1. No category

‫אין לעשות שימוש בצילומים המופיעים במסמך ללא אישור הצלמים‬
‫‪1‬‬
‫המסמך "היבטים ביולוגיים בתכנית הימית לישראל" נועד להציג מידע כולל (ככל הניתן) באשר לבתי‬
‫הגידול המצויים במרחב הימי של ישראל (באזור מדף היבשת‪ ,‬במדרון היבשת ובים העמוק) תוך פירוט‬
‫מאפיינים עיקריים‪ ,‬הרכב ביולוגי‪ ,‬ייחודיות ומגמות שינוי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המסמך מספק רקע כללי קצר‬
‫לאזור אגן הלבנט‪ ,‬מידע כללי על מגוון המינים‪ ,‬מידע על ייצור ראשוני במרחב הימי של ישראל‪ ,‬מידע‬
‫על עופות ים‪ ,‬נתונים לגבי בתי גידול ומינים הנמצאים בסיכון‪ ,‬וסוקר את התכנית של רשות הטבע‬
‫והגנים להקמת שמורות ימיות תוך הצגת מידע עדכני לגבי היעילות של שמורות ימיות ואזורים מוגנים‬
‫ימיים‪ .‬כמו כן מודגשים נושאים שקיימים בהם פערי מידע משמעותיים‪ .‬מקורות המידע ששימשו‬
‫אותנו כוללים מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים וספרים‪ ,‬דו"חות ניטור של מתקנים בסביבה‬
‫הימית‪ ,‬דו"חות שעוסקים בניטור הלאומי מטעם החברה לחקר ימים ואגמים‪ ,‬תסקירי השפעה על‬
‫הסביבה שנערכו בשנים האחרונות וכוללים מידע רב ערך שמקורו בסקרים עדכניים‪ ,‬דו"חות של‬
‫התכנית הסביבתית של האו"ם (‪ )UNEP‬ומידע מסקרים שונים שערכו רשות הטבע והגנים‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬המארג וספינת המחקר ‪ .Nautilus‬המסמך מלווה‬
‫בתמונות מבתי הגידול השונים וכן בקישורים לסרטונים שמספקים תיעוד חזותי המלווה את הטקסט‬
‫התיאורי‪.‬‬
‫א‪ .‬רקע כללי‬
‫הים התיכון הוא ים השוליים הגדול והעמוק בעולם‪ .‬קשריו של הים התיכון עם גופי מים אחרים הם דרך‬
‫מצרי גיברלטר לאוקיינוס האטלנטי; דרך מצרי הדרדנלים לים השחור; דרך תעלת סואץ שנפתחה בשנת‬
‫‪ ,9681‬ומקשרת את הים התיכון לים סוף וממנו לאוקיינוס ההודי‪ .‬רכס רדוד במצרי סיציליה מחלק את‬
‫הים לשני אגנים‪ :‬האגן המערבי והאגן המזרחי (הלבנט)‪ .‬השטח הימי של ישראל הוא גבולו המזרחי של‬
‫אגן הלבנט‪.‬‬
‫באגן הלבנט קיימים ערבול הנגרם כתוצאה משקיעת מים מלוחים כלפי מטה‪ ,‬זרמים מכיוון מערב‬
‫הנגרמים מאידוי ומגריעת מים בצד המזרחי ללא פיצוי מספק ממקורות יבשתיים‪ ,‬ועוני קיצוני בחומרי‬
‫דשן (‪ .)Azov 1991; Sisma-Ventura et al. 2014; Suari 2013‬תנועת הכרית (גאות ושפל) בים‬
‫התיכון היא חצי יממית‪ ,‬כלומר מדי ‪ 91‬שעות חלים גאות או שפל‪ ,‬והמשרעת שלהם עומדת על כ‪ 03-‬ס"מ‪.‬‬
‫הזרם בחוף הישראלי מושפע מעונתיות וממזג האוויר‪ ,‬וכיוונו העיקרי צפונה‪ .‬באגן הלבנט כמעט שאין‬
‫זרמי גאות‪ .‬טמפרטורת המים בפני השטח נעה בין ‪ 98°C‬בחורף ל‪ 16°C-‬בקיץ‪ ,‬אך קיימת מגמה ברורה‬
‫של התחממות כללית של הים התיכון בכלל ושל מזרח הים התיכון בפרט ‪(Lejeusne & Chevaldonné‬‬
‫)‪).2010; Sisma-Ventura et al. 2014‬‬
‫המליחות של מי פני השטח באגן המזרחי היא ‪ ,39.3–38.7‬ובקרבת החוף הטווח גדול יותר בכמה‬
‫עשיריות של יחידות מליחות לכל כיוון‪ .‬מאז השלמת סכר אסואן הגדול על הנילוס בשנת ‪ 9181‬השתנה‬
‫ההרכב הכימי של חומרי התזונה בים‪ ,‬ונרשמה עלייה קבועה במליחות מול חופי ישראל בכל עמודת‬
‫המים‪ .‬בין השנים ‪ 1333‬עד ‪ 1336‬נמדדה עלייה כללית של ‪ 3.1–3.0‬במליחות‪ .‬גורמי עקה נוספים‪ ,‬כגון‬
‫החמצה של המים‪ ,‬זיהום ממקורות שונים ודיג יתר‪ ,‬מופו בים התיכון ולהם השפעות על האקולוגיה‬
‫והביולוגיה גם באזורנו‪.‬‬
‫א‪ 1.‬הים העמוק‬
‫‪2‬‬
‫בים התיכון מדפי היבשת צרים‪ ,‬ולפיכך אחוז גבוה משטחו מוגדר כים פתוח ועמוק(‪.)Coll et al., 2010‬‬
‫בים זה‪ ,‬המופרד פיזית לשני אגנים (המזרחי והמערבי) על‪-‬ידי מצר סיציליה הרדוד‪ ,‬ידועים חמישה‬
‫אגנים עמוקים‪ ,‬ששלושה מהם נמצאים באזור המרכזי‪-‬מזרחי‪ .‬הנקודה העמוקה ביותר בים התיכון‬
‫נמצאת בעומק ‪ 1,919‬מ'‪ ,‬באגן האיוני‪ .‬מוסכם כי קו העומק של ‪ 133‬מ' מפריד בין מדף היבשת ומדרון‬
‫היבשת‪ ,‬ומדרון היבשת מפריד בין מדף היבשת והים העמוק‪ .‬באזור מדרון היבשת ייתכנו שינויי עומק של‬
‫‪ 1,333–133‬מ' לאורך מרחקים שונים (‪ .)Sarda et al., 2004; Danovaro et al., 2010‬האזור שבין קו‬
‫העומק ‪ 133‬מ' ועד ‪ 0333‬מ' מכונה ‪ Bathyal Zone‬והאזור העמוק מ‪ 0333 -‬מ' מכונה ‪Abyssal Zone‬‬
‫(ראה איור ‪.)9‬‬
‫‪.‬‬
‫אזור הים העמוק של הים התיכון ייחודי מבחינת התנאים השוררים בו‪:‬‬
‫‪ .9‬קיימת הומותרמיה גבוהה (אחידות בטמפרטורה) בטווח העומקים שמ‪ 133–033-‬מ' ועד עומק‬
‫הקרקעית עם טמפרטורות של ‪ 6.19–90.1°C‬באגן המערבי ו‪ 90.1–91.1°C-‬באגן המזרחי‪ ,‬וזאת‬
‫בניגוד למצב באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬שם יורדת הטמפרטורה עם העלייה בעומק‪.‬‬
‫‪ .1‬מליחות גבוהה ‪)Coll et al., 2010( 01.1.–0..1‬‬
‫‪ .0‬אספקת מים מתוקים מוגבלת (‪)Donavaro et al., 2010‬‬
‫‪ .0‬ריכוזי חמצן גבוהים )‪)Donavaro et al., 2010‬‬
‫האגן המזרחי ייחודי בפני עצמו ומתאפיין בתנאים אוליגוטרופיים קיצוניים עם מפלי (‪)gradients‬‬
‫אנרגיה חזקים וריכוזי נוטריינטים נמוכים (‪ .)Donavaro et al., 2010‬שטפי הפחמן האורגני נמוכים‬
‫פי ‪ 63–91‬מאשר באגן המערבי‪ ,‬וריכוזי כלורופיל ‪ a‬במי השטח של הים העמוק נמוכים באופן קיצוני‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬קיימים ריכוזים נמוכים ביותר של נוטריינטים אורגניים (שומנים וחלבונים)‪ ,‬שריכוזם‬
‫יורד בחדות עם ההתרחקות מאזור החוף ועם העלייה בעומק בתוך הסדימנט ( ‪Donavaro et al.,‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫איור ‪ .1‬אזורים בים העמוק‪-‬חלוקה לפי עומקים והקשר עם הקרקעית‪-bathyal :‬מ‪ 133 -‬מ' ועד ‪0333‬‬
‫מ' כאשר בגוף המים מתקיימת חלוקה נוספת לאזור ‪ mesopelagic‬ואזור ‪-abyssal ,bathypelagic‬‬
‫מ‪ 0333 -‬מ' ועד ‪ 8333‬מ'‪ -hadal ,‬מ‪ 8333 -‬מ' ועד ‪ 93,333‬מ' (לא רלוונטי לים התיכון)‪.‬‬
‫)‪(http://wavemakersrq.files.wordpress.com/2013/03/the-epipelagic-zone-diagram1.gif‬‬
‫א‪ 2.‬יצרנות ראשונית בים הפתוח באגן הלבנט ובחופי ישראל (נכתב על‪-‬ידי ד"ר נגה סטמבלר)‬
‫היצרנים הראשונים ממירים בתהליך הפוטוסינתזה את אנרגית השמש לאנרגיה כימית המשמשת בכל‬
‫מארג המזון‪ .‬בתהליך הפוטוסינתתי נקלט פחמן דו חמצני ומשתחרר חמצן לסביבה הימית‪ .‬בנוסף‬
‫להיותם הבסיס למארג המזון בים‪ ,‬הם משפיעים רבות על המחזורים הביוגאוכימיים של כל החומרים‬
‫בים כולל פחמן‪ ,‬חנקן‪ ,‬ברזל ועוד‪ .‬היצרנות ראשונית בחופי ישראל ובים הפתוח באגן המזרחי של הים‬
‫תיכון נמוכה מאוד בגלל הגבלת נוטרייטים בעיקר של חנקן וזרחן ) ‪Berman-Frank, & Rahav,. 2012‬‬
‫‪ .)2013a,b Zohari et al., 2005 Rahav et al.,‬היצרנות הראשונית בקיץ בים הפתוח באזור הלבנט‬
‫מגיעה ל ‪ 93‬גרם פחמן למ‪ 1‬לתקופה והיא מוכפלת בחורף בעקבות הערבול וחשיפת המים העליונים‬
‫לרמות נוטריינטים גבוהות יותר )‪.(Yogev et al., 2011, , Rahav et al 2013a,b, Stamler 2014‬‬
‫מי הם היצרנים הראשונים‪:‬‬
‫היצרנים הראשונים בסביבה הימית נחלקים ל‪ 1-‬קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ )9‬מיקרואורגניזמים‪ ,‬פיטופלנקטון הכוללים פרוקריוטיים ואֵ יוקריוטיים‪ – ,‬מיקרואצות וחיידקים‬
‫הנמצאים בעיקר בעמודת המים‪.‬‬
‫‪ )1‬מקרואורגניזמים שהם בעיקר מקרו‪-‬אצות וכן מעט עשבי ים עיקר תפוצתם בחופים הסלעיים של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הפיטופלנקטון כולל תת קבוצות מבחינת הגודל הקטנים ביותר פיקופיטופלנקטון ‪,(<2 µM),‬‬
‫ננופיטופלנקטון )‪ (<20 µM‬ומיקרופיטופלנקטון )‪ .(<1000 µM‬הפיטופלנקטון שייכים למערכות רבות‬
‫כולל צורניות ‪ Bacillariophyceae,‬דינופלגלטה ‪ Dinoflagellata‬אדומיות ‪ Rhodophyta‬ירוקיות‬
‫‪ Haptophyta ,Chlorophyta,‬קוקוליטופורמים ‪ ,Coccolithophores‬זהוביות ‪ ,Cryptophyta‬כחוליות‬
‫‪ Kimor 1975, 1987, Man-Aharonovich et al., 2010, Yogev et al., 2011( .Cyanobacteria‬בים‬
‫תיכון כולו ידועים מעל ‪ 1033‬מינים שחלקם מצוי גם באזורנו‪ (Siokou-Frangou et al., 2010).‬למרות‬
‫מגוון המינים הגדול הזה יש שליטה מוחלטת של ‪ 1‬סוגים מהפיקופיטופלנקטון מה‪: Cyanophyceae -‬‬
‫‪ Prochlorococcus‬ו‪ . Synechococcus -‬ה‪ Prochlorococcus-‬מהווה ‪ 933‬אחוזים מכלל החברה‬
‫שבעומק הים (‪ .3-913‬מטר) בשכבת ה‬
‫‪ .2011‬למרות זאת אציין ש ‪Kimor‬‬
‫) ‪(Yogev et al., (DCM) deep chlorophyll maximum‬‬
‫(‪ )1987‬דווח שגם בשכבה זו ניתן למצוא צורניות ודינופלגלטה‪.‬‬
‫הפיקופיטופלנקטון ה ‪ Prochlorococcus‬ו‪ -‬ה‪ Synechococcus -‬יחד עם ה ‪ pico-eukaryotes‬כולל‬
‫‪ ,Prymnesiophyceae, Pelagophyceae, Chrysophyceae‬ו‪ Cryptophyceae -‬הם היצרנים הראשונים‬
‫במי ים התיכון בעיקר באזור הים הפתוח בעוד צורניות ודינופלגלטה הם היצרנים הראשונים בפני המים‬
‫וקרוב יותר לחוף‪ .‬פיטופלנקטון מאפיין אזורים אוליגוטרופים בכלל ואת ים תיכון בפרט שכן התא הקטן‬
‫‪4‬‬
‫בעל יחס שטח הפנים לנפח גדול בהשוואה למקרואצות מאפשר קליטה יעילה יותר של נוטריינטים בים‬
‫האוליגוטרופי (דל בנוטרינטים) ושל אור בשכבת ה ‪.DCM‬‬
‫בקרבת החוף בים תיכון יש ביומסה גבוהה של צורניות ודינופלגלטה לעומת זאת ככל שמתרחקים מהחוף‬
‫השליטה עוברת לאוכלוסיית הפיקופיטופלנקטון‪ .‬בשכבת המים העליונה חלים שינויים בהרכב החברה‬
‫בהתאם למיקום‪ ,‬קרוב לחוף או בים הפתוח וכן שינויים עונתיים בהתאם לערבול של עמודת המים‪.‬‬
‫תפוצת הפיטופלנקטון‪ ,‬קצב היצרנות וגורמים מגבילים‪:‬‬
‫היצרנות באגן הלבנט נמוכה מאוד יחסית לשאר הים התיכון‪ .‬אזור הלבנט דל מאוד נוטריינטים ולפיכך‬
‫נחשב כאולטרה אוליגוטרופי )‪ . (ultraoligotrophic‬הגבלת החנקן וזרחן באזור כולל במים‬
‫הטריטוריאליים והכלכליים של מדינת ישראל מאפשרת התפתחות ביומסה נמוכה מאוד של היצרנים‬
‫דבר שמתבטא בריכוזי כלורופיל נמוכים‪.‬‬
‫תפוצת היצרנים הראשונים בעמודת המים תלויה בראש ובראשונה בעוצמת האור‪ ,‬מאחר ועוצמת האור‬
‫דועכת עם העומק באופן אקספוננצלי מוגבלת תפוצת היצרנים עד לעומק שבו קצב הפוטוסינתזה של‬
‫היצרנים שווה לקצב הנשימה שלהם‪ ,‬עומק זה מכונה העומק הפוטי‪ .‬הבליעה של האור היא יחסית‬
‫לעכירות המים‪ .‬במים עכורים יותר‪ ,‬באזורים חופיים בהם יש הרחפה של סדימנט‪ ,‬הבליעה גבוהה יותר‬
‫ולכן החדירה של האור תהיה לעומק רדוד יותר‪ .‬כלומר קצב הפוטוסינתיזה לאצה יהיה נמוך יותר‬
‫(סטמבלר ‪)Stambler 2012, 1390‬‬
‫בים תיכון באזור הים הפתוח האוליגוטרופים שבהם ריכוז הכלורופיל נמוך מאוד‪ ,‬העומק הפוטי הוא‬
‫מהגבוהים הנמדדים בעולם ומאפיין בעיקר אזורים של מרכז אוקינוסים באזורים שאינם מעל מדף‬
‫היבשת (בעומק קרקעית מעל ‪ 9333‬מטר)‪ ,‬העומק הפוטי המחושב (‪ , (Z1%‬מגיע ל כ ‪ 933‬מטר למרות זאת‬
‫עיקר הכלורופיל ה ‪ DCM‬נמצא בתקופה המשוכבת (בקיץ) בעומק רב יותר‪ 913 - 933 ,‬מטר‪.‬‬
‫קרוב לחוף בעקבות הרחפת הסדימנטים ע"י הגלים‪ ,‬הזרמים וכן בעקבות צפיפות גבוהה יותר של‬
‫פלנקטון בכלל ופיטופלנקטון בפרט‪ ,‬הנובעת מריכוזי הנוטריינטים הגבוהים במים רדודים ביחס למי‬
‫השטח בים בפתוח‪ ,‬העומק הפוטי רדוד בהרבה והוא יכול לרדת לפחות ממטר באזורים מזוהמים כמו‬
‫מעגנות או בעת סערה‪.‬‬
‫‪ DCM‬מתפתח רק בים הפתוח בו אין ערבול של כל עמודת המים ומי השטח דלים מאוד בנוטריינטים‪.‬‬
‫בחורף גם בים הפתוח כאשר עמודת המים מעורבלת יש פיזור אחיד של ריכוז הפיטופלנקטון במים ולרוב‬
‫הביומסה של ‪ Pico-Eukaryotes‬גבוהה יותר בהשוואה לקיץ‪.‬‬
‫כאשר עמודת המים משוכבת (‪ (stratified‬בתקופת הקיץ‪ ,‬ריכוז הכלורופיל המקסימלי‪ )DCM( ,‬בים‬
‫תיכון (ב ‪933-913‬מטר) הם תוצאה של ביומסה גבוהה של ‪ , Prochlorococcus‬אשר מתפתח במינימום‬
‫אור שיכול להספיק לקיום (מבחינת היחס בין קצב הפוטוסינטזה לקצב נשימה)‪ .‬לגדילה בעומק יתרון‬
‫בגלל הריכוז הגבוה יותר של נוטרינטים בעומק‪ .‬במי העומק מצטברים ריכוזים גבוהים יחסית לפני‬
‫השטח‪ ,‬של נוטרינטים כתוצאה של חימצון חומר אורגני חלקיקי ששקע בכוח הכובד (גרביטציה) מהאזור‬
‫הפוטי בו הוא נוצר‪(Yogev et al., 2011, Stambler 2014).‬‬
‫הריכוז הממוצע של תאי המיקרופלנקטון בשנת ‪ 1391‬במים הרדודים ) ‪ ) 9.1 x108‬גדול מזה שבמים‬
‫העמוקים (‪ .,(9x107‬ההבדלים בין ים פתוח לאזור החופי נובע בעיקר מריכוז הנוטריינטים הגבוה סמוך‬
‫לחוף אולם סמוך לשפכי נחלים באזורים בהם יש ירידה במליחות תתכן הופעת מינים אחרים למשל‬
‫ממערכת ה ‪ ( Cryptophyceae‬חרות ושותפיו ‪.)1390‬‬
‫‪5‬‬
‫שינויים עונתיים‪:‬‬
‫בסקר של חופי ישראל של חיא"ל (עד עומק של כ ‪ -03‬מטר ‪ /‬כ ‪ -1‬ק"מ מהחוף) נראתה עליה משנת ‪1333‬‬
‫עד ‪ 1391‬במגוון המינים במספר תחנות לאורך החופים‪ .‬בשנים אלה אינדקס השונות הממוצע בתחנות‬
‫הדרומיות קטן באופן מובהק‪ ,‬בהשוואה לתחנות הצפוניות לאורך החוף‪.‬‬
‫שינויים עונתיים בהרכב אוכלוסיית הפיטופלנקטון וריכוזם מתרחש לאורך השנה‪ ,‬עם פריחות בעיקר‬
‫באביב ובסתיו‪ .‬אינדיקציה לשינויים ביצרנות הראשונית לאורך השנה בפני השטח של כלל הים התיכון‬
‫מתקבלת ממדידות ריכוזי כלורופיל ע"י חישה מרחוק ע"י לוויינים‪ .‬באופן ברור באזור הלבנט והמים‬
‫הטריטוריאלים והכלכלים של ישראל ריכוז הכלורופיל כל השנה נמוך מאוד לרוב פחות מ‪ 3.9-‬מ"ג‬
‫למ"ק בפני השטח ועד ‪ 3.0‬מ"ג למ"ק סמוך לחוף‪ .‬התפלגות עונתית טבעית של פיטופלנקטון‪ ,‬עם שיא‬
‫באביב נצפתה לאורך חופי הים התיכון (יון‪ ,‬לבנון‪ ,‬תורכיה)‪ .‬היצרנות הראשונית באגן הלבנט באפריל‪-‬‬
‫יולי מגיעה ל ‪ 3..-9‬מיקרוגרם קרבון לליטר ליממה‪ ,Efrati et al., 2013, Rahav et al. 2013a,b( .‬להן‬
‫ושותפיו ‪)1390‬‬
‫פריחות ואצות רעילות‬
‫פריחה של מיקרופיטופלנקטון כולל צורניות ודינופלגלטה מאפיינת אזורים אאוטרופיים (עשירים‬
‫בנוטריינטים)‪ .‬בעקבות העשרה בנוטריינטים )‪ .(eutrophication‬העשרה בקרבת החוף ממקורות‬
‫יבשתיים‪ ,‬היא לרוב ממקור אנתרופוגני‪( ,‬חרות ושותפיו ‪ ,1390‬ארז ושותפיו ‪ )1390‬בעוד בים הפתוח‪,‬‬
‫ההעשרה נובעת מערבול עמודת המים והעלאת מי עומק (עשירים בנוטריינטים) לפני השטח‪ .‬אזורים‬
‫אוליגוטרופיים דלים בנוטריינטים‪ ,‬הים הפתוח של הים תיכון אזורי המים הכלכליים של ישראל‪,‬‬
‫מאופיינים בשליטה של אוכלוסיות פיקופיטופלנקטון ומיעוט מיקרופיטופלנקטון‪.‬‬
‫עליה בריכוז אצות בעקבות שינויים סביבתיים לדוגמת עליה בטמפרטורה ו‪/‬או נוטריינטים תביא בהמשך‬
‫לעליה גם בריכוזי הזואופלנקטון בעמודת המים‪ .‬משך הפריחה של אצות יכול להיות מספר ימים בודדים‬
‫כשבסיום הפריחה יש ירידה חדה במספר האצות‪ .‬קריסה עקב מגבלת חמצן‪ ,‬מגבלת נוטריינטים‪ ,‬טריפה‬
‫‪/‬רעיה ע"י זואופלנקטון‪.‬‬
‫בתנאים מסוימים כגון ירידה קיצונית בטמפרטורה או עליה משמעותית בריכוז נוטרינטים‪ ,‬ריכוז‬
‫האצות במים עלול לעלות עד להתפתחות פריחת אצות מזיקה" ( ‪.)Harmful Algal Bloom –HAB‬‬
‫בעיקר בשלב הקריסה של הפריחה‪ ,‬המלווה בירידה דרסטית בריכוז החמצן במים היא מהווה מטרד‬
‫סביבתי וסכנה לקיום אורגניזמים במים (סוקניק וגורדון ‪ .)1390‬בשנת ‪ 1391‬ירידה קיצונית בטמפרטורת‬
‫מי הים במפרץ חיפה הביאה לפריחה של צורנית ‪ Asterionellopsis glacialis‬שלא הביאה לנזק סביבתי‪.‬‬
‫מבין היצרנים ישנם מספר מינים רעילים המצויים בחופי הארץ לרוב בכמויות קטנות אולם תתכן פריחה‬
‫גם של מינים אלה‪ .‬פריחה ידועה של מינים רעילים המכונה ‪ red tide‬היא פריחה של דינופלגלטים‪ .‬מינים‬
‫רעילים שנצפים בארץ בריכוזים נמוכים במרבית הניטורים המתבצעים ע"י חקר ימים ואגמים בניטור‬
‫הלאומי וכן בניטורים מקומיים כוללים בין השאר ומהדינופלגלטה את ‪,Prorocentrum minimum‬‬
‫‪ Akashiwo sanguinea‬מינים שונים מהסוג ‪ Dinophysis‬והמין ‪ .Gonyalax spinifera‬מהצורניות את‬
‫הסוג ‪( Pseudonitzschia spp.‬חרות ושותפיו ‪ ,1390‬ארז ושותפיו ‪ .)1390‬אחת הפריחות המזיקות שנצפו‬
‫בשנים האחרונות של מין רעיל הייתה של הדינופלגלטה ‪ Karenia brevis‬במפרץ חיפה (סוקניק וגורדון‬
‫‪ .)1390‬מאחר ובעמודת המים נמצא האינוקולום (כמות נמוכה) של אצות רעילות יש להבין ששינויים‬
‫בתנאי הסביבה כולל עקות ו‪/‬העשרה בנוטריינטים יכולים להוביל להתפתחות פריחות מזיקות ורעילות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יש לזכור שנבגים תאים בני קיימא (ציסטות) של אצות בכלל ושל אצות רעילות בפרט‪ ,‬לדוגמה‬
‫‪ Alexandium minutum‬במפרץ חיפה‪ ,‬יכולות לשרוד בקרקעית הים לאורך שנים רבות ובתנאים‬
‫משתנים טבעיים (שינוי ריכוז נוטריינטים‪ ,‬טמפרטורה וכדומה) או בעקבות הרחפה ישובו לעמודת המים‬
‫ויוכלו להתפתח עד פריחה‪.‬‬
‫מקרואצות‬
‫באזורים הסלעיים והרדודים של החוף מתפתחות אצות גדולות מקרואצות הנאחזות בקרקע‪ .‬אצות אלה‬
‫שייכות למערכות שונות‪ :‬חומיות‪ ,‬ירוקיות‪ ,‬אדומיות וכחוליות הן יוצרות לעיתים משטחים רציפים עד‬
‫כדי כיסוי של ‪ 933‬אחוז מהסלע‪ .‬במעקב של חי"אל לגבי מיני אצות דומננטיות כגון ‪Jania rubens , .‬‬
‫‪ Ulva spp‬ו ‪ - Laurencia spp.Ectocarpus spp Padina spp‬ו ‪ Corallina elongate‬במספר חופים‬
‫סלעיים לאורך החוף‪ ,‬ניתן לראות הבדלים בין החופים וכן הבדלים עונתיים ובעיקר פריחות סתיו‪.‬‬
‫ככל הנראה יש פריחות מסיביות גם במים עמוקים יותר‪ ,‬בעיקר בסתיו‪ ,‬הבאות לידי ביטוי בפליטה של‬
‫טונות של מקרואצות (סחופת ‪ )drift,‬אל החוף בעקבות סערות כדוגמת פריחת ה ‪ Codium sp.‬שנצפתה‬
‫בשנת ‪ .1331‬ההתפתחות של המקרואצות מוגבלת ע"י אזורי תאחיזה (סלעים)‪ ,‬וריכוזי נוטריינטים‬
‫‪ down top control‬וכן מווסתת ע"י בעלי חיים צמחונים ‪ /‬רועים בעיקר קיפודי ים‪ ,‬חלזונות‪ ,‬ודגים‬
‫‪ ,.up down control‬שינויים באוכלוסיות הרועים בעיקר ירידה בכמות הקיפודים ועליה במיני דגים‬
‫פולשים כגון ‪ Siganus spp.‬יכולה לשנות את הרכב ‪ /‬כמות מיני המקרואצות בים התיכון‪ .‬מגוון המינים‬
‫בחופי ישראל משתנה ובשנים האחרונות נצפים כל הזמן מינים פולשים חדשים‪ .‬קיים חשש לפלישה של‬
‫מיני אצות אגרסיביים כדוגמת ‪ Caulerpa taxifolia‬שפלשה בכמויות גדולות לחופי מצריים‪ ,‬לבנון‬
‫סוריה וקפריסין – ולא נמצאת בחופי ישראל‪ , Hoffman 2014 (.‬רילוב וגיא חיים ‪ ,1390‬עינב וישראל‬
‫‪.( 1390‬‬
‫א‪ 3.‬מגוון ביולוגי‬
‫מוקדה (‪ )hot spot‬מבחינת המגוון הביולוגי המצוי בו‪ ,‬וגם צומת דרכים שיצר תמהיל‬
‫הים התיכון נחשב ֵ‬
‫של מינים (‪ ,)Coll et al., 2010‬שחלקם משותפים לאוקיינוס האטלנטי‪ ,‬חלקם לים סוף‪ ,‬וחלק נוסף‬
‫וחשוב הם מינים אנדמיים מקומיים – שרידים של אוכלוסייה קדומה שנשארו בים התיכון חרף‬
‫התמורות העצומות שהתחוללו בו (‪; UNEP-MAP RAC/SPA, 2010‬פישלזון‪ .)9160 ,‬את המגוון הביולוגי‬
‫המוכר לנו כיום עיצבו גורמים טבעיים ואנושיים שממשיכים וימשיכו להשפיע גם בעתיד ( ‪Coll et al.,‬‬
‫‪ .)2010‬הגורמים האנושיים (כגון פלישת מינים דרך תעלת סואץ ועל ובתוך כלי שיט‪ ,‬פגיעה בבתי גידול‬
‫והרס שלהם כתוצאה מפעילות האדם‪ ,‬שינוי האקלים‪ ,‬שינוי דרגת החומציות של מי הים ועוד) מביאים‬
‫איתם שינויים דרמטיים ומהירים במגוון הביולוגי של הים התיכון (ראה פרוט בהמשך המסמך)‪.‬‬
‫מאומדן לא סופי שפורסם ב‪ 1393 -‬עולה כי מספר המינים המתועדים בים התיכון עומד על כ‪.9.,333-‬‬
‫מהמספר הכללי מהווים אורגניזמים פרוקריוטים (‪ Bacteria‬ו‪ )Archaea -‬ומיקרואורגניזמים‬
‫איאוקריוטים (‪ .(Protists‬בממלכת החי‪ ,‬אחוז ניכר של המינים שייך לתת‪-‬מערכת הסרטנים (‪)Crustacea‬‬
‫‪ 90.1%‬ולמערכת הרכיכות (‪ .91.0% )Mollusca‬מערכת התולעים טבעתיות (‪ )Annelida‬מיוצגת ב‪,8.8% -‬‬
‫תולעים שטוחות (‪ ,1.1% )Plathyhelminthes‬צורבים (‪ ,0.1% )Cnidaria‬תת‪-‬מערכת בעלי החוליות‬
‫‪7‬‬
‫(‪ ,)Vertebrata‬מערכת הספוגים (‪ ,0.3% )Porifera‬מערכת החייטחביים (‪ ,1.0% )Bryozoa‬תת‪-‬מערכת‬
‫האצטלנים (‪ 9.0% )Tunicata‬ומערכת קווצי העור (‪ .3.1% )Echinodermata‬קבוצות נוספות של חסרי‬
‫חוליות היוו ‪ 90%‬נוספים ונציגים מן הצומח היוו ‪ 1%‬מהמינים‪.‬‬
‫מספר המינים שפורסם על ידי ‪ )1393( Coll et al.,‬נתון לשינוי מכיוון שמינים חדשים ממשיכים להתגלות‬
‫בעיקר באזורים שטרם נחקרו דיים כדוגמת הים העמוק‪ .‬בנוסף קיימות מספר קבוצות של‬
‫מיקרואורגניזמים כגון ‪ Bacteria ,Archaea‬שבהם אומדן המינים אינו מדויק וקיימות מגבלות טכניות‬
‫שמקשות על זיהוי פרטים לרמת המין‪.‬‬
‫א‪ 1 .3.‬היבטים גיאוגרפים‬
‫באופן כללי ניתן לקבוע כי קיים מפל (‪ (Gradient‬בעושר המינים של חסרי חוליות וחולייתנים בים‬
‫התיכון מצפון‪-‬מערב לדרום‪-‬מזרח‪ .‬במערב הים התיכון נמצאו הערכים הגבוהים ביותר של עושר מינים‪,‬‬
‫שככל הנראה קשורים לקרבה הפיזית לאוקיינוס האטלנטי ולקיומם של אזורים מגוונים הנבדלים‬
‫בתנאים הפיזיקליים‪-‬כימיים ששוררים בהם‪ .‬במרכז הים התיכון‪ ,‬בים האדריאטי והאגאי‪ ,‬נמצאו ערכי‬
‫ביניים של עושר מינים‪ ,‬ואילו באגן המזרחי נמצא עושר המינים הנמוך ביותר‪ ,‬שקשור ככל הנראה לתנאי‬
‫קיום קשים‪ .‬בהקשר לכך‪ ,‬נתגלתה תופעה מעניינת של מי ֵני אורגניזמים (חסרי חוליות ודגים) שגודל גופם‬
‫קטן בהשוואה לאותם מינים באגן המערבי‪ ,‬תופעה שמכונה "אפקט הננסות"‪ .‬הממצא לגבי עושר המינים‬
‫הנמוך יחסית שנמצא באגן המזרחי מסויג‪ ,‬ומיוחס גם למאמץ דגימה פחּות באגן המזרחי ( ‪Coll et al.,‬‬
‫‪ .)2010‬מגמה חשובה נוספת שמדווחת על ידי ‪ )1393( Coll et al.,‬היא האכלוס המסיבי של מימי החופים‬
‫במינים טרופיים עם שיא בעושר המינים הללו בחוף הישראלי‪.‬‬
‫א‪ 2 .3.‬אירועים היסטוריים והקשר למגוון הביולוגי‬
‫הים התיכון נחשב כצומת דרכים מבחינת מגוון המינים המצוי בו וזאת בעיקר בגלל הימצאות תערובת‬
‫של מינים שבחלקם משותפים לאוקיינוס האטלנטי ובחלקם לים סוף ואת החלק הנוסף מהווים מינים‬
‫אנדמיים מקומיים שהינם שרידים של אוכלוסייה קדומה שנשארו בו חרף התמורות העצומות שהתחוללו‬
‫בו (‪; UNEP-MAP RAC/SPA, 2010‬פישלזון‪ .)9160 ,‬בהקשר למינים אנדמיים חשוב לציין כי מאפיין‬
‫חשוב של המגוון הביולוגי בהים התיכון הוא רמת האנדמיות הגבוהה יחסית לימים ואוקיינוסים אחרים‪,‬‬
‫העומדת על ‪ 13-03%‬ומשתנה בהתאם לקבוצות הטקסונומיות השונות (‪.)UNEP-MAP RAC/SPA, 2010‬‬
‫כדי להבין את המקורות להרכב המיוחד של מינים‪ ,‬חשוב להזכיר מספר ציוני דרך בהיסטוריה של אזור‬
‫הים התיכון‪:‬‬
‫‪ .9‬עד אמצע המיוקן היה הים התיכון חלק מימת הטתיס‪ .‬בתקופה זו שרר באזור הימה אקלים‬
‫טרופי חם שאיפשר קיומן של שוניות אלמוגים‪ .‬לקראת סוף המיוקן ( לפני ‪ 1.18-1.00‬מיליון‬
‫שנים)‪ ,‬התנתק "הים התיכון " דאז מהאוקיינוס האטלנטי בעקבות ארוע גיאולוגי הידוע בשם‬
‫"משבר המליחות המסיני" (‪(Garcia-Castellanos and ( (Messinian Salinity Crisis‬‬
‫‪ Villasenor, 2011‬ופוצל למספר גופי מים קטנים וביצות עם מליחויות בדרגות שונות (מים‬
‫מתוקים‪ ,‬מים מליחים ומים היפר‪-‬סליניים)(‪.)see Fishelson, 2000; Galil and Zenetos, 2002‬‬
‫יש הטוענים שהים התיכון התייבש לגמרי בתקופה זו (‪ .) see Galil and Zenetos, 2002‬גופי‬
‫‪8‬‬
‫המים הופרדו זה מזה על ידי רכסי הרים‪ .‬מתקופה זו נותרו על קרקעית הים התיכון מוקדים‬
‫עצומים של משקעים יבשתיים וכן משקעים שמקורם בימות של מים מלוחים‪ .‬תהליך זה גרם‬
‫להכחדה של מרבית החי הראשוני (פישלזון‪.)9160 ,‬‬
‫‪ .1‬בתחי לת הפליאוקן נפתח מחדש הקשר עם האוקיינוס האטלנטי ויחד עם החדירה העצומה של‬
‫מימיו לאזור המזרחי‪ ,‬החלה גם חדירה הדרגתית של החי‪ .‬מקורו של החי הטרופי‪-‬אטלנטי הזה‬
‫היה בימת טתיס הקדומה‪ ,‬אך האבולוציה שלו קרתה בחלקו המערבי של הים התיכון‪ .‬חי זה‬
‫שהתבסס בים התיכון‪ ,‬הוכחד במהלך הפליאוקן מסיבות שאינן ברורות (פישלזון‪.)9160 ,‬מאמצע‬
‫תקופת הפליאוקן (לפני כשני מליון שנים) התרחשו באזור שינויים אקלימיים‪ ,‬חלה התקררות‬
‫בטמפרטורת מי הים וחלו תנודות בגובה פני הים‪ .‬בתקופה זו חודש הקשר בין הים התיכון והים‬
‫האדום מה שגרם לכניסת מינים טרופיים לים התיכון ( ‪Galil and Zenetos, 2002; Fishelson,‬‬
‫‪.)2000‬‬
‫‪ .0‬במשך כל הפליסטוקן ועד לתקופת הקרח ברביעון התאפיין המצב האקולוגי של מזרח הים‬
‫התיכון בחוסר יציבות‪ .‬בתקופה זו היתה ככל הנראה התחלופה של זרמי‪-‬מים בין מערב הים‬
‫למזרחו‪ ,‬קטנה יותר‪ ,‬משום שנוצר מחסום בדמות מיצר רדוד יחסית בין הרכס של איטליה‪-‬‬
‫סיציליה לחוף תוניסיה שבאפריקה‪ .‬מחסום זה גורם גם היום לכך שחלק גדול ממימי האוקיינוס‬
‫האטלנטי החודרים דרך מיצר גיברלטר‪ ,‬זורמים צפונה‪ ,‬פונים לאורך חופי אירופה מערבה‬
‫וזורמים בחזרה אל האוקיינוס האטלנטי‪ .‬רק חלק מזרם מימיו של האוקיינוס האטלנטי מתקדם‬
‫מזרחה‪ ,‬לאורך חופי צפון אפריקה כנגד כיוון השעון‪ .‬כך נעלם במרוצת התקופות רוב החי‬
‫הטרופי שהתקיים בסביבה זו בתחילת הרביעון‪ .‬בסביבה החופית שרדו ממנו כמה בעלי חיים‬
‫כמו‪ :‬ארגמנית אדומת פה‪ ,‬פי כושי מצוי‪ ,‬אלמוג הדשא והסרטן קצר הבטן שישן ומינים נוספים‬
‫שסף סבילותם גבוה‪ .‬מינים אלה אינם מצויים במערב הים התיכון (פישלזון‪.)9160 ,‬‬
‫א‪ 3 .3.‬מגוון ביולוגי בים העמוק‬
‫קרקעית הים העמוק נחשבה במשך שנים לסביבת חיים יציבה שמאוכלסת בצורה כתמית על ידי‬
‫אורגניזמים שתלויים באספקה רציפה של חומר חלקיקי מהאזור האיאופוטי‪ .‬הערכה זו היתה קבילה גם‬
‫לגבי הים התיכון שעד ראשית המאה ה‪ 13-‬אזורו העמוק נחשב "נטול חיים" (‪.)Sarda et al., 2004‬‬
‫במהלך שלושת העשורים האחרונים עם התפתחות הטכנולוגיה של ציוד הדיגום‪ ,‬שיטות המדידה והניטור‬
‫הסביבתי ובד בבד עם שגשוג בתכניות מחקר רב‪ -‬תחומיות‪ ,‬השתנו ההערכות הקודמות‪ .‬כיום ידוע כי‬
‫סביבת הים העמוק (בים התיכון) הינה סביבה דינאמית שמצומדת לתהליכים המתרחשים בעמודת‬
‫המים‪ .‬בנוסף ידוע כי האגן המזרחי של הים התיכון פעיל יותר מבחינה גיאולוגית מכיוון שהוא מהווה‬
‫צומת בין ‪ 0‬לוחות טקטוניים‪ :‬הלוח האפריקאי‪ ,‬האסייתי והערבי‪ .‬מסיבה זו נמצאות בתחומו תופעות‬
‫גיאומורפולוגיות מיוחדות שהן גם בתי גידול מיוחדים‪ :‬תופעות אלה כוללות ‪mud volcanoes, cold‬‬
‫‪.(Cartes et al., 2004) seamounts ,seeps‬‬
‫בחלקו העמוק של הים התיכון קיים מגוון ביולוגי (‪ )biodiversity‬נמוך בהרבה בהשוואה לאזורים‬
‫העמוקים של האוקיינוס האטלנטי והשקט‪ ,‬וזאת גם בניגוד למגוון המינים הגבוה בחלקו הרדוד‪ .‬הסיבות‬
‫לכך נעוצות ככל הנראה בסיבות הבאות‪ )9( :‬ההיסטוריה הפלאו‪-‬ביולוגית המורכבת של האזור שכללה‬
‫את משבר המליחות המסיני‪ ,‬אירוע שגרם התייבשות כמעט מוחלטת של הים התיכון; (‪ )1‬מצר גיברלטר‬
‫הרדוד המשמש מחסום פיזי למעבר של פגיות (‪ )larvae‬מהאזור העמוק והעשיר של האוקיינוס האטלנטי‬
‫‪9‬‬
‫(‪ ..)Coll et al., 2010‬בדומה למפל הכללי במגוון המינים בין האגן המערבי והאגן המזרחי‪ ,‬גם בים העמוק‬
‫של האגנים השונים נמצא כי האגן המזרחי מתאפיין במגוון מינים ובעושר מינים נמוכים בהשוואה לאגן‬
‫המערבי (‪ .)Galil, 2004‬ממצאים של מספר מחקרים בלתי תלויים שנערכו החל מהמאה ה‪ 91-‬מלמדים כי‬
‫דגים וחסרי חוליות שונים תועדו בעומקים גבוהים יותר באגן המזרחי מאשר אותם מינים שתועדו באגן‬
‫המערבי (‪.)Marenzeller, 1893; Ben-Eliahu and Fiege, 1996; Galil, 2004‬‬
‫מגפאונה (דגים‪ ,‬יונקים ימיים וראש‪-‬רגליים)‪.‬‬
‫בעבר היה המידע המדעי מוגבל לתחום הבתימטרי שבו נערך דייג (‪ 633-9333‬מ')‪ .‬בראשית שנות ה‪ 63 -‬של‬
‫המאה שעברה‪ ,‬השתנה המצב עם יציאתן של כמה משלחות מחקר מדעיות שערכו דיגומים כמותיים של‬
‫האזור המוגדר ‪ 133-0333( Bathyal‬מ') )‪. (Cartes et al., 2004‬‬
‫בהסתמך על דיגום אינטנסיבי באגן הלבנט דיווחו ‪ )9110( Galil and Goren ,)9161( Klausewitz‬ו‪-‬‬
‫‪ )9116( Galil and Zibrowius‬על מיעוט דגים באופן כללי אך גילו גם מינים חדשים ומינים נדירים‪.‬‬
‫בהשוואה לאגן המערבי‪ ,‬נראה כי באגן המזרחי יש מספר מינים קטן ושכיחות נמוכה וכן הרכב המינים‬
‫מאוד שונה לדוגמא‪ :‬כרישים של ים עמוק מהמינים ‪ Etmopterus spinax ,Centrophorus spp.‬ו‪-‬‬
‫‪ Hexanchus griseus‬הם מהמינים הנפוצים ביותר באזור שבין עומק ‪ 133-0333‬מ' באגן הלבנט‪.‬‬
‫שלושה מאפיינים חשובים של המגפאונה של הים העמוק‪:‬‬
‫‪ .9‬סרטנים מה‪ Decapoda -‬ודגים מהווים את הקבוצות השולטות בים העמוק‪.‬‬
‫‪ .1‬השכיחות ועושר המינים של המגפאונה יורדת עם העלייה בעומק אך יש שיא משני בביומסה בין‬
‫העומקים ‪ 9333-9133‬מ' (‪.)Cartes et al., 2004‬‬
‫‪ .0‬הביומסה של מגפאונה בים התיכון העמוק קטנה בסדר גודל מזו שבאוקיינוס האטלנטי‪.‬‬
‫מקרופאונה‬
‫הביומסה של מקרופאונה היא מאוד וריאבילית ומשתנה באזורים שונים ובעונות שונות ( ‪Cartes et al.,‬‬
‫‪ .)2004‬השכיחות והביומסה של מקרופאונה יורדת בד"כ עם העלייה בעומק וככל הנראה קיים גם‬
‫גרדיאנט יורד ממערב למזרח‪ .‬בסמוך לקניונים תת‪-‬ימיים או אזורים אחרים עם יצרנות גבוהה‪ ,‬הביומסה‬
‫של המקרופאונה בד"כ עולה‪ .‬ממצא מעניין נוסף קשור בגודל הפרטים‪ ,‬שנמצא קטן יותר במינים שנמצאו‬
‫בים התיכון בהשוואה לאותם מינים באוקיינוס האטלנטי (‪.)Cartes et al., 2004‬‬
‫מיופאונה‬
‫שכיחות המיופאונה יורדת עם העלייה בעומק והיא נמוכה באגן המזרחי בהשוואה למערבי‪ .‬בסביבות‬
‫עמוקות מאוד כדוגמת ‪ Deep sea trenches‬קיימים דיווחים על שכיחות מקומית גבוהה של מיופאונה‬
‫(‪.)Cartes et al., 2004‬‬
‫‪10‬‬
‫ב‪ .‬בתי גידול במרחב הימי של ישראל‬
‫מדף היבשת הישראלי ושולי היבשת מחולקים לשתי פרובינציות עיקריות‪ ,‬הצפונית והדרומית‪ .‬הגבול‬
‫ביניהן הוא מבנה הכרמל והמשכו לים – חוטם הכרמל (חוטם הכרמל ובקע ים המלח הם המבנים‬
‫הטקטוניים העיקריים והפעילים בישראל)‪ .‬שתי הפרובינציות תומכות במגוון בתי גידול שנחלקים‬
‫בחלוקה גסה לבתי גידול סלעיים ולבתי גידול של קרקעית רכה‪ .‬באיור מס' ‪ 1‬ניתן לראות את החלוקה‬
‫בין אזורים סלעיים ואזורי מצע רך ללא חלוקה משנית לפי סוגי המצע השונים (דוח חקר ימים ואגמים‬
‫לישראל) חיא"ל ‪ .(IOLR Report H20/2015‬רוב בתי הגידול לאורך קו החוף הים תיכוני הישראלי‬
‫משתייכים לקרקעית הרכה‪ .‬בין שתי הפרובינציות מצוי מפרץ חיפה‪ ,‬שהוא אזור ייחודי מבחינה‬
‫גאומורפולוגית ומבחינת תנאי הסביבה השוררים בו‪ ,‬ודבר זה מכתיב הימצאות של בתי גידול ייחודיים‪.‬‬
‫בין מדף היבשת ובין הים העמוק נמצא מדרון היבשת שבתחומו נמצא הקניון התת‪-‬ימי היחיד בשטח‬
‫הימי של ישראל – קניון אכזיב – וכן שני אזורים נרחבים של גלישות בדור ובפלמחים‪ ,‬ששטחן כ‪ 813-‬וכ‪-‬‬
‫‪ 9,333‬קמ"ר בהתאמה (ראו דו"ח גיאולוגי)‪ .‬שלושת האזורים הללו מכילים בתי גידול ייחודיים בשטח‬
‫הימי של ישראל ומידע עליהם יובא בהמשך המסמך‪.‬‬
‫איור ‪ .2‬מפת אזורי המצע הקשה והרך במים הריבוניים והכלכליים של ישראל בים התיכון (דו"ח חיא"ל‬
‫‪.)H20/2015‬‬
‫‪11‬‬
‫ב‪ 1.‬המים הפתוחים‬
‫המים הפתוחים מכילים את עיקר הביומסה הימית (חיידקים ופלנקטון) ורוב התהליכים הימיים‬
‫מתרחשים בהם‪ .‬עומק בית גידול זה משפיע על משתנים מרכזיים‪ ,‬כגון עוצמת האור‪ ,‬ריכוז החמצן‬
‫וזמינות חומרי דשן ומזון (יהל ואנגרט‪ .)1391 ,‬מרבית מיני הדגל‪ 1‬של ישראל מאכלסים בית גידול זה‬
‫ותלויים בו‪ :‬היונקים הימיים‪ ,‬הכרישים‪ ,‬צבי הים‪ ,‬הבטאים ועוד מינים רבים בעלי חשיבות אקולוגית‪,‬‬
‫שרובם נמצאים תחת איום לשרידותם (‪ .)IUCN categories: threatened‬פני המים מאכלסים אף הם‬
‫חברת חי וצומח ייחודית (יהל ואנגרט‪.)1391 ,‬‬
‫ב‪ 1 .1.‬הזואופלנקטון‬
‫אסופת מיני הזואופלנקטון לא נחקרה כמעט במים הישראלים‪ .‬ממצאי סקר ראשוני של הזואופלנקטון‬
‫מול חופי צפון ישראל בעומקים רדודים (מדור ועד ראש הנקרה‪)Spanier and Goldstein 2015 ,‬‬
‫מסוכמים בטבלה הבאה‪:‬‬
‫טבלה ‪ : 1‬קבוצות הפלנקטון שנאספו במהלך ‪ 11‬הפלגות בצפון ישראל‪ ,‬מדור ועד ראש הנקרה‪ ,‬מתוך‬
‫(‪)Spanier and Goldstein 2015‬‬
‫‪Phytoplankton‬‬
‫‪Noctalucans‬‬
‫‪Dinoflagellates‬‬
‫)‪(other‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Unknown‬‬
‫‪Other‬‬
‫‪Zooplankton‬‬
‫)‪Planulae (Coral‬‬
‫‪Polychaeta‬‬
‫)‪(Worms, other‬‬
‫‪Chaetognathas‬‬
‫)‪(Arrow worms‬‬
‫‪Echinodermata‬‬
‫‪Larvaceans‬‬
‫)‪(Appendicularia‬‬
‫‪Fish Eggs‬‬
‫‪Fish Larvae‬‬
‫)‪Eggs (other‬‬
‫‪Ascidiella‬‬
‫‪Mollusca‬‬
‫‪Protista‬‬
‫‪Gelatinous‬‬
‫‪Crustaceans‬‬
‫‪Gastropods‬‬
‫‪Mollusca‬‬
‫)‪(other‬‬
‫‪Foraminifera‬‬
‫‪Radiolaria‬‬
‫‪Ciliophora‬‬
‫‪Hydrozoans‬‬
‫‪Ctenophora‬‬
‫‪Salps‬‬
‫‪Medusae‬‬
‫‪Unknown‬‬
‫‪Gelantinous‬‬
‫‪Copepods‬‬
‫‪Nauplii‬‬
‫‪Crab Zoea‬‬
‫‪Crab Megalopae‬‬
‫‪Shrimp‬‬
‫‪Cladocerans‬‬
‫‪Ostracods‬‬
‫)‪Barnacles (Cyprids‬‬
‫‪Isopods‬‬
‫‪Amphipods‬‬
‫‪Euphasids‬‬
‫)‪Lobster (Phyllosomas‬‬
‫‪Pycnogonids‬‬
‫‪Paguroidea‬‬
‫‪Unknown Crustaceans‬‬
‫מידע מקיף יותר‪ ,‬המעיד על קיום של מאות מיני זואופלנקטון באזורנו נאסף מול חופי לבנון בהפלגות‬
‫חופיות ובמים פתוחים בין השנים ‪ 9181-1330‬ובין העומקים ‪ 3-133‬מ'‪ .‬נמצא יחס ישר בין שפיעות‬
‫הפיטופלנקטון לשפיעות הזואופלנקטון‪ .‬מעל ‪ 9333‬מיני זואופלנקטון זוהו )‪ .(Lakkis 2007‬מרבית‬
‫המינים הם קופיפודים וסרטנים אחרים‪ ,‬אחריהם הדגים‪ ,‬והמדוזות‪ .‬מספר המינים בקבוצות‬
‫הטקסונומיות השונות שזוהו מתוארות באיור מס' ‪.)Lakkis, 2007( 0‬‬
‫‪1‬‬
‫מינים המשמשים שגרירים או סמלים לבית גידול מסוים או שאיתם ניתן לגייס את הציבור למאבק שמירת טבע‬
‫(מבוסס על הגדרת ה‪.)WWF-‬‬
‫‪12‬‬
‫איור ‪ :3‬מספר קבוצות זואופלנקטון שמוינו מול חופי לבנון בין השנים ‪ .9181-1330‬ממצאי הפלגות‬
‫חופיות ובמים פתוחים ובין העומקים ‪ 3-133‬מ' מתוך)‪.(Lakkis 2007‬‬
‫ב‪ 2 .1.‬מאקרו ביוטה‬
‫הים הפתוח מהווה בית גידול למינים רבים של חסרי חוליות ובעלי חוליות במגוון רחב של גדלים‪:‬‬
‫הזעירים ביותר משתייכים לבקטריופלנקטון‪ ,‬פיטופלנקטון ולזואופלנקטון והגדולים ביותר שייכים‬
‫ליונקים הימיים‪ .‬בגדלי הביניים ראוי להזכיר נציגים ממערכת הצורבים (‪ )Cnidaria‬כגון מדוזות‪ ,‬דגי‬
‫גרם‪ ,‬דגי סחוס כגון כרישים ובטאים ועוד‪.‬‬
‫צורבים‬
‫בתיעוד הראשון למדוזות סוכך בישראל (משנת ‪ )9101‬מתוארים שני מיני מדוזות הנשטפים אל החוף‬
‫לאחר סערות החורף‪ .‬ב‪ 9113-‬שבעה מינים תועדו במים הפתוחים )‪,(Siokou-Frangou et al. 2006‬‬
‫ביניהם ‪ 0‬מינים זרים שאחת מהן היא החוטית הנודדת (‪ .)Rhopilema nomadica‬החוטית הנודדת‬
‫החלה להופיע בנחילי ענק משנות ה‪ 63-‬של המאה ה‪ .13-‬הופעתה בעונת הקיץ גורמת נזק לתיירות‪ ,‬לדייג‬
‫ואף לתשתיות (חסימה של משאבות מי הקירור בתחנת כח) ‪ .‬בשנת ‪ 1393‬זוהה המין הזר הרביעי של‬
‫מדוזות הסוכך‪ (Galil et al., 2010) Marivagia stellata ,‬שביסס אוכלוסייה של קבע במי החופים‬
‫הישראלים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הופיע מין ג'לטיני נוסף ‪ Mnemiopsis leidyi‬שמופיע בנחילים (ראה איור ‪ .)0‬מקורו‬
‫של מין זה במערב האוקיינוס האטלנטי וככל הידוע נוכחותו בים השחור‪ ,‬הביאה לקריסת תעשיית דייג‬
‫האנשובי המקומית (‪) GESAMP, 1997‬‬
‫‪13‬‬
‫איור ‪ :4‬מסרקנית פולשת ‪Mnemiopsis leidyi‬‬
‫דגים‬
‫דגים הם מרכיב חשוב במערכת האקולוגית של הים התיכון (‪ .(Goren, 2014‬את הרכב הדגה בים‬
‫התיכון קובעים שלושה גורמים עיקריים‪ )9( :‬ההיסטוריה הגאולוגית של הים התיכון; (‪ )1‬האקלים; (‪)0‬‬
‫פעילות האדם (גולני‪ ..)1390 ,‬אירוע משבר המליחות המסיני שבמהלכו התייבש כמעט כל שטח הים‬
‫התיכון‪ ,‬גרם להיכחדות כמעט גמורה של הפאונה והפלורה של הים התיכון‪ .‬לפני כ‪ 1.0 -‬מיליון שנים‪ ,‬עם‬
‫פריצתו של מיצר גיברלטר חדרו אל הים התיכון דגים ממוצא אטלנטי בעיקר מחלקו הצפוני והממוזג‬
‫והם מהווים את המרכיב העיקרי של דגי הים התיכון כיום‪ .‬בשל מוצאם מאזורים קרים‪ ,‬חלקם הגדול‬
‫אינו מתאים לחיים באגן המזרחי של הים התיכון ולפיכך באגן המערבי מתקיימים כ‪ 863-‬מיני דגים‬
‫מקוריים‪ ,‬ואילו באגן המזרחי רק כ‪ 083-‬מינים‪ ,‬השייכים ל‪ 998-‬משפחות (גולני‪.)Goren, 2014 ;1390 ,‬‬
‫כמה מהמשפחות העשירות ביותר במינים כגון‪:‬‬
‫‪Sparidae, Blenniidae, Dasyatidae,‬‬
‫‪ Apogonidae, Serranidae‬מיוצגות כמעט באופן שווה בשני האגנים של הים התיכון בעוד משפחות‬
‫אחרות כגון‪ Gobiidae, Labridae, Rajidae :‬מיוצגות מעט באגן המזרחי‪ ,‬הבדל שמיוחס בעיקר‬
‫לטמפרטורות המים הגבוהות שם (‪ .(Goren, 2014‬כעשרה אחוזים ממיני הדגים בים התיכון אנדמיים‪,‬‬
‫ושיעור המינים האנדמיים אינו מתחלק באופן שווה בין המשפחות השונות (גולני‪ .)1390 ,‬המשפחות בהן‬
‫קיים אחוז גבוה של מינים אנדמיים מאופיינות בכך שהדגים קטני גוף‪ ,‬לרוב הם קבועי מקום‪ ,‬בעלי‬
‫יכולת שחייה מוגבלת ובעלי דגם רבייה קרקעי‪ .‬למשל במשפחת הקברנונים ‪ Gobiidae‬ארבעים מינים‬
‫מתוך שישים וארבעה מינים הם אנדמיים ובמשפחת הקרנוניים אחד עשר מינים מתוך עשרים וארבעה‬
‫מינים הם אנדמיים (‪.(Goren, 2014‬‬
‫מידע מקיף לגבי אוכלוסיית הדגים של אזור מדף היבשת הישראלי התפרסם על ידי ד"ר דני גולני במספר‬
‫רב של פרסומים ( ‪Golani et al. 2002, Golani, 2005, Golani et al. 2006, Golani and‬‬
‫‪ .)Appelbaum–Golani, 2010‬מידע על האזור הרדוד של המדף התפרסם על ידי )‪Levit ,Stern (2010‬‬
‫)‪ (2012‬ובעיקר על ידי ‪ )1390( Edelist‬שתאר בפרוט את אוכלוסיית הדגים באמצעות מעקב יסודי אחר‬
‫שלל ספינות המכמורת שפועלות במשך כל ימות השנה באזורי מצע רך לאורך רוב קו החוף הישראלי‬
‫בטווח עומקים רחב‪ .‬באיור ‪ 1‬ניתן לראות טבלה שמסכמת את הממצאים העיקריים ומציגה נתונים של‬
‫‪14‬‬
‫פיזור בתימטרי של המינים העיקריים של דגי הגרם שמתקיימים במדף היבשת‪ .‬באותו מחקר נמצא גם‬
‫כי אוכלוסיית הדגים במים רדודים עשירה ומגוונת יותר מזו אשר נמצאת במים עמוקים ( ‪Edelist,‬‬
‫‪ .(2013‬אוכלוסיות של מצע קשה ומלאכותי נלמדו על ידי ‪Spanier et al., ,)9168( Diamant et al.,‬‬
‫(‪ )1399( Schulz et al., ,Edelist (2006) ,)9113‬ו‪.)133.( Golani et al., -‬‬
‫‪15‬‬
‫איור ‪ .5‬פיזור בתימטרי של מיני דגי הגרם העיקריים במדף היבשת כפי שנדגמו ברשתות מכמורת בין‬
‫השנים ‪( 1336-99‬מינים נדירים הושמטו)‪ .‬טווחי העומק מבוטאים על ידי קווים דקיקים והעומק הממוצע‬
‫בתוספת סטיית תקן אחת מופיע כמלבנים שחורים ומייצג את העומקים בהם הסבירות למציאת המין‬
‫הספציפי‪ ,‬גבוהה‪ *** .‬מהגר לספסי (מקור הטבלה ‪.)Edelist, 2013‬‬
‫בים העמוק (מתחת לעומק של ‪ 9,333‬מ') מדווחים כ‪ 83 -‬מינים של דגים ששייכים ל‪ 00 -‬משפחות‪.‬‬
‫המשפחה העשירה ביותר היא ‪ ,Myctophidae‬שמונה אחד עשר מינים‪ .‬רבים מדגי הים העמוק מצויים‬
‫גם בעומקים רדודים יותר‪ .‬באגן המערבי ידועים ‪ 01‬מיני דגים ו‪ 01 -‬מינים באגן המזרחי‪ ,‬כאשר קיימת‬
‫חפיפה של כמעט ‪ 13‬אחוזים בהרכב המינים בין שני האגנים (‪ .(Goren, 2014‬רק שניים מתוך שישים‬
‫מיני הדגים של הים העמוק (בכל הים התיכון) הם אנדמיים ‪ Lepidion lepidion‬ו‪Cyclothone -‬‬
‫‪.pygmaea‬‬
‫ב‪ 3 .1.‬מגה ביוטה‬
‫יונקים ימיים‬
‫כיום ידוע כי מגוון מיני היונקים הימיים באגן המזרחי של הים התיכון כמעט ושווה לזה שבאגן המערבי‬
‫(‪ .)Kerem et al., 2012‬מאמר שיצא לאחרונה מספק מידע עדכני ורב ערך לגבי מגוון המינים ומיקומי‬
‫תצפיות ומסכם נתוני החפות ותצפיות על פרטים חיים כפי שנאספו על ידי עמותת מחמל"י (מרכז חקר‬
‫וסיוע ליונקים ימיים בישראל) בין השנים ‪ .)Kerem et al., 2012( 9110-1331‬הנתונים שנאספו מצביעים‬
‫על קיום של אוכלוסיות יונקים ימיים מגוונות שחלקם אף נמצאים באופן תדיר מול חופי ישראל‪ .‬המאמר‬
‫מגדיר מינים אלה כ"רגילים"‪ :‬מינים שמתרבים באזור החוף הישראלי ו‪/‬או שקיים סיכוי גבוה לצפות‬
‫בהם במימי החופים של ישראל על בסיס שנתי (ראה איורים ‪ .). ,8‬המינים ה"רגילים" כוללים‪Stenella :‬‬
‫‪ Ziphius cavirostris ,Steno bredanensis ,Grampus griseus ,Tursiops truncatus ,coeruleoalba‬ו‪-‬‬
‫‪ ..Delphinus delphis‬מידע שנאסף מצביע גם על קיומם של מינים "אורחים" או "נוודים"‪ ,‬אלה מוגדרים‬
‫ככאלה שלא מתרבים באזור ונצפים בגבולות האזור בתדירות נמוכה (כרם וחובריו‪.)2013 ,‬‬
‫הדולפינן המצוי (‪ )Tursiops truncatus‬הינו מין נפוץ המצליח לקיים אוכלוסיה יציבה בגודלה חרף‬
‫איומים ממקור אנתאופוגני (השחתת סביבת החיים‪ ,‬דיג יתר‪ ,‬דיג לא מכוון‪ ,‬רעש‪ ,‬וזיהום)‪ .‬גודל להקת‬
‫דולפיננים ממוצעת מונה ‪ 1-8‬פרטים‪ .‬גודל אוכלוסייתו בחופי ישראל מוערך ב‪ 033-033-‬פרטים שנצפים‬
‫תדיר ניזונים מרשתות המכמורת‪ .‬מאפיון גנטי שנערך על פרטים מהאוכלוסייה המקומית נמצא כי היא‬
‫שונה מאוכלוסיית אותו המין שנמצאת במערב הים התיכון (ראה ‪.)Kerem et al., 2012‬‬
‫הדולפין המצוי קצר‪-‬החרטום (‪ )Delphinus delphis‬שאוכלוסייתו נחשבת בסכנת הכחדה זוכה לאחרונה‬
‫להתאוששות מקומית עם תצפיות של להקות גדולות של ‪ 91-63‬פרטים עם גורים ויילודים המרוכזת כולה‬
‫בדרום רצועת החוף הישראלי‪ .‬שתי סיבות אפשריות לכך הן התאוששות הדגה של המים הפתוחים‬
‫ומגבלות דייג ברצועת עזה)כרם וחובריו‪.) 2013,‬‬
‫‪16‬‬
‫איור ‪ .6‬נקבה וגור מהמין דולפינן מצוי‪ .‬הרצליה ‪ .1399‬צילם‪ :‬אביעד שיינין‪ ,‬עמותת מחמל"י‪.‬‬
‫איור ‪ .7‬משמאל‪ :‬דולפינן מצוי (‪ .(Tursiops truncatus‬מימין‪ :‬גרמפוס אפור (‪ .)Grampus griseus‬צילם‪:‬‬
‫אביעד שיינין‪ ,‬עמותת מחמל"י‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫איור ‪ .1‬אזורים בהם נצפו יונקים ימיים ממינים שונים (מלבד המין הנפוץ ‪ )Tursiops truncatus‬באזור המים‬
‫החופיים של ישראל (עד מרחק ‪ 05‬ק"מ מהחוף) בין השנים ‪,Sc-Stenella .)Kerem et al., 2012( 3991-9559‬‬
‫‪ Zc-Ziphius cavirostris ,Sb-Steno bredanensis , Gg-Grampus griseus, coeruleoalba‬ו‪Dd-Delphinus -‬‬
‫‪Bp-Balaenoptera physalus, Ba-Balaenoptera acutorostrata ,Pm-Physeter macrocephalus ,delphis‬‬
‫כלבי ים‬
‫כלב הים הנזירי הים תיכוני ‪ Monachus monachus‬הוא היחיד מבין כלבי הים (‪ )Pinnipedia‬שמצוי‬
‫בים התיכון‪ .‬בעבר היה המין נפוץ מאוד בים התיכון‪ ,‬בים השחור ובימים סמוכים וכיום הוא נכחד בים‬
‫השחור ורק מספר תת‪-‬אוכלוסיות שרדו בים התיכון‪ .‬מספר הפרטים הכולל בים התיכון עומד על כ‪833 -‬‬
‫ואילו באגן המזרחי מוערך מספר הפרטים בכ‪ .113-033 -‬מין זה מצוי בסכנת הכחדה חמורה ובגלל בידוד‬
‫תת‪-‬האוכלוסיות ששרדו קיים גם חשש לירידה במגוון הגנטי בעתיד (‪ .)IUCN, 2012‬שני פרטים ממין‬
‫זה נצפו בחמש השנים האחרונות באתרים שונים שבין ראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום (ראה איור‬
‫‪).Scheinin et al.,2011( )1‬‬
‫‪18‬‬
‫איור ‪ .9‬נקבה צעירה של כלב הים הנזירי ‪ ,Monachus monachus‬מרינה הרצליה (צילום‪ :‬שמוליק‬
‫לנדאו‪/‬מחמל"י)(‪)Scheinin et al., 2011‬‬
‫צבי‪-‬ים‬
‫בתחומי המרחב הימי של ישראל פעילים שלושה מינים של צבי ים‪ :‬צבי הים החום )‪Caretta caretta‬‬
‫‪ ,)caretta‬צב הים הירוק )‪ (Chelonia mydas mydas‬וצב הים הגלדי (‪)Dermochelys coriacea‬‬
‫(לוי‪ .)1399 ,‬כל שמונת מיני צבי הים בעולם והנ"ל בתוכם‪ ,‬הוכרזו על ידי ה ‪ IUCN‬כמינים בסכנת‬
‫הכחדה‪ .‬בים התיכון‪ ,‬הוכרזו צבי הים הגלדי וצב הים הירוק כמינים בסכנת הכחדה קריטית (ראה פרק‬
‫מינים בסיכון)‪.‬‬
‫בעבר מנו אוכלוסיותיהם של צב הים הירוק והחום בחופי ישראל אלפי פרטים וכיום עומד מספרם על‬
‫עשרות בלבד (לוי‪ .)1399 ,‬האיומים על מינים אלה מגיעים ממגוון רחב של גורמים והם מתעצמים‬
‫כשמדובר בבעלי חיים נודדים‪ .‬למשל‪ ,‬צבי הים הירוקים ידועים כ"נאמנים" לאתרי הטלת ביצים‪ ,‬לאתרי‬
‫תזונה ולנתיבי נדידה ולפיכך הם חשופים לאיומים בטווח גיאוגרפי רחב (‪.)Stokes et al., 2015‬‬
‫מאמצי שמירת צבי‪-‬הים בישראל משולבים בתכניות אזוריות ועולמיות‪ .‬כיום פועל בישראל "המרכז‬
‫הארצי להצלת צבי‪-‬ים"‪ ,‬שהוא גוף של רשות הטבע והגנים ותחת חסותו מתקיימת תכנית ממשק‪,‬‬
‫שמטרתה להרחיב את הידע על אוכלוסיות צבי הים המקומיות‪ ,‬לסייע בהצלחת רבייה‪ ,‬להשיב לטבע‬
‫צבים משוקמים ופרטים צעירים ולהקים גרעיני רבייה (לוי‪ .)1399 ,‬כחלק מתכנית הממשק הוקמו לאורך‬
‫חופי הארץ חוות הדגרה‪ ,‬אליהן מועתקים קינים של צבי ים שיש חשש להשאירם במקומם הטבעי‪ .‬בחוות‬
‫ההדגרה סיכויי ההישרדות גבוהים‪ ,‬עקב הימצאות הביצים במתחמים מגודרים ובצירוף שמירה ופיקוח‬
‫(גם על תהליך הבקיעה) של פקחים מיומנים‪ .‬בעקבות פעולות השימור‪ ,‬האוכלוסייה של צב הים החום‬
‫בישראל נמצאת בעלייה מתונה‪.‬‬
‫כרישים‬
‫‪19‬‬
‫באגן המזרחי של הים התיכון ידועים ‪ 88‬מינים של דגי סחוס‪ :‬מתוכם ‪ 01‬מיני כרישים‪ 03 ,‬בטאים ומין‬
‫אחד של כימרה‪ .‬על פי מחקר גנטי שנערך ב‪ ,)Barash, 2014( 1390 -‬נמצא כי הכריש הנפוץ בחופי ישראל‬
‫הוא הסנפירתן (‪ )Carcharhinus plumbeus‬וכריש נפוץ נוסף הוא הכריש העפרורי ( ‪Carcharhinus‬‬
‫‪.)obscures‬‬
‫גודל אוכלוסיית הכרישים הגדולים נמצאת בירידה חדה ברחבי העולם כולו‪ ,‬וגם בים התיכון ( ‪Ferretti‬‬
‫‪ .)et al., 2008‬אך לאחרונה נמצא כי בישראל קיימת עלייה בשכיחות תצפיות בכרישים בעשור האחרון‪.‬‬
‫עיקר התצפיות הן בקרבת מוצאי מי קירור של תחנות הכח (חדרה‪ ,‬אשדוד ואשקלון ובמתקני חקלאות‬
‫ימית‪ .‬תצפיות אלה הן בעיקר בעונת החורף (נובמבר עד אפריל) ועדיין לא ברור האם העלייה במספר‬
‫התצפיות מייצגת עלייה במספר הכרישים או במידת קרבתם של הכרישים לחוף (‪ .)Barash, 2014‬מידע‬
‫נוסף על הכרישים והבטאים מופיע בפרק 'מינים בסכנת הכחדה'‪.‬‬
‫ב‪ 2.‬בתי גידול של קרקעית רכה‬
‫קרקעות חוליות הן בית גידול הומוגני (בעל נישות אקולוגיות מועטות יחסית) ובעל יציבות נמוכה‪ ,‬דבר‬
‫שמכתיב מגוון מינים נמוך יחסית למגוון המינים בבתי גידול סלעיים‪ .‬ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים‬
‫אל תוך הים‪ ,‬פוחתת השפעת הגלים על הקרקעית ונוצרים תנאים יציבים יותר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כמות החול‬
‫הולכת וקטנה עם ההעמקה‪ ,‬עד לשיעור של‪ 0– 2%‬בלבד בקצה מדף היבשת‪ ,‬ועולה אחוז החרסית‬
‫והטין‪ .‬עובי שכבת הטין יכול להגיע עד ‪ 20‬מ' ויותר‪.‬‬
‫תשתיות חוליות תומכות בקיומן של חברות בעלי חיים שונות – על הקרקעית (חי על המצע – ‪,)epifauna‬‬
‫ובין גרגירי החול (חי בתוך המצע – ‪ – )infauna‬המאכלסות חגורות מקבילות לחוף‪ .‬התנאים בבית‬
‫הגידול החולי משתנים עם המרחק מקו המים‪ ,‬ונהוג לחלקם לתתי‪-‬בתי גידול‪ .‬להלן יובא מידע על בתי‬
‫גידול שונים באזורי קרקעית רכה בהתייחס למיקומם מקו החוף‪.‬‬
‫ב‪ 1 .2.‬אזור החוף החולי‬
‫יכולתם של בעלי חיים באזור הכרית להתמודד עם תנאים סביבתיים משתנים תקבע את מיקומם בבתי‬
‫גידול‪ ,‬תופעה הנקראת חיגור (‪.)zonation‬‬
‫אזור העל‪-‬כרית‬
‫‪20‬‬
‫החי ברצועת העל כרית (החול היבש) בחוף החולי הוא דל ביותר בשל התנאים הקשים‪ ,‬רסס מלח ושטף‬
‫גלים‪ ,‬יחד עם מצע חסר יציבות ותנודות גדולות בטמפרטורה ובמליחות‪ .‬אזורי חוף חוליים משמשים‬
‫כבתי גידול למגוון חסרי חוליות המשמשים מזון לעופות חוף‪ ,‬כגון חופמי החוף וכאתרי הטלה‬
‫פוטנציאליים עבור שני מיני צבי‪-‬ים‪ :‬צב‪-‬ים חום ( ‪ )Caretta caretta‬וצב‪-‬ים ירוק ( ‪(Chelonia‬‬
‫‪ .mydas‬נקבות של צב‪-‬ים ירוק נאמנות מאוד לחוף ההטלה ושבות להטלה אל אותו חוף‪ ,‬בדיוק של‬
‫מטרים ספורים (קולר‪.)1331 ,‬‬
‫באזור העל הכרית של החוף החולי נמצא גם את סרטן החולות חולון‬
‫החוף )‪( )Ocypode cursor‬איור ‪.)93‬‬
‫איור ‪ :11‬מימין‪ :‬צב‪-‬ים לאחר הבקיעה (צלם‪ :‬יניב לוי)‪ .‬משמאל‪ :‬הסרטן חולון החוף (צלם‪ :‬אמיר גור)‬
‫אזור הכרית‬
‫אזור השטיפה (הכרית) מצוי במעבר שבין המים הרדודים לבין החול היבש‪ .‬התנאים האקולוגים‬
‫השוררים באזור זה משתנים תכופות‪ :‬החשיפה לקרינת השמש מוחלפת בצינון על ידי מי הים‪ .‬כך נגרמים‬
‫שינויים בטמפרטורה ושינויים תכופים במידת הלחות של החול‪ ,‬בעיקר בשכבה העליונה‪ .‬תכונה נוספת‬
‫אופייניות לאזור זה הוא פליטתם של אורגניזמים וצמחים על ידי הגלים ואלה נותרים שם לאחר חזרת‬
‫הגלים והופכים לחומר אורגני‪ .‬התנאים באזור הכרית פחות קיצוניים בהשוואה לאזור העל כרית ולפיכך‬
‫נמצא באזור זה יותר מיני בעלי חיים‪.‬‬
‫ברצועה זו‪ ,‬ניתן למצוא את הכיסן הים תיכוני (‪ )Gastrosaccus sanctus‬במרחק ‪ 03-83‬ס"מ מקו‬
‫המים בעומק של כסנטימטר בתוך החול (‪ .)Moran 1972‬אלו הם סרטנים ארוכי בטן שאורכם נע בין ‪.-‬‬
‫‪ 91‬מ"מ‪ ,‬הם שקופים לחלוטין וניתן להבחין בקלות במערכות הגוף השונות (ראה איור ‪ .)99‬בשעות היום‬
‫הם מצויים בחול ובלילה בגוף המים‪ .‬בנוסף ניתן למצוא באזור זה אוכלוסיות צפופות של סרטנים‬
‫נתרנים (‪ .)Talitrus saltator‬הנתרנים‪ ,‬המוכרים לפעמים בשמות פרעוש החוף או נתרן החוף‪ ,‬שייכים‬
‫לסדרת ה‪ .Amphipoda -‬גופם פחוס בצדדים ורגלי הבטן שלהם משמשות בחלקן לשחייה ובחלקן‬
‫לניתור‪ .‬הנתרנים יכולים לנוע לאורך החוף מעל מאה מטרים ובמעלה החוף בימי גשם ( ‪Scapini et al.‬‬
‫‪.)1992‬‬
‫‪21‬‬
‫איור ‪ :11‬הסרטן כיסן ים תיכוני הנפוץ באזור הכרית החולי‪.‬‬
‫אזור תת‪-‬הכרית‬
‫באזור תת‪-‬הכרית מתקיימים בעלי חיים בעמודת המים‪ ,‬על המצע החולי וגם בתוכו (ראה פרוט בהמשך)‪.‬‬
‫מגוון בעלי החיים הנמצאים באזור זה שייכים בעיקר למערכות הבאות‪ :‬רכיכות‪ -‬חלזונות וצדפות‪,‬‬
‫סרטנים‪ ,‬תולעים רב זיפיות‪ ,‬קווצי עור‪ -‬כוכבי ים ודגים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החול עשיר באוכלוסייה של יצורים מיקרוסקופיים (‪ 3.9-9‬מ"מ)‪ ,‬החיים בין גרגרי החול וגודלם‬
‫מאפשר להם תנועה חופשית בין גרגרי החול ומכאן שמם ‪" ,Interstitial fauna‬החי שברווחים"‪.‬‬
‫בעומקים הגדולים יותר‪ ,‬יש אפיון של פאונה לכל טיפוס מצע‪ .‬באזור חולי תהיה פאונה מטיפוס מסוים‪,‬‬
‫באזור טיני הפאונה תהיה שונה‪ :‬בדרך כלל פני השטח של הטין מחומצנים כמו המים שמעליו‪ .‬השכבה‬
‫של תת פני השטח מקיימת תנאים של ריכוזי חמצן נמוכים מאד ואילו בעומק של סנטימטרים אחדים יש‬
‫תנאים אנאירובים (ללא חמצן) קבועים‪ .‬כתוצאה מכך עיקר קיומם של בעלי חיים הוא סמוך מאד לפני‬
‫השטח‪ .‬אלה המצויים עמוק יותר פיתחו על פי רוב אמצעי חילוף גזים עם השכבה העליונה באמצעות‬
‫סיפונים או מנגנונים דומים‪.‬‬
‫ב‪ 2 .2.‬אזורי קרקעית רכה בתחום מדף היבשת (עומק ‪ 51-111‬מ')‬
‫מידע עדכני לגבי אוכלוסיית החי על המצע בעומקים הגדולים מ‪ 03 -‬מ' באזורי מצע רך בתחום מדף‬
‫היבשת הים תיכוני הינו מועט ביותר ולכן כדי לתת תמונת מצב עדכנית ככל שניתן מובאים במסמך‬
‫זה נתונים שנאספו בסקרים ביולוגיים שנערכו כחלק מתסקירי ההשפעה על הסביבה של תמ"א ‪0.‬‬
‫א‪ 1/8/‬ותמ"א ‪ 0.‬ח' ( צדוק וברנע‪ ;1399 ,‬ברנע וצדוק‪ .)1390 ,‬במסגרת סקרים אלה נערכו צילומים‬
‫של הקרקעית בעומקים ‪ 933 ,13 ,63 ,.3 ,83‬מ' על ידי רובוט באזורים‪ :‬חדרה‪ ,‬דור וחבצלת השרון‬
‫ובנוסף נערכו גרירות של רשת דיגום בעומקים ‪ 83‬ו‪ 63 -‬בשני אזורים‪ :‬האחד מול דור והשני מול‬
‫חבצלת השרון‪ .‬הצילומים ותוצאות הדיגום של גרירות הרשת מאפשרים לקבל נתונים משלימים לגבי‬
‫אוכלוסיית החי שעל המצע‪.‬‬
‫במהלך הסקרים שנערכו בשעות היום בשלושת האתרים נראית הקרקעית דלה בבעלי חיים אך‬
‫ניכרות עדויות לפעילות ביולוגית (‪ )Bioturbation‬בצורת בורות‪ ,‬שקעים ובליטות ‪ .‬רוב הבורות‬
‫והשקעים הינם בקטרים של ‪ 1-93‬ס"מ והבליטות בקטרים של ‪ 93-11‬ס"מ ובגובה של ‪ 93‬ס"מ‪.‬‬
‫בטווח העומקים שנסקר בלטו בנוכחותם פרטים של נוצת הים ‪ Pennatula rubra‬השייכים למחלקת‬
‫הצורבים וניכרים בצבעם הכתום (איור ‪ .)91‬נוצות הים ניחנות ביכולת להוציא מים מגופן ולהתכווץ‬
‫עד כדי שינוי משמעותי בגודלן‪ .‬בצילומי הרובוט נראים פרטים ממין זה במרווחים של מספר מטרים‬
‫‪22‬‬
‫זה מזה ולאור סימני ה"חריש" של רשתות המכמורת ניתן להעריך שאוכלוסייתם היתה צפופה הרבה‬
‫יותר בעבר‪.‬‬
‫בנוסף נראו גם תולעים רב זיפיות ישיבות ממשפחת ה‪ Sabellidae -‬כשבחלק‬
‫מהצילומים נראה רק הנרתיק שבהן הן חיות כשהוא בולט מעל פני הקרקעית ובחלק מהצילומים‬
‫נראית מניפת הסינון (רגלי התולעת) כשהיא פרושה ומתכנסת במהירות פנימה עקב תנועת הרובוט‪.‬‬
‫כמו כן נצפו בקרקעית גם פתחי מחילות של תולעים ממערכת ה‪ .Echiura -‬המאפיין הנוסף שנצפה‬
‫בכל העומקים (‪ )83-933‬הוא סימני החריש של רשתות המכמורת (ראה פרק ה) וכן שיירי אשפה‬
‫בעיקר שקיות ניילון‪ .‬מעומק ‪ .3‬מ' ועד עומק של ‪ 933‬מ' נצפו פרטים של כוכב הים ‪Astropecten‬‬
‫‪ .bispinosus‬לעיתים ניתן היה לראות על הקרקעית שקעים בצורת כוכב ים שמרמזים על מקום‬
‫מרבץ קודם של כוכב‪-‬ים שככל הנראה התחפר‪ ,‬או שינה מיקום‪ .‬בעומק ‪ 13‬מ' נצפתה שושנת ים‬
‫מהמין ‪ Cerianthus membranaceus‬שחיה בקרקעות חוליות‪/‬טיניות בתוך נרתיק אותו היא בונה‬
‫מתערובת של חומר רירי בשילוב עם גרגרי חול‪ .‬בשעת סכנה מתכנסת השושנה אל תוך הנרתיק‪.‬‬
‫בעומק ‪ 933‬מ' נצפה מין נוסף של נוצת ים ‪ Veretillum cynomorium‬וכן אלמוג רך מהמין‬
‫‪ Alcyonium palmatum‬שניכר בצבעו הלבן‪/‬כתום ובפוליפים הלבנים שמגיחים מהמושבה הבשרנית‬
‫(איור ‪ .)91‬אלמוג זה ובנוסף גם נוצות הים וכוכב הים מתועדים כמאכלסים מוכרים של קרקעות‬
‫טיניות על ידי ‪ )1333( Fishelson‬במאמר הסקירה שלו שעוסק בבתי גידול באזור הים‪-‬תיכוני‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫נתוני גרירת הרשת בעומקים ‪ 83‬ו‪ 63 -‬השלימו את התמונה לגבי בעלי החיים שמאכלסים את‬
‫הקרקעית הרכה‪ .‬מנתונים אלה עולה כי בנוסף לבעלי החיים שצולמו יש נוכחות גבוהה יחסית של‬
‫צדפות מהמין ‪ Corbula gibba‬המאופיינות בקשוות לא זהות בגודלן‪ .‬בנוסף תועדו פרטים של סרטן‬
‫ארוך בטן (שרימפ) בעומקים ‪ 80‬ו‪ 60 -‬מ' וכן של נחשוני ים ומספר קטן של חלזונות חשופים שזוהה‬
‫באופן מולקולרי כשייך למין ‪( Paleurabrachaea meckeli‬צדוק‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪ .‬בעומק ‪ 80‬מ'‬
‫נצפו גם קיפודי ים מהמין ‪ Echinocardium cordatum‬ומושבת הידרוזואה‪ .‬באזור חבצלת השרון‬
‫בעומק ‪ 63‬מ' נצפתה (בנוסף לאורגניזמים הנ"ל) גם חבצלת‪-‬ים מהמין ‪.Antedon mediterranea‬‬
‫בעומק ‪ 13‬מ' נצפה פרט בודד של הדג ‪ ,Serranus hepatus‬דג שמוכר מעומק זה וידוע כמאכלס של‬
‫אזורים חוליים‪-‬טיניים וניזון בעיקר מסרטנים )‪ .)http://www.fishbase.org/search.php‬בנוסף‬
‫נצפו תולעים רב‪-‬זיפיות מהסוג ‪.Lanice‬‬
‫‪23‬‬
‫איור ‪ .12‬מימין נוצת ים ‪ Pennatula rubra‬עומק ‪ 13‬מ'‪ .‬משמאל‪ ,‬אלמוג רך ‪( Alcyonium palmata‬בצבע לבן)‬
‫וסימן התחפרות של כוכב הים ‪.Astropecten bispinosus‬‬
‫איור ‪ .13‬מימין‪ ,‬הדג ‪ Serranus hepatus‬ומשמאל נראית קרקעית עם פתחי מחילות (של סרטנים‬
‫ככל הנראה)‪ .‬עומק ‪ 13‬מ'‪.‬‬
‫ב‪ 3 .2.‬החיים בתוך המצע‬
‫בעלי החיים שעברו התאמה לחיים בסביבה שבין גרגרי החול שייכים לקבוצה הנקראת אינפאונה‬
‫(‪ ,)Infauna‬המכילה נציגים כמעט מכל מערכה ידועה של בעלי חיים ובעיקר תולעים‪ ,‬סרטנים ורכיכות‪.‬‬
‫(‪ .)Ruppert and Barnes, 1994‬נהוג לחלק את אוכלוסיית החי בתוך המצע לתת‪-‬קבוצות על פי גודל‬
‫היצורים החיים הנכללים בה‪ ::‬מקרובנתוס (‪ )Macrobenthos‬בעלי החיים הגדולים מ‪ 9 -‬מ"מ‪,‬‬
‫מיובנתוס (‪ )Meiobenthos‬בעלי החיים שגודלם נע בין ‪ 3.9-9‬מ"מ והמיקרובנתוס (‪ )Microbenthos‬שבו‬
‫נכללים בעלי חיים הקטנים מ‪ 3.9 -‬מ"מ‪ .‬הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של‬
‫תנאים כדוגמת‪ :‬תנאים פיזיקו‪-‬כימיים (הרכב כימי של המים‪ ,‬זרמים‪ ,‬הרכב סדימנט‪ ,‬גודל גרגר‪ ,‬עומק‪,‬‬
‫תכולת חומר אורגני)‪ ,‬אינטראקציות ביולוגיות (תחרות‪ ,‬טריפה וכד') שמעצבות את החברה‪ ,‬מודיפיקציות‬
‫של התנאים הפיזיקליים והכימיים שמקורן ביולוגי (בעלי חיים שמשפיעים על המצע‪ ,‬הופכים את החול‪,‬‬
‫יוצרים חורים‪ ,‬מפרישים חומרים) (‪ )Dauwe et al.,1998‬ולבסוף השפעות אנתרופוגניות שנכפות על‬
‫המערכת (‪ .)Gray and Elliott, 2009‬אוכלוסיות החי בתוך המצע‪ ,‬מושפעות גם מעונות השנה וקיימים‬
‫‪24‬‬
‫שינויים עונתיים במגוון המינים שמתבטאים ביתר שאת במים הרדודים אך גם בים העמוק ( ‪Gray and‬‬
‫‪.)Elliott, 2009‬‬
‫מידע עדכני על אוכלוסיות החי בתוך המצע לאורך החוף הישראלי זמין בעיקר מדוחות הניטור שעורכים‬
‫גופים שונים כחלק מדרישות המשרד להגנת הסביבה (חברת החשמל‪ ,‬מתקני התפלה‪ ,‬חוות לחקלאות‬
‫ימית וכד') וכן מדוחות הניטור הלאומי שעורך המכון לחקר ימים ואגמים בנקודות דיגום קבועות מדי‬
‫שנה (לדוגמא‪ :‬חרות וחובריו‪ .)1390 ,‬בהקשר לדיגום שנערך על ידי המכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬יש‬
‫להדגיש כי חלק מנקודות הדיגום ממוקמות באתרים שמושפעים מפעילות האדם (שפכי נחלים‪ ,‬מוצאי‬
‫מתקני טיהור שפכים‪ ,‬הזרמות לים של מפעלים וכד') ולכן קרוב לוודאי שאוכלוסיית החי בתוך המצע‬
‫מושפעת מכך ואינה נמצאת במצב טבעי‪ .‬המידע הקיים בדוחו"ת הניטור שצוינו‪ ,‬מתמקד בעומקי מים‬
‫שבין ‪ 0-03‬מ' בעיקר‪ .‬להלן יתוארו מאפייני החי בתוך המצע בעומקים שבין ‪ 3-31‬מ' כפי שתוארו בדו"ח‬
‫המארג (גלזר וחובריה‪ )2113 ,‬על פי נתוני ניטור של חברת החשמל ובתוספת ממצאים מדו"ח איכות‬
‫מימי החופין (חרות וחובריו‪.)2112 ,‬‬
‫המרכיב העיקרי של אוכלוסיית החי במצע בטווח העומקים הנ"ל הוא של תולעים ממערכת הנמטודה‪.‬‬
‫אחוז הופעת הנמטודה יורד עם העומק‪ :‬בעומקי מים של ‪ 9‬מטר עד ‪ 1‬מטר נוכחות הנמטודה עומדת על‬
‫‪ 63%‬בממוצע מכלל הפרטים‪ .‬בעוד שבעומקי מים של ‪ 1‬עד ‪ 03‬מטר נוכחות הנמטודה נעה בין ‪ 93%‬ל‪-‬‬
‫‪ .13%‬המים הרדודים מושפעים מאוד מתנודות הגלים ולפיכך זוהי סביבה עם תנאים קשים למחיה‪.‬‬
‫תולעים ממערכת הנמטודה מצליחות לבסס אוכלוסיות בתנאים אלה (‪.)Higgins and Theil,1988‬‬
‫לסרטנים נוכחות גבוהה יותר מזו של התולעים ‪ ,‬מה שמעיד על סביבה יציבה ולא מופרעת ( ‪Higgins‬‬
‫‪ .)and Theil,1988‬לעונות השנה השפעה על הרכב אוכלוסיית החי בתוך המצע‪ :‬באביב ניכרת עליונות‬
‫מספרית לסרטנים עילאיים – ‪ (Amphipoda, Gammaridae) Malacostraca‬בכל העומקים‪ .‬בסתיו‪,‬‬
‫ניכרים מספרים גבוהים יותר של סרטנים מה‪( Copepoda -‬רגלסתיים ‪ (Maxillopoda‬בעומקים‬
‫הרדודים (עד עומק ‪ 90‬מטר)‪ .‬במים עמוקים מ‪ 13 -‬מטר בולטת נוכחות סרטנים מקבוצת ה– ‪Tanaidacea‬‬
‫בעיקר מהסוג ‪ ,Apseudes‬אך אלה מופיעים גם במים רדודים (חרות וחובריו‪ )1391 ,‬אוכלוסיית התולעים‬
‫הרב זיפיות )‪ (Polychaeta‬עולה בדרך כלל עם העומק‪ ,‬למעט בעונת הסתיו בה גבוהים יותר מספרי‬
‫הסרטנים מה‪ .Tanaidacea -‬ככלל‪ ,‬שתי המשפחות הנפוצות ביותר של תולעים רב זיפיות בשתי העונות‬
‫וברוב תחנות הדיגום הן‪ Nephtyidae :‬ו‪ Spionidae -‬אך יש נוכחות גם למשפחות נוספות כדגומת ‪,‬‬
‫‪ Sigalionidae Orbiniidae‬ו‪( Syllidae -‬חרות וחובריו‪ .)1391 ,‬סרטנים מה‪ ,Cumacea -‬נמצאו בכל תחנות‬
‫הדיגום בעונת האביב ואילו בעונת הסתיו נעלמו כליל (גלזר וחובריה‪ .)1390 ,‬תולעים רב זיפיות ממשפחת‬
‫ה‪ Capitellidae -‬נמצאו באופן בלעדי בתחנות העמוקות מ‪ 13 -‬מ' בעוד שנעדרו לגמרי מן התחנות‬
‫הרדודות‪ .‬תולעים ממשפחת ה‪ Capitellidae -‬ידועות כנפוצות בסביבות בעלות העשרה אורגנית‬
‫(‪ )Pearson and Rosenberg, 1978‬ומספרים גבוהים של תולעים ממשפחה זו תועדו בשפך נחל הקישון‬
‫(חרות וחובריו‪ .)1391 ,‬באופן כללי ניתן לומר כי נוכחות הרכיכות נמוכה מאוד ורוב הנציגים שייכים‬
‫לצדפות (‪ ,)Bivalvia‬בסתיו עד ‪ 1%‬הופעה מכלל הפרטים ובאביב עד כ‪ .8% -‬בעומקים הרדודים נפוצים‬
‫מינים ממשפחת הסירתיים (‪ )Donacidae‬ובמים העמוקים בולטת הופעת הצדפה ‪Modiolus barbatus‬‬
‫ממשפחת הבוציתיים‪ .‬חשוב לציין כי קיימת נוכחות של נציגים ממערכות נוספות כדוגמת קווצי עור‬
‫‪25‬‬
‫‪ Echinodermata‬וצורבים ‪ .Cnidaria‬מהראשונה נצפו פרטים של קיפוד הים מהסוג ‪Echinocardium‬‬
‫בתחנות הדיגום של אורות רבין וגם בחלק מהתחנות ברוטנברג ומהשניה נצפו פרטים קטנים של שושנות‬
‫ים (‪ )Actinaria‬שככל הנראה הצליחו להתיישב על שברי צדפים בין גרגרי החול (נצפו באורות רבין)‪.‬‬
‫מדו"ח הניטור הלאומי של מימי החופין עולה כי קיימת מגמת עלייה במספר מיני הרכיכות המהגרות‪,‬‬
‫כאשר בשנת ‪ 1391‬זוהו ‪ 1‬מינים חדשים שטרם נדגמו בשנים הקודמות (חרות וחובריו‪ .)1391 ,‬באיור מס'‬
‫‪ 90‬ניתן לראות תמונות של אורגניזמים נפוצים בדגימות "החי בתוך המצע" בעומקים ‪ 0-03‬מ' ביניהם‬
‫סרטנים‪ ,‬תולעים ורכיכות‪.‬‬
‫איור ‪ .14‬אורגניזמים נפוצים בדגימות "החי בתוך המצע" בעומקים ‪ 0-03‬מ'‪ :‬שורה ראשונה למעלה‬
‫משמאל‪ :‬סרטן מסדרת ה‪ .Amphipoda -‬מימין‪ :‬סרטן נזיר השייך לסדרת ה‪ .Anomura -‬שורה שנייה‬
‫מלמעלה‪ :‬סרטנים מתת‪-‬מחלקת ה‪ .Copepoda -‬משמאל‪ :‬מסדרת ה‪ .Harpacticoida -‬מימין‪ :‬מסדרת‬
‫ה‪ .Clanoida -‬שורה שלישית מלמעלה משמאל‪ :‬סרטן מסדרת ה‪ .Cumacea -‬מימין‪ :‬קיפוד ים מהסוג‬
‫‪ .Echinocardium‬שורה רביעית משמאל‪ :‬צדפות מהמין ‪ .Donax trunculus‬מימין‪ :‬תולעת רב זיפית‬
‫ממשפחת ה‪( Nephtiydae -‬כל התמונות באדיבות חברת החשמל‪ .‬צילומים‪ :‬אורית ברנע)‪.‬‬
‫המידע על אוכלוסיות החי בתוך המצע בעומקים העולים על ‪ 03‬מ' הוא דל ביותר ובארץ לא קיימת תכנית‬
‫ניטור שמתמקדת בעומקים אלה‪ .‬מקור המידע שבו נעשה שימוש בכתיבת מסמך זה הוא סקר ביולוגי‬
‫‪26‬‬
‫שנערך עבור תמ"א ‪ 0.‬ח' (ברנע וצדוק‪ .)1390 ,‬במסגרת סקר זה נדגם החי בתוך המצע בשני אתרים (מול‬
‫מכמורת ומול דור) ב‪ 93 -‬נקודות דיגום בניצב לחוף בעומקים שבין ‪ 93-933‬מ' (בהפרשים של ‪ 93‬מ' אנכי)‪.‬‬
‫נתוני הסקר אפשרו לקבל מידע חשוב על הפיזור הבתימטרי של אוכלוסיית החי בתוך המצע אך חשוב‬
‫לציין כי זהו דיגום שנעשה בתאריך ספציפי וללא חזרות בעונות שנה נוספות‪ .‬מניתוח סטטיסטי של‬
‫ה נתונים עולה כי הרכב חברת בעלי החיים משתנה עם ההעמקה בשני האתרים וכי על סמך תוצאות של‬
‫אנליזות ‪ )Multi Dimensional Scaling( MDS‬נראה כי קיים דמיון בהרכב חברת בעלי החיים בעומקים‬
‫‪ 93-13‬מ'‪ 03-03 ,‬מ'‪ 13-83 ,‬מ' ו‪ .3-13 -‬מ' באתר מכמורת ובאופן דומה גם בדור נתקבלו מקבצים של‬
‫הנתונים בעומקים ‪ 93-03‬מ'‪ 03-.3 ,‬ו‪ 63-933 -‬מ'‪ .‬ממצאים אלה תומכים בהנחה כי העומק ומאפייני‬
‫המצע הם בין הגורמים החשובים שמשפיעים על הרכב בעלי החיים בקרקעית הרכה‪ .‬חשוב לציין שעם‬
‫העליה בעומק הולכים ומתייצבים התנאים הפיזיקליים של סביבת הקרקעית (השפעת הגלים פוחתת)‬
‫ועולה שכיחותם של בעלי חיים שמשפיעים על מבנה הקרקעית‪ .‬בעלי חיים אלה הנקראים‬
‫"‪ "Bioturbators‬יוצרים מבנים כדוגמת מחילות‪ ,‬תלוליות‪ ,‬נרתיקים ומבנים תלת מימדיים נוספים‬
‫שמהווים נישות מחייה לבעלי חיים נוספים (‪ .)Kaiser et al., 2005‬בעלי החיים הנ"ל כוללים נציגים‬
‫ממערכות שונות כדוגמת סרטנים‪ ,‬תולעים ממערכת ה‪ ,Echiura -‬קווצי עור וכד'‪ .‬מלבד הגדלת‬
‫המורכבות של המצע‪ ,‬מיוחס לפעילותם גם יתרון נוסף של הגברת התחלופה של חמצן ונוטריינטים בתוך‬
‫הקרקעית החולית (בתוך מחילות למשל) (‪.)1331 Kaiser et al.,‬‬
‫מעיון במדדי מגוון ועושר המינים שנתקבלו מהסקרים באתרים דור וחבצלת (ברנע וצדוק‪ )1390 ,‬ניתן‬
‫ללמוד כי בתחנות הרדודות בעומקים שבין ‪ 93-03‬מ'‪ ,‬מספר הטקסונים נמוך יחסית ובהתאמה גם המגוון‬
‫הביולוגי וכי בעומקי הביניים חלה עליה בעושר ובמגוון המינים שמגיע לשיא בעומקים ‪ 13-83‬מ'‪.‬‬
‫מהתוצאות שהתקבלו בסקר ניכר כי אחוז ה‪ Polychaeta -‬בדגימות עולה עם העומק כשהמשפחות‬
‫‪ Magelonidae ,Nephtyidae‬ו‪ Spionidae -‬נפוצות בכל העומקים‪ Syllidae ,‬מופיעה בעיקר בעומקי‬
‫הביניים (‪ 13-83‬מ')‪ Onuphidae ,Lumbreneridae ,‬ו‪ Paraonidae -‬מופיעות מעומק ‪ 03‬מ' ובתחנות‬
‫העמוקות יותר‪ .‬אחוז הסרטנים גבוה ביותר בעומקים ‪ 03-03‬מ' ולכך תורמת בעיקר נוכחות של פרטים‬
‫מהסדרות ‪ Amphipoda‬וה‪( Tanaidacea -‬ראה פירוט להלן)‪.‬‬
‫ממצא מעניין נוסף שתועד בסקר בדגימות הקרקעית מאזור דור מהעומקים ‪ 03-13‬הוא נוכחות של שברי‬
‫צדפים ושלדים גירניים (למשל של קיפודי ים) בסדימנט‪ .‬נוכחותם של שברי צדפים ושלדים גירניים היא‬
‫משמעותית מכיוון שבניגוד לקרקעית הטינית הרכה מהווים הנ"ל אלמנטים קשיחים שמאפשרים‬
‫היצמדות של דרגות לרווליות של אורגניזמים ישיבים שונים כדוגמת צורבים‪ ,‬חי‪-‬טחביים ואצטלנים‬
‫שמצליחים להתבסס‪ ,‬להתפתח ולהגדיל את המורכבות המבנית של בית הגידול‪ .‬הנוכחות של צורבים‬
‫מושבתיים כדוגמת הידרתיים ‪ Hydrozoa‬ו‪/‬או חי‪-‬טחביים ‪ Bryozoa‬מגדילה את המגוון הביולוגי באופן‬
‫נקודתי בדגימות שמכילות אותם וזאת מכיוון שהנ"ל יוצרים נישה בתוך בית הגידול של הקרקעית הרכה‬
‫שתומכת במגוון נוסף של אורגניזמים‪ .‬במקרה של נוכחות הידרתיים מושבתיים ניתן לראות כי קיימת‬
‫נוכחות נלווית של סרטנים אמפיפודים ממשפחת ה‪ ,Caprellidae -‬האחרונים ידועים כמאכלסים של‬
‫מבנים מעונפים כמו אצות‪ ,‬הדרתיים או חי‪-‬טחביים (‪ )Caine, 1998‬ובד"כ אינם מתועדים בדגימות‬
‫אחרות שאינן מכילות הידרתיים‪.‬‬
‫על מנת לקבל תמונה כוללת של הרכב האוכלוסייה של החי בתוך המצע חשוב לציין את פירוט הטקסונים‬
‫שנדגמו‪ :‬באתר דור נצפו ‪ 8.‬טקסונים* שונים ומכיוון שהגדרת בעלי החיים אינה נעשית לרמת המין‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫בפועל‪ ,‬מגוון המינים גבוה יותר‪ .‬מנתוני כלל הדגימות עולה כי רוב הטקסונים‪ 11 ,‬במספר הינם תולעים‬
‫רב זיפיות ממשפחות שונות‪ 91 ,‬טקסונים של פרוקי רגליים‪ 99 ,‬טקסונים של רכיכות‪ 1 ,‬טקסונים של‬
‫צורבים ונציגים ספורים של טקסונים אחרים ביניהם ‪Cnidaria, Hemichordata, Sipuncula, Echiura,‬‬
‫‪ .Nemertea‬רשימת הטקסונים המלאה נמצאת בנספח ‪ .XX‬הטקסונים הדומיננטים ביותר היו‪ :‬תולעים‬
‫נימיות (‪ ,)N=784 Nematoda,‬תולעים רב זיפיות מהמשפחות‪(N= ( Spionidae ,) N=43 ( Paraonidae :‬‬
‫‪ 181‬ו‪ ,)N=60( Nephtyidae ,)N=83 ( Magelonidae -‬סרטנים קופפודים מסדרת ה‪Harpacticoida -‬‬
‫)‪ .(N=45‬באתר "חבצלת" הרכב הטקסונים דומה ביותר‪.‬‬
‫ב‪ 4 .2.‬עשבי ים‬
‫על פי המידע באתר ה‪ )http://www.iucnredlist.org/details/153535/0( IUCN -‬המין גלית גדולה‬
‫‪ Cymodocea nodosa‬מופיע בישראל באזורים מוגנים עם קרקעית חולית‪ .‬אזכור לגבי קיומו של "אחו"‬
‫של מין זה מופיע בניטור הרקע שבוצע עבור מתקן ההתפלה בפלמחים (קרס וחובריה‪ .)1331 ,‬האיומים‬
‫המרכזיים על קיומו של המין הם פעילות של ספינות מכמורת‪ ,‬העשרה אורגנית ופיתוח חופי‪ .‬על פי‬
‫המידע הקיים על פעילות ספינות המכמורת (‪ )Edelist, 2013‬סביר מאוד להניח‪ ,‬כי בית הגידול של הגלית‬
‫הגדולה במים החופיים של ישראל‪ ,‬נפגע קשות‪.‬‬
‫ב‪ 3.‬בתי גידול סלעיים‬
‫בתי הגידול הסלעיים בחוף הישראלי מבוססים בעיקרם על סלע הכורכר‪ ,‬אך קיימים גם בתי גידול של‬
‫מסלע קשה מיוצב (סלע גירני) שמקורם ברכסי הרים שנוחתים אל הים (אזורי ראש הנקרה וראש‬
‫הכרמל) (יהל ואנגרט‪.)1391 ,‬בקו החוף ניתן למצוא אזורים של טבלאות גידוד (על בסיס סלע כורכר‪/‬גיר)‪,‬‬
‫סלעי כורכר בקו המים ובעומקי מים רדודים ואזורים של סלע חופי (ראה איור ‪ .)91‬מצע קשיח נמצא גם‬
‫במרחקים שונים מקו החוף ועד לא מזמן לא ניתן היה לקבל מידע זמין ומקיף לגבי מיקומם של האזורים‬
‫הסלעיים בתחומי מדף היבשת הישראלי‪ .‬לאחרונה הושלמה עבודה רחבת היקף שבוצעה על ידי המכון‬
‫לחקר ימים ואגמים והמכון הגיאולוגי בנושא "איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים והצעה לקריטריונים‬
‫לפגיעות‪/‬ערכיות סביבתית"‪ ,‬שבוצעה במסגרת סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי‬
‫בים מטעם משרד התשתיות‪ ,‬האנרגיה והמים (דו"ח חיא"ל ‪ .)H20/2015‬במסגרת העבודה הנ"ל רוכז‬
‫ומופה כל המידע הקיים בנושא אזורי מצע רך ומצע קשיח בתחומי המים הטריטוריאליים והכלכליים של‬
‫מדינת ישראל (ראה איור ‪ .)1‬מידע ברזולוציה גבוהה מאוד קיים במאגר המידע שהוקם לצורך הפרויקט‬
‫והוא זמין על פי דרישה אך בכפוף לאישורים נדרשים‪.‬‬
‫בתי גידול סלעיים מכילים מצע קשיח בעל מורכבות מבנית (בהתאם לסוג המסלע)‪ ,‬שמאפשר היצמדות‬
‫של בעלי חיים ישיבים ושל אצות‪ .‬נוכחות האצות בשילוב עם אורגניזמים כדוגמת ספוגים‪ ,‬אלמוגים‪,‬‬
‫חיטחביים‪ ,‬אצטלנים ותולעים מגבירה את המורכבות ויוצרת נישות אקולוגיות מרובות בבתי הגידול‬
‫הסלעיים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫איור ‪ .15‬בתי גידול של מצע סלעי בקו החוף‪ :‬למעלה‪ :‬טבלת גידוד בחוף פלמחים‪ .‬באמצע‪ :‬סלעי כורכר‬
‫בשמורת גדור‪ .‬למטה‪ :‬משטחי סלע חופי בחוף תל ברוך בתל אביב (צילומים‪ :‬אילן שחם)‬
‫ב‪ 1 .3.‬החוף הסלעי‪ -‬תנאים א‪-‬ביוטיים ותופעת החיגור‬
‫התנאים בבתי גידול סלעיים וחוליים בקרבת החוף משתנים עם המרחק מקו המים‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫א‪ .‬אזור העל‪-‬כרית ‪ -‬אינו מתכסה במים (נמצא מעל הקו העליון של הגאות ושל רוב הגלים) אך מקבל‬
‫טיפות רסס‪.‬‬
‫ב‪ .‬אזור הכרית – מתכסה במים בזמן גלים ובמידה פחותה גאות ונחשף לאוויר בזמן ים שקט‪ ,‬ואף יותר‬
‫בעת שפל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אזור התת‪-‬כרית ‪ -‬מכוסה בקביעות על ידי מי הים‪.‬‬
‫בעלי חיים ואצות באזור הכרית נדרשים להתמודד עם תנאים סביבתיים משתנים ומיקומו הספציפי של‬
‫בעל חיים באזור זה נקבע על ידי יכולת זו‪ ,‬תופעה הנקראת "חיגור"‪.‬‬
‫תופעה זו קיימת בחופים חוליים וסלעיים כאחד אך ניכרת יותר באחרונים‪ .‬באיורים ‪ 98‬ו‪ 9.-‬ניתן לראות‬
‫חלוקה של אזור הכרית הסלעי לאזורים השונים ואת הרכב חברת אצות בכל אחד מהאזורים כפי שתועד‬
‫בשנות ה‪ .3 -‬במכמורת)‪.(Lipkin & Safriel 1971‬‬
‫איור ‪ :16‬חלוקה של אוכלוסיית הצומח והחי בחוף סלעי היורד בשיפוע מתון (‪ ).º‬אל הים‪.‬‬
‫איור ‪ :17‬חלוקה של אוכלוסיית הצומח והחי בשולחנות השונית הממוקמים כמעט בגובה פני הים‪.‬‬
‫מתוך (‪.)Lipkin and Safriel, 1971‬‬
‫אזור העל כרית‬
‫התנאים ברצועה זו קשים ביותר‪ .‬משרעת הטמפרטורות בין יום ללילה גדולה‪ ,‬בקיץ‪ -‬היובש רב‪ ,‬הקרינה‬
‫חזקה ורמת המליחות גבוהה‪ ,‬ובחורף האזור נשטף במי גשמים והמליחות יורדת‪ .‬מספר המינים כאן‬
‫קטן‪ ,‬והוא הולך ופוחת ככל שמתרחקים מהאזורים המוצפים או המקבלים רסס של מי ים‪ .‬אצות‬
‫כחוליות מתחת לשטחם העליון של אבני הכורכר‪ ,‬משוות לסלעים את הגוון הכהה והן מהוות את המזון‬
‫לחלזונות‪ :‬חופית מנוקדת (‪ ,)Melaraphe punctata‬חופית חיוורת (‪.)Melaraphe neritoides‬‬
‫הסרטנים צמודי המצע‪ :‬בלוטון מצוי (‪ ,)Chtamalus stellatus‬בלוטון שטוח )‪)Euraphia depressa‬‬
‫‪30‬‬
‫מתקיימים מהפלנקטון במי הרסס והגלים (איור ‪ .)96‬באזור זה ניתן גם לראות את הסרטן האיזופוד‬
‫מהסוג טחבנית (‪ .)Ligia‬בעלי החיים המתקיימים מעבר לאזור העל‪-‬כרית אינם בעלי חיים ימיים‪ ,‬ואין‬
‫להם זיקה ישירה לחוף הים‪.‬‬
‫איור ‪ :11‬בעלי חיים באזור העל כרית בחוף הסלעי (צילום‪ :‬אורית ברנע)‪ .‬מינים עם כיוון השעון‪:‬‬
‫בלוטן מצוי‪ ,‬בלוטון שטוח וחופית חיוורת‪ ,‬חופית מנוקדת‪.‬‬
‫אזור הכרית‬
‫אזור זה חשוף לפעילות הגאות והשפל ולמפץ הגלים‪ .‬המינים הנפוצים באזור הכרית הם‪ :‬בוצית פרעה‪,‬‬
‫‪ , Brachidontes pharaonis‬צלחית מכחילה (‪ ,)Patella caerulea‬הצלחית (מין פולש‪Cellana -‬‬
‫‪ ,)rota‬החלזונות חד שן משובץ (כיפה סרוגה ‪ ,)Osilinus turbinatus‬צינוריר תולעני‪sp. ( ,‬‬
‫‪ ,)Vermetus‬הסרטן )‪ )(Eriphia verrucosa‬הסרטן שישן דו‪-‬שן (‪)Pachygrapsus transverses‬‬
‫‪31‬‬
‫שושנת הים האדומה )‪( (Actinia equina‬איור ‪ .)91‬רוב האצות מצויות על גבי מצע סלעי והמגוון שלהם‬
‫גבוה ומשתנה בהתאם לעונת השנה‪ .‬המינים הדומיננטיים בקרב האצות על מצע סלעי הם ‪Jania‬‬
‫‪Gelidium Nemalion helminthoides, Dictyota spp ,Acantophora najadiformis ,rubens‬‬
‫‪ spp, Ulva spp.,Hypnea sp., Cytoseira spp.‬ועוד מינים רבים של אצות‪ .‬פרוט נוסף מופיע גם‬
‫בפסקה העוסקת בטבלאות הגידוד‪.‬‬
‫איור ‪ :19‬בעלי חיים באזור הכרית בחוף הסלעי‪ .‬מינים משמאל לימין עם כיוון השעון‪ :‬פרטים רבים‬
‫של הצדפה הפולשת בוצית פרעה‪ ,‬שושנה אדומה‪ ,‬סרטן מהמין שיישן דו‪-‬שן (צילם‪ :‬גל אייל)‪ ,‬חלזונות‬
‫מסוג צלחית (צילם‪ :‬גל אייל)‪ ,‬חלזונות מהמין חד‪-‬שן משובץ‪ .‬צילום‪ :‬אורית ברנע‬
‫ב‪ .2 .3.‬טבלאות גידוד‬
‫טבלאות הגידוד (משטחי סלע בקו המים או במרחק עשרות מטרים ממנו) הן תוצר משולב של מצע סלעי‬
‫עם בנייה ביוגנית של שני מיני חלזונות ממשפחת ה‪ :Vermetidae-‬צינוריר בונה ( ‪Dendropoma‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ )petraeum‬ושלשולן משולש (‪ )Vermetus triqueter‬בשילוב עם אצות גירניות שמצויות ביניהם‪.‬‬
‫טבלאות גידוד "בריאות" נמצאות בשיווי משקל דינמי של תהליך הבנייה ותהליכי בליה פיזית‪ ,‬ויוצרות‬
‫בית גידול ייחודי ועשיר (‪ . .)Safriel 1975; Tzur and Safriel 1978‬בחופי הארץ קיימות טבלאות גידוד‬
‫בפלמחים‪ ,‬יפו‪-‬בת ים‪ ,‬מכמורת‪ ,‬קיסריה‪ ,‬דור‪ ,‬שיקמונה‪ ,‬עכו ואכזיב‪ .‬שוניות דומות במבנן והרכבן לאלו‬
‫שבחוף הישראלי מצויות בחופי לבנון‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬טוניסיה וסיציליה‪ .‬מלבד היותן בית גידול מגוון וייחודי‪,‬‬
‫טבלאות הגידוד מהוות מחסום טבעי שמקנה הגנה לקו החוף מפני משברי הגלים‪ .‬פני הטבלה נחשפים‬
‫לאוויר בעת השפל‪ ,‬ומצויים מתחת למים בשעת גאות וכאשר הים גלי‪ .‬מיני בעלי החיים המצויים על פני‬
‫הטבלה (צדפות‪ ,‬חלזונות‪ ,‬שושנות ים‪ ,‬בלוטי ים‪ ,‬אצות ועוד) מותאמים לתנאים הקיצוניים של שינוי‬
‫בלחות‪ ,‬בטמפרטורה‪ ,‬במליחות וברווית החמצן‪ .‬מינים אלה מכסים את פני טבלת הגידוד ומגנים עליה‬
‫מפני שחיקה‪ .‬החילזון צינוריר בונה‪ ,‬הייחודי למזרח הים התיכון ונחשב כ‪Ecosystem Engineer -‬‬
‫(רילוב‪ ,)1390 ,‬יצר צברים בשפת הטבלה שלעתים מגביהים את השפה ויוצרים מבנה הקרוי כרכוב‪ .‬מבנה‬
‫זה מאכלס בתוכו מגוון גדול של מיני בעלי חיים נוספים ואצות‪ ,‬ומאפשר יצירת אגן רדוד האוחז מים‬
‫במרכז הטבלה‪ .‬האגן מקטין את סכנת ההתייבשות של המינים החיים על פני הטבלה‪ ,‬ומשנה את משטר‬
‫הזרימה ואת שיקוע החול (‪ )sedimentation‬על פניה (רילוב וגיא‪ -‬חיים ‪ .)1390‬על פני הטבלאות נוצרים‬
‫בורות ומכתשים קטנים השונים זה מזה בתנאיהם‪ ,‬והמאוכלסים במגוון גדול של אצות ובעלי חיים‪.‬‬
‫באזורי טבלאות גידוד שונים בארץ כדוגמת חוף הבונים וחוף גבעת עלייה ביפו נצפו מרבדים של הצדפה‬
‫הפולשת בוצית פרעה‪ Brachidontes pharaonis ,‬ותוצאות סקר שנערך לאחרונה בחוף הבונים מראות‬
‫כי ככל שאחוז הכיסוי בבוציות עולה‪ ,‬ניכרת מגמה (מובהקת) של ירידה בעושר המינים‪ .‬ועלייה (מובהקת)‬
‫באחידות של הרכב המינים (ברנע וחובריה‪.)1390 ,‬‬
‫בסקרים שבוצעו בשנים ‪ 1331‬ו‪ 1393-‬לא נמצאו פרטים חיים של הצינוריר הבונה (גליל וגורן ‪:1390‬‬
‫רילוב‪ .)1390 ,‬היעלמותו של הצינוריר הבונה מאיימת על שרידותו של בית הגידול הייחודי של טבלאות‬
‫הגידוד (גליל וגורן‪ ,1390 ,‬רילוב וגיא‪ -‬חיים ‪.)1390‬‬
‫ב‪ .3 .3.‬סלע חופי‬
‫בקו המים נפוצים גם סלעי חוף (‪ )beach rock‬שבדרך כלל מופיעים כלוחות שטוחים היוצרים רצועות‬
‫חוגרות המקבילות לקו החוף‪ ,‬ולעתים (תלוי במרחקם מהחוף) יוצרים אזורי לגונה מוגנים בינם ובין קו‬
‫החוף‪ .‬סלעי החוף נוצרים על‪-‬ידי ליכוד חול‪ ,‬אבנים וצדפים בתחום הגאות‪ ,‬ומאופיינים במבנה חלק‬
‫בהשוואה לסלעי הכורכר הנקבוביים‪ .‬עושר המינים על סלעי החוף נמוך באופן יחסי לטבלאות הגידוד‪.‬‬
‫רצועות ארוכות של סלעי חוף ניתן למצוא בדרום הארץ באזור אשקלון ואשדוד‪ ,‬במרכז באזור תל ברוך‪,‬‬
‫געש‪ ,‬פולג‪ ,‬נתניה וחדרה‪ ,‬ובצפון הארץ בשבי ציון‪ .‬בחופים רבים הוסרו סלעי החוף מחופים שהוכרזו‬
‫לרחצה‪.‬‬
‫ב‪ .4 .3.‬רכסי כורכר תת‪-‬ימיים‬
‫לאורך חלק מחופי ישראל מצויים כמה רכסי כורכר תת‪-‬ימיים‪ ,‬המקבילים לקו החוף‪ ,‬בטווח עומקי‬
‫קרקעית שבין ‪ 130–10‬מ' (יהל ואנגרט (‪ ..)1391‬רכסי כורכר אלה הם דיונות מאובנות שנוצרו ביבשה‬
‫בתקופות קדומות יותר‪ .‬בתקופות הקרח‪ ,‬שמפלס הים היה נמוך בהן בעשרות מטרים ממפלסו הנוכחי‪,‬‬
‫קו החוף הקדום עבר מערבית יותר לקו החוף הנוכחי‪ .‬רכסים אלה כוסו במי הים עם המסת הקרחונים‬
‫ועליית מפלס הים (רילוב ורוטשילד‪ . .)1390 ,‬באזור הקרוב לחוף בעומקי מים של ‪ 93–6‬מ' ידועים‬
‫‪33‬‬
‫אזורים שקיימים בהם סלעי כורכר חשופים‪ .‬בעומקי מים גבוהים יותר מוכרים שני רכסים עיקריים‬
‫שאינם גלויים באופן רציף‪ ,‬ורק חלקים מהם בולטים מתוך המצע החולי‪/‬טיני‪ ,‬בעוד חלקים אחרים מהם‬
‫קבורים בסדימנט‪ .‬הרכס המזרחי מבין השניים מצוי ברצועת העומק שבין ‪ 13–06‬מ'‪ ,‬והרכס המערבי‬
‫מצוי בעומקים שבין ‪ 903–13‬מ' (ראו פירוט בדו"ח הגאולוגי)‪ .‬מצע הכורכר התת‪-‬ימי הוא פחות מ‪93%-‬‬
‫משטח הקרקעית של ישראל (יהל ואנגרט‪ .)1391 ,‬שוניות סלעיות (‪ )rocky reefs‬נחשבות לבתי הגידול‬
‫העשירים ביותר בימים ממוזגים (רילוב וגיא‪-‬חיים‪ ..)1390 ,‬בדומה לטבלאות הגידוד‪ ,‬גם רכסי הכורכר‬
‫התת‪-‬ימיים תומכים בקיומם של חסרי חוליות ישיבים וניידים ממערכות שונות וכן בדגים ובאצות‪.‬‬
‫הנוכחות של אצות בשילוב עם אורגניזמים ישיבים מגבירה אף יותר את המורכבות של בית הגידול‪,‬‬
‫ויוצרת נישות אקולוגיות מרובות‪ .‬לדוגמה‪ :‬אצות משמשות בית גידול לתולעים שמתיישבות עליהן‪ ,‬וכן‬
‫משמשות בית אומנה (‪ )nursery‬למגוון רחב של דרגות צעירות של רכיכות‪ ,‬סרטנים וכן דגים‪ .‬ממד נוסף‬
‫של מורכבות במצע סלע הכורכר קשור בהיותו סלע נקבובי (‪ ,)porous‬שמאפשר כניסת אורגניזמים‬
‫לכוכים ולחריצים וגם קידוח ביולוגי על‪-‬ידי בעלי חיים כדוגמת צדפות וספוגים‪ .‬כך מתקיים עולם חי‬
‫שלם גם בתוך הסלע‪ .‬גורמים נוספים שמשפיעים על ההרכב הביולוגי ברכסי הכורכר התת‪-‬ימיים הם‪:‬‬
‫מידת החשיפה לזרמים‪ ,‬מידת הכיסוי בסדימנט‪ ,‬תאורה ומקורות מזון‪.‬‬
‫המידע הקיים על רכסי הכורכר התת ימיים החשופים מתבסס על סקרים שבוצעו במועדים‬
‫שונים על ידי גורמים שונים כדוגמת רשות הטבע והגנים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫משרד הפנים (סקרים ביולוגיים שנערכו לטובת תסקירי השפעה על הסביבה של תמ"א ‪ 0.‬ח'‪ ,‬תמ"א‬
‫‪/08‬א‪/‬ו‪ ,‬תמ"א ‪/90‬ב‪ .)9/9/‬מהמידע שמצטבר‪ ,‬עולה כי קיימים אזורים בהם הרכסים חשופים לאורך‬
‫מאות מטרים ואף אלפי מטרים וחשוב להדגיש כי לא מדובר בסלעים בודדים ונוכחות כתמית כי אם‬
‫בבית גידול משמעותי ועשיר (ראה איור ‪ 1‬ופרוט בהמשך מסמך זה)‪.‬‬
‫להלן יובא מידע ביולוגי שקובץ ממקורות שונים בנוגע לרכסי הכורכר התת‪-‬ימיים‪ .‬האתרים‬
‫שנסקרו יופיעו במסמך לפי הופעתם על ציר צפון‪-‬דרום‪ .‬בנוסף למידע הנ"ל יובאו תוצאות של סקר‬
‫צילומי שנערך לאחרונה (צדוק וברנע‪ )1390 ,‬כחלק מתסקיר השפעה על הסביבה של תמ"א ‪ 0.‬ח' שנועד‬
‫למפות באופן גרפי את המקומות בהם הרכס העמוק (הרכס שנמצא בעומקים ‪ 13-903‬מ') חשוף מעל‬
‫הקרקעית ולספק תיעוד ויזואלי ומילולי של בית גידול ייחודי זה‪.‬‬
‫אזור ראש הנקרה‬
‫בשנת ‪ 1330‬פורסם דו" ח מקיף שסוקר את בתי הגידול ומגוון המינים באזורים אלה‪ .‬הדו"ח נערך כחלק‬
‫מפרויקט ‪ MedMPA‬מטעם ארגון המדינות האירופאי והתכנית הסביבתית של האו"ם בשיתוף‬
‫עם מרכז הפעילות האזורי של אזורים מוגנים מיוחדים (שנמצא תחת ה‪Mediterranean -‬‬
‫‪ .)Action Plan‬הדו"ח הוכן במטרה לקדם את הכרזת האזור המוגן‪ .‬במהלך המחקר נעשו סקרי‬
‫אצות‪ ,‬חסרי חוליות ודגים במגוון בתי גידול וברצועות עומק ותוארו מקבצי מינים מאפיינים‬
‫בבתי הגידול השונים כדוגמת טבלאות גידוד‪ ,‬קירות הנקרות‪ ,‬משטחי סלע בתת‪-‬הכרית‪ ,‬אזורים‬
‫חצי‪-‬חשוכים כדוגמת כניסה למערות‪ ,‬חרכים בסלע‪ ,‬אזורים חוליים ואזורים ייחודיים שבהם‬
‫הקרקעית מורכבת מחול גס ו‪( Rhodoliths -‬אצות אדומיות שמוגדרות כ‪ – )free living -‬סביבה‬
‫שנחשבת יחודית מאוד ותומכת באוכלוסיה מורכבת של בעלי חיים ישיבים‪ .‬תאור מפורט של‬
‫בתי הגידול נמצא במסמך של ‪.)1330( Ramos Esplá and Valle Pérez‬‬
‫‪34‬‬
‫רכסי כורכר ים‪-‬גליל ובוסתן הגליל (מידע שהתקבל מרט"ג –ד"ר רותי יהל)‬
‫באיזור המשתרע מראש עכו בדרום ועד אכזיב בצפון בולטת סדרה של רכסי כורכר תת‪-‬‬
‫ימיים המקבילים לקו החוף (ראה איור ‪ .)1‬רוחב רצועת רכסי הכורכר מצטמצם מדרום לכיוון‬
‫צפון‪ ,‬והרכסים מתלכדים מצפון לעכו לרכס טבוע אחד כ‪ 1-‬ק"מ מהחוף הנמשך עד ראש‬
‫הנקרה‪ ,‬ועד להיעלמותו המוחלטת ברכס סולם צור ‪ -‬הגבול הצפוני של המערכת הכורכרית של‬
‫מזרח הים התיכון‪ .‬רכס הכורכר המרכזי קיים באופן לא רציף בקו החוף הנוכחי מצפון לעכו‪.‬‬
‫הרכסים התת‪-‬ימיים כאן מפותחים ושמורים ואלה הקרובים לחוף בולטים כחמישה עד עשרה‬
‫מטר מעל קרקעית הים‪ .‬נחלי הגליל העליון (נחל יסף‪ ,‬בית העמק ובצת) חוצים את רכס‬
‫הכורכר‪ .‬נחלים אלה עוקבים אחרי קווי ההעתקים המתחילים ביבשה ונמשכים אל תוך הים‬
‫(אלמגור‪.)1331 ,‬‬
‫רכס כורכר טבוע עמוק יותר‪ ,‬רכס "בוסתן הגליל"‪ ,‬מצוי במרחק של כ – ‪ 8‬ק"מ מהחוף‬
‫(עומק קרקעית של כ – ‪ 03‬מ') ובולט עשרה מטרים ויותר מסביבתו (ראה איור ‪ .)13‬רכס נדיר‬
‫זה מקיים אף הוא מערכת שונית עשירה וצפופה שבסיסה בעלי חיים ישיבים על הקרקעית‪,‬‬
‫בדומה לרכסי הכורכר הקרובים יותר לחוף ורדודים יותר ממנו (יהל ואנגרט ‪1391‬ב')‪.‬‬
‫סקרים שערכה רשות הטבע והגנים על גבי רכסי הכורכר באזור הנ"ל מצביעים על קיומם‬
‫של בית גידול עשיר של שונית בנויה צדפות ועליה עושר רב וצפיפות גבוהה של בעלי חיים‬
‫ישיבים כגון ספוגים‪ ,‬אלמוגים‪ ,‬הידרתיים‪ ,‬חי‪-‬טחביים ועוד‪ .‬הקרקעית הרכה סביב האזורים‬
‫הסלעים דלה בבעלי חיים מקבוצות אלה‪ .‬כן נמצאו באזורים סלעיים ריכוזים גדולים וצפופים‬
‫של בעלי חיים בעלי כושר תנועתם מוגבל בשלב הבוגר כמו קווצי העור (כוכבי ים‪ ,‬קיפודים‬
‫ומלפפוני ים)‪ .‬החברה המתפתחת על המצע הסלעי מקיימת קשרי גומלין הדוקים עם עמודת‬
‫המים שמעליה‪ ,‬כגון יצוא לרוות המהוות מקור מזון לדגים פלאגיים רבים‪ .‬בנוסף לנישות‬
‫הרבות הנוצרות בתשתית הסלעית‪ ,‬ומאכלסות דגים קבועי מקום (טריטוריאליים) ואתרי רביה‬
‫לדגים פלאגיים‪ ,‬חברת בעלי החיים הישיבים יוצרת אף היא מגוון של מיקרו בתי גידול‪,‬‬
‫המאכלסים בתורם בעלי חיים פלאגיים (של גוף המים הפתוחים)‪ ,‬בעיקר דגים‪ ,‬בשלבי החיים‬
‫הצעירים שלהם‪ .‬כך שבתי הגידול הסלעיים הינם בתי אמנה חשובים למגוון של מיני דגים‪ ,‬גם‬
‫לכאלה שבהמשך לא יהיו צמודים פיסית לבית גידול זה‪.‬‬
‫לצפייה בנוף התת ימי של רכסי הכורכר מול בוסתן הגליל ושבי ציון ראה סרטון‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=8NnGZG9RClo&feature=em-share_video_user‬‬
‫‪35‬‬
‫איור מס' ‪ .21‬מיפוי תוואי קרקעית הים באזור מוצא מתוכנן של מתקן התפלה באזור (המיפוי‬
‫בתימטרי נערך על יד המכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬המכון הגיאולוגי ומרכז מיפוי ישראל)‪ .‬ניתן‬
‫להבחין היטב ברכסים התת ימיים המקבילים לקו החוף‪ ,‬וכמו כן ברכס "בוסתן הגליל" המצוי‬
‫כ – ‪ .‬ק"מ ממזרח לקו החוף‪ .‬הפוליגון השחור מסמן את שטח האש הימי המצוי באיזור‪,‬‬
‫והפוליגון הירוק מסמן את גבול שטח השמורה הימית המוצעת‪ ,‬שמטרתה הגנה על מגוון בתי‬
‫הגידול בקרקעית הים‪.‬‬
‫מפרץ חיפה‬
‫מפרץ חיפה‪ ,‬בהיותו המפרץ היחיד לאורך החוף הים תיכוני של ישראל ‪,‬מהווה בית גידול‬
‫ייחודי באזורינו‪ .‬למפרץ מאפייני זרימה ייחודיים‪ ,‬ורמות יצרנות ראשונית גבוהה יחסית לאזורים‬
‫אחרים לאורך החוף‪ .‬מרבית קרקעית המפרץ עשויה מצע סלעי )פרט לחלק המזרחי ביותר ואזור‬
‫דרום המפרץ בסמוך לנמל) המרכיבים הטופוגרפיים הדומיננטיים במפרץ הינם שני רכסי כורכר‬
‫הנמתחים לאורך המפרץ מצפון לדרום‪ ,‬אחד קרוב לחוף ורדוד ‪ 93-90‬מ' והשני רחוק ועמוק יותר‬
‫‪ 96-10‬מ'‪ ,‬שהוא חלק מרכס המתחיל צפונה מן המפרץ באזור ראש הנקרה‪.‬‬
‫בעבודת שדה שנערכה לאחרונה עבור חברת נמלי ישראל* אופיינה חברת החי באזור מפרץ חיפה‬
‫בנקודות דיגום שונות‪ .‬הסקר שנערך על רכסי הכורכר הטבועים הינו ראשוני מסוגו במפרץ חיפה‬
‫ולכן חיוני גם ביכולתו לשמש מידע בסיסי ‪baseline data‬‬
‫לתיאור החברה האקולוגית באזור‪,‬‬
‫שיאפשר בחינת שינויים עתידיים במבנה החברה באזור דינמי זה (רילוב‪ .)1393 ,‬אחד הממצאים‬
‫החשובים של עבודת הסקר היה ההבדל שנמצא בין הרכס המזרחי והרכס המערבי העמוק יותר‬
‫והוא שכיחות גבוהה של הצדפות הפולשות שידרנית )‪ (Spondylus‬וחמה )‪ )Chama‬ברכס הקרוב‬
‫לחוף ושכיחות נמוכה ברכס הרחוק‪ .‬צדפות אלה גדולות‪ ,‬קשוותיהן עבות וכאשר הן נמצאות‬
‫במקובץ הן יוצרות מבנים תלת מימדים גדולים דמויי שונית‪ .‬לעיתים תכופות ניתן לראות גושים‬
‫גדולים עשויים צדפות היוצרות קומפלקס בעל מורכבות מבנית גבוהה המאכלס יצורים רבים‬
‫‪36‬‬
‫אחרים‪ .‬אחד ההסברים המוצעים לנוכחות המוגברת של הצדפות ברכס המזרחי הרדוד יותר הינו‬
‫שבאזור זה קיימת העשרה יחסית בחומר מרחף (על פי תוצאות מודל של שקיעת פחמן) מה‬
‫שמאפשר לצדפות תזונה מיטבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נערך מודל הידרודינאמי שמראה כי באזור הרכס המזרחי‬
‫קיימות עוצמות זרימה חלשות יותר מאשר ברכס המערבי אך בכיוון צפון‪-‬צפון מזרח או צפון‪-‬צפון‬
‫מערב‪ .‬זרמים כאלה מביאים עימם מים עשירים בחלקיקים אורגניים מכיוון העיר חיפה ומכיוון‬
‫פתח נחל הקישון (רילוב‪ .)1393 ,‬ברכס הכורכר הרחוק נצפו בעיקר אצות ירוקיות מהסוג‬
‫קודיום )‪ )Codium‬וכן כיסוי מאסיבי של חד תאיים גדולים מקבוצת החוריריות‪.‬‬
‫יש לציין כי בדו"ח מצוין כי נצפו פרטים בודדים של האלמוג ‪ .Cladocora cespitosa‬אלמוג זה‬
‫הינו מין אנדמי לים התיכון המכיל אצות שיתופיות ונפוץ בעיקר בעומקים של ‪ 1-13‬מ' במים‬
‫עכורים‪ .‬מושבותיו יוצרות מבנים תלת מימדיים ‪ .)Metalpa et al., 2006( Bioherms‬מין זה היה‬
‫נפוץ בעבר ברכסי הכורכר של מפרץ עכו (‪ .)Bitar and Zibrowius, 1997‬בסקר שנעשה בשנת ‪1333‬‬
‫על ידי אהרון דותן (דותן‪ )1333 ,‬באזור מוצא התמלחות המתוכנן‪ ,‬נמצא כי אלמוג זה יכול להגיע‬
‫לשכיחויות גבוהות (נמצאו ‪ .‬מושבות במטר רבוע)‪ .‬מיעוט הפרטים שנמצאו בסקר חנ"י (רילוב‪,‬‬
‫‪ )1393‬יכול לרמז על הידלדלות באוכלוסייה עקב עקות שונות‪.‬‬
‫אזור ראש כרמל‬
‫תשתית סלעית יחודית של סלעי גיר ודולומיט שנמצאים רק באזור ראש הכרמל‪ .‬המסלע מרכיב‬
‫את אזור החוף וממשיך אל תוך הים‪ .‬קטעים ארוכים של התשתית הסלעית מול חוף הכרמל (בים)‬
‫חשופים משום שהתכנסות הגלים אל הבליטה של ראש הכרמל וחוטמו הטבוע מגבירה את האנרגיה‬
‫שלהם ומונעת שקיעת חול ממי הים והצטברות בקרקעית (אלמגור‪ .)1331 ,‬מעדויות צוללנים שצללו‬
‫בעומק ‪ 13‬מ' מול ראש כרמל עולה כי במקום משטחי סלע אופקיים המאוכלסים בפאונה צפופה‪.‬‬
‫בספרות המדעית אין מידע לגבי אזור זה אך יש לקחת בחשבון שהמסלע יוצא הדופן בשילוב עם‬
‫מיקום גיאוגרפי ותנאים פיזיקליים יחודיים ‪,‬ככל הנראה תורמים ליצירת בית גידול שונה ומיוחד‬
‫שטרם נחקר‪ .‬כל האזור הסלעי התת‪-‬ימי של ראש כרמל מיועד לשמורת טבע ימית של רשות הטבע‬
‫והגנים (ראה פרק ו')‬
‫רכס מערבי עמוק מול דור‬
‫רכס זה נסקר בהפלגת רשות הטבע והגנים שנערכה באוקטובר ‪( 1331‬אנגרט ויהל‪ .)1399 ,‬הרכס‬
‫מצוי בעומק של כ‪ 933-993-‬מטרים‪ ,‬חלקו מכוסה בקרקעית טינית וחלקו חשוף ובולט מהקרקעית‪.‬‬
‫רכס זה נוצר ככל הנראה לפני ‪ 6333-98333‬שנים והוא מורכב משלדים של חוריריות‪ ,‬צדפות וחלזונות‬
‫שונים שעברו תהליך של התגבשות ליצירת מצע קשיח‪ .‬החלקים החשופים של רכס זה מהווים תשתית‬
‫להתיישבות של מגוון חסרי חוליות ישיבים כדוגמת ספוגים‪ ,‬תולעים ואלמוגים וכן בית גידול למגוון‬
‫נוסף של חסרי חוליות ודגים (אנגרט ויהל‪ .)1399 ,‬במהלך הסקר באזור הרכס נראו ספוגים מהמינים‬
‫‪ Axinella verrucosa‬ו‪ Axinella polypoides-‬וכן ספוג גושי לבן‪ .‬בנוסף נצפו מגוון דגים‪ :‬להקות‬
‫דגים ניזוני פלנקטון מהסוג ‪ Antias‬ודגים נוספים כגון ‪ ,Gobby ,Apogon‬צנינית ‪,Caranx sp.‬‬
‫‪( Dentex macrophthalmus‬יהל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫יש להדגיש כי באותו סקר נסרק גם האזור שמגבולו העליון של מדרון היבשת ועד עומק של כ‪ 9333-‬מ'‬
‫(ראה פרוט בסעיף הים העמוק)‪.‬‬
‫רכס מערבי עמוק מול קיבוץ שדות‪-‬ים (עומק ‪ 91-125‬מ')‬
‫רכס הכורכר מול קיבוץ שדות ים הינו בעל מורכבות מבנית ייחודית‪ .‬להבדיל מרכסי הכורכר‬
‫השקועים ממזרח לו‪ ,‬רכס זה חשוף בטווח עומקים מרשים שנע מעומק של ‪ 11‬מ' עד עומק של ‪ 911‬מ'‬
‫בצידו המערבי (צדוק‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪ .‬רוחבו של אזור הרכס מעט יותר מ‪ 1333-‬מ' ומדרונו‬
‫המערבי חשוף ברובו‪ .‬השטח העליון ברכס בעל שיפוע ‪ 3.6-9.1%‬וצדו המערבי מאופיין בשיפוע חד‬
‫יותר כ‪ .0-0.1%‬הרכס משופע במדרונות‪ ,‬חריצים עמוקים‪ ,‬כוכים ובליטות גבוהות‪ .‬ה"קיר" המערבי‬
‫מפותח ביותר בכל הנוגע למגוון ועושר מינים ובמשך הסקר ותצפיות בעבר (שנים ‪ )133.-1331‬נצפו‬
‫אזורים אלו כעשירים בדגה צעירה (צדוק‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪ .‬יתכן ולאזור זה חשיבות מכרעת כאזור‬
‫אומנה למינים רבים של דגים‪ .‬הקרקעית הינה סלעית ברובה עם אזורים של "בריכות" חול‪ .‬האזורים‬
‫החוליים מכילים ערבוב של חול נילוטי‪ ,‬שברי שלדים של אורגניזמים ימיים‪ ,‬חומר אורגני ששוקע‬
‫מגוף המים וחומר בליה מכני וביולוגי של הסלע עצמו‪ .‬באזור הסלעי נצפו גם שאריות של חוטי דיג‬
‫(שיטת דייג קו חכות‪/‬קרסים "שרק") וכן אשפה פלסטית‪ .‬גודל הגרגר של "בריכות" חול אלו גדול‬
‫יחסית בעל התפלגות גודל רחבה האופיינית לאזורים צמודי סלע (‪ 911-133‬מיקרון‪ ,‬עם אוסף‬
‫חלקיקים גדולים יותר)‪ .‬החלקים הסלעיים עמוסי אורגניזמים שמנצלים כל שטח פנוי להתיישבות‪,‬‬
‫חלקם הניכר בסימביוזה בין מינים שונים‪ .‬בין האורגניזמים שנצפו היו ספוגים מסוגים שונים‪,‬‬
‫אלמוגים‪ ,‬קיפודי‪-‬ים‪ ,‬תולעים רב‪-‬זיפיות‪ ,‬כוכבי‪-‬ים‪ ,‬הידרתיים‪ ,‬חי‪-‬טחביים‪ ,‬תטולות של דיונון ומינים‬
‫שונים של דגים (צדוק‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪.‬‬
‫רכס מערבי עמוק מול געש‪/‬הרצליה‬
‫הרכס מצוי כ‪ 93-‬מיילים ימיים מערבית לחוף געש (איור ‪ ,)19‬בעומקים שבין ‪ 13‬ל‪ 911-‬מטרים‬
‫ונסקר במהלך הפלגה של רשות הטבע והגנים בחודש ספטמבר ‪( 1393‬יהל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪.‬‬
‫התשתית הסלעית מורכבת מסלע כורכר נקבובי‪ ,‬לא אחיד כי אם גושי‪ .‬חברת הקרקעית הסלעית‬
‫כוללת חסרי חוליות ישיבים כגון חיטחביים‪ ,‬הידרתיים וספוגים‪ .‬חסרי חוליות אלה מהווים בסיס‬
‫לחברה אשר בלי ספק מכילה קשרים סימביונטיים בין בעלי חיים שונים ויוצרת מורכבות מבנית‬
‫גבוהה (יהל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪ .‬המגוון הגבוה של בעלי חיים מכתיב קיום מארג מזון סבוך בהשוואה‬
‫לאוכלוסיות של הקרקעית הרכה‪ .‬בנוסף משמש המצע הקשיח גם כאתר רבייה ואומנה לדרגות‬
‫צעירות של דגים וחסרי חוליות ניידים (יהל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪ .‬בעקבות הסקר הוגדרו מספר מיני‬
‫ספוגים שנדגמו במהלכו ונמצא כי חלק מהמינים היו ידועים בתפוצתם במערב הים התיכון ובמידה‬
‫פחותה במזרחו וכיום כמעט שלא ניתן למוצאם באזורנו עקב פעילות דיג מכמורתנים ענפה (יהל‪,‬‬
‫בע"פ)‪ .‬ככל הנראה משמש רכס הכורכר כמקום מקלט (‪ )Refuge‬למיני ספוגים אלה ונראה שגם‬
‫למינים נוספים (יהל‪ ,‬בע"פ)‪ .‬במהלך הסקר נצפו עדויות לדייג מכמורתנים באזור‪ .‬במדרון הרכס‬
‫(הפונה מערבה) נצפתה קרקעית טינית עם איים של מצע קשה ושם‪ ,‬בנוסף לספוגים‪ ,‬תולעים‬
‫ולאלמוגים רכים (שעדיין לא זוהו) נצפו גם אורגניזמים שמאפיינים מצעים רכים כדוגמת נוצות ים‪,‬‬
‫קיפודי ים (מהסוג ‪ )Cidaris‬וכמה סוגי דגים (יהל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ניתן לראות‬
‫מיקום של רכס‬
‫תת‪-‬ימי בעומק‬
‫‪ 04‬מטרים‬
‫(מסומן בכוכב)‬
‫ורכס תת‪-‬ימי‬
‫מערבי בעומק‬
‫‪ 04-024‬מ'‬
‫שמשתרע‬
‫באופן המשכי‬
‫מול החוף‬
‫(מסומן ב‪3 -‬‬
‫כוכבים)‬
‫איור ‪ .21‬מיקומם של רכסי כורכר חשופים באזור געש‪-‬הרצליה על רקע מפה בתימטרית (באדיבות רט"ג)‬
‫בקישור המצורף נמצא סרטון שמסכם את התצפיות על אזורים חשופים של רכס הכורכר המערבי‬
‫(עומקים ‪ 11-911‬מ') בתחום הגיאוגרפי שבין נחשולים בצפון והרצליה בדרום‪ .‬הסרטון צולם כחלק מסקר‬
‫סביבתי שנערך עבור תמ"א ‪ 0.‬ח' (צדוק וברנע‪)1390 ,‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=mtmvA2WCJPs&feature=youtu.be‬‬
‫רכס מזרחי מול תחנת הכוח "אורות רבין"‬
‫רכס כורכר זה (תשריט ‪ )9.1-0‬הינו חלק מרכס כורכר מקביל‪-‬חוף האופייני לעומקים אלה (‪ 11-03‬מ')‪.‬‬
‫רכס זה נלמד בסקר שנערך עבור התסקיר הסביבתי של מצוף הגז (מסמך סביבתי תמ"א ‪ 0.‬א‪ ,1/8/‬ברנע‬
‫וצדוק ‪ .)1399‬אורכו של האזור החשוף בתחומי הסקר הוא כ‪ 9833-‬מ' (דרום‪-‬צפון) ורוחבו עד ‪ 133‬מ'‬
‫(מערב‪-‬מזרח)‪ .‬רכס זה הינו שטח סלעי בעל מורכבות מבנית גבוהה‪ ,‬בסיס צידו המזרחי של הרכס מתחיל‬
‫מקרקע חולית בעומק ‪ 01-00‬מ' ועולה במרכזו עד לעומק ‪ 06-01‬מ'‪ .‬מדרונו המערבי הוא הארוך יותר‬
‫והסלע מסתיים בכיסוי חול בעומק ‪ 08-0.‬מ'‪ .‬במדרונות המזרחי והמערבי קיימים שיפועים של ‪.8-1%‬‬
‫בשטחי הרכס נמצאות "בריכות חול" רבות וזאת במיוחד במדרונו המערבי‪ .‬בריכות חול אלו מכילות‬
‫ערבוב של חול נילוטי‪ ,‬שברי שלדים של אורגניזמים ימיים‪ ,‬חומר אורגני ששוקע מגוף המים וחומר בלייה‬
‫מכאני וביולוגי של הסלע עצמו‪ .‬התפלגות גודל הגרגר צרה יחסית לאזור סלעי ונעה בין ‪ <911‬ל‪<113 -‬‬
‫במעל ‪ .3%‬מכלל הדגימה‪ .‬הסלע בעל אפיון של בליטות רבות‪ ,‬לא גדולות במיוחד (מוצג בקישור לסרט‬
‫לעיל) ולא נצפו חריצים עמוקים או מבנה טופוגרפי חד‪ .‬רכס הכורכר שבאזור הסקר מהווה בית גידול‬
‫ייחודי בסביבה החולית הסובבת אותו‪ .‬נוכחות המצע הקשה היוצר מבנה מרחבי מורכב ויציב מהווה‬
‫תשתית למגוון רחב של אורגניזמים ואצות ויתואר להלן‪ .‬סלע הכורכר מכוסה כולו בתכסית ביוטית‬
‫‪39‬‬
‫שמורכבת בעיקר מאצות כדוגמת האצה הירוקית ‪ Caulerpa scalpelliformis‬שעליה ירוקים ומשוננים‪,‬‬
‫האצה האדומית ‪ Peyssonnelia squamarina‬בעלת עלים רחבים ומאצות גירניות כדוגמת האצה‬
‫האדומית ‪ Lythophylum‬שיוצרת שלד גירני (שלדי אצה זו תורמים גם להרכב החול)‪ .‬יש לציין כי נוכחות‬
‫האצות היא עונתית ולפיכך ניתן למצוא מינים שונים בעונות השנה השונות‪ .‬האצות כשלעצמן מהוות בית‬
‫גידול עשיר ומשמשות כ‪"-‬בית אומנה" לדרגות צעירות של חסרי חוליות שונים כגון רכיכות וסרטנים‪.‬‬
‫השלבים הלרווליים מוצאים מסתור מטריפה ומקורות מזון בין ענפי האצות‪ .‬בנוסף‪ ,‬משמשים עלי‬
‫האצות כמקום התיישבות לתולעים רב זיפיות ישיבות כדוגמת ‪ .Spirorbis‬מלבד האצות הישיבות ניתן‬
‫למצוא על הכורכר גם מושבות רבות של הידרתיים (‪ )Hydrozoa‬שמאופיינים בענפים דמויי נוצות‪ ,‬ניתן‬
‫להבחין באלמוג המושבתי ‪ Madracis pharensis‬ובפרטים של האלמוג הסוליטרי ‪ ,Phyllangia‬שהם שני‬
‫מינים שנפוצים במים עמוקים‪ .‬בנוסף נראו מספר נציגים ממערכת הספוגים כדוגמת שני מיני ‪Axinella‬‬
‫(‪ polypoides‬ו‪,Oscarella lobularis ,Petrosia ficiformis ,Chondrosia reniformis ,)verrucosa-‬‬
‫‪ Ircinia sp.‬והספוג הקודח ‪ .Cliona‬ראוי לציין כי הספוגים מהסוג ‪ Axinella‬בולטים בנוכחותם בצבעם‬
‫הכתום העז ובהימצאותם של חסרי חוליות שחיים בשיתוף עמם‪ :‬מין של מלפפון ים שנצפה לרוב בין‬
‫ענפיו (‪ ,)Synaptula sp.‬מין של חילזון חשוף שניזון מרקמתו (‪ )Phyllidia flava‬וכן איצטלן המחובר‬
‫ברצועת חיבור לענפי הספוג‪ .‬ממערכת הרכיכות (‪ )Mollusca‬נראו צדפות מהסוגים ‪ Pecten‬ו‪Arca -‬‬
‫מהחלזונות נראו פרטים של ‪ Charonia nodifera‬ו‪ Cerithium-‬ונצפה גם תמנון ‪.Octopus vulgaris‬‬
‫ממערכת ה‪ Bryozoa-‬נצפו במהלך הסקר המינים המעונפים ‪Margaretta ,Myriopora truncata‬‬
‫‪ cereoides‬ו‪ Bugula neritina-‬וממחלקת ה‪ Ascidiacea-‬נצפה סוג מרפד ‪ Didemnum‬ומספר פרטים‬
‫סוליטריים לא מזוהים‪ .‬במהלך הסקר נצפו דגי גרם ממינים שונים ביניהם להקה של דגי ‪Chromis‬‬
‫‪ chromis‬שנראו מעל האזור הסלעי‪ ,‬דגים ממשפחות הקרנונים והקברנונים וכן ‪ 0‬מינים ממשפחת‬
‫הדקריים‪ .‬בנוסף לבעלי החיים שתוארו לעיל קיימים אורגניזמים שבית גידולם מצוי בתוך הסלע ואלה‬
‫כוללים לרוב תולעים סיפוניות ‪ ,Sipuncula‬צדפות קודחות כדוגמת ‪ Lithophaga‬ו‪ ,Petricola-‬סרטנים‬
‫נקשנים מהסוג ‪ ,Alpheus‬ומיני תולעים רב זיפיות וחלזונות‪ .‬איור ‪ 10‬מציג תמונות של בעלי חיים‬
‫מייצגים מאזור הרכס‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫איור ‪ .22‬מפה בתימטרית של אזור מכמורת‪-‬נעורים (באדיבות רט"ג) בחלק הצפוני ניתן לראות רכס‬
‫כורכר תת‪-‬ימי עמוק (‪ 13-913‬מ') שמשתרע באופן המשכי ורציף מול החוף (מסומן בכוכבים אדומים)‬
‫וממשיך גם צפונה‪ .‬מול תחנת הכוח "אורות רבין" נמצא רכס בעומק ‪ 0.-01‬מ' (מסומן בכוכב ירוק)‬
‫שנסקר כחלק מתסקיר ההשפעה על הסביבה בפרויקט מצוף הגט"ן (צדוק וברנע‪ .)1399 ,‬דרומית‬
‫למכמורת מצוי רכס תת‪-‬ימי בעומק ‪ 03‬מ' שנסקר באופן חלקי על ידי גל אייל (מסומן בכוכב כתום)‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫איור ‪ .23‬אורגניזמים על המצע הסלעי מול חדרה‪/‬תחנת הכוח "אורות רבין (צילם‪ :‬יניב אלומה)‪ .‬למעלה‬
‫מימין אצה ירוקית מהמין ‪ .Caulerpa scalpelliformis‬למעלה משמאל שושנת ים מהסוג ‪.Cerianthus‬‬
‫שורה אמצעית מימין ספוג מעונף מהמין ‪ Axinella polypoides‬משמאל חשופית מהסוג ‪.Flabellina‬‬
‫למטה מימין ספוג גושי‪ ,‬משמאל חשופית מהמין ‪.Hypselodoris picta‬‬
‫‪42‬‬
‫רכס מזרחי מול מכמורת‪-‬בית ינאי‬
‫מול הישובים מכמורת ובית ינאי מצויים מספר אזורי רכס תת‪-‬ימי בין העומקים ‪ 18-03‬מטרים‬
‫(ראה איור ‪ ,10‬אייל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪ .‬באזור זה נערכו מספר צלילות ובית הגידול העשיר תועד‬
‫בצילומים (איור ‪ )11‬שמעידים כי האזור הסלעי משמש בית גידול למגוון גדול של חסרי חוליות‬
‫ישיבים כדוגמת ספוגים‪ ,‬אצטלנים‪ ,‬הידרתיים‪ ,‬אלמוגים‪ ,‬תולעים‪ ,‬חיטחביים וצדפות וכן לחסרי‬
‫חוליות ניידים כדוגמת חלזונות‪ ,‬תמנונים‪ ,‬דיונונים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬וקווצי עור שונים (קיפודי‪-‬ים‪,‬‬
‫כוכבי‪-‬ים)‪ .‬בנוסף ניתן לראות בתמונות גם דגים שונים כדוגמת ברקן אדום‪ ,‬סרגוס הפסים‪ ,‬דקר‬
‫המכמורת‪ .‬על מנת לקבל מידע מדויק יותר לגבי מיקום רכסים נוספים ומידת החשפותם‪ ,‬יש‬
‫לבצע סקרים נוספים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫איור ‪ .24‬נקודות בהן נערכו צלילות ונאסף מידע ראשוני לגבי אזורים סלעיים מול מכמורת ובית‬
‫ינאי (אייל‪ ,‬מידע שלא פורסם)‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫איור ‪ .25‬אורגניזמים שונים על המצע הסלעי בשונית בית ינאי (צילם‪ :‬גל אייל)‪ :‬למעלה משמאל‬
‫ספוג מהסוג ‪ Axinella‬וכוכב ים‪ .‬למעלה מימין מגוון ספוגים‪ ,‬חיטחביים והידרתיים‪ .‬למטה‬
‫משמאל‪ :‬חילזון חשוף על אצטלן סוליטרי‪ .‬למטה מימין כוכב ים על אצה גירנית‪.‬‬
‫רכסי כורכר תת‪-‬ימיים בטווח העומקים ‪ 95-125‬מ' שנמצאו וסומנו במהלך סקר עבור תמ"א ‪37‬‬
‫ח'‪.‬‬
‫במהלך הסקר נתגלו מספר אתרים שבהם נצפה מצע סלעי חשוף בטווח העומקים ‪ 11-911‬מ'‪.‬‬
‫תיאור ויזואלי של הרכסים על גבי מפה מופיע באופן כללי באיור מס' ‪ 1‬ובאופן פרטני מופיע‬
‫במסמך סיכום הסקר שבוצע במסגרת תמ"א ‪ 0.‬ח' (צדוק וברנע‪)1390 ,‬‬
‫להלן יובא תאור של האזורים שנסקרו ובהם נמצא מצע קשיח‪ .‬התאור כולל את מאפייני התשתית‬
‫(סוג‪ ,‬מורכבות‪ ,‬תבליט) ודגשים לגבי הביוטה‪ .‬המידע שיובא מגובה בחומר מצולם שמופיע‬
‫בסרטון (הסרטון כולל צילומים נבחרים מחלק מהאתרים ונמצא בקישור‪:‬‬
‫‪.)http://youtu.be/mtmvA2WCJPs‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ .9‬נחשולים צפון – אזור בעל מחשופי סלע‪ ,‬סלע שהתרוממותו מעל הקרקעית כ‪ 0 -‬מטרים‪.‬‬
‫אופי הסלע בעל פסגות שטוחות יחסית‪ ,‬נקיקים לא חדים והאזור כולו בעל שיפועים‬
‫מתונים‪ .‬נראה כי האזור מתכסה מדי פעם במעטה דק של סדימנט וככל הנראה ישנה‬
‫תנועה של סדימנט על גב הסלע‪ .‬הסלע אינו מפותח מאוד מבחינה מבנית אך עושר המינים‬
‫ומגוון המינים נראה גבוה‪ .‬טווח העומקים באיזור הנסרק הינו ‪ 930‬מ' עד ‪ 911‬מ'‪.‬‬
‫‪ .1‬נחשולים דרום‪ -‬בקטע זה נערכה סריקה בכדי למפות את הקצה הדרומי באיזור החשוף‬
‫של רכס נחשולים‪ .‬האיזור מאופיין בקטעי סלע חשוף מעטים ובעיקר סלעים בודדים‬
‫בגדלים שונים הבולטים מעל הקרקעית הטינית‪ .‬ומכאן בהתאמה עושר ומגוון מינים‬
‫נמוך‪ .‬האיזור שנסרק הינו בטווח העומקים ‪ 930-931‬מ'‪.‬‬
‫‪ .0‬ג'אסר א‪-‬זרקא ‪ -‬איזור סלעי חשוף שאורכו כ‪ 833 -‬מ' בטווח עומקים של ‪ 931-931‬מ'‪.‬‬
‫סלעים בולטים המתנשאים לגבהים של ‪ 1‬עד ‪ 0‬מ' מעל הקרקעית‪ ,‬בעלי מורכבות מבנית‬
‫גבוהה וביוטה עשירה‪.‬‬
‫‪ .0‬מערבית לקיבוץ שדות ים ותחנת הכוח "אורות רבין " חדרה נמצא איזור בו רכס הכורכר‬
‫חשוף לאורך של כ‪ 9.6 -‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ .1‬האזור שנמצא מול אולגה ‪ /‬מכמורת משופע בקפלי קרקע בקרקעית הטינית ומעט‬
‫אזורים בעלי מחשופי סלע של סלעים קטנים בודדים‪ .‬אורכו של איזור זה ‪ 9.6‬ק"מ בטווח‬
‫עומקים ‪ 6.-16‬מ'‪ .‬באיזור זה‪ ,‬נסרק רק הקטע הדרומי היות ומרכזו וחלקו הצפוני‬
‫נמצאים באיזור המוגדר כמתחם מצוף פריקת הגז‪ .‬האזור בו נצפו הסלעים הבודדים‬
‫החשופים הינו הדרומי‪.‬‬
‫‪ .8‬מערבית לפולג‪ -‬געש נצפה איזור באורך של כ – ‪ 1‬ק"מ ובו סלעים חשופים הבולטים מעל‬
‫הקרקע ‪ .‬הסלעים בעלי פסגות שטוחות‪ .‬למרות השטח המצומצם ומורכבותו המבנית‬
‫הנמוכה‪ ,‬נצפה עושר מינים גבוה יחסית לאזורים שמצפון לו‪ .‬ניתן לראות תצלום שנגזר‬
‫מצילומי הרובוט באיור מס‪.18 .‬‬
‫‪ ..‬סלע הרצליה – קטע זה נמצא בגבולו הדרומי של המתחם הדרומי בתמ"א ‪0.‬ח' ונסקר רק‬
‫בחלק זה‪ .‬בסקר אחר שנערך מטעם המחלקה לזאולוגיה באוניברסיטת תל אביב‬
‫בראשותו של פרופ' מיכה אילן‪ ,‬נסרק האיזור הצפוני של רכס חשוף זה (חלק מהחומר‬
‫המצולם שנכלל בסרטון‪ ,‬מקורו בסקר של אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪ .‬הסלע התגלה כמפותח‬
‫ביותר בעל מורכבות מבנית גבוהה ביותר‪ .‬סלע חשוף ובולט מעל הקרקעית בצורה ברורה‪,‬‬
‫בעל בליטות של רכסים עד מעל ‪ 6‬מ' ומשופע במתלולים חדים‪ ,‬מדרגות סלע גבוהות‪,‬‬
‫חריצים וגיאיות‪ .‬האזור הסלעי מתאפיין בכיסוי ביולוגי עשיר ובהשוואה ליתר האזורים‬
‫שנסקרו נראה כי הוא אחד העשירים ביותר בטווח העומקים שנסקר‪ .‬הסלע נשלט ע"י‬
‫אוכלוסיות ספוגים ממינים רבים‪ ,‬דגה מרובה וחסרי חוליות ממערכות שונות‪ .‬סלע זה‬
‫נמצא בטווח העומקים ‪ 13‬עד כ – ‪ 991‬מ'‪ .‬ניתן לראות תצלום שנגזר מצילומי הרובוט‬
‫באיור מס‪ .18 .‬יש לציין גם את הסקר שנערך על יד רשות הטבע והגנים באזור זה‬
‫שממצאיו מפורטים במסמך של רט"ג (אנגרט ויהל‪ .)1399 ,‬בסקר זה מכונה רכס הכורכר‬
‫בשם‪" :‬רכס כורכר עמוק שרון" ואופיינו בו ‪ 0‬בתי גידול‪ )9( :‬ראש רכס הכורכר שמאופיין‬
‫במגוון של חסרי חוליות ישיבים ממערכות שונות כגון ספוגים‪ ,‬צורבים‪ ,‬חיטחביים וכן‬
‫דגים שונים‪ )1( .‬מדרון הרכס שמאופיין בתשתית חולית עם מחשופי כורכר ובו נצפתה‬
‫‪34‬‬
‫חברת בעלי חיים המורכבת מתולעים ישיבות וניידות‪ ,‬דגים דמרסליים מהמין ‪Blennius‬‬
‫‪ ,ocellaris‬החיים במחילות‪ ,‬נוצות ים (‪ ,(Pennatulacea‬אלמוגים שמונאים אשר לא זוהו‬
‫וספוגים בודדים פזורים בגודל קטן עד בינוני בנוסף נצפו פרטים רבים של קיפודי ים‬
‫מהסוג ‪ )0( .Cidaris‬בית גידול של קרקעית רכה בסמוך לרכס שם נצפו בעיקר תולעים‬
‫ישיבות וניידות‪ ,‬דגים דמרסליים מהמין ‪ ,Blennius ocellaris‬החיים במחילות‪ ,‬ונוצות‬
‫ים (‪( (Pennatulacea‬אנגרט ויהל‪.)1399 ,‬‬
‫‪.‬‬
‫איור ‪ .26‬תמונות מייצגות מרכס הכורכר שנתגלה במסגרת סקר שנערך עבור תמ"א ‪0.‬ח' באתרים‬
‫השונים‪ .‬מלמעלה עם כיוון השעון‪:‬הרצליה (תמונה באדיבות פרופ' מיכה אילן‪ ,‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב)‪ ,‬שדות ים‪ ,‬ג'סר א‪-‬זרקא‪ ,‬ג'סר א‪-‬זרקא (צדוק וברנע‪.)1390 ,‬‬
‫רכס כורכר מול ניצנים (מתוך ‪ H26/2012‬רילוב‪)2112 ,‬‬
‫‪34‬‬
‫לאחרונה נסקר מצע סלעי מול ניצנים בעומקים של ‪ 03-08‬מ' כחלק מתסקיר השפעה על הסביבה‬
‫של תמ"א ‪/90‬ב‪ 9/9/‬למבנים ימיים במפרץ חיפה‪ ,‬שהוכן עבור חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים‬
‫בע"מ‪ .‬הסקר בוצע על ידי ד"ר גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים (רילוב‪.)1391 ,‬‬
‫המצע הסלעי שנסקר כולל מספר אזורים סלעיים שיחדיו מהווים את "שונית ניצנים" ששטחה כ‪-‬‬
‫‪ 033‬מ"ר‪ .‬השונית מאופיינת במורכבות מבנית גבוהה ובשטחה הוגדרו מספר מיקרוהביטטים‬
‫שונים כדוגמת קירות‪ ,‬חריצים בסלע ו‪ .overhangs -‬מבחינה ביולוגית נראה כי המגוון הביולוגי‬
‫שונה מזה שנצפה באזור הרכסים במפרץ חיםה ושונה גם מאזורים סלעיים אחרים שנדגמו על ידי‬
‫המכון לחקר ימים ואגמים באזור המרכז והצפון‪.‬‬
‫משטחי סלע מאוזנים או חצי מאוזנים נשלטו על ידי בעלי חיים מסננים ובעלי חיים שניזונים‬
‫מחומר מרחף כגון‪ :‬חיטחביים‪ ,‬אצטלנים ספוגים וכן מושבות של הידרתיים שיחדיו כיסוי את כל‬
‫פני המצע הסלעי‪ .‬קירות אנכיים אכלסו ספוגים ותולעים בעיקר אך באנליזה שנערכה במעבדה‬
‫התגלו גם אלמוגים משני מינים לפחות וכן צדפות‪ ,‬חלזונות וחסרי חוליות נוספים‪ .‬תנאי ראות‬
‫קשים לא אפשרו הערכה של שפיעות דגים‪ ,‬אך זוהו בוודאות מספר טקסונים‪ :‬דג ממשפחה ה‪-‬‬
‫‪ Labridae‬מין של ‪ Sparus‬ומספר פרטים של ‪( Chromis chromis‬רילוב‪.)1391 ,‬‬
‫טבלה ‪ .1‬מיקום ועומק של אתרי הדיגום בשונית ניצנים (רילוב‪)1391 ,‬‬
‫)‪Depth (m‬‬
‫‪Site‬‬
‫‪Site Name‬‬
‫‪LONG‬‬
‫‪LAT‬‬
‫‪Ridge‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34° 35' 08.1" E‬‬
‫‪31° 46' 55.2" N‬‬
‫‪Ridge‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪34° 34' 38.0" E‬‬
‫‪31° 46' 39.5" N‬‬
‫‪Ridge‬‬
‫‪30‬‬
‫‪34° 34' 52.1" E‬‬
‫‪31° 46' 50.1" N‬‬
‫‪Ridge‬‬
‫‪30‬‬
‫‪34° 34' 55.6" E‬‬
‫‪31° 46' 42.5" N‬‬
‫‪NZ1‬‬
‫‪NZ2‬‬
‫‪NZ3‬‬
‫‪NZ4‬‬
‫‪Plateau‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34° 34' 57.02' E‬‬
‫‪31° 46' 52.5' N‬‬
‫‪Plateau‬‬
‫‪Plateau‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34° 34' 56.57' E‬‬
‫‪34° 34' 42.61' E‬‬
‫‪31° 46' 46.1' N‬‬
‫‪31° 46' 46.4' N‬‬
‫‪Plateau‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34° 34' 42.85' E‬‬
‫‪31° 46' 43.1' N‬‬
‫‪NZ5‬‬
‫‪NZ6‬‬
‫‪NZ7‬‬
‫‪NZ8‬‬
‫ג‪ .‬הים העמוק במרחב הימי של ישראל‬
‫סביבת הים העמוק בקרבת ישראל‬
‫מספר ניסיונות לדיגום ותיעוד הים העמוק שבאגן המזרחי של הים התיכון נעשו במהלך המאות‬
‫ה‪ 91 -‬וה‪ .13 -‬ניסיונות אלה מסוכמים במאמר של ‪ .)9110( Galil and Goren‬מחקרים אלה הביאו‬
‫למסקנה שבסביבת הים העמוק באגן המזרחי מתקיים מגוון ביולוגי נמוך ופרטים בצפיפות נמוכה‬
‫‪34‬‬
‫(‪ .)report H19/2013 ILOR‬נתונים חשובים לגבי אזור הים העמוק שמול חופי ישראל התקבלו‬
‫מסדרת הפלגות דגימה שהתקיימו בין השנים ‪ 1399–9166‬מטעם חיא"ל וכן מסקר צילומי חשוב‬
‫שערכה ספינת המחקר ‪ E/V Nautilus‬המצוידת בשני רובוטים‪ .‬הנתונים סיפקו עדויות חדשות‬
‫וחותכות לקיום מגוון מינים גבוה במספר בתי גידול ייחודיים‪ :‬קניונים תת‪-‬ימיים (ראו פירוט על‬
‫קניון אכזיב)‪ ,‬הרים תת‪-‬ימיים‪ ,‬נביעות קרות ונביעות מתאן‪.‬‬
‫מידע מקומי נקודתי על ‪ 0‬אתרי דיגום מול חופי ישראל (בין העומקים ‪ .00‬ו‪ 9116 -‬מ') התקבל‬
‫במהלך השנים ‪ 9166-9111‬בסדרה של ‪ 11‬הפלגות דיגום שנערכו במסגרת תכנית ניטור של שני‬
‫אתרי השלכת פסולת ואתר ביקורת‪:‬‬
‫‪ .9‬מול חיפה‪-‬אתר השלכת פסולת בוצה חומצית‪.‬‬
‫‪ .1‬מול חדרה‪-‬אתר השלכת אפר פחם‬
‫‪ .0‬מול עתלית‪-‬אתר ביקורת (‪.(Galil, 2004‬‬
‫הדיגום כלל את אוכלוסיות הקרקעית ונערך באמצעות גרירת רשת מכמורתן ייעודית לים‬
‫עמוק‪ ,‬דיגום חי הקרקעית באמצעות ‪ Box corer‬וגרירת רשת פלנקטון בעומק הים ( ‪Galil,‬‬
‫‪ .)2004‬להלן יפורטו עיקרי הממצאים לגבי דגים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬רכיכות וקווצי עור‪:‬‬
‫דגים‪ :‬הדגים הנפוצים ביותר שתועדו בסדרת ההפלגות היו ‪Bathypterois mediterraneaus‬‬
‫ו‪ Nezumia sclerorhynchus -‬שהיוו ‪ 06%‬ו‪ 1.% -‬מכלל הפרטים בהתאמה‪ .‬המשפחות עם‬
‫ייצוג המינים הגבוה ביותר היו ‪ Myctphidae‬ו‪.)Galil, 2004( Macrouridae -‬‬
‫סרטנים מה‪ :Decapoda -‬המינים הנפוצים ביותר שתועדו הם‪,Polycheles typhlops :‬‬
‫‪.Geryon longipes ,Aristeus antennatus ,Acanthephyra eximia‬‬
‫סרטנים מה‪ :Amphipoda -‬שניים מהמינים הנפוצים ביותר הינם מינים אנדמיים‬
‫‪ Ileraustroe ilergetes‬ו‪ .Pseudotiron bouvieri -‬מינים נפוצים נוספים‪Rhachotropis :‬‬
‫‪ rostrata‬ו‪.Stegophaloides christianiensis -‬‬
‫סרטנים מה‪ :Cumacea -‬המין הדומיננטי ביותר היה ‪ , Procampylaspis bonnieri‬שהיווה‬
‫כמעט שליש מכלל הפרטים מסדרה זו‪.‬‬
‫רכיכות‪ :‬הרכיכות הנפוצות ביותר בעומק גדול מ‪ 1111 -‬מול החוף הישראלי הם‪Yoldia :‬‬
‫‪,Entalina tetragona ,Cardyomia costellata ,Kelliella abyssicola ,micrometrica‬‬
‫‪.Bathyarca pectunculoides ,Benthonella tenella ,Benthomangelia macra‬‬
‫קווצי עור‪ :‬נאספו ‪ 98‬פרטים של מין יחיד של מלפפון ים ‪.Mesothuria intestinalis‬‬
‫‪34‬‬
‫להלן יפורטו ממצאים חשובים שנתגלו בסקרים האחרונים של חיא"ל‪:‬‬
‫‪ .9‬אלמוג המים העמוקים ‪ Caryophyllia calveri‬התגלה במיקום המזרחי שלו עד כה‬
‫ובעומק שיא של ‪ 633‬מ'‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫האלמוג ‪ Desmophyllum dianthus‬התגלה גם הוא בעומק שיא וזהו תיעוד ראשון שלו‬
‫באגן המזרחי של הים התיכון‪.‬‬
‫‪ .0‬התגלו ותוארו מינים וסוג חדשים למדע ביניהם מיני דגים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬קווצי עור ורכיכות‬
‫שפרטים אודותיהם התפרסמו בעיתונים מדעיים‪ .‬יש לציין שחלק מהממצאים לגבי סקרי‬
‫הים העמוק‪ ,‬טרם פורסמו‪.‬‬
‫)‪ - Desmophyllum dianthus (Esper, 1794‬מין קוסמופוליטי שתועד מכל הימים בעולם‪.‬‬
‫זהו מין סוליטארי (מתקיים כפוליפ בודד ולא יוצר מושבות) שמסווג למשפחת ה‪-‬‬
‫‪ Caryophyllidae‬על פי מאפיינים מורפולוגיים (‪ .)Addamo et al, 2012‬מין זה בעל קצב‬
‫גדילה איטי ביותר (‪ 3.1-1‬מ"מ לשנה) ותקופת חיים ארוכה (עד ‪ 133‬שנים)‪ .‬טווח העומקים בו‬
‫הוא נפוץ נע בין ‪ 133-1133‬מ' ובד"כ נמצא באסוציאציה עם אלמוגים שיוצרים מבנים דמויי‬
‫שוניות‪ .‬הוא תורם למבנה התלת מימדי על ידי יצירת צברים של כמה פרטים ( ‪Addamo et‬‬
‫‪.)al, 2012‬‬
‫מידע ביולוגי מסקרי ספינת ‪E/V Nautilus‬‬
‫ספינת המחקר ‪ E/V Nautilus‬פקדה את חופי ישראל בשנים ‪ 1393‬ו‪ 1399 -‬ובאמצעות שני‬
‫הרובוטים שעל סיפונה (‪ )Argus, Hercules‬נסרקו שטחים נרחבים בים העמוק מול חופי‬
‫ישראל מול עכו‪ ,‬באזור גלישת דור ובאזור גלישת פלמחים (ראה איור ‪Coleman et al., ( )1.‬‬
‫‪ .)2012‬במהלך הסקר שבוצע ב‪ 1393 -‬נתגלו מקבצים של אלמוגי אבן שמאכלסים מבנים של‬
‫שוניות מאובנות באזור הצפוני של גלישת‪/‬הפרעת פלמחים‪ .‬בהפלגה של ‪ 1399‬חזרה הספינה‬
‫לאזור הפרעת פלמחים והפעם נתגלו נביעות קרות ‪ Cold Seeps‬בעומקים של ‪ 9333-9933‬מ'‪.‬‬
‫בסמוך לנביעות אלה נתגלו ‪ Carbonate mounds, Seafloor encrustations‬וסדימנטים לא‬
‫רגולריים שבסמוך להם נצפה פעפוע פעיל של גז (ככל הנראה מתאן)‪ .‬בנוסף נראו אוכלוסיות‬
‫של תולעים שיוצרות נרתיקים גירניים‪ ,‬רכיכות ופאונה שמאפיינת אזורי נביעות גז תת‪-‬ימיות‬
‫(ראה פירוט למעלה)‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫איור ‪ .27‬מפת אזורי הסקר שבהם נערכו צלילות הרובוטים של ספינת המחקר ‪.E/V Nautilus‬‬
‫האזורים ממוקמים מול עכו‪ ,‬דור ופלמחים‪ .‬הצבעים השונים מייצגים עומקי מים לפי המקרא‬
‫מצד שמאל בתמונה )‪.)Coleman et al., 2012‬‬
‫‪Cold Seeps‬‬
‫נביעות של נוזלים קרים מועשרים במתאן מתועדות מרחבי העולם במיקומים מסוימים בהם‬
‫קיימים מאפיינים טקטוניים כדוגמת ‪ .Mud volcanos‬באתרים אלה מתקיימות אוכלוסיות‬
‫מיוחדות שמתבססות על כימוסינתיזה כתחליף לפוטוסינתזה‪ ,‬כאשר המתאן הוא המקור‬
‫הראשוני לפחמן‪ .‬התהליך הנ"ל שמתבצע על ידי חיידקים שיוצרים משטחים )‪ (mats‬וצדפות‬
‫ותולעים ממינים ספציפיים (ממשפחת ה‪ )Siboglinidae -‬שנמצאים בסימביוזה‬
‫אובליגטורית עם חיידקים אנדוסימביונטים כימואוטוטרופים בעלי יכולת חמצון מתאן‬
‫(‪ .(Cartes et al., 2004‬דוגמא מוכרת של תולעים כנ"ל הם תולעים מהמין‬
‫‪Riftia‬‬
‫‪ pachyptila‬שמאכלסות בצפיפות ‪.(Cavanaugh et al., 1981( Hydrothermal vents‬‬
‫בהפלגת ‪ 1399‬חזרה הספינה גם לאזור בו נצפו אלמוגי אבן ופאונה עשירה נוספת ב‪1393 -‬‬
‫וזאת על מנת למפות את גבולות השונית וכן כדי לאסוף דגימות‪ .‬באנליזות שנערכו נמצא כי‬
‫אוכלוסיית האלמוגים מורכבת מאלמוגים שחורים השייכים לקבוצת ה‪ Antipatharia -‬ולסוג‬
‫‪45‬‬
‫‪ , Leiopathes‬אלמוגי שמונה המכונים גם אלמוגי "במבוק" ששייכים לקבוצת ה‪Isididae -‬‬
‫(אלמוגים ממשפחה זו נפוצים בים העמוק ויוצאי דופן בקרב אלמוגי השמונה במבנה השלד‬
‫הקשיח שלהם העשוי מתערובת של קלציום קרבונט וחלבון (‪ ,))France, 2007‬נוצות ים‬
‫מהמין‬
‫‪ Funiculina quadrangularis‬ואלמוגי אבן מהסוגים ‪ Leptopsammia‬ו‪-‬‬
‫‪ .)Tsadok personal communication( Caryophyllia‬במספר מקרים נצפו אלמוגים כשהם‬
‫גדלים על שברי כדים עתיקים (ראה איור ‪ .)16‬בנוסף‪ ,‬דווח על הימצאותם של מושבות של‬
‫זואנטידים (‪ )Zoanthidae‬בצבע כתום (‪ )Tsadok personal communication‬ועל אלמוגי‬
‫שמונה מהסוג ‪)Tsadok personal communication( Swifitia‬‬
‫איור ‪ .21‬אלמוג שחור (משפחת ה‪ )Antipatharia-‬הגדל על כד עתיק (ככל הנראה מהתקופה‬
‫העותמאנית)‪ ,‬שנאסף על ידי הרובוט ‪ Hercules‬בקצה הצפוני של הפרעת פלמחים )‪Coleman‬‬
‫‪.)et al., 2012‬‬
‫בסמוך לבוהן של גלישת פלמחים נמצא אזור עשיר ב‪ Cold Seeps -‬ששם נראו מבנים עשויים‬
‫מקלציום קרבונט ופעפוע פעיל של גז‪ .‬באזורים אלה נצפו תולעים רב זיפיות ורכיכות‪.‬‬
‫החוקרים משערים כי אזורים כאלה נפוצים באזור מדף היבשת הישראלי ופעפוע הגז‬
‫והפאונה הסמוכה מהווים אינדיקציה להימצאות סדימנטים טעונים בגז מתאן‬
‫והידרוקרבונים אחרים ולהימצאות מאגרים עמוקים של גז טבעי כפי שהתגלה כבר בעבר‬
‫באזור המים הכלכליים של ישראל (‪ .)Coleman et al., 2012‬בהקשר להימצאות ‪Cold‬‬
‫‪ Seeps‬בשטח המים הכלכליים של ישראל חשוב לציין כי באגן המזרחי של הים התיכון‬
‫נמצאו בעבר ‪ Cold Seeps‬מדרום לכרתים וטורקיה בעומקים של ‪ 9.33-1333‬מ' וכן בצפון‬
‫מצרים בקרבת הדלתה של הנילוס ובקרבת רצועת עזה‪ ,‬שם דווח על אוכלוסיות של צדפות‬
‫ותולעים רב זיפיות בעומקים של ‪ 133-633‬מ' (‪ .) Coleman and Ballard, 2001‬באזור‬
‫דלתת הנילוס תועדו גם תופעות גיאומורפולוגיות שונות כגון ארובות גז‪,pockmarks ,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ Mud volcanoes ,Brine pools‬ו‪ Carbonate crust mounds -‬שמרמזים על אזור פעיל‬
‫מאוד מבחינה טקטונית (‪ .)Dupré et al., 2005‬על סמך ממצאים אלה סביר מאוד להניח כי‬
‫צפויות תגליות דומות נוספות גם בשטחי המים הכלכליים של ישראל‪.‬‬
‫בידודן של הנביעות הקרות בים התיכון הביא להתפתחות אוכלוסיות ייחודיות של‬
‫אורגניזמים‪ ,‬ובנוסף נמצא כי אורגניזמים מסוימים נתגלו כבעלי גודל פיזי קטן יותר מאשר‬
‫אותם מינים באתרים אחרים‪ .‬למשל באתר ‪ Anaximander mountains field‬בדרום מערב‬
‫טורקיה נמצאו צדפות קטנות מ‪ 0 -‬משפחות שונות ( ‪Mytilidae, Lucinidae,‬‬
‫‪ )Vesicomydae, Thyasiridae‬שהן המינים הדומיננטים באתר‪ .‬בנוסף נמצאו תולעים‬
‫מהקבוצות ‪ pognophora‬ו‪ .vestimentifera -‬הצדפות והתולעים הכילו חיידקים‬
‫אנדוסימביונטים שנבדלים בריאקציות הכימיות אותן הם מבצעים‪ .‬הסימביונטים של‬
‫התולעים ושל הצדפות מהמשפחות ‪ Lucinidae‬ו‪ vesicomydae -‬מתבססים על סולפיד‬
‫שמקורו מחיזור סולפאט על ידי חיידקים אחרים בסדימנט בעוד שהסימביונטים של הצדפות‬
‫מה‪ Mytillidae -‬יכולים להשתמש גם בסולפידים מהסדימנט וגם ישירות במתאן שמשתחרר‬
‫מהנביעות (‪ .(Cartes et al., 2004‬בשלב המחקר הנוכחי חסר עדיין מידע ביולוגי על‬
‫הנביעות שהתגלו באזור גלישת פלמחים‪.‬‬
‫הימצאות אתרי נביעות קרות ואלמוגי עומק בסמיכות יחסית באזור גלישת פלמחים הוא ככל‬
‫הנראה אינו מקרי‪ .‬אלמוגים זקוקים למצע קשיח על מנת להתיישב עליו‪ .‬מצע קשיח בים‬
‫העמוק בתחומי אגן הלבנט אינו נפוץ ולפיכך ההערכה היא כי המצע הקשה עליו נמצאו‬
‫האלמוגים הינו מצע קרבונטי ממקור ביוגני (‪ .)Authigenic Carbonate2‬הנחה זו מבוססת על‬
‫ממצאים מאזור מפרץ מקסיקו (‪ ,)NOAA Pen-Yuan Hsing‬שם מתועד תהליך של סוקצסיה‬
‫שבמהלכו נוצר מצע קשיח קרבונטי ביוגני באתרי נביעות מתאן שפסקה נביעתן‪ .‬השלבים‬
‫העיקריים בתהליך הסוקצסיה‪:‬‬
‫‪ .9‬באתרים של פעילות טקטונית בקרקעית הים פורץ גז מתאן ואלה הן נביעות מתאן ‪Cold‬‬
‫‪.seeps‬‬
‫‪ .1‬המתאן נמצא בבסיס קיומן של אוכלוסיות כמו סינטטיות שהיצרנים הראשוניים בהם הן‬
‫בקטריות שיוצרות מרבדים (‪ )Mats‬בקרבת הנביעות‪.‬‬
‫‪ .0‬בקרבת משטחי הבקטריות מתיישבות צדפות שמכילות בעצמן חיידקים סימביונטים‪.‬‬
‫‪ .0‬פעולת הבקטריות מייצרת קלציום קרבונט שמושקע על הקרקעית ויוצר מצע סלעי‪.‬‬
‫במשך עשרות שנים של פעילות הנביעה‪ ,‬גדל הסלע ומושך אליו אורגניזמים נוספים‬
‫כדוגמת תולעים ישיבות שגדלות לצד הצדפות ומכילות גם הן חיידקים סימביונטים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫קרבונט שנוצר בתהליך ביוגיאוכימי על ידי חיידקים‪ .‬בתהליך מעורבים‪ :‬פחמן מסלעי משקע עתיקים‪ ,‬מתאן א‪-‬‬
‫ביוגני ויון ביקרבונט שנמצא בנוזלי נביעות מתאן (‪)Yu.Lein, 2004‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ .1‬נביעות המתאן לא מתקיימות לנצח וכשקצב פריצת הגז קטן‪ ,‬מתחילות הבקטריות למות‬
‫וכך גם הצדפות‪ .‬התולעים הופכות לדומיננטיות מכיוון שהן מסוגלות להתקיים גם‬
‫מסולפיד שמצוי בקרקעית‪.‬‬
‫‪ .8‬כשהנביעות מפסיקות כליל‪ ,‬נעלמות גם התולעים ומותירות אחריהן אזור של מצע קשיח‬
‫שפנוי להתיישבות פגיות של אלמוגי עומק‪.‬‬
‫אזורי הקידוח לוויתן ‪ 4‬וכריש ‪1‬‬
‫מידע נקודתי נוסף לגבי אזור הקידוח לוויתן ‪ 0‬שנמצא כ‪ 911 -‬ק"מ מערבית לחיפה בעומק‬
‫של כ‪ 9813 -‬מ' נתקבל מסקר סביבתי מקדים שנערך על ידי חברת ‪ CSA‬האמריקאית עבור‬
‫חברת נובל אנרג'י (‪ .)CSA, 2012‬באתר הקידוח נערכו סקרי וידאו מנקודת הקידוח על ‪ 0‬צירי‬
‫כיוון עד למרחק של ‪ 0333‬מ'‪ .‬קרקעית הים בכל אזור הסקר הינה קרקעית רכה‪ ,‬טינית‬
‫ושטוחה‪ .‬בצילומים נצפתה אשפה ממקור אנושי כדוגמת שקיות ופחיות‪ .‬לא נצפה מצע קשה‬
‫או נביעות מתאן‪ .‬מבחינת המצאי הביולוגי‪ ,‬האורגניזמים השכיחים ביותר שנצפו היו דגים‬
‫וסרטנים ארוכי בטן (שרימפס)‪ .‬אחד הדגים שנצפו בתדירות גבוהה שייך לסוג ‪Bathypterois‬‬
‫(‪ .(Tripod Fish‬דג מסוג זה נצפה גם בסקר שנערך על ידי רשות הטבע והגנים באזור דור‬
‫בעומק של כ‪ 133 -‬מ' והוא זוהה כ‪ . Bathypterois mediterraneu -‬השכיחות של הופעת הדגים‬
‫והסרטנים היתה ‪ 1.1‬ו‪ 0 -‬פרטים לחתך של ‪ 933‬מ' בהתאמה‪ .‬בנוסף נצפו מקבצי מחילות‬
‫וערמות סדימנט בצורת קונוסים‪ ,‬שמעידים על פעילות ביולוגית ‪.)CSA, 2012( Bioturbation‬‬
‫אתר הקידוח כריש ‪ 9‬ממוקם כ‪ .1 -‬ק"מ ממערב לאזור הצפוני של ישראל (בסמוך לקו הגבול‬
‫עם לבנון) בעומק מים של כ‪ 9.33 -‬מ'‪ .‬בדומה לסקר ולממצאים באתר לוויתן ‪ 0‬גם בכריש ‪9‬‬
‫נמצא אזור הקידוח כבעל קרקעית רכה וטינית אך באזור כריש ‪ 9‬נצפו גם שברי קונכיות‬
‫ושרידי שלדים גירניים שהיוו חלק מהסדימנט‪ .‬כמו כן נצפו מחילות וערמות סדימנט שהן‬
‫תוצר של פעילות ביולוגית‪ .‬האורגניזמים הדומיננטים היו דגים וסרטנים ארוכי בטן בדומה‬
‫לממצאים באתר לוויתן ‪ .0‬באזור הקידוח נערך גם דיגום לחי בתוך המצע שמממצאיו עולה כי‬
‫את רוב הפאונה מהווים סרטנים (יותר מ‪ ,)83% -‬התולעים הרב זיפיות היוו ‪ 1.%‬כשמתוכם‬
‫‪ 90%‬משוייכים למין ספציפי ‪( Notomastus sp.‬שייך למשפחת ה‪ )Capitellidae -‬ורכיכות‬
‫היוו ‪ % 93‬מכלל בעלי החיים שנמצאו (‪.)CSA, 2013‬‬
‫דגים בעומקים הגדולים מ‪ 1111 -‬מ'‬
‫בעומקי מים שבין ‪ 9333-0180‬מ' נמצאים שני מיני דגים דומיננטים‬
‫‪Bathypterois‬‬
‫‪ )Tripodfish( mediterraneus‬ו‪Jones et al., 2003; Galil, ( Nezumia sclerorhynchus -‬‬
‫‪ .)2004‬מינים נוספים שנמצאו בעומקים אלה כוללים‪,Phycis phycis ,Lophius pisctorius :‬‬
‫‪ Stomias boa ,Chimera monstrous ,Phycis blennioides‬ומספר מינים מהמשפחות‬
‫‪ Bothidae ,Triglidae ,Scorpaenidae ,Sternoptychidae‬ו‪CSA, ( Scophthalmidae -‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .)2013‬בנוסף תועדו מספר מיני כרישים‪,Galeus melanostomus ,Hexanchus griseus :‬‬
‫‪ Centrocymnus coelolepis ,Centrophorus spp.‬ו‪.)CSA, 2013( Etmopterus spinax -‬‬
‫ג‪ 1.‬קניון אכזיב (נכתב על‪-‬ידי מיה אלסר)‬
‫רקע גיאולוגי‬
‫עשרה קניונים תת‪-‬ימיים עיקריים מופו מול חופי צפון ישראל ודרום לבנון ( ‪Almagor and Hall,‬‬
‫‪Hall et al., 1983‬‬
‫;‪ .)Carlisle, 1965 ;1980‬הקניונים הם קניונים בוגרים אשר חרצו‬
‫עמוקות את מדף ומדרון היבשת הצרים וחתרו את דרכם אל הים העמוק במרחק קצר מאוד‬
‫מהחוף (‪ .)Almagor, 1993‬קניון אכזיב הוא אחד מתוך העשרה‪ .‬קניון אכזיב נוטה בצורה‬
‫אלכסונית לכיוון צפון מערב במדרון היבשת ובבסיסו‪ ,‬בעומק ‪ 113‬מ‪ ,‬מתעקל הקניון לאורך‬
‫כעשרה ק"מ וחובר לקניון צור בעומק של כ‪ 9133 -‬מ' (איור ‪.)11‬‬
‫תחילתו של קניון אכזיב כשלושה ק"מ מערבית לשפך נחל שעל שבגליל המערבי ולאורך ‪ 03‬ק"מ‬
‫הוא חוצה את מדף ומדרון היבשת בצורה תלולה‪ ,‬עד לעומק של ‪ 9133‬מ' (‪ .)Mart,1989‬חלקו‬
‫העליון של הקניון‪ ,‬התלול ביותר‪ ,‬מעוצב בצורת ‪ V‬וערוציו חוצים באלכסון את מדרון היבשת‬
‫(‪ .)Almagor, 1993‬שיפוע קירותיו נע בין ‪ , 13-133‬אך גם שיפועים תלולים יותר נמדדו‪ .‬קירות‬
‫תלולים אלו לא יכולים לתמוך בהצטברות של סדימנטים ומגיבים במיידיות לכל היסדקות או‬
‫רעד סיסמי במפולת סדימנטים‪ .‬מפולות הנגרמות כתוצאה מרעידת אדמה הם הגורם המשמעותי‬
‫ביותר להסעת הסדימנטים במורד מדרון היבשת ולתהליך שחיקת הקניונים‪ .‬במפולות אלו מוסעת‬
‫רק שכבת סדימנטים דקה מפני השטח במורד המדרון‪ .‬המשקעים המצטברים ממפולות שכאלו‬
‫יוצרים תערובת הטרוגנית אשר מכילה לעיתים קרובות חלקיקי כורכר וכדורי בוץ‪ .‬יש לזכור כי‬
‫מכיוון שמפולות כאלו נובעות בעיקר מרעידות אדמה‪ ,‬השקעה מסיבית כזו של סדימנטים היא‬
‫אירוע אפיזודי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מקור הסדימנטים במדף היבשת הלבנוני הם אלוביאלים ומגיעים ברובם‬
‫מנהרות המתנקזים מהרי הלבנון‪ .‬מדף היבשת הצר של לבנון הופך סדימנטים אלו לזמינים‬
‫מיידית לתהליכים המתרחשים במדרון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 9166‬צילם ‪ (9161( Mart‬את הקניון בעומקים שבין ‪ 83‬ל‪ 033-‬מטרים ומצא שבניגוד להנחה‬
‫כי הקירות התלולים של קניון אכזיב יהיו סלעיים בעיקרם‪ ,‬בדומה למדרונות תלולים אחרים בים‬
‫התיכון‪ ,‬רוב קירות הקניון היו מכוסים בסדימנטים אחידים דקי‪-‬גרגר‪ .‬דגימות מוקדמות הראו כי‬
‫כיסוי הסדימנטים מורכב מחומר טיני המכיל כמויות גדולות של מינרל הסמקטיט אשר מקורו‬
‫בנהר הנילוס‪.‬‬
‫הימצאות טין נילוטי על קירותיו התלולים של קניון אכזיב‪ ,‬כמו גם הקביעה כי לאזור אכזיב לא‬
‫סופקו סדימנטים מהנילוס בתקופת הרביעון‪ ,‬מצביעים על כך שקניון אכזיב‪ ,‬כמו גם הקניונים‬
‫הסמוכים בצפון שולי הלבנט‪ ,‬נוצרו לפני תקופה זו ועברו שחיקה ועיצוב כבר במהלך תקופת‬
‫המיוקן המאוחרת‪ ,‬בה היה מפלס הים נמוך‪ .‬מאז‪ ,‬עברו הקניונים התת‪-‬ימיים בצפון ישראל‬
‫ובדרום לבנון תהליכי שחיקה ע"י סדימנטים המוסעים לאורך נתיבים קבועים במדרון‪ ,‬עד לקבלת‬
‫מבנם הנוכחי (‪.)Almagor, 1993‬‬
‫‪43‬‬
29 ‫איור‬
Bathymetry of the Akhziv and Sour canyons. The smooth isobaths of Sour
Canyon are due to few bathymetric data. Encircled stars denote large
sediment slabs that slid into the Akhziv Canyon thalweg. (B) A block diagram
of the canyons (prepared by J.K. Hall) (Almagor, 1993).
44
‫‪ .1‬ממצאים ביולוגים‬
‫קניונים תת‪-‬ימיים‪ ,‬בשל מאפייניהם הפיזיקליים הייחודיים ברחבי העולם‪ ,‬נמצאו כמוקדי יצרנות‬
‫ומגוון ביולוגי‪ .‬קניון אכזיב מהווה את בית הגידול היחידי לאורך מדף היבשת הישראלי בו הים‬
‫העמוק נמצא כה קרוב לחוף‪ .‬מאפיין ייחודי זה בשילוב ההנחה שקניון אכזיב לא יהא שונה מדומיו‬
‫בעולם‪ ,‬הובילו את רשות הטבע והגנים לפתוח בהליכים להכרזת הקניון וסביבתו הקרובה כשמורת‬
‫טבע ימית‪.‬‬
‫במהלך סקרים שגרתיים של עמותת מחמל"י (מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל)‬
‫ורשות הטבע והגנים לאיתור יונקים ימיים בין ראש הנקרה למפרץ חיפה‪ ,‬נמצא כי רוב הפרטים‬
‫ממין דולפינן מצוי (‪ )Tursiops truncatus‬נצפו מעל קניון אכזיב ( ‪Roditi-Elasar et al.,‬‬
‫‪ .)2013‬הדולפינן המצוי אינו נציגם היחיד של היונקים הימיים באזור זה‪ .‬לאחר כחמישים שנה‬
‫של היעדרות‪ ,‬נצפו באזור אכזיב וראש הנקרה שני פרטים ממין כלב הים הנזירי‪ .‬פרט אחד‪ ,‬ככל‬
‫הנראה זכר‪ ,‬בינואר ‪ 1393‬ונקבה‪ ,‬שזהו לה ביקורה השני לאורך חופי ארצנו‪ ,‬ביוני ‪( 1390‬איור ‪.)03‬‬
‫איור ‪ :31‬כלב הים הנזירי‪ ,‬ראש הנקרה ‪ .19.8.1390‬צילום‪ :‬מיה אלסר‬
‫תצפיות אלה הובילו לשבע הפלגות מחקר‪ ,‬מאוקטובר ‪ 1393‬ועד מאי ‪ ,1390‬במסגרת לימודי‬
‫דוקטורט של מיה אלסר ‪ ,‬להשוואת נציגים מרמות טרופיות שונות בקניון אכזיב ומחוצה לו‪,‬‬
‫במדרון הסמוך‪ ,‬במטרה לבדוק האם קניון אכזיב מהווה מוקד יצרנות‪ ,‬אשר יהיה בעל השפעה‬
‫משמעותית באזור האוליגוטרופי של מזרח הים התיכון‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 1393‬סקרה ספינת המחקר 'נאוטילוס' את קרקעית הים התיכון שמול ישראל‪,‬‬
‫במיזם משותף עם בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ .‬צוללות משוכללות בלתי‬
‫מאוישות ירדו לקרקעית הים בעומק של חצי קילומטר ויותר‪ ,‬צילמו את השטח ונתנו תמונה‬
‫ראשונה של הפאונה המקומית‪.‬‬
‫חסרי חוליות בקרקעית קניון אכזיב‬
‫ממצאי אנליזת דגימות החי בתוך המצע מראות כי ממוצע מספר הפרטים הכולל ומגוון המינים‬
‫היה גבוה יותר בקרקעית הקניון לעומת נקודות ביקורת בעומקי מים דומים במדרון (‪Roditi-‬‬
‫‪ .)Elasar et al., 2013‬ההבדל ניכר במיוחד בהפלגות הקיץ והאביב‪.‬‬
‫נציגי קבוצות בנתוניות מסוימות נמצאו בקניון בלבד‪ ,‬ביותר מהפלגה ו‪/‬או מתחנת דגימה אחת‪:‬‬
‫תולעים טבעתיות רב‪-‬זיפיות מהמשפחות הבאות ‪ Nereidae ,Cirratulidae‬ו‪Cossuridae -‬‬
‫(בעומקים של כ‪ 033-‬מ')‪ Paraonidae,Glycerida ,‬ו‪( Maldanidae-‬איור ‪( )0‬בעומקים של כ‬
‫‪ 983‬מ')‪ .‬תולעים ממשפחת ה ‪ Maldanidae‬ידועות כאחראיות לערבול מטה של רקב צמחי טרי‬
‫בסדימנטים‪ ,‬עד לעומק של ‪ 0-90‬ס"מ‪ .‬ההערכה היא כי תולעים אלה ממלאות תפקיד מפתח‬
‫במערכות אקולוגיות של מים עמוקים ע"י כך שהופכות את המשקעים הצמחיים למזון זמין‬
‫לאורגניזמים המתחפרים בקרקעית (‪ .)Levin et al, 1997‬מפרוקי הרגליים נמצאו פרטים‬
‫מהסדרות ‪ Amphipoda‬ו‪ Tanaidacea -‬ומהרכיכות בלטו מספר נציגים ממחלקת‬
‫‪( Aplacophora‬איור ‪ )09‬ועשרות פרטים של צדפות מסוג ‪( Thyasira‬איור ‪ ,)09‬שנמצאו‬
‫בעומקים של כ ‪ 033‬מ'‪ ,‬במיוחד ‪ Thyasira oblonga‬ו‪.Thyasira alleni -‬‬
‫איור ‪ :31‬מימין‪ Aplacophora :‬שנדגם מעומק ‪ 003‬מ' בקניון אכזיב‪ .‬משמאל‪ :‬צדפת‬
‫‪ Thyasira‬מעומק ‪ 003‬מ' בקניון אכזיב צילומים‪ :‬מיה אלסר‬
‫‪44‬‬
‫פלנקטון בקניון אכזיב‬
‫יצורי הפלנקטון ניידים יותר ודינמיים מיצורי הבנתוס ועל כן יש להיות זהירים יותר בקביעת‬
‫ייחודיות הטקסונים בקניון‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו מספר טקסונים אשר נצפו בקניון אך לא מחוצה לו‪:‬‬
‫מיני דגים בשלבם הפלנקטוני (איור ‪ ,)01‬נציגי מחלקת הצדפות (‪ )Bivalvia‬ומחלקת הראש‪-‬‬
‫רגליים (‪( )Cephalopoda‬איור ‪ )01‬ונציגי סדרת ה ‪ Isopoda‬ממחלקת רכי‪-‬השריון‬
‫(‪ )Malacostraca‬אשר נמצאו גם בבנתוס ויכולים להעיד על שכבת ערבול קרובה לקרקעית‪.‬‬
‫איור ‪ :32‬מימין‪ :‬דיונון ממין לא מזוהה שנדגם בגרירת פלנקטון אנכית מעומק ‪ 113‬מ'‪ .‬משמאל‪:‬‬
‫דג ממין לא מזוהה שנדגם בגרירת פלנקטון אנכית מעומק ‪ 093‬מ'‪( .‬צילומים‪ :‬מיה אלסר)‬
‫‪ .2‬קניונים תת‪-‬ימיים כאזורים מוגנים בים התיכון‬
‫הים התיכון‪ ,‬למרות גודלו היחסי‪ ,‬מכיל מספר גדול של מינים ימיים‪ ,‬כאשר אחוז גבוה מהם‬
‫אנדמיים )‪ .(Mouillot et al., 2011‬עם זאת‪ ,‬רוב האזורים הימיים המוגנים נמצאים קרוב לחוף‪,‬‬
‫תוך הזנחה של בתי הגידול של הים העמוק )‪ ,(Marin et al.,2011‬למרות שקניונים תת‪-‬ימיים‬
‫בים התיכון נפוצים ופזורים יותר יחסית לאזורים אחרים (‪.)Harris and Whiteway, 2011‬‬
‫הניסיונות הראשונים לקדם את שימורם של קניונים תת‪-‬ימיים בים התיכון נעשו ע"י ‪IUCN,‬‬
‫‪ CIESM‬ו‪ WWF-‬בשנת ‪ 1330‬עם הוצאת דוח מיוחד )‪ (WWF/IUCN, 2004‬על השימור הנדרש‬
‫לבתי גידול ייחודיים בים התיכון‪ .‬בדוח זה הודגשה חשיבות שימורם של קניונים תת‪-‬ימיים בים‬
‫התיכון‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬למרות חשיבות הנושא ומחקרים עכשוויים )‪ (HERMES, HERMIONE, ICES‬ולמרות‬
‫האיום האנתרופוגני בתחום התחממות גלובאלית‪ ,‬הרס וניצול בתי גידול אשר צפוי להחמיר ( ‪Coll‬‬
‫‪ ,)et al., 2010‬אף אחד מ‪ 133-‬הקניונים התת‪-‬ימיים בים התיכון אינו מוכרז בפועל כאזור מוגן‬
‫או שמורה ימית‪ ,‬במסגרת לאומית או בינלאומית‪ ,‬למעט ‪ Golf of Lion‬שבמערב הים התיכון‪ ,‬שם‬
‫הוכרזו הגבלות דייג (‪.)Würtz, 2012‬‬
‫‪44‬‬
‫ד‪ .‬עופות במרחב הים התיכון של ישראל (נכתב על‪-‬ידי אסף מירוז)‬
‫את העופות הנצפים בחופי ישראל ובמרחב הימי שלה ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .9‬עופות‪-‬ים "אמתיים" (משייטים – ‪ :)pelagic‬במרחב הימי של ישראל אין תנאים‬
‫מתאימים לקינון של עופות אלה‪ ,‬אך הם מגיעים לכאן מחוץ לעונת הקינון אגב נדידה‬
‫ושוטטות‪ .‬במרחב הימי של ישראל נצפו עד עתה ‪ 93‬מיני עופות‪-‬ים אמיתיים (בעלי "מקור‪-‬‬
‫צינור"‪ )Tubenoses ,‬ועוד שלושה מיני סולות‪ ,‬ארבעה מיני חמסנים‪ ,‬ומספר גדול יותר של‬
‫שחפים ושחפיות (המתוארים בפרק על החופמאים)‪ .‬זהו עושר מינים גבוה ביותר יחסית‬
‫לשאר מדינות הים התיכון‪ ,‬ועשוי להעיד על החשיבות היחסית של מזרח הים התיכון עבור‬
‫עופות‪-‬ים‪ ,‬אם כי יש לקחת בחשבון הטיה מסוימת הנובעת ממספרם הגבוה יחסית של צפרים‬
‫ישראלים לעומת מספר הצפרים במדינות השכנות‪.‬‬
‫מרבית עופות הים שוהים בעומק הים ונצפים מהחוף במספרים קטנים בלבד‪ ,‬למעט באירועי‬
‫סערה‪ ,‬כאשר רוח מערבית חזקה סוחפת אותם מערבה‪ .‬באירועים אלה הם מופיעים לעיתים‬
‫בקרבת החוף במספרים גדולים יחסית (עשרות‪ ,‬מאות ועד אלפים בודדים)‪.‬‬
‫אחד מעופות הים ה"אמיתיים" השכיחים יחסית בחופינו הוא היסעור המצוי ( ‪Puffinus‬‬
‫‪ ,)yelkouan‬המקנן באיים בים התיכון‪ .‬למרבה האירוניה‪ ,‬אוכלוסייתו העולמית של היסעור‬
‫המצוי קטנה ביותר והוא הוכר לאחרונה כמין בסכנת הכחדה עולמית (בסטאטוס‬
‫"‪ – "Vulnerable‬עתידו בסכנה) ע"י ארגוני שמירת טבע בינלאומיים ( ‪Birdlife‬‬
‫‪ .)International 2012‬למרות שהיסעור המצוי נראה חופינו במספרים קטנים יחסית לגודל‬
‫אוכלוסייתו העולמית‪ ,‬מגמת הירידה באוכלוסייתו ניכרת גם כאן‪ .‬בניתוח כמותי של מספר‬
‫התצפיות בו על ידי צפרים חובבים מתקבלת מגמת ירידה ברורה (פרלמן ‪.)1390‬‬
‫מגמת הירידה שניכרת במספר הפרטים של יסעור מצוי מאפיינת ככל הנראה את מרבית מיני‬
‫עופות הים הנצפים בישראל (אם כי המגמה אצל מרביתם בולטת פחות)‪ ,‬והיא משקפת ירידה‬
‫כלל‪-‬עולמית באוכלוסיות עופות‪-‬ים כתוצאה מהתדלדלות המערכות הטבעיות הימיות‬
‫כתוצאה מדייג וניצול‪-‬יתר‪.‬‬
‫‪ .1‬חופמאים (‪ – Charadriiformes‬כולל שחפים ושחפיות)‪ :‬מינים המותאמים לחיים‬
‫בסביבה החופית‪ ,‬שחלק מהם חיים גם בים הפתוח‪ .‬בחופי ישראל נצפים נציגים רבים של‬
‫קבוצה זו המנצלים את הסביבה החופית של ישראל בעונות השונות של השנה‪ .‬מין אחד‬
‫של שחף ושני מיני שחפיות מקננים במושבות של עשרות ומאות פרטים במאגרי מים‬
‫ועל איים בקרבת החוף (ראה איור ‪ .)01‬בעבר‪ ,‬כשהיו פחות הפרעות בחופים‪ ,‬החופמאים‬
‫גם קיננו בחופינו‪ .‬משפחת החופמאים כוללת מינים החיים בחופים החוליים (דוגמת‬
‫חופמי אלכסנדרי‪ ,‬חופמי חוף וחופית לבנה)‪ ,‬מיני עופות החיים בחופים הסלעיים ועל‬
‫טבלאות הגידוד (דוגמת ארנריה וחופזי מנומר)‪ ,‬מינים המתמחים בציד פעיל של דגים‬
‫מהאוויר (שחפיות) ומינים ג'נרליסטים הניזונים מפגרים‪ ,‬משאריות מזון ומחמיסת מזון‬
‫מעופות אחרים (שחפים וחמסנים)‪ .‬אלפי חופמאים‪ ,‬השייכים לכ‪ 03 -‬מינים מבלים חלק‬
‫‪44‬‬
‫משמעותי ממחזור חייהם בחופי הים של ישראל‪ .‬מינים אלה הם נודדים ארוכי‪-‬טווח‪,‬‬
‫ומבצעים נדידה מרשימה ביותר מאזורי הקינון שבצפון אירופה ואסיה (כולל מרחבי‬
‫הטונדרה הצפונית)‪ ,‬עד לאזורי חריפה במזרח התיכון ובאפריקה‪ .‬חופמאים אלה עוצרים‬
‫בחופי ישראל למנוחה ולצבירת שומן המהווה עבורם "דלק" להמשך המסע וישראל היא‬
‫תחנה חשובה מאוד עבורם‪ ,‬לפני חציית המכשול היבשתי הנרחב של מדבר סהרה‪ .‬חלק‬
‫קטן יחסית של האוכלוסיות הנודדות נשאר בחופי ישראל ומבלה כאן בחודשי החורף‪.‬‬
‫שחף האגמים (‪ ,)Larus ridibundus‬הוא המין השכיח ביותר בחופי ישראל בחורף‪.‬‬
‫ריכוזי לינה של מעל ‪ 13,333‬פרטים נמנו בחופים הבאים‪ :‬עכו‪ ,‬נמל הקישון‪ ,‬חיפה‪ ,‬מעגן‪-‬‬
‫מיכאל ויפו (‪.)Shirihai 1996‬‬
‫‪ .0‬עופות נודדים‪ :‬קבוצה זו כוללת מינים רבים של עופות מים‪ ,‬וכן ציפורי שיר ודומיהן‪.‬‬
‫מינים אלה אינם שוהים זמן רב מעל לים‪ ,‬אך הם חוצים אותו אגב נדידתם‪ .‬היקף‬
‫הנדידה מול חופי ישראל נאמד במיליוני עופות נודדים‪ .‬קיימים הבדלים ניכרים באופי‬
‫הנדידה של הקבוצות השונות – עופות המים מעדיפים לנדוד מעל לים‪ ,‬ולכן ככל‬
‫שמדרימים לכיוון חופי צפון‪-‬סיני‪ ,‬עולה בהדרגה מספר העופות הנודדים בקרבת החוף‬
‫(בגלל התעגלות קו החוף מערבה)‪ .‬ציפורי השיר לעומת זאת‪ ,‬מעדיפות לנדוד מעל ליבשה‪,‬‬
‫ולכן מספר גדול של ציפורים "חותכות" בנדידתן את הים התיכון מטורקיה לקפריסין‬
‫ומשם לחופי ישראל‪.‬‬
‫ד‪ 1.‬חשיבות המרחב הימי של ישראל עבור עופות‬
‫חופי מזרח הים התיכון נחשבים לעניים יחסית מבחינה ביולוגית בגלל טמפרטורת המים‬
‫הגבוהה והכניסה המעטה של חומרי הזנה ממקור יבשתי (זרימת הנילוס שהייתה משמעותית‬
‫בעבר הצטמצמה מאז הקמת סכר אסואן)‪ .‬מבחינת עופות‪ ,‬גם היעדר איים‪ ,‬לגונות וצוקי חוף‬
‫משמעותיים מצמצמים את אפשרויות הקינון של עופות‪-‬ים בחופינו‪.‬‬
‫במסמך המתאר "אזורים חשובים לציפורים" באגן הים התיכון ( ‪IBAs – Important Bird‬‬
‫‪ ,)Areas‬קיבל המרחב הימי של ישראל את הציון ‪ 1‬מתוך ‪ ,.‬בעיקר בגלל היסעור המצוי‬
‫(‪ ,)Puffinus yelkouan‬מין המצוי בסכנת הכחדה וחורף‪/‬חולף מול חופינו במספרים קטנים‬
‫(איור ‪.)UNEP 2010( )00‬‬
‫מאידך‪ ,‬מסמך זה מתייחס אך ורק לחשיבות של האזור עבור עופות ים "אמיתיים" (פלגיים)‪,‬‬
‫שכאמור אינם מקננים בחופי ישראל ואינם נצפים כאן במספרים גדולים‪ .‬החשיבות של‬
‫המרחב הימי של ישראל היא ללא ספק בצירי הנדידה המרשימים החוצים אותו בכיוונים‬
‫צפון‪-‬דרום‪ ,‬ובהם חולפות אוכלוסיות ענק של עשרות ואולי מאות מיליוני עופות המקננים‬
‫במזרח אירופה ובמערב אסיה ומבלים את החורף באפריקה (איור ‪.)00‬‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ :33‬אזורים חשובים לציפורים באגן הים התיכון (‪)UNEP 2010‬‬
‫איור ‪ :34‬אזורים חשובים לציפורים במזרח אגן הים התיכון‪ ,‬המרחב הימי של ישראל קיבל‬
‫את הציון ‪ 1‬מתוך ‪ ,.‬המרחב הימי שמצפון לדלתת הנילוס קיבל את הציון ‪)UNEP 2010( 9‬‬
‫‪45‬‬
‫ד‪ 2.‬היבטי שמירת טבע‬
‫מדינת ישראל ומזרח אגן הים התיכון ממוקמים על ציר נדידת ציפורים מהחשובים בעולם‪,‬‬
‫המרכז אליו אוכלוסיות של עופות המקננים במרחב העצום של מזרח אירופה ומערב אסיה‪.‬‬
‫ישראל מהווה אזור מפגש בין היבשות אירופה‪ ,‬אסיה ואפריקה ומספר הציפורים הנודדות‬
‫דרכה נאמד לכל הפחות ב‪ 133 -‬מיליון עופות בעונה (סתיו ואביב)‪ .‬ביחד עם מדינות נוספות‬
‫לאורך ציר הנדידה‪ ,‬יש לישראל השפעה על שלמות המערכות האקולוגיות בשלושת היבשות‬
‫הללו והאחריות המוטלת על כתפיה היא לכן כבדה‪ .‬בין היתר‪ ,‬חתומה ישראל על אמנות‬
‫בינלאומיות לשמירה על המינים הנודדים (אמנת בון) ולשמירה על הים התיכון (אמנת‬
‫ברצלונה)‪.‬‬
‫המרחב הימי של ישראל היה לאורך מיליוני שנים מרחב אחיד‪ ,‬פתוח וכמעט לא מנוצל בידי‬
‫אדם‪ .‬את המרחב הזה חוצים כיום מיליוני עופות נודדים המוצאים את דרכם תוך כדי מעוף‬
‫הנדידה הלילי באמצעות מספר חושים ואמצעים שפיתחו במרוצת האבולוציה‪ .‬בין העזרים‬
‫הללו נמצאים מצפנים הנעזרים במפה המגנטית והגרביטציונית של כדור הארץ‪ ,‬במפת‬
‫הכוכבים‪ ,‬מפת קיטוב האור‪ ,‬מפת ריחות ועוד‪.‬‬
‫מיותר לציין שכל שינוי במרחב האחיד הזה‪ ,‬המהווה למעשה "מדבר מימי"‪ ,‬עשוי להטעות‬
‫את העופות ולבלבל את המצפנים שהם מסתמכים עליהם‪ .‬מפעלי ענק המוקמים ברחבי‬
‫הימים והאוקיינוסים בשנים האחרונות‪ ,‬במטרה להפיק גז‪ ,‬נפט‪ ,‬אנרגיית רוח וכדומה‪,‬‬
‫מייצרים מחסומים עבור העופות הנודדים‪ .‬לעיתים די בפנס בודד כדי להטעות אלפי עופות‬
‫נודדים ולגרום להם לנווט אל מותם‪ .‬מסיבה זו יש לנהוג משנה זהירות בכל פיתוח במרחב‬
‫הימי‪ ,‬ולהקדים מחקר וניטור לכל פעולה ותוכנית‪.‬‬
‫פוטנציאל הפגיעה בעופות הנודדים הוא גדול‪ ,‬אך כיום חסר מידע עדכני מאזורנו‪ ,‬הן על היקף‬
‫הנדידה ומאפייניה (גובה הנודדים‪ ,‬תזמון הנדידה וכולי)‪ ,‬והן על הרכב המינים ושיעור‬
‫הפרטים שעשוי להיפגע‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬ההערכות למספר מקרי המוות של ציפורים כתוצאה‬
‫מהתנגשות בפלטפורמה אחת הממוקמת בים הצפוני (המהווה ציר נדידה משני יחסית‬
‫לישראל) נעות בין ‪ 133‬ל‪ 83,333 -‬פרטים לשנה (‪.)OSPAR 2012‬‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ :35‬שחפיות גמדיות‪ .‬המין מקנן בישראל במספרים קטנים ונמצא במגמת ירידה‬
‫במרבית תחומי תפוצתו‪ ,‬נכלל בנספח המינים של אמנת ברצלונה לשמירה על אגן הים התיכון‬
‫(אסף מירוז)‪.‬‬
‫ה‪ .‬תהליכי שינוי ופגיעה בבתי גידול‬
‫ה‪ 1.‬הגירת מינים‬
‫פתיחת תעלת סואץ (בשנת ‪ ,)9681‬שמחברת באופן מלאכותי את הים התיכון וים סוף הובילה‬
‫לתהליך מואץ של הגירת מינים המשפיע על כלל המערכות האקולוגיות בים התיכון‪ .‬תהליך‬
‫ההגירה מים סוף לים התיכון מכונה "הגירה לספסית" על שם האדריכל הצרפתי שתכנן את‬
‫התעלה פרדיננד מארי דה לספס‪ .‬עד היום תועדו מעל ‪ .33‬מינים פולשים )‪ .(Galil 2014‬רוב‬
‫המינים הפולשים שהגיעו דרך תעלת סואץ הצליחו להתבסס ולהקים אוכלוסיות משגשגות באגן‬
‫הלבנט‪ ,‬מלוב ועד יוון וחלקם אף הגיעו לאגן המערבי (‪ .)Galil et al., 2014‬הנזק הפרטני‬
‫והמצטבר של המינים הפולשים מתבטא בהשפעות בדרגות שונות על מבנה ותפקוד של‬
‫אקוסיסטמות שלמות (‪.)Galil et al., 2014‬‬
‫קיימים מספר גורמים שמעצימים ומסייעים להגירת המינים‪ )9( :‬עצירת שיטפונות הנילוס על ידי‬
‫סכירתו‪ ,‬ובכך הסרת מחסום של עדשת מים מתוקים בפתח התעלה‪ )1( .‬ירידה במליחותם של‬
‫האגמים המרים שהיוו מחסום נוסף‪ )0( .‬העמקתה של תעלת סואץ‪ .‬גורמים נוספים שנטען כי הם‬
‫מסייעים בהתבססות האוכלוסיות שמקורן אינדו‪-‬פסיפי הם‪ )9( :‬עלייה בטמפרטורת מי הים‪,‬‬
‫(‪ )1( .(Boero 2014, Bianchi and Morri 2000, Bianchi 2007‬עלייה במליחות‪ )0( .‬אירועי זיהום‬
‫ים ממקורות שונים‪ .‬הסברה היא כי המינים המהגרים עמידים יותר לתופעות הנ"ל‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫חשיבותם של מיני הדגים המהגרים מים סוף באגן המזרחי של הים התיכון באה לידי ביטוי‬
‫בעיקר באוכלוסיות הענק שחלקם הצליחו למסד‪ .‬המינים המהגרים כבשו כמעט כל גומחה‬
‫אקולוגית וכל בית גידול באגן המזרחי (ראה איור ‪:)08‬‬
‫‪ .9‬בבית הגידול הסלעי‪ :‬גרזנון הכוכים‪ ,‬סיכן משויש‪ ,‬סיכן הודי‬
‫‪.1‬‬
‫מצע רך‪ :‬אופירית נודדת‪ ,‬אופון זהוב‪-‬פס‪ ,‬אופון פור‬
‫‪ .0‬אזור המים הפתוחים‪ :‬סקומברון זריז‪ ,‬צנינון דו‪-‬ימי (גולני‪.)1390 ,‬‬
‫חשוב לציין כי מיני הדגים המהגרים מוגבלים לעומק של עד ‪ 913‬מ' ורק פרטים בודדים יימצאו‬
‫בעומק רב יותר וזאת מכיוון ש"אגן השילוח" שלהם (מפרץ סואץ) הינו רדוד ותעלת סואץ עצמה‬
‫רדודה אף היא ולכן לא מתאפשר מעבר של דגי עומק (גולני‪.)1390 ,‬‬
‫בין המינים הפולשים שהגיעו לאגן הלבנט היו גם מיני דגים מהמשפחות פרפרוניים וקיסרוניים‬
‫החיים באזור תפוצתם המקורי בצמידות לשוניות אלמוגים‪ ,‬ולפיכך התבססותם בים התיכון‬
‫הייתה מפתיעה בשל העדר שוניות אלמוגים (גולני ‪.)1390‬‬
‫אחת הדוגמאות למיני דגים פולשים שגרמו לשינוי דרמטי בבית הגידול הסלעי של אזור תת‪-‬‬
‫הכרית הם שני מיני דגים צמחוניים ממשפחת הסיכניים ( ‪ Siganus rivulatus‬ו‪(Siganus -‬‬
‫‪ .luridus‬מינים אלה‪ ,‬הניזונים מאצות (רעייה) גרמו להיווצרות משטחים שוממים ('‪)'Barrens‬‬
‫במקומות שלפני הגיעם היו מכוסים במגוון רחב של אצות (‪ .(Sala et al, 2011‬לפני הגעתם‬
‫לאזורנו קיפוד הים היה בעל החיים הרועה העיקרי‪ .‬כתוצאה מהרעייה המסיבית של דגים אלה‬
‫על אצות‪ ,‬חל שינוי במבנה הטרופי של מארג המזון (‪ )Stergiou & Karpouzi 2002‬וכתוצאה‬
‫מכך חלה ירידה דרמטית במורכבות בית הגידול‪ ,‬ירידה במגוון המינים ובביומסה ( ‪(Sala et al,‬‬
‫‪.2011‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימת סברה כי "ניקוי" הסלעים היעיל באזור תת‪ -‬הכרית‪ ,‬ייתכן שסייע‬
‫להתיישבות מיטבית של הצדפה המהגרת בוצית פרעה בסביבה זו‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫איור ‪ .36‬מיני דגים פולשים‪ .‬למעלה‪ :‬גרזינון הכוכים (‪ .)Pempheris vanicolensis‬למטה‬
‫משמאל‪ :‬שפמית ארסית (‪ .)Plotosus lineatus‬למטה מימין‪ :‬ברקן אדום ( ‪Sarocentron‬‬
‫‪ .)rubrum‬צילם‪ :‬גל אייל‬
‫המדוזה הפולשת‪ ,‬חוטית נודדת‪ Rhopilema nomadica ,‬שלראשונה תועדה ב‪ 9113-‬יצרה‬
‫תופעה חדשה של נחילי מדוזות ענקיים הנעים עם הזרם לאורך חופי הארץ‪ .‬באיור ‪ 0.‬ניתן לראות‬
‫צילומים של כמה מחסרי החוליות המהגרים שפוקדים את חופי הארץ‪.‬‬
‫יש להדגיש כי רוב המינים המהגרים אכן הגיעו דרך תעלת סואץ‪ ,‬אך קיימים מינים מהגרים‬
‫נוספים שמקורם אחר‪ ,‬וייתכן כי הגיעו במי נטל או כאוכלוסיית צמדה (‪ )fouling‬של ספינות‬
‫שנתיב השיט שלהן לא עבר בתעלה‪.‬‬
‫‪ Zenetos‬וחובריו (‪ )1331‬ערכו רשימה מלאה של המינים הפולשים ביותר בים התיכון‪ .‬השפעות‬
‫מינים פולשים על האקולוגיה בבתי הגידול הספציפיים מפורטות בפרק ‪Error! Reference source‬‬
‫‪.not found.‬‬
‫טבלה ‪ :3‬דחיקה תחרותית של מינים מקומיים מהחוף הישראלי על ידי מינים פולשים‪ ,‬כפי‬
‫שנסקר על ידי גליל )‪.( Galil, 2007‬‬
‫‪44‬‬
‫תיאור‬
‫כוכב ים שדחק את המין המקומי‬
‫ומתרבה בהנצה בלבד‬
‫השלכה על מין מקומי‬
‫כוכבון גמדי‪A. gibbosa,‬‬
‫רבייה ויצירת היברידים של המין‬
‫המקומי עם הפולש עד העלמות המין‬
‫נאוית הפסים‬
‫המקומי ‪( Goren and Galil‬‬
‫)‪.2005‬‬
‫‪Aphanius asciatus‬‬
‫מין פולש‬
‫כוכבון ננסי‪Asterina burtoni‬‬
‫נאוית המלחות‪Aphanius dispar‬‬
‫החליפו את המקומי שהיה מין שופע‬
‫‪Siganus rivulatus and S. Sarpa salpa‬‬
‫)‪.( Goren and Galil 2001‬‬
‫‪luridus‬‬
‫סלפית זהובת פסים‬
‫רעייה מאסיבית בחוף הסלעי ופינוי ‪.2‬אצות בבתי גידול סלעיים סיכן משויש וסיכן גבוה‬
‫מקום על טבלאות הגידוד לטובת מין‬
‫פולש ‪Brachidontes pharaonis‬‬
‫)‪(Lundberg et al., 2004‬‬
‫דחיקה של פולש על ידי הפרעה ‪Mytilaster minimus‬‬
‫לגיוס פרטים חדשים של המקומי בוצית קטנה‬
‫( ‪Safriel and Sasson-Frostig‬‬
‫‪.)1988‬‬
‫‪Brachidontes pharaonis‬‬
‫בוצית מגוונת‬
‫דחיקה של המין המקומי לחלק‬
‫התחתון של הכרית הסלעי‪ .‬בדרום‬
‫הכחדה מקומית של המקומי( ‪Mienis‬‬
‫‪)2003‬‬
‫צלחית ‪Patella caerulea‬‬
‫מכחילה‬
‫צלחית אילתית‪Cellana rota‬‬
‫דחיקה של מין מקומי ‪(Mienis‬‬
‫)‪2003‬‬
‫חמה ‪Chama gryphoides‬‬
‫חמה פסיפית ‪Chama pacifica‬‬
‫דחיקה של מין מקומי ‪(Mienis‬‬
‫)‪2003‬‬
‫‪ Cerithium vulgatum,‬מגדלון ‪Cerithium scabridum,‬‬
‫‪Rhinoclavis‬מחוספס‬
‫‪C. lividulum‬מגדלון שכיה‬
‫מגדלון‬
‫מגדלון נודד‪kochi‬‬
‫דחיקה של מין מקומי( ‪Golani‬‬
‫‪)1998‬‬
‫‪Argyrosomus regius‬‬
‫מסר מלכותי‬
‫‪Scomberomorus‬‬
‫סקומברן זריז ‪commerson‬‬
‫דחיקה של מין מקומי( ‪Golani‬‬
‫‪)1998‬‬
‫‪Callionymus pusillus‬‬
‫שפריר‬
‫‪Callionymus‬‬
‫שפריר החוט ‪filamentosus‬‬
‫נקשן ‪Alpheus dentipes‬‬
‫קוצני‬
‫נקשן ‪Alpheus inopinatus ,‬‬
‫‪ A. audouini‬הסלעים‬
‫דחיקה קרקעית חולית סרטן ארוך נקשן חלק ‪Alpheus glaber‬‬
‫נקשן חולי ‪Alpheus rapacida‬‬
‫דחיקה סרטן ארוך בטן‪ ,‬כרית‬
‫( ;‪Lewinsohn and Galil 1982‬‬
‫‪)Galil 1986‬‬
‫‪44‬‬
‫בטן‬
Lewinsohn and Galil 1982; (
)Galil 1986
Penaeidae ‫חסילוניים‬
Melicertus kerathurus
‫ סרטן ארוך‬,‫דחיקה קרקעית בוצית‬
Lewinsohn and Galil ( ‫בטן‬
)1982; Galil 1986
Upeneus moluccensis ‫אפון‬
‫זהב פס‬
Mullus barbatus ‫מולית‬
‫אדומה‬
‫דחיקה למים עמוקים של מקומי‬
Lewinsohn and Galil 1982; (
)Galil 1986
Saurida
undosquamis‫אופירית נודדת‬
Merluccius merluccius
‫ תיכונית‬-‫בקלה ים‬
‫דחיקה זמנית למים עמוקים של‬
‫מקומי‬
44
‫איור ‪ :37‬מיני חסרי חוליות פולשים (מלמעלה עם כיוון השעון)‪ :‬החילזון ארגמון תלת טורי‬
‫(‪,(Murex forskoehlii‬חשופית ‪ ,Chromodoris annulata‬חוטית נודדת ‪Rhopilema‬‬
‫‪ ,nomadica‬האלמוג אוקולינה פטגוניקה (‪ )Oculina patagonica‬והחלזון ‪Conomurex‬‬
‫‪.persicus‬‬
‫‪44‬‬
‫ה‪ 2.‬שינוי האקלים והחמצת מי הים‬
‫שינויי אקלים בשילוב עם הפרעות אנתרופוגניות מהווים את האיומים החמורים ביותר על מגוון‬
‫המינים בים התיכון (‪ (Coll et al., 2010‬במהלך ‪ 03‬השנים האחרונות מתרחשת התחממות של מי‬
‫הים התיכון‪ ,‬המקלה על כניסה של מינים זרים מהים האדום דרך תעלת סואץ ומסייעת‬
‫להתפשטות מהירה והתבססות שלהם צפונה ומערבה (‪Morri et al., 2008; UNEP-MAP-‬‬
‫‪ ) RAC/SPA, 2010‬בעקבות ההתחממות יש למינים זרים תרמופיליים יתרון מובהק על פני‬
‫המינים המקומיים‪ .‬דומיננטיות של מינים רבים ממוצא טרופי בולטת במיוחד באזורים הדרומיים‬
‫של הים התיכון‪ ,‬שם מינים ממוצא טרופי מהווים כעת חלק משמעותי מהביוטה‪ .‬התבססות של‬
‫מינים פולשים טרופיים עלולה לגרום לחברות הים התיכון לאבד את האופי הייחודי שלהן ולהפוך‬
‫דומות לחברות טרופיות ‪ ,),(Bellan-Santini and Bellan, 2000; Coll et al., 2010‬תהליך‬
‫שמוגדר כ‪ Phase Shift -‬של מבנה ותפקוד הביוטה בים התיכון (‪.)Boero, 2014‬‬
‫במערכות ימיות בכלל‪ ,‬שינויים בטמפרטורת מי הים גורמות לשינויים במשתנים סביבתיים בנוסף‬
‫על ההשפעה ברמת האורגניזם‪ .‬משתנים אלה כוללים זרמים‪ ,‬שיכוב עמודת המים‪ ,‬מחזורי‬
‫נוטריינטים ויצרנות ראשונית‪ ,‬שלהם השפעות על מבנה ותפקוד חברת בעלי החיים לאורך זמן‬
‫(‪ .)Danovaro et al., 2001‬בנוסף‪ ,‬מחקר מקיף שהתפרסם לאחרונה מוכיח קשר נסיבתי בין‬
‫אנומליות חיוביות בטמפרטורת מי הים ובין אירועים של מוות המוני של חסרי חוליות ישיבים‬
‫(‪ Mass (Mortality events‬במספר רב של אתרים בים התיכון (‪ .(Rivetti et al., 2014‬עלייה‬
‫בטמפרטורה והמסת קרחונים תגרום גם לעלייה במפלס פני הים שצפויה להשפיע על אזור הכרית‬
‫ותת‪-‬הכרית הרדוד (גבאי וחובריה‪.) 1390 ,‬הים התיכון‪ ,‬בהיותו ים בעל נפח קטן בהשוואה‬
‫לאוקיינוסים‪ ,‬צפוי להגיב במהירות לשינויי אקלים (‪ .(Rivetti et al., 2014‬כיום קיים קונצנזוס‬
‫בהקשר לצפי לעליית מפלס פני הים וההערכה היא כי צפויה עלייה של ‪ 9‬מ"מ לשנה (‪UNEP-‬‬
‫‪ .)MAP-RAC/SPA, 2010‬משנת ‪ 9111‬ועד ‪ 1393‬עלה המפלס בחופי ישראל ב‪ 10.5-‬ס"מ‪ ,‬שזהו‬
‫כשליש מן המשרעת הממוצעת (‪ .(Rosen, 2010‬עלייה של עשרה ס"מ ויותר בגובה המים עלולה‬
‫לגרום לפגיעה במגוון המינים לאורך החוף‪ ,‬בעיקר בחופים שבהם משרעת הגאות והשפל היא‬
‫מינימלית (רילוב וטרבס‪.)1393 ,‬‬
‫סביבת החיים של הים העמוק עתידה גם היא להיות מושפעת משינויי אקלים‪ .‬ממצאים של מחקר‬
‫שנערך במזרח הים התיכון בים האיגאי (בעומקים של ‪ 133-1033‬מ') ובדק השפעה משולבת של‬
‫ירידה של ‪ 3.0°C‬בטמפרטורת מי הים ושינוי בתנאים הפיזיקו‪-‬כימיקלים שהתרחש בין השנים‬
‫‪ 9111-9110‬על אוכלוסיית הנמטודות במספר נקודות דיגום לאורך ‪ 9333‬ק"מ‪ ,‬מראים כי חלה‬
‫ירידה משמעותית בשכיחות הנמטודות בד בבד עם עלייה מובהקת במגוון המינים ( ‪Danovaro et‬‬
‫‪ .)al., 2004‬במחקר הנ"ל הדגימו החוקרים באמצעות אוכלוסיית הנמטודות‪ ,‬כי שינויים חזקים‬
‫ומהירים ארעו בתגובה לשינוי קטן בטמפרטורה‪ .‬החוקרים מדגישים כי למרות שהים העמוק‬
‫נחשב כסביבה יציבה‪ ,‬שינויים שמתרחשים בסמוך לפני הים עתידים לקבל ביטוי גם במעמקים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬בגלל שהאורגניזמים בים העמוק מותאמים לחיים בסביבה יציבה‪ ,‬כל שינוי ולו הקטן‬
‫ביותר עתיד להשפיע על מגוון המינים והרכב החברה ‪.)Danovaro et al., 2001, 2004( .‬‬
‫כמותם של גזי חממה באטמוספירה נמצאת במגמת עלייה וכתוצאה מכך פחמן דו חמצני נקלט‬
‫במי האוקיינוסים ונגרמת ירידה ב‪ .Ph-‬תופעה זו עלולה להשפיע על אוכלוסיות פלנקטוניות‬
‫ובנטיות כאחד (‪ .)Coll et al., 2010‬בחופי ישראל‪ ,‬שהמצע הסלעי העיקרי שלהם הינו כורכר‪ ,‬אשר‬
‫מורכב מגיר‪ ,‬עלולה הירידה ב‪ Ph -‬לגרום לבליה מואצת של סלעי החוף‪ .‬בנוסף‪,‬להחמצה יכולה‬
‫להיות השפעה גם על מגוון אורגניזמים המשקיעים שלד גירני (חלזונות‪ ,‬צדפות‪ ,‬אלמוגים וכד')‬
‫ובכלל זה על החלזונות קבועי המקום מהמין צינורן בונה (‪ ,)Dendropoma petraeum‬היוצרים‬
‫צברים צפופים התורמים למבנה הגירני המאסיבי של טבלאות הגידוד‪ .‬מבני הקונכיה של‬
‫החלזונות צינורן בונה‪ ,‬ושלשולן משולש (‪ )Vermetus triqueter‬ואצות גירניות שמצויות ביניהם‬
‫תורמים לבנייה הביוגנית שבמצב רגיל נמצאת בשיווי משקל דינמי עם תהליכי בלייה ( ‪(Safriel,‬‬
‫‪ .1974; Tzur and Safriel, 1978‬בסקרים שנערכו במהלך השנים ‪ 1331‬ו‪ 1393 -‬לא נמצאו פרטים‬
‫חיים של החילזון צינורן בונה ובטבלאות מסוימות חסר כבר הכרכוב עצמו כמעט לחלוטין ‪).‬‬
‫חרות וחובריו‪ .)1399 ,‬הסיבה לפגיעה בחלזונות עדיין לא ידועה אך להיעלמות אוכלוסיות החילזון‬
‫בונה הכרכוב עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על בית הגידול והחברה האקולוגית‬
‫המתקיימת בו עד כדי בלייה מהירה במיוחד של הסלע וקריסת הטבלאות בתוך כמה עשרות או‬
‫מאות שנים (רילוב וטרבס‪ .)1393 ,,‬בנוסף להשפעת חומציות מי הים על מצעים קשים תיתכן‬
‫פגיעה גם במיני פיטופלנקטון משקיעי גיר כדוגמת ‪ Cocolithophores‬שמהווים שחקני מפתח‬
‫ביצרנות הראשונית בים התיכון (‪.(Coll et al., 2010‬‬
‫באיור ‪ 06‬ניתן לראות תאור גרפי של מסלולים פוטנציאליים לשינויים שעלולים לחול במבנה‬
‫אוכלוסיות בעלי חיים כתוצאה מעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ושינויי האקלים‬
‫שנלווים לכך‪ .‬מקורו של האיור במאמר סקירה שעוסק בהשפעות שינויי אקלים במערכות‬
‫אקולוגיות יבשתיות וימיות ומבוסס על מחקרים ארוכי טווח שבדקו שינויים פיזיולוגיים‪ ,‬שינויים‬
‫בתפוצה ושינויים באינטראקציות בין בעלי חיים כתלות בתנאי הסביבה המשתנים בעשורים‬
‫האחרונים (‪.)Hughes, 2000‬‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ .31‬מסלולים פוטנציאליים לשינויים במבנה אוכלוסיות כתוצאה משינויי אקלים‪ :‬עלייה‬
‫בריכוז הפחמן הדו‪-‬חמצני באטמוספירה עלולה להשפיע באופן ישיר על בעלי החיים (שינויים‬
‫פיזיולוגיים) או בעקיפין על ידי שינויי אקלים (שורה ראשונה)‪ .‬בעלי החיים יכולים להגיב בארבע‬
‫דרכים אפשריות (שורה שנייה) שיכולות להוביל להשפעות על אינטראקציות בין מינים (שורה‬
‫שלישית)‪ .‬השפעות כאלה עלולות להביא למצב של היכחדות של מינים או לשינויים נוספים‬
‫בתפוצת בעלי החיים‪ ,‬מה שעלול לגרום לשינויים במבנה האוכלוסיה ומגוון המינים ( ‪Hughes,‬‬
‫‪.)2000‬‬
‫ה‪ 3.‬השפעות על בתי גידול חוליים‬
‫בתי הגידול של החוף החולי (בתחום העל‪-‬כרית והכרית) נמצאים בתהליך של צמצום‪ .‬תשתיות‬
‫שונות‪ ,‬כדוגמת נמלים ומרינות‪ ,‬נבנות על חשבון החוף החולי‪ ,‬ולהן השפעה גם מעבר לתחומן‬
‫המידי‪ .‬בחוף הישראלי מתועדת תופעה של גריעת חול באזורים שבמעלה הזרם כתוצאה מלכידת‬
‫החולות המוסעים על יד המבנים‪ ,‬וכתוצאה מכך נצפות הצרה של החוף מצד אחד והרחבה שלו‬
‫מצד שני‪ .‬למיגון המצוק החופי באמצעים קשיחים יש השפעה על אנרגיית הגל החוזר לאחר‬
‫הפגיעה במבנה‪ ,‬דבר שעלול לגרום גריעה של חול וירידה במגוון ובעושר המינים באזור החוף‪.‬‬
‫פיתוח תיירותי של החוף גורם פגיעה גוברת בבית הגידול החולי‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי רמיסה של החול‪,‬‬
‫פעילות חרישה וניקוי החול (איור ‪ ,)01‬ופיתוח של החוף (תאורה‪ ,‬שבילי גישה‪ ,‬מגרשי חניה‪ ,‬ביטון‬
‫וכד')‪ .‬פעילויות אלה מדלדלות את מגוון המינים ופוגעות בפעילות העופות הימיים‪ .‬על פי דו"ח‬
‫המרכז להצלת צבי ים‪ ,‬רוב חופי הארץ הם חופים שפעילות האדם בהם מפריעה לרביית צבי הים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ .39‬חוף חרוש ביפו (צילם‪ :‬רמי צדוק)‪.‬‬
‫ה‪ 4.‬פגיעה בבתי גידול של קרקעית רכה בתת‪-‬הכרית‬
‫בית הגידול של הקרקעית הרכה "נחרש" באופן שיטתי לאורך חופי הארץ על‪-‬ידי ספינות דיג‬
‫מכמורת‪ .‬דיג המכמורת הוא שיטת דיג לא סלקטיבית שפוגעת באופן פיזי בקרקעית‪ ,‬משנה את‬
‫המורפולוגיה והמורכבות של הקרקעית‪ ,‬פוגעת ביצרנות ובתפקוד של בעלי החיים שוכני‬
‫הקרקעית‪ ,‬וגורמת לקטילתם של מגוון רחב של בעלי חיים – בעלי ערך מסחרי וחסרי ערך מסחרי‪.‬‬
‫הנזק לבעלי החיים ולסביבת הקרקעית עולה ביחס ישיר לעומק‪ ,‬וזאת מכיוון שעם העלייה בעומק‬
‫הולכים ומתייצבים התנאים הפיזיקליים של סביבת הקרקעית (השפעת הגלים פוחתת)‪ ,‬ועולה‬
‫שכיחותם של בעלי חיים שמשפיעים על מבנה הקרקעית‪ .‬בסקר ביולוגי שנערך לאחרונה במסגרת‬
‫תמ"א ‪ 0.‬ח' וכלל צילומים של קרקעית הים באמצעות רובוט במספר אתרים ובטווח עומקים של‬
‫‪ 933–93‬מ'‪ ,‬תועדו סימני החרישה על קרקעית הים לאורך קילומטרים (איור ‪ .)03‬נזק רב נגרם‬
‫לתשתית בית הגידול החולי‪ .‬הנזק שנגרם כולל‪ )9( :‬הרס מבנים שונים שמקורם בפעילות בעלי‬
‫חיים; (‪ )1‬פגיעה באתרי רבייה ואומנה של מיני דגים וחסרי חוליות רבים; (‪ )0‬יצירת ענן גדול של‬
‫סדימנט שעולה מעל פני הקרקעית ומפריע לבעלי החיים שנותרו‪ ,‬ובעיקר לאלה מהם שניזונים‬
‫בסינון; (‪ )0‬פגיעה בבעלי חיים השוחים במים הפתוחים ואינם מטרה לדיג‪ ,‬כגון צבי ים ויונקים‬
‫ימיים‪ .‬ממחקרים שפורסמו בספרות המדעית עולה כי דיג המכמורת עלול לגרום גם שינוי במגוון‬
‫המינים של אוכלוסיית הקרקעית כתלות במינים הרגישים לפגיעה‪ ,‬וייתכן שייגרם גם מצב קיצוני‬
‫של שינוי בהרכב המינים (‪.)community shift‬‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ .41‬סימני גרירת רשת של ספינת מכמורתן בעומק ‪ 13‬מ' (צילמו‪ :‬אורית ברנע ורמי צדוק)‬
‫ה‪ 5.‬טבלאות הגידוד‬
‫בסקרים שבוצעו בשנים ‪ 1331‬ו‪ 1393-‬לא נמצאו פרטים חיים של הצינוריר הבונה‪ ,‬שהוא מין‬
‫ייחודי למזרח הים התיכון‪ .‬מתוקף היותו מין המוגדר כ"מהנדס סביבה" (רילוב‪ ,)1390 ,‬היעלמותו‬
‫של הצינוריר הבונה מאיימת על שרידותו של בית הגידול הייחודי הזה (ראה פרוט בפרק ב)‪.‬‬
‫ה‪ 6.‬מצע סלעי בתת‪-‬הכרית‬
‫שינוי דרמטי בבית הגידול הסלעי של תת‪-‬הכרית נגרם על‪-‬ידי שני מיני דגים מהגרים ממשפחת‬
‫הסיכניים (ראה פרוט בסעיף ה‪)9.‬‬
‫ו‪ .‬שמורות טבע ימיות‬
‫רשות הטבע והגנים )רט”ג( הוסמכה על ידי המשרד להגנת הסביבה ליישם את הפרוטוקול‬
‫לשימור אזורים מוגנים במיוחד בים התיכון‪ ,‬שהורחב ב‪ 9111 -‬בפרוטוקול לשימור אזורים‬
‫מוגנים במיוחד והמגוון הביולוגי בים התיכון של אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון‬
‫‪Protocol Concerning Mediterranean Specially Protected Areas and Biological‬‬
‫‪Diversity in the Mediterranean, Barcelona Convention, 1995‬‬
‫מאמצע שנות ה‪ 60-‬ועד ראשית שנות ה ‪ 2000-‬הוכרזו בישראל שבע שמורות ימיות קטנות‪,‬‬
‫ששטחן הכולל ‪ 10.4‬קמ"ר‪ ,‬שמהווה כרבע אחוז משטח ישראל בים התיכון‪ .‬שמורות אלה‬
‫‪44‬‬
‫משתרעות בדרך כלל מקו החוף ועד לכמה מאות מטרים מערבה לתוך הים והן מגינות על מרבית‬
‫האיונים מול חופי ישראל ועל בתי הגידול של אזור הגאות והשפל ושל סביבת המים הרדודים‬
‫)בעומק של מטרים בודדים עד כעשרים מטרים( אך אינן מגנות על חלקים מייצגים של כלל‬
‫הסביבה הימית‪ .‬על שמורות טבע אלה נוספו שתי "שמורות ים תיכון"‪ ,‬אזורים ימיים מוגנים‬
‫בראש הנקרה‪-‬אכזיב ובחוף הכרמל‪ ,‬שכל ערכי הטבע בהם מוגנים בהתאם לאכרזת גנים‬
‫לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה )ערכי טבע מוגנים( התשס”ה ‪2005-‬‬
‫ועדיין‪ ,‬שטחם הכולל של כל האזורים השמורים ביחד אינו מגיע לאחוז אחד מכלל השטח הימי‬
‫של ישראל‪ .‬מיעוט השטחים הימיים המוגנים כשמורות טבע‪ ,‬בולט במיוחד בהשוואה למאמצי‬
‫שימור הטבע רבי השנים בתחום היבשתי (יהל ואנגרט‪.)1391 ,‬‬
‫בשנים האחרונות גיבשה רשות הטבע והגנים תכנית להכרזת שמורות טבע ימיות כדי להגן על‬
‫מערכות אקולוגיות מייצגות בתווך הימי ועל מגוון המינים הביולוגי )‪ (Biodiversity‬בסביבה‬
‫הימית‪ .‬על פי אמנת ברצלונה להגנה על סביבת הים התיכון‪ ,‬תפקידן של שמורות ימיות הוא להגן‬
‫על שטחים הכוללים סוגים מייצגים של מערכות אקולוגיות חופיות וימיות‪ ,‬סביבות טבעיות‬
‫שנשקפת להן סכנת היעלמות באזור התפוצה הטבעי שלהן‪ ,‬או ששטחן נמוך באופן טבעי;‬
‫סביבות טבעיות החיוניות להישרדות‪ ,‬לרבייה ולשיקום של מינים בסכנה‪ ,‬ושל מינים מאוימים‬
‫או אנדמיים של צומח וחי; אתרים בעלי חשיבות מיוחדת בגלל העניין המדעי‪ ,‬האסתטי‪,‬‬
‫התרבותי או החינוכי שלהם (יהל ואנגרט‪ .)1391 ,‬העקרונות המנחים המרכזיים בתכנון שמורות‬
‫ימיות מובילים להצעות להכרזה על שמורות גדולות (מקו החוף במזרח ועד גבול המים‬
‫הטריטוריאליים במערב) המאפשרות הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים‬
‫ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב (יהל ואנגרט‪.)1391 ,‬‬
‫בהתאם לנתונים ולממצאים שנאספו על ידי רשות הטבע והגנים (ראה יהל ואנגרט‪)1391 ,‬‬
‫מתוכננת הקמתן של שמורות טבע ימיות‪ ,‬שישמרו אזורים מייצגים מבתי הגידול הימיים‬
‫הכוללים‪:‬‬
‫‪ .9‬אזורים בעלי תשתית רכה של חול נודד ואזורים שתשתיתם טינית‪.‬‬
‫‪ .1‬חלקים נרחבים מבתי הגידול הייחודיים‪ :‬כגון רכסי כורכר תת‪-‬ימיים‪ ,‬אזורים בעלי‬
‫מסלע קשה מיוצב וטבלאות הגידוד באזור הגאות והשפל‪.‬‬
‫‪ .0‬בתי גידול נדירים‪ :‬כגון קניונים תת‪-‬ימיים ורכסי הרים הנמשכים לים‪.‬‬
‫השמורות הימיות (המוצעות ואלו המוכרזות כיום) נחלקות לכמה סוגים‪( :‬א) שמורות גדולות ‪:‬‬
‫ארבע שמורות הפזורות מגבולה הצפוני של ישראל ועד גבולה הדרומי שישתרעו מקו החוף‬
‫במזרח עד גבול המים הטריטוריאליים במערב‪ .‬שמורות אלה יגנו על שטחים מבתי הגידול‬
‫המייצגים של קרקעית הים ברצף העומקים שמחוף הים ועד כקילומטר עומק בצפון הארץ וכ ‪-‬‬
‫‪ 150‬מ' מול אשקלון (העומקים בגבול המים הטריטוריאליים‪ ,‬בהתאמה(‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫רשות הטבע והגנים מציעה את הקמתן של השמורות הבאות (ראה גם טבלה מס' ‪( :)9‬א) שמורות‬
‫גדולות מתוכננות לקום מול ניצנים – בין אשקלון לאשדוד‪ ,‬מול חופי השרון והכרמל ובראש‬
‫הנקרה‪(.‬ב) שמורות ייחודיות מתוכננות באזורים שבהם לבית הגידול של הקרקעית יש מאפיינים‬
‫ייחודיים וראויים לשימור‪ ,‬כגון בראש הכרמל וברכס בוסתן הגליל‪( .‬ג) שמורות "קו חוף" חדשות‬
‫יתווספו לאלו המוכרזות כבר כיום ומשתרעות למרחק של מאה עד מאות מטרים בודדים מקו‬
‫החוף במקרים שיש צורך לספק הגנה נוספת לקו החוף עצמו ולבתי גידול סמוכים אליו‪( .‬ד)‬
‫לשמורות הטבע המתוכננות יתווספו גנים לאומיים ימיים שתכליתם הגנה על ערי החוף‬
‫העתיקות‪ ,‬על נמליהן ועל אתרי מורשת נוספים בסביבת החוף או הים (יהל ואנגרט‪.)1391 ,‬‬
‫טבלה מס' ‪ .1‬שמורות טבע ימיות וגנים לאומיים ימיים מוצעים על פי מדיניות רשות הטבע‬
‫והגנים (יהל ואנגרט‪.)1391 ,‬‬
‫ו‪ 1.‬למה שמורות גדולות?‬
‫עד כתיבתן של שורות אלה אין בישראל אף שמורה ימית שכוללת בתי גידול של ים עמוק‪ .‬בשנה‬
‫האחרונה המליצה הועדה לשמירה על הסביבה החופית במשרד הפנים לאשר להכרזה בישראל‬
‫את השמורה הימית "ראש הנקרה‪-‬אכזיב" המשתרעת בחלקו הצפוני ביותר של הים התיכון‬
‫הישראלי ושטחה עונה הן על הגדרת "שמורה גדולה" והן על הגדרת "שמורה ייחודית"‪ .‬שמורה‬
‫זו עתידה לכלול סביבת ים עמוק (עד ‪ 613‬מ') ותשתרע עד מרחק של כ‪ 98 -‬ק"מ מהחוף‪ .‬המאמץ‬
‫הבינלאומי לשימור המגוון הביולוגי מתבטא גם בסביבה הימית בעיקר בעלייה ניכרת ומהירה‬
‫במספרם של האזורים הימיים המוגנים (‪Edgar et al., ( )MPAs-Marine Protected Areas‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .)2014‬במהלך השנים האחרונות נחנכו מספר ‪ MPAs‬מרשימים בגודלם באוקיינוסים הפסיפי‬
‫וההודי‪ ,‬שיחדיו מגנים על יותר מ‪ 9.8 -‬מיליון קמ"ר ולמרות זאת‪ ,‬אם מחברים את כל ה‪MPAs -‬‬
‫הקיימים והחדשים בעולם‪ ,‬השטח הכללי הימי המוגן של האוקיינוסים עומד על כ‪ 1% -‬בלבד‬
‫(‪ .)Halpern, 2014‬מדינות השוכנות לחופי ימים ואוקיינוסים שמו להן למטרה להעלות את‬
‫שטחם של האזורים המוגנים במים הטריטוריאליים שלהן ל‪ 93% -‬עד שנת ‪Halpern, ( 1313‬‬
‫‪ .)2014‬מחקר מקיף שנערך לאחרונה בכל רחבי העולם וכלל שמונים ושבעה ‪ ,MPAs‬מצביע על‬
‫בעייתיות בתפקודם של השטחים המוגנים שנובעת ממספר גורמים‪ :‬חוקים שלא נאכפים‪,‬‬
‫ציד‪/‬דייג בלתי חוקי‪ ,‬תקנות לא נכונות‪ ,‬הגירה של בעלי חיים מחוץ לשטח האזור המוגן בגלל‬
‫גודל לא מתאים (‪ .)Edgar et al., 2014‬באותו מחקר הודגם לראשונה כי יעילות האזורים‬
‫המוגנים בשמירה על מגוון המינים (המחקר עסק בדגים) עולה באופן אקספוננציאלי אם‬
‫מתקיימים ‪ 1‬מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .9‬תקנה של אזור ‪.No Take‬‬
‫‪ .1‬אכיפה יעילה של התקנות‪.‬‬
‫‪ .0‬גיל השמורה מעל ‪ 93‬שנים‪.‬‬
‫‪ .0‬שטח השמורה מעל ‪ 933‬קמ"ר‪.‬‬
‫‪ .1‬בידוד השמורה על ידי מים עמוקים או אזורים חוליים (רציפות בית הגידול ואפשרות תנועה‬
‫של דגים)‪.‬‬
‫במחקר הנ"ל נעשתה השוואה בפרמטרים של גודל וביומסה של דגים בין אזורים מוגנים ואזורים‬
‫בהם מתקיים דייג פעיל ונמצא כי מספר מיני הדגים הגדולים (מעל ‪ 113‬מ"מ) היה כפול באזורים‬
‫המוגנים לעומת אזורי הדייג‪ ,‬הביומסה של הדגים הגדולים היתה פי ‪ 1‬גבוהה באזורים המוגנים‬
‫והביומסה של כרישים היתה פי ‪ 90‬גבוהה יותר באזורים המוגנים (‪)Edgar et al., 2014‬‬
‫חשוב להדגיש כי אחת המסקנות החשובות של ‪ )1390( Edgar et al.,‬היא שעל מנת לשמור על‬
‫מגוון המינים אין להסתמך על גודל האזורים המוגנים בלבד כי אם לנקוט בתכנון משולב של‬
‫גודל עם ניהול ואכיפה יעילים‪.‬‬
‫במחקר נוסף‪ ,‬מקיף מאוד שכלל אנליזה של נתונים מ‪ 910 -‬שמורות בכל רחבי העולם עולות‬
‫המסקנות הבאות (‪:)Lester et al., 2009‬‬
‫‪ .9‬ההגנה שמספקות השמורות לאורגניזמים שבתוכה מתבטאת בעלייה מובהקת בצפיפות‪,‬‬
‫ביומסה‪ ,‬גודל פרטים ועושר מינים‪ .‬חשוב לציין כי התוצאות אינן זהות בכל המינים‪.‬‬
‫‪ .1‬ההשפעה החיובית של שמורות ימיות הוכחה באזורים טרופיים וממוזגים כאחד‪.‬‬
‫חשוב לציין כי השמורות שנכללו במחקר היו שמורות ‪ No Take‬בעיקר באזורים סלעיים סמוכים‬
‫לחוף או בשוניות אלמוגים והחוקרים מציינים כי יש מחסור בשמורות המגינות על אזורי מצע רך‬
‫(‪.)Lester et al., 2009‬‬
‫‪44‬‬
‫ו‪ 2.‬אזורים ימיים מוגנים כאמצעי לשיקום הדגה‬
‫הגבלות דייג באזורים ימיים מוגנים הוכחה ככלי יעיל להגדלת ביומסה של מיני דגים שנוצלו יתר‬
‫על המידה ובתנאים מסויימים הביומסה הגדלה עשויה לזלוג גם לאזורים הגובלים באזורים‬
‫המוגנים ונמצאים מחוץ להם‪ ,‬תופעה שידועה בכינויה "‪( "Spillover‬ראה‬
‫‪Roberts and‬‬
‫‪ .)Polunin, 1991; Sanchez-Lizaso et al., 2000; Russ, 2002‬תופעת ה‪ Spillover -‬תלויה‬
‫בנוסף להגדלת הביומסה של הדגים גם במידת הניידות של מינים ספציפיים ובאופייה הפיזי של‬
‫הסביבה (‪ .)Goñi et al., 2008‬בים התיכון נערכו מספר מחקרים שתיעדו ביומסה גבוהה של מיני‬
‫דגים (שהיו במצב של ניצול יתר ) בתוך ‪ MPA‬בהשוואה לאזור שמחוצה לו ורוב המינים הנ"ל‬
‫השתייכו למשפחות של דגים שמאופיינות בתנועה מוגבלת (ראה ‪ .)Goñi et al., 2008‬אחד‬
‫המחקרים הבודדים שעסק באפקט ה‪ Spillover -‬בים התיכון הוא מחקרם של ‪)1336( Goñi et al‬‬
‫שבחן את התופעה בסמוך ל‪ 8 -‬אזורים ימיים מוגנים במערב הים התיכון (בצרפת ובספרד)‪.‬‬
‫האזורים המוגנים שנבחרו היו כולם בני יותר מ‪ 6 -‬שנים‪ ,‬נבדלו בגודלם ובמידת ההגנה שהם‬
‫מספקים (הבדלים בתקנות הדייג)‪ .‬הנחות היסוד של המחקר היו‪ )9( :‬כי במידה ואכן קיים אפקט‬
‫של ‪ ,Spillover‬מאמץ הדייג הגבוה ביותר יתרחש בסמוך לגבולות האזורים המוגנים (‪ )1‬תוצר‬
‫הדייג (מבוטא בכמות דגים ליחידת שטח) יהיה הגבוה ביותר בסמוך לגבולות של אזורים מוגנים‬
‫וילך וירד עם ההתרחקות משם‪ .‬לצורך המחקר נעשה שימוש בנתונים מ‪ 90 -‬טכניקות דייג שונות‬
‫ונערכה אנליזה מקיפה של חלוקה מרחבית של מאמץ הדייג ותפוקה ליחידת שטח‪ ,‬תוך שימוש‬
‫במודלים שונים ומבחנים סטטיסטיים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מדגימות ריכוז מוגבר של מאמץ דייג סביב גבולות האזורים המוגנים‪,‬‬
‫שמשמעותו אפקט ‪ .Spillover‬ב‪ 90 -‬מתוך ‪ 90‬שיטות הדייג שנבחנו נמצא כי חלה ירידה מובהקת‬
‫במאמץ הדייג ככל שמתרחקים מגבולות האזור המוגן‪ .‬תופעת "דייג על הקצה" (‪)Edge fishing‬‬
‫בסמוך ל ‪ MPAs‬מהווה אינדיקציה ברורה לאפקט של ‪ .)Goñi et al., 2008( Spillover‬החוקרים‬
‫מדגישים כי תוצאות המחקר תומכות בהקמת ‪ MPAs‬במים חופיים ככלי יעיל לניהול ממשק דייג‬
‫מסחרי‪ ,‬ככל שמדובר במיני דגים שמאופיינים בניידות מוגבלת‪ .‬חשוב לציין כי אפקט ה‪-‬‬
‫‪ Spillover‬תועד גם בחסרי חוליות כדוגמת לובסטרים )‪.)Goñi et al., 2006‬‬
‫למרות העובדה שבישראל מספר שמורות ימיות קטן ביותר (יהל ואנגרט‪ )1391 ,‬ראוי לציין כי‬
‫נערכו מחקרים המשווים שלל דייג בתוך אזורים מוגנים לעומת אזורים שמחוץ להם‪ .‬המחקר‬
‫שנערך על ידי ‪ )1331( Sonin and Spanier‬השווה את שלל הדייג באזור הצבאי של בסיס השייטת‬
‫בעתלית הסגור לכניסת כלי שייט ודייגים (ששימש כמודל ל‪ )Marine protected area-MPA -‬מול‬
‫אזור הסמוך לו (בעומק זהה מצפון לבסיס)‪ .‬ממצאי המחקר מצביעים על מגוון מינים‪ ,‬מספר‬
‫מינים וגודל פרטים שנמצא תמיד גבוה יותר באזור המוגן‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬באזור הסגור נמצאו‬
‫מינים שלא היו באזור הדייג הפתוח הסמוך (‪.)Sonin and Spanier, 2009‬‬
‫‪44‬‬
‫ו‪ 3.‬מינים מאוימים בשטח הימי של מדינת ישראל‬
‫הרשימה שמובאת בפרק זה נערכה על ידי צמל וחובריה (‪ )1390‬כחלק מפרויקט התאמת "מדד‬
‫בריאות הים העולמי" (‪ )OHI-Ocean Health Index‬לישראל‪ .‬הנתונים נלקחו ממסמך הערכת‬
‫מצב המינים של ה‪ (IUCN, 2014) IUCN -‬ורשימת מינים שפורסמה על ידי ‪.)1399( Galil et al.,‬‬
‫במאגר המידע של ה‪ IUCN-‬רשומים ‪ 101‬מינים‪ .‬מצב השימור של המינים התבסס על הערכות‬
‫של ‪ IUCN‬עבור האוכלוסיות בים תיכון ובים השחור (במידה ונעשו)‪ .‬במידה שלא נעשו הערכות‬
‫מאזורנו‪ ,‬הסתמכו ההערכות על הרשימות העולמיות‪.‬‬
‫עיקר המינים המאוימים הם דגי סחוס ( כרישים‪ ,‬בטאים‪ ,‬כימרות ) יונקים ימיים ודגים טורפים‪,‬‬
‫המהווים את החוליה העליונה של טורפי העל במארג המזון ונפגעו כתוצאה מדיג יתר‪ .‬גם מיני‬
‫הצבים הקיימים במים הכלכליים של ישראל הינם מאוימים‪ .‬יש לציין כי יונקים ימיים‪ ,‬כרישים‪,‬‬
‫בטאים וצבי ים נחשבים מיני דגל והם בעלי חיים מוגנים על פי חוק‪ ,‬בישראל‪.‬‬
‫על ארבעים ושלושה מינים מתוך ‪ 101‬המינים אין מספיק מידע (‪ .(DD‬מינים מאוימים הם מינים‬
‫מהקבוצות ‪ EN ,CR‬ו‪ ,VU -‬על פי הפירוט הבא‪ :‬קטגוריות ההערכה של מידת האיום על המינים‬
‫על פי ה‪IUCN:-‬‬
‫המינים המאוימים‬
‫הגדרת האיום‬
‫קטגוריה‬
‫צלופח אירופי‪ ,‬עמלץ חטמני‪ ,‬מלאך‬
‫ים כנוף‬
‫‪Extremely high risk‬‬
‫‪of extinction in the‬‬
‫‪wild.‬‬
‫‪Critically‬‬
‫)‪endangered (CR‬‬
‫נמצאים בסכנת הכחדה‬
‫גבוהה מאוד בטבע‬
‫לוויתן מצוי‪ ,‬דולפין מצוי‪ ,‬דקר סלעים‬
‫‪, Raja undulata‬גיטרן מבהק‪ ,‬קוצן‬
‫נקד‪ ,‬טונה כחולת סנפיר‪ ,‬צב ים ירוק‪,‬‬
‫צב ים חום‬
‫‪High risk of‬‬
‫‪extinction in the‬‬
‫‪wild.‬‬
‫)‪Endangered (EN‬‬
‫נמצאים בסכנת הכחדה‬
‫גבוהה בטבע‬
‫צב הים הגלדי‪ 90 ,‬מיני דגי סחוס‪,‬‬
‫סטנלה פסוסה ודולפינן מצוי (יונקים‬
‫ימיים) עוף הים יסעור מצוי‪ ,‬שנן‬
‫הניבים ( דג גרם)‬
‫‪Alopias vulpinus,Carcharhinus‬‬
‫‪obscurus, Carcharhinus‬‬
‫‪plumbeus, Carcharodon‬‬
‫‪carcharias, Cetorhinus maximus,‬‬
‫‪High risk of‬‬
‫‪endangerment in the‬‬
‫‪wild.‬‬
‫נמצאים בסיכון בטבע‬
‫‪44‬‬
‫)‪Vulnerable (VU‬‬
Dentex dentex, Dermochelys
coriacea, Gymnura altavela,
Isurus oxyrinchus, Merluccius
merluccius, Mustelus mustelus,
Odontaspis ferox, Sphyrna
zygaena, Stenella coeruleoalba,
,Tursiops truncatus
IUCN:-‫קטגוריות הערכה נוספות על פי ה‬






Extinct (EX) – No known individuals remaining.
Extinct in the wild (EW) – Known only to survive in captivity, or as a
naturalized population outside its historic range.
Near threatened (NT) – Likely to become endangered in the near future.
Least concern (LC) – Lowest risk. Does not qualify for a more at risk
category. Widespread and abundant taxa are included in this category.
Data deficient (DD) – Not enough data to make an assessment of its risk
of extinction.
Not evaluated (NE) – Has not yet been evaluated against the criteria.
‫)ושאוכלוסייתם נמצאת בירידה בטבע‬CR( ‫שלושת המינים שנמצאים בסכנה קריטית של הכחדה‬
:‫הם‬
‫צלופח אירופי‬
Anguilla anguilla
‫עמלץ חטמני‬
Lamna nasus
44
‫מלאך ים כנוף‬
‫‪Squatina squatina‬‬
‫‪ 1‬המינים הבאים הינם מאוימים (‪ )ER‬וגודל האוכלוסייה של שישה מתוכם נמצאת‬
‫בירידה(מסומנים בכוכבית)‬
‫לויתן מצוי‬
‫‪Balaenoptera‬‬
‫‪physalus‬‬
‫דולפין מצוי‬
‫‪Delphinus‬‬
‫‪*delphis‬‬
‫דקר סלעים‬
‫‪Epinephelus‬‬
‫‪*marginatus‬‬
‫בטאי ‪Raja‬‬
‫‪*undulata‬‬
‫‪45‬‬
‫גיטרן מבהק‬
‫‪Rhinobatos‬‬
‫‪*rhinobatos‬‬
‫קוצן נקד‬
‫‪Squalus‬‬
‫‪*acanthias‬‬
‫טונה כחולת סנפיר‬
‫‪Thunnus‬‬
‫‪*thynnus‬‬
‫צב ים ירוק‬
‫‪Caretta caretta‬‬
‫צב ים חום‬
‫‪Chelonia‬‬
‫‪*mydas‬‬
‫צב הים הגלדי ‪ ,Dermochelys coriacea‬הינו בסכנת איום גבוהה ואוכלוסייתו מדלדלת(‪,)VU‬‬
‫כמו ‪ 90‬מינים נוספים של יונקים ימיים‬
‫להלן רשימת ‪ 91‬המינים הקרובים להיות מאויימים (‪ )NT‬מתוכם ‪ 1‬נמצאים במגמת ירידה(*)‬
‫ואחד יציב(‪)-‬‬
‫‪45‬‬
‫לברק חלק‬
Dicentrarchus
*labrax
‫דקר המכמורת‬
Epinephelus
*aeneus
‫דקר כתום נקודות– מין‬
Epinephelus ‫פולש‬
*coioides
‫תריסנית קוצנית‬
*Raja clavata
Thunnus alalunga*
Chimaera ‫כימרה‬
-monstrosa
‫כריש‬
Carcharhinus
brevipinna
45
‫כריש‬
‫‪Carcharhinus‬‬
‫‪limbatus‬‬
‫כריש‬
‫‪Dalatias licha‬‬
‫שבע זים לבן סנפיר‬
‫‪Heptranchias perlo‬‬
‫שש זים אפור‬
‫‪Hexanchus griseus‬‬
‫אברתן רחב שן‬
‫‪Rhinoptera‬‬
‫‪marginata‬‬
‫‪ 986‬מינים אינם בסיכון (‪ .)LC‬יש לציין כי רשימות ה‪ IUCN -‬הינן חלקיות בלבד‪ ,‬ומעל ‪ 839‬מיני‬
‫בעלי חיים גדולים ואצות (‪ )Macro-fauna and macro-flora‬אינם נמצאים ברשימות של ה‪-‬‬
‫‪ IUCN‬ואין עבורם הערכה‪ ,‬ביניהם אצות‪ ,‬דגים וחסרי חוליות רבים‪.‬‬
‫ו‪ .‬פערי מידע‬
‫בשנת ‪ 1390‬כתב ד"ר גיל רילוב במאמרו‪" :‬היעדר ניטור ארוך טווח ורחב‪-‬היקף על המגוון‬
‫הביולוגי ועל מבנה החברות האקולוגיות בסביבה הימית באזור‪ ,‬כמו גם חסר עצום בחקר‬
‫התהליכים המעצבים את המגוון הביולוגי במרחב ובזמן‪ ,‬הם המחסומים העיקריים בדרך‬
‫להבנת הדגמים והתהליכים האקולוגיים באגן הלבנט‪ ,‬ובשל כך גם ליכולת לתת תחזיות‬
‫לעתיד"‪ .‬משפטים אלה מבהירים את עיקר הבעייתיות בניסיון לקבל תמונה כוללת של מצב‬
‫‪44‬‬
‫הביולוגיה והאקולוגיה במרחב הימי של ישראל כיום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן להוסיף ולומר כי קיים‬
‫מחסור קריטי ב"מידע בסיס" (‪ ,)baseline data‬שהוא צורך קיומי לכל מחקר שעוסק בשינויים‬
‫שחלו במערכת אקולוגית כלשהי‪.‬‬
‫עד היום לא הושלם תהליך המיפוי של הרכסים התת‪-‬ימיים שבתחום מדף היבשת הישראלי‪,‬‬
‫והמידע על קיומם של מחשופים מתבסס על סקרים שביצעו גורמים שונים במועדים שונים‪ .‬נכון‬
‫לחודש יוני ‪ 1391‬ייתכן כי קיימים אזורים נקודתיים שטרם מופו בתחום מדף היבשת ולבטח‬
‫קיימים אזורים של מצע קרבונטי ממקור ביוגני בים העמוק שטרם התגלו (ראה פרוט בפרק ב')‪.‬‬
‫רוב שטחו העמוק של הים התיכון שבתחומי ישראל עדיין לא נחקר מבחינה ביולוגית‪ .‬במהלך‬
‫המחצית השנייה של המאה ה‪ 13-‬נערכו מספר סקרים בדגש ביולוגי שנערכו באגן המזרחי של‬
‫הים התיכון והניבו מידע אנקדוטי‪ .‬גם בשנים האחרונות ביצעו גופים שונים מספר סקרים‪,‬‬
‫והמידע שהתקבל לא בהכרח פורסם‪ ,‬ולפיכך בשלב הנוכחי רב הנסתר על הגלוי‪.‬‬
‫יש לציין כי במהלך העבודה של צוותי התכנית הימית לישראל‪ ,‬הושלם פרק ג' בסקר האסטרטגי‬
‫הסביבתי לחיפוש והפקה של גז ונפט מתגליות (סקר שנערך מטעם משרד התשתיות‪ ,‬האנרגיה‬
‫והמים)‪ .‬במסגרת פרק ג' (נערך על ידי המכון לחקר ימים ואגמים) נכתב דו"ח (דו"ח‬
‫‪ )H20/2015‬שעוסק בין היתר במיפוי בתי גידול ואחד מתוצריו החשובים היה מיפוי של אזורי‬
‫המצע הרך והמצע הקשה בתחום המים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל (ראה פרק ב')‪.‬‬
‫בסקר שבוצע על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לטובת הסקר האסטרטגי (ראה לעיל) נדגמו ‪11‬‬
‫נקודות דיגום בתחום המים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל באמצעות שיטות דיגום‬
‫קלאסיות ללא שימוש באמצעי צילום‪ .‬עדויות על קיומם של בתי גידול ייחודיים נקודתיים‬
‫(למשל אלמוגי עומק ונביעות מתאן באזור הפרעת פלמחים) התקבלו מסקרים אחרים שבוצעו‬
‫באמצעות רובוטים (ראה פרק ב' במסמך זה)‪ .‬חשוב להדגיש כי על מנת לקבל תמונה מקיפה של‬
‫בתי גידול באזור מדרון היבשת והים העמוק יש לאתר אזורים בהם קיימים מאפיינים‬
‫גיאומורפולוגיים שנמצאו בקורלציה גבוהה עם קיומם של בתי גידול ייחודיים ולהשתמש‬
‫באמצעי תיעוד ויזואליים על מנת לבחון אותם‪ .‬מחקר כזה בוצע באזור מפרץ מקסיקו על ידי‬
‫גיאו‪-‬פיסיקאים של ‪ )Bureau of Ocean Energy Management) BOEM‬במטרה למפות אזורים של‬
‫נביעות גז ובתי גידול שקשורים אליהם (‪http://www.boem.gov/Oil-and-Gas-Energy-‬‬
‫‪Program/Mapping-and-Data/Map-Gallery/Seismic-Water-Bottom-Anomalies‬‬‫‪.)Map-Gallery.aspx‬‬
‫בהקשר לבית הגידול של עשבי ים‪ ,‬כיום לא ניתן למצוא מידע עדכני לגבי בית גידול זה ולא ידוע‬
‫אם והיכן הוא מתקיים במימי החופין‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אלמגור‪ ,‬ג‪ .1331 .‬חוף הים התיכון של ישראל‪ .‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫אנגרט‪ ,‬נ‪ .‬יהל‪ ,‬ר‪ .)1399( .‬מסמך מקטעי חופים וים‪ ...1399-‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫ארז י‪ ,.‬לזר‪ ,‬ב‪ ,‬סטמבלר‪ ,‬נ‪ .‬מידר א‪ 1390 .‬ניטור ימי במפרץ חיפה ע"י המפעלים המזרימים קולחים‬
‫תעשייתיים לנחל הקישון ולים דו"ח מס ‪ 19‬דוח מסכם ‪ . 2003-2012‬מוגש ע"י סינפסה בע"מ‪ .‬עריכה ורדה‬
‫שפיר‪ ,‬להתאחדות התעשיינים‪.‬‬
‫ברנע‪ ,‬א‪ ,.‬צדוק‪ ,‬ר‪ .1390 .‬סיכום סקר ביולוגי שנערך עבור תמ"א ‪ 0.‬ח' למתקני טיפול לגז טבעי מתגליות‪.‬‬
‫תסקיר השפעה על הסביבה תמ"א ‪ 0.‬ח' למתקני טיפול לגז טבעי מתגליות‪ .‬פרקים ג'‪-‬ה' סביבה ימית‪.‬‬
‫אתוס אדריכלות וסביבה בע"מ‪.‬‬
‫ברנע‪ ,‬א‪ ,.‬ברטוב‪ ,‬נ‪ ,.‬צדוק‪ ,‬ר‪ ,.‬צמל‪ ,‬ע‪ .)1390( .‬סיכום סקר ביולוגי חוף הבונים בנושא הצדפה‬
‫הפולשתבוצית מגוונת ‪ .Brachidontes pharaonis‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫גבאי ע‪ ,.‬שטרנברג מ‪ ,.‬אנג'ל ד‪ ,.‬ברנע א‪ ,.‬גורן מ‪ ,.‬גזית א‪ ,.‬גפני ש‪ ,.‬גרינצוויג ז'‪ ,.‬הרשקוביץ י‪ ,.‬זהרי ת‪ ,.‬יום‪-‬‬
‫טוב י‪ ,.‬ישראל א‪ ,.‬מילשטיין מ‪ ,.‬רילוב ג‪ .‬ושטיינברג י‪ .1390 .‬האיומים על המגוון הביולוגי בישראל בעידן‬
‫של שינוי אקלים‪-‬קריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪989- :)1(1‬‬
‫‪.9.9‬‬
‫גולני‪ ,‬ד‪ .1390 .‬דגי הים התיכון ‪.‬עמ' ‪ 148–157‬ב‪ -‬נ‪ .‬סטמבלר‪ ,‬ת‪ .‬לוטן‪ ,‬ב‪ .‬גודמן ‪,‬ו‪ -‬א‪ .‬ברמן‪-‬פרנק ‪,‬עורכים ‪.‬‬
‫הוד הים יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל‪ .‬העמותה הישראלית למדעי הימים‪ ,‬ישראל‪.‬‬
‫גלזר‪ ,‬ע‪ ,.‬היאמס‪ ,‬ל‪ ,.‬ברנע‪ ,‬א‪ .)1390( .‬החי בתוך המצע באיזור תחנות הכח החופיות בישראל‪ .‬דוח מצב‬
‫הטבע בים התיכון ‪ . 2013‬המארג‪ .‬עמודים ‪.11-1.‬‬
‫גליל‪ ,‬ב ‪.,‬ו‪ -‬מ‪ .‬גורן‪ .1390 .‬שונית הצינורניים של בחוף הים התיכון של ישראל‪ -‬השונית שאבדה ‪.‬עמ'–‪112‬‬
‫‪119‬ב‪ -‬נ‪ .‬סטמבלר‪ ,‬ת‪ .‬לוטן‪ ,‬ב‪ .‬גודמן ‪,‬ו‪ -‬א‪ .‬ברמן‪-‬פרנק ‪,‬עורכים ‪.‬הוד הים יציבות ושינוי במערכות הימיות‬
‫של ישראל‪ .‬העמותה הישראלית למדעי הימים‪.‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪+H20/2015‬דו"ח מכון גיאולוגי ‪ .GSI/11/2015‬סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה‬
‫שלנפט ושל גז טבעי בים‪-‬חלק ג'‪ .‬איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים ‪,‬מיפוי בתי גידול והצעה למדדים‬
‫לפגיעות אקולוגית בהקשר לפעילות הנדסית של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי במרחב הימי של ישראל בים‬
‫התיכון‬
‫חרות‪ ,‬ב‪, .‬שפר‪ ,‬ע‪ ,.‬גורדון‪ ,‬נ‪ ,.‬גליל‪ ,‬ב‪ ,.‬לובינבסקי‪ ,‬ה‪ ,.‬טיבור‪ ,‬ג‪ ,.‬תום‪ ,‬מ‪ ,.‬רילוב‪ ,‬ג‪ ,.‬סילברמן‪ ,‬ג‪,.‬‬
‫ורינקביץ‪,‬ב ‪' ( 2014 ).‬התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון – דו"ח מדעי לשנת‬
‫‪.H62/2013 .2012‬דו"ח חיא"ל‪.‬‬
‫חרות ב‪ ,.‬שפר ע‪ ,.‬גורדון נ‪ ,‬גליל ב‪ ,‬לובינבסקי ה‪ ,‬טיבור ג‪ ,‬תום מ‪ ,‬רילוב ג‪ ,‬סילברמן ג ורינקביץ ‪ ,‬ב ‪1390‬‬
‫התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון – דו"ח מדעי לשנת ‪ H62/2013. 1391‬דו"ח‬
‫חיא"ל‬
‫יהל‪ ,‬ר ‪.,‬ו‪ -‬נ‪ .‬אנגרט‪1391 .‬א'‪ .‬מדיניות שמירת הטבע בים התיכון‪ :‬שמורות טבע ימיות ככלי לשימור‬
‫הסביבה והמגוון בים התיכון‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫יהל‪ ,‬ר ‪.,‬ו‪ -‬נ‪ .‬אנגרט‪1391 .‬ב'‪ .‬חוות דעת רט"ג בנושא מיקום מוצא תמלחת ורכז של מתקן ההתפלה "גליל‬
‫מערבי"‪.‬‬
‫להן‪ ,‬י‪ .‬אמיתי‪ ,‬י‪ .‬ואפרתי‪,‬ש‪ 1390 .‬ניטור לוויני של הים התיכון בתוך הוד הים‪ -‬יציבות ושינוי במערכות‬
‫הימיות של ישראל‪ .‬סטמבלר נ‪( .‬עורכת ראשית)‪ ,‬לוטן‪ ,‬ת‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬גודמן ב‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬ברמן‬
‫פרנק‪ ,‬א‪( .‬עורכת משנה) הוצאת העמותה הישראלית למדעי הימים‪ .‬עמודים ‪...-13‬‬
‫‪44‬‬
‫לוי‪ ,‬י‪ .1399 .‬סיכום פעילות לאישוש אוכלוסיות צבי הים בים תיכון ‪ .1399‬רשות הטבע והגנים ‪.‬ירושלים‪.‬‬
‫כרם‪ ,‬ד‪ ,.‬א‪ .‬שיינין‪ ,‬ע‪ .‬גופמן‪ ,‬מ‪ .‬אלסר ‪,‬ו‪ -‬נ‪ .‬הדר‪ .1390 .‬יונקים ימיים בים התיכון ובצפון ים סוף ‪.‬ב‪ -‬נ‪.‬‬
‫סטמבלר‪ ,‬ת‪ .‬לוטן‪ ,‬ב‪ .‬גודמן ‪,‬ו‪ -‬א‪ .‬ברמן‪-‬פרנק ‪,‬עורכים ‪.‬הוד הים‪ .‬יציבות ושינוי במערכות הימיות של‬
‫ישראל‪ .‬העמותה הישראלית למדעי הימים‪.‬‬
‫סוקניק‪ ,‬א‪ .‬וגורדון‪ ,‬נ‪ 1390 .‬אצות ובקטריות כחוליות ( ‪ ) Cyanobacteria‬רעילות בסביבה הימית‬
‫והמימית של ישראל‪ .‬בתוך הוד הים‪ -‬יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל‪ .‬סטמבלר נ‪( .‬עורכת‬
‫ראשית)‪ ,‬לוטן‪ ,‬ת‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬גודמן ב‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬ברמן פרנק‪ ,‬א‪( .‬עורכת משנה) הוצאת העמותה‬
‫הישראלית למדעי הימים‪ .‬עמודים ‪939-919‬‬
‫סטמבלר‪ ,‬נ‪ 1390 .‬שדה האור התת‪-‬מימי בים התיכון‪ ,‬בים האדום‪ ,‬בימת הכנרת ובים המלח‪ -‬הקשר‬
‫ליצרנים ראשוניים הישראלי בתוך הוד הים‪ -‬יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל‪ .‬סטמבלר נ‪.‬‬
‫(עורכת ראשית)‪ ,‬לוטן‪ ,‬ת‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬גודמן ב‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬ברמן פרנק‪ ,‬א‪( .‬עורכת משנה) הוצאת‬
‫העמותה הישראלית למדעי הימים‪ .‬עמודים ‪.19-11‬‬
‫עינב‪ ,‬ר‪ .‬ישראל‪ ,‬א‪ 1390 .‬שינויים באוכלוסיות מקרואצות בים התיכון הישראלי בתוך הוד הים‪ -‬יציבות‬
‫ושינוי במערכות הימיות של ישראל‪ .‬סטמבלר נ‪( .‬עורכת ראשית)‪ ,‬לוטן‪ ,‬ת‪( .‬עורכת משנה)‪ ,‬גודמן ב‪( .‬עורכת‬
‫משנה)‪ ,‬ברמן פרנק‪ ,‬א‪ .‬הוצאת העמותה הישראלית למדעי הימים‪ .‬עמודים ‪.919-909‬‬
‫פישלזון‪ ,‬ל‪ .9160 .‬החיים במים ‪.‬ב‪ -‬ע‪ .‬אלון ‪, editor.‬החי והצומח של ארץ ישראל‪ .‬הוצאת משרד הביטחון‪,‬‬
‫תל אביב‪.‬‬
‫פרלמן‪ ,‬י‪ .1390 ,.‬מגמות בזמן ובמרחב בתפוצת עופות‪-‬ים לחופי הים התיכון בישראל‪ .‬דו"ח פנימי של‬
‫החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫צדוק‪ ,‬ר‪ ,.‬ברנע‪ ,‬א‪ )1399( .‬סיכום סקר ביולוגי שנערך עבור תמ"א ‪ 0.‬א‪ 1/8/‬מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי‬
‫(גט"נ)‪ .‬תה"ל מהנדסים יועצים בע"מ‪.‬‬
‫צמל‪ ,‬ע‪ ,.‬שיינין‪ ,‬א & ‪.,‬סוארי‪ ,‬י‪ .)1390( .‬ציון “מספיק בקושי” לים התיכון – התאמת מדד בריאות הים‬
‫העולמי לישראל ‪.‬אקולוגיה וסביבה ‪, 3. Retrieved from‬‬
‫‪http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=456‬‬
‫קולר‪ ,‬ז‪ .1331 .‬סיכום פעילות לעידוד אוכלוסיות צבי הים בחופי ישראל‪.‬‬
‫קרס‪ ,‬נ‪ ,.‬א‪ .‬שהם פרידר‪ ,‬ב‪ .‬חרות ‪,‬ו‪ -‬ב‪ .‬גליל‪ .1331 .‬ניטור ימי עבור מתקן עתידי בפלמחים‪ .‬חיפה‪.‬‬
‫רילוב‪ ,‬ג‪ .)1393( .‬חברת המאקרו בנתוס על פני המצע במפרץ ובנמל חיפה‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪( .H51/ 2010‬הדוח‬
‫התקבל באדיבות חברת נמלי ישראל שהעבודה בוצעה עבורה במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה לתכנית‬
‫נמל המפרץ)‪.‬‬
‫רילוב‪ ,‬ג‪ .)1391( .‬סקר פיילוט של חברת המאקרו‪-‬בנטוס ברכס ניצנים ‪Nitsanim-reef macrobenthos‬‬
‫‪ .pilot survey‬תסקיר השפעה על הסביבה לתמ"א ‪/90/‬ב‪ - 9/9/‬למבנים ימיים במפרץ חיפה ושל התכנית‬
‫המפורטת להקמת מסוף מכולות חדש (נמל המפרץ)‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.H18/2012‬‬
‫רילוב‪ ,‬ג‪ ,.‬וטרבס‪ ,‬ח‪ .1393 .‬השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות‪ :‬תמונת מצב‬
‫עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪1.-81. :9‬‬
‫רילוב‪ ,‬ג‪ .1390 .‬שוניות סלעיות בים התיכון אוצרות הטבע החבויים של הים ‪. Page 36‬ב‪ -‬א‪ .‬רוטשילד ‪,‬‬
‫‪editor.‬חוברת מידע‪.‬‬
‫רילוב‪ ,‬ג‪ .1390 .‬תמורות אקולוגיות בים התיכון לחופי ישראל‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪.00-19 :)9(1‬‬
‫רילוב ‪ ,‬ג‪ .‬גיא‪-‬חיים‪ ,‬ת‪ 1390 .‬שוניות סלעיות בליטורל חופי הים התיכון הישראלי – אקוסיסטמות בשינוי‬
‫פאזה הוד הים‪ -‬יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל‪ .‬סטמבלר נ‪( .‬עורכת ראשית)‪ ,‬לוטן‪ ,‬ת‪( .‬עורכת‬
‫‪44‬‬
901- ‫ עמודים‬.‫ הוצאת העמותה הישראלית למדעי הימים‬.‫ א‬,‫ ברמן פרנק‬,)‫ (עורכת משנה‬.‫ גודמן ב‬,)‫משנה‬
.986
Addamo, A.M., Reimer, J.D., Taviani, M., Freiwald, A., Machordom, A. (2012). Desmophyllum
dianthus (Esper, 1794) in the Scleractinian Phylogeny and its intraspecific diversity. PLoS ONE
7(11): e50215. Doi: 10.1371/journal.pone.0050215
Almagor, G. 1993. Continental slope processes off northern Israel and southernmost
Lebanon and their relation to onshore tectonics. Marine geology.
Almagor, G. and Hall, J.K.. 1980. Morphology of the continental margin off northern Israel
.and southern Lebanon Journal of Earth-Science 19:117-140.
Azov, Y. 1991. Eastern Mediterranean—a marine desert. Marine pollution bulletin 23:225–
232.
Barash, A. (2014). Species Identification, Phylogeography and Spatio-temporal
Distribution of Requiem Sharks (genus carcharhinus) along the Israeli Mediterranean Coast.
M.Sc. thesis. University of Haifa, Haifa, Israel.
Bellan-Santini D., and Bellan, G. 2000. Distribution and peculiarities of Mediterranean
marine biocoenosis. Biologia Marina Mediterranea 7: 67-80
Berman-Frank, I and Rahav, E. 2012 Nitrogen fixation as a source for new production in the
(Ed.). Nova Science Mediterranean Sea: a review. Life in the Mediterranean Sea. N. Stambler
Publishers
Bianchi, C. N. 2007. Biodiversity issues for the forthcoming tropical Mediterranean Sea.
Hydrobiologia 580:7–21.
Bianchi, C. N., and C. Morri. 2000. Marine Biodiversity of the Mediterranean Sea: Situation,
Problems and Prospects for Future Research. Marine Pollution Bulletin 40:367–376.
Bitar, G. and Zibrowius, H. (1997). Scleractinian corals from Lebanon, Eastern
Mediterranean, including a non-lessepsian invading species (Cnidaria: Scleractinia). Sci. Mar.
61(2): 227-231.
Boero, F. 2014. Global change, bioinvasions, and extinctions. in N. Shenkar, editor. Marine
Bioinvasion in the Mediterranean: toward large-scale studies. The Steinhardt Museum of
Natural History and National Research Center, Tel Aviv University, Herzlia.
Caine, E.A. (1998). First case of caprellid amphipod-hydrozoan mutualism. J. Crustac. Biol.
18: 317–320.
Carlisle, D.H., 1965. A continuous seismic profiling survey off the coast of Lebanon. M.Sc.
Thesis, Mass. Inst. Technol., Cambridge,, Mass., 138 pp.
Cartes, J.E., F. Maynou, F. Sardà, J.B. Company, D. Lloris and S. Tudela (2004). The
Mediterranean deep-sea ecosystems: an overview of their diversity, structure, functioning
and anthropogenic impacts. In: The Mediterranean deep-sea ecosystems: an overview of
44
their diversity, structure, functioning and anthropogenic impacts, with a proposal for
conservation. WWF/IUCN, Málaga and WWF, Rome.
Cavanaugh, C. M., Gardiner, S. L., Jones, M. L., Jannasch, H. W. And Waterbury, J. B. (1981).
Prokaryotic cells in the hydrothermal vent tube worm Riftia pachyptila: Possible
chemoautotrophic symbionts. Science 213, 340–342.
Coleman, D. and Ballard, R., 2001. A highly concentrated region of cold hydrocarbon seeps in
the southeastern Mediterranean Sea. Geo-Marine Letters, 21(3): 162-167.
Coleman, DF., Austin Jr., JA., Ben-Avraham, Z., Makovsky, Y and Tchernov, D (2012) Seafloor
Pockmarks, Deepwater Corals and Cold Seeps Along the Continental Margin of Israel. In New
Frontiers in Ocean Exploration: The E/V Nautilus and NOAA Ship Okeanos Explorer 2011 Field
Season. Oceanography 25(1), supplement, 68 pp,
http://dx.doi.org/10.5670/oceanog.2011.supplement.01.. Bell, K.L.C, K. Elliot, C. Martinez,
and S.A. Fuller, eds. 2012.
Coll, M., C. Piroddi, J. Steenbeek, K. Kaschner, F. Ben Rais Lasram, J. Aguzzi, E. Ballesteros, C.
N. Bianchi, J. Corbera, T. Dailianis, R. Danovaro, M. Estrada, C. Froglia, B. S. Galil, J. M. Gasol,
R. Gertwagen, J. Gil, F. Guilhaumon, K. Kesner-Reyes, M.-S. Kitsos, A. Koukouras, N.
Lampadariou, E. Laxamana, C. M. López-Fé de la Cuadra, H. K. Lotze, D. Martin, D. Mouillot,
D. Oro, S. Raicevich, J. Rius-Barile, J. I. Saiz-Salinas, C. San Vicente, S. Somot, J. Templado, X.
Turon, D. Vafidis, R. Villanueva, and E. Voultsiadou. 2010. The Biodiversity of the
Mediterranean Sea: Estimates, Patterns, and Threats. PLoS ONE 5:e11842.
CSA, 2012. Leviathan-4 Environmental Baseline Survey Offshore Israel . Prepared for:
Noble Energy Mediterranean Ltd.
CSA, 2013. Karish-1 Exploration Program Environmental Assessment. Prepared for: Noble
Energy Mediterranean Ltd.
Dauwe, B., P. Herman, and C. Heip. 1998. Community structure and bioturbation potential of
macrofauna at four North Sea stations with contrasting food supply. Marine Ecology
Progress Series.
Diamant A, Ben Tuvia, A, Barnes, A and Golani, D (1986). An analysis of rocky coastal eastern
Mediterranean fish assemblages and a comparison with small adjacent artificial reef. Journal
of Experimental Marine Biology and Ecology 97: 269-285
Danovaro, R., J. B. Company, C. Corinaldesi, G. D’Onghia, B. Galil, C. Gambi, A. J. Gooday, N.
Lampadariou, G. M. Luna, C. Morigi, K. Olu, P. Polymenakou, E. Ramirez-Llodra, A. Sabbatini,
F. Sardà, M. Sibuet, and A. Tselepides. 2010. Deep-Sea Biodiversity in the Mediterranean
Sea: The Known, the Unknown, and the Unknowable. PLoS ONE 5:e11832.
Danovaro, R., A. Dell’Anno, M. Fabiano, A. Pusceddu, and A. Tselepides. 5555. Deep-sea
ecosystem response to climate changes: the eastern Mediterranean case study.
Danovaro, R., A. Dell’Anno, and A. Pusceddu. 5553. Biodiversity response to climate change
in a warm deep sea. Ecology Letters 7:821–828.
44
Edelist, D. (2013) Fishery management and marine invasions in Israel. PhD Thesis submitted
to the University of Haifa. 202 pp
Edgar, G.J., et al., (2014). Global conservation outcomes depend on marine protected areas
with five key features. Nature. Vol 506. 216-220
Efratii S. Lehahn Y. Rahav, E. , Kress, N. Herut, B., Gertman, I., Goldman, R., Ozer, T., Lazar
M., and Heifetz, E. 2013. Intrusion of coastal waters into the pelagic eastern Mediterranean:
in situ and satellite-based characterization. Biogeosciences, 10, 3349–3357.
Fishelson, L. (2000). Marine Animal Assemblages Along the Littoral of the Israeli
Mediterranean Seashore: The Red‐Mediterranean Seas Communities of Species. Italian
Journal of Zoology 67 (4): 393–415.
Ferretti, F., Myers, R.A., Serena, F., and Lotze, H.K. (2008). Loss of Large Predatory Sharks
from the Mediterranean Sea. Conservation Biology 22, 952–964. doi:10.1111/j.15231739.2008.00938.x
France, S (2007). Genetic analysis of bamboo corals (Cnidaria: Octocorallia: Isisdidae): Does
lack of colony branching distinguish Lepidisis from Keratoisis. Bull. Mar. Sci., 81(3): 323-333.
Galil, B. S. 5444. “Red Sea Decapods Along the Mediterranean Coast of Israel, Ecology and
Distribution.” In Environmental Quality and Ecosystem Stability, ed. Zvi Dubinsky and Y
Steinberger, III/A:179–183. Bar Ilan: Bar Ilan University Press.
Galil, B. S. 2004. The limit of the sea: the bathyal fauna of the Levantine Sea. Scientia Marina
68:63–72.
Galil, B. 2007. Loss or gain? Invasive aliens and biodiversity in the Mediterranean Sea.
Marine Pollution Bulletin.
Galil, B.S. and M. Goren. – 1994. The deep sea Levantine fauna -new records and rare
occurrences. Senckenberg. Marit.,25(1/3): 41-52.
Galil, S.B., Zenetos, A. 2002. A SEA CHANGE – EXOTICS IN THE EASTERN EDITERRANEAN.
Exotics in the eastern Mediterranean.
Galil, B.S. & H. Zibrowius 1998. First benthos samples from Eratoshenes Seamount, Eastern
Mediterranean. - Senck. Mar. 28: 111-121.
Galil BS, Gershwin LA, Douek J, Rinkevich B (2010). Marivagia stellata gen. et sp. nov.
(Scyphozoa:Rhizostomeae: Cepheidae), another alien jellyfish from the Mediterranean coast
of Israel. Aquatic Invasions 5: 331–340, http://dx.doi.org/10.3391/ai.2010.5.4.01
Galil, B., F. Boero, M. Campbell, and J. Carlton. 5553. “Double trouble”: the expansion of the
Suez Canal and marine bioinvasions in the Mediterranean Sea. Biological ….
Galil, B., I. Gertman, N. Gordon, B. Herut, I. Alvaro, H. Lubinevsky, G. Rilov, B. Rinkevich, G.
Tibor, and M. Tom. 2013. Biodiversity Monitoring along the Israeli Coast of the
Mediterranean IOLR’s activity and accumulated data. Haifa.
44
Galil, B., Goren, M., & Mienis, H. K. (2011). Checklist of marine species in Israel. Compiled in
the framework of the EU FP7 PESI project.
Galil, B. S. 2014. Avant le deluge: The state of bioinvasions in the Mediterranean Sea. in N.
Shenkar, editor. Marine Bioinvasion in the Mediterranean: toward large-scale studies. The
Steinhardt Museum of Natural History and National Research Center, Tel Aviv University,
Herzlia.
Garcia-Castellanos, D., A. Villaseñor, 2011. Messinian salinity crisis regulated by competing
tectonics and erosion at the Gibraltar Arc. Nature, 480, 359-363, doi:10.1038/nature10651
GESAMP (IMO/FAO/UNESCO-IOC/WMO/WHOI/IAEA/UN/UNEP Joint Group of Experts on
the Scientific Aspects of Marine Pollution) (1997) Opportunistic settlers and the problem of
the ctenophore Mnemiopsis leidyi invasion in the Black Sea. GESAMP reports and studies No.
58. International Maritime Organization, London
Golani, D. 5444. “Distribution of Lessepsian Migrant Fish in the Mediterranean.” Italian
Journal of Zoology 65 (Supplement): 95–99. doi:10.1080/11250009809386801.
Golani, D (2002) Lessepsian fish migration – characterization and impact on the Eastern
Mediterranean. Workshop on Lessepsian Migration, Gokceada, Turkey, Turkish Marine
Research Foundation 9: 1–9.
Golani, D, Appelbaum-Golani, B. (2010) First record of the Indo-Pacific fish the Jarbua
terapon (Terapon jarbua) (Osteichthyes: Terapontidae) in the Mediterranean with remarks
on the wide geographical distribution of this species. Scientia Marina 74(4): 717–720,
http://dx.doi.org/10.3989/scimar.2010.74n4717
Golani, D, Ozturk B, Basusta N (2006) Fishes of the Eastern Mediterranean. Turkish Marine
Research Foundation, Istanbul, Turkey, 260 pp.
Golani, D., R. Reef-Motro, S. Ekshtein, A. Baranes and A. Diamant. – 2007. Ichthyofauna of
the rocky coastal littoral of the Israeli Mediterranean, with reference to the paucity of Red
Sea (Lessepsian) migrants in this habitat. Mar. Biol. Res., 3: 333-341.
Goñi, R., S. Adlerstein, D. Alvarez-Berastegui, A. Forcada, O. Reñones, G. Criquet, S. Polti, G.
Cadiou, C. Valle, P. Lenfant, P. Bonhomme, A. Pérez-Ruzafa, J. Sánchez-Lizaso, J. GarcíaCharton, G. Bernard, V. Stelzenmüller, and S. Planes. 2008. Spillover from six western
Mediterranean marine protected areas: evidence from artisanal fisheries. Marine EcologyProgress Series 366:159–174.
Goren, M., 2014. The fishes of the Mediterranean: a biota under siege. pp. 385-400. In
Goffredo, S. and Z. Dubinsky. 2014. The Mediterranean Sea: its history and present
challenges. Springer Netherlands. 655 pp.
Goren, M.& B.S. Galil. 2001. Fish biodiversity in the vermetid reef of Shiqmona (Israel)
Marine Ecology, 22(4):369-378
45
Goren, M. and B. S. Galil. 2005. A review of changes in the fish assemblages of Levantine
inland and marine ecosystems following the introduction of non-native fishes. Journal of
Applied Ichthyology 21: 364–370.
Gray, J. S., and M. Elliott. 2009. The ecology of marine sediments: from science to
management. 5nd ed. Oxford University Press, Oxford ; New York.
Hall, J.K., Ben-Avraham, Z. and Shamai, E., 1983. Unpublished bathymetric map of northern
Lebanon (draft), 1:100,000 scale, 25 m contour interval.
Halpern BS, 2014, CONSERVATION Making marine protected areas work, NATURE, Vol: 506,
Pages: 167-168, ISSN: 0028-0836
Harris, P.T. and T. Whiteway, 2011. Global distribution of large submarine canyons:
Geomorphic differences between active and passive continental margin. Marine Geology,
285(1–4),69–86.
Higgins, R.P. and H. Theil. 1988. Introduction to study of Meiofauna. Publ. Smitjsonian
Institution Press. London.
Hoffman, R. 2014 Alien Benthic Algae and Seagrasses in the Mediterranean Sea and Their
Connection to Global Warming In: "The Mediterranean Sea: Its History and Present
Hannah Baader and Zvy Dubinsky (eds.). Springer pp. 159- Challenges ".Stefano Goffredo
181.
Hughes L 2000 Biological consequences of global warming: is the signal already apparent?.
Trends Ecol. Evol. 15, 56–61. doi:10.1016/S0169-5347(99)01764-4
IUCN (2012). Marine Mammals and Sea Turtles of the Mediterranean and Black Seas. Gland,
Switzerland and Malaga, Spain: IUCN. 32 pages.
IUCN. 2014. IUCN Spatial Data Download. http://www.iucnredlist.org/technicaldocuments/spatial-data.
Jones, E.G., A. Tselepides, P.M. Bagley, M.A. Collins and I.G. Priede. – 2003. Bathymetric
distribution of some benthic and benthopelagic species attracted to baited cameras and
traps in the deep eastern Mediterranean. Mar. Ecol. Prog. Ser., 251: 75-86.
Kaiser, JM, Attrill MJ, Jennings S, Thomas DN, Barnes DKA, Brierley AS, Polunin NVC, Raffaelli
DG and le B. Williams PJ (2005). Marine Ecology: Processes, Systems and Impacts. Oxford
University Press Inc., New York.
Kerem, D., Hadar, N., Goffman, O., Scheinin, A., Kent, R., Boisseau, O., Schattner, U. (2012).
Update on the Cetacean Fauna of the Mediterranean Levantine Basin. The Open Marine
Biology Journal, 6: 6-27.
Kimor, B., Berman, T. and Schneller, A. 1987. Phytoplankton assemblages in the deep
chlorophyll maximum layers off the Mediterranean coast of Israel. Journal of Plankton
research 9(3): 433–443.
45
Kimor, B. and Wood E.J.F. 1975. A plankton study in the Eastern Mediterranean. Marine
Biology 29: 321–333.
Klausewitz, W. – 1989. Deepsea and deep water fish of the Eastern Mediterranean, collected
during the METEOR Expedition 1987. Senckenberg. Marit., 20(5/6): 251-263.
Lakkis, S. (2007). Dataset and database biodiversity of plankton community in Lebanese
seawater (Levantine Basin, East Mediterranean). In: Vanden Berghe E, Appeltans W, Costello
MJ, Pissierssens P, editors. Proceedings of Ocean Biodiversity Informatics: International
Conference on Marine Biodiversity Data Management; 29 November–1 December 2004;
Hamburg, Germany. Oostende, Belgium: VLIZ Special Publication 37, pp.99–112.
Lejeusne, C. & Chevaldonné, P., 2010. Climate change effects on a miniature ocean: the
highly diverse, highly impacted Mediterranean Sea. Trends in Ecology & Evolution, 25(4).
Available at: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0169534709003383
Lester SE. Halpern BS, Grorud-Colvert K, Lubchenco J, Ruttenberg BI, Gaines SD, Airame S &
Warner RR (2009).Biological effects within no-take marine reserves: a global synthesis.
Marine Ecology Progress Series 384: 33-46.
Levin, L. A., Blair, N.E., De Master, D.J., Plaia, G., Fornes, W., Martin, C. and Thomas, C. 1997.
Rapid subduction of organic matter by maldanid polychaetes on the North Carolina slope.
Journal of Marine Research 55:595–611.
Levit, Y. (2012) The impact of depth gradient on the status of alien species along the
Mediterranean Sea coast of Israel. MSc Thesis. Department of Zoology, Tel Aviv University.
91pp.
Lewinsohn, Ch., and B. Galil. 5445. “Notes on Species of Alpheus (Crustacea: DECAPODA)
from the Mediterranean Coast of Israel.” Quaderni Del Laboratorio Di Tecnologia Della Pesca
III (2-5): 207–210.
Lewinsohn, Ch., and R. B. Manning. 5445. “Stomatopod Crustacea from the Eastern
Mediterranean.” Smithsonian Contributions to Zoology 454.
Lipkin, Y., Safriel, U. (1971). Intertidal zonation on rocky shores at Mikhmoret
(Mediterranean, Israel). J. Ecol. 59: 1-30.
Lundberg B., Ogorok R., Galil B.S., Goren M., 2004 Dietary choices of siganid fish at
Shiqmona reef, Israel. Israel Journal of Zoology 50: 39-53.
Marin, P., Aguilar, R. and S. Garcia, 2011. Oceana MedNet: MPA Network Proposal for the
Mediterranean Sea. 100 reasons to reach 10%. URL:
http://oceana.org/sites/default/files/reports/OCEANA_MEDNet_ING_16012012_0.pdf.
Mart, Y. 1989. Sediment distribution in Akhziv Canyon off northern Israel. Geo-marine
letters.
45
Marenzeller, E. – 1893. Berichte der Commission für Erforschung des östlichen
Mittelmeeres, V. Zoologische Ergebnisse. I.Echinodermen, gesammelt 1890, 1891, und 1892.
Denkschr. Akad. Wissen., Wien, 60: 1-24.
Metalpa, R.R., Richard, C., Allemand, D., Bianchi, C.n., Ferrier-Pages, C. and Morri, C. (2006).
Response of zooxanthellae in symbiosis with the Mediterranean corals Cladocora caespitosa
and Oculina patagonica to elevated temperatures. Mar. Biol. 150: 45-55.
Mienis, H. K. 5554. “Native Marine Molluscs Replaced by Lessepsian Migrants.” Tentacle 55:
15–16.
Morri, C., S. Puce, C. N. Bianchi, G. Bitar, H. Zibrowius, and G. Bavestrello. 2008. Hydroids
(Cnidaria: Hydrozoa) from the Levant Sea (mainly Lebanon), with emphasis on alien species.
Journal of the Marine Biological Association of the United Kingdom 89:49.
Mouillot, D., Albouy, C., Guilhaumon, F., Lasram, F.B.R., Coll, M., Devictor, V., Meynard, C.N.,
Pauly, D., Tomasini, J.A., Troussellier, M., Velez, L., Watson, R., Douzery, E.J.P. and N.
Mouquet, 2011. Protected and Threatened Components of Fish Biodiversity in the
Mediterranean Sea. Current Biology, 21(12), 1044-1050.
OSPAR (2012). Report of the OSPAR Workshop on research into possible effects of regular
platform lighting on specific bird populations. Publication Number: 568/2012
Pisanty, S., O. Sonin, and A. Alperovic. 2000. Assessment of the influence of a summer
trawling ban on the catch of the fishery. Page 17.
Rahav, E., B. Herut, N. Stambler, E. Bar Zeev, M. R. Mulholland, and I. Berman-Frank. 2013.
Uncoupling between dinitrogen fixation and primary productivity in the Eastern
Mediterranean Sea, Journal of Geophysical Research – Biogeosciences. 118: 1–8,
doi:10.1029/2012JG002055
Rahav E., Herut B., Levi A., Mulholland M.R., and Berman-Frank I. 2013 Springtime
contribution of dinitrogen fixation to primary production across the Mediterranean Sea.
Ocean Sciences. 9:489-498.
Ramos Esplá, A and Valle Pérez, C. (2004). Final Report (Activity MP4): Marine
Biodiversity Study of the Rosh Haniqra-Akhziv Nature Reserves (Israel)
to the Establishment of a Management Plan. Regional Project for the Development
of Marine and Coastal Protected Areas in the Mediterranean Region (MedMPA)
Rivetti I, Fraschetti S, Lionello P, Zambianchi E, Boero F (2014) Global Warming and Mass
Mortalities of Benthic Invertebrates in the Mediterranean Sea. PLoS ONE 9(12):
e115655.doi:10.1371/journal.pone.0115655
Roberts CM, Polunin NVC (1991) Are marine reserves effective in management of reef
fisheries? Rev Fish Biol Fish 1: 65–91
44
Roditi-Elasar, M., Kerem, D., Angel, D.L., Lazar, M., Steindler, L., Herut, B., Shoham-Frider, E.,
an oasis in the warming oligotrophic : Barnea, O., Almogi, A. 2013. Achziv Submarine Canyon
Levantine Basin? 40th CIESM Congress communications,webpages.
Ruppert, E. E., and R. D. Barnes. 1994. Invertebrate zoology. Saunders College Publishing,
USA.
Russ, G.R. (2002) Yet another review of marine reserves as reef fisheries management tools.
In: Sale PF (ed) Coral reef fishes: dynamics and diversity in a complex ecosystem. Academic
Press, San Diego, p 421–443
Safriel, U. N. 1975. The role of vermetid gastropods in the formation of Mediterranean and
Atlantic reefs. Oecologia 20:85–101.
Safriel, U. N., and Z. Sasson-Frostig. 5444. “Can Colonizing Mussel Outcompete Indigenous
Mussel?” Journal of Experimental Marine Biology and Ecology 554 (4) (June): 211–226.
doi:10.1016/0022-0981(88)90058-5.
Sala, E., Z. Kizilkaya, D. Yildirim, and E. Ballesteros. 2011. Alien marine fishes deplete algal
biomass in the Eastern Mediterranean. PloS one 6:e17356.
Sanchez Lizaso, J.L., Goni, R., Renones, O., Garcia Charton, J.A. and 5 others (2000) Density
dependence in marine protected populations: a review. Environ. Conserv 27:144–158
Sarda, F., A. Calafat, M. M. Flexas, A. Tselepides, M. Canals, M. Espino, and A. Tursi. 2004. An
introduction to Mediterranean deep-sea biology. Scientia Marina 68:7–38.
Scapini, F., Chalezzi, L., Colombini, I. and Fallaci, M. (1992). Surface activity, zonation and
migrations of Talitrus saltator on a Mediterranean beach. Mar.Biol. 112: 573-581.
Scheinin, A.P., Goffman, O., Elasar, M., Perelberg, A and Kerem, D.H (2011).
Mediterranean Monk Seal (Monachus monachus) Resighted Along the Israeli Coastline
After More than Half a Century. Aquatic Mammals 2011, 37(3), 241-242, DOI
10.1578/AM.37.3.2011.241
Schultz, D., Fleisher, A. and Benayahu, Y. (2011) The ecological and economic effects of
recreational fishing along the Israeli Mediterranean coast. Proceedings of the 39th
conference of the Israeli Society of Ecology and Environmental Sciences. Megiddo, Israel.
p.119. [in Hebrew]
Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
Siokou-Frangou, I., Christaki, U., Mazzocchi, M. G. et al. 2010. Plankton in the open
Mediterranean Sea: a review. Biogeosciences, 7: 1543–1586.
Sisma-Ventura, G., R. Yam, and A. Shemesh. 2014. Recent unprecedented warming and
oligotrophy of the eastern Mediterranean Sea within the last millennium. Geophysical
Research Letters 41:5158–5166.
43
Sonin, O., E. Spanier, and D. Levi. 2007. Nanism (dwarfism) in fish: a comparison between
red mullet Mullus barbatus from the southeastern and the central Mediterranean. Marine
Ecology Progress Series 343:221-228.
Suari, Y. 5554. “Modelling the impact of riverine nutrients input on the southeastern
Levantine planktonic ecology”. Bar Ilan: Bar Ilan University.
Spanier, E., Goldstein, J. (2015). A preliminary survey of the biological diversity of
pelagic decapods in the Mediterranean coastal waters of Israel. Israel Taxonomy
Initiative - Biodiversity Survey Final Report.
Spanier, E., Tom, M., Pisanty, S., and Almog-Shtayer, G. 1990.Artificial reefs in the low
productive marine environments of the southeastern Mediterranean. P.S.Z.N.I. Marine
Ecology,11: 61–75.
Stambler, N. 2012 Underwater light field of the Mediterranean Sea. In Life in the
Mediterranean Sea: A look at habitat changes. Stambler, N. (ed.). Nova Science Publishers,
Inc. 175-198p
Stambler, N. 2014 Mediterranean sea - primary productivity In: "The Mediterranean Sea: Its
History and Present Challenges ".Stefano Goffredo Hannah Baader and Zvy Dubinsky (eds.).
Springer pp. 113-121.
Stergiou, K.I. & V. Karpouzi. 2002. Feding habits and trophic level of
Mediterranean fish. Rev. Fish Biol. Fish., 11: 217-254.
Stern, N. (2010) The impact of invasive species on the soft bottom fish communities in the
eastern Mediterranean. MSc Thesis. Department of Zoology, Tel Aviv University. 101pp.
Stokes KL, Broderick AC, Canbolat AF, Candan O, Fuller WJ, Glen F, Levy Y, Rees AF, Rilov G,
Snape RT, Stott I, Tchernov D, Godley BJ (2015) Migratory corridors and foraging hotspots:
critical habitats identified for Mediterranean green turtles. Diversity and Distributions 21:
665–674. doi: 10.1111/ddi.12317
Tzur, Y., and U. N. Safriel. 1978. Vermetid platforms as indicators of coastal movement.
Israel Journal of Earth Sciences:124–127.
UNEP-MAP-RAC/SPA, 2010. Impact of climate change on marine and coastal biodiversity in
the Mediterranean Sea: Current state of knowledge. By S. Ben Haj and A. Limam, RAC/SPA
Edit., Tunis : 1-28.
UNEP-MAP-RAC/SPA. 2010. Report presenting a geo referenced compilation on bird
important areas in the Mediterranean open seas. By Requena, S. and Carboneras, C. Ed.
RAC/SPA, Tunis: 38pp.
UNEP-MAP RAC/SPA 2010. The Mediterranean Sea Biodiversity: state of the ecosystems,
pressures, impacts and future priorities. By Bazairi, H., Ben Haj, S.,Boero, F., Cebrian, D., De
Juan, S., Limam, A., Lleonart, J., Torchia, G., and Rais, C.,Ed. RAC/SPA, Tunis; 100 pages.
44
WWF/IUCN, 2004. The Mediterranean deep-sea ecosystems: an overview of their diversity,
structure, functioning and anthropogenic impacts, with a proposal for conservation. IUCN,
Malaga and WWF, Rome, 64pp.
Würtz, M. 2012. Mediterranean submarine canyons: Ecology and governance.
Yogev, T., Rahav, E., Bar-Zeev, E., Man-Aharonovich, D., Stambler, N., Kress, N., Béjà, O.,
Mulholland, M. R., Herut, B., Berman-Frank, I. 2011 Is dinitrogen fixation significant in the
Levantine Basin, East Mediterranean Sea? Environmental Microbiology 13:854-871, DOI:
10.1111/j.1462-2920.2010.02402.x
Yu. Lein, A. (2004). Authigenic Carbonate Formation in the Ocean. Lithology and Mineral
Resources. Vol. 39: 1-30.
Zenetos A, Cinar ME, Pancucci-Papadopoulou MA, Harmelin JG, Furnari G, Andaloro F, Bellou
N, Streftaris N, Zibrowius H (2005) Annotated list of marine alien species in the
Mediterranean with records of the worst invasive species. Mediterranean Marine Science
6(2): 63-118.
Zohary, T., Herut, B., Krom, M. D., Mantoura, R. F. C., Pitta, P., Psarra, S., Rassoulzadegan, F.,
Stambler, N., Tanaka, T. F,. Thingstad, T., and Woodward, E. M. S. 2005. P-limited bacteria
but N and P co-limited phytoplankton in the Eastern Mediterranean – a microcosm
experiment, Deep-Sea Res. Pt. II, 52: 3011–3023.
http://www.monachus-guardian.org/mguard25/2525research.htm
44