Book

‫הספרות הערבית היהודית ‪ -‬פרקים נבחרים‬
‫املختار من النصوص باللغة الرحمه املدية‬
‫אألهذ תא‪ ٣ ٦‬אלוצוץ באללגה אלערבי^؛ אליהודי^‬
‫معهد الدرا سأ ت ا المس بن وا الفريقمن ‪ ٠‬اجلامعة العربينىف اورشلمي‬
‫ا ملختارحمن التصوحس‬
‫ياللغة العربية الهيودية‬
‫حععها‪" •^ ٠٦٢‬تت‪VI‬قا‬
‫־־ _‪7‬‬
‫هي و ش ع بل و‬
‫دار ما غ من ى للنرش ‪ ٠‬اجلامعت ا خليرمةىف القدىم‬
‫‪ 1‬ل ت د مس ح ا‪ ،‬ا‬
‫המכון ללימודי אסיה ואפריקה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הספרות הערבית היהודית ‪ -‬פרקים נבחרים‬
‫אלמכתאר מן א^ צוץ‬
‫באללגה אלערבי^ אליהודי^‬
‫ערך וההדיר‬
‫יהושע בלאו‬
‫ירו שלים ת ש׳׳ ם‬
‫הוצ א ת ספרים ע׳׳ ש ‪ ١‬״ ^ מאכנס‪ ,‬האוניבר סי ט ה העברית‬
‫הסדוה לזכר מכס שלסמגד‬
‫מקורו ת‪ ,‬כרך ‪4‬‬
‫סדרת הספרים לזכר מכס שלסינגר מפרסמת מקורות ומחקרים בתחומי הלשון והספרות‬
‫הערבית והאסלאם‪ .‬קרן שלסיננר הוקמה במכון ללימודי אסיה ואפריקה של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים בתרומתה הנדיבה של הגב׳ מרים שלסינגר ז״ל‪ ,‬לזכר בעלה המנוח פרופסור מכס שלסיוגר‬
‫המערכת‬
‫ד‪ .‬איילון‪ ,‬י‪ .‬בלאו‪ ,‬מ‪ .‬מילסון‪ ,‬ש‪ .‬פינס‪ ,‬י‪ .‬פרידמן‪ ,‬מ‪.‬י‪ .‬קיסטר‪ ,‬פ‪ .‬שנער‪ ,‬ש‪ .‬שקד‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫ירושלים תש״ם‬
‫מסת׳׳ב ‪ISBN 965-223-338-7‬‬
‫נדפס בישראל‬
‫בדפוס אקדמי‪ ,‬ירו<؛ולים‬
‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה‬
‫רשימת קיצורים‬
‫סעדיה «*‪ ١١‬בן יוסף (רס״ג)‬
‫א‪ .‬כתאבن א ه ע אלצלואת ואלתסאביח (סדור רב סעדיה גאון)‬
‫ב‪ .‬כ^אב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת ( ‪ ٦٥٠‬האמונות והדעות)‬
‫ג‪ .‬תרגום התנ״ך‪ ,‬בראשית לז‪-‬מה‬
‫יעקוב בן אסחאק אלקרקסאני‪ ,‬כתאב אלאנואר ואלמראקב ( ‪٦٥٠‬‬
‫ומגדלי הצופים)‬
‫דוד בן אברהם אלפאסי‪ ,‬כתאב גאמע אלאלפא^ו (האגרון)‬
‫א‪ .‬ההקדמה‬
‫ב‪ .‬הערכים ב׳׳ע‪,‬בע״ד‬
‫ג‪ .‬הערכים צ׳׳ד‪ ,‬צר׳׳י‪ ,‬צר׳׳ב‪ ,‬צרד׳׳ה‪ ,‬צר׳׳ח‪ ,‬צר׳׳ך‬
‫יפת בן עלי‪ ,‬הפירוש לאיוב‬
‫ההקדמה ופירוש פרק א׳ פסוק א׳‬
‫יהודה אבן קורי^‪ ,‬האגרת "רסאלה" לקהילת פס‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫א‪ .‬כתאב אללמע‪ ,‬ההקדמה‬
‫ב‪ .‬ספר השורשים‪ ,‬ההקדמה‬
‫א‬
‫ג‬
‫‪١‬‬
‫‪9‬‬
‫‪١9‬‬
‫האורות‬
‫‪47‬‬
‫‪52‬‬
‫‪67‬‬
‫‪70‬‬
‫‪73‬‬
‫‪87‬‬
‫‪97‬‬
‫‪123‬‬
‫‪146‬‬
‫הערכים הז׳׳ה‪ ,‬נב״ע‪ ,‬צ א״ ל‬
‫אבן ברון‪ ,‬כתאב אלמואזנה בין אללגה אלעברני^ ואלערבי^ (ספר ההשוואה בין‬
‫‪ 1‬ء‪1‬‬
‫הלשון העברית והערבית)‬
‫רבנו גסים ב׳׳ר יעקב‪ ,‬כתאב אלפרג׳ ב ^ אלשדה ואלסע^ בעד אלצ׳יק^ (ספר‬
‫הישועה אחר המצוקה והרווחה אחר הצרה)‬
‫בחיי בן יוסף אבן פקודה‪ ,‬כתאב אלהדאי^ א ^ פראיץ׳ אלקלוב‬
‫הלבבות)‬
‫יהודה הלוי‪ ,‬כתאב אלרד ואלדליל פי אלדין אל^ליל (ספר התשובה‬
‫להגנת הדת המושפלת ‪ -‬ספר הכוזרי)‬
‫משה בן מימון(רמב״ם)‬
‫א‪ .‬דלאל^ אלחאירין (מורה נבוכים)‪ ,‬חלק שלישי‪ ,‬פרק כ״ ט‬
‫‪166‬‬
‫(חובות‬
‫‪182‬‬
‫והראיה‬
‫‪188‬‬
‫‪196‬‬
‫‪197‬‬
‫■‬
‫د‪.‬‬
‫כתאב אלסראג׳ (ספר המאור ‪ -‬פירוש המשניות)‪ ,‬תחילת ההקדמה‬
‫‪ 7‬ه‪2‬‬
‫‪223‬‬
‫לפרוש פרק י׳ של סנהדרין‬
‫תשובות הרמב״ם‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ ' ٦‬אברהם בן משה בן מימון‬
‫כתאב כפאי^ אלעאבדין (ספר המספיק‬
‫לעובדי ה׳) ׳ הפרק על תפילת‬
‫הציבור‬
‫ר׳ דוד בן אברהם‬
‫‪229‬‬
‫פירוש לפרקי אבות ו׳ י׳‬
‫תנחום בן יוסף ירושלמי‬
‫‪242‬‬
‫אלמרשד אלכאפי(המדריך המספיק)‪ ,‬כמה ערכים מאות ת׳‬
‫‪249‬‬
‫שמואל המערבי‪ ,‬אלמר שד (המדריך)‬
‫מכתב פרטי מגניזת קהיר‬
‫‪ 2‬ه‪2‬‬
‫‪268‬‬
‫מעשה בית דין מגניזת קהיר‬
‫‪275‬‬
‫הקדמה‬
‫מקראה זו מגמתה להכניס את הסטודנט‪ ,‬אשר רכש את התואר הראשון ונכנס לפרוזדור‬
‫של לימודי הערבית‪ ,‬אל הטרקלין של קריאת טקסטים ערביימ־יהודיים מימי־הביניים‪.‬‬
‫מרובות מטרות לימוד הערבית בבתי הספר הגבוהים שלנו‪ ,‬חלקן עיוניות‪ ,‬חלקן מעשיות‪.‬‬
‫אחת ממטרותיו החשובות היא לאפשר לסטודנט להכיר את מורשתם הרוחנית של‬
‫אבותיו בארצות דוברות ערבית בימי־הביניים‪ .‬ולשם כך חייב הסטודנט להיות מסוגל‬
‫להבין את הטקסטים הערביים־היהודיים‪.‬‬
‫לימודי התואר הראשון מבוססים בצדק על לימוד הערבית הספרותית‪ ,‬בין הערבית‬
‫הספרותית העתיקה‪ ,‬בין הערבית הספרותית המודרנית‪ .‬אולם בטקסטים ערביים־יחודיים‬
‫נתקל התלמיד לראשונה בלשון שונה לחלוטין‪ ,‬אשר בה מתחלפות באופן חופשי צורות‬
‫ספרותיות‪ ,‬אשר הוא רגיל להן‪ ,‬עם צורות‪ ,‬אשר עד עכשיו עויננו לו‪ ,‬כי הן בבחינת‬
‫" שגיאות"‪ .‬עליו להתרגל למחשבה‪ ,‬כי ליד הערבית הספרותית קיימת לשון ערבית‬
‫אחרת‪ ,‬הלא היא הערבית הבינונית‪ ,‬אשר אחד מגילוייה הוא הערבית־היהודית‪ .‬במקראה‬
‫שלפנינו טקסטים‪ ,‬אשר היסוד של הערבית הספרותית בולט בהם; כך במיוחד הקטע מן‬
‫הכוזרי‪ .‬ויש בה טקסטים‪ ,‬אשר ניכרים בהם יסודות הערבית "המאוחרת"‬
‫(‪ )Neoarabic‬במידה רבה‪ ,‬כגון הקטע מפירוש פרקי אבות המיוחס לרבינו דוד נכד‬
‫הרמב״ם‪ .‬יסודות "מאוחרים" אלו הם המאפיינים אף את הלהגים הערביים המודרניים‬
‫ומציאותם בטקסטים ערביים־בינוניים בכלל ובערביים־יהודיים בפרט חשובה להכרת‬
‫תולדות הלשון הערבית‪ .‬ליד יסודות הערבית הספרותית והערבית "המאוחרת" שכיחות‬
‫בטקסטים הערביים־היהודיים גם תופעות פסוודו־ספרותיות‪ ,‬כולל תיקוני יתר‪.‬‬
‫השתדלתי ללוות את הטקסטים האלה בהפניות אל סעיפי "דקדוק הערבית־היהודיח של‬
‫ימי־הביניים" שלי‪ ,‬כשאני מתכוון להדריך את הסטודנט לגבי תופעות לשוניות‪ ,‬אשר‬
‫עשוי הוא להתקשות בהן‪ ,‬בעזרת הסעיף המתאים של הדקדוק‪ .‬שיטה זאת מאפשרת‬
‫לתלמיד לבחור בקטע הרצוי לו‪ ,‬בחמת " אין מוקדם ומאוחר"‪.‬‬
‫מלבד הדרכת התלמיד להכרת הלשון הערבית־היהודית הצבתי לי כמטרה להכניסו‬
‫לעולם כתבי־היד‪ .‬לעתים קרובות זו הפעם הראשונה שהסטודנט נתקל בחילופי‬
‫נוסחאות‪ .‬וחשיבות גדולה להכרתו של עולם זה‪ .‬רק באמצעותו יוכל התלמיד להכיר את‬
‫מצבם האמיתי של הטקסטים‪ .‬וחשוב מזה‪ :‬בדרך זו אפ^ור להדריכו לההדיר כתבי־יד‬
‫ערביים־יהודיים‪ ,‬והלא במכון לתצלומי כתבי־היד העבריים בבית הספרים הלאומי‬
‫והאוניברסיטאי בירושלים (מתכ״י) מצוי אוצר של מיקרופילמים של כתבי־יד ערביים־‬
‫יהודיים‪ ,‬אשר אין דוגמתו בעולם‪ .‬סטודנט מתקדם עשוי לתרום תרומה ניכרת למחקר‬
‫בההדירו כתבי־יד ערביים־יהודיים ולגאול בדרך זו חלק של מורשתו הרוחנית משכחה‪.‬‬
‫שתי המטרות האלה‪ ,‬הכרת הלשון הערבית היהודית והקפדה על חילופי־נוסחאות‪ ,‬כפי‬
‫שנשתמרו בכתבי־יד‪ ,‬חייבו לדייק בהוצאת הטקסטים‪ .‬במקרים לא מעטים ראיתי לנכון‬
‫לבדוק בעזרת כתבי־יד מחדש טקסטים‪ ,‬אשר כבר הוהדרו‪ .‬עלי להביע את תודתי‬
‫הנאמנה למכון לתצלומי כתבי־היד העבריים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‬
‫בירושלים על שהרשה לי לה ש תמד באוצרותיו‪ .‬כן עלי להודות לספריות‪ ,‬למחברים‬
‫ולהוצאות‪ ,‬אשר הרשו לי להשתמש באוצרותיהם‪ ,‬כגון להוצאת מקיצי ורדמים‪,‬‬
‫לאקדמיה ללשון העברית‪ ,‬לספריית ביינקה שעל יד אוויברסיטת ייל‪ ,‬להוצאת הספרים‬
‫של אוויברסיטת ייל ולל׳ נמוי‪.‬‬
‫אין צריך לומר‪ ,‬שכל מקראה‪ ,‬המנסה להקיף שטח רחב‪ ,‬יש בה מן השרירות במבחר‬
‫הטקסטים‪ ٥ : .‬מקראה זו משקפת את טעמו האישי של עורכה‪ ,‬ואין ספק‪ ,‬כי מבחר‬
‫שונה של טקסטים היה אף הוא משקף את הערבית־היהודית בנאמנות לא־פחותה‪ .‬מלבד‬
‫זה מסבות מעשיות אי־אפשר היה להרחיב את היקף המקראה הזאת‪ ,‬כפי שהייתי רוצה‬
‫לעשות‪ .‬אולם מקווה אני להוציא לאור שלוש מקראות נוספות של הערבית־היהודית‪,‬‬
‫בעלות היקף מצומצם יותר‪ ,‬אשר כל אחת תוקדש למחבר(ים) מיוחד(ים)‪:‬‬
‫‪ . ١‬מקראה של כתבי רב סעדיה גאון‪.‬‬
‫‪ . 2‬מקראה של כתבי רבי משה בן מימון וצאצאיו‪.‬‬
‫‪ .3‬מקראה של מחברים קראיים‪.‬‬
‫מקראות אלה תכלנה כל אחת נם חומר הכלול במקראה זאת‪ ,‬אולם תרחבנה את‬
‫היריעה בצורה ניכרת ותוכלנה לשמש את הקורא ואת התלמיד‪ ,‬המעוניינים באחד‬
‫הענפים המיוחדים האלה‪.‬‬
‫חילופי הנוסחאות מובאים בשני אפראטים נפרדים; האפראט הראשון משחזר את‬
‫כתב־היד שנבחר לשמש כיסוד ההוצאה במקרים שראיתי לנכון לסטות ממנו‪ ,‬והאפראט‪.‬‬
‫השני מביא את כל חילופי הנוסחאות‪.‬‬
‫דשימת קיצורים‬
‫ ירושלים‬,‫ דקדוק הערבית־היהודית של ימי־הביויים‬,‫סעיפים (§) רומזים ל־י׳ בלאו‬
.‫תשכ׳׳ב‬
‫ שבהם עצם ההשלמה אינה מוטלת‬,‫סוגריים מרובעים را ]) מציינים השלמה במקרים‬
.)‫ מקום ניזוק וכר‬,‫בספק (הושאר מקום ריק בטקסט‬
‫ שבהם עצם ההשלמה מוטלת בספק (אין‬,‫^ ג רי זוית « >) מציינים השלמה במקרים‬
.)‫בטקסט מקום ריק או ניזוק וכו׳‬
.‫קו מעל האות (' ) מציין אות מטושטשת‬
. 28§ ‫על השיטה הנהוגה של הנקודות המבחינות בטקסטים ערבייס־יהודיים עי׳‬
Ency€lopaed‫؛‬a ،١) ‫ ؛‬slam ‫ي ׳‬
= 2‫׳‬1‫אנציקלופדיה של האסלם‬
M. Beaussier, Dictionnaire pratique Arabe-Français..., nouvelle édition ... = ‫בוסיאי‬
par M.M. Ben Cheneb..., Alger ‫اووا‬.
‫ ברלין — ירושלים‬,‫ מילון הלשון העברית הישנה והחדשה‬,‫בן־יהח־ה = א׳ בן־יהודה‬
.1958-1908
c. Brockelmann, Grundriss der vergleichenden Grammatik der = ‫ברוקלמן‬
semitischen Sprachen, Berlin 1908-13.
A. Barthélémy, Dictionnaire Arabe-Français, Dialectes de Syrie..., ?aris = ‫ברתילמי‬
1935 ff.
A.M. Goichon, Vocabulaires comparés d'Aristote et d’Ibn Sînâ, ?aris = ‫גואשון‬
1939.
F. Buhl, w . Gesenius’ ... Handworterbuch über das Alte = ‫גזניוס — בול‬
Testament...'‫ء‬, Leipzig 1915.
Journal of Semitic Studies.
= ‫ג׳ס״ס‬
The Jewish Quarterly Review.
= ‫ג׳ק׳׳ד‬
R. Dozy, Supplément aux Dictionnaires Arabes, ‫ ء؛اا؛تءا‬1881.
= ‫דוזי‬
I. Blau, A Grammar of Christian Arabic..., Louvain ‫דקדוק הערבית־הנוצרית ء‬
1966-7.
J.G. Hava, Arabic-English Dictionary..., Beirut 1915.
= ‫הווא‬
‫ שייכים לדיאלקט הסורי‬, 0 2 ‫ המסומנים‬,‫ערכים‬.
j. Blau, The Emergence and Linguistic Background of Judaeo-Arabic, = ‫התהוות‬
©xford 1965.
H. Wehr, Arabisches Worterbuch fiir die Schriftsprache der Gegenwart ..., = ٦١
Leipzig 1952.
M. Jastrow, Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and = ‫יסטרו‬
Yerushalmi and the Midrashic Literature, New York 1886-1903.
E.W. Lane, ... An Arabic-English Dictionary ..., London 1863-93.
= ‫ליין‬
Monatsschrift fiir Geschichte und Wissenschaft des Judentums.
= ‫מגר׳י‬
M. al-Firuzabadi, Al-Qâmûs al-muhît’, Cairo 1933.
= ‫מוזיט‬
Wôrterbuch der klassischen arabischen Sprache = ‫מילון החברה המזרחית הגרמנית‬
ed. Deutsche Morgentàndische Gesellschaft, Wiesbaden 1957 flf.
‫מתכ׳׳י = המכון לתצלומי כתבי היד העבריים בבית ה ^ ר י ם הלאומי והאוניברסיטאי‬
‫בירושלים‬.
Th. Noldeke, Geschichte des Qorâns2, ‫؛؛؛‬, Geschichte des = ‫ברגשטרסר‬-‫נלדקה‬
Korantexts, von G. Bergstrasser und o . Pretzl, Leipzig 1938.
Th. Noldekes Belegworterbuch zur klassischen arabischen Sprache, = ‫ מילון‬,‫נלדקה‬
ed. j. Kraemer, Berlin 1952.
Th. Noldeke, Mandaische Grammatik, Halle an der Saale 1875= ‫ מנדעית‬,‫נלדקה‬
Th. Nôldeke, Neue Beitrage zur semitischen Sprachwissenschaft, = ‫ נבס״ש‬,‫נלדקה‬
Strassburg 1910.
H.L. Fleischer, Kleinere Schriften, ‫؛‬-‫؛؛؛‬, Leipzig 1885-8.
= ‫בליישר‬
I. Friedlaender, Arabisch-Deutsches Lexikon zum Sprachgebrauch des = ‫פרידלנדר‬
Maimonides..., Frankfurt a.M. 1902.
A. Frayha, A Dictionary of Non-Classical Vocables in the Spoken Arabic = ‫פריחה‬
of Lebanon, Beirut 1947
Zeitschrift der Deutschen Morgenlandischen Gesellschaft.
= ‫צדמ״ג‬
R. Kittel - P. Kahle, Biblia Hebraica...5, Stuttgart 1949.
= ‫קיטל‬
‫ ברלין תרפ׳׳ח — תדצ׳׳ד‬,‫ אוצר המונחים הפילוסופיים‬,‫ קלצקין = י׳ קלצקין‬.
w . Wright, A Grammar of the Arabic Language...1, Cambridge 1896-8. = ‫רייט‬
H. Reckendorf, Arabische Syntax, Heidelberg 1921.
= ‫רק נדורף‬
C. Brockelmann, Geschichte der arabischen = ‫תולדות הספרות של ברוקלמן‬
Literatur, Weimar-Leiden 1898-1942.
‫ תשי׳׳ח — תשכ׳׳א; מובאות מכרך ג‬,‫ תשובות הרמב׳׳ם‬,‫ ׳ ב^או‬١ = ‫תשובות הרמב׳׳ם‬
. 116-59 ‫ עמי‬,‫מוסבות לסקירה הדקדוקית שם‬
‫סעדיה גאון בן יוסף (רס״ג)‬
‫‪ 882‬פיום (פיתום‪ ,‬מצרים) — ‪ 942‬סורא (בבל)‪ ,‬גדול המלומדים בתקופת הגאונים‪,‬‬
‫סולל דרך בכמה וכמה שטחים‪ .‬תרגם את המקרא לערבית; כתב פירושים כנראה לכל‬
‫המקרא; היה כנראה ראשון המדקדקים והמילונאים העברים; הרבה בחיבורים על‬
‫ענייני הלכה; חיבר ספר תפילות‪ ,‬הכולל פיוטים משלו؛ וכתב ספר פילוסופיה בעל‬
‫»עמד מיוחד בתולדות הפילוסופיה היהודית‪.‬‬
‫כתאב גאמע אלצלואת ואלתסאביח‬
‫סידור רב סעדיה גאון‪ ,‬יצא לאור על ידי י׳ דודזון‪ ,‬ש׳ אסך וי׳ יואל‪ ,‬ירושלים תש׳׳א‪.‬‬
‫להלן יובאו מן ההוצאה המופתית המתורגמת הזאת‪ ,‬אשר בחלק הערבי שבה טיפל‬
‫הד׳׳ר י׳ יואל (בעזרתו של הפרופ׳ ד״צ בנעט‪ ,‬עי׳ שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,)58‬כמעט ללא שינויי«‪-‬‬
‫העמודים ו‪ ,‬שורה‬
‫ر‬
‫— יג‪ ,‬שו׳ ‪ . 17‬הפנים ניתן לפי כ׳׳י אוקספורד ‪Ms. Hunt 448‬‬
‫(= אא)‪ ,‬עי׳ בתיאורו המפורט בסידור רס׳׳ג‪ ,‬עמ׳ ‪ 42‬ואילך; לקטע באמצע (י׳‪ ,‬שו׳‬
‫‪ — 18‬יא‪ ,‬שו׳ وا ) הובאו שינויי נוסחאות מב״י אוקספורד ?)אולי ‪Heb. d . = 2844/6‬‬
‫‪ , 488‬דף ‪ =( 12— 11‬א “)‪.‬‬
‫ا וכאנת אלפצול יח פקט פלמא זודי הד א צארת יס‪ .‬וכ^לך פי עהד‬
‫אבאנא לם יכונו מחתאגין א[ יקולון* מקבץ נדחי עמו לאגתמאעהם ולא‬
‫בונה ירושלם לאנהא כא™ מבניה ולכנהם בדלא מן האתין כאנו יסלון פי‬
‫דואם אלמלך ואלנצר פי אלחרוב חסב אלחאגה פי כל גיל‪ .‬פאן תוהם‬
‫خ גיר הדה אליח ממא יקע עליה א ^ه תפלה‬
‫מתוהם אן ההנא פנון^‬
‫כאן דלך זאילא לאן ולאד אלעואקר אן הו‪ 4‬כסר ע^י אלבאל ص ויעתר‬
‫‪ . 1‬זוד‪ ,‬במקום זיד (והשווה רייט א‪ ,‬עמ ׳ ‪ 54§ ,84‬ו ‪ ,‬הע׳ ב)‪.‬‬
‫‪ . 3‬אן ההנא פנון‪; 172§§ ,‬‬
‫והשווה התהוות ‪.64 —63‬‬
‫‪ . 2‬אן יקולון‪; 175§ ,‬‬
‫‪ .4‬אן הו‪,‬‬
‫‪. 218‬‬
‫‪2‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫לו ‪١١١‬׳״ דאכל תחת גנס הרופא ומסל^ אלרזק מן טעאם ושראב ככן סאל‬
‫שמשון חין עטש פהו ר א ^ תחת ברכת הש^ם ואן כסר עלי אלבאל גיר‬
‫האדין פלא שך אנה מן הדה אלאנואע ”'‪ 5‬אליח‪.‬‬
‫וינבגי אן ירסם פי תרתיב הדה א^פנון ונטאמהא מאיוגד ‪£‬ן עסאה אן‬
‫יתכטא‪ ،‬אלי תבדיל אלתאליף ותקאלבה ונקול אן הדה אלג‪ 7‬תסאביח‬
‫אעני [מגן ומחיה ואתה קדוש] מנסובה אליث אבא פאמא מגן פהו פציח‬
‫אנכי מגן לך‪ *.‬ומחיה המתים יומי א^י קצה יצחק א^ כאן ‪ ١٥‬פדאיה‬
‫כאלמחיא ככן ק וילך אברהם ויקח את האיל‪ ’ .‬ואלקדושה מקרון בהא‬
‫אסם יעקב כק כה אמר ייי קדוש ישראל ויוצרו‪°‬י וקולה א ^ א [‪.]...‬‬
‫ויתלו אלקדושה אלחכמה ואלמערפ^ ככן ק והקדישו את קדוש יעקב‬
‫ואת אלהי ישראל יעריצו״ ובעדה וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו‬
‫לקח‪.‬״ ותבע אלמערפה אלתובה אולא מן אלמעקול תם מן ا אלמכתוב‬
‫קולה פי אלתוב^ והשבת א^ לבבך‪ ' 2‬ואיצא ושבת עד ייי אלהיך‪2.‬׳‬
‫וישב אל ייי וירחמהו‪3‬׳ ו^מע א ^ ולבבו‬
‫ובעקב אלתובה אלגפראן‬
‫יבין ושב ורפא לו ’׳ יעני יגפר לה‪ .‬ובעקב אלמגפרה אלכלאץ ואלפכאך‬
‫והו קולה ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב‪ 15.‬ותבע אלכלאץ שפא‬
‫גמול אלהים הוא י[בוא וישעכם]؛״ ובעדה אז‬
‫אלאמרא^ أ ل د‪.‬‬
‫ת[פקחנה עיני עורים‪،‬׳ אז] ידלג כאיל פסח‪،.‬׳ ויתלו דלך אלכצב ואלרוא‬
‫לקולה פי א^ר פסןק כי נבקעו [במדבר] מים ‪،‬י ובעדה והיה השרב לא[גם‬
‫וצמא]ון למבועי מים‪،.‬י ויתלו דלך רגוע אלגואל‪ 7‬׳ וחשרהם לקולה בעד‬
‫דלך והיה שם מסלול ודרך؛״ וקא^ א ^ א פי אלכצב קב^ מגי אלקום לקו‬
‫ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו‬
‫ששם עלו שבטים‪9‬׳‬
‫לבוא‪8.‬׳ ויגמע ^ ע אלשמל ונפאד אלאחכאם‬
‫א‪ .‬הדה אלאנואע‪ ,‬א* הדא אלנוע‪.‬‬
‫ء ‪ .‬הדה אלאנואע‪ ,‬כך תיקן בנעט‪:‬‬
‫‪ 4‬א‪ .‬ויעתר לו ייי‪ ,‬בראשית כה‪ ,‬כא‪.‬‬
‫§‪ 392‬א‪.‬‬
‫א* הדה אלווע; ובועט חכך ברעתו‪ ,‬אם אין לגרוס‪ :‬ווע הדה‪ ,‬או שמא להשאיר "הדא‬
‫ء‬
‫‪ .7‬אל^‪ 243§ ,‬ב‪.‬‬
‫ه‪ .‬יתכטא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫אלווע׳׳ ולהשמיט א ^ שבהמשך‪.‬‬
‫‪ . ١٥‬כה אמר וכר‪,‬‬
‫‪ .9‬וילך וכר‪ ,‬בראשית כב יג‪.‬‬
‫אוכי מגן לך‪ ,‬בראשית טו‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ . 12‬והשבת‪ ...‬ושבת‪,...‬‬
‫‪ . ١١‬והקדישו וכו'‪ ,‬ישעיה כט כג— כר‪.‬‬
‫ישעיה מה יא‪.‬‬
‫‪. 15‬ובא‪,...‬‬
‫‪ . 14‬ולבבו‪,...‬ישעיהו ‪.١١‬‬
‫‪ . 13‬וישב‪ ,...‬י<؛ועיה וה ז‪.‬‬
‫דברים ל א— ב‪.‬‬
‫‪. 17‬‬
‫‪ . 16‬גמול‪ ...‬אז‪ ...‬אז‪ ...‬כי‪ ...‬והיה‪ ...‬והיה‪ ,...‬ישעיה לה ד— ח‪.‬‬
‫ישעיה נט כ‪.‬‬
‫‪ . ١۶‬ששם‪ ...‬כי שמה‪ ,...‬תהלים קכב‬
‫‪ . 18‬ואתם‪ ,...‬יחזקאל לו ח‪.‬‬
‫אל^אל‪. 116§ ,‬‬
‫ג׳אמע אלצלואת ואלתסאביח‬
‫וקאל כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד‪ ' 9.‬ותמרה‬
‫ואשיבה שפטיך‪ 20‬וקאל ציון‬
‫א^אחכאם הלאך אלטאלחין אולא‬
‫במשפט™ ובעד ושבר פשעים‪ 20.‬תם נעמה אלצאלחין ושרפהם כלן כעבד‬
‫סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם‪.‬׳؛ בית רשעים ישמד ואהל ا ישר‬
‫יפריח‪ ” .‬הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד‪ ".‬וכל קרוי רשעים‬
‫[אגדע‪ 24.‬וית]לו דלך בנא אלקדס כק כי ייי [יסד ציון ובה יחסו עניי]‬
‫עמו‪ 25‬ו א ^ א הנני מושיע את עמי מארץ מזרח‪ 2،‬וקו והבאתי אותם‬
‫[ושכנו] בתוך ירוש‪ 2،.‬צדיק כתמר יפרח‪ 2'.‬ו א ^ א בנא אלקדס צאר פיה‬
‫זאת מנוחתי עדי עד‪ 29‬וקאל שם אצמיח קרן לדוד‪30‬‬
‫חטא״‪ 2‬לדאוד‬
‫ובתסמיתה להא עיר דוד‪ 31.‬קרית חנה <דוד>‪ 32.‬וענד דלך קבול‬
‫אלצלואת ذؤآ והביאותים אל הר קדשי ط ” וקבול אלקראבין א ^ א כנ؛ן‬
‫ק עלתיהם וזבחיהם לרצון‪ 33.‬ובעד דלך אלשכר כק וכל בני נ■‪ 34‬ישראל‬
‫ראים ברדת האש וכבוד ייי על הבית ויכרעו‪ 35‬וקא^ א ^ א וירא כל העם‬
‫ויפלו על פניהם‪ 3،.‬וישתדך אסם אלשכר תודה מע אסם אלקרבאן תודה‬
‫ככן ק אומרים הודו את ייי צבאות כי טוב <ייי> כי לעולם <חסדו>‬
‫מביאים תודה בית ‪ ” .١١١‬ובעקב אלקראבין ברכת כהנים כק וישא אהרן‬
‫ושמו את‬
‫את ידו®‪ 3‬ויתבע ברכת כהנים ללאמ^ ברכ^ אללה להם‬
‫שמי‪ 39.‬ולא יגוז אן יקלב תאליף הדה אל[פצו]ל ועלי מא עלמונא‪40‬‬
‫אלאבא אן [אלג פצול א^אואי^] תסביח פקד תגד משה רבינו עהש קא^‬
‫א ^ פואסיק אלאואיל מן אלשירה פי אלתסביח ا כי גאה גאהי‪ 4‬עזי‬
‫וזמרת יה׳‪ 4‬ייי איש מלחמה׳‪ 4‬ا؛له א ^ פי ח ^ ת ה פי אלפסוק אלד‬
‫לך ייי‬
‫מרכבת פרעה׳‪ 4‬וכ^^ך תגד דויד בעד יו וצף מן אלתסביח‬
‫ב‪ .‬בני‪ ,‬א» בית‪.‬‬
‫‪ .21‬כעבר‪ ,...‬משלי ‪١‬‬
‫‪ .20‬ואשיבה‪ ...‬ציוו‪ ...‬ושבר‪ ,...‬ישעיה א כו— כח‪.‬‬
‫ד— ה‪.‬‬
‫‪ .24‬וכל‪ ,...‬תהלים עה‬
‫‪ .23‬הפוך‪ ,...‬משלי יב ז‪.‬‬
‫יד יא‪.‬‬
‫‪ . 22‬בית‪,...‬‬
‫כה‪.‬‬
‫‪ . 27‬צדיק‪,...‬‬
‫‪ . 26‬המי‪ ...‬והבאתי‪ ,...‬זכריה ח ז— ח‪.‬‬
‫‪ . 25‬כי‪ ,...‬ישעיה יד לב‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫‪ .28‬חטא‪ ; 219§ ,‬הכוונה ל־תלק‪ ,‬ולא ל־מזל (כדאיתא בתרגו□ של‬
‫תהלים צב יג‪.‬‬
‫‪ . 31‬עיר דוד‪,‬‬
‫‪ . 30‬שם‪ ,...‬שם יז‪.‬‬
‫‪ .29‬זאת‪ ,...‬תהלים קלב יד‪.‬‬
‫סדור רס״ג)‪.‬‬
‫‪ .33‬והביאותים‪ ...‬עלתיהם‪ ,...‬ישעיה נו‬
‫‪ .32‬קרית‪ ,...‬ישעיה כט א‪.‬‬
‫שמואל ב ה ט ‪.‬‬
‫‪ . 36‬וירא‪,...‬‬
‫‪ . 35‬וכל‪ ,...‬דברי הימים ב ז ג‪.‬‬
‫‪ .34‬בני‪ ,‬א׳׳ (כה׳׳י היחיד) בית‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫و‪ .3‬וישא‪ ,...‬ויקרא ט כב‪.‬‬
‫‪ .37‬אומרים‪ ,...‬ירמיה לג יא‪.‬‬
‫מלכים א יח לט‪.‬‬
‫‪ .41‬כי‪ ...‬עזי‪ ...‬ייי‪ ...‬מרכבת‪,...‬‬
‫‪ .40‬עלמונא‪ 182§ ,‬א‪.‬‬
‫ושמו את שמי‪ ,‬במדבר ו כז‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫הגדולה‪ 42‬קאלג‪42‬א מודים‪ 43‬ובעד דלך ומהללים‪ 43‬והו תבע אלשכר אעני‬
‫שים שלום‪.‬‬
‫ויויד מא קדמנאה מן אן אלצלוה הי רגבה ומסלה מא יסתדל עליה מן‬
‫אלמעקול ואלמכתוב פאמא מן אלמעקול פאן ^ א ט ב ^ אלעבד לרבה‬
‫יגב אן יכון כלאף מכאטבה אלמולי לעבדה לאן אלמולי יאמר עבדה‬
‫וינהאה כמה תגדה יקול פי אלתוריה‪ 44‬זכור ” ושמור‪ 4،‬כבד‪^ 47‬א תגנבו‬
‫ולא תכתשו ולא תשקרו‪ 48‬וקו פי ספר תלים‪ 49‬נצור לשונך מרע‪ 49.‬סור‬
‫מרע ועשה טוב‪ 49.‬גל על ייי דרכך‪ 50.‬דום לייי והתחולל לו‪°.‬؛ רגזו ואל‬
‫תחטאו‪ 5,.‬זבחו זבחי צדק׳‪[ 5‬ומא] שאכל דלך‪ .‬וכדלך א ^ א יעדה‬
‫ויתואעדה כמא וצף פי אלתוריו פי קצה אם בחקתי ואם בחקתי‬
‫תמאסו‪ 52‬וכבן ק א ^ א פי ספר תלים‪ 53‬לו עמי שמע ל< וקאל רבים‬
‫מכאובים לרשע‪ 54‬רבות רעות צדיק‪ 55‬ואשבאה דלך‪ .‬וליס יגוז ללעבד אן‬
‫יסתקבל מולאה בשי מן הדה אלאקואל א^א וכאן חיניד כאפ^א בה‬
‫לאנה יציר יאמרה וינהאה ויעדה ויתואעדה‪ .‬ואמא אלדי יגב אן יכאטב‬
‫בה אלעבד מולאה פהו אן יסלה רופה ורחמתה ואלרפק בה ואלצפח ען‬
‫כטיתה ותגאוז ז־נבה וישכור־‪،‬؛ עלי מא סלף מן אחסאנה אליה‪ .‬פלהדא‬
‫אלסבב יאמר אללה עז וגל אלמצליין‪ 57‬באכתיאר כלאמא‪ 58‬עלי‬
‫אלסנהם כמא‪9‬؛ ا יצלח אן ילקא בה אלעבד רבה אד קאל קחו עמכם‬
‫דברים" וסאיר אלקצה‪ .‬והד א הו אלז־י יסתדל [מן] אלמכתוב ואלשרח‬
‫מן א؟נא[ר] אנביא אללה עליהם אלסלאם כנ؛ז וצפנא‪ .‬תם אלכתאב פי‬
‫וגוב אלצלו^ וללה אלשכר‪.‬‬
‫ג‪ .‬קאל‪ ,‬א״ וקאל‪.‬‬
‫ד‪ .‬וישכרה‪ ,‬א “ ושכרה‪.‬‬
‫‪•43‬‬
‫‪ 42‬א‪ .‬קאל‪ ,‬א״ וקאל‪.‬‬
‫‪ .42‬לך‪ ,...‬דברי הימים א כט יא‪.‬‬
‫שמות טו א— ד‪.‬‬
‫‪ .44‬תוריה‪ ,‬בטא‪ :‬תוראה‪ ,‬והשווה על כתיב זה רייט א ‪, 12‬‬
‫מודים‪ ...‬ומהללים‪ ,‬שם יג‪.‬‬
‫‪ .47‬כבד‪ ,‬כגון‬
‫‪ .46‬שמור‪ ,‬כגון דברים ה יב‪.‬‬
‫‪ .45‬זכור‪ ,‬כגון שמות כ ח‪.‬‬
‫§‪.7‬‬
‫‪ .49‬תלים‪ = ,‬תהלים‪ ,‬השווה למשל‬
‫‪ .48‬לא‪ ,...‬ויקרא יט יא‪.‬‬
‫שמות כ יב‪.‬‬
‫ו ‪ .5‬רגזו‪...‬‬
‫‪ .50‬גל‪ ...‬דום‪ ,...‬תהלים לז ה ‪.٢‬‬
‫בן־יהודה ‪ 7676‬א‪ ,‬הע׳ ‪ ; ١‬לד יד— טו‪.‬‬
‫‪•54‬‬
‫‪ .53‬תלים‪ ,‬פא יד‪.‬‬
‫^ ‪ .5‬ואם‪ ,...‬ויקרא כו טו‪.‬‬
‫זבהו‪ ,...‬תהלים ד ה— ו‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪ .56‬וישכרה‪ ,‬א״ ושכרה‪.‬‬
‫‪ . 55‬רבות‪ ,...‬תהלים לד כ‪.‬‬
‫רבים‪ ,...‬תהלים לב י‪.‬‬
‫‪ .59‬כמא‪ ,‬כאן בהוראת "כדי‬
‫‪ . 58‬באכתיאר כ^אמא‪ 9§ ,‬ז ‪ , 2‬סוף‪.‬‬
‫אלמצליין‪ 7§ ,‬ז ז ‪.‬‬
‫‪ .60‬קחו‪ ,...‬הושע‬
‫ש"‪ ,‬ועי׳ למשל מילון החברה המזרחית הגרמנית בערכו‪ ,‬עמי ‪ 9‬א‪.‬‬
‫ג׳אמע אלצלואת ואלתסאביח‬
‫כתאב נאמע אלצאאת ואלחסאביח‬
‫אפתתח מולפה וקאל תבארך אללה אלהי ‪ ،‬אסראיל פוק כל וצף‬
‫וסבחאנה אמא בעד פאן צלואת בני אסרא ותסביחהם ללה גל גלאלה‬
‫למא כאנת גיר מנצוצה פי אלכתאב כמא אן כו^ירא מן אחכאםהי‪،2‬‬
‫אלפקה ואלטאעאת לם תשרח פיה ואנמא אחאלנא “ אלאמר פיהא‬
‫עליג‪ 6‬אתר אנביאה‪ ،4‬וכאן מע דלך אלמוצע אלמסמוע פיה אנה צלוה מן‬
‫אלכתאב יסתחיל מן אן יכון צלוה למשארכתה אלאמר ואלנהי ואלועד‬
‫ואלועיד [פי כל] פצל ולם יגוז‪ ،5‬פי אלנ^ר דכול קול מן הדה אלאקואל‬
‫פי אלצלוה עלי מא שרחנא פי כתאב אלחגה ללצלוה “ וכאן א^מע؟ל"‬
‫פיהמא גמיעא‪ ،8‬אעני אלצלו^ ואלתסביח ^לי מא חמלו‪ ، 9‬אלקום ונקלו‬
‫ען אנביא אללה וכאן להא קאנונין'■‪ 70‬אחדהמא ^זמאן אלדולה ואלאכר‬
‫לזמאן א ^ ל ו ^ וגב‪ 72‬אן תגמע אלצלואת ואלתסאביח׳׳‪ 73‬אללואתי מן‬
‫קאנון זמאננא הדא אעני עצר אלגלות ורנתבת וסימא‪■? 74‬מא ילחק‪ 75‬פי‬
‫הז־א אלוקת מן ن אשיא אלתקציר ואלזיאדה ואלנקצאן פאכאף‬
‫‪.‬אהלהא‪ 7،‬אלנסיאן ו^באת״ אלתגייר פאני שאהדת פי הדה אלבקאע‬
‫ث אשואבי׳■‪ 79‬מא ا חרכני‪ 80‬ודעאני אלי‬
‫אלדי‪ 78‬סלכתהא מן הדה אל‬
‫ו‪ .‬להא קאנוניו‪ ,‬א" לה קוא‪:‬יו‪.‬‬
‫ה‪ .‬אחכאם‪ ,‬א* אלחכא□‪.‬‬
‫ח‪ .‬אשואב‪ ,‬א״ אשיא‪.‬‬
‫א« ואלתסביח‪.‬‬
‫ז• ואלתסאביח‪,‬‬
‫‪.63...63‬‬
‫‪ .62‬אחכאם‪ ,‬אא אלחכא□‪.‬‬
‫‪ .61‬אללה אלה‪ 8§ ,‬ט‪ ,‬הע׳ ‪.31‬‬
‫יד‪ ,‬د‪.‬‬
‫‪ .64‬אנביאה‪ 11§ ,‬א‬
‫אחאלנא‪ ...‬עלי‪ ,‬מלה במלה‪ :‬הפנה אותנו‪ ...‬אל‪ ,‬ע׳׳ע ^‪ ,١١١‬דתי‪.‬‬
‫‪ .66‬כתאב אלחגה ללצלו^‪ ,‬אין הכוונה לספר חדש‪,‬‬
‫‪ .3h/.‬ולם יגוז‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ .67‬אלמעול‪,‬‬
‫אלא כך קרא להקדמת סידורו; עי׳ סדור רס׳׳ג‪ ,‬עמ׳ י‪ ,‬הערה לשו׳ ‪. 17‬‬
‫وه‪ .‬חמלו‪ 182 ;43§§ ,‬א; א ”‬
‫‪ ^ .68‬י ע א‪ , 123§ ,‬הע׳ ‪. 12‬‬
‫כאן מתחיל א ”‪.‬‬
‫‪ .70‬להא (§‪ , 122‬עמ׳ ‪ ,99‬הע׳ ‪ )4‬קאנונין‪ ,‬כך אננ ; אא לה (§‪ ) 193‬קואנין(§‪ 122‬ד‬
‫חמל‪.‬‬
‫‪ .C(.‬א ^ לו ^‪ ,‬צורת משנה של א ^ לו ת‪ ,‬מלה שאולה מן העברית; והשווה דקדוק‬
‫‪71‬‬
‫‪ . 72‬וגב‪ ,‬כאן מתחיל המשפט הראשי של ^מא (לפני‬
‫הערבית־הנוצרית עמ׳ ‪. 116‬‬
‫‪ .74‬וסימא‪,‬‬
‫‪ . 73‬ואלתסאביח‪ ,‬כך א “ ; א “ ואלתסביח (§‪.) 129‬‬
‫הע׳ ‪.)62‬‬
‫‪ . 76‬פ ^ א ף אהלהא‪,‬‬
‫‪ . 75‬ילחק‪ ,‬א ” תוסטהא (ר׳׳ל חדר א^ התפילות)‪.‬‬
‫§‪.210‬‬
‫ר׳׳ל אנשי השיבושים הנזכרים מעוררים חשש מפני‪( ...‬יואל); בנעט מציע לגרוס‪ :‬פאכאף‬
‫‪ .78‬א ל ^‪,‬‬
‫‪ . 77‬ותבאת‪ ,‬א " או ^באת‪.‬‬
‫< מן> א^להא "ואני חושש בגללם״‪.‬‬
‫‪ . 79‬א ^ אשואב‪ ,‬אא אלג אשיא‪ ,‬א" א * ؛ נ ^ (§‪ 234‬אנ‪ )1‬אשואב‬
‫§‪ 361‬א; א “ אלתי‪.‬‬
‫(ר״ ל סוגים שונים‪ ,‬ע״ע ליין); ובגלל היותו קשה יותר رآه؛ا؛ م؛ ه ‪ ,)lectio‬העדפתיו על‬
‫‪ •80...80‬מא חרכני‪ ...‬אמרא עטימא‪ ,‬לדעת בנעט שתי גרסאות מעורבות‪:‬‬
‫אשיא‪.‬‬
‫מתחילה כתב הגאון רק ״אמרא עטימא"‪ ,‬ואח״כ תיקן ״מא חרכני‪ ...‬באזאלתהא"‪,‬‬
‫ه‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫א^^נא<^ באזאלתהא אמ^א עטימא‪ 80.‬ודלך אןט■ ’‪ 8‬מן סנן אמתנא ‪١٥‬‬
‫צלותהם וברכהם ’■ “ אשיא קצר פי אסתעמאלהא חתי נסית ודרסת‬
‫אלבת^® אלא ענד אלכואץ ומנהא אשיא זיד פיהא" ונקץ מנהא‬
‫נקצאנא؟* חתי תגירת פפסדת מעאניהא אלתי להא רסמת מן א^אן^‪®،‬‬
‫ומנהא א ^ א זיד פיהא ונקץ מנהא א^א אן אלזיאד^ ואלנקצאן ל□‬
‫יגירהא‪ 87‬ען אלאגרא^ אלתי להא רסמת‪ 88.‬פראית אן אגמע פי הדא‬
‫אלכתאב אלצלואת <ואלתסאביח> ואלברך ’״ אלאצליה^‪ 90‬עלי היאתהא‬
‫אלמתקדמ^׳‪ 9‬מא באן מן קואעדהא קבל א^לו ת ובעדהאי•‪ 92‬פאגעלהא‬
‫קאנונא תם אציף אליהא מא בלגני אנהא זיד פיהא או נקץ מנהא‪93‬‬
‫באסתחסאן בעץ אלמתאסת^ין‪ 94‬אמא אהל קריה או מדינה או כורה או‬
‫בלד‪ 95.‬פ<אמא> מא כאן מנהא‪ 9،‬יפסד אלמעאני אלמקצררה מנעת מן‬
‫קולה ומא כאן ^א יפסדהא אכברת מע דאך באנה ליס פיה א צ ל"‬
‫אלי דלך כיפיה‪ 98‬פעל אלטאעאת א לו ^ ב ^ פי כל פצל מן‬
‫אלסנ^‪.‬‬
‫פצול אלסנ^ בעד מא וצפת עמל אלטאעאת א ל ו א ^ פי כ^ עאם‪99‬‬
‫כמא אני א^בת הדין אלקסמין מא הו עאם לכל יום ומא הו כאץ לפצל‬
‫פצל מן פצול אלסנ^ ואתנפל באן אלחק בהא אלדעא אלחסן ואלתסביח‬
‫א^ ב א^ אלדי אן תברע אלעבד יומא ליקרב בה מן רבה וגדה מן חי^ ^א‬
‫^ ע ל ה ואגבא כאלקאנון אלמרסום‪ .‬ופי גמיע מא אנטוי עליה פי הדא‬
‫אלבאב ^א אלזם נפסי אן؛באת אקאמ^ א ^ ח ^ עלי ^ובה ‪ ١٠‬אלכתאב‬
‫ט‪ .‬או‪ ,‬ב־א» ליתא‪.‬‬
‫י‪ .‬וברכהם‪ ,‬א» ובדכרהם‪.‬‬
‫כ‪ .‬אלאצליה‪,‬‬
‫א" אלצלוה‪.‬‬
‫ל‪ .‬ובעדהא‪ ,‬א» ובעדה‪.‬‬
‫ונשארו שתיהן; ואפשר‪ ,‬ש־׳׳אמרא ע<؛וימא" תמורה למשפט ה־מא; והטקסט אינו‬
‫‪.83‬‬
‫‪ .82‬וברכה□‪ ,‬כך אנג; אי׳ ובדכרהנז‪.‬‬
‫‪ .81‬אן‪ ,‬כך אט; ב־א״ ליתא‪.‬‬
‫חלק‪.‬‬
‫ءه‪ .‬נקצאנא‪ ,‬א "‬
‫‪ .84‬פיהא‪ » N ,‬פיהא זיאדאת‪.‬‬
‫אלבתה‪ ,‬א “ בתה‪.‬‬
‫‪ .87‬יגירהא‪ ,‬א “ תגירהא (השווה §‪, 122‬‬
‫‪ ١٠ .86‬אלאול‪ ,‬אנ< מן או^‪.‬‬
‫נקצאנאת‪.‬‬
‫‪< .89‬ואלתסאביח> ואלברך‪,‬‬
‫‪ .88‬להא רסמת‪ ,‬א נ■ רסמת להא‪.‬‬
‫עמ׳ ‪ ,99‬הע׳ ‪.)4‬‬
‫‪ .۶١‬היאתהא‬
‫‪ .90‬אלאצלי^‪ ,‬כך א “ ; א״ אלצלוה‪.‬‬
‫א ” ואלברכאת (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .92‬ובעדהא‪ ,‬כך א “ ; א״‬
‫אלמתקדמה‪ ,‬א “ הייתהא (§§ווגי‪30 ;،‬ב) אלקדימה‪.‬‬
‫‪ .94‬אלמתאסתדין‪ ,‬פועל זה‪,‬‬
‫‪ .93‬פיהא או נק^ מנהא‪ ,‬אט או נק^ פיהא‪.‬‬
‫ובעדה‪.‬‬
‫ה י נ ז ר מ‪ -‬א ס תא^ ופירושו כנראה "העושה את עצמו למורה הוראה״‪ ,‬אינו מצוי במילונים‪:‬‬
‫‪ . 96‬פ < א מ א > מ א‬
‫‪ .95‬כורה או בלד‪ ,‬א “ בלר או בורה‪.‬‬
‫א “ אלמסתראיין(§‪ 7‬ו‪.) 1‬‬
‫‪ .97‬מע ^אך באנה ליס פיה אצל‪ ,‬א “ באנה מע ז־אך‬
‫כאן מנהא‪ ,‬א נ■ פמא כאן מנה‪.‬‬
‫‪ .99‬עאם‪ ,‬או^י צ" ל יום‬
‫‪ .98‬כיפיה‪ ,‬א נ ' וצף כיפי^; כאן נפסק א “‪.‬‬
‫ליס ‪ ١٥‬אצל‪.‬‬
‫ג׳אמע אלצלואת ואלתסאביח‬
‫‪7‬‬
‫ולא אעטא אלברהאן עלי שרחה מן אלנאקלין אעני ממא ا פי אלמשנה‬
‫ואלתלמוד כל איתי׳ בגמיע דלך קולא מרסלא؛ מחררא פקט א^ כנת‬
‫לם אצעג הדה אלמקאלה ללחגה ^כן ללתעלם ואלתחציל ואיצא‪ 4‬לאן‬
‫אכתר אלבדאהין אלקאימה עלי הדה א^מעאני קד דכלת פי אלכתאב‬
‫אלא ‪ 3‬אל^י אלפתה מן תפסיר אלתורה אלואסע וגירה פמן אראד שי‪5‬‬
‫מנהא פלילתמסה מן הנאך ואמא ההנא פליס אלא אקואל מגרדה פקט‪.‬‬
‫ואסתעין באללה עלי גמיע מצאלחי ומצאלח מתעלמיה ואסתכירה‪.‬‬
‫א^צלואת כמא קדמת קסמיף אחדהמא ללזמאן אלעאם ואלא ‪3‬‬
‫ف א‪ ۶‬וכל ואהד מנהמא איצא‪ 4‬קסמיף אחדהמא יצלי בה‬
‫ללזמאן אל‬
‫אלפראד ואלאכר תצלי בה אלגמאעה‪ .‬ולמא כאן גמיע מא תצלי בה‬
‫א^ מ א ע^ פי כאץ אלזמאן ועאמה מ ^ ב א ממא יצלי בה אלפראד‬
‫פיהמא וגב אן נתבת אולא מן אלקסמין אלבסיט והו מא יצלי בה‬
‫אלפראד וכ^לך למא כאנת צלוה אלזמאן אל ذ א‪ ۶‬מרכבה מן צלוה‬
‫אלזמאן אלעאם ‪3‬ב אן נבתדי באלבסיט מנהא והו מא יצלי בה פי‬
‫אלזמאן אלעאם‪ .‬ונקול קבל דלו־ חד הד א א^ז^אן אלכאץ מא אכרגתה‬
‫אלשריע^ באסמא ואפעאל ען גמלה אלאיאם וחד אלגמאעה עשרה מן‬
‫א^^ א^ פמא פוקהם ואמא כ^ מא דונהם פחכמה חכם אלפראד פי באב‬
‫אלצלו^‪ .‬פקד תב؟ן ‪ ٦٠‬הדה אלמקדמאת אן א לו^ ב הו תקדים צלוה‬
‫אלפראד פי אלזמאן א ל ע ^ א^ המא ^ ע א בסיטאף פנק^מה ונקול‪:‬‬
‫אלאוקאת אלתי ^ ב אלצלוה פיהא גדוה ועשיה ואול אלליל‪ .‬ופי אתנין‬
‫מנהמא״׳ יגב אן ^קרא פצולא* מן אלתורה קבל אלצלוה והמא וקתא‬
‫אלגדו^ ואלליל ופי א ^נ א ל ^ אלצלו^ פקט‪ .‬וחד וקת אלגדאה ואלדי‬
‫יגב פיה אלקראה ואלצלוה מד תטלע אלשמס ا ואלי ‪ ,‬תמאם אלסאעה‬
‫אלראבעה מן אלנהאר‪ .‬פאול טהור אלשמס עלי כל בלד הו אול אוקאת‬
‫אלקרא^ ואלצלוה ^א יגוז יוכרהמא‪0‬׳ פיה מן ימכנאה‪°‬יא פמן אעאקה‬
‫עאיק או לם יכן טאהרא פלה אן יקרא ויצלי אלי א^ר א^טאע^‬
‫ו‪ .‬איתי‪=( 5§ ,‬אתי‪ ,‬עי׳ בסקירה הדקדוקית לסידור רס׳׳ג‪ ,‬עמ ׳ ‪ ,21§ , 56‬ולא‬
‫(^אל)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫= ^ותי‪ ,‬כראיתא בהערה למקום; יש ל ת ^ ם אפוא‪ :‬אביא כל זאת כדיבור‪.)...‬‬
‫‪ . 3‬כנת לם‬
‫מרסלא‪ ,‬ר״ל ברור‪ ,‬ע׳׳ע פרירלנרר בערכו (ולא כראיתא בתרגום למקום)‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪ .p،:m1 .‬קסמיו‪ 125§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ . 5‬שי‪6§ ,‬‬
‫‪( .4‬ו)איצא‪418§ ,‬ב‪.‬‬
‫אצע‪. 282§ ,‬‬
‫‪ .8‬תקרא פצולא‪ 9 § ,‬ן ‪ , 2‬עמ׳ ‪, 153‬‬
‫‪ 7‬א‪ .‬מנהמא‪49§ ,‬ה‪.‬‬
‫בסיטאן‪ 25§ ,‬ו ב‪.‬‬
‫‪ 0‬ו א‪ .‬ימכנאה‪ , 175§ ,‬עמ׳‬
‫‪ . 10‬יגוז יוכרהמא‪. 331§ ,‬‬
‫‪ .9‬ו א ^‪^65§ ,‬ב‪.‬‬
‫אמצע‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אלראבעה ודלך חין יזול ענה עאיקה דאך ותכתב לה צלותה וקראתה‬
‫ו ^ ב ת אן״ פאן הו קרא או צלי בעד דלו־ לם תכתב לה ו א ^ ת אן״ אלא‬
‫נאפלתאן‪.‬‬
‫ואלפצול אלתי יגב אן תקרא מן אלתוראה ن פצול אלפצל אלאול‬
‫שמע ישראל ייי אלהינו ייי אחד‪2‬׳ אלי אכר אלפצל ואלפצל אלق והיה‬
‫אמ שמוע תשמעו אל מצותיגי א^י אכר אלפצל ואלפצל אלث ויאמר ”‪١‬‬
‫אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית‪4‬׳‬
‫א^י אق‪ ٦‬אלפצל‪ .‬ומן קבל אן יקרא הדה אל‪ $‬פצול יגב אן י ^ ך ברכתאן‪.‬‬
‫‪ . 12‬שמע‪,...‬‬
‫‪ . 11‬ו ^ ב ת אן‪ 125§ ,‬ג (ובדומה בהמשך)‪.‬‬
‫‪. 127-126‬‬
‫‪ . 14‬ויאמר‪ ,...‬במדבר טו לז‪.‬‬
‫‪ . 13‬והיה‪ ,...‬דברים יא יג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫דברים‬
‫כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת‬
‫ספר האמונות והדעות‪ ,‬ספרו הפילוסופי של רב סעדיה גאון‪ ,‬אחד מספרי הפילוסופיה‬
‫המרכזיים על דרך ה־כלאם‪ ,‬השיטה הפילוסופית המוסלמית הידועה‪ .‬הספר תורגם‬
‫לעברית בידי ר׳ יהודה אכן תבון‪ .‬מקורו הערבי הוצא בידי שמואל לנדאור (ליידן‬
‫‪ ,) 1880‬ושוב‪ ,‬עם תרגום עברי חדש‪ ,‬בידי י׳ קאפח (ניו יורק‪ ,‬בלי תאריד؛ בנראה‬
‫‪ .) 1970‬להלן מובא‪ :‬קטע המקביל ל־עמ׳ א — ״א מהוצאת קאפח‪ .‬הוא מבוסס‪,‬‬
‫בהוצאותיהם של לנדאור וקאפח‪ ,‬על כ״י בודלי ‪ 1222‬משנת ‪( 1470‬אשר יבולתי לעיין‬
‫במיקרופילם שלו בעזרתו של מתב״י)‪ ,‬להלן ב; לעומת זה לא יבולתי לעיין בכ״י‬
‫האוסף המזרחי פירקובי׳ן׳ ‪( 127‬להלן ל)‪ ,‬והבאתי אותו אפוא לפי הוצאת לנדאור‪.‬‬
‫ا נשם דיחמנ וחננא כתאב אל א מ^ א ת*׳ ואלאעחקאדאת לד סעד הגאון‬
‫אפתתח מולפה באן קאל תבאדך אללה אלאה אסראיל אלחקיק במעני‬
‫אלחק אלמבין אלמחקק ללנאטקין ו ^ אן אנפסהם רזקא יקינא פ^דו*‬
‫בהא אלמחסוסאת מנהם* וגדאנא צחיוזא פעלמו בהא מעלומאתהס‬
‫עלמא צאדקאב•‪ 4‬ארתפעת בדלך ענהם אלשבה וזאלת מעה‪ 5‬אלשכוך‬
‫פכלצת להם אלדלאיל וצפת להם אלבראהין ותסבח פוק כל וצף עאל‬
‫ומדיח‪ .‬אמא עלי א‪1‬؛נר‪ ،‬מא אפתתחנא בה מן חמד רבנא וא^ננא עליה‬
‫בקול וניז פאני מצדד להדא אלכתאב אלדי קצד תאליפה באלאנבא ען‬
‫סבב וקוע אלשבה ללנאט פי מטאלבהם וען וגה זואלהא חתי יתס‬
‫א‪ .‬אלאמאנאת‪ ,‬ב אל מכתאר פי אל אמאנאת‪.‬‬
‫ב‪ .‬צאדקא‪ ,‬ב צחיחא‪ ,‬ו^ תב אדקא‬
‫‪ . ١‬אלאמאנאת‪ ,‬כך ל; ב אל (כך‪ ,‬ב־אל נפרדת‪ ; 45§ ,‬ואיני מציין זאת עוד) מכתאר פי‬
‫‪.2‬‬
‫א^אמאנאת‪ ,‬וקאפת סבר‪ ,‬כי זו היתה כותרתה של מהדורה כתרא‪ ,‬ואינו נראה‪.‬‬
‫‪ . 3‬אלמחסוסאת מנהם‪ 227§ ,‬ג; ל‬
‫פוגדו‪ ; 43§ ,‬ואמי מציין עוד תופעות מעין אלו‪.‬‬
‫‪ .4‬צאדקא‪ ,‬ב־ב צתיחא‪ ,‬ונכתב אדקא מעל ל־חיחא‪,‬‬
‫מתסוסאתהם‪ ,‬ואין הבדל במובן‪.‬‬
‫ه‪ .‬עלי‬
‫‪ . 5‬מעה‪ ,‬ל ענהבז‪ ,‬וביד אחרת נכתב למעלה ממנו‪ :‬מעה‪.‬‬
‫ד׳׳ל צאדקא‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫וצולהם א^י ا אלמטלוב וען תסלט בעצהא עליג■‪ 7‬בעצהם חתי‬
‫ארנבתוהא חקאיקא® עלי אלוהם ואלטן ובאללה אסתעין עלי כשפהא‬
‫עני חתי יתם לי מא בה אצל א^י טאעתה כמא סאלה וליה עאס מתלי‬
‫דלך בקו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך‪1.‬־׳‪ '0‬וארי אן אגעל דלך מע‬
‫כלאס גמלה אלכתאב קולא קריבא ^א בעידא מן אלכלאם אלסהל ^א‬
‫אלעויץ מן אצול אלדלאיל ואלחגג ^א פרועה לכי יקרב מכאנה" ו^ ף‬
‫מחמלה ויסהל תעלמה ויצל בה קאצדה אלי אלעדל ואלחק <כמא‬
‫קאל>״• ” אלולי ען אלחכמה א^א הי קרבת אז תבין צדק ומשפט‬
‫ומישרים כל מעגל טוב‪3.‬ז פאנבי אולא ען סבב וקוע אלשבה ללנאס‬
‫ואקול אן אלמעקולאת ^מא כאנת קואעדהא מוצועה עלי אלמחסוסאת‬
‫וכאנת אלאשיא אלמדרכ^ באלחס תקע פיהא אלשבה באי סבב כאן מן‬
‫סבביף׳‪ ' 4‬ודלך אמא ^ק^^ בצר אלטאלב במטלובה ואמא לתכפיפה ען‬
‫נפסה ا בתרך אלתאמל ואלאסתתבאת‪ ,‬כאנסאן יטלב ראובן בן יעקב‬
‫פ<אנמא ‪ > ١‬תשבה'־‪ ’5‬לה לאחד אמרין אמא לאנה קליל אלמערפה בה‬
‫לעדם אלוקוף‪،‬׳ בין ידיה פלא יערפה או ירא‪ ’7‬גירה פיחסבה ראובן®’‬
‫פיאכד ב א ל א ^ ותרך אלאסתקצא פמאלה אלתכפיף פהו ילתמסה‬
‫באהוןתי‪9‬י סעי וארכי באל פלדלך ^א יתבינה‪ .‬כאנת א ^ א אלאשיא‬
‫אלמעקולה תקע פיהא אלשבה לאי ואחד מן הדין אלסבבין <אמאט■‪20‬‬
‫לאן טאלב אלמערפה א ל ע ק ^ > “■™ גיר בציר ב^ה אלאסתדלאל פהו‬
‫^על אלדליל לא דליל ’‪ 2‬ויגעל א ^ א גיר אלדליל דלי^א‪ .‬ואמא לאנה‬
‫יבצר טרק אלנטרי׳‪ 22‬לכנה י א ^ נפסה ב א ל א^ ואלאסהל פיבאדר‬
‫באלקטע עלי אלמעלום מן קבל אסתתמאם צנאע^ א^נ^ר פיה פכיף‬
‫ה‪< .‬כמא קאל>‪,‬‬
‫ד‪ .‬מתורתה ב מתורתיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬עלי‪ ,‬ב אלי‪.‬‬
‫ל־חיחא‪ ,‬ר״ל צאדקא‪.‬‬
‫ח‪ .‬באהוו‪ ,‬ב‬
‫ا‪:3 .‬אגנ*א י> תשבה‪ ,‬כ פתשבה‪.‬‬
‫ו‪ .‬סבביו‪ ,‬ב ‪8‬دهأ‪.‬‬
‫ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ב אלנצר‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫ه ‪...‬ه‪< .‬אמא‪ ...‬אלעקליה>‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫בהון‪.‬‬
‫‪.۶‬‬
‫‪ .8‬חקאיקא‪ ; 219§ ,‬ל חקאיק‪.‬‬
‫‪ . 7‬עלי‪ ,‬כך ל; ב א^י‪.‬‬
‫א^ר‪ ,‬השווה §‪. 149‬‬
‫‪ . ١٠‬גל עיני וכר‪ ,‬תהלים קיט יח; ב ניסח ״מתורתיך״‬
‫מתל‪ ,‬ל במתל‪ ,‬ב׳ בין השיטין‪.‬‬
‫‪< . 12‬כמא‬
‫‪ . ١١‬מכאנה‪ ,‬ל מאכדה‪.‬‬
‫במקום מתורתך‪ ,‬ולא אעיר עוד על כגון זה‪.‬‬
‫‪ . 14‬סבבין‪ ,‬כך ל; ב‬
‫‪ . 13‬אז תבין‪ ,...‬משלי ב ט‪.‬‬
‫קאל>‪ ,‬הושלם לפי ל; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ . 1،‬ל ע ד ם א לו קו ף‪ ,‬ל פ ל ע ל ה אן‬
‫‪ . 15‬פ < אנ מ אי > ת ש ב ה‪ ,‬כ ך ל; ב פ ת ש ב ה‪.‬‬
‫מבטן‪.‬‬
‫‪ . 17‬ירא‪ 10§ ,‬א; ולא התחשבתי לרוב בתופעה‬
‫יכון‪ ١٥^ ١ ,‬זה תרגם אבן תבון‪.‬‬
‫‪< •20...20‬אמא‪...‬‬
‫‪ . 19‬באהון‪ ,‬כך ל; ב בהון‪.‬‬
‫‪ . 18‬ראובן‪ ,‬ל איאה‪.‬‬
‫‪.١٢‬‬
‫‪ .21‬דליל‪ ;218§ ,‬ל‬
‫אלעקלי^>‪ ,‬ההשלמה לפי לנדאור; ב־ב ליתא‪ ,‬וב־ל ‪.٩ ١ ٠‬‬
‫‪ .22‬אלנ<؛ור‪ ,‬כך כנראה ל; ב כאן ובהמשך אלנצר (§‪21‬ב)‪ ,‬ו^א ציינתי‬
‫כנראה‪ :‬ד ^ ל א‪.‬‬
‫כתאב אלאמנאת ואלאעתקאדאת‬
‫אף‪ 2‬אגתמע עלי אלאנסאן אלאמראן גמיעא‪ 24‬אעני אן יכון לא יבצר‬
‫צנאעה אלנטר ומע דלך פלא “ יבצר אלי אסתיפא מא יחסנה מנהא‬
‫בחקה פהו עלי בעד מן מטלובה או עלי חאל יאס‪ 2،‬וקאל אלולי פי‬
‫אלאולין מן מ^וריו א כל יודע מבין״ ופי א ל א ^ין מנהם לא ידעו ולא‬
‫יבינו וג׳‪ 28.‬פכיף אף‪ 2‬א ^ ם אלי הדין אלאמרין אמר ^אלת והו אן יכון‬
‫אלטאלב לא ידרי מא יטלב פאנה יכוף׳‪ ١^ ١٨ 29‬אבעד ואסחק ללאמר‬
‫חתי אן אלחק יתפק לה אן יואפיה והו‪0‬ג לא ישער בה פהו חיניד כמן לא‬
‫יבצר צנאעה אלוזן ב^ ^א שכל אלמיזאן ואלצ^את בל לא כ□ מן‪31‬‬
‫אלדראהם לה קבל כצמה פלו חתי יופיה “ עלי ا אלאסתקצא לם יצח‬
‫ענדה אנה קד ופאה ואן א ^ מנה אקל ממא יגב לה פהו יתוהם אנה קד‬
‫בכסה‪ .‬וכמא תכון^■ “ הדה חאל אלאתנין אלמטאלב אחדהמא אלאכר‬
‫כ^‪-‬אך הי חאל אלמלתמס אלוזן לנפסה והו גאהל באלא^את אלואזנה‬
‫‪ ٣‬יקב<؟ אלמא^ לנפסה או‬
‫ואלכמיה אלמוזונ^‪ .‬ויכון מתלה א ^ א‬
‫לגירה בנקד נפסה והו לא יבצר צנאעה אלנקד פהו כתירא מא יאכד‬
‫אלרדי וירד אלגיד וכבע^ דלו־ אן יבצר א^צנאע^ ולם יגוד אלתאמל וקד‬
‫שבה אלכתאב אנתקאד‪ 34‬כ^אם אלעדל בנקד אלמאל אד קאל כסף‬
‫נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט “ יגעלון אלדין עלמהם בצנאע^‬
‫אלנקד קליל או צברהם קליל טאלמין לאנהם יטלמון אלחק בקו‪ 3،‬לב‬
‫רשעים כמעט ‪^ 3‬ל אלמנתקדיה צאלחין לבצרהם וצברהם בתקדימה‬
‫כסף נבחר לשון צדיק ואנמא יחמד אלעלמא ותזול עליהם אלשכוך‬
‫בצברהם עלי אסתגראק א^א אלצנאע^ בעד בצרהם בהא כמא קאל‬
‫אלולי הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונותיכם עד תחקרון מליף׳‪37‬‬
‫וקאל אלולי אלא ‪ 3‬ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד‪’.‬׳‪3،‬‬
‫ל‪ .‬תכו‪ ,1‬ב תר‪.‬‬
‫כ‪ .‬יכון‪ ,‬כ יר‪.‬‬
‫נ‪ .‬אמת עד מאד‪ ,‬ב אמת וגר‪.‬‬
‫מ‪ .‬תבונותיכם עד תחקרוך מלין‪ ,‬ב תבונותיכם וג׳‪.‬‬
‫‪ . 23‬פכיף אן‪ ,‬׳כיף׳ מציין קל וחומר‪ ,‬׳אן׳ פותח משפט תנאי‬
‫שינויי נוסח מעין זה‪.‬‬
‫ه‪ . 2‬יאס‪ ,‬ל‬
‫‪ . 25‬ומע ؛ ל ך פלא‪321§ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ . 24‬גמיעא‪. 123§ ,‬‬
‫(ש^א כמו §هء‪3‬ص)‪.‬‬
‫‪ . 27‬כל יודע מבין‪ ,‬נחמיה י‬
‫אייס (§‪ 30‬א)‪ ,‬במקום איס (ע״ע נלדקה‪ ,‬מילון) לפי §‪ 8‬א‪.‬‬
‫‪ . 29‬יכון‪ ,‬כך (כנראה) ל; ב יך‪ ,‬השווה §‪102‬ג‪,‬‬
‫‪ . 28‬לא ידעו‪ ,...‬תהלים פב ה‪.‬‬
‫כט‪.‬‬
‫‪ . 31‬כם מן‪ ,‬בשאלה השביח‬
‫‪ .30‬והו‪. 250§ ,‬‬
‫וזה רגיל במיוחד בכתבי יד תימניים‪.‬‬
‫בערבית הקלאסית הוא ׳כם׳ המצריך אקוסאטיבוס‪ ,‬והשווה דקדוק הערבית הנוצרית‬
‫‪ . 33‬תכון‪ ,‬כך (כנראה) ל; ב תך‪,‬‬
‫‪ .32‬יופיה‪ ,‬ל יופיה כצמה חקה‪.‬‬
‫‪ ,301‬הע׳ ‪. 25‬‬
‫‪ . 34‬אנתקאד‪ ,‬הכוונה ליכולת להבחין בין (דיבור או כסף) נכון‬
‫והשווה לעיל הע׳ ‪. 29‬‬
‫‪ .37‬הן‬
‫ه‪ . 3‬בק؟‪ ,‬ל (כנראה) כקולה‪.‬‬
‫‪ . 35‬כסף נבחר‪ ...‬׳ משלי י כ‪.‬‬
‫למזוייף‪.‬‬
‫תהלים קיט‬
‫‪ . 38‬ואל תצל‬
‫הוחלתי‪ ,...‬איוב לב יא; ב מנסח‪ ... :‬תבונותיכם וג׳‪.‬‬
‫?‪١‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫ואלדי דעאני אלי אלתצריח בהדא הו מאס׳‪ 39‬ראית כרנירא מן אלנאס‬
‫עליה פי אמאנאתהם ואעתקאדאתהם פמנהם מן קד וצל אלי אלחק והו‬
‫בה עארף <סאר>ע■‪ 40‬ופיה יקול אלנבי <נמצאו דכריך> ואכלם ויהי‬
‫דברך לי לששון ולשמחת לבבי‪ "• “.‬ומנהם מן קד וצל אלי אלחק והו‬
‫פיה*•" שאך גיר מתחקק וגיר ا מתמסך‪ ,‬ופיה יקול אלובי אכתוב לו רובי‬
‫תורתי כמו ‪ ٦٢‬נחשבו‪ 43.‬ומנהם מן קד תחקק באלבאטל עלי טן אנה‬
‫אלחק פהו מתמסך באלזור ותארך ללמסתוי ופיה יקול אל יאמן בשוא‬
‫נתעה כי שוא תהיה תמורתו‪ 44.‬ומנהם מן אסתעמל נפסה פי מ^הב מא‬
‫זמאנא ורפצה לכלה ראי פיה תם אנתקל <אלי>?•‪ 45‬מדהב אכר‬
‫<זמאנא>י■‪ 4،‬ההד פיה לשי אנכרה ا؛له אנתקל אלי אכר זמאנא ורמי בה‬
‫למעני אפסדה ענדה פהו מ^ב^ב מא אקאם ומ^לה כמן יריד מדינה וליס‬
‫יערף אלט^יק אליהא פהו יסלך פרס^א פי סכה פיתחיר פירגע ויסלך פי‬
‫אכרי פ ר ^ א פיתחיר פירגע וכ^^ך פי ^ א ל ^ ^ וראב^׳‪ "■،‬ופיה יקול‬
‫אלכתאב עמל הכסיל תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר‪ 48‬יעני כאשר‬
‫לא ידע אל עיר‪ .‬פלמא וקפת עלי הדה אלאצול וסר‪1‬׳‪ 49‬פרועהא א^עני‬
‫קלבי לגנסי גנס אלנאטקין ואהתזת נפסי לאמתנא בני אסראיל ממא‬
‫דאיתה פי זמאני הז־א מן כ^יר מן אלמומנין אימאנהם לא ذ אלم‪١‬‬
‫ואעתקאדהם גיר צחיח וכ^יר מן אלמבטלין יתטאהרון באלפסאד וקד‬
‫טלוא עלי אהל אלחק והם ^לון*'‪°‬؛ וראית אלנאס כאנהם קד גרק פי‬
‫בחאר אלשכוך וקד גמרתהם אמואי‪ 5‬אללבוס ולא כאיץ יצעדהם מן‬
‫‪.٠‬‬
‫ע‪< .‬סאר>‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ם‪ .‬אלתצריח בה^א הו מא‪ ,‬ב אלתצריוז בה^א הו אן‪.‬‬
‫ק‪<.‬אלי>‪ ,‬ב־ב ליתא‪< .٦ .‬זמאנא>‪,‬‬
‫צ‪.‬פיה‪ ,‬ב בה‪.‬‬
‫<נמצאו דבריר> ׳ חסר ב־ב‪.‬‬
‫א‪.‬יצלון‪,‬ביצולון‪.‬‬
‫ת‪ .‬וסו‪ ,‬ב ומן‪.‬‬
‫ש‪ .‬תאלתה וראבעה‪ ,‬ב غ וד‪.‬‬
‫ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .39‬אלתצריח בהדא הו מא‪ ,‬ב אלתצריח בה^א הו אן‪ ,‬ל‬
‫מג; ב מנסח‪ ... :‬אמת וג׳‪.‬‬
‫‪ < .40‬ס אר >‪ ,‬כך ל‬
‫אלתצדיר בהדא א^קול הו מא; והשווה וואיז־ה ‪ REJ‬קט ‪.69‬‬
‫‪< .41‬נמצאו דבריך> (שתי מלים אלו חסרות ב־ב) ‪ ,...‬ירמיה טו‬
‫(§‪ ;) 67‬ב־ב ^ ^ א‪.‬‬
‫‪ .44‬אל יאמן‪,‬‬
‫‪ .43‬אכתוב ‪ ,...‬הושע ח יב‪.‬‬
‫‪ .42‬פיה‪ ,‬כך ל; ב בה (§‪ 151‬ב)‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫‪< .46‬זמאנא>‪ ,‬כך ל; ב־ב‬
‫‪ < .45‬אלי >‪ ,‬כך ל; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫איוב טו לא‪.‬‬
‫‪ .47‬תאלתה וראבעה‪ ,‬כך (כנראה) ל; ב גו ד‪ ,‬ולא ציינתי לרוב שינויי נוסח כגון‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 50‬י ^ ו ן‪ ,‬השערת‬
‫‪ .49‬וסו‪ ,‬כך ל; ב ומן‪.‬‬
‫‪ .48‬עמל הכסיל‪ ,...‬קהלת י טו‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫ו ‪ . 5‬אמוא‪ ,‬ריבוי נדיר של ׳מא׳ ״ מי ם"‪ ,‬עי׳ נלדקה‪ ,‬נבס׳׳ש‬
‫לנדאור; ב יצולון‪ ,‬ל ניזוק‪.‬‬
‫כתאב אלאמנאת ואלאעתקאדאת‬
‫‪3‬‬
‫אעמאקהא ולא סאבח יאכד באידיהם פיעברונהא ” וכאן ענדי ממא‬
‫עלמני רבי מא אגעלה להם סנדא ופי וסעי ממא רזקני מא אצעה להם‬
‫רפדא ראית אן אסעאפהם בה ا עלי ו ^ ב וארשאדהם אליה לי לאזם‬
‫וכבעץ מא קאל אלולי ייי אלהים ותן לי לשון למודים לדעת לעות את‬
‫אזן לשמע כלמודים‪ 53‬מעמא אוי‬
‫יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר‬
‫מעתרף בוקץ*‪ 5‬עלמי ען אלתמאם ומקר בנקץ מערפתי ען אלכמאל‬
‫ולסת באעלםב׳‪ 55‬אהל גילי ^כן בטאקתי ומא בלגהג‪55‬א עקלי וכמא קא^‬
‫אלולי ואנא לא בחכמה די איתיי■ בי מן כ^ חייא רזא דנה גלי לי להן על‬
‫דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע‪ 5،.‬פאסאלה תע‪ 57‬אן‬
‫יופקני וירזקני כמא ”א עלמה מן קצדי וניתי פי מא טלבתה‪ 58‬לא חסב‬
‫נילי וקותי וכמא קאל וליה אלא ‪ 3‬וידעתי אלהי כי אתה בוחן לבב‬
‫ומישרים תרצה‪ 59.‬ואנא אנשד אללה ^ ק א^כ^ אי ^א^ם אטלע ‪١٥‬‬
‫הזרא אלכתאב פראי פיה כללא למא‪ ،0‬סדדה או חרפא משכלא למאי‪،‬‬
‫צרפה אלי אחסנה ולא יקעדה ען דלך מעני אן אלכתאב ליס לה או אני‬
‫סבקתה אלי איצאח מא לם יצח לה פאן ^לעלמא שפקה עלי אלחכמ^‬
‫יגדון להא חנינא כחנין דוי אלקראב؟; כמא קאל אמור לחכמה אחותי‬
‫את וג‪ ،2‬ועלי אן אלגהאל א ^ א " ישפקון עלי גהלהם פלא ידעונה כמא‬
‫קאל יחמול עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו‪^ ،*.‬ם אקסם עלי כל‬
‫טאלב ע^ם ינטר פיה באסם אללה תע אן יכלץ פי האל קראתה איאה‬
‫ויקצד ב^לך נחו קצדי ויתרך אלתעצב ואלתגאזף‪ ،5‬ואלתכליט חתי‬
‫תתם לה אלמצלחה ا ויכמל לה אלנפע בקוה מן עלמנא מא ינפענא‬
‫וחולה״־ “ כמא קאל אלולי אני ייי אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך‬
‫תלך‪ ، 7.‬פא^א סאר אלעאלם ואלתלמיד באלכתאב ה^א אלמסיר אזדאד‬
‫ي‬
‫ג‪ .‬בלגה‪ ,‬ב בלגהו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ולסת באעלם‪ ,‬ב ביו‪.‬‬
‫ה‪.‬וחולה‪,‬ב־ב נשנה בטעות‪.‬‬
‫די אית‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחכמה די איתי‪ ,‬ב גרס‪ :‬כחכמא‬
‫‪ . 53‬י י י אלהים ™‪ ,... ٦‬ישעיה‬
‫‪ .52‬פיעברונהא‪ 75§ ,‬ו ; ל פיעברונהם (§‪.) 191‬‬
‫‪. 168‬‬
‫‪ . 55‬ולסת באעלם‪ ,‬כך ל; ב ביו(כפי הנראה גרס במקורו‪:‬‬
‫‪ .54‬בנק^‪ ,‬ל בקצר‪.‬‬
‫נ ד‪.‬‬
‫‪ . 56‬ואנא‬
‫‪ 55‬א‪ .‬בלגה‪ ,‬כך (כנראה) ל; ב בלגהו (השווה §‪50‬ז)‪.‬‬
‫ולסת באעלם בין)‪.‬‬
‫‪ .57‬פאסאלה תע‪ ,‬ל ומע ז־לך פלם‬
‫לא ‪ ,...‬דניאל ב ל; ב גורס‪ ... :‬בחכמא די אית‪...‬‬
‫‪ .59‬וידעתי‬
‫‪ .58‬פי מא סלבתה‪ ,‬ב־ל ליתא‪.‬‬
‫‪ 57‬א‪ .‬כמא‪ ,‬ל במא(?)‪.‬‬
‫איס מן‪.‬‬
‫‪ .60‬למא‪ ,‬מלת השבעה‪ ,‬עי׳ למשל רייט א ‪ , 294‬התחלת‬
‫‪ ,...‬דברי הימים א כט יז‪.‬‬
‫‪ .62‬אמור‬
‫‪ .61‬למא‪ ,‬ל אלא (והוראותיהם שוות‪ ,‬עי׳ ההערה‬
‫העמוד‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪ .64‬יחמול ‪ ,...‬איוב כ יג‪.‬‬
‫‪ .63‬א ^ א‪ ,‬ל א ^ א קד‪.‬‬
‫לחכמה ‪ ,...‬משלי ז ד‪.‬‬
‫‪ .67‬אני י י י ‪ ,...‬ישעיה מח‬
‫‪ .66‬וחולה‪ ,‬ב־ב נשנה בטעות‪.‬‬
‫ו אל ^ או ף‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אלמתחקק תחקקא וא(כשףי■®‪ ،‬ען אל^אף שכה ןצאר אלמומן תקלידא‬
‫יומן נטרא ופהמא ווקף אלסאען בתלביס׳•‪ ، 9‬ואסתחא אלמעאנד‬
‫אלמכאבר ‪ ٨٦۵١‬אלצאלחין ואלמסתקימין™ כמא קאל יראו ישרים‬
‫וישמחו וכל עולה קפצה פיה מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ייי‪.‬׳‪7‬‬
‫וכז־לך‪ 72‬תנצלח בואטן אלנאס מ^ל טואהרהם״•‪ 73‬ותכלץ צלואתהם‬
‫א^א צאר מעהם פי קלובהם אלז א^ להם ען אל^טא אלמחרך להם עלי‬
‫אלצואב וכמא קאל אלולי בלבי צפנתי אמרתיך ולמען לא אחטא לך‪74.‬‬
‫וצחת אמאנאתהם פי מעאמלתהםט■‪ 75‬וקלת מנאפסתהם בעץ‪ 7،‬ל ב ^‬
‫עלי‪ 77‬אמור אלדניא‪ ,‬ואקבלוא אגמעיף‪ 7‬אלי די אלחכמה ולם ימילוא‬
‫אלי שי סואה פיכון להם גותא ורחמה ונעמה כמא קאל תסבח ותקדס‬
‫פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד‪ 79.‬גמיע דלך יכון'• “‬
‫מע ארתפאע אלשכוך וזואל אלשבה פינבסט אלעלם באללה ואלמערפ^‬
‫בדינה פי אלעא^ם כאנבסאט אלמא פי א^א אלבחר כמא קאל כי מלאה‬
‫הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים‪.‬׳‪ 8‬ולעל קאילא יקול מא‬
‫אלחכמהכ■‪ 82‬פי אן אלבארי גל ועז תרך הדה אלשבה ואלשכוך פי מא בין‬
‫מכלוקיה‪ .‬פנקדם אל^אב האהנא ען דלך ונקול אן כונהם מכלוקין הו‬
‫בדאתה אוגבל•‪ 83‬להם אלתשבה ואלתכייל ודלך אנהם למא ا כאנוא‬
‫מחתאגין ברסם א ^ ל ק ^ פי כל פעל יפעלונה אלי מדה מן אלזמאן יתם‬
‫פיהא פעלהם גזוא בעד גזו‪ 84‬כאן אלעלם א ^ י הו אחד אלאפעאל‬
‫מ ח ת^ א אלי מתל ז־לך ^א מחאל^ פאול מא תבתדי עלומהם להם‬
‫תבתדי מן אשיא מגתמעה משכלה משבהה פלא האלו״•؛‪ 8‬בקוה אלעק^‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ . ٢‬בתלביס‪ ,‬ב־ב נראה כאילו גרם בתלכיס‪.‬‬
‫ו‪ .‬ואנכשף‪ ,‬ב ואנכשאף‪.‬‬
‫כ‪ .‬קאילא‬
‫י‪ .‬יכוך‪ ,‬ב יד‪.‬‬
‫ט‪ .‬מעאמלתהם‪ ,‬ב מעמלאתהם‪.‬‬
‫טואהרהם‪ ,‬ב טאהרהם‪.‬‬
‫מ‪.‬יזאלו‪,‬ביזלו‪.‬‬
‫ל‪ .‬אוגב‪,‬באוגבה‪.‬‬
‫יקול מא וגה אלוזכמה‪ ,‬ב מוןפכרא יתפכר‪.‬‬
‫وه‪ .‬בתלביס‪ ,‬ב־ב נראה כאילו גרס‬
‫‪ .68‬ואנכשף‪ ,‬כך ל; ב ואנכשאף‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫‪ . 71‬יראו‬
‫נ‪ . 7،‬א ל צ א ל ח ין ו א ל מ ס ת ק י מי ן‪ 1^ ,‬א ( ג ר ^ ל א י ^ ^ ו ו ר ת ) ‪.‬‬
‫בתלכיס‪.‬‬
‫‪^ . 73‬ואהרהם‪ ,‬כך ל;‬
‫‪ .72‬וכ^לך‪ ,‬ל (כנראה) ובדלך‪.‬‬
‫ישרים ‪ ,...‬תהלים קו מב־מג‪.‬‬
‫‪ .75‬מעאמלתהם‪ ,‬כך ל; ב‬
‫תהלים קיט יא‪.‬‬
‫‪ . 74‬בלבי צפנתי‬
‫ב ^אהרהם‪.‬‬
‫‪. 78‬‬
‫‪ . 77‬עלי‪ ,‬ל פי‪ ,‬אך מעל השורה‪ :‬עלי‪.‬‬
‫‪ . 76‬בעץ‪ ,‬ל ב ^ ה ם‪.‬‬
‫מעמלאתהם‪.‬‬
‫‪ .80‬יכון‪,‬‬
‫‪ . 79‬פנו אלי ‪ ,...‬ישעיה מה כב‪.‬‬
‫^ מ עין‪ 127§ ,‬א (גרסת ל אינה מחוורת)‪.‬‬
‫‪ .81‬כי מלאה ‪ ,...‬ישעיה יב ח (ולפי תרגום אבן תבון צו ט ט כאן‬
‫כך (כנראה) ל; ב ‪.٣‬‬
‫‪ .82‬קאילא יקול מא וגה אלחכמ^ (וכך תרגם אבן תבון)‪ ,‬כך ל; ב‬
‫חבקוק ב יד)‪.‬‬
‫‪ .83‬או^ב‪ ,‬כך תיקן לנדאור; ב א^בה‪ ,‬ל‬
‫מתפכרא יתפכר‪ ,‬השווה וואידה ‪ REJ‬קט ‪.70‬‬
‫‪ .85‬יזאלו‪ ,‬תיקונו של לנדאור; ב יזלו‬
‫‪^ .84‬ו א בעד גזו‪ , 11§ ,‬הע׳ ‪.32‬‬
‫ניזוק‪.‬‬
‫כתאב אלאמנאת ואלאעתקאז־את‬
‫אלתי פיהם ‪ ®0‬יצפונהא ויכלצונא פי מדה מן אלזמאן חתי תזול ענהםס'‪87‬‬
‫אלשבה וי^לץ להם אלכאלץ גיר משארך לשי מן אלשך‪ .‬וכמא אן לכל‬
‫צנאעה מן צנאיעהם א^א אן חם®® קטעו עמלהם קבל אתמאמהא‪ ®9‬לם‬
‫תתם תלך אלצנאעה כאלזראעה ואלבנא ואלנסג וסאיר אלצנאיע אלתי‬
‫אנמא תתם בצבר צאנעהא א^י א ^ ה א כ^לך צנאעה א^עלם תחתאג אן‬
‫יבתדי מן א؟לחא ויסאיר™ מעהא פצלי א פצלא אלי א ^ ה א פפי חאל‬
‫אלאבתדי׳‪ 9‬אלשבה עשרה‪ 92‬מתלא ופי אלחא^ אל^אני תציר תסעע■‪93‬‬
‫ופי אלחאל אלו؛נא^נ תציר תמאן וכ^לך כל מא נטר א^אנטאן ותאמל‬
‫תנאקצת חתי יכלץ לה פי אכר אלאחואל דלך אלואחר אלמטלוב‬
‫פיבקא מפרד א לא שבהה מעה ולא שך פיה‪ .‬ושרח דלך כמן יטלב‬
‫ברהא؛א ליקף בה ע^י אלצחיח ונחן נעלם אן אלברהאן כלאם וא^כ^אם‬
‫פהו‪ 94‬נוע מן אנואע אלצות ואלאצואת פכ^יר^ אלצרוב פא^א א ^‬
‫אלטאלב פי תצפיה מטלובה וקד ו ^ אלאצואת משבהה משככה לה‬
‫<אבתדא>؛؛؟‪ 9‬פי תפצילהא פפצל מנהא א ^ א אצואת אצטכאך*׳‪9،‬‬
‫אלא^א ם כוקוע אלח^ר עלי אל ח^ וכאנשקאק בע^ אלאגסאם ומתל‬
‫צות אלרעד ואלהד ומא אשבההא‪ 97‬פעלם אן הדה א ^ דו ב לא יסתפיד‬
‫מן צותהא ברהאנא‪ .‬ויחצל פי אלחאל אלתאני עלי אצואת ‪,‬؛'®‪ 9‬אלחיואן‬
‫פקט והי אלתי ירגא אלברהאן אן יכון פיהא‪^ .‬ם יפצל מנהא ا אצואת‬
‫כל חיואן גיר נאטק כאלצהיל ואלנהיק ואלתגא ומן אשבההא אד לא‬
‫חכמה א ^ א פי הדה‪ .‬ויחצל פי אלחאל אל^אל^ עלי אצואת אלנאס‬
‫כאצר!‪ 99‬אלתי פי נועהא כל עלם ן؛נם יפצל מנהא אלצות אלטביעי אלדי‬
‫הו צות אא ואשבאהה א^ לא פאידה פיה ויחצל פי אלראבע אלי צות‬
‫אלאנסאן אלתעלימי אל^־י הו מן חרוף אלכ״ב ן؛נם יפצל מנהא אלחרוף‬
‫נ‪ .‬פיהם‪ ,‬ב פיה‪ .‬ם‪ .‬ענהם‪ ,‬ב ענדהם‪.‬‬
‫צ‪.‬אצטכאר‪,‬באצטבאד‪.‬‬
‫ב*ב ליתא‪.‬‬
‫ע‪ .‬אלתאני ‪ ...‬תסע‪ ,‬ב ح ‪ ...‬ة‪ .‬ه‪< .‬אבתדא>‪,‬‬
‫ק‪ .‬אצואת‪ ,‬ב כאן ובמקומות אחרים ‪ :‬אצואת‪.‬‬
‫‪ .87‬ענהם‪ ,‬כך ל; ב‬
‫‪ .86‬פיהם‪ ,‬כך ל; ב פיה‪.‬‬
‫(§‪ , 103‬הע׳ ‪ ,)8‬ל ניזוק‪.‬‬
‫‪0‬و‪ .‬ויסאיר‪ ,‬ל ויוסאר‬
‫‪ .89‬אתמאמהא‪ ,‬ל תמאמהא‪.‬‬
‫‪ .88‬הם‪ 392§ ,‬א‪.‬‬
‫ענדהם‪.‬‬
‫‪ .93‬אלתאני‬
‫‪ .92‬עשרה‪ 234§ ,‬ص ל עשר(י)‪.‬‬
‫‪ .91‬אלאבתדי‪ 11§ ,‬א‬
‫(§‪8‬כ)‪.‬‬
‫‪ .94‬פהו‪,‬‬
‫‪ ...‬תסע‪ ,‬כך (כנראה) ל; ב אל ‪<..3‬؛ו (ולא ציינתי לרוב שינויי נוסח מעין זה)‪.‬‬
‫‪ .96‬אצסכאך‪ ,‬כך ל; ב‬
‫‪< .95‬אבתדא>‪ ,‬כך ל; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫§‪.322‬‬
‫‪ .98‬אצואת‪ ,‬כך ל; כאן‬
‫‪ .97‬אשבההא‪ , 122§ ,‬הע׳ ‪ ; 4‬ל אשבההמא‪.‬‬
‫אצטבאך‪.‬‬
‫‪ . 1‬פהו‪ ,‬ל‬
‫‪ .99‬כאצה‪ ,‬ר״ל "בלבד״‪ 169§ ,‬ב‪.‬‬
‫ובמקומות אחרים ב כותב‪ :‬אצואת‪.‬‬
‫ه‪1‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אלמפרד^ א؛־ כאן אי חרף מנהא קיל מפרדא לא יפיד שיא כקולך‬
‫אבגדה כל ואחד עלי ‪١٦٨‬؛ ויחצל פי אלחא^ ^؟‪1‬כאמס עלי אלחרוף‬
‫או מא זאד‬
‫אלמרכבה חתי תציד אסמא כל ואחד דו חרפין או‬
‫ע^י דלך‪ ٠۶١ .‬יפצל מנהא כ^ אסם מפדד קיל וחדה כקולך סמא כוכב‬
‫אנסאן פהו׳ גיר מט‪...‬י׳‪ 2‬הדה אלאסמא אדא כאות מפרד؟؛ פי אןש נ תדל‬
‫עלי אכ^ד ‪ ٦٠‬אלמסמי בהא ויחצל פי א^חא^ אלסאדס עלי אלכלאם‬
‫אלמגמוע כקולך כוכב יצי אנסאן יכתב ומא אשבה ז־לך מן‪ 4‬כלמתין‬
‫מגמועתין או د س ואסם״■؟ או מא זאד עלי דלך פאוה ירגו מן הדה ‪،‬‬
‫אל מ^ועאת אן יצל בהא אלי מטלובה‪^ .‬ם יפצל מנהא אלכלמתין‬
‫אל^מועתין או מא זאד וכל' מא ליס הו כבר‪ 8‬ויחצל פי אלמנזלה‬
‫אלסאבע^ עלי אذבא‪ ٦‬כקול אלקאיל קד טלעת אלשמס ונזל אלמטר‬
‫ומא אשבה ז־לך‪ .‬תם יעלם אן אלאכבאר עלי תלאתה צרוב‪ ,‬ואגב כקולך‬
‫א^נאר חארה‪ ,‬וממתנע כקולך אלנאר בארדה‪ ,‬וממכן כקולך ראובן‬
‫בבגדאד‪ .‬תם יעזל קסמי אלואגב ואלממתנע נאחיה ויחצל פי א^חא^‬
‫אלתאמן ע^י אל^בר אלממכן פיפחץ ענה הל כאן כמא אכבר ענה‬
‫אלמכבר אם ص ^ם י א ^ פי א^חאל אלתאסע פי א^אסתד^א^ עלי‬
‫דלן־ אלאמר ا אמא מן א ^ ו א ؛ פיסתכרג מנה מא יוגבה בבע^ אלטרק‬
‫אלתי סנבינהא ואמא אלממתנעא■‪ 10‬פימנע בה נ^דא דלך אלשי אלדי‬
‫חכם בה‪ .‬פא^־א בטלת כלהא ולם יבק א^א דלן־ אלואחד חצל עליה פי‬
‫א^חא^ אלעאשרב•״ פצפא לה וכלץ ואסקט גמיע א^אבואב אלאואיל‬
‫ען נפסה אלתי כאנת תשכל״ ” עליה מטלובה ותלבסה מן קבל א^נ^ר‬
‫פיה ועזל ואחדא ואחדא מנהא פקד תביין אן אלנאטר אבתדי‪2‬׳ מן‬
‫א ^ א כתירה מכתלטה פלם יזל יצפיהא תסעה מן עשרה ^ם תמאניה‬
‫ש‪ .‬פי אן‪ ,‬ב פאן‪.‬‬
‫ר‪ .‬מט‪ ,...‬ב לשי(؛)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אלעאשר‪ ,‬ב אלי‪.‬‬
‫א‪ .‬אלממתנע‪ ,‬ב באלממתנע‪.‬‬
‫ת‪.‬‬
‫دس‬
‫ואסם‪ ,‬ב כלמה או אסם‪.‬‬
‫‪ . 2‬מט‪ ,...‬כך ל; אבן תיבון תרגם‪ :‬כי אין בטבע השמות האלה‪ ,‬ושמא צריך‬
‫פאוה‪.‬‬
‫לוסח ׳מטבוע׳ (אם כי הלשון אינה חלקה; הייוו למשל מצפים בהמשך ׳עלי אן׳ במקום‬
‫‪ . 5‬כלמה‬
‫‪ .4‬מן‪ ,‬ל ממא יכון‪.‬‬
‫ב פאן‪.‬‬
‫ة ‪ ١٥ .‬אן‪ ,‬כך‬
‫׳פי אן׳); ב ל ^ (! )‪.‬‬
‫‪ . 7‬וכל‪ ,‬משמש כתמורה‬
‫‪ .6‬מן הדה‪ ,‬ל בה^ה‪.‬‬
‫ואסם‪ ,‬כך ל; ב د س או אסם‪.‬‬
‫و‪ .‬מן א לו ^ ב‪,‬‬
‫‪ . 8‬כבר‪ 8§ ,‬ו ‪. 2‬‬
‫לקודם‪ ,‬על כן מפליאה ה־ו(קאפח למקום מוחקה)‪.‬‬
‫‪ . ١١‬אלעאשר‪ ,‬ב א ל‪ /‬ל‬
‫‪ . 10‬אלממתנע‪ ,‬כך ל; ב באלממתוע‪.‬‬
‫ב־ל ליתא‪.‬‬
‫‪ . 12‬אבתדי‪,‬‬
‫‪ 11‬א‪ .‬תשכל‪ ,‬כנראה בנין שני בהוראת עשה למפוקפק‪.‬‬
‫אלעאשרה‪.‬‬
‫כתאב אלא^את ואלאעתקאדאת‬
‫‪7‬‬
‫מן תסעה תם סבעה מן ؟נמאני^ חתי אנצרפת ענה אלמכתלטאת‬
‫ואלמשכלאת ובקי לה אל^אלץ אלמחץ‪ .‬פאן הו‪ 13‬קטע אלנ^ד ענד‬
‫וצולה אלי תאל א ^ א מ ס " או אלדאבע או אי^ אלמנאול כאנת פקד‬
‫זאל ענה מן אלשבה במקדאד אלמנאזל אלתי כלפהא ודאה ובקי עליה‬
‫מנהא במקדאר מא בקי מן אלמנאזל אלתי בין ידיה פאן הו‪3‬׳ תמסך‬
‫בחית בלג רגי לה <אן יעודג■‪ 15‬עליה בתמאמה פאן לם יתמסך בה‬
‫א ח ת ^ אלי>ג‪5‬י אן יעיד אלנטר מן אולה ולהדא אלסבב צל קום‬
‫כתירוף■؛״ וזהדוא פי אלחכמה בעץ מנהם לאנה לם יערפו כיף אלטריק‬
‫خ לאנה א ^ פי טריקהא ולם יסתתמהא פכאנוא‬
‫אליהא ובע<؟‬
‫<מן>ה‪7‬י אלהאלכין ועלי מא קאל אלכתאב אדם תועה מדרך השכל‬
‫בקהל רפאים ינוח‪ ’®.‬וקאל עלמא כני אסראיל פי מן לא יסתופי מעני‪9‬׳‬
‫אלחכמ^ משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה‬
‫מחלוקת‪ 20‬פדלנא קולהם הז־א אן אלתלאמיד א^א הם׳‪ 2‬אסתופוא‬
‫אלתעלם לם יכן פי מא בינהם ^לף ולא ا שגב‪ .‬פלא ירד אלגאהל אלצגר‬
‫^נבה עלי אלבארי ن ל ועז יקול הו נצב לה אלשכוך כל גהלה או צגרה‬
‫אוקעהי׳‪ 22‬פיהא עלי מא שרחנא בל לא יגוז אן יכון פע^ מן אפעאלה‬
‫דפע^ ירפע אלשבה פיכרג ען רסם א ל מ ^ קין והו מכלוק‪ .‬ומן לם יחל‬
‫בהד א דנבה עלי רבה לכנה תמני‪,‬׳‪ 23‬אן יגעלה אללה יעלם עלמא לא‬
‫שבה^ מעה פאנמא סאל אן ^עלה רבה שביהא בה ^אן אל^י יעלם ב^א‬
‫סבב הו כאלק א^כ^ תבארך ותקדס ועלי מא סנביין פימא יסתאנף‬
‫ואמא סאיר א ^ ל ק פלא ימכן עלמהם אלא בסבב והו אלטלב ואלנ^ור‬
‫אלמחתאגוך׳‪ 24‬אלי מדד כמא וצפנא <פהם> “ ׳ ״ מן אול אאן ’■ “ תלך‬
‫ה‪< .‬מו>‪,‬‬
‫ד‪ .‬כתירון‪ ,‬ב כשיריו‪.‬‬
‫ג‪...‬ג‪< .‬אןיעוד ‪ ...‬אלי> ׳ ב־ב ליתא בגלל הדומות‪.‬‬
‫ו‪ .‬בל גהלה או צגרה אוקעה‪ ,‬ב בגהלה או צגרה או וקועה או וקועה(!)‪.‬‬
‫ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ه‪.‬‬
‫ח‪ .‬אלמחתאגוך‪ ,‬ב ספק מחתאגון נ؛פק מחתאגיו‪.‬‬
‫‪ . ٢‬תמני‪ ,‬ב תמאנא תמגיא‪.‬‬
‫י‪.‬אולאאו‪,‬באולאאו‪.‬‬
‫<פהם>‪,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ < . 15... 15‬אן יעוד‪...‬אלי>‪,‬‬
‫‪ . 14‬תא^ א ^ א מ ס‪. 247§ ,‬‬
‫‪ . 13‬הו‪ 392§ ,‬א‪.‬‬
‫§‪.98‬‬
‫‪. 16‬‬
‫ב־ב ליתא‪ ,‬אולם נשתמר ב־ל (אמ כי ני‪ 1‬וק במקצת‪... :‬בתמ[אמה פאן ל□] ‪.)...‬‬
‫‪ . 18‬אדם‬
‫‪ < . 17‬מן >‪ ,‬כך ל( ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ב ^ י ר י ן ( §‪ 127‬א)‪.‬‬
‫כבירון‪ ,‬כך (אולי)‬
‫‪ .20‬משרבו ‪ ,...‬סנהדרין פח ב‪ ,‬סוטה‬
‫‪ . 19‬מעני‪ ,‬ל מעאני‪.‬‬
‫תועה‪ ,...‬משלי כא טז‪.‬‬
‫‪ . 22‬בל גהלה או צגרה אוקעה‪ ,‬כך ל; ב בגהלה או צגרה‬
‫‪ . 21‬הם‪ 382§ ,‬س‬
‫מז ב‪.‬‬
‫‪ .23‬תמני‪ ,‬כך ל; ב תמאנא תמניא‪ ,‬ושמא צריך לנסח‪ :‬תמני‬
‫או וקועה או וקועה(!)‪.‬‬
‫‪. 25‬‬
‫‪ . 24‬אלמחתאגון‪ ,‬ב ספק מחתאגון‪ ,‬ספק מחתאגין (§‪ 127‬א)‪.‬‬
‫תמניא‪.‬‬
‫‪ . 2،‬אול אאן (§‪ ,)41‬ב אולא אן‪ ,‬ל אול אן‪.‬‬
‫<פהם>‪ ,‬כך ל; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אלמדד אלי א ^ ה א פי שבה עלי מא שרחנא ואלמחמודון הם אלצאברון‬
‫אלי ’■ ” אן יכלצוא א ל פ ^ מן אלזיף כק הגו סיגים מכסף ויצא לצורף‬
‫כלי*‪ 2‬ואלי אן ימכצוא אלצנאעה פיכרגוא זבדהא כק איצא כי מיץ חלב‬
‫יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ‪ 2,‬ואלי אן ינבת זרעהם פיחצדוה כלן‬
‫זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד‪ *°‬ואלי אן תנצג אלתמרה ‪ ١٠‬שגרהם‬
‫פתציר ^ א כק עץ חיים היא למחזיקים בה‪.‬י‪3‬‬
‫כ‪ .‬אלי‪ ,‬ב עלי‪.‬‬
‫‪ . 29‬כי מיץ ‪ ,...‬משלי ל לג‪.‬‬
‫‪ . 28‬הגו ‪ ,...‬משלי כה ד‪.‬‬
‫‪ . 27‬אלי‪ ,‬כר ל; ב עלי‪.‬‬
‫‪ .31‬עץ חיים ‪ ,...‬משלי ג יה‪.‬‬
‫‪ . 30‬זרעו לכם ‪ ,...‬הושע י יב‪.‬‬
‫תרגום התנ״ר‬
‫בעיית הנוסח ש^ תרגום התנ״ד של רס׳׳ג אינה מבוררת‪ .‬לאחרונה עסק בה משה‬
‫צוקר בספרו על תרגום רס״ג לתורה‪ ,‬ניו־יורק תשי״ט‪ ,‬עמ׳ ‪( 318— 284‬מצוטט‬
‫בחילופי הנוסחאות ב־צ)‪ p. Kahie .‬והאסכולה שלו (עי׳ אצל צוקר שם) בדעה‪ ,‬כי‬
‫דווקא כתבי היד‪ ,‬שנשתמרו באותיות ערביות‪ ,‬משקפים את המקור של סעדיה ביתר‬
‫נאמנות מאשר כתבי היד‪ ,‬הכתובים באותיות עבריות ואשר מקורם לרוב בתימן‪.‬‬
‫צוקר‪ ,‬מאידך‪ ,‬חושב דווקא את כתבי היד התימניים לקרובים לנוסח הסעדייני‬
‫המקורי‪ .‬על כל פנים‪ ,‬מאחר שכל כתבי היד‪ ,‬הכתובים באותיות ערביות‪ ,‬הם בחינת‬
‫התאמות נוצריות‪ ,‬קראיות או שומרוניות של הנוסח הסעדייני (עי׳ התהוות‪,)40 ,‬‬
‫ברור‪ ,‬כי במקראה של טקסטים ערביים־יהודיים יש לבסס את קטעי התרגום המובאים‬
‫על המסורת היהודית־התימנית‪ .‬אולם לא התחשבתי בהרגלי בתיב תימניים מאוחרים‬
‫(כגון בכתיבה קבועה למדי שלف במקום ة [§‪ 21‬ב] ובציון א׳ מקצור^ ב־י במקום א‬
‫ا§‪0‬مسإ )‪ .‬מא^חר ששינויי הנוסח מרובים‪ ,‬לא ציינתי לרוב גם חילופים בין השימוש‬
‫ב־ו‪ ,‬ב־פ‪ ,‬ב־תם או בדרד אסינדיטית‪ .‬מאחר שהנוסח המקובל בציבור הוא נוסח‬
‫דרנבורג (‪Oevres complètes de R. Saadia ben Iosef al-Fayyoûmî, publiées‬‬
‫‪ ,sous la direction de 1. Derenbourg‬פריס ‪ 1893‬ואילד؛ להלן ד)‪ ,‬הנחתי לרוב את‬
‫הוצאתו כיסוד ולא סטיתי ממנו‪ ,‬אלא כשנוסח כתב יד אחר נראה לי טוב יותר‪ .‬רק‬
‫בראשית מג כט (בלעדי ההתחלה) עד מד כא (בלעדי הסוף) בוסס על הקטע החשוב‪,‬‬
‫שנתגלה בידי צוקר‪ ,‬עי׳ שם עמ׳ ‪( 311-310‬להלן צ)‪ .‬בעמודים ‪ 315-314‬הביא צוקר‬
‫חילופי נוסחאות בין היתר של כ״י פירנצה ( ‪, Cod. Paiat. Orient. 112 (X X I‬‬
‫לייפציג ‪ , 1904‬עמ׳‬
‫(השווה עליו ‪Kahle, Die arabischen Bibeliibersetzungen‬‬
‫‪ X-V1H‬؛ להלן ק)! כדי לא לסבך את ההדפסה‪ ,‬העתקתי את האותיות הערביות‪,‬‬
‫אשר ק כתוב בהו‪ ,‬לעבריות ולא התחשבתי בציון ההמזה והניקוד (אלא אם הוא היה‬
‫חשוב להבנת הטקסט); כן הביא צוקר שם שינויי נוסח ‪B‬־‪P. de Lagarde,‬‬
‫‪ , Materialien zur Geschichte und Kritik des Pentateuchs /‬לייפציג ‪( 1867‬אשר‬
‫גם אותם העתקתי מאותיות ערביות לעבריות; להלן ל)‪ ,‬מ־כ״י בודלי קטלוג נויבאור‬
‫‪( 28‬להלן ב)‪ ,‬מ־כ״י בית המדרש לרבנים בניו־יורק מס׳ ‪( 647‬להלן ‪ )7‬ומס׳ ‪648‬‬
‫(להלן ‪ .)6‬את כל כתבי היד האלה הכללתי בקטע המובא על ידי צוקר‪ ,‬בדי לתת מושג‬
‫כלשהו על הסתעפות התרגום‪.‬‬
‫להלן ניתן בראשית לז‪-‬מה מבוסס על ד לפי הפוליגלוטא מקושטא‪ ,‬וחילופי‬
‫הנוסחאות של דרנבורג מן הפוליגלוטא של לונדון (להלן פ) ומכתב יד ירושלמי‬
‫‪20‬‬
‫דב סעדיה גאון‬
‫ממוצא תימני(להלן י׳; עי׳ עליהם בהקדמתו של דרנבורג לתרגום התורה עמ ׳ ‪.) V II‬‬
‫כן הבאתי חילופי נוסחאות מ־תאג׳ ספר כתר תורה‪ ,‬ירושלים תשכ׳׳ח (להלן ת) וכן‬
‫מקטעים‪ ,‬שהביא ‪ J- Schwarzstein‬בספרו ״תרגום ערבי״ ‪ , Targum A rvi‬פרנקפורט‬
‫‪( 1886‬להלן ש)‪ .‬מתכ׳׳י אפשר לי לעיין ב־כ״י בודלי ‪( 2628/4‬להלן ‪ ,)28‬המכיל‬
‫בראשית לט יז ‪ -‬מב א (לא השתמשתי בהמשכו הכתוב בכתב ‪ ٦٠‬אחר‪ ,‬כי צילומו אינו‬
‫ברור); בכ׳׳י בודל י ‪( 2629‬להלן ‪ ,)29‬המכיל בראשית לז כ ‪ -‬לח יז! בכ׳׳י לונדון‬
‫‪( 105‬להלן ‪ ,) 105‬כ״י תימני מן המאה הי״ד או הט׳׳ו‪ ,‬המכיל בראשית לז א‪-‬ב‪ ,‬לז יח‬
‫ לח יג‪ ,‬לח כח ‪ -‬מב יט! בכ״י קמברידג׳ ‪( A dd . 1008‬להלן ‪ ,)08‬אף הוא מתימן‪,‬‬‫המכיל את כל הקטע; ובכ״י פריס ‪( Institut de France 9‬להלן ‪ ,)9‬אשר הקטע ‪9.33‬‬
‫ממנו (מאה י׳׳ ב‪-‬י״ג) מכיל בראשית לט יא ‪ -‬מא ג‪ ,‬והקטע ‪( 9.6‬הכתוב בכתב ‪٣‬‬
‫שונה‪ ,‬אף הוא מן המאה הי׳׳ב‪-‬הי״ג) את בראשית מד ל ‪ -‬מה י‪ .‬על צ — עי׳ לעיל‪.‬‬
‫בדאש«ת‬
‫לז ‪ 1‬ו סכן יעקוב פי בלד סכנא אביה פי בלד כנעאן‪ 2 :‬והד א שרח‬
‫תאליד׳ יעקוב למא כאן יוסף אבן סבע עשרה‪ 2‬סנה וכאף ירעי מע‬
‫אכותה אלגנם (כאן נאשיא מע בני בלהה ומע בני‪ 4‬זלפה נסו؟! אביה‬
‫אתי‪ 5‬יוסף בשנאעה רדיה ענהם א^י אביהם‪ 3 :‬וכאן אסראיל‪ ،‬יחב יוסף‬
‫אכ^ר מן גמיע בניה‪ 7‬לאנה אבן שיכוכה לה‪ 8‬פצנע לה תוני^ ’ דיבאג‪:‬‬
‫‪ 4‬ולמא ראו אכותה אן אבאהם‪0‬׳ יחבה אכ^ר מן גמיעהם שנוה״ ו^ם‬
‫יסיקו אן יסלמו עליה‪ 5 : ,2‬ת ם אן יוסף ראי רויא פא^בר אכותה בהאגז‬
‫קא^‪ ,5‬להם אסמעו אלאן‪ ,،‬הדה‪7‬י‬
‫פאזדאדו‪4‬׳ א ^ א שנא^ לה‪:‬‬
‫אלרויא אלתי ראיתהא‪ 7 :‬כאנא נגרז גרזא פי אלצחרא וכאן גרזתי וקפת‬
‫‪ . ١‬תאליד‪ ,‬ת תיאליד; תאליד נמצא גם אצל יפת בן עלי (עי׳ במבואו של ه׳ בירנבאום‬
‫להוצאת הושע)‪ ,‬והריבוי תאלידאת נמצא בשינויי הנוסחאות באגרון של אלפאסי‪ ,‬הוצי‬
‫סקוס‪ ,‬ב ‪ ,28 , 152‬והיחיד תילאד אצל רס׳׳ג בתרגומו של ויקרא כב יא ״יליד (ביתו)"‬
‫‪ . 2‬אבן סבע עשרה‪ , 105 ,‬ת אבן סבע^ עשר (§‪234‬ג‪ 08 ,)3‬בן آ؛‬
‫(הערת ‪١‬׳ רצה־בי)‪.‬‬
‫‪ .4‬ומע בני‪,‬‬
‫‪ . 3‬ובאן‪ ,‬ת באן‪.‬‬
‫(ולרוב איני מציין בשינויי הנוסח קיצורים מעין יז)‪.‬‬
‫‪ .6‬אסראיל‪ 08 ,‬אסר (בסוף השורה; לרוב איני‬
‫‪ .5‬אתי‪ 105 ,‬פאתא‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬ובני‪.‬‬
‫‪ .8‬אבן שיכוכה לה‪,‬‬
‫‪ ^ .7‬ע בניה‪ ,‬ת גמיעהם‪ 08 ,‬אכותה‪.‬‬
‫מציין ש׳׳נ מעין אלה)‪.‬‬
‫‪ .9‬תוניה‪ ,‬פ גבה‪ ,‬וכן בכל‬
‫ת לה אבן שיכוכה‪ 08 ,‬לה בן (§‪37‬ב) שיכוכה‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫‪ . 11‬ש נ ו ה ‪.98§ ,‬‬
‫‪ . ١٥‬אבאהם‪ ,‬ת אביהם (§‪217‬אי‪ 08 <)،‬אביה‪.‬‬
‫הפרשה‪.‬‬
‫‪. 14‬‬
‫‪ . 13‬אכותה בהא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬בה אכותה‪.‬‬
‫יסלמו עליה‪ ,‬ת יכלמוה בסלאם‪.‬‬
‫‪ . 16‬א^אן‪ ,‬כף יש שרס׳׳ג‬
‫‪ . 15‬א^ קא^‪ ,‬ת פקאל‪.‬‬
‫פאזדאדו‪ ,‬ת פאזתאדו (§‪ 12‬ד)‪.‬‬
‫‪ . 17‬הדה‪ ,‬ת הדא‪,‬‬
‫מתרגם ׳׳נא׳׳‪ ,‬כנראה בעקבות "כען׳׳ ש ת רגו ם‪ :‬د ‪ -‬ى־هه ל ^ א ‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪2‬‬
‫תם אנתצבת וכאןث‪ ٢٦‬ده תחיט בהא ותסגד להא‪ 8 :‬וקאלו לה אכותה‬
‫אמ^כא תתמלךאי‪8‬׳ עלינא או סלטאנא תתסלט עלינא ואזדאדו‪9‬׳ א ^ א‬
‫שנאה לה עלי אחלאמה ןע^י כלאמה‪ 9 :‬וראי א ^ א רויא א ^ י פקצהא‬
‫ע^י אכותה פקאל הודא ראית רויא ו כ א ^ אל^מס ואלקמר ואחד׳*‬
‫עשר כוכב תסגד‪ 22‬לי‪ 0 :‬ו פ א ד קצהא נ׳‪ 23‬עלי אביה ועלי אכותה‪ 24‬פ^ר‬
‫בה אבוה ” וקאל לה מא הדה אלדויא אלתי ראיתהא הל لن< אנא ואמך‬
‫ואכותך פנסגד‪ 2،‬לך עלי אלאד^‪ 11 :‬וחסדה אכותה‪ 27‬ואבוה‪ 28‬חפט‬
‫כלאמה‪ 2 :‬آ ^ם מצו‪ 29‬אכותה לירעו גנם אביהם פי נאבלס‪ 13 : 30‬פקאל‬
‫אסראיל ליוסף הו^יא אכותך ירעון פי נאבלס‪ 30‬תעאל אבעת בך אליהם‬
‫אכותך וסלאמה א^גנם‬
‫קאל לה נעם‪ 14 :‬ק א ל׳‪ 3‬אמץ אע^ם ”‬
‫ורד עלי א^^ואב ” פבעת בה מן עמק חבדא פאתי נאבלס‪5 : 30‬ופוגדה‬
‫רגל צאלא‪ 34‬פי אלצחרא‪ 35‬פסאלה؛׳‪ 3‬מא תטלב‪ 16 :‬ק א ל אנא אכותי‬
‫אטלב‪ 37‬אכברני אלאן “ אין הם ירעון‪ 17 :‬ק א ל אלרגל קד‪9‬נ דחלו מן‬
‫הנא‪ 40‬וסמעתהם יקולון׳‪ 4‬נמצי אלי דתן פמצי יוסף ודא אכותה פ^דהם‬
‫בדתן‪ 18 : 42‬פראוה מן בעיד וקבל אן יקדב אליהם‪ 43‬אגתאלוה ליקתלוה‪:‬‬
‫‪ 19‬פקאלו‪ 44‬בעצהם לבעץ הו^א צאחב תלך א^אחלאם קד גא‪: 45‬‬
‫‪ 20‬אלאן פתעאלו‪ 4،‬נקתלה ונטרחה ‪ ١٥‬אחד‪ 47‬א^אבאד ונקול וחש רדי‬
‫אכלה חתי [‪ ٠٠٨١٦‬מא‪ 49‬יכון מן אחלאמה‪ 21 :‬פסמעהם‪°‬؟ דאובן וטלב אן‬
‫א‪ .‬תתמלד‪ ,‬ד תמלך‪.‬‬
‫ב‪ .‬פאד קצהא‪ ,‬ד פקץ‪.‬‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ . 18‬תתמלך‪ ,‬כך ת‪ ;08 ,‬ד תמלך‪.‬‬
‫‪ 08‬הדי‪ ,‬ולא ציינתי ש״נ מעין אלו‪.‬‬
‫‪ .21‬ואחד‪ ,‬ת‬
‫‪ . 20‬וכאן‪ ,‬ת‪ 08 ,‬א ^ א כאן‪.‬‬
‫ואזדאדו‪ 08 ,‬פאזדאדו‪ ,‬ת פאזתאדו‪.‬‬
‫‪ . 22‬כוכב תס؛ד‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫ואחדא (השווה דקדוק העדבית־הנוצרית ‪.)249.2§ ,372‬‬
‫‪ . 24‬ועלי א(؛ותה‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .23‬פאד קצהא‪ ,‬כך ת‪ ;08 ,‬ד פקץ‪.‬‬
‫כוכב אסאגדין‪.‬‬
‫‪. 27‬‬
‫‪ . 26‬פנסגד‪ ,‬ת‪ 08 ,‬לנסנד‪.‬‬
‫‪ . 25‬פזגר בה אבוה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬זגרה אביה‪.‬‬
‫ואכותה‪.‬‬
‫‪ . 28‬ואבוה‪ ,‬ת‬
‫וחסדה אכותה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פחסדוה (§‪ 182‬א) עלי ؛־א^ך א^ ת ה‪ ,‬וכן ש‪.‬‬
‫‪ . 30‬נאבלס‪,‬‬
‫‪ . 29‬תם מצו‪ ,‬ת פמצו (אך לרוב לא ציינתי חילופין מעין זה)‪.‬‬
‫ואביה‪.‬‬
‫‪. 33‬‬
‫^‪ . 3‬אעלם‪ ,‬ת אנצר (§‪21‬ב)‪ 08 ,‬אערף‪.‬‬
‫‪ . 31‬קאל‪ ,‬ת קאל לה‪.‬‬
‫ת נאבלוס‪.‬‬
‫‪ . 34‬צאלא‪ 08 ,‬צאל (§‪ ,)218‬ולא אציין עוד ש׳׳נ מעין‬
‫אל^ואב‪ ,‬ת‪ 08 ,‬גואבא‪.‬‬
‫ه‪ .3‬פסאלה‪ ,‬ת וקאל‪ 08 ,‬פסאלה וקאל‬
‫‪ .35‬אלצחרא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ציאעהא‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ .39‬קד‪,‬‬
‫‪ .38‬א^אן‪ ,‬ב‪-‬ת ליתא‪.‬‬
‫‪ . 37‬אכותי אטלב‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אכולב אכותי‪.‬‬
‫לה‪.‬‬
‫‪ .41‬יקולון‪ ,‬ת‪8 ,‬ه יקולו (§‪ ,) 175‬ולא אציין‬
‫‪ .40‬הנא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ההנא‪.‬‬
‫ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪ .43‬אליהם‪ 105 ,‬מנהם‪.‬‬
‫‪ .42‬בדתן‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פי דתן‪.‬‬
‫עוד ש׳׳נ מעין אלו‪.‬‬
‫‪ .46‬א^אן פתעאלו‪,‬‬
‫‪ .45‬קד גא‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬גאי‪.‬‬
‫פקאלו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פקאל‪ 105 ,‬קא^‪.‬‬
‫‪ .48‬חתי‬
‫‪ .47‬אחד‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬בעץ‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬פתעאלו אלאן‪ 105 ,‬תעאלו אלאן‪.‬‬
‫‪ . 50‬פסמעהם‪08 ,‬‬
‫‪ .49‬מא‪ 29 ,‬מא ‪١ ١‬‬
‫נריה‪ 08 ,‬ונוריה‪ 105 ,‬ונרי‪ ,‬ת ונורא(!)‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫קאל‪ 52‬להם ראובף‪5‬‬
‫اذوالم ؛ מן אידיהם וקאל ^א נקתל נפסא‪:‬‬
‫^א תספכו דמא אטרחוה ‪ ١٥‬הדא אלביר*؛ אלדי פי אלבר ולא תמדו‬
‫ידכם‪ 55‬אליה לקבל אן יכלצה מן ידיהם‪ 5،‬ליר^ה״ אלי אביה‪ 23 :‬פלמא‬
‫ن א יוסף א ^ אכותה סלכוה‪ 58‬תוניתה תוניה‪ 59‬אלדיב^ אלתי עליה‪:‬‬
‫‪24‬פאכז־וה וטרחוה פי אלגב ובאן א ^ ב פא^א ליס פיה מא‪ :،°‬תם גלסו‬
‫ואבלו׳‪ ،‬טעאמא פרפעו‪ ،2‬עיונהם פנ<؛ןרו פא^א בקאפלה אעראב גאיה מן‬
‫אלגרשג‪^ ،‬מאלהם מחמלה ‪3‬נובא ותריאקא ושאהבלוט‪ ،4‬מארין‬
‫ליחדרו דלך‪ ،5‬א^< מצר‪ 26 :‬פקאל יהודה לא^תה מא אלטמע נ‪ ،،‬אן"‬
‫נקתל א ^ א‪ ،8‬ונגטי דמה‪ 27 :‬תעאלו נביעה‪ ،9‬ללאעראב וידנא ^א‬
‫תבטש פיה‪ 70‬לאנה אכונא׳‪ 7‬בלחמנא פקבלו מנה אכותה‪ 28 :‬פלמא גאזו‬
‫א^^ אל אלמדיניון‪ 72‬א ^ א ר ن^دأ יוסף ואצעדוה מן א ^ ב " ובאעוה‬
‫להם בעשרין דרהמא ואתו בה אלי מצר™‪ 29 :‬תם آلذآل ראובן אלי א ^ ב‬
‫וא^א ליס פיה יוסף‪ 7،‬פכרק‪ 77‬תיאבה‪ 30 :‬ורגע אלי אכותה וקא^‬
‫אלגלאם‪ 78‬ליס הו פאנא‪ 78‬אלי אין אמצי‪ 31 :‬תם אבדו תוניה יוסף‬
‫פדבחו עתודא מן אלמאעז וגמסוהא פי דמה‪ 32 :‬ובעתו בהא מע מן אתא‬
‫בהא‪ 79‬אלי אביהם וקאלו הדה וגדנא‪ 80‬א^בתהא אלאן׳‪ 8‬הל הי תוניה‬
‫אבנך אם ص ‪ 33‬פא^בתהא וקא^ הי‪ 82‬תוניה אבני וחש ‪٦٦‬؟ אכלה‬
‫ג‪.‬אלטמע‪,‬דאלנפע‪.‬‬
‫‪ . 52‬תם קאל‪ ,‬ת‬
‫‪ . 51‬וטלב אן יכלצה‪ ,‬ת‪ 05 ,08 ,‬ו ו ^ צ ה‪ 29 ,‬פכלצה‪.‬‬
‫פסמע‪.‬‬
‫‪. 55‬‬
‫‪ .54‬אלביר‪ 08 . ,‬אלגב‪.‬‬
‫‪ .53‬ראובן‪ ,‬ב־‪ 08‬ו־‪ 29‬ליתא‪.‬‬
‫פקאל‪ 105 ,‬קאל‪.‬‬
‫‪. 57‬‬
‫‪ . 56‬ידיהם‪ 124§ ,‬א; ת‪ 105 ,08 ,‬אידיהם‪.‬‬
‫ידכם‪ 124§ ,‬ב; ת‪ 105 ,08 ,‬אידיכם‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪ . 59‬תוניה‪ ,‬ב־‪ 29‬ליתא‪.‬‬
‫‪ . 58‬סלכוה‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬סלכו‪.‬‬
‫לירז־ה‪ 29 ,‬וירדה‪.‬‬
‫‪ .61‬תם גלסו ואכלו‪ ,‬ת פגלסו ליאכלו‪ 08 ,‬תם גלסו יאכלו‪,‬‬
‫מא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬םאא (§‪.)219‬‬
‫‪ .63‬אלגרש‪ ,‬ת‪,08 ,‬‬
‫‪ .62‬פרפעו‪ 105 ,‬רפעו (§‪.)328‬‬
‫‪ 29 , 105‬תם גלסו ויאכלו‪.‬‬
‫‪ .65‬ליחדרו ‪ 08 ,٦^ ١‬ליחדרוה;‬
‫‪ .64‬ושאהבלוט‪ ,‬ת‪ 105 ,‬ושהבלוט‪.‬‬
‫‪ 29 , 105‬גרש‪.‬‬
‫‪ .66‬אלטמע‪ ,‬כך ת‪ ,‬י‪,‬‬
‫ב־‪ 105‬נכתב בפנים ליחדורוה‪ ,‬ותוקן בשוליים ל־ליחדרו ^אלך‪.‬‬
‫‪ .68‬א^אנא‪ ,‬ת‪105 ,08 ,‬‬
‫‪ .67‬אן‪ ,‬ת‪ 29,105 ,08 ,‬פי אן‪.‬‬
‫פ‪ ; 105 ,08 ,‬ד‪ 29 ,‬אלנפע‪.‬‬
‫‪ . 71‬אכונא‪ ,‬ת‪105 ,08 ,‬‬
‫‪ . 70‬פיה‪ ,‬ת‪ 29 , 105 ,‬בה‪.‬‬
‫‪ .69‬נביעה‪. 102§ ,‬‬
‫א^נ א‪.‬‬
‫‪ . 72‬גאזו (‪ 29‬גאזו בה) א ל ^ א ל אלמדיניון‪,‬‬
‫א ^נ א (ואני תדל מלציין ש׳׳נ מעין זה)‪.‬‬
‫‪ . 73‬א ^ ב‪105 ,‬‬
‫‪ 105 ,08‬מר בהם אולאיך אלרגאל אלמדיאניין‪ ,‬ת מר בהם (בלבד)‪.‬‬
‫‪ ^ . 75‬ם أض ת פרגע (שינוי‬
‫‪ . 74‬אלי מצר‪ ,‬ת אלי מצרא‪ 29 , 105 ,‬מצרא‪.‬‬
‫אלבר‪.‬‬
‫‪ . 76‬פיה יוסף‪,‬‬
‫לא־חשוב)‪ 08 ,‬פלמא רגע (ושמא יש להעדיף גרסה זו)‪ 105 ,‬פלמי רגע‪.‬‬
‫‪ . 77‬פכרק‪ ,‬ת‪ 105 ,‬כרק (ובעניין ‪ 105‬השווה‬
‫‪ 08‬ביוסף פיה‪ ,‬ת‪ 29 , 105 ,‬יוסף פיה‪.‬‬
‫‪ . 79‬בהא‪,‬‬
‫‪ 78. - 78‬אלגלאם‪ ...‬פאנא‪ ,‬ת‪ 105 ,‬אד אל^לאם‪ ...‬ואנא‪.‬‬
‫לעיל הע׳ ‪.) 75‬‬
‫‪ .80‬הדה וגדנא‪ 29 ,‬וגז־נא הדה‪ 08 ,‬קד וגדנא הדה‪ 105 ,‬לה קד וגדנא הדי‪,‬‬
‫ב‪-‬ת ליתא‪.‬‬
‫‪ .82‬הי‪ ,‬ב‪-‬ת‬
‫‪ .81‬אלאן‪ ,‬ב‪-‬ת‪ 29 , 105 ,08 ,‬ליתא‪.‬‬
‫ת א^ וגדנא הדה‪.‬‬
‫תפסיד‬
‫‪23‬‬
‫פריסה אפתרס יוסף‪ 34 :‬פכרק יעקוב תיאבה ושד מסחא ‪ <٥‬חקויה וחזן‬
‫ע ^ אבנה איאמא כתידה‪ 35 :83‬וקאם גמיע בניה ובואתה ליעזוה‪ 84‬פאבא‬
‫אן יתע?י “ וקאל בל אנזל אלי؟* אלתרא ואנא חזין עלי אבני תם בכא‬
‫עליה ^ א “ ‪36 :‬ואלמדיניון‪ 87‬באעוה פי‪ 88‬מצר לפוטיפר ذ؟آله פרעון‬
‫רייס אלסיאפין‪:‬‬
‫לח ן ובאן פי ^לך א^ ק ת א ^ א ‪ *,‬הבט יהודה‪ 90‬ען אכותה פמא^ א ^‬
‫רגל עדלמי אסמה חירה‪ 2 :‬תם ראי יהודה׳‪ 9‬בנת" רגל תאגר‪ 93‬אסמה‬
‫שוע פתזוגהא‪ 94‬ודכל אליהא‪ 3 :‬פחמלת וולדת אבנא ואסמתה‪ 95‬ער‪:‬‬
‫‪ 4‬וחמלת איצא וולדת אבנא ואסמתה אונן‪ 5 :‬ועאודת‪ 9،‬וולדת אבנא‬
‫ואסמתה שלה ובאן יהודה פי כזיב חין ולדתה‪ 6 :‬ת ם א ^ ^ יהודה זוגה‬
‫לער בכרה אסמהא תמר‪ 7 :‬וכאן ער בבר יהודה רדיא ענד‪ 97‬אללה‬
‫פאהלכה‪ 8 :‬פקאל יהודה ^אונן אדכל א^י זוגה‪ 98‬אכיך ואבתן ” בהא‬
‫ואקם׳ נסלא ל א^ך‪? :‬פעלם אונן אנה‪ 2‬ליס אליה ינסב אלנסל פכאן‬
‫אדא‪ 3‬דכל אלי זוגה אכיה אפסד סבילה‪ 4‬ע^י אלארץ לילא؛ יגעל נסלא‬
‫לאכיה‪ 10 :‬פסא ענד אללה מא פע^ ואהלכה א ^ א‪ :،‬וו פ ק אל יהודה‬
‫לתמר כנתה א ^ סי ארמל^ פי בית אביך אלי אן יכבר שלה אבני לאנה‬
‫קא^ כילא‪ 7‬ימות הו א ^ א כאכותה פמצת‪ 8‬וגלסת פי‪ 9‬בית אביהא‪:‬‬
‫‪ 2‬ו‪1‬منه טאלת אלמדה‪ 10‬ומאתת אבנ^״ שוע זוגה יהודה ותעזי*׳ בעדהא‬
‫‪.84...84‬‬
‫‪ .83‬איאמא כתירה‪ ,‬ת‪ 105 ,‬מדה טוילה‪ 29 ,08 ,‬זמאנא סוילא‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪ .85‬אלי‪ ,‬ב‪-‬ת‪ 105 ,‬ליתא‪.‬‬
‫ליעז™‪ ...‬יתעזי‪ ,‬ת‪8 ,‬ه‪5 ,‬هأ ל^אזו ה‪ ^ ...‬ע אזי‪.‬‬
‫‪ .87‬ואלמדיניון‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫ذص ב‪-‬ת‪ 29 , 105 ,‬ליתא; ‪ 08‬במקומו‪ :‬אביה‪.‬‬
‫‪ .89‬איצא‪ ,‬ב‪-‬ת‪105 ,‬‬
‫‪ .88‬פי‪ ,‬ת אלי'‪ 08 ,‬א^א (§‪ 10‬א)‪.‬‬
‫אלמדיאויין‪.‬‬
‫‪ .91‬יהודה‪ ,‬ת‪105 ,08 ,‬‬
‫‪ .90‬הבט יהודה‪ ,‬ת‪ 29 , 105 ,08 ,‬או יהודה הבט‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .93‬ת א ^‪ ,‬ת‪ ,‬פ‪ ,‬י כנעאני‪105 ,08 ,‬‬
‫‪ .92‬בנת‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אבנה'‪.‬‬
‫תם יהודה‪ 29 ,‬תם‪.‬‬
‫‪. 95‬ו א ס מ ת ה‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .94‬פתזוגהא‪ 29 , 105 ,‬פתזוג בהא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פתזווג בהא‪.‬‬
‫כנעני‪.‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪ .96‬ועאודת‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬פעאודת א ^ א‪ 29 ,‬ועאודת א ^ א‪.‬‬
‫‪ 105‬ואסמאה‪.‬‬
‫‪ .98‬זונה‪ ,‬ת זוגת (§‪ 27‬א); לרוב איני מציין ש׳׳נ מעין‬
‫ענד‪ ,‬ת‪ 29 , 105 ,08 ,‬בין ידי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . 1‬ואקם‪ ,‬ת‪ 29 ,‬ואקים (§‪ 102‬א)‪.‬‬
‫‪ .99‬ואבתן‪ ,‬ת‪ 29 , 105 ,08 ,‬ואבן‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .4‬סבילה‪ ,‬ת נסלה‪ ,‬י‪ ,‬פ‪.٦^ ١ 29 , 105 ,‬‬
‫‪ . 3‬א ^ א‪ 0 8 ,‬אלא‪.‬‬
‫אנה‪ ,‬ת אן‪.‬‬
‫‪ .6‬ואהלכה איצא‪ 29 ,08 ,‬פאמאתה א ^ א‪ ,‬ת‬
‫לילא‪ ,‬ת ל^א (§‪ ,346‬הע׳ ‪.)30‬‬
‫‪ .7‬כילא‪ ,‬ת‪ 29 , 105 ,08 ,‬כלא (השווה הספרות המובאת‬
‫ואמאתה‪ 105 ,‬פאמאתה‪.‬‬
‫‪ .9‬פי‪,‬‬
‫‪ .8‬פמצת‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬פמצת תמר‪.‬‬
‫§‪ ,346‬הע׳ ‪ ,30‬סוף); ‪ ٧‬לא אמן אן‪.‬‬
‫‪. 11‬‬
‫‪ . 10‬אלמד^‪ ,‬ת‪ 105 ,‬אלאיאם‪.‬‬
‫ב‪-‬ת ^י^ א (§‪ 221‬או השפעת המקור העברי)‪.‬‬
‫‪ . 13‬יהודה‪,‬‬
‫‪ . 12‬ותעזי‪ ,‬ת תעאזא‪ 08 ,‬ותעאזא‪ 105 ,‬פתעאזא‪.‬‬
‫אבנ^‪ 105 ,‬בת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫יהודה ני וצעד אלי ن ألا‪4‬׳ גנמה הו וחירה צאחבה אלעדלמי אלי תמנת‪:‬‬
‫‪ 13‬פאכברת תמר וקיל להא הוד א חמוך‪5‬׳ צאעד אלי תמנת ליגז גנמה‪:‬‬
‫‪ 14‬פנזעת תיאב חזנהא ענהא ותגטת באל^מאר ותנקבת בה‪،‬ז וגלסת ‪١٥‬‬
‫מנטרה עלי טריק תמנת למא ראת אן קד כבר שלה‪7‬׳ והי לס תעט‪8‬׳ לה‬
‫לתכון לה‪9‬׳ الؤض ‪ 5‬ופראהא יהודה וחסבהא ממתעה לאנהא כאנת‪20‬‬
‫תגטי וגההא‪ 6 :‬ו פ מ אל אליהא ען״ אלטריק וקאל אן שית אדכל‪22‬‬
‫אליך לאנה לם יעלם אנהא כנתה קאלת מא תעטיני חתי תדכל אל؟‪:‬‬
‫‪ 17‬ק א ל אנא אבעת בגדי מף‪ 2‬אלגנם קאלת אעטני רהנא אלי אן‬
‫תבע‪1‬؛‪1‬ה “ ‪ 18 :‬ק א ל מא אלרהף‪ 2‬אלז־י אעטיך קאלת כאתמך ומפתולך‬
‫ועצאך‪ 26‬אלתי פי ידך ואעטאהא דלך ודכל אליהא וחמלת מנה‪: 27‬‬
‫‪ 19‬תם קאמת ומצת פנזעת כמארהא ענהא ולבסת תיאב חזנהא‪:‬‬
‫‪ 20‬ובעת יהודה באלגדי מע צאחבה אלעדלמי ליפתך אלרהן מן יד‬
‫אלמראה‪ 28‬פלם יגדהא‪ 21 :‬פסאל אהל מוצעהא וקאל להם‪ 29‬אין‬
‫אלממתעה אהי פי א ^ מ נ ^ ע ^ אלטריק קאלו מא כאנת קט ההנא‪30‬‬
‫ממתעה‪22 :‬פרגע א ^ יהודה׳‪ 3‬וקאל לם אגדהא ואיצא‪ 32‬אהל‬
‫אלמוצע‪ 33‬קאלו מא כאנת ההנא קט‪ 34‬ממתעה‪ 23 :‬וקאל יהודה ת א ^‬
‫להא אלרהן מעאודא‪7‬׳‪ 35‬כילא נכון אזרא‪ 36‬קד ארסלת‪^ 37‬י א מן‬
‫אלמאעז®‪ 3‬ואנת לם‪9‬נ תגדהא‪ 24 :‬פלמא מצת‪ 40‬תלתה אשהר אכבר‬
‫יהודה וקיל לה זנת׳‪ 4‬תמר כנתך והא‪ 42‬הי חאמל מן א^נ א “ קאל יהודה‬
‫ד‪ .‬להא אלרהן מעאודא‪ ,‬ד דלך‪.‬‬
‫‪ . 15‬חמוך‪ ,‬ת‬
‫‪ 4‬ו ‪ .‬גאזי‪ ,‬ת‪ 08 ,‬גאזזי (§‪.)86‬‬
‫ב‪-‬ת‪ 29 , 105 ,08 ,‬ליתא‪.‬‬
‫‪ 7‬ו ‪ .‬קד כבר שלה‪ ,‬ת‪ 29 ,08 ,‬שלה קד‬
‫‪ . 16‬בה‪ ,‬ב‪-‬ת‪ ^ 9 ,‬ליתא‪.‬‬
‫חמיך‪.‬‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ . 18‬תעט‪ ,‬ת‪ 29 ,08 ,‬תעטא (§‪ 111‬א‪ ,‬ולרוב איני מציין חילופין כאלה)‪.‬‬
‫כבר‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪ . 21‬ען‪ ,‬ת אלי‪.‬‬
‫‪ . 20‬כאנת‪ 08 ,‬כאנה (§‪ 27‬א‪.)0‬‬
‫לתכון לה‪ ,‬ב‪-‬ת ו־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .24‬תבעתה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬תבעת‬
‫‪ . 23‬מן‪ ,‬ת מן אלמאעז מן‪.‬‬
‫א ^ ל‪ 08 ,‬אן ™ ذو‬
‫‪ .26‬ועצאך‪ ,‬ת ועצאתך (§‪ , 27‬הע׳ ‪ ; 73‬והשווה גם‬
‫‪ . 25‬אלרהן‪ ,‬ת רהן (§‪.)357‬‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ .29‬וקאל להם‪ ,‬ת‬
‫‪ . 28‬אלמראה‪ ,‬ת אלאמראה‪.‬‬
‫‪ . 27‬מנה‪ 08 ,‬לה‪.‬‬
‫§‪.) 120‬‬
‫^‪ . 3‬ואיצא‪,‬‬
‫‪ .31‬אלי יהודה‪ 08 ,‬אליה‪.‬‬
‫‪ .30‬ק ט ההנא‪ ,‬ת ההנא קט‪.‬‬
‫קאילא‪.‬‬
‫‪ .34‬מא כאנת ההנא קט‪ ,‬ת ^‪٠١‬‬
‫‪ .33‬א ל מ ^ ע‪ 08 ,‬מוצעהא‪.‬‬
‫§‪418‬ב‪.‬‬
‫‪ .35‬להא אלרהן מעאודא‪ ,‬ר׳׳ל (תקח) לה את הערבון מחדש‪ ,‬הכוונה‪ ,‬שיהודה‬
‫ההנא‪.‬‬
‫מקנה לה שוב את הערבון‪ ,‬הנמצא כל הזמן בידה‪ ,‬ובזה מפרש רס״ג‪ ,‬כיצד יכולה תמר‬
‫לקחת את העירבון‪ ,‬הנמצא בלאו הכי בידיה؛ כך ת; ד ‪ 08 ,٦^ ١‬להא ו א ^ די מעאודא; גם י‬
‫‪ . 36‬כילא נכון אזרא‬
‫גורס " מע אודא"‪ ,‬ואין לשנות ל‪-‬מעאוצא‪ ,‬כפי שהציע ד שם‪.‬‬
‫‪ . 37‬קד‬
‫(ר׳׳ל א?^א آ )‪ ,‬ת‪ 08 ,‬כלא נציר לאזרא (ה‪-‬ל בהשפעת המקור העברי)‪.‬‬
‫‪ ^ . 38‬י א מן אלמאעז‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ה^א‬
‫ארסלת‪ 08 ,‬הודי קד ארסלת‪ ,‬ת הודא קד בעתת‪.‬‬
‫‪ .41‬זנת‪ ,‬ת‪ 08 ,‬קד‬
‫‪ .40‬מצת‪ ,‬ת מצא‪.‬‬
‫‪ . 39‬לם‪ 08 ,‬פלם (§‪.)322‬‬
‫אלגדי‪.‬‬
‫‪ .43‬אלזנא‪ ,‬ת זנא‪.‬‬
‫‪ .42‬והא‪ ,‬ת והו^א (§‪.)260‬‬
‫זנת‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪25‬‬
‫אכרגוהא פתחרק‪ 25 :‬במאהא‪ 44‬תכרג פבעתת‪ 45‬לחמיהא‪ 4،‬וקאלת מן‬
‫אל ^ ל אלדי לה הדה אלאעלאק‪ 47‬מנה‪ 48‬אנא חאמל תם קאלת אתבת‬
‫למן הדא אלכאתם ואלמפתולה‪ 49‬ואלעצא‪ 26 :‬פאתבת‪ 50‬יהודה וקאל‬
‫קד׳؛ צדקת דלך מני ” ולדלך‪ 53‬לם אזוגהא בשלה‪ 54‬אבני ולם יעד‪55‬‬
‫א ^ א אן יואקעהא‪ 27 :‬ול מ א באן פי‪ 5،‬וקת ולאדהא פאדא בתומין‪ 57‬פי‬
‫בטנהא‪ 28 :‬פלמא ולדת®‪ 5‬אכרג אהדהמא ידה פאכדת א^קאבל^ קדמזא‬
‫פעקדתה עלי ידה ’‪ 5‬וקא^ת הד א כדג או^א‪ 29 :‬פלמא דד ידה כדג א^ ה‬
‫פקאלת מא אחסן נמוך יא נאמי ואסמתה‪ 60‬פרץ‪ 30 :‬ובעד דלך בדג‬
‫^ ו ה א ^ י עלי ידה אלקרמז ואסמתה׳‪ ،‬זרח‪:‬‬
‫לט ‪ 1‬ויוסף הבט בה מצר‪ ،2‬פאשתראה‪ ،3‬פוטיפר כאדם פרעון רייס‬
‫אלסיאפין ^ ל מצרי מן יד אלאעראב א ל ^ן אחדרוה א^י ^ ם‪ 2 :‬פכאן‬
‫אללה מע יוסף‪ ،4‬וכאן ^ ל א מנגחא ואקאם פי בית מולאה אלמצרי‪:‬‬
‫‪ 3‬פלמא ראי מולאה אן אללה מעה וגמיע מא יעמלה‪ ، 5‬אללה מ^חה פי‬
‫ידה‪4 :‬וגד יוסף ‪ ،،‬חטאא ענדה פכדמה ווכלה עלי מנזלה וגמיע מא לה‪،7‬‬
‫געלה פי ידה‪ 5 :‬ול מ א כאן®‪ ،‬מן חין וכלה ע^י מנזלה וגמיע‪ ،9‬מא לה‪،7‬‬
‫בארך אללה פי בית אלמצרי בגרירה‪ 70‬יוסף וכאנת בדכ^ אללה׳‪ 7‬פי‬
‫גמיע מא לה‪ ، 7‬פי אלמנאזלי؛'‪ 72‬ואלציאע‪ 6 :‬תרך גמיע‪ 73‬מא לה‪ ،7‬ביד‬
‫יוסף‪ 74‬ולם יפתקד׳׳ ” ממא‪ 7،‬מעה שיא‪ 77‬א^א אלטעאם א ל ^ יאכלה®‪7‬‬
‫ה‪ .‬אלמנאזל‪ ,‬ד אלמנאזיל‪.‬‬
‫ו‪ .‬יפתקד‪ ,‬ד ימנע‪.‬‬
‫‪ .45‬פבעתת‪ ,‬ת‬
‫^‪ ٨١١‬דקדוק הערבית־הנוצרית ‪ ,397‬הע׳ ‪. 27‬‬
‫‪ .44‬בינאהא‪,‬‬
‫‪ .47‬לה ה^ה אלאעלאק‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .46‬לחמיהא‪ ,‬ת אליה‪.‬‬
‫והי בעתת‪ 08 ,‬אד בעתת‪.‬‬
‫‪ .49‬ואלמפתולה‪ ,‬ת ואלמפתולא‪.‬‬
‫‪ .48‬מנה‪ ,‬ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫‪ 08‬הדה אלאעלאק לה‪.‬‬
‫‪ .52‬דלך מני‪ ,‬ר׳׳ל זה‬
‫‪ .51‬קד‪ ,‬ת א^‪.‬‬
‫‪ .50‬פאתבת‪ ,‬ת פאתבתהא‪ 08 ,‬פאתבתהם‪.‬‬
‫‪ . 55‬יעד‪ 08 ,‬יעוד‪ ,‬ת‬
‫‪ .54‬בשלה‪ 08 ,‬שלה‪.‬‬
‫‪ .51‬ול^לר‪ ,‬ת ו^אלך ^ א ‪.‬‬
‫ממני‪.‬‬
‫‪ .58‬ולדת‪ 08 ,‬אכדת‪.‬‬
‫‪ .57‬בתומין‪ ,‬ת‪ 08 ,‬בתאמיו‪.‬‬
‫יעאוד‪ .56 .‬פי‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪ .60‬ואסמתה‪ 08 ,‬ואסמאה‪ ,‬ת‪ 105 ,‬וסמאה‪.‬‬
‫‪ .59‬עלי ידה‪ 105 ,08 ,‬עליהא‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪ .62‬מצר‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬מצרא‪.‬‬
‫ואסמתה‪ 08 ,‬ואסמאהא‪ ,‬ת‪ 105 ,‬פסמאה‪.‬‬
‫‪ .65‬יעמלה‪ 105 ,‬יצנעה‪.‬‬
‫‪ .64‬מע יוסף‪ ,‬ת‪ 105 ,‬מעה‪.‬‬
‫פאעותראה‪ 105 ,‬פ<؛וראה‪.‬‬
‫‪ .68‬ולמא באז‪ ,‬ת‪ 105 ,‬ובאו‪.‬‬
‫‪ .67‬מא לה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬מאלה‪.‬‬
‫‪ .66‬יוסף‪ ,‬ב־‪ 105‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .71‬ברכה אללה‪ ,‬ת‪105 ,‬‬
‫‪ . 70‬בגרירה‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬בסבב‪.‬‬
‫‪ .69‬ו^מיע‪ ,‬ת ועלי גמיע‪.‬‬
‫‪.73‬‬
‫‪ .72‬אלמנאזל‪ ,‬ד אלמנאזיל‪ ,‬כנראה טע™ דפוס ( ^ א §‪30‬־‪ 1‬ב)‪.‬‬
‫ברכתה חאלה‪.‬‬
‫‪ . 74‬ביד יוסף‪ ,‬ת‪,08 ,‬‬
‫‪ 105‬כל (מאלה‪ ,‬השווה הע׳ ‪ 67‬לעיל‪ ,‬ובדומה בהמשך)‪.‬‬
‫‪ . 76‬ממא‪ ,‬ב־‪105‬‬
‫‪ . 75‬יפתקד‪ ,‬כך ת‪ ,‬י‪ ,‬פ‪ ; 105 ,08 ,‬ד ימנע‪.‬‬
‫‪ 105‬פי ידה‪.‬‬
‫‪.78‬‬
‫‪ .77‬שיא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬שייא (§§‪11‬גי؛; ‪30‬ב); לרוב איני מציין ש׳׳נ כאלה‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫וכאן יוסף חסן אלחליה ואלמנטר ^י ע א‪ 7 :‬ולמא כאן בעד הדה אלאמור‬
‫מדת מדאה מולאה ’‪ 7‬עיניהא‪ 80‬אלי יוסף ’‪ 8‬וקאלת צאגעני‪ 8 :‬פאבא‬
‫וקאל להא הת־א מולאי לם יערף מעי מאי•‪ 82‬פי אלמנזל‪ 83‬וגמיע מא‬
‫לה‪ ،7‬קד‪ 84‬געלה פי ידי‪ 9 :‬וליס הו פי הז־א אלבית באכבר؟‪ 8‬מני ולם יצד‬
‫עני שיא אלא אנת לאנך זוגתה פכיף אצנע הדה אלסייה״'‪ 8،‬אלעטימה‬
‫ואכטא ללה‪ 10 : 87‬פלמא כלמתה‪ 88‬יומא בעד יום ולם יקבל מנהא אן‬
‫ינאם לצקהא‪ 89‬אן יכון מעהא‪ :‬ו ן כאן‪ 90‬פי בע^ אלאיאם דכל׳‪ 9‬יוסף‪92‬‬
‫אלי אלבית ליצנע‪ 93‬צנאעה ^‪ ٠٠٨‬ולם יכן‪ 95‬רגל מן אהל אלבית פיה‪:‬‬
‫‪ 12‬פתעלקת בקמיצה‪ 9،‬קאילה‪ 97‬צאגעני פתרך קמיצה פי ידהא והרב‬
‫וכרג אלי אלסוק‪ 13 :‬פלמא ראת אנה קד תרך קמיצה פי ידהא וכרג אלי‬
‫אלסוק‪ 14 :‬דעת באהל ביתהא וקאלת להם אנ^רו כיף ^ א ברגל‬
‫עבראני ליתלעב‪ 98‬בנא אתא א^؟ ” ליצאגעני פנאדית בצות עאלי‪:‬‬
‫‪ 15‬פלמא סמעני קד‪ 2‬רפעת צותי פנאדית תרך קמיצה בידי והרב וכרג‬
‫אלי אלסוק‪ 16 :‬וודעת קמיצה ענדהא אלי אן‪ 3‬דכל מולאה אלי מנזלה‪: 4‬‬
‫‪ 17‬פקאלת‪ 5‬לה מתל הד א אלקול‪ ،‬אתאני אלעבד אלעבראני אל^י‬
‫^תנא בה ליתלעב‪ 7‬בי‪ 18 : 8‬פלמא רפעת צותי פנאדית תרך קמיצה פי‬
‫ידי‪ 9‬והרב‪0‬׳ אלי אלסוק‪ 19 :‬פלמא סמע״ כלאמהא‪ ’ 2‬א ^ י קא^ת‬
‫ז‪ .‬יערף מעי מא‪ ٦ ,‬ימנע מני במא‪.‬‬
‫ח‪ .‬אלסייה‪ ,‬ד אלבליה‪.‬‬
‫‪ . 79‬מדת מרא^ (‪ ١٥$ ,08‬אמראה׳) מולאה‪ ,‬ת אן‬
‫יאכלה‪ 08 ,‬הו יאכלה (§‪.) 250‬‬
‫‪ .81‬אלי יוסף‪ 05 ,‬ו‬
‫‪ .80‬עיניהא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬עינאהא (§‪125‬ג)‪.‬‬
‫אמראה׳ מולאה מדת‪.‬‬
‫‪ .82‬יערף מעי מא‪ ,‬כך י‪ ,‬ه‪ ,‬ת‪ 08 ; 105 ,‬יעלם מעי מא‪ ,‬ד ימנע מני‬
‫ביוסף‪.‬‬
‫‪ .85‬באכבר‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .84‬קד‪ ,‬ב‪-‬ת‪ 08 ,‬ו־‪ 105‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .83‬אלמנזל‪ 08 ,‬אלבית‪.‬‬
‫במא‪.‬‬
‫‪ .86‬אלסיי^‪ ,‬כך ת‪ ,‬י‪ ,‬פ‪ 08 ; 105 ,‬אלסאיה (§‪ 11‬ה‪ ,3‬כשה‪-‬א הוקדמה‬
‫‪ 105‬ב א ^ ל‪.‬‬
‫‪ .87‬ו א ^ו א ללה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ואכטי(§‪ )98‬ללה‪ 105 ,‬פ א ^וי ללה‪,‬‬
‫בטעות ל‪-‬י); ד אלבליה‪.‬‬
‫‪ . 89‬לצקהא‪ ,‬ת‪105 ,08 ,‬‬
‫‪ . 88‬כלמתה‪ 08 ,‬כלמתה בז־אלך‪.‬‬
‫פ ו א ע צ י א ל ל ה‪.‬‬
‫‪ .91‬דכל‪ 08 ,‬אנה‬
‫‪ .90‬כאן‪ 105 ,‬וכאן‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ולמא כאן‪.‬‬
‫לזקהא‪^ ٥ ,‬אנב הא‪.‬‬
‫‪ .94‬לה‪ ,‬ת‪105 ,‬‬
‫‪ .93‬ליצנע‪ 08 ,‬ליעמל‪.‬‬
‫‪ .92‬יוסף‪ ,‬ב־ת‪ 105 ,08 ,‬ליתא‪.‬‬
‫דכל‪.‬‬
‫‪ .96‬בקמיצה‪ 08 ,‬בה‬
‫‪ .95‬ולם יכן‪ ,‬ת‪ 105 ,‬ו^ם יכון‪ 08 ,‬וליס‪.‬‬
‫כאנת לה‪.‬‬
‫‪ .98‬ברגל עבראני ליתלעב‪ 9 ,‬עבדא‬
‫‪ .97‬קאילה‪ ,‬ת‪ 105 ,‬קאילא‪.‬‬
‫בקמיצה‪.‬‬
‫‪ . 1‬עאל‪ 9 ,‬ע א ^‬
‫‪ .99‬אתא אלי‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬אתאני‪.‬‬
‫עבראניא ליתלאעב‪.‬‬
‫‪ .4‬מנזלה‪105 ,‬‬
‫‪ . 3‬אן‪ ,‬ת אן (השווה §‪.)342‬‬
‫‪ . 2‬קד‪ ,‬ת א^‪.‬‬
‫(§‪.) 114‬‬
‫‪ .6‬אלקול‪ ,‬ת א^אמר קאי^א‪ 28 ,‬אלכ^אם‬
‫‪ . 5‬פקאלת‪ 28 ,‬פכלמתה‪.‬‬
‫ביתה‪.‬‬
‫‪ .9‬פי ידי‪ 9 ,‬מעי‪28 ,‬‬
‫‪ . 8‬ב י‪ 1 0 5 ,‬בנא‪.‬‬
‫‪ .7‬ליתלעב‪ 9 ,‬ליתלאעב‪.‬‬
‫קאילא‪.‬‬
‫‪ . 12‬כ ל א מ ה א‪2 8 ,‬‬
‫‪ . 11‬סמע‪ 08 ,28 ,‬סמע מולאה‪.‬‬
‫‪ . 10‬והרב‪ 08 ,‬וכרג‪.‬‬
‫ענדי‪.‬‬
‫כלאה(؛)‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪27‬‬
‫^ ‪٨‬״־״ ב^א צנע בי עבדך אשתד גצבה‪4‬׳ עליה‪ 20 :‬פאכדה מדעה؛׳ פי‬
‫אלסגן מוצע‪،‬׳ אסארי‪7‬׳ אלמלך מחבוסיף׳ פאקאם תם פי אלסגף׳‪:‬‬
‫‪ 21‬וכאן אללה מעה‪ 20‬איצא׳‪ 2‬ומיל אליה‪ 22‬פצלה‪ 23‬ודזקה חטאא ענד‬
‫רייס בית‪ 24‬א ^ ן ‪ ^ 2 :‬חתי געל דייס בית אלסגן בידה‪ 25‬גמיע‬
‫אלאסארי‪ 2،‬א ^ י ן פי א ^ ן וגמיע מא כאנו״ יצנעוף‪^ 2‬ם הו כאן‬
‫ידברה‪ 23 29‬וליס רייס בית‪ 30‬א ^ ^ן ירא שיא׳‪ 3‬מנכודא ” ממא אללה‬
‫מעה ומא‪3‬נ יעמלה‪ 34‬אללה מנגחה‪: 35‬‬
‫מ ‪ 1‬וכאן‪ 3،‬בעד הדה אלאמור אדנבא סאקי‪ 37‬מלך מצר ו א ל ^ אן ”‬
‫לסידהמא מלך מצר‪ 2 : 38‬פסכט פרעון ע ^ כאדמיה רייס‪ 39‬אלסקא^‬
‫ורייס‪ 39‬אלכבאזין‪^3 :‬עלהמא<‪ 4،‬פי אלחפצו פי מנזל׳‪ 4‬רייס אלסיאפין פי‬
‫א ^ ^ן אל^י*‪ 4‬כאן יוסף מחבוסא‪ 43‬פיה‪ 4 : 44‬פוכל‪ 45‬רייס אלסיאפין יוסף‬
‫עליהמא ליכדמהמא‪ 4،‬ואקאמא״‪ 4‬מדה פי אלחפט‪ 5 :‬אלי אן ראיא‬
‫גמיעא רויא‪ 48‬כל ^ ל עלי חדתה‪ 49‬פי ^יל^ ואחד^ וכאן חלם‪ 50‬כ^‬
‫ואחד׳‪ 5‬חסב תפסירה‪ 52‬אלסאקי ואלכבאז אל^אן ” למלך מצר‬
‫ט‪ .‬אל^י קאלת לה‪ ,‬ד אלתי קאלת לה‪.‬‬
‫‪ . 13‬אלדי קאלת לה‪ ,‬כך ת‪ ;08 ,‬ד‪ 9 ,‬אלתי (§‪361‬ג‪ )8‬קאלת לה‪ 105 ,‬אלדי‬
‫‪ . 15‬וח־עה‪ 28 ,‬מולאה‬
‫‪ . 14‬אשתד גצבה‪ ^ 8 ,‬גצב‪.‬‬
‫כלמתה‪ 28 ,‬זוגתה‪.‬‬
‫‪. 18‬‬
‫‪ . 17‬אסארי‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אסרא‪ 105 ,‬אסרי‪.‬‬
‫مث‪ ,‬ه אל^י פיה‪.‬‬
‫ه‪ . 1‬هأ؛‬
‫ווצעה‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪ .20‬מעה‪ 08 ,‬מע יוסף‪.‬‬
‫‪ . 19‬פי א ^ ן ‪ ,‬כ־‪ 105‬ליתא‪.‬‬
‫מחכוסין‪ ^ 7§ ,‬א ‪.‬‬
‫‪ .23‬פצלה‪105 ,‬‬
‫‪ . 22‬אליה‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,‬לה‪.‬‬
‫א ^ א‪ ,‬ב‪-‬ת‪ 105 ,08 ,‬ליתא‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪ .24‬בית‪ ,‬ב־‪ 105 ,08 ,9‬ליתא‪ ,‬וכן ב־‪ ,28‬אשר בו חסר כל פסוק ככ‪.‬‬
‫פצלא‪.‬‬
‫‪ . 26‬אלאסארי‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫רייס בית א ל ^ ן בידה‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,9 ,‬תחת ידה (בלבד)‪.‬‬
‫‪ . 28‬יצועון‪ 08 ,9 ,‬יצנעוה‬
‫‪ . 27‬כאוו‪ ,‬ת כאן (§‪.)287‬‬
‫אלאסרא‪ 105 ,‬אלאסרי‪.‬‬
‫‪ .30‬בית‪ ,‬ב‪-‬ת‪ 105 ,08 ,‬ליתא‪ ,‬וכן ב‪ ,9-‬שבו‬
‫‪ .29‬ידברה‪ ,‬ש מדברה‪.‬‬
‫(§‪.) 175‬‬
‫‪ . 31‬שיא‪ ,‬ת שייא (§‪ 11‬ئ)‪ 28 ,‬שי( §‪ ,)218‬אך לרוב איני‬
‫חסרה גם ״ א ל ס ^״ התוכפת‪.‬‬
‫‪ .33‬ומא‪,28 ,‬‬
‫‪ .32‬מנכורא‪ ,‬ת‪ ,9 ,28 ,‬ש‪ 105 ,08 ,‬מנכרא עליה‪.‬‬
‫מציין ש׳׳נ כאלה‪.‬‬
‫‪ . 36‬וכאן‪28 ,08 ,‬‬
‫‪ .35‬מ^חה‪ 9 ,‬מנגחא‪.‬‬
‫‪ .34‬יעמלה‪ 28 ,‬צאנעוה‪.‬‬
‫‪ 08‬ומא הו‪.‬‬
‫‪ .37...37‬א^נבא סאקי‪ ...‬ו א ^ ב אז‪ ,‬ת‪ 9 , 105 ,28 ,08 ,‬אן סאקי‪...‬‬
‫ולמא כאן‪.‬‬
‫‪ .39...39‬רייס‪ ...‬ורייס‪,‬‬
‫‪ .38‬מלך מצר‪ 28 ,‬למלך מצר; ב־‪ 9‬ליתא‪.‬‬
‫ו א ^ ב אז א^נבא‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪^ .40‬עלהמא‪ ,‬ת‪ 105 ,‬וודעהמא‪ 08 ,‬פודעהמא‪.‬‬
‫‪ 28‬עלי רייס‪ ...‬ועלי רייס‪.‬‬
‫אלחפ^ו פי אלמנזל‪ ,‬ת‪ 105 ,08 , 28 ,‬חפץ מנזל‪ 9 ,‬חפט‪ ,‬ובשוליים הושלם‪ :‬פי‬
‫‪ .43‬כאן יוסף מחבוסא‪ ,‬ת‪, 105 ,08 ,28 ,‬‬
‫‪ .42‬אל^י‪ 28 ,‬והו א ל מ ^ ע אל^י‪.‬‬
‫ממל‪.‬‬
‫‪ .46‬עליהמא‬
‫‪ .45‬פוכל‪ 28 ,‬חתי וכל‪.‬‬
‫‪ .44‬פיה‪ 28 ,‬ا؛[م‬
‫‪ 9‬יוסף מחבוס‪.‬‬
‫‪ .47‬ואקאמא‪ ,‬ת‪ 28 ,‬ואקאמו‬
‫לי<؛דמהמא‪ ,‬ת עליהם וכדמהם (§‪ 122‬ג)‪.‬‬
‫‪ .48‬גמיעא רויא‪ 9 ,‬גמיעא ריא (§‪ <)b311‬ת רויא גמיעא‪ 105 ,‬כליהמא‬
‫(§‪ 122‬ב)‪.‬‬
‫‪ .49‬כ^ ר ^ עלי חרתה‪ ,‬ת‪ ۶ , 105 ,‬כל רגל עלי חדה‪08 ,‬‬
‫(§‪ 125‬א) ראיא (§דןה‪.)3‬‬
‫‪ . 51‬ואחד‪28 ,‬‬
‫‪ .50‬חלם‪ 105 ,‬רויא‪ 28 ,‬ראיא‪.‬‬
‫ואחד עלא חדה; ב־‪ 105‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .53‬אל^אן (השווה §‪,33‬‬
‫‪ . 52‬תפסירה‪ 08 ,‬תפסירהא‪.‬‬
‫אנסאן‪ 9 ,‬ואחד מנהם‪.‬‬
‫ب‬
‫‪28‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אלמאסוראן ” פי אלס^ ” ‪ 6 :‬פדכל אליהמא‪،‬؟ יוסף באלגרא^ וראי‬
‫וגוההמא‪ 57‬כאלחין"‪ 7 :‬פסאל כארמי‪ 59‬פרעון א^־אן מעה פי ‪ £۵٨‬בית‬
‫מולאה וקאל להמא‪ ،0‬מא בא^ וגוהכמא מתגירה אליוס׳‪ 8 :،‬ק אלא‪،2‬‬
‫להג‪ ،‬ראינא רויא‪ ،4‬וליס להא מפ^ר קאל להמא יוסף‪ ،5‬אן ללה‬
‫אלתפאסיר‪ ،،‬קצוהא על؟"‪ 9 :‬פקץ רייס אלסקא^ רויאה עלי‪ ،8‬יוסף‬
‫וקאל ראית כאן ^ א בין ידי‪ ١٥ :‬ופי א^ פן‪ ،9‬תלארנר؛‪ ^ 70‬ב א ן והי כמא‬
‫פרעת צעד׳‪ 7‬נוארהא ” מצגת‪ 73‬ענאקידהא וצארת ענבא‪ 1 :‬ו וכאן כאס‬
‫פרעון פי ידי‪ 74‬פ א ^ ת אלענב ועצרתה פיה‪ 75‬ונאולתהכאסה‪ 12 : 76‬ק א ל‬
‫לה יוסף הדא תפסירה‪ 77‬א^؛נלאן؛נ^ קצבאף‪ ^ 7‬ל א ^ ^ איאם‪ 3 :‬ו אלי‬
‫תלאתה‪ 79‬איאם יז־כרך פרעון ויר^ך אלי מרתבתך ותנאולה כאסה‬
‫כאלסירה אלאולי‪ 80‬אלתי כנת‪ 81‬סאקיה‪ 4 :‬ו אלאן אדכרני‪ 82‬מעך א^א‬
‫גאד אמרך‪ 83‬ואצנע‪ 84‬אל؟ هذص‪ 8‬וא؛כרני אלי‪ 8،‬פרעון ואכרגני מן ה^א‬
‫אלבית‪ 15 : 87‬לאני סרקת מן בלד‪ 88‬א^עבראניין וההנא א^ א״‪ 8‬לם אצנע‬
‫‪.54‬‬
‫בייחוד הע׳ ‪ ,)36‬ת‪ 9 ,‬אל^ין‪ 105 ,28 ,08 ,‬אל^י‪ ,‬ולרוב איני מציין ש״נ כאלה‪.‬‬
‫אלמאסוראן‪ ,‬ת‪ 9 , 105 ,‬אלמאסורין (§‪ 125‬א‪ ,‬ולרוב לא אציין ש׳׳נ מעין זה)‪28 ,‬‬
‫‪ .57‬וראי‬
‫‪ .56‬אליהמא‪ 28 ,‬אליה□‪.‬‬
‫‪ . 55‬א^ס^‪ ^ 8 ,‬אלחבס‪.‬‬
‫אלמאסורן‪.‬‬
‫‪ . 59‬כאדמי‪28 ,‬‬
‫‪ .58‬כאלחין‪ ,‬ת‪ 28 ,‬כאלחה‪ 9 ,‬כלחין‪.‬‬
‫^וההמא‪ 9 , 28 ,‬וראהמא‪.‬‬
‫‪ .61‬וגוהכמא מתגיר^؛ אליו□‪28 ,‬‬
‫‪ .60‬וקאל להמא‪ ,‬ת‪ 105 ,28 ,‬קאילא‪.‬‬
‫כדמיי‪.‬‬
‫‪ .63‬م ‪ 08‬לה‬
‫‪ .62‬קאלא‪ 105 ,08 ,‬קאלו‪ 28 ,‬פקאלו‪.‬‬
‫^והכם אליו□ מתגיירה‪.‬‬
‫‪ .65‬להמא יוסף‪ 105 ,‬להמא (בלבד)‪ 28 ,‬להם‬
‫‪ .64‬רויא‪ 9 ,‬ריא‪ ^ 8 ,‬ראיא‪.‬‬
‫א؛א‪.‬‬
‫‪ .66‬אן ללה אלתפאסיר‪ ,‬ת‪ 9 , 105 ,08 ,28 ,‬אלא אן אלתפאסיר ללה לכן(ב־‪08‬‬
‫יוסף‪.‬‬
‫‪ .68‬אלסקאה רויאה (‪ 9‬ריאה) עלי‪ 28 ,‬אלסקא‬
‫‪ .67‬עלי‪ 08 ,‬עלייא (§‪8‬ו)‪.‬‬
‫לכן!)‪.‬‬
‫‪ ^ . 70‬ל א ^؛‪ ^ 105 ,‬ל א ^‪9 ,‬‬
‫‪ .69‬ופי א^ פן‪ 9 ,08 ,‬ופיהא‪.‬‬
‫(§‪27‬ص ראיאה עלה‪.‬‬
‫‪ . 71‬צעד‪ ,‬כף ‪ ,٥‬י‪ ,‬ת‪ ;9 , 105 ,08 ,‬על כן‬
‫תלת‪ 28 ,‬ג‪ ,‬ולרוב איני מציין ש׳׳נ כאלה‪.‬‬
‫‪.72‬‬
‫קיבל ררנבורג נוסח זה והעביר את נוסח קושטא ״צ אר" להערות؛ ‪ 28‬וצעד‪.‬‬
‫‪ . 75‬פיה‪9 ,‬‬
‫‪ . 74‬פי ידי‪ 28 ,‬בידי‪.‬‬
‫‪ .73‬ונצגת‪ 28 ,‬ונצג‪.‬‬
‫נואדהא‪ 9 ,‬אנואדהא‪.‬‬
‫‪ . 77‬תפסירה‪08 ,‬‬
‫‪ .76‬כאסה‪ ,‬ת‪ 08 ,28 ,‬לה‪.‬‬
‫פיהא‪ 28 ,‬פה אלכאן(!)‪.‬‬
‫‪ . 78‬אל^ל א‪1‬؛נ^ ^ ב א ן ( § صد س א ל ^ ^ ^ ^ ב א ן ( §س ص ‪105‬‬
‫תפסירהא‪.‬‬
‫אלתלאת ^ ב א ן הם‪ 9 ,08 ,‬תלתה ^ ב א ן ; ואיני מציין ש׳׳נ נוספים מעין אלו המובאים‬
‫‪ . 80‬א ל או ^‪ ,‬ת אלאוולה (§‪ 146‬ב)‪9 ,‬‬
‫‪ .79‬אלי רנלארנה‪ 28 ,‬א ^‪.‬‬
‫לעיל הע׳ ‪. 70‬‬
‫ىت אן‬
‫^ ‪ .8‬אלאן א؟כר ‪ ,1‬ת‪,‬י‪ 80 ,‬אלא (ת א ^‪10§ ,‬‬
‫‪ .81‬כנת‪ 28 ,‬אנת‪.‬‬
‫אלאולה‪.‬‬
‫ת^כרני‪ 105 ,‬אלא אן ז־כרתני‪ 9 ,‬א^א אן א^כדתני (§‪ 28 ,)74‬אלא אן תדכרתני; וייתכן‪,‬‬
‫שיש לקיים אלא אן במקום אלאן‪ ,‬כי מתאי□ הוא ל־כי אם; מאידך מתאים א^אן ל־נא‬
‫‪.85‬‬
‫‪ .84‬ואצנע‪ ,‬ת‪ 105 ,08 ,28 ,‬ואצטנע‪.‬‬
‫‪ .83‬אמרך‪ 28 ,‬לך פרעון‪.‬‬
‫שבהמשך‪.‬‬
‫‪ .86‬אלי‪ ,‬ת‪,08 ,28 ,‬‬
‫אלי פצלא‪ 08 ,‬אליי מערופא‪ 9 ,‬לי מערופא‪ 28 ,‬מערופא מעי‪.‬‬
‫‪ .88‬בלד‪28 ,‬‬
‫‪ .87‬ה^א אלבית‪ 28 ,‬הדה (§‪ 51‬א^) א ל מ ^ ע‪.‬‬
‫‪ 9 , 105‬ענד‪.‬‬
‫‪ .89‬וההנא א ^ א‪ 28 ,‬ו א ^ א ההנא‪.‬‬
‫בלאד‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪29‬‬
‫שיא‪ 90‬אסתחקקת׳‪ 9‬בסבבה‪ 92‬אן יגעלוני‪ 93‬פי אלחבס‪ 6 :‬וו ל מ א ראי‬
‫רייס אלכבאזין אנה‪ 94‬קד פסרהא לה‪ 95‬לכיר‪,‬׳‪ 96‬קאל לה‪ 97‬ראית אנא‬
‫א ^ א כאן תלת סלאל*‪ 9‬חוארי עלי ראסי‪ 17 :‬ופי אלסלה אלעליא‪ 99‬מן‬
‫גמיע טעאם פרעון ממא ”״ יצנעה אלכבאז וכאן אלטאיר׳ יאכל מנהא‬
‫פי‪ 2‬אלסל פוק‪ 3‬ראסי‪ 8 :‬ופאגאבה‪ 4‬יוסף וקאל הז־א‪ 5‬תפסירה‪ ،‬א ^ ^‬
‫סלאל' תלתה איאם‪ ٦۶ :‬אלי תלתה‪ 8‬איאם ינזע פרעון ראסך ען בדנךכ■‪9‬‬
‫ויצלבך ע ^ כשבה פיאכ^ אלטאיר‪°‬י מן לחמך‪ 20 :‬פלמא כאן״ פי‬
‫א^ו ם אלתאלת והו‪ 2‬׳ מתל יום ולד פיה‪3‬׳ פרעון צנע‪4‬׳ פיה‪5‬׳ ^ ל ס א‬
‫לגמיע קואדה פדכר רייס אלסקא^‪،‬׳ ורייס א^ב אזין פי מא בינהם‪:‬‬
‫ן ‪ 2‬פאמר‪7‬י ברד רייס אלסקא^ עלי‪8‬׳ סקיה‪9‬׳ ונאולה כאסה‪ 7‬׳‪ 22 :‬וצלב‬
‫רייס אלכבאזין כמא פסר להמא‪ *°‬יוסף‪ 23 :‬תם נסי׳‪ 2‬רייס א^סקא^‬
‫יוסף ולם י^כרה‪:‬‬
‫מא ‪ ١‬פלמא מצת סנתאן חאולתאן ” ראי פרעון כאנה ואקף ע ^ שאטי‬
‫אלניל‪ 2 :‬ו כ ^ן קד צעד‪ 23‬מנה סבע בקראת חסנאת‪ 24‬אלמנטר וצכמאת‬
‫י‪.‬לכיר‪,‬דללכיר‪.‬‬
‫כ‪.‬בדנך‪,‬דגסדך‪.‬‬
‫‪ .91‬אסתחקקת‪,‬‬
‫‪ .90‬שיא‪ ,‬ת שיי (§§‪11‬تط; ‪30‬ב)‪ ,‬ולרוב איני מצייו ש״נ מעיו זה‪.‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪ 9 ,28‬אסתחקת (§‪ 105 ,08 ,)90‬אסתחקאת (§‪ ,)89‬ת אסתחקית (§‪.)88‬‬
‫‪ .93‬יגעלוני‪ ,‬ת‪ 08 ,28 ,‬יגעלוני‬
‫בסבבה‪ ,‬ש בה‪ ,‬ב־ת‪ 9 , 105 ,08 ,28 ,‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .95‬לה‪ ,‬ב־‪28‬‬
‫‪ .94‬אנה‪ 28 ,‬אן‪.‬‬
‫בסבבה‪ 9 ,‬יגעלוני לסבבה‪ 105 ,‬אגעל בסבבה‪.‬‬
‫‪.98‬‬
‫‪ . 97‬לה‪ 28 ,‬ליוסף‪.‬‬
‫‪ .96‬ל ^ ר‪ ,‬כך ת‪ ;9 , 105 ,08 , 28 ,‬ד ללכיר‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ 99‬א‪ .‬ממא‪105 ,‬‬
‫‪ .99‬אלעליא‪ 28 ,‬אלעליה (§‪27‬ג؛؛)< ‪ 9‬אלעאליה‪.‬‬
‫סלאל‪ 28 ,‬סלל‪.‬‬
‫‪ .2‬מנהא פי‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ . 1‬וכאן אלטאיר‪ 9 ,‬וכאן אלטיר‪ ,‬ת ואלטאיר‪.‬‬
‫מן מא‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .4‬פאגאבה‪ ,‬ת‪ 28 ,‬פאגאב‪.‬‬
‫‪ . 3‬פוק‪ ,‬ת‪ 105 , 28 ,‬מן פוק‪.‬‬
‫מנהא מן‪ 28 ,‬מן‪.‬‬
‫‪ .7‬אלתלת סלאל‪243§ ,‬ב;‬
‫‪ .6‬תפסירה‪ 9 ,08 ,‬תפסירהא‪.‬‬
‫הז־א‪ ^ 8 ,‬הדה (§‪ 51‬א^)‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬תלאת אלס^אל‪ 28 ,‬א ^ סלאל הם‪ 9 ,‬ن סלאל‪ 105 ,‬תלתה אלסלא^ (§‪ 234‬א‪,)8‬‬
‫‪ .9‬בדנך‪ ,‬כך ת‪ ; 105 ,8 ,08 ,28 ,‬ד גסדך‪.‬‬
‫‪ .8‬תלתה‪ 28 ,‬תלאת‪.‬‬
‫אל בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 12‬והו‪ 9 ,‬והוה‪.‬‬
‫‪ . 11‬פלמא כאן‪ 105 ,‬פכאן‪.‬‬
‫‪ . 10‬אלטאיר‪ ,‬ת‪ 9 , 105 ,‬אלטיד‪.‬‬
‫‪ . 14‬צנע‪ ,‬ת וצנע (§‪307‬ב)‪ 28 ,‬צנעון (‪.‬׳‪,‬‬
‫‪ . 13‬ולד פיה‪ 08 ,28 ,‬ולאד‪ ,‬ש מולד‪.‬‬
‫‪ . 16‬אלסקא^‪ 28 ,‬אלסקא ر§‪27‬ده)‪.‬‬
‫‪ . 15‬פיה‪ ,‬ב־ת ו־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫§‪.)59‬‬
‫‪ . 18‬עלי‪ 105 ,‬אלי‪ ,‬ונמחק‬
‫‪ . 17... 17‬פאמר‪ ...‬כאסה‪ ,‬ב־‪ 9‬חסר כל פסוק כא‪.‬‬
‫‪ .21‬תם נסי‪28 ,‬‬
‫‪ .20‬להמא‪ ,‬ת להם‪.‬‬
‫‪ . 19‬ס קי ה‪ 98 ,‬סקייה‪.‬‬
‫ובשוליים נכתב עלי‪.‬‬
‫‪ . 22‬פלמא מצת‬
‫פנסי‪ 105 ,‬ונסי‪ 9 ,‬ולם ידכר (כנראה דיטוגראפיה של ההמשך)‪.‬‬
‫סנתאן חאולתאן‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פלמא מ ^ א (§‪ 182‬ב) סנתין (§‪ 1^ 5‬א) חאילתין (" ח איל" היא‬
‫הצורה הצפויה‪ ,‬ואילו " ח או ל" שב־ד מושפע כנראה מ־חול ״עונה״‪ ,‬שממנו נגזר)‪105 ,‬‬
‫פלמי מצתי (§‪ 10‬בל) סנתין חאילתין‪ 28 ,‬ולמא כאן בעד סנתין חאלתין(؛)‪ ,‬ש פלמא מצי‬
‫‪ .24‬חסנאת‪ 105 ,‬חסאן‪.‬‬
‫‪ . 23‬צעד‪ 105 ,‬צעדן‪ ,‬אך ה־ן נמחקה‪.‬‬
‫מן אלזמאן‪...‬‬
‫‪30‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אללחם ורעת‪ 25‬פי אלקרס‪ 3 :‬וכאן סבע בקראת خ קד צעדן וראהן מן‬
‫א^ניל קביחאת אלמנטר ורקיקאת‪ 2،‬אללתם ווקפת אלי גאנבהן‪ 27‬עלי‬
‫שאטי אלניל‪ 4 : 28‬תם אכלת אלבקראת אלקביחאת‪ 29‬אלמנ^ר‬
‫אלרקיקאת‪ 29‬אללתם אלטכע אלבקראת‪ 30‬אלחסנאת׳‪ 3‬אלצכמאת‪32‬‬
‫^ם אסתיקט פרעון‪ 5 :‬תם נאם פראי תאניה‪ 33‬כאן סבע^ ” סנבלאת קד‬
‫נבתף‪ ١٥ 3‬קצבה ואחדה מלא‪ 3،‬גיאד‪ 6 :‬וכאן סבע סנבלאת خ דקאק‪37‬‬
‫משובה בריח אלקבול®‪ 3‬קד נבתן‪ 39‬וראהן‪ 7 :‬תם בלעת אלסנבלאת‬
‫א^דקאק אלסבע סנבלאת אלסמאן‪ 40‬אלמלא׳* ‪ ٠۶١‬אסתיק^ פרעון‬
‫פא^א בה חלם‪ 8 :‬פלמא כאנת אלגדא^* כרבת רוחה פבעת פדעא‬
‫בגמיע עלמא מצר וחכאמהא‪ 43‬פקץ עליהם רויאה “ פלם יכן‪ 45‬מן‬
‫פ^רהא‪ 4،‬לה‪ 9 : 47‬פתכלם‪ 48‬רייס א ל ט ק א^‪ 4‬בין ‪” ■^<٣‬؛ וקא^ אני‬
‫א^כר'‪ 5‬אליום כטאי‪ 0 : 52‬וודלך אן פרעון כאן קד סכט‪ 53‬עלי עבדיה‪54‬‬
‫פ^עהמא؟؟ פי חפט מנזלמ■‪ 5،‬רייס אלסיאפין אנא ורייס אלכבאזין‪: 57‬‬
‫וופראינא חלמא*‪ 5‬פי ל<ל^ ואחד^ אנא והו וכאנת‪ 59‬ר^א כ^ ואחד‪،0‬‬
‫ל‪ .‬ביו ’דיה‪ ,‬ד אלי פרעון‪.‬‬
‫מ‪ .‬מנזל‪ ,‬ד בית‪.‬‬
‫‪ .25‬ורעת‪ ,‬ת ורעאת (והוא גרירה אתרי ״בקראת חסנאת‪ ...‬ו ^ מ א ת ״ הקודמת ולא לפי‬
‫‪ .27‬א^י גאנבהן‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫‪ 6‬ن ורקיקאת‪ 28 ,‬ודקיקאת‪.‬‬
‫§‪ 28 ,) 110‬ראעיאת‪.‬‬
‫‪ . 29...29‬אלקביחאת‪ ...‬אלרקיקאת‪ ,‬ת קביחאת‪...‬‬
‫‪ 8‬ر עלי <؛ואטי אלניל‪ ,‬ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .30‬אלבקראת (§‪ 243‬א)‪28 ,‬‬
‫ורקיקאת (§‪ 28 ,)225‬אל‪7‬ןיחאת(!)‪ ...‬אלדקיקא^‪.‬‬
‫ו ‪ . 3‬אלחסנאת‪ 08 ,‬אלתסאן‪ 28 ,‬אלחסנאת אלמנטר‪ 05 ,‬ו‬
‫בקראת (§‪243‬ב)‪.‬‬
‫‪ .32‬א ל ^ מ א ת‪ ,‬ת‪ ^ 8 ,‬ו א ל ^ מ א ת‪08 ,‬‬
‫אלחסאן אלמנצר‪ ,‬ת חסינאת אלמנצר‪.‬‬
‫‪ .33‬פראי תאניה‪ ,‬ת וראא רנאנייה (§‪31‬ב)‪ 28 ,‬וראה מואם (מנאם ‪ -‬בין‬
‫א ל ^ מ ה‪.‬‬
‫‪ .35‬נבתן‪ ,‬ת‪ 28 ,‬צעדן‪ ,‬ובן בנראה ‪. 105‬‬
‫‪ .34‬סבע^‪ ,‬ת‪ 105 ,‬סבע‪.‬‬
‫خ‪.‬‬
‫השיטין)‬
‫‪ .37‬אבר דקאק‪ ,‬ת‪ ^ 8 ,‬דקאק (בלבד)‪ ^ ^ 08 ,‬א (בב^ל)‪.‬‬
‫‪ .36‬מ^א‪ ,‬ש ממתליאת‪.‬‬
‫‪ .40‬סנבלאת א^סמאן‪28 ,‬‬
‫‪ .39‬נבתן‪ 28 ,‬נבת‪.‬‬
‫‪ .38‬אלקבול‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אלקבל‪.‬‬
‫ו ‪ .4‬אלמלא‪ 28 ,‬ואלמלא‪.‬‬
‫סנבלאת א ל ^ מ א ת‪ ,‬ת‪ 105 ,‬אלסנבלאת א ל ^ מ א ת‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪ .42‬כאנת אלגדאה‪ 08 ,‬כאנה (§‪ 27‬א‪ )0‬אלגדאה‪ ,‬ת‪ 28 , 105 ,‬כאן באלגדאה‪.‬‬
‫‪ .44‬רויאה‪ 28 ,‬ראיאה‬
‫וחכאמהא‪ 08 ,‬וגמיע חכאמהא‪ 105 ,28 ,‬וגמיע חכמאיהא‪.‬‬
‫‪ .4،‬פסרהא‪ ,‬ת‪^ 8 ,‬‬
‫‪ .afl11(.‬יכן‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬יכון (§‪ 102‬א)‪ ,‬ש יכן פיהם‪.‬‬
‫(§‪45‬‬
‫‪ .48‬פתכלם‪ 28 ,‬פכלם‪.‬‬
‫‪ .47‬לה‪ ,‬ת לה ל^יר‪ 28 ,‬לה עלי אלחקיקה‪.‬‬
‫יפסרהא‪.‬‬
‫‪ .50‬בין ידיה‪ ,‬כר ת‪ ;08 , 105 ,‬ד א^י פרעון‪.٦٦٧٦٥ 28 ,‬‬
‫‪ .49‬א^סקא^‪ 28 ,‬א^סקא‪.‬‬
‫‪ . 52‬אליום <؛טאי‪ 28 ,‬א ל י ו ^ ו א י י ‪3 105 ,‬ואי א ^ו ם‪.‬‬
‫‪ . 51‬א^כר‪ 8 ,‬ر ‪^ 08‬א^כר‪.‬‬
‫‪ ٦^ ٩١ .53‬אן פרעון כאן קד סכט‪ ,‬ת ו^אלך אן פרעון קד סכט‪ 105 ,‬ו^לך אן פרעון סכט‪,‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪ . 54‬עבדיה‪ ,‬ת‪ 105 ,‬עביז־ה‪ 08 ,‬כאדמיה‪.‬‬
‫‪ 28‬כאן פרעון קד צכט (§‪^ 0‬א)‪.‬‬
‫‪. 57‬‬
‫‪ .56‬מנזל‪ ,‬כר ת‪ ;08 , 28 , 105 ,‬ד בית‪.‬‬
‫פ^עהמא‪ ^ 28 ,‬ע ה מ א‪.‬‬
‫‪ . 59‬וכאנת‪,‬‬
‫‪ . 58‬תלמא‪ 105 ,‬תלם‪ ,‬ת רויא‪ 28 ,‬ראיא‪.‬‬
‫אלفت א‪ ^ 8 ,١١٢‬אלכבאזן‪.‬‬
‫‪ .60‬דויא כל ואחד‪ ^ 8 ,‬ראיא כ^ אנסאן‪.‬‬
‫ת‪ 08,28,105 ,‬וכאן‪.‬‬
‫תפסיד‬
‫חסב תפסירה‪ 12 :‬וכאן תם מענא גלאם עבראני עבדא‪ ، 1‬לרייס‬
‫אלסיאפין פקצצנאהא עליה ופסרהא לנא פסר לכל ואחד חסב רויאה‪:، 2‬‬
‫‪ 13‬פכמא פסר‪ ، 3‬לנא כדאך כאן רדני אלמלך עלי‪ ،4‬מרתבתי וצלב דאך‪:‬‬
‫‪ 14‬פבעת פרעון פדעי ביוסף פחאצרו‪ ، 5‬בה מן אלחבס וחלקد‪ ٠٠‬שערה‬
‫ואבדל‪ ، 7‬תיאבה ודכל‪ ،8‬אלי פרעון‪ 1^ :‬ו ק א ^ פרעון ליוסף ’‪ ،‬קד ראית‬
‫רויא וליס להא מפסר וקד™ סמעת ענך אנך א^א סמעת רויא״■׳‪7‬‬
‫פסרתהא‪ 16 :‬פאגאבה יוסף«■‪ 72‬וקאל מן גיר עלמי אללה יגיב‪ 73‬פרעון‬
‫באלסלאם™‪ ١/ :‬תם כלמה וקא^ לה‪ 75‬ראית כאנני‪ 7،‬ואקף עלי שאסי‪77‬‬
‫אלניל‪ 18 :‬וכאן קד צעדת‪ 78‬מן אלניל ’‪ 7‬סבע בקראת צכמאת‪ 80‬אללחם‬
‫חסנאת׳‪ 8‬אלחלי*‪ 8‬פרעת‪ 83‬פי אלקרס‪ 19 :‬וכאן סבע בקראת אכר קד‬
‫צעדת*‪ 8‬וראהן עגאף קביחאת‪ 85‬אלחלי‪ ^ 8،‬א ודקיקאת‪ 87‬אללחם לם‬
‫אר‪ 88‬מתלהא ’‪ 8‬פי גמיע בלד‪ ’ 0‬מצר פי ” אלקבח‪ 20 :‬פאכלת אלבקראת‬
‫אלרקאק אלקביח^‪ ’ 2‬אלסבע א^בקדאת אלאואיל‪ ’ 3‬אלצכמאת‪:‬‬
‫‪ 21‬פדכלת‪ ’ 4‬אלי אגואפהא‪ 95‬ולם יתבין אנהא קד דכלת ומנטרהא‪9،‬‬
‫קביח כמא כאן אולא‪ 97‬תם אסתיקטת‪ 22 :‬תם ראית‪ ’ 8‬כאן סבע‬
‫נ‪ .‬וחלק‪,‬ד ותקצץ‪.‬‬
‫ס‪.‬רויא‪,‬דאלרויא‪.‬‬
‫ע‪ .‬פאגאבה יוסף‪ ,‬ד אגאבה יוסף‪.‬‬
‫‪ .62‬ואחד חסב רויאה‪ 2S ,‬אנסאן חסב ראיאה (וכך —‬
‫‪ .61‬עבדא‪ 28 ; 219§ ,‬עבד‪.‬‬
‫‪ .64‬עלי‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .63‬פכמא פסד‪ 08 ,‬פלמא פסרהא‪.‬‬
‫ראיא — ב־‪ 28‬בכ^ מקום)‪.‬‬
‫‪ .66‬וחלק‪ ,‬כך י‪ ,٥ ,‬ת‪ ;08 ,28 , 105 ,‬ד‬
‫‪ .65‬פ ח א ^ו‪ 28 ,‬ו א ^ ר ו‪.‬‬
‫‪ 28 , 105‬אלי‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫‪ .68‬ודכל‪ 28 ,‬ודכלה (= ודכלה)‪.‬‬
‫‪ .67‬ואבדל‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬ובדל‪.‬‬
‫ותקצץ‪.‬‬
‫וקאל פרעון ליוסף‪ 08 ,‬קאל פרעון ליוסף‪ ,‬ת פקאל לה פרעון‪ 105 ,‬קאל לח פרעון‪.‬‬
‫‪.72‬‬
‫‪ .71‬רויא‪ ,‬כך ת‪ ;08 ,28 , 105 ,‬ד אלדויא‪.‬‬
‫‪ .70‬וקד‪ ,‬ת ואנא‪ 28 ,‬ואנא קד‪.‬‬
‫‪. 73‬‬
‫פאגאבה יוסף‪ ,‬כך ת‪ ;08 , 105 ,‬ד אנאבה יוסף; ‪ 28‬פאגאב ויסף (!) פדעון‪.‬‬
‫‪. 75‬‬
‫‪ . 74‬באלסלאם‪ 28 ,‬באלסלאה(!)‪ ,‬ת‪ 08 ,‬בסלאם‪.‬‬
‫אללה י^ב‪ 416§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ . 77‬שאטי‪.‬‬
‫‪ .76‬כאנני‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬כאני‪.‬‬
‫וקאל לה‪ ,‬ת וקא^‪ 105 ,‬פרעון וקאל‪.‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪ . 79‬מן אלניל‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬מנה‪.‬‬
‫‪ . 78‬צעדת‪ ,‬ת‪ 28 , 105 ,‬צעד‪.‬‬
‫‪ 28‬שטיי‪.‬‬
‫‪ .82‬אלחלי‪,‬‬
‫‪ .81‬חסנאת‪ 08 ,28 , 105 ,‬וחסנאת‪ ,‬ת וחסאן‪.‬‬
‫צכמאת‪ 28 ,‬צמראת‪.‬‬
‫‪ .84‬צעדת‪ ,‬ת‪,28 , 105 ,‬‬
‫‪ .83‬פרעת‪ ,‬ת ורעאת‪ 28 ,‬דאעיאת‪.‬‬
‫ת‪ 28 , 105 ,‬אלחליה‪.‬‬
‫‪ .86‬אלחלי‪ 28 ,‬אלחיליה‪ ,‬ת‪08 , 105 ,‬‬
‫‪ .85‬קביחאת‪ 28 ,‬וקביחאת‪.‬‬
‫‪ 08‬צעדן‪.‬‬
‫‪ .88‬אר‪ 28 , 105 ,‬ארי (§‪ 111‬א)‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .87‬ודקיקאת‪ ,‬ת‪ 28 ,‬ורקיקאת‪.‬‬
‫א ל מ ^ ר‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪ .90‬בלד‪ ,‬ב־‪ 28‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .89‬מתלהא‪ ,‬ת‪ 08 105 ,‬מתלהן‪.‬‬
‫א ר א( §‪ 10‬א)‪.‬‬
‫‪ .92‬אלקביח^‪ ,‬ת‪08 , 105 ,‬‬
‫פי‪ ,‬בהוראת ״אשר ל״‪ ,‬השווה רקנדורף ‪. 133.3§ ,244‬‬
‫‪ .94‬פ ד ^ ת‪28 ,‬‬
‫‪ .93‬אלבקראת א^אואי^‪ 28 ,‬בקראת אלאוא(!)‪.‬‬
‫אלקביחאת‪.‬‬
‫‪ .96‬ומנטרהא‪^ 8 ,‬‬
‫‪ .95‬א^אפהא‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬בטונהא‪ ^ 8 ,‬בטופהא(؛)‪.‬‬
‫פדכל‪.‬‬
‫‪ .98‬תם ראית‪ ,‬ת פראית תאניה‪28 ,‬‬
‫‪ .97‬אולא‪ 28 ,‬פי אלאבתדא‪.‬‬
‫ומנטרהן‪.‬‬
‫וראית פי מנאמי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫סנבלאת נבתת״ פי קצבה ואחדה מלא גיאד‪ 23 :‬וכאן סבע סנבלאת‬
‫צאויאת רקאקי משובה בריח אלקבול‪ 2‬קד נבתן וראהן‪ 24 :‬פבלעת‬
‫אלסנבלאת א^רקאק‪ 3‬אלסבע סנבלאת״ אל^אד؟ וקלח דלך ללעלמא‬
‫ולם יכברוני בשי‪ 25 :‬אגאבה יוסף וקאל‪ ،‬רויא פרעוף ואחד אלדי‬
‫סיצנעה אללה‪ 8‬אכבר ‪ ,‬פרעון‪ 26 :‬אלסבע א^בקדאח אלגיאד ואלסבע‬
‫ה؛־א חלם ואחד‪ 27 :‬ואלסבע‬
‫סנבלאת‪ ,0‬אלגיאד היי' סבע סנין‬
‫בקראת‪2‬׳ א^רקאק‪3‬׳ אלקביחה אלצאעדה וראהן‪4‬׳ ואלסבע סנבלאת‪15‬‬
‫אלפארגה אלמשובה בריח אלקבול‪،‬ז תכוף׳ סבע סניף׳ גוע‪ 28 :‬הו‬
‫אלקו^ ^ ^‪ ١‬קלתה לפרעוףי אלדי סיצנעה אללה‪ 20‬אראה״ לפרעון‪: 22‬‬
‫‪ 29‬סתאתיכם‪ 23‬סבע סנין יכון‪ 24‬שבע‪ 25‬כתיר‪ 2،‬פי גמיע‪ 27‬בלד מצר‪:‬‬
‫ه‪3‬؟له תואפיכם‪ 28‬סבע סנין גוע מן בעדהא פינסא‪ 29‬גמיע אלשבע‪30‬‬
‫א ^ י באן פי בלד מצר חתי <יכאד>‪1‬؛ז‪ 3‬אן אלגוע‪ 32‬יפני אהל אלבלד‪:‬‬
‫‪ 31‬ולא‪ 33‬יתבין א^ר דלך אלשבע‪ 30‬פי אלבלד מן קב^ אלגוע‪ 34‬אלאתי‬
‫בעדה לאנה‪ 35‬ע^ים ^ א ‪ 32 :‬וא מ א תכריר‪ 3،‬אלרויא עלי פרעון מרתין‬
‫פלאן‪ 37‬אלאמר ^אבת ענד‪ 38‬אללה והו מסרע אן ’‪ 3‬יצנעה‪ 33 :‬וא^אן‬
‫ינסר פרעון ^ ל א פהימא‪ 40‬חכימא יוליה״■ עלי בלד מצר‪ 34 :‬י ט ל ק לה‪42‬‬
‫פ‪.‬חתי <יבאר>‪,‬ב־דיכאדליתא‪.‬‬
‫‪ .2‬אלקבול‪,‬‬
‫‪ . ١‬רקאק‪ ,‬ת דקאק‪.‬‬
‫‪ .99‬נבתת‪ 08 , ١٥$ ,‬קד נבתן‪ ,‬ת‪ 28 ,‬קד צעדן‪.‬‬
‫‪ .4‬סנבלאת‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אלסנבלאת;‬
‫‪ .3 .3‬אלרקאק‪ ,‬ת‪ 28 ,‬אלדקאק‪.‬‬
‫‪ 08 ,٨‬א^קבל‪.‬‬
‫ه‪ .‬אגאבה יוסף וקאל‪ ,‬ת‪ ١٥$ ,‬פקא^ לה‬
‫‪ .$ .$‬אל^אד‪ 28 ,‬גיאד‪.‬‬
‫ב־‪ 10$‬ליתא‪.‬‬
‫‪ . 7‬רויא ‪ 28 ,٦٦٧٦٥‬ראיא פרעון הו‪ ,‬ש מעני רויתי פרעון(?)‪.‬‬
‫יוסף‪ 28 ,‬פקאל יוסף ‪.٦٦٧٦^ ۶‬‬
‫‪ ^ .9‬ב ר‪ ,‬ת‪ * 28 ,‬ب‬
‫‪ .8‬סיצנעה אללה‪ 28 ,‬מיצנעה(!) אללה‪ ١٥$ ,‬סיצנעה‪.‬‬
‫‪ . ١١‬הי‪ 28 ,‬הם (§§ן‪ 12‬א;‬
‫‪ . 10‬סנבלאת‪ ,‬ת‪ ©8 , ١٥$ ,‬אלסנבלאת‪.‬‬
‫בה‪.‬‬
‫‪4‬ו‪.‬‬
‫‪ . 13‬אלרקאק‪ 28 ,‬אלדקאק‪.‬‬
‫‪ . 12‬בקראת‪ ,‬ת‪ 08 , 10$ ,‬אלבקראת‪.‬‬
‫‪.) 191‬‬
‫ه‪ . 1‬אלקבול‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ . 1$‬סנבלאת‪ ,‬ת‪ 08 , 10$ ,‬אלסנבלאת‪.‬‬
‫וראהן‪ 08 ,‬וראהא‪.‬‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ . 18‬סנין‪ 08 ; 128§ ,‬סני‪.‬‬
‫‪ . 17‬תכון‪ 10$ ,‬הי תכון‪ 28 ,‬יכונון‪.‬‬
‫אלקבל‪.‬‬
‫‪ .21‬אראה‪ ,‬ת‪28 ,‬‬
‫‪ . 20‬סיצנעה אללה‪ 10$ ,‬אללה סיצנעה‪.‬‬
‫לפרעון‪ 08 ,‬פרעון‪.‬‬
‫‪3‬ق סתאתיכם‪28 ,‬‬
‫‪ . 22‬לפרעון‪ 10$ ,‬פרעון‪.‬‬
‫אוראה (§‪ ,98‬הע׳ ‪ ,) 16‬ובן אולי ‪. 10$‬‬
‫‪ . 26‬ב^יר‪28 ,‬‬
‫‪ . 2$‬שבע‪ ,‬ת שבאע‪.‬‬
‫‪ . 24‬יכון‪ ,‬ב־‪ ^ 10$‬ת א‪.‬‬
‫סיאתיכם‪.‬‬
‫‪ . 29‬פינסא‪ ^ 8 ,‬חתי‬
‫‪ 8‬ن תואפיכם‪ ^ 8 ,‬יואפיבם‪.‬‬
‫‪ 7‬ن גמיע‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫עטים‪.‬‬
‫^‪ . 3‬אן‬
‫‪ . 31‬חתי <יבאד>‪ 10$ ,‬ויכאד‪.‬‬
‫‪ .30‬אלשבע‪ ,‬ת אלשבאע‪.‬‬
‫ינסא‪.‬‬
‫‪ . 34‬אלגוע‪ 28 ,‬דלך‬
‫‪ .33‬ולא‪ ,‬ת‪ 10$ ,‬ולם‪.‬‬
‫א ^ו ע‪ ,‬ת‪ 08 , 28 , 10$ ,‬אלגוע אן‪.‬‬
‫‪ . 37‬פ^אן‪,‬‬
‫‪ .36‬תכריר‪ ,‬ת‪ 08 ,28 , 10$ ,‬אעאדה‪.‬‬
‫‪ .3$‬לאנה‪ 28 ,‬א^ הו‪.‬‬
‫אלגוע‪.‬‬
‫‪ .39‬אן‪ ,‬ב־‪ 28‬ליתא‬
‫‪ . 38‬ענד‪ ,‬ת‪ 08 ,‬מן ענד‪.‬‬
‫ת לאן (§‪ 10$ ,)323‬פאן‪ 28 ,‬אן‪.‬‬
‫‪ .41‬יוליה‪28 , 10$ ,‬‬
‫‪ .40‬פהימא‪ ,‬ת‪ ^ 8 ,‬פהמא‪ 08 , 10$ ,‬פאהמא‪.‬‬
‫(§‪.)330‬‬
‫תפסיר‬
‫‪33‬‬
‫אן יובל ’» ובלא עלי אלבלד‪ 44‬חתי יעבו‪ 45‬גלה בלד מצר פי סבע סניף‪4‬‬
‫אלשבע‪ 35 : 30‬ויגמעוף‪ 4‬טעאם הדה‪ 48‬סני אל^ר ” אלאתיאת ויכנזון‪5°‬‬
‫ברהא תחת יד ובלא׳‪ 5‬פרעון ויחפטוף‪ 5‬טעאמהא ‪ ١٥‬קראהא‪ 36 : 53‬יכון‬
‫אלטעאם‪ 54‬ודיעה פיהא‪ 55‬לסבע סני אל^ע אלתי‪ 5،‬תבון פי בלד מצר‬
‫ולא״ ינקטע אהל אלבלד בא^וע‪ 37 : 58‬פחסן בלאמה ” ענד פרעון‬
‫וגמיע‪ ،0‬קואדה‪ 38 :‬תם׳‪ ،‬קאל פרעון לקואדה הל נ ^ מ^ל הד א רגלא‪، 2‬‬
‫פיה רוח אללה עלמא‪ 39 :‬תם קאל לה נ‪ ،‬בעד מא ערפך אללה גמיע‪،4‬‬
‫הדה אלאמור לא “ פהם ‪ ،،‬חכים‪ ، 7‬מתלך‪ 40 :‬אנת תבון עלי ביתי ו א ^‪،8‬‬
‫אמרך ינקאד גמיע קומי ^א אשרף עליך א^א באלכדס؟ פקט‪ ^ 41 :‬ם‬
‫קאל פרעון ליוסף ’‪ ،‬אנטר קד וליתך גמיע‪ 70‬בלד מצר‪ 42 :‬ת ם נזע פרעון‬
‫כאתמה מן׳‪ 7‬ידה וגעלה פי״ יד יוסף ואלבסה תיאב עשר‪ 73‬וציר‪74‬‬
‫טוקא מן‪^ 75‬הב פי‪ 7،‬ענקה‪43 :‬וארכבה פי‪ 77‬גניבתה‪ 78‬ונודי בין ידיה‬
‫אלטריק‪ 79‬וולאה‪ 80‬עלי בלדי* מצר‪ 44 :‬ת ם קא^ לה‪ 82‬ועלי אני פרעון‬
‫‪ .44‬אלבלד‪28 ,‬‬
‫‪ .43‬יוכל‪ 28 ,‬יוכלו‪.‬‬
‫‪ .42‬לה‪ 08 ,‬לה פרעון‪.‬‬
‫ויוליה‪.‬‬
‫‪ .46‬סנין‪ ,‬ת‪08 , 105 ,‬‬
‫‪ .45‬יעבו‪ ,‬ת‪ 08 ,28 , 105 ,‬יעבון (§‪.) 175‬‬
‫אלבלאד‪.‬‬
‫‪ .48‬הדה‪ ;258§ ,‬ב־‪28‬‬
‫‪ .47‬ויגמעון‪ 105 ,‬ויגמעו‪ 28 ,‬ויגמעון גמיע‪.‬‬
‫סני‪.‬‬
‫‪ .50‬ויכנזון‪ ,‬פ‪,‬‬
‫‪ .49‬סני אלגיד‪ ,‬ת‪ 08 , 105. ,‬סני אלכיר‪ 28 ,‬אלסנין א ^י ד‪.‬‬
‫* ^ א‪.‬‬
‫‪ .53‬טעאמהא‬
‫‪ . 52‬ויחפטון‪ ,‬ת ויחפצו‪.‬‬
‫‪ .51‬וכלא‪ 08 , 28 ,‬אצחאב‪.‬‬
‫‪ ^ 8‬ויכזנון‪.‬‬
‫פי קראהא‪ 28 ,‬טעאמהם פי קראהום (־הום נכתב בשוליים‪ ,‬אולם בשורה הבאה "י ה א"‪,‬‬
‫‪ . 54‬יכון אלטעאם‪ 08 ,‬יכון (בלבד)‪ ,‬ת‪ 28 ,‬ויכון‪105 ,‬‬
‫כ א י * = קראיהא)‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫هء‪ .‬ء س ‪ ,‬م ‪ 361§( ١ ٠ ^ 8 , 105‬א^)‪.‬‬
‫‪ . 55‬פיהא‪ 28 ,‬פי אלבלאד‪.‬‬
‫תכון‪.‬‬
‫‪ .59‬כלאמה‪28 ,‬‬
‫‪ .58‬באלגוע‪ 105 ,‬מן אלגוע‪ ,‬ת‪ 28 ,‬פיהא‪.‬‬
‫ולא‪ 28 ,‬חתי ص‬
‫‪ ^ .62‬ל א‪,‬‬
‫‪ .61‬ا؛له‪ ,‬ב־ת ‪ ١٥^٦‬ליתא‪.‬‬
‫וגמיע‪ 08 ,28 , 105 ,‬וענד גמיע‪.‬‬
‫אלאמר‪.‬‬
‫‪ ^ .63‬ם קאל לה‪ 105 ,‬קאל לה פרעון‪ ,‬ת קאל‬
‫‪ 08 , 28 , 105‬רגל (§‪ ,)218‬ת אלרגל‪.‬‬
‫‪ .65‬לא‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ ^ .64‬י ע‪ 105 ,‬כ * ב־ת * ת א‪.‬‬
‫פרעון ליוסף‪ 28 ,‬פקאל פרעון ליוסף‪.‬‬
‫‪ .67‬חכים‪ ,‬ת‪28 ,‬‬
‫‪ .66‬פהם‪ ,‬ת פהים‪ 105 ,‬פיהם(!)‪ 08 ,‬פאהם‪.‬‬
‫‪ 105‬ליס‪.‬‬
‫‪ .69‬ו؛נם קאל פרעון ליוסף‪,‬‬
‫‪ .68‬ביתי ואלי‪ ,‬ת ביתי ועלי‪ 28 ,‬מנזלי ו ^ י ‪.‬‬
‫וחכים‪.‬‬
‫‪ . 70‬גמיע‪ ,‬ת‪ 105 ,‬ע * גמיע‪ 08 ,‬עלא‬
‫‪ 08‬תם קאל לה‪ ,‬ת פקאל לה‪ 105 ,‬קאל לה‪.‬‬
‫‪.73‬‬
‫‪ .72‬וגעלה פי‪ 105 ,‬וגעלהא פי‪ ,‬ת‪ 28 ,‬וגעלהא עלי‪.‬‬
‫‪ .71‬מן‪ 28 ,‬ען‪.‬‬
‫גמיע‪.‬‬
‫‪ . 74‬וציר‪ ,‬ת‪28 ,‬‬
‫עשר‪ 28 ,‬מן עשר; על מלה זו השווה להלן אבן קוריש ג‪ ,‬הערה ‪.4‬‬
‫‪ . 76‬פי‪ ,‬ת‪ 28 ,‬עלי‪08 ,‬‬
‫‪ .75‬טוקא מן‪ 105 ,‬טוק מן‪ 28 ,‬טוק (ו־מן ליתא)‪.‬‬
‫וג ע*‬
‫‪ . 78‬גניבתה‪" ,‬נראה כי הוראת המלה הזאת‬
‫‪ . 77‬פי‪ ,‬ב־ת‪ 08 , 28 , 105 ,‬ליתא‪.‬‬
‫עלא‪.‬‬
‫‪ . 79‬אלטריק‪ ,‬ר׳׳ל ״פנו דרך"‬
‫אחד מסוסי המלך אשר דרכם ללכת אחרי רכבו" (ד)‪.‬‬
‫(ד); ‪ 28‬הוסיף "‪<٠‬׳׳ לפני אלטריק; ת‪ 08 ,‬אלטריק ה^א שריף אלמלך; ש אל^ריף‬
‫‪.80‬‬
‫(ולכאורה חילופי טריק — טריף מתבארים מטקסט כתוב באותיות ערביות)‪.‬‬
‫‪ .82‬؟נם קאל לה‪ 28 ,‬פקאל‬
‫‪ .81‬בלד‪ ,‬ת‪ 08 , 28 , 105 ,‬גמיע בלר‪.‬‬
‫וולאה‪ 28 ,‬וולי‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫דב סעדיה גאון‬
‫פמף‪ 8‬גיר ראיך לא ימד ר^ל “ ידה אלי ענף‪ 8‬ולא רגלה אלי‪ 8،‬רכאב‪87‬‬
‫א^ פ אי א הוגה יי‬
‫עלי גמיע‪ 88‬מצר‪ 45 :‬וסמי פרעון אסם יוסף‪89‬‬
‫באסנת בנת‪ 92‬פוטיפרע אמאם אלאסכנדריה‪ 93‬וכרג יוסף ואליא ע^י‬
‫סנה חין וקף בין ידי פרעון‬
‫גמיע בלד מצר‪ 46 :‬וכאן יוסף אבן ”‬
‫מלך מצר ולמא כרג מן בין ידיה‪ 95‬סאף פי‪ 9،‬גמיע בלד מצר‪ 47 :‬תם‬
‫אנב^ת אלאר^ פי סבע סני‪ 97‬אלשבע‪ 98‬מלו‪ 99‬א ל ^ אין׳‪ 48 :‬פנמע‬
‫באקי‪ 2‬טעאם אלסבע סנין* אלתי‪ 4‬כאנת פי בלד מצר ^על טעאמהא פי‬
‫קראהא‪ 5‬וגעל‪ ،‬טעאם כל ציער! פי אלקרי אלתי חואליהא‪ ^ 49 :،‬מ ע‬
‫יוסף מן אלבר שביהא‪ 7‬ברמל* אלבחר כתרה‪ ^ 9‬א חתי אנתהי ען‬
‫אחצאיה‪°‬י ממא ^א אחצא לה‪ 50 :‬וולד״ ליוסף אבנאן קבל אן תד^ל‬
‫סנה אל^ע ולדתהמא‪2‬׳ לה אסנת בנת‪ ’3‬פוטיפרע אמאס און‪ :‬ו ‪ 5‬פסמי‪4‬ז‬
‫אלבכר‪5‬׳ מנשה קאל‪،‬׳ אן אללה קד נסאני‪ 7‬׳ גמיע שקאי‪8‬׳ ומא כאן מנה‬
‫פי בית אבי‪ 52 :‬וסמי‪9‬׳ אל^נאני אפרים קא^‪،‬׳ אן אללה אנמאני™ פי‬
‫בלד צעפי‪ 53 :‬תם פנית״ סבע סני‪ 22‬אל<؛ובע אל^־י כ אן" פי בלד מצר‪:‬‬
‫‪54‬ובדאת‪ 24‬סבע סני‪ 22‬אל^ע אף‪ 2‬תאתי כמא קא^ יוסף פכאן גוע פי‬
‫‪ .85‬אלי ענן‪,‬‬
‫‪ .84‬רגל‪ ,‬ת‪ 08 ,28 , 105 ,‬אנסאן‪.‬‬
‫‪ .83‬פמן‪ ,‬ת ומן‪.‬‬
‫פרעון ליוסף‪.‬‬
‫‪ .86‬אלי‪ ,‬ת‪,‬‬
‫ר׳׳ל ^‪ ;٦٠٦‬ק אלי אלעינן (ונוסף‪ :‬א^ענן)‪ ,‬ת‪ ,‬י‪ 08 ,28 , 105 ,‬פי קלם‪.‬‬
‫‪ .88‬עלי גמיע‪ 105 ,‬פי‬
‫‪ .87‬רכאב‪ ,‬ק אלראכב (ונוסף‪ :‬אלרכאב)‪.‬‬
‫‪ 08 ,28 , 105‬פי‪.‬‬
‫وه‪ .‬וסמי פרעון אסם יוסף‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פסמאה‪105 ,‬‬
‫גמיע‪ ,‬ת‪ 08 ,28 ,‬פי גמיע בלד‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪ .90‬מוצח‪ ,‬ת מווצוז‪ 28 ,‬מ ^ ע (ה־ע תוקנה אולי מ־ח)‪.‬‬
‫וסמאה‪ ^ 8 ,‬ואסמאה‪.‬‬
‫‪ .93‬אלאסכנדרי^‪ ,‬ת‪08 , 105 ,‬‬
‫‪ .92‬בנת‪ ,‬ת‪ 08 , 28 , 105 ,‬אבנה‪.‬‬
‫וז^ה‪ 28 ,‬ואזוגה‪.‬‬
‫‪ .95‬מן בין ידיה‪ 28 ,‬יוסף מן בין ידי‬
‫‪ .94‬אבן‪ 08 ,‬בן (§‪37‬ב)‪.‬‬
‫און‪ 28 ,‬און זוגה‪.‬‬
‫‪ .98‬אלשבע‪ ,‬ת‬
‫‪ .97‬סני‪ 28 ,‬סנין‪.‬‬
‫‪ .96‬פי‪ ,‬ב־ת‪ 08 , 28 , 105 ,‬ליתא‪.‬‬
‫פרעון‪.‬‬
‫‪ .99‬מלו (§‪ 11‬נ‪ ,3‬הע׳ ‪ ,32‬סוף)‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬מל‬
‫אלשבאע‪ ,‬ובן בהמשך‪.‬‬
‫‪ .2‬באקי‪ ,‬ב־‪ 105‬ו־‪28‬‬
‫‪ . 1‬אלבזאין‪ 28 , 105 ,‬אלמכאזן‪ ,‬ת אלמכאזין‪.‬‬
‫(§‪ 11‬ثة)‪.‬‬
‫‪ . 5‬וגעל‬
‫‪ .4‬א^תי‪ 28 , 105 ,‬אלדי‪.‬‬
‫‪ . 3‬סנין‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬אלסנין‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .6 ...6‬וגעל‪ ...‬חואליהא‪ ,‬ת געל‬
‫טעאמהא פי קראהא‪ ,‬ת‪ ^ 8 ,‬ונעלה פי אלקרי‪/‬אלקרא‪.‬‬
‫טעאם כל קריה אלתי חואליהא פיהא‪ 08 ,28 , 105 ,‬געל טעאם ציאע ב^ קריה אלדי‬
‫‪ .8‬ברמל‪ ,‬ת‪08 , 28 ,‬‬
‫‪ .7‬שביהא‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬שביה‪.‬‬
‫(‪ 105‬אל^ין) חואליהא פיהא‪.‬‬
‫‪. 11‬‬
‫‪ . 10‬ען אחצאיה‪ 105 ,‬מן אן יחצא‪.‬‬
‫‪ .9‬כתרה‪ ,‬ת‪ 28 , 105 ,‬כתיר‪.‬‬
‫כרמל‪.‬‬
‫‪ . 12‬ולדתהמא‪ ,‬ת אל^־י ולדתהמא‪ 105 ,‬אל^י ולדת‪ . 13 .‬בנת‪ ,‬ת‪,‬‬
‫וולד‪ ^ 8 ,‬ותואלד‪.‬‬
‫‪ . 15‬אלבבר‪28 ,‬‬
‫‪ . 14‬פסמי‪ ,‬ת פסמא יוסף‪ 28 ,‬ו؟מא יוסף‪.‬‬
‫‪ 08 , 28 105‬אבנ^‪.‬‬
‫‪ . 17‬נסאני‪ ,‬ת‪08 , 28 , 105 ,‬‬
‫‪ . 16‬קאל‪ 28 ,‬לאנה קאל‪.‬‬
‫אסם אלכביר‪.‬‬
‫‪ .20‬אנמאני‪ ,‬ת‪, 105 ,‬‬
‫‪ . 19‬וסמי‪ 28 ,‬ואסמא‪.‬‬
‫‪ . 18‬שקאי‪< 28 ,‬؛וקאיי‪.‬‬
‫אנסאני‪.‬‬
‫‪ . 22‬סבע סני‪ 28 ,‬אלסבע‬
‫‪ . 21‬פנית‪ 08 ,‬פנת (§‪ 106‬ב)‪.‬‬
‫‪ 08 , 28‬קד אנמאני‪.‬‬
‫‪ . 24‬ובדאת‪ ,‬ת ובדת‬
‫‪ . 23‬כאן‪ 28 , 105 ,‬כאנת‪ 08 ,‬כאנ^ (§‪27‬س)‪.‬‬
‫סנין‪.‬‬
‫‪ .26‬גוע פי גמיע אלבלדאן‪ 105 ,‬אלגוע פי גמיע‬
‫‪ 5‬ر אן‪ ,‬ב־‪ 28‬ליתא‪.‬‬
‫(§‪.)98‬‬
‫תפסיד‬
‫‪35‬‬
‫גמיע אלבלדאף‪ 2‬ופי גמיע בלד מצר כאן טעאם‪ 55 : 27‬פלמא גאע אהל‬
‫מצר‪ 28‬צרך אלקום אלי פרעוף‪ 2‬בסבב אלטעאם וקאל להם אמצו‪ 30‬אלי‬
‫יוסף מא יקולי‪ 3‬לכם אצנעוה‪ 56 : 32‬ולמא אנבסט אלגוע עלי וגה‬
‫אלבלד‪ 33‬פתח יוסף גמיע מא פיה אלטעאם‪ 34‬פאמאר אלמצרייף‪3‬‬
‫ואשתד‪ 3،‬א * ו ^ פי בלד‪ 37‬מצר‪ 57 :‬וכתיר ^‪ ٦‬אהל אלבלדאן גאו אלי‬
‫מצר אן ימתארו‪ *8‬מן יוסף א^ ” אשתד אלגוע פי בלדאנהם‪:‬‬
‫מב ופסמע‪ 40‬יעקוב אן אלמירהי‪ 4‬מוגודה במצר‪ 42‬פקאל יעקוב‪43‬‬
‫לבניה לא תתואנו‪^ : 44‬קאל הודא‪ 45‬קר סמעת אן מירה‪ 4،‬מ^וד^ במצר‬
‫אנחדרו אליהא‪ 47‬ואמתארו לנא מנהא‪ 48‬ונחיא ולא נמות‪ 3 :‬פאנחדרו‬
‫עשרה אכוה יוסף‪ 49‬לימתארו‪ 50‬ברא מן מצר‪4 :‬ובנימין אכוי‪ 5‬יוסף לם‬
‫יבעתה‪ 52‬יעקוב‪ 53‬מע א^ותה קאל‪ 54‬כילא‪ 55‬תלחקה אלמניה‪ 5 :‬פלמא‬
‫^‪:‬לו בנו ‪،‬؛ אסראיל לימתארו‪ 57‬פי וסט‪ 58‬אלדאכלין א^ כאן א ^ו ע פי‬
‫בלד כנעאן‪6 : 59‬ויוסף הו סלטאן “ אלבלד והוי‪ ،‬ממיר לגמיע קומה פגאו‬
‫א^ותה וסגדו לה ע^י וגוההם עלי א^אר^‪ 7 :‬פראי יוסף אכותה‬
‫פאתבתהם ותנכר אליהם‪ ،2‬וכלמהם בצעובה פקאל להם מן אין גיתם‬
‫קאלו מן בלד כנעאן נמתאר טעאמא‪ 8 : ، 3‬פאתבת יוסף אכותה מחקקא‬
‫‪ . 28‬אהל‬
‫‪ . 27‬סעאם‪ 28 ,‬טעאמא ر§‪ 9‬آ ‪.)2‬‬
‫אלבלדאן‪ ,‬ק גאע גמיע אהל אלבלדאן‪.‬‬
‫‪ .29‬פרעון‪105 ,‬‬
‫מצר‪ 105 ,‬אהל בלד מצר‪ ,‬ת‪ 08 ,‬גמיע אהל בלד מצר‪.‬‬
‫‪. 31‬‬
‫‪ .30‬וקאל להם אמצו‪ ^ 8 ,‬פקאל פרעון לגמיע אלמצרין אמצון(؛)‪.‬‬
‫יוסף(؛)‪.‬‬
‫‪ .33‬וגה אלבלר‪ 08 ,‬וגה אלאר^‪28 ,‬‬
‫‪ . 32‬אצנעוה‪ ^ 8 ,‬תצנעוה‪.‬‬
‫יקול‪ 105 ,‬קאל‪.‬‬
‫‪ .34‬מא פיה אלטעאם‪ 08 , 105 ,‬מא פיה‪ ,‬ת מא פי א ל מ «؛ אזיו ^‬
‫גמיע וגה אלארץ‪.‬‬
‫אלאהראן (והוא ט״ ס במקום "אלאהרא״‪ ,‬ר״ל האסמים‪ ,‬הממגורות) אלתי פיהן‬
‫‪ .36‬ואשתר‪^ 28 ,‬מא‬
‫‪ . 35‬אלמצרייו‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬אלמצריון (§‪2 ١7‬ג)‪.‬‬
‫אלמירה‪.‬‬
‫‪ .38‬אן( §‪ ,346‬הע׳ ‪ ) 26‬ימתארו‪ 08 ,‬לימתארו‪28 , 105 ,‬‬
‫‪ .37‬בלר‪ 28 ,‬ארץ‪.‬‬
‫אשתד‪.‬‬
‫‪ .40‬פסמע‪ 28 ,‬פלמא‬
‫‪ . 39‬אד‪ 28 ,‬למא‪.‬‬
‫לימתארון (§‪ ,) 175‬ת ימתארון‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪ .42‬במצר‪ 08 ,‬פי מצר‪.‬‬
‫‪ .41‬אלמיר^‪ ,‬ת אלמיירה‪ ,‬וכן בהמשד‪.‬‬
‫עלם‪.‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪ .45‬הו^א‪.260§ ,‬‬
‫‪ .44‬תתואנו‪ ,‬ת תתואנון‪.‬‬
‫יעקוב‪ ,‬ב־ת‪ 08 , 105 ,‬ליתא‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪ .47‬אליהא‪ ,‬ת אלי תם‪ 08 ,‬אלא תם‪.‬‬
‫מירה‪ ,‬ת אלמיירה‪ 08 , 105 ,‬אלמירה‪.‬‬
‫‪ .50‬לימתארו‪ ,‬ת‬
‫‪ .49‬עשרה אכוה יוסף‪ ,‬ת אכוה יוסף עשרה‪.‬‬
‫מנהא‪ ,‬ת מן תם‪.‬‬
‫‪ .53‬יעקוב‪,‬‬
‫‪ . 52‬יבעתה‪ ,‬ת יבעת‪.‬‬
‫‪ . 51‬אכו‪ ,‬ת‪ 105 ,‬אכי (§‪217‬בי))‪.‬‬
‫לימתארון‪.‬‬
‫‪ .55‬כילא‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬כלא‬
‫‪ .54‬קאל‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬לאנה קאל‪.‬‬
‫ב־‪ 105‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .57‬לימתארו‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .56‬בנו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬בני (§‪ 127‬א)‪.‬‬
‫(§‪346‬ב‪ ,‬הע׳ ‪ ,)30‬וכן תמיד‪.‬‬
‫‪ .59‬כנעאן‪ 105 ,‬כנען‪ ,‬וכן‬
‫‪ .58‬וסט‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬מא בין‪.‬‬
‫לימתארון‪.‬‬
‫‪ .62‬ותנכר אליהם‪,‬‬
‫‪ .61‬והו‪ ,‬ת הו‪.‬‬
‫‪ .60‬סלטאן‪ 08 ,‬צלטאן (§‪ 20‬א)‪.‬‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫‪ .63‬נמתאר טעאמא‪ 105 ,‬נמתאר טעאם‪ ,‬ת‪,‬‬
‫ת‪ 105 ,‬ותנכר להם‪ 08 ,‬ותנכר (בלבד)‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫והם לם יתבתוה‪ 9 :،4‬ולמא؛؛‪ ،‬דכר אלאחלאם אלתי “ ראהא להם קאל‬
‫להם גואסיס אנתם‪ ،7‬אנמא‪ ،8‬גיתם לתנטרו‪ ،9‬כבר אלבלד‪ 10 :‬ק א לו לה‬
‫לא יא סידי אנמא ن‪#‬أ עבידך ימתארוף‪ 7‬טעאמא׳‪ 11 : 7‬ונחך כלנא‪72‬‬
‫ואחד ונחן תקאת מא כאן‪ 74‬קט עבידן־‪ 75‬גואסיס‪ 12 : 7،‬ק א ל‬
‫בנו‪73‬‬
‫להם לא בל אנמא نو^ه לתנטרו‪ ،9‬כבר אלבלד‪ 3 :‬ן ק א לו נחו עבידך‬
‫ف א בנו‪ ^ 78‬ל ואחד פי בלד כנעאן ואלאצגר ” אליום ענד‬
‫א^נ א״ עשר א‬
‫אבינא ואלואחד‪ 80‬מפקוד‪ 14 :‬ק א ל להם יוסף הו םא קלת לכם אנכם‬
‫גואסיס‪ 15 :‬בהדה אלכלה‪80‬א תמתחנון וחיו؟;׳‪ 8‬פרעון לא‪ 82‬כרגתם מן‬
‫ההנא אלא במגי אכיכם אלאצגר ההנא‪ 16 : 83‬אבעתו בואחד מנכם‪84‬‬
‫ויאכד ^ א כ ם؛‪ 8‬ואנתם תחבסון חתי ימתחן כלאמכם؛‪8‬״ הל אלחק‬
‫מעכם ואלא פחיוה‪،‬؛׳‪ 8،‬פרעון אנכם גואסיס‪ 17 :‬פצמהם אלי אלחפט‪87‬‬
‫תלתה איאם‪ 18 :‬תם קא^ להם‪ 88‬פי אליום אל^ אל^ אצנעו כלה תחיו‪89‬‬
‫בהא פאני ארנקי אללה‪ 19 : 90‬אן כנתם תקאת פואחד מנכם "יחבס פי בית‬
‫חפ<؛ןכם ואנתם א ^ ו ואדו׳‪ 9‬מירה קות מנאזלכם‪ 20 : 92‬ואתו‪ 93‬בא^כם‬
‫אלאצגר א^؟ ויתחקק‪ 94‬כלאמכם ולא תהלכו פצנעו כדא‪ 21 : 95‬תם‬
‫קאלו‪ 9،‬בעצהם לבעץ באלחקיקה אתמון נחן‪ 97‬פי‪ 98‬אכינא אד ראינא‬
‫צ‪ .‬ואלא פחיו^‪ ,‬ד ואם (!) לא וחיוה‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪ .65‬ולמא‪ ,‬ת תם‪.‬‬
‫‪ .64‬לם י^בתוה‪ ,‬ת לא יתבתונה‪.‬‬
‫‪ 08‬לומתאר טעאם‪.‬‬
‫‪ .68‬א‪:‬םא‪ ,‬ת‬
‫‪ .67‬גואסיס אנתם‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬אנתם גואסיס‪.‬‬
‫אלתי‪ ,‬ת‪ 105 ,‬אל^י‪.‬‬
‫‪ .70‬ימתארון‪ 105 ,‬לימתארו‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .69‬לתוארו‪ ,‬ת לתנצרון‪.‬‬
‫ואנמא‪.‬‬
‫‪ . 73‬בוו‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .72‬ונחן כלנא‪ 08 ,‬ובלוא‪.‬‬
‫‪ .71‬טעאמא‪ 08 ,‬טעאם‪.‬‬
‫לימתארון‪.‬‬
‫‪ .75‬קט עבידך‪ ,‬ת‪ 105 ,‬עבידך‬
‫‪ .74‬מא באן‪ 08 ,‬לם יבון (§‪ 102‬א)‪.‬‬
‫‪ 105‬בני‪.‬‬
‫‪ .77‬או؛ננא‪ ,‬ת א^נני'‪ ,‬והקו אתרי ה־י׳‬
‫‪ . 76‬גואסיס‪ 08 ,‬גואסיסא (§‪.)219‬‬
‫קט‪.‬‬
‫‪ ^ . 78‬א בנו‪ ,‬ת‪,‬‬
‫מראה‪ ,‬כי הכוונה לאלף מקצורה‪ ,‬וכן יש כנראה להבין גם את ‪. 105‬‬
‫‪ .80‬ואלואחד‪ ,‬ת‪08 , 105 ,‬‬
‫‪ .79‬ואלאצגר‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬ואצגרנא‪.‬‬
‫‪ 08 , 105‬א؟ בני‪.‬‬
‫‪ .81‬וחיוה‪ ,‬ת‪, 105 ,‬‬
‫‪ 80‬א‪ .‬אלכלה‪ ,‬ע״ע ליין‪ ,‬והשווה מש׳׳ב בס׳ גויטיין‪.‬‬
‫וואחד‪.‬‬
‫‪ .84‬בוא חד‬
‫‪ .83‬ההנא‪ ,‬ת‪ 105 ,‬אלי ההני‪.‬‬
‫‪ .82‬לא‪ ,‬ת‪ 08 , 105 ,‬אן‪.‬‬
‫‪ 08‬חיוה‪.‬‬
‫‪ .85‬ויאכד אכאכם‪ 105 ,‬יאתי באכיבם‪ ,‬ת‬
‫מנכם‪ ,‬ת מנבם בואחד‪ 105 ,‬מנכם ואחד‪.‬‬
‫‪ .86‬ואלא פחיוה‪ ,‬כך ת‪,‬‬
‫‪ 85‬א‪ .‬כלאמכם‪ ,‬ש כלאמכם פנערף‪.‬‬
‫יאתי בה‪ ,‬פ ישכצה‪.‬‬
‫‪ .88‬להם‪ ,‬ת להם יוסף‪,‬‬
‫‪ .87‬אלחפ<؛ן‪ 08 ,‬אלחבס‪.‬‬
‫‪ ;08 , 105‬ד ואם(!) לא וחיוה‪.‬‬
‫‪ .90‬אתקי אללה‪,‬‬
‫‪ .89‬תחיו‪ 08 , 105 ,‬תחיון‪.‬‬
‫וכן נוסף "יוסף״ ב־‪ 105‬בין השיטין‪.‬‬
‫‪ .91‬ואדו‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫ת‪ 105 ,‬אתקי אללה פיכם‪ ,‬וכן בנראה ש; ‪ 105‬א^אף אללה פיכם‪.‬‬
‫‪.94‬‬
‫‪ .93‬ואתו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ואיתו‪.‬‬
‫‪ .92‬מנאזלבם‪ ,‬ש ביותכם‪.‬‬
‫ודו ر§§‪91‬؛ ‪.)328‬‬
‫‪ .96‬קא^ו‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .95‬כ‪+‬־א‪ ,‬ת‪ 08 ,‬כז־אך‪.‬‬
‫ויתחקק‪ 08 ,‬יתחקק‪ ,‬ת חתא יתחקק‪.‬‬
‫‪ .98‬פי‪ 08 ,‬עלא‪.‬‬
‫‪ .97‬באלהקיק؟؛ או؛נמון ™‪ ,١‬ת‪ 08 ,‬לכנא ^ י ן ‪.‬‬
‫קא^‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪37‬‬
‫נפסה פי שדה וצרעה‪ 99‬אלינא ולם נקבלה׳ לדלך‪ 2‬נאלתנא הדה‬
‫אלשדה‪ 22 :‬פ ^ א ב ה ם ראובו קאילא אלם אקל לבם ’ לא תכסו עליה‬
‫פלם תקבלו> ואלאן פהודאנא מטאלבון؛ בדמה‪ 23 :‬והם לם יעלמו‪ ،‬אן‬
‫יוסף יפהם דלן־ לאנה אוקף ת^מאנא בינה ובינהם‪ 24 :‬פאסתדאד ענהם‬
‫אליהם פבאטבהם ו א ^ מן בינהם שמעון פחבסה‬
‫ובבא תם‬
‫ב ח^ ת ה ם‪ 25 :‬ת ם אמר יוסף פמלית‪ 7‬אועיתהם ברא ורדת‪ 8‬פצצהם‪9‬‬
‫בל רגל‪°‬י אלי גולקה ואעטי להם זאדא״ ללטריק פלמא צנע בהם‪2‬׳‬
‫ב^אף‪ 26 :‬ח מלו מירתהם עלי חמירהם וסארו מן ^ ם‪ 27 :‬ופתח‬
‫אלואחד‪3‬׳ גולקה ליעטי עלפא‪4‬׳ לחמארה פי אלמבית פראי פצתה‬
‫פאז־א בהא פי ועאיה‪ 28 :‬פקאל לאבותה קד רדת פצתי והודא הי‪ 5‬׳ פי‬
‫ועאיי‪،‬׳ פנפרת קלובהם וזעג בל ואחד‪ 7‬׳ מע אביה קאילין מא ^א צנע‬
‫אללה בנא‪ 29 :‬תם גאו אלי יעקוב אביהם אלי בלד כנעאן פקצו עליה‬
‫גמיע‪8‬׳ מא נאלהם ק אי^ן‪ 9‬׳‪ 30 :‬כאטבנא א ^ ^ ^ סיד אלבלד‪ 20‬בצעובה‬
‫וא^המנא בגסאסה א^ב^ד‪ :‬ו‪ 3‬פקלנא לה נחן תקאת ^ם נבן קט‬
‫^אסיס׳‪32 : 2‬ובחן אתנא‪ 22‬עשר ^ א בנו‪ 23‬אבינא‪ 24‬אלואחד‪ 25‬מפקח־‬
‫ו א ל א ^ “ ענד אבינא‪ 24‬אליום פי בלד בנעאן‪ 33 :‬פקאל ^נא אלרגל‬
‫فאב ه אלואחד‬
‫סיד‪ 27‬א^ב^ד בהדא אלכלה ‪,‬؛■‪ 28‬אעלם אנבם תקאת א‬
‫דעו ענדי וקות מאנזלבם ^‪ ” ١‬ואמצו‪ 34 :‬ואתוני‪0‬ג בא^בם אלאצגר‬
‫ק‪.‬בהדה אלכלהדבכלה‪.‬‬
‫‪ . ١‬נקבלה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬נקבל‬
‫‪ . 99‬וצרעה‪ ,‬ת יתרצע‪ 08 ,‬ותצרע (קרא בשניהם‪ :‬יתצרע)‪.‬‬
‫‪ .3‬אקל לכם‪ 08 ,‬אקנל לכם‪ ,‬ת אקנל לכם‬
‫‪ . 2‬לדלך‪ 08 ,‬ולדלך‪.‬‬
‫מנה‪.‬‬
‫‪ . 5‬ואלאן פהודאנא מטאלבנן‪08 ,‬‬
‫‪ .4‬תקבלו‪ ,‬ת קבלתם (!‪205§ ,‬ב)‪.‬‬
‫קאילא‪.‬‬
‫ואלאן(!) הודי נחן מטאלבין‪ ,‬ת והוו־א נחן מטאלבין‪ ,‬ש ל^לר נחן מטאלבון; גם בכתב יד‬
‫‪ .7‬פמלית‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ומלת (§§‪;98‬‬
‫ه‪ .‬יעלמו‪ 08 ,‬יעלמן‪.‬‬
‫אחד של ד‪ :‬פהודא נחן‪.‬‬
‫‪ .9‬دذذ ص‬
‫‪ .8‬ורדת‪ ,‬ת ורדדת (§‪ ,87‬אם אינו בניין שני)‪ ,‬ובדומה בהמשך‪.‬‬
‫‪ 06‬וב)‪.‬‬
‫‪. ١١‬‬
‫‪ . 10‬רגל‪ ,‬ת אמר (= אמרו‪ ,‬נראה עירוב של אמרו ו־מר* > מר)‪.‬‬
‫‪ 08‬פ ^ ה ם‪.‬‬
‫‪ . 12‬פלמא צנע בהם‪ ,‬ת פצנע‬
‫ואעטי להם זאדא‪ 08 ,‬ואעטו זאדא‪ ^ ,‬א ע ט ו זואדא‪.‬‬
‫‪ . 14‬ליעטי עלפא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ליטרח‬
‫‪ . 13‬אלואחד‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אחדהמא (§‪49‬ה)‪.‬‬
‫להם‪.‬‬
‫‪ . 17‬ואחד‪ 08 ,‬אמד (השווה לעיל‬
‫‪ . 16‬ועאיי‪ 08 ,‬ועאי‪.‬‬
‫‪ . 15‬הי‪ ,‬ת הו‪.‬‬
‫קתא‪.‬‬
‫‪ . 19‬קאילין‪08 ,‬‬
‫‪ . 18‬פקצו עליה גמיע‪ ,‬ת ואכברוה בגמיע‪.‬‬
‫הע׳ ‪.) 10‬‬
‫‪. 21‬‬
‫‪ .20‬כאטבנא אלרגל סיד אלבלד‪ ,‬ת אן אלרגל סייד אלבלד כאטבנא‪.‬‬
‫וקאלו‪.‬‬
‫‪ . 23‬אכא‬
‫‪ . 22‬או؛ננא‪ ,‬ת או؛נני׳‪.‬‬
‫נכן קט גואסיס‪ ,‬ת‪ 08 ,‬נכון ק ט גואסיסא (§‪.) 219‬‬
‫‪ . 25‬אלואחד‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ . 24‬אב^א‪ 08 ,‬אבונא (§‪217‬س)‪.‬‬
‫בנו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אך בני‪.‬‬
‫‪ . 27‬סיד‪ ,‬ת‬
‫‪ .26‬ואלאכר‪ ,‬ת ואלאצגר (הנקודה שייכת ל־ג = גין)‪.‬‬
‫אחדנא‪.‬‬
‫‪ . 29‬אכאכם אלואחד דעו ענדי וקות‬
‫‪ . 28‬בהדה אלכ؟ה‪ ,‬כך ת‪ ;08 ,‬ד בכלה‪.‬‬
‫מולא‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫רב ‪ ٨١٦٧٠‬גאון‬
‫חתי אעלם אנכם לסתם׳‪ 3‬בגואסיס ואנתם תקאת أ ^ ذ^ده אעטי לכם‬
‫ותתגרון‪ ١٠ 32‬אלב^ר‪35 :‬פבינאהם יפרגון אועיתהם פא^א בצרה פצה כל‬
‫רגל פי ועאיה פלמא ראו צרר פצצהם הם ואבוהם‪ 33‬פפזעו‪ 36 : 34‬תם‬
‫קאל להם יעקוב אבוהם קד אתכלתמוני יוסף מפקוד ושמעון מחבוס‬
‫ובנימן מטלוב עלי אגתמעת הדה כלהא‪ 37 :‬ק א^ לה ראובן אתכל‪35‬‬
‫אבני‪ 3،‬אן לם אגבה‪ 37‬אליך אעטניה*‪ 3‬ואנא ארדה אליך‪ 38 :‬ק א ל לא‬
‫ינחדר אבני מעכם ^אן אכאה‪ 39‬קד מאת והו וחדה קד בקי‪ 40‬פאן ואפתה‬
‫אלמניה פי אלטריק א ^ י תמצון פיה׳‪ 4‬אנזלתם שיבתי בחסר^ אלי‬
‫אלתרי‪:‬‬
‫מג ו ואלגוע שדיד פי אלבלד‪ 2 :‬פלמא פרג‪ 42‬מן אכ^ אלמירה אלתי‪43‬‬
‫אתו בהא מן מצר קא^ להם אבוהם ארגעו אמתארו ^נא קלילא מן‬
‫טעאם‪ 3 : 44‬ק א ^ לה יהודה אן אלר^ל נאשדנא וקאל לנא^ ^א תרו וגהי‬
‫אלא ואכוכם‪ 4،‬מעכם‪ :‬ه פאן ב^נ ת א ^ א " מענא אנחדרנא‬
‫ואמתרנא‪ 48‬לך טעאמא‪ 5 :‬ו אן ^ם תבעתה‪ 49‬לא‪ 50‬ננחדר לאן א ^ ^ ל‬
‫קא^ לנא ^א תרו וגהי א^א ואכוכם‪ 46‬מעכם‪ 6 :‬ק א^ אסראיל ולם‬
‫אסאתם׳؛ אלי‪ 52‬פאכברתם א ^ ^ ^ אן קד בקי ” ^כם אך‪ 7 :‬ק אלו אנה‬
‫סאלנא אל^ל*؟ ^ א וען תאלידנא‪ 55‬וקאל‪،‬؛ הל ^אד אבוכם באק והל‬
‫בקי״ לכם א^ פאכברנאה עלי סביל הז־א אלכלאם הל עלמנא‪ 58‬אנה‬
‫סיקול אחדרו א^אכם‪ 8 :‬ת ם ק^^ יהודה לאסראיל אביה אבע^‬
‫באלג^אם מענא ’؟ ונמצי ונחיא ולא נמות נחן ואנת ואטפאלנא‪ 9 :‬אנא‬
‫‪ .30‬ואתמי‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫מנאזלכם כדו‪ ,‬ת דעו ענדי ואחד מנכם וכדו קות מנאזלכם‪.‬‬
‫‪ .32‬ו ^ א כ ם אעטי לכם‬
‫‪ .31‬לסתם‪ ,‬ת ליס (§‪ 206‬א)‪ 08 ,‬תקאת ליס‪.‬‬
‫ואיתוני‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫ف אכ ه ואתגרו‪ ,‬ת ואעטיכם אכיכם (§‪ 2 ١7‬בי‪ )1‬ואתגרו‪.‬‬
‫ותתגרון‪ 08 ,‬ואעטיכם א‬
‫‪ .3$‬א^כל‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ . 34‬פפזעו‪ 08 ,‬פזעו‪.‬‬
‫ואבוהם‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ואביהם‪ ,‬ובדומה בהמשך‪.‬‬
‫‪ . 36‬אבני‪ ,‬ת‬
‫תתכל (לכאורה נדמה‪ ,‬כי " א תכל׳׳ הובן כציווי ובמקומו בא עתיד)‪.‬‬
‫‪ . 39‬אכאה‪,‬‬
‫‪ . 38‬אעטניה‪ ,‬ת אעטיניה‪.‬‬
‫‪ ^ . 37‬ב ה‪ ,‬ת אגיבה‪.‬‬
‫אבנאי‪ 08 ,‬אבנאיי‪.‬‬
‫‪ .41‬תמצון פיה‪ 08 ,‬רנמצון‬
‫‪ .40‬והו וחדה קד בקי‪ ,‬ת ובקי הו וחדה‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬אכיה‪.‬‬
‫‪ .44‬טעאם‪,‬‬
‫‪ .43‬אלתי‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אלז־י‪.‬‬
‫‪ .42‬פרג‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פרגו‪.‬‬
‫בה‪ ,‬ת תסלכון פיה‪.‬‬
‫‪ .47‬אכאנא‪,‬‬
‫‪ .46‬ואכוכם‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ואכיכם‪.‬‬
‫‪ 5‬م לנא‪ ,‬ב־^ ^ ת א‪.‬‬
‫ת אלטעאם‪.‬‬
‫‪ .49‬תבעתה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬תבעת‬
‫‪ .48‬ואמתרנא‪ ,‬ת ואמתארנא‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬באכינא‪.‬‬
‫‪.S3‬‬
‫‪ . 52‬אלי‪ ,‬ת לי‪.‬‬
‫‪ .51‬אסאתם‪ 08 ,‬אסי^ם (§‪8‬ص‬
‫‪ .50‬לא‪ 08 ,‬לם‪.‬‬
‫בה‪.‬‬
‫‪^ . 55‬א^ידנא‪,‬‬
‫‪ .54‬סאלנא אל^^< ת‪ 08 ,‬סאל (בלבד)‪.‬‬
‫קד בקי‪ ,‬ת באקי (§‪.) ١14‬‬
‫‪ .57‬באק והל ב קי‪ ,‬ת ב א קי( §‪ ) 114‬והל‬
‫‪ . 56‬וקאל‪ ,‬ת קאילא‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬תיאלידנא‪.‬‬
‫‪ .59‬מענא‪ 08 ,‬מענא ונקום‪ ,‬ת מעי ונקום‪.‬‬
‫‪ .58‬עלמנא‪ ,‬ת נעלם‪.‬‬
‫מוגוד‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪39‬‬
‫אצמנה ומן ידי תטלבה פאן לם אגבה‪ ،0‬אליך ואצעה בין ידיך פאנא‬
‫מכטיי ‪ ،‬לך טול אלזמאן‪ ١٠ :‬לולא אנא תלבתנא לכוא קד רגענא‪،2‬‬
‫מדתין‪ 11 :‬ק א ל להם אסראיל אבוהם אן כאן כ^אך פאצנעו‪ ،3‬כלה כדו‬
‫מן פאכהה‪ ،4‬אלבלד פי אועיתכם ואהדרוהא‪ ،5‬ללרגל הדיה קלי^ תריאק‬
‫וקליל עסל וכרנוב‪ ،،‬ושאה בלוט ובטם ולוז‪ 12 :، 7‬וצעפא מן אלפצה‬
‫כדו‪ ،8‬מעכם ו א ל פ ^ אלמדדוד^ פי פואה‪ ،9‬אועיתכם רדוהא‪ 70‬מעכם‬
‫לעל כאןי״ סהוא‪ 3 :‬ן וכדו אذ אכ ه וקומו וארגעו‪ 72‬אלי א ^ ד ^‬
‫‪ 4‬ןו אלט איק אלכאפי יעטיכם‪ 73‬רחמה בין ידיה‪ 74‬ויטלק ” לכם א^אכם‬
‫אלאכר‪ 7،‬ובנימין‪ 77‬ואנא אכאף אן א^כל כמא תכלת‪ 5 :‬ופאכד‪78‬‬
‫א^קום אלהדיה‪ 79‬וצעפא מן א ל ^ ^ אכז־וה‪ 80‬מעהם ובנימין פקאמו‬
‫ואנחדרו אלי מצר ווקפו בין ידי יוסף‪ 16 :‬פלמא דאי יוסף אן׳‪ 8‬בנימין‬
‫מעהם קא^ לחאגבה אדכל אלקום אלי׳‪ 8‬אלמנזל ואדבה דבחא‬
‫ואצלחה‪ 83‬פאן מעי יאכלון אלקום‪ 84‬פי אל^היר؟‪ 17 ::‬פצנע א ^ ^ ^ כמא‬
‫קא^ לה؟‪ 8‬יוסף פאדכלהם א ^ מנזלה‪ 18 :‬ולמא ראי א^קום אנהם‪8،‬‬
‫אדכלו א^י מנזל יוסף וקאלו בסבב אלפצה אלמרדוד^‪ 8‬פי אועיתנא פי‬
‫אלאבתדא נחן מדכולון‪ 88‬ליתסבב עלינא ויתגנא עלינא‪ 89‬ויאכדנא‬
‫עבידא וחמירנא מלכא‪ 19 :‬פתקדמו אלי ח ^ ב יוסף וכלמוה ענד באב‬
‫‪ .62‬רגענא‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .61‬פאנא מכסי‪ ,‬ת‪ 08 ,‬כנת כאטיא‪.‬‬
‫‪ .60‬؛^בה‪ ,‬ת אגיבה‪ 08 ,‬אגי בה‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪ .64‬פאכה؟;‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פואכה‪.‬‬
‫‪ .63‬פאצנעו‪ ,‬ת אצנעו (§‪.) 300‬‬
‫‪ 08‬ת ר ד דנ א‪.‬‬
‫‪ .67‬ושאה בלוט ובטם ולוז‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪^ .66‬רנוב‪ ,‬ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫ואחדרוהא‪ ,‬ת ואחדרו‪.‬‬
‫‪ .68‬כדו‪ 08 ,‬כדוה‪ ,‬ת כז־והא‪,‬‬
‫שהבלוט ובטמא (כך ‪ ;08‬ת ובוטמא‪8§ ,‬כ) ולהא‪.‬‬
‫‪ .69‬פואה‪ ,‬במקו□ אפואה‪,‬‬
‫והשווה על הכינוי ג׳ק׳׳ר סדרה חדשה ס׳׳ג‪ 972 ,‬ן‪.34 ,‬‬
‫‪ . 70‬רדוהא‪٨ ,‬‬
‫§‪ ; 131‬ת פואת‪ ,‬והוא כנראה פרי הבנה מוטעית כריבוי שלם נקבה‪.‬‬
‫‪ .72‬ו א ^ עו‪ 08 ,‬ארגעו‬
‫ו ‪ . 7‬לעל כאן‪ 08 ; 220§ ,‬לעל כאנה׳ (§‪ 27‬א‪.)0‬‬
‫רדוה‪.‬‬
‫‪ .75‬ויטלק‪,‬‬
‫‪ . 74‬ידיה‪ 08 ,‬ידי א ל ר ^‬
‫‪ .73‬יעטיכם‪ 416§ ,‬א‪.‬‬
‫(§‪ ,)328‬ת אנחדרו‪.‬‬
‫‪ . 77‬ובנימין‪ ,‬ת‪ 08 ,‬מע‬
‫‪ . 76‬אלאכר‪ ,‬ת אלאצגר(!)‪.‬‬
‫ת‪ 08 ,‬חתא‪/‬חתי יטלק‪.‬‬
‫‪ . 79‬אלהדי^‪ 08 ,‬הדה‬
‫‪ .78‬פאכד‪ 08 ,‬פאכז־ו (§‪ 82‬ן א‪ ,‬סוף)‪.‬‬
‫בנימין‪.‬‬
‫‪ .82‬אלי‪ ,‬ב־ת ו־‪08‬‬
‫‪ .81‬אן‪ ,‬ב־ת ו־‪^ 08‬י^א‪.‬‬
‫‪ .80‬אכדוה‪ ,‬ת א ^ ו ‪.‬‬
‫אלהדייה‪.‬‬
‫‪ .84‬פאן (§‪ 342‬א) מעי‬
‫‪ .83‬ואצלחה‪ ,‬ש (כפי הנראה) ואצלח מא תז־בחה‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .85‬לה‪ ,‬ב־ת‬
‫יאכלון אלקום‪ 08 ,‬פאן א^קום יאכלון מעי‪ ,‬ת לאנהם יאכלון מעי‪.‬‬
‫‪ .86‬ולמא ראי אלקום אנהם‪ ,‬תרגם מלשון ראיה‪ ,‬ואילו הנוסחאות האחרים‬
‫ליתא‪.‬‬
‫הבינוהו מלשון יראה (השווה הערת ד); ת פכאפו א^קום א^ (וכן כנראה י‪ ,‬פ)‪ 08 ,‬פכאף‬
‫‪ .87‬אלמרדודה‪ 08 ,‬אלז־י רדת‪ ,‬ת א ^ י רדדת‪ .‬מדכולון(§‪ ,)68‬ת ^ ד ^ ו ן‪,‬‬
‫אלקום א^‪.‬‬
‫‪ .89‬ליתסבב עלינא ויתגנא עלינא‪ ,‬ת ליתגנא עלינא ויתסבב‬
‫‪ 08‬מדכלין‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫אלבית‪ 20 :‬וקאלו יא ‪ ٦١٠‬אנא אנחדרנא פי אלאבתדא‪ 90‬נמתאר‬
‫טעאמא׳‪ : 9‬ו ‪ 2‬פלמא צרנא אלי אלמבית פתחנא אועיתנא פאדא בפצה‪92‬‬
‫כל ^ ל פי ועאיה פצתנא‪ 95‬בוזנהא פרדדנאה‪ 94‬מענא‪ 22 :‬ופצה אכרי‬
‫אחדרנאהא מענא לנתמתאר סעאמא׳‪ 9‬ולם؟ ’ נעלם מן ציר פצתנא פי‬
‫אועיתנא‪ 23 :‬ק א ל להם‪ 9،‬סלאם לכם לא ^ א פ ו אלאהכם ואלאה‬
‫אביכם רזקכם כנזא פי אועיתכם ואמא פצתכם‪ 97‬פקד צארת‪ 98‬אל؟ תם‬
‫אכרג אליהם שמעון‪ 24 :‬ול מא אדכל אלרגל‪ 99‬אלקום אלי ביתי יוסף‬
‫אעטאהם‪ 2‬מאא פגסלו ארגלהם וטרח ק^א לחמירהם‪ 25 :‬והיו אלהדיה‬
‫אלי אן ذ א יוסף פי אלטהירה לאנהם סמעו אן ן؛!ם יאכלוף טעאמא‪:‬‬
‫‪ 26‬ול מ אن א יוסף אלי מנזלה* אדכלו‪ 5‬אלהדיה אלתי מעהם אלי מנזלה‪6‬‬
‫וסגדו לה עלי אלאר^‪ 27 :‬פסאלהם ען סלאמתהם וקאל‪ 7‬הל עאד‪8‬‬
‫אבוכם אלשיך אלדי קלתם‪ 9‬באק‪°‬י והל הו סאלם‪ 28 :‬ק אלו עאד עבדך‬
‫אבונא באק״ והו סאלם וכרו וסגדו‪ 29 :‬תם רפע עיניה‪2‬׳ פנצור‪3‬׳ בנימין‬
‫אכיה‪4‬ז אבף׳ אמה פקאל אהדא‪،‬י אכיכם‪7‬׳ אלצגיר‪8‬׳ אלדי קלתם‪8‬יא‬
‫לי ” פקאל אללה ירוף עליך‪ 20‬יא בני ’‪ 30 : 2‬פאסרע יוסף ממאז‪2‬א האגת‬
‫רחמתה עלי א^ ה ” פטלב אן יבכי ודכל א^י א ל ^ ר ובכא ^ ם‪ 31 :‬פגסל‬
‫וגהה פכרג ו א ת ^ ק “ וקאל קדמו אלטעאם‪ 32 :‬פקדמו “ לה וחדה ולהם‬
‫‪.92‬‬
‫ן ‪ .9‬טעאמא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬טעאם‪.‬‬
‫‪ .90‬פי אלאבתדא‪ ,‬ת באלאבתדא‪.‬‬
‫עלינא‪.‬‬
‫‪ .94‬פרדדנאה‪ ,‬ת‬
‫‪ .93‬פצתנא‪ ,‬ת פצצנא‪.‬‬
‫בצרה פצה‪.‬‬
‫בפצה‪08 ,‬‬
‫‪ .97‬פצתכם‪08 ,‬‬
‫‪ .96‬להם‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫‪ .95‬ולם‪ ,‬ת‪ 08 ,‬לם‪.‬‬
‫פרדדנאהא‪.‬‬
‫‪ . 1‬ב י ת ‪ ,‬ת‪0 8 ,‬‬
‫‪ .99‬אלרגל‪ ,‬ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .98‬צארת‪ 08 ,‬צארה׳‪.‬‬
‫פצצתכם‪.‬‬
‫‪ . 3‬אן ءه יאבלון‪ 08 ,‬אנהם יאבלון‬
‫‪ . 2‬אעטאהם‪ 08 ,‬פאעטאהם‪ ,‬ת ואעטא‪.‬‬
‫מנזל‪.‬‬
‫‪ .5‬אדכלו‪ 08 ,‬אדכלו אליה‪,‬‬
‫יוסף אלי אלבית‪.‬‬
‫יוסף אלי ממלה‪ ,‬ת‬
‫‪.4‬‬
‫תם‪.‬‬
‫‪ . 7‬וקאל‪08 ,‬‬
‫‪ .6‬אלתי מעהם אלי מנזלה‪ ,‬ת אלז־י מעהם (בלבד)‪.‬‬
‫ת גאבו לה‪.‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬באק‪ ,‬ת באקי‬
‫‪ .9‬אלז־י קלתם‪ ,‬ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .8‬עאד‪. 295§ ,‬‬
‫קאל‪.‬‬
‫‪ . 13‬פנ ט ר‪ ,‬כאן‬
‫‪ 2‬ו‪ .‬עיניה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬עינאה (§‪ 125‬ג)‪.‬‬
‫‪ . ١١‬באק‪ 08 ,‬בא‪7‬ןי‪.‬‬
‫(§‪ 14‬ו )‪.‬‬
‫‪ . 14‬א ^ ה‪ ,‬ד‪ ,‬ק‪ ,‬פ‬
‫מתחיל הקטע שב־צ‪ ,‬וביססתי את הפנים עליו‪ ,‬ו^א על ד; ל פראי‪.‬‬
‫‪ . 15‬אבן‪ ,08 ,‬ב‪ ,‬ש‪ ,‬פ אבן שקיקה‪ ,‬ושימוש זה של שקיקה‪ ,‬המציינת כאן את‬
‫אכאה‪.‬‬
‫האם עצמה‪ ,‬אינו ידוע לי ממקור אחר ונראה לכאורה הרחבת השימוש של ״‪ ١٨‬שקיקה״‪,‬‬
‫ר" ל הוא אחיו גם מצד האם (לא רק מצד האב)‪ ,‬אם אינו עירוב נוסחאות של אבן אמה ‪-‬‬
‫‪ . 17‬א^ כ ם‪ ,‬ד‪ ,‬ק א^ כ ם‪ ,‬ולא אעיר עוד על‬
‫‪ . 16‬אה^א‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ה^א‪.‬‬
‫שקיקה‪.‬‬
‫‪ ١8‬א‪ .‬קלתם‪ ,‬פ‬
‫‪ . ١8‬אלצגיר‪ ,‬ד‪ ,‬ת‪ ,08 ,‬ק אלאצגר‪.‬‬
‫שינויי נוסח כאלה‪.‬‬
‫‪ 9‬ן ‪ .‬לי‪ ,‬בכמה נוסחאות נוספה כאן תשובה‪ :‬פ קאלו נעם‪ ,‬ש פקאלו נעם‪,‬‬
‫דכרתמוה‪.‬‬
‫‪ . 20‬ירוף עליך‪ 08 ,‬ירופך‪ ,‬ק‪ ,‬פ ירוף בך‪ ,‬ל ירחמך (ו־אללה בא אחריו‬
‫ק קאל לה נעם‪.‬‬
‫‪ . 22‬עלי א ^ ה‪,‬‬
‫‪ 21‬א‪ .‬ממא‪ ,‬ל‪ ,‬פ למא‪.‬‬
‫בני‪37§ ,‬ב; ת‪ 08 ,‬אבני‪.‬‬
‫ולא לפניו)‪.‬‬
‫‪ . 24‬פקדמו‪ ,‬ד‪ ,‬ב פגעלו‪.‬‬
‫‪ .23‬ואתרפק‪ ; 75§ ,‬ד‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ו^רפק‪.‬‬
‫ב־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫תפסיד‬
‫‪41‬‬
‫וחדהם וללמצרייף‪ 2‬אלדיף‪ 2‬יאכלון מעה וחדהם לאן אלמצרייף‪ 2‬לא‬
‫יסתגיזון‪ 28‬אן יאכלו‪ 29‬מע אלעבראניין טעאמאי■‪ 30‬לאן טעאמהם׳‪3‬‬
‫מכרוה ענדהמ‪ 33 :‬ו א ^ ס ה ם בין ידיה אלבכר‪2‬ג פי מרתבתה״ ואלצגיר‬
‫פי מרתבתה ואבהתש■‪ 34‬אלקום בעצהסי‪ 35•1‬לבעץ‪ 34 : 3،‬פהמל זלאת מן‬
‫בין ידיה ” אליהם פכאנת זלה בנימין אכ^ד מן זלאתהםא‪8‬ג ה אצעאף‬
‫ושרבו מעה חתי סכרו‪:‬‬
‫מד ו פאמר‪ 39‬וכילה‪39‬א וקאל לה ’י‪ 4°‬אמלא ’‪ 4‬אועית‪ 42‬אלקום טעאמא‬
‫כמא‪42‬א יטיקון חמלה וציר‪42‬ב פצה כ^ רגל פי ועאיה‪ 2 :‬וגאמי ن אם‬
‫א^פ ‪ 3‬צירהא‪ 43‬פי פא‪ 44‬ועא “* אלאצגר מע פצה מירתה פצנע כמא‬
‫קאל לה‪ 45‬יוסף‪ 3 :‬פלמא אצי‪ 4،‬אלצבח ‪4،‬א אטלק אלקום הם‬
‫וחמירהם‪4،‬ב ‪ 4 :‬הם כרגו‪ 47‬מן אלקריה‪47‬א ולם‪ 48‬יבעדו אד‪ 49‬קאל יוסף‬
‫ר‪ .‬מע אלעבראנייו טעאמא‪ ,‬ב־צ נכתב טעאמא מע אלעבראניין‪ ,‬אר מעל טעאמא נכתבה ذ‬
‫ת‪ .‬בעצהם‪ ,‬צ בעטהם‪ ,‬אד‬
‫ש‪ .‬ואבהת‪ ,‬ב־צ ה־א כתובה ביו השיטין‪.‬‬
‫ומעל מע א‪.‬‬
‫א‪ .‬אכתר ‪ ٦٠‬זלאתהם‪ ,‬כד תוקו בשולי צ! צ פנים‪ :‬אכבד מנהם‪.‬‬
‫מעל ה־ט נכתבה ف‪.‬‬
‫ב‪ .‬וקאללה‪ ,‬ב־צ הושלם "ל ה" בשוליים‪.‬‬
‫‪^ . 27‬אן אלמצריין‪ ,‬ת‪ 08 ,‬לאן‬
‫‪ . 26‬א ל ^ו‪ ,‬ת‪ ,‬ב א * י ‪.‬‬
‫‪ . 25‬וללמצריין‪ 08 ,‬וללמצריון‪.‬‬
‫‪ . 29‬יאכלו‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .28‬יסת^זון‪ 08 ,‬יסתגיזו‪.‬‬
‫אלמצריון‪ ,‬ד‪ ,‬ב ממא אלמצריון‪.‬‬
‫‪ . 30‬מע אלעבראניין (ד אלעבראניו [§‪ ,] 135‬ב אלעבראניון) טעאמא‪ ,‬ב־צ‬
‫יאכלון‪.‬‬
‫‪ . 31‬לאן‬
‫נכתב טעאמא מע אלעבראניין‪ ,‬אך מעל טעאמא נכתבה ذ ומעל מע א‪.‬‬
‫טעאמהם‪ ,‬כך‪ ,‬מלבד צ ו־‪ ,08‬גם י ‪٦‬؛؛‪ ,‬עי׳ ד שם; ת לאנה‪ ,‬ד‪ ,‬ב פאנה; ב־ל תרגום "כי‬
‫‪ .33‬פי מרתבתה‪ ,‬ד‪ ,‬ב‬
‫‪ .32‬אלבכר‪ ,‬ת אלכביר‪.‬‬
‫תועבה הוא למצרים" ליתא‪.‬‬
‫‪ .34‬ואבהת‪ ,‬ב־צ ה־א כתובה בין השיטין؛ ק‪ ,‬פ ובהת‪ ,‬ת‬
‫כבכורתה‪ ,‬ק כבכוריתה‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪ .35‬בעצהם‪ ,‬צ בעטהם (§‪ ,)23‬אך מעל ה־ט נכתבה צ; ק אלרגל‪.‬‬
‫ואבתהג‪.‬‬
‫^ ‪ . 3‬פחמל זלאת מן בין ידיה‪ ,‬ד‪ ,‬ב פארסל‬
‫לבעץ‪ ,‬ת‪ 08 ,‬א^י בעץ‪ ,‬ק מע צאחבה‪.‬‬
‫בזלאת (ב בסלאת)‪ ,‬מן ענדה; בדבר זלה ע׳׳ע ליין; ב־ל כ^ הקטע שונה‪ 3 :‬על להם נציבא‬
‫נציבא לכל ואחד מן אלטעאם אל^י קדאמה וזאד בניאמין עלי אנצבתהם כמסה‬
‫‪ .38‬אכ^ר מן זלאתהם‪ ,‬כך כל הנוסחאות וכן תוקן בשולי צ; צ פנים‪ :‬אכבר‬
‫אנצב^‪.‬‬
‫‪ 39‬א‪ .‬וכילה‪ ,‬ל כאזנה‪ ,‬ק א^־י עלי‬
‫‪ .39‬פאמר‪ ,‬ד‪ ,‬ב ו؛נם אמר יוסף‪.‬‬
‫מנהם‪.‬‬
‫‪ .41‬אמלא‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .40‬וקאל לה‪ ,‬ב־צ הושלם " ל ה" בשוליים; ת קאילא‪.‬‬
‫ביתה‪.‬‬
‫‪42‬א‪ .‬כמא‪ ,‬ק‪ ,‬פ חסב‬
‫‪ .42‬אועית‪ 27§ ,‬א‪ ;8‬ד‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אועי^‪.‬‬
‫אמ^ (§‪.)98‬‬
‫‪ .43‬וגאמי ن א ه א ^ פ ^؛ צירהא (‪ 08‬צירה‪ ,‬ד‪ ,‬ב ציר‪ ,‬ת‬
‫‪42‬ב‪ .‬וציר‪ ,‬ל ואגעל‪.‬‬
‫מא‪.‬‬
‫‪ .44‬פא‪ 217§ ,‬ד; ד‬
‫תציירה)‪ ,‬ל וכד גאמי א ל פ ^ ^ ע ל ה‪ ,‬ק‪ ,‬פ ויציר ؛אמי א ל פ ^‪.‬‬
‫‪ .45‬קאל לה‪ ,‬ת קאל‪ ,‬ק‪ ,‬פ אמר‬
‫‪ 44‬א‪ .‬ועא‪ ,‬ל ואע‪.‬‬
‫פם; ב־ת‪ 08 ,‬ו־ל ליתא‪.‬‬
‫‪46‬ב‪ .‬הם וחמירהם‪ ,‬ק‪ ,‬פ‬
‫‪46‬א‪ .‬אלצבח‪ ,‬ת אלצבאח‪.‬‬
‫‪ .46‬אצי‪.98§ ,‬‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ 47‬א‪ .‬אלקרי^‪ ,‬ל‬
‫‪ .47‬כרגו‪ ,‬ד‪ ,‬ת‪ ,7 ,‬ק‪ ,‬פ קד כרגו‪.‬‬
‫וחמירהם‪ ,‬ל וחמירהם מעהם‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫לוכילה קום״؛ פאכלבהם‪5°‬א פאדא לחקתהם קל להם לם‪0‬־ב כאפיתם‪50‬נ‬
‫^ א בדל כיראי‪ 5 : 5‬אליס הד א אלדי ישרב פיה מולאי ’׳ ” והו אנמא‬
‫אמתחוכם ” ” בה אסאתם‪ 53‬פי מא‪ 54‬צנעתם‪ 6 :‬פלחקהם וכלמהם‬
‫ב^לך‪ 7 :*54‬וקאלוד׳‪ 55‬לה לא‪ 5،‬יקול‪ 57‬סיידי הדא‪ 58‬אלכלאם עבידך‬
‫מעא^ין ’‪ 5‬מן אן יצנעו‪ ،0‬מתל הדא אלאמר‪ 8 :‬הודא‪،0‬א פצה וגדנאהא׳‪،‬‬
‫פי פואה‪ ،2‬אועיתנא רדדנאהא؛‪ *،‬עליך “ ‪ ٦٠‬בלד כנעאן פכיף נסרק מן‬
‫בית מולאך‪،3‬א פצה‪ ،4‬או דהבא‪ 9 : ، 5‬ו מן ‪ ^ ٦‬מעה‪ ،،‬מן עבידך פליקתל‪،،‬א‬
‫ונחן א ^ א נכון לסיידי עבידא‪،،‬ב‪ 10 :‬ק א ל א^אן כמא‪ ،7‬קלתם כ^אך‬
‫הו‪ ،8‬מן ו ^ מעה‪ ،9‬כאן״ לי עבדא ואנתם תכונו ” אבריא‪71‬א ‪ 11 :‬ואסרעו‬
‫וחס‪ 72‬כ^ רגל ועאה‪ 73‬ע ^ אלארץה■‪ 74‬ופתה כ^ ^ ל ועאה‪: 73‬‬
‫‪ 12‬פפתשהא‪ 75‬בדא באלאכבר ואנתהי אלי‪ 7،‬אלאצגר פוגד א ^ א ם פי‬
‫ועא בנימן‪ 3 :‬ו פכרקו ؟ניאבהם ושאל‪ 77‬כ^ רגל ע^י™ חמארה ורגעו א ^‬
‫ג‪ .‬פיה מולאי‪ ,‬צ בר מולאי‪ ,‬אר תוקן ל־פיה (מולאי)‪.‬‬
‫עלי אלארץ‪ ,‬הושלם ב־צ בשוליים‪.‬‬
‫ד‪ .‬וקאלו‪ ,‬צ בטעות‪ :‬וקאל‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪ . 50‬קום‪ 102§ ,‬א; ד‪,‬‬
‫‪ .49‬א^‪ ,‬ב־ת‬
‫‪ .48‬ולם‪ ,‬ת ص‬
‫אלקרי^ גיר בעיד‪.‬‬
‫‪ 50‬ב‪ .‬לם‪ ,‬ל‬
‫‪ 50‬א‪ .‬פאכלבהם‪ ,‬ק פאבלב ורא אלרגאל‪ ,‬ל פאלחקהם‪.‬‬
‫‪ ^ ,٠٠‬קם‪.‬‬
‫‪ . 5 ١‬שרא בדל בירא‪ ,‬גררה אחרי שרא; ד‪,‬‬
‫‪50‬ג‪ .‬כאפיתם‪ ,‬ק‪ ,‬פ באפאתם‪.‬‬
‫למא ^א‪.‬‬
‫‪ .52‬פיה מולאי‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫ב שרא בדל ذ ’^‪ ,‬ל שרא בדל אלשר‪ ,‬ק‪ ,‬פ עלי אלכיר באלשר‪.‬‬
‫‪ 52‬א‪ .‬והו‬
‫בה מולאי‪ ,‬וכן גם צ‪ ,‬אך תוקן ל־פיה (מולאי); ק‪ ,‬פ מולאי פיה‪ ,‬ל פיה סידי‪.‬‬
‫‪ .53‬אסאתם‪ ,‬ד‪ ,‬ב אסיתם‪ ,‬ת לקד‬
‫אנמא אמתחוכם‪ ,‬ק והו יתפאל תפאוה(!)‪.‬‬
‫‪ 54‬א‪ .‬ב^^ך‪ ,‬ק בהז־א‬
‫‪ .54‬פי םא‪ ,‬ד פימא (§ ‪.)46‬‬
‫אסיתם‪ 08 ,‬א^אן אסיתם‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫אלכלאם; ב־ל כל הפסוק שונה‪ :‬פאדרכהם כאזן יוסף וקאל להם הדא אלקו^‪.‬‬
‫‪ . 5 /‬יקול‪,‬‬
‫‪ .56‬ص ת לם‪.‬‬
‫וקאלו‪ ,‬כך לפי ד‪ ,‬ת‪( 08 ,‬וו‪/‬פ)קאלמ צ בטעות‪ :‬וקאל‪.‬‬
‫‪ .59‬עבידך מעא^ין‪ ,‬ד‪ ,‬ת‪ 08 ,‬עבידך מעא^ון‪ ,‬ק‪ ,‬פ‬
‫‪ . 58‬הדא‪ ,‬ת מתל ה^א‪.‬‬
‫ד יקל‪.‬‬
‫‪ .61‬ו^נ א ה א‪ ,‬ת‬
‫‪ 60‬א‪ .‬הוז־א‪ ,‬ל הדה‪.‬‬
‫‪ .60‬יצנעו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬יצנעון‪.‬‬
‫חאשא עבידך‪.‬‬
‫‪ .62‬פואה‪ ,‬ק‪ ,‬פ אפואה‪ ,‬ת פואת‪ ,‬והשווה לעיל העי ‪ 69‬לפרק‬
‫אל^י וגדנאהא (§‪354‬ג)‪.‬‬
‫‪ .63‬ע^יך‪ 08 ,‬אליך‪ ,‬ת‬
‫‪ 62‬א‪ .‬רדדנאהא‪ ,‬ל ורדדנאהא‪.‬‬
‫מג פסוק יב; ב־ל ליתא‪.‬‬
‫‪ .65‬؛הבא‪08 ,‬‬
‫‪ .64‬פצה‪ ,‬ת‪ ,‬י אניה פצה‪ ,‬ל דהבא‪.‬‬
‫‪ 63‬א‪ .‬מולאך‪ ,‬ל סידך‪.‬‬
‫לך‪.‬‬
‫‪ .66‬ומן וגד מעה‪ ,‬ד ומן מוגד מעה‪ 08 ,‬ומן וגד אלגאם‬
‫^הב‪ ,‬ת אני^ ^־הב‪ ,‬ל פצה‪.‬‬
‫‪66‬ב‪.‬‬
‫‪ 66‬א‪ .‬פליקתל‪ ,‬ק פיקתל‪.‬‬
‫מעה‪ ,‬ת אלדי יוגד ענדה‪ ,‬ל פמן וגדתה ענדה‪.‬‬
‫‪ .6 /‬כמא‪ ,‬ש‪ ,‬ק‪ ,‬פ מא; ב־^ הקטע כולו שונה‪:‬‬
‫לסיידי עבידא‪ ,‬ל עבידא לסיידנא‪.‬‬
‫‪ .68‬כז־אך הו‪ ,‬ת‪ ,08 ,‬ק‪ ,‬פ‪,‬‬
‫פקאל להם אלכאזן אפעלוא כמא קלתם מן אגדה מעה‪.‬‬
‫‪ . 71‬תכ«ו‪ ,‬ד‬
‫‪ . 70‬כאן‪ ,‬ת יכון‪ 08 ,‬הו יכון‪.‬‬
‫‪ .69‬מעה‪ ,‬ת ענדה‪.‬‬
‫ש הו כדאך‪.‬‬
‫‪ .73‬ועאה‪,‬‬
‫‪ . 72‬וחט‪ 08 ,‬וטרחו‪ ,‬ק ואחדרוא‪.‬‬
‫‪ 71‬א‪ .‬אבריא‪ ,‬ק‪ ,‬פ בריא‪.‬‬
‫תכונון‪.‬‬
‫‪. 75‬‬
‫‪ .74‬עלי אלאר<؟‪ ,‬הושלם ב־צ בשוליים‪.‬‬
‫ת‪ ,‬פ ועאיה (§‪ 11‬صا م הע׳ ‪.) 10‬‬
‫‪ . 77‬ושאל‪ ,‬ק‪ ,‬פ ואשאל‬
‫‪ . 76‬אלי‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫פפתשהא‪ ,‬ק פפתשה‪ ,‬ד‪ ,‬ת פפתש‪.‬‬
‫‪ . 78‬עלי‪ ,‬ש ועאה עלי‪.‬‬
‫(§‪ , 74‬מחצית שנייה)‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ושל‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪43‬‬
‫אלקריה‪ 8‬״׳‪ 14 :‬פדכל יהודה ואכותה אלי בית יוסף ועאדה‪ 79‬תם פוקעו‪80‬‬
‫בין ידיה עלי אלארץ‪ 15 :‬ו ק אל להם׳‪ 8‬יוסף מא הדא אלצנע‪١^ ^ 82‬‬
‫צנעתם אמא עלמתם‪ 83‬אנה מא ימתחף‪ 8‬רגל מתלי‪ 6 :‬ו ק א ל יהודה מא‬
‫נקול לסיידי ומא נתכלם‪ 85‬ובמא‪ 8،‬נחתג אללה אוקע עבידך בדנובהם‪87‬‬
‫הא נחן עבידא‪ 88‬לסיידי נתן ומן וגד א ^ א ם פי ידהי■‪ 17 : 89‬ק א ל אנא‬
‫מעאד מן אן אצנע הדא׳■‪ 90‬א ל ^ ל אלד־י וגד א ^ א ם פי ידה הו יכון לי‬
‫עבדא ואנתם אצעדו בסלאם “״ אלי אביכם‪ 18 :‬פתקדם אליה יהודה‬
‫וקאל‪90‬ב יא סיידי יתכלם עבדך כלאמה״׳ ‪ 9,‬ב ח ^ סיידי‪ 92‬ולא ישתד‬
‫^ ב ך עלי עבדך פאנך מ^^ פרעוף‪ 9 : 9‬ן כ אן״‪ 9‬סיידים‪ 95‬סאל עבידה‬
‫קאילא הל מוגה־ ^בם אב או א^‪ 20 :‬פקלנא לסיידיי׳‪ 9،‬מוגוד לנא אב‬
‫שיך ואבן שיכוכה צגיר‪ 97‬ו א^ ה קד מאת פבקי הו‪ 98‬וחדה לאמה ואבוה‬
‫ط ؛ ‪ 21 .‬פקלת לעבידך אחדרוה א^؟ אגעל‪ 99‬ענאיתי בהי‪ 22 :‬פקלנא‬
‫לסידנא‪^ 2‬א יטיק אלגלאם אן יתרך אבאה פאן הונ תרכה מאת‪:‬‬
‫‪ 23‬וקלת לעבידך אן לם יחדר״ א^כ ם אלאצגר מעכם פלא תעאודו אן‬
‫ז‪ .‬הדא‪ ,‬ב־צ הושלם בשוליים‪.‬‬
‫ו‪ .‬פי ידה‪ ,‬צ מעה‪ ,‬ותוקן בשוליים ל־פי ידה‪.‬‬
‫ט‪ .‬סיידי‪ ,‬ב־צ סיידי מושלם בשוליים‪.‬‬
‫כלאמה‪ ,‬כר ב־צ‪ ,‬אולם תוקן ל־כלאמא‪.‬‬
‫לסיידי‪ ,‬צ לסיידנא‪ ,‬ותוקן ל־לסיידי‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ . 79‬ועאדה (§‪ ,)295‬ת והו עאדה‪ ,‬ק‪,‬‬
‫‪ 78‬א‪ .‬אלי אלקריה‪ ,‬ל אלקריה‪ ,‬ק אלי אלמדינה‪.‬‬
‫‪ .80‬פוקעו‪ 08 ,‬פוקעו עלי וגוההמא‬
‫פ והו; ב־ל אין תרגום של "והוא עודוו שם"‪.‬‬
‫‪ .82‬מא ה^א אלצנע‪ 08 ,‬מא‬
‫‪ .81‬להם‪ ,‬ב־ד ליתא‪.‬‬
‫(§‪49‬ה)‪ ,‬ל פ ^ דו א קדאמה‪.‬‬
‫הדא אלצניע‪ ,‬ת מא הדה אלצנעה; ב־ל בל הקטע שונה‪ :‬מא הדה אלאעמאל‬
‫‪ .84‬אנה‬
‫‪ .83‬אמא עלמתם‪ ,‬ת הל מא תעלמון‪.‬‬
‫אלתי צנעתבו וביף תגאסרון‪.‬‬
‫מא ימתחן‪ 08 ,‬אנה ימתחן‪ ,‬ו־מא בין השיטין‪ ,‬ד אנה ימתחן‪ ,‬פ אננא ימתחן‪ ,‬ק אנה‬
‫יתפאל‪ 7 ,‬אנה מא(ז) אמתחנכס בה אמתחאנא; ואפשר שהנוסח המקורי ^לא מא‪.‬‬
‫‪.87‬‬
‫ه‪ .8‬ובמא‪ ,‬ת ומא‪.‬‬
‫‪ .85‬ומא נתכלם‪ ,‬ת מא נתכלם‪ ,‬ק‪ ,‬פ נלא נתכלם בה‪.‬‬
‫‪ .88‬עבידא‪ ; 219§ ,‬כך בל בהי״י‪ ,‬אד ד‪08 ,‬‬
‫ב^נובהם‪ ,‬בך בל כהי׳י; אך ד‪ 08 ,‬בדנבהם‪.‬‬
‫‪ .90‬ה^א‪ ,‬ב־צ הושלם‬
‫‪ .89‬פי ידה‪ ,‬צ מעה‪ ,‬ותוקן בשוליים ל־פי ידה‪.‬‬
‫עביד‪.‬‬
‫בשוליים; ת מתל הדא אלאמר; ב־ל בל הקטע שונה‪ :‬חאש לי אן אפעל ה^א אלפעל‬
‫‪ 90‬א‪.‬‬
‫ו א ^ אלברי מע אלגרם ולכן א ל ^ ל אלדי ^ד ת א ^ א ם ענדה פליבן‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪90‬ב‪ .‬וקאל‪ ,‬ק וקאל בטלבה‪.‬‬
‫ואנתם אצעדו בסלאם‪ ,‬ל פאנטלקו אנתם‪.‬‬
‫‪ .92‬בחצרה‬
‫בלאמה‪ ,‬בך ‪ 08‬ו־צ‪ ,‬אולם ב־צ תוקן ל־בלאמא; ת כלאמא; ב־ד ליתא‪.‬‬
‫‪ .93‬פאנך (ת‪ 08 ,‬לאנך) מתל פרעון‪ ,‬ק(י) מן‬
‫סיידי‪ ,‬ד בחצרה מולאי‪ ,‬ק מסמע סידי‪.‬‬
‫‪ .95‬סיידי‪ ,‬בך ת; ב־צ סיידי מושלם‬
‫‪ .94‬באן‪ ,‬ת באן‪.‬‬
‫אגל אנך פי גלאלה פרעון‪.‬‬
‫ه‪ .9‬לסיידי‪ ,‬בך ת; צ לסיידנא‪ ,‬ותוקן ל־ל סי^י; ‪ 08‬ל סי^נ א‪,‬‬
‫בשוליים; ד‪ 08 ,‬סידנא‪.‬‬
‫‪ .97‬צגיר‪ 08 ,‬סגיר (§‪ 18‬ב)‪ ,‬וצורה זו שכיחה בטקסטים תימניים; ב־ל‬
‫ד‪ ,‬ב‪ ,7 ,‬ל לה‪.‬‬
‫‪ .98‬הו‪ ,‬כאן מסתיים צ;‬
‫שונה הקטע בולו‪ :‬ולה ולד צגיר והו אבן בברה ומאת א ^ ה‪.‬‬
‫‪ . 1‬בה‪ ,‬ת פיה‪.‬‬
‫‪ .99‬אגעל‪ ,‬ת חתא אגעל‪.‬‬
‫מבאן ואילך מבוסס הפנים שוב על ד‪.‬‬
‫‪. 4‬י חדר‪ ,‬ת‪ 0 8 ,‬ינחדר‪.‬‬
‫‪ . 3‬פ אן הו‪ 392§ ,‬א‪.‬‬
‫‪. 2‬ל סידנ א‪ ,‬תל סיי די‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫דב סעדיה גאון‬
‫תרו וגהי‪ 24 :‬פלמא צעדנא אלי עבדך אבינא אכברנאה בכלאם סידנא‪: 5‬‬
‫‪ 25‬ול מ א קאל ‪ ،‬אבונא א^ עו א^ותרו' לוא קלילא מן אלטעאם‪:‬‬
‫‪ 26‬קלנא לא נטיק אן ננחדר אן® באן א^ונא אלצגיר ’ מענא אנחדרנא‬
‫^אנא לא נטיק נרא‪°‬י וגה א ^ ^ ל ואכונא אלצגיר‪ 9‬ליס הו מענא‪:‬‬
‫‪ 27‬פקאל עבדך אבונא ^נא אנתם תעלמון אן אתנין ולדת לי זוגתייי‪:‬‬
‫‪28‬פכרג אהדהמא מן ענדי וקלת לעלה קד אפתרס ולם ארה ” אלי‬
‫א^אן‪ 29 :‬פאן אבדתם הד א א ^ א מן ענדי וואפתה אלמניה אנזלתם‬
‫שיבתי בתסר^ א^י א ^ ר א‪0 :‬و ואלאן אן צרת אלי עבדך‪ ’3‬אבי‬
‫ואלגלאם ליס הו‪4‬ז מענא ונפסה מעקודה בנפסה‪ 31 :‬פכמא‪5‬י ירי אנה‬
‫ליס מענא ימות‪6‬׳ ויכונו‪ ’7‬עבידך קד אנזלו שיב^ עבדך אבינא בחסרה‬
‫אלי אל^רא “’ ‪ 32 :‬ואעלם אן ” עבדך ذه{ אלגלאם‪ *°‬מן אביה קאי^א אן‬
‫לם את בה אליך״ פאכון כטיא לך‪ 22‬טול אלזמאן‪ 33 :‬ואלאן יגלס‪23‬‬
‫עבדך מכאן אלגלאם עבדא לסידי ויצעד אלגלאם‪ 24‬מע א^ ת ה‪:‬‬
‫‪ 34‬פאני‪ 25‬אפכר כיף אצעד א^י אבי ואלגלאם ליס הו מעי ‪ 2،‬כילא‪27‬‬
‫אשאהד א^ב^א אלדי ינאלה‪:‬‬
‫מה ‪ ١‬פלם יטק‪ 28‬יוסף אן יתחרךכ■‪ 29‬ל^לך מן כתרה אלוקוף בין ידיה‬
‫כל רגל מן בין ידי ולם יקף אנסאן מעה חין תערף יוסף‪30‬‬
‫פנאדא‬
‫באכותה‪2 :‬פרפע צותה בבכא חתי סמעוה ’‪ 3‬אלמצריון וסמעה ’‪ 3‬אל‬
‫פרעון‪ 3 :‬תם קא^ יוסף לא^ ת ה אנא יוסף הל עאד אבי באק פלם‬
‫יטיקו‪ 32‬אן י^בוה ממא דהשו בין‪ 33‬ידיה‪ 4 :‬ק א ^ להם תקדמו אל؟‬
‫כ‪.‬יתחרך‪,‬דיתרפק‪.‬‬
‫‪ .7‬אשתרו‪ ,‬ת‬
‫ه‪ .‬ולמא קאל‪ 08 ,‬ולמא קאל לנא‪ ,‬ת פקאל‪.‬‬
‫‪ .5‬סידנא‪ ,‬ת ‪.١٦١١٠‬‬
‫‪ . 10‬נרא‪ ;334§ ,‬ת‬
‫‪ .9‬אלצגיר‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אלאצנר‪.‬‬
‫‪ .8‬אן‪ ,‬ת אלא אן‪.‬‬
‫אמתארו‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫‪ . 11‬ארננין ולדת לי זוגתי‪ ,‬ת‪ 08 ,‬זוגתי אנמא ולדת לי אתנין‪.‬‬
‫‪ 08‬אן נרא‪.‬‬
‫‪ . 14‬ליס הו‪ 9 ,‬ליסה (§‪206‬ג)‪.‬‬
‫‪ . 13‬עבדך‪ ,‬ש אל עבדך‪.‬‬
‫ארה‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אראה‪.‬‬
‫‪. 18‬‬
‫‪ . 17‬ויכוגו‪ ,‬ת‪ 9 ,‬ויבון‪ 08 ,‬פיכון‪.‬‬
‫‪ . 16‬ימות‪ 9 ,‬וימות‪.‬‬
‫‪ . 15‬פבמא‪.388§ ,‬‬
‫‪. 21‬‬
‫‪ .20‬אלגלאם‪ ,‬ת באלגלאם‪.‬‬
‫‪ . 19‬ואעלם אן‪ ,‬ת לאן‪.‬‬
‫אל^רא‪ 9 ,‬אל^ריי‪.‬‬
‫את בה אליך‪ 9 ,‬את בה לך‪ 08 ,‬אגי בה אליך‪ ,‬ת אגיבה אליך‪ ,‬ש מוסיף‪ :‬ואחצרה חצרתך‪.‬‬
‫‪ . 23‬ואלאן ^ל ס‪ 08 ,‬פליגלס אלאן‪,‬‬
‫‪ . 22‬כטיא לך‪ 9 ,08 ,‬כאטיא לך‪ ,‬ת ذ אטיא לאבי‪.‬‬
‫‪ . 25‬פאני‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ . 24‬ויצעד אלגלאם‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ואלגלאם יצעד‪ 9 ,‬והו‬
‫‪ 9‬פליגלס‪.‬‬
‫‪ .28‬פלם‬
‫‪ 7‬ر כילא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬כלא‪.‬‬
‫‪ .26‬ליס הו מעי‪ 9 ,‬ליסה מענא‪.‬‬
‫‪ 08‬אוא‪.‬‬
‫‪ .29‬יתחרך‪ ,‬כך ת‪ ,‬י‪ ,‬פ‪,9 ,‬‬
‫יטק‪ 08 ,‬ולם יטיק‪ ,‬ת ולא יטיק‪ 9 ,‬פלם יבק(!)‪.‬‬
‫‪ -31...31‬סמעוה‪ ...‬וסמעה‪ ,‬ת סמעו‪...‬‬
‫‪ . 30‬יוסף‪ ,‬ב־‪ 9‬ליתא‪.‬‬
‫‪ ;08‬ד יתרפק‪.‬‬
‫‪ .34‬קאל‪,‬‬
‫‪ .33‬בין‪ ,‬ת‪ 08 ,‬מן בין‪.‬‬
‫‪ .32‬יטיקו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬יטיקו א^ ת ה‪.‬‬
‫וסמעו‪.‬‬
‫ת ض קאל‪ 08 ,‬תתא קאל‪.‬‬
‫תפסיר‬
‫‪45‬‬
‫פתקדמו פקאל אנא יוסף אכוכם אל^י בעתמוני אלי “ מצר‪ 5 :‬ואלאן לא‬
‫תגתמו‪ 3،‬ולא ישתד עליכם אד בעתמוני האהנא‪ 37‬פאן אללה בעתני בין‬
‫ידיכם ללמעישה‪ 6 : 38‬ודלך אן הדה ’‪ 3‬סנתא‪ 40‬גוע קד מצתא פי אלבלד‬
‫ובקי׳‪ 4‬כמס סנין ליס פיהא‪ 42‬זרע‪ 43‬ולא חצאד‪ 7 :‬פבעתני אללה בין‬
‫ידיכם ליציר‪ 44‬לכם בקאא פי אלבלד‪ 45‬ויחיי ^כם פליתהלי‪ 4،‬עטימה‪:‬‬
‫‪ 8‬פאלאן ליס״ אנתם בעתתמוני האהנא*‪ 4‬א^א אללה פצירני אסתא^א‬
‫לפרעון וסיד א לגמיע אלה וסלטאנא ’‪ 4‬עלי גמיע‪ 50‬בלד מצר‪ 9 :‬אסרעו‬
‫ואצעדו אלי אבי וקולו לה כ^א קאל אבנך יוסף צירני אללה סידא לגמיע‬
‫אלמצריין׳‪ 5‬אנחדר א^؟ ^א תקף‪ 10 :‬פקם‪2‬؟ פי בלד ” אלסדיר ותכון‪54‬‬
‫קריבא מני אנת ובנוך‪ 55‬ובנו‪ 5،‬בניך וגנמך ובקרך וגמיע מא ל ך"‪:‬‬
‫‪ 11‬ואמתך ^ם ^אן קד בקי כמס סני‪ 58‬גוע כילא‪ 59‬תפתקר אנת ואלך‬
‫וגמיע‪ ،0‬מא לךי ‪ 12 : ،‬והודא עיונכם נאטרה ועינא‪ ، 2‬אכי בנימין אן פאי‪،3‬‬
‫יכאטבכם‪ 13 :‬פאכברו אבי בגמיע כראמתי במצר וגמיע‪ ،4‬מא ראיתמוה‬
‫ואסרעו ואחדרוה אלי “■‪ ،5‬ההנא‪ 14 :‬ا؛له אנכב עלי ענק בנימן אכיה פבכא‬
‫ובנימן א ^ א בכא עלי ענקה‪ 15 :‬וקבל סאיר אכותה ובכא עליהם ‪ ،،‬ובעד‬
‫ז־לך כלמוה‪ 16 :‬וארתפע אלצות אלי בית‪ ،7‬פרעון וקיל לה קד‪،8‬‬
‫אכוה יוסף פחסן ‪ ٦^٩‬ענדה וענד גמיע עבידה‪ 17 :، 9‬תם קא^ פרעון‬
‫ליוסף קל‪ 70‬לאכותך אצנעו כלה וסקוי‪ 7‬דואבכם ו א ^ ו ורדוהא‪ 72‬א^י‬
‫ל‪ .‬פליתה‪ ,‬דפליט^‪ ,‬ונראית טעות‪.‬‬
‫מ‪ .‬א^ ’‪ ,‬ב־ד מנוקד אלי‪ ,‬ונראה טעות‪.‬‬
‫‪ .37‬האהנא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬אלי‪/‬אלא‬
‫ه‪ . 3‬תגתמו‪ ,08 ,‬و יש^‪.‬‬
‫‪ .35‬אלי‪ ,‬פ‪ ,‬ש ללמנחדריו אלי‪.‬‬
‫‪ .39‬הדה‪ 22§ ,‬ו א‪ ,‬הע׳ ‪ ;4‬פ‬
‫‪ .38‬ללמעישה‪ ,‬ת‪ 9 ,08 ,‬למעישה‪.‬‬
‫ההנא‪.‬‬
‫‪ .41‬ובקי‪ ,‬ת ובקא‬
‫‪™ ^ .40‬א‪ ,‬ת סנתין‪ 08 ,‬סנתי‪ 9 ,‬סניני(!)‪.‬‬
‫האתין‪.‬‬
‫‪ .44‬ליציר‪08 ,‬‬
‫‪ ,٧٦٢ .43‬פ חר^‪.‬‬
‫‪ .42‬ליס פיהא‪ 08 ,‬ص‬
‫(§‪ 106‬ב)‪.‬‬
‫‪ .46‬פלית^‪ ,‬כך ת‪ ;9 ,08 ,‬ד‬
‫‪ .45‬אלבלד‪ ,‬ת‪ 9 ,08 ,‬אלאר^‪.‬‬
‫לאצייר‪.‬‬
‫‪ .49‬אלה‬
‫‪ .48‬האהנא‪ ٠٠ ,‬אלא ההנא‪.‬‬
‫‪ .47‬ליס‪ 08 ,‬פליס (§‪321‬ב)‪.‬‬
‫פליטה‪.‬‬
‫‪ . 51‬אלמצריין‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ . 50‬גמיע‪ ,‬ב־‪ 9‬ליתא‪.‬‬
‫וסלטאנא‪ 08 ,‬מאלה(؛) וצלטאנא‪.‬‬
‫‪. 54‬ו ת כו ן‪0 8 ,‬‬
‫‪ .53‬בלד‪ ,‬ב־ש ליתא‪.‬‬
‫‪ .52‬פקם‪ ,08 ,‬פ ו‪/‬פתקים‪.‬‬
‫אלמצריון‪.‬‬
‫‪ . 57‬מ א ל ך‪08 ,٨ ,‬‬
‫‪ .56‬וגנו‪ ,‬ת ובני‪.‬‬
‫‪ . 55‬ובנוך‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ובניך‪.‬‬
‫תכון‪.‬‬
‫‪ .60‬וגמיע‪ ,‬ש וינפד‬
‫‪ .59‬כילא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬כלא‪.‬‬
‫‪ . 58‬סני‪ ,‬ת‪8 ,‬ه סנין‪.‬‬
‫מאלך‪.‬‬
‫‪ .63‬פא؟‪ ,‬כך מנוקד גם‬
‫‪ .62‬ועינא‪ ,‬ת ועיני‪.‬‬
‫‪ .61‬מא לך‪ ,‬ת‪ ,08 ,‬ש מאלך‪.‬‬
‫גמיע‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪ .64‬וגמיע‪ ,‬ת ובגמיע‪.‬‬
‫ב־‪ ,08‬ונ״ל צורה פסודו־קלאסית לפי היקש פי וכר‪.‬‬
‫‪.67‬‬
‫‪ .66‬עליהם‪ ,‬ת‪ ,08 ,‬ש מעהם‪.‬‬
‫אלי‪ ,‬כך ת (אלי׳) ו־‪( 08‬אלא); ב־ד מנוקד אל؟‪.‬‬
‫‪ .69‬גמיע עבידה‪ 08 ,‬גמיע קואדה‪ ,‬ת‬
‫‪ .68‬קד‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫בית‪ ,‬ב־ת ו־‪ 08‬ליתא‪.‬‬
‫^‪ . 7‬ורדוהא‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ . 71‬וסקו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬סוקו‪.‬‬
‫‪ . 70‬ק^‪ ,‬ת קול‪.‬‬
‫קואדה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫רב סעדיה גאון‬
‫בלד כנעאן‪ 18 :‬ואחמלו אבאכם ואלכם וצירו אלי אעטיכם‪ 73‬ביר בלד‬
‫מצר ותאכלו אגוד מא פיהא״‪ 19 :‬ואנת מאמור אן תקול להם אצנעו‬
‫כלה כדו לכם מן בלד מצר עגלא‪ 75‬לאטפאלכם ונסאיכם‪ 7،‬ואתמלו‬
‫אבאכם ותעאלו‪ 20 :‬ועימכם לא תשפקו‪ 77‬עלי אניתכם אן‪ 78‬כיר גמיע‪79‬‬
‫בלד מצר הו לכם‪ :‬ו ‪ 2‬פצנעו‪ 80‬כדאך בנוי‪ 8‬אסראיל ואעטאהם יוסף‬
‫^ ל א ” באמר פרעון וזאדא‪ 82‬ללטריק‪ 22 :‬ואעטי לכל‪ ^ 83‬ל מנהםف לע^‬
‫ואעטי בנימין ^לא‪1‬؛נ מאי^ דרהם וכמס כלעאת‪ 23 : 84‬ובעת לאביה‬
‫מצר ובעשר‪ 8،‬אתאן‪ 87‬מחמלה ברא‬
‫בעשרה‪ 85‬חמיר מחמל^ מן‬
‫וטעאמא ו ^ א א לאביה ללטריק‪ 24 :‬תם בעת באכותה‪ 88‬וקאל להם לא‬
‫תרגזו‪ ١۵ 89‬אלטריק‪ 25 : 9°‬וצעדו מן מצר וגאו ’‪ 9‬אלי בלד כנעאן א ^‬
‫יעקוב אביהם‪26 :‬פאכברוה וקאלו עאד‪ 92‬יוסף באק‪ 93‬ו א ^ א הו‪94‬‬
‫סלטאן‪ ’ 5‬עלי نه‪١‬ע בלד מצר פשכך קלבה ולם יתק בהם‪ 27 :‬תם כלמוה‬
‫ב ^י ע כלאם יוסף א^־י כלמהם וראי אלע^ א ת אלתי‪ 9،‬בעת בהא‪97‬‬
‫לתחמלה פעאשת רוח יעקוב אביהם‪ 28 :‬ו ק אל אסראיל חסבי אן‪ 98‬עאד‬
‫יוסף אבני באק‪ 99‬א מ ^ ואראה׳ קבל אן אמות‪:‬‬
‫‪ .75‬ע ^ א‪ ,‬ת‬
‫‪ . 74‬פיהא‪ ,‬ת‪ 08 ,‬פיה‪.‬‬
‫‪ .73‬אעטיכס‪ ,‬ת ואעטיכם‪.‬‬
‫ודוהא‪.‬‬
‫‪ . 78‬אן‪,‬‬
‫‪ . 77‬תשפקו‪ ,‬ת‪ 08 ,‬תשפק‪.‬‬
‫ונסאיכם‪ ,‬ת‪ 08 ,‬ונסאכם‪.‬‬
‫‪. 76‬‬
‫עגאלא‪.‬‬
‫‪ .81‬בנו‪ ,‬ת‪08 ,‬‬
‫‪ .80‬פצנעו‪ 08 ,‬פצנע‪.‬‬
‫‪ .79‬כיר גמיע‪ 08 ,‬גמיע כיר‪.‬‬
‫ת ל אן‪.‬‬
‫‪ .84‬כלעאת‪ ,‬ת‪,‬‬
‫‪ .83‬לכל‪ 269§ ,‬א; ת‪ 08 ,‬כל‪.‬‬
‫‪ .82‬וזאדא‪ ,‬ת ואעטא זאדא‪.‬‬
‫בני‪.‬‬
‫‪ . 87‬א ת א ן ‪0 8 ,‬‬
‫‪ .86‬ובעשר‪ ,‬ת ועשר‪.‬‬
‫‪ .85‬בעשרה‪ 08 ,‬כעשרי‪.‬‬
‫‪ 08‬כלע‪.‬‬
‫‪ .90‬אלטריק‪08 ,‬‬
‫‪ .89‬תרגזו‪ ,‬ת תרגזון‪.‬‬
‫‪ .88‬באכותה‪ ,‬ת באכותה ומצו‪.‬‬
‫ص‪.‬‬
‫‪ .93‬באק‪ ,‬ת‬
‫‪ .92‬עאד‪ ,‬ת באן עאד‪.‬‬
‫‪^ .91‬או‪ 08 ,‬גאו‪.‬‬
‫אלטריק ומצו‪.‬‬
‫‪ .96‬אלעגלאת‬
‫‪ .95‬סלטאן‪ 08 ,‬צלטאן‪.‬‬
‫‪ .94‬ואיצא הו‪ ,‬ת ואנהו (§‪50‬ו)‪.‬‬
‫באקי‪.‬‬
‫‪ .98‬אן‪ ,‬ת‬
‫‪ .97‬בהא‪ 08 ,‬בהא יוסף‪.‬‬
‫א^תי‪ ,‬ת אלעגאל אל^י‪ 08 ,‬אלעגל אל^י‪.‬‬
‫‪ . ١‬ואראה‪ 08 ,‬אראה‪.‬‬
‫‪ .99‬באק‪ ,‬ת באקי‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫אלקרקסאני‬
‫אבו יוסף יעקוב בו אסחאק אלקרקסאני‪ ,‬גדול המלומדים הקראיים במחצית הראשונה‬
‫של המאה העשירית‪ .‬על חייו ידוע לנו אך מעט‪ ,‬וא^ מבטא שמו אינו ודאי‪ :‬אס‬
‫מוצאו מ־קו־קיס?א בבבל העילית‪ ,‬יש לבטאו אלקו־קסאני; אס מ־קו־קסאן‪ ,‬מעיירה‬
‫בקרבת בגדאד‪ ,‬אלקךקסאני‪ .‬שני ספריו העיקריים הס ا ‪ .‬בתאב אלאנואר ואלמראקב‪,‬‬
‫ר׳׳ל ספר האורות ומגדלי הצופים‪ ,‬ספר ה^בה כולל‪ ,‬המכיל גם דיונים מרובים‬
‫בנושאים אחרים‪ . 2 .‬כתאב אלריאץ ואלחדאיק‪ ,‬ר׳׳ל ספר הגנים והגינות‪ ,‬פירוש רחב‬
‫על החלקים הלא־הלכתיים ש^ התורה‪ .‬בתאב אלאנואר ואלמראקב הוצא בניו־יורק‬
‫מ־‪ 1939‬ואילך בחמישה כרכים בידי ל׳ נמוי באותיות ערביות‪ .‬להלן ניתן ספר ה‪ ,‬פרק‬
‫לה (נמוי עמ׳ ‪ ,555-553‬שו׳ !ل ; השמטתי את שלוש השורות האחרונות של הפרק‪ ,‬כי‬
‫הן מוסבות לפרק לו) לפי כ׳׳י פירקוביץ ‪( 702‬מתחיל נמוי ‪ ;2 ,554‬להלן ‪1686 ,)702‬‬
‫(קרוע؛ להלן ‪( 4520 ,) 1686‬ניזוק‪ ,‬עד ‪ 16 ,554‬؛ להלן ‪ ,)4520‬וכ״י בריטיש מוזיאום‬
‫אור‪( 2579 .‬באותיות ערביות؛ עד ‪ ! 2 ,555‬להלן ב)‪ .‬ייסדתי את הפנים על ‪ 702‬ואת‬
‫ההתחלה החסרה ב־‪ 702‬על ‪ , 1686‬בשאני מנצל את כהי׳׳י האחרים‪ ,‬כדי להשלים את‬
‫הקרוע‪ ,‬בייחוד את ב‪.‬‬
‫ا א ל ב א ב א ^ א מ ס ו א ל ת ל ת ו ן ‪ ٠٠‬ק ד א ה כ ל כ ט ل« ا* א ל כ ט י א ל ע ג ד א ד ‪٠٠‬‬
‫< י ו ם > א׳זא א ל ס ב ת‬
‫הד א א ^ א ממא קד חרמה גמאעה מן אצחאבנא בגיר דליל קוי פאקול‬
‫פי דלו־ אן אללגאת‪ 2‬ואלאסמא אנמא געלת לתדל עלי אלמעאני אעני‬
‫מעאני אלאשיא ולרנערף בהא א ל א ^ א ול'ישאר בהא אליהא וב^לך‬
‫אל^ט ואלאחרוף ואנמא‪ 3‬געלת סמאת ועלאמאת תדל עלי אלנטק‬
‫אל^י הו חרבה א^^טאן ואלשפתין וגמיע אללהואת‪ 4‬ואד א באן؟‬
‫א‪.‬‬
‫<יום>‪ ,‬ב־‪ 1686‬ליתא‪.‬‬
‫‪ 1‬א‪< .‬יו ם >‪ ,‬כך‬
‫‪ . ١‬א ל ^ו‪ ,4520 ,‬ב כט (§‪ 229‬או אלעבראני משמש כשם עצם)‪.‬‬
‫‪ .3‬אלכט ואלאחרוף (§‪8‬כ; או‬
‫‪ . 2‬אללגאת‪ ,‬ד׳׳ל המלים‪.‬‬
‫‪ 4520‬ו־ב; ב־‪ 1686‬ליתא‪.‬‬
‫עירוב של חרוף ו־אחרף; או חרוף ב‪-‬א׳ פרוסתיטית) ואנמא‪ ,4520 ,‬ב אלכטוט ואלאחדף‬
‫‪ . 5‬כאן‪ ,‬נמוי ניסח‬
‫‪ .4‬אללהואת‪ ,‬ר׳׳ל הלהאות‪ ,‬חלקי הפה הפנימיים‪.‬‬
‫פאנמא‪.‬‬
‫‪553‬‬
‫‪48‬‬
‫‪554‬‬
‫אלקרקסאני‬
‫אלכתאב כאללג^ אלעבראניה‪ ،‬אנכי ייי אלהיך״ וכאף אלמוצע פי לגה‬
‫אלערבי עלאמ^ וסמה תדל עלי אן מעני דלך אנא אלרב אלאהך‬
‫פכדלך‪0‬׳ א^א ראינא הדה אלארבע אלצור״ אלתי הי אנכי פע^מנא אן؛׳‬
‫מחל כל צורה מנהא מן א^פם ואללהואת פקלנא ערבי ” אנכי פכדלך‬
‫א^א כאן קד ذ ه‪ ,‬לכל؛׳ ואחד מן הדה אלארבעה אחרף ‪،‬י עלאמ^‬
‫וצורה אכרי תדל עליהא פגעל לצורה אלאלף‪7‬׳ הדה אלצורהי‪،‬׳ אלתי הי‬
‫آ ’׳ ולהדה אלצור^ אלתי הי נ עבראנ^ הדה אלצור^ אלתי הי ذ ‪ 20‬וגירי‪2‬‬
‫דלך מן אלעלאמאת‪ 22‬ואלצור אלתי פי סאיר אל^ווט‪.‬‬
‫פאן כאן ^‪^ ٢١‬נא אן נקול בלגה אלערבי" אנא אלרב אלאהך פי יום‬
‫אלסבת לנדל בהא עלי מעני אנכי ייי אלהיך ולם יכן דלך חראם*׳‬
‫פכדלך א^א ראינא הדה אלצור؟; אלתי ا הי ا ض دأ؛ אלתי תדל עלי‬
‫מעני הדה אלצורה אלאכרי אל^י “ הי אנכי לם יחרם עלינא אן נקראהא‬
‫וכאן דלו־ {איוא ואן‪ 27‬כאן אלנ^ר אלי הדה אלצור^ אלתי הי ازيخ‬
‫חראם‪ 28‬וקראתהא חראם פי אלסבת פכדלך אלקול אנא אלרב אלאהך‬
‫חראם פי אלסבת פאן ^‪ ٠٩‬קרא^ <אלכט> נ־‪ 29‬אלערבי׳־׳ “ א^א כאן‬
‫בלגה עבראני או בלג^ ערבי׳‪ 3‬ממא הו תפסירא‪ 32‬ללכתאב או נטר‪ 33‬פיה‬
‫כ‪ .‬اخنى ‪ 1686 ,‬אנכי‪.‬‬
‫ג‪< .‬אלכט>‪ ,‬ב־‪ 702‬ליתא‪.‬‬
‫ד‪ .‬אלערבי‪ 702 ,‬אלערב‪.‬‬
‫‪ .7‬אנכי י י י אלהיך‪ ,‬שמות כ ב; ב‬
‫‪ .6‬אלעבראניה‪ 4520 ,‬אלעבראני (§‪.) 189‬‬
‫קאל‪.‬‬
‫الوهاخا ; וגם בהמשך כותב ב מלים עבריות באותיות‬
‫(!)‬
‫‪ .8‬וכאן‪ 307§ ,‬א‪ ,‬ונראה אנאקולות; המשפט כולו בנוי ^^א דיוק‪ ,‬והשווה‬
‫ערביות‪.‬‬
‫בהמשך ׳׳פי לגה אלערב״‪ ,‬אשר מקומו הנכון‪ ,‬כפי שהעיר נמוי‪ ,‬בהמשך אחרי ״מעני‬
‫‪ . 10‬פכדלך אדא‪ ,‬ב وكذل ك ‪ 4520 ,‬וכ^לך‬
‫‪ .9‬אלערב‪ 520 ,‬م ב אלערבי‪.‬‬
‫^לך"‪.‬‬
‫ص אן‪ ,‬ב־ב‬
‫‪ . 11‬אלצור‪ 243§ ,‬א; ‪ 4520‬צור‪243§ ,‬ב; הכוונה לאותיות‪.‬‬
‫א^א כנא‪.‬‬
‫‪ . 14‬געל‪ ,‬נראה לתרגם‬
‫‪ . 13‬ערבי‪ ,‬ב־‪ 4520‬ו־ב ליתא; נמוי ניסח‪ :‬באלערבי‪.‬‬
‫^ ^ א‪.‬‬
‫‪ . 16‬אלארבע^ אחרף‪ 4520 ,‬א^אדב^‬
‫‪^ . 15‬כל‪ ,4520 ,‬ב כל‪.‬‬
‫כאן‪ :‬מקבילים‪.‬‬
‫‪ ^ . 17‬ע ל לצור^ אלאלף‪4520 ,‬‬
‫(§‪ 234‬אי‪ )1‬אחרף‪ ,‬ב ا ال ر ب ع غ االحر ف •‬
‫אלצורה‪,‬‬
‫הדה‬
‫‪. 18‬‬
‫ב جنمل مردة א‪.‬‬
‫לצורה‬
‫(§‪)302‬‬
‫‪ .20‬ולהדה אלצוד^‪ ...‬ق ‪,‬‬
‫‪ ,4520 , 1 . 19‬ב אלף ללערב‪.‬‬
‫ב ال ع و ر ة االلف ‪.‬‬
‫‪ .22‬אלעלאמאת‪ ,4520 ,‬ב‬
‫‪ . 21‬וגיר‪ 45 ^0 ,‬או גיר‪.‬‬
‫‪ ,4520‬ב (רק) וצורה נון ללערב‪.‬‬
‫‪ .24‬חראם‪,‬‬
‫ا خلرب‬
‫‪ .23‬אלערבי‪ ,‬השווה לעיל הע׳ ‪ 4520 ;9‬ערבי‪ ,‬ב‬
‫אללגאת‪.‬‬
‫כך ב; ‪ 1686‬אנכי; ב־‪ 4520‬ליתא‪ ,‬וכן המלים‬
‫‪ . 25‬اخنى ‪,‬‬
‫§‪ ;218‬ב حراما‬
‫‪.26‬‬
‫התוכפות‪ :‬אלדי תדל עלי מעני הדה אלצורה א ל א ^ י אל^י הי (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫‪ . 28‬اجن ي חראם‪4520 ,‬‬
‫‪ . 27‬ואן‪ ,4520 ,‬ב או אן‪.‬‬
‫אלז־י‪361§ ,‬א؛؛; ב الىت ‪.‬‬
‫‪ < . 29‬אלכ ט >‪ ,‬כ؟ ב; ‪ 4520‬כט‪,‬‬
‫בצורה אלערבי אנכי‪ ,‬ב ب ص و ر ة اخلرىب ‪.‬‬
‫‪ .31‬עבראני‬
‫‪ .30‬אלערבי‪ ,‬כך ‪ ;4520 , 1686‬ב; ‪ 702‬אלערב‪.‬‬
‫ב־‪ 702‬ו־‪ 1686‬ליתא‪.‬‬
‫‪. 33‬‬
‫‪ .32‬תפסירא‪ ,4520 ;219§ ,‬ב תפסיר‪.‬‬
‫ب‪.‬‬
‫مج؛ ب ‪. . .‬‬
‫‪ ...‬ערבי‪ , 1686 ,‬ב ء‬
‫כתאב אלאנואר ואלמראקב‬
‫‪49‬‬
‫פי אלסבת פכדלך‪ 34‬יחרם אלכלאם בלגה ערבי‪ <۵ 35‬תפסיר אלכתאב‬
‫<ואלנטר פיה>ה■‪ 3،‬פי אלסבת ואן כאן אלכלאמ בלג^(؛) ערבי ” או‬
‫גידהא ” מן אללגאת לא יחרם פי אלסבת למא יחתאג אליה פי אלסבת‬
‫פכ؛־לך קראה אלכט‪9‬ג אלערבי וגירה ‪ ٦٠‬א ^ ט ו ט לא יחרם פי אלסבת‬
‫למא יוזתאג אליה <פי אלסבת> ’•‪ 40‬מן תפסיר ונטר׳■ ’‪ 4‬ומא שבה‪ 42‬דלך‪.‬‬
‫פאן קאל קאיל מנהם אוליס קד יגוז אן נתכלם פי אלסבת ונתחדת‬
‫באללגה אלערביהג‪ 4‬וגירהא מן אללגאת במא ואכל משרב מכבר במא‬
‫כאן קבל אלסבת ממא ליס הוא מן תפסיר אלכתאב ולא אלנטר פיה‬
‫פהל יגוז מא יחתאג אליה‪ 44‬אן יקרא‪ 45‬דלן־ מכתובא‪ 4،‬בגיר כט עבראוי‬
‫פאן זעמת אן דלן־ גאיז‪ 47‬פהדא כרוג ען אלדין ואן זעמת אן דלך לא יגוז‬
‫פקד פרקת בין אלכלאם בלג^ גיר אלעבראני‪ 48‬ובין אלקרא^ למא‪ 49‬כאן‬
‫מכתובא בהא קלנא‪ =°‬אן אלדי יחרם קראתה בכט גיר כ ט׳‪ 5‬אלעבראוי‬
‫מן א ^ ^ ב א ר באלמאכו^ ואלמשרוב ואלהדי^ במא כאן מכון ממא ליס‬
‫הו מן גנס תפסיר אלכתאב ואלנטר פיה לא יגוז‪ 52‬קראתה א ^ א ואן כאן‬
‫בלגה עבראמ ’‪ 5‬ולו גאזת‪ 54‬קראתה א^א כאן دذ حآ עבראני ^ א ז ”‬
‫קראתה בסאיר אלכטוט פאומא פרקנא בין א^כלאם ובין קראתה‪ 5،‬מא‬
‫כאן מכתובא מן חית אפתרקא מן‪ 57‬אלגהה אלתי״'‪ 58‬בינאהא ותבת מא‬
‫תם נקול א ^ א אנה לו כאן ^נא ו^יאב‬
‫קלנאה‪.‬‬
‫ואטעמה נחתאג אן נסתעמלהא פי אלסבת <ואכרי לא נסתעמלהא פי‬
‫אלסבת>ט■‪ 59‬לגאז אן יכון לנא עלי מא נריד אסתעמאלה מנהא‪ ،°‬פי‬
‫ז‪ .‬ו ‪!3‬ר‪702 ,‬‬
‫‪< .٦‬פי אלסבת>‪ ,‬ב־^‪ 70‬ליתא‪.‬‬
‫ה‪< .‬ואלנטר פיה>‪ ,‬ב־‪ 702‬ליתא‪.‬‬
‫‪< .٥‬ואכרי לא נסתעמלהא פי אלסבת> ׳‬
‫ח‪ .‬אלתי‪ 702 ,‬אלתי הי‪.‬‬
‫ונ‪6‬ור‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪ .35‬ערבי‪ ,‬ב عرسن ‪.‬‬
‫‪ .34‬פכז־לך‪ ,‬ב وكذل ك ‪.‬‬
‫נטר‪ 1686 ,‬אלנ^ר‪.‬‬
‫‪ . 37‬בלגה ערבי‪ 4520 ,.‬בלגה‬
‫<ואלנטר פיה>‪ ,‬בר ‪ ,4520‬ב; ב־^‪ 70‬ד‪ 1686‬ליתא‪.‬‬
‫‪. 39‬‬
‫وغريها ‪.‬‬
‫‪ .3$‬או גירהא‪ ,‬ב‬
‫باللغن اخلربني ‪.‬‬
‫אלערבי‪ ,‬ב‬
‫‪ .41‬ונטר‪,‬‬
‫‪< .40‬פי אלסבת>‪ ,‬כך ‪ ,4520 , 1686‬ב; ב־‪ 702‬ליתא‪.‬‬
‫אלכט‪ 4520 ,‬כט‪.‬‬
‫‪ .43‬ב א ^ ^ אלערביה‪,‬‬
‫‪ .42‬שבה‪ ,‬ב اشبه‬
‫כך ‪ ,4520 , 1686‬ב; ^‪ 70‬מטור‪.‬‬
‫‪ .45‬יקרא‪,‬‬
‫‪ .44‬מא יחתאג אליה‪ ,‬ב־‪ 4520‬ו־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ ,4520‬ב בלגה ערבי(י)ה‪.‬‬
‫‪ .47‬גאיז‪ ,4520 ,‬ב‬
‫‪ .46‬מכתובא‪ ,4520 ,‬ב אן כאן מכתובא‪.‬‬
‫‪ , 4520‬ב נקרא‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪ .48‬אלעבראני‪ 4520 ,‬לגה אלעבראני‪ ,‬ב اللغن املرائني ‪.‬‬
‫יגוז‪.‬‬
‫‪ . 50‬קלנא‪ ,‬כאן מתחיל המשפט הראשי של ׳׳פאן קא^ קאיל״‬
‫^מא‪ 4520 ,‬במא‪.‬‬
‫‪ . 53‬ע ב ר אני‪,‬‬
‫‪ . 52‬יגוז‪ ,4520 , 1686 ,‬ב תגוז‪.‬‬
‫‪ . 51‬כט‪ ,‬ב اخلط‬
‫ר^עיל‪.‬‬
‫‪ .55‬לגאז‪,‬‬
‫‪ . 54‬גאזת‪ 4520 , 1686 ,‬גאז‪.‬‬
‫ع رباني ه ‪.‬‬
‫‪ 4520‬אלעבראני^‪ ,‬ב‬
‫‪ .58‬אלתי‪ ,‬כך‬
‫‪ .57‬מן‪ 4520 ,‬פי‪.‬‬
‫‪ . 56‬קראתה‪ ,‬ב فراة‬
‫‪ , 1686‬ב ^ אז ת‪.‬‬
‫‪< . 59‬ואכרי ^א נסתעמלהא פי אלסבת>‪ ,‬ההשלמה‬
‫‪ ,4520‬ב; ‪ 1686 , 702‬אלתי הי‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫אלקרקסאני‬
‫אלסבת עלאמ^ א^ א׳‪ ،‬ראינאהא פרקנא בינה ובין מא לא גריד‬
‫אסתעמאלה פנסתדל בהא עלי מא נריד פנכבר בה ונסתעמלה כז־לך למא‬
‫כא™ חרוף אלערבי וגירה “ ‪ ٦ ٠‬אלכטוט אנמא הי עלאמאת ל ^ עלי‬
‫םא ביננא “ לם " ‪ ٥٩٨١‬אן ננטרי■‪ ،4‬אליהא פי יום‪ ، 5‬אלסבת פנעלם עלי מא‬
‫^א תדל עליה‪،5‬א מן אלקראהי׳ “ ואלתפסיר פנקולהל‪ ، 7‬ונתכלם בה‪.‬‬
‫עבראני‪ 70‬ואנמא‬
‫ויעארצוף‪ ،‬באלסמאנאת ואלטעמין ’‪ ،‬אלתי ליסת‬
‫הי עלאמאת לכיפיה אלקרא^ ואלא^תאן ואנה ’״ ילזמהם אן לא יגיזון‪72‬‬
‫אלנ^ר אליהא ו^א אסתעמא^הא פי אלסבת וקד זעם ב ^ ה ם אנה למא‬
‫באן יום אלסבת קדש‪ 73‬לם יגז לנא אן נקרא פיה מן א ^ טו ט *‪ 7‬אלא מא‬
‫כאן מכתב‪ 75‬קדש‪ 73‬ודלך הו אלכט אלעבראני דון גירה פילזמה מתל‬
‫דלך פי אלכלאם ا ופי גמיע מא‪ ?،‬יסתעמלה‪ 77‬מן אלתיאב ואלאלאת‬
‫באן קאל אן א^כתאב‬
‫וקד א ת ^‬
‫וגיר דלך‪.‬‬
‫בקו׳ תשבות™ קד ^ ‪ ٠ ٩‬מנה כל עמל וכל חרכה א^א מא קאם א^דלי^‬
‫עלי אטלאקה מן גהה אכרי פלמא כאן אלדי קאם אלדליל עלי אטלאקה‬
‫הו קראה כ^ב אלתנזיל בהדה אלחרוף אלעבראניה בק ’‪ 7‬לא ימוש ספר‬
‫התורה הזה מפיך ולם ^ ם א ל ד ^ ^ עלי גיר דלך לם יגז לנא אן נקרא‬
‫אלא מא קאם עליה אלדליל דון גירה פלו עארצנאה במתל דלך פי‬
‫אלכ^אם אלעבראני לטאל עליה אן יגד פצלא‪ 80‬ולם יגז לה עלי קולה‪81‬‬
‫ב־‪702‬‬
‫ליתא‬
‫בגלל‬
‫^ ‪. ٣ ^ ٦٦‬‬
‫‪ : :‬ة ^‪ 702 ,‬ינטר‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫אלקראה‪ ,‬כך בהמזה ‪. 702‬‬
‫ל‪ .‬פנ קול ה‪ 702 ,‬כבקולה‪.‬‬
‫‪ .61‬עלאמה‬
‫‪ .60‬מנהא‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫לפי ב וחלקית לפי ‪ ;4520‬ב־‪ 702‬أ־ه‪8‬ه‪ 1‬ליתא‪.‬‬
‫וגירה‪ ,‬ב‬
‫‪ .62‬חרוף אלערבי‬
‫אם‪....‬‬
‫אשר‬
‫(כזה)‪,‬‬
‫סימן‬
‫ר׳׳ל‬
‫‪ .64‬ננטר‪ ,‬כך ב‪ ,‬ווראה להעדיפו בגלל פעלים‬
‫‪ .63‬ביננא‪.32§ ,‬‬
‫اخلربني وغ ريها ‪.‬‬
‫‪ 65‬א‪ .‬עליה‪ ,‬עירוב‬
‫‪ .65‬יום‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫בגוף מדברים בהמשך; ‪ 1686 ,702‬יו^ר‪.‬‬
‫‪ .66‬אלקר ‪ ,^ 6‬בך בהמזה ‪1686 ; 702‬‬
‫של משפט זיקה ומשפט שאלה; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .67‬פנקולה‪ ,‬כך ב; ‪ 1686‬פבקולה‪702 ,‬‬
‫אלקראה‪ ,‬ואיני מציין לרוב תופעות כאלה‪.‬‬
‫‪ .69‬באלסמאנאת ואלטעמין‪ ,‬מלים שאולות‬
‫‪ .68‬יעארצון‪ ,‬כאן‪ :‬؟קשו‪.‬‬
‫כבקולה‪.‬‬
‫خطا‬
‫ב‬
‫עבראני‪;^ 18§ ,‬‬
‫‪. 70‬‬
‫וטעמים‪.‬‬
‫מן העברית‪ ,‬ר״ל סימנים‬
‫ב‬
‫§‪; 175‬‬
‫יגיזון‪,‬‬
‫‪. 72‬‬
‫ב فاند ‪.‬‬
‫ואנה‪,‬‬
‫‪. 71‬‬
‫ع ربانيا ‪.‬‬
‫‪.75‬‬
‫‪ . 74‬מן אלכטוט‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ . 73‬קדש‪ ,‬ב بوص ‪.‬‬
‫جييزوا ‪.‬‬
‫‪ . 77‬יסתעמלה‪1686 ,‬‬
‫‪ . 76‬ופי גמיע מא‪ ,‬ב رسا ‪.‬‬
‫מכתב‪ , 1686 ,‬ב מכתובא‪.‬‬
‫לד כא; ב‬
‫שמות‬
‫תשבות‪,‬‬
‫‪. 78‬‬
‫ליס יסתעמלה‪ ,‬ב ب ص ف ‪.‬‬
‫‪ .80‬לטאל עליה אן י؛ד פצלא‪ ,‬ר׳׳ל‬
‫‪ .79‬בק‪ ,‬יהושע א ח; ‪ 1686‬בקו‪.‬‬
‫ش ال ‪.‬‬
‫היה מתקשה (מלה במלה‪ :‬היה אורך לו) למצוא תשובה; על הוראה זו של פצל עי׳‬
‫‪ .81‬עלי קולה‪ ,‬ר״ל לפי טענתו‪.‬‬
‫התהוות ‪. 158-157‬‬
‫ا ال ح ر ف‬
‫כתאב אלאנואר ואלמראקב‬
‫אן יתכלם ‪ ١٥‬אלסכת א^א באללסאן אלעבראני א؛• כאן אלדי קאם‬
‫עליה א ל ד ^ ^ הו אלכלאם באללגה אלעבראני" דון גירהא גיר אנאמג‪8‬‬
‫גדע הדא‪ 84‬ונסאלה‪ 85‬עמא הו מכתוב בכט עבראני בלגה א^־י אמא‬
‫ערבי‪ 8،‬או גיר דלך הל יגוז קראה דלך פאן אגאזה‪ 87‬טולב באלדליל עליה‬
‫ולן יגדה אז־א כאן אלדליל אנמא קאמ עלי אטלאק קרא^ מא כאן‬
‫מכתובא‪ 88‬בחרוף עבראני‪ 89‬דון מא סוי דלו־ חתי אנה ילזמה עלי עלתה‬
‫אן לא יגיז ^ א ״ * מן כתב אלעלומ ואלתפאסיר ואן כאן בלגה עבראניי‪9‬‬
‫אד כאן אלדי קאם؛* אלדליל על^ אטלאקה הו אלתוריה‪ 93‬דון גירהא‬
‫ודלו־ הו קולה לא ימוש‪.‬‬
‫מ‪ .‬אנא‪ ,‬כך הניקוד ב־‪. 702‬‬
‫‪^ .83‬נא‪ ,‬כר הניקוד ב־‪ ,702‬וה<؛וווה‬
‫‪ .82‬אלעבראני‪ ; 189§ ,‬נמוי ניסח‪ :‬אלעבראני^‪.‬‬
‫‪ .86‬ערבי‪ ,‬נמוי‬
‫‪ .85‬ונסאלה‪ 1686 ,‬ונסלה‪.‬‬
‫‪ .84‬הדא‪ 1686 ,‬הדה‪.‬‬
‫§‪.342‬‬
‫‪ .88‬מכתובא‪ ,‬؛‪ 168‬מובא(؛)‪.‬‬
‫‪ ^ .87‬אז ה‪ ^ 1686 ,‬א ו דלך‪.‬‬
‫מנסח‪ :‬ערביה‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫م‪ .9‬שיא‪ ,‬נמוי מנסח‪ :‬קראה שי‪.‬‬
‫‪ .89‬עבראני‪ 1686 ,‬עבראניה‪.‬‬
‫‪ .92‬קאם‪ 1686 ,‬אקאמ (§‪ , 74‬מחצית שנייה)‪.‬‬
‫עבראני‪ ,‬נמוי מנסח‪ :‬עבראניה‪.‬‬
‫‪. 93‬אלתוריה‪ 1686 ,‬אלתוראה‪.‬‬
‫דוד בן אברהם אלפאסי‬
‫אבו סלימאו דווד בן אבראהים‪ ,‬גדול הלקסיקוגראפים הקראים במחצית השנייה של‬
‫המאה העשירית‪ .‬מקורו בפס‪ ,‬שהה בארץ ישראל‪ ,‬חיבר את כתאב גאמע אלאלפא^‬
‫האגרון‪ ,‬מילון למקרא‪ ,‬המבוסס על התיאוריה של שתי אותיות שורש‪ .‬מילון זה‬
‫הוהדר במהדורתו המקוצרת בידי ‪The Hebrew-Arabic Dictionary of) S.L. Skoss‬‬
‫‪the Bible known as Kitâb ja m i' A l-A lfaz (Agrôn) o f David Ben Abraham‬‬
‫‪Al-Fàsï..., Yale Oriental Series, Researches XX, X X I, New Haven‬‬
‫‪ ,) 1936-45‬בהמשך‪ :‬סקוס‪ .‬להלן ניתנים מהוצאה זו ההקדמה (המתורגמת ברובה‬
‫בידי סקוס לאנגלית בכרך הראשון‪ ,‬עמ׳ ‪ LXV1‬ואילו) והערכים ב׳׳ע‪ ,‬בע״ד‪ ,‬צ״ר‪,‬‬
‫צר״י‪ ,‬צר׳׳ב‪ ,‬צרד״ה‪ ,‬צר׳׳ח‪ ,‬צר״ך‪ .‬ואלו בתבי היד‪ ,‬שהשתמשתי בהם‪ ,‬הכל בעקבות‬
‫סקוס (עי׳ ברך א‪ ,‬עמ׳ ‪ CXX1‬ואילך)‪ :‬הטקסט מבוסס על כ׳׳י (לנינגראד) פירקוביץ‬
‫א ‪ ,604‬אצל סקוס ‪ , A‬להלן א‪ .‬קטע של ההקדמה מצוי בפראגמנט כ״י פירקוביץ ב‬
‫‪ ,2402‬אצל סקוס ‪ , Aa‬להלן א׳‪ .‬מ־א הועתק ב׳׳^ בודלי נויבאור ‪( 1451‬אצל סקוס ‪, B‬‬
‫להלן ב); אולם יש שהוא מכיל גרסאות עדיפות‪ .‬סקוס השתמש לפעמים לתיקון‬
‫הטקסט בגרסאות של המהדורה הארובה של המילון‪ .‬בקטעים שלפנינו הוא השתמש‬
‫בב״י פירקוביץ א ‪( 4475-2957‬אצל סקוס ‪ ,C‬להלן צ) ובכ׳׳י פירקוביץ א ‪( 4471‬אצל‬
‫סקוס ‪ , G‬להלן ג)‪ .‬בן ריליואנטי לקטע שלהלן הקיצור‪ ,‬שנעשה בידי עלי בן ישראל‬
‫ושנשתמר בב״י ששון ‪( 1044‬ברך ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ,) 1035‬אצל סקוס ‪ , ٧‬להלן י‪ ,‬ובכ״י‬
‫פירקוביץ ב ‪ ,4506‬אצל סקוס ‪ , Z‬להלן ‪ , ٢‬וזה שנעשה בידי לוי בן יפת‪ ,‬כ״י פירקוביץ‬
‫א ‪ ,4505‬אצל סקוס ‪ , X‬להלן ק‪ ,‬ובן זה שנעשה בידי עלי בן סלימאן(ב׳׳י קהילת וינה‬
‫‪ ١^ ,24‬׳ סקוס א ‪.)CXXX1X‬‬
‫ا אלמקדמה׳‬
‫‪ ..............................................................‬אג ר א צ ‪ . . . . . . .‬ען אקסאס‬
‫אלאלפאט וקראינה אל^< למתל ‪ . . . . . . . . .‬ואלקצד ען אחצאר‪2‬‬
‫אקסאם אללגה אלפאידה ‪ . . . . .‬עא אן [כא]ן לגה בר גרצה ונסקה אן‬
‫אלמקדמ^‪ ,‬לפי כי׳׳י א‪ ,‬א'‪ ,‬ב‪ ,‬י; ההתחלה ^‪ ١٥‬א בלבד‪.‬‬
‫‪ . 2‬אחצאר‪ ,‬ר״ל לכלול‪,‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאלו‬
‫‪53‬‬
‫לגה גל ואקסאמה ‪ . . . . .‬פ[י אל^ מל^ מא כאן פיבעד עליה ובעץ ירי‬
‫^ ע ל ‪[ . . . . .‬ב]סאי[ט] וגראיב אל؛־י < ي د ענה ממא יקף עליה ועלי גירה‬
‫או עכסה ‪ . . . . . .‬אני ראית פי כתב אלאואיל נסק אסתחסנתה ותרתיב‬
‫ירתצא אף [בה]א קצד אלמרסם‪ 4‬אחצאר*׳؟ גמלה לגה אלעבראני‪5‬א פי‬
‫כל באב ובאב פלימכנה [כדלך]‪ .‬פראית אסיר סירה מן תקדמני פי דלך‬
‫ואקצד ב‪ ،‬קצדהם ו מ א ^ ה ם כאצה פי מעני אלתרתיב ואלנסק ואן‬
‫כאלפת אלעבאר^ פי בעץ מא חכוה פלא צר א^ לם תזאל‪ 7‬א^עלמא‬
‫מכתלפין מן חית קר פאתתנאג■‪ 8‬לגתנא ונחן גיר מסתעמלין אלפא<؛והא‬
‫פאנדרסת חיני^ ובעדת אגראצהא ואסתגרקת‪ 9‬מעאניהא‪ .‬פנבתדי במא‬
‫אועדנא בה מן תאליף הד א אלכתאב ו^כר כל מא תצמנתה מעאניה‬
‫ואחותה אבואבה מן לגה אלעבראניה ושרח גואמצהא ו א ^ א ח גפלאתהא‬
‫חסב אלטאק^ ו א ^ ה ד מע מא אני ענד רוחי אקל מחל [פי אלרפ]קה‬
‫ואנזל דרגה מן אן אתקדם עלי‪°‬י תרגמה אללגה ותקדמי״ עלי דלן־‬
‫ממא‪2‬י דעתדיגז אלצרורה אלי מתלי ^א ען קו^ אגדהא פוק אהל זמאני‬
‫ב^ מעתרף <אנא>״■‪ ’4‬בנקצי ומקר בצעף עלמי ا ואני לאחוג אלי‬
‫אלתעלים ‪ ٦٠‬אן אעלם גירי ולכן מן וגה אלסיאסה אן ירסם אל[קא]ר‪5‬י‬
‫חסב מא קד עלמה ליכון מוגודא ללקאצד‪،‬ז אלנסר פיה ^ א פי אלתואב‬
‫מן ענד אללה תע‪7‬ז‪.‬‬
‫ואנה אסל כ^ מן אשרף עליי■‪ ' 8‬כתאבי הדא וראי פיה שי ינכר לה ’■ ”‬
‫עלקה‪ 20‬ו אן״ ^בעד ען פהמה אן יצרף דלף אלי אלתי‪ 22‬אחסן ויבסס‬
‫אלעז־ר פימא ^‪ ١٦‬מנא פיה מגרי אלסהו וידף‪ 23‬ענה אלעגב <ואל‬
‫ד‪ .‬דעת‪ ,‬א‬
‫ג‪ .‬פאתתנא‪ ,‬א פאתחנא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ואקצד‪ ,‬א וקאצד‪.‬‬
‫א‪ .‬אחצאר‪ ,‬א אה؛؛אד‪.‬‬
‫ז‪ .‬ינכר לה‪ ,‬א ינכרה‪.‬‬
‫‪ .٦‬עלי‪ ,‬א פי‪.‬‬
‫ה‪< .‬אנא>‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫דפעת‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ . 3‬או‪ , 346§ ,‬הע׳ ‪. 26‬‬
‫למנות‪ ,‬עי׳ פרידלנדר‪ ,‬ערך חצר‪ ,‬בניין ראשון; §‪. 74‬‬
‫^א‪ .‬לגה אלעבראני‪ ,‬כנראה אינו סמיכות‪,‬‬
‫‪ .5‬אחצאר‪ ,‬א א ^ א ר ‪.‬‬
‫אלמרסם‪. 74§ ,‬‬
‫‪ .6‬ואקצד‪ ,‬א‬
‫אלא יש לבארו לפי §§‪ ; 229 ; 189‬והשווה ^ ‪ ١^ ٨‬לגה אלעבראני^‪.‬‬
‫‪ .9‬ואסתגרקת‪ ,‬כנראה‬
‫‪ .8‬פאתתנא‪ ,‬א פאתחנא‪.‬‬
‫‪ .7‬לבו תזאל‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫וקאצד‪.‬‬
‫‪ . ١١‬ותקדמי‪ ,‬א׳‬
‫‪ . ١٥‬עלי‪ ,‬כאן מתחיל א׳‪.‬‬
‫בסביל‪ ,‬ר״ל והושחתה‪ ,‬וע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪. 14‬‬
‫‪ 3‬ו ‪ .‬דעת‪ ,‬כך א׳; א דפעת‪.‬‬
‫‪ . 12‬ממא‪ ,‬א׳ פממא (§‪.)322‬‬
‫ואן תקדמי‪.‬‬
‫‪ . 15‬אל[קא]ר‪ ,‬הקריאה מפוקפקת; §§‪;98‬‬
‫<אנא>‪ ,‬ההשלמה לפי א׳; ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ ^ . 18‬ל י ‪ ,‬כ ך א׳ ;‬
‫‪ . 17‬תע‪ ,‬א׳ אלכרים גל דכרה‪.‬‬
‫‪ . 16‬ללקאצד‪ ,‬א׳ לקאצד‪.‬‬
‫‪. 116‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪ . 20‬עלקה‪ ,‬כנראה‪ :‬מה שקשור בו‪.‬‬
‫‪ . 19‬ינכר לה‪ ,‬כך א׳; א ינכרה‪.‬‬
‫א פי‪.‬‬
‫‪ .23‬וידף‪ ,‬אולי בניין רביעי של דפף‬
‫‪ .22‬אלתי‪ 1§ ,‬ه‪3‬س‬
‫ואן‪ ,‬פותח משפט ויתור‪.‬‬
‫אלפאסי‬
‫‪54‬‬
‫עצביה>ח■‪ 24‬ויזיל אלחסד וירד אלמיל אלי אלהוא‪ 25‬וידב[ר‬
‫אלאחכ]אם"׳ “ אלתי תחול מנהא‪ 27‬אלדיאנאת ותצעף מנהא אלעלום‬
‫ואלי אלרחים ארגב [פי] אלדשד ואלתופיק לאנה ול؟ ז־לך ואלקאדר‬
‫עליה לה אלחמד כתירא‪.‬‬
‫וקד יגב נקדם*‪ 2‬בז־כר כיפיה אלנסק ואלתדתיב אל^י עליה נבני ה^א‬
‫אלכתאב‪ 29‬פנקול אן תרתיבה מנסוק עלי <חרוף> ’׳‪ 30‬א ذ מנצםי‪ 3‬עלי‬
‫מא ימכן נטאמה‪ .32‬עדד אקסאמה כ״ב גזוא‪32‬א ופי בל גזו ב״ב באבא‬
‫אלא מא אעוזתה אללגה מתל אלחרף אלסאדס אעני‪ 33‬אלויו אלדי ^א‬
‫תנבני עליה אבואב תנבני עלי גירה ודלו־ אן ליס ^נא ויו תקום ללכלמה‬
‫אלמתצרפה מקאם אלאצל ואנמא תגדהא באדמה‪ 34‬לסאיר אלחרוף‬
‫מוצלה בין אלאלפאט מן אלאניף ואלמסתאנף؛‪ 3‬מתל עשה ועשה‬
‫סוי מא‬
‫מעשה‪ .‬ךאה וראה ויו־אה‪ .‬إل א מצא מצא <ומא שאכל‬
‫דבר בהא מן בע^ אלאסמא מתל ‪ ^ ٦‬העמודים‪< .37‬ופסי>ל‪.‬־נ‪ .‬ושתי‪.39‬‬
‫ומה‪ .40‬ויזתא׳‪ .4‬הבכר ושני‪ .42‬ול^ילך קדמנא דברהאמי‪ .43‬ומתלה פי סאיד ا‬
‫אלא^א מא לא יתם ^נא פיהא כ״ב באבא מן חית ליס בל אחרף‬
‫א^עבראנ[י] ” תלתקי וגזו מים לא ילתקי פיה ا ة ف] ء ج ואלחאצל כ״א‬
‫באבא‪ .‬אמא מן ז־לך ליס במוגוד פי אלקראף‪ 4‬והו גאיז פי אלעבראני‬
‫ואמא אן לא יגוז פי לגה אלעבראני ופי גידהא מן אללגאת ונחן קצדנא‬
‫ח‪< .‬ו א ל ע צ בי ה >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ט‪ .‬וידב[ר אלאחכ]אם‪ ,‬א וי ד ב‪ .......‬אם‪.‬‬
‫<ו מ א שאכל ד ל ר >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫דכרהא‪ ,‬א קדמאונא דכרוהא‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫י‪ < .‬ח רו ף >‪ ,‬ב־א‬
‫<ו פ סי > ‪ /‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫מ‪ .‬ק ד מ נ א‬
‫נ‪[ .‬מם]‪ ,‬א אינו קריא‪.‬‬
‫‪< .24‬ואלעצביה>‪,‬‬
‫בהוראת ׳הסיר'‪ ,‬אך קרא כנראה יכף משורש כפף‪ .‬א׳ ו[י]צרף‪.‬‬
‫‪ . 25‬וירד אלמיל אלי אלהוא‪ ,‬א׳ וי^ר אלהוא‬
‫ההשלמה לפי א׳; ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ . 26‬וידב[ר אלאחכ]אם‪ ,‬ההשלמה וידב[ר] מפוקפקת; ההוראה צריכה להיות‬
‫ואלמיל‪.‬‬
‫‪ . 27‬תחול מנהא‪ ,‬א׳ מנהא‬
‫משהו מעין ׳׳הסיר‪ ,‬ביטל"; ושמא יש לגרוס ״וידר׳׳ז‬
‫‪ . 29‬עליה נבני הדא אלכתאב‪ ,‬א׳ ינבני עליה כתאבנא‬
‫‪ . 28‬י^ב נקדם‪. 331§ ,‬‬
‫תחול‪.‬‬
‫ו ‪ . 3‬מנצם‪21§ ,‬ב; א׳‬
‫‪< . 30‬חרוף>‪ ,‬ההשלמה לפי א׳; ב־א ?اس‬
‫הדא‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪ 32‬א‪^ .‬וא‪ 1§ ,‬أم הע׳ ‪. 32‬‬
‫‪ . 32‬נטאמה‪ ,‬א׳ נטאמה מנהא‪.‬‬
‫מנטום‪.‬‬
‫‪ .35‬אלאניף‬
‫‪ .34‬כאדמה‪ ,‬א׳ אבתדא כאתמה‪.‬‬
‫אלסאדס אעני‪ ,‬ב־א׳ ליתא‪.‬‬
‫‪< .36‬ומא שאכל ^לך>‪ ,‬ההשלמה לפי א׳; ב־א‬
‫ואלמסתאנף‪ ,‬ר׳׳ל העבר והעתיד‪.‬‬
‫‪< . 38‬ופסי>‪ ,‬במדבר יג יד‪ ,‬ההשלמה‬
‫‪ . 37‬ווי העמודים‪ ,‬שמות לח י‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪-41‬‬
‫‪ .40‬וניה‪ ,‬עזרא י לו‪.‬‬
‫‪ .39‬ושתי‪ ,‬אסתר א ט‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לפי א׳; ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ .43‬קדמנא דכרהא‪ ,‬כך‬
‫‪ .42‬הבכר ושני‪ ,‬דברי הימים א ו יג‪.‬‬
‫ויזתא‪ ,‬אסתר ט ט‪.‬‬
‫‪ .45‬اذآة]‪,‬‬
‫‪ .44‬אחרף אלעבראנ[י]‪ ,‬השווה ל ע ^ ע ׳ ‪ 5‬א‪.‬‬
‫אי; א קדמאונא ז־כרוהא‪.‬‬
‫‪ .46‬אלקראן‪ ,‬ר׳׳ל המקרא‪ ,‬עי׳ התהוות‪. 159 ,‬‬
‫ב־א׳ בטעות מב; א אינו קריא‪.‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫‪55‬‬
‫נשרוז‪ 47‬פי כתאבנא הד א ‪ ٦٠‬סאיר אללגאת סוא <אלפאט אלמקרא מא‬
‫مه>ممم דניאל ועזרא <מן לגה אלכסדאני>ס‪481‬א‪.‬‬
‫ונ^־בר ’‪ 4‬אלאן בעץ א^ א^ א אלנאקצה פנקול אן אלגזו‪ 50‬אלאול ינקץ אא‬
‫פאלחאצל פיה ב״א באבא‪ .‬אלגזו אלתאני ינקץ בף פיחצל פיה ב״א‬
‫באבא‪ .‬אלגזו אלתאלת לא ילתקי גט إ גש׳‪ 5‬גץ גק ואלחאצל פיה י״ז‬
‫באבא‪ .‬אלגזו אלראבע לא ילתקי פיה דז דט דס ואלחאצל פיה י״ ט‬
‫באבא‪ .‬אלגזו אלכאמס ינקץ הט הע ואלחאצל פיה ב׳ באבא‪ .‬אלגזו‬
‫אלסאדסע'‪^ 52‬א ינבני מנה ^‪ ١‬עלי מא קד דכרנא ואלחאצל מנה‬
‫סאדכרה‪ .53‬ואלסאבע ^א ילתקי פיה זז זט זס זץ זש ואלחאצל‪ 54‬י״ז‬
‫באבא‪ .‬ואלו^אמן לא ילתקי פיה חא חה רזע ואלחאצל י״ט באבא‪.‬‬
‫ואלתאסע לא ילתקי פיה טג טד טז טט <טך טץ >פ■‪ 55‬טק טת‬
‫ואלחאצל י״ד באבא‪ .‬וגזו כף לא ילתקי פיה ذن ذ ق כץ כק ואלחאצל‬
‫י״ח באבא‪ ١٢^ .‬לם(؛) לא ילתקי פיה לס לד ואלחאצל כ׳ באבא‪.‬‬
‫<וגזוצ' ‪،‬؛ מים לא ילתקי פיה מםצי ‪ > 5،‬ואלחאצל כ״א באבא‪< .‬גזוק'‪ 57‬נון‬
‫ילתקי מע סאיר אלחרוף ذ ذ באבא‪7‬؛■‪57‬؛־■• וגזו סמך ^א ילתקי פיה סזי•‪58‬‬
‫סץ סש ואלחאצל י״ט באבא‪ .‬וגזו עין ^א ילתקי פיה עא עה עוז‬
‫ואלוזאצל י״ ט באבא‪ .‬ו^ו פה לא ا ילתקי פיה פב פף ואלחאצל כ׳‬
‫באבא‪ .‬ו^ו צדי ^א ילתקי פיה ذ ؛ ذ ق إل צס צש ואלוזאצל י״ז ’؛ באבא‪.‬‬
‫ו^ו קוף לא ילתקי פיה ءئ קז קך קק ואלחאצל י״ח באבא‪^ .‬זו ריש לא‬
‫ילתקי פיה רל ואלחאצל מנה כ״א באבא‪< .‬גזושי‪ ، 0‬שין ילתקי מע סאיר‬
‫אלוזרוף כב באבא‪ ١٢^ .‬תו ^א ילתקי פיה הט ואלחאצל פיה כ״א‬
‫באבא׳‪،‬־ ״‪.>،‬‬
‫ס‪< .‬אלפאט אלמקרא מא פי >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫א ^ ז ו אלסאדס‪ ,‬א ואלו‪.‬‬
‫ס‪ . 1‬מן לגה אלכסדאני‪ ,‬ב־א׳ ליתא‪.‬‬
‫פ‪ < .‬טך ט ץ >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ק‪-‬ק‪ < .‬גזו‪ ...‬ב אב א>‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ . ٦‬ة؛‪ ,‬א סי‪.‬‬
‫ע‪.‬‬
‫צ‪ -‬צ‪< .‬ו גזו‪ ...‬מ ם >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ש‪ -‬ש‪ < .‬גזו‪ ...‬ב אב א>‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ < .48‬אל פ א^ ^ ^ ר א מא ردص׳آ הי ח^‪ ,‬א'‪ ,‬ומא) פי>‪,‬‬
‫‪ .47‬קצז־נא נשרת‪.334§ ,‬‬
‫‪ . 49‬ו ‪ ^ :‬כ ר ‪ ,‬א ׳‬
‫‪48‬א‪ < .‬מן לגה אלכסז־אני>‪ ,‬כך א׳; ב־א ליתא‪.‬‬
‫ב־א ליתא‪.‬‬
‫ل ‪ .5‬גש‪ ,‬טעות‪ ,‬שהרי אלפאסי מביא רצף אותיות‬
‫‪ .50‬אלגזו‪ 11§ ,‬ג‪ ,‬הע׳ ‪. 32‬‬
‫נדכר‪.‬‬
‫‪ . 53‬מנה סאדכרה‪ ,‬א׳ מ^כוד פי‬
‫‪ .52‬אלגזו אלסאדס‪ ,‬כך א׳; א ואל^‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪< .55‬טך טץ >‪ ,‬ההשלמה‬
‫‪ .54‬ואלחאצל‪ ,‬א׳ ואלחאצל פיה‪ ,‬וכן בהמשך‪.‬‬
‫מוצעה‪.‬‬
‫א׳;‬
‫לפי‬
‫השלמה‬
‫מם>‪,‬‬
‫<וגזו‪...‬‬
‫ه‪...5‬ه‪.5‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ב־א‬
‫א׳;‬
‫לפי‬
‫‪< . 57 . . . 57‬גזו‪ ...‬באבא>‪ ,‬ההשלמה לפי א‪ •/‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪< .60 . . . 60‬גזו‪ ...‬באבא>‪,‬‬
‫‪ . 59‬י ״ ז ‪ ,‬א׳ יט‪.‬‬
‫‪ . 58‬סז‪ ,‬כך א׳; א סי‪.‬‬
‫ההשלמה לפי א׳ (שבו רוב האות ש׳‪ ,‬זולתי שתי המלים הראשונות‪ ,‬נוסף בשוליים) ושמא‬
‫‪56‬‬
‫אלפאסי‬
‫ובעד דכרנא ^^ א^ א אלנאקצה נורי׳‪ ،‬אלאן תרתיב גמלה אלאגזא פנקול‬
‫< אן >תי‪ ، 2‬אל^ו אלאול פיה כ^ לפסה [או]להא אג‪ ،‬אלף מנטום עלי‬
‫خ אד אה אלי תמאם את‪ .‬וכדי אלגזו אל^אוי בל د س אולהא בית‬
‫מנסוק עלי בא ذذ ^ ’■‪ [ ٠٠‬א ^ בת]‪ .‬וכ^י אלגזו א ^ א ^ כ^ כלמה‬
‫אולהא גימל מנסוק עלי [ن ‪ £‬ذ ذ גג] אלי גת‪ .‬וכדי נטאמהא מע גמלה‬
‫אבואבהא עלי מא יתפק [אלנ<؛ן]אם אלא؛‪ ،‬בתמאם ‪ ،،‬הדה אלא^א‬
‫א^מ^כוד^ תכמל אצול כ^ לפטה [פי מק]אמהא ותנחצר‪ ، 7‬פי גמלתהא‬
‫ויעלם אלטאלב מוצע כ^ ל פ ^ מנהא <באלחרףנ‪ ،8‬אלאול אל^י הו‬
‫ראס אלכלמה ומבדאהא פי גזוהא פאף‪ > ،8‬באן ^ ‪ ۶ ٦‬א^טא^ב לש[ון‬
‫ברכה מ^לא פיקצד אלי ذ ال בית פי באב בד ואן] כאן‪،8‬״ גרצה לשון‬
‫גבורה פיקצד גזו גימל פי באב ذذ [ואן באן גרצה] לשון דוב פיקצד גזו‬
‫^ ذ‪ .‬וא^א וקף א^טאלב עלי גרץ צאח[ב אל]כתאב [פי] תרתיב אגזאיה‬
‫ותקסים אבואבה וקל ’‪ ،‬תעבה ווגד אג[ר]אצה‪.‬‬
‫אמא בעד אן אודיוא™ כיפיה תרתיב הז־א א^בתאב אלמסמא בתאב‬
‫גאמע א^אלפא^ן מקול‪ 71‬אן א^א^פא^ן אלעבראניה תדור עלי [ ‪ ^] ٦ ٦ ٨‬הי‬
‫אמהאת אלאלפא^ו ואסהא‪ .‬ואע^ם אן אלאמהאת עלי׳־׳‪ 72‬ארבעה‬
‫אקסאם אחדהא מא תכון א^כלמ^ דאיד^ עלי חרף ואחד וכל‪72‬א‬
‫לואחקהא תרתפע ا ואלחרף תאבת מתל ויך ויז ויט ויורה■‪ .73‬ואלתאני הו‬
‫‪ ' ٠ ^ ٥‬תדור א^כלמ^ עלי חרפין ותרתפע א ^ א ח ק ותתבת והי מ؟[ל צא‬
‫בא לף רד שב‪ .‬ו א ל ^ אל^ הו מא יכון אצלהא תלתה חרוף ולואחקה‬
‫תדתפע והי ^אבת^ מתל אכ؛ד ש^ר הפוך גזור עמוד חמוד‪ .‬ואלדאבע‬
‫פהי אלדי אסהא ארבע^ חרוף והי עלי צדבין אחדהמא ארבעה אחרף‬
‫ב‪ .‬ذ ذ בג‪,‬‬
‫א‪[ .‬או]להא‪ ,‬א [או]להא ואכרהא‪.‬‬
‫ת‪ .‬פנ^ול < א ן >‪ ,‬א ובעדהא פנקול‪.‬‬
‫ה‪ .‬ויור‪ ,‬ויורד‪.‬‬
‫ד‪ .‬עלי‪ ,‬א אלי‪.‬‬
‫ג ‪ -‬ג‪< .‬באלאחרף ‪ ...‬פ אן >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫א בג בה‪.‬‬
‫< אן >‪ ,‬בך א׳; א‬
‫أه‪.‬‬
‫ו ‪ .6‬נורי‪ ,98§ ,‬הע׳ ‪ 6‬ו‪.‬‬
‫יש לנסח וגזו; ב־א ליתא‪.‬‬
‫وه‪[ .‬או]להא‪ ,‬א (כה׳׳י היחיד) [או]להא‬
‫ובעדהא פנקול; כאן מסתיים כפי הנראה א׳‪.‬‬
‫‪ .65‬אלא‪ ,‬באו מתחיל משפט חדש‪ ,‬המנמק את‬
‫‪4‬ه‪ .‬ذف ذذ‪ ,‬א ذن בה‪.‬‬
‫ואכרהא‪.‬‬
‫‪ .66‬בתמאמ‪ ,‬ר׳׳ל בהשלמה‪ ,‬מקור של בניין שני‪ ,‬עי׳ פרידלנדר ‪,66‬‬
‫הקודם; §‪ 409‬א‪.‬‬
‫‪< .68...68‬באלחרף‪ ...‬פאן>‪,‬‬
‫‪ .67‬ותנחצר‪ ,‬ר׳׳ל תיכלל‪ ,‬ע׳׳ע דוזי; §‪.82‬‬
‫הע׳ ‪.2‬‬
‫ההשלמה לפי אגרון עלי בן סלימאן‪ ,‬שהוא קיצור של האגרון שלנו; עי׳ ש׳ פינסקר‪,‬‬
‫‪ 68‬א‪ .‬כאן‪,‬‬
‫ליקוטי קדמוניות‪ ,‬וינה ‪ , I860‬עמ׳ ‪ 84‬ן‪ ,‬וכן ההשלמות בהמשך; ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ . 71‬ו נ ק ו <‬
‫‪ .70‬אורינא‪ ٢٨ ,98§ ,‬׳ ‪ 6‬أ ‪.‬‬
‫‪ .69‬ו ק ל‪ 307§ ,‬א‪.‬‬
‫בזה מתחיל ב‪.‬‬
‫‪ 72‬א‪ .‬וכל‪ ,‬התחלת משפט‬
‫‪ . 72‬ע ^‪ ,‬כך תיקן סקוס; א‪ ,‬ב אלי‪.‬‬
‫§‪ 07‬قد‪.‬‬
‫‪ . 74‬מא‪ ٦ ,‬׳׳ ^ "כי‪ ,‬ש״ (מא‬
‫‪ . 73‬ויור‪ ,‬מלכים ב יג יז; כך ב; א ויורד‪.‬‬
‫מצב‪.‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫‪$7‬‬
‫אצליה מתל רטפש‪ 75‬ואלתאני ארבעה מכררה מ^ ל ויכלכל‪ /،‬ומי‬
‫מכ^כ^ ”‪ .‬וליס‪ 78‬תזיד ע ^ לגה אלעבראני ען הדה אלארבע^ ועליהא‬
‫ינבני כל מנטקהם מן אלאמר ואלנהי ואלאנף ואלמסתאנף ואלפאע^‬
‫ואלמפעול ואלאסם ואלמצדר ואלתז־כיר ואלתאני^ מא כלא אסמא‬
‫א ל א ^ א ץ א^תי הי גיר מתצרפה פאנהא קד תזיד עלי ארבעה אחרף‬
‫מו؛נל זרבבל‪ .‬שאלתיאל‪ .79‬אשכנז‪ .80‬תוגרמה׳‪.8‬‬
‫וקד ראית אן אקדם בדכר א^אלפא^ אלדאיר^ עלי חרף ואחד ואדכר פי‬
‫אצל‪ 82‬מא יקנע ‪ ٦٠‬תצאריפהא וכיף תדור מעא[ניה]א‪ 83‬עלי חרף ואחד‪.‬‬
‫ואלסבב פי תקדים הד א אלפן מן גמלה אלפנון הו אן כל מא כאן אק^‬
‫מן חרפין ליס ינת^ם לנא פי הדה א^ א^ א ולאן ביאנהא ע^י חרפין‬
‫אצליה‪[ 84‬ומא זאד]‪....‬הא פי הדא אלצדר אשרע פי תאליף‬
‫סואהא‪[ ...............‬ונקול] אן כ^ אלחרוף אלתי תדור בע<؟ אלאלפאט‬
‫<עלי'׳؟‪ 8‬חרף ואחד אצלי ארבע^ עשר חרפא ‪ ’١^ ١‬؛؛ > גדה זט ذث סף צק‬
‫רשת‪ .‬אלחרף אלאול ג [ינטק] בה למעני א ל ^ מתל ויגה בני איש‪ .8،‬כי‬
‫אם הוגה ורחם‪[ .87‬תוגיו]ן נפשי‪[ .88‬נו]גי ממועד‪ .89‬מגנת לב‪ .90‬ואלו؛!אני ا‬
‫[ד] ינט[ק בה בלוא]חקה למעני טרח אלשי ואלקאה מתל ידו אליה‪.91‬‬
‫לידות את קרנות הגוים‪ .92‬גמול ידו הדה‪ .93‬וידו אבן בי‪ .94‬וינטק בה‬
‫ללשכר מ^ ל אודה‪ .95‬יודו‪ .9،‬הודו‪ .97‬יודוך‪ .‬יהודון־‪ .98‬אהודנו‪ .99‬ו א ^ א׳‬
‫^לאקראר מתל והתודו את עונם‪ .2‬ויתודו*‪ .‬אודה על פשעי‪ .4‬ומודה‬
‫ועזב‪ .5‬וינטק בה ללחרכ^ והו עלי וגוהז ‪ ٠‬מנה גול ואצטראב נדד הוא‬
‫ו‪-‬ו‪ < .‬ע לי‪ ...‬ו הי >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ . ٢‬וגוה‪ ,‬א וגה‪.‬‬
‫‪ . 77‬ומי‬
‫‪ . 76‬ויכלכל‪ ,‬בראשית מז יב‪.‬‬
‫‪ . 75‬רטפש‪ ,‬איוב לג כה‪.‬‬
‫מצז־ריה)‪.‬‬
‫‪ . 79‬זרובבל‪ .‬שאלתיאל‪ ,‬חגי א א‪,‬‬
‫‪ .78‬וליס‪ ,‬ב ולי‪.‬‬
‫מכלכל‪ ,‬מלאכי ג ב‪.‬‬
‫‪ .82‬פי אצל‪,‬‬
‫‪ .81‬תוגרמה‪ ,‬יחזקאל כז יד‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .80‬אשכנז‪ ,‬בר איי ת ‪.٢‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .84‬אצלי^‪, 122§ ,‬‬
‫‪ .83‬מעא[ניה]א‪ ,‬ב מא דאירהא‪.‬‬
‫ר׳׳ל ב(כל) שורש (ושורש)‪.‬‬
‫‪< .85...85‬עלי‪ ...‬והי>‪ ,‬ההשלמה מן האגרון של עלי בן סלימאן(השווה לעיל‬
‫הע׳ ‪.4‬‬
‫‪ .87‬כי אם הוגה ורחם‪ ,‬שם‬
‫‪ .86‬ויגה בני איש‪ ,‬איכה ג לג‪.‬‬
‫הע׳ ‪ ;)68‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ .90‬מגנת לב‪,‬‬
‫‪[ .99‬נו]גי מועד‪ ,‬צפניה ג יח‪.‬‬
‫‪[ .88‬תוגיו]ן נפשי‪ ,‬איוב יט ב‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫‪ .92‬לידות את קרגות הגוים‪ ,‬זכריה ב‬
‫‪ .91‬ידו אליה‪ ,‬ישעיה נ יד‪.‬‬
‫איכה ג סה‪.‬‬
‫‪ . 95‬או ד ה‪,‬‬
‫‪ .94‬וידו אבן בי‪ ,‬איכה ג נג‪.‬‬
‫‪ .93‬גמול ידו הדה‪ ,‬ישעיה יא ח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ .97‬הודו‪ ,‬ישעיה יב ד‪,‬‬
‫‪ .96‬יודו‪ ,‬תהלים צט ג‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בראשית כט לה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪.99‬‬
‫‪ .٦١٦٦١ .98‬יהודוך‪ ,‬בראשית מט ח‪ ,‬ועוד‪ .‬תהלים מה יח; ב יהודון־ יודוך‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .2‬והתודו את עונם‪ ,‬ויקרא כו מ‪.‬‬
‫‪ . ١‬ו א ^ א‪418§ ,‬ב‪.‬‬
‫אהודנו‪ ,‬תהלים כח ז‪.‬‬
‫‪ .5‬ומודה ועזב‪ ,‬משלי כח‬
‫‪ .4‬אודה על פשעי‪ ,‬תהלים לב ה‪.‬‬
‫ויתודו‪ ,‬נחמיה ט ב‪.‬‬
‫‪ . 7‬נדד הוא ללחם‪ ,‬איוב טו‬
‫‪ .6‬וגוה‪ ,‬לפי הצעת קריאת סקוס; א ב וגה‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫אלפאסי‬
‫ללחם‪ .7‬ויהיו נדדים בגוים‪ .8‬על כן לנידה היתה‪ .9‬כי מדי דבריך בו‬
‫תתנודד‪ . ’0‬ומנה חרכה אלאנתחאב נדו לו ב^ סביביו״‪ .‬ומי ינוד לך‪.' 2‬‬
‫שמוע שמעתי אפרים מתנודד‪ 3‬׳‪ .‬ומנה פראר א^נאם והרובהם כ^ ^איך‬
‫ידוד ממך‪4‬׳‪ .‬נסו נדו מאד‪ 5‬׳‪ .‬נודי הרכם צפר ‪،‬י‪ .‬נדדה מדמנה‪ . ’7‬ומן גנסה‬
‫פראר אלחיואן והיה כעוף נודד‪8‬׳‪ .‬כצפור נודדת מקנה‪9‬׳‪ .‬ומן שכל דלך‬
‫פראר אלנום ואלארק ותדד שנתי מעיני‪ .20‬ושבעתי נ^דים עדי נשף׳‪.2‬‬
‫נדדה שנת המלך‪ .22‬ו^נתה נדת עלוהי‪ .23‬ו א ל ^ א ^ ה ינסק בהא למעני‬
‫אלכון מתל יהי אור ‪ ١٨١١‬אור‪ .24‬והיה‪ .‬והיינו‪ .25‬והייתם‪ .2،‬בהיותם‪.27‬‬
‫בהיותנו‪ .28‬וזוה ארץ‪ .29‬הוה להם‪ .30‬הנה יד י״י הויה׳‪ .3‬הוה על הוה^‪ .‬אס‬
‫ז־לך הי פקט‪ .‬וינטק בה ללנחיב בן אדם נהה‪ .33‬ا ונהה נהי נהיה‪ .34‬כי קול‬
‫يل‪ 5‬ر נהייתי‪ .3،‬קינים והגה והי‪ .37‬ואלראבע ז ינטק בלואחקה ללתנטיח‪38‬‬
‫ויז ממנו‪ .39‬ויז מדמה‪ .40‬והזית׳‪ .4‬הזה עליהם‪ .42‬והזה עליו‪ .43‬ומזה מי‬
‫הנדה״׳‪ .44‬ואשר יזה‪ .45‬וינטק בה ללאשעאל ואלאחדאק מתל מזי רעב ‪.4،‬‬
‫למזא לאתונא‪ .47‬אזה יתירה‪< .48‬ואלכאמס>ט׳‪ 49‬ט ינטק בה ללמילאן‬
‫מתל ויט אליה‪ .50‬ויטו אחרי הבצע׳‪ .5‬ויטו מ[שפט]‪ .52‬ומטי גר‪ .53‬ומטים‬
‫ח‪ .‬ומזה מי הנדה‪ ,‬א למזה מי הנדה‪.‬‬
‫ט‪< .‬ו אלכ א מ ס >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪. ١٥‬‬
‫‪ .9‬על כן לנידה היתה‪ ,‬איכה א ח‪.‬‬
‫‪ .8‬ויהיו נדדי□ בגוי□‪ ,‬הושע ט יז‪.‬‬
‫כג‪.‬‬
‫ומי‬
‫‪ . 11‬נדו לו כל סכיביו‪ ,‬שם יז‪.‬‬
‫כי מדי דברין■ בו תתנודד‪ ,‬ירמיה מח כז‪.‬‬
‫‪ . 14‬כ^‬
‫‪ . 13‬שמוע שמעתי אפרים מתנודד‪ ,‬ירמיה ^א יז‪.‬‬
‫ינוד ^‪ ,٦‬ירמיה טו ה‪.‬‬
‫‪ . 16‬נודי הרכם צפר‪,‬‬
‫‪ . 15‬נסו נדו מאד‪ ,‬ירמיה מט ל‪.‬‬
‫ראיך ידוד ממך‪ ,‬נחום ג ז‪.‬‬
‫‪ ^ ١٨١ . 18‬כעוף נודד‪ ,‬ישעיה טז‬
‫‪ . 17‬נדדה מדמנה‪ ,‬ישעיה י לא‪.‬‬
‫תהלים יא א‪.‬‬
‫ه‪ .2‬ותדד שנתי מעיני‪,‬‬
‫‪ . 19‬כצפור נודדת מקנה‪ ,‬משלי כז ח‪ ,‬ואצלנו " מן קנה"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .22‬נדדה שנת המלך‪,‬‬
‫‪ .21‬ושבעתי נדדים עדי נשף‪ ,‬איוב ז ד‪.‬‬
‫בראשית לא מ‪.‬‬
‫‪ . 24‬יהי אור ויהי אור‪ ,‬בראשית א‬
‫‪ .23‬ושנתה נדת עלוהי‪ ,‬דניאל ‪.٧١‬‬
‫אסתר ו א‪.‬‬
‫‪ .27‬בהיותם‪,‬‬
‫‪ .26‬והייתם‪ ,‬בראשית ג ה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .25‬והיינו‪ ,‬בראשית לד טז‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ . 29‬הוה ארץ‪ ,‬איוב לז ו‪,‬‬
‫‪ .28‬בהיותנו‪ ,‬שמואל א כה טו‪.‬‬
‫בראשית ד ח‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪. 32‬‬
‫‪ . 31‬הנה יד י׳׳י הויה‪ ,‬שמות ט ג‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ه‪ .3‬הוה לה□‪ ,‬נחמיה‬
‫ואצלנו ׳׳חוא"‪.‬‬
‫‪ . 34‬ונהה נהי נהיה‪,‬‬
‫‪ .33‬בן אד□ נהה‪ ,‬יחזקאל לב יח‪.‬‬
‫הוה על הוה‪ ,‬יחזקאל ג כו‪.‬‬
‫‪ .37‬קיני□‬
‫‪ . 36‬נהייתי‪ ,‬דניאל ו כז‪.‬‬
‫‪ . 35‬כי קול נהי‪ ,‬ירמיה ט יח‪.‬‬
‫מיכה ב ד‪.‬‬
‫‪ .39‬ויז‬
‫‪ .38‬ללתנטיח‪ ;23§ ,‬הבניין השני בהוראת הראשון‪.‬‬
‫והגה והי‪ ,‬יחזקאל ב י‪.‬‬
‫‪ .41‬והזית‪ ,‬שמות כט‬
‫ه‪ .4‬ויז מדמה‪ ,‬מלכים ב ט לג‪.‬‬
‫ממנו‪ ,‬ויקדא ח יא‪.‬‬
‫‪ .44‬ומזה מי‬
‫‪ .43‬והזה עליו‪ ,‬ויקרא טז יט‪.‬‬
‫‪ .42‬הזה עליהם‪ ,‬במדבר ח ז‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫‪ .45‬ואשר יזה‪ ,‬ויקרא ו‬
‫הנדה‪ ,‬במדבר יט כא; בשני כתבי היד (א‪ ,‬ב) למזה‪...‬‬
‫‪ .48‬אזה‬
‫‪ .47‬למזא לאתונא‪ ,‬דניאל ג יט‪.‬‬
‫‪ .46‬מזי רעב‪ ,‬דברים לב כד‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫‪ .50‬ויט אליה‪,‬‬
‫‪< .49‬ואלכאמס>‪ ,‬ההשלמה לפי ב; ב־א ליתא‪.‬‬
‫יתירה‪ ,‬שם כב‪.‬‬
‫‪ . 52‬ויטו מ[שפט]‪,‬‬
‫‪ . 51‬ויטו אחרי הבצע‪ ,‬שמואל א ח ג‪.‬‬
‫בראשית לח טז‪.‬‬
‫‪٦‬‬
‫‪٦٦‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאלו‬
‫‪59‬‬
‫להרג‪ .54‬להטתה הדרך‪ .55‬אמ תטה אשדי‪ .5،‬והעיר מלאה מטה‪ .57‬וינטק‬
‫בה למעני אלמד ואלתבסט‪ 58‬מתל כי אטה את ידי ’‪ .5‬ואט את ידי‪ .،0‬ולא‬
‫יטה לארץ מנלםי ‪ .،‬ואלסאדס ذ ינטק בה ^מע ‪ 3‬א ^ ר ב וכי יכה איש‪2‬ء‪.‬‬
‫ויכה את המים‪ .، 3‬ויך א ^ האיל‪ .،4‬ויך שרשיו؛‪ ٦١٦ .،‬לב דוד ‪ .،،‬הכמכת‬
‫מכהו הכהו‪ .،7‬ולמעני אלקתל ומכה אדם יומת®‪ .،‬אכנו בדבר‪ .،9‬למה‬
‫אככה‪ .70‬מכי חרבי‪ .7‬ואלסאבע ن ינטק בה למעני אלמנע ואם הניא‬
‫אביה‪ .72‬יניא אותה‪ .73‬ולמה תניאון‪ .74‬אל יני ראשי‪ 75‬וינטק בה ללגבן‬
‫ואיש לא יונה‪ .7،‬ועני ואביון הונו‪ .77‬ולא יונו עוד‪ .78‬יתום ואלמנה אל‬
‫^נו ”‪ .‬ואל^אמן ס יסמא בה בע^ א ל א ^ א ץ מתל שה תמים‪ .80‬תכסו‬
‫על השה׳‪ .8‬או את ^‪ .٠^١١‬ואיש שיהו‪ .83‬ואלתאסע ف יסמא בה אלפם פי‬
‫פערתי ا ואשאפה‪ .84‬פה להם‪ .85‬פיו‪ .8،‬פיהו‪ .87‬פיהם‪ .88‬ומ^לה ללסיף לפי‬
‫חרב‪ .89‬ולה שני פיות‪ .90‬חדה כחרב פיות׳‪ .9‬וחרב פיפיות‪ .92‬ואלעאשר ذ‬
‫ינטק בה ללמנאצא^ כי ינצו אנשים ’‪ .9‬אשר הצו‪ .94‬בהצתם‪ .95‬אנשי‬
‫מצתך‪ .9،‬נצים‪ .97‬ולמעני אעגאג אלנאר‪ ’ 8‬קאל והצתי אש‪ .99‬ותצת בסבכי‬
‫היערי‪ .‬ויציתו עליהם‪ .2‬ויקאל אן מתלה ופעלו לניצוץ‪ .3‬ונצציסי׳‪ .4‬ויגוז‬
‫י‪.‬ונ צ צי ם‪ ,‬אוני צו צי ם‪.‬‬
‫‪ . 55‬להטתה‬
‫‪ .54‬ומטים להרג‪ ,‬משלי כד יא‪.‬‬
‫و‪ .5‬ומטי גר‪ ,‬מלאכי ג ה‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ . 57‬והעיר מלאה מטה‪,‬‬
‫‪ .56‬אם תטה אשרי‪ ,‬איוב לא ז‪.‬‬
‫הדרך‪ ,‬במדבר כב כג‪.‬‬
‫‪ .59‬כי אטה את ידי‪ ,‬ירמיה ו‬
‫‪ .58‬ואלתבסט‪ ,‬י ואלבסט‪.‬‬
‫יחזקאל ט ט‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪ .61‬ולא יטה לארץ מנלם‪ ,‬איוב ‪ ١٧‬כט‪.‬‬
‫ه‪ .6‬ואט את ידי‪ ,‬ירמיה טו ו‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫‪ .64‬ויך‬
‫‪ .63‬ויכה את המים‪ ,‬מלכים ב ב ח‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫וכי יכה איש‪ ,‬שמות כא כ‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .66‬ויך לב דוד‪ ,‬שמואל ב כד‬
‫‪ .65‬ויך שרשיו‪ ,‬הושע יד ו‪.‬‬
‫את האיל‪ ,‬דניאל ח ז‪.‬‬
‫‪ .68‬ומכה אדם יומת‪ ,‬ויקרא בד‬
‫‪ .67‬הבמכת מבהו הבהו‪ ,‬ישעיה בז ז‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ . 71‬מכי‬
‫‪ . 70‬למה אככה‪ ,‬שמואל ב ב בב‪.‬‬
‫‪ .69‬אכנו בדבר‪ ,‬במדבר יד יב‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫‪ .73‬יניא אותה‪ ,‬שם‬
‫‪ . 72‬ואם הניא אביה‪ ,‬במדבר ל ו‪.‬‬
‫חרב‪ ,‬ירמיה יח בא‪.‬‬
‫‪. 76‬‬
‫‪ . 75‬אל יני ראשי‪ ,‬תהלים קמא ה‪.‬‬
‫‪ . 74‬ולמה תניאון‪ ,‬במדבר לב ז‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪ .78‬ולא יונו‬
‫‪ .77‬ועני ואביון הונו‪ ,‬יחזקאל כב כט‪.‬‬
‫ואיש לא יונה‪ ,‬יחזקאל יח ז‪.‬‬
‫‪ .80‬שה תמים‪ ,‬שמות‬
‫‪ .79‬יתום ואלמנה אל תנו‪ ,‬ירמיה בב ג‪.‬‬
‫עוד‪ ,‬יחזקאל מה ח‪.‬‬
‫‪ .83‬ואיש‬
‫‪ .82‬או את שיו‪ ,‬דברים בב א‪.‬‬
‫‪ .81‬תכסו על השה‪ ,‬שם ד‪.‬‬
‫י ב ה‪.‬‬
‫‪ .85‬פה להם‪,‬‬
‫‪ .84‬פי פערתי וא<؛ואפה‪ ,‬תהלים קיט קלא‪.‬‬
‫שיהו‪ ,‬שמואל א יד לד‪.‬‬
‫‪ . 87‬פיהו‪ ,‬שמות ד טו‪,‬‬
‫‪ .86‬פיו‪ ,‬במדבר כז בא‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תהלים קטו ה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫‪ .89‬לפי חרב‪ ,‬בראשית לד כו‪.٨ ٣ ,‬‬
‫‪ .88‬פיהם‪ ,‬דברים כא ה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .92‬וחרב פיפיות‪,‬‬
‫‪ .91‬חדה כחרב פיות‪ ,‬משלי ה ד‪.‬‬
‫ולה שני פיות‪ ,‬שופטים ג טז‪.‬‬
‫‪ .94‬אשר הצו‪ ,‬במדבר כו‬
‫‪ .93‬כי ינצו אנשים‪ ,‬דברים כה יא‪.‬‬
‫תהלים קמט ו‪.‬‬
‫‪ .97‬נצים‪ ,‬מלבים ב יט‬
‫‪ .96‬אנשי מצתך‪ ,‬ישעיה מא יב‪.‬‬
‫‪ .95‬בהצתם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪ .98‬ולמעני אעגאג(עי׳ דוזי‪ ,‬ערך עגאג; א׳ פרוסתיטית) אלנאר‪ ,‬י וינטק בה‬
‫כה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ . ١‬ותצת בסבכי היער‪ ,‬ישעיה ט‬
‫‪ .99‬והצתי אש‪ ,‬ירמיה יז בז‪.‬‬
‫למעני אלאגיג‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ . 3‬ופעלו לניצוץ‪ ,‬ישעיה א לא‪.‬‬
‫‪ .2‬ויציתו עליהם‪ ,‬שופטים ט מט‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫אלפאסי‬
‫יכוף אסם בראסה‪ .6‬ויסמא בה אלזהר מתל הגצו הרמנים‪ .7‬הנצנים‪.8‬‬
‫וינאץ השקד‪ .9‬ויצץ ציץ‪ . 10‬צץ המסה״‪ .‬ואלי״ א ק ינסק בה ללקדףכ‪2‬ז‬
‫ולא תקיא אתכם‪ .13‬ותקא הארץ"‪ .‬ויקא את יונה‪5‬ז ‪ .‬אגור בן יקה ‪ .1،‬שתו‬
‫ושכרו וקיו‪ . 17‬ואלי״ב ו־‪ 18‬ללהדאיה ואלארשאד יורו משפטיך‪ . 19‬והוריתי‬
‫אתכם “‪ .‬אשכילך ואורך ’ ׳‪ .‬הורני‪ .22‬הרתיך‪ .23‬וינטק בה ללרשק ואלרמי‬
‫וירו המורים‪ .24‬ויחל מן היורים‪ .25‬צדה אורה‪ .2،‬ולא יורה שם‪ .27‬ירה‬
‫בים‪ .28‬ירה ויור‪ .29‬ו א ^׳׳ג ש ינטק בה לפנון אחדהא אלדין ואלנסי^״‪ 3‬כי‬
‫תשה ברעך משאת מאומה‪ .31‬נשה בו‪ .32‬לא נשיתי ו^א נשו בי‪ .33‬בערבים‬
‫משאות‪ .34‬ונשא בו א^ה ”‪ .‬ואל^אני נסיאן צור ילדך תשי ‪،‬נ‪ .‬נשיתי‬
‫טובה‪^ .37‬א תנשני‪ .38‬ا כי השה אלוה חכמה‪ .39‬ו א ל ^ א ל ^ ודרל■‪ 40‬ותרך‬
‫אכן השא השאת לעם הזה‪ .41‬ונשיתי אתכם‪ .42‬ודע כי ישה לך אלוה‪.43‬‬
‫וא^ראבע אלכלוה ואלוחשה השאת והשבר‪ .44‬ותהי להשאות‪ .45‬לא ישיא‬
‫אויב בו‪ .4،‬ישי מות‪ .47‬ואלי׳׳ד ת ינטק בה ללחדוד [והתאו]יתם לכם‪.48‬‬
‫תתאו ^ א חמת‪ .49‬ויתו על דלתות השער‪ .50‬והתוית [תו]‪50‬א‪ .‬פהדה‬
‫כ‪ .‬ל ל ק ד ף‪ ,‬א ב ק ד ף‪.‬‬
‫ל• ו ד ר‪ ,‬או ר ד‪.‬‬
‫‪ .6‬בראסה‪ ,‬ר״ל‬
‫‪ .5‬ויגוז יכון‪.331§ ,‬‬
‫ונצציבן‪ ,‬יחזקאל א ז; כך י; א‪ ,‬ב וניצוצים‪.‬‬
‫‪ . 7‬הנצו הדמוים‪ ,‬שיד‬
‫בפני עצמו‪ ,‬עי׳ הערת סקוס‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ ׳ ‪ , LXXI‬הע׳ ‪.96‬‬
‫‪ .9‬וינאץ (י וינץ) השקד‪,‬‬
‫‪ .8‬הנצני□‪ ,‬שיר השירים ב יב; ב־ב ליחא‪.‬‬
‫השירים ו יא‪.‬‬
‫‪ 2‬ا‪.‬‬
‫‪ . [ ١‬צ ץ המטה‪,‬יחזקאל ז י‪.‬‬
‫‪ . 10‬ויצץ ציץ‪ ,‬במדבר יז כג‪.‬‬
‫קו ה ל תי ב ה‪.‬‬
‫‪ . 13‬ולא תקיא אחכם‪,‬‬
‫ללקז־ף‪ ,‬כך עלי בו סלימאן; א‪ ,‬ב בק^־ף‪ ,‬י פי אלקי ואלקדף‪.‬‬
‫‪ . 15‬ויקא את יונה‪ ,‬יונה ב‬
‫‪ . 14‬ותקא הארץ‪ ,‬ויקרא ‪ ٨١‬כה‪.‬‬
‫ויקרא כ כב‪.‬‬
‫‪. 18‬ר‪ ,‬ב‬
‫‪ . 17‬שתו ושכרו וקיו‪ ,‬ירמיה כה כז‪.‬‬
‫‪ . 16‬א«ר בו יקה‪ ,‬משלי ל א‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫‪1‬ق‬
‫‪ .20‬והוריתי אתכם‪ ,‬שמות ד טו‪.‬‬
‫‪ . 19‬יורו משפטיך‪ ,‬דברים לג ‪.١‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ .23‬הרתיך‪ ,‬משלי ד‬
‫‪ . 22‬הורני‪ ,‬תהלים כז יא‪.‬‬
‫אשכילך ואורך‪ ,‬תהלים לב ח‪.‬‬
‫‪ .25‬ויחל ‪ ١٠‬היורים‪ ,‬דברי הימים א י‬
‫‪ .24‬וירו המורים‪ ,‬שמואל ב יא כד‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫‪ .28‬ירה‬
‫‪ . 27‬ולא יורה שם‪ ,‬מלכים ב יט לב‪.‬‬
‫‪ .26‬צדה אורה‪ ,‬שמואל א כ כ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .31‬כי‬
‫‪ . 30‬ואלנסי^‪ 11§ ,‬בי‪.،‬‬
‫‪ .29‬ירה ויור‪ ,‬מלכים ב יג יז‪.‬‬
‫בים‪ ,‬שמות טו ד‪.‬‬
‫‪ . 33‬לא נשיתי ולא‬
‫‪ .32‬נשה בו‪ ,‬שם יא‪.‬‬
‫תשה ברעך משאת מאומה‪ ,‬דברים כד י‪.‬‬
‫‪ . 35‬ונשא בו אלה‪ ,‬מלכים‬
‫‪ .34‬בערבים משאות‪ ,‬משלי כב כו‪.‬‬
‫נשו בי‪ ,‬ירמיה טו י‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪ .37‬נשיתי טובה‪ ,‬איכה ג יז‪.‬‬
‫‪ .36‬צור ילדך תשי‪ ,‬דברים לב יח‪.‬‬
‫א ח לא‪.‬‬
‫‪ .40‬ודר‪ ,‬א‪ ,‬ב‬
‫‪ .39‬כי השה אלוה חכמה‪ ,‬איוב לט יז‪.‬‬
‫לא תנשני‪ ,‬ישעיה מד כא‪.‬‬
‫‪ .41‬אכן השא השאת‬
‫ורד‪ ,‬י אלודר‪ ,‬ועי׳ הערת סקוס‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,LXXI‬הע׳ ‪.98‬‬
‫‪ .43‬ודע כי ישה לך אלוה‪,‬‬
‫‪ .42‬ונשיתי אתכם‪ ,‬ירמיה دد לט‪.‬‬
‫לעם הזה‪ ,‬ירמיה ד י‪.‬‬
‫‪ .45‬ותהי להשאות‪ ,‬ישעיה לז‬
‫‪ .44‬השאת והשבר‪ ,‬איכה ג מז‪.‬‬
‫איוב יא ו‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪ .47‬ישי מות‪ ,‬תהלים נה טז‪.‬‬
‫‪ .46‬לא ישיא אויב בו‪ ,‬תהלים פט כג‪.‬‬
‫כו‪.‬‬
‫‪ .50‬ויתו על דלתות‬
‫‪ .49‬תתאו לבא חמת‪ ,‬שם ח‪.‬‬
‫[והתאו]יתם לכם‪ ,‬במדבר לד י‪.‬‬
‫آه‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫גמלה אצול אלאלפאט אלדאיר^ עלי חרף ואחד [ומנ]האי‪ 5‬ינבני כל‬
‫לואחק תצאריפהא “■׳؟‪ .‬וסוף א^כר גואמץ כ^ ואחד מנהא ואשרח‬
‫לואחקהא בעון אללה‪.‬‬
‫ואמא אלאלפאט אלדאירה עלי חרפין פמ^ל בא תקול באו‪ .‬ויבאו‬
‫תביאו‪ .‬מובאים‪ .52‬כי הובאו‪ .53‬והבאתם‪ .54‬הביאום‪ .55‬והביאתיו‪ .56‬ומתל‬
‫צא ותקול צאו‪ .‬יצאו‪ .‬ויצאו‪ .‬מוצאים‪ .57‬ויוציאהו‪ .50‬וסאיר תצאריפהא ’‪.5‬‬
‫ואלדאיר^ עלי תלתה חרוף מתל קרא‪ .‬קרא‪ .‬ויקרא‪ .‬ויקראו‪ .‬קראו‪.‬‬
‫קראתיך‪0‬؛׳‪ .‬קר^הו׳‪ .،‬קראתיהו‪ .‬ולואחקה‪ .‬ומתלה אמור שמע שמר שכב‬
‫פגע קרב‪ .‬ואמא אל^י ע ^ ארבעה פאנהא גריבה פי אללגה ולם יתסע‬
‫אלנטק בהא מתל פרשז < ע ^ו ״י > עננו‪^ .،2‬טפש בשרו “‪ .‬יכרסמנה‪.،4‬‬
‫ואשמאילה‪ .،5‬ברב שרעפי‪ .،،‬ואלמכררה פעלי‪ ، 7‬וגהין מנהא מרכב^ מן‬
‫חרפין מתל ק^ק^ בחצים‪ ،8‬מן קל ‘‪ .،’ -‬ויפרפרני™ מן פור התפוררה‪.71‬‬
‫ערער תתערער‪ 72‬מן ערו ערו‪ .75‬ויכלכל יוסף™ ا מן מכלת לביתו‪ .75‬ומי‬
‫מכלכל‪ 7،‬מן ולא ‪ 3‬ל יוסף‪ .77‬ותתחלחל‪ 78‬מן חיל‪ .‬ומנהא מרכב^ מן‬
‫תלתה חרוף מתל ויתמהמה ’‪ 7‬מן תמה‪ .‬הפכפך‪ 80‬מן הפך‪ .‬חמרמר מן‬
‫חמר‪ .‬חלקלות מן חלק‪ .‬ירקרק מן ירק‪ .‬אדמדם מן א^ם‪ .‬עקלקלות מן‬
‫מ^קל‪ .‬שחרחרת מן שחר‪.‬‬
‫ומן אלאלפאט אלמתצרפה מא תצף'‪ 8‬אלאסמא מנהא‪ 82‬באי מנת‬
‫פאל^י הו באלף מתל אתנן מן תנה‪ .‬אפרים מן הפרני‪ .‬אפרחים מן פרח‪.‬‬
‫מ‪ .‬ת צ ארי פ ה א‪ ,‬א תצרי פ הא‪.‬‬
‫מ‪ < . 1‬ע ל י ו > ‪ ,‬ב ־ א ליתא‪.‬‬
‫נ‪ .‬ק ל‪ ,‬א קו ל ה‪.‬‬
‫‪[ •51...51‬ומנ]הא‪...‬‬
‫‪ 50‬א‪ .‬ו^תוית [תו]‪ ,‬יחזקאל ט ד‪.‬‬
‫השער‪ ,‬שמואל א כא יד‪.‬‬
‫‪ . 53‬כ י‬
‫‪ .52‬מובאים‪ ,‬בראשית מג יח‪.‬‬
‫תצאריפהא (א תצריפהא)‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .55‬הביאום‪ ,‬שמואל א טו‬
‫‪ .54‬והבאתם‪ ,‬ויקרא כג י‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הובאו‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ . 58‬ויוציאהו‪,‬‬
‫‪ .57‬מוצאים‪ ,‬ירמיה לח כג‪.‬‬
‫‪ . 56‬והביאתיו‪ ,‬במדבר יד כד‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫ه‪ .6‬קראתיך‪ ,‬במדבר כד י‪,‬‬
‫‪ .59‬תצאריפהא‪ ,‬ב תצריפהא‪.‬‬
‫מלכים ב י ב יב‪.‬‬
‫‪ .63‬רטפש‬
‫‪ .62‬פרשז עליו ענוו‪ ,‬איוב כו ט‪.‬‬
‫‪ .61‬קראהו‪ ,‬ישעיה נה ו‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .65‬ואשמאילה‪ ,‬בראשית יג‬
‫‪ .64‬יכרסמנה‪ ,‬תהלים פ יד‪.‬‬
‫בשרו‪ ,‬איוב לג כה‪.‬‬
‫‪ .68‬קלקל בחצים‪,‬‬
‫‪ .67‬פעלי‪. 322§ ,‬‬
‫‪ .66‬ברב שרעפי‪ ,‬תהלים צד יט‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪ . 71‬פור‬
‫‪ .70‬ויפרפרני‪ ,‬איוב טז יב‪.‬‬
‫‪ .69‬קל‪ ,‬כך י; א‪ ,‬ב קולה‪.‬‬
‫יחזקאל כא כו‪.‬‬
‫‪ .73‬ערו ערו‪ ,‬תהלים‬
‫‪ .72‬ערער תתערער‪ ,‬י ^ י ה נ ^ ח ‪.‬‬
‫התפוררה‪ ,‬ישעיה כד יט‪.‬‬
‫‪ . 75‬מכלת לביתו‪ ,‬מלכים א ה‬
‫‪ . 74‬ויכלכל יוסף‪ ,‬בראשית מז יב‪.‬‬
‫קלז ז‪.‬‬
‫‪. 78‬‬
‫‪ . 77‬ולא יכ^ יוסף‪ ,‬בראשית מה א‪.‬‬
‫‪ . 76‬ומי מכלכל‪ ,‬מלאכי ג ב‪.‬‬
‫כה‪.‬‬
‫‪ .80‬הפכפך‪ ,‬משלי כא‬
‫‪ . 79‬מתמהמה‪ ,‬בראשית יט טז‪.‬‬
‫ותתחלחל‪ ,‬אסתר ד ד‪.‬‬
‫‪ .82‬מנהא‪ 369§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .81‬תצף‪ ; 100§ ,‬י ص ر§‪ 2‬ه‪1‬ل) א ^‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫אלפאסי‬
‫אגמן מן גמא‪ .‬אשמנים מן שמן‪ .‬האתרים מן התרים‪ .‬אשמורה מן‬
‫שמדות‪ .‬אגפיו מן גפיו‪ .‬אמלל מן מל‪ .‬אספות מן סף‪ .‬ארשת מן רשיון‪.‬‬
‫אךזותי מן יחוה‪ .‬אכפי מן כפף‪ .‬אגלי טל מן גל‪ .‬ואלדי “ תסמא באליוד‬
‫פמתל יקום‪ .‬יבול‪ .‬יסוד‪ .‬יתור‪ .‬ילוד‪ .‬ילקוט‪ .‬ילד‪ .‬יתר‪ .‬ואלדי‪ 83‬תסמא‬
‫באלמים מ^ל מלון‪ .‬מנוס‪< .‬מנוד>״׳ “‪ .‬מנור‪ .‬מקור‪ .‬מצוק‪ .‬מצור‪ .‬משא‪.‬‬
‫מסע‪ .‬מסגר‪ .‬משקע‪ .‬משתה‪ .‬מהומה‪ .‬מבוסה‪ .‬מבוכה‪ .‬ואל^י “ תסמא‬
‫באלנון מתל‪ ®5‬נכון‪ .‬נבון‪ .‬נאור‪ .‬נדון‪ .‬נהם؛“”‪ .‬ا נפל‪ .‬נתינה‪ .‬נקמה‪ .‬נכונה‪.‬‬
‫ואלדי באלתיו פמ^ל “ תורה‪ .‬תעודה‪ .‬תרומה‪ .‬תקומה‪ .‬תנופה‪ .‬תרופה‪.‬‬
‫תמורה‪ .‬תשורה‪ .‬ואמא לגיד אלאסמא פאן ^לא^פא^ אחרף תכדמהא‬
‫ובהא תתם תצאריפהא ו^ב؟ן אגראצהא והיע■‪ 87‬י״א אביהו יכלם لضا؛مل‬
‫ואמא אלי״א אלא ‪ 3‬פליס ^תרכב עלי א^אלפא^ ו^א תכדם בל הי‬
‫אצול אלאלפאט וקואעדהא והי גדז הטס עפץ קר‪.‬‬
‫נ ^ ע אלי מא קדמנא ז־כרה נקול‪ 88‬אן אלאלפא<؛ן ’‪ 8‬אלעבראניה עלי‬
‫ذ ‪١٦‬ב‪ .‬מנהא אלפאט קאימה בנפסהא דאלה עלי מעאניהא מתל ישמע‬
‫יעש‪ .‬ומנהא אלפא^ משתבהה פי אלמנטק ומכתלפה <פי־؛י‪> ’ °‬‬
‫אלתפסיר מתל אורה אתכם ’‪ .9‬צדה אורה‪ .92‬ומנהא מכתלפה אלמנטק‬
‫מתפקה אלמעני מתל ויפצל‪ .93‬ויבתר*‪ .9‬ומנהא מא יתפק פי אלמנטק‬
‫ויכתלף פי אלכתאב^ ואלתפסיר בארץ נוד‪ .95‬נאד החלב‪ .9،‬ומנהא מא‬
‫יכתלף פי אלכתאבה ויתפק פי אלמנטק ואלתפסיר לא תאבה לו‪ .97‬אם‬
‫יפתוך חטאים אל רנבא*■‪ .98‬ומנהא מא ^א יצח לה תפסיר אלא בתבדיל‬
‫בעץ אלחרוף لل ص יקוסס ויבש‪ .99‬ומנהא מא לא יתם לה מעני אלא‬
‫בתקדים בעץ אלחרוף ו תא^רהא קהלת ’‪ .‬להקת‪ .2‬ומנהא מא לא יסתוי‬
‫לה גרץ אלא בזיאדה חרף חטים מכות‪ .3‬ומנהא מא לא תצח‪3‬א לה‬
‫ס‪ < .‬מנו ד >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ע‪ .‬והי‪ ,‬א והו‪.‬‬
‫פ‪ < .‬פ י >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫צ‪ .‬תבא‪ ,‬א תאבה‪.‬‬
‫‪< .aN361 .‬מנוד>‪ ,‬כך ב‪ ,‬י; ב־א ליתא‪ .85 .‬מתל‪ ,‬ב‪ ,‬י פמתל‪ 85 .‬א‪.‬‬
‫‪ .83‬ואלדי‪84§ ,‬‬
‫‪.88‬‬
‫أ ء ‪ ,١٨١ .‬م ‪ ;١‬م ث ‪.١٨١‬‬
‫‪ . 86‬פמרנל‪ ,‬ב מתל‪.‬‬
‫נהם‪ ,‬משלי יט יב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪< .90‬פי>‪ ,‬ההשלמה לפי ‪ ;١‬ב־א‬
‫‪ .89‬אלאלפא<؛ו‪ ,‬י אלפא^‪.‬‬
‫נקול‪ ١ ;327§ ,‬פנקול‪.‬‬
‫‪ .92‬צדה אורה‪ ,‬שמואל א כ כ‪.‬‬
‫‪ .91‬אורה אתכם‪ ,‬איוב כז יא‪.‬‬
‫ליתא‪ ,‬ב נחוק‪.‬‬
‫‪ .95‬בארץ נוד‪ ,‬בדאשית ד‬
‫‪ .94‬ויבתר‪ ,‬בראשית טו י‪.‬‬
‫‪ .93‬ויפצל‪ ,‬בראשית ל לו‪.‬‬
‫‪ . 98‬א ם‬
‫‪ .97‬לא תאבה לו‪ ,‬דברים ד יט‪.‬‬
‫ه‪ .9‬נאד החלב‪ ,‬שופטים ד יט‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫‪ .99‬יקוסס ויבש‪ ,‬יחזקאל יז‬
‫יפתוך חטאים אל תבא (כך י; א‪ ,‬ב תאבה)‪ ,‬משלי א י‪.‬‬
‫ט; אלפאסי מזהה שורש זה עם קצץ (הערת סקוס‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,L X X III‬הע׳‬
‫‪ . 3‬חטים מכות‪,‬‬
‫‪ . 2‬להקת‪ ,‬שמואל א יט כ‪.‬‬
‫‪ . ١‬קהלת‪ ,‬דברים לג ד‪.‬‬
‫‪2‬ها )‪.‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫‪63‬‬
‫עבארה א^א בנקצאן חרף משתחויתם ‪,‬؛'‪ .4‬ומנהא מא לא יזיד פיה זיאדה‬
‫אלחרף שי ا ולא יגיר‪ 5‬לה מעני ככל אשר צויתי אתכה ‪ .،‬ומנהא מא לא‬
‫ינקצה נקצאן אלחרף שי ולא יפסד לה מעני לך נא אתי‪ .7‬ומנהא מא‬
‫ינסק בלפט אלתכתיר ויקתצי אלתפריד מתל ובני דן חשים‪[ .8‬ומנ]הא‪9‬‬
‫מ[א ינטק בתפריד ויקתצי אלתכת]יר [מתל ויאמר בנ]י גד‪ .’0■9‬ומנהא‬
‫אלפאט תחתמל אלתז־כיר ואלתאנית ורוח גדולה וחזקיי‪ .‬ומנהא מא‬
‫ינטק בה בלגה אלתאני^ ויק[תצי] אלתדכיר [ע]שי[ת]ן [תו]עבה‪. 12‬‬
‫ומנהא מא לה אשארתיף׳ ואחדה תדכיר ואלתאניה תאני^ מגוי‬
‫יעמדנה‪4‬ז ומנהא؟' משאר בחרף ורב מא ‪،‬י בכלמ^ ונכהו‪ 7‬׳‪ .‬ונך אתו‪15‬י‪8‬ז ‪.‬‬
‫ומנהא משאר בחרף וכלמה צגירה מעהא‪9‬ז [ילכך]נו את הרשע‪.20‬‬
‫ומנהא״ מא יקאל בלפט אלאינאףי■‪ 22‬ו י ק ^ י מסתאנף רצית י׳׳י‬
‫ארצך‪ .23‬ומנהא מא יקאל באלמסתאנף ויקתצי אלאנף‪ 24‬מן המכים אשר‬
‫יכהו ארמים‪ .25‬ומנהא מא לא ‪ 2،‬י^ ד לה פי אלקראן נטיר והו מוגוד פי‬
‫לגה אלאואיל והאיש משתאה לה‪ .27‬ומנהא מא ^א יצאב לה פי אללגה‬
‫קרין פיכרג מן אלסריאני‪ 28‬נצדו עריהם‪ .29‬ומנהא מא ישאכל אלעבראני‬
‫פי אלתגניס‪ 30‬ולא יצח תכריגה‪ 31‬אלא מן א^ערבי ורקעך ברגל‪ .37‬ומנהא‬
‫לגאת‪ 33‬אלתי עלמנאהא עלי גלדי ”‪.‬‬
‫מא ישתרך פי ת ^ ט ה‬
‫ק‪ .‬משתחויתם‪ ,‬א משתחוים‪.‬‬
‫‪ . ٦‬אלאינאף‪ ,‬א אלאינף‪.‬‬
‫‪ .4‬משתחויתם‪,‬‬
‫‪ 3‬א‪ .‬תצח‪ ١ ,‬תתצח‪.‬‬
‫לדעת אלפאסי = מכלת; דברי הימים ב ב ט‪.‬‬
‫‪ .6‬ככל אשר‬
‫‪ .5‬יגיר‪. 194§ ,‬‬
‫= משתחוים‪ ,‬יחזקאל ח טז; כך י; א‪ ,‬ב משתחוים‪.‬‬
‫و‪ .‬ובני ‪ ١٦‬חשים‪,‬‬
‫‪ . 7‬לך נא אתי‪ ,‬במדבר כג יג‪.‬‬
‫צויתי אתכה‪ ,‬שמות כט לה‪.‬‬
‫‪ . ١٠‬מאמר בנ]י גד‪ ,‬במדבר לב‬
‫‪[ .9...9‬ומנ]הא‪...‬גד‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫בראשית מו כג‪.‬‬
‫‪ . 12‬עשיתן [תו]עבה‪ ,‬יחזקאל לג כו‪ :‬ב‬
‫‪ . 11‬רו ח גדולה וחזק‪ ,‬מלכים א יט יא‪.‬‬
‫כה‪.‬‬
‫‪ . 14‬מגוי יעמדנה‪ ,‬דניאל ח‬
‫‪ . 13‬אשארתיו‪ ,‬ר״ל שתי מוספיות; §‪ 125‬א‪.‬‬
‫מלכין‪.‬‬
‫‪ . 17‬ונכהו‪ ,‬דברים ג‬
‫‪ . 16‬ורב מא‪.46§ ,‬‬
‫‪ . 15... 15‬ומנהא‪ ...‬אתו‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫כב‪.‬‬
‫‪ . 19‬מעהא‪,‬‬
‫‪ ٦» . 18‬אתו‪ ,‬דברים ב לג; י ויך אתו‪.‬‬
‫ג; י ויכהו (במדבר כא כד‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫‪ . 21‬ומנהא‪ ,‬ב‬
‫‪0‬ق [ילכד]נו את הרשע‪ ,‬משלי ה כב; ב ויכהו ויך אתו‪.‬‬
‫י מעא‪.‬‬
‫‪ . 23‬רצית י׳׳י‬
‫‪ .22‬אלאינאף‪ ,‬ר״ל העבר; כך ב; א אלאינף‪ ,‬י אלאנף‪.‬‬
‫ומנהא א ^ א‪.‬‬
‫‪ . 25‬מן המכים אשר יכהו ארמים‪,‬‬
‫‪ .24‬אלאנף‪ ,‬ר״ל העבר‪.‬‬
‫ארצך‪ ,‬תהלים פה ב‪.‬‬
‫‪ .27‬והאיש משתאה לה‪ ,‬בראשית כד כא;‬
‫‪ .26‬לא‪ ,‬ב־י ליתא‪.‬‬
‫מלכים ב ח כט‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫אלפאסי מזההו עם " שהה"‪ ,‬השווה הערת סקוס‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,LXX1V‬הע׳ ‪. 103‬‬
‫‪ .29‬נצדו עריהם‪ ,‬צפניה ג ו; אלפאסי גוזרו (בצדק) מ־צדיא‬
‫אלסריאני‪' ٦ ,‬׳ ^ הארמית‪.‬‬
‫‪ .30‬תגניס‪ ,‬ר״ל זהות‬
‫הארמית‪ ,‬השווה הערת סקוס‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,LXX1V‬הע׳ ‪. 104‬‬
‫בניין שלישי‪ ,‬סוף; סקוס קרא בטעות תנגים‪ ,‬וכן‬
‫בצורה‪ ,‬עי׳ ליין‪ ,‬ערך‬
‫‪.33‬‬
‫‪ . 32‬ורקעך בדגלך‪ ,‬יחזקאל כה ו‪.‬‬
‫‪ .31‬תכריגה‪ ,‬י אכראגה‪.‬‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫אלפאסי‬
‫‪64‬‬
‫ומנהא מא יקרא בכלאף כתאבתה פיחתמל מענאיף‪ 3‬ואתד “ עלי‬
‫אלכתאב^ ואלתאני ע ^ א^קרא^‪ .‬ומוהא מא יכתב ולא יקרא ופאידתה‬
‫תטהר מע אלטאלב‪ .‬ומוהא מא ا יקרא ולא יכתב ומענאהש'‪ 37‬יכון פי‬
‫אלרצד‪ .‬ומנהא מא®‪ 3‬הו פי אב^ר אלקראן כאמל ובעצה נאקץ אלמו‬
‫ואליוד®‪ 3‬ומעאניה ואצחה ענד דוי א^בח^‪ .‬ומוהא מא הו פי אכתרה‬
‫נאקץ ובעצה באמל לזיאד^ מעני‪.‬‬
‫ואד קד אורינא רסום אלאלפא<؛ו ופנונהא אלאן נורי‪ 39‬רסום אלמעאני‬
‫אלמרכבה עליהא ושרוטהא™ פנקול אן ללמעאני רסום'‪ 4‬י ח ת ^‬
‫אלקאר‪ 42‬אלוקוף עליהא ודלך אן מנהא מא יתצח אן א^כלאם משרוח‬
‫פי פצ^ מא וענד אעאדתה‬
‫[פי נ]פסה‪ 43‬פי מוצעה‪ .‬ומנהא מא‬
‫לדלך מעני‪ 44‬יופיה חקה אמא‪ ١٥ 45‬דלך אלפצל או פי גירה‪ .‬ומנהא מא‬
‫יופיה חקה‪ 45‬פי אלא[ול ו]ענד [אעאדתה] לדלך‪ 4،‬אלפן יכתצר‪ .‬ומנהא‬
‫מא יעלם באפתתאחה כלאם מ א^ אן כל מא שאכלה מ ח ת ^ אלי דלך‬
‫אלצדר ואלאפתתאח‪ .48‬ומנהא מא [יצדר]תי‪ 49‬כלאם גמלי תם יפננה ולא‬
‫אלצדר סוי מא קד שרחא■‪ .50‬ומנהא מא קד יחתמל אלצדר‬
‫סוי אלמשרוח פדב מא אעאדי؛ עליה בלפטה תוגב ז־לך ורב מא אכנא‪.‬‬
‫ומנהא מא יצדר ב^אם מפנן מעקבה בלפטה גאמעה פרב מא אחתמלת‬
‫אללפטה מא לם ” יד^ל פי אלתפמן ורב מא לא תחתמל סואה‪ .‬ומנהא‬
‫מא תכון איתין טאהרהא מתצאדד‪ 53‬ובאטנהא מתסאוי‪ 54‬בדליל ידל‬
‫עלי דלך‪ .‬ומנהא מא תבון לפטה תסוק מא בעדהא י״י א^ בקצפך‬
‫תוכיחני ובחמתך תיסרני‪ .55‬ומנהא מא יקאל בלפטה אלאמר והו למחנ^‬
‫ש‪.‬‬
‫ומענאה‪,‬‬
‫א‬
‫أ ث أ ال ح‬
‫ת‪.‬‬
‫|יצ דר] ׳‬
‫א‬
‫ניזוק‪.‬‬
‫א‪-‬א‪.‬‬
‫יחתמל‪...‬‬
‫שרוו‪ ,‬א יחתאג‬
‫אלצדר סוי מא ' « ‪ ٦‬״‬
‫‪ .35‬מענאין‪ ,‬השווה‬
‫‪ . 34‬עלי גלדי‪ ,‬איוב טז טו‪.‬‬
‫אלתלאת לגאת‪ 243§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ . 37‬ומענאה‪ ,‬כך ב‪ ,‬י; א ומעניה (השווה‬
‫ه‪ 1 . 3‬אחד‪ ,‬י אחדהמא‪.‬‬
‫§‪. 118‬‬
‫‪ . 39‬אלאן נורי‪ ,‬י נורי‬
‫‪ .38..38‬מא‪ ...‬ואליוד‪ ,‬י ומנהא מלא ‪ ٦٠٢١٦‬וו ויוד‪.‬‬
‫§‪ 5‬ז )‪.‬‬
‫‪ .41‬רסום‪,‬‬
‫‪ .40‬ושרוטהא‪ ,‬י ושרוטהא בחסב שרח שלש עשרה מדות‪.‬‬
‫אלאן‪.‬‬
‫‪ .43‬משרוח [פי נ]פסה‪ ,‬ב אלמשרוח פי נפסה‪ ,‬י‬
‫‪ .42‬אלקאר‪. 116 ;98§§ ,‬‬
‫§‪. 218‬‬
‫‪ .44‬מעני‪ ,‬בתפקיד תמייז; י אלמעני‪ ,‬ונראה ‪ lectio facilior‬לכאורה‪ ,‬אולם‬
‫אלמשרוח‪.‬‬
‫‪ •4S...45‬אמא‪...‬חקה‪ ,‬ב־י ליתא (בגלל‬
‫בהמשך ("לדלך אלפן") נמצא מבנה דומה‪.‬‬
‫‪ .47‬כ^אם (§‪□ ) 218‬א‪ ,‬ב‬
‫‪[ .46‬אעאדתה] לז־לך‪ ,‬י ז־לך אעאדתה ז־לך‪.‬‬
‫הדומות)‪.‬‬
‫‪[ .49‬יצדר]‪ ,‬כך י; ב יעד‪ ,‬א‬
‫‪ .48‬ואלאפתתאח‪ ,‬י ו^לך אלאפתתאח‪.‬‬
‫כ^אם‪.‬‬
‫‪. 51‬‬
‫‪ . 50...50‬יחתמל‪...‬שרח‪ ,‬כך י; א‪ ,‬ב יחתאג אלצדר סוי מא נשרח‪.‬‬
‫ניזוק‪.‬‬
‫‪ . 52‬לם‪,‬‬
‫אעאד‪ ,‬ב אעתאד‪ ,‬השווה §‪( 174‬אך ל־רבמא כאן הוראת "לעתים קרובות")‪.‬‬
‫‪ .55‬י״י א^ בקצפך‪ ,...‬תהלים‬
‫‪ .54‬מתסאוי‪. 114§ ,‬‬
‫‪ .53‬מתצאדד‪.86§ ,‬‬
‫י לא‪.‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫‪65‬‬
‫בחרו לכם היום את מי ا תעבדוף‪ .5‬ומנהא מא יחתאג אלי קיאס‬
‫א ל ^ ת צ ר באלכאמל אלמשאכל לה ומא לא ا ذ آل יקאס‪ .‬ומנהא מא יעלם‬
‫מן אלאחרי ו א ל א ^ ר ” פי אכתצארה ומא לא יגוז פיה דלך‪ .‬ומנהא‬
‫<מא>=■*؛ יחתמל אלעכס א^א וגד צד מא ^זכם בה ארתפע דלן•‬
‫אלחכם מתל עליה בחייה‪ .59‬ומנהא מא ^א יחתמל מתל כמוו ויחי‪.،0‬‬
‫ומנה מא יקצי עלי אלואחד בעדל או בצדה ודלך א ^ ^ א הו פי אלפן‬
‫אלמדכור כאצה לאי‪ ،‬פי גירה מתל והצדיקו את הצדיק‪.،2‬‬
‫ובעד אתינא במא אמכן מן אלפנון אלתי יגב אסתעמאלהא ענד‬
‫א ^ ק די ם עלי ^ ע כתב אלתפסיר נקו^ אלאן וקד יגב ע^י כ^ מן‬
‫יתקדם אלי דלן־ אן יכון בציר בלגה אלעבראניה וחקיק^ אלאואמר‬
‫מנהא וא^פאעל ואלמפעול ואלמצאדר וסרקהא ואלאסמא אלמת[צר]פ^‬
‫ומא [^א] יתצרף מנהא וכיפי^ וזן אלתצריף וקי[א]ס אל[בעץ] באלבע^‬
‫[ממא] יגוז אלקיאס ומע[רפה] אלתפריד ואלתכתיר ואלת^כיר‬
‫ואלתאנית ואלאינאףג'ג‪ ،‬ואלמסתאנף [ומ]א [מנה ט]אהרה אנף [ויתבת]‬
‫פיה מסתאנף וטאהרה מסתאנף ופיה אנף ומערפה א^כ^אם אלחקיקי‬
‫ואלכלאם אלמגאזי [ואלפרק בין] א^א[מר] ללמאמור ואלטלב^ אליה‬
‫ובין אלאמר באלכ^אם אלכשן ואלתצריב ובין אלשי אלמתערף ללמפיץ‬
‫וסביל אלתחקיק מן אלאסתפהאם ומערפה אלמצאף מן אלמנפצל‬
‫ו ^ א ף עלי מצאף ומנפצל עלי מנפצל ומא כאן פי א^לחן מנפצל ופי‬
‫אלמעני מתצל ומא כאן פי אללחן מתצל ופי אלמעני מנפצל‪ .‬ויתרקא “‬
‫אלי עלם דלך אמא מן אלקמץ ואלפתח ا או מן אלנקטתין ואלתלתה‪، 5‬‬
‫ואמא מן תקטיע אלאלחאן ותרתיבהא מא ליס לשרחה אלפנא הדא‬
‫אלכתאב לאנה יחתאג אלי כתאב מפרד יצח פיה דלך ויתצח‪ .‬ואנמא‬
‫קדמנא דלך ליכון אלקאצד אלי וצע שי מן שרח כתב אלתנזיל לא‬
‫יקתחם עלי אלעבארה א^א בעד אלוקוף עלי שרוטהא ותצאריפהא‬
‫ועלל א ^ ל א ף אלחאנהא ונחוהא ואלנטק בה א ^ א עלי מא יגב פאן‬
‫ב‪ .‬ומנהא <מא>‪ ,‬א ומנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואלאינאף‪ ,‬א ואלאינף‪.‬‬
‫‪ .57‬אלאחרי ואלאגדר‪ ,‬ר״ל מקל וחומר‬
‫‪ .56‬בחרו לכם‪ ,...‬יהושע כד טו‪.‬‬
‫לח ב‪.‬‬
‫‪ .59‬עליה בחייה‪,‬‬
‫‪ .58‬ומנהא < מ א >‪ ,‬כך י; א‪ ,‬ב ומנה‪.‬‬
‫(שלא כתרגום סקוס)‪.‬‬
‫‪ .61‬כאצה (§‪ 69‬וב) לא‪ ,‬י כאץ‬
‫‪ .60‬כמנו ויחי‪ ,‬דברים ה כג‪.‬‬
‫ויקרא יח יח‪.‬‬
‫‪ .62‬והצדיקו את הצדיק‪ ,‬דברים כה א; הכוונה כנראה‪ ,‬כי רק במשפט זה הוא‬
‫ולא‪.‬‬
‫‪ .64‬ויתרקא‪ ,‬ב‬
‫‪ .63‬ואלאינאף‪ ,‬כך ב; א ואלאינף‪.‬‬
‫צדיק‪ ,‬לא בכלל; כאן מסתיים י‪.‬‬
‫‪ .65‬ואלתלתה‪4§ ,‬ث‪ 2‬س‬
‫וירתקא‪.‬‬
‫א‪14‬‬
‫א‪15‬‬
‫‪66‬‬
‫אלפאסי‬
‫דלך ממא ינהץ אלפכר ויקוי אלעלם ויזיל אלכסל וייקץ ‪ ،،‬אלנפס וירגב‬
‫אלי טלב אלעלם‪.‬‬
‫פאדא אנחכמת צנעה אלקרא^ כאות שביה‪ ، 7‬בשי‪ ،8‬מחכם וכאנת‬
‫אלתרגמה עליה שביה‪ ، 7‬בבנא מתקו לאו ע^ם אלקראה אסס ללתרגמה‬
‫ועלם אלתרגמה קאעדה ללמעאני ועלם אלמעאני וכאה ללפקה וכקול‬
‫אלחכים‪ ،9‬ע׳ אלט׳ חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה וקאל‪ 70‬לי‬
‫עצה ותושיה‪ .‬ואד קד אתינא בבעץ ^כר אלאצול פנקצד מא ועדנא בה‬
‫מן עבאד^ אלפאט א^קדאן ושדח מעאניהא בתופיק אלכרים ذ ص‬
‫קדרתה‪.‬‬
‫‪ .66‬וייקץ‪§ ,‬ו ‪ 2‬ב‪.‬‬
‫אל ח כי ם‪ ,‬מ שלי ט א‪.‬‬
‫‪ .67‬שביה‪ ,‬השווה §‪ 90‬ו‪.‬‬
‫‪ .70‬וקאל‪ ,‬משלי ח יד‪.‬‬
‫‪ .68‬בשי‪ ,‬ב כשי‪.‬‬
‫‪ .69‬וכקול‬
‫ا שדח אלכאב אלסאדס עשר‬
‫אם תבעיון בעיו‪ 2‬אן תטלבוף פאטלבו ותובו א ^ אלבארי וארגעו אלי‬
‫טאעתה‪ .‬ומתלה נבעו מצפוניו‪ 4‬טלבת ^ אי ר ה אי פתשת לתנהב‪ .‬ומתלה‬
‫קול איוב‪ 5‬אך לא בעי ישלת ‪ ٦١‬אם בפידו להן שוע קאל באץ ‪ ،‬מא באן‬
‫לי טלבה מן אללה אן יטלק פיהם אפ^ יעני מא טלבת מן אללה קט אן‬
‫יעאקבהם ולא יטלק פיהם אפ^ או בוכסה להם א ס ת ג א ^ יעני מא‬
‫אסתג^ת אלי אללה יוקע פיהם וכס אלא בכית ואגתמת‪ 7‬ללמסתצעב‬
‫זמאנה אי ל ל מ ^ ק מנהם פי אחואלה והו קולה‪ ،‬אם לא בכיתי ا לקשה‬
‫יום‪ .‬וכתיר <מרנל>א'‪ 9‬דלך פי לגה אלסריאני למעני אלטלב^ מתל‬
‫וזמנין תלתה ביומא בעה בעותה‪°‬י‪ .‬ודניאל בעא מן מלכא"‪ .‬ומתלה כל‬
‫די יבעא <בעו>ב■‪ 2‬׳ כ^ מן יטלב טלב^‪ .‬ובעו דניאל וחברוהי‪ 3‬׳ וטלבו‪.‬‬
‫ולי הדברי ורבדבני יבעון* ’ יטלבון‪ .‬די בעינא מנך‪ ' 5‬טלבנא מנך‪ .‬ה^א ומא‬
‫ישאכלה יקתצי פי לגה אלסדיאני טלבה ומסלה‪ .’،‬וקד גלט קום פי‬
‫תפסיר בעים רוחו‪ ’ 7‬וטנוה מן הדה א ל ^ ועולו פיה עלי קול אל מ ת^ ם‬
‫במימר נביוהי וסאוצח ^לך פי ذ ال עין‪ .‬וכלאף הדה אללגה קולה יביעו‬
‫ידברו עתק ’■ “׳ יתפוהו יתכלמו באלכשונה‪ .‬ומ^לה אביעה חידות ‪.' ,‬‬
‫תבענה שפתי‪ .20‬ועלי א ל ^ אז יום ליום יביע אמר'‪ .2‬ומן שכל דלך לנא‬
‫בע אס ללנבע ועל מבועי מים ינהלם‪ .22‬וכלאפה זבובי מות יבאיש יביע‪23‬‬
‫א‪ < .‬מ ת ל >‪ ,‬ב־א ^ ת א‪.‬‬
‫ב‪ < .‬ב עו > ‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ג‪ .‬עתק‪ ,‬ב־א כזב‪.‬‬
‫‪ .2‬אם תבעיו בעיו‪ ,‬ישעיה כא‬
‫‪ . 1‬לפי כתבי יד א‪ ,‬ב‪ ,‬צ‪ ,‬ז‪ ,‬ק; ז ו־ק הושוו רק בחלקם‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .3‬אן תטלבון‪ ,‬דרך החיווי במשפט תנאי‪ ,‬שלא כמו בערבית הקלאסית‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫ه‪ .‬כאץ‪ ,‬בהוראת " א ך"‪ ,‬השווה ג׳ס״ס יז‪,‬‬
‫ء ‪ .‬איוב‪ ,‬ל כד‪.‬‬
‫נבעו מצפוניו‪ ,‬עובדיה ו‪.‬‬
‫‪ < .9‬מ תל >‪ ,‬כך צ;‬
‫ء‪ .‬קולה‪ ,‬איוב ל כה‪.‬‬
‫‪ . 7‬ואגתמת‪.90§ ,‬‬
‫‪ , 1972‬עמ׳ ‪. 183‬‬
‫‪ . ١١‬ודניאל‬
‫‪ . 10‬וזמנין תלתה ביומא בעה(!) בעותה‪ ,‬דניאל ו יד‪.‬‬
‫ב־א‪ ,‬ב ליתא‪.‬‬
‫‪ . 12‬כל די יבעא <בעו> (ב־א‪ ,‬ב "בעו״ ^ ת א)‪ ,‬דניאל ו‬
‫בעא מן מלכא‪ ,‬דניאל ב מט‪.‬‬
‫‪ . 15‬די בעינא‬
‫‪ . 14‬ולי‪ ,...‬דניאל ד לג‪.‬‬
‫‪ . 13‬ובעו דניאל וחבדוהי‪ ,‬דניאל ב יג‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪. 18‬‬
‫‪ . 17‬בעים רוחו‪ ,‬ישעיה יא טו‪.‬‬
‫‪ . 16‬ומסל^‪ ,‬ב ומסאל^!‪.‬‬
‫מנך‪ ,‬דניאל ב כג‪.‬‬
‫‪ . 19‬אביעה חידות‪ ,‬תהלים‬
‫יביעו ידברו עתק (א "כזב" במקום עתק)‪ ,‬תהלים צד ד‪.‬‬
‫‪ . 21‬יום ליום יביע אמר‪ ,‬תהלים יט‬
‫‪ . 20‬תבענה שפתי‪ ,‬תהלים קיט קעא‪.‬‬
‫עח ב‪.‬‬
‫‪ . 23‬זבובי מות יבאיש יביע‪ ,‬קהלת י‬
‫‪ . 22‬ועל מבועי מים ינהלם‪ ,‬ישעיה מט י‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫א ‪248‬‬
‫א ‪249‬‬
‫‪68‬‬
‫א‪250‬‬
‫אלפאסי‬
‫אלדבאב אלמית ינתן ינפך ינפס‪ 24‬אי ינתן אלדהן אלרפיע וינפכה מגליה‪.‬‬
‫ומתלה מא יקע פי אלאגסאם מן אלקרוח אל^י הי מתנפטה מנפכה‬
‫תסמא אבעבעת‪ .‬ומן שכל דלך קיל לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל‬
‫נבעה בחומה נשגבה‪ 25‬לדלך יכון ^כם הדא אלדנב כתגר ואקע וכמוצע‬
‫מנתפ^ מגוף פי סור‪ 2،‬עצים‪ 27‬יעני חאיט‪ 28‬י ד א ^ ה אלמא פינתפך פאן‬
‫גפלה תכוף‪ 2‬וקעתה‪ .‬ומן ז־לך קיל כקרח אש המסים מים ا תבעה אש‪30‬‬
‫קאל כאנקדאח כאשתעאל א^נאר פי אלתמאסיאת׳‪ 3‬אעני אלשמע‬
‫וגירה וכמא תנפך אלנאר אלמא אי תגליה כרלך אפעל ‪ ١۵‬אעדאינא‪32‬‬
‫יארב‪ 33‬להודיע שמך לצריך‪ .34‬וליס כמא סן קום אן הדה אללג^ תקע‬
‫עלי אלחריק ו^לך למא וגדו פי נזיקים‪ 35‬המבעה וההבער פאראדו‬
‫בקולהם המבעה כי תצא אש‪ 3،‬וההבער ובער בשדה אחר ” ואן כאן דלך‬
‫גאיז פי לגתהם פליס הו ‪ ٦٠‬אלעבראני'‪ 3‬ולף‪ 3‬יגוז יקאל אחרקת‪40‬‬
‫אלנאר אלמא‪ .‬וקד קיל יי י‪ 4‬א ^ א פי תפסיד נבעו מצפוניו‪ 42‬תנפכת‬
‫מכאזנה מ^ל נבעה בחומה נשגבה‪ 43‬וליס הו אלא מן מעני אלטלבה‬
‫ואלתפתיש אקרב ‪ ١٠‬קולה איך נחפשו עשו‪.44‬‬
‫לפטה בעד יסתעמלהא אלעבראני ען כדי וכדי מתל וכפר בעדו ובעד‬
‫ביתו‪ .45‬העתירו בעדי‪ 4،‬עני ובסבבי‪ .‬וקד יכון ען אלמוצע‪ 47‬מ^ל בעד‬
‫החלון‪ 48‬ען אלטאקה‪ .‬בעד האשנב‪ 49‬ען אלשרגב‪ .50‬בעד יד השער ’‪[ 5‬ען‬
‫סכפה אלבאב]ה•‪ .52‬ויגוז עלי כ^י וכדי ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה‪53‬‬
‫ד‪ .‬וקד קיל‪ ,‬נכתב ב־ א פעמיים‪.‬‬
‫ה‪[ .‬ען סכפה אלבאב]‪ ,‬ב*א ניזוק‪.‬‬
‫‪ . 25‬לכו‪ ...‬נשגבה (ב־ב ליתא "נשגבה")‪,‬‬
‫‪ . 24‬ינפט‪ ,‬כנראה בניין שני‪ :‬ירתיח‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ . 28‬חאיט‪ ,‬ק‬
‫‪ . 27‬עצים‪§ ,‬ן ‪2‬ב; צ עטים‪.‬‬
‫‪ . 26‬פי סור‪ ,‬ב פצור‪.‬‬
‫ישעיה ל יג‪.‬‬
‫‪. 31‬‬
‫‪ . 30‬כקדח אש‪ ,...‬ישעיה סד א‪.‬‬
‫‪ . 29‬פאן גפלה תכון‪392§ ,‬ב‪.‬‬
‫חיט (§‪ 7‬א)‪.‬‬
‫אלתמאסיאת‪ ,‬בערבית־יהודית משמשת תמאסי בהוראת "נ מ ס"‪ ,‬השווה תרגום רס״ג‬
‫‪ .32‬אעדאינא; כך נראה לגרוס; אצל ס‪7‬؛וס מודפס אעדינא (השווה‬
‫שמות טו כא‪.‬‬
‫‪ .34‬להודיע שמך לצריך‪ ,‬ישעיה סד‬
‫‪ . 33‬יארב‪47§ ,‬ד؛ ב‪ ,‬צ יא רב‪.‬‬
‫§‪ 5‬ז)‪.‬‬
‫‪ .36‬כי תצא‬
‫‪ .35‬נזיקים‪ ,‬בבא קמא א משנה א; והשווה תלמוד בבא קמא ד ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .38‬אלעבראני‪ ,‬ז לשון‬
‫‪ . 37‬ובער בשדה אחר‪ ,‬שמות כב ד‪.‬‬
‫אש‪ ,‬שמות כב ה‪.‬‬
‫‪ .40‬אחרקת‪ ,‬ק‬
‫‪ .39‬ולן‪ ,‬אינו שולל כאן עתיד‪ ,‬אלא הווה כללי‪.‬‬
‫מקרא‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪ .42‬נבעו מצפ«יו‪ ,‬עובדיה ו‪.‬‬
‫‪ .41‬וקד קיל‪ ,‬נכתב ב־א פעמיים‪.‬‬
‫חרקת‪.‬‬
‫‪ .45‬וכפר בעדו‬
‫‪ .44‬איך נחפשו ע׳؛וו‪ ,‬ע ו ב ^ ו‪.‬‬
‫נבעה בחומה נשגבה‪ ,‬ישעיה ל יג‪.‬‬
‫‪ .47‬א ל מ ^ ע‪ ,‬ב‬
‫‪ .46‬העתירו בעדי‪ ,‬שמות ח כד‪.‬‬
‫ובעד ביתו‪ ,‬ויקרא טז ו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .49‬בעד האשנב‪ ,‬שופטים ה‬
‫‪ .48‬בעד החלון‪ ,‬בדאשית כו ח‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫א ל מ ו ^ ע‪.‬‬
‫‪. 52‬ارأل‬
‫‪ .51‬בעד יד השער‪ ,‬שמואל א ד יח‪.‬‬
‫‪ .50‬אל ש^ ב‪ ,‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫כח‪.‬‬
‫‪ .53‬ותסגר‪ ,...‬מלכים ב ד ה ‪.‬‬
‫סכפה (ע״ע ‪ )<?٦٦‬אלבאב]‪ ,‬ב־א ניזוק‪.‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫‪69‬‬
‫גלקת אלבאב עליהא ועלי בניהא‪ .‬ומ^לה ובעד השלח יפלו ” ועלי‬
‫אלסלאח יקעו פלא ינגרח‪ .55‬ו^וז אלי ב^־י כי בעד אשה זונה עד בבד‬
‫לחם‪ 5،‬קאל אן אלדי יאתי מרה״ יכון מחתאג‪ 58‬אלי דגיף לא יקדר‬
‫עליה ובקולה ורעה זונות יאבד הוף‪ .5‬ומתלה היה בעד מערות עד עולם‪،0‬‬
‫צאר א ^ אלמגאיר׳‪.،‬‬
‫‪ .56‬כי בעד אשה‪ ...‬׳ משלי ו‬
‫‪ .55‬י^רח‪.82§ ,‬‬
‫‪ . 54‬ובעד השלח יפלו‪ ,‬יואל ב ח‪.‬‬
‫‪ . 59‬ורעה זונות יאבד הון‪ ,‬משלי כט‬
‫‪ . 58‬מחתאג‪. 218§ ,‬‬
‫‪ .57‬מרה‪§ ,‬ן اث ري‬
‫כו‪.‬‬
‫‪ .61‬אלמגאיר‪ ,‬צורה המונית‪,‬‬
‫‪ .60‬היה בעד מערות עד עולם‪ ,‬ישעיה לב יד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ע׳׳ע דוזי וכן רייט א ‪.227‬‬
‫‪70‬‬
‫אלפאס׳‬
‫ג‪1‬‬
‫ב‪529‬‬
‫נ ‪530‬‬
‫ا שדח אלבאב אלסאדס עשר‬
‫לפטה צר תקתצי ומה‪ .‬מנהא‪ 2‬עדו איש צר ואויב‪ .3‬על הצר ה^רר‬
‫אתבם*‪ .‬ראוה צרים‪ .5‬ומנהא ציק ושדה‪ ،‬בצר לי אקרא י״י‪ .7‬בצר‬
‫הרחבת ا לי‪ .8‬בלבתך לא יצר צעדך‪ .9‬יצרו צעדי אמו‪°‬י‪ .‬ואטם אלשדה‬
‫צרה וחבלים״‪ .‬ואסם א ל ^ וכעסתה צךתה גם כעס‪ . 12‬ומנהא צר‪13‬‬
‫אלשי וצרת הכסף‪4‬׳‪ .‬צררת בשמלתם‪ . 15‬צרור הכסף‪ . ’،‬ומן שכל דלך קיל‬
‫ותהיינה צררת‪ 7‬׳ מרבוטאת ען אלזיגה‪ .‬ומ^לה צרור עון אפרים‪8‬׳‪ .‬ושרח‬
‫קולה צרר רוח אותה בכנפיה‪9‬׳ קאל צר אלריח איאהא‪ 20‬פי אכנאפהא‬
‫אי‬
‫יעני אן אלריח צרתהא׳* פי אגנחתהא פמ^ת בהא אלי כל‬
‫רמתהא פי א ^ לו ת פיכזו מן מדאבחהם ^ ^‪ ” ١‬אעדוהא‪ 23‬ללאותאן‬
‫פאנהא גיר נאפעה להם‪ .‬ומנהא צר א^ ללחפ^ו ניצר חסד‪ .24‬יצלנהו‬
‫כאישון עינו ”‪ .‬תצר חיי‪ .26‬ואצרנה עקב ”‪ .‬؟‪ ٦‬ינצרהו‪ .28‬ומנהא מא יקתצי‬
‫תצויר‪ 29‬ויצר את < שני > העמודים ”׳‪ .30‬צורת הביתי‪ .3‬אחור וקדם‬
‫א‪ .‬ויצר את < ש נ י > העמודים‪ ,‬ב־א ליתא " ש נ י " ‪.‬‬
‫‪ . 3‬איש צר ואויב‪ ,‬אסתר ז ו; ג‬
‫‪ . 2‬מנהא‪ ,‬נ מנהא צר‪.‬‬
‫‪ . ١‬לפי כתבי יד א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ .4‬על הצר הצרר אתכם‪ ,‬במדבר י ט; ג מוסיף‪:‬‬
‫מוסיף‪ :‬רגל מצאדם (ע׳׳ע ליין) ועדו‪.‬‬
‫‪ .5‬ראוה צרים‪ ,‬איכה א ז; ג מוסיף‪ :‬צרינו (ישעיה סג‬
‫אלמצארם אלמחאצר איאכם‪.‬‬
‫ه‪ .‬ذ م ושדה‪ ,‬ג צר אסם א ל ^ ק‬
‫יח‪ ,‬ועוד) הד א ומא שאכלה יקאל עדו מצאדם‪.‬‬
‫‪ .8‬בצר הרחבת לי‪ ,‬תהלים ד‬
‫‪ .7‬בצר לי‪ ,...‬שמואל ב כב ז‪ ,‬תהלים יח ז‪.‬‬
‫ואלשד^‪.‬‬
‫ב; ג מוסיף‪ :‬אין שלום מן הצר (זכריה ח י) ומן דלו־ קו כי תצור אל עיר (דברים כ‬
‫[‪. ١‬‬
‫‪ . 10‬יצרו צעדי אונו‪ ,‬איוב יח ז‪.‬‬
‫‪ .9‬בלכתך לא יצר צעדך‪ ,‬משלי ד יב‪.‬‬
‫יט)‪.‬‬
‫‪ 3‬ו ‪ .‬צר‪,‬‬
‫‪. 12‬ו כ ע ס ת ה צרתה גם כע ס‪ ,‬ש מואל א א ו‪.‬‬
‫צרה וחבלים‪ ,‬ישעיה מט כד‪.‬‬
‫‪ . 15‬צררת בחמלתם‪,‬‬
‫‪ . 14‬וצרת הכסף‪ ,‬דברים יד כה‪.‬‬
‫נ צר צר עלי מסמועה‪.‬‬
‫‪ . 17‬ותהיינה‬
‫א ל פ ^‪.‬‬
‫‪ . 16‬צרור הכסף‪ ,‬משלי ז כ; ג מוסיף‪:‬‬
‫שמות יב לד‪.‬‬
‫‪ . 18‬צרור עון אפרים‪ ,‬הושע יג‬
‫צררות‪ ,‬שמואל ב כ ג; ג מוסיף‪ :‬מצרוראת אי‪.‬‬
‫‪ . 20‬איאהא‪ ,‬תרגום מילולי של "או תה״;‬
‫‪ . 19‬צרר רוח‪ ,...‬הושע ד יט‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫‪ .22‬אלז־י‪ 361§ ,‬א‪ ;8‬ג‬
‫‪ .21‬צרתהא‪ ,‬ג (וכן עלי בן סלימאן) צרהא‪.‬‬
‫§‪. 252‬‬
‫‪. 25‬‬
‫‪ . 24‬נצר חסד‪ ,‬שמות לד ז‪.‬‬
‫‪ . 23‬אעדוהא‪ ,‬ג קד אסתעמלוהא‪.‬‬
‫אלתי‪.‬‬
‫‪ . 27‬ואצרנה עקב‪,‬‬
‫‪ .26‬תצר חיי‪ ,‬תהלים סד ב‪.‬‬
‫יצרנהו כאישון עינו‪ ,‬דברים לב י‪.‬‬
‫‪ . 29‬מא יקתצי תצויר‪ ,‬ג צר יקתצי‬
‫‪ . 28‬מן ינצרהו‪ ,‬תהלים סא ח‪.‬‬
‫תהלים קיט לג‪.‬‬
‫‪ .30‬ויצר את < שני > העמודים (א‪ ,‬ב ליתא " שני")‪ ,‬מלכים א ז‬
‫תצויר אלצור‪.‬‬
‫כתאב ג׳אמע אלאלפאט‬
‫‪71‬‬
‫צרתני‪ .32‬ומנהא צר צואן פרסות סוסיו כצר נחשבו‪ .33‬כשמיר ‪ ٣ ٨‬מצר‪.34‬‬
‫ו^נא צר שי חאד‪ 35‬ותקח צפרה צר‪ .3،‬עשה לך חרבות צרים‪ .37‬ולנא‬
‫צרור‪ 38‬צראר ’‪ 3‬ולא יפול צרור‪ .40‬כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל‬
‫כבוד׳‪ 4‬כצרארה‪ 42‬תלקיהא פי מרגמה לא‪ 43‬תבין כ^לך מן יכרם‬
‫אלגאהל‪.43‬‬
‫ا מעט צרי‪ .44‬נכאת וצרי‪ 45‬תריאק‪ .‬ועלי אלתמתיל קיל הצרי אין‬
‫בגלעד‪ 4،‬ומעניה‪ 47‬הל תרי ליס פי אלדיאר מן יר^ד אלי טריק‬
‫אלתובה‪: 47‬‬
‫צלבת השחיף‪ 4‬תשויט‪ .49‬ומתלה ונצרבו בה כ^ פנים‪.50‬‬
‫מן הצרדה׳؛ אסם מכאן‪ .‬ובתפכים‪ 52‬אלתיו קיל בין סכות ובין צרדתה‪.53‬‬
‫וסיסמא צרתן בין סכות ובין צרתן‪.54‬‬
‫מר צרח שם גבור‪ 55‬באלזעארה הו צארך ^ ם אלגבאר‪ .‬ומתלה עלי‬
‫א ל ^ אז יריע אף יצריח‪ .5،‬וכלאף דלך ויבאו א^ צריח‪ .57‬ובצלחים‬
‫ובברות‪ 58‬כלהא קצור חצינה‪ 59‬מניעה תכון לוקת א ל ש ^ ؛ ‪.‬‬
‫‪ . 32‬אחור וקדם‬
‫‪ . 31‬צורת הבית‪ ,‬יחוקאל מג יא; ג מוסיף‪ :‬וכל צורתו ומתלה‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫צרתני‪ ,‬תהלים קלט ה; ג מוסיף‪ :‬מן כלף ומן קדאם צוורתני וגעלת עלי כפך אי אנך‬
‫‪ . 33‬פרסות סוסיו כצר נחשבו‪ ,‬ישעיה ה כח; ג‬
‫<‪±‬אלקי ומאלכי פאין אהרב מן בין ידיך‪.‬‬
‫‪ . 35‬שי חאד‪ ,‬ג‬
‫‪ . 34‬כשמיר חזק מצר‪ ,‬יחזקאל ג ט‪.‬‬
‫מוסיף‪ :‬והו מ^ל‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪ . 36‬ותקח צפרה צר‪ ,‬שמות ד כה; ג מוסיף‪ :‬אכז־ת שי חאד ומ^לה‪.‬‬
‫חדארו؛‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪ . 38‬צרור‪ ,‬ג צר‪.‬‬
‫עשה לך חרבות צרים‪ ,‬יהושע ה ב; ג מוסיף‪ :‬עלי מא דכרנא‪.‬‬
‫‪ .41‬כצרור אבן‪ ,...‬משלי כו‬
‫‪ .40‬ולא יפול צרור‪ ,‬עמוס ט ט‪.‬‬
‫צראר‪ ,‬ג צראר^;‪.‬‬
‫‪ .43...43‬לא‪ ...‬אלגאהל‪ ,‬د אי < מ א >‬
‫‪ .42‬כצרארה‪ ,‬ג ומענאה מ^ל צרארה‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫כאן (§‪ ) 287‬תבין בין אלחגארה כ^י מן ‪ 3‬על כראמה ללגאהל לא תבין פיה ואנמא תבין‬
‫‪ .45‬נכאת ‪ ,١٥٦‬בראשית‬
‫‪ .44‬מעט צרי‪ ,‬בראשית س יא‪.‬‬
‫אלכראמה פי אלכרים‪.‬‬
‫‪ .47 ...47‬ומעניה (= ומענאה‪ ,5§ ,‬סוף)‬
‫‪ .46‬הצרי אין בגלעד‪ ,‬ירמיה ח כב‪.‬‬
‫לז כה‪.‬‬
‫‪ ...‬אלתובה‪ ,‬ג ו^לך לאן אלתריאק מערוף באלשאם (= בארץ ישראל) קאל אתרי ליס‬
‫תריאק ‪ ١٥‬גרש יעני אתרי ליס באלשאם דוא להדה א ל ע ^؛ ולא תם (§‪ ) 172‬טביב‬
‫‪ .48‬צרבת‬
‫אסתאד אי ליס אחד יעלם טריק אלתובה פיהיב וירשד אלנאס אליהא‪.‬‬
‫‪ .49‬תשויט‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪ ,‬וכן ליין‪ ,‬עי שיט‪ ,‬בניין רביעי; ג תשייט‬
‫השחין‪ ,‬ויקרא יג ב‪.‬‬
‫‪ .50‬ונצרבו בה כל פנים‪ ,‬יחזקאל כא ג; ג מוסיף‪:‬‬
‫(וזו הצורה הנפוצה יותר) אלקרח‪.‬‬
‫‪ . 52‬ו ב ת אי ם‪ ,‬למו‪:‬ח מצוי‬
‫‪ .51‬מן הצרז־ה‪ ,‬מלכים א יא כו‪.‬‬
‫תתשייט בהא כל ^ה‪.‬‬
‫זה השווה סקוס ב ‪ ,XC III‬ערך תפכים; והוא מציין תוספת (בניגוד לקיצור "אכ תצאר"‪,‬‬
‫‪ . 53‬בין סכות ובין צרדתה‪ ,‬דברי הימים ב ד‬
‫השווה למשל סקוס א עמ ׳ ‪.) 18‬‬
‫‪ .54‬בין סכות ובין צרתן‪ ,‬מלכים א ז מו; ג מוסיף‪ :‬מסמא צרתנה אשר אצל צרתנה‬
‫יז‪.‬‬
‫‪ .56‬יריע אף יצריח‪ ,‬ישעיה‬
‫‪ .55‬מר צרח שם גבור‪ ,‬צפניה א יד‪.‬‬
‫(מלכים א ד יב)‪.‬‬
‫‪ .58‬ובצרחים ובברות‪ ,‬שמואל א יג‬
‫‪ .57‬ויבאו אל צריח‪ ,‬שופטים ט מו‪.‬‬
‫מ ביג‪.‬‬
‫‪ .59...59‬חצינה‪ ...‬אלשדה‪ ,‬ג רפיעה מניעה יעמלוהא (§‪ 182‬א) אלנאס לאוקאת‬
‫ו‪.‬‬
‫ב ‪531‬‬
‫‪72‬‬
‫אלפאסי‬
‫ככל צרכך‪ ،0‬כחסבי ‪ ،‬ח א ^ ך וליס לה נסיר ולכן יסתעמלון אלעבראנייף‪6‬‬
‫‪ ٦ ٦ ٧‬פלוני “ חאגה פלאן‪.،4‬‬
‫‪ .61‬כחסב‪ ,‬ג‬
‫‪ .60‬ככל צרכך‪ ,‬דברי הימים ב د טו‪.‬‬
‫אלשדאיד יגלקוהא עלי אנפסהם‪.‬‬
‫‪ .62‬יסתעמלון (§‪ 182‬א) אלעבראנייו (‪ 127‬א)‪ ,‬ב יסתעמלה אלעבראניין‪ : ,‬כתיר‬
‫ככל‪.‬‬
‫‪ .63‬צורך פלמי‪ ,‬השווה למשל‬
‫יסעמלוהא (§§‪ 182 ; 175‬א) אואילוא וכרם לברכה(؛)‪.‬‬
‫‪ .64‬ח א ^ פלאן‪ ,‬ג צריך אדם ליק ח לו דרך ואמו צריך (בבא‬
‫עבודה זרה ד משנה ז‪.‬‬
‫בתוא ד משנה ט)‪.‬‬
‫יפת בן עלי‬
‫אבו עלי אלחסו‪ ,‬גדול פרשני המקרא של הקראים‪ ,‬חי במחצית השנייה של המאה‬
‫העשירית בירושלים‪ .‬להלן ניתנת הקדמתו לפירושו לאיוב וכן תרגומו ופירושו לפרק‬
‫א‪ ,‬פסוק א‪ ,‬הכל לפי מהדורתו של חגי בו־שמאי‪ ,‬אשר לא נתפרםמה‪ ,‬שנעשתה‬
‫במסגרת עבודת גמר להשגת התואר השני באוניברסיטה העברית בהדרבתי‪.‬‬
‫יש להניח‪ ,‬כי יפת בתב את פירושיו באותיות ערביות‪ ,‬בשהוא מעתיק לאותיות‬
‫ערביות אף את המובאות העבריות (השווה התהוות‪ ,‬עמ ׳ ‪ .)43‬ובאמת כתב היד הטוב‬
‫ביותר‪ ,‬ששרד מפירושו של יפת לאיוב‪ ,‬בתוב אף הוא לפי שיטה זו; הכוונה לכ׳׳י‬
‫בריטיש מוזיאום אור‪ . 2552 .‬אולם מן הקטע שלפנינו לא נשתמר דבר בבתב יד זה‪.‬‬
‫על בורחנו יוהדר הקטע הזה (בעקבות בן־שמאי) לפי בתבי היד הטובים פחות‪,‬‬
‫הבתובים כולם באותיות עבריות‪ .‬לרוב הושתת הקטע על כ׳׳י בריטיש נ^וזיאום אור‪.‬‬
‫‪0‬ل‪ ,25‬בנראה מן המאה הט״ו(להלן ב)‪ .‬הקטעים החסרים ב־ב הושלמו מכ׳׳י‪ ,‬שעיקרו‬
‫נשתמר באוסף אדלר ‪ 100‬ומיעוטו בבריטיש מוזיאום אור‪ 2512 .‬ושנבתב בשנת ‪1608‬‬
‫כפי הנראה במצרים (להלן ז)‪ ,‬ובן מכ״י אדלר ‪ 100‬דף ‪ , 7-1‬המשמש השלמה לדפים‬
‫החסרים ב‪-‬ז (אשר רובם נמצאים בבריטיש מוזיאום אור‪ ,2512 .‬הנזכר לעיל); להלן‬
‫זא‪ .‬מלבד זה הובאו שינויי נוסח מכ״י בריטיש מוזיאום אור‪( 2509 .‬מן המאה הט״ז;‬
‫להלן ג) ומכ׳׳י בודלי ‪( Opp. A dd . 4° 165‬להלן ח)‪ ,‬כפי הנראה משנת ‪. 1785‬‬
‫ג מציין בקטע זה ג׳ים‪ ,‬בהתאם לבתבי היד‪.‬‬
‫בשם* ידי נעשה ונצליח‬
‫ברוך אל עליון קונה שמים וארץ‪ 2‬ראשון ואין זולתו בורא הכל בחבמתו‪ .‬כבתוב‬
‫בלם‪ 3‬בחכמה עשית‪ .‬וכל אשר עשה טוב‪ .‬בכתוב‪ 4‬וירא אלהים את כל אשר עשה‬
‫והנה טוב؛‪ .‬עליו אין להוסיף וממנו איו לגרוע‪ .،‬את מי נועץ ויבינהו‪ . 7‬ומי יובל לספר‬
‫את‪ 8‬נפלאותיו‪ .‬כי גדלו מעשיו ועמקו מחשבותיו‪ .‬בבתוב ’ מה גדלו מעשיף יוי‪.‬‬
‫וכתוב‪ 10‬לד יוי הגדולה‪ .‬עמו חבמה וגבור ה"‪ .‬המשל ופחד עמו*‘ ‪ .‬ומלכותו בבל‬
‫‪ . ١‬בשם‪ ,‬הפנים לפי‬
‫תהלים קד כד; ח‬
‫ه‪ .‬עליו‪,...‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .9‬ככתוב‪,‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 3‬כלם‪,‬‬
‫‪ .2‬וארץ‪ ,‬ח וארץ לבדו‪.‬‬
‫זא‪ ,‬שינויי נוסח לפי ח‪.‬‬
‫‪ .5‬והנה טוב‪ ,‬ב־ח‬
‫‪ .4‬ככתוב‪ ,‬בראשית א לא‪.‬‬
‫וכלם‪.‬‬
‫‪ .8‬את‪ ,‬ב־ח‬
‫‪ .7‬את מי נועץ‪ ,...‬ישעיה ه יג‪.‬‬
‫קהלת ג יד‪.‬‬
‫‪ . ١١‬עמו‪,...‬‬
‫‪ . 10‬וכתוב‪ ,‬דברי הימים א כט יא‪.‬‬
‫תהלים צב ו‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫יפת בן עלי‬
‫משלה*'‪ .‬כל אשר חפץ עשה‪ .•4‬וכל אשר יחפו׳ן יעשה‪ ‘ 5‬ומי יאמר לו מה תעשה‪ . 16‬כי‬
‫אין כמפעליו עול‪ .‬חלילה לאל מרשע ושדי מעול״‪ .‬אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא‬
‫יעות משפט‪ . 18‬עושה צדקות יוי‪ . 19‬עשה משפט לעשוקים “ ‪ .‬גדול העצה ורכ העליליה‬
‫נותן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ‘*‪ .‬וגם הוא ארך אפים לחטאים‪ .‬ואם יעזוב רשע‬
‫דרכו ירחם עליו וירבה לסלוח‪ .22‬ואם לא ישוב מדרכו הרעה ליום אידו יחשך רע ליום‬
‫עברות יובילו “ ‪ .‬כ״ הוא נוקם ונוטר לאויביו*‪ .2‬ואין מפלט להם ביום זעם‪ 25‬ועכרה‪.‬‬
‫כי הנה היום כא בוער כתנור “ ‪ .‬כי את כל מעשה האלהים יכיא כמשפט על כל‬
‫נעלם‪ . 27‬וגם הוא טוכ ומעוז ומחסה לצדקים כיום עברה‪ .‬ככתוב‪ 28‬טוב יוי למעוז ביום‬
‫צרה‪ .‬וגם הוא אוהכ צדיקים‪ .‬ככתוב‪ 29‬מוסר יוי בני אל תמאס‪ '.‬כי את אשר יאהב יוי‬
‫יוכיח‪ -‬אשרי אנוש יוכיחנו אלוה‪ .‬כי הוא יכאיכ ויחבש “‪ .‬אשרי הגבר אשר תיסרנו‬
‫יה‪ . 31‬אז נדכרו יראי יוי איש אל רעהו ויקשב יוי וישמע ויכתכ ספר זכרון לפניו‬
‫ליראי יוי ולחושבי שמו והיו לי אמר יוי צבאות ליום אשר אני עושה סגולה‪ .‬וזרחה‬
‫לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא ככנפיה‪.32‬‬
‫או^ מא יגב אן נצרר בה הו אן נקול אן אפעאל אלכאלק גל‪ 33‬דכרה עלי‬
‫קסמין ב ^ ה א הי אלמכלוקאת פי ששת ימי בראשית פאן את‪ 34‬כמלהא‬
‫ולס יבק שי יוגדה בעד דלך אד ליס יוגד ענצר؛‪ 3‬מתל א^אר^ וא^מא‬
‫ואלהוא ואלנאר ולא גוהר׳׳•‪ 3،‬מתל אלסמא לאנה קד כמל דלך פי אצל‬
‫אלכליקהי•‪ 37‬ו ב ^ ה א אפעאל יפעלהא בעד ששת ימי בראשית והי‬
‫איצא תנקסם פמנהם‪ 38‬מא יפעלה ע ^ אלדואם ובה עאדת‪ 39‬אלעאלם‪40‬‬
‫מתל דוראן אלפלך ואלמטר ויחיי׳‪ 4‬וימית וירזק וסאיר מא יגרי‬
‫א‪ .‬ולא גוהר‪ ,‬זא ואל^הר‪.‬‬
‫ב‪ .‬אלכליקה‪ ,‬זא אלכליקא‪.‬‬
‫‪ . 14‬כל•‪,..‬‬
‫‪ . 13‬ומלכותו‪ ,...‬תהלים קג יט‪.‬‬
‫‪ . 12‬המשל‪ ,...‬איוב כה כ‪.‬‬
‫איוב יב יג‪.‬‬
‫ه‪ . 1‬ומי יאמר ‪ ,...‬קהלת‬
‫‪ . 15‬וכל‪ ,...‬קהלת ח ג; ולפנינו כל‪ ,‬וכן ח‪.‬‬
‫תהלים קטו ג‪.‬‬
‫‪ . 19‬עושה‪,...‬‬
‫‪ . 18‬אף אמנם‪ ,...‬איוב ي יב‪.‬‬
‫‪ . 17‬חלילה‪ ,...‬איוב לד י‪.‬‬
‫ח ד‪.‬‬
‫‪ . 20‬עשה משפט‬
‫תהלים קג ו; ולפנינו עשה (כגרסת ח)‪ ,‬ואיני מציין שינויי נוסח כאלה‪.‬‬
‫‪ .22‬יעזוב‪...‬‬
‫‪ . 21‬גדול‪ ...‬מעלליו‪ ,‬לפי ירמיה לב יט‪.‬‬
‫לעשוקים‪ ,‬תהלים קמו ז‪.‬‬
‫‪ .23‬ליום‪ ...‬עברות (ח ע؟רות) יובילו‪ ,‬לפי איוב כא‬
‫לסלוח‪ ,‬לפי ישעיה נה ז‪.‬‬
‫‪ . 26‬כי הנה‪ ,...‬מלאכי ג‬
‫‪ . 25‬זעם‪ ,‬ח וזעם‪.‬‬
‫‪ .24‬נוקם וכו׳‪ ,‬לפי נחום א ב‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫‪ . 29‬ככתוב‪ ,‬משלי ג‬
‫‪ .28‬ככתוב‪ ,‬נחום א ז‪.‬‬
‫‪ . 27‬כי את כל‪ ,...‬קהלת יב יד‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪ . 30‬אשרי‪ ...‬ויחבש‪ ,‬איוב ה יז‪ ,‬יח (שלא ברציפות)‪.‬‬
‫יא‪ ,‬יב (שלא ברציפות)‪.‬‬
‫‪ . 32‬אז נדברו יראי י؟ جمتا אל רעהו (ח לרעהו)‪ ...‬והיו (ח‬
‫אשרי‪ ,...‬תהלים צד יב‪.‬‬
‫‪ .34‬את‪ ,‬ר׳׳ל אללה‬
‫‪ .33‬גל‪ ,‬ח גאל (§‪ 8‬ט)‪.‬‬
‫מלאכי ג טז‪ ,‬יז‪ ,‬כ‪.‬‬
‫ויחיו)‪ ...‬וזרחה‪,‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪ .36‬ולא גוהר‪ ,‬זא‪ ,‬ח ואלגוהר‪.‬‬
‫‪ .35‬ענצר‪. 218§ ,‬‬
‫תעאלי; ח אללה‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪ .39‬עאדת‪ 27§ ,‬א‪.8‬‬
‫‪ .38‬פמנהם‪. 191 § ,‬‬
‫אלכליקה‪ ,‬כך ח; זא אל^ליקא‪.‬‬
‫‪432§ ,١١٨١١ .41‬ב‪.‬‬
‫א^^א^ם‪ ,‬ח אלעלם‪.‬‬
‫הפירוש לאיוב‬
‫‪75‬‬
‫<מגרי>ג■‪ 42‬דלך מן אפעאל אללה ומנהא אפעאל לא‪ ١١^ ٨ 43‬עלי מו־ר‪44‬‬
‫אלזמאן מתל אלטופאן ונאר סדום ומתל אלאותות אלתי פעלהא עלי יד‬
‫אלרסול‪ 45‬פאנה ליס יוגד ענצד ולא גוהר ואנמא יזיל‪ 4،‬אערא^ וירכב‬
‫אעראץ וינקלי׳‪ 47‬גסם מן מוצע אלי גירה ומנהא אנה קד יפעל אפעאלא‬
‫לם תגד‪ 48‬כמתלהא‪ 49‬עאדה‪ .‬והי אפעאל‪ 50‬יפעלהא מע עבידה למא‬
‫יראה ط אסמי‪ 5‬לצרב מן צרוב אלרזכמה ואן‪ 52‬אכתלפת ואתסעת‬
‫והדא‪ 53‬אלבאב‪ 54‬ואסע גדא פקד יבון עלי צרב מן؛‪ 5‬אלמחן אלתי תאתי‬
‫ע^י עבידה לא‪ 5،‬עלי טריק אלעקובה ולא “ ע ^ טריק״ אלתמחיץ‪58‬‬
‫לבטא וזלל גרי מן אלעבאדי'‪ .59‬פיבון פי דלך‪ ،0‬תמחיץ למא גדי מנהם‪.‬‬
‫ודלו־ אנא ‪ ، ,‬וגדנא אללה עז וג‪ ، 2‬ינזל אלבלא ע ^ אלכטאייף‪ ،‬פקד‬
‫יקתלהם בהא “* וקד יבקיהם בעד אלנקמה‪ .‬פאלדי‪ ، 5‬יתלפהם‪ 6،‬הם‪، 7‬‬
‫מתל דור המבול וסדום‪ .‬ואלדי יבקי‪ ،8‬מנהם מתל מצרים ונטראהם‪.69‬‬
‫וקד‪ 70‬יגרי׳‪ 7‬עלי צרב אבר והו במא גרי עלי דויד‪ 72‬עאלס‪ 73‬פימא‪74‬‬
‫לוזקה מן קצה‪ 75‬אבשלום ולם יתלף פי דלך ב^ ד؟ע אלי מתל מא באן‪.‬‬
‫פהדין אלצרביף‪ 7‬המא מן גהה‪ 77‬אפעאל סבקת‪ 78‬מנהם‪ .‬וקד ירד‬
‫עליהם ” בלא‪ *°‬ליס הו מן גהה אפעאלהם מתל מא גרי עלי יוסף עאלס‬
‫ג‪<.‬מגרי>‪,‬ב־זא^יתא‪.‬‬
‫ד‪ .‬וינקל‪ ,‬זא ונקל‪.‬‬
‫ה‪.‬אלעבאד‪,‬באלעבד‪.‬‬
‫‪ .44‬מרר‪,‬‬
‫‪ .43‬לא‪ ,‬ח לם‪.‬‬
‫‪< .42‬מגרי>‪ ,‬ליתא בשני כהי׳׳י‪ ,‬כעין האפלוגראפיה‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫מאחר שכלצדר זה אינו מתועד‪ ,‬שמא צריך לגרוס ממר (הערת בו־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .47‬וינקל‪ ,‬שני‬
‫‪ .46‬יזיל‪ ,‬ח יזול‪.‬‬
‫אלרסול‪ ,‬הוא משה רבנו (הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .48‬תגד‪ ,‬אפשר פעיל‪ ,‬אפשר סביל לפי‬
‫כהי׳׳י ונקל (ואפשר לקיימו‪ ,‬השווה §‪.)428‬‬
‫‪ . 50‬אפעאל‪,‬‬
‫‪ .49‬כמתלהא‪ ,‬כאן מתחיל ב‪ ,‬והפנים ניתן לפיו; זא מתלהא‪.‬‬
‫§‪ 00‬ו ‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪ .52‬ואן‪ 342§ ,‬א‪.‬‬
‫ו ‪ . 5‬תב אסמ׳ זא סב ותע‪ ,‬ח סב ות‪.‬‬
‫זא אלאיאת אלתי‪.‬‬
‫‪•S6...56‬‬
‫‪ .55‬צרב מן‪ ,‬זא‪ ,‬ח צרוב‪.‬‬
‫‪ .54‬אלבאב‪ ,‬זא‪ ,‬ח ‪.‬באב‪.‬‬
‫וה^א‪ ,‬ח והדה‪.‬‬
‫‪ .57‬טריק‪ ,‬ב־זא ו־ח‬
‫לא‪ ...‬ולא‪ ,‬ר׳׳ל או‪ ...‬או‪ ,‬השווה התהוות עמ׳ ‪( 215‬ל־עמ׳ ‪.) 109‬‬
‫‪ .58‬אלתמחיץ‪ ,‬ר״ל ניסיון‪ ,‬זיקוק‪ ,‬ע״ע דוזי; ואפשר לנסח אלתמחיץ‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .60‬ז־לך‪ ,‬כאן מתחיל ז; ב־זא ו־ח‬
‫‪ .59‬אלעבאד‪ ,‬כך זא‪ ,‬ח; ב אלעבד‪.‬‬
‫דוזי‪.‬‬
‫‪ .63‬עלי‬
‫‪ .62‬עז וג‪ ,‬ב־ז‪ ,‬זא ו־ח ליתא‪.‬‬
‫‪ .61‬אנא‪ ,‬השווה §§‪4‬ב; ‪.342‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .65‬פ א ^‬
‫‪ .64‬בהא‪. 193§ ,‬‬
‫אלכטאיין‪ ,‬ז באלכאטיין‪ ,‬זא‪ ,‬ח באלכאטין (§‪.)98‬‬
‫‪ .68‬יבקי‪,‬‬
‫‪ .67‬הם‪ ,‬ב־ז ו־זא ליתא‪.‬‬
‫‪ .66‬יתלפהם‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח תלפהם‪.‬‬
‫§ו‪ 36‬א‪.0‬‬
‫‪ .70‬וקד‪ ,‬זא‪ ,‬ח פקד; לרוב ^א אציין‬
‫‪ .69‬ונטראהם‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח וגירהם‪.‬‬
‫§ ‪4‬ב‪.‬‬
‫‪ . 72‬דויד‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח אלסייד דוד (וחילופי‬
‫‪ .71‬יגרי‪ ,‬ז גרי‪.‬‬
‫<؛וינויי נוסח כאלה‪.‬‬
‫(ולרוב איני‬
‫‪< . 73‬נאל<؛*‪ ,‬זא‬
‫נוסח שבכתיב עברי מלא וחסר איני מציין לרוב)‪.‬‬
‫‪ . 75‬קצ^‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח קציה‪.‬‬
‫‪ .74‬פימא‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח מא‪.‬‬
‫מציין <؛וינויי נוסח כאלה)‪.‬‬
‫‪.78‬‬
‫‪ . 77‬מן גהה‪ ,‬ר׳׳ל משום‪ ,‬על שום‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ . 76‬אלצרבין‪ 125§ ,‬א; זא צרבין‪.‬‬
‫‪ . 80‬ב ^ א ‪ ,‬כ א ן‬
‫‪ .79‬עליהם‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח עליה‪.‬‬
‫סבקת‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ח סבקה (§‪ 27‬א‪.)0‬‬
‫מסתיים ח‪.‬‬
‫יפת בן עלי‬
‫‪76‬‬
‫מן אכותה ומן זוגה פוטיפר ופיי• ’® אלחבס‪ .‬ומתל מא ؟ ‪ »<٦‬עלי ‪١٠ ٦٦٦‬‬
‫שאול וכאן צאברא עלי דלך‪ .‬ואיוב פהו‪ 83‬פוק אלכל “ כמא סנשרח דלך‬
‫פימא בעד‪ .‬והדא א ל ^ ב יפעלה אללה מע אלעכר מקדמ^ למא יריד אן‬
‫ינילה‪ ®5‬מן אלמנאזל ואלמראתב אל؟^יל^ ונעם גזירה‪ 8،‬לא עלי טריק‬
‫א ל א ^ א ל " עליה כמא יפצל ע ^ א^עצא^‪ .‬פירי ’•‪ ٠٠‬אללה‪ ®9‬אן ידכלהם‬
‫תחת לולב‪ 90‬אלמחן חתי א^א הם‪ 91‬צברו עליהאה•‪ 92‬ושכרו אסתחקו מן‬
‫אללה אן ” ינילהם תלך אלמראתב אלגלילה בוא؟ב מן גהה אפעאלהם‪.‬‬
‫וה؛־א א ^ ר ב ליס יפעלה אללה אלא מע מן יעלם מנה‪ 94‬אנה יצבר‬
‫וישכר לאנה יקצד ב^לך נפע אלעבד אלממתחן‪ .‬פליס יגוז אן יפעל מתל‬
‫דלך‪ 95‬מע מן יעלם‪ 9،‬אנה לא יצבר ע^י דלך וה^א אלצרב‪ 97‬מעלום והו‬
‫אן אללה ’® אדכל יוסף תחת לולב אלמחן וצבר פתבת לה מא בשרה‬
‫אללה בה פי®‪ 9‬אלמנאמין ” כקו׳׳ עד עת בוא דברו וגו׳ ו כ ^ ל ך ^ פי דוד‬
‫עאלס לם יזל^ נע ונד מפני שאול כמא הו מערוף מן אכבארה טול הרובה‬
‫מן בין ידיה פלמא תם ^לך עליה וצל אלי אלמלך ואלעז‪ 4‬וכ^לך איוב‬
‫< ل س אד^לה אללה תחת אלמחן למא אראד אן יופר עליה אנעאם‬
‫אלדניא באסתחקאק פינילה באסמה‪ 5‬ויזיד פי עמרה‪ ،‬עלי אהל עצרה‬
‫פי{ב ענד דלך אן נקול אן ;זא אלדניא יכוף עלי צרבין אלואחד פעל‬
‫אלמצות כקולה® לאברהם עאלס לך לך מארצך וקא^ ’ לה ואעשך לגוי‬
‫גדול וקאל‪°‬י א ^ א כי ברך אברכך והתברכו בזרעך וכדלך צמן ^אבאינא‬
‫ו‪ .‬ופי‪ ,‬ב ‪.٦٥‬‬
‫וכדלר‪.‬‬
‫‪ .٢‬פירי‪ ,‬ב פראי‪.‬‬
‫ח‪ .‬עליהא‪ ,‬ב עליה‪.‬‬
‫‪ .٥‬וכדלר‪ ,‬ב־ז ודלר‪٣٦٨٦ ,‬‬
‫‪ .83‬פהו‪ ,‬ב־ז‬
‫‪ .82‬ומתל מא גרי‪ ,‬ז‪ ,‬זא וגרי (ב^בר)‪.‬‬
‫‪ .81‬ופי‪ ,‬כך ‪ ,٢‬זא; ב מן‪.‬‬
‫‪ .86‬ונעם גזירה‪,‬‬
‫‪ .8$‬יגילה‪ ,‬זא יגילהם‪.‬‬
‫‪ .84‬אלכל‪ 228§ ,‬א‪.‬‬
‫ו־זא ליתא‪.‬‬
‫‪ .87‬א ל א ^ ^ ‪ ,‬מקור בגיין ר ב^י‪ ,‬ר ׳ ^ ה ע ג ^ חסד‪ ,‬ה ש ו ^ י י ן בערכו;‬
‫§‪ , 233‬סוף‪.‬‬
‫وه‪ .‬אללה‪ ,‬זא‬
‫‪ .88‬פירי‪ ,‬כאן מתחיל כנדאה ג; כך ג‪ ,٢ ,‬זא; ב פראי‪.‬‬
‫זא א ל א ^ ל‪.‬‬
‫‪ .91‬הם‪,‬‬
‫ه‪ .9‬לולב‪ ,‬בהשאלה‪ :‬מכבש (הגסי^™)‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫؛خ‪1‬تل (וכך שכיח ב־זא)‪.‬‬
‫‪ .93‬מן אללה אן‪ ,‬זא אן‬
‫‪ .aN382.‬עליהא‪ ,‬כך ג‪ ,‬ז‪ ,‬זא; ב עליה (מוסב ל־לולב)‪.‬‬
‫§‪92‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪ .93‬מתל דלך‪ ,‬ג‪ ,‬ז‪ ,‬זא מתלה‪.‬‬
‫‪ .94‬מנה‪ ,‬ב־ג‪ ,‬ז ו־זא ליתא‪.‬‬
‫אללה حمل‪.‬‬
‫‪.97‬‬
‫יעלם‪ ,‬שמא צריך לגרוס‪ :‬יעלם מנה‪ ,‬כפי שגמצא לעיל (הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .99‬אלמנאמין‪ ,‬כאן‬
‫‪ .98‬פי‪ ,‬ג‪ ,‬ז‪ ,‬זא מן‪.‬‬
‫והז־א אלצרב‪ ,‬זא והדה א ^ רו ב‪.‬‬
‫‪ . 2‬וכדלך‪ ,‬כך‬
‫‪ . ١‬כקד‪ ,‬תהלים קה ט‪.‬‬
‫מסתיים ב; מכאן ואילך ניתן הפנים לפי ז‪.‬‬
‫‪ . 3‬לם יזל‪ ,‬ספק משפט חדש‪ ,‬ספק משפט זיקה‬
‫ז (ותוקן שם מ־ו^לך); ג‪ ,‬זא ו^לך‪.‬‬
‫ء ‪ .‬פינילה באסמה‪ ,‬זא פינולה פי עמדה‪.‬‬
‫‪ .4‬אלמלך ואלעז‪ ,‬זא מלך ועז‪.‬‬
‫(§‪.)3$6‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ .8‬בקולה‪ ,‬בראשית יב א‪.‬‬
‫‪ . 7‬יכון‪ ,‬זא ^א יכון אלא‪.‬‬
‫‪ .6‬עמרה‪ ,‬זא באסה‪.‬‬
‫‪ . 10‬וקאל‪ ,‬בראשיתכביז‪ ,‬יח (שלא ברציפות)‪.‬‬
‫וקאל‪ ,‬שם ב‪.‬‬
‫הפירוש לא^ר‬
‫‪77‬‬
‫פי פצלי אלברית״ אם בחקותי והיה אם שמוע תשמע ואלתאני מגאזאה‬
‫ע ^ צברהם ’■*׳ עלי מחן ידכלהא עליהם ואלדי יחתמל פיה אלמגאדבה‪ 3‬׳‬
‫הו אנה‪4‬׳ הל כמא אן פי‪5‬ו דאר א ל א ^ ‪ ،‬׳ גזא ע^י פעל אלמצות גיר גזא‬
‫הדה‪ ' 7‬אלדניא כדאך יבון פי דאר א ל א ^ גזא‪ 7‬׳ עלי אלצבר ע ^ אלמחן‬
‫אם ^א פהז־א א^באב יחתאג אלי בלאם ואסע וליס הדא קצדנא פי ה^א‬
‫א ל מ ^ ע ונתכלם ההנא‪ 8‬׳ פי מא נחתא? אלי דברה והו אן נקול אן הדא‪9‬׳‬
‫ואנמא יכון דלך‬
‫א ^ ^ ב ליס יפעלה אללה פי ב^ זמאן ולא מע בל‬
‫פי בע^ אלאזמנה ומע אחאד ^ צ ו צ י ן ופי מתל דלך קא^ קהלת‪< 20‬נאל^‬
‫יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם‬
‫במעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע׳‪ 2‬אליהם וגר פעדף אנה‪ 22‬קד יבון‬
‫דלו־ נאדר*‪ 2‬פי אלזמאן ופראד‪ 24‬ו^אך מן אגל אן דלך אלמעני ליס יוגד‬
‫פי בל עצר ולא פי כל שבץ במא הודא‪ 25‬נשדח טרפא מן דלך והו אנה‬
‫יכוף‪ 2‬אהל דלך אלעצר כתירין‪ 27‬אלדדא‪[ 28‬יגב ענד]כ׳‪ 29‬אלחכים אן‬
‫יפעל פע^א מע ד־לך אלשכץ או עלי ידה ודלך אנה למא כאן א^קו^ מן‬
‫אללה א^י אברהם حمز س בתעריפה מא יבון מן גלות מצרים ובאן אחד‬
‫אסבאב ז־לך אלגוע בקולה‪ 30‬וישלחני אלהים לפניכם וגו׳ פאראד אללה‬
‫אן יכון להם מקדם יקום באמרהם פלא יהלכו באלגוע פגעל יוסף ^ אל ^‬
‫אלקאים במונתהם טול תלך אלמדה ולם ימכן דלך אלא בחית תכון לה‬
‫יד ומקדר^ וכ^לך כאן קולה׳‪ 3‬ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו וגו׳‬
‫פאוצלה‪ 32‬אלי אל؟לך חתי אמכנה דלך ולם יכן דלך עלי ידה דון יד‬
‫ر צברהם‪ ,‬أ א ^ ה ם‪.‬‬
‫כ‪[ .‬יגב ענד]‪ ,‬ב־ז מטושטש מאד‪ ,‬ואפשר להכיר בעקבות של אותיות‪.‬‬
‫‪ . ١١‬אלברית‪ ,‬ויקרא כו ג ואילך‪ ,‬דברים כח‪ .‬ברית מציינת או תורה או פרקי התוכחה‬
‫‪. 13‬‬
‫‪ . 12‬צברהם‪ ,‬כך זא וכנראה גם ג (מטושטש); ז אכרהם‪.‬‬
‫(הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ . 14‬אנה‪ ,‬השווה §‪,35‬‬
‫אלמגאז־בה‪ ,‬ר״ל להיות חלוקים בדעותיהם‪ ,‬ע״ע ליין‪.‬‬
‫‪ . ١7... 17‬הדה (ג הדא‪,‬‬
‫ه‪ . ١‬דאר א ל א ^ ^‪. 229§ ,‬‬
‫‪ ,١٥ . 15‬ב־זא ליתא‪.‬‬
‫סוף‪.‬‬
‫‪ . 18‬ההנא‪ ,‬זא האהנא (ואיני מעיר‬
‫§‪51‬مس ‪ ...‬؟זא‪ ,‬ב־זא ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫‪ . : ١‬ا؛اهملل‪ ,‬ر‬
‫‪ .20‬קהלת‪ ,‬ח יד‪.‬‬
‫‪ . 19‬הז־א‪ ,‬ג הז־ה‪.‬‬
‫לרוב על ש״נ מעין זה)‪.‬‬
‫‪ . 23‬נאדר‪ . 218§ ,‬יפת מסיק זאת מן המלה‬
‫‪ . 22‬אנה‪ ,‬זא אן (§‪ 342‬ה)‪.‬‬
‫אשר מגיע‪.‬‬
‫‪ . 24‬פראד‪ ,‬כנראה פראד‪ ,‬ר׳׳ל יחיד במינו‪ ,‬רגיל אצל יפת‬
‫"י ש״ (הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪ .27‬כשיריו‪. 128§ ,‬‬
‫‪ .26‬יכון‪. 398§ ,‬‬
‫‪ .25‬הורא‪. 260§ ,‬‬
‫(הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪[ .29‬יגב ענד]‪ ,‬כך זא; ב־ז‪ ,‬ג מטושטש‬
‫אלרדא‪ ,‬במקום אלרדא ء ה‪11§§ ,‬ב؛>; ‪ 27‬ג‪.)1‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪ .30‬כקולה‪ ,‬בראשית מה ז‪.‬‬
‫מאד‪ ,‬ואפשר להכיר בעקבות של אותיות‪.‬‬
‫ص פאוצלה‪ ,‬זא פאוצלה את‪.‬‬
‫קולה‪ ,‬בראשית מז יב‪.‬‬
‫יפת בן עלי‬
‫‪78‬‬
‫גירהל‪3‬ג אלא בחית אנה‪ 34‬כאן א ^ ל אכותה‪ 35‬פי אלחכמה ואלראי‬
‫ואלדין וכדלך קאל פיה נזיר אחיו‪ *،‬וכדלך כאן עצר איוב <‪:‬אל‪ £‬כתיר‬
‫אלרדא™ פי מז־אהבהם כמא סושרחה פי קצה אלשטן וכאן איוב‬
‫באלמנזלה א ^ ^ ^ ^ אלדי‪ 37‬שהד אללה לה איש תם וישר ירא אלהים‬
‫וסר מרע״■‪ 38‬פ^ם יצלח אן יכון אמאם דלך אלעצר א^א מתלה ועלם‬
‫אל(؛אלק אנה לא יתגייר מן אעתקאדה וצחה דינה'■‪ 39‬מע תואתר אלמחן‬
‫ואלמצאיב עליה פאדכלה תחת לולב אלמחן ליבין ענד אהל עצרה וענד‬
‫כל עצר ינשוס■‪ 40‬מן בעדה אנה לם יכן דינה לחראסה נעמתה ומנזלתה‬
‫כקול׳‪ 4‬אלשסן החנם ירא איוב אלהים פלמא צבר ע^י מא גרי עליה‬
‫ושכר** ואן‪ 43‬כאן יתכלם באלמדהב אלחק ואצחאבה ינאקצוה‪ 44‬פי ז־לך‬
‫ויטענון עליה‪ 45‬וינסבוה אלי כל קביח ויתגרע מן אלמראראת זאידה‪46‬‬
‫עלי מצאיבה וקסמה‪ 47‬אסתחק ענד ^לך אן יבלגה סואלה פאו^א‬
‫כאטבה‪ 47‬ב ^ו ב מן נפלאותיו ןגבןרותין פרד בהא ע^י כל מז־הב באטל‬
‫ומדהב אלפלאספה ואלדהריה‪ 48‬כמא סנשרח דלך בעון אללה פי קולה‪49‬‬
‫מי זה מחשיך עצה במילין בלי דעת ותביין ענד אצחאבה‪ 50‬אנה ענד‬
‫אללה באלמנזל^ אלכביר؟; ואנה אעטאה סואלה אלז־י כאן יסלהי* מן‪52‬‬
‫אללה אן יכאטבה וכאן כל ואחד מנהם ינכר דלך עליה ורד אליה נעמתה‬
‫מצעפה וכטאהםע׳‪ 53‬פימא כאנו יקולונה מן אללה ויכטוף‪ 5‬איוב פצאר؛؟‬
‫ל‪ .‬ולם יכן דלר עלי ידה דון יד גירה‪ ,‬ז ולא יכן דלד עלי יד גירה דון ידה‪.‬‬
‫ירא ‪ ,...‬ז ‪ ...‬וירא‪.‬‬
‫ב־ז בשוליים‪.‬‬
‫נ‪ .‬וצחה דיגה‪ ,‬ז וצחתה‪ ,‬וה־ה מחוקה ומעליה דינה‪.‬‬
‫ه ‪ .‬איש תם וישר‬
‫ס‪ .‬ינ שו‪,‬‬
‫ע‪.‬וכ ט א ה ם‪,‬זוכ א טב ה ם‪.‬‬
‫‪ .33‬ולם יכן ^לך עלי ידה דון יד גירה‪ ,‬כך ג; ז‪ ,‬זא ולא יכן(§‪ 102‬ג; זא ולם יכון‪ 102§ ,‬א)‬
‫‪ .35‬א ^ ל א^ ת ה‪ ,‬השווה רקנדורף‬
‫‪ . 34‬בחית אנה‪350§ ,‬ג‪.‬‬
‫^לך עלי יד גירה דון ידה‪.‬‬
‫‪ . 38‬איש תם‪,...‬‬
‫‪ .37‬אלזרי‪ 361§,‬א‪.3‬‬
‫‪ .36‬נזיר אחיו‪ ,‬בראשית מטכו‪.‬‬
‫עמ ׳ ‪. 146‬‬
‫איוב א ח; ב ג; כ^ כהי׳׳י גורסים "ויר א" במקום "יר א"‪ ,‬כנראה בהשפעת א א‬
‫‪ .39‬וצחה דינה‪,‬‬
‫(אולם א א אינו בחינת עדותו של ה׳; הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫م‪ .4‬ינשז‪ ;98§ ,‬כך‬
‫כך זא; ז וצחתה‪ ,‬וה־ה מחוקה ומעליה דינה! ג וצחתה‪.‬‬
‫‪ .42‬ושכר‪ ,‬זא ושכר‬
‫‪ .41‬כקול‪ ,‬איוב א ט‪.‬‬
‫זא‪ ,‬ז בשוליים; ב־ג ליתא‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪ .44‬ינאקצוה‪. 175§ ,‬‬
‫‪ .43‬ואן‪ ,‬ממשיך את משפט למא = למא אן‪.‬‬
‫אללה‪.‬‬
‫‪.46‬‬
‫ויטענון עליה‪ ,‬יטילו בו דופי‪ ,‬ע׳׳ע דחי (= טען פי אצל ליין; הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫זאידה‪ ,‬ר׳׳ל נוסף (על)‪ ,‬מלבד‪ ,‬עי׳ ליין‪ ,‬ערך זיאד^ בשם אלצחאח מן המאה העשירית‬
‫‪ .47...47‬וקסמה‪...‬‬
‫בשימוש המוני (הערת ב ן ־ ש מ א י ^ א (קורא ב א ^ ) זיאד^!‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫כאטבה‪ ,‬ב־זא ליתא‪ ,‬ב־ג היו מלים אלו בחלקו העליון של הדף שנקרע‪.‬‬
‫‪ .49‬קולה‪ ,‬איוב לח‬
‫ואלדהריה‪ ,‬ע׳׳ע אנציקלופדיה של האסלם‪ ;2‬זא ואלדאהריה‪.‬‬
‫‪ .52‬מן‪ ,‬ב־ג‬
‫‪ .51‬יסלה‪ ,‬זא יסאלה‪.‬‬
‫‪ .50‬אצחאבה‪ ,‬זא אצחאבנא‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ . 55‬פצאר‪ ,‬כאן‬
‫‪ .54‬ויכטון‪.98§ ,‬‬
‫‪£<^< . 53‬אהם‪ ,‬כך ג; ז‪ ,‬זא וכאטבהם‪.‬‬
‫לי^א‪.‬‬
‫הפירוש לאיוב‬
‫‪79‬‬
‫ענד דלך אמאם אלזמאן וכבדת‪ 5،‬מנזלתה ועטם‪ 57‬מחלה וכל דלך למא*‪5‬‬
‫דכל תחת אלמחן ולם יתגייר דינה וצבר ושכר‪,‬؛‪ 5‬פראי א ^ א ל ק אן‬
‫יעטיה סולה‪ ،0‬פי׳‪ ،‬אן געל לה ספרא מפרד־א‪ ، 2‬דבר פיה ^ ב א ד ה‬
‫ומנא<؛ורתה מע אצחאבה לינתפע בה‪ ، 5‬כל גיל < אן >פי‪ ،4‬ינשו ‪ ١٠‬בעדה‪، 5‬‬
‫פי אלעא^מ ויערף א ذ בא ‪ .٨ ٦‬וא^ קדמת דבר מא יגב אן אקדמה פי מעני‬
‫הדא אלשכץ אלגליל “ ^ אל^ אךי‪ ، 7‬אן אגמע גמל עיון מעאני ה^א*‪،‬‬
‫אל؟פר ופואידה קב^ אן אבתדי בתפסידה ליקף אלמתעלם ע^י מנאפעה‬
‫פירגב א ^ ’‪ ،‬תעלימה‪ 70‬ותחצילה ומן ואהב אלוזכמה אסל׳‪ 7‬אלרשד‬
‫ואלהדאיר؛‪ 72‬א^י תופיק אלחק ובה אסתעין‪.73‬‬
‫אול מא נפידה מן הז־א אלכתאב הו אנה קד באן פי אלזמאן קומא‪74‬‬
‫מזהירין‪ 75‬ואהל עלמצ■‪ 7،‬מן גיר אמתנא אד ליס איוב״ מן זרע יעקב‪.‬‬
‫פעלמנא אנה לם‪ 78‬؛‪ ^ ٢‬אלמוחדיף‪ 7‬ואלמומניף‪ 8‬פי א^עא^□ לכנהם‬
‫אחאד פי קבאיל א^עאלמ׳‪ 8‬ולם תכן אמה כלהא או אכתדהא מומנין‬
‫גיר אמתנא‪.‬‬
‫ואלב‪ 82‬תעריפנא אן מנד אלדהר כאן‪ 83‬אלמומנין מגתמעין בעצהם‬
‫בעצא‪ 84‬עלי מא סנביין פי מא‪ *5‬בעד אן רעי איוב כאן בל ואחד מן בלד‬
‫פ‪ < .‬א ן >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫צ‪ .‬עלם‪ ,‬ב אלעלם‪ ,‬אולם " א ל " נמחקה ע״י סגול הפור מעליה‪.‬‬
‫‪ .56‬ו ^ ת ‪ ,‬הניקוד ב־ב‪ ,‬ואפשר שצריך‬
‫מתחיל ב מחדש‪ ,‬והפנים ניתן שוב לפיו‪.‬‬
‫לשנות את סדר התנועות ל ־ ^ ^ ח; אך בן־שמאי חושבו לניקוד פסוודו־קלאסי‪ ,‬והשווה‬
‫‪ .57‬ועגום‪ ,‬הניקוד פסוודו־קלאסי (השווה ההערה הקודמת) או‬
‫את ההערה הבאה‪.‬‬
‫‪ . 58‬למא‪ ,‬או ^ א ההמונית‬
‫לפי § ‪4‬ב = עגום‪ ,‬שהתהווה ע׳׳י הידמות תנועות מ־עגום‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪ .59‬ושכר‪ ,‬וא ושבר את‪.‬‬
‫(עיי דוזי‪ ,‬ערך מא) או למא לפי § ‪4‬ב; והשווה §‪. 5‬‬
‫‪ .63‬בה‪,‬‬
‫‪ .62‬מפרדא‪ ,‬כאן מסתיים ג‪.‬‬
‫ו ‪ .6‬פי‪§ ,‬ו‪ 16‬ד‪.‬‬
‫סולה‪ ,‬ז‪ ,‬זא‪ ,‬ג סואלה‪.‬‬
‫‪ .65‬מן בעדה‪ ,‬ב־זא ליתא‪,‬‬
‫‪ < .64‬אן > (§وةك)‪ ,‬כך ‪ ,٢‬זא; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ב־זא ליתא‪.‬‬
‫‪ .66‬הדא אלשכץ אלגליל‪ ,‬זא‪ ,‬ז הדא (ז הדה) אלשכץ‬
‫ב־ז נוסף בין השיטין‪.‬‬
‫‪ .69‬פירגב (§§‪4‬ב; ‪ )61‬אלי‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪ .68‬הז־א‪ ٢ ,‬הדה‪.‬‬
‫‪ .67‬ארי‪.5§ ,‬‬
‫(בלבד)‪.‬‬
‫‪ .70‬תעלימה‪ ,‬ד׳׳ל ללמוד אותו; מאחר שהבניין החמישי הוא סבילו של השני‬
‫דוזי‪.‬‬
‫‪ . 71‬אסל‪ ,‬זא‬
‫(§‪ ,)77‬עשוי המקור של השני לשמש במקום מקורו של החמישי‪.‬‬
‫‪. 74‬‬
‫‪ . 73‬אסתעין‪ ,‬ז‪ ,‬זא נסתעין‪.‬‬
‫‪ . 72‬ואלהדאיה‪ ,‬ז ואלהדאיא (§‪27‬ג‪.)0‬‬
‫אסאל‪.‬‬
‫‪ . 75‬מזהירין‪ ,‬על כינוי זה הרווח אצל הקראים ואשר בו כינה יפת את‬
‫קומא‪. 219§ ,‬‬
‫איוב‪ ,‬השווה ‪ ,N. Wieder, The Judean Scrolls and Karaism‬לונדון ‪ , 1962‬עמ' ‪- 107‬‬
‫‪ . 76‬עלם‪ ,‬ב‪ ٢ ,‬אלעלם‪ ,‬אולם ב־ב נמחקה " א ל"‬
‫‪( 109‬הערת בן־שמאי); ז‪ ,‬זא מוחדין‪.‬‬
‫‪ . 78‬לם‪ ٢ ,‬ליס‪.‬‬
‫‪ . 77‬איוב‪ ,‬ז איוב ואצחאבה‪.‬‬
‫ע״י סגול הפוך מעליה; זא אלעאלם‪.‬‬
‫‪ .81‬לכנהם אחאד פי קבאיל‬
‫‪ .80‬ואלמומנין‪ ,‬ז‪ ,‬זא אלמומנין‪.‬‬
‫‪ . 79‬אלמוחדין‪ 127§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .82‬ואלב‪ ,٢ ,‬זא ואל^אני‬
‫אלעאלם‪ ,‬ז‪ ,‬זא ליכנהם (§‪ )5‬אחדא פי קבאיל אלאמם‪.‬‬
‫‪ .84‬בעצא‪ ,‬היינו מצפים ל־אלי‬
‫‪ .83‬כאן‪ ,‬זא دس‪.‬‬
‫(ואיני מציין עוד ש׳׳נ מעין זה)‪.‬‬
‫יפת دأ עלי‬
‫וקביל כק‪ 86‬ויבואו איש ממקומו‪ .‬פרגבנא ‪ "< ٥‬אגתמאע בעצנא‪ 88‬אלי‬
‫בעץ ונקרב ‪ 8,‬בעצנא בעצא‪ 90‬כמא תוגבה אלדיאנה‪.‬‬
‫ו א ^ הו׳‪ 9‬אנה‪ 92‬כאן ללמומנין מואצע יגתמעון פיהא פי יום מעלום‬
‫ללעבאדה ואלגדל פי דין אללה כמא סנביין ‪ ٦ ^ ١‬פי ויהי היום‪ 93‬ויבאו בני‬
‫האלהים להתיצב ע^ יוי‪ .94‬פיחתנא‪ 95‬עלי אן נכון מתלהם כאצה פי‬
‫איאם אלסבות ורווס‪ 9،‬אלשהור ואלאעיאד‪.‬‬
‫ואלד מא נקף עליה מן קצה אלשטן והו אן כאן פי‪ 97‬אלקדים מן יטוף‬
‫פי אלבלד ידעו אלנאס‪ 98‬א^י אלדין ויחתסב‪ 99‬ללה גל ועלא ’ ואנה‪^ 2‬ם‬
‫יכן‪7‬؛■‪ 3‬א^^א^ם מהמל ב^א דאעי ולאי■‪ 4‬מחתסב‪ .5‬וכק ‪ ،‬ען אלקרון‬
‫אלקדימ^ או הוחל לקרא בשם יוי‪ .‬ואכבר אטבאב הלאך אמתנא‪7‬‬
‫ענרמא עדמת דלך כק‪ 8‬שוטטו בחוצות ירושלם פכרב א^בלד ותלף‬
‫אכתרהם בארבעת שפטיו הרעים‪.9‬‬
‫ואלכאמס תעריפנא דין איוב ותקואה ואפעאלה אלגמילה לנסלך פי‬
‫סבילה ואתארה ו נ א ^ מאכדה ועלי אנה״’ מן גיר אמתנא‪.‬‬
‫ואלסאדס [תצב]טהשייי בדינה וצברה עלי מא נזל בה מן א^ב^א אלדי‬
‫^ם ינזל בגירה מן אלצאלחין מ^ל מא נזל בה פכאן יחתמל בה פיכון דלך‬
‫ת ע ^ א ״׳ ״ לנא אן נתמסך בדין אללה מע אהואל‪ 3‬׳ א ל ؟ א ^ ועצם‪’4‬‬
‫מצאיבנא כק‪ 5‬׳ כל זאת באתנו ו^א שכחנוך וגו׳ ^כן מצאיב איוב ^ם‬
‫ק‪ .‬יכן‪ ,‬ב יכן פי‪ ,‬אולם ״ פי " נמחקה ע׳׳י‬
‫[תצב]טה‪,‬‬
‫ב־ז‬
‫במקום‬
‫האותיות‬
‫שבסוגריים‬
‫ס ג ^ הפוך‪.‬‬
‫חור‪,‬‬
‫ומעליו‬
‫‪ . ٦‬ולא‪ ,‬ב פלא(?)‪.‬‬
‫תשדיד‪.‬‬
‫ת‪.‬‬
‫ש‪.‬‬
‫תעלימא‪,‬‬
‫‪ .87‬פרגבנא פי‪ ,‬ז‪ ,‬זא‬
‫‪ .86‬כק‪ ,‬איוב ב יא‪.‬‬
‫‪ .85‬מא‪ ,‬ב־ז ליתא (§‪.)272‬‬
‫בע^‪.‬‬
‫‪ .90‬בעצא‪ ,‬ז‪ ,‬זא‬
‫‪ .89‬ונקרב‪432§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .88‬בעצנא‪ ,‬זא בעצא‪.‬‬
‫פירגבנא אלי‪.‬‬
‫‪ .93‬ויהי היום‪ ,...‬איוב א‬
‫‪ .92‬א™‪ ,‬ז‪ ,‬זא אן‪.‬‬
‫‪ .91‬הו‪ ,‬ב‪-‬ז ליתא‪.‬‬
‫בעץ‪.‬‬
‫‪ .95‬פירזתנא‪ ,‬ז ליחתנא (כנראה)‪ ,‬זא‬
‫‪ .94‬להתיצב על יוי‪ ,‬ב־ז ו־זא ליתא‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ .98‬אלנאס‪ ,‬ב־ז ו־זא‬
‫‪ .97‬פי‪ ,‬ב־זא ליתא‪.‬‬
‫‪ .96‬ורווס‪ ,‬ז ורוס (؛؛‪ 11‬ב‪.)،1‬‬
‫ליתגה‪.‬‬
‫‪ .2‬ואנה‪ ,‬זא‬
‫‪ . 1‬גל ועלא (؛؛‪ 10‬א)‪ ,‬ז‪ ,‬זא עז וגל‪.‬‬
‫‪ .99‬ויחתסב‪ ,‬ז ויתחסב‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ . 3‬יכן‪ ,‬זא יכן פי‪ ,‬וכן ב‪ ,‬ז‪ ,‬אולם בהם נמחקה פי (ב־ב ע׳'י סגול הפוך)‪.‬‬
‫אנה‪.‬‬
‫‪ .6‬וכק‪ ; 309§ ,‬בראשית‬
‫‪ .5‬מחתסב‪ ,‬זא מהמל מחתסב‪.‬‬
‫ולא‪ ,‬כך ‪ ,٢‬זא; ב פלא(ז)‪.‬‬
‫‪ .8‬כק‪ ,‬ירמיה ה‬
‫‪ . 7‬אמתנא‪ ,‬כאן מסתיים ב; מכאן ואילך ניתן הפנים לפי ז‪.‬‬
‫ד כו‪.‬‬
‫א; הכוונה במובאה בעיקר לחלקו השני של הפסוק "וראו נא‪ ...‬אם תמצאו איש אם ‪٧١‬‬
‫‪ .9‬בארבעת שפסיו הרעים‪ ,‬על פי‬
‫עשה משפט מבקש אמונה‪( ,,‬הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪[ . 11‬תצב]טה‪ ,‬ההשלמה לפי זא; ב־ז יש‬
‫‪ . 10‬ועלי אנה‪. 310§ ,‬‬
‫יחזקאל ‪ ٣‬כא‪.‬‬
‫‪ . 13‬אהואל‪ ,‬זא ספק‬
‫‪ . 12‬ת ^ ל ^ א‪ ,‬כך זא; ‪ ٢‬ת ע לי ^ א‪.‬‬
‫מעל החור תשדיר‪.‬‬
‫‪ . 15‬כק‪ ,‬תהלים מד‬
‫‪ ^^ . 14‬ذ ه‪^ 1§ ,‬ב‪.‬‬
‫אהואל‪ ,‬ספק אחואל‪ ,‬וכן בהמשך‪.‬‬
‫הפירוש לאיוב‬
‫‪81‬‬
‫תחל בה ען ז־נוב נמצאיבנא ען דמב בבאר פאחרי אן נצבר עלי מא נזל‬
‫בנא מן אלמצאיב‪.‬‬
‫ואלסאבע ^בר מא וצפה ^נא מן רגוע אללה אליה ורפע א ל ^ ט ענה‬
‫פרגעת אליה נעמתה מצעפא‪،‬׳ וברא גסמה מן אלסקם האד פי קדרה‬
‫וגאהה עלי אהל עצרה פנרגו נחן א ^ א אלפרג ורפע אלצרבאת ^ א‬
‫ור؟וענא א^< א ^ ל מן קדים זמאננא וקד באן איוב מתחקק באנה סיעוד‬
‫אללה אליה ואן באן לם יערפה ז־לך פאחדי אן נתחקק נחן גמיע מואעיד‬
‫אללה אלדי ז־כדהא ב^ נבי ^א סימא בעהוד ומוא^יק פנתעזא בהא‬
‫ונצבר עלי אהואל אלגלות אל מ^؛‪.‬‬
‫ואלתאמן הו אן באן בל ואחד יטען עלי מדהבה וינסבה אלי ב^ קביח‬
‫מתל מא ילחקנא מן ישמעאל כאצה וצבר עלי דלך אלי אן כשף אל[לה‬
‫חגתה]אי‪7‬י וטהר ללנאס אנה על^ אלמ^יהב אלצחיח כלן‪ ' 8‬לאליפז חרה‬
‫אפי בך ובשני רעיך בי ^א דברתם א^י נכונה כעבדי איוב‪.‬‬
‫ואלתאסע תעריפנא מדהב רפאקה ומסלכהם פי אלכלאם לנערף מא‬
‫באף׳ יעתקדוה קבל אן כשף אללה להם אלחק לנעלםב׳‪ 20‬אן אלכלף‬
‫כאן בין אלקדמא ועלי אנהם מוחדין מומנין ואן אללה אחו;הם אלי‬
‫אלאגתהאד פי אלבחו؛ פקד יסלכו פיה אלטדיק אלמסתוי פקד יציבו‬
‫אלחק׳‪ 2‬וקד ^א ” יציבו‪ .‬ופי ^לך רד עלי מז־הב מן ירי‪ 23‬אלתקליד‬
‫וידפע אלנטר א^ קד יכטי ויציב והדא מדהב אלחשוי^ “ מתל‬
‫אלפיומי‪ 25‬ותבאעה‪ 2،‬וחשויה כ^ אמ^‪.‬‬
‫ואל^ נתעלם‪ 27‬מנהם אדב א^נ^ר “ ואל؟דל א^ כאן כל ואחד יצבר‬
‫לצאחבה חתי ינתהי כלאמה ויקטע‪ .‬פיחפ<؛ו ” סאיר‪ 30‬מא יקולה‪ .‬תם‬
‫ז תעלימנא‪.‬‬
‫א‪ .‬אל[לה חגתה]‪ ,‬ב־ז במקום האותיות שבסוגריים חור‪ ,‬ואחריו‪ ,‬בשוליים‪,‬‬
‫במה מילים שאי אפשר לקוראו בצילום‪.‬‬
‫ב‪ .‬לנעלם‪ ,‬ב־ז ה־ל מחוקה‪ ,‬ואפשר לגרוס‬
‫‪ . 17‬אל[לה‬
‫‪ . 16‬מצעפא‪ ,‬זכר במקום נקבה; השווה התהוות עמ׳ ‪ , 151‬הע׳ ‪. 1‬‬
‫יח‪.‬‬
‫חגתה]‪ ,‬ההשלמה על פי זא; ב־ז חור‪ ,‬ואחרי החור‪ ,‬בשוליים‪ ,‬כמה מלים‪ ,‬שאי אפשר‬
‫‪ .20‬לנעלם‪ ,‬ה־ל ב־ז‬
‫‪ . 19‬כ א ן ‪. 287§ ,‬‬
‫‪ . 18‬כק‪ ,‬איוב מב ז‪.‬‬
‫לקוראן בצילום‪.‬‬
‫‪ . 21‬אלחק‪ ,‬כאן מתחיל ב מחדש‪,‬‬
‫מחוקה‪ ,‬ואפשר לגרוס גם‪ :‬פנעלם; זא לנעלם‪.‬‬
‫‪ . 22‬וקד לא‪ ,‬השווה דקדוק הערבית־הנוצדית ‪,430‬‬
‫והפנים מבוסס שוב עליו‪.‬‬
‫‪. 25‬‬
‫‪ .24‬אלחשויה‪ ,‬ע׳׳ע אנציקלופדיה של האסלם*‪.‬‬
‫‪ . 23‬ירי‪ ,‬ז‪ ,‬זא ירא‪.‬‬
‫§‪. 312‬‬
‫‪ . 27‬נתעלם‪ ;332§ ,‬ז‪,‬‬
‫‪ .26‬ותבאעה (§‪ 131‬ז)‪ ,٢ ,‬זא ואתבאעה‪.‬‬
‫אלפיומי‪ ' ٦ .‬؛ רס׳׳ג‪.‬‬
‫זא יתעלם (כנראה סביל; אולם חילופי נ־י קדו כנראה בהעתקה מאותיות ערביות‬
‫‪. 29‬‬
‫‪ . 28‬אלנ<؛ור‪ ,‬כאן בהוראת ויכוח (הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫לעבריות; הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ . 30‬סאיר‪ ,228§ ,‬הע׳ ‪. 23‬‬
‫פיחפט‪ ,٢ ,‬זא והו יחפט‪.‬‬
‫יפת בן עלי‬
‫‪82‬‬
‫י^כלם פי נובתה וי؟יב ען כלאם צאחבה במא ירי אנה אלדין‪ .‬פנעמל גחן‬
‫א ^ א פי מנא^רתנא׳‪ 3‬מתלהם ומן כרג ען ה^א אלמסלך כאן נאקץ‬
‫אלמערפה קליל א^אדב מדמום‪.‬‬
‫ו א ^ [הו]נ■‪ 32‬אנה תרדד מנהם‪ 33‬אלכלאם תלת דפעאת והו מתחקק‬
‫בצחה מ؛־הבה והם א ^ א מתחקקין בצחה מדהבהם פלא הו‪ 34‬יסלם‬
‫להם‪ 35‬ולא הם יסלמו אליה וענד דלך סכתו ען מכאטבתה‪ .‬והדא יד ל‬
‫עלי אנה קד יתנאזע אהל אלנטר פי נסרהם ולא יסלם אחדהמא‪3،‬‬
‫לצאחבה וליס בד מן חק מע אחדהם ואצר אלאמר יטהר אלחק‪ 37‬מן‬
‫ענד אללה כ‪ 38‬קא^ [פי]׳־■‪ 39‬אלשארית‪ *°‬קרוב מצדיקי ’‪ 4‬מי יריב אתי‬
‫נעמד[ה] יחד מי בעל משפטי יגש אליי‪.4‬‬
‫ואליב הו אף‪ 4‬פי הדא‪ 43‬אלספר דכר גבורות יוי ונפלאותיו פקד דכר‬
‫ט ^ א מנהא אליפז ואוסע מנה‪ 44‬איוב ואליהוא ואכתר מן אלכל‪45‬‬
‫פצליף‪ 4‬קאלהא‪ 47‬אללה פנערף מנהא כ^ני^א‪ *8‬מן נפלאות יוי‪.‬‬
‫ו א ^ הו אן אללה תע ארנבת ^נא כבר‪ 49‬איוב ליכון ז־לך ענד אלאגיאל‬
‫אלמסתאנפה‪ ' 50‬ח תי ידכר באלגמיל ולא ינקטע ^כרה מן בין אלעלמא ‪5,‬‬
‫ואלצדיקים‪ .‬וכדלך א ذ בא ‪ ٦‬אלצדיקים ואלמשכילים‪ 52‬ذ ب؟ תכתב זאת‬
‫לדור אח[רון]‪.‬‬
‫פהדה‪ 54‬אלמעאני אלתי דכרתהא נפידהא מן הדא‪ 43‬אלספר גיר מא‬
‫נפידה מן כ^אם מנו؛ור גרי בינהם‪ .‬פקד תבייף‪ 5‬מנאפע הדא‪ 43‬אלספר‬
‫גם " פנ ע ל ם"‪.‬‬
‫ג‪[ .‬הו]‪ ,‬ב־ב מחוק‪.‬‬
‫ד‪[ .‬פי]‪ ,‬ב־ב סימן לא ברור‪.‬‬
‫‪ . 33‬מנהם‪ ,‬ז‪,‬‬
‫‪[ . 32‬הו]‪ ,‬כך ז‪ ,‬זא; ב־ב מחוק‪.‬‬
‫‪ ^ .31‬א ^ ר תנ א‪ ,‬זא מנא^רתהם‪.‬‬
‫זא בינהם (ולכאורה חלק יותר; החילופין נגרמו אולי בהעתקה מאותיות ערביות‬
‫‪.36‬‬
‫‪ . 35‬להם‪ ,‬ז‪ ,‬זא אליהם‪.‬‬
‫‪ . 34‬הו‪ ,‬ז הם‪.‬‬
‫לעבריות; הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .38‬ذ‪ ,‬זא וכמא‬
‫‪ .37‬אלחק‪ ,٢ ,‬זא אלחק ויבין‪.‬‬
‫אחרהמא‪ ,‬כך כל כהי״י; §‪49‬ה‪.‬‬
‫‪ .40‬אלשארית‪ ,‬כך מציינים‬
‫‪[ . 39‬פי]‪ ,‬כך ז‪ ,‬זא; ב־ב סימן לא ברור‪.‬‬
‫(§‪.)309‬‬
‫הקראים את עצמם‪ ,‬עי׳ למשל וידר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪( 202 , 118 , 102 ,83‬הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .42‬אן‪ ,‬זא אנה‪.‬‬
‫‪ .41‬קרוב מצדיקי‪ ...‬אלי‪ ,‬ישעיה נ ח; ב־ז ו־זא מי‪ ...‬אלי ליתא‪.‬‬
‫‪ . 46‬פ צ לין‪,‬‬
‫‪ .45‬אלכל‪ 228§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .44‬מנה‪ ,‬ז‪ ,‬זא מעהא‪.‬‬
‫‪ .43‬ה^א‪ ,‬ז ה^ה‪.‬‬
‫‪ .49‬כבר‪,‬‬
‫‪ .48‬כתירא‪ ,‬ז‪ ,‬זא כתירה‪.‬‬
‫‪ .47‬קאלהא‪ , ( 22§ ,‬הע׳ ‪.4‬‬
‫§‪ 125‬א‪.‬‬
‫‪ .50‬ענד אלאגיאל אלמסתאנפה (ר״ל המאוחרים‪ ,‬עי׳ נלדקה‪,‬‬
‫ז‪ ,‬זא ^כר‪.‬‬
‫‪ .51‬אלעלמא‪ ,‬ז‪ ,‬זא אלעאלמין‪.‬‬
‫מילון‪ ,‬ערך אסתאנף)‪ ,‬ז‪ ,‬זא לא؟יאל מסתאנפ^‪.‬‬
‫‪ .52‬אלמשכילים‪ ,‬שוב כינוי של הקראים‪ ,‬עי׳ וידר‪ ,‬שם‪ ,‬בייחוד ‪( 112-104‬הערת‬
‫‪ . 55‬ת בי י ן‪,‬‬
‫‪ . 54‬פהז־ה‪ ,‬ז‪ ,‬זא פהדא‪.‬‬
‫‪ . 53‬כלן‪ ,‬תהלים קב יט‪.‬‬
‫בן־שמאי)‪.‬‬
‫§‪30‬ב; ‪ ,٢‬זא תכין‪ ,‬ולרוב איני מציין ש׳׳נ מעין זה‪.‬‬
‫הפירוש לאיוב‬
‫‪83‬‬
‫פיגב עלי אלנאס אן ירגבו אלי מערפה מא פיה מן אלעלם‪ .‬והודא‪5،‬‬
‫אבתדי בשרח אפסוק אפסוק‪ 57‬ודבר מעאניה‪ 58‬בחסב מא סמענאה ומא‬
‫{מלתהא מא קרב מסלכה פאן כתיר מן אלעלמא‬
‫ילוח לנא ” ואז־כר‬
‫וגה בלאם איוב אלי גיר גרצה וקצדה פחצל איוב ענדה מדמום עלי צרב‬
‫מן א ^ רו ב ואללה עז וגל ^ הד לה ‪ ١٥‬צדר בתאבה תם וישרי‪ ،‬וירא‬
‫خ כתאבה כי ^א דברתם אלי נכונה כעבדי‬
‫אלהים וסר מרע וקאל‪ ، 2‬פי‬
‫איוב פוגב ענד הדה אלנצוץ אן נגעל הד א אצל ונמ^י כל כלאם איוב עלי‬
‫טריק י מ^י מע הדא אלאצל כמא סנביין כ^ אפסוק יעתאץ ג‪ ،‬תכריגה פי‬
‫מוצעה אן שא אללה ת^ במנה וכרמה‪.‬‬
‫באן רגלא‪ ،4‬פי אר^ עוץ אסמה איוב ובאן דלו אלרגל באמ^א‬
‫ומסתקימא וכאיפא מן אללה וזאיגאה'‪ ، 5‬מן אלרדא‪:‬‬
‫^כר אלמדווף‪ ،‬פי הדאי■‪ 67‬אלפסוק תלתה אשיא אחדהמאי‪ ،،‬דכר‬
‫אלצקע‪ ،9‬אלדי סכנה איוב ואלתאני אסמה ואלתאלת טאעתה ואכתצר‬
‫ען ^בר חסבה ואלזמאן אל^י כאן פיה וקדם דכר אלבלד עלי ^כר אסמה‬
‫^אן א^ב^ד אסבק וכ^לך פע^ פי מיכה כלן‪ 70‬מהר אפרים ושמו‬
‫מיכיהו‪ 7, '1‬ואלקנה ויהי איש אחד‪ 72‬מן הרמתים צופים מהר אפרים‪.‬‬
‫וב^לך אלימלך איש נעמי‪ .73‬וקו בארץ עוץ אמא אן יכון אסם אלבלד‬
‫עוץ‪ 74‬ואמא״׳‪ 75‬אן יכון אסם לאנסאן וסמי אלבלד ע ^ אסמה מתל ארץ‬
‫מצרים ארץ כנען‪ .‬ווגדנא עוץ תלאתה‪ 7،‬מן בני שם עוץ וחול‪ 77‬מן בני‬
‫שעיר עוץ וארן™ ומן בני נחור עוץ בכורו‪ 79‬ויקרב אן יכון מן בני נחור‬
‫לאנהא ארץ בני קדם כק‪ ®°‬וילך ארצה בני קדם ותם עיר נחורי® וקאל פי‬
‫ה‪.‬וזאיגא‪,‬זוזאוגא‪.‬‬
‫ו‪.‬הדא‪,‬זהדה‪.‬‬
‫ז‪.‬מיכיהו‪,‬זמיכה‪.‬‬
‫ח‪.‬ואמא‪,‬זואנמא‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪ . 57‬אפסוק אפסוק‪ ,‬ב־א פרוסתיסית; ז‪ ,‬זא פסוק פסוק‪.‬‬
‫‪ .56‬והוז־א‪. 260§ ,‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪ . 59‬לנא‪ ,‬כאן מסתיים ב; מכאן ואילך הפנים לפי ז‪.‬‬
‫מעאניה‪ ,‬ז‪ ,‬זא מענאה‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪ .62‬וקאל‪ ,‬איוב מב ז‪.‬‬
‫اه‪ .‬תם ‪ ,...٦٧١٦‬אמב א א‪.‬‬
‫מן‪ ,‬ב־זא ליתא‪.‬‬
‫‪4‬ه‪ .‬כאן ד؟לא‪ 9 § ,‬أ ‪ ;2‬באן ^ ח י ^ ח ד ש ג‪.‬‬
‫אפסוק יעתאץ‪ ,‬זא פסוק יעתאץ(!)‪.‬‬
‫‪ .67‬ה^א‪ ,‬כך זא; ג‪ ,‬ז הדה‪.‬‬
‫‪ .66‬אלמדוון‪ 30§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .65‬וזאינא‪ ,‬כך זא; ג‪ ,‬ז וזאוגא‪.‬‬
‫‪ .70‬כק‪ ,‬שופטים יז א‪.‬‬
‫‪ .69‬אלצקע‪ ,‬זא אלסקע‪.‬‬
‫‪ .68‬אחדהמא‪49§ ,‬ה; ג א׳‪.‬‬
‫‪ .72‬ויהי איש אחד‪ ,...‬שמואל א א א‪.‬‬
‫‪ . 71‬מיכיהו‪ ,‬כל כתבי היד (ז‪ ,‬זא‪ ,‬ג) מיכה‪.‬‬
‫‪ .73‬אלימלך איש נעמי‪ ,‬הכוונה‪ ,‬כי שמו של אלימלך נזכר רק אחרי מקומו וזמנו (רות‬
‫‪ .75‬ואמא‪ ,‬כל כהי״י (ג‪ ,‬ז‪ ,‬זא)‬
‫‪ .74‬עוץ‪ ,‬ב־ג ליתא‪.‬‬
‫א א; הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .77‬עוץ וחול‪,‬‬
‫‪ . 76‬תלאתה‪ ,‬ג (כנראה) תלארנ[א] (§‪ 234‬א‪ ,05‬זא ג‪.‬‬
‫ואנמא‪.‬‬
‫‪ . 79‬עוץ בכורו‬
‫‪ . 78‬עוץ וארן‪ ,‬בראשית לו כח‪.‬‬
‫בראשית י כג; ב־וחול מתחיל ח‪.‬‬
‫‪ .80‬כלן‪ ,‬ח כקו‪ ,‬אך לרוב איני מציין שינויי נוסח‬
‫(ג בכורי)‪ ,‬בראשית כב כא‪.‬‬
‫‪ .81‬עיר נחור‪ ,‬השווה בראשית כד י‪.‬‬
‫כאלה; בראשית כט א‪.‬‬
‫יפת כן עלי‬
‫‪84‬‬
‫איוב גדנל מכל בני קדםטי‪ .82‬ו^כר אסמה ליכון אבדא <'י^כד>י־»‬
‫באסמה לא סימא‪ 84‬והו ואחד ‪ ١٠‬ن מ^כודין؟® נח דניאל ואיוב‪.®،‬‬
‫תם ؛־כר ^נא דינה וסאעתה מקדמה למא ס^ כ ר ’־'® מא נזל‪ 88‬בה מן‬
‫אלבלא ליערף אנה לם יכן ‪ ٦ ^ ٩‬עלי טריק אלעקוב^ כמא נזל בדוד‬
‫המבול מן‪ ®9‬כטאיאהם כק‪ 90‬וירא יוי כי רבה רעת האדם ‪ ’ ,‬וכמא נזל‬
‫בסדום כדן‪ 92‬ואנשי סדום רעים וחטאים ליוי מאד‪ 93‬וכ^לך מצרים וכנען‪.‬‬
‫פדכר טאעתה כמא ^כר נח איש צדיק‪ 94‬גיר אן אלגר^ هف אל ‪ ^ ٩‬ל ך אנה‬
‫؛־כר לנא טאעת‪ 95‬נח למענא ” ן‪ < 9،‬א > י׳‪ 97‬הו אנה כאן צדיק תמים פי‬
‫מתל דלך אל؟יל אלמסרף פי אלמעאצי וה^א שבח גדול למן יכון צדיק‬
‫תמים פי דור רע ו א ^ הו אנה ק^ם איש‪ 98‬תמים ליערף אנה ^ ל ץ מן‬
‫שטף מים בצדקתו ” כק כי אותך׳ ראיתי צדיק לפני בדור הזה‪ .‬פאמא‬
‫איוב פקד כאן פי זמאנה אציאר כתירין אליפז ובלדד וצופר וגירהם‬
‫ליכנהם‪ 2‬לם יכונו מ^ל איוב עלי א^כמאל כק‪ 3‬כי אין כמוהו בארץ‬
‫וכק‪ 4‬פיה‪ 5‬תם וישר וירא אלהים וסר מרע‪ .‬ושרח דלך מן א؟ל אן‬
‫אצחאבה קדפוה בצד הדה אלארבע^‪ ،‬ודלך אן אליפז קדפה באנה‬
‫יעתקד‪ 7‬מ^ה[ב] אהל אלדהר‪ 8‬כק‪ 9‬האורח עולם תשמור אשר דרכו מתי‬
‫און וקא^ אליהואמי‪°‬׳ וארחני״ לחברה עם פועלי און‪ .‬פקאל פיה אנה תם‬
‫‪ . ٥‬גדול מכל בני קדם‪ ٢ ,‬גדול מכ^ מבני קדם‪.‬‬
‫ז סנ ד כר‪.‬‬
‫ל‪ < .‬א >‪ ,‬ב ־ ז ל י ת א‪.‬‬
‫<י ד כ ר >‪ ,‬ב־ז ליתא‪.‬‬
‫מ‪ .‬א לי הו א‪,‬ז א לי הו‪.‬‬
‫כ‪ .‬סידכר‪ ,‬ז‬
‫נ‪ .‬ו אר ח‪,‬ז ואורח‪.‬‬
‫‪ .82‬גדול מכל בני קדם‪ ,‬כך זא‪ ,‬ח; ג גדול מבני קדם‪ ,‬ז גדול מכל מבני קדם; איוב א ג‪.‬‬
‫‪ .85‬ג‬
‫‪ .84‬לא סימא‪ ,‬ח לא סמי מא‪.‬‬
‫‪< .83‬י^כר>‪ ,‬ההשלמה לפי ג‪ ;٨ ,‬ב־ז ליתא‪.‬‬
‫‪ ,86‬נח דניאל ואיוב‪ ,‬יחזקאל יד יד‪ ,‬כ (על‬
‫מז־כורין‪ ; 233§ ,‬ח אלתלתה אלמ^כורין‪.‬‬
‫‪ .87‬סידכר‪ ,‬כך ח; ג‪ ,‬ז‪ ,‬זא סנז־כר (כנראה בגלל‬
‫הכתיב דניאל השווה קיטל שם)‪.‬‬
‫‪ .89‬מן‪,‬‬
‫‪ .88‬נזל‪ ,‬זא נחל‪.‬‬
‫העתקה מאותיות ערביות לעבריות; הערת בו־שמאי)‪.‬‬
‫‪ .92‬כק‪ ,‬בראשית‬
‫‪ .۶١‬האדם‪ ,‬ח האדם ככתוב‪.‬‬
‫‪ .90‬כק‪ ,‬בראשית ו ה‪.‬‬
‫ח ‪ ١٠‬גהת‪.‬‬
‫‪ .94‬איש צדיק‪ ,‬בראשית ו ט; ח כקו׳ איש צדיק תמים‬
‫‪ .93‬ליוי מאד‪ ,‬ח וג׳‪.‬‬
‫יג יג‪.‬‬
‫‪ .96‬למענאיין‪ 8§ ,‬ا ا ; זא‬
‫‪ .95‬טאעת‪ 27§ ,‬א‪ ;3‬ג‪ ,‬זא טאע^‪.‬‬
‫היה בדורותיו וג׳‪.‬‬
‫‪ .98‬איש‪ ,‬ח‬
‫‪ ,> £ < .97‬ההשלמה על פי ג; ח א ™؛ ב־ז ל ^ א ‪.‬‬
‫למענאין‪ ,‬ח לשיין‪.‬‬
‫‪ . ١‬כי אותך (זא אתך)‪ ...‬׳‬
‫‪ .99‬שטף מים בצדקתו‪ ,‬לפי תהלים לב ו‪.‬‬
‫איש צדיק‪.‬‬
‫‪ .4‬וכק‪ ,‬ח‬
‫‪ . 3‬כק‪ ,‬איוב א ח; ב ג‪.‬‬
‫‪ . 2‬ליכנהם‪ ;5§ ,‬ח לכנהם‪.‬‬
‫בראשית ז א‪.‬‬
‫‪ .6‬אלארבע^‪ ,‬הכוונה לארבע התכונות הנזכרות בפסוק‬
‫‪ .5‬פיה‪ ,‬זא פי‪.‬‬
‫וקאל‪.‬‬
‫‪ .8‬אהל‬
‫‪ . 7‬יעתקד‪ ,‬ח אעתקד‪.‬‬
‫הנידון (הערת בן‪<-‬؛ומאי); ג כנראה‪ :‬אלארבע‪.‬‬
‫‪ .9‬כק‪ ,‬איוב כב‬
‫אלדהר‪ ,‬הכוונה ל־אלדהרי^ הנזכרת לעיל; ח אהל אלעצר‪.‬‬
‫{‪ . ١‬וארח‪ ,‬כך ח; ג‪ ,‬ז‪ ,‬זא‬
‫‪ . ١٠‬אליהוא‪ ,‬כך זא‪ ,‬ח; ג‪ ,‬ז אליהו; איוב לד ח‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫הפירוש לאיוב‬
‫‪85‬‬
‫יעני באמל פי אעתקאד‪ 2‬׳ אלתוחיד ואלאימאן באללה עז וגל מתל‬
‫‪ip‬״־ ” תמים תהיה עמ ה׳ אלהיך וקאל איוב ען נפסה אמ אראה‪4‬׳ אור כי‬
‫יהל ויפת בסתר לבי גם הוא עדן פלילי כי כחשתי לאל ממעל‪ .‬וקו‬
‫וישר‪ 5‬׳ יריד בה אנהע■‪6‬׳ ישר פי מעאמלתה והם קדפוה כי תחבול אח[יך]‬
‫חנם‪ 7‬׳ וקאל‪ 8‬׳ הו ען נפסה אם אמאס מש[פט] עבדי ומה אעשה כי יקום‬
‫אל‪ .‬וקו וירא אלהים והם קדפוה‪ 9‬׳ וזרועות יתומים ידכא‪ 20‬וקאל׳‪ 2‬ען‬
‫נפסה אם הניפותי׳‪ 2‬על יתום ידי כתפי משכמה תפול‪ 23‬כי פחד אלי איד‬
‫אל‪ .‬וקא^ וסר מרע יריד‪ 24‬אנה לא יכאלט אהל אלשר ולא יגאלסהם‪25‬‬
‫מתל קול אלצאלח “ לא ישבתי עם מתי שוא שנאתי קהל מרעים‬
‫וקאל‪ 27‬ען נפסה אם הלכתי עם שוא‪ 28‬ותחש ע^ מרמה רגלי‪ .‬וקיל א ^ א‬
‫אנה תם‪ 29‬פי אלעקליאת וישר פי אלסמעיאת ואנה ירא אלהים פימא‬
‫באן יחבם בין אלנאס מתל קו פי אל^ופטים אנשי חיל‪ 30‬יראי אלהים‬
‫וקו וסר מרע יעני אנה באן פי צבאה קד ؟ ‪ ١٦‬מנה זלל במא יגרי מן‬
‫אלאחדאו؛ <לקולה>=■׳* ותורישני עונות נעורי פתאב‪ 32‬אלי אללה‬
‫מנהא פלדלך קאל וסר מרע‪.‬‬
‫ופי תרכה ז־כר אבוה ” וחסבה הו אן ^ם יכן‪ 34‬לאבוה‪ 35‬שרף פי חאל‬
‫סני^‪ 3،‬בל כאן איוב פי נפסה בביר אלמחל ומתל דלך נקולצ׳‪ 37‬פי בל נבי‬
‫ه ‪ .‬מתל קו‪ ,‬ז מתל כק‪.‬‬
‫ע‪ .‬יריד בה אנה‪ ,‬ז ויריד אנה‪.‬‬
‫פ‪ < .‬ל קו ל ה >‪ ,‬ב־ז ^יתא‪.‬‬
‫צ‪ .‬נ ק ו ל‪ ,‬ז כ ק ר‪.‬‬
‫و‪ . ١‬מתל קו‪ ,‬כך זא; ח מתל קולה‪ ,‬د‪,‬‬
‫‪ . 12‬פי אעתקאד‪ ,‬ח אלאעתקאד פי‪.‬‬
‫ואורח‪.‬‬
‫‪ . 14‬אמ אראה‪ ,...‬איוב לא כו‪ ,‬כז‪ ,‬כח (שלא‬
‫ז מ‪1‬؛נל כק; דברים יח יג‪.‬‬
‫‪ . 16‬יריד בה אנה‪ ,‬כך זא; ג‪ ,‬ז ויריד (؛؛‪ )326‬אנה‪,‬‬
‫‪ . 15‬וישר‪ ,‬זא‪ ,‬ח ישר‪.‬‬
‫ברציפות)‪.‬‬
‫‪ . 17‬כי‪ ...‬חנם‪ ,‬איוב כב ‪٦‬؛ ח כי‪ ...‬חנם וגוי‪ ,‬ואיני מציין לרוב ש״נ‬
‫ח יריד בה (؛؛‪.)334‬‬
‫‪ . 18‬וקאל‪ ,‬איוב לא יג‪ ,‬יד (שלא ברציפות; ו־ ח מוסיף באמת וגי אחרי עבדי‬
‫מעין זה‪.‬‬
‫ه‪ . 2‬וזרועות יתומים‬
‫‪ . 19‬קדפוה‪ ,‬ג מוסיף בשוליים‪ :‬בק؛ לה‪.‬‬
‫וכן וגו' אחרי אל)‪.‬‬
‫ידכא‪ ,‬ח זרועות יתומים תדכא; על גרסה זו עי׳ למ<؛ול קיטל לאיוב כב ט; אולם בפירושו‬
‫‪ . 21‬וקאל‪ ,‬ח וקאל הו; איוב לא כא‪ ,‬כב‪,‬‬
‫לפסוק גורס גם ח ידכא (הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ . 23‬כתפי משכמה תפול‪ ,‬ב־ח‬
‫‪ . 22‬הניפותי‪ ,‬ח הניפיותי‪.‬‬
‫כג (שלא ברציפות)‪.‬‬
‫‪ . 26‬קול אלצאלח‪ ,‬ח‬
‫‪ . 25‬י?אלסהם‪ ,‬ח י؟לסהם‪.‬‬
‫‪ . 24‬יריד‪ ,‬ח ויריד בה‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫קול אלצלח; תהלים כו ד‪ ,‬ה (שלא ברציפות‪ ,‬ו־ח מוסיף באמת וג׳ אחרי שוא‬
‫‪ .28‬שוא‪ ,‬ח מתי שוא‪ ,‬ועי׳ קיטל‬
‫‪ . 27‬וקאל‪ ,‬איוב לא ה‪.‬‬
‫ו־מרעים)‪.‬‬
‫‪. 31‬‬
‫‪ . 30‬אנשי חיל‪ ,...‬שמות יח כא‪.‬‬
‫‪ .29‬אנה תם‪ ,‬ח פי תם אנה‪.‬‬
‫למקום‪.‬‬
‫‪ . 32‬פ ת א ב ‪ ,‬ח ו ק ד‬
‫ליתא‪.‬‬
‫<לקולה>‪ ,‬ההשלמה לפי זא‪ ,‬ח; איוב יג כו;‬
‫‪ . 35‬לאבוה‪ ,‬ח‬
‫‪ . 34‬יכן‪ ,‬ח יכון (§‪ 102‬א)‪.‬‬
‫‪ .33‬אבוה‪ 217§ ,‬א‪ ;3‬ח אביה‪.‬‬
‫תאב‪.‬‬
‫גרסה זו (הערת‬
‫וי ^ כן שיש‬
‫‪ .36‬פי חאל هل ’حم ח או חאל‬
‫לאביה‪.‬‬
‫‪ .37‬נקול‪ ,‬כך זא‪ ,‬ח; ג‪ ,‬ז כקו׳‪.‬‬
‫בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫יפת ב[ עלי‬
‫לם י^כר אסם אבוה‪ 33‬מתל עמוס עובדיה מיכה נחום חבקוק חגי‬
‫מלאכיה‪ .‬וקיל אנה מן קביל בני קדם לקולה פיה‪9‬ב גדול‪ 40‬מ<כל>ק■‪41‬‬
‫בני קדם וקיל‪ 42‬אן קדם הו קדמה מבני ישמעאל וכאנו יסכנו‪ 43‬פי תלך‬
‫אלנאחיה כק פי בני ישמעאל וישכנו מחוילה‪ 44‬פערף אנהם סכנו מף‪4‬‬
‫חוילה אלי ארץ אשור כק‪ 4،‬באכה אשורה‪.‬‬
‫ואלזמאן‪ 47‬אל^י כאן פיה‪ 48‬בין מות סי‪,‬؛‪ 4‬יעקב וכרוג ישראל מן מצר‪50‬‬
‫א^ לא יגוז אן יכון קב^ סיידנאי‪ 5‬אברהם לאנה‪ 52‬לם "יערף אסם שדי‬
‫קבל אברהם*׳ עהש‪ 54‬כמא סנשרח‪ 55‬ז־לך פי ي אני אל שדי‪ 56‬ופי קו‪57‬‬
‫וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ולא יגוז אן יכון פי‬
‫זמאנהם לקו‪ 58‬כי אין כמהו ” בארץ ולם יכן א ^ ר “ מן אברהם יצחק‬
‫ויעקב וכדלך ^א יגוז אן יכון אכיר‪ 60‬מן סיידנא משה עהש ו‪ ،‬ומן בעדה‬
‫לאנה‪ ، 2‬קר כאן פי ישראל תמימים ישרים יראי יוי פלעלה כאן פי עצר‬
‫שעבוד אלאבא במצרים‪:‬‬
‫ק‪ .‬מ < כ ל >‪ ,‬ב ־ז כ ל ל י ת א‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪ .40‬גדול‪ ,...‬איוב א ג‪.‬‬
‫‪.١^ ٨ ,٨١٠ . ١٠‬‬
‫‪ . 38‬מלאכי‪ ,‬כאן מסתיים זא‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪ .42‬וקיל‪ ,‬ג וקול (ואחריה "‪ " ١٨‬מחוקה)‪ ,‬ח וקאל‪.‬‬
‫מ <כל >‪ ,‬ההשלמה לפי ח‪.‬‬
‫‪ .46‬כק‪,‬‬
‫‪ . 45‬מ ן ‪ ,‬ח פי‪.‬‬
‫‪ .44‬וישכנו מחוילה‪ ,‬בראשית כה יח‪.‬‬
‫י סכנו‪. 175§ ,‬‬
‫‪ .47‬ואלזמאן‪ ,‬מכאן עד סוף הקטע פורסמ בידי א׳׳ל מרויק‪ ,‬ن ק"ר‬
‫בראשית שם‪.‬‬
‫‪ .49‬סי (=‬
‫‪ .48‬פיה‪ ,‬ה פיה הו‪.‬‬
‫סדרה חדשה לג (‪.456-455 ,) 1943-1942‬‬
‫‪ .51‬סיידנא‪ ,‬ג ס ^ א (וכן ^ מ ש ך)‪ ,‬ח‬
‫‪ .50‬מצר‪ ,‬ח מצרים‪.‬‬
‫סידנא)‪ ,‬ב־ח ליתא‪.‬‬
‫‪.53...52‬‬
‫‪ .52‬לאנה‪ ,‬ב־ג נוסף מתחת השורה‪ :‬מא‪ ,‬ר״ל למא אנה‪.‬‬
‫זמאן‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪ .54‬ثرف‪ ,‬ב־ח ליתא‪.‬‬
‫לאנה‪ ...‬אברהם‪ ,‬ב־ח ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫סנשרח‪ ,‬ח שרחנא‪ ,‬ולא נראה להעדיפו (למרות מש״כ מדויק שם; הערת בן־שמאי)‪.‬‬
‫‪ . 56‬אני אל שדי‪ ,‬בראשית יז א; לה יא; ח מוסיף‪ :‬התהלף לפני והיה תמים‪ ,‬לפי יז א‪.‬‬
‫‪ .60‬אכיר‪,‬‬
‫‪ . 59‬כמהו‪ ,‬עד כאן ח‪.‬‬
‫‪ . 58‬לקו‪ ,‬איוב א ח; ב ג‪.‬‬
‫‪ . 57‬קו‪ ,‬שמות ו ג‪.‬‬
‫‪ .62‬לאנה‪ ,‬השווה בבא ב ת ר א טו ^ ע ר ת בן ־ ש מ אי )‪.‬‬
‫‪ .61‬עהש‪ ,‬ב־ג ליתא‪.‬‬
‫§‪ 136‬א‪.‬‬
‫יהודה אבן קיריש‬
‫יהודה אבו קוריש‪ ,‬רופא כדתאהו־ת‪ ,‬אלג׳יריה‪ ,‬חי כפי הנראה במחצית השנייה‬
‫של המאה התשיעית לספירה המקובלת‪ .‬הוא היה הראשון‪ ,‬שעסק בהשוואת העברית‪,‬‬
‫הארמית והערבית בצורה מדעית‪ ,‬בהשוותו לא רק מלים‪ ,‬אלא אף מבנים‪ ,‬ובעומדו על‬
‫ההקבלה בין האותיות בלשונות אלו‪ .‬בצדק רואים בו את אבי הבלשנות השמית‬
‫המשווה ובבר גם אבי הבלשנות המשווה בכללותה‪ .‬תורתו החדשה כלולה באגרתו‬
‫(״רסאל^״)‪ ,‬אשר הפנה אותה לקהילת פס שבמארוקו‪ ,‬לאחר שבני הקהילה ביטלו את‬
‫מנהג קריאת התרגום הארמי בבית הבנסת‪ .‬בהקדמה לאיגרתו משדלם אבן קוריש‬
‫לבטל את החלטתם‪ ,‬כי קריאת התרגום מסורת עתיקה היא ותרמה להבנת המקרא‪,‬‬
‫שהרי הארמית‪ ,‬וכמוה הערבית‪ ,‬חשובות להבנת המקרא והלשון העברית‪ .‬האיגרת‬
‫עצמה נחלקת לשלושה חלקים‪ :‬בחלק הראשון משווה אבן קוריש‪ ,‬לפי סדר הא״ב‪,‬‬
‫את אוצר המלים של המקרא עם זה של הארמית‪ ,‬בשני עם לשון המשנה והתלמוד‪,‬‬
‫ובשלישי עם הערבית‪ .‬במחצית השניה של החלק השלישי הוא דן בין היתר אף‬
‫בדמיון המבנה שבין העברית והערבית‪ ,‬וכן בהקבלה שבין האותיות‪.‬‬
‫ה־רסאל^ הוצאה ע״י ‪. L. Bargès - D. B. Goldberg, R. Jehuda Ben‬ل ‪.‬ل‬
‫‪ Koreisch Epistola, Paris 1857‬על פי בתב היד היחידי שבבודליאנה נויבאור מס׳‬
‫ل ‪ .) Cod. Hunt . .573( 1448/‬בעזרתו האדיבה של מתכ׳׳י נתאפשר לי לתקן את נוסח‬
‫ברג׳י־גולדברג על פי כתב היד‪ .‬להלו ניתנים ההקדמה וקטעים משלושת חלקי הספר‬
‫העיקריים‪ .‬לגבי קטע של ההקדמה יכולתי להשוות‪ ,‬שוב בעזרת מתכ״י‪ ,‬נוסח מקביל‬
‫שנשתמר בד^ בודד בגניזת קהיר ‪68‬ل —‪ T.-S. A r . 31‬؛ רמיזה לבתב יד זה מצאתי‬
‫בשולי עותק הספר‪ ,‬שהיה רכושו ש^ פרופ׳ שז״ל סקוז המנוח ונדבו לספריה‬
‫הלאומית והאניברסיטאית؛ ועי׳ גם נ׳ אלוני בספר שמואל ייבין‪ ,‬ירושלים תש״ל‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ,410‬הע׳ ‪. 7‬‬
‫תרגום עברי של ה־רסאל^ הוציא משה כ״ץ (אגרת רבי יהודה בן קוריש‪ ,‬תל־אביב‬
‫תשי׳׳ב)‪ .‬אולם התרגום אינו נקי משיבושים כלל וכלל‪ ,‬והוא הדין לגבי ההערות‬
‫המצורפות אליי‪-‬‬
‫עבודת דוקטור על ה־רסאל^ של אבן קוריש מכין מר דן בקר‪.‬‬
‫ואלו הקטעים המובאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ב״י עמ׳ ‪ 1‬א — ‪3‬ב = ברג׳י־גולדברג עמ ׳ ‪( 3— 1‬כולל עמ׳ ‪ ,) bis 2‬המכיל את‬
‫ההקדמה ואת התחלת החלק הראשון‪.‬‬
‫ב‪ .‬כ׳׳י עמ׳ ‪ 17‬ב‪ ,‬אמצע — ‪ 18‬ב = ברג׳י־גולדברג‪ ,‬עמ ׳ ‪ ,2 7 -2 6‬כולל את סוף‬
‫החלק הראשון ואת התחלת החלק השני‪.‬‬
‫יהודה אבן קוריש‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כ״י עמ׳ ‪40‬א —‪41‬א = ברג׳י־גולדברג עמ ׳ ‪ ,60— 59‬כולל את סוף החלק השני‬
‫ואת התחלת החלק השלישי‪.‬‬
‫כ״י עמ׳ ‪54‬א‪ ,‬סוף — ‪55‬א‪ ,‬חלק ראשון = ברג׳י־גולדברג עמ׳ ‪ ,84— 83‬קטע מן‬
‫החלק השלישי‪.‬‬
‫א‬
‫ا בשם א^ חי וקים לעולמים‪:‬‬
‫רסאלה יהודה בן קריש אלי גמאעה יהוד פאס פי אלחץ עלי תעלים‬
‫א ^ ת ^ו ם׳ ואלתרגיב‪ 2‬פיה ואלתגביט בפואידה ודם אלרפץ בה‪:‬‬
‫אםא בעד פאני ראיתכם קטעתם עאדאת אלתרגמה באלסריאני ’ עלי‬
‫אלתוריה‪ ٣ 4‬כנאיסכם ואטעתם עלי אלרפץ בה גהאלכם אלמדעין‬
‫באנהם ענה מסתגנון ובגמיע לגה אלעבראני דונה עארפון חתי אנהא'‪5‬‬
‫לקד ז־כרו‪ ،‬לי ^ א ל מנכם אנהם םא קרו‪ 7‬קט תרגום אלכמסה* ולא‬
‫אלנביאים ואלתרגום אכרמכם אללה הו שי לם יצעה אסלאפכם ולא‬
‫רפץ בה קדמאובם ולא אסקט תעלימה עלמאוכם ו^א אסתגנא ענה‬
‫אואילכם ולא גהל נפעה אבאוכם ולא פרט ‪ ١٥‬תעלימה סאבקוכם‬
‫בא^עראק ומצר ואפריקיה ואלאנדלס‪ :‬ולמא דכרת ^בע^ מן נאפר ’‬
‫אלתר^ם מעכם מא הו מוגוד פי אלמקרא מן גראיבה ומא אמתזג מן‬
‫אלסריאני באלעבראני ותשעב בה תשעב אלגצון פי אלאשגאר ואלערוק‬
‫פי אלאבדאן ا תיקט ל־רלך תיקטא שדידא ואנתבה לה אנתבאה‪°‬י‬
‫חדידא ופטן למא פי אלתרגום מן אלפאיד^ ומא ידרך בה מן אלמנאפע‬
‫אלזאידה ואלתפאסיר אלראפדה ואלת؟ןאנאתבי ״ אלשאהדה‪ 2‬׳ פנדם‬
‫א‪.‬‬
‫אנה‪,‬‬
‫כ׳׳י‬
‫אנ ^‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ואלת؟יאנאת‪ ,‬בר‬
‫מנוקד‬
‫בכה׳׳י‪.‬‬
‫‪ . ١‬אל ת^ו ם‪ ,‬הנקודה על ה־ג׳ מציינת‪ ,‬שבוטאה כמו ה־ ج הערבית‪ ,‬ד׳׳ל המלה העברית‬
‫‪ . 2‬אלתר^ב וכר‪,‬‬
‫תרגום נעשתה ע״י אנטגראציה פוניטית למלה שאולה בערבית‪.‬‬
‫מקביל ל־אלח^ (ולא ל־תעלים)‪ .‬כתב היד מציין غ ערבית ב־ג‪ ,‬וכך השארתיו‪ .‬כאשר‬
‫‪ . 3‬סריאני‪ ,‬בעצם‪:‬‬
‫השתמש כה״י בקו במקום נקודה במקרים אחרים‪ ,‬לא ציינתיו‪.‬‬
‫הלשון הסורית‪ ,‬שפתם הארמית של נוצריי צפון־סוריה ועירק; אח׳׳כ (וכן בערבית־יהודית‬
‫‪ .4‬אלתוריה‪ ,‬מייצג את הכתיב הארכאי של אלתוראה;‬
‫תמיד)‪ :‬הלשון הארמית בכלל‪.‬‬
‫‪ .6‬ז־כרו‪;43§§ ,‬‬
‫‪ . 5‬אנה‪ ,‬כ׳׳י אניד‪.‬‬
‫השווה עליו למשל נלדקה־ברגשטרסר ‪.40‬‬
‫‪ .9‬נאפר‪,‬‬
‫‪ .8‬א ^ מ ס ^‪ ,‬הכוונה לחמשת חומשי תורה‪.‬‬
‫‪ . 7‬קרו‪.98§ ,‬‬
‫‪ 82‬ו א‪.‬‬
‫‪. ١١‬‬
‫‪ . [ ٠‬אנתבאה‪. 218§ ,‬‬
‫בניין שלישי של נפר בהוראת " מ א ס"‪ ,‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫‪ . 12‬אלשאהדה‪ ,‬כאן מתחיל ‪( T.-S . 31-168‬להלן ט׳׳ש)‪.‬‬
‫ואלתב^אנאת‪. 5§ ,‬‬
‫״רסאלוד‬
‫‪89‬‬
‫ענד דלך עלי מא פאתה מן חפטה ואסף עלי עדמה לחלאוה‪ 3‬׳ לפטה‬
‫פראית ענד ז־לך אן אולף הד א אלכתאב לאהל אלפטן ודוי אלאלבאב‬
‫פיעלמו‪4‬׳ אן גמיע לשון קדש אלחאצל פי אלמקרא קד אנתרנרת פיה‬
‫אלפאט סריאניה ואכתלטת בה לגה ערביה ותשדדת‪5‬׳ פיה חרוף עגמיה‬
‫‪ ٣‬גריב‬
‫ובדבריה‪،‬׳ ולא סימא אלערביה כאצה פאן פיהא כתיר‪ 7‬׳‬
‫אלפא^הא וגדנאה עבראניא מ ^ א חתי לא יכון בין אלעבראני ואלערבי‬
‫‪٠١٥‬׳ דלך מן א ל ^ ת ל א ף אלא מא בין אבתדאל אלצאד ואלצאד‬
‫ואלגימל ואל^ם‪9‬׳ ואלטת‪ 20‬ואלטא ואלעין וא^ג^ן ואלחא ’■׳‪ 2‬ואלכא‬
‫ואלזאי ואלדאל‪ :‬ואנמא כאנת אלעלה פי הדא אלתשאבה ואלסבב פי‬
‫הדא אלאמתזאג‪ 22‬קרב אלמגאורה פי א^בלאד ואלמקארב^ פי אלנסב‬
‫לאן ותרח א בו" אברהם באן סריאניא ולבן סריאניא‪ :‬וכאן ישמעאל‬
‫וק^ר מסתערב‪ 24‬מן דור ا הפלגה זמאן אלבלבל^״ פי בבל‪ :‬ואברהם‬
‫ויצחק וי^קב עליהם אלסלם‪ 2،‬מתמסכיו‪ 27‬בלשון קדש מן אדם‬
‫הראשון‪ :‬פתשאבהת אללגה‪ 28‬מן קבל אלממאזגה כמא נ^אהר פי כל‬
‫בלד ^ א ו ר לבלד מכאלף‪ 29‬ללגתה מן אמתזאג בעץ‪ 30‬אלא^פא<؛ן‬
‫בינהם׳‪ 3‬ואסתעאר^ אללסאן בעצהם׳‪ 3‬מן בע^ פה^א סבב מא‪2‬נ וגדנאה‬
‫מן תשאבה אלעבראני באלערבי גיר טבע אלחרוף אלתי יפתתח בהא פי‬
‫אואיל א^כ^אם ואלחרוף אלמסתעמלה פי אוסאט א^כ^אם ואלחרוף‪33‬‬
‫אלתי יכתם בהא פי אואכר אלכלאם‪ .33‬פאן אלעבראניה ואלסריאניה‬
‫ג‪.‬ו אלוז א‪ ,‬כך מנוקד בכה׳׳י‪.‬‬
‫‪ . 15‬ותשדדת‪ ,‬ט׳׳ ש ותשרדת‪ .‬תשדד‪,‬‬
‫‪ . 14‬פי על מו‪.43§ ,‬‬
‫‪ . 13‬לחלאוה‪ ,‬ט״ ש לתלאוה‪.‬‬
‫‪ . 16‬עגמיה וברבריה‪ ,‬הכוונה למלים רומניות‬
‫בעצם " ה ת חז ק׳‪ /‬כאן "התרבה״‪.‬‬
‫(ספרדיות) וברבריות‪ ,‬אשר אבן קוריש הקדיש להן פרק בחלק השלישי של האיגרת‪ .‬ועי׳‬
‫‪ . 19‬ו א ^י ם‪ ,‬ט׳׳ ש‬
‫‪ . 18‬פי‪ ,‬בט׳׳ש ליתא‪.‬‬
‫‪ . 17‬כתיר‪. 218§ ,‬‬
‫להלן ג‪ ,‬הע׳ ‪. ١٠‬‬
‫‪ . 21‬ואלחא‪ ;5§ ,‬ההכרה בחילופי העיצורים‬
‫‪ . 20‬ואלטת‪ ,‬ט׳׳ ש ואלטא‪.‬‬
‫ואל^מל‪.‬‬
‫‪. 22‬‬
‫בין העברית לערבית יש בה משום גילוי יסוד חשוב שבבלשנות המשווה‪.‬‬
‫‪ . 24‬מסתערב‪ ,218§ ,‬ובא ביחיד‬
‫‪ . 23‬אבו‪ 217§ ,‬א‪.8‬‬
‫אלאמתזאג‪ ,‬ט׳׳ ש אלמתזאג‪.‬‬
‫ע״י גרירה לשם הקרוב; ט׳׳ ש [מס]^ערבה‪ ,‬ויש אולי להסבירו ^‪ , 122§ ١٥‬עמ׳ ‪ ,99‬הערה‬
‫‪ .27‬מתמסכין‪,‬‬
‫‪ . 26‬אלסלם‪9§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .25‬אלבלבל^‪ ,‬הכוונה לבלילת הלשונות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .28‬א ל ל ^‪ ,‬שמא יש לגרוס א ל ^ א ת; אך אפשר לקיימה‬
‫§‪ 127‬א; ט׳׳ ש מתמסכון‪.‬‬
‫‪ . 29‬מגאור לבלד מכאלף‪ ,‬ט״ ש מגאור [מכאל]ף‪ ,‬ואין מקום להשלמת‬
‫כמות שהיא‪.‬‬
‫‪ . 32‬מא‪,‬‬
‫‪ . 31...31‬בינהם‪ ...‬ב ^ ה ם‪. 122§ ,‬‬
‫‪ .30‬בעץ‪ ,‬ב־ט׳׳ש ליתא‪.‬‬
‫"לבלד"‪.‬‬
‫‪ . 33...33‬ואלחרוף ‪ ...‬אלכלאם‪ ,‬חסר ב־ט׳׳ש בגלל‬
‫כאן מתחיל עמוד ב׳ <؛ול ט״ש‪.‬‬
‫הדומות; באותיות אלו דן אבן קוריש בסוף ספרו‪ ,‬וגם בכך יש משום גילוי יסוד חשוב‬
‫‪90‬‬
‫יהודה אבן קוריש‬
‫ואלערביה מטבועה פי ^לך עלי קואלב ואחדה‪ 34‬וסנאתי עלי שרח ^לך‬
‫פי מואצעה מן אכר הז־א אלכתאב אן שא אללה “ ‪:‬‬
‫והדא ‪ ٦ ٣‬נבדא‪ 3،‬בדכר אלסריאני אלממאזג ללעבראני פי אלמקרא תם‬
‫נתלו דלך בז־כר‪ 37‬אלחרוף אלנאדר^ פי אלמקרא ולא תפסיר להא א^א‬
‫מן לשון משנה ותלמוד תם נתבע ז־לך בדכר אלאלפאט אלערביה‬
‫אלמוגודה פי אלמקרא וענד דלך ا נשרח אלחרוף ^ ^‪ ١‬תסאות ‪١٠‬‬
‫אלעבראני ואלסריאני ואלערבי פי אואיל א^כ^אם ואוסאטהא‬
‫ואואכרהא וליס ז־לך במ^וד פי לגה מן סאיר לגאת אלאמם סוי לטאן‬
‫אלעבראני ואלסריאני ואלערבי‪ :‬מכתב דלך כלה עלי נ^אם חרוף אלף‬
‫בית גימל דלת ונסקהא ליסהל ב^לך כ^ חרף מטלוב בסהול^ עלם‬
‫מוצעה אן שא אללה‪ :‬פאול‪ 38‬מא נקול אן אלאלפאט אלסריאניה‬
‫אלמוגודה פי אלמקרא רבמא כאנת מפרדה ^א נטיר להא ולא שביה פי‬
‫אללגה מתל מךהבה ‪ : 3,‬כי סרבים‪ : 40‬ולא סךדיםי‪ : 4‬יקויגד ^ ؛‪ : ٠‬הן‬
‫יקטלני‪ : 43‬ורבמא כאנת מתשאבהה בגירהא מן אלעבראני פי אלמנטק‬
‫מכתלפה פי אלמעני ומנפצלה באלסריאני מן אלעבראני בכרוגהא מן גנס‬
‫אלעבראני ואנתסאבהא א ^ אלסריאני ודלו־ מתל נ؟דו עריהם‪44‬‬
‫מתשאבה בצדה‪ 45‬וצדה‪ 4،‬וצד ההר‪ : 47‬והי מנפצלה באלמעני מנסוב^‬
‫א^< אלסריאני משתקה מן תרגום שממה צדןא‪ : 48‬ושממו עליה איביכם‬
‫ויידון עלה ‪ : 4,‬ا נשמו פנו؟ם נ؟דו עריהם‪ 50‬פאפהם הדה אלאצול נפע‬
‫אללה עז וגל בהא טאלבהא ואקר בהא עין נאטרהא ו ^ ב ט בהא‬
‫מסתפידהא ומקתבסהא‪:‬‬
‫‪ . 34‬קואלב ואחד^؛‪ ,‬ר״ל אותם הדפוסים‪ ,‬ועי׳ דוזי‪ ٦٦٧ ,‬ואחד‪,‬‬
‫שבבלשנות המשווה‪.‬‬
‫ובן השווה בראשית יא א דברים אחדים‪ ,‬ר״ ל אותם הדברים‪ ,‬דברים זהים‪ .‬ועי׳ מש ” כ‬
‫‪ .36‬וה^א‬
‫‪ . 35‬שא אללה‪ ,‬ט׳׳ ש שאללה כמלה אחת‪47§ ,‬ה‪.‬‬
‫גס״ס יז ‪ 186‬ואילף‪.‬‬
‫‪ .37‬נתלו‬
‫חיו נבדא‪ ,‬תרגם‪ :‬וזה הזמן שאתחיל בו‪ ,‬השווה רקנדורף‪ ,‬עמ ׳ ‪. 190.2§ , 390‬‬
‫‪ . 38‬פאול‪ ,‬ט׳׳ ש‬
‫דלך בדכר‪ ,‬מב״מ‪ :‬נבוא אחרי ההוא עם הזכרת‪ ,‬ר״ל אח״כ נזביר‪.‬‬
‫‪ .41‬ולא‬
‫‪ .40‬כי סרבים‪ ,‬יחזקאל ב ו‪.‬‬
‫‪ . 39‬מדהבה‪ ,‬ישעיה יד ד‪.‬‬
‫פאן אול‪.‬‬
‫‪ .43‬הן יקטלני‪ ,‬איוב יג טו‪ .‬ט׳׳ ש‬
‫‪ .42‬יסגד לו‪ ,‬ישעיה מד יז‪.‬‬
‫סדרים‪ ,‬איוב י כב‪.‬‬
‫‪ .45‬צדה‪ ,‬למשל‬
‫‪ .44‬נצדו עריהם‪ ,‬צפניה ג ו‪.‬‬
‫מסתיים באמצע יקטלני (יק)‪.‬‬
‫‪ .47‬צד ההר‪ ,‬שמואל א כג כו; ב יג‬
‫‪ .46‬צדה‪ ,‬שמות בא יג‪.‬‬
‫בראשית מב כה‪.‬‬
‫‪ .49‬ויצדון עלה‪ ,‬תרגום ויקרא כו‬
‫‪ .48‬צדיא‪ ,‬למשל תרגום שמות כג כט‪.‬‬
‫לד‪.‬‬
‫‪ . 50‬נשמו פנותם (החרבתי חוצותם מבלי עובר) נצדו עריהם‪ ,‬שוב צפניה ג ו( כ מו‬
‫לב‪.‬‬
‫״רסאלוז"‬
‫‪91‬‬
‫אלאול ‪ ٠٠‬תשאנה אלסריאני באלעבדאני>‬
‫א‬
‫אבה‪ :‬באבי ؟אבו‪ :‬חלפו עם אניות א؟הי؛ באבי הנחל ” ‪ :‬עודנו ؟אבו‪: 53‬‬
‫הי כלהא ת ^ו ם פרי‪ :‬ותקח מפריו ונסיבת מאביה‪ : 54‬ומנה פי דניאל‬
‫ואנביה ^ י א‪ 55‬ותפסירהא תמרה‪ 5،‬וב^־לך הי א ^ א בלסאן אלערב יקולון‬
‫פי אלמה פאכהתן ואבאי■‪ 57‬יעני ^מרא‪:‬‬
‫ا בל תגמולהי עליי תשאבהת הדה אללפ<؛ו^ באלסריאני לכרוגהא ען רסם‬
‫אלעבראני אל^י קיל פיה ואל תשכחי בל גמוליו‪ 2‬פא^ קאל תגמולהי‪3‬‬
‫כאן מחלה‪ 4‬מתל מעבדוהי‪ 5‬הדוהי‪ ،‬ודרעוהי‪ 7‬שקוהי‪ ،‬רגלוהי‪: 9‬‬
‫א נ ^ א ‪ ’°‬אלגזויי א^או^ פי תשאבה אלסריאני באלעבראני יתלוה ^‪١‬‬
‫חרוף אלמשנה‪:‬‬
‫ד‪ .‬ه״ א ^ נ ^ פאכהתו ואבא‪ ,‬כך מנוקד בכה׳׳י‪.‬‬
‫‪ 50‬א‪.‬‬
‫הע׳ ‪ ,)44‬ואיני יודע מדוע חזר על פסוק זה; ושמא עירוב שתי נוסחאות לפנינו‪.‬‬
‫‪ .51‬יחלפו עם אני™ אבה‪ ,‬איוב ט כו (ועי׳ להלן ג הע׳‬
‫אל؛זו‪ ,‬עי׳ להלן ב‪ ,‬הע׳ ‪. ١١‬‬
‫‪ .53‬עודנו באבו‪ ,‬איוב ח‬
‫‪ .52‬באבי הנחל‪ ,‬שה׳׳ש ו יא (ועי׳ להלן ג הע׳ ‪.) 15‬‬
‫‪.) 16‬‬
‫‪ .54‬ותקח מפריו ונסיבת מאביה‪ ,‬מקור ותרגום בראשית ג‬
‫יב (ועי׳ להלן ג הע׳ ‪.) 17‬‬
‫‪^ .56‬מרה‪ ,‬ה‪-‬ה כפי הנראה ה׳ הכינוי " פריו׳‪/‬‬
‫‪ .55‬ואנביה שגיא‪ ,‬דניאל ד יח‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ .57‬פי א ל ^‬
‫ולא ת׳׳א מרבוטה כתפישת ברג׳י ‪ -‬גולדברג; והשווה בהמשד‪ :‬תמרא‪.‬‬
‫פאכהתן ו ^ א ‪ ,‬לכאורה "בגן פרי ו׳אב׳ ”‪ ,‬ויהיה האקוסאטיבוס שב־פאכה^ ואב לפי‬
‫§‪ . 219‬אולם פאכהה ו ^ א הוא ציטטה ‪ ٦٠‬הקוראן סורה ‪ ,80‬פסוק ‪ .31‬ועל רקע זה קרא‬
‫אולי‪( :‬יקולון) ‪ ٠٠‬אלקדאן פאכהתן ואבא‪ ,‬ר׳׳ל‪ :‬הערבים אומרים בקוראן "פרי ו׳אב״׳‪.‬‬
‫והשווה להלן ג‪ ,‬הע׳ ‪ , 18‬ועי׳ מש׳׳כ תרביץ תשל״א ‪ .513-4‬אשר ל־ן של פאכהתן‪ ,‬עי׳‬
‫§‪ ,218‬עמ׳ ‪ , 152‬וכן עי׳ שם על אבא בפתח ^לא ‪ ٠٦٠٦^٢١‬אשר לחיריק שב־אבא‪ ,‬עי׳ §‪4‬ב‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ . 2‬ואל תשכחי כל גמוליו‪ ,‬תחלים קג ב‪.‬‬
‫‪ . 1‬כל תגמולהי עלי‪ ,‬תהלים קטז יב‪.‬‬
‫פא^ קאל תגמולהי‪ ,‬כך כה׳׳י והושמט אצל בדג׳י־גולדברג‪ ,‬כנראה כעין דומות (עם‬
‫‪ . 5‬מעבדוהי‪ ,‬דניאל ב‬
‫‪ .4‬מחלה‪ ,‬ולא מחלה כמו אצל ברג׳י־גולדברג‪.‬‬
‫גמוליו)‪.‬‬
‫‪ .9‬רגלוהי‪,‬‬
‫‪ .8‬שקוהי‪ ,‬דניאל ב לג‪.‬‬
‫‪ . 7‬ודרעוהי‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ .6‬חדוהי‪ ,‬שם‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫^‪ . 1‬אך חשך‬
‫‪ . 11‬אלגזו‪ 11§ ,‬ג‪ ,3‬עמ׳ ‪ ,32-31‬הע׳ ‪. 32‬‬
‫‪ . 10‬א נ ^ א ‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫יהודה אבן קוריש‬
‫א^*ו א^ אג* ™‪ ١‬באב אלאלפאט א<؛מו*וד^ ‪ ٠٥‬אלמקדא ‪ ١٠‬לשון משגה‬
‫™למוד؛‬
‫א‬
‫ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני‪ 2‬׳ ا ה^א אלאור הו אלליל‬
‫אלדאמס בקול אלמשנה*׳ אור ארבעה עשר בודקין את החמץ ותפסירה‬
‫^ ל ^ ארבע؟! עשר מן ניסן יסתקצא באלתפתיש ע ^ אלכמיר ומתלה‬
‫ויאר את הלילה‪4‬׳ דמס אלליל גשאה‪4‬יא אלטלאם אלדאמס ולא ינסב‬
‫ויאר את הלילה אלי אל ייי ויאר לנו؟' אלדי תפסירה א ذ א ואנאר ^נא‬
‫ולא ינסב אור בעדני אלי יוצר אור‪،‬׳ אלדי הו ف נור ולא ינסב אלי כסה‬
‫אור‪ 2‬׳ אלדי תפסירה גית אלמטר ומנה כחם צח עלי אורי‪،‬׳ כדפא אלצחו‬
‫עלי א^ר אלמסר ומ^לה יפיץ ענן אורו‪9‬׳ מטרה ולא ינסב אלי ועלתה‬
‫כאור כלה™ אלדי תפסירה ניל מצר כמא שרח פי אלפסוק אלמכרר‬
‫ועלתה כיאור כלה ושקעה כיאור מצר׳‪ 2‬ולא ינסב קולה ועלתה כאור‬
‫אלדי הו ניל אלי והוציא כאור צדקך‪ 22‬א ^ הו נור ^ ו א " ‪:‬‬
‫ואלו חיה אלף שנ‪ 24‬ואלו לעבדים ולשפחות‪ 25‬הו לגה אלמשנה‬
‫ואלתלמוד אלו נתן לנו את ממונם אלו קרע לנו את הים‪ 2،‬הו פי מכאן‬
‫לו יש חרב בידי‪ 27‬ותפסירה לו כאן כדי וכ^י‪:‬‬
‫ا אלי כבתולה חגורת ئ ئ آ أل תפסירה נוחי ולולי ” והו קול אלמשנה אא ה‬
‫‪ . ١٠‬ויאר את הלילה‪ ,‬שמו ת יד‬
‫‪ . 13‬אלמשוה‪ ,‬פסחים א א‪.‬‬
‫וכר‪ ,‬תהלים קלט יא‪.‬‬
‫‪. 15‬‬
‫‪ 14‬א‪ .‬גשאה‪ ,‬הרגיל גשי‪ ,‬אם כי גם גשא נמצא‪ .‬אך לפנינו כנראה §‪ 106‬ב‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫‪ . 17‬כסה אור‪ ,‬איוב לו‬
‫‪ 6‬ו ‪ .‬יוצר אור‪ ,‬ישעיה מה ז‪.‬‬
‫ויאר לנו‪ ,‬תהלים קיח دأ‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪ . 19‬יפיץ ענן אורו‪ ,‬איוב לו יא‪.‬‬
‫‪ . 18‬כחם צח עלי אור‪ ,‬ישעיה יח ד‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫‪ . 22‬והוציא‬
‫‪ .21‬ועלתה כיאור וכר‪ ,‬עמוס ט ה‪.‬‬
‫ועלתה כאור כלה‪ ,‬עמוס ח ח ‪.‬‬
‫‪ .23‬أنص §‪ 11‬ה‪( 3‬ואין נראה ؟‪.)219‬‬
‫כאור צדקך‪ ,‬תהלים לז ו‪.‬‬
‫ه‪. 2‬‬
‫‪ . 25‬ואלו לעבדים ולשפחות‪ ,‬אסתר ז ד‪.‬‬
‫‪ . 24‬ואלו חיה אלף שנ‪ ,‬קהלת ו ו‪.‬‬
‫אלו נתן לנו וכר‪ ,‬לקוח מן הפיוט הקדום <؛ובהגדה של פסח עם המלה החוזרת "דיינו״‪.‬‬
‫על פיוט זה עי׳ למשל ד׳ גולדשמידט‪ ,‬הגדה של פסח‪ ,‬ירושלים תש״כ‪ ,‬עמ׳ همب‪49‬‬
‫‪ .27‬לו יש חרב בידי‪ ,‬במדבר כב כט‪.‬‬
‫(מבלי להזדהות עם כל הפרטים המובאים שם)‪.‬‬
‫‪ .30‬אליה ובכיה‪ ,‬אינו במשנה;‬
‫‪ .29‬ולולי‪ ,‬שורש ולול‪.‬‬
‫‪ . 28‬אלי וכו׳‪ ,‬יואל א ח‪.‬‬
‫״רסאלה״‬
‫‪93‬‬
‫ובכעז‪ : 30‬ומנה עורר לויתן׳‪ 3‬נוחהם ווילהם תקול אלמשנה אין אשה‬
‫מעוררת למתה במועד‪ 32‬לא תתיר נוחהא פי אלעיר א ^ י קיל פיה‬
‫ושמחת בחגיך‪ 33‬וקולה אלי כבתולה לא ינסב אלי בית האלי את יריחו‪34‬‬
‫אלדי תפסירה בית אל^ענ^ יעמ אלאלעאן “ אל^י קאל יהושע ארור‬
‫האיש אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסרנה ובצע׳‬
‫יציב דלתיה ‪،‬נ פלדלך בימיו בנה חיאל בת האלי את יריחו באבירם בכורו‬
‫יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ייי אשר דבר ביד יהוש׳ בן נון‪34‬‬
‫ואשתקאק אלי כבתולה מן אללי לי ” ו א^ תק אק בית האלי מן לאלה‬
‫בקרב עמה®‪ 3‬ותתך עלינו האלה והשבועה אשר כתובה‪ 39‬ושמעה קול‬
‫אלה‪ *°‬תאלתך להם׳‪: 4‬‬
‫‪40‬א‬
‫|ת‬
‫ואת הנטישות הסיר התז׳ תפסיר התז נזע וקלע והו קול אלמשנה‪2‬‬
‫מתיזין את ראשו ינזעו ראסה‪:‬‬
‫ותכריך בוץ‪ 3‬תפסירה מדרג עשר‪ 4‬יסמון פי אלתלמוד כפן אלמית‬
‫אך לא תמיד הכוונה למשנה ממש‪ .‬אולם ^א מצאתיו גם ב ס ^ו ת המאוחרת יותר‪.‬‬
‫ושמא יש לגרוס‪ :‬אליה בכיה‪ ,‬ז׳׳א‪ :‬אליה‪ ,‬אשר פירושה בכיה‪ .‬על אליה כתרגום‬
‫‪ .32‬איו אשה מעוררת‬
‫‪ .31‬עורר לויתן‪ ,‬איוב ג ח‪.‬‬
‫ובירושלמי עי׳ במילונים‪.‬‬
‫לויתה במועד‪ ,‬שוב אינה במשנה ממש‪ ,‬אלא ירושלמי מועד קטן‪ ,‬פ״א ה׳׳ה ( ‪٥‬׳ ע׳׳ד)‪,‬‬
‫והנוסח לפנינו‪ :‬לא תעורר אשה ליוייתה במועד‪ :‬אך אבן קוריש גורס " אין אשה מעוררת‬
‫לויתה" גם להלן חלק ב׳‪ .‬ערך לוה (הוצאת בדג׳י־גולדברג עמ ׳ ‪ ,43‬למעלה)‪ ,‬אולם שם‬
‫הוא מדבר על התלמוד (ולא על המשנה)‪ .‬וכבר השווהו רס׳׳ג למשל בספר שבעים מלים‬
‫בודדות (הוצ׳ נ׳ אלוני‪ ,‬בספר זכרון לכב׳ י׳׳י נולדציהר‪ ,‬ב'‪ ,‬ירושלים תשי״ח‪ ,‬עמ׳ ‪,34‬‬
‫‪ .33‬ושמחת בחגיך‪ ,‬דברים טז יד‪.‬‬
‫מלה ‪ ;)59‬ועי׳ גם בפירושו לאיוב לפסוק שלנו‪.‬‬
‫‪ .35‬אלאלעאן‪ ,‬כנראה במקום אללעאן‪,‬‬
‫‪ .34‬בית האלי את יריחו‪ ,‬מלכים א טז לד‪.‬‬
‫ר״ל משקל ^ ע א ל במקום ؟עא^ (והוא היפכו של §‪ , 131‬ויש לפרשו כ־נ؛עאל עם א׳‬
‫פרוסתיטית; והשווה דקדוק הערבית־הנוצרית עמ ׳ ‪ ,229‬הע׳ ‪ .) 135‬ואם כן יהיה א ^ י‬
‫ه‪ .3‬ארור האיש וכו׳‪,‬‬
‫התוכף לפי §‪ . 361‬פחות נראה להסביר את אלעאן לפי §‪. 74‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪ .38‬ולאלה בקרב עמה‪ ,‬במדבר ה כז‪.‬‬
‫‪ .37‬אללי לי‪ ,‬מיכה ז א‪.‬‬
‫יהושע ו כו‪.‬‬
‫‪ .41‬תאלתך‬
‫ه‪ .4‬ו<؛ומעה קול אלה‪ ,‬ויקרא ה א‪.‬‬
‫ותתך עלינו וכר‪ ,‬דניאל ט יא‪.‬‬
‫להם‪ ,‬איכה גסה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ . 2‬אלמשנה‪ ,‬משנה סנהדרין ז ג‪.‬‬
‫‪ . 1‬ואת הנטישות הסיר התז‪ ,‬ישעיה יח ה‪.‬‬
‫‪ .4‬עשר‪ ,‬כך תרגם רס׳׳ג " ש ש" (כגון בראשית מא מב‪ ,‬ועיי‬
‫ותכריך בוץ‪ ,‬אסתר ח טו‪.‬‬
‫לעיל ע׳ ‪ ,)33‬ואבן עזרא (עי׳ כ״ץ בתרגומו עמי צ״ו‪ ,‬הע׳ ‪ )2‬שמות כה ד מצטטו‪ :‬עושר‬
‫‪94‬‬
‫יהודה אבן קוריש‬
‫תכריכיף לאנה י ד ^ פיה‪:‬‬
‫תרבות אנשים חטאים‪ ١١^ ٦^ ١ 6‬פי אלתלמור' תרבות רעה ותפסירה‬
‫תרביה ומנה אשר טפחתי ורביתי‪ ،‬בתוך כפירים ا רבתה ’ ‪:‬‬
‫א נ ^ א אלמו אלתאני פי אשתראך חרוף אלמקרא באלמשנה ויתלוה‬
‫אלמו א ל ؟נ א ^ פי אשתראך אלערבי בא^עבראני ובעץ אלעגמי‪ 0‬׳ ובעץ‬
‫אלברברי‪:‬‬
‫אלגזו אלתאלת פי אשתדאך אלעדגי באלעבראני ‪ ٠٥‬אלאלפאט‬
‫באעיאגהא ‪ ٠۵١‬מבאדי אלתר^ ‪ 1‬א ^ א ^ א ו ^ א ^ ה א ‪ ٠۵١‬אלאלפא^‬
‫אלתי ליס בינהמא פיהא א^א מא ^‪ ١٠‬אל*»י{ ואלשיו ‪1‬אלשין ואלתא‪,‬‬
‫^ ת א ‪١‬אيفא‪ ,‬ואלגימל ואלגים‪ ,‬ואלזאי ואלדאל ומא תפעל ‪٦١٦٨‬‬
‫אלצפיד וגדאיב * ‪ ٠ ٦ ١‬נאדדה ‪3 ٠٥‬לאל ‪ ٦^٩‬؛‬
‫א‬
‫אבי ןאמייז אביא■‪ 12‬ו^ מי‪ :‬אבד תאברוף‪ 1‬אבאדה תבירוף‪ : 1‬אבי הנחל‪15‬‬
‫א א ב י‪ ,‬בכה׳׳י מנוקד א בי‪.‬‬
‫(ה־ו׳ מגלה‪ ,‬כי תנועת הע׳ היא קיבוץ)‪ ,‬ומוסיף ״וידוע הוא עד היום״‪ .‬אולם בערבית‬
‫מציין עשר כרגיל צמח אחר‪ ,‬עי׳ במילונים ‪١. Low, Aramàische Pflanzennamen ,‬‬
‫' ‪Leipzig 1881, p. 428, ad 192; B. Levin, The book ٠/ Plants ٠/ A .‬‬
‫ه‪.‬‬
‫• ‪ .Uppsala — Wiesbaden 1953, p‬תכריכיו‪ ,‬כגון משנה כלאיים ט ד‪.‬‬
‫‪5. 44.‬‬
‫‪ . 7‬אלתלמוד‪ ,‬כגון משנה נדה י ח; תלמוד‬
‫תרבות אנשים חטאים‪ ,‬במדבר לב יד‪.‬‬
‫‪ .9‬בתוך כפירים רברנה‪ ,‬יחזקאל‬
‫‪ .8‬אשר טפחתי ורביתי‪ ,‬איכה ב כב‪.‬‬
‫חגיגה טו א‪.‬‬
‫יט ב‪ .‬והביא שני פסוקים‪ ,‬המכילים דבה בבניין פעל‪ ,‬כי הבין תרבות כ־תרבי^‪ ,‬וזו נגזרת‬
‫ه‪ . 1‬א ל ^ מי‪ ,‬לפי המלים המובאות בר؛וצ׳‬
‫מן הבניין המקביל לבניין ؟על בערבית‪.‬‬
‫ברג׳י־גולדברג‪ ,‬עמ׳ ‪( 105‬השווה את ההערות למקום עמ ׳ ‪ ) 121‬הכוונה בעיקר למלים‬
‫רומניות‪ ,‬ועי׳ גם בתרגומו של כ׳׳ץ‪ ,‬עמ ׳ ‪ , 13‬הע׳ ‪ ,5‬ולעיל א‪ ,‬הע׳ ‪. 16‬‬
‫‪ . ١١‬אבי ואמי‪ ,‬למשל ישעיה ח ד‪ .‬ולפי התחלה זו של החלק השלישי‪ ,‬שהיה נפוץ‬
‫במיוחד‪ ,‬נקראה האיגרת ״(אגרון) אב ואם" (עי׳ למשל בתרגומו של כ״ץ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,43‬הע׳‬
‫‪ . 14‬אבאד^‬
‫‪ . 13‬אבד תאבדון‪ ,‬דברים יב ב‪.‬‬
‫‪ . 12‬אבי‪ ,‬בכה״י מנוקד אבי‪.‬‬
‫‪.)6‬‬
‫תבידון‪ ,‬הקדים בהשפעת המקור המוחלט העברי (״אבד״) את המושא הפנימי‪ ,‬אף‬
‫‪ . ١$‬אבי הנחל‪ ,‬שיר השירים ו יא‬
‫כי זה אינו רגיל בערבית (עי׳ רקנדורף ‪.)71§ , 133‬‬
‫‪40‬ב‬
‫"רסאלה׳׳‬
‫‪95‬‬
‫אניות א‪5‬ה‪،‬ז עודנו באבו‪ 7‬׳ תקול אלערב פאכהה ואבא‪ 8‬׳ והי אלתמרה‬
‫בתשדיד אלבא‪ ,‬ואלאב ואלאם בתכפיף אלבא ולא ינסב א^י ולא אבה‬
‫ייי ‪,‬׳ ^א אבה יבמי‪ 20‬אלדי תפסירה לם ישא‪:‬‬
‫אגוז גוז‪:‬‬
‫؛ א ن ه אגמה אגמים ^ א ם והי מואצע נבאת אלקצב ואלברדי עלי מיאה‬
‫וחמא؟‪ :‬ופי דלך קיל והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באשי‪: 2‬‬
‫וישם באגנות‪ 22‬אגן הסהר‪ 23‬אגאגין גפאן ויקאל אנגאנאת״‪: 2‬‬
‫‪ 41‬א‬
‫|ש‬
‫‪ 54‬א‪...‬‬
‫שין תבתדל פי אלערבי בסין ותבתדל בתא ا פאלדי תבתדל בסין מתל‬
‫שאל סאל‪ ,‬ושבית שביו׳ ותסבי סביה‪ ,‬וראית בשביה‪ 2‬כשבויות חרב‪3‬‬
‫כלהא סבי שובינו‪ 4‬סאביינא؟ שבחי ירושלים את ייי ‪ ,،‬ישבח מעשיך‪7‬‬
‫‪ 54‬ב‬
‫‪ 7‬ו‪ .‬עו דנו‬
‫‪ . 16‬אניות אבה‪ ,‬איוב ט כו( עי׳ לעיל א‪ ,‬הע׳ ו ‪.)5‬‬
‫(עי׳ לעיל א‪ ,‬הע׳ ‪.)52‬‬
‫‪ . 18‬פאכהה ואבא‪ ,‬סורה ‪ ,80‬פסוק ‪;31‬‬
‫כאבו‪ ,‬איוב ח יב (עי׳ לעיל א‪ ,‬הע׳ ‪.)53‬‬
‫‪ . 20‬לא אבה יבמי‪,‬‬
‫‪ . 19‬ולא אבה י יי‪ ,‬דברים כג ו‪.‬‬
‫ועי׳ לעיל א‪ ,‬הע׳ ‪.57‬‬
‫‪ . 22‬וישם באגנות‪,‬‬
‫‪ . 21‬והמעברות נתפשו וכר‪ ,‬ירמיה נא לב‪.‬‬
‫דברים כה ז‪.‬‬
‫‪ . 24‬אנגאנאת‪ ,‬הצורה ב־נ׳ אינה‬
‫‪ . 23‬אגן הסהר‪ ,‬שיר השירים ז ג‪.‬‬
‫שמות כד ו‪.‬‬
‫אלא צורה דיאלקטית במקום זו ב־ג בפולה; ועי׳ למשל בערכו במילונו של נלדקה‬
‫(המביא את דעת כסאי נגד צורה ‪.)١٢‬‬
‫‪ . 3‬כשבויות הרב‪,‬‬
‫‪ .2‬וראית בשביה‪ ,‬שם‪ ,‬פסוק יא‪.‬‬
‫‪ . 1‬ושבית שביו‪ ,‬דברים כא י‪.‬‬
‫‪ .6‬שבחי‬
‫‪ .5‬סאביינא‪. 117§ ,‬‬
‫‪ .4‬שובינו‪ ,‬תהלים קלז ג‪.‬‬
‫בראשית לא בו‪.‬‬
‫‪ .8‬סבחי‬
‫‪ . 7‬ישבח מעשיך‪ ,‬תהלים קמה ד‪.‬‬
‫ירושלים וכו׳‪ ,‬תהלים קמז יב‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪55‬א‬
‫יהודה אבן קוריש‬
‫סבחי תסביחא‪ : 8‬שבט יהודה‪ 9‬סבט‪ :‬שיבולת סנבלה‪ :‬שבע פעמים‪,0‬‬
‫סבע‪ :‬שבעה חדשים סבע^ ואלאס פי מענא שבע ושבעה‪ :‬ושש וששה‬
‫וחמש וחמשה וארבע וארבעה אן אלמדכר תאם ואלמונת נאקץ הי‬
‫וב^לך הו פי אלערבי סוא בסוא חתי אן אלמ^בר שמונה והו תמניה‬
‫ו אל מוני שמונה והו תמאן וכז־לך אלמ^בר שנים והו אתנין ואלמונת‬
‫שתים והו אתנתין וכדלך אלמ^בר ע^רה והו עשר^ ואלמונת עשרא■‪,2‬‬
‫והו עשר ואלמדכר עשתי עשר ושנים עשר ושלשה עשר וארבעה עשר‬
‫וחמשה עש וששה עשר ושבעה עשר ושמונה עשר ותשעה עשר וכדלך‬
‫תפסירהא אחד עשר יומא ואתנא עשר ותלתה עשר וארבע^ ע^ן וכמסה‬
‫ע^ו וסתה עשר ا וסבע^ עשר ותמאניה עש ותסעה עשר ו אל מוני עשתי‬
‫עשרה שתים עשרה שלש עשרה ארבע עשרה חמש עשרה שש עש שבע‬
‫ע שמנה تل תשע עשרה ותפסירהא אחדא‪ ,3‬עשרה ואתנתי עשר؟!‬
‫עשרה וארבעב■‪ ,4‬עשרה וכמס עשרה וסת עשרה וסבע עשרה ו^נמאני‬
‫ע^ר^ ותסע עשרה פאפהם הדאך אללה מואזנה אלעבראני באלערבי פי‬
‫ה^א א^באב ופימא ועדנא מן סאיר אלאבואב פימא נסתקבל אן שא‬
‫אללה‪:‬‬
‫א‪ .‬עשר‪ ,‬כ ה״י עשרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬וארבע‪ ,‬כה׳׳י וארבעה‪.‬‬
‫תסביחא‪ ,‬מב״מ שבחי שבה‪ ,‬ואיגו מתאים‪ .‬ושמא יש לגרוס‪ :‬סבחי (מוסב לפסוק‬
‫‪. 10‬‬
‫‪ .9‬שבט יהודה‪ ,‬למשל מלכים א יב כ‪.‬‬
‫הראשון)‪ ,‬יסבח (מוסב לפסוק השני)‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫ן‪ . 1‬שבעה חדשים‪ ,‬למשל שמואל א ו א‪.‬‬
‫שבע פעמים‪ ,‬למשל בראשית לג ג‪.‬‬
‫‪ . 14‬וארבע‪ ,‬כה׳׳י וארבעה‪.‬‬
‫‪ . 13‬אחדא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫עשר‪ ,‬כה״י עשרה‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫יונה אבן ג׳נאח‪ ,‬אבו אלוליד מרואן מרינוס‪ ,‬נולד בסוף המאה העשירית בקורדובה‬
‫שבספרד ונפטר בסוף המאה הי״א בסרגוסה‪ ,‬גדול המדקדקים והמילונאי□ העברים‬
‫בימי הביניים‪ .‬רוב ימיו בילה בסרגוסה והתפרנס שם כרופא‪ ,‬ואף ידוע על ספר‬
‫רפואה שחיבר‪ .‬אף כי היה בקורדובה מתלמידיו של יצחק אבן ג'יקטילה‪ ,‬הושפע‬
‫באופן מכריע מספרי יהודה חיוג‪ /‬המדקדק הגדול‪ ,‬אשר‪ ,‬בעקבות המדקדקים‬
‫הערביים‪ ,‬הכיר בתלת־עיצוריות כיסוד מוסד אף של הלשון העברית‪ .‬ספרו המרכזי‪,‬‬
‫שהוא בחינת יצירה גאונית ושיא הישגיה של בלשנות המקרא בימי הביניים ע?“ שני‬
‫ענפיה‪ ,‬הדקדוק והמילונות‪ ,‬הוא כתאב אלתנקיח‪ ,‬כלומר ספר הדקדוק (במובן של‬
‫דיוק בלשון)‪ .‬חלקו הראשון‪ ,‬הדקדוק‪ ,‬נקרא כתאב א ל ^ ע‪ ,‬ספר הרקמה‪ ,‬בגלל תוכנו‬
‫המגוון‪ ,‬והשני‪ ,‬המילון‪ ,‬כתאב אלאצול‪ ,‬ספר השורשים‪ .‬להלן שני קטעים‪ ,‬אחד מספר‬
‫הרקמה ואחד מספר השורשים‪.‬‬
‫א‪ .‬כתאב אללמע הוצא בערבית בידי י׳ דרנבורג (ובנימין זאב באכר‪ ,‬עי׳ שם‪ ,‬עמ'‬
‫رام הע׳ ‪ ,) 1‬פאריס ‪ ,) Le Livre des parterres fleuris...( 1886‬להלן ד״ב;‬
‫תרגומו העברי של יהודה אבן תיבון הוהדר בידי ב׳ גולדברג‪ ,‬פראנקפורט‬
‫‪ . 1856‬אולם הוצאת גולדברג לוקה בחסר‪ ,‬ועל כן הוציא מ׳ וילנסקי (ברלין‬
‫תרפ״ט ואילך) את התרגום מחדש‪ ,‬ובתשכ׳׳ד יצאה מהדורה שניה של ספר זה‬
‫בירושלים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית בהתקנתו של ד׳ טנא (להלן ‪; ٦‬‬
‫במהדורה זו‪ ,‬כרך ב‪ /‬עמ ׳ תק״נ נמצאים "קצת תיקונים ושינויים לכתאב‬
‫אללמע" על פי כ״י בודלי ‪ .) 1459‬תרגום צרפתי שלם של הספר יצא בידי מ׳‬
‫מצגר‪ ,‬פאריס ‪( 1889‬שם התרגום זהה עם שם המקור הערבי)‪ .‬את ההקדמה‬
‫מועתקת לאותיות ערביות עם תרגום צרפתי פירסם כבר ש׳ מונק ב ‪Notice sur‬‬
‫‪ , A. Ibn Djanâh‬תדפיס מתוך ‪ Journal Asiatique‬ه‪ , 185‬כרך‪ ,‬א׳ ו*ב׳‪ ,‬ו־‪, 1851‬‬
‫כרך א׳‪ .‬להלן ניתנת ההקדמה‪ ,‬בעיקר לפי ד״ב‪ ,‬עמ׳ ‪ . 18-1‬חלק זה מבוסס על‬
‫שני כתבי ‪ ,٦١‬הפנים על כ׳׳י בודלי נויבאור ‪( 1459‬להלן ב) ושיגויי נוסחאות‬
‫מכ״י מאוסף פירקו ב^׳ בלנינגראד שנכתב בשנת דתתקכ׳׳ב בדמשק ושחסרה‬
‫בו רק התחלת כה׳׳י ממש; (להלן פ)‪ .‬בעזרתו האדיבה של מתכ׳׳י יכולתי לעיין‬
‫במיקרופילם של ב ולתקן את הנוסח‪ .‬פ לעומת זה הובא לפי שינויי הנוסחאות‬
‫ב‪.‬‬
‫ספר השורשים‪ ,‬הוצא בערבית (באותיות ערביות‪ ,‬בניגוד למקור) בידי א׳‬
‫נויבאור (‪ ,) ٢١١، £ ٠٠،; ٠/ Hebrew Roots...‬אוקספורד ‪( 1875‬להלן נ)‪ .‬תרגומו‬
‫העברי של יהודה אבן תיבון הוצא בידי ב״ז באכר‪ ,‬ברלין ‪( 1897‬להלן ש)‪ .‬כאן‬
‫‪98‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫ניתנים ההקדמה והערכים חז״ה‪ ,‬נב״ע‪ ,‬צא״ל‪ ,‬כמובן באותיות עבריות בהתאם‬
‫לכתבי היד (‪ :‬עמ ׳ ‪ 14-3‬؛ ‪ 218‬؛ ‪ .) 597 ; 403- 402‬י׳ רצה־בי גילה כ״י תימני שלם‬
‫של ס׳ השורשים (לשוננו ל‪ ,‬תשכ״ו‪ ,‬עמ ׳ ‪ 272‬ואילך; להלן ת)‪ .‬כתב יד תימני‬
‫אחר הוא כ״י בריטיש מוזיאום אור‪ ,4837 .‬בקטלוג של מרגליות מס׳ ‪,953‬‬
‫ברוכו מן המאה הי״ד‪ ,‬אולם כהתחלתו (כולל ההקדמה) מן המאה הי״ט (להלן‬
‫כ)‪ .‬מאחר ששני כתכי יד אלו קרוכים‪ ,‬מכלי להיות תלויים זה בזה (עי׳ מש״כ‬
‫לשוננו לז‪ ,‬תשל״ג‪ ,)233-232 ,‬כיססתי את הקטעים להלן על ת ו־כ‪ ,‬כשהפנים‬
‫ניתן לפי ת (להוציא כמה תופעות תימניות מוכהקות؛ כמו כן סימנתי ג׳ים לא‬
‫ב־ג כנוהג ו של ת‪ ,‬אלא כ־ג‪ ,‬וגי״ו לא ב־ג‪ ,‬כפי שהוא מצוי כ־ת‪ ,‬אלא כ־ג)‪.‬‬
‫מלבד זה השתמשתי ככי״י המובאים אצל נ לקטעים אלו‪ ٢ ٦ ,‬ככ״י כודלי ‪Poe.‬‬
‫‪ , 133‬קטלוג נויכאור ‪( 1461‬להלן א) וככ״י ‪ Rouen‬אור‪( 5 .‬להלן ר)‪ .‬לערכים‬
‫חז״ה‪ ,‬נב״ע וצא״ל השתמשתי גם בכ״י פריס ‪ 1392/1‬מן המאה הי״ד — הט״ו‬
‫(להלן‪.‬פריס)‪ ,‬לערך צא׳׳ל גם בכ״י ברלידמרכורג ‪^( 121‬ה^ן ברלין)‪ .‬בכ^‬
‫כהי״י האלו ניתן לי לעייו בעזרת מתכ״י‪.‬‬
‫א‬
‫[כתאב אללמע] תצניף אבי אלוליד‬
‫™ ‪ ٣ ١‬כן מאחי‬
‫‪١‬‬
‫ا סואלי‪ 2‬אלחמד ללה אל^י כלק א^אנאט פעלמהם‪ 3‬אלנטק והדאהם ”■*‬
‫אלי אלאקראר ברבוביתה ואלאעלאן בוחדאניתה פאוצרז להםא■‪ 4‬סב<ל‬
‫אלהדי ואסתנק^הם ”■‪ 4‬מן טריק אלרדא‪ 5‬וכץ אלעבראני^‪ ،‬ב א ^ ^ ^‬
‫ו אל מיז^^ מן בין גמיע אללגאת פאנזל בהא כתבה אלמקדסה ואבאן‬
‫א‪ .‬והדאהם ‪ ...‬להם ‪ ...‬ואסתנק^הם‪ ,‬ב והדאה ‪ ...‬לה ‪ ...‬ואסתנקדה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ואלמיזה‪ ,‬ב‬
‫‪ . ١‬ג׳נאח‪ ,‬ד׳׳ב גורסים באן‪ :‬אלמקדמה‪ ,‬ואינה בכי׳׳י(השווה נם ר‪ ,‬עמי ח׳‪ ,‬הע׳ א׳) ואינה‬
‫נוהגת אף אצל מחברים ערביים‪ .‬על כן השמטתיה (באן ובמקומות דומים)‪ .‬התחלת‬
‫‪ . 2‬סואלי‪ ,‬כלומר שאלתי היא התהילה לאל‪ ,‬אני מבקש‬
‫ההקדמה נשתמרה רק ב־ב‪.‬‬
‫‪ . 3‬אלאנאס פעלמהם‪ ,‬כך ב‪ .‬ד׳׳ב‬
‫להללו‪ .‬חסר אצל ד׳׳ב‪ ,‬ושמא לא ידעו להולמו‪.‬‬
‫גרסו‪ :‬אלאנסאן פעלמה‪ ,‬וזה מתאים לכינויי היחיד גם ב־ב בהמשך‪ ... :‬והדאה ‪ ...‬לה ‪...‬‬
‫ואסתנק^ה‪ .‬ושמא לפנינו עירוב של שני נוסחאות‪ .‬ותיקנתי ללשון ריבוי‪ ,‬כי זה גרר אחריו‬
‫‪ .4 ... .4‬והדאהם ‪ ...‬להם ‪...‬‬
‫פחות שינויים‪ ,‬אף כי ר מעיד לכאורה ^ ש ו ^ ח י ד ‪.‬‬
‫‪ . 5‬אלרדא‪,‬‬
‫ואסתנק^הם‪ ,‬ב והדאה ‪ ...‬לה ‪ ...‬ואסתנק^ה‪ ,‬ועי׳ בהערה ה ק ו ד ^‪.‬‬
‫ه‪ .‬אלעבראני^‪ ,‬ד׳׳ב השלים אללג^‬
‫לכאורה §‪ 0‬ו א‪ ,‬ולא §ا سص עמ׳ ‪. 28‬‬
‫‪ ./‬ואלמיזה‪ ,‬ב ואלמזה‪ ,‬וד״ב‬
‫אלעבראני؟;‪ .‬בכוון זה מרמז לכאורה ר‪ :‬הלשון העבריה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫בהא ען שראיעה אלמטהרה אחמדה חמדא יבלג רצאה‪ 8‬ויוגב אלאלפה‬
‫לדיה ואלקרבה מן רחמתה‪.‬‬
‫אמא בעד פאנה למא‪8‬א כאנת צנאעה עלם אללסאן אדאה לכל מטלוב‬
‫ומדכלא אל< כ^ מבהו^ ענה כאן אלאגתהאד פי אלבלוג אלי גאיתה‬
‫ואלאחאטהג■‪ 9‬בגמיע פנונה ואלחרץ עלי אלוקוף עלי נהאיתה ומערפה‬
‫צחיחה מן סקימה ותאמה מן נאקצה ומחכמה‪0‬׳ מן מגאזה ומטרדה מן‬
‫שארה וגיר דלך ממא יעתורה״ אמרא‪ 2‬׳ ו ^ ב א ושיא לאזמא ^ור؟א אד‬
‫באלאחאטה בה תכון אלאחאט^ בגמיע אלמעאני אלתי יבחת ענהא‬
‫ובקדר מא ילחק דלך מן אלתקציר ואלנקצאן יכון נקצאן פהם מ א ״׳‬
‫יטלב בה ותקציר ע^ם מא בה יסל ענה‪ .‬ואיצא פאנה‪4‬׳ למא‪8‬א כאן תואב‬
‫אללה תב ותע אפצל מא יקתניה אלמר‪ 5‬׳ פי דניאה ו א ^ ^א יכתסבה‬
‫ויע^ה ל א ^ א ה וכאן״■‪،‬׳ אלוצול אליה לא יתם אלא באלוקוף עלי מא‬
‫תצמנתה כתב אלוחי ואמתתאל אמרהא ונהיהא וכאנת הדה אלכתב לא‬
‫יוקף עלי מא פיהא א^א בעלם אל^טאן כאנת ענאיה אלמר‪ 5‬׳ באתקאן‬
‫ה^א אלע^ם וכאן״■‪،‬׳ סעיה לאדראכה ות^ידה ותדקיק מעאניה ותעליל‬
‫לפטה אוגב‪ 7‬׳ וא^זם ואשד א^ור אר א עלי חסב שרף אלמטלוב‬
‫קדר אלמבחוו^ ענה ועלי קדר ^א צח פי נפוסנא ותחקק פי עקולנא מן‬
‫עטמה מנזלהא ^ ל אל ^ קדרה עז וגל‪ .‬ולם יזל אפאצל אואילנא רצי ا‬
‫אללה ענהם יגתהדון‪ 8‬׳ פי דלך ויחרצון עליה ויחצון ע ^ אסתעמאלה‬
‫כקוי׳ פי גמלה לואזם אלאבא לאבנאהם‪ 20‬יודע לדבר‪ ,‬אביו חייב ללמדו‬
‫שמע ותורה ציו [לנו ולשון הקדש]׳‪ 2‬ואמא *לדליל עלי אן פהם כתב ”‬
‫ואלמזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואלאחאטה‪ ,‬ב ואלחאטה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מ א‪ ,‬בי מ א‪.‬‬
‫ה‪ .‬וכאן‪ ,‬ב וכן‪.‬‬
‫‪ 8‬א‪ .‬למא‪,‬‬
‫‪ .8‬רצאה‪ ,pbK11§ ,‬עמ׳ ‪. 28‬‬
‫הוסיפו תשדיד‪ :‬ואלמזה‪ ,‬ואיוי יודע מדוע‪.‬‬
‫משמ<؛ות לציון עובדה כללית‪ ,‬אף כי בלשון הקלאסית (עי׳ רקנדורף §ן ‪ ) 245.‬היא מציינת‬
‫‪ 0‬ו‪ .‬מ ח כ מ ה‪ ,‬הניגוד‬
‫‪ .9‬ואלאחאטה‪ ,‬כך ד״ב; ב ואלחאטה‪.‬‬
‫עובדה מ סו״ מ ת בעבר‪.‬‬
‫הרגיל של מגאז ״השאלה״ הוא חקיק^‪ ,‬ולא מחכם‪ .‬על הוראותיו הרגילות של מחכם עי׳‬
‫למשל עלי גרגאני‪ ,‬כתאב אלתעריפאת‪ ,‬הוצ׳ ‪ ,G. Flügel‬לייפציג ‪ , 1845‬עמ ׳ ‪,218‬‬
‫‪ . 12‬אמרא‪ ,‬הנשוא של כאן‬
‫‪ . 11‬יעתורה‪ ,‬עי׳ ר ט׳‪ ,‬הע׳ ‪.8‬‬
‫בערכו‪.‬‬
‫‪ . 13‬מא‪ ,‬ב ימא‪ ,‬כבר ד ׳ ׳ ^ ר ס ו ‪ N O‬׳׳‪ ^ ,‬רו ב איני מעיר ط כגון‬
‫אלאגתהאד‪.‬‬
‫‪ . 16‬וכאן‪ ,‬ב‬
‫‪ . 15‬אלמר‪11§ ,‬ג)؛‪ ,‬עמ׳ ‪.31‬‬
‫‪ . 14‬ואיצא פאנה‪ ,‬؛؛‪ 321‬א‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ . 17‬אוגב וכו׳‪ ,‬נשוא הן של ״כא ™ ענאיו؛‪...‬׳׳‪ ,‬הן של ״וכאן סעיה‪...‬״‪ .‬הוראת‬
‫וכן‪.‬‬
‫‪ . 18‬יגתהדון‪ ,‬כאן מתחיל כנראה פ‪ ,‬הגורס‪:‬‬
‫משקל א؟על כאן היא " מ אד (מחייב)"‪.‬‬
‫‪ . pb11.‬יודע לדבר וכו׳‪,‬‬
‫‪ .20‬לאבנאהם‪21§ ,‬‬
‫‪ . 19‬כקין‪ ,‬פ בקולהם‪.‬‬
‫יגהדון‪.‬‬
‫»‪١٠‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫אלוחי ותופיה אלשריעה חק הא" ^א יכון‪ 24‬אלא בגודה פהם עלם‬
‫אללסאן ובלוג אלגאיה מן אלביאן “ מע‪ 2،‬מא ישהד בה אלעקל ‪ ١٠‬דלך‬
‫פהו קול אלאואיל רצי אללה ענהם בני יהודה שהקפידו על לשונם‬
‫נתקיימה תורתן בידם בני גליל שלא הקפידו על לשונם ^א נתקיימה‬
‫תורתם בידם‪ 27‬וקיל‪ 28‬א ^ א פי בני יהודה אל^ין בחך מעשר אהל ה^א‬
‫א^צקע מנהם ולזמנא ” אלאקתדא בהם ואקתפא אתארהם מתוך‬
‫שהקפידו על לשונם ומתנחי להו סימני נתקיימה תורתם בידם‪ .30‬פקו‬
‫ומתנחי להו סימני אנמא יראד בהא׳‪ 3‬וצע אלאעראב‪ 32‬ואלתדקיק‬
‫ואלתעליל ומעני אלהקפדה הנא הו אלאחתיאט ואלמשאחחה‪ 33‬כקו תנו‬
‫רבנן מפסגי ’■ ” אילנות מפסקי ” גפנים מנקפי הגא מנקשי׳•؛׳‪ 3‬זרעים‬
‫ועודרי ירקות בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי הן שלבעל ” הבית “‪.‬‬
‫וקא א ^ א خ רב יהו^ خ רב בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין‬
‫משו מדה ומש משקל ומש מנין ומש לאוויך׳‪ 39‬ופורעין ביום טוב וכדברי‬
‫בית הלל אף משוםט■‪ 40‬רבית׳‪ 4‬יעני אן אלנדאמי “ א^א שאחח‪ 43‬בעצהם‬
‫ב ^ א פי אן יטעם בעצהם אצחאבה פי דולתה כבז א ל ^ כ א ר " ויטעם‬
‫ו‪ .‬מפסגי‪ ,‬ב מפסג ’ ן‪.‬‬
‫‪ . ٢‬מנקשי‪ ,‬ב מנשקי‪.‬‬
‫ח‪ .‬לאווין‪ ,‬ב לואוין‪.‬‬
‫ט‪ .‬הלל אף‬
‫תוספתא חגיגה א ב‪ ,‬ועי׳ במקורות נוספים במראי המקומות ובפירוש הארוך של ש׳‬
‫ליברמן‪ .‬והנוסח לפנינו‪ :‬ותורה‪ ,‬ו׳׳צוה לנו" ליתא‪ .‬ובסוכה מב א הנוסח הוא "יודע לדבר‪,‬‬
‫אביו לומדו תורה וק׳׳ש; תורה מאי היא י א׳׳ר המנונא‪ :‬תורה צוה לנו משה מורשה‬
‫‪ . 23‬תופיה‪...‬‬
‫‪ . 22‬כתב‪ ,‬פ כתאב (אך ר ספרי)‪.‬‬
‫קהילת יעקב" (דברים לג ד)‪...‬‬
‫‪ . 24‬יכון‪ ,‬נשואו של "פהם" ו׳יתופיה"‪ ,‬שהרי‬
‫חקהא‪ ,‬לתת (לה) את כל המגיע לה‪.‬‬
‫פועל בוכר יחיד עשוי לבוא אחרי ריבוי שבור המציין חפצים‪ ,‬עי׳ רק נדורף‬
‫‪ .26‬מע‪,‬‬
‫‪ . 25‬ביאן‪ ,‬מציין כאן כנראה את בהירות הדיבור והריטוריקה‪.‬‬
‫§ا ‪. 15.2.1‬‬
‫‪ . 28‬וקיל‪ ,‬ه וקאל‬
‫‪ .27‬בני יהודה וכר‪ ,‬עידובין נג א‪.‬‬
‫מלבד‪ ,‬עי׳ ר י'‪ ,‬הע׳ ‪.4‬‬
‫‪ .30‬מתוך שהקפידו וכו׳‪ ,‬עירובין‬
‫‪ . 29‬ולזמנא‪ ,‬פ וילזמנא‪.‬‬
‫(؛؛‪ 316‬א‪ ,‬בייחוד הע׳ ‪.) 2‬‬
‫‪ . 31‬בהא‪ ,‬נקבה יחיד לציון הסתמיות (השווה רייט ב ‪ ) 299‬או גרירה ל־סימני‬
‫נג א‪.‬‬
‫‪ .32‬אלאעראב‪ ,‬לאור " תדקיק ותעליל"‬
‫(השווה התהוות‪ ,) 137-136 ,‬או שניהם‪.‬‬
‫המקבילים מציין אעראב כאן אולי את הניתוח הדקדוקי‪ ,‬אשר בשבילו קבעו בני יהודה‬
‫‪ . 34‬מפסגי‪ ,‬כך פ‪ ,‬ר; ב‬
‫‪ . 33‬ואלמשאחחה‪ ,‬؛؛‪ ;86‬וע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫סימנים‪.‬‬
‫‪ . 36‬מנקשי‪ ,‬כך לפי‬
‫‪ . 35‬מפסקי‪ ,‬כך ב וכי׳׳י של ר; פ וכי׳׳י של ר מפסגי‪.‬‬
‫מפסגין‪.‬‬
‫‪ .37‬שלבעל‪ ,‬כמלה אחת‪ ,‬השווה ח׳ ילון‪,‬‬
‫פ‪ ,‬ר וספר השורשים‪ ,‬ערך נקש; ב מנשקי‪.‬‬
‫‪ . 38‬תנו רבנן וכו‪ /‬בבא קמא‬
‫מבוא לניקוד המשנה‪ ,‬ירושלים תשכ׳׳ד‪ ,‬עמ׳ ‪. 27-26‬‬
‫‪ .39‬לאווין‪ ,‬ב לואוין‪ ,‬פ‪ ,‬ר‬
‫קיט ב‪ ,‬ולפנינו מנכשי ‪ ...‬עליהן‪ ,‬יש בהן משום גזל‪.‬‬
‫‪ .41‬רבית‪ ,‬שבת קמט א‬
‫‪ .40‬הלל אף משום‪ ,‬כך כנראה פ‪ :‬ב הליל ומשום‪.‬‬
‫לווין‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫ובבא מציעא עה א (בספרינו‪< :‬؛ומואל במקום רב‪ ,‬הלל במקום בית הלל)‪.‬‬
‫‪ .44‬אל^ו כ אד‪ ,‬ע׳׳ע דתי‪.‬‬
‫‪ .43‬שאחח‪.86§ ,‬‬
‫אלנדאמי‪ ,‬פ אלנדמא‪.‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫‪101‬‬
‫אלאכר כבזא נקיא או אן יסקי אלואחד כמראי׳‪ 45‬טיבא ויסקי אלאכר‬
‫נבידא ומא אשבה דלך פקד לזמתהם הדה אלאוצאף‪ .4،‬פיא לה מן עלם‬
‫הדה‪ 47‬פאידתה ומן תגרכ׳‪ 48‬יכון ^א רבחה א^ מןל■ ’‪ 4‬באעה ולם יקתנה‬
‫למוצוע‪ 50‬פי ביעה ומוכוס פי תגרה נעודמ■ ’‪ 5‬באללה מן דלך‪ .‬וראית‬
‫א^קום אלדיף‪ 5‬נחן פי‪ 53‬טהראניהם‪ 54‬יגתהדון פי אלבלוג אלי גאי^ ^לם‬
‫לסאנהם עלי חסב מא ^כרנאה ממא יוגבה אלנטר ויקצי בה אלחק‪.‬‬
‫ואמא אהל לסאננא פי זמאננא ה^א פקד נב^ו הדא אלע^ם ורא‬
‫אטהרתהם וגעלו הדא אלפו ^בר אדאנהם ואסתכפו בה וחסבוה ^ ל א‬
‫^א י ח ת ^ אליה ושיא לא יערג עליה פתערו‪ 55‬ا מן מחאסנה ותעטלו מן‬
‫פצאילה וכלו מן זינה וחליה חתי געל כל ואחד מנהם ינטק כיף ישא‪56‬‬
‫ויתכלם במא אראד ^א יתחרמן'‪ 5‬פי דלך ולא ישא^ון פיה כאנה ליס‬
‫ללגה קאנון ירג[ע אליה ולא ח]ד יוקף ענדה‪ 58‬קד רצו מן אללסאן במא‬
‫יסר אמרה ענדהם וקנעו מנה במא סהל מ א ^ ה עליהם וקרב אלתמאסה‬
‫מנהם ^א יד^ק[ו]ן ” אצלה ולא ינקחון פרעה פלהם פי אללג^ מנאכיר‬
‫יגרב‪ 60‬ענהא ואקאויל יזהד פיהא‪ .‬ואכתר מן אסתכף מנהם בהדא‬
‫אלע^ם ואזדרא׳‪ ،‬הדא אלפו פמף ‪ ،‬מאל מנהם אלי שי מן עלם אלפקה‬
‫תיהא מנהם ביסיר מא יחסנונה מנה וע؛בא בנזר מא יפהמונה מן דלו־‬
‫חתי לקד בלגני מן בעץ משאהירהם אנה יקול ען עלם אללג^ אנה שי‬
‫^א מעני לה ואף׳‪ 63‬אלאשתגאל בה גיר מגך‪ ،4‬ולא מפיד ואן צאחבה‬
‫מעני‪ 65‬וטאלבה מתעב בגיר תמרה ינאלהא מנה‪ .‬ואנמא אסתסהלו דלך‬
‫לקראתהם מא יקרונה “ מן אלפקה‪ 67‬מלחונא‪ 68‬ורראסתהם מא ידרסונה‬
‫כ‪ .‬ת^־‪ ,‬ב תגרי‪.‬‬
‫י‪ .‬כמרא‪ ,‬ב תמרא‪.‬‬
‫משום‪ ,‬ב הליל ומשום‪.‬‬
‫ואן‪ ,‬ב־ב פעמיים‪.‬‬
‫מ‪ .‬נעו؟‪ ,‬ב נראה כאילו ״ועוד"‪.‬‬
‫ל‪ .‬אד מן‪ ,‬ב או מן‪.‬‬
‫‪ .45‬כמרא‪ ,‬כך פ; ב חמרא (וזה מרמז לכאורה למקור כתוב באותיות ערביות)‪.‬‬
‫‪ .46‬הדה אלאוצאף‪ ,‬ד׳׳ל שהם עובדין משום ؟דה ומשום משקל וכו׳‪ ,‬כפי שנאמר לעיל‪.‬‬
‫‪ .49‬אד מן‪ ,‬וכך ר כי ה(מוכרו); ב או‬
‫‪ .48‬תנר‪ ,‬כך ‪ ;٥‬ב תגרי‪.‬‬
‫‪ .47‬הדה‪ ,‬פ תכון הדה‪.‬‬
‫‪ . 51‬נעוד‪ ,‬ב‬
‫‪ .50‬למוצוע‪ ,‬וצע ו־וצע פירושם ״הפסיד (במסחר)״‪.‬‬
‫מן‪ ,‬פ אד אן‪.‬‬
‫‪ . 54‬פ י‬
‫‪ . 53‬פי‪ ,‬פ בין‪.‬‬
‫‪ .52‬אל^ין‪ ,‬פ אל^י (§‪.)361‬‬
‫נראה כאילו "ועוד"‪.‬‬
‫‪ . 55‬פתערו‪ ,‬פ‬
‫טהראניהם‪ ,‬הכוונה לערבים (עי׳ הערת וילנסקי ר יא‪ ,‬הע׳ *‪.) 1‬‬
‫‪ .57‬יתחרגון‪ ,‬הוראתו כאן "להיזהר"‪ ,‬בהקבלה ל־ישאחון;‬
‫‪ .56‬ישא‪ ,‬פ שא‪.‬‬
‫פערו‪.‬‬
‫‪ .60‬יגדב‪ ,‬פ‬
‫‪ .59‬ידקק[ו]ן‪ ,‬פ יחקקון‪.‬‬
‫‪ .58‬ענדה‪ ,‬פ עליה‪.‬‬
‫ובדומה בהמשך‪.‬‬
‫‪ .64‬מגד‪,‬‬
‫‪ .63‬ואן‪ ,‬ב־ב פעמיים‪.‬‬
‫ص פמן‪.322§ ,‬‬
‫‪ .61‬ואזדרא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫ירגב‪.‬‬
‫‪ .65‬מעני‪ 113§ ,‬א (תופעה‬
‫כך ב־ב‪ ,‬והוא בינוני פועל בניין רביעי של גדו‪.‬‬
‫‪ .67‬אלפקה‪ ,‬ר׳׳ל התלמוד‪ ,‬עי׳ הערת‬
‫‪ .66‬יקרונה‪.98§ ,‬‬
‫ספרדית־מוגרבית)‪.‬‬
‫ص‬
‫‪4‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫מנה מצחפא והם לא ישערון ודלך לעדמהם אלרואיה ופקדהם‬
‫אלאסנאד‪ .‬וקד בעת דלך אכ^נרהם עלי אלאסתכפאף בתקיד‪،9‬‬
‫אלקראן‪ 70‬ותמייז אלקמץ מן אלפתת ” ואלמלעיל מן א^מ^דע‪ .‬ואמא‬
‫ע^ם אלתצריף ואלתכלם פיה פהו ממא יתשאמון‪ 72‬בה ויכאדוך■‪73‬‬
‫יגעלונה מן גמלה אלזנדק^ ומא הכדי‪ 74‬עהדנא גלה אהל אלפקה קדימא‬
‫פהדא‪ 75‬רבנו סעדיה נצר‪ 7،‬אללה וגהה יגתהד ויבלג‪ 77‬אלגאיה אלתי‬
‫תמכנה ויסדד‪ 78‬נחו אלגרץ א ^ יבלגהע׳‪ 79‬וסעה‪ 80‬פי תביין אללג^‬
‫ובסס אצולהא ותלכיץ ’‪ 8‬פרועהא פי כתיר מן מוצועאתה‪ 82‬מא באן‬
‫מנהא מכצוצא בהד א אלפן מתל בתאבה אלמוסום‪ 83‬בכתאב אללגה‪84‬‬
‫ומא לם יכן מ ^ ו צ א בה איצא‪ .‬והדא נ•‪ 85‬שמואל‪ 8،‬בן חפני ראס‬
‫אלמתיבה רצי אללה ענה יחץ עלי ה^א אלפו אשד אלחץ ויסתשהד פי‬
‫מדח אהל אלפצאחה ואלנפא^ פי עלם אללגה ואלמיז לתעלילהא‬
‫ואלתוסע באלפכר פי תקאסימהא ו^וה תצאריפהא בקול אלול؟‪ 87‬ישר‬
‫לבי אמרי ודעת שפתי בדוד מללו‪ 88‬ا ובקול אלנבי אדני ייי נתן לי לשון‬
‫למודים וג‪9‬־ ובקול א ^ א וישם פי כחרב חדה‪ 90‬ובקול אלולי לשוני עט‬
‫סופר*■ ” מהיר‪ 92‬ובק؛ אלנבי ולשון עלגים תמהר לדבר צחות‪ 93‬וידם‬
‫ס‪ .‬ויכאדון‪ ,‬ב ויאכדון‪.‬‬
‫ע‪ .‬יבלגה‪ ,‬ב יבאלגה‪.‬‬
‫פ‪ .‬והדא‪ ,‬ב להדא‪.‬‬
‫צ‪ .‬סופר‪ ,‬ב ספיר‪.‬‬
‫‪ .68‬מלחונא‪ ,‬ביוווי פעול מפועל עומד‪ ,‬ובערבית קלאסית לא‬
‫וילנסקי ר יא‪ ,‬הע׳ ‪.8‬‬
‫יווצר להבעת סביל סתמי אלא עם צירוף יחס (מעין‪ :‬מלחונא פיה‪ ,‬רקנדורף‬
‫‪ . 70‬אלקראן‪ ,‬אץ‬
‫‪ .69‬בתקיד‪ ,‬ר׳׳ל בתשומת לב‪ ,‬בהקפדה (השווה דוזי)‪.‬‬
‫§‪.) 178.1‬‬
‫[ ‪ . 7‬אלפתח‪ ,‬פ‬
‫הכוונה למקרא‪ ,‬א^א ל(אופן) הקריאה‪ ,‬ועי׳ וילנסקי ר י׳׳ב‪ ,‬הע' ا ‪.‬‬
‫^‪ . 7‬יתשאמון‪ ,‬כנראה בניין שישי (יתשא؛־מון)‪ ,‬והכוונה כנראה‪ :‬חושבים‬
‫אלפאתח‪.‬‬
‫אותו לסימן דע (שלא כדעת וילנסקי‪ ,‬ר י״ב‪ ,‬הע׳ ‪ ,)4‬ולזה כוון אבן תיבון בתרגמו‬
‫‪ . 74‬הכ^י‪ ,‬כתיב זה קלאסי‪ ,‬עי׳ דקדוק‬
‫‪ .73‬ויכאדון‪ ,‬כף פ‪ :‬ב ויאכדון‪.‬‬
‫"מנח שים"‪.‬‬
‫‪ . 75‬פה^א‪ ,‬ר״ל הנה (עי׳ ר); על שימוש זה‬
‫הערבית הנוצרית‪ ,‬עמ׳ ‪83‬؛ פ כ^א‪.‬‬
‫בערבית הקלאסית ובערבית הבינונית עי׳ דקדוק הערבית הנוצרית‪ ,‬עמ׳ ‪ ,463‬הע׳‬
‫‪ ^ . 77‬תהד ויבלג‪,‬‬
‫‪ . 76‬נצר‪ ,‬ר״ל יאר ה׳ פניו; פ נ<؛ור(ז)‪ ,‬והשווה עליו §‪. 23‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪ . 79‬יבלגה‪ ,‬כך פ; ב יבאלגה‪.‬‬
‫‪ . 78‬ויסדד‪ ,‬؛؛‪. 72‬‬
‫במקום ^ תהד אן יבלג‪.‬‬
‫‪ .81‬תלכיץ‪ ,‬הוא "ביאור"‪ ,‬ולאו דווקא בלשון קצרה‪ ,‬ועי׳ ר י׳׳ב‪ ,‬הע׳‬
‫וסעה‪ ,‬פ יסעה‪.‬‬
‫‪ .83‬אלמוסום‪ ,‬ע^ "ו ס ם"‬
‫‪ .82‬מוצועאתה‪ ٦ ,‬״ ^ ספריו‪ ,‬חיבוריו‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ ,8‬סוף‪.‬‬
‫‪ .84‬כתאב אללגה‪ ,‬עי׳ עליו ר‬
‫בהוראת " ש ם כותרת‪ ,‬שער לספר"‪ ,‬ע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪ .85‬והדא‪ ,‬ב להדא‪ ,‬פ והו^א‪ ,‬ר והנה; ושמא יש לגרוס ולה^א‪.‬‬
‫י׳׳ב‪ ,‬הע׳ ‪. 10‬‬
‫‪.87‬‬
‫שמואל‪ ,‬פ רב שמואל‪ ,‬ר רבינו שמואל; ועי׳ עליו הערת וילנסקי ר י׳׳ב‪ ,‬הע׳ ‪. 12‬‬
‫אלולי‪ ,‬המקורב לאלוהים; ועי׳ הערת וילנסקי ר עמ׳ י״ג‪ ,‬הע׳ ‪( 2‬ובייחוד בהערות‬
‫‪ .89‬נתן לי וכר‪ ,‬ישעיה נ‬
‫‪ .88‬ישר לבי וכר‪ ,‬איוב לג ג‪.‬‬
‫החדשות עמ ׳ תקע׳׳ח)‪.‬‬
‫‪ .92‬לשוני עט וכר‪,‬‬
‫‪ .91‬סופר‪ ,‬כך פ; ב ספיר‪.‬‬
‫‪ .90‬וישם פי וכו'‪ ,‬שם מט ב‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫אלמציעין‪ ’ 4‬להז־א אלשי וישבההם באלקום אלדין קאל‪ 95‬פיהם ובניהם‬
‫חצי מדבר אשדודית <ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם>קי‪9،‬‬
‫ויעירהם באלסריאנין ” א ^ י ן קאל ענהם אנהם לם יתרכו לגתהם והס‬
‫מ ו ^ ב ון “ ’ עליהא‪ .‬ואלפצאחה פי אלמנטק ואלנפא^י' ” פי ע^ם אללגה‬
‫^א יכון א^א באלתו^ף׳ עלי אצול א ל ^ ^ ואלאתקאן לתצאריפהא‬
‫אל^ין؛ ^א יחפל אצחאבנא בהמא*‪ .‬וקאל רצי אללה ענה פי עלם‬
‫אלתצריף כאצה אנה ממא‪^ 4‬א יסתגנא ען עלמה מערפה <אלאנפעאל‬
‫ו>אלא{؛תעא^■؟ ואלמצדר וה^א הו עלם אלתצריף נפסה אל؛־י נמדחה‬
‫נחן מפצל אהלה‪ .‬וראיתה עלי גלאלה קדרה ונפאסה כטרה יקלד אהל‬
‫אלדקדוק פי כתיר מן אלמואצע ויסלם אליהם ויסתשהד בהם ^ ^ א ען‬
‫אן ינכר עליהם או אן יצעף עלמהם‪ .‬וחסבנא נחן מא חאצרנא בה ‪ ،‬מן‬
‫קול אלאואיל רצי אללה ענהם בני יהודה שהקפידו על ל^ונם נתקיימה‬
‫תורתם בידם בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתן‬
‫בידם‪ 7‬וחסבך בה מן פן ن לאל ي ועטמהת׳‪ 8‬וארתפאע קדך מא ועד אללה ’‬
‫מן תשריף אמתה פי א ל ^ ל ‪ '°‬באלפצאחה דלך קולה עז וגל ולשון‬
‫עלגים תמהר לדבר צחותיי ^ם *‪ ٦٦١‬בקו ולשון עלגים באלעגם‪ ’ 2‬אלאלסן‬
‫אעני מן לם יתכלם באלעבראניה אצלא לאנה לו כאן דלך לקאל תמהר‬
‫לדבר יהודית אנמא ״ אראד אלמעגמי אלאלטן אעני אללאחנין‪4‬י אלדי‪’ 5‬‬
‫ק‪.‬‬
‫ובניה□‬
‫חצי‬
‫מדבר‬
‫אשדודית‪,‬‬
‫עד‬
‫כאן‬
‫הנוסח‬
‫המקוצר‬
‫של‬
‫הפסוק‬
‫שב־ב‪.‬‬
‫‪.٦‬‬
‫ש‪ .‬עלמה מערפ^ <אלאנפעאל ‪> ٦‬‬
‫ואלנפא^‪ ,‬כ וא^אנפא^‪ ,‬וה־א׳ כנראה פרוסתיטית‪.‬‬
‫ת‪ .‬גלאלה ועטמה‪ ,‬ב א ^ ^ א ^ ועטמהא‪.‬‬
‫אלאפתעאל‪ ,‬ב עלמה מערפה אלאפתעאל‪.‬‬
‫‪ .94‬אלמציעין‪ ٥ ,‬אלמצייעין‬
‫‪ .93‬ולשון עלגים וכו׳‪ ,‬ישעיה לב ד‪.‬‬
‫תהלים מה ב‪.‬‬
‫‪ .96‬ובניהם חצי וכר‪ ,‬נחמיה יג‬
‫‪ .9$‬קאל‪ 316§ ,‬א‪ ,‬ועי׳ בייחוד הע׳ ‪ 2‬שם‪.‬‬
‫(§‪30‬ב)‪.‬‬
‫‪ .97‬באלסריאנין‪,‬‬
‫כד‪ .‬הנוסח המלא של הפסוק הושלם לפי פ ו־ר‪ ,‬אך הוא מקוצר ב־ב‪.‬‬
‫§‪ , 135‬כך כנראה ב; פ כנראה אלסריאניין‪ .‬הכוונה לארמים‪ ,‬עי׳ לעיל אבן קוריש‪ ,‬קטע א‪,‬‬
‫‪.99‬‬
‫‪ .98‬מו ^ בון‪ 21§ ,‬ב; פ כנראה מואלובון‪.‬‬
‫הע׳ ו‪ ,‬ועי׳ גם ר י״ג‪ ,‬הע׳ ‪.5‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . 1‬באלתוקף‪ ,‬פ באלוקוף‪.‬‬
‫ואלנפא^‪ ,‬כך פ ולעיל גם ב; ב כאן ואלאנפא^‪.‬‬
‫‪ . 5‬עלמה‬
‫‪ .4‬ממא‪ ,‬ב־פ ^ ת א‪.‬‬
‫‪ .3‬בהמא‪49§ ,‬ה‪.‬‬
‫א ^ י ן‪ 91 § ,‬ו; פ אלדי‪ 361§ ,‬א‪.‬‬
‫מערפה <א^אנפעא^ ו>אלאפתעאל‪ ,‬ב עלמה מערפ^ אלאפתעאל‪ ,‬פ עלם א^אנפעאל‬
‫ואלאפתעאל; והנוסח שהיצענו מתאשר ע״י ר (י״ב ן ‪( :) 2-‬מאשר ^א יוכל האדם)‬
‫‪ .6‬חאצרנא בה‪ ,‬״ ^ ציטטנו‪ ,‬הבאנו‪,‬‬
‫לעמוד‪ ^ ^ ,‬א יצטרך לדעתו‪ :‬הנפעל וההתפעל‪.‬‬
‫‪ .8‬גלאלה ועצומה‪ ,‬כך פ‬
‫‪ . 7‬בני יהודה שהקפידו וכר‪ ,‬עירובין נג א‪.‬‬
‫ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .9‬אללה‪ ,‬פ אללה בה (וגם ב־ר בו‪ ,‬אך יש‬
‫(עטמה‪ ,‬ע׳׳ע דחי); ב א ^ ל א ל ^ ועצומהא‪.‬‬
‫‪ . ١١‬ולשון עלגים ו כ ו׳ ^ ו ע י ה לב‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬אלאגל‪ ,‬כך הניקוד ב־פ‪.‬‬
‫כ׳׳י בלעדיו)‪.‬‬
‫‪ . 14‬א לל א חנין‪,‬‬
‫‪ ^ 3‬א נ מ א‪ ,‬פ כ נ ר א ה ‪ 1‬אנמא‪.‬‬
‫‪ . 12‬באלעגם‪ ,‬פ כנראה אלעגם‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪٦‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪104‬‬
‫‪5‬‬
‫לא ידקקוף׳ עלם אצול אללגה ולא יחסנון תצאריפהא עלי מא הם עליה‬
‫אכתר <א הל> ”י‪7‬ז זמאננא הז־א מע‪8‬׳ גהלהם ז־לך מן אנפסהם‪ .‬פלדלך‬
‫מא קאל תמהר לדבר צחות אי תנסק באלפצאחה ואלפצאחה לא ”‬
‫תכון אלא מע אלוקוף‪ 20‬עלי מא ^כרואה מן אחכאם עלם אצול אללג^‬
‫ותמייז ا תצאריפהא ואלעגב כל אלעגב מנהם פי אסתכפאפהם בעלם‬
‫א ל ^ ^ ואזדראיהם אהלה ופי קלה תפטנהם אלא'‪ 2‬אן תופיה אלשראיע‬
‫חקהא מן אלפהם להא‪ 22‬ואלעמל בהא לא יכון א^א באלוקוף ע ^‬
‫אלדקדוק והם ישאהדון אלאואיל רצי אללה ענהם יסתעמלונה ויחתגון‬
‫בה פי מנאטראתהם ואחתגאגהם כקולהם מאי מבעה רב א^ זה‪ 23‬אדם‬
‫ושמואל א^ זה‪ 23‬השן רב א^ זה‪ 23‬אדם דכת ض שומר אתא״‪ 24‬בקר‬
‫וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו‪ 25‬ושמואל א^ זה‪ 23‬השן דכת איך‬
‫נחפשו עשו נבעו מצפוניו‪ 2،‬מאי משמע דלישנא דגלויי‪ 27‬הוא כדמתרגם‬
‫רב יוסף איכדין אתבליש עשו אתגלון‪ 28‬מטמורוהי ורב מאי טעכז לא خ‬
‫כשמו אכז לך מי קתניג■‪ 29‬נבעה ושמו מאי טעמ ^א א^ כרב אנ؛‪ 7‬לך מי‬
‫קתני בועה‪ .30‬פפי ה^א אלאחתגאג ׳؟ ‪ ٩‬כביר מן אסראר אלדקדוק ודלך‬
‫אן מבעה פאעל ונבעו מצפוניו ^ ^‪ ١‬אסתשהד בה שמואל פהוי‪ 3‬אנפ^א^‬
‫פלמא באינה פי אלבניה הדה אלמבאינה אעני למא לם יכן המבעה מן‬
‫בניה נבעו אי למא לם יכן נבעה אבי רב אן יקתטעה מנה דלך קו מי‬
‫קתני נבעה‪ .‬וכדלך למא כאן אם תבעיון בעיו פעלא כפיפא וכאן המבעה‬
‫תקילא‪ 32‬אבי שמואל אן יקתטעה מנה דלך ק؛ מי קתני בועה פכאנת‬
‫<מבאינה>ד׳‪ 33‬א ^נ קי ^ ללכפיף ענד שמואל אבעד מן מבאינתה‬
‫ללאנפעאל ואן כאן אלאנפעא^ ^א יכון א^א מן לגה כפיפה ו^לך מן‬
‫אגל‪ 34‬אלפעל אלכפיף ^א יכרג אלי אל^ קל אלא בזיאדה כמא אן‬
‫א‪.‬‬
‫< א ה ל >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫קתני‪.‬‬
‫ב‪ .‬אתא‪ ,‬ב אהה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מי קתני‪ ,‬ב מדקת‪:‬י‪ ,‬אך בהמשך מי‬
‫ד‪ < .‬מ ב אינ ה >‪ ,‬ב ־ ב לי ת א‪.‬‬
‫‪ . 16‬ידקקון‪ ,‬د יחקון (אך לעיל הע׳ ‪59‬‬
‫‪ . 15‬אלדי‪ ,‬פ כנראה אלדין‪.‬‬
‫פ אללחאנין‪.‬‬
‫‪ . 18‬מע‪ ,‬ר׳יל אף על גב‪,‬‬
‫‪ < . 17‬א הל> כך פ ו־ר (״אנשי״); ב־ב ליתא‪.‬‬
‫יחקקון)‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪ .20‬מע אלוקוף‪ ,‬פ באלוקוף‪.‬‬
‫‪ . 19‬לא‪ ,‬פ כנדאה מא‪.‬‬
‫ועי׳ ר י״ד‪ ,‬הע׳ ‪.5‬‬
‫‪ . 23‬זה‪ ,‬פ מבעה זה (כך פעמים‬
‫‪ . 22‬להא‪ ,‬פ לדלך‪.‬‬
‫אלא‪ 10§ ,‬א; פ אלי (§‪10‬ב<؛)‪.‬‬
‫‪ . 25‬خ שומר וכר‪ ,‬ישעיה כא‬
‫‪ . 24‬אתא‪ ,‬כך כנראה ‪ ;٥‬ב אתה‪.‬‬
‫אחדות)‪.‬‬
‫‪ .28‬אתגלון‪ ,‬פ‬
‫‪ . 27‬דגלויי‪ ,‬פ דגילויא‪.‬‬
‫‪ .26‬איך נחפשו וכר‪ ,‬עובדיה ו‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫‪ . 29‬מי קתני‪ ,‬כך ר; ב מדקתני‪ ,‬פ מאי קתני; אך בהמשך ב‪ ,‬פ מי‬
‫אתגליאן‪.‬‬
‫‪. 32‬‬
‫‪ . 31‬פ ה ו ‪.322§ ,‬‬
‫‪ . 30‬מאי מבעה ‪ ...‬קתני בועה‪ ,‬בבא קמא ג ב‪.‬‬
‫קתני‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫תקילא‪ ,‬פועל כבד כולל בעיקר את פעל‪ ,‬התפעל והפעיל‪ ,‬עי׳ ר עמ׳ ת שט״ו א‪.‬‬
‫‪ . 34‬מן ؛^ל‪ 336§ ,‬ב; ه מן‬
‫<מבאינה>‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר ” שנוי"; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫אלאנפעאל לא יכון א^א בזיאדה פלמא תגאנסא ‪ <٥‬אלזיאדה תקארבא‬
‫ענדה פי אלבניה‪ .‬ואמא רב פלמא כאן המבעהי׳‪ 35‬מתעדיא וכאן נבעו גיר‬
‫מתעד כאן ענדה מבאינא לה וכל קד דהב מדהבא‪ .‬פהדא מן לטיף‬
‫אלדקדוק ודקיקה וכפיהי׳‪ 3،‬כאן אלאואיל רצי אללה ענהם יערפונה‬
‫ויקפון עליה וידאעונה‪ .‬ולסת אדרי מן פקהא זמאננא הז־א מן וקף‪7‬נ ע ^‬
‫מא כשפנאה מן < סר> ’ •" הדא אלאחתגאג‪ .‬וקאלת אלאואיל ’* פי קול‬
‫אלמשנה וכשהזיק חב המזיק חב חייב מבעי ליה خ רבא האי תנא תנא‬
‫ירושלמאה הוא דתאני לישאני‪ 40‬קלי^א ’‪ 4‬וה^א א ^ א ا מן עלם‬
‫אלדקדוק אעני אלתפדיק בין אלכפיף ואל^קיל‪ .‬ופי כלאמהם מן הדא‬
‫כתיר יסתדל מנה עלי פצל הד א אלעלם ^ ל אל^ קדרה וממא יסתדל בה‬
‫א ^ א ע ^ אעתנא אלאואיל בא^^ג^ ותנקיחהם ^^כ^אם <קולהם>חי‪42‬‬
‫خ רבי‪ 43‬אי איכאט■‪ 44‬דמשייל להו לבני יהודה דדיקי לישאני מאברין‬
‫תנן או מעברין תנו אכוזו < תנן> ’■‪ 45‬או עכוזו תנן‪ 4،‬פקולהם‪ 47‬ען בני‬
‫יהודה דדיקי לישאנא‪ 48‬דליל עלי אעתנאהם‪ 49‬בה‪ .50‬ולקד ילזם אהל‬
‫אלתואני פי הדא אלפן אן יסתדלו מן אצחאב אלמסורת ואן יקתדו בהם‬
‫פי כתרה אגתהאדהם ושדה בח^הם ופצל ענאיתהם ופרס אתעאבהם‬
‫לאנפסהם פי חצרהם׳‪ 5‬אלמלא ואלחסר ותמייזהם אלמלעיל מן אלמלרע‬
‫חתי אנהם ענו בכמיה אלפסוקים אלתי יגתמע פיהא חרוף א ל מ ^ ם וגיר‬
‫דלך ממא ענוא בה אחתיאטא עלי חפט הדה אלכתב אלמטהרה עלי מא‬
‫וגדת עליה פי אלצורה ^ ל א ען מתל הדא אלעלם א ^ ^ ל א^נ^ר ”‬
‫אלע^ים אלקדר‪ 53‬אלמודי אלי עלם‪ 54‬כלאם אללה אלמעין עלי א^עמל‬
‫ה‪.‬‬
‫המבעה‪,‬‬
‫ב‬
‫בטעות‪:‬‬
‫ח‪ < .‬קו ל ה ם >‪ ,‬ב־ ב לי ת א‪.‬‬
‫דמבעה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ט‪ .‬אי כ א‪ ,‬ב ה כ א‪.‬‬
‫וכפיה‪,‬‬
‫ב‬
‫ופי؟ה‪.‬‬
‫‪.٢‬‬
‫< ס ר >‪,‬‬
‫ב־ב‬
‫ליתא‪.‬‬
‫י‪ < .‬ת נ ו >‪ ,‬ב ־ ב ל י ת א‪.‬‬
‫‪ . 36‬וכפיה‪ ٢ ,‬ه‪ ,‬והשווה ‪ : ٦‬ותעלומותיו‪ :‬ב‬
‫‪ .35‬המבעה‪ ,‬ב בטעות‪ :‬דמבעה‪.‬‬
‫אן‪.‬‬
‫‪ < .38‬סו >‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬סוד; ב־ב‬
‫‪ .37‬וקף‪ ,‬פ יקף‪.‬‬
‫ופייה (ר׳׳ל השלם שבו)‪.‬‬
‫‪ .40‬לישאני‪ ,‬פ‪ ,‬ר לישאנא (או‬
‫‪ . 39‬אלאואיל‪ ,‬פ אלאואיל א ^ א‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪< .42‬קולהם>‪ ,‬כך פ; השווה ר‪:‬‬
‫‪ .41‬חב וכו'‪ ,‬בבא קמא ו ב (עם שינויים)‪.‬‬
‫דומיו)‪.‬‬
‫‪ .44‬איכא‪ ,‬כך‬
‫‪ .43‬רבי‪ ,‬לפנינו ר׳ אבא‪ ,‬ועי׳ על פרטים ש׳׳נ ב־ר‪.‬‬
‫אמרם; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .46‬خ רב וכר‪ ,‬עירובין נג‬
‫‪ < .45‬תנן >‪ ,‬כך פ ו־ר; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫פ ו־ר; ב הכא‪.‬‬
‫‪ .48‬לישאנא‪ ,‬אך לעיל‪:‬‬
‫‪ .47‬פקולהם‪ ,‬פ פ‪7‬؛ולה‪ ,‬וכן ר ("ואמרו״)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪ . 50‬בה‪ ,‬פ בהא‪.‬‬
‫‪ .49‬אעתנאהם‪ 11§ ,‬س ا; פ כנראה אעתנאיהם‪.‬‬
‫ליטאני!‬
‫‪ .52‬אלנטר‪ ,‬פ אלקדר; ל־נטר בהוראת‬
‫חצרהם‪ ,‬ר׳׳ל למנות‪ ,‬ע׳׳ע דחי ופרידלנדר‪.‬‬
‫חשיבות השווה דוזי‪ :‬מן לה נטר ״אדם הראוי שיתחשבו בו‪ ,‬אדם חשוב״‪ .‬אך שמא צריך‬
‫‪ .53‬אלקדר‪ ,‬פ‬
‫לנסח ב־ב אל^טר? ויהיה אז ההבדל בין ב ל־פ רק בסדר האיברים‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪١٥،‬‬
‫‪7‬‬
‫באמרה ונהיה אלמזלף אלי תואבה אלמבעד מן ” עקאבה‪ .‬פלמא כאנת‬
‫מנזלה עלם אללסאן אלמנזלה אלתי וצפנאהא וכאנת דרגתה אלדרגה‬
‫אלתי דכרנאהא אעתקדנא אן נוד״ף פי דלך כתאق א נגמע פיה אב‪ ١‬א ئ א‬
‫תשתמל ע ^ אכתר עלם אללגה ותחיט בגל אסתעמאלהא‪5،‬‬
‫ומגאזאתהא ואנחאיהא ונודעה א ^ א אכתר אצולהא אלמוגודה ענדנא פי‬
‫אלמקדא ונשרח גריבהא ולא נדע פי אלמקרא שיא יסתפאד מן‬
‫אלמצאדר ותצאריף א^אפעא^ אלא='״ ונודעה כתאבנא הדא ונביין ז־לך‬
‫ונבסטה‪ 58‬בקדר וסענא ומבלג טאקתנא‪ .‬ואנא מזעם‪ 59‬אן אסתשהד עלי‬
‫שרח בעץ אלאצול במא אמכנני מן אלמ^וד פי אלמקרא ומא ^ם אגד‬
‫עליה שאהרא מן אלמקרא אסתשהדת עליה במא וזצרני מן אלמשנה‬
‫ואלתלמוד ואללגה אלסריאניה אד גמיע דלך מן אסתעמא^את‬
‫אלעבראניין מקתפיא פי דלך א^ר ראס אלמתיבה אלפיומי רחמה אללה‬
‫פי אסתשהאדה עלי אלע‪ ،0‬לפטה אלמפרדה׳‪ ،‬פי אלמקרא מן אלמשנה‬
‫ואלתלמוד ואתר גירה מן אלגאונים איצא כרב שרירא ורב האיי רצי ‪I‬‬
‫אללה ענהמא ואתר גירהמא א ^ א‪ .‬ומא לם א ^ עליה שאהדא ממא‬
‫דכרתה ווגדת אלשאהד עליה מן אללסאן אלערבי לם אנכל מן‬
‫אלאסתשהאד בו ^ ח ה ולם אתחרג ען אלאסתדלאל בלאיחה כמא‬
‫יתחרג‪,‬؛■‪ ، 2‬ען ד־לך מן ذ ي עלמה וקל תמייזה מן אהל זמאננא לא סימא‬
‫מן אסתשער מנהם אלתקשף‪ ، 3‬וארתדימי‪ ،4‬באלתדין מע ק^^‬
‫אלתחציל‪ ، 5‬לחקאיק אלאמור‪ .‬וקד ראית ראס אלמתיבה רב‪ ،،‬סעדיה‬
‫נצר‪ ، 7‬אללה וגהה יתוכי‪ ،8‬עלי מתל דלך פי כ^ניד מן תראגמה אעני אנה‬
‫יתרגם אללפטה אלגריבה במא ^אנסהא מן אללגה אלערביה‪ .‬וקד ראית‬
‫אללה ענהם והם אלקדו^ פי כל שי יסתשהדון עלי שרח‬
‫אלאואיל‬
‫כ‪ .‬א ל א‪ ,‬ב אי ל א‪.‬‬
‫ל‪.‬י ת ח ר ג‪ ,‬בי ת ח ג‪.‬‬
‫מ‪.‬ו א ר ת די‪ ,‬בו אג ת די‪.‬‬
‫‪ .56‬אסתעמאלהא‪ ,‬ه‬
‫‪ . 55‬מן‪ ,‬د כנראה ען‪.‬‬
‫‪ . 54‬עלם‪ ,‬ه פהם‪.‬‬
‫אלכטר‪.‬‬
‫‪ . 58‬ונבסטה‪ ,‬ר׳׳ל ונבארהו‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪ .57‬אלא‪ ,‬כך د؛ ב אילא (§‪8‬י)‪.‬‬
‫אסתעמאלאתהא‪.‬‬
‫‪ .60‬אלע‪ ,‬פ‬
‫‪ .59‬מזעם‪ ,‬ר״ל מבטיח‪ ,‬ע׳׳ע ליין ודחי בבניין ראשון (§‪.) 74‬‬
‫ור‪.‬‬
‫ן ‪ .6‬אלע לפטה אלמפרד^‪ ,‬על פתרון שבעים המלים הבודדות של‬
‫כנראה אלסבעין‪.‬‬
‫רס״ג עי׳ הערת וילנסקי ר׳ י׳׳ז‪ ,‬הע׳ ‪ , ١‬וני אלוני ב־ט׳ זכרון לכבוד י ” י גולדציהר ב‪,‬‬
‫‪.63‬‬
‫^ ‪ .6‬יתחר^‪ ,‬כך פ; ב יתחג‪.‬‬
‫ירושלים תשי׳׳ח‪ ,‬חלק עברי‪ ,‬עמ׳ ‪.47-1‬‬
‫‪ .64‬וארתדי‪ ,‬כך פ; ב‬
‫אלתקשף‪ ,‬ר׳׳ל הסתגפות ו ח^ד ™‪ ,‬ע׳׳ע ^ ז י ופדי^נדר‪.‬‬
‫‪ .67‬נצר‪ ,‬פ‬
‫‪ .66‬רב‪ ,‬פ מר רב‪.‬‬
‫‪ .65‬אלתחציל‪ ,‬ד״ל ההבנה‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫ואגתדי‪.‬‬
‫‪ .68‬יתוכי‪ ;98§ ,‬פ כנראה יתוכא‪.‬‬
‫כנראה נטר (§‪.)23‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫‪١٠/‬‬
‫גריב לגתנא במא גאנסה מן גירהא'■‪ ،9‬מן אללגאת‪ .‬ראיתהם יקולון אכן ר‬
‫שמע בן לקיש בל המגדל בלב <רע >ס׳‪ 70‬בתוך ביתו מונע חסד מתוך‬
‫ביתו׳‪ 7‬س למס מרעהו חסד‪ 72‬שכן בל^ו יוני קורין לכלב למס ” וקאלו‬
‫א ^ א פי קול אללה תف ותע באש ישרפו אותו ואתהן ” ואת אחת מהן‬
‫שכן בלשון יוני קורין לאחת הן‪ 75‬וקאלו א ^ א אר יוחנן משו ר אלעז בן‬
‫שמע אין לו ל ה ^ בעולמו אלא יראת שמים בלבד ط ויאכן לאדם הן‬
‫יראת ייי היא חכמה וגו‪ 7،‬שכן בלשון יוני קורין לאחת הן‪ 77‬וקאלו א ^ א‬
‫פי קול אלכת^ במשוך בקרן היובל‪ 78‬מאי מ^ומע דהאי יובל לישנא‬
‫דדיכרא הוא דתניא אר עקי כשהלכתי לערביא ”■™ היו קורין לדיכרא‬
‫יובלא [לגליא]‪،‬׳ “ היו קורין לנדה גלמודה כלו^ גמולא דא מבעלהי‪8‬‬
‫לאפריקיה היו** קורין למעה קשיטה לפרושי במאה קשיטהג־ דאוריתא‪.‬‬
‫לכרכי הים קורין למכירה כירה לפרושי בקברי אשר כריתי ^‪ ٠٠١‬ואמר‬
‫שמעון בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשריא׳؛׳‪ 85‬היו קורין לכלה נונפי‪*،‬‬
‫ולתרנגול שכוי לכלה נונפי רב יהודה ואיתימא‪7‬؛■‪ 87‬ר יהושע בן לוי מאי‬
‫קראה יפה נוף משוש כ^ הארץ‪ 88‬ולתרנגול שכוי خ רב ואיתימאיז■‪ 87‬ר‬
‫אלע؛ מאי קראה מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה‪ *9‬מי שת‬
‫בטוחות חכמה אלו הכליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול‪ .90‬אפלא‬
‫תראהם יפסרון כתאב אללה מן אללסאן [אליונאני]יי ” ואלפארסי‬
‫ואל^דבי ואלאפריקי וגירהא מן אלאלסן פלמא ראינא הד א מנהם לם ا‬
‫נ‪ .‬מן גירהא‪ ,‬ב־ב בשוליים‪.‬‬
‫ס‪.‬‬
‫< ר ע >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ע‪ .‬לערביא‪ ,‬ב לערפה‪.‬‬
‫פ‪.‬‬
‫צ‪ ٣ .‬נ שריא‪ ,‬ב קנו שריא (או ק‪:‬؛שריא)‪.‬‬
‫[לגליא]‪ ,‬ב־ב ליתא‪ ,‬אך יש רווח (בסוף השיטה)‪.‬‬
‫ר‪ [ .‬אליונ אני]‪ ,‬ב־ב ליתא‪ ,‬ויש רווח באמצע השורה‪.‬‬
‫ק‪ .‬ואיתימא‪ ,‬ב ואו תימ‪.‬‬
‫‪< .70‬רע >‪ ,‬כך רוב כי׳׳י של ר; ב־ב‪ ٥ ,‬וכ׳׳י אחד של ר‬
‫‪ .69‬מן גירהא‪ ,‬ב־ב בשוליים‪.‬‬
‫‪ . 72‬למס מרעהו חסד‪ ,‬איוב ו יד‪.‬‬
‫‪ . 71‬מתוך בי תו‪{,‬؛ו כ׳׳י אחד של ר מביתו‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .75‬ואת‬
‫‪ .74‬באש ישרפו וכו׳‪ ,‬ויקרא כ יד‪.‬‬
‫‪ .73‬אמ ר שמע וכו׳‪ ,‬שבת סג א‪.‬‬
‫אחת מהן וכו‪ /‬סנהדרין עו ב (ולפניוו‪ :‬לאחת היוא)‪.‬‬
‫‪ . 76‬ויאמר לאדם וכו׳‪ ,‬איוב‬
‫‪ . 78‬במשוך בקרן היובל‪ ,‬יהושע ו ה‪.‬‬
‫‪ . 77‬שכן בל<؛וון ‪ ,...‬שבת לא ב‪.‬‬
‫כ ח כ ח‪.‬‬
‫‪^ .٠١٠‬ג לי א]‪ ,‬כך ه ‪ ;٦٦‬ב־ב ליתא‪ ,‬אך ‪١٣‬‬
‫‪ .79‬לערביא‪ ,‬כך פ ו־ר; ב לערפה‪.‬‬
‫‪ .82‬היו‪,‬‬
‫‪ .81‬כלובן גמולא דא מבעלה‪ ,‬ב־פ כנראה ליתא‪.‬‬
‫רווח (בסוף השיטה)‪.‬‬
‫‪ .84‬בקברי אשר‬
‫‪ .83‬במאה קשיטה‪ ,‬בראשית לג יט‪.‬‬
‫ב־ר וכנראה ב־פ ליתא‪.‬‬
‫‪ .86‬נונפי‪,‬‬
‫‪ .85‬קו נשריא‪ ,‬כך פ ו־ר; ב קנושריא ( א ^ ש ר י א ) ‪.‬‬
‫כריתי לי‪ ,‬שם נ ה‪.‬‬
‫‪ .88‬יפה נוף וכו‪/‬‬
‫‪ .87‬ואיתימא‪ ,‬ב ואו תינ؛;‪.‬‬
‫כך ב ו־ר וכנראה ‪ ;٥‬לפנינו נינפי‪.‬‬
‫‪ .90‬מאי משמע ‪ ...‬זה‬
‫‪ .89‬מי שת בטוחות וכו‪ /‬איוב לח לו‪.‬‬
‫תהלים מח ג‪.‬‬
‫‪[ .91‬אליונאני]‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר ("היוני"); ב־ב‬
‫תרנגול‪ ,‬ראש השנה כו א‪.‬‬
‫ליתא‪ ,‬ויש רווח באמצע השורה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪ 8‬נתחרג״׳‪ 92‬ען אלאסתשהאד עלי מא לא שאהד עליה ‪ ٣‬אלעבראני מא‪93‬‬
‫וגדנאה מואפקא ומגאנסא לה מן אללסאו אלערבי אד הו אכתר אללגאת‬
‫בעד אלסדיאני‪ 94‬שבהא בלסאננא‪ .‬ואמא אעתלאלה‪ 95‬ותצריפה‬
‫ומגאזאתה ואסתעמאלאתה <פהו>ת■‪ 9،‬פי גמיע דלו־ אקרב אלי לסאננא‬
‫מן גירה מן אלאלסן יעלם ז־לך מן אלעבראניין אלראסכיף‪ 9‬פי עלם‬
‫לסאן אלערב אלנאפדין‪ 97‬פיה ומא אקלהם‪ .‬ולסנא נקנע נחן פימא‬
‫נסתשהד מן דלך במתל מא קנע בה אלאואיל רצי אללה ענהם ממא‬
‫^כרנאה מן אסתשהאדהם‪ 98‬ב^ במא הו אביין‪ 99‬דלילא ואקוי ברהאנא‬
‫לעלמי בתעסף אהל זמאננא וכתרה תשטטהם׳ ובמא יבעתהם עליה‬
‫אלחסד מן א^אנכאד למא ליס במובר ומן אלדפע פימא ^א מדפע פיה‪.‬‬
‫פאן כתירא מן חסאד אהל אלע^ם פי זמאננא ה^א ופי סקענא‪ 2‬כאצה‬
‫קד יבעתהם אלחסד להם מע אלגהל עלי א^תעלל עליהם‪ 3‬פי מעני‬
‫בדיע יסתנבטונה ופי תפסיר רפיע‪ 4‬יסתחדתונה פי גיר אלאמור‬
‫א ^ ע י ^ ממא יכון מכאלפא לקול אלמדרש או להגדה‪ 5‬באן יקולו הדא‬
‫כלאף מא קאלתה אלאואיל וישנעון דלך עליהם ויעטמונה ויבאחתון בה‬
‫וימכרקון בה עלי אלרעאע חתי יצדונהם* ען חקאיק אלאשיא‬
‫ויזהדונהם‪ ،‬פיהא חסדא מנהם ^‪ ١١‬אלעלם וגהלא בקול אלאואיל רצי‬
‫אללה ענהם אין מקרא יוצא מידי פשוטו‪ 7‬ובקולהם א ^ א פשטיה דקרא‬
‫לחוד והלכה לחוד‪ 8‬אד ליס מן אלממתנע אן יחתמל אללפט מעניין‬
‫[גאיזין]*׳‪ 9‬ואזיד מן דלו־ כמא קאלת אלאואיל רצי אללה ענהם מקרא‬
‫ש‪ .‬נתחרג‪ ,‬ב אתחרג‪.‬‬
‫ת‪ < .‬פ הו > ׳ ב־ב ליתא‪.‬‬
‫א‪[ .‬ג איזיו]‪ ,‬ב־ב ליתא‪ ,‬ויש רווח בראש‬
‫‪ .92‬נתחר^ כך כנראה ‪ ,٥‬והשווה ר (׳׳נמנענו״); ב אתחרג‪ ,‬ונראה לכאורה‬
‫‪ .93‬מא‪ ,‬פ כנראה‬
‫ص המדבר)‪.‬‬
‫תיקון יתר (שהרי ^ ר ב ^ ספרדית צ ”ן‬
‫‪ .95‬אעתלאלה‪ ,‬הכוונה לפעלים‬
‫‪ .94‬אלסריאני‪ ٥ ,‬אללסאן אלסריאני‪.‬‬
‫במא‪.‬‬
‫‪< .96‬פהו>‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ברוב כי״י של ר‬
‫העלולים (הנחים)‪ ,‬עי׳ ר י׳׳ח‪ ,‬הע׳ ‪.3‬‬
‫‪ .97 ... 97‬אלר א ס^ן ‪ . . .‬אלנאפ^ין‪,‬‬
‫("הוא"); ב־ב (ובמיעוט כי׳׳י של ר) ליתא (§‪.)323‬‬
‫‪ .98‬אסתשהאדהם‪ ,‬פ‬
‫כך ב (§‪ ^ 7‬א ) ; פ אולי‪ :‬אלד א ס^ן ‪ ...‬אלנאפ^ון‪.‬‬
‫‪ . ١‬תשטטהם‪ ,‬ר״ל שהם‬
‫‪ .99‬אביין‪31§ ,‬ה; פ כנראה אבין‪.‬‬
‫אסתשהאדאתהם‪.‬‬
‫‪ . 2‬סקענא‪ ,‬פ צקענא ^א (וגם ב^ב כי׳׳י של ר‪:‬‬
‫עוברים את גבול המותר‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .3‬אלתעלל עליהם‪ ,‬ר׳׳ל לשום עלילות להם‪ ,‬לחפש אמתלאות כדי‬
‫בארצנו זה)‪.‬‬
‫‪ .4‬רפיע‪ ,‬ר׳׳ל שנון‪ ,‬בעל שאר רוח‪,‬‬
‫להתנפל עליהם‪ ,‬וע׳׳ע דוזי (ועי׳ ר י׳׳ח‪ ,‬הע׳ ‪.) ١١‬‬
‫‪ .،‬ח תיי צ דונ ה ם ‪...‬וי«הדונהם‪ 75§,‬ן ‪ ,‬ע מ׳‬
‫‪ . 5‬להגדה‪ ,‬פ אולי אלהגדה‪.‬‬
‫וע׳׳ע דווי‪.‬‬
‫‪ .8‬פשטיה‬
‫‪ . 7‬אין מקרא יוצא מידי פשוטו‪ ,‬שבת סג א‪.‬‬
‫‪ , ١26‬שורה ‪ 7‬מלמטה‪.‬‬
‫דקרא לחוד והלכה לחוד‪ ,‬לא מצאתי מובאה זו; לדעת וילנסקי (ר י׳׳ט למקום) אולי‬
‫‪.9‬‬
‫יבמות כד א ״הכא אתאי גזירה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי״‪ ,‬ואינו נראה‪.‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫‪109‬‬
‫אחד יוצא לבמה טעמים ואין טעם אחד יוצא לשני מקראות דבי ר‬
‫ישמעאל תאנא הלא כה דברי כאש נאם ייי וכפטיש יפוצץ סלע^ “׳ מה‬
‫פטיש <זה> ני״ מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה‬
‫טעמים‪ 2‬׳ ואיצא פלקלה‪3‬׳ מטאלעתהםי■*׳ לתפאסיר רב סעדיה‬
‫ותפאסיר רב؟׳ שמואל בן חפני רצי אללה ענהמא אלפ^ואטי^ פהם‬
‫ינכרון מתל הדא עליהם פצלא ען אן ינכרו מא יסתשהד בה מן אללפט‬
‫אלערבי ואשנע מן הדא ואקבח מן פעלהם וא^הר מן גהלהם אנכאדהם‬
‫עלינא מעשר אהל אלתפסיר לכתב אללה אלמנזלה‪،‬׳ אלאסתשהאד‬
‫באלפאט אלמשנה ا א^ יגעלונהא במא יגד‪ 7‬׳ פיהא מן אלפאט גריבה‬
‫כארגה ען קיאס אללגה מ^ל מא קיל פיהא לא יתרום ואם תרם תרומתו‬
‫תרומה‪8‬׳ קאלו ה^א גלט לאן אלתא מן תרומה ליסת אצלא וקד‬
‫א^והא ‪ ١٥‬תרם ויתרום מגרי אלאצלי לאן וזנהמא פעל ויפעול‪ .‬וטענו‬
‫א ^ א במתל ה^א פי קו התחיל ויתחיל מן תחלה לאן א^תא פי תחלה‬
‫מזיד^ לאנה מן החל הנגף‪9‬׳ והכ^יי קאלו ‪ ١٥‬קולהם מתריעיף■‪ 20‬ויתריעו‬
‫מן תרועה לאנה מן וירע העם׳‪ .2‬וטענו א ^ א פי קו ^א יופך במעני יהפך‬
‫חתי קאלו היתה שדהו זרועה חטים ונמלך “ לזרעה שעורים ימתין לה‬
‫עד שתתליע‪ 23‬ויופך■‪ 24‬ואחר כך יזרע ואם צמחה לא יאמר אזרע ואחר‬
‫כך אופך אלא הופך ואחר כך זורע‪ 25‬וקאלו א ^ א פי קול אלמתניתיף‪2‬‬
‫מדיח ומליח‪ 27‬אנה גלט פי אלתצריף וכטא פי אלאשתקאק ו^לך אן‬
‫מליח יגב אן יכון מן במלח תמלח‪ 28‬ואלמים פי במלח תמלח אצל והי פי‬
‫השורה‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלא כה דברי ו בו‪ /‬ב־ב רק " הל א כד דברי כאש ו ג"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטאלעתהם‪ ,‬ב מטלעתהם‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתריעיו‪ ,‬ב מוסיף ומתחילין‪.‬‬
‫ג‪< .‬ז ה >‪ ,‬ב־ב‬
‫ו‪ .‬ויופר‪ ,‬ב‬
‫‪ . 10‬הלא כה‬
‫[גאיזין]‪ ,‬دأ ه והשווה ר (״נכונים״); ב־ב ליתא‪ ,‬ויש רווח בראש השורה‪.‬‬
‫דברי וכר‪ ,‬ירמיה כג כט; פ ו־ר מביאים את הפסוק עד סופו‪ ,‬אך ב רק ״הלא כה דברי‬
‫‪ . 12‬מקרא אחד ‪ ...‬לכמה‬
‫‪< . 11‬זה>‪ ,‬כך פ ו־ר ("זה‪/‬הזה"); ב־ב ליתא‪.‬‬
‫כאש וג״‪.‬‬
‫‪ . 14‬מטאלעתהם‪ ,‬כך פ; ב‬
‫‪ . 13‬ו א ^ א פ‪ 321§ ,...‬א‪.‬‬
‫טעמים‪ ,‬סנהדרין לד א‪.‬‬
‫‪ . 16‬לכתב אללה אלמנזלה‪ ,‬פ‬
‫‪ . 15‬רב‪ ,‬כך ב; ר רבינו; פ כנראה ליתא‪.‬‬
‫מטלעתהם‪.‬‬
‫‪ . 18‬לא יתרום ‪ ,...‬משנה תרומות‬
‫‪ . 17‬יגד‪ ; 100§ ,‬פ כנראה יוגד‪.‬‬
‫ללכתב אלמנזלה‪.‬‬
‫‪ . 20‬מתריעין‪ ,‬משנה תענית ג א; ב מוסיף‬
‫‪ . 19‬החל הנגף‪ ,‬במדבר יז יא‪.‬‬
‫א ב‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪ . 22‬ונמלך‪ ,‬פ ונמלך עליה‪.‬‬
‫‪ . 21‬וירע העם‪ ,‬יהושע ‪ ١‬כ‪.‬‬
‫ומתחילין‪.‬‬
‫‪ . 25‬היתה שדהו ‪ . . .‬זורע‪,‬‬
‫‪ . 24‬ויופך‪ ,‬כך פ ו־ר; ב יופך‪.‬‬
‫שתתליע‪ ,‬פ כנראה שיתליע‪.‬‬
‫‪ . 26‬אלמתניתין‪ ,‬אין ר׳ יונה מדקדק בביטוי זה ומשתמש בו‬
‫מ<؛ונה כלאיים ב ג‪.‬‬
‫‪ . 28‬במלח תמלח‪,‬‬
‫‪ . 27‬מדיח ומליח‪ ,‬חולין קיג א‪.‬‬
‫גם לברייתא‪ ,‬והשווה ד כ'‪ ,‬הע׳ ‪. 1‬‬
‫‪١٠‬‬
‫‪10‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫מליח זאידה דאל^ עלי אלפאעל אלמאכוד מן אלפעל אלתקיל אלדי‬
‫עלי זנה‪ 29‬הפעיל וכאן ואגבא'■‪ 30‬אן יכון ממליח עלי זנה הנני ממטיר‬
‫לכם ’‪ 3‬פקו מליח עלי מתאל מדיח א^־א גלט לאן מדיח מעתל אלעין מן‬
‫ידיחו את העולה‪ 32‬ואלמים פיה זאידה ומליח ענדהם מן מעני במלח‬
‫תמלח פהדא‪ 33‬כלף‪ .‬הכ^א טענו עלי הדה אלאלפאט ועלי מא ישבההא‬
‫ו^אנסהא פי אלכרוג ען אלמסתעמל ואנמא ערץ להם הדא לתואניהם‬
‫וגפלתהם ועמאהם‪ 34‬עמא וקע פי אלכתא מן מתל הדה אלשואד‪ 35‬עלי‬
‫כ^דתהא ולקלה״׳‪ 3،‬תיקצהם‪ 37‬ותנבההם לה‪ .‬וקד אודענא נחן מנה‬
‫גמלה דאל^ עלי גירה פי באב אפדדנאה לה פי הדא אלגזו‪ 38‬אלאול מן‬
‫דיואננא הד־א‪ 39‬ונחן ננזה אלמשנה עמא יקת^פונה הם מן אלגלט פי הדה‬
‫אלאלפא^ן ונביין גרץ אלאואיל רצי אללה ענהם ווגה מגאזהם פיהא‬
‫פנקול אן <מן>ט׳‪ 40‬מגאזאת אצחאב אללגאת ואסתסהאלאתהם‬
‫פיהא ’•‪ 41‬אנהם א^א כ^ר אסתעמאלהם <ללשי>כ■‪ 42‬רבמא חדפו מן‬
‫אצלה אסתכפאפא כמא צנע אלעבראניון פי תן והך והט וצו וגיר דלו־‬
‫כ‪1‬؛ניר ממא קד ביין פי כת؛؛ חרוף ا אללין‪ 43‬ופי כתא ^ואת אלמתלין‬
‫ובמאה נחן פי אלמסתלחק‪ 44‬וגירה מבינה א ^ א פי כתאבנא הדא‪.‬‬
‫ורבמא זאדו פי אללפט עלי אצלה כזיאדתהם אלאלף אלמהמוזה פי‬
‫ואשמאילה‪ 45‬ופי וכי תשמאילו‪ 4،‬ידל עלי דלך קולה השימיי■‪47‬‬
‫יופך‪.‬‬
‫ז‪ .‬ואגבא‪ ,‬ב ואגבה‪.‬‬
‫ח‪ .‬ולקלה‪ ,‬ב ולעלה‪.‬‬
‫ואסתסהאלאתהם פיהא‪ ,‬ב ואסתדלאלאתהם פימא‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫< מ ן >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ב‪ < .‬ל ל שי >‪ ,‬ב־ב ^ ה א‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫ל‪ .‬השימי‪,‬‬
‫‪ .31‬הנני ממטיר‬
‫ه‪ .3‬ו‪^،‬בא‪ ,‬כך ‪ ;٥‬ב‬
‫‪ . 29‬זנה‪ ,‬פ בניה‪.‬‬
‫ויקרא ב יג‪.‬‬
‫‪ .33‬פהדא‪ ,‬פ כנראה‬
‫‪ .32‬ידיחו את העולה‪ ,‬יחזקאל מ לח‪.‬‬
‫לכם‪ ,‬שמות טז ד‪.‬‬
‫‪ . 35‬הדה אלשוא^■‪ ,‬פ הדא (§‪ 51‬א‪)3‬‬
‫‪ .34‬ועמאהם‪ ,‬פ ונומהם‪.‬‬
‫והדא‪.‬‬
‫‪ . 37‬תיקצהם‪,‬‬
‫‪ . 36‬ולקלה‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬והשווה ר ׳׳ומעוט׳׳; ב ולעלה‪.‬‬
‫אלשדוד‪.‬‬
‫‪ . 39‬מן דיואננא‬
‫‪ . 3$‬אל^ו‪ 11§ ,‬ג‪ ,‬עמ׳ ‪ , 31‬הע׳ ص‬
‫§‪21‬ב; פ כנראה תיקטהם‪.‬‬
‫‪ < .40‬מן >‪ ,‬כך‬
‫ה^א‪ ,‬הכוונה לשער כ׳׳ט‪ ,‬בהוצאת דירינבורג — בכר עמ׳ ‪ 320‬ואילך‪.‬‬
‫‪ .41‬ואסתסהאלאתהם פיהא‪ ,‬כך ‪ ٥‬והשווה ר‪:‬‬
‫פ והשווה ר‪ :‬מ(העברות); ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪< .42‬לל שי >‪ ,‬כך פ‬
‫ומאשר מקלים על עצמם בהם; ב ואסתדלאלאתהם פימא‪.‬‬
‫‪ .43‬כתא חרוף אללין‪ ,‬ספרו העיקרי של יהודה חיוג׳‪,‬‬
‫והשווה ר‪ :‬בדבר; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫שהוצא בידי מ׳ יסטרו יחד עם כתאב ז־ואת אלמרנלין (‪M. Jastrow, The Weak and‬‬
‫‪ .Gem(.‬אלמסתלחק‪ ,‬הוא ספר ההשגה‬
‫‪ 897‬ا ‪٨ Hebrew, Leiden‬؛ ‪ ve Verbs‬؛‪ na،‬؛‪44‬‬
‫(עי׳ על שם זה הערת וילנסקי ב־ר עמ׳ י׳׳ט‪ ,‬העי ‪ 7‬וכן ‪disch3‬؛‪Jahrbuch der J،‬‬
‫‪ Literarischen Gesellschaft‬כ״ב‪ , 1931-2 ,‬עמ׳ ‪ , 289‬הע׳) או התוספת‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫ביקורת והשלמה לשני הספרים הנזכרים של חיוג׳; הוצא בידי י׳ ו־ה׳ דירינבורג בתוך‬
‫‪ .puscules et traités d’Aboul-Walid..., Paris©.‬ואשמאילה‪ ,‬בראשית יג‬
‫‪45 1880‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫השמילי» וקולהם שמאל בואו אלמ^ ואן כתבת אלפא בגיר המזה‬
‫וכזיאדתהם <אללאם>מ■ ’‪ 4‬פי שלאנן ושלו‪ 50‬ואלמים פי נמבזה ונמס׳‪5‬‬
‫א ^ י אלוגה אן יכון נבזה ואן כאן קד יחתמל וגהא خ סנדכרה פי גיר‬
‫הדא אלמוצע וכזיאדתהם גיר דלך מן חרוף אלזיאד^ ממא סאביינה‪.‬‬
‫והדא אלמגרי גרת אלערב א ^ א פי לגתהא מן אלחדף ואלזיאדה‪ .‬אמא‬
‫אלחדף פכקו כד וזן ‪ ٩٦١‬ומא אשבה דלך‪ .‬ואמא אלזיאדה פכזיאדתהם ’‪52‬‬
‫אלהמזה פי קולהם שמאל ושאמל לאנה מן שמלת אלריח תשמל כמא*‪5‬‬
‫ענד אלעבדאניין תשמאילו ואשמאילה מן שמאל בעשותוג‪5‬א השימי‬
‫השמילי וכזיאדתהם אליא פי ק؟ פי תצגיר לילה ליילה וכזיאדתהם‬
‫אלמים פי קולהם ללאזרק זרקם וכקולה□ ללדלקאס׳‪ 54‬והי אלתי תכסר‬
‫פיהא‪ 55‬מן א^נוק וסאל לעאבהא דלקםס■‪ 54‬וכזיאדתהם אללאם פי דלך‬
‫ופי קו ^^עבד עבדל‪ .‬ורבמא א ^י אלעבראנייון אלחרף אלגירי מגרי‬
‫אלחרף אלאצלי כאגראהם יא יהודים‪ 5،‬והו זאיד'‪ 5‬פיה לאנה משתק מן‬
‫אודה את ‪٠١١١‬؟ מגרי יא יעץ פי קו מתיהדים«■‪ 59‬כמא קא^‪ ،°‬ויתיעצו ע^‬
‫צפוניך׳‪ ^ ،‬ע לו יא מתיהדים והי זאיד^ לא אצליה פא אלפעל מתל יא‬
‫ויתיעצו לאנה למא כתר אסתעמאלהם ליהודים ואדאדו אן יקתטעו מנה‬
‫פעלא געלו יאה‪ ، 2‬כאלאצלי פקאל^■ “ מתיהדים עלי זנה מתפעלים‬
‫פקאבלו באליא מן מתיהדים א^פא מן מתפעלים ואליא מן מתיהדים הי‬
‫יא יהודה ויא יהוד והאוה המא יא והא על כן עמים יהודון־‪ ،4‬והמא‬
‫זאידתאן ^אן אליא ללאסתקבאל ואלהא הי הא הודה אלפעל אלמאצי‬
‫אלתקיל ואלמסתקבל מן הודה יהודה לתפלה‪ ،5‬ויהודה אלמסמי בה‬
‫נ‪ .‬פכזיאדתהם‪ ,‬ב פכזיאדהם‪.‬‬
‫מ‪< .‬אללאם>‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ב־ב המיני‪.‬‬
‫ע‪ .‬מתיהדים‪ ,‬ב מתיעצים מתיהדים‪.‬‬
‫‪ ...‬דלקם‪ ,‬ב ללד‪/‬רקעא ‪ ...‬ד‪/‬ו־קעם‪.‬‬
‫ס‪ .‬ללדלקא‬
‫פ‪ .‬פקאלו‪ ,‬ב‬
‫‪ .48‬השימי‬
‫‪ .47‬השימי‪ ,‬כך פ ו־ר; ב המיני‪.‬‬
‫ه‪ .4‬וכי תשמאילנ‪ ,‬ישעיה ל כא‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪ < .49‬אלל א ם >‪ ,‬כך ‪ ٥‬והשווה ר‪ :‬הלמד; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫השמילי‪ ,‬יחזקאל כא כא‪.‬‬
‫‪. 52‬פכזיאדתהם‪,‬כךפ?;ב‬
‫‪ . 51‬נמבזה ונמס‪ ,‬שמואל א טו ט‪.‬‬
‫שלאנן ושלו‪ ,‬איוב כאכג‪.‬‬
‫‪. 54‬לל דל ק א‬
‫‪ 53‬א‪ .‬שמאל בעשותו‪ ,‬איוב כג ט‪.‬‬
‫‪ . 53‬כ מ א‪ ,‬פ כ מ א כ אן‪.‬‬
‫פכזיאדהם‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪ ...‬דלקם‪ ,‬כך פל (אך עי׳ ר כא‪ ,‬הע׳ ‪ ) 11‬ופנים ר; ב וכי״י ר ללד‪/‬רקעא ‪ ...‬ד‪/‬רקעם‪.‬‬
‫‪ . 57‬והו זאיד‪,‬פ כנראה‬
‫ه‪. 5‬י הודי ם‪,‬כך גם ר; פ או?“י יהודיהם‪.‬‬
‫פיהא‪ = ,‬פו ה א‪,‬וכךפי‬
‫‪ .59‬מתיהדים‪ ,‬אסתר ח יז; כך פ ו־ר; ב‬
‫‪ .58‬אודה את ייי‪ ,‬בראשית כטלה‪.‬‬
‫והיזאיד^‪.‬‬
‫‪ .61‬ויתיעצו על צפוניך‪ ,‬תהלים פג‬
‫‪ .60‬קאל‪ ,‬פ כנראה קיל‪.‬‬
‫מתיעצים מתיהדים‪.‬‬
‫‪3‬ه‪ .‬פקאלו‪ ,‬כך (כנראה) פ‪ ,‬והשווה ר‪:‬‬
‫‪2‬ه‪ .‬יאה‪ ,‬השווה גם ר‪ :‬היוד שלו; פ א^יא‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪. 65‬יהודהלתפלה‪,‬נחמיהיאיז‪.‬‬
‫‪ . 64‬על כן עמים יהודוך‪ ,‬תהלים מה יח‪.‬‬
‫ואמרו;בפקו‪.‬‬
‫?‪11‬‬
‫‪١١‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫מאכוד מן הדא אלמסתקבל‪ .‬לכנהם אגרו יא אלאסתקבאל פי מתיהדים‬
‫מגרי פא אלפעל ואגרו אלהא אלמזידה אלדאלה עלי אלתקל מגרי עין‬
‫אלפעל ואגרו אלדאל ا מגרי אללאם והי באלחקיקה עין אלפעל ואסקטו‬
‫פא אלפעל אלחקיקי אלדי הו אלואו*׳‪ ،،‬פי יהודה לתפלה ואסקטו א ^ א‬
‫לאמה אלחקיקי‪ .‬והכז־י צנע‪ ، 7‬אצחאב אלמשנה פי לא יתרום ואם תרם‬
‫פאנהם למא כתר אסתעמאלהם לתרומה קדרוה תקדיר הגמולה‪،8‬‬
‫פקאלו תרם ויתרום כמא קיל גמל ויגמול‪< .‬והדא>ק‪ ،9‬כאן מדהבהם פי‬
‫מתריעין ומתחילין ויתריעו ויתחילו פאנהם למא חמלו תרועה מחמל‬
‫הגמולה הזאת ומחמל גבורה וחמלו תחלה מחמל קהלהי•‪ 70‬גדולהי‪7‬‬
‫ושבהוהמא׳*׳‪ 72‬בהמאג‪ 7‬געלו אלתאין מנהמא כאלאצל פקאלו יתריעו‬
‫ויתחילו עלי זנ^ ויקהילו משה ואהרן™ ועלי זנה יגבירו מן ללשוננו‬
‫נגביר‪ 75‬ואמא יופך פכאן מדהבהם פיה אנהם ראוא אבתדאל" אלאלף‬
‫מן הא הפך פצאר אפך ע ^ מתאל אמר וגא מסתקבלה יופך دة ذ א‬
‫מסתקבל אמר יאמר ומסתקבל אכ^ יאכל ואמא כתאבהם איאה בא^ואו‬
‫פכמא כתב כי יוכלות׳‪ 77‬אתיקים‪ 78‬באלואו ע ^ אללפט והו מן אכ^‪.‬‬
‫וה^א משבה בפעל אלעבראנייך׳‪ 79‬פי אתחבר יהושפט‪ 80‬וכל מלבושי‬
‫אגאלתי׳‪ 8‬וגירהמא פי אבדאלהם אלאלף פיהא מן הא‪ .‬פקד טהר אן‬
‫מדהב אצחאב אלמשנה פי תרם ויתרום וגירהמא מו؛להמא הו מדהב‬
‫אלעבראניין פי מתיהדים סוא‪ 82‬ואן מדהבהם פי יופך אעני קלבהם ני‪83‬‬
‫הא הפך אלפא הו מדהב אלעבראניין פי אגאלתי וגירה פמן אחסן א ^ ן‬
‫גיר מלתזם ללעדל ולא‬
‫בהולי‪ 84‬פליחסנה בהולי ואלא פהו‬
‫ר‪ .‬קהלה‪ ,‬ב קהילה‪ ,‬ה־י בין‬
‫ק‪< .‬והדא>‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫צ‪ .‬אלואו‪ ,‬ב ואו‪.‬‬
‫פקו‪.‬‬
‫א‪ .‬אלעבראניין‪ ,‬ב‬
‫ת‪ .‬יוכלו‪ ,‬ב יוכל‪.‬‬
‫ש‪ .‬ושבהוהמא‪ ,‬ב ושבההמא‪.‬‬
‫השיטין‪.‬‬
‫ב‪ .‬קלבהם‪ ,‬ב קלבהא‪.‬‬
‫אלעבראניון‪.‬‬
‫‪8‬ه‪ .‬הגמולה‪,‬‬
‫‪ .67‬צנע‪ ,‬פ פעל‪.‬‬
‫‪ .66‬אלואו‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬הוו; ב ואו‪.‬‬
‫‪< .69‬ו ה^א >‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬וואת;‬
‫ר הגמולה הזאת‪ ,‬שמואל ב יט לז‪.‬‬
‫‪ . 71‬קהלה גדולה‪ ,‬נהמיה ה ז‪.‬‬
‫‪ . 70‬קהלה‪ ,‬ב קהילה‪ ,‬ה־י ביו השיטין‪.‬‬
‫ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ . 73‬בהמא‪ ,‬פ אולי‪:‬‬
‫‪ . 72‬ושבהוהמא‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ודמום; ב ושבההמא‪.‬‬
‫‪ . 7$‬ללשוננו‬
‫‪ . 74‬ויקהילו משה ואהרן‪ ,‬במדבר כ י‪.‬‬
‫בהא (§‪ , 122‬עמ׳ ‪ ,99‬הע׳ ‪.)4‬‬
‫‪ . 7‬יוכלו‪,‬‬
‫‪ . 76‬אבתדאל‪ ,‬פ אבדאל‪ ,‬והשווה ר‪ :‬להמיר‪.‬‬
‫נגביר‪ ,‬תהלים יב ה‪.‬‬
‫‪ . 79‬אלעבראניין‪ ,‬כך‬
‫‪ . 78‬כי יוכלו אתיקים‪ ,‬יחזקאל מב ה‪.‬‬
‫כך פ‪ ,‬ר; ב יוכל‪.‬‬
‫‪.٠١‬‬
‫‪ .80‬אתחבר יהושפט‪ ,‬דברי הימי□ ב כ לה‪.‬‬
‫כנר א ה פ؛ ב אל ע בר אניון( §‪127‬ג)‪.‬‬
‫‪ . 83‬ק ל ב ה ^ ‪ ,‬כ ך‬
‫‪ .82‬סוא = סו א׳‪.‬‬
‫וכל מלבושי אגאלתי‪ ,‬ישעיה סג ג‪.‬‬
‫‪. 84‬בהולי‪ 11§,‬א‪■715‬‬
‫כנראהפ؛בקלבהא‪.‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫‪3‬‬
‫מסתשער‪ 85‬ללחק פאנהם מסתדלון בהם מתקילון‪ 8،‬פעלהם מתקפוף׳‪87‬‬
‫א^ארהם קולא ופעלא‪ .‬וליס במסתנכר אן יכון אפך מגאנסא ללפט‬
‫אלערבי אעני ק؛ אפכת א ^ ^ ל ען אלאמר בם^נ< קלבתה ענה ויסמון‬
‫אלריאח אלמתפכאת‪ 88‬לאנהא תקלב‪ .‬וקד וגדת מ^ל הדה אלמגאזאת‬
‫פי לגה‪ 89‬אלעדב ודאך אנהם יעתקדון אן אשתקאק מכאןד■‪ 90‬אנמא הו‬
‫מן כאן יכון ואן וזנה מפעל לאן אצלה אן יכון מכון פאסכנו א ^ או‬
‫אסתתקאלא לחרכתהא וחרכו אלכאף באלפתח פאנקלבת אלואו אלפא‬
‫לאנפתאח מא קבלהא מע סכונהא לכנהם קד אגרוה מ ^י פעאל מפתוח‬
‫אלפאה׳ ‪ 9,‬פגעלו מימה כאלאצלי לכ^ד^ ا אלאסתעמאל פקאלו מכאן‬
‫ואמכנה עלי מתאל פעאל ואפעלה וקא^ו א ^ א תמכנת פי אלמכאן‬
‫פאגרוה מגדי תפעלת והו פי אלאצל תמפעלת לאן אצלה תמכונת פי‬
‫מוצע תכונת מתל קו תמדרעת פי מוצע תדרעת וקו תמסכנת פי מוצע‬
‫תסכנת לאנה משתק מן אלסכון‪ .‬ומתל קו א ^ א תוב ממרגל מכאן מ ^ ל‬
‫<יעני>יי ״ עלי צנאע^ אלמרגל ^אן אלמראגל ענדהם ^יאב פי צרב‬
‫אלושי‪ 93‬וכאן אלקיאס אן יקאל מרגל לאן וזן מרגל מפעל וקר׳‪ 94‬ממרגל‬
‫אנמא הו ממפעל עלי זנה מדחרג א^א אן מדחרגא מפעלל ו ממ^ל‬
‫ממפעל פאנזלו אלמים אלתאניה מן ממרגל והי מזידה ממלה אלדא^ מן‬
‫מדחרג והי אצל פאכרגו ממפע‪$‬א ואצלה מפעל מכת מפעלל והז־א הו‬
‫אלקיאס <פי>ח׳‪ 95‬תמסכנת ותמדרעת‪ .‬ולו אנהם גמעו מכאנא ע ^ חקה‬
‫וואגבה לקאלו ^כאןן לאן וזן מכאך׳‪ 9،‬כמא קלת עלי אצל‪ 97‬מפעל‬
‫מפעל אנמא הו מפאעל לכנהם א^ו ה מגרי ^ א ל ואקדלה‪ .‬וה^א הו‬
‫א ^ א מגאז קול אלעבראנייך־‪ 98‬נודרין לחרמין ולהורגין ולמוכסין ” פי‬
‫ג‪.‬‬
‫מת؟^ון‪ ,‬ב־ב נראה כאילו כתוב‪:‬‬
‫ד‪ .‬אשתקאק מבאן‪ ,‬ב־ב נרשם מבאן‬
‫מתקפין‪.‬‬
‫אשתקאק‪ ,‬והסדר נהפך ע׳׳י רישום ב על מכאן ו־א על אשתקאק‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫<י ענ י >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫מכאון‪.‬‬
‫ז‪ .‬וק‪ ,1‬ב כקו‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ה‪ .‬א ל פ א‪ ,‬ב א ^ א‪.‬‬
‫< פי >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ه‪ .‬מ כ אן‪ ,‬ב‬
‫י‪ .‬אלעבראניין‪ ,‬ב כנראה אלעבראניון‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪ .85‬מסתשער‪ ,‬מרגיש ב‪ ,‬ע׳׳ע דוזי (ומצוי בערבית ספרותית מודרנית)‪.‬‬
‫‪ .8 /‬מתקפון‪ ,‬ב־ב נראה כאילו כתוב‪ :‬מתקפין;‬
‫מתקילון‪ ,‬מחקים‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫‪ .89‬س‪ ,‬פ כנראה לסאן‪.‬‬
‫‪ .88‬אלמתפכאת‪.92 § ,‬‬
‫פ מקתפון‪.‬‬
‫אשתקאק מכאן‪ ,‬ב־ב נרשם מכאן אשתקאק‪ ,‬והסדר נהפך ע׳׳י רישום ב על מכאן‬
‫‪< .92‬יעני >‪,‬‬
‫‪ .91‬אלפא‪ ,‬כך פ‪ ,‬השווה ר‪ :‬הפא; ב אלתא‪.‬‬
‫ו־א על אשתקאק‪.‬‬
‫‪ .94‬וקו‪ ,‬כך‬
‫‪ .93‬אלושי‪ ,‬פ מן אלושי‪.‬‬
‫כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬כלומר; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪< .95‬פי>‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ב(תמסכנת);‬
‫כנראה ‪ ,٥‬והשווה ר‪ :‬ואמרם; ב כק؟‪.‬‬
‫‪ .97‬אצל‪ ,‬פ כנראה אלאצל‪ ,‬והשווה ר‪:‬‬
‫‪ .96‬מכאן‪ ,‬כך פ ו־ר; ב מכאון‪.‬‬
‫ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .99‬נודרין לחרמין‬
‫‪ .98‬אלעבראניין‪ ,‬כך כנראה פ; ב כנראה אלעבראניון‪.‬‬
‫העקר‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪14‬‬
‫אסם אלפאעלין מן מכס א^ שבהו מבס ’ בקול אלכתאב מביאים דאג‬
‫וכל מכד؛ ואן כאן מא ימתנע ^אז=י* כון אלמים פי מכס אצלא‪ .‬ואן‬
‫כאף מן מעני תכסו על השה؛ וליס‪ ،‬יכון חיניד מן אצלה‪ .‬ומא מן שי‬
‫יתכלמון בה עלי גיר קיאס' מא יגד‪ 8‬פי אלכת^ אלא והם‪ 9‬יחאולון בה‬
‫^הא‪ .‬ואמא ي מדיח ומליה פאנמא אראדו בה תעדיל א^^פ^ו ותזוזה‬
‫ותסויתה לאן מן עאד^ אלעבראניין פעל מתל ^לך כק؛ את מוצאך ואת‬
‫מובאך״׳ ומוצאיו ומובאיו״ פחמלוא מובא והו אלמע^ל ” אלעין מחמל‬
‫מוצא והו מעתל א^פא תזויגא ללכלאם ואצל מובא מבוא‪ .‬וכקולהם‬
‫א ^ א ص והגו מלבגי פחמלו הגו והו מצדר פעל כפיף מעתל אל^אם אד‬
‫הו מן והגיתי בכל פעלך" מחמל הרו והו מצדר פעל תקיל מעתל אלפא‬
‫ואללאם אד הו מ^נל ולהודות את בני יש‪5‬׳ וקד תפעל אלערב מתל ה^א‬
‫כקול א‪5‬י לאתיה באלעשאיא ובאלגדאיא פקאלו באלגדאיאי'‪’،‬‬
‫אתבאעא ללפט אלעשאיא״ וליס עלי חקה וואגבה וכגמע בעצהם בין‬
‫ב‪ .‬גואז‪ ,‬ב‬
‫^ז‪.‬‬
‫ל‪ .‬פקאלו באלגדאיא‪ ,‬ב־ב נראה באילו הנוסח‪ :‬פקאל ובאלגדאיא‪.‬‬
‫ולהורגין ולמובסין‪ ,‬נדרים מג פד‪ ,‬ולפנינו להרגין ולחרמין‪ :‬והשווה גם ש׳ ליברמן — ‪١.‬׳‬
‫‪ . ١‬מכס‪ ,‬במדבר לא‪,‬‬
‫קוטשר‪ ,‬לשוננו כ״ז — כ״ח‪ ,‬תשכ׳׳ג‪-‬תעוכ׳יד‪ ,‬עמ׳ ‪. 39-34‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ . 3‬גואז‪ ,‬כך פ; ב גאיז‪.‬‬
‫‪ .2‬מביאים דאג וכל מכר‪ ,‬נחמיה יג טז‪.‬‬
‫למשל כח‪.‬‬
‫‪ .5‬תכסו על השה‪ ,‬שמות יב‬
‫ואן כאן‪ ,‬משפט תנאי‪ ,‬שלא כמו ב־ר ("ושיהיה")‪.‬‬
‫‪ . 7‬קיאס‪,‬‬
‫ه‪ .‬וליס‪ 307§ ,‬א; וזה הטעה כנראה את אבן תיבון(עי׳ לעיל‪ ,‬הע׳ ‪.)4‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ .9‬ומא מן שי יתכלמון בה‪...‬‬
‫‪ .8‬יגד‪ 100§ ,‬؛ פ כ נ ר א ה יוגד‪.‬‬
‫נסמך אל משפט מא‪...‬‬
‫אלא והם‪ ,‬קטע זה קשה‪ .‬לדעת וילנסקי לא ירד אבן תיבון לסוף דעתו של המחבר‪ ,‬עי׳‬
‫הערת וילנסקי ר‪ ,‬עמ׳ תקפ׳׳ד לעמ׳ כ״ג‪ . ١١ ,‬אולם תפישתו של וילנסקי‪ ,‬שהמחבר מדבר‬
‫על זרויות שבמשנה‪ ,‬אינה נדאית‪ .‬וכבד שאל וילנסקי בעצמו‪ ,‬מדוע מדובר בזרויות‬
‫שבמשנה דווקא‪ ,‬ולא באילו שבמקרא‪ .‬אך יתרה מזו‪ :‬אין להבין‪ ,‬מדוע מנסים בני דורו‬
‫של אבן ג׳נאח להסביר את זרויות המשנה‪ ,‬והרי הוא האשימם‪ ,‬שהם מזלזלים בלשון‬
‫המשנה‪ .‬ושמא הכוונה‪ ,‬שהם אמנם מזלזלים בלשון המשנה‪ ,‬אבל כשהם עצמם כותבים‬
‫עברית ומשתמשים בצורה חריגה‪ ,‬אז מתרצים את זאת בכל האופנים האפשריים‪< ,‬؛ולא‬
‫‪ . ١٠‬את מוצאך‬
‫כמנהגם כלפי לשון המשנה‪ .‬ושמא לכך התכוון אבן תיבון בתרגומו‪.‬‬
‫‪ 2‬ו ‪ .‬אלמעתל‪,‬‬
‫‪ . ١١‬ומוצאיו ומובאיו‪ ,‬יחזקאל מג יא‪.‬‬
‫ואת מובאך‪ ,‬שמואל ב ג כה‪.‬‬
‫פ כנראה מעתל; ר עלול (העין) מעיד לכאורה על הנוסח אלמעתל‪ ,‬שהרי סמיכות מדומה‬
‫‪ 4‬ו ‪ .‬והגיתי בכל פעלך‪ ,‬תהלים עז‬
‫‪ 3‬ן ‪ .‬הרו והגו מלב‪ ,‬ישעיה נט יג‪.‬‬
‫לפנינו‪.‬‬
‫‪ 6‬ا ‪ .‬פקאלו באלגדאיא‪ ,‬ב־ב נראה‬
‫‪ 5‬ו ‪ .‬ולהורות את בני ישראל‪ ,‬ויקרא י יא‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫‪ 7‬ו ‪ .‬באלגדאיא‬
‫כאילו הנוסח‪ :‬פקאל ובאלגדאיא‪ ,‬ר״ל אמר (האומר)‪ :‬ובאלגדאיא‪.‬‬
‫אתבאעא ללפ<؛ו אלעשאיא‪ ,‬אמנם יש הגוזרים גדאיא ه־ثآ؟حم ותהיה אז גזירתו רגילה‪.‬‬
‫אולם העובדה‪ ,‬כי ריבוי זה מצוי דווקא אחרי עשאיא‪ ,‬מחזקת את הדעה המקובלת‪,‬‬
‫שהיא גם דעתו של אבן ג׳נאח‪ ,‬כי פעל כאן היקש; וע״ע ליין‪ ,‬וכן ריט‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ ‪ , 222‬הע׳‬
‫כתאב אללמע‬
‫‪15‬‬
‫מאזוראת‪8‬׳ והו מן אלוזר ا ובין מאגוראת‪90‬׳ תזויגא ללכלאם ואנמא כאן‬
‫חק אלכלאם אן יכון מהוראת פאריז־‪1‬׳‪ 20‬בה תזויג אללפט כמא אריד‬
‫דלך בקו אלגדאיא תמלא עלי לפט אלעשאיא‪ .‬פקול אצחאב אלמשנה‬
‫א^א מליח אנמא הו מחמול עלי מדיח למאסי׳‪ 2‬דכרנאה מן מדהב‬
‫אצחאב אללגאת פי תעדיל אלכלאם ^א גלט‪ 22‬ככן יטו מן לא יחסן‬
‫תנקיח א^כ^אם ואצלה ממליח פחז־ף מים אלאצל תזויגא ללכלאבו‪ .‬פלו‬
‫אן הולי" אלקום יעלמון מן מגאזאת אללגאת ואסתעמאלאתהא מא‬
‫עלמנאה למא אנכרו‪ 24‬למא גוזנאה‪ .‬ולגהל כ^יר מן אלנאס ממן ^א‬
‫יטלע עלי‪ 25‬עלם לסאן אלערב במא יגוזונה פי לגתהם מן אלמגאזאת‬
‫ואלאסתעאראת ו ^ ע אלשי פי גיר מוצעה וגיר ד־לך כו؛יר מן‬
‫אסתעמאלהם‪ 2،‬ממא יסתעמל אלעבראניון פי לסאנהם מתל דלךעי‪27‬‬
‫א ^ א תראוי ענד מא אביין אסתעמאלא מא מן אסתעמאלאת‬
‫אלעבראניין כתיר‪ 28‬מא אקול וקד צנעת אלערב מתל דלך פי קולהם כ^י‬
‫וכ^י לארי אלאגמאר ז־לך פ^א יסתוחשון ” ממא אסתגאזה‪1‬؛׳‪30‬‬
‫אלעבראניון‪ .‬ולסת אקול אן כ^ מאציזג ^‪ ٦١١‬אסתעמאלה יגוז פיה‬
‫אלחדף ולא אן אלזיאדה גאיזה פי כל מכאן ולאקי‪2‬ג אזעם אן פי כ^‬
‫כלאם יגוז אסתעמאל מתל ה^־א אלתזויג ואלתעדיל אנמא דלך מרדוד‬
‫א ^ אלעבראניין ומוקוף ע ^ אסתעמאלהם פאנהץ חית נהצו וקף חי^‬
‫מ‪ .‬מאגוראת‪ ,‬כ מאזוראת‪.‬‬
‫דלר‪ ,‬ב ומתל דלך‪.‬‬
‫ב אלא‪.‬‬
‫נ‪ .‬פאריד‪ ,‬ב פאזיד‪.‬‬
‫ס‪ .‬למא‪ ,‬ב־ב הוכפלה למא‪.‬‬
‫ע‪ .‬מתל‬
‫צ‪ .‬כל מא‪ ,‬ב כלמא‪.‬‬
‫ק‪ .‬ולא‪,‬‬
‫פ‪ .‬א ס ^ אז ה‪ ,‬ב כנראה מ ס ^ או ה‪.‬‬
‫‪ . 18‬מאזוראת‪ ,‬אבן ג׳נאח רומז לחדית׳‪ :‬ארגען מאזוראת גיר מאגוראת "שובנה‬
‫*‪.‬‬
‫מלאות עוון ללא שכר"‪ ,‬עי׳ הערת וילנסקי ר כ׳׳ג‪ ,‬הע׳ ‪ 9‬בשם ש׳ מונק‪ ,‬והכוונה ב־בעץ‬
‫הוא אפוא למוחמר‪ .‬והביא חרית׳ זה כדוגמה להיקש גם אבו מוחמר אלחרירי‪ ,‬עי׳ ‪H .‬‬
‫‪ Thorhecke, Al-Harîrî's Durrat-al-gawwâs, Leipzig 1871,‬עמ ׳ ‪ ,52‬שו׳ ‪ ; ١‬ועי' מקומות‬
‫נוספים במילונו של נלדקה בערכו‪ — .‬בניגוד להערת וילנטקי שם (ועי׳ גם תשכ׳׳ד‪ ,‬טור‬
‫ב'‪ ,‬שורה ‪ ,) ١‬גמע בין פירושו כאן ״לצרף יחד" ולא ׳׳לגזור את צורת הרבים"‪ ,‬ועי׳ עמ׳‬
‫‪ . 19‬מאגוראת‪ ,‬כך (כנראה) פ‬
‫תשכ׳׳ר‪ ,‬הע׳ ‪( 59‬קרא שם‪ :‬קנז‪ ,‬ה׳ ‪ - 3‬במקום הי ‪.)2‬‬
‫‪ . 21‬למא‪,‬‬
‫‪ . 20‬פאריז־‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ורצו; ב פאזיר‪.‬‬
‫ו־ר; ב מאזוראת‪.‬‬
‫‪ . 22‬גלט‪ ,218§ ,‬ומשמש‬
‫השווה ר‪ :‬בעבור מה ש‪ ;...‬פ כנראה כמא‪ .‬ב־ב הוכפלה למא‪.‬‬
‫‪ . 23‬הולי‪ ,‬פ הולאי(§‪ ,51‬עמ׳ ‪3‬ه‪ ,‬הע׳‬
‫כתיאור סיבה; אך אפשר להבינו גם כנשוא שמ‪.‬‬
‫ه‪ . 2‬אסתעמאלהם‪ ,‬פ‬
‫‪ .25‬יטלע עלי‪ ,‬פ יטאלע‪.‬‬
‫‪ .24‬אנכרו‪ ,‬פ נבז־ו‪.‬‬
‫‪.)43‬‬
‫‪ . 27‬מתל ^לך‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬כמוהו; ב‬
‫אסתעמאלאתהם‪ ,‬והשווה אולי ר מנהגיהם‪.‬‬
‫‪ .30‬א ס ^ אז ה‪,‬‬
‫‪ .29‬יסתוחשון‪. 175§ ,‬‬
‫‪ . 28‬כתיר‪ ,‬פ כנראה כתירא‪.‬‬
‫ומתל דלך‪.‬‬
‫‪ .31‬כל מא‪ ,‬ב כלמא‬
‫השווה ר‪ :‬שהכשירוהו; ב כנראה מסתגאזה‪ ,‬פ תסתגיזה‪.‬‬
‫‪ .32‬ולא‪ ,‬כך כנראה ‪ ,٥‬והשווה ‪" ٦‬ו ל א"; ב אלא‪.‬‬
‫(§‪.)46‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫וקפו פאנא ופקך אללה תארך הולי‪ 33‬יהדון ב^להם ועדמהם אלאדב‬
‫ומקבל עלי מא ינתפע בה בחול אללה‪ .‬ומא תכפי ען אתר מן אהל‬
‫אלעלם שדה מא ילחקני פי תאליף הדא אלכתא מן אלתעב ^‪ !٩٦۶١‬מא‬
‫ידרכני פיה מן אלנצב פליעלם מן כאנת הדה צפתה אני ^א אתי דלך‬
‫פכרא ולא אקצד בה דכרא ב^ אנמא גרצי פיה אלאזדלאף אלי אללה‬
‫ואלתקרב מן תואבה במא אפיד מן מעאניה מן גהלהא ואטלע מן מגאזיה‬
‫^‪ ١‬נכרהא ו א ^ א ” פליכוף‪ 3‬עדה לי לזמאן אלשיכוכה אלתי קר אשרפנא‬
‫עליהא ובאן יס^יהא אפלאטון א ة אלנסיאף‪ 3‬ואכ^ר מן ינתפע בעלמנא‬
‫הז־א מנפעה כאמלה מן אטרח ען נפסה אלמלאל^ ואזאח ענהא‬
‫אלסאמה ובאן אר^ א אר^א מ ה ^ א פטנא נחרירא ובאן פי טביעתה‬
‫ותאדיבה אלאול אפצל מן כתיר מן אלנאס פאני אנא לם אצל אלי הדא‬
‫אלעלם א^א ا בדווב אלבחת ואלנטר ובאלענאיה אלמתצלה לילי ונהארי‬
‫ובעשק באן ידאכלני לה פכאני באן יוחי א^؟ וחיא‪ .‬וקד גמע אכתר אצול‬
‫ואשת^ת לה‬
‫אללגה קבלי כתיר מן אלנאס ממן סמת א ^ א^ע^‪£‬‬
‫טלבתה ןבל מחמוד עלי אגתהאדה משבור ע^י סעיה ואן באן גמיעהם‬
‫חאדו פי דלך ען טריק אלקצד האגו פיה ען סביל אלרשד בוצעהם אב^ר‬
‫אלאצול עלי גיר בנההא ואנזאלהם איאהא פי גיר מנאזלהא ודלך אנהם‬
‫געלו כתירא מן אלחרוף אלאצליה מן גיר אלאצל חתי לקד געלו‬
‫אלאעתמאד פי כתיר מן אלאצול עלי חרף ואחד וגעלו גיר ז־לך אלחרף‬
‫אלאצל פי נטה‬
‫מן חרופה זו א^ בדמיה לה‪ .‬מתאל דלך אנהם‬
‫אלטא וחדה וגעלו אלנון ואלהא <זאידין>י•‪ 37‬פיה למא ראוהמא‬
‫יסקטאן פי ויט ידו‪8‬ב א^ תט באף ‪ 3,‬וגירהמא ולם ידרו אן על^‬
‫סקוטהמא אלאסתכפאף ודלך לבתרה אסתעמאלהם הדא אלאצל וב^^ך‬
‫צנעו פי הזה פאנהם אעתמדו פיה עלי אלזאי וחדה ולם יחפלו באלחדף‬
‫אלמנדגם פיה ולא באלהא והכדי צנעו אי؛^א פי הכה פאנהם אעתמדו‬
‫מנה עלי אלכאף וחדה ולם יעתדו באלנון אלז־י פי והפשתה והשעורה‬
‫נכתה‪ 40‬ופי והחטה והכסמת לא נכדי*־ ובאלהא וכ^לך געלו אלאצל פי‬
‫ר‪< .‬ז אי דין >‪ ,‬ב ־ ב לי ת א‪.‬‬
‫‪ . 35‬פליכון‪ 02§ ,‬ז א‪.‬‬
‫‪ .34‬ואיצא פ‪§ ,‬ו ‪ 32‬א‪.‬‬
‫‪ . 33‬הולי‪ ,‬פ כנראה הולא‪.‬‬
‫ר כ׳ ^‪ ,‬הע׳ ‪.٠‬‬
‫יסמיהא א פ ^ ו ן א□ אלנסיאן‪ ,‬השווה ‪,٣ ٦ ^ ٧‬‬
‫‪ .38‬ויט ידו‪ ,‬ישעיה ה כה‪.‬‬
‫<זאידיו>‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬נוספות; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .40‬והפשתה והשעורה נכתה‪ ,‬שמות ט לא‪.‬‬
‫א^ תט באף‪ ,‬תהלים כז ט‪.‬‬
‫והחטה והכסמת לא נכו‪ ,‬שם לב‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪. 39‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪7‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫סבב אלסין ואחד אלמתלין פקט ולם יעתדו באלמ^ל אלתאני לסקוטה‬
‫פי יסוב אותו‪ 42‬וגירה ואמתתלו ח^א אלפעל פי גמיע אלאפעאל ז־ואת‬
‫אלמתלין‪ .‬וקד אקאם אבו זכריא‪ 43‬אלבראהיףי'‪ 44‬עלי גלטהם פי הז־א‬
‫ופי מתלה‪ 45‬מן אלאפעא^ אלמעתלה ואלאפעא^ דואת אלמ^לין‪ .‬ואמא‬
‫מא באן מן אלאפעאל אלסאלמ^ מתל נדר ונתן ומא אשבה ז־לך ממא‬
‫פאוה נון פאנהם ذص אלפאאת מנהא מן גיר אלאצל לסקוטהא פי בע<؟‬
‫תצאריפהא או לאנדגאמהא במא צנעו פי נטה‪ .‬והב^י צנעו א ^ א פי לקח‬
‫לסקוט אללאם מן קח נא מפיו תורה‪ 4،‬קחנו ובואה‪ 47‬קחו לבם®‪ 4‬ומא‬
‫אשבה דלו־ ולאנדגאמה פי יקח ואמא נון נתן פלסקוטה מן תן ל< הנפש‪49‬‬
‫תנה את נשי ואת ילדי״‪ 5‬תנו נא אותה ^‪ ١‬לאשהי‪ 5‬ומא אשבה דלו־‬
‫ולאנדגאמה פי ا יתן‪ .‬ואמא נון נדר פלאנדגאמה פי וידר יעק‪ 52‬ואמא נון‬
‫נפל פלאנדגאמה פי יפול‪ .‬הכדי צנעו פי אכתר א^אפעא^ אלמחדופה‬
‫אלפאאת או אללאמאת כלהם גרו פיהא הדא אלמגרי ונחו נחו הז־א‬
‫אלממית'‪ 53‬א^א אבוא■‪ 54‬זבריא יחיי בן דאוד רחמה אללה פאנה אול מן‬
‫נהג ‪ ١٥‬דלו־ טריק אלצואב וסלך פיה סביל אלחק פמיז אלאצלי מן‬
‫א^^אחק פי אלאפעאל אלתי עני ^מעהא פי בתאביה אעני פי בתאב‬
‫אלאפעאל דואת חרוף אללין ופי בתאב אלאפעאל דואת אלמתלין אלא‬
‫אנה והם פי קליל מן דלו־ קד שבכנאה עליה‪ 55‬פי בתאבנא פי‬
‫אלמסתלחק פי א^אפעא^ ז־ואת חרוף אללין ואלאפעאל דואת א^מ^^ין‬
‫ע ^ מא תבת פי כתאביה‪ .5،‬ואמא אלאפעאל אלסאלמה מן אללין ומן‬
‫אלתקא אלמתלין וחרוף אלמעאני‪ 57‬פלם י^בר אבו זכריא שיא מן ד־לך‬
‫ולא תערץ לה פראינא נחן גמע דלו־ כלה פי כתאבנא הדא אעני‬
‫א^אפעאל <אלסאלמה ואלאפעאל>בי®‪ 5‬אלמעתלה ודואת אלמו^ליו‬
‫ש‪ .‬אלבראהיו‪ ,‬ב אלברהאן‪.‬‬
‫ת‪ .‬אלמגזי‪ ,‬ב מגזי‪.‬‬
‫א‪ .‬אבו‪ ,‬ב אבי‪.‬‬
‫ב‪< .‬אלסאלמה‬
‫‪ .43‬אבו זכריא‪ ,‬כך מכנה אבו ג׳נאח את ‪٦‬׳‬
‫‪ .42‬יסוב אותו‪ ,‬מלכים א ז دد‪.‬‬
‫‪ .45‬ופי‬
‫‪ .44‬אלבראהין‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬המופתים‪ ,‬ב אלברהאן‪.‬‬
‫יהודה חיונ׳‪.‬‬
‫‪ .47‬קחנו ובואה‪ ,‬שמואל א‬
‫‪ .46‬קח נא מפיו תורה‪ ,‬איוב כב כב‪.‬‬
‫מתלה‪ ,‬פ ומתלה‪.‬‬
‫‪ .49‬תן לי הנפש‪ ,‬בראשית יד‬
‫‪ .48‬קחו לכם‪ ,‬כגון בראשית מה יט‪.‬‬
‫כ כ א‪.‬‬
‫‪ . 51‬תנו נא אותה לו לאשה‪,‬‬
‫‪ . 50‬תנה את נשי ואת ילדי‪ ,‬בראשית ל כו‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫‪ . 53‬אלמגזי‪ ,‬ר ” ל המטרה‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪ .52‬וידר יעק‪ ,‬בראשית כח כ‪.‬‬
‫בראשית כח כ‪.‬‬
‫ء‪ . 5‬שככנאה עליה‪ ,‬ר׳׳ל‬
‫‪ .54‬אבו‪ ,‬כך אולי פ; ב אבי (§‪7‬ד ‪ 2‬אי‪.)1‬‬
‫דוזי; ב ‪.١^ ٠‬‬
‫‪ . 56‬אלמסתלחק ‪ ...‬פי כתאביה‪ ,‬לדעת‬
‫ביקרנו על זה אותו‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .57‬וחרוף אלמעאני‪ ,‬הכוונה‬
‫מונק זה שמו המלא ^ ל ס׳ ההשגות‪ ,‬עי׳ ר כ׳׳ו‪ ,‬הע׳ ‪.4‬‬
‫‪ < . 58‬אל ס אל מ^ ואלאפעאל>‪ ,‬כך פ‪,‬‬
‫למלות‪ ,‬עי׳ הערת וילנסקי ר כ׳׳ו‪ ,‬הע׳ ‪.6‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪16‬‬
‫וחרוף אלמעאני‪ .‬וראינא אן נודעה אי؛^א מן אלאסמא גיר אלמשתקה‬
‫ממא לא אפעאל להא מא באן מתעלקא בה תפסיד מפיד מתל אסמא‬
‫א^אביאל ואלאוזאן ואלאטיאר ו א^ א^ א ד ומא אשבה דלך ממא‬
‫אסתכרגת תפסירה מן כתב אלעלמא ואלרוסא אלמו^וק בנקלהם ברב‬
‫סעדיה ורב <؛ורירא ורב האיי ורב שמואל בן חפני ראס אלמתיבה וחפץ‬
‫ראש כלהג׳‪ 59‬וגידהם מן אצחאב אלתפאסיר ואלגאונים רצי אללה ענהם‬
‫אגמעין חתי יכון כתאבנא‪ ،0‬כתיר אלגנא קליל אלענא גאמעא לאכ^ר‬
‫אצול אללגה אלמ^וד^ פי אלמקרא א^א מא מנע מנה אלנסיאן אלמוכל‬
‫באלאנסאן או חאל דונה שגל אלבאלי■׳‪ ،‬אלא אן א^־י דברה אבו זכדיא‬
‫פי כתאביה ואלדי ^בדנאה נחן פי אלמסתלחק מן אלאצול פאנא לא נעני‬
‫באסתקצי‪ ،2‬אקסאמה ולא בתעדיד גמיע תצאריפה פי כתאבנא ה^א ב^‬
‫אנמא נשיר אליה ובנבה עליה פקט לילתמסה אלטאלב מן מטאנה‪، 3‬‬
‫ויאכדה אלבאח^ ענה מן מבאנה‪ .‬פע^נא דלך לוגוה מנהא אלרגבה פי‬
‫אלאכתצאר עלי קדר אלאמכאן ואלחרץ ע ^ תרך אלתטויל אלממל‬
‫ל^קארי ומנהא אני ^ו פעלת דלך למא זדת פי אב^רה עלי מא אתי בה‬
‫אבו זבריא ועלי מא אתית בה פיה שיא פבנת אכון נ א ^ א ا לכלאמה‬
‫ובלאמי ומכררא לכתאביה וכתאבי פאטלבן נפסי ואמל אלנאטרין ואתעב‬
‫אלטאלבין בתבריר אשיא קר בינת ורבוב אסאליב קר נהגת‪ .‬ומנהא אלא‬
‫אטוי חסן מא אכתרעה א ^ ^ ^ ואלא אסתרה‪ ،4-‬פצל מא אבתדעה וגריב‬
‫מא אבתדאה מן ה^א א^^^מ אעני ע^מ אלתצריף פאנה לם יסבקה‬
‫אליה סאבק ולא אגרי אליה מגך ולא כטר בבאל ו א ^ ולא הגס פי נפס‬
‫מולף קבלה עלי מא דברת ענה פי אלמסתלחק ולא אטמס נורה‬
‫פאטלמה ואבכסה חקה‪ .‬פלגמיע מא ז־כרתה מן הדא לא סימא להדא‬
‫אלוגה אלאכיר פאנה אקבחהא ו א ס מ^ א וכבת ען؛‪ ،‬אסתיפא ^ ע פרוע‬
‫תלך אלאצול פי כתאבי הדא‪< .‬ואנא לדלך מרשד מן טאלע בתאבי‬
‫אלי> ’־‪ ،،‬אלא יכלי נפסה ‪ ٦٠‬ק ר א א^‪ ،‬בתאבי אבי זכריא רחמה אללה‬
‫ג‪ .‬כלה‪ ,‬ב כ^א‪.‬‬
‫ואלאפעאל>‪ ,‬ב־ב ליתא בגלל ™ומות‪.‬‬
‫ו‪< .‬ואנא ‪ ...‬אלי>‪ ,‬ב־בליתא‪.‬‬
‫ה‪ .‬ואלא אסתר‪ ,‬ב ואלאסראר‪.‬‬
‫‪ .٦‬אלבאל‪ ,‬ב אלחאל‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪ . 59‬כלה‪ ,‬כך (כנראה) פ ו־ר; ב כלא‪.‬‬
‫והשווה ‪ : ٦‬השלמים והפעלים; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .61‬אלבא^‪ ,‬כך^כנראה פ; ב‬
‫כתאבנא‪ ,‬כך גם ר‪ :‬ספרנו; ‪ ٥‬כתאבנא ה^א‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪ .63‬מטאנה‪ ,‬ר״ל מקורותיו‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .62‬באסתקצי‪§ ,‬וו א‪5‬׳ן‪.‬‬
‫אלתאל‪.‬‬
‫‪ .65‬וכבת ען‪ ,‬ר״ל‬
‫ואלא אסתר‪ ,‬כך פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ושלא אסתיר; ב ואלאסראר‪.‬‬
‫‪ . 67‬קר א א^‪ 11§ ,‬ה‪.3‬‬
‫‪< .66‬ואנא ‪ ...‬אלי>‪ ,‬כך פ; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫נמנעתי מן‪.‬‬
‫כתאב אללמע‬
‫‪19‬‬
‫אעני כתא חרוף אללין וכתאב דואת אלמתלין ולא׳■‪ ،8‬ידע קראה מא‬
‫תק^ם לי אנא ‪ ١٥‬הדא א ל ^ מן אלכתב אעני כתא אלמסתלחק ורסאלה‬
‫אלתנביה ובת^ אלתקריב ואלתסהיל וכתא אלתסויה וכתאב‬
‫אלתשויר‪ .،9‬פאן פי הד א אלכתא אעני כתא אלתשויר ^ א לנא פיה שרח‬
‫כתיר למעאני כתאבי אבי זכריא ומעאני כת* אלמסתלחק ואנדרגת לנא‬
‫פיה א ^ א קואנין כתירה ‪ ١٠‬קואנין א ^ ל ^ ופואיד גמהי׳׳‪ ٦٠ 70‬עלם‬
‫אלנחו אלעבראני א ^ י ^א יסתגני א^נא^ר פי עלם אללגה ענה‪ .‬ופיה‬
‫א ^ א אחתגאגאת כתירה ובראהין עטימה ודלאיל עמימה עלי אצול‬
‫א ל ^ ותצאריפהא ותעלילאתהא טהר מנהא שרף הדא א^ע^ם ^לאל^‬
‫קדרה ואסתבאן פיהא ארתפאע מכאן מן יחסנה ואנתטאט מוצע מן‬
‫תק^ם פיה בגיר תמייז ודון מערפה‪ .‬פבגמיע מא דכרתה יתם אלוקוף‬
‫עלי ע^ם לגה כתאב אללה עז וגל‪ .‬ומן ראי תפצילנא לאבי זכריא פי הדא‬
‫אלפן מע וזדתאן עהדה עלי מן תקדם ’‪ 7‬ובעד עהדה מן אלמולפין פלא‬
‫ינטבנא פי דלך אלי אלגלו ואלתשייע" פיה פיטלמנא ויבכסנא מא‬
‫נסתשערה מן א^תק ונסתנבטה מן אלעדל‪ .‬פאנהט■‪ 73‬מן טריק מא יוגבה‬
‫אלעדל אחמד טריקא ואתסן מדהבא פי הדא אלעלם מן גמיע מן‬
‫תקדמה וליס לקדם אלעהד יפצל אלקאיל ולא לחדתאן אלעהד‪,‬׳‪ 74‬ا‬
‫אלמציב לכןיעטי כל‪ 75‬מא יסתה^ מע אן ברהאן אבי זכדיא עלי‬
‫ז‪.‬ו ^ א‪ ,‬בו א ל א‪.‬‬
‫ח‪ .‬ופואיד גמה‪ ,‬ב וזואיד לכנה ‪.‬‬
‫י‪ .‬א ל ע ה ד‪ ,‬ב ע ה ד‪.‬‬
‫ט‪ .‬פ אנ ה‪ ,‬ב פכ אנ ה‪.‬‬
‫‪ .69‬ורסאלה ‪ ...‬אלתשויר‪ ,‬ב ‪Opuscuies et traités d’Aboul-Walid‬‬
‫‪8‬ه‪ .‬נלא‪ ,‬ב נאלא‪.‬‬
‫שהוצא בידי ‪ j. et h. Derenbourg‬פריס ‪ , 1880‬כלולים רסאלה אלתנביה‪ ٦ ,‬׳ ^ אגרת‬
‫ההערה‪ ,‬שהיא תשובה על כתאב אלאסתיפא‪ ,‬ר׳׳ל ספר הגבייה בשלמות‪ ,‬כלומר הגמול‪,‬‬
‫אשר מחבריו האלמונים ניסו להוכיח‪ ,‬כי אבן ג׳נאח לא תיקן את כל שגיאות חיוג׳‬
‫ב־מסתלחק שלו; וכן כתאב אלתקריב ואלתסהיל‪ ,‬ר״ל ספר הקירוב והיישור‪ ,‬המסביר בין‬
‫היתר קטעים קשים בשני ספריו הנזכרים של חיוג׳ ומגן עליהם מפני ביקורת בלתי‬
‫מוצדקת; ונם כתאב אלתסויה‪ ,‬בעצם אלתסו؛ו؛‪ ,‬ר״ל ספר התוכחה (אבן תיבון ואחרים‬
‫תרגמוהו בשם "ספר ההשוואה״‪ ,‬כאילו נגזר משורש סוי‪ ,‬ולא משורש סוא)‪ ,‬שהוא‬
‫תשובה על רסאיל אלרפאק‪ ,‬ר׳׳ל אגרות הז־עים של שמואל הנגיד‪ ,‬שהיו אף הן מכוונות‬
‫נגד כתאב אלמסתלחק‪ .‬לעומת זה לא נשתמר מ־כתאב אלתשויר‪ ,‬״ ^ ספר ההכלמה‪,‬‬
‫שהוא בחינת תשובה מפורטת לנגיד‪ ,‬אלא קטע קצר‪ ,‬שהוצא בהקדמת‬
‫•‪ .Opuscules‬ופואיד גמה‪ ,‬כף פ‪ ,‬והשווה ‪ ; ٦‬ותועלות רבות; ב וזואיד‬
‫^‪70‬‬
‫ואלתשייע‪ ,‬ספק בניין שני (ע׳׳ע‬
‫‪ . 71‬עלי מן תקדם‪ ,‬מוצרך ע׳׳י ת ^י לנ א‪.‬‬
‫לכנה‪.‬‬
‫‪ . 73‬פאנה‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬השווה ר‪:‬‬
‫^‪ ,)١١‬ספק חמישי (§‪30‬ב; ע׳׳ע דוזי); ‪ ٥‬ואלתשניע‪.‬‬
‫‪ . 75‬כל‪,‬‬
‫‪ .74‬אלעהד‪ ,‬כך כנראה פ‪ ,‬השווה ר‪ :‬העת; ב עהד‪.‬‬
‫כי הוא; ב פכאנה‪.‬‬
‫‪٦‬‬
‫‪20‬‬
‫יונה אבן ג׳נאוז‬
‫מדהבה ואצח ודלילה באיח פלעלמנא בצוזה קיאסה קדמא‪ 7،‬אתרה‬
‫וסלכנא טריקה ותבראנא מן תקציכ•‪ 77‬מא קד דכרה פאחסן פיה‪ .‬ואמא‬
‫מא ל□ י^כרה מן אלאפעאל א^סאלמ؟؛ ומן חרוף אלמעאני ואלאסמא‬
‫גיר אלמשתקה מן אלאפעאל פאני אתקצאה ואבלג פיה אלגאי^ אלתי‬
‫אומי אליהא ו^לך עלי קדר אלטאקה וחסב אלאמכאן‪ .‬ואנא מ^ ה א ^ א‬
‫פי בתאבי ה^א עלי מא והם פיה אבו זכריא פשככתה עליה פי‬
‫אלמסתלחק וגירה ומדון‪ 78‬א ^ א מא פאתנא תשביכה עליה הנאך‪ .‬ולסת‬
‫מתצמנא אסתקבא‪ 79‬גמיע אלאצול ולא אסתקצא בל אלפרוע פאן מא‬
‫נחן בסבילה מן כד אלזמאן אלגאדב ^ מ א א^ה^נא “ ען אחצאר אקלה‬
‫ושגלנא ען תקייד ב ^ ה ל ^ א נרגו אן יכון כתאבנא ה^א מחיטא באכתר‬
‫מא גרצנא אליה ומשתמלא עלי גל מא קצדנא נחוה‪ .‬ואללה נסתרשד‬
‫ועליה נעתמד ואיאה נסתהדיל׳ ‪ 8,‬ובה נעתצם פי ד־לך ופי גמיע אלאמור‪.‬‬
‫וסמינא כתאבנא הד א בכחאב אלוזגקיח‪ 820‬אי א^דקדוק א ^ מענאה‬
‫פי א^לסאן אלעבראני אלבוזת ואלתפתיש כמא אן תנקיח אלכ^אם פי‬
‫אללסאן אלערבי הו תפתישה א^ א‪ .‬ואנא [אסאל] ’•‪ 83‬כל מן קרא‬
‫כתאבנא הז־א מ^ר פיה אן ידע ענה מא אב^לי בה אהל זמאננא הדא מן‬
‫אלחסד אלמנהך ואלאצראר״׳‪ 84‬עלי אלבאטל ™ث אלוקיעה פי אלנאס‬
‫ואלתע^ף עלי؟* א^ע^מא ועזא מאעי ‪ 8،‬יאתון בה מן מעני גריב אלי‬
‫גירהם טלמא להם ותחאמלא עליהם פאן מן כאנת פיה הדה אלכלאל‪87‬‬
‫אלמדמומה ^א יזאל מז־מומא מן אללה וממקותא מן כלקה‪ 88‬ולסת‬
‫אזעם אני אעצם מן אלכטא ואעאפי מן אלזלל פאן טביעה אלבשר‬
‫ל‪ .‬ואיאה נסתהדי‪,‬‬
‫כ‪ .‬תקצי‪ ,‬ב תקצא‪ ,‬וכנראה הבינו המעתיק כעבר ושינה לפי §‪[ 0‬א‪.‬‬
‫נ‪.‬‬
‫מ‪ .‬בכתאב אלתנקיח‪ ,‬ב־ב באותיות רגילות‪ ,‬׳׳בכתאב" פעמיים‪.‬‬
‫ב ויאיאה נהתדי‪.‬‬
‫ס‪ .‬ואלאצראר‪ ,‬ב ואלא^אר‪.‬‬
‫ואנא [אסאל]‪ ,‬ב ואנא‪ ,‬ואחריו רווח של ארבע אותיות‪.‬‬
‫ע‪.‬ועזאמא‪,‬בועמא‪.‬‬
‫‪. 77‬‬
‫ه‪ . 7‬קרונא‪ ,‬פ ^ ו נ א ‪.‬‬
‫השווה דקדוק הערבית־הנוצרית ‪. 236.1.2§ ,356-354‬‬
‫‪. 79‬‬
‫‪ . 78‬ומדון‪ ,‬פ ומבין‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ומבאר‪.‬‬
‫תקצי‪ ,‬כך פ‪ ,‬והוא מצדר; ב תקצא‪.‬‬
‫אסתקבא‪ ,‬ר׳׳ל איסוף‪ ,‬אך לא מצאתיו במילונים‪ ,‬אלא בבניין השמיני בלבד; ושמא בא‬
‫‪ .80‬רבמא א^הלנא‪ ,‬ר׳׳ל אולי יוכי חנו‪,‬‬
‫הבניין העשירי כגררה ל־אסתקצא שאחריו‪.‬‬
‫‪ .81‬ואיאה נסתהדי‪ ,‬כך כנראה פ; ב ויאיאה נהתדי‪ .82 .‬בכחאב‬
‫§‪. 174‬‬
‫‪ .83‬ואנא [אסא^]‪ ,‬כך כנראה‬
‫א ל ת נ ק י ח‪ ,‬ב־ב באותיות רגילות‪" ,‬בכתאב״ פעמיים‪.‬‬
‫‪ .84‬ואלאצראר‪,‬‬
‫פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ואני שואל; ב ואנא‪ ,‬ואחריו רווח של ארבע אותיות‪.‬‬
‫‪ .86‬ועזא מא‪,‬‬
‫‪ .85‬ואלתעסף עלי‪ ,‬ע׳׳ע דחי‪.‬‬
‫השווה ר‪ :‬והחזק; ב‪ ,‬פ ו א ל ^ ר א ר‪.‬‬
‫‪< .88‬؛‪:‬לקה‪ ,‬פ‬
‫‪ .87‬א ^ ל א ל‪ ,‬פ אלכלל‪.‬‬
‫כך כנראה פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬ויחש מה; ב ועמא‪.‬‬
‫‪ 21‬ا‬
‫כתאב אללמע‬
‫נאקצה וכליקתה מקצרה לכן חסביפ׳‪ 89‬אלאגתהאד ובלוג‪ ’ 0‬אלגאיה פיה‪.‬‬
‫ומא אקבח במן קרא כתאבי הדא מן אהל אלפהם אלא ” יוסעני עדרא‬
‫פי ذ לל יראה פיה ואלא יגתפר לי זללא יטלע עליה והו ירי מא אתגשמה‬
‫ויעאיף■‪ 92‬מא אתגסמה פליס במסתעטם אן יקע פי ה^א אלריואן אלגליל‬
‫אלקרר א ^ ט א מן טריק אלגפלה ואשתגאל בא^י בעטים מא אתכלפה‬
‫פלא ינתהזן אלפסל מני אלפרצה א^א באן קדרה ‪,‬؛׳‪ 93‬מנזהא ען מו^ל ז־לך‬
‫אלכטא‪ .‬פכתירא יבתב אלאדיב ا ואלכאתב אלנחריר כתאבא פא^א‬
‫פחצה‪ 94‬וגד פיה א^להן ובאן <דלך מן טריק אלגפל^ ושגל אלבאל לא‬
‫סימא במא יעתור א^אנטאן מן>י■‪ 95‬ז־לך פי מתל הדא אלדיואן אלע<؛ןים‬
‫א^ ב^ד אלפנון׳‪ 9،'،‬א ^ אלמראתב‪ 97‬פאן מן תכלף מא אתבלפה‬
‫מעז־ור פי אן יסהו וגיר מ^ום פי אן יוהם‪ .‬ואנמא הדאני אלי א^אב^אד‬
‫פי ה^א מא אערפה מן סו ארב אהל זמאננא וקלה מערפתהם ב ^ אי ק‬
‫אהל אלתאליף ומאארק‪ 98‬אצחאב אלתנטים ותהאפתהם א^י אלטען‬
‫עלי אלע^מא לא סימא וקד אב^לית בגהלהם ולםת■‪ 99‬אסלם מן גיהם‪.‬‬
‫וקסמת בתאבי הדא עלי גזויף׳■׳ אל^ אלאול נ^בר פיה אבואבא עלמ؟^‬
‫יתביין מנהא כתיר מן תצאדיף אללגה ומגאזאתהא ואסתעמאלאתהא‬
‫ואבניתהא וגיר דלך מן אחואלהא וסמית הדא אלכזت׳‪ 2‬לב^ר^ פנונה‬
‫כתאב אללמעגג תשביהא לאבואבה באללמע מן א^אר^ והי מואצע‬
‫פ‪ .‬חסבי‪ ,‬ב חסב ( או‪ :‬חסיב)‪.‬‬
‫ב קדרי‪.‬‬
‫ת‪ .‬ולם‪ ,‬ב‬
‫צ‪ .‬ויעאיו‪ ,‬ב־ב {ראה כאילו כתוב יעאון‪.‬‬
‫ר‪ < .‬ד ל ר ‪ ...‬מן >‪ ,‬ב־ב נשמט ע׳׳י הדומות‪.‬‬
‫א‪ .‬גזוין‪ ,‬ב־ב ‪:‬ראה כאילו כתוב גזיין‪.‬‬
‫ו^א‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתאב אללמע‪,‬‬
‫ק‪ .‬קדרה‪,‬‬
‫ש‪ .‬אלפנוו‪ ,‬ב אלטען‪.‬‬
‫ב‪ .‬א ^ ו ‪ ,‬ב א ^ ^ ה‪.‬‬
‫ב־ב באותיות רגילות‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫‪ .89‬חסבי‪ ,‬כד כנראה ‪ ,٥‬והשווה ר‪ :‬דיי; ב חסב (או‪ :‬חסיב)‪.‬‬
‫אלנאס‪.‬‬
‫‪ .91‬ומא אקבח במן ‪ ...‬אלא‪ ,‬״ ^ כמה‬
‫אלאגתהאד ובלוג = אלאגתהאד אן אבלג‪.‬‬
‫מכוער בשביל מי ש‪ ...‬שלא ‪ ;...‬משפט ה־אלא הוא האקוסאטיבוס בכוח‪ ,‬המוצרך ע״י‬
‫‪ .93‬קדרה‪,‬‬
‫‪ .92‬ויעאין‪ ,‬ב־ב נראה כאילו כתוב י ע ^ן‪.‬‬
‫פעל א ל ת ^ ב " מ א אקבח״‪.‬‬
‫‪ .94‬פחצה‪,‬‬
‫כד פ‪ ,‬והשווה ר לפי הפנים‪ :‬מעלתו; ב קדרי‪ ,‬וכן שני כי׳׳י של ר‪ :‬מעלתי‪.‬‬
‫‪< .95‬דלך ‪...‬‬
‫פ מחצה‪ ,‬וע׳׳ע דתי בניין שני (ומקובל גם בערבית ספרותית מודרנית)‪.‬‬
‫‪ .96‬אלפנון‪ ,‬כד פ‪ ,‬והשווה ר‪ :‬עניניו; ב‬
‫מן>‪ ,‬נשמט מ־ב (והשווה גם ר)‪.‬‬
‫‪ .97‬אלמראתב‪ ٥ ,‬אלמ^אהב (כד יש כנראה לגרוס במקום אלח^אהב בשינויי‬
‫אלטען‪.‬‬
‫‪ .98‬ומאארק‪§ ,‬ז ‪ ;4‬פ אולי מארק‪ .‬ר מתרגמו דוחק‪ ,‬ולא‬
‫הנוסחאות אצל ד׳׳ב)‪.‬‬
‫‪ .99‬ולם‪ ,‬כד פ‪ ,‬וגם ר מתרגמו‬
‫מצאתיו במילונים (השור<؛ו אר׳׳ק פירושו ודידת שנה)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . ١‬גזוין‪ 11§ ,‬ג‪ ,‬עמ׳ ‪ ,31‬הע׳ ‪ ;32‬ב־ב נראה כאילו כתוב ™‪.١١١‬‬
‫בעבר; ב ולא‪.‬‬
‫‪ .3‬כתאב אללדע‪ ,‬ב־ב באותיות רגילות‪.‬‬
‫אל ‪ ,3‬כך כנראה פ; ב א לו ^‪.‬‬
‫‪٦‬‬
‫‪ 22‬ז‬
‫יכון פיהא‬
‫אל^י יכון‬
‫אלמוגודה‬
‫אלאצולי‪5‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫אצנאף‪ 4‬מכתלפה מן אלזהר אכד מן אלתלמיע ‪ <٥‬אלתוב‬
‫מן אלואן שתי‪ .‬ןאל ‪ 3‬אלתאני נדכד פיה אכתר אלאצול‬
‫פי אלמקרא פסמית הדא א ^ז אלתאני לז־לך בכתאג‬
‫אללה‪.‬‬
‫והדא חין אבדא‪ ،‬בדכר גמיע מא תצמנתה‬
‫ד‪ .‬בכתאב אלאצול‪,‬‬
‫ב־ב באותיות רגילות‪.‬‬
‫בכתאב אלאצזל‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .4‬אצנאף‪ ,‬ه כנראה אנואע‪.‬‬
‫חין אברא‪ ,‬ר׳׳ל העת שאתחיל בה‪ ,‬והשווה רקנדורף §‪. 190.2‬‬
‫ב־ב באותיות רגילות‪.‬‬
‫ه‪.‬‬
‫ספד השודשים‬
‫ההקדמה‬
‫|בשם ” ' נעשה מצליח‪2‬‬
‫אלחמד ללהג ולי כל נעמה ומותי כ^ רגב^ ומעטי כ^ מלבה ומתמם כל‬
‫מסאלה וסאמע בל דעוה ומבלג כל מניה׳•׳•‪ .4‬קא^ אבו אלוליד מרוף אבף‬
‫מאח‪ 7‬קד ק^מנא פי ה^א* אלמי אלאוול‪ 10‬מן הדאיי אלדיואן והו‬
‫כתאב אללמע*׳ מן אלאבואב אלעלמייה ואלפנון אלגמלייה ואלאצול‬
‫אלקיאסייה ואלאדא אלנחויי^ מא לא גנא‪ 13‬באלנא<ור ’■*׳ פי עלם‬
‫אללגה עף■‪ ’5‬מערפתה ואלוקוף עליהדי ‪،‬י‪ .‬ונחן נדכד פי הדא אלגז‬
‫א‪ .‬מניה‪ ,‬ת מנייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב א לנ א ^‪ ,-‬ת ב א לנ ^ ר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ע ן ‪ ,‬ת א ל א ע ן‪.‬‬
‫ד‪ .‬ע לי ה‪ ,‬ת ע לי הי‪.‬‬
‫‪ . ١‬ב ייי‪ ,‬ובהמשך נהגתי י י י לשם פישוט; כי׳׳י אחרים יי‪ ,‬ואין תמיד עקיבות; ההקדמה ^‪١٥‬‬
‫‪ .2‬ב שם‪ ...‬ונצליח‪ ,‬א [דריש]תי חושה לעזרת‪ .‬דבוק‬
‫ת‪ ,‬ב‪ ,‬א ו־ר‪.‬‬
‫בתעודה כאזורת‪[ .‬בתו]דה ושבחה כנזרת‪ .‬וזבדהו שכרה ב^י גזרת‪ .‬אלגזו (§‪ 11‬ג‪ ,‬עמ׳ ‪,31‬‬
‫הע׳ ‪ )32‬אל ذ מן כתאב אלתנקיח והו אלדקדוק ויקלב (קרא‪ :‬וילקב) בכתאב אלאצול‬
‫תאליף מר׳ ורב׳ אבי אלוליד מרון (עי׳ הע׳ ‪ 5‬על הכתיב) בן גנאח אלקרטבי נע במדינה‬
‫סרקסטה אלמקאל^ אלאולי פי חרף אלאלף בדא ענד תאליפה פקאל בשם יי א^ עולם‬
‫‪ .3‬ללה‪ ,‬ר ללאה‪ ,8§ ,‬עמ׳ ‪ ,23‬הע׳ ‪ ;31‬ולא ציינתי‬
‫בינו; ר [בש]ם יי אל עולם בינו‪.‬‬
‫‪ .4‬מניה‪ ,‬כך ב; א מ‪ ,...‬ת מנייה (בהשפעת אמניה בי׳‬
‫בהמשך שינויי נוסח ^ י ן אלו‪.‬‬
‫‪ . ،‬א ב ן ‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ר‬
‫ء‪ .‬מרון‪ ,‬רייט א‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 10-9‬ב‪ ,‬ר מרואן‪.‬‬
‫רגושהז)‪.‬‬
‫‪ .8‬הזרא‪ ,‬כך ת; א‪ ,‬ר (וכן ש) ליתא; ב הד؛(ע ם סימן‬
‫‪ . /‬גנאח‪ ,‬א מוסיף נע עד‪.‬‬
‫בן‪.‬‬
‫פתחה אחרי ה־י׳)‪ ,‬וכתיב מעין זה רגיל מאד הן לציון 'י‪ ' ,‬א‪ ,‬והן לציון ־ י‪ ,‬־ א‪ ,‬ב־ב‬
‫‪ . 10‬א ל א ו ו ל‪,‬‬
‫‪ .9‬אלגז‪ ,‬ר אלגזו‪ ,‬ועי׳ לעיל הע׳ ‪. 2‬‬
‫ובית‪ ,‬ולא ציינתיו בהמשך‪.‬‬
‫‪ . ١١‬הז־א‪ ,‬ר הא^א‪,‬‬
‫§‪ 30‬א; א‪ ,‬ב‪ ,‬ר אלאול‪ ,‬ולא ציינתי שינויי נוסח מעין אלו בהמשך‪.‬‬
‫‪ . 12‬אללמע‪ ,‬ר‬
‫ולא ציינתי שינויי נוסח מעין אלו בהמשך (והשווה גם הע׳ ‪.)3‬‬
‫‪ . 13‬גנא‪ ,‬א‬
‫[אלל]מע‪ ,‬ולא ציינתי בדרך כלל השלמות המתאשרות ע׳׳י כי״י אחרים‪.‬‬
‫גני‪ ,‬וגם גנא וגם גני (§‪11‬مص) מייצגים שם המסתיים ב־אלף ממדוז־ה‪ ,‬שלא כתפישתו‬
‫‪ . 14‬באלנאטר‪ ,‬ת ב א לנ א ^ (§‪21‬ב)‪ ,‬ולא ציינתי שינויי נוסח מעין אלו בהמשך;‬
‫של נ‪.‬‬
‫‪ . 15‬ען‪ ,‬כך‬
‫א באלנאפור‪ ,‬ר באלנטר‪ .‬הרגיל הוא‪ :‬לא גנא ללנאטר‪ ,‬ועי׳ להלן הע׳ ^ ‪.8‬‬
‫‪ . 16‬עליה‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ר; ת עליהי‪.‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ר; ת אלא ען‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫אלתאני אלדי וסמנאה‪7‬׳ בכתאב אלאצול <אכתד אל>אצולה■®׳‬
‫אלעבראמי^ ” אלמ^וד^ פי מא בין אידינא מן אלמקרא ונביין מן‬
‫תצאריפהא ונשרח מן גריבהא‪ 20‬מא תדעי׳‪ 2‬אלחאגה אלי תביינה ושרחה‬
‫ונבלג‪ 22‬פי גמיעה א^גאי^'׳" אלתי נקדר עליהא בעד אןנתהדי “ פי ז־לך‬
‫גאיה אלתחרי ונתחפט פיה גאיה אלתחפט באל^י “ ילןם פעלה פי‬
‫תפסיר בלאם אללה עז וגל ואטאל אללה אלעצמה מן אלכטא ואלתופיק‬
‫א ^ אלצואב במ״נה ולא אכלפן‪ 2،‬א ^ א ד <בל>׳■״ לפטה תכוף‪ 2‬תחת‬
‫כל מעוי לאני לו‪ 29‬פעלת דלך לאחצרת גמיע אלמקרא לכני אחצר מן ב^‬
‫אלי ידך‬
‫מעני אלפא?؛ו מא‪0‬ג עלית■'‪ 3‬חסב מא ארא ” כאפיא פאן‬
‫לפצה מא‪ 33‬מן מעני <מא> מן “׳‪ 34‬אלמעאני ולם תהתד אלי מענאהא‪35‬‬
‫פמד ידך א ^ אלאצל אלתי‪ 3،‬הי מנה פאן וגדתהא פיה פבהנא ונעמה‪ 37‬״‬
‫ואלא פ אע^ ה א עלי גמיע מא פי ^א^ך אלאצל מף‪ 3‬אלמעאני ונ^הא ”‬
‫ה‪< .‬آ س אל>אצול‪ ,‬ת אבו؛ר אל ליתא‪.‬‬
‫ט‪ < .‬מא > מן‪ ,‬ת מן‪.‬‬
‫ח‪ .‬עלי‪,‬ת עלא‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ו‪ .‬אלגאיה‪ ,‬ת אלגאייה‪.‬‬
‫ז‪< .‬כל>‪ ,‬ב־ת‬
‫و‪< . 1‬אכתר אל>אצול‪ ,‬בן־ א; ר אכ^ר‬
‫‪ . 17‬וסמנאה‪ ,‬ר׳׳ל הבתרנוהו‪ ,‬וע״ע דוזי‪.‬‬
‫‪ . 19‬אלעבראנייה‪,‬‬
‫[‪ ;]......‬והשווה ש‪ :‬רוב השרשים; ב‪ ,‬ת אצול; מבאן ואילך חסר ב־א‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫בך ב‪ ,‬ת؛ ר [‪]....‬ראנייה; השלמת נ [אל]דאני^ מוטעית‪ ,‬והשווה له ש‪ :‬העבריים‪.‬‬
‫גריבהא‪ ,‬ר גרצהא‪ ,‬והוא כנראה טעות במקום גויצהא (ולא ש־גרצהא הוא הנוסח‬
‫‪ .21‬תדעי‪; 105§ ,‬‬
‫המקורי‪ ,‬שנשתבש ל־גויצהא‪ ,‬כפיששיער באכר ש עמ׳ ‪ , 1‬הע׳ יא)‪.‬‬
‫‪ . 23‬אלגאי^‪ ,‬כך ב‪٦ ,‬؛ ת אלגאייה‪,‬‬
‫‪ .22‬ונבלג‪ ,‬בך גם ש‪ :‬ונגיע; ר לנבלג‪.‬‬
‫ר תדעו‪.‬‬
‫‪ .25‬כאל^י‪ ,‬כך גם ש‪:‬‬
‫‪ .24‬נתחרי‪ ,‬נשים לב‪ ,‬נדייק‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬פרידלנרר‪.‬‬
‫§‪31‬ב‪.‬‬
‫‪ .26‬ולא אכלפן‪ ,‬ר׳׳ל לא אקח על עצמי; ר מטושטש‪ ,‬ו־נ השלים‬
‫כאשר; ר ואל^י‪.‬‬
‫‪ < . 27‬כל >‪ ,‬כך ר‪ ,‬וכן ש; ב־ב‪ ,‬ת ליתא‪.‬‬
‫את סוף הביטוי (פי במקום פן) <؛ולא כהלכה‪.‬‬
‫‪ . 28‬תכון‪ ,‬כך ת‪ ,‬ר; ב תך‪ ,‬ואין זה אלא כתיב מקוצר (השווה §‪9‬ב) של תכון‪ .‬כתיב‬
‫מקוצר זה מיוחד לכתבי יד תימניים‪ ,‬והוא מצוי בהמשך גם ב־ת (אולם‪ ,‬עד כמה‬
‫<؛ודאיתי‪ ,‬לא בחלק הקדום של ב)‪ .‬ולפי זה יש לתקן §‪ 102‬ג (וכן שם עמ׳ ‪ ,88‬הע׳ ‪,)7‬‬
‫שהרי תשובות ר׳ יהושע הנגיד‪ ,‬המצוטטות שם‪ ,‬הגיעו אלינו בכ׳׳י תימני (ושמא נם‬
‫הכתיב יכן וכו׳ במקום יכון וכר‪ ,‬שאינו מצטמצם לכתבי יד מארץ מוצא מסוימת‪ ,‬הוא‬
‫‪ . 29‬לו‪ ,‬ב־ר מטו<؛וטש‬
‫כתיב מקוצר של יכון וכו׳)‪ .‬ולא ציינתי בהמשך כתיב מעין ب‪.‬‬
‫‪ .31‬עלי‪,‬‬
‫‪ .30‬אלפא<؛ו מא‪ ;218§ ,‬ר אלפא<؛וא אמא‪48§ ,‬ג‪.‬‬
‫ו־נ השלים בטעות אן‪.‬‬
‫‪ .32‬ארא‪ ,‬ב‪ ,‬ר‬
‫כך ב‪ ,‬ר; ת עלא‪ 10§ ,‬א‪ ,‬ולא ציינתי שינויי נוסח מעין אלו בהמשך‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪ < .34‬מ א > מן‪ ,‬כך ר; ת ‪ ,٦٠‬ב מא‪.‬‬
‫‪ .33‬ל פ ^ מא‪ ,‬ר לפטה ة ^‪.‬‬
‫אראה‪.‬‬
‫ול□ תהתד אלי מענאהא‪ ,‬ר ולם תהתדי (§‪ 111‬א) [אלי מע]נאהא‪ ,‬ו־נ השלימו‬
‫‪ . 37‬פיה פבהנא ונעמה‪,‬‬
‫‪ .36‬אלתי‪ 1§ ,‬ه‪3‬س‬
‫בטעות‪ :‬ולם תחתרי [מע]נאהא‪.‬‬
‫‪ .38‬מן‪ ,‬ב־ר מטושטש‪ ,‬ו־נ س ’هأ‬
‫כך צריך כנראה להשלים גם ב־ר‪ ,‬שלא כ־נ‪.‬‬
‫‪ .39‬ונטהא‪,‬ר׳׳לוק שוראו תה; ר ו נ ^ א ^ א י ן ל ק ב ל ™ ת י ק ו ן נ ‪.‬‬
‫בטעותל־ען‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪25‬‬
‫באליק תלך אלמעאני‪ 40‬בהא ואקרבהאי‪ 4‬אליהא‪ .‬מתאל ’■‪ 42‬דלך פאנך אן‬
‫ארדת אן תקף עלי מעני ויתנהו ا בבית הפקדות‪ 43‬פמדדת ‪ ٦٦١‬א^א באב‬
‫אלפא ואלקאף ואלדאל‪ ..‬פלם תגדהא פי הדא‪ 44‬אלאצל א^א אנך וגדת‬
‫תחתהכ■‪ 45‬ז‪ 4،‬מעאני‪ 47‬אחדהא‪ 48‬וייי פקד את שרה‪ 49‬והו אפתקאד‬
‫ותע^ד؛־ “‪ .‬ואלו؛אניי* אשה רעותה לא פקדו‪ 52‬והו פקד ועדם‪.‬‬
‫ואלתאלת ואחריהם פקד את ב^ העם‪ 53‬והו עד‪ 54‬ואחצא‪ .‬ואלד ופקדתי‬
‫עליהם חטאתם‪ 55‬והו תעדיד ואיגאב‪ .‬ואלה והוא‪ 5،‬פקד עלי לבנות לו‬
‫בית‪ 57‬והו אמר ואל^אם ועהד באנה קא^ והוא צוה עלי לבנות®* אי עהד‬
‫א^؟ ואמרני והו מגאנס לתרגום צוה‪ .59‬ואלו ויפקד שר הטבחיםמ'‪ ،0‬ואת‬
‫המגלה הפקידו׳‪ ،‬ויפקידו את ירמיהו‪ ، 2‬והו אידאע ואקראר פי מבאן ة א‬
‫<אמא> סגן ואמא ’׳ “ גירה‪ .‬ואלז ופקדו שרי צבאות‪ ،4‬יפקד‪ <'١ ،5‬אלהי‬
‫הרוחות‪ *،‬אשר היה‪ ، 7‬פקיד ע^ אנשי המלחמה‪ ،8‬והן תוכיל ’‪ ،‬ותקדים‪.‬‬
‫לפצה הפקודות עלי גמיע הדה‪ 70‬אלמעאני ^ם תגד מנהא‬
‫פאדא‬
‫מעני ^אנסהא ’‪ 7‬ויליק בהא גיר אלמעני אלו אלדי הו אידאע וסגן אעני‬
‫ל‪ .‬ותעהד‪ ,‬ב־ת מסומן התשדיד‬
‫כ‪ .‬תחתה‪ ,‬ת תחתהא‪.‬‬
‫י‪ .‬מתאל‪ ,‬ת מתל‪ ,‬ואפשר לקיימו‪.‬‬
‫ل‪< .‬אמא> ‪ ...‬ואמא‪ ,‬ת אמא הראשון‬
‫מ‪ .‬ויפקד שר הטבחים‪ ,‬ת מקצר‪ ... :‬הטבח׳‪.‬‬
‫ב؛=‪.‬‬
‫‪ .41‬ואקרבהא‪ ,‬ר וקרבהא‪.‬‬
‫‪ .40‬תלך אלמעאני‪ ,‬ר אלמעני; והשווה ש‪ :‬שבענינים‪.‬‬
‫‪ .43‬ויתנהו בבית הפקדות‪ ,‬ירמיה נב יא; בבית‬
‫‪ .42‬מרנאל‪ ,‬כך ב‪ ,‬ר; ת מתל‪.‬‬
‫‪ .44‬הדא‪ ,‬ב הדי‪51§ ,‬א‪ >،:‬ויש להוסיף שם‪ ,‬כי הדי‬
‫הוא הכתיב; ר ^פי הקרא‪ :‬בית‪.‬‬
‫רגיל בכי״י תימניים; אולם הכתיב בפתחה (הדי)‪ ,‬מראה‪ ,‬כי לפנינו תופעת כתיב ב^בד‪,‬‬
‫‪ .45‬תחתה‪ ,‬כך ר‬
‫ולא צורת נקבה במקום זכר‪ ,‬ולא ציינתי כגון זה לרוב‪ .‬ר האד‪.‬‬
‫‪ .46‬ז‪ ,‬ר סבע‪ 234§ ,‬س לרוב‬
‫והעדפתיו‪ ,‬כי הכינוי מוסב ל־אלאצל; ת‪ ,‬ב תחתהא‪.‬‬
‫‪ .47‬מעאני‪ , 114§ ,‬וכך בכל כי׳׳י‪ ,‬שלא כמו‬
‫לא ציינתי שינויי נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪ .48‬אחדהא‪ ,‬ר אחדהמא (§‪49‬ה)‪.‬‬
‫ב־נ‪ ,‬שתיקן לפי הערבית הקלאסית‪.‬‬
‫‪ .49‬ותעהד‪ ,‬התשדיד‬
‫וי'< פקד את שרה‪ ,‬ר מוסיף כאשר אמר; בראשית כא א‪.‬‬
‫‪ -.51‬ואלתאני‪ ,‬ב ואל؛؛؛; ולא ציינתי בהמשך‬
‫מסומן ב־^ וב־ב د ء ר ותעאהד‪.‬‬
‫‪ .53‬ואחריהם‬
‫‪ .52‬אשה רעותה לא פקדו‪ ,‬ישעיה לד טז‪.‬‬
‫שינויי נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪ .55‬ופקדתי עליהם חטאתם‪,‬‬
‫‪ .54‬עד‪ ,‬ר עדר‪.‬‬
‫פקד את כל העם‪ ,‬מלכים א כ טו‪.‬‬
‫‪ . 57‬והוא פקד וכו׳‪ ,‬ר לו בית ליתא; עזרא‬
‫‪ . 56‬והוא‪ ,‬ב והו‪.‬‬
‫שמות לב לד‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪ . 59‬לתרגום צוה‪ ,‬כגון בראשית ז ה‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ .58‬לבנות‪ ,‬ב‪ ,‬ר ליתא‪.‬‬
‫א ב‪.‬‬
‫ויפקד שר הטבחים‪ ,‬בראשית מ ד; ת מקצר‪ ... :‬הטבח׳‪ ,‬ולא ציינתי בהמשך שינויי נוסח‬
‫‪ .62‬ויפקידו את ירמיהו‪ ,‬ירמיה‬
‫‪ .61‬ואת המגלה הפקידו‪ ,‬ירמיה לו כ‪.‬‬
‫מעין אלו‪.‬‬
‫‪ < .63‬א מ א > ‪ ...‬ואמא‪ ,‬כך ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬אם ‪ ...‬ואם; ת‪ ,‬ב אמא‬
‫לז כא‪.‬‬
‫‪ .64‬ופקדו שרי צבאות‪ ,‬ר מוסיף בראש העם;‬
‫הראשון ליתא‪ ,‬ובמקום ואמא‪ :‬או‪.‬‬
‫‪ .65‬יפקד‪ ,‬ב יפקוד‪ ,‬ולא ציינתי בדרך כלל כתיב מלא וחסר עברי בשינויי‬
‫דברים כ ט‪.‬‬
‫‪ . 67‬היה‪ ,‬כאן מתחיל שוב א‪.‬‬
‫‪ .66‬יפקד וכר‪ ,‬במדבר כז טז‪.‬‬
‫הנוסחאות; ר פקד‪.‬‬
‫‪ . 70‬הדה‪ ,‬ב הדי‪,‬‬
‫‪ .69‬תוכיל‪ ,‬א‪ ,‬ר תוכל‪.‬‬
‫‪ .68‬אשר היה וכו׳‪ ,‬ירמיה נב כה‪.‬‬
‫‪^ .71‬אנסהא‪ ,‬ר ^אנסה‪.‬‬
‫ובגלל הפתחה יש לשייכו ب§‪ 51‬س‬
‫יונה אבן ג׳נאוז‬
‫‪126‬‬
‫נ‪5‬‬
‫ויפקד שר הטבחים את יוסף‪ .‬ויפקידו את ירמיהו‪ .‬פיכון מעני ויתנהו‬
‫בבית הפקדות וציירה פי אלסגן‪ .‬פהב^א פאצנע ” פי בל לפטה תשך‬
‫פיהא ממא לא ‪٠^ ١١‬־ ” פי הדא אלבתאב פאנך אדאעי‪ 74‬פעלת ^לך‬
‫בדאי؛■‪ 75‬אליך <מא באן> מחגובא <ענך>צ■‪ 7،‬וצהרי؛׳‪ 77‬לן■ מא כאן‬
‫מסתוראי■‪ 78‬מנך ואשרפת‪ 79‬עלי מא כפי עליך מן אלגריב “ בחול אללה‪..‬‬
‫ולא גנאי‪ 8‬באלנאצר׳*'‪ 82‬פי הדא אלגז אלתאני אעני כתאב אלאצול מן‬
‫אלוקוף עלי גמיע‪ 83‬מא תצמנה א ^ז אלאוו^ אעני בתאב אלל^^‬
‫פבאלוקוף עליה ובאלעמלי‪7‬׳‪ 84‬במא נדבנאאי‪ 85‬אליה ا וחתתנא‪ 8،‬עליה‬
‫הנאלך^‪ 8‬מן אלרגוע א^י בתאבי ’■ “ אביד'‪ 89‬זכריה‪ 90‬אעני בתאב חרוף‬
‫אללין וכתאב ؟ואת אלמתלין׳‪ 9‬ואלי בתבנא"׳‪ 92‬נחן א ^ א אעני בתאב‬
‫אלמסתלחק ורסאלה אלתנביה וכתאב אלתקריב ואלתסהיל וב^אב‬
‫ליתא‪ ,‬ובמקום ואמא‪ :‬או‪.‬‬
‫צ‪.‬‬
‫<מא‬
‫ב אן >‬
‫מ ^ו ב א‬
‫מסתורא‪ ,‬ת מסתתרא‪.‬‬
‫ועי׳ באפראט השני‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נא ובלאעמל(!)‪.‬‬
‫‪ ٨‬הנ א ^ ‪. ٦‬‬
‫ם‪ .‬לא ‪ ,٧ ٦ ٠‬ת לם יוגד‪.‬‬
‫< ע נ ך >‪,‬‬
‫ת‬
‫מחגובא‬
‫ע‪ .‬א^א‪ ,‬ת אדי‪.‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ק‪.‬‬
‫וצהר‪,‬‬
‫פ‪ .‬בדא‪ ,‬ת ודא‪.‬‬
‫ת‬
‫ויצהר‪.‬‬
‫ר‪.‬‬
‫ש‪ .‬בא^נא؛ור‪ ,‬ת כאלנאצר‪ ,‬ובשוליים הוער‪ :‬צ׳׳ ל לאלנאטר‪,‬‬
‫ע ^ ה ו ^ א ^ ‪ ,‬ו ב שו ב ם‬
‫ת‪ .‬פבאלוקוף עליה ו ב א ^ ^ ‪ ,‬ת‬
‫א‪ .‬נדבנא‪ ,‬ב־ת אולי גדבנא (לפחות בקוסטוס)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ב ת א בי‪ ,‬ת כ ת א ב‪.‬‬
‫ד‪ .‬א בי‪ ,‬ת א ב א‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנאלר‪,‬‬
‫ה‪ .‬כ ת בנ א‪ ,‬ת ב ת א בנ א‪.‬‬
‫‪^ . 73‬א י^ד‪ ,‬כך ב; ת לם (§‪205‬ג) י^ד‪ ,‬א לא‬
‫‪ . 72‬פאצנע‪ ;321§ ,‬א אצנע‪ ,‬ר תצנע‪.‬‬
‫‪ .74‬א^א‪ ,‬כך ב; ת אדי (§هسم)‪ ,‬ולא ציינתי בהמשך‬
‫תוגד (השווה §‪ ,)99‬ר לא תנד‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪ .75‬בדא‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪? :‬ראה; ת‪ ,‬ב ^ א‪.‬‬
‫שינויי נוסח כאלה; א‪ ,‬ר אן‪.‬‬
‫<מא כאן> מח^בא <ענך>‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬מה שהיה נעלם ממך; ת‪ ,‬ב מח^בא‬
‫‪ . 78‬מסתורא‪ ,‬כך א‪ ,‬ד; ת‪ ,‬ב‬
‫‪ . 77‬וצהר‪ ,‬כך ר; א וטהר‪ ,‬ח‪ ,‬ב ויצהר‪.‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪ . 81‬ג נ א ‪ ,‬א נ נ י‬
‫‪ .80‬אלנריב‪ ,‬ר אלרגיב‪.‬‬
‫‪ . 79‬ואשרפת‪ ,‬ר ושרפת‪.‬‬
‫מסתתרא‪.‬‬
‫‪ .82‬ב א לנ א ^‪ ,‬כך ר‪ ,‬והשווה א‪ :‬ב א ל נ א ^ ^ ^ ׳ ל ע ^ ע ׳‬
‫(והשווה לעיל הע׳ ‪.) 13‬‬
‫‪ ;) 14‬ת‪ ,‬ב כאלנאצר‪ ,‬וב־ת הוער בשוליים‪ :‬צ״ל לאלנאטר (לאל ולא‪ :‬לל‪ ,‬בהתאם‬
‫‪ .83‬גמיע‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫לנוהג התימני‪ ;35§ ,‬ולא הערתי עוד על שינויי נוסח מעין אלו)‪.‬‬
‫‪ .84‬פבאלוקוף עליה ובאלעמל‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬כי בעמוד עליו ובעש™; ת‪ ,‬ב‬
‫ואלוקוף עליה ובלאמל (§‪ ,)36‬ובשניהם בשוליים הערה‪ ,‬ב־ת נא ובלאעמל(!)‪ ,‬ב־ב‬
‫‪ .85‬נדבנא‪ ,‬ב־ת אולי ^ בנ א (לפחות ב־קוסטוס)‪ ,‬בניגוד לכל כי״י‬
‫ובלעמל נא‪.‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪ .87‬הנאלך‪ ,‬כך א; ת‪ ,‬נ‪ ,‬ר הנא לך‪.‬‬
‫‪ .86‬וחתתנא‪ ,‬א‪ ,‬ר וחצצנא‪.‬‬
‫האחרים‪.‬‬
‫‪ .89‬אבי‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב אבא‪,‬‬
‫כתאבי‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬שני ספרי; ת‪ ,‬ב כתאב‪.‬‬
‫‪ .90‬זכריה‪ ,‬א‪ ,‬ר (לפי הכתיב הערבי)‬
‫§‪( 217‬אם כי אין שם תופעה מקבילה במדויק)‪.‬‬
‫‪ .91‬כתאב חרוף א ^ ^ן וכתאב דואת אלמ^לין‪ ,‬עי׳ עליהם בעמ׳ ‪ , 110‬הע׳ ‪43‬‬
‫זכדיא‪.‬‬
‫‪ .92‬כתבנא‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה ש‪ :‬ספרינו; ת‪ ,‬ב‪ ,‬ד כתאבנא‪ ,‬וב־ד נוסף‬
‫ל־כתאב אללמע‪.‬‬
‫ע״י דיטוגרפיה לפני ואלי כתבנא (כתאבנא לפי נוסחו)‪ :‬ואלי כתאבנא א ^ א חרוף‬
‫אל^ין וכתאב ^ואת אלמ^לין‪ - .‬על ספריו השונים של אבן ג׳נאח עי׳ לעיל עמ׳ ‪, 110‬‬
‫הע׳ ‪ 44‬לכתאב אללמע‪ ,‬ובייחוד שם‪ ,‬עמ׳ ‪ , 119‬הע׳ ‪.69‬‬
‫‪27‬‬
‫ספר השורשים‬
‫אלתסויה וכתאב אלתשויר תתם לה אלמעו־פה ותגתמע לה‪ 93‬אלמנפעה‬
‫פאן הדה אלכתב כלהא נאפעה למן טאלע‪ 94‬ה^א אל^'■ ”‪ .‬וממא יוכד‪9،‬‬
‫עלי אלנאצר פיה פי אלוקוף עלי <גמיע>י׳‪ 97‬מא אודענאה אל^®‪9‬‬
‫אלאוול <אעני כתאב אללמע>״' ” ופי געלה איאה נצב עיויה אل א קד‬
‫אחתפלגא פיה צרובא מן אלאחתפאל פז־כרנא גמלה מן אלאבוי^ וגמלה‬
‫מן אלאלפא^ אלשאדה ^מלי שתי פי מעאני‪ 2‬כתירה אנדרגת‪ 3‬פיהא‪4‬‬
‫פואיד עצימה מן תצאריף אל^ג^ ומגאזאתהא ואסתעמאלאתהאטי‪5‬‬
‫ואעתלאלאתהא‪ ،‬ולמ נרא‪ 7‬אעאד^ גמיעה פי ודד־א אלגז» אלגז אלתאני‬
‫טלבא ללתכפיף ואלאכתצאר‪ .9‬ורבמא ’■‪ ,0‬מד״ אלנאצר פי הד א אלגז‬
‫א^נאני ידה אלי אצל מן אצול לישדף מנה עלא מא קד‪2‬׳ קיל פי ל פ ^‬
‫מא תכון תחת דאלך אלאצל ישכל עליה אמרהא פ^א י^ ה א פיה פיצן‬
‫בנא תקצירא‪ . 13‬ונחן קד דכרנאהא‪4‬׳ פי אל^ אלאוו^ פי בעץ אבואבה‪.‬‬
‫מ^לא אקול אנה יטלב פי באב אלאלף ואלמים ואלצאד‪5‬׳ קול אלבתאב‬
‫ואיש דעת מאמץ כח‪،‬ז לישרף מנה עלי מדהבנא‪7‬׳ פיה פלא יגדה פי‬
‫דאלך אלבאב <ונחן> פקדי•‪ ^ ,8‬צנ א ה פי באב אלאבניה ענד ^כדנא מא‬
‫יאתי מן אלאסמא עלי זנה מפעל פאלתשדיד מתל האליה והמכסה‪9‬׳‬
‫ו‪.‬‬
‫א ^ז‪ ,‬ת‬
‫< א עני‬
‫כתאב‬
‫מוסיף‬
‫בטעות‪:‬‬
‫אלל מ ע >‪,‬‬
‫ו ר ב מ א‪ ,‬תו ר ב מ א‪.‬‬
‫ב־ת‬
‫אעני‬
‫כתאב‬
‫ליתא‪.‬‬
‫אללמע‪.‬‬
‫‪.٥‬‬
‫‪.٢‬‬
‫< ג מי ע >‪,‬‬
‫ואסתעמאלאתהא‪,‬‬
‫ת‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ואסתעמאלתה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫ב־ת‬
‫כ‪ < .‬ו נ ח ן > פקד‪ ,‬ת פקד‪.‬‬
‫‪ .95‬אלגז‪ ,‬א‬
‫‪ .94‬טאלע‪ ,‬א סאלע פיהא (שלא כהעתקת נ)‪.‬‬
‫‪ .93‬לה‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫אל^ו; ת‪ ,‬ב מוסיפים בטעות‪ :‬אעני כתאב אללמע‪ ,‬והוא נשתרבב ‪ ٦٠‬ההמשך‪ ,‬עי׳ הע׳ ‪.99‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪ .96‬יוכד‪ ,‬אכד עלי פלאן ב (> פי‪ 161§ ,‬ד)‪ ,‬זרזו‪ ,‬צווה עליו לעשות‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .98‬א ^ז‪ ,‬א פי א ^ ז‪ ,‬ב‬
‫<هنارل >‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬כל‪ ,‬ב־ת ו־ב ליתא‪.‬‬
‫‪< .99‬אעני כתאב אללמע>‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ב־ת וב־ב ליתא‪ ,‬והוא נשתרבב לקודם‬
‫אל^ו‪.‬‬
‫‪ . 2‬מעאני‪,‬‬
‫‪ . 1‬גמל‪ 8§ ,‬ן ‪ ; 2‬א גמלא‪ ,‬ר גמלה‪.‬‬
‫לו‪ ,‬עי׳ הע׳ ‪ .95‬אולם גם ב־ש ליתא‪.‬‬
‫‪ .3‬אנדרטת‪ ,‬ר״ל הזדמנה‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫§‪ ; 114‬כך בכל כי׳׳י‪ ,‬שלא כהעתקת נ‪.‬‬
‫‪ .5‬ואסתעמאלאתהא‪ ,‬כך‬
‫‪ .4‬פיהא‪ ,‬א פיהא לנא‪ ,‬והשווה ש‪ :‬לנו בהם‪.‬‬
‫פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .6‬ואעתלאלאתהא‪ ,‬ר״ל העובדה‬
‫ר; א‪ ,‬ב ואסתעמאלתהא‪ ,‬ת ואסתעמאלתה‪.‬‬
‫‪ . 7‬נרא‪§§ ,‬ها א; ו ת א; א‪ ,‬ב נר‪ ,‬ר‬
‫שהבניין מכיל אות נחה; א ואעתלאלתהא‪ ,‬ר ליתא‪.‬‬
‫‪ .8‬אלגז‪ ,‬ר א ^זו‪ ,‬ולא הערתי בדרך כלל על חילופי נוסח מעין אלו‬
‫נרי‪.‬‬
‫‪ . 10‬ורבמא‪ ,‬כך ב; ת ורב‬
‫‪ .9‬ואלאכתצאר‪ ,‬א ולא (בסוף השורה) בתצטר‪.‬‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫‪ . 13‬תקצירא‪,‬‬
‫‪ . 12‬קד‪ ,‬ב־א ו־ר ליתא‪.‬‬
‫‪. 174§ ,٩^ . ١١‬‬
‫מא (§‪ ;)46‬א‪ ,‬ר פרבמא‪.‬‬
‫‪ . 15‬ואלמים ואלצאד‪ ,‬א ואלמ ואלצ‪ ,‬ולא‬
‫‪^ . 14‬כרנאהא‪ ,‬ר ^כרנאה‪.‬‬
‫ר [ת]קציר‪.‬‬
‫‪ . 16‬ואיש דעת מאמץ כח‪ ,‬משלי כד‬
‫הבאתי בהמשך שינויי נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪< . 18‬ונ תן> פקד‪;322§ ,‬‬
‫‪ . 17‬מ^הבנא‪ ,‬השווה גם ש‪ :‬דעתנו; א‪ ,‬ר מדאהבנא‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪ . 19‬האליה והמכסה (א‬
‫כך א; ר ונחן קד‪ ,‬ת‪ ,‬ב פקד (והשווה ש‪ :‬ואנחנו כבר)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נ‪6‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫וקולנא פיה אנה צפה במעניל׳‪ 20‬אמיץ כח׳‪ 2‬מתל והוא ממלא על כל‬
‫גדותיו ” א ^ י הן במעני מלא כמא קילג‪ 2‬פי מוצע‬
‫וקבל אן א^ןרע פי דכר שי מן אלאצול ארי אן אקדם בין אידיהא‪25‬‬
‫באבא “ אלכץ פיה מעאני אלא^פא<؛ו אלתי אסתעמלת‪ 27‬פי ה^א א ^ז‬
‫ואלמדאהב אלתי אגרץ אליהא פיהמ■‪ 28‬ליכון ז־אלך תוטי^ למא אדכרה‬
‫מן בעד ומדכלא אלי פהמה ועונא עלי אלוקוף עלי גמיעה בא^ן ” אללה‪.‬‬
‫כאב‪ .‬אעלם אוצח‪ 30‬אללה לך כל משכל ופתח‪ *°‬לך בל מקפל אנה‬
‫כתירא מא׳‪ 3‬תסמעני אקו^ פא‪ 32‬אלפעל ועין אלפעל ולאם אלפ^^‬
‫פאע^ם <אן> ’■ ” מדהבי פי ^א^ך אני אקתטע לגמיע א^אפ^א^‬
‫אלמאציה כפיפהא ותקילהא‪ 34‬וגמיע מא ת ^ ף מנהא מן פעל‬
‫אלמסתקבל ואסם וגיר ^א^ך ا מ^א^א؟‪ 3‬מן א^פע^ אעני מן לגה פעל‪.‬‬
‫פמא באן מן אלאפעאל ע ^ מ^אל שמר ואמר ובחר וילד אקול אן וזנה‬
‫פעל ואואזי באלשין מן שמר ואלביש מן בחר ואלאלף מן אמר ואלהא‬
‫מן הרג ואליא מן ילד פא אלפעל‪ 37‬ואקול פי ב^ ואחד מנהא‪ 38‬אנה פא‬
‫א^פע^ למואזאתהס׳‪ 39‬פא “‪ 4‬פעלע■‪ .41‬וכז־אלך אואזי באלמים מן שמר‬
‫ואלחא‪ 42‬מן בחר ואלמים מן אמר‪ 43‬וא^רא מן הרג ואל^אם מן ילד עין‬
‫אלפעל‪ 44‬ואקול פי בל ואחד מנהא‪1‬؛׳‪ 45‬אנה עין א^פעל‪ 4،‬למואזאתה^‪4‬‬
‫ל‪ .‬במעני‪ ,‬ת כמעני‪.‬‬
‫למואזנתה‪.‬‬
‫מ‪ .‬פיה‪ ,‬ת פיהא‪.‬‬
‫ע‪ .‬פעל‪ ,‬ת אל^^ל‪-‬‬
‫נ‪.‬‬
‫< אן >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫פ‪ .‬מנהא‪ ,‬ת מנהמא‪.‬‬
‫ס‪ .‬למואזאתה‪ ,‬ת‬
‫צ‪ .‬למואזאתה‪ ,‬ת למואזנתה‪.‬‬
‫ه‪ . 2‬במעני‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב כמעני‪ ,‬והשוה ש‪ :‬כמו; אולם‬
‫והמכסא)‪ ,‬ויקרא ט יט‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪ . 21‬אמיץ כח‪ ,‬ישעיה מ כו‪ ,‬איוב ט ד (שלא כבאכר)‪.‬‬
‫בהמשך גם ת‪ ,‬ב במעני‪.‬‬
‫‪ .23‬קיל‪ ٦ ,‬קאל; הכוונה ליהושע ג‬
‫והוא ממלא על כל גדותיו‪ ,‬דברי הימים א יב טז‪.‬‬
‫‪. 25‬‬
‫خ‪ ,‬השווה גם ש‪ :‬במקום אחר; א‪ ,‬ר א ל מ ^ ע אלאכר‪.‬‬
‫‪ .24‬פי מ ^ ע‬
‫טו‪.‬‬
‫‪ .27‬אסתעמלת‪ ,‬א אסתעמלהא‪,‬‬
‫‪ . 26‬באבא‪ ,‬ר באב (§‪.)218‬‬
‫אידיהא‪ ,‬א‪ ,‬ר ידיהא‪.‬‬
‫‪ . 28‬פיה‪ ,‬כך א וכנראה ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬בו; ת‪ ,‬ב‬
‫והשווה ש‪ :‬אשתמש; ר מטושטש‪.‬‬
‫‪...30‬ه‪ .3‬א ^ ח ‪ ...‬ופתח‪ ,‬לכאורה כך גם ש‪ :‬יגלה ‪...‬‬
‫‪ . 29‬בא^ן‪ ,‬ר בעון‪.‬‬
‫פיהא‪.‬‬
‫‪ . 31‬מא‪ ,‬ר ממא (ולכאורה אפשר כי משתקף בכך תיקון‬
‫ויפתח; א‪ ,‬ר פתח ‪.٦^ ٠٦ ...‬‬
‫‪ < .33‬אן >‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬כי; ת‪ ,‬ב‬
‫‪ .32‬פא‪ ,‬א פט(؛)‪.‬‬
‫יתר על רקע §‪.) 137‬‬
‫‪ .34‬כפיפהא ותקילהא‪ ,‬הכוונה לבניינים השונים‪ ,‬ועי׳ ספר הרקמה‪ ,‬עמ ׳‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 35‬מו؛אלא‪ ,‬א‪ ,‬ב‬
‫תשט׳׳ו‪ ,‬ערך כבד ב‪ ,‬ועמ׳ תשכ׳׳ה‪ ,‬ערך קלל‪ 1 ,‬א (‪.)3‬‬
‫‪ .38‬מנהא‪ ,‬ר מנהמא‬
‫‪ .37‬א^פעל‪ ,‬א פעל‪.‬‬
‫‪ . 36‬ואלבי‪ ;5§ ,‬א‪ ,‬ר ואלבא‪.‬‬
‫מתלא‪.‬‬
‫‪ .40‬פא‪ ,‬א‬
‫‪ .39‬למואזאתה‪ ,‬בך ב‪ ,‬ר; א למחאתה‪ ,‬ת למואונתה‪.‬‬
‫(§‪49‬ה)‪.‬‬
‫‪ .42‬ואלחא‪ ,‬א ואלרז; אך‬
‫‪ .41‬פעל‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬והשווה ש‪ :‬פעל; ר‪ ,‬ת אלפעל‪.‬‬
‫‪.١٥‬‬
‫‪ .43‬ואלחא מן בחר ואלמים מן אמר‪ ,‬ר‬
‫לדוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין ^ ו ‪.‬‬
‫ואלמים מן אמר ואלחא מן בחר; והשווה ש‪( :‬המם מן שמר) ואמר והחית מן‬
‫‪ .45‬מנהא‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ר; ת‬
‫‪ .44‬אלפעל‪ ,‬א פעל‪ ,‬והשווה ש‪ :‬פעל‪.‬‬
‫בחר‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪29‬‬
‫ע<ן פעלקי‪ .48‬וכדאלך א ^ א אואזי באלרא מן שמר ואמר ‪ ٠٠٦٨^١‬ואלגים‬
‫מן הרג ואלדאל מן ילד לאם אלפעל‪ *°‬ואקול פי כל ואחד מנהא״׳׳؟ אנה‬
‫לאס אלפעל <למואזאתה לאס אלפעל>״׳ ” וכ^־אלך אקול פי הכרית‬
‫והשמיד*׳ ” ומא כאן עלי מ^אלהמא אן וזנה הפעיל ואואזי‪4‬؛ בכף‪55‬‬
‫הכרית ושין השמיד פא הפעיל ואקול פי כל ואחד מנהמא אנה פא‬
‫אלפעל‪ .‬ואואזי א ^ א ברא הכרית ומים השמיד עין הפעיל ואקול פי כ^‬
‫ואחד מנהמא אנה עין אלפעל‪،‬؛‪ .‬ואואזי א ^ א בתא הכרית ודאל השמיד‬
‫^אם הפעיל ואקול פי כ^ ואחד מנהמא אנה לאם אלפעלבי‪7‬؟ ואן שית‬
‫פקל לאם הפעילגי‪8‬؛‪ .‬והדא הו אלקיאס פי א^אפעאל אלמסתקבלה‬
‫ואלאסמא ואלמצאדר‪ 59‬וגיר ז־אלך והכדא‪ ،0‬אצנע א ^ א בכלי‪ ،‬לפצה‬
‫אריד תלכיץ וזנהא ותעריף אצלהא מן גיר מא ^כרנא ממא תכון פיה יי‪62‬‬
‫חרוף מן חרוף אלזיאדההי‪ ، 3‬מתל נ^בר והתגדל וגירהמא פאני אקתטע‬
‫להא מתאלא‪ ،4‬מן אלפעל ואואזי ב א ^ ל ^ ^ דאלך אלמ^אל ואקול חרף‬
‫כדא הו‪ ،5‬פא הז־ה ‪ ،،‬א ^ ל פ ^ וחרף כ^א עינהא וחרף ב؛א לאמהא‬
‫פאואזי אלאצלי באלאצליי׳‪ ، 7‬ואלזאיד באלזאיד‪ .‬מרגאל‪ ،8‬דאלך אני‬
‫ת‪.‬‬
‫ש‪ .‬מנהא‪ ,‬ת מנהמא‪.‬‬
‫ר‪ .‬ואמר ובחר‪ ,‬ת ובחר ואמר‪.‬‬
‫לן‪ .‬פעל‪ ,‬ת אלפעל‪.‬‬
‫א‪ .‬והשמיד‪ ,‬ת השמיד‪.‬‬
‫<למוא؟אתה לאם אל פעל>‪ ,‬ב־ת ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אלפעל‪ ,‬ת הפעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬פיה‪ ,‬ת פיהא‪.‬‬
‫א ^ א צ ^ באלאצל‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואן שית פקל לאם הפעיל‪ ,‬ת ואו שית פקל לאם אלפעל‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אלזיאדה‪,‬‬
‫ב־ת‬
‫גם‬
‫בקוסטוס‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫אלאצלי‬
‫באלאצלי‪,‬‬
‫ת‬
‫‪•4S‬‬
‫‪ .47‬למואזאתה‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ;٦ ,‬ת למואזנתה‪.‬‬
‫‪ .46‬אלפעל‪ ,‬ר פעל‪.‬‬
‫מ ^ מ א‪.‬‬
‫‪ .49‬ואמר וכחר‪ ,‬כך א וכן ש; ת‪ ,‬ב ובהר‬
‫פעל‪ ,‬כך א‪ ,‬ר והשווה ש‪ :‬פעל; ת‪ ,‬ב אלפעל‪.‬‬
‫‪ . 51‬מנהא‪,‬‬
‫‪ .50‬אלפעל‪ ,‬א‪ ,‬ר פעל‪ ,‬וכן ש‪.‬‬
‫ואמר; ר ואלרא מן אמר ואלרא מן בהר‪.‬‬
‫‪< .52‬למואזאתה לאם אלפעל>‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪:‬‬
‫כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬מנהמא‪ ,‬ב מנהמי‪.‬‬
‫‪ .53‬והשמיד‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ר‪ ,‬וגם ש; ת‬
‫מפני שהוא לעמת ל פעל; ב־ת ו־ב ליתא‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪ .55‬בכף‪ ,‬א‪ ,‬ר בכאף‪.‬‬
‫‪ .54‬הפעיל ואואזי‪ ,‬ב הפעול (בלבד)‪.‬‬
‫השמיד‪.‬‬
‫‪ .57‬אלפעל‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪,‬‬
‫אלפעל‪ ,‬ר מוסיף‪ :‬ואן שית פקל עין הפעיל (וליתא אף ב־ש)‪.‬‬
‫‪ . 58‬ואן שית פקל לאם הפעיל‪ ,‬כך א; ר (וכן ש)‬
‫והשווה ש‪ :‬הפועל; ב‪ ,‬ת הפעיל‪.‬‬
‫‪ . 59‬ואלאסמא‬
‫ליתא; ת ואן שית פקל לאם אלפעל‪ ,‬ב ואן שית פקאל לאם אלפעל‪.‬‬
‫ואלמצאדר‪ ,‬השווה גם ש‪ :‬והשמות והמקורים; ר אינו ניתן לקרוא (בניגוד להשלמת נ)‪.‬‬
‫‪ .60‬והכ^א‪ ,‬ר כדי‪,‬‬
‫הכוונה ב־שמות לבינוני‪ ,‬הש׳ ס׳ הרקמה ב׳ עמ׳ תשכ״ח‪ ,‬טור א‪.‬‬
‫‪ .62‬פיה‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב‬
‫•‪ .A83‬בכל‪ ,‬ב כל‪.‬‬
‫עי׳ דקדוק הערבית הנוצרית ‪61‬‬
‫‪ .63‬אלזיאד^‪ ,‬ב־ת גם בקוקזטוס; ולא ציינתי בדרך כלל תופעות מעין‬
‫פיהא‪.‬‬
‫‪ .66‬הדה‪ ,‬ר הז־א‬
‫‪ .65‬הו‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫‪ .64‬מ^אלא‪ ,‬ר מ^ אל‪ ,‬א מ^נלא‪.‬‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ .67‬אלאצלי באלאצלי‪ ,‬כך א (שם נראה כאילו כתוב‪ :‬אלאצליב אלאצלי)‪,‬‬
‫(§‪51‬א‪،‬׳‪.>،‬‬
‫והשווה ש‪ :‬לעמת השרשיה שרשיה; ת אלאצלי באלאצל‪ ,‬ב אלאצלי(ו־באלאצלי ליתא)‪,‬‬
‫‪ .68‬מתאל‪ ,‬א מתל‪.‬‬
‫ר אלאצל באלאצל‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪130‬‬
‫נ‪7‬‬
‫אקול פי נשבר אן וזנה נפעל פאואזי נון נשבר בנון נפעל והמא זאידאן^‪،‬‬
‫פי אללפצתין ללאנפעאל‪ .‬ואואזי אלשין באלפא ואלבא באלעין ואלרא‬
‫באללאם והי אצלייה‪ 70‬בלהא ואקול פי התגדל אן וזנה התפעל‬
‫פאואזי״' ” הא ותאט■‪ 72‬התגדל בהא ותאי׳‪ 73‬התפעל והמא זאידאף׳‪ 74‬פי‬
‫בל ואחדה מן אללפצתין ואואזי אלגים‪ 75‬באלפא ואלראל באלעין‬
‫ואללאם בא^לאס והי אצלייה בלהא‪ .‬וה^א ממא יגב‪ 7،‬אן תערפה פבה‬
‫תקףל׳‪ 77‬עלי אלחרף אלאצלי מן אלזאיד‪ .‬וקד ביינת הדא ב א ^ מן הדא‬
‫אלתביין פי ا בתאב אללמע‪ 78‬ואנמא דברת <מא דכרת>‪ 79■°‬מנה הנא‬
‫עלי סביל אלתדביר‪ .‬וא^א ראיתני אתרגם‪ 80‬בל מקאלה׳‪ 8‬מן ה^א‬
‫א^דיואן בחרף ב^א וב^א “ מתלא אקו^* א^א תרגמת‪ 84‬אלמקאל^‬
‫אלאולי אלתי אצמנהא אלבלמאת אלתי פאאתהא؛‪ 8‬אלף בקולי‬
‫אלמקאל^ אלאולי מן בתאב אלאצול פי חרף אלאלף‪ .‬ואדא תרגמת‬
‫אי؛^א אלמקאל^ אל ذ אלתי א ^נ ה א אלבלמאת אלתי פאאתהא בא‬
‫בקולי אלמקאל^ אלתאניה ’■‪ 8،‬מן בתאב אלאצול פי חרף אלבא וב^אלף‬
‫סאיר אלמקאלאת״׳‪83‬׳‪ 87‬פאעלם אני אנמא אריד בדאלך‪87‬א אלאלף‬
‫אלכנסי‪ 88‬וא^בא אל^סי ובדאלך סאיר אלחרוף אלתי א ת^ ם בהא‪89‬‬
‫ז‪ ,١١١٦٠،« .‬ת זאידין‪.‬‬
‫ח‪ .‬פאואזי‪ ,‬ת באואזי‪.‬‬
‫בהא ותא‪ ,‬ת ואלהא ואלתא מן‪.‬‬
‫ט‪ .‬הא ותא‪ ,‬ת באלהא ואלתא מן‪.‬‬
‫כ‪« .‬אידאן‪ ,‬ת «אידין‪.‬‬
‫^ בר ת>‪ ,‬ב־ת ליתא ( ע׳׳י הדומות)‪.‬‬
‫נ‪.‬‬
‫ל‪ .‬פבה‪ ,‬ת ובה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫מ‪ < .‬מ א‬
‫אלמקאלה אלתאניה‪ ,‬ת אלמקאלה אלתאנייה‪.‬‬
‫סי‪ .‬אלמקאלאת‪ ,‬ת אלמקאלת‪.‬‬
‫‪ .70‬אצלייה‪,‬‬
‫‪ .69‬זאידאן‪ ,‬כך א; ת‪ ,‬ב זאידין (§‪ 125‬א)‪ ,‬ר זאידתאן‪ ,‬ה־ד בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 72‬הא ותא‪ ,‬כך א‪( ٦ ,‬והשווה ש)‪,‬‬
‫‪ . 71‬פאואוי‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב באואזי‪.‬‬
‫א אציל؟؛‪.‬‬
‫‪ . 73‬בהא ותא‪ ,‬בך א‪ ,‬ר (והשווה ש); ת‪ ,‬ב ואלהא‬
‫§‪ ;222‬ת‪ ,‬ב באלהא ואלתא מן‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪ . 75‬א ל ^ ם‪ ,‬ב ב א ל ^ ם‪.‬‬
‫‪. 74‬ז אי ד אן‪ ,‬כ ך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬בז אי דין( §‪ 125‬א)‪.‬‬
‫ואלתא מן‪.‬‬
‫‪. 78‬‬
‫‪ .77‬פבה תקף‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת ובה תקף‪ ,‬ב בה ותקף‪.‬‬
‫יגב‪ ,‬א מוסיף‪ :‬לך‪.‬‬
‫בתאב אללמע‪ ,‬פרק י׳ ‪ -‬י׳׳ג = רקמה פרק י" א ‪"< -‬ד (הערת באכר ב־ש‪ ,‬עמ׳ ‪ ,3‬הע׳‬
‫‪ .80‬אתרגם‪ ,‬ר׳׳ל אכתיר‪,‬‬
‫‪ < .79‬מא ^כרת>‪ ,‬כך ב; ב־ת ליתא; א‪ ,‬ר דכרתה‪.‬‬
‫‪.)6‬‬
‫‪ .82‬כ^א וכ^א‪ ,‬ר נ‪±‬י וכדי‪ ,‬ועי׳‬
‫‪ .81‬מקאלה‪ ,‬כאן בהוראת "ערך"‪.‬‬
‫ע" ^ דוזי‪.‬‬
‫‪ .83...83‬מתלא אקול ‪ ...‬סאיר‬
‫לעיל הע׳ ‪ ;60‬ולא אסמן עוד שינויי נוסח כאלה‪.‬‬
‫אלמקאלאת‪ ,‬מאמר מוסגר‪ ,‬ואין המשפט הראשי של " א ^ א ראיתני" מתחיל אלא‬
‫‪ .84‬ת ^ מ ת‪ ,‬א‪ ,‬ר תרגמת א ^ א‪ ,‬ואין תרגומו של א ^ א גם ב־ש ונראה‬
‫ב־פאעלם‪.‬‬
‫‪.8$‬‬
‫מיותר‪ ,‬ושמא נשתדבב מן ההמשך (ואדא תרגמת א ^ א אלמקאל^ א^נ אני^)‪.‬‬
‫‪ .86‬אלמקאלה אלתאניה‪ ,‬כך ר; ת‪ ,‬ב‬
‫פאאתהא‪ ,‬א פאתהא‪ ,‬ובדומה בהמשך‪.‬‬
‫‪ .87‬אלמקאלאת‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ר; ת‬
‫אלמקאל^ אל‪1‬؛‪ 1‬אניי^ (§‪31‬ב); א א ^ ^ ן א ל ^‬
‫‪ .88‬אלגנסי‪ ,‬גנס " סוג" כולל יותר מאשר‬
‫‪ 87‬א‪ .‬בדאלך‪ ,‬ב כ^לך‪.‬‬
‫אלמקאלת‪.‬‬
‫‪ .89‬אתרגם בהא‪,‬‬
‫נוע "מין׳׳‪ ,‬ועי׳ בהמשך‪ ,‬המסביר את שימושו ^ ל גנס כאן‪.‬‬
‫כך גם ש‪ :‬אקב בהם; ושלא בצדק העדיף נ את גרסת ר‪ :‬א ת^ מ ה א‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪131‬‬
‫הכז־א‪ .‬והכדא א ^ א א^א תרגמת אול בל באב מן אבואב אלאלף‬
‫ואלבא‪ 90‬או גירהמא מן אלחרוף בקולי אלחרף אלפלאניעייי ואלחרף‬
‫אלפלאניע י‪ 9‬מתלא אקו^ א^א קלת פי תרגמה‪,‬؛׳‪ 92‬בעץ אבואב חרףצג‪9‬‬
‫אלאלף אלאלף ואלבא ואללאם או אלאלף ואלבא ואלרא או אלאלף‬
‫ואלואו* ’ ואלרא פאנמאק׳‪ 95‬אריד אלאלף אלגנסי ואלבא" אל^ סי"‬
‫ואללאם אלגנסי ואלואו אלגנסי ואלרא אלגנסי‪ .9،‬ודלך אן תחת אלאלף‬
‫ואלבא*‪ 9‬ואללאם אנואע‪ 99‬שתי מנהא ונפשו ע ^ו תאב^׳‪ .‬ומנהא‪ 2‬ויאבל‬
‫חל וחומה‪ .3‬ומנהא אבל אדונינו* המלך‪ .5‬ומנהא אב^ שרה אשתך‪.،‬‬
‫וב^אלך תחת אלאלף ואלבא ואלרא אנואעא' מנהא אביר יעקב‪ 8‬ומנהא‬
‫יעלו אבר כנשרים‪ 9‬ומנהא אבירי בשן כתרוני‪ 10‬וגירהא‪ .‬וכדאלך א ^ א‬
‫תחת אלאלף ואלואו ואלרא אנואעאיי מנהא כי אורו עיני‪2‬ו ומנהא ויאר‬
‫את הלילה*■ ומנהא באור פני מלך חיים‪4‬׳ ומנהא אשר אור לו בציוף׳‬
‫ומנהא באור כשדיםיי ‪ . 1،‬פמן א ^ ■ אכתלאף הדה אלמעאני תרגמת‬
‫אלאבואב באלחרוף אלגנסייה לאני לו תרגמת מכאן אלאלף ואלבא‪,8‬‬
‫ואללאם בקולי אבל ומכאן אלאלף וא^בא ואלרא‪ 19‬בקולי אבר ומכאן‬
‫אלאלף ואלואו ואלרא בקולי אור כמא צנע גירי מן אלמצנפין מן‪ 20‬קבלי‬
‫לבנת אנמא אתרגם בנוע ואחד פקט א^ ^א תכלו הדה אלצור^ מן מעני‬
‫ע‪ .‬אלפלאני‪ ,‬ת אלפל‪.‬‬
‫פ‪ .‬תרגמה‪ ,‬ת תרגמת‪.‬‬
‫צ‪ .‬חרף‪ ,‬ת חרוף‪.‬‬
‫ק‪ .‬פ אנ מ א‪ ,‬ת פ אנ מי‪.‬‬
‫ר‪ .‬כאור כשדים‪ ,‬ת מאור כשדים‪.‬‬
‫‪ .91‬אלפלאני‪ ,‬כד א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬د אלפל‪ ,‬ועי׳ §‪153‬ב‪.‬‬
‫‪ .90‬ואלכא‪ ,‬א‪ ,‬ר או אלא‪.‬‬
‫‪ .93‬חרף‪ ,‬כד א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪:‬‬
‫‪ .92‬תרגמה‪ ,‬כף א‪ ,‬כ‪٦ ,‬؛ ת ת ^ מ ת (§‪ 27‬א)‪.‬‬
‫‪ .95‬פאגמא‪ ,‬כף א; ר פאמא‪ ,‬ת‪ ,‬ב‬
‫‪ .94‬ואלואו‪ ,‬א אל؛‪.‬‬
‫אות; ב‪ ,‬ת חרוף‪.‬‬
‫‪ .97‬א ^נ סי‪ ,‬כ־א‬
‫‪ .96...96‬ואלבא ‪ ...‬אלגנסי‪ ,‬ב־ר ליתא בגלל הדומות‪.‬‬
‫פאנמי‪.‬‬
‫‪ .99‬אנואע‪ ,‬כך בכל כי״י (שלא כ־נ)‪ ; 218§ ,‬ב־א אנואע‬
‫‪ .98‬ואלבא‪ ,‬א א ל ^‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 2‬ומנהא‪ ,‬השווה ש‪ :‬ומהם; ב־א‪ ,‬ר‬
‫‪ . 1‬וופשו עליו תאבל‪ ,‬איוב יד כב‪.‬‬
‫נשנית‪.‬‬
‫‪ .4‬אדונינו‪ ,‬א‪ ,‬ר אדוני‪ ,‬ואינו אלא קיצור‬
‫‪ .3‬ויאבל חל וחומה‪ ,‬איכה ב ח‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .5‬אבל אדונינו המלך‪ ,‬מלכים א א מג‪ .‬ש מוסיף‪ :‬דוד‪ ,‬א‪ ,‬ר‪ :‬דוד המליך‬
‫של אדונינו‪.‬‬
‫‪ . 7‬אנואעא‪ ; 219§ ,‬א‪ ,‬ר‬
‫ه‪ .‬אבל שרה אשתך‪ ,‬בראשית יז <ט‪.‬‬
‫את שלמה‪.‬‬
‫‪ .9‬יעלו אבר כנשרים‪ ,‬ישעיה מ‬
‫‪ .8‬אביר יעקב‪ ,‬בראשית מט כד‪.‬‬
‫אנואע‪.‬‬
‫‪ . 11‬אנואעא‪ ;219§ ,‬א‪ ,‬ר‬
‫‪ . 10‬אבירי בשן כתרוני‪ ,‬תהלים כב יג‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫‪ . 13‬ויאר את הלילה‪ ,‬שמות יד‬
‫‪ . 12‬כ י אורו עיני‪ ,‬שמואל א יד כט‪.‬‬
‫אנואע‪.‬‬
‫‪ . 15‬אשר אור לו בציון‪ ,‬ישעיה לא‬
‫‪ . 14‬באור פני מלך חיים‪ ,‬משלי טז טו‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫ه‪ . 1‬באור כשדים‪ ,‬בראשית יא כח; ‪ ٢‬א‪ ,‬ר‪ ;٧ ,‬ת‪ ^ ,‬א ו ר כ ^ י ם ‪3 ,‬ון ב ר א ש ^‬
‫ט‪.‬‬
‫‪. 20‬‬
‫‪ . 19‬ואלרא‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ . 18‬ואלבא‪ ,‬א אלב‪.‬‬
‫‪ . 17‬؟^ל‪ ,‬א אול‪.‬‬
‫יא לא‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאוז‬
‫‪132‬‬
‫ي‬
‫[‪8‬‬
‫אתבחנהא תחת תלך‪ 22‬אלתרגמה לכנת‬
‫מא ופי אלבאבי‪ 2‬אנואע‬
‫מחילא אד‪ 23‬לא תדכל כלהא תחתהא ואמא תחת אלחרוף אלגנסייה‬
‫פאנהא דאכלה אד ^א ^ ל ו מנהא‪ 24‬כלהא ואד ^א יתעלק‪ 23‬באלחרוף‬
‫אלגנסייה מעני דון מעני‪ .‬ולהדא מא‪24‬א אכתרת הדה אלתרגמה עלי מא‬
‫תרגם בה גירי ממן תקדמני‪ .‬ואזיד דאלך ביאנא באן אקול אן ا קולי‬
‫מ^לא ענד תרגמה؛‪ 2‬אלאלף ואלבא ואללאם לא ידל עלי אב^ר מן הדה‬
‫אלשבה‪ 2،‬אעני אנה ^א ידל ע ^ מעני מכצוץ פהו‪ 27‬אדן‪ 28‬באלגנס ומא‬
‫תחתהא מן אלמעאני אנואע להא ”‪ .‬וקד ביינת ה^א‪ *°‬פי צדד בתאב‬
‫אלמסתלחק׳‪ 3‬וזדתה ביאנא ווצוחא פי גיר ז־אלך אלבתאב אעניש'‪32‬‬
‫כתאב אלתשויר‪ .‬ואעלם אנה קד יתפק ב^ירא אן לא ” יבון תחת‬
‫אלתרגמה א^א נוע ואחד פראית אן אחמל גמיע אבואב אלבתאב‬
‫מחמלא ואחדא אעני אן תסתמר אלתרגמה עלי ותירה ואחד^ ולא‬
‫תכתלף‪.‬‬
‫ואעלם ^ קך אללה אן פי אלעבדאני אחאדא עלי חרפין פאדא גמעת או‬
‫אציפת אלי אלצמאיר אשתד אלחרף אלתאני מנהא אלא אן כתירא מן‬
‫הדה אלאחאדת‪4‬ג יצח ענדנא אנהא מן ז־ואת אלמתלין ואן תלך אלשדה‬
‫אלתי תערץ פיהא ענד אלגמע ואלאצאפה אנמא״' ” תערץ להא‬
‫לאנדגאם אחד אלמתלין פי אלתאני במא‪،‬ג יצהר פיהא מן אלתצעיףבי‪37‬‬
‫פי בע^ אלמואצע ודאלך מ^ל פת ופתים ופתי ופתךג■‪ 38‬אלתי צח ענדנא‬
‫ת‪ .‬אלאחאד‪ ,‬ת אלאחד‪.‬‬
‫ש‪ .‬אעני‪ ,‬ת והו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ופתר‪ ,‬ת פתר‪.‬‬
‫אלתטעיף‪.‬‬
‫א‪ .‬אנמא‪ ,‬ת אנמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אלתצעיף‪ ,‬ת‬
‫‪ . 22‬תלך‪ ,‬ד דלך‬
‫‪ . 21‬אלבאב‪ ,‬היידוע יידוע סוגי (״בשערים״)‪.‬‬
‫מן‪ ,‬א‪ ,‬ר ליתא‪.‬‬
‫‪^ . 24‬א ת ^ ו מנהא‪ ,‬מלה במלה‪:‬‬
‫‪ . 23...23‬אד ‪ ...‬יתעלק‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫(§‪ 51‬ד‪.)3‬‬
‫‪ 24‬א‪ .‬ולהד א מא‪ ,‬מלה במלה‪ :‬ע^ בן‬
‫אינם חופשיים מהם‪ ,‬ר׳׳ל‪ :‬כלולים בהכרח בהם‪.‬‬
‫‪ . 25‬ת ^ מ ^‪ ,‬בדומה גם ש‪ :‬ص א‪ ,‬ר‬
‫[היה] ש‪ ,...‬ר״ל‪ :‬על כן (והשווה §‪.)321‬‬
‫‪ .26‬הדה אלשבה‪ ,‬ר״ל אותיות אלו‪ ,‬עי׳ דוזי סוף ערך שבהה; א‪ ,‬ר הדא‬
‫א ל ת ר ^؛‪.‬‬
‫‪ . 28‬א^ן‪ ,‬א א^א‪ ,‬ואין אלו אלא חילופי‬
‫‪ . 27‬פהו‪ ,‬א‪ ,‬ר פהי‪.‬‬
‫(§‪ 51‬א‪1‬؛) אלשבה‪.‬‬
‫‪ .30‬הדא‪ ,‬ב־ר‬
‫‪ . 29‬להא‪ ,‬כך גם ש‪ :‬להם; א‪ ,‬ר ליתא‪.‬‬
‫כתיב ולא ציינתים לרוב‪.‬‬
‫‪ .32‬אעני‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪,‬‬
‫‪ .31‬צדר כתאב אלמסתלחק‪ ,‬עמ׳ ‪( ١١‬הערת באכר)‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 33‬כ‪1‬؛נירא אן לא‪ ,‬א כתירא‬
‫והשווה ש‪ :‬רצוני לומר; ת והו‪ ,‬ב אלא נוע ואחד(!) והו‪.‬‬
‫‪ .34‬אל^חאד‪ ,‬כך ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬הנפרדות; א‪ ,‬ב‪ ,‬ת אלאחד;‬
‫אלא; ר כו؛ניראלא‪.‬‬
‫‪ . 35‬אנמא‪ ,‬ת‪ ,‬ב אנמי (§‪ ,)b310‬ר אנמא‪,‬‬
‫הכוונה (וכן לפני כן) לשמות במספר יחיד‪.‬‬
‫‪ . 36‬במא‪ ,‬ר׳׳ל בגלל מה ש‪ ,‬מוסב אל‪ :‬יצח‬
‫ה־נ בין השיטין‪ ,‬א אנהא‪.‬‬
‫‪ ,٣ ٥ ١ .38‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬וכן‬
‫‪ . 37‬אלתצעיף‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב אלתטעיף (§‪.)23‬‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫אנהא מן ז־ואת אלמתלין בקולהי׳‪ 39‬פתות אותה פתים‪ 40‬ובפתותי‬
‫לחם ’‪ 4‬ומתלהי‪7‬׳‪ 42‬עם ועמים ועמי ועמו ועמך אלתי צח ענדנא אנהא מן‬
‫דואת אלמתלין בקולהי׳‪ 43‬בעממיך‪ 44‬בעממי הארץי׳‪ 45‬וכהניר מן הדה‬
‫אלאחאד‪ 4،‬אלתנאיה‪ 47‬אי אלתי הי מך׳؛‪ 4‬חרפין אלתי תערץ פיהא‬
‫אלשדה ענד אלגמע ואלאצאפהט׳‪ 49‬לם יסתעמל פיהא אלתצעיף פי מא‬
‫בין אידינא מן אלמקרא מתל גן גנים גנות‪ 50‬מס שרי מסים׳‪ 5‬ובסל‬
‫■העליון‪ 52‬סלי חרי‪ 53‬גב על גבי חרשו חורשים‪ 54‬ובתיר מו^להא‪ .‬וקד ”‬
‫באן אלקיאס מוגבא עלינא אן נחמלהא מחמל גירהא מן אלאחאד אלתי‬
‫תשתד ענד אלגמע ואלאצאפה ויטהר אלתצעיף פיהא פי בעץ אלמואצע‬
‫ואן נעתקד פיהא אנהא מן דואת אלמתלין מ^להא לולא ^ א נגד‬
‫خ עלא חרפין מתליף׳‪ 57‬והי תשתד‪ 58‬א ^ א ענד אלאצאפה‬
‫אחאדא‪5،‬‬
‫ואלגמע מתל גג את גגו ואת קירותיו‪ 59‬ומתל דדי בתוליהן‪ ،0‬דדיה ירווך‬
‫בבל עתי ‪ .،‬ומחאל‪ ،2‬אן יתוהם אן הד א אלאשתדאד לאנדגאם מתל‪ ،3‬אד‬
‫לא תוגד‪ ،4‬פי א^בלאם‪ ،5‬לפצה עלי תלתה‪ ،،‬אמתאל אי עלי תלת‪،7‬‬
‫שבהאת‪ ،8‬מתצאעפה‪ ،9‬מתואליה פיהא אצליהכי‪ .7°‬ווגדנא א ^ א בע^‬
‫ד‪ .‬בקולה‪ ,‬ת ‪ ٦٠‬קולה‪.‬‬
‫ה‪ .‬ומתלה‪ ,‬ת ומתל‪.‬‬
‫כתוב ביו ה שי טין‪ :‬צל ואת עממי הארץ‪.‬‬
‫א ^ ^ א פ ^ ואלגמע‪.‬‬
‫י‪ .‬מתלין‪ ,‬ת מתלאן‪.‬‬
‫ו‪ .‬בקו^ה‪ ,‬ת ‪ ٣‬קו‪.‬‬
‫ח‪ .‬מו‪ ,‬ת עלי‪.‬‬
‫ז‪ .‬בעממי הארץ‪ ,‬ב־ת‬
‫ט‪ .‬אלגמע ואלאצאפה‪ ,‬ת‬
‫כ‪ .‬מתואליה פיהא אצליה‪ ,‬ת אצלי^ פיהא‬
‫‪.40‬‬
‫‪ .39‬בקולה‪ ,‬دأ א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה גם ש‪ :‬באמרו; ת מן קולה‪ ,‬כ מן קו‪.‬‬
‫ש; ת‪ ,‬ב פתר‪.‬‬
‫‪ .41‬ובפתותי לחם‪ ,‬יחזקאל יג‬
‫פתות אותה פתים‪ ,‬ויקרא ב ‪ ;٦‬ב־ר פתים ליתא‪.‬‬
‫‪ .43‬בקולה‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה גם ש‪ :‬באמרו;‬
‫‪ .42‬ומ^לה‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב ומתל‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫‪ .45‬בעממי הארץ‪ ,‬כך בכל כי״י וגם‬
‫‪ .44‬בעממיך‪ ,‬שופטים ה יד‪.‬‬
‫ת‪ ,‬ב מן קו‪.‬‬
‫ב־ש‪ .‬הכוונה לגחמיה ט כד ושם כתוב‪ :‬ואת עממי הארץ‪ ,‬וב־ת כתוב בין השיטין‪ :‬צל‬
‫‪ .47‬אלתנאיה‪ ,‬זה כתיב מקוצר‬
‫ه ‪ .4‬אל^חאד‪ ,‬א אלאחד‪.‬‬
‫ואת עממי הארץ‪.‬‬
‫במקום אל^נ איי^ (= אל^נא؟^)‪ ,‬כפי שגורס א; ולא ציינתי בהמשך שינויי כתיב מעין‬
‫‪ .49‬אלגמע ואלאצאפה‪ ,‬כך‬
‫‪ .48‬מן‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬מ(שתי); ת‪ ,‬ב עלי‪.‬‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ . 50‬גן גנים גנות‪ ,‬ש גן‬
‫א‪ ,‬ר‪ ,‬והדווה ש‪ :‬בקבוץ ובחבור; ת‪ ,‬ב א ל ^ א פ ^ ואלגמע‪.‬‬
‫‪ .52‬ובסל‬
‫‪ . 51‬שרי מסים‪ ,‬שמות א יא‪.‬‬
‫גנים‪ ,‬א גן וגנים וגנות‪ ,‬ר גנים וגן וגנות‪.‬‬
‫‪ . 54‬על גבי חרשו חורגים‪ ,‬תהלים‬
‫‪ . 53‬סלי חרי‪ ,‬שם טז‪.‬‬
‫העליון‪ ,‬בראשית מ יז‪.‬‬
‫‪ .57‬מתלין‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב‬
‫ه‪£ .5‬חאדא‪ ,‬ר אתאד‪.‬‬
‫‪ . 55‬וקד‪ ,‬א קד‪.‬‬
‫קכט ג‪.‬‬
‫‪ .59‬את‬
‫‪ . 58‬תשתד‪ ,‬א נוסף‪ :‬מו؛נלהא (בשולים ואינו אף ב־ש)‪.‬‬
‫מתלאן (§‪125‬ג)‪.‬‬
‫‪ .60‬דדי בתוליהן‪ ,‬יחזקאל כג‬
‫גגו ואת קירותיו‪ ,‬כך גם ש; שמות ל ג; א ™ גגו; ר גגו‪.‬‬
‫‪ .63‬מתל‪ ,‬ר‬
‫‪ .62‬ומחאל‪ ,‬א ומאל‪.‬‬
‫‪ .61‬דדיה ירווך בכל עת‪ ,‬משלי ה יט‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .65‬אלכלאם‪ ,‬ב־ר‬
‫(§‪.) 100‬‬
‫‪ .64‬ת^ד‪ ,‬א‬
‫מתל אכר (ואינו אף ב־ש)‪.‬‬
‫ב־א ליתא‪ ,‬וב־ר הוא בין‬
‫‪.67‬‬
‫(§ ‪ 4‬ل س م)‪.‬‬
‫ר‬
‫‪.66‬‬
‫^יתא‪.‬‬
‫‪ .69‬מתצאעפה‪ ,‬מובנו לרוב‪:‬‬
‫‪ .68‬שבהאת‪ ,‬א שביהאת‪.‬‬
‫השיטין; השווה ש‪ :‬שלש‪.‬‬
‫‪ . 70‬מתואליה‬
‫להיות מוכפל‪ ,‬כפול‪ ,‬וכן בהמשך המיידי; כאן הוראתו‪ :‬להיות פי כמה‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫נ ‪9‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫אלאחאד אלתנאיהל‪70‬א גיר אלמתצאעפה אלתי לא יצהר מנהא תצעיף‬
‫פי מוצע מן א ל מו ^ ע תשתד ענד א^^אפ؟؛ אלי אלצמאיר פי בעץ‬
‫אלמואצע ולא תשתד פי בעצהא מ^ל קו פימ■ ’‪ ^ 7‬א פ ^ ושבט לגו חסר ا‬
‫לבג'‪ 72‬ותשליכי אותי אחרי גוך‪ 73‬ואתי השלכת אחרי ^‪ ٠٠٦١‬׳‬
‫כאלתשדיד‪ 75‬וקא^ א ^ א פיהע■‪ 7،‬גוי נתתי למכים״ כי‪ 78‬השלכת אחרי‬
‫גוך‪ 7’ •75‬ותשימי‪ 80‬כארץ גוך׳‪ 8‬בגיר תשדיד‪ .‬וקאלו*‪ 8‬איש את מחרשתו‬
‫ואת אתו‪ 83‬למחרשות ולאתים‪ 84‬בגיר תשדיד‪ .‬וקאלו‪ 85‬וכתתו חרבותם‬
‫לאתים‪ 8،‬כתו אתיכם לחרבות‪ 87‬באלתשדיד‪ .‬ובעיד אן ^אעפו הדה‬
‫אלאלפא^ פי בעץ אלמואצע דון בע^‪ .‬ובעיד א ^ א אן יכון‪ 88‬גוך וגום‬
‫אלשדידין מן דואת אלמ؟נלין אד ^א יוגד פי אלאסמא ולא פי אלאפעאל‬
‫מא עינה ואו ולאמה ואו‪ 89‬א^ א‪ .‬ו^דת א ^ א מן אלאחאד מא יבון ע ^‬
‫חרפין ודלני‪,‬؛׳‪ 90‬אלאשתקאק עלי אנה מח^וף ” ועלי אנה אצלה‬
‫<יגב>צ׳‪ 92‬אן יכון תלאתיא גיר מתצאעף אלא אנה למא א^ ף אלי‬
‫אלצמאיר אשתד‪ 93‬לגיר אנדגאם מתל קו‪ 94‬המדה‪ 95‬יצא קום‪ 96‬פהו‪97‬‬
‫ענדי ^לאו^י לאנה‪ ’ 8‬מתל את תקות חוט השני‪ 99‬והמא משתקאן מן‬
‫מתואלי^‪.‬‬
‫לגב כסילים‪.‬‬
‫פ‪.‬‬
‫א ^ א‪.‬‬
‫ל‪ .‬א ל^נ אי^‪ ,‬ת א ל^ אני^‪.‬‬
‫מ‪ .‬פי‪ ,‬ת פו‪.‬‬
‫נ‪ .‬ושבט לגו חסר לב‪ ,‬ת ושבט‬
‫ע‪ .‬וקאל איצא פיה‪ ,‬ת וקאל פיה‬
‫ס‪ .‬ואתי השלכת אחרי גור‪ ,‬ת אחרי גום‪.‬‬
‫< י ג ב >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫צ‪.‬‬
‫ודלני‪ ,‬ת ודל פי‪.‬‬
‫פיהא אצלי^‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ;٦ ,‬ת אצליה פיהא מתואלי^‪ ,‬והשוה ש‪ :‬שרשיות בה‬
‫‪. 72‬‬
‫ן ‪ ,١٥ . 7‬כך כ^ כי״י; ת פו‪.‬‬
‫‪ 70‬א‪ .‬אל^ננאי^‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪٦ ,‬؛ ת אל^אני^‪.‬‬
‫כ^ם‪.‬‬
‫‪. 73‬‬
‫ושבט לגו חסר לב‪ ,‬משלי י יג; כך‪ ,‬א‪ ,‬ר‪ ,‬ש; ת‪ ,‬ב ושבט לגב כסילים‪ ,‬משלי כו ג‪.‬‬
‫‪ .74‬ואתי השלכת‬
‫אתי אחר גוך‪.‬‬
‫ותשליכי אותי א ח ר ^ ו ך ^ ח ז ^ د س; א‬
‫אחרי גוך‪ ,‬מלכים א יד ט; כך א‪ ,‬ר‪ ,‬וכן ש; ת‪ ,‬ב אחרי גום‪ ,‬נחמיה ט כו‪ ,‬ואף הוא נמצא‬
‫ه‪ . 7‬וקאל א ^ א פיה‪ ,‬בך ב; א וקיל‬
‫‪ . 75...7$‬באלתשדיד ‪ ...‬גוך‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫ב־ש‪.‬‬
‫‪ . 77‬גוי נתתי למכים‪ ,‬ישעיה נ‬
‫(השווה ש‪ :‬ונאמר) א ^ א פיה; ת וקאל פיה א ^ א‪.‬‬
‫‪ .79‬כי השלכת אחרי גוך‪,‬‬
‫‪ . 78‬כי‪ ,‬א וקיל כי; וגם ב־ש ליתא תרגום של וקיל‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ .80‬ות<؛וימי‪ ,‬א וקיל ותשימי‪ •,‬آله ב־ש ^ ת א‬
‫ישעיה לח יז; ש מוסיף‪ :‬כל ח ט ^‪.‬‬
‫‪ .82‬וקאלו‪ ,‬א‪ ,‬ר‬
‫‪ .81‬ותשימי כארץ גוך‪ ,‬ישעיה נא בג‪.‬‬
‫תרגום של ו‪7‬ןיל‪.‬‬
‫‪.84‬‬
‫‪ .83‬איש את מחרשתו ואת אתו‪ ,‬שמואל א יג כ; א רק‪ :‬ואת אתו‪.‬‬
‫וקיל‪.‬‬
‫ه‪ .8‬וכתתו חרבותם‬
‫‪ .85‬וקאלו‪ ,‬א‪ ,‬ר וקיל‪.‬‬
‫למחרשות ולאתים‪ ,‬שמואל א יג כא‪.‬‬
‫‪ .87‬כתו אתיכם לחרבות‪ ,‬יואל ד י; ב־נ בטעות‪ :‬כתתו‪ ;...‬ב־ב‬
‫לאתים‪ ,‬ישעיה ב ד‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫‪ .89‬ואו‪ ,‬ב והו‪.‬‬
‫‪ .88‬אן יכון‪,‬א אן‪ ,‬ר ליתא; והשווה ש‪:‬‬
‫כתו ליתא‪.‬‬
‫‪ .91‬מח^וף‪ ,‬הכוונה כי אות‬
‫ודלני‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; והשווה ש‪ :‬והראת אותי; ת‪ ,‬ב ודל פי‪.‬‬
‫‪ .93‬אשתד‪ ,‬ר‬
‫ص <יגב>‪ ,‬בך א‪ ;٦ ,‬ב־ת ו־ב וגם ב־ש ליתא‪.‬‬
‫שורשית חסרה‪.‬‬
‫‪ . 95‬ק ו ה מ ד ה‪,‬‬
‫‪ .94‬קו‪ ,‬ר קולה (כי הבין ״ קו״ כקיצור של ״קולה״)‪.‬‬
‫ואשתד‪.‬‬
‫‪ .98‬לאנה‪ ,‬ר‬
‫‪ .97‬פהו‪ ,‬א‪ ,‬ר פאנה‪.‬‬
‫‪ .96‬יצא קום‪ ,‬תהלים יט ה‪.‬‬
‫ירמיה לא לח‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪135‬‬
‫פי מוצעה‪ .‬ווגדת איצא כתירא מן‬
‫ומקוה ‪ ,‬סחרי המלך‪ 2‬כמא‬
‫אלאחאד אלתנאיה ‪,‬؛׳‪ 3‬תגמע ותצאף دد ^ תשדיד מ^ל בפת בג המלך‪4‬‬
‫ואכלי פת בגו‪ 5‬ובמה ובמות ודםיי ‪ ،‬ודמים ודת ודתות ויד וידות וידים‪7‬‬
‫ווגדת א ^ א אחאדא תלאתייה תשתד ענד אלגמע״י■‪ 8‬או א ^ ^ א פ ^ מן‬
‫גיר אן יטן באנדגאם״׳ ’ מתל מן א^אצל פיהא ו^אלך מתל קו פי גמע‬
‫חרול <כסו פניו> חדולים״'‪°‬י ופי גמע שפן שפנים באלתשדיד פיהמא‬
‫ופי גירהמא״ כתיר‪ .‬ו מ ^ ל ^׳ קיו פי ^ א פ ^ שבת עלת ^ובת בשבתו‪' 3‬‬
‫תשבתו שבתכם‪4‬׳ באלתשדיד א^ א‪ .‬ואן כאן קד ימכן אן יקאל פי מתל‬
‫הדאג■‪ ,5‬אלאשתדאד אנה‪ ’،‬לאנדגאם אלסואכן א^לינ^ אלמזיד^׳ פי‬
‫אלואחד ללמד‪ ,،‬פלמא ראית ה^א ו^ם <כף■ ” ענדי מך׳‪ 20‬אלעלם‬
‫לשקאי ‪ 2,‬וסו גדיי■‪ 22‬וקלה מערפתי וכפא סר׳■‪ 23‬א ל ^ ؛ עני לקצרהא‬
‫באידינא ופותהא ענא מא אקטע בה ע^י אצולהא אעני עלי אצול‬
‫א^א^פא^ אלתנאייהי׳׳‪ 24‬אלתי לא‪ 25‬עלם לי באשתקאקהא ראית מן‬
‫אלחזם‪ 2،‬ואלאחתיאט פי אללגה ואלתחרי״ פי אלדיאנה אן לא‪ 28‬א ק ^‬
‫ק‪ .‬אלתנאיה‪ ,‬ת אלתאניה‪.‬‬
‫נר שם‪ :‬צל אלגמע‪.‬‬
‫ת חרולים (בלבד)‪.‬‬
‫ה‪ .‬מו‪ ,‬ת פי‪.‬‬
‫ר‪ .‬ודם‪ ,‬ב־ת ביו השיטין‪.‬‬
‫ש‪ .‬אלגמע‪ ,‬ת אלמעאני‪ ,‬ובשוליים‬
‫ת‪ ٦١٢ .‬באנדגאם‪ ,‬ת יר לאנדגאם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ומתל‪ ,‬ת ואיצא מתל‪.‬‬
‫ו‪ .‬וסו גדי‪ ,‬ת ומוגדי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫<כ סו פניו > חרולים‪,‬‬
‫ג‪ .‬הדא‪ ,‬ת הדה‪.‬‬
‫ז‪ ^ .‬פ א סר‪ ,‬ת ופסד‪.‬‬
‫ד‪ .‬יכו‪ ,‬ת יכוך‪.‬‬
‫ח‪ .‬אלתנאייה‪ ,‬ת אלתאניה‪.‬‬
‫‪ . ١‬ומקוה‪ ,‬ב‬
‫‪ .99‬את תקות חוט השני‪ ,‬יהושע ב ירז; א‪ ,‬ר מוסיפים‪ :‬הזה‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .3‬אלתנאיה‪ ,‬כך ב‪ ,‬ר؛ ת‪ ,‬א‬
‫‪ .2‬ומקוה סחרי המלך‪ ,‬מלכים א י כח‪.‬‬
‫מקוה‪.‬‬
‫ه‪ .‬ודם‪,‬‬
‫‪ .5‬ואכלי פת בגו‪ ,‬שם יא כו‪.‬‬
‫‪ .4‬בפת בג המלך‪ ,‬דניאל א ח‪.‬‬
‫אלו؛נאני^‪.‬‬
‫‪ .8‬אלגמע‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; והשווה ש‪:‬‬
‫‪ . 7‬וידים‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫ב־ת ביו השיטין‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ ٦^ ١ .9‬באנדגאם‪ ,‬כך א‪,‬‬
‫(ב)קבוץ؛ ת‪ ,‬ב אלמעאני‪ ,‬וב־ת נרשם בשוליים‪ :‬צל אלגמע‪.‬‬
‫‪ 0‬ן ‪< .‬כסו פניו> חרולים‪,‬‬
‫ר‪ ,‬והשווה ש‪( :‬ש)יחשב הבלע; ב‪ ,‬ת יכון (ת יך) לאנדגאם‪.‬‬
‫‪ . ١١‬פיהמא‬
‫משלי כד לא; כך ב‪ ,‬ש; ת חרולים (בלבד)‪ ,‬א‪ ,‬ר חרולים כסו פניו חרולים‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫ופי גידהמא‪ ,‬כך ת‪ ,‬ר; א פיהמה ופי גירהמה‪ ,‬ב פיהמי ופי גירהמי (§‪ 10‬בג‪.)1‬‬
‫‪ . 13‬עלת שבת‬
‫ומתל‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; והשווה ש‪ :‬וכ(אמרו); ת ו א ^ א מ‪1‬؛‪ 1‬ל‪ ,‬ב ו א ^ י מתל‪.‬‬
‫‪ . 15‬הדא‪ ,‬כך כל כי׳׳י; ת‬
‫‪ 4‬ז ‪ .‬תשבתו שבתכם‪ ,‬ויקרא כג לב‪.‬‬
‫בשבתו‪ ,‬במדבר כח י‪.‬‬
‫הדה (§‪ 51‬א^)‪ . 16 .‬אנה‪ ,‬ב־ר ליתא‪ . 17 .‬לאנדגאם אלסואכן אללינה אלמזיד^‪ ,‬על‬
‫‪ . 18‬ללמד‪ ٦ ,‬״ ؛ להארכה‪ ,‬עי׳ עליה‬
‫הידמות הנחים הנוספים עי׳ ספר הרקמה עמ ׳ רס‪.‬‬
‫‪ . 20‬מן‪,‬‬
‫‪ . 19‬י כ ן‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; תי כון (§‪ 102‬א )‪ ,‬ב ب‪.‬‬
‫ס׳ הרקמה עמ׳ תשח‪ ,‬ערך משך‪.‬‬
‫‪ . 22‬וסו ^ י‪ ,‬כך א‪,‬‬
‫‪ .21‬לשקאי‪ ,‬א‪ ,‬ר לשקאיי‪.‬‬
‫כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬מן; ת‪ ,‬ב פי‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪ .23‬וכפא סר‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬והעלם סוד; ת‪ ,‬ב ופסד‪.‬‬
‫ר; ת‪ ,‬ב ומוגדי‪.‬‬
‫ه‪ .2‬אלתזם‪,‬‬
‫‪ .25‬לא‪ ,‬א אולי‪ :‬לנו‪.‬‬
‫אלתנאייה‪ ,‬כך ב‪ ,‬ר; א אלתנאיה‪ ,‬ת אלתאניה‪.‬‬
‫‪ . 27‬ואלתחרי‪ ,‬ר" ל תשומת לב‪ ,‬ע״ע דחי‪ ,‬פרידלנדר; א‬
‫ר׳׳ל זהירות‪ ,‬התנהגות תקינה‪.‬‬
‫‪ . 29‬אלו؛ננא ”^؛> כך ב‪ ,‬ר; א א ל ؟ נ נ ^ (וגם ב ^ ש ך)‪,‬‬
‫‪ .28‬אן לא‪ ,‬ר אלא‪.‬‬
‫ואלתחדי‪.‬‬
‫עלי אל‪£‬חאד אל^נאיי^ ”■ ” אלמשתדה ענד אלגמע ו א ל ^ א פ ^ אנהא מן‬
‫^ א ת אלמתלין מן אלשדה וחדהא ‪ ٦١٦‬אן א ^ א ל ^ עי ף פיהא ‪ ١٥‬בעץ‬
‫אלמואצע ואן לא‪0‬ג אקצי <א^א>'■׳‪ 3‬עלי אלאחאד‪ 32‬אל^נאי^• “‬
‫אלתי לא עלם לי באשתקאקהא ולא תשתד‪ ٦ ٧ 34‬אלגמע נ א ^ ^ א פ ^‬
‫אנהא מעתלה אלעין‪ .‬בל דאית אן אגעלהא כלהא ^נאיי^ ” לא קאטעא‬
‫^ מ א ב^אלך לבן עלי א^אמכאן‪ .3،‬ا ווגה אלקיאס פי דאלך אן אקול אן‬
‫אלסאבן‪ 37‬אלמד‪ 38‬אלמו^ד؛'*‪ 3‬פי הדה אלא^פא^ו <אלתנאיה>מ•‪40‬‬
‫אלמפרדה מן עאדה אלעבדאניין׳‪ 4‬אן יבקוה פי בעצהא ענד א ^ ^ א פ ^‬
‫ואלגמע ואן ידגמוה פי ב ^ ה א פישתד אלחדף אלמנדגם פיה ^אלך‬
‫א^םאבן‪ .‬וקד יגוז ענדהם אסתעמאל אלמדהבין גמיעא‪ 42■1‬פי בע^ הדה‬
‫אל^תאד במא צהר לך מן‪ 43‬פעלהם פי גוי נתתי למבים‪ .‬אחדי “ גום‪.‬‬
‫ופי؟‪ 4‬למחרשות ולאתים‪ .‬בתו‪ 4،‬אתיכם לחרבות‪ .‬וללקאיל אן יקול פי‬
‫אשתדאד אחרי גוך‪ .‬אחרי גום‪ .‬אנה ללוקףס■‪ 47‬כמא מן עאדתהם אן‬
‫יצנעו ^א^ך בו؛ירא עלי מא‪ 48‬קד ביינתה פי כתאבע' ‪ 4,‬אללמע‪ 50‬וגירה‬
‫אלא אנה לא יכרג מע ה^א מן כונה תנאיאי‪ 5‬א^א אן סאבן אלמד ידהב‬
‫מנה עלי הדא לאגתמאע סאכנין אעני‪ 52‬ל^ תמ אעה ^ע אלסאבן ”‬
‫ל‪.‬‬
‫כ‪ .‬אלתנאיה‪ ,‬ת אלתאניה‪.‬‬
‫י‪< .‬איצא>‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫ט‪ .‬אלתנאייה‪ ,‬ת אלתאניה‪.‬‬
‫נ‪ .‬غه ’ ءم ת‬
‫מ‪ .‬אלאלפאט <אלתנאיה>‪ ,‬ת אלאלפאט (בלבד)‪.‬‬
‫אלמוגוד‪ ,‬ת אלוגוד‪.‬‬
‫ע‪.‬בתאב‪,‬תבתב‪.‬‬
‫ס‪.‬ללוקף‪,‬תללוקוף‪.‬‬
‫גמיעי‪.‬‬
‫‪ . 30‬ואן לא‪ ,‬א‪ ,‬ר‬
‫‪ .29‬אלתנאייה‪ ,‬כך ב‪ ,‬ר; א אלתנאיה (וגם בהמשך)‪ ,‬ת אלתאניה‪.‬‬
‫‪ .32‬אל‪£‬חאד‪,‬‬
‫‪ < .31‬א ^ א >‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬גם دأ; ב־ת‪ ,‬ב ליתא‪.‬‬
‫ולא‪.‬‬
‫‪ .34‬תשתד‪ ,‬ר תשד‪.‬‬
‫‪ .33‬א לו؛נ א ^‪ ,‬כך ظ כי׳׳י; ת אלו^אני^‪.‬‬
‫ר אחאד (§‪.)229‬‬
‫‪ .37‬אלסאכן‪ ,‬א‪ ,‬ר סאכן‬
‫ه‪ .3‬א^אמכאן‪ ,‬א א^מכאן‪.‬‬
‫‪ .35‬תנאייה‪ ,‬א תאניה‪.‬‬
‫‪ . 38‬אלסאכן אלמד‪ ,‬ד׳׳ל נחי ההמשך‪" ,‬הכוונה לאותיות או׳׳י‪ ,‬שלדעת‬
‫(§‪.)225‬‬
‫המדקדקים ‪ ...‬מצויות תמיד‪ ,‬בפועל או בכוח‪ ,‬אחרי התנועות המכוונות להם׳׳‪ ,‬עי׳ ספר‬
‫‪ .40‬אלאלפא<؛ו‬
‫‪ .39‬אלמוגוד‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב אלוגוד‪.‬‬
‫הרקמה תשי׳׳ז‪ ,‬עדך משך‪.‬‬
‫<אל[؛ננאי^>‪ ,‬כך ר‪ ,‬והשווה ש‪( :‬ב)מלות ‪ ...‬השניות הנפרדות; ת‪ ,‬ב אלאלפא<؛ו‬
‫‪.42‬‬
‫‪ .41‬אלעבראניין‪ ,‬ר אלעבראניון (§‪ 127‬ג)‪.‬‬
‫(בלבד)‪ ,‬א אללפטה אלו؛ננאי؟!‪.‬‬
‫‪ .43‬מן‪ ,‬השווה גם ש‪ :‬מ(מעשם); א פי מן‪ ,‬ר פי‪.‬‬
‫גמיעא‪ ; 123§ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב ن د م‪.‬‬
‫‪ .47‬ללוקף‪ ,‬כך‬
‫ه‪ .4‬כתו‪,‬ב כמו‪,‬ר ופי כתו‪.‬‬
‫‪ .45‬ופי‪ ,‬א ופר‪.‬‬
‫‪ .44‬אחדי‪ ,‬ר פי אחרי‪.‬‬
‫‪ .49‬כתאב‪ ,‬בך א‪ ,‬ר; ב כת‪ ,‬ת כתב‬
‫‪ .48‬מא‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב ללוקוף‪.‬‬
‫‪ .50‬כתאב אללמע‪ ,‬עי׳ ס׳ הרקמה רנה‪ ,‬ه (והשווה למשל עג‪ ; 17 ,‬ש‪.)9 ,‬‬
‫(§‪9‬בל)‪.‬‬
‫‪ . 52‬ל א ^ מ א ע סאכנין אעני‪ ,‬ב־א‪ ,‬ר ליתא בגלל הדומ™‪ ,‬אך‬
‫‪ . 51‬ו؛ננאיא‪ ,‬ר ו؛ננאיה‪.‬‬
‫מצוי גם ב־ש‪ :‬הקבץ שני נחים דצוני לומר‪ ,‬ובאכר חשבו שלא כדין להוספת אבן תבון‬
‫‪ .53‬אלסאכן‪ ,‬נם אות שואית (ועל כן גם החלק הרא<؛וון של‬
‫ושמו על בן בין סוגריים‪.‬‬
‫אות דגושה) נחשבת לנחה‪ .‬כ<؛ותוכף אפוא דגש לאות נחה‪ ,‬באות שתי נחות רצופות‬
‫( א ^ מ א ע אלסאכנין‪ ,‬היפגש שני נחים‪ ,‬עי׳ בעוד חמש שורות)‪ ,‬וזה לא ייתכן‪ ,‬ועל כן הנח‬
‫הראשון נופל‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪37‬‬
‫אלמנדגס והו אלסאכן אלחאדת ללוקף‪,‬؛•‪ .54‬ולקד כנת הממת אן אגעל‬
‫מא וגדת מן אלאחאד אל‪ 1‬؛נ א ” ^ אלשדידה ענד ד ^ ל הא‪ 55‬אלתאנית‬
‫עליהא מצמום אלאול‪ 5،‬מן דואת אלמתליף‪ 5‬ואן אקול פיהא אנהא קבל‬
‫ד ^ ל הא אלתאנית עליהא בואו אלמד ואן תלך א ^ מ ^ דליל עלי ואו‬
‫אלמד אלדאהב מנה מן אגל אגתמאע אלסאכנין‪ .‬ו^אלך מתל קול‬
‫אלכתאב‪ 58‬אחד מימין הגלה‪ .59‬אעני אני כנת דהבת אלי אן אקול אנה‪،0‬‬
‫קב^ דכול הא אלתאנית גולי‪ ،‬מתל חק ומשפט‪ ،2‬פלמא דכלת הא‬
‫אלתאני^׳‪ ،‬רדו אליה אלמ^ל אלסאקט באלאנדגאם פאגתמע‬
‫<טאכנאן>*׳ “ ואו אלמד ואלמתל אלמנדגם פחז־פוא ואו אלמד ואבקו‬
‫א ^ מ ^ דלילא עליהא כמא צנעו א ^ א פי חקה אחת‪ .،4‬ואן א ^ ל‪،5‬‬
‫א ^ א מא וגדת מן אל ‪ 6‬חאד‪ ،،‬א ^ ל א ^ אלתי אלחרף אלאוסט‪،7‬‬
‫מנהא ואו ויצהר אלתשדיד פי نه ע‪ ٨‬אءه מתל דב אורב‪ .،9‬שתים‪70‬‬
‫דבים׳‪ 7‬מן דואת אלמתלין קיאסא עליהא‪ 72‬בחק וחקים ותף ותפים‬
‫לולא אני עלמת אן ואחד‪ 73‬ובלולים יעלו ע^ התיכונה‪ 74‬לול לא מחאל^‬
‫א^ מן אלממתנע אן יצן באלמנדגם‪7‬؛■״ פי לאמה אנה‪^ 7،‬אם א ^ א ״ אד‬
‫פ‪ .‬ללוקף‪ ,‬ת ל^וקוף‪.‬‬
‫צ‪.‬‬
‫< ס א כנ או >‪ ,‬ב־ת ^ ה א ‪.‬‬
‫ק‪ .‬באלמנדגם‪ ,‬ת באלמנדגאם‪.‬‬
‫‪ . 55‬ד(؛‪:‬ול הא‪ ,‬כאן ובהמשך לעתים‬
‫‪ .54‬ללוקף‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת ללוקוף‪ ,‬ב לאלוקוף‪.‬‬
‫‪ ^ .56‬מ ו ם‬
‫אי אפשר להבחין בכתבי יד אלו‪ ,‬אם מלה אחת או שתי מלים לפנינו‪.‬‬
‫אלאול‪ ,‬מושא שני של ונדת‪ ,‬מלה במלה‪ :‬מה שמצאתי מצורות היחיד בעלות שתי‬
‫האותיות‪ ,‬המקבלות דגש בהתוסף עליהן ה׳ הנקבה‪ ,‬כבעלות קיבוץ על האות הראשונה‬
‫‪ .57‬מן ^ואת‬
‫שלהן‪ .‬על כן בא ^ מ ו ם בזכר יחיד‪ ,‬כי הוא מנסב ל־מא (ו^דת)‪.‬‬
‫‪ .58‬אלכתאב‪ ,‬ר׳׳ל המקרא‪ ,‬לפנינו כפי הנראה‬
‫אלמו؛נלין‪ ,‬מושא שני <؛ול א^נל‪.‬‬
‫‪ .59‬אחד מימין הגלה‪,‬‬
‫השפעה מוסלמית (ועי׳ מילון החברה המזרחית הגרמניתבערכו)‪.‬‬
‫זכריה ד ג; א מוסיף‪ :‬ואחד משמאלה (ונגרר אחרי התחלת הפסוק‪ ,‬כי אצלנו‪ :‬ואחד על‬
‫ו ‪ .61...6‬גול ‪ ...‬אלתאנית‪ ,‬ב־ר ליתא בגלל הדומות‪.‬‬
‫ه‪ .6‬אנה‪ ,‬ר אן‪.‬‬
‫שמאלה)‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪( .62‬מתל) חק ומשפט‪ ,‬שמות טו כה; א מתלקחת‪ ,‬שיבוש במקום‪ :‬מז؛נל חק‪.‬‬
‫‪ .64‬חקה אחת‪ ,‬במדבר ט‬
‫<סאכנאן>‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬שני נחים; ב־ת‪ ,‬ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .66‬אל‪£‬חאד‪ ,‬ר‬
‫‪ .65‬ואן אגעל‪ ,‬מוצרך ע׳׳י ולקד כנת הממת דלעיל‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫‪ .69‬דב אורב‪,‬‬
‫‪^ .68‬מעהא‪ ,‬א‪ ,‬ר ^ ע ה א ‪.‬‬
‫‪ .67‬אלאוסט‪ ,‬ב לאוסט‪.‬‬
‫אלאפעאל‪.‬‬
‫‪ . 70‬שתים‪ ,‬א‬
‫איכה ג י; א‪ ,‬ר מוסיפים‪ :‬הוא לי; ש מוסיף‪ :‬הוא לי ארי במסתרים‪.‬‬
‫‪ . 72‬קיאסא עליהא‪ ,‬ר קאיסא (כך‪ ,‬שלא‬
‫‪ . 71‬שתים דבים‪ ,‬מלכים ב ב כד‪.‬‬
‫שתי‪.‬‬
‫‪ .73‬ואחד‪ ,‬כך בכל כי׳׳י(§‪ ,)218‬שלא כ־נ(ואחדא); א‪ ,‬ר ואחד ‪( ٦٠‬ואין מן‬
‫כ־נ) עליה‪.‬‬
‫‪ . 74‬ובלולים יעלו על התיכונה‪ ,‬מלכים א ו ח; ר‪ ,‬ש‪ ...‬אל התיכונה‪ ,‬וכן‬
‫אףב־ ש)‪.‬‬
‫‪ .76‬אנה‪,‬‬
‫‪ . 75‬באלמנדגם‪ ,‬כך א‪ ;٦ ,‬ת‪ ,‬ב באלמנדגאם (§‪ 8‬ט)‪.‬‬
‫הנוסח בכי׳׳י רבים‪.‬‬
‫‪ . 77‬א ^ א‪ 10§ ,‬א; א א ^ י ‪ ,‬ר אכרה (§‪27‬مم)‪ ,‬ב א^ר‪.‬‬
‫השווה ש‪ :‬שהוא; ב־א‪ ,‬ר ליתא‪.‬‬
‫יונה אבו ג׳נאח‬
‫‪138‬‬
‫ث‪١١‬‬
‫ליס פי אלכלאם אסם מרכב מן רנלאתה‪ 78‬אמתאל מתואליהי׳‪ 79‬אצלייה‪.‬‬
‫פלמא אשרפת עלי דאלך ראית מן אלצואב ואלחזם ואלאחתיאס אן‬
‫אקול אן אלמנדגם פי לאם ובלולים הו ואו ^‪ ^ ١‬אלואחד מנהא‪80‬‬
‫כאודגאם יא ציץ פי צאד ופטורי צציםשי׳‪ 8‬ואן אחמל‪ 82‬דוב ודובים ואחד‬
‫מימין הגלה וגלות הכותרות‪ 83‬מחמלהא‪ .82‬ואלא ”■** ا אקצי עלי שי‬
‫אלשדה פקט חתי ינצאף אליהא‬
‫מנהא אנה מן ז־ואת אלמתלין מן‬
‫خ עדל‪.‬‬
‫שאהד‬
‫ואעלם‪ 85‬אן אכ^ר פאאת אלאפעאל אלמנדגמה אנמא “ הי נונאת מתל‬
‫אלנון אלמנדגם'‪ 8‬פי הביט המביט לארץ ותרעד‪ 88‬בדלילאי‪ 89‬ונבט‬
‫לארץ‪ 90‬אל^־י וזנה ופעל מתל ושבר את המצבות ’‪ 9‬ומ^ל*‪ 9‬יגיה חשבי‪93‬‬
‫אל^י הו מן אור נגה עליהם*‪ 9‬ומתל יביע אומר‪ 95‬אלמסתעאר מן נחל‬
‫נובעבי‪ 96‬ומתל הגיע מן נגע‪ .‬וקד תכוף׳‪ 97‬בעץ אלפאאת אלמנדגמה יא‬
‫מ^ל הציב אלדי הו מן ויתיצב‪ ’ 8‬ומתל‪ 99‬ויציקום לפני ה׳ ו אל^י הו מן‬
‫יצק אלא אני וגדת פי אלכתאב פאאת מנדגמ^ ו^א דליל ענדי עלי‬
‫חקיקה מאהייתהא׳־׳‪ 2‬אנונאת הי אם יאאת פראית מן אלחזם אן‬
‫אחמלהא מחמל אלאכתרי‪7‬׳‪ 3‬והו ^ואת אלנון במא צנע אברי* זכריא׳׳‪ 5‬פי‬
‫ר‪ .‬מתואלי^‪ ,‬ת מתואליי^‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫בדליל‪,‬‬
‫ת‬
‫כדליל‪.‬‬
‫מאהייתהא‪ ,‬ת מא הייתהא‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ש‪ .‬ופטורי צצים‪ ,‬ת ופטורי ציצים‪.‬‬
‫נחל‬
‫נובע‪,‬‬
‫ת‬
‫מעין‬
‫נוב?‪.‬‬
‫ה‪ .‬אלאכתר‪ ,‬ת אלאכתאר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ת‪ .‬ואלא‪ ,‬ת ולא‪.‬‬
‫תבון‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‪ .‬אבו‪ ,‬ת אבי‪.‬‬
‫תך‪.‬‬
‫‪.٦‬‬
‫ז‪ .‬זבריא‪,‬‬
‫ת זכריה‪.‬‬
‫‪ . 79‬מתואליה‪,‬‬
‫‪ . 78‬תלאתה‪ ,‬ב [؛ أ س‪ ,‬א תלה (והוא שיבוש של‪ :‬תלתה)‪ ,‬ר רנלאת‪.‬‬
‫‪ .80‬מנהא‪ ,‬ב־א‬
‫כך א‪ ,‬ר‪ :‬ת‪ ,‬ב מתואלייה (§‪31‬ב)‪ ,‬והוא גררה אחרי אצלייה התוכף‪.‬‬
‫‪ .81‬ופטורי צצים‪ ,‬מלכים א ו יח; בך א‪ ,‬ב; ת ופטורי ציצים‪ ,‬ר צצים (ופטורי‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪.83‬‬
‫‪ .82...82‬אחמל ‪ ...‬מחמלהא‪ ,‬ר׳׳ל לנהוג ב‪ ...‬כמו ב‪ ,....‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫ליתא)‪.‬‬
‫‪ .84‬ואלא‪ ,‬כך ב‪ ,‬ח והשווה ש‪ :‬ושלא‪ :‬א‪ ,‬ת ו^א‪.‬‬
‫וגלות הכותרות‪ ,‬מלכים א ז מב‪.‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪ .87‬אלמנדגם‪ ,‬א‪ ٦ ,‬אלמנדגמ^‪.‬‬
‫ه‪ .8‬אנמא‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫‪ .85‬ו^עלם‪ ,‬ר אעלם‪.‬‬
‫‪ .89‬בדליל‪,‬‬
‫המביט לארץ ותרעד‪ ,‬תהלים קד לב; כך נם ש‪ ,‬אך ב־א ו־ר ותרעד ליתא‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫‪ .90‬ונבט לארץ‪ ,‬ישעיה ה ל‪.‬‬
‫בך א; ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬בראית; ת‪ ,‬ב כדליל‪.‬‬
‫‪ .92‬ומתל‪ ,‬השווה ש‪ :‬וכמו; ר ומ^לה‪ ,‬א ומלה‬
‫ושבר את המצבות‪ ,‬מלכים ב יה ר‪.‬‬
‫‪.94‬‬
‫‪ .93‬יגיה חשכי‪ ,‬שמואל כ כב כט‪ ,‬תהלים יח כט‪.‬‬
‫(והוא שיבוש של מתלה)‪.‬‬
‫‪ .95‬יביע אומר‪ ,‬תהלים‬
‫אוד נגה עליהם‪ ,‬ישעיה ט א; א נגה עליהם בלבד‪ ,‬ש נגה בלבד‪.‬‬
‫(ואין ^ ו ק כ™‪,‬‬
‫ه‪ .9‬נחל נובע‪ ,‬משל ” ח ד; כך א; ב‪ ,‬ר‪ ,‬ת וגם ש מעין‬
‫יט ג‪.‬‬
‫ובאכר ב־ש החליפו בהערות עם הפסוק שלנו; ושמא טעה אבן ג׳נאח עצמו בהבעת‬
‫הפסוק וב^א תוקן; ונגרר אבן ג׳נאח אחדי הביטוי התלמודי המעיין הנובע‪ ,‬נדרים מא‬
‫‪.99‬‬
‫‪ .98‬ויתיצב‪ ,‬למשל שמות לד ה‪.‬‬
‫‪ .97‬תכון‪ ,‬ת‪ ,‬ב תך‪ ,‬א‪ ,‬ר יכון‪.‬‬
‫ב)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . ١‬ויציקום לפני ה'‪ ,‬יהושע ‪ ٢‬כג‪.‬‬
‫ומ^נל‪ ,‬השווה נם ש‪ :‬וכמו; א‪ ,‬ר מ^ל‪.‬‬
‫‪ .3‬אלאכ^נר‪,‬‬
‫מאהייתהא‪ ,‬ת‪ ,‬ב מא הייתהא‪ ,‬א מאהיתהא‪ ,‬ר פאאתהא‪.‬‬
‫‪ . 5‬זכריא‪ ,‬כך א‪,‬‬
‫م אבו‪ ,‬כך א; ת‪ ,‬ב‪ ,‬ר אבי‪.‬‬
‫כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ר; ת אלאכו؛נאר‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪39‬‬
‫הזה ‪ ،‬אלדי חמלה מחמל הטהי‪1‬׳‪ 7‬ואצחאבה א^ לם יגד מן הדה אללגה‬
‫מא יסתדל בה עלי מאהייה‪ 8‬פאיה‪.‬‬
‫והדה אלאפעאל אלתי ז־כרת לך פי מתל הגיד‪ 9‬מגיד מראשית אחרית‪°‬י‬
‫ו א^ א והגרתיטי״ לגי‪ ’2‬אבניה ני וגירהמא ממא לם‪4‬׳ אגד פי אלכתאב‬
‫מא אקסע בה עלי פאאתהא‪ .‬ורבמא אתבת בעץ הדה א^אפעאל פי חרף‬
‫אליא מ^ל לא הניח לאיש לעשקם‪5‬׳ וא^בת בעצהא פי חרף אליא וחרף‬
‫א^נון‪،‬׳ גמיעא'■‪7‬׳ מתל הציגני כלי ריק*׳ ו^אלך ע ^ חסב מא אראה‬
‫צואב ” ואסתחסנה פיהא‪.‬‬
‫ואע^ם <אן>=■׳‪ 2،‬גמלהל■‪ 21‬מא אתבת פי אלאלפאט אלתלאתייה‬
‫אלסאלמ^ אלפאט‪ 22‬הי ” מסתויהמ׳‪ 24‬פי אללפט מע אלאלפאט‬
‫אלמעתלה אלעין ואלאלפאט‪ 25‬אלמעתלה א^^אם מתל שמו אדון‬
‫לביתו “ ויישם בארון״‪ 2‬ולא יהיה אסון‪ .28‬פאן הדה אלאלפאט תסתוי פי‬
‫א^^פ^ מע ‪ ٦١٦٢‬וששון אלמעתלי‪ 29‬אלעין ומע גאון ויגון אלמעתלי‪*°‬‬
‫ت יכון ” ענדי עליהא דליל צחיח וברהאן‬
‫אללאם אלא אנה למא <לם >ل‪1‬‬
‫קאטע מן אלאשתקאק ראית אלא “ אכרגהא ען צאהרהא ואן ^ על ה א‬
‫מן אלסאלמה ואן תכון אלנונאת פיהא אצלייה מן טריק אלאמכאן‪34‬‬
‫ח‪ .‬הטה‪ ,‬ת הנזה‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ט‪ .‬והגרתי‪ ,‬ת והגדתי‪.‬‬
‫ל‪ .‬גמלה‪ ,‬ת גמלת‪.‬‬
‫י‪ .‬גמיעא‪ ,‬ת גמיעה‪.‬‬
‫מ‪ .‬מסתויה‪ ,‬ת מסתוייה‪.‬‬
‫כ‪ < .‬א ן >‪ ,‬ב־ת‬
‫נ‪ .‬ל מ א < ל ם >‪ ,‬ת ל מ א‪.‬‬
‫ه‪ .‬הזה‪ ,‬ב‬
‫ר; ת‪ ,‬ס זכריה; הכוונה ל־כתאב א^אפעאל ז־ואת חרוף אללין ‪ ...‬עמ ׳ ‪. 146‬‬
‫‪ ,٦١^ .9‬א‬
‫‪ .8‬מאהייה‪ ,‬ר עלאם^‪.‬‬
‫ש; ת הנזה‪.‬‬
‫‪ .7‬הסה‪ ,‬כך כ^ כי׳׳י‬
‫חזה‪.‬‬
‫‪ . ١١‬והגרתי‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב‬
‫‪ . 10‬מגיד מראשית אחרית‪ ,‬ישעיה מו י‪.‬‬
‫הייד‪.‬‬
‫‪ . 14‬לם‪ ,‬ר‬
‫‪ . ١3‬והגרתי לגי אבניה‪ ,‬מיכה א ו ‪.‬‬
‫‪ . ١2‬לגי‪ ,‬ר לגיא‪.‬‬
‫והגדתי‪.‬‬
‫‪ . 16‬א לי או ח ר ף א לנון‪ ,‬כ ך‬
‫‪ . 15‬ל א הניח לאיש לעשקם‪ ,‬דברי ^ מי ם א סז כא‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫‪ . 17‬גמיעא‪ ,‬כך א‪ ,‬ר; ת‪ ,‬ב לפי הכתיב‬
‫ש‪ :‬היוד ואות הנון; א‪ ,‬ר אלנון ופי חרף אליא‪.‬‬
‫‪ . 18‬הציגני כלי ריק‪,‬‬
‫התימני גמיעי; ולא ציינתי עוד לרוב שינויי נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪ < .20‬אן >‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬כי;‬
‫‪ . 19‬צואב‪ ; 218§ ,‬א‪ ,‬ר צואבא‪.‬‬
‫ירמיה נא לד‪.‬‬
‫‪ .22‬אלפאצו‪ ,‬א‪ ,‬ר‬
‫‪ . 21‬גמלה‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ר; ת גמלת (§‪ 27‬א)‪.‬‬
‫ת‪ ,‬ב לי ת א‪.‬‬
‫‪ .24‬מסתויה‪ ,‬כך כ^ כי״י; ת מסתוייה (§‪31‬ב)‪,‬‬
‫‪ . 23‬הי‪ ,‬ר ואלפאלו‪.‬‬
‫אלפאטא‪.‬‬
‫‪ . 25‬וא^אלפאלו‪ ,‬ר ומע‬
‫ולרוב לא ציינתי עוד שינויי נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪ .27‬ויישם בארון‪ ,‬בראשית נ‬
‫‪ . 26‬שמו אדון לביתו‪ ,‬תהלים קה כא‪.‬‬
‫אלאלפאלו‪.‬‬
‫‪ .29‬אלמעתלי‪ ,‬כך בכל כי׳׳י; ב־נ טעות‬
‫‪ .28‬ולא יהיה אסון‪ ,‬שמות כא כב‪.‬‬
‫כו‪.‬‬
‫‪ . 31‬למא <ל ם >‪ ,‬כך ש‪:‬‬
‫‪ .30‬אלמעתלי‪ ,‬א‪ ,‬ר אלמעתלה‪.‬‬
‫דפוס (אלמעתלן)‪.‬‬
‫‪ .32‬יכון‪ ,‬א יכן‪ ,‬ב יך; ולרוב לא ציינתי עוד שינויי‬
‫בעבור שלא; ת‪ ,‬ב למא‪ ,‬א‪ ,‬ר לם‪.‬‬
‫‪ .34‬א ^ א מ כ אן‪ ,‬א‬
‫‪ .33‬אלא‪ ,‬א אן לא‪ ,‬ר אני לא (§‪342‬ד)‪.‬‬
‫נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫נ ‪2‬ד‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫מ^להא פי מחתת ‪ “ ٦١٢٦‬אל^י הו מן האזינו רוזנים‪ 3،‬ופי ואהיה אצלו‬
‫אמון‪ 37‬אלז־י הו ‪ ١٠‬האמונים עלי תולע‪ .38‬פה^א מא ראית תקדימה פי‬
‫צדד הד א א ^ז אל^אני פליכון ת א ^ א פי האגסך ؟נאבתא פי כאטרך‬
‫עתידא פי דהנך‪ 39‬מתי קראת‪ 40‬באבא מן ا אבואב הז־א אל^ אי באב‬
‫באן ‪ .4,‬פתסלם אנת מן אלארתיאב ואסלם אנא؛* מן טנתך ולומך‪43‬‬
‫ותעניפך‪ .‬וקד אנבת‪ 44‬אלקצא פי הדא אלדיואן פי אלאפעאל אלמשכלה‬
‫אלתי‪ 45‬בנת ארגאת‪ 4،‬אלקטע פיהא פי כתאב אלמסתלחק‪ 47‬ווצעתהא‬
‫הנא פי א ל מו ^ ע אלתי®‪ 4‬ראית וצעהא פיהא צואבא‪.‬‬
‫וקסמת הדא א ^ז עלי כב ‪ 4,‬מקאל^ עלי עדד וזרוף אל מ^ ם‪ .‬וקד‬
‫נטמנא‪ 50‬חרוף‪50‬״ אבגד פי הדא אלגז ^ מ א מסתויא מעתדלאי‪ 5‬לם יען‬
‫בה גירנא אעני אנא לם נגעל״׳‪ 52‬אבה קב^ אבר ולא ויתאבלו העם‪ 53‬קבל‬
‫ויתאבכו גאות עשן‪ .54‬בל ^ ^נ א נצם הדה‪ 55‬אלוזרוף עלי תואליהא “ פי‬
‫גמיע אלאצול אלתיע•‪ 57‬צמנאהא‪,‬؛■‪ 58‬הדא א ^ז ולם נשושהא כמא צנע‬
‫גירנא‪ .‬וכדאלך ن ע ^ א ” רתב^ א^אלפא^ן אלתנאיה אלמתצאעפהצ‪،0‬‬
‫קבלי‪ ،‬רתב^ א^א^פא<؟ אלתנאיה גיר אלמתצאעפה‪ .،2‬מ^לא אקול אני‬
‫געלת רתבה‪ ، 3‬גג קבל רתבה‪< ،3‬גב וקבל רתב^ “ גאל איצא>ק'‪ ،4‬ואן‬
‫ס‪ .‬נגעל‪ ,‬ת אגעל‪.‬‬
‫ע‪ .‬אלתי‪ ,‬ת אלדי‪.‬‬
‫א ל מ ^ א ע פ؛؛‪ ,‬ת אלמתצעפה‪.‬‬
‫ק‪.‬‬
‫פ‪ .‬צמנאהא‪ ,‬ת מוסיף בין השיטין‪ :‬פי‪.‬‬
‫< ג ב וקבל רתבה גאל‬
‫צ‪.‬‬
‫אי צ א >‪ ,‬ת אלגים ואלאלף‬
‫‪.37‬‬
‫‪ .36‬האזינו רוזנים‪ ,‬שופטים ה ג‪.‬‬
‫‪ .35‬מחתת ‪ ,٦١٨‬משלי יד כח‪.‬‬
‫אלאמאכן‪.‬‬
‫‪ .39‬עתידא פי‬
‫‪ .38‬האמונים עלי תולע‪ ,‬איבה ד ה‪.‬‬
‫ואהיה אצלו אמון‪ ,‬משלי ח ל‪.‬‬
‫‪ .40‬קראת‪ ,‬ר קרית‬
‫השורה)‪.‬‬
‫‪٣ ٩‬־‪ ,‬א עתיד (בסוף השורה) אפיד הלך‬
‫‪ .41‬אי באב באן‪ ,‬ר אי באב אן באן (§‪ ,219‬ועי׳ בייחוד התהוות עמ׳‬
‫(§‪.)98‬‬
‫‪< .43‬؛ןנתך ולומך‪ ,‬בך גם ש‪( :‬מ)מחשבתך עלי‬
‫‪ .42‬אנא‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪.) 176‬‬
‫‪ .44‬אנבת‪ ,‬א אב<؛נ^‪ ,‬ר אתבתת (§§‪ ; 78 ; 75‬פחות נראה‬
‫והאשימך; ר לומך וטנתך‪.‬‬
‫‪ .46‬ארגאת‪ ,‬ר" ל דחיתי‪ ,‬משורש‬
‫‪ .45‬אלתי‪ ,‬ב‪ ,‬ר א ל ^ (§‪ 361‬א‪.)8‬‬
‫§§‪.)85 ;32‬‬
‫‪.47‬‬
‫רג״א; ואבן תבון החליפו עם השורש רג׳׳ו (והשווה גם §‪ )74‬ותרגמו‪ :‬יחלתי‪.‬‬
‫‪ .49‬כ״ב‪ ,‬ר אתנין (§‪ 234‬ב‪)3‬‬
‫‪ .48‬אלתי‪ ,‬ב א ^ י ‪.‬‬
‫אלמסתלחק‪ ,‬א אלמסתל‪.‬‬
‫‪ ^ .51‬מ א מסתויא‬
‫‪ 50‬א‪ .‬חרוף‪ ,‬ב־א ו־ר ליתא‪.‬‬
‫‪ .50‬נטמנא‪ ,‬ר נצמת‪.‬‬
‫ועשדין‪.‬‬
‫‪ .52‬נגעל‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬שמנו; ת‪ ,‬ב‬
‫מעתדלא‪ ,‬ר נ<؛ום מתסאוי מעתרל‪.‬‬
‫‪ .54‬ויתאבכו גאות עשן‪ ,‬ישעיה ט‬
‫‪ .53‬ויתאבלו העם‪ ,‬במדבר יד לט‪.‬‬
‫^ ע ל‪.‬‬
‫‪7‬ء ‪ .‬אלתי‪ ,‬כך כי״י; ת‬
‫‪ .56‬תואליהא‪ ,‬ר תאוילהא‪.‬‬
‫‪ .55‬הדה‪ ,‬ר האד‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫‪ . 59‬געלנא‪ ,‬בך גם ש‪ :‬שמנו; א‪ ,‬ר‬
‫‪ 5^ .58‬אהא‪ ,‬ת מוסיף בין השיטין‪ :‬פי‪.‬‬
‫אל؛י‪.‬‬
‫‪ .62‬גיר‬
‫‪ .61‬קבל‪ ,‬א אב^‪.‬‬
‫‪ .60‬א ל מ ^ א ע פ ^‪ ,‬בך כי׳׳י; ת א ל מ ^ ע פ ^‪.‬‬
‫געלת‪.‬‬
‫‪ .63‬רתב^‪ ,‬ר‬
‫אלמתצאעפה‪ ,‬א גיר מ ^ א ע פ ^‪ ,‬ר אל^ר מתצאעפה (§‪ 226‬א)‪.‬‬
‫‪< .64‬גב וקבל רתב^ גאל א ^ א >‪ ,‬בך א‪ ,‬ר‪ ,‬ובדומה ש (אך חסר בו התרגום‬
‫רתבת‪.‬‬
‫‪١٠١‬‬
‫ספר הדרשים‬
‫כאנת רתבה <אלבא קבל רתבה אלגים ואן כאנת איצא רתבה>‬
‫אלאלףי׳‪ 65‬קב^ רתבתהמא גמיעא‪ .‬ואנמא פעלת דאלך ^אן אלבאב‬
‫ללגים “ ואלחרף אלמתצאעף׳‪ ،7■،‬הו הו‪ .،8‬פלמא באן דאלך כדאלך געלת‬
‫גג קבל גאל וקבל גב לאן אלחרף אלרנאני <מנה>ת ’‪ ،‬הו אלאוול פכאנה‬
‫מפרד‪ .‬תם ואלית אלגים סאיר חרוף אבגד עלי תואליהא‪ .‬וב^אלך צנעת‬
‫פי דדי בתוליהן‪ 70‬פאנ< א^ב^ה ‪ <٥‬אוול חרף א^דא^ <קבל>א■׳‪ 7‬א^דא^‬
‫ואלאלף ואלבא לתצאעפה‪ .‬וב^א^ף צנעת א ^ א פי הה ליום‪ 72‬פא‪5‬י‬
‫א^ב^ה פי אוול חרף אלהא קבל הא ^בם זרעג‪< 7‬לתצאעפה>ב■‪ 74‬והבדי‬
‫אלרתבה פי גמיע הדא אלגז‪.‬‬
‫ועלי הדה א^רתב^ געלת א ^ א ״ אלכלמאת אלתלאתייה ^ ^‪١‬‬
‫לאמאתהא מן מוצע עינאתהא״ אעני ז־ואת אלמתלין פאני ن עלת‬
‫<רתבה> נ•‪ 77‬שבע‪ 78‬ביום הללתיך‪ 79‬קב^ רתב^ הלך‪ .‬ורתב^ בדד‬
‫אלמדכורה‪ .‬ועלי‬
‫<ישב>ד■‪ 80‬קבל רתבה אשר בדא מלבו׳‪8‬‬
‫הדה א^רתב^ אנסם אלבלמאת אלתי נ‪ 8‬עינאתהא מן מוצע פאאתהא‬
‫אעני אני לא אעתד באלעיף■‪ 84‬ואנמא אעתמד ע^י אלפא ואללאם במא‬
‫(בלבד)‪.‬‬
‫ר‪ < .‬אלב א קבל רתבה אלגים ‪ ٣ ٦‬כאנת א ^ א ר תבה> אלאלף‪ ,‬ת אלאלף (בגלל‬
‫ת‪ .‬אלחרף אלתאני < מנ ה >‪ ,‬ת אלחרף‬
‫ש‪ .‬אלמתצאעף‪ ,‬ת אלמתצעף‪.‬‬
‫^ ‪.) ٨٦ ^ ٦٦‬‬
‫< ק ב ל >‪ ,‬ב־ת ליתא‪( ,‬והוא מוסיף ו׳ ל־אלדאל התוכף‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אלתאני (ו־מנה ליתא)‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ג‪ < .‬ר ת ב ה >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫ב‪< .‬ל תצ א ע פ ה >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫ואלדאל)‪.‬‬
‫ה‪ .‬אני ^א אעתד באלעין‪ ,‬ת אני ^א אעתמד באלעין‪.‬‬
‫<י ש ב >‪ ,‬ב־ת ישב ליתא‪.‬‬
‫בדד‬
‫‪< .65‬אלבא קבל רתבה אל^ ם ואן כאנת‬
‫של א ^ א); ת‪ ,‬ב אלגים ואלאלף (בלבד)‪.‬‬
‫א ^ א רתבה> אלאלף‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה גם ש (אף חסר בו התרגום של א ^ א); ת‪ ,‬ב‬
‫‪.6 /‬‬
‫‪ .66‬ללגים‪ ,‬ב לאל^ ם; ולרוב לא ציינתי שינוי נוסח מעין זה‪.‬‬
‫אלאלף‪.‬‬
‫‪ .68‬הו הו‪ ,‬ר׳׳ל האחד כמו חברו; א‪ ,‬ר הו‬
‫א ל מ ^ א ע ף‪ ,‬כך כי׳׳י; ת אלמתצעף‪.‬‬
‫‪ .69‬אלחרף אלתאני <מנה>‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה ש‪ :‬האות‬
‫(האפלוגראפיה)‪ ,‬וכן ש‪ :‬הוא‪.‬‬
‫‪ . 70‬ד ד י‬
‫השניה ממנו; ת‪ ,‬ב אלחרף אלתאני (ו־מנה ליתא)‪ ,‬ר חרף אלבא מנה‪.‬‬
‫‪ < . 71‬קבל >‪ ,‬כך ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬קודם; א קבל חרף; ב־ת‪ ,‬ב‬
‫בתוליהן‪ ,‬יחזקאל כג ג‪.‬‬
‫‪ . 72‬הה ליום‪ ,‬יחזקאל ל‬
‫ליתא (והם מוסיפים ו׳ ל־אלדאל התוכף‪ :‬ואלדאל)‪.‬‬
‫‪ < . 74‬ל ^ א ע פ ה >‪ ,‬כך כי״י; ב־ת‬
‫‪ .73‬הא לכם זרע‪ ,‬בראשית מז כג‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ . 76‬עינאתהא‪ ,‬ר‬
‫‪ . 75‬געלת א ^ א‪ ,‬א א ^ א געלת‪ ,‬ב ^ ת (בלבד)‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .78‬שבע‪,‬‬
‫‪< . 77‬רתבה>‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה ש‪ :‬תכונת‪ ,‬ב־ת‪ ,‬ב‪ ,‬ר ליתא‪.‬‬
‫עיאנאתהא‪.‬‬
‫‪ .80‬בדד <י שב>‪ ,‬ויקרא יג‬
‫‪ . 79‬שבע ביום הללתיך‪ ,‬תהלים קיט קסד‪.‬‬
‫ב־ר ליתא‪.‬‬
‫‪.82‬‬
‫לג‪.‬‬
‫‪ .81‬אשר בדא מלבו‪ ,‬מלכים א‬
‫מו; כך א‪ ,‬ר‪ ,‬ש; ב־ת‪ ,‬ב ישב ליתא‪.‬‬
‫‪ .83‬אלתי‪ ,‬ר אלתי לאמאתהא מן מוצע עיאנאתהא‬
‫ללעלה‪ ,‬ב לאלעלה‪ ,‬ר וללעלה‪.‬‬
‫‪ .84‬אני ^א א ע ^ באלעין‪ ,‬כך א‪( ,‬אך ב ^‪ :‬אני)‬
‫ואל^י (ותוספת זו אינה גם ב־ש)‪.‬‬
‫והשווה ש‪ :‬שלא אחוש על העין; ת‪ ,‬ב אני ^א אעתמד באלעין‪ ,‬ר אני ^ם אעתמד‬
‫ت‬
‫‪142‬‬
‫ل‪3‬ا‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫צנעת פי יין אלדי תרבת “” אתבאתה בעד א^יא ןאלטא ואלבא؛“ לאני‬
‫למ אעתד‪ 8،‬בא^ א אלתאני‪ 87‬אד הו מתל אלאוול‪ 88‬נפסה וא^נב^ה ’®‬
‫בעד אליא ואלמים ואלדא וקבל״ ’ אליא ואלנון ואלהא כמא כנת אצנע‪91‬‬
‫ا באלבלמה ^‪ ١‬כאנת ’■ ” מן יא ואחדה פקט ונון וכמא׳■" צנעת פי בבד‬
‫א ^ א פעלי הדא אל^ א מ ” א ^י ‪^ ١٥‬ןיע א^בתאב א^א מא וקעת פי‬
‫גפלה‪.‬‬
‫ומדהבי אן א ^ ר פי בל אצל אכתר מא אסתעמל מן כפיף ותקיל‪95‬‬
‫ופאעל ומפעול ופעל מסתקבל״■‪ 9،‬ומצדד ואנפעאל ואפתעאל‪ ” -‬ומא ל□‬
‫יסם פאעלה‪ 98‬וגיר ז־אלך מן תצריפה‪ 99‬אד לם יכון מ^הבנא חצרי‬
‫אלאצול דון בסט אלתצדיף ולז־אלך וסמנא א^בתאב בבתאב אלתנקיח‬
‫אי אלדקדוק‪ .‬וה^א אלמסלך אסלך א ^ א פי כ^ אצל יכוף תחתה‬
‫מעאניג ^ ת ל פ ^ אעני אני אתי באכתרט׳‪ 4‬תצריף‪ 5‬כל מעני מן מעאניה‬
‫בעון אללה‪ ،‬ותאיידהי■‪ 7‬אלא‪ 8‬מא וקע מן דלךכ'‪ 9‬פי בתאב חרוף א ^ ^ן‬
‫‪ . ٦‬באנת‪ ,‬ת בא‪*:‬؛‪.‬‬
‫ז‪ .‬ובמא‪ ,‬ת כמי‪.‬‬
‫באב^ר‪ ,‬ת אבין ו א ^ ח‪.‬‬
‫ח‪ .‬ופעל מסתקבל‪ ,‬ת ופעל ומסתקבל‪.‬‬
‫י‪ .‬ותאיידה‪ ,‬ת ותאידה‪.‬‬
‫ט‪ .‬אתי‬
‫כ‪ .‬מן דלך‪ ,‬ת מן *•בהה‪ ,‬והנוסח‬
‫‪ .86‬אעתד‪,‬‬
‫‪ .85‬ואלבא‪ ,‬א ואל؛־‪.‬‬
‫‪ 84‬א‪ .‬תרכת‪ ,‬ר״ל שלא קבעתיו שם‪.‬‬
‫עין‪.‬‬
‫‪ .88‬א^אוו^‪ ,‬א‬
‫‪ .87‬אלתאני‪ ,‬א‪ ,‬ר אל^אני؟؛‪.‬‬
‫השווה גם ש‪ :‬חשתי; ר אעתמד‪.‬‬
‫‪ .90‬בעד א^יא ואלמים ואלרא וקבל‪ ,‬ר קבל‬
‫‪ .89‬ואתבתה‪ ,‬א ואתבתהא‪.‬‬
‫א^ול‪.‬‬
‫‪ . 92‬כאנת‪ ,‬כך כי׳׳י;‬
‫‪ .91‬אצנע‪ ,‬א‪ ,‬ר אפעל‪.‬‬
‫(בלבד); א גורס במקום א^רא‪ :‬س‬
‫‪ .93‬וכמא‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬וכן (השווה ‪ ;)309S‬ת כמי‪ ,‬ב‬
‫ת כ א ^ (§‪27‬א‪.)>:‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪ .94‬הדא א ל ^ א ם‪ ,‬א הדה אלנ^ואם‪ ,‬ב הדי א ^ ^ א ם‪ ٦ ,‬הדה אלדתב^‪.‬‬
‫במא‪.‬‬
‫כפיף ו^קיל‪ ,‬הכוונה לבניינים קל ונפעל לעומת שאר הבניינים‪ ,‬הש׳ ס׳ הרקמה‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.96‬‬
‫תשכ״ב‪ ,‬טור א׳ (והשווה גם עמ׳ תשט״ו‪ ,‬ערך רבב‪ ,‬ועמ׳ תשכ׳׳ה‪ ,‬ערך קלל)‪.‬‬
‫ופעל מסתקבל‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה ש‪ :‬ופועל עתיד; ת‪ ,‬ב ופעל ומסתקבל‪ ,‬ר ופעל‬
‫‪.98‬‬
‫‪ .97‬ואנפעאל ו א פ ת ע ^‪ ,‬ר׳׳ל נפעל ו ה ת ^ ‪ ,‬م ׳ ס׳ ה ר ^ שם‪.‬‬
‫(ב^בד)‪.‬‬
‫ומא לם יסם פאעלה‪ ,‬׳׳הפועל אשר לא הוזכר פועלו (מלשון פועל‪ ,‬ב־ע׳ ^‪)٨١١٦‬׳׳‪ ,‬ר׳׳ל‬
‫הבניינים הסבילים פעל ו؟פעל‪ ,‬עי׳ ס׳ הרקמה שם; והם נקראים כך‪ ,‬כי בערבית אין‬
‫‪ .99‬תצריפה‪ ,‬ר אלתצריף ול^לך ו ^זנ א‬
‫משתמשים בסב^‪ ,‬כ ש מ ^ ע הפע^ה מפורש؛‬
‫‪ . ١‬חצר‪ ,‬ר׳׳ל למנות‪ ,‬ע״ע דוזי; והכוונה‬
‫(שלא במצויין ב־נ; והוא נשתרבב מן ההמשך)‪.‬‬
‫ه;‬
‫למנות בקצרה‪ ,‬לעומת בסט שבהמשך‪ ,‬המציין הסבר בהרחבה‪ .‬נ קרא בטעות‬
‫‪ .3‬מעאני‪ ; 114§ ,‬א מעאן (ר׳׳ל מעאן‪,‬״‬
‫‪ . 2‬יכון‪ ,‬ב תך‪.‬‬
‫והשווה גם ש‪ :‬למנות‪.‬‬
‫ובהשפעתו בנדאה מנוקדת המלה הבאה מכתלפה); אך לרוב לא ציינתי שינוי נוסח מעין‬
‫‪ .4‬אתי באכ^ר‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪( :‬ש)אביא (ותרגום אבו؛זר ליתא); ת‪ ,‬ב אבין‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ . 7‬ותאייז־ה‪ ,‬בך‬
‫‪ .6‬אללה‪ ,‬א‪ ,‬ר מוסיפים‪ :‬תע‪.‬‬
‫‪ .5‬תצריף‪ ,‬א תטריף‪.‬‬
‫ו א ^ ח‪.‬‬
‫‪ .9‬מן ז־לך‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬ממנו;‬
‫‪ .8‬אלא‪ ,‬נ בטעות אלי‪.‬‬
‫א‪ ,‬ד; ת‪ ,‬ב ותאידה‪.‬‬
‫ספד השורשים‬
‫‪143‬‬
‫וכ^אב ^ואת אלמתלין וכתאב אלמסתלחק פאנא אנמא נדכר‪°‬י מא‬
‫ו^כרה ‪ ١٠‬גמיע דאלך באיגאז ו א ^ צ א ר ״ עלי אלשריטה אלתי‬
‫אשתרטואהא^׳ פי אוול הדא‪3‬׳ אלדיואן‪.‬‬
‫וא^א ראיתני אכ^ר מן תכריר לפצה מא אס‪£‬א>׳ כאנת או פעקיא‪4‬׳ ממא‬
‫ימכן אן יסתגזא‪ ' 5‬בבעץ מא אדכר מנהא ען אלגמיע פאני אנמא אפעל‬
‫ז־אלך לאצהר וגוה אסתעמאל אלעבראנייף׳ לתלך אללפצה פי מואצע‬
‫מכתלפה‪ .‬ודאלך כאסתעמאלהםמי‪ [7‬פסל פי מאירנכד‪ ’8‬מן אלמעבודאת‬
‫מן אל ת^ ואלעוד‪9‬׳ ‪ ٦٠١‬אלגואהר אלמעדניי؛؛ כ א^ פ^‪°‬י וגירהא‪ .‬פלמא‬
‫ארדנא אצהאר הז־א אלמעני׳‪ 2‬לם נסת^ “ בא^באת" לא תעשה לך‬
‫פסל‪ 24‬פקט חתי או؛בתנא מעה “ לא ידעו הנשאים את עץ פסלם‪26‬‬
‫ושאריתו״‪ 2‬לאל עשה לפסלו‪ 8‬׳‪ .‬פאצהרנא מן ^אלך אנה קד יסמי ’■ ” פסל‬
‫מא יתכד‪ •30‬מן אלכשב‪.‬‬
‫ואתבתנא‪ 31‬א ^ א ” מי יצר א^ ופסל נסך‪ 33‬ا הוביש כל צורף מפסל‪.34‬‬
‫פאסתבאן מנה אנה קד יסמי פסל מא ירנכד‪ 35‬מן אל^הב ו א ל פ ^‪ .‬ואמא‬
‫מא נחת מן אלחגר‪ 36‬פלא ריב פיהס׳‪ 37‬ורבמא׳؛'‪ 38‬כאן תכרירי אללפצה‪39‬‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫ב ל פ ^‪.‬‬
‫ל‪ .‬אשתרטנאהא‪ ,‬ת אשתרטתהא‪.‬‬
‫נ‪ .‬יסמי‪ ,‬ת יסמא‪.‬‬
‫פ‪ .‬פיה‪ ,‬ת בה‪.‬‬
‫מ‪ .‬כאסתעמאלהם‪ ,‬ת מוסיף בין השיטיו ‪:‬‬
‫ע‪ .‬ורבמא‪ ,‬ת ורב מא‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫‪ . 11‬ואכתצאר‪ ,‬ר תם אכתצאר‪.‬‬
‫‪ . ١٥‬נ^כר‪ ,‬ב ؛בר‪.‬‬
‫ת‪ ,‬ב מן דברה‪.‬‬
‫אשתרטנאהא‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה ר אשרטנאהא‪ ,‬ובן ש‪ :‬התנינו; ב אשתרטהא‪ ,‬ת‬
‫‪. 15‬‬
‫‪ . 14... 14‬אסמא ‪ ...‬פעלא‪ ,‬ר אסם ‪ ...‬פעל‪.‬‬
‫‪ . 13‬ה ^ א‪ ,‬ר ה א ^‪.‬‬
‫אשתרטתהא‪.‬‬
‫יסתגזא‪ ,‬א יסתגזה; אבן ג׳נאה משתמש בבניין העשירי של גזא‪ ,‬ולא בשמיני‪ ,‬גם‬
‫במקומות אחרים‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪ ,‬ובן בהמשך‪ ,‬עי׳ הע׳ ‪ . 22‬ב היחס בהמשך מציין את מה‬
‫‪ . 16‬אלעבראניין‪ ,‬ר‬
‫שמסתפקים בו‪ ,‬ען את מה שמוותרים עליו; ר יסתגנא‪.‬‬
‫‪ . 17‬באסתעמאלהם‪ ,‬ת מוסיף בין השיטין ב ל פ ^ (אולם‪ ,‬עד‬
‫אלעבראניון (§‪127‬ג)‪.‬‬
‫כמה שידוע לי‪ ,‬אין זה מדרבו של אבן ג׳נאח להשתמש במלת היחס ב אחרי‬
‫‪ . 19‬ואלעוד‪ ,‬א ומן אלעוד‪ ,‬והשווה ש‪ :‬ומן‬
‫‪ . 18‬יתכד‪ ,‬ר יכון‪.‬‬
‫אסתעמל)‪.‬‬
‫ه‪ . 2‬באלפ^> ב כנראה ב א ל פ ^; ר מוסיף‪ :‬ואל^הב (וגורס על בן בהמשך‬
‫העץ‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪ .22‬נסת^‪111 ;99§§ ,‬ص‬
‫‪ .21‬אלמעני‪ ,‬ר אד‪.‬‬
‫גירהמא במקום גירהא)‪.‬‬
‫‪ .25‬מעה‪ ,‬ר‬
‫‪ . 24‬לא תעשה לך פסל‪ ,‬שמות כ ד‪.‬‬
‫באו؛נבאת‪ ,‬אין לקבל את נוסח נ‪.‬‬
‫‪ . 26‬לא ידעו הנשאים את עץ פסלם‪ ,‬ישעיה מה‬
‫מנה; ב־ש התרגום של מלה זו ליתא‪.‬‬
‫‪ . 28‬ושאריתו לאל עשה לפסלו‪ ,‬ישעיה מד‬
‫‪ . 27‬ושאריתו‪ ,‬א‪ ,‬ר ושארית‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫‪ .29‬יסמי‪ ,‬כך כי׳׳י; ת יסמא (§‪10‬א>‪ ,‬אולם לרוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין‬
‫יז‪.‬‬
‫‪ .31‬וא^בתנא‪ ,‬א‪ ,‬ר מוסיפים‪ :‬מע ؛־לך‪ ,‬אולם גם ב־ש‬
‫‪ . 30‬יתכד‪ ,‬ר הו מתבד‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ .33‬מי יצר אל ופסל נסך‪ ,‬ישעיה מד‬
‫‪ . 32‬איצא‪ ,‬ב איצ‪.‬‬
‫אין הוא מתורגם‪.‬‬
‫‪ . 35‬יתבד‪,‬‬
‫‪ .34‬הובילו בל צורף מפסל‪ ,‬ירמיה י יד; ר (במקום‪ :‬מפסל) מפסלו‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ . 37‬פיה‪ ,‬כך‬
‫‪ . 36‬אלחגר‪ ,‬א‪ ,‬ר אלח‪$‬אר^‪.‬‬
‫השווה גם ש‪( :‬ש)יקח; א‪ ,‬ר אתבד‪.‬‬
‫‪ . 39‬א ל ל פ ^‪ ,‬ב‬
‫‪ .38‬ורבמא‪ ,‬כך א; ר פרבמא‪ ,‬ת‪ ,‬א ורב מא (§‪.)46‬‬
‫כי׳׳י; ת בה‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪144‬‬
‫לאצהר‪ 40‬מא אסתעמל פיה יפעל ויפעול גמיעא‪1‬؛■ ’‪ 4‬מתל ויפשט גם הוא‬
‫בגדיו‪ 42‬ואת בגדי רקמתם יפשוטו‪ .43‬ורבמא כאן <דלך>צ•‪ 44‬ליבדו‪ 45‬מא‬
‫אסתעמל <פיה> ‪,‬؛'‪ 4،‬מן אלאסמא אמתלה‪ 47‬מכתלפהי׳‪ 48‬מתל מרבץ‬
‫לחיה‪ 49‬למרבץ צאן‪ .50‬ורבמא באן דאלך ליבדו‪ 45‬מא אסתעמל פיה‬
‫אלתדכיר׳‪ 5‬ואלתאנית גמיעא מתל פעם <בחוץ>ש■‪ 52‬פאנהם מרה‬
‫אנתוה פקאלו זאת הפעם‪ 53‬ומרה דכרוה פקאלו אך הפעם הזה‪ .54‬וקד‬
‫‪ ٠‬תכרירי אן יסתבין‪ 55‬מנה אסתעמאל אלעבראנייף‪ 5‬לבעץ‬
‫תכון‬
‫אלאלפא?؛ן מרה בזיאדה חרף ומרה בגיר זיאד^ בק؛ פערו ע ^ בפיהם‪57‬‬
‫בזיאדה אלבא “‪ .5‬וקאלו ופיהם פערו למלקוש ” בגיר בא “‪ .‬ורבמא כאן‪،0‬א‬
‫ע^^ אלתכריר תבייף‪ ،‬מא באן מן אלגמע‪ ،2‬בלפט אלתדכיר ובלפט‬
‫אלתאנית גמיעאתי‪ ،3‬כקו‪ ،4‬משרת מ^וה מבחוריו‪ 65‬בלפץ אלתדכיר‪،،‬‬
‫וקולהאי‪ ،7‬בימי בחורותיך*‪ ،‬בלפץ אלתאנית‪ .‬ומתל מגנים ומגנות‬
‫פ‪ .‬גמיעא‪ ,‬ב־ת בשוליים‪.‬‬
‫צ‪ < .‬ד ל ר >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫‪ . ٦‬מבתלפה‪ ,‬ת מ^תלפא‪.‬‬
‫ש‪ .‬פעם < ב חו ץ >‪ ,‬ת פעם (ובחו׳ן ליתא)‪ ,‬ובעצם זה מתאים‬
‫יותר‪.‬‬
‫אלתאנית‪.‬‬
‫ק‪ .‬אסתעמל < פי ה >‪ ,‬ת יסתעמל‪.‬‬
‫ת‪ .‬בלפט אלתדביר ובלפט אלתאנית גמיעא‪ ,‬ת מרה בלפץ אלתדביר ומרה בלפץ‬
‫א‪ .‬וקולה‪ ,‬ת וקיל‪.‬‬
‫‪ .41‬גמיעא‪ ,‬כך ב וגם‬
‫‪ .40‬לאצהר‪ ,‬א‪ ,‬ב לאטהר‪ ,‬ר לאנטר‪.‬‬
‫אללפטה‪ ,‬א‪ ,‬ר ללפטה‪.‬‬
‫‪ .42‬ויפשט גם הוא בגדיו‪ ,‬שמואל א יט‬
‫ת בשוליים‪ ,‬והשווה ש; ‪ ;٦٨١‬ב־א‪ ٦ ,‬ליתא‪.‬‬
‫‪ .43‬ואת בגדי רקמתם יפשוטו‪ ,‬יחזקאל כו טז; ב־נ מנוסח בטעות‪ :‬רקמתים; ר‬
‫בד‪.‬‬
‫‪< .44‬דלך>‪ ,‬בך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪ :‬זה; ב־ת‪ ,‬ב‬
‫הפשיטו (במקום‪ :‬יפשוטו)‪.‬‬
‫‪ .46‬אסתעמל <פיה>‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪( :‬ש)שמשו‬
‫‪ .45‬ליבדו‪ ,‬ר יבדו‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .48‬מכתלפה‪ ,‬כך כי״י; ת‬
‫‪ .47‬אמתלה‪ ,‬הכוונה כאן למשקלים‪.‬‬
‫בו; ת‪ ,‬ב יסתעמל‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪ .50‬למרבץ צאן‪ ,‬יחזקל כה ה‪.‬‬
‫‪ .49‬מרבץ לחיה‪ ,‬צפניה ב טו‪.‬‬
‫מ^תלפא‪.‬‬
‫פיה אלתדכיר‪ ,‬ר (דיטוגראפיה בגלל הדומות) פיה מן ‪(٦٠‬؛) אלאסמא אמו؛זל^ מכתלפה‬
‫‪ .52‬פעם <בחוץ>‪ ,‬משלי ז‬
‫ורב מא כאן ז־לך ליבדו(!) מא אסתעמל פיה אלת^ביר‪.‬‬
‫‪ .54‬אך‬
‫‪ .53‬זאת הפעם‪ ,‬בראשית ב כג‪.‬‬
‫יב; כך א‪ ,‬ר‪ ,‬ש; ת‪ ,‬ב פעם (ובחוץ ליתא)‪.‬‬
‫‪ .56‬אלעבראניין‪ ,‬ר‬
‫‪ .55‬אן יסתבין‪ ,‬ר ליסתבין‪.‬‬
‫הפעם הזה‪ ,‬קופטים טז כח‪.‬‬
‫‪ .58‬בזיאדה אלבא‪ ,‬ר (שוב‬
‫‪ .57‬פערו עלי בפיהם‪ ,‬איוב טז י‪.‬‬
‫אלעבראניון‪.‬‬
‫דיטוגראפיה בגלל הדומות) בזיאדה חרף ומרה בגיר זיאדה ואמא קולה פערו עלי בפיהם‬
‫‪ .60‬בגיר בא‪ ,‬השווה גם ש‬
‫‪ .59‬ופיהם פערו למלקוש‪ ,‬איוב כט כג‪.‬‬
‫בזיאד^ אלבא‪.‬‬
‫‪ 60‬א‪ .‬כאן‪ ,‬א‪ ,‬ר‬
‫(אך בו סדר <؛וני הפסוקים האחרונים הפוך); ב־א‪ ,‬ר ^י^א‪.‬‬
‫‪ .62‬מן אלגמע‪ ,‬א‪ ,‬ר מן אלגמיע‬
‫‪ .61‬אלתכריר תביין‪ ,‬ר תכריר אלתביין‪.‬‬
‫כאנת‪.‬‬
‫‪ .63‬בלפט אלת^ביר‬
‫(ולא ב א ^ מי ע אף ב־א‪ ,‬שלא כדאיתא ב־נ; אך ש‪ :‬בקבוץ)‪.‬‬
‫ובלפ<؛ו אל תאני^ ^י ע א‪ ,‬השווה ש‪ :‬בלשון זבר ובלשון נקבה יחד‪ ,‬ת‪ ,‬ב מרה בלפץ (ב‬
‫‪.64‬‬
‫בלפט) אלתדכיר ומרה בלפץ אלתאנית; א‪ ,‬ר בלפט אלתדכיר ואלתאני^ גמיעא‪.‬‬
‫‪ .66‬בלפץ‬
‫‪ .65‬משרת משה מבחוריו‪ ,‬במדבר יא כח‪.‬‬
‫כקו‪ ,‬א‪ ,‬ר מתל קולה‪.‬‬
‫‪ .67‬וקולה‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה ש ואמרו; ר פקולה; ת‪ ,‬ב‬
‫אלת^ביר‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ .68‬בימי בחורותיך‪ ,‬קהלת יא ט‪.‬‬
‫וקיל‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪145‬‬
‫خ סוי הדה‪ 70‬לם‬
‫וחניתים וחניתות‪ .‬וקד תכון ללתכריר מעאני‪،9‬‬
‫אדכרהא לך‪ .‬פתדבר׳‪ 7‬דלך נעמא ” ואדרי" אנה‪ 74‬בקצד מני לאתיר בה‬
‫פאידהמא‪.‬‬
‫ואעלם אף‪ 7‬קד אעתמד אתבאת בעץ‪ 7،‬א^א^פא^ אלחסירות‬
‫מלאות נ■‪ 77‬כופא מן אשתבאה יקע פיהא למן לא יכוף‪ 7‬קוי אל^כר‬
‫לצחיח‪ 79‬אללפט‪ .‬מתאל ^אלך אן ופאדבם‪ 80‬על ראשיכם '‪، ٠‬כתב חסר‬
‫בלא יוד‪ 82‬והו גמע פאר‪ 83‬פארך חבוש עליך‪ .84‬פאנק^ הז־א‪ 85‬ומ^לה עלי‬
‫חסב מא ת^ ה ואגעל גמיע‪ 8،‬מא ^כרתה מן הדא נמודגאג׳‪ 87‬לכל מא‬
‫ירד ע^ך מן מתלה ממא לם אדכרה לך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלאות‪ ,‬ת ואלמלאות‪.‬‬
‫ג‪ .‬נמודגא‪ ,‬ת מעינא‪.‬‬
‫‪ . 71‬פתדבר‪ ,‬השווה גם ש‪ :‬ואתה‬
‫‪ . 70‬הדה‪ ,‬ר הא^א‪.‬‬
‫‪ .69‬מעאני‪ ; ١14§ ,‬א מעאן‪.‬‬
‫‪ .73‬ואדרי‪ 111§ ,‬א; א‪,‬‬
‫‪ . 72‬נעמא‪ ,‬א מנקד‪ :‬נעמא‪.‬‬
‫חשוב; ר פתדכר‪ ,‬א פ ^ ר ‪.‬‬
‫‪ . 76‬בעץ‪ ,‬ב בעט‬
‫‪ .75‬אן‪ ,‬א‪ ,‬ר אני‪.‬‬
‫‪ .74‬אנה‪ ,‬ר מנה‪.‬‬
‫ר ואדר (§‪ 111‬ב(‪.0‬‬
‫‪ . 78‬לא‬
‫‪ .77‬מלאות‪ ,‬כך ש; ת‪ ,‬ב ואלמלאות; א יתירות‪ ,‬ר ואליתירות‪.‬‬
‫(§‪.)23‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪ . 79‬לצחיח‪ ,‬א אלצחיח‪.‬‬
‫יכון‪ ,‬ב לא יך‪ ,‬א לם יכן‪ ,‬ר לם יכון (§‪ 102‬א)‪.‬‬
‫‪ .82‬יוד‪ ,‬ב יא‪.‬‬
‫‪ .81‬ופארכם על ראשיכם‪ ,‬יחזקאל כד כג‪.‬‬
‫ופארכם‪ ,‬ר ופאריכם‪.‬‬
‫‪ .84‬פארך חבוש עליך‪ ,‬יחזקאל כד•‬
‫‪ .83‬פאר‪ ,‬א מוסיף אעני‪ ,‬אך גם ב־ש אינו מתורגם‪.‬‬
‫‪ .87‬נ מו ^ א‪ ,‬כך א‪ ,‬ר‪ ,‬והשווה ש‪:‬‬
‫‪ .86‬هنا<ل‪ ,‬ב־ר ליתא‪.‬‬
‫‪ .85‬ה^א‪ ,‬ר הדה‪.‬‬
‫‪.٢١‬‬
‫דמיון; ת‪,‬ב מעינא‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫ערך חז״ה‬
‫‪2183...‬‬
‫ا אלחא׳ ואלזאי ואלהא כי חזה וקםי״ וזה חזיתי‪ 2‬קד דכר פי כתאב‬
‫חרוף אלליף ^־כר פיה אי^א בית אבוים יחזה‪ 4‬ועם שאול עשיוו חזה‪5‬‬
‫וגעלא‪ ،‬פיה מעני ואחדא״ ולם יבין אי מעני הו מענאהמא‪ 8.‬ואנא אקול‬
‫אנהמא פי מעניין אמא בית אבנים יחזה פתפסירה ענדי ד א ^ אלחגארה‬
‫יתשעב אי בין א ל^ א ר^ מן ي קרן חזות בין עיניו ’ חזות ארבע‪°‬י‬
‫<וחזותיה לסוף כל ארעא>*׳״ אלתי תפסיר גמיעהא‪2‬׳ שעב‪ .‬ומתאל‪13‬‬
‫חזות אלון בכות‪4‬׳ ויתנו בברותי ראש‪.‬ב׳‪ ,5‬ואמא עם שאל עשינו חזה‬
‫פליס יבעד אן יכון מן מעני כי חזה נקם אי קד אתכדנא ’■‪ '،‬לה ט לי ע ^׳‬
‫ינדרנאי•‪ ’8‬בה‪9‬י ענד אקתראבה מנא פנסתדפעה‪ 20.‬והד א ממא פאתנא‬
‫תשכיכה עליה ’‪ 2‬פי אלמסתלחק‪ .‬ומן‪ 22‬הז־א אלאצל ויקח משה את‬
‫החזה‪ 23‬חזה התנופה‪ 24‬צדרה‪ .‬ו א^ מ ע‪ 25‬וישימו את החלבים ע^ החזות‪.‬״׳‪2،‬‬
‫א‪< .‬וחזותיה לסוף כל אר ע א >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫בכרותי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אתונדנא‪ ,‬ת אתכדנאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ויתנו בברותי ראש‪ ,‬ת במקום ב ברו תי‪:‬‬
‫ד‪ .‬ינ^רנא‪ ,‬ת צדרנא‪.‬‬
‫ה‪ .‬וישימו את‬
‫החלכים על החזות‪ ,‬ת וישם את החלבים על החזות‪.‬‬
‫‪ 1‬א‪ .‬כי חזה נקם‪ ,‬תהלים נח יא; ב־ר‬
‫‪ . ١‬אלחא‪ ,‬קטע זה נשתמר ב־ת‪ ,‬ב‪ ,‬א‪ ,‬ר ופריס‪.‬‬
‫‪ .2‬וזה חזיתי‪ ,‬איוב טו ‪ ;٢١‬ר מוסיף בין השיטין‪ :‬נטרת‪ .‬חזון ישעיהו(ישעיה א‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 3‬בתאב חרוף אללין‪ ,‬עיי בספר אותיות הרפיון של חיוג'‪ ,‬עמ ׳‬
‫א) מנה והו וחי‪.‬‬
‫‪ , 167-166‬שם הוא אומר (עמי ‪ :) 167‬ומעני אבר בית אבנים יחזה ועם שאל עשינו‬
‫‪ .5‬ועם שאול עשינו חזה‪ ,‬ישעיה בח טו; א‬
‫‪ .4‬בית אבנים יחזה‪ ,‬איוב ח יז‪.‬‬
‫חזה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪^ .6‬עלא‪ ,‬השווה גם ש‪ :‬והושמו; ר ^על‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫מוסיף לפני עשינו‪ :‬חזינו‪.‬‬
‫‪ .9‬קרן חזות בין עיניו‪,‬‬
‫‪.)٣‬‬
‫‪ .8‬מענאהמא‪ ,‬ר מעניהמא (§‪,5‬‬
‫ו א ח ר א‪ ,‬רו א ח ר‪.‬‬
‫‪ . 10‬חזות ארבע‪ ,‬דניאל ח‬
‫דניאל ח ה; ש קרן חזות (בלבד)‪ ,‬א בל הפסוק ליתא‪.‬‬
‫‪< . 11‬וחזותיה לסוף כל אדעא>‪ ,‬דניאל ד ח; כך רק ב־ב‪ ,‬פריס ו־ש; ב־א‪ ,‬ר‪ ,‬ת‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ . 12‬אלתי תפסיר גמיעהא‪ ,‬ב‪ ,‬פריס אל^י‬
‫ליתא; ר מוסיף לפני וחזותיה‪ :‬וצחתיה(!)‪.‬‬
‫‪ . 13‬שעב‪ .‬ומתאל‪ ,‬פריס שעב ומ^ל‪ ,‬א‬
‫תפסיר נמיעהא‪ ,‬א‪ ,‬ר א ^ י תפסירה גמיעה‪.‬‬
‫יתשעב ומתל; ש סבך; ‪ ٦‬׳ ^‪ :‬הסעפים המסתבבים שיוצאים ממנו‪ .‬וחזות על‬
‫‪ . 15‬ויתנו בברותי ראש‪ ,‬תהלים סט כב;‬
‫‪ . 14‬אלון בכות‪ ,‬בראשית לה ח‪.‬‬
‫משקל‪.‬‬
‫‪ . 16‬א ת ^נ א‪ ,‬כך כל בי׳׳י‪ ,‬והשווה ש‪ :‬שמנו; ת‪ ,‬פריס‬
‫ת במקום בברותי‪ :‬בברותי‪.‬‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ . 18‬ינ^רנא‪ ,‬בך כל כי׳׳י; ת צדרנא‪.‬‬
‫‪ . 17‬טליעה‪ ,‬א‪ ,‬ב טליעא‪.‬‬
‫אתכדנאה‪.‬‬
‫‪ . 21‬תשכיכה עליה‪ ,‬שכך עלי פלאן‬
‫‪ . 20‬פנסתדפעה‪ ,‬א פסנסתדפעה‪.‬‬
‫בה‪ ,‬ר בהא‪.‬‬
‫‪ .22‬ומן‪ ,‬א ופי‪ ,‬ומעליו‪:‬‬
‫שיא‪ ,‬השיג על פלוני בגלל דבר‪ ,‬ע״ע דוזי (מ־אבן ג׳נאח)‪.‬‬
‫‪ .24‬חזה התנופה‪ ,‬שמות בט‬
‫‪ . 23‬ויקח משה את החזה‪ ,‬מקרא ח כט‪.‬‬
‫מן‪.‬‬
‫‪ . 26‬וישימו(ת‪ ,‬ב‪,‬‬
‫‪ .25‬ואלגמע‪ ,‬ב־א תוקן בשוליים ל־ואלאצל‪ ,‬פריס ואלגמיע‪.‬‬
‫כז‪.‬‬
‫פריס וישם) את החלבים על החזות‪ ,‬ויקרא ט כ; א על החזות בלבד‪ ,‬ו־וישימו את‬
‫החלבים לי^ א‪ .‬ר מוסיף גלוסה‪ :‬הז־א אלבאב ג מעאן נטר ותשעב וצדר אלחיואן והו‬
‫אלקץ‪.‬‬
‫ספר השורשים‬
‫‪147‬‬
‫עדך נ‪" 3‬ע‬
‫ا אלנון׳ וא^בא ואלעין נחל נובעי* ותשבר כד על המבוע‪ 2‬עלי אלינבוע‬
‫ואלינבוע הו אלעין ואריד בה הנא אלכבד לאנהא ינבוע אלדם ואריד בבד‬
‫כיס אלמרארג וקיל ענה‪ 4‬על המבוע לאנה מתצל באלכבד לאצק‪ 5‬בהא‬
‫וצמאון למבועי מים‪ ،‬ועל מבועי מים ינהלם‪ 7‬וקד אסתעאדוא הדה‬
‫אללגה ללנטק פקאלו יום ליום יביע אמר‪ 8.‬הנה יביעון ا בפיהם‪ 9‬אביעה ‪4031‬‬
‫<חידות> מני קדם״•‪ 10‬תבענה שפתי תהלהיי וזנה תפעלנה‪ ' 2‬מסתקבל‬
‫ל^ מ א ע^’ אלמונת מן הפעיל עלי מתאל‪4‬׳ הקם תקימנה את נדריכם‪,5‬‬
‫א^א אן תבענה א ^ א ר ען‪ '،‬גאיבאת ותקימנה מכאטבה חאצראת‬
‫וכלאהמא פעל מסתקבל ^ מ א ע^ ■ ” אלמונת מן הפעיל שבהוא אלנטק‬
‫אלכארג מן אלפם בנבע אלמיאה מן ינאביעהא‪ .‬וקד אסתעארוהא א ^ א‬
‫למא < ل ة >م׳ما מן אלראיחה עלי די אלראיחה‪ 9‬׳ קיל‪ 20‬זבובי מות יבאיש‬
‫יביע שמן רקח'‪ 2‬יקול אן אלדבאב אל^י יסקט פי דהן א^ע^אר אלנפיס‬
‫א ^ ^י ^ יפסד ראיחתא וינתנהא פבאנהא תנטקי׳‪ 22‬ותנאדי עליה‬
‫‪...‬נ ‪402‬‬
‫א‪ .‬אביעה < חי דו ת > מני קדם‪ ,‬ב־ת חידות ליתא‪.‬‬
‫כנראה ל‪-‬ללגמאעה‪.‬‬
‫ג‪ < .‬נ ם >‪ ,‬ב־ת ליתא‪.‬‬
‫ב‪ .‬לגמאעה‪ ,‬ת ל לגמאעה‪ ,‬והכוונה‬
‫ד‪ .‬פבאנהא תנטק‪ ,‬ת באנה אתנטק‪.‬‬
‫‪ . 2‬ותשבר‬
‫נחל נובע‪ ,‬משלי יה ד‪.‬‬
‫‪ . 1‬אלנון‪ ,‬קטע זה נשתמר ב־ת‪ ,‬ב‪ ,‬א ופריס‪.‬‬
‫‪ .3‬אלמראר‪ ,‬ר׳׳ל המרה‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪ ,‬המצטט בין היתר את‬
‫כד על המבוע‪ ,‬קהלת יב ו‪.‬‬
‫‪ .6‬וצמאון‬
‫‪ . 5‬לאצק‪ ,‬א‪ ,‬פריס ולאצק‪.‬‬
‫‪ .4‬וקיל ענה‪ ,‬ב וענה קיל‪.‬‬
‫אבן ג׳נאח‪.‬‬
‫‪ .8‬יום ליום‬
‫‪ . 7‬ועל מבועי מים ינהלם‪ ,‬ישעיה מט י‪.‬‬
‫למבועי מים‪ ,‬ישעיה לה ז‪.‬‬
‫‪ .9‬הנה יביעון בפיהם‪ ,‬תהלים נט ח; א מוסיף‪ :‬חרבות‬
‫יביע אמר‪ ,‬תהלים יט ג‪.‬‬
‫‪ . 10‬אביעה <חידו ת> מני קדם‪ ,‬תהלים עח ב; כך א‪,‬‬
‫בשפתים (קרא‪ :‬בשפתותיהם)‪.‬‬
‫‪ . 1١‬תבענה‬
‫ב; ב־ת‪ ,‬פריס חידות ליתא; ש אביעה חידות בלבד (ומני קדם ליתא)‪.‬‬
‫‪ . ١2‬תפעלנה‪ ,‬ב־פריס מנוקד ת؟עלנה (ונראה ניקוד‬
‫שפתי תהלה‪ ,‬תהלים קיט קעא‪.‬‬
‫‪ . 13‬לגמאעה‪ ,‬השווה נם ש‪ :‬לקבוץ‪ :‬א‪ ,‬פריס אלגמאעה; גמאעה מציינת כאן‬
‫תימני)‪.‬‬
‫‪ . 15‬הקם תקימנה את נדריכם‪ ,‬ירמיה מד‬
‫‪ . ١4‬מו؛נאל‪ ,‬פריס מתל‪.‬‬
‫ריבוי‪.‬‬
‫‪ . 17‬לגמאעה‪ ,‬כך כל כי״י( של א כנוסח נ); ת ל לגמאעה‪.‬‬
‫‪ . 16‬ען‪ ,‬א‪ ,‬פריס מן‪.‬‬
‫כה‪.‬‬
‫‪< . 18‬נ ם >‪ ,‬ר״ל התפשט (ריח); כך כ^ כהי<؛ן׳י (שלא כקריאת נ)‪ ,‬אך ב־ת‬
‫‪ . 21‬זבובי מות‬
‫‪ . 20‬קיל‪ ,‬א‪ ,‬פריס קאל‪.‬‬
‫‪ . 19‬אלראיח^‪ ,‬ב אלראיחאת‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 22‬פכאנהא תנטק‪ ,‬כך כל כי׳׳י; ת באנה‬
‫יבאיש יביע שמן רקח‪ ,‬קהלת י א‪.‬‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫‪ 48‬ו‬
‫בפסאדה כמא קיל ‪ <٥‬אלמרא^ אלטאלחה צפניה צפן רוח ושמן ימינו‬
‫יקרא‪ ” .‬יקול אן א ^ י^הב אלי תתקיפהא ומנעהא מן א ל ^ או ל ”‬
‫כאלדי ירום “ פע^ “ ^אלך באלריח יעני אן דאלך גיר מתמכן לה‪ 27‬במא‬
‫^א יתמכן לה בזן אלריח ומנעהא פהי א^א גיר מתקפהי■‪ 28‬כאלריח וגיר‬
‫מסתתרהי■ ’‪ 2‬כאלדהן אלדפר‪ 30‬אלדי ינאדי עלי נפסה באל^פר" אלדי‬
‫פיה ואן אמסך פי אליד והי ק א ^ ^ עליה סאתרה לה‪ .‬וקולה זבובי מות‬
‫יבאישات יביע שמן רקח יקרי’‪2‬ג אנמא ” הו מתל צרבה עלי קולה וחוטא‬
‫אחד יאבד טובה הרבה‪ 34‬וב^אלך ק؛ מחבמה מבבוד סבלות מעט‪ 35.‬מתל‬
‫خ ^ א נ ס לקולה יבאיש‪ ’ ،‬יביע שמן רוקח יקר‪ .‬ו^אלך אנה למא קאל‬
‫וחוטא אחד יאבד טובה הרבה שבה אפסאדה ל ^י ר א ת באפסאד״■‪37‬‬
‫א ^ ב א ב אלסאקט פי אלדהן אלטייב אלדכי אלראיחה‪ 38‬ז־אלך אלדהן‬
‫ובאפסאד״■‪ 37‬קליל מן א ^ ה ל כתירא מן חאל די אלחבמ^ ו א ^ ל א ^‪.‬‬
‫ואעלם אן קולה יקר ואן באן ^נפצלא באללחף‪ 3‬ממא קבלה פאנה‬
‫מ נ ^ ם בה פי אלמעני והו נעת ללשמן ואנמא דבר‪ 40‬מן מפסדאת‬
‫אלדהף‪ 4‬א׳^באב באצה לבתרה סקוטה פיה עלי אלמתעארף‪.‬‬
‫ואלתקדיד פי מחבמה מבבוד סבלות מעט אי אן יכוך■‪ 42‬וינבל מאיש‬
‫חכמה ומאיש בבוד סכלות מעט אי אנה יצע מנה ויחטה ויסקט ד^ ת ה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מ^קפ^‪ ,‬ת מתפקה‪.‬‬
‫(ו)באפסאד‪.‬‬
‫‪ . ٦‬מסוזתרה‪ ,‬ת מתסתרה‪.‬‬
‫ז‪ .‬יקר‪ ,‬ת וקד‪.‬‬
‫ח‪( .‬ו)באפסאד‪ ,‬ת‬
‫ט‪ .‬יכון‪ ,‬ת יד‪.‬‬
‫‪ . 24‬אלתגאול‪ ,‬א‬
‫‪ .23‬צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא‪ ,‬משלי בו טז‪.‬‬
‫אתנטק‪.‬‬
‫‪ . 27‬לה‪ ,‬ב־א ליתא (וגם ב־ש‬
‫ه‪ . 2‬פעל‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ . 25‬ירום‪ ,‬א ירם‪.‬‬
‫אל ת^ל‪.‬‬
‫‪ . 28‬מ^קפ^‪ ,‬כד א‪ ,‬פריס‪ ,‬והשווה ש‪ :‬לצפנה (אם כי ב־ש מבנח‬
‫אינו מתורגם)‪.‬‬
‫‪ . 29‬מסתתר؟؛‪,‬‬
‫המשפט שונה והתרגום חופשי); ת מתפקה‪ ,‬וזה מנוקד ב־ב מתפקה‪.‬‬
‫ه‪0...3‬و‪ .‬אל^פר‪ ...‬באל^פר‪ ,‬א אלזפר ‪ ...‬באלזפר‪ ,‬ושני‬
‫כך כל כי׳׳י; ת מתסתרה‪.‬‬
‫השורשים מצויים בערבית‪ ,‬זפר בשבבת לשון מאוחרת יותר‪ ,‬ע׳׳ע ד תי( ה מצ ט ט בין היתר‬
‫‪.32‬‬
‫‪ .31‬יבאיש‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫את אבן ג׳נאח)‪ .‬ואף בסורית מתחלפים דפר ו־זפד‪.‬‬
‫‪ .33‬אנמא‪ ,‬א‬
‫יקר‪ ,‬כך כל כי׳׳י (בפריס בין השיטין; ב־ש ליתא); ת וקד‪.‬‬
‫‪ . 35‬מחבמה מכבוד‬
‫‪ . 34‬וחוטא אחד יאבד טובה הרבה‪ ,‬קהלת ט יח‪.‬‬
‫ואנמא‪.‬‬
‫‪( .37‬ו)באפסאד‪ ,‬בך בל‬
‫‪ . 36‬יבאיש‪ ,‬א זבובי מות יבאיש‪.‬‬
‫סבלות מעט‪ ,‬קהלת י א‪.‬‬
‫‪ .39‬באללחן‪ ,‬ש בטעם (קרא בך‬
‫‪ .38‬אלראיח^‪ ,‬ב לראיחה‪.‬‬
‫כי״י; ת (ו)באפסאד‪.‬‬
‫‪ .41‬אלדהן‪ ,‬א אלדהן אלטיב (אך גם ב־ש אין‬
‫‪ .40‬דבר‪ ,‬ב דכרת‪.‬‬
‫במקום במעט)‪.‬‬
‫‪ .42‬יכון‪ ,‬בך ב; ת‪ ,‬פריס ‪ ,٦١‬א יכן‪.‬‬
‫אלטיב מתורגם)‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫ספר השורשים‬
‫עדך צא״ל‬
‫ا אלמקאלהי אלתאמגה עשד‪1‬א מן כתאב אלאצול ‪ ٦٦٨ ٠٠‬אלצאד‬
‫‪...‬נ ‪597‬‬
‫חדף אלצאד‪2‬‬
‫אלצאד אלאלף ואללאם יסכוה צאלים צללו נ <אתפק>א׳‪ 4‬אהל‬
‫אלתפסירב׳‪ 5‬ע ^ אן‪ ،‬צאלים מתל צללים‪ 7‬ומא כנא ל{מאנעהם ’־* פי‬
‫אבתדאל‪ 9‬אלאלף מן אחד‪°‬י אלמתלין לולא פסאד אלמעני ודאלך‬
‫אנה״ ^‪ ١‬באן״״ במא זעמוא‪ ’2‬לאסתגני‪ ’ 3‬ען צללו בקולה‪ ’4‬צאלים א^‬
‫לא מעני לקול אלקאיל יסכוהו צ ל לי ם ״׳ צללו ואיצא פאן‪ ’،‬ק؛ יסבוהו‬
‫ערבי נחלה‪7-‬ז הו צרב מטאבק ללקסם אלאול אלדי הו יסבוהו צאלים “׳‬
‫והו מצרוב עליה ” פהו א^־א אעני צאלים נבאת מתל ערבי‪ 20‬נחל ומא‬
‫יבעד ענדי אן יראד בה אלנבא^ אלדי תסמיה אלערב אלצאל׳‪ 2‬והו‬
‫אלסדר‪ 22‬אלברי ואדא געלנאה‪( 23‬באתא ” במא‪ 25‬ק^נא אסתקאם צללו‬
‫א‪.‬‬
‫< א ת פ ק >‪,‬‬
‫למאנעהם‪.‬‬
‫ת‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אלתפסיר‪,‬‬
‫ד‪ .‬צללים‪ ,‬ב־ת צללים נכפלת‪.‬‬
‫ת‬
‫אלתפסיר‬
‫יפ ‪ 6‬רו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לנמאנעהם‪,‬‬
‫ת‬
‫ה‪ .‬יסבוהו ערבי נחל‪ ,‬ת במקום יסבוהו;‬
‫ו א‪ .‬אל^ א מנ ^ עשר‪,‬‬
‫‪ . ١‬אלמקאלה‪ ,‬קטע זה נשתמר ב־ת‪ ,‬ב‪ ,‬א‪ ,‬ר‪ ,‬ברלין ופריס‪.‬‬
‫‪ .3‬יסכהו צאלים‬
‫‪ .2‬חרף אלצאד‪ ,‬ב־א‪ ,‬ר וברלין (ובן ב־ש) ליתא‪.‬‬
‫§‪ ; 235‬א אל^ז‪.‬‬
‫‪< .4‬א תפק>‪ ,‬כך ר; א קר אגמע; ב‬
‫צללו‪ ,‬איוב מ כב; ר מוסיף‪ :‬יסבוהו ערבי נחל‪.‬‬
‫‪ .5‬אלתפסיר‪ ,‬ת אלתפסיר יפסרו‪ ,‬והשווה ש‪ :‬הפרוש‬
‫יגעלון; ב־ת‪ ,‬ברלין ופריס ליתא‪.‬‬
‫‪ . 7‬צללים‪ ,‬ברלין‪ :‬צללים בדל אלאלף ^אם מן‬
‫ه‪ .‬אן‪ ,‬ב־ברלין ליתא‪.‬‬
‫מפרחים‪.‬‬
‫‪ .8‬לנמאנעהם‪ ,‬כך ר‪ ,‬אך ה־נ הראשונה בין השיטין; לפנינו כנראה ^אם‬
‫אלבם(؛)‪.‬‬
‫‪ .9‬פי‬
‫א^ חו ד‪ ,‬עי׳ רייט ב ‪ ;29-28‬ת‪ ,‬ב‪ ,‬פריס למאנעהם‪ ,‬א נמאנעהם‪ ,‬ברלין נמנעהם‪.‬‬
‫‪ 0‬ן ‪ .‬אחד‪ ,‬ברלין אחדי (השווה‬
‫אבתדאל‪ ,‬ברלין מן אבתדאל‪ ,‬א פי אבדאל‪.‬‬
‫‪ 2‬ا ‪ .‬זעמוא‪ ,‬ברלין‬
‫‪ 11‬א‪ .‬כאן‪ ,‬א גאז‪.‬‬
‫‪ . ١١‬אנה‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫§‪ 140‬ב)‪.‬‬
‫‪ . 14‬בקולה‪ ,‬א בקו‪ ,‬ברלין‬
‫‪ . 13‬לאסתגני‪ ,‬א לאסתגנוא‪ ,‬ברלין לאסתגנו‪.‬‬
‫זעמוה‪.‬‬
‫‪ . 15‬צללים‪ ,‬כך א‪ ,‬د ר‪ ,‬פריס‪ ,‬וכן ש; ב־ת ^ ל י ם נ כ ^ ת‪ ,‬ב ^י ו‬
‫בקו^‪.‬‬
‫‪ . 17‬יסבוהו ערבי נחל‪ ,‬המשך‬
‫‪ . 16‬ו א ^ א פאן‪ ,‬ברלין أ و ذ( أ ) אן; §‪ 3^ 1‬א‪.‬‬
‫צאלים‪.‬‬
‫‪ . 18‬צאלים‪ ,‬ב־א‬
‫הפסוק איוב מ כב‪ ,‬עי׳ לעיל הערה ‪ ;3‬ת יסכהו (במקום‪ :‬יסבוהו)‪.‬‬
‫‪ . 20‬ערבי‪ ,‬א‬
‫‪ . 19‬מ ^ ו ב עליה‪ ,‬ר׳׳ל נבנה על דרכו‪.‬‬
‫ליתא; ש מוסיף‪ :‬צללו‪.‬‬
‫‪ . 22‬אלסדר‪ ,‬ר (שלא כ־נ‪ ,‬הע׳ ‪ ) 7‬סדר (§‪ ,)229‬א‬
‫‪ .21‬אלצאל‪ ,‬א אלצל‪.‬‬
‫וערבי‪.‬‬
‫‪ . 25‬כמא‪,‬‬
‫‪ . 24‬נבאתא‪ ,‬א נבאת (§ه‪ 1‬م‬
‫‪ . 23‬געלנאה‪ ,‬ר געלתה‪.‬‬
‫צדר (§‪ 20‬א)‪.‬‬
‫هء‬
‫יונה אבן ג׳נאח‬
‫מע צאלים פיכון אלמעני יגטיה א ^ א ל ״ מצללא‪ 2،‬לה פהדא מא‬
‫נכתארה נחו ‪ ١٥‬צאלים ןאללה אעלם באלצחיח‪ .‬וממא יקוי מדהבנא‬
‫א ^ א פיה ” קולה “ תחת צאלים ישכב <בסתר קנה ובצה ’‪ 2‬פקולה‬
‫בסתר קנה ובצה מצרוב עלי קולה תחת צאלים ישכב>י‪0.‬ג פהו א^א‬
‫נבאת ’‪ 3‬מ^ ל קנה‪32.‬‬
‫יסבהו‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בסתר קנה ובצה מצרוב עלי קולה תחת צאלים י שב ב >‪ ,‬ב־ת ב^ הקטע‬
‫לי ת א( בגלל הדומות)‪.‬‬
‫‪ .27‬מז־הבנא איצא פיה‪ ,‬א‬
‫‪ . 26‬מצללא‪ ,‬כך בכל בי׳׳׳י (§‪ 21‬ב)‪.‬‬
‫ב מתל מא‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫מדהבנא פיה איצא‪ ,‬והשווה ש‪ :‬סברתנו בו עוד; ברלין א ^(!) מדהבנא פיה‪.‬‬
‫‪ . 29‬תחת צאלים ישכב (ברלין‪ :‬ישב) בסתר קנה ובצה‪ ,‬איוב מ‬
‫קולה‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪< .30‬בסתר קנה ובצה פקולה בסתר קנה ובצה מ ^ ו ב עלי קולה תחת צאלים‬
‫בא‪.‬‬
‫ישכב>‪ ,‬כך א‪ ,‬ברלין‪ ,‬פריס‪ ,‬ובדומה ש; ב‪ ,‬ר פקולה בסתר קנה ובצה ליתא (בגלל‬
‫קנה‪ ,‬א מ^לה‪,‬‬
‫‪.32‬‬
‫ן ‪ . 3‬נבאת‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫הדומות); ב־ת כל הקטע ליתא‪.‬‬
‫והדווה ש‪ :‬כמהו‪.‬‬
‫^‪ ٦‬בר^‬
‫אבן ברון (ה־ו׳ כפי הנראה חלומה‪ ,‬ו^א שרוקה)‪ ,‬אבו אבראהי□ יצחק‪ ,‬חי בסרגוסה‬
‫ובמלגה בשלהי המאה הי״א ובהתחלת המאה הי"ב‪ .‬ידוע לנו רק על ‪ ٦٠٥‬אחד‬
‫שחיבר‪ ,‬הלא הוא כתאב אלמואזנד בין אללגה אלעכרגיה ואלערכיה‪ ,‬ר׳׳ל ספר‬
‫ההשוואה בין הלשון העברית והערבית‪ .‬אבן קוריש (עי׳ עמ ׳ ‪ )87‬היה מיסדה של‬
‫הבלשנות (השמית) המשווה‪ ,‬ואילו עם אבן ברון הגיע ענף זה של הבלשנות לשיאו‬
‫בימי הביניים‪ .‬ספרו מורבב משני חלקים‪ ,‬חלק דקדוקי קצר יותר‪ ,‬וחלק מילוני ארוך‬
‫יותר‪ .‬מבחינת תולדות הבלשנות המשווה והחידוש חשוב במיוחד החלק הראשון‪,‬‬
‫המעמיד זו מול זו את הלשון העברית והערבית‪ .‬אולם למרות חשיבותו הרבה של‬
‫ספר זה לתולדות הרוח‪ ,‬לא נתקבל ד׳ספר בכבוד הראוי לו ונשכח עד מהרה‪ .‬חלקית‬
‫גרמה לכך ההתנגדות להשוואת לשון הקודש עם לשון אחרת‪ ,‬שרווחה בחוגים‬
‫רחבים‪ ,‬חלקית העובדה‪ ,‬כי התקופה לא הייתה בשלה בשביל המדע החדש‪ .‬לא‬
‫נשתמרה בידינו אלא בערך מחצית הספר בבתב יד יחיד שבלנינגראד (ועוד קטע קטן‬
‫כ׳׳י בודלי נויבאור ‪ .)2422/7‬היא הוצאה בהוצאה מצוינת בידי המזרחן הרוסי ‪P.‬‬
‫‪( Kokovtsov‬עם הקדמה רוסית רחבה) בספרו ‪Kniga sravneniya yevreyskavo‬‬
‫‪ , yazïka 5 arabskim‬לנינגראד (אז‪ :‬סנט פטרסבורג) ‪ . 1893‬הקטעים הבאים לקוחים‬
‫מספר זה‪ .‬אח׳׳כ פרסם קוקובצוב קטעים נוספים בספרו ‪ , Novi'e Materialï‬סנט‬
‫פטרסבורג ‪ , 1916‬עמ׳ ‪ . 172-153‬עבודה אנגלית על ספר זה‪ ,‬עם תרגום חופשי‬
‫במקצת ועם הערות מפורטות‪ ,‬פרסם ‪ p. Wechter‬בספרו ‪Ibn Barun's Arabic‬‬
‫‪ , Works ٠» Hebrew Grammar and Lexicography‬פילדלפיה ‪. 1964‬‬
‫להלן מובאים הקטעים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קוקובצוב עמ׳ ‪( 7-4‬וכטר ‪.)34-28‬‬
‫קוקובצוב עמ ׳ ‪( 17-14‬וכטר ‪.)48-43‬‬
‫קוקובצוב עמ׳ ‪( 26-23‬וכטר ‪.)61:57-54‬‬
‫‪52‬‬
‫אבן ברון‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪ I‬אלקול עלי אלכואץ אלתי תלחק אלאסם‬
‫א ל ^ א ^ אלתי תלחק אלאסם פיאי׳ אללגתין הי אלנעת ואלבדל‬
‫ואלאצאפה ואלנדא ואלאסת^נא ודכול עלאמה אלתעריף וחרוף‬
‫אלכפץ‪ 2‬וילחקהבנ ענד אלערב זאידא עלי מא דכרתה אלכפץ‪4‬‬
‫ואלתנויף׳‪ 5‬ואלתצגיר וליס ענדנא שי מן דלך ואנא מבין הדה אלכואץ‬
‫אולא פאולא‪.‬‬
‫אלנעת ענד אלעדב תאבע ללמנעות פי חאל אעדאבה ופי מענאה‪ ،‬אמא‬
‫ענדנא פלא אעראב ^נא ואלנעת תאבע ללמנעות פי מענאה אעני אן‬
‫מעת אלמפדד באלמפרד ואלגמע ב א ^ מ ע מן אלמדכר ואלמונת‬
‫ואלנכרה באלנכר^ ואלמערפה באלמערפה הדא הו אלקיאס פי אללגתין‬
‫אלא אנה קד כולף ענדנא פנעת אלמערפה באלנכרה ואלנכרה‬
‫באלמערפה פי קולהם את הכבש אחד‪ 7‬הדוד אחד® הרים הגבוהים ’‬
‫והו‪.‬כארג ען אלק?אס‪ ’°‬ולא יסתעמל מ‪1‬؛נלה ואמא זה הים גדוליי פליס‬
‫מן הד א ולא גדול נעתא להים ואנמאד‪2‬י הו ‪ ١٥‬מוצע ” נצב באלחאל‬
‫ויתרגם ה^א אלבחר עטימא כמא יקאל ה^א א ^ ^ ^ ראכבא וה^א עמר‬
‫גאלסא ופי אלקראן״ הו אלחק מצדקא ומתל ה^א זה לחמנו חם‪ 5‬׳ ליס‬
‫ב‪ .‬וילחקה‪ ,‬ב׳׳י ילחקהא‪ ,‬כנראה ע״י גרירה ל־חרוף אלצפץ הקודם‪.‬‬
‫א‪ .‬פ י‪ ,‬ב ‪-‬׳ י ע ל י ‪.‬‬
‫ד‪ .‬ואנמא‪ ,‬ב׳׳י ואמא‪.‬‬
‫ואלתנוין‪ ,‬ב״״ ואלתעין‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .2‬חרוף אלכפץ‪ ,‬ר׳׳ל מלות היחס‪ ,‬והן נקראות כך‪ ,‬כי גוררות הן‬
‫‪ ,١٥ . ١‬כ״י עלי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .3‬וילחקה‪ ,‬ב׳׳י ילחקהא‪.‬‬
‫בערבית את יתסת הקגיין אחריהן‪ ,‬ועי׳ בהמשך‪.‬‬
‫אלכפץ‪ ,‬כבר התפלא קוקובצוב (עי׳ וכטר‪ ,‬עמ׳ ‪ , 157‬הע׳ ‪ ,)208‬מדוע ראה אבן ברון‬
‫‪.5‬‬
‫להזכיר את יחסת הקניין דווקא‪ .‬ושמא לפנינו שוב גרירה ל־חרוף אלכפץ הקודם‪.‬‬
‫ه‪.‬‬
‫ואלתנוין‪ ,‬ב כ ׳ ׳ ^ א ^ י ן ; ^ י ק ו ן ‪ ,‬כמו רוב תי קוני ם ^ ^ ך ^ א ש ^ ק ו ב ^ ב ‪.‬‬
‫‪ .8‬הדוד‬
‫‪ . 7‬את הכבש אחד‪ ,‬במדבר כח ד‪.‬‬
‫מענאה‪ ,‬עניינו יוסבר מיד בהמשך‪.‬‬
‫‪ . 10‬אל ק ? א ס‪ , 5§ ,‬ורגיל מאד‬
‫‪ .۶‬הרים הגבוהים‪ ,‬תהלים קד יח‪.‬‬
‫אחד‪ ,‬ירמיה כד ב‪.‬‬
‫‪ . 13‬מוצע‪,‬‬
‫‪ . 12‬ואנמא‪ ,‬כ״י ואמא‪.‬‬
‫‪ . 11‬זה הים גדול‪ ,‬תהלים קד בה‪.‬‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫‪ . 15‬זה‬
‫‪ . 14‬ופי א^קוראן‪ ,‬סורה ב צא׳‪/‬פה‪.‬‬
‫אצל קוקובצוב (טעות דפוס) מ ^ א‪.‬‬
‫אלמואזנה בין אללג׳ה אלעברניה ואלערביה‬
‫‪53‬‬
‫חם נעתא ללחמנו פאנה נכרה ולחמנו מערפה ואנמא הו חאל מקדם מן‬
‫הצטידנו ויתרגם הדא ف دזل א דפיא‪،‬׳ תצודנאה ולאצחאכ אלתלחיף׳ פי‬
‫הד א קו^ יעצד אלמעני א^־י ؛־כרתה*■ “ ׳ ואמא והאבן גדולה‪9‬׳ פליס מן‬
‫הז־א א ^ א ואומא הו אבתדא‪ 20‬וכברה ותרגמתה ואלחגר עטים כמא‬
‫יקאל א ל ^ ל עאק^ ואמא סאיר אלנעות מתל נעת א^צנאעאת‬
‫הדא אלמגרי ומטרדה ا פי אללגתין עלי‬
‫ואלאנסאב וגירהא פהי‬
‫קיאס ואחד ואלנעת ילחק גמיע אנואע אלאטם א^א א ל ^ מ ר פאנה לא‬
‫ינעת ^א יקאל מררת בה קאיסי■׳‪ 2‬והו ענדנא כדלך‪.‬‬
‫אלבדל‪ .‬חכם א^בדל פי אללגתין אן תצעה מכאן אלמבדל׳■ ” פאן חסן‬
‫פהו בדל נחו אן יבדל אלשי מן אלשי והמא לעין ואחדה מ^ל אלהים‬
‫אלהיך “ אברהם אביך*‪ 2‬דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלית ואביגיל‬
‫אשת נב^ הכרמלית‪ 25‬על שבועת ‪ ١ ^ ١‬אשר בינותם בין דוד ובין יהונתן בן‬
‫שאול‪ *،‬ונטיר ז־לך פי א^ערבי^ כ^יר ויבדל א^בע<؟ מן אלכ^ לא חרץ‬
‫לבני י^ד אל לאיש את לשונו‪ 27‬ונגידה לקית אלקום ב ^ ה ם ויבדל‬
‫אל<؛ואהר מן א ^ ^ מ ר " ואלמצמר מן אלצואהר מ^ל ואתה כי הזהרתו‬
‫צדיק‪ 29‬ותפתח ותראהו את הילד‪0‬ג ומא אשבה ז־לך וליס ענדנא בדל‬
‫אלגלט׳‪ 3‬עלי מא ענד אלערב‪.‬‬
‫אלאצאפה‪ .‬חכם א ל^ א פ؛؛; פי לגה‪2‬נ אלערביה חדף אלתנוין מן אלאסם‬
‫ה‪.‬דכרתה ׳ כ׳' י דכרכה‪.‬‬
‫ו‪ .‬ק אי ם‪ ,‬כ׳׳י קי א ם‪.‬‬
‫ז‪ .‬אל מ בדל‪ ,‬כ״י אלמדבל‪.‬‬
‫‪ . 17‬ולאצחאב אלתלחין‪,‬‬
‫‪ . 16‬דפיא‪ ,‬הכוונה ל־רפיא‪.‬‬
‫לחמנו חם‪ ,‬יהושע ט יב‪.‬‬
‫‪ . 19‬והאבן גדולה‪ ,‬בראשית‬
‫‪ 8‬ז‪ .‬דכרתה‪ ,‬בכ״י דכרכה‪.‬‬
‫הכוונה לבעלי הטעמים‪.‬‬
‫‪ 0‬ن אבתדא‪ ,‬הנושא במשפט שמני נקרא מבתדא (בה)‪ ,‬עי׳ עליו ועל כבר =‬
‫כט ב‪.‬‬
‫‪ . 21‬קאים‪ ,‬בכ׳׳י קיאם; אמנם יש קצת‬
‫נשוא במשפט שמני למשל רייט ב ‪. 251‬‬
‫‪ . 22‬אלמבדל‪ ,‬כ׳׳י‬
‫חריגים בערבית‪ ,‬ועי׳ על חריג אחד רקנדורף עמ׳ ‪. ١39.14§ , 279‬‬
‫‪ .24‬אברהם אביך‪ ,‬בראשית כו ג;‬
‫‪ . 23‬אלהים אלהיך‪ ,‬תהלים מה ח; נ ז‪.‬‬
‫אלמדבל‪.‬‬
‫‪ .26‬על שבועת‪ ,...‬שמואל ב כא‬
‫‪ .25‬דוד‪ ...‬הכרמלית‪ ,‬שמואל א دأ נ‪.‬‬
‫כח יג‪.‬‬
‫מציין‬
‫‪ . 28‬טאהר מן אלמצמר‪ ,‬טאהר (או‬
‫‪ 7‬ن לא חרץ‪ ,...‬יהושע י כא‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪. 29‬‬
‫שם‪ ,‬מצמר (או צמיר) כינוי (כולל כינוי פרוד או חבור‪ ,‬עי׳ למשל רייט א ‪5‬م‪.) 1‬‬
‫‪ .30‬ותפתח ותראהו את הילד‪ ,‬שמות ב‬
‫ואתה כי הזהרתו צדיק‪ ,‬יחזקאל ג כא‪.‬‬
‫‪ .31‬וליס ענדנא בדל אלגלט‪ ,‬זה מראה‪ ,‬באיזו מידה צמוד אבן ברון בהשקפתו על‬
‫‪.١‬‬
‫הלשון העברית למה שמצוי במקרא‪ .‬מאחר שבמקרא אין תמורה של טעות‪ ,‬ר׳׳ל שאדם‬
‫אומר מלה ומתקן את עצמו ושם מלה אחרת תמורתה‪ ,‬הרי הוא מסיק‪ ,‬כי אין תמורה‬
‫מעין זו בלשון העברית‪ .‬וזאת למרות שתופעה מעין ‪ ١٢‬תופעה כללית היא (אם כי היא‬
‫‪ .32‬לגה‪ . 229§ ,‬מעניין‪ ,‬כי לעיל‬
‫שייכת‪ ,‬חלקית לפחות‪ ,‬לפתולוגיה של הדיבור)‪.‬‬
‫העיר אבן ברון‪ ,‬שרק בעברית יתואר מוגדר בלתי מיודע במגדיר מיודע‪ ,‬והנה הוא עצמו‬
‫‪154‬‬
‫ه‬
‫אבן ברון‬
‫אלמצאף ואלנון מן אלתתניה ו א^ מי ע ” ורזכמהא ענדנא תגייר אול‬
‫אלאסם אלמערף וחדף אלמים מן אלתרנניה ואלגמיע‪ 33‬ומן כאצהח‪4‬נ‬
‫א ^ ^ א פ ^ א^א יגמע בין עלאמה אלתעריף ואלאצאפה מתל ח^א‬
‫א ל ג ל ^ זיך ^אן אלאסם לא יתערף מן וגהין מכתלפין ואנמא תדכל‬
‫עלאמ^ אלתעריף פי אלמצאף אליה מתל גלאם א ^ ^ ^ ונטירה גדול‬
‫העצה ורב העליליה‪ 35‬ארך האבר‪ 3،‬רעות המראה‪ 37‬ואן כאן קד כולף‬
‫ענדנא פי העבותות הזהב‪ 38‬ומא אשבהה פהו ממא לא ‪،‬קאס עליה ולא‬
‫יסתעמל מתלה ואלנעת תאבע ל ל ^ א ף אליה לא ללמצאף‪.‬ט׳ ‪3,‬‬
‫אלנדא יכון ענדנא בלפ<؛ן^ הוי מתל הוי ארץ‪ 40‬והי לפטה מגאנסה להיא‬
‫ואיא ואי אלתי הי מן חרוף א^נרא ענד אלערב וינאדא׳‪ 4‬באלהא ‪ ٦٠‬؛ ^‬
‫הדור אתם ראו‪ 42‬והי נטיר אלאלף ענדהם עלי מא קלתה פימא תקדם‬
‫ו*ינא^־י בגיר חרף מתל ייי חיו؛מא ث א פי מעני א^דעא ומתל משה משה‪43‬‬
‫יעקב יעקב‪ 44‬לך אל נמלה עצל؛‪ 4‬והו פי אלערביה כתיר וליס בין‬
‫אללגתין תשארך פי אלנרא באכו؛זר מן ו؛גאנס חרופה‪.‬‬
‫ا אלאסתתנא‪ .‬מעני אלאסתתנא פי אללגתין אן יסתתני ואחד מן גמיע‬
‫או קליל מן כ^יר ולא יכון א^א בעד תמאם אלכלאם ולה ענדנאי׳‪4،‬‬
‫ח‪ .‬ומן באצה‪ ,‬ב׳׳י מן וכאצה‪.‬‬
‫ט‪ .‬תאבע ללמצאף א ^ ה ^א ללמצאף‪ ,‬כ״י (כנראה)‪:‬‬
‫תאבע ללמצאף אליה לא ללמצאף אליה‪ ,‬ועי׳ באפראט השני‪.‬‬
‫י‪ .‬ענדנא‪ ,‬ב׳׳י ענדא‪.‬‬
‫‪ .33‬ו א^ מי ע‪ ,‬אפשר שצריך לנסח אלגמע‪ ,‬כפי שהציע‬
‫משתמש במבנה זה בערבית‪.‬‬
‫קוקובצוב; אך אפשר‪< ,‬؛ואבן ברון משתמש לציון הריבוי לא רק د־هن م אלא גם ב־גמיע‪,‬‬
‫‪ . 34‬ומן כאצה‪ ,‬כ״י מן‬
‫כפי שזה מצוי בספרות הדקדוקית הערבית־היהודית‪.‬‬
‫ه‪ . 3‬ארך האבר‪ ,‬יחזקאל יז‬
‫‪ .35‬גדול העצה ורב העליליה‪ ,‬ירמיה לב יט‪.‬‬
‫וכאצה‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪ .38‬העבותות הזהב‪ ,‬שמות לט יז‪.‬‬
‫‪ .37‬רעות המראה‪ ,‬בראשית מא ד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תאבע ללמצאף אליה ^א ללמצאף‪ ,‬בכ׳׳י (כנראה)‪ :‬תאבע ל ל ^ א ף אליה לא ל ל ^ א ף‬
‫אליה‪ .‬קובקובצוב מחק את '׳אליה׳׳ הראשונה‪ ,‬כי הבין " תא בע" (כמו ^עיל) כמציין‬
‫התאם‪ .‬אולם‪ ,‬כידוע‪ ,‬עשוי שם תואר כלואי להתאים ^א רק לנסמך‪ ,‬א^א גם לסומך‪ ,‬הן‬
‫בעברית (עי׳ למשל בראשית בא ט בן הגר המצרית)‪ ,‬הן בערבית (השווה למשל אעגאז‬
‫נכל <؛אוי^ ״גזעי עצי תמר אכולי תולעת׳׳‪ ,‬מצוטט רייט ב ‪ ,273‬סוף)‪ .‬אין גם נראה‬
‫לגרוס‪ :‬תאבע ללמצאף או ל ל ^ א ף אליה؛ שהרי קשה לראות את הרבותא בזה‪ .‬מסתבר‬
‫לגרוס כפי שהוצע בפנים ולהבין ׳׳תאבע״ לא במציין התאם‪ ,‬אלא סדר המלים‪ :‬שם‬
‫תואר בלואי(אף אם מוסב הוא לנסמך) יבוא אחרי הסומך‪ ,‬ולא אחרי הנסמך (שאליו הוא‬
‫‪ .42‬הדור אתם ראו‪,‬‬
‫‪ .41‬וינאדא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .40‬הוי ארץ‪ ,‬ישעיה יח א‪.‬‬
‫מוסב)‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪ .44‬יעקב יעקב‪ ,‬בראשית מו ב‪.‬‬
‫‪ .43‬משה משה‪ ,‬שמות ג ד‪.‬‬
‫ירמיה ב לא‪.‬‬
‫‪ .46‬ענדנא‪ ,‬כ״י ענדא‪.‬‬
‫לך אל נמלה עצל‪ ,‬משלי ו ו‪.‬‬
‫אלמואזנה בין אללג׳ה אלעברניה ואלערביה‬
‫‪55‬‬
‫חרוף מעלומה כמא ענד אלערב אלא אנה לא תגאנס בינהמא׳؛‪ 4‬אלא פי‬
‫אלמעני פקט‪.‬‬
‫ואמא דכול עלאמה אלתעריף עלי אלאסמא פאנהא תדכל פי אלנכראת‬
‫כאצה‪ 48‬לא גיד אלא אנהא קד דכלת ענדנא עלי‪ 49‬אלמערפה פי שבט‬
‫המנשה‪ 50‬הארונה היבוסי׳‪ 5‬והו שאד לא יקאס עליה‪.‬‬
‫ואמא דכול חרוף אלכפץ פהי ענדנא מתל מן א^ ע^ וא^בא ואללאם‬
‫וכאף אלתשביה ואן כאן ^א כפץ ענדנא פאן הדה אלחרוף אלתי תכפץ‬
‫פי אלערביה לא תדכל פי אללגתין א^א עלי אלאסמא כאצה‪ 48‬ולא‬
‫תדכל ע^י פעל בתה‪.‬‬
‫פהדה גמלה כואץ אלאסמא א ל ל א ה ק ^׳׳ ״׳ להא והי מכתצה בכל נוע מן‬
‫א^אנואע אלתי דכרתהא א^א אלמכניה והי אלצמאיר פאנהא ^א תנעת‬
‫ולא תנאדי‪ 52‬ולא תסתתני‪ 53‬וילחקהא אלבדל ואלאצאפה כאצה‪48‬‬
‫ונתבע הדא א^קו^ בקול עלי ת^ני^ אלאסמא וגמעהא‪.‬‬
‫אלק^^ עלי אלתחניה ואלגמע ומא אתנ׳ק‪54‬‬
‫עליה אללגתין‪ 55‬פי דלן*‬
‫פאקול אנה ^א פרק בין אללגתין פי אלתתניה ואלגמע א^א פי כונהמא‬
‫ענדנא באלמים וענד אלערב באמנון ופי אלאעראב אלדי ילחקהמא‬
‫ענדהם א^ ^א אעראב ענדנא פעלאמה אלתתניה ענדנא אליא ואלמים‬
‫אלמפתוח מא קבלהמא כמא פתח מא קבל עלאמ^ אלתתניה ענד‬
‫אלערב פי קולהם רגלין ופרסין וענדנא מתל שנתים מאתים בין הערבים‬
‫עינים ידים רגלים ואמא עלאמה אלגמע פהי אליא ואלמיםל■‪ 5،‬אלמכסור‬
‫כ‪ .‬אללאחקה‪ ,‬כ׳'י לאוזקה‪.‬‬
‫ל‪ .‬ואלמים‪ ,‬בבה״י נוסף בגיליון ‪ :‬אלמגלוק‪.‬‬
‫‪ .47‬בינהמא‪ ,‬הזוגי מכוון ל(קבוצות המלים שב)שתי השפות‪ ,‬ועל כן אין צורך לנסח עם‬
‫קזקובצוב בינהא‪ .‬מעניין‪ ,‬כי אבן ברון אינו משווה כאן אלא הערבית עם אלא שבלשון‬
‫‪ .49‬דכלת‪ ...‬עלי‪,‬‬
‫‪ .48‬כאצה‪ ,‬כאן בהוראת ״רק‪ ,‬בלבד״‪ ,‬ועי׳ §‪ 69‬ו ב‪ ,‬סוף‪.‬‬
‫חז״ל‪.‬‬
‫לפי זה ניסח קוקובצוב גם לעיל‪ :‬תדכל ע^י‪ ,‬במקום‪ :‬תרכל פי; או^ם אין זה הכרח‪.‬‬
‫‪ .51‬הארונה היבוסי‪ ,‬שמואל ב כד טז‪.‬‬
‫‪ . 50‬שבט המנשה‪ ,‬למשל דברים ג יג‪.‬‬
‫‪ .52‬ולא תנאדי‪ ,‬מוזרפ שהרי מצויים כינויים בפנייה‪,‬‬
‫‪ 51‬א‪ .‬אללאחק^‪ ,‬כ׳׳י לאחק^‪.‬‬
‫הן בעברית (עי׳ למשל ישעיה מא ח)‪ ,‬הן בערבית (עי׳ רקנדורף‪ ,‬עמ׳ ‪ ,363‬הע׳ ‪.)2‬‬
‫‪ .53‬לא תסתתני‪ ,‬מוזר‪ ,‬שהרי מצויים כינויים בהוצאה מן הכלל‪ ,‬הן בעברית (מעין‬
‫זזלתי‪ ,‬זזלתך)‪ ,‬הן בערבית (כגון קזראן כח פח לא אלה ؛^לא הו " אין אלוהים‬
‫‪ .56‬ואלמים‪ ,‬בכה׳׳י‬
‫‪ . 55‬אללגתין‪ 125§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .54‬אתפק‪. 184§ ,‬‬
‫אלא הוא׳׳)‪.‬‬
‫אבן בדון‬
‫‪ 56‬ו‬
‫‪7‬‬
‫מא קבלהמא נחו חכמים נבונים ונטיר דלך מסאלמין וצאלחין ואמאמ■‪57‬‬
‫גמע אלמונת פהד■‪ 58‬ענדנא באלואו ואלתא מ^ל טובות וענד אלערב‬
‫באלאלף ואלתא מתל הנדאת צאלחאת ‪ ٠ ^ ٦‬ענדנא גמע תכסיר ا‬
‫פאעלמה‪ .‬ולמא כאן אלעדד יקע עלי אלאסמא ראית אן אדכרה תלו‬
‫ח^א אלקול ליכון אלכלאם פי כ^ מא יכץ אלאסמא מתצלא‪.‬‬
‫אלקול על« אלעדד‬
‫אלעדד פי אללגתין מן אלמדכר מן א ל ^ ל ^؛ אלי אלעשרה באלהא‬
‫וללמונת מן אלתלת א^י אלעשר בגירהא מתל והנה שלשה אנשים ”‬
‫ששה חדשים‪ ،0‬ארבע נשים'‪ 6‬שש נ^י ם “ שבע כבשות נ‪ ،‬וענד אלערב‬
‫כמסה איאם וסת ליאלי‪ ،4‬ותלתה ^ א ^ וארבע נ؟א פא^א ^ א ו ז ^‬
‫אלעשרה אתבת‪ ، 5‬ללמדכר אלהא פי אלעדד אלאול ואסקטהא מן‬
‫אלתאני ו אל מוני עלי כלאף דלך מ^ל ארבעה עשר יום‪ ،،‬חמש עשרה‬
‫م פאדא‬
‫אמה‪ ، 7‬תלתה עשר ר ^ א וכמס עשרה אמראה ומא אשבה‬
‫בלגת אלמאיה כלה‪ ،8‬בגיר הא מ^כדא כאן אלמעד ’ ‪ ،‬או מונתא לאנך‬
‫תציפה עלי‪ 70‬אלמאיה ואלמאיה פי אללגתין מונתה כמא אן אלאלף‬
‫מדכרא ’‪ 7‬פעדדה כלה מ^כרא׳״ לאצאפתה אליה פתקול חמש מאות‬
‫איש‪ 72‬שלש מאות אמה‪ 73‬כשלשת אלפי איש‪ ^ 74‬בע ת אלפי צאן‪75‬‬
‫ואמא תעריף אלעדד פאלאכתיאר פי אללגתיך׳‪ 7،‬א^אל״■ ” עלאמה‬
‫ه ‪ .‬ואמא‪ ,‬ב׳׳י המא‪.‬‬
‫אדצל‪.‬‬
‫נ‪ ,٦^ ٠ .‬ב׳׳י פהי‪.‬‬
‫ס‪ .‬אללגתיו‪ ,‬ב׳׳י אללגתאן‪.‬‬
‫ע‪ .‬אדכאל‪ ,‬ב׳׳י‬
‫נוסף בגיליון‪ :‬אלמגלוק; הכוונה כפי הנראה ל־מ סתומה‪ .‬אולם מאחר שבתאור מ׳ הזוגי‬
‫‪ .57‬ואמא‪ ,‬כ"י המא;‬
‫לא נזכר פרט זה‪ ,‬הנחתי‪ ,‬שהוא תוספת‪ ,‬ולא הכנסתיו לטכסט‪.‬‬
‫‪ . 58‬פהו‪ ,‬כ׳׳י פהי‪.‬‬
‫וכמו רוב התיקונים‪ ,‬גם זה (ואלו שאחריו) הם של קוקובצוב‪.‬‬
‫‪ .60‬ששה חדשים‪ ,‬כגון מלכים ב טו‬
‫‪ .59‬והנה שלשה אנשים‪ ,‬בראשית יח ב‪.‬‬
‫‪ .63‬שבע‬
‫‪ .62‬שש נשים‪ ,‬איננו פסוק‪.‬‬
‫‪ .61‬ארבע נשים‪ ,‬איננו פסוק‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ .66‬ארבעה‬
‫‪ .65‬אז؛נבת‪.302§ ,‬‬
‫‪ . 64‬לי א לי‪. 114§ ,‬‬
‫כבשות‪ ,‬בראשית כא כח־ל‪.‬‬
‫‪ .68‬כלה‪ ;302§ ,‬כך‬
‫‪ .67‬חמש עשרה אמה‪ ,‬בראשית ז כ‪.‬‬
‫עשר יום‪ ,‬שמות יב ו‪.‬‬
‫‪ .69‬אלמעד‪ ; 74§ ,‬אך בהמשך נמצא‬
‫נראה לנסח במקום "כ אל ה" אצל קוקובצוב‪.‬‬
‫‪. 71‬‬
‫‪ . 70‬עלי‪ ,‬היינו מצפים ל־אלי‪. 150§,‬‬
‫"אלמעדוד"‪ ,‬ואני נוטה לנסח גם באן בך‪.‬‬
‫‪ . 73‬שלש מאות אמה‪,‬‬
‫‪ . 72‬חמש מאות איש‪ ,‬אסתר ט ו יב‪.‬‬
‫מ^ברא‪. 219§ ,‬‬
‫‪ . 75‬שבעת אלפי צאן‪,‬‬
‫‪ . 74‬בשלשת אלפי איש‪ ,‬שמות לב כח‪.‬‬
‫בראשית ו טו‪.‬‬
‫‪ .77‬אדכאל‪ ,‬כ״י ™ذل‬
‫‪ . 76‬אללגתין‪ ,‬כ׳׳י אללגתאן(§‪125‬ג)‪.‬‬
‫איוב א ג‪.‬‬
‫אלמואזנה בין אללג׳ה אלעברניה ואלערביה‬
‫‪157‬‬
‫אלי עשרה ומן אלאחד ■עשרה‪77‬א‬
‫אלתעריף עלי מעדוד מן‬
‫פטאלעא פאלוגה אדכאל אלעלאמ^' ™ עלי אלמעדוד א ^ א הד א‬
‫אלאכתיאר אלדיצ׳ ‪ 7,‬תואפקת פיה אללגתאן ומא ن א עלי כלאפה פהו‬
‫ממא ינבגי אלא יקאסי؛׳‪ 80‬עליה ולא יסתעמל מתלה‪.‬‬
‫פ‪ .‬אל על א מ ה‪ ,‬כ׳׳י עלאמה‪.‬‬
‫צ‪ .‬א ל די‪ ,‬כ׳ ‪,‬י אלתי‪.‬‬
‫ק‪.‬י ק א ס‪ ,‬כ ״י קי א ס‪.‬‬
‫‪ .78‬אלעלאמה‪ ,‬כ״י עלאמה‪.‬‬
‫‪ 77‬א‪ .‬אלאחד עשרה‪ ,‬השווה §‪ 234‬ד‪.‬‬
‫‪ .a(.‬יקאס‪ ,‬כ׳׳י קיאס‪.‬‬
‫אלתי(גרירה ל־תואפקת‪ ,361§ ,‬בייחוד ‪80:‬‬
‫‪.79‬אלז־י‪ ,‬כ״י‬
‫‪158‬‬
‫אבן ברון‬
‫ב‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ا אלקול עלי אפעאלי אלמעתלה ורוזבוז‬
‫תגאנס אללגתין פיהא‬
‫אלאעתלאל יכון עלי כמסה אצרב אלל<ן ואלבדל ואלקלב ואלחדף‬
‫ואלאדגאם‪ ,‬אמא אללין פהו אן ילין אלחרף פלא יכון לה חס פי אללפט‬
‫מתל יא יישן אלתי הי פא אלפעל ונטיר ז־לך אלף יאבד ויאכל א^א‬
‫כפפת אלהמזה‪ .‬ואמא אלבדל פמתל יתאמרן כל פועלי אוף אלמבדלה‬
‫ביא פי ובכבודם תתימרו‪ 3‬ונטיר ז־לך קולהם ארכת א^כתאב ‪٨ ^ ٩١٦‬‬
‫ואכדת אלעהד ווכדתה ווקתה ו א^^ ה מן אלוקת‪ .‬ואמא אלקלב פהו אן‬
‫תקלב חרף אלי חרף ض יקום מקאמה כאנקלאב אלף אמר ואוא פי‬
‫יאמר ויא ידע ואוא פי נודע ואלף קם אללינה ואוא פי יקום ונטיר דלך‬
‫אתר יותר ص יודן קאם יקום באע יביע ואלפרק בין אלקלב ואלבדל אן‬
‫אלמנקלב ינקלב אלי גיר מא כאן עליה ותתגיר חרכתה וסכונה‪,‬‬
‫ואלחרכה ואלסכון ל^מבד^ ואלמבדל מנה שי ואחד ^א יתג؟ר‪ .‬ואמא‬
‫אלח^ף‪ ” 3‬אסקאט אלחרף מן אלכלמה גמלה ולם יבק להא אתר נחו ا‬
‫דעת שבת אלתי ”■* הי מן ידע ישב ונ^ירהא أ ف ועדה מן ‪ ٦٢١‬וועד ונחו‬
‫סקוט לאם אלפעל ^‪ ٦‬ויפן ויבן ונטיר ‪ ٦ ^ ٩‬אסקאט לאם אלפעל א ^ א‬
‫מן א^אפעא^ אלמעתלה אללאם ענד א^ערב <ענד> דכול אלגואזם‪5‬‬
‫עליהא נחו לם יבן‪ ,‬ו^ם יכש ‪ ٠ ^ ^ ١‬ידע‪ ,‬ואמא אלאדגאם פהו סכון‬
‫אלחרף וסקוטה מן אלכט ואדגאמה פימא יתלוה נחו אלאפעא^ דואת‬
‫אלמו^לין נחו סבותי מן סבב דלותי מן דלל ונטיר דלן־ אחב ^ ל ומן הדא‬
‫אדגאם אלנון פי נתתי ואלתא פי נבעתי‪ 7‬ומתי‪ 8‬שתי בייי אלהים מחסי‪9‬‬
‫ונטיר דלך קולהם ^ם ימכני ובחת‪°‬י ומתגי״ ובת ובנא ו ^ א ואנמא ^על‬
‫א‪ .‬אלתי‪ ,‬כ״י אלי תרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ולם‪ ,‬כ״י ולא‪.‬‬
‫ג‪ .‬ומת‪ ,‬כ׳׳י ומתי‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .2‬יתאמרו כל פועלי און‪ ,‬תהלים צד ד‪.‬‬
‫‪ . 1‬אפעאל‪ ,‬במקום אלאפעאל; §‪. 229‬‬
‫‪ .4‬אלתי‪ ,‬כר תיקן‬
‫‪ 3‬א‪ .‬ואמא אלח^ף‪. 323§ ,‬‬
‫ובכבודם תתימרו‪ ,‬ישעיה סא ו‪.‬‬
‫‪ .5‬אלגואזם‪ ,‬ר׳׳ל המלות הגוררות אחריהן את‬
‫קוקובצוב מ־אלי (§ ‪ 0‬ו ב‪1‬؛ ׳ סוף) תרי‪.‬‬
‫‪ .8‬ומתי‪ ,‬בראשית‬
‫‪ .7‬נבעתי‪ ,‬דויאל ‪ ٨‬ח‪.‬‬
‫‪ .6‬ולם‪ ,‬כ״י ולא‪.‬‬
‫העתיד המקוצר‪.‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬ובחת‪,‬‬
‫‪ .9‬שתי בייי אלהים מחסי‪ ,‬תהלים עג כח (אצלנו‪ :‬באדני ה׳)‪.‬‬
‫יט יט‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫אלמואזנה בין אללג׳ה אלעברניה ואלערביה‬
‫דלך לאלתקי‪ ’2‬נון אלאצל ותאיה מע נון אלצמאיר ותאיהא פחמל‬
‫מחמל ؟ואת אלמתלין א^א פי לגה נתן פאנה אדגם אללאםדי נ ׳ ‪<٥‬‬
‫אלתא‪4‬׳ לגיר על^ ואמא מואצע אלאעתלאל פהי כמסה פא אלפעל ועין‬
‫אלפעל ולאם אלפעל ופא אלפעל ולאמה ועין אלפעל ולאמה ואנא‬
‫מתכלם עלי כל ואחד מנהא כ^אם גמלי‪5‬ז ישתמל עלי מא תואפקת‬
‫אללגתאן פיה לא גיר דלך‪.‬‬
‫אלאפעאל אלמעתלה אלפא‪ .‬אמא אלאפעאל אלתי פאוהא חרף לין פהי‬
‫אלתי פאוהא ענדנא אמא אלף ואמא ؟א וענד אלערב אמא אלף ואמא‬
‫ואו והי גאריה מגרי אלסא^ם פי א ל מ ^ י נחו אמר אכל י ^ כ ידע אמר‬
‫אכל ועד וזן פאן ^ פ ת מע אלזואיד אלארבע לחקהא א ^ ן ואלקלב נחו‬
‫יאמר יאכל ‪.‬ידע ונ<؛ויר דלך יאמר ؛אכל‪،‬׳ יעד יזן וקד טהרת אלאלף פי‬
‫בעצהא נחו ا إل و ال•) ‪.‬יאמץ תאלף ארחותיו‪ 7‬׳ תאסף כמא טהרתי■ “ ’‬
‫אלהמזה פי יאמר יאכד וכפפתי׳‪ 19‬א ^ א‪°‬י פי יאכל יאמר יאחז כמא‬
‫כפפת אלהמזה א ^ א פי דלך ואלאמרי‪^ 2‬אבע ללמסתקבל נחו שב לך‬
‫רד ונטאירהא זן עד תק ואמא מא פאוה אלף פהו גארי‪ 22‬מגרי אלסא^ם‬
‫מכאלףג‪ 2‬ללערבי פי תבות <אלאלף פי>׳׳‪ 24‬אלאמר נחו אכול אמור‬
‫אמץחי‪ 25‬וליס אלערבי כדלך פאנהם ק א ^ א כד כ ל י מן א ^ ואכל ואמא‬
‫ד‪ .‬אללאם‪ ,‬ב׳׳י לאם‪.‬‬
‫וכ פי ת‪,‬ו עי׳ ב א פר א ט ה שני‪.‬‬
‫ה‪ .‬טהרת‪ ,‬ב׳׳י א ^ ר ת ‪ ,‬ועי׳ באפראט השני‪.‬‬
‫ז‪ < .‬א ל א ל ף פי >‪ ,‬ב ־ כ ״י לי ת א‪.‬‬
‫ו‪ .‬וכפפת‪ ,‬ב׳׳י‬
‫ח‪ .‬א מ ץ‪ ,‬כ ״י א מו ץ‪.‬‬
‫‪ . 13‬אללאם‪ ,‬כ׳׳י לאם;‬
‫‪ . 12‬ל א ל ת קי‪ 11§ ,‬אי‪■71‬‬
‫‪ . 11‬ו מ ת ‪ ,‬ב׳׳ י ומתי‪.‬‬
‫מ־בחת‪.‬‬
‫הכוונה‪ ,‬כי ל׳ הפועל שונה כאן מהתחלת הכינוי התוכף‪ .‬ושמא צריך לנסח‪:‬‬
‫‪ . 14‬אלתא‪ ,‬קוקובצוב משלים אחריו‪ :‬נ؛ירא‪ ,‬ואיני מבין את השלמתו‪ .‬ואם‬
‫אלנון?‬
‫אין מקום בכתב היד להשלמה‪ ,‬אין צורך בה; אחרת אפשר אולי להשלים‪ :‬בעדה (ר״^‬
‫‪. 15‬‬
‫ה־ת שאחריו)‪ ,‬או איזו שהיא מלה קצרה אחרת‪ ,‬שאינה משנה את המובן בהרבה‪.‬‬
‫‪ . 16‬יאמר‬
‫כלאם גמלי‪ ,‬؛؛‪ ; 218‬אין לשנותו ל־בכלאם גמלי‪ ,‬כפי שעשה קוקובצוב‪.‬‬
‫יאכל‪ ,‬לפי ההקשר מתכוון אבן בדון באן (שלא במו בהמשך) לצורות ב־א נחה‪ ,‬שלא כמו‬
‫‪ . 17‬תאלף ארחותיו‪ ,‬משלי כב‬
‫בערבית הקלאסית (עי׳ למשל רייט א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,74‬סוף)‪.‬‬
‫‪^ . 18‬הרת‪ ,‬ב׳׳י א<؛והרת‪ ,‬ואפשר לקיימו בדוחק כ־אטהרת‪ ,‬אך מסתמא לפי ؛؛‪;74‬‬
‫כה‪.‬‬
‫אולם בגלל טהרת הקודמת העדפתי (בעקבות קוקובצוב) בפנים את הבניין‬
‫‪ . 19‬וכפפת‪ ,‬כ׳׳י וכפית‪ ,‬ונראית לכאורה טעות מעתיק על רקע §‪( 88‬כאילו‬
‫הראשון‪.‬‬
‫ه‪ .2‬א ^ א‪ ,‬איננה מתאימה לכאורה‪ ,‬שהרי ייאבל‪,‬‬
‫קרא כפפת); והשווה להן הע׳ ‪.41‬‬
‫ייאמר מייצגות רק את היחלשות ה־א‪ .‬ושמא נגררה א ^ א אחרי א ^ א שבהמשך‬
‫(המתאימה‪ ,‬שהרי יאמר יא<^ הערביות מייצגות א^^ אבן ברון הן מבטא " מו חל ש" והן‬
‫‪. 23‬‬
‫‪ .22‬גארי‪. 114§ ,‬‬
‫‪ .21‬ואלאמר‪ ,‬הכוונה לציווי‪.‬‬
‫מבטא עיצורי של ה־א)‪.‬‬
‫‪ . 25‬אמץ‪ ,‬כ׳׳י‬
‫‪< . 24‬אלאלף פי>‪ ,‬כך קוקובצוב‪ ,‬ואינו הכרח גמור‪.‬‬
‫מכאלף‪. 218§ ,‬‬
‫אמוץ‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫‪16‬‬
‫אבן ברון‬
‫אלמצאדר פאללגתיף‪1‬׳‪[ 2،‬מת]גאנסתאן פי סקוט פא אלפעל מן אלתי‬
‫פאוהא ?א ענדנא וואו ענד אלערב ותבות אלתא אכרא ‪2،‬א גחו לכת ‪ ١‬קובת‬
‫דעת דשת ’■‪ 27‬רדת ןנ^אידהא חנקה זנה עדה גדה פאן הדה אלהא תא עלי‬
‫אלחקיקה ויבדו דלך ענד אתצאלהא באלמכניאת והדא מכתץ פי‬
‫אלערביה בהדה אלבניה מן אלמצאדד לאנהא קד גאת ענדהם איצא עלי‬
‫בניה אלועד ואלוזן‪.‬‬
‫אלאפעאל אלמעתלה אלעין‪< .‬א מ א > הדה א^אפעא^ פאללגתיףי■‪2،‬‬
‫מתפקתאן פי אבתדאל עין א^פעל אלדי הו ואו או יא באלף מתל קאם‬
‫באע ונטיר ז־לך רץ קם שב אלא אן אלאלף ענד א^עדב תאבתה פי‬
‫אלכט ואללפט והי ענדנא תאבתה פי אללפט סא[קטה] מן א^؛‪:‬ט אלא‬
‫פי אלפאט יסירה ש א ^؛ לא יקאס עליהא ואמא אלמסתק[בל] פהו‬
‫ענדנא אבדא פי אלפעל אלכפיף בואו נחו יקום ישוב ירוץ וליסיסתעמל‬
‫אליא פי אלכפיף מן הדה א^אפעא^ לילא ילתבס באלת[קי]ל אלמזיד‬
‫מתל יקים ישיב*‪ 2‬ו[אמ]א ענד אלערב פמא כאן מן [ז־ואת אל]ואו‬
‫פמס[תקבלה] באלואו ^א ם יקום ^ א^ יקול ומא כאן מן דואת א^‪.‬א‬
‫פמס[ת]ק[בלה] באליא נחו ف אע יביע וכאל יכיל פאנהם לא יכאפוא‪29‬‬
‫אלאלתב[אס] אלמ^כור לכוך‪ 30‬אלזואיד פי אלמסתקבל מן אלבנא‬
‫אלכפיף מפתוחה והי פי אלבנא אלמזיר מצמומה ואלאמר פי אללגתין‬
‫תא[בע] ללמסתקבל פ{יהא] חסב מא הו פי סאיר אלאבני^ נחו קום שוב‬
‫בע‪.‬‬
‫אלאפעאל אלמעתלה אללאם‪ .‬הדה אלאפעאל עלי צרבין צרב לאמה‬
‫חרף=■'‪ 3‬ליו וצרב עינה ולאמה חרף ואחד והז־א אלצרב יסמא‪^ 32‬א‬
‫אלמתלין‪ .‬פאמא אלצרב אלז־י לאמה חרף לין פהו אלדי לאמה ענדנא‬
‫אלף או הא וענד אלערב אלף או ואו או ‪.‬יא וליס [מ]ן אללגתין ^ א נ ס‬
‫פיהא פי אכ^ר מן אלחז־ף אלדי ילחקהא פי ויבן ויקן והי במנז[לה]‬
‫א^אפעאל אלמגזומה מתל לם יכש ולם יסע ולם ידע ולם יבן ‪ .‬ואמא‬
‫אלצרב אלתאני דו אלמ^לין פתגאנסת אללגתאף■‪ 33‬פי אכתצאר אחד‬
‫‪ . ٠‬פאללגתיו‪ ,‬כ ״י פי אללגתין‪.‬‬
‫רשת‪ ,‬כ ״י שת‪.‬‬
‫כ‪ .‬חרף‪ ,‬כ״י חרוף‪.‬‬
‫ל‪ .‬אללגתאן‪,‬‬
‫‪ .27‬רשת‪ ,‬כ׳׳י‬
‫‪^ 6‬א‪ .‬א ^ א‪ = ,‬ئ ׳׳ د‪.‬‬
‫‪ . 26‬פאללגתין‪ 125§ ,‬א; כ״י פי אללגתין‪.‬‬
‫‪ .29‬יכאפוא‪,‬‬
‫‪ . 28‬ישיב‪ ,‬אבן ברון אינו שם לב‪ ,‬כי גם בעברית מצויים פעלי ע״י‪.‬‬
‫שת‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪ .32‬יסמא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .31‬חרף‪ ,‬כ׳׳י חרוף‪.‬‬
‫‪ .30‬לכון‪ 348§ ,‬א‪.‬‬
‫§‪. 175‬‬
‫אללגתאן‪ ,‬כ״י אללגאתאן‪.‬‬
‫אלמואזנה ‪٣‬‬
‫אללג׳ה אלעברניה ואלערביה‬
‫‪161‬‬
‫אלמתלין ואדגאמה פי אלאכר ואשתדאד אלמדגם פיה אלא אן יכון הדא‬
‫אלאשת[דאד] הו ענדנא ענד אלאתצאל ב א ^ מ אי ר נחו דלומ'‪4‬נ דלותי‬
‫ואמא ענד אלערב פהו משדד אבדא‪ 35‬מתצלא ומנפצלא נחו אחב יחבה‬
‫ו[קד י]תבת אלמתלאן מעא פי בעץ א^אלפא^ מנהא פי ا אללגתין על[י‬
‫אלכמאל] וא^תמאם ועוץ א ^ א מן ואחד‪ 3،‬אלמתלין בחדף לין מתל‬
‫ומה שגיתי‪ 37‬מן שגג‪ .‬אשר בזאונ׳‪ 38‬נהרים‪ 39‬מן בזה‪ .‬ואל תדמינה‪ 40‬מן‬
‫דממה ונסיר דלך אמלית׳‪ 4‬אלכתאב ואמללתה ותטנית׳‪ 4‬מתל תטננת‬
‫עלי אנה יסוג לנא אן נקול פי הדה אנהא לגה א(؛רי עלי חיאלהא‪ 42‬פי‬
‫דלן־ אלמעני בעינה‪ .‬ואלאמר תאבע ללמסתקבל ואלקיאס פי תצרף הדה‬
‫אלאפעאל מכוז־ד עלי מא תקדם‪.‬‬
‫אלאפעאל אלמעתלה א ^ א זאללאם‪ .‬הדה אלאפעאל ענדנא הי מתל‬
‫אפה נטה ידה נזה וכתיר‪ 43‬מא [אכדהא] אלחדף חתי ^ ‪ ٥‬יבק מנהא אלא‬
‫חרף ^אחד אצל “ מתל ויט ‪ ٦١١‬ויז [ות]ופהו‪ 45‬ונ<؛וירהא ופי וקי ושי והדה‬
‫א^א עמ^ פיהא אלגז[ם] לם יבק מ[נהא] א ^ א אלא חרף ואחד אצל‪44‬‬
‫נחו לם آ م לם יק‪ 4،■°‬לם יש וילחקהא מן וגה אלתצרף מא ילחק סאירהא‬
‫‪ ........‬תבע א^א‪ ........‬אלאפעאל אלמעתלה אלעין וא^^אם כמא תקדם‪.‬‬
‫אלאهإل אל אלמעתלה אלעין ואללאם‪ .‬הדה אלאפעא^ ענדנא מתל‬
‫בא׳‪ 47•،‬ראה פאנה=י®‪ 4‬לא יטהר מנהא פי אללפט א^א פא א^פעל פקט‬
‫מתל ויבא וירא ונטיר*■‪ 49‬דלך <ענד אלערב תצרף>‪0‬؛ ראי פאנהם קלוא פי‬
‫אלמם לם יר בח^ף עין אלפע^ ולאמה ואצלה יראי מתל נאי ינאי‪ .‬ואמא מא‬
‫ילחק הדה א^אפעאל אלמעתל؟! מן וגוה אלתצרף פהו גאר מ ^י‬
‫אלסלאמה׳‪ 5‬דון חואלה ולא ^‪ :‬אל פ^‪.‬‬
‫מ‪ .‬דלו‪ ,‬ב׳׳י דל דלו‪.‬‬
‫ב׳׳י אללגאתאן‪.‬‬
‫ظ בא‪ ,‬ב׳׳י בא באה‪.‬‬
‫יק לם יף‪.‬‬
‫תצרף‪.‬‬
‫ס‪ .‬לם יף לם יק‪ ,‬ב׳׳י לם‬
‫נ‪ .‬בזאו‪ ,‬ב׳׳י בזזו‪.‬‬
‫פ‪ .‬פאנה‪ ,‬בבה׳׳י נוספו המלים‪ :‬ענד אלערב‬
‫ד‪.‬ונ טי ר‪ ,‬ב׳׳י ונטהר‪.‬‬
‫‪ .37‬ומה‬
‫‪ .36‬ואחד‪ ,‬השווה §‪.236‬‬
‫‪ .35‬אבדא‪8§ ,‬ه‪ 2‬س‬
‫‪ .34‬דלו‪ ,‬ב׳׳י דל דלו‪.‬‬
‫‪ . 39‬אשר בזאו נהרים‪ ,‬י ש ע י ^ ח ב‪.‬‬
‫‪ . 38‬בזאו‪ ,‬ב׳׳י בזזו‪.‬‬
‫שגיתי‪ ,‬איוב ו כד‪.‬‬
‫‪ .41...41‬אמלית‪ ...‬תטנית‪ ,‬השווה §‪ ,88‬ובייחוד הע׳ ‪5‬‬
‫‪ .40‬ואל תדמינה‪ ,‬ירמיה יד יז‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪ .43‬וכנ؛ניר‪. 218§ ,‬‬
‫‪ .42‬עלי חיאלהא‪ ,‬ר״ל בעצמם‪ ,‬באופן עצמאי‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ .46‬לם יף‬
‫‪ .45‬ותופוהו‪ ,‬שמואל א כח כד‪.‬‬
‫אצל‪( 218§ ,‬אם אינו תמורה)‪.‬‬
‫‪ .48‬פאנה‪ ,‬בכה׳׳י נוספו המלים‪:‬‬
‫‪ .47‬בא‪ ,‬כ׳׳י בא באה‪.‬‬
‫לם יק‪ ,‬כ׳׳י לם יק לם יף‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫ענד אלערב תצרף‪ ,‬והן שייכות להמשך (כפי ששיער קוקובצוב)‪ ,‬עי׳ הע׳ ‪. 50‬‬
‫‪ .50‬ענד אלערב תצרף‪ ,‬מלים אלו הושלמו מן הקודם‪ ,‬עי׳ הע׳ ‪.48‬‬
‫ונטיר‪ ,‬ב׳׳י ונטהר‪.‬‬
‫‪ . 51‬א^סלאמ^‪ ,‬שמא יש לגרוס‪ :‬אלסאלמו؛ (השווה אלסאלם ל^י^ בתחילת הדיון על‬
‫הפעלים נחי ה־פ)‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫אבן ברון‬
‫ג‬
‫‪23‬‬
‫ا אל ‪ 3‬אלתאני ‪ ٣‬כתאב אלמואזנה בין לגד!‬
‫י‬
‫אלעבדאניה ואלע[רביה]‬
‫™‪ ٦‬מצמף א^כ^אם פי אללגה‬
‫א‪:‬י קד ז־כרת פי אלגז אלאול מן הז־א אלכתאב רתבה תשארך אללגת<ן‬
‫פי אלנחו ותצרף אלאפעאל וגיר ז־לך ממא ופיתה ואמענת א^קן^ פיה‬
‫ואנא ^אכר פי ה^א אלגז אלתאני במעונה אללה אצול* מא תואפקת‬
‫אללגתיף פיה‪ 5‬באללפט ואלמעני ומעתקד‪ ،‬תרתיב אלאצול אלמדכורה‬
‫ע ^ חרוף א ל מ ^ ם אקתדאא‪ 7‬פי ^לן־ במן תקדם וליסהל ע ^ אלטאלב‬
‫טלב מא יחתאג אליה ממא ידהב א^י עלמה ואלוקוף עליה וקב^ אן‬
‫אשרע פי ؛־כר אלאצול אקדם גמלה‪ 8‬תם ^^בעהא אלתפציל פאקול אני‬
‫למא אעתברת רתב^ אלאתפאק אלואקע פי אללגה וגדת דלך עלי צרוב‬
‫מתקארבה ווגוה גיר מתבאינה د س וקע א^אתפאק פיה באלכט‬
‫ואללפט ואלמעני מתל יד עין גמל אכל אתה קרא ראה ומא אשבה דלך‬
‫וצרב ث א בתעאור <אלחרוף> אלמתשאבהה אלמכארג אלמתקארב؟؛ פי‬
‫א ^ ؟ א ן מתל אלשין ואלסין פי שער ראש ומתל אלשין ואלתא‬
‫א ל מ ^ מ ^ ענד אלערב בתלת נקט מתל שור שלג חדש ומתל א^זאי‬
‫ואל^אל א ל מ^ מ ה פי אזן האזין זבח זכר ומתל א^חא ו א ^ א פי אח מוח‬
‫אחר ”׳‪< 9‬ו > מ תל אלקאף ואלכאף פי דכו במדוכה‪0‬׳ אלדי מענאה אלדק‬
‫‪ . 2‬מצמן‪ ,‬הכוונה כנראה ל ־ ^ ‪ ,0‬בינוני סביל של צמן‪ ' ٦ ,‬؛ מה‬
‫‪ . ١‬לגה‪. 229§ ,‬‬
‫‪ . 3‬אצול‪ ,‬נסמך א^ משפט ה־מא שאחריו‪ ,‬המשמש כסומך "מבאר׳׳ (השווה‬
‫שמכיל‪.‬‬
‫רקנדורף §‪ :)210.7‬שורשי מה שמסכימות שתי הלשונות בו‪ ,‬ר׳׳ל השורשים אשר‪ ;...‬אין‬
‫‪ .5‬נ؛יה‪ ,‬מוסב ל־מא‬
‫‪ .4‬אללגתין‪ 125§ ,‬א‪.‬‬
‫אפוא לנסח עם קוקובצוב אצולא‪.‬‬
‫‪ .6‬ומעתקר‪ ,‬מקביל‬
‫(השווה רקנרורף ؛؛‪ ;)210.3‬על כן אין לנסח עם קוקובצוב פיהא‪.‬‬
‫‪ . 7‬אקתדאא‪,‬‬
‫ל־^אכר‪ ,‬כפי הנראה‪ :‬לעשות בכוונה (השווה דחי‪ ,‬בסוף הערך)‪.‬‬
‫‪ .9‬אחר‪,‬‬
‫‪ .8‬גמלה‪ ,‬הכוונה לקביעה כללית‪ ,‬בניגוד ל־תפציל שבהמשך‪.‬‬
‫؛؛‪11‬ה‪.»،:‬‬
‫‪ . 10‬דכו במדוכה‪ ,‬במדבר יא ח‪.‬‬
‫כ׳יי אחר אחר‪.‬‬
‫אלמואזנה בין א ^ ^׳ ^ אלעברניה ואלערביה‬
‫‪163‬‬
‫ובקר אלדי מעואה בכרה ואלעין ואלגין פי פערו עליי׳ אלדי מענאה פגרו‬
‫ומתל אלואו ואליא פי יתד ירך ומתל אל^ם ואלכאף פי גדיש <ו>גרזן‬
‫אלז־י הו מגאנס ללכרזן והו אלפאס ا ומתל א^דא^ ואלתא פי הדך‪ 2‬׳‬
‫^ ^‪ ١‬מענאה אלהתך ‪ ١٠١‬؛ ^ א^בא ואלמים א ל ^ן המא מן מכרג אלשפה‬
‫‪ ١٥‬בחן אלדי הו מן אלמחו^ פאן הדה אלחרוף כלהא מתשאבה^ עלי מא‬
‫קלנאה ^ ר ב ن א בתעאור אלחרוף א ל מ ^ א ו ר ^י מתל אלנון ואלמים פי‬
‫בהן בטנים ודשן אלדי הו מן אלדסם ^ ר ב ذ א בא^ק^ב מתל ותזנח‬
‫משלום‪4‬׳ א ל ^ מענאה [נז]חת ומתל ברכים‪4‬יא ו؛؛רב ن א עלי טריקה‬
‫אלתצחיף מתל בזק‪5‬׳ אל^י הו [מ]תל ברק ומו؛ל רצוף׳ אלדי מענאה‬
‫‪ 3‬ואן ויחסן אן נקול פי תעאורני‪ 7‬׳ אלםין ואלשין ואלחא ואל^א ואלעין‬
‫^‪٠١‬׳ מגרי אלתצחיף וצ[רב] וקע‬
‫ואלגין אנה מן הדא א ל ^ ב פאנה‬
‫אלתשארך פיה באתפאק א ^ ר אלחקיקי מתל אבה ואבי פאנהמא‬
‫פע^אן מתצאדאן והו ק ^ ^ וצרב ن א אלאתפאק פיה באלמעני לא‬
‫באללפ^ו מתל ג<^ א ^ י מענאה אלטרב פאנה יתצרף ענדנא פי אלפרח‬
‫ואלחזן ואלטדב ענד אלערב כדלך והו [ א ^] א קליל וסיתצח תפציל הדה‬
‫אלגמלה באלאצול אלתי תליהא פ[כ]ל אצל מנהא כאן אסמא‪9‬ז או‬
‫פע^א או חרפא לא יכרג ען נ<؛ואם אחד הדה א ל א ^ ב אלתי קדמתהא‬
‫עלי מא יטהר ז־לך ענד אלאעתבאר ויבדו ענד אלת^כר ואלאכתבאר‬
‫ומתי וגדתני קד ^כדת לפטה ואחדה מן גמלה אצל מא ואתפקת פיהא‬
‫תרגמה לאיק^ באלמעני פלא תטאלבני אן יצחב דלך אלאצל כלה ו^א‬
‫ע^؟ באן תלך אלתרג[מה] לא תחסן פי לפטה א ^ י מנהנ׳‪ 20‬כמא‬
‫אני ^א אטאלבך אנא באעתקאדהא ולא אלומך עלי דפעהא ולאכן א^א‬
‫כאנת תלך אלתרגמה ואקע^ מוקעהא מן אלמעני מנתטמה עלי‬
‫א‪ .‬אחר‪ ,‬ב״י אחר אחר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ת?אור‪ ,‬ב׳׳י אלתעאור‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנה‪ ,‬ב׳׳י מנהא‪.‬‬
‫‪ . 13‬אלמתנאורה‪ ,‬כוונת אבן ברון‬
‫‪ . 12‬הדך‪ ,‬איוב מ יב‪.‬‬
‫‪ . 11‬פערו עלי‪ ,‬איו ב טז י‪.‬‬
‫לאותיות קרובות זו ي באלף־בית‪ ,‬וזאת בהתאם לעירוב הגבולות בין אותיות להגאים‬
‫‪ 14‬א‪ .‬ברבים‪ ,‬לעומת‬
‫‪ . 14‬ותזנח משלום‪ ,‬איכה ג יז‪.‬‬
‫בתפישת מדקדקי ימי־הביניים‪.‬‬
‫‪ •16... 16‬רצון ‪ ...‬ר ^ אן‪ ,‬אבן ברון סבור‪ ,‬כאילו‬
‫‪ . 15‬בזק‪ ,‬יחזקאל א ‪.٦١‬‬
‫רכב^؛ הערבית‪.‬‬
‫נשמטה הנקודה מעל ה־צ של ^ ו א ן‪ ,‬וכן נתהווה רצון(וה<؛וווה ברק ‪ -‬בזק לעיל‪ ,‬כאילו נוספה‬
‫נקודה על ה־ר‪ ,‬וכך נתהווה ז ( ر ‪ -‬ز ); והשווה וכטר‪ ,‬עמ ׳ ‪ , 184‬הע׳ ‪ ,311‬המצטט את‬
‫‪ . 19‬ב אן א ס מ א‪ ,‬ב מ קו ם‪:‬‬
‫‪. 18‬גארי‪. 114§ ,‬‬
‫‪ . 17‬ת ע או ר‪ ,‬כ ” יאל תעאור‪.‬‬
‫קוקובצוב‪.‬‬
‫‪ .20‬מנה‪ ,‬ב׳׳י מנהא‪.‬‬
‫אסמא כאן או ‪ ,...‬עי׳ רקנדורף §‪( 71.3‬אך עי׳ גם רקנדורף §‪.)258.5‬‬
‫אבן ברון‬
‫‪64‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫אלחקיקה בה פאבלקי‪ 2‬באי^ארהא עלי סואהא ממא יברג מכרג אלמגאז‬
‫ואלאסתעארה‪ .‬ואלנגיד‪ 22‬רצי אללה ענה יקול אנא לאנכרג אללפטה מן‬
‫אלחקיקה א ^ א ל ^ א ז אלא בעד אמתנאע אלחקיקה לאן אלהקיק^‬
‫אצל ואלמגאז ‪ ^ ١٦٧‬ען אלאצל פלסנא נעדל ‪ ٦١٦‬צרורה והי אן יכון‬
‫אלמעני גיר מסתצחב ללחקיקה פ ^י ל < خ خ > אללפטה אלי א ל ^ אז‬
‫אן ص א ל ^ אז מואתיא פי דלן־ אלמעני ופי מתל דלן־ יקול אלאואי^ ע‬
‫אל^ אין מקרא יוצא מידי פישוטו ” פאלמעני א^־א באן קאימא תאמא‬
‫באי וגה אמכן ע ^ ” מא ن א פי אלנץ פאלצואב אן*י ע ^ ענה בז־לך אלנץ‬
‫דון זיאדה ا ו^א נקצאן לא סימא א^א באן אל^ה וגהא הטנא ולא ינבגי‬
‫אן יקאל פי מעני אנה יחתאג אל< הדף או אלי זיאדה או א ^ אבראגה‬
‫מברג א ל ^ א ז ואלאסתעארה א^א בעד אלא יתגה‪ 25‬פי תכריג עלי‬
‫מקתצי אלנץ וחקיקתה פענד דלן־ יגב אן יתתבע אל^ה אלאקרב‬
‫פאלאקרבי׳‪ ١^ ^ 2،‬יטאבק אלמעני באכף תחאמל פי זיאד^ או נקצאן‬
‫ואקרב וגה ימבן מן ^וה אלמגאז ואלאסתעארה ורבמא באנת פי אצל‬
‫ואחד עדה מעאן ולמ יבון‪ 27‬פיהא מא יואפק אללגה אלערבי؟; אלא מעני‬
‫ואחד או לפטה ואחדה פאני אנמאה■‪ 28‬א^בר דלך אלמעני או תלך‬
‫אללפטה פקט ואלי סאיר דלך פקד תקדמת וקלת אן מ^־הבי אנמא הו‬
‫גמע מא תואפקת פיה אללגתאן לא גיר דלן־ אלא אנה אן מר בי פי אצל‬
‫מן אלאצול מעני מן גיר שאן אלבתאב ‪ ١^ ^ ١‬שרחא לה ותנביהא עליה‬
‫פאני אבי[ין] דלן־ אלמעני ואופיה ואן באן ذ ארن א ען אלמקצד אל^י‬
‫אקצדה ואנתח[יה]‪ ....‬ראית ואן אגלב מתאלאת‪.....‬‬
‫ا‬
‫[אב]‬
‫ד‪ .‬פאלאקרב‪ ,‬כ״י פי אלאקרב‪.‬‬
‫ה‪ .‬אנמא‪ ,‬כ״י אנפא‪.‬‬
‫‪ . 22‬ואל^יד‪ ,‬הכוווה לשמואל‬
‫‪ .21‬פאכלק‪ ,‬דרגת הייתרון של כליק‪ ,‬ד״ל ראוי יותר‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪ . 23‬אין מקרא יוצא מידי פישוטו(!)‪ ,‬למשל שבת סג א‪.‬‬
‫הנגיד (‪ 3‬وو ‪-‬ه‪5‬ه‪.>1‬‬
‫‪ . 25‬יתגה‪ ,‬ר׳׳ל להיות אפשרי‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫עלי‪ ,‬מוצרך ע׳׳י קאימא (״מתבסס ‪ ...‬על")‪.‬‬
‫‪ .26‬פאלאקרב‪ ,‬כ״י פי אלאקרב; כתיב זה של פי במקום פ‪ ,‬שמצוי‬
‫דוזי ופרידלנדר‪.‬‬
‫גם לעיל‪ ,‬שכיח בטכסטים המוניים מאוד‪ ,‬אן־ אין להניח‪ ,‬כי אבן ברון השתמש בו בעצמו‪.‬‬
‫‪ .28‬אנמא‪ ,‬כ׳׳י אנפא‪ ,‬וגם תיקון זה‪ ,‬כמו רוב התיקונים‪ ,‬משל‬
‫‪ .27‬יכון‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫קוקובצוב הוא‪.‬‬
‫אלמואזנה בין אללנ׳ה אלעברניה ואלערביה‬
‫‪16 5‬‬
‫פיגאנס אלאב אל^י הו אלמר[עי] קאל אלשאער גדמנא קיס ונגד דארנא‬
‫ולנא א?יאב בוז וא^מכדע‪ ,29‬ומן כפיף‪ 30‬ה^א אלבאב إل ل ‪ ١٠‬אלנסב‬
‫אלמגאנס ללאב ותלחקה אליא ענד א ^ ^ א פ ^ מתל אבי אביך ואבי‬
‫יושב אהל׳‪ 3‬ומתלה תלחק אלאב ענד אלעדב אלואד׳‪ 32‬ואליא ואלאלף‬
‫ענד א ל^ א פ ؟; וקד יקע אב עלי גיר מעני אלאבו^ מתל קולהם אבי כל‬
‫תופש כנור ” אבי יושב אהל׳‪ 3‬ומתל ז־לך קולה□ ללרגל א^א אסתנבט‬
‫קצה אבו ^ ר ת ה א ואצל דלך מן עררה א^אדי؟! פיקאל‪ 34‬הדא ללדי‪34‬‬
‫יקתצהא ’■‪ 35‬תם אסתעיר לכל מן יסתנבט שיא ואדכל אלחכים אבו‬
‫אלוליד “ רחמה אללה אב פי באב אבה ואלתנאד‪ 37‬אליק בה‪.‬‬
‫‪ .٦‬אלואו‪ ,‬ב׳׳י ואלואו‪.‬‬
‫ז‪ .‬יקתצהא‪ ,‬ב׳׳י יקתציהא‪.‬‬
‫‪^ . 29‬־מנא קיס ונגד דארנא ו^נא אלאב בה ואלמכרע‪ ,‬על חרוז אוווימי זה השווה ‪,٦٧ ^ ٦‬‬
‫‪ .31‬אבי יושב אהל‪ ,‬בראשית ד כ‪.‬‬
‫‪ .C134.‬בפיף‪ ,‬ר״ל ללא דגש‪.‬‬
‫ענל׳ ‪ , 146‬הערה ‪30‬‬
‫‪.34...34‬‬
‫‪ .33‬אבי בל תופש בנור‪ ,‬לראשית ד בא‪.‬‬
‫‪ .32‬אלואו‪ ,‬ב״י ואלואו‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪ .35‬יקתצהא‪ ,‬ב׳׳י יקתציהא‪.‬‬
‫פיקאל ‪ ...‬ללדי‪ ٦ ,‬׳ ؛ ייאמר ‪ ...‬על מי ש‪...‬‬
‫אבו אלוליד‪ ,‬הכוונה ל־ר׳ יונה אבן ג׳נאח‪ .‬על השפעת אבן ג׳נאח על אבן ברון השווה‬
‫‪ .37‬ואלתנאד‪ ,‬בעצם‪ :‬ולהתפזר‪ ,‬ד״ל שייפרדו תחת שני שורשים‬
‫וכטר עמ ׳ ‪. 15-7‬‬
‫שונים‪.‬‬
‫רבנו נסים ב׳ ^ יעקב‬
‫רבנו נסים ב״ר יעקב חי בערך מ־‪ 990‬עד ‪( 1062‬עי׳ ש ׳ אברמסון‪ ,‬רב נסים גאון‪,‬‬
‫חמשה ספרים‪ ,...‬ירושלים ^^ כ״ ה‪ ,‬עמ ׳ כ׳‪-‬כ׳׳א; להלן‪ :‬אברמסון)‪ ,‬ראש ישיבת‬
‫קירו או("בי ת מדרש בקירואן"‪ ,‬עי' אברמסון עמ׳ י׳׳ז)‪ ,‬מחבר ספרים מרובים‪ ,‬ביניהם‬
‫"מגלת סתרים״‪ ,‬אשר בו "נכנסו עניינות בכל המקצועות‪ ,‬שהיו בתחום עניינם של‬
‫תלמידי חכמים שבדור" (אברמסון עמ׳ ‪ .) 185‬הקטע שלהלו לקוח מן הספר כתאב‬
‫אלפרג בעד אלשדה ואלסעה כעד אלציקה‪ ,‬ר׳׳ל ספר הישועה אחר המצוקה והרווחה‬
‫אחר הצרה‪ .‬ספר זה שייר לסוג הידוע בספרות הערבית ׳׳של ספרים ב^ם א ^ ^‬
‫בער אלשד^‪ ,‬והם קבצי סיפורים קצרים וארוכים על אודות הצלת בני אדם מצרה‬
‫גדולה או ממחסור כול‪ .‬ספר מסוג זה חיבר ‪ ...‬רבנו נסים ‪ ,...‬אלא שבמקום החומר‬
‫האסלאמי והחילוני‪ ,‬שממלא את ספרי הערכים‪ ,‬השתמש רק בחומר יהודי‪ ,‬לקוח כולו‬
‫או ברובו הגדול משני התלמודים וממדרשים שונים; גם הכניס בו הרבה דברי מוסר‬
‫ופירושי מקומות תלמודיים‪ ,‬שאינם מן העניין׳׳ (ד׳׳צ בנעט‪ ,‬קרית ספר י"א‪ ,‬תרצ׳׳ה‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .)350‬ספר זה היה ידוע כל השנים בתרגומו העברי בשם דדכור יפה מהישועה‬
‫ב^בד‪ ,‬שנדפס "לראשונה כפירארא שנת שי׳׳ז‪ ,‬ולאחר מיכן פעמים הרבה׳׳(אברמסוו‬
‫עמ׳ ‪" .) 379‬תרגום זה הרי הוא כעין יצירה עברית מקורית מעשה ידי אמן‪ .‬השפעת‬
‫הסגנון הערבי אינה ניכרת בו אלא זעיר שם זעיר שם‪ ,‬כי המתרגם לא היניח שום‬
‫משפט ערבי כצורתו‪ ,‬אלא התיר משפט משפט בכורו ונתן לו צורה חדשה‪ ,‬הוסיף‬
‫וגרע ככל העולה על רוחו‪ .‬מתוך בקיאות רבה בספרות התלמודית נקט לשון המקור‬
‫התלמודי או המדרש״ בכמה מקומות׳׳ (בנעט עמ ׳ ‪ .) 351-350‬כתב יד‪ ,‬שהכיל את רוב‬
‫המקור הערבי‪ ,‬נתגלה בידי א׳׳א הרכב״ (עי׳ למשל הספרות המובאת בידי אברמסון‬
‫עמ ׳ ‪ ,363‬הערות ‪ 5‬ו־‪ .)6‬בתב יד זה (הנמצא כעת בספריית הסמינריון התיאולוגי‬
‫היהודי בניו־יורק) הוצא באותיות ערביות (אף כי הוא נכתב‪ ,‬כדגיל לגבי ספרות‬
‫ערבית־יהודית‪ ,‬באותיות עבריות)‪ ,‬מלווה בפקסימיליה שלמה של כתב היד‪ ,‬בידי ‪.‬ل‬
‫‪ Obermann‬בספרו ‪،< Arabic Original ٠/ Ibn‬أاء ‪Studies in Islam and Judaism ,‬‬
‫‪ . Shâhîn's Book ٠/ Comfort..., New Haven 1933‬ביקורת חשובה‪ ,‬עם תיקונים‬
‫מרובים‪ ,‬הופיעה בידי בנעט (קרית ספר י׳׳א‪ ,‬עמ׳ ‪ ;357-350‬היא צוטטה כבר לעיל‬
‫פעמיים)‪ .‬בנעט עמד על שני חסרונות מרכזיים של המהדורה‪ :‬אוברמן ראה בתרגום‬
‫העברי הקדום תרגום מילולי ועל כן השתמש בו כעדות מדויקת לטכסט הערבי‬
‫המקורי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא לא הכיר באופיה המיוחד של הערבית היהודית וניסה‬
‫ל׳׳תקן" את הטבסט הערבי בכיוון לערבית הקלאסית‪ .‬תרגום עבר״ חדש‪ ,‬המבוסס על‬
‫כתב יד זה‪ ,‬הוא כ׳׳י הרכבי‪ ,‬נעשה בידי ח׳׳ז הירשברג בשם‪ :‬רבינו נסים ב׳׳ר יעקב‬
‫מקירואן‪ ,‬חיבור יפה מהישועה‪ ,‬ירושלים תשי׳׳ד‪ .‬אולם על בסיס חדש לגמרי הועמד‬
‫מחקר הטכסט הערבי של ספרנו ע׳׳י גילויי אברמסון‪" .‬ב־תלפיות‪ ,‬שנה ח׳‪ ,‬תשכ׳׳ג‪,‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלעוז־ה‬
‫‪167‬‬
‫עמ׳ ‪ 125‬ואילך‪ ,‬פירסם הרב י׳ קאפח מאמר בשם ׳גרדומי פנינים מספר בכ׳׳י תימני‬
‫קדום׳‪ ,‬ובו כמה תשובות ופירושים שונים‪ .‬המחבר סבור היה‪ ,‬שיש לפניו קטע מספר‬
‫של חכם תימני‪ ,‬וכאמת אין כאן אלא קטעים ממגלת סתרים ש^ רכ נסים" (אברמסון‬
‫עמ׳ ‪ .)200‬המשכו של כתב יד זה‪ ,‬הוא כ״י קאפח‪ ,‬אינו ממגלת סתרים‪ ,‬אלא מחיכור‬
‫יפה מהישועה‪ ,‬והם הקטעים‪ ,‬שפירסם קאפח ב־תלפיות ח (תשכ׳׳ג)‪ ,‬עמ׳ ‪,356-351‬‬
‫‪( ٠٦‬תשכ״ה)‪ ,‬עמ׳ ‪ 110‬ואילך (השווה אכרמסון עמ׳ ‪ .)203‬מלבד זה אסף אברמסון‬
‫קטעים רבים של המקור הערכי מן הגניזה‪ ,‬עי׳ אברמסון עמ ׳ ‪ ,427-424‬וכן בנספחים‬
‫עמ׳ ‪ 505‬ואילך‪ .‬עם גילוי כתבי יד אלו נתכרר‪ ,‬כי כתב יד הרככי שונה מיתר כתכי‬
‫היד ומשקף בפרטים אחדים נוסח מאוחר (עי׳ אברמסון עמ׳ ‪ 365‬ואילך)‪ .‬במיוחד מן‬
‫הראו״ להזכיר‪ ,‬כי "התרגומים לפסוקי המקרא או למאמרי חז״ל‪ ,‬שמובאים בספר‬
‫(ומתחילים בדרך כלל ב־יעני = כלומר) — אינם נמצאים בשום כתב יד אחר‪ ,‬בין מן‬
‫הגניזה ובין מחוצה לה‪ .‬ומכאן‪ ,‬שאלה הם פירושים‪ ,‬שהוסיפו חכמים על גוף הספר‪,‬‬
‫ופירשו אף דברים פשוטים ביותר בשביל הקוראים‪ ,‬שיש שלא היו תלמידי חכמים"‬
‫(אברמסון עמ׳ ‪ .) 366-365‬מסיבה זו ברור‪ ,‬שאין לבסס את הוצאת חיבור יפה עוד על‬
‫כתב יד הרכבי‪ .‬ומאחר שכתכ יד קאפח הוא כתב היד הגדול היחידי מקכוצת כתבי‬
‫היד השניה (הכוללת‪ ,‬מלבד כתב יד קאפח‪ ,‬את קטעי הגניזה)‪ ,‬יש מחוסר בררה‬
‫להשתית את הוצאת הטכסט הערבי ألכתב יד זה‪ .‬אמרנו מחוסר כררה‪ ,‬כי כתב יד‬
‫קאפח הוא כתכ יד תימני מאוחר יחסית‪ ,‬המכיל שיבושים ^א־מעטים (השווה אברמסון‬
‫עמ׳ ‪ .)424‬מובן שבתנאים אלו (כרגיל בטכסטים ערביים יהודיים)‪ ,‬א״ אפשר היה‬
‫להגיש את כתב יד קאפח כמות שהוא‪ ,‬אלא אגב תיקונים בלבד (אשר כמובן הערתי‬
‫עליהם בהערות)‪ .‬כן שיניתי את הצורות‪ ,‬שלגביהן יכול הייתי להניח כמידה גדולה‬
‫של וודאות‪ ,‬שהן משקפות הרגלי כתיב ולשון תימניים (כך ציינתי ג׳ים ב־ג‪ ,‬ו־גין‬
‫ב־ג‪ ,‬ש^א כמו בכתב יד קאפח‪ ,‬שבו ג׳ים = ג‪ ,‬ו־גין = غ )‪ .‬כן העדפתי לעתים‬
‫נוסחאות‪ ,‬שקטעי הגניזה הזדהו בהם עם כתב יד הרכבי‪ ,‬שהרי עצם הימצאותם בשתי‬
‫הקבוצות של כתבי היד מרמזת‪ ,‬שעתיקים הם‪.‬‬
‫הקטע‪ ,‬הניתן להלן‪ ,‬מקביל ל־אברמסון עמ ׳ ‪ . 437-428‬ואלו הקיצורים‪ ,‬שהשתמשתי‬
‫בהם‪:‬‬
‫א = כ׳׳י אדלר و‪ ,263‬דפים ‪( 43-42‬כך אברמסון עמ׳ ‪ ,426‬אך מה שכתוב שם עמ׳‬
‫و‪ 50‬הוא טעות‪ ,‬כפי שהואיל אברמסון להודיעני)‪.‬‬
‫ה = כ׳׳י הרכבי‪.‬‬
‫ו = כ׳׳׳ וסטמינסטר קולג׳ ‪ A r .2/188‬עם נוסח מקוצר (השווה אברמסון עמ׳ ‪; 424‬‬
‫‪.)506-505‬‬
‫ח׳׳י = חיבור ״פה מן הישועה (התרגום העברי)‪.‬‬
‫ק = כ׳׳י קאפח‪.‬‬
‫קמ = ב״י הספריה האוניברסיטאית בקמברידג׳ ‪. T-S A r . 13/1‬‬
‫מן הראוי עוד להעיר‪ ,‬כי תרגום אנגלי של הספר עומד לצאת בידי זאב ברינר‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫‪428‬‬
‫רבנו נסים ב״ר יעקב‬
‫אלעקול אלסלימה‪ 4‬אן אללה תע‪ 5‬חק‬
‫ا אקול׳ <אן>״׳* קד תבת‬
‫עדל ‪ ،‬ص ^ ‪ ٦١‬פי אחכאמה ולאג׳‪ 8‬יצלם‪ 9‬פי קצאיה‪ .7‬ומע תבות‬
‫דאלך‪°‬י פי אלעקול״ אפצחת‪2‬ז בה אלכתב א ל מ ק ד ס ^׳ כקו‪4‬׳ אלהים‬
‫שופט צדיקי־■‪ ,5‬יריד בה ‪ ' ،‬חאכם באלעדלהי‪ . 17‬וקו‪ ' 8‬א ^ א <כי> ’■‪9‬׳‬
‫אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים‪ 20‬יעני ב^אלך אנה תע׳‪ 2‬ועלא‪ 22‬אנה‬
‫ירפע הדא וי ח ט" ה^א פהו באלחכם וא^עדל ואלאנצאף‪ 8‬׳ “‪ .‬פאן‪ 25‬ראא‬
‫א ל מ ^ו ק חקיק‪ 2،‬באלרפעה חטה׳׳‪ 27‬ומסתוכבא באלחטאט רפעה׳׳‪2725‬‬
‫פ^א ישוב כאטרה בשי מן אלדנסי׳׳‪ 28‬ולא ינסב‪ 29‬אחכאם כאלקה א ^‬
‫א‪ < .‬א ן >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫אלהים שופט צדק‪.‬‬
‫ב‪ .‬פי‪ ,‬ק ענד אה؟‪.‬‬
‫יריד אנה עאדל ולא גור ענדה‪.‬‬
‫חטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ולא‪ ,‬ק ‪. ٥ ^ ٦‬‬
‫ד‪ .‬אלהים שופט צדיק‪ ,‬ק‬
‫ה‪ .‬יריד בה חאכם באלעדל‪ ,‬ק מוסיף‪ :‬וקאל א ^ א אל אמונה ואיו עול‪.‬‬
‫ו‪ < .‬כ י >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ז‪-‬ז‪ .‬חטה ‪ ...‬רפעה‪ ,‬ק רפעה ‪...‬‬
‫ח‪ .‬פלא ישוב כאטרה בשי מן אלדנם‪ ,‬ק פלא ישבה כאטרה אלי שי מן אלדגם‪.‬‬
‫‪ . 3‬פי‪ ,‬כף ה‪ ,‬מ ק ענד‬
‫‪ < . 2‬אן >‪ ,‬כך ה‪ ;١ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫‪ . ١‬אקול‪ ,‬ה פאקול‪ ,‬ו וקאל‪.‬‬
‫‪ .4‬אלסלימה‪ ,‬ב־ו ליתא; ה מוסיף‪ :‬מן‬
‫אהל‪ ,‬והשווה ח״י לבעלי (השכל והמדע)‪.‬‬
‫ه‪ .‬עדל‪ ,‬ה‬
‫‪ .5‬תע‪ ١ ,‬סבחאנה‪.‬‬
‫אלצפאת‪ ,‬ואוברמן הציע לתקנו ל־מן אלאפאת‪.‬‬
‫‪ .8‬ולא‪,‬‬
‫‪ .7-7‬לא ‪ ^ ...‬א י ה ‪ ,‬ב־ו ליתא‪ ,‬ובמקומו‪ :‬ואחכאמה חק‪.‬‬
‫וערל‪ ,‬ו ליתא‪.‬‬
‫‪ .9‬יצלם‪ 21§ ,‬ב; ה יטלם; ולא ציינתי לרוב שינויי נוסח מעין‬
‫כך ה; ק ולם (§‪2،(5‬ג)‪.‬‬
‫‪^ . 10‬א^ך‪ 8§ ,‬ט‪ ,‬עמ ׳ ‪ ,23‬הע׳ ‪ ;31‬ה דלך‪ ,‬ולא ציינתי לרוב שינויי נוסח מעין‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ ^ . 12‬צ ח ת ‪ ,‬ה ل؛ثص (ע׳׳ע דוזי)‪١ ,‬‬
‫‪ . 11‬פי אלעקול‪ ,‬ה פי אלעקל‪ ,‬ו ליתא‪.‬‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ . 13‬אלכתב אלמקדס^‪ ,‬ו אל כתאב אל מקדס (ולרוב לא ציינתי את הפרדת‬
‫פצח‪.‬‬
‫‪ . 14‬כקו‪ ,‬ה כמא קאל‪ ,‬ו כ^ (ולרוב לא ציינתי שינויי‬
‫התוית מן השם‪ ,‬והשווה §‪.)45‬‬
‫‪ . 15‬אלהים שופט צדיק‪ ,‬תהלים ז יב; ק אלהים שופט צדק‪ ,‬ה‬
‫נוסח מעין אלו)‪.‬‬
‫אלהים שפט צדיק (אך לרוב לא ציינתי שינויי כתיב בהבאות עבריות)‪ ,‬ו ואלהים שופט‬
‫‪ . 17‬יריד בה חאכם באלעדל‪ ,‬ליתא ב־ו; ק‬
‫‪ . 16‬יריד בה‪ ,‬ה יעני אן אללה‪.‬‬
‫צדיק‪.‬‬
‫מוסיף‪ :‬וקאל א ^ א אל אמונה ואין עול‪ .‬יריד אנה עאדל ולא גור ענדה‪ ,‬ואינו אף‬
‫‪ . 18... 18‬וקו ‪ ...‬ואלאנצאף‪ ,‬ו במקום זה‪ :‬וקד עלמנא אנה יחט להד א (§‪ 269‬א)‬
‫ב־ח׳׳י‪.‬‬
‫‪ . 20‬כי אלהים‬
‫‪< . ١۶‬כי>‪ ,‬כך ה; ב־ק ליתא‪.‬‬
‫וירפע הד א ודלך בעדל מנה ואנצאף‪.‬‬
‫‪ .21‬ב^אלך אנה ת<נ‪ ,‬ה אן אללה חאכם‬
‫שופט זה ישפיל וזה ירים‪ ,‬תהלים עה ח‪.‬‬
‫‪ . 22‬ועלא‪ 10§§ ,‬א; ‪ ;310‬ה ועלי‪ ,‬ולרוב לא ציינתי שינויי‬
‫עאדל ז־א יחט ו^א ירפע‪.‬‬
‫‪ . 24‬באלחכם ואלעדל‬
‫‪ .23‬״‪ ... ٢٥٦‬ויחט‪ ,‬ה יחט ‪.٢٥٢١ ...‬‬
‫נוסח מעין אלו‪.‬‬
‫‪ . 25-25‬פאן ‪ ...‬רפעה‪ ,‬ו פאן ראי אנסאן וטן פיה‬
‫ואלאנצאף‪ ,‬ה בחכם ועדל ואנצאף‪.‬‬
‫‪ .26‬חקיק‪ ;218§ ,‬ה‬
‫אנה אנ (?‪ = ,‬אנסאן) משתחק(!) אלחטיטה ורפעה אללה‪.‬‬
‫‪ .28‬פלא ישוב‬
‫‪ . 27-27‬חטה ‪ ...‬רפעה‪ ,‬ק רפעה ‪ ...‬חטה‪ ,‬ה אחט ‪ ...‬רפע‪.‬‬
‫מחקוק‪.‬‬
‫(§‪ 102‬א) ^אטרה בשי מן אלדנס‪ ,‬כך ו; ק פלא ישבה כאטרה אלי שי מן אלדגם‪ ,‬ה פלא‬
‫‪ ...29‬و‪ . 2‬ולא ינסב (קמ‪:‬‬
‫ימר בכאטרה שי מן אלדנס‪ .‬ב־א^ דנס(؛) מתחיל קמ‪.‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשדה‬
‫‪169‬‬
‫שי מן אלגור‪ 29‬פאן‪ 30‬דאלך יכון לסבב קד׳‪ 3‬כפי מן “ אלמכלוקין‬
‫וגביט׳‪ 33‬ען אפהאמהם‪ 30‬כקול‪ 34‬סיידוא שלמה פי מתל דאלך כאשר‪35‬‬
‫אינך יודע ’■‪ 3،‬מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה‪ .3534‬וכמא‪ ^ 37‬ב רונ א‬
‫עס®‪ 3‬בכבר‪ 39‬מן כ א ר" ^ ל חתי כשף א ^ ^ ׳ ׳‪ 4‬לה ואוקף עלא؛‪4‬‬
‫^ ^‪ ٠٠١‬כאנא‪45‬‬
‫א ^ פ א ^ן‬
‫א ל ^ ^ן ”‬
‫אלסבב‪ .‬ו^־א^ך חדית‪43‬‬
‫מצטחביף•‪ 4،‬פי טעאמהמא ושראבהמא ודרסהמא “׳‪ 47‬ללתורה‪1‬׳®‪ 4‬ולם‬
‫יכונא יפתרקא‪ .49‬פתופא‪ 50‬אחדהמא׳* ולם יחצרו‪ 52‬אלנאס נעשה‪ 53‬ולא‬
‫עמל לה מא יגב לה‪ .54‬בל ” כאן קר תופ א פי ^א^ך אליום ולד‪55‬‬
‫למתקבל‪ 56'0‬כראג‪ 57‬אלמרינה פבטלת®‪ 5‬א^אסואק ועטלת אלמרארס‬
‫ه ‪ .‬וגבי‪ ,‬ק וכפי‪.‬‬
‫י‪ .‬יודע‪ ,‬לו רואה‪.‬‬
‫כ‪ .‬חתי כשף אללה‪ ,‬ב־לן פעמיים‪.‬‬
‫ק מצתחבין‪.‬‬
‫מ‪ .‬טעאמהמא‪ ,‬ק טעאמהמי‪ ,‬ולא ציינ תי כתיב זה בהמשך‪.‬‬
‫קלאל תור ה‪.‬‬
‫ס‪.‬ל מ ת ק בל‪ ,‬ק אל מ ת ק בל‪.‬‬
‫ל‪ .‬מצטחבין‪,‬‬
‫נ‪ .‬ללתורה‪,‬‬
‫‪ . 30...30‬פאן ‪ ...‬אפהאמהם‪ ,‬ו פא[ אלסבב קד כפי ען‬
‫ואלנסב) ‪ ...‬אלגור‪ ,‬ב־ו ליתא‪.‬‬
‫‪ .33‬וגבי‪ ,‬כך קמ; ק וצפי‪ ,‬ה‬
‫‪ .32‬מן‪ ,‬ה ען‪.‬‬
‫‪ .31‬קד‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫אל מכלוקין‪.‬‬
‫‪ .34...34‬כקול ‪ ...‬המלאה‪ ,‬ליתא ב־ה וב־קמ (آده ב־ח״י)‪ ,‬ואברמסון(עמ ׳ ‪,429‬‬
‫וגאיב‪.‬‬
‫הע׳ ‪ ) 13‬שיער אל נכון‪ ,‬כי לפניהם היה הנוסח‪ :‬כמא קא^ סיידנא‪ ,‬והושמט ע׳׳י‬
‫‪ .36‬יודע‪ ,‬ק‬
‫‪ . 35—35‬כאשר ‪ ...‬בבטן המלאה‪ ,‬קהלת יא ה‪.‬‬
‫הדומות‪.‬‬
‫‪ . 38‬עס‪ ,‬ה עליהם אלסלאם‪ ,‬ו עאסס‪ ,‬קמ עליהם‬
‫‪ .3/‬וכמא‪ ,‬ה‪ ,‬קמ כמא‪.‬‬
‫רואה‪.‬‬
‫‪ . 39...39‬בצבר ‪ ...‬אל^לין‪ ,‬ו د ن ه אלד؛לין‪,‬‬
‫אלס; ולא תמיד מעיר אני על ש׳׳ן כאלה‪.‬‬
‫‪ .40‬כאד‪ ,‬ה ראד אן(לפי §§‪ ,334 ;70‬עמי ‪ ,214‬הע׳‬
‫והקטע בין שתי מלים אלו ליתא‪.‬‬
‫‪ .41‬חתי כשף אללה‪ ,‬ב־ק פעמיים;‬
‫‪ 32‬אין זה בהכרח טעות סופר); קמ כאדה (§‪.)298‬‬
‫‪ .42‬עלא‪ 10§ ,‬א; ה עלי;‬
‫ה חתי יכשף (ו־אללה ליתא)‪ ,‬קמ חתי כשף (ו־אללה ליתא)‪.‬‬
‫‪ .43‬חדית‪ ,‬ה כבר‪.‬‬
‫אך‪ ,‬כאמור (הע׳ ‪ ,)22‬לרוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין ■אלו‪.‬‬
‫השווה ירושלמי חגיגה ב עז ד‪ ,‬בית המדרש‪ ,‬הוצ׳ ילינק‪ ,‬א (לייפציג ‪ ,) 1853‬עמ ׳‬
‫‪.45‬‬
‫‪ .44‬אלדי‪ 361§ ,‬س ה אל^ין אל^ין(ריטוגראפיה; §‪ ,33‬עמ׳ ‪ ,51‬הע׳ ‪.)36‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪ .46‬מצטחבין‪ ,‬כך ה ו־ ו( שבו נמחקו האותיות ״בי");‬
‫כאנא‪ ,‬ה‪ ,‬קמ כאנו(§§‪.) 122 ;43‬‬
‫‪ .47‬טעאמהמא (כך ה; ק טעאמהמי‪,‬‬
‫ק מצתחבין (השווה §‪12‬ג; לפנינו תיקון יתר)‪.‬‬
‫§‪10‬בי‪ ,،‬ולא ציינתי כתיב תימני זה בהמשך) ושראבהמא ודרסהמא‪ ,‬ו אלטעאם ואלשראב‬
‫‪ .48‬ללתורה‪ ,‬כך כ^ כי״י; ק‬
‫ודרסהמא; קמ טעאמהם ושראבהם ודרסהם (§‪.) 122‬‬
‫‪ .49‬ולם יכונא יפתרקא‪; 175§ ,‬‬
‫לאלתורה (§‪ ,35‬ולא ציינתי כתיב תימגי זה בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .50‬פתופא‬
‫ה לם יפתרקא (§‪329‬ג‪ ;)8‬ו ולם יתפרקו‪ ,‬קמ ולם יכונו יתפרקא (§‪.)78‬‬
‫(§§‪ 10‬א; ‪ ;)67‬ה‪ ,‬קמ פתופי(וייתכן‪ ,‬שאינו אלא שינוי כתיב); וגם שינויי נוסח מעין זה לא‬
‫‪ . 52‬ולם יחצרו‪ 182§ ,‬א; ה‪ ,‬ו ולם‬
‫‪ .51‬אחדהמא‪ ,‬קמ ואחד מנהם‪.‬‬
‫ציינתי לרוב‪.‬‬
‫ולם יקדרו יגמל™ במא י ^ ה ו אן‬
‫‪ . 53...53‬נעשה ‪ ...‬בל‪ ,‬ו‬
‫יחצרון (§‪.) 175‬‬
‫(ונראה‪ ,‬כי יגמלוה הוא הפועל העברי גמל מלשון גמילות חסד של אמת למת‪ ,‬עם כינוי‬
‫‪ . 56‬למתקבל‪ ,‬כך ה‪ ,‬קמ; ק‬
‫‪ .55‬ולד‪ ,‬קמ ול^א(!)‪.‬‬
‫‪ .54‬לה‪ ,‬ה עמלה‪.‬‬
‫ערבי)‪.‬‬
‫‪ .57‬צראג‪ ,‬ה צארג(ושגיאה דומה קרתה לקאפח בהעתקת ק‬
‫אלמתקבל‪ ,‬ו למסתצרג‪.‬‬
‫‪ .58‬פבטלת‪ ,‬ו פאגלקת‪.‬‬
‫תלפיות ט ‪.) 1 , 119‬‬
‫רבנו נסים ב׳׳ר יעקב‬
‫‪70‬‬
‫‪430‬‬
‫חתי ז־פן‪ 59‬פדהלע'‪ ،0‬ا עקל אלרגל‪ ، 1‬אלפאצל‪ ، 2‬והאלה‪ ، 3‬אלאמרפי‪64‬‬
‫אלעצים וקאל לים א ^ ולא מתובה‪3‬؛׳‪ .‬פהו תלך‪ 5،‬אלליל^ נאים “ חתי‪، 7‬‬
‫אקיל®‪ ،‬לה ص‪ ،‬תתהאון‪ 70‬בחכם כאלקך ולאי' תצגר נפסך עלא‬
‫< קצאיא >צ׳‪ 72‬באריך׳‪ 7‬פצאחבך א ל פ א ^‪ ، 2‬עמלק׳‪ 73‬גנאיהי׳‪ 74‬צגירה‬
‫וקע אלאסתיפא מנה <עליהא>ש־‪ 75‬פי הדה אלדניא™ קבל וצולה אלי‬
‫קברהת■‪ 77‬חתי יצל אלי אכרתה*■‪ 78‬מכלץ‪ 79‬מן גמיע אלאו؛‪:‬אם‪ .‬וולד‪٠٠‬‬
‫דאלך אלמתקבל עמל חסנ^ ואחדה אסתחק עליהא מא דאיתה “ ליכון‬
‫ערייאי‪ 8‬מן אלא^ר ברייא מן אלתואב מסתחקא ללעקאב‪ .82‬פקאל “ יא‬
‫סיידי ערפני מא הי א ^ו ^ ■ “ אלתי אקתרפהא הז־א ואלחסנה אלתי‬
‫אכתםבהא הדא נ■‪ .84‬קאל‪ 85‬אמא צאחבך פליס‪ 8،‬ואעו^ באללה ^א‬
‫אקתרף‪ 87‬זלה כבירה ואנמא הי צגיראג׳‪ .88‬ודאלך‪ 898،‬אנה״ ’ דאת יום‬
‫ע‪ .‬פדהל‪ ,‬ק פדהב‪.‬‬
‫עמל‪ ,‬ק עלא‪.‬‬
‫פ‪ .‬אלאמר‪ ,‬ק דאלר אלאמר‪.‬‬
‫ר‪ .‬גנאיה‪,‬‬
‫לו‬
‫גנאיה ואחדה‪.‬‬
‫אלי קברה‪ ,‬ק דכולה אלי אלאכרה‪.‬‬
‫צ‪ < .‬ק צ אי א >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ש‪ < .‬ע לי ה א >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫א‪ .‬יצל אלי אכרתה‪ ,‬ק חתי יכוך‪.‬‬
‫א ^ ז ^ ‪ ...‬יזדא‪ ,‬ק מא הי זלת ה^א וחסנת ה^יא‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫צגירה‪ ,‬לו‬
‫ק‪.‬‬
‫ח‪ .‬וצולה‬
‫ב‪-‬ב‪ .‬מא ה״‬
‫סגירה‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪ .60‬פדהל‪ ,‬כך בל כי׳׳י; ק פדהב‪.‬‬
‫‪ .59‬דפן‪ ١ ,‬מוסיף‪ :‬בו (§‪37‬ב) אלוזיר‪.‬‬
‫‪ .63...63‬והאלה ‪ ...‬מז؛נוב^< ב־ו‬
‫‪ .62‬א ל פ ^ ^‪ ١ ,‬אלחסיר‪.‬‬
‫אלרגל‪ ,‬ה דלך אלר^ל‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪ .65‬תלך‪ ,‬ו פי תלך‪.‬‬
‫‪ .64‬אלאמר‪ ,‬כך ה‪ ,‬קמ; ק ^אלך אלאמר‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .68‬אקיל‪ ,74§ ,‬מחצית שניה;‬
‫‪ .67‬חתי‪314§ ,‬ג‪.‬‬
‫פהו תלך אללילה נאים‪. 340§ ,‬‬
‫‪ .69‬לא‪ ,‬ו לם (= לם; או §‪,205‬‬
‫והשווה דקדוק הערבית הנוצרית §‪ ;57.2‬ה‪ ,‬ו(؛) קיל‪.‬‬
‫ז ‪.71...7‬‬
‫‪ . 70‬תתהאון‪ ,‬קמ תתהון‪.‬‬
‫אם כי ؤ“ ة לציון איסור לא רשמתי שם)‪.‬‬
‫‪ ^ < . 72‬א י א > ‪ ,‬כך ה; קמ ?ذ س (§‪27‬ג‪ ;)8‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ולא ‪ ...‬באריך‪ ,‬ב־ו ליתא‪.‬‬
‫‪. 75‬‬
‫ואחד^‪.‬‬
‫‪ ^ .74‬אי^‪ ,‬ו מעצי^; ק‬
‫‪ . 73‬עמל‪ ,‬כך כל כי׳׳י; ק עלא‪.‬‬
‫‪ .77‬וצולה אלי‬
‫‪ . 76‬אלדניא‪ ,‬קמ אלדניה‪.‬‬
‫<עליהא>‪ ,‬כך ה‪ ,‬קמ; ב־ק ו־ו ליתא‪.‬‬
‫‪ . 78‬חתי יצל א^י‬
‫קברה‪ ,‬כך ה ו־קמ; ו אלוצול אלי קברה; ק דכולה אלי אלאכרה‪.‬‬
‫‪ ^ . 79‬ל ץ ‪١ ; 218§ ,‬‬
‫אכרתה‪ ,‬כך ו(■)‪ ,‬קמ; ה בחית יצל אלי אלאכרה‪ ,‬ק חתי יכון‪.‬‬
‫‪ .80-80‬וולד ‪ ...‬ראיתה‪ ,‬ו ואמא גנאזה אבן אלוזיר אסתחק אסתחק(!) מא‬
‫מערא‪.‬‬
‫‪ .،١١‬ערייא‪3©§ ,‬ב; ה עריא‪ ,‬اص‬
‫סאיתה (תוקן ל־ראיתה) בחסנה ואחדה גרת לה‪.‬‬
‫ציינתי לרוב שינויי נוסח מעין זה; על הצורה ערי עי׳ ’בוסיאי‪ ,‬והיא באה גם כחרוז ל־ברי‬
‫התוכף; על כן אין צורך לקרוא עם אוברמן‪ ,‬עמ ׳ ‪ , 7‬הע׳ ‪ : 10‬עאריא‪ ,‬אף כי כך‬
‫‪ . 83‬פ ק א ל ‪ ,‬ה‬
‫‪ .82‬מסתחקא ללעקאב‪ ,‬ה מסתחק אלעקאב‪.‬‬
‫גורסים קמ ו־ו‪.‬‬
‫‪ .84...84‬מא הי אלזלה ‪ ...‬הז־א‪ ,‬כך ה; קמ וימא(؛) הי אלזלה אלתי אקתרפהא‬
‫קא^‪.‬‬
‫הד א ואלחס[נה] אלתבסהא(؛) ה^א; ק מא הי זלת ا§‪ 27‬س ולרוב לא ציינתי שינויי נוסח‬
‫כאלה) הדא וחסנת הז־א; ו ומא היא (§‪49‬ב) א^זל^ אל^י (§‪ 361‬א ^ וקעת מן אלחסיד‬
‫‪ .85‬קאל‪ ,‬כך ה‪ ,‬קמ וגם ק(!); ו‬
‫ואיש (§‪52‬ב) אלחסנ^ א^־י גרת מן אבן אלוזיד‪.‬‬
‫‪ .87‬פליס ואעוד באללה מא‬
‫‪ .86...86‬פליס ‪ ...‬וז־אלך‪ ,‬ב־ו ליתא‪.‬‬
‫פקאל לה‪.‬‬
‫‪ .88‬צגיר^‪ ,‬כך ה‪ ,‬קמ<• ק‬
‫אקתרף‪ ,‬ה פליס ועיאד באללה אקתרף‪ ,‬קמ פלם יעמל‪.‬‬
‫‪ .89‬וז־אלך‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫סגיר^ (§‪ 18‬ב; ולרוב לא ציינתי סגיר זה‪ ,‬הרגיל ב־ק התימני)‪.‬‬
‫‪ .90‬אנה‪,‬ה ואנה‪,‬ו פהו‪.‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשז־ה‬
‫‪71‬‬
‫קדם לבאס ’‪ 9‬אלתפלין אלדי עלא אלראס עלא אלז־י פי אליד י‪ .9‬וולד‬
‫דאלך אלמתקבל‪ 92‬לם ” יכתסב חסנה טול עמרה סוא ואחדה‪ 94‬לם‬
‫יעתמדהא‪ 95‬ואנמא אתפקת לה פלם יציעי־׳‪ 9،‬אללה < תעאלי>הי‪97‬‬
‫אגרה‪ 98‬עליהאג‪ 9‬וז־אלך אנה פי ב ^ אלאיאם‪ 99‬צנע ולימך! לבעץ‬
‫אלוזרא פלם׳ יאתיי■‪ 2‬אלי ולימתה נ <א חד > ז׳‪ 4‬וקד‪ 5‬כאף אצ^ח טעאם‬
‫כתיר‪ .75‬פקאל‪ 8‬אד לםח'‪ 9‬יגי < א חד >ט‪0‬ן פלא״ נפסד אלטעאם‪ 2‬׳‬
‫יגון ‪ 3‬׳ אלצעפא‪ 4‬׳ יאכלונה‪ 5‬׳ פאתא באלצעפא‪،‬׳ פאטעמהם איאה‪ 78‬׳‬
‫פאסתחק עליהא הדא אלשיכי‪ . ,8‬פבעד איאם‪ 9‬׳ ראא דאלך א ל פ ^ ל פי‬
‫מנאמה צאחבה‪ 20‬והו פי וסט אלמה׳‪ 2‬ואנהאר גאריה ובסאתין צ א ^ ؛ ”‪.‬‬
‫ד‪ .‬פלם יציע‪ ,‬ק ולם יצייע‪.‬‬
‫< א ח ד > ׳ ב־^‬
‫יגון‪ ,‬ק יאתון‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫< ת ע א לי >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ו‪ .‬יאתי‪ ,‬ק יאתיה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ه ‪’ .‬غ״ < א ח ד >‪ ,‬ק יגי (בלבד)‪.‬‬
‫ח‪ .‬אד לם ׳ ק אד ולם‪.‬‬
‫^ א‪.‬‬
‫כ‪ .‬עליהא ה^א אלשי‪ ,‬ק עליהא הדי אלשי‪.‬‬
‫‪ .91—91‬לבאס ‪ ...‬אליד‪ ,‬ה תפלין אלדאס עלי תפלין א ^ (!‪8§ ,‬ב‪ ٠٢ ,‬׳ ‪ 0‬ر הע׳ ه‪)2‬‬
‫פי אללבס; קמ לבאס אלתפלין אלדאס עלי אליד; ו לבאס אלתפלין אל^י ללדאס עלי‬
‫אלתי פי אליד פה^א כאן סבב אנצדאפה בדלן־ ליבון לה כמאל (؛!ואב דאד א ל א ^ ‪.‬‬
‫‪ .93—93‬ל□ ‪ ...‬עליהא‪ ,‬ו פלם יכון‬
‫‪ .92‬וולד דאלך אלמתקבל‪ ,‬ו ואמא ולד אלוזיד‪.‬‬
‫‪ .95‬לם‬
‫‪ .94‬ואהדה‪ ,‬ה חסנה ואחדה‪.‬‬
‫(§‪ 102‬א) לה חסנה — דה גיר דפעה ואחדה‪.‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪ . 96‬פלס יציע‪ ,‬כך ה‪ ,‬קם; ק ולם יצייע‪.‬‬
‫יעתמדהא‪ ,‬ה ולם יתעמדהא (§‪.) 78‬‬
‫ודאלך‬
‫‪ .98‬א ^ ה‪ ,‬ב־קמ ליתא‪.‬‬
‫< תע אלי >‪ ,‬כך קנן‪ ,‬ובדומה ה‪ :‬תע; ב־ק ליתא‪.‬‬
‫אנה פי בעץ אלאיאם‪ ,‬ו והי אן ואלדה‪ . 1 .‬פלם‪ ,‬ה ול□‪ . 2 .‬י א ת י ‪ 111§ ,‬א ; כ ך ה ‪,‬‬
‫‪ < .4‬א חד >‪ ,‬כך ו‪ ,‬קמ; ב־ק‬
‫‪ .3‬יאתי א ^ ולימתה‪ ,‬ו יחצר ענדה‪.‬‬
‫קמ; ק יאתיה‪.‬‬
‫‪ .6‬וקד כאן‪ ,‬קם פכאן קד‪ .7 .‬טעאם‬
‫‪ .5—5‬וקד ‪ ...‬כו؛ניר‪ ,‬ב־ו ליתא‪.‬‬
‫ו־ ה ליתא‪.‬‬
‫כ^יר‪ , 218§ ,‬ומאחר שאוברמן לא הכיד בזה‪ ,‬קרא סביל (אצלח‪ ,‬עמ׳ ‪ ,7‬הע׳ ‪ ;) 19‬ה‬
‫‪ .8—8‬פקאל — איאה‪ ,‬ו פחלף ^א אכ^ (ت§‪ 5‬م סוף‪ = ,‬אוכל?) דלך‬
‫טעאם ושראב‪.‬‬
‫‪ .9‬א^ לם‪ ,‬כך קמ; ק א^ ולם (§‪ 308‬א‪ ,‬ונראה‬
‫אלטעאם ‪ ^١٠‬אלצעפי (§‪ 11‬אי‪،‬׳ן)‪.‬‬
‫‪ . 10‬יגי < א חד >‪,‬‬
‫שלפנינו השפעת סגנונו של הרמב״ם על יהדות תימן); ה חית לם‪.‬‬
‫‪ . 12‬נפסד‬
‫‪ . 11‬פלא‪ ,‬ה‪ ,‬קמ לא‪.‬‬
‫כך קמ; ק יגי (בלבד)‪ ,‬ה אגי(!) אלי ולימתי‪.‬‬
‫‪. 14‬‬
‫‪ . 13‬יגון‪ 18^§ ,‬א; כך קמ; ה בל יגון; ק יאתון‪.‬‬
‫אלטעאם‪ ,‬ה אפסד טעאמי‪.‬‬
‫‪ . 15‬יאכלונה‪ ;328§ ,‬ה ויאכלונה‪ ,‬קמ יאכלוה (!;‬
‫אלצעפא‪ ,‬ר״ל העניים‪ ,‬ע״ע דתי‪.‬‬
‫‪ . 16‬פאתא באלצעפא‪ ,‬ה פאתי (כך! ל^א מדה‪ ,‬שלא כאוברמן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,7‬שר‬
‫§‪.) 175‬‬
‫‪ . 17‬פאטעמהם איאה‪ ,‬ה‬
‫‪ ) 10‬באלצעפי (§‪ 11‬או‪1‬׳ן‪ ,‬שלא כתפיסת אוברמן שם)‪.‬‬
‫‪ . 18‬עליהא (§‪ , 193‬עמ׳ ‪ , 135‬הע׳ ‪)32‬‬
‫ואטעמהם ^לך‪ ,‬קמ אטעמה להם (§‪ 269‬א)‪.‬‬
‫ה^א (ק הדי‪ ,‬השווה §‪ 51‬א‪ ;0‬והוא כתיב תימני‪-,‬עי׳ §‪ 10‬בנ‪ ,1‬ולא ציינתי לרוב זאת) אלשי‪,‬‬
‫ק ^ עליה הדא אלשי‪ ,‬ה הז־א א ל א ^ (ו־עליה‪/‬עליהא ליתא)‪ ,‬ו עליה גמאל גנאזתה פי‬
‫‪ . 19‬איאם‪ ,‬ה מד^ מן אלאיאם‪ ,‬ו‬
‫אלדניא ובקי מעריא (!‪ ,‬אולי §‪ )68‬פי אלאכרה‪.‬‬
‫‪ .20‬ז־אלך א ל פ ^ ל פי מנאמה צאחבה‪ ,‬ה דלך אלפאצל פי מנאמה לצאחבה‬
‫קליל‪.‬‬
‫(§‪ 269‬א)‪ ,‬קמ א ^ א הדא(؛) אלפאצל פי מנאמה צאחבה‪ ,‬ו צדיק אלחסיד פי מנאמה דלך‬
‫‪ .21‬והו פי וסט אלגנה‪ ,‬קמ פי וצט (§‪ 20‬א) אגנה (§‪39‬‬
‫אלצדיק‪ ,‬וכאן מסתיים ו‪.‬‬
‫רבנו נסים ב״ר יעקב‬
‫‪72‬‬
‫וראי אבן ^ א ל ך" אלמתקבל ‪ ١٥‬אשר‪ 24‬חאל‪ 25‬ואכס זיי‪< 2،‬והו>ל•‪27‬‬
‫ילתהב‪ 28‬עטשא‪ 29‬ולם‪0‬נ יגד מא ישרבה‪ 31‬פאסתיקץי׳׳‪ 32‬וזאל‪ 33‬ען נפסה‬
‫מא באן פיהא‪ 34‬מן אלוהם ’•‪ 35‬ו < ק אל > כמא קאלסי‪،‬ג אלסייד אלמניר‬
‫משה עצו‪ 37‬הצור תמים פעלו <כי כ^ דרכיו משפט וגו>ע■‪ 38‬וקד דרסו ”‬
‫אלעלמא עס‪ 40‬פי הדה אלאיה׳‪ 4‬מא ישאכל‪ 42‬הדא א ^ ב ר וקא^ו א^‬
‫אמונה‪ 43‬כמא אנה תע יתרך‪1‬؛׳‪ 44‬ללצאלח אגר‪ 45‬אק^ פ ר י ^ יעמלהא‬
‫ו^ואב אצגר חסנה יכתסבהא פי הדהצי‪ 4،‬אלדניא ליכאפיה ‪,‬؛'‪ 47‬עליהא פי‬
‫אלאכרה כדאלך יגאזי אלטאלח עלא אצגר פריצה יעמלהא פי הדה‬
‫אלדניא ליכון פי א ל א ^ גיר מסתחק לשי מן א ^ ו א ב ב^ מסתוגב‪48‬‬
‫^ ^ ^ א ב אלאלים וא^עקאב אלשדידי‪ .49‬וקו‪ 50‬ואין עול כמא אנה לא‬
‫יעאקב אלטאלח׳‪ 5‬פי הדה אלדניא ולו ” ע^א אצגר זלה אקתרפהא‪ 53‬בל‬
‫נ‪.‬‬
‫מ‪ .‬פאסתיקץ‪ ,‬ק מוסיו‪ :،‬והו פרחאן‪.‬‬
‫ל‪< .‬ו ה ו >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ס‪ .‬ו < ק א ל > כמא קאל‪ ,‬לו וכמא קאל (ו־קאל הראשון ליתא) אלולי‪.‬‬
‫אלהם‪.‬‬
‫תמים פעלו‬
‫יכתב‪.‬‬
‫< כי כל‬
‫דרכיו משפט וגו;־■‪ ,‬ק‬
‫צ‪ .‬ה^ה‪ ,‬לו ה^א‪.‬‬
‫ר ק‪:‬‬
‫הצור תמים פעלו‪.‬‬
‫לן‪ .‬ליכאפיה‪ ,‬ק ליגאזיה‪.‬‬
‫אלוהם‪ ,‬ק‬
‫ע‪ .‬הצור‬
‫פ‪ .‬יתרר‪ ,‬ק‬
‫‪ . ٦‬ללעדאב א ^ א ^ ם ואלעקאב‬
‫‪.23‬‬
‫‪ . 22‬ובסאתין צאלחה‪ ,‬ה פיהא ובסאתין (ו־צאלח^ ליתא)‪ ,‬קם ליתא‪.‬‬
‫סוף)‪.‬‬
‫‪ . 25‬חאל‪ ,‬ה‬
‫‪ .24‬אשר‪ 136§ ,‬ב‪.‬‬
‫אבן ^אלר‪ ,‬קם אבן ^אך‪ ,‬ה ולד דלך‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪< . 27‬והו>‪ ,‬כך ה ו־קכז; ב־ק ליתא‪.‬‬
‫‪ . 26‬ואכס זיי‪ ,‬ב־קכז ליתא‪.‬‬
‫חאלה‪.‬‬
‫‪ . 31‬ישרבה‪ ,‬קם‬
‫‪ . 30‬ולם‪ ,‬ה ו^א‪.‬‬
‫‪ . 29‬עטשא‪ ,‬קם עטשאן‪.‬‬
‫ילתהב‪ ,‬ה ילהב‪.‬‬
‫‪ . 33‬האל‪ ,‬קם ואזאל ر?§‪,74‬‬
‫‪ . 32‬פאסתיק׳؟‪21§ ,‬ב; ק מוסיף‪ :‬והו פרחאן‪.‬‬
‫ישרב‪.‬‬
‫‪ . 35‬אלוהם‪ ,‬כך ה ו־קמ; ק‬
‫‪ .34‬פיהא‪ ,‬קמ בה‪.‬‬
‫מחצית שניה)‪ ,‬ה וקאל‪.‬‬
‫‪ . 36‬ו < ק אל > כמא קאל‪ ,‬כך קמ; ה וקאל פי קלבה כמא קאל; ק וכמא קאל‬
‫אלהם‪.‬‬
‫‪ .38‬הצור תמים‬
‫‪ . 37‬עס‪ ,‬ה רבנו עה; ב־קמ ליתא‪.‬‬
‫(ו־קאל הראשון ליתא) אלולי‪.‬‬
‫פעלו <כי כ^ דרכיו משפט וגו>‪ ,‬דברים לב ד; כך קמ; ק רק‪ :‬הצור תמים פעלו; ה‬
‫בהרחבה‪ :‬הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא‪,‬‬
‫ומוסיף כרגיל תרגום ערבי‪ :‬יעני אלכאלק אלצחיח(!) פי כל אפעאלה ופי גמיע טרקה‬
‫‪ . 39‬דרסו‪ 82§ ,‬ו א; מלה זו היא תרגום שאילה של דרש (או‬
‫מסתקים וליס ענדה גור‪.‬‬
‫גם הדחבה סימנטית לפי דוגמתו)‪ ,‬עי׳ התהוות עמ׳ ‪ ; 160‬קמ דרשו; ה ؛־כרו‪ — .‬תענית יא‬
‫‪ .41‬הדה אלאיה‪ ,‬קמ הדא‬
‫‪ .40‬אלעלמא עס‪ ,‬קמ על אל‪ ,‬ה אלחכמים עא‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .43‬אל אמונה‪,‬ה מוסיף‪:‬‬
‫‪ .42‬ישאכל‪ ,‬קמ שאכל‪.‬‬
‫אלאיאם(!)‪ ,‬ה תפסיר הדא אלפסוק‪.‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪ .45‬אגר‪ ,‬קמ אגרה (= אגרה ?)‪.‬‬
‫‪ .44‬יתרך‪ ,‬כך ה ו־קמ; ק יכתב‪.‬‬
‫ואין עול‪.‬‬
‫הדה‪ ,‬כך ה ו־קמ (ב־קמ‪ :‬האז־ה‪ 8 § ,‬ט‪ ,‬עמ ׳ ‪ ,23‬הע׳ ‪ ;)31‬ק הד א (§‪ 51‬א ‪ ,a‬אם דניא לא‬
‫‪ .47‬ליכאפיה‪ ,‬כך ה‬
‫הושפעה במינה ע״י עאלם‪ ,‬והשווה שם ‪ ,b‬עמ׳ ‪ ,62‬הע׳ ‪.)35‬‬
‫‪ .49‬ללע^אב אלאלים ואלעקאב‬
‫‪ .48‬מסתוגב‪ ,‬ה מסתחק‪.‬‬
‫ו־קמ; ק ל^אזיה‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫אלשדיד‪ ,‬כך ה; ק לאלעקאב אלאלים ואלעדאב אלשדיד‪ ,‬קמ ללעז־אב (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .51‬כמא אנה לא‬
‫וקו‪ ,‬ה וקולה‪ ,‬קמ וקאל (ולרוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין אלו)‪.‬‬
‫‪ .53‬אקתרפהא‪ ,‬קמ‬
‫‪ .52‬ולו‪ ,‬ה ולא‪.‬‬
‫יעאקב אלטאלח‪ ,‬ה ^א יעאקב (בלבד)‪.‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשדה‬
‫‪173‬‬
‫יתרכהא לה פי‪ 54‬אלאכרה כדאלך‪ 55‬יסתופי מן אלצאלח פי הדה‬
‫אלדניא‪ 5،‬מא יסתחקה מן אלעקאב״י■‪ 57‬עלא גמיע זלאתה ולו עלא‬
‫אצגרהא ואקלהא‪ 58‬חתי לא יבקא עליה פי אלאכרה‪ 59‬עקאב בל יכון פי‬
‫אלנעים אלדאים ואלתואב אלתאבת‪.،0‬‬
‫וקד טען‪ 61‬בעץ מלוך אלכפאר עלא הדה אלאיה וקאל לר׳ יהושוע בן‬
‫חנניה‪ ، 2‬אליס מכתוב‪ ، 3‬פי תוראתכם‪ ،4‬כי כ^ דרכיו משפט כיףת ؛؛‪ ،‬ا‬
‫אחכאמה עדל והודא‪ ،6‬נראה‪ ، 7‬יבלי “ מן ^א ידנב‪ ،9‬ויעאקב מן ^א יכטי‬
‫ודאלך‪ 70‬אנא נרא״■׳״ מן יו ל ד" מן בטן אמה‪ 73‬והו צריר נ■‪ 74‬כאלאזמן‬
‫וא^אעמא ואלאכרס؛‪< 7‬ואל אצם > ’■‪ 7،‬ומא ישאכלהי'‪ 77‬פהל הדא‬
‫אל א״ גור‪ .79‬קאל‪ 80‬לה אמא אלמומנין׳‪ 8‬פהו ליכתר‪ 82‬גזאהם‪ 83‬ויזיד פי‬
‫תואבהכז‪ 83‬ואמא א^כפאר פהו לעלמה‪ 84‬בסו פעלה□ ואכתיארהס‪85‬‬
‫אלשדיד‪ ,‬ק לאלעקאב אלאלים ואלעדאב אלשדיד‪.‬‬
‫מוסיף‪:‬‬
‫סגיר‪.‬‬
‫יכון‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫נרא‪ ,‬ק‬
‫ש‪ .‬אלעקאב‪ ,‬ק אלעדאב‪.‬‬
‫נראה יבלי (ונגרר כנראה אחרי הקודם)‪.‬‬
‫ג‪< .‬ו א ל א צ ם > ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ת‪ .‬כיף‪ ,‬ק‬
‫ב‪ .‬צריר‪ ,‬ק‬
‫ד‪ .‬ישאכלה‪ ,‬ק ישאכ^הם‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪ .55‬כדאלך‪ ,‬ה וכז־לך (§‪307‬ב)‪.‬‬
‫‪ . 54‬לה ‪ ,١٥‬ה אלי (בלבד)‪.‬‬
‫ללכאטי‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫יסתופי מן אלצאלח פי הדה אלדניא‪ ,‬קמ נסתופי(!) פי הדה אלדניא מן אלצאלח‪.‬‬
‫‪ .58‬גמיע זלאתה ולו עלא אצגרהא ואקלהא‪ ,‬ה‬
‫אלעקאב‪ ,‬כך ה ו־קמ; ק אלעדאב‪.‬‬
‫‪ .59‬עליה פי אלאכרה‪ ,‬ה פי‬
‫גמיע זלאתה אצגרהא ואקלהא‪ ,‬קמ אצגר זלה (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .60‬אלז־אים ואלתואב אלתאבת‪ ,‬ה ואלתואב אלדאים אבדא לעדי‬
‫אלאכרה עליה‪.‬‬
‫‪ .61‬וקד טען‪ ,‬סדר אליהו זוטא‪ ,‬הוצ׳ מ׳ איש שלום‪ ,‬וינה‬
‫עד ולנצח נצחים‪.‬‬
‫‪ .63‬אליס‬
‫‪ .62‬בן חנניה‪ ,‬כך גם ח׳׳י; ב־ה ו־קמ ^יחא; ה מוסיף‪ :‬זל‪.‬‬
‫תרס״ד‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪ .64‬תוראחכם‪ ,‬ה אלתוראה‪.‬‬
‫מכתוב‪ ,‬קמ אלי סמפ (؛‪ ,‬בסוף השורה) תוב‪.‬‬
‫‪ .68‬יבלי‪ ; 105§ ,‬קמ‬
‫‪ .67‬נראה‪ ,‬ה נרי‪.‬‬
‫‪ .66‬והו^א‪. 260§ ,‬‬
‫כיף‪ ,‬ק מוסיף‪ :‬יכון‪.‬‬
‫בלאכתלאף (=? בלא בתלאף‪ ,‬כלומר‪ :‬ניסה באובדן; על תלאף ע׳׳ע דוזי‪,‬‬
‫‪ .70‬ויעאקב מן לא יכטי ו^א^ך‪ ,‬קמ מעקב‬
‫‪ .69‬יז־נב‪ ,‬ה ^נב לה‪.‬‬
‫פרידנלנדר)‪.‬‬
‫‪ . 72‬יולד‪,‬‬
‫‪ . 71‬נרא‪ ,‬כך קמ ו־ ה (הגורס‪ :‬נרי); ק נראה יבלי‪.‬‬
‫ול^אלך (והיתר ליתא)‪.‬‬
‫‪ . 73‬אמה‪ ,‬קמ אומה (!‪ ,)a38§ ,‬ולרוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין‬
‫קמ יתואלד‪.‬‬
‫‪ . 74‬צריר‪ ,‬כך ה ו־קמ‪ ,‬והוראתו כאן בעל מום (ולא עוור‪ ,‬כרגיל)‪ ,‬וע׳׳ע ליין;‬
‫אלו‪.‬‬
‫אולם ק ו־ה הבינוהו בהוראת ״עוור״‪ ,‬ועל כן שינו את הנוסח‪ :‬ק גורס סגיר במקום ^ י ר‬
‫‪ . 75‬כאלאזמן‬
‫(צריר ‪ -‬צריר ‪ -‬צגיר ‪ -‬סגיר)‪ ,‬ואילו לגבי ה עי׳ להלן הע׳ ‪. 75‬‬
‫ואלאעמא ואלאכרס‪ ,‬קמ כאלאזמן ולאכרץ (§§‪ 20‬א; ‪ ,36‬סוף) ואלאעמא; ה ואלזמן‬
‫‪< . 76‬ואלאצ ם >‪ ,‬כך ה ו־קמ;‬
‫ואלאכרס (והשמיט ואלאעמא‪ ,‬והשווה לעיל הע׳ ‪.)74‬‬
‫‪ . 78‬אלא‪ ,‬קמ אלי‬
‫‪ .77‬״؛ואכלה‪ ,‬כך קמ; ק י^אכלהם‪ ,‬ה ישאכל ^לך‪.‬‬
‫ב־ק ליתא‪.‬‬
‫‪ .81‬אלמומנין‪,‬‬
‫‪ .80‬קאל‪ ,‬קמ פקא^‪.‬‬
‫‪ .79‬גור‪ ,‬ה גורא‪.‬‬
‫(§‪ 10‬ב‪.)3‬‬
‫‪ .83...83‬גזאהם ‪ ...‬תואבהם‪,‬‬
‫‪ .82‬פהו ליכתר‪ ,‬ה פליכתר‪ ,‬קמ פהו לכתרת‪.‬‬
‫§‪ 127‬א‪.‬‬
‫‪ .85‬פעלהם ו א ^י א ר ה ם‪ ,‬ה‬
‫‪ .84‬פהו לעלמה‪ ,‬ה פלעלמה‪.‬‬
‫ה ו؛‪:‬ואבהם ‪ ...‬אגרהם‪.‬‬
‫‪432‬‬
‫רבנו נסים ב״ר יעקב‬
‫‪74‬‬
‫ללשר ‪ ٦١٦‬אלכיר קבל אן יכלקהס פכלקהבן‪ 8،‬כדאלך‪ .87‬ואן אשתהית ‪٣‬‬
‫אברהן לך הדה אלאיה‪ 88‬פאעטני‪ 89‬אלף דיואר וארסל מעי רגלין‪ 90‬ממן‬
‫תתק בהמא ותומנהמאה■׳‪ 9‬פאגאבה אלי‪ 92‬דאלך ומצא מעהמא‪ 93‬חתי‬
‫אגתאז באנסאן אעמא ’■* ’ מן בטן אמה קאל לה יא פלאן ” אלמלך קד‬
‫אמר בקתלי פכד הדה אלאלף דינארזי‪ 9،‬אדעהא״׳‪ , 7‬לי ענדך אן כלצת‬
‫רגעת אכדתהאט■‪ 98‬מנך‪ .‬ואן כאן‪ 99‬גיר דאלך פהי מוהובה לך' פמד ידה‬
‫ותסלמהא‪ 2‬מנה ואולאיך אלקום יבצרוף ומצא‪ 4‬פבעד מרה עאד אליה‬
‫מעהמא ’׳‪ 5‬פקאלני‪ ،‬לה אחב מנך אן תעיד אליל׳‪ 7‬ודיעתי ואנא אעטיך‪8‬‬
‫אגרתך מנהא‪ .‬קאל <לה> ^א אדרימי‪ 9‬מא תקול ולם תודעני שיני‪°‬י‪.‬‬
‫קא^ <ל ה > סזז אעזם בנאעי‪ ’2‬אלי אלסלטאף■‪ ’3‬נתחאכם‪ . ’4‬פמצא‬
‫ה‪ .‬בהמא ותומנהמא‪ ,‬ק בהם ותאמנהמא‪.‬‬
‫אעמא‪.‬‬
‫ו‪ .‬אגתאז באנסאן אעמא‪ ,‬ק אגתאזו ברגל ולד‬
‫ז‪ .‬אלאלף דינאר‪ ,‬ק אלאלף אלדינאר‪.‬‬
‫אכדתהא‪ ,‬ק רגעת להא א^־הא‪.‬‬
‫י‪ .‬אליה מעהמא‪ ,‬ק אליה מעהם‪.‬‬
‫ל‪ .‬אחב מנר אן תעיד א ^ ‪ ,‬ק אחב מנר אן תעיד לי‪.‬‬
‫ק מנהא‪ .‬קאל מא אדרי‪.‬‬
‫לאחד מן אלנאס ודיע^‪.‬‬
‫בנא‪.‬‬
‫ח‪ .‬אדעהא‪ ,‬ק דעהא‪.‬‬
‫ט‪ .‬רגעת‬
‫כ‪ .‬פקאל פקאל‪ ,‬ק קאל•‬
‫מ‪ .‬מנהא‪ ,‬קאל < ל ה > מא אדרי‪,‬‬
‫ולם תודעני שי‪ ,‬ק ולם תודעני מנד קט שי ולא ענדי‬
‫ס‪ .‬קאל < ל ה >‪ ,‬ק קאל (בלבד)‪.‬‬
‫ע‪ .‬אעזם בנא‪ ,‬ק פאעזם‬
‫פ‪ .‬אלי אלסלטאן‪ ,‬ק אלי אלצלטאן‪.‬‬
‫‪ .87‬כדאלך‪ ,‬קנז‬
‫‪ .86‬פכלקהם‪ ,‬ה פיכלקהם‪.‬‬
‫אפעאלהם וא^נירהם(؛)‪.‬‬
‫‪ .89‬פאעטני‪ ,‬קם‬
‫‪ .88‬הדה אלאיה‪ ,‬ה הדא אלאמר‪ ,‬קמ הדא אלשי‪.‬‬
‫כ^אך‪.‬‬
‫ו ‪ .9‬בהמא‬
‫‪ ^ .۶٥‬לין‪ ,‬ה ^ ^ אן (§‪ 25‬וג)‪.‬‬
‫פאעטיני (§ו‪ 11‬א)‪ ,‬ה אעטיני (§‪.)300‬‬
‫‪.92‬‬
‫ותומנהמא‪ ,‬כך קם; ה בהמא ותתאמנהמא; ק בהם (§‪ )a: 122‬ותאמנהמא (§‪.)95‬‬
‫‪ .94‬אגתאז באנסאן אעמא‪ ,‬כך קנז ו־ה (ה‬
‫‪ .93‬מעהמא‪ ,‬ה מעהם‪.‬‬
‫אלי‪ ,‬ה עלי‪.‬‬
‫‪ .95‬פלאן‪ ,‬ה מוסיף‪ :‬תעלם (§‪ 76‬ا )‬
‫מנסח‪ :‬אעמי); ק א ^ א ז ו ברגל ולד אעמא‪.‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪ .96‬אלאלף דינאר‪ ,‬כך ה ו־קמ (§‪243‬ב); ק אלאלף אלדינאר (§‪ 243‬א)‪.‬‬
‫אן‪.‬‬
‫אדעהא‪ ,‬עי׳ דקדוק הערבית הנוצרית‪ ;85§ ,‬כך ה‪ ,‬ומצורה זו התפתחו כנראה גירסאות ק‬
‫‪ .98‬רגעת אכדתהא‪ ; 277§ ,‬כך ה ו־קמ(!); ק רגעת להא‬
‫(דעהא) ו־קמ (אודעהא)‪.‬‬
‫‪ . ١‬פהי מוהוב^‬
‫‪ .99‬ואן כאן‪ ,‬קמ ואין (§‪8‬י)‪ ,‬וכאן ליתא (השווה §‪.)393‬‬
‫א ^ ה א‪.‬‬
‫‪ . 2‬ותסלמהא‪ ,‬ק ^‬
‫לך‪ ,‬ה כא™ לך והבה‪ ,‬קמ אנת (§‪ ) 300‬פי חל מנהא‪.‬‬
‫‪ .3‬ואולאיך אלקום יבצרון‪ ,‬קמ והולך(؛) ינטרון‪ ,‬ה ואולאיך אלרגלאן ינטראן‬
‫ו א ^ ה א‪.‬‬
‫‪ . 5‬אליה מעהמא‪ ,‬כך קמ; ה אליהי (השווה‬
‫‪ .4‬ומצא‪ ,‬קמ ומצו(!)‪.‬‬
‫אליהם ^ ל א ה‪.‬‬
‫‪ . 7‬אחב מנך אן‬
‫‪ .6‬פקאל‪ ,‬כך ה ו־קמ; ק קאל‪.‬‬
‫§‪50‬ז) מעהמא‪ ,‬ק אליה מעהם‪.‬‬
‫תעיד אלי‪ ,‬כך ק (רק " לי" במקום ׳׳אלי׳׳)‪ ,‬וכן ה (רק ׳׳מנך" ליתא ו־אלי כתוב " אליי")؛‬
‫‪ .9‬מנהא‪ .‬קאל‬
‫‪ .8‬אעטיך‪ ,‬קמ אטיך‪.‬‬
‫קמ נתב ر?§‪3‬ه) מנך תעיד (§‪ )334‬אלי‪.‬‬
‫<ל ה > מא אדרי‪ ,‬ק מנהא‪ .‬קאל מא אדרי; ה מנהא קא^ לה אלאעמי מא אע^ם‪ ,‬קמ‬
‫‪ . ١٥‬ולם תודעני שי‪ ,‬כך ק^; ה ולא אודעתני‬
‫פקאל (ו־מנהא ליתא) לה מא אדרי‪.‬‬
‫‪. ١١‬‬
‫(השווה §‪ ) 203‬שי; ק ולם תודעני מנד קט שי ולא ענדי לאחד ‪ ٦٠‬אלנאס ודיעה‪.‬‬
‫ث אעזם בנא‪ ,‬כך קמ ו־ה; ק‬
‫קאל <ל ה >‪ ,‬כך ה; קמ פקאל לה‪ ,‬ק קאל (בלבד)‪.‬‬
‫פאעזם בנא; על עזם בהוראת "הלך" ע׳׳ע דחי‪ ,‬המצטט טכסט‪ ,‬אשר אף הוא מקירואן;‬
‫על הבעת זירוז‪ ,‬המוסב למדברים‪ ,‬ע״י צווי של פועל תנועה עם " בנא" (ר״ל הבה נלך)‪,‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשדה‬
‫‪7$‬‬
‫מעה‪ 5‬׳ חתי דכל ‪،‬י עלא אלמלך ואתא‪7‬י באלביינ^*׳ שהדו עליה‪9‬׳ באנה‬
‫תסלם מן הד א אלף דינאר‪ 20‬פקאל אלאעמא יא מולאי׳‪ 7‬ליס מן דאלך‬
‫שי ולא מעי חבה פצהצ■‪ 22‬פאמר ב ה" אן יצלב‪ .‬פהו מצלוב‪,‬־‪ 2‬וא^א‬
‫באנסאף؛■‪ 25‬קד ث‪#‬آ פקאל “ לה פי אדנה קד‪ 27‬ראית זו؛תך מע פלאן והי‬
‫תצאחבה ותקול לה‪ 28‬אצבר‪ 29‬חתי יקתל הדא אלאעמא‪ 30‬ואתזווג׳‪ 3‬בך‬
‫ונאכל ונ^רב פי הדה אלאלף אלדינאר ונפרח ונטרב‪ 32‬חיניד‪ 33‬אקר‬
‫באלדנאנירי‪ 3‬וקא^ אנזלוני חתי א ^ י אגיבהא‪ .‬פאנזלוה פמצא ن אבהא ءم‬
‫פקאל <לה > ‪٦‬׳ יהושוע בן חנניהי■‪ 3،‬לו כנת קד דפעתהא אליך בגיר‬
‫בינ^ לם אצל מנך אלי׳*■ ” שי מנהאא'‪ .38‬לא שך אן כאלקך קד עדל פיך‬
‫צ‪ .‬ולא מעי חבה פצה‪ ,‬ק מוסיף ‪ :‬אדפעהא אליה‪.‬‬
‫השני‪.‬‬
‫ר‪ < .‬ל ה‪ ,> :‬ב ־ ק ליתא‪.‬‬
‫ק‪ .‬וא^א באנסאן‪ ,‬ק אד ואנסאן‪ ,‬ו עי' באפראט‬
‫ש‪ .‬לו כנת קד דפעתהא אליך בגיר בינה לם אצל מנר אלי‪ ,‬ק לו‬
‫לם תסתקר או לו דפעתהא לר בגיר ביינ^ לם אצל אלי‪.‬‬
‫א‪ .‬מנהא‪ ,‬ק מוסיף ‪ :‬בל‪.‬‬
‫‪ . 13‬אלי אלסלטאן‪ ,‬כך ה (שבו ‪ ٦٢١٨‬״ א ל"‬
‫עי׳ פליישר ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ,637-636‬רייט ב ‪.44‬‬
‫התוית בסוף השורה ובהתחלת זו שאחריה); ק אלי אלצלטאן (§‪ 20‬א); קמ‬
‫‪ . 14‬נתחאכם‪ ,‬קמ נתחכם (השווה §‪ . 15 .)78‬פמצא מעה‪ ,‬קם‬
‫ללסלטאן (§‪ 164‬ב‪.)3‬‬
‫‪ ٠‬؛؛ ^ מעה‪ ,‬ה פמציא‪ . 16 .‬חתי דכל‪ ,‬קמ דכלו (בלבד)‪ ,‬ה פ^מא آذ ص ‪ . 17‬אלמלך‬
‫‪ . 18‬באלביינה‪ ,‬קמ בלבינא; ^ל ביינה בהוראת "עדים״ ע׳׳ע‬
‫ואתא‪ ,‬ה אלסלטאן אתי‪.‬‬
‫‪ . 19‬שהדו עליה‪ ,‬קמ שהדא(!) עליה‪ ,‬ה ושהדת עליה אלשהוד‬
‫דוזי‪ ,‬פדידלנדר‪.‬‬
‫‪ . 20‬מן הז־א‬
‫(אלשהוד נוספה‪ ,‬כי המעתיק לא הבין‪ ,‬כי היינו אלשהוד היינו אלביינה)‪.‬‬
‫‪ . 21‬יא מולאי‪ ,‬קמ ״א מולי;‬
‫אלף דינאר‪ ,‬קמ מן ידה אלף די‪ ,‬ה ^לך אלקדר (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .22‬ולא מעי חבה פצה‪ ,‬כך קמ; ק מוסיף‪ :‬אדפעהא אליה; ה וליס מעי‬
‫ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪ . 24‬פהו מצלוב‪ ; 340§ ,‬ה פחין דפעוה עלי‬
‫‪ . 23‬בה‪ ,‬ה אלמלך‪.‬‬
‫שי‪.‬‬
‫‪ .25‬ואדא באנסאן‪ ,‬כך קמ (השווה §‪307‬ב); ק א^ ואנסאן (א^ להבעת‬
‫אלכשבה‪.‬‬
‫הפתעה לא תבוא בערבית הקלאסית לפני שם‪ ,‬וכאן נמצא א^ ו‪ ,‬השווה §‪ 308‬א; אך‬
‫‪ . 26‬גאז פקאל‪ ,‬קמن א קאל (§‪,)328‬‬
‫אפשר שיש לנסח‪ :‬א ^ אנסאן); ה ואז־א בשכץ‪.‬‬
‫‪ . lectio difficilior(.‬פי אדנה קד‪,‬‬
‫ה שאורה וקאל (؛‪ ,‬ואפשר שיש לראות ב־שאורה ‪27‬‬
‫‪ .28‬מע פלאן והי תצאחבה ותקול לה‪ ,‬ה תקול‬
‫ה לקד (דפי אדנה ליתא)‪.‬‬
‫‪ .30‬חתי יקתל הד א אלאעמא‪ ,‬ה הו^א‬
‫‪ .29‬אצבר‪ ,‬קמ אעבר; ב־ה ליתא‪.‬‬
‫(בלבד)‪.‬‬
‫‪ . 31‬ואתזווג‪ 30§ ,‬א; ה‪ ,‬קמ ואתזוג‪ ,‬אולם‬
‫אלאעמי יצלב (אך ב־ח״י כמו ב־ק ו־קמ)‪.‬‬
‫אלאלף אלדינאר‬
‫‪ .32‬ונאכל ונשדב פי‬
‫לרוב לא ציינתי חילופי נוסח מעין זה‪.‬‬
‫(§‪ 243‬א) ונפרח ונטרב‪ ,‬ק ^ ונאכל הדה אלאלף ד (§‪243‬ב) (בלבד)‪ ,‬ה ואעטיך אל^הב‬
‫‪ .34‬באלדנאניד‪ ,‬ה באלדהב‪ ,‬קמ‬
‫‪ .33‬חיני^‪ ,‬ה פחיניד‪.‬‬
‫ונאכלה ונתלדד בה‪.‬‬
‫‪ .35‬וקאל אנזלוני חתי אמצי אגיבהא‪ .‬פאנזלוה פמצא גאבהא‪ ,‬קמ וקא^ אנזלוני‬
‫בהא‪.‬‬
‫‪ .36‬פקאל<לה> ר׳ יהושע בן‬
‫ואמצי אגיבהם פאנזלה(!) ומצא ن אבהא‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫חנניה‪ ,‬ק פקאל ר׳ יהושע בן חנניה‪ ,‬ה פקאל לה ר׳ יהושע‪ ,‬קמ קאל לה ר׳ חנניה‪.‬‬
‫לו כנת קד דפעתהא אליך בגיר בינ^ לם אצל מנך אלי‪ ,‬כך קמ; ה לו כנת דפעתה אליך‬
‫בגיר שהוד לם (!‪205§ ,‬ב) כ™ תוצלני; ק לו לם תסתקר או לו (כך " או לו״ קאפח‬
‫‪76‬‬
‫‪434‬‬
‫רבנו נסים ב״ר יעקב‬
‫אד כרגת‪9‬נ מן בטן אמך אעמא‪ .‬פאגאבה אלמלך חקא <יקינא>ב■‪ 40‬אן‬
‫רבכם עדל חאכם'‪ 4‬באלחק לא ^ ‪ ٦١‬ולא יצלם‪.‬‬
‫וקד אצאב‪٦ 42‬׳ יהושוע בן לוי‪ 43‬אמר ותחייר פיה א ^ א “ חתי כשף לה‬
‫ודאלךג■‪ 45‬אנה צאם איאם‪ 4،‬ודעא אלי אלבארי פי אן ירא‪ 47‬אליהו זל‪48‬‬
‫פלקיה יומא‪ 49‬פי אלטריק קאל לה הל לך חאגה נקציהא לך^‪ .‬קא^‬
‫להד׳‪ 51‬אשתהיתי״‪ 52‬אלמשי מעך ל א ^ ר מא ا תעמלה פי אלדניא‪ .53‬קאל‬
‫<לה>י׳‪ 54‬אנך לא תסתטיע אלצבר‪ 55‬ע^א מא תנצרה מן אעמאלי‬
‫ואחתאג‪ 5،‬אלכלפ^ מעך פי תעריפך מא א ל ^ א^ב דאלך אלפעל מני‬
‫ולא אתקל עליך באלסואל‬
‫ק א ^״ יא סיידי מא אכלפך שטט‪8‬؛ פי‬
‫ואנמא שהותי משאהדה מא תעמלה׳■‪ 59‬לא גיר‪ .‬פאשרט עליה אנהחי‪،0‬‬
‫מתי מא אראד‪ ، 1‬תעריפה שי‪ 62‬מן אסבאב אפעאלהטי‪ ، 3‬יפתרק מנה‬
‫פמצא מעה חתי וצלא‪ ،4‬וקת אלמסא؟‪ ،‬אלי דאר אנסאף‪ ،‬צעיף ל א "‬
‫ב‪ .‬הקא <י קינ א >‪ ,‬ק וקאל חקא‪.‬‬
‫ה‪ .‬אשתהית‪ ,‬ק אשתהית ״א סיידי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ודאלר‪ ,‬ק דאלר ו הו(!)‬
‫ד‪ .‬קאל לה‪ ,‬ק קאל קד‪.‬‬
‫ו‪ < .‬ל ה >‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ז‪ .‬מא תעמלה‪ ,‬ק דאלר‪.‬‬
‫ח‪ .‬פאשרט עליה אנה‪ ,‬ק פאשתרט עליה אנה‪.‬‬
‫‪ . ٥‬אפעאלה‪ ,‬ק מוסיר ‪ :‬אנה‪.‬‬
‫תלפיות ט ‪ 6 , ١^ ١‬מ; אולם אברמסון מנסח במקומו ״אן״‪ ,‬ונראה לכאורה לקרוא " או ״‬
‫‪.39‬‬
‫‪ .38‬מנהא‪ ,‬ק מוסיף‪ :‬בל‪.‬‬
‫בלא ״לו") דפעתהא לך בגיר ביינה לם אצל אלי‪.‬‬
‫‪ .40‬חקא <יקינא>‪ ,‬כך קמ ו־ה; ק וקאל‬
‫קד עדל פיך אד כרגת‪ ,‬ה עדל בך אד אכרגך‪.‬‬
‫‪ .42‬וקד אצאב‪ ,‬ה קד צאב (§‪ .) 70‬סיפור‬
‫ן ‪ .4‬עדל חאכם‪ ,‬ה חאכם עדל‪.‬‬
‫חקא‪.‬‬
‫‪ .43‬יהושוע בן ^‪ ,١٦‬קמ יהש בן ^‪ ,١٦‬ובדומה‬
‫דומה נמצא בקוראן‪ ,‬סורה יח סה‪-‬פב‪.‬‬
‫‪ .44‬אמר ותחייר פיה א ^ א‪ ,‬קמ אמרה(؛) תחיר פיה א ^ א‪ ,‬ה‬
‫ח׳׳י; ה יהושע (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .46‬איאם‪ ,‬ה‬
‫‪ .45‬ו^־אלך‪ ,‬כך קמ; ה ו^לך‪ ,‬ק ^אלך והו(!)‪.‬‬
‫אמר תחיר פיה‪.‬‬
‫‪ .47‬אלי אלבארי פי אן ירא‪ ,‬קמ ללבארי באן ירא‪ ,‬ה אלי רבה אן יוריה (§‪,98‬‬
‫וצלא‪.‬‬
‫‪ .50‬נקציהא לך‪,‬‬
‫‪ .49‬יומא‪ ,‬קמ יום‪.‬‬
‫‪ .48‬זל‪ ,‬קמ ؛ذ לב‪.‬‬
‫עמ ׳ ‪ ,84‬הע׳ ‪.) [ 6‬‬
‫‪ . 51‬קאל לה‪ ,‬כך קמ; ה פקאל לה‪ ,‬ק קא^‬
‫§‪ 111‬א (ורקנדורף §‪ ;)258.4‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪ .53‬תעמלה פי‬
‫‪ .52‬אשתהית‪ ,‬כך קמ; ק אשתהית יא סיידי‪ ,‬ה אשתהי‪.‬‬
‫קד‪.‬‬
‫‪< .54‬ל ה >‪ ,‬כך כי׳׳י; ב־ק‬
‫אלדניא‪ ,‬ה תעמל פי אלדניא ‪ ٦٠‬אלאעגובאת‪.‬‬
‫‪ .55‬אלצבר‪ ,‬קמ אלבצר‪ .‬הביטוי "א ס ת ט אע אלצבר עלי‪ "...‬נמצא גם בקוראן‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .56‬ואחתאג‪ ,‬ה ונחתאג‬
‫שם (יח סו; עב; ע ^ ח ; פב) כ ב י ^ מ ^ ^ ו ל ^ פ ו ר כ ^ו‪.‬‬
‫(§‪ )63‬אלי (והשימוש במושא ישיר במקום ״אלי״ אחרי "אח תאג״ מאוחר הוא‬
‫‪ . 58‬שטט‪ ; 218§ ,‬ה שטטא‪ ,‬קמ שי (©‪lecti‬‬
‫‪ . 57‬קא^‪ ,‬ה קא^ להו(!)‪.‬‬
‫יחסית)‪.‬‬
‫‪ .60‬פאשרט (§‪)74‬‬
‫‪ . facilior(.‬מא תעמלה‪ ,‬כך קמ ׳• ה מא תפעלה‪ ,‬ק דאלך‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ .61‬מא אראד‪ ,‬קמ מא‬
‫עליה אנה‪ ,‬כך קמ; ק פאשתרט עליה אנה‪ ,‬ה פאשרט אנה‪.‬‬
‫‪ .62‬שי‪ ,‬ה שיא (§‪11‬صرئ )‪ ,‬ולרוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין‬
‫אדאד מנה‪ ,‬ה אדאד‪.‬‬
‫‪ .64‬וצלא‪ ,‬ה‬
‫‪ .63‬אפעאלה‪ ,‬ק מוסיף‪ :‬אנה (§‪ , 317‬עמ׳ ‪ ,200‬העי ‪.)3‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ .66‬דאר אנסאן‪ ,‬ה ^ ל‬
‫‪ .65‬וקת אלמסא‪ ,‬ה וקת מסא‪ ,‬קמ ממסי‪.‬‬
‫וצלה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשדה‬
‫ימלך סוא בקרה והי קאימה פי וסט‪ ،8‬אלדאר‪ ، 9‬ואלרגל גאלס מע זוגתה‬
‫פלמא ראהם‪ 70‬אחסן אסתקבאלהמא ’■״ וקדם להמאכ■‪ 72‬מא חצר מן‬
‫אלטעאם פאבלא ו^רבא ואכרמהמא חסב טאקתה‪ .‬פלמא ” באן‬
‫באלגדאה׳؛'‪ 74‬ק ^ ל אליהו זל‪ 75‬אלבקרה ואנצרפו‪ .76‬פתחייר ר׳ יהושעמ■‪77‬‬
‫וקא^ <פי נפסה> ’׳‪ 78‬לם יכון גזא ה^א אלמסבין ‪ ٠ ^ ٠١‬׳ " אכרמנא אלא‬
‫קתל‪ 80‬בקרתה‪ .‬פקאל לה יא סיידי לם קתלת בקרתה ‪ .8,‬קאל לה אין‬
‫אשתראטי עליךעי‪ .82‬אתרידפ׳‪ 83‬אן אפתרק מנך פמסך ען סואלהצ■‪ 84‬ומשו‬
‫טול אלנהאר ‪,‬؛■‪ 85‬אלי אלעשי נז^ו “ ענד רגל מוסר ובאן‪ 87‬ענד‬
‫י‪ .‬אסתקבאלהמא‪ ,‬ק אסתקבאלהם‪.‬‬
‫יהושע‪ ,‬ק מוסיף‪ :‬د أ ?‪. ٠١٠‬‬
‫כ‪ .‬להמא‪ ,‬ק להם‪.‬‬
‫נ‪ < .‬פי נפסה>‪ ,‬ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ומא‪ ,‬ק לם יכון להדא אלמסכין גזא מא‪.‬‬
‫עליר (וקשה להולמו)‪.‬‬
‫פ‪.‬‬
‫ל‪ .‬באלגדאה‪ ,‬ק באלגדא‪.‬‬
‫ه‪.‬‬
‫ס‪ .‬לם יכון גזא הדא אלמסכין‬
‫ע‪ .‬איו אשתראטי עליך‪ ,‬ק אליס מן אשתראטי‬
‫אתריד‪ ,‬ק אחדר (ונראה לכאורה שי בו ש של " א ת רי ד")‪.‬‬
‫צ‪ .‬פמסד ען סוא^ה‪ ,‬ק פאמסרען סואלה‪.‬‬
‫ק‪ .‬ומשו ‪ ^ ٦٠‬אלנהאר‪ ,‬ק ומשו טולנר אר ה ם‪.‬‬
‫‪ .69‬א ^ א ר‪,‬‬
‫‪ .68‬וסט‪ ,‬ק וצט (§‪ 20‬א)‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪ .67‬ص קמ ליס‪.‬‬
‫(בלבד)‪.‬‬
‫ا ‪ .7‬אסתקבאלהמא‪ ,‬כך ה; ‪7‬ןמ‬
‫‪ . 70‬ראהם‪ ; 122§ ,‬ה ראהמא‪.‬‬
‫קם דארה‪.‬‬
‫‪ .72‬להמא‪ ,‬כך קנן דה; ק‬
‫אסתקבאלה (בסוף השורה) מא‪ ,‬ק אסתקבאלהם‪.‬‬
‫‪ . 74‬באלגדאה‪ ,‬כך ה; ק באלגדא (§‪7‬مس)> קם‬
‫‪ . 73‬פלמא‪ ,‬קמ פלמא אד(؛)‪.‬‬
‫להם‪.‬‬
‫‪ . 76‬וא^רפו‪ ,‬ה‬
‫‪ . 75‬קתל אליהו ו׳׳ל‪ ,‬ה קאם אליהו ז״ל קתל‪.‬‬
‫באלגדה (§‪ 27‬ج‪.‬‬
‫‪< . 78‬פי נפסה>‪ ,‬כך ה; ב־ק ו־קמ ליתא‪,‬‬
‫‪ . 77‬יהושע‪ ,‬ק מוסיף‪ :‬בן לד‪.‬‬
‫ואוצרפא‪.‬‬
‫‪ . 79‬לם יכון (§‪ 102‬א) ‪ 3‬א הז־א אלמסכין ומא‪ ,‬ר״ל לא היה‬
‫והשווה להלן הע׳ ‪.81‬‬
‫גמול המסכן הזה ו(גמול) מה ש‪ ...‬׳ ר׳׳ל על מה ש; ומפני ש־ו ״בלתי־הגיונית״ (השווה‬
‫עליה בדקדוק הערבית הנוצרית עמ׳ ‪ ١٢ ) 354§ ,459‬היא בחמת ‪)١٢‬؛!؛^؛»؛^ ‪,lectio‬‬
‫קיימתיה; כך קמ; ה לם יכן גזא ה^א (החל במלה זו דף אחד ב־ה כתוב בכתב שונה)‬
‫‪ .80‬אכרמנא א^א קתל‪ ,‬קמ‬
‫אלמסכין ^מא‪ ,‬ק לם יכון ל ^ א אלמסכין גזא מא‪.‬‬
‫‪ .81‬פקאל (קמ וקאל)‬
‫אכרם ואטעם אלי (§‪ 10‬ב‪ )8‬קתל‪ ,‬ה אכרמנא אלא אן תמות‪.‬‬
‫לה יא סיידי (קמ סידי) לם קתלת בקרתה‪ ,‬ב־ה ליתא‪ .‬נראה‪ ,‬כי לפנינו שני שלבים בדברי‬
‫‪ ٦‬יהושע‪ :‬ראשית הוא מדבר אל עצמו‪ ,‬ואח״כ הוא פונה אל אליהו (שלא כדעת‬
‫אברמסון‪ ,‬עמ ׳ ‪ ,434‬הע׳ ‪ ,48‬בסוף)‪ .‬מעניין‪ ,‬כי דווקא ב־ה‪ ,‬אשר נשתמר בו ״‪ ١٥‬נפסה"‬
‫‪.82‬‬
‫(עי׳ לעיל הע׳ ‪ ,)78‬הושמט קטע זה‪ .‬ונראה כי הנוסח המקורי היה לפני ח״י‪.‬‬
‫אין(؛) אשתראטי עליך‪ ,‬כך קמ‪ ,‬ר״ל "איפה מה שהתניתי עליך"‪ ,‬כלומר כלום שכחת את‬
‫התנאי; ק אליס מן אשתראטי עליך‪ ,‬ה מא אשרטת (§‪ )74‬עליך אן א^א ראית אמר‬
‫‪ .83‬אתריד‪ ,‬כך קמ׳• ק אחדר‪ ,‬ה‬
‫תסכת (ונראה ‪ lectio facilior‬למרות דמיונו ל־ח״י)‪.‬‬
‫‪ .84‬פמסך (§‪ , 70‬סוף) ען סואלה‪ ,‬כך קמ; ק פאמסך ען סואלה‪ ,‬ה פמסך‬
‫תריד‪.‬‬
‫‪ .85‬ומשו טול אלנהאר‪ ,‬כך קמ; ק ומשו טול נהארהם‪ ,‬ה ומצו טול‬
‫יהושע‪.‬‬
‫‪ .86‬אלי (§‪ 265‬א) אלעשי נזלו‪ ,‬קמ אלי באלעשי(!) נזל (והשווה להלן הע׳‬
‫אלנהאר‪.‬‬
‫‪ •S7...87‬וכאן ‪ ...‬שי‪ ,‬ב־ה סדר שני משפטים אלו הפוך‪:‬‬
‫‪ ,)99‬ה פענד אלמסא נזלו‪.‬‬
‫פלם ילתפת אליהם ולא אטעמהמא שי וכאן לה חאיט קד וקע (בלבד)‪.‬‬
‫דבנו נסים ב׳׳ר יעקב‬
‫‪178‬‬
‫חאיט‪ 88‬קד וקע לה פי דאלך אליום‪ 89‬פלם ילתפת אליהם ולא‬
‫אטעמהם‪ 90‬שי‪ 87‬פלמא אצבחיייי קאם איליהו זל א ^ אלחאיט בנאה‪92‬‬
‫ואנצרפו פי טריקהם‪ 93‬פאזתאד‪٦ 94‬׳ יהושוע ” חידה פי דאלךי■‪ 9،‬וכצם‬
‫טבעה פי אלסואל מנה‪ 97‬ומשו א ^ א‪ ’ 8‬טול אלנהאר פדכלו באלעשי‪99‬‬
‫אלי כניסה׳ וגדו ^ ם כראסי דהב‪ 2‬ופצה וכ^ אנסאן גאלס עלא כרסי‬
‫חסב גלאלתה וקדרה‪ .3‬קאלות׳‪ 4‬מן יטעם‪ 5‬האוליאי ‪ ،‬אלמסאכין‪7‬‬
‫אללילה קא^ בעצהם‪ 8‬הולאי יקותהם כבז ומלחב■‪ 9‬פלם ילתפתו‬
‫אליהם‪0‬׳ ולא אכלו להם טע א ם״ ונאמו מכאנהם‪ 2‬׳ פלמא אצבח‪ ’ 3‬קאל‬
‫להם איליה זל‪ 4‬׳ ^ ל כ ם אללה כלכם רויסא‪5‬׳‪ .‬ולילת אן א ^ י נזלו‬
‫קום <פקרא מסאכיך■‪ 7‬׳ פלמא ראוהמא אחסנו>הי‪8‬י‬
‫ענדג■؛״‬
‫ר‪ .‬אצבח‪ ,‬ק אצבח אלצבח‪.‬‬
‫א‪ .‬האולי‪ ,‬ק הולאי‪.‬‬
‫ש‪ .‬חירד פי דאלר‪ ,‬ק פי דאלד חירה‪.‬‬
‫ת• קאלו‪ ,‬ק קאל ואחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬יקותהם כבז ומלח‪ ,‬ק כבז ומלח יקוותהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬ולילת אן א^רי נזלו‬
‫ענד‪ ,‬ק לילה אצרי גאו אלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬קום <פקרא מסאכין‪ ,‬ק קום (בלבד)‪.‬‬
‫ה‪ .‬פלמא ראוהמא‬
‫‪ .90‬אסעמהם‪,‬‬
‫‪^ .89‬אלך אליום‪ ,‬קמ תלך אלליל^‪.‬‬
‫‪ .88‬חאיט‪ ,‬קמ חיט (§‪ 7‬א)‪.‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪ .91‬א צ ב ח‪,‬כ ך ק מ; ק אצבתאלצבח‪ ٨ ,‬אצ ב חו‪.‬‬
‫קמ אעטאהם(!) פי תלך אללילה‪.‬‬
‫קאם אליהו ז״^ א ^ אלחאיט בנאה‪ ,‬קמ עמד אליהו ז׳׳ל בנאה‪ ,‬ה קאם אליהו ז׳׳ל וטלב‬
‫‪ .93‬ואנצרפו פי טדיקהם‪ ,‬קמ ואנצדפא(!) באלגדה פי‬
‫מן רבה פאנעמר אלוזאיט‪.‬‬
‫‪ .94‬פאזתאד‪ 12§ ,‬ד; ה פאזדאד‪ ,‬קמ פתזייד (!‪,‬‬
‫טריקהמא‪ ,‬ה תם אנצרפו (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .95‬יהושוע‪ ,‬ה יהושע‪ ,‬קמ יהו^ו; אולם לרוב לא ציינתי שינויי נוסח מעין‬
‫§‪.)78‬‬
‫‪ .96‬חירה פי ^אלך‪ ,‬כך ה (א^א שהוא גורס דלך); קמ חירא פי ^אלך‪ ,‬ק פי *■אלך‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ .97‬וכצם (= וכ<؛ום) טבעה פי אלסואל מנה‪ ,‬קמ וכצם (כך בלא נקודה‬
‫חירה‪.‬‬
‫מבחינה; ואפשר לקרוא גם‪ :‬ופצם) טבאעה (בלבד)‪ ,‬ה ואמסך ען אלסא^(؛)< והוא בחינת‬
‫‪.99‬‬
‫‪ .lectio facilïor.‬ומשו איצא‪ ,‬קמ ומשא מעה איצא‪ ,‬ה פמצו (בלבד)‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫פדכלו באלעשי‪ ,‬ה אלי אלליל פדכלו‪ ,‬קמ אלי באלעשי דכלו (והשווה לעיל הע׳‬
‫‪ .3‬כרסי חסב ^ א ל ת ה‬
‫‪ . 2‬ז־הב‪ ,‬ה מן דהב‪.‬‬
‫‪ . 1‬כניס^‪ ,‬קמ אלכניס^‪.‬‬
‫‪.)86‬‬
‫‪ .4‬קאלו‪ ,‬כך קמ; ה פקאלו‪,‬‬
‫וקדרה‪ ,‬קמ כרסי חסב גל ל^(!) קדרה‪ ,‬ה כרסיה (בלבד)‪.‬‬
‫‪ . 5‬יטעם‪ ,‬ה יעטם‪ ,‬והקשת מעל המלה מסמנת כנראה‪ ,‬שיש לגרוס‪:‬‬
‫ק קאל ואחד‪.‬‬
‫‪ .6‬האולי‪ ,‬כך קמ ו־ה; ק הולאי‪ .‬אולם לרוב לא שמתי לב לשינויי נוסח מעין‬
‫יטעם‪.‬‬
‫‪ .8‬בעצהם‪ ,‬קמ בעטהם‬
‫‪ . 7‬אלמסאכין‪ ,‬ה אלקום א ^ ע פי (§‪ 11‬או‪،‬׳ן)‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ .9‬יקותהם כבז ומלח‪ ,‬כך קמ; ק כבז ומלח יקוותהם‪ ,‬ה אלקום קותהם כבז‬
‫(؛؛‪.)23‬‬
‫‪ . ١١‬ולא אכלו (בניין‬
‫‪ . ١٥‬פלם ילתפתו אליהם‪ ,‬ה ולם ילתפתון אליהמא‪.‬‬
‫ומלח‪.‬‬
‫שני או רביעי‪ :‬האכילו) להם טעאם‪ ,‬קמ ולא אגאבו (במקום גאבו = הביאו י או צריך‬
‫‪ . 12‬ונאמו מכאנהם‪,‬‬
‫לגרוס "להם אלי אל טעא ם" בהמשךי) להם טעאם; ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪ . 14‬זל; ב־ה‬
‫‪ . 13‬אצבח‪ ,‬ה אצבחו‪.‬‬
‫קמ ונאמא מכאנהם‪ ,‬ה פנאמו מכאנהמא‪.‬‬
‫‪. 16‬‬
‫‪ . 15‬כ^כם רויסא (§ ‪8‬כ; ‪ 11‬ב‪ ,)3‬ה כלכם ריסא‪ ,‬קמ ב שמעכם רוסא‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ולילת אן (§‪ , 219‬התהוות‪ ,‬נספח ג‪ ,‬עמ ׳ ‪ 174‬ואילך) אכרי נזלו ענד‪ ,‬כך קמ (רק‪ :‬אכרה‪,‬‬
‫אכרי גאו אלי‪ ,‬ה ומצו ענהם וסארו טול אלנהאר אלא‬
‫§‪27‬ג؛؛‪ ,‬במקום‪ :‬אכרי); ק‬
‫‪ . 17‬קום <פקדא מסאכין‪ ,‬כך ה‪ ,‬ק קום (בלבד)‪ ,‬קמ אקואם פקרא‬
‫א ^ ^ פנזלו ענד‪.‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשדה‬
‫‪79‬‬
‫אסתקבאלהמאי•‪ ’9‬ואכרמוהמא'■‪< 20‬חסב אלגהד וקדמו בין ידיהם‬
‫טעאם כתיר פאכלו ושרבו>חי׳‪ 2‬ובאתו אחסן מבית‪ 22‬פלמא אצבחו ״‬
‫קא^ להם איליהו זל‪ 24‬לא געל אללה ^בם אלא؛׳ ראיס < אן > “■‪ 2،‬ואחד‪.‬‬
‫פלם יקדר״ רבי יהושוע‪ 28‬עלא אלתצבר‪ 29‬פקאל‪0‬ג להי* פרג עני הדה‬
‫א^ברב^ ” ונפתרק <מנך> ’ ״ פליס <בקא > פיכי‪4‬ג מבנה ללתצבר؛؛נ‬
‫עלא הדה א^אעמאל אלתי אשאהדהא‪ 3،‬מנך‪ .‬קאל לה‪7‬ג אמא אלצעיף‪8‬ג‬
‫אלתי קתלת‪9‬ג בקרתה‪ 40‬כאנת פדא זוגתה ^‪ ١‬לם אקתלהא לתופת‬
‫זוגתה פי דאלך אליום ו סי ^י לה עלא ידיהא מנפוע כבירי‪ .4‬ו א ל ^ ל‬
‫אלדי‪ 42‬בנית לה אלחאיס ״ לו תרכתה חתי יחפר‪ 44‬אלאסאס‪ 45‬ל ו ^ פיה‬
‫פלדאלך בניתה לה‪ 48‬וסיקע א ^ איאם יסירה ולא‪ 49‬יבנא‬
‫כנז‪4،‬‬
‫א ח סנו>‪,‬‬
‫ואכרמוה□‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ק ו‪:‬פתרק‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ב־ק‬
‫ח‪.‬‬
‫<חסב‬
‫ו‪.‬‬
‫אסתקבאלהמא‪,‬‬
‫אלגהד וקדמו‬
‫ק‬
‫אסתקבלוהם‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ואכרמוהמא‪,‬‬
‫ק‬
‫בין ידיהם טעאם כתיר פאכלו ו ש ר בו >‪ ,‬ב־ק‬
‫ه ‪ .‬ראיס < א ן >‪ ,‬ק רייס (בלבד)‪ ,‬וזה ‪:‬דאה ‪. lectio facilior‬‬
‫כ‪ .‬פליס < ב ק א > פי‪ ,‬ק פליס פיא‪.‬‬
‫י‪ .‬ונפתרק < מנ ר > ׳‬
‫ל‪ .‬עטים‪ ,‬ק כביר‪.‬‬
‫‪ . 18‬פלמא ראוהמא אחסנו>‪ ,‬כך ה! קם פלמא ראוהמא אחסנן; ב־ק‬
‫מסאכין‪.‬‬
‫‪. 20‬‬
‫‪ . 19‬אסתקבאלהמא‪ ,‬כך קם; ה אסתקבאלהא‪ ,‬ק אסתקבלוהם‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪< .21‬חסב אלגהד (!‪ ,‬כלומר‪ :‬לפי‬
‫ואכרמוהמא‪ ,‬כך ה; קמ ואכרמהמא‪ ,‬ק ואברמוהם‪.‬‬
‫קצה היכולת) וקדמו בין ידיהם טעאם כתיר פאכלו ושרבו>‪ ,‬כך קמ ׳• ה חסב טאקתהמא‬
‫(כינוי הזוגי הוא תיקון יתר; פחות נראה §‪49‬ה) וקדמו להמא טעאמא כרניר פאכלו ושרבו;‬
‫‪ .24‬זל‪ ,‬ב־ה‬
‫‪ .23‬אצבחו‪ ,‬קמ אצבח‪.‬‬
‫‪ .22‬אחסן מבית‪ ,‬ב־קמ ליתא‪.‬‬
‫ב־ק ליתא‪.‬‬
‫ه‪ . 2‬ראיס (§‪ 8‬א‪ ,‬אם אינו §مسح)‬
‫‪ .25‬אלא‪ ,‬ה סוי‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 28‬יהושוע‪ ,‬קמ מוסיף‪ :‬בן‬
‫‪ 7‬ن יקדר‪ ,‬ה יטיק‪.‬‬
‫‪ ,) 16‬כך קמ; ק דה רייס (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .31‬לה‪ ,‬ה‬
‫‪ .30‬פקאל‪ ,‬קמ קאל‪.‬‬
‫‪ .29‬עלא אלתצבר‪ ,‬ה אלאכד עלי דלך‪.‬‬
‫לוי‪.‬‬
‫‪. 33‬‬
‫‪ . 32‬הדה אלכרבה‪ ,‬ה הדא (§‪ 5 ١‬א‪ )a‬אלכרבאת‪ ,‬קמ הדה אלגמ^‪.‬‬
‫לה יא סידי‪.‬‬
‫‪ .34‬פליס <ב ק א >‬
‫ונפתרק <מנך>‪ ,‬כך קמ (§‪ ;)63‬ק ונפתרק‪ ,‬ה ואפתרק מנך‪.‬‬
‫‪ .35‬ללתצבר‪ ,‬קמ‬
‫(§‪ 106‬ב) פי (= פי)‪ ,‬כך קמ; ק פליס פיא (§‪8‬ו)‪ ,‬ה מא בקי לי‪.‬‬
‫‪ .36‬הדה א^אעמא^ אלתי אשאהדהא‪ ,‬קמ‬
‫אלתצבר ולא טאק^ ללסכות‪ ,‬ה ללצבר‪.‬‬
‫ה^א (§‪ 51‬س אלאעמאל אלתי נשאהדהא (§‪ ,)63‬ה מא אשאהדו (§‪ 50‬ד או סתם טעות‬
‫‪.38‬‬
‫‪ . 37‬לה‪ ,‬ה לה אליהו‪.‬‬
‫סופר); כאן מתחיל א במלים‪ :‬אלתי אשאהדהא‪.‬‬
‫‪ .39‬אלתי (§‪361‬ג‪ )8‬קתלת‪ ,‬א ו־קמ מוסיפים‪ :‬לה; ה אלדי‬
‫א ^ עי ף‪ ,‬א א ^ ^ ל‪.‬‬
‫‪ .41‬כאנת (א פ‪ ..‬כאנת) פדא זוגתה לו ^ם‬
‫‪ .40‬בקרתה‪ ,‬א ו־קמ אלבקד^؛‪.‬‬
‫מאתת‪.‬‬
‫(קמ ולו ^א) אקתלהא (א [אקתל] א^בקר^) לתופת (§‪ ;67‬קמ לתופית‪ ,‬א תופית) זוגתה‬
‫פי (ב־א ״פי" ליתא) דאלך אליום וסיגרי לה ע^א ידיהא מנפוע כביר (קמ מנפועא כ ב^ א‪,‬‬
‫§‪ ,)219‬ובדומה גם ח״י; ב־ה הנוסח שונה לגמרי‪ :‬פאן זוגתה כאנת תריד (§‪ , 334‬בייחוד‬
‫עמי ‪ ,214‬הע׳ ‪ ) 32‬תמות פי ז־לך אליום פטלבת מן רבי אן תמות אלבקד^‬
‫‪ .43‬לה אלחאיט‪ ,‬ה‬
‫‪ .42‬ו א ל ^ ל אל^י‪ ,‬ה ואמא א ל ^ ל אל^י‪ ,‬א ואל^(؛)‪.‬‬
‫עוצהא‪.‬‬
‫‪ .45‬אלאסאס‪ ,‬קמ אלא(!) אסאס‬
‫‪ .44‬יחפר‪ ,‬ה יפתח; ב־א אינו קריא‪.‬‬
‫חאיטה‪.‬‬
‫‪ .47‬ע^ים‪ ,‬כך א ו־ה; קמ עצים‪ ,‬ק כביר;‬
‫‪ .46‬פיה כנז‪ ,‬ה כנז פיה‪ ,‬קמ כנז‪.‬‬
‫ויבניה‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪436‬‬
‫רבנו נסים ב״ר יעקב‬
‫אבדא‪ .‬ואלקום אל^י‪ 5°‬דעות ا להם אן יכונו׳‪ 5‬כלהם רוסאמ׳‪ 52‬מא‬
‫יסלמו ” לאן אלמוצע אלדי‪1‬׳‪ 54‬יכתרו‪ 55‬פיה‪ 5،‬אלרויסא‪ 57‬יכרב אלי תרא‬
‫מא ימתלון בה אלעאמה‪ 58‬כתרה אלרוסא תעסב אלמראכבס'‪ .59‬ואלז־י‪،0‬‬
‫דעות להםי ‪ ،‬ברייס ואחד פז־אלך לתבאת מוצעהם א^ ירגעון א^י ראי‬
‫ואחד‪ ، 2‬פינגחו‪ ، 3‬וקאלע‪ ،4‬בן סירא‪ 65‬באחר מבין=י “ תתישב‪ ، 7‬עיר‪ ،8‬תם‬
‫קאל לה הודאצ‪ ،9‬אפתרק מנך ‪,‬؛■‪ 70‬לכני׳‪ 7‬אוציך במא תנתפע בה‪ .‬א^א ”‬
‫<ראית>י'‪ 73‬טאלח‪ 74‬פי אקבאל ויסאר‪ 75‬פלא תעגב‪ 7،‬מן דאלך פאן‬
‫מ‪ .‬כלהם רוסא‪ ,‬לו רויסא כלהם‪.‬‬
‫נ‪ .‬לאן אלמוצע אלדי‪ ,‬ק אמא עלמת אן אלמוצע אלדי‪.‬‬
‫ס‪.‬‬
‫כתרה אלרוסא תעטב אלמראכב‪ ,‬לו א^א כתרו אלמלאחין אנדקת אלספינה (ועי׳ באפראט השני)‪.‬‬
‫ע‪ .‬וקאל‪ ,‬לו אלי תרא מא קאל‪.‬‬
‫ק‪ .‬אפתרק מנר‪ ,‬ק אפתרקת מני‪.‬‬
‫פ‪ .‬מביו‪ ,‬ק מנין‪.‬‬
‫צ‪ .‬הו^א‪ ,‬ק ה^א (ואפשר לקיימו)‪.‬‬
‫ר‪ < .‬ר אי ת >‪ ,‬ב־ק לי תא(כפי הנראה)‪.‬‬
‫‪ .49‬אלי איאם‬
‫‪ .48‬לה‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ה מוסיף‪ :‬והו גיר מסתחקה‪ ,‬וגם ב־ח׳׳י ליתא‪.‬‬
‫יסירה ולא‪ ,‬ה בעד ™‪٩‬؛ יסירה ולם (§‪205‬ג); ב־א המלים לפני "יסירה״ אינן‬
‫‪.51‬‬
‫‪ .50‬וא^קום אלז־י (§‪361‬ص)‪ ,‬א ואל^י‪ ,‬קמ ואלקום אלתי (§‪361‬ג)‪.‬‬
‫קריאות‪.‬‬
‫‪ . 52‬כלהם רוסא‪ ,‬כר קמ‪ :‬ה כלהם ריסא‬
‫אן יכונו‪ ,‬ה אן יכונון (§‪ ,) 175‬קמ באן יכונו‪.‬‬
‫‪ .53‬מא יסלמו‪ ,‬ה פלז־לך לשר להם;‬
‫(§‪ 11‬ב‪ ,)8‬ק רויסא (§‪8‬כ) כלהם‪ ,‬א כולהם רווסא‪.‬‬
‫‪^ .54‬אן אלמוצע אל^י‪ ,‬כר קמ ו־ה; ק אמא עלמת אן אלמוצע‬
‫ב־א ו־קמ ליתא‪.‬‬
‫‪ .55‬יכתרו (§§ ‪ 182 ; 1/5‬א)‪ ,‬ה יכתרון‪ ,‬קמ יכתר‪ ,‬א‬
‫א ^ י ‪ ,‬א פכל מ ^ ע או‪.‬‬
‫‪ . 57‬אלרויסא‪ ,‬קמ אלראוסא‪ ,‬ה ריסאה‪ ,‬א רווסא אן‬
‫هء‪ '.‬פי ה‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫יכונו‪.‬‬
‫‪ .58‬א ^ (§‪10‬ב‪،‬؛; א אלא) תרא מא ימתלון (א יתמתלו‪ ,‬ה‬
‫(§‪ , 219‬התחלה) כ^ניר‪.‬‬
‫ימתתלון) בה אלעאמה‪ ,‬קמ אלי תרי אלעאמה יקולו; ב־ה ו־א בא המשל העממי מאוחר‪,‬‬
‫‪ .59‬כתרה אלרוסא (ה אלריסא) תעטב‬
‫לפני דברי בן סירא (אחרי‪ :‬פינגחו)‪.‬‬
‫אלמראכב‪ ,‬כר א ו־ה; קמ תכתר אלרוסא (§‪ )398‬גרקת אלמראכב‪ ,‬ק א^א כתרו‬
‫אלמלאחין (§‪ 127‬א) אנדקת (!‪ ,‬במקום אגרקת) אלספינ^ (ואין הכרח להעדיף עם‬
‫אבדמסון עמ׳ ‪ ,436‬הע׳ ‪ 56‬את לשון היחיד "אלספינה" על לשון הריבוי "אלמראכב"‬
‫שבכל כי״י האחרים‪ ,‬כי הכוונה‪ ,‬שספינות‪ ,‬אשר ע^ כל אחוז ‪ ١٨٠‬ראשים מרובים‪ ,‬יטבעו;‬
‫‪ . 61‬ל ה ם ‪ ,‬א‬
‫‪ .60‬ואלז־י‪ ,‬קמ ואלדין‪.‬‬
‫ואין לדרוש מפתגם עממי דיוק יתר)‪.‬‬
‫‪ .62‬ברייס ואחד פ^אלר ל^בא ת מ^ ע ה ם א^ י ^ עון א ל ^ א ^ א ™ ^ בריס‬
‫להא‪.‬‬
‫ואחד פהו תבאת ^א^ר אלמוצע א^ ירגעון אלי ראי אנסאן ואחד‪ ,‬א ליכון (§‪ ) 346‬להם‬
‫א^א (§‪409‬א) ריס ואחד י ^ עו אלי ריס (؛‪ ,‬קרא‪ :‬ראי) ואחר‪ ,‬ה או יכון להם רייס ואחד‬
‫‪ .64‬וקאל‪ ,‬כר כל כי״י; ק א^י תרא מא‬
‫‪ .63‬פינגחו‪ ,‬קמ פיונגוה‪.‬‬
‫(בלבד)‪.‬‬
‫‪ .67‬תתישב‪ ,‬א‬
‫‪ .66‬מבין‪ ,‬כר כל כי״י; ק מנין‪.‬‬
‫‪ .65‬סירא‪ ,‬ה סירה‪.‬‬
‫קאל‪.‬‬
‫‪ .68‬עיר‪ ,‬ה מוסיף כדרכו תרגום ערבי‪ :‬בראי רגל ואחד פהם תנצלח אלמראכב‬
‫תשב‪.‬‬
‫‪ . 70‬אפתרק מנר‪,‬‬
‫‪ .69‬הו^א‪ ,‬כך כ^ כי׳׳י; ק ה^א‪.‬‬
‫(! אשגרה במקום‪ :‬אלמדינה)‪.‬‬
‫‪ . 71‬לכני‪ ,‬א לאכני‪ ,‬קמ ולכני‪ ,‬והשווה‬
‫כך א ו־קמ; ק אפתרקת מני‪ ,‬ה נפתרק (בלבד)‪.‬‬
‫‪< . 73‬ראית>‪ ,‬ב־ק ליתא (כפי‬
‫‪ . 72‬א^א‪ ,‬א ו־קמ אן‪.‬‬
‫ח״י‪ :‬לכן; ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪ . 76‬תעגב‪ ,‬קמ‬
‫‪ . 75‬ויסאר‪ ,‬ה ואיסאר‪.‬‬
‫‪ .74‬טאלח‪ ,‬ה טאלחא‪.‬‬
‫הנראה)‪.‬‬
‫אלפרג׳ בעד אלשז־ה‬
‫‪181‬‬
‫דאלך‪ 77‬שר‪ 78‬עליה‪ .‬וכדאלך א ^ א" <ראי ת>שי‪ 80‬צאלחא מצייק׳‪ 8‬אן‬
‫חלת בה מציבהתי‪ 82‬פדאלך לכיר לה ותלך אלציקה תדפעג‪ 8‬ענה מא הו‪84‬‬
‫אעצם מנהא‪ 85‬פאחתרס‪ 8،‬אן תשך נפסך או ילחקך פי נפסך׳•‪ 87‬דנס‪.‬‬
‫פודעה‪ 88‬ואנצרף‪.‬‬
‫ש‪ < .‬ר אי ת >‪ ,‬ב־ק ליתא (כפי הוראה)‪.‬‬
‫ת‪ .‬או חלת בה מציב^‪ ,‬ק או חלת מציבה עליה‪.‬‬
‫א‪ .‬או תשר נפסד או ילחקר פי נפסד‪ ,‬לו או ישובה פי דאלד‪ ,‬ו עי' באפראט השני‪-‬‬
‫‪ . 78‬שר‪ ,‬א אשר (؛‪ ,‬ואין לפרשו לפי‬
‫‪ . 77‬פאן ^אלך‪ ,‬ה פאנה‪.‬‬
‫תתעגב‪ ,‬ה תעתגב‪.‬‬
‫§‪ 136‬ב‪ ,‬שהרי אינו משמש כדרגת ייתרון; לפנינו אפוא סתם סירוס מעין זה שתארתי‬
‫‪.80‬‬
‫‪ .79‬וכד־אלך אדא‪ ,‬ה ואדא‪.‬‬
‫בדקדוק הערבית הנוצרית‪ ,‬עמי ‪ , 233‬הע׳ ‪.) 155‬‬
‫‪ .81‬צאלחא מ ^י ק‪ ,‬קמ צאלה‬
‫<ראית>‪ ,‬כך בכל כי״י; ב־ק ליתא (כפי הנראה)‪.‬‬
‫‪ .82‬אן חלת בה מציבה‪ ,‬כך‬
‫מציקא‪ ,‬א צאלח מציקא עליה‪ ,‬ה צאלחא מ ^ ק א עליה‪.‬‬
‫א; ק אן חלת מציבה עליה‪ ,‬קמ חלת (" אן" ליתא) בה אפה או מציבה‪ ,‬ה או (בסוף עמוד‬
‫‪ .83‬פז־אלך ל ^ ר לה ותלך‬
‫‪ 10‬ב‪ ,‬שנכתב בכתב אחר‪ ,‬כתוב‪ :‬או קד) חלת בה מחן‪.‬‬
‫אל^ק^؛ תדפע‪ ,‬קמ הו לכיריתה וצלחה ת^ך אלציקה אלתי הו פיהא ותלך אלמציבה‬
‫אלתי חלת בה פאן ת^ך דפעת‪ ,‬א הם לכירתה ולצלאחה ותלך אלציקה א ל ^ הו פיהא‬
‫ותלך אלמציב^ אלתי חלת עליה פאן תלך תדפע‪ ,‬ה פאן ב^אלך קד דפע (ובסוף עמי‬
‫‪ .85‬מנהא‪ ,‬ב־ה‬
‫‪ .84‬הו‪ ,‬קמ הוא (וכן ה בעמי ‪ 10‬ב)‪.‬‬
‫‪ 10‬ב נוסף‪ :‬אללה)‪.‬‬
‫‪ .87‬אן תשך‬
‫‪ .86‬פאתחרס (§‪ ,)75‬קמ פאחתרס‪ ,‬ה פאחתרג‪ ,‬א פאחז־ר‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫נפסך או ילחקך פי נפסך‪ ,‬כך א‪ ,‬והוא נראה הנוסח המקורי‪ ,‬אשר יתר הנוסחאות נתהוו‬
‫ממנו ע׳׳י הדומות؛ קמ אן ישך נפסך‪ ,‬ה אן ישך ק^בך‪ ,‬ק אן ישובך פי דאליך (והוא נראה‬
‫‪ .88‬פודעה‪ ,‬א וודעה‪ ,‬קמ פי דלך‬
‫התאמת הנוסח‪ ,‬שנתהווה ע׳׳י הדומות‪ ,‬להקשר)‪.‬‬
‫וואדעה‪ ,‬ה מן ^לך ותרכה‪.‬‬
‫בחיי בן יוסף אבן פקודה‬
‫בחיי בן יוסף אבן פקודה‪ ,‬בעל מוסר והוגה דעות ׳ חי במחצית השניה של המאה הי״א‬
‫בספרד המוסלמית‪ ,‬קרוב לוודאי בסרגוסה‪ .‬מחברו של בתאב א^הדאי^ אלי פראיץ‬
‫אלקלוב‪ ,‬אשר בתרגומו של יהודה אבן תבון (התרגום נעשה د־ ا ‪6‬ال ) בשם "חובות‬
‫הלבבות" נעשה מקובל בבית ישראל והשפיע השפעה עמוקה על ספרות המוסר‪.‬‬
‫הספר נבתב לפי דוגמתם של ספרי בע^י המסתורין המוסלמיים‪ ,‬שמטרתם להעלות את‬
‫האדם מדרגה לדרגה בהשתלמותו הרוחנית‪ ,‬עד לדרגת השלמות הנפשית והדבקות‬
‫באלוהים‪ .‬על אן؛ השפעה זו והשפעת הפילוסופיה הניאופלאטונית הערבית (ואפשר‬
‫גם השפעת ההךמטיסם הערבי)‪ ,‬הספר הוא בחינת חיבור יהודי מקורי‪ ,‬שנשאר נאמן‬
‫ביסודו לעיקרי האמונה היהודית‪ .‬הספר יצא במקורו הערבי ע״י ‪A.S. Yahuda,‬‬
‫‪ , ... Al-H idâja ’ilâ fa râ ’id al-qulüb des Bachja‬ליידן ‪ . 1912‬הוא כתב הקדמה‬
‫מפורטת להוצאה זו‪ ,‬אגב תיאור שני כתבי היד העיקריים בספרונו ‪Prolegomena zu‬‬
‫‪ 904‬ا ‪ . einer erstmaligen Herausgabe des Kitâb al-hidâja .... Darmstadt‬להלן‬
‫ניתנים הקטעים הבאים ממהדורתו ש^ ״הודה‪ :‬עמ ׳ ‪ , 196‬שורות ‪ 7-1‬؛ ע^׳ ‪ ,205‬שורה‬
‫‪ 4‬עד עמ' ‪ ,208‬שורה ‪ . 14‬בניגוד ליהודה‪ ,‬שהעתיק את הספר לאותיות ערביות ושינה‬
‫^עתים את הטכסט בהתאם לבללי הערבית הקלאסית‪ ,‬השארתי את הטכסט בהתאם‬
‫לכתבי היד באותיות עבריות ולא " תיקנ תי" את לשונו‪ .‬הסיבות‪ ,‬שהובאו בידי יהודה‬
‫(הקדמה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,43‬מהדורה‪ ,‬עמ׳ ‪ 15‬ואילר) להצדקת שיטתו‪ ,‬אינן נראות כלל‪ .‬הודות‬
‫לעזרתו האדיבד■ של מתכ״י נתאפשר לי לבדוק את שני כתבי היד העיקריים‪ ,‬אשר‬
‫יהודה ביסס את מהדורתו עליהם‪ :‬את כתב יד אוקספורד ‪ , 1225‬כתב יד ממוצא תימני‬
‫(להלן‪ :‬א; הפנים מבוסס עליו) ואת בתב יד פאריס ‪ 756,1‬ממוצא מוגרבי (להלן‪ :‬פ;‬
‫אולם הקטע שלהלן חסר ברובו בבתב יד זה)‪ .‬אשר לקטעים מלנינגראד‪ ,‬נאלצתי‬
‫להסתפק במה שהובא בידי יהודה‪ .‬בקטע ש?‪،‬הלן מובאים בידי ״הודה פירקוב״ן סריה‬
‫ב מס׳ ‪( 1499‬אצל יהודה ‪ ; B‬להלן‪ :‬ב); פירקוב״ן ב ‪( 1498‬אצל יהודה‪ ; A :‬להלן‪:‬‬
‫ג); פירקוב״ו א ‪( 491-467‬אצל יהודה‪ ; D :‬להלן‪ :‬ד); ופירקוב״ו ב מס׳ ‪( 1500‬אצל‬
‫יהודה‪ ; F :‬להלן‪ :‬ה)‪.‬‬
‫חובות הלבבות‬
‫‪83‬‬
‫ا פצל‪ .‬קאל ואמא אלאמור אלתי יגב עלי אלמומן אלתוכל פיהא עלי‬
‫אללה פגמיעהאא י גנסיף׳‪ 2‬אחדהמא‪ 3‬אמור אלדניא ואמא אלق פאמור‪4‬‬
‫אלאכרה‪ .‬ואמור אלדניא תנקסם קסמין אחדהמא* אמור אלדניא‬
‫למצאלח אלדניא‪ 5‬ואלב אמור אלדניא למצאלח אלאכרה‪ .‬ואמור‬
‫אלדניא למצאלח אלדניא؛ תנקסם ‪ ،‬ג אקסאם אחדהאנ■‪ 7‬מצאלח אמורי‪،‬‬
‫גסמה פקט ואלקסם א ל ^ מצאלח רזקה ואסבאב כסבה וצרוב אמלאכה‬
‫ואלקסם א ^ מצאלח אהלה ועיאלה וקראבתה ואכואנה ואעדאיה ומן‬
‫פוקה ומן דונה מן טבקאת אלנאסי‪،‬׳ ‪ . . . . . . . . . . .‬ا ואמא שרח‬
‫אמור אלקסם א ^ והו אמור עיאלה וולדה״ ואהלה ועשירתה‬
‫ואצדקאיה ואעדאיה <ומעארפה>די‪2‬ז וחרפאה‪ 3‬׳ ומן פוקה ומן דונה מן‬
‫טבקאת אלנאס פוגה צואב אלתוכל עלי אללה פיהם ע ^ מא אצף ודלך‬
‫אן כל אנםאן ^א יכלו מן אחד אמרין אמא אן יכון גריבא ואמא ^א אהל‬
‫וקראב^ פאן כאן גריבא פליאנס באללה ענד תוחשה*׳ ויתוכל עליה פי‬
‫חאל גרבתה ויכטר עלי באלה גרבה אלנפס פי הדא אלעאלם ואן אהל‬
‫אלאר^ כמנזלה‪ 5‬׳ אלגרבא פיהא כקול אלכתאב כי גרים ותושבים אתם‬
‫עמדיהי‪،‬י ויפכר פי נפסה אן כל די קראב؟؛ ען קריב‪ 7‬׳ יעוד‪8‬׳ גריבא פרידא‬
‫א‪ .‬פגמיעהא‪ ,‬א פיגמעהא‪.‬‬
‫אחדהמא‪.‬‬
‫ב‪ .‬גנסין‪ ,‬ב־א גסדין‪ ,‬וב שוליי ם‪ :‬גנ סין‪.‬‬
‫ד‪< .‬ו מ ע א ר פ ה >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחדהא‪ ,‬א‬
‫ה‪ .‬כ״ גרים ותושבים אתם עמדי‪ ,‬פסוק זה‪ ,‬וכן‬
‫כל המובאות מן המקרא‪ ,‬מנוקדות ניקוד מלא ב־א (ו־בגדכפ״ת רפות אף מסומנות בסימן‬
‫‪ . 2‬גנסין‪ ١25§ ,‬א; ב־א גסדין‪ ,‬ובשוליים ‪:‬‬
‫‪ . ١‬פגמיעהא‪ ,‬כך ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬פ; א פיגמעהא‪.‬‬
‫‪ .4‬ואמא אלב פאמור‪ ,‬פ (ואולי גם הקטעים מלנינגראד)‬
‫‪ . 3‬אחדהמא‪ ,‬פ א‪.‬‬
‫מסין‪.‬‬
‫ه‪ .‬תנקסם‪ ,‬פ תנקסם‬
‫‪ .5‬למצאלח אלדניא‪ ,‬פ למצאלחהא‪.‬‬
‫ו א ^ אמור‪.‬‬
‫‪ . 7‬אחדהא‪ ,‬כך (כנראה) הקטעים ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬פ; א אחדהמא (כנראה לא § ‪49‬ה‪ ,‬אלא‬
‫על״‪.‬‬
‫‪ .9‬ואלקסם א ל ^ פ‬
‫‪ .8‬מצאלח אמור‪ ,‬פ אמור מצאלח‪.‬‬
‫גררה לקודם); ه ؛‪.١‬‬
‫‪. 12‬‬
‫‪ . ١١‬וולדה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) ואולאדה‪.‬‬
‫‪ . ١٥‬אלנאס‪ ,‬כאן נפסק פ‪.‬‬
‫ואל^‬
‫‪ . 13‬וחרפאה‪ 11§ ,‬אי؛‪ ; 3‬ב ותרבאה (והיא‬
‫<ומעארפה>‪ ,‬כך ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה; ב־א ליתא‪.‬‬
‫צורת ריבוי לא־מקובלת‪ ,‬במקום אתראב הרגילה)‪ ,‬ג ואלפאיה‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה)‬
‫‪ . 15‬כמנזל{؛‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה)‬
‫‪ . 14‬תוחשה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה וחשתה‪.‬‬
‫וחלפאיה‪.‬‬
‫‪ . 16‬כי גרים ותושבים אתם עמדי‪ ,‬ויקרא כה כג; פסוק זה‪ ,‬וכן כל המובאות‬
‫במנזל^‪.‬‬
‫מן המקרא מנוקדות ניקוד מלא ב־א (ו־בגדכפ״ת רפות אף מסומנות בסימן‬
‫‪ . 17‬ען קריב‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד עמא קריב (השווה רייט ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ,) 193‬ה (כנראה) עמא‬
‫הרפה)‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫‪184‬‬
‫יהודה‪206‬‬
‫בחיי בן יוסף אבן פקודה‬
‫^א ינפעה אהל ולא ולד ולא יצחבה מנהם אחד ا؛ل ه יפכר פי סקוט עטים‬
‫כלפהם וחקוקהם ולואזמהם ענה פיחסב דלך‪ ’9‬מן נעם אללה עליה לאנה‬
‫אן כאן טאלבא לאמור א ^ נ י א ולואזמהא כאנת כלפתה ומוונתה איסר‬
‫עליה דון אלעיאל ואלבנין פפקדהם ראחה לה וענאיה‪ 20‬בהי■‪ 21‬ואן כאן‬
‫טאלבא לאמור אכרתה פבאלה ארכי’ ‪ 2,‬וקלבה ^ ל א ” לדלך פי חאל‬
‫תפרדה לא מחאלה ולדלך כאן אהל אלזהד פי אלדניא יפרוך׳‪ 23‬אלי‬
‫אלגבאל ען אהלהם ואוטאנהם לתכלא‪ 24‬נפוסהם ללטאעה וכדלך כאן؟׳‬
‫אלאנביא פי עהד אלנבוה יכרגון ען אוטאנהם וינפרדון לואגב חק אללה‬
‫עליהם עלי מא עלמת מן קצה אליהו מע אלישע א^ קאל ענה והוא‬
‫חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשרח' ‪ 2،‬פלמא אשאר‬
‫עליה ” אליהו באשארה לטיפה פהם ענה פקאל לה אשקה נא לאבי‬
‫ולאמי ואלכה אחריך וגו ‪ 2،‬וקאל וילך אחרי ا אליהו וישרתהו‪ 2،‬וקיל אן‬
‫בעץ אלזהאד דכל מדינה ליהדיט•‪ 28‬אהלהא אלי אללה תע פ^דהם‬
‫ילבסו‪ 29‬לונא‪ *°‬ואחדא פי זיהם וכסותהם וראי מקאברהם ענד אבואב‬
‫דורהם ולם ירא‪ 31‬אמראה בינהם פסאלהם ען דלך פקאלו לה אנמא‬
‫^בטנא לונא ואחדא מן אלתיאב לילא ימתאז ” ^נא אלצעיף‪ 33‬מן אלגני‬
‫פלא ילחק אלגני אלעגב ואלפכר במאלה ולא ידרך אלצעיף מהאנה‬
‫ומזילה פי‪4‬ג נפסה פישבה חא^נא פוק אלתראב כחאלנא‪ 35‬תחתה וקד‬
‫קי^ ען בעץ אלאמרא אנה כאן יכתלט בין ‪،‬נ עבידה פ^א ימתאז בינהם‬
‫לקצדה אלתואצע פי זייה‪ 37‬ומלבסה‪ .‬ואנמא ‪,‬׳‪ 38‬נצבנא מקאבר מותאנא‬
‫הדפה)‪.‬‬
‫ו‪-‬ו‪ .‬בה ‪ ...‬ארצי‪ ,‬ב־א ליתא והושלם בשוליים‪.‬‬
‫אך ב שוליים‪ :‬יפרון‪.‬‬
‫ח‪ .‬העשר מנוקד ב־א‪ :‬העשר‪.‬‬
‫ז‪ .‬יפרון‪ ,‬ב־א בפנים‪ :‬יפרדון‪,‬‬
‫ט‪ .‬ליהדי‪ ,‬א ליהדו‪.‬‬
‫ואנמא‪,‬‬
‫ه‪. 2‬‬
‫‪ •19‬דלך‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה מוסיפים‪ :‬נעמה‪.‬‬
‫‪ . 18‬יעוד‪ ,‬בהוראת "יהיה ל"‪.‬‬
‫קליל‪.‬‬
‫‪ .21...21‬בה ‪ ...‬ארצי‪ ,‬ב־א ליתא והושלם‬
‫וענאי^‪ ,‬ר׳׳ל טובה‪ ,‬עזרה‪ ,‬ע׳׳ע דתי‪.‬‬
‫‪ . 23‬יפרון‪ ,‬ב־א בפנים‪ :‬יפרדון‪,‬‬
‫‪ . 22‬אצלא‪ 10§ ,‬א; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה אולי‪ :‬אצלי‪.‬‬
‫בשוליים‪.‬‬
‫‪ .25‬באן‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪,‬‬
‫‪ . 24‬לתצלא‪ ; 107§ ,‬ב‪ ,‬נ‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) לתצלו‪.‬‬
‫אך בשוליים‪ :‬יפרון‪.‬‬
‫‪ . 26‬פסוקים אלו הם מ־מלכים א יט יט ואילך; העשר מנוקד‬
‫ד‪ ,‬ה (כנראה) כאנת‪.‬‬
‫‪ . 28‬ליהדי‪ ,‬א ליהדו‬
‫‪ .27‬עליה‪ ; 150§ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) אליה‪.‬‬
‫ב־א‪ :‬ה^שר‪.‬‬
‫‪ . 29‬ילבסו‪ ; 175§ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪,‬‬
‫(כנראה תיקון יתר על רקע §‪ ;) 105‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) יהדי‪.‬‬
‫‪ . 31‬ולם ירא‪ 111§ ,‬א; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (אולי) ולם‬
‫‪^ .30‬ונא‪ ,‬ג זיא‪.‬‬
‫ה (אולי) ילבסון‪.‬‬
‫‪ .34‬פי‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪,‬‬
‫‪ . 33‬אל؛؛עיף‪ ,‬ר׳׳ל העני‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ . 32‬ימתאז‪ ,‬ג יתמיז(§‪.)78‬‬
‫יר‪.‬‬
‫‪ .35‬ישבה ‪ ...‬כחאלנא‪ ,‬לפנינו עירוב של "ישבה חאלנא" עם "הו‬
‫ד‪ ,‬ה (כנראה) מן‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫כחאלנא"; כן מתרגם נם אבן תבון‪ :‬ויי ד מ ה ענינו על האדמה כענינו תחתיה‪.‬‬
‫‪ .38‬ואנמא‪ ,‬במקום " א מ א"‪ ,‬כפי שזה‬
‫‪ .37‬זייה‪ 30§ ,‬د‬
‫בין‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) מע‪.‬‬
‫מצוי בעיקר אצל מחברים מספרד‪ ,‬ועי׳ ד׳׳צ בנעט‪ ,‬אוצר יהודי ספרד ד‪ ,‬תשכ׳׳א‪ ,‬עמי‬
‫חובות הלבבות‬
‫‪185‬‬
‫ענד אבואבנא ” פלנתעט בהא‪,‬גא ונכוף׳ ‪ 4 0‬עלי חדר מן אלמות ונעדל<‪4‬‬
‫לה א ^ א ר א ל מ ^ ג‪ 42‬לנא אלי דאר אלקראר ואמא מא ראיתה» ‪١٠‬‬
‫אעתזאלנא ען אלנסא ואל^רי^ פאפרדנאהם‪ 44‬פי קריה במקרבה מנא‬
‫א؛־א א ח ת ^ אחדנא אלי סבב‪ 45‬מן אסבאבהן נהץ ו א ^ א ה א‪ 4،‬ואנצרף‬
‫אלינא למא ראינא מא יד^ל עלינא מן ^ ל אלבאל ועטים אלפתנה‬
‫וכתרה אלכלף ואלמוון‪ 47‬פי גוארהף‪ 4‬ואלראחה מן דלך פי בעדהן‬
‫אי‪1‬؛נארא לאמור אלא^ר^ ’‪ 4‬וזהדאמ■‪ 50‬פי אמור אלרניא פאסתחסן‬
‫בחאלהם‪ .‬ואן באן אלמתווכלי‪5‬‬
‫אלזאהד מנהם דלך ורעא להם‬
‫עלי אללה ^א אהל וקראבה ואצרקא וא^רא פליתוכל עלי אללה פי‬
‫סלאמתה מנהםנ■‪< 52‬וליסעי>סי נ‪ 5‬פי אדאע־‪ 54‬חקוקהם ו ^ א חואיגהם‬
‫וליצפי להם צמירה ויכף ידה ען א ^ ^ ר א ר בהם ויתסבב א ^ מא‬
‫יואפקהם ויוצחהם וירשדהם אלי צרוב מצאלחהם פי אלדין ואלדניא‬
‫טאעה ללה ת^ כק ואהבת לרעך כמוך‪ 55‬וקאל לא תשנא את אחיך בל ‪،‬؛‬
‫א ו א ^ א; הקטע מ־ואנמא עד אלקראר נמצא ב־א פעמיים‪ ,‬בשינויים‪ ,‬בפעם הראשונה לפי‬
‫הנוסח הבא‪ :‬ואמא מקאברנא פי אבואב דיארנא לנפכר פי אלמות פלא נזל ולא נבטי‪.‬‬
‫ונבון‪ ,‬ב־א בפנים ‪ :‬ולבון‪ ,‬אולם בגיליון‪ :‬ונכון‪.‬‬
‫וזהאד‪ ,‬אך‬
‫אח׳׳ב‪.‬‬
‫בגיליון‪:‬‬
‫‪.٥‬‬
‫וזהדא‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ל‪ .‬ונעד‪ ,‬א וענד‪.‬‬
‫מ‪ .‬וזהדא‪ ,‬א בפנים ‪:‬‬
‫סלאמתה מנהם‪ ,‬ב־א נבתב‪:‬‬
‫סלאמתהם מנה‪ ,‬ותוקן‬
‫<ו לי ס עי >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ע‪ .‬אדא‪ ,‬כך מנוקד ב־א‪.‬‬
‫‪ ; 15‬כך (כנראה) ב‪ ,‬د‪ ,‬ד‪ ,‬ה; א ואיצא‪ ,‬אולם ״ פ" שב־פלנתעט שבהמשך מוכיח‪ ,‬שאין זו‬
‫אלא תיקון של מעתיק‪ ,‬שלא הבין את שימושו של אנמא; הקטע מ־אנמא עד אלקראר‬
‫קודם ב־ג ל־וקד קיל; ב־א נמצא קטע זה פעמיים‪ ,‬בשינויים‪ ,‬בפעם הראשונה לפי הנוסח‬
‫הבא; ואמא(!) מקאבדנא פי אבואב דיארנא לנפכר ر§‪ 23‬و) פי אלמות פלא נזקי ולא נכטי;‬
‫ב־פ בא הקטע מ־וקד קיל עד ומלבסה אחרי ׳׳וגבטהם בחאלהם׳׳ (שבהמשך הרחוק)‪,‬‬
‫‪ .39‬אבואבנא‪ ,‬ג אבואב דיארנא‪ ,‬והשווה‬
‫ויהודה חוכך בדעתו‪ ,‬שמא להעדיף נוסח זה‪.‬‬
‫‪ 39‬א‪ .‬בהא‪ ,‬ג מוסיף‪ :‬ולא נזל ולא נכטי‪,‬‬
‫את הנוסח הראשון ב־א‪ ,‬המובא בהע׳ ‪. 38‬‬
‫‪ .40‬ונכון‪ ,‬ב־א בפנים‪ :‬ולכון‬
‫והשווה את הנוסח הראשון ב־א‪ ,‬המובא בהע׳ ‪.38‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪ .41‬ונעד‪ ,‬כך ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד; א וענד‪ ,‬ה ונסתעד‪.‬‬
‫(§‪ 348‬א)‪ ,‬אולם בגיליון‪ :‬ונכון‪.‬‬
‫ا‪،‬م פאפרדנאהם‪,‬‬
‫ראיתה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) ראית‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫אלמבלג‪ ,‬ג אלמצד؛‪.‬‬
‫‪ .46‬ו א ^ א ה א‪; 74§ ,‬‬
‫‪ .45‬סבב‪ ,‬ד״ל עניין‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה פאננא אפרדנאהא‪.‬‬
‫‪ .47‬ואלמוון‪ ,‬אפשר §§‪11‬ב‪ 31 ;>:‬א ואפשר‬
‫ב‪ ,‬ג אליהן וקצאהא; ד‪ ,‬ה אליהן וקצי גרצה‪.‬‬
‫עירוב של היחיד מוונה והריבוי מון‪ ,‬ועי׳ על הצודות השונות דוזי בערכו; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ .49‬לאמור אלאצר^‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪^ .48‬ואר^ן‪ ,‬כך א‪ ,‬והשווה §‪50‬י‪.‬‬
‫(כנראה) ואלמון‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪ . 50‬וזהדא‪ ,‬א בפנים‪ :‬וזהאד‪ ,‬אך בגיליון‪ :‬וזהדא‪.‬‬
‫(כנראה) ללאכרה‪.‬‬
‫‪ .52‬סלאמתה מנהם‪ ,‬ב־א נכתב‪ :‬סלאמתהם מנה‪ ,‬ותוקן‬
‫אלמתווכל‪ 31§ ,‬א‪.‬‬
‫‪< .53‬וליסעי>‪ 1١1§ ,‬א; כך ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬והשווה תרגום אבן תבון‪ :‬וישתדל; ב־א‬
‫אח״כ‪.‬‬
‫‪ .55‬ואהבת לרעך כמוך‪,‬‬
‫‪ . 54‬אדא‪ ,‬כך מנוקד ב־א‪ ,‬והשווה פליישר א ‪.203‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫ه‪ . 5‬לא תשנא את אחיך בל(בבך)‪ ,‬ויקרא יט יז‪.‬‬
‫ויקרא יט יח‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫בחיי בן יוסף אבן פקודה‬
‫^א ללמכאפאה מנהם ואלז־כירה‪ 57‬ענדהם ולא ^חב ا אלכראמה ואלתנא‬
‫פיהם®؛ ו^א לטלב ריאס^ עליהם בל איגאבא ’‪ 5‬לאמר אללה ואמתתאלא‬
‫אלי “ שי ממא ^כרנא <אולא>=י׳‪ ،‬ענד‬
‫לעהדה ווציתה פיהם פאן מן‬
‫קצאיה ^חוא^הם לם ידרך בגיתה מנהם פי אלדניא ו^אב סעיה וחבט‬
‫א ^ ה פי אלאכרה ואן גרי פי דלך טאע^ ללה פקט אעאנהם “ אללה עלי‬
‫מכאפאתה פי אלדניא ואטלק אלסנתהם בשכרה ועטםצ‪ ،3-‬אמרה פי‬
‫קלובהם וחצל לה אלתואב אלגזיל פי א ל א ^ נטיר מא קא^ אללה‬
‫לשלמה וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד‪ 64‬וא^א וגה‬
‫תווכלה ע ^ אללה תע‪ ، 5‬פי אמור מן פוקה ומן דונה מן טבקאת אלנאס‬
‫פוגה אלצואב לה א؛־א דעתה א ^ רו ר ^ אלי טלב ח א ^ ממן הו פוקה או‬
‫ממן הו דונה אן יתווכל פיהא עלי אללה תע‪ ، 5‬ויגעלהם אטבאבא פי‬
‫קצאיהא כמא ^ על פלאחה א^אר^ וזראעתהא סבבא לדזקה פאן שא‬
‫אללה אן ‪,‬؛׳‪ ،،‬ירזקה מנהא נבת אלזרע ונמא וזכא וכאנת אלאר^ פי ז־לך‬
‫גיר משכורה ואנמא אלשכר ללה וחדה ואן ^ם ישא אללהי׳‪ ، 7‬אן ירזקה‬
‫מנהא ^ם תנבת אלאר^ <^א או אנבתת ואדרך א^נבאן؛ אפה פ^א לום‬
‫ע ^ א^אר<؟ ‪ ٦ ^ ٩ ^ ١‬א^א אסתקצי‪ ،8‬אחדא מן אלמכלוקין חאגה פליכוף‪،‬‬
‫צעיפהם וקויהם ענדה פי ^ א י ה א סוא פליתוכל פי תמאמהא עלי אללה‬
‫ת^؛‪ ،‬פאן אנקצת עלי יד אחדהם פליחמד אללה ע‪ :‬וגל אלדי ק؛^א ’‪”،‬‬
‫חאגתה וישכר אלדי א נ ^ ת ע^י ידיה עלי חסן ניתה וצמידה לה ^^א‬
‫א ^י אללה צלאחה עלי ידיה ומן אלמעהוד אן אללה ת‪ £‬לא ערי‬
‫אלצלאח אלא עלי ידי אלצאלחין וקלמא יגרי אלפסאד עלי ידיהם כקול‬
‫אלאואיל מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה ע^ ידי חיב™ וקא^ ^א יאנה‬
‫לצדיק כל און׳‪ 7‬ואן לם תנ ק ^ לה חאגה‪ 72‬עלי ידיהם פלא *י^מהם‬
‫צ‪ .‬ו ^ ם ‪ ,‬א ועטים‪.‬‬
‫פ‪ < .‬או ל א >‪ ,‬ב־א ליתא‪.‬‬
‫ו אןל ם ישא אללה‪ ,‬ב־א נוסף בגיליון‪.‬‬
‫ק■ אן‪ ,‬ב־א נוסף בגיליון‪.‬‬
‫‪ . ٦‬וחדה‬
‫‪.59‬‬
‫‪ .58‬פיהם‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה מנהם‪.‬‬
‫‪ .57‬ואלז־כירה‪ ,‬ב‪ ,‬د‪ ,‬ד‪ ,‬ה ולא ל ל ^י ר ^‪.‬‬
‫‪ .60‬גרי אלי‪ ,‬ר״ל התכוון‪.‬‬
‫א^אבא‪ ,‬כודאה‪ :‬לציית‪ ,‬וע׳׳ע דתי‪ ,‬המפרש קצת אח ™‪.‬‬
‫‪ .62‬אעאנהם‪ ,‬ג‬
‫‪ < .61‬או^ א >‪ ,‬כך ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬והשווה אבן תבון‪ :‬תחילה؛ ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪ .63‬ועטם‪ ,‬כך ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה; יהודה מנקד‪ :‬ועטם‪ ,‬וגירסת א "ו ע טי ם" מחזקת‬
‫אידהם‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪ .64‬וגם אשר לא שאלת וכר‪ ,‬מלכים א ג יא וכו׳ (בהשמטות)‪.‬‬
‫זאת לכאורה‪.‬‬
‫‪ .67‬וחדה ואן‬
‫‪ .66‬אן‪ ,‬ב־א נוסף בגיליון‪.‬‬
‫ת^‪ ,‬ב־ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) ליתא‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫‪ .68‬א ס ת ק ^‪ ,‬ר׳׳ל מבקש לספק (צורך)‪.‬‬
‫לם ישא אללה‪ ,‬ב־א נוסף בגיליון‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪ .70‬מגלגלין וכו'‪ ,‬בבא בתרא קיט ב‪.‬‬
‫‪ 69‬א‪ ^ .‬א ‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫פליכון‪ 10^§ ,‬א‪.‬‬
‫^‪^ .7‬ם תנקצי (§‪ 111‬א) לה תאגה‪ ,‬ב‪,‬‬
‫לא יאנה לצדיק כל און‪ ,‬משלי יב כא‪.‬‬
‫חובות הלבבות‬
‫‪187‬‬
‫לומא ולא ינסב אליהם תקצירא בל ישכר אללה תע אל^י אכתאר לה‬
‫א ל ^ ר ^ ‪ ١٥‬דלך וישכרהם עלי חסב עלמה בחרצהם וקצדהם ל ^ א‬
‫ח א ^ ה ואן לם תנקצי‪ 73‬ا על< מרגובה ומרגובהם לה וכדלך יגרי פי‬
‫מעארפה ואצדקאיה ומעאמליה ומתצרפיה" ושרכאיה וכז־לך אן כלפה‬
‫מן הו פוקה או מן הו׳‪ ” ■،‬דונה‪ 7،‬חאגה פליתסבב אלי פעלהא בניה‬
‫ויתערץ קצאהא בצמירה אן כאנת ממכנה לה וכאן אלדי כלפה ^ א ה א‬
‫אהלא ללסעי לה פיהא ا؛ل ه יתוכל ע ^ אללה תע פי תמאמהא פאן‬
‫קצאהא ע ^ ידה פלא ישכר נפסה פי דלך ולא יטלב מן צאחבה עליהא‬
‫שכרא ולא מכאפא^ בל ישכר אללה תע א^־י ^ א ה א עלי ידיה וגעלה‬
‫סבבא למצלחה גירה ואן תעדרת עליה ולם ימכנה ^ א י ה א ״ פלא‬
‫ילום‪ 78‬נפסה ויעתז־ר אלי צאחבה בעד ב^^ אלגהד ואלמהגה פי ז־לך‬
‫ואמא אמור אעדאיה וחסאדה ובאגציה פליתווכל פי אמורהם עלי אללה‬
‫ויצבר לגפאהם‪ 79‬ולא יקארצהם‪ 80‬במתל אפעאלהם ב^ יתפצל עליהם‬
‫ויתגמל מעהם פי כ^ מא יסעה ^ א מ ל ת ה ם ויז־כר פי נפסה אן נפעה‬
‫וצרה פי יד אלכאלק תע ’‪ 8‬פאן כאנוא סבבא לצררה‪ 82‬פליחסן אלטן‬
‫בהם וליסי‪ 83‬אלטן בנפסה ובאפעאלה וסו מקדמאתה‪83‬א ענד רבה‬
‫פליתוב “ אלי אללה ויצרע‪ 85‬אליה פי גפראן דנובה פיעוד אעדאיה‪ 8،‬א^י‬
‫מצאדקתה ذ م אלחכים ברצות ייי דרכי איש גם אויביו יש‪87.‬‬
‫ש‪ .‬פוקה או מך הו‪ ,‬ב־א נכתב בגיליון‪.‬‬
‫‪ .74‬ומתצרפיה‪,‬‬
‫‪ . 73‬תנקצי‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה תנקץ(י)‪.‬‬
‫ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה לם תנקץ(ז) חאגתה‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪ .75‬פוקה או מן הו‪ ,‬ב־א נכתב בגיליון‪.‬‬
‫ר׳׳ל משרתיו‪ ,‬ע׳׳ע דוזי ופרידלנדר‪.‬‬
‫‪.77‬‬
‫דונה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה דונה קצא‪ ,‬אולם גם בתרגום אבן תבון אין תרגום ל־קצא‪,‬‬
‫‪ . 78‬פלא ילום‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫קצאיהא‪ , 11§ ,‬עמ ׳ ‪ ,28‬הע׳ ‪ ; 10‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה אולי‪ :‬קצאוהא‪.‬‬
‫‪ .80‬יקארצהם‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ .79‬לגפאהם‪ 11§ ,‬א‪ ;£،5‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה אולי‪ :‬לגפאיהם‪.‬‬
‫‪ .82‬לצררה‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ .81‬תע‪ ,‬ד מוסיף‪ :‬לא ביד מכלוק‪.‬‬
‫(כנראה) יקאצצהם‪.‬‬
‫‪ 83‬א‪.‬‬
‫‪ .83‬וליסי‪ ,‬בניין רביעי של סו״א; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה (כנראה) ויסי‪.‬‬
‫(כנראה) לצרה‪.‬‬
‫מקדמאתה‪ ,‬מן הלשון הקוראני (השווה למשל סורה לו יב‪/‬יא) קדם "עשה מעשה (טוב‬
‫‪ .85‬וי؛‪:‬רע‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ .84‬פליתוב‪ 102§ ,‬א; ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה ויתוב‪.‬‬
‫או רע) מקודם"‪.‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪ .86‬אעדאיה‪ , 11§ ,‬עמ ׳ ‪ , 28‬הע׳ ‪ ; 10‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה א ו ^‪ :‬אעדאוה‪.‬‬
‫וי ת ^ ע‪.‬‬
‫ברצות ‪ ...‬גם אויביו יש(לים אתו)‪ ,‬משלי טז ז‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫יהודה הלוי‬
‫יהודה הלוי‪ ,‬נולד לפני ‪ 1075‬בטוד^ה בצפון ספרד‪ ,‬נפטר ‪ 1141‬במצרים‪ ,‬מגדולי‬
‫משוררי ספרד ומחשובי הוגי הדעות ביהדות‪ .‬שיריו נכתבו בעברית‪ ,‬ספרו הפילוסופי‬
‫כתאב אלרד ואלדליל פי אלדין אלדליל‪ ,‬ר״ל ספר התשובה והראיה להגנת הדת‬
‫המושפלת‪ ,‬הוא ספר הכוזרי‪ .‬הספר הוצא בצורה לקויה למדי בידי ה' הירשפלד‪,‬‬
‫לייפציג ‪ , 1887‬ובקרוב עומדת לצאת לאור מחדש מהדורת פרופ ׳ ד״צ בנעט ז״ל בידי‬
‫ח' בו־שמאי‪ .‬הספ؟ תורגם לעברית בידי יהודה אבן תבון ומחדש בידי יהודה אבן‬
‫שמואל‪ ,‬תל־אביב תשל׳׳ג‪ .‬להלן מובאת התחלת הספר (= הירשפלד עמ׳ ‪ ) 14-2‬לפי‬
‫מהדורת בנעט‪ .‬כל התיקונים‪ ,‬שלא הערתי על מקורם‪ ,‬הם של בנעט‪^ .‬א סטיתי ממהדורתו‬
‫אלא בכד‪ ,‬כי השארתי סטיות מן הערבית הקלאסית‪ ,‬שבבתב היד‪ ,‬אם התאימו לנהוג‬
‫בערבית היהודית‪ ,‬גם כשבנעט שינן‪ ,‬מפני שבאוטוגרפים שלו מקפיד ר׳ יהודה הלוי על‬
‫לשונו הערבית (השווה ש״ד גויטייו‪ ,‬תרביץ לה‪ ,‬תשכ׳׳ו‪ .) 274 ,‬בן לא הוספתי תשדיד‬
‫והמזה‪ .‬התחלת הקטע היא לפי כ׳׳י קמברידג׳ ‪ ,T.-S. N.S . 308/86‬שנתגלה בידי אלוני‪,‬‬
‫קרית ספר לח‪ ,‬תשכ״ג‪ 13 ,‬ا ואילך(להלן ק)‪ ,‬והמשכו(ורובו) הוא לפי כ״י בודלי ‪,? oc . 284‬‬
‫הוא כתב היד‪ ,‬המכיל את רוב הכוזרי ושעליף ביסס הירשפלד את מהדורתו(להלן א)‪.‬‬
‫בקטע שלפנינו השתמש בנעט גם במהדורת התחלת הכוזרי‪ ,‬שהוציא א׳ נויבאור ב‬
‫‪ Miscellany ofHebrew Literature‬א‪ ,‬לונדון ‪ , 1872‬עמ‪ ,€2- 72 ,‬בהערותיו של י׳׳י( א׳)‬
‫גולדציהר‪ ,‬צדמ״ג מא‪ , 1887 ,‬עמ ׳ ‪ 692‬ואילך‪ ,‬ש^ ש׳ הורוביץ‪ ,‬מגו׳׳י מא‪ , 1897 ,‬עמ ׳ ‪264‬‬
‫ואילר וכן בהערותיו הוא בספר גולדציהר ב‪ ,‬ירושלים תשי׳׳ח‪ ,‬חלק עברי‪ ,‬עמ׳ ‪( 101‬להלן‬
‫ס״ג) ואילר‪ .‬בנעט אף השתמש בתרגום אבן תבון (להלן ת) לשם שחזור הטקסט‪.‬‬
‫ج מסומנת ב־ג‪.‬‬
‫הכוזרי‬
‫‪189‬‬
‫כתאבי »^‪ ٦٦‬ואלדליל ه« אלדי[ן אלד]ליל ^ »‪٦ ٦٠۶‬‬
‫^^‪ ٠١‬ז[ל]‬
‫סילת עמא ענדי מן א ל א ח ת ^ עלי ^ א ל פינ א מן [אלפלאספה] ואה[ל‬
‫אלאדיאף] תם עלי אל^אר؟״׳ אללדיף ‪ 3‬אלפ^ אל؟מהור תד־כרת [מא‬
‫קד סמעתה] מן חגג [אלח]בר א ^ י כאן ענד מלך אלכזד א ל ד ^ ל ‪ ١٥‬דין‬
‫אליהוד ‪ ٠.........‬ע ^ מא שהד וגא פי כתאב‪ 5‬אלתואריך אנח תכרד ע[ליה‬
‫דויא] כא آ מלאכא יכאטבה ויקול לה אן ניתך מרציה ענד אללה ^כן‬
‫עמלך גיר מרצי [וכאן יגתהד גדא] פי אלתעבד פי דין א ^ ז ד חתי אנה‬
‫כאן ا ذ ^ ه כדמה אל[היכל ואלקראבין] בנפס[ה בניה] צאפיה כאלצה‬
‫פכלמא אגתהד פי תלך א^אעמא^ גא [אלמלאך] פי א ^ ^ ^ יקול לה ניתך‬
‫מרציה וע[מלך גיר] מ ^ י פסבב לה ז־לך אלבחת ען אלאריאן ואלנחל‬
‫ותה؟ד אכרא הו וגמהור א ^ ז ר וכאן מן חגג אלחבר מא אקנעני [וט]אבק‬
‫אעתקאדי פראית אן אתבת‪ ،‬ا דלך אלאחתגאג״'‪ 7‬והמשכילים יבינו‪8.‬‬
‫קיל אן מלך אלכזר למא ראי פי ראיאה ’ אן נייתה מרצייה‪0‬׳ ענד אללה‬
‫ועמלה גיר מרצי ואמרה פי אלנום אן יטלב אלעמל אלמרצי ענד אללה‬
‫סאל פילסופא ען מעתקדה‪ .‬פקאל לה אלפילסוף ליס ענד אללה רצי‬
‫ו^א בגץ לאנה תע מנזה ען אלאראדאת ואלאגראץ ^אן אלגר^ ידל עלי‬
‫נקצאן אלמגרץ ” ואן תמאם גרצה כמאל לה ומהמאב■‪ ’ 2‬לם יתם פהו‬
‫נקצאן‪ .‬וכדלך הו מנזה ענד אלפלאספה ا ען ע^ם אל؟זאיאת ” לאנהא‬
‫מתגירה מע אלאחיאן‪ .‬וליס פי על ^ אללה תגייר‪4‬׳ פהו לא ידריך ’■؛’‬
‫א‪ .‬אלאחתגאג‪ ,‬א אלאחתאגג‪.‬‬
‫ב‪.‬ו מ ה מ א‪ ,‬או מ ה מא‪.‬‬
‫ג‪.‬י ד רי ד ׳ א י ד ר ר‪.‬‬
‫‪ 2‬א‪.‬‬
‫‪ . 2‬אלאדיאן‪ ,‬שמא יש ^^‪ ٠١٦‬אלאהוא (הערת בו־שמאי)‪.‬‬
‫‪ . ١‬כתאב‪ ,‬לפי ק‪.‬‬
‫‪ ,... .4‬ת כארבע מאות שנה‪ . 5 .‬כתאב‪ ,‬ת‬
‫אלכוארג‪ 1 ,‬״׳ ל המינים‪ .3 .‬אללדין‪.33§ ,‬‬
‫‪ .7‬אלאחתגאג‪ ,‬כך תיקו‬
‫‪ .6‬ארנבת‪ ,‬כאן מסתיים ק; מכאן ואילר א‪.‬‬
‫ספרי‪.‬‬
‫‪ .9‬ראיאה‪ = ,‬רויאה‪,‬‬
‫‪ .8‬והמשכילים יבינו‪ ,‬דניאל יב י‪.‬‬
‫הירשפלד; א אלארזתאגג‪.‬‬
‫‪ . 12‬ו מ ה מ א‪ ,‬א ו מ ה מא‪,‬‬
‫‪ . 11‬אלמגרץ‪. 74§ ,‬‬
‫‪ . 10‬נייתה מרצייה‪ 30§ ,‬ב‪.‬‬
‫§‪11‬ص‬
‫‪ . 14‬תגייר‪ ,‬בניין חמישי (לפי §‪30‬ב) או‬
‫‪ . 13‬אל؟זאיאת‪ 11§ ,‬ה‪.3‬‬
‫והשווה §ة‪.4‬‬
‫‪ . 15‬ידריך‪ ,‬תיקון הירשפלד (לפי ת "יודע אותך׳׳); א ידרך‪.‬‬
‫שני‪.‬‬
‫יהודה הלוי‬
‫‪190‬‬
‫^ ל א ען אן ידרי ניתך ואעמאלך פ ^ א ען אן יסמע צלאתך וירא‬
‫חרכאתך‪ .‬נעם ואן קאלת אלפלאספ^ אנה כלקך פעלי אלמ؟אז לאנה‬
‫על^ אלעלל פי כלקה כל מ ^ ו ק לא לאנה מקצוד מן קבלה‪ .‬נעם ולא‪،‬׳‬
‫כלק קט אנסאנא לאן אלעאלם קדים לם ‪ ^ ٢١‬ינשא אלאנסאן מן אנםאן‬
‫קבלה תתרכב פיה צור וכלק ו ^ ל א ק מן אביה ואמה וקראבתה וכיפיאת‬
‫אלאהויה ואלבלדאן ו א ^ א ^י ^ ואלמיאה מע קוי אלאפ^אך ואלדראריי‪’7‬‬
‫ואלבד^ באלנסב אלחאצלה מנהא וא^כל דא؟ע אלי א^טבב אלאול לא‬
‫ען גרץדי‪8‬י לה ^כן פיץ פאץ ענההי‪9‬ז סבב תאני‪ ^ 20‬ם תואלת ורואבע‬
‫ותלאזמת א^אסבאב ואלמסבבאת ותסלסלת כמא תראהא ותלאזמהא‬
‫קדים כמא אן אלסבב אלאול קדים ^א אול לה פלכל <ائذءأ מן אש ذ א ‪٧‬‬
‫אלדניא אסבאב בהא יתם‪ .‬פשכץ תכאמלת אסבאבה פגא כאמלא‬
‫נקצת אסבאבה פגא נאקצא כאלחבשי אלדי לם יהיא לאכו^ר מן קבול‬
‫؛^ ‪ ٨ ٦ ٦‬אלאנסאן ואלנטק עלי אנק? מא ימכן‪ .‬פאלפילסוף אלדי תהיאת‬
‫לה אסתעדאדאת יקבל בהא אלפצאיל אלכלקיה ואלכלקיהי•‪21‬‬
‫ואלעלמיה ואלעמליה ולם ינקצה שיא‪ 22‬מן אלכמאל‪ .‬לכן הדה‬
‫אלכמא^את באלקו^ יחתאג פי א ‪3‬א؟הא אלי אלפעל אלי א^תעלים‬
‫להא ” מן כמאל ונקצאן‬
‫ואלתאדיב פת^הר אלהיאת עלי מא‬
‫ותוסטאת אלי מא ^א נהאיה לה פאלכאמל יתצל בה מן אלנמט‬
‫אלאלאהי נור יסמי אלעקל א^פעא^ יתצל בה עקלה אלמנפעל אתצאל‬
‫אתחאד חתי ירי א ל ^ ץ אנה הו ^לך אלעקל אלפעאל ^א תגאיר‬
‫בינהמא ותציר אלאתה אעני א ^ א ז־לך א ל ^ ^ ^א תתצרף אלא פי‬
‫אכמל אלאעמאל ופי אופק א^אוקא^ ועלי א ^ ^ חאלאת‪ 24‬וכאנהא‬
‫אלאת ללעקל אלפעאל ^א ^^עק^ אלהיולאני אלמנפעל‪ 25',‬א ^ כאן‬
‫מן קבל יצרפהא פכאן יציב מרה ויכטיח׳‪ 2،‬מראת וה^א יציב דאימא‪.‬‬
‫והדה אלדרגה אלגאי^ אלקצוי אלמרגוה ללאנסאן אלכאמל בעד אן‬
‫ד‪ .‬גרץ‪ ,‬א ערץ‪.‬‬
‫ה‪ .‬ענה‪ ,‬א ענד‪.‬‬
‫אלמנפעל‪ ,‬א ואלמנפעל‪.‬‬
‫ו‪ .‬אלכלקיה ואלכלקיה‪ ,‬ב־א הניקוד הפוך‪.‬‬
‫‪.٢‬‬
‫ח‪ .‬ויצטי‪ ,‬א ויכט‪.‬‬
‫‪.18‬גר<؟‪,‬‬
‫‪ . 17‬ואלדראריי‪30§ ,‬ב; עי׳ פרידלנדר‪ ,‬עמ׳ ‪ ,41‬הע׳ ‪. 1‬‬
‫‪ . 16‬ו ל א ‪.203§ ,‬‬
‫תיקון הירשפלד (לפי ת "כוונה"); א ערץ‪ . 19 .‬ענה‪ ,‬תיקון הירשפלד (לפי ת "ממנה");‬
‫‪ .21‬א ל ^ ק י ^ ואלכלקיה‪ ,‬כ־א הניקור הפוך; עי׳‬
‫‪ .20‬תאני‪. 114§ ,‬‬
‫א ענד‪.‬‬
‫‪ . 24‬תאלאת‪ ,‬היינו מצפים‬
‫‪ . 23‬מא ‪ ...‬להא‪ 369§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .22‬שיא‪ 11§ ,‬הי؛ ‪.0‬‬
‫ס׳׳ג‪.‬‬
‫‪ .26‬ויכטי‪ ,‬א ויכט‪.‬‬
‫‪ . 25‬אלמנפעל‪ ,‬א ואלמנפעל‪.‬‬
‫ל־אלחאלאת‪.‬‬
‫‪١۶١‬‬
‫הכוזרי‬
‫תציר נפסה מסהרה מן אלשכוך מחצלה ا ללעלום עלי חקאיקהא פתציר‬
‫כא‪ 5‬הא מלך פתציר באדון רתבה מן אלמלכותי^ אלמפארקה ללאגסאד‬
‫והי רתב^ אלעקל אלפעאל והו מלך רתבתה ‪ ٦١٦‬אלמלך אלמוכלט■‪27‬‬
‫בפלך אלקמר והי עקול מגרדה ען אלמואד קדימ^ מע אלסבב א^אול‬
‫^א תכאף אלפנא אבדא פתציר נפס אלאוסאן אלכאמל ‪ ٦ ^ ٩١‬אלעקל‬
‫שיא ואחדא פלא יבאלי בפני®* גסדה ואלאתהי■‪ 29‬א^ קד צאר ו^לך שיא‬
‫ואחדא וטאבת נפסה פי אלחיא^ א؛■ צאר פי זמרה הרמס‬
‫ואסקלאביוסכ‪0‬ג וסקראט ואפלאטון וארסטוטאליס؛׳ ” בל הו והם ובל‬
‫מן כאן פי דר?תהם ואלעקל אלפעאל שיא ואחדא‪ 32‬פה^א אלדי יכני‬
‫ענה ב ^ א אללה עלי סביל אללגז או אלתקריב פאחנבעה ואתבע א^עלם‬
‫בחקאיק אלאמור ליציר עקלך ^ ל א לא מנפעלא ואלזם א^דל אלטרק‬
‫פי אלאכלאק ואלאעמאל לאנה מעונ^ פי תצור א^הק ו^זום אלתעלם‬
‫ואלתשבה ב^לך אלעקל אלפעא^ ויתבע הדא אלקנו^ ו א ל ^ ו ע‬
‫ואלכשוע וכל כלק פ ^ ל מע אלתעטים ללסבב אלאול לא ליהבך רצאה‬
‫ולא ^‪ ^ ١٢‬ענך סכטה בל ללתשביה‪ 33‬ללעק^ ” אלפעאל פי איתאר‬
‫אלהק ווצף כל שי במא יגב לה ואעתקאדה עלי מא הו עליה‪ .‬פהדא ‪١٠‬‬
‫צפאת א^עק^ פא^ צרת בהדה אלצפה מן אלאעתקאד לא תבאלי באי‬
‫שרע תשרעתמ■‪ 35‬או תדינת ועטמת ובאי קול ובאי לסאן ובאי אעמאל‬
‫או אכתרע לנפסך דינא למעני אלתכשע ואלתעטים ואלתסביח ולתדביר‬
‫אכלאקך ותדביר מנזלך ומדינתך אן < כנ ת >‪ 3،‬מקבולא מנהם או תדין‬
‫באלנואמיס אלעקליה אלמולפה ללפלאספה؛■‪ 37‬ואגע‪ $‬קצדך וגרצך צפא‬
‫נפסך ובאל^מל^ פאטלב צפא אלקלב באי וגה אמכנך בעד ‪^ ١^ ٨ ٨‬‬
‫כליאת אלעלום ע^י חקאיקהא פתצאדף מטלובך אעני אלאתצאל בדלך‬
‫ט‪ .‬אלמוכל‪ ,‬א אלמוצל‪.‬‬
‫י‪ .‬ואלאתה‪ ,‬א ואלתה‪.‬‬
‫ל‪ .‬וארסטוטאליס‪ ,‬א וארטטאליס‪.‬‬
‫כ‪ .‬ואסקלאביוס‪ ,‬א‬
‫מ‪ .‬שרע תשרעת‪ ,‬א נוע תכשעת‪.‬‬
‫ו א ^ ^ ריו ס‪.‬‬
‫ללפלאספה‪ ,‬א‬
‫ללפלספה‪.‬‬
‫‪ .28‬בפני‪ § ,‬ا‪.٦^ ^ ١‬‬
‫‪ . 27‬אלמוכל‪ ,‬תיקון הורוביץ (לפי ת ״הממונה׳׳); א אלמוצל‪.‬‬
‫‪ .30‬ואסקאלביוס‪ ,‬כך‬
‫‪ .29‬ואלאתה‪ ,‬תיקון גולרציהר (לפי ת ״איבריו״); א ואלתה‪.‬‬
‫‪ .31‬וארסטוטאליס‪ ,‬כר‬
‫הירשפלד (לפי ת ״ואסקלביוס׳׳); א ואסקלאריוס‪.‬‬
‫‪ .33‬ללתשביה‪ ,‬בהוראת‬
‫‪ .32‬שיא ואחדא‪.219§ ,‬‬
‫הירשפלד; א וארסטאליס‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫ללתשבה (השווה רייט א ‪ ,) 114-5‬ובנעט קרא "ללת שבה"‪ ,‬והשווה לעיל‪.‬‬
‫‪ .35‬שרע תשרעת‪ ,‬תיקון הורוביץ; א נוע תכשעת‪.‬‬
‫ללעקל‪ ,‬צ״ ל באלעקל?‬
‫‪ .37‬ללפלאספ^‪ ,‬כר קרא‬
‫<כנ ת >‪ ,‬השלמת הורוביץ; ב־א ליתא‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪192‬‬
‫יהודה הלוי‬
‫אלרוחאני אעני אלעקל אלפעאל ורבמא ” אנבאך ואמרך בעלם גיב מן‬
‫מנאמאת צאדק^ וכיאלאת מציבה‪.‬‬
‫קאל לה א ^ז רי אן כלאמך למקנע לכנה גיר מטאבק לטלבתי לאני‬
‫אעלם מן נפסי אני צאפי אלנפס מסדד אלאעמאל ا נחו ^ א אלרב ^כן‬
‫כאן ؟ואבי אן ה^א א^עמל ליס ב מ ר ^ ואן כאנת אלניה מ ר ^ פלא שך‬
‫אן תם‪ 39‬עמל מא מרצי‪ 40‬בדאתה ^א בחסב אל^ונון ואלא׳‪ 4‬פאן‬
‫אלנצראני ואלמסלם אללדאף‪ 4‬אקתסמא אלמעמורה יתקאתלאן וכל‬
‫ואחד מנהמא קד אצפא‪ 43‬ניתה ללה ותרהב ותזהר וצאם וצלי ומצי‬
‫מצממא לקתל צאחבה והו יעתקד אן פי קתלה אעטם חסנה ותקרב אלי‬
‫אללה פיקתתלאן‪ 44‬וכל ואחד מנהמא יעתקד אן מסירה אלי אלגנה‬
‫ואלפרדוס ותצדיקהמא מחאל ענד אלעקל‪.‬‬
‫^ א^ אלפילסוף ליס פי דין אלפלאספה קתל ואחד ‪ ٦٠‬האולא א^‬
‫יומון״■‪ 45‬אלעקל‪.‬‬
‫קא^ אלכזרי ואי חירה‪ 4،‬ענד אלפלאספה אעטם מן אעתקאדהם אלחדת‬
‫ואן אלעאלם כלק פי ו איאם ואן אלסבב אלאול יכלם שכצא מן א^נאס‬
‫^ ^ א ען ז־לך אלתנזיה א ^ י תנזהה אלפלאספה‪ .‬ען מערפה אל?זאיאת‬
‫ומע הדא‪ 47‬פכאן ינבגי עלי אעמאל אלפלאספה ועלומהם ותחקיקהם‬
‫ואגתהאדהם אן תכון אלנבוה משהורה פיהם שאיעה בינהם לאתצאלהם‬
‫באלרוחאניאת ואן יוצף ענהם גראיב ומעגזאת וכראמאת‪,‬؛■‪ 48‬ולקד נרי‬
‫בא^ע^ם ולא באצפא נפסה ונגד צד‬
‫אלמנאמאת אלצאדק^ למן לם‬
‫דלך פי מן ראמה פדל אן ללאמר אלאלאהי וללנפוס סרא סוי מא ז־כררנה‬
‫יא פילסוף‪.‬‬
‫؟[ ه קא^ א ל^ רי פי נפסה אסאל אלנצארי‪,‬؛'‪ 49‬ואלמסלמון‪49‬״ פאן אחד‬
‫אלעמלין הוא לא שך א ל מ ^י‪ .‬ואמא אליהוד פכפי מא טהר מן דלתהם‬
‫וקלתהם ומקת אלגמיע להם‪ .‬פדעא בעאלם מן עלמא אלנצארי פסאלה ען‬
‫עלמה ועמלה פקאל לה אנא מומן באלחדת ללמכלוקאת ובאלקדם‬
‫ס‪.‬יו מוו‪ ,‬אינ מון‪.‬‬
‫ע‪ .‬וכראמאת‪,‬אוכרמאמא ת‪.‬‬
‫{؛ ‪ .‬א ל נ צ א ר י ‪ ,‬א ^ נ צ ר א ^ ‪.‬‬
‫‪ .40‬עמל מא מרצי‪,‬‬
‫‪ . 39‬תם‪ 72§ ,‬ו ‪.‬‬
‫‪ .38‬ורבמא‪. 174§ ,‬‬
‫הירשפלד; א ללפלספה‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪ .43‬אצפא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .42‬אללדאן‪ 125§ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ .41‬ואלא‪ 2§ ,‬ז ‪.4‬‬
‫§‪.218‬‬
‫‪ .46‬חירה‪ ,‬צ׳׳ל חידה?‬
‫‪ .45‬יומון‪ ,‬ת ׳מגמתם׳; א ממון‪.‬‬
‫פיקתתלאן‪ ,‬כוראה §‪.84‬‬
‫‪ .48‬וכראמאת‪ ,‬כך‬
‫‪ .47‬ומע הז־א‪ 321§ ,‬ו‪.‬‬
‫השווה ת "דבר שהוא ווטה ‪ ٦٠‬האמת"‪.‬‬
‫‪49‬א‪.‬‬
‫‪ .49‬אלוצארי‪ ,‬כך הירשפלד; א אלנצראני‪.‬‬
‫הירשפלד; א וכרמאמאת‪.‬‬
‫ואלמסלמון‪ 127§ ,‬ג‪.‬‬
‫הכוזרי‬
‫‪193‬‬
‫ללכאלק תע ואנה כלק אלעאלם כאסרה פי ו איאם ואן גמיע אלנאטקין מן‬
‫דריה אדם תם מן דריה נוח ואליה ינתסבון כלהם ואן ללה ענאיה באל«؛‪:‬לק‬
‫ואתצאלא באלנאטקין וטכטא ו ^ א ורחמה וכלאם וטהור ותגלי‪ 50‬לאנביאה‬
‫ואוליאה וחלול׳‪ 5‬פי מא בין מן י ^ א ה מן אלגמאהיר‪ .‬ואלגמלה פכל‪52‬‬
‫מא ا גא ‪ <۵‬אלתוראה ופי אתאר בני אסראיל אלתי ^א מדפע פי צדקהא‬
‫לשהרתהא ודואמהא ועלאניתהא*■‪ 53‬פי אלגמאהיר אלע^ואם ופי‬
‫אכריאתהא ועאקבהק׳‪ 54‬להם תגטמת אללאהותיה וצארת גנינא פי בטן‬
‫עדרא מן אשרף נסא בני אסראיל וולדתה נאסותי אלטאהר לאהותי‬
‫אלבאטן נביא מר^לא פי טאהרה ואלאהא מר؟לא פי באטנה והו‬
‫אלמסיח אלמסמי ענדנא באבן אללה והו א^אב והו אלאבן והו רוח‬
‫אלקדס פנחן מוחדון חקיקה ואן טהר עלי לטאננא אלתתלית נומן בה‬
‫ובחלולה פי בני אסראיל א؟לאלא להם עלי מא לם יזל אלאמר אלאלאהי‬
‫יתצל בהם חתי עצי גמהורהם הז־א אלמטיח וצלבוה פצאר אלסכט‬
‫מטתמרא עלי גמהורהם ו א ל ^ א עלי אלאפראד אלתאבעין ללמטיח תם‬
‫עלי אלאמם אלתאבעין לאולאיך אלאפראד ונחן מנהם ואן ^ם נבן מן‬
‫ז־ריה אטראיל פנחף׳‪ 55‬אולי באן נתטמי בני אטראיל לאתבאענא‬
‫אלמטיח ואצחאבה מן בני אטראיל א^ני עשר מקאם אלאטבאט תם‬
‫גמלה מן בני אטראיל תאבעת לאולאיך‪ 5،‬אלא^ני עשר צארו כאלכמירה‬
‫לאמה אלנצארי ואטתחקו דר?^ בני אטראיל וצאר לנא אל^פר‬
‫ואלאנתשאר פי אלב^אד וגמיע אלאמם מדעוף‪ 5‬אלי הדא אלדין מבלפון‬
‫אלעמל בה מן תעטים אלמטיח ותעלים צליבה א ^ י צלב עליהא‪ 58‬ומא‬
‫אשבהה וחכאהש׳ ’‪ .5‬ואחכאמנא ו؟'ירנא פמן וצאיא שמעון אלחוארי‬
‫וקואנין מאכודה מן אלתורא^ א ל ^ “ נקראהא ולא מדפע פי חקיקתהא‬
‫ואנהא‪،0‬״ מן ענד אללה‪ .‬וקד קיל פי אלאנ^ל ען אלמטיח מא גית‬
‫לאנקץי ‪ ،‬שריעה מן ^וראיע מוטי בל גית ל א ע ^ ה א ולאזידהא‪.‬׳‪،‬‬
‫צ‪.‬‬
‫ועלאניתהא‪ ,‬א‬
‫(דיטוגראפיה)‪.‬‬
‫ועליאניתהא‪.‬‬
‫ק‪ .‬ועקאבה‪ ,‬א ועקאבי‪.‬‬
‫ר‪ .‬פנחן‪ ,‬א פנחן באן‬
‫ש‪.‬ו ח כ א ה‪ ,‬או ח א כ ה‪.‬‬
‫‪ .52‬פכל‪. 322§ ,‬‬
‫‪ .51‬וחלול‪. 218§ ,‬‬
‫‪ . 50‬וכלאם וטהור ותגלי‪( 218§ ,‬וגם §‪.) 114‬‬
‫‪ . 55‬פנחן‪ ,‬א‬
‫‪ . 54‬ועקאבה‪ ,‬כך הירשפלר; א ועקאכי‪.‬‬
‫‪ .53‬ועלאניתהא‪ ,‬א ועליאניתהא‪.‬‬
‫‪ . 57‬מרעון‪ ;74§ ,‬אך פשוט יותר לגרוס‪:‬‬
‫‪ .56‬לאולאיך‪ 269§ ,‬א‪.‬‬
‫פנחן באן‪.‬‬
‫‪ . 58‬צליבה ‪ ...‬עליהא‪ 119§ ,‬ב‪ ,‬ובגעט משער‪ ,‬כי ייתכן שהשפעת לשון רומנית‬
‫מרעוון‪.‬‬
‫‪ .60‬אלדי‪ 361§ ,‬א‪8‬‬
‫‪ .59‬וחכאה‪ ,‬או‪ :‬וחאכאה; א וחאכה‪.‬‬
‫גרמה ^ י ג ו י במין‪.‬‬
‫‪ •61...61‬לאנקץ ‪ ...‬ולאזירהא‪ ,‬כך א (והשווה שבת קטז‬
‫‪ 60‬א‪ .‬ואנהא‪ 431§ ,‬א‪.‬‬
‫ב); בנעט מציע לגרוס (לפי מתי ה יז) לאנקץ ‪ ...‬ולאוידהא (האחרון לפי‬
‫‪194‬‬
‫יהודה הלוי‬
‫קאל אלכזרי ^ ‪ ٠ ١‬ההנא מגאל ללקיאס בל אלקיאס יבעד אכ^ר הדא‬
‫אלכלאם‪ .‬לכן א^א צח אלעיאן ואלתגרבה חתי יאכד במגאמעי‪1‬׳‪، 2‬‬
‫אלקלב ולא יוגד‪ ،3‬מנדוחה*׳‪ ، 4‬פי אעתקאד גיר מא צח ענדה תחיל עלי‬
‫אלקיאט בלטפהבי‪ ، 5‬חתי יקרב דלך אלמסתבעד כמא יפעל אלטביעיף‪،‬‬
‫פי אלכואץ אלגריבה אלתי תטרא עליהם ממא לו חדתוא ا בהא קבל‬
‫רויתהאגי‪ ، 7‬לאנכרוהא פאדא ראוהא תלטפואי׳‪ ،،,‬וגעלוא להא אסבאבא‬
‫מן אלנגום ואלרוחאניאת ולם ידפעוא אלעיאן ואנא ^א א؟דני טייב‪،9‬‬
‫אלנפס לקבול הדה אלאמור ^אני טראת עליהא ולם אנשא פיהא‬
‫ואלאסתקצא וא؟ב ע^؟‪.‬‬
‫תם אסתדעי עאלמא מן עלמא א^אט^אם וסאלה ען עלמה ועמלה‬
‫פקאל אנא נתבת אלוחדאניה ואלקדם ללה ואלחדת ^^עאלם‬
‫ואלאנתטאב אלי אדם ונוח וננפי אלתגסים גמלה ואן טהר שי פי אלקול‬
‫תאולנאה וקלנא אנה מגאז ו ת ק^ב מע אקרארנא באן כתאבנא כלאם‬
‫אללה והו פי ؛־אתה מעגזה יגב ע ^נ א קבולה מן אגל דאתה א^ ^ם ימכן‬
‫אחד‪ 70‬אן יאתי במתלה ולא במ^ל איה מן איאתה ואן נביינא׳‪ 7‬כאתם‬
‫אלנביין ונאס^ לב^ שריעה תקדמת ודאעי אלאמם כלהא אלי‬
‫א^אט^אם‪ .‬וגזא אלטאיע אעאדה רוחה אלי ;סדה פי גנה ונעים לא‬
‫יכלי‪ 72‬מן אכ^ ושרב ונכאח וכל מא ישתהי‪ .‬וגזא אלעאצי אעאדתה פי‬
‫נאר לא יפנא ע^אבהא אבדא‪.‬‬
‫פקאל לה אלכזרי אן מן יראם הדאיתה באמר אללה ו‪ ،‬ח ק ק" ענדה אן‬
‫אללה יכלם אלבשר והו יסתבעד ז־לך ינבגי אן יקרר ענדה אמורא‬
‫משהורה לא מדפע פיהא ובאלחרי אןה■‪ 74‬יצדק ענדה אן אללה קד כ^ם‬
‫בשריא ואן כאן כ^אבכם מעגזה ואלכתאב ערבי פליט ימיז מעגזתה‬
‫וגראבתה עגמי מ^נלי ואדא ^ לי עלי לם אפרק בינה ובין גירה מן כלאם‬
‫אלערבי‪.‬‬
‫ת‪.‬‬
‫במגאמע‪ ,‬א‬
‫באגמאע‪.‬‬
‫רוי ת ה א‪ ,‬ארו אי ת ה א‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מנדוחה‪ ,‬א מגדוחא‪.‬‬
‫ד‪ .‬תל ט פו א‪ ,‬א תל פ טו א‪.‬‬
‫ב‪ .‬בלטפה‪ ,‬א בלפטה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ה‪ .‬ובאלחרי או‪ ,‬א ובאלאחרי‪.‬‬
‫‪ .63‬יוגד‪,‬‬
‫‪ .62‬במגאמע‪ ,‬התיקון לפי הצעת מראד מיכאל; א באגמאע‪.‬‬
‫גולדציהר)‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪ .65‬בלטפה‪ ,‬א בלפטה‪.‬‬
‫‪ .64‬מנדוחה‪ ,‬כך גולדציהר; א מגדוחא‪.‬‬
‫§‪.99‬‬
‫‪ .68‬תלטפוא‪,‬‬
‫‪ .67‬רויתהא‪ ,‬כך הירשפלד; א רואיתהא‪.‬‬
‫אלטביעין‪ 127§§ ,‬א; ‪. 135‬‬
‫‪ . 71‬נביינא‪,‬‬
‫‪ . 70‬אחד‪. 218§ ,‬‬
‫‪ .69‬טייב‪ 30§ ,‬ב‪.‬‬
‫כך הורוביץ; א תלפטוא‪.‬‬
‫‪ . 74‬ובאלחרי אן‪ ,‬ע״ע‬
‫‪ . 73‬ויחקק‪432§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ . 72‬יכלי‪3 = ,‬לו‪. 105§ ,‬‬
‫§‪30‬ב‪.‬‬
‫דוזי‪ ,‬ר׳׳ל ובקושי; א ובאלאחרי אן (להפך על באלחרי במקום באלאחרי ע״ע דוזי‪ ,‬וכן‬
‫הכוזרי‬
‫‪ 95‬ו‬
‫פקאל לה אלעאלם וקד טהר עלי ידיה מעגזאת לכן לם רנגעל חגה ‪١٥‬‬
‫קבול שריעתה‪.‬‬
‫קאל אלכזרי נעם ולא תסכן אלנפוס אלי אן תקר אן אלאלאה מתצל‬
‫באלבשר אלא במעגזה יקלב פיהא אלאעיאן פ^עלם אן דלו־ לא יקדר‬
‫עליה אלא מן א ^ ר ע אלאשיא מן לא שי ואן יכון דלך אלאמר בין ידי‬
‫גמאהיר ירונה עיאנא ולא יאתיהם ברואיה ואסנאד ובאן ידרס דלן־‬
‫וימתחן אלמחנ^ בעד אלמחנ^ ا חתי לא יקע פי אלמן אן הנאך תכייל‬
‫או סחר ובאלחרי אן תקבל אלנפוס ה^א אלאמר אלעטים אעני אן‬
‫^ ק אלדניא ואלאכרה ואלמלאיכה ואלסמואת ואלאנואר יתצל בה^ה‬
‫אלחמאה אלק^ר^ אעני אלאנסאן ויכלמה ויקצי רגבתה ותחכמאתה‪.‬‬
‫פקאל אלעאלם אליס כתאבנא ממלי‪ 75‬מן א ف د א ‪ ٦‬מוסי עה ובני אסראיל‬
‫^א מרפע פי מא פעל בפרעון ושקה אלבחד ותסלים מן רצי ותגריק מן‬
‫סכט עליה תם אלמן ואלסלוי טול ארבעין עאמא ותכלימה מוסי פי‬
‫אלטור ואיקאפה אלשמס לישוע ונצרתה עלי אלגבארין ומא כאן קב^‬
‫דלך מן אלטופאן והלאך קום לוט אליס הדא משהור ולא טן פיה‬
‫ללתחייל ואלתכייל‪.‬‬
‫קאל א ל^ די בלא‪،‬׳ כא ‪■'3‬״ אראני מצטרא א ^ מסאילה‪ 78‬אליהוד‬
‫לאנהם בקיה בני אסדאיל לאני אראהם הם א ל ח ^ פי אן ללה שריעה פי‬
‫אלארץ‪.‬‬
‫תם אסתדעי חברא מן אחבאר אליהוד וסאלה ען אעתקאדה‪.‬‬
‫פקא^ לה אנא מומן באלה אבר^ ם ואסחק ואסראיל אלמכרג בני‬
‫אסראיל מן מצר באלאיאת ואלמעגזאת ומכתלפהם׳׳‪ 79‬פי אלתיה‬
‫ומעטיהם ארץ <אל ש אם >ח׳‪ 80‬בעד תגויזהם א ^ ואלארדן במעגזאת‬
‫ומרסל מוסי בשריעתה ا؛ل ه אלאף אנביא בעדה מוכדין לשריעתה‬
‫באלועד למן תחפט בהא ואלועיד למן כאלפהא ואימאננא למא אנדרג פי‬
‫א^תודא^ ואלכבר טויל‪.‬‬
‫ו‪ .‬כא‪5‬י‪ ,‬א באני‪.‬‬
‫<אלשאם>‪,‬ב־אליתא‪.‬‬
‫ז‪ .‬ומבתלפהם‪ ,‬א ומכתלה□‪ ,‬ומעל ה־ה נוספה באותה היד פ‪.‬‬
‫‪.٨‬‬
‫‪ . 77‬כא؛י‪ ,‬כך‬
‫‪ . 76‬בלא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .75‬ממלי‪.98§ ,‬‬
‫ערבית־נוצרית ‪ , 597‬הערה ‪.) 33‬‬
‫‪ .79‬ומכתלפהם‪ ,‬ר״ל לדאוג ל‬
‫‪ .78‬מסאילה‪.97§ ,‬‬
‫נויבאור‪ ,‬גולדציהר; א באני‪.‬‬
‫‪.80‬‬
‫(ע״ע דוזי)‪ ,‬לכלכל (כך ת); א ומכתלה□‪ ,‬ומעל ה־ה נוספה באותה היד ه‪.‬‬
‫<אל<؛ואמ>‪ ,‬ר׳׳ל ישראל; ב־א לי^א‪.‬‬
‫משה בן מימון(דמב׳׳ם)‬
‫ר׳ משה בן מימון (רמב׳׳ם)‪ 1135 ,‬קורדובה‪ 1204-‬פוסטאט (קהיר העתיקה)‪ ,‬גדול‬
‫אנשי ההלכה והפילוסופים היהודיים של ימי הביניים‪ ,‬מחשובי הרופאים של תקןפתו‪.‬‬
‫רוב חיבוריו נכתבו בערבית‪ ,‬אד ספרו המרכזי בהלכה‪" ,‬החיבור"‪ ,‬״אלחבור"‪ ,‬כפי‬
‫שמכנהו הרמב״ם עצמו‪" ,‬משנה תורה" או "היד החזקה"‪ ,‬כפי שהוא מכונד בדרך‬
‫כלל‪ ,‬נתחבר בעברית (הקרובה ללשון המשנה)‪ .‬להלן יינתנו קטעים מחיבורים‬
‫ערביים שונים של "הנשר הגדול"‪ ,‬כפי שנוהגים לכנות א^ הרמב״ם‪.‬‬
‫א‪ .‬דלאלה אלחאיריו‪ ,‬ספרו המרכזי ש^ הרמב״ם בפילוסופיה‪ ,‬שתורגם ב־‪1204‬‬
‫לעברית בידי שמואל אבן תבון (השווה את מהדורותיו השונות ש^ תרגום זה בידי י׳‬
‫אבן שמואל)‪ .‬תרגום אחר לעברית נעשה בידי אלחריזי‪ .‬הרב י׳ קאפח הוציא בשנת‬
‫תשל״ב הוצאה חדשה ותרגום עברי חדש של הספר בהוצאת מוסד הרב קוק‪ .‬הספר‬
‫ניתרגם ללשונות אירופיות רבות (לאחרונה יצא למשל תרגומו החשוב של שלמה‬
‫פינס לאנגלית‪ ,‬שיקאגו ‪ .) 1963‬הטקסט הערבי‪ ,‬עם תרגום צרפתי והערות חשובות‬
‫ביותר‪ ,‬הוצא בידי שלמה מונק (פריס ‪ .) 1866-1856‬הטקסט הערבי אשר אצל מונק‬
‫הועתק מחדש‪ ,‬בצירוף חילופי נוסחאות‪ ,‬מפתחות וקטעים מכתב־ידו של הרמב״ם‪,‬‬
‫בידי י' יואל (ירושלים תרצ׳׳א) ובשינויים קלים מכתבי יד תימניים בידי י׳ קאפח‬
‫בהוצאתו הנזכרת לעיל‪.‬‬
‫להלן ניתן פרק ב״ט מן החלק השלישי של הספר‪ .‬מאחר שמונק‪ ,‬לפי מצב המחקר‬
‫בערבית־היהודית בימיו‪ ,‬שינה את הטקסט בכיוון לערבית הספרותית‪ ,‬לא מסרתי את‬
‫הטקסט של מונק כמות שהוא (אף כי הוצאתו של מונק נשארה היסוד המוסד של כל‬
‫התעסקות במורה נבוכים)‪ ,‬אלא‪ ,‬בעזרתו האדיבה של מתכ׳׳י‪ ,‬עיינתי מחדש בכ״י‬
‫פריס ‪( 760‬להלן פר׳)‪ ,‬אחד מכתבי היד‪ ,‬שמונק ביסס את מהדורתו עליהם‪ .‬כן‬
‫השתמשתי בהערותיו של קאפח משני כתבי היד התימניים ב (לדעת קאפח מן המאה‬
‫הי״ד) וכתב היד המודרני ס‪ .‬לרוב התברר‪ ,‬שנכונה דעתו של ד״צ בנעט‪ ,‬המובאת‬
‫במהדורת יואל‪ ,‬עמ׳ م שאחרי עבודתו המעמיקה של מונק איו לחשוב‪ ,‬כי השוואה‬
‫חדשה עם כתבי היד עצמם תוכל להביא לידי קביעת טקסט‪ ,‬שיהא שונה במידה‬
‫ניכרת מזה של מונק‪ .‬אולם מקראה מעין זו‪ ,‬המבוססת על דיוק הנוסח והלשון‪ ,‬אינה‬
‫יכולה לוותר על השוואת כתבי יד בכלל‪ ,‬ובכמה פרטים אכן משתלמת השוואה זו‪.‬‬
‫חילופי נוסחאות הובאו גם מן הרשימה שבסוף הוצאת יואל‪ ,‬הכוללת את רוב‬
‫הערותיו הטקסטואליות של מונק בתרגומו וכן את שינויי הנוסח‪ ,‬שרשם ה׳‬
‫הירשפלד‪ ,‬מגו׳׳י ‪ , 1895‬עמ׳ ‪ 407‬ואילד‪ ,‬עמ ׳ ‪ 460‬ואילך (להלן‪ :‬הירשפלד)‪.‬‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪197‬‬
‫א‬
‫אל^ אלתאלת‬
‫|פצלכט‬
‫מעלום אן אברהם אבינו ע׳׳אס׳ נשא פי מלה אלצאבה‪ 2‬ומדהבהם אן‬
‫ליס תם אלאה א^א אלכואכב ואדא אעלמתך פי ”•‪ 3‬הדא אלפצל‬
‫בכתבהם אלמוגודה א^אן באידינא אלתי אכרגת‪ 4‬ללסאן אלערבי‬
‫ובתואריכהם אלקדימה וכשפת לך מדהבהם מנהא‪4‬א ואכבארהם יתבין‬
‫לך מנהא תצריחהם באן אלכואכב הי אלאלאה‪4‬ב ואן אלשמס הי‬
‫אלאלאה אלאעטם‪4‬נ וכז־לך א ^ א קאלוא סאיר‪ 5‬אלסבע^ כואכב אלהה‬
‫לכן אלניריף אעצום ותגדהם יקולון בתצריח אן אלשמס הי אלתי תדבר‬
‫א^עאלם אלעלוי ואלספלי בה^א אלנץ קאלוא ותגדהם קד דכרוא פי‬
‫כתבהם תלך ותואריכהם חדי^ אברהם אבינו וקאלוא בהדא אלנץ ואמא‬
‫אברהים א ^ י תרבי ‪ ١٥‬כוו؛נא‪ ”،‬פאנה ^מא כאלף אלגמאעה וא^עי אן‬
‫תם פאעל נ■‪ 7‬גיר אלשמס אחתג עליה בא^כ^א ואלכז־א‪ 8‬ו^־כרוא פי‬
‫ח^הם מא הו טאהר ב؟ן ’ מן אפעאל אלשמס פי אלוגוד פקאל להם‬
‫יענון אברהם צדקתם הי כאלפאס פי יד א^^אר ^ ם ז־כרוא טרפא מן‬
‫אחתגאגה ע״אס עליהם ואכ‪:‬ר‪°‬י תלך אלקצה ^כרוא אן אלמלך סגן‬
‫א‪ .‬פי‪ ,‬פר׳ או‪.‬‬
‫ב‪ .‬או תם פאעל‪ ,‬פר׳ או תם פאעלא‪.‬‬
‫‪ . 2‬אלצאבה‪ ,‬הכוונה‬
‫‪ . ١‬ע״אס‪7 ,‬؛אפח ע׳׳ס‪ ,‬ולא ציינתי עור שינויי נוסח מעיו אלו‪.‬‬
‫לכיתת הפסוודו־צבאיים‪ ,‬כת פגנים מסביבות חרן‪ ,‬שעדיין נתקיימו בתקופת הרמב׳׳ם‪.‬‬
‫‪ . 4‬א צ ר ^ ת‪ ,‬ר׳׳ ל‬
‫‪ . 3‬פי‪ ,‬פר׳ אן‪.‬‬
‫הרמב״ם מזהה אותם עם עובדי אלילים סתם‪.‬‬
‫‪ 4‬א‪ .‬מנהא‪ ,‬בכי׳׳י אחדים (וכן בתרגום אבן תבון‬
‫תורגמה‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫‪4‬ב‪ .‬אלאלאה‪ ,‬הירשפלד‪:‬‬
‫ואלחריזי) ליתא (מונק‪ ,‬תרגום‪ ,‬עמ׳ ‪ ,219‬הע׳ ‪.)2‬‬
‫‪ .5‬סאיר‪ ,‬פירושו כאן ׳׳כל׳׳ (ולא‬
‫‪4‬ג‪ .‬אלאעטם‪ ,‬הירשפלד‪ :‬אלאכבר‪.‬‬
‫אלהה‪.‬‬
‫ه‪ .‬אלנירין‪ ,‬ר׳יל שני‬
‫" שאר")‪ ,‬ושימוש זה רגיל ביותר‪ ,‬ע״ע פרידלנדר למשל‪.‬‬
‫‪ 6‬א‪ .‬כותא‪ ,‬עיר בבבל‪ ,‬ע״ע האנציקלופדיה של‬
‫המאורות‪ ,‬כלומר השמש והירח‪.‬‬
‫‪ .7‬אן תם (§‪) 172‬‬
‫האסלם׳‪ ,‬היא כות וכותה המקראיות‪ ,‬ע״ע במילונים המקראיים‪.‬‬
‫‪ .8‬בא^כ^א ואלב^א‪ ,‬ע^ היידוע ע׳׳ע במילון‬
‫פאעל (؛؛‪ ,)218‬פר׳ אן ا؛له פאעלא‪.‬‬
‫החברה המזרחית הגרמנית (עמ׳ ‪ 7‬כ‪ ,‬שו׳ ء ואילך; אולם כאן השימוש‬
‫‪ . ١٠‬ואכר‪ ,‬אפשר להבינו או‬
‫‪ .9‬טאהר בין‪ ,‬ב‪ ,‬ס בין טאהר‪.‬‬
‫סובסטאנטיבי)‪.‬‬
‫כתיאור (״ובסוף״) או כנושא (״וסוף אותו הסיפור שזכרו״‪ ,‬והנשוא יהיה אז משפט‬
‫‪198‬‬
‫משה בן מימון‬
‫אברהם אבינו עליה אלסלאם ואנה דאם ‪ <٥‬ا מחאגגתהם״ איאמא והו ‪١٥‬‬
‫אלסגן תם כאף אלמלך אן יפסד עליה סיאסתה וירד אלנאס ען‬
‫אדיאנהם פנפאה לטרף אלשאם בעד אסת؟צאל כל מאלה הכדא חכוא‬
‫ותגד הדה אלקצה משרוחה הכדא פי אלפלאח^ אלנבטיה‪ 2‬׳ ולם ידכרוא‬
‫מא ن את בה אתארנא אלצאדקה ולא מא אתאה מן אלוחי לאנהם‬
‫מכדבוףיגז לה למכאלפתה לראיהם אלפאסד ולא שך ענדי אנה עליה‬
‫א^ט^אם למא כאלף מז־הב אלנאט כלהם פאנה כאן ישתמה וידמה‬
‫ויסתנקצה אולאיך א ^ א ל ו ן פלמא אחתמל דלך פי חל[‪4‬י אללה תעאלי‬
‫ואתר אלחק עלי כראמתה קיל לה ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו‬
‫בך כ^ משפחות האדמה‪ ’ 5‬וכאן מאל אמרה מא נראה‪،‬׳ אליום מן אגמאע‬
‫מע<؛ום אהל א^אר^ עלי תעטימה וא^תב^ך ב^כרה חתי ינתסב אליה מן‬
‫ליס מן נסלה ולא מכאלף עליה ולא גאהל בעטמתה א^א בקאיאי׳‪17‬‬
‫תלך אלמל^ אלמתדמרה‪ ' 8‬אלדיך׳‪ ,9‬בקוא פי אקאצי א^אר^ מתל‬
‫כאפר תדך פי אקציי׳‪ 20‬אלשמאל ואלהנוד פי אקציי׳‪ 20‬אלגנוב פאן‬
‫האולא הם בקאיא‪1‬־■‪ 7‬׳ מלה אלצאבה לאנהא כאנת מלה אעמת׳‪ 2‬א^אר^‬
‫ואגיא‪ 22‬מא אנתהי אליה נ<؛ןר מן תפלסף פי תלך אלאזמנ^ ” אן תכיל אן‬
‫אללה רוח אלפלך “ ואן אלפלך ואלכואכב הי אלגסד ואלאלאה תעאלי‬
‫ג‪ .‬מב^בון‪ ,‬פר׳ בנראה‪ :‬מכרבין‪.‬‬
‫א קצי‪ ,‬פר׳ אקצא‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקאיא‪ ,‬פר׳ בקיא‪.‬‬
‫ה‪ .‬אלדין‪ ,‬פר׳ אללדין‪.‬‬
‫‪.٦‬‬
‫‪ . 12‬אלפלאחה אלנבטיה‪ ,‬מיוחס ל־אבן‬
‫‪ . ١١‬מחאגגתהם‪.86§ ,‬‬
‫אסינדיטי‪.)332§ ,‬‬
‫וחשיה (אבו בכר אחמר אבן עלי‪ ,‬עי׳ גם להלן) הנבטי‪ ,‬החי סביב ‪ .800‬מטרת הספר‬
‫להרים על נס את תרבותם העתיקה של הנבטים ולפי טענתו הוא תרגום ממקורות‬
‫בבליים עתיקים‪ .‬לדעת ת׳ נלרקה מחברו האמיתי של הספר הוא אבו טאלב עלי אבן‬
‫זיאת‪ ,‬אשר לפי טענת הספר הוא האיש‪ ,‬אשר אבן וחשיה הכתיב לו את הספר‪ .‬המחבר‪,‬‬
‫אשר חיבר זיוף זה‪ ,‬ניצל מקורות יווניים‪ .‬עי׳ ערך אבן וחשיה בשתי המהדורות של‬
‫האנציקלופדיה של האסלם‪ ,‬וכן בתולדות הספרות הערבית של ברוקלמן א ‪ ,242‬וכן‬
‫‪ . 14‬פי חק‪ ,‬ד׳׳ל‬
‫‪ . 13‬מכ^־בון‪ ,‬פר׳ כנראה‪ :‬מכ^בין (§‪ 127‬א)‪.‬‬
‫בהשלמות שם‪.‬‬
‫‪ . 16‬נראה‪ ,‬ב‪ ,‬ס וכי׳׳י‬
‫‪ . 15‬ואברכה וכו'‪ ,‬בראשית יב ג‪.‬‬
‫בשביל‪ ,‬השווה §‪ 161‬ה‪.‬‬
‫‪. 18‬‬
‫‪ . 17‬בקאיא‪ ,‬פר׳ בקיא (ואם אינה טעות סופר‪ ,‬השווה §‪.) 129‬‬
‫אחרים תראה‪.‬‬
‫אלמתדמרה‪ ,‬ר״ל נחרב‪ ,‬אבד‪ ,‬ע׳׳ע דתי‪ ,‬פרידלנדר (המביא גם את הגרסה‪ :‬אלמדמר^‪,‬‬
‫אשר עליה מעיר נלדקה‪ ,‬כי קלאסית היא)‪ .‬מונק‪ ,‬תרגום‪ ,‬עמ׳ ‪ ,221‬הע׳ ‪ ,4‬המביא את‬
‫‪ . 19‬אל^ין‪ ,‬פר׳ אלל^ין‬
‫הנוסח אלמדמרה‪ ,‬מזכיר גם את הנוסח הבודד אלמדכורה‪.‬‬
‫‪ .21‬אעמת‪ ,‬ר״ ל כללה‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪ . 20‬אקצי‪ ,‬פר׳ אקצא (§‪ 10‬א)‪ ,‬ס אקאצי‪.‬‬
‫(§‪.)33‬‬
‫‪ . 22‬ואגיא‪ ,‬ד׳׳ל תכלית‪ ,‬דרגת הפלגה גזורה מ־גאיה‪,‬‬
‫פרידלנדר‪ ,‬והשווה §‪ , 74‬עמי ‪.76‬‬
‫‪ .24‬אלפלר‪ ,‬הכוונה לגלגל הרקיע‪,‬‬
‫‪ .23‬אלאזמנ^‪ ,‬ב אלאזמאן‪.‬‬
‫ע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫לעיגול השמימי‪ ,‬אשר לדעת הקדמונים קבועים בו הכוכבים‪.‬‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪199‬‬
‫רוחה קד דכר הדא אבו בכר دأ אלצאיג‪ ١۵ 25‬שרח אלסמאע‪ 2،‬ולהדא‬
‫אעתקדת אלצאבה כלהם קדם אלעאלם א^ אלסמא ענדהם הי אלאלאה‬
‫ויזעמון אן אדם שכץ מולוד ‪^ ٦٠‬כר ا ואנתי כסאיר אשכאץ אלנאס‬
‫לכנהם יעטמונה ויקולון אנה כאן נביאי■‪ 27‬רסול א^קמר ואנה דעא‬
‫לעבאדה‪ 28‬אלקמר ואן לה תואליף פי פלאחה אלארץ וכדלך קאלוא‬
‫אלצאבה אן נח ’‪ 2‬פלאח ואנה ליס כאן׳* ירי בעבאדה אלאצנאם ולדלך‬
‫תגד אלצאבה כלהם ידמון נח‪ 29‬ויקולון אנה מא עבד צנמא קט וכדלך‬
‫דכרוא פי כתבהם אנה ^ ב ‪ ٦^ ٦‬מן אגל עבאדתה ללה וחכוא מן חדיתה‬
‫מא חכוא וזעמוא׳‪ 3‬אן שת כאלף ראי אביה אדם פי עבאדה אלקמר‬
‫ויכ^בון אכאדיב״׳‪ 32‬מצחכה ^ א תדל עלי נק^ עקל עטים ועלי כונהם"‬
‫כאנוא אבעד אלנאס מן אלפלספה ואנהם‪ 34‬כאנוא פי גאיה אלגהאלה‬
‫קאלוא ען אדם אנה ^מא כרג מן אקלים‪ 35‬אלשמס‪ 3،‬אלמגאור ללהנד‬
‫ותוגל‪ ” 3،‬פי אקלים באבל גאב‪ 37‬מעה עגאיב מנהא שגרה דהב נאבתה‬
‫כדלך וגאב ורק שגרה א ^ ר לא תחרקה‬
‫דאת אוראק ואגצאן ושגרה‬
‫א^נאר ואכבר ען שגרה תטל עלי ע ^ אלאף רגל טולהא קאמה ‪ 3‬אב‬
‫מעה ורקתין כ^ ודקה ילתחף בהא שכצאן ויכברון מן הדהט■‪38‬‬
‫אלכראפאת בעגאיב פאעגב מן קום ירון אן אלעאלם קדים ויעתקדון מע‬
‫‪ ۴ ٩‬וגוד הדה אלממתנעאת באלטבע למן יעלם אלנ<؛ןר אלטביעי‬
‫וגרצהם פי ז־כר אדם ‪ ^^ ١‬מא ינסבון אליה תקויר!‪ 39‬מז־הבהם פי קדם‬
‫‪ . ٢‬נביא‪ ,‬פר' נבי‪.‬‬
‫ח‪ .‬אכ א^ ב‪ ,‬פר׳ ואכא^ב‪ ,‬ו ע׳׳י באפראט השני‪.‬‬
‫ه ‪ .‬מן הדה‪ ,‬פר׳‬
‫‪ .25‬אבו בכר אבן אלצאיג‪ ,‬הוא אבן באג׳ה‪ ,‬מגדולי פילוסופי ספוד‪ ,‬שמת ‪. 1138‬‬
‫‪ . 26‬אלסמאע‪ ,‬הוא א^סמאע אלטביעי‪ ,‬ספר השמע הטבעי של אריסטו‬
‫‪ .28‬דעא ל‪,‬‬
‫‪ .pmrLKT] <»K|)(î(«n،(.‬נביא‪ ,‬פר׳ נבי (§‪.)218‬‬
‫( ا)آاا؛)ااا ’ سا؛ ;‪27،‬‬
‫‪ .29‬נח‪ ,‬קאפח נוח (ולא‬
‫בהוראת דעא א^י "קרא אל‪ ,‬עורר ל" (והשווה §‪ 164‬ב)‪.‬‬
‫‪ .31‬וזעמוא‪ ,‬ב ויזעמוא‬
‫‪ .30‬ליס כאן‪ 206§ ,‬ד‪.‬‬
‫ציינתי לרוב שינויי נוסח מעין זה)‪.‬‬
‫‪ .32‬אכ א^ב‪ ,‬פר׳ ואכא^ב (§‪ 130‬א; וזה רגיל אצל הרמב׳׳ם‪ ,‬ושמא צריך‬
‫(§‪.) 175‬‬
‫‪ . 34‬ו^נהם‪ ,‬ממשיך כון; מונק גורס ו^נהם‪,‬‬
‫‪ .33‬ועלי כונהם‪ 348§ ,‬א‪.‬‬
‫לקיימו)‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫ואינו נראה‪ .‬כי׳׳י אחדים גו ר ^ ם‪ :‬והם‪ ,‬עי מונק‪ ,‬ת רג ^‪ ,‬עמ׳ »‪ , 2‬הע׳ ‪. 3‬‬
‫אק^ים‪ KXï^a ,‬היוונית‪ ,‬מציין אזור גיאוגראפי‪ .‬בעקבות היוונים חילקו הערבים את‬
‫‪.36‬‬
‫הארץ המיושבת לשבעה אזורי אורך‪ ,‬שגבולותיהם נקבעו באופן שרירותי‪.‬‬
‫אלשמס‪ ,‬ב‪ ,‬ס אלשאם (כלומר סוריה‪ ,‬כולל ארץ ישראל)‪ ,‬וטעות זו משתקפת גם אצל‬
‫‪ 36‬א‪ .‬ותוגל‪,‬‬
‫אבן תבון‪ .‬ועי׳ מונק‪ ,‬תרגום‪ ,‬עמ׳ ‪ ,224‬הע׳ ‪ . 1‬הירשפלד‪ :‬אלשמאל‪.‬‬
‫‪ . 38‬מן הדה‪,‬‬
‫مه וע׳׳ע דחי‪ ^ ^ ,‬נ ד ר ‪.‬‬
‫‪ . 37‬ن‪،‬رم §§‪ 54‬א; ‪0‬‬
‫הירשפלד‪ :‬ותגול‪.‬‬
‫‪ . 39‬תקוי ה‪. 112§ ,‬‬
‫פר׳ בהדה‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫ר׳ משה בן מימיו‬
‫אלעאלם חתי‪ 40‬יתבע ׳‪ 4‬דלך באן אלכואכב ואלפלך הו‪ 42‬אלאלאה‪.‬‬
‫פלמא נשא עמודו של עולם*‪ 4‬ותב؟ן לה אן תם‪ 44‬אלאה מפארק'׳‪ 45‬לא‬
‫גסם ולא קו^ פי גסם ואן כל הדה אלכואכב ا ואלאפלאך ‪ 4،‬מצנועאתה‬
‫ופהם מהאל תלך א ^ ר א פ א ת אלתי רבי עליהא אכד פי נק^ מדהבהם‬
‫ותזייף אראיהםכ■‪ 47‬ואשהר ^ א פ ה ם ונאדי בשם ייי א^ עולם “‪ 4‬דעוה‬
‫תגמע וגרד אלאלאהל■ ‪ 4,‬וחדת אלעאלם מן קבל דלך אלאלאה ובחסב‬
‫תלך אלארא אלצאביה אקאמוא א^אצנאם ^לכואכב אצנאם אל^הב‬
‫ללשמס ואצנאם א ^ ^ ^ ללקמר וקסמוא אלמעאדן ו אל א ק א^ ם‬
‫ללכואכב וקאלוא אלאקלים אלפלאני אלאהה א^כוכב אלפלאני ובנוא‬
‫אלהיאכל ו א^^־ו א פיהא אלאצנאם וזעמוא אן קוי אלכואכב תפיץ עלי‬
‫תלך אלאצנאם פתתכלם תלך אלאצנאם ותפהם ותעקל ותוחי ללנאס‪50‬‬
‫אעני א^אצנאם ו^נע^ם א^נא׳؛ן מנאפעהם וכ^לך קאלוא א ‪ ١‬ذ א פי‬
‫א ל א ^ א ר אלתי הי מן קסמה תלך אלכואכב א^א אפרד ת ^לך אלשגרה‬
‫ל^לך אלכוכב ו”גרסת לה ^ ע ל להא ופעל בהא‪°‬؛ ” כ^א פאצת רוחאניה‬
‫^לך א^כוכב ע^י תלך אלשגרה ותוחי ללנאס‪ 50‬ותכלמהם פי א^נום תגד‬
‫הדא כלה מנצוצא פי כתבהם אלתי אנבהך עליהא והאולא כאנוא נביאי‬
‫הבעל ונביאי האשרה אלמ^כורון ׳‪ 5‬ענדנא א ^ י ן תמכנת ענדהם הדה‬
‫אלארא חתי עזבו את י י י‪ 2‬؛ ונאדוא הבעל עננו״•*‪ 5‬כ^ הדה לשהרה תלך‬
‫אלארא ופשא אלגהל וכתר הז־יאן אלעאלם <חיניד > ’■‪ 54‬פי הז־א אלנוע‬
‫בה^ה‪.‬‬
‫אלא^אה‪,‬‬
‫ל‪.‬‬
‫כ‪ .‬אראיהם‪ ,‬פר׳ אראהם‪.‬‬
‫י‪ .‬אלאה מפארק‪ ,‬פר׳ אלאהא מפארקא‪.‬‬
‫< חיני ד >‪ ,‬ב־פר׳‬
‫מ‪ .‬הבעל עננו‪ ,‬פר׳ הבע^ ענינן‪.‬‬
‫פר׳ אלאה‪.‬‬
‫‪ .40‬חתי‪ ,‬משפט־חתי הוא תמורה ל־תקויה; היינו מצפים ל־אן (גרצהם ‪ ...‬אן)‪ ,‬ויש‬
‫כנראה להבין את השימוש ב־חתי כעירוב בין משפט נשוא (אן‪ :‬מטרתם הייתה ש‪)...‬‬
‫למשפט תכלית (חתי‪ :‬ועשו זאת כדי ש‪ .)...‬בערבית יהודית מצויה אמנם חתי במקום אן‬
‫‪ .41‬יתבע‪ ,‬אם הוא בניין ראשון‪ ,‬הוראתו ״נובע׳׳‪^ ,‬לך‬
‫(§‪ ,)346‬אך זה נראה פחות‪.‬‬
‫ישמש כמושא ישיר ו־באן כמשפט נושא (§‪ 345‬א); אך אפשר‪ ,‬שהוא בניין שני‪ ,‬בהוראת‬
‫‪ .43‬עמודו‬
‫‪ .42‬הו‪. 197§ ,‬‬
‫״גרר"‪ ,‬ואז יהיה ז־לך נושא ו־באן יפתח משפט מושא‪.‬‬
‫של עולם‪ ,‬כאן כינוי לאברהם אבינו‪ ,‬כפי שמכנהו הרמב״ם גם במשנה תורה‪ ,‬הלכות‬
‫‪ .45‬אלאה‬
‫‪ .44‬תם‪ ,‬ר״ל יש‪ ,‬עי׳ §‪ , 172‬וע׳׳ע רוזי‪ ,‬פדידלנדר‪.‬‬
‫עכו״ם א ב‪.‬‬
‫מפארק‪ ,‬פר׳‪ ,‬הירשפלד‪ :‬אלאהא מפארקא‪ ,‬והוא המתאים יותר לדקדוק הערבי‬
‫‪ .47‬אראיהם‪ ,‬פר׳‬
‫‪ .46‬אלכואכב ואלאפלאך‪ ,‬ב‪ ,‬ס אלאפלאך ואלכואכב‪.‬‬
‫הקלאסי‪.‬‬
‫‪ .49‬אלאלאה‪ ,‬ב‪,‬‬
‫‪ .48‬בשם י ’ י אל עולם‪ ,‬בראשית כא לג‪.‬‬
‫אראהם ( أ؛‪ 11‬رس)‪.‬‬
‫‪ 50‬א‪ .‬ופעל בהא‪ ,‬ב־^ ליתא‪ ,‬עי׳ מונק‪ ,‬תרגום‪,‬‬
‫‪^ . 50‬לנאס‪ 164§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪٦۵‬׳ אלאה‪.‬‬
‫‪ .52‬עזבו את י יי‪ ,‬השווה ישעיה א ד‪.‬‬
‫‪ .51‬אלמדכרון‪127§ ,‬ב‪.‬‬
‫עמ׳ ‪ ,227‬הע׳ ‪.2‬‬
‫‪< .54‬חיניד>‪ ,‬ב־פר׳ ליתא‪.‬‬
‫‪ .53‬הבעל עננו(פר׳ ענינו)‪ ,‬מלכים א יח כו‪.‬‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪70‬‬
‫מן אלכיאלאת פנשאתס׳‪ 55‬פ<הם ארא וצאר מנחם מעונן ומנחש ומכשף‬
‫וחובר חבר ושואל אוכ וידעוני ודורש א^ המתים‪ 5،‬וקד ב^א פי‬
‫תאליפנא אלכביר ا משנה תורה‪ 57‬אן אברהם אבינו בדא בנק^ הדה‬
‫א^ארא ברזגג ודעו^ צעיפה באסתעטאף א^נאם וגז־בהם ללטאע^‬
‫באלאנעאם להם חתי נבי סידע■‪ 58‬אלנביין פכמל אלגר^ ’‪ 5‬ואמר בקתל‬
‫אולאיך ומחו אתארהם ואסתיצאל שאפתהם מזבחותיהם תתצון וגו׳פ•‪٠°‬‬
‫ומנע מן תבע שי‪ 61‬מן סירהם תלך וקאל ולא תלכו בחקות הגוי וגו׳צ‪-‬־‪،‬‬
‫וקד עלמת מף‪،‬א נצוץ אלתורה פי עדה מואצע אן אלקצד אלאול מן‬
‫אלשריעה כלהא אזאל؟؛ עבודה זרה ומחו או؛זרהא וכל מא יתעלק בהא‬
‫חתי דכרהא וכל מא יודי אלי שי מן אעמאלהא מ^ל אלאוב ואלידעוני‬
‫ואלהעברה באש וקוסם ומעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ודורש אל‬
‫המתים ואלתחדיר מן א ל ת ^ ה בשי מן אעמאלהם‪ ،3‬הדה פכיף‬
‫בתבעהא ‪ ٨٩^١‬פי נץ אלתורה באן גמיע מא טנוה עבאד؟‪ :‬לאלהתהם‪،4‬‬
‫ותקרבאק ؛‪ ،‬להא הו אלשי אלמבגוץ‪ ،،‬אלממקות ענד אללה והו קולה כי‬
‫כל תועבת '״‪ ١‬אשר שנא עשו לאלהיהם‪ ،7‬ואנת תגדהם ידכרון פי‬
‫כתבהם אלתי סאכברך בהא אנהם יקרבון ללשמס אלאההם אלאכבר‬
‫סבעה ‪3‬אפס וסבעה פיראן וסבעה וטאוט פי בע^ אלאמור וכפי‪ ،8‬בהדה‬
‫תועבה ענד‪،8‬א אלטבאע אלאנסאני פגמיע אלמצות אלתי גאת פי אלנהי‬
‫ען עבודה זרה וכל מא יתעלק בהא או יודי אליהא או ינסב להא‪ ،9‬בינה‬
‫אלפאידה לאנהא כלהא ל ^ ל א ץ מן תלך א^ארא אלסקימה אלשאגל^‬
‫ען כל מא ינפע פי אלכמאלין‪ 70‬באמור ה^יאני^ הי אלתי כאן רבי ا‬
‫עליהא אבאונאי׳ ” וא^אדנא בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ ...‬וג׳‪.‬‬
‫פ‪ .‬מזבחותיהם תתצון וגו‪ /‬פר׳‬
‫و סיד‪ ,‬פר׳ סייד‪.‬‬
‫ס‪ .‬פנשאת‪ ,‬פר׳ פ‪:‬שת‪.‬‬
‫ר‪ .‬אבאונא‪,‬‬
‫ק‪ .‬ותקרבא‪ ,‬פר' ותקרב‪.‬‬
‫צ‪ .‬ולא תלכו ‪ ...‬וגו׳‪ ,‬פר׳ ‪ ...‬וכו׳‪.‬‬
‫‪ . 56‬מעונן ‪ ...‬ודורש אל המתים‪ ,‬השווה דברים יה‬
‫‪ . 55‬פנשאת‪٦٥ ,‬׳ פנשת (§‪.)98‬‬
‫‪.59‬‬
‫‪ . 58‬סיד‪٦٥ ,‬׳ סייד ر§م‪ 3‬د)‪.‬‬
‫‪ .57‬משנה תורה‪ ,‬הלכות עכו׳׳ם א ג‪.‬‬
‫י־יא‪.‬‬
‫‪ .60‬מזבחותיהם תתצון וגו׳ (פר׳ וגי)‪ ,‬שופטים ב‬
‫אלגרץ‪ ,‬ר״ל עניין‪ ,‬ע״ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .62‬ולא תלכו בחקות הגוי‬
‫‪ .61‬שי‪11§ ,‬ה‪■3،:‬‬
‫ב; והשוה שמות לד יג ודברים ז ה‪.‬‬
‫‪ . 63‬א ע מ א ל ה ם‪ ,‬ב‬
‫‪ 62‬א‪ .‬מן‪ ,‬כי׳׳י אחדים‪ :‬אן‪.‬‬
‫וגו׳ (פר׳ וכו׳)‪ ,‬ויקרא כ כג‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪ .65‬ותקרבא‪ ,‬פר׳ ותקרב‪.‬‬
‫‪ .64‬לאלהתהם‪ ,‬ס לאלאצנאם (§‪.)35‬‬
‫אפעאלהם‪.‬‬
‫‪ .68‬וכפי‪ ,‬השווה רייט ב ‪. 161‬‬
‫‪ .67‬כי כל תועבת ‪ ,...‬דברים יב לא‪.‬‬
‫אלמבגו^‪.68§ ,‬‬
‫‪ . 70‬אלכמאל؟ן‪ ,‬ר״ל שלמות‬
‫‪ .69‬להא‪ 164§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 68‬א‪ .‬ענד‪ ,‬אצל הירשפלד ליתא‪.‬‬
‫‪ . 71‬אבאונא‪ ,‬פר׳ אבאנא‪,‬‬
‫הנוף ושלמות הנפש‪ ,‬עי׳ מורה נבוכים‪ ,‬ספר ג׳‪ ,‬פרק כז‪.‬‬
‫וחדלתי מלציין שינויי נוסח מעין זה‪.‬‬
‫ס ד‪ ,‬א‬
‫ס ד‪ ,‬د‬
‫‪202‬‬
‫סה‪,‬א‬
‫‪ ٦‬משה בן מימון‬
‫אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים‪ 72‬והי אלתי קאל אלאנביא‬
‫אלצארקון פיהא ואחרי התהו אשר לא יועילו הלכו״י'‪ 75‬פמא אע^ם‬
‫פאידה בל מצוה ^ ל צ ו א מן הדה אלגלטה אלעטימה ותר^נא אלי‬
‫אלאעתקאד אלצחיח והו אן תם אלאה ذ ص בל הדה והו ^ *‪ ١‬ינבגי אן‬
‫‪،‬עבד ויחב ויכאף ^א תלך אלמטנון בהא אנהא אלהה ואן הדא אלאלאה‬
‫אלח^ ^א יחתאג פי א^קרב מנה וחצול רצאה לאמור פיהא‪ 74‬משקה‬
‫ב^ה בל אהבתו ויראתו ^א גיר והמא אלגאי^ פי א^עבאד^ במא נביך‪1‬׳‪75‬‬
‫ועתה ישראל מה ייי אלהיך שואל מעמך וגו׳אי ‪ 7،‬וסנסתופי הד א אלמעני‬
‫פי מא בעד‪ .‬וארגע א ^ גרצי א^אן פאקול אן כתיראב■‪ 77‬מן אלשראיע‬
‫אנמא בין לי מענאהא וערפני עללהא וקופי ע^י מדאהב אלצאב^‬
‫<ואראיהם ואעמאלהם> נ־‪ 78‬ועבאדאתהם כמא סתסמע ענד״ תבייני‬
‫תעליל תלך אלמצות אלתי יגון בהא אן ^א על^ להא ואנא א^כר לך‬
‫אלכתב אלתי יתב؟ן לך מנהא כל מא עלמ^ה אנא מן מדאהב אלצאב^‬
‫ואראיהם חתי תעלם יקינא צחה מא אקולה פי תעליל הדה אלשראיע‪.‬‬
‫אבף■׳‪ 8‬וחשיה‬
‫אכבר כתאב פי דלך אלפלאחה אלנבטיה‬
‫וסאכברך פי פצל יאתי לאי שי געלת אלצאב^ מ^אהבהם מדונה‪ 82‬מע‬
‫פלאחה א^אר^ והדא אלכתאב ממעיו מן ה^יאנאת עובדי עבודה זרה‬
‫וממא אנפס אלעואם מאיל؟; אליה ומרתבטה בה אע ‪ 3‬אעמאל ا‬
‫אלטלסמאת ואסתנזאל אלרוחאניאת ואלסחר ואלגן ואלגילאן אלתי‬
‫תאוי אלברארי ודרג איצא פי דלך אלכתאב הז־יאנאת עטימה יצחך‬
‫מנהא דווא‪ 83‬אלעקו^ יזעם בהא אלקדח פי אלמעגזאת אלב؟נ^ אלתי‬
‫עלם בהא אהל אלאר^■ אן ^ם אלאה חאכם ע ^ אהל א^אר^ כמא קא^‬
‫^מען תדע כי ל<״< הארץ‪ 84‬וקא^ כי אני י״י בקרב הארץ‪ 85‬פחכי ען אדם‬
‫א‪ .‬ועתה‬
‫ת‪ .‬נבין‪ ,‬פר׳ נביין‪.‬‬
‫‪ ٦٥‬׳ ואחרי התוהו ‪...‬‬
‫ש‪ .‬ואחרי התהו‬
‫פר׳ אבאנא‪.‬‬
‫ג‪< .‬ואראיהם ואעמאלהם>‪ ,‬ב־פר׳‬
‫ב‪ .‬כ^ירא‪ ,‬פר׳ כתיר‪.‬‬
‫ישראל ‪ ...‬וגר'‪ ,‬פר׳ ‪ ...‬וג׳‪.‬‬
‫‪ .٦‬אבן‪ ,‬פר׳ ‪.٢‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 73‬ואחרי התהו (פר׳ התוהו) ‪ ,...‬הפסוק מורבב‬
‫‪ . 72‬בעבר הנהר ‪ ,...‬יהושע כד ב‪.‬‬
‫מ־שמואל א יב כא וירמיה ב ח; ורבינו נהג לצטט פסוקים מן הזיכרון‪ ,‬ויש שלא דייק‪.‬‬
‫‪ . 74‬לאמור (§‪ 64‬ו ב) פיהא‪ ,‬ב‪ ,‬ס לאמר פיה‪ ,‬וכן‬
‫ועי׳ מונק‪ ,‬תרגום‪ ,‬עמ ׳ ‪ , 230‬הע׳ ‪.2‬‬
‫‪ . 76‬ועתה ישראל ‪ ...‬וגו׳ (פר׳ أد'}‪,‬‬
‫‪ .75‬נבין‪٦۵ ,‬׳ נביין‪.‬‬
‫כפי הנראה הירשפלד‪.‬‬
‫‪< . 7$‬ואראיהם ואעמאלהם>‪ ,‬ב־פר׳ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 77‬כ^ידא‪٦٥ ,‬׳ כו؛ניר‪.‬‬
‫דברים י יב‪.‬‬
‫אבן‪ ,‬פר׳ בן‬
‫לפי קאפח יש «סחאות‪ :‬ת א ל ^‪.‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪ .79‬ענד‪ ,‬ס מן‪.‬‬
‫‪ .84‬למען תדע ‪,...‬‬
‫‪^ .83‬ווא‪ ,‬ב ז־וי (§‪ 127‬א)‪.‬‬
‫‪ .82‬מדונה‪ ,‬ב מ דין ^‪.‬‬
‫(§‪37‬ב)‪.‬‬
‫‪ .85‬כי אני‪ ,...‬שמות ח יט‪.‬‬
‫ש מו ת ט כ ט‪.‬‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪203‬‬
‫הראשון אנה ^כר פי כתאבה אן פי אלהנד שגרה א^א אתכדת מנהא‬
‫אגצאן פאן אלגצן מנהא א^א רמי פי א^אר^ יסעי מתחרכא כמא תסעי‬
‫אלה؟את ואן תם שגרה אצלהא צורה אנסאן תסמע לה המהמה‬
‫ות‪°‬נפלת؛؛‪8‬א מנה אלכלמה ואלכלמההי ‪ 8،‬ואן חשישה צפתהא כז־א‪ 87‬א^א‬
‫א ^ אלאנסאן מן ורקהא וגעלהא פי גיבה כפי ען אלנאס ו^א ירי חית‬
‫י ^ ל ויכרג ואן בכר מנהא תחת אלסמא סמע אלנאס פי א ^ו דויא‬
‫ואצואתא האילה טאלמאי'‪ 88‬ז־אך א ל ^ אן יצעד ומתל הדה אלכראפאת‬
‫כתיר יגיבהא‪ 89‬פי מערץ אלאכבאר בעגאיב אלנבאת וכואץ אלפלאח^‬
‫חתי יטען פי אלמעגזאת ויוהם אנהא س בחילה ומן ‪ 3‬אפאת דלך‬
‫א^כתאב אן שגרה כטמי מן תלך אלאשרות אלתי כאנוא יעמלונהא כמא‬
‫אעלמתך דכר‪ 90‬אן אקאמת תלך א ל ש ^ פי נינוה אתני׳׳ י‪ 9‬עשר אלף‬
‫סנה ואנהא ^ א צ מ ת מע‪ 92‬אליברוח לאנה אראד אן יאכד מכאנהא ואן‬
‫אלשכץ אלדי כאן ” תוחי אליה הדה א ^ ^ ר ^ אנקטע ענה ורזיהא מדה‬
‫פלמא אוחת אליה בעד תלך אלמדה אכברתה ) אנהא כאנת משגולה‬
‫באלכצאם מע אליברוח ואמרתה אן יכתב ללכלדאניין ”״ אן יחכמוא‬
‫בינהמא ויקולוא״׳‪ 94‬איהמאט׳‪ 95‬אפצל פי סחרהם ואכתר עמלא ’•‪ 96‬הל‬
‫אלכטמי או אליברוח ותלך אלכראפה‪ 97‬אלטויל^ אלתי תסתדל מנהא‬
‫א^א וקפת עליהא עלי עקול אהל תלך אלאזמנה ועלומהם כיף כאנת‬
‫והאולא כאנוא הכימי בב^ אלמשאר אליהם פי תלך אלאיאם אלמטלמה‬
‫^אן הדה כאנת אדיאנהם אלתי ‪3‬וא עליהא ולולא ה^א אלקדר אלדי‬
‫שהר אלאן פי אלמלל מן אעתקאד וגוד אלא^אה לכאנת איאמנא ‪١٥‬‬
‫הדה אלאזמנה אשד טלאמאב‪97‬א מן תלך לכנהא ‪ ١٥‬אנואע אכרי‪ .‬ו א^ ע‬
‫ח‪.‬‬
‫ז‪ .‬אתני‪ ,‬פר׳ אתנא‪.‬‬
‫ו‪ .‬טאלמא‪ ,‬פר׳ טאל מא‪.‬‬
‫ה‪ .‬ואלכלמה‪ ,‬פר׳ ואלכלמתין‪.‬‬
‫כ‪ .‬טלאמא‪ ,‬פר׳‬
‫י‪ .‬עמלא‪ ,‬פר׳ עמל‪.‬‬
‫ט‪ .‬איהמא‪ ,‬פר׳ אימא‪.‬‬
‫ויקולוא‪ ,‬פר׳ ויקולוו‪.‬‬
‫טלאם‪.‬‬
‫‪ .86‬ואלכלמה‪٦٥ ,‬׳ ואלכלמתין‪ ,‬בכ׳׳י‬
‫‪ 85‬א‪ .‬ותנפלת‪ ,‬כי׳׳י אחדים‪ :‬ותנפרד‪.‬‬
‫‪ .87‬כז־א‪ ,‬מונק מוסיף וכז־א (ולא מצאתיו‬
‫אחד ליתא‪ ,‬באחר‪ :‬בעד אלכלמ^‪.‬‬
‫‪ .89‬יגיבהא‪ ,‬ב יגי‬
‫‪ .88‬טאלמא‪387§ ,‬ב; פר׳ טאל מא (§ه‪.)4‬‬
‫בכתבי היד)‪.‬‬
‫‪.92‬‬
‫‪ .91‬או؛נני‪ ,‬פר׳ או؛ננא (§‪.)239‬‬
‫‪^ .90‬כר‪ ,‬לפנינו אנאקולות‪.‬‬
‫בהא‪.‬‬
‫ללכלדאניין‪ ,‬כי״י אחדים‪:‬‬
‫‪ 93‬א‪.‬‬
‫‪ .93‬כאן‪.287§ ,‬‬
‫תכאצמת מע‪.80§ ,‬‬
‫‪ .96‬עמלא‪,‬‬
‫‪ .95‬איהמא‪ ,‬פר׳ אימא‪.‬‬
‫‪ .94‬ויקולוא‪ ,‬פר׳ ויקולון‪.‬‬
‫ללרוחאניין‪.‬‬
‫‪ .97‬ותלך א^ראפ^؛‪ ,‬לכאורה לפנינו לוואי ומוגדר (׳׳מעשי הבל אלו")‪,‬‬
‫פר׳ עמל‪.‬‬
‫אולם אם כן‪ ,‬אין למשפט נשוא‪ .‬מונק ופינס הבינוהו כנושא ונשוא ("ואלה מעשי הבל")‪,‬‬
‫אולם היידוע של כראפה מפריע‪ .‬נראה לי להניח אמנם לוואי ומוגדר‪ ,‬והנשוא חסר (בגלל‬
‫‪ 97‬א‪<.‬؛ולאמא‪,‬פד׳<؛ולאם‪.‬‬
‫אנאקולותון)‪.‬‬
‫סה‪,‬ב‬
‫‪204‬‬
‫סו‪ ,‬א‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫א^י גרצנא ופי דלך אלכתאב ض ען שכץ מן נביאי עבודה זרה כאן‬
‫אסמה תמוז רעא מלכא ליעבד אלסבעה®‪ 9‬כואכב ואלאתני עשר ‪ ٦٦‬؛ *‬
‫פקתלה ז־לך אלמלך קתלא שניעא פדכר אן לילה מותה אגתמעת‬
‫א^אצנאם כלהא״ מן אקטאר אלאר^ אלי אלהיכל ‪ <۵‬באבל אלי צנם‬
‫אל^הב אלכביר אלדי הו צנם אלשמס וכאן דלך אלצנם מעלקאל‪99‬א בין‬
‫אלסמא ואלארץ פוקף׳ פי וסט אלהיכל וא^אצנאם כלהא חולה ו א ^‬
‫יעדר עלי תמוז ויצף מא ط עליה ואלאצנאם כלהא תבכי ותנוח טול‬
‫אל^ל פענד אלצבאח טארת אלאצנאם ורגעת להיאכלהא* פי אקטאר‬
‫אלאר^ וצארת הדה סנה דאימה‪ 3‬פי אול יום מן שהר תמוז ינאח ויבמי‬
‫ע ^ תמוז ותנדבהמ‪3‬א א^נסא ויעדדן עליה פאעתבר ואפהם וארי‪ 4‬כיף‬
‫כאנת אדא אלנאס פי ת^ף אלאזמאן והדא‪ 5‬ا חדית תמוז קדים גדא פי‬
‫אלצאב^ ומן ה^א אלכתאב תקף עלי אכ^ר ה^יאן אלצאבה ואעמאלהם‬
‫ואעיאדהם‪ .‬ואמא תלך אלקצ^ אלתי חכוהא ען קצה ארם ואלנחש ועץ‬
‫הדעת טוב ורע ואלאשאר^ אלי לבאס מא‪ ،‬לם תגר אלעאד^ בלבאסה‬
‫פאחדר תם אחדר אן יתשוש עק^ך ויכטר בבאלך אן דלך אל^י קאלוה‬
‫הו קט‪ 7‬אמר גרי לא® ^ארם ו^א® לגירה ולא הי קצה וגודיה בוגה‬
‫ובאיסר תאמל יבין לך מחאלהם פי כל מא ^כרוה פי תלך א^‪:‬ראפ^‬
‫ויתבין לך אנהא קצה פרצוהא‪ 9‬מן בעד אלתורה למא שהרת אלתורה פי‬
‫^למ^ל וסמעוא <؛ואהר מעשה בראשית ואכדוה כלה עלי <؛ואהרה עמלוא‬
‫תלך אלקצה חתי יסמעהא אלגר פיגתר ויטן אן אלעאלם קדים ‪١٠٦٢٦‬‬
‫תלך אלקצה אלמוצופה פי אלתורה הכ^א ؛ ת כמא חכוא״ ואן כאן‬
‫מתלך ^א יחתאג תנביהא ’■‪ ,2‬עלי הז־א לאן קד חצל ענדך מן אלעלום‬
‫מא ימנע ^הנך מן אן תתעלק בה ‪3‬אפאת אלצאב^ והז־יאן אלכסדאניין‬
‫ל‪.‬מעלקא‪,‬פר׳ מעלק‪.‬‬
‫מ‪.‬ותנדבה‪,‬פר׳תנדבה‪.‬‬
‫נ‪.‬תנביהא‪,‬פר׳תנביה‪.‬‬
‫‪ 99‬א‪ .‬מעלקא‪ ,‬פר׳‬
‫‪ .99‬כלהא‪ ,‬אצל הירשפלזד ליתא‪.‬‬
‫‪ .98‬אלטבע^‪ 243§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ . ١‬פוקף‪ ,‬כי׳׳י אחדים‪ :‬פוקע‪ ,‬וגרסה וו משתקפת בתרגומי אבן תבון‬
‫מעלק‪.‬‬
‫‪ 3‬א‪.‬‬
‫‪ .3‬דאימה‪ ,‬ס דאימא‪.‬‬
‫‪ .2‬להיאכלהא‪ 164§ ,‬ב‪ ;3‬ס היאכלהא‪.‬‬
‫ואלחריזי‪.‬‬
‫‪ .4‬וארי‪ ,‬צורת קל צווי מורחבת‪ ,‬עי׳ §ז‪ 11‬א ודקדוק הערבית‬
‫ותנדבה‪ ,‬פר׳ תנדבה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ . 7‬קט‪08§ ,‬مس‪.‬‬
‫ه‪ .‬מא‪ ,‬ס שי מא‪.‬‬
‫‪ .5‬וה^א‪.258§ ,‬‬
‫הנוצרית‪ ,‬עמ׳ ‪ 74‬ו ‪.‬‬
‫לא ‪ ...‬ולא‪ 2§ ,‬أ ‪ ,2‬ומשפטים מעין אלו גרמו בין היתר להתהוות התופעה המתוארת‬
‫‪ .9‬פ ^ו ה א‪ ,‬ר׳׳ל המציא‪ ,‬ולא מצאתיו‬
‫התהוות‪ ,‬עמ ׳ ‪( 215‬מוסב לעמ׳ ‪.) ١٥۶‬‬
‫‪ . ١٥‬ואן‪ ,‬ס וי<؛ון אן‪.‬‬
‫במילונים (אך השווה פדידלנדר על הוראות דומות בערכו)‪.‬‬
‫‪ . 12‬תנביהא‪ ,‬פר׳‬
‫‪ . [ ١‬חכוא‪ ,‬כ״י אחד חכמוא‪ ,‬ונוסח זה משתקף בתרגום אבן תבון‪.‬‬
‫תנביה(§‪ ;)218‬על א ח ת ^ כפועל יוצא ע״ע ליין‪ ,‬דתי‪ ,‬פדידלנדד‪.‬‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪205‬‬
‫ואלכלדאניין אלעריין ען כל עלם הו עלם באלחקיקה לכני חדרת ‪ ٦٠‬ז־לך‬
‫אחתיאטא לגירך לאן כ^ירא מא ימיל אלגמהור לתצדיק א^ראפאת‪.‬‬
‫ומן תלך אלכתב כתאב אלאסטמאכס אלמנסוב לארסטו‪3‬ז וחאשאה תם‬
‫חאשאה וכ^לך כתב אלטלסמאת אלתי מנהא כתאב טמטם וכתאב‬
‫אלסרב‪4‬׳ וכתאב דרג אלפלך ואלצור אלטאלע^ פי דרגה ‪٧٦٦‬؛ מנה‬
‫וכתאב מנסוב א ^ א לארסטו‪ 3‬׳ פי אלטלטמאת וכתאב ا מנסוב להרמס‬
‫וכתאב אטחאקס‪5‬י אלצאבי פי א ל א ח ^ ^ למלה אלצאבה וכתאבה‬
‫דינהם‬
‫וגזאיאת‪’7‬‬
‫אלצאבה> ע‪،‬י‬
‫נואמיט‬
‫<פי‬
‫אלכביר‬
‫ואעיאדהם וקראבינהם וצלואתהם וגיר ז־לך מן אמור דינהם פהדה כלהא‬
‫אלתי ؟כרת ظ הי ספרי עבודה זרה אלתי אכרגת‪8‬ז ללטאן אלערבי ולא‬
‫^ ב אנהא גז יסיר ^ א ממא ^ם יכרג ולם יוגד א ^ א בל תלף ובאד עלי‬
‫מרור אלסנין והדה אלתי הי מוגודה לדינא אליום משתמלה עלי אכתר‬
‫ארא אלצאבה ואעמאלהם אלמשהור בעצהא אליום פי אלעאלם אעני‬
‫בניאן אלהיאכל ואתכאד אלצור מן אלמסבוכאת ואלחגארה פיהא‪9‬ז‬
‫ובניאן אלמז־אבח ואלתקריב עליהא אמא דבאיח או אנואע‪ 20‬מן‬
‫אלטעאם ורסם אעיאד ו^ ת מ א ע ללצלואת ולאנואע עבאדאת פי תלך‬
‫אלהיאכל ויגעלון ’‪ 2‬פיהא מואצע‪1‬؛׳‪ *21‬מעטמה ^ א יסמונהא היכל אלצור‬
‫אלעקליה ואתכאד אלצור על ההרים הרמים וגו׳*' ” ותעטים תלך‬
‫אלאשרות ואקאמ^ אלמצבות וגיר ז־לך ממא סתטלע עליה מן הדה‬
‫אלכתב אלתי נבהתך עליהא ומערפה תלך אלארא ותלך א^אעמאל הו‬
‫באב כביר ^ א פי תעליל אלמצות לאן‪ 23‬שריעתנא כלהא אצלהא‬
‫וקטבהא אלדיקי‪23‬א עליה תדור הו מחו תלך אלארא מן אלא^האן ותלך‬
‫א ^ ^ א ר מן אלוגוד למחוהא מן אלא^האן קאל ‪ ٦٥‬יפתה ^בבכם וגו׳י׳‪24‬‬
‫אשר לבבו פונה היום וגו ”؛'■‪ 25‬ולמחוהא מן אלוגוד קאל מזבחותיהם‬
‫ע‪< .‬פי נואמיס אלצאבה>‪ ,‬ב־פר׳ ליתא ובמקומו ‪:‬שנה‪ :‬פי‬
‫ס‪ .‬אסחאק‪ ,‬פר׳ אסחק‪.‬‬
‫צ‪ .‬על ההרים ‪ ...‬וגו‪ /‬פר׳ ‪...‬‬
‫פ‪ .‬מו ^ ע‪ ,‬פר׳ מו ^ ע א‪.‬‬
‫אלאחתגאג למלה אלצאבה‪.‬‬
‫ש‪ .‬אשר לבבו ‪ ...‬וגו‪/‬‬
‫ר‪ .‬פן יפתה ‪ ...‬וגו‪ /‬פר׳ ‪ ...‬וג׳‪.‬‬
‫ק‪ .‬אלדי‪ ,‬פר׳ אלתי‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫פר׳‪...‬וג׳‪.‬‬
‫‪. 15‬‬
‫‪ . 14‬אלסרב‪ ,‬כ״י פריס ‪ ,63‬ליידן ‪ 18‬אלסרג‪ ,‬ל אלסרס‪.‬‬
‫‪ . 13‬לארסטו‪ 164§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪< . 16‬פי נואמיס אלצאבה>‪ ,‬ב־פר׳ ליתא ובמקומו נשנה פי‬
‫אסחאק‪ ,‬פר׳ אסחק‪.‬‬
‫• ‪ . am‬אכרגת‪ ,‬ר׳׳ל תורגמה‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪. 17‬ו גז אי א ת‪18 1§ ,‬‬
‫אלאחתגאג למלה אלצאבה‪.‬‬
‫‪ . 21‬ויגעלון‪,‬‬
‫‪ . 20‬אנואע‪. 218§ ,‬‬
‫‪ . 19‬פיהא‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫רוזי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .22‬על ההרים הרמים וגו׳ (פר׳ וכו׳)‪,‬‬
‫‪ 21‬א‪ .‬מואצע‪ ,‬פר׳ מואצעא (؛؛‪.)219‬‬
‫§‪.432‬‬
‫‪ .24‬פן יפתה לבבכם וגו׳‬
‫‪ 23‬א‪ .‬אלדי‪ ,‬פר׳ אלתי‪.‬‬
‫‪ .23‬לאן‪ ,‬ב פאן‪.‬‬
‫דברים יב ב‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫תתצו ואשריהם תגדעון וגו׳״■‪ 2،‬ואבדתם את שמם מן המקום ההוא‪ 27‬ا‬
‫סז‪ ,‬א‬
‫ותכרר האדאן אלגרצאן פי עדה מואצע והו באן אלקצד אלאול אלגאמע‬
‫לגמלה אלשריע^ כמא אעלמווא ז״ל ‪ ١٥‬תפסירהם אלמדו؟ לקולה‬
‫תעאלי את כל אשר צוה י״י אליכם ביד משהא■‪ 28‬קאלוא‪ 29‬הא למדת‬
‫رحال ל המודה בעבודה זרה כופר™ בכל התורה כלה וכל הכופר בעבודה‬
‫זרה מודה בכ^ התורה כלה פאערף הדא‪:‬‬
‫ת‪ .‬מזבחותיהם תתצו ואשריהם תגרעון וגו'‪ ,‬פר׳ מזבחותיהם תתצון ואשריהם תגעו וג׳‪.‬‬
‫פר׳ מוסיף ‪ :‬וג ׳‪.‬‬
‫א‪ .‬את כל אשר‬
‫‪ .25‬אשר לבבו פונה היום וגו׳ (פר׳ וג׳) ׳ דברים כט יז‪.‬‬
‫(פר׳ וג׳)‪ ,‬דברים יא טז‪.‬‬
‫ء ر מזבחותיהם תתצו (‪٦٥‬׳ תתצון) ואשריהם תגדעון וגו׳ (פר׳ תגעו וג׳)‪ ,‬דברים ז ה‪.‬‬
‫‪ . 28‬את כל אשר ‪( ...‬פר׳ מוסיף‪ :‬וג׳)< במדבר טו כג‪.‬‬
‫‪ . 27‬ואבדתם ‪ ,...‬דברים יב ג‪.‬‬
‫‪ .30‬כופר‪ ,‬ס כפר‪.‬‬
‫‪ . 29‬קאלוא‪ ,‬ספרי שם; הוריות ח א; קדושין מ א‪.‬‬
‫פירוש המשניות‪ ,‬כתאב אלסראג "ספר המאור‪ / ,‬ספר נעוריו של הנשר הגדול‪.‬‬
‫הספר נפוץ במקורו הערבי אצל יהודים דוברי ערבית‪ ,‬ובתרגום עברי של מתרגמים‬
‫שונים אצל אלו‪ ,‬שלא ידעו ערבית‪ .‬מאחר שהתרגום הקדום לסדר טהרות הוא המשובש‬
‫ביותר‪ ,‬ההדיר את הטקסט הערבי ותרגמו מחדש י״נ דרנבורג (בשלושה כרכים‪,‬‬
‫ברלין ‪ .) 1889-1887‬בשנת תשכ׳׳ט השלים הרב יוסף קאפח מהדורה חדשה עם‬
‫תרגום עברי חדש של כל הפירוש (ירושלים במוסד הרב קוק)‪ .‬להלן ניתנת תחילת‬
‫הקדמתו של הרמב׳׳ם לפירוש פרק חלק (ר״ל לפרק י׳ של סנהדרין; על סדר הבבלי‪,‬‬
‫אשר לפיו פרק זה הוא פרק י״א‪ ,‬עי׳ למשל י״נ אפשטיין‪ ,‬מבוא לנוסח המשנה‪,‬‬
‫ירושלים תש״ח‪ ,)997 ,‬אשר הוהדרה כולה בזמנו בידי י׳ פרידלנדר ( ‪Selections from‬‬
‫‪ , the Arabic Writings ٠/ Maimonides‬ליידן ‪ ,)1909‬עמ׳ ‪ 1‬ואילך‪ .‬ביססתי את‬
‫ההוצאה על כ״י פוקוק ‪ ,295‬אשר‪ ,‬כפי שהכיר ש׳׳מ שטרן‪ ,‬תרביץ כג‪ ,‬תשי׳׳ד‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ 72‬ואילך‪ ,‬יחד עם כ׳׳י הונטינגטון ‪ 117‬וכ׳׳י ששון ‪ ,73-72‬שמר על רובם של חמשת‬
‫הסדרים הראשונים של המשנה בעצם כתב ידו של רבינו(השווה ש׳׳מ שטרן — ס״ד‬
‫ששון‪ ,‬תרביץ دم תש׳׳ך‪ ,‬עמ׳ ‪ 261‬ואילך) או לפחות על טופסו הפרטי של הרמב״ם‬
‫(עי׳ לשוננו לב‪ ,‬תשכ׳׳ח‪ ,‬עמ׳ ‪ .)400‬כל כתבי יד אלו צולמו בהוצאת פקסימיליה בידי‬
‫ר׳ אדלמן ‪ , Corpus codicum hebraicorum medii aevi' 2‬קופנהגן‪ ,‬תשט׳׳ז ואילך‪,‬‬
‫ונמצאים בהישג יד‪ ,‬ואף קאפח ביסס את מהדורתו בעיקר עליהם‪ .‬מאחר שכתבי יד‬
‫אלו שמרו על הנוסח המקורי‪ ,‬כפי שיצא מידי הרמב׳׳ם‪ ,‬פטורים אנו מהבאת נוסחאות‬
‫אחרים‪ ,‬שאינם אלא בחינת סטיות מאוחרות מן הנוסח המקורי‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫ר׳ משה בן מימון‬
‫ראית באן אתכלם הנא פי אצול כתירה מן אלאעתקאדאת גלילתי‬
‫אלקדר ^ א אעלם אן אהל אלשריעה אבתלפת אראהם‪ 2‬פי אלסעאד^‬
‫אלתי ינאלהא אלאנסאן באמתתאל הדה אלשראיע אלתי שרענא אללה‬
‫בהא ע ^ ידי משה רבינו ופי אלשקאוה אלתי תלחקנא ענד א^תע^י‬
‫עליהא אכתלאפא ב ^ א ^ א ע ^ חסב אכתלאף אלעקול ותשושת*׳‪3‬‬
‫פי ז־לך א^א^האן תשושא כ^י^א חתי אנך יכאד״ ^א תגד ב^ה ש ^ א‬
‫צפי לה הדא אלבאב נעם ולא תגד פיה ב^אמא מרסלא؟ לאחד אלא עלי‬
‫תשויש כתיר פטאיפרז תעתקד אן אלסעאדה אנמא הי גן ועדף ואנה‬
‫מוצע יובל פיה וישרב דון שקא‪ 7‬גסם ‪ ٠٦٦٦‬תעב ואן יכון פיה ביות מן‬
‫אחגאר עאליה‪ 9‬ומנאבר חריר ואנהאר ת ^י מן ص ואדהאן טיבה וכתיר‬
‫מן ה^א א^נוע ואן אלשקאוה גהנם ואנה מוצע מאגג‪°‬י נא^א תחרק פיה‬
‫אלגתת ויתעדבי׳ א^נאט פיה אנואע؛׳ מן אלעז־אב יטול שרחהא‬
‫ותסתדל הדה אלטאיפה עלי הדא אלאעתקאד באקאול‪ 3‬׳ כתירה מן‬
‫אקאול אלחכמים עליהם א^ט^אם תטאבק לעמרך טואהרהא דעואהם‬
‫או ^בו؛נר‪4‬׳ וטאיפה תאניה תעתקד ות^ן אן א^טעאר^ אלמתרגאה‬
‫אנמא הי ימות המשיח מהרה יגלה ואן דלך א^מאן؟׳ יבון אלנאס בלהם‬
‫א‪ .‬ותשושת‪ ,‬בכה״י נכתב ותשוש‪ ,‬ותוקן ל־ותשושת‪.‬‬
‫‪ . ١‬גלילת‪ 27§ ,‬א‪ ;،1‬בדרך כלל לא ציינתי ‪ ۶١‬במקום ת‪ ,‬ת במקום ת‪ ,‬והשווה §‪ , 28‬הע׳‬
‫‪ .3‬ותשושת‪ ,‬בכה׳׳י נכתב ותשוש ותוקן ל־ותשושת;‬
‫‪ .2‬אראהם‪ 11§ ,‬או؛‪.£‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ .4‬יכאד‪,‬‬
‫הפועל עצמו שאול מן הארמית‪ ,‬עי׳ נלדקה‪ ,‬מנדעית‪ ,‬עמ ׳ ‪ ,49‬הע׳ ‪.3‬‬
‫‪ .6‬גן ועדן‪ ,‬לדעת חז״ל‬
‫‪ .5‬מרסלא‪ ,‬ר״ל ברור‪ ,‬מחוור‪ ,‬ע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫§‪. 298‬‬
‫נפרדים הם‪ ,‬עי׳ ברכות לד ב‪ :‬רבי שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל‬
‫בריה‪ .‬שמא תאמר‪ ,‬אדם הראשון היכן היה? בגן‪ .‬ושמא תאמר הוא גן הוא עדן‪ ,‬תלמוד‬
‫^‪ ١‬ל ™‪< . 7 .‬؛ו ק א‪§ ,‬ז‪1‬א^)*>‪.‬‬
‫לומד ׳«הר יוצא מ ע ^ ה ש ק ו ת ™ הגן׳‪ ,‬גן ל ™‬
‫‪.9‬‬
‫‪ .8‬דון‪ ,‬כך כה׳׳י (ולא ׳ודון׳ הצפוי‪ ,‬כפי שתיקן פדידלנדר בהוצאתו)‪.‬‬
‫‪. 12‬‬
‫‪ . 11‬ויתעכב‪. 77§ ,‬‬
‫‪ . 10‬מאגג‪.95§ ,‬‬
‫עאליה‪ ,‬ר׳׳ל יקר‪ ,‬ע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ . 13‬באקאול‪ 130§ ,‬א‪ ,‬ותופעה זו רגילה אצל הרמב״ם‪ ,‬עי׳ תשובות‬
‫אנואע‪. 218§ ,‬‬
‫‪. 15‬‬
‫‪ . 14‬אכתר‪ ,‬במקום אכו؛זרהא "רובם״ (פרידלנדר למקום)‪.‬‬
‫הרמב׳׳ם‪ ,‬ג‪ 12§ ,‬ב‪.‬‬
‫ז־לך אלזמאן‪ ,‬אקוסאטיבוס של זמן‪ ,‬ובואו אחרי אן אינו חלק לפי הערבית הקלאסית‪,‬‬
‫ומשקף א ^ טשטוש הגבולות בין ‪ ٢‬ל־אן (§‪ ;)342‬בהמשר‪ :‬ואן פי דלך א ^ מ אן‪.‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪209‬‬
‫מלוכא דאימין ותעטם גתתהם ויעמרון א^אר^ כלהא אלי אלאבד ו^לך‬
‫אלמשיח בזעמהם יעיש מא דאם א^באדי ذ ל תנאוה ואן פי דלך אלזמאן‬
‫תנבת אלאר^ תיאב מנסוגה וכבז מכבה וממתנעאת‪،‬׳ כרנירה מתל הדה‬
‫ואלשקאו^ הי אן ^א יכוך אלאנסאן פי דלך אלזמאן ולא יזכי‪,7‬‬
‫למשאהדתה ויסתדלון א ^ א עלי דלך באקואל(؛) כתירה מוגודה‬
‫ללחכמים ובנצוץ מן אלמקרא יואפק טואהרהא דעואהם או בעצה‪18‬‬
‫וטאיפה נ‪9‬ז תאלתה תזעם אן אלסעאדה אלמתרגאה הו‪ 20‬אחיא‬
‫אלאמואת וז־לך אן יעיש אלאוסאן בעד מותה וירגע מע אהלה וקראבתה‬
‫יאכל וישרב ולא ימות אכתרי‪ 2‬ואלשקאוה אן לא יעיש ויסתדלון א ^ א‬
‫ע ^ הז־א באקאול ללחכמים ובבעץ פואסק‪ 22‬פי אלנצוץ תטאבק ה^א‬
‫אלדעוי‪ 23‬וטאיפ^ ראבעה תזעם אן אלטעאד^ אלתי »אלהא באמתתאל‬
‫אלשראיע הי ראתה אלגטם ואלאמא^ אלדויוי^ פי הדה אלדניא מתל‬
‫כצב א^בלאד וכתרה אלמאל ואלאולאד וטול אלעמר וצחה אלגטם‬
‫ואלאמאן וכון “ אלמלך פינא וכוננא מתסלטוף‪ 2‬עלי מן עאדאוא ואן‬
‫אלשקאו^ אלתי תלחקנא א^א כאלפנא צד הדה אלאחואל ע ^ מא נחן‬
‫בטבילה פי זמאננא הד א ומאן אלגלות ויסתדלון בזעמהם בגמיע נצוץ‬
‫אלתורה מן אלברכות וא^ק^ל™ וגירהא ובגמלה אלאכבאר אלמדונ^ פי‬
‫אלמקרא וטאיפה כאמטה והי א^אכ^ר תגמע בין הדה אלאשיא כלהא‬
‫ותקול אן אלתר^ הו אן יגי אלמשיח ויחיי אלמותא וידכלוף‪ 2‬גן ועדן‬
‫ויאכלון תם וישרבון ויצחון מא דאמת אלטמאואת ואלאר^״ ואמא הדה‬
‫אלוכ^^ אלגריבה אעוי העולם הבא פקליל‪ 28‬אן ת ^ ב^ה מן תמר לה‬
‫בבאל או יפכר פיהא או יתכד הד א אלאצל או יטאל ען הדה אלאטמי؛؛ ”‬
‫ע ^ אי שי‪ 30‬תקע והל הי אלגאיה או אחדי׳‪ 3‬הדה א^אדא אלמתקדמה‬
‫ב‪ .‬וטאיפה‪ ,‬בכה״י ה־פ בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 16‬וממתנעאת‪ ,‬מושא ישיר‪ ,‬המוצרך ע״י תלון(פרידלנדר למקום)‪. 17 .‬יז כי‪ ,‬מלה שאולה‬
‫מן העברית‪ ,‬ע״ע ‪ ;٦٦^^٦١٦۵‬על היחס בין זכא‪/‬זכי הערבית המקורית והשאילה עי׳‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ . 18‬בעצה‪ ,‬היינו מצפים ל־בעצהא‪ 119§ ,‬ص סוף‪.‬‬
‫נלרקה‪ ,‬נבס׳׳ש ‪. 25‬‬
‫‪. 22‬‬
‫‪ . 21‬אכתר‪ 169§ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ .20‬הו‪. 197§ ,‬‬
‫וטאיפה‪ ,‬בכה׳׳י ה־פ בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 24‬ובון‪,‬‬
‫‪ . 23‬הז־א אלדעוי‪119§ ,‬س‪ ,‬סוף‪.‬‬
‫פואסק‪ 130§ ,‬א‪ ,‬התהוות ‪. 164 ; 139‬‬
‫‪ . 27‬מא דאמת אלסמאואת‬
‫‪ . 26‬וידכלון‪. 175§ ,‬‬
‫‪ .25‬מתסלטון‪ 127§ ,‬ג‪.‬‬
‫§‪ 348‬ו‪.‬‬
‫‪ .28‬פקליל‪ ,‬פרידלנדר‬
‫וא^אר׳^‪ ,‬השווה קוראן יא קז‪ ,‬קח (הערת פרירלנרר למקום)‪.‬‬
‫למקום הבינו כנומינאטיבוס; נ״ל יותר = ק ^ ל א (§‪ ,)218‬ויש להבין ׳קלילא אן׳ =‬
‫׳קלילא מא׳‪^ .‬א מצאתי אמנם ׳קלילא אן׳‪ ,‬אר ׳קל אן׳ מתחלף עם ׳ק^ מא'‪ ,‬עי׳‬
‫‪ .30‬אי שי‪,‬‬
‫‪ . 29‬אלאסמיה‪ ,‬ר״ל הכינוי‪ ,‬ע״ע פרידלנדר‪.‬‬
‫ברוקלמן ב ‪.604‬‬
‫‪ . 31‬אחדי‪ ,‬על ׳אחדי'‪ ,‬המוסב לזכר‪ ,‬עי׳ דקדוק הערבית הנוצרית‬
‫§‪ 52‬א‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫הי‪ 32‬אלגאיה ‪1‬פרק בין א ^ אי ^ ובין אלסבב אלמודי אל< אלגאי^؛ ולא‬
‫תגד בוגה מן יסאל פי הדא או יתכלם פיה ואנמא יסאל אלנאס כלהם‬
‫אלעאם ואל^אץ כיף יקום אלאמואת עראיה‪ 33‬או מכסיין*‪ 3‬והל בתלך‬
‫אל^ א ב בעיוהא אלתי ידפן פיהא יקום ברקמהא ונקשהא וחסן‬
‫כיאטתהא או בסתר^ תסתרה פקט וא^אن א אלמשיח הל יסוי בין א ^‪:‬י‬
‫ואלפקיר או יכון פי איאמה אלקוי ואלצעיף וכ^יר؟‪ 3‬מן הדה אלמסאיל‬
‫מע אלאחיאן ’■‪ 3،‬ואנת יא הדא אפהם מעוי הדא אלמתל וחיניד תגעל‪37‬‬
‫גרצך לתסמע כלאמי פי הדא כלה אנזל‪ 38‬אן טפלא צגיר אלסן אדכל‬
‫ע^ים לה למא יחצל לה מן‬
‫עוד מודב ליעלמה אלתורה ודלך‬
‫אלכמאל גיר אנה לצגר סנה וצעף עקלה ^א יפהם מקדאר דלך אלכיר‬
‫ולא מא יודיה אליה מן אלכמאל פאלצרורה תצם‪ 39‬אלמעלם א ^ הו‬
‫אכמל מנה אן יחרצהד‪39‬א ע^י א^קדא^ באלאמר אלמחבוב‪ >°‬ענדה לצגר‬
‫סנה פיקול לה אקרי׳‪ 4‬ונעטיך‪ 42‬גוז‪ 43‬או תין או נדפע לך קטעה סכר‬
‫פיקרי ו^תהד ליס לנפס אלקרא^ לאנה לא יעלם לדלך קדרא א^א‬
‫^ינא^ דלך אלטעאם ואכל דלך א^טעאם ענדה אפצל מן א^קרא^‬
‫ואכתר כיר‪ 43‬בלא שך ולדלך יחסב אלקרא^• “ שקא ותעב יתעבה ^נ א ל‬
‫ב؛־לך אלתעב תלך אלגאיה אלמחבוב؟; והי חבה גוז או קטעה סכר פא^א‬
‫כבר ותמכן עקלה וצעף ענדה דלך א ^ א ?^ כאן יותרה קב^ ורגע‪45‬‬
‫אלשי אלא^יר ענדה פיקול לה מעלמה‬
‫יותר גיר ‪ ٦^٩‬שהיי■‪ 4،‬א ^ א‬
‫אקרי ’‪ 4‬ונשתרי م קדמא‪ 47‬חסנה או תוב עלי צפה כדא פיגתהד א ^ א‬
‫חיניד ^א לנפס אלקרא^ בל ל^^ך אללבאס ודלך אל^וב ענדה אפצל «‪١‬‬
‫ד‪ .‬יחרצה‪ ,‬כה״י יחרכה (כפי‬
‫ג‪ .‬מע אלאחיאן‪ ,‬בכתב מאוחר תוקו בגיליון ל־׳בכל עת ׳‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הנראה)‪ ,‬ותוקן ל־יחרצה (אין ‪:‬ראה = יחרצה‪ ,‬בגלל העדר ה‪:‬קודה על ה־צ)‪.‬‬
‫ו‪.‬שהי‪ ,‬בר כה״י‪.‬‬
‫א^קרא^‪ ,,‬ה־؛؛ בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 33‬עראיה‪ ,‬במקום (§‪27‬ג‪1‬؛) עראיא (ע״ע דחי‪,‬‬
‫ص הי‪ 7§ ,‬و‪. 1‬‬
‫‪. 237-236‬‬
‫‪ .34‬מכסיין‪,‬‬
‫‪ ;)٦٦^^٦٦٦٥‬ייתכן‪ ,‬כי לפנינו צורת כדאיים של ׳עראיא׳ ו־׳ערא^׳‪.‬‬
‫‪ . 35‬וכרניר‪ , 218§ ,‬מוצרך ע׳׳י יסאל הקודם (עי׳ הערת פרידלנדר‬
‫§‪. 105‬‬
‫‪ .37‬תגעל‪,‬‬
‫‪ . 36‬מע אלאחיאן‪ ,‬בכתב מאוחר תוקן בגיליון ^־׳בכל עת׳‪.‬‬
‫למקום)‪.‬‬
‫‪ .39‬תצם‪ ,‬ר״ל תכריח‪ ,‬ע״ע‬
‫‪ .38‬אנזל‪ ,‬ר׳׳ל הניח‪ ,‬ע״ע דתי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫§‪. 176‬‬
‫‪ .40‬אלמחבוב‪,‬‬
‫‪ 39‬א‪ .‬יחרצה‪ ,‬כה״י כנראה יחרכה‪ ,‬ותוקן ל־יחרצה‪.‬‬
‫דוזי‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪ .43‬גוז‪ ,‬כיר‪. 218§ ,‬‬
‫השוה §‪ .41 .68‬אקרי‪ 111 ;98§§ ,‬א‪ .42 .‬ונעטיך‪3§ ,‬هت‬
‫‪ .46‬שהי‪ ,‬כר כה׳׳י‪ ,‬והכוונה‬
‫‪ .45‬ורגע‪ , 296§ ,‬סוף‪.‬‬
‫אלקרא^‪ ,‬ה־ה בין השיטין‪.‬‬
‫‪ .47‬קדמא‪ ,‬ר״ל נעל‪,‬‬
‫לסביל בניין שני‪ ,‬ר ׳ ^ ע ו ר ^ ם את ת ש ^ ו ‪ ,‬משדלים א ^ ו‪.‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪2‬‬
‫אלעלס והו גאיה אלקראה פאדא צאר אכמל עקל‪ *47‬וצעף ענדה הדא‬
‫אלקדר א ^ א טמע‪ 48‬במא הו אכתר מן הדא פיקול לה מעלמה אחפט׳׳‪49‬‬
‫הדה אלפרשה או הדא אלפרק ונדפע לךח•‪ 50‬דינאר או דינארין פיקרי‬
‫א ^ א ויגתהד ליאכד ‪ ٦^٩‬אלמא^ ו א ^ אלמאל ענדה חיניד אשרף מן‬
‫אלקראה לאן גאיה אלקרא^ ענדה חיניד אן י א ^ אלדהב א^־י רגיי‪ 5‬בה‬
‫פא^א צאר אכתר תמייז‪47‬א וצעף א^ א*‪ 5‬ענדה ה^א אלקדר וראי אן דלן־‬
‫קדר כסיס טמע ״ במא הו אתר מן דלך ויקאל לה אקרי לתציר רב ודיין‬
‫יעטמך אלנאס ויקפון אמאמך וימת^לון אואמרך ויעטם אסמך פי‬
‫חיאתך ובעד ממאתך מתל פלאן ופלאן פיקרי ויגתהד לינאל הדה‬
‫אלרתבה ותכון אלגאיה ענדה תעטים אלנאס ואגלאלהם לה ותנאהם‪54‬‬
‫עליה והד א כלה מז־מום ואנמא ילתגי‪ 55‬לדלך לצעף עקל אלשכץ אל^י‬
‫יגעל גאיה א^ע^ם שיא אכר גיר אלעלם פיקול לאי שי‪ 5،‬נע^ם ה^א‬
‫אלעלם אלא ^ננא^ בהא הז־יאנה‪ 57‬עלי אלהקיק^ והדא הו ענד‬
‫אלהכמים שלא לשמה אי אנה ימתתל אלשראיע ויעמלהא ויקרא(؛)‬
‫ויגתהד ^א לז־לך אלשי פי נפסה בל לשי خ ונהונא‪ 58‬אלחכמים עליהם‬
‫אלס^אם ען הז־א וקאלוא ^א תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום‬
‫לחפור בהם‪58‬׳■׳ ישירון אלי מא בינת לך ط ^א ^ע^ גאיה אלעלם ^א‬
‫תעטים אלנאס לה ו^א אכתסאב אלמאל ולא יתכד דין אללה מעישה‬
‫ולא תכון ענדה גאיה אלעלם אלא עלמה פקט וכ؛־לך ליס גאיה אלחק‬
‫אלא אן יעלם אנה חק ואלשראיע חק פגאיתהא אמת^אלהא ולא יגוז‬
‫ללאנטאן אלכאמל אן יקול אן עמלת הדה א ^ ^ אי ל ו^ תנב ת הדה‬
‫אלקבאיח אלתי נהי אללה ענהא באי שי ^אזא ’‪^ 5‬אן דלך מתל קול‬
‫אלצבי א^א קרית אי שי ידפע לי פיקאל לה אלאמר אלפלאני‪ ،0‬לאנא‬
‫א^א ראינא צעף עקלה אל^י׳‪ ،‬לם יפהם הז־א אלקדר וטלב ללגאי^‬
‫גאי^ נגאובה עלי קדר גהלה ענה כסיל כאולתו‪ ،2‬וקד נהונא אלחכמים ען‬
‫ז‪ .‬אחפט‪ ,‬בכה״י נכתב אפוזט‪ ,‬נמחק ותוקן בשוליים ל־אחפט‪.‬‬
‫ח‪ .‬לר‪ ,‬בכה״י בין השיטין‪.‬‬
‫‪ .48‬טמע‪ ,‬ניקדתי לפי שהי הע׳ ‪.46‬‬
‫‪47‬א‪ .‬עקל‪ ,‬תמייז‪. 218§ ,‬‬
‫ע״ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .50‬לך‪ ,‬בכה׳׳י בין‬
‫‪ .49‬אחפט‪ ,‬בכה׳׳י נכתב אפחט‪ ,‬נמהק ותוקן בשוליי□ ל־אחפט‪.‬‬
‫‪ . 53‬טמע‪ ,‬כך נראה‬
‫‪ . 52‬איצא‪418§ ,‬ג‪ ,‬סוף‪.‬‬
‫ן ‪ ^ . 5‬י‪ ,‬כך נראה לנקד‪.‬‬
‫השיטין‪.‬‬
‫‪ . 56‬לאי שי‪,‬‬
‫‪ .pbN11.‬ילתגי‪ ,‬כך נראה לנקד; §‪.98‬‬
‫‪ .54‬ותנאהם‪55§ ,‬‬
‫לנקד‪.‬‬
‫‪ . 57‬ה^יאנה‪ ,‬מסתיים בכינוי המוסב לנושא של יקול; פרידלנדר למקום קראו‬
‫§‪ 52‬א‪.‬‬
‫‪ 58‬א‪ .‬לא תעשם ‪ ,...‬אבות ד‬
‫‪ . 58‬ונהונא‪ 182§ ,‬א‪.‬‬
‫ב־ת״א מרבוט^‪ ,‬ואינו נראה‪.‬‬
‫‪ .62‬ענה‬
‫ו ‪ .6‬אלז־י‪ 347§ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ .60‬א^פלאני‪! 53§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .59‬נגאזא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫ר׳ משה בן מימון‬
‫הדא א ^ א אעני אן יגעל אלאנסאן גאיה עבאדתה ואמתתאלה ללשראיע‬
‫אמר(؛) מן אלאמור והו קול אלפאצל אלכאמל אלמדרך אלחקאיק‬
‫אנטגנס איש שוכו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל‬
‫פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקב^ פרסג‪،‬‬
‫ואנמא אראדוא בדלך אן יעתקד אלחק לנפסטי‪ ،4‬אלחק וה^א הו אלמעני‬
‫א ^ י יעברון ענה בעובד מאהבה וקאלוא עליהם אלסלאם במצותיו חפץ‬
‫מאד‪ ،5‬אמר ר׳ אלעזר‪ 6،‬במצותיו ולא בשכר מצוותיו ומא אעטם הדא‬
‫אלדליל ומא אבינה פאנה דליל ‪ ٨ ^ ١‬עלי מא תקדם לנא מן אלקול‬
‫ואעטם מן הדא קולהם פי נץ ספרי‪ ، 7‬שמא תאמר הרני למד תורה‬
‫בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעו^ם‬
‫הבא תלמוד לומר לאהבה את ייי כל שאתם עושין לא תעשו אלא‬
‫מאהבה פקד תבין הד א אלמעני וצח אנה גרץ אלשרע וקאעדה אעתקאד‬
‫אלחכמים ולא יתעאמי ענה א^א ^ ל גבי קד אתלפתה וסוסה‬
‫א^אפכאד אלסכיפה ואלתכילאת אלנאקצ^ והדה הי דרגה אברהם‬
‫אבינו'‪،‬״ אנה כאן עובד מאהבה ונחו הדא אלטריק ילזם אלנזוע ולעלם*‪،‬‬
‫אלחכמים עליהם אלס^אם אן הז־א אלמעני עויץ ^ א ומא כל אחד‬
‫ידרכה ואן אררכה פליס יואפקה מן אול מרה ולא יראה אעתקאדא‬
‫צחיח לאן אלאנסאן לא יפעל אפעאל א^א ^נ א^ בה נפע או ידפע מצרה‬
‫או יכון פעלה דלך עב^ פכיף יקאל ללמתשרע ’‪ 6‬אפעל הדה אלאפעאל‬
‫ולא תפעלהא ^א לכוף מן עקאב אללה ולא לתרגי תואבה הדא צעב‬
‫^ א לאן ליס כל אלנאס ידרכון אלחקאיק ויכונון מתל אברהם אבינו‬
‫פאבאחוא‪ 70‬ללגמהור אן יקרוא’■׳‪ 7‬עלי אעתקאדהם מן פעל אלחסנאת‬
‫לתרגי אלתואב‪ 72■3‬ו^ תנאב אלסיאת‪ 73‬כוף‪ 74‬אלעקאב ויחצון ע^י ז־לך‬
‫ט‪ .‬לנפס‪ ,‬בכה׳׳י לנפסה‪ ,‬תוקן ל־לנפס‪.‬‬
‫*יקרוא‪ ,‬כר כה׳׳י (בעצם‪ :‬יקרוא)‪.‬‬
‫כ‪ .‬אלתואב‪,‬‬
‫‪ .64‬לנפס‪ ,‬בכה״י‬
‫وه‪ .‬אל תהיו וכר‪ ,‬אבות א ג‪.‬‬
‫כסיל כאולתו‪ ,‬משלי כו ה‪.‬‬
‫‪ .66‬אמר ‪ ٦‬אלעזר‬
‫‪ .65‬במצותיו חפץ מאד‪ ,‬תהלים קיב א‪.‬‬
‫לנפסה‪ ,‬תוקן ל־לנפס‪.‬‬
‫‪ .6 /‬ספרי‪ ,‬פרשת עקב דברים יא יג(הוצא ת איש שלום‪ ,‬עמ ׳ עט‬
‫‪ ,...‬עבודה זרה יט א‪.‬‬
‫‪ 67‬א‪ .‬אברהם אבינו‪ ,‬השווה על זה למשל סוטה לא א (הערת פרידלנדר‬
‫ב‪ ,‬סוף)‪.‬‬
‫‪ .68‬ולעלם‪ ,‬המבנה הדקדוקי חופשי למדיי; המשפט הראשי מתחיל רק‬
‫למקום)‪.‬‬
‫‪ .69‬ללמתשרע‪ ,‬ר״ל המאמין‪,‬‬
‫ב־פאבאחוא‪ ,‬להלן הערה ه‪( 7‬הערת פ רי ד ל נ ^ מ קו ם )‪.‬‬
‫‪ . 70‬פאבאחוא‪ ,‬כאן מתחיל המשפט הראשי של ולעלם‪ ,‬עי׳‬
‫ע׳׳ע דחי‪ ,‬פדידלנדר‪.‬‬
‫‪ .72‬אל^ואב‪ ,‬בכה׳יי‬
‫‪ .71‬יקרוא‪ ,‬כר כה״י (בעצם‪ :‬יקרוא)‪ ,‬؛؛ ‪4‬א‪.‬‬
‫לעיל הערה ‪.68‬‬
‫‪ . 73‬סיאת‪ ,‬כנראה כתיב אחר (סיאת‪ ,‬וכר זה נמצא בכתבי‬
‫נכתבה ה־א בין השיטין‪.‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪213‬‬
‫ותקוי עזאימהם פיה חתי ידרך אלמדרך פיערף אלחק ואלוגה אלאכמל‬
‫מא הו כמתל מא נפעל באלצבי עגד אלתעלים עלי מא מתלנא ונקדוא‬
‫עלי אנטגנס איש סוכו פי תצריחה פי א^מהור במא צרח וקאלוא פי‬
‫דלך חככן הזהרו בדבריכס וכו׳ עלי מא סנבין פי אבות‪ 75‬ולא הס‬
‫אלגמהור‪ 76‬כאטרון מרה ואחדה ” ‪ ١٥‬כונהם‪ 78‬ימתתלון אלשריעה לכוף‬
‫אלעקאב ותרגי אלו؛נואב לכנהם גיר כאמלין ואנמא יסתחב להם ז־לך‬
‫לתחצל להם מלכה וריאצה פי אמתתאל אלשריעה וינתקלון א^י אלחק‬
‫ויצירון עוברים מאהבה והו קולהם עליהם אלסלאם ^עו^ם יעסוק ‪7,‬‬
‫אדם בתורה אפילול׳‪ 80‬שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וממא‬
‫יגב אן תעלמה אן כ^אם אלחכמים עליהם אלם^אם אנקםמוא ’® אלנאט‬
‫פיה ا؛لس פרק אלפרק^ אלאולי והי אכ^נר מן ראיתה ומן ראית‬
‫תואלפה‪ 82‬ומן סמעת בה תחמלה עלי טאהרה ולא תתאולה בוגה ותציר‬
‫ענדהא אלממתנעאת כלהא ואגבה אלוגוד ואנמא פעלוא דלך לגהלהם‬
‫באלע^ום ובעדהם מן אלמעארף ‪ “ ٠١^١‬הם מן אלכמאל מן חית ינתבהון‬
‫מן תלקי** אנפסהם ולא וגדוא‪ 85‬מנבהא ינבההם פהם ירון אן לם ירידוא‬
‫אלחכמים בגמיע אקאולהם אלמחכמ^ “ אלא מא פהמוא הם מנהא‬
‫ואנהא עלי טואהרהא ואן כאנת טואהר בע^ כלאמהם מן אלשנאעה פי‬
‫חיז לו וצף עלי טאהרה לעואם אלנאס נאהיך ען כואצהם לאבהתוא‬
‫אעתבארא״‪ 8‬וקאלוא כיף יכון פי אלדניא שכץ יתכיל ה^א ויראה רא؛א‬
‫צחיחא נאהיך ען אסתחסאנה והדה אלטאיפה אלמסכינה ירתי לגהלהא‬
‫לאנהא עטמת אלחכמים בזעמהא והי קד אחטתהם‪ 88‬גאיה אלאחטאט‬
‫והי לא תשער ואן כאן לעמר אללה הדה אלטאיפ^ תדהב במחאטן אלדין‬
‫בכה׳׳י נבתבה ה־א ביו השיטיו‪.‬‬
‫ל‪ .‬אפילו‪ ,‬נוסף בשוליים‪.‬‬
‫‪ . 75‬אבות‪ ,‬א‬
‫‪ .74‬כוף‪. 232§ ,‬‬
‫יד‪ ,‬שלא כמו §‪ , 11‬עמ ׳ ‪ ,30‬העי ‪ ) 23‬במקום סייאת‪.‬‬
‫‪ . 77‬מרה ואחדה‪ ,‬כנראה ” לגמדי׳׳‪ ,‬והשווה‬
‫‪ . 76‬הם אלגמהור‪ 254§ ,‬א‪.‬‬
‫״א‪.‬‬
‫‪ .79‬לעולם יעסוק וכו‪/‬‬
‫‪ ١٥ . 78‬כונהם‪ 348§ ,‬א‪.‬‬
‫ברתילמי ״באלמר^" בהוראה וו‪.‬‬
‫‪•82‬‬
‫‪ .81‬אנקסמוא‪ 82§ ,‬ז א‪.‬‬
‫‪ .80‬אפילו‪ ,‬נוסף בשוליים‪.‬‬
‫פסחים נ ב‪ ,‬וש״נ‪.‬‬
‫‪ .84‬ת ל קי‪§ ,‬ו ‪ 1‬א‬
‫‪ .83‬וליס‪ ,‬؛؛ ‪ 206‬א‪ ,‬סוף‪.‬‬
‫תואלפה‪ 130§,‬א; השווה §‪11‬ت 'ا ‪ ,‬ס ו ף‪.‬‬
‫■‪ .7b‬ולא וגדוא‪ ,‬לא עם עבר ממשיך ?؛ולילה קודמת‪ ,‬שאינה מוסבה לעבר (השווה‬
‫‪85‬‬
‫‪( .86‬אל)מחכמ(ה)‪ ,‬שימוש לשון זה מושפע מן‬
‫§‪ ,203‬אשר בו יש לתקן את הניסוח)‪.‬‬
‫הקוראן (השווה יא ‪ ١‬כתאב אחכמת איאתה‪ ,‬מז ‪ 20‬סורה מחכמה‪ ,‬ג ‪ 7‬איאת מחכמה)‪,‬‬
‫‪ .87‬לאבהתוא אעתבארא‪ ,‬הלשון קשה‪ ,‬הכוונה כנראה‪ :‬היו נדהמים‬
‫ר״ל (ה)ברור(ה)‪.‬‬
‫‪ .88‬אחטתהם‪ , 74§ ,‬סוף‪.‬‬
‫בהסתכלותם (והשווה פרידלנדר למקום)‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫ותטלם ב^ ת ה ותגעל דין אללה פי עכס מא אריד בה [ל]אן אללה יקול‬
‫פי מחכם‪ 8،‬אלתנזיל אשר ישמעון‪ 89‬את כל החקים האלה ובו׳ והדה‬
‫אלטאיפה תסרד‪ 90‬מן ^וואהר כלאם אלחכמים מא א^א סמעתה אלמלל‬
‫קאלוא רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה ואכ^ר מן יפעל הדא‬
‫אלדרשניף‪ 9‬אל^ין יפהמון אלנאס מא לם יפהמוה הם פיא ליתהם א^‬
‫לא יפהמון לו סכתוא מי יתף‪ 9‬החרש תחרישון ותהי ^כם לחכמה או ”‬
‫כאן ” יקולון מא נעלם מא אראד אלחכמים בהד א אלכלאם ולא כיף‬
‫יתאול בל יזעמון פהמה ובעלון אידיהם פי תפהים אלנאס מא פהמוא‬
‫הם באנפסהם ^א מא [קאל] אלחכמים ויעלנון עלי ראווס אלגמהור‪95‬‬
‫בדרשות ברכ™ ופרק חלק וגירהמא עלי ^וואהרהא חרפא בחרף‪.‬‬
‫ואלטאיפה אלתאניה כתירה א ^ א והם אלדין ראוא כ^אם אלחכמים או‬
‫סמעוה פחמלוה עלי טאהרה וזעמוא אן מא אראדוא אלחכמים בדלך גיר‬
‫מא דל עליה טאהר אלכלאם פאקבלוא ע ^ תסכיפה ותקביחה ותשניע‬
‫מא ליס בשניע וילעיגו על דברי חכמים‪ 9،‬מע א^אחיאן‪9،‬״ ויזעמון אנהם‬
‫אעק^ מנהם ואדכי דהן ואנהם עליהם אלסלאם מנכדעיף‪ 9‬נאקצי אלראי‬
‫גאהלין בגמלה אלוגוד חתי לם ידרכוא שי دأض ואכ^ד מן יקע פי הז־א‬
‫אלאעתקאד מדעיי‪ 98‬אלטב ואלהדאיין בקצאיא א ^ ו ם לאנהם בזעמהם‬
‫ח^אק חכמא פלאספה ומא אבעדהם מן אלאנסאניה ענד אלפלאספה‬
‫ע ^ אלחקיק^ והם אגהל מן אלפרקה א^או^י ואכ^נר גבאוה והי טאיפה‬
‫מלעונה לתהאפתהא לאשכאץ עטמא אלקרר קד באן עלמהם ענד‬
‫א^עלמא ולו אנהם ראצוא אנפסהם פי אלעלום חתי יעלמון‪ 99‬כיף ינבגי‬
‫אן יוקע אלכלאם פי אלאלאהיאת ושבההא מן אלאמור ענר אלגמהור‬
‫וענד אלכואץ ויחכמון א ^ז אלעמלי מן אלפלספ^ לבאן להם הל‬
‫אלחכמים עלמא או ^א וכאן ינפהם׳ להם מעאני כלאמהם‪ .‬ואלטאיפה‬
‫‪ .۶٥‬תסרד‪ ,‬לאחות‪ ,‬לחבד‪ ,‬כאן‪ :‬להמציא‪ ,‬לבדות‪.‬‬
‫‪ .89‬אשר ישמעון וכר‪ ,‬דברים ד ו‪.‬‬
‫‪ .91‬אלדרשנין‪ ,‬על דעת הדמב״ם על הדדשוים השווה את המובא בידי קאפח למקום‪,‬‬
‫‪ .93‬או‪ ,‬כתוב‬
‫‪ .92‬מי יתן וכר‪ ,‬איוב יג ה‪.‬‬
‫וכן השווה תשובות הרמב״ם‪ ,‬עמ ׳ ‪.201‬‬
‫‪ .94‬כאן‪,‬‬
‫בצורה הדוקה מאד‪ ,‬ונראה‪ ,‬כי הוכנס ע״י הרמב׳׳ם מאוחר יותר לטקסט‪.‬‬
‫‪ .95‬עלי ראווס (כנראה עירוב של ראוס‪11§ ,‬הו؛‪ ,‬ו־רווס‪ 11§ ,‬ב‪ )،1‬א^ מ הור‪ ' ٦ ,‬؛‬
‫§‪. 287‬‬
‫‪ .96‬דברי חכמים‪ ,‬הרמב״ם מרמז לעירובין כא ב "כ^‬
‫בפומבי‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬פרידנלדר‪.‬‬
‫‪ 96‬א‪ .‬מע‬
‫המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת״ (פרידלנדר למקום)‪.‬‬
‫‪ .98‬מדעיי‪,‬‬
‫‪ .97‬מנכדעין‪ 127§ ,‬א‪.‬‬
‫אלאחיאן‪ ,‬השווה גם לעיל הע׳ ‪. 36‬‬
‫‪ . 1‬ינפהם‪.82§ ,‬‬
‫‪ .99‬חתי יעלמון‪. 175§ ,‬‬
‫§‪. 117‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪2‬‬
‫א ^ א ^ והי לעמר אללה קליל^ ^ א חתי לא יקאל להא מאיפה אלא‬
‫כמא יקאל ללשמס נוע והם אלאקואם אלז־ין תקרר ענדהם עטם‬
‫*לחכמים וגודה אפכארהם במא וגד פי טי כלאמהם כלמאת תדל עלי‬
‫מעאני צחיח^ ^ א ואן כאנת ק ^ ל ^ ומפתרקה ‪ ١۵‬מואצע מן מדונאתהם‬
‫לכוהא דלת עלי כמאלהם ואדראכהם אלהקאיק ותקרר א ^ א ענדהם‬
‫אמתנאע אלממתנע ווגוב א לו ^ ב פעלמוא אנהם עליהם איסלאם לא‬
‫יתכלמון פי מחאל פתיקנוא אן כלאמהם לה טאהר ובאטן ואו^ כל מא‬
‫יקולון מן א ^ א ^ א אלגיר ממכנה‪ 2‬אנמא כלאמהם פיהא עלי סביל‬
‫אללגז ואלמ^ל והכדא שאן אלחכמא אלכבאר ולה^א צדר כתאבה רייס‬
‫אלחכמא וקאל להבין משל‪ 3‬ומליצה דברי חכמים וחידתם וקד ע^ם מן‬
‫ערף אללגה אן חידה הו אלכלאם אלז־י גרצה פי באטוה לא פי טאהרה‬
‫וכמא קאל אהודה נא ^כם חידה וכו׳> לאן כלאם אהל אלעלם כלהם פי‬
‫אל[א]מור אלרפיעה אלתי הי אלגאי^ אנמא הו לגז ומ^נל וכיף יסתנכר‬
‫יא קום תאליפהם א^עלם עלי טריק אלמתל ואלתשביה באמור כסיסה‬
‫עאמיה ותרי אחכם א^נאס קד פעל ז־לך ברוח הקדש אעני שלמה פי‬
‫משלי ושיר השירים ובעץ קהלת וכיף יסתנכר תאויל כלאמהם ואכראגה‬
‫ען טאהרה חתי יטאבק אלעקל ויואפק אלחק וכתב אלתנזיל והם‬
‫באנפטהם יתאולון נצוץ אלכתב ויכרגונהא ען טאהרהא ויגעלונהא מתלא‬
‫והו אלחק כמא נגדהם יקולון؟ אן קול אלכתאב הוא הכה את שני אראל‬
‫מואב‪ ،‬כלה מתל וכ^לך קולה' הוא הכה את הארי בתוף הבור וכו׳ מתל‬
‫וקולה מי ישקני מים‪ 8‬וסאיר מא גרי כ^ ז־לך ‪ ,‬מתל‪0‬ו וכ^לך ספר איוב‬
‫בגמלתה קאל בעצהם משל היה״ ולם יבין לאי מעניن על הז־א אלמ^נל‬
‫וכ^^ף מתי יחזקאל‪ ’ 2‬קא^ בעצהם משל היה‪3‬׳ וכתיר מתל הז־א‪ .‬פאן‬
‫כנת יא הדא מן אח^י אלפרקתין אלאוליתין‪ ’4‬פלא תנטר כלאמי פי שי‬
‫מן הדא אלגרץ לאן לא יטאבקך מנה שי ב^ יוז־יך ותשנאה וכיף‬
‫תלאום‪ ’5‬אלאגדיה אלכפיפה אלכמיה אלמעתדל^ אלכיפיה לשכץ ‪،‬י קד‬
‫‪ .4‬אחורה נא לכם‬
‫‪ .3‬להבין משל וכר‪ ,‬משלי א ו‪.‬‬
‫‪ . 2‬אלגיר ממכנ^‪ 226§ ,‬א‪.‬‬
‫ه‪ .‬הוא הכה את שני‬
‫‪ .5‬יקולון‪ ,‬השווה ברכות יח ב‪.‬‬
‫חידה וכר‪ ,‬שופטים יד יב‪.‬‬
‫‪ . 7‬קולה‪ ,‬עי׳ ההערה הקודמת; ל^וון‬
‫אראל מואב‪ ,‬שמ׳׳ב دد כ = דהי״א יא כב‪.‬‬
‫‪ .8‬מי ישקני מים‪,‬‬
‫הכתוב "והוא ירד והכה"‪ ,‬ורבינו צי ט ט כפי הנראה מן הזיכרון‪.‬‬
‫‪. ١١‬‬
‫©‪ . 1‬מ ^ ל‪ ,‬ב ב א ק מ א ס ב‪.‬‬
‫‪ .9 .9‬דלך‪ 325§ ,‬א‪.‬‬
‫שמ׳׳ב כג טו = דהי׳׳א יא יז‪.‬‬
‫‪ . 13‬משל היה‪,‬‬
‫‪ . 12‬מתי יחזקאל‪ ,‬יחזקאל פרק לז‪.‬‬
‫משל היה‪ ,‬בבא בתרא טו א‪.‬‬
‫‪ . 15‬תלאום‪,‬‬
‫‪ . 14‬אלאוליתין‪ ,‬השוה תרביץ כג ( ת ש י ״ ^‪§ ,3‬יא‪.‬‬
‫סנהדרין צב ב‪.‬‬
‫‪ . 16‬ל ש כ ץ‪ 269§ ,‬א‪.‬‬
‫§‪.97‬‬
‫‪216‬‬
‫משה בן מימון‬
‫אעתאד א^אג^י^ אלסו אל^קיל^ בל תאדיה‪ 7‬׳ וישנאהא אלא תרי קול‬
‫מן אעתאד אכל אלבצל ואלתום ואלסמך פי אלמן מא הו וופשנו קצה‬
‫בלחם הקלקל‪“.‬׳ ואן כנת מן אהל אלפרק^ אלו؛אלו؛^ ומתי מא ‪٦٦١‬‬
‫ע^ך שי מן כלאמהם ממא יבעדה אלעקל תקף‪9‬׳ ענדה ותעלם אנה לגז‬
‫ומתל ותבית שגיל א ^ א ט ר עאמ^ א^פכר؛؛ פי תאוילה מהתם‬
‫מז־הב א^חק וראי אלצואב כמא קאל‪ 20‬למצוא דברי חפץ וכתוב יושר‬
‫דברי אמת פתאמל׳‪ 2‬כלאמי תפד אן שא אללה תעלי‪ 22.‬וא^אן אבתדי‬
‫פי אלכלאם פימא ארדתה אעלם אנה כמא ^א ידרך אלאעמי אלאלואן‬
‫ולא ידרך אלאצם אלאצואת ו^א אלענין שהוה א^ מ א ע כ^^ך ^א תדרך‬
‫אלאגסאם אלל^את אלנפסאניה וכמא ^א יעלם אלחו^נ אסטקס אלנאד‬
‫לכונה פי צדה כדלך ^א יעלם פי ה^א א^עא^ם אלגסמאני בלז־את‬
‫א^עא^ם אלרוחאני בל ליס ענדנא בוגה לדה גיר לדה אל^ ס א ם פקט‬
‫ואדראך אלחואס מן אלטעאם ואלשראב ואלנכאח ומא סוי דלך פהו‬
‫ענדנא גיר מוגוד ולא נמיזהא ולא נדרכהא ע^י באדי אלדאי אלא ב ^‬
‫תחדק כתיר ואנמא וגב דלך לכוננא פי אלעא^ם א^סמאני פלא נדרך‬
‫אלא ל^תה פאמא אללדאת אלנפסאניה פהי דאימ^ גיר מנקטעה וליס‬
‫בינהא ובין הדה אללדאת נסב^ בוגה מן אלוגוה ולא יצח ^נא פי אלשרע‬
‫ולא ענד א^א^אה ”ן מן אלפלאספ؟; אן נקול אן אלמלאיכה ואלכואכב‬
‫ואלאפלאך ליס להא לדה בל להם לדה עטימה ^ א במא עקלוה מן‬
‫אלבארי עז וגל והם ב^לך פי לדה דאימה גיר מנקטע^ ולא לדהن סמאلי‪rï‬‬
‫ענדהם ולא ידרכונהא לאן ליס להם חואס מ^נלנא ידרכון בהא מא נדרך‬
‫נחן וכדלך נחן [א]^א תזכי‪22‬א מנא מן תזכא וצאר לתלך א ^ ר ^ בעד‬
‫אלמות ^א ידרך אללדאת [אל]גסמאניה ולא ירידהא א^א מא‪ 23‬יריד‬
‫אלמלך אלעטים אלמלך אן י ^ ל ע מן מלכה וירגע ילעב א ל ^ פי‬
‫אלאסואק וקר כאן פי זמאן מא ב^א מחאלה יפצל א^^עב בתלך א ל ^‬
‫ע^י א ^ ^ ך ו^לך פי חין צגר סנה ענד גהלה באלאמרין ثه‪ ١‬עא כמא נ ^ ל‬
‫נחן אליום א ^ ^ ^ א^סמאני؟! עלי אלנפסאניה וא^א תאמלת אמר‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ . 18‬נפשוו קצה בלחם הקלקל‪ ,‬במדבר כא ה‪.‬‬
‫‪ . 17‬תאדיה‪.95 ; 71§§ ,‬‬
‫תקף‪ ,‬באן מתחיל המשפט הראשי של ״מתי מא"‪ ,‬והוא עצמו משפט טפל‪ ,‬מחובר אל‬
‫‪ . 21‬פתאמל‪ ,‬כאן מתחיל המשפט הראשי של‬
‫נ‪ .2،‬קאל‪ ,‬קוהלת יב י‪.‬‬
‫״ואן כ™״‪.‬‬
‫‪ 22‬א‪ .‬תזכי‪ ,‬בהוראת הפועל‬
‫‪ . 22‬ת ע ל י ‪9 § ,‬ב‪.‬‬
‫״ואן כנת ‪ ...‬תקף ‪ ...‬ותעלם ‪."...‬‬
‫העברי "זכ ה" ומושפע ממנו‪ ,‬ע״ע פרידלנדר; והשווה התחלת הקטע‪ ,‬הערה ‪. 17‬‬
‫‪ . 23‬מא‪ ,‬מושא פנימי של "יריד"‪ ,‬ר" ל כמו שירצה‪.‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪217‬‬
‫האתיו אללדתין תגד כסאסה א ^ ^ אלואחדה ורפעה אלתאניה ולו‪24‬‬
‫פי הד א אלעאלם ודלך אנא נגד אכתר אלנאס בל כלהם יחמלון אנפסהם‬
‫ו^סאמהם מן אלשקא ואלתעב מא לא מזידא‪ 25‬עליה כי ינאל רפעה או‬
‫יעטמה אלנאס והדה א ^ ^ ליסת בל^؛ טעאם ו^א שראב וכז־לך כתיר‬
‫מן אלנאס יותר אלאנתקאם מן עדוה עלי כ^ניר מן לדאת אלגסם וכתיר‬
‫מן א^נאס ان^لد אעצום מא יכון “ מן אלל^את אלגסמאניה בשיתה‪ 27‬אן‬
‫ינאלה פי דלך כזי או חשמה מן אלנאס או טלב תנא חסן פא^א כאנת‬
‫חא^תנא פי ה^־א א^עאלם אלגסמאני הכדא פנאהיך פי א^עאלם‬
‫אלנפסאני והו העולם הבא אלדי תעקל אנפסנא מן אלבאדי פיה מתל‬
‫מא תעקל א^א^אם אלעלויה או אכתר פאן תלך א ל ל ^ לא תתגזא‬
‫ו^א תתצף‪ 28‬ולא ‪ ^ ١١‬מתאל תמתל בה תלך א^ל^^ בל כמא קא^‬
‫אלנבי מתע^בא מן עצומהא מה‪ 29‬רב טובך אשר צפנת לידאיך פעלת‬
‫לחוסים בך והכדא קאלוא עליהם אלסלאם העולם הבא‪ 3°‬אין בו ^א‬
‫אכילה ולא שתיה ולא רחיצה ולא סיכה ולא תשמיש אלא צדיקים‬
‫יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה יריד בקולה‬
‫עטרותיהם בראשיהם בקא אלנפס בבקא מעלומהא וכונהא הי והו שי‬
‫ואחד כמא ^כרוא׳‪ 3‬מהרה אלפלאספה בטרק יטול שרחהא הנא וקולה‬
‫נהנין מזיו השכינה יריד בדלך אן תלך אלאנפס תסתלד במא תעקל מן‬
‫אלבארי כמא תסתלד חיות הקדש וסאיר טבקאת אלמלאיכ^ במא‬
‫עקלוא מן וגודה פאלסעאד^ ואלגאיה אלקצוי הי אלוצול א ^ הדא‬
‫אלמלא אלאעלי ואלחצול פי ה^א אלחד ובקא אלנפס כמא וצפנא אלי‬
‫מא ^א נהאיה בבקא אלבארי ن ל תנאוה אלדי הו סבב בקאהא‬
‫לאדראכהא לה כמא יבין פי אלפלספ^ א^ או^ ” והדא הו א ^י ר‬
‫אלעטים אל^‪-‬י לא כיר יקאס בה ולא לדה ימתל בהא וכיף ימתל‬
‫א^דאים אלי ^א נהאי^ באלשי אלמנקטע והו קולה תעלי ^מען ייטב‬
‫לך ” והארכת ימים ‪3‬אנא א ל נ ק ^ ע ^ אידיהם בשרח דלך למען ייטב‬
‫‪ .26‬אע^ם מא יכון‪ ,‬מושא פנימי של ^תנב‪,‬‬
‫‪ .25‬מזידא‪. 219§ ,‬‬
‫‪ . 24‬ולו‪ ,‬؟‪406‬ב‪.‬‬
‫ר" ל "ביותר"; ‪ 3‬תנב עצמו אינו מצריך כאן מושא ישיר חיצוני‪ ,‬אלא מושא עקיף "‪ ٦٠‬״‪,‬‬
‫‪ . 29‬מ ה‬
‫‪ . 28‬תתצף‪.84§ ,‬‬
‫ص ’ س §‪2‬ت‪. 2‬‬
‫‪ . 27‬ف‬
‫והשווה ליין בערכו תגנב מן‪.‬‬
‫‪ . 31‬؛•ברוא‪.‬‬
‫‪ .30‬העולם הבא וכו‪ /‬ברכות יו א (עם שינויים)‪.‬‬
‫וכו‪ /‬תהלים לא כ‪.‬‬
‫‪ .32‬אלפלספה אלאולי‪<tt! ،f>1\0(T0،pî» = ,‬؛‪ ,ttp،‬ד׳׳ל מיטאפיסיקה (הערת‬
‫§^‪ 18‬א‪.‬‬
‫‪ .34‬אלנקל‪ ,‬קידושין לט ב‪,‬‬
‫‪ .33‬למען ייטב לך וכו‪/‬דברי ם כבו‪.‬‬
‫פרידלנדר למקום)‪.‬‬
‫חולין קמב א‪.‬‬
‫‪218‬‬
‫ר׳ משה בן מימון‬
‫לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם שכלו ארוך ואלשקאוה‬
‫אלכאמלה הו؛ג אנקטאע אלנפס ותלאפהא ואן לא תחצל באקי^ “״ והו‬
‫אלכרת אלמרכור פי אלתורה ומעני אלכרת אגקטאע אלופס כמא בין‬
‫וקאל‪[ 3،‬ה]כרת תכרת הנפש ההוא וקאלוא‪ 37‬עליהם אלסלאם הכרת‬
‫בעולם הזה תכרת לעולם הבא וקאל אלכתאבי׳‪ 3‬והיתה נפש אדוני צרורה‬
‫בצרור החיים וכל מן כלד אלי ’‪ 3‬א^ל^את אלגסמאניה ונבד אלחק ואתר‬
‫אלבאטל אנקטע מן ז־לך א^עלו ויבקי מאד^ מנקטעה פקט וקד ב؟ן‬
‫אלנבי אן העולם הבא ליס ידרך באלחואס א^סמאני^ והו קולה‪ 40‬עין‬
‫לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה ^ו וקאלוא ’‪ 4‬פי שרח ז־לך‬
‫כל־הנביאים כלם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל העולם הבא עין‬
‫לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו וקאלוא׳‪ 4‬פי שרח ^לך‬
‫פתאוילה מא אצף לך ודלך אנ^ יקול לך אן אמתתלת הדה אלשראיע‬
‫נעינך‪ 43‬עלי אמתתאלהא ואלכמאל פיהא ונקטע ענך אלעואיק כלהא‬
‫לאן אלאנסאן לא תמכנה אלעבאר^ לא מריץ ולא גאיע ולא עאטש ולא‬
‫פי פתנה‪ 44‬פועד בזואל הדה כלהא ואנהם יצחון ויתהרנון؛* חתי תכמל‬
‫להם אלמערפה ויזכו לחיי העולם הבא פליס גאיה אלתורה אן תכצב‬
‫אלאר^ ותטול אלאעמאר ותצח אלאגסאם ואנמא יעאן עלי‬
‫אמתתאלהא בהדה אלאשיא כלהא וכדלך אן תעדוא כאן עקאבהם אן‬
‫תחדת תלך אלעואיק כלהא חתי ^א ימכנהם אן יעמלוא צאלח^ וכמא‬
‫קאל‪ 4،‬תחת אשר לא עבדת את ייי פאדא תאמלת הדא אלתאמל‬
‫אלעגיב תגדה כאנה יקול אן פעלת בע^ הדה אלשראיע במחבה וחרץ‬
‫נעינך‪ 43‬עליהא כלהא באן נזיל ענך א^עואיק ואלמואנע ואן ציעת מנהא‬
‫בעצהא אסתכפאפא لن^د עליך מואנע תמנעך מן גמיעהא חתי ^א יחצל‬
‫לך כמאל ו^א ב^א והז־א הו מעני קולהם‪ 47‬עליהם אלסלאם ^כר מצוה‬
‫‪ 35‬א‪ .‬לא תחצל ב א ק ^‪ ,‬ר" ל אינה נעשית מתקיימת‪ ,‬ו־חצל‬
‫‪ . 35‬הו‪. 197§ ,‬‬
‫‪ .36‬וקאל‪ ,‬במדבר טו לא‪.‬‬
‫מתנהגת כאחת מאחי™ "באן״‪ ,‬עי׳ ‪ ٦٦^۶٦١٦٥‬למקום‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪ .38‬וקאל אלכתאב‪ ,‬שמ״א כה כט‪.‬‬
‫‪ .37‬וקאלוא‪ ,‬סנהדרין סד ב; צ ב‪.‬‬
‫כלד אלי‪ ,‬כלד במכאןי‪/‬אלי מכאן מציין "התמיד במקום‪ ,‬שהה בו"; קאפח מתרגם‬
‫‪ .41‬וקאלוא‪ ,‬ברכות‬
‫‪ .40‬קולה‪ ,‬ישעיה סד ג‪.‬‬
‫" ש קע"‪ ,‬ותרגומו הולם את ההקשר‪.‬‬
‫‪ .42‬ואנמא‪ ,‬במקום אמא‪ ,‬עי׳ ד׳׳צ בנעט‪ ,‬אוצר‬
‫לד ב‪ ,‬שבת סג א‪ ,‬סנהדרין צ ט א‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪ .44‬פתנה‪ ,‬ר׳׳ל צרה‪ ,‬ניסיון‪.‬‬
‫‪ .43‬נעינר‪.300§ ,‬‬
‫יהודי ספרד ד (‪. 15 ,) 1961‬‬
‫‪ .46‬קאל‪ ,‬דברים כח מז‪.‬‬
‫ויתהדנון‪ ,‬ר׳׳ל יהיו שקטים ושלוים‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬פרידלנדד‪.‬‬
‫‪ .47‬קולהם‪ ,‬אבות פד מב‪.‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪219‬‬
‫אלארץ‬
‫מצוה ושכר עברה עברה ואנמא‪ 42‬גן ועדן פמוצע כציב מן‬
‫כתיר אלמיאה ואלתמאר סיכשפה אללה ללנאס פי אלמסתקבל וידלה□‬
‫ע ^ טריקה פיתועמון בה ולעל “ ‪ ٦^ ١‬פיה נבאתאת גריבה ^ א עטימה‬
‫אלנפע כתירה אלל^^ גיר הדה אלמשהוד^ ענדנא והד א כלה גיר ממתנע‬
‫ולא בעיד בל קריב אלאמכאן לו לם ת^כרה אלשריעה פכיף וקד באן‬
‫הדא פי אלשריעה ושהר ואמא גהנם פהי עבארה ען אלם ידרך אלרשעים‬
‫לם יכן פי א ל ת ^ ד צפה הז־א אלא^ם ב^ בעצהם יקול אלשמס תקרב‬
‫מנהם פתחרקהם ’‪ 4‬ויסתדל בקולה‪°‬؛ כי הנה היום בא בער כתנור ובעץ‬
‫יקול׳‪ 5‬חרארה גדיב^ תחדת פי אגסאמהם פתחרקהם ויסתדל מן קולה‪52‬‬
‫רוחכם אש תאכלכם ותחית המתים קאעדה מן קואעד שריעה משה ^א‬
‫דין ו^א ארתבאט באלמלה אליהודיה למן ^א יעתקד דלך לכנהא‬
‫ל ל ^ ^ א ונץ בראשית רבה*‪ 5‬גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחית‬
‫המתים לצדיקים בלבד וכיף יעיש אלטאלמון והם אמואת ולו‪[ 54‬פין‬
‫חיאתהם והכז־א ק א^ א‪ 55‬עליהם אלסלאם רשעים אפילו בחייהם‬
‫קרואין מתים וצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים ואעלם אן‬
‫א^אנטאן ימות צרורה וינחל למא תרכב מנה ואנמא‪ 42‬ימות המשיח פהו‬
‫זמאן ירגע אלמלך פיה לישראל וי^עון אלי אלשאם‪ 5،‬ויכון דלך אלמלך‬
‫אלקאים קאעדה מלכה ציון ויעטם אטמה וימלא אפאק א^אר^ אעצום‬
‫מן מלך שלמה ואכתר ותטאלמה אלמלל ותטועה אלבלאד לעטם עדלה‬
‫ועגאיב תצוהר עלי ידיה וכל □ן יקום עליה יקטעה אללה ויתלה‪ 57‬פי ידה‬
‫וגמיע נצוץ א^מקרא תשהד בטעאדתה וטעאדתנא בה ולא יתגייר פי‬
‫אל^וד שי עמא הו עליה אלאן גיר אן א^מלך יכון לישראל ונץ‬
‫אלחכמים®‪ 5‬אין בין העולם הזה לימות המשיח א^א שעבוד מלכיות‬
‫ב^בד ויכון פי איאמה אלקוי ואלצעיף ב א ל ^ א פ ^ אלי גירה ^כן פי ^לך‬
‫א^איאם תסהל עלי אלנאט מעאישהם ^ א חתי ישקי אלאנטאן אק^‬
‫שקא יכון ויצל א ^ פאיד‪ 59‬עטים והדא הו מעני קולהם" עתידה ארץ‬
‫‪ .49‬פתחרקהם‪ ,‬עי׳ סנהדרין קי ב‪ ,‬נדרים ח ג‪ ,‬עבודה זרה ג ב‬
‫‪ .48‬ולעל‪§ ,‬م‪. 22‬‬
‫‪ . 52‬קו ל ה‪,‬‬
‫‪ .51‬יקול‪ ,‬סנהדרין קח א‪.‬‬
‫ه‪ .5‬בקולה‪ ,‬מלאכי ג‪.٣ ,‬‬
‫(למטה)‪.‬‬
‫‪ . 53‬בראשית רבה‪ ,‬יג ו( הוצ א ת תיאודור־אלבק עמ ׳ ‪ ;) ١16‬אולם הלשון‬
‫ישעיה לג יא‪.‬‬
‫‪ .54‬ולו‪§ ,‬ه‪ 40‬د‪.‬‬
‫שם ש ו נ ^ ש ו ן ד ו מ ^ ^ א ת ^ ת ז א (رصص פ ר י ^ ^ ר ל ^ ו ם ) ‪.‬‬
‫ه‪ . 5‬אלשאם‪ ,‬הכוונה כאן לארץ^שראל‪ ^ ,‬ו ל ^ י ם‬
‫‪ . 55‬קאלוא‪ ,‬ברכות יח א‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .57‬ויתלה‪ ,‬תל אלשיא פי ידה ״מסרו״‪.‬‬
‫קרובות בספרות הערבית־היהודית‪.‬‬
‫‪ . 59‬פאיד‪ ,‬במקום פאידה‪ ,‬תופעה ספרדית‪ ,‬עי׳‬
‫‪ .58‬ונץ אלחכמים‪ ,‬ברכות לד ב וש׳׳נ‪.‬‬
‫‪ .60‬קולהם‪ ,‬שבת ל ב‪.‬‬
‫בנעט ש ם(לעיל הע׳ ‪.)42‬‬
‫‪220‬‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫ישראל להוציא נלוסקאות וכלי מילת לאן אלנאס יקולון אדא ונד אחד‬
‫שיא יאסראי‪ ،‬מהיא וגד פלאן כבז מכבוז וטעאם ממבוך ודלילך עלי‬
‫הד א קול אלנץ‪ ، 2‬ובני נכר אכרכם וכודמכם דליל אן תםג‪ ،‬אלחרת‬
‫ואלחצאד ול؛־לך חרג‪ ٠٠‬הדא אלחכם אלקאיל להדא א^כלאם עלי‬
‫תלמידה ענר מא؛‪ ،‬לם יפהם ענה הדא אלגד^‪ ،،‬וטו א^כלאם עלי‬
‫טאהרה ^אובה עלי קדר אדראכה וליס דלך הו א^ואב ואלדליל עלי‬
‫אנה לם יחאקקה אסתדלאלה באל תען כסיל כאולתו‪ ، 7‬ואלפאידה‬
‫אלעטימה פי ז־לך אלזמאן הו אן נסתרח “‪ ،‬מן שעבוד מלכות הרשעה‬
‫א^תי תעוקנא ען א ל ^ אי ל כלהא ויכתר אלע^ם כמא ק א ל" כי מלאה‬
‫הארץ דעה א^ ייי ותנקטע אלפתן ואלחרוב כמא קא^™ ולא ישאו גוי‬
‫אל גוי חרב פיצח לל^י יכון פי תלך א^איאם כמאל כתיר ירתקי בה ^‪١١٨‬‬
‫העולם הבא ואלמשיח ימות וילי אבנה ואבן אבנה וקר בין אללה מותה‬
‫קאל ” לא יכהה ולא ירוץ ער ישים בארץ משפט וכו׳ וידום מלכה‬
‫דואמא עטימא גדא ותטול אלאעמאר א ^ א לאן בארתפאע אלאחזאן‬
‫וא^אנכאד ” תטול אלאעמאר ולא יסתנכר דואם ממלכתה אלאף ” סנין‬
‫^אן אלחכמא קד קאלוא אן אלגמע אלפאצל א^א א ^ מ ע קליל‪ 74‬אן‬
‫יפתרק ולם תסתרגבלז■‪ 75‬איאם למשיח לא ליכ^ר אלזדע ואלמאל ו^א‬
‫לנרכב אלכיל ונשרב באלאת אללהו כמא יטן אלמכתלטיי؛‪ 7,‬אלעקול‬
‫ואנמא תמנאתהא‪ 77‬א^אנביא ותשוקתהא א ל ^ ^ א למא יכון פיהאמ■‪78‬‬
‫מן אלגמע אלפאצל ואלסירה אלחסנ^ וא^ע^ם וערל אלמלך ועטים‬
‫^‪^ . ١‬סתרגב‪ ,‬בבה׳׳י אין ניקוד‪.‬‬
‫מ‪ .‬פיהא‪ ,‬ה־א בין השיטין‪.‬‬
‫‪ .63‬תם‪. 172§ ,‬‬
‫‪ .62‬קול אלנץ‪ ,‬ישעיה סא ה‪.‬‬
‫اه‪ .‬יאסרא‪ ,‬ר״ל מוכן‪ ,‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .66‬אלגרץ‪ ٦ ,‬״ ^ עניין‪,‬‬
‫‪ .65‬ענד מא‪.46§ ,‬‬
‫‪ .64‬חרג‪ ' ٦ ,‬؛ כעם‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .68‬נםתרח‪ ,‬אין‬
‫‪ .67‬אל ^ ען כסיל כאולתו‪ ,‬משלי כו ד‪.‬‬
‫נושא‪ ,‬ע״ע פרידלנדד‪.‬‬
‫להבינו כעומד במקום נסתריח (§‪302‬ג)‪ ,‬אלא כשורש תנייני סרח‪ ,‬אשר אמנם נגזר מן‬
‫‪.69‬‬
‫א ס ת ר א ח ו מ ש ^ ו ^ ת ^ ה ו ר א ^ ^ ה ע ‪ 0‬ו פ ע ה מ ע י ן ^ ב ר ו ק ל ^ א ‪. 5^ / 3‬‬
‫‪ . 70‬קאל‪ ,‬מיכה ד ג (אצלנו‪ :‬לא‪ ,‬ורבינו ציטט כפי הנראה מן‬
‫קאל‪ ,‬ישעיה יא ט‪.‬‬
‫‪ .72‬ואלאנכאד‪ ,‬ר״ל צער‪ ,‬ע״ע דחי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .71‬קאל‪ ,‬ישעיה סב ד‪.‬‬
‫הזיכרון)‪.‬‬
‫‪. 74‬‬
‫‪ . 73‬אלאף‪ ,‬ריבוי של " מי עו ט״ (המציין ‪ ) 10-3‬במקום הריבוי הרגיל אלוף‪.‬‬
‫‪ . 75‬תסתרגב‪ ,‬כך סביל (אף כי‬
‫קליל אן‪ = ,302 ;218§§ ,‬קלילא אן‪ ,‬לעתים רחוקות‪.‬‬
‫‪ . 76‬א ל מ ^ ל טיי‪ ,‬כך כתב היד‪ ,‬וספק אם יצר הרמב״ם צורת‬
‫כה״י אינו מציין זאת)‪.‬‬
‫נסב^ מ־מ<؛תלט "מבולבל" או טעות סופר לפנינו‪ ,‬אשר הרמב״ם לא הרגיש בה‪.‬‬
‫‪ . 78‬פיהא‪ ,‬ה־א בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 77‬תמנאתהא‪. ١10§ ,‬‬
‫פירוש המשניות‬
‫‪22‬‬
‫עלמה וקרבה מן באריה במא קאל ל ה" בני אתה ואמתתאל ن‪£‬طأ‬
‫שריעה משה מן גיר מלל ולא ק^ק ולא גבר כמא ועד לא ילמדנ “ איש‬
‫את רעהו וכו׳ כי כלם ידעו אותי למגדל[ם] ועד קסנם‪ .‬ונתתיי‪ 8‬תורתי‬
‫בלבם והסירותי‪ ،2‬לב האבן מבשרכם וכ^יר מן הדה אלנצוץ פי הדה‬
‫אלאגראץ פינאל בה^ה אלאחואל חיי העולם הבא ניעי א קו؟א ואלגאי^‬
‫אנמא הי העולם הבא ונחוהא הו “ אלסעי ולדלך נצור הדא‪ 84‬אלמויד‬
‫באלחק‪ 85‬פי אלגאיה אלקצוי ותרך מא סוי דלך פקאל כל ישראל יש‬
‫להם חלק לעולם הבא‪ 8،‬ומע כונהא אלגאי^ לא ינבגי למן יריד אן יכון‬
‫עובד מאהבה אן יעבד לינאל העולם הבא כמא בינא פימא תקדם ואנמא‬
‫יעבד עלי וגה אצף וז־לך אנה אדא אעתקד באן תם‪ 87‬עלם‪ 88‬וצל אלי‬
‫א^אנביא מן קב^ אללה עלמהם בה אן אלפצאיל הי כ^א ואלרדאיל הי‬
‫כ^א לזמה מן חית הו אנסאן מעתדל אן יאתי א ל ^ אי ^ ו^תנב‬
‫אלרדאיל פא^א פעל ה^א כמל פיה מעני א^אנסאן ואנפצל ען אלבהאים‬
‫ואז־א חצל‪ 89‬אנסאן‪ ’ °‬כאמל כאן מן פצול׳‪ 9‬אלאנסאן אלדי ^ם יעוקה‪92‬‬
‫עאיק אן תבקי נפסה בבקא מעלומהא וה^א הו העולם הבא כמא בינא‬
‫וה^א הו מעני קולה ” אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וכו׳ יעני אלתי‬
‫מאנעהא‪ 94‬ען אלתסיב אנמא הו שי מן ذإلن כ אל^ א ם ואלזמאם ליס‬
‫יכון אלאנסאן כז־לך ואנמא יכון מאנעה מנה נפסה אעני צורתה‬
‫אלאנסאניה א^א כאנת כאמל^ הי תמנעה ממא ימנעה אלכמאל؟ ’ והי‬
‫אלתי תסמא ר^איל והי תחצה עלי מא יכמל בה והי אלפצאיל וה^א הו‬
‫אלדי תחצל‪ 9،‬ענדי מן גמלה כלאמהם פי ה^א אלמעני אלרפיע אלעטים‬
‫א ^ ט ר " וסאולף תאליפא אגמע פיה גמיע אלדרשות אלמוגודה פי‬
‫‪ .80‬לא ילמדו וכד‪ ,‬ירמיה ^א לג (אולם המובאה אינה‬
‫‪ . 79‬קאל לה‪ ,‬תהלים ב ‪.٢‬‬
‫‪ .81‬ונתתי וכו׳‪ ,‬דומה ל־ירמיה‬
‫מדויקת‪ ,‬כי הרמב״ם צי ט ט כפי הנראה מן הזיכרון)‪.‬‬
‫‪ .‬והסירותי וכו׳‪ ,‬יחזקאל לו כו‪ ,‬ושוב‬
‫‪ ,‬אולם בשינויים גדולים למדי‪.‬‬
‫לא‬
‫‪.84‬‬
‫‪ .83‬הו‪ ,‬ה^וימוש באוגד מפליא במקצת במבנה תחבירי זה‪.‬‬
‫שינוי בלשון‪.‬‬
‫‪ .85‬אלמויד באלחק‪ ,‬ר׳׳ל‬
‫הדא‪ ,‬הכינוי הרומז משמש כפי הנראה לשם המחשה‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫הנעזר על ידי הקדוש ברוך הוא; הכוונה לר׳ יהודה הקדוש‪ ,‬עי׳ פרילדנדר למקום‪.‬‬
‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא‪ ,‬סנהדרין פ׳׳י מ״א‪ ,‬המשנה אשר דברי הרמב״ם‬
‫‪ .89‬חצל‪ ,‬ר׳׳ל‬
‫‪ .88‬עלם‪. 218§ ,‬‬
‫‪ .87‬תם‪. 172§ ,‬‬
‫משמשים כהקדמה לה‪.‬‬
‫‪ .90‬אנסאן‪,‬‬
‫נהיה‪ ,‬ו־חצל מתנהגת כאחת מאחיות ״כאן״‪ ,‬עי׳ פרידלנדר למקום‪.‬‬
‫‪ .91‬פצול‪ ,‬ר׳׳ל סימנים מבדילים‪ ,‬השווה ל ^ ל‪ :‬אנפצל ען אלבהאים‪.‬‬
‫§‪. 218‬‬
‫‪ .94‬מאנעהא‪( 122§ ,‬בייחוד‬
‫‪ .93‬קולה‪ ,‬תהלים לב ט‪.‬‬
‫‪ .92‬לם יעוקה‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .96‬תחצל‪ ,‬ר" ל נבע מ‪,‬‬
‫‪ .95‬אלכמאל‪ ,‬מושא שני של ימנעה‪.‬‬
‫הע׳ ‪.)4‬‬
‫‪ .97‬א ^ ט ר‪ ,‬ר׳׳ל חשיבות‪.‬‬
‫הסתכם‪ ,‬יצא‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪ ,‬פרידלנדר‪.‬‬
‫ي‬
‫ص‬
‫م‬
‫‪222‬‬
‫משה בן מימון‬
‫אלתלמוד וגירה ואבינהא ואתאולהא תאוילא יסאבק אלחקאיק‬
‫ואסתדל עלי דלך כלה בכלאמהם א ^ א ונטהר מא מנה עלי טאהרה ומא‬
‫מנהא מתל ומא מנהא גרי פי אלנום וז־כרוה בקול מרסל‪ 98‬כאנה גרי פי‬
‫אליקטה ופי ז־לך אלתאליף נבין לך אעתקאראת כתירה ופיה נבין גמלה‬
‫אלאשיא אלתי אעטיתך מנהא פי כלאמי הדא אנמוז־גאת יסירה תקיס‬
‫עליהא ו^א ינתקד עלי״ מא גרי פי כלאמי מן אלתסמחני׳ פי בעץ‬
‫אלאלפאט ומעאני ינתקרהא אהל אלחכמה לאני תסמחתניי פי הדא‬
‫אלקרר לנפהם מן לם תתקדם לה חנכה בשי מן הר א אלגר^ א ל ^ ^א‬
‫ידרכה כ^ אלנאס‪.‬‬
‫אלתסמח ‪ ...‬תסמחת‪ ,‬יש לי הרושם שבכה׳׳י תוקן מ־אלתסאמח ‪ ...‬תסאמחת‪.‬‬
‫‪ .99‬עלי‪ ,‬ר״ל עלי‪ ,‬מלשון אנתקד‬
‫‪ .98‬מרסל‪ ,‬השווה התחלת הקטע‪ ,‬הע׳ ‪.5‬‬
‫‪ . ١‬אלתסמח ‪...‬‬
‫עלי פ^אן שיא ״ביקר את פלוני על"‪ ,‬ע״ע דחי פרידלגדר‪.‬‬
‫תסמחת‪ ,‬יש לי הרושם שבכה״י תוקן מ־אלתסאמח ‪ ...‬תסאמחת; שניהם‪ ,‬הבניין‬
‫החמישי והשישי‪ ,‬משמשים בהוראת " ל א להקפיד בדיבור״‪ ,‬ולפי ליין בערכו דווקא‬
‫הבניין השישי מצוי יותר; והשועה נם פדילדנדר ‪ ,58‬הע׳ ‪. ١‬‬
‫תשובות הדמב״ם‪ .‬להלן ניתנות שאלות ותשובות של הרמב׳׳ם לפי הוצאת י׳‬
‫בלאו (ירושלים תשי״ח‪-‬תשכ״א; להלו בלאו)‪ ,‬תשובות מה ו־לד‪ .‬שתי התשובות‬
‫נשתמרו ב־כ״י סימונסן ב שבספרייה המלכותית בקופנהגן (להלן‪ :‬כי״ם)‪ .‬התרגומים‬
‫העבריים העתיקים‪ ,‬שנעזרתי בהם בהה^רה‪ ,‬מובאים לפי תשובות הרמב״ם‪ ,‬הוצאת‬
‫א״וז פריימן (להלן‪ :‬פ‪-‬ן)‪ ,‬ירושלים תרצ״ד‪ ,‬וכן גם רוב המקורות ההלכתיים‪.‬‬
‫‪= H‬‬
‫מהי‬
‫שאלה‬
‫ילמדנו רבנו פי בר ישראל לה זוגה הי פי צחבתה סניו עדידה פפי בעץ‬
‫הדה אלסנין אתפק לה ספר פי בעץ ד[ואע]יה ומנאפעה פגאב ען בלדה‬
‫פי דפעאת מתפאותה ד׳ סנין פלמא עאד בעד ז־לך אלי ביתה אצאב‬
‫פתח מעלם‪ 3‬צביאן ואכתה ענדה أط הדא א ל ^ ץ‬
‫צהרה אכוא׳‪2‬‬
‫גאלסה ענדה תעלם אלצביאן א^ כאן זוגהא עלמהא בע^ אלתורה‬
‫ותעלמת הי פי חאל גיבה זוגהא בקייה‪ 4‬אלתורה פקס פקאל להא זוגהא‬
‫^א סביל לך אלי קרא؟؛ אלצביאן אלבתה לאני נכשי‪ ٦٠ 5‬אבהאתהם‪،‬‬
‫יגוף יפתקדון אולאדהם פיכשפוך® ואנא ^א ארצי דלך פי חקי‪ 9‬ולא פי‬
‫חקך א^ א‪ .‬פלמא סמעת מנה זוגתה הדה אלמדכורה דלך צאגרתה‬
‫ואמתנעת ען עמל אלמלאכות אלתי תלזם בנות ישראל לבעליהן לא‪°‬י‬
‫מן ע^ן ולא‪°‬י מן טביך ולא‪°‬י מן תשמיש המטה ו^א‪°‬י כנס בית ולא‪°‬י‬
‫גסל תוב ולא‪°‬י מן קצי״ חק לאולאדהא א^א הי מלאזמה‪2‬׳ ענד אכיהא‬
‫פי קרא^ אלצביאן מבקר ^ערב פאן אתפק לה ק ^ ״ שי מן בע^ דואעיה‬
‫אמא טביך או עגין או גסל ו^וב או מא שאכל דלך פיחתאג יכתרי״ מן‬
‫א‪ .‬אכו‪ ,‬ב־כי״ס נכתב לראשונה אבו‪ ,‬והוא תוקן אח״כ ל־אכו‪ ,‬له״ שמוכיחה הנקודה על‬
‫ה־כ‪.‬‬
‫‪ . 1‬כיי׳ס סג‪ ,‬מתורגם (בקיצור רב) פ־ן קסט‪ .‬כפי שהכיר ד" צ בנעט‪ ,‬נשאלה שאלה זו מצד‬
‫‪ .2‬אכו‪ 217§ ,‬ב‪;3‬‬
‫הבעל כמה שנים לפני שפנו קרובי האישה בשאלה ב (= בלאו לד)‪.‬‬
‫בכה״י (כי׳׳ס) נכתב לדאבונה אבו‪ ,‬והוא תוקן אח׳׳כ ל־אכו‪ ,‬כפי שמוכיחה הנקודה על‬
‫‪ .4‬ב קי ^‪,‬‬
‫‪ .3‬פתח מעלם‪ ,‬ר״ל נעשה מלמד‪ ,‬עי׳ בדתילמי‪ ,‬ערך ׳פתח׳‪.‬‬
‫ה־כ‪.‬‬
‫ه‪ .‬אבהאתהם‪ ,‬השווה הספרות המובאת בדקדוק הערבית‬
‫‪ .5‬נכשי‪.63§ ,‬‬
‫§‪30‬ב‪.‬‬
‫‪ .8‬פיכשפוך‪ ; 175§ ,‬ר״ל יביישוך‪ ,‬והשווה‬
‫‪ 337§ ,١^ ١ . 7‬ו‪.‬‬
‫הנוצרית ‪ , 230‬הע׳ ‪. 142‬‬
‫‪ •10... 10‬לא ‪ ...‬ולא ‪§ ,...‬ן ‪ , 21‬ושמא צריך‬
‫‪ .9‬פי חקי‪§ ,‬ן‪ 16‬ה‪.‬‬
‫פרידלנדר בערכו‪.‬‬
‫‪ . 12‬מלאזמ^‪,‬‬
‫‪ . 11‬קצי‪ 11§ ,‬או؛ ‪■7‬‬
‫להסבירו לפי התהוות‪ ,‬עמ׳ ‪( 215‬לעמ׳ ‪.) 109‬‬
‫‪ . 13‬יכתרי‪.334§ ,‬‬
‫§‪.73‬‬
‫‪224‬‬
‫ר׳ משה בן מימון‬
‫יגי יקצי לה דלך באופא אגרה ולהדא אלשכץ מע הדה אלזוגה עלי הדא‬
‫אלחאל מדה ד׳ סנין וקד צגר מן ז־לך‪ .‬ולהדה א לזו ^ חצה פי מלכהא‬
‫שרכה מע אכתהא וחמאתהא אמ בעלהא והו יכאף טלאקהא לא^א‬
‫תאכד אלחצה אלמז־כורה תביעהא וי[ב]קאו‪4‬ן אולאדהא מנה בפחי נפש‬
‫ותדפע ז־לך למן יזוגהא‪4‬וא ג[יר]ה ולהדה אלזוגה אלמ^כור^ פי שטר‬
‫כתובה אלמכתתב להא עלי בעלהא ה^א דלא למיטב؛’ עלה איתתא‬
‫[א]הריתי ודלא לשהי גביה אמתא דסניא קמה ואי נסיב עלה אתתא‬
‫אחריתי או שישהי גביה אמתא דסניא קמה קביל עליה דלישקול לה‬
‫מ^וחריה עד גמרא ולמכתב לה מאי דמיפטרא ביה מניה ואע״ג דאיהי‬
‫בעיא למיפק ואיהו ^א באעי לאפוקה‪ .‬תורנו הדרתו הל לה פסחה פי‬
‫‪.‬זיגה אכרי מן חית אן תכון א ל א ^י פי אלעצמה לא^א יפרט מנהא ביע‬
‫אלחצ^ א□ ^א ותביין לנא מא ילזם פי כל קציה ו ק ^ שרחא שאפיא‬
‫וש׳ כפ׳‪، .‬י‬
‫אלגואב‪ 7‬׳‬
‫לא סביל לה ללזיגה עליהא אלא באדנהא או בעד דפע אלמוכר ולה אן‬
‫ימנעהא מן תעלים אלצביאן‪ ’8‬וילזם בית דין אן ינכר עליהא דלך‬
‫וימנעהא ואן טלבת אלטלאק מן אגל מנע אלז^ להא אלתעלים פלא‬
‫תמכן מנה ב^ תסד פי וגההא אבואבה ותעסר אסבאבה ותכאל ” לטול‬
‫אלאגאל חתי תניב ותגיב ללאסתקאמה □ע בעלהא‪< .‬וכתב> משה‪.‬בי‪20‬‬
‫ב‪< .‬וכתב> משה‪ ,‬כי׳׳ס משה בירבי מימון הדיין זצ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 4‬ן א‪ .‬יז^הא‪ ,‬בניין חמישי ב־ז דגושה‪ ,‬השווה רייט א‬
‫‪ . 14‬ויבקאו‪ 182 ; 110§§ ,‬א‪.‬‬
‫קטע ארמי ‪ ٨١‬״ ש^א לישא עליה‬
‫‪ . 15‬דלא למיסב ובו׳‪ ,‬התרגום העברי‬
‫‪.65-64‬‬
‫אישה אחרת ולא להרשות שתשהה אצלו שפחה השנואה עליה‪ .‬ואם ישא עליה אישה‬
‫אחרת או ירשה שתשהה אצלו שפחה השנואה עליה‪ ,‬הוא מקבל על עצמו לשלם לה‬
‫את מאוחרה עד גמירא ולכתוב לה (גט)‪ ,‬שהיא תיפטר ממנו בו‪ ,‬אף על גב שהיא רוצה‬
‫להתגרש והוא אינו רוצה לגרש״‪ .‬את "המאוחר״ לא הביאה האישה בעין לבעלה‪ ,‬והוא‬
‫היה בחינת סכום נכבד‪ ,‬אשר נכתב בכתובתה לזכותה‪ ,‬כדי שהבעל לא יוכל סתם ככה‬
‫‪ . 17‬א ^ו א ב‪ ,‬מאחר שהדמב׳׳ם לא ידע‬
‫‪ . 16‬וש׳ כפ׳< ר״ל ושכרו כפול‪.‬‬
‫לגרשה‪.‬‬
‫את הרקע המיוחד של שאלה זו‪ ,‬השיב על פי ההלכה הצרה; אולם בשאלה ב (= בלאו‬
‫לד)‪ ,‬כשנודע לו הרקע האמיתי‪ ,‬עמד גם על ‪ ٦٦٦‬ההערמה לטובת האישה‪ ,‬כשהוא‬
‫‪ . 18‬ימנעהא מן תעלים אלצביאן‪ ,‬קידו^וין ד‬
‫מוסיף " א ם דבריה דברי אמת״‪.‬‬
‫‪< .20‬וכתב> משה‪ ,‬כי״ס משה בידבי מימון הדיין‬
‫‪ . 19‬תכאל‪. 101§ ,‬‬
‫משנה יג‪.‬‬
‫זצ׳׳ל‪.‬‬
‫ح‬
‫תשובות‬
‫‪225‬‬
‫נ = בלאו לדי‬
‫שאל ה‬
‫פי רגל תזוג בנת תסע סנין ולהא חצה פי שרב^ המאתהא ו א ^ ה א והם‬
‫אלכל‪ 2‬יסכנון פי דאד ואחד^ פכתבת אם א ^ ^ ^ אלמ^כור כפאל^‬
‫אלזוגה אלמ^כוד^ עשרה‪ 3‬סגין פקאמת תמונהא סבעה טנין פבעד‬
‫אלטבע^‪ 4‬סנין קאלת להא חמאתהא אלמ؛־כוד^ מא בקי לי קדר^ אן‬
‫נכלפכם‪ 5‬ו אל^ל מא מעה ולא חיי שעה פפקי‪ ،‬יכלפהא מד^ שהרין‬
‫פעלקת אלצביי^ ולדת “ זכר פלמא ראי אן קד ^ק^ עליה כלפה אלבית‬
‫ف לא אלו^ד מע אמה ועמרה תסעה אשהר וסאפר גאב תלתה סנין פי‬
‫א^^אם ’ ופי דמשק וגירהא‪ ,0‬ו^ם י ^ י ״ להא מא תתעשא בה תלך‬
‫אלליל^ לא הי ולא אלטפל ^ א מן אלספר ומא מעה שוה פרוטה‬
‫פתסלמה אלמתרסם‪ ’2‬אל^י ע ^ אל^י؟؛ פלם יכון*׳ מעה נצף דרהם‬
‫ידפעה לה חתי וזנה אכיהאי‪ ’4‬ענה פאחתאגת אמדאתה אלמדכורה ואמה‬
‫חנו‪ ’5‬ענה אל^י^ כוף ‪،‬י ^א^א״ יודוה אלי א^ט^ ו ^ ל אלי אלדאר והו‬
‫ערום ועריה פקעד פי אלבלד מקדאר סנתין פעלקת א ^זו ^ ולדת צבי‬
‫خ ותרכה מעהא אבן טנ^ ונצף ורגע “’ סאפר תאניה מרה‪9‬י ו^ם י^לי‬
‫להא ולא חיי שעה גאב תלת סנין אכרה‪ 20‬פצאר עמר אלזוגה אלמדכורה‬
‫א‪ .‬א^ה‪ ,‬כי״ס אביה(ועי׳ באפראט השני)‪.‬‬
‫‪ . ١‬כי״ס נ״ב‪ ,‬מתורגם פ־ן קפ׳׳ב‪ ,‬אולם שם השאלה מקוצרת ביותר‪ .‬על קשר שאלה זו‬
‫עם שאלה א עי׳ לעיל‪ ,‬שאלה א‪ ,‬הע׳ ‪ , ١‬ובו על ההבדל ביו התשובות‪ ,‬שם‪ ,‬הערה‬
‫‪ .4‬אלסבע^‪ 234§§ ,‬א‪;3‬‬
‫‪ .3‬עשרה‪4 § ,‬ئ‪ 2‬س‬
‫‪ .2‬אלכל‪ 2^ 8§ ,‬א‪.‬‬
‫‪. 17‬‬
‫‪ .8‬ולדת‪,‬‬
‫‪ . 7‬אלצבייה‪30§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .6‬פבקי‪.289§ ,‬‬
‫‪ .$‬נכלפכם‪.63§ ,‬‬
‫‪ 243‬א‪.‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬וגירהא‪,‬‬
‫‪ .9‬אלשאם‪ ,‬הכוונה לארץ־ישראל‪ ,‬כרגיל בערבית היהודית‪.‬‬
‫§‪329‬גו؛‪.‬‬
‫‪ . 12‬א^מתרסם‪ ' ٦ ,‬؛‬
‫‪ . ١١‬ולם יכלי‪ 111§ ,‬א‪.‬‬
‫§‪( 122‬והשווה שם למשל הע׳ ‪.)4‬‬
‫‪ . 14‬אכיה‪ ;b3217§ ,‬כי״ס אביה‪ ,‬ונראה‬
‫‪ . 13‬פ^ם יכון‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫הפקיד‪ ,‬וע״ע דוזי‪.‬‬
‫יותר לגרוס אכיה‪ ,‬כי בהמשך נזכר אחי הבעל‪ ,‬אך לא אביו‪ .‬על שגיאה דומה של החלפת‬
‫‪ . 16‬צוף‪,‬‬
‫‪ . 1$‬וזנו‪.334§ ,‬‬
‫אב ‪ -‬א^ עי׳ להלן הע׳ ‪ ;29‬ולעיל שאלה א‪ ,‬הע׳ ‪.2‬‬
‫‪ . 19‬ת אני ה‬
‫‪ . 18‬ורגע‪ 277§ ,‬או §‪ , 328‬הע׳ ‪.4‬‬
‫‪ . 17‬לאלא‪ 3 4 6 ;211§§ ,‬ב‪.‬‬
‫§‪. 218‬‬
‫‪ . 20‬אכרה‪27§ ,‬س‬
‫מרה‪ , 242§ ,‬ובייחוד תשובות הרמב״ם ג §‪ 121‬ב‪.‬‬
‫‪226‬‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫‪ ١ ٥‬דל עטים מן אלקלה וולדין׳‪ 2‬מעהא וגועהם‬
‫כמסה ועשרין סנה‬
‫אכ^ד מן שבעהם ופי טול צחבתהא מעה לם י ס ^ עליהא ס ר ^ לא פי‬
‫חול ולא פי סבת ולא פי עיד ולא תבצר נור אלסראג אלא אן דכלת אלי‬
‫בית אמה‪ 22‬או ^בית א ^ ה “ ^אנהא סאכנה מעהם “ פי אלדאר‬
‫פאחתרקת מן אלקלה וממא הי פיה וענדהא א^ יעלם אלצגאר אלמקרא‬
‫ו א לוו ^ מעהא חפץ‪ 25‬מן אלמקרא פסאלת אכוהא וקצדתה אן תכון‬
‫תקרי מעה אלצגאר חתי תציב מא תחיי בה נפסהא ונפוס אולאדהא א^‬
‫קד דנאת‪ 2،‬ללמות מן אלצער‪ 27‬אל^י הי פיה והו גאיב פגא מן אלספר‬
‫ו^דהא תקרי ענד אכוהא אלצגאר פבקית תקרי אלצגאר מע אכוהא‬
‫סתה סנין ^ ם אתפק לאכוהא סאפר‪ 28‬פקעדת מוצעה ואכדת אלצגאר‬
‫וקעדת תקריהם פבקאת ד׳ סנין פכבר אלולד א^בכרי וצאר עמרה י״ז‬
‫סנה פאכדתה מעהא יקרי פי מדה אלד׳ סנין אלמז־כורה ע ^ אכוהאבי‪29‬‬
‫ברסם‪ 30‬כ^אם א ל ^ א ל אלדי׳‪ 3‬אולאדהם ענדהא והי א ^ א ברסם אלנסי‬
‫אללדי‪ 32‬יגו‪ 33‬יטלבון אולאדהם ומן יום אן תואלדו* האולי אלאולאד‬
‫אלמדכוריף‪ 3‬לם ‪ ٦٢١‬ענהם אבוהם גזיה ולא כמיס כתאב‪ 3،‬ולא יכסיהם‬
‫קט לא תוב ולא עמאמה חתי ולא וטא‪ 37‬לארגלהם וללצביי^ פי עצמתה‬
‫מדה‪8‬נ כ״ה סנה לם ישתרי ‪ 3,‬קט חציר^ ללבית יפרשונהא תחתהם אלא‬
‫דפעה ואחדה ולם ישתרי לא מלחפה ולא מכדה ולא אניה מן אואני‬
‫אלבית חתי אלזית אלחאר אל^י תסרג בה א^ ^ם תשתריה מן ענדהא‬
‫ואלא‪ 40‬פמא תציב ת ס ^׳ ״ אלסראג וליס להא ולא לאולאדהא מנה‬
‫הנאה אלבתה חתי ולא פי אלכלאם אלא ^עא וחרמות פקט פקאל להא‬
‫אמא תקעדי‪ *2‬פי ביתך מתל אלנאס כלהם או תשרי‪ 43‬לי באלזיגה‬
‫ב‪.‬א^הא‪,‬כי״ס אבוהא‪.‬‬
‫‪ . 23‬אכוה‪•an217§ ,‬‬
‫‪ .22‬אמה‪ ,‬משקף כנראה ‪ ,’ummuh‬עי׳ §‪50‬ה‪.‬‬
‫‪ . 21‬וולז־ין‪ 125§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ . 26‬דנאת‪ 7 . 110§ ,‬ن אלצער‪ ,‬השווה התהוות‬
‫‪ .25‬חפץ‪21§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ . 24‬מעהם‪. 122§ ,‬‬
‫‪ . 29‬אכוהא‪217§ ,‬ص• כי׳׳ס אבוהא‬
‫‪ .28‬אתפק ‪ ...‬סאפר‪. 331§ ,‬‬
‫עמי ‪. 161 , 155‬‬
‫‪ .30‬ברס□‪ ,‬עי׳ תשובות הרמכ׳׳ם ג §‪ 75‬ב‪ ,‬וע׳׳ע‬
‫ر§‪217‬س)‪ ,‬והשווה לעיל הע׳ ‪. 14‬‬
‫‪ . 33‬יגו‪ 121§§ ,‬א;‬
‫‪ .32‬אללדי‪361 ;33§§ ,‬س‪.‬‬
‫‪ .31‬אלדי‪ 361§ ,‬א ’‪.،‬‬
‫דוזי‪.‬‬
‫‪ .36‬כמיס כתאב‪,‬‬
‫‪ . 35‬אלמדכורין‪ 127§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .34‬תואלדו‪ 182 ;66§§ ,‬א‪.‬‬
‫‪. 175‬‬
‫הכוונה כנראה לדמי לימוד לבית תלמוד תורה; לדעת ד ” צ בנעט נקראו כף דמי הלימוד‪,‬‬
‫‪ .37‬וטא‪ 11§ ,‬س‪ ,‬ר׳׳ל נעל (ע״ע דוזי);‬
‫מפני שהיו משלמים אותם ביום החמישי‪.‬‬
‫‪ ٨٦٠ .38‬וכו׳‪ ,‬תשובות הרמב׳׳ם ג ‪,97‬‬
‫תקן אפוא את התרגום אצל בלאו שם‪.‬‬
‫‪ .41‬תציב תסרג‪,‬‬
‫‪ .40‬ואלא‪.413§ ,‬‬
‫‪ .39‬לם ישתרי‪ ١1١§ ,‬א‪.‬‬
‫§‪131‬ג‪.‬‬
‫‪ .43‬תשרי‪ ,‬ר ״ ^ ר ש י ‪ ,‬ש א ^ כפי הנראה ^ א ^ ^ <‬
‫‪ .42‬תקעדי‪. 175§ ,‬‬
‫§‪.334‬‬
‫תשובות‬
‫‪227‬‬
‫פקאלת לה אלזוגה אלמדכורה קד אנקרחת‪ 44‬מן אלקלה אלדי‪ 45‬כנת‬
‫פיהא אנל ומא עשת אנא נאולאדי אלא מן יום עלמת אלצגאר פקאלת‬
‫לה אן ארד ת טלאק אנא נטלקך‪ 4،‬ומא נמסכך בל נשרי לך ב א לזי ^‬
‫מא‪ 47‬נפעל ^א אבדא מעמא אנה יבאת‪ 48‬ויצבח ענד אמה ואן אשתרי‬
‫שי ברבע או ב^מן כאן לה ולאמה ומא תדרי ז^תה בה ובעד דלך‬
‫ישכיהא לכל מן פי אלבלד אנהא מא תקצי לה חאגה ולא תבאת ענדה‬
‫פקאלת לה הדה א ל פ ^ ת ^ מא לנא בהא חאגה נטלע‪^ 49‬דך מן ענד‬
‫ואלדתך לו רקדת פי אלבית למאג׳‪ 50‬כ™ נמנעך ואן ארדת תن ‪ ١‬ענדי פי‬
‫אלכתאב תסכן ותכרי אלחצה אלדי‪ 45‬לי שרכה מע ואלדתך ואכתי וכד‬
‫כראהא לך בחסב אני נבקא ’‪ 5‬מנקסמ^ פי דארין נזף‪ 5‬י״ד דרהם כרי‬
‫א^כתאב ואלחצה ^ ^ ‪ ١‬לי פי אלדאר מא לי מנהא מנפעה ^א פי סכן‬
‫ולא פי כרי ^אני מא נכלי מנפעתי מנהא א^א מכארמ^ לך ולואלדתך‬
‫פקאל להא מא נכריהא ולא נאכד כראהא א^א תקערי פי ביתך מתל‬
‫סאיר בנות ישראל או תשרי לי בזיגה א ^ י תם אנה געל להא חגה‪53‬‬
‫וקאל להא נסתלף דינר נשתרי‪ 54‬לך בה קמח ואקעדי פי אלבית פקאלת‬
‫לה מא מעישתי מתל סאיר אלמעאיש אדא סייבתהא אליום נציבהא‪55‬‬
‫אגדא‪ 5،‬א^א סייבתהם ולו‪ 57‬יום‪ 58‬ואחד נרגע‪ 59‬נטלבהם מא נציבהם‬
‫خ ואלולר אלכביר‬
‫^ ^ ‪ “ ١‬יודוהם אבהאתהם ז‪ ،‬א^א “ כתאתיב‬
‫אלמ^כור ליס‪ ، 3‬יגיבו‪ ،4‬אלנאס לה אולארהם אלא כראמה‪ ، 5‬לי בחסב‬
‫אנה צבי ואלולדיף‪ ،‬אלמדכורין ליס להם‪ ، 7‬צנע^ ישתגלו בהא א^א‬
‫קרא^ אלתורה פקט פמתי ^ א קמתד‪ ،8‬מן קרא؟; אלצביאן הלכו‬
‫ג‪ .‬למא‪ ,‬כי״ ס לם‪ ,‬ואפשר לקיימו לפי §‪ 205‬ב‪.‬‬
‫ד‪ .‬קמת‪ ,‬כי׳׳ס קאמת‪.‬‬
‫‪ .45‬אלז־י‪,‬‬
‫‪ .44‬אנקרחת‪ ,‬ר״ל נתייגעתי‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ,‬בוסיאי‪.‬‬
‫עי׳ התהוות ‪. 163‬‬
‫‪ .48‬יבאת‪ ,‬עי׳ תשובות הרמב׳׳ם‬
‫‪ .47‬מא‪ 204§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .46‬נטלקר‪.63§ ,‬‬
‫§‪ 361‬א‪.3‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪ .49‬נטלע‪ ,‬ר״ל הבה‪ ,‬עי׳ תשובות הרמב׳׳ם ג ‪. 137§ ,99‬‬
‫ג ‪ , 25§ ,72‬סוף‪.‬‬
‫‪ . 53‬חגה‪ ,‬ר׳׳ל תואנה‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪ . 52‬נזן‪. 329§ ,‬‬
‫‪ .51‬נבקא‪. 289§ ,‬‬
‫למא‪ ,‬כי״ס לס‪.‬‬
‫‪ .56‬אגדא‪ = ,‬גדא "מחר״ ב־א׳‬
‫‪ .55‬נציבהא‪. 302§ ,‬‬
‫‪ .54‬נשתרי‪. 329§ ,‬‬
‫דוזי‪.‬‬
‫‪. 59‬‬
‫‪ .58‬יום‪.218§ ,‬‬
‫‪ . 57‬ולו‪406§ ,‬ב‪.‬‬
‫^ו ס תי טי ת‪ ,‬ועי׳ התהוות ‪ ,33‬הע׳ ‪. ١‬‬
‫‪ .61‬אבהאתהם‪ ,‬השווה הספרות‬
‫‪ .60‬א ^ י ‪ 347§ ,‬ה‪.‬‬
‫נרגע‪ 296§ ,‬או §‪ , 328‬הע׳ ‪.4‬‬
‫‪.62‬‬
‫המובאת בדקדוק הערבית הנוצרית ‪ ,230‬הע׳ ‪ ; 142‬ועי׳ לעיל שאלה א‪ ,‬הע׳ ‪.6‬‬
‫‪ .65‬כראמה‪ ,‬ר׳׳ל בגלל‪ ,‬ע״ע‬
‫‪^ .64‬יבו‪ 60§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .63‬ליס‪ 206§ ,‬א‪.‬‬
‫אלא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫כי״ס‬
‫‪ .68‬קמת‪,‬‬
‫‪ .6 /‬להם‪ 122§ ,‬ג‪1‬؛‪.‬‬
‫ואלולדין‪ 125§ ,‬א‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫דחי‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫‪٦‬׳ משה בן מימון‬
‫אלאולאד ויפרג אלקמח ותסאפר תרות מתל עואידך ונבקא אנא‬
‫ואלאולאד נתלפו ’‪ ،‬בחסב אן מא להם צנעה תורנו הדרתו הקדושה‬
‫יהדרה אל הל ילזמהא אן תסייב מעישתהא ו ת ^ ע ללזמאן אלאול והל‬
‫ילזמהא אן תקצי ח ^ ת ה ו ת ^ מ ה והו לא יסעמהא ויסקיהא ולא‬
‫יכסיהא ולא יעמל להא שי ממא ז־כרה אלשרע והל ילזמהא אן תשרי לה‬
‫באלזיגה ותערפנא מא י^זם מן אלחכם פי גמיע מא סטר באעלאה‬
‫שאפיא כמא אלפנא מן אנעאמהא ושכרה כפול מן השמים‪.‬‬
‫אלמאב‬
‫מוגב אלשרע אן יגבר אלזוג עלי א^קיאם בצרוריאת זוגתה מן כסוה‬
‫ונפקה וגיר דלך ממא ילזמה ואן תמנע או ^ם תכן לה קדרה ילזם‬
‫בא^ט^אק ווזן אלמאוחר™ אן כאן ענדה ו^^ז^ אן ימנעו? זוגתה מן‬
‫תעלים צנאעה או קרא؟؛ ווגה אלחילה להדה אלאמראה אן כאנת‬
‫צאדקה פימא דכרת אן תמרוד ותכרג דון מוכר וילזם חיני^ בטלאקהא‬
‫ותבקא מבאחה לנפסהא תעלם מן שאת ותעמל מא שאת‪< .‬וכתב>‬
‫משההי‪72‬‬
‫ה‪< .‬ו ב ה ב > משה‪ ,‬כי״ ס משה בירכי מימון הדיין ז צ׳׳ל‪.‬‬
‫وه‪ .‬נתלפו‪.64 § ,‬‬
‫קאמת‪.‬‬
‫אן ימוע‪ ,‬קידושין פ׳׳ב מ״א‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫ه‪ . 7‬אלמאוחר‪ ,‬עי׳ לעיל שאלה א‪ ,‬הע׳ ‪ , 15‬סוף‪.‬‬
‫^‪< .7‬וכתב> משה‪ ,‬כי׳׳ס משה בירבי מימון הדיין זצ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ ٦‬׳ אברהם בן משה בן מימון‬
‫‪ ٦‬׳ אברהם בן משה בן מימון‪ ,‬בנו יחידו של הרמב״ם (קהיר ‪ ,) 1237-1186‬נגיד‬
‫במצרים ורופא‪ .‬חיבורו העיקרי הוא כתאב כפאיה אלעאבדין‪ ,‬ר׳׳ל ספר המספיק‬
‫לעובדי ה‪ /‬מעין אנציקלופדיה של היהדות‪ ,‬שלא הגיעה אלינו בשלמות‪ .‬גישת היסוד‬
‫של ר' אברהם סגפנית היא‪ ,‬כשהוא מושפע ע׳׳י תורת הצופיות המוסלמית‪ .‬ס׳‬
‫רוזנבלאט פירסם חלק של ספר זה בכותרת ‪( The High Ways ،٠ Perfection‬ניו־יורק‬
‫‪27‬وا — בלטימור ‪36‬و‪ ) 1‬ופרק פורסם בידי ‪ s. Eppenstein‬בס׳ יובל ישראל לוי‪,‬‬
‫חלק עברי‪ .‬להלן ניתן קטע מספר זה‪ ,‬המבוסס על כ״י בודלי נויבאור ‪ , 1274‬עמ׳‬
‫‪ 59‬ב‪67-‬ב‪ ,‬הוא הפרק על תפילת הציבור והוא לקוח מן הכרך השני של הספר‪.‬‬
‫השתמשתי לקטע זה בעבודת גמר לקבלת התואר השני באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫שכתב מר נסים דנה על כרד זה תחת השגחתי ושהוגש מאוחר יותר כעבודת דוקטור‬
‫לאוניברסיטת דרופסי‪.‬‬
‫ث‬
‫קד ^ברנא פי אלפצל אלמתקדם ממא יתעלק בתפלת הצבור מא‬
‫^כרנאה לאתצאל אלקול בעצה בבעץ ו^ב אן נסתופי פי ה^א אלפצל‬
‫מא יכתץ בתפלת צבור ממא ינאסב אלקול פיה גרץ תצניפנא פנקול אן‬
‫תפלת הצבור עלי א^אכ^ר א פ ^ מן תפלת היחיד קא^וא׳ נקלה‬
‫אלשריעה ז״ל אין הקב״ה מואס תפלתן שלרבים שר‪ 2‬ي ‪£‬ל כביר ו^א‬
‫ימאס וקאל א^כתאב‪ 3‬ث ‪ ١‬מי גוי גדול אשר לו אעיהים ק ^ י ם אליו כי'י‬
‫א ל ^נו בכל קראינו אלייו ואוקפוא‪ 4‬אלחכמים ז"ל שרח דלך בצבור‬
‫ונצוצהם פי אלחט‪ 5‬ואלתרגיב ו א ל ת ^י ל לתפלת צבור כתירה אקול‬
‫‪ ٦ ^ ^ ١‬עלה טאהרה ועלה תפתקר למףא יטהרהא אמא אלעלה‬
‫אלטאהרה פהי אן תפלת הצבור פיהא מא ^א יצח בחסב אלשרט‬
‫אלפקהי כונה בתפלת יחיד ודלך אלקדיש ואלקדושה וכפי בהדא ا‬
‫אלשרף אלעטים ואלמחרך אלקוי קאלוא‪ ،‬ז״ל פי אלקדיש אשרי מלך‬
‫שמקלסין אותו בניו כך וקאל א ^ נ ^ ו ה קי שו את קדוש יעקב ואת‬
‫אלהי ישראל י ע ^ צו פקד צרח באן אלקדיש ואלקדושה אעני גרצהמא‬
‫יוגב זיאדה יראה והו טאהר ותפלת צבור ע ^ אלאכ^ר בבית הכנסת והי‬
‫אגדר ב א ^ א ר אלניה לשרפהא בציאנתהא ען א^אבת^א^* באלתצרף‬
‫‪.4‬‬
‫‪ . 3‬אלכתאב‪ ,‬דברים ד ז‪.‬‬
‫‪ . 2‬של‪ ,‬איוב לו ה‪.‬‬
‫(‪ .‬ק א לו א‪ 182§ ,‬א; ב ר כ ו ת ח א‪.‬‬
‫ه‪.‬‬
‫‪ 5‬א‪ .‬למן‪ 4 § ,‬هاد‪.‬‬
‫‪ . 5‬א ל ח <؛ו‪.23§ ,‬‬
‫ואוקפוא‪ ,‬לא מצאתי את המקור‪.‬‬
‫‪ .8‬אלאבת^אל‪ ,‬ר׳׳ל‬
‫‪ . 7‬אלנץ‪ ,‬ישעיה בט כג‪.‬‬
‫קאלוא‪ ,‬ברכות ג א (בשיניים)‪.‬‬
‫‪ 59‬ב‬
‫‪ 60‬א‬
‫‪? ٩٨‬‬
‫هءد‬
‫‪٦‬׳ אברהם בן הרמב׳׳ם‬
‫פי גיר אלעבאדה וכונהא‪ 9‬מחל קדושה וא^א כאנת אגדר באחצאר‬
‫אלני^ כאנת מחל אלקבול תכין לבם תקשיב אזנך‪°‬י ולהדא ק אלו א״ אין‬
‫תפלתו שלאדם נשמעת אלא בבית הכנסת יענון עלי אלאכתר ואמא‬
‫אלע^^ אלתי תפתקר למן יטהרהא פהי אנה יגב אן יעלם אן אשתראך‬
‫ניה אלגמע פי אלטאעאת ואתפאק הממהם לה אתר קוי כלאף המה‬
‫אלפראד או א^קל^ וליס‪ ’ 2‬אעני בדלך אן המה עשר^ מצליין‪ ’3‬מתלא‬
‫אבלג מן המה ואחד מנהם אדא צלי במפרדה כצלאתה מעהם ^אן ה^א‬
‫טאהר ואנמא אעני אן המה ואחד מן עשרה א^א צלי מע עשרה‬
‫באשתראך מנהם ‪ ١ ٥‬אלצלא؟؛ אבלג מן המתה א^א צלי במפרדה‬
‫כצלאתה מע אלעשרה פא^א אגתמעת המם עשרה ^ ת מ עין ללצלאה‬
‫מתלא כאנת אע<؛ום מן מגמוע הממהם אלעשרה א^א צלי כל מנהם‬
‫במפרדה ופי דלך אסראר יכשפהא אלדוק‪ ’4‬למן לה ^ א ל פי טרק‬
‫אלעבאדה ואעתבאר ל א ^ ל א ף אחואלהא ותקריב דלך אנה לא בד אן‬
‫תתפאעל אלנפוס ותתחרך בעצהא מן בע^ ותתרך בעצהא ב ^ א ופי‬
‫ה^א אלגרץ יקולוא‪ 5‬׳ ז״ל אינו דומה מרובים העושים ا את התורה‬
‫למועטין שעושין את התורה חסבך אן אלמקרבין אלמלאיכה וקרא זה‬
‫א^ זה ‪،‬י וכו׳ וקול״ אלאנביא ואלעלמא פיהא עומדים ברום עולם‬
‫ומשמיעים את קולם כולם וכו׳ חסבמא תצמנתה ברכת היוצר ואן כאנת‬
‫תלך אלקריאה ואלענייה ואלאשתראך ליס באצואת כאצואתנא ולא‬
‫בלסאן מתלנא ו^א בכ^אם ככלאמנא בל בדברי אלהים חיים כמא קיל‬
‫ا ؛ ل ه וליס שרח הדא אלסר אלז־י יפהמה אלכאמלון אלמנעם עליהם‬
‫קצדנא אלאן וקד תקדם ^נא מן אלאשאר^ למענאה® ’ מא אמכן קולה‬
‫ואלדלאלה חאצל^ מן טאהר אלקול ובאטנה פקד תבין תרגיח תפלת‬
‫צבור עלי תפלת יחיד בעדה ‪3‬וה ושרטת לך פי אואיל קולי ע ^‬
‫אלאכ^ר וקלת פי א^ני ” אלקול א^א כאן אליחיד מצלי‪ 20‬לנפסה‬
‫פצלאתה מעהם ” תחרז מן מעני כביר והו אנה קד יכון אליחיר פי בעץ‬
‫‪. 11‬‬
‫‪ . 10‬תכין וכר‪ ,‬תהלים י יז‪.‬‬
‫‪ .9‬וכונהא‪ 348§ ,‬א‪.‬‬
‫לבזות‪ ,‬להזניח‪ ,‬ע׳׳ע ליין‪.‬‬
‫‪ . 14‬אל^וק‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫‪ . 13‬מ צ ל י ין‪. 117§ ,‬‬
‫‪ . 12‬וליס‪ 206§ ,‬א‪.‬‬
‫קאלוא‪ ,‬ברכות ‪ ١‬א‪.‬‬
‫‪ . 15‬יקולוא‪ ; 175§ ,‬לא מצאתי את‬
‫אנציקלופדיה של האסלם* על מונח צופי זה‪.‬‬
‫‪ . 17‬וקול‪ ,‬כך בתפילת היוצד‪ ,‬עי׳‬
‫‪ . 16‬וקרא זה אל זה‪ ,‬ישעיה ו ג‪.‬‬
‫המקוד‪.‬‬
‫‪ . 20‬מצלי‪; 114§§ ,‬‬
‫‪ . 19‬אתני‪ 11§ ,‬مس‪.‬‬
‫‪ . 18‬למענאה‪ 164§ ,‬ב‪.‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪ .21‬מעהם‪ ,‬אולי‪ :‬לפי דעתם (ע״ע דוזי)‪ ,‬ד״ל לדעת החכמים‪.‬‬
‫‪. 218‬‬
‫כתאב כפאיה אלעאבדין‬
‫‪231‬‬
‫אלאוקא^ ובעץ אלאחואל יחצל לה צפוה פי כלוה תצפוא‪ 22‬פיהא ניתה‬
‫פי חאל צלאתה בחית תתעאלי צלאתה ען תפלת צבור בכרניר ולדלך‬
‫גרץ כביר במרה״ אולה מא אשרנא אליה ואכרה נבוה לאנה טריקהא‬
‫ולז־לך כאנוא אלנביאים ובני הנביאים יסתעמלון אלכלואת ויעתמרון‬
‫אלסיאחאת‪ 24‬ואלאנקטאע ען אלעמאראת וליס תביין הד א אלמעני הו‬
‫קצד הד א אלפצל פנסתופי ביאנה פנעוד לגרץ אלפצל ונקול ולכון תפלת‬
‫צבור א ^ ל מן תפלת היחיד עלי א^אכ^ר יגב אלמ^אבר^ עליהא פי‬
‫אכ^ר אלאוקאת ולנקל פיהא אנה קד עלם מן שרטהא אנהא לם‬
‫תקאם״ פי אקל מן עשרה ז־כור באלגין אחראר מן ישראל אמא נסבא ا‬
‫ודינא ואמא דינא אעני גרים ועבדים משוחררים לאנהם כישראל לקול‬
‫אלכתאב ככם כגר‪ 2،‬ו^לך לאן כ^ דבר שבקדושה מתל אלקדיש‬
‫ואלקדושה ושליח צבור פורס על שמע ועובר לפני התיבה וכוהן נושא‬
‫את כפיו והוצאת ספר תורה ברבים ונחו דלך לא יגוז אן יכון בפחות‬
‫מעשרה‪ 27‬לקול אלנץ‪ 28‬ונקדשתי בתוך בני ישראל ואסתנבטוא ” ז״ל‬
‫באלקיאס אלמסטור פי אלתלמוד אן ^לך לא יכון בפחות מעשרה‬
‫וצורה תפלת צבור פי אולאיך אלעשרה או אלאכתר אן יכון שכץ מנהם‬
‫והו גלילהם א ל ^ סנ^כר צפתה ואקפא אמאמהם פי וסטהם ופי תפלת‬
‫^וחרית יורד אעני דלך אלשכץ אלמסמי שליח צבור בעד תלאו؟؛ פסוקי‬
‫זמרה אלמסתפתח פיהא בברוך שאמר ומשיעא להא‪ 30‬בברכת ישתבח‬
‫בחול ונשמת בשבת ואתבאע ד־לך בשירת הים או האזינו עלי מא הו‬
‫משהור יורד ברכות קרית שמע ודלך באן יסתפתח הואי‪ 3‬בפסוק והוא‬
‫רחום אולא לתרתיב אלמתקדמין ז״ל קיל אן עלה ז־לך כון תפלות כנגר‬
‫תמידין תקנום‪ 32‬ואלקרבנות לכפרה וברכות קרית שמע וקרית שמע‬
‫ותפלה מתצלה לאנה לא יפסיק בין גאולה לתפלה‪ 33‬ואקול אן קולהם פי‬
‫‪ .24‬אלכלואת ‪ ...‬אלסיאחאת‪,‬‬
‫‪ . 23‬במרה‪ ,‬ר״ל מאד‪ ,‬עי׳ §‪.233‬‬
‫‪ . 22‬תצפוא‪.44 § ,‬‬
‫‪ .25‬לם תקאם‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫מונחים של הצופים‪ ,‬ר״ל התבודדות ‪ ...‬נדירה ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ .28‬אלנץ‪,‬‬
‫‪ .27‬בפחות מעשרה‪ ,‬השווה משנה מגלה ד ג‪.‬‬
‫‪ . 26‬ככם כגר‪ ,‬במדבר טו טו‪.‬‬
‫م‪ .3‬ומ<؛ויעא להא‪( ,‬ה)בא אחריה‪,‬‬
‫‪ .29‬ואסתנבטוא‪ ,‬ברכות כא ב‪.‬‬
‫ויקרא כב לב‪.‬‬
‫ר״ל המסתיים; א׳ האקוסאטיבוס של "ומ שיעא״ יתירה‪ ; 219§ ,‬״ א^ ” של ״אלמסתפתח״‬
‫‪. 31‬‬
‫הקודמת אינה חוזרת‪ ,‬כי חדלה להיות תוית של ממש ונהייתה מעין כינוי זיקה‪.‬‬
‫‪ . 32‬תפלות‬
‫הוא‪49§ ,‬ב; הכתיב הערבי נגרר כאן אחרי המלים העבריות התוכפות‪.‬‬
‫‪ .33‬לא יפסיק בין גאולה לתפלה‪ ,‬השווה ברכות ט ב‪.‬‬
‫כנגד תמידין תקנום‪ ,‬ברכות כו ב‪.‬‬
‫‪ 61‬א‬
‫‪232‬‬
‫ا هد‬
‫‪62‬א‬
‫‪ ٠٦‬אברהם دأ הדמב״ם‬
‫אלתלמוד‪ 34‬דצלותא רחמי אינון יתעלל בה איצא אלאסתפתאח בהדא‬
‫אלפסוק וא^־א במל שליח צבור תלאו^ פסוק והוא רחום אלי אכרה‬
‫ו א ^ א ס סאמעיף‪ 3‬יעיד א^נאס באפ^ פסוק והוא רחום ^ ם יורד בעד‬
‫דלך שליח צבור אלקדיש ודלך באן יקול יתגדל ויתקדש שמיה רבא ובו׳‬
‫וגרץ הד־א אלדעא אטהאר עטמה אסמה תע׳ בין א^אמם בטהור עגאיבה ا‬
‫ומע^אתה בימות המלך ‪ ٨ ١ ^ ٨‬מהרה יבוא במא ועד תע׳ עלי ידי‬
‫יחזקאל‪ 3،‬ע״א והתגדלתי והתקדשתי לעיני הגוים ובו׳ ואן יעגל דלך‬
‫ויקרבה ויסתגיב אלנאס אמן אולא ענד אתספתאחה יתגדל ויתקדש‬
‫ו א^ ר א ענד קולה ובזמן קריב ואמרה להם ב א ס ^ א ב ^ אמן והו קולה‬
‫ואמרו אמן תם יעלנוא‪ 37‬א^נאס כאפה בעד אסתגאבה אמן מעטמין‬
‫לאסמה תע׳ בארפע צות צאדר ען אכלאץ ניה ואעטם חרכה נפסאני^‬
‫קאילין יהא שמיה רבא מברך לעלמא ולעלמי עלמיא כמה ק א ^ א ^ ז״ל‬
‫אן א ^ העונה יהא שמו הגדול מבורך בכ^ כוחו עטים ב מר^" ונהג‬
‫אלנאס אן תבון א ל ^ א ב ^ בלשון תרגום‪ 39‬אלמשהור קדימא בין ישראל‬
‫ול^לך כאן לפט א^ קדי^ אכו؛רה לשון תרגום ואיצא פאן‪ 40‬הדא‬
‫אלתסביח מאכוד מן נץ דניאל׳‪ 4‬ע״א אלקאיל בלשון תרגום ^؛ו א שמיה‬
‫די אל^א מב^ך מן ע ^ א ועד ע ^ א והד א אלתסביח אלמנצוץ פי׳ דניאל‬
‫אעם מן אלמעתאד אלמשהור לאן אלמשהור אן יקאל לעלמא ולעלמי‬
‫עלמיא וה^א יקתצי עדם אלאזליה בלא אבתדי‪ *2‬ואלאבדיה ב^א‬
‫אנתהי‪ 42‬וכדלך הי עטמתה ^ ע׳ אסמה תם יקול שליח צבור בעד אנקצי‬
‫אגאבה תאבעיה לעלמא ולעלמי עלמיא יתברך פיתמם אלנאס אטהאר‬
‫מא א^ אר אליה פי קולה יתברך פיקולוא שמיה דקודשא בריך הוא תם‬
‫יסבח שליח צבור קאילא ישתבח יתפאר וכו׳ ואדא אנתהי ה^א‬
‫אלתסביח א ס ^ א ב אלנאס באלתאמין אמן והד־א אלתטביח בין‬
‫אלגאונים‪ 43‬ז׳׳ל אן תפצילה עשרה תסאביח לאנה יקול אולא יתגדל‬
‫ויתקדש ا תם יסבח וסטא יתברך ‪ ٥ ^ ١‬יסבח א^ ר א ישתבח יתפאר‬
‫יתרומם יתנשא יתעלה יתהדר ויתהלל שמיה דקודשא בריך הוא והדא‬
‫‪ .36‬יחזקאל‪ ,‬לח‬
‫‪ . 35‬סאמעיו‪ 27§ ,‬ו א‪.‬‬
‫‪ .34‬אלתלמוד‪ ,‬השווה ברכות כו א‪.‬‬
‫‪ .38‬קאלוא‪ ,‬השווה ברכות נז א‪ ,‬והשווה גם ג‬
‫‪ . 37‬יעל[וא‪ 75§§ ,‬ا ; ‪ 182‬א‪.‬‬
‫כג‪.‬‬
‫‪ . 39‬תרגום‪ ,‬כך ב־ג‪ ,‬מראה‪ ,‬כי המלה הזאת נעשתה ממלה זרה למלה שאולה;‬
‫א‪.‬‬
‫‪.42...42‬‬
‫‪ .41‬דניאל‪ ,‬ב כ‪.‬‬
‫‪ .40‬ואי؛؛א פאן‪ 321§ ,‬א‪.‬‬
‫אולם בהמשך תרגום‪.‬‬
‫‪ .43‬אלגאונים‪ ,‬השווה שבולי הלקט‪ ,‬מצוטט בסדר‬
‫אבתדי ‪ ...‬אנתהי‪ 11§ ,‬או‪•7،‬‬
‫כתאב כפאיה אלעאבדין‬
‫‪233‬‬
‫אלחצר‪ 44‬מפיד לאן תעטימה תע׳ באלאקאויל מא יגב אלזיאדה פיה עלי‬
‫אלמנצוץ ואלמנקול פחצרהא בעדד ואגב לילא י ^ א ס ר כל אחד עלי‬
‫אלזיאדה פיזיד מא לא יסוג כמא זאד בע^ אלרהנים ויתקלס והו כטא‬
‫סמעת אבא מאדי זצ״ל ינכרה מן וגהין אחדהמא אלזיאדה אלתי ינכר‬
‫מתלהא ותאניהמא אנה לפט משתרך בין אלאגלאל וצדה קיל‪ 45‬והוא‬
‫במקיכים יתקלס והד א ינפהם‪ 4،‬מנה אלאגלאל וקיל‪ 47‬ויתקלסו ى נערים‬
‫והד א צד א ל א ^ א ל וקר ינשרח؛‪ 4‬והוא במקיכים ית^לס אן אלצמיר עאיד‬
‫עליה פיכון שרחה יתעטם או יתבאהא או יכון אלצמיר עאיד ע ^‬
‫א^מ^כים פיכון שרחה והו יהזו‪ 49‬באלמלוך שבה מעני תמאם א^קול‪5°‬‬
‫ור?נים משחק ׳؟ו ותסביחה תע׳ בה^א אללפט גהל ומן הז־א ואשבאהה‬
‫אנכר ר׳ חנינא׳؟ עלי מן תערץ לזיאדה אלוצף ווצף עטמתה תע׳ לא‬
‫תהקיתו וקא^וא ”‬
‫נהאיה לה קאל אלנבי‪ 52‬מי ימלל גבורות ייי ישמיע‬
‫ז״ל למי נאה למלל גבורות ייי למי שיכול להשמיע כ^ תהלתו וקד‬
‫בערנא ען אלגרץ ולכן לפאידה כבירה אתצלת באלגרץ פלנעד לביאן‬
‫תמאם אלקדיש ונקול תם בעד א ס ^ א ב ^ אלנאס אמן יקו^ שליח צבור‬
‫לעילא ^עי^א מכ^ ברכאתא ושיראתא ותושבחאתא ונחמהא(؛) דאמירן‬
‫בעלמא ואמ^רו אמן ויסתגיב אלנאס אמן ומעני הדא א^קו^ טאהר ו؛־לך‬
‫אנה למא ע^ ם ווצף וסבח ובסט מא ינתטר מן אלגאולה קא^ מבינא אן‬
‫דלך בחסב ארראכנא ا ואמכאן תעבירנא ואלא‪ 54‬פעטמתה תע׳ אעלי מן‬
‫כ^ תעטים ווצפה אעטם מן כ^ וצף ותסביחה אשרף מן כ^ תסביח‬
‫ומואעידה אלמנת^ר^ אלתי בהא תחצל אלנחמה אלחקיקי؟; אכ^נר מן‬
‫כ^ מא יקאל ותלך אלעטמה אלתי הי ארפע אליהא ישאר ובהא ידעי‬
‫ועליהא יאמן‪ 55‬אלנאס בלפט אמן וקד קדמנא מן אלנדב‪ 5،‬ללוקון‪ ،‬פי‬
‫גמלה אלקדיש ואלסגוד פי פצולה מא נסתגני ען אעאדתה תם יקו^‬
‫שליח צבור בעד אנקצי אלקדיש בצורה אלמנבה ללנאס פי איראדה‬
‫אלאמר להם במא יפעלונה ברכו את ייי המבורך תם יגיבון אלנאס‬
‫‪ .44‬אלחצר‪ ٦ ,‬׳ ^ מניין‪ ,‬ע׳׳ע דתי‪,‬‬
‫עבודת ישראל של יצחק בד‪ ,‬עמ ׳ ‪ 129‬למקום‪.‬‬
‫‪ .47‬וקיל‪ ,‬מלכים ב ב כג‬
‫‪ .46‬ינפהם‪.82§ ,‬‬
‫‪ .45‬קיל‪ ,‬חבקוק א י‪.‬‬
‫פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .50‬תמאם אלקול‪ ,‬חבקוק‬
‫‪ .49‬יחזו‪.98§ ,‬‬
‫‪ .48‬ינשרח‪.82§ ,‬‬
‫(בשינויים)‪.‬‬
‫‪ .53‬וקאלוא‪ ,‬מכות י‬
‫‪ .52‬אלנבי‪ ,‬תהלים קו ב‪.‬‬
‫‪ .51‬ר׳ חנינא‪ ,‬ברכות לג ב‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪. 55‬‬
‫‪ .54‬ואלא‪ ,‬כאן כנראה בהוראת " שהרי" (שלא כמו §‪.)412‬‬
‫א‪ ,‬הוריות יג ב‪.‬‬
‫‪ .56‬אלנדב‪ ,‬ר׳׳ל היות "מנדוב"‪ ,‬כלומר רצוי מבחי™ דתית (אם م לא‬
‫יאמן‪.95§ ,‬‬
‫‪ 62‬ב‬
‫‪234‬‬
‫‪63‬א‬
‫‪٦‬׳ אברהם בן הרמב״בן‬
‫ממתתלין מעטמין ברוך י י י המבורך לעולם ועד וקד בינא מעני זיאדה‬
‫אלנאס לעולם ועד פי אלגז אלאול פי ביאן גרץ‪ 57‬אלברכה עלי ספר‬
‫תורה ^ ם יורד שליח צבור ברכות קרית שמע וקרית שמע עלי רתבתהא‬
‫הו מעלן ואלנאס תאבעוה פי אלאיראד גיר מעלנין בל מכפצין אצואתהם‬
‫חתי יטהר עלו צות שליח צבור ותכון אלפאטה בינה למן יסמעהא ומן‬
‫לא יערף אלברכות ונצת למא יודדה שליח צבור ויסת^ב אמן בסוף כ^‬
‫ברכה וברכה וא^א וצל לסוף ברכה אחרונה יקף אלנאס כלהם והו אעני‬
‫שליח צבור מתוסט פי אלצדר קבאלה אלהיכל או גהה אלקודש‬
‫באלגמלה‪ 58‬אמאם אלצן‪ ،‬אלאול ואלנאס גמיעהם צפוף כמא כאנת סירה‬
‫בית המקדש עומדים צפופים‪ 59‬לא זה נכנס וזה יוצא‪ ،0‬כמא יקפון פי‬
‫הדה אלאזמנה כיף אתפק ויצלי שליח צבור וכל אחד ואחד בלחש בינו‬
‫לבין עצמו וא^א כמלוא אלנאס גמיעהם צלאתהם יעוד שליח צבור יורד‬
‫אלצלאה מן אולהא באעלאן ואלנאס סאמעוף׳׳‪ ، 1‬ומסת^בון ا אמן בסוף‬
‫כל ברכה וברכה ויורד אלקדושה בברכה שלישית עלי מא הו משהור‬
‫ועלי מא גרצה פימא קדמנאה פי ביאן אגראץ אלברכות משרוח וא^א‬
‫וצל לברכת עבודה רצה וכו׳ יטלעון אלכהנים א^י אלדוכן אטתעדאדא‬
‫לברכת כהנים וא^א וצל לברכת הודאה מודים וכו׳ יקול אלנאס כלהם‬
‫בלחש מודים דרבנן אלמשהורה מודים אנחנו לך ייי אלהינו יוצרנו יוצר‬
‫בראשית וכו׳ ואדא כמל ^וליח צבור ברכת הודאה יתקדם אלכהנים‬
‫לברכת כהנים ויסתגיב אלנאס אמן עלי מא סנשרח ‪ ١ ٥‬פצל ברכת‬
‫כהניםבי‪ ، 2‬וא^א כמלת ברכת כהנים יורד שליח צבור ברכה אחרונה והי‬
‫שים שלום וכו׳ ויכתם צלאתה בפסוק “ יהיו לרצון אמרי פי וכו׳ ויפסע‬
‫שלש פסיעות לאחריו והו ראכע תם יפול על פניו הו ואלנאס כאפה הז־א‬
‫הו אלתרתיב אלאצלי אלמדלול עליה פי אלתלמוד ופאיד^ איראד שליח‬
‫צבור תפלתו בלחש מע אלנאס אולא מע כונה עאזמא עלי אן יצלי גהרא‬
‫א‪.‬‬
‫סאמעון‪,‬‬
‫כ׳׳י‬
‫סאמעין‪.‬‬
‫ב‪ .‬כה‪:‬ים‪,‬‬
‫הושלם‬
‫ב ש דיי ם‪.‬‬
‫‪ .57‬גרץ‪ ,‬ר״ל עניין‪,‬‬
‫בחינת חובה); השווה ^‪ ,٦١‬ערך מנדוב‪ ,‬וכן גזניוס־בול‪ ,‬ערך נדב‪.‬‬
‫‪ . 58‬באלגמלה‪ ٦ ,‬׳ ^ כללו של דבר‪ ,‬השווה דוזי‪ ,‬פרידלנדר‬
‫ע׳׳ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .59‬עומדים צפופים‪ ,‬משנה אבות ה ה; רבי אברהם מפרש "צפופים ” מלשון‬
‫בערכו‪.‬‬
‫‪ .60‬זה נכנס וזה יוצא‪ ,‬לפי לשון‬
‫׳׳צף״ שורה; ועי׳ נ׳ וידר‪ ,‬מלילה ב‪ ,‬תש׳׳ו‪ ,‬עמ׳ ‪ 03‬ז‪.‬‬
‫‪ .61‬סאמעון‪ ,‬כ״י סאמעין‪ ,‬ותיקנתי ע^ אף §‪ 127‬א בגלל ומסת^בון‬
‫ברכות ב ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .64‬קאלוא‪,‬‬
‫‪ .63‬בפסוק‪ ,‬תהלים יט טו‪.‬‬
‫‪ .62‬כהנים‪ ,‬הושלם בשוליים‪.‬‬
‫התוכף‪.‬‬
‫כתאב כפאיה אלעאבדין‬
‫הי להסדיר תפלתו כמא קאלוא*‪ ،‬יענון חתי יכון טלקא פי איראדה‬
‫מעלנא גיר מתוקף ו^א ציר פי דלך לאן כל הברכות‪ 65‬אע׳׳פ שיצא‬
‫מוציא חוץ וכו׳ ופאידה אעלאנה מע כונה קד יצא ידי חובתו ואלנאס‬
‫א ^ א יצאו ידי חובתן בתפלתן בלחש היא להוציא מי שאינו יודע‬
‫להתפלל ידי חובתו בשמיעת התפלה ממנו ומא אגלה מן תרתיב‪ ،،‬מע‬
‫צעף אלגלות חתי לא יפות אלגאהל אלאיראד ואלסמאע מעא ומא‬
‫אכטרה מן תרתיב ^י^א יטו א ^ א ה ל א؛־ ‪ ، ' ١ ^ ١‬אלפקה עלי שומע‬
‫כעונה “ אנה לא צרורה לה בתכלף אלחפ<؛ן לא סימא אן כאן אבוה‬
‫ומרביה פרטאף‪ ،‬פי תעלימה פי חאל אלצגר פיבקי ا בגהלה וימות‬
‫בקצורה וקר עלם ושהר מא רתבה‪ 70‬אבא מארי זצ״ל וואפקה עליה‬
‫תלמי חכמ׳ אלמעאצרון לה אלחאצרון מעה ו^לך אנה ראי אן איראד‬
‫שליח צבור אלצלאה גהרא אעאדה בעד אללחש ^א יכתצון אלנאס‬
‫כלהם ללסמאע מנה בתאהב ווקוף תאדב כוקופהם ללצלאה ב^ וקוף‬
‫תכלף ואשתגאל בחדיו؛ בעצהם מע בע^ שיחה בטילה או נחוהא א^א‬
‫אנהם ענד אלקדושה יסתגיבון קדוש ובקיה אלפצול וענד מודים יקול‬
‫אלתלמידים אלמחררון מודים דרבנן פראי אן פי ז־לך מכ^ול עון עטים‬
‫^אן חדית אלנאס ושליח צבור יצלי והם גיר מנצתין ללסמאע וגיר‬
‫מתאדבין פי אלוקוף פיה מן אלזלזול בכבוד שמים מא הו טאהר ומא‬
‫סבב ז־לך א^א כונהם׳‪ 7‬יצאו ידי חובתן בתפלת הלחש וגיר משגולין‬
‫באיראד צלאה פרתב ז״ל אן יעלן שליח צבור באלצלאה מן א^אול ויגרי‬
‫אלאמר פי אלתפלה כמא ^רי פי פריסה על שמע מן אן שליח צבור יעלן‬
‫מן אלאול להוציא מי שאינו יודע ותאבעיה‪ ,‬״׳ יצלון בלחש או בדון‬
‫אעלאנה להוציא עצמן ויורד אלקדושה בברכה שלישית ואלנאס‬
‫מסתגיבון אלפצול אלתי יגב אסתגאבתהא ויבארכון אלכהנים אחר‬
‫ההודאה ואלנאס מסתגיבון אמן אחר כ^ ברכה וברכה ויסיים שליח צבור‬
‫והצבור תפלתן כאחר ויפסעו כולן שלש פסיעות כבת אחת ושהר הז־א‬
‫אלתרתיב פי אלדיאר אלמצריה פי טול חיאתה ז״ל ובעד ופאתה‬
‫ואנתטם כלאף סואה וסלם אלנאס מן אלמכשול אל^י כאנוא ואקעין‬
‫‪ .66‬ומא אגלה מן‬
‫כט א‪.‬‬
‫‪ .65‬כל הברכות וכו׳‪ ,‬ראש‬
‫ראש השנה לד ב‪.‬‬
‫‪ .68‬שומע כעונה‪ ,‬סוכה לח‬
‫‪ .67‬א^ ובני‪ 308§ ,‬א‪.‬‬
‫תרתיב‪ ,‬השווה רקנדורף §ן ‪.6‬‬
‫‪ .70‬רתבה‪ ,‬ע^ תקנה‬
‫‪ .69‬פרטאן‪ ,‬ר״ל מתרשל; לא מצאתי מלה זו במילונים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ו ‪ .7‬כונהם‪,‬‬
‫זו עי׳ הערת א" ח פריימן בתשובות הרמב׳׳ם ב‪ ,‬עמ׳ ‪ 75‬م הע׳ ‪. ١١‬‬
‫ו ‪ 7‬א‪.‬ותאבעיה‪ 127§,‬א‪.‬‬
‫§‪348‬ג‪.‬‬
‫‪ 63‬ב‬
‫‪236‬‬
‫‪ 64‬א‬
‫‪ 64‬ב‬
‫‪ ' ٦‬אברהם בן הרמב׳׳ם‬
‫פיה ולא יכאלף עליה ז״ל אחד מן חכמי דורו פי דלך ולא נסבה‪72‬‬
‫למכאלפר!‪ 73‬עלי אלחכמים פי דלך ا מע כונה כלאף נץ אלתלמוד לאנה‬
‫לם יכן בינהם חיניד ענאד ולא חסד ולא כאן יתערץ ללפתיא מקצדון ‪١ ٥‬‬
‫א^ע^ם ואדבאב אהויה כמא אעתדי פי עצרנא מן א ל ^ א ל פין עלי מא‬
‫נדבנא אליה מן אלמצאלח אלכברי ואלמנדובאת‪ 74‬ואלואגבאת אלעטמי‬
‫אן תעלם אן אלנאס פי הד א אלתדתיכ אלמתאכר ראינא‬
‫לכן‬
‫אכתרהם יעתמדון אמרא פיה אנתקאד ענד אלתחריר והם יטנון אנהם‬
‫מחררון פיה ודלך אנה א^א וצל שליח צבור לעבודה ועלו כהנים לדוכן‬
‫יסתעגלון כלהם פי אלאיראד חתי יכמלון ” צלאתהם קבל ברכ^ כהנים‬
‫לילא ימתנעון״ מן אסתגאבה אמן עלי ברכת כהנים או יסתגיבון ותכון‬
‫הפסקה קאלוא בנטרהם אלתלמודי בזעמהם לאן אלתלמוד קד בין אן‬
‫^א יגוז ללמצלי אן יפסיק בתוך תפלתו בענית אמן ונחוהא לא פי קדיש‬
‫ולא פי קדושה ולא נחוהמא ובעצהם יסתעגל אכתר חתי יכמל צלאתה‬
‫קודם שיגיע שליח צבור למודים לילא יפותה מודים דרבנן והז־א תהריר‬
‫תרכה תחריד‪ 76‬לכמה פי נפסה גלטא ו^א תחריר פקהי פיה בל צדה ומוך‬
‫לכטא שדיד אמא כונה מודיא לכטא שדיד פדלך למא יוגבה מן‬
‫אלאסתעגאל פי איראד אלצלאה ותשויש אלניה ותעלק אלפכרה‬
‫במסאבקה שליח צבור ותכון צורה אלצלאה צור^ קבע לא תחנונים‪77‬‬
‫ואמא כונה פי נפסה גלטא ולא תחריר פקהי פיה פהו ^אן אלצלא^ תבקי‬
‫בה^ה אלצור^ לא תפלת צבור ולא תפלת יחיד לאן תפלת יחיד כל‬
‫ואחד וואחד מתפלל לעצמו ותפלת צבור כולם אחר שליח צבור והדה‬
‫אלצורה תחלתה תפלת צבור וסופה תפלת יחיד וה^א תשויש ועדם‬
‫נטאם ا ותע^ק אלמתעלק פי ז־לך במודים דרבנן גהל מנה באלפקה ^אן‬
‫מודים דרבנן ליסת חובה אן תורד ולא בד ב^ ‪ ٦ ٠‬סמע שליח צבור יקול‬
‫מודים יקול מודיםג•‪ 78‬דרבנן כמא ב؟ן אלתלמוד״ בזמן ששליח צבור‬
‫אומר מודים העם מה הן אומרים מודים אנחנו לך ייי אלהינו וכו׳ עלי‬
‫מא תגדה מלכצא פי הלכות רבינו יצחק‪ 80‬זצ״ל בל אן כאן ביצלי׳‪8‬‬
‫ג‪ .‬יקול מודים‪ ,‬הושלם בשוליים‪.‬‬
‫‪ . 74‬ואלמנדובאת‪ ,‬עי׳ לעיל‬
‫‪ . 73‬למכאלפה‪ 64§ ,‬ו ב‪.‬‬
‫‪ . 72‬ולא נסבה‪. 203§ ,‬‬
‫‪ . 76‬ת ח ר י ר ת ר כ ה‬
‫‪ . 75...75‬חתי יכמלון ‪ ...‬לילא ימתנעון‪. 175§ ,‬‬
‫הע׳ ‪.56‬‬
‫‪ . 77‬קבע לא תחנונים‪,‬‬
‫תחריר‪ ,‬ר״ל דקדוק‪ ,‬אשר עויבתו הוא הדקדוק האמיתי‪.‬‬
‫‪ . 79‬אלתלמוד‪ ,‬סוטה‬
‫‪ . 78‬יקול מודים‪ ,‬הושלם בשוליים‪.‬‬
‫השווה משנה אבות ב יג‪.‬‬
‫‪. 81‬ביצלי‪.65§,‬‬
‫م‪ .8‬הלכות רבינו יצחק‪ ,‬אלפסי לברכות טו ב‪.‬‬
‫מ א‪.‬‬
‫כתאב כפאיה אלעאבדין‬
‫‪237‬‬
‫ויקול מודים אלאצלי^ מע שליח צבור קם ליה בדרבה מניה ואסתגאבה‬
‫אמן פי ברכת כהנים ליס “ הי הפסקה לאן אלהפסקה באמן ונחוהא‬
‫אלתי נהוא ענהא הי באן יכון מסת^ב אמן או קדוש ונחו דלך גיר מצלי‬
‫מע שליח צבור קד נקל הדא אלתנקיח אלצחיח רבינו יצחק‪ ٢ 83‬״ ^ ען‬
‫רבינו האיי גאון זצ״ל ואתבתה פי אלהלכות קאל וכתב רבינו האיי גאון‬
‫ז״ל דמסגנא‪83‬א דרבנן כדעייל איני^ לבי כנישתא ואשכח צבורא דמצלו‬
‫•בלחשא דמעכב ער דמסיימי וכדפתח שליחא דציבורא ומתחיל ייי‬
‫שפתי תפתח אומ׳ בהדי שליחא דציבורא מילתא מילתא ועאני קדושתא‬
‫בהדי ציבורא ושפיר דאמי למיעבד הכי דלית בה הפסקה והא דאמור‬
‫רבנן*‪ 8‬אם יכול להתחיל ולגמור היכא ראתחיל מקמי שליח צבור אב^‬
‫כדמתחיל בהדי שליח צבור שפיר דאמי וכמא יענה קדושה בברכה‬
‫שלישית וליס ז־לך הפסקה כמא בין ה^א אלגאון ז״ל כדלך יענה אמן‬
‫בברכת כהנים בין הודאה ושים שלום וליס דלך הפסקה אלקיאס ואחד‬
‫פי הדה אלצור^ אלמרתבה אלתי הי נעם אלתרתיב פי הדה‬
‫אלאזמנ^ אן יצלי אלנאס כלהם מע שליח צבור מלה מלה מן אול‬
‫א^צ^א^ אלי אכרהא וקולהם‪ 85‬ז״ל אסור למתפלל בצבור להקדים ا‬
‫תפלתו להן ואן לם יכן פי ז־לך חדה‪ 8،‬פלנער לתמאם גרץ א^פצ^ ונקול‬
‫ואדא כמלוא אלצבור אלצלא^ ונפילת פנים רחום וחנון וכו׳ ונחוהא‬
‫ותחנונים שאומרין אחר נפילת פנים אבינו מלכנו חנינו וענינו וכר עלי מא‬
‫הו משהור יקף שליח צבור יורד‪ 87‬קדיש ו א לו ^ ב וקוף אלנאס מעה כמא‬
‫בינא ואדא כמל אלקדיש כמא אורדה פי אלאול יתבעה בדעא גרצה‬
‫קבול אלצלאה ו^ א ב ת ה א יקול תתקבל צלותכון וכו׳ והו משהור וגרצה‬
‫ב؟ן וא^א כמל אלקדיש יורד תהלה לדוד וכו׳ וסדר יומא‪ 88‬עלי מא הו פי‬
‫אלסידורים מתבות ובין אלנאס משהור תם קדיש תאלת בעד דלך עלי‬
‫מא הו א ^ א משהור וליס ‪ ١ ٥‬דלך מא יפתקר לשרח ‪ 8,‬ולא תנכית™ סוי‬
‫‪ .82‬ליס‪ 206§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .83‬רבינו יצחק‪ ,‬אלפסי לברכות טו ב (בשיוויים)‪ ,‬והובא גם בס׳‬
‫הפרדס ؛ ^ ״‪ ,١‬הוצ׳ ח׳׳י עהראנרייר‪ ,‬בודפסט תרפ׳׳ד‪ ,‬שכז‪ ,‬שו׳ ‪ ,8‬ו־של׳׳א‪ ,‬שו׳ و‬
‫‪ 83‬א‪ .‬דמסגנא‪ ,‬אצל אלפסי ובפרדס דמנהגא‪ ,‬ושמא יש לגרוס כך;‬
‫(הערת דנה)‪.‬‬
‫‪. 85‬ו קו ל ה ם‪,‬‬
‫‪ .84‬דאמור רבנן‪ ,‬ברכות כא ב‪.‬‬
‫אך שמא הוא מלשון סוגיא‪.‬‬
‫‪ .88‬וסדר‬
‫‪ .87‬יורד‪. 328§ ,‬‬
‫‪ .86‬חדה‪ ,‬אולי חריפות‪ ,‬הקפדה‪.‬‬
‫ברכות כח ב‪.‬‬
‫יומא‪ ,‬ר׳׳ל סדר היום (נקרא גם קדושא דסדרא‪ ,‬סדר קדושה)‪ ,‬התפילה המתחילה‬
‫‪ .۶٥‬תנכית‪ ,‬כנראה‪ :‬ביקורת‪ ,‬ע׳׳ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .89‬לשרח‪ 64§ ,‬ו ב‪.‬‬
‫ב־׳׳ובא לציון גואל"‪.‬‬
‫‪65‬א‬
‫‪238‬‬
‫‪ 65‬ב‬
‫‪٦‬׳ אברהם בן הרמב׳׳ם‬
‫מא יגב אסתיפאה פי קדושת היוצר וקדושת סדר יומא פאן כתירא □ ‪٦‬‬
‫אלעלמא ^הבוא אלי אן ז־לך אמר כציץ בצבור ולא יגוז לליחיד‬
‫לקולהם׳‪ 9‬ז״ל כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה ואבא מארי‬
‫זצ״ל צרח ב^לך פי קדושת היוצר וקאל פי ספר אהבה‪ 92‬ומדלג היחיד‬
‫הקדושה ו ^ ע ען ז־לך הלכה למעשה וסמעת מן לפטה וראית פתיא‪93‬‬
‫למן סאלה פי הדא אלגר^ אן קדושת היוצר וקדושת סדר יומא‬
‫לא אנתקאד פי איראד אליחיד להא כאיראד אלצבור לאן קדושת היוצר‬
‫חכאי^ כיף יקדימו המלאכים וקדושת סדר יומא ת ל או ת" פסוקים‬
‫במנזלה קראתהא פי ספר ישעיה וספר יחזקאל וליס אלמקצוד בקולהם‬
‫אן אלקדושה לא תהא בפחות מעשרה אלא אן נקדיש נחן כקדושת‬
‫התפלה אלתי נקול פיהא נקדישך ונעריצך תם נסתשהד בקדושת‬
‫המלאכים ا ונקול ככתוב לא אן נכון נחן חאכין כיף יקדישו המלאכים‬
‫בהדא אפתי ז״ל ועליה אעתמדנא‬
‫וסדר תפלת הצבור במנחה באן؛‪ 9‬יורד שליח צבור ואלצבור מעה והוא‬
‫רחום וכו׳ אשרי וכו׳ תהלה ‪ ٦ ٦ ٦ ۶‬וכו׳ ا ؛ ل ه קדיש קמא קבל אלצלאה תם‬
‫אלצלאה ואלקדו^ה בברכה שלישית ונפילת פנים וקדיש בתרא בעד‬
‫^לך עלי מא תקדם ביאנה פי תפלת שחרית‬
‫ו^דר תפלת ערבית בצבור יפרוס‪ 9،‬שליח צבור אולא על שמע מתל‬
‫שחרית אלא אנה לא יורד קדיש קמא קבל ברכת קרית שמע כמא יורדה‬
‫קודם היוצר וליס פי ברכת מעריב ^כר קדושה כמא פי ברכת יוצר לא‬
‫ליחיד ולא לצבור וא^א כמל קרית שמע וברכותיה יקף אלנאס כלהם‬
‫ויורד שליח צבור א^ קדי^ בתחלת התפלה ויצלי שליח צבור ואלנאס‬
‫גמיעהם בלחש ואז־א כמלוא אלצלאה יורד שליח צבור קדיש בתרא‬
‫וכולף פי קדיש קמא בין שחרית וערבית לאנה פי שחרית קודם ברכות‬
‫שמע וברכות קרית שמע מתצלה באלתפלה ופי ערבית אחר ברכות‬
‫קרית שמע בין ברכות קרית ^ מ ע ובין התפלה חתי לא יפסיק בשחרית‬
‫בין גאולה לתפלה ולא באלקדיש וערבית א^ ויפסיק בהשכיבנו ואן‬
‫כאנת פי אלפקה ליסת הי הפסקה בל כמא ק א לו א" כיון דתקינו רבנן‬
‫'‬
‫‪.93‬‬
‫‪ .92‬ספר אהבה‪ ,‬ה׳ תפלה ז ‪( ٢١‬בשינוי‬
‫ا ‪ .9‬לקולהם‪ ,‬ברכות בא ב‪.‬‬
‫פתיא‪ ,‬השווה תשובות הרמב׳׳ם תשובה שי׳׳ג‪ ,‬ושם מדובר רק בקדושת היוצר; ועי׳‬
‫‪.96‬‬
‫‪ .95‬באן‪345§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .94‬תלאות‪27§ ,‬س‪.‬‬
‫הערת א״ח פריימן שם (הע׳ ‪.) 16‬‬
‫‪ .97‬קאלוא‪ ,‬ברכות ד ב‪,‬‬
‫יפרוס‪ ,‬משפט אסינדיסי עברי‪ ,‬השווה התהוות עמ׳ ‪. 148‬‬
‫ט ב‪.‬‬
‫כתאב כפאיה אלעאבדין‬
‫‪239‬‬
‫השכיבנו בגאולה כגאולה אדיכתא דמיא אלא אנה באלגמלה אד ויקול‬
‫השכיבנו יקול אלקדיש בתחלת התפלה ובסופה כתפלת המנחה ותפלת‬
‫המוספין ותפלת נעילה ^אן אלקדיש בתחלת התפלה ובסופה מן לואזם‬
‫תפלת הצבור וסבק בה פי תפלת שחרית כאצה‪ 98‬קודם ברכות ا קרית‬
‫שמע ותפלת ערבית לא תצלי אלא בלחש ולא יעלן פיהא שליח צבור‬
‫אבאנ^ אנהא ליסת חובה מתל בקיה אלצלואת ויקע לי אן להדא‬
‫אלסבב א ^ א ^ ל קדיש קמא סמוך לתפלת ערבית חתי יחצל להא‬
‫אמאזה בכון קדיש בתחלתה וסופה א^ ותצלי בלחש ולו כאן אלקדיש‬
‫קודם ברכות קרית שמע מתל שחרית וקרית שמע וברכותיה יורדהא‬
‫שליח צבור באע^אן ואלתפלה בלחש וקדיש בסוף כאן יטן אלגיו ”‬
‫עארף אן קדיש קמא וקדיש בתרא עלי ברכות קרית שמע וקרית שמע‬
‫אלטאהרה ללסמאע בא^אע^אן ^א ע ^ אלתפלה אלכפיה עמן לא יעלם‬
‫לכונהא בלחש ה^א הו אלאצל פי כל תפלת ערבית ונהגי■ אלנאס פימא‬
‫שאהדנאה ‪ ١ ٥‬לילי ימים טובים ולילי יום הכפורים לכונהא תפלות‬
‫שלפרקים ואלגמהור קלילוף אלחפט להא לתבאעד מדתהא אן יעלן‬
‫שליח צבור פי תפלת ערבית פי הדה אלליאלי א ^ א ולא כביר‬
‫משאחחה‪ 2‬פי דלך א^ ולם יגיר ען אלתרתיב אלאצלי סוי אלאעלאן‬
‫במא רתב אן יכון בלחש פקט אמא סדר התפלה פאנה באקי‪ 3‬בחאלה‬
‫אעני אן שליח צבור מע אעלאנה לם יכרג אלצלאה ען צורה אללחש פי‬
‫כון ברכה שלישית ליסת פיהא קדושה בתפלת צבור ואלודוי בלילי יום‬
‫הכפורים אחר התפלה כודוי היחיד לא באמצע ברכה רביעית כסדר ודוי‬
‫שליח צבור בשחרית ומוסף ומנחה ונעילה‬
‫וסדר תפלת הצבור בתפלת מוספין קדיש בתחלתה וקדיש בסופה‬
‫וקדושה בברכה שלישית וברכת כהנים בין הודאה ושים שלום וכ^לך‬
‫סדר תפלת נעילה ביום הכפודים ותענית צבור ا ואלעאדה גאריה אן‬
‫תורד אשרי ותהלה לדוד בשבת ויום טוב ויום הכפורים קודם שמחזירין‬
‫ספר תורה ומחזירין ספר תורה ואומרין קדיש ומתפללין תפלת המוספין‬
‫חתי יכון אלקדיש משתרכא לחזרת ספר תורה ותפלת המוספין ולא‬
‫ד‪ .‬ונ ה ^ ב כ ה"׳ חסרה הנקודה על ה־ג‪ ,‬אולם זה נוהגו לרוב؛ ואפשר שלפנינו המלה העברית‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . ١‬קלילון‪. 128§ ,‬‬
‫‪ .99‬א ^ ר ‪ 226§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .98‬כאצה‪ ,‬ר״ ל בלבד‪9 § ,‬ه‪1‬ت‪.‬‬
‫ולא כביר משאחחה (§‪ ,)86‬ר״ל ואין בל הקפדה‪ ,‬עי' מילון החברה המזרחית הגרמנית‪,‬‬
‫‪ .3‬באקי‪. 114§ ,‬‬
‫ערך כביר‪.‬‬
‫‪ 66‬א‬
‫‪ 66‬ב‬
‫‪240‬‬
‫‪N67‬‬
‫‪٦‬׳ אברהם בן הרמב׳׳ם‬
‫יתכרר אלקדיש תשריפא לה ואסתהואלא לכטרה ובשבת ויום טוב ‪1‬ום‬
‫הכפורים לא יורד סדר יומא בבקר בל פי תפלת המוחה*■* אחר אשרי‬
‫ותהלה לדוד קודם התפלה וגרת אלעאד^ פי תפלת ועילה אן תורד‬
‫אשרי ותהלה לדוד קודם התפלה כמא תורד פי תפלת המנחה והדה‬
‫כלהא אמור משהורה ממארסתהא באלעמל ואלמשאהד^ פי אוקאתהא‬
‫תגני ען אלתוסע פי שרחהא ואלאסתיפא לבקיה גזאיאתהא‪ 5‬אלבינה‬
‫ממא אשרנא אליה‪ .‬ותלאוה אלהלל פי אלצבור לה שרוט ב ^ ה א מפעול‬
‫עלי וצעה ובעצהא ערץ פיה מן אלתשויש מתל מא ער<؟ פי גירה ויגב אן‬
‫נבין דלך ונקול אן תלאוה אלהלל פי אלצבור אחר תפלת שחרית קודם‬
‫קדיש וצור^ דלך אן יבארך שליח צבור פי כל יום ויום מן אלאיאם אלתי‬
‫ילזם תלאו^ אלהלל פיהא כאמלא והי אלאחד ועשרין יומא אלתי‬
‫^כרנאהא פי אואיל הדא אלגז יבארך בעד אנ ק ^ תפלת שחרית ברוך‬
‫אתה ייי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצו׳ וצו׳ לגמור את ההלל‬
‫ואלנאס סאמעון ואדא כמל שליח צבור אלברכה יסת^ב אלנאס אמן‬
‫ו^וב הדה אלברכה כ^ובהא עלי קריאת המגלה והדלקת נר חנוכה וסאיר‬
‫מצות דרבנן ובעד אלברכה יבדי‪ ،‬שליח צבור הללויה הללו עבדי ייי‬
‫פיעידון אלצבור דלך אעני אול אלהלל ויתלון אלגמיע שליח צבור‬
‫خ אלפצל והו‬
‫ואלנאס אלחאפטון ا ללהלל גמיעהם כולם כאחד אלי‬
‫מושיבי עקרת הבית ‪£‬ם הב^ים שמחה הלקיויה תם יסכת אלנאס גמיעהם‬
‫אלי אן יבדי ‪ ،‬שליח צבור אול אלפצל א ^ א ‪ 3‬והו בצאת ישראל‬
‫מ מ צ^ ם פיעיד אלנאס ‪ ٦ ^ ٩‬ויראסלון שליח צבור פי אלתלאוה אלי א^ר‬
‫אלפצל אלתאני והו וא'נחנו נברך יה מעתה ועד עולם הלוויה והכדא פי‬
‫כ^ אלפצול יעיד אלנאס אול א^פרק לקולהם‪ 7‬מצוה לענות ראשי‬
‫מן יעתמד פי אלמנהגות אלמשושה אן תכון אלעניה‬
‫הפרקים‬
‫לסופי הפרקים והו גלט טאהר לא י ח ת ^ אן ירד עליה ואן אפתקר‬
‫לקצור אלגלות ושבוש המנהגות לתנביה ’ עליה ואנא ייי הושיעה נא‬
‫ואנא ייי הצליחה ئ א יעאד כל מנהמא ואן כאנא אמצע פרק וכ^^ך ב^וך‬
‫^ א בשם ייי ואז־א כמלת תלאוה אלהלל יבארך שליח צבור יהללוך ייי‬
‫נהג‪.‬‬
‫ה‪ .‬המנחה‪ ,‬ה־ה הראשונה בין השיטין‪.‬‬
‫ه‪ .‬יבדי‪.98§ ,‬‬
‫‪ . 5‬גזאיאתהא‪§ ,‬ןן ה‪.3‬‬
‫‪ .4‬המנחה‪ ,‬ה־ה הראשונה בין השיטין‪.‬‬
‫و‪ .‬לתנביה‪4 § ,‬ها ‪ ;3‬ואילו "ל ק צור"‬
‫‪ .8‬ותם‪. 172§ ,‬‬
‫‪ . 7‬לקולהם‪ ,‬סוכה לח ב‪.‬‬
‫הקודם הוא תיאור סיבה "בגלל ‪." ...‬‬
‫כתאב כפאיה אלעאבדין‬
‫‪241‬‬
‫וכו׳ ואלנאס סאמעון ויסת^בון אמן בסוף הברכה והדה אלברכה ואן לם‬
‫תכן חובה כברכה ראשווה לאן אלתלמוד עדקהא‪0‬׳ באלמנהג פהי אליום‬
‫מנהג פשוט ברוב העולם או כולו עלי מא נסמע והדא אל^< ^כדואה‬
‫אנטם מנהג סדי פי תלאו^ אלהלל פי הדה אלאזמנ^ א ל מ ת א ^ ופי‬
‫מנהגות ההלל מא ^כרה אבא מארי זצ״ל פי אלחבור פי הלכות מגלה‬
‫וחנוכה וימים טובים״ שאין גומרין בהן את ההלל מ^נל ראש חדש ושאר‬
‫ימי הפסח יתלו אלהלל בדלוג ולא יבארך עליה לא בתחלה ולא בסוף‬
‫וצורה אלדלוג משהורה ופי הלכות מגלה וחנוכה‪ 2‬׳ מן אלחבור מ^כור^‬
‫ואליחיד ילזמה א ^ א תלאו^ אלהלל כאמלא ויבארך עליה בתחלה‬
‫ובסוף פי ימים שגומדין בהן את ההלל מתל אלצבור ا ותלאוה אלהלל‬
‫לא תגוז א^א נהארא וכל היום כשר לקריאת ההלל משתנץ החמה‬
‫לכתחלה ומעלות עמוד השחר בדאי עבד או ללמצטר לכתחלה ועד‬
‫שתשקע החמה וקד א ^ ה^א אלפצל חדה בחסב גרץ כתאבנא‪.‬‬
‫‪ . ١٥‬עדקהא‪ ,‬כך נראה לי לגרוס; הכוונה כנראה לכר‪ ,‬שהתלמוד רק שיער את נוסחה‬
‫כמנהג; משנה פסחים י ‪ ٢‬נאמר‪ ,‬כי אומר על ההלל "ברכת השיר"‪ ,‬ובגמרא (פסחים‬
‫קיח א) חלוקות הדעות‪ ,‬אם וו החתימה המקובלת אצלנו‪ ,‬אם נשמת כל חי‪ .‬יוצא‪,‬‬
‫שלדעת דבינו בגלל חילוקי דעות אלו אין ברכת השיר חובה כמו הבדכה הדאשונה‪.‬‬
‫‪ . 12‬הלכות‬
‫‪ 1‬ז ‪ .‬הלכות מגלה וחנוכה וימים טובים‪ ,‬ג ז‪.‬‬
‫והדבר מחר לכאורה‪.‬‬
‫מגלה וחנוכה‪ ,‬ג ח‪.‬‬
‫‪67‬ב‬
‫ר׳ דוד בן אברהם‬
‫ר׳ דוד בן אברהם נכד הרמב״ם (‪^ ,) 1300-1222‬י ד במצרים‪ .‬מיוחסים לו בין היתר‬
‫פירושים לתורה ולהפטרות וכן פירוש לאבות‪ ,‬שהוצא בשם "פרקי אבות עם פירוש‬
‫בלשון ערבי ‪ ...‬מחברו רבי דוד הנגיד ‪...‬׳׳‪ ,‬נא אמון(אלכסנדריה) ה׳ תרס׳׳א (להלן‪:‬‬
‫ד); המהדורה השנייה מעיר מצרים (קהיר) תרצ׳׳ב אינה למעשה אלא העתק של ד;‬
‫תרגום עברי יצא בירושלים בשנת תש׳׳ד בהוצאת ב׳ קרינפיס‪ .‬על בעיית מחברו של‬
‫הפירוש לאבות עי׳ א׳ שטראוס (אשתור)‪ ,‬תולדות היהודים במצרים וסוריה ‪,...‬‬
‫ירושלים תש׳׳ד‪ ,‬א ‪ 127‬ואילך (מבלי לקבל את כל נימוקיו)‪ .‬להלן ניתן מ־ד הפירוש‬
‫לאבות ו י (לפי ספירת ד; ד דף צט א ‪ -‬קא א)‪ .‬שינויי נוסח הובאו מכ׳׳י פריס‬
‫‪( Heb . 583‬להלן פ)‪ ,‬שעיינתי בו ברשותו האדיבה של מתכ״י‪ .‬פ נכתב בשנת הת׳׳ר‪,‬‬
‫ומכיל בסופו אוסף מעשיות עממיות‪ ,‬שנעתקו בידי אותו מעתיק‪ ,‬ושבקולופון שלו‬
‫צוין בפירוש‪ ,‬שנעתק במצרים‪ .‬למרות זאת מכיל פ הרבה יותר תופעות מוגרביות‬
‫מאשר ד‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי פ‪ ,‬ההמוני יותר‪ ,‬שמר על תכונות מקוריות של הפירוש؛ כך למשל‬
‫מרבה הוא להשתמש ב־לם עם עבר‪ ,‬קו המצוי בפירושו של ר׳ דוד לתורה (עי׳‬
‫§‪205‬ב) ועל כן עשוי להיות מקוךי‪ .‬למרות זאת ביססתי את הקטע הבא‪ ,‬במידת‬
‫האפשר‪ ,‬על ד‪ ,‬כשאני מסתמך על עבודה סמינריונית‪ ,‬שכתבה הגב׳ שרה בורג(סבירי)‬
‫בהדרכתי‪ .‬בהתאם לנוהגו של ד פ מצויינת בנקודה מעליה‪ ,‬ר סופית בנקודה בתוכה‪.‬‬
‫כדי לא לנפח את האפאראט‪ ,‬הובאו הקטעים העבריים‪ ,‬שאליהם מוסב הפירוש‪ ,‬כמות‬
‫שהם ב־ד‪ ,‬ללא ש״נ מ־פ‪ .‬מקורות עבריים ציינתי לפי התרגום העברי בהוצאת‬
‫קךינפיס‪ ,‬אולם בצמצום בלבד‪.‬‬
‫‪ ...‬צ ט‪ ,‬א‬
‫ا י ו ד אמר‪ ١‬רבי יוסי בן ק סמא‪ .‬פעם אח ת הייתי מהלך בדרך‪ .‬ופגע בי אדם אחד‪ .‬ונתן‬
‫לי שלום‪ .‬והתזרתי לו שלום‪ .‬אמר לי רבי‪ .‬מאיזה מקום אתה‪ .‬אמרתי לו מעיר גדולה‬
‫של חכמים ושל סופרים אני‪ .‬אמר לי רבי‪ .‬רצונך שתדור עמנו במקומנו‪ .‬ואני אתן לך‬
‫אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות‪ .‬אמרתי לו בני אם אתה נותן לי‬
‫כל־כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם‪ .‬איני דר אלא במקום תורה‪ .‬לפי‬
‫عءأ‪,‬د‬
‫ש ^ ע ת פ ^ ר תו ש ^ ד ם‪ .‬אין מ לוין ל ^ א ד ם ל א ^ו ל אז ה ב‪.‬ו ל א א ב ^ ם ?‪1‬ובות‬
‫ומרגליות‪ .‬אלא תורה ומעשים טובים בלבד‪ .‬שנאמר‪ .‬בהתהלכך תנחה אותך בשבבך‬
‫תשמור עליך והקיצות היא תשיחך‪ .‬בהתהלכך תנהה אותך בעולם הזה‪ .‬בשכבך‬
‫תשמור עליך בקבר‪ .‬והקיצות היא תשיחך לעולם הבא‪ .‬וכן כתוב כבספר תהלים על‬
‫ידי דוד מלך ישראל‪ .‬טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף‪ .‬ואומר‪ .‬לי הכסף ולי הזהב‬
‫אמר יי צב או ת‪:‬‬
‫‪ . ١‬אמר‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא הובאו חילופי נוסח לטקסט העברי‪.‬‬
‫פירוש לפרקי אבות‬
‫‪243‬‬
‫לקד‪ 2‬אוזכו‪ 3‬ען האדא אל♦ סייד אל גליל רבי יוסי בן קיסמא ע״ה‬
‫אנהו‪ 2‬פי זמאנהי‪ 5‬אסתאסרו‪ ،‬אל גויים' ולדין‪ ٠ ٦ ١ ٨ ١ ،‬פסמע‪°‬י בהם‪°‬יא‬
‫רבי יוסי ע״ה פראח״ לאלדי‪ 2‬׳ כאנו‪ 3‬׳ ענדהו‪4‬׳ אל ולדין ודפע להו‪5‬י‬
‫מאית דינאד ומא‪،‬׳ קב^ אל גוי אן יסתפכהים‪ 7‬׳ פוזרכהו רבי יוסי‪8‬׳ וכדג‬
‫ומא‪9‬׳ לחק‪ 20‬אן יכרג מן הנאך אלא ומלת‪ 20‬עלא דאלך א^ גוי וזל^‬
‫קוויה'‪ 2‬בא^אע מכתלפה וכתם נפס ועסר‪ 22‬טביעה וברד ורורארה‪23‬‬
‫וקשערירה״׳‪ 24‬גריבה ונאר משעלה חתא איקן באל הלאך ואל מות‪25.‬‬
‫פדכלו אצחאבהו וסלמו‪ 2،‬עליהי‪ 27‬וקאלו להו רבמא‪ 28‬תכון‪ 29‬אגצבת‪30‬‬
‫דיין׳‪ 3‬א^ יהוד‪ 32‬אלז־י הוא רבי יוסי‪ ^ .‬כ א להם באלדי גרא להו מעהו‬
‫בכצוץ‪ 33‬א^ ולדין‪ .‬ف קאל ‪ ١‬להו אבעת וראהו וראציהי‪ 34‬ואלא יכשא‬
‫עליך‪ .‬פבעת וראהו ^ל חאל‪ 35‬וקאל להו יא דייו האת א^ מאית*‪ 3‬דינאר‬
‫אלדי קלת לי עליהא‪ 37‬וכת־‪ 38‬אל ולדין‪ .‬קא^ להו רבי יוסי מא מעי גיר‪39‬‬
‫א‪ .‬וקשערירה‪ ,‬ד וקשעריקה‪.‬‬
‫‪ .2...2‬לקד ‪ ...‬אנהו (§‪50‬ז)‪ ,‬פ הא^א אל סייד ר׳ יוסי ‪ ٦‬קסמא עא׳׳ס אכברו (§‪ 182‬א)‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .4‬א^‪.45§ ,‬‬
‫‪ .3‬אחכו‪. 74§ ,‬‬
‫ענהו אל קודמה ر§§ةدث ‪ 27‬ד‪ )8‬באן‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫ه‪ .‬אסתאסרו‪ ,‬פ אסתיסרו (השווה §ו ‪ ,9‬הע׳ ‪.)3‬‬
‫זמאנהי‪50§ ,‬ז; פ זמאנהו‪.‬‬
‫‪ .9‬יהוד‪ 122§ ,‬א‪.8‬‬
‫‪ .8‬ולדין‪( ٥ ,‬מנוקד) ‪7§( ١ ٠‬ב)‪.‬‬
‫גויים‪ ,‬פ ערלים‪ ,‬וכן בהמ^ר‪.‬‬
‫‪ 10‬א‪ .‬בהים‪49§ ,‬ו;‬
‫‪. 10‬ف סמע‪ ,‬פ ي סמע‪ ,‬וכן תמיד ואיני מציין עוד כתיב קבוע זה‪.‬‬
‫‪ ^ . ١١‬א ח‪ ,‬פ ف אראה (§‪,74‬‬
‫פ בהום‪ ,‬ואיני מציין עוד ש״נ זה‪ ,‬הקבוע כמעט‪.‬‬
‫‪. 14‬‬
‫‪ . 13‬כאנו‪122§§ ,‬ص ‪ 182‬א‪.‬‬
‫‪ . 12‬לאל^י‪4 ;35§§ ,‬ه‪ 1‬د‪.‬‬
‫מחצית שנייה)‪.‬‬
‫ענדהו‪ ,‬פ ענדו‪ ,‬ואיני מציין לרוב חילופין כמעט קבועים אלו של כינוי הנסתר שלא‬
‫‪. 15‬‬
‫אחרי תנועה ארוכה (אולם ל־להו מקביל ל ר ^ ה ו ‪ ,‬ו ע ^ ם ^ ע ר ה הבאה)‪.‬‬
‫‪ . 17‬אן יסתפכהם‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 16‬ומא‪ ,‬פ ו^ם (§‪5‬נ‪2،‬ב)‪.‬‬
‫להו‪ ,‬פ להו בהום‪.‬‬
‫‪ . 19‬ומא‪ ,‬פ פי מא‪ ,‬ואיני מציין שינויי נוסח כאלה‪.‬‬
‫‪ . 18‬יוסי‪ ,‬פ יוסי עאס‪.‬‬
‫‪ •20...20‬לחק ‪ ...‬ונזלת‪ ,‬פ ^חק (השווה §‪ )61‬יכרוג (§‪ ; 334‬כתיב מלא כזה איני מציין‬
‫‪ . 21‬א^ גוי נזלה קוויה‬
‫לרוב בש״נ) מן האנאך (צורה מצויה בלהגים) אלא ונזלית‪.‬‬
‫(§‪ 31‬א)‪ ,‬פ א^ ערל נזלה (השווה § ‪4‬ב) קווייה (§‪30‬ב; לרוב איני מציין ש״נ מעין אלו)‪.‬‬
‫‪ . 23‬וחרארה‪ ,‬פ וחרארא (§‪27‬ص ולרוב איני מציין‬
‫‪ . 22‬ועסר‪ ,‬פ ועוצר (§‪ 20‬א)‪.‬‬
‫‪ .25‬בא^ הלאך‬
‫‪ .24‬וקשערירה‪ ,‬ד וקשעריק^‪ ,‬פ וקשערא‪.‬‬
‫שינויי נוסח כאלה)‪.‬‬
‫‪ . 27‬עליהי‪ ,‬פ‬
‫‪ .26‬וסלמו‪ ,‬פ יסלמו (§‪.) 175‬‬
‫ואל מות‪ ,‬פ באל מות ואל אנקטאע‪.‬‬
‫עליה‪ ,‬ולרוב איני מציין חילופין כמעט־קבועים אלו אחרי תנועה ארוכה (עליהי ‪ -‬עליה)‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪ .30‬אגצבת‪ ,‬פ אגצבת וגצת‪.‬‬
‫‪ .29‬תכון‪ ,‬פ יכון(§‪.)287‬‬
‫‪ .28‬רבמא‪ 169§ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ . 33‬בכצוץ‪ ,‬פ מן גיהת (§§ ‪8‬ב; ‪ 27‬א‪.)3‬‬
‫^‪ .3‬א^ יהוד‪ ,‬פ אל יאוד‪.‬‬
‫דיין‪ ,‬פ חכם‪.‬‬
‫‪ .34‬וראציהי‪ 111§ ,‬א; ‪ ٥‬ו ^ י ה (וכך בדרך כ^^ מקבילים הכינויים ‪ -‬הו‪-/‬הי ב־ד ל‪-‬ה‬
‫‪ .35‬לל חאל‪ ,‬פ באל וקת ואל חין‪.‬‬
‫ב‪-‬פ לאחר תנועה ארוכה‪ ,‬ועי׳ לעיל הערה ‪.)27‬‬
‫‪.328‬‬
‫‪ . 37‬עליהא‪ ,‬במקום ענהא; פ עליהום (§‪.) 191‬‬
‫‪ .36‬מאית‪ 27§§ ,‬א‪1‬؛; ‪ 243‬ב‪.‬‬
‫‪ .39‬מא מעי גיר‪ ,‬פ לא מעי אלא‪.‬‬
‫וכוד‪ ,‬פ כוד(§‪329‬ב)‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫ר׳ דוד בן אברהם‬
‫תמאנין פחמק‪ 40‬אל גוי וטרדהו׳‪ 4‬מן קדאמהי פרגעו אל אוגאע להו‪42‬‬
‫אכתר ממא כאן‪ 43.‬תום ארסל‪ 44‬וראהו תאני‪ 45‬וקאל ا להו האת אל‬
‫תמאנין דינארف קאל להו מא‪ 4،‬מעי גיר כמסין פוזמק מנהו ודשרהו‪47.‬‬
‫^ום ארסל כלפהו תאלת מרה‪ 48‬וקאל להו האת א^ כמסין דינאר פקאל‬
‫להו מא‪ 4،‬מעי שי פסייבהם אחסן ظ ואלא ’‪ 4‬תערף שגלך‪.‬ف קאל להו‬
‫א^ גוי כז־הם יא דייו ולא תעטיני שי פקאל להו רבי יוסי ע״ה ליס מן א^‬
‫חק‪ 50‬אן יכדמוך׳‪ 5‬כל האדי אל מדה ולא״ תעטיהים כרא‪ 53‬פקאמו‬
‫וחסבו להים אל מדה אלתי כדמוהו‪ 54‬פיהא פטלע להם בהא‪ 55‬תמאנין‬
‫דינאר פאעטאהים א^ גוי‪ 5،‬א^ תמאנין דינאר'‪ 5‬ואעתקהם מן כדמתהי‪: 58‬‬
‫והא^א אל סייד רבי יוסי ע״ה קאל כנת מרה וארזדה‪ 59‬סאיר פי‬
‫<אל>טריקב'‪ ،0‬פלקאני רגולי ‪ ،‬וסלם ע^יי פרדית‪ ،2‬עליהי אל סלאם‪.‬‬
‫פקאל לי יא סיידי מן אי מוצע‪ ،3‬ומן אי בלדנ‪ ،4-‬אנת פקלת להו אנא מן‬
‫מדינת א^ חכמה‪ ،5‬ואל עלם‪ .‬פקאל ‪ ،،‬לי הל‪ ،7‬תריד יא סיידי אן‬
‫תאתי‪ ،8‬מעי א^א בלדי‪ ،9‬פתסכן פיהא ואנא אעטיך אל{‪ ،‬א ^ דינאר‪70‬‬
‫דהב ואצנאף עדידה מן א^ יאקות׳‪ 7‬ואל גוואהר‪ .‬פקלת להו לו תעטיני‬
‫גמיע אל דהב ואל פצה ואל גואהר א^ נפיסה א ^ י פי אל דוניא ^ א"‬
‫אסכן אלא פי א^ בלד אלתי‪ 73‬פיהא אל עלם ואל תורה וטאעת אללה‬
‫ב‪ .‬פי < א ל > ט רי ק‪ ,‬ד פי טריק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בלד‪ ٦ ,‬בלד‪.‬‬
‫ו ‪ .4‬טרז־הו‪ ,‬פ‬
‫‪ .40‬פחמק‪ ,‬ע״ע דחי‪ ,‬הווא ‪ ٥ ; 0‬פי אנחמק (ע׳׳ע דחי; §ז ‪.)8‬‬
‫‪ . 43‬מ מ א‬
‫‪ .42‬אל אוגאע להו‪ ,‬פ אליה אלאוגאע‪.‬‬
‫והגגהו (ע״ע הווא ‪. ) 0‬‬
‫‪ .45‬תאני‪ ;218§ ,‬פ תאני טריק‬
‫‪ .44‬תום ארסל‪ ,‬פ פי בעת‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫‪ .47‬פחמק מנהו ודשרהו (ע״ע דתי)‪ ,‬פ פי‬
‫‪ .46‬מא‪ ,‬פ לא‪.‬‬
‫(ע״ע דחי; §‪.)242‬‬
‫‪ .49‬פסייבהם אחסן לך ואלא‪ ,‬פ‬
‫‪ .48‬מר^‪ ,‬פ טריק‪.‬‬
‫אנחמק מנהו והגגהו‪.‬‬
‫‪ . 51‬י<؛‪:‬דמוך‪,‬‬
‫‪ .50‬לים מן אל חק‪ ,‬פ מא הו ואגב‪.‬‬
‫תסייבהום (§‪ ) 176‬ואלא אנתא‪.‬‬
‫‪ .54‬לחם אל מדה אלתי‬
‫‪ .53‬כרא‪ ,‬פ בדאהום‪.‬‬
‫‪ .52‬ולא‪ ,‬פ ומא‪.‬‬
‫פ י שימוך‪.‬‬
‫‪ .56‬א^ גוי‪ ,‬פ‬
‫‪ .55‬בהא‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫כדמוהו‪ ,‬פ קדר איש (§^‪5‬ב) להום פי כדמתו‪.‬‬
‫‪ .58‬ואעתקהם מן כדמתהי‪ ,‬ב־פ‬
‫‪ . 57‬דינאר‪ ,‬פ דינאד לל ולדין‪.‬‬
‫אל גוי מן כיסו‪.‬‬
‫‪ .60‬פי <אל > טרי ק‪ ,‬כך פ‬
‫‪ . 59‬כנת מד^ ואחד^‪ ,‬פ מדא ואחדה כנת‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫(שם‪ :‬פאל טריק‪ ,‬כדרכו של פ ללכתוב פי אל; ואיני מציין זאת); ד פי טריק‪.‬‬
‫‪ .62‬עליי‬
‫ف לקאנ‪( ١‬؛؛‪ 106‬ב) דגול‪ ,‬פ לקאני(§‪ ;328‬ולרוב איני מציין ש״נ כאלה) אנסאן‪.‬‬
‫‪ .63‬מ ^ ע‪ ,‬פ מוצע‬
‫פרדית (؛؛‪ ,)88‬פ עליה (§‪8‬ו) ורדית (ולרוב איני מציין חילופי פ‪-‬ו)‪.‬‬
‫‪ .66‬פקאל‪ ,‬פ‬
‫‪ .65‬אל חכמ^> פ אל חוכמה‪.‬‬
‫‪ .64‬בלד‪ ,‬כך פ; ד בלד‪.‬‬
‫אנתה‪.‬‬
‫‪ .68‬אן תאתי‪,‬‬
‫‪ .67‬הל‪ ,‬פ אן כאן (§‪395‬ב)‪.‬‬
‫קאל (ולרוב איני מציין חילופין כאלה)‪.‬‬
‫‪ . 70‬אל^ דינאר‪ ,‬פ אל אלופ שריפייה (ע״ע‬
‫‪ .69‬בלדי‪ ,‬פ בלאדי‪.‬‬
‫פ תמשי‪.‬‬
‫‪. 72‬‬
‫‪ . 71‬ואצנא^ עדיד^ מן אל יאקות‪ ,‬פ ואעטיך ال»ف מן אל יקות (§‪6‬ג)‪.‬‬
‫דחי)‪.‬‬
‫‪ .73‬אל בלד אלתי‪ ,‬פ מוצע (§‪354‬ג) אלדי‪.‬‬
‫לא‪ ,‬פ לם (§‪205‬ג)‪.‬‬
‫‪ ٦٤٨٦٠۵‬לפרקי אבות‬
‫‪245‬‬
‫^אן סאעת ופאת אל אנסאן מן הא^א א^ עאלם לא ינפעהו‪ 74‬לא פצה‬
‫ולא דהב ולא יאקות‪ 75‬ולא א ^ א ר נפיסה אלא אל תורה ואל פעאיל‪7،‬‬
‫אל גיידה ^אן א^ תורה א ^ ר ״ מן קנאטיר‪ 78‬א^ דהב ואל פצה‪ 78.‬כ״ק‪79‬‬
‫(טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף) וקי^ “ مبذأ׳م (רודף צדקה וחסד‬
‫ימצא חיים צדקה וכבוד) אי אנהו‪ 82‬א^א כאן אל אנסאן ^רי ורא אל‬
‫צדקה ופעל אל כיר ואל גמיל י^קא חיאה נ‪ 8‬הויי^ ורפעה ווקאר‪ 83‬לאן‬
‫אל צדקה מנזלתהא עאליו؛‪ 84‬ענד אללה גדן כמא؛‪ 8‬קא^ ענהא א^ נץ‪8،‬‬
‫(וצדקה תציל ממות)‪ .‬ואעלם אן אל צדקה עלא וגרה כתירה‪ .‬מנהא‪ 87‬מא‬
‫יפרח א^ ذ אألק ואל מ ^ו ק‪ .‬אמא‪ 88‬פרח א^ ذ אלק ^ אנ הו יציר‪ 88‬מנהא‬
‫פקיר מ ^ אי ק ״ ’ וזאדת עליהי א^ ציקה‪91‬‬
‫שלום מתלן‪ 89‬א^א כאן‬
‫לאנהו כמא קאל ” אל נץ (כי לא יחדל אביון מקרב הארץ) ו^אלך ” אל‬
‫ذ م א^ מסכין מא ני מעהו שי יצרפהו עלא עיאלהי ומטלוב מנהו מונת‬
‫ביתהי אל שי אל לאזם ואל קות אל צרורי‪ 94.‬פירוח יסרח‪ 95‬טול אל‬
‫خ א^ נהאר והוא מא מעהו שי פיסתחי י ^ ל ^לא‬
‫נהאר וירגע‬
‫אמראתהי‪ 9،‬וע^א עיאלהי וידהו‪ 97‬ا פארגה ויעלם אנהים גיאע‪97‬א טול אל‬
‫פינטר‪ 99‬גירהו‬
‫נהאר ומנתטרין‪ 98‬קדומהו לל דאר‪ .‬אמא‪ 99‬ז־אלך אל‬
‫פי׳ וסע קאעדין מרתאחין ויאתיהים רזק גסים והים‪ 2‬פי אר؟ד עיש* פענד‬
‫^אלך יעדם א^ ^קל ואל פכר‪( 4‬רחמנא לישזבנן)‪ .‬וגצב‪4‬א ענהו יזיד וינקץ‬
‫‪ .76‬ואל פעאיל‪ ,‬פ‬
‫‪ .75‬ולא יאקות‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 74‬לא ינפעהו‪ ,‬פ לם ילחקו‪.‬‬
‫‪ . 78...78‬קנאטיר ‪ ...‬ואל פצה‪ ,‬פ א ^ דהב ופצה‪.‬‬
‫‪ . 7/‬א ^ ר‪ 136§ ,‬א‪.‬‬
‫ואל פעאייל‪.‬‬
‫‪ .81‬איצן‪,218§ ,‬‬
‫م‪ .8‬וקיל‪ ,‬משלי כא כא; פ וקאלו‪.‬‬
‫‪ . 79‬כ׳׳ק‪ ,‬תהלים קיט עב‪.‬‬
‫‪ .83...83‬חיא^ ‪...‬‬
‫^ ‪ .8‬אי אנהו‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫סוף; פ איצה (שם; أدأ פ תמיד)‪.‬‬
‫ווקאר‪ ,‬פ חייאת אל הנייה (§‪ )229‬ויעמל אל חק מעהום צדקה אכתר מא (§‪) 137‬‬
‫‪ .85‬גדן כמא‪,‬‬
‫‪ .84‬עאליה‪ ,‬פ עלייה‪.‬‬
‫ف על ויהבהו אל עז ואל ‪ ٢^٧ ^١١٦‬וא^ וקאר‪.‬‬
‫‪ .87‬כתירה מנהא‪ ,‬פ כתיר‬
‫‪ .86‬אל נץ‪ ,‬משלי י ב‪ ,‬יא ד; פ אל חק‪.‬‬
‫פ למא‪.‬‬
‫‪ .88...88‬אמא ‪ ...‬יציר‪ ,‬פ וסבב מא אנהו ת ^ ח אל ^ ק במ^ב אן‬
‫(§‪ ) 190‬ف؛هلس‬
‫‪ .90‬מ ^ א י ק‪ ,‬פ‬
‫‪ .89‬מתלן‪ ,‬פ מ^נלן‪ ,‬ואיני מציין לרוב תופעות כתיב כאלה‪.‬‬
‫יגי‪.‬‬
‫‪ .91‬א^ ציקה‪ ,‬פ מוסיף‪ :‬ואתעסר (§‪ )85‬עליה אל רזק‪ .‬ויתעב בתיר‬
‫מתצאייק‪.‬‬
‫‪ .92‬כמא קאל‪ ,‬פ וקאל; דברים טו יא‪.‬‬
‫ולא יחצל נסאל אללה אל לוטפ‪.‬‬
‫‪ .94‬ואל קות אל צרורי‪,‬‬
‫‪ .93...93‬ודאלך ‪ ...‬מא‪ ,‬פ פי האז־א א^ מסכין אל פקיר לא‪.‬‬
‫‪ .95‬פירוח יסרח‪ ,‬פ ידור יסרח‬
‫פ אל קות והוא אל עיש אלדי לא מנו פלה‪.‬‬
‫‪ .97‬וידה‪ ,‬פ ואידו‪.‬‬
‫‪ .96‬אמראתהי‪ ,‬פ מראתו (וחילופין אלו רגילים)‪.‬‬
‫ויכדוד‪.‬‬
‫‪ .99...99‬אמא ‪...‬‬
‫‪ .98‬ומנתטרין‪ 127§ ,‬א; פ ומסתנ<؛זדין‪.‬‬
‫‪ 97‬א‪ ^ .‬א ע‪ ,‬פ גוואעא‪.‬‬
‫‪ . 3‬עיש‪ ,‬פ‬
‫‪ . 2‬והם‪ ,‬פ והוא‪.‬‬
‫‪ . ١‬؛ ؛ ؛ י ‪ ,‬פ אהל‪.‬‬
‫ו؛؛ינ<؛ןר‪ ,‬פ הא^־א והוא ינ<؛זר‪.‬‬
‫‪ 4‬א‪.‬ו{צב‪ 8§ ,‬ז ‪. 2‬‬
‫‪ .4‬ואל פכר‪,‬פ ואל צבר‪.‬‬
‫מעישה‪.‬‬
‫‪246‬‬
‫‪ ٦‬דוד בן אברהם‬
‫פי א^ חדית ויכפר‪ 5‬ויגאדל אל חק ס״ו ויקול מתל מא כלקתני כלקת‬
‫האז־א‪ .‬ומתל מא האדא ‪ ،‬יעבדך אנא איצן אעבדך‪ ،‬פלאי‪ 7‬סבב‬
‫רזקהתהו® ווסעת עליהי ואנא חרמתני‪ .‬ושי‪ 9‬כ^יר מן מתל האדא א^‬
‫כפר‪ 9.‬פאל צדקה תلف ע ^ ע״׳ עטים ותמנע אל פקיר מן אל מגאדלה‬
‫ואל כפר וזיאדה״ א^ כ^אם‪ .‬פאדא כאף׳ צאחב אל צדקה להו נטר‬
‫ויכשף אללה‪3‬׳ בצירתהו פינטר דאלך א^ מסכין ראגע‪4‬׳ א^א ביתהי‬
‫{איב אל צואב מכסור אל כאטר משגול אל בא^ ימשי כטוותין וירגע‬
‫תלאתה‪5‬ו ^תדארך אל אמר בשי‪ ’،‬יעטיהי להו באל סתרה קבל אן‬
‫דאלך ינקלב מן‬
‫יזיד‪7‬׳ אל פקיר באל כ^אם אל רדי‪7‬׳ מן ציקתהי‪.‬‬
‫חאל ^האל®׳ ויחצל ענדהו אל אנבצאט‪9‬׳ וא^ ذ م ואל סרור ועווץ‪20‬‬
‫מא כאן ינטק בכלאם א^ כפר׳‪ 2‬ינטק בא^ שוכר ואל תסביח לאללה‬
‫תע׳‪ .‬ויקול דאלך אל פקיר (מה רבו מע^יך ה׳ כלם בחכמה עשית‪".‬‬
‫הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו‪ 23‬שבח ^א^ והודאה לשמו הגדולי'‪24‬‬
‫לא עזב ולא יעזוב) יא רבי לך אל חמד ואל שוכר ואל גמיל‪ 25‬פאנך מא‬
‫נסיתנא ולא‪ 25‬תנסאנא מן פצלך ומן כירך‪ 2،‬אנת״ ؛אבר אל קלוב אל‬
‫מנכסרה‪( 28‬עד הנה עזרונו רחמיך ו^א עזבונו חסדיך)‪ 29.‬תצדיקן‪ 30‬לקול‬
‫אל נץ׳‪( 3‬או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי וגו׳) יעני אל^י יחסן‪ 32‬ע^א‬
‫דאלך א^ פקיר יכון געל א^ שלום בינהו ובין‪ 32‬א^ חק ס״ו ؛^ירוח ”‬
‫^אלך אל פקיר יאכד‪ 34‬מא קסם להו‪ 35‬מן אל סוק וידכל עלא זוגתהי ‪3،‬‬
‫ד‪ .‬הגדול‪ ,‬כר ד בנקודה על ה־ג‪.‬‬
‫‪./‬‬
‫‪ .6...6‬האדא ‪ ...‬אעבדך‪ ,‬פ יעבדך הדא אעבדך אנא‪.‬‬
‫‪ . 5‬ויכפר‪ ,‬פ וכאנה יכפר‪.‬‬
‫‪. 10‬‬
‫‪ ...9‬و‪ .‬ושי ‪ ...‬אל כ ^‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫‪ .8‬רזקתהו‪ ,‬כך גם פ‪.‬‬
‫פלאי‪ ,‬פ פי אי‪.‬‬
‫‪ . 11‬וזיאדה‪ ,‬פ‬
‫פאל צדקה תנפע נפע‪ ,‬פ פי הנאך תנפע אל צדקה נפען‪.‬‬
‫‪. 13‬‬
‫‪ . 12‬פאדא כאן‪ ,‬פ וז־אלך אן כאן יכון‪.‬‬
‫וזייאדת (§‪ 27‬א‪ ,8‬ולרוב איני מציינו)‪.‬‬
‫‪ . 15‬תלארנה‪ 234§ ,‬א; ב־פ‬
‫‪ . 14‬ראגע‪ ,‬פ ראגע מן סריחו‪.‬‬
‫אללה‪ ,‬פ אללה ען‪.‬‬
‫‪ . 17... 17‬יזיד ‪...‬‬
‫‪ . 16‬פיתדארך אל אמר בשי‪ ,‬פ פי יתדרך פי שי‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪. ١۶‬‬
‫‪^ . 18‬האל‪ 164§ ,‬ב‪.‬‬
‫פאל כלאם א^ רצי (§‪ 21‬א)‪.‬‬
‫אל רדי‪ ,‬פ יזל אל‬
‫‪ .21‬אל‬
‫‪ . 20‬ועווץ‪ 31§§ ,‬א; ‪ ; 160‬פ ומוצע‪.‬‬
‫אל אנבצאט‪ 20§ ,‬א; פ אל אנבסאט‪.‬‬
‫‪ . 23‬הודו ‪ ,...‬תהלים קו א ועוד‪.‬‬
‫‪ . 22‬מה רבו ‪ ,...‬תהלים קד כד‪.‬‬
‫כפר‪ ,‬פ כופר‪.‬‬
‫מא נ ס ^נ א ^ א‪ ,‬פ ו ^ נ נ א س‬
‫‪ .25...25‬ו א ^ מי ל‬
‫‪ . 24‬הגדול‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 28‬אל‬
‫‪ . 27‬אנת‪ ,‬פ יא‪.‬‬
‫‪ . 26‬כירך‪ ,‬פ כירך ن ל ^ א ל ך‪.‬‬
‫אל^י (§‪ )347‬מא‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪ . 29‬עד הנה ‪ ,...‬מתפילת נשמת כל חי‪.‬‬
‫מנכטר^‪ ,‬פ אל מונכסרא‪.‬‬
‫‪ . 32...32‬יחסן ‪ ...‬ובין‪ ,‬פ יעמל צדקה‬
‫‪ .31‬אל נץ‪ ,‬ישעיה כז ה‪.‬‬
‫תצדיקן‪ ,‬פ תצדיק‪.‬‬
‫‪^ .33‬רו ח‪ ,‬פ וכתיד מן ‪...‬‬
‫להאז־א אל פקיר יגעל אל שלום מא בינו ומא בין‪.‬‬
‫‪ .34‬יאכד‪.328§ ,‬‬
‫מ^ל ؟אלך באנתקאל עטים ושוכר וחמד לאללה ‪.٨٦٦١٦‬‬
‫‪ . 36‬זוגתהי‪ ,‬פ זוגתהו‪.‬‬
‫‪ . 35‬קסם להו‪ ,‬פ קוסום‪.‬‬
‫פירוש לפרקי אבות‬
‫‪247‬‬
‫ועלא עיאלהי בקלב מבצוט ואנשראח כאטר ‪ ۶^ ١١‬מעהיבז וישרב‪.‬‬
‫בוקתהא‪ 37‬יחצל אל שלום בינהו ובין כאלקהיف אל צדקה אלתי היא‬
‫מ‪1‬؛נל האדי ינסר בהא‪8‬ג א^ כאלק תע׳‪ .‬ואמא מא ^‪ ٨٦‬בהי ” אל מכלוק‪.‬‬
‫אן קלת מא באל יד וקלת אל מוגוד יזיד׳‪ 4‬אל שר ביף‪ 4‬א^‬
‫ר^ל וזוגתהי ובין אלשריך ושריכהי‪ 42.‬לאנהים קאלו‪ 43‬א^ זעים‪ 44.‬ואל^י‬
‫לא ירזק אולאד‪ .‬ואלדי ^ א זמאנהו בא^ אמרא^‪ .‬ואל ^ י ק אל רזק‬
‫אמד מן אל‪1‬؛[^א^^״־» (נסאל א^ לטף בנא)‪ 4،.‬פנקול מ^לן א^א חצל‪47‬‬
‫עלא אל טלאק‪.‬‬
‫שר בין רגול‪ 48‬וזוגתהי בסבב קלת ا אל מוגוד‬
‫פילהם‪ 50‬אללה תע׳ אהל אל בצירה פיטלעי‪ 5‬עלא חאלהים וירא אן ” כל‬
‫המהים וציקתהם‪ 53‬ושרהם הוא‪4‬؟ מן קלת אל מוגוד או מן סבב אל‬
‫כסוה‪ 55‬או מן א^ עישה א^ צייקה‪ 5،‬או מן ק ל ^؛ ופקר פיתצדק‪58‬‬
‫עליהם בשי <אן> ’• ” יכפיהים כסוה ומונה וגירהו במא‪ ،°‬ילהמהו׳‪ ،‬בהי‬
‫אל בארי “ ס״ו ובדאלך‪ ، 3‬יתרכו מא כאנו פיהי מן אל שר ותצפא‪،4‬‬
‫קלבהים ^^א בעצהים‪ ، 5‬פתפרת אל אמראת ואל דגול “ ויחצל בינהים אל‬
‫שלום וא^ אהבה ואל אחוה‪ .‬ובאל מתל‪ ،7‬אל שריך מע שריכהי א^א‪،8‬‬
‫חצל בינהים פסאד פי סבב אנהים אכ^ו צרמייתהים וצדפוהו‪^ ،8‬לא‬
‫ה‪ .‬ואל צייק א^ רזק אמר ‪ ٦٠‬א^ תלאתה‪ ٦ ,‬ובא^ צילו‪ ,‬אמר ‪ ٦٠‬א^ תלאתה אל רזק אל צייק‪.‬‬
‫ו ‪ < .‬א ן > ‪ ,‬ב ־ ד ליתא‪.‬‬
‫‪ . 38‬פאל צדקה אלתי היא מתל האז־י ינסר בהא‪ ,‬פ פי‬
‫‪ .37‬בוקתהא‪ ٥ ,‬פי חיני^‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪ . 39‬בהי‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫ענד ^אלר אל צדקה מתל די (§ן ‪5‬ב) יפרח להא‪.‬‬
‫‪ .42...42‬בין ‪...‬‬
‫‪ .41‬יזיד‪ ; 194§ ,‬פ תתוור‪.‬‬
‫פאעלם‪ ,‬פ אעלם ر§‪ )323‬יא אכי‪.‬‬
‫‪ .43‬לאנהם קאלו‪ ,‬פ‬
‫ושריכהי‪ ٥ ,‬ואל פתנה בין ר^ול וזוגתהו ובין שריך ושדיכהו‪.‬‬
‫م ע׳׳ע ‪ ,١٢١٦‬ואינו ^ א י ם לנאמר במקורות (השו™‬
‫^אן קא^ו‪.‬‬
‫‪ .45‬ואל צייק אל רזק אמר מן אל תלאתה‪ ,‬כך פ; ד ובאל ציק‪ .‬אמר‬
‫ההערה הבאה)‪.‬‬
‫‪ . 46‬א ל‬
‫לב ב‪.‬‬
‫™?וווה נדרים ‪ TO‬ב‪ ,‬וגם‬
‫מן אל ^לא[؛[^ אל רזק אל‬
‫‪ .49‬פיוקפו‪,‬‬
‫‪ .48‬רגול‪ ,‬פ רוגול‪.‬‬
‫‪ .47‬חצל‪ ,‬פ וקע‪.‬‬
‫לט^ בנא‪ ,‬פ אללה אל לט ‪3‬‬
‫‪ .52‬וירא‬
‫‪.51‬ف ’طرل‪ ,‬פ ויטלע‪.‬‬
‫‪ .50‬פילהם‪ ,‬פ פי ינהם‪.‬‬
‫§§‪ ; 122 ;99‬פ ויקפו‪.‬‬
‫‪ .53‬וציקתהם‪^ ٥ ,‬נאק ה ם‪ ^ " ٦ ,‬מריבותיהם‪ ,‬ע״ע דחי ועי׳‬
‫אן‪ ,‬פ וי^ד (§‪.)99‬‬
‫‪ . 56‬א^‬
‫‪ .55‬אל כסו^‪ ,‬פ כסוה‪.‬‬
‫‪ .54‬הוא‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫הווא‪ ,‬ערך תכאנק‪.‬‬
‫‪ .58‬פיתצדק‪ ,‬פ פי‬
‫‪ .57‬קל{؛!‪ ,‬פ קילת‪.‬‬
‫עישה אל צייקה‪ ,‬פ עישת ציק‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪ .60‬במא‪ ۵ ,‬אל^י‪.‬‬
‫‪ < .59‬אן >‪ ; 389§ ,‬כך ‪ ;٥‬ב־ד ליתא‪.‬‬
‫יצדק‪.‬‬
‫‪ .63‬ובז־אלך‪ ,‬פ פי חיניד‪.‬‬
‫‪ .62‬בהי אל בארי‪ ٥ ,‬בהי א^ חק‪.‬‬
‫ילהמהו‪ ,‬פ ינהמו‪.‬‬
‫‪ .65‬ע^א‬
‫‪ .64‬ו ת ^ א ‪ ,‬א ^ י כ א ^ו מוסב ל ־ ק ל ^ ם (הערת בורג); פ االذ م §‪. 107‬‬
‫‪ .66‬פתפרח א^ אמראת‬
‫בעצהם‪261§ ,‬ג; פ מוסיף‪ :‬וירגע ידום עמאר א^ רייאר‪.‬‬
‫‪ .67‬ובאל מתל‪ ,‬פ וכז־אלך‬
‫(§‪27‬אג‪ )،‬ואל רגול‪ ,‬פ פי חיניד תפרח אל מרא ואל רוגול‪.‬‬
‫‪ .68...68‬א^א ‪ ...‬וצרפוהו‪ ,‬פ יחצל להום אייאם ذه ™ פי סבבהום פי יאכלו‬
‫מתל‪.‬‬
‫‪248‬‬
‫‪ ٠٦‬דוד ‪ P‬אברהם‬
‫ביותהיבן חתא מא בקי‪ ،9‬ענדהם שי פיקולו‪ 70‬לבעצהים מא עאדת תנפענא‬
‫שרכתנא׳‪ 7‬מע בעצנא פיתכאצמו‪ 72‬ויחצל בינהים א^ שר ויצמרו עלא א^‬
‫^ א ק‪ ” .‬וענד דאלך יסכר‪ 74‬אללה תע׳ להים ד ^ ל" צאחב בצירה‬
‫יסאעדהים ויעטיהים מן מאלהי או בסבב יתסבבו ב ^ < או > בדראהם׳■‪7،‬‬
‫ק ר ^ למדה טוילה ‪ ١٠‬גיר רבא ^תסבבו בהי״ ויביעו וישתרו ויחצל‬
‫להם א^ ^יר פיווסע אללה עליהים™ בעד אל ציק‪ 79‬פתצפא כואטרהם‬
‫עלא בעצהים ™רוק קלובהים‪ 80‬ותחצל אל ברכה‪ .‬פענד דאלך יפרח‬
‫קלבהים וישכרו אללה תע׳ וימדחוהו‪ 8’ .‬פיכון קד חצל‪^ 82‬אלך עלא יד‬
‫דאלד א^ רגול צאחב א^ צדקה אלדי סעא וסבבהים מן מאלהי יא בכתהו‬
‫והניאף‪ 8‬להו מא אעצום אגרהו‪ 84‬ענד אללה תע׳‪ .‬כ״ק‪ 85‬סאדאתנא אל‬
‫עולמא ע״ה‪ 85‬באל אמור אלתי‪ 8،‬יאכל אל אנסאן פאכהתהא פי האדא‪87‬‬
‫אל עאלם ויבקא‪ 88‬להו אל ראסמאל לעולם‪ 88‬הבא‪ .‬ומן גמלת ז־אלך‪89‬‬
‫(אל שלום בין אדם לחבירו ובין אי<؛ו לאשתו ותלמוד תורה כנגד כלם)‬
‫ומא אחסן א^ צדקה א^א כאן צאחבהא משתגל פי אל תורה ואל מצות‬
‫ויא לעצום‪ 90‬ארתפאע מנזלתהי ענד אל חק ס׳׳ו‪ .‬רבנא׳‪ 9‬יזכיכם ויזכינא‬
‫אמן‪:‬׳‪9‬‬
‫‪ . ١‬או בסבב ‪ < ...‬או > בדר א ה ם‪ ,‬ב־ד " או>׳ השנייה ליתא‪.‬‬
‫‪ .69‬חתא מא בקי‪ ,‬פ למא (§‪389‬ה) לא יבקא‪.‬‬
‫מן צרמייתהום (ע״ע דוזי) ‪.١^ ١١‬‬
‫‪ .71‬מא עאדת (§‪)295‬‬
‫‪ . 70‬פיקולו‪ ٥ ,‬פי חיניד יקולו (ולרוב ^א ארשום ש״נ כאלה)‪.‬‬
‫‪ . 72‬פיתכאצמו‪ ,‬פ‬
‫תנפענא שרכתנא‪ ,‬פ איש (§‪52‬ב) בקא (§‪ )289‬לנא נפע בשרכתנא‪.‬‬
‫‪ . 74‬י ס ^‪ ,‬ר״ל ימוה‪,‬‬
‫‪ . 73‬אל פראק‪ ,‬פ אל פוראק‪.‬‬
‫ותסתחמל אל צואטר‪.‬‬
‫‪. 76‬‬
‫‪ . 75‬דגול‪ ,‬פ ר^ול‪ ,‬ולרוב לא אציין עוד חילוף קבוע זה‪.‬‬
‫ע״ע הווא ‪ ;0‬פ יצכר‪.‬‬
‫או בסבב ‪ < ...‬או > בדראהם‪ ,‬ב־ד " או" השניה ליתא; פ אמא סבב ‪ ...‬אמא דראהם‪.‬‬
‫‪. 79‬‬
‫‪^ . 78‬וו ס ע אללה עליהם‪ ,‬פ ואל וסע‪.‬‬
‫‪ . 77‬פיתסבבו בהי‪ ,‬פ יאכז־ו בהי סבב‪.‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪ .80‬ותרוק קלובהם‪ ,‬ב־פ ליתא‪.‬‬
‫אל ציק‪ ,‬פ אל ציק וינדמו עלא אל פורקא‪.‬‬
‫‪ .82‬חצל‪ ,‬פ חוצול‪.‬‬
‫וישכרו אללה תע׳ וימדחוהו‪ ,‬פ וימדחו א^ כאלק תע׳ וישכורוה‪.‬‬
‫‪ .85...85‬כ״ק ‪...‬‬
‫‪ .84‬מא אעטם א^ הו‪ ,‬פ ראם להו א ^‪.‬‬
‫‪ .83‬והניאן‪ ,‬פ והנייא‪.‬‬
‫‪ . 86‬ב א ל אמור‬
‫ע׳׳ה‪ ,‬פ כמא קאלו סדאתנא אל עולמה עא״ס; מש™ פ ™ א א‪.‬‬
‫‪ .87‬האז־א‪ ,‬פ האז־י(השווה §‪ ,51‬הע׳ ‪49 ,38 ,35‬‬
‫אלתי‪ ,‬פ פאל אמור אלדי(§‪ 361‬א‪.)8‬‬
‫‪ .88...88‬ויבקא ‪ ...‬לעולם‪ ,‬פ ואל צרמייה באקיה להו ינתפע בהא פי‬
‫וכן §‪ 119‬ב)‪.‬‬
‫‪ .90‬ויא לעכום‪ ,‬פ ואיש (§‪ 52‬א)‬
‫^אלך‪ ,‬פ ^מלתהום (§‪.) 191‬‬
‫‪.89‬‬
‫עולם‪.‬‬
‫‪ -91...91‬דבנא ‪ ...‬אמן‪416§ ,‬א; ב־פ ליתא‪.‬‬
‫קדר‪.‬‬
‫תנחום دأ יוסף ירושלמי‬
‫תנחום בו יוסף ירושלמי‪ ,‬חי בערך ‪ , 1291-1220‬נציגם האחרון של מפרשי התנ״ר‬
‫הראציונליסטיים במזרח‪ ,‬״אבן עזרא של המזרח"‪ ,‬הושפע באופן מכריע מן הרמב״ם‬
‫בהשקפותיו ומאבן ג׳נאח בתפיסתו הדקדוקית‪ .‬מלבד פירושו למקרא חיבר מילון‬
‫בשם אלמרשד אלכאפי‪ ,‬״המדריך המספיק"‪^ ,‬ה^כה מילון ^משנה תורה של הרמב״ם‪,‬‬
‫אך למעשה רחב מילון זה ומכיל גם ערכים מלשון חז׳׳ל‪ ,‬והוא אחד המילונים‬
‫החשובים של ימי הביניים‪ .‬ליקוטים מן המילון פירסם ב׳׳ז באבער עם הקדמה גרמנית‬
‫מאירת עיניים‪ ,‬כשהוא מסתמך גם על עבודתו של ^׳ גולדציהר משנת ‪ . 1870‬הוצאה‬
‫לא־ביקורתית של הערבים א‪-‬כ פירסם ב׳ טולידאנו (תל־אביב תשב׳׳א)‪ ,‬ועבודת‬
‫דוקטור מקיפה על המילון נכתבה בשנת תשל״ד (בהדרכת פרופיסור בן־חיים‬
‫ובהדרבתי) בידי ה׳ שי בתשומת לב מיוחדת למקורותיו של תנחום‪ .‬להלן ניתנים כמה‬
‫ערכים• מאות ת ׳‪ ,‬בהסתמך על מאמרה של ה׳ ש״ בלשוננו לג (תשכ״ט) ‪ 196‬ואילך‪,‬‬
‫‪ 280‬ואילך ובן על סמך עבודת המ‪.‬א‪ .‬של י׳ דנה (שנעשתה בהדרכתי; השווה גם את‬
‫תשל״ב ‪14‬‬
‫סקירתו של דנה על משפחות כתבי היד של אלמרשד אלכאפי לשוננו‬
‫ואילך‪ 156 ,‬ואילך)‪ ,‬ביחוד באשר לשינויי הנוסחאות‪ .‬וא^ו כתבי היד‪ ,‬שהשתמשתי‬
‫בהם (בעקבות דנה)‪ :‬הפנים ניתן לפי בתב יד ויימר ‪( m.a. 252a‬להלן ג)‪ .‬כתבי היד‬
‫האחרים‪ :‬כ׳׳י ‪ 4° 874‬בספרייה הלאומית בירושלים (להלן א); כ׳׳י ‪ 8° 1203‬בספרייה‬
‫הלאומית בירושלים (להלן ב); כ״י בודלי נויבאור ‪( 1519‬להלן ד); כ׳׳י בודלי נויבאור‬
‫‪( 1520‬להלן ה); כ׳׳י בודלי נויבאור ‪( 1521,1‬להלן ו)؛ כ״י בודלי נויבאור ‪٦^ ( 1524‬‬
‫ז); ב׳׳י בודלי נויבאור ‪( 1525‬להלן ח); כ׳׳י לונדון ‪( 966‬להלן י); כ"י ששון (‪)493‬‬
‫‪( 277‬להלן ב)؛ ב׳׳י המבורג לוי ‪( 102‬להלן ל); וכ׳׳י קאפח‪ ,‬ברשות הרב קאפח‬
‫בירושלים (להלן מ)‪ .‬על פרטים נוספים עי׳ במאמרו המצוטט של דנה‪ ,‬הדן גם בכתבי‬
‫יד מקוצרים‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫תנחום دأ יוסף ירושלמי‬
‫תא שלשים ושמנהאי׳ תאים‪ 2‬היו שם‪ 3.‬תא הו‪ 4‬אלפצא אלדי‪ 5‬בין‬
‫האיטין‪ ،‬וימשי‪ 7‬בינהמא‪ 6‬והו שבה בית טולאני‪ 9‬ויסמי ממר‪°‬י שבה‬
‫אלדוראת״ אלתי‪ 2‬׳ תעמל חול אלמגאלס‪3‬׳ יעבר פיהא מן גהה אלי‬
‫גהה‪4.‬׳‬
‫תאם؟׳ תאומים הי אלאולאד؛״ אלתום‪7‬׳ אל^י יולדו*׳ פי בטן‪ ’9‬ואחד‬
‫ויסמו‪ 20‬אסם׳‪ 2‬ברג אלגוזא‪ 22‬תאומים לאנהא‪ 23‬ענד ארבאב עלם‪24‬‬
‫אלلن‪١‬ه דו‪ 25‬גסדין‪ .‬ויסמוהא “ הם‪ 27‬א ^ א אלתומאן‪ 28.‬ויסמי‪ 29‬כל‬
‫שי מזדוג‪ 30‬פי טבעה תיום׳‪ 3‬מן תאומים באבדאל‪ 32‬אלאלף ביא מתל‬
‫שגיאות ושגיות‪ 33.‬תלואים תלויים‪ 34.‬קאלו‪ 35‬פי אזדואג‪ 3،‬ורקה כוץ‪37‬‬
‫א‪ .‬שלשים ושמנה‪ ,‬ג שלשה ושמונים‪.‬‬
‫‪ . 2‬תאים‪ ,‬ז‬
‫‪ . ١‬בולשים ושמנה‪ ,‬כך ל; כל כהי׳׳י האחרים שלשה ושמונים; מדות ד ג‪.‬‬
‫‪ .5‬אלדי‪ ,‬ל אל^י‬
‫‪ .4‬הו‪ ,‬ג‪ ,‬ז‪ ,‬ח הו אסם‪.‬‬
‫‪ . 3‬שם‪ ,‬ל במקדש‪.‬‬
‫תאנים‪.‬‬
‫ى‪ ,‬ז ^ ח א ^ י ^ ‪ ,‬ה א ל ח ^ א ן رسا) ء ח ^ ח ^ י ן (§‪ 7‬א)‪ ,‬כ‬
‫ه‪ .‬חאיסין‪,‬‬
‫יכון•‬
‫‪ . 7‬וימ<؛וי‪ ,‬ב‪ ,‬ا ימשי‪ ,‬ח ימשו (§‪ ,) 175‬א‪ ,‬ו ו י מ ^‬
‫אלחייאטין‪ ,‬ל אלחאיט ואלאכר‪.‬‬
‫‪ .8‬בינהמא‪ ,‬י בינהמי‪ ,‬כ בינא מא‪ ,‬ל‬
‫(§‪ 10‬א‪ ,‬ואיני מציין לרוב ש׳׳נ מן הסוג הזה)‪.‬‬
‫‪. ١٥‬‬
‫‪ .9‬והו (ב־ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח ליתא והו) שבה בית טולאני (ע״ע דחי)‪ ,‬ב־ל ליתא‪.‬‬
‫בינהם‪.‬‬
‫ממר‪ ,‬ד‪ ,‬ה ממד; מכאן ועד סוף הערך שונה ל; והו שבה בית יכני טואלע (ע׳׳ע‬
‫‪. 13‬‬
‫‪ . 12‬אלתי‪ ,‬ד‪ ,‬כ אלדי (§‪ 361‬א‪.)3‬‬
‫‪ . ١١‬אלדוראת‪ ,‬עי׳ ^‪ ,١١١‬ערך דאר‪.‬‬
‫דוזי)‪.‬‬
‫‪ . 14‬גהה‪ ,‬ב‪ ,٢ ,‬ח מוסיפים‪ :‬ולא יעבר פי וסט‬
‫א ל ^ א ל ס‪ ,‬כ א ל מ ^ ס‪.‬‬
‫‪ . 16‬א^אולאד‪ ,‬כ א ל אוו ^ א ^ (§‪31‬ד;‬
‫‪ . 15‬תאם‪ ,‬הערך כולו חסר ב־ל‪.‬‬
‫אלמגלס‪.‬‬
‫‪ . 17‬אלתום‪ ,‬השווה דקדוק הערבית הנוצרית ‪ ;97A‬כ‬
‫ואיני מציין לרוב ש׳׳נ כאלה)‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪ . 19‬ב טן‪,‬ד בטן‪.‬‬
‫‪. 18‬יו ל דו‪ ,‬כיוו ל דו ה‪.‬‬
‫אלתוואמה‪ ,‬מ אלתאום‪ ,‬ב־ו ליתא‪.‬‬
‫‪ . 22‬אל^חא‪ ,‬ח אלז^א‪ ,‬ה אלגוזה‪ ,‬כ‬
‫‪ .21‬אסם‪ ,‬מ ואסם‪.‬‬
‫ויסמו‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫‪ .25‬דו‪,‬‬
‫‪ .24‬עלם‪ ,‬ז עלום‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 23‬לאנהא‪ ,‬ה לאנה‪.‬‬
‫אלגמא‪.‬‬
‫‪ . 26‬ויסמוהא‪ ,‬כ וייסמוהא‬
‫מאובן‪ ,‬השווה דקדוק הערבית הנוצרית §‪ ; 181‬ב‪ ,‬ו די‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪ . 27‬הם‪ ,‬ב־ז‪ ,‬י ליתא‪.‬‬
‫(§‪31‬ב‪ ,‬ולרוב איני מציין ש׳׳ג כאלה)‪ ,‬ז ויסמוהם‪.‬‬
‫‪ . 29‬ויסמי‪ ,‬ד ויסמא (§‪ 10‬א)‪ ,‬א‪ ,١ ,‬ח‪ ,‬י‬
‫אלתומאן‪ 125§ ,‬ג; י אלתיומאן‪ ,‬מ אלתואמין‪.‬‬
‫‪ .32‬באבדאל‪ ,‬כ פי (§‪ 161‬ד)‬
‫‪ . 31‬תיום‪ ,‬סוכה לו א‪.‬‬
‫‪ . 30‬מזדוג‪ ,‬י מזדווג‪.‬‬
‫ויסמו‪.‬‬
‫אבדל (בכתבי יד רבים הצירוף א׳׳ל נבדל רק במעט מן ה־ל‪ ,‬ועל כן יש שמעתיקים‬
‫‪ .34‬תלויים‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ו‪ ,‬ח‪ ,‬י‪,‬‬
‫‪ .33‬שגיאות ושגיות‪ ,‬ד‪ ,‬ה שגיות ושגיאות‪.‬‬
‫החליפום)‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪ . 35‬קאלו‪ ;43§ ,‬ח קאלוא‪ ,‬ואיני מציין בדרך כלל חילופין כאלה‪.‬‬
‫כ ותלויים‪.‬‬
‫‪ . 37‬כוץ‪ ,‬כ כוס (§‪ 18‬ב)‪.‬‬
‫אזדוא^ כ אזדא^‬
‫אלמרשד אלכאפי‬
‫‪251‬‬
‫אלגריד‪ 38‬נחלקה התיומת‪ 39‬לאן כל ורק^ “‪ 4‬הי מתניה׳‪ 4‬מלתצקה‪ 42‬מן‬
‫גהה‪ 43‬ומפתוחה מן س‪4‬م ‪ ٣ ٥‬אנשקת אלגהה אלמלתצקה‪ 45‬צארת‪4،‬‬
‫ורקתין והי אלתי ק^^ ענהא‪ 47‬נחלקה» התיומת‪ .‬ואלאתרג אלמלעב‪49‬‬
‫והו‪ 50‬אל^י׳؛ פיה אצאבע אצאבע ” א‪1‬؛‪1‬נין “ או מא זאד קיל‪ 54‬ענה‪55‬‬
‫התיום והבוסר כשר‪ 5،.‬ובוסר‪7‬؟ אלפג‪.‬‬
‫™اد שן תותבת®‪ 5‬סן ’‪ 5‬עאירה‪ ،0‬מתלי‪ ،‬מן‪ ، 2‬יקע מן פמהא‪ ،3‬סן פתצע‬
‫מכאנה‪4‬؛׳ סן خ עאירהי ‪ ،‬ליסתר‪ ، 5‬א^מכאן “ אלذ אمب‪ .‬ותרג׳‪ ، 7‬תושב‪،8‬‬
‫תותבא‪ ،9‬ועלי קיאס™ תושב א?^י אצלה ישב‪ .‬ואבדלת א ^ א בואו‪71‬‬
‫כדלך‪ 72‬יכון אצל תותבא יתב ^אן תרג׳ אברם ישב אברס יתיב‪.‬נ׳‪^ 73‬כן‬
‫למא‪ 74‬לם ” יכן״ מן אללגו!‪ 77‬אלעבראני^ וליס כל אחד יעלם אצלה‬
‫פוצעתה‪ 78‬פי הז־א א^באב מע כונהם‪ 79‬בנוה‪ ®°‬בניה פועלת מתל שומרת‬
‫יושבת פצאר אלתא כאנה אצל‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתיב‪ ,‬ב־ג נוספה ה־י השנייה מעל המלה‪.‬‬
‫‪ .39‬נחלקה (כ נחרקה‪ ,‬ו נחלקת) התיומת (כ אתיומת)‪,‬‬
‫‪ . 38‬אל^ריד‪ ,‬מ גריד א ל ^ ל‪.‬‬
‫‪ .41‬دءا؛لل<حم כ מו؛נני‪.‬‬
‫ه‪ .4‬כל آل ي‪ ,‬כ בל זי ורקא‪.‬‬
‫סוכה לב א‪ ,‬בבא קמא צו ב‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪ .43‬גהה‪ ,‬כ וגהא‪ ,‬ובדומה בהמשך‪.‬‬
‫‪ .42‬מלתצקה‪ ,‬ד‪ ,‬ה מלצקה‪ ,‬כ מלזקה‪.‬‬
‫‪ .45‬אלמלתצקה‪ ,‬כ אלמלתצקא (ואני חדל לציין חילופין‬
‫גהה‪ ,‬כ וגהה‪ ,‬ז גהא‪.‬‬
‫‪ .47‬והי אלתי (ה אלדי‪ ,‬ב אלת) קיל‬
‫ه‪ .4‬צאדת‪ ,‬י צאר^ (§‪27‬א‪.>،:‬‬
‫כאלה)‪.‬‬
‫(ו קאל‪ ,‬וכן א‪ ,‬אך מעליו נכתב באותיות זעירות קא^) ענהא‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח וען דלך קיל (ז‬
‫‪ .49‬אלמלעב‪ ,‬עי׳ ליין‪ ,‬ערך לעב‪,‬‬
‫‪ .48‬נחלקה‪ ,‬כ נחלקא; ב־ד‪ ,‬ה ליתא‪.‬‬
‫קאל)‪.‬‬
‫בניין עשירי ובייחוד שי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪4‬ه‪ 2‬ו־©‪ ,28‬הע׳ ‪ ;4‬ד‪ ,‬ה (ואלאתרוג) ואלמלעב‪.‬‬
‫‪ .53‬א^ננין‪,‬‬
‫‪ .52‬אצאבע‪ ,‬ב־ד ליתא‪.‬‬
‫‪ .51‬אלדי‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י אלתי‪.‬‬
‫‪ . 50‬והו‪ ,‬ו והי‪.‬‬
‫‪ .56‬התיום והבוסר כשר‪ ,‬משנה‬
‫‪ .55‬ענה‪ ,‬ה אנהם‪.‬‬
‫‪ .54‬קיל‪ ,‬כ קייל‪.‬‬
‫§‪ 125‬א‪.‬‬
‫‪ .58‬שן תותבת‪ ,‬משנה שבת‬
‫‪ , 57‬ובוסר‪ ,‬ה ובוסר הו‪.‬‬
‫תורה הלכות לולב ח ח‪.‬‬
‫©‪ .6‬עאירה‪ ,‬השווה בערבית מצרית ואר<ן־ישראלית עיר^‬
‫‪ .59‬סן‪ ,‬כ מן‪.‬‬
‫ו ה‪.‬‬
‫״מדומה‪ ,‬מלאכותי״‪ ,‬ע״ע דוזי‪ ;٦١ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬ל‪ ,‬מ עאריה‪ ,‬אולם א מוסיף‬
‫‪ .61...61‬מתל ‪ ...‬עאירה (א‪ ,‬ב‪ ,‬ו‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬ל‪ ,‬מ‬
‫בשוליים‪ :‬נ״א עאירה; ד אלעאריה‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪ .62‬מן‪ ,‬א‪ ,‬إ מ אן‪.‬‬
‫עאריה‪ ,‬ז עארייה)‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫‪ .64‬מכאנה‪ ,‬השימוש של "‪ ١٠‬״ בזכר ( או ^‬
‫פמהא‪ ,‬א פמהא (השווה §‪8‬ב‪ ,‬הע׳ ‪.)20‬‬
‫‪.66‬‬
‫ءه‪ .‬ליסתר‪ ,‬כ לי סתר‪.‬‬
‫כבר לעיל "י ק ע") ראוי לתשומת לב; מ מכאנהא‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫‪ .68‬תושב‪ ,‬ד תושב ושכיר‪.‬‬
‫‪ .67‬ותרג׳‪ ,‬ד‪ ,‬ה תרגום‪.‬‬
‫אלמכאן‪ ,‬ל א ל מ ^ ע‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪ .70‬קיאס‪ ,‬כ קיים‪.‬‬
‫תותבא‪ ,‬כ תותבאה‪ ,‬ז תותבותא; עד כאן הערך ב־ל‪.‬‬
‫ואבדלת אליא בואו‪ ,‬ח ואנקלאב אליא ואו‪ ,‬כ ואבתדלת נחו‪ ,‬ב‪ ,‬ז ואנקלבת אליא ואו‪.‬‬
‫‪ .73‬אברם יתיב (ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ יתב; ב־ג עצמו ה־י השנייה נוספה‬
‫‪ . 72‬כדלך‪ ,‬ד‪ ,‬ה וכז־לך‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫‪ . 75‬לם‪ ,‬כ ^ם למא‪.‬‬
‫‪ . 74‬למא‪ ,‬ב־ב‪ ,‬ז ליתא‪.‬‬
‫מעל המלה)‪ ,‬ב ר א ש י ^ ^ ב ‪.‬‬
‫‪ . 78‬פוצעתה‪ ,‬כ פצעתה‪.‬‬
‫‪ .77‬אללגה‪ ,‬ז‪ ,‬כ לגה (§‪.)229‬‬
‫יכן‪ ,‬א‪ ,‬מ יכון (§^‪ 10‬א)‪.‬‬
‫‪ .80‬בנוה‪ ,‬ב־ו ל״^א‪.‬‬
‫‪. 79‬כונהם‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬יכונה‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫תנחום בן יוסף ירושלמי‬
‫חבלל׳‪ 8‬תבלו^ שבעין‪.‬؛‪ 8‬ימכן אן יכון אלתא אצל‪ 83‬ויכון וזנה‪ 84‬פעלול‬
‫מע כוף‪ 8‬מענאה‪ 8،‬משתק מן בלל‪ 87‬אלז־י הו אכתלאט‪ 88‬ותשחנת‪ .‬והו‬
‫אן יכתלט‪ 89‬ביאץ אלעין באלסואד‪ 90‬ויסרי׳‪ 9‬מנהא א^א ‪ ٦٠‬אלואחד‬
‫אלי א^א^ר פי רויא" אלעין‪ .‬ואמא פי אלחקיקה פדלך‪^ 93‬א ” ימכן עלי‬
‫מא‪ 95‬יעלם ‪ ٦^٩‬מן‪ 9،‬לה‪ 97‬יסיר‪ 98‬משארכה‪ 99‬פי ע^ם אלתשריח‪ .‬וימכן‬
‫אן אלתאי מזידה כזיאדתהא פי כתיר מן אלאסמא והו אלאקרב‪*.‬‬
‫תבס רם תבוסה‪.‬״ אלתא מרכבה מתל תקומה תנופה‪ 4‬תשובה ואצלה‬
‫בוס וקד ז־כר פי מוצעה‪5.‬‬
‫תבד ‪ ،‬תובר של תפלין‪ '.‬נותן את הרצועה בתוך תובר שלה‪ 8.‬הי אלערוה‬
‫אלתי‪ 9‬תעמל פי טרף א^ ל ד אלדי גשי״י בהיי אלתפלין ליכון אלסיר‬
‫מאשי פיהא דאכל أذإلن‪ .‬וכדלך מוצע אלתכה מן אלסרואל‪ ’2‬תובר‬
‫שלמכנסים‪ 13.‬ואלכיס או א ^ רי ט ^ או אי שי‪4‬ז כאן פי חאפתה‪5‬׳ מעטוף‬
‫‪ .81‬תבלל‪ ,‬ב־ל הערך שונה‪ :‬מענאה אכתלאט מן ב^ל והו או יכתלט ביאץ אלעיו‬
‫‪ .82‬תבלול שבעין‪ ,‬ויקרא כא‬
‫בסואדהא או סואדהא ב בי؛^ הא ‪ ١٥‬ראיא אלעין‪.‬‬
‫‪ .94‬וזנה‪ ,‬כ‬
‫‪ .83‬אלתא אצל‪ ,‬ד‪ ,‬ה אלאתצאל‪ ,‬כ אלתצאל‪.‬‬
‫כ; בכורות ו ב‪.‬‬
‫‪ .87‬בלל‪ ,‬תנחום מזכיר את‬
‫ه‪ .8‬מענאה‪ ,‬ד‪ ,‬ה אצלה‪.‬‬
‫‪ .85‬כון‪ ,‬ד כונה‪.‬‬
‫ודנאה‪.‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪ .88‬אכתלאט‪ ,‬א‪ ,‬כ אכתלט‪.‬‬
‫תבלול בערך בלל‪ ,‬השווה את הערת שי למקום‪.‬‬
‫‪ .90‬באלסואד‪ ,‬כ בלאסווד‪ ,‬ח מוסיף‪ :‬או אלאסוד באלביא^ פי‬
‫יכתלט‪ ,‬ד יכטלת‪.‬‬
‫‪ .92‬רויא‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪ ,‬ח ראיא‪ ,‬כ‬
‫‪ .91‬ויסרי‪ ,‬כ ויסיר‪.‬‬
‫ראיא (§‪11‬ה<؛) אלעין‪.‬‬
‫‪ .96‬מן‪ ,‬י‬
‫‪ .95‬עלי מא‪ ,‬ה עלמא‪.‬‬
‫‪ .94‬לא‪ ,‬כ מא‪.‬‬
‫‪ ^ .93‬ל ר‪ ,‬ז כ^לר‪.‬‬
‫ראה‪.‬‬
‫‪ .99‬משארכה‪ ,‬ב מערפה‬
‫‪ .98‬יסיר‪ ,‬ב־א‪ ,‬ז‪ ,‬י‪ ,‬מ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 97‬ל ה ‪ ,‬כ ל א ‪.‬‬
‫מא‪.‬‬
‫‪ . 2‬אלאקרב‪ ,‬כ‬
‫‪ . ١‬אלתא‪ ,‬י יכון אלתא‪ ,‬כ ^א תאוירא‪.‬‬
‫ומשארכה‪.‬‬
‫‪ .4‬תקומה תנופה‪ ,‬ד‪ ,‬ה תנופה‬
‫و ‪ .‬דם תבוסה‪ ,‬אהלות ב دء ועוד‪.‬‬
‫א^אקריב‪.‬‬
‫‪ .5‬מוצעה‪ ,‬כ מ^ ע ה א; ח מוסיף‪ :‬וקיל אנה דם אלתצריב מן קו׳ מתבוססת‬
‫תקומה‪.‬‬
‫בדמיר (יחזקל טז ו)‪ .‬ואלמעני דם חי יכתלט בדם אלמית‪ .‬ולא יעלם אן כאן(§‪ )415‬פיה‬
‫מקדאר רביעית מן אלמית או ص ל הערך כולו‪ :‬דם תבוסה דם אלתצרב ואלתכליט מן‬
‫‪ .6‬תבר‪ ,‬ל שונה מכל היתר‪ :‬תובר הו אלערו^‬
‫קולה‪( ...‬ההמשך כמו בתוספת ב־ח)‪.‬‬
‫אלתי תעמל פי אלתפלין לימשי פיהא אלסיר דאכל ^ ארג וקאלו בית שמאי אומרין‬
‫מ^ויתבר ובית הלל אומרין משיקשר‪ .‬יקשר יעקד עקד^ תאבתה‪ .‬יתבר ירבטהא ערוה והו‬
‫שנוטה כמא ביינא פי עניבא‪ .‬וכדלר מוצע אלדכה מן אלסרוא^ יסמי תובר של מכנסים‬
‫וכז־לך אלכיס או אלכריטה או אי שי אן (§‪ ) 359‬כאן פמה דאיר מכיט ימשי פיה אלסיר‬
‫או אלשראבה או אלתכ^ יסמי תובר וכ^לך תרגום שבר תבר וכ^ שי י^נא ויכסר ויעטף‬
‫פהו כסר‪ ^ .‬מ ע תובר תוברות; הקטע ״אי שי״ (בלי " אן ”) עד ״תרגום שבר תבר״ נם‬
‫‪ .8‬נותן (ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ נותנין) את‬
‫‪ . 7‬תובר של תפלין‪ ,‬משנה תורה ה׳ תפלין ג א‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ . 11‬ב ה ‪ ,‬כ‬
‫‪ . 10‬גשי‪ ,‬א גשי‪.‬‬
‫^‪.١‬‬
‫‪ .9‬אלתי‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ‬
‫וכו׳‪ ,‬השווה שם ג יג‪.‬‬
‫‪ . 13‬תובר של מכנסים (כ‬
‫‪ . 12‬אלסרואל‪ ,‬ח א ^ ס ר או ^ כ אלשרוואל‪.‬‬
‫בהא‪.‬‬
‫שלמכניסים)‪ ,‬י׳׳נ עפשטיין‪ ,‬פירוש הגאונים על סדר טהרות מיוחס לרב האיי גאון‪ ,‬ברלין‬
‫‪ . 14‬שי‪ 19 ,‬שיי (השווה התהוות‬
‫תרפ׳׳א‪-‬תרפ״ד‪ ,67 ,‬הערוך בערכו (עי׳ שי שם)‪.‬‬
‫אלמרשד אלכאפי‬
‫‪253‬‬
‫ו י ^ ל פיה שראבה ‪،‬י או סיר או גיר דלך יסמי תובר מן מעני אלכסר לאן‬
‫כל שי‪ 7‬׳ יעטף*׳ והו‪9‬׳ ינכסר ותרג׳‪ 20‬שברי‪ 2‬תחת שבר תברא חלף‪22‬‬
‫תברא‪ .‬וגמע״ תובר תוברות‪ 24.‬ואס^עמל" מנה פעל פקאלו‪ 2،‬בית‬
‫שמאי אומרין‪ 27‬משיתבר ובית הלל אומרין “ משיקשר‪ .‬מעני‪ 29‬יקשר‬
‫יעקד עקדה כאמלה והי עקדה פוק עקדה‪ .‬ומשיתבר‪ 30‬עקדה ונצף אכרי‬
‫אעני'‪ 3‬שנוטה‪ 32‬פתציר חלקה כאלערו^ ” ומתי גז־בת תלך‪ 34‬אלערוה‬
‫אנחלת אלעקדה בגיר ل ص והי אלמסמא^ ” עניבה‪ 3،‬כמא בינא‪ 37‬פי‬
‫מוצעה‪ 38‬פקאלו ” משיתבר ואלמעני מן חית יעקד ערוה לאן‪ 40‬תובר‬
‫הו׳‪ 4‬אלערוה כמא בינא‪.‬‬
‫תות‪ 42‬תותים ורמונים‪ 43.‬אגסים ותותים‪ 44.‬הו אלתות פי אלערבי‬
‫א^ א‪.‬؛‪4‬‬
‫תזז‪ 4،‬התיז את הראש בבת אחת‪ 47.‬בתה ואפצלה‪ 48.‬מ^^ ואת הנטישות‬
‫הסיר התז‪ 49.‬אזאלהא‪ 50‬בתאתא‪ .‬אי לם ’‪ 5‬יתרך מנהא‪ 52‬אצלא‪.‬‬
‫ואלקיאס יוגב‪ 53‬פי התז‪ 54‬אן יכון מו؛!ל הדק לעפר‪ ” .‬הקל ארצה‬
‫‪ . 15‬פי חאפתה‪ ,‬כ פי חאפתא‪ ,‬ד פיה חאפתה‪ ,‬ה פיה‬
‫‪ ,) 172‬כ שי אל (§‪.)359‬‬
‫‪. 18‬‬
‫‪ . 17‬שי‪ ,‬ד שיי‪.‬‬
‫‪ . 16‬שדאבה‪ ,‬ד׳׳ל גדיל‪ ,‬ע״ע דוזי; כ שראדא‪.‬‬
‫חאפאת‪.‬‬
‫‪ .20‬ותרג'‪٦^ ٩ ^ ٦ ٨ ,‬‬
‫‪ . 19‬והו‪ ,‬ח פיה‪ ,‬כ פיהו‪.‬‬
‫יעכוף‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬د ינעטף (§‪.)82‬‬
‫‪ .22‬תחת שבר תברא חלף (ב חולף)‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‬
‫‪ . 21‬שבר‪ ,...‬ויקרא כד כ‪.‬‬
‫תרגום‪.‬‬
‫‪ . 24‬תוברות‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח מוסיפים‪ :‬וקאלו (כלים כה משנה‬
‫‪ .23‬וגמע‪ ,‬כ ^מיע‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫א בשינויים) השקים והמרצופין והכרים והכסתות כל שיש לו תובדות יש לו אחורים‬
‫‪ . 25‬ואסתעמל‪ ٦ ,‬״ ؛‬
‫ותוך מענה (ז מענאה) אן יכון להא (ז לה) חאפאת מעטופה‪.‬‬
‫‪ .26‬פקאלו‪ ,‬משנה כלים‬
‫עשה‪ ,‬יצר‪ ,‬גזר; השווה שי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 203-202‬ב ואסתעמלו‪.‬‬
‫‪ . 29‬מעני‪,‬‬
‫‪ . 28‬אומרין‪ ,‬כ אומרים‪.‬‬
‫‪ . 27‬אומרין‪ ,‬א‪ ,‬ה‪ ,‬כ אומרים‪ ,‬ב אומר‪.‬‬
‫כ ו‪.‬‬
‫‪ . 32‬שנו ט ^‪ ,‬ר׳׳ ל‬
‫‪ . 31‬אעני‪,‬כ מעני‪.‬‬
‫‪ . 30‬ומשיתבר‪ ,‬ב ומישבר‪.‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ו‪ ,‬י ומעני‪.‬‬
‫חגורה‪ ,‬עניבה‪ ,‬והשווה את דברי שי למקום; א‪ ,‬ו‪ ,‬י נשטה‪ ,‬ב שנטה‪ ,‬מ נשטה ומוסיף‬
‫‪ .34‬תלך‪ ,‬ו ז־לך‬
‫‪ . 33‬כאלערוה‪ ,‬ז כלערוה (§‪ ,)36‬כ כערוה‪.‬‬
‫בסוגריים ״‪١٦٦٢‬؛״‪.‬‬
‫‪ .36‬עניבה‪ ,‬ב‬
‫א ^ ^‪.‬‬
‫‪ .35‬אלמסמא^‪ ,‬י אלמסמ؛؛ (§‪27‬ص)‪ ,‬ה‬
‫(§‪51‬ד؛؛>‪.‬‬
‫‪ .39‬פקאלו‪,‬‬
‫‪ . 38‬מוצעה‪ ,‬כ מוצעא‪.‬‬
‫‪ .37‬בינא‪ ,‬ל בייננא‪ ,‬כ ביננא (§‪.)32‬‬
‫ע^ב^‪.‬‬
‫‪ .42‬תות‪ ,‬ל הערך כולו‬
‫‪ .41‬הו‪ ,‬מ הי (§‪.) 197‬‬
‫‪ .40‬לאן‪ ,‬כ לא‪.‬‬
‫ה פ ק א ל‪.‬‬
‫‪ .44‬אגסים‬
‫‪ .43‬תותים ורמונים‪ ,‬שבת שמג ב‪.‬‬
‫״תותים ורמונים אלתו ת" בלבד‪.‬‬
‫‪ .45‬א ^ א‪ ,‬י איץ‪ ,‬כ‬
‫ותותים‪ ,‬השווה משנה תורה ה׳ דעות ד ו; ב־ז "ו תותים״ ליתא‪.‬‬
‫‪ .46‬תזז‪ ,‬ל כל הערך רק‪ :‬תז התיז את הראש בבת אחת‪ .‬בתה‬
‫א ^ ה (§‪ , 218‬סוף)‪.‬‬
‫‪ .47‬התיז את הראש בבת אחת‪,‬‬
‫מו؛נל ואת הנטישות הסיר התז אזאלהם ובתהם‪.‬‬
‫‪ .49‬ואת הנטישות הסיר‬
‫‪ .48‬בתה ואפצלה‪ ,‬ב‪ ,‬ח אפצלה ובתה‪.‬‬
‫חולין ב משנה ג‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪ .50‬אזאלהא‪ ,‬מ אזאלה‪ ,‬א‪ ,‬י אזאלתה‪.‬‬
‫(ב־כ הסיר ליתא) התז‪ ,‬ישעיה יח ה‪.‬‬
‫‪ .53‬יוגב‪,‬‬
‫‪ .52‬מנהא‪ ,‬ו‪ ,‬י מנה‪ ,‬ח מנהא שי‪ ,‬מ לה; ב־ז ליתא‪.‬‬
‫אי לם‪ ,‬א‪ ,‬י‪ ,‬מ ולם‪.‬‬
‫‪ .55‬הדק לעפר‪ ,‬מלכים ב כג טו‪.‬‬
‫‪ .54‬התז‪ ,‬כ אל התז‪.‬‬
‫כ יווגב‪.‬‬
‫‪254‬‬
‫תנחום בן יוסף ירושלמי‬
‫זבולון‪ 5،.‬המר ‪ ” ١٨٦٦‬אלתי הי‪8‬؛ מן דואת אלמתלין‪ .‬הדקיק המריר‬
‫הקליל‪ 5, .‬פיכון‪ ،0‬מן׳‪ ،‬תזז כמא‪ ،2‬אן הדק מן דקק פעלי הדא תכוו‬
‫אלשדה‪ ،3‬פי התיז תעויץ‪ 64‬ען אלמתל אלנאקץ‪ ،5‬פיכון אצלה התזיז‪،6.‬‬
‫ויגוז‪ ، 7‬א ^ א אן ‪ ٠٠٣١‬התז מעתל אלעין מתל והצר לך‪ ،’ .‬הרע לעם‬
‫הזה‪ 70‬פכאן׳‪ 7‬אצל התיז‪ 72‬ע^י ה^א ” אן יכון בצרי‪ 74‬תתת אלהא‬
‫מתל‪ 75‬הקים השיב ותכון אלשדה עוץ אלסאכן אללין א ל ^ בעד‬
‫אלהא״ מתל מסית אותך‪ 7،‬אלמשדד והו‪ 77‬מן בי יסיתך אחיך‪78‬‬
‫פאלשדה‪ 79‬עו^ אלסאכן אלדי באן בעד אלמם‪ 8°‬עלי אצלה אן׳‪ 8‬יכון‬
‫מתל מקים משיב׳‪ 8‬הדא ע^י ראי‪ 83‬אבי‪ 84‬אלוליד‪ *5‬ראע‪ 8،‬וגירה‪ 87‬ירי‬
‫אן הדה‪ 88‬ונצאירהא‪ 89‬מן דואת אלמן ואלמנדגם‪ 90‬פי אלשדה נון׳‪ 9‬מתל‬
‫מפיל מדיר‪ 92‬יזיר‪ 93‬יגיע‪ 94.‬וקד ז־כרנא פי באב נתז מתל דלך ואנהא‬
‫מעאני‪ 95‬מרנחדה‪ 9،‬מן אצול מתבאינה‪ 97‬פיכון התיז עלי הדא מן אצל דם‬
‫הנתז‪ 98.‬שמא ינתזו צרורות‪ 99.‬ולא יכון מן אצל התז ^אןי גאלב אלאמר‬
‫‪ .57‬המר רוחי‪ ,‬איוב כז ב ‪ -‬המר נפשי‪ ,‬והשווה‬
‫‪ . 56‬הקל ארצה זבולון‪ ,‬ישעיה ח כג‪.‬‬
‫‪ .58‬אלתי הי‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה אלדי הי‪ ,‬כ אלדי היה‪.‬‬
‫יחזקאל د יד ‪ -‬ואלר מר בחמת רוחי‪.‬‬
‫‪ .60‬פיכון‪ ,‬כ פי‬
‫‪ . 59‬הדקיק המריר הקליל‪ ,‬ב הדקיק הקליל המריר‪ ,‬כ הדקין הקליל‪.‬‬
‫‪ .62‬כמא‪ ,‬מ כמי ر§ ‪0‬أدط; ואיני מציין‬
‫‪ .61‬מן‪ ,‬ב־ א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ ליתא; ב התז מן‪.‬‬
‫יכון‪.‬‬
‫‪ . 65‬א לנ א ק ץ‪,‬‬
‫‪ .64‬תעויץ‪ ,‬מ עוץ‪.‬‬
‫‪ .63‬אלשדה‪ ,‬ה שדה‪.‬‬
‫ש״נ כאלה לרוב)‪.‬‬
‫‪ .68‬א ^ א אן‬
‫‪ .67‬ו^וז‪ ,‬כ וייגוז‪.‬‬
‫‪ .66‬התזיז‪ ,‬ד‪ ,‬ה התיז‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח אלסאקם‪.‬‬
‫‪ . 70‬הרע לעם‬
‫‪ .69‬הצר לך (ד‪ ,‬ה לך ליתא)‪ ,‬דברים כח נב‪.‬‬
‫יכון‪ ,‬ח אן יכון א ^ א‪.‬‬
‫‪ . 71‬פכאן‪ , 283§ ,‬ב־כאן תלוי משפט‬
‫הזה (ד‪ ,‬ה העם הזה ליתא)‪ ,‬שמות ה כג‪.‬‬
‫‪. 74‬‬
‫‪ . 73‬ה ד א ‪ ,‬כ א ד א ‪.‬‬
‫‪ . 72‬התיז‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ התזיז‪.‬‬
‫" אן"‪ ,‬והשווה רקנדורף ‪.407‬‬
‫‪ . 76‬מסית‬
‫‪ .75...75‬מ‪1‬؛נל ‪ ...‬אלהא‪ ,‬ב־ה‪ ,‬י ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫בצרי‪ ,‬א‪ ,‬י בצירי‪.‬‬
‫‪ . 77‬מסית אותך אלמשדד והו‪ ,‬ה יסת; כ גורס במקום אלמשדד‪:‬‬
‫אותך‪ ,‬ירמיה מג נ‪.‬‬
‫‪ . 79‬פאלשדה‪,‬‬
‫‪ . 78‬כי יסיתך אחיך (ד‪ ,‬ה‪ ,‬מ אחיך ליתא)‪ ,‬דברים יג ז‪.‬‬
‫מתל משרד‪.‬‬
‫‪ .81‬אן‪,‬‬
‫‪ .80‬אלמם‪ ,‬א‪ ,‬د‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י אלמים‪.‬‬
‫ה‪ ,‬י באלשדה‪ ,‬ז פי אלשדה‪.‬‬
‫‪ .83‬ה^א עלי ראי‪ ,‬י ולא‪.‬‬
‫‪ .82‬מקים משיב‪ ,‬י משיב מקים‪.‬‬
‫השווה לעיל הע׳ ‪. 71‬‬
‫‪ .86‬ראע‪,‬‬
‫‪ .85‬אבי אלוליד‪ ,‬אבן ^ א ח‪.‬‬
‫‪ .84‬אבי‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬כ אבו(§‪ 217‬א‪.)8‬‬
‫‪ .87‬וגירה‪ ,‬כ‬
‫ח‪ ,‬י רצי אללה ענה‪ ,‬ב רחמת אללה עליה ו תואנה‪ ,‬ד ז״ל‪ ,‬ה‪ ,‬ז ליתא‪.‬‬
‫דילג על שורה (ירי ‪ ...‬מדיר)‪ ,‬העתיק שורה (עד מ^ל) וחזר והעתיק מן המקום‬
‫‪. 89‬ו ^ א י ר ה א‪ 21§ ,‬ב ; ב ‪ ,‬ד ו נ < ؛ ו א י ר ה א ‪ ^ ,‬ו ^ ר ^ א ‪ ,‬כ‬
‫‪ .88‬ה^ה‪ ,‬ז ה^א‪.‬‬
‫שדילג‪.‬‬
‫‪ .91‬נון‪ ,‬ב־מ‬
‫‪ .90‬ואלמנדגם‪ ,‬מ אלמדגם‪ ,‬ז ואלמנתגם‪.‬‬
‫ונצירהא‪ ,‬ז נצאירהא‪.‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪ .94‬יגיע‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה ליתא‪.‬‬
‫‪ .93‬יזיד‪ ,‬ח ידיר‪.‬‬
‫‪ .92‬מדיר‪ ,‬ה מדיד‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪.97‬‬
‫‪ .96‬מתחדה‪ ,‬ר׳׳ל זהים (הערת דנה בעבודתו); וע״ע דחי‪.‬‬
‫מעאני‪. 114§ ,‬‬
‫‪ .99‬שמא‬
‫‪ .98‬דם הנתז (כ הנתיז)‪ ,‬משנה חולין ו ו‪.‬‬
‫מתבאינה‪ ,‬כ אלמתבאינ^‪.‬‬
‫‪ . 1‬לאן‪ ,‬כ‬
‫ינתזו צרורות‪ ,‬השווה משנה בבא קמא ב א " או שהיו צרורות מנתזין"‪.‬‬
‫אלמרשד אלכאפי‬
‫‪255‬‬
‫אף התז ‪^ ٣‬ואת אלמתלין‪ .‬וקד קאלו התיז את הצרעה בקנה‪ 3.‬אי‬
‫ט؟רהא ואוגב‪ 4‬להא טנין וצריר וסמאע צות‪ 5‬ע^י מא שאן אלזנבור‬
‫ואלנחל ומא ישאבההמא‪ ،‬אן יסמע להא טנין אגנחתהא פי אלהוי‪ 7‬פהו‬
‫יריד התזיז‪ 8‬את הצרעה כמא קאלו‪ 9‬צריך‪°‬י להתיז זין שלתזכרו יעני‬
‫יצהר״ צריר אלזין פח^ה להתזיז‪ 12.‬ואיצא צריך להתיס‪ ’3‬סמך של‪4‬ו כי‬
‫^עולם חסדו יעני‪ ,5‬יצהר‪ 1،‬אלסמך והו ישבה גליאן א ^ מ ר ענד טשישה‬
‫והו יגלי לאן מתלה יכון‪ 17‬צות אלסמך ענד אצהארהא‪ 18‬בקו^ ” כמא‬
‫קאלו יין תוסס‪ 20‬פצח אן להתיס אצלה להתסיס‪ 21‬מן תוסס כ^לך ”‬
‫להתיז זין שלתזכרו אצלה להתזיז ב^א שך ענדי" לאן אלזין ואלסמך מן‬
‫חרוף‪ 24‬אלצפיר לאנהא‪ 25‬חין אכראגהא‪ 2،‬יצהר‪ 1،‬להא צפיו “ ותכריר‪.‬‬
‫ואמא ” התיז את הראש פיגוז‪ 28‬אנה מן תזז מן הסיר התז פי אלמעני‬
‫ואלאצל ויגוז‪ 29‬אן יכון מן ינתזו צרורות‪ 30.‬דם הנתז‪ 3,.‬ומענאה בת‪32‬‬
‫ואסתיצאל מ^ל מעני הסיר התז‪ .‬וקד‪^ 33‬כר פי באב נתז‪ 33.‬ואמא כונה‪34‬‬
‫מן תיזנ'‪ 35‬מעתל אלעין פהו ממכן ^כן אמכאן בעיד‪ 36‬לוגהיו אחדהמא‪37‬‬
‫ג‪.‬מןתיז‪,‬גמותזז‪.‬‬
‫‪ . 3‬התיז את הצרעה (ה הרצעה) בקנה (ב־כ ליתא "בקנה ‪...‬‬
‫ن אן‪ ٨ ,‬לאן‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .4‬וא^ב‪ ,‬א‪ ,‬מ ואגב‪.‬‬
‫התזיז את הצרעה" בגלל הדומות)‪ ,‬משנה עבודה זרה ד י‪.‬‬
‫‪ .6‬ישאבההמא‪ ,‬ד יתשאבהמא‪ ,‬ה יתשאבההמא‪ ,‬ז‪,‬‬
‫וסמאע צות‪ ,‬ב וסמע צוס (§‪.) 22‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ . 7‬אלהוי‪ 11§ ,‬או؛ ‪ ;7‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪ ,‬י אלהוא‪.‬‬
‫ח ישאבהמא‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ ישבההמא‪.‬‬
‫‪ .9‬כמא קא^ו‪ ,‬ירושלמי ברכות ב ד; ו‪ ,‬י כמי (§‪10‬בי؛) קאלו‪٨ ,‬‬
‫התזיז‪ ,‬ה‪ ,‬ח התיז‪.‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬צריך‪ ,‬ב־ח ליתא "צריך ‪ ...‬יצהר" (מעין הומויוטיליוטון‬
‫כמא קאלוא‪ ,‬ה‬
‫‪. 13‬‬
‫‪ 2‬ו ‪ .‬להתזיז‪ ,‬ה‪ ,‬י להתיז‪.‬‬
‫‪ . 11‬יצהר‪§ ,‬ו ‪ 2‬ב; ב‪ ,‬ד‪ ,‬ל יטהר‪.‬‬
‫צריך ‪ ...‬צריר)‪.‬‬
‫צריך להתיס ‪ ,...‬ירושלמי ברכות ב ד‪ ,‬ולפנינו צריך להתיז (וכן גם בכ׳׳י ב; בכי׳׳י ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬
‫‪ . 15‬יעני‪ ,‬כך רק ג‪ ,‬י; בכהי״י האחרים‬
‫‪ . 14‬של‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫להתיס); כ להתיז‪.‬‬
‫‪ . 17‬מו؛נלה יכון‪ ,‬כ יכון מו؛נלה; ت־ ى‪ ,‬ח‬
‫‪ . 16‬יצהר‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ח‪ ,‬כ יטהר‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 19‬בקוה‪ ,‬כ בפום‬
‫‪ ^ . 18‬ה א ר ה א‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪ ,‬ח אטהארהא‪ ,‬כ אטא ארהא‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ . 20‬יין תוסס‪ ,‬תוספתא תרומה ז טו‪ ,‬תענית ל א‪,‬‬
‫דפוס(?); ב־ד‪ ,‬ה ליתא‪.‬‬
‫‪ .23‬ענדי‪ ,‬כ‬
‫‪ . 22‬כז־לך‪ ,‬כ וכדאלך‪.‬‬
‫‪ . 21‬להתסיס‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ ליתא‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ . 25...25‬לאנהא (§‪ , 122‬הע׳ ‪ ... )4‬צפיר‪ ,‬ב־ז‬
‫‪ . 24‬חרוף‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬ז ליתא‪.‬‬
‫ענדה‪.‬‬
‫‪ .27‬ואמא‪ ,‬ב ואנמא (והשווה‬
‫‪ . 26‬א ^ א ^ א ‪ ,‬כ ^؛‪ ^:‬א ה א‪.‬‬
‫ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫‪ .29‬ריכוז‪,‬‬
‫‪ . 28‬פיגוז‪ ,‬כ פי גוז‪ ,‬ח פיכון‪.‬‬
‫ד״צ בנעט‪ ,‬אוצר יהודי ספרד ד‪.) 15 , 1961 ,‬‬
‫‪ .31‬הנתז‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ הניתז (ולרוב איני מציין‬
‫‪ . 30‬צרורות‪ ,‬ב צנורות‪.‬‬
‫ו וימכן‪.‬‬
‫‪ .33...33‬וקד ‪ ...‬נתז‪ ,‬ב־י ליתא (מין‬
‫‪ . 32‬בת‪ ,‬ב־ז ליתא‪.‬‬
‫הבדלי כתיב בעברית)‪.‬‬
‫‪ . 35‬מן תיז‪ ,‬כך‬
‫‪ .34‬ואמא (י ואמי‪ ,‬כ ואם) כונה‪348§ ,‬ב‪ ,‬סוף‪.‬‬
‫הומויוטיליוטון)‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪ . 36‬בעיד‪ ,‬כ אבעיד‪.‬‬
‫רוב כתבי היד; ג מן תזז‪ ,‬כ מן התיז; ב־י ליתא‪.‬‬
‫‪256‬‬
‫תנחום دأ יוסף ירושלמי‬
‫אן לם‪8‬נ יוגד ענדנא‪ 39‬אצל תיז טאהר‪ 40‬נסנדה אליה‪ .‬ואלתאני לאגל‬
‫אלשדה אלתי לא שך אנהא׳‪ 4‬לאדגאם‪ 42‬חרף‪43.‬‬
‫חחח עפר תוחח‪ 44.‬תראב מתכלכל לין גיר מתלבד‪ 45‬מתל אן יכוף‪4‬‬
‫מנבוש או רמאד או רמל‪ 47‬ונחו ז־לך‪.‬‬
‫תיג‪ 48‬אותיות מתוייגות‪ 49.‬האות המתוייגת‪ 5°.‬יזהר בתגין שלאות‪ 5’.‬יש‪52‬‬
‫אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה חמשה‪ 53‬תגין‪ 52.‬ודישתמש‬
‫בתגא חלף‪ 54.‬מן אסתכדם‪ 55‬תאג אלתורה הלך‪ .‬לאן תגין‪ 5،‬הו‪ 57‬אסם‬
‫אלתאגאת <וואחדה תג והדה אלתאגאת>ד‪8‬؛ אלמ^כור^ ע ^ אלאחרף‬
‫הי‪ 59‬שבה זין צגירה‪ ^ ،0‬א‪ .‬ותרגי ‪ ،‬כתר מלכות‪ .‬תגא‪ ، 2‬דמלכותא‪،3.‬‬
‫פאתפק פיה‪ ،4‬אלתלאת לגאת‪،5.‬‬
‫תיק‪ ،6‬תיק הספר‪ ، 7.‬תיק התפלין‪ ،8.‬תיק נבלים‪ ،9.‬ועא ווקאיה וחרז‪70‬‬
‫ד‪< .‬וואחדה תג והדה אל ת אג א ת>‪ ,‬ב־ג ליתא בגלל הדומות‪.‬‬
‫‪ .40‬טאהר‪ ,‬א‪,‬‬
‫‪ .39‬ענדנא‪ ,‬כ ענדא‪.‬‬
‫‪ . 38‬לם‪ ,‬א‪ ,‬מ לא‪.‬‬
‫אחדהמא‪ ,‬כ אחדא מא‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪ .42‬לאדגאם‪ ,‬כ לאנדאם‪.‬‬
‫‪ .41‬אנחא‪ ,‬ה לאנהא‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י צאהר‪.‬‬
‫‪ .44‬עפר תוחח (א‪ ,‬י תוחיח‪ ,‬כ תיח™‪ ,،‬משנה ™ ל ו ^ ח ח‬
‫חרף‪ ,‬ד אלחרף‪.‬‬
‫‪ .45‬מתלבד‪ ,‬ו מלתבד‪ ,‬ח‪ ,‬ל‬
‫ת ^ ח)‪.‬‬
‫(ולפנינו תיחוח‪ ,‬אולם כ׳׳י קאופמן‬
‫‪ .46‬יכון‪ ,‬כ יכוש‪ ,‬ח‪ ,‬ל יכון מוצע מחפור; כאן מסתיים ערך זה ב־ל‬
‫מתלבד צלב‪.‬‬
‫‪ .47‬רמל‪ ,‬ח רמל‬
‫(להוציא את המלים "ובקי תראבה מתכלכל׳׳‪ ,‬עי׳ ההערה הבאה)‪.‬‬
‫‪ .48‬תיג‪ ,‬ב־ל ליתא ערך‬
‫ובקי (§‪ )289‬תראבה מתכלכל‪ ,‬ל ובקי תראבה מתכלכל‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪ .49‬אותיות (מ אותות) מתוייגות (ז מתיינות)‪ ,‬משנה תורה ה׳ תפלין ב ח‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ .51‬יזהר בתגין שלאות‪ ,‬השווה משנה תורה‬
‫האות המתוייגת‪ ,‬ו האותיות המתוייגות‪.‬‬
‫‪ . 52...52‬יש ‪ ...‬תגין‪ ,‬ב־כ ליתא; משנה תורה ה׳ מזוזה ז‬
‫ה׳ מזוזה ז ח‪ ,‬ה׳ תפלין ב ח‪.‬‬
‫‪ .54‬ודישתמש (ב ודאישתמש)‬
‫‪ .53‬חמשה‪ ,‬ד שני; ולפנינו שבעה‪.‬‬
‫ח (בשינויים)‪.‬‬
‫‪ . 56‬ת ג י ן ‪ ,‬כ‬
‫‪ .55‬א ס ת ^ ם‪ ,‬ז א ס ת ^ א ם‪.‬‬
‫בתגא חלף‪ ,‬אבות א יג; ד ה‪.‬‬
‫‪< .58‬וואחדה (מ וואחדהא) תג והדה אלתאגאת (ב‬
‫‪ .57‬הו‪ ,‬ז הי‪.‬‬
‫תאגאת‪.‬‬
‫‪ .60‬צגירה‪ ,‬ו‬
‫‪ .59‬הי‪ ,‬ז היא‪.‬‬
‫אלתגין)>‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ; ב־ג ליתא‪.‬‬
‫‪ .62‬תגא‪ ,‬ה‬
‫‪ .61‬ותר^ ר׳׳ל ותרג(ום); אסתר ב יז‪.‬‬
‫סגיר؟; (§‪ 18‬ב)‪ ,‬כ ז ג ^ (§‪ 17‬ב)‪.‬‬
‫‪ .64‬פאתפק פיה‪ ,‬ב‪,‬‬
‫‪ .63‬דמלכותא‪ ,‬כ דמלכותה‪ ,‬י דמלכות‪ ,‬א דאוריתא‪.‬‬
‫תאגא‪.‬‬
‫‪ .65‬אלתלאת לגאת‪243§ ,‬ב; ב‪ ,‬ח‬
‫ז‪ ,‬ח פאתפקת פיה‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ פאתפק פי‪.‬‬
‫‪ .66‬תיק‪,‬‬
‫אלתלת לגאת‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ אלתלאת אללגאת (§‪ 243‬א)‪ ,‬ה אלתלת לגה‪.‬‬
‫ב־ל שונה ערך זה (והוא נמצא שם לא אחרי ערך "תינוק״‪ ,‬כמו ביתר כהי״י‪ ,‬אלא אחרי‬
‫" ת פ ת")‪ :‬תיק הו אלתיק באלערבי א ^ א והו ועא יצע (§ ‪0‬ه‪ ) 1‬פיה כל מא יראד חרזה‬
‫‪ .67‬תיק‬
‫ו ^ ב א ה‪ .‬תיק הספר‪ .‬תיק שלתפלין‪ .‬תיק נבלים‪ .‬אלגמיע ועא חרז ווקאי^؛‪.‬‬
‫‪ .69‬תיק נבלים‪ ,‬ד הנבלים‬
‫‪ .68‬תיק התפלין‪ ,‬שם‪.‬‬
‫הספר‪ ,‬משנה שבת טז א‪.‬‬
‫‪ . 70‬ווקאיה וחרז‪ ,‬ה־ו הראשונה של‬
‫(בלבד)‪ ,‬וה־ה ספק מחוקה; משנה כלים טז ז‪.‬‬
‫״ווקאי؟;׳׳ היא כפי הנראה ו׳ החיבור‪ ,‬ושתי המלים מציינות כלים לשמירה ובאות‬
‫אלמו־עח־ אלכאפי‬
‫‪257‬‬
‫שבה צנדוק או עלבה‪ .‬או מאי' שבה‪ 72‬דלך‪ ".‬וקד תקדם פי חרף אלדאל‬
‫אן דיאתיקי ” פי אליונאניה מכזף‪ 7‬וצנדוק‪ 7،‬ונחו ז־לך ממא '‪ ٢١٢١١‬פיה‬
‫או ” יכזן®‪ 7‬פיה מא‪ 79‬יראד‪ *°‬חרזה וכזנה ואדכארה‪.‬׳‪8‬‬
‫חלם‪ ®2‬אם יש כמו תלם בחודו שלדבר ששוחטין בו‪ “ .‬א□ היה התלם‬
‫מרוח אחת‪ 84.‬הו פי אלערביה‪ ®5‬א ^ א תלם ותלמה‪ .‬באל^א ב^ל^ נקט‪.‬‬
‫והו כסר או ^ ק ונקץ פי דלך אלשי א^מ^^ום וכמא יקולו‪ ®،‬אנ^לם‬
‫אלחאיט‪ 87‬אנ^^ם‪ ®8‬פם‪ 89‬אלכוז אי אנתגר פיה תגרה ונקץ מנה גז‪.‬‬
‫וסמית‪ 90‬אלשקוק אלתי׳‪ 9‬פי אלאר^ אלתי‪ 92‬תתשקק‪ 93‬ענד מא תיבס‬
‫בעד‪ 94‬אלמטר או אלסקי באלמא תלמים שלפתיח‪ 95.‬וקד דכרנאה פי‬
‫חרף אלפא‪ .‬אמא אם חרש שני תלמים או שלשה תלמים ‪ 9،‬פהי‪97‬‬
‫אלתלום‪ 98‬ב א ^ א בנקטתין וואחדה תלם‪ ’ 9‬פי אלעבראניה ואלערבי^׳‬
‫ומנה על תלמי שדי‪ 2.‬והי אלכטוט מף אלתראב אלתי תכון* בין כל؛‬
‫שקיף מן אלשקוק אלתי‪ 7‬ישקהא אלחראת באלמחראת פדלך‪ 8‬צד‬
‫ת^ם אלאול ’ ^אן דלף נקץ ו ‪0‬גר‪°‬י וה^א זיאדה ועלו וארתפאע‪ .‬ולעל‬
‫אנהא״ ■סמית כדלך‪2‬׳ ללסבב‪3‬׳ אלפאעל להא לאן אלחפר ואלכט פי‬
‫‪ . 72‬שבה‪ ,‬ד‪ ,‬ה אשבה‪ ,‬כ‬
‫‪ . 71‬או מא‪ ,‬ד‪ ,‬ה ומא‪.‬‬
‫במקביל ל־ועא; מ וחרז ווקאיה‪.‬‬
‫‪ . 73‬דלך‪ ,‬ח מוסיף‪ :‬והו ועא יצע פיה כל מא יראד חרזה ואכבאה (השווה לעיל‬
‫ישבה‪.‬‬
‫‪.75‬‬
‫‪ . 74‬אן דיאתיקי‪ ,‬ד‪ ,‬ה אן דיתיקי‪ ,‬מ אן דייתיקי‪ ,‬מ פי אקיקי(?)‪.‬‬
‫הע׳ ‪.)66‬‬
‫‪ . 78‬יכזן‪ ,‬ו כזן‪,‬‬
‫‪ . 77‬או‪ ,‬ו אדי‪.‬‬
‫‪ . 76‬וצודוק‪ ,‬א‪ ,٢ ,‬י או צנדוק‪.‬‬
‫מכזן‪ ,‬ו‪ ,‬י מכזאן‪.‬‬
‫‪ .81‬חרזה‬
‫‪ .80‬יראד‪ ,‬א יראה‪ ,‬י ירא‪.‬‬
‫‪ .79‬מא‪ ,‬א‪ ,‬י‪ ,‬מ ממא‪.‬‬
‫ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ח‪ ,‬כ יכון‪.‬‬
‫וכזנה ואדכארה‪ ,‬ב‪ ,‬ח כזנה ואדכארה‪ ,‬ד‪ ,‬ה חריזה וכזנה ואדכארה‪ ,‬כ הרזא וכזנא‬
‫‪ .83‬א□ יש (ב־כ ליתא יש) כמו תלם בחודו‬
‫‪ .82‬תלם‪ ,‬ב־ל ליתא ערף זה‪.‬‬
‫ואז־כרה‪.‬‬
‫(ו בחדו) שלדבר ששוחטין בו (ד‪ ,‬ה ליתא ששוחטין בו)‪ ,‬משנה תורה ה׳ שחיטה א‬
‫‪.86‬‬
‫‪ .85‬אלערבי^؛‪ ,‬א‪ ,‬ו י‪ ,‬מ אלערבי‪.‬‬
‫‪ .84‬אם היה התלם ‪ ,...‬שם טו‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫‪ .88‬אנו؛זלם‪ ,‬ד‬
‫‪ .87‬אלחאיט‪ ,‬כ אלחאייט (§‪ 11‬ב‪.)3‬‬
‫יקולו‪ ,‬כ יקול‪.‬‬
‫‪ .۶١‬אלתי‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ‪,‬‬
‫‪ .۶٥‬גז‪ .‬וסמית‪ ,‬כ וסומיה (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .89‬פם‪ ,‬כ תם‪.‬‬
‫א^תלם‪.‬‬
‫‪ .93‬תתשקק‪ ,‬כ אתשקק‪ ,‬מ‬
‫‪ .92‬אלתי‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ אלדי‪.‬‬
‫מ אל^י‪.‬‬
‫‪ . 96‬א ו‬
‫‪ .95‬תלמים שלפתיח‪ ,‬משנה כלאים ב ו‪.‬‬
‫‪ . 94‬ב ע ד ‪ ,‬ב מן‪.‬‬
‫תשקקת‪.‬‬
‫‪ . 98‬א ל ת ל ו ם ‪ ,‬ה‬
‫‪ .97‬פהי‪ ,‬ז פהו‪.‬‬
‫שלשה תלמים‪ ,‬ב־א‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 1‬אלעבראני^ ואלערבי؟؛‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ אל ע בר^ ؟;‬
‫‪ .99‬תלם‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫תלם‪.‬‬
‫‪ . 2‬על (ז של‪ ,‬ב קאל על) תלמי שדי (ז‬
‫ואלערבי‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח אלערבי ואלעבראני^‪.‬‬
‫‪ .4‬אלתי תכון‪ ,‬כ אלדי‬
‫‪ .3‬מן‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫מוסיף‪ :‬זה)‪ ,‬הושע י ד; ״ב יב‪.‬‬
‫‪ . 7‬אלתי‪ ,‬ה‪,‬‬
‫‪ .6‬שקין‪ ,‬כ שיקין‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ שקיק‪.‬‬
‫‪ . 5‬כל‪ ,‬ב־ז‪ ,‬כ ליתא‪.‬‬
‫תיכון‪.‬‬
‫‪ .9‬תלם אלאול‪; 247§ ,‬‬
‫‪ .8‬פדלך‪ ١ ,‬פלדלך צאר‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬י פלדלך‪.‬‬
‫כ‪ ,‬מ אלדי‪.‬‬
‫‪ . 12‬כדלך‪ ,‬ה‬
‫‪ . 11‬אנהא‪ ,‬ב־ה ליתא‪.‬‬
‫‪ . ١٥‬נקץ ו^גד‪ ,‬ו ^גד ונקץ‪.‬‬
‫התהוות ‪. 147‬‬
‫‪ . ١3‬ללסבב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ לסבב‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ לאלסבב‪.‬‬
‫כלדלך‪ ,‬ו ב^אלך‪.‬‬
‫תנחום בן יוסף ירושלמי‬
‫<הו אלדי אוגב>ה■‪،‬׳‬
‫אלארץ ואלנקץ אלחאצל‪ 14‬פיהא‪5‬י‬
‫אלתלע‪8‬׳ אלראבי^ בין כל שקין‪9.‬ז‬
‫תמד‪ 20‬התמד מברכין עליו שהכל‪ .‬תמד שריחו ריחי‪ 2‬חומץ‪ .‬המתמד‬
‫ונתן מים במדה‪ 22.‬א^א טרח‪ 23‬עלי‪ 24‬זג‪ 25‬אלענב מא או ע ^ עכר‬
‫אלכמר‪ 26‬תם‪ 27‬רוק®‪ ” ٦^ ٩ 2‬אלמא‪ 30‬ופיה טעמיה׳‪ 3‬אלכמר פיסמי תמד‪.‬‬
‫ואלפאעל‪ 32‬אלדי יסכב אלמא עלי‪ 2،‬אלתפל‪ 32‬יסמי מתמד‪.‬‬
‫תמז‪3‬ג הלימז והתימז‪ 34.‬קאלו פי שרחה‪ 35‬לימז דנפישי זיפיה‪ 3،.‬יעני‪37‬‬
‫יכון שער גפונהי׳‪ 36‬כתיר גזיר ^אן זיפים הי‪ 39‬הדב אלעין‪ 40.‬ותימז שתמו‬
‫זיפיה‪ 4’ .‬יעני‪ 42‬תסאקטת הדב עיניה‪ 43‬ובקית גפונה‪ 44‬בגיר שער וז־לך‬
‫כתיר‪ 45‬יגרי וכאצה פי דא א ^ ע ל ב‪ 4،‬ודא‪ 47‬אלחיה‪ 48‬וללמגדומין‪49‬‬
‫ואצחאב אלאכלאט‪ 50‬אלמחתרקה והי עיבין׳‪ 5‬מן‪ 52‬אלמומין פי א^נאט‪.‬‬
‫ה‪ < .‬הו אלדי אוג ב >‪ ,‬ב־ג ליתא‪.‬‬
‫הדה‪7‬י‬
‫ו‪ .‬גפונה‪ ,‬ג שפונה( אך בהמשך גם בן גפונה)‪.‬‬
‫‪. 16‬‬
‫‪ . ١5‬פיהא‪ ,‬כ פיה‪ ,‬ז פיהא הו‪.‬‬
‫‪ . ١4‬אלחאצל‪ ,‬ד אלחאל‪ ,‬כ אלדי הו אלאצל‪.‬‬
‫<הו אלדי (א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ אלתי; §‪361‬ג‪،‬؛) אוגב>‪ ,‬בך א‪ ,‬ב‪ ,٦ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ; ב־ג ליתא‪.‬‬
‫‪ . 17‬הדה‪ ,‬ז‪ ,‬מ ה^א‪ . 18 .‬אלתלע‪ ,‬ד‪ ,‬ה אלטלע‪ ,‬ו אלתלום‪ ,‬כ אלתלאע‪ ,‬מ אלתלם‪.‬‬
‫‪ . 20‬תמד‪ ,‬ב־ל שונה הערך‪ :‬תמד והמתמד ונתן מים‬
‫‪ . 19‬כל שקין‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ אלשקין‪.‬‬
‫במדה אלז־י טרח מא עלי אלזג אל^י ללענב בעדמא יעצר או עלי עכר אלנביד ^ ם ירוקה‬
‫‪ . 21‬ריח‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪,‬‬
‫פאלדי יכרג מנה יסמא תמד‪ .‬ואלדי יסכב עליה אלמא יסמי מתמד‪.‬‬
‫‪ .22‬המתמד (כ המתד) ונתן מים במדה (ז במים)‪ ,‬משנה מעשרות ה ו‪.‬‬
‫כ ריח רע‪.‬‬
‫‪ . 25‬זג‪ ,‬הכוונה כנראה למלה העברית‪ ,‬אולם‬
‫‪ . 24‬עלי‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫‪ . 23‬טרח‪ ,‬ו יטרח‪.‬‬
‫בערבית־יהודית משמשת גם זג ערבית‪ ,‬עי׳ תרגום רסי׳ג במדבר ‪ ١‬ד; א‪ ,‬ו‪ ,‬י גז‪ ,‬מ תפל;‬
‫‪ .28‬רוק‪ ,‬ז‬
‫‪^ . 27‬ם‪ ,‬כ יתם‪.‬‬
‫‪ . 26...26‬א ^ מ ר ‪ ...‬עלי‪ ,‬ב־ד ליתא‪.‬‬
‫ב־ח ליתא‪.‬‬
‫‪ . 31‬טעמיה‪ ,‬ר׳׳ל טעם‪ ,‬ועיי‬
‫‪ . 30‬א^מא‪ ,‬כ אלמאי‪.‬‬
‫‪ . 29‬דלך‪ ,‬ז כדלך‪.‬‬
‫דוק‪.‬‬
‫‪ .32...32‬ואלפאעל ‪ ...‬אלתפל‪ ,‬כ‬
‫הערת שי למקום (לשוננו שם עמ׳ ‪ , 291‬העי ‪.)76‬‬
‫‪ . 34‬הלימז (ו הלימן) והת׳־מז‪,‬‬
‫‪ .33‬תמז‪ ,‬ב־ל ליתא ערך זה‪.‬‬
‫ואלפא עלי (בלבד)‪.‬‬
‫‪ .36‬לימז דנפישי זיפיה‬
‫‪ .35‬שרחה‪ ,‬ד‪ ,‬ה שרח‪.‬‬
‫תוספתא בכורות ה ט (בשינויים)‪.‬‬
‫‪ . 38‬גפונה‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪,‬‬
‫‪ . 37‬יעני‪ ,‬ב־א‪ ,‬ו‪ ,‬י ליתא‪.‬‬
‫(ה זיעיה)‪ ,‬בכורות מד א‪.‬‬
‫‪ .40‬אלעין‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ‬
‫‪ .39‬הי‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫ח‪ ,‬י‪ ,‬כ; ג שפונה‪ ,‬מ עיניה‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪ .42‬יעני‪ ,‬ב־א‪ ,١ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ ליתא‪.‬‬
‫‪ .41‬שתמו זיפיה‪ ,‬בכורות מד א‪.‬‬
‫אלעינין‪.‬‬
‫‪ .46‬אלתעלב‪ ,‬ח‬
‫‪ . 45‬כז؛ניר‪. 218§ ,‬‬
‫‪ . 44‬גפונה‪ ,‬מ עיניה‪.‬‬
‫עיניה‪ ,‬כ עיפיה‪.‬‬
‫אל^זעלם; א מוסיף בשוליים‪ :‬על^ יתנאתר מנה (؛؛‪ ) 379‬אלשער; ובדומה מוסיף מ‬
‫בסוגריים באותיות קטנות אחרי ״ודא אלחיה"‪ :‬דא אלתעלב עלה יתנאתר מנה אלשער‬
‫‪ .48‬אלחי^‪ ,‬לא מצאתי‬
‫‪ .47‬ודא‪ ,‬ב א^א בדא פי‪.‬‬
‫והו צרעת הראש או הזקן‪.‬‬
‫במילונים "חיה״ לציון מחלה (בוסיאי "כיב‪ ,‬סרטן" אינו מתאים)‪ ,‬אך הדבר מסתבר;‬
‫אללחי^‪ ,‬המצויה ב־א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬נראית ‪ facilior‬آ‪،‬اءمسا‪ ,‬כאילו הכוונה למחלת‬
‫‪.50‬‬
‫‪ .49‬וללמגדומין‪ ,‬מ ולאלמגדומין (§‪ ,)35‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬כ ואלמגדומין‪.‬‬
‫הזקן‪.‬‬
‫‪ . 52‬מן‪ ,‬ז‬
‫‪ . 51‬והי (§‪ ) 122‬עיבין (§‪ 125‬א)‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ והי עינין‪.‬‬
‫אלא ذ לא ‪ ,٧‬ז אכלאט‪.‬‬
‫אלמרשד אלכאפי‬
‫‪259‬‬
‫^ ‪ ٨ ٠‬בנפה ובתמחוי‪ 53.‬שי‪ 54‬מבסוט‪ 55‬כאלציניה או אלטבק או צחן‬
‫מרחרח‪ 56.‬תמחוי המזנון‪ 57.‬צחן כביר יכון®‪ 5‬פיה ’‪ 5‬זבאדי מלתצקה‪،0‬‬
‫שבה אלסכרדאן “ תצע‪ ، 2‬פיה אלואן‪ ،3‬מכתלפה ואנואע כרגיר‪ ، 4‬מן תרג‬
‫למינו‪ ، 5‬לזנוהי‪ .‬ומנה‪ ،،‬קיל‪ ، 7‬פי אלסדיאני וכל זני זמרא‪ ،8.‬מתל כל‪،9‬‬
‫מיני זמר‪ .‬פשרח תמחוי המזנון‪ .‬צחן אלאנואע‪ 70،،.‬התמחויות‪71‬‬
‫והמחגר‪ 72‬שר אלמש אלמואצע אל מ קער^" אלתי עלי א ל ^ ל אלתי‬
‫תגעל פיהא א ל ^ א ר ^ או אלא^א ™ אלתי תנקל‪ 75‬עליהא‪.‬‬
‫תמך ‪ 7،‬התמכה והחרחבינה‪ 77.‬הדה אנואע בקל ” ‪ ٠ ^ ٠ ١‬׳ בהא‪ 79‬פרץ‬
‫אל מ רו ר פי עיד אלפסח‪ 80.‬ושרחו פי תמכא אלסריס‪ 81.‬וצאחב אלהלכות‬
‫אלרב רבינו יצחק*‪ 8‬זל קא^ אנמ אלשילם‪ .‬וחרחבינא‪ 83‬פי חרף אלחא‪84.‬‬
‫‪ ٣‬הזיור והלופן והתימן‪ 85.‬קיל מן ^א “ הדב לה‪ 87‬פיכון מתל‪ 88‬תימז‬
‫‪ . 53‬בנפה ובתמחוי‪ ,‬השווה משנה ביצה א ח‪ ,‬וכן משנה תורה ה׳ שבת ח יא‪,‬‬
‫פי‪.‬‬
‫‪ . 56‬מרחרח‪ ,‬ח‬
‫‪ .55‬מבסוט‪ ,‬כ מבצוט (§©‪ 2‬א)‪.‬‬
‫‪ . 54‬ש י ‪ ,‬ד ש י י ( § ז ( נ & )‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .57‬תמחוי‬
‫מוסיף‪ :‬תמחוי זבדיה כביר^; ל מתחיל את הערך רק בתוספת של ח‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪ .59‬יכון פיה‪ ,‬כ צחן‪.‬‬
‫‪ .58‬יכון‪ ,‬ב יעמלו‪.‬‬
‫המזנון‪ ,‬משנה כלים טז א‪.‬‬
‫‪ .61‬אלסכרדאן‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫מלתצקה‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ מלתזקה‪ ,‬ח‪ ,‬ל מלתצקה בעצהא בבע<^‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪ .62‬תצע‪ ; 100§ ,‬ד‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬מ ת ^ ע‪ ,‬ל ا س‪.‬‬
‫דוזי; ו אלסכרגאן‪ ,‬כ אלסבמאן(?)‪.‬‬
‫‪ .65‬מן‬
‫‪ .64‬כתיר‪ ,‬ל כתירה; ח‪ ,‬ל מוסיפים‪ :‬לדלך סמי מזנון‪.‬‬
‫אלואן‪ ,‬מ אנואע‪.‬‬
‫‪.66...66‬‬
‫תרג למינו‪ ,‬בראשית א יא‪ ,‬ויקרא יא טו; ו מן למינו‪ ,‬י מתרג'‪ ,‬ל לאן תרגום‪.‬‬
‫‪ .68‬וכל זני‬
‫‪ .67‬קיל‪ ,‬ז קאל‪.‬‬
‫ומנה ‪ ...‬אלאנואע‪ ,‬ל וכ^־לך וכל זני זמרא (בלבד)‪.‬‬
‫‪ . 70‬אלאנואע‪ ,‬ז אלאואני; ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪:‬‬
‫‪ .69‬כל‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה ליתא‪.‬‬
‫זמדא‪ ,‬דניאל ג ה ועוד‪.‬‬
‫פכל אניה מקערה מרחרחה ליס עמיקה כאלזבאדי ואלקצאע (ז ואלקצע) תסמי תמחוי‬
‫וקאלו תמחוי שלמתכת תמחוי שלזכוכית ن א ه זגאג או צחן ומן ^א^ך קאלו (ח‬
‫‪ . 71‬התמחויות‪ ,‬ב־ל ערך נפרד‪ :‬תמחויות — המחגד והתמחויות שרח‬
‫קא^וא)‪.‬‬
‫אלמשנה א ל מ ו ^ ^ אלמקער؟; אלתי עלי א ל ^ ל אלתי תגעל פיהא אל^אר؟؛ ואלאשיא‬
‫‪ . 73‬אלמקער^‪ ,‬ה‬
‫‪ .72‬התמחויות והמחגר‪ ,‬משנה כלים יד ד‪.‬‬
‫אלתי תנקל עליהא‪.‬‬
‫‪ .75‬אלתי תנקל‪ ,‬ה אל^־י תנקל‪ ,‬כ אל^י‬
‫‪ . 74‬אלאשיא‪ ,‬כ אלאשייא‪.‬‬
‫אלמקרע^‪.‬‬
‫‪ .76‬תמך‪ ,‬הערך ב־ל מקוצר‪ :‬תמך בקל ‪ ١^ ١‬בה פרץ אלמדור יקא^ לה‬
‫תנקאל‪.‬‬
‫‪ .77‬התמכה (כ המתכה) והחרחבינה (ב והחרחבינא‪ ,‬א‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪ ,‬מ והחרחב™‪ ,‬ו‪,‬‬
‫אלסריס‪.‬‬
‫‪ .78‬יקצא‪ ,‬א‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י יקצי‪ ,‬כ‬
‫ח‪ ,‬י והחרחבונה‪ ,‬כ והחרחביינא)‪ ,‬משנה פסחים ב ו‪.‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪ .80‬עיד אלפסח‪ ,‬ה אלפסח בהא‪.‬‬
‫‪ . 79‬בהא‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬מ ליתא‪.‬‬
‫יקצה‪.‬‬
‫‪ .82‬אלרב רבינו יצחק‪ ,‬לפסחים לט א; ו [אל] רב רבי יצחק‪ ,‬ז רבי‬
‫אלסריס‪ ,‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .83‬וחרחבינא‪ ,‬ב‪ ,‬ח‪ ,‬כ וחרחבינא‪,‬‬
‫יצחק‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ ד׳ יצחק‪ ,‬ח דבינו יצחק‬
‫‪ .84‬אלחא‪ ,‬כ‬
‫ו והרחבינה‪ ,‬ז והרחבנא‪ ,‬י וחרחבונה‪ ,‬א וחרחבנה‪ ,‬ה‪ ,‬מ חרחבנה‪.‬‬
‫‪ .85‬הזיור והלופן (א‪ ,‬ו‪ ,‬י והלומן‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ והלפון‪ ,‬د ל והלופן‪ ,‬מ והלימן)‬
‫אלרא‪.‬‬
‫‪ .86‬לא‪ ,‬ל המשך‬
‫והתימן‪ ,‬תוספתא בכורות ה ט; בבלי בכורות מד א (בשינויים)‪.‬‬
‫‪ .87‬לא הדב לה‪ ,‬ז‬
‫הערך מכאן עד סופו‪ :‬לא לה הדב פי גפונה וקיל מן לא לה גפון‪.‬‬
‫‪ .88‬מתל‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫אלהדב‪.‬‬
‫‪260‬‬
‫תנחום בן יוסף ירושלמי‬
‫אל^י תקדם דכרה ‪^ 8,‬כן דלך תנא^רת בעד אלכלקה והדא מן אצל‬
‫א^לק^‪ ™ .‬וקיל׳ ’ מן ^ ‪ ٠ ١‬לה גפון תגטי גמלה אלעין א^א גמצהא‪.‬‬
‫תספו־וז‪ 92‬תספורת הירק‪ 93.‬משתק מן ספר אל^י <הו>׳■‪ 94‬אסם אלמזין‪.‬‬
‫ואסם אלתלאק^ תספורת‪ .‬וסמית‪ 95‬אלאלה‪ 9،‬א ל ^ ^ ח ^ ק בהא או יקטע‬
‫בהא כאלמק^ ושבהה‪ 9،‬תספורת ומספדים‪ 97.‬וקד ז־כר דלך פי מכאנה‪98‬‬
‫מן‪ 99‬חרף אלסמך‪.‬‬
‫חפת תפית שלחמור‪.‬׳ א ^ ל כ א ^ אלפארסי‪ 3‬והו אלואח תעמל עלי‪4‬‬
‫צהר‪ 5‬אלדאבה תנקל עליה ‪ ،‬אלאחמאל ולא ימכן א^רכוב עליה אלא‬
‫באזאלה‪ 7‬אלעידאף א ל מ ר ^‪ 9‬בין אלא^קאב‪.‬״י‪'°‬‬
‫™ ‪ ٦١‬״ עצם כדי לעשות תרוד‪2.‬י מלא תדוד רקב‪.‬״ תרוד‪ ’4‬אלמלעקה‪ 5‬׳‬
‫ויקרא א ^ א תורבד באלבא‪ .‬וקולהם מלא תרוד רקב‪ ’4.‬מקדאר דלך‬
‫עודהם‪ ’،‬מלא חפניו‪ ' 7‬לאן א^מ^עק^‪8‬׳ תזיד ותוקץ פי אלכבר ואלצגר‬
‫פלא יתחרר‪9‬ז בדלך שיעור פקאלוא™ אנה מקדאר אלקטורת אלתי‪21‬‬
‫ז‪< .‬הו> ב־ג ליתא‪.‬‬
‫ח‪ .‬אלאתקאב‪ ,‬ג אלתקאב‪.‬‬
‫‪ .90‬וה^א מן אצל אלכלקה‪ ,‬ב־ז ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫‪^ .89‬כרה‪ ,‬ב־כ ליתא‪.‬‬
‫‪ .92‬תספרת‪ ,‬ב־ל ליתא ערך זה‪ ,‬ב־ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח הוא שונה‪:‬‬
‫‪ .۶١‬וקיל‪ ,‬ד וקיל אנה‪.‬‬
‫תספורת הירק אלה יקטע בהא אלבקל וינקיה באלמק^ ונחוה והו משתק מן אסם‬
‫אלמזין ספר כמא בינא פי חרף א^סמך ויסמי תספורת ומספרים ואלתא ואלמים‬
‫‪ .93‬תספרת הירק‪ ,‬ביצה לד‬
‫מבני{؛ עליהמא‪ .‬ואלחלאק{؛ א ^ א תסמי תספורת‪.‬‬
‫‪ .95‬וסמית‪ ,‬מ‬
‫‪ < .94‬הו >‪ ,‬ב־ג ליתא; ההשלמה לפי א‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬מ‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .96...96‬אלאלה ‪ ...‬ושבתה‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ ליתא‪.‬‬
‫ואסם‪ ,‬א‪ ,‬וסמיית‪ ,‬י וסמי؟‪27§( ,‬א‪.)>:‬‬
‫‪ .98‬דלך פי מכאנה‪ ,‬כ פי מכאנה; ב־א‪ ,‬ה‪ ,١ ,‬י‪ ,‬מ‬
‫‪ .97‬ומספרים‪ ,‬מ או מספרים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . ١‬תפית שלחמור‪ ,‬משנה בלים בג ג‪.‬‬
‫‪ .99‬מן‪ ,‬א‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ פי‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫אללכאף‪ ,‬ר״ל אוכף משא‪ ,‬עי׳ עליו למשל ‪ ,) Le Monde O riental 19 )1925‬עמ׳ ‪ 138‬؛‬
‫‪ .5‬צהר‪21§ ,‬ב; ב‪ ,‬ד‪,‬‬
‫‪ .4‬עלי‪ ,‬כ על‪.‬‬
‫‪ . 3‬אלפארסי‪ ,‬ה אלפראסי‪.‬‬
‫מ אללפאף‪.‬‬
‫‪ .7‬באזאל^‪ ,‬ו‪,‬‬
‫ه‪^ .‬נקל עליה‪ ,‬ב תנקל עליהא‪ ,‬כ תנקאל עליהא‪.‬‬
‫כ‪ ,‬ל טהר‪.‬‬
‫‪ .9‬אלמרבב^‪ ,‬ב אלמרתב^‪,‬‬
‫‪ .8‬אלעידאן‪ ,‬ל אעואד‪.‬‬
‫מ באזאלת‪ ,‬כ באזאלא‪.‬‬
‫‪ . 10‬אלאז؛‪:‬קאב‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ת‪ ,‬י‪ ,‬ב‪ ,‬ל‪ ,‬מ; ג אל^קאב (§‪.) 131‬‬
‫ל אלתי‪.‬‬
‫‪ . 12‬עצם (ב עצים) כדי‬
‫‪ ,٦١٦٨‬ז תוז־וד; ל כ^ הערך‪ :‬תרוד מלעק^‪.‬‬
‫‪. 11‬‬
‫‪ . 13‬מלא תרוד רקב‪,‬‬
‫לעשות תרוד (א‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬מ תורוד; וכן המשך)‪ ,‬משנה שבת ח ו‪.‬‬
‫‪ . 14... 14‬תדוד ‪ ...‬רקב‪ ,‬ב־א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫משנה נזיר ז ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ . 16‬ענדהם‪ ,‬כ ענדהום‪.‬‬
‫‪ . 15‬אלמלעקה‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח אסם א^מ^עק^‪ ,‬כ אלמעלק^‪.‬‬
‫‪ . 18‬אלמלעקה‪ ,‬ב‪ ,‬כ‬
‫ליתא)‪ ,‬ויקרא טז יב‪.‬‬
‫‪ . 17‬מלא חפניו (ב־כ‬
‫‪ .20‬פקאלוא‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ו‪,‬‬
‫‪ . 19‬יתחרר‪ ,‬ר״ל ידויק‪ ,‬ע״ע פרידלנדר‪.‬‬
‫אלמעלקה‪.‬‬
‫‪ .22‬תטרח‪,‬‬
‫‪ . 21‬אלתי‪ ,‬ה‪ ,‬ח‪ ,‬כ‪ ,‬מ אלדי‪.‬‬
‫ז‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬ל‪ ,‬מ פקאלו‪ ,‬ד פקאל‪ ,‬ה פקיל‪.‬‬
‫אלמרשד אלכאפי‬
‫‪261‬‬
‫^ ^ ‪ ” ٨‬פי אלמחתה א ^ י קאל‪ 23‬פיה‪,‬־‪ 2‬ומלוא חפניו‪ 7‬׳ קטורת סמים‪25.‬‬
‫ואלמחתה תשבה אלמלעקה‪26.‬‬
‫תדז‪ 27‬אס תאכל הבהמה תתריז‪’.‬׳‪ 2‬כאן בשותתת כאן במתרזת‪ 29.‬קד‪30‬‬
‫ב؟‪ 5‬אי‪ 3‬פי באב שתת אן שותתת‪ 32‬מוסהל^ וכדלך מתרזת ותתריז הו‬
‫אלאסהאל לכן שותתת אסהאל‪ 33‬סילאן בלא דפע קוה מתל‪ 34‬והדם‬
‫שותת ויורד‪ 35.‬ואמא מתרזת ותתריז‪ 3،‬פהו אסהאל מכתלט‪ 37‬ברית‬
‫פיכרג‪ 38‬בקוה‪ 39‬ודפע כאנה תנביב‪.‬״‪ 4‬לאן מעני תרז אצלה‪41‬‬
‫אלריח‪ 30‬קאלו‪ 42‬עומד לפניהם ומיראתו נתח‪ 43.‬שמעו האומות ומתריזין‬
‫מתוך פניקטיהן‪.‬ט׳‪ 44‬פשבהו‪ 45‬אלאסהאל אלכארגי׳‪ 4،‬בקו^؛ כאן מעה‬
‫ריח'‪ 4‬תדפעה ותחמלה‪ 48‬א ^ אלבעד פקאלו מתרזת ותתריז‪45.‬‬
‫ט‪ .‬פניקטיהן‪ ,‬ג פנוקטיהן‪.‬‬
‫י‪ .‬אלכארג‪ ,‬ג אלכארז‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪ .24‬פיה‪ ,‬ב פיהא‪ ,‬כ פי‪.‬‬
‫‪ . 23‬קאל‪ ,‬ד‪ ,‬ה קיל; ויקרא טז יב‪.‬‬
‫ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ תנחט‪.‬‬
‫‪ .26‬אלמלעקה‪,‬‬
‫קטורת סמים‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬י‪ ,‬מ קטורת סמים דקה; ב־ד‪ ,‬ה ליתא‪.‬‬
‫‪ . 27‬תרז‪ ,‬ב־ח נמסד ערר זה ב ש ת ^ ר ס א ^ ^ ל ו ח ‪٨٦‬׳‪.‬‬
‫י אלמחתה‪ ,‬כ ללמעלק؟؛‪.‬‬
‫‪ .28‬אם תאבל הבהמה (ד‪ ,‬ה לבהמה) תתריז‪ ,‬השווה בבא מציעא צ א‪ ,‬משנה תורה ה׳‬
‫‪ .29‬באו בשותתת (ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ח׳ בשותת) באו (ב־ב ליתא ״באו")‬
‫שכירות יג ג‪.‬‬
‫©‪ •30...3‬קד ‪ ...‬אלריח‪ ,٨ ,‬ל הו או ילחקהא‬
‫במתדזת‪ ,‬חוליו לח א‪ ,‬סוטה לו א‪.‬‬
‫אסהאל ותרמי אלבדאז דפע שבה אלאנאביב למא א ^ מ ע פי בטנהא מן אלריאח בחסב‬
‫‪( ٦٠‬ב־ל ליתא "‪ )" ٦٠‬א ל ^ ם לאן הז־א אלפעל (ל פעל) אצל אסתעמאלה פי אכראג‬
‫‪ . 33‬לכן שותתת‬
‫‪ .32‬שותתת‪ ,‬ה שותת‪.‬‬
‫‪ . 31‬בינא‪ ,‬ו‪ ,‬ח׳ בינאה‪.‬‬
‫אלריח‪.‬‬
‫‪ .35‬והדם שותת‬
‫‪ .34‬מו؛נל‪ ,‬ב־ד‪ ,‬ה‪ ,‬ב ליתא‪.‬‬
‫אסהאל (א‪ ,‬מ אסהל)‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .36‬מ ת ח ת ותתריז‪,‬‬
‫(ד‪ ,‬ה‪ ,‬ח׳ הדם שותת; ב מטושטש) ויורד‪ ,‬שבת קכט א‪.‬‬
‫‪ .37‬מכתלט‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬מ‬
‫א מתרזת (בלבד); ב־י‪ ,‬מ שתי המלים מחוקות‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪ . 39‬בקוה‪ ,‬מ בקווה‪.‬‬
‫‪ . 38‬פיכרג‪ ,‬כ פייכרג‪.‬‬
‫אלמכתלט; ב מטושטש‪.‬‬
‫‪ .41‬מעני תרז אצלה‪ ,‬א‪ ,‬ו‪ ,‬י מענאה‬
‫תנביב‪ ,‬כנראה ״ שטף״‪ ,‬עי׳ שי‪ ,‬לכווננו לג ‪. 205‬‬
‫‪ .42‬קא^ו‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬כ פקאלו‪ ,‬מ בקוו؟؛‪ .‬קאלו‪.‬‬
‫תרז אצלה‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח׳ אצל מעני תרז‪.‬‬
‫‪ .43‬עומד (כ יעמד) לפניהם ומידאתו (ח‪ ,‬ל מיד‪ ,‬וכן 'לק׳׳^ו) נתדז (כ תרז‪ ,‬ב‪ ,‬ז‪ ,‬ח׳‬
‫‪ .44‬שמעו האומות ומתריזין (כאן‬
‫מתריז איצא נתרז)‪ ,‬סוטה לו א‪ ,‬ילק״ש יהו׳ ג‪.‬‬
‫נפסק כ) מתוך פניקטיהן (כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ח׳‪ ,‬י‪ ,‬ל‪ ,‬מ; ג פנוקטיהן)‪ ,‬ויקרא רבא א‬
‫‪ .4S...45‬פשבהו (א‪ ,‬י פשבהה‪ ,‬ו‪ ,‬מ פשבה) ‪ ...‬ותתריז‪ ,‬ח‪ ,‬ל יעני לשדה‬
‫(מרגליות בו)‪.‬‬
‫חרארתהם אלגריזיה פיכרגו אלריח פאסתעמלוה‬
‫אלכוף ואלזמע תנחל אעצאהם‬
‫לדפע אלאסהאל אסתעארה ללמשאבהח אלתי בינהם ושרח פנקטיהם קצורהם‬
‫והיאכלהם (ל מוסיף‪ :‬וקד דבר פי באבה)‪ .‬ושותת הו אן יכרג אלבדאז סי^אן לא דפע‬
‫‪ .46‬אלכארג‪ ,‬כך א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח'‪ ,‬י‪,‬‬
‫מו؛נל והדם שותת ויורד לגומא אי יסיל ו^רי‪.‬‬
‫‪ .48‬תדפעה ותחמלה‪ ,‬ד‪ ,‬ה תחמלה ותדפעה‪.‬‬
‫‪ .47‬ריח‪ ,‬ב־ח׳ ליתא‪.‬‬
‫מ; ג א ^ א רז‪.‬‬
‫שמואל המערבי‬
‫שמואל הרופא בן משה המערבי (אלמגרבי) פעל בקאהיר במאה הט׳׳ו כרופא וכדיין‬
‫של העדה הקראית‪ .‬ספרו החשוב ביותר‪ ,‬אשר כתיבתו נסתיימה בשנת ‪ , 1434‬הוא‬
‫ספר המצוות‪ ,‬בערבית אלמרשד‪ ,‬ר׳׳ל המדריך‪ .‬הספר מתחלק לי״ב מאמרים‬
‫(מקאלאת)‪ ,‬הדנים במצוות‪ ,‬שנהגו בזמנו‪ .‬קטעים שונים ממנו נתפרסמו כעבודות‬
‫‪ . ٦٦٠١^ ٦٦‬הקטע להלן לקוח מן המאמר העשיר״ ( א^ מ ק א^ אלעאשר^)‪ ,‬הדן במספר‬
‫גדול של חוקים ומצוות שלא נזכרו מקודם (פי גמלה מן אלחקים ואלמצוות ממא לם‬
‫*י^כר מן קבל)‪ ,‬והוא הסעיף האחרון ממנו‪ ,‬היינו סעיף י׳׳ז‪ .‬כל המאמר הזה הוהדר‬
‫בידי ‪L. Klin, Samuel el-Magrebi: A karaitâk erkôlcsi és szentség-tôrvénjei‬‬
‫(ר׳׳ל שמואל המערבי‪ :‬חוקי המוסר והקדושה ש^ הקראים)‪ ,‬שיצא ^‪ Vâcz‬ב־‪1912‬‬
‫עם תרגום הונגרי‪ .‬הוא כיסם את מהדורתו ע?‪ ،‬כתב יד ברלין (‪ et. .٩٠٩١‬״ ‪ Ms. ،١٢.‬؛‬
‫להלן ב) ׳ שנכתב בשנת ‪ , 1435‬כלומר שנה אחת בלבד אחרי השלמת הספר בידי‬
‫מחברו‪ ,‬ועל כ״י לונדון ‪ 602‬משנת ‪( 1520‬להלן ל)‪ .‬בעזרתו האדיבה של מתכ״י‬
‫יכולתי לבדוק שני כתבי יד אלו‪ .‬נוסף לכך השתמשתי בכ״י לונדון ‪ , 1108‬שנכתב‬
‫ב־‪ 1510‬בקאהיר (להלן‪ :‬לר)‪ .‬כיססתי את הטכסט על כ‪ ,‬כפי שעשה גם קון‪.‬‬
‫ا יז‪ .‬וקאלא י תע נפש כי תחטא ומעלה מעל ביוי‪ 2‬פקו נפש כי תחטא‬
‫יעני אנה אכטי עלי צאחבה במא טלמה וגחדנ רחלה> וקד ומעלה מעל ביוי‬
‫אי אנה ض במא ‪ ،‬חלף באסם א ל ל ^ תע באטלא ואעלם אנה קר כאן‬
‫^כר חכם אלמודעין פי פר‪ 7‬ואלה המשפטים וערף מא ילזמהם ולם יז־כר‬
‫לנא חכמהם א^א גחדו אלודיעהנ פ^כר דלך האהנא והו קו וכחש‬
‫ב‪ .‬אל^ה‪ ,‬כך מסמן ב־ב" את‬
‫א‪ .‬וקאל‪ ,‬ב וק^ל (ההמזה מייצגת ללא ספק תיקון יתר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אלודיעה‪ ,‬ב מציין ת׳׳א מרבוט״ה בנפרד ב־ה‪ ,‬בנסמך ב־ה! אולם‬
‫התשדיד בכל מקום‪.‬‬
‫‪ . 2‬גפש כי תחטא וכר‪ ,‬ויקרא ה כא; ב־ל הפסוקים‬
‫(‪ .‬קאל‪ ,‬כך לו׳; ב וק‪£‬ל‪ ,‬ל קאל‪.‬‬
‫‪ . 3‬וגחד‪ ,‬בכל כהי׳׳י نا" ه מצויינת בנקודה מלמטה‪ ,‬גי״ן‬
‫מנוקדים‪ ... :‬תחטא ‪ ...‬נ؟על‪.‬‬
‫‪ .4‬רחלה‪ ,‬ר״ל ממונו; רחל מציין לא רק סחורה‪ ,‬כמובא אצל דתי‪,‬‬
‫בנקודה למעלה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫אלא נם ממון בכלל‪ ,‬עי׳ תשובות הרמב׳׳ם בהוצאתי‪ ,‬עמ ׳ ‪ , 28‬תשובה י׳׳ח‪ ,‬הע׳ ‪.9‬‬
‫‪ ,٩۵ . 7‬ל פרשה‪ ,‬ולא ציינתי עוד שינו ” נוסח‬
‫ه‪ .‬במא‪ ,‬ב־לו׳ ליתא‪.‬‬
‫וקו‪ ,‬ל קו‪.‬‬
‫אלמרשד‬
‫‪263‬‬
‫בעמיתו בפקדוך יעני אנה ינכר אלודיעה באלכלי^ וקאל או בתשומת‬
‫יד‪ 9‬וקד קיל‪°‬י פי דלך אקאויל כתירה מנהא אנה יריד בדלךד‬
‫אלמעאהדה ואלמצאפחה באליטה עלי זוגה‪ 2‬׳ או' עליי׳‪ 13‬שרכה או ע^י‬
‫קבץ או עלי משתרי או עלי צמאן ומנהא אנה יריד בדלך א؟ אלאנסאן‬
‫קד יסלם רפיקה שי״■‪4‬׳ ויקול לה קר‪5‬י לי ה^א ענדך אלי חין אעוד‬
‫אכדה‪،‬׳ מנך‪ 7‬׳ בעד סאעה או סאעתין ונחו דלך ומנהא אנה יריד בדלך‬
‫אסם אלדין וז־לך מתל ומשא כל יד‪8‬׳ וקאל או בגזל^׳ ויריד‪ 20‬ב^לך אנה‬
‫יאכד רחלה קהרא ודלך מ^ ל קו ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם‬
‫בדרך׳‪ 2‬וקאל או עשק את עמיתו‪ 22‬ויריד בדלך גשמה פי מא ^א יעלם‬
‫בה ודלך < מ תל >ט•‪ ^ 23‬א ל ט ^ פי חסאב או מכאבר^ “ עלי אגרה‬
‫מסתחקה או עלי עאריה או קרץ או‪ 3‬׳ גיר ז־לך תם קאל או מצא אבדה‬
‫וכחש בה‪ 2،‬אעני אנה ינון פיה או י ק א^״ אנה ‪ ^ ١‬טאלה‪ 28‬צאחבה‬
‫ויכפיהא תם ידעי‪ 29‬עליה בדלך פי ؟חדהא וקא^ ונשבע על שקר‪ 30‬יעני‬
‫אן׳‪ 3‬כל ואחד וואחדי■‪ 32‬מן האולאי ידעי עליה צאחבה במא יטאלבה בה‬
‫מן הדה‪ 33‬א ^ א ^ א אלמז־כורה פיחלף באסם אללה ת‪ £‬ا באטליא וקאל‬
‫על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה‪ 34‬ויתנאול‪ 35‬הדא אלקול‬
‫גמיע אלאשיא אלתי יטאלב בהא אלאנסאן וינכרהא ויחלף עליהא‬
‫ד‪ .‬בדלר‪ ,‬ב שם נקודה בכל ר סופית ערבית‪ ,‬אולם לא‬
‫אני ציינתיה בב^ מקרה ב־ה‪.‬‬
‫ו‪ .‬או‪ ,‬ב או‪,‬‬
‫ה‪ .‬באלי^‪ ,‬ה־ד ב־ב בתשדיד (הרגיל מאד בכתב ‪ ٣‬זה)‪.‬‬
‫ציינתיה בפנים‪.‬‬
‫ח• שי‪ ,‬כד‬
‫‪ . 1‬עלי‪ ,‬ב עלי‪.‬‬
‫ובתיב זה רגיל ב־ב ולא ציינתיו לרוב (אך השווה למטה נ)‪.‬‬
‫י‪ .‬ואחד וואחד‪ ,‬ב ואחד וואחד (השווה לעיל א)‪.‬‬
‫ט‪ < .‬מ ^ ל >‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ב־ב!‬
‫و‪ .‬או בתשומת יד (ל‬
‫‪ .8‬וכחש בעמיתו (ל בעמיתו) בפקדון‪ ,‬ויקרא ה כא‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫‪.(2‬‬
‫‪ . ١١‬ב אל^‪ ,8§ ,‬הע׳ ‪.20‬‬
‫‪ . ١٥‬קיל‪ ,‬לו׳ קא^‪.‬‬
‫בדגשומת־יד)‪ ,‬ויקרא ה כא‪.‬‬
‫‪ . ١3‬עלי‪ ,‬ב עלי‪ ,‬ולא ציינתי עוד בהערות צורות א מ א ^؛ (§‪ )5‬מעיו‬
‫זוגה‪ ,‬לו׳ זיגה‪.‬‬
‫■‪ lectio facilior‬ן ‪.‬‬
‫‪ . 15‬קר‪ ; 70s ,‬לו׳ כד‪ ,‬והוא בחינת ‪6‬‬
‫‪ . 14‬שי‪ ,‬כך ב־ב!‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ . 17‬מנך‪ ,‬לו׳ מנך ( — מציין תשדיד בכ׳׳י‬
‫אעוד אכדה‪( 328§ ,‬אך השווה שם הע׳ ‪.)4‬‬
‫‪ . minnak(.‬ומשא (ל ו؟^וא) כל יד‪ ,‬נחמיה י לב; לו׳ קו׳ ומשא על‬
‫זה‪ ,‬כלומר צורה מעין ‪18‬‬
‫‪ .21‬ויגזלו את‬
‫‪ . 20‬ויריד‪ ,‬נכפל ב־ל; לוי יריד‪.‬‬
‫‪ . ١۶‬או בגזל‪ ,‬ויקרא ה כא‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫‪ .22‬או עשק (ל ?גשק) וכו׳‪ ,‬ויקרא ה‬
‫כל אשר יעבור (ל יעבור) וכו׳‪ ,‬שופטים ט כה‪.‬‬
‫‪ . 24‬מכאברה‪ ,‬ר ” ל סרוב לתת דבר‪ ,‬ע״ע‬
‫‪ < .23‬מ‪1‬؛נל>‪ ,‬בך ל‪ ,‬לו׳; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫‪ .26‬או מצא וכר‪ ,‬ויקרא ה‬
‫‪ .25‬או‪ ,‬לו׳ או עלי‪.‬‬
‫מילון החברה המזרחית הגרמנית‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪ . 29‬ידעי‪ ,‬לו׳ אדעי‪.‬‬
‫‪ . 28‬גואלה‪. 23§ ,‬‬
‫‪ .27‬יקאל‪ ,‬לו׳ יקאל ענה‪.‬‬
‫כב‪.‬‬
‫‪ . 32‬ואחד וואחד‪ ,‬ב ו^חד‬
‫‪ .31‬אן‪ ,‬ב־לו׳ ליתא‪.‬‬
‫ונשבע על שקר‪ ,‬ויקדא ה כב‪.‬‬
‫‪ . 34‬על אחת מכל אשר י ע ש ^ ו ׳‬
‫‪ .33‬הדה‪ ,‬לו׳ הדא (§‪51‬א»>‪.‬‬
‫וו^חד‪.‬‬
‫‪ .35‬ויתנאול‪ ,‬ר" ל יעסוק‪ ,‬ע״ע דוזי‪,‬‬
‫האדם לחטא (לו׳ לוזטא) בהנה‪ ,‬ויקרא ה כב‪.‬‬
‫‪264‬‬
‫קון‪37‬‬
‫שמואל המערבי‬
‫דכרה ומא ‪،‬נ לם ידכרה ותחצל לנא מן מצמון‪ 37‬הדא‪ 38‬אלקול סואג‬
‫אחלאף אלמדעי ללמנכר‪ .‬תם קאל והיה כי יחטא ואשם‪9‬נ וג או מכל‬
‫אשר ישבע עליו‪ 40‬וג אע^ם אן הדין אלפסוקין יתצמנא׳‪ 4‬תעריף מא ז־א‬
‫יפעל אלתאיב‪ 42‬אלדי קצדה אלכלאץ מן אללה ת‪ £‬פערפנא בדלך אן‬
‫אלכאטי א ל מ ^ו ר א^א נדם מן קבל ופסה עלי מא תעדי פיה‪ 43‬מן הדה‬
‫אלאשיא אלמז־כורה ו^רהא ממא כאן מן הדא‪ 38‬אלקביל י{ב עליה ‪٩ ٦‬‬
‫מא טלמה אן כאן גצב פילזמה רד אלגזלה אלתי גצבהא לצאחבהא ואן‬
‫כאן גשם פילזמה רד אל^ו ם ואן כאן טלם פי ודיעה פילזמה ר^הא ואן‬
‫כאן פי צאיע פילזמה רדה ובאלגמלה גמיע מא אדעי עליה בה וחלף‬
‫עליה ילזמה רדה אלי צאחבה בגמלתה והיתה‪ 44‬וילזמה זיאדה כמסה‬
‫עליה וז־לך יכון פי יום‪ 45‬נדמה ורגועה ען אלכטא פאן קאל קאיל פאן‬
‫כאן נדמה פי יום סבת או עיד‪ 4،‬קיל לה יוכרה אלי תאני יום‪ 47‬פאן קא^‬
‫פאן כאנת אלטלאמה פקדת‪ 48‬קי^ לה מתלהא יקום מקאמהא מע‬
‫זיאדה אלכמס פאן קאל פאן כאן אלתאיב פקיר קיל לה יסתדין ויופי‬
‫פאן קא^ פאן כאן‪ 49‬ליס ‪1‬مخة מן יסתדינה ותעדר דלך קיל לה יעזם עלי‬
‫אלופא ענד א ל ת ^ ן ^אן אלעזם קאים מקאם אלפעל ואעלם אן קו‬
‫וחמישיתיו‪ 50‬הו מתל וחמישיתו ו^לך מתל בעליו אדוניו אלאן קאל=■ ’ ؛‬
‫ואת אשמו יביא ליוי‪١ 52‬ن אוגב עליה בדלך תקריב קרבן ” אשם ו^לך‬
‫כבש סאלם מן אלעיב ולא אק^ אן‪ 54‬תכון קימתה מתקאלין במתקאל‬
‫אלקדס כקו פי גיר הדא אלפצל פי מתל דלך בערכך כסף שקלים‪55‬‬
‫בלשון רבים‪ .‬ا؛له קאלכיי‪ 5‬וכפר עליו הכהן‪ 5،‬וג פערף ב^לך אן אלכהן‬
‫ידעו לה באלמגפרה ואן אללה תע‪ 57‬יתגאה ענה ויגפר לה וה^א פי זמאן‬
‫אלדולה ا פאמא פי זמאן אלגאליה פליס ‪1‬مخة כהן מנתסב פתכון אלצלוה‬
‫ואלצדקה קאימאן‪ 58‬מקאם ^לך פאן קא^ קאיל פאן כאן ז־לך אלשכץ‬
‫د‪ .‬קאל ב קאל(השווה לעיל א)‪.‬‬
‫‪ .38‬ה^א‪ ,‬לו׳ הדה‬
‫‪ .37‬מצמון‪ ,‬ל מצמן‪.‬‬
‫‪ .36‬ומא‪ ,‬ל וממא‪.‬‬
‫פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .40‬מכל אשר ישבע‬
‫‪ . 39‬והיה כי יחטא (ל י‪.‬סטא) ואשם‪ ,‬ויקרא ה כג‪.‬‬
‫(§‪51‬אי؛)‪.‬‬
‫‪ .41‬יתצמנא‪ 75§ ,‬ו ‪ ,‬בייחוד עמ׳‬
‫עליו (ל‪ ,‬לו׳ מוסיפים‪ :‬לשקר)‪ ,‬ויקרא ה כד‪.‬‬
‫‪ .44‬והיתה‪ ,‬לו׳ והייתה‬
‫‪ .43‬פיה‪ ,‬לו׳ עליה‪.‬‬
‫‪ .42‬אלתאיב‪ ,‬נשנה ב־ל‪.‬‬
‫‪. 127‬‬
‫‪ .46‬סבת או עיר‪ ,‬לו׳ אלסבת או פי יום‬
‫‪ .45‬יום‪ ,‬ל ליתא‪.‬‬
‫(§‪ ; ) ، » 11‬ל ו ؟ א ת ה‪.‬‬
‫‪ .49‬כאן‪ ,‬ב־ל‬
‫‪ .48‬פקדת‪ ١^ ,‬׳ עדמת‪.‬‬
‫‪ .47‬תאני יום‪. 242§ ,‬‬
‫א^עיד‪.‬‬
‫‪ .52‬ואת אשמו יביא‬
‫‪ .51‬קאל‪ ,‬ב ק‪£‬ל‪.‬‬
‫‪ .50‬וחמישיתיו‪ ,‬ויקרא ה כד‪.‬‬
‫ליתא‪.‬‬
‫‪ .54‬אקל אן‪ = ,‬אקל ؟‪١°‬‬
‫‪ .53‬תקריב קרבן‪ ,‬ל תקריב קךבן‪.‬‬
‫וכו'‪ ,‬ויקרא ה כה‪.‬‬
‫‪ . 56‬וכפר עליו הכהן‪ ,‬ויקרא ה כו‪.‬‬
‫‪ .55‬בערכר ‪ ,...‬ויקרא ה טו‪.‬‬
‫אן‪.‬‬
‫‪ . 58‬קאימאן‪ 121§§ ,‬ב‪125 ,‬ت؛ ל‪ ,‬לו׳ קאימין‪.‬‬
‫‪ . 57‬תע‪ ,‬לו׳ ط ותע‪.‬‬
‫אלמו־שד‬
‫‪26s‬‬
‫אלמטאלב מאת קיל לה ” יעטי ז־לך לוארתהלי‪ ،0‬פאן קאל פאן כאן מא‬
‫לה ’‪ 5‬וארת קיל לה יעטי ללכהן כקו פי אלפצל אלדי ^‪ ١‬נטיר להדא׳‪،‬‬
‫ואם אין לאיש؛‪ ،‬גואל להשיב האשם אליו האשם המושב ליוי לכהן פאן‬
‫קא^ פאן כאן “ מא יערפה קיל לה‪ ،4‬חכמה ודו־א אל^כם פאן כאן חי‬
‫פאן אללה תע יעוצה פי אלדניא בקדר דלך‪ ، 5‬ויסקט ען אלתאיב‬
‫אלעקאב ואן כאן מית ‪ ،،‬ו^ו מן אהל א ^ ו א ב פאנה ת‪ £‬יזידה בדלן•‬
‫תואבא ואן כאן ‪ ٦٠‬אהל אלעקאב פינקץ מן עקאבה בקדר דלך פאן קאל‬
‫פאן כאן דלך פי זמאן אלגלות קיל לה קד ק א ל" אלעלמא‪ ،8‬אן‬
‫יתצדק ב^לך עלי אלעניים או יזן‪ ،9‬דלו־ פי תמו דאר תוקף‪ 70‬עלי‬
‫אלקדש או פי מצחף ויגעל דלך אלמצחף איצא קדש פאן ק אל׳‪ 7‬פקד‬
‫תקדם א^כ^אם מנכם אן אלחאלף באסמה תע ב א טל" חכמה אלקתל‬
‫פלם ^א קתל‪ 2‬״׳ אלמד־כור האהנא קיל לה לא יגב עלי מא ז־כרתה‬
‫אלקתל א^א בשהאדה שאהדיף‪ 7‬וה^א אלפצל מקול ע ^ תקדיר‪ 74‬אן‪75‬‬
‫ליס תם שהוד תשהד באלימין פאן קא^ פכיף‪ 7،‬יערף אלכהן בדלן■‬
‫ויעתרף ענדה והו מקאם אלחאכם וקד קלתם‪ 77‬אן אלאעתראף מקאם‬
‫אלשהאדה ואזיד קיל לה ואן כאן כמא קלת אנה מקאם אלחאכם פאן‬
‫אלאעתראף ענד אלחאכם וחדה לא יוגב א ^ כ ם בל ^א בד מן חצור‪78‬‬
‫שכצין ישהדא בז־לך ואלא ^א יצח נפוד אל^כם ולדלך כאן מן שרט מן‬
‫^כר חכמה פי הדא אלפצל אן לא יערף אלכהן אלא בחית ^א יסמעה‬
‫מף׳׳‪ 79‬יצרו אן ישהד עליה ואעלם אן בעץ אלעלמא‪ 80‬קא^ אן אללה תע‬
‫אוגב ’ ע ^ ה^א אלכאטי תלאתהי‪ 8‬אשיא אחד‪ 82‬רד אלטלאמה‬
‫נ‪ .‬אוגב‪ ,‬ב־ב מנוקד אוגב‪ ,‬אך בכלל‬
‫מ‪ .‬מן‪ ,‬ב־ב מנוקד מו‪.‬‬
‫ל‪ .‬לוארתה‪ ,‬ב לוארתה‪.‬‬
‫מצויה ב־ב צמה לציון ‪ aw‬ולא ציינתיה בדרד כלל(ועי׳ לעיל ‪.)٦‬‬
‫ه‪ .6‬לואד^ה‪ ,‬ב לו^ד^ה‪.‬‬
‫‪ ■S9...59‬קיל לה ‪ ...‬מא לה‪ ,‬ב־ל ליתא בגלל הדומות‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪ .62‬וא□ אין לאיש ובו׳ (ב־לו׳ נ ש ^ י ו י ) ‪ ^ ,‬ד ב ד ה ח‪.‬‬
‫اه‪ .‬לה^א‪ ,‬לו׳ ל^לן־‪.‬‬
‫‪ .65‬יעוצה פי אלדניא בקדר דלך‪ ,‬לו׳‬
‫‪ .64‬לה‪ ,‬ב־לו׳ ליתא‪.‬‬
‫פאן כאן‪ ,‬ב־ל ליתא‪.‬‬
‫‪ .67‬קאל‪ ,‬לו׳ קאלו‬
‫‪ .a327(.‬מית‪ ,‬ל מאת‪.‬‬
‫‪٥‬״ אלדניה (§‪66‬‬
‫יעוצה בקדד‬
‫‪ . 70‬תוקף‪ ,‬לו׳‬
‫وه‪ .‬יזן‪ ,‬לו׳ ‪.)99§( ١٨١‬‬
‫‪ .68‬אל^למא‪ ,‬ל אלע^מא ؛ל‪.‬‬
‫(§‪ 82‬ו א)‪.‬‬
‫לא‬
‫^‪ 7‬א‪.‬‬
‫‪ . 72‬באטל‪. 218§ ,‬‬
‫أ ‪ .7‬קאל‪ ,‬ל‪ ,‬לו׳ קא^ קאי^‪.‬‬
‫ותוקף‪.‬‬
‫‪ . 74‬תקדיד‪^ " ٦ ,‬‬
‫‪ . 73‬בשהאדה שאהדין‪١^ ,‬׳ בשאהז־ין‪.‬‬
‫קתל‪ ,‬השווה §‪. 203‬‬
‫‪ . 77‬קלתם‪ ,‬ל קלנא‪.‬‬
‫‪ .76‬פכיף‪ ,‬לו׳ פיכיף‪.‬‬
‫‪ . 75‬אן‪.342§ ,‬‬
‫הנחה‪ ,‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫‪ .80‬אלעלמא‪,‬‬
‫‪ . 79‬מן‪ ,‬ב־ב מנוקד מן‪ ,‬ויש להסבירו לפי §‪4‬ב‪.‬‬
‫‪ . 78‬ח ^ ד‪ ,‬ב־ל ליתא‪.‬‬
‫‪ .81‬תלאתה‪ ,‬לו׳ תלתה (§ ‪ 8‬ט‪ ,‬הע׳ ‪ ;31‬ולא ציינתי בדדף כלל שינוי‬
‫ל מוסיף‪ :‬זל‪.‬‬
‫‪ .82‬אחד‪ ,‬ל מוסיף בין השיטין הא‪ ,‬וכן באמת לו׳ אחדהא‪.‬‬
‫נוסח מעין זה)‪.‬‬
‫‪266‬‬
‫שמואל המערבי‬
‫ואלתאני זיאדה אלכמס ואלתאלת אלקרבף״ ודלך באזא תלאתה אשיא‬
‫וקעת מנה א ה ד״ א ^ מא ליס לה נא^^אני אנכארה ا איאה ענד‬
‫אלםסא^ב^ ואל؟נא^‪1‬؛נ חלפה פמך•‪ 85‬נדם ‪ ١٠‬קבל נפסה ‪ ٦٦١‬א ^ו ל א מ ^‬
‫ב^ר גחד‪ 8،‬פ^א ילזמה סוי ‪ ٩ ٦‬אל^ל א מ^ פקט או ‪ ٩ ٦‬מתלהא ואן‬
‫<גחד>ע■‪ 87‬ענד אלמטאלבה לזמה דלך מע זיאדה אלכמס ואן חלף לזמה‬
‫דלך מע אלקדבן ו^־א א^קול קריב פנסאל‪ 88‬אללה תע אן יבעדנא ען‬
‫אל^^ם ואהלה במנה וכרמה ובעד מא ^כדנא דלו־ פנרגע‪ 89‬אלי מא ‪ 3‬א‬
‫פיה ונ^ול אנה תע‪ 90‬למא דכר גמלה מן אלחקים ואלמשפטים כלף פי‬
‫خ س׳ ׳ م בחפט גמיע אלחקים ואלמשפטים ובפעלהא ‪ ٦ ^ ^ ١‬ק؟ תע־י‬
‫ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני יוי ” ‪ :‬ויריד‬
‫בא^חקים פקה‪ 94‬אלדין ובאלמשפטים ” אצולה פאן קא^ קאיל פלם‬
‫ק^ם דכר אלפקה ע^י אלאצול קיל לה ^ע^ום קדרה חתי לא יתסאמח‬
‫פיה ואעלם אן הדא‪8‬ג אלתכליף י ק ^ י אלע^ם ואלעמל לאן אלשמירה‬
‫הי אלעלם‪ ’ ،‬ואלעשיה‪ 97‬הי אלעמל‪ ’ 8‬וקאל אני יוי ויריד ב^לך אנא‬
‫אללה * ؤ ي יגב עליכם חפט רסומי ואחכאמי ואלעמל בהא דון גירי‬
‫לאנני אנא אלא^אה ” אלח^ אלתיי תגב עבאד^י וחדי דון גירי מן‬
‫סאיר‪ 2‬אלמעבודא^ ואנא אלמחניב למן <אטאעני אלמעאקב ל מן >׳גג‬
‫עצאני בכלאף גירי מן אלאלהה ‪,‬؛■‪ 4‬א^תי׳ לא؟ תצר ולא ^נפע כקו ס ‪،‬‬
‫ירמיהו עה‪ 7‬כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם‪ 8‬פנסל‪ 9‬אללה תע אלעלי‬
‫אלע^ים אלקאדר עלי כל שי אן יעלמנא רסומה‪ ’0‬ויפהמנא אחכאמהיי‬
‫פ‪ .‬אכרהא‪ ,‬ב־ב מנוקד‬
‫ע‪< .‬גחד>‪ ,‬ב־ב ליתא‪.‬‬
‫ס‪ .‬פמן‪ ,‬ב־ב מנוקד פמן‪.‬‬
‫ק‪ .‬אלאלהה‪ ,‬ב־ב‬
‫צ‪< .‬אטאעני א^מעא^ב ^מן>‪ ,‬ב־ב ליתא (בגלל הדומות)‪.‬‬
‫אכרהא‪.‬‬
‫‪ ,١٠٥ .٠ $‬ל פאן(ב־ב מנוקד פמן)‪.‬‬
‫‪ .84‬אחד‪ ,‬ל‪ ,‬לו׳ אחדהא‪.‬‬
‫‪ .83‬אלקדבן‪ ,‬ל קרבן‪.‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪ .88‬פנסאל‪ ,‬לו׳ פנסל‪.‬‬
‫‪< .87‬גחד>‪ ,‬כך ל ו־לו׳; ב־ב ליתא‪.‬‬
‫‪ .86‬גחד‪ ,‬ל גחוד‪.‬‬
‫‪ .92‬קו‬
‫‪ .91‬אכרהא‪ ,‬ב־ב מנוקד אכדהא‪.‬‬
‫‪ .90‬תע‪ ,‬ב־לו׳ ליתא‪.‬‬
‫פנרגע‪ ,‬ל פלנרגע‪.‬‬
‫‪ .94‬פקה‪ ,‬הכוונה‬
‫‪ .93‬ושמרתם את כ^ חקותי וכו'‪ ,‬ויקרא יט לז‪.‬‬
‫ת^‪١^ ,‬׳ מתל קו‪.‬‬
‫‪ .96‬ואלעמ^‬
‫‪ .95‬ובאלמשפטים‪ ,‬ל‪ ,‬לו׳ ואלמשפטים‪.‬‬
‫לפרטי הדינים‪ ,‬ע״ע פרידלנדר‪.‬‬
‫‪ .97‬ואלעשיה‪ ,‬לו׳‬
‫לאן אלשמירה הי אלעלם‪ ,‬ב־ל ליתא בגלל הדומות; ועי׳ הע׳ ‪.98‬‬
‫‪ .98‬אלעמל‪ ,‬ל אלעמל ואלעלם‬
‫ואלעשייה (אך לרוב לא آل ص ’ שינויי נוסח ^ י ן זה)‪.‬‬
‫^אן אלשמירה הי אלעלם ואלעשיה הי אלעמל (ולפנינו ניסיון להשלים את מה שהושמט‬
‫‪.2‬‬
‫‪ . ١‬אלתי‪ 361§ ,‬م‬
‫‪ .99‬אלאלאה‪ ,‬לו׳ אללה אלאלאה‪.‬‬
‫לעיל‪ ,‬עי׳ הע׳ ‪.)96‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪< .3‬אטאעני אלמעאקב למן>‪ ,‬כך לו׳; ב־ב ‪ ^ ٦‬ליתא‪.‬‬
‫סאיר‪ ,‬ב־לו׳ ליתא‪.‬‬
‫‪ .6‬כקו ס‪ ,‬ל כקול‬
‫‪ .5‬לא‪ ,‬ב־לו׳ ליתא‪.‬‬
‫אלאלה^‪ ,‬ב־ב מנוקד אל؟להה; ל אלאהה‪.‬‬
‫‪ .8‬כי ^א ירעו וגם ^ טי ב (ל‪ ,‬לו׳ היטב) אין אותם‪ ,‬ידמיה י‬
‫‪ . 7‬עה‪ ,‬ל עהש!‬
‫אלסי‪.‬‬
‫‪ . ١١‬אחכאמה‪ ,‬לו׳‬
‫‪ . 10‬רסומה‪١^ ,‬׳ רסומנא‪.‬‬
‫‪ .9‬פנסל‪ ,‬ל פנסאל‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אלמרשד‬
‫‪267‬‬
‫חתי נפעל במקתצי מא כלפנא בה כמא סאלה וליה עה‪ ’ 2‬קאילא מערבא‬
‫ען אלשאדית עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני ” עבדך אני הביננו‬
‫ואדעה עדתיף‪ 4‬׳ פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך‪ ' 5‬וקאל איצא למדני‬
‫לעשות רצונך וג ‪،‬י ויזכינא ללזמאן א ^ י ” לא תחתאגי■‪8‬׳ אלנאס פיה‬
‫אלי מ ך׳‪ 19‬יחתהם עלי‪ 20‬אלתעלם'‪ 2‬ולא אלי‪ 22‬מובך יובכהם ا ע לי"‬
‫תפריט יקע מנהם בל יכון כ^ מנהם יערף אללה תע חק אלמערפה ויערף‬
‫מא יגב ל^ כק ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו‬
‫את יוי כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום יוי כי אסלח לעונם‬
‫ולחטאתם לא אזכר עוד‪“ .‬‬
‫ברוך יוי לעולם אמן ואמו‬
‫יקרב ؟שורותמ הנגידים לעמו הנדים נשלם החבור ؟חקיבז ומשפטים צדיקים‬
‫؟עזרת עושה‪ 25‬מקופט לעשוקים‪2،.‬‬
‫תמת א^מקא^^ אלעאשרהתי‪27‬‬
‫ש‪ .‬מן‪ ,‬ב־ב מנוקד ؟‪. ٦‬‬
‫ר‪ .‬תחתאג‪ ,‬ב־ב מנוקד תחתאג‪.‬‬
‫מנוקד אלאלהה‪.‬‬
‫אלעאשרה‪ ,‬ב־ב מנוקד תמת אלמקאלה אלעאשרה‪.‬‬
‫ת‪ .‬תמת‬
‫‪ . ١2‬וליה עה‪ ,‬ל ולייה עהש‪ ,‬ي עליה אלסלאם (ו־וליה ליתא‪ ,‬האם מין‬
‫אחבאמנא‪.‬‬
‫‪ 3‬ו ‪ .‬עשה עם עבדך כחסדך וחקיך (ל עבךך‬
‫ה^ לו לוגי ה בנלל דמיונו ל־עליה?)‪.‬‬
‫‪ . 14‬עבדך (ל עבךך) אני הבינני ואדעה‬
‫כחסךף וחקיף) למדני‪ ,‬תהלים קיט קכד‪.‬‬
‫‪ . 15‬פניך האר וכר‪ ,‬תהלים קיט‬
‫עדתיך (ל עדוזיך‪ ,‬לו׳ עדותיך)‪ ,‬תהלים קיט קכה‪.‬‬
‫‪. 18‬‬
‫‪ . 17‬א ל ד י ‪ ,‬ל ‪ ,‬ל ר אלתי‪.‬‬
‫‪ . 16‬למדני לעשות רצונך וגו‪ ,‬תהלים קמג י‪.‬‬
‫קלה‪.‬‬
‫‪ . 20‬עלי‪ ,‬לו׳‬
‫‪ . 19‬מן‪ ,‬ב־ב מנוקד מן; ל אן‪.‬‬
‫תחתאג‪ ,‬ב־ב מנוקד תחתאג (§ ‪4‬ב)‪.‬‬
‫‪ .23‬ע ^‪ ,‬לו׳‬
‫‪ . 22‬אלי‪ ,‬לו׳ א^א (§‪ 10‬א)‪.‬‬
‫‪ .21‬אלתעלם‪ ,‬ל‪ ,‬לו׳ אלתעלים‪.‬‬
‫אלי‪.‬‬
‫‪ . 25‬עושה‪ ,‬ל‬
‫‪ .24‬ולא ילמדו ‪ ...‬למקטנם ^ מ ק ^ ם ) וכו׳‪ ,‬י ד מ ^ א לג‪.‬‬
‫על‪.‬‬
‫‪ . 27‬תמת אלמקאלה אלעאשרה‪ ,‬ב־ב‬
‫‪ .26‬לעשוקים‪ ,‬ל מוסיף‪ :‬בר ה‪.‬‬
‫ע ^ ה‪.‬‬
‫מנוקד תמת (§ ‪4‬ב) א^ מ ק^ל^ אלעאשרה‪.‬‬
‫מכתב פרט‬
‫המכתב דלהלן לקוח מגניזת קהיר ונשתמר ב־ ‪©^ of A rt‬؛مسااه‪:‬ء ‪ Freer‬בואשינגטון‬
‫‪ •D .C .‬זמנו אינו ידוע והוא נשלח כפי הנראה ממצרים לעדן‪ .‬למרות מוצאו המצרי‬
‫המשוער מכיל הוא תופעות מוגרביות (כגון אחור‪ ,‬שורה ‪ 34‬יתקצאו‪ ,‬שולי האחור‪,‬‬
‫התחלה ^ א ת)‪ ,‬כפי שזה שכיח בטקסטים מצריים מימי הביניים (על פרטים עי׳‬
‫התהוות ‪ 56‬ואילך)‪ .‬תצלום מצויין ש^ دأل המכתב ניתן ‪R. Gottheil — w .H .'n‬‬
‫‪ , Worrel, Fragments from the Cairo Genizah in the Freer Collection‬ניו־יורק‬
‫‪ , 1927‬מול עמ׳ ‪ . 45-44‬גוטהייל‪-‬וורל הוציאו ותרגמו את המכתב שם‪ ,‬עמ׳ ‪, 56-44‬‬
‫אולם מספר הטעויות הן בקריאה‪ ,‬הן כתרגום גדול למדי‪ .‬והשווה כבר את התיקונים‬
‫של ד״צ בנעט‪ ,‬ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה ״ב (תש״ו)‬
‫(להלן‪ :‬כנעט)‪ ,‬עמ׳ ‪ , 146‬הע׳ ‪ ,29‬ועמ׳ ‪ . 147‬המכתב נוהג לציין כ׳ סופית בנקודה בה‪,‬‬
‫ושמרתי על כך להלן‪ .‬לעומת זה לא שמרתי על דרך סימונה של גי׳׳ו‪ ,‬אשר במכתבנו‬
‫מסומנת‪ ,‬כמוה כ^ים‪ ,‬בנקודה מעליה‪ .‬נהגתי להלן לסמן‪ ,‬כנהוג‪ ,‬את הגים בנקודה‬
‫מעליה‪ ,‬ואילו את הגי׳׳ו לא סימנתי בכלל‪ .‬אולם על הקורא לזכור‪ ,‬כ״ ההבחנה בין‬
‫גים ל־גי׳׳ן נעשתה בידי המהדיר‪ ,‬ועקרונית אפשר להמיר אות בחברתה‪.‬‬
‫ا בשרוזי כתאבי אליך יא אכי אלעזיז׳׳׳‪ 2‬עלי וענדי‪ 3‬אסאל אללה בקאך‬
‫ואדאם עזך ועלאך* ומן חסן אלתופיק ^א אכלאך حمأ אללה ביננא עלי‬
‫אסר האל؟ במנה וכפי‪ ،‬לטפה אן שא אללה‪ :‬ואל^י תריד עלמה ا מן‬
‫וקת אן‪ "،‬דכלת אלי אלהנד למ יגינא‪ 7‬מן ענדך אחד ובקינא® משגולין ’‬
‫אלקלב עליך מן בחר אלהנד א^י אן וצל אלח ‪3‬י עלי אלדי יקאל לה אבן‬
‫א‪ .‬אלעזיז‪ ,‬גוטהייל‪-‬וורל גרסו ואלעזיז‪ ,‬וה־ו׳ היא או טעות סופר או צלו של קו‪.‬‬
‫‪ .2‬אלעזיז‪ ,‬גוטהייל‪-‬וורל גרסו ואלעזיז‪ ,‬וה־ו׳ היא או‬
‫‪ . ١‬בשררז‪ ,‬ר׳׳ל בשמך רחמנא‪.‬‬
‫‪ .3‬אלעזיז עלי וענדי‪ ,‬עירוב של שני ביטויים נרדפים עזיז‬
‫טעות סופר או צלו של קו‪.‬‬
‫עלי ועזיז ענד (עי׳ דוזי‪ ,‬ערך עזיז); הנחת גוטהייל‪-‬וורל שלפנינו משחק מלים‪,‬‬
‫‪ .5‬אסר‬
‫‪ .4‬ועלאך‪§ ,‬זואי‪ ; 0،‬אולם אפשר גם לנתחו כבניין שני עבר‪.‬‬
‫מוטעית‪.‬‬
‫ه‪ .‬וכפי‪ ,‬עבר בניין ראשון (ולא מקור‪ ,‬כדעת גוטהייל‪-‬וורל)‬
‫חאל‪ = ,‬אסר חאל‪.‬‬
‫‪ ،‬א‪ .‬מן וקת אן‪ ,‬משפט אסינדיטי נשואי‪,‬‬
‫בהוראת "נ תן במידה מספיקה׳׳‪.‬‬
‫‪. 10‬‬
‫‪ .9‬מ<؛וגולין‪ 28§ ,‬ا ‪.‬‬
‫‪ .8‬ובקינא‪. 289§ ,‬‬
‫‪^ . 7‬ם יגינא‪§ ,‬ا‪ ١‬ןא‪.‬‬
‫§‪.332‬‬
‫מכתב מן הגניזה‬
‫‪269‬‬
‫אלקזדירי פאשתמענא״ בה ואכברנא בגמיע מא ^ א עליך וכיף כאן מות‬
‫(^אלך רחמה אללה וכיף כאן ןצולך מן אלהנד וחמדנא אללה תעאלי ا‬
‫עלי סלאמתך ועלי אגתמאעך בכאלך קבל מותה ואכברנא אנך קאסית‬
‫מע כאלך שדה אף׳ עצימה‪ ,3‬פי חאל מרצה ועז עלינא דאלך‪4‬׳ כתירבי ؛ ׳‬
‫א ^ ‪ ،‬׳ לם יכון‪ ’ 7‬אחד מנא ענדך יעאונך פימא גרא עליך פי תעבך פימא‬
‫יכץ אמר כאלך ולאכן אללה תעאלי יגעלך‪ ’8‬כלף‪9‬׳ אן באקי ا ויפתח‬
‫אבואב אלכיר עלי ידיך אן שא אללה וכאן וצול אבן אלקזדירי בעד‬
‫אלפור‪ 20‬בכמסה איאם וכאן למא אעלמנא במות כאלך כתמנא אמרה‬
‫ומא ראח ואלדך מן ענדה א^< אן חלפה אנה׳‪^ 2‬א ידכר דלך אלאמר א ^‬
‫אחד וערפנאה באמראת ذ ص ומא הי תעמל בנא וחלפנא‪ 22‬אנה ^א‬
‫יערפהא ا בשי מן גמיע מא גרא תם‪ 23‬וכתמנא דלך אלאמר ולם נערף‬
‫אחד בשי חתי ולא ולדתך לם נערפה “ במות ذ ص וכאן קד דכר אנך‬
‫עאות(؛)‪ 25‬אלי אלהנד אלי כלמבו פ^ענא אלי א^חאל אלאול פי‬
‫אלאנתצאר(!) פבקינא מדת‪ 2،‬שהר ונצף‪2،‬׳'׳ אלי אן וצל אבן אלזיאת‬
‫אל^י יסכן ענד מסיר אבן‪ 27‬ונארה ا פ ^ מ ענ א‪ *8‬בה ואכברנא ברגועך אלי‬
‫עדן וכיף אנפתח‪ 29‬עליכם אלמרכב ענד אלקץ‪ 30‬וכיף דכל עליכם מרכב‬
‫אלשחן וכיף כאן וצולכם א^י עדן סלימין(!) פלא עדמנא פצל אללה ומא‬
‫ענד אללה א^א כ^(؛) כיר ^ א ק צדרנא כתיר אלדי׳‪ 3‬לם יכון לך מעה‬
‫כתאב יטמנא‪2‬נ ا פבקינא משגולין א^ק^ב אלי אן וצל יוסף אבן אלחפצי‬
‫אכר לילת ראמצאן‪ ^ ^ 33‬ת עיד אלמסלין‪ 34‬פאשתמענא בה ואכברנא‬
‫ב‪.‬כתיר‪,‬כה׳׳יכתרי‪.‬‬
‫‪. 13‬‬
‫‪ . 12‬א ן ‪ ,‬؛ ؛‪. 181‬‬
‫‪ . 11‬פ א ש ת מ ענ א‪ 19§ ,‬ג‪.‬‬
‫אלחג‪6§ ,‬ב‪ ,‬והשווה §‪ ,86‬הע׳ ‪.2‬‬
‫‪. 16‬‬
‫‪ . 15‬כתיר‪ ,‬כה׳׳י כתרי; ؛‪. 218‬‬
‫‪ . 14‬ז־אלך‪ 8§ ,‬ט‪ ,‬הערה ‪.31‬‬
‫עצימה‪ 21§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ . 19‬כלף‪,‬‬
‫‪ . 18‬יגעלך‪ ,‬؛؛‪. 253‬‬
‫‪ . 17‬לם יכון‪ 102§ ,‬א‪.‬‬
‫אלדי‪ ,‬؛؛‪ 347‬א‪.‬‬
‫‪ .‬וחלפנא‪ ,‬לדעת‬
‫‪ . 21‬אנה‪ 342§ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ . 20‬אלפור‪ ,‬ר׳׳ל חג פורים‪.‬‬
‫§‪. 218‬‬
‫גוטהייל‪-‬וורל = וחלפנאה; ואפשר שיש לקוראו וחלפנא = וחלף לנא‪ ,‬השווה ברוקלמן ב‬
‫(שלא כתרגום‬
‫לו‬
‫הקודם‬
‫אל‬
‫ונמשך‬
‫=‬
‫^נם‪,‬‬
‫‪. 23‬‬
‫‪. 320-319‬‬
‫‪ .24‬ולזיתך לם נערפה‪ ,‬לדעת גוטהייל‪-‬וורל במקום‪ :‬ואלדתך לם‬
‫גוטהייל‪-‬וורל)‪.‬‬
‫‪ .26‬מדת‪,‬‬
‫‪ . 25‬עאות‪ = ,‬עאות < ע א' ^؛ "חזרת"‪ 1^§ ,‬א‪.‬‬
‫נערפהא‪.‬‬
‫‪ . 28‬פאגמענא‪ ,‬מייצג כנראה‬
‫‪ . 27‬אבן‪ 37§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 26‬א‪ .‬ונצף‪.244§ ,‬‬
‫؛؛‪ 27‬א‪.;1‬‬
‫פאשמענא (הכתיב ב־ג במקום ש היסטורי הוא) < פאשתמענא (על המעתק שת > ש‬
‫‪ . 29‬אנפתח‪ ^ ” ٦ ,‬טבע‪ ,‬ע׳׳ע‬
‫השווה למשל כהן‪ ,‬אלז׳יר ‪ < )78‬פאגתמענא (§‪ 19‬ג)‪.‬‬
‫‪ .30‬אלקץ‪ ,‬כנראה ^ ם מקום‪ ,‬ולא‬
‫דוזי (ולא כתפיסת גוטהייל‪-‬וורל)‪.‬‬
‫‪ . 33‬ראמצאן‪,‬‬
‫‪ .32‬יטמנא‪ 11§§ ,‬א‪. 32 ;0‬‬
‫‪ .31‬אלדי‪347§ ,‬ה‪.‬‬
‫מצאתיו‪.‬‬
‫‪ .34‬אלמסלין‪ ,‬כך כותב מכתבנו בקביעות במקום אלמסלמין‪ ,‬כנראה מתוך‬
‫§‪ 8‬ט‪.‬‬
‫ال‬
‫‪270‬‬
‫מכתב מן הג^זה‬
‫בגמיע מא ^ א ” עליך וכיף כאן רגועך אלי עדן ‪ ” ٣ ١‬לם נצחה “ לה‬
‫חדית(!)‪ 38‬אלי אן דפע ^נא כתאבך אלכרים וקריואה ” פפהמנא מא פיה‬
‫פאטמאנת‪ 40‬ולולא מאיי ובצר “ ا כתאבך למא כאן יטמאן לנא קלב‬
‫‪ .........‬אן א ^ מע אלנאכודו؛‪ 43‬אלדי מעה ‪ ...‬אלחצפארה(?) וכאן מעה‬
‫د س ‪ .........‬מוסי פא^־נאה מנה פוצל ‪ .........‬בדלך ויא אכי לו^א מא‬
‫וצל ‪ ..........‬ا אלצרף והו י^כר מות כאלך ‪ .........‬מא כאן אחד יצל מן‬
‫ענדך ‪ .........‬ונחלפה אנה‪^ 44‬א י^־כר דלף ‪ .........‬קרי؛‪ 4‬פי טוק אלצרף‬
‫כסנדיד(?) נס ‪^ .........‬א פי ^ ק צדרה אן ואלד [תך]נ■‪ ....... 4،‬ا אכ^ר מא‬
‫קדרת אנא וסידי ‪ .........‬אלפור א ^ בעד אלפסח בע ‪ .........‬מעאני למא‬
‫כאן יסמעו מ‪ .........‬ا ענדך וענד אכתה ואן סיד[י] ‪ .........‬ובחק'‪ 4‬אלכתאן‬
‫א^־י דפעה להא ‪ .........‬אלתרסים‪ 48‬חתי תחטר‪ 49‬לה גי ‪ .........‬מדת‪50‬‬
‫אנטרחת עלי בע^ א‪ .........‬ا ענדהא אלתרסים וימ^ל על ‪ .........‬מא‬
‫כ[א]ן ‪ ١٠‬אמ אלשיך אבן ‪ .........‬במות כאלך טלבת אן תגי ‪ .........‬פאן‬
‫סידי חלף אנהא לא ת^כר] ‪ .........‬כלה חתי לא תכשף ^נא עליה ‪.........‬‬
‫מא מאת חתי‬
‫ا קד אעלמתך בה וכא<ן>(?) קד קאל ^נא ‪.........‬‬
‫כתב לך וציה ובקינא קד׳؛ ננתטר נסכתה(؛)‪ 52‬תבערנהא פי ורק ‪ ” :٩‬חתי‬
‫נערף כיף כאנת וציתה לך פאללה אללה אן כאן מא אנפ^ת לנא נסכת‬
‫אלוצית‪ 54‬פ^א תעמל ^וגל אלי אן תנפד ^ א כתאב בגמיע‪ 55‬כאן ולא ا‬
‫ילחקך פי ז־אלך תואניא “ פהדא אכבר וציתנא‪ 57‬ענדך ואנפ^ת תלום‬
‫סידי ותקול לה אנך אנפ^ת אלאנצארי ו^בני*‪ 5‬בללה‪ 59‬יא אבני ‪٠ ٠ ٣‬‬
‫ג‪ .‬ואלדןתך]‪ ,‬מלה ‪ ٦١‬נכתבה לראשונה בין " ל א" ל‪-‬׳׳פי ציק"‪ ,‬נמחקה ונוספה אוז׳׳כ בין השיטין‪.‬‬
‫‪ . 37‬נצחח‪ ,‬ר׳׳ל האמין‪ ,‬ולא מצאתיו‬
‫ه‪ .3‬ואן‪ 342§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .35‬גרא‪ 10§ ,‬א‪.‬‬
‫זהירות‪.‬‬
‫‪ .38‬חדיז؛נ‪ ,‬אי־היידוע לחיזוק השלילה‪( :‬לא‬
‫במילונים (אך השווה רייט א ‪ 31‬ه)‪.‬‬
‫‪ .40‬פאטמאנת‪90§ ,‬‬
‫‪ . 39‬וקרינאה‪.98§ ,‬‬
‫האמנו) באחה סיפור שהוא (שהוא סיפר)‪.‬‬
‫‪ .42‬נבצר‪ ,‬אפשר §‪ ;63‬אך לאור "וקרינאה‬
‫‪ .41‬ו^ולא מא‪402§ ,‬ד‪.‬‬
‫(׳׳ונרגעתי״)‪.‬‬
‫‪ .43‬אלנאכוזרה‪ ,‬רב החובל‪ ,‬ע״ע‬
‫פפהמנא" הקודמים אפשר ריבוי של אדנות‪.‬‬
‫‪ .45‬קרי‪ ,‬אין כל צורך להבינו כסביל (כדעת גוטהייל‪-‬וורל)‪,‬‬
‫‪ .44‬אנה‪ 342§ ,‬ד‪.‬‬
‫דוזי‪.‬‬
‫ه‪ .4‬ואלד[תך]‪ ,‬מלה זו נכתבה לראשונה בין ^ א "‬
‫אלא אפשר להסבירו לפי §‪.98‬‬
‫‪ .48‬אלתרסים‪,‬‬
‫‪ .47‬ובחק‪ 1§ ,‬ه‪ 1‬م‬
‫ל־״פי ציק״‪ ,‬נמחקה ונוספה אח״כ בין השיטין‪.‬‬
‫‪ .49‬תחטר‪ ,‬בגלל הקרע אין הוראתו‬
‫בגלל הקרע הוראתו אינה מחוורת‪ ,‬וע״ע דוזי‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫ן ‪ . 5‬ק ד ‪. 276§ ,‬‬
‫‪ . 50‬מדת‪ 336§ ,‬ב‪.‬‬
‫מחוורת‪ ,‬ואפשר להבינו גם לפי §ص‬
‫‪ .53‬ורק^‪ ,‬ר״^ מכתב‪ ,‬ע״ע‬
‫נסכתה‪ ,‬היינו מצפים לכינוי נסתרת (מוסב ל־וציה)‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫ه‪ . 5‬תואניא‪. 219§ ,‬‬
‫‪ . 55‬בגמיע‪. 360§ ,‬‬
‫‪ .54‬אלוצית‪ 27§ ,‬س‬
‫‪.١٨٦‬‬
‫‪ .58‬וגיבני‪,‬‬
‫וציתנא‪ ,‬לדעת גוטהייל‪-‬וורל משחק מלים‪ :‬כאן פקודה‪ ,‬לעיל צוואה‪.‬‬
‫‪0‬ه‪ .‬אן‪415§ ,‬א‪،‬؛‪.‬‬
‫‪ . 59‬בללה‪.36§ ,‬‬
‫§§‪ 1 0 2 ; 70‬א‪.‬‬
‫מכתב מן הגניזה‬
‫ו‪27‬‬
‫ענדי מן גמיע מא קאל לך שי ולאכן יא אבני מא‪،0‬א חלך׳‪ ،‬תערף‬
‫אלאנצארי ולעבה כיף כאן וקף פי וצת‪ ،2‬אלסוק ןלעב מע כל מן קאם‬
‫ואעלם ا יאד׳‪ 63‬אכי אן כ^ ذم אן‪ ،4‬יצל‪ ، 5‬אליך אלא “ אנה מן ענד‬
‫אללה תעלי‪ ،7‬ובדעא ואלדך אליך‪ ،8‬לאן א^אנם ו א ^ן ינאמו‪ ،9‬א^א™‬
‫סידי מא ינאם ממא הו ידעו לך טול אלליל ואלנהאר ולו ערפת תואב ‪7,‬‬
‫אן؛׳ י ד ^ עליך פי אלכתב ^ ^‪ ” ١‬תנפדהם(؛) ^נא למא כנת תגעל לך‬
‫שגל גיר כתבך אלכתב ובלכאץ‪73‬א אלכתאב אל^י וצל לנא ا מע אלנאכודה‬
‫ואנפדת ואנת תקול לסידך א^א וצל שבל א ד ו ^ תאכד‪ 74‬מנה אל^י‬
‫ארסלת לך מע גמיע אלתגאר פלא‪ 75‬פרח אן דכל עלי קלבה וקד סמענא‬
‫אן וצל גמיע אלריוס‪ 7،‬אלי עזדאב(ז) סאלמיף■‪ 77‬פטמף‪ 7‬קלבך עלי ^לך‬
‫ואן ואלדתך תסאל ענך וקאלת לך יא אבני כמא טמנתני בכתאבך‬
‫פאללה ا תעאלי יטמנך מן כ^ הם וגם ואן ברכאת אבן כאלתי קד דכל‬
‫ביתה ע^י בנת כאלתה סת‪ 79‬נסים רחמהא אללה פאלעאקב^ לך‪ 80‬אן‬
‫שא אללה וקד סמענא אנך אשתרית גלאם ואללה תעלי יערפך(؛)‬
‫ברכתה ו^עלה עליך אברך אלכעוב׳‪ 8‬וירזקך מתלה כתיר ובללה יא אכי‬
‫אן אלמסלין יתקצאו‪ 82‬ענך אכ^ר מנא ا חתי יום אן אלנאכודה‪ 83‬מאר‪84‬‬
‫ד‪ .‬יא‪ ,‬מלה זו נשנתה במקור‪ ,‬בסוף השורה הקודמת ובהתחלת השורה הזאת‪.‬‬
‫ה‪ .‬סאלמין‪,‬‬
‫במקור סלאלמיו‪.‬‬
‫آه‪ .‬תלך‪ 25§§ ,‬א;‬
‫‪ 60‬א‪ .‬מא‪ ,‬משפט שאלה שלילי(שאלה ריטורית)‪ ,‬אשר הוראתו חיובית‪.‬‬
‫‪. 63‬י א‪ ,‬מ ל ה זו נשנתה‬
‫‪. 62‬וצ ת‪ 12§ §,‬ג; ‪ 20‬א‪.‬‬
‫‪ 54‬ד; ‪ ;331 ;253‬ר׳׳ל הגיע הזמן עבורך‪.‬‬
‫‪ .65‬יצל‪,‬‬
‫‪ .64‬אן‪.359§ ,‬‬
‫במקור‪ ,‬בסוף השורה הקודמת ובהתחלת השורה הזאת‪.‬‬
‫‪ .69‬״נאמו‪,‬‬
‫‪ .68‬אליך‪ 164§ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ . 67‬תעלי‪9 §,‬ב‪.‬‬
‫‪ .66‬אלא‪ 409§ ,‬א‪.‬‬
‫§‪ , 100‬ה ע׳ ‪.5‬‬
‫‪ ^ 0‬ו ם ה ק ט ע ה ^ ע ^׳׳ צ ב נ ע ט‪,‬‬
‫‪ 1.71‬؛ נ ו ^‪,‬‬
‫‪ .70‬אלא‪ 408§ ,‬א ו ‪ 409‬א‪.‬‬
‫§§‪. 122 ;43‬‬
‫ידיעות החברה ‪ ...‬יב ‪ , 146‬הע׳ ‪ .29‬היינו מצפים ל־‪1‬؛נואב מיודע‪ ,‬והשווה על שמות זוקקים‬
‫‪ . 72‬אן‪ ;359§ ,‬אן באה‪ ,‬אף כי השם הזוקק מיודע לפי ההקשר‪ ,‬אם‬
‫בלתי־מיודעים §^‪. 35‬‬
‫‪ . 74‬תאכד‪,‬‬
‫‪ 73‬א ‪ .‬ו ב ^ א ץ §‪.36‬‬
‫‪ . 73‬א ל די‪ 361§ ,‬א‪.‬‬
‫כי לא בצורתו(עי׳ הע׳ ‪.)71‬‬
‫‪ . 75‬פלא‪ ,‬אולי ׳׳הנה׳׳(§‪ ,314‬עמ׳ ‪ , 198‬הע׳ ‪ ,382§ ;49‬עמ׳ ‪ ,246‬הע׳ ‪ ,) 14‬ר׳׳ל‬
‫§§‪.302 ; 176‬‬
‫׳׳הנה שמחה‪ ,‬אשר נכנסה ללבו"; אך אפשר‪ ,‬כי משפט הזיקה‪ ,‬הלוואי‪ ,‬כבר התפתח לנשוא‪,‬‬
‫‪ . 77‬סאלמין‪ ,‬במקור‬
‫‪ .76‬אלריוס‪ 11§ ,‬א^‪ ,‬הע׳ ‪.5‬‬
‫ר׳׳ל "הנה שמחה נבנסה ללבו"‪.‬‬
‫‪ .80‬פאלעאקב^ לך‪ ,‬קיצור של‬
‫‪ .79‬סת‪ 12§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ . 78‬פטמן‪11§ ,‬ءحم‪.‬‬
‫סלאלמין‪.‬‬
‫פאלעאקבה לך ב א ^י ר" סו פ ך יהיה טוב"; השווה ליין ‪ . 2101-2100‬פירושם של גוטהייל‪-‬וורל‬
‫‪ .81‬אלכ^וב‪ ,‬ד׳׳למזל‪ ,‬ע׳׳עדוזי‪ ,‬מילון החברה המזרחית הגרמינית‪ ,‬וכןפליישדב‬
‫מוטעה‪.‬‬
‫‪ .82‬יתקצאו (§‪ ,) 110‬ר׳׳ל י ש א * בפרוטרוט‪ ,‬ע״ע ‪ ;٩١٦‬פירושם של‬
‫‪.767-766‬‬
‫‪ .83‬יום אן אלנאכודה‪ ,‬על‬
‫גוטהייל‪-‬וורל‪ ,‬כאילו מדובד בכופד שבויים‪ ,‬בלתי־מבוסס‪.‬‬
‫‪ .84‬מאר‪8§ ,‬ג‪.0‬‬
‫תרגומו של הקטע הזה וקריאתו עי׳ ד״צ בנעט‪ ,‬ידיעות החברה ‪ ...‬יב ‪. 147‬‬
‫‪272‬‬
‫‪40‬‬
‫‪V.‬‬
‫שוליים‬
‫מכתב מן הגניזה‬
‫אלאנסאן؛‪ 8‬וראק מן אזדקא‪ 8،‬סידי פתקצא מנה ענך ^ א ב" לנא כתאבך‬
‫ונחן ליס ענדנא כבר חתי גאבה א ^ ^ ל אלוראק ^אה אללה ענא‬
‫^ ^‪ ٠٠١‬נעלם ומא יערף אחד איש‪88‬א אנפ^נא לך מן א^כ^ב מא ’‪ 8‬קדרת‬
‫תערפנא״ ’ אן׳‪ 9‬וצל לך שי‪ 92‬אלכתב כ^א יכונו א^נאס יא אכי ا מא בקי‬
‫עלינא שי אלא אלדי לם תערפנא כיף כאנת וצית כאלך ואכרה(؛)‪ 93‬אלדי‬
‫לם תערפני אן כאן וצל לך שי מן אלכתב קראת עליך אלסלאם ועלי מן‬
‫תחוטה ענאיתך אלסלאם וואלדך יקריך ”* אלסלאם וואלתך‪ 94‬תקריך‬
‫א^ס^אם וכאתב הדא אלכתאב אכוך יוסף וממלוכך ושאכר תפצלך‬
‫נקריך‪ 95‬א^ס^אם ا וכואתך‪ 9،‬יקרוך‪ 97‬אלסלאם וכלאתך‪ 98‬יקרוך‬
‫אלסלאם ואולאד עמך אלשיך אבו״ אלחסן ואלשיך אבו אלפ^‬
‫ואולאדה יקרוך אלס^אם וחמוךייי אבן אליאס יקריך(؛) אלס^אם וקד‬
‫סרני אלדי אנפדת לה רחלה‪ 2‬פאללה תעאלי יוצלה אליה ויפרג ענה(؛)‬
‫כמא פרגת ענה וענא לאנה מגאח‪ 3‬מ ^ ק עליה ואלחזאן ביאן ויוסף‬
‫אלמגרבי ומנצור ואכוה אולאד‪3‬א כלף יקרוך א^ס^אם ואלשיך עטאלה‪4‬‬
‫וולדה א ^ ؟ אבו אלחסן יקרוך‪ 5‬אלסלאם‪ ،‬ואלקאצי וגלמאנה יקרוך‬
‫אלסלאם וקד תזוג בב™ פתו^ן אלמצרי וקד רוק מנהא צבי ותסאל עלי‬
‫אלשיך אבו אלסרור ותערפה אן אכוה יוסף אל^יד״ יסאל ענה ‪.‬אל^י‬
‫אתואלד* פי יד שהר ‪ ..‬יא ‪ ..‬דבצ‪ ..‬אנ ‪ ...‬טאי״ן א^בע^ א^בע^ עשר‬
‫^הר אללה ת ע א^ ילקיהא‪ 9‬פעלהא וילקי[הא] מא עמלת בכאל ‪.........‬‬
‫ו‪ .‬וחמוד‪ ,‬במקור ממוך‪.‬‬
‫‪ .88‬כיר אלדי‪,‬‬
‫‪^ .87‬אב‪ 54§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .86‬אזדקא‪ 17§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .85‬אלאנסאן‪ 164§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 88‬א‪ .‬איש‪,‬‬
‫ר׳׳ל את הטוב ביותר של מה ש‪( ...‬שלא כהבנת גוטהייל‪-‬וורל)‪.‬‬
‫‪.۶٠‬‬
‫‪ .89‬מא‪ ,‬משפט ;؛ואלה שלילי (שאלה ריטורית)‪ ,‬אשר הוראתו חיובית‪.‬‬
‫§‪52‬ב‪.‬‬
‫‪ .92‬שי‪153§ ,‬או؛‪ ,‬סוף; גוטהייל‪-‬וורל צירפו את‬
‫‪ .۶١‬אן‪ ,‬؛؛‪ 415‬א‪1‬؛‪.‬‬
‫תערפנא‪4§ ,‬وو‪.‬‬
‫‪ .93‬ואכרה (§‪27‬ג‪1‬؛)‪ ,‬ר׳׳ל "גם כן‪ ,‬נוסף לכך״‪ ,‬כפי‬
‫שי לקודם והסבירוהו לפי §‪.207‬‬
‫‪.94‬‬
‫‪ 93‬א‪ .‬יקריך‪.98§ ,‬‬
‫שהוא נוהג בדיאלקטים‪ ,‬והשווה גם דוזי‪ ,‬ערך אלאכר‪.‬‬
‫‪ .95‬נקריך‪ .98 ;63§§ ,‬הנושא של נקריך הוא כאתב ה^א אלכתאב ‪,...‬‬
‫וואלתך‪ 12§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .98‬וכלאתך‪,‬‬
‫‪ .97‬יקרוך‪^(§ ,‬ז א‪.‬‬
‫‪ .96‬וכואתך‪ 33§ ,‬ا ‪.‬‬
‫כלומר ” אני"‪.‬‬
‫‪ . ١‬וחמוך‪ ,‬כך קראו גוטהייל‪-‬וורל במקום "ו מ מו ך׳‬
‫‪ .99‬אבו‪ 7§ ,‬ז ‪2‬א‪،‬؛‪.‬‬
‫§ ‪6‬ג‪.‬‬
‫‪ . 3‬מגאח‪ ,‬גאח רגיל יותר בבניין‬
‫‪ . 2‬רחלה‪ ,‬ר״ל סחורותיו‪ ,‬ע״ע דוזי‪.‬‬
‫שבמקור‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ 3‬א‪ .‬אולאד‪ 22§ ,‬ו ‪.‬‬
‫הראשון בהוראת "החריב"‪ ,‬אך מצוי גם ברביעי‪ ,‬ע״ע ליין‪.‬‬
‫‪ .6‬א^סלם‪9§ ,‬ב‪ . 7 .‬אכוח יוסף‬
‫‪ . 5‬יקרוך‪. 122§ ,‬‬
‫עטאלה‪47 § ,‬א; שים ^ב לכתיב!‬
‫א^די ד‪ ,‬לפנינו כפי הנראה ביטוי של בדיחה‪ ,‬כאילו אחיו החדש יוסף‪ ,‬אשר נולד זה עתה‪,‬‬
‫‪ .8‬אתואלד‪ .80 ; 79§§ ,‬תואלד מצוי בלהגים מוגרביים (הערת ח׳ בלנק)‪,‬‬
‫מברך אותו‪.‬‬
‫‪ .9‬ילקיהא‪ ,‬ר" ל יגמול‬
‫והשווה גם רמב׳׳ם ‪ 3 ,50‬מ‪ ,‬וכן דקדוק‪ , 79§ ,‬עמ׳ ‪ ,77‬הע' ‪. 33‬‬
‫מכתב מן הגניזה‬
‫‪273‬‬
‫יכתב ‪ .....‬באקי ויגמע ביננא ובינך קרב אן שא אללה ותסאל ען מעאני‬
‫‪ ...‬ותערפה אן אהלה פי עאפיה ואן וצלת כתבה א ^ אהלה ועז עלינא‬
‫מא ^ א עליה אללה תעאלי יכלף(!) עליה ויגמע שמלה וכץ(י) באהלה‬
‫ביאן תערפה ا וגיר ז־לך אן יום אן סאפר ذ אأل< וודענאה פי א ^ ל ^‬
‫ווצאנא‪°‬י עלי <אמראתה>זי״ וקאל ‪ ...‬אנהא חאמל פעדינא‪2‬׳ לה‬
‫תסעה אשהרח‪3‬י ולם תלד שי‪4‬׳ פרגענא‪5‬׳ עדינא תסעה אשהרא‪6‬׳ אן‬
‫א ^ א אלי אן ולדת צבי פקאמת קיאמת אלנאס כלהא חתי אלמסלין‬
‫קאלו מא סמענא מן עמל קט מתל ا הדה אליהודיה מא תסתאהל ע ^‬
‫הדא אלאמר גיר אלחריק ואנהם‪7‬׳ בעץ אליהוד אלרום מתל אבן מוסי‬
‫מנצור ומנצור אבן אלכבית‪ '8‬פאנהם ” תעצבו מעהא חתי גמעו מתל‬
‫עשרה מן אליהוד חתי כתנוה ולם יחצר תם ^א דיאן ולא חזאן ולם‬
‫יבארכו עליהא ا וגיר דלך אן למא סמעת ואלדתך מות כאלך רחמה‬
‫אללה פאנהאט■‪ 20‬חמלת עלי קלבהא׳‪ 2‬מן גהתך׳‪ 22‬ומן שדת‪ 23‬אן‬
‫גראת‪ 24‬עליך פי אלבחר תאני מרה‪ 25‬ובקית מדת מרצהא לם ידכל‬
‫פמהא טעאם ולא שראב אלי אן וצלי‪ 26‬כתאבך אלכרים פכמא‪ 27‬אבצרת‬
‫פי כתאבך פכאן פי‪ 28‬להא אלעאפיה ואלפרג פכמא פרגת ע^נ א‬
‫בכתאבך פאללה תעאלי יפרג‪28‬א לך פי גרבתךכ■ ‪ 2,‬וילקיך א ^י ר ויוקף‪0‬ג‬
‫ז‪ < .‬א מר א ת ה >‪ ,‬במקור ליתא‪.‬‬
‫י‪ .‬מן גהתך‪ ,‬במקור غ ™‪.‬‬
‫ח‪ .‬אשהר‪ ,‬במקור אשרה‪.‬‬
‫ه ‪ .‬פאנהא‪ ,‬במקור פאנאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרבתד‪ ,‬במקור בנקודה על ה־ג(כמקובל במכתב‬
‫ז ה)‬
‫לה; לפי דוזי‪ ,‬ע׳ לקי‪ ,‬בנין שני‪ ,‬מוסב לדוב לגמול רע; אך השווה בהמשך (שולי הפני□)‬
‫‪. ١١‬‬
‫‪ . 10‬ווצאנא‪3©7§ ,‬ב (לפי תפיסת בנעט‪ ,‬עי׳ שמ>‪.‬‬
‫וילקיך א ^י ר‪.‬‬
‫ث‬
‫<אמראתה>‪ ,‬השלמת בנעט‪ ,‬ידיעות החברה יב ‪ , 147‬העי ‪ ;32‬בכה׳׳י ליתא‪.‬‬
‫‪ . 14‬שי‪207§ ,‬‬
‫‪ . 13‬אשהר‪ ,‬כך תיקנו גוטהייל‪-‬וודל; במקור אשרה‪.‬‬
‫פעדינא‪ ,‬؛؛‪.88‬‬
‫‪ . 16‬תסעה אשהרא‪ ,‬תיקון יתר;‬
‫‪ . 15‬פרגענא‪. 277§ ,‬‬
‫(המזכיר גם אפשרות אחרת)‪.‬‬
‫הבותב תפס את בל הביטוי כאחיד‪ ,‬ובהיותו בתפקיד של מושא ישיר‪ ,‬הוסיף בסופו את‬
‫‪ . 18‬אלכבית‪ ,‬גוטהייל‪-‬וורל הבינוהו‬
‫‪ . 17‬ואנהם‪ 254§ ,‬ו‪.‬‬
‫א׳ האקוסאטיבוס‪.‬‬
‫‪ . 20‬פאנהא‪ ,‬בך תיקנו גוטהייל‪-‬וורל‬
‫‪ . 19‬פאנהם‪ ,317§§ ,‬הע׳ ‪.322 ;3‬‬
‫כ־אלכבית‪.‬‬
‫‪ . 21‬חמלת עלי קלבהא‪ ,‬ר״ל התעצבה‪ ,‬עי׳ דוזי‪ ,‬ערך‬
‫את פאנאה שבמקור‪.‬‬
‫‪ . 23‬שדת‪ ,‬שוב‬
‫‪ . 22‬מן גהתך‪ ,‬כך קראו גוטהייל‪-‬וורל במקום גהת שבמקור‪.‬‬
‫חמל‪.‬‬
‫בלתי מיודע השם חזוקק של אן‪ ,‬אף כי מיודע הוא מבחינת ההקשר; השווה לעיל הע׳‬
‫‪ .26‬וצלי‪ ,‬אם הקריאה נכונה‪,‬‬
‫‪^ .25‬אני מרה‪. 242§ ,‬‬
‫‪ ^ . 24‬א ת‪. 110§ ,‬‬
‫‪. 72-71‬‬
‫‪ 28‬א‪ .‬יפרג‪,‬‬
‫‪ .28‬פי‪ 268§ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ . 27‬פכמא‪.388§ ,‬‬
‫יש להסבירו לפי §§‪ 164‬ב; ‪. 253‬‬
‫‪ .29‬גרבתך‪ ,‬במקור בנקודה על ה־ג (במקובל במבתב זה‪ ,‬עי׳‬
‫§‪ 416‬א‪ ,‬וע׳ כבר לעיל‪.‬‬
‫‪ .30‬ויוקף‪ ,‬כנראה בהוראת‬
‫בהקדמה)‪ ,‬וגוטהייל‪-‬וורל גזרוהו שלא כראוי משורש גרב‪.‬‬
‫יבטיח‪ ,‬יתן כדבר וודאי; ועי׳ בוסיאי‪ ,‬ערך וקף‪ ,‬בניין שני‪.‬‬
‫ל מ טה‬
‫‪V.‬‬
‫שוליי ם ‪.‬־!‬
‫‪274‬‬
‫מכתב מן הגניזה‬
‫לך מא נדעי ” לך פי כל וקת וגיר דלף אן וצל לנא כתאב מע יוסף אבן‬
‫אלחפציל■ ” ואנת תקול לנא אוקפו אמ אבו אלסרור עלי אלכתאב‬
‫ואדפעו להא תמן אלקמח אל^־י וצל מע אלקאצי אלוג ‪ ...‬אבן אלסכ^־^־ן‬
‫ומא תמנאת גיר אוהא תסמע אן יצל להא שי פמא צאר להא שגל גיר‬
‫מטאלבתנא ‪ ١٥‬כ^ סאע^ וכאן מן קב^ דלך מן קבל מות כאלי רפעת(؛)‬
‫רחמה אללה‬
‫סידי א ^ אלדיאן וטאלבתה בשי וכאן וקת אן סאפר‬
‫אוצא סידי באנה ישתרי להא בדינאר כתאן וחטב וזית פאשתרא להא‬
‫דלך ומא ברח אלי‪ 33‬ודא‪ 34‬להא אלמחאר פמחר ” להא א^כתאן ווזן ענה‬
‫כרא אלמחר כלה חתי לא יכלי שי‪ 3،‬באיש‪ 37‬תחתג ומא(؛) ען קליל*‪3‬‬
‫חתי רפעתה אלי אלדיאן וקאלת לה נטלב מנך רחל זוגי אלדי כלצה‬
‫ל‪ .‬אלוזפצי‪ ,‬הנקודה מעל ה־צ אינה ل ه״ הנראה אלא לכלוך‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.33‬‬
‫את‬
‫‪.37‬‬
‫‪ .32‬אלחפצי‪ ,‬הנקודה מעל ה־צ אינה כפי הנראה אלא לכלוך‪.‬‬
‫נדעי‪ 05§ ,‬ז ‪.‬‬
‫‪ .35‬אלמחאר פמחר‪ ,‬רי׳ל בעל מקצוע‪ ,‬המחליק‬
‫‪ .34‬ודא‪.۶١ § ,‬‬
‫א ^‪ 337§ ,‬א‪.‬‬
‫‪ .36‬שי‪ 7§ ,‬ه‪( 2‬המזכיר גם אפשרות אחרת)‪.‬‬
‫הפשתן‪ ,‬והחליק; עי׳ §‪ , 14‬הע׳ ‪.45‬‬
‫‪ .38‬ומא ען קליל‪ ,‬ד״ל ולא עבר(אפילו) זמן מעט‪.‬‬
‫באיש‪§§ ,‬قءد; ‪.373 ;367‬‬
‫מעשה בית דין‬
‫להלן ניתו מעשה בית דיו‪ ,‬כפי שנשתמר בגני™ קהיר ‪ fo l 4. 11‬ل ‪ .TS 10‬הוא‬
‫פורסם ותורגם במהדורד‪ ,‬מופתית בידי ד״צ בנעט בספרו של ש׳ אסף‪ ,‬מקורות‬
‫ומחקרים‪ ,‬ירושלים תש׳׳ו‪ ,‬עמ׳ ‪ =( 160-158‬מלילה א‪ .)22-21 , 1944 ,‬לא היה עליי‬
‫אלא לתקן כמה שגיאות דפוס על פי המקור‪.‬‬
‫בשו־ח׳‬
‫ا נקול אנו הזקנים הישרים הכשרים החתומים למטה אננא קד אמצינא‬
‫ורצינא באן נחכר؛ אלסאחה(!) אלתי פיהא אלביר אלמעין אלדי‪3‬‬
‫א ^ י עלי אלטריק אל^ או ר ^ ללכניסה אלמעמורה‪5‬‬
‫בדמור؛‪4‬‬
‫אל מ ק א ב^ לצחנהא ובסתאנהא מדה רנלתין סנה לפלאן במא מבלגה‬
‫מאי^ ותמניף דרהם כל סנה(!) סתה דר ליעמרהא‪ 7‬במא ا יסהלה אללה‬
‫סבחאנה לה מן רזקה ופצלה וכרמה ותבקא לה ולולדה מן בעדה טול‬
‫הדה אלמדה ותעוד ללהקדש עלי אלחכם אלאול אל^י אקדשהא® כבוד‬
‫גדולת קדושת מרנו ורבנו זקינינו וגדולינו ישעיהו הלוי החכם הנבון בר‬
‫כבוד גדולת קדושת שרינו וגדולינו חשובינו מישאל החכם הנבון זכר‬
‫צדיק לברכה ופעלנא דלך ור^נא בה למא פיה מן אלח^ו ולמצלחה‪ 9‬ا‬
‫לאנס “׳ אלכניסה ומגאורתהא בלעמארה למן יצלח‪0‬׳ פאתפק ראינא אנו‬
‫עלי אחכארהא ללשיך אלנגיב כבוד מר ור אברהם הזקן הנכבד עטרת‬
‫‪ .3‬אלדי‪§ ,‬ו ‪ 36‬א‬
‫‪ . 2‬נחכר‪ ,‬ר"ל נחכיר‪ ,‬ע׳׳ע דתי‪.‬‬
‫‪ . 1‬בשרוז‪ = ,‬ב^ומך רחמנא‪.‬‬
‫•‪ .a‬בדמוה‪ ,‬דמוה סמוכה לקהיר; על בית הכנסת שבה עי׳ אסף שם עמ ׳‬
‫‪4‬‬
‫‪ .5‬אלמעמורה‪ ,‬לדעת א״^ מאיר‪ ,‬המובאת אצל אסף‪ = ,‬אלמעמור^ בדכר‬
‫‪. 155‬‬
‫‪ .7‬ליעמרהא‪ ,‬לאור סוף המסמך‪,‬‬
‫‪ .6‬ותמנין‪ 127§ ,‬א‪.‬‬
‫אללה ׳׳המלאה זכר <؛ום ה׳׳׳‪.‬‬
‫‪ .8‬אקדשהא‪ ,‬מלה‬
‫שמדובר בו בעבודת אדמה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬כי הכוונה לעיבוד קרקע‪.‬‬
‫‪ .9‬ולמצלח^‪,‬‬
‫שאולה מן העברית; על בניין אפעל במקום הפעיל השווה התהוות ‪. 138‬‬
‫‪ . 10...10‬לאנס ‪ ...‬למן יצלח‪ ,‬בנעט תרגם ״שהכנסת לא תהיה בודדה‬
‫§‪ , 36‬סוף‪.‬‬
‫‪276‬‬
‫מעשה בית דין‬
‫הלוים תאות השרים רצוי הגאונים הרחוקים והקרובים מחמד הזקינים‬
‫איש העצה(!) אשר להם ולנו ישכן״ אלוהינו ויחיה חמודו‪ ’2‬יחידו גזע‬
‫השרים וינצרו אל שוכן מעונים משמי מרומים וכן יהי ‪ ٣ ٦‬מלפני רחמים‬
‫ועלי‪....‬א ا וקע אלתראצי מנא ולאכתיאר ולם נבק לאחד פי דלך‬
‫אנכארגי ואגתמע ראינא וכט כ^ מנא פי הדא אלמסטור‪4‬׳ וצובנא אלראי‬
‫פי דלך ואעתמדנא עליה וגעלנא למחתכר הדה אלסאחה אן יעמרהא‬
‫במא שא ואכתאר וליס עליה תחכם ו^א תעקב פי הדה אלמדה אד קד‬
‫אמצינא דלך ا א ^ א שרעי ולמחתכרהא זראעה ארצהא ואדארה סאקיה‬
‫עליהא במא ימכנה פי טול הדה אלמדה חסב טאקתה ומקדרתה ושלום‬
‫והכל שריר וקיים‬
‫‪. 12‬‬
‫‪ . ١١‬ישכן‪ = ,‬ישמרו‪.‬‬
‫ותהיה שכנה לאנשים מהוגנים ע׳׳י עיבוד הקרקע״‪.‬‬
‫‪ . 13‬ולם נבק‪ ...‬אנכאד‪ ,‬בנעט תרגם ׳׳ולא השארנו ‪ ...‬מקום‬
‫חמודו‪ ,‬ד׳׳ל בנו‪.‬‬
‫‪ . 14‬אלמסטוד‪ ,‬ע׳׳ע דמי‪ ,‬והשווה התהוות ‪. ١^$‬‬
‫לערעור״‪.‬‬
apparatus criticus). Since these deviations were not !©‫ ه‬numerous, the
reader w ill be able to reeonstruet without difficulty readings of the original
manuscript. A ll the other variant readings are collected ‫؛‬٨ the special
apparatus which, by necessity, is much more comprehensive than the first
one.
Preface
This anthology is meant as an introduction, aimed at students of Arabic, to
the study of the particular language known as Judaeo-Arabic.
The importance of Judaeo-Arabic is twofold: cultural and linguistic.
Judaeo-Arabic is the linguistic tool which reflects Jewish culture at one of
its high points. Judaeo-Arabic texts are written in Middle Arabic, i.e. in a
language in which Classical Neo-Arabic and pseudo-correct (including
hypercorrect) elements alternate; therefore, even students with a good
knowledge of Classical Arabic have difficulties in properly understanding
Judaeo-Arabic texts. They have been referred to the relevant passages of
my (Hebrew) Grammar ٠/ Mediaeval Judaeo-Arabic (Jerusalem 1961),
whenever ١ thought that difficulties might arise in the understanding of the
Judaeo-Arabic text from the vantage point of Classical Arabic. For
students of Arabic linguistics it is the Neo-Arabic elements in JudaeoArabic that are of special importance. These Neo-Arabic elements,
structurally more or less identical with Neo-Arabic as exhibited by the
modern Arabic dialects, constitute, so to speak, the missing link between
©Id Arabic and the modern dialects. The references to the Grammar ٠/
Mediaeval Judaeo-Arabic also serve as an introduction to the linguistic
study of Judaeo-Arabic in particular, and of the beginnings of Neo-Arabic
in general.
Many Judaeo-Arabic texts are still available only in manuscript and
others, though published, have not been properly edited. Since the great
majority of these manuscripts are written in Hebrew script, they may easily
be located at the Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts at the
Jewish National and University Library in Jerusalem. I have, therefore,
deemed it important to introduce the student also to the technique of
editing texts. Special attention has been paid to variant readings and the
method of editing. As is well known, some scholars advocate the use of
textus eclectus, others the exact reproduction of the chosen manuscript.
Textus eclectus, however, has the disadvantage that the reader is not always
aware that certain readings are not actually attested. The reproduction of
one text, on the other hand, is not always practical for Judaeo-Arabic,
since sometimes the text transmission is so deficient that no manuscript
reflects an easily understandable text. I have, therefore, adopted a
compromise solution. I have chosen a textus eclectus and have collected all
the deviations from the main manuscripts in a special apparatus (the first
Distributed by The Magnes Press
The Hebrew University, Jerusalem
©
The In stitu te o f A sia n & A fric a n S tu d ies,
The H ebrew U niversity
J eru sa le m 1980
ISBN 965-223-338-7
Printed in Israel
at Jerusalem Aeademic Press
Institute of Asian and African Studies
The Hebrew University of Jerusalem
JUDAEO-ARABIC LITERATURE
Selected Texts
E d ite d by
JO SH U A BLAU
1980
The Magnes ?ress • The Hebrew University • Jerusalem
T H E M A X S C H L O E S S IN G E R M E M © R IA L S E R IE S
Texts 4
The Max Schloessinger Memorial Series publishes texts and monographs in Arabic
and Islamic Studies. It was established at the Institute ٠/ Asian and African Studies
٠/ the Hebrew University through the generosity ٠/ ‫ ءأءء‬late Mrs. Miriam s.
Schloessinger in honour ٠/ her late husband. Professor Max Schloessinger.
Ed‫(؛‬or‫؛‬al Board
D. AYALON • j. BLAU Y. FRIEDMANN • M. ‫ ل‬. KISTER
M. MILSON • S. ?•NES • s. SHARED ■ p. SHINAR
JU D A E O -A R A B IC LIT E R A T U R E
Selected Texts