אחזקה .ליווי תהליכי העבודה וקידומם התעסוקתי של המתמודדים. דרישות :ניסיון תפעולי מוכח בחברה יצרנית /תעשייתית .ניסיון ניהולי של צוות עובדים ועבודה למול ספקים וגורמי מטה .יחסי אנוש מצוינים .שליטה מלאה ביישומי ה .office-מגורים באזור ראשון לציון. קו"ח נא להעביר לישראל[email protected] : 29 מנהלי/ות שיקום לתחום ערכותי ,באזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :בניית תכניות שיקום וליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך השיקום התעסוקתי ,הובלת תהליכי השיקום באזור והעברת סדנאות. דרישות :בוגר/ת תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או ריפוי בעיסוק או בריאות נפש קהילתית - חובה .ניסיון בעבודה בשיקום בתחום בריאות הנפש – יתרון .תקשורת בינאישית טובה ויחסי אנוש מצוינים .בעל/ת רכב – חובה. אזור באר שבע – התפקיד הינו ב 50% -משרה ,החלפה לחופשת לידה .תיבחן אפשרות להמשך .1 העסקה בתום התקופה. קו"ח נא להעביר לאתי[email protected] : אזור עפולה – התפקיד הינו ב 80%-משרה ,החלפה לחופשת לידה .תיבחן אפשרות להמשך העסקה .2 בתום התקופה. קו"ח נא להעביר ליעל[email protected] : אחראי/ת חנות לסיפור חוזר ,באר שבע ,משרה מלאה – החלפה לחופשת לידה: במסגרת התפקיד :אחריות תפעולית שוטפת של החנות ,אחריות על תהליכי מכירה ועמידה ביעדים, ליווי תהליכי התעסוקה של המשתקמים. דרישות :תואר ראשון רלוונטי-יתרון .יכולת ביצוע מס’ פעולות במקביל .יחסי אנוש מצוינים .אהבת ספרים. **התפקיד הינו החלפה לחופשת לידה .תיבחן אפשרות להמשך העסקה בתום התקופה. קו"ח נא להעביר לעדי[email protected] : רכזי/ות השמה לאזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :ליווי מתמודדים הנמצאים בתהליך שיקום תעסוקתי ,איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ,שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי. דרישות :ניסיון והכרות עם עולם שיקום בריאות הנפש-יתרון ,יחסי אנוש מעולים ,יכולת לעבודה עצמאית בשטח ,שליטה מלאה בתוכנות אופיס ,יכולת ארגון טובה ,בעל/ת רכב -חובה 30 .1 רכזי/ות השמה לסיפור חוזר אזור בקעת אונו א. 50%משרה קו"ח נא להעביר לרינת[email protected] : ב. אזור תל אביב 75%משרה קו"ח נא להעביר לטל[email protected] : רכז/ת השמה לקפה טוב בחיפה .2 50%משרה קו"ח נא להעביר לעומר[email protected] : רכז/ת השמה לתחום "גוד סטייל" ,באזור ת"א .3 50%משרה קו"ח נא להעביר ליעל[email protected] : .4 רכז/ת השמה לתחום ערכותי א. אזור עפולה 31 60%משרה ,החלפה לחופשת לידה .תיבחן אופציה להמשך העסקה בתום התקופה. קו"ח נא להעביר ליעל[email protected] : ב. אזור השרון 60%משרה קו"ח נא להעביר ליעל[email protected] : ג. אזור תל אביב משרה מלאה – 100% קו"ח נא להעביר לאתי[email protected] : רכז/ת השמה לאזור ירושלים במשרה מלאה: במסגרת התפקיד :ליווי אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או קוגנטיבית בתהליך שיקום תעסוקתי, איתור ויצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ,שימור קשרי מעסיקים וליווי המתמודדים בהשתלבות בשוק העבודה החופשי .יינתנו הכשרה וליווי מקצועי ,כולל הדרכות וליווי בשטח. דרישות :הכרות /ניסיון בעבודה עם אנשים עם נכות פיזית /קוגנטיבית-יתרון ,יחסי אנוש מעולים ,יכולת לעבודה עצמאית בשטח ,שליטה מלאה בתוכנות אופיס ,יכולת ארגון טובה ,בעל/ת רכב -חובה ,מגורים באזור ירושלים. קו"ח נא להעביר לטל[email protected] : מקדמים/ות תעסוקתיים/יות – לאזורים שונים בארץ ,לתחום ערכותי: במסגרת התפקיד :ליווי אישי של המתמודדים בתהליכי למידת מיומנויות תעסוקתיות ,בדוכני מכירות הממוקמים במרכזי קניות/קניונים באזורים: * ב"ש * ירושלים דרישות :יחסי אנוש מצוינים ,סבלנות ,כושר ביטוי ברמה טובה ,יכולת הנחייה והדרכה אישית ,יכולת למידת מיומנויות מעולם השיווק והמכירות ,יכולת התניידות באזור הפעילות הרלוונטי. 50%משרה 5 ,ימים בשבוע ,במשמרות בשעות משתנות. קו"ח נא להעביר לאתי[email protected] : עוזר/ת תפעול לתחום "קפה טוב" בפתח תקווה 50% ,משרה: במסגרת התפקיד :עבודה עם צוות המתמודדים והנחייתם ,עבודה במטבח בית הקפה ,סיוע למנהל התפעול ,הכנת מנות וכו. דרישות :ניסיון בתחום המזון /מסעדנות – יתרון ,ניסיון בעבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים- יתרון ,יחסי אנוש מצוינים ,יכולת הכלה וסבלנות. קו"ח נא להעביר לעומר[email protected] : 32 רכזים/ות חברתיים/ות לתחום "יאללה מבלים אחרת" לאזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :הפקת פעילויות ואירועים חברתיים ,שיווק למסגרות הרלוונטיות וליווי המשתקמים בפעילויות באזורים: * תל אביב * באר שבע * כרמיאל התפקיד ב 50%משרה ,עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בהמשך. דרישות :הכרות טובה עם עולם התרבות ,הפנאי והבילוי באזור הפעילות הרלוונטי .ניסיון בתחום השיקום /עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון ,תקשורת בינאישית מעולה ,דינמיות ,יכולת שיווק ויוזמה .מגורים באזור הפעילות הרלוונטי .בעל/ת רכב )לתפקיד בת"א חובה ,לתפקידים בב"ש וכרמיאל יתרון(. * לתפקיד בתל אביב – קו"ח נא להעביר לירדן[email protected] : * לתפקיד בבאר שבע – קו"ח נא להעביר לענבר[email protected] : * לתפקיד בכרמיאל – קו"ח נא להעביר לצליל[email protected] : רכזים/ות חברתיים/ות "מבלים פלוס" לאזורים שונים בארץ: במסגרת התפקיד :ליווי המשתקמים לפני ובזמן פעילויות ,בניית תכניות שיקום ,הנחיית קבוצה ,ליווי פעילויות ואירועים חברתיים ,חשיפה למסגרות בריאות הנפש באיזורים: * באר שבע * כרמיאל *התפקיד בהיקף חצי משרה -עם אפשרות להגדלת היקף המשרה בעתיד. דרישות :בעל/ת רכב – חובה ,תואר ראשון במקצועות בריאות/טיפול באומנויות /בריאות הנפש קהילתית -חובה .נסיון בתחום השיקום/עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – יתרון ,תקשורת בינאישית מעולה ,דינמיות ,יכולת שיווק ויוזמה .מגורים באזור הפעילות הרלוונטי. * לתפקיד בבאר שבע – קו"ח נא להעביר לענבר[email protected] : * לתפקיד בכרמיאל – קו"ח נא להעביר לצליל[email protected] : 33 אני מבקש להזכיר לכם/ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת: https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו: www.mat.co.il/nYg וכן בערך הויקיפדיה של הקבוצה: www.mat.co.il/8MZ 34 בנוסף ,אתם/ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה/הצעה/רעיון לשיתוף פעולה: [email protected]
© Copyright 2024