עלון להורדה שלום לעם
ת מהשטח
תמונו
תמונות
נוער ישראל
מפעילות ש
לום לעם ל
מתחברים לתורה ויהדות
707
ם
ע
שלום ל
ישראל
לנוער
שביל להאיר את הנשמה
ב
המצלמה שלנו השתתפה בשיעורים שבמדרשיות שברמת פנקס -באור
יהודה ,ובקרית אונו .היה מיוחד!
!
סניף ברמת פנקס -אור יהודה |פועל בימים א' -ד' ,שבת |20:00 - 22:00
בבית הכנסת 'עולי בבל' רח' ראמה 9בואו להצטרף לפעילות המדרשה!
לפרטים052-7110913 :
סניף בגני תקווה -קרית אונו|בימי א'-ג' | 21:00-22:30ובימי ג' 21:30 - 20:00
ברח' יהודה הלוי 31קרית אונו .בואו להצטרף לפעילות המדרשה!
לפרטים052-5671115 :
גיליון זה יו"ל ע"י
ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל:
מרכז "שלום לעם"
מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית
ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב
לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות *
הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע
לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל'
מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט
שע"י עמותת גבריאל שר
ישראל (ע"ר )58-037849-5
רחוב בני ברית 18ירושלים
טל02-5022881 .
פקס02-5022771 .
כל הזכויות שמורות
www.shalomlaam.co.il
www.shalomlaam.co.il
ההסטורי
הפלא
העבר
מסע אל
במדור
פרשת ויחי י"ד טבת תשע"ו 26בדצמבר 2015
יום שני ,ט"ז בטבת תשע"ו28/12/15 ,
כתב ה'סובלנות'
בט"ז בטבת תקמ"ב פרסם קיסר אוסטריה
'יוזף השני' ,את "כתב הסובלנות" ,בו
הגדיר את זכויות היהודים שלכאורה
באו להיטיב עם היהודים ולהשוות את
זכויותיהם עם כלל אזרחי המדינה .בפועל,
הייתה זו התערבות בחינוך היהודי,
שהביאה להתבוללות קשה .עם פרסום
כתב הסובלנות ,אולצו היהודים לאמץ
שמות משפחה ,הוכפפו לחוק הכללי
בעניין הנישואים ,חויבו בשירות צבאי,
ובעיקר -נאלצו לשלוח את ילדיהם לבתי
הספר שהקימה הממשלה .גדולי הדור
ראו בכך פגיעה חמורה בדרך התורה,
ולימים התברר כמה הייתה ראייתם
נכונה .המשכילים הראשונים בראשות
נפתלי הירץ וייזל ,ששו על המציאה עם
פרסום כתב הסובלנות וראו בכך צורך חיוני 'להחכים' את ילדי ישראל ,אולם
הדבר גרם לתלמידי בתי הספר לעזוב את מסורת אבותיהם ואף להתבוללות
בין הנוצרים .בכל תקופה צצים מחדש חידושים ורעיונות שבעיניים הקטנות
שלנו נראים טובים ומוצלחים ,אבל תמיד צריך לקבל את אישורם של גדולי
וחכמי התורה שבראייתם הרוחנית הם רואים את העתיד למרחוק.
יום שלישי ,י"ז בטבת תשע"ו 29/12/15 ,הפלא ההיסטורי
בי"ז בטבת תר"מ ,לפני 136שנה ,הציג הממציא האמריקאי המפורסם תומאס
אדיסון ,את הנורה החשמלית הראשונה ,ובכך שינה את פני העולם .אדיסון
רשם את הפטנט על שמו ,יחד עם למעלה מאלף פטנטים נוספים ,בהם
הפונוגרף ,הטלגרף ועוד ,ולא לחינם כונה" :הקוסם ממנלו פארק" .אדיסון
התחיל את חייו כמוכר חטיפים וממתקים ברכבת ואף עבד כמוכר ירקות,
ולאחר שהתפרסמה המצאתו הראשונה ,הפונוגרף ,שהיה המכשיר הראשון
שאפשר הקלטה של צלילים ,התפרסם שמו ומאז התפרסמו המצאותיו
בזה אחר זה .לאמיתו של דבר ,לא אדיסון המציא את הנורה החשמלית ,אך
הוא הצליח ליצור נורה הדולקת לזמן ממושך לאחר 4שנות ניסיונות ויותר
מאלפיים ניסיונות בחומרים שונים .שתי נורות שיוצרו באותה שנה ,עדיין
מסע אל
העבר
נמצאות עד היום במצב תקין ,ומוצגות ב'מנלו פארק' שם הן מודלקות עד
היום מדי שנה ,ביום הולדתו של אדיסון .המצאתו זו של אדיסון מצטרפת
לחידושים טכנולוגיים שהתגלו באותה תקופה ,ומעניין לראות כי כבר בזוהר
הקדוש שהתחבר לפני כאלפיים שנה ,נכתב מראש כי בשנת ת"ר לאלף
השישי ,ייפתחו שערי החכמה בעולם שיביאו שינויים רבים על האנושות
כולה .מפליא לראות את יד ההשגחה העליונה ,איך הוא מובילה את המציאות
הקיימת לתיקון עד בוא הגאולה.
יום רביעי ,י"ח בטבת תשע"ו 30/12/15 ,אגודה אחת
בי"ח בטבת תרע"ח ,לאחר פרסום "הצהרת בלפור" וההכרה בזכות עם ישראל
בארצו ,התכנסה מועצת גדולי התורה בוורשה וחתמו על כרוז היסטורי שכל
מי שמיוצג עם חרדים עליו להתאגד באגודה שתיקרא ("אגודת ישראל")
ותפעל למען יישוב ארץ ישראל .זה למעלה ממאה שנה מאז נוסדה התנועה,
היא עומדת תחת הנהגת גדולי הדורות ועוסקת בהצלתם הרוחנית והגשמית
של יהודי הארץ והגולה ,בשדה החינוך ,הרווחה והכשרות ,ומעצבת את דרכם
של מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות בכל העולם.
יום חמישי ,י"ט בטבת תשע"ו' 31/12/15 ,אני מאשים'
בי"ט בטבת תרנ"ח ,פרסם הסופר הצרפתי אמיל זולא ,מאמר חריף תחת
הכותרת "אני מאשים" ,ובו יצא להילחם למען הקצין היהודי הצרפתי אלפרד
דרייפוס ,שהואשם בבגידה במולדתו על לא עוול בכפו .במאמר זה הוא
האשים את ראשי הצבא בעיוות דין ובהגנה על המרגל האמיתי בפרשת
דרייפוס .למאמר זה היו הדים רבים ,והוא עורר את זעמם של ראשי השלטון.
הללו תבעוהו לדין על הוצאת דיבה ולאחר שהורשע ,הוא נידון לשנת מאסר
ולקנס כספי .זולא נמלט לאנגליה ,אולם לאחר פחות משנה הותר לו לחזור,
ולמרות הרדיפות המשיך לכתוב ,לגלות שקרים ולחשוף את האמת .זולא היה
קול כמעט בודד באותה פרשייה כואבת ,שהוכיחה שוב את שנאתם התהומית
של העמים לזרע ישראל ,כפי שאמרו חז"ל "שעשו שונא ליעקב" ,ושנאה זו
תלווה את עמנו עד ביאת הגואל במהרה בימינו.
יום שישי ,כ' בטבת תשע"ו 1/1/16 ,הנשר הגדול
בכ' בטבת הסתלק "הנשר הגדול" ,הוא הרמב"ם ,רבנו משה בן מימון ,גדול
הפוסקים ומלא מדע וחכמה ואמרו עליו" :ממשה ועד משה לא קם כמשה".
חיבוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם התורה :פירוש המשנה ,ספר האמונה
'מורה נבוכים' ,איגרות הרמב"ם ,ספרי רפואה וכתבים נוספים ,ועל כולם ספר
'משנה תורה' המכונה הי"ד החזקה ,על כל ההלכות שבתורה.
המהפך
מבאט
ל
החיים
מרכז הקניות היה עמוס בלקוחות והיה
נראה שמלמעלה העסקים מתנהלים
כרגיל ,אבל מתחת לפני השטח
התחוללה מלחמה של ממש שהלכה
וגברה מיום ליום .חדי העין שעקבו
אחרי הפרסומים השונים יכלו להבחין
בתחרות הצמודה שניהלו שתי רשתות
השיווק .כשהודיעה לדוגמה ,רשת
'סופר מזון' על מבצע חגיגי לרגל השנה
החדשה ,בו יחולק שי נאה לכל לקוח
שיקנה ממוצרי הרשת ,יצאה למחרת
הרשת המתחרה 'יצאת בזול' עם מבצע
ענק של עד ארבעים אחוז הנחה על כל
איתי גלבוע
מוצרי החלב למשך חודש שלם .מעבר
למטרה להגדיל את מעגל הלקוחות והמכירות ,ניצבה לנגד עיניהם מטרה
חשובה לא פחות :להיות הרשת המובילה ולהשאיר את השנייה הרחק
מאחור.
הלחץ גבר במיוחד בשבועות שלפני פרסום הדו"ח השנתי בעיתון
הכלכלי המפורסם "חושבים כלכלה" .מדי שנה היה העיתון מפרסם
נתונים מדויקים על המתרחש בעסקים השונים ועל כמות הלקוחות
ברשתות השיווק השונות .הציבור כולו היה נהנה בשבועות אלו ממבצעים
משמעותיים וחסרי תקדים שהציעו הרשתות במטרה לזכות בסיקור
מחמיא על ציבור גדול של לקוחות שמוכיח את נאמנותו לחנות האהובה
עליו .שיא המתח הורגש בקרב מנהלי רשתות המזון הגדולות שעשו הכול
כדי לזכות להוביל את הרשימה ובכך להגביר את סחף הלקוחות לעבר
הרשת המצליחה .עם פרסום העיתון הוכו עובדי רשת 'יצאת בזול'
בתדהמה :הכותרת הראשית בישרה על "הצלחה גורפת לרשת המזון
"סופר מזון" על פני יריבתה "יצאת בזול" .הנתונים החד-משמעיים הצביעו
על עלייה של שמונה אחוזים במספר הקניות ברשת המתחרה ,כאשר
אצלם נרשמה עלייה של שלושה אחוזים בלבד .המכה הייתה קשה והם
לא ידעו כיצד להתמודד עם העלבון הצורב והפגיעה הקשה בתדמיתה של
הרשת .לעומת זאת בצד השני חגגו את הניצחון המרשים כשהם מציבים
לעצמם יעד חדש :הגדלת הפער ב 15-אחוז עד הדו"ח של השנה הבאה.
"אסיפה דחופה תתקיים היום בערב בביתו של בעלי הרשת" עברה
ההודעה בין עובדי רשת 'יצאת בזול' .העובדים הבינו את מצוקתו של בעל
הרשת ,אך הבינו גם כי אין הרבה מה לעשות וכי אם לא יימצא פתרון
קסם ,ייתכן מאד שבעוד מספר שנים ימשיכו לעבוד באותו מקום אבל
תחת בעלות אחרת .האסיפה הוגדרה כסודית ביותר והמשתתפים הוזהרו
שלא להדליף שום מידע מתוך ההתכנסות החשאית.
חודש חלף מאז הניצחון ועובדי 'סופר מזון' הבחינו בירידה ניכרת במספר
הקניות ברשת .תחילה הם תלו זאת במזג האוויר הסוער אך כשנודע להם
כי ברשת המתחרה מתנהלים העסקים כרגיל והמקום מלא בלקוחות
הם הבינו שמשהו קרה .אחד העובדים נשלח לבדוק את הנושא לעומק
וחזר כעבור ימים ספורים עם בשורות קשות למעסיקיו" :החנות שם
מפוצצת בקונים! הם ייבאו סחורות חדשות ,ושיפצו את החנות בצורה
מרשימה מאד!" .אבל זה עדיין לא שכנע את המעסיקים" .בשיפוץ וייבוא
אנחנו חזקים מהם .יש משהו שאנו לא יודעים עליו!" ,סיכמו בעל הרשת
בנחרצות .ולאחר יומיים שב העובד עם מידע חדש" :לפני חודש נערכה
ישיבה סודית עם עובדי המקום ,אבל לא הצלחתי לעלות בשום אופן
על הנושא שדובר באותה ישיבה"...
המאמצים הבלתי פוסקים לגלות
את ההחלטות שהתקבלו באותה
אסיפה סודית עלו בתוהו ,ובינתיים
עלו המכירות ברשת 'יצאת בזול'
בצורה מפתיעה ומעוררת השתאות.
בכותרת הראשית בעיתון 'חושבים
כלכלה' נכתב על "מהפך אדיר
המתחולל ברשתות המזון" .רשת
'יצאת בזול' הגדילה את מכירותיה
בשבעה עשר אחוזים לעומת
ארבעה אחוזים לרשת 'סופר מזון'! לשאלת אחד המראיינים מהי הסיבה
להצלחה הגדולה השיב בעל הרשת כי עדיין לא הגיע הזמן לגלות את
הסיבה לכך ,אבל להשערתו בעוד כשנתיים יוכל הסוד להיחשף לציבור...
ההצלחה המסחררת המשיכה כאשר מדי שנה התפרסמו נתונים חדשים
על הצלחתה המסחררת של רשת 'יצאת בזול' .לאחר שלוש שנים הושלמה
המהפכה :רשת 'יצאת בזול' כבשה את השוק ורכשה את הבעלות על
הרשת המתחרה 'סופר מזון' לפני שפשטה את הרגל ובכך היא זכתה
בשליטה הבלעדית על שיווק מוצרי המזון באזור.
"הגיע הזמן לספר את הסוד הגדול!" ,הפתיע בעל רשת 'יצאת בזול' את
העיתונאים לאחר שרכש את הרשת המתחרה .הוא תיאר בפניהם את אותו
בוקר קשה שבו התפרסמו הנתונים השליליים אודות הרשת שבבעלותו
לעומת הצלחת הרשת המתחרה ,זו שנרכשה על ידו רק לאחרונה" .הייתי
חסר אונים ,הבנתי שאם לא אעשה מהלך דרמטי אני עלול להפסיד את
העסק כולו תוך שנים ספורות! לאחר לבטים רבים כינסתי את סגל
העובדים בסודיות מוחלטת והטלתי פצצה על השולחן" :מהיום ,למשך
שלוש שנים" ,בישרתי להם" ,הרשת שייכת לכם! כל ההכנסות יתחלקו
ביניכם שווה בשווה וככל שתשקיעו יותר כך תרוויחו יותר!" .המהפך
התודעתי של העובדים עשה את שלו ,וברגע שהם קלטו שהצלחתה של
הרשת היא בעצם ההצלחה שלהם הם קיבלו כמויות מרץ בלתי נתפסות.
הם הסתערו מיוזמתם על כל מקורות הפרסום ,נסעו למרחקים לייבא
סחורה איכותית ומשובחת ושירתו כל לקוח עם כל הלב ,כי ככה זה
מתנהל כשאתה עובד בשביל עצמך .אתה מלא חשק וסיפוק ,חושב כל
היום על ההצלחה ולא מחפש להתחמק מהמטלות ,"...אמר בעל הרשת
לעיתונאים המופתעים.
***
לפעמים קשה לנו לקיים מצוות ,ואנחנו חיים בתחושה של 'אין מה לעשות,
חייבים לקיים תרי"ג מצוות' .אבל כשנעצור לרגע ונבין נכון שהמצוות
נועדו רק לטובתנו וכל מעשה טוב נרשם לזכותנו לעד ,יתחולל גם אצלנו
מהפך .מאותו רגע נתחיל לחפש עוד ועוד מצוות ,נקיים אותן במלוא
החשק וההנאה ולא נוותר עליהם בשום אופן ,הרי מי הוא הבנאדם רוצה
להפסיד?!
אוהב כסף לא
ישבע כסף
(קהלת ה' ,ט')
ִמי הַ ַּׁשּלִיט הָ אֲ ִמ ִּתי
סיפור
צעיר
יה ָה ָרמֹות ֶׁשל ַהּיַ לְ ָּדה ֶׁשּנִ ְׁש ְמעּו ְּבכָ ל
חֹות ָ
ְצ ָר ֶ
ּסּוּפ ְר ַמ ְר ֶקטִ ,ה ְט ִרידּו ֶאת ּכָ ל ַהּקֹונִ יםִ .אי
ַה ֶ
ֶא ְפ ָׁשר ָהיָ ה לְ ִה ְת ַעּלֵ ם ֵמ ַהּיַ לְ ָּדה ַה ַּצוְ ָחנִ ית
ֶׁש ָּד ְר ָׁשה ֵמ ִא ָּמּה ֶׁש ִּת ְקנֶ ה לָ ּה ּכָ ל ָּד ָבר ֶׁש ִהיא
יה אֹורּו לְ ִמ ְׁש ַמע
ָר ֲא ָתהַ .היְ ִח ָידה ֶׁש ֵעינֶ ָ
ַה ְּצוָ חֹות ַמ ֲח ִריׁשֹות ָה ָאזְ נַ יִ ם ָהיְ ָתה ד"ר ֶא ְס ֵּתר
זִ ילְ ֶּבר.
דּועה ִּב ְתחּום
חֹוק ֶרת יְ ָ
ֶ
ד"ר זִ ילְ ֶּבר ָהיְ ָתה
ּומּזֶ ה זְ ַמן ַרב ָע ְס ָקה
ַה ְּפ ִסיכֹולֹוגְ יָ ה ַה ִחּנּוכִ יתִ ,
הֹורית וְ ַה ְׁשלָ ַטת
נֹושֹא ֶא ָחד וְ יָ ִחידַ :ס ְמכּות ִ
ְּב ֵ
גּותית
ָמרּות ַעל יְ לָ ִדיםַּ .ב ַּמ ְע ָּב ָדה ַה ִה ְתנַ ֲה ִ
יטה ִהיא ָע ְרכָ ה נִ ּסּויִ ים ַר ִּבים,
יב ְר ִס ָ
ָּבאּונִ ֶ
הֹורים וִ ילָ ִדים ,נָ ְתנָ ה לָ ֶהם
ֶׁש ָּב ֶהם ִהזְ ִמינָ ה ִ
גּותם.
ַמ ָּטלֹות ׁשֹונֹות ,וְ ָצ ְפ ָתה ְּב ִה ְתנַ ֲה ָ
דּועֲ ,אנָ ִׁשים ֵאינָ ם
ֲא ָבל ִּב ְתנָ ֵאי ַמ ְע ָּב ָדהּ ,כַ ּיָ ַ
לּוטין ,וְ לָ כֵ ן ְּבכָ ל
צּורה ִט ְב ִעית לַ ֲח ִ
ִמ ְתנַ ֲהגִ ים ְּב ָ
הֹורה ֻא ְמלָ ל
ּוב ֶ
ַּפ ַעם ֶׁש ִהיא נִ ְת ְקלָ ה ְּביֶ לֶ ד ַצוְ ָחן ְ
בּורּה ִהזְ ַּד ְּמנּות ָּפז לְ ַה ְׁש ִקיף ַעל ַה ִה ְת ַר ֲחׁשּות ּולְ ַה ִּסיק
ַּב ַחּיִ ים ָה ֲא ִמ ִּתּיִ ים – זֹו ָהיְ ָתה ַּב ֲע ָ
ַמ ְס ָקנֹות.
רֹוצה!!! ִּת ְקנִ י לִ י!!!' ָצ ְר ָחה ַהּיַ לְ ָּדה ְּבקֹולֵ י קֹולֹות .ד"ר זִ ילְ ֶּבר ִח ְּפ ָשֹה
ִ'א ָּמא!!! ֲאנִ י ָ
אֹותּה ֵּבין ַמ ְּד ֵפי ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקיםִ :א ָּמא ְצ ִע ָירה
מֹוקד ַה ִה ְת ַר ֲחׁשּות ,וְ ַעד ְמ ֵה ָרה ָמ ְצ ָאה ָ
ֶאת ֵ
יֹוׁש ֶבת יַ לְ ָּד ָתּה ַה ְּק ַטּנָ ה ַּבת ַה ָּׁשֹלׁשַ .הּיַ לְ ָּדה ּכְ ָבר
ּובתֹוְך ֶעגְ לַ ת ַה ְּקנִ ּיֹות ֶ
ָּפ ְס ָעה ָׁשםְ ,
אֹותּהִ .היא ָּד ְר ָׁשה ְּבקֹולֵ י
ָא ֲחזָ ה ְּביָ ָדּה ֻסּכָ ִרּיָ ה ּגְ דֹולָ ה ַעל ַמ ֵּקלֲ ,א ָבל זֶ ה ֹלא ִס ֵּפק ָ
נֹוסף.
קֹולֹות ַמ ְמ ָּתק ָ
יצד ַּתּגִ יב ָה ֵאם ,וְ ִה ְת ַר ְּׁש ָמה ְמאֹד ּכַ ֲא ֶׁשר ִהיא ֹלא ִא ְּב ָדה
ד"ר זִ ילְ ֶּבר ִה ְמ ִּתינָ ה לִ ְראֹות ּכֵ ַ
ֶאת ַׁשלְ וָ ָתּהָ .ה ֵאם ָא ְמ ָרה לַ ּיַ לְ ָּדה ְּב ֶׁש ֶקט ֶׁש ֵאין לָ ּה ּכֶ ֶסף ְמיֻ ָּתר ,וְ כִ י ִהיא ִק ְּבלָ ה ּכְ ָבר
יה לְ ִה ְס ַּת ֵּפק ּבֹו.
ַמ ְמ ָּתק ֶא ָחד וְ ָעלֶ ָ
ּסּוּפ ְר ַמ ְר ֶקט
הּומהּ ,כְ ֶׁשּכָ ל ַהּקֹונִ ים ַּב ֶ
עֹורר ְמ ָ
ַהּיַ לְ ָּדה ֹלא ִה ְׁש ַּתכְ נְ ָעה וְ ִה ְמ ִׁשיכָ ה לְ ֵ
נֹותנִ ים לָ ּה ֵעצֹות ִ'חּנּוכִ ּיֹות' לָ ֵתת
נֹוע ִצים ָּב ִא ָּמא ַמ ָּב ִטים נֹוזְ ִפים ,וְ ֵחלֶ ק ֵמ ֶהם ַאף ְ
ֲ
רֹוצה וְ לִ ְסּתֹם לָ ּה סֹוף סֹוף ֶאת ַה ֶּפהַ .אְך ָה ֵאם ַרק ִה ְמ ִׁשיכָ ה לִ ְדחֹף
לַ ּיַ לְ ָּדה ַמה ֶּׁש ִהיא ָ
'אֹוקייָּ ,ת ִמי.
אֹומ ֶרת ְּבנַ ַחתֵ :
מּוצ ִרים ֵמ ַה ַּמ ָּד ִפיםּ ,כְ ֶׁש ִהיא ֶ
ֶאת ֶעגְ לַ ת ַה ְּקנִ ּיֹות וְ לֶ ֱאסֹף ָ
ֲאנַ ְחנּו עֹוד ְמ ַעט ְמ ַסּיְ ִמים ּכָ אןַ .אל ִּת ְת ַרּגְ זִ י'...
ּמֹופ ִתית ֶׁשל ָה ֵאםּ .כַ ֲא ֶׁשר ִהיא ִהּגִ ָיעה
גּותּה ַה ְ
ד"ר זִ ילְ ֶּבר ִה ְמ ִׁשיכָ ה לַ ֲעקֹב ַא ֲח ֵרי ִה ְתנַ ֲה ָ
מּוצ ֵרי ֶה ָחלָ בֵ ,ה ֵחּלָ ה יַ לְ ָּד ָתּה ׁשּוב לִ ְדרֹׁש ְּב ַת ִּקיפּות ַמ ְע ַּדן ָחלָ ב ִעם ַק ֶּצ ֶפתַ ,אְך
לְ ֵאזֹור ְ
ָה ֵאם ֵס ְר ָבה לִ ְקנֹות לָ ּהַ .הּיַ לְ ָּדה ֵה ֵחּלָ ה ׁשּוב לְ ִה ְׁשּתֹולֵ ל וְ לִ ְצר ַֹחַ ,אְך ָה ֵאם ֹלא ִא ְּב ָדה
ימה ַמ ְרּגִ ָיעה'ַ :דיָּ ,ת ִמיַ .אל ִּת ְת ַרּגְ זִ יֲ .אנַ ְחנּו ּכְ ָבר ְמ ַסּיְ ִמים
יה וְ ָא ְמ ָרה ְּבנִ ָ
ּתֹונֹות ָ
ֶ
ֶאת ֶע ְׁש
ֶאת ַה ְּקנִ ּיָ ה וְ חֹוזְ ִרים ַה ַּביְ ָתהִּ .ת ְהיִ י ַס ְבלָ נִ יתַ .רק עֹוד ִט ָּפה'...
קֹורית ,לְ ַד ֵּבר ֶאל
'ּווַ אּו!'ָ ,א ְמ ָרה ד"ר זִ ילְ ֶּבר לְ ַע ְצ ָמּה ְּב ִה ְת ַּפ ֲעלּות' ,זֹו ֶּב ֱא ֶמת ֶּד ֶרְך ְמ ִ
ַהּיַ לְ ָּדה ִּב ְׂש ָפ ָתּה ֶׁשּלָ ּהֹ .לא לְ ִהּלָ ֵחץֹ ,לא לִ כְ עֹס וְ ֹלא לְ ַא ֵּבד ֶאת ַה ָּצפֹוןֲ .אנִ י ֹלא ַמּכִ ָירה
ֲאנָ ִׁשים ַר ִּבים ֶׁש ָהיּו ַמ ְצלִ ִיחים לַ ֲעמֹד ְּבלַ ַחץ ֶׁשל ְצ ָרחֹות ּכָ ֵאּלּו'.
ימת ֶׁש ָה ֲעגָ לָ ה ָחלְ ָפה לְ יַ ד ַמ ָּדף ֶׁש ַהּיַ לְ ָּדה
וְ ָאכֵ ןִּ ,תזְ מ ֶֹרת ַה ְּצ ָרחֹות ִה ְת ַח ְּד ָׁשה ּכָ ל ֵא ַ
מּוצר ֶׁש ִהיא ָח ְׁש ָקה ּבֹוְּ .בכָ ל ַּפ ַעם ָא ְמ ָרה לָ ּה ָה ִא ָּמא ִּבנְ ִחיׁשּות ֶׁש ִהיא ֹלא
זִ ֲה ָתה ּבֹו ָ
יֹותר ִמ ַּמה ֶּׁש ִהיא ִה ְתּכַ ּוְ נָ ה לִ ְקנֹות לָ ּה ִמּלְ כַ ְּת ִחּלָ ה.
ְּת ַק ֵּבל ֵ
ּכַ ֲא ֶׁשר ָה ֵאם וְ ַהּיַ לְ ָּדה ִהּגִ יעּו לַ ֻּק ָּפה ,נִ ְת ַקל ַמ ָּב ָטּה ֶׁשל ַהּיַ לְ ָּדה ַּב ֲח ִבילַ ת ַמ ְס ִט ִיקים
יה
ּוב ֲע ָטה ְּב ַרגְ לֶ ָ
ּומ ַפ ָּתה ,וְ ַה ְּס ֶצנָ ה ָחזְ ָרה ַעל ַע ְצ ָמּה ְּביֶ ֶתר ְש ֵֹאתַ .הּיַ לְ ָּדה ָּבכְ ָתה ָ
ֲא ֻד ָּמה ְ
גּוע וְ ָׁש ֵקטּ'ָ :ת ִמיַ ,אל ִּת ְת ַרּגְ זִ יֵ .אין ׁשּום ִס ָּבה
ַה ְּק ַטּנֹותַ ,אְך ָה ִא ָּמא ׁשּוב ִּד ְּב ָרה ְּבקֹול ָר ַ
יֹוצ ִאים ִמּכָ אן'...
לִ כְ עֹסַ .רק עֹוד ִט ָּפה ַס ְבלָ נּות ,וַ ֲאנַ ְחנּו ְמ ַׁשּלְ ִמים וְ ְ
אֹותּה
'זֹוהי ֶּב ֱא ֶמת ִה ְתנַ ֲהגּות ְראּויָ ה לְ כָ ל ֶׁש ַבח'ָ ,ח ְׁש ָבה ד"ר זִ ילְ ֶּבר'ֲ .אנִ י ַחּיֶ ֶבת לִ ְׁשאֹל ָ
ִ
יה
קֹות ָ
צּורה ֻמ ְפלָ ָאה ּכָ זֹו ,לַ ְמרֹות ּכָ ל ַצ ֲע ֶ
רּוח ְּב ָ
יצד ִהיא ַמ ְצלִ ָיחה לִ ְׁשמֹר ַעל קֹר ַ
ּכֵ ַ
יה ֶׁשל ָּת ִמי ַה ְּק ַטּנָ ה וְ ַה ְמ ַע ְצ ֶּבנֶ ת'...
חֹות ָ
ּוצ ָר ֶ
ְ
יה.
בֹות ָ
חֹוק ֶרת ְּב ִע ְּק ֶ
ּמּוצ ִרים ּולְ ַׁשּלֵ םִ ,מ ֲה ָרה ַה ֶ
ּכַ ֲא ֶׁשר ָה ֵאם ִסּיְ ָמה לְ ַה ֲע ִביר ֶאת ַה ָ
חֹוק ֶרת ִּב ְתחּום
יהׁ'ְ ,ש ִמי ד"ר ֶא ְס ֵּתר זִ ילְ ֶּבר ,וַ ֲאנִ י ֶ
ִ'סלְ ִחי לִ יּ ,גְ ִב ְר ִּתי'ָּ ,פנְ ָתה ֵאלֶ ָ
רּוח ֶׁשּבֹו
טֹובה ֶאת ַה ִה ְתנַ ֲהגּות וְ ֶאת קֹר ָה ַ
רֹוצה לְ ַצּיֵ ן לְ ָ
ַה ְּפ ִסיכֹולֹוגְ יָ ה ַה ִחּנּוכִ יתֲ .אנִ י ָ
יטה ּכְ ֵדי לִ לְ מֹד ַעל
יב ְר ִס ָ
אֹותְך לְ ֵר ָאיֹון ָּבאּונִ ֶ
רֹוצה לְ ַהזְ ִמין ָ
נָ ַהגְ ְּת ִעם ָּת ִמיִּ ,ב ֵּתךָ .היִ ִיתי ָ
הֹורית וְ ַה ָּטלַ ת ִמ ְׁש ַמ ַעת ַעל יְ לָ ִדים'.
ַה ִה ְתנַ ֲהגּות ַה ִּט ְב ִעית ֶׁשּלָ ְך ִּב ְתחּום ַה ַּס ְמכּות ַה ִ
מֹורּיָ הֲ .אנִ י
קֹור ִאים ָּת ִמיְׁ .ש ָמּה ֶׁשל ַהּיַ לְ ָּדה הּוא ִ
יבה' :לְ ִב ִּתי ֹלא ְ
ִחּיְ כָ ה ָה ֵאם וְ ֵה ִׁש ָ
ִהיא ָּת ִמי!'
יה ֶׁשל ד"ר זִ ילְ ֶּבר ִה ְתּכַ ְרּכְ מּו'ָ .אהָ ,אז ַא ְּת ִּבכְ לָ ל ֹלא ַׁשּיֶ כֶ ת לִ ְתחּום ַה ֶּמ ְח ָקר ֶׁשּלִ י',
ָּפנֶ ָ
יטה ַעל יְ לָ ִדים'.
עֹוס ֶקת ִּב ְתחּום ֶׁשל ְׁשלִ ָ
ָא ְמ ָרה ְּב ַאכְ זָ ָבה'ֲ .אנִ י ֶ
'ּדֹוקטֹור ,נִ ְר ֶאה לִ י ֶׁש ַא ְּת ְמ ַפ ְס ֶפ ֶסת ֶאת ַהּנְ ֻק ָּדה'ָ ,א ְמ ָרה'ַ .ה ֶּד ֶרְך ֶׁשּלִ י
ָּת ִמי ִחּיְ כָ הְ .
יטה ֶׁשּלִ י ְּב ַע ְצ ִמי!'
לִ ְׁשֹלט ַעל ַהּיַ לְ ָּדהִ ,היא ֶּד ֶרְך ַה ְּׁשלִ ָ
*
רֹואים ֲאנָ ִׁשים ַר ִּבים
יֹותר לִ ְׁשֹלט ַעל ֲא ֵח ִרים ֵמ ֲא ֶׁשר לִ ְׁשֹלט ַעל ַע ְצ ֵמנּוָ .אנּו ִ
ָאכֵ ןַ ,קל ֵ
יטה ְּבכִ ירֹותְּ ,בעֹוד ֶׁש ֵהם ֵאינָ ם ַמ ְצלִ ִיחים לִ ְׁשֹלט ַעל ַע ְצ ָמם
ֶׁש ַּמּגִ ִיעים לְ ֶע ְמדֹות ְׁשלִ ָ
נֹוס ֶפת ֵמ ֵהיכָ ן נָ ַבע ּכֹחֹו ֶׁשל
בּוע ָאנּו ְמ ַק ְּבלִ ים ֻּדגְ ָמה ֶ
יֹותרַ .ה ָּׁש ַ
ַּב ְּד ָב ִרים ַה ְּק ַטּנִ ים ְּב ֵ
יטתֹו ָה ַע ְצ ִמית ַה ֻּמ ְחלֶ ֶטת!
יֹוסף לִ ְׁשֹלט ַעל ּכָ ל ִמ ְצ ַריִ ם – ִמ ְּׁשלִ ָ
ֵ
חֹוׁש ִׁשים ֶׁש ַעכְ ָׁשו יִ ְמ ָצא
יֹוסף ְ
בּוע ְמ ֻס ָּפר ֶׁשּיַ ֲעקֹב ָא ִבינּו נִ ְפ ַטר ,וַ ֲא ֵחי ֵ
ְּב ָפ ָר ַׁשת ַה ָּׁש ַ
אֹותם
יֹוסף ַמ ְרּגִ ַיע ָ
יֹוסף ֶאת ַה ִהזְ ַּד ְּמנּות לִ נְ קֹם ָּב ֶהם ַעל ֶׁש ָּמכְ רּו אֹותֹו ְּבנַ ֲערּותֹוֲ .א ָבל ֵ
ֵ
צּורה
יהם ׁשּום ִטינָ הַ .רק ִמי ֶׁשּׁשֹולֵ ט ְּב ָ
אֹומר ּכִ י ָסלַ ח לָ ֶהם ִמּזְ ַמן ,וְ ֵאין ְּבלִ ּבֹו ֲעלֵ ֶ
וְ ֵ
בֹותיו ,יָ כֹול לִ ְׁשֹלט ּגַ ם ַעל ֲא ֵח ִרים וְ יַ ְצלִ ַיח ְּבכָ ל ְּתחּום
ּוב ַמ ְח ְׁש ָ
ׁשֹותיו ְ
ֻמ ְפלָ ָאה ּכָ זֹו ְּב ִרגְ ָ
ֶׁש ֵאלָ יו יִ ְפנֶ ה.
להפסיד את הכול
סיפור
לשבת
"להשכרה ,דירת ארבעה חדרים
במיקום מצוין במרכז העיר" הכריזה
המודעה .אדון לוי שעבר במקום
הבחין במודעה ומיהר לתלוש ממנה
את הפתק המצורף עם מספר הטלפון.
המשפחה התרחבה ,הילדים גדלו,
ושלושת החדרים כבר לא הספיקו
עבור משפחתו .בשיחה עם בעל
הדירה שענה לשם חזי ,התברר
שהמחיר סביר .אדון לוי קבע עם חזי
לבוא ולראות את הדירה וגם לסכם על
מחיר סופי .ואמנם כך היה ,למחרת
ביקרו אדון לוי ואשתו בדירה והתרשמו
ממנה לטובה .לאחר מכן ,חתמו על
חוזה עם בעל הדירה ,והעבירו לידיו
אריק סגל
מקדמה של עשרת אלפי שקלים ,עבור
שלושת החודשים הראשונים.
חזי סיכם עם משפחת לוי כי יוכלו להיכנס לדירה בתחילת החודש
הקרוב לחתימת החוזה ,ואכן יומיים לפני המעבר לדירה החדשה כבר
היה הבית ארוז לחלוטין ,כל משחקי הילדים ,הונחו בתוך ארגזים ,כך
גם כלי המטבח ,הספרים ,ושאר חפצי הבית ,ובשעה 7בבוקר בתחילת
החודש ,הופיעה משאית גדולה עם שלושה סבלים חסונים שהורידו את
כל תכולת הבית לתוך המשאית.
ההורים והילדים נסעו במונית לצד המשאית עד שהגיעו לביתם החדש.
"תראה אבא" ,אמר אחד הילדים" ,יש כאן עוד משאית הובלה ,עוד שכן
חדש מגיע לבניין היום" .ההורים הבחינו אכן במשאית נוספת שסבלים
החלו לפרוק ממנה ארונות ומכשירי חשמל .בינתיים עלו ההורים
והסבלים לדירתם החדשה ,ונדהמו לגלות כי במקום כבר עובדים שלושה
סבלים אחרים שמסדרים ארונות וחפצי בית אחרים בדירה.
"מה קורה כאן?!" ,שאל אדון לוי" ,זו הדירה שלנו ,מה אתם עושים?"
הסבלים הביטו בו בפליאה והפנו אותו לאדם ששלח אותם .עד מהרה
הגיע אדם נוסף ,יהודי נחמד בשם מר לוינסון שהסביר לאדון לוי כי הוא
שכר את הדירה הזאת מחזי ,בעל הדירה .הוא הוציא מכיסו חוזה שכירות,
בו נכתב בפירוש כי הדירה מושכרת לאדון לוינסון וכי שולמה מקדמה
של שלשה חדשים בסך 10,000שקלים .מר לוי קימט את מצחו ,ושלף
מכיסו גם את חוזה השכירות שבו היו כתובים בדיוק את אותם פרטים
שהיו כתובים בחוזה השני ,רק שאצלו הוחלף השם לוינסון בשם לוי.
השנים ניסו להתקשר לבעל הדירה ,חזי ,שאמר להם רק משפט אחד:
"תסתדרו ביניכם!" השניים הבינו שהם נפלו עם נוכל ורמאי" .מה נעשה
עכשיו?" שאלה הגברת לוי את בעלה" .אנחנו נוותר!" אמר אדון לוי" ,גם
מר לוינסון רומה ,והוא בסופו של דבר הגיע ראשון .לא יעזור אם ננסה
לריב גם אתו" .מר לוי נפרד ממר לוינסון ובאותו יום ישנה משפחת לוי
אצל הסבא והסבתא ,ואת חפציהם העבירו למחסן קרוב .כעבור מספר
ימים הם הצליחו למצוא דירה אחרת ,הפעם שייכת למשכיר הגון ,ועברו
לשם עם חפציהם.
למחרת המעבר לדירה החדשה ,קיבל אדון לוי טלפון ממר לוינסון:
"אדון לוי ,האם הצלחת להשיג את חזי בעל הדירה הרמאי ,ולהוציא
ממנו את הכסף שלך?" אדון לוי השיב כי חזי לא עונה לטלפונים ,וכרגע
הדבר שהיה הכי דחוף עבורו – זה למצוא דירה אחרת .הוא התעניין
מדוע הוא שואל .ומר לוינסון ענה בקול שבור ,כי יום קודם לכן הגיעה
משפחה נוספת שטענה ששכרה את הבית מחזי ,וביקשה ממשפחת
לוינסון לפנות את הדירה " .בני המשפחה השנייה" אמר מר לוינסון,
"לא היו נחמדים כמותכם ,וראש המשפחה שהיה אדם כעסן ואלים,
למרת שהתמקמנו יום קודם לכן בדירה – הוא זרק אותנו החוצה עם כל
החפצים" .שניהם קבעו כי ינסו לברר מי הוא חזי ,ואיך אפשר להוציא
ממנו את כספם בחזרה .הם שכרו עורך דין ששימש גם כחוקר פרטי
עבורם ,ובתום עבודה של מספר שבועות סיפר להם עורך הדין שחזי
הוא צעיר בן למשפחה אמידה מקנדה ,שהדירה שייכת להם ,או ליתר
דיוק לסב המשפחה .חזי שידע שהדירה ריקה במשך רוב השנה ,החליט
'להשתלט' עליה ,ולהשכיר אותה .אלא שכספי השכירות לא הספיקו לו,
והוא החליט להשכיר אותה למספר רב של אנשים בו זמנית ,ולהרוויח
את המקדמות היפות ששולמו .הוא נעצר יותר מפעם על עברות רכוש,
אבל לא הייתה לו רתיעה להמשיך ולרמות עוד אנשים .עורך הדין הציע
לשניהם להתייאש מכספם" :כל מי שניסה ללכת אתו לבית המשפט,
נגרר אתו במשך שנים ,ואף פעם לא קיבל את כספו בחזרה .הוא תמיד
מכריז על פשיטות רגל ,ומתיש את הצד השני שבדרך כלל מוותר על
10,000שקלים ,כאשר רק שכר עורך הדין עולה יותר"...
אלא שאדון לוי ומר לוינסון לא רצו להתייאש ,והחליטו לעשות מעשה
בלתי שגרתי .כעבור שלושה ימים ,נסעו השנים לקנדה וביקשו להיפגש
עם הסבא ,ראש המשפחה ובעל הדירה .כשהגיעו לשם התברר כי האיש
חולה מאד וימיו ספורים .למרות זאת הוא היה בהכרה ,ובצלילות מלאה
והוא הסכים להיפגש אתם בבית החולים .השניים סיפרו לו על מעללי
נכדו ,והוא הבטיח להם שכספם יוחזר להם עד השקל האחרון .אלא
שאז הוא גילה להם דבר נוסף :בצוואה שהכין נכתב שהדירה בירושלים
תעבור לרשותו של הנכד חזי ,המתגורר בארץ ישראל .הזקן הראה להם
את הצוואה ובנוכחותם מחק את הפרט הזה .הוא נישל את חזי מכל
נכסיו ,כתב לו בצוואה דברי תוכחה וביקש ממנו לשפר את מעשיו לכבוד
סבו הזקן .השנים הסריטו את הפגישה בווידאו ,וחזרו עם העתק הצוואה
לארץ .כאשר הגיעו לארץ שמעו כי הזקן נפטר וביקשו מאדם שלישי
שיקבע עבורם פגישה עם חזי .הלה שלא חשד במאום הגיע למקום
הפגישה והשנים הציגו לו את סרט הווידאו ,את הצוואה הקודמת ,ואת
העתק הצוואה המתוקנת.
חזי החליף צבעים מבושה ,והבטיח להחזיר את הכסף לשניהם" .איבדת
את הדירה הגדולה במרכז העיר" אמרו לו השניים" ,אבל לפחות הרווחת
את דברי התוכחה של הסבא שלך ,אולי יכנסו ללבך וישפיעו עליך לשנות
את דרכך"...
***
לפעמים אדם עושה מעשים
בלי לחשוב על העתיד ,ובלי
לדמיין את התוצאות .הוא 'חי
את הרגע' ולא חושב על הצעד
הבא .בפרשת השבוע מבקש
יעקב אבינו מיוסף שלא יקברו
אותו במצרים ,מכיוון שחשש
שהמצרים יהפכו את קברו
למקום 'עבודה זרה' .גם לפני
מיתתו יעקב אבינו חשב על
העתיד ,על מה שעלול להתרחש
לאחר מותו ולכן מבקש מיוסף
בנו שיקבור אותו רק בארץ
ישראל.
.
על טעות משלמים
לאחר כישלון נחרץ במבחני הסיום
לקבלת תואר במשפטים ,החליט מתן
שנמאס לו מהחזרות האינסופיות על
החומר ,ומהטקסטים המסובכים .ושעליו
לשכור את איתי הורביץ שהתפרסם
בקרב הסטודנטים כמורה מצליח
למשפטים .למרות המחירים הגבוהים
שדרש איתי הורביץ עבור השיעורים
הפרטיים ,החליט מתן ששווה לו
להתאמץ כדי להגיע לתואר הראשון.
השיעורים החלו ,ואיתי הורביץ לימד
אותו היטב את החומר .מתן ניגש למבחן
השני בתחושה טובה וציפה לעבור את
המבחן בהצלחה.
לאכזבתו הרבה ,גם במבחן החוזר הוא
שאלה מס' 374
נכשל ולא הגיע לציון הדרוש כדי לקבל
את התואר .בבדיקה מעמיקה שערך,
התברר לו כי קיבל במבחן 67%כך שהיו חסרים לו שלושה אחוזים בלבד
כדי לעבור את המבחן .הוא דרש לקבל עותק של המבחן לידיו ,וכשקיבל
אותו התברר לו שהטעויות שבגללן לא עבר את המבחן ,היו תשובות שגויות
מהחומר שלימד אותו המורה הפרטי איתי הורביץ .מתן כעס מאוד על איתי
ותבע ממנו שני דברים :א') לשלם לו על המבחן שעולה סכום לא מבוטל.
ב') להחזיר לו את הכסף של השיעורים שבהם לימד אותו את החומר
השגוי .ואילו איתי טוען" :אני טעיתי רק בכמה נקודות בחומר ,מזלך גרם
שבדיוק בשאלות האלו נכשלת ,אבל לא נכשלת בגללי :נכשלת ,כי אתה
חלש בלימודים!"
ואילו מתן טוען" :דווקא משום שאני חלש לקחתי ממך שיעורים פרטיים,
נכשלתי במבחן בגללך ולכן אתה צריך להחזיר לי את הכסף!" מה דעתכם?
מי צודק?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן
משפט' סימן ש"ו סעיף ו' בדין' :מראה דינר לשולחני' .ובסעיף ח' ברמ"א
בית
המדרש
בדין' :נתן מעות לסופר לכתוב לו ספר תורה ונמצא בו טעות'.
תשובה לשאלה "טעות בסופגניות" (שאלה מס' )372
תקציר השאלה השבועית :מיקי הזמין למסיבת חנוכה 300סופגניות
פשוטות שעולות שקל ליחידה ,וקיבל בטעות סופגניות יקרות שעולות
₪ 4ליחידה שהיו סגורות בקופסאות .כשהגיעה החשבונית הופתע מיקי
מהמחיר ונחום בעל המאפייה הודה שזו הייתה טעות שלו ,אבל הוא תבע
ממיקי לשלם לפי ₪ 4ליחידה בטענה שמיקי קיבל את הסופגניות ונהנה
מהם .ואילו מיקי טוען שהזמין משהו אחר ולכן נחום צריך לספוג את
ההפסד .מי צודק?
תשובה בקצרה :צריך להעריך את תוספת ההנאה מהסופגניות היקרות,
ולפי ההערכה הזאת עליו לשלם את ההפרש.
תשובה בהרחבה :אדם שהזמין מוצר ספציפי וקיבל מוצר טוב יותר בטעות,
ובעל החנות דורש תוספת תשלום על המוצר ,הדין הוא שאינו חייב לקבל
את המוצר ויכול להחזיר אותו לחנות כיוון שזה לא המוצר שהזמין וכך נפסק
להלכה( .שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"א סעיף א' ובספר 'מאירת
עיניים') דין זה נאמר גם באופן שהמוצר איכותי ויקר יותר ,כיוון שהקונה
יכול לטעון שרוצה רק את מה שהזמין ולא משהו אחר .אבל אם הוא כבר
השתמש במוצר ,ופתאום המוכר גילה את הטעות ודורש ממנו את ההפרש
– הדבר תלוי ב'מנהג המדינה' :במקום שנוהגים לתת מוצר טוב יותר כפיצוי
ללקוח שמעוניין לקנות ,והמוצר שביקש אזל או אינו קיים -אז המוכר אינו
רשאי לתבוע תוספת על ההפרש גם אם הלקוח כבר השתמש במוצר ונהנה
ממנו ,משום שבדרך כלל נהוג לפצות את הלקוחות במוצר יקר יותר והוא
נהנה מהמוצר היקר והיה בטוח מבחינתו שזהו סוג של פיצוי ,ואם הוא היה
יודע שזה יעלה לו יותר ,הוא היה מחזיר אותו לחנות אם המוכר היה מסכים
להחזיר לו את ההפרש .אבל במוצרים שבדרך כלל לא נותנים אותם כפיצוי,
ברגע שהלקוח הבחין בכך ובכל זאת השתמש במוצר – הוא גילה את דעתו
שמעוניין במוצר היקר יותר ועליו לשלם את מחירו המלא.
מה הדין אם לא ידע שזה מוצר טוב יותר?
במקרה כזה ,הלקוח אינו משלם את ההפרש ,כיוון שלא הרגיש שמדובר
במוצר יקר יותר .אבל במקרה שיודע בוודאות שמדובר במוצר יקר יותר
ובכל זאת השתמש בו ,הוא הוכיח בכך שהוא מעוניין במוצר .אבל במקרה
שהוא לא ידע ,אין לנו הוכחה שהוא באמת הסכים לשלם את המחיר הגבוה
של המוצר.
מקור לכך מצאנו בהלכה (סימן רל"ב סעיף ג') לגבי אדם שקנה מוצר פגום
ולא שם לב לכך ,וגילה זאת רק אחרי הרבה זמן ,הדין הוא שיכול להחזיר
את המוצר ולבטל את המקח והשימוש שלו במוצר אינו מוכיח שאכן הסכים
לקבל מוצר פגום ,כי הוא השתמש בו מכיוון שלא ידע שהוא פגום ,וברגע
שגילה את הפגם הוא יכול להחזיר אותו לחנות כיוון שזה 'מקח טעות' .וכן
הדין במקרה שלנו :אבל במקרה שיודע שזה מוצר יקר יותר ובכל זאת
השתמש בו ,גילה בכך שהוא מעוניין במוצר וחייב לשלם את ההפרש.
הזמין מוצר מסוים וקיבל מוצר טוב יותר ,ונהנה ממנו או שנתן אותו
למישהו אחר.
במקרה שהלקוח נהנה ממוצר שרכש וגילה לאחר זמן שהמוצר פגום והחזיר
אותו למוכר ,עדיין הוא חייב לשלם את שווי ההנאה שנגרמה לו מהשימוש
במוצר ,אמנם אינו משלם מחיר מלא אבל סכום התשלום יהיה כמו בדינו
של אדם שנהנה מנכסי חברו בלי כוונה.
דין 'נהנה מנכסי חברו' ללא כוונה ,מובא בתלמוד (מסכת 'כתובות' דף ל"ד
עמוד ב') מובא מעשה באדם שאכל מנת בשר שחשב שהיא שלו ,אבל
התברר לבסוף שהיא הייתה שייכת לחברו ,הדין הוא שעליו לשלם 'דמי
בשר בזול' (הערכה של שני שליש מהמחיר הרגיל בשוק) כיוון שחכמים
אמרו ,שאם היה יודע שזה לא שלו ,ושיצטרך לשלם מחיר מלא –לא היה
אוכל את הבשר .אבל אם היו אומרים לו שיצטרך לשלם רק שני שליש
ממחיר הבשר ,היה מסכים לאכול.
בסיפור שלנו:
מיקי הזמין סופגניות פשוטות וקיבל בטעות סופגניות יקרות ולא ידע
מכך ,כיוון שהם הגיעו ישירות למסיבה ,הם היו טעימות יותר ונחטפו
במהירות וכולם נהנו מהם מאד .ובנוסף הוא קיבל 'פידבקים' על
הסופגניות מהתלמידים וצריך להעריך כמה שווה לו שביעות רצונם של
משתתפי המסיבה והפידבקים שקיבל .אבל כמובן ,שאנחנו לא מעריכים
את הסופגניות לפי שווי של שני שליש מהמחיר ,כיוון שכאן ברור שמיקי
לא היה מוכן לשלם על כך שני שליש משווי המלא של הסופגניות .ולכן
צריך להעריך את האירוע ,את המוזמנים ,לבדוק כמה נראה שהיה שווה
לו להשקיע בסופגנית איכותיות יותר לאירוע כזה -ואת ההפרש הזה
הוא ישלם לבעל המאפייה .אבל במקרה שמיקי רוצה רק לצאת ידי חובת
המסיבה ,ומבחינתו הוא לא היה משקיע שקל יותר על המסיבה הזאת ,הוא
יהיה פטור מלשלם את ההפרש.
© Copyright 2024