חטיבת כלכלה

‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫חומר לסעיף ‪ – 1‬חלק א'‬
‫ישיבת מועצה מס‪18.3.15 – 126 .‬‬
‫‏‪15‬‏מרץ‏‪ 2015‬‏‬
‫‏כ"ד‏אדר‏תשע"ה‬
‫ריכוז עמדות במסגרת שמיעת הציבור לעניין כללים לעניין דמי הקמה בתאגידי מים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כללי‏תאגידי‏מים‏וביוב‏(חישוב‏עלות‏הקמת‏מערכות‏מים‏וביוב‏וקביעת‏תעריפי‏דמי‏הקמה)‪,‬‏התשע"ה‪ 2015-‬‏‬
‫‏כללי‏תאגידי‏מים‏וביוב‏(חישוב‏עלות‏שירותי‏מים‏וביוב‏והקמת‏מערכת‏מים‏או‏ביוב)‏(תיקון‏מס'‏‪,)3‬‏התשע"ה‪2015-‬‬
‫כללי‏תאגידי‏מים‏וביוב‏(תעריפים‏לשירותי‏מים‏וביוב‏(חברות‏אזוריות)(תיקון)‪,‬‏התשע"ה‪2015-‬‬
‫כללי‏המים‏(תעריפי‏מים‏המסופקים‏מאת‏מקורות)‏(תיקון‏מס'‏‪,)3‬‏התשע"ה‪ 2015-‬‏‬
‫כללי‏תאגידי‏מים‏וביוב‏(תעריפים‏לשירותי‏מים‏וביוב‏והקמת‏מערכות‏מים‏או‏ביוב)(תיקון‏מס'‏‪,)3‬‏התשע"ה‪ 2015-‬‏‬
‫את‏קבצי‏העמדות‏ניתן‏להוריד‏מאתר‏האינטרנט‏של‏הרשות‏לפי‏הקישור‪ :‬‏‬
‫‪http://www.water.gov.il/Hebrew/about-reshut-hamaim/Authority-Board/Pages/sewer-construction-calc.aspx‬‬
‫‪1‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫להלן רשימת הנושאים אשר עלו במסגרת הליכי טרום השימוע‪ ,‬העמדות שהתקבלו בשימוע‪ ,‬טענות במסגרת יום הדיונים‬
‫עם הצוות המקצועי ברשות המים וכן הטענות שעלו בישיבת מועצה מס‪ 125 .‬מיום ‪ 12.3.15‬ע"י הגופים שהביעו עמדתם‬
‫בפני המועצה‪:‬‬
‫‪ 1‬‏ הערות‏כלליות‪:‬‏בקשת‏אורכה‏למתן‏תגובה‪,‬‏מתווה‏מוצע‏פסול‪,‬‏טענות‏לחוסר‏סמכות‏בקביעת‏דמי‏הקמה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫סקירת‏המתווה‏המוצע‏אינו‏מתיישב‏עם‏הוראות‏החוק ‏‬
‫המתווה‏המוצע‏אינו‏מתיישב‏עם‏שיטת‏ההיטל‏המאושרת‏על‏בסיס‏ערכאות‏משפטיות‏ ‏‬
‫המתווה‏המוצע‏אינו‏סביר‏ואינו‏בר‏קיימא‏במישור‏הכלכלי ‏‬
‫פגמים‏במתווה‏המוצע ‏‬
‫הוספת‏עלויות‏לדמי‏הקמה‬
‫אי‏קיום‏חובת‏הליך‏שימוע‏וחובת‏היוועצות‏חריגה‏בעיקרון‏העלות‏‬
‫ליקויים‏בתחשיב‏הרשות ‏‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫שיטת‏ההיטל‏הנוכחית‏טובה ‏‬
‫התייחסות‏פרטנית‏וכללית‏לטיוטת‏הכללים‬
‫השגות‏למודל‏המוצע ‏‬
‫נקודות‏לשיפור‏ ‏‬
‫השגות‏כלליות ‏‬
‫נקודות‏עקרוניות‏להתנהלות‏התאגיד‏בפרויקטים‏של‏רשות‏מקרקעי‏ישראל‏או‏משרד‏הביטחון ‏‬
‫‪2‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫להלן רשימת הגופים ששלחו טענות במסגרת שימוע דמי הקמה ‪:‬‬
‫תאגידים‏מיוצגים‬
‫עו"ד‏שפיר‏‪-‬‏מי‏חדרה‪,‬‏מי‏אביבים‪,‬‏מעיינות‏זיו‪,‬‏מי‏‬
‫יבנה‪,‬‏מי‏עכו ‏‬
‫עו"ד‏חנה‏זיכל‏ו‪/‬או‏רו"ח‏עקיבא‏זינגר‏‪-‬‏יובלים‏‬
‫אשדוד‪,‬‏מי‏כרמל‪,‬‏מי‏שמש‪,‬‏מיתב‪,‬‏מי‏ברק‪,‬‏פלגי‏‬
‫מוצקין‪,‬‏נווה‏מדבר ‏‬
‫עו"ד‏גידי‏פרישטיק‏ועו"ד‏דוד‏שחור‪-‬‏עין‏נטפים‪,‬‏‬
‫שרונים‪,‬‏עין‏אפק‪,‬‏מי‏הוד‏השרון ‏‬
‫רו"ח‏אופיר‏בוכניק‏‪-‬‏מי‏גת‏(כולל‏עיריית‏קריית‏גת)‪,‬‏‬
‫מי‏שקמה‪,‬‏מי‏אשקלון‪,‬‏פורום‏תאגידים ‏‬
‫עו"ד‏מירית‏דובר‏‪-‬‏מי‏נתניה‪,‬‏מי‏לוד‪,‬‏מי‏רקת‏‬
‫ואחרים ‏‬
‫עו"ד‏אלי‏אליאס‏‪-‬‏מי‏רמת‏גן‏ואחרים ‏‬
‫רשויות‏מקומיות‬
‫תאגידים‏(סה"כ‏‪-‬‏‪17‬‏‬
‫תאגידים)‬
‫מי‏תקווה‬
‫מי‏בת‏ים‬
‫וועד‏ראשי‏הרשויות‏הערביות‪:‬‏סכנין‪,‬‏תמרה‪,‬‏‬
‫ראמה‪,‬‏ביר‏אל‏מכסור‪,‬‏בסמת‏טבעון‪,‬‏בית‏‬
‫זרזיר‪,‬‏כאוכב‏ ‏‬
‫‏‬
‫התאחדות‏התעשיינים‏בישראל ‏‬
‫עיריית‏סחנין ‏‬
‫‏מי‏‬
‫גבעתיים‏‬
‫מי‏‬
‫הרצלייה‬
‫מי‏מוצקין‬
‫סובב‏‬
‫שפרעם‬
‫פלג‏הגליל‬
‫‏‬
‫מי‏רקת‬
‫פלגי‏השרון‬
‫‏‬
‫עו"ד‏אחמד‏אכתילאת‏‪-‬‏הרי‏נצרת‪,‬‏סובב‏שפרעם‪,‬‏מי‏ מי‏נתניה‏‬
‫הגליל‪,‬‏מי‏עירון‪,‬‏מי‏רהט‪,‬‏כפרי‏גליל‏תחתון ‏‬
‫מי‏שקמה‬
‫משרד‏עו"ד‏בן‏אריה‏–‏מי‏רמת‏גן ‏‬
‫‏‬
‫מי‏ציונה‬
‫‏‬
‫מי‏הוד‏‬
‫השרון ‏‬
‫מעיינות‏‬
‫השרון ‏‬
‫‏‬
‫עיריית‏בני‏ברק ‏‬
‫מרכז‏השלטון‏המקומי–‏שלמה‏‬
‫דולברג‏ודוב‏צור ‏‬
‫פורום‏תאגידי‏המים‏והביוב‏‬
‫בישראל ‏‬
‫מניב‏‬
‫ראשון‏‬
‫בע"מ‏‬
‫נווה‏מדבר‬
‫מי‏לוד‬
‫גופים‏אחרים‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪3‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫המועצה‏הישראלית‏לצרכנות‏‪-‬‏‬
‫עו"ד‏אביטל‏פריזמנט‏ברטון ‏‬
‫משרד‏הכלכלה‏‪-‬‏מינהל‏אזורי‏‬
‫פיתוח‏ ‏‬
‫משרד‏הביטחון‏‪-‬‏עו"ד‏עדי‏‬
‫מוסקוביץ ‏‬
‫עמותת‏רמתאני‏ ‏‬
‫מפעל‏המים‏כפר‏סבא‪-‬עו"ד‏לני‏‬
‫צבעוני ‏‬
‫‏‬
‫אזרחים‏שונים‏סאלח‏פארס‪,‬‏‬
‫מרזוק‏עמאר‏ואחרים ‏‬
‫מהנדס‏מים‏עצמאי‏–‏מר‏ד‪.‬‏‬
‫ורדי ‏‬
‫רשות‏מקרקעי‏ישראל ‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫להלן רשימת השינויים העקרוניים המוצעים ע"י הצוות המקצועי‪:‬‬
‫נקדים ונציין כי המלצת הצוות המקצועי היא להישאר במודל העקרוני שהוצע בעניין דמי ההקמה לפיו ייקבע תעריף בסיס אשר עליו יופעלו פרמטרים אחידים לצורך קביעת‬
‫דמי ההקמה שיחולו על בעל הנכס ואשר יאוזנו‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬באמצעות רכיב הפחת בתעריף המים השוטף‪ .‬עם זאת‪ ,‬ולאור ההערות במסגרת טרום השימוע‪ ,‬החומר‬
‫שהוגש בשימוע‪ ,‬יום העיון והשימוע בע"פ בפני חברי המועצה‪ ,‬ומעבר לצורך לחדד ולהבהיר את הוראות הכללים באופן שיהלום את עיקרון העלות ויבטיח מניעת כפל‬
‫תשלום‪ ,‬מוצעים השינויים הבאים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫שינויים עיקריים שמוצע לבצע‬
‫‪ .1‬מפקדי נכסים ועדכון כמויות‪ -‬עדכון כמויות מים ומפקדי נכסים לשנת ‪ 2013‬במקום לשנים ‪ ;2008-2009‬הנושא נבדק לעומק על ידי הצוות המקצועי ונראה כי‬
‫השפעתו היא הקטנת התעריף‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל השינוי העמוק המבוצע בכללים אלו הוחלט שלא לשנות את בסיס התעריף אלא לבדוק השפעת רכיב זה בעדכון התלת‬
‫שנתי שלאחר פרסום התעריפים‪.‬‬
‫‪ .2‬מקדם עלויות נוספות‪ -‬קביעת מקדם עלויות נוספות שיגדיל את התעריף עבור ערים המאופיינות במתחמים אורבניים שוקקים‪ ,‬צפיפות‪ ,‬סוג קרקע‪ ,‬עתיקות וכיו"ב‪-‬‬
‫טרם הסתיימה הבדיקה בעניין זה‪.‬‬
‫‪ .3‬גודל דירות‪ -‬הפחתת גודל דירה מ‪ 125 -‬למ"ר ל‪ 110-115 -‬מ"ר; לאור דבריו של ראש עיריית ראשון לציון ויו"ר ועדת המים בשלטון המקומי (מר דב צור) הדבר נבחן‬
‫ונמצא כי נושא זה כבר מצא ביטוי בהצעת הכללים הנוכחית למול מודל הבסיס‪.‬‬
‫‪ .4‬שינוי מקדם צפיפות נמוכה – לאור הטענות של תאגידי הפריפריה ובעיקר תאגידים במגזר המיעוטים‪ ,‬המודל נבחן בשנית ומוצע לבצע שינוי במקדם לצפיפות נמוכה‬
‫כך שמקום תוספת של ‪ 50%‬לבסיס תעמוד התוספת על ‪ 35%‬בלבד‪.‬‬
‫‪ .5‬השלמה למחצית ערך כינון מלא‪ -‬לאור הטענות בתאגידים שירשו מצב תשתיתי גרוע (תל אביב וכו') למול הסטנדרט‪ .‬מוצע לעדכן את השלמה של יחס נכסים מ –‬
‫‪ 45%‬ל‪.50%-‬‬
‫‪1‬‬
‫השימוש במונחים‪' :‬נקבע'‪' ,‬הוחלט'‪' ,‬הורחב' וכו' הינם לצורך הנוחות בלבד‪ ,‬ומדובר כמובן בהמלצות של הצוות המקצועי ברשות והכל כפוף להחלטות המועצה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫‪ .6‬מטרות הכללים ומימון התשתיות‪ -‬הובהר כי הכללים מיועדים ליצור לתאגידים מקורות מימון להקמה‪ ,‬פיתוח ושדרוג מערכות מים וביוב בהתאם לעיקרון העלות‪,‬‬
‫וזאת בהתאמה ובמשולב עם כלל ההסדרה הקיימת כיום לגבי קביעת התעריפים השוטפים‪ ,‬ובראשם עם כללי חישוב העלות‪ .‬הבהרה זו משקפת את עמדת הצוות‬
‫המקצועי שיש לדחות את הטענות השונות בדבר העדר יכולת מימון והקמת התשתיות ואי התאמה כביכול בין עקרון העלות לשיטת החישוב‪ ,‬שכן המארג הכולל של‬
‫הכללים מבטיח איזון בין צרכי ההשקעה הכוללים לבין סך התקבולים שמקבל התאגיד (בין בתשלום החד פעמי במסגרת דמי הקמה כמוצע בכללים אלה ובין בהכרה‬
‫ברכיב הפחת במסגרת התעריפים השוטפים)‪ .‬כפועל יוצא של עריכת איזון כאמור‪ ,‬האסדרה הכוללת של רשות המים נועדה להבטיח כי ככל שיימצא פער בין דמי‬
‫ההקמה שיקבעו לבין ההשקעות השקעות בפועל שביצע התאגיד – הוא מוצא את פתרונו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בדרך של הגדלה או הקטנה‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬של רכיב הפחת‬
‫ובהתאם הקטנה או הגדלה של מחיר רכישת המים על ידי התאגיד‪ ,‬בין בהפקה ובין ברכישה מחברת מקורות‪.‬‬
‫‪ .7‬אופן התחשבות בתשלום קודם‪-‬‬
‫(א) לשם התאמה להוראות סעיף ‪( 103‬א) לחוק שעניינן מניעת כפל תשלומים‪ ,‬נוספה ההגדרה "תשלום קודם" וכן נקבע כי בנייה ששולם בעדה "תשלום קודם"‬
‫לא תחוייב עוד‪ .‬אולם אם התקיימו הנסיבות בסעיף ‪(103‬א)(‪ )3‬לחוק‪ ,‬ניתן יהיה לחייב גם את הבנייה ששולם בעדה‪ ,‬ב – ‪ 10%‬מההיטל הרלוונטי לפי‬
‫הכללים המוצעים‪.‬‬
‫(ב) זיכוי בגין רכיב קרקע ששולמה‪ -‬בבנייה נוספת במסגרת זכויות הבנייה שהיו קיימות בעת התשלום על הקרקע‪ ,‬שתבוצע בתוך ‪ 7‬שנים ממועד תשלום על‬
‫הקרקע‪ ,‬יינתן זיכוי על שטח הקרקע "בתרגום" לשטחי בנייה לפי נוסחה‪ ,‬ואולם אם חלפו יותר משבע שנים ממועד התשלום על הקרקע‪ ,‬על בנייה כאמור‪,‬‬
‫שתחוייב בדמי הקמה תוך חמש שנים מתחילת הכללים ‪ -‬יחולו תעריפי דמי ההקמה בהפחתה של‪ .5% -‬בהתאמה לזיכויים אלו נוספו לכלל תעריפי דמי‬
‫ההקמה – ‪.2%‬‬
‫(ג) תוקן נושא נטל הראיה ביחס ל"תשלום קודם"‪ .1 :‬בנייה שהוקמה בהיתר וחוברה כדין למים ולביוב לפני יום תחילת הכללים יראו אותה כבנייה ששולם בעדה‬
‫תשלום קודם‪ .2 .‬בנייה שהוקמה בהיתר וחוברה כדין למים ולביוב לאחר יום התחילה – הנטל להפרכת תשלום קודם יהיה על התאגיד‪ .3 .‬לגבי בנייה אחרת‬
‫הנטל להוכחת תשלום קודם יהיה על בעל הנכס‪.‬‬
‫‪ .8‬גוף עתיר שטח‪ -‬הובהר כי ינתן פטור חלקי מתשלום דמי ההקמה‪ ,‬במקרה בו נחסכו עלויות הקמה מהתאגיד עקב ביצוען ע"י הגוף‪ .‬התווסף מנגנון לבירור מחלוקות‪,‬‬
‫בהכרעת הממונה‪ ,‬בין הגוף לבין התאגיד לעניין שיעור הפטור‪ .‬כמו כן התווספו הוראות פטור חלקי גם לגופים כאמור המבצעים בנייה חדשה‪.‬‬
‫‪ .9‬חיוב במקרים חריגים‪ -‬בסעיף המאפשר חיוב לפי עלויות ההקמה חלף דמי הקמה‪ ,‬בנכס שאין בו בנייה (או שיש בו בנייה בהיקף זניח)‪ ,‬נקבע כי התנאי לחיוב שלפיו‬
‫עלות ההקמה גבוהה מ‪ 250 -‬אלש"ח יחול רק ביחס לנכסים שאינם אדמה חקלאית‪.‬‬
‫‪ .10‬עילות להטלת דמי ההקמה‪ -‬הובהרו עילות החיוב כך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הובה ר כי העילה המתייחסת להטלת היטל בעת ביצוע עבודות‪ ,‬תתייחס רק לעבודות המאפשרות‬
‫חיבורו של הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫‪ .11‬עילת חיוב‪ -‬נוספה עילת חיוב מקום בו חובר נכס לראשונה על ידי החברה (חל גם במקרים בהם התשתיות בוצעו בעבר על ידי רשות המקומית והתאגיד הוא המבצע‬
‫את פעולות החיבור) ונקבע כי התשלום יהווה תנאי לחיבור הנכס‪ .‬נקבע כי החלפת חיבור של ספק מים אחר (שאינו החברה או הרשות המקומית) תיחשב אף היא‬
‫חיבור לראשונה‪ ,‬אלא אם בעל הנכס אישר שאין לו זכויות בגין תשתיות אספקת המים או התשלומים ששילם בעדן‪ ,‬או המחה לחברה זכויות כאמור‪ ,‬ככל שהיו לו‪.‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬בוטל סעיף שנכלל בטיוטה שהופצה להערות והתייחס לחיבור המחליף חיבור קיים לחברת מקורות והמנגנון שנקבע הורחב גם לספקים קודמים אחרים‪.‬‬
‫‪ .12‬תנאים להטלת דמי ההקמה ‪ -‬בעילות החיוב הנוגעות לבנייה חדשה ולבנייה חורגת‪ ,‬הובהר כי התנאי לחיוב הוא שהוקמו‪ ,‬בין על ידי החברה ובין על ידי הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬מערכות המאפשרות חיבור הנכס למים ולביוב‪ ,‬או שהחברה החלה בהקמת מערכות כאמור‪ .‬לגבי בנייה חורגת נקבע כי דרישת התשלום תבוטל אם‬
‫הבנייה נהרסה בתוך ‪ 90‬יום ממסירת הדרישה‪.‬‬
‫‪ .13‬הטלת דמי הקמה לפני היתר בניה ‪ -‬ניתן שיקול דעת לתאגיד אם להשתמש בסמכות זו של גביית מקדמה של דמי הקמה‪ ,‬ובוטל הצורך באישור הממונה לאי שימוש‬
‫בסמכות‪.‬‬
‫‪ .14‬הסכמי פיתוח‪ -‬הורחבה הגדרת "מתחם" כך שתכלול גם מתחמי תעשייה‪ .‬נקבע כי הסכמים קיימים ימשיכו לחול בשנת מעבר לשם התאמתם לכללי דמי ההקמה‬
‫למעט בהסכמים המותאמים מראש‪.‬‬
‫‪ .15‬נכס הבנוי בצפיפות נמוכה‪ -‬ניתנה אפשרות לבעל נכס בצפיפות נמוכה (‪ 5‬או פחות יחידות לדונם)‪ ,‬אשר יש לו אפשרות לבניית יחידות נוספות ותותר לו השלמת‬
‫הבנייה בתוך שבע שנים‪ ,‬לבנות שטח נוסף ללא חיוב בדמי הקמה בהיקף של עד מחצית מהשטח המקורי (שווה ערך לתשלום המקורי בצפיפות רגילה)‪.‬‬
‫‪ .16‬החזר תשלום יתר‪ -‬הוחלט כי אופן ההחזר יהיה לפי אמות המידה לשירות החלים על התאגידים‪ ,‬וזאת חלף המנגנון שהוצע בטיוטה‪.‬‬
‫‪ .11‬תחילה‪ -‬הוחלט לתת חודש נוסף מיום הפרסום ועד תחילת הכללים במקביל להתאים תוקפה של הוראת השעה הקיימת בכללי התעריפים ליום החלטת המועצה‬
‫בעניין זה וליום התחילה‪.‬‬
‫‪ .18‬שינויי הגדרות‪-‬‬
‫(א) הגדרת "בעל נכס"‪ -‬ההגדרה הותאמה‪ ,‬בשינויים‪ ,‬להגדרות המקובלות בחוקי עזר עדכניים‪ .‬בין היתר‪ ,‬בעקבות תיקון הגדרה זו‪ ,‬לא יתאפשר להטיל דמי‬
‫הקמה על שוכר‪/‬בר רשות של רשות מקומית‪ ,‬אלא אם כן ניתן לראות את תוכן הרשאתו כבעלות או חכירה דורות‪.‬‬
‫(ב) הגדרת "נכס"‪ -‬מחד‪ ,‬הורחבה לכלול גם מגרש (יחידה שנוצרה בתב"ע גם אם טרם נרשמה בטאבו)‪ .‬מנגד‪ ,‬צומצמה כך שלא תכלול דרכים שאינן פרטיות‬
‫(רחובות)‪.‬‬
‫(ג) תוקנו וחודדו הגדרות שונות בהתאמה לחקיקה מקבילה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫כללי דמי הקמה למערכות מים וביוב – עמדות הציבור‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‪.1‬‬
‫מי‏חדרה‪,‬‏מי‏‬
‫אביבים‪,‬‏מעיינות‏‬
‫זיו‪,‬‏מי‏יבנה‏‪,‬‏מי‏‬
‫עכו‪,‬‏–‏באמצעות‏‬
‫עו"ד‏שפיר‏‬
‫‪1‬‬
‫הערות‏‬
‫כלליות‏‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫מי‏גת‏(כולל‏עיריית‏‬
‫קרית‏גת)‪,‬‏מי‏‬
‫שקמה‪,‬‏מי‏‬
‫אשקלון‪,‬‏פורום‏‬
‫תאגידים‏ואחרים‏‬
‫–באמצעות‏רו"ח‏‬
‫בוכניק ‏‬
‫‏‬
‫מי‏רמת‏גן‏–‏‬
‫באמצעות‏משרד‏‬
‫עו"ד‏בן‏אריה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫טענה‏בדבר‏חוסר‏בנתונים‏וחוסר‏זמן‏מספק‏להכנת‏מענה‏‬
‫המתווה‏המוצע‏שגוי‏ופסול‏מיסודו‬
‫השיטה‏הקיימת‏טובה‏ומשוכללת‏‬
‫רשות‏המים‏אימצה‏את‏השיטה‏הקיימת‏לגבי‏תאגידים‏בהוראת‏‬
‫שעה‬
‫רשות‏המים‏אימצה‏את‏השיטה‏בקביעת‏תעריפי‏היטל‏פיתוח‏‬
‫במועצות‏אזוריות‬
‫המתווה‏המוצע‏אינו‏מגלם‏את‏כלל‏עלויות‏הפיתוח‏ועל‏כן‏יעמיס‏‬
‫על‏התעריף‏השוטף‏עלות‏של‏מאות‏מיליוני‏‪₪‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪7‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫הנתונים‏הרלוונטיים‏פורסמו‏‬
‫באינטרנט‏יחד‏עם‏טיוטת‏הכללים‪.‬‏‬
‫ניתן‏זמן‏מספיק‏להתייחסות‪,‬‏‬
‫ההתייחסויות‏המפורטות‏שהוגשו‏‬
‫מעידות‏על‏כך‪.‬‏המועד‏להגשת‏עמדה‏‬
‫אף‏הוארך‪.‬‏עוד‏נזכיר‏כי‏השימוע‏‬
‫הפורמאלי‏הגיע‏לאחר‏הליך‏טרום‏‬
‫שימוע‪,‬‏יום‏עיון‪,‬‏בדיקות‏ופיילוטים‏‬
‫בתאגידים‏נבחרים‏ועשרות‏ישיבות‏‬
‫בנושא‏עם‏נציגי‏התאגידים‪.‬‬
‫המתווה‏המוצע‏ראוי‏ועולה‏בקנה‏‬
‫אחד‏עם‏הוראות‏החוק‏ובפרט‏סעיפים‏‬
‫‪101‬‏‪103-‬‏לחוק‏העוסקים‏בתשלומים‏‬
‫לטובת‏הקמת‏מערכות‏מים‏וביוב‪.‬‬
‫השיטה‏הקיימת‏הותקנה‏בראייה‏של‏‬
‫רשויות‏מקומיות‏והחקיקה‏החלה‏‬
‫לגביהם‪.‬‏שיטה‏זו‏אינה‏מתאימה‏‬
‫למשק‏המים‏והביוב‏במבנה‏התאגידי‏‬
‫לרבות‏לעניין‏התפתחותו‏למשק‏אזורי‏‬
‫ואינה‏מתאימה‏לחקיקה‏ולשיטה‏‬
‫החלה‏על‏תאגידי‏המים‏והביוב‬
‫אימוץ‏השיטה‏הקיימת‏בהוראת‏שעה‏‬
‫נועד‏לאפשר‏הסדר‏ביניים‏בלבד‏‬
‫לצורך‏גיבוש‏שיטה‏טובה‏יותר‪,‬‏וכך‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫המתווה‏‬
‫המוצע‏אינו‏‬
‫‪ 2‬‏ מתיישב‏עם‏‬
‫הוראת‏‬
‫החוק ‏‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫סעיף‏‪101‬‏–‏‪103‬‏לחוק‏תאגידים‏קובע‏כי‏התעריפים‏יהיו‏מבוססי‏‬
‫עלות‪,‬‏על‏כן‏ערך‏החיוב‏לא‏יכול‏להיות‏מבוסס‏על‏ממוצעים‪.‬‬
‫נדרש‏מנגנון‏איזון‪,‬‏אך‏מנגנון‏כזה‏מנוגד‏לעיקרון‏שכל‏תאגיד‏‬
‫מנהל‏משק‏כספים‏סגור‪.‬‏‬
‫לא‏ניתן‏לבסס‏על‏פי‏הדין‏מתודה‏מימונית‏המבוססת‏על‏תעריפים‏‬
‫אחידים‪.‬‬
‫התעריף‏אינו‏בעל‏זיקה‏למושא‏מימונו‏ובכך‏הופך‏למס‪.‬‏יצירת‏מס‏‬
‫רגרסיבי‪.‬‬
‫החמרת‏הפערים‏באוכלוסייה‪,‬‏זאת‏בשונה‏מהיטל‏פיתוח‪.‬‬
‫מדוע‏לא‏לקבוע‏תעריף‏פרטני‏לכל‏תאגיד‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‪8‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.8‬‬
‫נעשה‪.‬‬
‫מועצות‏‏אזוריות‏אינן‏כפופות‏לחוק‏‬
‫תאגידי‏מים‏וביוב‏ומדובר‏במשק‏‬
‫שונה‏מהמשק‏העירוני‏ועל‏כן‏מדובר‏‬
‫בהסדרה‏שונה‪.‬‏במרבית‏המועצות‏‬
‫התעריף‏אחיד‏לכל‏היישובים‏(מיצוע)‬
‫מתחשיבים‏של‏רשות‏המים‏ברמה‏‬
‫הארצית‏הגביה‏מדמי‏הקמה‏צפויה‏‬
‫להיות‏מאוזנת‏ברמה‏הארצית‪,‬‏ולכן‏‬
‫לא‏צפויה‏להביא‏לייקור‏התעריף‏‬
‫השוטף‏של‏המים‏וממילא‏רובם‏של‏‬
‫החלקים‏המיועדים‏להיות‏שוטפים‏‬
‫נכללים‏כבר‏היום‏בתעריפי‏המים‪.‬‬
‫ממוצעים‏אינם‏מנוגדים‏לעיקרון‏‬
‫העלות‪,‬‏מה‏גם‏שנקבעו‏התאמות‏ביחס‏‬
‫לממוצע‪,‬‏ובנוסף‏‪-‬‏מנגנון‏הפחת‏יאזן‏‬
‫סטייה‏נקודתית‏מהממוצע‏למעלה‏‬
‫ולמטה‪,‬‏כך‏שעקרון‏העלות‏נשמר‏‬
‫באופן‏מדויק‪.‬‏‬
‫מנגנון‏איזון‏בין‏כלל‏התאגידים‏קיים‏‬
‫כבר‏כיום‏בתעריף‏השוטף‏‏דרך‏‬
‫אמבטיית‏התעריפים‪.‬‏בפס"ד‏של‏בג"ץ‏‬
‫שניתן‏בחודש‏נובמבר‏‪2014‬‏לעניין‏‬
‫סיווג‏תעריפי‏המים‏כמחיר‏או‏מס‏‬
‫התקבל‏למעשה‏עיקרון‏יסוד‏זה‪.‬‏‬
‫האיזון‏המדובר‏בענייננו‏אינו‏בהכרח‏‬
‫"בין‏כלל‏התאגידים"‏אלא‏גם‏בכל‏‬
‫תאגיד‏ותאגיד‪,‬‏באופן‏שאינו‏סוטה‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪9‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫מעיקרון‏משק‏הכספים‏הסגור‪,‬‏אלא‏‬
‫דווקא‏מיישם‏אותו‪.‬‏מקורות‏המימון‏‬
‫של‏כל‏תאגיד‏לביצוע‏עבודות‏ההקמה‏‬
‫והשדרוג‏של‏מערכות‏המים‏והביוב‏‬
‫(דמי‏‏הקמה‏ורכיב‏הפחת)‏יספקו‏יחד‏‬
‫את‏צרכי‏התאגיד‏במשק‏סגור‪.‬‬
‫התעריפים‏אינם‏אחידים‪,‬‏אלא‏יש‏‬
‫בהם‏התאמות‏דרושות‏לשונות‏בין‏‬
‫תאגידים‪.‬‏סטייה‏מהממוצע‏שלא‏‬
‫קיבלה‏מענה‏במסגרת‏אותן‏התאמות‏‬
‫תאוזן‏באמצעות‏רכיב‏הפחת‏במחירי‏‬
‫רכישת‏המים‏על‪-‬ידי‏התאגיד‪.‬‏‏‬
‫התעריפים‏הנם‏בעלי‏זיקה‏הדוקה‏‬
‫למושא‏מימונם‏ואין‏מדובר‏במס‪.‬‬
‫התעריף‏משקף‏עלות‏הקמת‏‏‬
‫התשתיות‏בחישוב‏רב‏שנתי‪.‬‏‬
‫התעריפים‏אינם‏מייצרים‏או‏‬
‫מחמירים‏פערים‏באוכלוסייה‪.‬‬
‫מטרת‏התעריף‏לקבוע‏עלויות‏‬
‫נורמטיביות‏באמצעות‏כללים‏אחידים‏‬
‫לכל‏התאגידים‪.‬‏עם‏זאת‪,‬‏השונות‏בין‏‬
‫התאגידים‏באה‏לידי‏ביטוי‏במודל‏‬
‫המוצע‏במספר‏מאפיינים‏מרכזיים‏‬
‫דוגמת‏צפיפות‏הבניה‪,‬‏סוג‏השטח‪,‬‏‬
‫וכיו"ב‪.‬‏האיזון‏הסופי‏באמצעות‏עדכון‏‬
‫רכיב‏הפחת‏מביא‏למעשה‏לגבייה‏‬
‫כוללת‏בהיקף‏הדרוש‏פרטנית‏לכל‏‬
‫תאגיד‏ותאגיד‪ .‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫המתווה‏‬
‫המוצע‏אינו‏‬
‫מתיישב‏עם‏‬
‫שיטת‏‬
‫‪ 3‬‏ ההיטל‏‬
‫המאושרת‏‬
‫על‏ידי‏‬
‫ערכאות‏‬
‫משפטיות‏ ‏‬
‫המתווה‏‬
‫המוצע‏אינו‏‬
‫‪ 4‬‏ סביר‏ואינו‏‬
‫בר‏קיימא‏‬
‫במישור‏‬
‫הכלכלי‏ ‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .13‬גם‏בשיטה‏הקיימת‏קיים‏מיצוע‏‬
‫וסבסוד‏צולב‏בין‏מגזרים‏‏ושכונות‪.‬‏‬
‫השיטה‏הקיימת‏מסורבלת‏ליישום‏‬
‫ואף‏מורכב‏מאוד‏להסביר‪,‬‏הן‏בפן‏‬
‫העלות‏והן‏בהוראות‏של‏חוקי‏‬
‫העזרהבדלים‏ניכרים‏בהיטלים‏‬
‫לתאגידים‏בעלי‏מאפיינים‏דומים‪.‬‏די‏‬
‫אם‏נזכיר‏כי‏בשיטה‏היום‏מפעילים‏‪55‬‏‬
‫תאגידים‏כ‪-‬‏‪200‬‏חוקי‏עזר‏למים‏‬
‫ולביוב‪ .‬‏‬
‫‪ .14‬הנתונים‏הפרטניים‏שהוצגו‏מציגים‏‬
‫שונות‏שאין‏לה‏הסבר‏הנדסי‏תפעולי‪.‬‏‬
‫שיטת‏המיצוע‏על‏פי‏פרמטרים‏‬
‫הנדסיים‏מקטינה‏את‏הפערים‏בנתוני‏‬
‫הבסיס‏ונועדה‏להבטיח‏מימון‏‬
‫ההשקעות‏הדרושות‏לכל‏התאגיד‏‬
‫ולאורך‏זמן‪.‬‏לא‏ניתן‏לבחון‏את‏‬
‫השיטה‏על‪-‬ידי‏השוואה‏לדוגמא‏של‏‬
‫מתחם‏ספציפי‏זה‏או‏אחר‪,‬‏משום‏‬
‫שתמיד‏יימצאו‏מתחמים‏שההשקעה‏‬
‫הדרושה‏בהם‏ביחס‏לגבייה‏תהיה‏‬
‫גבוהה‏מהממוצע‪.‬‏פערים‏שיוותרו‪,‬‏אם‏‬
‫יוותרו‪,‬‏‏יאוזנו‏ממילא‏ברמת‏התאגיד‏‬
‫ולמצער‏באמצעות‏האיזון‏עדכון‏רכיב‏‬
‫הפחת‪.‬‬
‫‪ .13‬מהצד‏הכלכלי‏על‏מנת‏ליישם‏את‏עיקרון‏העלות‏שיטת‏ההיטל‏‬
‫הקיימת‏היא‏המועדפת‏בכדי‏לקיים‏צדק‏ושוויון‏חלוקתי‏ ‏‬
‫מי‏חדרה‪,‬‏מי‏‬
‫אביבים‪,‬‏מעיינות‏‬
‫זיו‪,‬‏מי‏יבנה‏‪,‬‏מי‏‬
‫עכו‪,‬‏–‏עו"ד‏שפיר ‏‬
‫‏‬
‫מי‏גת‏(כולל‏עיריית‏‬
‫קירית‏גת)‪,‬‏מי‏‬
‫שקמה‪,‬‏מי‏‬
‫אשקלון‪,‬‏פורום‏‬
‫תאגידים‏ואחרים‏‬
‫–באמצעות‏רו"ח‏‬
‫בוכניק ‏‬
‫‏‬
‫עין‏נטפים‪,‬‏‬
‫שרונים‪,‬‏עין‏אפק‪,‬‏‬
‫מי‏הוד‏השרון‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫גידי‏פרישטיק‏‬
‫‪ .14‬על‏פי‏השיטה‏המוצעת‏בוצע‏מיצוע‏וחישוב‏פרטני‏לכל‏אחד‏‬
‫מהתאגידים‪.‬‏ללא‏המיצוע‏קיימים‏פערים‏ניכרים‏בין‏הממוצע‏‬
‫לתחשיב‏הפרטני‪.‬‏מדובר‏בתפיסה‏שגויה‪.‬‏השיטה‏מתייחסת‏‬
‫לעלות‏בישוב‏הקיים‏ומתעלמת‏מהצרכים‏העתידיים‏ואינה‏צופה‏‬
‫פני‏עתיד‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪10‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫ועו"ד‏דוד‏שחור ‏‬
‫‏‬
‫מי‏רמת‏גן‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏בן‏‬
‫אריה ‏‬
‫‏‬
‫מהנדס‏מים‏‬
‫עצמאי‏–‏מר‏ד‪.‬‏‬
‫ורדי ‏‬
‫פגמים‏‬
‫‪ 5‬‏ במתווה‏‬
‫המוצע‏ ‏‬
‫‪ .15‬תעריף‏ארצי‏אחיד‏אינו‏מתיישב‏עם‏השיטה‏הקיימת‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.15‬‬
‫‪ .16‬שיטת‏התחשיב‏המבוססת‏על‏ערכי‏כינון‏של‏נכסים‏ושטחי‏בניה‏‬
‫כולל‏התוספות‏שניתנו‏אינה‏צופה‏פני‏עתיד‬
‫‪.16‬‬
‫‪ .17‬אין‏סיבה‏להסיג‏אחורה‏את‏השיטה‏הקיימת‏שהושגה‏ושוכללה‏‬
‫מזה‏שנים‏רבות‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪ .18‬תוספת‏לתאגיד‏הררי‏–‏התייחסות‏לטופוגרפיה‏בקביעת‏התעריף‏‬
‫–‏סעיף‏‪5‬‏ב‏–‏תוספת‏זו‏נקבעה‏לפי‏מדרג‏גובה‏אחד‪.‬‏ראוי‏להעדיף‏‬
‫עוד‏מדרגות‏גובה‏בכדי‏לא‏לפגוע‏בתאגידים‏שאינם‏עומדים‏‬
‫במבחן‏ההררי‪.‬‏‬
‫‪ .19‬בדומה‏גם‏התוספת‏בגין‏תשתיות‏ישנות‏שנקבעה‏לפי‏מדרג‏אחד‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪11‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.19‬‬
‫השיטה‏הקיימת‏יוצרת‏פער‏בין‏‬
‫צרכנים‏וראוי‏להחליפה‏בשיטה‏‬
‫מאוזנת‏יותר‪,‬‏קרובה‏יותר‏לעקרונות‏‬
‫העלות‏ולהוראות‏חוק‏תאגידי‏מים‏‬
‫וביוב‪.‬‏התעריפים‏שנקבעו‏כוללים‏‬
‫התאמות‏פרטניות‏ולכן‏אינם‏בבחינת‏‬
‫"תעריף‏ארצי‏אחיד"‪.‬‬
‫ערכי‏הנכסים‏שבבסיס‏התחשיב‏‬
‫מציגים‏את‏כלל‏העיר‪,‬‏ובנוסף‏בוצעו‏‬
‫התאמות‏ותוספות‏שמשקפות‏את‏‬
‫צרכי‏העתיד‪.‬‏‬
‫השיטה‏הקיימת‏פחות‏מתאימה‏‬
‫למבנה‏משק‏המים‏התאגידי‏בו‏קיימת‏‬
‫אחידות‏תעריפים‏ואיזון‏במסגרת‏‬
‫אמבטיה‏תעריפית‪.‬‬
‫הנושא‏נבחן‏ולא‏נמצאה‏מובהקות‏‬
‫לביצוע‏מדרג‏נוסף‪.‬‏המדרג‏שנקבע‏‬
‫מייצג‏פער‏של‏‪15‬‏מטר‏גובה‏במדרג‏בין‏‬
‫קבוצת‏התאגידים‏הרריים‏לבין‏‬
‫קבוצת‏התאגידים‏המישורים‪,‬‏לכן‏‬
‫קבוצת‏תאגידים‏הרריים‏מופרדת‏מכל‏‬
‫השאר‪.‬‏סטיות‏מינוריות‏יותר‪,‬‏מעבר‏‬
‫לכך‏שאין‏לגביהן‏מובהקות‪,‬‏ממילא‏‬
‫יאוזנו‏בעת‏עדכון‏רכיב‏הפחת‪.‬‬
‫הנתונים‏נקבעו‏על‏בסיס‏מדדים‏‏‬
‫שנבחנו‏לאור‏נתוני‏התאגידים‪.‬‏מדובר‏‬
‫בהחלטה‏מקצועית‏מבוססת‏נתונים‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .20‬תוספת‏בגין‏תשתיות‏ישנות‏–‏ניתן‏לגבות‏רכיב‏שיקום‏במסגרת‏‬
‫דמי‏הקמה‏אך‏חשוב‏להבהיר‏כי‏מדובר‏ברכיב‏לגיטימי‏‏‏‪-‬‏למניעת‏‬
‫התנגדות‏מצד‏המשלמים‪.‬‬
‫‪ .21‬תוספת‏לנכס‏בצפיפות‏נמוכה‏–‏הרעיון‏מייצר‏תיעדוף‏דיפרנציאלי‏‬
‫בתחומו‏של‏התאגיד‪,‬‏רעיון‏זה‏נדחה‏על‏ידי‏רשויות‏השלטון‏‪.‬‬
‫‪ .22‬פטור‏מדמי‏הקמה‏לגוף‏עתיר‏שטח‏–‏תשתית‏פנימית‏במתחם‏‬
‫עתיר‏שטח‏ממילא‏מותקנת‏על‏ידי‏היזם‏ואינה‏בתחום‏אחריותו‏‬
‫של‏התאגיד‪,‬‏הפטור‏ייצור‏גירעון‏אקטוארי‪.‬‏החובה‏לקבל‏אישור‏‬
‫לפטור‏מהממונה‏תכביד‏את‏ההליך‏ולדעת‏הכותב‏הממונה‏לא‏‬
‫יצליח‏לעמוד‏בעומס‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .23‬חיוב‏לפי‏עלויות‏במקרים‏מסוימים‏–‏סעיף‏‪8‬א‏מדובר‏בהיפוך‏‬
‫מגמה‪:‬‏ביחס‏לסעיף‏הפטור‏מדובר‏בפירצה‪.‬‏מוצע‏לקבוע‏תעריף‏‬
‫לרכיב‏קרקע‏או‏לחילופין‏לקבוע‏אמות‏מידה‏לחישוב‏עלויות‏‬
‫לחיוב‏שכזה‪ .‬‏‬
‫‪12‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪ .20‬בחישוב‏תעריף‏דמי‏ההקמה‏לא‏נכלל‏‬
‫שיקום‏(החלפה‏בתשתית‏דומה)‪,‬‏אך‏‬
‫נכלל‏שדרוג‪.‬‏‬
‫‪ .21‬מדובר‏בעלות‏נוספת‏באופן‏מובהק‪,‬‏‬
‫והמודל‏מבוסס‏על‏עיקרון‏העלות‪.‬‏‬
‫‪ .22‬במתחם‏עתיר‏שטח‏כפי‏הוגדר‏קיימות‏‬
‫גם‏תשתיות‏שביצוען‏על‪-‬ידי‏הגוף‏‬
‫עתיר‏השטח‪,‬‏גם‏כאשר‏הן‏נותרות‏‬
‫בבעלותו‪,‬‏חוסך‏עלויות‏הקמה‏‬
‫מהתאגיד‪.‬‏הפטור‏החלקי‏לא‏ייצור‏‬
‫גירעון‏אקטוארי‪,‬‏משום‏שתעריף‏‬
‫הבסיס‏חושב‏בהתבסס‏על‏פיתוח‏‬
‫סטנדרטי‏הכולל‏יותר‏מערכות‏מים‏‬
‫וביוב‏של‏התאגיד‏מאשר‏במקרים‏של‏‬
‫גוף‏עתיר‏שטח‪.‬‏אלמלא‏נקבע‏הפטור‪,‬‏‬
‫היה‏צורך‏להפחית‏את‏התעריף‏לכלל‏‬
‫המשלמים‪,‬‏ובנוסף‏היה‏מתקבל‏נטל‏‬
‫עלויות‏לא‏סביר‏על‏הגוף‏עתיר‏השטח‪.‬‏‬
‫המנגנון‏שנקבע‏לפטור‏ולפתרון‏‬
‫מחלוקות‏עומד‏בעיקרון‏העלות‪,‬‏‬
‫והרשות‏נערכת‏לעמידה‏בעומס‏הצפוי‏‬
‫בעניין‏זה‪.‬‏‬
‫‪ .23‬מדובר‏במנגנון‏למניעת‏עיוותים‏‬
‫חריפים‏כלפי‏התאגיד‏ו‪/‬או‏הצרכן‏‪-‬‏‏‬
‫למקרים‏מיוחדים‏מאוד‪.‬‏נעשו‏‬
‫התאמות‏ברכיב‏זה‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫עיקרי הטענות‬
‫הועלה ע"י‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .24‬עילות‏החיוב‏‪-‬‏‏העילות‏דומות‏לעילות‏שבהיטלי‏פיתוח‪,‬‏מומלץ‏‬
‫להתאים‏את‏ההגדרות‏והמונחים‏לחוקי‏עזר‏שאושרו‏לאחרונה‪.‬‏‬
‫‪ .25‬עילת‏"‏אישור‏תוכנית‏עבודה‏"‏–‏מומלץ‏להסדיר‏את‏המונח‏"‏‬
‫שידרוג‏"‬
‫‪ .26‬סייג‏לעילות‏החיוב‏–‏בקשר‏עם‏סעיף‏‪(9‬א)(‪)2‬‏‬
‫‪ .27‬החרגת‏מרתפי‏חניה‏–‏מהווה‏פגיעה‏קשה‏בתאגידים‪,‬‏ההסבר‏‬
‫להחרגה‏אינו‏משכנע‏ומדוע‏לא‏הוחרגו‏שטחי‏שרות‏אחרים‏?‏‬
‫לדעת‏הכותב‏מרתפי‏חניה‏מחוברים‏למערכת‏המים‏והביוב‪.‬‏‬
‫‪13‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .24‬נעשו‏התאמות‏בהגדרות‪,‬‏ויושמו‏‬
‫אלמנטים‏דומים‏לאלו‏שבחוקי‏העזר‪,‬‏‬
‫ככל‏שרלוונטיים‪,‬‏בשינויים‏הדרושים‪.‬‏‬
‫‏‬
‫‪ .25‬במסגרת‏ניסוח‏העלות‏מחדש‏אין‏עוד‏‬
‫עילה‏של‏"אישור‏תכנית‏עבודה"‪.‬‏‬
‫העילה‏הרלוונטית‏היא‏ביצוע‏עבודות‏‬
‫המאפשרות‏חיבור‏הנכס‏לראשונה‏‬
‫למים‏‪/‬‏ביוב‪.‬‏שדרוג‏תשתיות‏קיימות‏‬
‫בהתייחס‏לנכס‏מחובר‏לא‏יאפשר‏‬
‫כשלעצמו‏הטלת‏חיוב‪.‬‬
‫‪ .26‬עילות‏ההטלה‏נוסחו‏מחדש‪,‬‏והן‪:‬‏(‪)1‬‏‬
‫אישור‏בנייה‏חדשה;‏(‪)2‬‏תחילת‏ביצוע‏‬
‫או‏ביצוע‏הקמת‏מערכות‏מים‏או‏ביוב‏‬
‫המאפשרת‏חיבור‏הנכס‏לראשונה‏‬
‫למים‏‪/‬‏ביוב;‏(‪)3‬‏חיבור‏לראשונה‏‬
‫למערכת‏מים‏או‏ביוב‏(‪)4‬‏גילוי‏בנייה‏‬
‫חורגת‪.‬‬
‫‪ .27‬מדובר‏בעיקרון‏העלות‪.‬‏מרתפי‏החניה‏‬
‫אינם‏מעמיסים‏על‏התשתית‏‬
‫הציבורית‪,‬‏ויתר‏שטחי‏השירות‏אינם‏‬
‫מהותיים‏בסך‏שטחי‏הבניה‪..‬‏בנוסף‪,‬‏‬
‫לא‏תמיד‏קיימת‏הפרדה‏מובחנת‏‬
‫לשטחי‏השירות‏האחרים‪.‬‏התאגידים‏‬
‫אינם‏נפגעים‏מהחרגת‏מרתפי‏החנייה‪.‬‏‬
‫אילו‏ניתן‏היה‏לחייבם‪,‬‏היו‏התעריפים‏‬
‫קטנים‏בהתאמה‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .28‬הוראות‏מעבר‏–‏סעיפים‏‪26‬‏ג‏–‏ד‏–‏מדוע‏ההחרגה‏לגבי‏בניה‏‬
‫חורגת‏מוגבלת‏בשנתיים‏ולא‏מעבר‏לכך‪.‬‬
‫לדעת‏הכותבים‏מדובר‏בקושי‏תחיקתי‏להחיל‏דמי‏הקמה‏על‏בניה‏‬
‫שבוצעה‏בעת‏שהיטלי‏פיתוח‏היו‏תקפים‏*‬
‫סעיפים‏ה‏–‏ו‏–‏הטלת‏חיוב‏למים‏וביוב‏במידה‏ושולמו‏היטלי‏‬
‫פיתוח‪,‬‏לדעת‏הכותבים‏אין‏צורך‏לקשר‏בין‏מועד‏‏החיבור‏של‏‬
‫מערכת‏מים‏וביוב‏להוראות‏המעבר‪.‬‬
‫בהוראות‏המעבר‏חסרה‏התייחסות‏מפורשת‏לגבי‏בניה‏קיימת‏‬
‫בעטיה‏הוטל‏חיוב‏יזום‏בהתאם‏לסעיפים‏‪9‬‏א‏‪2‬‏או‏‪3‬‏‪.‬‏ראוי‏לייחד‏‬
‫לסוגיה‏הוראה‏מפורשת‏באשר‏בניין‏ותיק‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫מי‏חדרה‪,‬‏מי‏‬
‫הוספת‏‬
‫עלויות‏לדמי‏ אביבים‪,‬‏מעיינות‏‬
‫‪ 6‬‏‬
‫זיו‪,‬‏מי‏יבנה‏‪,‬‏מי‏‬
‫‏‬
‫הקמה‏‬
‫עכו‪,‬‏–‏עו"ד‏שפיר ‏‬
‫פורום‏תאגידים‏ ‏‬
‫אי‏קיום‏‬
‫חובת‏הליך‏ מי‏גת‏(כולל‏עיריית‏‬
‫קירית‏גת)‪,‬‏מי‏‬
‫שימוע‏‬
‫שקמה‪,‬‏מי‏‬
‫‪ 7‬‏ וחובת‏‬
‫היוועצות‏ ‏ אשקלון‪,‬‏פורום‏‬
‫תאגידים‏ואחרים‏‬
‫חריגה‏‬
‫–באמצעות‏רו"ח‏‬
‫בעקרון‏‬
‫‏‬
‫‪ .28‬הוראות‏המעבר‏תוקנו‏והובהרו‪.‬‏רשות‏‬
‫המים‏אינה‏רואה‏קושי‏להחיל‏את‏‬
‫דמי‏ההקמה‏על‏בנייה‏שהוקמה‏בעת‏‬
‫שחלה‏שיטת‏ההיטל‪,‬‏ככל‏שקמה‏‬
‫לגביה‏עילת‏חיוב‏לאחר‏תחילת‏‬
‫הכללים‏החדשים‪.‬‏לגבי‏בנייה‏חורגת‪,‬‏‬
‫מקום‏בו‏לא‏יצאה‏דרישת‏תשלום‪,‬‏‬
‫תותר‏הוצאת‏דרישה‏בהתבסס‏על‏‬
‫שיטת‏דמי‏ההקמה‏וגובה‏דמי‏‬
‫ההקמה‪.‬‏לגבי‏מה‏שכונה‏"גבייה‏‬
‫יזומה"‏–‏הכוונה‏היא‏שלא‏תהיה‏‬
‫גבייה‏יזומה‏ביחס‏לנכסים‏שנבנו‏כדין‏‬
‫ושכבר‏מחוברים‏כדין‏לתשתיות‏המים‏‬
‫והביוב‪.‬‏נושא‏זה‏הובהר‏בנוסח‏‬
‫הכללים‏המתוקן‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .29‬חיבור‏נוסף‏לבקשת‏צרכן‏או‏יזם‬
‫העתקת‏חיבור‏לבקשת‏צרכן‏‬
‫שינויים‏בצנרת‏ציבורית‏שלא‏בעקבות‏בניה‏ולבקשת‏צרכן‏ ‏‬
‫‪ .29‬תעריפים‏אלה‏מוסדרים‏מיום‏‬
‫‪1.1.2015‬‏בכללי‏התעריפים‪ .‬‏‬
‫‪ .1‬הזמן‏שניתן‏קצר‏מדי‪,‬‏אין‏אפשרות‏להגיש‏עמדה‏מלאה‏ביחס‏‬
‫לכללים‪,‬‏לא‏התקיימה‏‏החובה‏המוטלת‏על‏הרשות‪.‬‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .1‬הנתונים‏הרלוונטיים‏פורסמו‏‬
‫באינטרנט‏יחד‏עם‏טיוטת‏הכללים‪.‬‏‬
‫ניתן‏זמן‏מספיק‏להתייחסות‪,‬‏‬
‫ההתייחסויות‏המפורטות‏שהוגשו‏‬
‫מעידות‏על‏כך‪.‬‏המועד‏להגשת‏עמדה‏‬
‫אף‏הוארך‪.‬‏ראה‏גם‏בהתייחסות‏‬
‫הכללית‬
‫‪14‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫העלות‏ ‏‬
‫הועלה ע"י‬
‫בוכניק ‏‬
‫‏‬
‫עין‏נטפים‪,‬‏‬
‫שרונים‪,‬‏עין‏אפק‪,‬‏‬
‫מי‏הוד‏השרון‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫גידי‏פרישטיק‏‬
‫ועו"ד‏דוד‏שחור ‏‬
‫‏‬
‫יובלים‏אשדוד‪,‬‏מי‏‬
‫כרמל‪,‬‏מי‏שמש‪,‬‏‬
‫מיתב‪,‬‏מי‏ברק‪,‬‏‬
‫פלגי‏מוצקין‪,‬‏נווה‏‬
‫מדבר‏–‏ע"י‏עו"ד‏‬
‫זיכל ‏‬
‫‏‬
‫‏הרי‏נצרת‪,‬‏סובב‏‬
‫שפרעם‪,‬‏מי‏הגליל‪,‬‏‬
‫מי‏עירון‪,‬‏מי‏רהט‪,‬‏‬
‫כפרי‏גליל‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫אחמד‏אכתילאת ‏‬
‫‏‬
‫מי‏רמת‏גן‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏בן‏‬
‫אריה ‏‬
‫‏‬
‫פלג‏‏הגליל‏‪-‬‬
‫מצטרפים‏לעמדת‏‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .2‬הרשות‏מחויבת‏בהיוועצות‏לפי‏סעיף‏‪107‬‏לחוק‪.‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.2‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .3‬חריגה‏מעקרון‏העלות‪,‬‏דמי‏ההקמה‏אינם‏משקפים‏את‏העלויות‏‬
‫בפועל‪.‬‏סעיפי‏ההסמכה‏בחוק‏‪101‬‏–‏‪,103‬‏מתייחסים‏לעלות‏‬
‫ריאלית‏ביחס‏לכל‏תאגיד‪,‬‏עלות‏ריאלית‏שחושבה‏על‏בסיס‏ממוצע‏‬
‫אינה‏יכולה‏לייצג‏את‏צרכי‏כל‏תאגיד‪.‬‬
‫‪ .4‬לרשות‏המים‏אין‏סמכות‏להטלת‏מס‏*‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .5‬ההסדר‏המוצע‏יביא‏לאפליה‏פסולה‏בין‏תאגידים‏ולסבסוד‏צולב‬
‫‪15‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הוראות‏סעיף‏‪107‬‏לחוק‏קוימו‏‬
‫ומקוימות‪.‬‏יובהר‏שאין‏מדובר‏בחובת‏‬
‫היוועצות‏אלא‏במתן‏אפשרות‏לגופים‏‬
‫שונים‏להביא‏בפני‏מועצת‏הרשות‏‬
‫הצעות‏ועמדות‏וכך‏אכן‏נעשה‪.‬‬
‫דמי‏ההקמה‏כוללים‏התאמות‏שונות‏‬
‫ביחס‏לממוצע‪,‬‏והם‏חושבו‏באופן‏‬
‫שאמור‏להבטיח‏את‏החזר‏עלויות‏‬
‫התאגיד‏לאורך‏זמן‪.‬‏סטיות‏נקודתיות‏‬
‫מהממוצע‏אמורות‏להיות‏לשני‏‬
‫הצדדים‏בכל‏תאגיד‪,‬‏כך‏שהממוצע‪,‬‏‬
‫המשקף‏עלות‏נורמטיבית‪,‬‏אמור‏לייצג‏‬
‫לאורך‏זמן‏את‏העלות‏הכללית‏של‏‬
‫התאגיד‪.‬‏בנוסף‪,‬‏דמי‏ההקמה‏אינם‏‬
‫פועלים‏בחלל‏ריק‪,‬‏אלא‏הם‏אחד‏משני‏‬
‫מקורות‏מימון‏(דמי‏הקמה‪,‬‏לרבות‏‬
‫היטלים‪,‬‏וכן‏רכיב‏הפחת‏בתשלום‏‬
‫השוטף)‪,‬‏שאמורים‏לממן‏יחד‏את‏‬
‫עלויות‏התאגיד‏בהקמה‪,‬‏פיתוח‏‬
‫ושדרוג‏מערכות‏מים‏וביוב‪,‬‏במשק‏‬
‫סגור‪.‬‏רכיב‏הפחת‏מתעדכן‏תקופתית‏‬
‫באופן‏המאזן‏סטיות‏חריגות‏‬
‫מהממוצע‪,‬‏וכך‏נשמר‏עקרון‏העלות‪.‬‬
‫אין‏מדובר‏במס‪.‬‏מדובר‏בתעריף‏על‏פי‏‬
‫הסמכה‏שניתנה‏בחוק‏סעיפים‏‪101-‬‬
‫‪.103‬‬
‫ההיפך‏הוא‏הנכון‪.‬‏ההישענות‏על‏עלות‏‬
‫ממוצעת‏תורמת‏לשוויון‏בין‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫הפורום ‏‬
‫‏‬
‫מניב‏‪-‬‏מצטרפים‏‬
‫לעמדת‏הפורום ‏‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .6‬יש‏לקבוע‏תעריף‏לכל‏אחד‏מהתאגידים‏לפי‏צרכיו‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .7‬התאגידים‏צפויים‏לתביעות‏השבה‏‬
‫‪ .8‬סקרי‏נכסים‏‪-‬‏התחשיב‏מבוסס‏על‏סקרי‏נכסים‏טרם‏הקמת‏‬
‫התאגידים‏ומנציח‏את‏חוסר‏ההשקעה‏של‏הרשויות‏טרם‏הקמת‏‬
‫התאגידים‏ולמעשה‏הסקרים‏אינם‏משקפים‏את‏עלות‏האמיתית‏‬
‫‪16‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫התאגידים‪,‬‏תוך‏אבחנה‏ראויה‏בין‏‬
‫שונים‪,‬‏באשר‏עקרון‏העלות‏של‏כל‏‬
‫תאגיד‏נשמר‏לאור‏ההתאמות‏‬
‫בתעריפים‏(בהתבסס‏על‏ערכי‏כינון‪,‬‏‬
‫על‏הרריות‏ועל‏בנייה‏בצפיפות‏נמוכה)‏‬
‫ולאור‏האיזון‏באמצעות‏רכיב‏הפחת‪.‬‏‬
‫הואיל‏והתעריפים‏חושבו‏כך‏שיחזירו‏‬
‫בממוצע‏את‏עלות‏התאגידים‏לאורך‏‬
‫זמן‪,‬‏לא‏צפוי‏להיות‏"סבסוד‏צולב"‏‬
‫דרך‏מחיר‏המים‪,‬‏ומכל‏מקום‏מבנה‏‬
‫התעריף‏של‏מחיר‏המים‏לא‏השתנה‏‬
‫וכבר‏הוכר‏כתקין‏על‪-‬ידי‏בג"ץ‪.‬‬
‫‪ .6‬התעריף‏נקבע‏לכל‏אחד‏מהתאגידים‏‬
‫בראיה‏של‏כיסוי‏עלויות‏לכלל‏תחומי‏‬
‫העיר‏לאורך‏זמן‪.‬‏זאת‏תוך‏מספר‏‬
‫הבחנות‏דוגמת‏סוג‏השטח‪,‬‏צפיפות‏‬
‫הבנייה‏וכיו"ב‪.‬‏בנוסף‪,‬‏האמבטיה‏‬
‫התעריפית‏תאזן‏עודפים‪/‬חוסרים‪.‬‬
‫‪ .7‬שיטת‏דמי‏ההקמה‏שונה‏משיטת‏‬
‫ההיטלים‏ואינה‏משליכה‏על‏חוקיותה‏‬
‫של‏שיטת‏ההיטלים‪.‬‏עצם‏הגבייה‏לפי‏‬
‫שיטת‏ההיטל‪,‬‏כל‏עוד‏לא‏הוחלפה‏‬
‫בשיטה‏אחרת‪,‬‏נעשתה‏כדין‏ובסמכות‪,‬‏‬
‫והחלפת‏השיטה‏כשלעצמה‏אינה‏‬
‫אמורה‏לגרור‏תביעות‏השבה‏כלשהן‪.‬‏‏‬
‫‪ .8‬בסיס‏התחשיב‏מספק‏מענה‏מלא‏‬
‫לצרכי‏הפיתוח‪:‬‏מבוסס‏על‏עלויות‏‬
‫הקמה‏‪+‬‏נכסים‏מהותיים‏חסרים‏‪+‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫עיקרי הטענות‬
‫הועלה ע"י‬
‫להקמת‏הנכסים‪,‬‏על‏כן‏לא‏נכון‏להשתמש‏בהם‏כבסיס‏מידע‏‬
‫לחישוב‏העלויות‪.‬‬
‫‪ .9‬הסתמכות‏שגויה‏על‏כמות‏המים‏לשנת‏‪,2008‬‏במסגרת‏התחשיב‏‬
‫מעוותת‏את‏התחשיב‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .10‬חישוב‏הוצאות‏מימון‏ופרמיית‏סיכון‏לא‏נכונות‏–‏הערה‏כללית‏‬
‫התאגידים‏ממונפים‏והתבססו‏על‏תזרים‏הכנסות‏חזוי‏על‏בסיס‏‬
‫ההיטלים‏הקיימים‪.‬‬
‫‪ .11‬תוספת‏בגין‏תקורה‏‏‪-‬תוספת‏של‏‪5%‬‏אינה‏מספקת‏מבקשים‏‬
‫תוספת‏של‏‏‪12%‬‏בגין‏תכנון‏וניהול‏‬
‫‪17‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫נכסים‏בהקמה‏‪+‬‏התאמות‏לדרישות‏‬
‫עתידיות‪.‬‬
‫‪ .9‬כמויות‏המים‏משמשות‏לבדיקת‏חלק‏‬
‫המגורים‏לעומת‏יתר‏הצרכנים‏בתוך‏‬
‫העיר‪,‬‏במהלך‏השנים‏לא‏נחזה‏שינוי‏‬
‫מהותי‏ביחסי‏הצריכה‏בין‏שאר‏‬
‫הצריכה‏לעומת‏המגורים‪.‬‏‬
‫‪ .10‬בקביעת‏הוצאות‏המימון‏ופרמית‏‬
‫הסיכון‏הובא‏בחשבון‏מינוף‏‬
‫התאגידים‏וגישור‏על‏פערים‏בתזרים‏‬
‫המזומנים‏‏בהלוואות‪.‬‏נערך‏‏תחשיב‏‬
‫פיננסי‏על‏בסיס‏מתחם‏מייצג‏המביא‏‏‏‬
‫בחשבון‏משך‏גבית‏דמי‏הקמה‏‏‬
‫למתחם‏לפי‏‪10‬‏שנים‏ומחיר‏הון‏‬
‫משוקלל‏לפעילות‏הפיתוח‏בשעור‏‬
‫‪.6.6%‬‏‏‏בהתאם‏‏לתחשיב‏נקבעה‏‬
‫תוספת‏בגין‏הוצאות‏מימון‏בשעור‏‬
‫‪7.5%‬‏ובנוסף‏פחת‏גביה‏בשעור‏‪2.5%‬‏‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .11‬מוכרות‏לתאגיד‏עלויות‏תקורה‏‬
‫לכיסוי‏הוצאות‏התאגיד‏בפיקוח‏עליון‏‬
‫על‏עבודות‏התקנת‏מערכות‏המים‏‬
‫והביוב‏וגביית‏דמי‏ההקמה‪.‬‏השעורים‏‬
‫נקבעו‏באופן‏המכסה‏את‏הוצאות‏‬
‫התאגיד‏ובהתאם‏למקובל‏בתחום‏‬
‫פיתוח‏התשתיות‪,‬‏לתאגיד‏הכרה‏‬
‫נוספת‏בהוצאות‏הנהלה‏והנדסה‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‪ .12‬קווים‏ותשתיות‏אזוריות‏–‏מוצע‏שלא‏לכלול‏תשתיות‏אילו‏‬
‫בתחשיב‏ללא‏הסבר‪.‬‬
‫‏‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪ .13‬צפיפות‏–‏התעריף‏שנקבע‏שרירותי‪,‬‏סעיף‏‪5‬ד‏מומלץ‏לתקן‏את‏‬
‫ההגדרה‏לפי‏דונם‏וכן‏להגדיר‏צפיפות‏ליתר‏השימושים‏במובחן‏‬
‫מבניה‏למגורים‪.‬‏‬
‫‪ .14‬בניה‏חריגה‏–‏מבקשים‏ליזום‏שינוי‏של‏חוק‏התכנון‏ובניה‏כך‏‬
‫שיאפשרו‏גישה‏ומידע‏לגבייה‏בגין‏חריגות‏בניה‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .15‬מרתפים‏–‏מבוקש‏לחדד‏ההוראה‏המתייחסת‏להפרש‏‪1.2‬‏מ'‏גובה‏‬
‫ולהיצמד‏למונחים‏מחוק‏התכנון‏והבניה‪.‬‏כן‏מדוע‏הוחלט‏להחריג‏‬
‫מרתפי‏חניה‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .16‬חישוב‏השטח‏הבנוי‏‏–‏הגדלת‏שטחי‏הארנונה‏על‏סמך‏נתוני‏‬
‫הבניה‏מהשנים‏האחרונות‏אינה‏נכונה‪.‬‏הוצג‏גרף‏נתוני‏גודל‏‬
‫הדירות‏על‏סמך‏נתונים‏ממשרד‏השיכון‏לעשר‏שנים‏אחרונות‪,‬‏‬
‫בגרף‏ניתן‏לראות‏כי‏בשנים‏‪2010‬‏–‏‪2011‬‏אכן‏הדירות‏שניבנו‏היו‏‬
‫גדולות‏ביחס‏לשנים‏קודמות‏אך‏ב‏‪2012‬‏–‏‪.2014‬‏יש‏להחליט‏האם‏‬
‫התחשיב‏מבוסס‏על‏הנתונים‏הקיימים‏או‏על‏נתונים‏עתידיים‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪18‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫במסגרת‏התעריף‏השוטף‪.‬‏‬
‫‏‬
‫קווים‏אזוריים‏לא‏נכללים‏בדמי‏‬
‫הקמה‪.‬‏הם‏מוכרים‏במסגרת‏התעריף‏‬
‫השוטף‪ .‬‏‬
‫ההגדרה‏מותאמת‏לפי‏דונם‏והחישוב‏‬
‫לפי‏חלק‏יחסי‪.‬‏‏התחשיב‏מבוסס‏על‏‬
‫מיטב‏הידע‏‏והמידע‏הקיימים‏ברשות‏‬
‫–‏ויעודכן‏מעת‏לעת‏עם‏הצטברות‏‬
‫נתונים‏לאורך‏זמן‏ולא‏ניתן‏לקבוע‏‬
‫צפיפות‏ליתר‏השימושים‪.‬‬
‫לא‏ניתן‏לבצע‏במסגרת‏הכללים‏‬
‫הנוכחיים‪.‬‬
‫הגדרת‏מרתפי‏חנייה‏ברורה‏דיה‪.‬‏‬
‫הסבר‏לגבי‏ההחרגה‏ניתן‏בתגובות‏‬
‫קודמות‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .16‬החישוב‏נערך‏על‏בסיס‏מאפייני‏הבינוי‏‬
‫הקיימים‏עם‏התאמות‏לשטח‏בניה‏‬
‫עתידי‪.‬‏שטח‏הבנייה‏העתידי‏לא‏נצפה‏‬
‫כגדול‏יותר‏מהשטח‏שנבנה‏בשנים‏‬
‫האחרונות‪.‬‏ההתאמות‏בשטח‏הבנייה‏‬
‫נדרשו‏בעיקר‏עקב‏הגידול‏חל‏בשטחי‏‬
‫הדירות‏לאורך‏העשורים‏האחרונים‪.‬‏‬
‫הבסיס‏לחישוב‏נלקח‏משטחי‏‬
‫הארנונה‏בשנת‏‪.2008‬‏הדירות‏שנכללו‏‬
‫בבסיס‏זה‏נבנו‏לאורך‏עשרות‏שנים‪,‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫עיקרי הטענות‬
‫הועלה ע"י‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫ולכן‏חלקן‏הגדול‏קטן‏ביחס‏לשטח‏‬
‫העתידי‪.‬‏ההתאמה‏שבוצעה‏לא‏חזתה‏‬
‫גידול‏עתידי‏נוסף‏בשטח‏הדירות‏ביחס‏‬
‫לממוצע‏השנים‏האחרונות‪.‬‬
‫‪ .17‬ניהול‏כספי‏ההשקעות‏בקרן‏ייעודית‏–‏מתנגדים‏לשיטה‏המוצעת‏‬
‫עקב‏כך‏שייווצרו‏בעיות‏תזרימיות‪.‬‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .18‬הסכמי‏פיתוח‏–‏ההליך‏המוצע‏מוסיף‏ביורוקרטיה‏במקום‏‬
‫לצמצם‏אותה‏בניגוד‏להחלטת‏הממשלה‏בנושא‪.‬‏מציעים‏אישור‏‬
‫דירקטוריון‏ללא‏צורך‏באישור‏הממונה‪.‬‏בנוסף‏נטען‏כי‏במקרים‏‬
‫בהם‏יחסר‏הון‏להשלמת‏תשתיות‏על‏תהיה‏בעיה‏לתאגיד‏‬
‫להשלימן‪.‬‏דורשים‏כי‏בהסכמי‏פיתוח‏יינתן‏מענה‏שיבטיח‏מקורות‏‬
‫כספיים‏להשלמת‏התשתיות‏החסרות‪.‬‬
‫‪ .19‬המועדים‏לתשלום‏דמי‏הקמה‏–‏מעבר‏למועדים‏להטלת‏חיוב‏‬
‫שנקבעו‏בטיוטת‏הכללים‏מבוקש‏להוסיף‏מועד‏נוסף‏שהינו‏‬
‫העברת‏בעלות‏על‏נכס‪.‬‬
‫‪ .20‬תשלום‏חלק‏יחסי‏מדמי‏ההקמה‏כרכיב‏ביוב‏ומים‏–‏החלוקה‏‬
‫הינה‏שרירותית‏‪,‬‏מוצע‏שכל‏תאגיד‏יקבע‏היחס‏באופן‏עצמאי‪.‬‬
‫‪ .21‬מתן‏פטור‏מחיוב‏דמי‏הקמה‏–‏בקשר‏עם‏סעיף‏‪9‬‏ה‏–‏הסעיף‏אינו‏‬
‫ברור ‏‬
‫בניה‏חריגה‏שנהרסה‏–‏מבקשים‏שבניה‏חריגה‏שנהרסה‏בעל‏נכס‏‬
‫לא‏ידרוש‏השבת‏דמי‏הקמה‏שנגבו‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪19‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪ .17‬קיים‏מנגנון‏איזון‏המפורט‏בכללים‏‬
‫המבטיח‏איזון‏בקרן‏לאורך‏זמן‪.‬‏‬
‫‏‬
‫‪ .18‬הסכמי‏פיתוח‏דורשים‏אישור‏ממונה‪.‬‏‬
‫התעריף‏כולל‏מנגנונים‏שמבטיחים‏‬
‫איזון‏בין‏הכנסות‏והוצאות‪.‬‏‬
‫‪ .19‬על‏חובות‏לתאגיד‏לא‏חל‏סעיף‏‪324‬‏‬
‫לפקודת‏העיריות‪.‬‏אין‏סמכות‏לטפל‏‬
‫בכך‏במסגרת‏הכללים‏הנוכחיים‪.‬‏‬
‫ממילא‏הכוונה‏היא‏שלא‏יחויבו‏‬
‫נכסים‏שנבנו‏כדין‏וחוברו‏כדין‏למים‏‬
‫וביוב‪,‬‏ולכן‏חיוב‏בעת‏העברת‏בעלות‏‬
‫לא‏יתרום‏דבר‪.‬‬
‫‪ .20‬היחס‏בדמי‏הקמה‏חושב‏על‏בסיס‏‬
‫ממוצע‏עלויות‏ולא‏נקבע‏שרירותית‪.‬‬
‫‪ .21‬נוסח‏הסעיף‏תוקן‏והובהר‪.‬‏הכללים‏‬
‫אינם‏מאפשרים‏לבעל‏בניין‏שנהרס‏‬
‫לדרוש‏החזר‏של‏דמי‏הקמה‪,‬‏אלא‏רק‏‬
‫לבנות‏שטח‏בגודל‏הבניין‏שנהרס‏ללא‏‬
‫חיוב‏בדמי‏הקמה‪.‬‏בנוסף‪,‬‏לגבי‏בנייה‏‬
‫חורגת‏–‏נקבע‏דרישת‏התשלום‏תבוטל‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫אם‏הבנייה‏החורגת‏נהרסה‏תוך‏‪90‬‏‬
‫ימים‪.‬‏‏‬
‫‪ .22‬לא‏מקובל‪.‬‏הנושא‏נלקח‏בחשבון‏‬
‫בתעריפים‪,‬‏כחלק‏מהתקורה‏וכחלק‏‬
‫מהסיכונים‏ואי‏הוודאות‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .22‬השבת‏דמי‏הקמה‏–‏מבקשים‏שבמקרה‏צורך‏בהשבת‏דמי‏הקמה‏‬
‫יוחזרו‏רק‏‪85%‬‏מהסכומים‏שנגבו‏היתרה‏תיוותר‏בתאגיד‏לכיסוי‏‬
‫הוצאות‏טיפול‏בהשבה‏‪.‬‬
‫‪ .23‬פקיעת‏תוקפה‏של‏דרישת‏תשלום‏–‏סעיף‏‪14‬‏ג‏‪-‬‏‏מבוקשת‏הבהרה‏‬
‫לסעיף‏זה‪.‬‏‬
‫‪ .24‬מועד‏פירעון‏דרישת‏תשלום‏–‏סעיף‏‪14‬‏ד‏–‏מבקשים‏שבמקום‏‬
‫פירעון‏תוך‏‪3‬‏חודשים‏התקופה‏תקוצר‏ל‏‪45‬‏ימים‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .25‬השבת‏תשלום‏דמי‏הקמה‏בשל‏אי‏ביצוע‏בנייה‏–‏סעיף‏‪17‬‏א‪,‬ב‏–‏‬
‫מבקשים‏לבטל‏החיוב‏בריבית‏על‏סכומים‏שנגבו‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‪20‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪ .23‬בעילות‏ההטלה‏שעניין‏אישור‏בנייה‏‬
‫חדשה‏וחיבור‏למערכת‏מים‏או‏ביוב‏‬
‫מדובר‏בשובר‏תשלום‏שפוקע‏בתום‏‬
‫התקופה‪,‬‏ולכן‏אם‏לא‏בוצע‏התשלום‏‬
‫ולא‏ניתן‏היתר‏הבניה‏או‏בוצע‏‬
‫החיבור‪,‬‏לפי‏העניין‪,‬‏יהיה‏צורך‏‬
‫בהוצאת‏דרישת‏תשלום‏חדשה‏לפי‏‬
‫תעריף‏עדכני‪.‬‬
‫‪ .24‬בחיוב‏מהותי‏ביוזמת‏התאגיד‏ולא‏‬
‫ביוזמת‏הצרכן‏(העילות‏לפי‏סעיפים‏‬
‫‪(9‬א)(‪)2‬‏ו‪(9-‬א)(‪)4‬‏צריך‏לתת‏‏יותר‏זמן‏‬
‫לצרכן‏להתארגן‏לביצוע‏התשלום‏ו‪/‬או‏‬
‫לפעול‏לבירורו‪.‬‏בחיובים‏האחרים‏של‏‬
‫אישור‏בקשה‏להיתר‏וחיבור‏לתשתית‏‬
‫נקבע‏פרק‏זמן‏קצר‏יותר‏של‏‪45‬‏ימים‪.‬‬
‫‪ .25‬נוסח‏הסעיף‏תוקן‪.‬‏הסכומים‏יוחזרו‏‬
‫בתוספת‏הצמדה‏למדד‏המחירים‏‬
‫לצרכן‏בלבד‪.‬‏‬
‫‪ .26‬הנושא‏מוסבר‏בדברי‏ההסבר‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫עיקרי הטענות‬
‫הועלה ע"י‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‏‬
‫הפחתת‏ערכי‏כינון‏בעת‏עדכון‏מפקד‏נכסים‏–‏סעיף‏‪21‬‏–‏מבקשים‏‬
‫הסבר‏לסעיף‏ומה‏מהותו‏בהקשר‏עם‏סעיף‏‪30‬‏לכללי‏חישוב‏עלות‪.‬‬
‫הצמדה‏למדד‏–‏סעיף‏‪24‬‏–‏לדעת‏הכותבים‏אין‏צורך‏לקבוע‏‬
‫הצמדה‏למדד‏משוקלל‏אלא‏מדד‏אחד‏שישקף‏קרוב‏את‏העלויות‏‏‬
‫מומלץ‏לבחון‏את‏מדד‏הסלילה‏כמדד‏מתאים‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫מועד‏תחילת‏הכללים‏–‏סעיף‏‪26‬‏–‏החלה‏מידית‏לאחר‏אישור‏‬
‫הכללים‏הינה‏פרק‏זמן‏לא‏סביר‏לדעת‏הכותבים‪,‬‏נדרשת‏תקופת‏‬
‫התארגנות‏והחלת‏נהלים‏פנימיים‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫בניה‏חורגת‏–‏סעיף‏‪26‬‏ד‏–‏מוצע‏לוותר‏על‏הזמן‏שנקבע‏לחיוב‏על‏‬
‫בסיס‏היטלי‏פיתוח‏במתכונתם‏הקודמת‏ולהחיל‏את‏תעריפי‏דמי‏‬
‫הקמה‏גם‏בקשר‏לבניה‏חורגת‏מידית‏בכדי‏למנוע‏שתי‏שיטות‏‬
‫גביה‏במקביל‪.‬‬
‫צרכני‏מקורות‏בעבר‏–‏סעיף‏‪26‬‏ז‏–‏מתנגדים‏למתן‏פטור‏לצרכן‏‬
‫שעובר‏ממקורות‏לתאגיד‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .31‬לטענת‏הכותבים‏התאגידים‏יתקשו‏לבצע‏פיתוח‏במתווה‏המוצע‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪21‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .27‬לא‏התקבל‪.‬‏התעריף‏מוצמד‏על‏ידי‏‬
‫רשות‏‏המים‏והתאגיד‏מתייחס‏‬
‫לתעריף‪.‬‏מדד‏תשומות‏‏סלילה‏פחות‏‬
‫קשור‪.‬‏תמהיל‏מדד‏המחירים‏לצרכן‏‬
‫ומדד‏תשומות‏הבנייה‏נותנים‏מענה‏‬
‫הולם‪.‬‏ ‏‬
‫‪ .28‬מועד‏התחילה‏יידחה‏בחודש‏לצורך‏‬
‫התארגנות‪.‬‬
‫‪ .29‬התקופה‏שבה‏ניתן‏יהיה‏לחייב‏בנייה‏‬
‫חורגת‏בהיטל‏צומצמה‏לשנה‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .30‬לא‏מקובל‪.‬‏צרכן‏שהיה‏מחובר‏‬
‫למקורות‏לא‏צריך‏להידרש‏לשלם‏‬
‫פעם‏נוספת‏בגלל‏החלטה‏להעבירו‏‬
‫לספק‏מים‏אחר‪.‬‏כמו‏כן‏תוקנו‏‬
‫ההוראות‏בעניין‏זה‬
‫‪ .31‬דמי‏הקמה‏מבוססי‏עלות‏ומכסים‏‬
‫עלויות‏נורמטיביות‏של‏‏הפיתוח‪.‬‏‬
‫בנוסף‪,‬‏‏מנגנון‏האיזון‏בתעריף‏‏יוצר‏‬
‫וודאות‏נוספת‏לתאגידים‪.‬‬
‫‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .32‬התעריפים‏המוצעים‏מיקרים‏את‏העלות‏בפריפריה‪ .‬‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.32‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ליקויים‏‬
‫במתווה‏‬
‫המוצע‏ ‏‬
‫‏‬
‫‪ 8‬‏ שיטת‏‬
‫ההיטל‏‬
‫הנוכחית‏‬
‫טובה ‏‬
‫מי‏גת‏(כולל‏עיריית‏‬
‫קירית‏גת)‪,‬‏מי‏‬
‫שקמה‪,‬‏מי‏‬
‫אשקלון‪,‬‏פורום‏‬
‫תאגידים‏ואחרים‏ ‏‬
‫‏‬
‫–באמצעות‏רו"ח‏‬
‫‏‬
‫בוכניק ‏‬
‫‪ .1‬עלויות‏הביצוע‏שונות‏מעיר‏לעיר‏עקב‏מאפיינים‏שונים‏–‏קרקע‏‬
‫חולית‏או‏סלעית‪,‬‏עיר‏ותיקה‏או‏חדשה‏‪,‬‏צפיפות‏ותחבורה‪,‬‏‬
‫עתיקות‏וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬תחשיב‏רשות‏המים‏אינו‏יכול‏להיות‏ריאלי‏העלויות‏שונות‏מרחוב‏‬
‫ולרחוב‪.‬‬
‫‪ .3‬לטענת‏הכותב‏לא‏ניתן‏נימוק‏לתוספת‏השלמה‏במקרה‏של‏יחס‏‬
‫נכסים‏ערך‏מופחת‏לכינון‏נמוך‏בתחשיב‏הרשות‪.‬‏ ‏‬
‫‪22‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.3‬‬
‫מדובר‏בעיקרון‏העלות‪.‬‏גם‏בפריפריה‏‬
‫נדרש‏שהתעריפים‏יכסו‏את‏העלויות‪,‬‏‬
‫ובכך‏יאפשרו‏את‏מימון‏התשתית‏‬
‫באמצעות‏דמי‏הקמה‪ .‬‏‬
‫המתודולגיה‏העומדת‏בבסיס‏סקר‏‬
‫הנכסים‏מתחשבת‏במאפיינים‏שצוינו‪.‬‏‬
‫סקר‏זה‏מהווה‏את‏הבסיס‏לקביעת‏‬
‫דמי‏ההקמה‏–‏ומכאן‏שיש‏התחשבות‏‬
‫בכל‏הנושאים‏הללו‪.‬‬
‫הערה‏כללית‏אכן‏כל‏רחוב‏וכל‏שכונה‏‬
‫מתאפיינים‏בעלות‏אחרת‏ובכל‏זאת‏‬
‫בשיטה‏הנוכחית‏התעריף‏אחיד‏‬
‫במרבית‏‏הערים‏לגבי‏כל‏השכונות‏‬
‫ומדובר‏במיצוע‏ולא‏חשבון‏נפרד‏לכל‏‬
‫מתחם‏ומתחם‪:‬‏כלומר‪,‬‏לאורך‏פרק‏‏‬
‫זמן‏‪,‬‏סך‏דמי‏ההקמה‏שנגבו‏צפויים‏‬
‫לכסות‏את‏סך‏עלויות‏ההקמה‏‬
‫הנורמטיביות‏וכן‏במידת‏הצורך‏‬
‫יופעלו‏מנגנוני‏האיזון‏המפורטים‏‬
‫בכללים‏‪.‬‬
‫תאגיד‏לאורך‏זמן‏אמור‏לעמוד‏על‏‬
‫יחס‏נכסים‏של‏‪,50%‬‏למרות‏‏זאת‏‬
‫ועקב‏צרכי‏השלמה‏הוחלט‏מטעמי‏‬
‫זהירות‏וסבירות‏להשלים‏לערך‏של‏‬
‫‪45%‬‏כאשר‏מדובר‏בפיגור‏מהותי‏‬
‫שעשוי‏למנוע‏פיתוח‏ולכן‏נדרשת‏‬
‫השתתפות‏של‏הצרכנים‏החדשים‏כפי‏‬
‫שצוין‏בדברי‏ההסבר‪ .‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .1‬שימוש‏בסקרי‏הנכסים‏מתעלם‏מהעובדה‏שסקרי‏הנכסים‏‬
‫מציגים‏מידע‏חלקי‏של‏הנכסים‏החסרים‏ואינם‏משקפים‏את‏‬
‫הצרכים‏האמיתיים‏של‏התאגידים‪.‬‬
‫ליקויים‏‬
‫‏ בתחשיב‏‬
‫הרשות‏ ‏‬
‫הערות‏‬
‫‪ 9‬‏ כלליות‏ ‏‬
‫מי‏גת‏(כולל‏עיריית‏‬
‫קירית‏גת)‪,‬‏מי‏‬
‫שקמה‪,‬‏מי‏‬
‫אשקלון‪,‬‏פורום‏‬
‫תאגידים‏ואחרים‏‬
‫–באמצעות‏רו"ח‏‬
‫בוכניק ‏‬
‫‏‬
‫עין‏נטפים‪,‬‏‬
‫שרונים‪,‬‏עין‏אפק‪,‬‏‬
‫מי‏הוד‏השרון‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫‏‬
‫גידי‏פרישטיק‏‬
‫ועו"ד‏דוד‏שחור ‏‬
‫עין‏נטפים‪,‬‏‬
‫שרונים‪,‬‏עין‏אפק‪,‬‏‬
‫מי‏הוד‏השרון‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫‪ .2‬לא‏נלקחו‏תוספת‏ההשקעות‏שביצעו‏התאגידים‏מאז‏ביצוע‏‬
‫סקרי‏הנכסים‪.‬‬
‫‪ .3‬הכותב‏מציג‏טבלת‏השקעות‏חזויה‏של‏התאגידים‏הכוללת‏גם‏‬
‫השקעות‏במט"שים‏שאינן‏נכללות‏בתחשיב‏דמי‏הקמה‏‬
‫וממומנים‏בתעריף‏השוטף‪.‬‬
‫‪ .4‬תוספת‏שרירותית‏של‏‪20%‬‏לנכסים‪,‬‏לדעת‏הכותב‏העלות‏‬
‫הנוכחית‏לביצוע‏תשתיות‏גבוהה‏מהעלות‏שנרשמה‏בסקר‏‬
‫הנכסים‪.‬‏ההתאמה‏צריכה‏להיות‏מבוססת‏על‏תחשיב‏ספציפי‏‬
‫לכל‏תאגיד‏בנפרד‪.‬‬
‫‪ .5‬אי‏גביית‏מרכיב‏קרקע‏אלא‏לפי‏שטחי‏בניה‏בלבד‪,‬‏לטענת‏‬
‫הכותב‏נפגעת‏יכולת‏המימון‏של‏התאגיד‪.‬‬
‫‪ .6‬צפיפות‏בניה‏–‏תוספת‏של‏‪50%‬‏לבניית‏צמודי‏קרקע‏באופן‏‬
‫אחיד‏לא‏נכונה‏מבקשים‏לבסס‏היחס‏על‏בסיס‏צפיפות‏הבניה‏‬
‫ברשות‏המקומית‏‪.‬‬
‫‪ .7‬הערות‏נוספות‏שנטענו‏על‏ידי‏פורום‏התאגידים‏‬
‫‏‬
‫‪ .1‬‏מטיל‏ספק‏בכך‏שהרכיב‏ההוני‏למט"ש‏נכלל‏בתעריף‏השוטף‪,‬‏‬
‫ומתנגדים‏להכללתו‏בתעריף‏השוטף‪.‬‬
‫‪ .2‬לתאגידים‏הלוואות‏בעלים‏שמקשות‏על‏לקיחת‏הלוואות‪.‬‬
‫‪ .3‬טענות‏לחוסר‏סמכות‏בקביעת‏דמי‏הקמה‏על‏ידי‏רשות‏המים‬
‫‪23‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.1‬‬
‫המיצוע‏ומקדמי‏ההתאמה‏שנוספו‏‬
‫במודל‏הם‏אלו‏הנותנים‏מענה‏לסוגיות‏‏‬
‫שהועלו‏(כמוסבר‏לעיל)‪,‬‏סקרי‏הנכסים‏‬
‫מהווים‏נדבך‏מהותי‏במבנה‏‬
‫התעריפים‏והם‏בוצעו‏על‏ידי‏מומחים‪.‬‬
‫בוצעו‏התאמות‏עם‏השלמה‏של‏נכסים‏‏‬
‫חסרים‪.‬‬
‫כללי‏‬
‫תוספת‏הנכסים‏נקבעה‏לאחר‏ביצוע‏‬
‫פיילוט‏במספר‏תאגידים‏ומנומקת‏‬
‫בדברי‏ההסבר‪.‬‬
‫לקרקע‏השפעה‏זניחה‏על‏עלות‏‬
‫התשתית‏ובמקום‏גביית‏רכיב‏זה‏‬
‫נקבעה‏אפשרות‏גביה‏מוקדמת‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫כמוסבר‏לעיל‏–‏יש‏לבחון‏את‏תקבולי‏‬
‫דמי‏ההקמה‏וכיסוי‏העלויות‏‬
‫הנורמטיביות‏הנדרשות‏לפיתוח‏–‏‬
‫לאורך‏זמן‪.‬‏ביצוע‏תתי‏תחשיבים‏‏‬
‫יפגעו‏בעיקרון‏הפשטות‪,‬‏בתוספת‏‬
‫קטנה‏של‏דיוק‪.‬‏כמו‏כן‏הוצע‏שינוי‏‬
‫בענין‏זה‬
‫כללי‏ ‏‬
‫הרכיב‏מופיע‏בתעריף‏השוטף‪,‬‏זה‏‬
‫מכבר‪.‬‏פירוט‏מלא‏בעניין‏זה‏גם‏הועבר‏‬
‫לפורום‏התאגידים‏ולכל‏דורש‪.‬‬
‫כללי‏‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫גידי‏פרישטיק‏‬
‫ועו"ד‏דוד‏שחור‏ ‏‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫טענות‏לחוסר‏סבירות‏‬
‫שיטת‏ההיטל‏הנהוגה‏הוכחה‏וקיבלה‏אישור‏בית‏המשפט‏לעומת‏‬
‫השיטה‏המוצעת‪.‬‬
‫השיטה‏המוצעת‏מבוססת‏על‏חישוב‏ממוצע‏על‏בסיס‏נורמטיבי‪,‬‏‬
‫ברור‏שבחלק‏מהתאגידים‏יוצר‏חוסר‏ובאחרים‏עודף‪.‬‬
‫בתחשיב‏הפרטני‏לכל‏תאגיד‏קיימים‏פערים‏מהותיים‏לעומת‏‬
‫התעריף‏הממוצע‪.‬‬
‫הרשות‏סוטה‏מסמכותה‏ומלשון‏החוק‏שקובעת‏את‏עיקרון‏‬
‫העלות‪.‬‬
‫‪ .9‬תחשיב‏הרשות‏אינו‏מתייחס‏לדרישות‏המחמירות‏של‏הרשות‏‬
‫המקומית‏להשבה‏לקדמות;‬
‫‪ .10‬עצם‏העובדה‏שנוספו‏לסקרי‏הנכסים‏‪20%‬‏מעידה‏על‏כך‏שסקרי‏‬
‫הנכסים‏אינם‏מייצגים‏את‏העלות‏להקמת‏התשתיות‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪24‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫הטענות‏אינן‏מקובלות‪.‬‏הוסבר‏לעיל‪.‬‬
‫הטענות‏אינן‏מקובלות‪.‬‏הוסבר‏לעיל‪.‬‏‬
‫הטענות‏אינן‏מקובלות‪.‬‏הוסבר‏לעיל‪.‬‏‬
‫ראה‏התייחסות‏לעיל‪.‬‬
‫‪ .7‬ראה‏התייחסות‏לעיל‬
‫‪ .8‬הטענות‏אינן‏מקובלות‪.‬‏הוסבר‏לעיל‪.‬‏‬
‫‪ .9‬העלות‏הרלוונטית‏כלולה‏בסקרי‏‬
‫הנכסים‏ובכל‏מקרה‏עבודות‏פיתוח‏‬
‫בתחום‏העיר‏מבוצעות‏ביחד‏עם‏‬
‫עבודות‏שיקום‪.‬‏לכך‏קיימת‏הכרה‏‬
‫נוספת‏בתעריף‏השוטף‪.‬‏דמי‏הקמה‏‬
‫נועדו‏בעיקרם‏להקמת‏‏תשתית‏‬
‫חדשה‪.‬‬
‫‪ .10‬התחשיב‏בבסיס‏דמי‏ההקמה‏אינו‏‬
‫נשען‏רק‏על‏סקרי‏הנכסים‪,‬‏אלא‏על‏‬
‫הנתונים‏לאחר‏ההתאמות‏הנדרשות‪.‬‏‬
‫ככל‏שיידרש‪,‬‏נושא‏זה‏יעודכן‏לאורך‏‬
‫הזמן‏–‏עם‏הצטברות‏נתונים‏עדכניים‏‬
‫בעניין‏זה‪.‬‏‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫התייחסות‏‬
‫‪ 10‬‏ לטיוטת‏‬
‫הכללים‏ ‏‬
‫עין‏נטפים‪,‬‏‬
‫שרונים‪,‬‏עין‏אפק‪,‬‏‬
‫מי‏הוד‏השרון‏–‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫גידי‏פרישטיק‏‬
‫ועו"ד‏דוד‏שחור ‏‬
‫התייחסות‏‬
‫‪ 11‬‏ למתווה‏‬
‫המוצע‏ ‏‬
‫יובלים‏אשדוד‪,‬‏מי‏‬
‫כרמל‪,‬‏מי‏שמש‪,‬‏‬
‫מיתב‪,‬‏מי‏ברק‪,‬‏‬
‫פלגי‏מוצקין‪,‬‏נווה‏‬
‫מדבר‏–‏ע"י‏עו"ד‏‬
‫זיכל‏ ‏‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫מקדמה‏במועד‏אישור‏דירקטוריון‏–‏סעיף‏‪9‬‏א‏‪2‬‏ו‏‪13‬‏א‏–‏‬
‫הסעיפים‏אינם‏ישימים‏פרקטית‏‬
‫עבודות‏שבוצעו‏על‏ידי‏הרשות‏המקומית‏או‏גורם‏אחר‏מטעם‏‬
‫התאגיד‏–‏סעיף‏‪9‬‏א‏‪3‬‏–‏יש‏להבהיר‏כי‏מדובר‏בעבודות‏שבוצעו‏‬
‫טרם‏הקמת‏התאגיד‪.‬‬
‫ביצוע‏עבודות‏באמצעות‏גורם‏מפתח‏–‏סעיף‏‪9‬‏ד‏–‏בסעיף‏זה‏לא‏‬
‫נקבע‏כיצד‏יחושבו‏עלויות‏הפיתוח‏בתוך‏המתחם‏על‏ידי‏הגורם‏‬
‫המפתח‪.‬‏על‏איזה‏בסיס‏יקבע‏האומדן‪.‬‏יש‏לקבוע‏הוראות‏מעבר‏‬
‫להסכמי‏פיתוח‏קיימים‪.‬‬
‫תשלום‏דמי‏הקמה‏חייב‏להיות‏תנאי‏למתן‏היתר‏בניה‏–‏סעיף‏‪14‬‏‬
‫ג‏–‏פירעון‏חיוב‏דמי‏הקמה‏חייב‏להיות‏‏תנאי‏להיתר‪.‬‬
‫דמי‏הקמה‏לגוף‏עתיר‏שטח‏–‏סעיף‏‪7‬‏א‏‪,‬‏ב‏‪,‬‏ג‏‪-‬‏‏נמצא‏כי‏הוראות‏‬
‫סעיפים‏אילו‏נקבעו‏ללא‏סמכות‏ ‏‬
‫‪ .1‬שימוש‏בשיטה‏נורמטיבית‏אינה‏פסולה‏אך‏זאת‏לאחר‏ביצוע‏‬
‫התאמות‪,‬‏הנוסחה‏המוצעת‏עומדת‏בהוראות‏החוק‏במידה‏‬
‫ותבוצע‏תוך‏התאמות‪.‬‬
‫‪ .2‬ללא‏התאמות‏התאגידים‏לא‏יוכלו‏לבצע‏את‏ההשקעות‏והפיתוח‏‬
‫יעצר‪.‬‬
‫‪ .3‬עקרון‏העלות‏ואמבטיה‏תעריפית‏בהקשר‏של‏תעריף‏המים‏אכן‏‬
‫נשמר‏שוויון‏דרך‏תעריף‏מקורות‏בשונה‏מתשתיות‏התאגידים‏‬
‫‪25‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫הסעיפים‏תוקנו‪.‬‏מדובר‏בגביה‏‬
‫אופציונלית‏במידת‏הצורך‏וככל‏‬
‫שנדרש‪.‬‏אפשרי‏למימוש‏‏‪-‬‏לפי‏שיקולי‏‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫הסעיפים‏תוקנו‪.‬‏אין‏כוונה‏לאפשר‏‬
‫גבייה‏יזומה‏בגין‏עבודות‏שבוצעו‏טרם‏‬
‫הקמת‏התאגיד‪.‬‏כאשר‏מדובר‏בבנייה‏‬
‫חדשה‪,‬‏בנייה‏חורגת‏או‏חיבור‏‬
‫לראשונה‏על‪-‬ידי‏התאגיד‏תתאפשר‏‬
‫הגבייה‏גם‏עם‏עבודות‏ההקמה‏בוצעו‏‬
‫טרם‏הקמת‏התאגיד‪.‬‏‬
‫בסיס‏העלות‏יקבע‏בהסכמה‏בין‏‬
‫הצדדים‪.‬‏יכול‏להיקבע‏על‏בסיס‏עלות‏‬
‫בפועל‏לפי‏אומדן‏מתכנן‏לפרק‏מים‏‬
‫וביוב‏או‏בדרך‏אחרת‏בהסכמה‪.‬‏נוספו‏‬
‫הוראות‏מעבר‏להסכמים‏קיימים‪.‬‬
‫אינו‏בסמכות‏רשות‏המים‏‬
‫הואיל‏ולרשות‏המים‏סמכות‏לקבוע‏‬
‫דמי‏הקמה‪,‬‏בסמכותה‏גם‏לקבוע‏‬
‫פטורים‏מתשלום‏בנסיבות‏מתאימות‪ .‬‏‬
‫כללי‬
‫כללי‬
‫רכיב‏הפחת‏בהחלט‏יכול‏לשמש‏‬
‫לאיזון‏‏‏פרטני‏של‏כל‏תאגיד‪.‬‏רכיב‏‬
‫הפחת‏ודמי‏ההקמה‏מוזרמים‏לאותה‏‬
‫קרן‏ומהווים‏יחד‏מקור‏למימון‏אותן‏‬
‫פעולות‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫עיקרי הטענות‬
‫הועלה ע"י‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫שכל‏אחד‏מהם‏עומד‏בפני‏עצמו‏ואין‏אפשרות‏לאזן‏דרך‏תשתית‏‬
‫ארצית‪.‬‬
‫אין‏בסמכות‏רשות‏המים‏לאפשר‏פטורים‏שונים‏כקבוע‏בטיוטת‏‬
‫הכללים‏כמו‏מרתפי‏חניה‏‪,‬‏רכיב‏קרקע‏וכדומה‏שניתנו‏ללא‏‬
‫הסבר‪.‬‬
‫‏‬
‫הפרש‏בין‏גביה‏מדמי‏פיתוח‏לעומת‏העלות‏בפועל‏יביא‏לגידול‏‬
‫‏‬
‫בתעריף‏השוטף‪.‬‏‬
‫‏‬
‫כיסוי‏עלויות‏הון‏למט"ש‏–‏הכללת‏רכיב‏ההון‏למט"ש‏בתעריף‏‬
‫השוטף‏מייקר‏על‏התעריפים‪,‬‏מטיל‏עלות‏על‏אוכלוסיות‏מוחלשות‏‬
‫ומשחרר‏מעלות‏יזמים‏ואוכלוסיות‏חזקות‪.‬‏לדעת‏הכותבים‏‬
‫מדובר‏במחטף‪.‬‬
‫ערך‏מופחת‏‏של‏הנכסים‏–‏מכיוון‏שב‏‪2014‬‏נקבע‏אורך‏חיים‏‬
‫ממוצע‏לנכסים‏על‏פני‏‪35‬‏שנה‏לעומת‏‪30‬‏שנה‏בתחשיב‏דמי‏‬
‫ההקמה‏‪,‬‏יש‏לחשב‏שווי‏מופחת‏מחדש‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .8‬פחת‏מים‏היסטורי‏‏וכמויות‏מים‏לפי‏‪2008‬‏‪-‬‏התחשיב‏בוצע‏לפי‏‬
‫כמויות‏מים‏לשנת‏‪,2008‬‏לכן‏הנתונים‏מעוותים‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .9‬ניתנו‏דוגמאות‏של‏צרכי‏השקעה‏בתאגידים‏מסוימים‪ .‬‏‬
‫‪26‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .4‬כללי‏ההטלה‏הם‏בסמכות‏רשות‏‬
‫המים‪.‬‏לא‏ניתן‏"פטור"‏לקרקע‪.‬‏‬
‫ההטלה‏מלכתחילה‏חושבה‏למבנה‏‬
‫בלבד‪.‬‏התעריף‏הותאם‏לשטח‏מבנה‏‬
‫שאינו‏כולל‏מרתפי‏חנייה‪.‬‬
‫‪ .5‬כללי‏–‏בסימולציות‏שנעשו‏לא‏צפויה‏‏‬
‫השפעה‏מהותית‏על‏התעריף‪.‬‏ככל‏‬
‫שיידרש‏(בהתאם‏לעדכוני‏העבודה‏‬
‫שייערכו‏מעת‏לעת)‏‪-‬‏ניתן‏יהיה‏לעדכן‏‬
‫כלפי‏מעלה‏או‏כלפי‏מטה‏–‏את‏דמי‏‬
‫ההקמה‪.‬‬
‫‪ .6‬כללי‏‬
‫‪ .7‬מדובר‏ברכיב‏תוספת‏לתעריף‏וממילא‏‬
‫הפרמטר‏נקבע‏על‏בסיס‏קביעה‏‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫‏‬
‫‪.8‬‬
‫כמויות‏המים‏שימשו‏לחישוב‏יחסי‏‬
‫הצריכה‏בין‏המגורים‏לשאר‏הצריכה‪,‬‏‬
‫אין‏בשינויי‏הצריכה‏או‏בשיפור‏הניכר‏‬
‫בפחת‏המים‏בכדי‏לשנות‏באופן‏‬
‫מהותי‏מיחסי‏הצריכה‪.‬‬
‫‪ .9‬הנתונים‏נבחנו‏במסגרת‏פיילוט‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.1‬‬
‫בעיות‏‬
‫במתווה‏‬
‫‪ 12‬‏ המוצע‏ ‏‬
‫התייחסות‏‬
‫כללית ‏‬
‫הרי‏נצרת‪,‬‏סובב‏‬
‫שפרעם‪,‬‏מי‏הגליל‪,‬‏‬
‫מי‏עירון‪,‬‏מי‏רהט‪,‬‏‬
‫כפרי‏גליל‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫אחמד‏אכתילאת ‏‬
‫התייחסות‏‬
‫‪ 13‬‏ פרטנית‏‬
‫לכללים ‏‬
‫הרי‏נצרת‪,‬‏סובב‏‬
‫שפרעם‪,‬‏מי‏הגליל‪,‬‏‬
‫מי‏עירון‪,‬‏מי‏רהט‪,‬‏‬
‫כפרי‏גליל‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏‬
‫אחמד‏אכתילאת ‏‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫טענה‏בדבר‏מיצוע‪,‬‏חורגת‏לדעת‏הכותבים‏מעיקרון‏העלות‏‪,‬‏יוצא‏‬
‫איפוא‏שגם‏בתאגיד‏בו‏קיימים‏יישובים‏מישוריים‏והררים‏‬
‫ישולמו‏תעריפים‏אחידים‏כך‏שתושבי‏יישובים‏מישוריים‏ישלמו‏‬
‫רכיב‏עודף‏עקב‏השתייכותם‏לתאגיד‏הררי‪.‬‬
‫תעריפי‏היטלי‏הפיתוח‏התחשבו‏בנתונים‏בכל‏יישוב‏בנפרד‬
‫התנגדות‏להחלת‏תעריף‏הררי‏בתחומי‏התאגידים‪,‬‏לדעתם‏‬
‫התעריפים‏גבוהים‏ויביאו‏לעצירת‏בניה‪.‬‬
‫התנגדות‏לקשירת‏תעריף‏מקורות‏לגביה‏מדמי‏הקמה‏במסגרת‏‬
‫אמבטיית‏התעריפים‬
‫יתרונות‏המתווה‏המוצע‏‪:‬‏תעריפים‏אחידים‏בתחומי‏תאגיד‪,‬‏‬
‫תעריפים‏אחידים‏באזורים‏דומים‪,‬‏חישוב‏פרוט‏לצרכי‏גביה‪,‬‏מתן‏‬
‫פתרונות‏למצבים‏בהם‏בעבר‏היה‏מסובך‏לפתור‪,‬‏מתן‏מענה‏לבניה‏‬
‫חריגה‪.‬‏ ‏‬
‫נכס‏–‏במגזר‏הערבי‏ההגדרה‏נכס‏ובעל‏נכס‏אינה‏מתיישבת‏עם‏‬
‫ההגדרות‏בכללים‏–‏מבוקש‏להוסיף‏"‏או‏מחזיק‏בפועל‏ומתנהג‏‬
‫כמנהג‏בעלים"‬
‫נכס‏הבנוי‏בצפיפות‏נמוכה‏–‏ההגדרה‏של‏יחידת‏דיור‏אינה‏ברורה‪,‬‏‬
‫לפי‏הבקשה‏להיתר‏האם‏הכוונה‏לתב"עות‏מאושרות‏באזור‏‬
‫ספציפי‪-‬‏מבוקש‏"‏לכלול‏גם‏תב"ע‏מאושרת‏או‏מוצעת‪,‬‏ויש‏לתת‏‬
‫התייחסות‏פרטנית‏למקרים‏בהם‏השתנתה‏התב"ע‪.‬‏‬
‫הבניה‏ביישובי‏המגזר‏מתמשכת‏לאורך‏זמן‪,‬‏כיצד‏יובדל‏בין‏בניה‏‬
‫ראשונה‏לבניה‏מאוחרת‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫בתאגידים‏פרטניים‏ובמידה‏‬
‫וההשקעות‏גבוהות‏מהגביה‏לאורך‏‬
‫זמן‏המודל‏כולל‏‏מנגנוני‏איזון‏‬
‫מובנים‪.‬‬
‫‏‬
‫המיצוע‏אינו‏חורג‏מעיקרון‏העלות‪.‬‏‬
‫עקרון‏העלות‏אינו‏בהיבט‏עלות‏‬
‫השירות‏לנכס‏אלא‏בהיבט‏החזר‏כלל‏‬
‫עלויות‏התאגיד‪.‬‏לגבי‏עלויות‏בגין‏‬
‫הנכס‏–‏אלה‏מאז‏ומתמיד‏חושבו‏‬
‫כמיצוע‏ולא‏באופן‏פרטני‪.‬‏‏‬
‫שיטת‏ההיטלים‏פחות‏מתאימה‏‬
‫לתאגידים‪.‬‏‬
‫מדובר‏בתעריפים‏מבוססי‏עלות‪,‬‏ולא‏‬
‫סביר‏שיביאו‏לעצירת‏בנייה‪.‬‏‬
‫מדובר‏במנגנון‏מאזן‏על‏פי‏השקעות‏‬
‫וגביה‏בפועל‏של‏התאגיד‬
‫הערה‏כללית‏ ‏‬
‫הגדרות‏בעל‏נכס‏ונכס‏תוקנו‪.‬‬
‫זיהוי‏הנכס‏כצפיפות‏נמוכה‏יבחן‏על‪-‬‬
‫פי‏היתר‏הבניה‪.‬‏אם‏לפי‏התכנית‏ניתן‏‬
‫להוסיף‏יח"ד‏בעת‏מתן‏ההיתר‏‬
‫ולהוציא‏הנכס‏מצפיפות‏נמוכה‪,‬‏יינתן‏‬
‫פרק‏זמן‏של‏‪7‬‏שנים‏לביצוע‏בנייה‏‬
‫נוספת‏בשטח‏של‏עד‏מחצית‏מהשטח‏‬
‫שבעדו‏שולם‏לפי‏צפיפות‏נמוכה‪,‬‏ללא‏‬
‫חיוב‏נוסף‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .9‬שטח‏בניה‏–‏לא‏ניתנה‏התייחסות‏לברי‏חיוב‏הבאים‏‪:‬‏סככות‪,‬‏‬
‫רפתות‪,‬‏מחסנים‏חקלאיים‪,‬‏לולים‪,‬‏התייחסות‏להקצאת‏מים‏‬
‫לצרכי‏חקלאות‏והחיוב‏בהנחת‏תשתית‏וחיבור‏לרשת‏וכן‏שטחים‏‬
‫לא‏מקורים‏–‏בריכות‪.‬‬
‫‪ .10‬התייחסות‏לבניה‏בצפיפות‏נמוכה‏והתעריף‏הנגזר‪-‬‏מבוקש‏לקבוע‏‬
‫האם‏מדובר‏בנכס‏בצפיפות‏או‏גבוהה‏לפי‏התב"ע‏של‏האזור‏בו‏‬
‫נמצא‏הנכס‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ .11‬גוף‏עתיר‏שטח‏–‏האם‏החיוב‏על‏פי‏שטח‏בניה‏ראשוני‏או‏לכל‏‬
‫הצרכים‏במסגרת‏התב"ע‏?‏ההנחה‏שנקבעה‏לגוף‏עתיר‏שטח‏‬
‫במסגרת‏הכללים‏והטולרנטיות‏שבו‏עשויה‏לגרום‏ללחץ‏של‏גופים‏‬
‫אינטרסנטיים‪,‬‏מעדיפים‏שההנחה‏תהיה‏קבועה‏ללא‏יכולת‏שינוי‏‬
‫‏‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪28‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫האבחנה‏הינה‏ביחס‏לתשלומים‏‬
‫ששולמו‏בעבר‏בהקשר‏לשארית‏‬
‫שנותרה‏לגביה‏מהתב"ע‪.‬‬
‫ההגדרות‏לפי‏תקנות‏התכנון‏והבניה‏‬
‫בנושא‏חישוב‏שטחים‪.‬‏מבנים‏‬
‫חקלאיים‏ששטחם‏מחושב‏לצורך‏‬
‫היתר‏בנייה‏לפי‏התקנות‏יחויבו‏בדמי‏‬
‫הקמה‪.‬‏יחד‏עם‏זאת‪,‬‏הכללים‏הובהרו‪,‬‏‬
‫כך‏שתנאי‏לחיובה‏של‏בנייה‏הוא‏‬
‫שהוקמה‪,‬‏או‏שהתאגיד‏החל‏להקים‪,‬‏‬
‫מערכת‏מים‏או‏מערכת‏ביוב‏אשר‏‬
‫משמשת‏או‏תשמש‏את‏מה‏שנבנה‏או‏‬
‫ייבנה‏בנכס‪.‬‏לכן‪,‬‏אם‏נכס‏חקלאי‏אינו‏‬
‫מחובר‏למים‏או‏ביוב‪,‬‏ולא‏דרוש‏לו‏‬
‫חיבור‏כזה‪,‬‏בנייה‏חקלאית‏בו‏לא‏‬
‫צפויה‏להיות‏מחויבת‏בדמי‏הקמה‏‬
‫המתייחסים‏לתשתית‏שאינה‏נחוצה‏‬
‫ואינה‏קיימת‪.‬‬
‫הצפיפות‏תיקבע‏לפי‏היתר‏הבנייה‪,‬‏‬
‫אולם‏הכללים‏תוקנו‏כך‏שיתאפשר‏‬
‫להקים‏בנייה‏נוספת‏ללא‏חיוב‏נוסף‏‬
‫בדמי‏הקמה‪,‬‏אם‏התב"ע‏התקפה‏‬
‫מאפשרת‏זאת‪.‬‬
‫במקרים‏מתאימים‏ייקבע‏שיעור‏‬
‫הפטור‏לפי‏אשור‏הממונה‏לאחר‏‬
‫תחשיב‪.‬‬
‫‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .12‬חיוב‏לפי‏עלויות‏במקרים‏מיוחדים‏–‏הפרמטרים‏של‏רכיב‏זה‏‬
‫נמוכים‏מאוד‏מבקשים‏לקבוע‏ששטח‏הבניה‏נמוך‏מ‏‪15%‬‏בשונה‏‬
‫מהרשום‏‪5%‬‏וכן‏שעלויות‏החיבור‏גבוהות‏מ‏‪100‬‏אלף‏‪.₪‬‬
‫‪ .13‬גביה‏מוקדמת‏של‏דמי‏הקמה‏לפי‏סעיף‏‪9‬‏א‏–‏מדוע‏ניתן‏פטור‏‬
‫מגביה‏מוקדמת‏לתאגידים‏בעלי‏איתנות‏פיננסית‏ולא‏לכל‏‬
‫התאגידים‏?‬
‫‪ .14‬דרישת‏תשלום‏–‏סעיף‏‪14‬‏ג‏–‏האם‏ניתן‏לשלם‏בתשלומים‪,‬‏מועד‏‬
‫אחרון‏לתשלום‏‪45‬‏ימים‪,‬‏מהי‏הריבית‏לחיוב‏במידה‏ויאושרו‏‬
‫תשלומים‏?‏‪,‬‏מהו‏ההסדר‏לגבי‏פיגור‏בתשלום‏?‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫הערות‏‬
‫‪ 14‬‏ כלליות‏ ‏‬
‫מי‏רמת‏גן‏–‏‬
‫באמצעות‏משרד‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .12‬לא‏התקבל‪,‬‏אם‏כי‏לגבי‏נכסים‏‬
‫חקלאיים‏מוצע‏שלא‏תחול‏דרישה‏‬
‫לעלות‏מינימאלית‪.‬‏‏‬
‫‪ .13‬הנוסח‏תוקן‪,‬‏כך‏שמדובר‏באופציה‏‬
‫לשיקול‏דעת‏התאגיד‪,‬‏ואין‏צורך‏‬
‫באישור‏ממונה‏שלא‏לגבות‪.‬‬
‫‪ .14‬הנושא‏מוסדר‏בכללי‏אמות‏המידה‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪ .15‬הוראות‏שונות‏–‏התנגדות‏לקשר‏בין‏גביית‏דמי‏הקמה‏לתעריפי‏‬
‫הרכישה‏ממקורות‬
‫‪ .16‬סעיף‏‪21‬‏–‏מספר‏בעלים‏לנכס‏‏‪-‬‏מבקשים‏לכלול‏בכללים‏מענה‏‬
‫למקרים‏בהם‏לא‏בוצעה‏חלוקת‏נכסים‏על‏ידי‏יורשים‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪ .17‬חיוב‏מע"מ‏–‏מבקשים‏לבדוק‏האפשרות‏לחייב‏ברכיב‏המע"מ‏רק‏‬
‫את‏העסקים‏‪/‬‏חברות‏ולפטור‏את‏בעלי‏הנכסים‏הפרטיים‬
‫‪.17‬‬
‫‪ .18‬גבייה‏חורגת‏–‏מתנגדים‏להגבלת‏גביה‏על‏פני‏שנתיים‏בלבד ‏‬
‫‪.18‬‬
‫‪ .1‬מאפיינים‏ייחודיים‏–‏יש‏לקבוע‏מקדם‏התאמה‏לבניה‏באזור‏‬
‫שכבר‏מפותח‏עקב‏העלות‏הנוספת‏בפיתוח‏בתחום‏שכבר‏מפותח‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪29‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫רכיב‏הפחת‏בתעריף‏השוטף‪,‬‏המשפיע‏‬
‫על‏מחיר‏הרכישה‏ממקורות‪,‬‏יחד‏עם‏‬
‫דמי‏ההקמה‪,‬‏אמורים‏יחד‏להוות‏את‏‬
‫מקורות‏המימון‏להשקעות‏במערכות‏‬
‫המים‏והביוב‪,‬‏ואך‏מתבקש‏הוא‏ששני‏‬
‫מקורות‏המימון‏יהיו‏שלובים‏זה‏בזה‏‬
‫ויאזנו‏זה‏את‏זה‪.‬‬
‫‏‬
‫נושא‏היורשים‏מוסדר‏בחוק‏הירושה‪.‬‏‬
‫‏‬
‫נושא‏המע"מ‏מוסדר‏בחוק‏מס‏ערך‏‬
‫מוסף‪.‬‬
‫‏‬
‫הגבייה‏בגין‏בנייה‏חורגת‏אינה‏‬
‫מוגבלת‏בזמן‪.‬‏האפשרות‏לגבות‏את‏‬
‫הגבוה‏מבין‏היטל‏או‏דמי‏הקמה‏בגין‏‬
‫בנייה‏חורגת‏הוגבלה‏לשנה‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‏באזור‏מפותח‏קיים‏רכיב‏פחת‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עו"ד‏בן‏אריה ‏‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫חריגה‏מסמכות‏וחוסר‏סבירות‏–‏הוראות‏סעיפים‏‪3‬‏ב‏‪,‬‏‪8‬‏א‏‪,‬‏‪9‬‏א‪2‬‏‬
‫–‏סותרים‏הוראות‏החוק‏המסמיך‏סע'‏‪103‬‏לחוק‪,‬‏עקב‏כך‏שדמי‏‬
‫הקמה‏יוטלו‏לגבי‏בניה‏שנבנתה‬
‫חוסר‏הלימה‏בין‏הכללים‏לדברי‏ההסבר‏–‏הנימוק‏"‏ההליך‏‬
‫המוצע‏אינו‏כולל‏תיקון‏בתעריף‏המים‏ולא‏מתקיים‏עיקרון‏‬
‫העלות‪.‬‬
‫מועדי‏חיוב‏נוספים‏–‏חסרים‏מועדי‏חיוב‏נוספים‏כגון‏‪:‬‏חיבור‏ביב‏‬
‫פרטי‏‪,‬‏שינוי‏ייעוד‏קרקע‏‪,‬‏מוצע‏להיצמד‏למועדי‏חיבור‏הנהוגים‏‬
‫כיום‏ולקצר‏תקופת‏המימון‏ולהוסיף‏מועד‏חיוב‏בעת‏העברת‏‬
‫זכויות‏בלשכת‏מקרקעין‬
‫‏‬
‫בניה‏חריגה‏שנהרסה‏–‏יש‏לפטור‏מהשבת‏דמי‏הקמה‬
‫השבת‏דמי‏הקמה‏–‏השבה‏של‏דמי‏הקמה‏שנגבו‏אינה‏מוצדקת‏‬
‫תמיד‪,‬‏יש‏לאפשר‏מנגנון‏שיותיר‏עמלה‏בידי‏התאגיד‏לכיסוי‏הליכי‏‬
‫גביה‏והשבה‪,‬‏אין‏סיבה‏להשיב‏דמי‏הקמה‏בתוספת‏ריבית‏במקרה‏‬
‫אי‏ביצוע‏בניה‏אלא‏להשיב‏ללא‏ריבית‏בטווח‏של‏‪30‬‏יום‏מדרישת‏‬
‫צרכן‪.‬‬
‫סימולציית‏תנאי‏הפיתוח‏‪-‬‏מבקשים‏נתונים‏על‏השקעות‏בפיתוח‏‬
‫אל‏מול‏פוטנציאל‏הגביה‏וצרכי‏הפיתוח‪.‬‬
‫נכסים‏שאינם‏למגורים‏–‏מבקשים‏לקבל‏תחשיב‏המצדיק‏פער‏‬
‫שאינו‏מובהק‏ביחס‏למגורים‪.‬‬
‫חוות‏דעת‏מומחה‏מטעם‏חברת‏אורבניקס‏–‏מוצג‏כי‏היקפי‏‬
‫הגביה‏למי‏רמת‏גן‏בין‏שיטת‏ההיטל‏לעומת‏שיטת‏דמי‏הקמה‏‬
‫יפחתו‏בכ‏–‏‪,41%‬‏לא‏הוצגו‏צרכי‏ההשקעה‏והאם‏הגביה‏על‏פי‏‬
‫שיטת‏דמי‏הקמה‏מכסה‏או‏אינה‏מכסה‏את‏עלויות‏הפיתוח‏ומהו‏‬
‫הפער‏בין‏הצרכים‏לגביה‏לפי‏שיטת‏דמי‏הקמה‪ .‬‏‬
‫‪30‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫לשיקום‏המערכת‏שמצטרף‏לרכיב‏‬
‫הפיתוח‪.‬‏בעתיד‏ניתן‏יהיה‏לשקול‏‬
‫קביעת‏מקדמי‏התאמה‏נוספים‪,‬‏אולם‏‬
‫מקדמי‏ההתאמה‏הם‏לתאגידים‏ולא‏‬
‫לאזור‏ספציפי‪.‬‬
‫‪ .2‬הכללים‏אינם‏סותרים‏את‏הוראות‏‬
‫החוק‏המסמיך‪.‬‏נוסח‏הכללים‏הובהר‪,‬‏‬
‫להסרת‏ספק‪,‬‏באופן‏שלא‏ניתן‏יהיה‏‬
‫לחייב‏בדמי‏הקמה‏שטח‏ששולם‏בעדו‏‬
‫תשלום‏קודם‪ .‬‏‬
‫‪ .3‬עקרון‏העלות‏נשמר‏לאורך‏זמן‪.‬‏לא‏‬
‫דרוש‏תיקון‏בתעריף‏המים‪.‬‏‬
‫‪ .4‬נוספה‏עילת‏חיוב‏של‏חיבור‏לראשונה‏‬
‫למערכת‏מים‏או‏ביוב‪.‬‏שינוי‏ייעוד‏‬
‫והעברת‏בעלות‏כשלעצמם‏לא‏יהוו‏‬
‫עילה‏לחיוב‪.‬‏ ‏‬
‫‪ .5‬הנוסח‏אינו‏כולל‏השבת‏דמי‏הקמה‪,‬‏‬
‫אלא‏רק‏אפשרות‏לבנות‏בנייה‏כדין‏‬
‫באותו‏היקף‏ללא‏חיוב‪.‬‏כמו‏כן‏נקבע‏‬
‫שדרישת‏תשלום‏בגין‏בנייה‏חורגת‏‬
‫תבוטל‏אם‏הבנייה‏החורגת‏נהרסה‏‬
‫תוך‏‪90‬‏יום‪.‬‏‬
‫‪ .6‬התקבל‪.‬‏הנוסח‏תוקן‪.‬‏השבה‏תוך‏‪60‬‏‬
‫יום‏תיעשה‏בתוספת‏הפרשי‏הצמדה‏‬
‫למדד‏המחירים‏לצרכן‪.‬‏בחלוף‏‪60‬‏יום‏‬
‫יהפוך‏סכום‏ההשבה‏המגיע‏לתשלום‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫יתר‪.‬‏ ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .7‬הנושא‏הוסבר‏בדברי‏ההסבר‪.‬‏‬
‫מתודולוגיית‏התחשיב‏פורסמה‪.‬‬
‫‪ .8‬הנושא‏הוסבר‏בדברי‏ההסבר‪.‬‏‬
‫מתודולוגיית‏התחשיב‏פורסמה‪.‬‏‬
‫‪.9‬‬
‫‪ 15‬‏ הערות‏ ‏‬
‫מרכז‏שלטון‏‬
‫מקומי‏–‏ע"י‏מר‏‬
‫שלמה‏דולברג ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .1‬מביעים‏מחאה‏על‏פרק‏הזמן‏הקצר‏שניתן‏במסגרת‏השימוע‪,‬‏לאור‏‬
‫בג"צ‏התעריפים‏שומרים‏זכותם‏להרחיב‏עמדתם‏לאחר‏הבג"צ‪.‬‬
‫‪ .2‬התקנת‏הכללים‏כפופה‏אישור‏פרלמנטרי‏–‏סעיף‏‪1‬ב‏לחוק‏יסוד‏‬
‫משק‏המדינה‏קובע‏–‏מיסים‏ומילוות‏חובה‏ותשלומי‏חובה‏‬
‫אחרים‏וכדומה‏טעונים‏אישור‏הנכנסת‏או‏ועדה‏ומוועדות‏הכנסת‪.‬‬
‫‪ .3‬אי‏חוקיות‏ואי‏סבירות‏בקביעת‏שיטת‏המימון‏–‏שיטת‏ההיטל‏‬
‫הוכרה‏על‏ידי‏בית‏המשפט‏וברבות‏השנים‏המודל‏עודכן‏ופותח‪.‬‏‬
‫אי‏חוקיות‏עקב‏אי‏היוועצות‏עם‏משרד‏הפנים‏שהוא‏הגוף‏‬
‫שמאשר‏את‏חוקי‏העזר‏שאושרו‏על‏בסיס‏צרכים‏ספציפיים‏‬
‫לעומת‏שיטת‏דמי‏הקמה‏שמבוססים‏על‏תעריף‏נורמטיבי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫התעריפים‏חושבו‏כך‏שיחזירו‏את‏‬
‫העלות‏לאורך‏זמן‪.‬‏ככל‏שהתעריפים‏‬
‫לא‏יספיקו‏לביצוע‏ההשקעות‏על‪-‬פני‏‬
‫תקופה‏מסוימת‪,‬‏הדבר‏יאוזן‏‬
‫באמצעות‏רכיב‏הפחת‏שיגדל‏‬
‫בהתאמה‏עקב‏עודף‏השקעות‏על‏‬
‫הכנסות‪.‬‏ ‏‬
‫ניתן‏זמן‏מספיק‪.‬‏חלף‏גם‏זמן‏רב‏מאז‏‬
‫פסיקת‏בג"ץ‪.‬‏ראו‏גם‏הרחבה‏לעניין‏‬
‫זה‏בהערות‏הכלכליות‪.‬‬
‫סעיף‏‪(1‬ב)‏לחוק‏יסוד‏משק‏המדינה‏‬
‫מתייחס‏לתשלומים‏המשתלמים‏‬
‫לאוצר‏המדינה‏ואינו‏חלק‏בענייננו‪.‬‏‬
‫בענייננו‏חל‏סעיף‏‪(1‬א)‏לחוק‏הנ"ל‏‬
‫המורה‏כי‏תשלומי‏חובה‏יוטלו‏בחוק‏‬
‫או‏על‏פיו‪.‬‏הוראה‏זו‏מקוימת‏במסגרת‏‬
‫הכללים‏הנוכחיים‪.‬‬
‫שיטת‏ההיטל‏פחות‏מתאימה‏לתאגידי‏‬
‫מים‏וביוב‏מאשר‏השיטה‏המוצעת‏של‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫דמי‏הקמה‪.‬‏אין‏כל‏חובת‏היוועצות‏עם‏‬
‫משרד‏הפנים‪,‬‏בפרט‏שהידע‏הנוגע‏‬
‫למבנה‏משק‏המים‏והביוב‏מצוי‏‬
‫ברשות‏המים‪.‬‏‏‬
‫‪ .4‬השיטה‏המוצעת‏אמורה‏לשקף‏את‏‬
‫החזר‏העלות‏לאורך‏זמן‏ביישובים‏‬
‫השונים‪.‬‏אין‏מדובר‏ב"סבסוד"‏אלא‏‬
‫בשיטה‏מקובלת‏לחישוב‏עלות‪.‬‏גם‏‬
‫שיטת‏ההיטל‏חושבה‏על‪-‬פי‏ממוצעים‏‬
‫ולא‏לפי‏עלות‏ספציפית‏בגין‏נכס‏או‏‬
‫מתחם‏כלשהו‪.‬‏הואיל‏ולכל‏תאגיד‏‬
‫יהיה‏איזון‏פרטני‏דרך‏רכיב‏הפחת‏‬
‫שלו‪,‬‏והואיל‏ובממוצע‏ארצי‏אמורה‏‬
‫הגבייה‏הכוללת‏להחזיר‏את‏העלות‏‬
‫הכוללת‪,‬‏לא‏צפוי‏"סבסוד‏צולב"‪,‬‏וגם‏‬
‫אם‏היה‏–‏לא‏היה‏בכך‏פגם‪.‬‏‬
‫‪ .5‬התוספת‏של‏‪20%‬‏הולמת‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .4‬בשיטה‏המוצעת‏קשיים‏כדלהלן‏‪:‬‏‬
‫סבסוד‏צולב‏בין‏יישובים ‏‬
‫תעריף‏ליישוב‏הררי‏יוצר‏סרבול ‏‬
‫ההתאמות‏במודל‏והתאמות‏בעתיד‏הינן‏טלאי‏על‏התעריף ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫תוספת‏לערכי‏הנכסים‏–‏תוספת‏של‏‪20%‬‏לערכי‏הנכסים‏הוצדקה‏‬
‫על‏ידי‏הרשות‏במדגם‏ל‏‪5‬‏יישובים‪,‬‏מבחינה‏שערכה‏מש"מ‏ב‏‪15‬‏‬
‫תאגידים‏עולה‏כי‏נדרש‏להוסיף‏‪25%‬‏לפחות‪.‬‬
‫בתחשיבים‏שהוצגו‏בהרצליה‪,‬‏אשדוד‪,‬‏ומי‏כרמל‏–‏ערך‏הנכסים‏‬
‫המקורי‏לעומת‏העלות‏בפועל‏נמוך‪.‬‬
‫שיטת‏ההיטל‏היא‏העדיפה‏ובמידה‏ולא‏תתקבל‏ההשגה‏על‏רשות‏‬
‫המים‏להיוועץ‏במשרד‏הפנים‏על‏פי‏סע'‏‪107‬‏לחוק‪.‬‬
‫חסם‏פיתוח‏–‏המודל‏המוצע‏מהווה‏חסם‏פיתוח‬
‫סבסוד‏צולב‏–‏לאור‏בג"צ‏התעריפים‏חובה‏כבר‏כעת‏לקבוע‏את‏‬
‫המנגנון‏לסבסוד‏ואת‏המנגנון‏לאיזון‪.‬‬
‫בלתי‏חוקי‏לקבוע‏מנגנון‏איזון‏הנשען‏על‏תעריפי‏המים‏השוטפים‪.‬‬
‫הטלת‏מס‏עקיף‏–‏מאחר‏ואין‏זיקת‏מימון‏בין‏דמי‏הקמה‏לבין‏‬
‫‏‬
‫‪32‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫התחשיבים‏נבדקו‏ולא‏העלו‏צורך‏‬
‫בשינוי‏המודל‏המוצע‪.‬‏‬
‫אין‏חובת‏היוועצות‏במשרד‏הפנים‪,‬‏‬
‫מה‏גם‏שאין‏למשרד‏הפנים‏סמכויות‏‬
‫או‏ידע‏עדכני‏בנושא‏משק‏המים‏‬
‫והביוב‪.‬‏‬
‫לא‏מבוסס‪.‬‏לעמדתנו‏המודל‏נותן‏‬
‫מענה‏מלא‏לצורכי‏הפיתוח‪.‬‬
‫האיזון‏נקבע‏מראש‪,‬‏על‪-‬ידי‏השילוב‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫העלות‏הקונקרטית‏נוצר‏מס‏שאינו‏מותר‏בהטלה‪.‬‬
‫‪ .12‬תעריף‏לא‏ריאלי‏–‏נוסחת‏החשוב‏חסרה‏באומדן‏עלויות‏צפויות‏‬
‫כמקובל‏בשיטת‏ההיטל‪,‬‏התוספות‏לערכי‏הנכסים‏בחסר‏‪,‬‏אומדן‏‬
‫שטח‏הבניה‏הכללי‏הוגדלו‏ב‏‪25%‬‏ללא‏הצדקה‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪ .13‬תוספת‏לערכי‏הכינון‏כהשלמה‏לכיסוי‏פיגור‏בהחלפה‏זאת‏ללא‏‬
‫שעודכן‏אורך‏חיי‏הנכסים‪.‬‏‬
‫‪.13‬‬
‫‪ .14‬לדעתנו‏קיימת‏רמת‏שונות‏בין‏הרשויות‏המקומיות‏ואין‏מכנה‏‬
‫‪33‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫עם‏עדכון‏רכיב‏הפחת‏בתעריף‏השוטף‪.‬‏‬
‫לא‏מקובל‪.‬‏רכיב‏הפחת‏בתעריף‏‬
‫השוטף‏מהווה‏מקור‏מימון‏משלים‪,‬‏‬
‫יחד‏עם‏דמי‏ההקמה‪,‬‏להשקעות‏‬
‫במערכות‏מים‏וביוב‪,‬‏ואך‏מתבקש‏‬
‫הוא‏שמקורות‏המימון‏יאזנו‏זה‏את‏‬
‫זה‪,‬‏לשם‏שמירה‏כוללת‏על‏עיקרון‏‬
‫העלות‪.‬‏ההסמכה‏סעיפים‏‪101-103‬‏‬
‫עולה‏בקנה‏אחד‏עם‏האיזון‏שבוצע‪.‬‬
‫לא‏מדובר‏במס‪.‬‏קיימת‏זיקה‏הדוקה‏‬
‫לעלות‪.‬‏ההסמכה‏סעיפים‏‪101-103‬‏‬
‫עולה‏בקנה‏אחד‏עם‏הכללים‏שהוצעו‪.‬‬
‫לא‏מקובל‪.‬‏לערך‏הנכסים‏נוספו‏‬
‫עלויות‏צפויות‏וכן‏מקדמים‏שישקפו‏‬
‫גידול‏דרוש‪.‬‏אומדן‏שטחי‏הבנייה‏לא‏‬
‫הוגדל‏ב‪25%-‬‏ללא‏הצדקה‪.‬‏מה‏‬
‫שהוגדל‏ב‪25%-‬‏הוא‏בסיס‏השטחים‏‬
‫שהתקבל‏מנתוני‏שטחי‏הארנונה‏‬
‫בשנת‏‪2009‬‏לאחר‏התאמתם‏לשיטת‏‬
‫חישוב‏השטח‏לדמי‏הקמה‪,‬‏על‪-‬מנת‏‬
‫לשקף‏את‏הגידול‏שחל‏לאורך‏השנים‏‬
‫עד‏‪2008‬‏בשטח‏הדירות‪,‬‏באופן‏‬
‫שתהיה‏התאמה‏בין‏שטחי‏התחשיב‏‬
‫לשטחים‏שיחויבו‏בדמי‏הקמה‪.‬‏אין‏‬
‫מדובר‏בצפי‏לגידול‏נוסף‏של‏‪25%‬‏‬
‫בשטח‪.‬‏‬
‫השינוי‏באורך‏חיי‏הנכסים‏בשנת‏‬
‫‪,2014‬‏אין‏בו‏כדי‏לשנות‏בסיס‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫משותף‪.‬‬
‫‏‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫איסור‏גביה‏בגין‏בניה‏שנבנתה‏–‏סעיפים‏‪3‬‏ב‏‪,‬‏‪8‬‏א‏‪,‬‏ו‏‪9‬‏א‏‪2‬‏–‏‬
‫סותרים‏את‏הוראות‏החוק‏המסמיך‏‬
‫לא‏חוקי‏לפטור‏מדמי‏הקמה‏גוף‏עתיר‏שטח‏‬
‫אין‏להותיר‏חיוב‏לפי‏עלויות‏במקרים‏חריגים‏סעיף‏‪8‬‏לטיוטת‏‬
‫הכללים‬
‫חוסר‏הלימה‏ביו‏הכללים‏לדברי‏ההסבר‏‬
‫מועדי‏חיוב‏–‏חסרים‏מועדי‏חיוב‏‬
‫נדרשות‏הבהרות‏נוספות‏לדברי‏ההסבר‏–‏בסעיף‏‪4‬‏נרשם‏כי‏כספי‏‬
‫דמי‏הקמה‏ינוהלו‏בחשבון‏נפרד‏ביחד‏עם‏רכיב‏הפחת‏בתעריף‪,‬‏‬
‫בהמשך‏נרשם‏כי‏"‏איזון‏הקרן‏הייעודית‏"‏באמצעות‏עדכון‏‬
‫התעריף‏אחת‏ל‏‪3‬‏–‏‪5‬‏שנים‏במקרי‏חוסר‏בקרן‏מדובר‏בהעלאת‏‬
‫תעריף‏המים‪.‬‬
‫ההשקעות‏המוכרות‏ייקבעו‏על‏בסיס‏תוכנית‏שתאושר‏על‏ידי‏‬
‫רשות‏המים‏–‏האם‏אין‏בכך‏משום‏עודף‏רגולציה‏?‬
‫בדברי‏ההסבר‏בעמ'‏‪28‬‏נרשם‏כי‏תאגידי‏המים‏יוכלו‏להעניק‏‬
‫הנחות‏לפי‏שיקול‏דעתם‪,‬‏הדבר‏נעלם‏מהכללים‪ .‬‏‬
‫‪34‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫התחשיב‏לצורך‏חישוב‏ההשלמה‪,‬‏‬
‫ממילא‏ההשלמה‏נועדה‏לסייע‏לתאגיד‏‬
‫לטווח‏קצר‏בלבד‪,‬‏ככל‏שהתחשיב‏שגוי‏‬
‫התאגיד‏ישלים‏הפיגור‏על‏‏פני‏תקופה‏‬
‫קצרה‏והתוספת‏תבוטל‪.‬‏‬
‫לא‏מקובל‪.‬‏לא‏נמצאו‏הצדקות‏‬
‫הנדסיות‏לשונות‏הנטענת‪,‬‏והיכן‏‬
‫שנמצאה‏שונות‏מובהקת‏נקבע‏מקדם‏‬
‫התאמה‏בכללים‪.‬‏‬
‫אין‏כוונה‏לסטות‏מהוראות‏החוק‪.‬‏‬
‫נוסח‏הכללים‏הובהר‪,‬‏להסרת‏ספק‪,‬‏‬
‫כך‏שלא‏ניתן‏יהיה‏להטיל‏חיוב‏על‏‬
‫בנייה‏שולם‏בעדה‏תשלום‏קודם‪.‬‬
‫ראו‏התייחסות‏לעיל‪.‬‏‬
‫מדובר‏במקרים‏חריגים‏מאד‏שיש‏‬
‫לתת‏לגביהם‏התייחסות‪.‬‏‬
‫הובהר‪.‬‏‬
‫נוספה‏עילת‏חיוב‏של‏חיבור‏למערכת‏‬
‫מים‏או‏ביוב‪.‬‏‬
‫הנושא‏מובהר‏בדברי‏ההסבר‪.‬‏חוסר‏‬
‫בקרן‏ברמה‏של‏תאגיד‏‏לא‏יביא‏‬
‫להעלאת‏תעריף‏המים‪,‬‏אלא‏להגדלת‏‬
‫רכיב‏הפחת‏בעת‏עדכון‏מפקד‏הנכסים‏‬
‫(עקב‏תוספת‏השקעות‏העולה‏על‏‬
‫ההכנסות‏מדמי‏הקמה)‪,‬‏ועקב‏כך‏–‏‬
‫להפחתה‏במחיר‏המים‏שמשלם‏‬
‫התאגיד‏למקורות‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .21‬אין‏בנושא‏זה‏עודף‏רגולציה‪.‬‏חשוב‏‬
‫להבטיח‏השקעות‪.‬‏הדבר‏נעשה‏לפי‏‬
‫הוראות‏החוק‪.‬‏‬
‫‪ .22‬לא‏ברורה‏הטענה‪.‬‏אין‏כוונה‏לאפשר‏‬
‫לתאגידים‏שיקול‏דעת‏להענקת‏‬
‫הנחות‪.‬‏ההתייחסות‏בדברי‏ההסבר‏‬
‫היא‏לגבי‏גוף‏עתיר‏שטח‏בלבד‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ 16‬‏‬
‫פלגי‏מוצקין ‏‬
‫‏‬
‫מצטרפים‏‏לעמדת‏‬
‫הפורום ‏‬
‫‏‬
‫פלג‏‏הגליל‏ ‏‬
‫‏‬
‫מצטרפים‏לעמדת‏‬
‫הפורום ‏‬
‫תאגידים‏ ‏‬
‫‏‬
‫נווה‏מדבר‏ ‏‬
‫‏‬
‫מצטרפים‏לעמדת‏‬
‫הפורום ‏‬
‫‪ .1‬פלגי‏מוצקין‏אינו‏מישורי‏ומשרת‏שני‏יישובים‪,‬‏מוצקין‏יושבת‏על‏‬
‫מי‏תהום‏ולהערכת‏התאגיד‏העלות‏הנוספת‏עקב‏כך‏מוערכת‏ב‏‬
‫‪40%‬‏(‏לא‏הוגש‏תחשיב‏להוכחת‏העמדה)‬
‫‪ .2‬לטענת‏התאגיד‏הוא‏צפוי‏להשקעות‏בהיקף‏‪84‬‏מלש"ח‏התעריף‏‬
‫המתקבל‏למ"ר‏‪104‬‏‪ .₪‬‏‬
‫‪ .1‬תומכים‏בשוויון‏בין‏כלל‏אזרחי‏המדינה‏ולקבוע‏תעריף‏אחיד‏בכל‏‬
‫אזורי‏הארץ‏–‏המשמעות‏סבסוד‏צולב‪.‬‬
‫‪ .1‬מדובר‏במדד‏אחיד‪.‬‏‬
‫‪ .2‬המנגנון‏כולל‏מנגנוני‏איזון ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .1‬ראו‏התייחסות‏לעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצגה‏טבלת‏השוואה‏בין‏יכולת‏גביה‏על‏פי‏היטלי‏פיתוח‏לעומת‏‬
‫דמי‏הקמה‪,‬‏בחלק‏מהיישובים‏השינוי‏מינורי‏ובחלק‏השינוי‏‬
‫מהותי‏בצפת‏דמי‏הקמה‏מפחיתים‏הכנסות‏בכ‏–‏‪ 5%‬‏‬
‫‪ .2‬מעיד‏על‏סבירות‏התחשיב‪.‬‏קיימים‏גם‏‬
‫מנגנוני‏איזון‪ .‬‏‬
‫‪ .1‬תומכים‏בקביעת‏תעריף‏אחיד‏לרכיב‏פיתוח‏בתחומי‏התאגיד‪.‬‬
‫‪ .2‬מבקשים‏לכלול‏בעלות‏את‏המורכבות‏בהנחת‏תשתית‏במגזר‏‬
‫הבדואי‪.‬‬
‫‪ .3‬מבקשים‏הבהרה‏שהתעריפים‏יחולו‏על‏נכסים‏שנבנו‏בעבר‏ולא‏‬
‫נגבו‏בגינם‏מעולם‏היטלי‏פיתוח‪ .‬‏‬
‫‪ .1‬כללי‏‬
‫‪ .2‬מדובר‏בעלות‏נורמטיבית‪.‬‬
‫‪ .3‬לא‏יתאפשר‏כפל‏חיוב‏ולא‏תתאפשר‏‬
‫גבייה‏בגין‏נכסים‏שנבנו‏בעבר‏כדין‏‬
‫(בהיתר)‏וחוברו‏כדין‏לתשתיות‪,‬‏אלא‏‬
‫אם‏נשלחה‏לגביהם‏דרישת‏תשלום‏‬
‫כדין‏לתשלום‏היטלי‏פיתוח‏לפני‏יום‏‬
‫תחילת‏הכללים‏החדשים‪.‬‏ ‏‬
‫‪35‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫פלגי‏השרון‏ ‏‬
‫‏‬
‫מצטרפים‏לעמדת‏‬
‫הפורום ‏‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫מעיינות‏השרון‏ ‏‬
‫‏‬
‫מצטרפים‏לעמדת‏‬
‫הפורום ‏‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התעריף‏המוצע‏נמוך‏מהצרכים‏בכ‏–‏‪.70%‬‬
‫התאגיד‏ממונף‏ולא‏יוכל‏לקבל‏הלוואות‏לפיתוח‬
‫רכיב‏הטיפול‏בשפכים‏נמוך‏בתאגיד‪.‬‬
‫לתאגיד‏הסכם‏ייחודי‏עם‏עיריית‏כפר‏סבא‏לפיתוח‏השכונה‏‬
‫הירוקה‬
‫נתוני‏תאגיד‏פלגי‏השרון‏לא‏נכלול‏בתחשיב‏הרשות‏‬
‫לתאגיד‏ערך‏כינון‏מופחת‏לערך‏כינון‏נמוך‏מ‏‪40%‬‏לתאגיד‏מגיעה‏‬
‫תוספת‏לתעריף‬
‫הקביעה‏לגבי‏תאגיד‏הררי‏אינה‏מנומקת‪.‬‏העלות‏להקמת‏תשתית‏‬
‫ביוב‏בכפר‏סבא‏גבוהה‪.‬‬
‫מבקשים‏שבמידה‏וכללי‏דמי‏הקמה‏לא‏יכנסו‏לתוקפם‏הם‏יוחלו‏‬
‫בנפרד‏בתחומי‏כוכב‏יאיר ‏‬
‫‪ .1‬חיוב‏מוקדם‏לפי‏‪33%‬‏כשווה‏ערך‏לרכיב‏קרקע‏בהיטלי‏פיתוח‏לא‏‬
‫יוכל‏לממן‏פיתוח‏מתחם‏חדש‪.‬‏ממליצים‏להגדיל‏רכיב‏זה‏‬
‫שיתאים‏לזרם‏ההכנסות‏וההוצאות‏של‏פתוח‏המתחם‪.‬‬
‫‪ .2‬התעריפים‏המוצעים‏לא‏יוכלו‏לממן‏הקמת‏תחנות‏שאיבה‏וקווים‏‬
‫מאספים‪.‬‏ניתנו‏דוגמאות‏של‏מספר‏מתחמים‪.‬‬
‫‪ .3‬הוראות‏מעבר‏–‏מה‏דינם‏של‏חיובים‏שיצאו‏בגין‏רכיב‏קרקע‏טרם‏‬
‫‪36‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫התעריף‏מבוסס‏עלות‏‬
‫ככלל‏אמורה‏להיות‏אפשרות‏לגייס‏‬
‫מימון‏גם‏על‏יסוד‏תזרים‏הכנסות‏‬
‫מרכיב‏הפחת‏בתעריף‏השוטף‪.‬‬
‫לא‏רלוונטי‏לכללים‏אלו‏‬
‫לא‏ברור‏מדוע‏הסכם‏פרטני‏כזה‏‬
‫מתנגש‏עם‏הכללים‏המוצעים‪.‬‬
‫מדובר‏במשק‏זניח‏שאינו‏משפיע‏על‏‬
‫הממוצע‏כאשר‏החישוב‏ממוצע‏לפי‏‬
‫מאפיינים‏גיאוגרפיים‪.‬‬
‫הטענה‏נבדקה‪.‬‏יחס‏הנכסים‏אינו‏‬
‫עומד‏בקריטריון‪.‬‬
‫ראה‏מעלה‪.‬‏‬
‫התייחסות‏פרטנית‏כרגע‏איננה‏עומדת‏‬
‫על‏הפרק‪ .‬‏‬
‫הכוונה‏אינה‏לממן‏את‏כל‏פיתוח‏‬
‫המתחם‏החדש‏באמצעות‏הגבייה‏‬
‫המוקדמת‪,‬‏אלא‏רק‏את‏העלויות‏‬
‫הראשוניות‏או‏חלקן‪.‬‏ניתן‏לשלב‏‬
‫מימון‏חיצוני‏בהלוואות‏חיצוניות‏או‏‬
‫מכספים‏שהצטברו‏מגבייה‏‬
‫מפרויקטים‏אחרים‪.‬‬
‫התעריפים‏אמורים‏לממן‏גם‏תשתיות‏‬
‫אלה‪.‬‏פרויקטים‏לדוגמה‏אינם‏‬
‫רלוונטיים‪,‬‏משום‏שהתעריפים‏‬
‫משקפים‏ממוצע‏לאורך‏זמן‏ולא‏‬
‫ניתנים‏להשוואה‏לפרויקט‏נקודתי‪.‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫כניסת‏הכללים‏החדשים‪.‬‏האם‏הצרכן‏ישלם‏את‏דמי‏ההקמה‏‬
‫החדשים‏או‏יזוכה‏בגובה‏רכיב‏הקרקע‏ששולם‪ .‬‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫מי‏הרצליה‏ ‏‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫חיבור‏מקו‏ציבורי‏לקו‏פרטי‏–‏"ניפל‏"‏לא‏נכלל‏בתחשיב‏דמי‏‬
‫הקמה‪,‬‏נדרשת‏אסדרה‏של‏הנושא‏אם‏בכללי‏דמי‏הקמה‏או‏‬
‫כללים‏אחרים‪.‬‬
‫עלות‏התקורה‏צריכה‏להיות‏לפי‏‪10%‬‏ולא‏על‏פי‏המתווה‏המוצע‏‬
‫‪.5%‬‬
‫פטור‏לגוף‏עתיר‏שטח‏–‏נכון‏ליתן‏פטור‏נכון‏לקבוע‏קריטריונים‏‬
‫מפורטים‏למתן‏הפטור‪.‬‏‬
‫לדעתנו‏קיימת‏אי‏התאמה‏בין‏טיוטת‏הכללים‏לדברי‏ההסבר‏‬
‫בסעיף‏‪7‬‏ב‏נרשם‏כי‏פטור‏מעל‏‪30%‬‏יובא‏לאישור‏הממונה‏ואילו‏‬
‫בדברי‏ההסבר‏נרשם‏כי‏פטור‏מעל‏‪20%‬‏יובא‏לאישור‏הממונה‏‪.‬‬
‫מה‏דינו‏של‏רכיב‏קרקע‏שנגבה‏בעבר‬
‫‪37‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫בנוסף‪,‬‏מנגנונים‏מאזנים‏יאפשרו‏את‏‬
‫הפיתוח‏גם‏במקרה‏של‏סטייה‏‬
‫מהממוצע‪.‬‬
‫‪ .3‬הנוסח‏תוקן‏ונוספו‏הוראות‏מעבר‏‬
‫בעניין‏תשלום‏קודם‏על‏הקרקע‪,‬‏‬
‫ולפיהן‏מי‏שיבקש‏היתר‏בנייה‏בגין‏‬
‫זכויות‏מכוח‏התב"ע‏התקפה‏בעת‏‬
‫התשלום‏תוך‏‪7‬‏שנים‏מהתשלום‪,‬‏יקבל‏‬
‫"זיכוי"‏עבור‏שטח‏בנוי‏מחושב‏(שקול‏‬
‫לשטח‏הקרקע‏המשולם)‪.‬‏בהיתרי‏‬
‫בנייה‏שיינתנו‏תוך‏‪5‬‏שנים‏מתחילת‏‬
‫הכללים‪,‬‏לבנייה‏לפי‏זכויות‏שהיו‏‬
‫בתוקף‏לפי‏התב"ע‏בעת‏התשלום‏על‏‬
‫הקרקע‪,‬‏אם‏עברו‏יותר‏מ‪7-‬‏שנים‏בין‏‬
‫תשלום‏הקרקע‏להיתר‏הבנייה‏החדש‪,‬‏‬
‫לא‏יינתן‏זיכוי‏בשטח‪,‬‏אך‏ישולמו‏דמי‏‬
‫הקמה‏בהפחתה‏של‏‪ .5%‬‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫לא‏רלוונטי‏לכללים‏אלה‏אלא‏לכללי‏‬
‫התעריפים‪.‬‬
‫ראה‏מעלה‏‬
‫ראה‏מעלה‏‬
‫טעות‏דפוס‏בדברי‏ההסבר‏תוקנה‪.‬‬
‫ראו‏התייחסות‏לעיל‪.‬‏‬
‫תשלום‏שנגבה‏כדין‏בעבר‏עומד‏בעינו‪.‬‏‬
‫אין‏כל‏כוונה‏לחייב‏תאגיד‏בהשבה‏‬
‫עקב‏שינוי‏שיטה‏הצופה‏פני‏עתיד‪.‬‏‬
‫ראו‏התייחסות‏לעיל‪.‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫סובב‏שפרעם ‏‬
‫מי‏רקת‏ ‏‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫מניב‏‪-‬‏מצטרפים‏‬
‫לעמדת‏הפורום ‏‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.6‬‬
‫מה‏דינו‏של‏מקרה‏שתשלום‏עבר‏גבוה‏מדמי‏ההקמה‏האם‏‬
‫התאגיד‏יידרש‏להשיב‏סכומים‏אילו‏?‬
‫חישוב‏שטחים‏לחיוב‏–‏עלו‏שאלות‏שונות‏בנושא‏‬
‫החזר‏תשלום‏עקב‏אי‏ביצוע‏בניה‏‪.‬‬
‫חיוב‏בגין‏תשתיות‏למועצה‏אזורית‏שכנה‏ ‏‬
‫כלול‏בדברי‏עו"ד‏אחמד‏אכתילאת‏ ‏‬
‫טיעונים‏דומים‏לאלו‏שהועלו‏על‏ידי‏פורום‏התאגידים‏ ‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫טיעונים‏דומים‏לאלו‏שהוצגו‏ע"י‏פורום‏התאגידים‏ואחרים‬
‫דרישה‏להחלת‏סעיף‏‪324‬‏לפקודת‏העיריות‏–‏נימוקים‏במסמך‏‬
‫המלא‬
‫הליכי‏השגה‏על‏דרישת‏תשלום‏–‏מומלץ‏לקבוע‏כי‏השגה‏בפני‏‬
‫הממונה‏תצומצם‏לנושאים‏פרוצדוראליים‬
‫מבוקש‏לקצוב‏משך‏זמן‏לתלונת‏לקוח‏עד‏ל‏‪60‬‏יום‏ובקשות‏‬
‫קציבה‏נוספות‪.‬‬
‫‏טענת‏סתירה‏בין‏‪25‬‏ב‏ל‏‪26‬‏ד‏‬
‫סעיף‏‪103‬‏א‏‪3‬‏לחוק‏קובע‏סמכויות‏לדירקטוריון‏ולרשות‏המים‪,‬‏‬
‫אילו‏לא‏הובעו‏במסגרת‏הוראות‏הכללים‪,‬‏מומלץ‏לכלול‏הוראות‏‬
‫החוק‏במסגרת‏הכללים‏ליצירת‏אחידות‏‬
‫מוצע‏לאחד‏הוראות‏סעיף‏‪14‬‏ד‏להוראות‏סעיף‏‪14‬‏ג‏‬
‫מבוקש‏לקבוע‏יכולת‏גביית‏הפרשי‏הצמדה‏על‏דמי‏הקמה‏‬
‫אין‏צורך‏לבטל‏השיטה‏הקיימת‏ ‏‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪38‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .8‬ראה‏מעלה‏‬
‫‪ .9‬נכלל‏בחישוב‏עלות‏שרותי‏תשתית‏לפי‏‬
‫כללי‏רשות‏המים‏ ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫כללי‏‬
‫לא‏בסמכות‏מועצת‏רשות‏המים‪.‬‬
‫אין‏הליך‏של‏השגה‏בפני‏הממונה‪.‬‏יש‏‬
‫מנגנון‏בירור‏מול‏התאגיד‏עצמו‪,‬‏‬
‫בנושאים‏מצומצמים‪.‬‏במקרים‏‬
‫ספציפיים‏מאד‏נקבעה‏סמכות‏בירור‏‬
‫מחלוקות‏או‏הכרעה‏ע"י‏הממונה‪.‬‏‬
‫הובהר‏שדרכי‏בירור‏משפטיות‏אחרות‏‬
‫אינן‏נשללות‏על‪-‬ידי‏הכללים‪.‬‬
‫בקשת‏בירור‏תוגש‏תוך‏‪30‬‏יום‪.‬‏באין‏‬
‫הסמכה‏מפורשת‪,‬‏לא‏ניתן‏במסגרת‏‬
‫הכללים‏לגרוע‏מסמכויות‏המוסדרות‏‬
‫בחקיקה‏ראשית‏על‪-‬ידי‏קציבת‏מועד‪.‬‬
‫הסעיפים‏תוקנו‪.‬‬
‫נוספה‏התייחסות‏מפורשת‏לקיומו‏של‏‬
‫תשלום‏קודם‪,‬‏וכן‏נקבע‏כי‏התעריף‏‬
‫שיחול‏על‏שטח‏בנייה‏ששולם‏בעדו‏‬
‫תשלום‏קודם‏בנסיבות‏סעיף‏‪(103‬א)(‪)3‬‏‬
‫לחוק‏יהיו‏‪10%‬‏מתעריפי‏דמי‏ההקמה‏‬
‫שבתוספת‪.‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫נושא‬
‫מס'‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫מי‏שקמה‏‪-‬‏ ‏‬
‫מצטרפים‏לעמדת‏‬
‫הפורום ‏‬
‫מי‏תקווה‏‪+‬‏מי‏‬
‫גבעתיים‏ ‏‬
‫מי‏ציונה‏ ‏‬
‫מי‏לוד ‏‬
‫מי‏נתניה‏ ‏‬
‫‪ .1‬הוצגו‏נתוני‏צפי‏גביה‏לגבי‏תוכניות‏הפיתוח‏של‏העיר‏ל‏‪20‬‏שנה‏‬
‫הבאות‏לעומת‏גביה‏בשיטת‏דמי‏הקמה‪.‬‬
‫‪ .2‬התאגיד‏סבור‏שלא‏יוכל‏לבצע‏את‏תוכנית‏ההשקעות ‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .7‬לדרישות‏לפי‏עילות‏שונות‏נקבעו‏‬
‫מועדי‏תשלום‏שונים‪.‬‏ראו‏התייחסות‏‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪ .8‬התעריף‏צמוד‏למדד‏ומתעדכן‏מעת‏‬
‫לעת‪.‬‬
‫‪ .9‬ראו‏התייחסות‏לעיל‪.‬‏ ‏‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫‏ תאגידים ‏‬
‫‏ תאגידים‏ ‏‬
‫‏ ‏‬
‫‏ ‏‬
‫‪ .1‬טיעונים‏זהים‏לאילו‏שהוצגו‏ע"י‏פורום‏התאגידים‏ ‏‬
‫‪ .1‬טיעונים‏זהים‏לאילו‏שהוצגו‏ע"י‏פורום‏התאגידים ‏‬
‫‪ .1‬טיעונים‏זהים‏לאילו‏שהוצגו‏ע"י‏פורום‏התאגידים ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫מי‏בת‏ים‏ ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫מי‏הוד‏השרון‏‏ ‏‬
‫‪ .1‬התאגיד‏הציג‏טבלת‏פערי‏גביה‏בין‏המתווה‏המוצע‏לבין‏היטלי‏‬
‫פיתוח‏ירידה‏של‏כ‏‪48%‬‏‪ .‬‏‬
‫‪ .1‬המונח‏חברה‏הוגדר‏באופן‏לקוי‏"‏חברה‏–‏לרבות‏ספק‏מים‏‬
‫בתחום‏חברה"‏הגדרה‏זו‏בעלת‏משמעות‏לגבי‏מפעל‏המים‏כפר‏‬
‫השגות‏‬
‫‏ למודל‏ ‏‬
‫‏‬
‫‪ .1‬טיעונים‏דומים‏לאילו‏שהועלו‏ע"י‏פורום‏התאגידים‏ואחרים ‏‬
‫‪ .1‬התאגיד‏הציג‏ניתוח‏כלכלי‏על‏ידי‏יועץ‏מר‏אילן‏פרייס‪,‬‏העבודה‏‬
‫מתבססת‏על‏ניתוח‏עלויות‏פיתוח‏במתחם‏בי‪/‬‏‪410‬‏ ‏‬
‫מפעל‏המים‏כפר‏‬
‫סבא‏באמצעות‏–‏‬
‫ראו‏התייחסות‏לעיל‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫ניתוח‏עלויות‏בפרויקט‏מסוים‏אינו‏רלוונטי‏‬
‫ואינו‏בר‏השוואה‏לתעריף‏דמי‏הקמה‪,‬‏שאמור‏‬
‫להחזיר‏עלויות‏לאורך‏זמן‏בממוצע‪.‬‏כפי‏‬
‫שנמסר‏לתאגיד‏בתחשיב‏טעויות‏מהותיות‏בין‏‬
‫השאר‏בשיוך‏תשתיות‏על‪.‬‏בנוסף‪,‬‏גם‏אם‏‬
‫בממוצע‏לתאגיד‏יתקבל‏חסר‏או‏יתר‏בדמי‏‬
‫ההקמה‪,‬‏קיימים‏מנגנוני‏איזון‪,‬‏לרבות‏דרך‏‬
‫רכיב‏הפחת‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫ראו‏התייחסות‏לעיל‪.‬‏ ‏‬
‫הגדרת‏"חברה"‏בוטלה‪.‬‏לפיכך‪,‬‏חברה‏היא‏‬
‫כמשמעותה‏בחוק‪.‬‏אין‏בכך‏להסכים‏עם‏יתר‏‬
‫‪39‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫עו"ד‏לני‏צבעוני‏ ‏‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫רשויות‏‬
‫‏ מקומיות‏ ‏‬
‫וועד‏ראשי‏‬
‫הרשויות‏הערביות‏ ‏‬
‫היישובים‪:‬‏סכנין‪,‬‏‬
‫תמרה‪,‬‏ראמה‏‪,‬‏‬
‫בסמת‏טבעון‪,‬‏‬
‫כאוכב‪,‬‏בית‏זרזיר‪,‬‏‬
‫ביר‏אלמכסור‏ ‏‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫סבא‬
‫ההגדרה‏עלולה‏לכלול‏גופים‏בהעדר‏סמכות‏‬
‫הכללים‏נקבעו‏על‏פי‏חוק‏תאגידי‏מים‏וביוב‪-‬‏במסגרת‏כללי‏דמי‏‬
‫הקמה‏הגדרת‏החברה‏חורג‏מהגדרתה‏בחוק‏תאגידי‏מים‏וביוב‬
‫מבקשים‏כי‏המונח‏ישופר‏כך‏שלא‏יכלול‏אגודה‏בתחומה‏של‏‬
‫חברה‪.‬‬
‫חוק‏תאגידי‏מים‏וביוב‏קובע‏בסעיף‏‪150‬‏כי‏לא‏יפגעו‏זכויותיהם‏‬
‫של‏אגודות‏שיתופיות‏‪.‬‬
‫ככל‏שהכללים‏חלים‏על‏האגודה‏יש‏בהם‏משום‏פגיעה‏בזכויותיה‏‬
‫של‏האגודה‪ .‬‏‬
‫מתנגדים‏להעלאת‏התעריף‏לאוכלוסיות‏מוחלשות‪.‬‬
‫על‏פי‏הכללים‏ברוב‏הרשויות‏במגזר‏הערבי‏יחול‏תעריף‏של‏תאגיד‏‬
‫הררי‏ובצפיפות‏נמוכה‏וביחס‏לרשויות‏היהודיות‏מדובר‏בתעריף‏‬
‫הגבוה‏באופן‏ניכר‪.‬‬
‫מדובר‏בתעריף‏ממוצע‏ולא‏תעריף‏עלות‏בכל‏יישוב‪.‬‬
‫לא‏מתנגדים‏להאחדת‏התעריף‏בתחומי‏תאגיד‏אך‏מתנגדים‏‬
‫לתעריף‏ארצי‏ולסבסד‏את‏היישובים‏החזקים‪.‬‬
‫מתנגדים‏להחלת‏תעריף‏למבני‏ציבור‬
‫האם‏הרשות‏התייעצה‏עם‏מומחים‏לגבי‏יישובים‏ערביים‏?‬
‫האם‏הכללים‏מביאים‏בחשבון‏את‏השונות‏במגזר‏הערבי‏לעומת‏‬
‫שאר‏המגזרים‏‬
‫האם‏התעריפים‏משקפים‏את‏העלות‏במגזר‏הערבי‏‬
‫מבקשים‏לקבוע‏כללים‏לפריסת‏תשלומים‪.‬‬
‫מבקשים‏לקבוע‏תעריף‏נמוך‏לתוספת‏בניה‬
‫מבקשים‏לפטור‏מתשלום‏מע"מ‏‬
‫מבקשים‏לקזז‏מהתעריף‏רכיב‏מענקים‏שנתנו‏לתאגידים‏ובמגזר‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫טענות‏האגודה‏שלדעתנו‪-‬‏שגויות‏ולא‏‬
‫מבוססות‪.‬‬
‫‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‏‬
‫‪40‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.4‬‬
‫התעריף‏מבוסס‏עלות‪.‬‏התעריף‏מוטל‏‬
‫בעיקר‏אגב‏בנייה‪,‬‏על‏בעלי‏נכסים‪,‬‏‬
‫ובסיטואציה‏כזאת‏לרוב‏אין‏לראות‏‬
‫את‏בעלי‏הנכסים‏הבונים‏כאוכלוסיות‏‬
‫מוחלשות‪.‬‏‬
‫ניתן‏להצדיק‏חיוב‏לפי‏עקרון‏העלות‏‬
‫בהקשר‏של‏תאגיד‏הררי‏ובהקשר‏של‏‬
‫צפיפות‏נמוכה‪.‬‬
‫התעריף‏מבוסס‏על‏ממוצע‏ארצי‏עם‏‬
‫מקדמי‏התאמה‪.‬‬
‫ראה‏התייחסות‏לעיל‪.‬‏‬
‫‪ .5‬‏מבני‏ציבור‏הינם‏צרכן‏לפי‏חוק‏ולכן‏‬
‫מחויבים‏בעלות‏הקמה‪.‬‬
‫‪ .6‬מדובר‏בתעריפי‏עלות‏ועקרון‏זה‏צריך‏‬
‫לחול‏בכל‏המגזרים‪.‬‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫נקודות‏‬
‫‏ לשיפור‏ ‏‬
‫משרד‏הכלכלה‏–‏‬
‫המנהל‏לאזורי‏‬
‫פיתוח ‏‬
‫מבקשים‏לקבוע‏נוהל‏מסודר‏למקרים‏שקבלות‏תשלום‏בעבר‏אינן‏‬
‫בנמצא‬
‫הכללים‏המוצעים‏מהווים‏תמריץ‏שלילי‏כי‏אינם‏מתחשבים‏‬
‫במצב‏סוציו‏אקונומי‏של‏התושבים‬
‫מוצע‏לקבוע‏תעריף‏אחיד‏לכל‏היישובים‏בעלי‏דירוג‏סוציו‏נמוך‏‬
‫והרריים‏שלא‏יעלה‏על‏‪100‬‏‪₪‬‏למ"ר‏לכל‏סוגי‏המבנים‪.‬‬
‫נכס‏בצפיפות‏נמוכה‏–‏מוצע‏להחליף‏את‏הניסוח‏כך‏שהצפיפות‏‬
‫תקבע‏לפי‏פוטנציאל‏הבניה‏על‏פי‏התב"ע‏(תוכנית‏בניין‏עיר)‬
‫מוסדות‏ציבור‏–‏בישובים‏קטנים‏המקימות‏מוסדות‏ציבור‏‬
‫מתקציבי‏ממשלה‏לא‏יתאפשר‏לשלם‏דמי‏הקמה‪.‬‬
‫משק‏כספים‏סגור‏וחשבון‏בנק‏ייחודי‏–‏מבוקש‏להרחיב‏כך‏שכל‏‬
‫תאגיד‏ינהל‏משק‏כספים‏סגור‏של‏הכנסות‏מדמי‏הקמה‏לכל‏‬
‫יישוב‏בנפרד‏בתחום‏התאגיד‪ .‬‏‬
‫‪ .1‬מברכים‏על‏קביעת‏כללים‏ברורים‏לדמי‏הקמה‏בתקווה‏שיביאו‏‬
‫סדר‏במצב‏השורר‏כיום‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיף‏‪3‬‏ב‏–‏מחיל‏את‏הכללים‏על‏בניה‏שנבנתה‏בעבר‪,‬‏מוצע‏כי‏‬
‫המילים‏בניה‏שנבנתה‏ימחקו‬
‫‪41‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ראו‏לעיל‪.‬‏‬
‫ראו‏לעיל‪.‬‬
‫הנושא‏מוסדר‏בכללי‏אמות‏המידה‪.‬‏‬
‫יש‏לשמור‏על‏עקרון‏העלות‪.‬‏‬
‫אין‏סמכות‏לסטות‏במסגרת‏הכללים‏‬
‫מחוק‏מס‏ערך‏מוסף‪.‬‬
‫יש‏לשמור‏על‏עקרון‏העלות‪.‬‬
‫הנוסח‏תוקן‪.‬‏הובהר‏שיראו‏כל‏נכס‏‬
‫שנבנה‏בהיתר‏וחובר‏כדין‏לתשתיות‏‬
‫כנס‏שכבר‏שולם‏בעדו‪.‬‏במקרים‏כאלה‏‬
‫אין‏צורך‏בהצגת‏ראיות‏נוספות‪.‬‬
‫‏נדחה‏‬
‫נדחה‬
‫זיהוי‏נכס‏בצפיפות‏נמוכה‏יישאר‏לפי‏‬
‫היתר‏הבניה‪,‬‏אך‏נוספה‏הוראה‏‬
‫המאפשרת‏להשלים‏בנייה‏לצפיפות‏‬
‫גבוהה‏לפי‏אותה‏תב"ע‪,‬‏תוך‏‪7‬‏שנים‪,‬‏‬
‫כאשר‏שטח‏נוסף‏בגודל‏עד‏מחצית‏‬
‫מהשטח‏שחויב‏לפי‏צפיפות‏נמוכה‪,‬‏לא‏‬
‫יחויב‏בדמי‏הקמה‪.‬‏‬
‫מוסד‏ציבורי‏הינו‏צרכן‏‬
‫נדחה ‏‬
‫כללי‬
‫הנוסח‏תוקן‏ומתייחס‏לבנייה‏שלא‏‬
‫שולם‏בעדה‏תשלום‏קודם‪.‬‏סעיף‏‪(3‬ב)‏‬
‫אינו‏קובע‏את‏עילות‏ההטלה‪.‬‏אלא‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫סעיף‏‪4‬‏ד‏–‏מקדמי‏התאמה‏של‏שטחי‏הארנונה‏) תוספת‏של‏‪)25%‬‏‬
‫‪,‬‏מבקשים‏לבטל‏תוספת‏זו‏בגין‏מבני‏תעשיה‪.‬‬
‫סעיפים‏‪,6‬‏‪5‬‏–‏נכס‏בצפיפות‏נמוכה‏–‏מבוקש‏לציין‏כי‏מדובר‏‬
‫בנכס‏מגורים‏בלבד‪.‬‬
‫מוצע‏לקבוע‏תעריף‏מוזל‏לנכסים‏שאינם‏למגורים‬
‫גוף‏עתיר‏שטח‏–‏מוצע‏לקבוע‏כי‏נכסים‏ששטחים‏עולה‏על‏‪35‬‏‬
‫דונם‏ושטח‏בניה‏של‏‪8000‬‏יחשבו‏גוף‏עתיר‏שטח‏בשונה‏מטיוטת‏‬
‫הכללים‏לפי‏‪70‬‏דונם‪.‬‬
‫סעיף‏‪7‬‏ב‏–‏הנחה‏לגוף‏עתיר‏שטח‏–‏מבוקש‏לקבוע‏כי‏חברה‏תהיה‏‬
‫מחויבת‏לתת‏הנחה‏בשונה‏מהמוצע‪.‬‬
‫סעיף‏‪9‬‏ד‏–‏התקשרות‏עם‏גוף‏מפתח‏‪,‬‏מוצע‏לכלול‏פרק‏ייחודי‏‬
‫בכללים‏למנהל‏לאזורי‏תעשיה‪.‬‏נוסח‏הסעיף‏סותר‏את‏ההסכמות‏‬
‫שכבר‏נחתמו‏עם‏תאגידים‪.‬‏בסוף‏הסעיף‏נרשם‏"‏מתחם‏"‏‬
‫מבקשים‏להוסיף‏מלבד‏למגורים‏או‏לתעשייה‪.‬‬
‫חישוב‏עלויות‏להתקנת‏מערכות‏מים‏וביוב‏באזורי‏תעשיה‏בנפרד‏‬
‫משאר‏העלויות‏הינו‏חישוב‏מסורבל‏ויצור‏מצב‏שתאגידים‏ייהנו‏‬
‫מהכנסות‏שלא‏מגיעות‏להם‪.‬‏מוצע‏לקבוע‏את‏עלויות‏מערכות‏‬
‫מים‏וביוב‏מסך‏העלויות‏על‏בסיס‏טבלת‏חיוב‏לפי‏אחוזים‪.‬‏הוצעה‏‬
‫טבלה‏מומלצת‪.‬‬
‫סעיף‏‪3‬‏בתוספת‏השנייה‏–‏מוצע‏לכלול‏ברשימה‏גם‏את‏הרשום‏‬
‫בסעיף‏‪9‬‏‏ד‏לכללים‏‪ .‬‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪42‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫קבועות‏בסעיף‏‪.9‬‏תיתכן‏גבייה‏גם‏בגין‏‬
‫בנייה‏שנבנתה‏בעבר‪,‬‏למשל‏–‏אם‏היא‏‬
‫מחוברת‏כעת‏לראשונה‏לתשתיות‪.‬‏‬
‫לגבי‏בנייה‏חוקית‏שכבר‏חוברה‏כחוק‏‬
‫לתשתיות‏נקבע‏כי‏יראוה‏ככזו‏ששולם‏‬
‫בעדה‏תשלום‏קודם‏(היינו‏–‏לא‏‬
‫תחוייב‏שוב)‪.‬‬
‫בתחשיב‏לתעשייה‏ועסקים‏לא‏נכללה‏‬
‫תוספת‏של‏‪25%‬‏לנכסים‪.‬‏הבדיקה‏‬
‫נעשתה‏מצרפית‏ללא‏הגדלת‏דירות‪.‬‏‬
‫הגדלת‏השטח‏פירושה‏הפחתת‏‬
‫התעריף‏הכולל‪.‬‬
‫בכללים‏נכס‏בצפיפות‏נמוכה‏מוגדר‏‬
‫כנכס‏למגורים‪.‬‬
‫הפער‏נמצא‏קטן‏ולא‏מובהק‏באופן‏‬
‫המצדיק‏הפחתה‪.‬‬
‫‏‬
‫לא‏התקבל‪.‬‬
‫‏‬
‫התקבל‏ותוקן‪.‬‬
‫‏‬
‫אין‏הצדקה‏להתייחסות‏נפרדת‏‬
‫לאזורי‏תעשייה‪.‬‏נוספו‏הוראות‏מעבר‏‬
‫לגבי‏הסכמים‏קיימים‪.‬‏להגדרה‏נוספה‏‬
‫תעשייה‪.‬‏‬
‫‏‬
‫לא‏התקבל‪.‬‏החישוב‏ייעשה‏בהסכמה‏‬
‫בין‏התאגיד‏לגורם‏המפתח‪.‬‏יכול‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.10‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫השגה‏‏‬
‫‏ כללית‏ ‏‬
‫התאחדות‏‬
‫התעשיינים‏ ‏‬
‫השגה‏‬
‫‏ כללית‏ ‏‬
‫ראש‏המערכת‏‬
‫להסדרים‏‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ההתאחדות‏תומכת‏בטיוטת‏הכללים‏‬
‫הקמת‏מערכות‏מים‏וביוב‏ממומנות‏בתעריף‏השוטף‏באמצעות‏‬
‫רכיב‏התשואה‏להון‪.‬‬
‫חוזקות‏המודל‏–‏קביעת‏תעריפים‏על‏בסיס‏שטח‏בניה‏בשונה‏‬
‫מהעבר‏‬
‫קביעת‏תעריף‏מופחת‏לגוף‏עתיר‏שטח‏ ‏‬
‫קביעת‏‪2‬‏הליכי‏ערר‬
‫סעיף‏‪3‬‏ב‏–‏חובת‏תשלום‏דמי‏הקמה‏לנכסים‏קיימים‏–‏מציעים‏‬
‫לקבוע‏כי‏נכסים‏שמחוברים‏לרשת‏כיום‏יחשבו‏כנכסים‏ששילמו‏‬
‫רכיב‏פיתוח‪.‬‬
‫קביעת‏תעריף‏לפי‏סוגי‏השימוש‏–‏מבקשים‏לחייב‏תאגידים‏במתן‏‬
‫הנחה‏של‏‪60%‬‏לגוף‏עתיר‏שטח‬
‫הגדרת‏גוף‏עתיר‏שטח‏–‏מבקשים‏כמו‏מנהל‏אזורי‏פיתוח‬
‫אי‏גביית‏דמי‏הקמה‏בתאגידים‏בעלי‏איתנות‏פיננסית‏–‏מבקשים‏‬
‫לקבוע‏הוראה‏זו‏כחובה‏כנגד‏ברירה‪.‬‬
‫הקמת‏מערכת‏מים‏וביוב‏על‏ידי‏גורם‏מפתח‏–‏מבקשים‏לקבוע‏‬
‫שאזור‏שפותח‏על‏ידי‏מנהלת‏יהיה‏פטור‏מתשלום‏דמי‏הקמה‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫הנוסח‏המוצע‏אינו‏פותר‏בעיות‏יסודיות‏בהקשר‏של‏משהב"ט‪.‬‬
‫בעיית‏היסוד‏היא‏חשיפת‏משהב"ט‏להטלת‏חיוב‏בגין‏נכסים‏‏‬
‫‪43‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫להיעשות‏לפי‏אומדן‏מתכנן‏או‏בדרך‏‬
‫מוסכמת‏אחרת‪.‬‬
‫‏‬
‫הנוסח‏תוקן‏ונושא‏התשלום‏הקודם‏‬
‫הובהר‏ופורט‪.‬‏הסכמי‏הפיתוח‏עם‏‬
‫גורמים‏מפתחים‏אינם‏נוגעים‏באופן‏‬
‫ספציפי‏לסוגיית‏התשלום‏הקודם‪.‬‏‏ ‏‬
‫כללי‏‬
‫רכיב‏התשואה‏להון‏קשור‏לרווח‏‬
‫המוכר‏לתאגיד‏ואינו‏קשור‏למימון‏‬
‫התקנת‏מערכות‏מים‏וביוב‪.‬‬
‫כללי‏‬
‫ההערה‏התקבלה‏ויושמה‪.‬‬
‫הנוסח‏תוקן‏כך‏שתאגידים‏יחויבו‏‬
‫לתת‏את‏הפטור‏החלקי‏אם‏נחסכו‏‬
‫מהתאגיד‏עלויות‏עקב‏ביצוע‏העבודות‏‬
‫על‪-‬ידי‏הגוף‏עתיר‏השטח‪.‬‏שיעור‏‬
‫הפטור‏יכול‏לנוע‏עד‏‪.60%‬‬
‫לא‏התקבל‬
‫לא‏התקבל‪.‬‏יחד‏עם‏זאת‏הנוסח‏תוקן‏‬
‫וגביית‏המקדמה‏אינה‏חובה‪,‬‏אלה‏‬
‫נתונה‏לשיקול‏דעת‏התאגיד‪.‬‬
‫לא‏התקבל‪,‬‏לתאגיד‏עלויות‏הקמה‏של‏‬
‫תשתיות‏על‪.‬‏עודפי‏הגביה‏נועדו‏לממן‏‬
‫הקמתן‪ .‬‏‬
‫כללי‬
‫הנוסח‏תוקן‏והובהר‏כי‏יראו‏שטח‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫מוניציפאליים‏‪-‬‏‬
‫משרד‏הביטחון‏‬
‫באמצעות‏עו"ד‏עדי‏‬
‫מוסקוביץ ‏‬
‫שמחוברים‏לרשת‏המים‏והביוב‏מזה‏שנים‏רבות‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדרת‏בעל‏נכס‏באופן‏שהוגדרה‏יתכן‏ותגרום‏להרחבת‏החבות‏‬
‫של‏משהב"ט‏במקרים‏מסוימים‪.‬‬
‫‪ .4‬התייחסות‏לצד‏ההוצאות‏במודל‏החישוב‏–‏הוספת‏נכסים‏חסרים‏‬
‫ותשתיות‏בהקמה‏מגדילות‏את‏עלות‏התשתיות‏–‏מבקשים‏‬
‫להפחית‏סכומים‏אלו‪.‬‬
‫‪ .5‬שימוש‏מוגזם‏במקדמים‏בנוסחאות‏החישוב‏כך‏במיוחד‏תוספת‏‬
‫‪20%‬‏‪+‬‏‪5%‬‏‪+‬‏‪10%‬‏לערכי‏הנכסים‪.‬‬
‫‪ .6‬בצד‏ההכנסות‏–‏נקבע‏כי‏השטחים‏בבסיס‏התחשיב‏הינם‏אלו‏‬
‫שחויבו‏בארנונה‪,‬‏לדעת‏הכותבים‏הנתון‏אינו‏כולל‏את‏מבני‏ציבור‏‬
‫נכסי‏הרשות‪,‬‏יתכן‏והתוספת‏של‏‪25%‬‏לשטחי‏הנכסים‏תוקנה‏עקב‏‬
‫כך‪.‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‏‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫לבטל‏תוספת‏עלות‏בדמי‏ההקמה‏בתחומי‏תאגידים‏שבהם‏‬
‫תשתיות‏מים‏וביוב‏לקויות‏עקב‏כך‏שלתאגיד‏רכיב‏פחת‏תשואה‏‬
‫ריבית‏בתעריף‪.‬‬
‫דמי‏הקמה‏מצוי‏בכפל‏חיוב‏לדעתנו‪.‬‬
‫תוספת‏לנכס‏בצפיפות‏נמוכה‏גבוה‏מאוד‪.‬‬
‫גוף‏עתיר‏שטח‏–‏מבקשים‏שיובהר‏כי‏הנוסח‏מתייחס‏לגוף‏ולא‏‬
‫לנכס‪.‬‬
‫הנחה‏לגוף‏עתיר‏שטח‏–‏מבקשים‏שיקבע‏כי‏ההנחה‏היא‏חובה‏‬
‫ולא‏רשות‏ ‏‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪ .12‬חיוב‏לפי‏עלות‏–‏מוצע‏לקבוע‏קריטריונים‏מובהקים‏למקרים‏‬
‫בהם‏יוטל‏חיוב‏ ‏‬
‫‪.14‬‬
‫‪44‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫בנייה‏בהיתר‏בנכסים‏שחוברו‏כדין‏‬
‫למים‏או‏ביוב‏ככזה‏ששולם‏בשלו‏‬
‫תשלום‏קודם‪,‬‏ולכן‏לא‏יחויב‏שוב‪.‬‬
‫הגדרת‏בעל‏נכס‏תוקנה‪.‬‏‬
‫ההתאמות‏בוצעו‏על‏בסיס‏מקצועי‏‬
‫כצופה‏פני‏עתיד‪.‬‏‬
‫לכל‏מקדם‏ניתן‏הסבר‪.‬‏ראה‏מעלה‪.‬‬
‫שטחי‏נכסי‏הרשות‏המקומית‏הובאו‏‬
‫בחשבון‏בקביעת‏דמי‏ההקמה‏ביחד‏‬
‫עם‏הנכסים‏שאינם‏למגורים‪.‬‏‬
‫מדובר‏ברכיב‏מוצדק‏עקב‏אי‏יכולת‏‬
‫קליטת‏נכסים‏חדשים‏ברשת‏ישנה‏‬
‫ועקב‏שינוי‏בסדרי‏עדיפות‏להחלפת‏‬
‫נכסים‏עקב‏תוספת‏הבניה‪.‬‬
‫אין‏כפל‏חיוב‪.‬‬
‫מבוסס‏עלות‏ותחשיב‏‬
‫‏מוגדר‏כך‏בכללים‏‬
‫ההערה‏התקבלה‪.‬‏הנוסח‏תוקן‪.‬‏‬
‫לא‏התקבל‪.‬‏הקריטריון‏ברור‪.‬‬
‫לא‏התקבל‪.‬‏עם‏זאת‪,‬‏עילות‏החיוב‏‬
‫נוסחו‏מחדש‪.‬‏לגבי‏מקדמה‪,‬‏זו‏דרושה‏‬
‫להתקנת‏תשתיות‪.‬‏יחד‏עם‏זאת‪,‬‏‬
‫הנוסח‏תוקן‏כך‏שגביית‏המקדמה‏‬
‫אינה‏חובה‪,‬‏אלה‏נתונה‏לשיקול‏דעת‏‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫‏‬
‫מתקני‏משהב"ט‏הנזכרים‏שונים‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪ .13‬הטלת‏חובה‏לשלם‏דמי‏הקמה‏–‏מתנגדים‏לנוסח‏הסעיף‪.‬‏‬
‫מבקשים‏כי‏עילת‏חיוב‏תקום‏עם‏בקשת‏היתר‏בלבד‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪ .14‬השטח‏לפיו‏יוטל‏חיוב‏–משהב"ט‏מחזיק‏שטחים‏מיוחדים‏שלא‏‬
‫נתנה‏התייחסות‏לגבם‏כגון‏מקלטים‏ובונקרים‪,‬‏השימוש‏בהם‏‬
‫אינו‏שונה‏ממרתפי‏חניה‏מבקשים‏לפטור‏שטחים‏אילו‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪ .15‬סעיף‏‪11‬‏–‏הסעיף‏יוצר‏עודף‏הכנסות‏לתאגיד‬
‫‏‬
‫‪.17‬‬
‫‪ .16‬סעיף‏‪11‬‏ב‏–‏נטל‏הראיה‏על‏תשלום‏הוטל‏על‏הצרכן‪,‬‏זהו‏סעיף‏‬
‫בעייתי‏‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫סעיף‏‪13‬‏–‏מדובר‏בסעיף‏שמאפשר‏גביה‏לפי‏אחוזים‏מהתב"ע‏ולא‏‬
‫לפי‏בניה‏בפועל‪.‬‬
‫סעיף‏‪14‬‏ה‏–‏מבקשים‏לרשום‏שדרישת‏תשלום‏שהוצאה‏בשיהוי‏‬
‫דינה‏שתבוטל‬
‫סעיף‏‪15‬‏–‏המנגנון‏המוצע‏אינו‏מספיק‏להכנת‏והגשת‏ערר‏‬
‫ולבדיקת‏תחשיב‪.‬‏מבוקש‏להוסיף‏כי‏בית‏המשפט‏יאפשר‏דחיית‏‬
‫מועד‏זה‪.‬‬
‫סעיף‏‪19‬‏–‏מבקשים‏לקבוע‏בכללים‏כי‏לכל‏אדם‏תהיה‏זכות‏‬
‫לפנות‏לבית‏המשפט‏כאשר‏מסלולי‏ההשגה‏והערר‏יהיו‏אופציה‏‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫ממרתפי‏חניה‪.‬‏אין‏הצדקה‏לפטור‏‬
‫אותם‏מחיוב‪.‬‬
‫‏‬
‫מדובר‏בסעיף‏לפי‏עלות‏ומאוזן‏במידת‏‬
‫הצורך‪.‬‬
‫‏‬
‫הנושא‏תוקן‪.‬‏נקבע‏כי‏שטח‏שנבנה‏‬
‫בהיתר‏וחובר‏כדין‏לתשתיות‏יראוהו‏‬
‫ככזה‏שולם‏בעדו‏תשלום‏קודם‪.‬‬
‫‏‬
‫נכון‏זו‏הכוונה‏‬
‫‏‬
‫לא‏התקבל‏‬
‫‏‬
‫מנגנון‏הבירור‏מיועד‏לנושאים‏טכניים‏‬
‫יחסית‪.‬‏נוספה‏הבהרה‪,‬‏כי‏מנגנון‏זה‏‬
‫אינו‏שולל‏פנייה‏לערכאה‏מוסמכת‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫הובהר‪.‬‏ראו‏לעיל‪.‬‬
‫‪ .21‬הכללים‏תוקנו‏ונוספה‪,‬‏לשם‏‬
‫ההבהרה‪,‬‏התייחסות‏מפורשת‏לקיומו‏‬
‫של‏תשלום‏קודם‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .22‬בהגדרת‏היתר‏נכללה‏גם‏הרשאה‏לפי‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪ .21‬סעיף‏‪26‬‏ג‏–‏הסעיף‏בעייתי‏עקב‏כך‏שהוא‏מאפשר‏להטיל‏חיוב‏‬
‫נוסף‏בעת‏הנחת‏תשתית‏נוספת‏אף‏אם‏קיימת‏תשתית‏ראשונה‪.‬‏‬
‫הסעיף‏מאפשר‏גביה‏בלתי‏מתמשכת‪.‬‬
‫‪ .22‬סעיף‏‪26‬‏ז‏–‏הסעיף‏מדבר‏על‏בניה‏לפי‏היתר‏‪,‬‏משהב"ט‏פטור‏‬
‫מהיתר‏בניה‏על‏פי‏חוק‏התכנון‏והבניה‏יש‏להתאם‏את‏נוסח‏‬
‫הכללים‪.‬‬
‫‪ .23‬ניתוק‏ממערכת‏מקורות‏–‏בכל‏מקרה‏של‏העברת‏צרכנים‏‬
‫ממקורות‏לצרכנים‏יש‏לפטור‏את‏המצורפים‏לתאגיד‪ .‬‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫השגות‏‬
‫‏ כלליות‏ ‏‬
‫‪.3‬‬
‫המועצה‏‬
‫הישראלית‏‬
‫לצרכנות‏באמצעות‏‬
‫עו"ד‏אביטל‏‬
‫פריזמנט‏ברטון ‏‬
‫‏‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫הגדרת‏בניה‏חורגת‏–‏יש‏לתקן‏הנוסח‏ולקבוע‏כי‏בניה‏חורגת‏היא‏‬
‫כזו‏שיש‏בה‏כדי‏להשפיע‏על‏צריכת‏המים‏בנכס‏בלבד‪.‬‬
‫דמי‏הקמה‏לבניה‏שנבנתה‏–‏חיוב‏בגין‏בניה‏שנבנתה‏עלול‏ליצור‏‬
‫כפל‏תשלום‪,‬‏מוצע‏לסייג‏כך‏שדמי‏הקמה‏יוטלו‏על‏בניה‏שנבנתה‏‬
‫ולא‏שולמו‏בעדה‏דמי‏הקמה‏‬
‫חישוב‏שטחים‏חייבים‏בדמי‏הקמה‏–‏יש‏לנטרל‏חדרי‏מדרגות‪,‬‏‬
‫מעליות‏וכדומה‏‪.‬‬
‫עלות‏לנכס‏בצפיפות‏נמוכה‏–‏יש‏לקבוע‏תעריף‏אחיד‏לכל‏סוגי‏‬
‫הנכסים‬
‫סופיות‏חיוב‏–‏לקבוע‏שסעיף‏‪14‬‏ה‏–‏ייחול‏בכפוף‏לדיני‏התיישנות‬
‫בירור‏בנושא‏גביית‏יתר‏–‏סעיף‏‪15‬‏לכללים‏נוגד‏את‏סעיף‏‪13‬‏ד‏‬
‫‪(1‬א)‏לחוק‏הגנת‏הצרכן‪.‬‬
‫השבת‏כספים‏ביתר‏מחויבת‏לפי‏חוק‏הגנת‏הצרכן‏בתוך‏‪4‬‏ימי‏‬
‫עסקים‏בתוספת‏הוצאות‏בסך‏‪16‬‏‪₪‬‏ותוספת‏ריבית‏והצמדה‪.‬‬
‫זהות‏בעל‏חוב‏–‏במקרה‏שנפלה‏טעות‏אין‏לקצוב‏זמן‏תשלום‪.‬‬
‫‏‬
‫‪46‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫פרק‏ו'‏לחוק‏התכנון‏והבניה‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .23‬סעיף‏הפטור‏שנקבע‏מספק‪ .‬‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫לא‏התקבל‏‬
‫לכך‏הייתה‏הכוונה‪.‬‏נוסח‏הכללים‏‬
‫תוקן‏והובהר‏מפורשות‏כי‏מחישוב‏‬
‫השטח‏לחיוב‏יופחת‏שטח‏בנייה‏‬
‫ששולם‏בעדו‏תשלום‏קודם‪.‬‬
‫לא‏התקבל‪.‬‏מדובר‏בשטחי‏שירות‏‬
‫המהווים‏חלק‏מהשטח‏לחיוב‪.‬‏ראה‏‬
‫מעלה‏הסבר‏בנושא‬
‫לא‏התקבל‪.‬‏מדובר‏בתעריף‏מבוסס‏‬
‫עלות‪,‬‏והעלות‏הנוספת‏לצפיפות‏נמוכה‏‬
‫היא‏מובהקת‪.‬‏‬
‫דיני‏ההתיישנות‏מוסדרים‏בחקיקה‏‬
‫ראשית‪,‬‏והכללים‏אינם‏מתערבים‏‬
‫בהם‪.‬‏‬
‫למועצת‏הרשות‏סמכות‏לקבוע‏‬
‫בכללים‏גם‏סדרי‏בירור‏מחלוקות‏‬
‫בעניין‏תשלומים‏(סעיף‏‪101‬‏(ב)‏לחוק)‪.‬‏‬
‫סעיף‏‪13‬ד‪(1‬א)‏לחוק‏הגנת‏הצרכן‏כלל‏‬
‫אינו‏חל‏בענייננו‏(אין‏מדובר‏ב"עסקה‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫עיקרי הטענות‬
‫מתמשכת‏שבה‏מחייב‏העוסק‏את‏‬
‫חשבונו‏של‏הצרכן‏בתשלומים‏לפי‏‬
‫הרשאה‏לחיוב‏חשבון‏או‏לפי‏הרשאה‏‬
‫לחיוב‏כרטיס‏אשראי")‪.‬‏‬
‫‪ .7‬חוק‏הגנת‏הצרכן‏אינו‏גורע‏מדינים‏‬
‫אחרים‏אלא‏מוסיף‏עליהם‪.‬‏אין‏בכוחו‏‬
‫של‏חוק‏הגנת‏הצרכן‏למנוע‏קביעת‏‬
‫הוראות‏קונקרטיות‏בדין‏ביחס‏‬
‫לתשלומי‏חובה‏מסוימים‪.‬‏‬
‫‪ .8‬לא‏ניתן‏שלא‏לקצוב‏מועד‏לתשלום‪.‬‏‬
‫יחד‏עם‏זאת‪,‬‏הובהר‏בכללים‏שלצרכן‏‬
‫עומדת‏גם‏הזכות‏לפנות‏לכל‏ערכאה‏‬
‫מוסמכת‏לשם‏קבלת‏סעד‪ .‬‏‬
‫השגות‏‬
‫‏ למודל‏ ‏‬
‫אזרחים‏וגופים‏‬
‫אזרחיים‏–‏ ‏‬
‫אזרחים‏שונים‏‬
‫סאלח‏פארס‪,‬‏‬
‫מרזוק‏עאמר‏‬
‫ואחרים‏‏ ‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫רמתאני‏(‏ע"ר)‏ ‏‬
‫הערות‏‬
‫‏ למודל‏ ‏‬
‫מהנדס‏מים‏‬
‫עצמאי‏–‏מר‏ד‪.‬‏‬
‫ורדי‏ ‏‬
‫‪.1‬‬
‫נכון‏לאחד‏תעריפים‏לכל‏צרכני‏התאגיד‪,‬‏אך‏נכון‏יותר‏לאחד‏‬
‫תעריפים‏לכל‏המדינה‪.‬‏תוספת‏עלות‏עקב‏טופוגרפיה‏מטילה‏עלות‏‬
‫נוספת‏על‏בעלי‏נכסים‏באזור‏ההר‪.‬‏‬
‫העיקרון‏המוצע‏פוגע‏בתושבי‏הפריפריה‏במיוחד‏באזור‏ההר‏ביחס‏‬
‫לשאר‏המדינה‪.‬‏מדובר‏במנגנון‏אנטי‏חברתי‪.‬‬
‫סבורים‏כי‏הכללים‏צריכים‏לכלול‏אפליה‏מתקנת‪.‬‬
‫מבקשים‏לבחון‏הפחתת‏התעריפים ‏‬
‫‪.1‬‬
‫יש‏הבדל‏מהותי‏בהשקעות‏במרכיבי‏מערכת‏עירונית‏באספקה‏‬
‫בגרוויטציה‏לעומת‏אספקה‏מעומד‏נמוך‬
‫קביעת‏תוספת‏לגובה‏בתאגידים‏אזוריים‏מרובי‏ישובים‏שלכל‏‬
‫ישוב‏מאפייני‏גובה‏שונים‪,‬‏אינה‏סבירה‏‬
‫קיימת‏שונות‏במתכונת‏האספקה‬
‫רשות‏המים‏מעודדת‏החלפת‏תשתיות‏שסיימו‏אורך‏החיים‏גם‏‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪47‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫‪.1‬‬
‫מדובר‏במודל‏עלות‏וכאשר‏‬
‫הטופוגרפיה‏שונה‏העלות‏גדלה‪.‬‬
‫מדובר‏בתעריף‏מבוסס‏עלות‪.‬‬
‫לא‏בסמכות‏המועצה‏‬
‫לא‏בסמכות‏המועצה‪.‬‏התעריף‏מבוסס‏‬
‫עלות‪ .‬‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫הערה‏כללית‏נלקח‏בחשבון‏‬
‫זו‏הסיבה‏שהגובה‏משוקלל‏בתחומי‏‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫המודל‏כולל‏מנגנוני‏איזון‏‬
‫הטענה‏אינה‏קשורה‏למודל‏ובכל‏‬
‫מקרה‏בעלת‏התייחסות‏באמות‏מידה‏‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫נקודות‏‬
‫עקרוניות‏‬
‫להתנהלות‏‬
‫רשות‏מקרקעי‏‬
‫התאגיד‏‬
‫‏ בפרויקטים‏ ישראל ‏‬
‫של‏רמ"י‏או‏‬
‫משהב"ש‬
‫‏‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‏‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫אילו‏תקינות‪.‬‏עידוד‏החלפה‏יוצר‏בזבוז‪.‬‬
‫התייחסות רמ"י הוגש לאחר מועד השימוע‬
‫התאגיד‏חייב‏להתאים‏את‏המועד‏לביצוע‏העבודות‏החלות‏על‏‬
‫התאגיד‪,‬‏עם‏מועדי‏הפיתוח‏והשיווק‏של‏הקרקע‏ולשתף‏פעולה‏עם‏‬
‫הגורם‏המפתח‏הראשי‏באתר‏(רשות‏מקומית‏או‏משהב"ש‏וכד')‪,‬‏‬
‫כך‏שלא‏יהיה‏עיכוב‏בפיתוח‏האתר‪.‬‬
‫התאגיד‏אחראי‏לעבודות‏המים‏והביוב‏‪.‬‬
‫באחריות‏התאגיד‏לגייס‏את‏המימון‏הנדרש‏לעבודות‏החלות‏עליו‪.‬‬
‫תעריף‏דמי‏ההקמה‏כולל‏את‏הצורך‏לגיוס‏מימון‏לביצוע‏העבודות‏‬
‫החלות‏על‏התאגיד‪.‬‬
‫תינתן‏עדיפות‏לביצוע‏התשתיות‏הצמודות‏על‏ידי‏קבלן‏מבצע‏‬
‫משותף‏לתאגיד‏ולרשות‏המקומית‏או‏משהב"ש‏על‏מנת‏ליעל‏את‏‬
‫העבודות‏לצמצם‏עלויות‏ולצמצם‏נזקים‪.‬‬
‫בנסיבות‏אלה‏יחתום‏התאגיד‏הסכם‏נפרד‏עם‏הקבלן‏המבצע‏על‏‬
‫מבנה‏עבודות‏המים‏והביוב‏והעירייה‏תחתום‏על‏המבנה‏של‏יתר‏‬
‫העבודות‪.‬‬
‫על אף האמור בסעיפים ‪ 5‬ו – ‪6‬‬
‫במקרים‏בהם‏רמ"י‏יתקצב‏מראש‏את‏כל‏עבודות‏המים‏והביוב‏‬
‫הן‏תשתיות‏צמודות‏והן‏תשתיות‏על‪,‬‏אזי‏התאגיד‏יקזז‏את‏מלוא‏‬
‫דמי‏ההקמה‏שיחולו‏על‏המבנה‏המיועד‏להקמה‏במגרש‪.‬‬
‫תשלומי‏רמ"י‏לתאגיד‏יהיו‏או‏במתכונת‏של‏אבני‏דרך‏או‏פירעון‏‬
‫של‏חשבונות‏הקבלנים‏המבצעים‏בתוספת‏הוצאות‏תכנון‏‬
‫ותקורות‪.‬‬
‫יתרות‏שיישארו‏בקופת‏רמ"י‏בגמר‏העבודות‏יחזרו‏להכנסות‏‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫הנדסיות‏לתאגידים‪ .‬‏‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫לא‏רלוונטי‏לכלליים‏הנוכחיים‪,‬‏‬
‫המסדירים‏את‏המימון‏ולא‏את‏איכות‏‬
‫השירות‪.‬‏‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‏‬
‫נכון‪.‬‬
‫לא‏רלוונטי‏לכלליים‏הנוכחיים‪.‬‏‬
‫מדובר‏בנושאים‏שיש‏להסדירם‏בגוף‏‬
‫הסכם‏הפיתוח‏בין‏התאגיד‏לגוף‏‬
‫המפתח‪.‬‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫הקיזוז‏מדמי‏ההקמה‏יהיה‏לפי‏ערך‏‬
‫העבודות‏המוסכם‏שיבצע‏הגורם‏‬
‫המפתח‪,‬‏אך‏לא‏יותר‏מדמי‏ההקמה‏‬
‫המגיעים‪.‬‏‬
‫יש‏להסדיר‏נושא‏זה‏בהסכם‏הפיתוח‪.‬‬
‫‪ .9‬כנ"ל‪.‬‬
‫‏ ‏‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫הועלה ע"י‬
‫עיקרי הטענות‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫על‏אף‏‬
‫‏ האמור ‏‬
‫רמ"י ‏‬
‫במקרים‏בהם‏רמ"י‏יתקצב‏מראש‏חלק‏מהעבודות‏החלות‏על‏‬
‫התאגיד‏כגון‏תשתיות‏צמודות‏בלבד‏(קדם‏מימון‏)‪,‬‏אזי‏התאגיד‏‬
‫יידרש‏לזכות‏את‏רמ"י‏ואת‏היזמים‏באופן‏הבא‪:‬‬
‫רמ"י‏יערוך‏את‏טבלת‏הוצאות‏הפיתוח‏כך‏שתציג‏בנפרד‏את‏‬
‫השטח‏המבונה‏של‏כל‏מגרש‏בגינו‏שולם‏קדם‏המימון‪.‬‬
‫בעת‏הוצאת‏היתר‏בניה‏יזכה‏התאגיד‏את‏היזם‏שרכש‏את‏המגרש‏‬
‫בשטח‏המבונה‏שבגינו‏שילם‏בעבר‏רמ"י‏את‏קדם‏המימון‪.‬‏‬
‫נדרשת‏הגדרה‏מדויקת‏של‏העבודות‏החלות‏על‏התאגיד‏במסגרת‏‬
‫החיוב‏בדמי‏הקמה‏על‏מנת‏למנוע‏מצב‏שהתאגיד‏יטיל‏על‏רמ"י‏‬
‫או‏על‏היזמים‏שירכשו‏מגרש‏מאת‏רמ"י‪,‬‏דרישות‏תשלום‏או‏‬
‫מטלות‏פיתוח‏אשר‏חלות‏על‏התאגיד‏ונכללות‏בדמי‏ההקמה‏‬
‫שהתאגיד‏גובה‪.‬‬
‫דוגמה לגבי תחולת תשתיות למים וביוב‬
‫‪ .14‬הביוב‏הציבורי‏כולל‏את‏הקווים‏המחברים‏את‏שוחות‏הביוב‏‬
‫שבשטח‏הציבורי‏(ניפלים)‪,‬‏אל‏תוך‏שטח‏המגרש‏של‏היזם‪,‬‏(כ‪-‬‏‪1.5‬‏‬
‫מטר)‪,‬‏כולל‏פקק‏בקצה‏הניפל‏וסימון‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .15‬אם‏לשוחת‏ביוב‏המצויה‏בתוך‏מגרש‏של‏יזם‏מתחברים‏קווי‏ביוב‏‬
‫של‏מגרשים‏אחרים‪,‬‏אזי‏שוחת‏הביוב‏שבמגרש‏נחשבת‏כתשתית‏‬
‫ציבורית‏ונכללת‏במטלות‏החלות‏על‏התאגיד‪ .‬‏‬
‫‪ .16‬ביצוע‏קווי‏הביוב‪,‬‏כוללים‏גם‏הכשרת‏תוואי‏הדרך‏כולל‏חפירה‏‬
‫ומילוי‏והנחת‏קו‏הביוב‏ושוחות‏הביוב‪.‬‬
‫‪ .17‬אין‏לשלם‏בגין‏רכישת‏זכויות‏מים‪.‬‬
‫‪ .18‬התאגיד‏יחייב‏אגרת‏מונה‏ואגרת‏חיבור‪.‬‬
‫הוצאת חיובי בעלים ‏‬
‫‪49‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫מקובל‏עקרונית‪.‬‏ראו‏להלן‪.‬‬
‫את‏טכניקת‏היישום‏ניתן‏להסדיר‏‬
‫בהסכם‏הפיתוח‪.‬‏‬
‫יוסדר‏בהסכם‏הפיתוח‪.‬‬
‫לא‏רלוונטי‏לכללים‏הנוכחיים‪.‬‏מדובר‏‬
‫בתשתיות‏מים‏וביוב‏לפי‏אישור‏‬
‫התאגיד‏ואמות‏המידה‏ובמקרי‏‬
‫מחלוקת‏רשות‏המים‏מתערבת‪.‬‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪.14‬‬
‫לא‏רלוונטי‏לכללים‏הנוכחיים‪.‬‏ראו‏‬
‫לעיל‪.‬‏‬
‫כנ"ל‏‬
‫כנ"ל‏‬
‫תעריף‏דמי‏ההקמה‏שנקבע‏אינו‏כולל‏‬
‫רכיב‏של‏זכויות‏מים‪.‬‬
‫יחולו‏אגרות‏נוספות‏לפי‏כללי‏‬
‫התעריפים‏(לא‏הכללים‏הנוכחיים)‪.‬‏‏‬
‫לא‏מקובל‪.‬‏לרוב‏זה‏מה‏שקורה‪,‬‏אך‏‬
‫כאשר‏דרושה‏הקדמת‏מימון‏–‏זה‏‬
‫יתקע‏את‏התאגיד‏מביצוע‏פיתוח‪.‬‏‬
‫המקובל‏עד‏כה‏רמ"י‏ברצותו‏לפתח‏‬
‫ממן‏ומוכר‏מגרשים‏‏כולל‏עלות‏פיתוח‏‬
‫השלמת‏גביית‏דמי‏הקמה‏עם‏בקשת‏‬
‫ההיתר‪.‬‏בכך‏הסיכון‏של‏התאגיד‏‬
‫מצטמצם‪,‬‏רשויות‏מקומיות‏שהינן‏‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫חטיבת כלכלה‬
‫הממונה על תאגידי המים והביוב‬
‫מס'‬
‫נושא‬
‫עיקרי הטענות‬
‫הועלה ע"י‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‏‬
‫‪ .19‬רמ"י‏כבעלים‏של‏הקרקע‏מעוניין‏שחיוב‏הבעלים‏יושת‏ישירות‏על‏‬
‫רוכשי‏המגרשים‪.‬‏לפיכך‏מבקשים‏כי‏בפרויקטים‏המפותחים‏על‏‬
‫ידי‏רמ"י‏באמצעות‏רשויות‏מקומיות‏או‏המפותחים‏על‏ידי‏‬
‫משהב"ש‪,‬‏התאגיד‏יטיל‏את‏חיוב‏הבעלים‏על‏היזם‏לאחר‏שירכוש‏‬
‫את‏המגרש‏ולא‏על‏רמ"י‪.‬‬
‫‪ .20‬במסגרת‏הוראות‏מעבר‏ועד‏לאישור‏הפעלת‏החיוב‏בדמי‏הקמה‪,‬‏‬
‫תינתן‏הנחיה‏לתאגידים‏להימנע‏מהוצאת‏חיובי‏בעלים‏לרמ"י‏‬
‫בגין‏מרכיב‏שטח‏הקרקע‪,‬‏בשיטת‏ההיטלים‏הנוהגים‏כיום‪.‬‬
‫השתתפות רמ"י בהקמת מט"ש או שדרוגו‬
‫‪ .21‬היות‏ובוטל‏חיוב‏בהיטל‏בגין‏הקמת‏המט"ש‏או‏שדרוגו‪,‬‏נדרש‏‬
‫להסדיר‏מתכונת‏לזיכוי‏רמ"י‏בגין‏השקעותיו‏במטש"ים‪ .‬‏‬
‫‏‬
‫‪50‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‪ ‬המסגר ‪ 14‬ת"ד ‪ 20365‬תל אביב‪-‬יפו ‪61203‬‬
‫התייחסות רשות המים‬
‫בעלות‏חוסן‏כלכלי‏גבוה‏משל‏‬
‫תאגידים‏נוהגות‏כך‪.‬‏על‏כן‏לא‏ניתן‏‬
‫להסכים‏לסעיף‏זה‪.‬‏יחד‏עם‏זאת‪,‬‏‬
‫הכללים‏תוקנו‏כך‏שהקדמת‏המימון‏‬
‫נתונה‏לשיקול‏דעת‏התאגיד‪.‬‏לכן‏‬
‫גבייתה‏תיעשה‏רק‏במקרים‏‬
‫מתאימים‪,‬‏ובנוסף‪,‬‏יתאפשר‏לצדדים‏‬
‫להסדיר‏הנושא‏בתנאי‏הסכם‏הפיתוח‪.‬‬
‫‪ .20‬לא‏מקובל‪.‬‏כנ"ל‪.‬‏‬
‫‪ .21‬תשלומי‏העבר‏ובלבד‏ששולמו‏כחוק‏‬
‫עומדים‏בעינם‪ .‬‏‬