יישום החלטת הממשלה מס` 2225 בדבר הסרת חסמים בתעסוקת

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫יישום החלטת הממשלה מס' ‪2225‬‬
‫בדבר הסרת חסמים בתעסוקת עולים‬
‫בעלי מקצוע בתחום הבריאות‬
‫מוגש לוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‬
‫ולוועדת העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪6408240/1‬‬
‫‪02 -‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪6496103‬‬
‫‪02 -‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫כתיבה‪ :‬פלורה קוך דבידוביץ'‬
‫ז' בכסלו תשע"ו‬
‫אישור‪ :‬שלי לוי‪ ,‬ראשת צוות‬
‫‪ 19‬בנובמבר ‪2015‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬
‫תמצית‬
‫מסמך זה נכתב לקראת דיון משותף של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות ושל ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה‬
‫והתפוצות של הכנסת ועניינו יישום סעיפי החלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬מ‪ 23-‬בנובמבר ‪ ,2014‬בכל הקשור‬
‫להסרת חסמים המעכבים תעסוקת עולים בעלי מקצועות בתחום הבריאות‪.‬‬
‫להלן הממצאים המרכזיים העולים במסמך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בהתאם לחוקי העבודה בישראל‪ ,‬בעלי מקצועות רבים‪ ,‬ובהם בעלי מקצועות בתחום הבריאות‪,‬‬
‫מחויבים לקבל הסמכה או רישיון כדי לעסוק במקצועם בישראל‪ .‬האגף לרישוי מקצועות רפואיים‬
‫במשרד הבריאות הוא הגוף האחראי ליישום מדיניות משרד זה בתחום הרישוי וההכרה במעמד‬
‫המקצועי של העוסקים במקצועות הבריאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על‪-‬פי רשימת המקצועות באתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ ,‬מקצועות הבריאות המצריכים‬
‫רישוי בישראל כיום הם‪ :‬רפואה כללית‪ ,‬רפואת שיניים‪ ,‬רוקחות‪ ,‬עוזר רוקח‪ ,‬אופטומטריה‬
‫ואורטופטיקה‪ ,‬היפנוזה‪ ,‬גנטיקה קלינית‪ ,‬עובדי מעבדה רפואית‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬דיאטנות‪,‬‬
‫פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬טכנאות שיניים‪ ,‬שיננות‪ ,‬סיעוד ופסיכולוגיה‪ .‬בוגרי מקצועות הבריאות‬
‫שהוכשרו בחו"ל ומבקשים לקבל רישיון לעסוק במקצועם בישראל נדרשים להציג אישורים‬
‫המעידים על השכלתם בתחום הרלוונטי‪ ,‬ובחלק מהמקצועות גם לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משנת ‪ 2012‬ועד לחודש אוקטובר ‪ 2015‬הצהירו ‪ 1,594‬עולים שהגיעו לישראל בתקופה זו‪ ,‬כ‪3.2%-‬‬
‫מכלל העולים שהגיעו בתקופה זו (‪ ,)49,137‬כי הם בעלי מקצוע בתחום הבריאות‪ .‬מקצועות‬
‫הבריאות המרכזיים בקרב העולים שהגיעו לישראל בשנים האמורות הם‪ :‬רפואה (‪,)34%‬‬
‫(כ‪ 13%-‬הם אחים‪/‬אחיות מוסמכים‪/‬מוסמכות ו‪ 7%-‬הם‬
‫פסיכולוגיה (‪ ,)18%‬סיעוד‬
‫אחים‪/‬אחיות מעשיים‪/‬יות)‪ ,‬רפואת שיניים (‪ )8%‬ופסיכולוגיה קלינית (‪ .)4%‬המדינות המרכזיות‬
‫שמהן עלו בעלי מקצועות הבריאות בשנים אלה הן רוסיה (‪ ,)29%‬אוקראינה (‪ ,)26%‬ארה"ב (‪)9%‬‬
‫וצרפת (‪.)7%‬‬
‫‪‬‬
‫מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד הבריאות בבקשת נתונים על שיעור העולים שעמדו‬
‫בהצלחה בבחינות הרישוי במקצועות הבריאות‪ ,‬ומשרד הבריאות העביר נתונים על שיעור העומדים‬
‫בהצלחה בבחינות הרישוי בהתפלגות לפי מקום סיום הלימודים – חו"ל או ישראל‪ ,‬כלומר נתונים‬
‫לא רק על עולים בוגרי מקצועות הבריאות בחו"ל‪ ,‬אלא גם על ישראלים שלמדו במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בחו"ל‪ .‬אין אפשרות להעריך מהו מספר העולים מכלל הנבחנים בוגרי חו"ל‪ ,‬אך אפשר ללמוד‬
‫מהנתונים הללו על שיעורי ההצלחה של בוגרי חו"ל‪ ,‬ובהם עולים‪ ,‬בהשוואה לבוגרי ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנתוני משרד הבריאות על שיעור העומדים בהצלחה בבחינות הרישוי בשמונה מקצועות בריאות‬
‫(רפואה‪ ,‬אופטומטריה‪ ,‬תזונה‪-‬דיאטנות‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬עובדי מעבדה רפואית‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬קלינאות‬
‫תקשורת‪ ,‬וטכנאות שיניים)‪ ,‬בהתפלגות לפי מקום סיום הלימודים – חו"ל או ישראל‪ ,‬עולה כי באופן‬
‫כללי‪ ,‬שיעור העומדים בהצלחה בבחינת הרישוי הממשלתית בקרב הנבחנים בוגרי חו"ל נמוך‬
‫בהשוואה לנתון המקביל בקרב הנבחנים בוגרי ישראל‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪28‬‬
‫‪-‬‬
‫רפואה‪ :‬בשנים ‪ ,2014–2012‬שיעור הנבחנים בקרב בוגרי חו"ל שעמדו בהצלחה בבחינה לקראת‬
‫סטאז' היה ‪ ,38.93%–36.5%‬ושיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינות הרישוי היה‬
‫‪ .32.36%–29.83%‬לשם השוואה‪ ,‬בשנים ‪ 2009–2007‬כרבע מכלל הנבחנים בוגרי חו"ל עמדו בהצלחה‬
‫בבחינה לקראת סטאז' וכ‪ 15%-‬מהנבחנים עמדו בהצלחה בבחינת הרישוי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אופטומטריה‪ :‬שיעור העומדים בהצלחה מקרב בוגרי חו"ל בבחינת הרישוי הממשלתית העיונית‬
‫בשנים ‪ 2014–2012‬עלה מ‪ 5.26%-‬ל‪ ,43.4%-‬ואילו בקרב הנבחנים בוגרי ישראל הנתון המקביל היה‬
‫‪ .84.2%–45.23%‬שיעור העומדים בהצלחה במבחן המעשי בתקופה זו בקרב בוגרי חו"ל ירד‬
‫מ‪ 33.3%-‬ל‪ ,20%-‬ואילו השיעור הנמוך ביותר של העומדים בהצלחה בבחינה המעשית בקרב בוגרי‬
‫ישראל היה בשנת ‪.59% – 2014‬‬
‫‪-‬‬
‫תזונה‪-‬דיאטנות‪ :‬בקרב הנבחנים בוגרי חו"ל‪ ,‬השיעור הנמוך ביותר של העומדים בהצלחה בבחינת‬
‫הרישוי בשנים ‪ 2014–2012‬היה בשנת ‪ ,2012‬כ‪ ,10%-‬כלומר כ‪ 90%-‬מהנבחנים נכשלו בשנה זו‪.‬‬
‫שיעור העומדים בבחינה זו בהצלחה עלה בשנים ‪ 2014-2013‬והיה ‪ 30.6%‬ו‪ 33.4%-‬בהתאמה‪ .‬בקרב‬
‫בוגרי ישראל שיעור העומדים בהצלחה בבחינה זו בשנים אלה נע בין ‪ 76.7%‬לכ‪.93%-‬‬
‫‪-‬‬
‫ריפוי בעיסוק‪ :‬שיעור העומדים בהצלחה בבחינה בקרב בוגרי חו"ל עלה בשנים ‪2013-2012‬‬
‫מ‪ 33.7%-‬ל‪ ,55.5%-‬ואילו בשנת ‪ 2014‬הוא ירד והיה ‪ 36.5%‬בלבד‪ .‬שיעור העומדים בהצלחה‬
‫בבחינה בקרב בוגרי ישראל בשנים אלה היה גבוה במידה ניכרת משיעורם בקרב בוגרי חו"ל‪ ,‬ונע בין‬
‫כ‪ 91%-‬בשנת ‪ 2012‬ל‪ 72.1%-‬בשנת ‪.2014‬‬
‫‪-‬‬
‫עובד מעבדה רפואית אקדמאי‪ :‬שיעור העומדים בהצלחה בבחינה העיונית הממשלתית בקרב‬
‫הנבחנים בוגרי חו"ל בשנים ‪ 2013-2012‬היה ‪ 55.6%‬ו‪ 40%-‬בהתאמה‪ .‬לעומתם‪ ,‬שיעור העומדים‬
‫בהצלחה בבחינה זו בקרב הנבחנים בוגרי ישראל בשנים האמורות היה גבוה בערך פי‪-‬שניים‪99.5% ,‬‬
‫וכ‪ 89%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פיזיותרפיה‪ :‬בשנים ‪ 2014–2012‬עלה שיעור העומדים בהצלחה בבחינה הממשלתית בקרב‬
‫הנבחנים בוגרי חו"ל מ‪ 16%-‬ל‪ .31%-‬עם זאת‪ ,‬שיעורם עדיין נמוך פי‪ 4.5–2.6-‬משיעור העומדים‬
‫בהצלחה בבחינה זו בקרב הנבחנים בוגרי ישראל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קלינאות תקשורת‪ :‬בשנים ‪ 2014–2012‬חלה ירידה ניכרת בשיעור העומדים בהצלחה בבחינה‬
‫הממשלתית בקרב הנבחנים בוגרי חו"ל‪ ,‬מ‪ 66.5%-‬ל‪ ,19.7%-‬לעומת שיעור יציב יחסית בקרב‬
‫הנבחנים בוגרי ישראל (‪.)98%-97%‬‬
‫‪-‬‬
‫רוקחות‪ :‬בשנים ‪ 2014–2012‬היה שיעור העומדים בהצלחה בבחינת הרישוי הממשלתית בקרב‬
‫בוגרי חו"ל בין ‪ ,44.1%‬בשנת ‪ ,2013‬ל‪ ,22.6%-‬בשנת ‪ .2012‬מהנתונים שהתקבלו אפשר ללמוד על‬
‫הישגי הנבחנים בוגרי ישראל רק בשנת ‪ ,2014‬ובה עמדו בהצלחה בבחינה זו כ‪ 95%-‬מכלל הנבחנים‬
‫בוגרי ישראל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עוזר רוקח‪ :‬ממשרד הבריאות התקבלו נתונים חלקיים על הישגי הנבחנים בוגרי חו"ל במבחן העיוני‬
‫במקצוע עוזר רוקח‪ ,‬ולפיהם בשנת ‪ 2012‬ניגשו לבחינה ‪ 13‬בוגרי חו"ל‪ ,‬וכ‪ 23%-‬מהם עמדו בה‬
‫בהצלחה; בשנת ‪ 2013‬ניגשו לבחינה שבעה בוגרי חו"ל‪ ,‬וארבעה (כ‪ ) 57%-‬מהם עמדו בה בהצלחה‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪28‬‬
‫‪-‬‬
‫טכנאות שיניים בדרגת מעשי‪ :‬בשנת ‪ 2013‬נבחנו שבעה בוגרי חו"ל בבחינה העיונית‪ ,‬שישה מהם‬
‫(כ‪ )86%-‬עמדו בה בהצלחה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מהנתונים שלעיל עולה כי באופן כללי שיעורי ההצלחה בקרב נבחנים בוגרי חו"ל בבחינות הרישוי‬
‫הממשלתיות במקצועות הבריאות עדיין נמוכים‪ ,‬ובחלק מהמקרים אף נמוכים במידה ניכרת‪,‬‬
‫משיעורי ההצלחה בקרב הנבחנים בוגרי ישראל‪ .‬ממועצת ארגוני העולים נמסר כי בחינת הרישוי‬
‫הממשלתית היא חסם מרכזי בפני הליך הרישוי של עולים בעלי מקצועות בריאות בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביוני ‪ 2014‬התקבלה החלטת הממשלה מס' ‪ ,1737‬בדבר הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל‪,‬‬
‫ובמסגרתה הוטל על צוות בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ובהשתתפות מנכ"ל משרד‬
‫הכלכלה‪ ,‬נציג משרד ראש הממשלה‪ ,‬נציב שירות המדינה‪ ,‬הממונה על התקציבים במשרד האוצר‬
‫והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לגבש בתוך כ‪ 60-‬יום‪ ,‬כלומר עד אוגוסט ‪ ,2014‬המלצות להסרת‬
‫חסמים המעכבים תעסוקת עולים בישראל‪ ,‬לרבות במקצועות הבריאות‪ .‬המלצות הוועדה באו לידי‬
‫ביטוי בהחלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬מיום ‪ 23‬בנובמבר ‪ ,2014‬שנקבעו בה צעדים כוללניים שעל כל‬
‫המשרדים המעורבים בנושא לנקוט (נציבות שירות המדינה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד‬
‫הכלכלה ומשרד העלייה והקליטה)‪ ,‬וצעדים רלוונטיים לעבודת כל אחד מהמשרדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחלקו השני של מסמך זה יפורטו כל סעיפי החלטת הממשלה מס' ‪ 2225‬המחייבים את משרד‬
‫הבריאות ואת משרד העלייה והקליטה‪ ,‬בניסיון לבחון מהן הפעולות שנקטו המשרדים האלה ומהן‬
‫הפעולות שבכוונתם לנקוט‪ .‬מידע זה עשוי לשמש בסיס לדיון בוועדות הכנסת בשאלת מידת היישום‬
‫של החלטת הממשלה בנושא זה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫מסמך זה נכתב לקראת דיון משותף של ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות ושל ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה‬
‫והתפוצות של הכנסת‪ ,‬ועניינו יישום סעיפי החלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬מ‪ 23-‬בנובמבר ‪ ,2014‬בדבר‬
‫הסרת חסמים המעכבים תעסוקת עולים בעלי מקצועות בתחום הבריאות‪.‬‬
‫עידוד העלייה וקליטתם המוצלחת של העולים הם מהאתגרים המורכבים העומדים בפני החברה‬
‫הישראלית‪ .‬קליטה מוצלחת של עולה תלויה בהשתלבותו במישורי חיים רבים‪ ,‬ואחד המרכזיים שבהם‬
‫הוא תחום התעסוקה‪ .‬התעסוקה חשובה הן כאפשרות להגשמה עצמית של אדם‪ ,‬והן כבסיס להתבססותו‬
‫הכלכלית‪ ,‬אך מעבר לכך היא משפיעה על ממדים רבים של הקליטה במקום חדש‪ ,‬כמו יצירת קשרים‬
‫חברתיים‪ ,‬תחושת השתייכות‪ ,‬וכשמדובר בעולים – גם תחושת המשכיות הנובעת מהיכולת להמשיך‬
‫בקריירה שבה עסקו בארץ מוצאם‪ .‬מעבר לנקודת המבט של הפרט יש גם ראייה כלל‪-‬חברתית של‬
‫הנושא‪ ,‬שבה השתלבות יעילה בתעסוקה היא אחת הדרכים למקסם את תרומת העולים להתפתחות‬
‫‪1‬‬
‫הכלכלית‪-‬חברתית של המדינה‪.‬‬
‫על‪-‬פי חוקי העבודה בישראל‪ ,‬בעלי מקצועות רבים‪ ,‬ובהם בעלי מקצועות בתחום הבריאות‪ ,‬מחויבים‬
‫לקבל הסמכה או רישיון כדי לעסוק במקצועם בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬בחלק מהמקרים‪ ,‬עליהם לעמוד‬
‫בהצלחה בבחינות רישוי עיוניות ו‪/‬או מעשיות‪ ,‬שמטרתן לבחון את מידת ההתאמה של הידע והניסיון‬
‫‪1‬‬
‫"מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל"‪ ,‬המשרד לקליטת העלייה‪ ,‬המרכז לחקר קליטת העלייה‪ ,‬דפוסי השתלבות בתעסוקה של‬
‫עולים חדשים גילאי ‪ ,22–64‬יהודית קינג‪ ,‬אברהם וולדה‪-‬צדיק‪ ,‬ספטמבר ‪.2006‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪28‬‬
‫שלהם לדרישות המקצועיות בישראל‪ .‬לסוגיית הרישוי של בעלי מקצועות הבריאות יש שלושה היבטים‬
‫מרכזיים‪ :‬הראשון‪ ,‬החובה להבטיח כי העולים בעלי המקצועות בתחום הבריאות המבקשים לעסוק‬
‫במקצועם בישראל עומדים ברמה המקצועית הנדרשת; השני‪ ,‬הצורך להקל את תהליך הקליטה‬
‫וההשתלבות של העולים בחברה הישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט; השלישי‪ ,‬הרצון לעודד עלייה של‬
‫בעלי מקצועות רפואיים‪ ,‬ובהם רופאים‪ ,‬שישתלבו במערכת הבריאות הישראלית‪ ,‬כחלק מההתמודדות‬
‫‪2‬‬
‫עם המחסור הקיים בתחומים מסוימים‪ ,‬כגון המחסור ברופאים‪.‬‬
‫האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות הוא הגוף האחראי ליישום מדיניות משרד הבריאות‬
‫בתחום הרישוי וההכרה במעמד המקצועי של העוסקים במקצועות הבריאות‪ 3.‬על‪-‬פי רשימת המקצועות‬
‫המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ ,‬מקצועות הבריאות המצריכים רישוי בישראל כיום‬
‫הם‪ :‬רפואה כללית‪ ,‬רפואת שיניים‪ ,‬רוקחות‪ ,‬עוזר רוקח‪ ,‬אופטומטריה ואורטופטיקה‪ ,‬היפנוזה‪,‬‬
‫גנטיקה קלינית‪ ,‬עובדי מעבדה רפואית‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬דיאטנות‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫טכנאות שיניים‪ ,‬שיננות‪ ,‬סיעוד ופסיכולוגיה‪.‬‬
‫בוגרי מקצועות הבריאות בחו"ל המבקשים להמשיך בעיסוקם בישראל נדרשים להגיש לאגף לרישוי‬
‫מקצועות רפואיים במשרד הבריאות מסמכים‪ ,‬בהתאם למקצוע‪ ,‬המעידים בין היתר על סיום לימודיהם‬
‫במקצוע שבו הם מעוניינים לעסוק; דיפלומה; רישיון עיסוק במקצוע מהמדינה שבה למדו אותו ו‪/‬או‬
‫עסקו בו ; אישורי עבודה רשמיים מהמוסדות הרפואיים המתאימים וכו'‪ .‬לאחר קבלת מסמכי הבקשה‬
‫ומילוי טופסי הבקשה הנדרשים נבדקת מידת השקילות של התואר שניתן לפונה בחו"ל לדרישות‬
‫הלימודים לתואר זה במוסדות הלימוד בישראל‪ .‬נציין כי הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד‬
‫החינוך הוא הגוף המוסמך במדינת ישראל להעריך תארים אקדמיים של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה‬
‫מארצות זרות בהשוואה לתארים האקדמיים המקבילים במוסדות ישראליים‪ 5.‬נוסף על כך‪ ,‬במקצועות‬
‫שבהם חובה לעבור בחינת רישוי ממשלתית‪ ,‬על העולים שהם בעלי מקצוע בתחום הבריאות לעמוד‬
‫בבחינות האלה בהצלחה כדי לקבל רישיון לעסוק במקצועם בישראל‪.‬‬
‫לוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות ולוועדת העלייה והקליטה של הכנסת הגיעו במהלך השנים פניות של‬
‫עולים חדשים בעלי מקצוע בתחום הבריאות שהלינו על הקשיים בהליך הרישוי‪ ,‬ובתוך כך על קשיים‬
‫‪6‬‬
‫בתקופת ההכנה לבחינת הרישוי ובבחינת הרישוי עצמה‪.‬‬
‫במסמך זה נבחן את אופן היישום של סעיפי החלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬מ‪ 23-‬בנובמבר ‪ ,2014‬שנועדה‬
‫להסיר חסמים בתעסוקת עולים בכלל‪ ,‬ובתוך כך בתעסוקת עולים בעלי מקצוע בתחום הבריאות‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬בחלק הראשון של המסמך נציג נתונים על מספר העולים בעלי מקצוע בתחום הבריאות שעלו‬
‫לישראל בשנים האחרונות ועל שיעור ההצלחה של בוגרי מקצועות הבריאות שלמדו בחו"ל בבחינות‬
‫הרישוי הממשלתיות בישראל‪ .‬בחלק השני של המסמך נפרט את אופן היישום של סעיפי החלטת‬
‫הממשלה האמורה בכל הקשור להסרת חסמים בתעסוקת עולים בעלי מקצוע בתחום הבריאות‪.‬‬
‫‪ 2‬משרד הבריאות‪ ,‬הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל בראשות שרת הבריאות יעל גרמן‪ 25 ,‬ביוני ‪,2014‬‬
‫הרחבה‪ ,‬ראו‪ :‬פלורה קוך דבידוביץ‪ ,‬סוגיות מרכזיות בתחום הבריאות שנדונו בכנסת התשע‪-‬עשרה‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫של הכנסת‪ 21 ,‬במאי ‪.2015‬‬
‫‪ 3‬משרד הבריאות‪ ,‬האגף לרישוי מקצועות רפואיים‪ ,‬כניסה‪ 3 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 4‬משרד הבריאות‪ ,‬רישוי מקצועות הרפואה והבריאות‪ ,‬כניסה‪ 3 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 5‬משרד החינוך‪ ,‬קשרי חוץ‪ ,‬אונסקו ותפקידים מיוחדים‪ ,‬הערכת תארים אקדמיים מחו"ל‪ ,‬כניסה‪ 4 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 6‬הרחבה ראו בפרוטוקולים של ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות של הכנסת בנושא בחינת רישוי לעולים בעלי מקצועות‬
‫שונים‪ 11 ,‬במאי ‪ ;2004‬רישוי מקצועות רפואיים לעולים‪ 21 ,‬ביולי ‪ ;2010‬קשיים ברישוי מקצועות רפואיים לעולים‪5 ,‬‬
‫בינואר ‪ ;2011‬רישוי מקצועות רפואיים לעולים‪ 27 ,‬במאי ‪.2013‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ .1‬מספר בעלי המקצוע בתחום הבריאות שעלו לישראל בשנים ‪2015–2012‬‬
‫מנתוני משרד העלייה והקליטה שהתקבלו במענה לפנייתנו עולה כי משנת ‪ 2012‬ועד לחודש אוקטובר‬
‫‪ 2015‬הגיעו לישראל ‪ 1,594‬עולים שהצהירו כי הם בעלי מקצוע בתחום הבריאות‪ ,‬כ‪ 3.2%-‬מכלל העולים‬
‫‪7‬‬
‫שהגיעו לישראל בתקופה זו (‪.)49,137‬‬
‫נציין כי ברשימת בעלי מקצועות הבריאות שהועברה לידינו ממשרד העלייה והקליטה יש קטגוריה של‬
‫"רופאים"‪ ,‬ונוסף עליה רשימה של רופאים בתחומים מסוימים‪ ,‬כגון רופא ילדים‪ ,‬רופא מנתח‪ ,‬רופא‬
‫תרפיה ורופא תזונה‪ .‬במסמך זה‪ ,‬בהגדרה "רופא" כללנו את כל העולים שהצהירו כי הם רופאים‪ ,‬בין‬
‫שצוין תחום ההתמחות שלהם ובין שלא‪ .‬בתרשים שלהלן פילוח מספר העולים בעלי מקצוע בתחום‬
‫‪8‬‬
‫הבריאות למקצועות עיקריים‪:‬‬
‫תרשים מס' ‪ :1‬התפלגות העולים בעלי מקצוע בתחום הבריאות לפי מקצועות עיקריים‪2015–2012 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫אפשר לראות בתרשים שמקצועות הבריאות המרכזיים בקרב העולים שהגיעו לישראל בשנים ‪–2012‬‬
‫‪ 2015‬הם רפואה (‪ ,)34%‬פסיכולוגיה (‪ ,)18%‬סיעוד (כ‪ 13%-‬הם אחים‪/‬אחיות מוסמכים‪/‬מוסמכות ו‪7%-‬‬
‫הם אחים‪/‬יות מעשים‪/‬מעשיות)‪ ,‬רפואת שיניים (‪ )8%‬ופסיכולוגיה קלינית (‪ .)4%‬יתר בעלי מקצועות‬
‫הבריאות‪ 10‬הם כ‪ 16%-‬מכלל בעלי מקצועות הבריאות שעלו בתקופה האמורה‪.‬‬
‫בתרשים שלהלן מוצג פילוח מספר העולים בעלי מקצוע בתחום הבריאות לפי ארץ מוצא‪:‬‬
‫‪ 7‬עיבוד נתוני משרד העלייה והקליטה שהועברו על‪-‬ידי קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪,‬‬
‫מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪ ,2015‬על‪-‬ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪.‬‬
‫‪ 8‬כאמור‪ ,‬במקצוע "רופא" נכללים כל העולים שהצהירו כי הם רופאים וכן אלה שהצהירו כי הם רופאים בתחומים מסוימים‪.‬‬
‫התחומים שעליהם הצהירו העולים הם‪ :‬אונקולוגיה‪ ,‬אורולוגיה‪ ,‬אנדוקרינולוגיה‪ ,‬אף אוזן גרון‪ ,‬אפידמיולוגיה‪ ,‬רפואת‬
‫ילדים‪ ,‬מנתחים‪ ,‬מרדימים‪ ,‬נוירולוגיה‪ ,‬גינקולוגיה‪ ,‬סניטציה והיגיינה‪ ,‬ספורט‪ ,‬עיניים‪ ,‬רפואה פנימית‪ ,‬פסיכיאטריה‪,‬‬
‫רדיולוגיה‪ ,‬תזונה ותרפיה‪.‬‬
‫‪ 9‬עיבוד נתוני משרד העלייה והקליטה שהועברו על‪-‬ידי ק לאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪,‬‬
‫מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪ ,2015‬על‪-‬ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪.‬‬
‫‪ 10‬יתר המקצועות הם‪ :‬גנטיקה מולקולרית‪ ,‬אופטומטריה‪ ,‬דיאטנים‪ ,‬טכנאי שיניים‪" ,‬מרפא שיניים"‪ ,‬עובד מעבדה כימית‪,‬‬
‫עובד מעבדה רפואית‪ ,‬פיזיותרפיסט‪ ,‬קלינאי תקשורת‪ ,‬קרימינולוגיה קלינית‪ ,‬רוקח‪ ,‬רוקח פרמקולוג‪ ,‬שיננית‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪28‬‬
‫תרשים מס' ‪ :2‬התפלגות העולים בעלי מקצוע בתחום הבריאות לפי ארץ מוצא‪2015–2012 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫לפי התרשים המדינות המרכזיות שמהן עלו בעלי מקצוע בתחום הבריאות בשנים ‪ 2015–2012‬הן רוסיה‬
‫(‪ ,)29%‬אוקראינה (‪ ,)26%‬ארה"ב (‪ )9%‬וצרפת (‪.)7%‬‬
‫‪ .2‬נתונים על שיעורי העמידה בבחינות הרישוי הממשלתיות במקצועות הבריאות‬
‫בוגרי מקצועות הבריאות בחו"ל המבקשים לקבל רישיון לעסוק במקצועם בישראל נדרשים להציג‬
‫אישורים המעידים על השכלתם בתחום זה‪ ,‬ובחלק מהמקצועות גם לעמוד בהצלחה בבחינת רישוי‬
‫ממשלתית‪ .‬כפי שצוין במבוא‪ ,‬הקושי המרכזי שעליו הלינו עולים הוא הקושי לעמוד בבחינת הרישוי‬
‫הממשלתית‪ ,‬ולכן בפרק זה ביקשנו להציג נתונים על שיעור העולים העומדים בהצלחה בבחינות האלה‬
‫במקצועות הבריאות‪.‬‬
‫לצורך זה פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הבריאות בבקשת נתונים‪ .‬ממשרד הבריאות‬
‫התקבלו נתונים על שיעור העומדים בהצלחה בבחינות הרישוי במקצועות הבריאות בהתפלגות לפי מקום‬
‫סיום הלימודים – חו"ל או ישראל‪ ,‬כלומר בנתוני משרד הבריאות נכללים לא רק עולים בוגרי מקצועות‬
‫הבריאות בחו"ל‪ ,‬אלא גם ישראלים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל‪ ,‬שגם הם נדרשים לעבור את‬
‫בחינות הרישוי הממשלתיות בישראל‪ ,‬ועל כן אין אפשרות להעריך מהו מספר העולים בכלל הנבחנים‬
‫בוגרי חו"ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנתונים מאפשרים ללמוד על שיעורי ההצלחה של בוגרי חו"ל‪ ,‬ובתוכם עולים‪,‬‬
‫בהשוואה לבוגרי ישראל‪.‬‬
‫נציין כי על חלק מהמקצועות משרד הבריאות העביר אלינו נתונים חלקיים בלבד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות לא העביר לידינו נתונים על בוגרי חו"ל שנבחנו בבחינה הממשלתית בישראל במקצועות רפואת‬
‫שיניים‪ ,‬גנטיקה קלינית – ייעוץ גנטי‪ ,‬וטכנאי שיניים בדרגת מומחה‪ .‬עוד נציין כי מנתוני משרד הבריאות‬
‫שהועברו לידינו על מקצוע הפסיכולוגיה ועל מקצועות טכנולוגיים אלקטרו‪-‬פיזיולוגיים לא היה אפשר‬
‫ללמוד על שיעורי ההצלחה בבחינה בקרב בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל‪ ,‬ולכן הם אינם מוצגים בפרק זה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עיבוד נתוני משרד העלייה והקליטה שהועברו על‪-‬ידי קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪,‬‬
‫מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪ ,2015‬על‪-‬ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪28‬‬
‫להלן יוצגו שיעורי העומדים בהצלחה בבחינות הרישוי במקצועות האלה‪ :‬רפואה‪ ,‬אופטומטריה‪ ,‬תזונה‪-‬‬
‫דיאטנות‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬עובד מעבדה רפואית‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬קלינאות תקשורת וטכנאות שיניים‪.‬‬
‫רפואה‬
‫על‪-‬פי פקודת הרופאים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ז‪ ,1976-‬אחד התנאים לקבלת רישיון לעסוק ברפואה‬
‫בישראל הוא עמידה בבחינות‪ .‬לפי תקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה)‪ ,‬התשמ"ח‪,1988-‬‬
‫מי שרכש את השכלתו הרפואית במדינה שהמועצה המדעית מכירה בתוארי המומחה הניתנים בה ללא‬
‫בחינת התמחות – פטור מחובת בחינת רישוי‪ .‬המדינות שהמועצה המדעית מכירה בתוארי המומחה‬
‫הניתנים בהן ללא בחינות התמחות הן ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬בריטניה ודרום‪-‬‬
‫אפריקה‪ ,‬ועל כן בוגרי לימודי רפואה במדינות אלה פטורים מחובת בחינת רישוי בישראל‪ 12.‬על שאלתנו‬
‫אם מאז הדיונים הקודמים בנושא זה בכנסת בחן משרד הבריאות את רשימת המדינות שלעולים מהן‬
‫ניתן פטור מבחינת הרישוי לרופאים בישראל השיב המשרד כי "בשלב זה משרד הבריאות אינו מוצא‬
‫‪13‬‬
‫לנכון לשנות את רשימת המדינות המקנות פטור מהבחינה הממשלתית ברפואה"‪.‬‬
‫על‪-‬פי התקנות האמורות‪ ,‬גם מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה פטור מחובת בחינה‪ :‬רופא שהוכר‬
‫על‪-‬ידי המועצה המדעית כזכאי לתעודת מומחה; רופא שעסק ברפואה בחו"ל ברישיון חמש שנים לפחות‬
‫והמועצה המדעית קבעה כי הוא פטור מבחינת שלב א' למומחיות בתחום כלשהו וכי לשם קבלת תעודת‬
‫מומחה הוא נדרש לגשת לבחינות שלב ב' בלבד; רופא שעסק ברפואה קלינית בחו"ל ‪ 14‬שנים לפחות‬
‫‪14‬‬
‫והופקה עבורו הרשאה לתקופת "הסתכלות" על‪-‬ידי האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות‪.‬‬
‫להלן נתוני המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל על הנבחנים בוגרי חו"ל בבחינות הרישוי‬
‫ברפואה בשנים ‪ 15.2014–2012‬נציין כי בחינות אלה מיועדות אך ורק לבוגרי חו"ל‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ברפואה‪2014–2012 ,‬‬
‫‪16‬‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫בבחינה לקראת‬
‫סטאז'‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הניגשים‬
‫לבחינות‬
‫רישוי‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,362‬‬
‫‪865‬‬
‫‪497‬‬
‫‪305‬‬
‫‪214‬‬
‫‪91‬‬
‫‪63.5%‬‬
‫‪36.5%‬‬
‫‪70.14%‬‬
‫‪29.83%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,273‬‬
‫‪789‬‬
‫‪484‬‬
‫‪181‬‬
‫‪81‬‬
‫‪61.98%‬‬
‫‪38.02%‬‬
‫‪69.09%‬‬
‫‪30.91%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,333‬‬
‫‪814‬‬
‫‪519‬‬
‫‪186‬‬
‫‪89‬‬
‫‪61.07%‬‬
‫‪38.93%‬‬
‫‪67.64%‬‬
‫‪32.36%‬‬
‫‪262‬‬
‫‪275‬‬
‫‪ 12‬משרד הבריאות‪ ,‬רפואה כללית‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪ ;2015‬שלי לוי‪ ,‬בחינת הרישוי הממשלתית לעיסוק ברפואה כללית‬
‫לרופאים עולים ולבוגרי רפואה בחוץ לארץ‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 19 ,‬בינואר ‪.2010‬‬
‫‪ 13‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 14‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 15‬קרן לוי‪ ,‬ועדת הבחינות‪ ,‬המועצה המדעית‪ ,‬ההסתדרות הרפואית בישראל‪ 11 ,‬בנובמבר ‪ :2015‬הועבר על‪-‬ידי ורדה אלפיה‪,‬‬
‫מרכז בכיר (החלטות ממשלה)‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 12 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 16‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪28‬‬
‫לפי הטבלה‪ ,‬בשנים ‪ 2014–2012‬שיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה לקראת סטאז' (בוגר לימודי‬
‫רפואה בחו"ל נדרש להשלים תקופת סטאז' במוסד רפואי מוכר בישראל ולשם כך הוא חייב לעמוד‬
‫בבחינה לקראת הסטאז')‪ 17‬היה ‪ 38.93%–36.5%‬בהתאמה‪ ,‬ושיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינות‬
‫הרישוי באותה תקופה היה ‪ 32.36%–29.83%‬בהתאמה‪ .‬בשנים ‪ 2014–2012‬הייתה עלייה קלה בשיעור‬
‫הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה לקראת סטאז' ובבחינת הרישוי בקרב בוגרי לימודי רפואה בחו"ל‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬מנתוני משרד הבריאות על שיעורי הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה לקראת סטאז'‬
‫ובבחינת הרישוי שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת ‪ 2009‬עולה כי בשנים ‪2009–2007‬‬
‫כרבע מהנבחנים עמדו בהצלחה בבחינה לקראת סטאז' וכ‪ 15%-‬מהנבחנים עמדו בהצלחה בבחינת‬
‫‪18‬‬
‫הרישוי‪.‬‬
‫אופטומטריה‬
‫חוק העיסוק באופטומטריה‪ ,‬התשנ"א‪ ,1991-‬קובע כי על המבקשים לקבל רישיון לעסוק באופטומטריה‬
‫בישראל לעמוד בהצלחה בבחינות רישוי ממשלתיות למקצוע זה‪ ,‬הכוללות בחינה עיונית ובחינה‬
‫מעשית‪ 19.‬להלן נתונים על הישגי נבחנים בוגרי חו"ל ונבחנים בוגרי ישראל במבחן העיוני ובמבחן המעשי‬
‫במקצוע זה‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל באופטומטריה‪2014–2012 ,‬‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫אופטומטריה‬
‫שנה‬
‫כלל‬
‫הנבחנים‬
‫בעיוני‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל‬
‫הנבחנים‬
‫במעשי‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪19‬‬
‫‪94.73%‬‬
‫‪5.26%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪66.6%‬‬
‫‪33.33%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪31‬‬
‫‪77.4%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪73.3%‬‬
‫‪26.7%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪23‬‬
‫‪56.5%‬‬
‫‪43.4%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪20%‬‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫שנה‬
‫כלל‬
‫הנבחנים‬
‫בעיוני‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל‬
‫הנבחנים‬
‫במעשי‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪84‬‬
‫‪54.76%‬‬
‫‪45.23%‬‬
‫‪94‬‬
‫‪39.36%‬‬
‫‪60.64%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪153‬‬
‫‪19.6%‬‬
‫‪80.4%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪133‬‬
‫‪15.8%‬‬
‫‪84.2%‬‬
‫‪56‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪59%‬‬
‫לפי נתוני משרד הבריאות על בחינת הרישוי הממשלתית העיונית בשנים ‪ ,2014–2012‬בשנים אלה עלה‬
‫שיעור הנבחנים בוגרי חו"ל שעמדו בבחינה בהצלחה מ‪ 5.26%-‬ל‪ .43.4%-‬לעומתם‪ ,‬בקרב הנבחנים בוגרי‬
‫ישראל שיעור העומדים בהצלחה בבחינה האמורה עלה באותה תקופה מ‪ 45.23%-‬ל‪.84.2%-‬‬
‫אשר לניגשים למבחן המעשי‪ ,‬לפי הטבלה שלעיל‪ ,‬בשנים ‪ 2014–2012‬חלה ירידה בשיעור הנבחנים שעמדו‬
‫בהצלחה במבחן זה בקרב בוגרי חו"ל‪ ,‬מ‪ 33.3%-‬ל‪ ,20%-‬ולשם השוואה‪ ,‬השיעור הנמוך ביותר של‬
‫‪ 17‬שלי לוי‪ ,‬בחינת הרישוי הממשלתית לעיסוק ברפואה כללית לרופאים עולים ולבוגרי לימודי רפואה בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ 19 ,‬בינואר ‪.2010‬‬
‫‪ 18‬שם‪.‬‬
‫‪ 19‬משרד הבריאות‪ ,‬אופטומטריה‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪28‬‬
‫העומדים בבחינה בהצלחה בקרב בוגרי ישראל היה בשנת ‪ ,59% – 2014‬גבוה כמעט פי‪-‬שניים משיעור‬
‫ההצלחה הגבוה ביותר (‪ )33.3%‬בקרב בוגרי חו"ל בשנים אלה‪.‬‬
‫תזונה‪-‬דיאטנות‬
‫על‪-‬פי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008-‬על המבקשים תעודת מקצוע בתזונה‪-‬‬
‫דיאטנות להיות בעלי השכלה והכשרה מתאימים ולעמוד בהצלחה בבחינה ממשלתית במקצוע זה‪ ,‬שהיא‬
‫בחינה עיונית‪ 20.‬להלן נתונים על הניגשים למבחן הרישוי העיוני במקצוע זה בשנים ‪.2014–2012‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל בתזונה‪-‬דיאטנות‪2014–2012 ,‬‬
‫תזונה‪-‬דיאטנות‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪21‬‬
‫‪90.5%‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫‪120‬‬
‫‪23.3%‬‬
‫‪76.7%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪36‬‬
‫‪69.4%‬‬
‫‪30.6%‬‬
‫‪221‬‬
‫‪7.2%‬‬
‫‪92.8%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪18‬‬
‫‪66.6%‬‬
‫‪33.4%‬‬
‫‪215‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪93%‬‬
‫לפי הטבלה שיעור הנבחנים בוגרי חו"ל שעמדו בהצלחה בבחינה הממשלתית במקצוע התזונה‪-‬דיאטנות‬
‫הנמוך ביותר בשנים ‪ 2014–2012‬היה בשנת ‪ – 2012‬כ‪ ,10%-‬כלומר כ‪ 90%-‬מהנבחנים בשנה זו נכשלו‬
‫בבחינה‪ .‬שיעורי הנבחנים שעמדו בבחינה זו בהצלחה עלו בשנים ‪ ,2014-2013‬והיו ‪ 30.6%‬ו‪33.4%-‬‬
‫בהתאמה‪ .‬אשר לנבחנים בוגרי ישראל‪ ,‬שיעור הנכשלים הגבוה ביותר בבחינה זו היה גם הוא בשנת ‪2012‬‬
‫(‪ ,)23.3%‬אך הוא היה נמוך כמעט פי‪-‬ארבעה משיעור הנכשלים בשנה זו בקרב בוגרי חו"ל‪ .‬נציין כי גם‬
‫בקרב בוגרי ישראל חלה עלייה בשיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה הממשלתית בשנים האמורות‪,‬‬
‫מ‪ 76.7%-‬לכ‪.93%-‬‬
‫ריפוי בעיסוק‬
‫על‪-‬פי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008-‬על המבקשים תעודת מקצוע בריפוי‬
‫בעיסוק להיות בעלי השכלה והכשרה מתאימים ולעמוד בבחינה ממשלתית עיונית‪ 21.‬להלן נציג נתונים על‬
‫הישגי הנבחנים בוגרי חו"ל והנבחנים בוגרי ישראל במבחן זה בשנים ‪.2014–2012‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל בריפוי בעיסוק‪2014–2012 ,‬‬
‫ריפוי בעיסוק‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪83‬‬
‫‪66.3%‬‬
‫‪33.7%‬‬
‫‪262‬‬
‫‪9.1%‬‬
‫‪90.9%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪110‬‬
‫‪44.5%‬‬
‫‪55.5%‬‬
‫‪306‬‬
‫‪14.4%‬‬
‫‪85.6%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪107‬‬
‫‪63.5%‬‬
‫‪36.5%‬‬
‫‪348‬‬
‫‪27.9%‬‬
‫‪72.1%‬‬
‫לפי הטבלה‪ ,‬בעוד ששיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה בקרב בוגרי חו"ל עלה בשנים ‪2013-2012‬‬
‫מ‪ 33.7%-‬ל‪ ,55.5%-‬בשנת ‪ 2014‬הוא ירד והיה ‪ 36.5%‬בלבד‪ .‬שיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה‬
‫‪ 20‬משרד הבריאות‪ ,‬תזונה‪-‬דיאטנות‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 21‬משרד הבריאות‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪28‬‬
‫בקרב בוגרי ישראל בשנים האלה היה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בקרב בוגרי חו"ל‪ ,‬כ‪91%-‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬ו‪ 72.1%-‬בשנת ‪.2014‬‬
‫עובדי מעבדה רפואית‬
‫יש ארבעה סוגים של תעודות הכרה במעמד של עובדי מעבדה רפואיים המונפקות על‪-‬ידי משרד‬
‫הבריאות‪ :‬תעודת עובד מעבדה רפואי‪ ,‬תעודת עובד מעבדה רפואי אקדמאי‪ ,‬תעודת עובד מעבדה רפואי‬
‫בכיר ותעודת ניהול מעבדה רפואית‪ .‬על‪-‬פי תנאי ההכרה במקצוע‪ ,‬המפורטים באתר האינטרנט של משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬חלק מהמבקשים לקבל הכרה כעובדי מעבדה רפואיים נדרשים לעמוד בבחינה ממשלתית‬
‫מתוקף תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)‪ ,‬התשל"ז‪ 22.1977-‬להלן נתונים שנמסרו ממשרד‬
‫הבריאות על הישגי הנבחנים בבחינה הממשלתית העיונית במקצוע עובדי מעבדה רפואית אקדמאי‬
‫בשנים ‪.2013-2012‬‬
‫טבלה מס' ‪ :5‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל במקצוע עובד מעבדה רפואי אקדמאי‪,‬‬
‫‪2013-2012‬‬
‫עובד מעבדה רפואי אקדמאי‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44.4%‬‬
‫‪55.6%‬‬
‫‪197‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪99.5%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪10‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪59‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪89.9%‬‬
‫שיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה העיונית הממשלתית במקצוע עובד מעבדה רפואי אקדמאי‬
‫בקרב הנבחנים בוגרי חו"ל בשנים ‪ 2013-2012‬היה ‪ 55.6%‬ו‪ 40%-‬בהתאמה‪ .‬שיעור העומדים בהצלחה‬
‫בבחינה האמורה בקרב הנבחנים בוגרי ישראל בשנים האמורות היה גבוה בערך פי‪-‬שניים‪.‬‬
‫משרד הבריאות העביר לידינו נתונים חלקיים על הישגי נבחנים בוגרי חו"ל ונבחנים בוגרי ישראל בבחינה‬
‫הממשלתית במקצוע עובד מעבדה רפואי ועובד מעבדה בכיר‪ :‬לפי הנתונים על עובדי מעבדה רפואית‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬ניגשו לבחינה העיונית חמישה בוגרי חו"ל‪ ,‬שלושה מהם נכשלו (‪ ,)60%‬ובשנת ‪ 2013‬נכשלו‬
‫בבחינה זו ארבעה בוגרי חו"ל‪ ,‬אולם לא נמסר מספר הנבחנים בשנה זו‪ .‬אשר למקצוע עובד מעבדה‬
‫רפואית בכיר‪ ,‬לפי נתוני משרד הבריאות לשנת ‪ 2013‬נבחנו שני בוגרי בחו"ל‪ ,‬ואחד מהם עמד במבחן‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫פיזיותרפיה‬
‫על‪-‬פי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008-‬אחד התנאים לקבלת תעודת מקצוע‬
‫בפיזיותרפיה הוא עמידה בבחינה ממשלתית עיונית‪ 23.‬להלן נתונים על הישגי הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי‬
‫ישראל בבחינה זו‪.‬‬
‫‪ 22‬שם‪ ,‬עובדי מעבדה רפואית‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 23‬משרד הבריאות‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪28‬‬
‫טבלה מס' ‪ :6‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל בפיזיותרפיה‪2014–2012 ,‬‬
‫פיזיותרפיה‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪312‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪253‬‬
‫‪28.4%‬‬
‫‪71.6%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪362‬‬
‫‪69.6%‬‬
‫‪30.4%‬‬
‫‪295‬‬
‫‪16.9%‬‬
‫‪83.1%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪311‬‬
‫‪68.2%‬‬
‫‪31.8%‬‬
‫‪300‬‬
‫‪15.6%‬‬
‫‪84.4%‬‬
‫לפי הטבלה‪ ,‬בשנים ‪ 2014–2012‬הייתה עלייה בשיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה הממשלתית‬
‫בקרב הנבחנים בוגרי חו"ל‪ ,‬מ‪ 16%-‬לכ‪ .32%-‬עם זאת‪ ,‬שיעורם עדיין נמוך פי‪ 4.5–2.6-‬משיעור הנבחנים‬
‫בוגרי ישראל שעמדו בבחינה בהצלחה בתקופה האמורה‪.‬‬
‫קלינאות תקשורת‬
‫על‪-‬פי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008-‬על המבקש לקבל תעודת קלינאי‬
‫תקשורת בישראל לעמוד בין היתר בבחינה ממשלתית עיונית במקצוע זה‪ 24.‬להלן נתונים על הישגי‬
‫הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל במבחן זה בשנים ‪.2014–2012‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 7‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל בקלינאות תקשורת‪2014–2012 ,‬‬
‫קלינאות תקשורת‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הנבחנים‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪149‬‬
‫‪33.5%‬‬
‫‪66.5%‬‬
‫‪228‬‬
‫‪3.07%‬‬
‫‪96.93%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪101‬‬
‫‪67.3%‬‬
‫‪32.7%‬‬
‫‪264‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪98.1%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪142‬‬
‫‪80.3%‬‬
‫‪19.7%‬‬
‫‪267‬‬
‫‪2.6%‬‬
‫‪97.4%‬‬
‫לפי הטבלה‪ ,‬בשנים ‪ 2014–2012‬חלה ירידה ניכרת בשיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה הממשלתית‬
‫בקרב בוגרי חו"ל‪ ,‬מ‪ 66.5%-‬ל‪ ,19.7%-‬לעומת שיעור יציב יחסית של נבחנים בוגרי ישראל‪ ,‬שהיה בשנים‬
‫האמורות כ‪.98%-97%-‬‬
‫רוקחות‬
‫פקודת הרוקחים [נוסח חדש]‪ ,‬התשמ"א‪ ,1981-‬קובעת כי המבקשים רישיון לעסוק ברוקחות בישראל‬
‫נדרשים בין היתר לעמוד בהצלחה בבחינת רישוי ממשלתית במקצוע זה‪ .‬להלן נתונים על הישגי הנבחנים‬
‫בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל במבחן העיוני במקצוע הרוקחות‪.‬‬
‫‪ 24‬משרד הבריאות‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪28‬‬
‫טבלה מס' ‪ : 8‬נתונים על הנבחנים בוגרי חו"ל ובוגרי ישראל ברוקחות‪2014–2012 ,‬‬
‫רוקחות‬
‫נבחנים בוגרי ישראל‬
‫נבחנים בוגרי חו"ל‬
‫שנה‬
‫כלל הנבחניםמבחן העיוני‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫כלל הנבחניםמבחן העיוני‬
‫נכשלו‬
‫עברו‬
‫‪2012‬‬
‫‪491‬‬
‫‪77.4%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫לא צוין‬
‫לא צוין‬
‫לא צוין‬
‫‪2013‬‬
‫‪399‬‬
‫‪55.9%‬‬
‫‪44.1%‬‬
‫לא צוין‬
‫לא צוין‬
‫‪50‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪218‬‬
‫‪61.9%‬‬
‫‪38.1%‬‬
‫‪126‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪95.3%‬‬
‫לפי הטבלה‪ ,‬בשנים ‪ 2014–2012‬היה שיעור הנבחנים בוגרי חו"ל שעמדו בהצלחה בבחינת הרישוי‬
‫הממשלתית ברוקחות בין ‪( 44.1%‬בשנת ‪ )2013‬ל‪( 22.6%-‬בשנת ‪ .)2012‬נציין כי מנתוני משרד הבריאות‬
‫שהועברו לידינו על הישגי הנבחנים בוגרי ישראל בתחום הרוקחות אפשר ללמוד רק על שנת ‪ ,2014‬ובה‬
‫עמדו בהצלחה בבחינה האמורה כ‪ 95%-‬מכלל הנבחנים‪.‬‬
‫עוזרי רוקחים‬
‫פקודת הרוקחים [נוסח חדש]‪ ,‬התשמ"א‪ ,1981-‬קובעת כי המבקשים לקבל רישיון לעסוק במקצוע זה‬
‫בישראל נדרשים בין היתר לעמוד בהצלחה בבחינת רישוי ממשלתית‪ 25.‬לפי נתונים חלקיים שמשרד‬
‫הבריאות העביר לידינו על הישגי הנבחנים בוגרי חו"ל במבחן העיוני במקצוע זה‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬ניגשו‬
‫לבחינה ‪ 13‬בוגרי חו"ל‪ ,‬וכ‪ 23%-‬מהם עמדו בה בהצלחה; בשנת ‪ 2013‬ניגשו לבחינה שבעה בוגרי חו"ל‪,‬‬
‫וארבעה מהם (כ‪ )57%-‬עמדו בה בהצלחה‪.‬‬
‫טכנאות שיניים‬
‫יש ארבע דרגות של טכנאות שיניים‪ :‬טכנאי מעשי‪ ,‬מוסמך‪ ,‬אומן ומומחה‪ .‬על‪-‬פי תקנות רופאי השיניים‬
‫(הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה)‪ ,‬התשמ"ו‪ ,1986-‬טכנאי שיניים בדרגת מוסמך‬
‫נדרש לעמוד בבחינה עיונית ובבחינה מעשית‪ .‬מנתוני משרד הבריאות עולה כי מספר בוגרי חו"ל שניגשו‬
‫לבחינה העיונית במקצוע טכנאות שיניים בדרגת מוסמך בשנים ‪ 2014–2012‬קטן מאוד‪ ,‬שניים‪-‬שלושה‬
‫‪26‬‬
‫נבחנים בשנה‪.‬‬
‫אשר למקצוע טכנאות שיניים בדרגת מעשי‪ ,‬מנתוני משרד הבריאות שהועברו לידינו‪ ,‬על שנת ‪ ,2013‬עולה‬
‫כי בשנה זו נבחנו שבעה בוגרי חו"ל בבחינה העיונית‪ ,‬ושישה מהם (כ‪ )86%-‬עמדו בה הצלחה‪.‬‬
‫*‬
‫לסיכום פרק זה‪ :‬מהנתונים שלעיל עולה כי‪ ,‬ככלל‪ ,‬שיעורי ההצלחה בקרב בוגרי חו"ל בבחינות הרישוי‬
‫הממשלתיות במקצועות הבריאות עדיין נמוכים משיעורי ההצלחה בקרב הנבחנים בוגרי ישראל‪,‬‬
‫ובחלק מהמקרים אף נמוכים מהם במידה ניכרת‪ .‬ממועצת ארגוני העולים נמסר כי בחינת הרישוי‬
‫‪27‬‬
‫הממשלתית היא חסם מרכזי בהליך הרישוי של עולים בעלי מקצועות בריאות בישראל‪.‬‬
‫‪ 25‬משרד הבריאות‪ ,‬עוזרי רוקחים‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪ .2015‬נציין כי סעיף ‪ 5‬ב לפקודת הרוקחים קובעת כי "בעל תעודת עוזר‬
‫רוקח מחוץ‪-‬לארץ שהכיר בה המנהל [מנכ"ל משרד הבריאות] פטור מן התנאים שבפסקאות (‪ )4‬ו‪ )5(-‬לסעיף קטן (א)"‪,‬‬
‫ובהם עמידה בבחינה‪.‬‬
‫‪ 26‬משרד הבריאות‪ ,‬טכנאות שיניים‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 27‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ .3‬סיוע משרדי הממשלה לעולים בהכנה לבחינת הרישוי הממשלתית במקצועות‬
‫הבריאות‬
‫לנוכח הטענה כי בחינות הרישוי במקצועות הבריאות הן חסם מרכזי בפני עולים‪ ,‬פנינו אל משרד העלייה‬
‫והקליטה ואל משרד הבריאות כדי ללמוד על הסיוע שהם מציעים לעולים העוסקים במקצועות בריאות‬
‫בהכנה לבחינות הרישוי בישראל‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הוא מפעיל מערך סיוע כחלק מהליך קבלת הרישיון לעיסוק במקצוע‬
‫מסוים בישראל‪ ,‬ובו סיוע הניתן בארץ המוצא של העולה‪ ,‬באמצעות מערכת בין‪-‬משרדית המאפשרת‬
‫למועמדים לעלייה להגיש בקשה לקבלת רישוי עוד בהיותם בחו"ל‪ ,‬בשפת אמם‪ ,‬וסיוע לעולה עם הגיעו‬
‫לישראל‪ ,‬ובכללו‪" :‬הדרכת עולים בהגשת מסמכים לתרגום נוטריוני ולמשרדים ייעודיים; הפעלה ומימון‬
‫קורסי עברית מתקדמת לבעלי מקצועות הרישוי; הפעלה ומימון קורסי הכנה לרישוי; מימון אגרות‬
‫בחינה‪ ,‬הוצאות נסיעות ודמי קיום בזמן הקורס; מימון סטאז'‪ /‬התמחות‪ /‬הסתכלות לבעלי מקצועות‬
‫‪28‬‬
‫רישוי לצורך השלמת הרישוי; מימון שכר ראשון לכניסה לעבודה לאחר קבלת רישיון בארץ"‪.‬‬
‫לפי אתר האינטרנט של משרד העלייה והקליטה‪ ,‬המשרד משתתף בארגון ובמימון קורסי הכנה לבחינות‬
‫רישוי לעולים במקצועות הבריאות האלה ‪ :‬רופאים‪ ,‬רופאי שיניים‪ ,‬רוקחים ואחיות‪ .‬למשל קורסי הכנה‬
‫לרישוי רופאים מתקיימים פעמיים בשנה לקראת מועדי בחינות הרישוי הממשלתיות של משרד‬
‫הבריאות‪ .‬כל קורס כזה מתמקד בלימוד טרמינולוגיה רפואית ובלימודים מקצועיים בתחום הרפואה‪,‬‬
‫ומתקיים באחד מבתי‪-‬החולים בארץ‪ .‬משך הקורס שישה חודשים‪ ,‬ובסיומו ניגשים המשתתפים למבחן‬
‫פנימי‪ .‬המקבלים ציון ‪ 70‬ומעלה במבחן זה מקבלים ציון מגן של ‪ 10‬נקודות המתווספות על הציון במבחן‬
‫הרישוי הממשלתי‪ .‬קורס זה ממומן על‪-‬ידי אגף התעסוקה במשרד העלייה והקליטה ובמהלכו מקבלים‬
‫‪29‬‬
‫המשתתפים הזכאים לכך סיוע בדמי קיום ונסיעות על‪-‬פי נוהלי המשרד‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי "סיוע המשרד בתחום הרישוי מסייע בידי העולים לקבל רישיון‬
‫עיסוק במקצועם בארץ‪ .‬אין לנו ספק שבהיעדר סיוע המשרד בהליך הרישוי אחוז המצליחים לקבל רישיון‬
‫ולהיכנס לעבודה במקצועם בארץ היה נמוך באופן משמעותי‪ .‬יודגש כי הסיוע כרוך בהוצאות כספיות‬
‫משמעותיות‪ ,‬וללא הסיוע של המשרד מספר לא מבוטל של עולים לא היה יכול לעמוד בהן‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫חלק מהקורסים אינם בנמצא בשוק הפרטי‪ ,‬ומשרד העלייה והקליטה מארגן זאת באופן ייחודי כמענה‬
‫‪30‬‬
‫לצורכי העולים"‪.‬‬
‫ביקשנו לדעת אם משרד העלייה והקליטה בחן אם וכיצד הסיוע משפר את סיכויי העולים בעלי מקצועות‬
‫הבריאות לעמוד בהצלחה במבחני הרישוי‪ ,‬ותשובת המשרד הייתה שאגף א' לתעסוקה במשרד בוחן‬
‫באופן מדגמי את אחוזי הצלחת העולים בוגרי קורסי ההכנה במבחני הרישוי‪ 31.‬המשרד הציג בפנינו חלק‬
‫מהנתונים על אחוזי הצלחת העולים בוגרי קורסי ההכנה במבחן הרישוי‪ ,‬ולפיהם ‪ 95%‬מכלל הרופאים‪,‬‬
‫‪ 80%‬מכלל רופאי השיניים ו‪ 80%-‬מכלל הרוקחים שהשתתפו בקורסי הכנה למבחני הרישוי‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫‪ 28‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 29‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬קורסי רישוי והסמכה‪ ,‬כניסה‪ 8 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 30‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 31‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪28‬‬
‫מקצועותיהם‪ ,‬עברו את מבחני הרישוי בהצלחה‪ 32.‬משרד העלייה והקליטה לא העביר לידינו נתונים על‬
‫מספר המשתתפים בקורסי ההכנה שעל בסיסם הציג את הנתונים האלה‪.‬‬
‫פנינו גם למשרד הבריאות בשאלה אם עמדתו היא שיש בקורסי ההכנה כדי לשפר את סיכויי העולים‬
‫הניגשים לבחינות הרישוי הממשלתיות לעמוד בהן בהצלחה‪ ,‬שכן קורסי ההכנה לבחינת הרישוי‬
‫הממשלתית מוכרים על‪-‬ידי משרד הבריאות ועומדים בקריטריונים שהוא קבע‪ 33.‬ממשרד הבריאות‬
‫נמסר בתשובה כי "קורסים אלה מסייעים רבות למשתתפים בהם בהכנה טובה יותר לבחינה‪ .‬אחוז‬
‫העוברים את הבחינה בקרב רופאים שהשתתפו בקורסי ההכנה ועמדו בהם בהצלחה גבוה משמעותית‬
‫משל אלה שאינם משתתפים בהם"‪ 34.‬משרד הבריאות לא הציג בפנינו נתונים לביסוס הקביעה הזאת‪.‬‬
‫*‬
‫בחלקו השני של המסמך נציג את המשימות שהוטלו על משרד העלייה והקליטה ועל משרד הבריאות‬
‫בהחלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬מיום ‪ 23‬בנובמבר ‪ ,2014‬בדבר הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל‪,‬‬
‫ואת הפעולות שהמשרדים נקטו כדי לעמוד בהן‪.‬‬
‫‪ .4‬החלטת הממשלה בדבר הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל‬
‫ביוני ‪ 2014‬התקבלה החלטת הממשלה מס' ‪ ,1737‬שעניינה הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל‪,‬‬
‫במטרה "לקדם את שילובם של העולים בתעסוקה בישראל ובכך לשפר את קליטת העולים בישראל‪,‬‬
‫לעודד את העלייה לישראל ולשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק"‪ 35.‬במסגרתה הוטל על צוות‬
‫בראשות מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה‪ ,‬נציג משרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫נציב שירות המדינה‪ ,‬הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לגבש בתוך‬
‫כ‪ 60-‬יום‪ ,‬כלומר עד אוגוסט ‪ ,2014‬המלצות להסרת חסמים המעכבים תעסוקת עולים בישראל‪ ,‬לרבות‬
‫נושאי רישוי במקצועות מסוימים‪ ,‬הכרה בניסיון מקצועי שנצבר בחו"ל ושילוב עולים בשירות המדינה‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הוועדה האמורה התכנסה לראשונה ביולי ‪ ,2014‬ולכך קדמה בין‬
‫היתר סדרת התייעצויות שערך משרד העלייה והקליטה עם ארגוני עולים המטפלים בתעסוקה‪ ,‬לצורך‬
‫מיפוי הצרכים והחסמים שעולים נתקלים בהם בהליך הרישוי‪ .‬ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי‬
‫לעבודת הוועדה היו שותפים גם נציגי משרד הבריאות ומשרד החינוך‪ ,‬ובמסגרת עבודתה הוקמו תת‪-‬‬
‫צוותים שהעלו לדיון נושאים הקשורים לחסמים בתעסוקת עולים וגובשו המלצות להסרתם‪ 36.‬במשרד‬
‫העלייה והקליטה ציינו כי "המלצות הוועדה כולן‪ ,‬ובכלל זה גם מקצועות הבריאות‪ ,‬באות לידי ביטוי‬
‫ומופיעות בהחלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬מיום ‪ 23‬בנובמבר ‪ 37,"2014‬שהוחלט בה הן על צעדים כוללניים‬
‫שעל כל המשרדים המעורבים בנושא לנקוט (נציבות שירות המדינה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬משרד הבריאות‪,‬‬
‫‪ 32‬רויטל בן ברוך‪ ,‬יועצת מנכ"ל‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתבים‪ 15 ,‬בנובמבר ‪ 17 ;2015‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 33‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪ ;2015‬קלאודיה כץ‪,‬‬
‫מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 34‬שם‪.‬‬
‫‪ 35‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬החלטת הממשלה מס' ‪ 22 ,1737‬ביוני ‪.2014‬‬
‫‪ 36‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 37‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪28‬‬
‫משרד הכלכלה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה) והן על צעדים בעבודת כל אחד מהמשרדים‪ .‬נציין כי למרות‬
‫בקשתנו‪ ,‬דוח ההמלצות המקורי לא הועבר לידינו‪.‬‬
‫בפרק זה נציג תחילה את המלצות הצוות בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה לגיבוש המלצות‬
‫להסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל‪ ,‬שאומצו בהחלטת הממשלה מס' ‪ ,2225‬האמורה לעיל‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן נציג את הפעולות שבתחום העיסוק של משרד הבריאות ושל משרד העלייה והקליטה והוטלו על כל‬
‫אחד מהם בהחלטת הממשלה האמורה‪.‬‬
‫לצורך הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל הוחלט בהחלטת הממשלה האמורה לאמץ את המלצות‬
‫הצוות כדלקמן‪:‬‬
‫להגדיר ולפרסם באתרי האינטרנט של כל אחד מהמשרדים האמורים את כל התנאים ואת רשימת‬
‫המסמכים הנדרשים לקבלת רישוי מקצועי בישראל בכל תחום שבאחריות המשרד המדובר‪ ,‬לרבות‬
‫פרטי האחראים ואנשי הקשר מטעם כל משרד לקבלת בקשות‪ ,‬וכן את שלבי בדיקת הבקשות ודרכי‬
‫הבירור על אודות הטיפול בהן (סעיף ‪1‬א')‪.‬‬
‫להנגיש את המידע על רישוי מקצועי בשפות הנדרשות לעולים (אנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬רוסית וספרדית)‪,‬‬
‫לרבות תרגום החלק הרלוונטי באתר האינטרנט‪ ,‬הפקת חוברות הדרכה להגשת בקשות רישוי‬
‫ותרגום טופסי הבקשה (סעיף ‪1‬ב')‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הוקם מטעמו אתר אינטרנט ייעודי בכמה שפות שמפורטים בו הליכי‬
‫הרישוי הנדרשים למגוון מקצועות על‪-‬פי הדרישות בישראל ופרטי ההתקשרות עם משרדי הממשלה‬
‫האחראים‪ 38.‬נציין כי עיון באתר האינטרנט של משרד העלייה והקליטה העלה כי המידע אומנם מוצג בו‬
‫בחמש שפות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬צרפתית וספרדית‪ ,‬ומפורטות בו התחנות בהליך הרישוי‪ .‬בטקסט‬
‫בכל אחת מהשפות יש קישורים לאתרי האינטרנט של המשרדים הרלוונטיים להליך קבלת הרישוי (כגון‬
‫משרד החינוך ומשרד הבריאות)‪ ,‬מתורגמים לשפה שבה החל הקורא את החיפוש‪ .‬ממשרד העלייה‬
‫והקליטה נמסר כי המידע על "רישוי מקצועי בשפות הנדרשות לעולים‪ ,‬לרבות תרגום החלק הרלוונטי‬
‫באתר האינטרנט‪ ,‬הונגש כנדרש"‪ 39.‬עוד נמסר כי המשרד הפיק חוברות הדרכה להגשת בקשות רישוי והן‬
‫מופצות באופן מקוון‪ ,‬כדי לאפשר עדכון שוטף בהתאם לשינויים החלים מעת לעת‪ .‬אשר לטופסי‬
‫הבקשות לרישוי‪ ,‬טפסים אלה תורגמו ומתפרסמים במערכת הממוחשבת של "ממשל זמין" בשיתוף‬
‫‪40‬‬
‫משרד העלייה והקליטה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד החינוך ומשרד הכלכלה‪.‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר כי באתר האינטרנט שלו יש מידע על הליכי רישוי מקצועות הבריאות באופן‬
‫מפורט‪ ,‬לרבות המסמכים הנדרשים לשם קבלת הרישיון‪ ,‬האתר מתורגם לשפות‪ :‬אנגלית‪ ,‬ערבית‪,‬‬
‫ספרדית‪ ,‬רוסית וצרפתית‪ ,‬ויש בו מידע על הליכי רישוי מקצועות הבריאות‪ ,‬לרבות המסמכים שיש להציג‬
‫כדי לקבל רישיון‪ 41 .‬מעיון באתר האינטרנט של משרד הבריאות עולה כי יש בו מידע על דרישות הרישוי‬
‫לכל אחד מהמקצועות‪ ,‬גם הוא בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬צרפתית וספרדית‪ .‬ממשרד הבריאות נמסר כי‬
‫הוא "פועל לטייב את המידע עוד יותר ולהנגישו בצורה ידידותית באמצעות אתר האינטרנט"‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 38‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 39‬שם‪.‬‬
‫‪ 40‬שם‪.‬‬
‫‪ 41‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 42‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪28‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר עוד כי המוקד הטלפוני "קול הבריאות" נותן מענה לעולים ואפשר לפנות בדואר‬
‫אלקטרוני לאגף לרישוי מקצועות בריאות בכל שאלה‪ .‬מנגד נמסר לנו ממועצת ארגוני העולים בישראל‬
‫כי מוקדני "קול הבריאות" אינם בקיאים בהליך ההכרה בתארים‪ ,‬ובמקרים מסוימים הם אף מוסרים‬
‫‪43‬‬
‫מידע שגוי‪.‬‬
‫לאפשר למועמדי עלייה בעלי מקצועות רישוי להגיש טרם עלייתם לישראל בקשות מקוונות לבדיקת‬
‫מסמכים לקבלת אישור עקרוני או פירוט דרישות לצורך השלמת הליך הרישוי בישראל (סעיף ‪1‬ג)‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הוא פעל בשיתוף משרד הבריאות‪ ,‬משרד החינוך ומשרד הכלכלה‬
‫להקמת מערכת בין‪-‬משרדית המאפשרת לבעלי מקצועות מוסדרים להתחיל את ההליך המינהלי של‬
‫בדיקת זכאות וקבלת אישור עקרוני לקראת רישוי טרם עלייתם לישראל‪ .‬לפי דברי ההסבר למשתמש‬
‫במערכת הממוחשבת‪ ,‬מערכת זו אכן מאפשרת לבעלי מקצועות כאמור להתחיל את ההליך המינהלי עוד‬
‫טרם עלייתם לארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי דברי ההסבר‪" ,‬למען הסר ספק‪ ,‬בדיקת הזכאות האמורה הנה עקרונית‬
‫בלבד‪ ,‬לעניין האפשרות לעבור הליך רישוי בישראל‪ ,‬והיא לא מחליפה את הליך הבדיקה שיתבצע‬
‫בישראל לאחר העלייה‪ .‬לאחר העלייה לישראל והצגת תעודת עולה‪/‬זהות‪ ,‬יוכל מי שקיבל אישור עקרוני‬
‫כאמור להתחיל הליך רישוי כנדרש" [ההדגשה לא במקור]‪ 44.‬בטופס שעל הפונה למלא הוא מתבקש‬
‫למסור פרטים אישיים‪ ,‬את כתובת מגוריו בעת מילוי הטופס‪ ,‬מקצועו ומספר שנות הניסיון שצבר‬
‫‪45‬‬
‫במקצוע‪ ,‬וכן מסמכים ואישורים נוספים שאפשר לטעון לטופס הממוחשב‪.‬‬
‫ממועצת ארגוני העולים בישראל נמסר כי הקמת המערכת הממוחשבת היא צעד חשוב וחיוני מאוד‬
‫בעבור מועמדים לעלייה‪ ,‬אשר בעזרתה יוכלו להתכונן מראש להליך ההכרה בתארים שלהם בישראל‪ .‬עם‬
‫זאת הודגש כי המערכת מיועדת למועמדי עלייה בלבד‪ ,‬וכי על עולים חדשים שכבר נמצאים בארץ לפנות‬
‫‪46‬‬
‫ישירות לגורמים הרלוונטיים לעניינם בישראל‪.‬‬
‫בעניין ההחלטה לאפשר למועמדי עלייה בעלי מקצועות רישוי להגיש בקשות מקוונות לבדיקת מסמכים‬
‫לפני עלייתם‪ ,‬לקבלת אישור עקרוני או לצורך פירוט דרישות לצורך השלמת הליך הרישוי בישראל‪ ,‬נמסר‬
‫ממשרד הבריאות כי עמדתו היא שאפשר "לשפר עוד יותר את תהליך הרישום טרום עלייה באמצעות‬
‫הגשה‪ ,‬אימות ותרגום מסמכים בקונסוליות הישראליות בחו"ל‪ ,‬וכבר כעת האגף לרישוי מקצועות‬
‫הבריאות מאשר מסמכים אשר מקוריותם אומתה על‪-‬ידי קונסול ישראל בחו"ל"‪ .‬במשרד הבריאות‬
‫סבורים כי "רתימת משרד החוץ לכך תאפשר להשלים חלקים גדולים ממסלול הרישוי עוד בטרם העלייה‬
‫לישראל ולהוזיל עבור עולים החדשים את העלויות הכרוכות בהליך הרישוי (כגון אימות המסמכים בידי‬
‫‪47‬‬
‫נוטריון)"‪.‬‬
‫לאפשר הגשת בקשות לרישוי באופן מקוון דרך האינטרנט (סעיף ‪1‬ד')‪.‬‬
‫‪ 43‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 44‬שירות הטפסים הלאומי‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד הכלכלה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬הגשת מסמכים לטובת‬
‫אישור עקרוני להשלמת הליך רישוי בישראל‪ ,‬כניסה‪ 5 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 45‬שם‪.‬‬
‫‪ 46‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 47‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪28‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬הגשת הבקשות לרישוי נעשית כיום‬
‫באופן מקוון‪ ,‬באמצעות האינטרנט‪ 48.‬לעומת זאת‪ ,‬ממשרד הבריאות נמסר כי "תחום זה מצוי בתהליך‬
‫מתקדם‪ ,‬והוא בוצע עבור רופאים‪ .‬בימים הקרובים יבוצע לגבי רוקחּות ובהמשך לגבי שאר מקצועות‬
‫‪49‬‬
‫הבריאות"‪.‬‬
‫לקבוע נוהל מחייב בכל הקשור למועדי הטיפול בבקשות לרישוי מקצועי ולמתן מענה (סעיף ‪1‬ה')‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הנוהל המחייב נקבע ותורגם‪ 50.‬ממשרד הבריאות לא התקבלה‬
‫תשובה על שאלתנו אם פעל לקביעת נוהל זה‪ ,‬ורק בנושא פניות הציבור צוין בתשובת משרד הבריאות כי‬
‫"האגף לרישוי מקצועות הבריאות מחויב כבר כיום‪ ,‬בהתאם לנוהלי משרד הבריאות‪ ,‬במתן מענה לפניות‬
‫‪51‬‬
‫הציבור תוך ‪ 30‬יום"‪.‬‬
‫*‬
‫כאמור‪ ,‬נוסף על הצעדים האלה נקבע בהחלטת הממשלה האמורה לעיל כי כל אחד מהמשרדים ינקוט‬
‫צעדים נוספים‪ ,‬בתחום סמכותו‪ .‬ראשית נפרט את הצעדים שהוטלו בהחלטת הממשלה (מס' ‪ )2225‬על‬
‫משרד הבריאות ואת הפעולות שהוא נקט ונוקט כיום ליישום ההחלטה‪ ,‬ולאחר מכן נציג את הצעדים‬
‫שהוטלו על משרד העלייה והקליטה ואת הצעדים שננקטו וננקטים בו‪.‬‬
‫הוטל על משרד הבריאות לבחון הסדרת הליך של השגה או ערר שאליו יוכל לפנות מי שבקשתו‬
‫לרישוי נדחתה (סעיף ‪4‬א')‪.‬‬
‫באתר האינטרנט של משרד הבריאות צוין כי מנכ"ל משרד הבריאות החליט‪ ,‬באופן ניסיוני‪ ,‬למנות ועדת‬
‫השגה‪ ,‬שתדון בהשגות של רופאים ורופאי שיניים על החלטות האגף לרישוי מקצועות רפואיים‪ .‬ועדה זו‬
‫תדון בהשגות ותגיש את המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬והוא יכריע בכל מקרה לגופו‪ .‬ועדה זו אינה‬
‫מחליפה את האפשרות לפנות לערכאות משפטיות‪ .‬בסמכות ועדת ההשגה לדון במקרים האלה בלבד‪:‬‬
‫כאשר נטען שההחלטה התקבלה ללא התחשבות בנתונים רלוונטיים שהוצגו; כאשר ההחלטה לא נמסרה‬
‫בתוך ‪ 45‬יום מיום הגשת הבקשה (אם המבקש הגיש את כל המסמכים שנדרש להגיש);‪ 52‬כאשר נטען‬
‫‪53‬‬
‫שיש נסיבות עובדתיות מיוחדות ואלה הוצגו אך לא הובאו בחשבון‪.‬‬
‫לפי אתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ ,‬את ההשגה יש להגיש לוועדה בכתב‪ ,‬בעברית‪ ,‬בליווי תצהיר‪,‬‬
‫ולכלול בה את הפרטים האלה ‪ :‬שם המשיג‪ ,‬מס' טלפון‪ ,‬כתובת דוא"ל וכתובת מגורים; תמצית ההחלטה‬
‫שעליה ההשגה; עובדות שעליהן המשיג מסתמך בהשגתו; נימוקים שעליהם הוא מבסס את ההשגה;‬
‫הסעד המבוקש‪ .‬את ההשגה יש להגיש בדוא"ל לא יאוחר מ‪ 45-‬יום ממועד מסירת ההחלטה למשיג‪ .‬יו"ר‬
‫ועדת ההשגה‪ ,‬בהתייעצות עם לשכת היועצת המשפטית‪ ,‬רשאי לדחות על הסף בקשה שהוגשה לוועדה‬
‫אם סבר כי‪ :‬ההשגה עוסקת בפרשנות החוק או בעניין המצוי בבירור בבית‪-‬משפט; נטען בהשגה כי‬
‫הנוהל הקיים אינו סביר; הבקשה כתובה בשפה בוטה או נועדה להשחיר את פני עובדי האגף לרישוי‬
‫‪ 48‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 49‬שם‪.‬‬
‫‪ 50‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 51‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 52‬במקרים שבהם הופנתה הבקשה לדיון בוועדה המייעצת – ‪ 45‬יום מיום הדיון בוועדה המייעצת‪.‬‬
‫‪ 53‬משרד הבריאות‪ ,‬השגות על החלטות האגף לרישוי מקצועות רפואיים‪ ,‬כניסה‪ 19 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪28‬‬
‫מקצועות רפואיים; טרם חלפו ‪ 45‬מיום הגשת הבקשה לאגף לרישוי מקצועות רפואיים; המבקש טרם‬
‫המציא את כל החומר הנדרש לאגף לרישוי מקצועות רפואיים לשם בדיקת בקשתו‪ .‬ועדת ההגשה תתכנס‬
‫במועדים קבועים‪ ,‬שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות‪.‬משרד הבריאות לא העביר לידינו‬
‫נתונים על מספר ההשגות שנדונו בוועדה עד כה או על תוצאות הדיונים בהשגות‪ .‬על‪-‬פי אתר האינטרנט‬
‫‪54‬‬
‫של משרד הבריאות‪ ,‬מועד ההתכנסות האחרון של הוועדה היה ‪ 16‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הוטל על משרד הבריאות לפעול‪ ,‬בשיתוף פעולה עם שרת העלייה והקליטה‪ ,‬לכך שמוסדות הלימוד‬
‫לרפואה בצרפת‪ ,‬המעניקים דיפלומה ללומדים אצלם רק לאחר סיום ההתמחות‪ ,‬יכירו בהתמחות‬
‫בישראל (סעיף ‪4‬ב')‪.‬‬
‫לפי משרד העלייה והקליטה‪ ,‬הקושי בהכרה במקצוע ובהתמחות של עולים העוסקים במקצועות‬
‫הבריאות נובע בעיקר מההבדלים בין שיטות ההוראה‪ ,‬היקף הלימודים ודרישות הגופים המכשירים‬
‫בארץ מוצאם ובישראל‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בצרפת המדיניות היא שניתנת תעודה אקדמית (‪ )M.D‬לבוגרי לימודי רפואה בסיום התמחות‬
‫של ארבע שנים‪ 55,‬ולא בסיום הלימודים‪ ,‬כדי לצמצם את בריחת המוחות ואת אובדן ההשקעה הלאומית‬
‫בהכשרת רופאים‪ .‬ממשרד הבריאות נמסר כי בישראל אין אפשרות להשלים הליך רישוי של רופאים‬
‫בהיעדר תעודת סיום לימודים מאוניברסיטה מוכרת‪ ,‬ולכן מדיניות זו היא חסם בפני עליית רופאים‬
‫צעירים מצרפת לפני השלמת ההתמחות‪ ,‬וכי משרד הבריאות פעל בנושא זה בכמה מישורים‪ ,‬אך עד היום‬
‫‪56‬‬
‫המדיניות בצרפת נותרה בעינה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לפי משרד הבריאות‪ ,‬מקודמת בישראל חלופה שבמסגרתה יוכלו סטודנטים לרפואה מצרפת‬
‫להגיע לישראל כדי להשלים את שנת הלימודים השישית ברפואה‪ ,‬שנת לימודים ייעודית‪ ,‬שייכללו בה‬
‫לצד לימודי הרפואה לימודי שפה‪ 57.‬לאחר שנת לימודים זו יעברו הסטודנטים שנת סטאז' בישראל‪,‬‬
‫ובסיומה יוכלו לקבל תואר מאוניברסיטה בישראל‪ 58.‬בדיון שנערך ב‪ 29-‬בספטמבר ‪ 2015‬במשרד‬
‫הבריאות בהשתתפות מנכ"ל המשרד‪ ,‬מנכ"ל משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מנכ"ל המועצה הלאומית‬
‫להשכלה גבוהה ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬שפנתה למועצה להשכלה גבוהה‬
‫בהצעה לפתוח מסלול לעולי צרפת בתחומה‪ ,‬סוכם כי משרד העלייה והקליטה יאסוף נתונים על‬
‫פוטנציאל הסטודנטים הרלוונטיים‪ ,‬ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון תחדד את הצעתה לתוכנית השלמה‬
‫אקדמית‪ 59.‬לפי משרד הבריאות אפשר לעניין סטודנטים לרפואה בצרפת בעלייה לישראל בשלב מוקדם‬
‫‪60‬‬
‫יותר של לימודיהם‪ ,‬כך שישתלבו בתוכניות הלימוד של האוניברסיטאות בישראל‪.‬‬
‫בהקשר זה נציין כי לפי משרד העלייה והקליטה יש קושי בהליך הרישוי גם בקרב עולים מצרפת בעלי‬
‫מקצועות פארה‪-‬רפואיים‪ ,‬שכן בצרפת‪ ,‬שלא כמו בישראל‪ ,‬לימודי המקצועות האלה אינם אקדמיים‪ ,‬ועל‬
‫‪ 54‬שם‪.‬‬
‫‪ 55‬נועם ויצנר‪ ,‬עוזר המנכ"ל‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 18 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 56‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 57‬שם‪.‬‬
‫‪ 58‬נעם ויצנר‪ ,‬עוזר מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 18 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 59‬שם‪.‬‬
‫‪ 60‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪28‬‬
‫כן בוגרי הלימודים האלה אינם יכולים לקבל רישיון לעסוק במקצועם בישראל‪ ,‬והם נדרשים להשלים‬
‫‪61‬‬
‫חלק ניכר מלימודי המקצוע בישראל‪.‬‬
‫הוטל על משרד הבריאות להקל בתהליך הרישוי הנדרש מרופאי שיניים עולים‪ ,‬אשר מוגדרים‬
‫מומחים במדינת המוצא‪ ,‬וכן ממי ששימש רופא שיניים בחו"ל ‪ 14‬שנים לפחות טרם עלייתו (סעיף‬
‫‪4‬ג')‪.‬‬
‫העיסוק ברפואת שיניים בישראל מוסדר בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ט‪ .1979-‬כדי לקבל‬
‫רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל על בוגרי מוסדות מוכרים להוראת מקצוע זה‪ ,‬בישראל ובחו"ל‪,‬‬
‫לעמוד בהצלחה בבחינות הרישוי הממשלתיות ברפואת שיניים‪ .‬במועצת ארגוני העולים סבורים כי‬
‫החסם העיקרי בפני רופאי שיניים עולים הוא שהם אינם זכאים כיום לפטור מבחינת הרישוי בדומה‬
‫‪62‬‬
‫לעוסקים ברפואה כללית שעלו ממדינות מסוימות או עומדים בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר כי נוסחה על‪-‬ידיו הצעת חוק שנועדה לאפשר מתן פטור מבחינת רישוי לרופאי‬
‫שיניים‪ ,‬והיא הופצה כתזכיר חוק להערות הציבור‪ .‬בהצעת החוק הוצע כי בדומה להוראות סעיף ‪(4‬א‪)1‬‬
‫לפקודת הרופאים [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ז‪ ,1976-‬תתוקן גם פקודת רופאי השיניים כך שמנכ"ל משרד‬
‫הבריאות יוכל לקבוע בתקנות כללים למתן פטור מחובת בחינת הרישוי הממשלתית‪ ,‬כולה או מקצתה‪.‬‬
‫הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לחקיקה ב‪ 1-‬בנובמבר ‪ 2015‬וקיבלה את תמיכתה‪ 63.‬ממשרד הבריאות‬
‫נמסר כי החלטת הממשלה לקבוע כי יינתן פטור מבחינת רישוי ממשלתית למי ששימש רופא שיניים ‪14‬‬
‫שנים לפני עלייתו לישראל לא תעוגן בחקיקה ראשית (כלומר בפקודת רופאי השיניים)‪ ,‬אלא "תמצא‬
‫מקומה בתקנות שיבואו בהמשך לחקיקה‪ ,‬ובמסגרת זו יישמעו העמדות השונות‪ ,‬כולל אלו המבקשות‬
‫‪64‬‬
‫לצמצם את מספר שנות הוותק הנדרש"‪.‬‬
‫ממועצת ארגוני העולים בישראל נמסר כי ההצעה שרופאי שיניים עולים יקבלו פטור מהמבחן העיוני אם‬
‫עסקו במקצועם ‪ 14‬שנים או יותר במערכת הבריאות הציבורית לא תהיה מענה מספק בעבור ציבור‬
‫‪65‬‬
‫רופאי השיניים העולים‪ ,‬שכן רוב עבודתם בחו"ל היא בקליניקות פרטיות‪ ,‬ולא במערכת הציבורית‪.‬‬
‫אחת ההצעות שעלו בשיחות שניהלנו עם מועצת ארגוני העולים בישראל הייתה לאפשר לעולים חדשים‬
‫שעסקו ברפואה או ברפואת שיניים בארץ מוצאם לקבל היתר מוגבל לעיסוק במקצועות אלה בישראל‪,‬‬
‫שעל‪-‬פיו הם יוכלו לטפל בחולים רק במסגרת בית‪-‬חולים‪ ,‬וכפוף לכמה מגבלות‪ ,‬במשך תקופה קצובה‬
‫‪66‬‬
‫שבה יעבדו ויתכוננו לבחינה‪.‬‬
‫בהקשר זה נמסר ממשרד הבריאות כי "על‪-‬פי חוק‪ ,‬רק אזרחים ישראלים ותושבים קבועים בישראל‬
‫זכאים לרישיון לעסוק ברפואה בישראל‪ .‬כדי לאפשר לרופאים שאינם בעלי מעמד אזרחי בישראל‬
‫להשתלם‪ ,‬להתמחות‪ ,‬לעסוק במחקר קליני‪ ,‬לבצע ניתוח יוצא דופן וכדומה‪ ,‬ניתן להנפיק עבורם 'היתר‬
‫מוגבל' לעיסוק ברפואה בישראל‪ .‬רופא בעל היתר מוגבל רשאי לטפל בחולים רק במסגרת בית‪-‬חולים‪,‬‬
‫אינו רשאי לחתום על תעודות המוגשות לרשות ציבורית‪ ,‬אינו רשאי לחתום על מרשמים לתרופות או‬
‫על תעודות שחרור מבית‪-‬חולים‪ ...‬אזרחים או תושבים לא נזקקו מסורתית לפתרון של עבודה בהיתר‬
‫‪ 61‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 62‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 63‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬מזכירות הממשלה‪ ,‬עמדות ועדת השרים לענייני חקיקה מיום ‪ 1‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 64‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 65‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 66‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪28‬‬
‫מו גבל מכיוון שלפי תקנות הרופאים הם זכאים להשלים הליך רישוי מלא כרופאים ולעבוד ללא כל‬
‫מגבלה‪ . ..‬בעקבות פניות של עולים ונציגי ארגוני עולים הוצע במשרד הבריאות כי גם עולים חדשים‬
‫יוכלו לעבוד בהיתר מוגבל‪ ,‬לתקופה שלא תעלה על שנתיים‪ ,‬שבמהלכה יוכלו להשלים את דרישות‬
‫הרישוי‪ ,‬ובכללם הצלחה במבחן רישוי‪ .‬הצעת החוק בנושא עודנה נבחנת במשרד הבריאות ועם גורמים‬
‫‪67‬‬
‫נוספים במערכת הבריאות"‪.‬‬
‫הוטל על משרד הבריאות להתקין תקנות לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪-‬‬
‫‪ ,2008‬בעניין הסדרת הרישוי לפודיאטרים‪ ,‬לפודיאטרים מנתחים ולכירופרקטים‪ ,‬כמתחייב מהחוק‬
‫ועד לא יאוחר מתום ‪ 90‬יום ממועד קבלת החלטה זו (סעיף ‪4‬ד')‪.‬‬
‫העיסוק במקצועות הפארה‪-‬רפואיים ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬טיפול בהפרעות בתקשורת‪ ,‬תזונה‪-‬‬
‫דיאטנות‪ ,‬קרימינולוגיה קלינית‪ ,‬פודיאטריה (רפואת כף הרגל)‪ ,‬פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה‬
‫מוסדר בישראל בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪ .2008-‬על‪-‬פי סעיף מס' ‪ 8‬לחוק‬
‫זה‪ ,‬אדם יהיה זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות בתנאים האלה‪" :‬הוא בגיר; הוא אזרח ישראלי או‬
‫תושב ישראל; הוא עומד בתנאי הכשירות המנויים לפי מקצוע הבריאות בטור ב' בתוספת הראשונה‬
‫לעניין השכלה‪ ,‬הכשרה מעשית ועמידה בבחינות; הוא אינו חולה במחלה מסכנת; הוא לא הורשע‪,‬‬
‫בישראל או מחוץ לישראל‪ ,‬בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה‪ ,‬חומרתה או נסיבותיה‬
‫אין הוא ראוי לקבל תעודה במקצוע בריאות‪ ,‬ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור‬
‫שטרם ניתן בהם פסק‪-‬דין סופי; לעניין תעודת קלינאי תקשורת ותעודת קרימינולוג קליני – הוא בעל‬
‫‪68‬‬
‫ידע בסיסי בשפה העברית"‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בהחלטת הממשלה הוטל על משרד הבריאות להתקין תקנות כמתחייב בחוק לא יאוחר משלושה‬
‫חודשים לאחר קבלת ההחלטה האמורה‪ ,‬כלומר עד פברואר ‪ .2015‬במענה על פנייתנו נמסר ממשרד‬
‫הבריאות כי מונו ועדות מייעצות למקצועות כירופרקטיקה‪ ,‬פודיאטריה ופודיאטריה ניתוחית‪ .‬הוועדות‬
‫לעניין המקצועות כירופרקטיקה ופודיאטריה ניתוחית התבקשו להציע למשרד הבריאות מקומות‬
‫לעבודה בפיקוח ומתכונת לבחינה‪ ,‬שכן המבקשים תעודה במקצועות האלה בישראל נדרשים על‪-‬פי חוק‬
‫לעבוד בפיקוח ולעמוד בהצלחה בבחינה מקצועית‪ .‬ממשרד הבריאות נמסר כי הצעותיהן של שתי‬
‫הוועדות טרם התקבלו‪ .‬אשר לוועדה המקצועית בתחום הפודיאטריה נמסר ממשרד הבריאות כי נקבע‬
‫מועד לכינוסה‪ 69,‬אך הוא לא צוין בתשובת המשרד‪.‬‬
‫נציין כי בשנת ‪ 2014‬הוגשה הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' ‪ – 4‬הוראת‬
‫שעה) (הכרה בלימודי תעודה)‪ ,‬התשע"ה‪ ,2014-‬על‪-‬ידי חבר‪-‬הכנסת שמעון אוחיון וחברי כנסת נוספים‪,‬‬
‫שמשרד הבריאות היה שותף מרכזי לניסוחה‪ 70.‬ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת‪,‬‬
‫ומטרתה לסייע לעולים שמקצועם ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬טיפול בהפרעות תקשורת או תזונה‪-‬‬
‫דיאטנות (הנמנים עם המקצועות הפארה‪-‬רפואיים) להשתלב בתעסוקה בישראל‪ .‬בהצעת החוק הוצע‬
‫לקבוע כי כל מי שבידיו תעודה המעידה שסיים את לימודיו באחד מהמקצועות האלה ברמה שהיא שוות‬
‫ערך לתואר ראשון במקצוע זה יוכל לקבל ממנכ"ל משרד הבריאות תעודה זמנית‪ ,‬שתוגבל ל‪ 18-‬חודשים‪.‬‬
‫התעודה תינתן אם יוכח להנחת דעתו של מנכ"ל משרד הבריאות כי מתקיימים תנאים המצדיקים הכרה‬
‫‪ 67‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 68‬בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות‪ ,‬התשס"ח‪.2008-‬‬
‫‪ 69‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 70‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪28‬‬
‫במוסד הלימודים‪ ,‬בתעודה שהוא נותן ובמכלול הלימודים שלמד מבקש התעודה‪ ,‬וכן שהמבקש עומד‬
‫בשאר תנאי ההכשרה והבחינות הנדרשים באותו מקצוע‪ .‬המנכ"ל רשאי בין היתר לדרוש ממבקש‬
‫התעודה להשלים לימודים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל לצורך הכרה במכלול לימודי התעודה‬
‫שלמד בחו"ל‪.‬‬
‫בהצעת החוק האמורה הוצע כי לאחר תום ‪ 18‬החודשים יידרש המבקש‪ ,‬כתנאי לקבלת תעודה קבועה‬
‫במקצועו‪ ,‬להוכיח כי עסק בישראל במקצוע זה ‪ 12‬חודשים לפחות במקום שבו האחראי או הממונה‬
‫עוסק באותו מקצוע‪ ,‬ולהוכיח ידע וניסיון במקצוע זה להנחת דעתו של מנכ"ל משרד הבריאות‪ .‬מוצע כי‬
‫ההסדר ייקבע כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים‪ ,‬בין היתר משום שבשנים האחרונות החלו מדינות‬
‫להכשיר לעיסוק במקצועות הבריאות האמורים במסגרת לימודים לתארים אקדמיים‪ .‬ממשרד הבריאות‬
‫נמסר כי הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית לקראת דיונים בוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והבריאות של הכנסת‪ ,‬וכן כי "אם תתקבל‪ ,‬יהווה החוק בשורה של ממש לעולים חדשים‪ ,‬בעיקר מצרפת‪,‬‬
‫‪71‬‬
‫המחזיקים בתעודה ולא בתואר אקדמי במקצועות אלו"‪.‬‬
‫להטיל על משרד הבריאות לפעול להסדרת הליך הסבה של בעלי מקצועות פארה‪-‬רפואיים הקיימים‬
‫בחו"ל ואינם מוכרים בישראל‪ ,‬לרבות "עוזר רופא" ו"עוזר רוקח" למקצוע פארה‪-‬רפואי אחר‪,‬‬
‫בשיתוף פעולה עם המועצה להשכלה גבוהה (סעיף ‪4‬ו')‪.‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר כי בהתאם להחלטת הממשלה נבחנו אפשרויות של הסבת בעלי מקצועות‬
‫בריאות שאינם מוכרים בישראל למקצועות בריאות מוכרים‪ ,‬ומשרד הבריאות מציע שתי אפשרויות‬
‫עיקריות של הסבה מקצועית‪ :‬האחת‪ ,‬הסבה למקצוע הסיעוד‪ ,‬שבמסגרתה תיבחן ההכשרה הקודמת של‬
‫עולים המעוניינים בהסבה זו על‪-‬ידי מינהל הסיעוד במשרד הבריאות‪ ,‬ובמידת האפשר יינתן פטור‬
‫מקורסים אקדמיים מקבילים לקורסים שנלמדו בחו"ל;‬
‫השנייה‪ ,‬הסבה לתפקיד "עוזר רופא"‪ ,‬שנועד לחזק את כוח‪-‬האדם בחדרי המיון‪ .‬לפי משרד הבריאות‬
‫מדובר בתפקיד‪ ,‬ולא במקצוע אקדמי‪ ,‬ותפקיד זה יאפשר לעוסק בו לבצע בבית‪-‬חולים פעולות שהיו עד‬
‫כה בסמכותו הבלעדית של רופא‪ .‬בתפקיד זה יוכלו להשתלב עולים ממקצועות הבריאות‪ ,‬כפוף למעבר‬
‫השתלמות ייעודית (שתידרש גם מישראלים) ולאישור הוועדה לפעולות חריגות במשרד הבריאות‪.‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר עוד כי הסבה למקצועות אחרים תהיה כרוכה בהשלמה אקדמית‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא עוזרי רופא במערך האשפוז והקהילה‪ ,‬מ‪ 12-‬במאי ‪ ,2012‬צוין כי‬
‫ועדה שהוקמה על‪-‬ידי מנכ"ל משרד הבריאות בחנה את הצורך ביצירת התפקיד של עוזר רופא במערכת‬
‫הבריאות בישראל‪ ,‬והמליצה על יצירת תפקיד זה‪ ,‬שיתבסס על בעלי מקצוע קיימים שיעברו הכשרה‬
‫מתאימה ויסייעו לרופאים בביצוע פעולות רפואיות‪ 73.‬בחוזר פורטו התנאים להעסקת עוזר רופא‪ ,‬והם‪:‬‬
‫עוזר רופא יועסק רק לאחר שסיים בהצלחה תוכנית הכשרה ייעודית לתחום זה‪ ,‬שאושרה על‪-‬ידי מנכ"ל‬
‫משרד הבריאות; העסקת עוזר רופא תיעשה רק באישור מנהל המחלקה או מנהל המרפאה ומנהל‬
‫המוסד הרפואי; עוזר רופא יועסק רק במחלקה או ביחידה רפואית בתחום הרפואי שהוכשר לעסוק בו;‬
‫עוזר רופא יהיה כפוף מקצועית ומינהלית למנהל מחלקה‪/‬מרפאה‪ .‬עוד צוין בחוזר כי תפקידיו של עוזר‬
‫‪ 71‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 72‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 73‬משרד הבריאות‪ ,‬דוח ועדת "עוזר רופא"‪ ,‬יולי ‪.2013‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪28‬‬
‫רופא נגזרים מהסמכויות שאושרו לו על‪-‬ידי מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬תוקנו בתקנות ויפורסמו בחוזר‬
‫‪74‬‬
‫מינהל הרפואה של משרד הבריאות‪.‬‬
‫בשולי הדברים נמסר לנו ממועצת ארגוני העולים בישראל כי בשנים האחרונות יש במדינות המערב‬
‫מגמה של פיתוח מקצועות בריאות או תחומי התמחות צרים וממוקדים‪ ,‬אשר אינם מוכרים כיום‬
‫בישראל‪ ,‬וכי מציאות זו עלולה להביא למצב שבו עולים בעלי מקצועות אלה יתקשו להמשיך לעסוק בהם‬
‫בישראל‪ 75.‬במענה על שאלתנו אם ההתפתחות של מקצועות רפואה ותת‪-‬התמחויות חדשות במדינות‬
‫שונות בעולם‪ ,‬שאינם מוכרים בישראל‪ ,‬משפיעה על היכולת להסדיר את ההכרה במקצועות אלה נמסר‬
‫ממשרד הבריאות כי מספר ההתמחויות ותת‪-‬ההתמחויות בישראל גדול מהמקובל ברוב המדינות בעולם‪,‬‬
‫וכי "ברור כי תמיד תימצא מדינה שתכיר בהתמחות כלשהי שאינה קיימת בישראל"‪ 76.‬אשר ליכולת של‬
‫משרד הבריאות להסדיר את ההכרה במקצועות שאינם קיימים בישראל נמסר ממשרד הבריאות כי "לא‬
‫תמיד יש מקום‪ /‬אפשרות להכיר בהתמחות כזו גם בישראל‪ .‬המועצה המדעית החליטה זה מכבר כי‪,‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין מקום להכרה בהתמחויות נוספות‪ ,‬ובמקום זאת מכירה במסלולים של השתלמויות עמיתים‬
‫(‪.")Fellowships‬‬
‫‪77‬‬
‫הוטל על משרד הבריאות לפעול להסדרת תוכנית הסבה או השלמה לקלינאי תקשורת מברית‪-‬‬
‫המועצות לשעבר‪ ,‬וכן מי שלמד לוגופדיה במוסד להשכלה גבוהה בחו"ל‪ ,‬לרבות שינויי חקיקה‪ ,‬אם‬
‫יידרשו‪ ,‬ושיתוף פעולה עם המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬ככל שיידרש‪ ,‬על מנת שיוכלו לקבל רישוי‬
‫לעסוק במקצועם בישראל (סעיף ‪4‬ה)‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי קושי זה קיים בעיקר בקרב עולים ממדינות ברית‪-‬המועצות לשעבר‪,‬‬
‫שכן תוכנית הלימודים במדינות אלה מתאפיינת בתמהיל שונה בין לימודי הטיפול בליקוי דיבור‬
‫(לוגופדיה) והטיפול בליקוי שמיעה (אודיולוגיה) מזה הנהוג בישראל‪ ,‬הדגש בה הוא על ליקויי דיבור‪ ,‬ועל‬
‫‪78‬‬
‫כן היא אינה תואמת את הדרישות מבעלי מקצוע זה בישראל‪.‬‬
‫אשר לבוגרי לימודי לוגופדיה נמסר ממשרד הבריאות כי בעקבות החלטת הממשלה הוא פנה למועצה‬
‫להשכלה גבוהה כדי לבדוק היתכנות פתיחה של תוכנית הסבה אקדמית‪ ,‬ועל‪-‬פי הנתונים שיש בידיו‬
‫(שמקורם במשרד העלייה והקליטה)‪ 26 ,‬עולים זקוקים להסבה זו‪ .‬תשובת המועצה להשכלה גבוהה‬
‫הייתה שאין היתכנות לתוכנית ההסבה‪ ,‬שכן המקצוע לוגופדיה אינו נלמד בישראל‪ ,‬ובמדינות ברית‪-‬‬
‫המועצות לשעבר הוא נלמד לקראת תעודה אקדמית בלבד‪ .‬לנוכח עובדה זו‪ ,‬ולאחר היוועצות בראשי‬
‫החוגים לקלינאות תקשורת במוסדות האקדמיים‪ ,‬עמדת משרד הבריאות היא שלא נראה כי יש‬
‫‪79‬‬
‫היתכנות ליצירת קורס הסבה ייעודי לתחום עיסוק זה‪.‬‬
‫הוטל על משרד הבריאות להגדיר ולפרסם קריטריונים ברורים ומדידים למתן רישוי לפסיכולוגים‬
‫קליניים‪ ,‬לרבות בעניין ההתמחות‪ ,‬הסטאז' או הפרקטיקום‪ ,‬או השלמת קורסים שלהם נדרש לקבל‬
‫‪ 74‬משרד הבריאות‪ ,‬חוזר המנהל הכללי‪ ,‬עוזרי רופא במערך האשפוז והקהילה‪ 12 ,‬במאי ‪.2015‬‬
‫‪ 75‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 76‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 77‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 78‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 79‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪28‬‬
‫רישוי כפסיכולוג קליני (סעיף ‪4‬ז')‪.‬‬
‫העיסוק בפסיכולוגיה מוסדר בחוק הפסיכולוגים‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977-‬והמבקשים לעסוק בפסיכולוגיה‬
‫בישראל חייבים לקבל רישיון מטעם משרד הבריאות‪ .‬יש שלוש דרגות של מומחיות בפסיכולוגיה‬
‫המצריכות רישוי‪ :‬פסיכולוג‪ ,‬פסיכולוג מומחה בתחומים‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫חברתית‪-‬תעסוקתית‪-‬ארגונית‪ ,‬פסיכולוגיה חינוכית‪ ,‬פסיכולוגיה קלינית‪ ,‬פסיכולוגיה רפואית‬
‫ופסיכולוגיה שיקומית‪ 80,‬ומומחה מדריך בכל אחד מתחומי המומחיות האלה‪ .‬ממשרד העלייה והקליטה‬
‫נמסר כי עיקר הקשיים שיש לבעלי מקצוע בפסיכולוגיה הם בקרב העולים מדרום‪-‬אמריקה‪ ,‬שכן תוכנית‬
‫הלימודים בפסיכולוגיה קלינית במדינות דרום‪-‬אמריקה שונה מעט מזו שבישראל‪ ,‬ועל כן נדרש מעולים‬
‫שעסקו בפסיכולוגיה קלינית בארץ מוצאם לעבור השלמות לימודים מרובות יחסית ליתר הפסיכולוגים‬
‫‪81‬‬
‫העולים‪.‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר כי הוא אחראי הן להליך רישום הפסיכולוגים בפנקס הפסיכולוגים והן לניהול‬
‫פנקס ההתמחות‪ ,‬ולאור החלטת הממשלה האמורה הוא ריכז את המידע הנדרש לרישוי פסיכולוגים‬
‫ולהתמחות בפסיכולוגיה במקום אחד‪" ,‬באופן שיקל על הבנת הליך הרישוי ודרישותיו"‪ 82.‬אשר לטענה‬
‫שלפי משרד הבריאות מעלים פסיכולוגים עולים בדבר קשיים שהוועדות המקצועיות מערימות בבואן‬
‫להכיר בהתמחותם נמסר כי בימים אלה הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית מגבשת קריטריונים‬
‫חדשים‪ ,‬שיקלו על הפונים‪ .‬עוד נמסר ממשרד הבריאות כי באתר האינטרנט שלו פורסמו הבהרות לגבי‬
‫תהליך הרישום בפנקס הפסיכולוגים‪ ,‬שנועדו לפשט את תהליך הרישום של עולים חדשים ושל תושבים‬
‫‪83‬‬
‫חוזרים בפנקס הפסיכולוגים‪.‬‬
‫אחד הקשיים שהצביעו עליהם בארגוני העולים בהקשר של פסיכולוגיה קלינית הוא הדרישה‬
‫מהמבקשים לקבל רישיון לעסוק במקצועם בישראל להוכיח שליטה בשפה העברית‪ ,‬אף שלטענת מועצת‬
‫ארגוני העולים בישראל עולים אלה עוסקים בישראל בעיקר בטיפול בקהילות שאינן דוברות עברית‪ ,‬ועל‬
‫כן ייתכן שיש מקום להקל בדרישה זו‪ 84.‬במענה על פנייתנו למשרד הבריאות בנושא זה נמסר כי "הוכחת‬
‫שליטה מספקת בשפה העברית מתבקשת היות שמדובר במקצועות טיפוליים הנמצאים במגע ישיר עם‬
‫ומול קהל דובר עברית ברובו"‪ ,‬וכן כי "רישיון לעסוק במקצוע בריאות אינו מוגבל לעיסוק בטיפול בקרב‬
‫‪85‬‬
‫קהילה ספציפית‪ ,‬שאינה דוברת עברית‪ ,‬ולכן לא נכון שלא לדרוש שליטה מספקת בשפה העברית"‪.‬‬
‫להטיל על משרד העלייה והקליטה לערוך מחקר רב‪-‬שנתי על הליכי קבלת רישוי מקצועי על‪-‬ידי‬
‫עולים‪ ,‬לרבות אחוז מקבלי הרישוי מקרב המבקשים (סעיף ‪6‬א)‪.‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי המחקר הרב‪-‬שנתי‪ ,‬שעל עריכתו מופקד אגף המחקר של המשרד‪,‬‬
‫ייערך בקרב עולים שרכשו את השכלתם המקצועית בארץ מוצאם‪ ,‬ונועד לבחון בעיקר את האפקטיביות‬
‫של יישום החלטות הממשלה בתחום הליכי הרישוי בישראל‪ .‬ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי במחקר‬
‫ייבחנו הנושאים האלה‪ :‬מגמות לאורך זמן בנתוני המבקשים רישיון לעסוק במקצועות הדורשים רישוי‬
‫‪ 80‬משרד הבריאות‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 81‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 82‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 83‬שם‪.‬‬
‫‪ 84‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 85‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪28‬‬
‫(אחוזי הצלחה בבחינות הרישוי‪ ,‬שיעור מקבלי הרישיון ועוד); בחינת החסמים העומדים בפני המגישים‬
‫בקשת רישוי במקצועות הדורשים זאת לפני יישום החלטת הממשלה האמורה ואחריו; עמדות הפונים‬
‫כלפי הליך הרישוי – היקף השימוש בשירותים הקיימים‪ ,‬מידת שביעות הרצון מהשירותים הקיימים‬
‫ומשירותים חדשים שיינתנו עקב יישום החלטת הממשלה‪ ,‬והיבטים נוספים‪ .‬ממשרד העלייה והקליטה‬
‫נמסר עוד כי עם סיום הסקרים הראשונים בסדרת סקרי המעקב הרב‪-‬שנתיים יהיו בידיו נתונים על הליך‬
‫‪86‬‬
‫הרישוי והחסמים בו מהשנים ‪.2013–2009‬‬
‫במענה על שאלתנו בדבר לוח הזמנים לביצוע המחקר נמסר ממשרד העלייה והקליטה כי הערכתו היא‬
‫ש"לוח הזמנים לעריכת המחקר הוא פברואר ‪ 87."2016‬נציין כי בסעיף ‪6‬ו' להחלטת הממשלה נקבע כי‬
‫משרד העלייה והקליטה יישם את האמור בסעיף ‪ 6‬להחלטה עד ‪ 1‬בינואר ‪ 2015‬וידווח לצוות על הביצוע‬
‫לא יאוחר מתום ‪ 60‬ימים ממועד ההחלטה‪.‬‬
‫להטיל על משרד העלייה והקליטה להקים מרכז מידע לעולים ולתושבים חוזרים‪ ,‬שבו ירוכז המידע‬
‫שיימסר מהמשרדים האחרים ויינתן בשפות הנדרשות על‪-‬ידי העולים (אנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬רוסית‬
‫וספרדית) (סעיף ‪6‬ב')‬
‫קיבלנו ממשרד העלייה והקליטה את פירוט הפעולות שנקט ליישום החלטת הממשלה בדבר הקמת מרכז‬
‫מידע‪ ,‬ואלה הן‪:‬‬
‫הגדלת תקציב ה"גלובל סנטר"‪ 88‬של הסוכנות היהודית לצורך הפעלת עובדים נוספים במתן מענה‬
‫טלפוני לעולים בעלי מקצועות בריאות בטרם עלייתם לישראל‪ .‬נמסר כי בימים אלה מתגבשת במשרד‬
‫תוכנית הדרכה לעובדי מוקד המידע‪.‬‬
‫הפעלת מענה טלפוני באחריות ובמעקב אגף משאבי אנוש של המשרד בעבור עולים שכבר נמצאים‬
‫בישראל ומועמדים ל עלייה בארצות מוצאם באמצעות ביפר המעביר את השיחות המתקבלות למענה לפי‬
‫כתובת הפונה בישראל או לחלופין לנציג נתב"ג‪ .‬מספר הטלפון של המוקד מתפרסם באתר האינטרנט של‬
‫המשרד‪.‬‬
‫הרחבת המידע המתפרסם באתר האינטרנט של המשרד והצגתו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בחמש שפות (עברית‪ ,‬רוסית‪,‬‬
‫צרפתית‪ ,‬ספרדית ואנגלית)‪.‬‬
‫ממועצת ארגוני העולים נמסר כי בקרב העולים בעלי מקצועות בריאות יש תחושה שאין ליווי אישי‬
‫ומכוון בעבורם על‪-‬ידי הרשויות בכל תהליך הכרת התעודות וקבלת הרישיון‪ ,‬והעולה מרגיש חסר אונים‬
‫‪89‬‬
‫אל מול המערכת‪.‬‬
‫להטיל על משרד העלייה והקליטה לקיים מנגנון סיוע כספי לעולים לצורך השתתפות בעלות‬
‫תרגומים נוטריוניים הנדרשים מהם לצורך הסדרת רישוי מקצועי בישראל (סעיף ‪6‬ג')‬
‫‪ 86‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 87‬רויטל בן‪-‬ברוך‪ ,‬יועצת מנכ"ל משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 15 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 88‬על‪ -‬פי אתר האינטרנט של הסוכנות היהודית‪ ,‬ה"גלובל סנטר" הוא מוקד מידע מאויש הנותן שירותי מידע למעוניינים‬
‫בעלייה לישראל‪ .‬לפי האתר‪ ,‬במוקד מועסקים דוברי ספרדית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬רוסית‪ ,‬עברית‪ ,‬אנגלית ופורטוגזית‪.‬‬
‫‪The Jewish Agency for Israel, Global Service Center, retrieved on November 5th, 2015.‬‬
‫‪ 89‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪28‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הוא ערוך למתן סיוע כספי לצורך השתתפות (החזר הוצאות) בעלות‬
‫התרגום עד ‪ 4,000‬ש"ח לבעל מקצוע רישוי‪ .‬נציין כי אין בידינו נתונים על היחס בין סכום זה להוצאות‬
‫‪90‬‬
‫של עולים על תרגום מסמכיהם או על מספר העולים שקיבלו את הסיוע הזה‪.‬‬
‫להסמיך את הצוות בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה‪,‬‬
‫נציג משרד ראש הממשלה‪ ,‬נציב שירות המדינה‪ ,‬הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמשנה‬
‫ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לקיים מעקב ובקרה אחר יישום החלטת ממשלה זו‪ ,‬לרבות באמצעות‬
‫הקמת צוות משנה‪ ,‬ולהגיש על‪-‬פי הצורך המלצות לממשלה בדבר החלטות נוספות בנושא זה (סעיף‬
‫‪.)7‬‬
‫ממשרד העלייה והקליטה נמסר כי הוא מקיים מעקב ובקרה אחר יישום החלטת הממשלה‪ ,‬ו"ממשיך‬
‫לטפל בנושאים הללו באופן אינטנסיבי‪ .‬בין היתר התקיימו ישיבות בקרה ומעקב בין‪-‬משרדיות‪ ,‬הונפקו‬
‫דוחות חודשיים על התקדמות ויישום‪ ,‬התקיימו ישיבות משוב עם ארגוני עולים‪ ,‬הופץ מידע על שיפור‬
‫הליכי רישוי לעולים באמצעות אתרי האינטרנט‪ ,‬כולל קישורים לאתרי אינטרנט של משרדי הממשלה‬
‫הביצועיים הרלוונטיים‪ ,‬ארגוני עולים והסוכנות היהודית"‪ 91.‬עוד נמסר ממשרד העלייה והקליטה כי‬
‫במסגרת העבודה השגרתית של אגף א' לתעסוקה שלו מתקיים פורום בהשתתפות ארגוני עולים הפועלים‬
‫בתחום התעסוקה‪ ,‬ודנים בו גם בנושאי רישוי‪ ,‬וכן כי בכוונת המשרד לכנס את הוועדה הבין‪-‬משרדית‬
‫‪92‬‬
‫שוב‪.‬‬
‫ממשרד הבריאות נמסר גם כן כי הוא "קיים בשנים האחרונות‪ ,‬ביוזמתו של המנכ"ל לשעבר פרופסור‬
‫רוני גמזו‪ ,‬שולחנות עגולים המשותפים לנציגי המשרד‪ ,‬נציגי משרד הקליטה ונציגי ארגוני העולים‪.‬‬
‫בפגישות הללו הוצגו נקודות אותן ביקשו ארגוני העולים לקדם כדי להקל ולסייע על קליטת העולים‪,‬‬
‫הכרה בתארים בתחום מקצועות הבריאות והסרת חסמים בתעסוקה‪ .‬המפגשים נערכו מעת לעת כל כמה‬
‫חודשים‪ .‬לאחרונה לא התקיימו שולחנות עגולים מעין אלו‪ ,‬נוכח תחלופת מנכ"לים‪ .‬השולחנות העגולים‬
‫‪93‬‬
‫צפויים להתחדש במהלך החודשים הבאים"‪.‬‬
‫במענה על שאלתנו אם הערכת משרד העלייה והקליטה היא שיש בצעדים שנקט כדי להפחית את‬
‫החסמים העומדים בפני עולים חדשים המבקשים לעסוק במקצועות הבריאות נמסר כי "הצעדים שננקטו‬
‫על‪-‬ידי המשרד הביאו להקלה‪ ...‬רבה בהליכי רישוי‪ ,‬כפי שגם עולה מתגובות החיוביות שהתקבלו הן‬
‫מארגוני העולים והן מהעולים עצמם‪ .‬עם זאת‪ ,‬המלאכה טרם נסתיימה‪ .‬במסגרת העבודה השוטפת‪ ,‬אגף‬
‫א' תעסוקה פנה לארגוני עולים בבקשה לאתר חסמים נוספים בעלי השפעה משמעותית בתהליך הרישוי‬
‫עמם מתמודדים העולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוועדה עתידה להתכנס בקרוב ולהמשיך לדון בחסמים העולים מן‬
‫‪94‬‬
‫השטח"‪.‬‬
‫ממועצת ארגוני העולים נמסר שעדיין קיימת הרגשה בקרב העולים שההליך לההכרה בתארים בתחום‬
‫הבריאות הוא מסע ארוך‪ ,‬מייגע וכרוך בהוצאות רבות‪ ,‬בעיקר קשיי הרישוי של רופאים עולים‪ ,‬שאין‬
‫בהחלטת הממשלה האמורה התייחסות אליהם‪ .‬לפי ארגוני העולים‪ ,‬בחינת הרישוי הממשלתית ברפואה‬
‫‪ 90‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 91‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪ 92‬שם‪.‬‬
‫‪ 93‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 94‬קלאודיה כץ‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪28‬‬
‫היא משוכה קשה בעבור עולים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל‪ ,‬הנדרשים להיבחן שוב ושוב עד להצלחה‬
‫שתאפשר להם לקבל את הרישיון‪ ,‬ולעתים מדובר בתקופה ממושכת מאוד‪ 95.‬בחינת הרישוי מתקיימת‬
‫פעמיים בשנה‪ ,‬ואפשר להיבחן בעברית‪ ,‬באנגלית‪ ,‬בערבית‪ ,‬ברוסית או בספרדית‪ ,‬אך לפי מועצת ארגוני‬
‫העולים תרגום המבחנים לכל אחת מהשפות נעשה אך ורק אם מספר מינימום של עולים ניגש למבחן‬
‫‪96‬‬
‫בשפה זו‪ ,‬והעולים מתקשים לעבור את המבחן בשפה שאינה שפת אמם‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬לפי מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬הוספת תנאי הבקיאות בשפה העברית לפקודת‬
‫הרופאים בתקנות הרופאים (ידע בסיסי בשפה העברית)‪ ,‬התשע"ג‪ ,2013-‬עלולה להאריך עוד יותר את‬
‫פרק הזמן עד לקבלת הרישיון לעסוק ברפואה גם לרופאים הפטורים ממבחן הרישוי‪ 97.‬כאמור‪ ,‬בתשובה‬
‫על שאלתנו בנושא זה נמסר ממשרד הבריאות כי "הוכחת שליטה מספקת בשפה העברית מתבקשת היות‬
‫שמדובר במקצועות טיפוליים הנמצאים במגע ישיר עם ומול קהל דובר עברית ברובו ולכן לא נכון שלא‬
‫‪98‬‬
‫לדרוש שליטה מספקת בשפה העברית"‪.‬‬
‫מקורות‬
‫מכתבים ושיחות טלפון‬
‫‪‬‬
‫בלום אסתר‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב ושיחת טלפון‪ 17 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫בן‪-‬ברוך רויטל‪ ,‬יועצת מנכ"ל משרד העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות‪ ,‬מכתבים‪ 15 ,‬בנובמבר ‪;2015‬‬
‫‪ 17‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫ויצנר נועם‪ ,‬עוזר מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 18 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫כהן מירי‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪10 ,‬‬
‫בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫כץ קלאודיה‪ ,‬מנהלת אגף א' לתעסוקה‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬מכתב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫לוי קרן‪ ,‬ועדת הבחינות‪ ,‬המועצה המדעית‪ ,‬ההסתדרות הרפואית בישראל‪ 11 ,‬בנובמבר ‪,2015‬‬
‫הועבר על‪-‬ידי ורדה אלפיה‪ ,‬מרכז בכיר (החלטות הממשלה)‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪12 ,‬‬
‫בנובמבר ‪.2015‬‬
‫מסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬מחקרים ודוחות‬
‫‪‬‬
‫לוי שלי‪ ,‬בחינת הרישוי הממשלתית לעיסוק ברפואה כללית לרופאים עולים ולבוגרי רפואה‬
‫בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 19 ,‬בינואר ‪.2010‬‬
‫‪‬‬
‫"מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל"‪ ,‬המשרד לקליטת העלייה‪ ,‬המרכז לחקר קליטת עלייה‪ ,‬דפוסי‬
‫השתלבות בתעסוקה של עולים חדשים גילאי ‪ ,64–22‬קינג יהודית וולדה‪-‬צדיק אברהם‪ ,‬ספטמבר‬
‫‪.2006‬‬
‫‪ 95‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 96‬שם‪.‬‬
‫‪ 97‬אסתר בלום‪ ,‬מועצת ארגוני העולים בישראל‪ ,‬מכתב‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2015‬‬
‫‪ 98‬מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 10 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪28‬‬
‫‪‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל בראשות שרת הבריאות‬
‫יעל גרמן‪ 25 ,‬ביוני ‪.2014‬‬
‫‪‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬דוח ועדת "עוזר רופא"‪ ,‬יולי ‪.2013‬‬
‫‪‬‬
‫קוך דבידוביץ פלורה‪ ,‬סוגיות מרכזיות בתחום הבריאות שנדונו בכנסת התשע‪-‬עשרה‪ ,‬מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ 21 ,‬במאי ‪.2015‬‬
‫פרוטוקולי ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות של הכנסת‬
‫‪‬‬
‫בחינת רישוי לעולים בעלי מקצועות שונים‪ 11 ,‬במאי ‪.2004‬‬
‫‪‬‬
‫רישוי מקצועות רפואיים לעולים‪ 21 ,‬ביולי ‪.2010‬‬
‫‪‬‬
‫רישוי מקצועות רפואיים לעולים‪ 27 ,‬במאי ‪.2013‬‬
‫מסמכים ממשלתיים‬
‫‪‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬חוזר המנכ"ל‪ ,‬עוזרי רופא במערך האשפוז והקהילה‪ 12 ,‬במאי ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫משרד ראש הממשלה‪ ,‬החלטת הממשלה מס' ‪ 22 ,1737‬ביוני ‪.2014‬‬
‫‪‬‬
‫משרד ראש הממשלה – מזכירות הממשלה‪ ,‬עמדות ועדת השרים לענייני חקיקה‪ 1 ,‬בנובמבר‬
‫‪.2015‬‬
‫אתרי אינטרנט‬
‫‪‬‬
‫משרד הבריאות – האגף לרישוי מקצועות רפואיים‪ ,‬רפואה כללית; תזונה‪-‬דיאטנות; ריפוי‬
‫בעיסוק; עובדי מעבדה רפואית; פיזיותרפיה; קלינאות תקשורת; עוזרי רוקחים; טכנאות‬
‫שיניים; פסיכולוגיה; אופטומטריה‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לרישוי מקצועות רפואיים‪ ,‬כניסה‪ 3 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬השגות על החלטות האגף לרישוי מקצועות רפואיים‪ ,‬כניסה‪ 19 :‬בנובמבר‬
‫‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫משרד העלייה והקליטה‪ ,‬קורסי רישוי והסמכה‪ ,‬כניסה‪ 8 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫משרד החינוך – קשרי חוץ‪ ,‬אונסקו ותפקידים מיוחדים‪ ,‬הערכת תארים אקדמיים מחו"ל‪,‬‬
‫כניסה‪ 4 :‬בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫שירות הטפסים הלאומי‪ ,‬משרד העלייה והקליטה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד הכלכלה‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬הגשת מסמכים לטובת אישור עקרוני להשלמת הליך רישוי בישראל‪ ,‬כניסה‪5 :‬‬
‫בנובמבר ‪.2015‬‬
‫‪The Jewish Agency for Israel, Global Service Center, retrieved on November 5th‬‬
‫‪‬‬
‫‪2015.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪28‬‬