ביטחון אישי

‫איכות‬
‫התעסוקה‬
‫‪3.2‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫איכות התעסוקה‬
‫איכות התעסוקה‬
‫< ‪> 64‬‬
‫< ‪> 65‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה החשים ביטחון* ללכת לבד‬
‫בשעות החֵשכה באזור המגורים‪2014-2002 ,‬‬
‫שיעור המשיבים כי הם חשים בטוח‪-‬בטוח מאוד ללכת לבד בשעות החשֵ כה‬
‫באזור המגורים***‪2012 ,‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫תחושת‬
‫ביטחון‬
‫ללכת לבד‬
‫באזור‬
‫המגורים‬
‫בשעות‬
‫החשֵכה‬
‫מרכיב מרכזי זה‬
‫בתפיסת הביטחון‬
‫הסובייקטיבית משקף‬
‫תחושות של שייכות‬
‫ואמון ומשפיע על‬
‫איכות החיים של האדם‬
‫המדד מבוסס על שאלה מתוך שאלון‬
‫הגרעין בסקר החברתי (‪,)2013-2002‬‬
‫המופנית לגילאי ‪ 20‬ומעלה‪ .‬החל מ־‪2014‬‬
‫מתבסס המדד על סקר ביטחון אישי‬
‫הכיוון הרצוי למדד‬
‫עלייה‬
‫‪20%‬‬
‫‪2013 **2014‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪0%‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה החשים ביטחון* ללכת לבד‬
‫בשעות החשֵ כה באזור המגורים‪ ,‬לפי מין‪ ,‬גיל‬
‫וקבוצת אוכלוסיה‪**2014 ,‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪63%‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫יהודים‬
‫‪83%‬‬
‫‪64%‬‬
‫ערבים‬
‫‪+65‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪44-20 64-45‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה החשים ביטחון* ללכת לבד בשעות‬
‫החֵשכה באזור המגורים‪ ,‬בערים גדולות המונות‬
‫מעל ‪ 200,000‬תושבים‪ ,‬ב־‪2014‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪78%‬‬
‫אשדוד‬
‫ירושלים‬
‫פתח תקווה‬
‫חיפה‬
‫באר שבע‬
‫ממוצע ארצי‬
‫תל אביב־יפו‬
‫ראשון לציון‬
‫*חשים בטוח מאוד או בטוח **נתוני סקר ביטחון אישי‬
‫סלובניה‬
‫פינלנד‬
‫דנמרק‬
‫נורווגיה‬
‫איסלנד‬
‫שוודיה‬
‫שווייץ‬
‫הולנד‬
‫פולין‬
‫בלגיה‬
‫אירלנד‬
‫ספרד‬
‫גרמניה‬
‫ישראל‬
‫ממוצע סקר ‪ESS‬‬
‫הממלכה המאוחדת‬
‫צרפת‬
‫פורטוגל‬
‫איטליה‬
‫קוסובו‬
‫הונגריה‬
‫קפריסין‬
‫צ׳כיה‬
‫סלובקיה‬
‫אסטוניה‬
‫אלבניה‬
‫רוסיה‬
‫בולגריה‬
‫ליטא‬
‫אוקראינה‬
‫‪95%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪68%‬‬
‫שיעור‬
‫‪67%‬‬
‫הישראלים‬
‫קרוב מאוד‬
‫‪63%‬‬
‫המדינות‬
‫לממוצע‬
‫‪58%‬‬
‫שהשתתפו בסקר‬
‫‪58%‬‬
‫החברתי האירופי‬
‫‪54%‬‬
‫ב־‪2012‬‬
‫‪52%‬‬
‫***בישראל ‪ -‬בני ‪ 20‬ומעלה ; בשאר המדינות ‪ -‬בני ‪ 15‬ומעלה‬
‫מגמות במדד‬
‫‪ 75%‬מקרב בני ‪ 20‬עד ‪64‬‬
‫חשו בטוחים ללכת לבד‬
‫בשעות החשכה באזור‬
‫מגוריהם לעומת ‪64%‬‬
‫מקרב בני ‪ 65‬ומעלה‬
‫‪73%‬‬
‫מבני ‪ 20‬ומעלה‬
‫חשו בטוחים ללכת‬
‫לבדם בשעות‬
‫החשֵ כה באזור‬
‫מגוריהם‪ ,‬ב־‪2014‬‬
‫מקור‪European Social Survey :‬‬
‫מבין הערים המונות מעל‬
‫‪ 200,000‬תושבים‪ ,‬השיעור‬
‫הגבוה ביותר של החשים ביטחון‬
‫נמצא בראשון לציון (‪)78%‬‬
‫והנמוך ביותר באשדוד (‪)61%‬‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 66‬‬
‫< ‪> 67‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫מספר הרוגים ופצועים‬
‫קשה בתאונות דרכים‬
‫ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫מספר הרוגים בתאונות דרכים ל‪ 100,000-‬תושבים‪2014-2000 ,‬‬
‫תיאור‬
‫המדד‬
‫והגדרתו‬
‫המדד מציג את מספר הפצועים קשה וההרוגים בתאונות דרכים ל‪ 100,000-‬תושבים‪.‬‬
‫*‬
‫‪14‬‬
‫המדד משקף את מצב הביטחון האישי של נהגים‪ ,‬נוסעים והולכי רגל‪.‬‬
‫הנתונים מבוססים על קובץ המתקבל ממשטרת ישראל ולכן כוללים רק את ההרוגים והפצועים קשה‬
‫שדווחו למשטרה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫שיעור ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2014‬‬
‫מגמות‬
‫במדד‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יהודים‬
‫נשים‬
‫ערבים‬
‫כל האוכלוסייה‬
‫גברים‬
‫מספר פצועים קשה בתאונות דרכים ל‪ 100,000-‬תושבים‪2014-2000 ,‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫יהודים‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫ערבים‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫נשים‬
‫* ללא אזור יהודה ושומרון‪.‬‬
‫ פצוע קשה בתאונת דרכים‪ :‬אדם שנפצע בתאונת דרכים ואושפז בבית חולים ‪ 24‬שעות או יותר שלא לצורך השגחה בלבד‪ .‬הרוג בתאונת דרכים‪:‬‬
‫ אדם שנהרג בתאונת דרכים‪ ,‬או אדם שנפצע בתאונת דרכים ונפטר מפצעיו בתוך ‪ 30‬יום מיום התאונה‪.‬‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 68‬‬
‫< ‪> 69‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫גברים‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫כל האוכלוסייה‬
‫‪0‬‬
‫‪2000‬‬
‫שיעור ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫‬
‫•מספר ההרוגים ל‪ 100,000-‬תושבים ירד משבעה הרוגים ב‪ 2000-‬לשלושה הרוגים ב‪2014-‬‬
‫(ללא שינוי מ‪.)2012-‬‬
‫•באותה התקופה ירד מספר הפצועים קשה ל‪ 100,000-‬תושבים מ‪ 46-‬פצועים ב‪ 2000-‬ל‪ 19-‬פצועים‬
‫ב‪.2014-‬‬
‫•חלקם היחסי של הנפגעים (הרוגים ופצועים קשה) הערבים באוכלוסייה הערבית גבוה מחלקם‬
‫היחסי של הנפגעים היהודים באוכלוסייה היהודית (הרוגים‪ :‬שמונה הרוגים ערבים ל‪ 100,000-‬נפש‪,‬‬
‫ארבעה הרוגים יהודים ל‪ 100,000-‬נפש‪ .‬פצועים קשה‪ 40 :‬ערבים לעומת ‪ 25‬יהודים)‪.‬‬
‫•חלקם היחסי של הגברים הנפגעים (הרוגים ופצועים קשה) בקרב כלל הגברים באוכלוסייה גבוה‬
‫מחלקן היחסי של הנשים הנפגעות בקרב כלל הנשים באוכלוסייה (הרוגים‪ :‬שמונה הרוגים גברים‬
‫ל‪ 100,000-‬גברים‪ ,‬שלוש נשים הרוגות ל‪ 100,000-‬נשים‪ .‬פצועים קשה‪ 38 :‬גברים לעומת ‪ 18‬נשים)‪.‬‬
‫•בשנת ‪ 2013‬מספר ההרוגים ל‪ 100,000-‬תושבים בישראל (שלושה הרוגים ל‪ 100,000-‬תושבים) היה‬
‫נמוך יחסית לשאר מדינות ה‪.OECD-‬‬
‫•בשנת ‪ 2014‬נרשמה עלייה משמעותית בשיעור הולכי הרגל מתוך כלל ההרוגים‪ 42% :‬מכלל ההרוגים‬
‫בתאונות דרכים בשנת ‪ 2014‬היו הולכי רגל לעומת שיעור שנתי ממוצע של ‪ 34%‬בשנים ‪.2014-2000‬‬
‫•מעבר החצייה אינו מבטיח חצייה בטוחה‪ .‬מבין הולכי הרגל שנהרגו בעת חציית כביש בשנת ‪,2014‬‬
‫כ‪ 42%-‬נפגעו במעבר חצייה‪ ,‬ומבין הולכי הרגל שנפצעו קשה בעת חציית כביש‪ ,‬כ‪ 51%-‬נפגעו‬
‫במעבר חצייה‪.‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2000‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫מקרי רצח‬
‫תיאור‬
‫המדד‬
‫והגדרתו‬
‫הרוגים בתאונות דרכים ‪ -‬השוואה בין לאומית ‪2013‬‬
‫המדד מציג את שיעור מקרי הרצח ל‪ 100,000-‬תושבים‪.‬‬
‫*‬
‫מדד זה משקף את רמת הביטחון האישי של האוכלוסייה באזור המגורים וברמה הארצית‪.‬‬
‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה בשיעור מקרי הרצח‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫שוודיה‬
‫הממלכה המאוחדת‬
‫הולנד‬
‫שווייץ‬
‫דנמרק‬
‫ישראל‬
‫ספרד‬
‫נורווגייה‬
‫יפן‬
‫גרמניה‬
‫אירלנד‬
‫פינלנד‬
‫אוסטרליה‬
‫צרפת‬
‫אוסטרייה‬
‫איטליה‬
‫ניו זילנד‬
‫הונגריה‬
‫קנדה‬
‫סלובניה‬
‫פורטוגל‬
‫צ׳כיה‬
‫בלגייה‬
‫פולין‬
‫יוון‬
‫קוראה‬
‫ארצות הברית‬
‫מקור‪ :‬נתוני ‪ ,IRTAD‬קבוצה בינלאומית לנתוני בטיחות בדרכים וחקירתם (קבוצת עבודה של המרכז למחקר‬
‫תחבורתי של ה‪ OECD-‬והפורום לתחבורה הבינלאומי)‪.‬‬
‫שיעור ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫‪8‬‬
‫מגמות‬
‫במדד‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•בשנת ‪ 2013‬שיעור מקרי הרצח עמד על ‪ 1.5‬ל‪ 100,000-‬תושבים בכלל האוכלוסייה‪ .‬משנת ‪2000‬‬
‫נצפית מגמת ירידה בשיעורים אלו‪.‬‬
‫•לאורך השנים שיעור מקרי רצח בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬השיעור‬
‫בקרב הגברים היה גבוה פי שלושה מהשיעור בקרב הנשים (‪ 2.2‬לעומת ‪.)0.8‬‬
‫•לאורך כל השנים שיעור מקרי רצח גבוה יותר באופן משמעותי בקרב ערבים בהשוואה ליהודים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הפער בשיעורים עמד על ‪ ;2.3‬שיעור מקרי רצח בקרב הערבים היה ‪ 3.4‬בהשוואה‬
‫ל‪ 1.1-‬בקרב היהודים‪ .‬משנות האלפיים הפער בשיעורים עמד על ‪ 4‬בממוצע‪ ,‬מלבד השנים‬
‫‪ 2008-2007‬שבהן הפער היה ‪ .2‬בשנת ‪ 2013‬הפער הצטמצם וחזר להיות דומה לפער שהיה קיים‬
‫לפני ‪ 6-5‬שנים‪.‬‬
‫•בהשוואה בינלאומית של שיעור מקרי רצח מתוקננים לגיל לשנים ‪ 2013-2009‬ישראל נמצאת‬
‫במקום החמישי מבין מדינות ה‪ ,OECD-‬עם שיעור מתוקנן של ‪ 1.8‬ל‪ 100,000-‬תושבים לשנת ‪2012‬‬
‫בקרב כלל האוכלוסייה‪ .‬השיעור דומה לממוצע של כל מדינות ה‪ )1.9( OECD-‬ודומה לשיעורים‬
‫בטורקיה‪ ,‬יוון‪ ,‬קנדה ופינלנד‪.‬‬
‫* רצח מוגדר כתמותה בגין תקיפה‪ ,‬סיבת המוות המקודדת לפי המהדורה העשירית של "הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות וסיבות נלוות"‬
‫[‪]ICD-10‬‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 70‬‬
‫< ‪> 71‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫שיעורי מקרי רצח בישראל ובמדינות ה‪*2013-2009 OECD-‬‬
‫שיעור מקרי הרצח לפי מין‪*2013-2000 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪24‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫נשים‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫גברים‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫לוקסמבורג(‪)2013‬‬
‫הממלכה המאוחדת(‪)2013‬‬
‫איסלנד(‪)2009‬‬
‫דנמרק(‪)2012‬‬
‫יפן(‪)2013‬‬
‫אוסטרייה(‪)2013‬‬
‫סלובניה(‪)2010‬‬
‫גרמניה(‪)2012‬‬
‫שוויץ(‪)2012‬‬
‫ספרד(‪)2013‬‬
‫צרפת(‪)2011‬‬
‫איטליה(‪)2012‬‬
‫שוודיה(‪)2013‬‬
‫אוסטרליה(‪)2011‬‬
‫אירלנד(‪)2010‬‬
‫הולנד(‪)2013‬‬
‫צ'כיה(‪)2013‬‬
‫פורטוגל(‪)2013‬‬
‫נורווגייה(‪)2013‬‬
‫פולין(‪)2013‬‬
‫בלגייה(‪)2012‬‬
‫קוראה(‪)2012‬‬
‫ניו זילנד(‪)2011‬‬
‫סלובקיה(‪)2010‬‬
‫הונגריה(‪)2013‬‬
‫פינלנד(‪)2013‬‬
‫קנדה(‪)2011‬‬
‫יוון(‪)2012‬‬
‫טורקייה(‪)2013‬‬
‫ישראל(‪)2012‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫צ'ילה(‪)2013‬‬
‫אסטוניה(‪)2012‬‬
‫ארצות הברית(‪)2010‬‬
‫מקסיקו(‪)2012‬‬
‫‪4‬‬
‫שיעור ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫*מקור‪ ,OECD :‬ליד כל מדינה מצויינת בסוגריים שנת עדכון אחרונה של הנתון‪.‬‬
‫שיעורי תמותה מתוקננים לגיל‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2000‬‬
‫כל האוכלוסייה‬
‫*שיעורי תמותה גולמיים‬
‫שיעורים של מקרי רצח לפי מין וקבוצת האוכלוסייה ‪*2013-2000‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫שיעור ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫גברים יהודים‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫נשים יהודיות‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫גברים ערבים‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫נשים ערביות‬
‫*שיעורי תמותה גולמיים‬
‫חלק מהשיעורים מבוססים על מספר קטן של מקרים‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 72‬‬
‫< ‪> 73‬‬
‫שיעורים ל‪ 100,000-‬תושבים‬
‫‪20‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫שיעור פעולות איבה‬
‫ונפגעים‬
‫שיעור פצועים בפעולות איבה ל‪ 100,000-‬תושבים‪2014-2000 ,‬‬
‫תיאור‬
‫המדד‬
‫והגדרתו‬
‫המדד מציג את מספר פעולות האיבה בשנה ואת שיעור הנפגעים (פצועים והרוגים) בפעולות איבה‬
‫ל‪ 100,000-‬תושבים (מספר נפגעים בפעולות איבה מחולק באוכלוסייה ממוצעת)‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫למדד יש השפעה ניכרת על הביטחון האישי ברמה האישית והלאומית‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הנתונים מתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי וכוללים את כל נפגעי האיבה‪ ,‬פצועים והרוגים‪ ,‬שאושרו‬
‫בידי הרשות המאשרת במוסד לביטוח לאומי‪ .‬בשנת ‪ 2014‬המוסד לביטוח לאומי עדכן רטרואקטיבית‬
‫את מספר פעולות האיבה‪ ,‬את מספר הפצועים וההרוגים ואת מקּום האירוע במדינה‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬כל‬
‫אחד מן הימים שבהם שוגרו טילים הוגדר כאירוע נפרד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה בשיעור המקרים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2014‬‬
‫מגמות‬
‫במדד‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2006 2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫ •שיעור ההרוגים בפעולות איבה בשנת ‪ 2014‬היה ‪ 0.3‬ל‪ 100,000-‬תושבים‪ .‬זהו שיעור ההרוגים הגבוה‬
‫ביותר מאז ‪.2008‬‬
‫ •שיעור הפצועים בפעולות איבה בשנת ‪ 2014‬היה ‪ 6.6‬ל‪ 100,000-‬תושבים‪ .‬זהו שיעור פצועים גבוה‬
‫יחסית לשנת ‪ ,2013‬אך לא בין הגבוהים מאז שנת ‪.2000‬‬
‫ •בשנת ‪ 2013‬אירעו ‪ 249‬פעולות איבה ‪ -‬מספר פעולות האיבה הגבוה ביותר מאז שנת ‪ .2001‬בסך‬
‫הכול אירעו ‪ 2,374‬פעולות איבה מאז שנת ‪.2000‬‬
‫מספר פעולות האיבה ‪2014-2000‬‬
‫שיעור ההרוגים בפעולות איבה ל‪ 100,000-‬תושבים‪2014-2000 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪350‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪300‬‬
‫‪4‬‬
‫‪250‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪200‬‬
‫‪3‬‬
‫‪150‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 74‬‬
‫< ‪> 75‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫אחוז בני ‪ 20‬ומעלה שהוטרדו מינית‪,‬‬
‫לפי מין וגיל‪***2014 ,‬‬
‫שיעורי‬
‫היפגעות‬
‫מעבירות‬
‫בעלות‬
‫אופי מיני*‬
‫אחוז בני ‪ 20‬ומעלה שהוטרדו מינית‪2014-2007 ,‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫בקרב נשים‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪3%‬‬
‫עבירות מין מוגדרות‬
‫כעבירות אונס‪ ,‬ניסיון‬
‫לאונס או ביצוע‬
‫מעשה מגונה‬
‫כלל האוכלוסייה‬
‫הטרדה מינית עלולה להיגרם במילים‬
‫או בהתנהגות כלפי גבר או אישה‬
‫בכל גיל (למשל‪ ,‬רמיזות מיניות‪,‬‬
‫הערות מיניות‪ ,‬הצצות)‪.‬‬
‫המדד מבוסס על שאלת ההיפגעות‬
‫מהטרדה מינית המופיעה בשאלון‬
‫הגרעין בסקר החברתי החל מ־‪.2007‬‬
‫החל משנת ‪ 2014‬מתבסס המדד על‬
‫סקר ביטחון אישי (מנוסחת באופן זהה‬
‫לשאלה בסקר החברתי)‬
‫‪2%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫הכיוון הרצוי למדד‬
‫ירידה‬
‫‪1%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪34-20‬‬
‫גברים‬
‫‪**+35‬‬
‫כולם‬
‫‪+35‬‬
‫‪34-20‬‬
‫נשים‬
‫כולן‬
‫‪***2014‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫*הטרדה מינית‪ ,‬החל משנת ‪ 2014‬כולל גם עבירות מין **שיעור הגברים שנפגעו מזערי וחשוף לטעויות דגימה גבוהות יחסית מ־‪40%‬‬
‫***נתוני סקר ביטחון אישי ‪2014‬‬
‫מגמות במדד‬
‫שיעור הנפגעים מהטרדה‬
‫מינית נשמר קבוע יחסית‬
‫במהלך כל התקופה‬
‫(‪)2014-2007‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫מבני ‪ 20‬ומעלה‬
‫נפגעו ב־‪2014‬‬
‫מעבירת מין‬
‫‪1.8%‬‬
‫מבני ‪ 20‬ומעלה‬
‫נפגעו ב־‪2014‬‬
‫מהטרדה מינית‬
‫שיעור הנפגעים מהטרדה מינית‪,‬‬
‫מקרב בני ‪ 20‬ומעלה‪ ,‬ב־‪2014‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫‪1.8%‬‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 76‬‬
‫< ‪> 77‬‬
‫כלל האוכלוסייה‬
‫‪0%‬‬
‫ביטחון‬
‫אישי‬
‫שיעורי היפגעות מאלימות‬
‫או מאיום באלימות‬
‫אחוז בני ‪ 20‬ומעלה שנפגעו מעבירות אלימות (שימוש בכוח פיזי)‪2014-2002 ,‬‬
‫תיאור‬
‫המדד‬
‫והגדרתו‬
‫המדד מבוסס על שאלה המופיעה בשאלון סקר ביטחון אישי ‪ .2014‬השאלה בסקר מנוסחת כך‪ :‬ב‪12-‬‬
‫החודשים האחרונים‪ ,‬האם נפגעת מעבירת אלימות או מאיום באלימות? (דוגמאות‪ :‬היכו אותך‪ ,‬איימו‬
‫עליך‪ ,‬חטפו ממך תיק‪ ,‬שדדו אותך)‪ .‬המשיבים בחיוב על שאלה זו עונים לגבי אירוע הפגיעה האחרונה‬
‫על השאלות האלה‪ :‬האם השתמשו נגדך בכוח פיזי? האם נגנב משהו בעת הפגיעה האחרונה?‬
‫‪2‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.2‬‬
‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה‪.‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪0‬‬
‫*נתוני סקר ביטחון אישי ‪2014‬‬
‫מגמות‬
‫במדד‬
‫ •בשנת ‪ 3.3% 2014‬מבני ‪ 20‬ומעלה נפגעו מאלימות או מאיום באלימות‪.‬‬
‫ •שיעור נפגעי אלימות או נפגעי איום בשימוש באלימות גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים‬
‫(‪ 4.1%‬ו‪ ,2.4%-‬בהתאמה)‪ .‬כמו כן שיעור הנפגעים בקרב צעירים בני ‪ 34-20‬גבוה יותר מהשיעור‬
‫בקרב בני ‪ 35‬ומעלה‪.‬‬
‫ •בשאלון הגרעין של הסקר החברתי ‪ 2013-2002‬השאלה נוסחה כך‪ :‬ב‪ 12-‬החודשים האחרונים‪,‬‬
‫האם פגעו בך גופנית‪ ,‬למשל היכו או פצעו אותך? כלומר‪ ,‬הנושא שנבדק הוא אם הייתה פגיעה‬
‫פיזית‪ .‬לא ניתן לעשות הקבלה בין השאלה בסקר החברתי לשאלה בסקר ביטחון אישי‪ ,‬אך אם‬
‫בוחנים בסקר ביטחון אישי את העונים בחיוב לשאלה אם השתמשו נגדך בכוח פיזי לגבי אירוע‬
‫הפגיעה האחרונה‪ ,‬ניתן לקבל קירוב כלשהו‪ .‬מן הנתונים נמצא שכ‪ 1.3%-‬מבני ‪ 20‬ומעלה נפגעו‬
‫מעבירת אלימות‪ .‬לאורך השנים ‪ 2002 - 2014‬שיעור הנפגעים מעבירת אלימות די יציב‪ ,‬והוא נע בין‬
‫‪ 1.1%‬ל‪( 1.7%-‬בשנים ‪ 2014-2006‬השיעור נע בין ‪ 1.1%‬ל‪.)1.4%-‬‬
‫אחוז בני עשרים ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום בשימוש באלימות‪ ,‬לפי מין‬
‫וגיל‪2014 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫גיל ‪ 35‬ומעלה‬
‫גילים ‪34-20‬‬
‫כולם‬
‫גברים‬
‫גיל ‪ 35‬ומעלה‬
‫כולם‬
‫גילים ‪34-20‬‬
‫נשים‬
‫נשים‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫< ‪> 78‬‬
‫< ‪> 79‬‬
‫גברים‬
‫אחוזים‬
‫‪3.5‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪3‬‬