2014 מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב: ניוזלטר אוגוסט,

‫מחקר ופיתוח בקבוצת שכולו טוב‪ :‬ניוזלטר אוגוסט‪2014 ,‬‬
‫עובדים‪ ,‬לקוחות ושותפים יקרים‪,‬‬
‫הגיליון הנוכחי יתמקד במחקר העוסק בקבלת החלטות משותפת ‪(Shared decision making,‬‬
‫)‪ SDM‬בתהליכי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש‪ .‬חוקרים בתחום רואים בקבלת החלטות‬
‫משותפת גם מושג תיאורטי וגם פרקטיקה עם פוטנציאל לקדם רווחה‪ ,‬איכות חיים והחלמה של‬
‫צרכני שירותי בריאות הנפש‪ .‬המטרה המרכזית של מודל זה היא להביא למצב שבו המטפל‬
‫והמטופל בוחרים באופן משותף את התכנית הטיפולית ו‪/‬או השיקומית המתאימה והיעילה‬
‫ביותר לאדם תוך מעקב משותף על תוצאותיה‪ .‬מהמחקר עולה כי שימוש במודל זה מגביר ידע‬
‫ומודעות בקרב המטפל והמטופל‪ ,‬מעורבות ואקטיביות רבה יותר של המטופל‪ ,‬שביעות רצון‬
‫מהתהליך וההחלטה‪ ,‬תחושת בחירה והשפעה‪ ,‬שיפור במדדי החלמה והיענות ומחויבות‬
‫לטיפולי ולתכנית השיקומית שנבחרו בתהליך קבלת ההחלטות המשותפת‪ .‬על מנת להציג את‬
‫סוגיית קבלת ההחלטות המשותפת ביקשתי מאילאיל צין‪ ,‬אחת ממובילות תנועת הצרכנים‬
‫בישראל‪ ,‬דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ורכזת דרום‬
‫בעמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש )לשמ"ה(‪ ,‬לכתוב את זרקור החודש‪.‬‬
‫השילוב של חוויות אישיות עם תובנות מקצועיות על המורכבות והחשיבות של קבלת החלטות‬
‫משותפת הופכות את הזרקור למעניין ומעורר מחשבה‪ .‬בהזדמנות זאת אני מבקש להודות קרב‬
‫לב לאילאיל על שיתוף הפעולה‪.‬‬
‫בנוסף לזרקור החודש‪ ,‬יובאו עדכונים הנוגעים לפעילות מחלקת המחקר והפיתוח ויוצגו בפניכם‬
‫עדכונים מעולם השיקום בארץ ובעולם‪ .‬אני מקווה שתיהנו ותתרמו מתכנים אלה‪.‬‬
‫שלכם‪/‬ן‪,‬‬
‫ד"ר אמיר טל‬
‫מנהל מחקר ופיתוח‬
‫חדשות מחקר ופיתוח‬
‫להלן עדכון קצר בנוגע לחלק מהפעילויות המחקר והפיתוח בקבוצה‪:‬‬
‫‪ .1‬פיילוט מחקרי של התכנית "מיומנויות קוגניטיביות לעבודה"‪ .‬עד כה נערכו כשבע‬
‫פגישות במסגרת מחקר הפיילוט של התכנית מיומנויות קוגניטיביות לעבודה‪ .‬לשמחתנו‪,‬‬
‫אחוז ההשתתפות במפגשים הינו גבוה מאוד‪ .‬במסגרת המפגשים‪ ,‬המתאפיינים באווירה‬
‫חיובית ונעימה‪ ,‬התקיימו למידה ודיונים בנושאים כגון‪:‬‬
‫א‪ .‬תחומי התפקוד הקוגניטיבי השונים‪ ,‬ובהם‪ :‬קשב וריכוז‪ ,‬זיכרון‪ ,‬תכנון‪ ,‬פתרון בעיות‪,‬‬
‫ומהירות החשיבה‬
‫ב‪ .‬חשיבות התפקוד הקוגניטיבי להשגת יעדים תעסוקתיים‬
‫ג‪ .‬זיהוי אתגרים קוגניטיביים מסוימים שהמשתתפים אולי חוו בעבר‪ ,‬ושייתכן שהפריעו‬
‫להם להשיג את יעדיהם התעסוקתיים‬
‫ד‪ .‬זיהוי עוצמותיהם האישיות של המשתתפים – הן באופן כללי והן עוצמות שקשורות‬
‫באופן ספציפי לעבודה‬
‫ה‪ .‬למידת מיומנויות להפחתת רגשות ומחשבות שליליות שעלולות להפריע להשגת עבודה‬
‫ולשמירה עליה‬
‫ו‪.‬‬
‫למידת הקשר בין מחשבות‪ ,‬הרגשות והתנהגויות‪ ,‬ובכלל זאת כיצד חשיבה לא‪-‬מדויקת‬
‫או לא‪-‬מועילה יכולה לגרום להרגשה רעה ולהתנהגויות פחות יעילות‬
‫ז‪ .‬זיהוי עוצמותיהם וחולשותיהם של המשתתפים בתחום הקשב והריכוז ולימוד מגוון‬
‫אסטרטגיות לשיפור הקשב והריכוז‬
‫ח‪ .‬לימוד על סוגי הזיכרון השונים‪ ,‬חשיבות הזיכרון בהקשר של עבודה‪ ,‬זיהוי עוצמותיהם‬
‫וחולשותיהם של המשתתפים בתחום הזיכרון ולימוד אסטרטגיות התמודדות עם קשיי‬
‫זיכרון‬
‫מנחי הקבוצה‪ ,‬הילה ודקל וטל נוירברגר‪ ,‬נמצאים בקשר רציף עם פרופ' סוזן מקגורק וקים‬
‫מיוזר מאוניברסיטת בוסטון‪ ,‬אשר מספקים להם הדרכה בכל הנוגע להעברת התכנים‬
‫וקידום מטרות הקבוצה‪ .‬נותרו כחמישה מפגשים לסיום קבוצת הפיילוט‪.‬‬
‫‪ .2‬שיתוף פעולה מחקרי בנושא צמיחה פוסט‪-‬טראומטית‪ .‬במסגרת שיתוף הפעולה‬
‫המחקרי עם הגברת יעל מזור‪ ,‬דוקטורנטית בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת‬
‫חיפה‪ ,‬ממשיך תהליך איסוף הנתונים במסגרות השונות‪ .‬שיתוף הפעולה של הצוותים‬
‫וההיענות של המתמודדים לקחת חלק במחקר הינה מרשימה‪ .‬אנו אמונה ותקווה כי‬
‫ממצאי המחקר יסייעו בהבנה טובה יותר של תהליכי צמיחה בעקבות מקרים של‬
‫טראומה ויאפשרו המשך מחקר לפיתוח כלים יעילים לקידום צמיחה לאחר טראומה‬
‫בקרב מתמודדים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪ .3‬הגר אלוש‪ ,‬סמנכ"ל שיקום משתתפת בפאנל ביום עיון‪ .‬בתאריך ‪ 17.7.2014‬התקיים‬
‫בשׂהם ‪ -‬המרכז לרפואה גריאטרית – יום עיון שכותרתו‪" :‬מחשבים מסלול מחדש" ‪-‬‬
‫ריפוי בעיסוק בשירות האמבולטורי בבריאות הנפש‪ .‬יום עיון זה הווה פתיח לדיון בצוותי‬
‫חשיבה ועבודה לקידום שילוב ועבודת המרפאים בעיסוק במרפאות בריאות הנפש‪.‬‬
‫במסגרת יום העיון הגברת הגר אלוש‪ ,‬סמנכ"ל השיקום בקבוצה‪ ,‬השתתפה בפאנל‬
‫שעסק בתרומה הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק לשיקום בריאות הנפש‪ ,‬ועל הצורך‬
‫בחיזוק שיתוף הפעולה בין גורמי הליווי בקהילה לבין המרפאות ובתי החולים‪ .‬בפאנל‬
‫לקחו חלק גםד"ר נעמי הדס לידור‪ ,‬מנהלת בית הספר לשיקום בתחום בריאות הנפש‬
‫בקרייה האקדמית אונו והגב' רונית דודאי – ממונת שיקום ארצית‪ ,‬האגף לבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪ .4‬חדש באתר – מאמרים מומלצים‪ .‬במטרה לספק לעובדי הקבוצה‪ ,‬ללקוחות ולשותפים‬
‫מידע מקצועי איכותי ועדכני נוסף לאתר הקבוצה חלק של מאמרים מומלצים‪ .‬בחלק זה‬
‫מופיע תקציר של מאמרים מובילים בתחום המחקר בשיקום הפסיכיאטרי וקישור‬
‫לטקסט המלא‪ .‬מאמרים נוספים יועלו לאתר אחת לשבוע כך שאתם מוזמנים להיכנס‬
‫לאתר ולעקוב אחר המאמרים החדשים‪ .‬לכניסה‪www. http://s-tov.org.il/?p=274 :‬‬
‫‪ .5‬שיתוף פעולה עם אתר אינפומד‪ .‬במסגרת שיתוף פעולה עם אתר אינפומד‬
‫התפרסמה כתבה העוסקת במותו הטראגי של השחקן רובין ויליאמס וכתבה שנייה‬
‫עוסקת בתחום הסטיגמה בבריאות הנפש‪ .‬לקריאת הכתבה "רובין ויליאמס – האדם‬
‫מאחורי האגדה היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/hPV‬‬
‫כתבה נוספת בנושא סטיגמה תפורסם במהלך השבוע‪.‬‬
‫חדשות מעולם המחקר בשיקום‬
‫‪.1‬‬
‫קול קורא למשלוח מאמרים ליספר"א‪ .‬האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי‬
‫)יספר"א( מזמינה אתכם‪/‬ן לשלוח מאמרים לעלון ‪ 12‬של האגודה‪ .‬המאמרים צריכים‬
‫לנבוע מתחום המומחיות והידע שלכם‪/‬ן תוך התמקדות בפרקטיקה‪ ,‬מחקר ו‪/‬או מדיניות‪.‬‬
‫עלון המידע מהווה הזדמנות להשמיע קול ולהתעדכן בפעילות הענפה המתרחשת‬
‫בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬את המאמרים ניתן לשלוח ל ‪ [email protected]‬עד‬
‫ה‪ 25 -‬באוגוסט ‪ 2014‬ואנחנו נסייע בעריכתו והעברתו ליספר"א‪ .‬שימו לב שעל המאמר‬
‫לכלול לא יותר מ ‪ 500‬מילים‪.‬‬
‫‪ .2‬מחקר אוסטרלי לבחינת חוויותיהם של אנשים שניסו להתאבד‪ .‬באוסטרליה מתים‬
‫כל שנה כ ‪ 2500‬אנשים כתוצאה מהתאבדות‪ .‬כתוצאה מהעלייה בשיעור המתאבדים‬
‫באוסטרליה בשנים האחרונות‪ ,‬נערך מחקר על ידי ‪ Sane Australia‬ואוניברסיטת ‪New‬‬
‫‪ England‬שמטרתו הייתה להבין את החוויה האישית של אנשים שניסו להתאבד‪ ,‬לבדוק‬
‫האם הייתה להם מערכת תמיכה לפני הניסיון האובדני‪ ,‬האם הם דיברו עם משפחה‬
‫וחברים לאחר הניסיון ומה סייע‪ ,‬או עיכב‪ ,‬תהליכי החלמה לאחר האירוע‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר‪ ,‬בו השתתפו ‪ 31‬אנשים שניסו להתאבד העלו כי המעשה האובדני נבע‬
‫מתחושות של חוסר תקווה והרגשה שהכאב הנפשי לעולם לא יעבור‪ .‬כמו כן נמצא כי‬
‫אנשים רבים הרגישו כי בכך שיתאבדו הם יקלו על העול שהם גורמים לקרובים להם‬
‫תוך אמונה כי "עדיף לקרובים שלהם בלעדיהם"‪ .‬לבסוף‪ ,‬נגישות לטיפול‪ ,‬יחסי אמון עם‬
‫גורמי הטיפול והשיקום‪ ,‬ותמיכה‪ ,‬הבנה של בני המשפחה והחברים ולמידת דרכי‬
‫התמודדות עם מצבים נפשיים וחברתיים מורכבים מסייעים מאוד במניעת אובדנות‪.‬‬
‫לנוכח העובדה כי התאבדויות בקרב מתמודדים מהווים את אחת הסיבות המרכזיות‬
‫למוות מוקדם‪ ,‬פיתוח אסטרטגיות למניעת אובדנות הנו לא רק אתגר טיפולי אלא גם‬
‫אתגר שיקומי רב מעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנית חדשה מבוססת מחקר לצמצום סטיגמה עצמית‪ .‬לאחרונה פרופ' פטריק‬
‫קוריגן ועמיתיו חוקרים תכנית שהם פיתחו העוסקת באסטרטגיות לצמצום סטיגמה‬
‫עצמית בקרב מתמודדים‪ .‬תכנית זאת‪COMING OUT PROUD to Eliminate the Stigma :‬‬
‫‪ of Mental Illness‬מועברת על ידי שני מתמודדים‪ ,‬וכוללת שלשה מפגשים‪:‬‬
‫א‪ .‬יתרונות וחסרונות של חשיפה עצמית‪ :‬הזהות העצמית שלי ומחלת הנפש‪ .‬סודות הם‬
‫חלק מהחיים‪ .‬שקילת המחירים והרווחים של גילוי ההתמודדות‪.‬‬
‫ב‪ .‬דרכים שונות לתהליך החשיפה‪ :‬חמש דרכים לחשוף את ההתמודדות‪ .‬בחינה של‬
‫החשיפה מול אדם אחד‪ .‬כיצד אחרים עשויים להגיב על החשיפה שלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬כיצד לספר את הסיפור שלך‪ :‬כיצד לספר את הסיפור האישי שלך באופן נכון ומשמעותי‪.‬‬
‫מיהם האנשים שיכולים לסייע בתהליך החשיפה‪ .‬בחינת ההרגשה לאחר חשיפת‬
‫הסיפור האישי‪ .‬סיכום וכיצד ממשיכים הלאה‪.‬‬
‫לקריאת מדריך התכנית היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/hAg‬‬
‫לקריאת חוברת העבודה היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/hAY‬‬
‫לקריאת מדד הנאמנות למודל )‪ (Fidelity Measure‬של התכנית היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/hAM‬‬
‫‪ .4‬חולה נפש או מתמודד? שפה היא המפתח לעולם התרבות שלנו‪ .‬השפה מאפשרת‬
‫לאנשים להידבר זה עם זה‪ ,‬והיא גם משמשת עבור כל בני האדם מכשיר עיקרי של‬
‫העברה תרבותית‪ :‬סמלי השפה נושאים עימם את המורשת התרבותית שלנו כשם‬
‫שגופנו נושא בקרבו את הגנים של אבותינו‪ .‬נושא הטרמינולוגיה בתחום בריאות הנפש‬
‫מעורר דיון לא מועט בקרב חוקרים‪ ,‬תנועת הצרכנים ובני המשפחות‪ .‬בעברית‪ ,‬המושג‬
‫"מחלת נפש" או "חולה נפש" נחשב לעתים רבות לכינוי גנאי בהקשרים חברתיים ובין‬
‫אישיים שונים‪ .‬לכן‪ ,‬בשנים האחרונות נעשה ניסיון למצוא מונחים חלופיים‪ .‬להלן מאמר‬
‫של רילי ווילו באתר "המקום הכי חם בגיהינום" אשר מציג נקודת מבט אישית מעניינת‬
‫לנושא‪http://www.ha-makom.co.il/post/rilli-flu :‬‬
‫זרקור החודש‪ :‬קבלת החלטות משותפת בתהליכי הטיפול‬
‫והשיקום בבריאות הנפש‬
‫אילאיל צין‪ ,‬דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬רכזת‬
‫דרום בעמותת לשמ"ה ורכזת פרויקט "עמיתים מומחים בבתי חולים" בדרום‬
‫כאשר אני חושבת על קבלת החלטות משותפת‪ ,‬עולה בי באופן מידי הליך האשפוז בבית‬
‫החולים הפסיכיאטרי‪ ,‬אותו עברתי פעמים רבות כל כך‪ .‬הדבר עבד כך‪ :‬התחלתי לחוש שלא‬
‫בטוב‪ .‬חיכיתי מעט זמן ונתתי למצב להחמיר )או שהוא החמיר באופן טבעי(‪ .‬ואז פניתי‬
‫לפסיכיאטרית שלי ואמרתי לה שאני לא מרגישה טוב‪ .‬היא שאלה מה דעתי בנוגע לאשפוז ואני‬
‫הסכמתי לכך‪ .‬הגעתי לבית החולים הפסיכיאטרי‪ ,‬ברוב המקרים לבד‪ ,‬או מלווה בבן זוגי‪ .‬בבית‬
‫החולים פגשה אותי לאינטייק )מפגש אבחנתי ראשוני( רופאה פסיכיאטרית שהייתה בתורנות‪,‬‬
‫או רופא אחר שעבד במיון‪ .‬עם הכניסה לבית החולים‪ ,‬הכו בי שוב התחושות הקשות של בית‬
‫החולים‪ .‬הריח של האוכל המבושל וחומרי הניקוי‪ ...‬עשן הסיגריות הסמיך‪ ...‬ואז‪ ,‬הייתי אוזרת את‬
‫כל כוחותיי המעטים שעוד נותרו‪ ,‬ואומרת לרופא באינטייק‪" ,‬לא‪ .‬אני לא רוצה להיות פה‪ .‬לא‬
‫רוצה להתאשפז"‪ .‬והוא‪ ,‬הוא היה מגיש לי את טופס ההסכמה לאשפוז ואומר לי‪" :‬תחתמי שאת‬
‫מוכנה להתאשפז"‪ .‬ואני‪" :‬לא‪ .‬אני לא מוכנה‪ .‬אני רוצה הביתה"‪ .‬ואז הוא אומר את משפט‬
‫המחץ‪" :‬או שאת חותמת שאת מתאשפזת מרצונך‪ ,‬או שאני מוציא לך צו אשפוז כפוי"‪ .‬ואני?‬
‫חותמת‪ ..‬וכי יש לי ברירה? מי רוצה להתאשפז אשפוז כפוי? להגיע למחלקה סגורה‪ ,‬לא לצאת‬
‫הביתה ועוד שלילת תנאים מתנאים שונים‪ .‬כך פגשה אותי‪ ,‬או שלא פגשה אותי‪ ,‬קבלת‬
‫ההחלטות המשותפת במערכת הפסיכיאטרית לראשונה‪ .‬בדרך של כפייה‪.‬‬
‫מן הצד השני היה גם הליך השימוש בתרופות שהיה נהוג אצל הפסיכיאטרית הראשונה שלי‪,‬‬
‫וזו שטיפלה בי הכי הרבה שנים ברצף‪ .‬היא הייתה רושמת לי תרופה מסוימת‪ .‬בדרך כלל זאת‬
‫לא הייתה תרופה אחת אלא קוקטייל המורכב מכמה תרופות‪ .‬אחרי יומיים )זמן קצר מידי‬
‫להשפעה תרופתית מספיקה( הייתי ניגשת אליה ואומרת לה‪" :‬ד"ר‪ ,‬התרופה הזאת עושה לי לא‬
‫טוב‪ .‬אני מפסיקה אותה" והיא הייתה אומרת לי "בסדר‪ ,‬תפסיקי" ‪ .‬כך גם עם התרופה החדשה‬
‫שניתנה לי במקומה‪ ,‬והבאה אחריה‪ .‬כמעט עם כל תרופה שלקחתי היה הנוהל עובד כך‪,‬‬
‫השתמשתי בה מספר ימים מועט‪ ,‬והודעתי לפסיכיאטרית שאני מפסיקה את השימוש בה‪ .‬אני‬
‫יודעת‪ ,‬שלטענתה‪ ,‬תרופות לא ממש עזרו לי‪ .‬אבל אולי הן לא עזרו מספיק כי לא נתתי להן‬
‫מספיק זמן לעבוד?‬
‫כך שמסתבר כי גם אפשרות גורפת הניתנת לחולה להחליט בעצמו באופן מוחלט מה הוא‬
‫עושה עם התרופות‪ ,‬לא משחקת כאן לטובת הלקוח‪ .‬שהרי הכבד שלי ודאי לא הרוויח‬
‫מהתחלופה המהירה הזאת והאין סופית של התרופות‪ ,‬וודאי לי‪ ,‬שהידע המקצועי שלי הינו‬
‫בעבודה סוציאלית ולא בפרמקולוגיה לא היה כדאי להחליט האם התרופה טובה מספיק‪ ,‬למה‬
‫היא טובה ומדוע‪ .‬וגם כאן‪ ,‬ישנו מקרה קצה של קבלת החלטות משותפת‪ .‬ההחלטות היו בעצם‬
‫שלי‪ ,‬וגובו בצורה כמעט אוטומטית על ידי הפסיכיאטרית שלי‪ .‬כך שבעצם‪ ,‬לא יכולתי להסתמך‬
‫על הידע הרפואי שלה‪ ,‬ובעצם‪ ,‬עד סוף הטיפול אצלה‪ ,‬לא נמצאה לי ולו תרופה פסיכיאטרית‬
‫אחת היכולה להקל עלי בסבלי‪.‬‬
‫נושא קבלת ההחלטות המשותפת רלוונטי‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם בעולם השיקום‪ .‬בעולם זה‪ ,‬באופן בסיסי‪,‬‬
‫קבלת ההחלטות אמורה להיות משותפת‪ ,‬שכן בלעדיה‪ ,‬על פניו‪ ,‬לא יתכן שיקום‪ .‬שהרי חלק‬
‫מתהליך השיקום הינו מצב בו האדם מחליט עבור עצמו באיזה כיוון ילך ומה טוב לו יותר או‬
‫פחות בחייו‪ .‬אני זוכרת מצב בו עבדתי עם מועדון חברתי אחד‪ .‬ובמועדון היה מקובל שלחברי‬
‫המועדון יש זכות לשתות שתיה חמה כרצונם‪ .‬במועדון זה‪ ,‬החליטה המנהלת לבטל את הנוהג‬
‫הזה‪ .‬החברים במועדון התקוממו מאוד‪ ,‬שכן הדבר נתפס בעיניהם כחלק מבילוי חברתי‪,‬‬
‫האופציה לשתות שתיה חמה‪ .‬והמנהלת התעקשה שהדבר לא צריך להיות כך‪ .‬בתחילה‪ ,‬נתפס‬
‫הדבר כהחלטה מלמעלה‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר מכן ובמעורבות שלי‪ ,‬החליטו החברים כי הם יקנו‬
‫בתורנות את הקפה‪ ,‬החלב והסוכר וכי בכך יענו על הצורך שלהם‪ ,‬של שתיה חמה כחלק מבילוי‬
‫חברתי‪ .‬כך‪ ,‬במצב זה‪ ,‬ולאחר מעורבות של אדם מבחוץ )אני( עברו החברים גם תהליך של‬
‫העצמה ושל יציאה לעצמאות‪ ,‬והשתחררות מהתלות בצוות המועדון‪ .‬ניתן לראות כאן תהליך בו‬
‫קבלת ההחלטות הפכה מסבילה ופסיבית‪ ,‬בדרך של הנחתה מבחוץ‪ ,‬משותפת והדדית‪ ,‬לטובת‬
‫עצמאות והעצמת החברים‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬הכרתי גבר כבן ‪ ,+60‬אשר חי בדירה משלו‪ ,‬וקיבל מהיזם עמו עבדתי שירותי דיור‬
‫מוגן‪ .‬הוא אמר לי‪ ,‬בתפקידי כעובדת סוציאלית שלו‪ ,‬שהוא החליט להפסיק לעבוד במועדון‬
‫התעסוקתי בו הוא עובד כבר ‪ 20‬שנה בערך‪ .‬מששאלתי אותו מה בכוונתו לעשות‪ ,‬הוא אמר‬
‫שברצונו לטייל בארץ ולראות כל מיני בניינים‪ .‬הרעיון נראה לי הגיוני מאוד‪ ,‬שכן רבים האנשים‪,‬‬
‫בעולם הנורמטיבי‪ ,‬שיוצאים לפנסיה בגיל הזה‪ .‬אולם‪ ,‬המועדון התעסוקתי סירב "לשחרר אותו"‬
‫מעבודתו‪ .‬איש לא הקשיב להיגיון שבטענותיו‪ ,‬וכל הצוות במקום לחץ עליו להישאר במקום‬
‫כמשתקם‪ .‬אני חושבת שבמקרה הזה היה צורך לחשוב ביחד עם אותו אדם מה תכניותיו‬
‫לפנסיה‪ ,‬ומה בכוונתו לעשות עם זמנו הפנוי ולא רק לראות אותו כמשתקם‪ ,‬חסר גיל ומטרות‬
‫בחיים אשר הן דינמיות ומשתנות מתקופה לתקופה בחייו‪ .‬במועדון התעסוקתי הזה‪ ,‬לא היה‬
‫מקום לקבלת החלטות משותפת על ידי הלקוח והצוות שכן ללקוח היה רצון משלו‪ ,‬ולצוות היה‬
‫רצון אחר‪ .‬אני מניחה שאם היה נפתח דיון מעמיק ברצונותיו של אותו אדם‪ ,‬ניתן היה להחליט‬
‫עבורו על מעין "תכנית פנסיה" המתאימה לרצונותיו מחד‪ ,‬ולדאגה העמוקה של הצוותים‬
‫השיקומיים במועדון מאידך‪.‬‬
‫במצב של קבלת החלטות משותפת‪ ,‬אנחנו רואים את הלקוח שלנו ואת רצונותיו וצרכיו‬
‫האמיתיים ושמים את הדבר לפני צרכי המערכת או המסורות השונות בהן אנו נוטים לנהוג‬
‫בעולם השיקום‪ .‬בעולם אשר גישה זו תהיה הפרקטיקה המקובלת‪ ,‬אנשים לא יפלו "בין‬
‫הכיסאות" כפי שנפלתי אני ביעוץ הפרמקולוגי הבעייתי אותו קיבלתי‪ ,‬אלא יהיה משא ומתן‪,‬‬
‫אשר בסופו של דבר יביא לידי ביטוי גם את הידע המקצועי הנכבד אותו נושאים אנשי המקצוע‪,‬‬
‫אך בלי לוותר או לשכוח כי גם לאדם ישנו מקום‪ ,‬ומקום מרכזי בהחלטות ובדיונים הנערכים‬
‫אודותיו ועליו‪ .‬יש צורך שהדיונים לא יהיו אודותיו‪ ,‬אלא עמו ובשיתוף‪ .‬בכך יש סיכוי להגיע‬
‫להחלטות טובות יותר ומשמעותיות יותר עבור האדם‪ ,‬וגם הוא יגלה ביטחון גדול יותר במערכת‬
‫ויקל עליו לשתף פעולה עמה‪.‬‬
‫לאלו המבקשים להעמיק בנושא של קבלת החלטות מומלץ לקרוא את הדו"ח המפורט של‬
‫הממשל האמריקני בנושא‪:‬‬
‫‪Shared Decision-Making in Mental Health Care: Practice, Research, and Future‬‬
‫‪Directions‬‬
‫לקריאת הדו"ח היכנסו‪:‬‬
‫‪http://s-tov.org.il/wp-content/uploads/2014/08/SDM.pdf‬‬
‫וכן את המאמר פרסטלו‪-‬פרז ועמיתיה‪:‬‬
‫‪Patient Involvement and Shared Decision-Making in Mental Health Care‬‬
‫לקריאת המאמר היכנסו‪:‬‬
‫‪www.mat.co.il/hPH‬‬
‫אני מבקש להזכיר לכם‪/‬ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCQAt5zLmesz3v_zUA2MB5Bg/feed‬‬
‫אנשים אשר מבקשים ללמוד על פעילות הקבוצה מוזמנים לבקר באתר שלנו‪http://s- :‬‬
‫‪tov.org.il/?p=274‬‬
‫אתם‪/‬ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה‪/‬הצעה‪[email protected] :‬‬
‫נתראה בניוזלטר הבא!‬