1. No category

‫היערכות לקראת תום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫רעננה‪ ,‬נובמבר ‪2102‬‬
‫לקוחותיי הנכבדים‪,‬‬
‫לנושא המס יש השפעה מהותית על התוצאות העסקיות ולעיתים גם על ההחלטות‬
‫האסטרטגיות בעסק‪ .‬עמידה בחוקי המס ואופטימיזציה של חבות המס‪ ,‬הינם חלק משגרת‬
‫הטיפול החשבונאי והמיסויי הניתן במשרדי‪.‬‬
‫החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים ‪ 2102‬ו‬
‫‪ )2102‬יצר שינויים מהותיים בשנת ‪ 2102‬ואילך‪ ,‬וכיום נמצא בהליכי חקיקה תזכיר חוק‬
‫התוכנית הכלכלית לשנת הכספים ‪( 2102‬תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ה‪.2102-‬‬
‫לקראת תום שנת המס ‪ 2102‬וכחלק ממחויבותי לסייע לכם‪ ,‬לקוחותיי‪ ,‬להיערך נכון לשנה‬
‫המאתגרת הניצבת בפנינו‪ ,‬ריכזתי עבורכם נושאים וסוגיות הקשורים לתכנון המס ולחובות‬
‫המוטלות על הנישום בתום שנת המס‪.‬‬
‫במסגרת השיקולים לתכנון מס לדחיית או הקדמת הכנסות והוצאות יש להתייחס לנקודות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪ .0‬האם הגדלת ההכנסות בסוף שנה תביא לסף המחייב תשלום מס יסף בשיעור ‪2%‬‬
‫‪ .2‬כיצד ישפיע גידול במחזור העסקי על דרישות ניהול ספרים‪ ,‬תדירות הדיווח השוטף‬
‫לרשויות המס‪ ,‬הגדלת מקדמות למ"ה‪ ,‬דיווח מקוון למע"מ‪ ,‬עלות בבנק וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקולי גביה‬
‫בכל מקרה‪ ,‬יש להתעדכן בשינויי חקיקה ולהתייעץ לפני קבלת החלטה‪.‬‬
‫אני עומדת לרשותכם למידע נוסף והתייעצויות נוספות‪.‬‬
‫סיגל וידנפלד‪ ,‬רו"ח‬
‫טלפון‪10-6607272 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אתר‪www.swr-cpa.com :‬‬
‫‪2‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫תוכן‬
‫עמוד‬
‫נושא‬
‫א‪ .‬מי חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬פעולות וחובות המוטלות על הנישום בתום‬
‫שנת המס‬
‫‪01‬‬
‫ג‪ .‬סוגיות מס לתום שנה ‪ -‬חברות‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.8‬‬
‫הכנסות‬
‫הלוואות לצדדים קשורים ‪ -‬ריבית לפי סעיפים‬
‫‪(2‬ט) ו‪(2 -‬י) לפקודה‬
‫הוצאות‪ ,‬ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס‬
‫מזומן"‬
‫בעלי שליטה‬
‫תשלומי מס‬
‫שיעורי המס‬
‫שיקולים בהתאגדות כחברה לעומת פעילות‬
‫כיחיד‬
‫שינויי חקיקה אפשריים לגבי מיסוי "חברות‬
‫ארנק" וחברות החזקה פרטיות‬
‫ד‪ .‬סוגיות מס לתום שנה – מיסוי היחיד‬
‫‪.0‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.8‬‬
‫הכנסות‬
‫הוצאות‪ ,‬ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס‬
‫מזומן"‬
‫קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך‬
‫ניכוי בגין הפקדות לקצבה ע"י יחיד‬
‫זיכוי בגין תשלומים לביטוח חיים‬
‫ניכוי בגין הפקדות עצמאי לקרן השתלמות‬
‫הכנסות משכר דירה למגורים בישראל ובחו"ל‬
‫חישוב נפרד או מאוחד‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪02‬‬
‫‪07‬‬
‫‪06‬‬
‫‪06‬‬
‫‪06‬‬
‫‪08‬‬
‫ה‪ .‬בסיס מזומן או בסיס מצטבר‬
‫‪01‬‬
‫ו‪ .‬דיווח מפורט למע"מ‬
‫‪01‬‬
‫ז‪ .‬נתונים לתאום הוצאות מסוימות לשנת ‪4102‬‬
‫‪40‬‬
‫‪2‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עמוד‬
‫נושא‬
‫ח‪ .‬זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור‬
‫‪42‬‬
‫ט‪ .‬מדרגות המס ליחיד בגין הכנסה מיגיעה‬
‫אישית בשנת המס ‪4102‬‬
‫‪42‬‬
‫י‪ .‬נקודות זיכוי‬
‫‪42‬‬
‫יא‪ .‬עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים‬
‫(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים‬
‫‪ 4102‬ו‪ ,)4102 -‬התשע"ג‪4102-‬‬
‫‪24‬‬
‫יב‪ .‬עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים‬
‫(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים‬
‫‪ 4102‬ו‪ ,)4102 -‬התשע"ג‪4102-‬‬
‫היבטי מיסוי מקרקעין‬
‫‪22‬‬
‫יג‪ .‬עיקרי הצעת החוק‪ :‬תזכיר חוק התוכנית‬
‫הכלכלית לשנת הכספים ‪( 4102‬תיקוני‬
‫חקיקה)‪ ,‬התשע"ד ‪ – 4102‬פרק המיסים‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫א‪ .‬מי חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה‬
‫סעיף ‪ 020‬לפקודה מפרט מי חייב בהגשת דוח‪:‬‬
‫‪ .0‬יחיד תושב ישראל‪ ,‬שבתחילת שנת המס מלאו לו ‪ 08‬שנים; בן זוג רשום רשאי שלא‬
‫לכלול את הכנסות בן זוגו‪ ,‬אם הגיש בן הזוג דוח נפרד על הכנסותיו‪ ,‬או אם בן הזוג הרשום‬
‫צירף לדוח שלו הצהרה חתומה בידי בן זוגו‪ ,‬שבן הזוג ידווח על הכנסותיו בנפרד‪.‬‬
‫‪ .2‬בן זוג שאיננו בן זוג רשום‪ ,‬שהצהיר כאמור בפסקה (‪ )0‬כי ידווח על הכנסותיו בנפרד‪.‬‬
‫‪ .2‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו ‪ 08‬שנה‪ ,‬אם הייתה לו באותה‬
‫שנה הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מהסכום הקבוע בסעיף‪.‬‬
‫‪ .2‬יחיד תושב חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס‪.‬‬
‫‪ .2‬חבר בני אדם שהייתה לו הכנסה בשנת המס‪.‬‬
‫‪ .7‬אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד‪ ,‬כהגדרתן בחוק מס‬
‫שבח מקרקעין‪ ,‬שאינן פטורות ממס לפי חוק זה‪ ,‬ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי החל‬
‫לפי חוק מיסוי מקרקעין על השבח הריאלי הנובע מהמכירה או מהפעולה לפי העניין‪.‬‬
‫‪ .6‬לעניין נאמנויות‪ ,‬כל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )0‬נאמן בנאמנות תושבי ישראל או נאמן בנאמנות לפי צוואה שנחשבת תושבת ישראל לפי‬
‫סעיף ‪62‬יב(ג)(‪ )0‬לפקודה‪ ,‬ובלבד שהיוצר לא בחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי הוראות‬
‫סעיפים ‪62‬ז(ח) או ‪62‬יב(ה) לפקודה‪ ,‬ושלא נחשב יוצר מייצג או נהנה מייצג לפי הוראות‬
‫סעיף ‪62‬ו‪ 0‬לפקודה‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫(‪ )2‬נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס‪ ,‬אם הוא תושב ישראל ואם לאו‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬יוצר או נהנה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שבחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי הוראות סעיף ‪62‬ז(ז)‬
‫או (ח)‪ ,‬או סעיף ‪62‬יב(ה) או (ו)‬
‫(‪ )2‬יוצר או נהנה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שבחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי הוראות סעיף ‪62‬ו‪0‬‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬נהנה שקיבל חלוקה מנאמן‪ ,‬גם אם אינה חייבת במס בישראל; הוראות פסקה זו לא‬
‫יחולו על חלוקה של נכס שמקורו אינו בישראל לנהנה בנאמנות תושבי חוץ‪ ,‬לנהנה בנאמנות‬
‫נהנה תושב חוץ או לנהנה בנאמנות לפי צוואה שכל הנהנים בה הם תושבי חוץ‬
‫(‪ )7‬נאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל שסעיף ‪62‬ח‪(0‬ד)(‪ )2‬חל עליהלכל מונח בפסקה זו‬
‫תהיה המשמעות הנודעת לו בסעיף ‪62‬ג או ‪62‬ו‪ 0‬לפקודה‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪ .8‬בעל שליטה בחברה נשלטת זרה כהגדרתה בסעיף ‪62‬ב לפקודה‪ ,‬ובחברת משלח יד‬
‫זרה כהגדרתה בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ .0‬אדם שעשה פעולה שנקבעה לפי סעיף קטן (ז) כתכנון מס החייב בדיווח‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫מי חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה (המשך)‬
‫‪ .01‬כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו‪ ,‬ואפילו אינו חייב בהגשת דוח לפי פסקאות‬
‫‪.0-2‬‬
‫לפי הוראות סעיף ‪(020‬ב‪ )2‬לפקודה‪ ,‬יחיד החייב בהגשת דוח כאמור (למעט נאמנויות)‪ ,‬ויש‬
‫לו הכנסה שמקור חיובה הוא סעיף ‪ )2( ,)0(2‬או (‪ )8‬לפקודה‪ ,‬יגיש את הדוח לפי הוראות‬
‫הסעיף באופן מקוון‪ ,‬כפי שיורה המנהל‪ ,‬בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל‪ ,‬שלפיה‬
‫הפרטים והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים‪ ,‬וכן פלט חתום בידיו של הדוח האמור‪.‬‬
‫סעיף ‪022‬א לפקודה מעניק לשר האוצר‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬את הסמכות‬
‫לפטור מחובת הגשת דין וחשבון את המפורטים להלן‪:‬‬
‫‪ .0‬מי שעיקר הכנסתו היא הכנסת עבודה‪ ,‬קצבה או הכנסה ששילם עליה מס לפי סעיף‬
‫‪ 022‬לפקודה (הכנסה מהשכרת דירת מגורים ומסלול מיסוי בשיעור ‪.)01%‬‬
‫‪ .2‬מי שהכנסותיו אינן מעבודה‪ ,‬מעסק או ממשלח יד‪ ,‬והן לא עלו על סכום שהוא פי שלושה‬
‫מסכום נקודות הזיכוי שעל פי סעיפים ‪ 27-22‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ .2‬תושב חוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שקיבל הכנסה שנוכה ממנה מס במקור כדין‪ ,‬או שחל לגביה פטור ממס‪ ,‬וללא הכנסה‬
‫זו היה פטור מחובת הגשת דין וחשבון‪.‬‬
‫‪ .2‬נאמן‪ ,‬אם הוא תושב ישראל ואם לאו‪ ,‬שהיו לו בישראל רק הכנסה הפטורה ממס או‬
‫שנוכה ממנה מלוא המס כדין‪ ,‬או נכס שההכנסות ממנו פטורות ממס‪.‬‬
‫להלן טבלה המרכזת את התקנות לפטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה‪:‬‬
‫תקנה ‪1‬לתקנות – הגדרות‬
‫הכנסה מדמי‬
‫שכירות ‪-‬‬
‫הכנסה מדמי שכירות ששולם עליה מס מכוח סעיף ‪ 022‬לפקודה (מסלול ‪,)01%‬‬
‫ושסך כל ההכנסה ממנה לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ב' (‪ 226,111‬ש"ח‬
‫בשנת המס ‪.)2102‬‬
‫הכנסת חוץ ‪-‬‬
‫הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל (סעיף ‪2‬א לפקודה)‪ ,‬וכן הכנסה ממכירת‬
‫נייר ערך של חברה תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל‪,‬‬
‫שהתקיימו בה כל אלה‪:‬‬
‫‪ .0‬סכומה לא עלה על הקבוע בתוספת ד' (‪ 226,111‬ש"ח בשנת המס ‪.)2102‬‬
‫‪ .2‬שולמה בשלה מקדמת מס [ראו תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ)‪,‬‬
‫התשס"ד‪ ,2112-‬ונוסף על כך ראו סעיפים ‪022‬א‪022 ,‬ב‪022 ,‬ג(ב) או (ד)‬
‫לפקודה‪ ,‬וכן רווח הון מנייר ערך זר או נייר ישראלי שנסחר בחו"ל]‪ .‬לגבי נייר‬
‫ישראלי שנסחר בחו"ל‪ ,‬אפילו לא נוכה מס במקור‪ ,‬יש למוכר פטור מניכוי מס‬
‫במקור‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫הכנסה‬
‫מריבית ‪-‬‬
‫הכנסה מריבית‪ ,‬מדמי ניכיון‪ ,‬מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף‬
‫‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬שהופקה או שנצמחה בישראל‪ ,‬המשתלמת בתוכנית חיסכון‪ ,‬בפיקדון‬
‫או בקופות גמל‪ ,‬או המשתלמת על פי אגרות חוב הנסחרות בבורסה‪ ,‬מילווה מדינה‬
‫או מילווה קצר‪-‬מועד‪ ,‬ושהתקיים לגביה אחד מאלה‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫נקבע לה פטור ממס‪.‬‬
‫‪ .2‬היא חייבת במס לפי הוראות סעיף ‪022‬ג(ב) או (ג) לפקודה‪ ,‬נוכה ממנה מלוא‬
‫המס החל לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הקבוע בתוספת ה'‬
‫לתקנות (‪ 722,111‬ש"ח בשנת המס ‪.)2102‬‬
‫הכנסה מנייר‬
‫ערך ‪-‬‬
‫הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה‪ ,‬לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר או‬
‫ממכירת מילווה קצר‪-‬מועד‪ ,‬שהתקיים לגביה אחד מאלה‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫נקבע לה פטור ממס‪.‬‬
‫‪ .2‬נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה‪ ,‬וסכומה אינו עולה על הסכום מעליו‬
‫משולם מס יסף‪.‬‬
‫הכנסה‬
‫מקצבת חוץ ‪-‬‬
‫הכנסה כאמור בסעיף ‪0‬ג לפקודה‪ ,‬שהתקיימו בה שני אלה‪:‬‬
‫‪ .0‬בשל הוראות סעיף ‪0‬ג לפקודה או הוראות חלק י' פרק שלישי לפקודה‪ ,‬אין‬
‫לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס‪.‬‬
‫‪ .2‬סכומה לא עלה על הקבוע בתוספת ד' (‪ 226,111‬ש"ח בשנת המס ‪.)2102‬‬
‫משכורת ‪-‬‬
‫הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת א'‬
‫(‪ 721,111‬ש"ח בשנת המס ‪ ,)2102‬שנוכה ממנה מלוא המס החל לפי הוראות‬
‫הפקודה‪ ,‬ושהיא אחת מאלה‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫הכנסת עבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬קצבה לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬המשולמת על ידי מעביד או קופ"ג‪.‬‬
‫‪ .2‬מענק פרישה או מוות כמשמעותו בסעיף ‪6(0‬א) לפקודה‪ ,‬החייב במס‪.‬‬
‫‪ .2‬סכום המתקבל עקב היוון קצבה כמשמעותה בסעיף (‪ )7‬להגדרת "הכנסה‬
‫מיגיעה אישית" בפקודה‪ ,‬החייב במס‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו‪ ,‬ושבמכירתה חלות הוראות סעיף‬
‫‪ 012‬לפקודה‪.‬‬
‫התקבלו סכומים מכמה מעבידים או מצירוף של הכנסות המנויות בפסקאות ‪,2-0‬‬
‫יראו את כלל ההכנסה כמשכורת רק אם מאחד הסכומים נוכה המס לפי סעיף ‪072‬‬
‫לפקודה‪ ,‬ומשאר הסכומים נוכה המס בשיעור שאינו נמוך משיעור המס המרבי או‬
‫בשיעור שקבע פקיד השומה‪.‬‬
‫השיעור‬
‫המרבי ‪-‬‬
‫שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף ‪ 020‬לפקודה‪ ,‬ולעניין הכנסה שנקבע לה‬
‫שיעור מס נמוך יותר‪ ,‬השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה‪.‬‬
‫תאגיד חוץ‬
‫בנקאי ‪-‬‬
‫תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי אחר‪ ,‬לפי דיני אותה מדינה‪.‬‬
‫נכס חוץ ‪-‬‬
‫כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין ובין מיטלטלין‪ ,‬וכן זכות או טובת הנאה‪ ,‬ראויות או מוחזקות‪,‬‬
‫והכול כשהם מחוץ לישראל‪ .‬חשוב מאוד לשים לב למקור ההכנסה מכוח סעיף ‪2‬‬
‫לפקודה‪ ,‬וכן להגדרות שבתקנות ולסכומים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫הכנסה‬
‫נוספת ‪-‬‬
‫כל אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ .0‬הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך‬
‫מהשיעור המרבי‪ ,‬או באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ‪.21%-‬‬
‫‪ .2‬הכנסה שאינה הכנסה לפי סעיף ‪ )0(2‬או (‪ )2‬לפקודה‪ ,‬שחל לגביה פטור ממס‪.‬‬
‫הכול למעט משכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪,‬‬
‫הכנסה מריבית או הכנסה מנייר ערך‪ ,‬ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס‬
‫לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ב' (‪ 226,111‬ש"ח בשנת המס ‪.)2102‬‬
‫פטור מהגשת דוח‬
‫חייב בהגשת דוח‪ ,‬למרות הפטור בתקנה ‪ 4‬לתקנות‬
‫‪ .0‬יחיד תושב ישראל שכל‬
‫הכנסתו בשנת המס הייתה‬
‫"הכנסה ממשכורת" או‬
‫"הכנסה מדמי שכירות"‪ ,‬או‬
‫שהייתה "הכנסת חוץ"‪,‬‬
‫"הכנסה מקצבת חוץ"‪,‬‬
‫"הכנסה מריבית"‪" ,‬הכנסה‬
‫מנייר ערך" או "הכנסה‬
‫נוספת"‪ ,‬או צירוף של כולן‬
‫או מקצתן (תקנה ‪.)2‬‬
‫‪ 2.0‬בעל שליטה כהגדרתו בסעיף ‪ )0(22‬לפקודה חייב בהגשת‬
‫דוח‪ .‬אולם אם מדובר ביחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה‪,‬‬
‫והוא או בן זוגו בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ‬
‫שהוקם בעת היחיד או בן זוגו תושבי חוץ‪ ,‬ותושבי ישראל‬
‫אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר בני אדם תושב חוץ‪,‬‬
‫לא יחול חיוב בהגשת דוח‪ ,‬בתנאי שהוא ובן זוגו אינם בעלי‬
‫שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל‪ ,‬והכול לגבי הדוחות‬
‫שיש להגישם לשנת המס שבה היה היחיד לתושב ישראל‬
‫לראשונה או לשנת המס שלאחריה‪.‬‬
‫הפטור מהגשת הדוח (בשינויים המחויבים) לעולה חדש יחול‬
‫גם על יחיד שחדל להיות תושב ישראל‪ ,‬ושהה דרך קבע‬
‫מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות‬
‫תושב ישראל [תקנה ‪(2‬א) ו‪(-‬ג)(‪ )0‬ו‪.])2(-‬‬
‫‪ 2.2‬הכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו‪ ,‬והם אינם רשאים‬
‫לתבוע חישוב נפרד מכוח סעיף ‪ 77‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה מענק פרישה או‬
‫מוות או סכום שנתקבל עקב היוון קצבה‪ ,‬שלגביה התיר‬
‫הנציב חלוקת הכנסות לשנים הבאות כאמור בסעיף ‪(8‬ג)(‪)2‬‬
‫לפקודה [תקנה ‪(2‬א)(‪.])2‬‬
‫‪ 2.2‬הכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה שכר ספורטאים‬
‫כהגדרתו בסעיף ‪ 0‬לצו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר‬
‫כהכנסה)‪ ,‬התשכ"ז‪[ 0076-‬תקנה ‪(2‬א)(‪.])2‬‬
‫‪ 2.2‬היה חייב להגיש דוח בשנה קודמת לפי תקנה ‪ .2‬אם החיוב‬
‫בשנה הקודמת נבע מפני שהייתה לנישום הכנסת שכירות‪,‬‬
‫שעליה לא שילם מס מכוח סעיף ‪ 022‬לפקודה (מסלול‬
‫‪ ,)01%‬אזי ‪ -‬אם אין סיבה אחרת ‪ -‬ימשיך ליהנות מן הפטור‬
‫בהגשת דוח [תקנה ‪(2‬א)(‪ )2‬ו‪(-‬ב)]‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫פטור מהגשת דוח‬
‫חייב בהגשת דוח‪ ,‬למרות הפטור בתקנה ‪ 4‬לתקנות‬
‫‪ 2.7‬לו‪ ,‬לבן זוגו או לילדו‪ ,‬שטרם מלאו לו ‪ 08‬שנים‪ ,‬היה במועד‬
‫כלשהו בשנת המס אחד מאלה‪:‬‬
‫‪" .0‬זכות בחבר בני אדם תושב חוץ"‪ ,‬למעט בחברה‬
‫שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה‪.‬‬
‫‪ .2‬נכסי חוץ אחרים ששוויים ביום כלשהו בשנת המס הוא‬
‫‪ 0.862‬מיליון ש"ח או יותר‪.‬‬
‫‪ 2.6‬הוא‪ ,‬בן זוגו או ילדו‪ ,‬שטרם מלאו לו ‪ 08‬שנים‪ ,‬הם "בעלי‬
‫חשבון בתאגיד בנקאי חוץ" במועד כלשהו בשנת המס‪ ,‬אם‬
‫היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים‬
‫ביום כלשהו בשנת המס היא ‪ 0.862‬מיליון ש"ח או יותר‪.‬‬
‫האמור בסעיפים ‪ 2.7‬ו‪ 2.6-‬לא יחול על יחיד אם הוא‪ ,‬בן זוגו‬
‫וילדו‪ ,‬שטרם מלאו לו ‪ 08‬שנים‪ ,‬זכאים כולם בשנת המס‬
‫לפטור ממס מכוח סעיף ‪(02‬א) או (ג) לפקודה‪ ,‬או לפי סעיף‬
‫‪(01‬ב) לחוק לתיקון הפקודה (מס' ‪.)022‬‬
‫‪ 2.8‬הוא או בן זוגו חייבים במס יסף‬
‫פטור למרות האמור בסעיף ‪2‬‬
‫לטבלה (למעט ‪ 2.7‬ו‪2.6-‬‬
‫לטבלה) לגבי יחיד שהוא תושב‬
‫ישראל‪ ,‬ושכל הכנסותיו אינן‬
‫מעבודה‪ ,‬מעסק או ממשלח יד‪,‬‬
‫יהא פטור מהגשת דוח אם סך‬
‫הכנסתו בשנת המס לא עלתה‬
‫על סכום שהוא פי שלושה מסכום‬
‫נקודות הזיכוי שהוא זכאי להן‬
‫בשנת המס (תקנה ‪.)2‬‬
‫למרות הפטורים שסקרנו עד עתה‪ ,‬לא יחול פטור כאמור אם יחיד‬
‫תושב ישראל יצר בשנת המס נאמנות‪ ,‬או שקיבל מכספי נאמנות‪,‬‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬סכום בכסף או בשווה כסף העולה על ‪011‬‬
‫אלף ש"ח‪ ,‬גם אם אינו חייב במס בישראל (תקנה ‪2‬א)‪.‬‬
‫פטור למרות האמור בתקנה ‪2‬‬
‫לגבי תושב חוץ שהייתה לו‬
‫הכנסה שנצמחה או הופקה‬
‫בישראל‪ ,‬אם מן ההכנסה נוכה‬
‫מלוא המס לפי סעיפים ‪ 072‬ו‪-‬‬
‫‪ 061‬לפקודה‪ ,‬וההכנסה היא‬
‫מעסק או ממשלח יד‪ ,‬אשר‬
‫הפעילות בהם התמשכה פחות‬
‫מ‪ 081-‬יום‪ ,‬או הכנסה לפי‬
‫סעיפים ‪ )7( ,)2( ,)2( ,)2(2‬או‬
‫(‪ )6‬לפקודה (תקנה ‪.)6‬‬
‫כל הפטורים לא יחולו במקרה שפקיד השומה דרש מן הנישום להגיש דוח‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫ב‪ .‬פעולות וחובות המוטלות על הנישום בתום שנת המס‬
‫‪ .0‬אחזקת רכב – יש לרשום קריאת מונה הק"מ ביום ‪ 20.02.2102‬עבור כל רכב‬
‫שבשימוש העסק ולהעביר את הקריאה למשרדי‪.‬‬
‫‪ .2‬ספירת המלאי ‪ -‬נישום החייב לפי הוראות ניהול ספרים לערוך רשימת המלאי יקיים‬
‫ספירת מלאי ליום המאזן של כל הטובין שבבעלותו או ברשותו‪ ,‬לרבות הטובין השייכים‬
‫לאחרים‪ .‬התאריך המומלץ לקיום ספירת המלאי הוא ב‪ .20.02 -‬ניתן לקיים ספירת מלאי‬
‫תוך חודש ימים לפני יום המאזן או אחריו ולערוך לאחר מכן את התיאום הדרוש לקביעת‬
‫ערך המלאי ליום המאזן‪ ,‬ובלבד שנישום הרוצה לערוך את מפקד המצאי יותר מעשרה‬
‫ימים לפני יום המאזן או אחריו יודיע על כך בכתב מראש לפקיד השומה‪ .‬רשימת המלאי‬
‫תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הכמויות ואת ערך היחידה לצורך חישוב המלאי שבבעלות‬
‫הנישום‪ ,‬וכן את הטובין שברשותו של הנישום השייכים לאחרים‪ ,‬וזאת בציון שמות‬
‫הבעלים ומעניהם‪.‬‬
‫‪ .2‬ספירת קופה וקופה קטנה – ביום ‪( 20.02‬או בסמוך לו‪ ,‬תוך שיחזור תנועות) יש לספור‬
‫קופה וקופה קטנה ולהעביר למשרדי את דוח הספירה‬
‫‪ .2‬התאמת המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות והשלמת ההפרשים בדוח דצמבר‪.‬‬
‫‪ .2‬התאמת המחזור ודיווח כנ"ל לצרכי מע"מ‪.‬‬
‫‪ .7‬בדיקת סוג פנקסי חשבונות שיש לנהל מתחילת שנת המס ‪ 2102‬באם חלו שינויים‬
‫בפעילות העסק (מחזור‪ ,‬מספר עובדים) ובדיקה האם יש חובת ניכוי מס במקור‬
‫מספקים‪.‬‬
‫‪ .6‬יש להכין לתום שנה את הפרוטים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רשימת חייבים וזכאים ‪ -‬לבעלי מקצועות המדווחים על הכנסתם על בסיס מצטבר‬
‫יש לערוך רשימה של לקוחות חייבים ליום ‪ 20‬בדצמבר ‪ 2102‬אשר תוצא להם‬
‫חשבונית מס רק בשנת המס ‪ ,2102‬ורשימה של ספקים זכאים אשר יוציאו‬
‫חשבונית מס רק בשנת מס ‪.2102‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות בביצוע ‪ -‬יש לערוך רשימה של עבודות בביצוע אשר טרם הסתיימו ליום ‪20‬‬
‫בדצמבר ‪ , 2102‬תוך פרוט אחוז הגמר ואותו חלק של עבודה שבוצע וטרם הוצאה‬
‫חשבונית בגינו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חובות מסופקים ואבודים ‪ -‬בכל מקרה של חוב שצופים קשיים בגבייתו‪ ,‬מומלץ‬
‫לנסות לגבש הסדר פשרה על גובה החוב עד תום שנת המס‪ ,‬כך שהנחה או זיכוי‬
‫שיסוכמו יירשמו ויופחתו מההכנסות עוד בשנה זו‪ .‬במידה ואין אפשרות להגיע‬
‫להסדר‪ ,‬מומלץ לפתוח בהליכי גביה לפני תום שנת המס על מנת לאפשר הכרה‬
‫לצורכי מס בחובות האבודים בשנה זו‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫פעולות וחובות המוטלות על הנישום בתום שנת המס (המשך)‬
‫‪ .8‬שמירת מערכת החשבונות ‪ -‬יש לשמור את מערכת החשבונות ‪ 6‬שנים משנת המס‬
‫שאליה היא מתייחסת‪ ,‬או ‪ 7‬שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה‪ ,‬לפי‬
‫המאוחר‪.‬‬
‫מסמכים סטטיסטיים‪ ,‬הזמנות‪ ,‬רישומים פנימיים בין‪-‬מחלקתיים‪ ,‬חוזים ופרוטוקולים‪,‬‬
‫פריטי תיעוד ופנקסים‪ ,‬שהנישום אינו חייב לנהל על פי הוראות ניהול פנקסי חשבונות‪,‬‬
‫אך ניהל אותם מרצון או מכוח דין אחר‪ ,‬יש לשמור במשך ‪ 2‬שנים לפחות מיום הגשת‬
‫הדוח על ההכנסה לשנת המס שאליה הם מתייחסים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תיעוד ושמירת מסמכים משמשים גם למטרות פנימיות בעסק‪ ,‬ולכן מומלץ‬
‫להפעיל שיקול דעת לגבי שמירת מסמכים מעבר לדרישת רשות המיסים‪.‬‬
‫ג‪ .‬סוגיות מס לתום שנה – חברות‬
‫‪ .0‬הכנסות‬
‫‪ ‬עיתוי ביצוע עסקאות (לפני או אחרי תאריך המאזן)‬
‫‪ ‬קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש‬
‫‪ ‬כאשר קיימים הפסדים עסקיים שוטפים יש לשקול גם הקדמת הכנסות שאינן מעסק‬
‫(דמי שכירות מראש‪ ,‬משיכת פיצויים מקופ"ג) לשם קיזוזם מההפסד השוטף‪.‬‬
‫‪ ‬חיוב יתרות חובה של בעלי שליטה בריבית רעיונית‪ .‬בשנת ‪ 2102‬שיעור הריבית‬
‫הוא ‪ 2.20%‬לשנה (נומינלי בלבד)‪.‬‬
‫‪ .2‬הלוואות לצדדים קשורים ‪ -‬ריבית לפי סעיפים ‪(2‬ט) ו‪(2 -‬י) לפקודה‬
‫סעיף ‪(2‬ט) לפקודת מס הכנסה קובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי אדם שקיבל הלוואה בלא ריבית או‬
‫בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר‪ ,‬יראו את הפרש‬
‫הריבית‪:‬‬
‫א‪ .‬כהכנסת עבודה‪ ,‬כאשר ההלוואה ניתנה בקשר ליחסי עובד‪ -‬מעביד;‬
‫ב‪ .‬כהכנסה ממתן שירותים‪ ,‬לפי סעיף ‪ )0(2‬לפקודה‪ ,‬כשההלוואה ניתנה לאדם ממי‬
‫שהוא מספק לו שירותים (זולת אם הוכיח שניתנה ללא קשר עם השירותים‬
‫שסיפק);‬
‫ג‪ .‬כהכנסה לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬זאת כאשר ההלוואה אינה נופלת בגדר שני‬
‫המקרים לעיל ואשר קיבל אותה בעל שליטה‪ ,‬או קרובו‪ ,‬מחברה שבשליטתו‪.‬‬
‫"הלוואה" ‪ -‬לרבות כל חוב למעט אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪) 0‬‬
‫עסקה בין‪-‬לאומית כמשמעותה בסעיף ‪82‬א;‬
‫(‪ )2‬הלוואה שניתנה עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (‪ 2‬במרס ‪ ,)2118‬שהיתה נכס‬
‫קבוע בידי המלווה לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה‪ ,‬ביום כ"ב בטבת התשס"ח (‪20‬‬
‫בדצמבר ‪ ,)2116‬או שהיתה נכס קבוע בידי המלווה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג‬
‫בטבת התשס"ח (‪ 0‬בינואר ‪ )2118‬עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (‪ 2‬במרס ‪,)2118‬‬
‫אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;‬
‫‪00‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – חברות (המשך)‬
‫"ריבית" ‪ -‬לרבות הפרשי הצמדה‪.‬‬
‫הוראות ‪(2‬ט)(‪()0‬ג)‪ ,‬המתייחסות לזכות או הלוואה שקיבל בעל שליטה או קרובו מחברה‬
‫בשליטתו‪ ,‬לא יחולו על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה‬
‫משפחתית או חברה שקופה‪ .‬במצב של הלוואה כזו‪ ,‬הלוואה מחברה מוחזקת לחברה‬
‫המחזיקה בה‪ ,‬יחול סעיף ‪(2‬י)‪.‬‬
‫שיעור הריבית לעניין סעיף ‪(2‬ט) לפקודה בשנת ‪ 2.20% 2102‬לשנה (נומינלי)‪.‬‬
‫ההלוואות שאינן עולות על סך ‪6,811‬ש"ח (נכון לשנת ‪ ,)2102‬שיעור הריבית לגביהן –‬
‫הצמדה למדד בלבד‪.‬‬
‫סעיף ‪(2‬י) לפקודת מס הכנסה קובע‪:‬‬
‫(‪ )0‬אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה היו‬
‫חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או חבר בני אדם שנתן הלוואה‪,‬‬
‫וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר‪,‬‬
‫באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף ‪)2(2‬‬
‫בידי נותן ההלוואה ובלבד שמתקיימים יחסים מיוחדים בין נותן ההלוואה לבין מקבל‬
‫ההלוואה; לעניין פסקה זו ‪-‬‬
‫"ריבית" ‪ -‬לרבות הפרשי הצמדה;‬
‫"הלוואה" ‪ -‬לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוב של לקוחות או חוב של ספקים בשל שירותים או נכסים;‬
‫הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;‬
‫הלוואה שנתן מוסד ציבורי‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪ )2(0‬לפקודה לשם מטרתו הציבורית;‬
‫הלוואה שהיא עסקה בינלאומית כמשמעותה בסעיף ‪82‬א;‬
‫הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי‪ ,‬שנתן‬
‫חבר בני אדם לחבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש‬
‫שנים לפחות‪ ,‬ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה‬
‫והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק;‬
‫שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר‪ ,‬בתנאים הקבועים בפסקה (‪)2‬‬
‫שבהגדרה "נכסים קבועים" שבתוספת ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה עד יום כ"ח‬
‫באדר א' התשס"ח (‪ 2‬במרס ‪ ,)2118‬שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה‪ ,‬לפי חוק‬
‫תיאומים בשל אינפלציה‪ ,‬ביום כ"ב בטבת התשס"ח (‪ 20‬בדצמבר ‪ ,)2116‬או שהיו‬
‫נכס קבוע בידי נותן ההלוואה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (‪0‬‬
‫בינואר ‪ )2118‬עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (‪ 2‬במרס ‪ ,)2118‬אילו הוראות חוק‬
‫תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;‬
‫הלוואה שנתן אדם עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (‪ 20‬בדצמבר ‪ )2116‬שנרשמה‬
‫בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי‬
‫שיטת החשבונאות הכפולה‪ ,‬והוראות פרק ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה לא‬
‫יחולו בקביעתה;‬
‫‪02‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – חברות (המשך)‬
‫"יחסים מיוחדים" ‪ -‬לרבות יחסים שבין אדם לקרובו‪ ,‬וכן שליטה של צד אחד להלוואה‬
‫במשנהו‪ ,‬או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבד או יחד‬
‫עם אחר;‬
‫יש לשים לב כי‪ ,‬הפרש הריבית ייחשב כהכנסה ‪ )2(2‬לפקודה (הכנסת ריבית) בידי נותן‬
‫ההלוואה‪ ,‬ואין כל מגבלה לגבי פטור‪ ,‬ניכוי או קיזוז כנגד הכנסה זו (מלבד המגבלות‬
‫הרגילות שבפקודה החלות על קיזוז כנגד הכנסה מריבית לפי סעיף ‪ ,)2(2‬כגון איסור על‬
‫קיזוז הפסדים עסקיים ועברים כנגד הכנסה זו)‪ .‬הפרש הריבית יהיה חייב במס חברות‬
‫רגיל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בוטלה הקביעה שקבעה שמקבל הלוואה שחל עליה סעיף ‪(2‬י)‪ ,‬לא יהא זכאי‬
‫לפטור‪ ,‬ניכוי או קיזוז כלשהם בשל המס שחל על נותן ההלוואה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאות‪ ,‬ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס מזומן"‬
‫‪ ‬השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופ"ג‪ ,‬קרן השתלמות‪ ,‬ביטוח‬
‫מנהלים)‬
‫‪ ‬השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה לשנה השוטפת בגין תוספות שכר – באישור‬
‫מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ ‬הקדמת תשלומים כגון ספרות מקצועית‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬צרכי משרד‪ ,‬תיקונים‬
‫ואחזקה‪ ,‬אשר יש כוונה להוציאם‪.‬‬
‫‪ ‬ניכוי מיוחד לרכישת קופות רושמות‬
‫‪ ‬סיום הטיפול בחובות מסופקים ותביעות כספיות שנויות במחלוקת עד תום שנת‬
‫המס‪ ,‬לשם התרתם בניכוי בשנה השוטפת (לחילופין‪ ,‬להשאיר את הטיפול בכך‬
‫לשנה הבאה‪ ,‬בשל העלייה בשיעור מס החברות)‪.‬‬
‫‪ ‬לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח מומלץ לפנות למדען הראשי לצורך קבלת‬
‫אישור שהוצאות המחקר והפיתוח עומדות בתנאים שיאפשרו הכרה בהוצאות הנ"ל‬
‫כהוצאות בשנה השוטפת‪.‬‬
‫‪ ‬תרומות למוסדות מוכרים (זיכוי ממס בשיעור מס חברות בכפוף לתקרות)‬
‫‪ .2‬בעלי שליטה‬
‫‪ ‬הפקדות לקופ"ג לקצבה‪ ,‬פיצויים ולקרן השתלמות עבור בעלי שליטה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2102‬עבר תיקון ‪ 001‬לפקודת מ"ה שלמעשה מגדיל את תקרות ההפקדה‬
‫לקצבה בגין בעל שליטה ביחס לשנים קודמות‪ .‬לגבי הפקדה לקצבה התקרה כמו‬
‫לכל שכיר בחברה (בשנת ‪ - 2102‬הכנסה חודשית של ‪ )₪ 22,202‬לגבי הפקדה‬
‫לפיצויים בקופ"ג לקצבה תקרת הוצאה של ‪ ₪ 02,021‬לשנה‪ .‬לגבי קרן השתלמות‬
‫נותרה התקרה משנים קודמות (עד ‪ 2.2%‬מעביד ו‪ 0.2% -‬עובד‪ ,‬תקרת שכר‬
‫‪ ₪ 02,602‬לחודש או ‪ ₪ 088,222‬לשנה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להפקיד ‪ 6.2%‬מעביד ו‪-‬‬
‫‪ 2.2%‬העובד מהתקרה‪ ,‬וההפרש בין ‪ 6.2%‬ל‪ 2.2% -‬אמנם לא יוכר לחברה‬
‫כהוצאה‪ ,‬אך לא יהווה הכנסה אצל בעל השליטה‪ ,‬ובעת המשיכה מקרן ההשתלמות‬
‫כאשר תהיה נזילה הקרן הנ"ל והרווחים בגינה יהיו פטורים‪.‬‬
‫‪ ‬חיוב בעלי שליטה בריבית ‪(2‬ט) על יתרות חובה‪ .‬בשנת ‪ 2102‬ריבית שנתית‬
‫‪.2.20%‬‬
‫‪ ‬סגירת יתרות חובה של בעל השליטה על ידי חלוקת דיבידנד‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור‬
‫שהכנסה אצל היחיד מעל ‪ ₪ 800,271‬בשנה חייבת בתשלום מס נוסף בשיעור‬
‫‪.2%‬‬
‫‪02‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – חברות (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החל מ‪ 0.0.2102-‬לא ניתן לקזז הכנסות מדיבידנד אצל בעל שליטה מהפסדיו‬
‫השוטפים בשוק ההון‪.‬‬
‫זקיפה של הפרשי הצמדה בגין הלוואות בעלים – הוצאות הפרשי הצמדה מוכרות‬
‫לחברה ופטורות ממס בידי בעל השליטה‪.‬‬
‫‪ .2‬תשלומי מס‬
‫‪ ‬השלמת מקדמות בשל הוצאות עודפות ע"ח השנה השוטפת‬
‫‪ ‬תשלום יתרת חוב המס עד ‪ 20.0.2102‬ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית או עד‬
‫תום פברואר ‪ 2102‬תוך תשלום מחצית הפרשי ההצמדה והריבית‪ ,‬או עד תום מרץ‬
‫‪ 2102‬תוך תשלום ‪ 62%‬מהפרשי ההצמדה והריבית‪.‬‬
‫‪ .7‬שיעורי המס‬
‫‪ ‬מס חברות – בשנת ‪.27.2% 2102‬‬
‫‪ ‬מס הכנסה (מיסוי היחיד)‬
‫‪ .6‬שיקולים בהתאגדות כחברה לעומת פעילות כיחיד‬
‫א‪ .‬לגבי פעילות עסקית –שיעור מס החברות החל משנת ‪ 2102‬הוא ‪ 27.2%‬ואין שינוי‬
‫במס הכנסה ליחיד‪ ,‬שיעור המס הכולל (מס חברות ודיבידנד) של בעל מניות מהותי‬
‫(ללא ביטוח לאומי על היחיד) יהיה ‪ 28.2%‬לעומת ‪ 28%‬מס שולי של יחיד‪ .‬הכנסה‬
‫חייבת של בעל המניות העולה על ‪ ,₪ 800,271‬תחויב במס נוסף בשיעור ‪.2%‬‬
‫כאמור‪ ,‬החישוב לא כולל ביטוח לאומי ולא כולל אופטימיזציה של שכר‪/‬דיבידנד‪.‬‬
‫כדאי לשלב שכר לבעל השליטה ודיבידנד בכדי להנות משיעורי המס במדרגות‬
‫הנמוכות וזיכויי מס‪.‬‬
‫במקרים רבים לפעילות כחברה יש עלויות נוספות כמו דוחות כספיים מבוקרים ע"י‬
‫רו"ח‪ ,‬הנהלת חשבונות יקרה יותר‪ ,‬ולכן יש לשקול לפי היקף הפעילות וההכנסות‬
‫ושיקולים אחרים מעבר להיבטי המס‪.‬‬
‫ב‪ .‬לגבי הכנסות מרווח הון – יש עדיפות לפעילות כיחיד משום שברמת החברה רווח‬
‫ההון ממוסה לפי שיעור מס חברות ועל הרווח הנקי המחולק כדיבידנד יש חיוב ב‪-‬‬
‫‪ 21%‬מס אצל בעל מניות מהותי‪ ,‬כלומר ‪( 28.22%‬ללא מס יסף ‪ )2%‬לעומת ‪22%‬‬
‫אצל היחיד (או ‪ 21%‬במכירת מניות בידי בעל מניות מהותי)‪.‬‬
‫יש להתעדכן לגבי התקדמות הצעת החוק לגבי "חברות ארנק"‬
‫‪ .8‬שינויי חקיקה אפשריים לגבי מיסוי "חברות ארנק" וחברות החזקה פרטיות‬
‫חוק החברות מתיר התאגדות של חברה ע"י בעל מניות יחיד ולפיכך זו זכותו של אדם‬
‫לבחור את צורת ההתאגדות לפעילותו העסקית‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשות המיסים מקדמת שינויי‬
‫חקיקה שמטרתן לצמצם את התמריץ המיסויי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות‬
‫חברות‪ ,‬המנוצל במקרים מסוימים לרעה‪ .‬בחודש אוקטובר ‪ 2102‬פרסמה רשות המסים‬
‫המלצות בידי צוות "חברות הארנק" של רשות המסים‪ .‬כך ששכירים בכירים שהתחזו‬
‫לחברות על מנת לחסוך במס‪ ,‬ימוסו בשיעור מס מלא כשכירים‪ ,‬ולא בשיעור מס חברות‬
‫מופחת ‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – חברות (המשך)‬
‫הצוות ממליץ להטיל מס מידי שנה על רווחים בלתי מחולקים ב"חברות הארנק"‪ ,‬אולם‬
‫ההמלצת מתייחסות גם לחברות אחרות כמו "חברת חיץ"‪ ,‬חברת מעטים שלפחות‬
‫מחצית מהכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית‪ ,‬וחברות אחרות שלהן רווחים לאחר‬
‫מס העולים על ‪ 22%‬ממחזור החברה (להלן‪" :‬רווחים עודפים") אשר לא חולקו כדיווידנד‬
‫ליחידים‪.‬‬
‫ד‪ .‬סוגיות מס לתום שנה – מיסוי היחיד‬
‫‪ .0‬הכנסות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עיתוי ביצוע עסקאות (לפני או אחרי ‪)20.02.2102‬‬
‫הפרשי הצמדה פטורים על הלוואה שנתן בעל שליטה לחברה שבשליטתו‪ ,‬וכן אצל‬
‫יחיד שנתן הלוואה לחברה בכפוף לתנאים בסעיף ‪ )02(0‬לפקודת מ"ה‪.‬‬
‫הקדמת‪/‬דחיית קבלת דיבידנד‪ ,‬אם צפוי שבשנת ‪ 2102‬או ‪ 2102‬ההכנסה הכוללת‬
‫של היחיד תעלה על ‪( ₪ 800,271‬עליה יחול מס נוסף בשיעור ‪)2%‬‬
‫‪ .2‬הוצאות‪ ,‬ניכויים וזיכויים המותרים על "בסיס מזומן"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופ"ג‪ ,‬קרן השתלמות‪ ,‬ביטוח‬
‫מנהלים)‬
‫השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה לשנה השוטפת בגין תוספות שכר – באישור‬
‫מס הכנסה‪.‬‬
‫הקדמת תשלומים כגון ספרות מקצועית‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬צרכי משרד‪ ,‬תיקונים‬
‫ואחזקה‪ ,‬אשר יש כוונה להוציאם‪.‬‬
‫ניכוי מיוחד לרכישת קופות רושמות‬
‫הקדמת תשלום מקדמת ביטוח לאומי בגין דצמבר כך שתשולם לפני תום השנה‪.‬‬
‫מוכר ניכוי של ‪ 22%‬מהתשלום עבור ביטוח לאומי‪.‬‬
‫סיום הטיפול בחובות מסופקים ותביעות כספיות שנויות במחלוקת עד תום שנת‬
‫המס‪ ,‬לשם התרתם בניכוי בשנה השוטפת‪.‬‬
‫תרומות למוסדות מוכרים‬
‫‪ .2‬קיזוז הפסדים שוטפים מניירות ערך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לזכור שהפסד מניירות ערך מוכר רק אם מומש בפועל‬
‫קיזוז כנגד דיבידנד (לא בעל מניות מהותי בחברה המחלקת דיבידנד)‪ ,‬ריבית‬
‫מאג"ח‬
‫קיזוז כנגד תשואות מהשקעות ממכשירים סולידיים כגון‪ :‬קרנות נאמנות‬
‫כספיות‪/‬שקליות פטורות‪ ,‬אג"ח מדינה‪.‬‬
‫לא ניתן לקזז הפסד מניירות ערך נגד ריבית מפיקדונות בבנק‬
‫‪02‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – מיסוי היחיד (המשך)‬
‫‪ .2‬ניכוי בגין הפקדות לקצבה ע"י יחיד‬
‫ההטבה מבחינה בין "עמית מוטב" ל"עמית יחיד" או עמיתים אחרים שאינם עונים‬
‫להגדרות האחרות‪.‬‬
‫"עמית מוטב" – יחיד שהפקיד לקצבה בשנת המס מעל ‪ 07%‬מהשכר הממוצע במשק‬
‫(בשנת ‪ 2102‬הפקדה מעל ‪ 06,220‬ש"ח)‬
‫עמית מוטב יזכה לשיעורי ניכוי גדולים יותר מאשר העמיתים האחרים וכן לסכום זיכוי‬
‫גדול יותר בשל סכומים שלא הותרו לו כניכוי‪.‬‬
‫כיוון שהטבות המס משתנות בין יחיד ליחיד‪ ,‬מומלץ להתייעץ באופן אישי‪.‬‬
‫קופ"ג לקצבה לעצמאי שהוא "עמית מוטב"‬
‫עמית מוטב זכאי לניכוי מס בשני רבדים‪:‬‬
‫‪ 00% .0‬מהכנסה עד ‪( ₪ 012,211‬בניכוי הכנסה מבוטחת כשכיר)‬
‫‪ 6% .2‬מ"הכנסה נוספת" המוגדרת כנמוך מבין‪:‬‬
‫‪[MIN‬הכנסה חייבת בניכוי הכנסה מבוטחת); ‪])012,211‬‬
‫לבין‬
‫[‪( MIN‬סה"כ הכנסה חייבת בניכוי הכנסה מבוטחת; ‪)206,711‬‬
‫פחות‬
‫‪( MAX‬הכנסה מבוטחת;‪])012,211‬‬
‫ובמקרה שההפקדות עולות על ‪ 02%‬מ"ההכנסה הנוספת"‪ ,‬בשל החלק העולה על‬
‫‪ 02%‬יותר ניכוי נוסף של עד ‪ 2%‬נוספים‪.‬‬
‫עמית מוטב זכאי גם לזיכוי ממס בשיעור ‪ 22%‬ממקסימום של ‪( ₪ 2,128‬גם פה נוסחה‬
‫מורכבת)‬
‫עמית מוטב יוכל ליהנות מניכוי בגין הפקדות‪ ,‬ששילמו הוא או בן זוגו‪ ,‬לקופת גמל‬
‫לקצבה‪ ,‬לטובת העמית המוטב‪ ,‬וכמו כן בגין סכומים ששילם לטובת ילדו‪ ,‬שגילו בשנת‬
‫המס ‪ 08‬שנים ומעלה‪.‬‬
‫קופ"ג לקצבה לעצמאי שאינו "עמית מוטב"‬
‫ניכוי ממס בשיעור ‪ 6%‬מהכנסה שאינה הכנסת עבודה‪ ,‬עד תקרה של ‪ 026,711‬ש"ח‪.‬‬
‫לעמית עצמאי שהוא גם שכיר ינכו מן הסכום לעיל ‪ 012,211‬ש"ח‪ ,‬או הכנסת עבודה ‪-‬‬
‫כנמוך‪.‬‬
‫אם הסכומים ששולמו עולים על ‪ 02%‬מההכנסה‪ ,‬בשל החלק העולה על ‪ 02%‬יותר ניכוי‬
‫נוסף של עד ‪ 2%‬נוספים‪ .‬הניכוי המרבי לא יעלה בכל מקרה על ‪ 00%‬מתקרה של‬
‫‪ 026,711‬ש"ח לשנה‪.‬‬
‫זיכוי ממס בשיעור ‪ 22%‬ממקסימום ‪ ₪ 2,128‬בכפוף לנוסחה‪.‬‬
‫עמית שאינו "עמית מוטב" ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדות שלו או של בן‬
‫זוגו בלבד‬
‫‪07‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – מיסוי היחיד (המשך)‬
‫‪ .2‬זיכוי בגין תשלומים לביטוח חיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זיכוי ממס בשיעור ‪ 22%‬מהתשלומים לביטוח חיים‬
‫זיכוי ממס בשיעור ‪ 22%‬אם הסכומים שולמו לקופ"ג לקצבה‬
‫הזיכויים הנ"ל מוגבלים בתקרה‬
‫אם מדובר בעמית מוטב אפשרויות הזיכוי גדולות יותר‪.‬‬
‫‪ .7‬ניכוי בגין הפקדות עצמאי לקרן השתלמות לעצמאים‬
‫"הכנסה קובעת" לצורך קרן השתלמות – הכנסה חייבת לפני ניכוי בגין קרן השתלמות‬
‫עד תקרה של ‪( ₪ 272,111‬נכון ל‪ .)2102 -‬מסכום ההפקדה יופחתו ‪ 2.2%‬מההכנסה‬
‫הקובעת ותקרת הניכוי תהיה ‪ 2.2%‬מההכנסה הקובעת‪ .‬כלומר שיעור הפקדה מקסימלי‬
‫‪ ,6%‬סכום ההפקדה המקסימלי לניכוי הוא ‪ ₪ 08,281‬למי שההכנסה הקובעת עבורו‬
‫היא ‪( ₪ 272,111‬וניכוי מרבי של ‪.)₪ 00,881‬‬
‫נישום שהוא גם עצמאי וגם שכיר‪ ,‬התקרה לצורך ניכוי עבור קרן השתלמות לעצמאי‬
‫תהיה הנמוך מבין‪:‬‬
‫* הכנסת הנישום מעסק או ממשלח יד‪.‬‬
‫* ‪ 272,111‬בניכוי המשכורת שבעבורה שילם המעביד לקרן השתלמות‪.‬‬
‫‪ .6‬הכנסות משכר דירה למגורים בישראל ובחו"ל‬
‫א‪ .‬הכנסות פסיביות מהשכרה למגורים בישראל בידי יחידים נישומות בשלושה‬
‫מסלולים‪:‬‬
‫‪ )0‬מסלול הפטור ‪ -‬הפטור חל על השכרה של דירת מגורים (דירה בישראל‪,‬‬
‫המיועדת למגורים על פי טיבה‪ ,‬למעט דירה במסגרת עסקו של היחיד) בידי‬
‫יחיד עד תקרה של ‪ ₪ 2,181‬לחודש‪ ,‬נכון לשנת ‪( 2102‬כאשר ההכנסה עולה‬
‫על התקרה מופעל מנגנון בו כל שקל עודף מפחית שקל מהסכום הפטור עד‬
‫התקרה)‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬כי עמדת רשות המיסים בנוגע לחישוב מס השבח‬
‫במכירת הדירה‪ ,‬היא שיש לנכות את הפחת משווי הרכישה‪ .‬בפס"ד לילי‬
‫שמשון (ו"ע ‪ )0112/10‬שפורסם באפריל ‪ ,2101‬נקבע שבחישוב השבח‪ ,‬אין‬
‫להפחית מהעלות מרכיב פחת שלא נדרש בניכוי לצרכי מס‪ ,‬ועל כן נראה‬
‫שהוא מחליש מאוד את עמדתה של רשות המיסים‪.‬‬
‫לצורך בדיקת הזכאות לפטור יש לקחת את כל ההכנסות מדמי שכירות‬
‫למגורים‪.‬‬
‫‪ )2‬מסלול מס בשיעור ‪ - 01%‬בחירה במסלול זה מאפשרת תשלום מס בשיעור‬
‫‪ 01%‬על ההכנסה ברוטו ללא זכות לנכות פחת או הוצאת אחרות וללא זכאות‬
‫לקיזוז‪ ,‬לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי שכירות או מהמס החל עליה‪ .‬לעניין‬
‫חישוב מס השבח החל במכירת הדירה‪ ,‬יתווסף לשווי המכירה הסכום המירבי‬
‫של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו‪ ,‬אילולא האיסור לנכותו במסלול‬
‫זה‪ .‬תשלום המס במסלול זה יבוצע בתוך ‪ 21‬יום מתום שנת המס‪ ,‬לפיכך‪,‬‬
‫ניתן לבחור במסלול זה בדיעבד עבור שנת ‪ 2102‬ובתנאי שהמס ישולם עד ‪21‬‬
‫בינואר ‪( 2102‬אלא אם שילם היחיד בשנת המס ‪ 2102‬מקדמות רגילות‬
‫למ"ה)‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫סוגיות מס לתום שנה – מיסוי היחיד (המשך)‬
‫‪ )2‬מסלול רגיל – במסלול זה משולם מס מלא על ההכנסה נטו‪ ,‬לאחר קיזוז‬
‫הוצאות‪ ,‬כנהוג לגבי כל הכנסה אחרת‪.‬‬
‫במסלול זה ניתן לדרוש פחת לפי תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה‬
‫מושכרת למגורים)‪ ,‬התשמ"ט‪ ,0080-‬כלומר פחת לפי שיעור ‪ ,2%‬ובנוסף‬
‫ממדדים את הפחת בדרך כלל מיום הרכישה ועד יום תחילת שנת המס‪,‬‬
‫ומחצית עליית המדד בשנת המס המדוברת‪.‬‬
‫כאשר ההכנסות מדמי שכירות עולות לכדי הכנסה מעסק‪ ,‬החיוב במס יהיה אך ורק לפי‬
‫המסלול הרגיל‪.‬‬
‫יחיד שהיו לו הכנסות פסיביות מדמי שכירות מדירות שונות‪ ,‬יכול לשלב בין המסלולים‬
‫בכדי לקבל חבות מס אופטימלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבעלי הכנסות מדמי שכירות בחו"ל קיימים שני מסלולים‪:‬‬
‫‪ )0‬מסלול חייב‪ ,‬שבו פרט לניכוי ההוצאות‪ ,‬ניתן אף לקבל זיכוי בגין המס ששולם‬
‫בחו"ל‬
‫‪ )2‬מסלול בו ישולם מס על ההכנסה ברוטו (אך לאחר ניכוי פחת) בשיעור ‪,02%‬‬
‫ללא מתן אפשרות להתיר הוצאות אחרות ללא מתן זיכוי מהמס החל בחו"ל‪.‬‬
‫אין מניעה להחיל מסלול שונה לכל נכס‪ ,‬וכן לבחור מסלול שונה בשנים שונות‪.‬‬
‫‪ .8‬חישוב נפרד או מאוחד – עד תום שנת ‪ 2102‬בני זוג לא היו זכאים לחישוב נפרד‪ ,‬כאשר‬
‫הכנסת בן זוג באה מחברה או משותפות‪ ,‬אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני‪:‬‬
‫בחברה ‪ -‬זכות בהנהלה או ‪ 01%‬מזכויות ההצבעה; בשותפות ‪ 01% -‬לפחות מהונה או‬
‫מהזכות לרווחיה; אלא אם כן לבן הזוג שמקבל את ההכנסה הייתה הכנסה מהחברה או‬
‫מהשותפות זמן סביר ולא פחות משנה לפני הנישואין‪ ,‬או חמש שנים לפני שלבן הזוג‬
‫השני הייתה זכות כלשהי‪.‬‬
‫בית המשפט העליון פסק בפרשת מלכיאלי בענין חישוב נפרד ומאוחד כי החזקות‬
‫המפורטות בסעיף ‪(77‬ד) לפקודת מס הכנסה‪ ,‬המפרטות מקרים של תלות במקורות‬
‫ההכנסה בין בני זוג‪ ,‬הן חזקות חלוטות שאינן ניתנות לסתירה‪ ,‬ולכן‪ ,‬במקרים בהם‬
‫מקורות ההכנסה של בני הזוג תלויים זה בזה‪ ,‬אין לאפשר שומת מס נפרדת‪ ,‬זאת‪ ,‬אף‬
‫אם ביכולתם של בני הזוג להוכיח כי גובה הכנסותיהם נקבע על פי שיקולים ענייניים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2102‬תוקן החוק‪ ,‬ובני זוג זכאים לחישוב נפרד אם התקיימו כל אלה‪:‬‬
‫(א) יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה‬
‫המשותף;‬
‫(ב) כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור‬
‫ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור;‬
‫(ג) אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש‪ ,‬דרך‬
‫קבע‪ ,‬את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית‬
‫המגורים;‬
‫‪08‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫ה‪ .‬דיווח מפורט למע"מ‬
‫שיטת הדיווח למע"מ עברה בשנים האחרונות בהדרגה לדיווח מקוון‪.‬‬
‫חובת הדיווח המפורט למע"מ חלה בשנת ‪ 2102‬על עוסקים‪ ,‬מלכ"רים ומוסדות כספיים‪,‬‬
‫כמפורט להלן‪:‬‬
‫עוסק אשר מחזור עסקאותיו עולה על ‪ 2,111,111‬שקלים חדשים (החל משנת ‪2102‬‬
‫הסכום ירד עוד ויעמוד על סך של ‪ 0,211,111‬שקלים חדשים)‪ ,‬ואשר חייב לפי כל דין‬
‫בהכנת מאזן‪ ,‬וכן במינוי רואה חשבון מבקר או מבקר אחר כאמור בסעיף ‪ 21‬לפקודת‬
‫האגודות השיתופיות‪.‬‬
‫כאשר מדובר בשותפות או באיחוד עוסקים‪ ,‬יחול האמור לעיל על דיווחי השותפות או‬
‫האיחוד באם אחד השותפים או אחד העוסקים באיחוד מקיים את התנאים האמורים‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עוסק שלא מתקיים בו האמור לעיל ומחזור עסקאותיו עולה על ‪ 2,211,111‬שקלים‬
‫חדשים או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה‬
‫מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות‪.‬‬
‫מלכ"ר אשר מחזורו השנתי עולה על ‪ 21‬מיליון שקלים חדשים‪.‬‬
‫מוסד כספי אשר מחזורו השנתי עולה על ‪ 2‬מיליון שקלים חדשים‪.‬‬
‫יובהר כי חובת הדיווח המפורט אינה תלויה בקבלת הודעה מרשות המסים‪ ,‬ובהתאם‪,‬‬
‫אין באי קבלת הודעה בכדי לפטור את חייבי הדיווח המפורט העונים לאחד‬
‫מהקריטריונים דלעיל מחובה זו‪.‬‬
‫ו‪ .‬בסיס מזומן או בסיס מצטבר‬
‫הזכות לדיווח על בסיס מזומן‪ ,‬דהיינו‪ :‬על פי התקבולים והתשלומים בפועל בלבד‪ ,‬ניתנת‬
‫לבעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬לבעלי מלאכה ולעסקים קטנים‪ ,‬למתווכים וכו'‪ .‬בתי המשפט אף‬
‫קבעו לאחרונה כי זכות זו שמורה גם לחברות מסוימות בע"מ‪ ,‬בהתאם לאופי עסקן ולענף‬
‫המשקי שאליו הן משתייכות‪.‬‬
‫עמדת רשות המיסים על פי הוראת ביצוע ‪ :8/2102‬דיווח על בסיס מזומן מותנה‬
‫בקריטריונים שנקבעו בחוזרים קודמים (חברות שירותים‪ ,‬ללא מלאי וכיוצ"ב )‪ ,‬יחד עם זאת‬
‫כאשר על פי כללי חשבונאות מקובלים ערכה החברה את דוחותיה הכספיים על בסיס‬
‫מצטבר לא תאפשר רשות המיסים לשנות את בסיס הדיווח לצרכי מס הכנסה לבסיס מזומן‬
‫במסגרת דוח ההתאמה למס בלבד‪ ,‬אלא ככל שקיימת הוראה מפורשת בדיני המס‪.‬‬
‫משמעותה של הוראת הביצוע היא‪ ,‬שעל פי עמדתה של רשות המסים‪ ,‬חברות לא יוכלו‬
‫להגיש יותר החל מדוחות לשנת המס ‪ 2102‬דוחות מס לפי בסיס מזומן‪( ,‬שהרי ככלל דוח‬
‫כספי חשבונאי של חברה צריך להיות מוגש על בסיס מצטבר)‪.‬‬
‫נישום המדווח לפי שיטת מזומן חייב לדאוג שכל הוצאותיו ‪ -‬לרבות על אלה‪ :‬משכורת‪,‬‬
‫תשלומים סוציאליים‪ ,‬טלפון‪ ,‬חשמל‪ ,‬צורכי משרד‪ ,‬מסים‪ ,‬פרסום וכו' ‪ -‬ישולמו בשיקים‬
‫שיימשכו מהבנק עד ‪ .20.02.2102‬רכישת מוצרים ושירותים מסוימים ותשלום בעבורם‬
‫ייחשבו להוצאה בשנת הרכישה‪ ,‬אם היא תהיה בסכומים סבירים‪ .‬צריך לזכור שלפקידי‬
‫השומה הסמכות לפסול עסקאות חריגות‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫בסיס מזומן או בסיס מצטבר (המשך)‬
‫למדווחים על בסיס מזומן ניתן לדחות קבלת הכנסות באופן סביר לשנה הבאה‪ .‬מצוין בזה כי‬
‫קבלת שיק‪ ,‬אשר פירעונו הוא בעתיד‪ ,‬אינה נחשבת אצל המדווחים על בסיס מזומן כהכנסה‬
‫במועד קבלתו‪ ,‬אלא רק במועד פירעונו או הסבתו לאחר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מודגשת כאן החובה‬
‫להוציא קבלה או אישור (אך לא חשבונית מס) מיד עם קבלת התשלום גם אם השיק הוא‬
‫דחוי‪.‬‬
‫המדווחים על בסיס מצטבר יכולים להקדים רכישת שירותים ומוצרים מסוימים (שאינם מלאי‬
‫עסקי)‪ ,‬שייחשבו להוצאה‪ .‬זאת‪ ,‬כל עוד הרכישה היא בסכומים סבירים והיא חלק ממהלך‬
‫העסקים הרגיל‪.‬‬
‫תשומת הלב להיבטי חוק מע"מ‪:‬‬
‫סעיף ‪ 20‬לחוק מס ערך מוסף מאפשר לבעלי מקצועות חופשיים להוציא חשבונית לאחר‬
‫קבלת התשלום בפועל‪ .‬החל מתחילת ‪ 2100‬אפשר תיקון ‪ 20‬לחוק מע"מ‪ ,‬לנותני שירות‬
‫שמנהלים ספרים לפי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)‪ ,‬התשל"ג‪-‬‬
‫‪( 0062‬להלן‪" :‬הוראות ניהול פנקסים") אשר מחזור העסקים השנתי שלהם אינו גבוה מ‪02-‬‬
‫מיליון שקלים בשנה‪ ,‬לדחות את הוצאת חשבונית המס עד למועד קבלת הכסף מהלקוח‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נותני שירות שעמדו בהוראות הסעיף האמור יכולים להפיק בשלב מתן השירות‬
‫הודעת חיוב‪ ,‬חשבון עסקה או מסמך אחר לדרישת הסכום המגיע להם‪ ,‬ואת חשבונית המס‬
‫להפיק במועד קבלת התשלום‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ההוראה לא עמדה במבחן המציאות‪ ,‬מכיוון שמקבלי השירותים אשר נהגו לרשום‬
‫את חשבוניות המס בספריהם ולקזז את מס התשומות הגלום בהן גם בטרם שולמו ‪ -‬לא‬
‫הסכימו לקבל חשבונית מס רק לאחר ביצוע התשלום‪.‬‬
‫בהשלמה לחקיקת חוק מס ערך מוסף (תיקון ‪ 22‬והוראת שעה)‪ ,‬התשע"ב‪( 2102-‬להלן‪:‬‬
‫"תיקון ‪ )"22‬הוסף לחוק סעיף ‪(26‬א‪ )0‬אשר אוסר על קונה לדרוש חשבונית מס לפני‬
‫התשלום בגינה‪ ,‬אם המקבל אמור לדווח לרשויות מע"מ על בסיס מזומן‪.‬‬
‫כמו כן במסגרת תיקון ‪ 22‬פורסמה הוראת שעה לדיווח מע"מ על בסיס מזומן אצל יצרנים‬
‫קטנים‪ .‬כלומר יצרן אשר חל עליו סעיף ‪(2‬ד) לתוספת א' בהוראות ניהול פנקסים (בשנת‬
‫‪ - 2102‬יצרן שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו גבוה מ‪ 0,021,111-‬ש"ח‪ ,‬ואין בעסקו יותר‬
‫משישה מועסקים) ‪ -‬יוכל לדווח לרשויות מע"מ על עסקאותיו במועד קבלת התמורה‪ ,‬על‬
‫הסכום שנתקבל‪ .‬תוקף הוראת השעה נקבע לראשונה עד ‪.0.2.2102‬‬
‫ביום ‪ 02.2.2102‬פורסמה ברשומות הארכת תוקף להוראת השעה לגבי יצרנים כפי שנאמר‬
‫לעיל עד ליום ‪.20.02.2102‬‬
‫‪21‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫ז‪ .‬נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪4102‬‬
‫‪ .0‬כללי‬
‫יש לתאם הוצאות עודפות מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף ‪ 20‬לפקודת מס הכנסה (ניכוי‬
‫הוצאות מסוימות וניכוי הוצאות רכב)‪ ,‬וכן הוצאות למתן טובת הנאה שנתן מעביד לעובדיו‬
‫ואשר לא ניתן ליחסה לעובד פלוני‪.‬‬
‫על חבר בני אדם לשלם מקדמות בשיעור של ‪( 22%‬בחבר בני אדם שסעיף ‪(2‬ז) לפקודה חל‬
‫עליו ‪ 01% ) -‬מההוצאות העודפות על בסיס שוטף‪.‬‬
‫במקרה של חוסר במקדמות‪ ,‬יש לשלם בהקדם את ההפרש כדי לחסוך בהוצאות ריבית‪,‬‬
‫הפרשי הצמדה וקנסות (במיוחד בחברות מפסידות)‪.‬‬
‫‪ .4‬כיבודים במקום העיסוק‬
‫יותרו בניכוי רק ‪ 81%‬מההוצאות לכיבוד קל (שתייה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה)‬
‫במקום העיסוק (מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬את עיסוקו) של הנישום‪.‬‬
‫לפי חוזר מס הכנסה מס' ‪ , 02/2111‬יוכרו ההוצאות לכיבוד קל הן לאורחים המבקרים‬
‫במקום העיסוק והן לעובדים‪ .‬הוצאות מזון ומשקה אחרות‪ ,‬שאינן כיבוד קל‪ ,‬לא יותרו‬
‫(לדוגמא‪ :‬ארוחה עסקית הניתנת לאורח שאינו תושב חוץ ‪ -‬ראה סעיף ‪ 2‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .2‬אירוח‬
‫הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬אינן מותרות בניכוי כלל‪ ,‬פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל‬
‫המותרות בניכוי ללא תקרה‪ ,‬במידה שהן סבירות ונוהל לגביהם הרישום הנדרש (שם האורח‬
‫והארץ ממנה הגיע‪ ,‬מספר ימי האירוח ונסיבותיו‪ ,‬הקשר לנישום וסכום ההוצאה)‪.‬‬
‫‪ .2‬מתנות בשל קשר עסקי )ללקוחות וספקים( ולעובדים לרגל אירוע אישי‬
‫א‪ .‬עד ל‪ 201 -‬ש"ח לאדם לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ניתנה בחו"ל ‪ -‬עד ‪ 02‬דולר ארה"ב לאדם לשנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתנה לעובד לרגל אירוע אישי (חתונה‪ ,‬לידת ילד‪ ,‬בר‪-‬מצווה) תותר בניכוי מבלי שתחשב‬
‫הכנסת עבודה בגבולות הסכומים שבסעיף (א) לעיל (‪ .)₪ 201‬סכום מעבר לכך ‪ -‬ייחשב‬
‫כהוצאה עודפת‪( .‬מתנה לעובד לחגים – יש לזקוף שווי למשכורתו)‪.‬‬
‫‪ .2‬אש"ל בארץ לתושב ישראל‬
‫החל מיום ‪ 0‬בינואר ‪ 2100‬סכומים בגין הוצאות בשל ארוחת בוקר‪ ,‬ארוחת צהרים‪ ,‬או ארוחת‬
‫ערב (אש"ל) בארץ אינם מותרים בניכוי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪( 4102‬המשך)‬
‫‪ .6‬הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל‬
‫ההוצאה תותר בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיים לייצור ההכנסה‪.‬‬
‫סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי בשנת המס ‪ – 2102‬הינם כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות טיסה‬
‫הוצאה עבור כרטיס במחלקת תיירים או עסקים – תותר במלואה‪.‬‬
‫הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה ‪ -‬תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים‬
‫באותה טיסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות לינה‬
‫בנסיעה שכללה עד ‪ 01‬לינות‪ :‬בעבור שבע לינות ראשונות ‪ -‬כל הוצאות הלינה לפי קבלות או‬
‫‪ 272‬דולר ללינה‪ ,‬לפי הנמוך ביניהם‪.‬‬
‫בעבור שאר הלינות‪ :‬עד ‪ 002‬דולר ללינה ‪ -‬לפי קבלות; מעל ‪ 002‬דולר ללינה – ‪ 62%‬לפי‬
‫קבלות‪ ,‬אך לא פחות מ‪ 002-‬דולר ללינה ולא יותר מ‪ 006-‬דולר‪.‬‬
‫בנסיעה שכללה יותר מ‪ 01-‬לינות ‪ -‬לפי קבלות‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 002-‬דולר ללינה‪.‬‬
‫שתי נסיעות או יותר‪ ,‬שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של ‪ 02‬יום לפחות‪ ,‬ייחשבו‬
‫לנסיעה אחת (רק בנסיעה של למעלה מ‪ 01-‬לינות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות שהייה (אש"ל)‬
‫אם נדרשו הוצאות לינה‪ 62 -‬דולר לכל יום שהייה‪.‬‬
‫אם לא נדרשו הוצאות לינה‪ 022 -‬דולר לכל יום שהייה ללא הבדל בתקופת השהייה בחו"ל‪.‬‬
‫בפס"ד גריידי (עמ"ה ‪ ) 0128/12‬קבלת תשלום מהמעביד בגין הוצאות שהייה בחו"ל שלא‬
‫הוצאו בפועל‪ ,‬ייחשבו להכנסת עבודה של העובד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוצאות בגין שכירת רכב‬
‫הסכום שיותר בניכוי יהיה הסכום שהוצא בפועל בגין שכירת רכב לפי קבלות‪ ,‬אך לא יותר מ‪-‬‬
‫‪ 28‬דולר ליום‪ .‬לפי עמדת רשות המסים‪ ,‬סכום זה כולל את כל ההוצאות לרכב‪ ,‬לרבות דלק‪,‬‬
‫שירותים וכל הוצאה אחרת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הוצאות בשל חינוך ילדים‬
‫לגבי התרת הוצאות לחינוך ילדים בשל שהייה בחו"ל בתקופה רצופה העולה על ‪ 01‬חודשים‪:‬‬
‫הוצאות אלו יותרו בניכוי (גם בשל תקופת ‪ 01‬החודשים הראשונים) בשל ילדים שטרם מלאו‬
‫להם ‪ 08‬שנה בשנת המס‪ ,‬בסכום שלא יעלה על ‪ 726‬דולר לחודש לכל ילד‪ .‬המנהל‬
‫רשאי להגדיל את הסכום האמור בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות‬
‫הוצאות עסקיות אחרות שנעשו בחו"ל כגון‪ :‬טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות וכיוצ"ב (כנגד‬
‫קבלות) מותרות בניכוי באותו אופן שהיו מותרות בניכוי‪ ,‬אילו הוצאו בישראל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪( 4102‬המשך)‬
‫ז‪ .‬הגדלת סכומים לגבי ארצות מסוימות‬
‫קביעת מס הכנסה קובעת רשימת מקומות בהם יותרו בניכוי ‪ 022%‬מסכומי הוצאות הלינה‬
‫והשהייה הרגילות המותרות בניכוי‪.‬‬
‫להלן רשימת המקומות לגביהם ניתן לדרוש בשנת ‪ 2102‬הוצאות לינה ושהייה מוגדלות ל ‪-‬‬
‫‪ 022%‬מההוצאות הרגילות‪:‬‬
‫אוסטרליה‬
‫אוסטריה‬
‫איטליה‬
‫איסלנד‬
‫אירלנד‬
‫אנגולה‬
‫בלגיה‬
‫גרמניה‬
‫דובאי‬
‫דנמרק‬
‫הולנד‬
‫הונג קונג‬
‫בריטניה‬
‫טאיוואן‬
‫יוון‬
‫יפן‬
‫לוקסמבורג‬
‫נורבגיה‬
‫ספרד‬
‫עומאן‬
‫פינלנד‬
‫צרפת‬
‫קטאר‬
‫קוריאה‬
‫קמרון‬
‫קנדה‬
‫שבדיה‬
‫שוויץ‬
‫‪ .7‬ניכוי הוצאות לינה וארוחת בוקר בארץ‬
‫יותרו בניכוי הוצאות לינה שהוצאו בייצור הכנסה‪ ,‬בשל לינה במרחק של ‪ 011‬ק"מ ויותר‬
‫ממקום העיסוק או ממקום המגורים‪ ,‬או לינה במקום קרוב יותר שפקיד השומה אישר‪.‬‬
‫יש תקרה לסכומים המותרים בניכוי‪.‬‬
‫התקרה היא בסך התקרה הקבועה בתקנה ‪()2(2‬ב)(‪()0‬ב) לתקנות מס הכנסה (ניכוי‬
‫הוצאות מסויימות)‪ ,‬התשל"ב‪ ,0062-‬לגבי לינה בחו"ל‪ ,‬החל מהלינה השמינית ואילך‪,‬‬
‫כשהיא מתורגמת לשקלים לפי השער היציג הידוע במועד הלינה‪ .‬נכון לשנת ‪2102‬‬
‫סכומי התקרה הם כלהלן‪:‬‬
‫● לינה שעלותה נמוכה מ‪ 002-‬דולר ‪ -‬מלוא הסכום‪.‬‬
‫● לינה שעלותה גבוהה מ‪ 002-‬דולר ‪ 62% -‬מהסכום‪ ,‬אך לא פחות מ‪ 002-‬דולר ולא‬
‫יותר מ‪ 006-‬דולר‪.‬‬
‫הוצאות לארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה יותרו בניכוי אם הלינה מותרת בניכוי‬
‫כאמור‪.‬‬
‫ההכרה בהוצאות אש"ל [תקנה ‪ )2(2‬לתקנות ניכוי הוצאות מסוימות] בוטלה החל משנת‬
‫‪.2100‬‬
‫האמור אינו חל על לינה הנדרשת לצורך השתתפות בכנס בתחום עיסוקו של הנישום‪,‬‬
‫ועל כך חלים כללי ניכוי ההוצאות על פי סעיף ‪ 06‬לפקודה ואילך‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאות ביגוד‬
‫הוצאות שהוציא נישום לרכישת ביגוד (לרבות נעליים) בעבורו או בעבור עובדו‪ ,‬שנועדו‬
‫לשמש לצורכי עבודה וניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום או‬
‫שעל פי דין קיימת החובה ללבוש את הביגוד‪ ,‬יותרו בניכוי במלואן אם לא ניתן להשתמש‬
‫בביגוד שלא לצורכי עבודה (כדוגמת סרבל טיסה‪ ,‬חלוק אחיות‪ ,‬גלימה של עורכי דין‪,‬‬
‫קסדה וכיו"ב)‪ .‬במקרה בו מדובר בביגוד שניתן להשתמש בו גם שלא לצורכי עבודה‬
‫(כדוגמת חליפת מדים ייצוגית להופעת עורכי דין יותרו לניכוי ‪ 81%‬בלבד מההוצאה‪ .‬על‬
‫פי עמדת רשות המסים‪ ,‬במקרה בו מעביד מממן ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים‬
‫בקריטריונים הנ"ל‪ ,‬ייחשב הדבר כטובת הנאה ששווייה ייזקף להכנסת העובד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪( 4102‬המשך)‬
‫‪ .1‬הוצאות החזקת טלפון נייד‬
‫ניכוי ההוצאות בשל החזקת רדיו טלפון נייד מוגבל כדלקמן ‪:‬‬
‫‪ ‬לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה בסכום של‬
‫‪ ₪ 0,271‬בשנה (‪ 012‬ש"ח לחודש) או מחצית מההוצאות‪ ,‬לפי הנמוך‪.‬‬
‫‪ ‬על אף האמור לעיל‪ ,‬הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד‪ ,‬שהועמד לרשות עובד‪,‬‬
‫כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד)‪ ,‬התשס"ב‪, 2112-‬‬
‫יותרו במלואן‪.‬‬
‫יש לוודא שעובד שהטלפון הנייד הועמד לרשותו (למעט רדיו טלפון שניתן להתקשר‬
‫ממנו למקום העבודה בלבד) חויב בשווי שימוש חודשי בגובה מחצית מההוצאה‬
‫החודשית או ‪ 012‬ש"ח‪ ,‬לפי הנמוך‪ ,‬והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם‬
‫העובד בשל אותו רדיו טלפון נייד‪.‬‬
‫‪ ‬לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה‪.‬‬
‫‪" ‬רדיו טלפון נייד" – למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום‬
‫עסקו או מקום משלח ידו של הנישום‪.‬‬
‫‪ ‬יצוין‪ ,‬כי לעניין מס ערך מוסף נקבע בתקנה ‪08‬לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו –‬
‫‪ 0067‬ובהוראת פרשנות ‪ 0/08‬של אגף המכס ומע"מ‪ ,‬כי מקום בו יכול העוסק‬
‫לקבוע במדויק את השימוש היחסי במכשיר הסלולארי לצרכי העסק ושלא לצרכי‬
‫העסק‪ ,‬יפעל בהתאם וינכה את מס התשומות בגין רכישת הטלפון ובגין השימוש‬
‫השוטף בו בהתאם ליחס כאמור‪ .‬מקום בו לא יכול העוסק לקבוע במדויק את‬
‫השימוש היחסי במכשיר‪ ,‬ועיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא לצרכי עסק‪ ,‬רשאי‬
‫העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות‪ ,‬ואילו‪ ,‬כאשר עיקר השימוש בטלפון‬
‫הסלולארי הוא שלא לצרכי העסק‪ ,‬רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות‪.‬‬
‫‪ .01‬הוצאות אחזקת רכב‬
‫א‪ .‬אופן החישוב‪ :‬יש לתאם הוצאות החזקת רכב‪ ,‬בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי‬
‫הוצאות רכב)‪ ,‬התשנ"ה‪ 0002-‬כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )0‬הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה‬
‫בניכוי במלואן‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע שסיווגו ‪ L3‬או מסוג רכב שנקבע לגביו אחרת –‬
‫ראה בהמשך)‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה (רכב של עצמאי או רכב‬
‫חברה שאינו צמוד אך אינו רכב תפעולי)‪ ,‬תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין‪:‬‬
‫‪ ‬סכום הוצאות החזקת הרכב (כהגדרתן בתקנות) בניכוי שווי השימוש ברכב כפי‬
‫שנקבע בתקנות השווי (אפשרות ראשונה);‬
‫‪ 22% ‬מהוצאות החזקת הרכב (אפשרות שנייה)‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬יש לתאם את הנמוך מבין‪ :‬סכום שווי השימוש ברכב או ‪ 22%‬מסך הוצאות‬
‫החזקת הרכב‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪( 4102‬המשך)‬
‫(‪ )2‬לגבי רכבים מסוימים‪ ,‬האחוז שיוכר לפי האפשרות השנייה יהיה גבוה יותר מ‪22%-‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫לגבי אוטובוס ציבורי או מונית ‪01% -‬‬
‫לגבי רכב סיור או רכב מדברי ‪81% -‬‬
‫לגבי רכב להוראת נהיגה ‪ 66.2% -‬ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד‪,‬‬
‫ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור‪ ,‬שרק אחד מהם בלבד הוא רכב אוטומטי –‬
‫‪.78%‬‬
‫(‪ )2‬לגבי הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו ‪( L3‬בעל מנוע בנפח של מעל ‪ 022‬סמ"ק ובעל‬
‫הספק מעל ‪ 22‬כ"ס) שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה‪ ,‬האחוז שיוכר לגבי‬
‫האפשרות השנייה יהיה ‪ 22%‬מסך הוצאות החזקת האופנוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרת רכב אינה כוללת "רכב תפעולי"‪ -‬על כן לא יחושב בגינו תיאום של הוצאות‬
‫החזקת רכב‪.‬‬
‫"רכב תפעולי"‪ ,‬רכב שנתקיימו בו‪ ,‬להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )0‬רכב ביטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית‬
‫בלבד;‬
‫(‪ )2‬רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד‪ ,‬המשמש רק לצורכי המעביד או‬
‫בעל משלח‪-‬היד‪/‬עסק ואשר בתום שעות העבודה אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק‪ ,‬והכול‬
‫בלבד שמקום העיסוק של המעביד או של בעל משלח היד‪/‬עסק אינו במקום מגוריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניכוי הוצאות וזקיפת שווי שימוש ברכבי מאגר‬
‫ההנחיה החדשה של רשות המסים בישראל בנושא "מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר"‬
‫קובעת כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .0‬סוגית "שווי רכב צמוד" הובאה לדיון בבית משפט המחוזי בחיפה בנוגע לרכבי‬
‫מאגר (ה"פ ‪ 28086-16-02‬ארגון סגל עובדי המחקר במשרד הביטחון‪ ,‬ברפא"ל‬
‫ובמשרד ראש הממשלה נ' משרד האוצר – החשב בכללי ואח')‪ .‬ההנחיה להלן נובעת‬
‫מהסכם הפשרה בין רשות המסים לבין עובדי סגל המחקר ברפא"ל‪ ,‬בתביעה שהוגשה‬
‫כל ידם לא לחשב שווי רכב צמוד לעובדים בגין כלי רכב שהעובדים מקבלים לצורכי‬
‫עבודתם וחונים ליד בית העובד לאחר גמר יום העבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההסכם נוגע רק לרכב מאגר שהשימוש בו הוא לפעילויות שוטפות של המעביד‬
‫ואינו מוקצה לעובד כלשהו‪ ,‬ובלבד שלא הוצמד רכב אחר כלשהו לאותו עובד‪ ,‬והכול‬
‫בנסיבות מיוחדות של העמדת הרכב‪ ,‬הן באשר לחריגה משעות העבודה הרגילות והן‬
‫באשר לפעילות מחוץ למקום בעבודה הקבוע‪ ,‬וכן כפוף לאישורים של הדרג הבכיר אצל‬
‫המעביד ולניהול רישומים מפורשים לצורכי מעקב אצל המעביד ולניהול רישומים‬
‫מפורטים לצורכי ביקורת המס‪.‬‬
‫‪ .2‬ההסכם אינו משליך על ההוראות באשר לקביעת שווי שימוש לעובד בשל רכב‬
‫צמוד‪ .‬כאשר מדובר ברכב צמוד‪ ,‬יש לקבוע את השווי על פי תקנות מס הכנסה (שווי‬
‫השימוש ברכב)‪ ,‬התשמ"ז‪.0086-‬‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪( 4102‬המשך)‬
‫‪ .2‬יובהר כי באופן עקרוני‪ ,‬באותם מקרים שבהם יש שימוש פרטי ברכב או פוטנציאל‬
‫שימוש כאמור‪ ,‬יש לזקוף שווי לעובדים גם אם לא מדובר ב"רכב צמוד" במשמעות‬
‫הרגילה של המושג (למשל ‪ -‬רכב הנותר בחניית העובד)‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשות המסים‬
‫אישרה הקלה ולפיה אם הרכב נותר בידי העובד לצורך חניה בביתו באופן חד פעמי‬
‫פעם בחודש בשעות הלילה‪ ,‬ביום שבו עבד העובד‪ ,‬לא בסופי שבוע ובאופן אקראי ולא‬
‫שיטתי ‪ -‬אין צורך לחייב שווי רכב לעובד‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרים של שימוש ברכב מאגר לנסיעות לבית העובד יותר מפעם אחת בחודש‬
‫נקבע כי אם לא מדובר ברכב הנותר בידי העובד לסופי שבוע‪ ,‬יש לזקוף שווי יחסי‪ ,‬על‬
‫פי היחס שבין מספר הימים בחודש (‪ 21‬יום) ובלבד שנתקיימו כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הועמד‪/‬ו לרשות העובד רכב‪/‬י מאגר (לרבות חניית לילה בחניית העובד) במהלך‬
‫חודש קלנדרי למספר ימים שאינו עולה על עשרה ימים‪ ,‬וכן במספר ימים מוגבל‬
‫במהלך שנה קלנדרית שאינו עולה על ‪ 011‬ימים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא הועמד לרשותו של העובד רכב אחר באותו חודש (אין לו רכב צמוד)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא מדובר ברכב המוצמד לעובד אלא ברכב מאגר המיועד לפעילויות שוטפות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרכב נותר בידי העובד למשך הלילה בלבד (החל מתום יום העבודה המלא של‬
‫העובד בתום פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע והסתיים לאחר שעות העבודה‬
‫הרגילות או לקראת פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע ביום המחרת הדורשת‬
‫יציאה לעבודה לפני שעות העבודה הרגילות)‪ .‬הרכב יוחזר למחרת בבוקר למקום‬
‫העבודה הקבוע למעט אם נדרש לפעילות כאמור לעיל ביום המחרת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הרכב מועמד לשימוש העובד באופן אקראי ולא שיטתי בשל צורכי העבודה ועל פי‬
‫אישור של הגורם המוסמך במקום העבודה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הרכב לא נמצא בידי העובד החל מסוף יום ה' ועד יום א'‪ ,‬בחגים‪ ,‬בשבתון‪ ,‬ימי‬
‫חופשה‪ ,‬ימי מחלה או בכל יום היעדרות אחר מהעבודה‪.‬‬
‫רשות המסים מדגישה כי בכל מקרה שאינו עומד בכללים אלו‪ ,‬יש לזקוף שווי שימוש‬
‫חודשי מלא‪ .‬עם זאת‪ ,‬נקבע כי בגין רכב מאגר אחד לא ייזקף יותר משווי שימוש חודשי‬
‫מלא אחד‪ .‬עוד נקבע כי המעביד חייב לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים‬
‫המפורשים בהנחיה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬סוגי הוצאות החזקת רכב הן רשימה "סגורה" של הוצאות שהוגדרו בתקנות כדלקמן‪:‬‬
‫רישוי‪ ,‬ביטוח מקיף‪ ,‬ביטוח חובה‪ ,‬דמי שכירות‪ ,‬דלק‪ ,‬שמנים‪ ,‬הוצאות תיקון ואחזקה‪,‬‬
‫הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע‪ ,‬אגרה לכביש חוצה ישראל ופחת לפי סעיף‬
‫‪ 20‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נתונים לתאום הוצאות עודפות לשנת ‪( 4102‬המשך)‬
‫ה‪ .‬הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה יתווספו ל"הוצאות‬
‫החזקת רכב" ויותרו בניכוי על פי התקנות‪.‬‬
‫הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו‪ ,‬יותרו בדרך כלל במלואן (באם‬
‫מדובר בתשלום על בסיס קבוע ולא בתשלום לפי שעות חניה בפועל)‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫שינוי בשיעורי הפחת לרכבים מסוימים ‪ -‬בק"ת ‪ 7802‬מיום ‪ 22‬במאי ‪ , 2101‬הוחלף‬
‫הסעיף בתקנות הפחת משנת ‪"(0020‬תקנות ‪ )"0020‬לגבי רכב‪ ,‬ובין היתר הוגדלו‬
‫שיעורי הפחת לגבי כלי הרכב הבאים‪ :‬מונית ‪( 22%‬במקום ‪ )21%‬ונקבעו שיעורי פחת‬
‫ספציפיים לרכב סיור ורכב מדברי (‪ ) 21%‬ורכב היברידי (‪.)22%‬‬
‫בק"ת ‪ 6262‬מיום ‪ 20‬ביולי ‪ 2102‬נקבע תיקון לתקנות ‪ 0020‬לפיו הוקטנו שיעורי‬
‫הפחת לכלי רכב של חברות ליסינג כדלקמן‪ :‬שיעור הפחת לרכב מסוג ‪( M1‬רכב שבו‬
‫עד ‪ 2‬מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל אינו עולה על ‪ 2,211‬ק"ג או מסוג‬
‫‪( N1‬רכב שמשקלו המותר אינו עולה ‪ 2,211‬ק"ג) שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב‬
‫השכרה‪ /‬החכרה יהיה ‪( 07%‬במקום ‪ .)21%‬תחילתו של התיקון החל מיום ‪ 0‬באוגוסט‬
‫‪"( 2102‬יום התחילה") והוא יחול על רכב שהחל לשמש לראשונה להחכרה ביום‬
‫התחילה או לאחריו‪.‬‬
‫ז‪ .‬הגדלת הזקיפה של שווי השימוש ברכב –‬
‫(‪ )0‬השיטה הלינארית ‪ -‬חלה על רכבים שנרשמו לראשונה מיום ‪ 0‬בינואר ‪ 2101‬ואילך‬
‫רפורמת "המיסוי הירוק" קבעה לעניין שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב לעובד כדלקמן‪:‬‬
‫שינוי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד שמקבל עובד שכיר ממעבידו משיטה של‬
‫סכומים קבועים לפי ‪ 6‬קבוצות מחיר לשיטה של אחוז ממחיר המחירון של הרכב (שיטה‬
‫ליניארית)‪ .‬השיטה הליניארית חלה רק על רכבים שנרשמו לראשונה מיום ‪ 0‬בינואר‬
‫‪ . 2101‬על כלי רכב שנרשמו לפני אותו מועד‪ ,‬תמשיך לחול שיטת‬
‫קבוצות המחיר‪.‬‬
‫רשות המסים מפרסמת את המחיר לצרכן ואת סכומי שווי השימוש לדגם‪ ,‬באתר רשות‬
‫המסים באינטרנט‪ ,‬בכתובת הבאה‪https://www.shaam.gov.il/mm-usecar/:‬‬
‫המידע באתר מובא במתכונת של שאילתא לחיפוש לפי קוד תוצר וקוד דגם בהתאם‬
‫לשיטת הקודים של משרד הרישוי‪ ,‬כפי שאלה מוטבעים על גבי רישיון הרכב‪.‬‬
‫(‪ )2‬בנוסף תבוצע הפחתה בזקיפת שווי השימוש‪ ,‬בסך של ‪ 221‬ש"ח לחודש‪ ,‬לכלי רכב‬
‫היברידיים‪ ,‬ללא קשר למועד רכישתם (לפני או אחרי ‪ 0‬בינואר ‪ .)2101‬הפחתה זו‬
‫נקבעה כהוראת שעה עד לסוף שנת ‪.2102‬‬
‫‪26‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫ח‪ .‬זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור‬
‫על‪-‬פי סעיף ‪ 27‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ניתן לקבל זיכוי ממס בשל תרומה לקרן לאומית או‬
‫למוסד ציבורי‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ )2(0‬לפקודה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫אצל נישום שהוא יחיד ‪ -‬זיכוי מס בשיעור ‪22%‬‬
‫אצל נישום שהוא חבר בני‪-‬אדם ‪ -‬זיכוי מס בשיעור מס החברות (‪ 22%‬בשנת ‪ 2102‬ו‪-‬‬
‫‪ 27.2%‬החל בשנת ‪ 2102‬ואילך)‪.‬‬
‫‪ ‬הזיכוי ינתן מסכום כולל מינימלי של תרומות שאינו עולה על ‪ 21%‬מההכנסה החייבת‬
‫(סכום מינימום ‪ ,₪ 081‬סכום מירבי ‪ .)₪ 0,021,111‬לגבי יתרת התרומות שלא נוצלה‬
‫בשנה הנוכחית ניתן לקבל זיכוי בשלוש שנות המס העוקבות‪.‬‬
‫ט‪ .‬מדרגות המס ליחיד בגין הכנסה מיגיעה אישית בשנת המס ‪4102‬‬
‫הכנסה שנתית ‪ /‬רווח‬
‫שנתי‬
‫עד ‪62,261‬‬
‫‪62,261-012,041‬‬
‫‪012,040-062,111‬‬
‫‪062,110-421,111‬‬
‫‪421,110-210,161‬‬
‫מעל ‪*210,161‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור המס‬
‫‪01%‬‬
‫‪02%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪28%‬‬
‫סכום המס בכל‬
‫מדרגה‬
‫‪7,227‬‬
‫‪7,277‬‬
‫‪02,262‬‬
‫‪22,221‬‬
‫‪80,177‬‬
‫סכום מס מצטבר‬
‫‪7,227‬‬
‫‪02,712‬‬
‫‪22,066‬‬
‫‪26,206‬‬
‫‪027,272‬‬
‫הכנסה חייבת מעל ‪ ₪ 800,271‬בשנה חייבת במס נוסף בשיעור ‪.2%‬‬
‫‪ 2‬מדרגות המס הראשונות יחולו על הכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסות מכל מקור אחר‬
‫אצל יחיד שמלאו לו ‪ 71‬שנה‪.‬‬
‫לגבי הכנסות אחרות שלא נקבע להן שיעור מס מוגבל‪ ,‬המדרגה הראשונה עד הכנסה‬
‫של ‪ ₪ 221,111‬תהיה ‪.20%‬‬
‫י‪ .‬נקודות זיכוי‬
‫‪‬‬
‫שווי נקודת זיכוי אחת בשנת ‪₪ 4,606 – 4102‬‬
‫‪‬‬
‫נקודות זיכוי רגילות –‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫גבר‪ :‬תושב ‪ 2‬נ"ז‪ ,‬נסיעות ‪ 0/2‬נ"ז – סה"כ ‪₪ 2,887‬‬
‫רווקה‪ ,‬גרושה‪ ,‬אלמנה‪ ,‬נשואה בחישוב נפרד‪ ,‬ונשואה בחישוב מאוחד שהיא בן הזוג הרשום‪:‬‬
‫תוספת של ‪ 0/2‬נ"ז‪ .‬סה"כ ‪ 2.62‬נ"ז שהם ‪ 6,002‬ש"ח‬
‫‪28‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נקודות זיכוי (המשך)‬
‫‪‬‬
‫זיכוי בעד הוצאות להחזקת קרוב נטול יכולת‬
‫יחיד תושב ישראל זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב משפחה נטול יכולת שהוא משותק‪ ,‬מרותק‬
‫למיטה‪ ,‬עיוור או בלתי שפוי בדעתו‪ ,‬וכן בעד ילד מפגר‪.‬‬
‫החוק מעניק הקלות למי שהחזיק בן משפחה במוסד או נקודת זיכוי אחת בגין אותם נטולי היכולת‪.‬‬
‫סעיף ‪ 22‬לפקודה קובע כי בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל‪ ,‬שהוא או בן זוגו שילם‬
‫בשנת המס בעד החזקה במוסד מיוחד של ילד‪ ,‬בן זוג או הורה משותקים לחלוטין‪ ,‬מרותקים למיטה‬
‫בתמ ידות‪ ,‬עיוורים או בלתי שפויים בדעתם‪ ,‬או בעד החזקת ילד מפגר במוסד מיוחד‪ ,‬יותר זיכוי ממס‬
‫בשיעור ‪ 22%‬מהסכומים ששילם‪ ,‬העולים על ‪ 02.2%‬מהכנסתו החייבת‪.‬‬
‫יחיד תושב ישראל יהיה זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד לפי סעיף ‪ 22‬לפקודה‪ ,‬או‬
‫לנקודות זיכוי בעד נטול יכולת לפי סעיף ‪ 22‬לפקודה‪ ,‬לפי העניין (להלן‪" :‬המזכה")‪ ,‬אם ההכנסה‬
‫החייבת של המזכה ושל בן זוגו לא הייתה יותר מהתקרה הקבועה בסעיף ליחיד או לבני זוג‪.‬‬
‫סעיף ‪( 22‬א) לפקודה קובע כי יחיד תושב ישראל‪ ,‬שהיה לו בשנת המס ילד משותק‪ ,‬עיוור או מפגר‪,‬‬
‫או שהיה לבן זוגו ילד כאמור‪ ,‬יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל‬
‫כל ילד‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫ישנם ילדים הסובלים מליקויי למידה‪ ,‬הפרעות קשב והיפראקטיביות‪ .‬בגין ילדים אלה זכאים ההורים‬
‫להקלות במס‪.‬‬
‫זיכוי בעד נטול יכולת ‪ -‬תקרות ההכנסה המאפשרות קבלת הזיכוי‬
‫‪‬‬
‫תקופה‬
‫הכנסת נטול היכולת‬
‫ובן זוגו‬
‫הכנסת נטול יכולת שאין לו בן זוג‬
‫‪2102‬‬
‫‪272,111‬‬
‫‪077,111‬‬
‫‪2102‬‬
‫‪272,111‬‬
‫‪072,111‬‬
‫נקודות זיכוי לתושב חוזר‬
‫‪ .0‬בעקבות תיקון לפקודה נקבע כי בהגדרת "עולה" שבסעיף ‪ 22‬לפקודה ייכלל גם יחיד ששב והיה‬
‫לתושב ישראל מיום ‪ 07/2/2101‬ועד ליום ‪ ,21/0/2102‬לאחר שהיה תושב חוץ במשך ‪ 7‬שנים‬
‫רצופות לפחות (להלן‪" :‬תושב חוזר מוטב")‪ .‬לעניין זה נקבע בתיקון‪ ,‬כי מי שבידו תעודת "תושב‬
‫חוזר" ממשרד הקליטה‪ ,‬לפיה שהה מחוץ לישראל ‪ 7‬שנים לפחות (להלן‪" :‬תעודת תושב חוזר‬
‫מוטב")‪ ,‬ייחשב לתושב חוזר מוטב וכפועל יוצא מכך ‪ -‬כ"עולה" לעניין סעיף ‪22.‬‬
‫‪ .2‬בעקבות התיקון‪ ,‬יהיה זכאי תושב חוזר מוטב (בדומה לעולה חדש)‪ ,‬לנקודות זיכוי הניתנות‬
‫באופן מדורג במשך ‪ 2.2‬שנים מיום ההגעה לישראל או מיום ‪ ,0/0/4100‬לפי המאוחר‪ ,‬באופן‬
‫הבא‪:‬‬
‫א‪ 0/2 .‬נקודת זיכוי חודשית במהלך ‪ 08‬החודשים הראשונים‪.‬‬
‫ב‪ 0/7 .‬נקודת זיכוי חודשית במהלך ‪ 02‬החודשים הבאים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 0/02‬נקודת זיכוי חודשית במהלך ‪ 02‬החודשים הבאים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נקודות זיכוי (המשך)‬
‫‪ .2‬תושב חוזר מוטב ששב והיה לתושב ישראל מיום ‪ 07/2/2101‬ועד ליום ‪ 20/02/2101‬יהיה זכאי‬
‫לנקודות הזיכוי האמורות‪ ,‬אולם הן יבואו בחשבון בחישוב המס שלו‪ ,‬החל מיום ‪.0/0/4100‬‬
‫תושב חוזר מוטב ששב והיה לתושב ישראל מיום ‪ 0/0/2100‬ועד ליום ‪ ,21/0/2102‬יהיה זכאי‬
‫לנקודות הזיכוי לפי סעיף ‪ ,22‬והן יבואו בחשבון בחישוב המס שלו מיום הגעתו והיותו תושב‬
‫ישראל‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי ההשהיה האמורה שבתחילת קבלת ההטבה (מיום הגעתו לישראל ועד ‪)0/0/2100‬‬
‫אינה באה על חשבון תקופת ההטבות‪ ,‬כלומר ‪ -‬תושב חוזר כאמור יהא זכאי לנקודות הזיכוי‬
‫במשך ‪ 2.2‬שנים מלאות‪ ,‬לפי המדרג המפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬הסדרים מסוימים החלים על עולה חדש בהתאם לסעיף ‪ 22‬לפקודה ולתקנות מכוחו‪ ,‬כמו‬
‫האפשרות להשהות את קבלת נקודות הזיכוי עקב שירות צבאי סדיר או עקב לימודים במוסד‬
‫לימודים על תיכוני או עקב תקופת שהייה בחו"ל‪ ,‬יחולו בהתאמה גם על תושב חוזר מוטב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נקודות זיכוי בגין ילדים‬
‫בעקבות תיקון ‪ 061‬לפקודה‪ ,‬החל משנת ‪ 2102‬יינתנו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת‬
‫המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים‪ ,‬ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד‬
‫החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת בגרותו (כפי המצב לפני התיקון)‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ניתנות נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל שלוש‪ :‬נקודת זיכוי אחת‬
‫בשנת הלידה של הילד ובשנה שבה מלא ו לילד שלוש שנים‪ ,‬ושתי נקודות זיכוי בשנים שבהן מלאו‬
‫לילד שנה ושנתיים‪.‬‬
‫להלן טבלה המרכזת את מגוון האפשרויות כאמור‪:‬‬
‫גיל הילד‬
‫גבר בגין‬
‫"פעוט" (למעט‬
‫גבר החי בנפרד‬
‫מהאם שבחזקתו‬
‫ילד‪ ,‬ראה טור‬
‫שני משמאל)‬
‫אישה‬
‫נשואה עם‬
‫ילד אחד‬
‫"הורה‬
‫יחיד"‬
‫שבחזקתו‬
‫ילד אחד‬
‫הורה‬
‫(גבר‪/‬אישה)‬
‫החי בנפרד‬
‫שבחזקתו ילד‬
‫הורה (גבר‪/‬אישה)‬
‫החי בנפרד‬
‫ומשלם מזונות‬
‫ויש לו "פעוט"‬
‫שאינו בחזקתו‬
‫שנת לידה‬
‫‪0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪06-7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪08‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫פירוט‬
‫נקודות‬
‫הזיכוי‬
‫שניתנו‬
‫לעיל‬
‫"פעוט"‬
‫(‪)0‬‬
‫ילדים‬
‫(‪)2‬‬
‫"הורה יחיד"‬
‫"פעוט"‬
‫ילדים‬
‫(‪)2‬‬
‫"חי בנפרד"‬
‫ילדים‬
‫(‪)2‬‬
‫"כלכלת ילדים"‬
‫"פעוט"‬
‫(‪)2‬‬
‫‪21‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫נקודות זיכוי (המשך)‬
‫להלן ביאור לנקודות הזיכוי (נ"ז)‪:‬‬
‫(‪ )0‬נ"ז בגין פעוט‪.‬‬
‫בשנת הלידה ובשנה ה‪ 1.2 08-‬נ"ז כבעבר‪ ,‬בשנה הראשונה עד החמישית נ"ז ‪ 0‬בגין ילד‪.‬‬
‫(‪ )2‬כבעבר ‪ +‬נ"ז ‪ 0‬בגין ילד עד גיל ‪.2‬‬
‫(‪)2‬‬
‫בשנת הלידה ‪ -‬נ"ז ‪ 0‬בגין פעוט ‪ 1.2 +‬נ"ז בגין ילוד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד‪.‬‬
‫בשנה הראשונה ‪ 2 -‬נ"ז בגין פעוט ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד עד‬
‫גיל ‪.2‬‬
‫בשנה השנייה ‪ 2 -‬נ"ז בגין פעוט ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד עד גיל‬
‫‪.2‬‬
‫בשנה השלישית ‪ 0 -‬נ"ז בגין פעוט ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד עד‬
‫גיל ‪2‬‬
‫בשנה הרביעית ‪ 0 -‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד עד גיל ‪.2‬‬
‫בשנה החמישית ‪ 0 -‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד עד גיל ‪.2‬‬
‫בשנה השישית ועד ה‪ 0 - 06-‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין הורה יחיד‪.‬‬
‫בשנה ה‪ 0 - 08-‬נ"ז בגין ילד ‪ 1.2 +‬נ"ז בגין ילוד‪.‬‬
‫(‪ )2‬בשנת הלידה ‪ 1.2 -‬נ"ז בגין ילוד ‪ 0 +‬נ"ז בגין חד הורי‪.‬‬
‫בשנה הראשונה ועד החמישית ‪ 0 -‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין חד הורי ‪ 0 +‬נ"ז בגין ילד עד גיל ‪.2‬‬
‫בשנה שישית ועד ה‪ 0 - 06-‬נ"ז בגין ילד ‪ 0 +‬נ"ז בגין חד הורי‪.‬‬
‫בשנה ה‪ 1.2 - 08-‬נ"ז בגין ילוד ‪ 0 +‬נ"ז בגין חד הורי‪.‬‬
‫(‪ )2‬בשנת הלידה ובשנה השלישית ‪ 0 -‬נ"ז בגין כלכלת ילדיו ‪ 0 +‬נ"ז בגין פעוט‪.‬‬
‫בשנה הראשונה ובשנה השנייה ‪ 0 -‬נ"ז בגין כלכלת ילדיו ‪ 2 +‬נ"ז בגין פעוט‪.‬‬
‫בשנה הרביעית ועד ה‪ 0 - 08-‬נ"ז בגין כלכלת ילדיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זיכוי על תרומות למוסד ציבורי מאושר‬
‫הזיכוי על תרומות בשיעור ‪ 22%‬מסכום התרומה‪ ,‬שנתרמו למוסדות ציבוריים מאושרים‪ ,‬יינתן אם‬
‫סכום התרומות עלה מעל ‪ 081‬ש"ח בשנת המס ‪.2102‬‬
‫הזיכוי יינתן מסכום כולל של תרומות שאינו עולה על ‪ 21%‬מההכנסה החייבת‪ ,‬או שאינו עולה על‬
‫סכום מרבי בסך ‪ 0,021,111‬ש"ח בשנת המס ‪ ,2102‬לפי הנמוך מביניהם‪ .‬לגבי סכום תרומות‬
‫שעולה על התקרה ניתן לקבל זיכוי מהמס בשלוש שנות המס הבאות העוקבות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫יא‪ .‬עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת‬
‫יעדי התקציב לשנים ‪ 4102‬ו‪ ,)4102 -‬התשע"ג‪4102-‬‬
‫‪ .0‬החל משנת המס ‪ 4102‬הועלה שיעור מס החברות מ ‪( 42%‬בשנת ‪ )4102‬ל ‪-‬‬
‫‪.46.2%‬‬
‫‪ .4‬סגירה של פרצות מס‬
‫‪ 4.0‬מיסוי חלוקת רווחי שערוך‬
‫‪ 4.4‬תיקון מודל חברה משפחתית סעיף ‪62‬א לפקודת מס הכנסה‬
‫תכנוני מס רבים מתבצעים בתפר ובמעבר בין חברה משפחתית לחברה רגילה ולהיפך‪ ,‬ולכן התיקון‬
‫מטפל בעיקר במעברים אלה ‪ .‬כמו כן נקבעו הוראות מעבר ותחולה מיוחדות לעניין זה‪.‬‬
‫בחירת החברה לסיווגה כחברה משפחתית רק בסמוך להתאגדותה ‪ -‬עד לתיקון התאפשר לחברה‬
‫(תושבת ישראל או תושבת חוץ ( לבקש לראותה כחברה משפחתית עד חודש לפני תחילתה של שנת‬
‫מס ‪,‬או תוך ‪ 3‬חודשים לאחר התאגדותה‪ .‬בתיקון נקבע כי חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל‬
‫החל ביום ‪ 0‬באוגוסט ‪"( 2013‬יום תחילה") תוכל לבחור בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה ‪,‬‬
‫אם ברצונה להיות חברה משפחתית לצורכי מס ‪.‬היה וחברה בחרה שלא להיות חברה משפחתית ‪,‬‬
‫היא לא תוכל להפוך לחברה משפחתית בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫הוראות למקרה בו חדל להתקיים התנאי כדי להיות הנישום המייצג ‪ -‬נקבע בתיקון‪ ,‬כי חברה תידרש‬
‫להודיע על נישום מייצג אחר בתוך ‪ 71‬ימים מיום שהנישום הקיים חדל קיים את התנאי‪ .‬אם לא‬
‫הודיעה החברה כאמור‪ ,‬היא תחדל להיות חברה משפחתית זכאית החל מתחילת שנת המס שבה‬
‫חדל להתקיים בנישום התנאי האמור‪.‬‬
‫הוראות למקרה בו חדל להתקיים בחברה התנאי להיחשב כחברה משפחתית ‪ -‬חברה שחדלה להיות‬
‫חברה משפחתית‪ ,‬לאחר שהפסיקה לעמוד בתנאים לחברה כאמור לדוגמה‪ ,‬בשל הקצאה או מכירה‬
‫של מניות למי שאינו נחשב לבן משפחה‪ ,‬תחדל להיות חברה משפחתית זכאית מתחילת שנת המס‬
‫שבה חדל להתקיים בה התנאי האמור ‪.‬‬
‫דיבידנד שהתקבל בשנת המס שבה חדלה חברה להיות משפחתית ‪ -‬דיבידנד שהתקבל באותה שנת‬
‫מס שבה חדלה החברה להיות חברה משפחתית זכאית יהיה חייב במס כאילו החברה נשארה‬
‫במעמד של חברה משפחתית‪ ,‬קרי לפי סעיף ‪ 022‬ב(‪ )2‬לפקודה מס בשיעור של ‪ 02%‬או ‪ , 21%‬ולא‬
‫יחולו הוראות סעיף ‪(027‬ב) לפקודה (דיבידנד בינחברתי שאינו נכלל בבסיס ההכנסה החייבת) ‪.‬‬
‫ואולם הוראות חדשות אלו לא יחולו במקרה שבו החברה חדלה להיות משפחתית בשל פטירת חבר‬
‫בה או בשל רכישה (לרבות בדרך של הקצאת מניות) של ‪ 22%‬מהזכויות בה על ידי מי שאינו צד‬
‫קשור לה או לבעלי מניותיה‪.‬‬
‫מועד הגשת בקשה להפסקת סיווג החברה כחברה משפחתית ‪ -‬התיקון קובע‪ ,‬שעל החברה להודיע‬
‫לפקיד השומה לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת המס (‪ 21‬בנובמבר) כי היא מבקשת לחדול‬
‫מלהיות חברה משפחתית זכאית ‪ ,‬ומשהודיעה כאמור תחדל להיות חברה משפחתית זכאית החל‬
‫בשנת המס שלאחר שנת המס שבה ניתנה ההודעה‪.‬‬
‫חברה משפחתית שחדלה להיות חברה משפחתית זכאית‪ ,‬בין אם בשל אי התקיימות תנאים ובין אם‬
‫בשל בחירתה‪ ,‬לא תוכל עוד להיחשב לחברה משפחתית בעתיד ‪.‬‬
‫הרחבת הגדרת ההכנסות שייוחסו לנישום ‪ -‬בתיקון נקבע שגם שבח של החברה לפי חוק מיסוי‬
‫מקרקעין ייוחס לנישום המייצג‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי‬
‫התקציב לשנים ‪ 4102‬ו‪ ,)4102 -‬התשע"ג‪( 4102-‬המשך)‬
‫הגדרת הרווחים שחולקו מהכנסות החברה שניתן לחלקם ללא מס (מאוחר ששולם עליהם כבר מס‬
‫על ידי הנישום המייצג)‪:‬‬
‫א) רווחים שחולקו מההכנסה החייבת של החברה‬
‫ב) בתוספת ההכנסה הפטורה ממס‬
‫ג) בהפחתת המס החל על הנישום‪ ,‬אם שולם על ידי החברה המשפחתית והיא לא חייבה‬
‫אותו בהתאם‪.‬‬
‫ד) בתוספת דיבידנד החייב במס לפי סעיף זה‪.‬‬
‫ניצול הטבות אישיות רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה – הטבות מס הניתנות‬
‫באופן אישי (פטור ממס לעיוור ונכה‪ ,‬סעיף ‪(02‬א) או (ג) ‪(06‬ב) או פטור ממס או הקלות לתושב חוץ‪,‬‬
‫יינתנו רק אם מקבל ההטבה הוא הנישום המייצג של החברה משפחתית ורק כפי חלקו בזכויות‬
‫לרווחי החברה ‪ ,‬זאת כדי למנוע מצב שבו מוקמת חברה משפחתית אך ורק במטרה לנצל את הטבות‬
‫המס האישיות בשל כלל הכנסת בני המשפחה שאינם זכאים להטבות‪.‬‬
‫אי תחולת רוב הוראות הפטור על שינויי מבנה על חברה משפחתית ‪ -‬כדי למנוע תכנוני מס‪ ,‬נקבע‬
‫בתיקון כי הוראות חלק ה' ‪ 2‬לפקודה לא יחולו על חברה משפחתית‪ ,‬למעט סעיף ‪012‬א(א) לפקודה‪,‬‬
‫העוסק בהעברת מלוא הזכויות בנכס לחברה וסעיף ‪012‬ב(א) לפקודה‪ ,‬העוסק בשותפים המעבירים‬
‫את מלוא זכויותיהם בנכס לחברה שהוקמה במיוחד לצורך כך‪.‬‬
‫הוראות תחולה והוראות מעבר לגבי החברה המשפחתית‬
‫ההוראות לגבי הרווחים שחולקו מהכנסות החברה שניתן לחלקם ללא מס יחולו על רווחים שיוחלקו‬
‫מהכנסות החברה המשפחתית החל מיום ‪ 0‬בינואר ‪ 2102‬ואילך‪.‬‬
‫הודעה לגבי חברה רגילה הרוצה להיחשב למשפחתית ‪ -‬באם ערב יום התחילה (‪ )0.8.2102‬היתה‬
‫החברה זכאית לבקש להיות חברה משפחתית ומתקיימים בה התנאים שבסעיף ‪72‬א(א) בנוסחו‬
‫החדש‪ ,‬היא רשאית להגיש בקשה כאמור בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה(קרי‪ ,‬עד ליום ‪21‬‬
‫בנובמבר ‪ ,)2102‬ואז יראו אותה כחברה משפחתית החל בשנת המס ‪ 2102‬ויחולו לגביה ההוראות‬
‫המכבידות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬חלוקה רעיונית של עודפים שנצברו עד ליום ‪ ,20.02.2102‬תוך דחיית תשלום המס‬
‫בתנאים מסוימים עד ‪.20.02.2106‬‬
‫‪ ‬מכירה רעיונית של הנכסים שהיו בבעלות החברה ביום ‪ ,20.02.2102‬כאשר ביום‬
‫מכירתם בפועל יעשה פיצול לינארי‪.‬‬
‫הוראות לגבי חברה משפחתית קיימת לפני יום התחילה –‬
‫חברה משפחתית קיימת תהיה רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה מבקשתה‬
‫להיחשב כחברה משפחתית זכאית‪ ,‬בתוך ‪ 021‬ימים מיום התחילה‪ .‬הודיעה כאמור‪ ,‬יחולו לגביה‬
‫הוראות הסעיף האמור‪ ,‬כנוסחו ערב יום התחילה ‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטול חלקי של נקודות זיכוי למסיימי תואר אקדמי (בהוראת שעה לתקופה‬
‫‪ 0.0.4102‬עד ‪)20.04.4102‬‬
‫סעיף ‪ 21‬ג מעניק נקודת זיכוי אחת בחישוב המס למי שזכאי לקבל תואר אקדמי ראשון ומחצית‬
‫נקודת זיכוי למי שזכאי לתואר אקדמי שני‪ .‬נקודות הזיכוי הנ"ל יינתנו למשך מספר שנות מס‪ ,‬שהן‬
‫כמספר שנות לימודיו האקדמיות‪ ,‬ובלבד שנקודות הזיכוי לא יינתנו יותר משלוש שנות מס בגין תואר‬
‫ראשון ובשתי שנות מס עבור תואר שני‪ .‬נקודות הזיכוי מובאות בחשבון החל בשנת המס שלאחר‬
‫שנת המס שבה הסתיימו לימודי התואר(פרט למי שנדרשת התמחות בתחום עיסוקו והשלמתו היא‬
‫תנאי להתמחות‪ ,‬שיכול לבחור שתחילת הזכאות תחל רק בשנה שלאחר סיום ההתמחות)‪ .‬באופן‬
‫דומה בוגרי תואר אקדמי שלישי ברפואה או רפואת שיניים זכאים לנקודת זיכוי אחת במשך שלוש‬
‫שנות מס ולחצי נקודת זיכוי במשך שתי שנות מס‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪ 21‬ד לפקודה תינתן הטבת מס ליחיד שסיים לימודי מקצוע בדמות מחצית נקודת זיכוי‬
‫במס‪ ,‬כמספר שנות לימודיו‪ ,‬אך לא יותר משלוש שנות מס‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי‬
‫התקציב לשנים ‪ 4102‬ו‪ ,)4102 -‬התשע"ג‪( 4102-‬המשך)‬
‫התיקון‬
‫לגבי מי שסיים לימודים כאמור בסעיפים ‪ 21‬ג או ‪ 21‬ד לפקודה‪ ,‬בתקופה שמיום ‪ 0‬בינואר ‪ 2102‬ועד‬
‫‪ 20‬בדצמבר ‪ , 2102‬יהיה זכאי לקבל את נקודת הזיכוי או מחצית נקודת הזיכוי במשך שנת מס אחת‬
‫בלבד‪ .‬היחיד יוכל לבחור אם הוא רוצה לקבל את נקודות הזיכוי בשנת המס שלאחר שנת המס בה‬
‫סיים את לימודיו או בשנת המס שלאחריה‪.‬‬
‫על מי שסיים את לימודיו עד ‪ 20.02.2102‬או החל מיום ‪ 0.0.2107‬יחולו ההוראות הקבועות שתוארו‬
‫לעיל‪ ,‬המעניקות את נקודות הזיכוי למשך מספר שנים ולא בשנה אחת בלבד‪.‬‬
‫על כן מומלץ‪ ,‬למי שעומד לסיים בתקופה הקרובה את לימודיו‪ ,‬להזדרז ולהשלימם לא יאוחר מיום‬
‫‪ ,20.02.2102‬על מנת שהוראת השעה בדבר הקטנת נקודות הזיכוי לא תחול עליו‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬כי ‪.‬‬
‫נקודות הזיכוי כאמור ניתנות החל משנת המס העוקבת לשנת הזכאות לתואר‪ ,‬כך שסיום לימודים‬
‫ייחשב רק אם ניתן אישור ממוסד הלימודים האקדמי על הזכאות לתואר‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאת שיעור המס על הכנסה מהימורים‪ ,‬הגרלות ופרסים‬
‫בתיקון נקבע כי שיעור המס יועלה על הכנסה שהופקה או שנצמחה החל ביום ‪ 0.0.2102‬ל ‪21%‬‬
‫במקום ‪.22%‬‬
‫‪ .2‬חובת דיווח של חלפני כספים על כל פעולה בסכום של ‪ ₪ 21,111‬ומעלה הוראת‬
‫שעה‬
‫יב‪ .‬עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת‬
‫יעדי התקציב לשנים ‪ 4102‬ו‪ ,)4102 -‬התשע"ג‪- 4102-‬‬
‫היבטי מיסוי מקרקעין‬
‫‪ .6‬מס רכישה‬
‫עיקרי השינויים‪:‬‬
‫‪ ‬יוטל גם בגין הקצאה של מניות באיגוד מקרקעין;‬
‫‪ ‬הוספת מדרגות מס נוספות לדירות יוקרה;‬
‫‪ ‬השיעורים המופחתים בגין דירה יחידה יינתנו רק לתושב ישראל;‬
‫‪ ‬העלאת שיעור מס הרכישה ל ‪ 7%‬בגין זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים;‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים היבטי מיסוי מקרקעין (המשך)‬
‫טבלת מס רכישה‬
‫יום רכישה‬
‫מדרגות מס רכישה‬
‫דירה יחידה בידי יחיד (לרבות תושב‬
‫חוץ)‬
‫שווי רכישה‬
‫‪ %‬מס‬
‫שווי רכישה‬
‫רכישה‬
‫‪1-0,180,221‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1-0,261,271‬‬
‫‪0,180,221-2,278,121‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪0,261,271-0,622,261‬‬
‫‪ 2,278,121‬ומעלה‬
‫‪2%‬‬
‫‪ 0,622,261‬ומעלה‬
‫דירה אחרת‬
‫עד ליום‬
‫‪20/7/4102‬‬
‫דירה יחידה בידי יחיד תושב ישראל‬
‫‪ %‬מס‬
‫שווי רכישה‬
‫רכישה‬
‫‪1%‬‬
‫‪1-0,261,271 0/2/4102‬‬‫‪2.2%‬‬
‫‪0,261,271-0,622,261 20/04/4102‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0,622,261-2,211,111‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪2,211,111-02,111,111‬‬
‫‪01%‬‬
‫מעל ‪02,111,111‬‬
‫החל מיום‬
‫‪0/0/4102‬‬
‫דירה יחידה בידי יחיד תושב ישראל‬
‫‪ %‬מס‬
‫שווי רכישה‬
‫רכישה‬
‫‪1%‬‬
‫‪1-0,261,271‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪0,261,271-0,622,261‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0,622,261-2,211,111‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪2,211,111-02,111,111‬‬
‫‪01%‬‬
‫מעל ‪02,111,111‬‬
‫דירה אחרת‬
‫שווי רכישה‬
‫‪1-0,180,221‬‬
‫‪0,180,221-2,278,121‬‬
‫‪2,278,121-2,211,111‬‬
‫‪2,211,111-02,111,111‬‬
‫מעל ‪02,111,111‬‬
‫דירה אחרת‬
‫שווי רכישה‬
‫‪1-0,122,022‬‬
‫‪0,122,022-2,211,111‬‬
‫‪2,211,111-02,111,111‬‬
‫מעל ‪02,111,111‬‬
‫‪ %‬מס‬
‫רכישה‬
‫‪2%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪ %‬מס‬
‫רכישה‬
‫‪2%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪01%‬‬
‫‪ %‬מס‬
‫רכישה‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪01%‬‬
‫‪ .7‬מס שבח על דירות מגורים‬
‫עיקרי השינויים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬ביטול הפטור על מכירת דירת מגורים שאינה יחידה (המס יחול רק על החלק היחסי המיוחס‬
‫לינארית לתקופת ההחזקה בנכס החל מיום ‪ )0.0.2102‬וקביעת הוראות לתקופת מעבר‬
‫המאפשרות פטור חלקי למכירה של עד שתי דירות;‬
‫צמצום הפטורים על מכירת דירה יחידה ‪:‬פטור רק למי שהחזיק בבעלות על הדירה ‪18‬‬
‫חודשים לפחות ‪,‬פטור רק למוכר תושב ישראל או תושב חוץ שהוכיח שאין לו דירת מגורים‬
‫במדינת תושבותו ‪,‬הגבלת הפטור עד לשווי של ‪ 2.2‬מיליון ‪;₪‬‬
‫שינוי נוסח הסעיף המאפשר פטור חד פעמי למשפר דיור;‬
‫שינוי נוסח הסעיף לגבי עסקת קומבינציה כאשר החלק הנמכר כולל חלק מהזכויות בדירת‬
‫מגורים;‬
‫‪22‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים היבטי מיסוי מקרקעין (המשך)‬
‫פרוט השינויים‬
‫לפני התיקון נכללו בחוק מיסוי מקרקעין מספר מסלולי פטור ממס על שבח ממכירת דירת מגורים‬
‫מזכה (פטור במכירה אחת לארבע שנים‪ ,‬פטור לדירת מגורים יחידה למוכר שלא מכר בפטור לפי‬
‫סעיף זה ‪ 08‬חודשים‪ ,‬פטור במכירת דירה שהתקבלה בירושה‪ ,‬פטור חד פעמי לתושב ישראל המוכר‬
‫‪ 2‬דירות כדי לקנות דירה אחת גדולה יותר)‪.‬‬
‫התיקון לחוק ביצע מספר שינויים עיקריים‪:‬‬
‫‪ 6.0‬ביטול סעיף הפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים החל מ‪-‬‬
‫‪ , 0/0/2102‬כלומר השבח יהיה חייב במס אצל יחיד לפי מדרגות המס עד לשיעור מס ‪.22%‬‬
‫במידה ויום רכישתה של דירת המגורים הנוספת הוא לפני יום ‪ ,0/0/2102‬יחול מס המחושב באופן‬
‫לינארי לפי יחס תקופות ההחזקה בדירה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫על השבח הריאלי עד יום ‪ 0/0/2102‬פטור ממס שבח;‬
‫על יתרת השבח הריאלי לאחר יום ‪ 0/0/2102‬יחול מס לפי מדרגות המס על יחיד‪,‬‬
‫בשיעור של עד ‪22%‬‬
‫הוראות מעבר‬
‫בתקופה ‪ 0/0/2102‬עד ‪ 20/02/2106‬יחולו הוראות מעבר‪ ,‬כך שהנישום ייהנה מחיוב מס ליניארי‬
‫(חלק פטור וחלק חייב ב‪ 22% -‬מס) רק לגבי שתי דירות שנרכשו לפני ‪ ,0/0/2102‬בהתאם לתנאים‬
‫המצטברים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במכירה של לפחות אחת משתי דירות המגורים בתקופת המעבר‪ ,‬המוכר היה זכאי לפטור לפי‬
‫סעיף ‪20‬ב(‪ ,)0‬אלמלא בוטל הסעיף‪ ,‬קרי המוכר לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה דירה‬
‫אחרת בפטור ממס‪.‬‬
‫עומדים בתקופת הצינון הנדרשת לגבי דירה שנתקבלה במתנה‪ ,‬לפי סעיף ‪20‬ו לפני תיקונו‪.‬‬
‫המכירות אינן לקרוב‪ ,1‬בין בתמורה ובין ללא תמורה‪.‬‬
‫‪ 6.2‬הגבלת הפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים יחידה –‬
‫לפני התיקון ניתן היה למכור בפטור לפי מסלול זה דירת מגורים מזכה אם היא דירתו היחידה‬
‫והמוכר לא מכר בפטור לפי סעיף זה במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה‪ ,‬דירת‬
‫מגורים אחרת‪ ,‬ובארבע השנים שקדמו למכירה לא היתה לו בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים‬
‫אחת כאמור; הוראה זו לא תחול על מכירת חלק בדירה שהוא פחות מ‪ 22%-‬ממנה ועל מכירת דירה‬
‫שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת תשנ"ז (‪ 0‬בינואר ‪;)0006‬‬
‫לאחר התיקון ‪:‬‬
‫‪ ‬נדרשת בעלות בדירה במשך ‪ 08‬חודשים לפחות‬
‫‪ ‬מכירה של עד שליש מדירת מגורים אחרת (במקום ‪ 22%‬לפני בתיקון) לא תפגע בפטור‬
‫‪ ‬הפטור יחול רק לגבי מוכר שהוא תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים‬
‫במדינה שבה הוא תושב‬
‫‪ ‬בתקופת המעבר‪ ,‬הפטור לפי נוסחו החדש‪ ,‬לא יחול על מי שביום ‪ 0/0/2102‬הייתה לו‬
‫יותר מדירת מגורים אחת‪ ,‬אלא יחולו הוראות המעבר (במסגרת למעלה)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫קרוב ‪ -‬בן זוג; הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא‪ ,‬צאצאי בן הזוג ובני זוגם של כל אחד מאלה; אח או אחות ובני זוגם;‬
‫איגוד שהוא בשליטתו;‬
‫‪27‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים היבטי מיסוי מקרקעין (המשך)‬
‫‪ 6.2‬דירות יוקרה ‪ -‬החל מתאריך ‪ 0/0/2102‬במכירת דירות יוקרה תמורת סך העולה על ‪2.2‬‬
‫מיליון ש"ח יוטל מס שבח בגין הסכום העולה על ‪ 2.2‬מיליון ש"ח‪ ,‬אף אם זו דירתו היחידה‬
‫של המוכר‪ .‬יודגש‪ ,‬כי ככל שהמוכר זכאי לפטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה הפטור‬
‫יינתן עד לסך של ‪ 2.2‬מיליון ש"ח‪ .‬הסכום העודף יתחייב במס לפי שיעורי מס ליחיד עד‬
‫‪.22%‬‬
‫‪ 6.2‬חזקת דירת מגורים יחידה – החל מיום ‪ 0/0/2102‬הפטור יחול גם כאשר למוכר עד ‪22%‬‬
‫מדירה אחרת )במקום ‪ ( 22%‬וכן לגבי דירה שנתקבלה בירושה והמוריש ערב פטירתו היה‬
‫בעליה של "דירה יחידה" במקרה כזה יהא זכאי היורש לפטור נוסף ועצמאי במכירת דירת‬
‫הירושה‪.‬‬
‫‪ 6.2‬פטור חד פעמי למשפר דיור ‪ -‬סעיף זה עודכן כך‪ ,‬שהחל מיום ‪ , 0/0/2102‬הפטור ממס מכוח‬
‫סעיף זה יינתן במכירת הדירה הראשונה‪ ,‬ואילו מכירה הדירה השנייה תיהנה מפטור ממס‬
‫לפי סעיף ‪20‬ב(‪ ,)2‬קרי דירה יחידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש בתיקון‪ ,‬כי למוכר תהיינה בבעלותו שתי‬
‫דירות מגורים בלבד‪ ,‬למעט הדירה החלופית הנרכשת כמובן‪.‬‬
‫תנאים נוספים במסלול זה‪:‬‬
‫(א) סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת‪ ,‬יחד‪ ,‬לא עלה על ‪0,087,111‬‬
‫שקלים חדשים;‬
‫(ב) הדירה החלופית בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות שנמכרו;‬
‫(ג) בהתקיים התנאים הבסיסיים בסעיף וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת‪,‬‬
‫יחד‪ ,‬לא עלה על ‪ 2,212,111‬שקלים חדשים‪ ,‬יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של‬
‫הדירה הראשונה‪ ,‬על סכום השווה להפרש שבין ‪ 0,087,111‬שקלים חדשים לבין סכום‬
‫השווי של הדירה הנוספת‪.‬‬
‫‪ 6.7‬עסקת קומבינציה כאשר החלק הנמכר כולל חלק מהזכויות בדירת מגורים ‪ -‬נוסח הסעיף‬
‫תוקן ונקבע כי מאחר שעסקת קומבינציה היא מכר חלקי של הזכויות במקרקעין‪ ,‬אף הפטור‬
‫בשל מכירת הזכויות בדירת המגורים יינתן בגובה החלק הנמכר בדירת המגורים בלבד‪.‬‬
‫‪ 6.6‬מתנות בין קרובים‬
‫‪‬‬
‫צומצם הפטור בעסקאות מתנה בין קרובים‪ .‬כמקודם‪ ,‬הפטור ימשיך לחול על העברה‬
‫לקרוב שהוא בן זוג; הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא‪ ,‬צאצאי בן הזוג ובני זוגם של כל אחד‬
‫מאלה‪ ,‬ואולם‪ ,‬החל מיום התחילה ( ‪ )0/8/2102‬הפטור לגבי מתנה לאח או אחות‪ ,‬יחול‬
‫רק לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צומצם מספר תקופות הצינון הקבועות בסעיף ‪20‬ו על מנת ליהנות מפטור על מכירת‬
‫דירת מגורים‪ ,‬כך שתידרש (בתוקף מיום ‪ )0/0/2102‬לגבי דירה יחידה שנתקבלה‬
‫במתנה תקופת צינון של ‪ 2‬שנים מיום קבלת המתנה‪ ,‬ואם התגורר המוכר בדירה דרך‬
‫קבע תידרש תקופת צינון של ‪ 2‬שנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוראות מעבר‪ :‬במכירת דירת מגורים מזכה במהלך התקופה ‪0/0/2102-20/02/2106‬‬
‫("תקופת המעבר")‪ ,‬תחול הוראה אנטי תכנונית לפיה במכירה על ידי מוכר שקיבל את‬
‫הדירה במתנה פטורה לפי סעיף ‪ 72‬לחוק בתקופה שמיום התחילה (‪ )0/8/2102‬ועד‬
‫תום תקופת המעבר (‪ )20/02/2106‬יראו לענין החלת הוראות המעבר‪ ,‬שבמסגרת‬
‫לעיל‪ ,‬את נותן המתנה כאילו הוא המוכר (קרי‪ ,‬עניין הטלת מס שבח בשיעור ‪ 22%‬על‬
‫החלק היחסי מהשבח שנצבר החל מיום ‪, 0/0/2102‬לעניין מניין המכירות בתקופת‬
‫המעבר ולעניין החלת החישוב הלינארי הישן באם נמכרות יותר משתי דירות‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫יג‪ .‬עיקרי הצעת החוק‪ :‬תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים‬
‫‪( 4102‬תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ד ‪ – 4102‬פרק המיסים‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 2102‬פרסם משרד השפטים את תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת‬
‫הכספים ‪ .2102‬במסגרת פרק המסים‪ ,‬מוצע להתמקד בסתימת פרצות מס הגורמות‬
‫לאבדן בהכנסות המדינה‪ ,‬ולהגדלת אי השוויון‪.‬‬
‫להלן עיקרי הצעת החוק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מענקים או סכומים שיתקבלו במסגרת סיום יחסי עובד מעביד או במסגרת הפסקת‬
‫מתן שירותים יסווגו כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד‪ ,‬לפי העניין‪ .‬במכירת מניות‬
‫על ידי בעל שליטה תחשב כל תמורה שתתקבל לרבות סכומים שישולמו בגין "אי‬
‫תחרות" כתמורה בגין המניות ובמקביל לא תותר הוצאה בידי הרוכש אלא בעת מכירת‬
‫המניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חובת הגשת דוח שנתי תורחב ותחול גם על‪· :‬‬
‫‪ o‬נהנה תושב ישראל שמלאו לו עשרים וחמש שנים‪.‬‬
‫‪ o‬מי שמתקיימת בו החזקה כי הינו תושב ישראל (על פי הימים בהם שהה בישראל)‬
‫ובלבד שכתושב ישראל היה חייב בהגשת דוח שנתי‪.‬‬
‫‪ o‬יחיד תושב ישראל אשר העביר בשנת המס כספים לחו"ל בסכום כולל של חצי מיליון‬
‫‪ ₪‬ויותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל המיסוי של חברת בית יתוקן בדומה לתיקון מודל המיסוי של חברה משפחתית‬
‫שבוצע ·במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים ‪ . 2102-2102‬עיקרי התיקונים יהיו ‪:‬‬
‫‪ o‬כל רכושה ופעילותה באופן ישיר של חברת הבית תהיה החזקת בניינים כך שלא‬
‫תוכל למשל להחזיק במניות חברה אחרת‪.‬‬
‫‪ o‬חברת בית לא תוכל להיות חלק משינוי מבנה פטור למעט העברת מלוא הזכויות‬
‫בנכס לחברה תמורת הקצאת מניות‪.‬‬
‫‪ o‬במכירת מניה של חברת בית בידי יחיד יופחתו מהתמורה רווחים שחויבו במס בידי‬
‫היחיד ולא חולקו‪ .‬מאידך יתווספו לתמורה הפסדים שיוחסו ליחיד בתקופת ההטבה‪.‬‬
‫‪ o‬יקבעו הוראות מעבר לחברות שערב יום התחילה היו חברות בית וכן הוראות חדשות‬
‫לבקשה להיחשב כחברת בית כגון חובת הגשת בקשה להיחשב כחברת בית תוך‬
‫שלושה חודשים מיום ההתאגדות‪ .‬חברה כאמור שלא ביקשה לא תוכל עוד לבקש‬
‫להיחשב כחברת בית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיקון לחוק מע"מ ‪ -‬בתיקון ‪ 21‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו ‪ -0062‬תוקנה הגדרת‬
‫"עסקת אקראי" כך שתחול גם לגבי מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם‬
‫שאין עיסוקו במכירת מקרקעין‪ .‬כיוון שבחלק מהמקרים רוכשת הקבוצה את המקרקעין‬
‫באמצעות נאמן‪ ,‬אולם המוכר אינו יודע על כך ואינו מעביר את המע"מ בשל העסקה ובכך‬
‫ניזוקה קופת המדינה בסכום המע"מ הנחסך‪ ,‬מוצע לקבוע כי אדם הקונה זכות במקרקעין‬
‫כנאמן עבור קבוצת רכישה‪ ,‬ימסור למוכר הצהרה בכתב כי הוא נאמן ואת פרטי קבוצת‬
‫הרכישה הנהנית‪ .‬לא פעל הנאמן כאמור ברישה‪ ,‬יראוהו לעניין פסקה (‪ )2‬להגדרת‬
‫"עסקת אקראי" בסעיף ‪ 0‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה‬
‫והוא יהיה החייב במע"מ בשל מכירה זו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי הצעת החוק‪ :‬תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים ‪4102‬‬
‫(תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ד ‪ – 4102‬פרק המיסים (המשך)‬
‫‪‬‬
‫הטבות מס לישובים‬
‫בבג"ץ נקבע שמנגנון הטבות המס הקבוע בסעיף ‪( 00‬ב) לפקודת מס הכנסה‬
‫(נוסח חדש)‪ ,‬התשכ"א ‪( -0070‬להלן‪-‬הפקודה) פוגע בשוויון באופן בלתי חוקתי‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬הסעיף קובע רשימה פרטנית של יישובים אשר תושביהם זכאים להנחות‬
‫במס הכנסה‪ ,‬מבלי שנקבעו קריטריונים ברורים על פיהם יוגדרו תנאי הזכאות‬
‫והיקפם‪.‬‬
‫בעקבות פסק הדין התקבלה החלטת ממשלה מס' ‪ 0221‬מיום ‪, 07.12.2102‬‬
‫לפיה הוסמך שר האוצר לתקן את פקודת מס הכנסה כך שתיקבע בה מתכונת‬
‫חדשה למתן הטבות מס לגבי הכנסה חייבת מיגיעה אישית‪ ,‬בהתאם קריטריונים‬
‫אובייקטיביים‪ ,‬ברורים ושוויוניים‪ ,‬כפי שנקבעו בהחלטה ‪ 0221‬הנזכרת‪.‬‬
‫על פי המתווה המוצע בהצעה זו‪ ,‬ייקבעו שלושה קריטריונים עיקריים שעל פיהם‬
‫יוגדרו תנאי הזכאות של הישובים להטבות המס‪ :‬פיזור דמוגרפי‪ -‬גיאוגרפי‪ ,‬מצב‬
‫חברתי כלכלי ומרחק מהגבול‪ ,‬כאשר בעבור כל אחד מהקריטריונים הישוב יקבל‬
‫ניקוד‪.‬‬
‫מוצע לקבוע בחקיקה‪ ,‬כי בשנת המס ‪ 2102‬החקיקה הקיימת לגבי הטבות מס‬
‫ליישובים‪ ,‬תישאר על כנה‪ .‬זאת‪ ,‬הואיל ומוצעת תקופת הסתגלות ליישובים אשר‬
‫רמת ההטבות שלהם תיפגע וכן לאור העובדה כי יש לעדכן את בסיס הנתונים‬
‫הקיים בלמ"ס‪.‬‬
‫מיסוי מקרקעין‬
‫‪‬‬
‫מס רכישה ‪ -‬מוצע לתקן את סעיף ‪(0‬ג ‪0‬ג) לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬באופן שמדרגות‬
‫מס הרכישה ושיעוריו כפי שנקבעו בחוק לעניין רכישת זכות במקרקעין שהיא דירת‬
‫מגורים‪ ,‬שאינה דירת מגורים יחידה‪ ,‬עד ליום ‪ 20‬בדצמבר ‪ , 2102‬ימשיכו לחול‬
‫באופן קבוע גם לאחר מועד זה‪ .‬במסגרת התיקון יעוגן מס רכישה קבוע בשיעור גבוה‬
‫יותר על רוכשי דירות מגורים שאינן דירות יחידות כמשמעותן בחוק‪ ,‬כך שרוכש דירת‬
‫מגורים שאינה יחידה ימשיך להיות מחויב במס רכישה בהתאם למדרגות ולשיעורים‬
‫להלן‪:‬‬
‫על חלק השווי שעד ‪ 0,022,001‬ש"ח – ‪2%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 0,022,001‬ש"ח ועד ‪ 2,260,601‬ש"ח – ‪7%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 2,260,601‬ש"ח ועד ‪ 2,722,621‬ש"ח – ‪6%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 2,722,621‬ש"ח ועד ‪ 02,262,822‬ש"ח – ‪8%‬‬
‫על חלק השווי העולה על ‪ 02,622,822‬ש"ח – ‪01%‬‬
‫‪20‬‬
‫היערכות לתום שנת המס ‪ 4102‬ותחילת שנת המס ‪4102‬‬
‫עיקרי הצעת החוק‪ :‬תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים‬
‫‪( 4102‬תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ד ‪ – 4102‬פרק המיסים (המשך)‬
‫‪‬‬
‫שבח אינפלציוני – תיקון שגיאה שנוצרה בתיקון ‪ 67‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫מוצע לתקן את החוק כך שגם השבח האינפלציוני החייב במס על פי נוסח החוק‬
‫היום‪ ,‬בגין חלק השבח הריאלי שזוכה לפטור ממס בנוסחת החישוב הלינארי‪ ,‬יהא‬
‫פטור ממס‪ ,‬בדומה לפטור שניתן על השבח הריאלי‪ .‬מוצע להחיל תיקון זה החל מ‪-‬‬
‫‪ ,0.0.2102‬כך שגם מי שבמהלך שנת ‪ 2102‬מכר דירת מגורים מזכה לא יהא חייב‬
‫במס בגין השבח האינפלציוני‪.‬‬
‫‪21‬‬