‫ניטור השטחים הפתוחים‬
‫במועצות האזוריות‬
‫דותן רותם‪ :‬אקולוג שטחים פתוחים רט"ג‬
‫‪4102‬‬
‫למסמך זה תרמו רבות אייל מיטרני‪ -‬ממונה תחום קהל וקהילה‪ ,‬מחוז מרכז ‪ -‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬אפרת‬
‫בן עטר וגלעד וייל מאגף ה ‪ GIS‬ברשות הטבע והגנים‪ ,‬גילי חכימה‪-‬קוניאק‪ ,‬אוריאל בן חיים‪ ,‬רותי נשיץ‬
‫ומיכל בן שושן שעברו על המסמך העירו והאירו‪.‬‬
‫עמק חרוד והגלבוע‬
‫הקדמה‬
‫מסמך זה מוגש כאחד מהכלים העומדים לרשותו של ראש מועצה אזורית כמנהל‬
‫של שטחים פתוחים ברחבי המועצה האזורית שתחת אחריותו‪ .‬המסמך מגדיר את‬
‫כלי הניטור ומבקש להציע דרכים ושיטות היכולות לסייע לכל הרמות הניהוליות‬
‫והחברתיות במועצה אזורית נתונה‪ .‬החל מראש המועצה וכלה באחרון התושבים‬
‫בקבלת נתונים על איכות השטחים הפתוחים במועצה אותה הוא מנהל ובהשוואה‬
‫למועצות שכנות‪ ,‬ואף בפרישה ארצית‪ .‬ריכוז הנתונים וניתוחם יהווה בסיס לתכנון‬
‫ולקבלת החלטות אם בשיטות של שיתוף ציבור ואם בתהליכים תכנוניים כוללים‬
‫ואף בניהול יומיומי‪ .‬המסמך גם מציע בחירה של מיני בעלי חיים וצמחים‬
‫אינדיקטוריים לכל מועצה אזורית‪ .‬מינים אלו יכולים לשמש‪ ,‬להבנתנו‪ ,‬סמל של‬
‫המועצה ליצירת גאווה והזדהות מקומית ומצבם של האוכלוסיות יכולות להוות כר‬
‫פורה לפעולות במישורים אקולוגיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬חברתיים‪-‬קהילתיים‪ ,‬תירותיים‬
‫ופרסומיים לטובת המועצה האזורית‪ .‬המסמך גם מציע ניטור שהמדדים שלו יהיו‬
‫מצב אוכלוסיותיהם של מינים אינדיקטורים‪ ,‬שלהבנתנו מצביעים על איכות פעולות‬
‫הממשק או ניהול השטחים הפתוחים‪ .‬אין ספק כי על מנת לעמוד ביעדי ניטור‬
‫שיוצעו להלן יש לשלב כוחות בין מועצות אזוריות לבין מוסדות או גורמים נוספים‪.‬‬
‫בסוף המסמך מצורפת רשימת מקורות של נתונים קיימים במוסדות ממשלתיים‪,‬‬
‫מאגרי מידע שונים‪ ,‬ומכוני מחקר‪ .‬יחד עם זאת החלטה על ביצוע ניטור של מצב‬
‫ואיכות השטחים הפתוחים במועצה אזורית היא חיונית כבסיס לתכנון השטחים‬
‫הפתוחים במועצה ולקבלת החלטות מושכלות הנשענות על נתונים‪ .‬יש לקבל‬
‫החלטות ולגייס את המשאבים הנדרשים על מנת שניהול השטחים הפתוחים‬
‫במועצות האזוריות יעשה באופן שישמור על אופיים רציפותם ואיכותם של שטחים‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו ניטור‬
‫ניטור‪ ,‬לצורך מסמך זה‪ ,‬הוא תהליך בו אנו מבקשים לעקוב לבחון ולהשגיח על‬
‫מצבה של מערכת נתונה‪ .‬בעיצוב מערכת ניטור‪ ,‬יש לענות על שאלות רבות ושונות‪,‬‬
‫כמו מה?‪ ,‬איך?‪ ,‬איפה ומתי למדוד?‪ ,‬איך לאחסן ולנתח את הנתונים‪ ,‬ואיך להציג‬
‫את התוצאות‪.‬‬
‫ניטור יכול להיעשות כמדידה חוזרת ונשנית של קבוצה של משתנים במיקום אחד‬
‫או יותר על פני תקופה ממושכת של זמן על פי לוחות זמנים שנקבעו מראש במרחב‬
‫ובזמן‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי להיות יעיל‪ ,‬תכנית ניטור צריכה להיות יותר מאשר רק איסוף‬
‫הנתונים‪ .‬יש לכלול בפעולות הניטור גם פעולות אחרות הנדרשות להצגת התוצאות‬
‫או התוצרים בפורמט המתאים לקהלי יעד שונים לדוגמא‪ ,‬שיטות ניתוח ופרשנות‬
‫של נתונים או של תוצרים (‪.)Vos et al., 2000‬‬
‫הניטור יכול להתבצע כאיסוף נתונים שיגרתי ללא מטרה ברורה ואחת לזמן ניתן‬
‫לבצע ניתוח נתונים ולהציגם למקבלי החלטות או לקהלי יעד שונים‪ .‬אך ניטור‬
‫משמעותי ויעיל הוא חלק ממערך של משוב על שאלות‪ ,‬מטרות ופעולות ממשק‬
‫וניהול שמקבלי ההחלטות מציבים בפניהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ניתן להגדיר סט של איומים‬
‫או של פעולות נדרשות לביצוע בשטחים הפתוחים במועצה אזורית יחידה‪ ,‬במספר‬
‫מועצות שכנות ואף בפרישה ארצית לכלל המועצות‪ .‬לצד הגדרת המטרות‪ ,‬השיטות‬
‫לטיפול‪ ,‬לוחות הזמנים והתשואות יש לפתח שיטת ניטור שתבחן את התכנית בכל‬
‫שלביה ובעיקר להתמקד על שלב התוצאות‪ .‬המדדים השונים שיופקו מהניטור יהוו‬
‫מדד לאיכות הביצוע‪ ,‬לשיפור השיטות ובמידת הצורך‪ ,‬אף להגדרה מחודשת של‬
‫המטרות‪.‬‬
‫הניטור ותוצאותיו יכולים לסייע למקבלי ההחלטות בתחומים רבים מעובד מתוך‬
‫(‪:)Woodhill, 2000‬‬
‫‪ ‬מסיע בקבלת מידע חדש לאפשר קבלת החלטות מושכלת יותר‪,‬‬
‫‪ ‬הבטחה כי התכנית השיגה את מטרותיה‪,‬‬
‫‪ ‬משפרים ותומכים בניהול (ממשק) עליו הוחלט‪,‬‬
‫‪ ‬משיגים הבנה רוחבית של כל העוסקים בפרויקט‪,‬‬
‫‪ ‬מסיע בקבלת מידע חדש ומשפר את תהליך הלמידה‪,‬‬
‫‪ ‬בונים את היכולות של המשתתפים בתהליך‪,‬‬
‫‪ ‬מתמרצים את בעלי העניין‪,‬‬
‫‪ ‬מבטיחים מתן דין וחשבון עניניים ומעודכנים‪,‬‬
‫‪ ‬מטפחים תמיכה ציבורית ופוליטית‪.‬‬
‫ניתן להגדיר את הניטור כאחת מהפעולות בשרשרת הפעולות המלוות מערך של‬
‫קבלת החלטות הגדרת מטרות וביצוע (איור ‪ .)0‬במידה מסוימת אנו מבצעים ניטור‬
‫באופן מתמיד על פעולות שגרתיות המתבצעות בתחומי חיים שונים חקלאיים‪,‬‬
‫חברתיים‪ ,‬בשמירת טבע ובקניית מוצרים במכולת‪ .‬אלו פעולות הבוחנות באופן‬
‫שיגרתי את התהליכים אותם החלטנו לבצע‪ ,‬אנו מבצעים אותן ולאור התוצאות אנו‬
‫מחליטים על אופן הביצוע בפעם הבאה‪ .‬האם לשנות או להמשיך כפי שהתנהלנו עד‬
‫כה‪.‬‬
‫איור ‪ .1‬מיקומו של הניטור בתהליך קבלת ההחלטות והביצוע‪ .‬הניטור מהווה בקרה על ביצוע תכנית‬
‫הממשק‪ ,‬על איכות הביצוע ומתוך ניתוח התוצאות יכול להוות בקרה גם על הגדרת המטרה‪.‬‬
‫על מנת שהחלטותינו ישענו על מידע מסודר ולא על תחושות סובייקטיביות של‬
‫הצלחה או כישלון מומלץ ליצור מערך ניטור מסודר שיבנה במקביל לתהליך קבלת‬
‫ההחלטות והביצוע‪ .‬בבניית תכנית פעולה יש לשלב את מנגנוני הניטור והבקרה על‬
‫כל התהליך ותוך כדי התהליך ולא רק בסופו (‪.)Margoluis & Salafsky, 1998‬‬
‫הניטור במקרה זה יהווה כלי לבחינת כל התהליך כולו‪ ,‬אך גם כלי לבחינה של כל‬
‫אחד משלבי הסולם (איור ‪ .)4‬במקרה זה תהליך בניית הניטור דומה ומקביל‬
‫בבסיסו לתהליך הממשק‪ .‬איסוף הנתונים מוכוון מטרה יכול לתת מענה לשאלות‬
‫ספציפיות ולהגדיר באופן ממוקד יותר הצלחה או כישלון בביצוע‪ ,‬ולפיכך לתת מענה‬
‫לשלבי הסולם השונים ולתהליך כולו‪.‬‬
‫איור ‪ .2‬סכימה המציגה את תהליך קבלת ההחלטות על הביצוע (ממשק) והניטור כשתי ישויות נפרדות‬
‫ומקבילות‪ .‬רצוי לשלב בין שני התהליכים כפי שמופיע באיור ‪.3‬‬
‫הסכמה באיור ‪ 4‬היא מלאכותית לכאורה‪ ,‬אך בהחלט ניתן להתייחס לכל אחת‬
‫מהעמודות בנפרד וכל אחד מהתהליכים אף עומד בפני עצמו‪ .‬לרוב נעשה שימוש‬
‫במעגל הפשוט אך ככל שהוא נהיה יותר מורכב הוא יותר מובן כי הוא מפרט יותר‬
‫שלבים ומאפשר לימוד טוב יותר של התהליך (‪ )Stem et al., 4112‬איור ‪ .3‬מציע‬
‫שילוב תהליכים כפי שמוצע בתכנית הבינלאומית להערכה וניטור של ארגון ה ‪IUCN‬‬
‫(‪.)Woodhill, 2000‬‬
‫אדמונית החורש‬
‫איור ‪ .3‬הסכימה מתארת תהליך כללי של תכנית או פרויקט‪ .‬יש חשיבות להגדיר טווח או תחום בו נערכת‬
‫התכנית‪ .‬יש חשיבות לנתח תהליכים אפשריים ותהליכי תכנון‪ .‬האיור מדגיש את החשיבות של שילוב‬
‫ניטור ובקרה בכל שלבי התכנית‪ .‬התהליך המעגלי מדגיש את החשיבות תכנון‪ ,‬פעולה‪ ,‬ניטור והערכה‬
‫ולמעשה למידה במהלך היישום‪ .‬מעובד מתוך (‪.)Woodhill, 2000‬‬
‫להלן תובא דוגמא לשילוב של פרויקט "חקלאות תומכת סביבה" ותהליך הניטור‬
‫המשולב בו‪ .‬הפרויקט נערך במועצה האזורית לב השרון ומתואר במלל ולאחר מכן‬
‫בתרשים זרימה (איור ‪ )2‬המותאם למודל המוצג באיור ‪.3‬‬
‫התופעות אותן אפיינו במוא"ז לב השרון היו איומי פיתוח והעברת שטחים לטובת‬
‫פיתוח במועצות שכנות‪ ,‬צמצום השטחים הפתוחים‪ ,‬אובדן קרקע עקב שיטות גידול‬
‫וכן פוטנציאל לשימור מערכות אקולוגיות משולבות של חקלאות מיני צומח נדיר‬
‫של השרון וחיזוק עורקים ירוקים טבעיים (מסדרונות אקולוגיים צרים ומקומיים)‪.‬‬
‫הוחלט על ביצוע ממשק אקטיבי בשטחים החקלאיים הכולל הפחתת שימוש‬
‫בחומרי ריסוס ומעבר לשימוש בחומרים יותר ידידותיים‪ .‬הוחלט על ביצוע שימור‬
‫קרקע באמצעות שיזרוע של שורות המטעים בצמחי בר מקומיים‪.‬‬
‫במקביל הוחלט על ביצוע ניטור הבוחן את תפקודם האקולוגי של אותם שטחים‪.‬‬
‫הוגדרו מספר מטרות לניטור האקולוגי ובהן שיפור תפקודם של העורקים הירוקים‬
‫הטבעיים (ערוצי נחלים) ושולי שטחים חקלאיים הצמודים להם‪ .‬מטרה נוספת היא‬
‫לאתר מינים אינדיקטורים בתוך קבוצות בעלי החיים שנבחרו ששינוי‬
‫באוכלוסיותיהם יהווה סמן לשינויים סביבתיים בשטחים החקלאיים‪ .‬ביסוסם של‬
‫אינדיקטורים מעין אלו יכולים להקל ולהוזיל את המשך הניטור לאחר תום חמשת‬
‫השנים שהוגדרו לפרויקט‪ .‬לצורך כך נערכו סקרים מקדימים והוחלט על ביצוע‬
‫ניטור אקולוגי הבוחן קבוצות שונות של אורגניזם ואת תגובתם לשינוי בפרוטוקול‬
‫החקלאי‪ .‬בוצע שלב מקדים של הניטור ובו נבחן מצב האפס או מצב "עסקים‬
‫כרגיל"‪ .‬באופן זה אנחנו יכולים להשוות את השינוי שיתרחש (אם יתרחש) לאחר‬
‫השינוי בפרוטוקול החקלאי‪ .‬שלב מקדים זה הוא ייחודי לפרויקט זה מאחר‬
‫ובמקרים רבים אנו מנטרים או בוחנים את תוצרי הממשק ביחס לביצוע הממשק‬
‫עצמו ולא ביחס לשלבים שקדמו לו‪ .‬תופעה מוכרת בממשקים אקולוגים רבים ()‪.‬‬
‫ההחלטה המוקדמת על ניטור והגדרת מטרות אפשרה ביצוע מסודר בשלבים‬
‫והתוצאות שיתקבלו יהיו מבוססות יותר‪ .‬משך הניטור נקבע למשך חמש שנים‪ ,‬אך‬
‫לא בכל שנה ידגמו כל קבוצות בעלי החיים והצמחים שהוחלט על דיגומן‪.‬‬
‫ניטור נוסף נערך על התהליך עצמו ובו נבחנת מידת ההצלחה של ביצוע השינוים‬
‫המבוקשים בפרוטוקול החקלאי‪.‬‬
‫בשלב זה (אביב ‪ ,)4102‬אנו יכולים להצביע על מספר תוצרים או תוצאות הנוגעים‬
‫לשלבי התכנון הביצוע ואף על תוצאות ראשונות של הניטור האקולוגי‪ .‬לדוגמא ניכר‬
‫כי בשלבי הביצוע יש לתת דגש טוב יותר על הטמעת ההנחיות בקרב כל מנהלי‬
‫השטח ועד אחרון העובדים – חלק מהחלקות שהיו אמורות להיוותר ללא ריסוס‬
‫רוססו‪ .‬בפן האקולוגי ניכרת הצלחה רבה בשזרוע צמחי בר מקומיים (במקומות‬
‫שלא רוססו) וניכרת תגובה טובה של דבורי בר ופרוקי‪-‬רגליים צמודי מצע לשטחים‬
‫שעברו שזרוע‪ .‬ניכר כי יש הצלחה בהפעלת בתי ספר המסיעים באיסוף בלוטים‬
‫וזרעים של פרחי בר מקומיים והבאתם למשתלות‪.‬‬
‫שמירה על שטחי‬
‫המועצה‬
‫אובדן קרקע עידית‬
‫בחקלאות‬
‫מרחב המועצה כולה‬
‫ושטחים חקלאיים נבחרים‬
‫נדרש שיפור בפיקוח על‬
‫היישום בשטח‬
‫מעבר לשיטות שימור‬
‫קרקע והפחתת ריסוסים‬
‫עליה במגוןן ביולוגי‬
‫ניטור באמצעות קבוצות‬
‫של בעלי חיים‬
‫שזרוע שולי חלקות‬
‫ושינוי פרוטוקול גידול‬
‫והדברה‬
‫משרד החקלאות מימון‬
‫פעולות חקלאיות‬
‫רט"ג והג"ס מימון ניטור‬
‫ניטור אקולוגי של פרוקי‬
‫רגליים‪ ,‬דבורים‪ ,‬זוחלים‪,‬‬
‫קיפודים‪ ,‬צומח‬
‫ניטור אקולוגי בשיטות דיגום‬
‫סטנדרטיות של לפני שינוי‬
‫ולאחריו‬
‫בחירת חלקות חקלאיות‬
‫לאורך צירי מסדרון‬
‫והתקשרות עם חקלאים‬
‫איור ‪ .4‬התאמה בין עיקרי תהליך הניטור והממשק במועצה האזורית לב השרון לבין מודל‬
‫היישום והניטור המוצע באיור ‪.3‬‬
‫רמת צבאים גבעת המורה‬
‫‪ .2‬כלים לניטור‬
‫כלי הניטור המוצעים במסמך זה מרוכזים בטבלה מספר ‪ .0‬הטבלה מתמצתת את‬
‫הרעיון המרכזי העומד מאחורי כל אחת ממטרות הניטור המוצעות בה‪ .‬בפרקים‬
‫לאחר מכן ניתנת הרחבה לסעיפים המרכזיים ומובאות דוגמאות לניטור המתקיים‬
‫בפועל או לאפשרויות ניטור מתוך חומרים קיימים‪.‬‬
‫עץ שיטה בערבה‬
‫טבלה מספר ‪ .1‬ריכוז והמלצה על כלים מרכזיים לניטור השטחים הפתוחים במועצות אזוריות‪.‬‬
‫נושא ראשי‬
‫ניטור‬
‫מרחבי‬
‫גיאוגרפי‬
‫ניטור‬
‫חברתי‬
‫תירותי‬
‫שם הכלי‬
‫תיאור‬
‫הערות‬
‫שותפים‪/‬בעלי עניין מחוץ‬
‫למועצה‬
‫ניטור מידת השינוי‬
‫בהיקף השטחים‬
‫הפתוחים ומידת‬
‫רציפותם כנגד בינוי‬
‫בחינה מהעבר הקרוב וכלפי העתיד‬
‫כולל תכניות מאושרות לפיתוח עתידי‬
‫ובחינת מידת השינוי בהיקף וברצף‬
‫השטח הפתוח במועצה האזורית‬
‫מחייב הערכות ארצית‬
‫וקיום שכבות ‪ .GIS‬כיום‬
‫ניתן להנגשה חלקית‬
‫דרך אתרים הנמצאים‬
‫באינטרנט כמו ‪ESRI‬‬
‫ניטור שינוי יעוד שטחים‬
‫פתוחים מטבעי לחקלאי‬
‫בחינה מהעבר הקרוב וכלפי העתיד‬
‫כולל תכניות מאושרות לפיתוח‬
‫חקלאי עתידי ובחינת מידת השינוי‬
‫בהיקף וברצף השטח הפתוח הטבעי‬
‫במועצה האזורית‬
‫מחייב הערכות ארצית‬
‫וקיום שכבות ‪ .GIS‬כיום‬
‫ניתן להנגשה חלקית‬
‫דרך אתרים הנמצאים‬
‫באינטרנט כמו ‪ESRI‬‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬משרד‬
‫הפנים‪ ,‬רט"ג‪ ,‬קק"ל‪ ,‬הג"ס‪ ,‬משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬גופי תשתית‬
‫ממשלתיים ופרטיים‪ ,‬השלטון‬
‫המקומי‪ ,‬למ"ס‪ ,‬רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות‬
‫נחל‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬משרד‬
‫הפנים‪ ,‬רט"ג‪ ,‬קק"ל‪ ,‬הג"ס‪ ,‬משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬גופי תשתית‬
‫ממשלתיים ופרטיים‪ ,‬השלטון‬
‫המקומי‪ ,‬למ"ס‪ ,‬רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות‬
‫נחל‬
‫ניטור עומסי והתנהגות‬
‫מבקרים בשטחים‬
‫הפתוחים‬
‫ניטור מספרי מבקרים המבקרים‬
‫בשטחים הפתוחים של המועצה‬
‫האזורית ומידת השפעתם על מדדים‬
‫שונים כמו הכנסות‪ ,‬הותרת פסולת‪,‬‬
‫הוצאות תפעוליות‪ ,‬סוג השימוש‬
‫בשטח‪ ,‬מהיכן הגיעו המבקרים‪ .‬כלי‬
‫מעין זה מסיע בשיווק של המועצה‬
‫בהיבטים תיירותיים והן בהיבטים‬
‫תפעוליים של השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫קיים מוצר מדף הנסמך על טלפונים‬
‫סלולריים‪.‬‬
‫קבלת אומדנים טובים‬
‫ומהימנים נדרשת‬
‫השקעה כספית‪ .‬יתכן‬
‫וניתן לכוון לעונות‬
‫ולתקופות שיא‪.‬‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫קק"ל‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬משרד התיירות‪,‬‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫למ"ס‬
‫שותפים‪/‬בעלי‬
‫עניין בתוך‬
‫המועצה‬
‫נושא ראשי‬
‫שם הכלי‬
‫תיאור‬
‫ניטור טיפול בפסולת‬
‫חקלאית לא אורגנית‬
‫פיתוח כלי פשוט לבחינת מידת‬
‫השינוי בטיפול בפסולת לא אורגנית‬
‫חקלאית‪ .‬מחייב בניית תכנית ממשק‬
‫תואמת‬
‫פיתוח כלי פשוט לבחינת מידת‬
‫השינוי בטיפול בפסולת אורגנית‬
‫חקלאית‪ .‬מחייב בניית תכנית ממשק‬
‫תואמת‬
‫פיתוח כלי פשוט לבחינת מידת‬
‫השינוי בטיפול בפסולת בניין‬
‫פיראטית‪ .‬מחייב בניית תכנית ממשק‬
‫תואמת‬
‫בחינת מידת אבדן הקרקע ויישום‬
‫תכניות לחקלאות משמרות קרקע‪.‬‬
‫ניטור מידת אבדן הקרקע כחלק‬
‫מיישום התכנית‪.‬‬
‫שימוש בכלי ניטור אקולוגיים קימים‬
‫לניטור תכניות ממשק של שינוי‬
‫פרוטוקולים חקלאיים‬
‫ניטור טיפול בפסולת‬
‫אורגנית חקלאית‬
‫ניטור איכות‬
‫סביבה‬
‫חקלאית‬
‫ניטור טיפול באתרי‬
‫פסולת בניין פיראטית‬
‫ניטור אובדן קרקע עידית‬
‫או אחרת‬
‫ניטור ערכי טבע כנגד‬
‫שינויים בפרוטוקולים‬
‫חקלאיים ידידותיים‬
‫לסביבה‬
‫ניטור ערכי טבע ייחודיים‬
‫למועצה ‪ -‬מיני הדגל של‬
‫המועצה‬
‫ניטור‬
‫אקולוגי‬
‫ניטור מידת הנגיעות של‬
‫המועצה במינים פולשים‬
‫בחירה של ‪ 3-5‬ערכי טבע לכל‬
‫מועצה בארץ ובניית תכנית ניטור‬
‫לבחינת מצב האוכלוסייה של‬
‫המינים‪ .‬לחלק מהמינים ניתן לבנות‬
‫תכניות לשיקום‪ ,‬לאישוש ולהבלטתם‬
‫של המינים כחלק מ'גאוות יחידה' של‬
‫המועצה‪.‬‬
‫סקר של המינים הפולשים בשטחים‬
‫הפתוחים במועצה ומידת 'נגיעותה'‪.‬‬
‫בנית תכנית למיגור מינים אלו וניטור‬
‫מידת ההצלחה של התכנית‪.‬‬
‫הערות‬
‫שותפים‪/‬בעלי עניין מחוץ‬
‫למועצה‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬משרד התיירות‪,‬‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫למ"ס‪ ,‬רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות נחל‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬משרד התיירות‪,‬‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫למ"ס‪ ,‬רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות נחל‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬משרד התיירות‪,‬‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫למ"ס‪ ,‬רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות נחל‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬למ"ס‪,‬‬
‫רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות נחל‬
‫הישימות פשוטה אך‬
‫עשויה להיות יקרה ‪ -‬יש‬
‫לבחור מינים‬
‫אינדיקטורים ולעקוב‬
‫אחריהם‬
‫חלק ממושאי הניטור‬
‫מנוטרים כדרך קבע על‬
‫ידי גופים כמו רט"ג‪,‬‬
‫אוניברסיטאות ואחרים‪.‬‬
‫המדדים שנינו כאן‬
‫יכולים להיות שונים‬
‫מאוד כתלות במין‬
‫ובתכונות שלו‪ .‬מינים‬
‫אלרגנים יענינו יותר את‬
‫התושבים מינים אחרים‬
‫פחות‪.‬‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬רשויות‬
‫ניקוז‪ ,‬רשויות נחל‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬רשויות‬
‫ניקוז‪ ,‬רשויות נחל‬
‫מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬רט"ג‪,‬‬
‫הג"ס‪ ,‬קק"ל‪ ,‬חלה"ט משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬רשויות ניקוז‪ ,‬רשויות‬
‫נחל‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד החינוך‬
‫שותפים‪/‬בעלי‬
‫עניין בתוך‬
‫המועצה‬
‫‪ 2.1‬ניטור מרחבי גיאוגרפי‬
‫ניטור הנסמך על ניתוח של נתונים גיאוגרפיים כמו תצלומי אוויר‪ ,‬קומפילציה של‬
‫תכניות אזוריות‪ ,‬יחסים מרחביים בין גורמי פיתוח אורבני לפיתוח חקלאי כפרי‬
‫ולשימור טבע ומרחבים טבעיים או חצי טבעיים‪ .‬לביצוע פרק זה מומלץ לבצע דיון‬
‫פנימי בשיתוף מחלקת ההנדסה ע"מ לבחון את הכלים והנתונים העומדים לרשות‬
‫המועצה‪ .‬גם במקרה זה יש להגדיר את מטרות הניטור באופן מפורט ולבצע מעקב‬
‫אחר השינויים החלים בשטחים הפתוחים‪ .‬הגדרת המטרות במקרה זה תכוון‬
‫לניטור אחר שינויים בייעודי קרקע‪ ,‬שינויים בסוגי עיבוד חקלאי‪ ,‬מעבר לגידולים‬
‫בתוך מבנים לעומת שטחים פתוחים‪ ,‬מידת רצף השטחים הפתוחים במועצה ובין‬
‫מועצה נתונה לשכנותיה‪ .‬ניתן להגדיר אינדיקטורים או ליצור התראות למתכננים‬
‫ולמקבלי החלטות בעת שאחוז משטח מסוים עתיד להיפגע‪ .‬באופן אחר ניתן ליצור‬
‫סיווג ודרוג של כלל השטחים במועצה האזורית ולסווגם על פי מדרג של איכויות‬
‫שטח‪ :‬נדירות‪ ,‬תרומה של שירותי מערכת בהיבטים של מגוון ביולוגי‪ ,‬נופש‪ ,‬פנאי או‬
‫שירותי אספקה וויסות ראה פירוט להלן‪ .‬פגיעה באחוז משטח תוכל להצביע אם על‬
‫סמך מודלים ואם באופן ישיר על מידת הגריעה משרותי מערכת מסוימים‪.‬‬
‫שירותי המערכת האקולוגית הוא מושג המכוון לתועלות הכלכליות‪ ,‬סביבתיות או‬
‫חברתיות מהן יכולים בני האדם ליהנות ממערכת אקולוגית טבעית או חצי טבעית‬
‫מתפקדת באופן ישיר או עקיף (לפירוט ראה רוטשילד‪ .)4104 ,‬למשל שטחים של יער‬
‫וחורש מאטים את הגעת טיפות הגשם לקרקע ותורמים לחלחול איטי יותר של‬
‫המים ואף מונעים סחיפת קרקע על‪-‬ידי בלימת האנרגיה הפוטנציאלית של הטיפה‬
‫שאינה פוגעת ישירות בקרקע‪ .‬התרומה במקרים אלו היא ויסות עוצמת שיטפונות‬
‫ושיפור ההזנה של מי תהום‪ .‬במקרים אחרים שירותי המערכות האקולוגיות‬
‫מתייחסות לפנאי ונופש וליכולתם של בני האדם לנוח מחיי היום יום הלחוצים‪ .‬לנוף‬
‫טבעי בניגוד לנוף תעשייתי או אורבני יש השפעה מרגיעה על מרבית בני האדם‪.‬‬
‫בהיבט כלכלי צריכת המשאב של הנוף על ערכי הטבע והמורשת שבו‪ ,‬היא מנוף‬
‫כלכלי תיירותי לתושבי האזור‪ .‬האזורים הטבעיים והחצי טבעיים מספקים גם‬
‫שירותי אספקה‪ .‬עץ להסקה ופרחי בר לייצור דבש הם שירותים ישירים‪ .‬אך‬
‫המערכת הטבעית גם יכולה לספק תכונות גנטיות המסיעות לקיומו של המין‬
‫האנושי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שמירה על מגוון בתי גידול בהם חלים שינויים גנטיים בצמחי‬
‫חיטת הבר (‪ .)Nevo et al., 1982; Li et al., 2000‬את הגנים לעמידות בפני יובש‪,‬‬
‫כדוגמא‪ ,‬ניתן להטמיע בחיטה התרבותית ולשפר את אספקת המזון למין האנושי‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי גם מערכות אקולוגיות חקלאיות הם בעלות חשיבות גדולה‬
‫לשמירה על המגוון הביולוגי (‪ )Trupin & Carmel, 2014‬אך בראש ובראשונה הן‬
‫מהוות שירותי אספקה‪ ,‬ויסות ואף בקרה‪ .‬המפורט כאן הוא קצה קצהו של המושג‬
‫שירותי מערכת אקולוגית‪ .‬בבואנו לבחון את מהות ואיכות השטחים הפתוחים‬
‫במועצה האזורית יש לתת לכך תשומת לב מיוחדת ולהבין עד כמה הם תורמים‬
‫לרווחת תושבי המועצה ועד כמה ניתן להיעזר בהם בעת ביצוע פעולות הסברה‬
‫וחינוך בתוך המועצה פניה וכלפי גורמים חיצוניים‪.‬‬
‫להלן יוצגו מספר דוגמאות לניתוח השטחים הפתוחים בכלל המועצות האזוריות‬
‫ובמועצות ספציפיות‪ .‬ניתוחים אלו מצביעים על מידת הייצוג של המערכות‬
‫האקולוגיות בישראל בשטחי המועצות‪ .‬על מידת ואיכות הרציפות של השטחים‬
‫הפתוחים שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים ארציים‪ .‬נתוני בסיס אלו יכולים לשמש‬
‫כבסיס להגדרת מטרות בעת הכנת תכנית לשטחים פתוחים בכלל ובסיס לתכניות‬
‫ניטור של השטחים הפתוחים בפרט‪.‬‬
‫גבולות המועצות האזוריות הן גבולות שרירותיים‪ .‬לעולם החי והצומח אין לגבולות‬
‫אלו משמעות מבחינת אורחות חייהם‪ .‬הגבולות הופכים משמעותיים כאשר בינוי‬
‫בשטחה של מועצה אחת יכולים לקטוע את רצף השטחים הפתוחים בין מועצות‬
‫שכנות‪ .‬איור ‪ 2‬הוא דוגמא לניתוח של מידת ההפרעה לרצף השטחים הפתוחים‬
‫בתוך השטחים שהוגדרו מסדרונות אקולוגיים ארציים (שקדי ושדות ‪ ; 4111‬רותם‬
‫וחובריו ‪ .)4102‬שכבת ההפרעה נבנתה בעבודת המוסמך (וייל‪ .)4103 ,‬שכבה זו‬
‫כוללת את כל ההשפעות האנתרופוגניות על השטחים הפתוחים בארץ וכוללת‪ :‬בינוי‪,‬‬
‫כבישים‪ ,‬השפעת תאורה‪ ,‬השפעת חקלאות ונושאים נוספים‪ .‬ההצגה של השכבה‬
‫נעשית כנגד סיווג המועצות האזוריות כפי שמוצע על‪-‬ידי לרמן אדריכלים בעבודה‬
‫זו‪ .‬ניתן להבחין כי שטחי המסדרונות האקולוגיים באזורים צפופי אוכלוסין (צבעים‬
‫צהובים עד אדומים) מאפיינים את המועצות האזוריות במרכז ישראל סיווג ‪ 0‬ו ‪ 4‬על‬
‫פי מדריך זה‪ .‬אחת המסקנות של עריכת תכנית לשטחים הפתוחים במועצות אלו‬
‫יכול להדגיש כי במקומות אלו יש לנקוט משנה זהירות בעת תכנון השטחים‬
‫הפתוחים ולהפנות את הבינוי לעבר השטחים הבנויים ממילא‪ .‬כמו כן יש לנקוט‬
‫בפעולות להפחתת השפעת האדם על השטחים והגדרת הנחיות כמו הפחתת תאורה‪,‬‬
‫יצירת מעברים לבעלי חיים ונקיטה בחקלאות ידידותית לסביבה‪.‬‬
‫איור ‪ : 2‬מפה המצביעה על מידת ההפרעה האנתרופוגנית במסדרונות אקולוגיים המוצעים על‪-‬ידי‬
‫רשות הטבע והגנים‪ .‬ככל שהצבע אדום יותר מידת ההפרעה לה חשוף המסדרון גבוהה יותר‪ .‬סיווג‬
‫המועצות נערך על בסיס העבודה של משרד לרמן אדריכלים‪ .‬מפות לכלל אזורי הארץ ניתן למצוא‬
‫בנספח בסוף המסמך‪.‬‬
‫עבודה שנערכה ברשות הטבע והגנים חילקה את מדינת ישראל למערכות אקולוגיות‬
‫ואף בחנה את מידת ייצוגן בשטחים מוגנים ובשטחים פתוחים בכלל (איור ‪.)6‬‬
‫נתונים נוספים על כל מערכת אקולוגית ניתן למצוא בעבודה עצמה‪ .‬בהמשך מוצגת‬
‫טבלה בה נותחה כל מועצה ושטחי המערכות האקולוגיות שמופיעות בה (טבלה ‪.)4‬‬
‫המסקנה העיקרית מהעבודה הייתה כי שטחי המערכות האקולוגיות של לס‪,‬‬
‫קרקעות קלות בשרון‪ ,‬עמקים אלוביאליים באזורים ים תיכוניים ואזורים‬
‫יובשניים‪ ,‬מלחות חוף‪ ,‬יער פארק‪ ,‬חולות מישור החוף וחולות פנימיים אינם‬
‫מיוצגים היטב בשטחים שמורים במדינת ישראל‪.‬‬
‫איור ‪ :6‬מפת מערכות אקולוגיות בישראל לפי רותם וחובריו ‪.2114‬‬
‫טבלה ‪ :2‬דוגמא לניתוח הופעתן של המערכות האקולוגיות בישראל בתחומי המועצות האזוריות‪.‬‬
‫מערכות שהודגשו בצבע מעידות על נדירותן או חוסר ייצוגן בשטחים מוגנים בישראל‪ .‬בעת תכנון‬
‫וניטור השטחים הפתוחים יש לשקלל מרכיב מהותי זה בתכנית וליישם תכניות לשיפור ייצוג‬
‫המגוון הביולוגי בתחומי המערכת האקולוגית שבתחומי המועצה‪ .‬הטבלה המלאה מוצגת בנספח‬
‫של מסמך זה‪.‬‬
‫מועצה אזורית‬
‫אבו בסמה‬
‫אבו בסמה‬
‫אבו בסמה‬
‫אבו בסמה‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫באר טוביה‬
‫באר טוביה‬
‫באר טוביה‬
‫חולות מישור החוף‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫אגם מים מתוקים ‪ -‬הכנרת‬
‫בתה כרקוצית בחרמון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער ספר הררי בחרמון‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי‬
‫עמקים אלוביאליים באזור יובשני‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫ים המלח‬
‫מדבר צחיח בנגב הדרומי‬
‫מלחות מדבר – בבקעת הירדן ובערבה‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫שיטים בנחלים הגדולים ובערבה‬
‫חוף סלעי בחוף הכרמל‬
‫נחל שיטים בערבה‬
‫דוגמא לניתוח מרחבי ועיתי של שטחים פתוחים במועצה אזורית עמק חפר‪ :‬איור ‪7‬‬
‫מתאר את תוספות הבינוי במועצה האזורית עמק חפר בין השנים ‪ 0991-4117‬על‬
‫סמך נתוני משרד הפנים‪ .‬השטחים הירקרקים באיור הם שטחי חקלאות ושטחים‬
‫פתוחים טבעיים או מיוערים‪ .‬ככלל במדינת ישראל שמצפון לבאר שבע השטחים‬
‫המבונים מהווים פחות מ‪ 01% -‬מכלל השטח (אידלמן ויבין‪ ,)4100 ,‬אך מספר‬
‫הישובים הגדול ופיזורם המרחבי גורם לקיטוע ולשיבוש רציפות השטח הפתוח‪.‬‬
‫ניתן לחלק את תוספות הבינוי והשפעותיהן לשתי קטגוריות מבחינת מידת השפעתן‬
‫על השטחים הפתוחים‪ .‬תוספות בינוי צמודות דופן לישוב קיים וכאלו שאינן‬
‫צמודות דופן‪ .‬תוספות הבינוי צמודות הדופן עשויות להשפיע באופן מינורי על‬
‫השטח הפתוח הצמוד להן מאחר ורק דופן אחת באה במגע ישיר עם השטח הסמוך‪.‬‬
‫לעומת זאת בינוי שאינו צמוד דופן משפיע על כלל השטח המקיף אותו‪ .‬לכל בינוי‬
‫שאינו צמוד דופן מובילות גם תשתיות שגם להן השפעה נופית ואקולוגית‪ .‬יש לסייג‬
‫ולומר כי יש משמעות לסוג הבינוי ולשימוש שנעשה במבנה‪.‬‬
‫לכאורה תוספת הבינוי בין השנים ‪ 4117 – 0997‬אינה רבה‪ .‬אך מבחינה מרחבית‬
‫נופית ואקולוגית תיתכן לכך משמעות גדולה‪ .‬לכל מבנה בשטח פתוח טבעי או‬
‫חקלאי ישנן השפעות על השטחים הסמוכים אליו‪ .‬מרחב ההשפעה תלוי בסוג‬
‫המבנה בשימושים הנעשים בו ובשעות הפעילות‪ .‬לכן במידה ומבנה כזה צמוד לדופן‬
‫של ישוב שכבר גורם להשפעה סביבתית ניכרת‪ ,‬מידת ההשפעה שלו על השטח‬
‫הפתוח נמוכה‪ ,‬מאחר ורק צד אחד שלו פונה או נוגע בשטח הפתוח‪ .‬לעומת זאת‬
‫מבנה מבודד משפיע על כל סביבתו (‪ .)3611‬בנוסף לכך לפיזור של מבנים רבים בשטח‬
‫פתוח יש השפעה מצטברת‪ .‬כל מבנה משפיע על סביבתו המידית אך החיבור של כל‬
‫רדיוסי ההשפעה עשויים ליצור רצף של הפרעה נופית ואקולוגית במרחב הפתוח‪.‬‬
‫השפעות אקולוגיות אפשריות הן אתר קינון למינים מתפרצים כמו עורבים ויונים‪,‬‬
‫אתרי עמידה לעופות דורסים היוצרים איום גדול יותר על שטח פתוח ללא עצים‪,‬‬
‫תאורה עלולה למשוך מינים מסוימים ולדחוק מינים אחרים‪ ,‬רעש או רעידות‬
‫המועברות לקרקע אם מדובר במבנה של תעשיה קלה‪ .‬הפרת הקרקע בגין הצורך‬
‫בבנית המבנה עלולה לגרום לכניסה של מינים פולשים של צומח וחי ללב השטח‬
‫הפתוח ולמעשה להגדיל את השפעתם על כלל השטח‪ .‬מבחינה נופית תאי שטח‬
‫שבעבר אפינו נוף של שטחים פתוחים רציפים כמראה פסטורלי נעים לעין הופכים‬
‫למקוטעים ומשובצים במבנים הפוגעים באופי הפסטורלי הפתוח והרציף‪ .‬באופן‬
‫יותר ספציפי למועצה האזורית עמק חפר ניתן לראות כי השטח הפתוח בדרום מערב‬
‫המועצה שמשמש כציר פתוח ורציף בכיוון צפון דרום‪ ,‬התמלא במבנים מבודדים‪,‬‬
‫שכאמור‪ ,‬כל אחד יוצר הפרעה סביבו ולמעשה גורמים להפרעה ניכרת עד לביטול‬
‫תפקודו של מסדרון מקומי‪.‬‬
‫איור ‪ :7‬תוספות הבינוי במועצה האזורית עמק חפר בין השנים ‪ 1991-2117‬על סמך נתוני משרד‬
‫הפנים‪.‬‬
‫אלה אטלנטית ברמת מנשה‬
‫‪ 2.2‬ניטור כללי וניטור של מינים אינדיקטורים‬
‫יכולתנו לבחון את תפקודן של מערכות אקולוגיות טבעיות על כל המורכבות שלהם‬
‫מוגבלת בכח אדם מיומן‪ ,‬בכסף ובזמן (‪ .)stem et al., 2005‬כשמדובר על בחינת‬
‫תפקודם של שטחים פתוחים במועצות אזוריות‪ ,‬הכוללים שטחים חקלאיים‪,‬‬
‫שטחים טבעיים או חצי טבעיים ואף שטחים פתוחים אחרים עולה מורכבותה של‬
‫יחידת השטח עשרות מונים והיכולת לנטר שינויים החלים בה‪ ,‬ומתוך כך להצביע‬
‫על בריאותה או על תפקודה‪ ,‬נידון לכישלון חרוץ‪ .‬אחת הדרכים להתמודד עם‬
‫המורכבות היא מציאתם או הגדרתם של מינים אינדיקטורים‪ .‬אנו מניחים כי מעקב‬
‫אחר שינויים באוכלוסיותיהם (שינויים דמוגרפיים)‪ ,‬בתפוצתם במרחב ובאורחות‬
‫חייהם והתנהגותם יכולים לתת מענה לשינויים סביבתיים טבעיים או יזומים כחלק‬
‫ממשק המופעל על השטח‪ .‬לדוגמא ניטור אוכלוסיות תנים בשטחים חקלאיים‬
‫וטבעיים יכולה לתת אינדיקציה מהימנה על מידת הטיפול בפגרים ואשפה אורגנית‬
‫שמקורה במשק האדם‪ .‬מחקרים הראו כי סילוק פגרים מקטין את אוכלוסיות‬
‫השועל המצוי הנסמכות על משק האדם (‪ .)Bino et al., 2010‬מחקרים אחרים‬
‫הצביעו על תנועות מרחביות גדולות שעושים תנים לעבר מקורות מזון זמינים כמו‬
‫אתרי סילוק אשפה או בריכות דגים (רייכמן‪ .)4103 ,‬ממשק לצמצום מקורות מזון‬
‫אלו עשוי לגרום להקטנת האוכלוסייה ולהחזירה לכושר הנשיאה הטבעי‪.‬‬
‫בספרות המקצועית ניתן למצוא רשימה ארוכה של המלצות בדבר בחירתם של‬
‫מינים אינדיקטורים מהימנים לבחינת בריאותן של מערכות אקולוגיות‪ ,‬ומערכות‬
‫אגרואקולוגיות‪.‬‬
‫דוגמא לרשימת מאפיינים של מינים המתאימים להיות מינים אינדיקטוריים מעובד‬
‫ומותאם לפי ‪:Carignan & Villard, 2002‬‬
‫‪ ‬מיני דגל – מינים שיכולים למשוך תשומת לב ציבורית ולהוות מנוף לשמירה‬
‫על השטחים הפתוחים ראה הרבה בנושא זה בהמשך‪.‬‬
‫‪ ‬מיני מפתח – מינים שנמצאים בקשרים עם מינים אחרים ושהימצאותם‬
‫בשטח מעידה על הימצאותן או בריאותן של אוכלוסיות מינים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מיני מטריה – מינים שדורשים שטחים גדולים לקיומם ולכן הימצאותם‬
‫בשטח מעידה על יכולתו של השטח לקיימם‪.‬‬
‫‪ ‬מינים המעידים על הסיבה לשינוי הסביבתי ולא כאלו המעידים רק על שינוי‪.‬‬
‫‪ ‬מינים המספקים התראה על שינוי סביבתי קרוב‪.‬‬
‫‪ ‬מינים העמידים לטווח רחב של עקות סביבתיות כך שלא יתנו אינדיקציה‬
‫מוקדמת מידי או שאוכלוסיותיהן תפחת למצב שלא ניתן לאתרן‪.‬‬
‫‪ ‬מינים שמאמץ הדיגום שלהם זול פשוט וקל לזהותם על ידי המנטרים‪.‬‬
‫‪ ‬מינים מצויים שלא נדרש מאמץ גדול לאתרם‪.‬‬
‫‪ ‬להימנע מבחירה במינים נפוצים שלא יתנו אינדיקציה מהימנה לשינויים‬
‫הסביבתיים‪.‬‬
‫‪ ‬מינים שכושר ההפצה שלהם מוגבל‪ .‬דו‪-‬חיים‬
‫‪ ‬מינים שקיומם תלוי במשאב הנמצא במחסור עונתי או מרחבי‬
‫יש חשיבות לבחור במינים האינדיקטורים המתאימים למטרות ולשאלות עליהן‬
‫הניטור מבקש לענות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במועצה האזורית לב השרון נבחרו פרוקי רגלים כמו‬
‫דבורי בר‪ ,‬פרוקי רגליים צמודי מצע וזוחלים כאינדיקטורים לשינוי הפרוטוקול‬
‫החקלאי בתוך שטחים חקלאיים קטנים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הסקלה המרחבית בה נערך‬
‫הממשק היא מצומצמת ובדיקתם של מיני יונקים (שיהיו אולי פופולארים בקרב‬
‫הציבור הרחב)‪ ,‬לא יתנו מענה רלוונטי למטרות שהצבנו בממשק ובניטורו‪ .‬לעומת‬
‫זאת הגדרת ממשק של טיפול בפסדים במועצה אזורית אחרת יכולה להיות מנוטרת‬
‫על ידי גודל אוכלוסיית הטורפים סביבה ובשטחים הסמוכים לה‪.‬‬
‫באופן יותר כללי‪ ,‬בשטחים הפתוחים של מועצות אזוריות רבות מתנהל ניטור על‬
‫בסיס קבוע של גופים ממשלתיים או ארגוני סביבה אחרים‪ .‬מומלץ לבצע מיפוי של‬
‫הידע הקיים לכל מועצה בתחומי העניין הנוגעים לשטחים הפתוחים‪ .‬כלומר איזה‬
‫גוף מבצע ניטור של הגורמים השונים‪ .‬להלן יובאו מספר דוגמאות כלליות‪:‬‬
‫טבלה ‪ : 3‬דוגמאות למושאי ניטור בפרישה ארצית המבוצעים על ידי משרדי ממשלה וגופים‬
‫שונים היכולים לסייע לניהול השטחים הפתוחים של מועצות אזוריות‪.‬‬
‫סוג הניטור‬
‫גוף מנטר‬
‫שיטת הניטור‬
‫חרקים מזיקים לחקלאות‬
‫כללי‬
‫משרד החקלאות – הגנת‬
‫הצומח‬
‫מלכודות‬
‫חרקים מזיקים ספציפיים‬
‫לפי גידול‬
‫משרד החקלאות‬
‫איסוף ודיגום מקומי לפי גידול‬
‫ועונת גידול‬
‫יונקים גדולים‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫ספירות ליליות או יומיות מתוך‬
‫רכב‬
‫דו‪-‬חיים ובריכות חורף‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫דיגום עם אנשי מקצוע‬
‫פליטות מזהמים‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫מכשור ייעודי בתחנות קבועות‬
‫רעש‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫מכשור יעודי על פי דרישה‬
‫קרינה‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫מכשור יעודי על פי דרישה‬
‫נושאים הנוגעים לאוכלוסיה‬
‫לשכה מרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‬
‫?‬
‫‪ 2.3‬מיני דגל‬
‫הציבור הרחב ומרבית מקבלי ההחלטות אינם עוסקים או מתמחים בתחום‬
‫האקולוגיה הזואולוגיה והבוטניקה‪ .‬אך חלקם הגדול מכיר מספר מינים בולטים‬
‫המשמשים כסמלים או שקל לזהותם בשדה‪ .‬הצבי הארצישראלי הכלנית התורמוס‬
‫והאירוסים הם מינים כאלו‪ .‬הצבי משמש כסמל לדואר ישראל בגין תכונת‬
‫המהירות שלו‪ .‬האירוס מהווה את סמלה של החברה להגנת הטבע ואף משמש‬
‫כעיטור בכותרות עמודים באתרים היסטוריים (אלון‪ .)0911 ,‬כלומר הציבור הרחב‬
‫מכיר את המינים ואף מזהה אותם כחלק מנוף הארץ אלו הם מיני הדגל‪ .‬במקרים‬
‫רבים חלק מהמינים הללו יכולים להוות אינדיקטורים לאיכות השטחים הפתוחים‬
‫ולרמת תפקודם‪ .‬מצב מיטבי מבחינתנו הוא היכולת לקשור בין מיני דגל למדדים‬
‫של איכות שטח‪ .‬באופן זה ניתן להיעזר במין הדגל לבחינת איכותו של השטח‬
‫הפתוח תוך כדי קירוב הציבור ומקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫בעבודה זו אנו מציעים כי כל מועצה או מספר מועצות סמוכות יבחרו מספר מינים‬
‫של בעלי חיים וצמחים שישמשו כמיני הדגל של המועצה‪ .‬בחינת מצב‬
‫אוכלוסיותיהם לאורך זמן (ניטור)‪ ,‬ואף ביצוע פעולות ממשק במידה וידרשו על מנת‬
‫לאושש אוכלוסיות יהוו עוד מדד לבחינת השטחים הפתוחים של המועצה‪ .‬מינים‬
‫אלו יכולים להשתלב בפעולות חינוכיות של מערכת החינוך במועצה‪ .‬את המינים‬
‫מומלץ לבחור בשיתוף עם התושבים וביעוץ מקצועי של אקולוג‪.‬‬
‫בטבלה ‪ 4‬מובאות דוגמאות (לא מחייבות) למינים אינדיקטוריים למספר מועצות‬
‫אזוריות‪ .‬במרכז הארץ באזורים הצפופים והמאוכלסים של השרון יהיו מיני בעלי‬
‫החיים קטני גוף ויתכן שיקשה לזהותם בשדה ולכן יושם יותר דגש על צומח‪.‬‬
‫במועצות האזוריות בהן השטחים הפתוחים נרחבים יותר וטבעיים יותר ניתן‬
‫להיעזר במיני יונקים גדולי גוף‪ .‬יתכן ולמספר מועצות סמוכות יהיו מיני דגל‬
‫משותפים‪ .‬למשל‪ ,‬צבי ארצישראלי יכול לשמש מספר מועצות אזוריות מאחר‬
‫ושטחי המחייה שלו גדולים‪.‬‬
‫טבלה ‪ :4‬דוגמא למינים אינדיקטורים למצב השטחים הפתוחים במועצות אזוריות נבחרות‪ .‬חלק‬
‫מהמינים יתנו מענה למערכות אקולוגיות מסוימות אחרים יתנו מענה לתאי שטח גדולים יותר‪.‬‬
‫חלק מהאינדיקטורים הם קבוצה של מינים כמו עופות דוגרי קרקע‪.‬‬
‫מינים אינדיקטורים‬
‫מועצה‬
‫אזורית‬
‫יונק‬
‫אבו‬
‫בסמה‬
‫אלונה‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫הגלבוע‬
‫הגליל‬
‫העליון‬
‫הגליל‬
‫התחתון‬
‫חבל‬
‫עוף‬
‫דוגרי קרקע‬
‫ירבוע גדול‬
‫אייל‬
‫הכרמל‬
‫צבי‬
‫ארצישראלי נשר‬
‫ציפורי שיר‬
‫בצפון הגולן‬
‫ובחרמון‬
‫זאב‬
‫צבי‬
‫ארצישראלי‬
‫יחמור‬
‫פרסי‬
‫צבי‬
‫ארצישראלי עקב עיטי‬
‫דוגרי קרקע‬
‫צבי הנגב‬
‫זוחל‬
‫שנונית‬
‫באר שבע‬
‫דו‪-‬חי‬
‫טריטון‬
‫הפסים‬
‫חפרית‬
‫מצויה‬
‫מגוון מיני‬
‫זוחלים‬
‫לטאה‬
‫ירוקה‬
‫צמח‬
‫סתוונית‬
‫הנגב‬
‫צומח נחלים‬
‫אירוס הגולן‬
‫צומח מים‬
‫איריס‬
‫הגלבוע‬
‫סלמנדרה‬
‫איריס הדור‬
‫מצויה‬
‫צב יבשה‬
‫עצי שיטה‬
‫אחר‬
‫אילות‬
‫חוף‬
‫הכרמל‬
‫חוף‬
‫השרון‬
‫לב השרון‬
‫מבואות‬
‫החרמון‬
‫צבי‬
‫ארצישראלי‬
‫קיפוד‬
‫חולות‬
‫לוטרה‬
‫ציפורי שיר‬
‫צבי‬
‫ארצישראלי בבתה‬
‫מגידו‬
‫ציפורי שיר‬
‫מגילות ים‬
‫בבתה‬
‫יעל נובי‬
‫המלח‬
‫דוגרי קרקע‬
‫רמת נגב פרא‬
‫דוגרי קרקע‬
‫יעל נובי‬
‫תמר‬
‫שנונית‬
‫שפלה‪ ,‬צב‬
‫ים‬
‫שנונית‬
‫שפלה‪ ,‬צב‬
‫ים‬
‫שנונית‬
‫שפלה‬
‫קרפדה‬
‫ירוקה‬
‫מינים של‬
‫כורכר‬
‫שונית ים‬
‫תיכונית‬
‫קרפדה‬
‫ירוקה‬
‫קרפדה‬
‫ירוקה‬
‫מינים של‬
‫כורכר‬
‫מינים של‬
‫חמרה וחול‬
‫שונית ים‬
‫תיכונית‬
‫נחושית‬
‫נחשונית‬
‫טריטון‬
‫הפסים‬
‫צומח מים‬
‫אלון התבור‬
‫איריס הנגב‬
‫עצי שיטה‬
‫סלמנדרה מצויה‬
‫חלק מהמינים המוצעים בטבלה ‪ 2‬נמצאים כבר כיום תחת מעקב וניטור על ידי‬
‫רשות הטבע והגנים‪ .‬איורים ‪ 1‬ו ‪ 9‬הם דוגמא לתוצאות ניטור של שני מיני הצבי של‬
‫ישראל‪ .‬מינים אלו זקוקים לשטחים נרחבים על מנת לקיים אוכלוסיות גדולות‪.‬‬
‫האינדיקציות על עליה ירידה או יציבות באוכלוסייה מאפשרים לנו להניח כי‬
‫השטחים המהווים את בית גידולם נמצאים במצב טוב או גרוע בהתאמה‪ .‬במידה‬
‫ואין אינדיקציה על שינוי בבית הגידול יבדקו כיוונים אחרים כמו צייד או שינויים‬
‫בהרגלי סיור טיול ונוכחות אדם או בעלי חיים ממשק האדם‪.‬‬
‫איור ‪ 1‬ניטור אוכלוסיית הצבי הארצישראלי בגלבוע – בשטחיהן של המועצות האזוריות גלבוע‬
‫ועמק המעיינות‪ .‬הניטור נערך על ידי רשות הטבע והגנים‪ .‬סגירת קו התפר עם הרשות‬
‫הפלסטינאית באמצע שנות ה‪ 2111 -‬הביאה לעליה הדרגתית באוכלוסיית הצבאיים‪ .‬הקו‬
‫המקווקו מדלג על שנת ‪ 2119‬בה לא נערכה ספירה‪( .‬סיני וחובריו ‪.)2113‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫שמורת יטבתה‬
‫מספר פרטים‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫עברונה‬
‫‪0‬‬
‫שנה‬
‫איור ‪ 9‬ניטור אוכלוסיית צבי הנגב בערבה בשטח המועצה האזורית חבל אילות‪ .‬הניטור נערך על‬
‫ידי רשות הטבע והגנים‪ .‬מעניין יהיה לראות כיצד ישפיעו בעתיד הרחבת כביש מספר ‪ 91‬בניית‬
‫שדה התעופה בתמנע והקמת החווה הסולארית מדרום לתמנע על אוכלוסיות צבי הנגב באזור‪.‬‬
‫מעובד מתוך שלמון ‪.2112‬‬
‫ניטור אוכלוסיית צבאים ברמת יששכר‬
‫צבי ארצישראלי‬
‫צבי הנגב‬
‫יעל נובי‬
‫קיפוד חולות‬
‫‪ 2.4‬אינדיקטורים חברתיים ותיירותיים‬
‫מרכיב מרכזי בניהול שטחים פתוחים בכל מועצה אזורית הוא המרכיב האנושי‪.‬‬
‫במדינתנו הצפופה בפרט ובכל העולם לא ניתן להצביע על מקום שאינו מושפע‬
‫מפעילות האדם גם אם בעקיפין‪ .‬לכן מעורבותו של האדם הן כנהנה ממשאבי‬
‫השטחים הפתוחים והן כמושפע מהם אינה יכולה להישאר ללא בקרה או מעקב‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬האינטראקציה שבין בני האדם החיים בתחום השטחים הפתוחים לבין‬
‫אלו המגיעים לשטחים אלו עשויה להשפיע על יכולתם של כלל הגורמים אדם‪ ,‬טבע‬
‫נוף ואתרי ביקור‪ ,‬לתפקד לאורך זמן‪ .‬ניתן לפלח את האוכלוסייה לשני קהלים‬
‫מרכזיים‪ .‬תושבי המועצה האזורית (או התיחום המקומי) עצמם ותושבים מחוץ‬
‫למועצה העושים שימוש בשטחה‪ .‬מחקרים רבים נערכו בעולם בתחום היחסים בין‬
‫שתי אוכלוסיות אלו‪ .‬בהיבטים של תושבי המועצה לשטחם הם‪ .‬היחסים שבין‬
‫תושבי האזור לתיירים המגיעים לשטחם ויחסם של התיירים אל התושבים עצמם‬
‫(‪ .)Tovar & Lockwood, 2008‬ישנה גם הדעה כי קשה להשוות מחקרים‬
‫סוציולוגיים בין מדינות מאחר ולכל מדינה מאפיינים אנתרופולוגים משלה‬
‫(‪ )Nederhof, 2006‬ובסופו של דבר חלק ניכר מהעיסוק ביחס שבין תושבי המועצה‬
‫למבקרים או שבין המבקרים לשטחים הפתוחים עוסקים בדרכים ובשיטות לניהול‬
‫המבקרים או עומסי מבקרים (‪.)Gets, 1983‬‬
‫נושא ניטור המבקרים הוא נושא מרכזי בניהול נכון של השטחים הפתוחים של‬
‫המועצה האזורית‪ .‬בעת הכנת תכנית כוללת לשטחים הפתוחים יש להתחשב‬
‫בגורמים רבים שישפיעו הן על משאבי הטבע והן על המשאב האנושי המבקר אך‬
‫בהחלט גם על התושבים המקומיים חלקם שותפים בקליטת וניהול הקהל וחלקם‬
‫פאסיבים אך עלולים לסבול מגורמים עקיפים כמו רעש‪ ,‬ריחות‪ ,‬צפיפות בצירי‬
‫תנועה‪ ,‬פגיעות בתוצרת חקלאית וכיוב'‪.‬‬
‫לפיכך בעת תכנון השטחים הפתוחים במועצה יש חשיבות ליצור תכנית ניטור בה‬
‫יוגדרו האיומים השונים על השטחים הפתוחים ותכנית הניטור תכלול מרכיב של‬
‫התרעה (‪ )Vos et al., 2000‬כאשר המדדים השונים חוצים סף מוגדר עוברת‬
‫המועצה לשיטת ניהול שונה או מתן מענה נקודתי או כוללני בזמן ובמרחב‪ .‬לדוגמא‬
‫במידה ואתר מים מושך אליו מבקרים רבים בעיקר בעונת הקיץ ניתן להפעיל תכנית‬
‫ניטור שתבחן את כמות המבקרים השעתית והיומית‪ ,‬את משך השהייה הממוצעת‬
‫למבקר‪ .‬ימדדו גורמים סביבתיים המושפעים מכך כמו רעש לתושבי השכונה‬
‫הסמוכה‪ ,‬כמות הלכלוך הנצברת המקום‪ ,‬שביעות רצון המבקרים ושביעות רצון‬
‫תושבי האזור‪ .‬על סמך תוצאות הניטור והערכתם ניתן לשנות את משך שעות‬
‫הביקור‪ ,‬את כמות כוח האדם המועסק ואת תדירות פינוי האשפה‪ .‬חשוב להדגיש כי‬
‫לכל פתרון הבא להגדיל את עומס המבקרים על אתר בשטח פתוח יש השפעה ישירה‬
‫או עקיפה על השטח הפתוח הסמוך ואף על המשאב עצמו‪ .‬לכן ספי ההתרעה‬
‫בתכנית הניטור צריכים להיות חדים וברורים על מנת למנוע מצב בו המשאב הטבעי‬
‫נפגע והמערכת שנבנתה סביבו קורסת‪.‬‬
‫ניטור מבקרים ניתן להיעשות על ידי חברות מסחריות המנתחות נתונים על בסיס‬
‫איכון של טלפונים סלולריים‪ .‬המידע המתקבל משמעותי ביותר לניהול המבקרים‬
‫ולהפעלת תכניות שיווק‪ .‬המידע כולל בין השאר משך שהות‪ ,‬עומס יממתי עומס‬
‫שעתי ואף מידע מפורט על המקומות בישראל מהם הגיעו בעלי הטלפונים (ללא מתן‬
‫המידע השמי של בעלי המכשיר)‪.‬‬
‫ישנן אפשרויות אחרות הנתמכות על ידי חברות המספקות ציוד ספירה ואתר‬
‫אינטרנט ממנו ניתן לקבל את הנתונים‪ .‬לדוגמא‪http://www.eco- :‬‬
‫‪ compteur.com/Welcome.html?wpid=15016‬מחוז המרכז ברשות הטבע‬
‫והגנים עושה שימוש במכשור מעין זה והנתונים מגיעים לאתר זה (איור ‪.)X‬‬
‫איור ‪ .X‬ניטור מבקרים בשמורת טבע פתוחה (ללא גביית תשלום)‪ ,‬במרכז ישראל‪ .‬הגרף מציג‬
‫כניסה ויציאה של מבקרים על פי מרווחי הזמן שהגדיר מזמין העבודה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬שילוב הציבור באיסוף המידע‬
‫בעת הגייה של תכנית פעולה לשטחים הפתוחים במועצות האזוריות מומלץ לשלב‬
‫ולשתף את הציבור באיסוף הנתונים‪ .‬לשם כך יש ליצור מודעות אצל המתכננים‬
‫ומקבלי ההחלטות לאפשרות ברוכה זו‪ .‬אמנם יש מחלוקת בין מדענים על איכות‬
‫המידע הנאסף לצורך מחקרים או ניתוחים מדעיים (‪ )Bonney et al., 2014‬אך ישנן‬
‫דוגמאות רבות לכך שאיסוף המידע על ידי הציבור הרחב מסייע בהבנת תהליכים‬
‫גלובאליים אזוריים ומקומיים (‪.)Dickinson et al., 2012; Bonney et al., 2014‬‬
‫ברמה של מועצה אזורית ניתן להפנות את איסוף המידע באמצעות הציבור לתחומי‬
‫עניין שונים‪ .‬יש חשיבות ליכולת האירגונית לאסוף את המידע ולהערתו לגורמים‬
‫מבצעים‪ .‬ניתנים כאן מספר רעיונות אותם ניתן ליישם בתוך כל מועצה ולאחר מכן‬
‫רעיונות והפניות לאתרי אינטרנט או לגופים שיכולים להיעזר או לסייע באיסוף‬
‫המידע או שמירתו‪.‬‬
‫בתחומי המועצה האזורית ניתן להיעזר בתושבים לאיסוף מידע נקודתי לדוגמא‪:‬‬
‫השלכת פסולת‪ .‬ניתן לסווג את המידע לפי פסולת חקלאית אורגנית‪ ,‬פסולת‬
‫חקלאית לא אורגנית ופסולת בניין‪ .‬לכל סוג מידע יש לתת מענה באופן המתאים‪.‬‬
‫את הנתונים מומלץ להציג על מפת דיווח של מפגעים סביבתיים שונים שהאזרחים‬
‫מוצאים לנכון לדווח עליהם ולבצע מעקב (ניטור) אחר אופן וקצב הטיפול של‬
‫הגורמים השונים במועצה להסרתם‪ .‬ניתן ליצור אתר דיווח על אתרי פריחה או‬
‫תופעות טבע עונתיות ולהזמין או להפנות את תשומת לב התושבים לתופעות אלו‪.‬‬
‫למשל מוקדי פריחה לאורך מסלול הליכה נסיעה או רכיבה‪.‬‬
‫בתוך כל מועצה אזורית ניתן לסווג את התושבים על פי סוג העיסוק או מידת העניין‬
‫שלהם באיסוף המידע‪ .‬ישנו מידע שעיקרו בחקלאות‪ ,‬מידע על איכות הסביבה‪ ,‬מידע‬
‫על מפגעים ומידע אותו אוספים חובבי טבע או בתי ספר על סמך תכניות לימוד‬
‫ארציות ומקומיות‪ .‬בבניית תכנית ניטור של שטחים פתוחים מומלץ להתאים לכל‬
‫סקטור את התחומים בהם הוא יכול לסייע לאיסוף הנתונים באופן המקצועי והנכון‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ברמה הארצית ישנם כבר כעת מספר אתרים וגורמים העוסקים באיסוף מידע על‬
‫ידי הציבור‪:‬‬
‫החברה להגנת הטבע מפעילה אתר לדיווחים על מינים פולשים‪ .‬מיני צומח וחי‬
‫שאינם טבעיים לישראל ועלולים לפגוע בחי בצומח ואף בבריאות של תושבי הארץ‪.‬‬
‫‪http://www.teva.org.il/polshim‬‬
‫אתר ‪ /http://www.yardbirds.org.il‬עוסק בטיפוח וניטור ציפורים בקרבת הבית‪.‬‬
‫אתר הצפרות הישראלי ‪ http://www.birds.org.il/he/index.aspx‬מאפשר ניהול‬
‫יומני תצפית אישיים ועמוס בדיווחי צפרות מכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫אתרים נוספים מסיעים בזיהוי של בעלי חיים שאזרחים מוצאים‪ .‬המידע נאגר ויכול‬
‫לשמש בעת הצורך‪ .‬אגודת חובבי הפרפרים בישראל מפעילה סוקרים ואיסוף נתונים‬
‫באזורים שונים בארץ‪. http://www.gluecad.com/buttdb/hompage.asp?lng=hbr .‬‬
‫האתר ‪ /http://www.birds.cornell.edu/citscitoolkit‬הוא אתר אמריקני המפנה לשיטות‬
‫של איסוף מידע על ידי הציבור ועל אופן התכנון העתידי של פרויקטים מעין אלו‬
‫(‪.)Dickinson et al., 2012‬‬
‫‪ 2.6‬מה עושים עם המידע שנאסף‬
‫אחת המכשלות העיקריות בתכנית ניטור אם מדעיות ואם באמצעות הציבור היא‬
‫השאלה מה עושים עם המידע‪ .‬עוד קודם לכך צריך להיערך לקלוט את המידע‬
‫במקום מרכזי ונגיש‪ .‬העידן האינטרנטי מאפשר ליצור מסדי מידע גדולים ואף‬
‫תשתיות אחרות לאיסוף וסיווג המידע הנאסף (‪.)Bonney et al., 2014‬‬
‫חלק מרכזי בתכנון השטחים הפתוחים הוא הגדרת המטרות מתוכם יוגדר המידע‬
‫אותו רוצים לאסוף ואופן ניתוחו‪ .‬לצורך כך יש חשיבות להגדיר תקציב וכוח אדם‬
‫שיעסקו בנושא זה‪ .‬ניתן להחליט כי בהעדר כח אדם לניתוח הנתונים הם יצברו‬
‫וינותחו בבוא העת‪ .‬אך כאמור מומלץ מאוד לאסוף מידע שיסייע לעמוד במטרות‬
‫שהציבה התכנית ובכך ליעל את התהליך כולו‪.‬‬
‫את המידע הנאסף מומלץ לקטלג לפי נושאים ולפי סדרי עדיפויות‪ .‬למשל אם‬
‫המועצה החליטה כי סניטציה וטיפול באשפה פיראטית היא הנושא החשוב ביותר‪,‬‬
‫יסווגו ובהתאם יופעלו צוותים לטיפול במפגעים שהצטברו‪ .‬להלן יצגו מספר‬
‫דוגמאות לשימוש אפשרי במידע שנאסף‪:‬‬
‫‪ .0‬סניטציה ואשפה בשטחים הפתוחים – איסוף מידע למאגר מרכזי הצבתו‬
‫על מפה והפעלת צוותים לטיפול ופינוי המפגעים‪ .‬פרסום המידע לציבור‬
‫בעיתון המועצה או אתר האינטרנט‪ .‬ריכוז המידע במרכז המועצות‬
‫האזוריות ויצירת מדדים משווים בין מועצות‪.‬‬
‫‪ .4‬ניטור גיאוגרפי מרחבי ‪ -‬מידע גיאוגרפי המעיד על מצב השטחים הפתוחים‬
‫במועצה יבחן על בסיס תכניות הפיתוח העתידיות תכניות פיתוח אזוריות על‬
‫פי קצב הגעת התכניות והטמעתן אצל מהנדס המועצה‪ .‬במקרה זה מומלץ‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לקבוע ספים למידת הפגיעה המותרת בשטחים פתוחים‪ .‬אם השטח‬
‫הפתוח הנפגע הוא חלק ממסדרון אקולוגי ארצי תינתן התראה חמורה אם‬
‫מדובר בתוספת צמודת דופן באזור שהוא פגוע ממילא לא תינתן התראה‬
‫כלל‪ .‬ניתוח מעין זה הוא מורכב יותר ויש להיעזר בגורם חיצוני היכול לסייע‬
‫למועצה בודדת או למקבץ של מועצות‪.‬‬
‫‪ .3‬ניטור מבקרים בשטחים הפתוחים – ניטור זה הוא סוגיה מרכזית בניהולם‪.‬‬
‫מבחינת אכיפה‪ ,‬הגנה על מתרחצים (למשל‪ ,‬בחופי ים) ניתוב המבקרים‬
‫לאתרים חלופיים בעת עומס או סגירת אתרים במידה יש חשש לפגיעה בלתי‬
‫הפיכה במשאב הטבע אליו מגיע הקהל‪ .‬בכל תכנית פעולה יש לקבוע את‬
‫הספים מהם והלאה יש לנקוט בפעולות להחזרת המדד לרמתו הסבירה‪.‬‬
‫במקרה זה הניטור נעשה תוך כדי קליטת הקהל אך תוצאותיו לאורך זמן‬
‫יכולות לסייע בהערכות לפעמים הבאות בהן צפויים אירועי שיא‪ .‬פתרונות‬
‫אפשריים הם ויסות קהל על‪-‬ידי הפנייתו לאתרים סמוכים‪ ,‬הגדרת סף‬
‫מבקרם על בסיס מכירת כרטיסים‪ ,‬הכנת חניות ספיגה ועוד‪ .‬לאחר ביצוע‬
‫האירגון מחדש יש להמשיך ולאסוף את הנתונים ולשפר את הלמידה מאירוע‬
‫לאירוע‪ .‬חשוב לזכור כי גם בניהול טוב ונכון של אירוע‪ ,‬ללא הגעה לסף‬
‫ההתראה‪ ,‬יש לאסוף את הנתונים וללמוד מהם‪.‬‬
‫‪ .2‬ניטור בעלי חיים וצמחים – אם הוחלט על איסוף מידע על בעלי חיים‬
‫וצמחים אין צורך בניתוח מידע מידי וניתן לערוך ניתוח והערכה אחת לשנה‬
‫או שנתיים לפי התכנון והמידע עליו יצביע ניתוח הנתונים‪.‬‬
‫‪ .2‬מינים אינדיקטוריים ‪ -‬כאשר מידע על מינים אינדיקטורים מצביע על שינוי‬
‫במצב האוכלוסייה של המין או הערך הנבדק יש לפעול בדרכים עליהם‬
‫הוחלט בעת התכנון‪ .‬לדוגמא אינדיקציה לירידה משמעותית באוכלוסיית‬
‫הצבי הארצישראלי‪ ,‬שהוגדרה על‪-‬ידי מומחים‪ ,‬בתחומי מועצה אזורית‬
‫גלבוע‪ ,‬תביא להפעלת מנגנונים לבלימת הירידה‪ .‬שילוב של מערכות‬
‫וטרינריות‪ ,‬שיתוף מערך בעלי העדרים‪ ,‬סגירת דרכי רכב והגברת פיקוח‬
‫ואכיפה מצד רשות הטבע והגנים‪ .‬לחילופין אך בהתאמה אינדיקציה על‬
‫התפרצות מחלת הפה והטלפיים תגרור גם היא שורה של פעולות למניעת‬
‫הפצתה בקרב עדרים‪ ,‬בני אדם וחיות בר‪.‬‬
‫‪ .6‬פרסום ושיווק ‪ -‬הצלחה של שתילת מיני צמחים נדירים בתחומי מועצה‬
‫אזורית אחרת יכולה להפעיל מערכת של היזונים הכוללת פרסום בעיתונות‬
‫המקומית והארצית‪ ,‬הפניית מטיילים למקומות מיועדים והפעלת מנגנון‬
‫לוויסות מטילים‪.‬‬
‫נחל התנינים‬
‫ ספרות מצוטטת‬.3
Bino, G., Dolev, A., Yosha, D., Guter, A., King, R., Saltz, D. and Kark, S. (2010), Abrupt spatial
and numerical responses of overabundant foxes to a reduction in anthropogenic resources.
Journal of Applied Ecology, 47: 1262–1271
Bonney, R., Shirk, J. L., Phillips, T. B., Wiggins, A., Ballard, H. L., Miller-Rushing, A. J., &
Parrish, J. K. (2014). Next Steps for Citizen Science. Science, 343(6178), 1436-1437.
Burger J., 2006, Bioindicators: A Review of Their Use in the Environmental Literature 1970–
2005, Environmental Bioindicators Volume 1, Issue 2, pp 136-144
Carignan V. & Villard M.A., 2002, Selecting Indicator Species to Monitor Ecological Integrity:
A Review Environmental Monitoring and Assessment Volume 78, Issue 1, pp 45-61
Dickinson, J. L., Shirk, J., Bonter, D., Bonney, R., Crain, R. L., Martin, J., ... & Purcell, K.
(2012). The current state of citizen science as a tool for ecological research and public
engagement. Frontiers in Ecology and the Environment, 10(6), 291-297.
Getz, D. (1983). Capacity to absorb tourism: Concepts and implications for strategic
planning. Annals of Tourism Research, 10(2), 239-263.
Vos P., Meelis E. & Ter Keurs W. J. , 2000, A Framework for the Design of Ecological
Monitoring Programs as a Tool for Environmental and Nature Management, Environmental
Monitoring and Assessment, Volume 61, Issue 3, pp 317-344
Li, Y. C., Röder, M. S., Fahima, T., Kirzhner, V. M., Beiles, A., Korol, A. B., & Nevo, E. (2000).
Natural selection causing microsatellite divergence in wild emmer wheat at the ecologically
variable microsite at Ammiad, Israel. Theoretical and Applied Genetics, 100(7), 985-999.
Margoluis, R., & Salafsky, N. (1998). Measures of success: designing, managing, and
monitoring conservation and development projects (p. 362). Washington, DC: Island Press.
Nederhof, A. J. (2006). Bibliometric monitoring of research performance in the social
sciences and the humanities: A review. Scientometrics, 66(1), 81-100
Nevo, E., Golenberg, E., Beiles, A., Brown, A. H. D., & Zohary, D. (1982). Genetic diversity and
environmental associations of wild wheat, Triticum dicoccoides, in Israel. Theoretical and
applied genetics, 62(3), 241-254.
Stem, C., Margoluis, R., Salafsky, N., & Brown, M. (2005). Monitoring and evaluation in
conservation: a review of trends and approaches. Conservation Biology, 19(2), 295-309.
Tovar, C., & Lockwood, M. (2008). Social impacts of tourism: an Australian regional case
study. International journal of tourism research, 10(4), 365-378.
Woodhill J. 2000 Planning, Monitoring and Evaluating Programmes and Projects
Introduction to Key Concepts, Approaches and Terms Global Monitoring and
Evaluation Initiative IUCN
‫אידלמן ע‪ .‬ויבין י‪ ,4100 ,.‬פרויקט תחזית קיימות לישראל ‪ 4131‬שטחים בנויים ושטחים פתוחים‬
‫בישראל מכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה‬
‫אלון ע‪( .‬עורך)‪ ,0911 ,‬האנציקלופדיה של החי והצומח של ארצישראל‪ ,‬כרך ‪ ,00‬הוצאת משרד‬
‫הביטחון והחברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫וייל ג‪ .‬מסמך שטחים פתוחים עבודת מוסמך‬
‫סיני י‪ ,‬לוי א‪ ,.‬טל א‪ .‬וארד ר‪ ,4103 ,.‬ספירות צבאים במרחב גליל תחתון בשנת ‪ .4103‬רשות הטבע‬
‫והגנים מחוז הצפון‪.‬‬
‫רייכמן א‪ ,4103 ,.‬אוכלוסיית התן הזהוב בצפון ישראל – דמוגרפיה‪ ,‬ממשק וניטור‪ ,‬סיכום מחקר‬
‫וניטור תנים בשנים ‪ ,4112-4101‬רשות הטבע והגנים מחוז הצפון‪.‬‬
‫רוטשילד א‪ . 4104 .‬שילוב שיקולי המגוון הביולוגי בתהליכי קבלת החלטות במגזר הציבורי‪.‬‬
‫החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫רותם ד‪ ,.‬אנגרט נ‪ ,4102 ,.‬בכתיבה‪ ,‬מסדרונות אקולוגיים – מהלכה למעשה עקרונות והנחיות‬
‫לתכנון וממשק מסדרונות אקולוגיים בישראל‪ ,‬רשות הטבע והגנים ירושלים‪.‬‬
‫רותם ד‪ .‬וייל ג‪ ,.‬וולאצ'ק מ‪ .‬ואמיר ש‪ ,4102 ,.‬בכתיבה‪ ,‬מערכות אקולוגיות טבעיות בישראל‪ ,‬רשות‬
‫הטבע והגנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫שלמון ב‪ ,4104 ,.‬ספירות צבאים במחוז אילת – כלליות‪ .‬רשות הטבע והגנים מחוז אילת‪.‬‬
‫אירוס נצרתי והר תבור‬
‫מועצה אזורית‬
‫אבו בסמה‬
‫אבו בסמה‬
‫אבו בסמה‬
‫אבו בסמה‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫אל‪-‬בטוף‬
‫אל‪-‬בטוף‬
‫אל‪-‬בטוף‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫אלונה‬
‫אלונה‬
‫אלונה‬
‫אלונה‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫אשכול‬
‫אשכול‬
‫אשכול‬
‫אשכול‬
‫אשכול‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫באר טוביה‬
‫באר טוביה‬
‫באר טוביה‬
‫חולות מישור החוף‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫בוסתן אל‪-‬מרג‬
‫בוסתן אל‪-‬מרג‬
‫בוסתן אל‪-‬מרג‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בני שמעון‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫ברנר‬
‫ברנר‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫גדרות‬
‫גדרות‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫מועצה אזורית‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫גולן‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫אגם מים מתוקים ‪ -‬הכנרת‬
‫בתה כרקוצית בחרמון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער ספר הררי בחרמון‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי‬
‫עמקים אלוביאליים באזור יובשני‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫גוש עציון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫גזר‬
‫גזר‬
‫גזר‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫גן רווה‬
‫גן רווה‬
‫גן רווה‬
‫גן רווה‬
‫חולות מישור החוף‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫דרום השרון‬
‫דרום השרון‬
‫דרום השרון‬
‫דרום השרון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫הגלבוע‬
‫הגלבוע‬
‫הגלבוע‬
‫הגלבוע‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫הגליל העליון‬
‫הגליל העליון‬
‫הגליל העליון‬
‫הגליל העליון‬
‫הגליל העליון‬
‫הגליל העליון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫הגליל התחתון‬
‫הגליל התחתון‬
‫הגליל התחתון‬
‫הגליל התחתון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫הערבה התיכונה‬
‫הערבה התיכונה‬
‫הערבה התיכונה‬
‫מדבר צחיח בנגב הדרומי‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫שיטים בנחלים הגדולים ובערבה‬
‫מועצה אזורית‬
‫הר חברון‬
‫הר חברון‬
‫הר חברון‬
‫הר חברון‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫זבולון‬
‫זבולון‬
‫זבולון‬
‫זבולון‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫חבל אילות‬
‫חבל אילות‬
‫חבל אילות‬
‫חבל אילות‬
‫חבל אילות‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫מדבר צחיח בנגב הדרומי‬
‫מלחות מדבר – בבקעת הירדן ובערבה‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫שיטים בנחלים הגדולים ובערבה‬
‫חבל יבנה‬
‫חבל יבנה‬
‫חבל יבנה‬
‫חולות מישור החוף‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫חבל מודיעין‬
‫חבל מודיעין‬
‫חבל מודיעין‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫חוף אשקלון‬
‫חוף אשקלון‬
‫חוף אשקלון‬
‫חולות מישור החוף‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫חוף הכרמל‬
‫חוף הכרמל‬
‫חוף הכרמל‬
‫חוף הכרמל‬
‫חוף הכרמל‬
‫חוף הכרמל‬
‫חוף הכרמל‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חוף ים סלעי בים התיכון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫חוף השרון‬
‫חוף השרון‬
‫חוף השרון‬
‫חוף השרון‬
‫חוף השרון‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חוף ים סלעי בים התיכון‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫יואב‬
‫יואב‬
‫יואב‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫מועצה אזורית‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫לב השרון‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫לכיש‬
‫לכיש‬
‫לכיש‬
‫לכיש‬
‫לכיש‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫מבואות החרמון‬
‫מבואות החרמון‬
‫מבואות החרמון‬
‫מבואות החרמון‬
‫מבואות החרמון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫מגידו‬
‫מגידו‬
‫מגידו‬
‫מגידו‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫מגילות ים המלח‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫מטה אשר‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חוף ים סלעי בים התיכון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫מלחות חוף‬
‫מלחות חוף‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫מטה בנימין‬
‫מטה בנימין‬
‫מטה בנימין‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫מועצה אזורית‬
‫מטה יהודה‬
‫מטה יהודה‬
‫מטה יהודה‬
‫מטה יהודה‬
‫מנשה‬
‫מנשה‬
‫מנשה‬
‫מנשה‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫מעלה יוסף‬
‫מעלה יוסף‬
‫מעלה יוסף‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫מרום הגליל‬
‫מרום הגליל‬
‫מרום הגליל‬
‫מרום הגליל‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫מרחבים‬
‫מרחבים‬
‫מרחבים‬
‫מרחבים‬
‫מרחבים‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫משגב‬
‫משגב‬
‫משגב‬
‫משגב‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫מלחות חוף‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫נחל שורק‬
‫נחל שורק‬
‫נחל שורק‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫עמק הירדן‬
‫עמק הירדן‬
‫עמק הירדן‬
‫עמק הירדן‬
‫עמק הירדן‬
‫עמק הירדן‬
‫עמק הירדן‬
‫אגם מים מתוקים ‪ -‬הכנרת‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫נחלים הררים של מקורות הירדן והירדן ההררי‬
‫עמקים אלוביאליים באזור יובשני‬
‫מועצה אזורית‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫עמק המעיינות‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫נפתולי גאון הירדן לאורך בקעת הירדן‬
‫עמקים אלוביאליים באזור יובשני‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫עמק חפר‬
‫עמק חפר‬
‫עמק חפר‬
‫עמק חפר‬
‫עמק חפר‬
‫עמק חפר‬
‫חולות מישור החוף‬
‫חוף ים סלעי בים התיכון‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עמק יזרעאל‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫יער פארק ים תיכוני במזרח הגליל ובדרום הגולן‬
‫נחלים אלוביאלים איתנים‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫עמק לוד‬
‫עמק לוד‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫רמת נגב‬
‫רמת נגב‬
‫רמת נגב‬
‫רמת נגב‬
‫רמת נגב‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫מדבר צחיח בנגב הדרומי‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫שיטים בנחלים הגדולים ובערבה‬
‫שדות נגב‬
‫שדות נגב‬
‫שדות נגב‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫שער הנגב‬
‫שער הנגב‬
‫שער הנגב‬
‫שער הנגב‬
‫חולות מישור החוף‬
‫לס בצפון הנגב‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫שפיר‬
‫שפיר‬
‫שפיר‬
‫חורש בתה וגריגה ים תיכונית באזורים הרריים‬
‫עמקים אלוביאליים באקלים ים תיכוני‬
‫קרקעות קלות וכורכר בשרון ובמישור החוף‬
‫מועצה אזורית‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫תמר‬
‫שם מערכת אקולוגית‬
‫בתות ספר לאורך גב ההר ובדרום הרי יהודה‬
‫חולות פנימיים בנגב ובערבה‬
‫ים המלח‬
‫מדבר צחיח בנגב הדרומי‬
‫מלחות מדבר – בבקעת הירדן ובערבה‬
‫נחלים הרריים איתנים‬
‫ערבה שיחית בהר הנגב ובמדבר יהודה‬
‫שיטים בנחלים הגדולים ובערבה‬
‫טבלת איתור מקורות לנתונים‬
‫נושא‬
‫מוסד‬
‫יחידות‬
‫הנוף‬
‫מידע על‬
‫צומח וחי‬
‫נקודתי‬
‫מסדרונות‬
‫אקולוגיים‬
‫הג"ס‬
‫מערכות‬
‫אקולוגיות‬
‫אתרים‬
‫חשובים‬
‫לצומח‬
‫אתרים‬
‫חשובים‬
‫לציפורים‬
‫סקרי טבע‬
‫ונוף‬
‫מסמכי‬
‫מדיניות‬
‫לנושאים‬
‫אקולוגיים‬
‫שונים‬
‫נופי תרבות‬
‫רט"ג‬
‫רט"ג‬
‫רט"ג‬
‫שכבת ‪ GIS‬על פי דרישה‬
‫רט"ג‬
‫שכבת ‪ GIS‬על פי דרישה‬
‫רט"ג‬
‫אתר‬
‫דש"א‬
‫רט"ג‬
‫‪http://www.deshe.org.il/?Ca‬‬
‫‪tegoryID=173‬‬
‫‪http://www.parks.org.il/Cons‬‬
‫‪ervationAndheritage/Science‬‬
‫‪/Pages/default.aspx‬‬
‫רט"ג‬
‫‪http://www.parks.org.il/Plan‬‬
‫‪ningAndDevelopment/Develo‬‬
‫‪pmentInParks/Pages/default.‬‬
‫‪aspx‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/subj‬‬
‫‪ectsEnv/HealthEnvironment/‬‬
‫‪Pages/default.aspx‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/subj‬‬
‫‪ectsEnv/Waste/Pages/defaul‬‬
‫‪t.aspx‬‬
‫מאגד מידע מאירגונים שונים‬
‫‪http://www.biogis.huji.ac.il‬‬
‫מידע על‬
‫בריאות‬
‫וסביבה‬
‫פסולת‬
‫הג"ס‬
‫צומח וחי‬
‫האוניברס‬
‫יטה‬
‫העברית ‪-‬‬
‫‪BioGis‬‬
‫אתר‬
‫הלמ"ס‬
‫ליתולוגיה‬
‫קרקעות‬
‫על פי דרישה‬
‫‪ http://www.parks.org.il/Cons‬שכבת ‪ GIS‬על פי דרישה‬
‫‪ervationAndheritage/Science‬‬
‫‪/Pages/default.aspx‬‬
‫שכבת ‪ GIS‬על פי דרישה‬
‫הג"ס‬
‫מידע על‬
‫אוכלוסייה‬
‫אזרחית‬
‫גיאולוגיה‬
‫קישור‬
‫הערות‬
‫המכון‬
‫הגיאולוגי‬
‫משרד‬
‫החקלאות‬
‫האתר כולל שכבות ‪ GIS‬וכולל‬
‫מסמכים‬
‫שכבת ‪ ,GIS‬על פי דרישה‬