1
‫דרכו בקודש של בעל ה'מגן אברהם' ("המגיד‬
‫מטריסק") היתה‪ ,‬אשר נהג בכל שנה לומר‬
‫רמזים על ביאת משיח וכשנשאל על טעם הדבר‬
‫השיב‪ :‬שנינו (קידושין ל"ב ב) "אם ראה אדם את‬
‫אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו שעבר‬
‫על דברי תורה‪ .‬אלא יאמר לו‪ ,‬אבא כך כתוב‬
‫בתורה" לכן אני אומר כך כתוב בתורה‪ ,‬רמז‬
‫לביאת משיח לשנה זו‪.‬‬
‫ימי זכרון תמוז ע' יט‬
‫‪3‬‬
‫פתח דבר‬
‫בעמדנו בזמן נעלה אליו חיכו במשך כל הזמנים‪ ,‬שמחים אנו להוציא לאור את‬
‫קונטרס "כלו כל הקיצין" המבאר את עניינם של הקיצים שנאמרו על ידי גדולי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫במשך הדורות גילו גדולי ישראל קיצים שונים בהם תבוא הגאולה‪ ,‬החל מזמן‬
‫הגמרא בה מובאים קיצים שונים על הגאולה מגדולי האמוראים‪ ,‬וכך במהלך‬
‫הדורות עד לדורות האחרונים בהם נאמרו עשרות קיצים ע"י גדולי ישראל‪.‬‬
‫בקונטרס זה מובא עניינם של הקיצים וביאורם‪.‬‬
‫וזאת למודעי לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק‬
‫אדמו"ר מלך המשיח שליט"א וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת ‪ -‬כך שגם מי‬
‫שאינו רגיל בסגנון שיחות־הקודש ומאמרי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫יוכל להבין פשוטם של דברים‪ .‬ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים‪,‬‬
‫ושגיאות מי יבין‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מי שיתקשה בהבנת הדברים ‪ -‬מוטב שיעיין‬
‫במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור‪ ,‬ויונעם לו‪.‬‬
‫ובזמננו זה‪ ,‬לאחרי שכלו כל הקיצין כפשוטו ממש‪ ,‬ועומדים אנו בזמן זכאי‬
‫בנוגע להגאולה‪ ,‬יהי רצון שנזכה תיכף ומיד ממש להתגלות 'מנחם' משיח‬
‫צדקנו בקרוב ממש‪.‬‬
‫מערכת 'לכשיפוצו מעינותיך'‬
‫‪5‬‬
‫תוכן ענינים‬
‫"קץ הימין" ‪ -‬קץ מופלא מבעל התניא קדישא‪6................................‬‬
‫"ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים" ‪ -‬זהו זמן משך הגלות \ נמצא זמן הגאולה‬
‫הוא בתר"ג לאלף השישי אי"ה \ אין זה כי אם ירידה שהיא לצורך עליה‬
‫"קץ שם לחושך" ‪ -‬מדוע הקיצים אשר‬
‫נאמרו בדורות הקודמים לא התקיימו?‪10......................................‬‬
‫א‪' .‬מאמרים הקצרים לבעל התניא קדישא'‪10........................................‬‬
‫החכם האמתי בחכמת האמת יכול להשיג בחכמה עילאה בעולמות עליונים ‪ /‬יכול להיות שלא יקויים מפני‬
‫כמה מניעות ‪ /‬אם בא הדבר לפיו של נביא בוודאי יקויים‬
‫ב‪ .‬ליקוטי שיחות חלק כ"ט‪12...........................................................‬‬
‫"תיפח עצמן של מחשבי קיצין" ‪ -‬האיך מצינו אם כן קיצין שנאמרו על ידי גדולי ישראל?! ‪ /‬ביאור נפלא‬
‫בפנימיות מטרת הגלות שאינה אלא חלק ושלב בגאולה‬
‫"נבואת הגאולה" ‪ -‬ביאור מופלא במהות הדור האחרון ‪18...................‬‬
‫"די העכסטע צייט"‬
‫חשיבות העיסוק בעניני הקץ והגאולה בדורנו‪24.............................‬‬
‫"עשו כל אשר ביכלתכם" ‪32.......................................................‬‬
‫הדרך הישרה‪ ,‬הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת המשיח‪34...........‬‬
‫‪6‬‬
‫קץ הימין‬
‫"ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים" ‪ -‬זהו‬
‫זמן משך הגלות • נמצא זמן הגאולה הוא בתר"ג לאלף השישי אי"ה •‬
‫אין זה כי אם ירידה שהיא לצורך עליה • מאמרי אדמו"ר הזקן פרשת‬
‫שמות עמוד תיט‬
‫קץ הגאולה‬
‫הטעם 'אזלא‬
‫גרוש' מרמז‬
‫על קץ הימין‬
‫"ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים‪ ."1‬הטעם [=מעל‬
‫תיבת "האלף" הוא] 'אזלא גרוש'‪ ,‬ומבואר בתיקוני זהר‪ :‬אזלא גרוש ‪" -‬כד‬
‫אזלא שכינתא בגלותא" [=כאשר הולכת השכינה בגלות]‪ .‬וזהו רמז על קץ הימין‬
‫שיהיה במהרה בימינו‪.‬‬
‫ביאור רמז קץ‬
‫הימין בפסוק‬
‫ולהבין ענין זה‪ ,‬איך מבואר בפסוק זה הקץ האמיתי‪ ,‬הנה ידוע דחורבן בית‬
‫שני היה קע"ב שנים קודם האלף החמישי‪ .‬דהנה שיתא אלפי שנין הוי עלמא‬
‫[=ששת אלפי שנים בהם העולם קיים] הוא כנגד ו' מדות של עולם האצילות‬
‫המשתלשלות למטה בעולמות בריאה יצירה עשייה‪.‬‬
‫כל אלף שנה‬
‫כנגד מדה‬
‫משבעת‬
‫המדות‬
‫ומבואר בספר לקוטי תורה בכמה מקומות‪ ,‬שאלף הראשון היה כנגד מדת‬
‫החסד‪ ,‬ולכן היו הבריות מאריכים ימים ביותר‪.‬‬
‫ואלף השני היה כנגד מדת הגבורה‪ ,‬ולכך בו היה המבול‪.‬‬
‫אלף השלישי היה כנגד מדת התפארת‪ ,‬הכלולה מחסד וגבורה‪ .‬לכן היה בו מתן‬
‫תורה‪ ,‬הכלולה מחסד (רמ"ח מצות עשה) וגבורה (שס"ה לא תעשה)‪.‬‬
‫‪ 11‬שמות לח‪ ,‬כח‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫צריך ביאת משיח בפועל‬
‫מסופר שכאשר כ"ק אדמו"ר מהר"ש שאל אצל אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ‬
‫"וואס ווילסטו"‪,‬‬
‫על דבר ה"קץ" שרמזו על שנת תר"ח‪ ,‬ענה לו אביו‪ָ :‬‬
‫ביאת המשיח הוא ענין גילוי פנימיות הנשמה‪ ,‬והרי נדפס הלקוטי‪-‬תורה‬
‫שהוא גילוי פנימיות התורה שעל ידי זה נעשה גילוי פנימיות הנשמה –‬
‫האבן ביאת המשיח למטה‬
‫אמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש‪" :‬מיר ווילן ָאבער ָ‬
‫מעשרה טפחים"!‬
‫(משיחת ש"פ פנחס תש"י)‬
‫אלף הרביעי הוא כנגד מדת הנצח‪ ,‬ולכך היו בו שני בתי המקדש ‪ -‬בית ראשון‬
‫ובית שני‪ ,‬וכמאמר רז"ל‪" 2‬והנצח ‪ -‬זו בנין ירושלים"‪ .‬ובסיום אלף זה ב"עקבו"‪,‬‬
‫התחיל חורבן בית שני‪ ,‬עק"ב שנה לפני האלף החמישי (וסימנך‪" :‬ואתה תשופנו‬
‫עקב‪.)”3‬‬
‫ואלף החמישי הוא כנגד מידת ההוד‪ ,‬לכן כל האלף הזה היה זמן של גלות‪,‬‬
‫וגזירות והשמדות גדולות ר"ל‪ ,‬כי מדת ההוד הוא ענין הגבורות‪ .‬וכמ"ש בזוהר‬
‫ד"הוד" הוא בהיפוך אותיות "דוה"‪ ,‬כלשון הפסוק "נתנני לשממה כל היום‬
‫דוה‪.”4‬‬
‫ואלף הששי הוא כנגד מדת היסוד‪ ,‬והוא הכנה לאלף השביעי‪ ,‬ל"יום שכולו‬
‫שבת"‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬קע"ב שנה מאלף הרביעי וכל אלף החמישי ותר"ג מאלף הששי עולה‬
‫מספרם אלף ושבעה מאות וחמשה ושבעים‪ .‬וזהו הרמז בפסוק הנ"ל "ואת‬
‫האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים"‪ ,‬שזהו זמן משך הגלות‪,‬‬
‫שנשמות ישראל הם בתוקף הגלות‪ ,‬בצירוף אחר צירוף [=זיכוך אחר זיכוך]‪.‬‬
‫זמן משך‬
‫הגלות ‪-‬‬
‫‪ 1775‬שנה‬
‫ירידה לצורך עליה‬
‫ולכאורה יפלא מה זאת עשה ד׳ לעם קרובו? ואין זה כי אם ירידה שהיא לצורך‬
‫עליה‪ ,‬וכמו ירידת הנשמה מגן עדן לגוף הגשמי‪ ,‬שהוא ירידה גדולה ועצומה‪,‬‬
‫‪ 22‬ברכות דף נ"ח‪.‬‬
‫‪ 33‬בראשית ג‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ 44‬איכה א‪ ,‬יג‪.‬‬
‫סיבת וטעם‬
‫הגלות‬
‫‪8‬‬
‫להפוך את החושך לאור‬
‫גם כאשר חושך הגלות הולך וגובר ‪ -‬אין ליהודי להתפעל מזה‪ .‬ואדרבה‪:‬‬
‫ביודעו שירידת הגלות היא ירידה לצורך עליה‪ ,‬הרי הוא מוסיף בעבודתו‬
‫ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ומוסיף בנר מצוה ותורה אור‪ ,‬כדי לבטל ולהפוך‬
‫את חשכת הגלות‪ ,‬ודוקא גודל הירידה דחושך הגלות מביא לעילוי גדול‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ואדרבה‪ :‬ככל שחושך גדול יותר‪ ,‬הרי זה מורה על גודל העילוי דלעתיד‬
‫לבוא‪ ,‬וכאשר החושך הוא כפול‪ ,‬הרי זה מורה שהאור והגילוי דלעתיד‬
‫לבוא יהיה גם באופן כפול‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ ויצא תשמ"ב)‬
‫ואין זה כי אם ירידה לצורך עליה לברר נפש הבהמית‪ ,‬ואז יתוסף אור הנשמה‬
‫גם כן בתוספת אור‪.‬‬
‫וככה הוא בכללות נשמות ישראל‪ ,‬שתוקף הגלות הוא תכלית הבירור [לברר‬
‫העולם ולהעלותו לקדושה]‪.5‬‬
‫‪ 55‬ומכוון לזה‪ ,‬שמעתי שמצא בשם גדול אחד‪ ,‬כי אמרו רז"ל "לא גלו ישראל עד שכפרו בכ"ב אותיות התורה"‪ .‬ולכן‬
‫יתארך הגלות מספר שנים במספר שעולה סך אותיות התורה ‪ -‬כי הגמטריה דהכ"ב אותיות‪ ,‬ואותיות מנצפ"ך‪ ,‬עולה‬
‫מספר אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים‪ ,‬דו"ק ותשכח‪.‬‬
‫ונמצא אריכות הגלות היא כנגד כ"ז אותיות שפגמו בהן בזמן הבית‪ ,‬ולזאת נגזר עלינו לסבול אריכות הגלות כפי מספר‬
‫האותיות בכדי לברר כל הכ"ז אותיות‪ .‬וידוע‪ ,‬דאופן הבירור הוא ממטה למעלה בתחלה נתברר אות תי"ו במשך ארבע‬
‫מאות שנים הראשונים אחר החורבן‪ ,‬ואחר כך אות שי"ן בשלושה מאות שנה‪ ,‬ולפי ערך זה נתבררו כל האותיות‪ .‬והנה‬
‫כעת הוא התחלת שנת תקפ"ג לבריאת העולם והוא התחלת הבירור מאות וא"ו ונשלמו שבע שנים שכנגד אות זיי"ן‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בשערי הגאולה‬
‫באחת ההזדמנויות בהם ישב רבי מאיר לייבוש ‪ -‬המלבי"ם עם מקורביו‬
‫ותלמידיו‪ ,‬שאלו התלמידים‪ :‬כיצד מצינו גדולי ישראל בדורות‬
‫האחרונים שחישבו את הקץ‪ ,‬ואף רבינו מחשב קיצים‪ ,‬והרי כבר אמרו‬
‫חכמינו ז"ל ‪" -‬תיפח רוחם של מחשבי קיצים?"‬
‫חייך המלבי"ם וסיפר‪:‬‬
‫בהיותי ילד נלויתי פעם אל אבי בנסיעה לעיר רחוקה‪ .‬כמה דקות‬
‫לאחר שיצאנו את העיר כבר נגמרה סבלנותי ופניתי אל אבי בשאלה‪:‬‬
‫"אבא‪ ,‬מתי כבר נגיע למחוז חפצנו?" גער בי אבא ואמר‪" :‬שב נא בני‬
‫בסבלנות‪ ,‬הדרך עוד רבה וארוכה"‪.‬‬
‫לאחר שעות רבות של נסיעה מעייפת בעגלה‪ ,‬לפתע שמעתי את אבא‬
‫פונה לבעל העגלה ושואל אותה שאלה ששאלתי בתחילת המסע‪ .‬השיב‬
‫העגלון‪" :‬רואה אני את אורות הבתים מרחוק‪ ,‬ועוד זמן קצר ניכנס‬
‫בשערי העיר"‪.‬‬
‫לא התאפקתי ופניתי אל אבא בשאלה‪" :‬והרי בתחילת הנסיעה שאלתי‬
‫אותה שאלה‪ ,‬ודחית אותי בכעס‪ ,‬ואילו כעת אתה בעצמך שואל אותה‬
‫שאלה?!"‬
‫חייך אבא והשיב בסבלנות‪" :‬כשרק יצאנו את העיר‪ ,‬אכן אין מקום‬
‫לשאלה שהרי הדרך עוד ארוכה‪ .‬אבל כעת‪ ,‬לקראת סוף הנסיעה‪,‬‬
‫השאלה במקומה עומדת"‪...‬‬
‫אף אנו כך ‪ -‬סיים המלבי"ם ‪ -‬בתחילת מסע הגלות‪ ,‬הזהירונו חכמינו‬
‫ז"ל "תיפח רוחם של מחשבי קיצים"‪ ,‬וזאת כדי למנוע תקות שוא‪ ,‬שאם‬
‫לא יתקיים חלילה נבואת הקץ‪ ,‬יגרום הדבר לייאוש‪ .‬אבל עתה‪ ,‬כשכבר‬
‫ממש הגענו לסוף הגלות המרה ומרחוק מתנוצצים אורות הגאולה ‪ -‬יש‬
‫מקום לחישוב קץ הגאולה‪.‬‬
‫('אוצרות אחרית הימים')‬
‫‪10‬‬
‫"קץ שם לחושך"‬
‫החכם האמתי בחכמת האמת יכול להשיג בחכמה עילאה בעולמות‬
‫עליונים • יכול להיות שלא יקויים מפני כמה מניעות • אם בא הדבר‬
‫לפיו של נביא בוודאי יקויים • מאמרים הקצרים לאדמו"ר הזקן ‪ -‬עמוד‬
‫שנה‬
‫ענין החכם‬
‫החכם משיג‬
‫בדרגות‬
‫עליונות‬
‫ענין חכם עדיף מנביא‪ .‬פירוש החכם האמתי בחכמת האמת יכול להשיג בחכמה‬
‫עילאה [=חכמה עליונה] בעולמות עליונים עד שישיג בחכמה עילאה העתידות‪.‬‬
‫אבל בהשתלשלות העולמות יכול להיות שיתהפך הדבר כי הוא רואה הענין‬
‫בחכמה עילאה ואמת הוא שכן הדברים שם‪ ,‬אבל הענין ישנו גם בכל העולמות‬
‫שלמטה עד שישתלשל הדבר לזה העולם השפל‪ ,‬ויכול להיות שלא יקויים דברי‬
‫החכם מפני כמה מניעות שיתהוו בזה העולם‪ .‬ואף על פי כן אמת היה במקום‬
‫שראה הוא וכו' ודי למבין‪.‬‬
‫ענין הנביא‬
‫דיבור הנביא‬
‫בודאי יקויים‬
‫מה שאין כן בחינת נביא ניב שפתים הוא בחינת דיבור "והוא אמר ויהי"‪" 1‬כי‬
‫ברוח פיו כל צבאם כו'"‪ .2‬ולכן אם בא הענין בהשתלשלות עד שהגיעו לבחינת‬
‫דבור בנביא בודאי יקויים כי כבר נעשה ודי למבין‪.‬‬
‫‪ 11‬תהלים לג‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 22‬תהלים שם‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הקץ בזוהר הקדוש‬
‫ויובן בזה ענין מה שכתוב בזהר‪ 3‬שהיה ראוי להיות הקץ בשנת ת"ח ובודאי ראה‬
‫האמת‪ .‬אבל הענין הוא כנזכר לעיל שהוא ראה בחינת משיח בחכמה עילאה (כי‬
‫בחינת משיח ישנו בכל עולם) ועד שיהיה בחינת משיח בכאן נשתנה מפני כמה‬
‫מניעות שנתהוו‪.‬‬
‫אבל אם היה הדבר בא לפיו של נביא בודאי יקויים בלי שום שינוי‪ ,‬כי בחינת‬
‫אלקות שמתגלה למטה לבחינת דבור שהוא זה העולם הוא חיות זה העולם‬
‫וקיומו וברוח פיו כל צבאם כו' ע"כ כל דברי ה׳ ביד הנביאים לא נפל דבר ארצה‬
‫אפילו קוצו של יו"ד‪.‬‬
‫אבל מה שהשיגו החכמים היה בהם שינוי אף כי הם במעלה יותר נכבדים‬
‫שמשיגים שורש הדבר למעלה אף על פי כן לא לחכמים לחם‪ 4‬ודי למבין‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬ביאור מעלת החכם בזה שבידיעתו הוא משיג את הנעשה‬
‫בעולמות עליונים אך אפשר אשר לא יהיה כן למטה בעולם הזה‪ ,‬אך‬
‫הנביא אף שלא משיג כהשגת החכם אך דבריו מוכרחים להתקיים‬
‫למטה בעולם הזה‪ ,‬ועל כן כאשר החכם אומר קץ הגאולה יתכן שלא‬
‫ירד למטה ולא יתקיים בפועל‪ ,‬מה שאין כן כאשר הנביא אומר את‬
‫הקץ בנבואה שחייב להתקיים‪.‬‬
‫‪ 33‬ח"א קלט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 44‬קהלת ט‪ ,‬יא‪.‬‬
‫ע"פ הנ"ל יובן‬
‫הקץ מהזהר‬
‫הקדוש‬
‫‪12‬‬
‫גילוי הקץ‬
‫איסור או מצווה?!‬
‫"תיפח עצמן של מחשבי קיצין" ‪ -‬האיך מצינו אם כן קיצין שנאמרו‬
‫על ידי גדולי ישראל?! * ביאור נפלא בפנימיות מטרת הגלות שאינה‬
‫אלא חלק ושלב בגאולה • ע"פ ליקוטי שיחות חלק כ"ט שיחה לפרשת‬
‫דברים‪-‬שבת חזון‬
‫הגלות ‪ -‬בפנימיות גאולה‬
‫תיכף בחורבן‬
‫המקדש נולד‬
‫משיח‬
‫מיד לאחר‬
‫החורבן‬
‫התחילה‬
‫הגאולה‬
‫א‪ .‬איתא במדרש‪ ,1‬שכאשר ערבי שמע (בשעת חורבן הבית) ש"צעקה פרתו" של‬
‫ישראל אמר לו שעתה נחרב בית המקדש; ותיכף ממש לאחרי זה כאשר "הפרה‬
‫צועקת פעם אחרת" ‪ -‬אמר לו ש"נולד מושיעיהם וגואלן של ישראל"‪.‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שבפנימיות הענין הכוונה בזה היא לא רק שאז נולד משיח‪ ,‬והיינו‬
‫שמהרגע שלאחר החורבן הוא מוכן לגאול את ישראל‪ ,‬שביחד עם החורבן באו‬
‫גם ההכנה‪ ,‬התחלת ואפשריות הגאולה‬
‫(וכמובן ההכרח על זה בפשטות‪ :‬מאחר שכשישראל עושין תשובה הרי "מיד הן‬
‫נגאלין"‪ ,2‬ואני ישנה בגלותא אבל ולבי ער להקב"ה וכו׳‪ ,3‬הרי בהכרח שמשיח‬
‫יהיה מוכן מיד ברגע שלאחרי החורבן‪ ,‬כדי שתוכל להיות הגאולה "מיד"‬
‫כשעושין תשובה)‪,‬‬
‫אלא יותר מזה ‪ -‬חורבן הבית והגאולה ובנין בית המקדש אינם בהפסק זמן‪,‬‬
‫בהפסק רגע ביניהם ‪ -‬אלא תיכף ממש לחורבן היה בעולם הזה למטה בארץ‬
‫ישראל עצמה ‪ -‬התחלת הגאולה‪ ,‬נולד מושיען‪.‬‬
‫‪ 11‬איכה רבה פ"א‪ ,‬נא‪.‬‬
‫‪ 22‬רמב"ם הל׳ תשובה פ"ז ה"ה‪.‬‬
‫‪ 33‬זח"ג צה‪ ,‬א‪ .‬וראה שהש"ר עה"פ (שה"ש ב‪ ,‬ה) אני ישנה גו׳‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫'רכוש גדול'‬
‫בבשורת ברית בין‪-‬הבתרים הודיע הקב"ה לאברהם אבינו כי בניו עתידים‬
‫להיות שרויים בגלות ולאחר מכן יֵ צאו ברכוש גדול‪ ,‬ה'רכוש גדול' הגשמי‬
‫מסמל על ה'רכוש גדול' הרוחני‪ .‬הרכוש הרוחני הינו ניצוצות קדושה‬
‫שנפלו לרשות הקליפה ועל ידי עבודתם של בני ישראל הם מעלים אותם‬
‫חזרה לקדושה‪ .‬בחסידות מוסבר שזו היתה סיבת ירידתם של בני ישראל‬
‫למצרים בכדי לברר את הנציצות‪ ,‬וכשיצאו ממצרים לקחו את ה'רכוש‬
‫גדול' (‪ 202‬ניצוצות מתוך ‪ 288‬ניצוצות שנפלו)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ענין זה (שהתחלת תיקון ובנין הבית היתה תיכף ממש לחורבן‪ ,‬כי זוהי כל‬
‫התכלית של החורבן‪ ,‬לשם תיקון הבית) ‪ -‬מצינו מפורש כבר בגלות הראשונה‪,‬‬
‫גלות מצרים‪ ,‬שמיד ‪ -‬תיכף ממש ‪ -‬לאחר הגזירה על הגלות‪" ,‬ועבדום וענו‬
‫אותם"‪ ,‬הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"‪ .‬וכידוע‬
‫הביאור בזה‪ ,4‬שכל הענין של גלות מצרים היה לשם העליה (ה"רכוש גדול")‬
‫של ישראל‪ ,‬וקבלת התורה (אלא שישראל בהיותם בגלות ושעבוד מצרים לא‬
‫הרגישו זאת‪ ,‬ולכן רצו לצאת מהגלות בהקדם האפשרי ולוותר על הרכוש‬
‫גדול)‪.5‬‬
‫ענין הנ"ל‬
‫רואים כבר‬
‫בגאולת‬
‫מצרים‬
‫ועל דרך זה ‪ -‬מאחר שכל המלכיות (הגליות) נקראות על שם מצרים הרי זה‬
‫בנוגע לכל הגליות‪ ,‬ובפרט גלות זה האחרון‪ :‬בגלוי ובהרגש מתחילה הגאולה‬
‫בהפסק זמן לאחר החורבן (התחלת הגלות)‪ ,‬אבל בפנימיות‪ ,‬כיון שכל ענין‬
‫הגלות הוא לשם העליה דהגאולה (הרכוש גדול שמוציאים מהגלות)‪ ,‬הרי כבר‬
‫הרגע הראשון שלאחר רגע הגלות ‪ -‬הוא רגע בלתי נפרד מהגאולה‪.‬‬
‫העניין הנ"ל‬
‫ממשיך לאורך‬
‫כל הגליות‬
‫וכנזכר לעיל – אין זה רק בענין החורבן והגלות כמו שהוא מצד למעלה‪ ,‬מצד‬
‫הקב"ה‪ ,‬אלא גם בעבודתו של יהודי‪ .‬עד ‪ -‬שצעקה פרתו‪ ,‬אפילו בהמה‪ ,‬כאן‬
‫למטה‪.‬‬
‫העניין הנ"ל‬
‫מתבטא‬
‫בפועל‬
‫בעבודת‬
‫היהודי‬
‫ויתירה מזו בלשון אדמו"ר הזקן‪" 6‬תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית‬
‫המתים שהוא גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי תלוי במעשינו‬
‫ועבודתנו כל זמן משך הגלות"‪ .‬ומאחר שהגילויים ועניני הגאולה באים ע"י‬
‫‪ 44‬ראה לקו"ש חכ"א ע׳ ‪ 15‬ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ 55‬ויש לומר שזהו הפירוש הפנימי בזה ששבט לוי לא נשתעבדו‪ :‬מצד זה שאצלם היה תמיד ענין לימוד התורה ועמדו‬
‫במצות אבות‪ ,‬הם ידעו ונרגש אצלם במצרים שהגלות והשעבוד גופא מביאים את הזיכוך והעליה‪ ,‬הרכוש גדול ‪-‬‬
‫ובמילא אצלם לא היה נרגש שעבוד‪.‬‬
‫‪ 66‬תניא רפל"ז‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הגלות היא החלום‬
‫מכיון שהאדם חדור כל‪-‬כך ברגש הגלות – אינו יכול לחוש ענין של‬
‫גאולה‪ ,‬ועד כדי כך‪ ,‬שכשאר מדברים עמו אודות גאולה – נראה הדבר‬
‫אצלו כ"חלום"!‬
‫אמנם‪ ,‬לאמיתו של דבר – ההיפך הוא הנכון‪:‬‬
‫ה"חלום" הוא – לא הדיבור על הגאולה‪ ,‬אלא אדרבה‪ :‬מציאות הגלות היא‬
‫"חלום"‪ ,‬שכן‪ ,‬מה ליהודי ולענין של גלות! ואילו הגאולה היא – בהקיץ‪,‬‬
‫זוהי מציאותו האמיתית של יהודי!‬
‫(משיחת ש"פ פנחס תשד"מ)‬
‫"מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות"‪ ,‬הרי מובן‪ ,‬שהגילויים והענינים הם מן‬
‫המוכן‪ ,‬הם "נמצאים" בתוך מעשינו ועבודתנו‪.‬‬
‫הצדיקים‬
‫רואים את‬
‫ענין הגאולה‬
‫שבכל דבר‬
‫בעיני בשר אין רואים זאת‪ ,‬אבל צדיקים ונשיאי ישראל שיש להם עיניים מאירות‬
‫רואים הם בהגלות גופא (הן בהירידה וחושך הגלות והן במעשינו ועבודתנו) את‬
‫ענין הגאולה שבזה‪.‬‬
‫קיצי הגאולה‬
‫כיצד יתכן‬
‫שהצדיקים‬
‫אמרו קיצים?‬
‫ג‪ .‬על פי הנ"ל יש לבאר דבר תמוה בנוגע לענין הקצין‪.‬‬
‫איתא בגמרא‪" :7‬תיפח עצמן של מחשבי קיצין"‪ .‬והרמב"ם מביא זאת בספרו‬
‫בסופו‪" :8‬וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים"‪.‬‬
‫אבל לפועל מצינו ריבוי קצים ‪ -‬נוסף על הקצים של חז"ל בגמרא‪ ,‬גם מגדולי‬
‫ישראל שלאחר זמן הש"ס בכל הדורות‪ ,9‬ונוסף על כל זה ‪ -‬הרמב"ם עצמו כותב‬
‫קץ באגרת תימן שלו; ועד"ז בהדורות שלאח"ז‪ ,‬וידוע הקץ של אדה"ז בהמאמר‬
‫הידוע "ואת האלף ושבע מאות"‪.‬‬
‫מטרת‬
‫הצדיקים‬
‫ לחזק‬‫את אמונת‬
‫ישראל‬
‫בפשטות מפרשים שב"תיפח עצמן של מחשבי קיצין" הכוונה‪( 10‬כהמשך דברי‬
‫הגמרא) "שהיו אומרים כיון שהגיע עת הקץ ולא בא שוב אינו בא"‪ .‬וכמו‬
‫‪ 77‬סנהדרין צז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 88‬הלכות מלכים פי"ב סה"ב‪.‬‬
‫‪ 99‬כמה מהם הובאו ונסמנו בהערות הרב מרגליות לשו"ת מן השמים (ירושלים תשי"ז) לסי׳ עב‪.‬‬
‫‪ 110‬ראה פרש"י סנהדרין שם ד"ה ויפח הקץ‪ :‬תיפח נפשו של מחשב הקץ שלא הי׳ לו לכזב ולומר כיון שהגיע וכו׳‪.‬‬
‫והיינו‪ ,‬דמפרש ההמשך בגמ׳ "שהיו אומרים כו׳" ‪ -‬אמחשבי קצים עצמם‪ .‬והוא דלא כפירוש הרמב"ם דלקמן בפנים‪,‬‬
‫דשאר העם יטעו בזה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שכר הקיווי‬
‫כותב החיד"א‪" :‬אמרו בילקוט תהילים רמז תשלו‪ :‬אפילו אין ביד ישראל‬
‫אלא הקיווי‪ ,‬כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי"‪ ,‬ומסביר זאת‪ ,‬שכאשר עם‬
‫ישראל מבקש את הגאולה ‪" -‬את צמח דוד מהרה תצמיח"‪ ,‬יכולים לטעון‬
‫כנגדו שאין לו די זכיות להיגאל‪ .‬על כך משיב עם ישראל‪ ,‬ש"יש לנו‬
‫הקיווי‪ ,‬ובשכר הקיווי כדאי שתגאלו"‪.‬‬
‫(מדבר קדמות ערך 'קיווי')‬
‫שהרמב"ם מסביר (באגרת תימן) שזה מביא כשלון ותקלה לעם‪ ,‬כי "שמא יטעו‬
‫בראותם שבאו הקצים ולא בא"‪ ,‬הדבר יגרום העדר האמונה בביאת המשיח‪,‬‬
‫"לפיכך התפללו עליהם חכמים שתפח דעתם וישחת חשבונם"‪.‬‬
‫מה שאין כן זה שגדולי ישראל גילו קצים היה זה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬לשם תכלית הכי‬
‫נעלה (כמו שהרמב"ם ממליץ על הרס"ג‪ 11‬בנוגע לקצים שהוא הודיע) היות‬
‫שבזמנים ההם היו ישראל בשפל המצב‪" ,‬בעלי סברות רבות נשחתות"‪ ,‬לכן‬
‫קיבצו ומשכו גדולי ישראל את "המון העם על דרך חשבון הקצים" ובזה חיזקו‬
‫אותם באמונתם ועוררו אצלם את התקוה לגאולה ע"י‪ 12‬ההודעה שהגאולה‬
‫קרובה ממש לבוא‪ ,‬אף על פי שלולא זאת "התורה אסרה זה"‪.‬‬
‫על פי הנ"ל יש לומר בדרך אפשר ‪ -‬מאחר שהצדיקים רואים בכל זמן משך‬
‫הגלות איך שהעבודה בכל יום ורגע דהגלות כוללת בתוכה ומביאה את עניני‬
‫הגאולה‪ ,‬ולאחר כל יום וכו׳ בגלות רואים הם את ההוספה בהגילוים והעליות‬
‫של הגאולה (רכוש גדול)‪ ,‬עד שההוספות מתקבצות יחד ונעשה מצב של‬
‫שלימות בההוספה ‪ -‬לכן גילו את זמן השלימות ‪ -‬שנת הקץ‪ ,‬שאוחזים בההכנה‬
‫ומתקרבים להשלימות דההוספה‪ ,‬דהגילוי הנעלה יותר ‪ -‬ובמילא עבודת בני‬
‫ישראל בהזמן שבין גילוי הקץ ויום הקץ ‪ -‬צריכה להיות בהתאם לשלימות‬
‫הגילוי הזה‪ ,‬כדי שזה יבוא על ידי עבודתם בפועל‪.‬‬
‫גילוי הקץ‪ ,‬חשבון הקץ ע"י הרמב"ם וכו׳ ואדמו"ר הזקן הוא התעוררות להוספה‬
‫עוד יותר בעבודת התורה ומצוות שהם יהיו בהתאם לזה‪ ,‬ונתינת כח על זה‪.‬‬
‫‪ 111‬באגרת תימן שם‪.‬‬
‫‪ 112‬ומסיים "ואין לטעון עליו על שטעה בחשבונותיו"‪ .‬ועד"ז בתרגום אבן תיבון‪ .‬ובאבן חסדאי "ואין הכזבת הקצים‬
‫אשר עשה תפיסה עליו"‪ .‬ועד"ז בתרגום קאפח‪.‬‬
‫מטרת‬
‫גילוי הקץ‬
‫ להוסיף‬‫בעבודת בני‬
‫ישראל‬
‫‪16‬‬
‫הצדיקים היו‬
‫צריכים לגלות‬
‫את הקץ‬
‫ובמילא נוסף לזה שפשוט שבזה אין את האיסור ד"חישוב קצים" ‪ -‬שכנ"ל‬
‫הרמב"ם מביאו להלכה ‪ -‬הרי צדיקים גדולים הרואים‪ 13‬את העליה הגדולה‬
‫והרכוש גדול שישראל כבר הגיעו אליהם בזמן זה‪ ,‬שזה מביא אותם להפליא‬
‫ביותר בשבחן של ישראל ובאהבת ישראל ובזכותן של ישראל‪ ,‬כל ישראל ‪ -‬הרי‬
‫אדרבה‪ ,‬הם צריכים לגלות זאת‪ ,‬בהתעוררות לתוספת בעבודת השם ונתינת כח‬
‫על זה‪ ,‬בכדי שישראל יוסיפו עוד יותר בעבודתם בהתאם לזה‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הקיצים שהצדיקים אמרו‪ ,‬הם מכיון שראו בעולמות העליונים‬
‫שבאם בני ישראל יתאמצו‪ ,‬יזכו לפעול את השלימות בפועל ‪ -‬הגאולה‬
‫האמיתית והשלימה‪ .‬ולכן מובן מדוע הצדיקים גילו והיו צריכים לגלות‬
‫את הקץ שראו‪ ,‬מכיון שגילוי הקץ יביא לידי התעוררות והוספה‬
‫בעבודת בני ישראל‪.‬‬
‫‪ 113‬ועפ"ז מתורץ בפשטות מה שלאחרי שהרמב"ם האריך לבטל וכו׳ הדרך של מחשבי קצים (ומסיים "אבל אמתת העת‬
‫על בוריה אינה מודעת")‪ ,‬ממשיך ומודיע קץ שהוא קבל‪ ,‬ואשר "זהו יותר אמתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ"‪ ,‬ע"ש‪,‬‬
‫אלא לפי שאי"ז בכלל בגדר מחשבי קצים‪ ,‬כיון שנתגלה אליו המצב והקץ‪ ,‬ולכן מאריך ומדגיש לפני שמודיע הקץ "אבל‬
‫יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו והוא קבל מאביו כו׳"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"‬
‫לפנינו מענה אותו כתב כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א למזכירו‬
‫ הרה"ח ר' שלום מענדל שי' סימפסון שכתב על עסקן שהתרחק‬‫מליובאוויטש לאחר שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ יצא עם ה'קול קורא' ‪-‬‬
‫לאלתר לגאולה‪ ,‬והחל בכתיבת ספר תורה של משיח‪:‬‬
‫עפ"ז צריך הוא להתרחק מן כל אלו שאמרו קץ והם‪ :‬ר' סעדי' גאון‪ ,‬רש"י (בפי'‬
‫לדניאל ז‪ ,‬כה‪ .‬ח‪ ,‬יד)‪ ,‬רמב"ם (אגרת תימן)‪ ,‬ראב"ע (דניאל יא‪ ,‬ל)‪ ,‬בעלי‬
‫התוס' עה"ת (הדר זקנים ר"פ וישב) הרמב"ן (בס' הגאולה)‪ ,‬דון יוסף אבן‬
‫יחייא בפי' על המגילות ["בסוף ה' אלפים ת"ש שנה בקירוב"]‪ ,‬ר"י אברבנל‬
‫(בס' מעיני הישועה ובכ"מ) אוה"ח (ר"פ צו)‪ ,‬הגר"א (פי' לספרא דצניעותא)‬
‫מעשה אורג על המשניות (מע"ש פ"ה מ"ב) בשם האריז"ל‪ .‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫וראה ג"כ סנה' צז‪ ,‬ב‪ .‬זח"א קלט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫נבואת הגאולה‬
‫משיחת ש"פ שופטים‪ ,‬ז' אלול ה'תנש"א‬
‫במשך הדורות הודיעו לנו גדולי ישראל את קיצי הגאולה אך עקב‬
‫סיבות שונות ומשונות לא זכינו לראות בפועל את הגאולה האמיתית‬
‫והשלימה בעולם הזה‪.‬‬
‫בשיחה שלפנינו מודיע הרבי מלך המשיח שליט"א אשר בדורנו ‪ -‬הגיע‬
‫זמן הגאולה‪ ,‬אך מדגיש הרבי בהערה שהוא אינו אומר זאת כעוד קץ‬
‫שייתכן שבסוף לא יתקיים בפועל‪ .‬אלא בתור נבואה‪ ,‬אשר דבר הנאמר‬
‫בנבואה מוכרח שיתקיים‪.‬‬
‫חזרת הנבואה בסוף זמן הגלות‬
‫נמצאים‬
‫ברגעים‬
‫האחרונים של‬
‫הגלות‬
‫א‪ .‬החידוש דדורות האחרונים בכלל ובפרט דדורנו זה ובפרט בזמן זה‪ ,‬שעל‬
‫פי הכרזת והודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר [כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ] נשיא דורנו כבר‬
‫סיימו הכל‪ ,‬ועל פי כל הסימנים אוחזים כבר ברגעים האחרונים לפני הגאולה‪:‬‬
‫בעבר היו‬
‫זקוקים‬
‫לשוטרים‬
‫מהזמן שהתורה צוותה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" ובמשך הדורות‬
‫מאז‪ ,‬ובפרט בדורות (הקודמים) של הגלות – כיון שלא זכו והגאולה אז עדיין‬
‫לא באה‪ ,‬הרי זה ראיה שעדיין לא סיימו את העבודה בגלות ועדיין נותר רושם‬
‫מענין החטאים (שהרי "מפני חטאינו גלינו מארצנו"‪ ,)1‬שבגלל ההעלם והסתר‬
‫דעולם עדיין היו זקוקים ל"שוטרים" (לכפות שיתנהגו על פי משפט השופטים)‪.‬‬
‫בדורנו‬
‫ המצב‬‫משתנה‬
‫אבל לאחרי הריבוי הכי מופלג של עבודת ד' במשך כל הדורות‪ ,‬מובן שמתקרבים‬
‫יותר ויותר למצב שבו לא יהיו זקוקים כבר ל"שוטרים"‪.‬‬
‫‪ 11‬נוסח תפלת מוסף דיו"ט‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫חזרת הנבואה‬
‫ועל העניין הזה קבלנו‪ ,‬שזה שאמר בלעם (במדבר כג‪ ,‬כג)‪" :‬כעת יאמר‬
‫ליעקב ולישראל מה פעל אל"‪ ,‬יש בו סוד‪ ,‬שמן העת ההיא יש לחשב כמנין‬
‫שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת‪ ,‬ותחזור הנבואה לישראל‪ .‬ואז‬
‫יאמרו להם הנביאים "מה פעל אל"‪ .‬ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים‬
‫לצאתם מארץ מצרים‪ ,‬ותמצא התחלת החשבון עד אותה העת אלפים‬
‫ותפ"ח שנה‪ ,‬שהסימן "בתפ"ח גאולים"‪.‬‬
‫ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת‬
‫אלפים תתקע"ו ליצירה‪ .‬ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח‪,‬‬
‫שנאמר (יואל ג‪ ,‬א)‪" :‬ונבאו בניכם ובנותיכם" וגו'‪ .‬זהו יותר אמתי מכל‬
‫חשבון שנאמר בשום קץ‪.‬‬
‫(איגרת תימן פרק ג')‬
‫ובמיוחד בדורות האחרונים‪ ,‬כאשר ניתוסף הענין דגילוי פנימיות התורה‪ ,‬החל‬
‫מה"מצוה לגלות זאת החכמה" בזמן האריז"ל‪ ,2‬ואחר כך – "יפוצו מעינותיך‬
‫חוצה"‪ 3‬ע"י רבותינו נשיאנו – שעל ידם "תחזור נבואה לישראל"‪ ,‬הם הנם נביאי‬
‫דורנו‪ ,4‬והם "שופטיך" ו"יועציך" דדורנו‪:‬‬
‫הן "שופטיך" – בהיותם נשיאינו‪ ,‬שנשיא הוא למעלה שלא בערך מאלו שעליהם‬
‫הוא נשיא‪ ,‬וגם רבותינו המלמדים תורה לכל העם – על דרך "שופטיך"; והן‬
‫"יועציך" – הנותנים עצות בעניני תורה ויראת שמים‪ ,‬עד גם עצות בענינים‬
‫גשמיים (ענין הנביאים)‪.‬‬
‫ובכל זה גופא ניתוסף עוד יותר בדורנו זה – כאשר ישנה השלימות דיפוצו‬
‫מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל‪ ,‬ובאופן המובן בשכל בני אדם‪ ,‬אפילו של זה‬
‫הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו‪ ,‬וגם – תרגום פנימיות התורה ותורת החסידות‬
‫בלשון עם ועם [רוסית‪ ,‬וכיו"ב] ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ובאופן‬
‫‪ 22‬אגה"ק סכ"ו (קמב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫‪ 33‬ראה אגה"ק דהבעש"ט – נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪" 44‬הבעש"ט ז"ל אשר כמוהו לא היה מימות הראשונים פלאי פלאות נסים היוצאים מהטבע אשר היו נראים על ידו‬
‫כאשר שמעתי מאאזמו"ר נ"ע (אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך) שהוא ותלמידו הרב המגיד נ"ע היו רואים‬
‫מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראי' והיו אומרים מה שהיו רואים כאשר הי' נראה בעליל לתלמידיהם‪ ,‬והיינו ע"י‬
‫שהי' גלוי לפניהם אור שנברא ביום ראשון שהשם יתברך גנזו בתורה‪ ,‬הנה כל אלה המופתים האמיתים מגלים גילוי‬
‫אין סוף ברוך הוא הבלתי בעל גבול‪ .‬גם מזקני נ"ע (אדמו"ר הזקן) שמענו עתידות קולע אל השערה" (ספר החקירה‬
‫להצ"צ מצות עדות ספ"ח (סה‪ ,‬סע"א)‪ .‬וראה שם נ‪ ,‬סע"א)‪.‬‬
‫השלימות‬
‫ד'יפוצו‬
‫מעיינותיך‬
‫חוצה' בדורנו‬
‫‪20‬‬
‫דהולך ומוסיף ואור‪ ,‬עד לימים האחרונים – שנדפס ספר התניא קדישא‪ ,‬בכתב‬
‫"בריי‪-‬ל"‪ ,‬הכתב עבור "סגי נהור" ר"ל‪.‬‬
‫הגיע זמן‬
‫הגאולה‬
‫ועל פי ההכרזה דכ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שכבר סיימו את כל עניני העבודה‪ ,‬ו"אכשור‬
‫דרי"‪ 5‬כפשוטו – מובן‪ ,‬שכבר הגיע הזמן ד"ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך‬
‫כבתחלה" בתכלית השלימות (ואין צריכים לשוטרים‪ ,‬כיון שכבר הכל מבורר)‪,‬‬
‫לאחרי הטעימה וההתחלה בזה ע"י רבותינו נשיאינו‪.6‬‬
‫הגיע זמן הגאולה ‪ -‬בנבואה!‬
‫ההוראה‬
‫בעבודת ה'‬
‫ב‪ .‬מזה מובן הלימוד לכל אחד ואחד בעמדנו בשבת פרשת שופטים בדורנו‬
‫זה ובפרט בזמן האחרון‪ ,‬הרגעים האחרונים דהגלות – שצריכה להיות עבודה‬
‫בהתאם מדה כנגד מדה למצב הגאולה‪:‬‬
‫לפרסם אצל עצמו ואצל כל אלו שאפשר להגיע אליהם – שצריכים לקבל‬
‫על עצמם ולקחת על עצמם (ביתר חוזק) את ההוראות והעצות ד"שופטיך"‬
‫ו"יועציך" שבדורנו – "מאן מלכי רבנן"‪ 7‬בכלל‪ ,‬ובפרט נשיא דורנו – הבא‬
‫בהמשך לרבותינו נשיאינו שלפניו – שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו‪,‬‬
‫על פי‬
‫התורה ‪ -‬אדם‬
‫המראה‬
‫תכונות‬
‫נביא‪ ,‬חובה‬
‫לשמוע לו‬
‫וכציווי התורה‪" :‬נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודיבר‬
‫אליהם את כל אשר אצונו"‪" ,‬אליו תשמעון"‪ ,‬וכפסק דין הרמב"ם‪ ,‬שאם יש‬
‫לאחד המעלות והשלימויות שצריכות להיות לנביא ומראה אותות ומופתים‬
‫– כפי שראינו ורואים בהמשך קיום ברכותיו אצל נשיא דורנו – הרי "אין אנו‬
‫מאמינים בו מפני האות לבדו כו' אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה ואמר‬
‫אם נתן אות אליו תשמעון"‪ ,‬על ידי זה ש"יאמר דברים העתידים להיות בעולם‬
‫ויאמנו דבריו"‪( 8‬כפי שראו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר)‪.‬‬
‫נביא שהעיד‬
‫לו נביא‬
‫אחר כפי‬
‫שזה בדורנו‬
‫ חובה‬‫לשמוע לו‬
‫ויתירה מזה‪" :‬נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא – כפי שהוא בנוגע לנשיא‬
‫דורנו‪ ,‬וזה נמשך בדור שלאחריו ע"י תלמידיו כו' – הרי הוא בחזקת נביא ואין‬
‫זה השני צריך חקירה"‪ ;9‬וצריכים לציית לו תיכף ומיד עוד "קודם שיעשה אות"‪,‬‬
‫ו"אסור לחשוב אחריו ולהרהר בנבואתו שמא אינו אמת ואסור לנסותו יותר מדי‬
‫כו' שנאמר‪ 10‬לא תנסו את ה' אלקיכם כאשר נסיתם במסה כו' אלא מאחר שנודע‬
‫‪ 55‬לשון חז"ל – יבמות לט‪ ,‬ב‪ .‬חולין צג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 66‬ראה פירוש המשניות להרמב"ם‪ :‬ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה ‪ . .‬זה יהיה בלי ספק כשיכון הבורא‬
‫יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך ותגדל חכמתם לפני בוא המשיח כו'‪.‬‬
‫‪ 77‬ראה גיטין סב‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 88‬רמב"ם שם רפ"י‪.‬‬
‫‪ 99‬שם ה"ה‪.‬‬
‫‪ 110‬ואתחנן ו‪ ,‬טז‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הסתלקות הנבואה‬
‫הנה העידו רבותינו חכמי התלמוד על השראת רוח הקודש בימיהם‬
‫כאומרם בעירובין (סד‪ ,‬ב) באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח‬
‫הקודש‪ ,‬בירושלמי סוטה (פ"א‪ ,‬ה"ד) צפה רבי מאיר ברוח הקודש‪ .‬הרי כי‬
‫אמרם שנסתלקה רוח הקודש משמתו הנביאים האחרונים היא שמני אז‬
‫לא הייתה מצויה כמקודם ששאבו רוח הקודש‪.‬‬
‫(פרקי גילוים להר"ר מרגלית בפתיחתו לשו"ת מן השמים)‬
‫שזה נביא יאמינו וידעו כי ה' בקרבם ולא יהרהרו ולא יחשבו אחריו כו'"‪ ,‬כיון‬
‫שמאמינים בדברי הנביא‪ ,‬לא משום שאלו דבריו של הנביא‪ ,‬אלא משום שאלו‬
‫דברי הקב"ה ע"י נביא זה!‬
‫ישנה ההוראה כנ"ל‪ ,‬שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור‪ ,‬שזכינו שהקב"ה בחר‬
‫ומינה בעל‪-‬בחירה‪ ,‬שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור‪ ,‬שיהיה‬
‫ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור‪ ,‬שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל‬
‫בני ישראל וכל האנשים דדור זה‪ ,‬בכל עניני תורה ומצוות‪ ,‬ובנוגע לחיי והנהגת‬
‫היום יום הכללית‪ ,‬גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)"‪,‬‬
‫צריך לפרסם‬
‫לכל אנשי‬
‫הדור‬
‫עד – הנבואה העיקרית – הנבואה‪ 11‬ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה‬
‫זה (משיח) בא"‪.‬‬
‫וביחד עם זכות זו – יש לכל אחד מאנשי דורנו האחריות לקבל על עצמו‬
‫את ה"שופטיך" וה"יועציך"‪ ,‬ולציית להוראות ועצות הטובות שלו – ובלשון‬
‫רבים ("שופטיך" ו"יועציך")‪ ,‬ריבוי משפטים וריבוי עצות‪ ,‬נוסף על כך שזה‬
‫בא (ומיוסד על ההוראות והעצות) מ"שופטיך" ו"יועציך"‪" ,‬מאן מלכי רבנן"‪,‬‬
‫ורבותינו נשיאינו בדורות שלפני זה – שאז יש לזה גם התוקף המובן לכל אחד‬
‫בבחינת עצה טובה (לא רק בדרך ציווי)‪ ,‬שאפילו אם הוא אוחז מעצמו (ואפילו‬
‫אם יש לו על פי תורה ושולחן ערוך ממה לאחוז מעצמו)‪ ,‬הרי יחיד ורבים הלכה‬
‫כרבים‪ – 12‬כדעת ה"שופטיך" ו"יועציך" – רבים‪.‬‬
‫ועל ידי הקבלה וקיום ההוראות ד"שופטיך" ו"יועציך" שבדורנו – נעשה על‬
‫ידי זה גופא מעין והתחלת קיום התפלה "אשיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו‬
‫כבתחלה" בגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬במכל שכן מזה ש"סוף מעשה במחשבה‬
‫‪ 111‬לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא‪ ,‬שזהו בודאות – ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שנה‪-‬ו‪ .‬הובא לעיל עמוד ‪.10‬‬
‫‪ 112‬ברכות ט‪ ,‬א‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫ציות לדברי‬
‫הנביא‬
‫‪22‬‬
‫תחלה"‪ ,13‬על אחת כמה וכמה שזה כבר גם בדיבור ("ניב שפתיים"‪ ,‬ענין‬
‫הנבואה)‪ ,‬כנהוג לאחרונה לבטא את הדברים בדיבור‪ ,‬כולל ובמיוחד – שהנה‬
‫הנה באה הגאולה‪.‬‬
‫ענייני הגאולה‬
‫אינם חידוש‬
‫ועל פי זה ישנו גם מענה על השאלה ששואלים על כך שמדברים לאחרונה‬
‫שהגאולה באה תיכף ומיד ממש – לכאורה‪ :‬כיצד זה יכול לעבור ולהצליח בצורה‬
‫חלקה כל כך; כיצד יגיבו בני הבית על זה‪ ,‬ומה יאמר העולם על כך?! והמענה‬
‫הוא‪ ,‬שאילו עניני הגאולה היו חידוש‪ ,‬אולי היה מקום לשאלה; אבל היות‬
‫והגאולה אינה חידוש דבר‪ ,‬אלא כל עניני הגאולה התחילו כבר ("כבתחלה")‬
‫וכבר נמשכו ונתקבלו בעולם הזה הגשמי התחתון שאין תחתון למטה ממנו‬
‫(בבחינת "ויועציך כבתחלה") – לא יהיה פלא כאשר הגאולה באה תיכף ומיד‬
‫ממש!‬
‫לסיכום‪ :‬זכינו ובדורנו חזרה הנבואה לישראל כהכנה לגאולה‪ ,‬ונבואתו‬
‫העיקרית של מלך המשיח היא ש"הנה זה משיח בא" ‪ -‬ומכיון שזה‬
‫נאמר בנבואה הרי זה חייב להתקיים‪ .‬עבודתנו היא לציית להוראות‬
‫הנביא שבדורנו ולפרסם לכל אנשי הדור אודותיו‪.‬‬
‫‪ 113‬פיוט "לכה דודי"‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫דאס איז ער?!"‬
‫"וואס ַארט דיר ַאז ָ‬
‫ָ‬
‫"כאשר הרבי [כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ] פירסם את ה'קול‪-‬קורא' אודות‬
‫"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"‪ ,‬הפיצו אז החסידים את ה'קול‪-‬‬
‫קורא' והוסיפו שזה "הוא הוא‪...”1‬‬
‫הגיע מישהו בטענה אל אחד מאדמו"רי פולין‪ :2‬היתכן?! איך מרשים‬
‫לחסידים לפרסם את ה'קול‪-‬קורא'‪ ,‬ועוד עם הוספה כזאת?‬
‫ענה לו‪ :‬הבה נתבונן‪ ,‬אנו הרי מאמינים "בכל יום שיבוא" – ישנם‬
‫כאלו שאומרים את ה"אני מאמין" בדיבור וישנם היוצאים ידי‪-‬חובה‬
‫במחשבה בלבד – ואם כן הרי משיח נמצא כבר; וכאשר אתה יודע‬
‫בעצמך שאינך המשיח ואני יודע בעצמי שאינני המשיח‪ ,‬ומישהו הרי‬
‫דאס‬
‫("וואס ַארט דיר ַאז ָ‬
‫ָ‬
‫צריך להיות – מה אכפת לך שזה הוא?!‪...‬‬
‫איז ער?!")‬
‫(משיחת ש"פ נשא תש"כ)‬
‫‪ 11‬שהרבי הוא מלך המשיח‪ .‬אודות הלשון "הוא הוא" ראה סוטה יג‪ ,‬א תוד"ה סרח‪.‬‬
‫‪ 22‬הערת המערכת‪ :‬כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופישניץ זצוק"ל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫"די העכסטע צייט"‬
‫הגמרא קבעה ש"כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" •‬
‫לאחר ריבוי הקיצים מתחזקת עוד יותר השאלה "עד מתי"?! • מעתה‬
‫ההשתדלות להביא את הגאולה היא עבודת הרבים • משיחת פורים‬
‫ה'תשמ"ז‬
‫השינוי בזמן האחרון‬
‫מהו השינוי‬
‫שמרעישים‬
‫בזמן האחרון‬
‫בנוגע לגאולה?!‬
‫לאחרונה התעוררה שאלה מהו פשר השינוי אשר דוקא בשנים האחרונות‪ ,‬בכל‬
‫התוועדות מדברים באריכות ולעתים קרובות ביותר ‪ -‬אודות הקץ והגאולה?‬
‫ביאור השאלה‬
‫ע"פ פסק דין‬
‫הרמב"ם‬
‫הרי היו התוועדויות רבות בשנים הקודמות (בשנים הראשונות)‪ ,‬וכן ריבוי‬
‫התוועדויות ושיחות של רבותינו נשיאינו שלפני זה‪ ,‬ובהן אמנם הזכירו‪ ,‬מזמן‬
‫לזמן‪ ,‬אודות ענינים אלו‪ ,‬אבל לא עשו מזה עיקר גדול כל כך‪ ,‬ואילו עתה — בכל‬
‫התוועדות משתדלים לבחור את המאמרים בענין זה ולחזור עליהם‪ ,‬ולהדגיש‬
‫פעם אחר פעם את השייכות של הגאולה לכל אחד ואחד מישראל "למגדול ועד‬
‫קטן"‪ ,‬ובלשון פסק דין הרמב"ם‪( 1‬שכתב את ספרו לכל אחד "לקטן ולגדול")‪:‬‬
‫"צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב‪ ,‬וכן‬
‫כל העולם חציו זכאי וחציו חייב כו׳‪ ,‬עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת‬
‫כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"‪.‬‬
‫‪ 11‬הל׳ תשובה פ"ד ה"ד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫"ענין התשובה נעשה כבר"‬
‫מה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" – הרי גם ענין התשובה‬
‫נעשה כבר‪ ,‬וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר [כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ] (גם בשם‬
‫("א אידישער קרעכץ") היא תשובה‬
‫הגאון הרגצ'ובי) שאנחה של יהודי ַ‬
‫עילאה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ עקב‪ ,‬כ' מנחם‪-‬אב ה'תשי"ג)‬
‫והשאלה היא‪:‬‬
‫דברי הרמב"ם מיוסדים על הגמרא במסכת קידושין‪( 2‬כמצוין במפרשי הרמב"ם‪)3‬‬
‫ומאז שהרמב"ם נדפס ונתפרסם — נתפרסמו בתור פסק דין ברמב"ם‪ ,‬לאחרי זה‬
‫הובאו במפרשי הרמב"ם‪ ,‬בכמה שו"ת וכו׳‪ ,‬ואף על פי כן — לא מצינו שיחזרו‬
‫על זה פעם אחר פעם‪ ,‬בלי הרף — מלבד בזמנים מיוחדים ביותר ובמקומות‬
‫מיוחדים‪ .‬וגם בהתוועדויות של רבותינו נשיאינו‪ ,‬ואפילו בשנים הקודמות‬
‫בתקופה האחרונה — לא חזרו על פסק דין זה אלא בזמנים מיוחדים‪ .‬ואם־כן‪,‬‬
‫מהו הטעם לשינוי בזמן האחרון?‬
‫עד מתי?‬
‫והביאור בזה‪ ,‬ובהקדמה‪:‬‬
‫הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה"‪.4‬‬
‫לאחרי זה באו רש"י‪ ,‬תוס׳‪ ,‬הפוסקים‪ ,‬הראשונים והאחרונים‪ ,‬עד לאחרוני‬
‫האחרונים‪ .‬ובמשך הדורות כולם למדו ענין זה כפי שהוא בגמרא‪ ,‬ברמב"ם‪,‬‬
‫בפוסקים ועד לאחרוני האחרונים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לימוד ענין זה היה רק מזמן לזמן‪ ,‬עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא‬
‫דורנו [כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ] והכריז ב"שטורעם" — "לאלתר לתשובה לאלתר‬
‫לגאולה"! וציוה להדפיס ולהפיץ את ההכרזה בפירסום גדול וב"שטורעם" דוקא‪,‬‬
‫ולמרות שהיו לו מפני זה קשיים (אינני רוצה להשתמש בביטוי חריף יותר‪ ,‬אף‬
‫שהיו לו הרבה יותר מסתם קשיים)‪ ,‬אף על פי כן המשיך לפרסם הכרזה זו וציוה‬
‫‪ 22‬מ‪ ,‬סע"א ואילך‪.‬‬
‫‪ 33‬כסף משנה ולחם משנה כאן‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 44‬סנהדרין צז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫הגמרא‬
‫פסקה שכלו‬
‫כל הקיצין‬
‫‪26‬‬
‫להדפיסה כדי שתשאר לדורות הבאים אחריו‪ ,‬והענין נמצא בדפוס גם עכשיו‪,‬‬
‫רק שצריך להוריד את הספר מהמדף ולקרוא זאת עוד פעם‪.‬‬
‫נאמרו עשרות‬
‫קיצים במהלך‬
‫הדורות‬
‫וכמדובר כמה פעמים — דוקא לדבר בולט לא שמים לב‪:‬‬
‫ענין הקיצין נמצא כבר בכמה וכמה ספרים‪ ,5‬החל מהרס"ג‪ ,6‬וכן הרמב"ם‪,7‬‬
‫וכן בספר "מגילת המגילה"‪ ,8‬ועוד‪ .‬לאח"ז התפרסם גם "קץ" בשם אדמו"ר‬
‫הזקן‪ ,9‬ועושים מכל זה "שטורעם" — אבל לא שמים לב שגם בשיחות שנדפסו‬
‫בדורנו — ישנם קיצין החל מ"קץ" שנאמר ע"י אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע על שנת‬
‫תרס"ו‪( 10‬וכיוצא בזה‪ ,‬כמוזכר כמה פעמים)‪ ,‬ועד לקץ שנדפס בימינו ב"הקריאה‬
‫והקדושה" על שנת תש"ג‪ ,‬תש"ד וכו'‪.‬‬
‫ואם כן רואים שמאז ש"כלו כל הקיצין" בזמן הגמרא‪ ,‬עברו שנים רבות כל כך‪.‬‬
‫עד שבשנת תרס"ו ישב אדמו"ר נ"ע בהתוועדות ואמר "קץ" על שנה ההיא‬
‫— אבל הענין נשאר רק אצל אלו שהשתתפו בהתוועדות או אצל אלו שהגיע‬
‫לידם העתק השיחה‪ ,‬ואחר כך לא דיברו על זה במשך עשרות שנים‪ ,‬עד שבא‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והחל ב"שטורעם" ד"לאלתר לתשובה לאלתר‬
‫לגאולה"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫וכאמור — ההדגשה היא על הפירסום בדפוס דוקא‪ ,‬והוא עצמו (במקום אחר)‬
‫גילה את פתגם הצמח־צדק שענין הנדפס הוא לדורות — ובזה התכוין לרמז‬
‫אודות תוקף הדברים שבדפוס גם לאחרי חיים חיותו בעלמא דין!‬
‫ואם כן‬
‫מתחזקת‬
‫השאלה עד‬
‫מתי?‬
‫ומזה מובן‪ ,‬שכל הקיצין שנאמרו בכל הדורות החל מזמן הגמרא ועד לקץ הנ"ל‬
‫שנתפרסם ונדפס ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬לא נאמרו לשעתם בלבד‪,‬‬
‫אלא שהענין הוא בכל התוקף גם בשנים הבאות‪ .‬ואם־כן‪ ,‬מתחזקת עוד יותר‬
‫("ווערט נאך שטורעמ׳דיקער") השאלה "עד מתי"?!‬
‫ועיקר השאלה היא כיון שמדובר אודות קץ שנאמר ע"י נשיא דורנו וגם מאז‬
‫כבר עברו עשרות שנים!‬
‫‪ 55‬כמה מהם הובאו ונסמנו כהערות הרב מרגליות לשו"ת מן השמים (ירושלים תשי"ז) לסי' עב‪.‬‬
‫‪ 66‬האמונות והדעות מאמר ח פרק ג‪.‬‬
‫‪ 77‬אגרות תימן פ"ג (קרוב לסופו)‪.‬‬
‫‪ 88‬לר׳ אברהם ב"ר חייא הנשיא (ברלין תרפ"ד)‪.‬‬
‫‪ 99‬הובא לעיל עמוד ‪ 6‬וראה סה"ש תורת שלום ע' ‪( 237‬ובסה"מ פר"ת ע' שיט)‪.‬‬
‫‪ 110‬ראה המשך תרס"ו בהוספות ס"ע תרל‪.‬‬
‫‪ 111‬אג"ק שלו חי"ב ע' שפב‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫משיח יתרץ את הקושיות‬
‫לשם מה צריכים לעשות חשבונות‪ ,‬אם כן או לא‪ ,‬אם זה הזמן המתאים‬
‫וכו'; כיון שאין הדבר תלוי אלא בביאת המשיח‪ ,‬הרי בטלו כל ההגבלות‪,‬‬
‫כולל גם הגבלת הזמנים שעליהם אמרו שאין בן דוד בא‪ ,‬כמו ערבי‬
‫שבתות‪ ,‬וכיו"ב‪ .‬אלא מאי‪ ,‬יש קושיא איך יתכן הדבר – הנה כשיבוא‬
‫משיח ויתרץ כל הקושיות‪ ,‬יתרץ גם קושיא זו‪ ,‬ובכל אופן‪ ,‬אין שום עיכוב‬
‫בדבר‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ נצבים‪-‬וילך‪ ,‬כ"ה אלול ה'תשי"ג)‬
‫'הגאולה' ‪ -‬ענין השייך לכל אחד באופן פרטי‬
‫והנה‪ ,‬חפשתי מה יכול להיות הביאור בדבר עד שהביאור היחיד שמצאתי‬
‫הוא‪ ,‬שמעתה הענין עבר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל"‪ ,‬היינו לכל אחד ואחד‬
‫מישראל‪.‬‬
‫אחריות‬
‫הבאת‬
‫הגאולה‬
‫נמסרה לכל‬
‫יהודי‬
‫כלומר‪:‬‬
‫כל עוד היה הענין ד׳׳הנשיא הוא הכל" וכל אנשי הדור היו מסורים אליו וכו'‪,‬‬
‫אפשר היה לצאת ידי חובה על ידי זה ולומר שהענין שייך לנשיא הדור בלבד‪,‬‬
‫אלא שאף על פי כן בפועל "עדיין לא בא"‪ .‬אבל לאחר ירידת הדורות‪ ,‬כאשר‬
‫המצב הוא ד"אכשור דרא" ‪ -‬בתמיה‪ ,‬וביחד עם זה הולכים ומתקרבים לזמן‬
‫ד׳׳בעתה" ו"אחישנה" — הרי עכשיו נהיה הכרח גדול יותר לעסוק בזה‪ .‬וממילא‬
‫הדבר נמסר לכל אחד ואחד מישראל‪.‬‬
‫מעשה בפועל‬
‫ובנוגע לפועל — יש לפרסם‪ ,‬ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬עד שהענין יגיע לידיעתו‬
‫של כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬אשר על ידי מעשה אחד ויחיד‪ ,‬דיבור אחד ויחיד‪ ,‬או‬
‫מחשבה אחת יחידה‪ ,‬ביכלתו להביא ישועה והצלה לעולם‪ ,‬כפסק דין הרמב"ם!‬
‫ולהוסיף ולהדגיש שעומדים בזמן ד"עקבתא דמשיחא"‪ ,‬ובזה גופא — עקבתא‬
‫דעקבתא דמשיחא‪ .‬ולכן‪ .‬אפילו אם עד היום היה יכול לצאת ידי חובה בעבודתו‬
‫של נשיא דורנו (שאפילו פירסם "קץ" וכו׳‪ ,‬כנ"ל) — הנה לאחר שמאז כבר עברו‬
‫לפרסם‬
‫שביכולת כל‬
‫יהודי לפעול‬
‫את הגאולה‬
‫‪28‬‬
‫עשרות שנים‪ ,‬הרי זה דבר ברור שהדבר היחיד שעדיין לא נעשה הוא‪ ,‬להביא‬
‫לידיעתו של כל אחד ואחד מישראל שקיום הלכה זו ברמב"ם הוא ענינו הפרטי!‬
‫ועל פי זה מובן מדוע אין ברירה ומוכרחים לדבר פעם אחר פעם ולהרעיש ללא‬
‫הרף אודות הקיצין‪ ,‬אודות ימות המשיח וכל הפרטים שבזה ‪ -‬כדי שידעו את‬
‫העיקר‪ ,‬אשר אין הכוונה רק אודות המדובר בספרים כו'‪ ,‬אלא בהלכה מפורשת‬
‫הנוגעת לכאו"א אנשים נשים וטף וכולם יחד (ובלשון המגילה "ביום אחד")‬
‫באופן ד"קהל גדול"‪ 12‬לשון יחיד‪.‬‬
‫לעורר על‬
‫הנ"ל בכל‬
‫מקום ובכל‬
‫אסיפה‬
‫ויש לעורר אשר לגודל חשיבות הענין כדאי ונכון שבכל אסיפת כמה וכמה‬
‫מישראל יזכירו ויעוררו‪:‬‬
‫הקשיבו יהודים!‬
‫הוספת מעשה אחד על ידי כל אחד ואחד מכם — ובפרט על ידי שלשה יהודים‬
‫ביחד — יכולה להיות המעשה שהוא ה"מכה בפטיש" לפני הגאולה האמיתית‬
‫והשלימה‪.‬‬
‫וכאמור לעיל‪ ,‬זהו הביאור היחיד בענין זה‪ ,‬לאחר חיפוש‪ ,‬וביגיעה‪ ,‬ביאור‬
‫מספיק לקושיא הגדולה הנ"ל‪" :‬היתכן"?! ו"עד מתי"?!‪...‬‬
‫הבאת‬
‫הגאולה ‪-‬‬
‫חובת כל אחד‬
‫באיזה גיל‬
‫שיהיה‬
‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫מעתה ההשתדלות להביא את הגאולה היא עבודת הרבים‪ .‬רבים כפשוטו‪,‬‬
‫אנשים‪ ,‬נשים וטף‪.‬‬
‫דהנה‪ ,‬ישנם ענינים שלגביהם צריך להיות לאחרי גיל בר־מצוה‪ ,‬בענינים אחרים‬
‫צריך להיות לאחרי גיל עשרים (ולדוגמא — מחצית השקל‪ .‬כמפורש בכתוב‪,‬‬
‫בשיעור חומש היומי "מבן עשרים שנה ומעלה"‪ ,)13‬ועל דרך זה ישנם ענינים‬
‫השייכים דוקא ל"בן ארבעים לבינה"‪( 14‬דהיינו‪ ,‬להיות פוסק דינים‪ ,)15‬או "בן‬
‫חמישים"‪" ,‬בן ששים" או "בן שבעים" וכו' וכו׳ —‬
‫אבל‪ ,‬לאידך גיסא‪ ,‬ישנם דברים כאלו ששייכים לכל אחד ואחד ממש‪ ,‬אנשים‬
‫נשים וטף‪.‬‬
‫קיום פסק‬
‫דין הרמב"ם‬
‫בפועל‬
‫ובנדון דידן — על פי המבואר לעיל בארוכה מובן שפסק־דין הרמב"ם הנ"ל נוגע‬
‫לכל אחד ואחד ממש‪:‬‬
‫‪ 112‬ירמיה לא‪ ,‬ז‪.‬‬
‫‪ 113‬תשא ל‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ 114‬אבות ספ"ה‪.‬‬
‫‪ 115‬ראה רמ"א יו"ד סרמ"ב סל"א‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫וגם אם עד עתה היה אפשר לצאת ידי חובה בלימוד ההלכה בלבד‪ ,‬הנה לפי‬
‫מהלך העולם כעת יש לשוב וללמוד את ההלכה‪ ,‬לימוד בשטורעם הכי גדול‪ ,‬עד‬
‫שיהא לימוד המביא לידי מעשה — "מעשה אחד" שיביא "ישועה והצלה לעולם"!‬
‫לאחר שעבר כבר גם הקץ שנאמר ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו וכבר‬
‫אין מי שביכלתו לחשב קיצין — ויתירה מזו‪ ,‬אין צורך בחישוב קיצין‪" ,‬מספיק‬
‫חשבונות"‪ ,‬וכלו כל הקיצין בפשטות — צריך להיות קיום ההלכה בפועל!‬
‫וגם אם קיום ההלכה יהיה באופן כזה שיעשה "מעשה אחד" שלא לשמה‪ ,‬אלא‬
‫על מנת להביא ישועה והצלה לעולם — הרי כבר פסק אדמו"ר הזקן בהלכות‬
‫תלמוד תורה‪( 16‬ויסודו בגמרא מפורשת‪" )17‬לעולם יעסוק (או "ילמד") אדם‬
‫בתורה ומצוות שלא לשמה‪ ,‬שמתוך שלא לשמה בא לשמה"‪.‬‬
‫ותורת החסידות מוסיפה ומבארת ד"מתוך"‪ ,‬היינו שה"לשמה" הוא הוא ה"תוך"‬
‫ד"שלא לשמה"‪.18‬‬
‫הדיבור בענין הגאולה‬
‫ה‪ .‬על פי כל האמור לעיל מובן בפשטות הטעם לאריכות הדיבור לעתים קרובות‬
‫בענין הגאולה‪.‬‬
‫ריבוי הדיבור אודות הגאולה הוא מפני שעצם הדיבור בדבר מבטל את פיתויי‬
‫הייצר הרע שבא וטוען שעדיין חסרים לו ענינים אחרים ולמה לו לדאוג אודות‬
‫משיח צדקנו והגאולה‪ ...‬בני ישראל כבר היו בגלות כל כך הרבה שנים‪ ,‬ובמילא‪,‬‬
‫לא נורא שישהו בגלות עוד כמה שנים‪ ,‬ואפילו אם הגלות תמשך עוד אלף ותשע‬
‫מאות שנה — גם לא איכפת לו!!! הוא עסוק בענינים חשובים!‬
‫ולכן חוזרים ומדברים על כך פעם אחר פעם כדי לעורר ולהזכיר שאין שום‬
‫הבדל אם הוא אדם שעסוק בענינים גדולים וטובים או שאיננו עסוק‪ ,‬מדובר על‬
‫כך ש"שכינתא בגלותא"‪ ,19‬בני ישראל הם בגלות‪ .‬וגם הוא עצמו נמצא בגלות‪.‬‬
‫ואם לא היה נמצא בחושך הגלות לא היה אומר דבר שכזה! ואדרבה — זה גופא‬
‫ראיה שנמצא בעמקי הגלות!‬
‫‪ 116‬פ"ד ה"ג‪.‬‬
‫‪ 117‬פסחים נ‪ .‬ב‪ .‬וש"נ‬
‫‪ 118‬ראה לקו"ש ח"כ ע' ‪ 50‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 119‬זח"ג ד‪ .‬ב‪ .‬ועוד וראה מגילה כט‪ .‬א‪.‬‬
‫ההסבר מדוע‬
‫מדברים‬
‫לאחרונה על‬
‫הגאולה‬
‫‪30‬‬
‫לחיות את הגאולה‬
‫הטעם שבני‪-‬ישראל (השקועים באחכה לו בכל יום שיבוא) מחפשים בכל‬
‫מצווה ויום‪-‬טוב את השייכות עם ביאת המשיח – כיון שבימות המשיח‬
‫יהיה שלימות הגילוי דאמיתית העניין במצווה ויום‪-‬טוב זה‪...‬‬
‫ועל דרך זה מובן גם בנוגע לפרשה שקוראים בשבת חנוכה‪ :‬מיד כשיהודי‬
‫שומע בקריאת התורה את המילה "מקץ" – מתעורר הוא‪ :‬אהה! זה מרמז‬
‫על קץ הגלות‪ ,‬וקץ הימים וקץ הימין‪ .‬קץ הגאולה!‬
‫לאחר מכן כאשר הוא קורא ושומע את ההפטרה – "ראיתי והנה מנורת‬
‫זהב כולה גו'" – הוא שומע מיד שמדובר בנוגע לגאולה העתידה!‬
‫(משיחת ש"פ מקץ ה'תנש"א)‬
‫ועוד ועיקר‪:‬‬
‫לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון (ולאו דוקא רביים חסידיים) — עומדים‬
‫עתה לאחר שכבר "כלו כל הקיצין (כמבואר במפרשי התנ"ך על דניאל‪,20‬‬
‫מפרשים שנתקבלו על ידי יראי שמים ועל דרך זה בעוד כמה וכמה ספרים)!‬
‫ואין צורך בראיות לזה כיון שהדבר נראה ונגלה בעיני בשר‪ .‬ובפשטות‪:‬‬
‫כשלומדים את הגמרא בסיום וחותם מסכת סוטה רואים שהכוונה לרגעים אלו‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מובן שדוקא עכשיו הזמן לדבר אודות הגאולה‪ ,‬ומכיון שאין יודעים מה‬
‫עוד מעכב — לעסוק בפועל בכל ענין שעל פי תורה שייך לזה (כנ"ל)‪.‬‬
‫העיקר‬
‫להוסיף‬
‫בפועל בעוד‬
‫מצוה‬
‫ו‪ .‬ו"המעשה הוא העיקר" (ולא הדיבור בענין פלוני או בענין פלוני) —‬
‫מעשה הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ורואים במוחש שזהו‬
‫הזמן הכי מוכשר והזמן הכי אחרון להביא את הגאולה על ידי "מעשה אחד"‪.‬‬
‫ועל ידי עשיית "מעשה אחד" ועוד "מעשה אחד" כו׳‪ ,‬עד למעשים רבים‪ .‬הנה‬
‫לכל לראש מקיים מצות מלכו של עולם‪ ,‬וזוכה לחלקו בעולם הזה ולחלקו‬
‫בעולם הבא‪ .‬ועד שעל ידי המצוה‪ ,‬לשון "צוותא וחיבור"‪ ,21‬זוכה להתחבר‬
‫בעצמותו ומהותו יתברך‪.‬‬
‫‪ 220‬קאפיטל יב‪.‬‬
‫‪ 221‬לקו"ת בחוקותי מה‪ .‬ג‪ .‬מז‪ .‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫וסוף סוף יזכהו הקב"ה למצוא את אותו מעשה‪ ,‬דיבור או מחשבה שעל ידי‬
‫זה יביא "ישועה והצלה לו ולכל העולם כולו"‪ ,‬ובפשטות הגאולה האמיתית‬
‫והשלימה על ידי משיח צדקנו!‬
‫לסיכום‪ :‬לאורך כל הדורות עוד מזמן הגמרא נאמרו קיצי הגאולה‪ ,‬אך‬
‫למרות כל זאת עדיין לא זכינו לגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬ועל כן יש‬
‫לומר שמעכשיו‪ ,‬אחריות הבאת הגאולה עברה לכל יהודי ויהודי באיזה‬
‫גיל שיהיה‪ ,‬ואת האחריות הנ"ל יש לפרסם בכל מקום שנמצאים‪.‬‬
‫על פי הנ"ל מובן מדוע מוכרח לדבר לעיתים קרובות על הגאולה ‪ -‬על‬
‫מנת שהאחריות תשאר קבועה בלבנו והיצר הרע לא יצליח להסיח דעתנו‬
‫מהאחריות להבאת הגאולה‪ .‬והעיקר המעשה בפועל ‪ -‬להוסיף בעוד‬
‫מעשה טוב להבאת הגאולה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫"עשו כל אשר ביכלתכם"‬
‫שיחת אור ליום ועש"ק פ' שמיני‪ ,‬כ"ח ניסן ה'תנש"א‬
‫בקשר לשיחה דלעיל בה הודיע הרבי מלך המשיח שליט"א‬
‫שאחריות הבאת הגאולה מוטלת על כל יהודי‪ ,‬מובאת השיחה‬
‫דלקמן בה מודיע הרבי שהוא עשה את כל מה שהוא צריך‬
‫לעשות בשביל להביא את הגאולה‪ ,‬ומה שנותר הוא שכל‬
‫יהודי יקח על עצמו כענין השייך אליו באופן פרטי‪ ,‬להתעקש‬
‫ולפעול את ביאת הגאולה בפועל ממש!‬
‫"… על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן‬
‫זה – מתעוררת תמיהה הכי גדולה‪ :‬היתכן שמבלי הבט על כל הענינים‬
‫– עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?! ‪ . . .‬דבר שאינו‬
‫מובן כלל וכלל!‬
‫ותמיהה נוספת – שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל‬
‫ביחד‪ ,‬ובזמן זכאי בנוגע להגאולה‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬אינם מרעישים‬
‫לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד‪ ,‬ולא מופרך אצלם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪,‬‬
‫שמשיח לא יבוא בלילה זה‪ ,‬וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו‪ ,‬וגם‬
‫מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו‪ ,‬רחמנא ליצלן!!‬
‫גם כשצועקים "עד מתי" – הרי זה מפני הציווי כו'‪ ,‬ואילו היו מתכוונים‬
‫ומבקשים וצועקים באמת‪ ,‬בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!‬
‫‪33‬‬
‫מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל ירעישו ויצעקו באמת‬
‫ויפעלו להביא את המשיח בפועל‪ ,‬לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה‬
‫לא הועיל‪ ,‬והראיה שנמצאים עדיין בגלות‪ ,‬ועוד ועיקר – בגלות פנימי‬
‫בעניני עבודת השם‪.‬‬
‫הדבר היחידי שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם‪ :‬עשו כל אשר‬
‫ביכלתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו‪ ,‬אבל בכלים דתיקון –‬
‫להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!‬
‫ויהי רצון שסוף כל סוף ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם‬
‫מוכרחים לפעול אצל הקב"ה‪ ,‬ובודאי יפעלו אצל הקב"ה – כמ"ש‬
‫"כי עם קשה עורף הוא (למעליותא‪ ,‬ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו‬
‫ונחלתנו" – להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד‬
‫ממש‪.‬‬
‫וכדי למהר ולזרז עוד יותר על ידי הפעולה שלי – אוסיף ואתן לכל‬
‫אחד ואחד מכם שליחות‪-‬מצוה ליתן לצדקה‪ ,‬ו"גדולה צדקה שמקרבת‬
‫את הגאולה"‪.‬‬
‫ואני את שלי עשיתי‪ ,‬ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכלתכם‪.‬‬
‫ויהי רצון שימצא מכם אחד‪ ,‬שנים‪ ,‬שלשה‪ ,‬שיטכסו עצה מה לעשות‬
‫וכיצד לעשות‪ ,‬ועוד והוא העיקר – שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית‬
‫והשלימה בפועל ממש‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪ ,‬ומתוך שמחה וטוב לבב"‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫הדרך הישרה‪ ,‬הקלה‬
‫והמהירה לפעול התגלות‬
‫וביאת המשיח‬
‫עם סיומו של חודש ניסן תנש"א "כלו כל הקיצין" כפשוטו‬
‫ממש • כדי לפעול התגלות וביאת המשיח יש להוסיף בלימוד‬
‫התורה בעניני משיח וגאולה • הוספה בצדקה מתוך כוונה‬
‫לזרז את הגאולה • משיחות ש"פ תזריע־מצורע‪ ,‬ו' אייר‬
‫ה'תנש"א‬
‫בהמשך להמדובר ומודגש ביותר בזמן האחרון ממש על דבר הצורך‬
‫בפעולתו של כל אחד ואחד מישראל לעשות כל התלוי בו להביא את‬
‫משיח צדקנו בפועל ממש תיכף ומיד ממש‪,1‬‬
‫ כיון שבימינו אלה ממש (עם סיומו של חודש ניסן דהי' תהא שנת‬‫אראנו נפלאות) "כלו כל הקיצין" כפשוטו ממש‪ ,2‬ובודאי שתיכף ומיד‬
‫בא משיח צדקנו‪ ,‬וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר "הנה זה (מלך‬
‫המשיח) בא"‪ ,3‬שכבר בא (בלשון עבר) ברגע שלפני רגע זה‪.‬‬
‫‪" . .‬רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם"‪:‬‬
‫"האדם" – קאי על "אדם הזה כשמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים ‪.‬‬
‫‪ .‬רק פסולת שבסוף לבושיו עדיין לא נתברר כו'" מצד ענין הגלות –‬
‫‪ 11‬שיחת כ"ח ניסן (סה"ש תנש"א ח"ב ע' ‪( 470‬לעיל ע' ‪.))32‬‬
‫‪ 22‬נוסף לכך שבזמן הגמרא כבר "כלו כל הקיצין" (סנהדרין צז‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫‪ 33‬שה"ש ב‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫כמו רבי; ובדורנו זה – דור האחרון של הגלות‪ ,‬שכבר נסתיימו ונשלמו‬
‫כל עניני העבודה שהיו צריכים להעשות במשך זמן הגלות – יש לומר‬
‫שכל בני ישראל הם בדרגא זו‪.‬‬
‫והשאלה היא‪ :‬כיון שכבר נסתיימו "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך‬
‫הגלות" – מהי ה"דרך ישרה" (הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי‬
‫התורה) שיבור לו האדם (כללות בני ישראל) שגמר עניני העבודה כדי‬
‫לפעול התגלות וביאת המשיח‪?4‬‬
‫‪ . .‬כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כל אחד ואחד‬
‫מישראל להוסיף בלימוד התורה (במיוחד) בעניני משיח וגאולה‪.‬‬
‫ומה טוב – שהלימוד יהיה (ברבים) בעשרה‪ ,‬כי‪ ,‬נוסף על המעלה‬
‫ד"עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם"‪ ,5‬יש מעלה‬
‫מיוחדת כשלומדים עניני משיח והגאולה ברבים בנוגע להתפעלות‬
‫והשמחה ברגש הלב‪ ,‬שעל ידי זה הולכת וגדלה ההשתוקקות והצפיה‬
‫לביאת המשיח‪.6‬‬
‫ועוד ועיקר כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור‪ ,‬ובמיוחד בההידור‬
‫במצות הצדקה (כללות כל המצוות‪ )7‬ש"מקרבת את הגאולה"‪.8‬‬
‫וכדאי ונכון לקשר ההוספה בצדקה עם ההוספה בתורה בעניני משיח‬
‫והגאולה – על ידי זה שההוספה לצדקה היא מתוך כוונה לקרב ולזרז‬
‫את הגאולה‪ ,‬כיון שכוונה זו כשלעצמה היא חלק מלימוד התורה בעניני‬
‫הגאולה – הלימוד (במחשבה – מזמן לזמן) דמאמר חז"ל "גדולה צדקה‬
‫שמקרבת את הגאולה"‪.‬‬
‫‪ 44‬ומתחיל מהתגלות וביאת משיח שבכאו"א מישראל‪ ,‬כידוע שהפסוק "דרך כוכב מיעקב גו'" שקאי על‬
‫מלך המשיח (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה)‪ ,‬קאי גם על כאו"א מישראל (ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו)‪ ,‬כיון שיש‬
‫בו ניצוץ מנשמת משיח (מאור עינים ס"פ פינחס)‪.‬‬
‫‪ 55‬אבות פ"ג‪ ,‬ו‪ .‬וראה אגה"ק סכ"ג‪.‬‬
‫‪ 66‬ולכן‪ ,‬גם אלה שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט (ועד לחדש חידושי תורה בעניני משיח וגאולה)‪ ,‬מתוך‬
‫מנוחה וישוב הדעת‪ ,‬ע"י הלימוד לעצמו או בחברותא – ישתדלו (מזמן לזמן) להשתתף גם בהלימוד‬
‫בעשרה‪ ,‬כדי שיהי' אצלם גם המעלה שע"י הלימוד בעשרה (כבפנים)‪.‬‬
‫‪ 77‬ראה תניא פל"ז‪.‬‬
‫‪ 88‬ב"ב יו"ד‪ ,‬א‪.‬‬
‫לזכות‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫מהרה יגלה ויגאלנו אכי"ר‬
‫•‬
‫לע"נ‬
‫הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר‬
‫נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א‬