השטחים הפתוחים ניטור במועצות האזוריות
ניטור השטחים הפתוחים במועצות האזוריות דותן רותם :אקולוג שטחים פתוחים רט"ג 4102 למסמך זה תרמו רבות אייל מיטרני -ממונה תחום קהל וקהילה ,מחוז מרכז -רשות הטבע והגנים ,אפרת בן עטר וגלעד וייל מאגף ה GISברשות הטבע והגנים ,גילי חכימה-קוניאק ,אוריאל בן חיים ,רותי נשיץ ומיכל בן שושן שעברו על המסמך העירו והאירו. עמק חרוד והגלבוע הקדמה מסמך זה מוגש כאחד מהכלים העומדים לרשותו של ראש מועצה אזורית כמנהל של שטחים פתוחים ברחבי המועצה האזורית שתחת אחריותו .המסמך מגדיר את כלי הניטור ומבקש להציע דרכים ושיטות היכולות לסייע לכל הרמות הניהוליות והחברתיות במועצה אזורית נתונה .החל מראש המועצה וכלה באחרון התושבים בקבלת נתונים על איכות השטחים הפתוחים במועצה אותה הוא מנהל ובהשוואה למועצות שכנות ,ואף בפרישה ארצית .ריכוז הנתונים וניתוחם יהווה בסיס לתכנון ולקבלת החלטות אם בשיטות של שיתוף ציבור ואם בתהליכים תכנוניים כוללים ואף בניהול יומיומי .המסמך גם מציע בחירה של מיני בעלי חיים וצמחים אינדיקטוריים לכל מועצה אזורית .מינים אלו יכולים לשמש ,להבנתנו ,סמל של המועצה ליצירת גאווה והזדהות מקומית ומצבם של האוכלוסיות יכולות להוות כר פורה לפעולות במישורים אקולוגיים ,חינוכיים ,חברתיים-קהילתיים ,תירותיים ופרסומיים לטובת המועצה האזורית .המסמך גם מציע ניטור שהמדדים שלו יהיו מצב אוכלוסיותיהם של מינים אינדיקטורים ,שלהבנתנו מצביעים על איכות פעולות הממשק או ניהול השטחים הפתוחים .אין ספק כי על מנת לעמוד ביעדי ניטור שיוצעו להלן יש לשלב כוחות בין מועצות אזוריות לבין מוסדות או גורמים נוספים. בסוף המסמך מצורפת רשימת מקורות של נתונים קיימים במוסדות ממשלתיים, מאגרי מידע שונים ,ומכוני מחקר .יחד עם זאת החלטה על ביצוע ניטור של מצב ואיכות השטחים הפתוחים במועצה אזורית היא חיונית כבסיס לתכנון השטחים הפתוחים במועצה ולקבלת החלטות מושכלות הנשענות על נתונים .יש לקבל החלטות ולגייס את המשאבים הנדרשים על מנת שניהול השטחים הפתוחים במועצות האזוריות יעשה באופן שישמור על אופיים רציפותם ואיכותם של שטחים אלו. .1מהו ניטור ניטור ,לצורך מסמך זה ,הוא תהליך בו אנו מבקשים לעקוב לבחון ולהשגיח על מצבה של מערכת נתונה .בעיצוב מערכת ניטור ,יש לענות על שאלות רבות ושונות, כמו מה? ,איך? ,איפה ומתי למדוד? ,איך לאחסן ולנתח את הנתונים ,ואיך להציג את התוצאות. ניטור יכול להיעשות כמדידה חוזרת ונשנית של קבוצה של משתנים במיקום אחד או יותר על פני תקופה ממושכת של זמן על פי לוחות זמנים שנקבעו מראש במרחב ובזמן .עם זאת ,כדי להיות יעיל ,תכנית ניטור צריכה להיות יותר מאשר רק איסוף הנתונים .יש לכלול בפעולות הניטור גם פעולות אחרות הנדרשות להצגת התוצאות או התוצרים בפורמט המתאים לקהלי יעד שונים לדוגמא ,שיטות ניתוח ופרשנות של נתונים או של תוצרים (.)Vos et al., 2000 הניטור יכול להתבצע כאיסוף נתונים שיגרתי ללא מטרה ברורה ואחת לזמן ניתן לבצע ניתוח נתונים ולהציגם למקבלי החלטות או לקהלי יעד שונים .אך ניטור משמעותי ויעיל הוא חלק ממערך של משוב על שאלות ,מטרות ופעולות ממשק וניהול שמקבלי ההחלטות מציבים בפניהם .לדוגמא ,ניתן להגדיר סט של איומים או של פעולות נדרשות לביצוע בשטחים הפתוחים במועצה אזורית יחידה ,במספר מועצות שכנות ואף בפרישה ארצית לכלל המועצות .לצד הגדרת המטרות ,השיטות לטיפול ,לוחות הזמנים והתשואות יש לפתח שיטת ניטור שתבחן את התכנית בכל שלביה ובעיקר להתמקד על שלב התוצאות .המדדים השונים שיופקו מהניטור יהוו מדד לאיכות הביצוע ,לשיפור השיטות ובמידת הצורך ,אף להגדרה מחודשת של המטרות. הניטור ותוצאותיו יכולים לסייע למקבלי ההחלטות בתחומים רבים מעובד מתוך (:)Woodhill, 2000 מסיע בקבלת מידע חדש לאפשר קבלת החלטות מושכלת יותר, הבטחה כי התכנית השיגה את מטרותיה, משפרים ותומכים בניהול (ממשק) עליו הוחלט, משיגים הבנה רוחבית של כל העוסקים בפרויקט, מסיע בקבלת מידע חדש ומשפר את תהליך הלמידה, בונים את היכולות של המשתתפים בתהליך, מתמרצים את בעלי העניין, מבטיחים מתן דין וחשבון עניניים ומעודכנים, מטפחים תמיכה ציבורית ופוליטית. ניתן להגדיר את הניטור כאחת מהפעולות בשרשרת הפעולות המלוות מערך של קבלת החלטות הגדרת מטרות וביצוע (איור .)0במידה מסוימת אנו מבצעים ניטור באופן מתמיד על פעולות שגרתיות המתבצעות בתחומי חיים שונים חקלאיים, חברתיים ,בשמירת טבע ובקניית מוצרים במכולת .אלו פעולות הבוחנות באופן שיגרתי את התהליכים אותם החלטנו לבצע ,אנו מבצעים אותן ולאור התוצאות אנו מחליטים על אופן הביצוע בפעם הבאה .האם לשנות או להמשיך כפי שהתנהלנו עד כה. איור .1מיקומו של הניטור בתהליך קבלת ההחלטות והביצוע .הניטור מהווה בקרה על ביצוע תכנית הממשק ,על איכות הביצוע ומתוך ניתוח התוצאות יכול להוות בקרה גם על הגדרת המטרה. על מנת שהחלטותינו ישענו על מידע מסודר ולא על תחושות סובייקטיביות של הצלחה או כישלון מומלץ ליצור מערך ניטור מסודר שיבנה במקביל לתהליך קבלת ההחלטות והביצוע .בבניית תכנית פעולה יש לשלב את מנגנוני הניטור והבקרה על כל התהליך ותוך כדי התהליך ולא רק בסופו (.)Margoluis & Salafsky, 1998 הניטור במקרה זה יהווה כלי לבחינת כל התהליך כולו ,אך גם כלי לבחינה של כל אחד משלבי הסולם (איור .)4במקרה זה תהליך בניית הניטור דומה ומקביל בבסיסו לתהליך הממשק .איסוף הנתונים מוכוון מטרה יכול לתת מענה לשאלות ספציפיות ולהגדיר באופן ממוקד יותר הצלחה או כישלון בביצוע ,ולפיכך לתת מענה לשלבי הסולם השונים ולתהליך כולו. איור .2סכימה המציגה את תהליך קבלת ההחלטות על הביצוע (ממשק) והניטור כשתי ישויות נפרדות ומקבילות .רצוי לשלב בין שני התהליכים כפי שמופיע באיור .3 הסכמה באיור 4היא מלאכותית לכאורה ,אך בהחלט ניתן להתייחס לכל אחת מהעמודות בנפרד וכל אחד מהתהליכים אף עומד בפני עצמו .לרוב נעשה שימוש במעגל הפשוט אך ככל שהוא נהיה יותר מורכב הוא יותר מובן כי הוא מפרט יותר שלבים ומאפשר לימוד טוב יותר של התהליך ( )Stem et al., 4112איור .3מציע שילוב תהליכים כפי שמוצע בתכנית הבינלאומית להערכה וניטור של ארגון ה IUCN (.)Woodhill, 2000 אדמונית החורש איור .3הסכימה מתארת תהליך כללי של תכנית או פרויקט .יש חשיבות להגדיר טווח או תחום בו נערכת התכנית .יש חשיבות לנתח תהליכים אפשריים ותהליכי תכנון .האיור מדגיש את החשיבות של שילוב ניטור ובקרה בכל שלבי התכנית .התהליך המעגלי מדגיש את החשיבות תכנון ,פעולה ,ניטור והערכה ולמעשה למידה במהלך היישום .מעובד מתוך (.)Woodhill, 2000 להלן תובא דוגמא לשילוב של פרויקט "חקלאות תומכת סביבה" ותהליך הניטור המשולב בו .הפרויקט נערך במועצה האזורית לב השרון ומתואר במלל ולאחר מכן בתרשים זרימה (איור )2המותאם למודל המוצג באיור .3 התופעות אותן אפיינו במוא"ז לב השרון היו איומי פיתוח והעברת שטחים לטובת פיתוח במועצות שכנות ,צמצום השטחים הפתוחים ,אובדן קרקע עקב שיטות גידול וכן פוטנציאל לשימור מערכות אקולוגיות משולבות של חקלאות מיני צומח נדיר של השרון וחיזוק עורקים ירוקים טבעיים (מסדרונות אקולוגיים צרים ומקומיים). הוחלט על ביצוע ממשק אקטיבי בשטחים החקלאיים הכולל הפחתת שימוש בחומרי ריסוס ומעבר לשימוש בחומרים יותר ידידותיים .הוחלט על ביצוע שימור קרקע באמצעות שיזרוע של שורות המטעים בצמחי בר מקומיים. במקביל הוחלט על ביצוע ניטור הבוחן את תפקודם האקולוגי של אותם שטחים. הוגדרו מספר מטרות לניטור האקולוגי ובהן שיפור תפקודם של העורקים הירוקים הטבעיים (ערוצי נחלים) ושולי שטחים חקלאיים הצמודים להם .מטרה נוספת היא לאתר מינים אינדיקטורים בתוך קבוצות בעלי החיים שנבחרו ששינוי באוכלוסיותיהם יהווה סמן לשינויים סביבתיים בשטחים החקלאיים .ביסוסם של אינדיקטורים מעין אלו יכולים להקל ולהוזיל את המשך הניטור לאחר תום חמשת השנים שהוגדרו לפרויקט .לצורך כך נערכו סקרים מקדימים והוחלט על ביצוע ניטור אקולוגי הבוחן קבוצות שונות של אורגניזם ואת תגובתם לשינוי בפרוטוקול החקלאי .בוצע שלב מקדים של הניטור ובו נבחן מצב האפס או מצב "עסקים כרגיל" .באופן זה אנחנו יכולים להשוות את השינוי שיתרחש (אם יתרחש) לאחר השינוי בפרוטוקול החקלאי .שלב מקדים זה הוא ייחודי לפרויקט זה מאחר ובמקרים רבים אנו מנטרים או בוחנים את תוצרי הממשק ביחס לביצוע הממשק עצמו ולא ביחס לשלבים שקדמו לו .תופעה מוכרת בממשקים אקולוגים רבים (). ההחלטה המוקדמת על ניטור והגדרת מטרות אפשרה ביצוע מסודר בשלבים והתוצאות שיתקבלו יהיו מבוססות יותר .משך הניטור נקבע למשך חמש שנים ,אך לא בכל שנה ידגמו כל קבוצות בעלי החיים והצמחים שהוחלט על דיגומן. ניטור נוסף נערך על התהליך עצמו ובו נבחנת מידת ההצלחה של ביצוע השינוים המבוקשים בפרוטוקול החקלאי. בשלב זה (אביב ,)4102אנו יכולים להצביע על מספר תוצרים או תוצאות הנוגעים לשלבי התכנון הביצוע ואף על תוצאות ראשונות של הניטור האקולוגי .לדוגמא ניכר כי בשלבי הביצוע יש לתת דגש טוב יותר על הטמעת ההנחיות בקרב כל מנהלי השטח ועד אחרון העובדים – חלק מהחלקות שהיו אמורות להיוותר ללא ריסוס רוססו .בפן האקולוגי ניכרת הצלחה רבה בשזרוע צמחי בר מקומיים (במקומות שלא רוססו) וניכרת תגובה טובה של דבורי בר ופרוקי-רגליים צמודי מצע לשטחים שעברו שזרוע .ניכר כי יש הצלחה בהפעלת בתי ספר המסיעים באיסוף בלוטים וזרעים של פרחי בר מקומיים והבאתם למשתלות. שמירה על שטחי המועצה אובדן קרקע עידית בחקלאות מרחב המועצה כולה ושטחים חקלאיים נבחרים נדרש שיפור בפיקוח על היישום בשטח מעבר לשיטות שימור קרקע והפחתת ריסוסים עליה במגוןן ביולוגי ניטור באמצעות קבוצות של בעלי חיים שזרוע שולי חלקות ושינוי פרוטוקול גידול והדברה משרד החקלאות מימון פעולות חקלאיות רט"ג והג"ס מימון ניטור ניטור אקולוגי של פרוקי רגליים ,דבורים ,זוחלים, קיפודים ,צומח ניטור אקולוגי בשיטות דיגום סטנדרטיות של לפני שינוי ולאחריו בחירת חלקות חקלאיות לאורך צירי מסדרון והתקשרות עם חקלאים איור .4התאמה בין עיקרי תהליך הניטור והממשק במועצה האזורית לב השרון לבין מודל היישום והניטור המוצע באיור .3 רמת צבאים גבעת המורה .2כלים לניטור כלי הניטור המוצעים במסמך זה מרוכזים בטבלה מספר .0הטבלה מתמצתת את הרעיון המרכזי העומד מאחורי כל אחת ממטרות הניטור המוצעות בה .בפרקים לאחר מכן ניתנת הרחבה לסעיפים המרכזיים ומובאות דוגמאות לניטור המתקיים בפועל או לאפשרויות ניטור מתוך חומרים קיימים. עץ שיטה בערבה טבלה מספר .1ריכוז והמלצה על כלים מרכזיים לניטור השטחים הפתוחים במועצות אזוריות. נושא ראשי ניטור מרחבי גיאוגרפי ניטור חברתי תירותי שם הכלי תיאור הערות שותפים/בעלי עניין מחוץ למועצה ניטור מידת השינוי בהיקף השטחים הפתוחים ומידת רציפותם כנגד בינוי בחינה מהעבר הקרוב וכלפי העתיד כולל תכניות מאושרות לפיתוח עתידי ובחינת מידת השינוי בהיקף וברצף השטח הפתוח במועצה האזורית מחייב הערכות ארצית וקיום שכבות .GISכיום ניתן להנגשה חלקית דרך אתרים הנמצאים באינטרנט כמו ESRI ניטור שינוי יעוד שטחים פתוחים מטבעי לחקלאי בחינה מהעבר הקרוב וכלפי העתיד כולל תכניות מאושרות לפיתוח חקלאי עתידי ובחינת מידת השינוי בהיקף וברצף השטח הפתוח הטבעי במועצה האזורית מחייב הערכות ארצית וקיום שכבות .GISכיום ניתן להנגשה חלקית דרך אתרים הנמצאים באינטרנט כמו ESRI מרכז המועצות האזוריות ,משרד הפנים ,רט"ג ,קק"ל ,הג"ס ,משרד החקלאות ,חלה"ט ,גופי תשתית ממשלתיים ופרטיים ,השלטון המקומי ,למ"ס ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל מרכז המועצות האזוריות ,משרד הפנים ,רט"ג ,קק"ל ,הג"ס ,משרד החקלאות ,חלה"ט ,גופי תשתית ממשלתיים ופרטיים ,השלטון המקומי ,למ"ס ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל ניטור עומסי והתנהגות מבקרים בשטחים הפתוחים ניטור מספרי מבקרים המבקרים בשטחים הפתוחים של המועצה האזורית ומידת השפעתם על מדדים שונים כמו הכנסות ,הותרת פסולת, הוצאות תפעוליות ,סוג השימוש בשטח ,מהיכן הגיעו המבקרים .כלי מעין זה מסיע בשיווק של המועצה בהיבטים תיירותיים והן בהיבטים תפעוליים של השטחים הפתוחים. קיים מוצר מדף הנסמך על טלפונים סלולריים. קבלת אומדנים טובים ומהימנים נדרשת השקעה כספית .יתכן וניתן לכוון לעונות ולתקופות שיא. מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, קק"ל ,חלה"ט ,משרד התיירות, משרד החקלאות ,משרד החינוך, למ"ס שותפים/בעלי עניין בתוך המועצה נושא ראשי שם הכלי תיאור ניטור טיפול בפסולת חקלאית לא אורגנית פיתוח כלי פשוט לבחינת מידת השינוי בטיפול בפסולת לא אורגנית חקלאית .מחייב בניית תכנית ממשק תואמת פיתוח כלי פשוט לבחינת מידת השינוי בטיפול בפסולת אורגנית חקלאית .מחייב בניית תכנית ממשק תואמת פיתוח כלי פשוט לבחינת מידת השינוי בטיפול בפסולת בניין פיראטית .מחייב בניית תכנית ממשק תואמת בחינת מידת אבדן הקרקע ויישום תכניות לחקלאות משמרות קרקע. ניטור מידת אבדן הקרקע כחלק מיישום התכנית. שימוש בכלי ניטור אקולוגיים קימים לניטור תכניות ממשק של שינוי פרוטוקולים חקלאיים ניטור טיפול בפסולת אורגנית חקלאית ניטור איכות סביבה חקלאית ניטור טיפול באתרי פסולת בניין פיראטית ניטור אובדן קרקע עידית או אחרת ניטור ערכי טבע כנגד שינויים בפרוטוקולים חקלאיים ידידותיים לסביבה ניטור ערכי טבע ייחודיים למועצה -מיני הדגל של המועצה ניטור אקולוגי ניטור מידת הנגיעות של המועצה במינים פולשים בחירה של 3-5ערכי טבע לכל מועצה בארץ ובניית תכנית ניטור לבחינת מצב האוכלוסייה של המינים .לחלק מהמינים ניתן לבנות תכניות לשיקום ,לאישוש ולהבלטתם של המינים כחלק מ'גאוות יחידה' של המועצה. סקר של המינים הפולשים בשטחים הפתוחים במועצה ומידת 'נגיעותה'. בנית תכנית למיגור מינים אלו וניטור מידת ההצלחה של התכנית. הערות שותפים/בעלי עניין מחוץ למועצה מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,חלה"ט ,משרד התיירות, משרד החקלאות ,משרד החינוך, למ"ס ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,חלה"ט ,משרד התיירות, משרד החקלאות ,משרד החינוך, למ"ס ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,חלה"ט ,משרד התיירות, משרד החקלאות ,משרד החינוך, למ"ס ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,משרד החקלאות ,למ"ס, רשויות ניקוז ,רשויות נחל הישימות פשוטה אך עשויה להיות יקרה -יש לבחור מינים אינדיקטורים ולעקוב אחריהם חלק ממושאי הניטור מנוטרים כדרך קבע על ידי גופים כמו רט"ג, אוניברסיטאות ואחרים. המדדים שנינו כאן יכולים להיות שונים מאוד כתלות במין ובתכונות שלו .מינים אלרגנים יענינו יותר את התושבים מינים אחרים פחות. מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,משרד החקלאות ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,משרד החקלאות ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל מרכז המועצות האזוריות ,רט"ג, הג"ס ,קק"ל ,חלה"ט משרד החקלאות ,רשויות ניקוז ,רשויות נחל ,משרד הבריאות ,משרד החינוך שותפים/בעלי עניין בתוך המועצה 2.1ניטור מרחבי גיאוגרפי ניטור הנסמך על ניתוח של נתונים גיאוגרפיים כמו תצלומי אוויר ,קומפילציה של תכניות אזוריות ,יחסים מרחביים בין גורמי פיתוח אורבני לפיתוח חקלאי כפרי ולשימור טבע ומרחבים טבעיים או חצי טבעיים .לביצוע פרק זה מומלץ לבצע דיון פנימי בשיתוף מחלקת ההנדסה ע"מ לבחון את הכלים והנתונים העומדים לרשות המועצה .גם במקרה זה יש להגדיר את מטרות הניטור באופן מפורט ולבצע מעקב אחר השינויים החלים בשטחים הפתוחים .הגדרת המטרות במקרה זה תכוון לניטור אחר שינויים בייעודי קרקע ,שינויים בסוגי עיבוד חקלאי ,מעבר לגידולים בתוך מבנים לעומת שטחים פתוחים ,מידת רצף השטחים הפתוחים במועצה ובין מועצה נתונה לשכנותיה .ניתן להגדיר אינדיקטורים או ליצור התראות למתכננים ולמקבלי החלטות בעת שאחוז משטח מסוים עתיד להיפגע .באופן אחר ניתן ליצור סיווג ודרוג של כלל השטחים במועצה האזורית ולסווגם על פי מדרג של איכויות שטח :נדירות ,תרומה של שירותי מערכת בהיבטים של מגוון ביולוגי ,נופש ,פנאי או שירותי אספקה וויסות ראה פירוט להלן .פגיעה באחוז משטח תוכל להצביע אם על סמך מודלים ואם באופן ישיר על מידת הגריעה משרותי מערכת מסוימים. שירותי המערכת האקולוגית הוא מושג המכוון לתועלות הכלכליות ,סביבתיות או חברתיות מהן יכולים בני האדם ליהנות ממערכת אקולוגית טבעית או חצי טבעית מתפקדת באופן ישיר או עקיף (לפירוט ראה רוטשילד .)4104 ,למשל שטחים של יער וחורש מאטים את הגעת טיפות הגשם לקרקע ותורמים לחלחול איטי יותר של המים ואף מונעים סחיפת קרקע על-ידי בלימת האנרגיה הפוטנציאלית של הטיפה שאינה פוגעת ישירות בקרקע .התרומה במקרים אלו היא ויסות עוצמת שיטפונות ושיפור ההזנה של מי תהום .במקרים אחרים שירותי המערכות האקולוגיות מתייחסות לפנאי ונופש וליכולתם של בני האדם לנוח מחיי היום יום הלחוצים .לנוף טבעי בניגוד לנוף תעשייתי או אורבני יש השפעה מרגיעה על מרבית בני האדם. בהיבט כלכלי צריכת המשאב של הנוף על ערכי הטבע והמורשת שבו ,היא מנוף כלכלי תיירותי לתושבי האזור .האזורים הטבעיים והחצי טבעיים מספקים גם שירותי אספקה .עץ להסקה ופרחי בר לייצור דבש הם שירותים ישירים .אך המערכת הטבעית גם יכולה לספק תכונות גנטיות המסיעות לקיומו של המין האנושי .לדוגמא ,שמירה על מגוון בתי גידול בהם חלים שינויים גנטיים בצמחי חיטת הבר ( .)Nevo et al., 1982; Li et al., 2000את הגנים לעמידות בפני יובש, כדוגמא ,ניתן להטמיע בחיטה התרבותית ולשפר את אספקת המזון למין האנושי. חשוב להדגיש כי גם מערכות אקולוגיות חקלאיות הם בעלות חשיבות גדולה לשמירה על המגוון הביולוגי ( )Trupin & Carmel, 2014אך בראש ובראשונה הן מהוות שירותי אספקה ,ויסות ואף בקרה .המפורט כאן הוא קצה קצהו של המושג שירותי מערכת אקולוגית .בבואנו לבחון את מהות ואיכות השטחים הפתוחים במועצה האזורית יש לתת לכך תשומת לב מיוחדת ולהבין עד כמה הם תורמים לרווחת תושבי המועצה ועד כמה ניתן להיעזר בהם בעת ביצוע פעולות הסברה וחינוך בתוך המועצה פניה וכלפי גורמים חיצוניים. להלן יוצגו מספר דוגמאות לניתוח השטחים הפתוחים בכלל המועצות האזוריות ובמועצות ספציפיות .ניתוחים אלו מצביעים על מידת הייצוג של המערכות האקולוגיות בישראל בשטחי המועצות .על מידת ואיכות הרציפות של השטחים הפתוחים שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים ארציים .נתוני בסיס אלו יכולים לשמש כבסיס להגדרת מטרות בעת הכנת תכנית לשטחים פתוחים בכלל ובסיס לתכניות ניטור של השטחים הפתוחים בפרט. גבולות המועצות האזוריות הן גבולות שרירותיים .לעולם החי והצומח אין לגבולות אלו משמעות מבחינת אורחות חייהם .הגבולות הופכים משמעותיים כאשר בינוי בשטחה של מועצה אחת יכולים לקטוע את רצף השטחים הפתוחים בין מועצות שכנות .איור 2הוא דוגמא לניתוח של מידת ההפרעה לרצף השטחים הפתוחים בתוך השטחים שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים ארציים (שקדי ושדות ; 4111רותם וחובריו .)4102שכבת ההפרעה נבנתה בעבודת המוסמך (וייל .)4103 ,שכבה זו כוללת את כל ההשפעות האנתרופוגניות על השטחים הפתוחים בארץ וכוללת :בינוי, כבישים ,השפעת תאורה ,השפעת חקלאות ונושאים נוספים .ההצגה של השכבה נעשית כנגד סיווג המועצות האזוריות כפי שמוצע על-ידי לרמן אדריכלים בעבודה זו .ניתן להבחין כי שטחי המסדרונות האקולוגיים באזורים צפופי אוכלוסין (צבעים צהובים עד אדומים) מאפיינים את המועצות האזוריות במרכז ישראל סיווג 0ו 4על פי מדריך זה .אחת המסקנות של עריכת תכנית לשטחים הפתוחים במועצות אלו יכול להדגיש כי במקומות אלו יש לנקוט משנה זהירות בעת תכנון השטחים הפתוחים ולהפנות את הבינוי לעבר השטחים הבנויים ממילא .כמו כן יש לנקוט בפעולות להפחתת השפעת האדם על השטחים והגדרת הנחיות כמו הפחתת תאורה, יצירת מעברים לבעלי חיים ונקיטה בחקלאות ידידותית לסביבה. איור : 2מפה המצביעה על מידת ההפרעה האנתרופוגנית במסדרונות אקולוגיים המוצעים על-ידי רשות הטבע והגנים .ככל שהצבע אדום יותר מידת ההפרעה לה חשוף המסדרון גבוהה יותר .סיווג המועצות נערך על בסיס העבודה של משרד לרמן אדריכלים .מפות לכלל אזורי הארץ ניתן למצוא בנספח בסוף המסמך. עבודה שנערכה ברשות הטבע והגנים חילקה את מדינת ישראל למערכות אקולוגיות ואף בחנה את מידת ייצוגן בשטחים מוגנים ובשטחים פתוחים בכלל (איור .)6 נתונים נוספים על כל מערכת אקולוגית ניתן למצוא בעבודה עצמה .בהמשך מוצגת טבלה בה נותחה כל מועצה ושטחי המערכות האקולוגיות שמופיעות בה (טבלה .)4 המסקנה העיקרית מהעבודה הייתה כי שטחי המערכות האקולוגיות של לס, קרקעות קלות בשרון ,עמקים אלוביאליים באזורים ים תיכוניים ואזורים יובשניים ,מלחות חוף ,יער פארק ,חולות מישור החוף וחולות פנימיים אינם מיוצגים היטב בשטחים שמורים במדינת ישראל. איור :6מפת מערכות אקולוגיות בישראל לפי רותם וחובריו .2114 טבלה :2דוגמא לניתוח הופעתן של המערכות האקולוגיות בישראל בתחומי המועצות האזוריות. מערכות שהודגשו בצבע מעידות על נדירותן או חוסר ייצוגן בשטחים מוגנים בישראל .בעת תכנון וניטור השטחים הפתוחים יש לשקלל מרכיב מהותי זה בתכנית וליישם תכניות לשיפור ייצוג המגוון הביולוגי בתחומי המערכת האקולוגית שבתחומי המועצה .הטבלה המלאה מוצגת בנספח של מסמך זה. מועצה אזורית אבו בסמה אבו בסמה אבו בסמה אבו בסמה שם מערכת אקולוגית בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חולות פנימיים בנגב ובערבה לס בצפון הנגב ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה באר טוביה באר טוביה באר טוביה חולות מישור החוף עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף בני שמעון בני שמעון בני שמעון בני שמעון בני שמעון בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה לס בצפון הנגב עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף גולן גולן גולן גולן גולן גולן גולן גולן גולן אגם מים מתוקים -הכנרת בתה כרקוצית בחרמון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער ספר הררי בחרמון יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים הרריים איתנים נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי עמקים אלוביאליים באזור יובשני עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני לב השרון לב השרון לב השרון לב השרון לב השרון חולות מישור החוף חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף תמר תמר תמר תמר תמר תמר תמר תמר בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חולות פנימיים בנגב ובערבה ים המלח מדבר צחיח בנגב הדרומי מלחות מדבר – בבקעת הירדן ובערבה נחלים הרריים איתנים ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה שיטים בנחלים הגדולים ובערבה חוף סלעי בחוף הכרמל נחל שיטים בערבה דוגמא לניתוח מרחבי ועיתי של שטחים פתוחים במועצה אזורית עמק חפר :איור 7 מתאר את תוספות הבינוי במועצה האזורית עמק חפר בין השנים 0991-4117על סמך נתוני משרד הפנים .השטחים הירקרקים באיור הם שטחי חקלאות ושטחים פתוחים טבעיים או מיוערים .ככלל במדינת ישראל שמצפון לבאר שבע השטחים המבונים מהווים פחות מ 01% -מכלל השטח (אידלמן ויבין ,)4100 ,אך מספר הישובים הגדול ופיזורם המרחבי גורם לקיטוע ולשיבוש רציפות השטח הפתוח. ניתן לחלק את תוספות הבינוי והשפעותיהן לשתי קטגוריות מבחינת מידת השפעתן על השטחים הפתוחים .תוספות בינוי צמודות דופן לישוב קיים וכאלו שאינן צמודות דופן .תוספות הבינוי צמודות הדופן עשויות להשפיע באופן מינורי על השטח הפתוח הצמוד להן מאחר ורק דופן אחת באה במגע ישיר עם השטח הסמוך. לעומת זאת בינוי שאינו צמוד דופן משפיע על כלל השטח המקיף אותו .לכל בינוי שאינו צמוד דופן מובילות גם תשתיות שגם להן השפעה נופית ואקולוגית .יש לסייג ולומר כי יש משמעות לסוג הבינוי ולשימוש שנעשה במבנה. לכאורה תוספת הבינוי בין השנים 4117 – 0997אינה רבה .אך מבחינה מרחבית נופית ואקולוגית תיתכן לכך משמעות גדולה .לכל מבנה בשטח פתוח טבעי או חקלאי ישנן השפעות על השטחים הסמוכים אליו .מרחב ההשפעה תלוי בסוג המבנה בשימושים הנעשים בו ובשעות הפעילות .לכן במידה ומבנה כזה צמוד לדופן של ישוב שכבר גורם להשפעה סביבתית ניכרת ,מידת ההשפעה שלו על השטח הפתוח נמוכה ,מאחר ורק צד אחד שלו פונה או נוגע בשטח הפתוח .לעומת זאת מבנה מבודד משפיע על כל סביבתו ( .)3611בנוסף לכך לפיזור של מבנים רבים בשטח פתוח יש השפעה מצטברת .כל מבנה משפיע על סביבתו המידית אך החיבור של כל רדיוסי ההשפעה עשויים ליצור רצף של הפרעה נופית ואקולוגית במרחב הפתוח. השפעות אקולוגיות אפשריות הן אתר קינון למינים מתפרצים כמו עורבים ויונים, אתרי עמידה לעופות דורסים היוצרים איום גדול יותר על שטח פתוח ללא עצים, תאורה עלולה למשוך מינים מסוימים ולדחוק מינים אחרים ,רעש או רעידות המועברות לקרקע אם מדובר במבנה של תעשיה קלה .הפרת הקרקע בגין הצורך בבנית המבנה עלולה לגרום לכניסה של מינים פולשים של צומח וחי ללב השטח הפתוח ולמעשה להגדיל את השפעתם על כלל השטח .מבחינה נופית תאי שטח שבעבר אפינו נוף של שטחים פתוחים רציפים כמראה פסטורלי נעים לעין הופכים למקוטעים ומשובצים במבנים הפוגעים באופי הפסטורלי הפתוח והרציף .באופן יותר ספציפי למועצה האזורית עמק חפר ניתן לראות כי השטח הפתוח בדרום מערב המועצה שמשמש כציר פתוח ורציף בכיוון צפון דרום ,התמלא במבנים מבודדים, שכאמור ,כל אחד יוצר הפרעה סביבו ולמעשה גורמים להפרעה ניכרת עד לביטול תפקודו של מסדרון מקומי. איור :7תוספות הבינוי במועצה האזורית עמק חפר בין השנים 1991-2117על סמך נתוני משרד הפנים. אלה אטלנטית ברמת מנשה 2.2ניטור כללי וניטור של מינים אינדיקטורים יכולתנו לבחון את תפקודן של מערכות אקולוגיות טבעיות על כל המורכבות שלהם מוגבלת בכח אדם מיומן ,בכסף ובזמן ( .)stem et al., 2005כשמדובר על בחינת תפקודם של שטחים פתוחים במועצות אזוריות ,הכוללים שטחים חקלאיים, שטחים טבעיים או חצי טבעיים ואף שטחים פתוחים אחרים עולה מורכבותה של יחידת השטח עשרות מונים והיכולת לנטר שינויים החלים בה ,ומתוך כך להצביע על בריאותה או על תפקודה ,נידון לכישלון חרוץ .אחת הדרכים להתמודד עם המורכבות היא מציאתם או הגדרתם של מינים אינדיקטורים .אנו מניחים כי מעקב אחר שינויים באוכלוסיותיהם (שינויים דמוגרפיים) ,בתפוצתם במרחב ובאורחות חייהם והתנהגותם יכולים לתת מענה לשינויים סביבתיים טבעיים או יזומים כחלק ממשק המופעל על השטח .לדוגמא ניטור אוכלוסיות תנים בשטחים חקלאיים וטבעיים יכולה לתת אינדיקציה מהימנה על מידת הטיפול בפגרים ואשפה אורגנית שמקורה במשק האדם .מחקרים הראו כי סילוק פגרים מקטין את אוכלוסיות השועל המצוי הנסמכות על משק האדם ( .)Bino et al., 2010מחקרים אחרים הצביעו על תנועות מרחביות גדולות שעושים תנים לעבר מקורות מזון זמינים כמו אתרי סילוק אשפה או בריכות דגים (רייכמן .)4103 ,ממשק לצמצום מקורות מזון אלו עשוי לגרום להקטנת האוכלוסייה ולהחזירה לכושר הנשיאה הטבעי. בספרות המקצועית ניתן למצוא רשימה ארוכה של המלצות בדבר בחירתם של מינים אינדיקטורים מהימנים לבחינת בריאותן של מערכות אקולוגיות ,ומערכות אגרואקולוגיות. דוגמא לרשימת מאפיינים של מינים המתאימים להיות מינים אינדיקטוריים מעובד ומותאם לפי :Carignan & Villard, 2002 מיני דגל – מינים שיכולים למשוך תשומת לב ציבורית ולהוות מנוף לשמירה על השטחים הפתוחים ראה הרבה בנושא זה בהמשך. מיני מפתח – מינים שנמצאים בקשרים עם מינים אחרים ושהימצאותם בשטח מעידה על הימצאותן או בריאותן של אוכלוסיות מינים אחרים. מיני מטריה – מינים שדורשים שטחים גדולים לקיומם ולכן הימצאותם בשטח מעידה על יכולתו של השטח לקיימם. מינים המעידים על הסיבה לשינוי הסביבתי ולא כאלו המעידים רק על שינוי. מינים המספקים התראה על שינוי סביבתי קרוב. מינים העמידים לטווח רחב של עקות סביבתיות כך שלא יתנו אינדיקציה מוקדמת מידי או שאוכלוסיותיהן תפחת למצב שלא ניתן לאתרן. מינים שמאמץ הדיגום שלהם זול פשוט וקל לזהותם על ידי המנטרים. מינים מצויים שלא נדרש מאמץ גדול לאתרם. להימנע מבחירה במינים נפוצים שלא יתנו אינדיקציה מהימנה לשינויים הסביבתיים. מינים שכושר ההפצה שלהם מוגבל .דו-חיים מינים שקיומם תלוי במשאב הנמצא במחסור עונתי או מרחבי יש חשיבות לבחור במינים האינדיקטורים המתאימים למטרות ולשאלות עליהן הניטור מבקש לענות .לדוגמא ,במועצה האזורית לב השרון נבחרו פרוקי רגלים כמו דבורי בר ,פרוקי רגליים צמודי מצע וזוחלים כאינדיקטורים לשינוי הפרוטוקול החקלאי בתוך שטחים חקלאיים קטנים .במקרה זה ,הסקלה המרחבית בה נערך הממשק היא מצומצמת ובדיקתם של מיני יונקים (שיהיו אולי פופולארים בקרב הציבור הרחב) ,לא יתנו מענה רלוונטי למטרות שהצבנו בממשק ובניטורו .לעומת זאת הגדרת ממשק של טיפול בפסדים במועצה אזורית אחרת יכולה להיות מנוטרת על ידי גודל אוכלוסיית הטורפים סביבה ובשטחים הסמוכים לה. באופן יותר כללי ,בשטחים הפתוחים של מועצות אזוריות רבות מתנהל ניטור על בסיס קבוע של גופים ממשלתיים או ארגוני סביבה אחרים .מומלץ לבצע מיפוי של הידע הקיים לכל מועצה בתחומי העניין הנוגעים לשטחים הפתוחים .כלומר איזה גוף מבצע ניטור של הגורמים השונים .להלן יובאו מספר דוגמאות כלליות: טבלה : 3דוגמאות למושאי ניטור בפרישה ארצית המבוצעים על ידי משרדי ממשלה וגופים שונים היכולים לסייע לניהול השטחים הפתוחים של מועצות אזוריות. סוג הניטור גוף מנטר שיטת הניטור חרקים מזיקים לחקלאות כללי משרד החקלאות – הגנת הצומח מלכודות חרקים מזיקים ספציפיים לפי גידול משרד החקלאות איסוף ודיגום מקומי לפי גידול ועונת גידול יונקים גדולים רשות הטבע והגנים ספירות ליליות או יומיות מתוך רכב דו-חיים ובריכות חורף רשות הטבע והגנים דיגום עם אנשי מקצוע פליטות מזהמים המשרד להגנת הסביבה מכשור ייעודי בתחנות קבועות רעש המשרד להגנת הסביבה מכשור יעודי על פי דרישה קרינה המשרד להגנת הסביבה מכשור יעודי על פי דרישה נושאים הנוגעים לאוכלוסיה לשכה מרכזית לסטטיסטיקה ? 2.3מיני דגל הציבור הרחב ומרבית מקבלי ההחלטות אינם עוסקים או מתמחים בתחום האקולוגיה הזואולוגיה והבוטניקה .אך חלקם הגדול מכיר מספר מינים בולטים המשמשים כסמלים או שקל לזהותם בשדה .הצבי הארצישראלי הכלנית התורמוס והאירוסים הם מינים כאלו .הצבי משמש כסמל לדואר ישראל בגין תכונת המהירות שלו .האירוס מהווה את סמלה של החברה להגנת הטבע ואף משמש כעיטור בכותרות עמודים באתרים היסטוריים (אלון .)0911 ,כלומר הציבור הרחב מכיר את המינים ואף מזהה אותם כחלק מנוף הארץ אלו הם מיני הדגל .במקרים רבים חלק מהמינים הללו יכולים להוות אינדיקטורים לאיכות השטחים הפתוחים ולרמת תפקודם .מצב מיטבי מבחינתנו הוא היכולת לקשור בין מיני דגל למדדים של איכות שטח .באופן זה ניתן להיעזר במין הדגל לבחינת איכותו של השטח הפתוח תוך כדי קירוב הציבור ומקבלי ההחלטות. בעבודה זו אנו מציעים כי כל מועצה או מספר מועצות סמוכות יבחרו מספר מינים של בעלי חיים וצמחים שישמשו כמיני הדגל של המועצה .בחינת מצב אוכלוסיותיהם לאורך זמן (ניטור) ,ואף ביצוע פעולות ממשק במידה וידרשו על מנת לאושש אוכלוסיות יהוו עוד מדד לבחינת השטחים הפתוחים של המועצה .מינים אלו יכולים להשתלב בפעולות חינוכיות של מערכת החינוך במועצה .את המינים מומלץ לבחור בשיתוף עם התושבים וביעוץ מקצועי של אקולוג. בטבלה 4מובאות דוגמאות (לא מחייבות) למינים אינדיקטוריים למספר מועצות אזוריות .במרכז הארץ באזורים הצפופים והמאוכלסים של השרון יהיו מיני בעלי החיים קטני גוף ויתכן שיקשה לזהותם בשדה ולכן יושם יותר דגש על צומח. במועצות האזוריות בהן השטחים הפתוחים נרחבים יותר וטבעיים יותר ניתן להיעזר במיני יונקים גדולי גוף .יתכן ולמספר מועצות סמוכות יהיו מיני דגל משותפים .למשל ,צבי ארצישראלי יכול לשמש מספר מועצות אזוריות מאחר ושטחי המחייה שלו גדולים. טבלה :4דוגמא למינים אינדיקטורים למצב השטחים הפתוחים במועצות אזוריות נבחרות .חלק מהמינים יתנו מענה למערכות אקולוגיות מסוימות אחרים יתנו מענה לתאי שטח גדולים יותר. חלק מהאינדיקטורים הם קבוצה של מינים כמו עופות דוגרי קרקע. מינים אינדיקטורים מועצה אזורית יונק אבו בסמה אלונה גולן גולן הגלבוע הגליל העליון הגליל התחתון חבל עוף דוגרי קרקע ירבוע גדול אייל הכרמל צבי ארצישראלי נשר ציפורי שיר בצפון הגולן ובחרמון זאב צבי ארצישראלי יחמור פרסי צבי ארצישראלי עקב עיטי דוגרי קרקע צבי הנגב זוחל שנונית באר שבע דו-חי טריטון הפסים חפרית מצויה מגוון מיני זוחלים לטאה ירוקה צמח סתוונית הנגב צומח נחלים אירוס הגולן צומח מים איריס הגלבוע סלמנדרה איריס הדור מצויה צב יבשה עצי שיטה אחר אילות חוף הכרמל חוף השרון לב השרון מבואות החרמון צבי ארצישראלי קיפוד חולות לוטרה ציפורי שיר צבי ארצישראלי בבתה מגידו ציפורי שיר מגילות ים בבתה יעל נובי המלח דוגרי קרקע רמת נגב פרא דוגרי קרקע יעל נובי תמר שנונית שפלה ,צב ים שנונית שפלה ,צב ים שנונית שפלה קרפדה ירוקה מינים של כורכר שונית ים תיכונית קרפדה ירוקה קרפדה ירוקה מינים של כורכר מינים של חמרה וחול שונית ים תיכונית נחושית נחשונית טריטון הפסים צומח מים אלון התבור איריס הנגב עצי שיטה סלמנדרה מצויה חלק מהמינים המוצעים בטבלה 2נמצאים כבר כיום תחת מעקב וניטור על ידי רשות הטבע והגנים .איורים 1ו 9הם דוגמא לתוצאות ניטור של שני מיני הצבי של ישראל .מינים אלו זקוקים לשטחים נרחבים על מנת לקיים אוכלוסיות גדולות. האינדיקציות על עליה ירידה או יציבות באוכלוסייה מאפשרים לנו להניח כי השטחים המהווים את בית גידולם נמצאים במצב טוב או גרוע בהתאמה .במידה ואין אינדיקציה על שינוי בבית הגידול יבדקו כיוונים אחרים כמו צייד או שינויים בהרגלי סיור טיול ונוכחות אדם או בעלי חיים ממשק האדם. איור 1ניטור אוכלוסיית הצבי הארצישראלי בגלבוע – בשטחיהן של המועצות האזוריות גלבוע ועמק המעיינות .הניטור נערך על ידי רשות הטבע והגנים .סגירת קו התפר עם הרשות הפלסטינאית באמצע שנות ה 2111 -הביאה לעליה הדרגתית באוכלוסיית הצבאיים .הקו המקווקו מדלג על שנת 2119בה לא נערכה ספירה( .סיני וחובריו .)2113 300 250 150 100 שמורת יטבתה מספר פרטים 200 50 עברונה 0 שנה איור 9ניטור אוכלוסיית צבי הנגב בערבה בשטח המועצה האזורית חבל אילות .הניטור נערך על ידי רשות הטבע והגנים .מעניין יהיה לראות כיצד ישפיעו בעתיד הרחבת כביש מספר 91בניית שדה התעופה בתמנע והקמת החווה הסולארית מדרום לתמנע על אוכלוסיות צבי הנגב באזור. מעובד מתוך שלמון .2112 ניטור אוכלוסיית צבאים ברמת יששכר צבי ארצישראלי צבי הנגב יעל נובי קיפוד חולות 2.4אינדיקטורים חברתיים ותיירותיים מרכיב מרכזי בניהול שטחים פתוחים בכל מועצה אזורית הוא המרכיב האנושי. במדינתנו הצפופה בפרט ובכל העולם לא ניתן להצביע על מקום שאינו מושפע מפעילות האדם גם אם בעקיפין .לכן מעורבותו של האדם הן כנהנה ממשאבי השטחים הפתוחים והן כמושפע מהם אינה יכולה להישאר ללא בקרה או מעקב. יתרה מכך ,האינטראקציה שבין בני האדם החיים בתחום השטחים הפתוחים לבין אלו המגיעים לשטחים אלו עשויה להשפיע על יכולתם של כלל הגורמים אדם ,טבע נוף ואתרי ביקור ,לתפקד לאורך זמן .ניתן לפלח את האוכלוסייה לשני קהלים מרכזיים .תושבי המועצה האזורית (או התיחום המקומי) עצמם ותושבים מחוץ למועצה העושים שימוש בשטחה .מחקרים רבים נערכו בעולם בתחום היחסים בין שתי אוכלוסיות אלו .בהיבטים של תושבי המועצה לשטחם הם .היחסים שבין תושבי האזור לתיירים המגיעים לשטחם ויחסם של התיירים אל התושבים עצמם ( .)Tovar & Lockwood, 2008ישנה גם הדעה כי קשה להשוות מחקרים סוציולוגיים בין מדינות מאחר ולכל מדינה מאפיינים אנתרופולוגים משלה ( )Nederhof, 2006ובסופו של דבר חלק ניכר מהעיסוק ביחס שבין תושבי המועצה למבקרים או שבין המבקרים לשטחים הפתוחים עוסקים בדרכים ובשיטות לניהול המבקרים או עומסי מבקרים (.)Gets, 1983 נושא ניטור המבקרים הוא נושא מרכזי בניהול נכון של השטחים הפתוחים של המועצה האזורית .בעת הכנת תכנית כוללת לשטחים הפתוחים יש להתחשב בגורמים רבים שישפיעו הן על משאבי הטבע והן על המשאב האנושי המבקר אך בהחלט גם על התושבים המקומיים חלקם שותפים בקליטת וניהול הקהל וחלקם פאסיבים אך עלולים לסבול מגורמים עקיפים כמו רעש ,ריחות ,צפיפות בצירי תנועה ,פגיעות בתוצרת חקלאית וכיוב'. לפיכך בעת תכנון השטחים הפתוחים במועצה יש חשיבות ליצור תכנית ניטור בה יוגדרו האיומים השונים על השטחים הפתוחים ותכנית הניטור תכלול מרכיב של התרעה ( )Vos et al., 2000כאשר המדדים השונים חוצים סף מוגדר עוברת המועצה לשיטת ניהול שונה או מתן מענה נקודתי או כוללני בזמן ובמרחב .לדוגמא במידה ואתר מים מושך אליו מבקרים רבים בעיקר בעונת הקיץ ניתן להפעיל תכנית ניטור שתבחן את כמות המבקרים השעתית והיומית ,את משך השהייה הממוצעת למבקר .ימדדו גורמים סביבתיים המושפעים מכך כמו רעש לתושבי השכונה הסמוכה ,כמות הלכלוך הנצברת המקום ,שביעות רצון המבקרים ושביעות רצון תושבי האזור .על סמך תוצאות הניטור והערכתם ניתן לשנות את משך שעות הביקור ,את כמות כוח האדם המועסק ואת תדירות פינוי האשפה .חשוב להדגיש כי לכל פתרון הבא להגדיל את עומס המבקרים על אתר בשטח פתוח יש השפעה ישירה או עקיפה על השטח הפתוח הסמוך ואף על המשאב עצמו .לכן ספי ההתרעה בתכנית הניטור צריכים להיות חדים וברורים על מנת למנוע מצב בו המשאב הטבעי נפגע והמערכת שנבנתה סביבו קורסת. ניטור מבקרים ניתן להיעשות על ידי חברות מסחריות המנתחות נתונים על בסיס איכון של טלפונים סלולריים .המידע המתקבל משמעותי ביותר לניהול המבקרים ולהפעלת תכניות שיווק .המידע כולל בין השאר משך שהות ,עומס יממתי עומס שעתי ואף מידע מפורט על המקומות בישראל מהם הגיעו בעלי הטלפונים (ללא מתן המידע השמי של בעלי המכשיר). ישנן אפשרויות אחרות הנתמכות על ידי חברות המספקות ציוד ספירה ואתר אינטרנט ממנו ניתן לקבל את הנתונים .לדוגמאhttp://www.eco- : compteur.com/Welcome.html?wpid=15016מחוז המרכז ברשות הטבע והגנים עושה שימוש במכשור מעין זה והנתונים מגיעים לאתר זה (איור .)X איור .Xניטור מבקרים בשמורת טבע פתוחה (ללא גביית תשלום) ,במרכז ישראל .הגרף מציג כניסה ויציאה של מבקרים על פי מרווחי הזמן שהגדיר מזמין העבודה. 2.2שילוב הציבור באיסוף המידע בעת הגייה של תכנית פעולה לשטחים הפתוחים במועצות האזוריות מומלץ לשלב ולשתף את הציבור באיסוף הנתונים .לשם כך יש ליצור מודעות אצל המתכננים ומקבלי ההחלטות לאפשרות ברוכה זו .אמנם יש מחלוקת בין מדענים על איכות המידע הנאסף לצורך מחקרים או ניתוחים מדעיים ( )Bonney et al., 2014אך ישנן דוגמאות רבות לכך שאיסוף המידע על ידי הציבור הרחב מסייע בהבנת תהליכים גלובאליים אזוריים ומקומיים (.)Dickinson et al., 2012; Bonney et al., 2014 ברמה של מועצה אזורית ניתן להפנות את איסוף המידע באמצעות הציבור לתחומי עניין שונים .יש חשיבות ליכולת האירגונית לאסוף את המידע ולהערתו לגורמים מבצעים .ניתנים כאן מספר רעיונות אותם ניתן ליישם בתוך כל מועצה ולאחר מכן רעיונות והפניות לאתרי אינטרנט או לגופים שיכולים להיעזר או לסייע באיסוף המידע או שמירתו. בתחומי המועצה האזורית ניתן להיעזר בתושבים לאיסוף מידע נקודתי לדוגמא: השלכת פסולת .ניתן לסווג את המידע לפי פסולת חקלאית אורגנית ,פסולת חקלאית לא אורגנית ופסולת בניין .לכל סוג מידע יש לתת מענה באופן המתאים. את הנתונים מומלץ להציג על מפת דיווח של מפגעים סביבתיים שונים שהאזרחים מוצאים לנכון לדווח עליהם ולבצע מעקב (ניטור) אחר אופן וקצב הטיפול של הגורמים השונים במועצה להסרתם .ניתן ליצור אתר דיווח על אתרי פריחה או תופעות טבע עונתיות ולהזמין או להפנות את תשומת לב התושבים לתופעות אלו. למשל מוקדי פריחה לאורך מסלול הליכה נסיעה או רכיבה. בתוך כל מועצה אזורית ניתן לסווג את התושבים על פי סוג העיסוק או מידת העניין שלהם באיסוף המידע .ישנו מידע שעיקרו בחקלאות ,מידע על איכות הסביבה ,מידע על מפגעים ומידע אותו אוספים חובבי טבע או בתי ספר על סמך תכניות לימוד ארציות ומקומיות .בבניית תכנית ניטור של שטחים פתוחים מומלץ להתאים לכל סקטור את התחומים בהם הוא יכול לסייע לאיסוף הנתונים באופן המקצועי והנכון ביותר. ברמה הארצית ישנם כבר כעת מספר אתרים וגורמים העוסקים באיסוף מידע על ידי הציבור: החברה להגנת הטבע מפעילה אתר לדיווחים על מינים פולשים .מיני צומח וחי שאינם טבעיים לישראל ועלולים לפגוע בחי בצומח ואף בבריאות של תושבי הארץ. http://www.teva.org.il/polshim אתר /http://www.yardbirds.org.ilעוסק בטיפוח וניטור ציפורים בקרבת הבית. אתר הצפרות הישראלי http://www.birds.org.il/he/index.aspxמאפשר ניהול יומני תצפית אישיים ועמוס בדיווחי צפרות מכל רחבי הארץ. אתרים נוספים מסיעים בזיהוי של בעלי חיים שאזרחים מוצאים .המידע נאגר ויכול לשמש בעת הצורך .אגודת חובבי הפרפרים בישראל מפעילה סוקרים ואיסוף נתונים באזורים שונים בארץ. http://www.gluecad.com/buttdb/hompage.asp?lng=hbr . האתר /http://www.birds.cornell.edu/citscitoolkitהוא אתר אמריקני המפנה לשיטות של איסוף מידע על ידי הציבור ועל אופן התכנון העתידי של פרויקטים מעין אלו (.)Dickinson et al., 2012 2.6מה עושים עם המידע שנאסף אחת המכשלות העיקריות בתכנית ניטור אם מדעיות ואם באמצעות הציבור היא השאלה מה עושים עם המידע .עוד קודם לכך צריך להיערך לקלוט את המידע במקום מרכזי ונגיש .העידן האינטרנטי מאפשר ליצור מסדי מידע גדולים ואף תשתיות אחרות לאיסוף וסיווג המידע הנאסף (.)Bonney et al., 2014 חלק מרכזי בתכנון השטחים הפתוחים הוא הגדרת המטרות מתוכם יוגדר המידע אותו רוצים לאסוף ואופן ניתוחו .לצורך כך יש חשיבות להגדיר תקציב וכוח אדם שיעסקו בנושא זה .ניתן להחליט כי בהעדר כח אדם לניתוח הנתונים הם יצברו וינותחו בבוא העת .אך כאמור מומלץ מאוד לאסוף מידע שיסייע לעמוד במטרות שהציבה התכנית ובכך ליעל את התהליך כולו. את המידע הנאסף מומלץ לקטלג לפי נושאים ולפי סדרי עדיפויות .למשל אם המועצה החליטה כי סניטציה וטיפול באשפה פיראטית היא הנושא החשוב ביותר, יסווגו ובהתאם יופעלו צוותים לטיפול במפגעים שהצטברו .להלן יצגו מספר דוגמאות לשימוש אפשרי במידע שנאסף: .0סניטציה ואשפה בשטחים הפתוחים – איסוף מידע למאגר מרכזי הצבתו על מפה והפעלת צוותים לטיפול ופינוי המפגעים .פרסום המידע לציבור בעיתון המועצה או אתר האינטרנט .ריכוז המידע במרכז המועצות האזוריות ויצירת מדדים משווים בין מועצות. .4ניטור גיאוגרפי מרחבי -מידע גיאוגרפי המעיד על מצב השטחים הפתוחים במועצה יבחן על בסיס תכניות הפיתוח העתידיות תכניות פיתוח אזוריות על פי קצב הגעת התכניות והטמעתן אצל מהנדס המועצה .במקרה זה מומלץ, למשל ,לקבוע ספים למידת הפגיעה המותרת בשטחים פתוחים .אם השטח הפתוח הנפגע הוא חלק ממסדרון אקולוגי ארצי תינתן התראה חמורה אם מדובר בתוספת צמודת דופן באזור שהוא פגוע ממילא לא תינתן התראה כלל .ניתוח מעין זה הוא מורכב יותר ויש להיעזר בגורם חיצוני היכול לסייע למועצה בודדת או למקבץ של מועצות. .3ניטור מבקרים בשטחים הפתוחים – ניטור זה הוא סוגיה מרכזית בניהולם. מבחינת אכיפה ,הגנה על מתרחצים (למשל ,בחופי ים) ניתוב המבקרים לאתרים חלופיים בעת עומס או סגירת אתרים במידה יש חשש לפגיעה בלתי הפיכה במשאב הטבע אליו מגיע הקהל .בכל תכנית פעולה יש לקבוע את הספים מהם והלאה יש לנקוט בפעולות להחזרת המדד לרמתו הסבירה. במקרה זה הניטור נעשה תוך כדי קליטת הקהל אך תוצאותיו לאורך זמן יכולות לסייע בהערכות לפעמים הבאות בהן צפויים אירועי שיא .פתרונות אפשריים הם ויסות קהל על-ידי הפנייתו לאתרים סמוכים ,הגדרת סף מבקרם על בסיס מכירת כרטיסים ,הכנת חניות ספיגה ועוד .לאחר ביצוע האירגון מחדש יש להמשיך ולאסוף את הנתונים ולשפר את הלמידה מאירוע לאירוע .חשוב לזכור כי גם בניהול טוב ונכון של אירוע ,ללא הגעה לסף ההתראה ,יש לאסוף את הנתונים וללמוד מהם. .2ניטור בעלי חיים וצמחים – אם הוחלט על איסוף מידע על בעלי חיים וצמחים אין צורך בניתוח מידע מידי וניתן לערוך ניתוח והערכה אחת לשנה או שנתיים לפי התכנון והמידע עליו יצביע ניתוח הנתונים. .2מינים אינדיקטוריים -כאשר מידע על מינים אינדיקטורים מצביע על שינוי במצב האוכלוסייה של המין או הערך הנבדק יש לפעול בדרכים עליהם הוחלט בעת התכנון .לדוגמא אינדיקציה לירידה משמעותית באוכלוסיית הצבי הארצישראלי ,שהוגדרה על-ידי מומחים ,בתחומי מועצה אזורית גלבוע ,תביא להפעלת מנגנונים לבלימת הירידה .שילוב של מערכות וטרינריות ,שיתוף מערך בעלי העדרים ,סגירת דרכי רכב והגברת פיקוח ואכיפה מצד רשות הטבע והגנים .לחילופין אך בהתאמה אינדיקציה על התפרצות מחלת הפה והטלפיים תגרור גם היא שורה של פעולות למניעת הפצתה בקרב עדרים ,בני אדם וחיות בר. .6פרסום ושיווק -הצלחה של שתילת מיני צמחים נדירים בתחומי מועצה אזורית אחרת יכולה להפעיל מערכת של היזונים הכוללת פרסום בעיתונות המקומית והארצית ,הפניית מטיילים למקומות מיועדים והפעלת מנגנון לוויסות מטילים. נחל התנינים ספרות מצוטטת.3 Bino, G., Dolev, A., Yosha, D., Guter, A., King, R., Saltz, D. and Kark, S. (2010), Abrupt spatial and numerical responses of overabundant foxes to a reduction in anthropogenic resources. Journal of Applied Ecology, 47: 1262–1271 Bonney, R., Shirk, J. L., Phillips, T. B., Wiggins, A., Ballard, H. L., Miller-Rushing, A. J., & Parrish, J. K. (2014). Next Steps for Citizen Science. Science, 343(6178), 1436-1437. Burger J., 2006, Bioindicators: A Review of Their Use in the Environmental Literature 1970– 2005, Environmental Bioindicators Volume 1, Issue 2, pp 136-144 Carignan V. & Villard M.A., 2002, Selecting Indicator Species to Monitor Ecological Integrity: A Review Environmental Monitoring and Assessment Volume 78, Issue 1, pp 45-61 Dickinson, J. L., Shirk, J., Bonter, D., Bonney, R., Crain, R. L., Martin, J., ... & Purcell, K. (2012). The current state of citizen science as a tool for ecological research and public engagement. Frontiers in Ecology and the Environment, 10(6), 291-297. Getz, D. (1983). Capacity to absorb tourism: Concepts and implications for strategic planning. Annals of Tourism Research, 10(2), 239-263. Vos P., Meelis E. & Ter Keurs W. J. , 2000, A Framework for the Design of Ecological Monitoring Programs as a Tool for Environmental and Nature Management, Environmental Monitoring and Assessment, Volume 61, Issue 3, pp 317-344 Li, Y. C., Röder, M. S., Fahima, T., Kirzhner, V. M., Beiles, A., Korol, A. B., & Nevo, E. (2000). Natural selection causing microsatellite divergence in wild emmer wheat at the ecologically variable microsite at Ammiad, Israel. Theoretical and Applied Genetics, 100(7), 985-999. Margoluis, R., & Salafsky, N. (1998). Measures of success: designing, managing, and monitoring conservation and development projects (p. 362). Washington, DC: Island Press. Nederhof, A. J. (2006). Bibliometric monitoring of research performance in the social sciences and the humanities: A review. Scientometrics, 66(1), 81-100 Nevo, E., Golenberg, E., Beiles, A., Brown, A. H. D., & Zohary, D. (1982). Genetic diversity and environmental associations of wild wheat, Triticum dicoccoides, in Israel. Theoretical and applied genetics, 62(3), 241-254. Stem, C., Margoluis, R., Salafsky, N., & Brown, M. (2005). Monitoring and evaluation in conservation: a review of trends and approaches. Conservation Biology, 19(2), 295-309. Tovar, C., & Lockwood, M. (2008). Social impacts of tourism: an Australian regional case study. International journal of tourism research, 10(4), 365-378. Woodhill J. 2000 Planning, Monitoring and Evaluating Programmes and Projects Introduction to Key Concepts, Approaches and Terms Global Monitoring and Evaluation Initiative IUCN אידלמן ע .ויבין י ,4100 ,.פרויקט תחזית קיימות לישראל 4131שטחים בנויים ושטחים פתוחים בישראל מכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה אלון ע( .עורך) ,0911 ,האנציקלופדיה של החי והצומח של ארצישראל ,כרך ,00הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע. וייל ג .מסמך שטחים פתוחים עבודת מוסמך סיני י ,לוי א ,.טל א .וארד ר ,4103 ,.ספירות צבאים במרחב גליל תחתון בשנת .4103רשות הטבע והגנים מחוז הצפון. רייכמן א ,4103 ,.אוכלוסיית התן הזהוב בצפון ישראל – דמוגרפיה ,ממשק וניטור ,סיכום מחקר וניטור תנים בשנים ,4112-4101רשות הטבע והגנים מחוז הצפון. רוטשילד א . 4104 .שילוב שיקולי המגוון הביולוגי בתהליכי קבלת החלטות במגזר הציבורי. החברה להגנת הטבע. רותם ד ,.אנגרט נ ,4102 ,.בכתיבה ,מסדרונות אקולוגיים – מהלכה למעשה עקרונות והנחיות לתכנון וממשק מסדרונות אקולוגיים בישראל ,רשות הטבע והגנים ירושלים. רותם ד .וייל ג ,.וולאצ'ק מ .ואמיר ש ,4102 ,.בכתיבה ,מערכות אקולוגיות טבעיות בישראל ,רשות הטבע והגנים ,ירושלים. שלמון ב ,4104 ,.ספירות צבאים במחוז אילת – כלליות .רשות הטבע והגנים מחוז אילת. אירוס נצרתי והר תבור מועצה אזורית אבו בסמה אבו בסמה אבו בסמה אבו בסמה שם מערכת אקולוגית בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חולות פנימיים בנגב ובערבה לס בצפון הנגב ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה אל-בטוף אל-בטוף אל-בטוף חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני אלונה אלונה אלונה אלונה חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני אשכול אשכול אשכול אשכול אשכול חולות פנימיים בנגב ובערבה לס בצפון הנגב נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף באר טוביה באר טוביה באר טוביה חולות מישור החוף עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף בוסתן אל-מרג בוסתן אל-מרג בוסתן אל-מרג חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני בני שמעון בני שמעון בני שמעון בני שמעון בני שמעון בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה לס בצפון הנגב עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף ברנר ברנר עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף גדרות גדרות עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף מועצה אזורית גולן גולן גולן גולן גולן גולן גולן גולן גולן שם מערכת אקולוגית אגם מים מתוקים -הכנרת בתה כרקוצית בחרמון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער ספר הררי בחרמון יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים הרריים איתנים נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי עמקים אלוביאליים באזור יובשני עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני גוש עציון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים גזר גזר גזר חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף גן רווה גן רווה גן רווה גן רווה חולות מישור החוף נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף דרום השרון דרום השרון דרום השרון דרום השרון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף הגלבוע הגלבוע הגלבוע הגלבוע חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני הגליל העליון הגליל העליון הגליל העליון הגליל העליון הגליל העליון הגליל העליון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני הגליל התחתון הגליל התחתון הגליל התחתון הגליל התחתון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני הערבה התיכונה הערבה התיכונה הערבה התיכונה מדבר צחיח בנגב הדרומי ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה שיטים בנחלים הגדולים ובערבה מועצה אזורית הר חברון הר חברון הר חברון הר חברון שם מערכת אקולוגית בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה זבולון זבולון זבולון זבולון חולות מישור החוף חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני חבל אילות חבל אילות חבל אילות חבל אילות חבל אילות חולות פנימיים בנגב ובערבה מדבר צחיח בנגב הדרומי מלחות מדבר – בבקעת הירדן ובערבה ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה שיטים בנחלים הגדולים ובערבה חבל יבנה חבל יבנה חבל יבנה חולות מישור החוף עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף חבל מודיעין חבל מודיעין חבל מודיעין חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף חוף אשקלון חוף אשקלון חוף אשקלון חולות מישור החוף עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף חוף הכרמל חוף הכרמל חוף הכרמל חוף הכרמל חוף הכרמל חוף הכרמל חוף הכרמל חולות מישור החוף חוף ים סלעי בים התיכון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף חוף השרון חוף השרון חוף השרון חוף השרון חוף השרון חולות מישור החוף חוף ים סלעי בים התיכון נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף יואב יואב יואב חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף מועצה אזורית לב השרון לב השרון לב השרון לב השרון לב השרון שם מערכת אקולוגית חולות מישור החוף חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף לכיש לכיש לכיש לכיש לכיש בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים לס בצפון הנגב עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף מבואות החרמון מבואות החרמון מבואות החרמון מבואות החרמון מבואות החרמון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים הרריים איתנים נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני מגידו מגידו מגידו מגידו חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני מגילות ים המלח ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר מטה אשר חולות מישור החוף חוף ים סלעי בים התיכון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים מלחות חוף מלחות חוף נחלים אלוביאלים איתנים נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף מטה בנימין מטה בנימין מטה בנימין חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני מועצה אזורית מטה יהודה מטה יהודה מטה יהודה מטה יהודה מנשה מנשה מנשה מנשה שם מערכת אקולוגית בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני חולות מישור החוף חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף מעלה יוסף מעלה יוסף מעלה יוסף חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני מרום הגליל מרום הגליל מרום הגליל מרום הגליל חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני מרחבים מרחבים מרחבים מרחבים מרחבים חולות פנימיים בנגב ובערבה לס בצפון הנגב נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף משגב משגב משגב משגב חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים מלחות חוף נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני נחל שורק נחל שורק נחל שורק נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף עמק הירדן עמק הירדן עמק הירדן עמק הירדן עמק הירדן עמק הירדן עמק הירדן אגם מים מתוקים -הכנרת חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי עמקים אלוביאליים באזור יובשני מועצה אזורית עמק המעיינות עמק המעיינות עמק המעיינות עמק המעיינות עמק המעיינות עמק המעיינות עמק המעיינות עמק המעיינות שם מערכת אקולוגית בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים נפתולי גאון הירדן לאורך בקעת הירדן עמקים אלוביאליים באזור יובשני עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני עמק חפר עמק חפר עמק חפר עמק חפר עמק חפר עמק חפר חולות מישור החוף חוף ים סלעי בים התיכון חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים נחלים אלוביאלים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף עמק יזרעאל עמק יזרעאל עמק יזרעאל עמק יזרעאל עמק יזרעאל חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן נחלים אלוביאלים איתנים נחלים הרריים איתנים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני עמק לוד עמק לוד עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף רמת נגב רמת נגב רמת נגב רמת נגב רמת נגב חולות פנימיים בנגב ובערבה לס בצפון הנגב מדבר צחיח בנגב הדרומי ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה שיטים בנחלים הגדולים ובערבה שדות נגב שדות נגב שדות נגב לס בצפון הנגב עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף שער הנגב שער הנגב שער הנגב שער הנגב חולות מישור החוף לס בצפון הנגב עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף שפיר שפיר שפיר חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף מועצה אזורית תמר תמר תמר תמר תמר תמר תמר תמר שם מערכת אקולוגית בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה חולות פנימיים בנגב ובערבה ים המלח מדבר צחיח בנגב הדרומי מלחות מדבר – בבקעת הירדן ובערבה נחלים הרריים איתנים ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה שיטים בנחלים הגדולים ובערבה טבלת איתור מקורות לנתונים נושא מוסד יחידות הנוף מידע על צומח וחי נקודתי מסדרונות אקולוגיים הג"ס מערכות אקולוגיות אתרים חשובים לצומח אתרים חשובים לציפורים סקרי טבע ונוף מסמכי מדיניות לנושאים אקולוגיים שונים נופי תרבות רט"ג רט"ג רט"ג שכבת GISעל פי דרישה רט"ג שכבת GISעל פי דרישה רט"ג אתר דש"א רט"ג http://www.deshe.org.il/?Ca tegoryID=173 http://www.parks.org.il/Cons ervationAndheritage/Science /Pages/default.aspx רט"ג http://www.parks.org.il/Plan ningAndDevelopment/Develo pmentInParks/Pages/default. aspx http://www.sviva.gov.il/subj ectsEnv/HealthEnvironment/ Pages/default.aspx http://www.sviva.gov.il/subj ectsEnv/Waste/Pages/defaul t.aspx מאגד מידע מאירגונים שונים http://www.biogis.huji.ac.il מידע על בריאות וסביבה פסולת הג"ס צומח וחי האוניברס יטה העברית - BioGis אתר הלמ"ס ליתולוגיה קרקעות על פי דרישה http://www.parks.org.il/Consשכבת GISעל פי דרישה ervationAndheritage/Science /Pages/default.aspx שכבת GISעל פי דרישה הג"ס מידע על אוכלוסייה אזרחית גיאולוגיה קישור הערות המכון הגיאולוגי משרד החקלאות האתר כולל שכבות GISוכולל מסמכים שכבת ,GISעל פי דרישה
![ויינר טולבוביץ דינה : מורה ] [ יא יא רשימה שמית לקבוצה אנגלית 1 / 1 2014](http://cdn3.abcdocz.com/store/data/002598673_1-5e3821c36981133ca13af12652243446-250x500.png)
© Copyright 2024